https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=69.114.238.101 2026-04-18T10:32:18Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=12096 2007-07-24T22:55:41Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>כמדומני שזה יצא לאור גם כספר בפני עצמו. מישהו זוכר משהו?</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=12095 2007-07-24T22:54:52Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>בשנת תש&quot;ד החל לצאת לאור [[קובץ ליובאוויטש]], והחל מהקובץ השני נפתח המדור 'תשובות וביאורים'. מטרת המדור היא כפי שנכתב שם לבאר 'כל דבר הקשה בתורת החסידות בכלל ובספרים היוצאים לאור במשך זמן האחרון בפרט'.<br /> <br /> באיגרת שי ([[אגרות קודש]] ח&quot;ב) כותב [[הרבי]]: 'מכוונות הקובץ לקרב לימוד תורת הדא&quot;ח גם את הרחוקים לע&quot;ע מלימוד זה ולהראות להם שגם נגלה דתורה '''מכרחת''' ורומזת לענייני תורת הנסתר'.<br /> <br /> אגרות אלו נדפסו לאחר מכן בתוך סידרת האגרות קודש (בכרכים הראשונים) לפי סדר כתיבתם.<br /> <br /> ==עיין בהרחבה==<br /> <br /> מבוא לאגרות קודש ח&quot;ב<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%99&diff=12058 2007-07-24T20:52:38Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>'''פך השמן הרוחני''' הינו ביטוי המקביל למשמעות של פך השמן שבו נמשחו מלכי בית דוד לדורותם. ביטוי זה מופיע בכתבי החסידות בנוגע למשיחתם לנשיאות של [[רבותינו נשיאנו]]. <br /> <br /> כך מביא [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] [[תש&quot;י]] עמוד 350 - מה'תספורת' של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]:<br /> <br /> &quot;לאחר התפילה קרא ([[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]) להורי הילד (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) - בנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|הרבי המהר&quot;ש]] וכלתו [[הרבנית רבקה]] - ואמר להם: פך השמן הרוחני שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשך חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד&quot;.<br /> <br /> להעיר מ[[שיחה|שיחתו]] של [[הרבי]] בשבת פרשת חיי שרה בשנת [[תשמ&quot;ג]] שם דובר על דבר משיחת מלך בן מלך בחיי אביו המלך, שם מביא הרבי את השיחה הנ&quot;ל, ומוסיף שמשיחה מחיים מצינו גם אצל רבותינו נשיאנו, ולפלא שלא משים לב לזה, שלפי שיחה הנ&quot;ל היו שלשה משוחים בעת אחת!<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]<br /> {{מבט}}</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=11936 2007-07-23T20:44:25Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div></div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=11934 2007-07-23T20:30:07Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>נולד לאביו ר' [[ברוך שלום כהן]]. בשנות הבחרות היה פעיל נמרץ לשמירת היהדות ברוסינ הסובייטית לאחר מכן התחתן ןנולדו לו ארבעה ילדים: חסיה (פריז), פרידה(סגל), גיטא (גאנבורג) ויואל (החוזר ר' [[יואל כהן]]).<br /> <br /> בשנת תר&quot;צ נאסר עד שנת תרצ&quot;ג. סיפור תלאותיו בימי המאסר מסופרים בפרטות בספר [[מאחורי מסך הברזל]].<br /> <br /> לאחר המאסר יצא מרוסיה לא&quot;י. הוא נסע דרך וינה ע&quot;מ לפגוש את הרבי הריי&quot;צ שהיה אז בעיירת נופש פורקסדורף</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=11903 2007-07-23T18:46:34Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>נכתב ע&quot;י הרב [[אליהו יוחנן גוראריה|הרב אליהו יוחנן שי' גוראריה]], והוא ליקוט מקיף על הלכות ציצית, כולל מנהגי חב&quot;ד.<br /> <br /> [[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=11901 2007-07-23T18:42:30Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>היה מגדולי חסידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן|אדה&quot;ז]], וידיד בלב ונפש של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. הוא היה מופקד על הדרכת החסידים המבוגרים, ואדמו&quot;ר האמצעי היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים.<br /> <br /> בגלל סיבות מסוימות פרצה מחלוקת בינו לבין אדה&quot;ז, ומאז הוא הגיע רק לעתים רחוקות.<br /> <br /> לאחר פטירת אדה&quot;ז הוא קיבל על עצמו נשיאות, והרבה מהחסידים נהו אחריו. עבודת ה' שלו היתה ברעש גדול.<br /> <br /> כתב כמה ספרים המבארים את תורת אדה&quot;ז, ובאחת מסעודות החגים בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי הריי&quot;צ]], דיבר [[הרבי]] על הצורך להדפיסם מחדש.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *[[שערי היחוד והאמונה]] - ביאור על שער היחוד והאמונה.<br /> *[[עבודת הלוי]] - דרושים על פרשיות השבוע.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=11900 2007-07-23T18:42:10Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>היה מגדולי חסידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן|אדה&quot;ז]], וידיד בלב ונפש של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. הוא היה מופקד על הדרכת החסידים המבוגרים, ואדמו&quot;ר האמצעי היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים.<br /> <br /> בגלל סיבות מסוימות פרצה מחלוקת בינו לבין אדה&quot;ז, ומאז הוא הגיע רק לעתים רחוקות.<br /> <br /> לאחר פטירת אדה&quot;ז הוא קיבל על עצמו נשיאות, והרבה מהחסידים נהו אחריו. עבודת ה' שלו היתה ברעש גדול.<br /> <br /> כתב כמה ספרים המבארים את תורת אדה&quot;ז, ובאחת מסעודות החגים בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי הריי&quot;צ]], דיבר הרבי על הצורך להדפיסם מחדש.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *[[שערי היחוד והאמונה]] - ביאור על שער היחוד והאמונה.<br /> *[[עבודת הלוי]] - דרושים על פרשיות השבוע.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=11899 2007-07-23T18:41:28Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>היה מגדולי חסידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן|אדה&quot;ז]], וידיד בלב ונפש של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. הוא היה מופקד על הדרכת החסידים המבוגרים, ואדמו&quot;ר האמצעי היה מופקד על הדרכת החסידים המבוגרים.<br /> <br /> בגלל סיבות מסוימות פרצה מחלוקת בינו לבין אדה&quot;ז, ומאז הוא הגיע רק לעתים רחוקות.<br /> <br /> לאחר פטירת אדה&quot;ז הוא קיבל על עצמו נשיאות, והרבה מהחסידים נהו אחריו. עבודת ה' שלו היתה ברעש גדול.<br /> <br /> כתב כמה ספרים המבארים את תורת אדה&quot;ז, ובאחת מסעודות החגים בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי הריי&quot;צ]], דיבר הרבי על הצורך להדפיסם מחדש.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *[[שערי היחוד והאמונה]] - ביאור על שער היחוד והאמונה.<br /> *[[עבודת הלוי]] - דרושים על פרשיות השבוע.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הקן]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%94&diff=11898 2007-07-23T18:36:53Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>היה מגדולי חסידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן|אדה&quot;ז]], וידיד בלב ונפש של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. הוא היה מופקד על הדרכת החסידים המבוגרים, ואדמו&quot;ר האמצעי היה מופקד על הדרכת החסידים המבוגרים.<br /> <br /> בגלל סיבות מסוימות פרצה מחלוקת בינו לבין אדה&quot;ז, ומאז הוא הגיע רק לעתים רחוקות.<br /> <br /> לאחר פטירת אדה&quot;ז הוא קיבל על עצמו נשיאות, והרבה מהחסידים נהו אחריו. עבודת ה' שלו היתה ברעש גדול.<br /> <br /> כתב כמה ספרים המבארים את תורת אדה&quot;ז, ובאחת מסעודות החגים בבית [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרבי הריי&quot;צ]], דיבר הרבי על הצורך להדפיסם מחדש.</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8&diff=11897 2007-07-23T18:11:02Z

<p>69.114.238.101: /* החזרה בדורות עברו */</p> <hr /> <div>'''חוזר''' הינו הכינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד &quot;להקליט&quot; את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר|מאמריו]] של ה[[אדמו&quot;ר]] בראש, לשבת במוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון. <br /> <br /> == החזרה בדורות עברו ==<br /> בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו&quot;ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל [[הרבי]], כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה”אותיות” שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם.<br /> <br /> לפעמים היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים עם הדברים שלא הובנו בשיחה.<br /> <br /> == החזרה בדורנו == <br /> תחילת דרכה של החזרה בדורנו, החלה ע&quot;י הרב [[יואל כהן]] שמיד אחר אמירת ה[[מאמר]] הראשון, [[באתי לגני]] [[תשי&quot;א]], עסק בהנחה, הביאה לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א להגהה, ועסק בהפצתה, אליו נוספו עוד מספר [[תמים|תמימים]], שיחד יסדו את [[ועד להפצת חסידות]], שלימים שינה את שמו ל[[ועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> בימות החול הוקלטו רוב שיחותיו ומאמריו של הרבי, אך ב[[שבת]], מכיון שאי אפשר להקליט, היו קבוצת חסידים שנקראו &quot;חוזרים&quot; או &quot;מניחים&quot; ש'הקליטו' את השיחות והמאמרים בראשם. קבוצה זו הייתה נקראת [[ועד הנחות התמימים]]. במשך השנים, כשהרבי החל להגיע את השיחות ל[[גיליון כפר חב&quot;ד]] קם עוד גוף שכתב הנחות מהשיחות שנקרא [[ועד הנחות בלה&quot;ק]].<br /> <br /> לפעמים היה [[מוגה|מגיה]] האדמו&quot;ר את ה[[הנחה]] ואז הייתה יוצאת ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] כ&quot;מוגה&quot; וכאשר לא היה מגיה האדמו&quot;ר את השיחה או המאמר, אלו יצאו כ[[בלתי מוגה]].<br /> <br /> עיקר החידוש של “[[דור השביעי]]” התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויו”ט. כך ישנו מכל שנות חסידות חב”ד “ספר המאמרים”, המכיל את מאמרי ה[[דא&quot;ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות|בהתוועדויות]] ארוכות, שרוב זמנן תפסו שיחות-קודש הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.<br /> <br /> הקושי התבטא בתוכן ובסגנון המחודש, וגם בהיקף שלא היה לו אח וריע: התועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו”מאמר”. מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר; ואם הייתה זו שבת הסמוכה ליום-טוב -צאו וחשבו מה קשה הייתה מלאכת ה”חוזרים” במוצאי-החג. <br /> <br /> כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדוייק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגעו גם לתשעים עמודים.<br /> <br /> == חוזרים אצל רבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> === חוזרים מתקופת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ===<br /> <br /> * הרב [[ישראל נח &quot;הקטן&quot;]]<br /> * הרב [[משולם זוסיא קוראטין]] (המכונה &quot;ר' שילם&quot;)<br /> * הרב [[אליהו (ייכיל) סימפסאהן]]<br /> <br /> === חוזרים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ===<br /> <br /> * הרב [[דובער גרפינקל]]<br /> * הרב [[יחזקאל פייגין]]<br /> * הרב [[יהודה עבער]]<br /> <br /> === חוזרים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א ===<br /> <br /> * הרב [[יואל כהן]]<br /> * הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> * הרב [[מנחם דאברוסקין]]<br /> * הרב [[דוד פלדמן]]<br /> * הרב סימון ג'יקובסון<br /> * הרב דוד אולידורט<br /> * הרב חריטונוב<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> *[[קונטרס דברי ימי החוזרים]], ממכתב כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מקיץ שנת [[תרצ&quot;ט]] ל&quot;אחד מחתניו הרבנים&quot;.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_(%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99)&diff=11894 2007-07-23T17:56:59Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>אגרות קודש הוא שמם של עשרות כרכים ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[הרבי]] לכלל ולפרט.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]], הורה הרבי, לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם, ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.<br /> <br /> האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד). חלק גדול מהאגרות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים &quot;[[לקוטי שיחות]]&quot;.<br /> <br /> המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי הסדר בו הם נכתבו. לחלק מהמכתבים צורפו הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.<br /> <br /> עריכת הסדרה והוצאתה לאור נעשית על ידי [[מערכת אוצר החסידים]].<br /> <br /> בהוצאת הכרך העשירי של האיגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה ובאמת עשו אז אירוע גדול.<br /> <br /> ==מטרת ההוצאה==<br /> <br /> <br /> במבוא לכרך י&quot;ב כותב [[שלום בער לוין|הרש&quot;ב שי' לוין]] הסבר לזה שהרבי רצה שאיגרותיו יודפסו:<br /> <br /> מאז שאדה&quot;ז קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב&quot;ד, החל סדר של יחידות, בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר החסידים ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו תקנות ליאזנא, המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו&quot;ר הזקן|אדה&quot;ז]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]]ובהקדמה כתב אדה&quot;ז שספר זה כולל:<br /> <br /> &quot;תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל אנ&quot;ש דמדינותינו תמיד . . ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות . .&quot;<br /> <br /> מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים.<br /> <br /> והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.<br /> <br /> וממשיך אדה&quot;ז בהקדמתו ל'תניא' : &quot;ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטריסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו&quot;.<br /> <br /> כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות קודש'.<br /> <br /> (יש לציין שהרבי עבר על ההקדמה) <br /> <br /> <br /> ==תוכן כרכי האגרות== <br /> <br /> *כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת [[תש&quot;ד]]) <br /> *כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה ([[תש&quot;ה]]) עד הקמת המדינה ([[תש&quot;ח]]) <br /> *כרך ג - אגרות מהשנים [[תש&quot;ט]]-[[תש&quot;י]] <br /> *כרך ד - אגרות משנת [[תשי&quot;א]] <br /> *כרכים ה-ו - אגרות משנת [[תשי&quot;ב]]<br /> *כרך ז - אגרות משנת [[תשי&quot;ג]] <br /> *כרכים ח-ט - אגרות משנת [[תשי&quot;ד]] <br /> *כרכים י-יא - אגרות משנת [[תשט&quot;ו]] <br /> *כרכים יב-יג - אגרות משנת [[תשט&quot;ז]]<br /> *כרכים יד-טו - אגרות משנת [[תשי&quot;ז]] <br /> *כרכים טז-יז - אגרות משנת [[תשי&quot;ח]] <br /> *כרך יח - אגרות משנת [[תשי&quot;ט]] <br /> *כרך יט - אגרות משנת [[תש&quot;כ]]<br /> *כרך כ - אגרות משנת [[תשכ&quot;א]] ומפתח כללי<br /> *כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ <br /> *כרך כב - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ב]]-[[תשכ&quot;ג]] <br /> *כרך כג - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ד]]-[[תשכ&quot;ה]] <br /> *כרך כד - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ו]]-[[תשכ&quot;ז]] <br /> *כרך כה - אגרות משנת [[תשכ&quot;ח]] <br /> *כרך כו - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ט]]-[[תש&quot;ל]] <br /> *כרך כז - אגרות מהשנים [[תשל&quot;א]]-[[תשל&quot;ב]] <br /> *כרך כח - אגרות משנת [[תשל&quot;ג]] <br /> <br /> ==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==<br /> <br /> רבים מ[[אנ&quot;ש]] חסידי חב&quot;ד (וכן יהודים שונים שאינם חסידי חב&quot;ד) נוהגים לעת כזו לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על ידי שכותבים לרבי ומוסיפים ומבקשים הוראות - וכן שואלים עצות בענינים שונים הנוגעים בגוף ונפש - באמצעות האגרות קודש. <br /> <br /> (ראוי לציין מקור אחד על כל פנים מתורתו של הרבי להנהגה זו ([[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ&quot;ט]] ח&quot;א עמוד 309): &quot;וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק &quot;פתח תפתח&quot;, או &quot;שמח תשמח&quot;, וכיו&quot;ב, הי' להם &quot;סימן מלמעלה&quot; שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו&quot;ב&quot;. למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו&quot;רי חב&quot;ד ומהיהדות בכלל [http://www.hageula.com/igrot/heb/explain.htm ראו כאן]). <br /> <br /> הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף, הכנסתו לספר ופתיחה אקראית בספר והתייחסות לנאמר בדף שנפתח כתשובה והדרכה. נהוג לפני פתיחה זו לקבל [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בענייני קיום מצוות ואף טבילה ב[[מקווה]].<br /> <br /> {{ויקיפדיה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_(%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99)&diff=11893 2007-07-23T17:56:18Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>אגרות קודש הוא שמם של עשרות כרכים ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[הרבי]] לכלל ולפרט.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]], הורה הרבי, לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם, ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.<br /> <br /> האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד). חלק גדול מהאגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים &quot;[[לקוטי שיחות]]&quot;.<br /> <br /> המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי הסדר בו הם נכתבו. לחלק מהמכתבים צורפו הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.<br /> <br /> עריכת הסדרה והוצאתה לאור נעשית על ידי [[מערכת אוצר החסידים]].<br /> <br /> בהוצאת הכרך העשירי של האיגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה ובאמת עשו אז אירוע גדול.<br /> <br /> ==מטרת ההוצאה==<br /> <br /> <br /> במבוא לכרך י&quot;ב כותב [[שלום בער לוין|הרש&quot;ב שי' לוין]] הסבר לזה שהרבי רצה שאיגרותיו יודפסו:<br /> <br /> מאז שאדה&quot;ז קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב&quot;ד, החל סדר של יחידות, בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר החסידים ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו תקנות ליאזנא, המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו&quot;ר הזקן|אדה&quot;ז]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]]ובהקדמה כתב אדה&quot;ז שספר זה כולל:<br /> <br /> &quot;תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל אנ&quot;ש דמדינותינו תמיד . . ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות . .&quot;<br /> <br /> מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים.<br /> <br /> והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.<br /> <br /> וממשיך אדה&quot;ז בהקדמתו ל'תניא' : &quot;ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטריסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו&quot;.<br /> <br /> כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות קודש'.<br /> <br /> (יש לציין שהרבי עבר על ההקדמה) <br /> <br /> <br /> ==תוכן כרכי האגרות== <br /> <br /> *כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת [[תש&quot;ד]]) <br /> *כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה ([[תש&quot;ה]]) עד הקמת המדינה ([[תש&quot;ח]]) <br /> *כרך ג - אגרות מהשנים [[תש&quot;ט]]-[[תש&quot;י]] <br /> *כרך ד - אגרות משנת [[תשי&quot;א]] <br /> *כרכים ה-ו - אגרות משנת [[תשי&quot;ב]]<br /> *כרך ז - אגרות משנת [[תשי&quot;ג]] <br /> *כרכים ח-ט - אגרות משנת [[תשי&quot;ד]] <br /> *כרכים י-יא - אגרות משנת [[תשט&quot;ו]] <br /> *כרכים יב-יג - אגרות משנת [[תשט&quot;ז]]<br /> *כרכים יד-טו - אגרות משנת [[תשי&quot;ז]] <br /> *כרכים טז-יז - אגרות משנת [[תשי&quot;ח]] <br /> *כרך יח - אגרות משנת [[תשי&quot;ט]] <br /> *כרך יט - אגרות משנת [[תש&quot;כ]]<br /> *כרך כ - אגרות משנת [[תשכ&quot;א]] ומפתח כללי<br /> *כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ <br /> *כרך כב - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ב]]-[[תשכ&quot;ג]] <br /> *כרך כג - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ד]]-[[תשכ&quot;ה]] <br /> *כרך כד - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ו]]-[[תשכ&quot;ז]] <br /> *כרך כה - אגרות משנת [[תשכ&quot;ח]] <br /> *כרך כו - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ט]]-[[תש&quot;ל]] <br /> *כרך כז - אגרות מהשנים [[תשל&quot;א]]-[[תשל&quot;ב]] <br /> *כרך כח - אגרות משנת [[תשל&quot;ג]] <br /> <br /> ==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==<br /> <br /> רבים מ[[אנ&quot;ש]] חסידי חב&quot;ד (וכן יהודים שונים שאינם חסידי חב&quot;ד) נוהגים לעת כזו לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על ידי שכותבים לרבי ומוסיפים ומבקשים הוראות - וכן שואלים עצות בענינים שונים הנוגעים בגוף ונפש - באמצעות האגרות קודש. <br /> <br /> (ראוי לציין מקור אחד על כל פנים מתורתו של הרבי להנהגה זו ([[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ&quot;ט]] ח&quot;א עמוד 309): &quot;וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק &quot;פתח תפתח&quot;, או &quot;שמח תשמח&quot;, וכיו&quot;ב, הי' להם &quot;סימן מלמעלה&quot; שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו&quot;ב&quot;. למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו&quot;רי חב&quot;ד ומהיהדות בכלל [http://www.hageula.com/igrot/heb/explain.htm ראו כאן]). <br /> <br /> הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף, הכנסתו לספר ופתיחה אקראית בספר והתייחסות לנאמר בדף שנפתח כתשובה והדרכה. נהוג לפני פתיחה זו לקבל [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בענייני קיום מצוות ואף טבילה ב[[מקווה]].