חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מאיר הרליג

2017-02-16T00:23:47Z

69.121.232.167:

[[קובץ:מאיר הארליג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הארליג נואם בחגיגת ראש חודש כסלו המרכזית ב-770 (תשע"ג)]]
הרב '''מאיר יהודה ישראל הרליג''' הוא מנאמני בית רבינו ב-[[770]], חבר ב[[וועד המסדר]] ונחשב כיד ימינו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]. היה ממונה על נתינת [[ארבעת מינים]] של הרבי לחסידים לברך עליהם בימי [[חג הסוכות]], וכן היה מופקד על הזמנת המשתתפים בסעודות החג בדירתו של אדמו"ר הריי"צ. מידי שנה מארגן הרב הארליג את החגיגה המרכזית בראש חודש כסלו ב-770. בשנת [[תשכ"ד]] זכה לשמש במשך למעלה מחודש כחבר [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:מאיר הרליג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הארליג עומד מאחורי הרבי]]
[[קובץ:יהודה מאיר ישראל הארליג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הארליג בחצר [[770]] (תשע"א)]]
נולד לאביו הרב מרדכי הארליג{{הערה|1=עמד בקשרים קרובים עם רבותינו נשיאינו. הקשר הראשון שלו החל עוד בהיותו בווינה כאשר הצטרף לקבוצת אברכים שהשלימה מניין ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע להתרפא בסנאטוריום בווינה, ושם גם פגש לראשונה את הרבי. לאחר מכן התיישב בברונקס, וזכה לקירובים רבים מהרבי. פרטים נוספים אודותיו ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_12566_27.pdf הפרדס שנה סג חוברת א עמוד 25].}}, [[אב בית דין]] קהילת 'בית דוד' ב[[ברונקס]] שנמנה על [[חסידות צ'ורטקוב|חסידי צ'ורטקוב]] ו[[חסידות בויאן|בויאן]]. אביו ר' מרדכי היה בן אחותו של הרב [[מאיר שפירא מלובלין]] (והיות שנפטר ללא ילדים, החליט לקרוא לבנו על שמו של הרב שפירא), וכן היה מיוחס מצד אביו למשפחת רבנים מפורסמת עד לגאון רבי שמואל יצחק שור בעל 'מנחת שי'.

עוד בצעירותו זכה לשמש בשליחויות שונות עבור הרבי והחל להטות יד לעזרה בסעודות החגים שהתקיימו בדירתו של אדמו"ר הריי"צ, וכן לשמש כחבר ב[[וועד המסדר]]. הוא יצר קשרים קרובים עם מזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] ועבד יחד איתו בענינים רבים והיה מסייע בכל הנדרש.

בעודו בחור רצה ללמוד [[שחיטה]] אך הרבי הורה שלא יתעסק בזה היות והוא מגיע ממשפחה של רבנים.

לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה (לבית בראנדוויין המיוחסת לענף של צדיקי פולין ומהם הצדיקים מסטרעטין, אליק, וואליטשיסק, שפיטיווקא, וגם נכדת הבעש"ט ורלוי"צ מבארדיטשוב), קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ונחשב לאחד מגדולי המקורבים לבית רבינו.

ניהל ארכיון רב ערך עם שיחות רשימות ומכתבים מרבותינו נשיאינו ומגדולי החסידים, עוד בתקופה הראשונה לנשיאות בה רוב החומר לא היה מודפס ונגיש לציבור הרחב. חלקים רבים מארכיון זה הועברו לידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] לצורך עריכת הסדרה [[ספר התולדות]].

הרב הארליג היה ממונה לאורך השנים על חלוקת כוס של ברכה ה[[משקה]] והמזונות להתוועדויות של הרבי, ולצורך כך הוענק לו חדר המכונות (עם הדלת המסורגת) במסדרון הקומה הראשונה, שם איחסן את הדברים. בשנת [[תשמ"ג]] כאשר הודפסה סדרת ה[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] שם נחשף תאריך [[הצלת הרבי והרבנית|הגעתו של הרבי לחופי ארצות הברית]], החלו החסידים לחגוג יום זה, ובשנת [[תשמ"ו]] העניק הרבי בשעת ה[[התוועדות]] קנקן [[משקה]] לרב הארליג כדי שיודיע על ה[[התוועדות]] וידאג לקיומה.