<br /> <br /> {{ויקיפדיה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_(%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99)&diff=11892 2007-07-23T17:52:39Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>אגרות קודש הוא שמם של עשרות כרכים ובהם מאות אלפי מכתבים של [[הרבי]] לכלל ולפרט.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]], הורה הרבי, לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם, ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.<br /> <br /> האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד). חלק גדול מהאגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים &quot;[[לקוטי שיחות]]&quot;.<br /> <br /> המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי הסדר בו הם נכתבו. לחלק מהמכתבים צורפו הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.<br /> <br /> עריכת הסדרה והוצאתה לאור נעשית על ידי [[מערכת אוצר החסידים]].<br /> <br /> בהוצאת הכרך העשירי של האיגרות קודש, בירר הרבי מדוע לא עושים חגיגה ובאמת עשו אז אירוע גדול.<br /> <br /> ==מטרת ההוצאה==<br /> <br /> <br /> במבוא לכרך י&quot;ב כותב [[שלום בער לוין|הרש&quot;ב שי' לוין]] הסבר לזה שהרבי רצה שאיגרותיו יודפסו:<br /> <br /> מאז שאדה&quot;ז קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב&quot;ד, החל סדר של יחידות, בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר החסידים ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו תקנות ליאזנא, המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו&quot;ר הזקן|אדה&quot;ז]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]]ובהקדמה כתב אדה&quot;ז שספר זה כולל:<br /> <br /> &quot;תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל אנ&quot;ש דמדינותינו תמיד . . ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות . .&quot;<br /> <br /> מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים.<br /> <br /> והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.<br /> <br /> וממשיך אדה&quot;ז בהקדמתו ל'תניא' : &quot;ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטריסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו&quot;.<br /> <br /> כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות קודש'.<br /> <br /> (יש לציין שהרבי עבר על ההקדמה) <br /> <br /> <br /> ==תוכן כרכי האגרות== <br /> <br /> *כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת [[תש&quot;ד]]) <br /> *כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה ([[תש&quot;ה]]) עד הקמת המדינה ([[תש&quot;ח]]) <br /> *כרך ג - אגרות מהשנים [[תש&quot;ט]]-[[תש&quot;י]] <br /> *כרך ד - אגרות משנת [[תשי&quot;א]] <br /> *כרכים ה-ו - אגרות משנת [[תשי&quot;ב]]<br /> *כרך ז - אגרות משנת [[תשי&quot;ג]] <br /> *כרכים ח-ט - אגרות משנת [[תשי&quot;ד]] <br /> *כרכים י-יא - אגרות משנת [[תשט&quot;ו]] <br /> *כרכים יב-יג - אגרות משנת [[תשט&quot;ז]]<br /> *כרכים יד-טו - אגרות משנת [[תשי&quot;ז]] <br /> *כרכים טז-יז - אגרות משנת [[תשי&quot;ח]] <br /> *כרך יח - אגרות משנת [[תשי&quot;ט]] <br /> *כרך יט - אגרות משנת [[תש&quot;כ]]<br /> *כרך כ - אגרות משנת [[תשכ&quot;א]] ומפתח כללי<br /> *כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ <br /> *כרך כב - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ב]]-[[תשכ&quot;ג]] <br /> *כרך כג - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ד]]-[[תשכ&quot;ה]] <br /> *כרך כד - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ו]]-[[תשכ&quot;ז]] <br /> *כרך כה - אגרות משנת [[תשכ&quot;ח]] <br /> *כרך כו - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ט]]-[[תש&quot;ל]] <br /> *כרך כז - אגרות מהשנים [[תשל&quot;א]]-[[תשל&quot;ב]] <br /> *כרך כח - אגרות משנת [[תשל&quot;ג]] <br /> <br /> ==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==<br /> <br /> רבים מ[[אנ&quot;ש]] חסידי חב&quot;ד (וכן יהודים שונים שאינם חסידי חב&quot;ד) נוהגים לעת כזו לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על ידי שכותבים לרבי ומוסיפים ומבקשים הוראות - וכן שואלים עצות בענינים שונים הנוגעים בגוף ונפש - באמצעות האגרות קודש. <br /> <br /> (ראוי לציין מקור אחד על כל פנים מתורתו של הרבי להנהגה זו ([[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ&quot;ט]] ח&quot;א עמוד 309): &quot;וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק &quot;פתח תפתח&quot;, או &quot;שמח תשמח&quot;, וכיו&quot;ב, הי' להם &quot;סימן מלמעלה&quot; שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו&quot;ב&quot;. למקורות נוספים להנהגה זו מאדמו&quot;רי חב&quot;ד ומהיהדות בכלל [http://www.hageula.com/igrot/heb/explain.htm ראו כאן]). <br /> <br /> הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף, הכנסתו לספר ופתיחה אקראית בספר והתייחסות לנאמר בדף שנפתח כתשובה והדרכה. נהוג לפני פתיחה זו לקבל [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בענייני קיום מצוות ואף טבילה ב[[מקווה]].<br /> <br /> {{ויקיפדיה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_(%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99)&diff=11890 2007-07-23T17:45:40Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>אגרות קודש הוא שמם של עשרות כרכים ובהם מאות אלפי מכתבים של [[הרבי]] לכלל ולפרט.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]], הורה הרבי, לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם, ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.<br /> <br /> האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[שמחה]], שלום בית ועוד). חלק גדול מהאגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים &quot;[[לקוטי שיחות]]&quot;.<br /> <br /> המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי הסדר בו הם נכתבו. לחלק מהמכתבים צורפו הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.<br /> <br /> עריכת הסדרה והוצאתה לאור נעשית על ידי [[מערכת אוצר החסידים]].<br /> <br /> ==מטרת ההוצאה==<br /> <br /> <br /> במבוא לכרך י&quot;ב כותב [[שלום בער לוין|הרש&quot;ב שי' לוין]] הסבר לזה שהרבי רצה שאיגרותיו יודפסו:<br /> <br /> מאז שאדה&quot;ז קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב&quot;ד, החל סדר של יחידות, בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר החסידים ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו תקנות ליאזנא, המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו&quot;ר הזקן|אדה&quot;ז]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]]ובהקדמה כתב אדה&quot;ז שספר זה כולל:<br /> <br /> &quot;תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל אנ&quot;ש דמדינותינו תמיד . . ואין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה, על כן רשמתי כל התשובות לכל השאלות . .&quot;<br /> <br /> מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים.<br /> <br /> והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.<br /> <br /> ממשיך אדה&quot;ז בהקדמתו ל'תניא' : &quot;ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטריסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו&quot;.<br /> <br /> כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות קודש'.<br /> <br /> (יש לציין שהרבי עבר על ההקדמה) <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==תוכן כרכי האגרות== <br /> <br /> *כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד שנת [[תש&quot;ד]]) <br /> *כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה ([[תש&quot;ה]]) עד הקמת המדינה ([[תש&quot;ח]]) <br /> *כרך ג - אגרות מהשנים [[תש&quot;ט]]-[[תש&quot;י]] <br /> *כרך ד - אגרות משנת [[תשי&quot;א]] <br /> *כרכים ה-ו - אגרות משנת [[תשי&quot;ב]]<br /> *כרך ז - אגרות משנת [[תשי&quot;ג]] <br /> *כרכים ח-ט - אגרות משנת [[תשי&quot;ד]] <br /> *כרכים י-יא - אגרות משנת [[תשט&quot;ו]] <br /> *כרכים יב-יג - אגרות משנת [[תשט&quot;ז]]<br /> *כרכים יד-טו - אגרות משנת [[תשי&quot;ז]] <br /> *כרכים טז-יז - אגרות משנת [[תשי&quot;ח]] <br /> *כרך יח - אגרות משנת [[תשי&quot;ט]] <br /> *כרך יט - אגרות משנת [[תש&quot;כ]]<br /> *כרך כ - אגרות משנת [[תשכ&quot;א]]<br /> *כרך כא - השלמות, אגרות שהושמטו מכרכים א-כ <br /> *כרך כב - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ב]]-[[תשכ&quot;ג]] <br /> *כרך כג - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ד]]-[[תשכ&quot;ה]] <br /> *כרך כד - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ו]]-[[תשכ&quot;ז]] <br /> *כרך כה - אגרות משנת [[תשכ&quot;ח]] <br /> *כרך כו - אגרות מהשנים [[תשכ&quot;ט]]-[[תש&quot;ל]] <br /> *כרך כז - אגרות מהשנים [[תשל&quot;א]]-[[תשל&quot;ב]] <br /> *כרך כח - אגרות משנת [[תשל&quot;ג]] <br /> <br /> ==כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש==<br /> <br /> רבים מ[[אנ&quot;ש]] חסידי חב&quot;ד (וכן יהודים שונים שאינם חסידי חב&quot;ד) נוהגים לעת כזו לחזק את [[התקשרות|התקשרותם]] לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על ידי שכותבים לרבי ומוסיפים ומבקשים הוראות - וכן שואלים עצות בענינים שונים הנוגעים בגוף ונפש - באמצעות האגרות קודש. <br /> <br /> (ראוי לציין מקור אחד על כל פנים מתורתו של הרבי להנהגה זו ([[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ&quot;ט]] ח&quot;א עמוד 309): &quot;וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק &quot;פתח תפתח&quot;, או &quot;שמח תשמח&quot;, וכיו&quot;ב, הי' להם &quot;סימן מלמעלה&quot; שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו&quot;ב&quot;. למקורות נוספים להנגה זו מאדמו&quot;רי חב&quot;ד ומהיהדות בכלל [http://www.hageula.com/igrot/heb/explain.htm ראו כאן]). <br /> <br /> הכתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף, הכנסתו לספר ופתיחה אקראית בספר והתייחסות לנאמר בדף שנפתח כתשובה והדרכה. נהוג לפני פתיחה זו לקבל [[החלטה טובה]], כגון קבלה לעתיד להשתפר בענייני קיום מצוות ואף טבילה ב[[מקווה]].<br /> <br /> {{ויקיפדיה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A2&diff=11600 2007-07-19T19:11:22Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>ערך זה מופיע פעמיים</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=11599 2007-07-19T19:10:26Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>ערך זה מופיע בטעות פעמיים - מיכאל בלינע ובלינער</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%99%D7%92_%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=11463 2007-07-18T16:54:39Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>[[תמונה:לוגו נחייג ונשמעPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|]]<br /> מערכת '''נחייג ונשמע''' הוקמה על ידי הרב יעקב לנצ'נר במהלך [[מלחמת המפרץ]], בשנת [[תשנ&quot;א]] (1991) בברכת [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. מטרת המערכת הייתה להשמיע בקול ברור את דעתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א בנושאים העומדים על הפרק לכל עם ישראל, החל מתקצירים וההוראות למעשה מה[[התועדות]] שבכל [[שבת]] ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] דיווחה המערכת על מצבו של הרבי. בכלי התקשורת כונתה אז המערכת בשם &quot;רדיו משיח&quot;.<br /> <br /> עם השנים המערכת התרחבה למערכת רב קוית וכיום ניתן להשתמש בה לשם:<br /> <br /> #שמיעת [[שיחה|שיחות]] כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הן לפי [[השיחה היומית]] והן לפי מאגר השנה. <br /> #כתיבה לרבי באמצעות ה&quot;[[אגרות קודש]]&quot;, כאשר אנשים משאירים הודעה במערכת, ומקבלים תשובה בדואר לביתם. <br /> #האזנה לשיעורים בנושאים שונים, ביניהם ב[[ספר התניא]], ב[[דבר מלכות]] (מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינבורג]]), מדור הילדים של תנועת הנוער [[צבאות השם בארץ הקודש]], האזנה ל[[ניגוני חב&quot;ד]], מדור מיוחד ברוסית ועוד.<br /> <br /> מספר המערכת ב[[ארץ הקודש]] 08.94.93.770<br /> <br /> [[קטגוריה: מוסדות וארגונים בישראל|נ]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=10336 2007-07-11T16:55:11Z

<p>69.114.238.101: /* היסטורית הקעמפ */</p> <hr /> <div>[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|לוגו הקעמפ]]<br /> '''אורו של משיח''' הינו קעמפ לילדי [[אנ&quot;ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]]. הקעמפ הוקם על ידי הרב פרץ פרידמן בשנת [[תשנ&quot;ו]]. <br /> <br /> &quot;אורו של משיח&quot; הינו הקעמפ הראשון מסוגו בארץ, בו שוהים הילדים 24 שעות ביממה במשך שבועיים רצופים. <br /> <br /> הקעמפ מתקיים בדרך כלל בקמפוסים מפוארים של ישיבות בני עקיבא הפזורות ברחבי הארץ, ובנוי במתכונת צבאית, הכוללת שניים או שלושה מרכזים, מתחתם שלושה אנשי משמעת ומתחתם המדריכים האחראים על קבוצות של 10 - 12 ילדים בקבוצה.<br /> <br /> אחת ממעלותיו של הקעמפ היא המערך הלימודי של הקעמפ, מלבד הפעילויות והטיולים, מושם דגש מיוחד על התוכן החינוכי שמועבר לחיילים. זאת באמצעות חומר לימודים מיוחד הבנוי בצורת סיפור מתח, בתוכו משולבים תכנים חסידיים בעניינים של: רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. שיטה זו הוכיחה את עצמה במשך השנים כשיטה מצליחה מעל ומעבר.<br /> <br /> בנוסף לכך, מקפידים בקעמפ על ניצול מקסימלי של הזמן כדי להחדיר כמה שיותר תכנים חסידיים ל'חיילים': בזמני הנסיעות באוטובוסים משננים החיילים משניות ו[[תניא]] בעל-פה, כמו כן בזמני הארוחות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] השתתפו בקעמפ בסביבות ה-430 ילדים בנוסף לצוות הקעמפ שמנה קרוב ל-100 תמימים.<br /> <br /> == פעולות הקעמפ במשך השנה ==<br /> <br /> אחת המעלות הייחודיות בקעמפ היא שמירת הקשר עם החיילים במשך ימות השנה. צוות הקעמפ מפעיל את מערכת &quot;ממשיכים להלחם&quot; הכוללת, שמירת קשר טלפוני בין המפקד לחייל, [[ממשיכים להילחם (עלון)|עלון חודשי מהודר]] וכן שי אישי ל[[יום הולדת|ימי הולדת]] של החניכים, הנשלח על ידי המדריך וצוות הקעמפ. אחד המייזמים המבטא את שמירת הקשר הוא -&quot;שבתות קעמפ&quot; ב[[פורטל:ערים וקהילות חב&quot;ד|קהילות אנ&quot;ש]]. מידי חודש יוצאים צוות המדריכים לשבת עם הקעמפ באחת מקהילות חב&quot;ד בארץ. כך שבמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חיילי הקעמפ.<br /> <br /> אחת מפעולות מערכת &quot;ממשיכים להלחם&quot; היא גם הפקת דיסק משירי הקעמפ - [[מקהלת אורו של משיח]] - שיצא לאור בשנת תשס&quot;ד. <br /> <br /> ==לקסיקון הקעמפ ==<br /> <br /> לקעמפ לקסיקון משלו הבנוי על הלקסיקון הצבאי בשילוב שמות מההוי החבד&quot;י.<br /> <br /> *מרכז: גנרל.<br /> *איש משמעת: מח&quot;ט.<br /> *מדריך: מפקד.<br /> *חניך: חייל.<br /> *בית כנסת: [[770]].<br /> *חדר אוכל: 1414.<br /> *משכן המפקדים: מפקדה.<br /> *הצוות הטכני: &quot;הסיירת&quot;.<br /> *שינון יומי של 4 שורות תניא: מכסה יומית.<br /> <br /> ==מושגים בקעמפ ==<br /> <br /> *'''שעון קעמפ:''' עם הגעת החיילים לשערי המחנה מחליפים את השעה בשעון לשעה אחת קדימה, בכך מעצימים את התחושה שהקעמפ הינו 'עולם אחר' המנותק לגמרי מהמתרחש סביבו.<br /> <br /> *'''מסדר:''' מידי בוקר נפתח הקעמפ במסדר הצדעה לרבי, כל חיילי הקעמפ על צוותו, עומדים בשורות ישרות ובהינתן האות מצדיעים לרבי. בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] כשלאחריהם מכריזה הסיירת המצטיינת &quot;{{יחי}}&quot;. <br /> מידי ערב מתקיים 'מסדר נעילה' ליום שחלף.<br /> <br /> *'''מתיחה:''' בימי ההכנות לקעמפ, מגבש הצוות הניהולי של הקעמפ רעיון מיוחד שיפורסם במהלך הקעמפ כדבר שעומד להתרחש (כגון טיול מיוחד, או ביקור של אדם מפורסם) ובמהלך האירוע, כאשר החיילים בטוחים שאכן הדבר קורה -'מפוצצים' את התכנית בשתי מילים &quot;מלחמת ופרצת&quot; - מילים אלו הינם סימן ההיכר לכך שהנ&quot;ל היה מתיחה.<br /> מרגע זה ואילך מתחילה 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> בין המתיחות המיוחדות שהיו במשך השנים: ברית מילה לבן של מנהל הקעמפ, כשלבסוף התגלה שהנימול אינו אל בובה. מנהל ה'סופרלנד' הגיע לקעמפ לדבר בפני החיילים כשהוא מבטיח שני דברים א. לבנות את 'קרית גן ישראל -אורו של משיח' וב. 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> לרעיון המתיחה יש מטרה ברורה: להכניס את חיילי הקעמפ לאווירה תוססת לקראת 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> *'''מלחמת ופרצת:''' לאחר התפצצות המתיחה מחלקים הקעמפ (כולל אנשי הצוות) לשניים, כל קבוצה מקבלת שם עם נושא (כגון: משיח וגאולה) אותו היא אמורה להדגיש בכל מהלך המלחמה. לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה (בשנים האחרונות התווסף גם סמ&quot;ל) - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. <br /> <br /> ==היסטורית הקעמפ ==<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ו]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעל (באר יעקב).<br /> הגנרלים: ה[[תמים]] פרץ פרידמן, שימעון ברגמן, אליעזר ווילשאנסקי.<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ז]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת כפר סיטרין. <br /> הגנרלים: הת' אליעזר ווילשאנסקי, אבי חדד.<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ח]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בחדרה.<br /> הגנרלים: הת' שלום בער מרזל, אליעזר ווילשאנסקי.<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ט]] התארח הקעמם בקמפוס ישיבת &quot;מגדלור&quot; במגדל העמק.<br /> הגנרלים: הת' שלום בער מרזל, מנחם מענדל פרידמן.<br /> <br /> *בשנת [[תש&quot;ס]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת שבי שמרון.<br /> הגנרלים: אליעזר וילשאנסקי, אבי חדד.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;א]]-[[תשס&quot;ב]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע.<br /> הגנרלים:(ס&quot;א) הת' חיליק קופצ'יק.(ס&quot;ב)הת' לוי נחשון והת' ישי קלי<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ג]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון.<br /> הגנרלים: הת' מנחם פרידמן, ינון ששון.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ד]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת כפר סיטרין.<br /> הגנרלים: הת' מנחם פרידמן, לוי נחשון.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ה]] התארח הקעמפ בישיבת בני עקיבא בכפר מימון.<br /> הגנרלים: ר' לוי נחשון, הת' שמואל ערד, אליהו דיקשטיין.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ו]] התארח הקעמפ בלב הגן הלאומי &quot;פארק אשכול&quot;.<br /> הגנרלים: ר' לוי נחשון, הת' שמואל ערד, אליהו דיקשטיין.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בישראל|א]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%99)&diff=10212 2007-07-10T05:47:11Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> הרה&quot;ח משה מרדכי הכהן עמרמי - פאהארלסקי נולד בשנת תרכ&quot;ג ונפטר בג' אלול תש&quot;א.<br /> <br /> &quot;חבל שלא רבים בארצנו הקדושה הכירו את ערכו הנשגב של המנוח הגדול ז&quot;ל. אני עסקתי עמו הרבה במשא ומתן של הלכה וגם עיינתי בספריו, ואני אומר בפה מלא שהוא היה אחד מאדירי התורה ושמעטים בדורנו לנים בעומקא של הלכה כמותו, לאמיתה של תורה. נוסף על נפשו הזכה והטהורה, ענותנותו ואישיותו היקרה, שבאמת היה נר לדרכה&quot; – כך כותב הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הרצוג על הגאון החב&quot;די הרב משה מרדכי הכהן פאהארלסקי– עמרמי.<br /> <br /> ==ימי צעירותו וחתונתו==<br /> הרב משה מרדכי פוגורלסקי נולד בשנת תרכ&quot;ג בעיירה פנורניצה שברוסיה, לאביו החסיד הרב נח שו&quot;ב.<br /> על אודות ימי נעורותו כתבה כלתו הגב' חיה דבורה עמרמי (רעיית בנו הבכור הרב שניאור זלמן דוב) בספר זכרון שכתבה על משפחתה ובו הקדישה מקום גם להורי בעלה – הרב משה מרדכי ורעייתו שרה מינה.<br /> &quot;חמותי שרה–מינה היתה בת למשפחת קריצ'בסקי העשירה והמיוחסת, אביה אהרון קריצ'בסקי היה איש יפה תואר מודרני, ומתלבש כמו פריץ. הוא היה נכנס אלינו בבגדים שבעיירה לא ראו כמותם מעולם.<br /> &quot;כשחמותי שרה– מינה היתה עוד ילדה, החליט האב לחפש לה חתן טוב, מיוחד &quot;א צאצקע&quot; כמו שנהגו לומר. הוא נסע לישיבות רבות על מנת לברר אחר מעומד מתאים. באחת העיירות סיפרו לו: יש להם ילד בן שמונה, משה מרדכי שמו, וניכר שיש בו כישרונות בילתי רגילים. הילד בה מהעיירה פורניצה ואבא שלו נח פוגולרסקי, הוא יהודי טוב, שוחט, אבל עני מרוד. הילד לומד בישיבה ו&quot;אוכל ימים&quot;. לפעמים זה כולל גם לינה, אך לפעמים זה לא כולל גם לינה ואז הוא לן על ספסל בבית הכנסת.<br /> <br /> &quot;קריצ'בסקי נסע לישיבה, ראה את הילד, וזה מצא חן בעיניו. מיד סידר אותו במשפחה טובה, במקום קבוע, ושילם דמי קיומו. כשגדל הילד קצת, שכר חותנו לעתיד מורים מיוחדים, רבנים טובים ושילם להם יפה. ובאמת, ראו שהילד הוא עילוי ושקדן.<br /> <br /> &quot;כשהיה בן שש עשרה ושרה– מינה בת ארבע עשרה, הביאו אותם לחופה. הבעל הצעיר המשיך לעסוק בתורה עד שהוסמך לרב. את הסמיכה קיבל מ&quot;החפץ חיים&quot; וגם מהלובביצ'ער [לכאורה מדובר ב[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (או [[הרש&quot;ב]]) שכן היה זה אחר חתונתו בתרל&quot;ט ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש הסתלק ב[[תרמ&quot;ג]]] ומעוד רבנים. כעבור כמה שנים עברה המשפחה הצעירה לעיר פוצ'עפ&quot;.<br /> <br /> שימש כר&quot;מ בישיבה ב[[שצעדרין]]. תקופה מסוימת שימש כרב העיירה פאצ'עפ.<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ע]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%99)&diff=10211 2007-07-10T05:46:21Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> הרה&quot;ח משה מרדכי הכהן עמרמי - פאהארלסקי נולד בשנת תרכ&quot;ג ונפטר בג' אלול תש&quot;א.<br /> <br /> &quot;חבל שלא רבים בארצנו הקדושה הכירו את ערכו הנשגב של המנוח הגדול ז&quot;ל. אני עסקתי עמו הרבה במשא ומתן של הלכה וגם עיינתי בספריו, ואני אומר בפה מלא שהוא היה אחד מאדירי התורה ושמעטים בדורנו לנים בעומקא של הלכה כמותו, לאמיתה של תורה. נוסף על נפשו הזכה והטהורה, ענותנותו ואישיותו היקרה, שבאמת היה נר לדרכה&quot; – כך כותב הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הרצוג על הגאון החב&quot;די הרב משה מרדכי הכהן פאהארלסקי– עמרמי.<br /> <br /> ==ימי צעירותו וחתונתו==<br /> הרב משה מרדכי פוגורלסקי נולד בשנת תרכ&quot;ג בעיירה פנורניצה שברוסיה, לאביו החסיד הרב נח שו&quot;ב.<br /> על אודות ימי נעורותו כתבה כלתו הגב' חיה דבורה עמרמי (רעיית בנו הבכור הרב שניאור זלמן דוב) בספר זכרון שכתבה על משפחתה ובו הקדישה מקום גם להורי בעלה – הרב משה מרדכי ורעייתו שרה מינה.<br /> &quot;חמותי שרה–מינה היתה בת למשפחת קריצ'בסקי העשירה והמיוחסת, אביה אהרון קריצ'בסקי היה איש יפה תואר מודרני, ומתלבש כמו פריץ. הוא היה נכנס אלינו בבגדים שבעיירה לא ראו כמותם מעולם.<br /> &quot;כשחמותי שרה– מינה היתה עוד ילדה, החליט האב לחפש לה חתן טוב, מיוחד &quot;א צאצקע&quot; כמו שנהגו לומר. הוא נסע לישיבות רבות על מנת לברר אחר מעומד מתאים. באחת העיירות סיפרו לו: יש להם ילד בן שמונה, משה מרדכי שמו, וניכר שיש בו כישרונות בילתי רגילים. הילד בה מהעיירה פורניצה ואבא שלו נח פוגולרסקי, הוא יהודי טוב, שוחט, אבל עני מרוד. הילד לומד בישיבה ו&quot;אוכל ימים&quot;. לפעמים זה כולל גם לינה, אך לפעמים זה לא כולל גם לינה ואז הוא לן על ספסל בבית הכנסת.<br /> <br /> &quot;קריצ'בסקי נסע לישיבה, ראה את הילד, וזה מצא חן בעיניו. מיד סידר אותו במשפחה טובה, במקום קבוע, ושילם דמי קיומו. כשגדל הילד קצת, שכר חותנו לעתיד מורים מיוחדים, רבנים טובים ושילם להם יפה. ובאמת, ראו שהילד הוא עילוי ושקדן.<br /> <br /> &quot;כשהיה בן שש עשרה ושרה– מינה בת ארבע עשרה, הביאו אותם לחופה. הבעל הצעיר המשיך לעסוק בתורה עד שהוסמך לרב. את הסמיכה קיבל מ&quot;החפץ חיים&quot; וגם מהלובביצ'ער [לכאורה מדובר [[באדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (או [[הרש&quot;ב]]) שכן היה זה אחר חתונתו בתרל&quot;ט ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש הסתלק ב[[תרמ&quot;ג]]] ומעוד רבנים. כעבור כמה שנים עברה המשפחה הצעירה לעיר פוצ'עפ&quot;.<br /> <br /> שימש כר&quot;מ בישיבה ב[[שצעדרין]]. תקופה מסוימת שימש כרב העיירה פאצ'עפ.<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ע]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%99)&diff=10210 2007-07-10T05:44:24Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> הרה&quot;ח משה מרדכי הכהן עמרמי - פאהארלסקי נולד בשנת תרכ&quot;ג ונפטר בג' אלול תש&quot;א.<br /> <br /> &quot;חבל שלא רבים בארצנו הקדושה הכירו את ערכו הנשגב של המנוח הגדול ז&quot;ל. אני עסקתי עמו הרבה במשא ומתן של הלכה וגם עיינתי בספריו, ואני אומר בפה מלא שהוא היה אחד מאדירי התורה ושמעטים בדורנו לנים בעומקא של הלכה כמותו, לאמיתה של תורה. נוסף על נפשו הזכה והטהורה, ענותנותו ואישיותו היקרה, שבאמת היה נר לדרכה&quot; – כך כותב הרב הראשי לישראל הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] על הגאון החב&quot;די הרב משה מרדכי הכהן פאהארלסקי– עמרמי.<br /> <br /> ==ימי צעירותו וחתונתו==<br /> הרב משה מרדכי פוגורלסקי נולד בשנת תרכ&quot;ג בעיירה פנורניצה שברוסיה, לאביו החסיד הרב נח שו&quot;ב.<br /> על אודות ימי נעורותו כתבה כלתו הגב' חיה דבורה עמרמי (רעיית בנו הבכור הרב שניאור זלמן דוב) בספר זכרון שכתבה על משפחתה ובו הקדישה מקום גם להורי בעלה – הרב משה מרדכי ורעייתו שרה מינה.<br /> &quot;חמותי שרה–מינה היתה בת למשפחת קריצ'בסקי העשירה והמיוחסת, אביה אהרון קריצ'בסקי היה איש יפה תואר מודרני, ומתלבש כמו פריץ. הוא היה נכנס אלינו בבגדים שבעיירה לא ראו כמותם מעולם.<br /> &quot;כשחמותי שרה– מינה היתה עוד ילדה, החליט האב לחפש לה חתן טוב, מיוחד &quot;א צאצקע&quot; כמו שנהגו לומר. הוא נסע לישיבות רבות על מנת לברר אחר מעומד מתאים. באחת העיירות סיפרו לו: יש להם ילד בן שמונה, משה מרדכי שמו, וניכר שיש בו כישרונות בילתי רגילים. הילד בה מהעיירה פורניצה ואבא שלו נח פוגולרסקי, הוא יהודי טוב, שוחט, אבל עני מרוד. הילד לומד בישיבה ו&quot;אוכל ימים&quot;. לפעמים זה כולל גם לינה, אך לפעמים זה לא כולל גם לינה ואז הוא לן על ספסל בבית הכנסת.<br /> <br /> &quot;קריצ'בסקי נסע לישיבה, ראה את הילד, וזה מצא חן בעיניו. מיד סידר אותו במשפחה טובה, במקום קבוע, ושילם דמי קיומו. כשגדל הילד קצת, שכר חותנו לעתיד מורים מיוחדים, רבנים טובים ושילם להם יפה. ובאמת, ראו שהילד הוא עילוי ושקדן.<br /> <br /> &quot;כשהיה בן שש עשרה ושרה– מינה בת ארבע עשרה, הביאו אותם לחופה. הבעל הצעיר המשיך לעסוק בתורה עד שהוסמך לרב. את הסמיכה קיבל מ&quot;החפץ חיים&quot; וגם מהלובביצ'ער [לכאורה מדובר באדמו&quot;ר המהר&quot;ש (או הרש&quot;ב) שכן היה זה אחר חתונתו בתרל&quot;ט ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש הסתלק בתרמ&quot;ג] ומעוד רבנים. כעבור כמה שנים עברה המשפחה הצעירה לעיר פוצ'עפ&quot;.<br /> <br /> שימש כר&quot;מ בישיבה ב[[שצעדרין]]. תקופה מסוימת שימש כרב העיירה פאצ'עפ.<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ע]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%99)&diff=10209 2007-07-10T05:43:03Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> הרה&quot;ח משה מרדכי הכהן עמרמי - פאהארלסקי נולד בשנת תרכ&quot;ג ונפטר בג' אלול תש&quot;א.<br /> <br /> &quot;חבל שלא רבים בארצנו הקדושה הכירו את ערכו הנשגב של המנוח הגדול ז&quot;ל. אני עסקתי עמו הרבה במשא ומתן של הלכה וגם עיינתי בספריו, ואני אומר בפה מלא שהוא היה אחד מאדירי התורה ושמעטים בדורנו לנים בעומקא של הלכה כמותו, לאמיתה של תורה. נוסף על נפשו הזכה והטהורה, ענותנותו ואישיותו היקרה, שבאמת היה נר לדרכה&quot; – כך כותב הרב הראשי לישראל הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] על הגאון החב&quot;די הרב משה מרדכי הכהן פאהארלסקי– עמרמי.<br /> <br /> הרב משה מרדכי פוגורלסקי נולד בשנת תרכ&quot;ג בעיירה פנורניצה שברוסיה, לאביו החסיד הרב נח שו&quot;ב.<br /> על אודות ימי נעורותו כתבה כלתו הגב' חיה דבורה עמרמי (רעיית בנו הבכור הרב שניאור זלמן דוב) בספר זכרון שכתבה על משפחתה ובו הקדישה מקום גם להורי בעלה – הרב משה מרדכי ורעייתו שרה מינה.<br /> &quot;חמותי שרה–מינה היתה בת למשפחת קריצ'בסקי העשירה והמיוחסת, אביה אהרון קריצ'בסקי היה איש יפה תואר מודרני, ומתלבש כמו פריץ. הוא היה נכנס אלינו בבגדים שבעיירה לא ראו כמותם מעולם.<br /> &quot;כשחמותי שרה– מינה היתה עוד ילדה, החליט האב לחפש לה חתן טוב, מיוחד &quot;א צאצקע&quot; כמו שנהגו לומר. הוא נסע לישיבות רבות על מנת לברר אחר מעומד מתאים. באחת העיירות סיפרו לו: יש להם ילד בן שמונה, משה מרדכי שמו, וניכר שיש בו כישרונות בילתי רגילים. הילד בה מהעיירה פורניצה ואבא שלו נח פוגולרסקי, הוא יהודי טוב, שוחט, אבל עני מרוד. הילד לומד בישיבה ו&quot;אוכל ימים&quot;. לפעמים זה כולל גם לינה, אך לפעמים זה לא כולל גם לינה ואז הוא לן על ספסל בבית הכנסת.<br /> <br /> &quot;קריצ'בסקי נסע לישיבה, ראה את הילד, וזה מצא חן בעיניו. מיד סידר אותו במשפחה טובה, במקום קבוע, ושילם דמי קיומו. כשגדל הילד קצת, שכר חותנו לעתיד מורים מיוחדים, רבנים טובים ושילם להם יפה. ובאמת, ראו שהילד הוא עילוי ושקדן.<br /> <br /> &quot;כשהיה בן שש עשרה ושרה– מינה בת ארבע עשרה, הביאו אותם לחופה. הבעל הצעיר המשיך לעסוק בתורה עד שהוסמך לרב. את הסמיכה קיבל מ&quot;החפץ חיים&quot; וגם מהלובביצ'ער [לכאורה מדובר באדמו&quot;ר המהר&quot;ש (או הרש&quot;ב) שכן היה זה אחר חתונתו בתרל&quot;ט ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש הסתלק בתרמ&quot;ג] ומעוד רבנים. כעבור כמה שנים עברה המשפחה הצעירה לעיר פוצ'עפ&quot;.<br /> <br /> שימש כר&quot;מ בישיבה ב[[שצעדרין]]. תקופה מסוימת שימש כרב העיירה פאצ'עפ.<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ע]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%99)&diff=10202 2007-07-10T03:55:20Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> הרה&quot;ח משה מרדכי הכהן עמרמי - פאהארלסקי נולד בשנת תרכ&quot;ג ונפטר בג' אלול תש&quot;א.<br /> <br /> &quot;חבל שלא רבים בארצנו הקדושה הכירו את ערכו הנשגב של המנוח הגדול ז&quot;ל. אני עסקתי עמו הרבה במשא ומתן של הלכה וגם עיינתי בספריו, ואני אומר בפה מלא שהוא היה אחד מאדירי התורה ושמעטים בדורנו לנים בעומקא של הלכה כמותו, לאמיתה של תורה. נוסף על נפשו הזכה והטהורה, ענותנותו ואישיותו היקרה, שבאמת היה נר לדרכה&quot; – כך כותב הרב הראשי לישראל הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] על הגאון החב&quot;די הרב משה מרדכי הכהן פאהארלסקי– עמרמי.<br /> <br /> שימש כר&quot;מ בישיבה ב[[שצעדרין]]. תקופה מסוימת שימש כרב העיירה פאצ'עפ.<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ע]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%99)&diff=10201 2007-07-10T03:53:18Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> הרה&quot;ח משה מרדכי הכהן עמרמי - פאהארלסקי נולד בשנת תרכ&quot;ג ונפטר בג' אלול תש&quot;א.<br /> <br /> &quot;חבל שלא רבים בארצנו הקדושה הכירו את ערכו הנשגב של המנוח הגדול ז&quot;ל. אני עסקתי עמו הרבה במשא ומתן של הלכה וגם עיינתי בספריו, ואני אומר בפה מלא שהוא היה אחד מאדירי התורה ושמעטים בדורנו לנים בעומקא של הלכה כמותו, לאמיתה של תורה. נוסף על נפשו הזכה והטהורה, ענותנותו ואישיותו היקרה, שבאמת היה נר לדרכה&quot; – כך כותב הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הרצוג על הגאון החב&quot;די הרב משה מרדכי הכהן פאהארלסקי– עמרמי.<br /> <br /> שימש כר&quot;מ בישיבה ב[[שצעדרין]]. תקופה מסוימת שימש כרב העיירה פאצ'עפ.<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ע]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%99)&diff=10200 2007-07-10T03:52:32Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> הרה&quot;ח משה מרדכי הכהן עמרמי - פאהארלסקי נולד בשנת תרכ&quot;ג ונפטר בג' אלול תש&quot;א.<br /> &quot;חבל שלא רבים בארצנו הקדושה הכירו את ערכו הנשגב של המנוח הגדול ז&quot;ל. אני עסקתי עמו הרבה במשא ומתן של הלכה וגם עיינתי בספריו, ואני אומר בפה מלא שהוא היה אחד מאדירי התורה ושמעטים בדורנו לנים בעומקא של הלכה כמותו, לאמיתה של תורה. נוסף על נפשו הזכה והטהורה, ענותנותו ואישיותו היקרה, שבאמת היה נר לדרכה&quot; – כך כותב הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הרצוג על הגאון החב&quot;די הרב משה מרדכי הכהן פאהארלסקי– עמרמי.<br /> שימש כר&quot;מ בישיבה ב[[שצעדרין]]. תקופה מסוימת שימש כרב העיירה פאצ'עפ.<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ע]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%99)&diff=10192 2007-07-10T03:06:54Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> הרה&quot;ח משה מרדכי הכהן עמרמי - פאהארלסקי נולד בשנת תרכ&quot;ג ונפטר בג' אלול תש&quot;א. שימש כר&quot;מ בישיבה ב[[שצעדרין]]. תקופה מסוימת שימש כרב העיירה פאצ'עפ.<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ע]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A4.&diff=10141 2007-07-09T18:46:07Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>{{בה}} --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:01, 13 יוני 2007 (EDT</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%99)&diff=10100 2007-07-09T04:00:00Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> הרה&quot;ח משה מרדכי הכהן עמרמי - פאהארלסקי שימש כר&quot;מ בישיבה ב[[שצעדרין]]. תקופה מסוימת שימש כשוחט ובודק בעיירה פאצ'עפ.<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ע]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=10038 2007-07-09T00:13:00Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>כבר מראשית שנות נשיאותו החל [[הרבי]] לעסוק בלהט בהפצת היהדות ומעינות החסידות, כשעל דגלו חרט את סיסמת &quot;[[ופרצת]]&quot;.<br /> <br /> כהמשך לכל זה הכריז על המבצעים לזירוז הגאולה, המבצעים הם מצוות מעשיות שאותם ראה הרבי שיש להשתדל שכל היהודים יקיימו אותם, אשר הבסיס לכולם הוא מצוות &quot;אהבת ישראל&quot;, שהיא המניע להתעסק בזיכוי הרבים במצוות אלו.<br /> <br /> המבצע הראשון הוא &quot;[[מבצע תפילין]]&quot; עליו הכריז הרבי לקראת מלחמת ששת הימים בשנת [[תשכ&quot;ז]], כסגולה להצלת יהודי ארץ הקודש.<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ד]] פתח הרבי בתעמולה להתעסק במבצעים: &quot;[[מבצע תורה|תורה]]&quot;, &quot;[[מבצע מזוזה|מזוזה]]&quot;, &quot;[[מבצע צדקה|צדקה]]&quot;, &quot;[[מבצע בית מלא ספרים]]&quot;, &quot;[[מבצע נרות שבת קודש (נש&quot;ק)]]&quot;.<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ה]] עורר על המבצעים: &quot;[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]&quot; ו&quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;.<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ו]] מבצעים: &quot;[[מבצע חינוך]]&quot; ו&quot;[[מבצע אהבת ישראל]]&quot;.<br /> <br /> ובנוסף לעשרה אלו ישנם את המבצעים: &quot;[[מבצע מצה]]&quot;, &quot;[[מבצע לולב]]&quot;, &quot;[[מבצע פורים]]&quot;, &quot;[[מבצע חנוכה]]&quot;, &quot;[[שלימות הארץ]]&quot;, &quot;[[מיהו יהודי]]&quot; ו&quot;[[מבצע אות בספר התורה]]&quot;.<br /> <br /> ב[[תשנ&quot;ב]] אומר [[הרבי]] שהשער לכל ענייני ה[[שליחות]], הינו [[קבלת פני משיח צדקנו]], וממילא כל פרט מה[[שליחות]] צריך להיות חדור בענין זה.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים חב&quot;דים]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=10037 2007-07-09T00:12:26Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>כבר מראשית שנות נשיאותו החל [[הרבי]] לעסוק בלהט בהפצת היהדות ומעינות החסידות, כשעל דגלו חרט את סיסמת &quot;[[ופרצת]]&quot;.<br /> <br /> כהמשך לכל זה הכריז על המבצעים לזירוז הגאולה, המבצעים הם מצוות מעשיות שאותם ראה הרבי שיש להשתדל שכל היהודים יקיימו אותם, אשר הבסיס לכולם הוא מצוות &quot;אהבת ישראל&quot;, שהיא המניע להתעסק בזיכוי הרבים במצוות אלו.<br /> <br /> המבצע הראשון הוא &quot;[[מבצע תפילין]]&quot; עליו הכריז הרבי לקראת מלחמת ששת הימים בשנת [[תשכ&quot;ז]], כסגולה להצלת יהודי ארץ הקודש.<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ד]] פתח הרבי בתעמולה להתעסק במבצעים: &quot;[[מבצע תורה|תורה]]&quot;, &quot;[[מבצע מזוזה|מזוזה]]&quot;, &quot;[[מבצע צדקה|צדקה]]&quot;, &quot;[[מבצע בית מלא ספרים]]&quot;, &quot;[[מבצע נרות שבת קודש (נש&quot;ק)]]&quot;.<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ה]] עורר על המבצעים: &quot;[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]&quot; ו&quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;.<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ו]] מבצעים: &quot;[[מבצע חינוך]]&quot; ו&quot;[[מבצע אהבת ישראל]]&quot;.<br /> <br /> ובנוסף לעשרה אלו ישנם את המבצעים: &quot;[[מבצע מצה]]&quot;, &quot;[[מבצע לולב]]&quot;, &quot;[[מבצע פורים]]&quot;, &quot;[[מבצע חנוכה]]&quot;, &quot;[[שלימות הארץ]]&quot;, &quot;[[מיהו יהודי]]&quot; ו&quot;[[מבצע אות בספר התורה]]&quot;.<br /> <br /> ב[[תשנ&quot;ב]] אומר [[הרבי]] שהשער לכל ענייני [[השליחות]], הינו [[קבלת פני משיח צדקנו]], וממילא כל פרט [[מהשליחות]] צריך להיות חדור בענין זה.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים חב&quot;דים]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=10031 2007-07-09T00:07:44Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>הרה&quot;ח יואל כהן הינו החוזר של הרבי החל מאת קבלת הנשיאות. <br /> חיבר בהוראת הרבי את ספר הערכים חב&quot;ד. מראשוני המקושרים אשר חיזקו בקרב חסידי חב&quot;ד את האמונה בנשיא דור השביעי שיוליכנו קוממיות לארצנו. <br /> על הזהירות בהתייחסות אל הרב כהן ניתן לראות מהמעשה שלפנינו. כשהרב מרדכי שמואל אשכנזי נכנס ליחידות אצל הרבי בחרותו. שאלו הרבי מיהו משפיעו. משענה 'יואל', השיבו הרבי 'ר' יואל'.<br /> בשנת תשמ&quot;ג אמר הרבי שיחה חריפה, ובה התבטא על משפיע שמגרה בעצמו את היצר הרע ואינו יודע לאן יגיע....<br /> <br /> == לפנות בוקר?! ==<br /> <br /> מעניין, הרבי אמר בשבועות תשי&quot;ב מאמר לפנות בוקר? עוד יותר מעניין שיואל היה אז במקווה. ואולי יש לתווך שהיה זה ה'לפנות בוקר' של ר' יואל.<br /> <br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:35, 22 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :::אם אתה לא יודע דברים הפשוטים לכל בחור חב&quot;די מתחיל, אז למה אתה אומר זאת לכולם?<br /> <br /> כידוע, הרבי היה אומר מאמר בליל א' דחג השבועות לפנות בוקר (מתן תורה), מסורת זו נמשכה שנים רבות לפ&quot;ע, אינני זוכר בדיוק מתי נפסקה. אינני יודע אם פעם השתתפת בטקס, אבל בקרב חסידי חב&quot;ד נהוג ללכת למקווה לפנות בוקר דחג השבועות, ור' יואל, למרבה הפלא, גם נהג במנהג חסידי זה. (אגב, הוא לא היה עדיין נשוי, ובטח שלא היה דומה לר' יואל של שלושים שנה אח&quot;כ). סיפור זה ידוע ומפורסם בין אלו ש&quot;וואלגערן זיך צווישן חסידים&quot;, ומוטב שתבדוק בציציותיך לפני שאתה מראה את בורותך.--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 00:01, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :מנהג זה הפסיק לאחר פטירתה של [[הרבנית נחמה דינה]] ב[[י' טבת תשל&quot;א]], אז החל [[הרבי]] לעשות את ארוחות החגים בביתו שברח' פרזידנט ולא בחדר האוכל של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (משם הי'ה יורד לאמירת ה[[מאמר]] לפנות בוקר של [[שבועות]]). על המעמד הזה, שהי'ה נחשב בין [[חסיד|חסידים]] כמעמד מתן תורה, כדאי לכתוב ערך נפרד. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 00:15, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> מודה. אוירת הלייצנות שאופפת אותי בכל פעם שאני נכנס לערך הזה הפריחה את המנהג הפשוט מזכרוני. אקווה שלא ישונה.<br /> <br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 09:01, 24 יוני 2007 (EDT)</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%94_%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=10028 2007-07-09T00:00:35Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>הרבנית דבורה לאה הייתה ביתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ואשת רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].<br /> <br /> ==נישואיה==<br /> <br /> על השידוך בין הרבנית לרבי יעקב ישראל מסופר כי בעת שביקר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]] נ&quot;ע בביתו של הרה&quot;ק ר' נחום מטשרנוביל נ&quot;ע. רבינו הזקן נ&quot;ע הזכיר לר' נחום נ&quot;ע את אמרתו של מורם ורבם כ&quot;ק [[המגיד ממעזריטש]] נ&quot;ע שאמר: [[מלך המשיח|שהמלך המשיח]] יהי' יוצא חלציו של המבוגר מבין תלמידיו או מהצעיר שבתלמידיו. <br /> <br /> המבוגר שמבין תלמידי כ&quot;ק הרב המגיד ממעזריטש הי' הרה&quot;ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים הי' כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן נ&quot;ע. אמר רבינו הזקן נ&quot;ע לר' נחום , בזה הלשון: &quot;...למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו...&quot; בתוך כך ניגש כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן נ&quot;ע לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר רבינו הזקן נ&quot;ע שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי נ&quot;ע. יש המסבירים את בדיקת הראשים בכך שלמלכי בית דוד הייתה צורת ראש שונה שאפשרה להם לחבוש כתר על ראשם.<br /> <br /> חתונתם של הרב יעקב ישראל מטשרקאס ושל הרבנית מרת דבורה לאה ע&quot;ה התקיימה בנוכחותו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן נ&quot;ע, שאמר באותה ההזדמנות [[מאמר חסידות]] ד&quot;ה: &quot;שיר השירים אשר לשלמה&quot;.<br /> <br /> לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל בעיירה [[ליאדי]], שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] נ&quot;ע, והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן נ&quot;ע.<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> <br /> ב[[א' סיון תרל&quot;ו]] נפטרה הרבנית דבורה לאה.<br /> <br /> מסופר שפעם הזמין הרה&quot;ק ר' יעקב ישראל מטשרקאס את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא הרה&quot;ח הרה&quot;צ ר' מרדכי דב מהורנסטייפל לעיירת זקנו טשרקאס, ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ע&quot;ה ואמר לו, בזה הלשון: &quot;...יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, וחסידים לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר ועכשיו (אמר הרה&quot;ק הרה&quot;צ ר' יעקב ישראל מטשרקאס נ&quot;ע לנכדו) – תפסוק אתה, אנו סומכים עליך... &quot; עכ&quot;ל הרה&quot;ק הרה&quot;צ ר' יעקב ישראל מטשרקאס נ&quot;ע.<br /> <br /> השיב הנכד הרה&quot;ח הרה&quot;צ ר' מרדכי דב מהורנסטייפל נ&quot;ע לזקנו, בזה הלשון;<br /> -&quot;...בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן הסתלקותכם, תהיה הסתלקות שניכם בשנה אחת...&quot; עכ&quot;ל הרה&quot;ח הרה&quot;צ ר' מרדכי דב מהורנסטייפל נ&quot;ע.<br /> <br /> וכך באמת היה, ביום [[א' סיון תרל&quot;ו]] (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ע&quot;ה בתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי נ&quot;ע, וכעבור חודשיים וחצי בדיוק ביום [[י&quot;ג אלול תרל&quot;ו]] הסתלק בעלה הרה&quot;ק הרה&quot;צ ר' יעקב ישראל מטשרקאס נ&quot;ע.<br /> <br /> [[קטגוריה:בית רבי|ד]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%27_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A8%22%D7%A4&diff=10026 2007-07-08T23:58:29Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>באור ליום א' ב' [[ניסן]] [[תר&quot;פ]], במוצאי [[שבת]] קודש פרשת ויקרא, [[הסתלקות|הסתלק]] [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]]. על הסתלקותו מסופר בהרחבה בספר &quot;[[אשכבתא דרבי]]&quot; שחיבר [[הרב משה דובער ריבקין]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ז ב]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%22%D7%A4&diff=10025 2007-07-08T23:56:07Z