לאורך כל השנים ניהל יומן מדוייק מהנהגותיו של הרבי, ועל פי השמועה הרבי ביקש באחת ההזדמנויות לברר אצלו שיבדוק ביומנים שכתב בעבר כיצד הרבי עצמו נהג בנוגע להליכה ל{{ה|אוהל}} ב[[ראש חודש]].

==משפחתו==
*בנו, הרב שלום דובער הארליג שליח הרבי בקליפורניה.
*בנו, הרב יהושע (שייע) הארליג - שליח הרבי במדינת נאבדה, ארה"ב, ומנהל בית חב"ד בעיר לאס-ואגס.
*בנו, הרב יוסף יצחק הארליג שליח הרבי בפלורידה.
*חתנו, הרב פייביש דלפין שליח הרבי בפלורידה.
*חתנו, הרב ישראל באראן שליח הרבי בפלורידה.
*חתנו, הרב דוד הולצברג שליח הרבי בקליפורניה.
*נכדו, הרב מ"מ דלפין שליח הרבי בפלורידה.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור התקשרות צאח|1404|6888|829|כקטן כגדול|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69597 ר' מאיר הארליג התוועד עם התמימים במיאמי] {{תמונה}} {{אינפו}} כ"ג [[סיוון]] התשע"ב (13.06.2012)

{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הרליג, מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]

מאיר הרליג

2017-02-15T07:31:12Z

69.121.232.167:

[[קובץ:מאיר הארליג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הארליג נואם בחגיגת ראש חודש כסלו המרכזית ב-770 (תשע"ג)]]
הרב '''מאיר יהודה ישראל הרליג''' הוא מנאמני בית רבינו ב-[[770]], חבר ב[[וועד המסדר]] ונחשב כיד ימינו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]. היה ממונה על נתינת [[ארבעת מינים]] של הרבי לחסידים לברך עליהם בימי [[חג הסוכות]], וכן היה מופקד על הזמנת המשתתפים בסעודות החג בדירתו של אדמו"ר הריי"צ. מידי שנה מארגן הרב הארליג את החגיגה המרכזית בראש חודש כסלו ב-770. בשנת [[תשכ"ד]] זכה לשמש במשך למעלה מחודש כחבר [[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:מאיר הרליג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הארליג עומד מאחורי הרבי]]
[[קובץ:יהודה מאיר ישראל הארליג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הארליג בחצר [[770]] (תשע"א)]]
נולד לאביו הרב מרדכי הארליג{{הערה|1=עמד בקשרים קרובים עם רבותינו נשיאינו. הקשר הראשון שלו החל עוד בהיותו בווינה כאשר הצטרף לקבוצת אברכים שהשלימה מניין ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע להתרפא בסנאטוריום בווינה, ושם גם פגש לראשונה את הרבי. לאחר מכן התיישב בברונקס, וזכה לקירובים רבים מהרבי. פרטים נוספים אודותיו ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_12566_27.pdf הפרדס שנה סג חוברת א עמוד 25].}}, [[אב בית דין]] קהילת 'בית דוד' ב[[ברונקס]] שנמנה על [[חסידות צ'ורטקוב|חסידי צ'ורטקוב]] ו[[חסידות בויאן|בויאן]]. אביו ר' מרדכי היה בן אחותו של הרב [[מאיר שפירא מלובלין]] (והיות שנפטר ללא ילדים, החליט לקרוא לבנו על שמו של הרב שפירא), וכן היה מיוחס מצד אביו למשפחת רבנים מפורסמת עד לגאון רבי שמואל יצחק שור בעל 'מנחת שי'.