<p>69.114.238.101: /* אירועים */</p> <hr /> <div>==נפטרו==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נסתלק במוצש&quot;ק פרשת ויקרא, אור ליום א' [[ב' ניסן תר&quot;פ]] ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].<br /> <br /> ==אירועים==<br /> <br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מקבל את נשיאות חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> [[ט' ניסן תר&quot;פ]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אומר את מאמרו הראשון ד&quot;ה כתר יתנו לך. באותו ד&quot;ה החל [[הרבי הרש&quot;ב]] את מאמרו האחרון. <br /> <br /> <br /> {{תרנ&quot;א ת&quot;ש}}<br /> <br /> {{תרנ&quot;א}}</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91&diff=9990 2007-07-08T09:04:50Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ישראל לייבוב.jpg|left|thumb|250px|בתמונה עם ראש הממשלה מנחם בגין]]<br /> היה ממקימי כפר חב&quot;ד. <br /> הקים את מרכז [[צעירי-אגודת-חב&quot;ד]] בארץ הקודש וכיהן כיושב-ראש במשך שלושים ושש שנה. <br /> הרב לייבוב עסק במילוי הוראותיו ורצונו הקדוש של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט&quot;א היה עושה את מבצעיו של הרבי בחיות ומרץ מיוחדים, בשנת [[תשל&quot;ח]] ארגן מבצע פורים ארצי לילדי ישראל במסגרת המבצע הנפיק מרכז צא&quot;ח אריזות מיוחדת עבור משלוחי המנות. בשנת [[תש&quot;מ]] ריכז את פרויקט התהלוכות שהיה אז בראשית דרכו, מתוקף תפקידו נפגש עם אישים מהצמרת הראשונה במדינת ישראל. <br /> הרב לייבוב נולד בשנת [[תרע&quot;א]] בעיר [[ניקופול]] ונפטר בי&quot;ט אדר בשנת ה'[[תשנ&quot;ד]], כשהוא חשוך ילדים ומנוחתו כבוד בהר הזיתים ב[[ירושלים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ל]]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ל]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91&diff=9989 2007-07-08T09:04:22Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ישראל לייבוב.jpg|left|thumb|250px|עם ראש הממשלה מנחם בגין]]<br /> היה ממקימי כפר חב&quot;ד. <br /> הקים את מרכז [[צעירי-אגודת-חב&quot;ד]] בארץ הקודש וכיהן כיושב-ראש במשך שלושים ושש שנה. <br /> הרב לייבוב עסק במילוי הוראותיו ורצונו הקדוש של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט&quot;א היה עושה את מבצעיו של הרבי בחיות ומרץ מיוחדים, בשנת [[תשל&quot;ח]] ארגן מבצע פורים ארצי לילדי ישראל במסגרת המבצע הנפיק מרכז צא&quot;ח אריזות מיוחדת עבור משלוחי המנות. בשנת [[תש&quot;מ]] ריכז את פרויקט התהלוכות שהיה אז בראשית דרכו, מתוקף תפקידו נפגש עם אישים מהצמרת הראשונה במדינת ישראל. <br /> הרב לייבוב נולד בשנת [[תרע&quot;א]] בעיר [[ניקופול]] ונפטר בי&quot;ט אדר בשנת ה'[[תשנ&quot;ד]], כשהוא חשוך ילדים ומנוחתו כבוד בהר הזיתים ב[[ירושלים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ל]]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ל]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91&diff=9988 2007-07-08T09:03:56Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ישראל לייבוב.jpg|left|thumb|250px|עם ראש הממשלה מנחם בגין]]<br /> היה ממקימי כפר חב&quot;ד. <br /> הקים את מרכז [[צעירי-אגודת-חב&quot;ד]] בארץ הקודש וכיהן כיושב-ראש במשך שלושים ושש שנה. <br /> הרב לייבוב עסק במילוי הוראותיו ורצונו הקדוש של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט&quot;א היה עושה את מבצעיו של הרבי בחיות ומרץ מיוחדים, בשנת [[תשל&quot;ח]] ארגן מבצע פורים ארצי לילדי ישראל במסגרת המבצע הנפיק מרכז צא&quot;ח אריזות מיוחדת עבור משלוחי המנות. בשנת [[תש&quot;מ]] ריכז את פרויקט התהלוכות שהיה אז בראשית דרכו, מתוקף תפקידו נפגש עם אישים מהצמרת הראשונה במדינת ישראל. <br /> הרב לייבוב נולד בשנת [[תרע&quot;א]] בעיר [[ניקופול]] ונפטר בי&quot;ט אדר בשנת ה'[[תשנ&quot;ד]], כשהוא חשוך ילדים ומנוחתו כבוד בהר הזיתים ב[[ירושלים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=9974 2007-07-08T04:13:58Z

<p>69.114.238.101: /* צוות ההשגחה */</p> <hr /> <div>[[תמונה:קבוצתית צפתPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|תלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית]]<br /> ישיבת &quot;חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש&quot; צפת הינה ישיבה גדולה לתמימים מבתים חב&quot;דים, יחד עם תמימים [[בעל תשובה|חוזרים בתשובה]]. <br /> <br /> הישיבה נוסדה בשנת [[תשל&quot;ז]] על ידי [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]] בעיר [[צפת]] וכחלק מעבודת השליחות. <br /> <br /> בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשס&quot;ז]] למעלה מארבע מאות [[תמים|תמימים]].<br /> == שם הישיבה ==<br /> <br /> הישיבות ש[[הרבי]] הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של [[הרש&quot;ג]] זצ&quot;ל) לא נקראו &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; באופן רישמי.<br /> <br /> יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]], שנקראו גם הם &quot;תומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי: 'צפת איז מיין נחלה' (לרב קפלן). <br /> <br /> חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור &quot;ישיבת תומכי תמימים צפת&quot; ובכמה מכתבים עבור &quot;ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת&quot;. ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב &quot;תומכי תמימים&quot; מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה &quot;ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת&quot;.<br /> <br /> ==ימי בראשית==<br /> <br /> בערך בשנת [[תשל&quot;ז]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. <br /> <br /> הרב [[אריה לייב קפלן]] העלה את ההצעה בפני [[הרבי]], באמצעות הרב [[חודקוב]], וההסכמה לא איחרה לבוא. <br /> <br /> הרב [[אליהו פרידמן]] ע”ה, מראשוני המתיישבים החב”דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בקיץ ה’תשל”ז ישיבת חב”ד בצפת. <br /> <br /> הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - כיום ראש הישיבה והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - כיום אחד מראשי הישיבה ר”מ ומשגיח ראשי.<br /> <br /> בדו”ח שנשלח לרבי ממנהלה הראשון הרה”ח אלי’ ארי’ פרידמן ע”ה, על פתיחת הישיבה מופיעה רשימת הצוות הרוחני: הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי - ראש ישיבה ומשפיע; הרב שלמה זלמן לבקיבקר - משגיח ור”מ להלכות שחיטה. <br /> <br /> ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב ש”ז לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה. <br /> <br /> בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], בתור [[משפיע]] בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כמשפיע, מכהן כיום כמשפיע הראשי של הישיבה. למרות עיסוקיו הרבים בשנים האחרונות, ממשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור התניא המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד. כיום מונה צוות הישיבה הרוחני -קרוב לעשרים אנשי צוות! <br /> <br /> הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים והזאל שכן בבית המדרש של “וויז’ניץ טוניס” בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה עד ששכרו את רקפת הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותה לפנימייה של הישיבה. <br /> <br /> גם בית המדרש זכה בשנת ה’תשמ”א לאכסניה של קבע. בית הכנסת של הרידב”ז הועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב”ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים. <br /> <br /> ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה. <br /> <br /> אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא “מכון סמיכה”, או את הקורס לספרות סת”ם בהדרכתו של ר’ ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת”ם. <br /> <br /> בשנת ה’תנש”א רכשה הישיבה את מלון רקפת בסיועו ובעזרתו של החסיד הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ועבר שיפוץ נוסף. עם השנים הלך הבניין והתמלא, כיום בנין הפנימיה נעשה צר מלהכיל את מאות התלמידים המתדפקים על דלתות הישיבה.<br /> [[תמונה:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]<br /> <br /> בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות. <br /> <br /> בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן. <br /> <br /> מאות קבצי חידושי תורה, עשרות ספרים עבי כרס של פלפולים והערות פרי עטם של תלמידי הישיבה יצאו לאור עד כה, הספרים הללו קנו להם מקום של כבוד בעולם הישיבות.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *ראש הישיבה הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].<br /> *משגיח ראשי: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].<br /> *[[משפיע]] ראשי: הרב משה מרדכי ארנשטיין.<br /> <br /> ===משפיעים:===<br /> *שיעור א': הרב [[עופר מיודובניק]], הרב מאיר ווילשאנסקי, הרב שמעון פיזם, הרב יהודה ליפסקר.<br /> *שיעור ב': הרב משה מרדכי ארנשטיין, הרב זאב פרידמן, הרב משה עבד.<br /> *שיעור ג': הרב יוסף יצחק אופן, הרב ירון יחזקאל נאמן.<br /> <br /> ===רמי&quot;ם בנגלה===<br /> *שיעור א': הרב מאיר אשכנזי, הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב שלמה הלפרן, הרב מנחם כהן.<br /> *שיעור ב': הרב חיים יצחק אייזיק לנדא.<br /> *שיעור ג': הרב עופר מיודובניק, הרב יוסף יצחק סילברמן.<br /> <br /> ===רמי&quot;ם בגאולה ומשיח===<br /> *שיעור א': הרב מנחם מענדל הראל.<br /> *שיעור ב': הרב יוסף יצחק סילברמן.<br /> *שיעור ג': הרב שלמה הלפרן.<br /> <br /> ===צוות ההשגחה===<br /> *הרב ירון יחזקאל נאמן, הרב אשר גרשוביץ, הרב אלעזר שמחה וילהלם,הרב בנישתי, הרב אביטבול, הרב רוזנברג הרב מנחם מענדל הראל, הרב חיים הלל שפרינגר, הרב מאיר טרגר.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בישראל|צ]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C)&diff=9807 2007-07-05T18:26:57Z

<p>69.114.238.101: /* חברי הנהלה */</p> <hr /> <div>[[מטה משיח בארץ הקודש]] הינו ארגון הפועל בחסות [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]]. ‘מטה משיח’ הוא למעשה גוף עצמאי, כמו כל ארגון חב”די אחר, כשבהנהלתו חברים רבנים חשובים, ועסקנים חב”דיים מהשורה הראשונה. [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק|אגו”ח]] העניקה למטה את חסותה הרשמית. <br /> <br /> היה זה לאחר תקופה ממושכת בה פנו פעילי שטח ושלוחים רבים מכל רחבי הארץ, לרבנים ומוסדות, והצביעו על הצורך הדחוף בהקמת גוף שיאגד את עניני משיח, אך למעשה דבר לא זז. אז נרתם לפעולה הרב [[אלתר בצלאל קופציק]] שלקח על עצמו את הקמת המטה במסגרת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> כבר בשנת [[תנש&quot;א]] פנה הרב [[דוד נחשון]] [[הרבי|לרבי]] בבקשה דומה, והרבי השיב אז כי הדבר שייך לאגו”ח ולרבנים. כשההוראה באה לאגו&quot;ח באותם ימים, העברו את הביצוע ל[[צא&quot;ח]] שהיתה הזרוע המבצעת, על מנת שהם יעסקו בזה. אבל לאחר ארבע שנים של תרדמה, הם החזירו את הנושא לאגו”ח, והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] עמד על כך שמטה משיח יקום ויהיה.<br /> <br /> ==חברי הארגון==<br /> *יו&quot;ר ההנהלה: פרופ' ר' '''[[ירמיהו ברנובר]]'''.<br /> *יו&quot;ר ועד הפועל: הרב שמואל הענדל. <br /> <br /> ===חברי הנהלה=== <br /> *הרב [[יוסף חיים גינזבורג]].<br /> *הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]. <br /> *הרב [[דוד נחשון]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]. <br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]. <br /> *הרב [[שלמה רסקין]]. <br /> *הרב [[זמרוני ציק]].<br /> *הרב [[שלמה קאליש]].<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בישראל]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=9805 2007-07-05T18:00:42Z

<p>69.114.238.101: /* היסטורית הקעמפ */</p> <hr /> <div>[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|לוגו הקעמפ]]<br /> '''אורו של משיח''' הינו קעמפ לילדי [[אנ&quot;ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]]. הקעמפ הוקם על ידי הרב פרץ פרידמן בשנת [[תשנ&quot;ו]]. <br /> <br /> &quot;אורו של משיח&quot; הינו הקעמפ הראשון מסוגו בארץ, בו שוהים הילדים 24 שעות ביממה במשך שבועיים רצופים. <br /> <br /> הקעמפ מתקיים בדרך כלל בקמפוסים מפוארים של ישיבות בני עקיבא הפזורות ברחבי הארץ, ובנוי במתכונת צבאית, הכוללת שניים או שלושה מרכזים, מתחתם שלושה אנשי משמעת ומתחתם המדריכים האחראים על קבוצות של 10 - 12 ילדים בקבוצה.<br /> <br /> אחת ממעלותיו של הקעמפ היא המערך הלימודי של הקעמפ, מלבד הפעילויות והטיולים, מושם דגש מיוחד על התוכן החינוכי שמועבר לחיילים. זאת באמצעות חומר לימודים מיוחד הבנוי בצורת סיפור מתח, בתוכו משולבים תכנים חסידיים בעניינים של: רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. שיטה זו הוכיחה את עצמה במשך השנים כשיטה מצליחה מעל ומעבר.<br /> <br /> בנוסף לכך, מקפידים בקעמפ על ניצול מקסימלי של הזמן כדי להחדיר כמה שיותר תכנים חסידיים ל'חיילים': בזמני הנסיעות באוטובוסים משננים החיילים משניות ו[[תניא]] בעל-פה, כמו כן בזמני הארוחות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] השתתפו בקעמפ בסביבות ה-430 ילדים בנוסף לצוות הקעמפ שמנה קרוב ל-100 תמימים.<br /> <br /> == פעולות הקעמפ במשך השנה ==<br /> <br /> אחת המעלות הייחודיות בקעמפ היא שמירת הקשר עם החיילים במשך ימות השנה. צוות הקעמפ מפעיל את מערכת &quot;ממשיכים להלחם&quot; הכוללת, שמירת קשר טלפוני בין המפקד לחייל, [[ממשיכים להילחם (עלון)|עלון חודשי מהודר]] וכן שי אישי ל[[יום הולדת|ימי הולדת]] של החניכים, הנשלח על ידי המדריך וצוות הקעמפ. אחד המייזמים המבטא את שמירת הקשר הוא -&quot;שבתות קעמפ&quot; ב[[פורטל:ערים וקהילות חב&quot;ד|קהילות אנ&quot;ש]]. מידי חודש יוצאים צוות המדריכים לשבת עם הקעמפ באחת מקהילות חב&quot;ד בארץ. כך שבמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חיילי הקעמפ.<br /> <br /> אחת מפעולות מערכת &quot;ממשיכים להלחם&quot; היא גם הפקת דיסק משירי הקעמפ - [[מקהלת אורו של משיח]] - שיצא לאור בשנת תשס&quot;ד. <br /> <br /> ==לקסיקון הקעמפ ==<br /> <br /> לקעמפ לקסיקון משלו הבנוי על הלקסיקון הצבאי בשילוב שמות מההוי החבד&quot;י.<br /> <br /> *מרכז: גנרל.<br /> *איש משמעת: מח&quot;ט.<br /> *מדריך: מפקד.<br /> *חניך: חייל.<br /> *בית כנסת: [[770]].<br /> *חדר אוכל: 1414.<br /> *משכן המפקדים: מפקדה.<br /> *הצוות הטכני: &quot;הסיירת&quot;.<br /> *שינון יומי של 4 שורות תניא: מכסה יומית.<br /> <br /> ==מושגים בקעמפ ==<br /> <br /> *'''שעון קעמפ:''' עם הגעת החיילים לשערי המחנה מחליפים את השעה בשעון לשעה אחת קדימה, בכך מעצימים את התחושה שהקעמפ הינו 'עולם אחר' המנותק לגמרי מהמתרחש סביבו.<br /> <br /> *'''מסדר:''' מידי בוקר נפתח הקעמפ במסדר הצדעה לרבי, כל חיילי הקעמפ על צוותו, עומדים בשורות ישרות ובהינתן האות מצדיעים לרבי. בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] כשלאחריהם מכריזה הסיירת המצטיינת &quot;{{יחי}}&quot;. <br /> מידי ערב מתקיים 'מסדר נעילה' ליום שחלף.<br /> <br /> *'''מתיחה:''' בימי ההכנות לקעמפ, מגבש הצוות הניהולי של הקעמפ רעיון מיוחד שיפורסם במהלך הקעמפ כדבר שעומד להתרחש (כגון טיול מיוחד, או ביקור של אדם מפורסם) ובמהלך האירוע, כאשר החיילים בטוחים שאכן הדבר קורה -'מפוצצים' את התכנית בשתי מילים &quot;מלחמת ופרצת&quot; - מילים אלו הינם סימן ההיכר לכך שהנ&quot;ל היה מתיחה.<br /> מרגע זה ואילך מתחילה 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> בין המתיחות המיוחדות שהיו במשך השנים: ברית מילה לבן של מנהל הקעמפ, כשלבסוף התגלה שהנימול אינו אל בובה. מנהל ה'סופרלנד' הגיע לקעמפ לדבר בפני החיילים כשהוא מבטיח שני דברים א. לבנות את 'קרית גן ישראל -אורו של משיח' וב. 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> לרעיון המתיחה יש מטרה ברורה: להכניס את חיילי הקעמפ לאווירה תוססת לקראת 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> *'''מלחמת ופרצת:''' לאחר התפצצות המתיחה מחלקים הקעמפ (כולל אנשי הצוות) לשניים, כל קבוצה מקבלת שם עם נושא (כגון: משיח וגאולה) אותו היא אמורה להדגיש בכל מהלך המלחמה. לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה (בשנים האחרונות התווסף גם סמ&quot;ל) - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. <br /> <br /> ==היסטורית הקעמפ ==<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ו]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעל (באר יעקב).<br /> הגנרלים: ה[[תמים]] פרץ פרידמן, שימעון ברגמן, אליעזר ווילשאנסקי.<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ז]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת כפר סיטרין. <br /> הגנרלים: הת' אליעזר ווילשאנסקי, אבי חדד.<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ח]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בחדרה.<br /> הגנרלים: הת' שלום בער מרזל, אליעזר ווילשאנסקי.<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ט]] התארח הקעמם בקמפוס ישיבת &quot;מגדלור&quot; במגדל העמק.<br /> הגנרלים: הת' שלום בער מרזל, מנחם מענדל פרידמן.<br /> <br /> *בשנת [[תש&quot;ס]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת שבי שמרון.<br /> הגנרלים: אליעזר וילשאנסקי, אבי חדד.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;א]]-[[תשס&quot;ב]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע.<br /> הגנרלים:(ס&quot;א) הת' חיליק קופצ'יק.(ס&quot;ב)הת' לוי נחשון והת' ישי קלי<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ג]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון.<br /> הגנרלים: הת' מנחם פרידמן, ינון ששון.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ד]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת כפר סיטרין.<br /> הגנרלים: הת' מנחם פרידמן, לוי נחשון.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ה]] התארח הקעמפ בישיבת בני עקיבא בכפר מימון.<br /> הגנרלים: ר' לוי נחשון, הת' שמואל ערד, אליהו דיקשטיין.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ו]] התארח הקעמפ בלב הגן הלאומי &quot;פארק אשכול&quot;.<br /> הגנרלים: ר' לוי נחשון, הת' שמואל ערד, אליהו דיקשטיין.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בישראל|א]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=9804 2007-07-05T18:00:00Z

<p>69.114.238.101: /* היסטורית הקעמפ */</p> <hr /> <div>[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|לוגו הקעמפ]]<br /> '''אורו של משיח''' הינו קעמפ לילדי [[אנ&quot;ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]]. הקעמפ הוקם על ידי הרב פרץ פרידמן בשנת [[תשנ&quot;ו]]. <br /> <br /> &quot;אורו של משיח&quot; הינו הקעמפ הראשון מסוגו בארץ, בו שוהים הילדים 24 שעות ביממה במשך שבועיים רצופים. <br /> <br /> הקעמפ מתקיים בדרך כלל בקמפוסים מפוארים של ישיבות בני עקיבא הפזורות ברחבי הארץ, ובנוי במתכונת צבאית, הכוללת שניים או שלושה מרכזים, מתחתם שלושה אנשי משמעת ומתחתם המדריכים האחראים על קבוצות של 10 - 12 ילדים בקבוצה.<br /> <br /> אחת ממעלותיו של הקעמפ היא המערך הלימודי של הקעמפ, מלבד הפעילויות והטיולים, מושם דגש מיוחד על התוכן החינוכי שמועבר לחיילים. זאת באמצעות חומר לימודים מיוחד הבנוי בצורת סיפור מתח, בתוכו משולבים תכנים חסידיים בעניינים של: רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. שיטה זו הוכיחה את עצמה במשך השנים כשיטה מצליחה מעל ומעבר.<br /> <br /> בנוסף לכך, מקפידים בקעמפ על ניצול מקסימלי של הזמן כדי להחדיר כמה שיותר תכנים חסידיים ל'חיילים': בזמני הנסיעות באוטובוסים משננים החיילים משניות ו[[תניא]] בעל-פה, כמו כן בזמני הארוחות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] השתתפו בקעמפ בסביבות ה-430 ילדים בנוסף לצוות הקעמפ שמנה קרוב ל-100 תמימים.<br /> <br /> == פעולות הקעמפ במשך השנה ==<br /> <br /> אחת המעלות הייחודיות בקעמפ היא שמירת הקשר עם החיילים במשך ימות השנה. צוות הקעמפ מפעיל את מערכת &quot;ממשיכים להלחם&quot; הכוללת, שמירת קשר טלפוני בין המפקד לחייל, [[ממשיכים להילחם (עלון)|עלון חודשי מהודר]] וכן שי אישי ל[[יום הולדת|ימי הולדת]] של החניכים, הנשלח על ידי המדריך וצוות הקעמפ. אחד המייזמים המבטא את שמירת הקשר הוא -&quot;שבתות קעמפ&quot; ב[[פורטל:ערים וקהילות חב&quot;ד|קהילות אנ&quot;ש]]. מידי חודש יוצאים צוות המדריכים לשבת עם הקעמפ באחת מקהילות חב&quot;ד בארץ. כך שבמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חיילי הקעמפ.<br /> <br /> אחת מפעולות מערכת &quot;ממשיכים להלחם&quot; היא גם הפקת דיסק משירי הקעמפ - [[מקהלת אורו של משיח]] - שיצא לאור בשנת תשס&quot;ד. <br /> <br /> ==לקסיקון הקעמפ ==<br /> <br /> לקעמפ לקסיקון משלו הבנוי על הלקסיקון הצבאי בשילוב שמות מההוי החבד&quot;י.<br /> <br /> *מרכז: גנרל.<br /> *איש משמעת: מח&quot;ט.<br /> *מדריך: מפקד.<br /> *חניך: חייל.<br /> *בית כנסת: [[770]].<br /> *חדר אוכל: 1414.<br /> *משכן המפקדים: מפקדה.<br /> *הצוות הטכני: &quot;הסיירת&quot;.<br /> *שינון יומי של 4 שורות תניא: מכסה יומית.<br /> <br /> ==מושגים בקעמפ ==<br /> <br /> *'''שעון קעמפ:''' עם הגעת החיילים לשערי המחנה מחליפים את השעה בשעון לשעה אחת קדימה, בכך מעצימים את התחושה שהקעמפ הינו 'עולם אחר' המנותק לגמרי מהמתרחש סביבו.<br /> <br /> *'''מסדר:''' מידי בוקר נפתח הקעמפ במסדר הצדעה לרבי, כל חיילי הקעמפ על צוותו, עומדים בשורות ישרות ובהינתן האות מצדיעים לרבי. בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] כשלאחריהם מכריזה הסיירת המצטיינת &quot;{{יחי}}&quot;. <br /> מידי ערב מתקיים 'מסדר נעילה' ליום שחלף.<br /> <br /> *'''מתיחה:''' בימי ההכנות לקעמפ, מגבש הצוות הניהולי של הקעמפ רעיון מיוחד שיפורסם במהלך הקעמפ כדבר שעומד להתרחש (כגון טיול מיוחד, או ביקור של אדם מפורסם) ובמהלך האירוע, כאשר החיילים בטוחים שאכן הדבר קורה -'מפוצצים' את התכנית בשתי מילים &quot;מלחמת ופרצת&quot; - מילים אלו הינם סימן ההיכר לכך שהנ&quot;ל היה מתיחה.<br /> מרגע זה ואילך מתחילה 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> בין המתיחות המיוחדות שהיו במשך השנים: ברית מילה לבן של מנהל הקעמפ, כשלבסוף התגלה שהנימול אינו אל בובה. מנהל ה'סופרלנד' הגיע לקעמפ לדבר בפני החיילים כשהוא מבטיח שני דברים א. לבנות את 'קרית גן ישראל -אורו של משיח' וב. 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> לרעיון המתיחה יש מטרה ברורה: להכניס את חיילי הקעמפ לאווירה תוססת לקראת 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> *'''מלחמת ופרצת:''' לאחר התפצצות המתיחה מחלקים הקעמפ (כולל אנשי הצוות) לשניים, כל קבוצה מקבלת שם עם נושא (כגון: משיח וגאולה) אותו היא אמורה להדגיש בכל מהלך המלחמה. לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה (בשנים האחרונות התווסף גם סמ&quot;ל) - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. <br /> <br /> ==היסטורית הקעמפ ==<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ו]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעל (באר יעקב).<br /> הגנרלים: ה[תמים]] פרץ פרידמן, שימעון ברגמן, אליעזר ווילשאנסקי.<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ז]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת כפר סיטרין. <br /> הגנרלים: הת' אליעזר ווילשאנסקי, אבי חדד.<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ח]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בחדרה.<br /> הגנרלים: הת' שלום בער מרזל, אליעזר ווילשאנסקי.<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ט]] התארח הקעמם בקמפוס ישיבת &quot;מגדלור&quot; במגדל העמק.<br /> הגנרלים: הת' שלום בער מרזל, מנחם מענדל פרידמן.<br /> <br /> *בשנת [[תש&quot;ס]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת שבי שמרון.<br /> הגנרלים: אליעזר וילשאנסקי, אבי חדד.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;א]]-[[תשס&quot;ב]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע.<br /> הגנרלים:(ס&quot;א) הת' חיליק קופצ'יק.(ס&quot;ב)הת' לוי נחשון והת' ישי קלי<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ג]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון.<br /> הגנרלים: הת' מנחם פרידמן, ינון ששון.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ד]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת כפר סיטרין.<br /> הגנרלים: הת' מנחם פרידמן, לוי נחשון.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ה]] התארח הקעמפ בישיבת בני עקיבא בכפר מימון.<br /> הגנרלים: ר' לוי נחשון, הת' שמואל ערד, אליהו דיקשטיין.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ו]] התארח הקעמפ בלב הגן הלאומי &quot;פארק אשכול&quot;.<br /> הגנרלים: ר' לוי נחשון, הת' שמואל ערד, אליהו דיקשטיין.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בישראל|א]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=9803 2007-07-05T17:59:27Z

<p>69.114.238.101: /* היסטורית הקעמפ */</p> <hr /> <div>[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|לוגו הקעמפ]]<br /> '''אורו של משיח''' הינו קעמפ לילדי [[אנ&quot;ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]]. הקעמפ הוקם על ידי הרב פרץ פרידמן בשנת [[תשנ&quot;ו]]. <br /> <br /> &quot;אורו של משיח&quot; הינו הקעמפ הראשון מסוגו בארץ, בו שוהים הילדים 24 שעות ביממה במשך שבועיים רצופים. <br /> <br /> הקעמפ מתקיים בדרך כלל בקמפוסים מפוארים של ישיבות בני עקיבא הפזורות ברחבי הארץ, ובנוי במתכונת צבאית, הכוללת שניים או שלושה מרכזים, מתחתם שלושה אנשי משמעת ומתחתם המדריכים האחראים על קבוצות של 10 - 12 ילדים בקבוצה.<br /> <br /> אחת ממעלותיו של הקעמפ היא המערך הלימודי של הקעמפ, מלבד הפעילויות והטיולים, מושם דגש מיוחד על התוכן החינוכי שמועבר לחיילים. זאת באמצעות חומר לימודים מיוחד הבנוי בצורת סיפור מתח, בתוכו משולבים תכנים חסידיים בעניינים של: רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. שיטה זו הוכיחה את עצמה במשך השנים כשיטה מצליחה מעל ומעבר.<br /> <br /> בנוסף לכך, מקפידים בקעמפ על ניצול מקסימלי של הזמן כדי להחדיר כמה שיותר תכנים חסידיים ל'חיילים': בזמני הנסיעות באוטובוסים משננים החיילים משניות ו[[תניא]] בעל-פה, כמו כן בזמני הארוחות.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] השתתפו בקעמפ בסביבות ה-430 ילדים בנוסף לצוות הקעמפ שמנה קרוב ל-100 תמימים.<br /> <br /> == פעולות הקעמפ במשך השנה ==<br /> <br /> אחת המעלות הייחודיות בקעמפ היא שמירת הקשר עם החיילים במשך ימות השנה. צוות הקעמפ מפעיל את מערכת &quot;ממשיכים להלחם&quot; הכוללת, שמירת קשר טלפוני בין המפקד לחייל, [[ממשיכים להילחם (עלון)|עלון חודשי מהודר]] וכן שי אישי ל[[יום הולדת|ימי הולדת]] של החניכים, הנשלח על ידי המדריך וצוות הקעמפ. אחד המייזמים המבטא את שמירת הקשר הוא -&quot;שבתות קעמפ&quot; ב[[פורטל:ערים וקהילות חב&quot;ד|קהילות אנ&quot;ש]]. מידי חודש יוצאים צוות המדריכים לשבת עם הקעמפ באחת מקהילות חב&quot;ד בארץ. כך שבמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חיילי הקעמפ.<br /> <br /> אחת מפעולות מערכת &quot;ממשיכים להלחם&quot; היא גם הפקת דיסק משירי הקעמפ - [[מקהלת אורו של משיח]] - שיצא לאור בשנת תשס&quot;ד. <br /> <br /> ==לקסיקון הקעמפ ==<br /> <br /> לקעמפ לקסיקון משלו הבנוי על הלקסיקון הצבאי בשילוב שמות מההוי החבד&quot;י.<br /> <br /> *מרכז: גנרל.<br /> *איש משמעת: מח&quot;ט.<br /> *מדריך: מפקד.<br /> *חניך: חייל.<br /> *בית כנסת: [[770]].<br /> *חדר אוכל: 1414.<br /> *משכן המפקדים: מפקדה.<br /> *הצוות הטכני: &quot;הסיירת&quot;.<br /> *שינון יומי של 4 שורות תניא: מכסה יומית.<br /> <br /> ==מושגים בקעמפ ==<br /> <br /> *'''שעון קעמפ:''' עם הגעת החיילים לשערי המחנה מחליפים את השעה בשעון לשעה אחת קדימה, בכך מעצימים את התחושה שהקעמפ הינו 'עולם אחר' המנותק לגמרי מהמתרחש סביבו.<br /> <br /> *'''מסדר:''' מידי בוקר נפתח הקעמפ במסדר הצדעה לרבי, כל חיילי הקעמפ על צוותו, עומדים בשורות ישרות ובהינתן האות מצדיעים לרבי. בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] כשלאחריהם מכריזה הסיירת המצטיינת &quot;{{יחי}}&quot;. <br /> מידי ערב מתקיים 'מסדר נעילה' ליום שחלף.<br /> <br /> *'''מתיחה:''' בימי ההכנות לקעמפ, מגבש הצוות הניהולי של הקעמפ רעיון מיוחד שיפורסם במהלך הקעמפ כדבר שעומד להתרחש (כגון טיול מיוחד, או ביקור של אדם מפורסם) ובמהלך האירוע, כאשר החיילים בטוחים שאכן הדבר קורה -'מפוצצים' את התכנית בשתי מילים &quot;מלחמת ופרצת&quot; - מילים אלו הינם סימן ההיכר לכך שהנ&quot;ל היה מתיחה.<br /> מרגע זה ואילך מתחילה 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> בין המתיחות המיוחדות שהיו במשך השנים: ברית מילה לבן של מנהל הקעמפ, כשלבסוף התגלה שהנימול אינו אל בובה. מנהל ה'סופרלנד' הגיע לקעמפ לדבר בפני החיילים כשהוא מבטיח שני דברים א. לבנות את 'קרית גן ישראל -אורו של משיח' וב. 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> לרעיון המתיחה יש מטרה ברורה: להכניס את חיילי הקעמפ לאווירה תוססת לקראת 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> *'''מלחמת ופרצת:''' לאחר התפצצות המתיחה מחלקים הקעמפ (כולל אנשי הצוות) לשניים, כל קבוצה מקבלת שם עם נושא (כגון: משיח וגאולה) אותו היא אמורה להדגיש בכל מהלך המלחמה. לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה (בשנים האחרונות התווסף גם סמ&quot;ל) - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. <br /> <br /> ==היסטורית הקעמפ ==<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ו]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעל (באר יעקב).<br /> הגנרלים: ה[תמים]] פרץ פרידמן, שימעון ברגמן, אליעזר ווילשאנסקי.<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ז]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת כפר סיטרין. <br /> הגנרלים: הת' אליעזר ווילשאנסקי, אבי חדד.<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ח]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בחדרה.<br /> הגנרלים: הת' שלום בער מרזל, אליעזר ווילשאנסקי.<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ט]] התארח הקעמם בקמפוס ישיבת &quot;מגדלור&quot; במגדל העמק.<br /> הגנרלים: הת' שלום בער מרזל, מנחם מענדל פרידמן.<br /> <br /> *בשנת [[תש&quot;ס]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת שבי שמרון.<br /> הגנרלים: אליעזר וילשאנסקי, אבי חדד.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;א]]-[[תשס&quot;ב]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע.<br /> הגנרלים:(ס&quot;א) הת' חיליק קופצ'יק.(ס&quot;ב הת' לוי נחשון והת' ישי קלי<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ג]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון.<br /> הגנרלים: הת' מנחם פרידמן, ינון ששון.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ד]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת כפר סיטרין.<br /> הגנרלים: הת' מנחם פרידמן, לוי נחשון.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ה]] התארח הקעמפ בישיבת בני עקיבא בכפר מימון.<br /> הגנרלים: ר' לוי נחשון, הת' שמואל ערד, אליהו דיקשטיין.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ו]] התארח הקעמפ בלב הגן הלאומי &quot;פארק אשכול&quot;.<br /> הגנרלים: ר' לוי נחשון, הת' שמואל ערד, אליהו דיקשטיין.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בישראל|א]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Chabadnik&diff=9632 2007-07-03T23:33:19Z

<p>69.114.238.101: ערך מומלץ</p> <hr /> <div>'''שלום וברוכים הבאים.'''<br /> <br /> אשמח לעזור בכל שאלה שאוכל.<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> למה אתה מתכוון?--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 18:20, 10 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> מדוע מחקת את ההפניה שלי לקונטרס דברי ימי החוזרים, מה רע בזה? אם יש בעיה אפשר להשלים, למה למחוק?--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 18:23, 10 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> אתה צודק. עניתי לך ב[[שיחת משתמש:מישקפופר|דף השיחה שלך]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:38, 10 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> תתאים לך התמונה הזו?: לזאל הגדול<br /> <br /> == דבר בשם אומרו ==<br /> <br /> הוספתי את הערך &quot;לוחות מרובעות&quot;. את החומר לקחתי מא' מהבית משיח (כמובן שלאחר הרבה עיבוד, וראה בדף השיחה מה עדין צריך לעשות ואיני יודע איך), השאלה היא אם צריך לציין בכגון דא מהיכן החומר ומי הכתבב וכו'.<br /> <br /> == שם לאינפופדיה ==<br /> <br /> אולי כדאי שתשאל את המשתשמשים על השם המתאים?<br /> <br /> יש לי הצעה עם קצת שינוי ממה שדיברנו, צור קשר בהקדם לפני השינויים.<br /> <br /> == למה אין ערך משיח ==<br /> <br /> ערך קצר וקולע שכאשר מישהו יחפש באינפו פדיה, או יעשה חיפוש בגוגל, 'משיח' יקבל ערך, ששם יהיה כתוב מי זה המשיח.<br /> או שאולי פשוט לא יודעים מיהו?!<br /> <br /> אולי לא הסברתי את עצמי כראוי. כוונתי היתה שתחת הכותרת 'משיח' תקבל: הרבי מליובאוויטש רבי מ.מ. וכו' עלה לכס נשיאות חב&quot;ד בתאריך וכו' החל להגלות ולהתפרסם כמלך המשיח בתאריך וכד'<br /> <br /> :משהו לא מסתדר לי אתך. כמו ערכים אחרים לדוגמה 'מושיען של ישראל' אתה תביא מיד שזה נאמר על משה רבינו אח&quot;כ אתה תביא גם הסברים לעניין. או 'בית המקדש', אתה תכתוב שזה הבית הקדוש שבהר המוריה וכו', אח&quot;כ תבאר את המושג. ולא תתחיל להביא במקום זה כל מיני הסברים מה עניינו של ביהמ&quot;ק וכו'<br /> <br /> דרך אגב בויקיפיה כתב לי שם מישהו הערה טכנית שכנראה נכונה לשימוש נכון (הערה טכנית: מקובל להמשיך דיונים במקום בו התחילו ולכן העתקתי את דבריך ואני ממשיך כאן את הדיון) <br /> [[משתמש:צבי|צבי]] 17:42, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :אין שום בעי'ה, אמרתי לך שאני מסכים איתך שיש מקום לערך כזה. אני חוזר שוב: אתה מוזמן לכתוב אותו. אגב, רציתי לכתוב לך בדף השיחה שלך שנהוג להמשיך דיון בדף אחד, חשבתי שיהי'ה נוח לך יותר אם נעשה את זה בדף השיחה שלך, אבל אין לי בעי'ה שזה ימשיך כאן. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:55, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> מה שלמדתי עכשיו זה, שכשאני כותב בדף שלך ואתה מגיב, אין לי התראה על כך. [[משתמש:צבי|צבי]] 18:12, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> האם אני יכול לכתוב ערך חדש כמו זה, ישר לאינפופדיה?<br /> <br /> דרך אגב, אם אנחנו כבר מדברים על הגדרות ושמות ושמאחורי ההגדרה יבוא גם שם, אז אולי גם אתה, תשים שם מלבד ההגדרה חב&quot;דיק? (גם אם זה לא השם האמיתי). אגב, עכשיו הוא הזמן. לפני שתקבל ותק כזה שיהיה קשה לך לשנות. (או שאולי זה בעצם השורש להסתכלות השונה שלנו כדלעיל). [[משתמש:צבי|צבי]] 18:21, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :לא הבנתי על איזה ערך אתה מדבר. בכלל, כדאי מאד לעיין ב[[:קטגוריה:אינפופדיה עזרה|דפי העזרה]]. <br /> <br /> :בנוגע לשם שלי - יותר נוח לי להזדהות כחב&quot;דניק מאשר בשם הפרטי שלי.. :). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:25, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :שים לב כשאתה מחפש את הערך 'משיח', אתה מקבל את ערך 'מלך המשיח', כשגם הערך הזה לא מוסבר בעצמו, אלא רק מובאים תת-כותרות. מה שאני מעוניין זה, שיהיה הסבר ראשוני לערך משיח ואח&quot;כ התת-כותרות. [[משתמש:צבי|צבי]] 18:39, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> ::שום בעיה, אני חוזר שוב, אתה יכול בשמחה להכין ערך כזה... שוב: הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:49, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> :::אם אני מבין נכון אתה מתכוון שאני יכין את הערך ואתה תכניס אותו. ז&quot;א שלי, אין אפשרות להכניס. האם זה כך? [[משתמש:צבי|צבי]] 12:53, 14 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :::למה שלא תכתוב ותכניס את הערך בעצמך? תקרא את הערך [[איך ליצור דף חדש]] ותעבוד על הערך. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:03, 14 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == דף הפניה ==<br /> אני מנסה ומנסה ללא הצלחה לעשות דף הפניה מ[[שבועון בית משיח]][[גיליון בית משיח]], מה שאתם כתבתם לא מצליח לי משום מה. אולי תנסה ותגיד לי מה הבעיה. דרך אגב, נכון יהיה להחליף את השם העיקרי ל'''שבועון''' בית משיח, ולהפנות מגיליון, וגם מגליון (כתיב חסר), שהוא בעצם יותר נכון ע&quot;פ דקדוק (חיריק לפני שווא נח אמור להיות חסר יו&quot;ד)--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 22:48, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :ישנו ערך המסביר איך ליצור דף הפניה. ראה: [[דף הפניה]] (הטעות שלך היא שכנראה הסתכלת בדף הזה בויקיפדיה העברית. שם - בגלל גירסת התוכנה - אפשר לכתוב את המילה &quot;הפניה&quot;, בממשק הזה צריך לכתוב את זה באנגלית: redirect).<br /> <br /> :השם של העיתון הוא &quot;גליון בית משיח&quot;, לא 'שבועון' (כך זכור לי). את השם עצמו שיניתי ל'גליון' ועשיתי הפני'ה מ'שבועון' ו'גיליון'. המשך הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 00:30, 14 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == עניתי שם ==<br /> <br /> מה דעתך?[[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> ראה את תגובת משתמש אלי [[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> חוץ מזה כבר בתחילה הפנתי לדף זה גם מהערך [[מוצאי אסרו-חג שבועות תשל&quot;ד]][[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> ==בעי' רצינית==<br /> <br /> בכל הטקסט שמביאים מבית משיח הסימון &quot; של הראשי תיבות הוא שונה מאיך שעושים אותו כאן, ולכן כשיצרתי את הערך &quot;מוצאי אסרו-חג שבועות תשל&quot;ד&quot; מאחר שיצרתי אותו ע&quot;י קישור שעשיתי מהטקסט שהובא מבית משיח, לכן כשאני רושם בשורת החיפוש תאריך זה בגלל שהסימון &quot; הוא שונה לכן אינו מפנה לדף זה.<br /> ולכן צריך לשנות את שם הערך שיהי' עם סימן &quot; של כאן ולא של בית משיח (השינוי ניכר לעין).[[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> :מכיר את הבעי'ה. אין מה לעשות (לא ידוע לי עלכ&quot;פ), כל מילה שאתה מסמן כערך, תבדוק שאין בה ר&quot;ת. (אגב, שוב בבקשה, תשתמש בחתימה...) הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:39, 14 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> בס&quot;ד<br /> <br /> אני לא מחב&quot;ד... אני מברסלב. אני יכול גם לכתוב? [[משתמש:מ.י.|מ.י.]] 08:30, 17 יוני 2007 (EDT)<br /> :בודאי שאתה יכול. רק שכמובן תכתוב לפי תורת חב&quot;ד, כיון שבעצם זו אנציקלופדיה לתורת חב&quot;ד [[משתמש:צבי|צבי]] 12:21, 17 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == מלחמת המפרץ ==<br /> אלחנן! אפשר להכניס ערך מלמחמת המפרץ?<br /> <br /> :נראה לי שיש מקום לערך כזה, תכתוב את ההתיחסות של [[הרבי]] לכל העניין וכו', ערך חשוב ומוכרח. הצלחה רבה! אגב, כדאי לחתום את השם בכל מקום שאתה כותב ב[[דף שיחה|דפי השיחה]] באתר. איך לחתום אתה יכול לקרוא [[איך לערוך דף#לחצני עריכה|בדף הזה]]. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:47, 17 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> א&quot;א לכתוב ערך על ספר בנגלה, אם תוכל להוסיף בבקשה.--[[משתמש:אפי|אפי]] 04:00, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == בקשר עם [[תבנית:השבוע בימי חב&quot;ד|&quot;השבוע בימי חב&quot;ד שבדף הראשי&quot;]] ==<br /> <br /> === מה עם ר' מענדל? ===<br /> <br /> מה עם החסיד המשפיע הנודע ר' מענדל פוטערפס שנפטר בד' תמוז ה'תשנ&quot;ה בלונדון?<br /> <br /> נא לכתוב זאת!!!<br /> <br /> [[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 11:16, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :כדאי ומוכרח לכתוב עליו ערך. אתה מוזמן לעשות זאת. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:00, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> העניין עצמו התווסף ל&quot;שבוע בימי חב&quot;ד&quot;, תודה שהערת את תשומת ליבי. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:04, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> בתשובה לבקשתך, הנני מתחיל כעת בעזהי&quot;ת לכתוב את הערך הנ&quot;ל (על ר' מענדל פוטרפאס).<br /> מקווה לסיימו '''מקסימום''' תוך שבוע מהיום (ב' תמוז - זמן נ.י.)<br /> <br /> [[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 15:57, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == שינוי שם הערך ==<br /> <br /> אנא לשנות את שם הערך מ[[ר' מענדל]] לר' מענדל פוטערפאס, אך להשאיר את השם המקורי להפנייה (כלומר, אם משהו מקליד בתיבת החיפוש ר' מענדל, שיצא לו ערך זה בשם ר' מענדל פוטערפאס).<br /> <br /> תודה מראש.<br /> <br /> [[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] - [[שיחת משתמש:שומרי אמונים|שיחה]] 16:55, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> אנא שנה את הקישור האדום שבתבנית של &quot;השבוע בימי חב&quot;ד&quot; היכן שכתוב ר' מענדל פוטרפס לקישור הנכון. - וכמו שציינתי בהודעתי הקודמת, אנא שנה את שם הערך בכלל, ואז לא תצטרך אף לשנות את היקשור האדום בתבנית הנ&quot;ל.<br /> <br /> כמו כן, בבקשה ממך סדר את הערך בקטגוריה של חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א, במקום המתאים לו (אות פ').