עוד בצעירותו זכה לשמש בשליחויות שונות עבור הרבי והחל להטות יד לעזרה בסעודות החגים שהתקיימו בדירתו של אדמו"ר הריי"צ, וכן לשמש כחבר ב[[וועד המסדר]]. הוא יצר קשרים קרובים עם מזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] ועבד יחד איתו בענינים רבים והיה מסייע בכל הנדרש.

בעודו בחור רצה ללמוד [[שחיטה]] אך הרבי הורה שלא יתעסק בזה היות והוא מגיע ממשפחה של רבנים.

לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה (לבית בראנדוויין המיוחסת לענף של צדיקי פולין ומהם הצדיקים מסטרעטין, וואליטשיסק, שפיטיווקא, וגם נכדת הבעש"ט ורלוי"צ מבארדיטשוב), קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ונחשב לאחד מגדולי המקורבים לבית רבינו.

ניהל ארכיון רב ערך עם שיחות רשימות ומכתבים מרבותינו נשיאינו ומגדולי החסידים, עוד בתקופה הראשונה לנשיאות בה רוב החומר לא היה מודפס ונגיש לציבור הרחב. חלקים רבים מארכיון זה הועברו לידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] לצורך עריכת הסדרה [[ספר התולדות]].

הרב הארליג היה ממונה לאורך השנים על חלוקת כוס של ברכה ה[[משקה]] והמזונות להתוועדויות של הרבי, ולצורך כך הוענק לו חדר המכונות (עם הדלת המסורגת) במסדרון הקומה הראשונה, שם איחסן את הדברים. בשנת [[תשמ"ג]] כאשר הודפסה סדרת ה[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] שם נחשף תאריך [[הצלת הרבי והרבנית|הגעתו של הרבי לחופי ארצות הברית]], החלו החסידים לחגוג יום זה, ובשנת [[תשמ"ו]] העניק הרבי בשעת ה[[התוועדות]] קנקן [[משקה]] לרב הארליג כדי שיודיע על ה[[התוועדות]] וידאג לקיומה.

לאורך כל השנים ניהל יומן מדוייק מהנהגותיו של הרבי, ועל פי השמועה הרבי ביקש באחת ההזדמנויות לברר אצלו שיבדוק ביומנים שכתב בעבר כיצד הרבי עצמו נהג בנוגע להליכה ל{{ה|אוהל}} ב[[ראש חודש]].

==משפחתו==
*בנו, הרב שלום דובער הארליג שליח הרבי בקליפורניה.
*בנו, הרב יהושע (שייע) הארליג - שליח הרבי במדינת נאבדה, ארה"ב, ומנהל בית חב"ד בעיר לאס-ואגס.
*בנו, הרב יוסף יצחק הארליג שליח הרבי בפלורידה.
*חתנו, הרב פייביש דלפין שליח הרבי בפלורידה.
*חתנו, הרב ישראל באראן שליח הרבי בפלורידה.
*חתנו, הרב דוד הולצברג שליח הרבי בקליפורניה.
*נכדו, הרב מ"מ דלפין שליח הרבי בפלורידה.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור התקשרות צאח|1404|6888|829|כקטן כגדול|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69597 ר' מאיר הארליג התוועד עם התמימים במיאמי] {{תמונה}} {{אינפו}} כ"ג [[סיוון]] התשע"ב (13.06.2012)

{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הרליג, מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]

שלום דובער גוראריה

2017-01-01T07:54:41Z

69.121.232.167:

[[קובץ:בארי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער גוראריה (מימין) בילדותו עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
[[קובץ:חנה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בארי עומד ליד אמו בביקור אצל האדמו"ר מסטמר]]

'''בארי גוראריה''' (שלום דב-בער גוראריה) ([[תרפ"ג]] - [[תשס"ה]]), היה בנו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]], והיה נכדו היחיד. בצעירותו היה חביב מאוד על זקנו הריי"צ ועל דודו הרבי, אך בשנים מאוחרות יותר מעל בספרים שהיו בבעלות [[ספריית ליובאוויטש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה שבט]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב [[שמריהו גוראריה]] ולאמו הרבנית [[חנה גוראריה (בת אדמו"ר הריי"צ)|חנה גוראריה]], ביתו וחתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