<br /> <br /> תודה מראש. [[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] - [[שיחת משתמש:שומרי אמונים|שיחה]] 17:48, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> אלחנן! אני הסתבכתי כצת בקישור התמונה--[[משתמש:אפי|אפי]] 23:18, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> אני לא מצליח לשים את התמונות שהעלתי במקומם.--[[משתמש:אפי|אפי]] 23:43, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> == בבקשה תערוך ==<br /> <br /> <br /> את 'וועד חיילי בית דוד' מופיע במוסדות וארגונים כללי.<br /> יעקב<br /> <br /> == לטפל במדור ספרות ==<br /> בהרבה ערכים לספרים מופיע ליד שם הספר המילה ספר לדוגמא: תולדות חב&quot;ד (ספר) משמע שהשאר אינם ספרים?נא לתקן--[[משתמש:אפי|אפי]] 16:19, 19 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :שמות של ספרים שהשם שלהם הוא גם ערך, כמו למשל [[ליובאוויטש]] צריך להוסיף לשם הספר גם &quot;(הספר)&quot;. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:26, 19 יוני 2007 (EDT)<br /> בסדר, איך אני יכול לתקן טעות כזאת בכותרת? פשוט יש כמה שעדיין דרושים תיקון--[[משתמש:אפי|אפי]] 16:32, 19 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == אי פי שמשחית ערכים ==<br /> <br /> כתובת איי פיי זו: 89.138.240.227 השחיתה היום מספר ערכים. (ביניהם את&quot;ה 770, יחי אדוננו - בשיחה ועוד). בבקשה לעבור לשחזר ולחסום איי פי זה. שניאור<br /> <br /> '''שוב משחית'''<br /> <br /> כתובת אי פי זו: 89.138.146.105 השחיתה כמה ערכים (קובץ 'יחי המלך', קונטרס 'חי וקיים', תו&quot;ת בני ברק, 'בית משיח' ועוד), שיחזרתי מה שהשחית וחסמתיו לצמיתות ---[[משתמש:בני|בני]] 17:30, 21 יוני 2007 (EDT)<br /> :כתובת זו דומה לכתובת הקודמת שהשחיתה, זו ששניאור חסם.<br /> <br /> איך אפשר למחוק תמונה שהעלתי בטעות?--[[משתמש:אפי|אפי]] 05:16, 20 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == אחות התמימים ==<br /> <br /> בבקשה להוסיף לערכים<br /> <br /> ==שם תמונה==<br /> 321 --[[משתמש:אפי|אפי]] 16:35, 20 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> == קישור חיצוני ==<br /> <br /> לפורים תשל&quot;ו, שמיעת השיחה.(5:00דקות) <br /> <br /> javascript:open_audio(%22playsong%22,1447)<br /> --[[משתמש:אפי|אפי]] 02:31, 21 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == מערך חסימות ==<br /> <br /> ב&quot;ה<br /> <br /> לחב&quot;דניק המסור. כדאי וחשוב מאוד לדאוג למיגנון של חסימות-מחשבים שמעוניים בהשחתת המוסד הקהילתי החשוב הזה של אינפופדיה. חבל מאוד שפעם אחר פעם הם מוכיחים כי אין מטרתם כלל בהפצת המעיינות ו&quot;אופן המתקבל&quot; כ&quot;א בקידום מפלגתם גרידא והפלת כל &quot;קנאת סופרים&quot;, חבל..<br /> <br /> בויקיפדיה העברית החופשית חסומים אלפי (!!!) מחשבים ואולי אפי' עשרות אלפי לא הייתי מספיק משועמם לעבור אחורה, ואת כולם חסם אותו אחד, משמע ישנו אחד שזה התפקיד שלו, ראוי שגם אצלנו יהיה אחד כזה (אני כבר יש לי תפקיד..). הצלחות רבות יחי המלך המשיח. --[[משתמש:66.176.227.11|66.176.227.11]] 05:26, 22 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> ==אפשר ביקורת?==<br /> חב&quot;דניק מסור: הכנסתי מספר ערכים חדשים, הייתי רוצה שתעבור עליהם ותתן את ביקורתך הבונה, בעז&quot;ה.<br /> <br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:06, 22 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :קיבלת ב[[שיחת משתמש:חיים נהר|דף השיחה שלך]]. הצלחה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:14, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> תודה רבה! אכן רק ביממה האחורנה עליתי על הפונקציה הזו. המשך לבקר, תודה<br /> <br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:32, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> ==לינקים לשמות הרביים==<br /> פעמיים הכנסתי ערכים בהם היה כתוב &quot;[[הרבי הרש&quot;ב]]&quot; או &quot;הרבי הריי&quot;צ&quot; ועשיתי לינק למילה: הריי&quot;צ וכיו&quot;ב וזה לא מקשר. <br /> <br /> כדאי לעשות שכל אפשרות כזאת כמו &quot;[[הרבי הריי&quot;צ]]&quot; &quot;[[הריי&quot;צ]]&quot; &quot;[[הריי&quot;ץ]]&quot; וכיו&quot;ב - יקשר לאותו ערך.<br /> <br /> == מחלקה ראשונה ==<br /> <br /> לא סיימתי את עריכת הערך. ובכל אופן אולי לכל הפחות יש מקום לערך &quot;מחלקות&quot;, ובאם לא היכן מקומו של מידע זה שחייב להיכנס היכן שהוא?<br /> <br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:45, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :לתוכן של המחלקות יש מקום באינפופדיה, לשמות המחלקות אין. התוכן עצמו צריך לבוא ב[[פורטל:ניגוני חב&quot;ד]]. אין עדיין פורטל כזה ואתה מוזמן בשמחה לכתוב אותו. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:04, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> ::ודאתינן להכי הייתי רוצה לשמוע מהו ההבדל 'פורטל' לבין 'ערך' והאם זהו הבדל מהותי או רק דקורטיבי (תצוגתי)? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 13:18, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :::פורטל זהו מבוא לנושא, מבוא כללי לכל ה[[קטגוריה|קטגוריות]] של אותו הנושא. תעיין קצת ב[[:קטגוריה:פורטלים|פורטלים]], תבין על מה מדובר. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:21, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == עריכות בדוקות ==<br /> <br /> בדף [[מיוחד:Recentchanges|שינויים אחרונים]] ישנה אפשרות &quot;הסתר עריכות בדוקות&quot;. אם הבנתי נכון, אמורה להיות אפשרות לך ולכל [[מפעיל מערכת]] לסמן כל עריכה שעברת עליה כבדוקה, וכך לחסוך מאיתנו לבדוק את כל השינויים האחרונים שכבר נבדקו.<br /> <br /> אגב, אין צורך שתענה לי ב[[שיחת משתמש:ישראל|דף השיחה שלי]], הכנסתי את דף השיחה שלך ל[[מיוחד:watchlist|רשימת המעקב]] שלי.<br /> <br /> --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&amp;amp;target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 20:01, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :מצטער על התשובה המאוחרת. האמת שאין לי ממש מושג. אנסה לבדוק בע&quot;ה בהמשך. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:27, 26 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == לברר ==<br /> <br /> הייתי רוצה לברר באם שם הערך הוא &quot;ניגון ישן&quot; האם צריך להוסיף את הסוגריים &quot;(ניגון)&quot; לצורך הסדר הטוב או שהוא מובן בפשטות מתוך שם הערך עצמו ולכן אין צורך להוסיפו? דבר נוסף בעקבות השינויים שלך בערכי הניגונים שהוספתי, קצת מוזר להוסיף ה&quot;א הידיעה לבעש&quot;ט וכיו&quot;ב, לא?<br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:44, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :ראיתי את השינויים האחרונים שלך בערכים שנוספו על-ידי, תודה רבה. לציין שבאופן טבעי חלק מהשינויים הבנתי יותר וחלק פחות.<br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:26, 26 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> ::<br /> #כשהשם של הניגון הוא &quot;ניגון ישן&quot; נראה לי מיותר להוסיף &quot;ניגון&quot; בסוגריים.<br /> #בקשר לה&quot;א הידיעה ב[[בעש&quot;ט]], אתה צודק. אדאג ש&quot;בעש&quot;ט&quot; יקשר לערך על [[הבעש&quot;ט]] ג&quot;כ. תודה.<br /> #שינויים שעשיתי ולא נראים לך אתה יכול להחזיר. בכלל אבל, אשתדל מעכשיו לנמק את השינויים יותר. <br /> הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:27, 26 יוני 2007 (EDT)<br /> ::קיבלתי. תודה רבה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:30, 26 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == כל עצמותי ==<br /> <br /> להוסיף בשם הניגון &quot;(ניגון)&quot;<br /> <br /> == כל עצמותי ==<br /> <br /> בדיסק לשמיעה*<br /> <br /> == הסרת קטגוריה + ==<br /> <br /> א. ישנה קטגוריה מיותרת ב[[ניגוני חב&quot;ד]] והוא &quot;[[ניגוני הצמח צדק]]&quot;. הוספתי קטגוריה &quot;[[ניגוני אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot; שהוא מדויק יותר ואת הראשון צריך למחוק. האם באפשרותי לעשות זאת בעצמי?<br /> <br /> ב. בשביל מה צריך איות עבור כמות ערכים בודדת, עדיף שיעמדו אחד ליד השני בסידור אלפביתי וייקל על הגישה, באם אין מספר מכובד של ערכים באותה אות לא ניראית הצדקה לחלוקה לאותיות, או אולי זה אוטומטי. כמו&quot;כ לא תמיד מובן הקשר בין האות לערכים שבתוכה.<br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 13:07, 26 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == הוספתי את הקישור ==<br /> <br /> כבקשתך הוספתי בדף השיחה של הניגונים על הפרק של הרבי את הקישור לראיון עם ר' שלום ברוכשטט.---[[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> == ניגוני הצמח צדק ==<br /> <br /> בקטגורית 'ניגוני חב&quot;ד' יש 'ניגוני הצמח צדק'. שם לא מופיע אף ניגון. חיפשתי את הניגון 'ימין ה' וזה הוביל אותי לניגון שנמצא באנשהו תחת הקטגוריה 'ניגוני אדמו&quot;ר הצמח צדק'. לא יודע איך לשנות את השם של 'ניגוני הצמח צדק' ב'ניגוני חב&quot;ד' ל'ניגוני אדמו&quot;ר הצמח צדק' - ואז כן יופיעו שם הניגונים.--[[משתמש:שניאור|שניאור]] 19:22, 26 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> אחרי שכתבתי שמתי לב למה שכתב לפני חיים נהר, אז לא צריך לשנות אלא פשוט למחוק את הקטגוריה הריקה הזו.--[[משתמש:שניאור|שניאור]] 19:22, 26 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == לבירוקרט - להחליט!!! ==<br /> <br /> אני מעתיק את זה גם לפה כי אני חושב שזי מאוד נחוץ, בבקשה תענה לי בהקדם, אלחנן.<br /> <br /> למה אין קו אחיד בנוגע לקטגוריות ובכלל??? בכל פעם שמזכירים שם אחד מהרביים צריך שהיה כתבו לפני&quot;כ אדמו&quot;ר. למשל: אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ אדמו&quot;ר הצמח צדק אדמו&quot;ר שליט&quot;א וכיו&quot;ב. ולא פעם כך או פעם. צריך להחליט על שטאנץ אחד קבוע!! אולי יש כזו אפשרות ב'בוט' או כיו&quot;ב -אבל צריך לעשות משהו בנידון לפני שאולי יהיה מסובך יותר. '''מה שבטוח שכרגע זה ממש לא נעים לעין'''. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 13:47, 27 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :יש הגיון בדבריך. ההגיון הקודם הי'ה ש&quot;[[הצמח צדק]]&quot; יכול לבוא בדרך כלל גם ללא האדמו&quot;ר, מה שאין כן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] למשל, שהלשון &quot;ניגוני הרש&quot;ב&quot; לא מתאים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:14, 27 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == נימוק ==<br /> <br /> כיוון ששמות הניגונים כפי שמופיעים ב[[ספר הניגונים]] שונים מכפי שהגדרנו אותם היה מן הראוי שלכל הפחות יהיה [[הפניה]] משם הניגון '''המקורי''' לערך אצלנו למקרה ולאדם יש את שם הניגון בכתב או ששמע זאת בשיחה כלשהי וכיו&quot;ב. הלא כן?<br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:26, 27 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> בהחלט! ישנו דף ב[[עזרה|דפי העזרה]] שמסביר איך לעשות [[דף הפניה]]. ראה שם. הצלחה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:34, 28 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == חבל&quot;ז על הזמן ==<br /> <br /> ישנם הרבה [[פכים קטנים]] ופרקטיים מאוד שאילולי היית מתעכב כ&quot;כ בתיקונים או במענה, היה אפשר להגיע לרמת נגישות ונוחות הרבה יותר טובה, אך מה לעשות שכל דבר לוקח זמן ונסחב. כמובן שאני מתחשב במצב הצבירה שלך (&quot;יקר מכל יקר&quot;), אבל מה שקורה זה שהאינפופדיה נשאר ברווקותו... ורואים באופן מוחשי שכאשר המנהלים פעילים באופן מאסיבי הרי זה גורם לאתעדל&quot;ת וה&quot;שינויים אחרונים&quot; מתעדכנים בתדירות יותר. וחבל שהמצב פה יהיה כמו בפורום של חב&quot;ד אינפו שבתחילה הוא נסק וגבה עד שה&quot;אחראים&quot; שם זנחו אותו והיום המצב שם שהוא מתעדכן עידכונים '''בודדים''' מידי יום. '''אסור שניגע למצב הזה'''!<br /> <br /> מחקרים פסיכולוגיים-וירטואלים קובעים: '''הקהל שמאחורי המסך מרגיש במודע או שלא במתרחש במערכת האדמניסטרטיבית!<br /> <br /> ולא מצאתי מקום יותר לדבר עליו מאשר פה, כיוון שחשוב שכולם ידעו ע&quot;כ, באם אנחנו רוצים שסוף סוף יהיה מקום '''אחד''' ברשת שירכז את '''כל''' המידע היהודי, חסידי, משיחי וגאולתי כפי שהם מוארים בתורת [[הרבי מלך המשיח]].<br /> הרבה הצלחה ותקווה לשינוי מיידי.<br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:09, 28 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :אתה צודק, רק שבאמת לא תמיד יש הזמן, וכאן אני מבקש גם ממך ומכל מי שקורא ויכול לעזור שירתם לעניין. ממשק כזה לא יכול להישען על אדם אחד. גם עכשיו זה קשה ובהמשך בע&quot;ה זה יהי'ה קשה פי כמה. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:34, 28 יוני 2007 (EDT)<br /> == עריכות בדוקות ==<br /> <br /> בדקתי קצת את הענין באתר של מדיה-ויקי באנגלית. אם הבנתי נכון, כשאתה (בתור מפעיל מערכת) לוחץ על המילה &quot;הבדל&quot; בשינויים אחרונים, יש לך במסך הבא אפשרות שנקראת &quot;סמן עריכה זו כבדוקה&quot;. כדאי שהמפעילי מערכת יסמנו את זה בכל פעם שהם עוברים על משהו.<br /> <br /> אגב, כשמסמנים עריכה כבדוקה, אין זה אומר שכל המידע בערך הוא נכון, זה רק בא לומר שמישהו עבר את זה, ולא מדובר בהשחתה, או בעריכה גרועה.<br /> <br /> :אבדוק את העניין תודה רבה!--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:34, 28 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&amp;amp;target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 15:57, 28 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> == תמונה מקורית ==<br /> כך התמונה מהמקור ממנו אני מעלה--[[משתמש:אפי|אפי]] 18:16, 28 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == הצעה בדא&quot;פ ==<br /> <br /> ובכן, כפי ששמעתי, באתר הויקיפדיה העברית', כאשר ישנו ערך שהוא מאוד ארוך מצד תוכנו, אזי בערך עצמו כותבים רק את התמצית (בכל מקום לפי עניניו) ולמטה - תחת כותרת - ישנם קישורים לערכים הקשורים לערך זה, בקיצור, מחלקים את הערך לכמה ערכים ובכל אחד יש בסופו קישור לחבריו.<br /> <br /> ובנדו&quot;ד, לדוגמא: הערך &quot;אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;: הפרטים אודות &quot;קורות חייו ופעלו&quot; (לנצח, כמובן), אינם יותר מרבע מאורך הערך, לאחר מכן מגיעים פעולותיו במשך השנים, משפחתו, ספריו, ניגוניו ואולי עוד מה שאיני זוכר, ולפי הצעה הנ&quot;ל הערך אמור להסתיים בתאור אודות ג' תמוז והתקופה אח&quot;כ, ולאחר מכן כותרת עם רשימת קישורים &quot;ספריו&quot; &quot;פעולותיו בשנים...&quot; וכו' וכו'.<br /> <br /> ואם כנים הם הדברים יש לעשותם כן בעוד כמה ערכים ארוכים מאוד, אם יש עוד בכזה סדר גודל (אבל בטוח שמתישהו יהיו, וגם צריך לקבוע את ה'קו' בכאלה ענינים). ---[[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> '''הוספה לאחר זמן:''' אולי ע&quot;ד מה שעשית בלקוטי שיחות שהוספת &quot;ראה גם&quot; אודות לקו&quot;ש בעניני גאומ&quot;ש.--[[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> :יש תיכנון כזה, ברגע ש&quot;קורות חייו ופועלו&quot; של הרבי יהי'ה מכוסה פחות או יותר (כרגע המון חסר שם), נפתח ערך נפרד לפעולות הרבי לפי שנים, ונכניס בסוף &quot;ראו גם&quot;. כרגע זה קיים באותו ערך בגלל שלא כיסינו את הקיים. כך גם אכן מתאים בערכים אחרים. אם אתה חושב על ערך ספציפי שצריך לחלק אותו, תידע אותי בבקשה. הצלחה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:09, 1 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> == הרשאות בוט ==<br /> <br /> בדקתי את הנושא. ההרשאות שנתת לי הם בסה&quot;כ גורמות לכך שכל העריכות שלי יוגדרו כעריכות של 'בוט' וכברירת מחדל לא יוצגו ברשימת השינויים האחרונים.<br /> <br /> אי לכך ובהתאם לזאת, עדיף שתסיר את ההרשאות 'בוט' מהמשתמש שלי ותעביר אותם למשתמש חדש שיצרתי במיוחד לכך, והוא: '''ישראל - בוט'''.<br /> <br /> כך, אגב, נהוג בקהילות ויקי אחרות.<br /> <br /> --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&amp;amp;target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 16:19, 2 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> == בשיחה של אדמו&quot;ר האמצעי ==<br /> <br /> אם תוכל להתייחס למה ששאלתי בדף השיחה של אדמו&quot;ר האמצעי, אז בבקשה עשה זאת, תודה מראש. ---[[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> == ערך מומלץ ==<br /> <br /> בתבנית של הערך המומלץ חסר לכאו' שם הערך.</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=9618 2007-07-03T20:37:25Z

<p>69.114.238.101: /* מאסרו וגאולתו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אדמור_האמצעי.jpg|left|thumb|250px|אוהל כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי בניעז'ין]]<br /> <br /> אדמו&quot;ר האמצעי הוא האדמו&quot;ר השני לשלשלת חב&quot;ד לאחר אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל&quot;ד]] לאביו אדמו&quot;ר הזקן ולאמו [[הרבנית סטערנא]].<br /> <br /> הסתלק ב[[ט' כסלו תקפ&quot;ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.<br /> <br /> <br /> ==לידתו==<br /> <br /> לאחר 14 שנה מיום חתונתו של אדמו&quot;ר הזקן, בהם נולדו לו רק בנות. ביקש ברכה ממורו, [[המגיד ממזריטש]] שיזכה לבן. אמר המגיד לאדמו&quot;ר הזקן: &quot;במה יזכה נער את אורחו&quot; – ע&quot;י הכנסת אורחים זוכים שייוולד נער. <br /> <br /> לפני הסתלקותו גילה לאדמו&quot;ר הזקן את הסדר של &quot;שלום בן זכר&quot; ואמר לו שייוולד לו בן, שיקרא לו על שמו ובלילה לפני הברית זכור ותזכיר את שאמרתי לך הלילה. <br /> <br /> שנה לאחר מכן ביום [[ט' כסלו תקל&quot;ד]] נולד רבי דובער - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - הנקרא על שם המגיד ממזריטש ובליל הברית, בנוכחות ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] ורבי [[אברהם מקליסק]] הזכיר אדמו&quot;ר הזקן את אשר אמר לו רבו. <br /> <br /> בפעם הראשונה שרחצו את התינוק, נתן האדמו&quot;ר הזקן חתיכת בד מיוחדת שהייתה שמורה אצלו בכדי לחתל בה את ר' דובער.<br /> <br /> ==נישואין==<br /> <br /> אביו בחר עבורו שידוך, את בתו של מלמד עני מהעיירה יאנאוויטש, שהתאונן בפניו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ועל כן אינו יכול להתפלל בכוונה הנדרשת מחסיד. אדמו&quot;ר האמצעי שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת [[תקמ&quot;ח]] נשא את [[הרבנית שיינא]] לאישה.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> <br /> לאחר הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]], אך טבעי היה כי בנו הבכור, אדמו”ר האמצעי, ימלא את מקומו. ואכן, החסידים רובם ככולם היו תמימי דיעים כי אדמו”ר האמצעי הוא הרבי ממלא המקום. <br /> <br /> בכתובים לא מוזכר דבר על סירוב כלשהוא של אדמו”ר האמצעי. <br /> <br /> בתקופה שלאחר ההסתלקות, שהה תקופה מסוימת בעיר [[קרמנצ'וג]] שברוסיה הלבנה (כיום באוקראינה), כיוון שמחמת המלחמה הבתים של משפחת אדמו”ר הזקן בליאזנא עלו באש ונשרפו עד תום. <br /> <br /> בשלושת החודשים הראשונים שלאחר ההסתלקות, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב”ד בכל מדינת רוסיה. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל רבנו האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה גם הם שלחו משלחת לבקש את הרבי לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת מהערים שימצא לנכון. <br /> <br /> המשלחת מרוסיה הלבנה גברה, ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע&quot;ג]] עזב רבינו האמצעי את קרמנצ’וג, והחל במסע מיוחד לרוסיה הלבנה - מסע שהיוה את קבלת הנשיאות בפועל, מעין “מסע הכתרה”. <br /> <br /> כשלושה חודשים ארך מסעו של רבינו האמצעי מעיר לעיר עד בואו לויטבסק. אל המסע הצטרפו חסידים רבים שהתלוו לרבי כל הדרך הארוכה. בכל מקום שהגיע, אמר הרבי מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל’[[יחידות]]’. <br /> <br /> בכל אתר ואתר התקבל הרבי בכבוד גדול לא רק על ידי יהודים, כי אם גם על ידי פקידי מימשל ופקידי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים, להדר בכבודו של הרבי - בנו של רבנו הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ המלחמה כנגד נפוליון הצרפתי. <br /> <br /> בתום המסע בחר רבינו האמצעי למקום מגוריו את העיירה [[ליובאוויטש]], אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום הבהיר, [[ח&quot;י אלול תקע&quot;ג]]. <br /> <br /> מליובאוויטש החלה תורתו לפוץ בכל ערי רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאויטש הלך וגדל. לשמחתם של החסידים אין קץ. <br /> <br /> שנה חלפה מאז שקבע את מקום מגוריו בליובאוויטש, ורבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו”ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של הרבי החדש, שכן אדמו”ר האמצעי היה אומר חסידות בשפע רב כדרכו בקודש. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת, ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות של אחד השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)]] “לאו כל מוחא סביל דא”. <br /> <br /> בימי נשיאותו התרבה מספר החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי רבינו הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, תקע”ה, כל פלך צ’רניגוב הפך למרכז חסידות [[ליובאוויטש]]. <br /> <br /> ==בית כנסת חב&quot;ד בחברון==<br /> <br /> כאשר עלו חסידי חב”ד ל[[חברון]] בשנת [[תקפ&quot;ג]], קנה האדמו”ר האמצעי חדר או שניים מחדריו של בית הכנסת הספרדי ‘אברהם אבינו’, והקצום לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב”ד.<br /> <br /> [[בית כנסת אדמו&quot;ר האמצעי בחברון]] הוא בית הכנסת החב”די העתיק ביותר בארץ הקודש, ואולי בעולם כולו. הוא נקנה מכספו של האדמו”ר האמצעי. <br /> <br /> ==מאסרו וגאולתו==<br /> <br /> א) בשלהי קיץ תקפ&quot;ה מסר שמחה קיסין שלושה מלשינות על רבינו.<br /> <br /> באסרו חג הסוכות [[תקפ&quot;ו]] נלקח רבינו לחקירות בוויטעבסק, מושבו של מושל פלכי וויטעבסק, מוהילוב סמולנסק וקאלוגא, ניקולי חאוואנסקי, ושם נחקר רבינו ע&quot;י חוקריו של המושל.<br /> <br /> במשך חודש מר-חשון תקפ&quot;ו נמשכו החקירות. בו' כסלו כתב רבינו כתב-בקשה למושל חאוואנסקי שישחררו.<br /> <br /> י' כסלו תקפ&quot;ו שוחרר לביתו.<br /> <br /> ב) בי&quot;ט כסלו תקפ&quot;ו שלח המושל חאוונאסקי את התיק אל ממשל פלך מוהילוב, שליובאוויטש שייכת אליו, שימסרו את התיק לבית המשפט המתאים, לדון בו ולהעניש את הנאשמים.<br /> <br /> ממשל פלך מוהילוב שלח את התיק אל בית משפט השלום מחוז באבינאוויטש, שליובאוויטש שייכת אליו, להמשך החקירות ולהחלטה בנושא.<br /> <br /> בית משפט השלום בבאבינאוויטש שלח שוטר עם שאלות נוספות לחקור בהם את רבינו בליובאוויטש.<br /> <br /> אח&quot;כ שלח בית משפט השלום בבאבינאוויטש הוראה לקאפוסט, ארשא, שקלאוו ומוהילוב, לחקור בנושא את חסידי רבינו במקומותיהם.<br /> <br /> אחרי שהתקבלו כל החקירות לבית משפט השלום בבאבינאוויטש, הוסיף לתיק את החלטתו בנושא, ושלחו לבדיקה חוזרת לבית המשפט העליון בפלך מוהילוב.<br /> <br /> י&quot;א כסלו תקפ&quot;ז החליט בית משפט העליון בפלך מוהילוב לזכות את רבינו מכל אשמה.<br /> <br /> ג) התובע הכללי של פלך מוהילוב את פסק הזיכוי של רבינו, ואח&quot;כ שלח בית המשפט את פסק-דין הזיכוי אל המושל חאוואנסקי לאישור.<br /> <br /> אמנם המושל חאוואנסקי שלח אל הסינט בפטרבורג עירעור על פסק-דין הזיכוי של בית משפט העליון בפלך מוהילוב.<br /> <br /> כ&quot;א [[כסלו]] [[תקפ&quot;ח]] אישר הסינט בפטרבורג את פסק-דין הזיכוי של רבינו.<br /> <br /> אמנם זה הי' כבר מספר ימים אחרי הסתלקות כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי, ב[[ט' כסלו תקפ&quot;ח]].<br /> <br /> ===תוכן ההלשנה, החקירות והזיכוי===<br /> <br /> בכתב-המלשינות מנסה שמחה קיסין לצייר את תנועת ה[[חסיד]]ים כרודפת בצע, המנצלת את התמימות של הצעירים לספר להם סיפורי צדיקים ולשלול את כספם, וכי הם משתלטים על הקהלות, קופות הצדקה, שחיטה, ובתי דפוס של היהודים. ולכן דורש לרדוף ולהשמיד את התנועה החסידית ([[מסמך א]]).<br /> <br /> אל המלשינות הזאת צירף מכתב של רבינו אודות חלוקת מעמד-בית-הרב משנת [[תקע&quot;ד]], וממנו ניסה להוכיח כי רבינו אוסף מהחסידים סכומים אדירים כדי להשתמש בהם להנאותיו האישיות ([[מסמך ב]]).<br /> <br /> מכתב זה, שצורף לתיק ע&quot;י המלשין, כולל רשימת חלוקת מעות מעמד [[בית הרב]], שנאסף אצל החסידים אחרי הסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו הזקן]] ב[[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]] ([[מסמך ד]]).<br /> <br /> הי' זה אוסף מיוחד לשיקום בית הרב ב[[ליובאוויטש]], מאחר שכל בית הרב שב[[ליאדי]] היה למאכולת אש, אחרי בריחת רבנו הזקן עם בני משפחתו מלאדי ב[[מלחמת נפוליון]]. הכסף שנאסף וחולק הי' 35.000 רו&quot;כ.<br /> <br /> בסוף השנה הראשונה להסתלקות רבינו הזקן, בחודש טבת תקע&quot;ד, סידר רבינו את חלוקת המעות, עבורו ועבור כל אחד מצאצאי רבינו הזקן.<br /> <br /> את החלוקה הזאת סידר ע&quot;י אחד מגדולי החסידים ר' [[פנחס שיק משקלאוו]], ויחד אתו מינה את החסידים ר' שלמה פריידעס ור' [[זלמן רויזעס משקלאוו]], להשגיח על החלוקה.<br /> <br /> אחרי פטירת החסיד ר' פנחס משקלאוו, הגיע כתב-החלוקה לידי שמחה קיסין, שהשתמש בו בכתב-המלשינות שלו ([[מסמך ב]]), וממנו רצו להוכיח שרבנו אסף באותו זמן כ140- אלף רובל, וחילק מהם רק 35 אלף רובל; שהרי בסופו כתוב: &quot;שהם בערך חלק רביעי מסכום הכולל הזה&quot; ([[מסמך יב]]).<br /> <br /> רבינו השיב שבודאי יש טעות ושקר בתרגום הקטע הזה, וביקש מהחוקרים שיתנו לו את המקור, שממנו יוכל להוכיח, שמעולם לא אסף אז יותר מ35- אלף רובל, ואותם הוא חילק ([[מסמך יג]]).<br /> <br /> החוקרים נענו לבקשתו, הקטע הזה הועתק בהעתקה מדוייקת ותורגם מחדש לרוסית ע&quot;י המתרגם של רבינו, החסיד ר' יהודה יפה. על פי תרגום מדוייק זה הוכיח רבינו, שברורה בו הכוונה, שמעולם לא אסף אז יותר מ35- אלף רובל (מסמכים [[מסמך יד|יד]]-[[מסמך טו|טו]]).<br /> <br /> [דבר זה היה ידוע גם לפני גילוי התיק, אשר לפי המלשינות אסף רבינו עוד כמאה אלף רובל שלא נתברר מהיכן באו ולהיכן אזלו, גם הי' ידוע אשר רבינו הוכיח כי יש כאן סילוף וכי מעולם לא אסף סכום זה.<br /> <br /> אמנם פרטי הדבר לא היו ידועים, רק שמועות פורחות. וכך מספר בבית רבי ח&quot;ב פ&quot;ד: &quot;גופא דעובדא הכי הוה (כ&quot;ז שמענו מאחד מנכדי רבינו כל מעשה המלשינות מרישא לסיפא) … זייפו את המכתב בזיוף קטן באתוון דזיופא מאתיות שקר הוא אות ק', שבסכום הכסף שהי' כתוב בהמכתב הוסיפו עוד ק' … אלפים&quot;.<br /> <br /> אמנם במסמכים שלפנינו מתברר, שהוספת המאה אלף רובל נעוצה בתרגום מוטעה של המלים &quot;שהם בערך חלק רביעי מסכום הכולל הזה&quot;].<br /> <br /> בזה לא הסתפקו החוקרים, ורצו לדעת בדיוק מהיכן נאסף הכסף ומה השתמשו בו (מסמך יב), שהרי על פי חוקת היהודים של שנת תקס&quot;ה, אסור לרב לגבות כספים מהקהל כדי להעשיר את עצמו, מלבד המשכורת שלו הקצובה ([[מסמך ב]]).<br /> <br /> רבינו השיב, ששני שלישים מהכסף חילק בין בני משפחתו צאצאי רבינו הזקן, אשר במשך ימי מלחמת נפוליון התרוששו מכל נכסיהם ובתיהם ונשארו מחוסרי כל. ושליש מהכסף לקח לעצמו לבנות לו בית ובית הכנסת בליובאוויטש ולקנות ספרים, אחרי שהתרושש מהכל בעת מלחמת נפוליון ([[מסמך יג]] סעיף 1).<br /> <br /> שוב שאלוהו כמה כסף עלתה בניית בית הכנסת בליובאוויטש וקניית הספרים (מסמך טז), והשיב בפירוט, וסך הכל עלה כ11- אלף רובל, שחלקו בא מתוך 35.000 רובל הנ&quot;ל וחלקו מתרומות שנאספו בשנים הבאות ([[מסמך יז]]).<br /> <br /> שלחו א&quot;כ חוקר מיוחד לליובאוויטש לראות אם הפרטים תואמים את המציאות, הוא דיבר שם עם תושבי המקום שאינם חסידי רבינו, הם אימתו את המספרים, אבל הוא נשאר מסתפק באמיתות דיוק הסכומים ([[מסמך כב]]).<br /> <br /> שוב נשאל רבינו באיזה אופן נגבים מעות המעמד ואם הגביות האלו מהחסידים הם מרצונם הטוב ([[מסמך יב]]), והשיב אשר אחרי הסתלקות כ&quot;ק אביו אדמו&quot;ר הזקן בשנת תקע&quot;ג, נשאר בקרעמענטשוג, ופנו אליו החסידים לבקשו שיחזור לרוסיה הלבנה והבטיחו שמקבלים על עצמם את בניית ביתו ובית בני המשפחה ומשכורתו. באותה שעה נאספו כ35- אלף רובל, ואח&quot;כ נאספים במשך שנה 10-14 אלף רובל, אשר 35% מהם הוא לוקח להוצאותיו והשאר מחלק בין שאר צאצאי כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ([[מסמך יג]]).<br /> <br /> החוקרים לא סמכו עליו בזה, ובמשך חדשי הקיץ נשלחה הוראה לעיירות קאפוסט, ארשא, שקלאוו ומוהילוב, לחקור את החסידים בעיירות האלו ולברר אם אמנם הם הזמינו אל רבינו לבוא מקרעמענטשוג להתיישב ברוסיה הלבנה והבטיחו לו כנ&quot;ל (מסמכים [[מסמך לג|לג]]; [[מסמך לט|לט]]).<br /> <br /> סוכ&quot;ס התברר בכל החקירות ככל דברי רבינו, ועפי&quot;ז זוכה מכל אשמה ע&quot;י בית המשפט העליון בפלך מוהילוב ([[מסמך מו]]).<br /> <br /> בחקירות האלו נתברר שכל ה&quot;מעמד&quot; שנתנו החסידים לרבינו היה בנדיבות ולא על פי איזשהו הכרח או הטלת מסים, ואשר רבינו לא היה רב רשמי שנבחר ע&quot;י הקהלה ומקבל מהם משכורת, ואשר משתי סיבות אלו אין תמיכת החסידים האלו סותרת את חוקת היהודים של שנת תקס&quot;ה, האוסרת על הרב לגבות כספים מהקהל כדי להעשיר את עצמו, מלבד המשכורת שלו הקצובה ([[מסמך נא]]).<br /> <br /> המושל חאוואנסקי עירער על פסק הדין של בית המשפט העליון במוהילוב לפני הסינט העליון בפטרבורג, וטען אשר סוף כל סוף, אוסף כספים זה של מעמד בית הרב הוא אוסף של סכומים בלתי קצובים, והיא יכולה להביא להתרשלות העם היהודי ולהתדרדרותם למעשים אסורים ולהפסקת תשלומי המסים לממשלה, ואשר לכן חייבים לאסור את הנוהג הזה בחוק, ולענוש את מבצעי האוסף ([[מסמך נא]]).<br /> <br /> אמנם הסינט העליון קיבל את נימוקי החלטת בית משפט העליון במוהילוב, לזכות את רבינו מכל אשמה, בהנהגה זו של קבלת מעות &quot;מעמד&quot; ([[מסמך נג]]).<br /> <br /> הזיכוי הסופי הזה ניתן על ידי הסינט העליון בכ&quot;א כסלו תקפ&quot;ח, ימים אחדים אחרי הסתלקות רבינו בט' כסלו תקפ&quot;ח; אמנם הנהגת תמיכת בית הרבי ע&quot;י מעות &quot;[[מעמד]]&quot; נשארה חוקית, וזה המשיך להיות מקור הפרנסה של אדמו&quot;רי חב&quot;ד גם בדורות הבאים.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> אדמו&quot;ר האמצעי רמז לחסידים על [[הסתלקות|הסתלקותו]] באומרו כי מרומזות גזירות על שנת [[תקפ&quot;ח]], ופעם אמר כי אביו נלקח לפטרבורג (בפעם השניה) בגיל 54 ואז בחר ביסורים וכפי הנראה השאיר לו את האפשרות השניה – הסתלקות. לאחר הימים הנוראים בחזרתו לליובאוויטש, חלה ונאלץ לשהות בנעז'ין. חוליו התגבר וכאשר נגעו בו היה מתעלף, כך עד ח' כסלו. אז רצה לכתוב חסידות בענייני חנוכה וכיון שלדבריו כל העולם שרוי בצער, לא רצה להתענג ועל כן לא כתב. אמר לחסידיו ללכת לבתיהם בשמחה ולומר &quot;לחיים&quot;. בלילה התעלף רבות, ביקש להלבישו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים. ביום רביעי [[ט' כסלו תקפ&quot;ח]] התחיל לומר חסידות על הפסוק &quot;אחרי ה' תלכו&quot; בהתלהבות עצומה, לפני עלות השחר סיים במילים &quot;כי עמך מקור חיים מחיי החיים&quot; והסתלק בגיל 54.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אביו:''' [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> '''אמו:''' [[הרבנית סטערנא]].<br /> <br /> '''רעיתו:''' [[הרבנית שיינא]].<br /> <br /> '''בניו:''' <br /> <br /> *[[רבי ברוך (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|רבי ברוך]].<br /> <br /> *[[רבי מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|רבי מנחם נחום]]<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> <br /> *[[הרבנית שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|הרבנית שרה]]<br /> <br /> *[[הרבנית ביילא (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית ביילא]]<br /> <br /> *[[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק]]<br /> <br /> *[[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]]<br /> <br /> *[[הרבנית ברכה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית ברכה]]<br /> <br /> *[[הרבנית מנוחה רחל (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]]<br /> <br /> *[[הרבנית שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית שרה]]<br /> <br /> *[[הרבנית אסתר מרים (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]]<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *[[אמרי בינה]]<br /> <br /> *[[שער אמונה]]<br /> <br /> *[[שער היחוד]]<br /> <br /> *[[שער התשובה והתפלה]]<br /> <br /> *[[שערי אורה]]<br /> <br /> *[[עטרת ראש]]<br /> <br /> *[[קונטרס ההתפעלות]]<br /> <br /> *[[פירוש המילות]]<br /> <br /> *[[הוספות לתורה אור]]<br /> <br /> *[[תורת חיים בראשית שמות]]<br /> <br /> *[[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי ויקרא (2 כרכים)]]<br /> <br /> *[[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי במדבר (5 כרכים)]]<br /> <br /> *[[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי דברים (4 כרכים)]]<br /> <br /> *[[שני המאורות]]<br /> <br /> *[[גביע הכסף]]<br /> <br /> *[[פוקח עורים]]<br /> <br /> *[[עיון תפילה]]<br /> <br /> *[[ענין ההשתטחות]]<br /> <br /> *[[בד קודש]]<br /> <br /> *[[מאמר מזמור שיר ליום השבת]]<br /> <br /> *[[מאמר אתה אחד ושמך אחד]]<br /> <br /> *[[מאמר אתם ניצבים היום]]<br /> <br /> *[[מאמר ויספו ענוים גו']]<br /> <br /> *[[מאמר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים]]<br /> <br /> *[[מאמר להבין מארז&quot;ל מפני מה ת&quot;ח כו']]<br /> <br /> *[[פסקי דינים יו&quot;ד]]<br /> <br /> *[[פסקי דינים אבה&quot;ע]]<br /> <br /> *[[אגרות קודש אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הזקן]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|4]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=9299 2007-07-01T10:00:59Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|לוגו הקעמפ]]<br /> '''אורו של משיח''' הינו קעמפ לילדי [[אנ&quot;ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]]. הקעמפ הוקם על ידי הרב פרץ פרידמן בשנת [[תשנ&quot;ו]]. <br /> <br /> &quot;אורו של משיח&quot; הינו הקעמפ הראשון מסוגו בארץ, בו שוהים הילדים 24 שעות ביממה במשך שבועיים רצופים. <br /> <br /> הקעמפ מתקיים בדרך כלל בקמפוסים מפוארים של ישיבות בני עקיבא הפזורות ברחבי הארץ, ובנוי במתכונת צבאית, הכולל שניים או שלושה מרכזים, מתחתם שלושה אנשי משמעת ומתחתם המדריכים האחראים על קבוצות של 10 - 12 ילדים בקבוצה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] השתתפו בקעמפ בסביבות ה-430 ילדים.<br /> <br /> ==לקסיקון הקעמפ ==<br /> <br /> לקעמפ לקסיקון משלו הבנוי על הלקסיקון הצבאי.<br /> <br /> *מרכז: גנרל.<br /> *איש משמעת: מח&quot;ט.<br /> *מדריך: מפקד.<br /> *חניך: חייל.<br /> <br /> ==היסטורית הקעמפ ==<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ו]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעל.<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ז]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת כפר סיטרין.<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ח]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בחדרה.<br /> *בשנת [[תשנ&quot;ט]] התארח הקעמם בקמפוס ישיבת &quot;מגדלור&quot; במגדל העמק.<br /> *בשנת [[תש&quot;ס]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת שבי שמרון. <br /> *בשנת [[תשס&quot;א]]-[[תשס&quot;ב]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע.<br /> *בשנת [[תשס&quot;ג]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון.<br /> *בשנת [[תשס&quot;ד]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת כפר סיטרין.<br /> *בשנת [[תשס&quot;ה]] התארח הקעמפ בישיבת בני עקיבא בכפר מימון.<br /> *בשנת [[תשס&quot;ו]] התארח הקעמפ בלב הגן הלאומי &quot;פארק אשכול&quot;.<br /> <br /> == פעולות הקעמפ במשך השנה ==<br /> <br /> אחת המעלות הייחודיות בקעמפ היא שמירת הקשר עם החיילים במשך ימות השנה. צוות הקעמפ מפעיל את מערכת &quot;ממשיכים להלחם&quot; הכוללת, שמירת קשר טלפוני בין המפקד לחייל, עלון חודשי וכן שי אישי ל[[יום הולדת|ימי הולדת]] של החניכים, הנשלח על ידי המדריך וצוות הקעמפ. אחד המייזמים המבטא את שמירת הקשר הוא -&quot;שבתות קעמפ&quot; ב[[פורטל:ערים וקהילות חב&quot;ד|קהילות אנ&quot;ש]]. מידי חודש יוצאים צוות המדריכים לשבת עם הקעמפ באחת מקהילות חב&quot;ד בארץ. כך שבמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חיילי הקעמפ.<br /> <br /> אחת מפעולות מערכת &quot;ממשיכים להלחם&quot; היא גם הפקת דיסק משירי הקעמפ - [[מקהלת אורו של משיח]] - שיצא לאור בשנת תשס&quot;ד.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בישראל|א]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:69.114.173.59&diff=8875 2007-06-27T00:24:27Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>?</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%AA_%D7%9C%22%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=8830 2007-06-26T19:14:44Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>[[תמונה:תהלוכה.jpg|left|thumb|280px|התהלוכה הראשונה בפתח תקווה]]<br /> “תהלוכות ל”ג בעומר” הינם תהלוכות ענק של ילדים, הצועדים ברחובה של עיר ביום [[ל&quot;ג בעומר]] לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. התהלוכות החלו למעשה כבר מאז תחילת נשיאותו של [[הרבי]], אלא שתהלוכות אלה היו רק בחצר [[770]] ולא בארץ ובעולם. עד אז התקיימו פעולות אחרות: פעילות במירון, פעילות עם חיילים ו[[התוועדות|התוועדויות]]. בשנת [[תש&quot;מ]], חל המהפך בפעילות ל”ג בעומר, לאחר שהרבי הורה להעתיק את רעיון התהלוכה גם בישראל ובעולם. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] לקחו על עצמם הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לאגן את התהלוכה הראשונה בארץ והיתה בעיר ת&quot;א והם פירמו שיבוא &quot;קוסם&quot; וכו' וההוא מבני ברק יצא בצעקות וחרמות אי לכך גם חלק מרבני חב&quot;ד דיברו אתם שלא יעשו וכו' ואחרי התהלוכה הרב [[משה דיקשטיין]] נסע לרבי ואז הרבי אמר לו אתה רצויי ומעשיך רצויים ובאזור שבועות אמר הרבי את השיחה הידועה שמי שמדבר כך על יהיודום אז הוא צריך לבדוק את התפילין שלו כי כנראה הם פסולות <br /> <br /> ומאז מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה’. בשנים האחרונות אף התווסף המסר הגדול של: “[[עד מתי]]?” ו”[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;. <br /> <br /> כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל”ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום. מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, שתיה קרה וכן את האטרקציות למיניהן. <br /> <br /> ==ההוראה מהרבי לארגון התהלוכות==<br /> <br /> שבועיים ימים בלבד לפני ל”ג בעומר תש”מ. פרופסור ר’ [[ירמיהו ברנובר]] חזר באותם ימים משהייה ב[[770]] לארץ-ישראל כששליחות תחת ידו. ספק אם הוא עצמו ידע כי שליחות זו היא בבחינת תקדים יהדותי היסטורי, וכי היא תהפוך לתופעה בקנה מידה עצום. <br /> <br /> קודם שיצא בדרכו לשדה התעופה, הורה לו הרבי להעביר לאה”ק 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל”ג בעומר. <br /> <br /> בהוראתו של הרבי היו גם תנאים שונים: הרבי דרש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון “שנת השלושים” להסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. כך בכל מקום בעולם, ואילו בארץ ישראל, “כפליים לתושייה”, יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה. <br /> <br /> ב[[יום ראשון]] ד’ ב[[אייר]] תש”מ, שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות בארצות הברית, כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף: “אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות”. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש “לתת רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות”, ולמי ש”מארגן בפועל”. אם לא יגיעו למספר הזה, יש “להחזיר לכאן” את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים. <br /> <br /> על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: “להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו-הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה”. על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: “..יהיה הצלחה וכו’ וזכות הרשב”י ודאי היא גדולה במאוד מאוד, אעה”צ”. <br /> <br /> מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש [[ניסן]], להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא “והשיב לב אבות על בנים”. זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם את האבות. <br /> <br /> ==התהלוכות הראשונות==<br /> <br /> הפריסה הארצית החב”דית בתחילת שנות הממ”ים, היתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב”ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב [[ישראל הלפרין]] החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ויחד עם זאת - בסדר מופתי. <br /> <br /> בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב”ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ”ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל אתר ואתר בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה. <br /> <br /> במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד. <br /> <br /> ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל”ג בעומר, [[התוועדות|התוועד]] הרבי, התוועדות שהקודשה כמעט כליל ליום ההילולא ל”ג בעומר ולרשב”י. ב[[שיחה|שיחות]] אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: תורה, תפילה וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה. הרבי גם הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית ופרסית, ושאר הלשונות. <br /> <br /> הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה “שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה קידוש-ה’, קידוש עם-ישראל וקידוש התורה, וילכו עם הילדים לקבל פני [[משיח]] צדקנו ורשב”י בתוכם ובראשם”. <br /> <br /> הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו: “כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה’ כל רצונותיך”. ובהמשך הוסיף הרבי: “כ”ק מו”ח אדמו”ר מסר נפשו וחינך כל אחד שבד’ אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו’.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת רשב”י - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה”. <br /> <br /> מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי. <br /> <br /> מארגני התהלוכות הראשונות, לא הסתפקו רק בערי וישובי פנים הארץ, והוחלט לערוך תהלוכות גם מעבר לקו-הירוק - ביש”ע ורמת הגולן. משלחת [[אנ&quot;ש]] נשלחה לישובים היהודים בעזה, שם הוציאו את הילדים לרחובות. בצפון הארץ נרתמו השלוחים הצפתיים, והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. אפילו בימית נערכה תהלוכה מרשימה. <br /> <br /> ==מכתב להחרמת התהלוכות== <br /> <br /> כפי שהיה ברבים ממבצעי הקודש, גם כאן התערב השטן וראש ישיבה מסויימת בבני-ברק יצא בקצף כנגד התהלוכה. הוא הוציא “מכתב גלוי”, עליו הוחתמו מספר רבנים נודעים, והמכתב הופץ על גבי פשקווילים במקומות יישוב חרדיים. במכתבו קרא להחרים את התהלוכות המבזות כביכול את כבוד התורה. אחד הנימוקים במכתבו היה כנגד הקוסם. <br /> <br /> בתגובה לטענותיו של אותו ראש הישיבה, נשא הרבי שיחת קודש באור ל[[יום שני]], ערב [[חג השבועות]], בה התבטא הרבי בין היתר: “כאשר ‘נטפלים’ לתינוקות של בית-רבן - הרי הדבר מהווה פגיעה באלה שהקב”ה מעיד עליהם שאלו הם משיחי - זהו המשיח שלי, “אל תגעו במשיחי - אלה תינוקות של בית-רבן”! <br /> <br /> “שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד!” - בפסוק זה הלכו יהודים ומסרו לא-עלינו את נפשם בפועל, ובמילים אלו עברו מעלמא דשיקרא לעולם האמת וילדי ישראל הכריזו פסוק זה בל”ג בעומר בריש גלי. <br /> <br /> “רשב”י ציווה להיות שמח בשמחתו –על אחת כמה וכמה לא להפריע לשמחתו (”ניט טשעפען זיך מיט זיין שמחה”)! <br /> <br /> ==דו&quot;ח לרבי==<br /> <br /> במטה הפעילות הארצי הוחלט כי עוד בטרם יסתיים יום ל”ג בעומר, קודם השקיעה, יועבר לרבי דו”ח מלא של הפעילות: המקום, שם האחראי, וכמות הילדים. לשם כך, כל אחראי קיבל מראש דו”ח מפורט שהיה עליו למלאותו, ולאחר מכן להתקשר אל המשרד בכפר חב”ד שבו שכן המטה כדי ששם יחוברו יחדיו כל הנתונים. <br /> <br /> ברגעים האחרונים קודם השקיעה של ל”ג בעומר, הסתיימה מלאכת קיבוץ הנתונים (ראה מסגרת) והדו”ח הועבר טלפונית לרבי על-ידי מזכירו, הרב [[יהודה לייב גרונר]]. <br /> <br /> מיד לאחר ל”ג בעומר הרבי שלח לארץ עוד 107 שטרות נוספים עבור כל תהלוכה! <br /> <br /> ==התהלוכות כיום==<br /> <br /> משנת תש&quot;מ, מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה’. בשנים האחרונות אף התווסף המסר הגדול של: “עד מתי?” ו”יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot;. <br /> <br /> כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל”ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום. מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, שתיה קרה, וכן את האטרקציות למיניהן.<br /> <br /> ==הפאראד==<br /> <br /> [[פאראד]] (מילה באנגלית שתרגומה הוא: מצעד) הוא כינוי לתהלוכת ל&quot;ג בעומר המתקיימת בשכונת [[קראון הייטס]] בשדרת איסטערן פארקוואי, הזוכה בדרך כלל להשתתפותו האישית של הרבי. <br /> <br /> הפאראד מתקיים רק כשהקביעות של ל&quot;ג בעומר היא ב[[יום ראשון]] בשבוע (משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף).<br /> <br /> הפאראד החל עוד בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כאשר הילדים שנטלו בו חלק היו אלו שהשתתפו בפעילות הארגון &quot;[[מסיבות שבת]]&quot; שתחת ה[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> הפעם הראשונה היתה בחול המעוד פסח [[תש&quot;ב]],חצי שנה לאחר התייסדות &quot;[[מסיבות שבת]]&quot;. הפעם השניה היתה [[בט&quot;ו תמוז]], והפעם השלישית היתה בפורים של שנת [[תש&quot;ג]].<br /> <br /> השנים בהם התקיים הפארד בהשתתפותו של הרבי:[[תשי&quot;ג]], [[תשט&quot;ז]], [[תשי&quot;ז]], [[תש&quot;כ]],[[תשכ&quot;ג]], [[תשכ&quot;ו]], [[תשכ&quot;ז]],(שנה בה נשא כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ שליט&quot;א את השיחה המרגיעה המפורסמת, לפני מלחמת ששת הימים). [[תש&quot;ל]],[[תשל&quot;ג]] [[תשל&quot;ו]] (לא חל ביום ראשון אך עקב כך שהרבי קרא לשנה זו &quot;[[שנת החינוך]]&quot; התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע), [[תש&quot;מ]], [[תשמ&quot;ג]], [[תשד&quot;מ]], [[תשמ&quot;ז]] ו[[תש&quot;נ]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים בהפצת המעיינות]]<br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A2%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D&diff=8754 2007-06-26T00:16:26Z