הן בסעודת ה[[שלום זכר]]{{הערה|1=[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145761&$201404210150640 שיחות קודש מאדמו"ר הריי"צ, [[כפר חב"ד]] תשמ"א] עמוד 16 ואילך.}}, הן בסעודת ה[[ברית]] והן בסעודת ה[[בר מצווה]]{{הערה|1=ה[[התוועדות]] נערכה ב[[וורשה]] ב[[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] כשלצורך החגיגה [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע במיוחד לעיר. תוכן ה[[התוועדות]] נדפס בשלושה חלקים ב[[לקוטי דיבורים]]. לעיון בשיחות כפי שתורגמו ל[[לשון הקודש]]: [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=25 חלק א'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=45 חלק ב'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=75&hilite= חלק ג'].}} סבו [[אדמו"ר הריי"צ]] [[התוועדות|יתוועד]] עם המשתתפים בשמחה וישא [[שיחה|שיחות קודש]].

על פי השמועה, לרגל שמחת ה[[בר מצווה]] קיבל כמתנה מצלמה משוכללת מאת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ורוב התמונות המצויות בידינו כיום מ[[אדמו"ר הריי"צ]] צולמו על ידו.

בצעירותו למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ב[[ברוקלין]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך שם לרבנות]]. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס אוניברסיטת קולומביה.

בשנת [[תש"י]] לאחר פטירת סבו [[אדמו"ר הריי"צ]] ניתק את קשריו עם [[חסידות חב"ד]] ועם דודו [[הרבי]]. באותה תקופה עבר ל[[ניו ג'רזי]].

בי' [[סיוון]] [[תשי"ג]] נשא בארי לאישה את מרת מינה, בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערת שוליים|1=על-פי דרישתה של [[חנה גוראריה (בת אדמו"ר הריי"צ)|אמו]], לא השתתף [[הרבי]] בחתונה, ובעקבות כך גם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] ([http://yomanim.com/index.php?title=%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F_-_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%E2%80%9D%D7%92 מיומני] הרב [[יואל כהן]]).}}.

נפטר [[ד' באדר|ד' אדר א']] [[תשס"ה]].

==משפט הספרים==
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
בשנת [[תשמ"ה]] התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים רבים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34223 "כך חשפנו את גנב הספרים"]. {{אינפו}}}}. ומכר מהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.

לאחר שסירב בארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדראלי ב[[ניו יורק]]. במשפט, שכונה [[משפט הספרים]], טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של ה[[אדמו"ר]] אלא של [[אגודת חסידי חב"ד]]. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-[[תשמ"ז]] לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה ([[ה' בטבת]], "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה, ובו קונים החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.

לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה. הספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב"ד.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[שלום דובער לוין]], "[http://www.chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm משפט הספרים]", פרק י"ג מתוך '''ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות''', [[ברוקלין]], [[תשנ"ג]] - באתר [[ספריית חב"ד]].
* '''דידן נצח''' הרב שמואל לובעצקי, הוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] העולמי (הוצאה ראשונה תשס"ו. הוצאה שני' תשס"ז).
* '''דידן נצח''' הרב משה בוגמילסקי, (ב[[אנגלית]] תשס"ז. ב[[עברית]] תשס"ח).

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|גוראריה שלום דובער]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה|ג]]

שלום דובער גוראריה

2017-01-01T07:53:42Z

69.121.232.167:

[[קובץ:בארי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער גוראריה (מימין) בילדותו עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
[[קובץ:חנה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בארי עומד ליד אמו בביקור אצל האדמו"ר מסטמר]]

'''בארי גוראריה''' (שלום דב-בער גוראריה) ([[תרפ"ג]] - [[תשס"ה]]), היה בנו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]], והיה נכדו היחיד. בצעירותו היה חביב מאוד על זקנו הריי"צ ועל דודו הרבי, אך בשנים מאוחרות יותר מעל בספרים שהיו בבעלות [[ספריית ליובאוויטש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה שבט]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב [[שמריהו גוראריה]] ולאמו הרבנית [[חנה גוראריה (בת אדמו"ר הריי"צ)|חנה גוראריה]], ביתו וחתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

הן בסעודת ה[[שלום זכר]]{{הערה|1=[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145761&$201404210150640 שיחות קודש מאדמו"ר הריי"צ, [[כפר חב"ד]] תשמ"א] עמוד 16 ואילך.}}, הן בסעודת ה[[ברית]] והן בסעודת ה[[בר מצווה]]{{הערה|1=ה[[התוועדות]] נערכה ב[[וורשה]] ב[[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] כשלצורך החגיגה [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע במיוחד לעיר. תוכן ה[[התוועדות]] נדפס בשלושה חלקים ב[[לקוטי דיבורים]]. לעיון בשיחות כפי שתורגמו ל[[לשון הקודש]]: [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=25 חלק א'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=45 חלק ב'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=75&hilite= חלק ג'].}} זכה שסבו [[אדמו"ר הריי"צ]] [[התוועדות|יתוועד]] עם המשתתפים בשמחה וישא [[שיחה|שיחות קודש]].

על פי השמועה, לרגל שמחת ה[[בר מצווה]] קיבל כמתנה מצלמה משוכללת מאת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ורוב התמונות המצויות בידינו כיום מ[[אדמו"ר הריי"צ]] צולמו על ידו.

בצעירותו למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ב[[ברוקלין]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך שם לרבנות]]. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס אוניברסיטת קולומביה.

בשנת [[תש"י]] לאחר פטירת סבו [[אדמו"ר הריי"צ]] ניתק את קשריו עם [[חסידות חב"ד]] ועם דודו [[הרבי]]. באותה תקופה עבר ל[[ניו ג'רזי]].

בי' [[סיוון]] [[תשי"ג]] נשא בארי לאישה את מרת מינה, בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערת שוליים|1=על-פי דרישתה של [[חנה גוראריה (בת אדמו"ר הריי"צ)|אמו]], לא השתתף [[הרבי]] בחתונה, ובעקבות כך גם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] ([http://yomanim.com/index.php?title=%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F_-_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%E2%80%9D%D7%92 מיומני] הרב [[יואל כהן]]).}}.

נפטר [[ד' באדר|ד' אדר א']] [[תשס"ה]].

==משפט הספרים==
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
בשנת [[תשמ"ה]] התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים רבים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34223 "כך חשפנו את גנב הספרים"]. {{אינפו}}}}. ומכר מהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.

לאחר שסירב בארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדראלי ב[[ניו יורק]]. במשפט, שכונה [[משפט הספרים]], טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של ה[[אדמו"ר]] אלא של [[אגודת חסידי חב"ד]]. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-[[תשמ"ז]] לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה ([[ה' בטבת]], "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה, ובו קונים החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.

לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה. הספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב"ד.

==לקריאה נוספת==
* הרב [[שלום דובער לוין]], "[http://www.chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm משפט הספרים]", פרק י"ג מתוך '''ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות''', [[ברוקלין]], [[תשנ"ג]] - באתר [[ספריית חב"ד]].
* '''דידן נצח''' הרב שמואל לובעצקי, הוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] העולמי (הוצאה ראשונה תשס"ו. הוצאה שני' תשס"ז).
* '''דידן נצח''' הרב משה בוגמילסקי, (ב[[אנגלית]] תשס"ז. ב[[עברית]] תשס"ח).

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|גוראריה שלום דובער]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה|ג]]

שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)

2016-11-04T10:34:30Z

69.121.232.167: /* פעילות ציבורית */

[[קובץ:שמעון אייזנבך ורהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשמחה משפחתית לצידו של ראש העיר]]
[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה קבוצית של שלוחי הרבי בעיר על רקע בית חב"ד (שני משמאל), לצידו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יצחק יוסף]] ורב העיר הרב [[יוסף הכט]]]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונה ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הוא רב שכונת השחמון ב[[אילת]] ומשלוחי הרבי בעיר.

==תולדות חיים==
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]
נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מתייחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר הזקן]].

את שנותיו בישיבה גדולה עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למד אצל הרב החסיד ר' מענדל פוטרפס ובשנת [[תש"מ]] זכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] ובמהלך הביקור בחצר הרבי זכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת’ע חסידים, און אמת’ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים].
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קרית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.

בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי.
לאחר נישואיו עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה וינפלד]] שאל את הרבי מה עליו לעשות והרבי הורה לו להיכנס ללמוד ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח|שליח הרבי]] ב[[אילת]] הרב [[ישראל גליצנשטיין]] להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור’ [[זאב וולף קסלמן]] התקבלה ההחלטה לצאת לשליחות.

===פעילות ציבורית===
משהגיע לעיר, התמנה לתפקיד מנהל מוסדות חב"ד בעיר, וכשל בתפקיד קרוב לחמש עשרה עד שנטש מעליו כל אחריות כילד קטן שנים עד בנייתה של שכונת השחמון באילת, אז נבחר כרבה של השכונה החדשה, ועבר להתגורר בה על מנת לקבל קצת כבוד מדומה.

במסגרת תפקידו ברבנות מפרסם הוא כי מגיעות אליו שאלות סבוכות, כגון זוג צוללנים שביקש לערוך חופה וקידושין בצלילה מתחת למים,ק יום מנהג ה[[כפרות]] עם תרנגולים ותרנגולות ברחיפה עם אליקופטער מעל העיר אילת, ועוד. ובקיצור צומי וכותרות

הרב אייזנבך שנוא על ידי תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ביזו את כבודו כולל ראש העיר{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] {{שטורעם}} כ"א [[תשרי]] תשע"ד.}}.

==ספריו==
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, אילת תשנ"ב
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח

==משפחתו ==
* בנו, הרב מנחם מענדל, כפר חב"ד
חתניו:
* הרב חיים זקלס [[משפיע]] בישיבת תות"ל באלעד
* הרב אליעזר זוננפלד [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד
* הרב לוי יצחק גרליצקי שליח הרבי בתל אביב
* גיסו הרב [[יוחנן בוטמן]]

==לקריאה נוספת==
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/25/319157206195.html מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד אילת: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)

2016-11-04T10:32:55Z

69.121.232.167: /* פעילות ציבורית */

[[קובץ:שמעון אייזנבך ורהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשמחה משפחתית לצידו של ראש העיר]]
[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה קבוצית של שלוחי הרבי בעיר על רקע בית חב"ד (שני משמאל), לצידו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יצחק יוסף]] ורב העיר הרב [[יוסף הכט]]]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונה ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הוא רב שכונת השחמון ב[[אילת]] ומשלוחי הרבי בעיר.

==תולדות חיים==
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]
נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מתייחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר הזקן]].

את שנותיו בישיבה גדולה עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למד אצל הרב החסיד ר' מענדל פוטרפס ובשנת [[תש"מ]] זכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] ובמהלך הביקור בחצר הרבי זכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת’ע חסידים, און אמת’ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים].
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קרית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.

בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי.
לאחר נישואיו עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה וינפלד]] שאל את הרבי מה עליו לעשות והרבי הורה לו להיכנס ללמוד ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח|שליח הרבי]] ב[[אילת]] הרב [[ישראל גליצנשטיין]] להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור’ [[זאב וולף קסלמן]] התקבלה ההחלטה לצאת לשליחות.

===פעילות ציבורית===
משהגיע לעיר, התמנה לתפקיד מנהל מוסדות חב"ד בעיר, והתמיד בתפקיד קרוב לחמש עשרה שנים עד בנייתה של שכונת השחמון באילת, אז נבחר כרבה של השכונה החדשה, ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום.

במסגרת תפקידו ברבנות מגיעות אליו שאלות סבוכות, כגון זוג צוללנים שביקש לערוך חופה וקידושין בצלילה מתחת למים,ק יום מנהג ה[[כפרות]] עם תרנגולים ותרנגולות ברחיפה עם אליקופטער מעל העיר אילת, ועוד.

הרב אייזנבך שנוא על ידי תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ביזו את כבודו כולל ראש העיר{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] {{שטורעם}} כ"א [[תשרי]] תשע"ד.}}.

==ספריו==
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, אילת תשנ"ב
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח

==משפחתו ==
* בנו, הרב מנחם מענדל, כפר חב"ד
חתניו:
* הרב חיים זקלס [[משפיע]] בישיבת תות"ל באלעד
* הרב אליעזר זוננפלד [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד
* הרב לוי יצחק גרליצקי שליח הרבי בתל אביב
* גיסו הרב [[יוחנן בוטמן]]

==לקריאה נוספת==
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/25/319157206195.html מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד אילת: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)

2016-11-04T10:32:19Z

69.121.232.167: /* פעילות ציבורית */

[[קובץ:שמעון אייזנבך ורהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשמחה משפחתית לצידו של ראש העיר]]
[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה קבוצית של שלוחי הרבי בעיר על רקע בית חב"ד (שני משמאל), לצידו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יצחק יוסף]] ורב העיר הרב [[יוסף הכט]]]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונה ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הוא רב שכונת השחמון ב[[אילת]] ומשלוחי הרבי בעיר.

==תולדות חיים==
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]
נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מתייחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר הזקן]].

את שנותיו בישיבה גדולה עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למד אצל הרב החסיד ר' מענדל פוטרפס ובשנת [[תש"מ]] זכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] ובמהלך הביקור בחצר הרבי זכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת’ע חסידים, און אמת’ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים].
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קרית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.

בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה התבקש לסייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי.
לאחר נישואיו עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה וינפלד]] שאל את הרבי מה עליו לעשות והרבי הורה לו להיכנס ללמוד ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח|שליח הרבי]] ב[[אילת]] הרב [[ישראל גליצנשטיין]] להצטרף לשלוחי הרבי בעיר. המענה שהתקבל מהרבי היה שעליו להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור’ [[זאב וולף קסלמן]] התקבלה ההחלטה לצאת לשליחות.

===פעילות ציבורית===
משהגיע לעיר, התמנה לתפקיד מנהל מוסדות חב"ד בעיר, והתמיד בתפקיד קרוב לחמש עשרה שנים עד בנייתה של שכונת השחמון באילת, אז נבחר כרבה של השכונה החדשה, ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום.

במסגרת תפקידו ברבנות מגיעות אליו שאלות סבוכות, כגון זוג צוללנים שביקש לערוך חופה וקידושין בצלילה מתחת למים,ק יום מנהג ה[[כפרות]] עם תרנגולים ותרנגולות ברחיפה עם אליקופטער מעל העיר אילת, ועוד.

הרב אייזנבך שנוא על ידי תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה לכבודו בה השתתף גם ראש העיר{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] {{שטורעם}} כ"א [[תשרי]] תשע"ד.}}.

==ספריו==
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, אילת תשנ"ב
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח

==משפחתו ==
* בנו, הרב מנחם מענדל, כפר חב"ד
חתניו:
* הרב חיים זקלס [[משפיע]] בישיבת תות"ל באלעד
* הרב אליעזר זוננפלד [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד
* הרב לוי יצחק גרליצקי שליח הרבי בתל אביב
* גיסו הרב [[יוחנן בוטמן]]

==לקריאה נוספת==
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/25/319157206195.html מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד אילת: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]