<p>69.114.238.101: </p> <hr /> <div>&quot;הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים&quot; של כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הודפסה לראשונה בשנת תש&quot;ו, ומני אז הפכה להיות ההגדה הנפוצה ביותר בקרב אנ&quot;ש והתמימים ברחבי העולם, אשר אודותה נכתב רבות על גבי בימות שונות, והרבה דיו נשפך בנוגע לדיוקים ופלפולים אודות מה שנכתב בה בקבצי ההערות השונים ברחבי העולם. <br /> <br /> <br /> == הגדת רב לתלמיד ==<br /> <br /> <br /> אחד המשלים הנפוצים ביותר בתורת החסידות עוסק בקשר הפנימי שבין 'רב ותלמיד'. מושגים והשכלות רבות ומגוונות נלמדים ממשל זה, אך כמדומה כי נקודת היסוד עליה מושם הדגש היא לאו דווקא גדלותו של הרב מצד עצמו, אלא ביכולתו להתלבש, להוריד ולצמצם את חכמתו כדי להתאימה במדוייק לכלי התלמיד. <br /> <br /> מלאכתו מתבצעת בשני שלבים ומאפיינים: א) מלאכת בורר - מה לגלות מתוך האין סוף של חכמתו, אך במיוחד מה להצניע. ב) מלאכת בונה - כיצד להציג את הדברים בפני התלמיד בשפה צחה, מתומצתת וברורה, דבר דיבור על אופנו. <br /> <br /> אך בכך לא די. המאפיין היסודי יותר של הרב הוא ביכולת, הנדירה, להחדיר ולהעלים בתוך אותם דברים מדודים ומוגבלים, את כל מושגי היסוד בעומק לפנים מעומק, כך שברבות הימים יוכל התלמיד 'לשחזר' ולגלות באותם דברים עצמם את &quot;סוף דעתו, חכמתו ומשנתו&quot; של רבו ועד ל&quot;קאים איניש אדעתיה דרביה&quot;. בבחינת 'תן לחכם ויחכם - בבוא העת, מתוך אותם דברים עצמם - עוד'. <br /> <br /> כאשר אנו מציבים מול עינינו את פרי יצירתו התורנית-הלכתית הראשונה של כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א - הלא היא ה'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים', אנו מגלים מיד כי כל המאפיינים שהוזכרו קודם, הם הם מהותה של יצירת קודש זו: <br /> <br /> ההגדה של הרבי שליט&quot;א ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, כפי שנעסוק בהם מיד, אך עיקר העיקרים שלה היא בהתאמה מדוייקת - ואפילו קפדנית - לצרכיו של המעיין. יש בה את כל הדרוש להבנה עניינית ישרה של ההגדה ולשם קיום המצוות הרבות של ליל הסדר - כהלכתן, במלוא ההידור. לא חסר אך גם לא יתיר. <br /> <br /> וביחד עם זאת - וזו פלאה - היא לא מוותרת על מאומה, וככל שנעמיק בה נגלה בה יצירתיות בכל תחום אפשרי: לכל לראש בניסוח תמציתי מדוייק של השתלשלות מבנה ההגדה, דרך בחירת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים להפליא כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, וכלה בסיכום מושלם של כל דיני הסדר בטעמיהם ובמיוחד שילובם של מנהגי חב&quot;ד, להם נלוות הערות למדניות מעמיקות. <br /> <br /> זו אחת ההגדות הבודדות שמחברה הציב לו מטרה אחת: לספק את כל הדרוש לקורא. בכך היא מתייחדת מהמגוון האדיר של ההגדות שהופיעו מאז ומקדם. והדבר נעוץ במהותו של המחבר - 'מלך ורב', אשר מאפיין דומה להם - התמסרות מוחלטת לזולתם. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == כל זאת כיצד? ==<br /> <br /> <br /> לכל לראש - ראשוניות. הרבי חושף בפני הקורא את היסודות הבסיסיים של ההגדה, על חלקיה השונים. זו הדרך הבריאה והעניינית לבסס את ההגדה במוחו של הקורא אשר יוכל אח&quot;כ לפתח ולהמשיך הלאה. בכוונה תחילה הוא מפגיש את הקורא עם קדמוני מפרשי ההגדה, ועם סדר השתלשלותה על כל נוסחאותיה ומוכיח כיצד כל נוסח שופך אור אחר על ההגדה. מתוך ים המידע התורני הוא בוחר בשיטתיות אחידה פירושים מסויימים שיתאימו למטרה זו ומגישם כחטיבה אחת בסגנון חדש, צח ובהיר שיתאים לקורא. ובד בבד מרבה ב'עיינ'ס', כלומר לכשירווח לך - עיין ותגיע לפסגות. <br /> <br /> וכאשר אנו אומרים 'ראשוניות', הכוונה בראש ובראשונה לעולם הפשט, כפי שיווכח המעיין בהגדה זו. במרוצת השנים ביאר הרבי רבות כי דווקא עולם הפשט הוא הכלי שיכול להכיל לתוכו, בבוא העת, גם את הדרגות הכי עליונות בלימוד התורה. אך בד בבד 'פשט' לא סותר, ח&quot;ו, לחלקים אחרים, ופעמים הרבי מכניס גם רמזים ודרושים, ובמיוחד נקודות מעולם הסוד והקבלה (ראה עמ' י' 'ותחת המרור החזרת', 'ורחץ' [&quot;מאבא מארי ז&quot;ל שמעתי ע&quot;ד הסוד&quot;], עמ' לח 'בכבודו ובעצמו', עמ' לח 'על קיר מזבחך' ועוד אין ספור ציונים לזוהר) וכמובן אימרות חסידיות. <br /> <br /> מעניין שמטרתה של היצירה - לספק לקורא את כל הדרוש להבנה מושלמת, משתקף גם במקורותיו של 'המלקט', שכמובן אינו מעלימם ואדרבה. הרבי מגיש מגוון רחב ככל האפשר של פירושים, בבחינת 'קבל האמת ממי שאמרה'. אם קטע זה זקוק לאימרת החתם-סופר, יהי כן (עמ' נ), וכאן חובה לתמוה על הגר&quot;א (עמ' כא), או על הסבא בעל ה'שער הכולל' (ריבוי פעמים), והנה רעיון פשטני-לבבי מאוהבם של ישראל (עמ' יד), או ציון להגדת הנצי&quot;ב (עמ' כו) ואפילו פנינה מקסימה מהגדת 'מאיר עין'. ו'המלקט' עצמו - אילנא רברבא אשר לתבונתו אין חקר - ממלא אף הוא את ההגדה בפירושיו, בבחינת 'כל הדבר הקשה יביאו אלי' (דו&quot;ק ותשכח!), אך בראש ובראשונה, כאמור, נוטלים חלק מפרשי ההגדה ומאמרי חז&quot;ל הבסיסיים והם: הגמרא בפרק י' בפסחים, מכילתא בא, ופירושים מקיפים על ההגדה - שבלי הלקט לרבי צדקיה, 'זבח פסח' לאברבנאל, אבודרהם, רשב&quot;ץ, 'מעשה ניסים', 'שמחת הרגל' ועוד. <br /> <br /> וכך מקנה הרבי ללומדי יצירתו שיטת לימוד יסודית-פנימית שמאפייניה הם: אמונה טהורה בכל תג, מנהג והלכה, וחתירה להבנה בסיסית-ראשונית של הדברים. <br /> <br /> <br /> == יצירה או ליקוט? ==<br /> <br /> לאור כל האמור נבין באור חדש את שמה של ההגדה: &quot;לקוטי טעמים ומנהגים&quot;. לכאורה השם, המבטא מלאכת ליקוט גרידא, לא הולם יצירה כה יצירתית, וכבר עמדו על כך בכמה בימות זה בכה וזה בכה. אך כמדומה שהמושג 'ליקוט', בהקשר לספר זה ושכמותו, נועד לאפיין את מהותה של היצירה. 'ליקוט' לא במובן של איסוף, אלא - של זיקוק וניפוי כל החומר העצום הקיים על ההגדה, ובכלל זה החידושים של 'המלקט' עצמו, ובחירת העילית שבעילית בסגנון צח חד ובהיר שיסביר פנים לקורא. ה'לקט' מתבטא בכל פרט שבהגדה, גם כאשר 'המלקט' בחר פירוש מסוים ממפרשי ההגדה, הוא 'מלקטו' ומגיש מתוכו רק את נקודת התמצית ההולמת את המטרה שהציב לעצמו ביצירתו. כך שבעצם אין לך יצירה גדולה מזו - מלאכת השפעת רב לתלמיד. <br /> <br /> דו&quot;ק ותשכח כי עיקר ייחודה של מצות סיפור יציאת מצרים בלילה זה הוא 'בדרך תשובה לבן או לאחר' (ראה פיסקה &quot;מצוה עלינו לספר ביצי&quot;מ&quot;). לכן ב'הגדה', יותר מכל יצירה אחרת, מתבקשת הקירבה וה'התלבשות' בכלי הקורא, כרב לתלמיד. <br /> <br /> ואם תימצי לומר הרי שלאורך כל ההיסטוריה היו אלו גדולי עולם האמיתיים שעסקו ב'ליקוט' התורה מתוך האין-סוף התורני והגישוה בצורה מסודרת ושיטתית. ספר משנה-תורה לרמב&quot;ם מתואר על ידו כ'מקבץ לתורה שבעל פה כולה' ובני אדמו&quot;ר הזקן מתארים את השולחן-ערוך כ'תמצית פנימית טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים&quot;! <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == מרכיבי ההגדה ==<br /> <br /> <br /> לאחר הקדמה יסודית זו, הדרך קצרה להכיר גם את מרכיביה ותכניה של ההגדה: <br /> <br /> כאשר אנו אומרים 'הגדה של פסח' אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי ליל הסדר. וכאשר מדובר בהגדה חבדי&quot;ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד&quot;י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של אדמו&quot;ר הזקן, ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי ליקוטים בסיסיים מאירים ומסבירים: <br /> <br /> לגופה של ההגדה הוא מציע נוסחאות ומקורות יסוד ולצידם לקט פירושים. ואת דיני הסדר הוא מגיש בצורה תמציתית. בשילוב נימוקים, מקורות והגדרות - תוך ציון מרוכז של כל הדעות הקשורות להן. <br /> <br /> נפתח בהגדה: <br /> <br /> עובדה מוכרת היא כי העיסוק המוגבר בנוסחאות וחקירה אחר השתלשלות יצירות הקודש לא עומדת בראש מעייניהם של ציבור הלומדים המצוי, תהיה הסיבה אשר תהיה, אך דומה כי שונה בכך ההגדה. דווקא בה נוגעות הנוסחאות בעצם הבנת המבנה והרצף. הסיבה לכך נעוצה אכן בהתפתחות ההגדה: <br /> <br /> 'חומר הגלם' הראשוני של ההגדה מקורו ב&quot;משנה פסחים פרק י', מכילתא פרשת בא, תלמוד בבלי וירושלמי בפסחים שם&quot; [וכן בספרי דברים] (ראה עמ' ח' בהגדה). בחומר ראשוני זה קיימים, כרגיל בכגון דא, גרסאות ונוסחאות שונות (ראה פיסקא &quot;ויעבידו . . וימררו&quot; עמ' לו). <br /> <br /> מתוך אותם מדרשי הלכה ואגדה בחר 'מסדר ההגדה' את הפיסקאות וסידרם לפי סדר של קדימה ואיחור, אלא שמכורח מבנה ההגדה, וסיבות נוספות, ערך המסדר בחלק מהפיסקאות שינויי לשון שונים (עליהם עומד הרבי בכמה מקומות, ראה עמ' כט 'לי ולא לו', עמ' לה 'ואעבור עליך', עמ' מו 'שהיו אבותינו', עמ' מח 'לא את אבותינו' ועוד). לפנינו א&quot;כ דור שני של שינויים. <br /> <br /> לאחר שנסדרה ההגדה היא שוב מופיעה במקומות שונים - &quot;סידור ר' עמרם גאון, סי' רס&quot;ג, ברמב&quot;ם, מחזור ויטרי ועוד&quot; (עמ' ח') - בשינויים וניסוחים לא מעטים, כפי שמציין הרבי לאורך כל ההגדה. <br /> <br /> ואחרון חביב הנוסח של רבינו הזקן אותו בירר וליבן מתוך שישים נוסחאות (כדברי ה&quot;בית רבי&quot; הידועים). והיא ההגדה שבידינו. הרי לנו דור רביעי של נוסחאות. <br /> <br /> ובהתחשב במבנה ההגדה המורכב, בצירוף ארבעה דורות של שינויים, הרי דבר זה מחייב, שלא כרגיל, להעניק תשומת לב לנוסחאות ולסדר השתלשלותם ולולא זאת קטעים רבים נותרים קשי הבנה. ומכאן החשיבות שמעניק הרבי - במיוחד בהגדה - לנוסחאות (הנה ציון לכמה דוגמאות המלמדים כיצד חילופי נוסחאות מבהירים פיסקאות רבות: עמ' כו 'אמר ראב&quot;ע', עמ' יט 'לפניך', עמ' לד 'אנוס', עמ' לד 'ועתה שמך', 'ואעבור עליך', עמ' ל 'ויעבידו גו' וימררו', עמ' מג פיסקת דיינו ועוד ועוד). <br /> <br /> אך כאמור, הרבי עושה זאת בשפה ברורה מסוכמת ונעימה כדי לא להלאות את הקורא. ולכן רק כאשר הדבר נוגע ישירות להבנה מתעכב על כך, אך בדרך כלל רק מציין לעיין בשינויים הקיימים. רק מי שישוב לעיין בדברים ימצא שיטה 'פילולוגית' [=בלשנית, חוקרת לשון] מוגדרת וייווכח כיצד מנווט הרבי ברוחב בינתו בים הנוסחאות. <br /> <br /> [ואגב יאמר בשולי הדברים: כבר נודע כי תחום זה העוסק בחקר והתפתחות הנוסחאות המקודשים עמד רבות בשנים פרוץ בפני מחללי קודש רח&quot;ל (כידוע למעיינים באותן עבודות מדעיות). הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אשר נועד להנהיג את דורנו רב התהפוכות ולהוציא יקר מזולל, שינס את ידו שנית גם בתחום עדין זה והוציא את החנית מידי המצרי כאשר השתמש וקבע תחומים בנושא, וכפי שיווכח המעיין. כך שדוקא בהגדה זו יכול הירא לדבר ה' להתוודע לעולם מורכב זה מתוך אמת תורנית טהורה. ואכ&quot;מ]. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == ביאורים ופירושים ==<br /> <br /> <br /> לצד הנוסחאות מלאה ההגדה בפירושים, אשר כפי שכבר נאמר הצד השווה בהם הוא היסודיות. ניתן לחלקם לשלושה: א) פירושים במבנה ורצף ההגדה. ב) ביאור תכנים ורעיונות. ג) ביאורי מילים. נעסוק בהם לפי הסדר: <br /> <br /> כידוע למעיינים ההבנה הבסיסית הנדרשת מקורא ההגדה היא לכל לראש הבנת המבנה של פיסקאות ההגדה ושמירת הרצף החל מ'מה נשתנה' ועד לסיומו של ההלל. בהגדה מקדיש לכך הרבי תשומת לב מיוחדת, וכדרכו הוא משחיל זאת בקצרה תוך כדי קריאת ההגדה: דומה שאין אדם מישראל שהפיסקא 'והיא שעמדה' לא מדברת אליו, אך מעטים הם השמים לב לרצף הדברים. הרבי מבהיר זאת בשני מילות קישור ומקפים: &quot;והיא - ההבטחה - היא שעמדה [ראה לעיל פיסקא הבטחתו]&quot;, וכמוה כך המעשייה 'ברבי אליעזר..'. הלמדנים מתעקבים במחלוקת בן-זומא וחכמים הנזכרת בה, ואילו הדרשנים מתמקדים ב'הגיע זמן קריאת שמע של שחרית', אך הרבי - בנוסף לעיסוק המובן מאליו בתחומים אלו - משחיל לכל לראש את ההבנה הבסיסית, אף כאן בשני מילים &quot;ואפילו כולנו חכמים כו' וראי' לזה: מעשה ברבי אליעזר כו'&quot;. וכך הלאה בעמ' לו הפיסקא 'וירעו אותנו' היא &quot;המשך הדרשה בפרשת ארמי אובד אבי&quot;. ולסיום חלקה הראשון של ההגדה בברכת אשר גאלנו משחיל הרבי סיכום חלק נכבד מפיסקאות ההגדה! (עמ' נ 'גאלנו'). <br /> <br /> נעבור לשלב הבא בפירושים: אחד המאפיינים הבולטים במבנה ההגדה הוא שילוב פסוקים עם דרשות חז&quot;ל וביאורי מילים (ובלשון הרבי: &quot;כוונת בעל ההגדה בדרשותיו היא, לבאר ולפרט יותר את הענינים על פי מה שנתבאר במקום אחר&quot; עמ' לו). ואכן התיבה השימושית ביותר בהגדה היא ה'שנאמר'. ברם סגנון זה מוליד קשיי הבנה שונים שהמפרשים נעמדים עליהם, זה בכה וזה בכה. הרבי בדרכו בוחר את הביאור הישר והענייני ביותר, וברוב הפעמים הפירוש הוא שלו עצמו. בנושא זה אף אימץ 'המלקט' כלל שיטתי לפיו תוך כדי הדרשות מציב מסדר ההגדה גם ביאורי מילים הבאים רק כמאמר המוסגר ולא להם מתייחסת הוכחת הפסוק. לדוגמא: &quot;ואת לחצנו זה הדחק כמה שנאמר וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם&quot; - היכן רמוז בפסוק &quot;וגם ראיתי&quot; כי לחצנו משמעותו - דחק? והמפרשים נדחקו. אך הרבי לשיטתו כי פיסוק נכון של המשפט מבהיר מיד את הכוונה - &quot;ואת לחצנו [מאמר המוסגר: זה הדחק] כמה שנאמר..&quot; וכך במקומות נוספים. <br /> <br /> וענין אחר: פזמון דיינו. רבים רואים בקטעים שבו 'נמנע הנמנעות' ונוטים לפרשו בדרך הדרוש והרמז. המפורסם שבהם 'אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה' - וכי מה מעלה יש בכך? הרבי בוחר שני פירושים - המצויים בסגנונות שונים כבר במפרשים הקדמונים - ומגישם בשפה צחה. הנה הראשון בהם: 'אלו קרבנו לפני הר סיני - שעל זה נאמר: הן הראנו ד' אלקינו את כבודו ואת גדלו (דברים ה, כא), ובנוסח מוסף ר&quot;ה: אתה נגלית בענן כבודך על הר סיני - ולא נתן כו' דיינו&quot; (ובכלל ל'דיינו' מקדיש הרבי פיסקאות רבות. לכל לראש הערה היסטורית: &quot;לא מצאתים, לעת עתה, בשום מדרש אבל בזבח פסח משמע דזהו סיום מאמר רע&quot;ק אומר!&quot;. בהמשך דיון מקיף כמה דיינו יש - ארבעה עשר או חמשה עשר. ובהמשך, כפי שהוזכר, ביאורים בכל הקטעים). <br /> <br /> והנה אחד מתוך אותם פשטים שובי מוח ולב בישרותם: &quot;ואילו לא הוציא הקב&quot;ה את אבותינו ממצרים היינו אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים לפרעה במצרים&quot;. קודם כל מבהיר הרבי - &quot;כמובן אין הכוונה לפרעה שבימי משה, אלא שכל מלכי מצרים נקראו בשם כללי: פרעה (רש&quot;י תהלים לד, א)&quot;. ברם, מקשה האבודרהם, נוהג זה לקרוא את מלכי מצרים בשם אחיד, כבר בטל ועבר מן העולם וא&quot;כ היינו אכן משועבדים במצרים אך לא למלך בשם פרעה (ולאור זאת הוא משמיט את המילה 'פרעה'). אך הרבי חד וחלק: נוהג זה התבטל רק בגלל שעזבנו את מצרים (ראה יל&quot;ש רמז רל), אך &quot;אילו לא הוציא הקב&quot;ה את אבותינו ממצרים&quot; היה ממשיך נוהג זה לקרוא לכל המלכים בשם כולל וממילא &quot;היינו משועבדים לפרעה במצרים&quot; (עמ' כג). <br /> <br /> ויש גם ביאורי מילים. לרוב הם מלוקטים מתוך כתובי המקרא ומאמרי חז&quot;ל - &quot;צא ולמד. בטוי זה אף שאין יציאה במקום - נמצא גם בקדושין לז, א. סנהדרין פו, א. חולין סג, א. ובכ&quot;מ במדרשים. ובז[בח] פ[סח] מפרש: צא מענין יציאת מצרים שעתה עוסק בו ולמד מספורי לבן ויעקב&quot;. וההבדל בין 'בחרבה' (בפזמון 'דיינו') ל'יבשה' (עמ' מו). והנה 'פירוש המילות' מתוספות (שייך כאשר ליל הסדר חל במוצש&quot;ק): &quot;בורא מאורי האש&quot; - לשון רבים &quot;כי הרבה מאורות (אדומה וירקרקת) יש באור (ברכות נא, ב. נב, ב. וראה ג&quot;כ תיקוני זוהר תי' כא)&quot; כך גם הביטוי הכל-כך שיגרתי - 'מלך מלכי המלכים' מקבל הארה: &quot;מלכים - שלמטה בעולם הזה. מלכי המלכים - שרים העליונים שבצבא המרום . . והקב&quot;ה נקרא מלך על מה&quot;מ&quot; (עמ' מז). ופירוש פשטני מתוך הספר החסידי 'קדושת לוי', אף הוא מוגש בתמציתיות: 'חג המצות' - כמו שאומרים בקידוש, או 'חג הפסח' כפי שנקרא בלשון העולם? התשובה: הקב&quot;ה (בתורתו) קורא לחג זה - חג המצות &quot;כי השי&quot;ת מספר שבחן של ישראל שלא התמהמו ולא אמרו היאך נצא למדבר&quot;, ברם בני ישראל קוראים לו חג הפסח משום ש&quot;מספרים שבחו של השי&quot;ת אשר פסח&quot;. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == דינים ומנהגים ==<br /> <br /> <br /> נעבור עתה לדיני ומנהגי ליל הסדר, אף כאן מציג 'המלקט' בכל ענין את מקורותיו הראשוניים בשילוב נימוקים וביאורים, ואגב - מבחינה כמותית עיקר המלאכה בהגדה זו היא דווקא בחלק מעשי זה. <br /> <br /> לחלק זה יש פנים רבות. פעמים הרבי מסכם ומתמצת את כל השיטות והטעמים לדין מסויים - המפורסם ביניהם היא מערכה העוסקת בהבדל בין מצות סיפור יצי&quot;מ בליל הפסח למצות זכירת יציאת מצרים כל השנה. הרבי סוקר ומסכם את כל הדעות בנידון (ששה במספר) תוך שמתפלפל עם סברות שונות שהעלו המפרשים (עמ' כד) כך גם ההבדל בין הקידוש בשבת ויו&quot;ט לחג הפסח (עמ' יג), וחיוב אכילת פת ביו&quot;ט (עמ' נב). ועוד ועוד. חלק זה גדוש במיוחד בהערות למדניות הדורשות עיון מעמיק [בחלקם נעסוק בהמשך]. <br /> <br /> ויש שעוסק בקביעת השתלשלות המנהגים - לדוגמא: הזרוע והביצה שבקערה. 'המלקט' מסיק שכבר בזמן הבית נהגו כך ושולל את הסברא לפיה המנהג לקחת ביצה הוא &quot;משום שעושים זכר לאבילות דחורבן ביהמ&quot;ק&quot;. שהרי &quot;מוכח במשנה ובירושלמי&quot; שנהגו כן כבר מזמן הבית. לפעמים אף משחיל סברות למדניות לפשר דיני הסדר. לדוגמא: גדרה של מצוות מרור בזמן שאין פסח (המרור בזמן שאין פסח אינו מצוה בפ&quot;ע אך &quot;ישנו חיוב למרור גם אם אין מחוייבים בקרבן פסח (עיין פסחים צא, ב. קידושין לז, ב. תוספתא פסחים ספ&quot;ב. צפנת פענח על הרמב&quot;ם שם)&quot; - עמ' נח). אך בדרך כלל מציג בשפה פשוטה את כל הדינים ביחד עם טעמיהם. הנה קטע שיגרתי, בלשון הרב: &quot;חלק גדול יניח לאפיקומן - כי הוא מצוה חשובה שהוא לנו במקום הפסח (מהרי&quot;ל ב&quot;ח). ונוהגין לכרכו במפה (ראה זח&quot;ב קנ&quot;ח, ב. טושו&quot;ע סתע&quot;ג) זכר למשארותם צרורות בשמלותם (ראה רוקח, ב&quot;י) ולהניחו בין הכרים (המנהיג) שלא יבוא לאכלו בתוך הסעודה (סי' יעבץ)&quot;. כך במילים ספורות מוגשים כל מנהגי הצנעת האפיקומן ביחד עם טעמיהם ומקורותיהם הראשוניים. <br /> <br /> ואם באפיקומן עסקינן נסיים בקטע יוצא דופן ממש ובו משלב הרבי מעין 'דברי התעוררות' על החובה להקפיד גם בהידורי מצוה: לכאורה מהי ההקפדה היתירה שלא לאכול ולשתות אחר אפיקומן? הרי אין זה מעיקר הדין (כדברי אדמו&quot;ר הזקן בשולחנו &quot;והאוכל ושותה (בליל ב') אין עליו כלום אלא שנמצא מוציא עצמו מכלל המהדרין ועובר על דברי חכמים שאמרו לעולם אל יוציא אדם עצמו מן הכלל&quot;)? אלא, מכאן אנו למדים הוראה כללית: &quot;פס&quot;ד ברור עד כמה מחוייב כאו&quot;א בהידור מצוה אפילו כשאינו מעיקר הדין ואין עליו כלום!&quot;. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == הגדת רבינו הזקן ==<br /> <br /> ועתה נעסוק בקרוב-קרוב לנו - הצד החבד&quot;י של סדר ההגדה. נפתח בהגדה עצמה: <br /> <br /> כידוע אדמו&quot;ר הזקן בירר וליבן נוסח תפילה מתוך ששים סידורים מנוסחאות שונות. ובכלל זה היתה גם ההגדה של פסח, אשר כמוה כסידור התפילה רבו בה הנוסחאות. <br /> <br /> ביצירה שלפנינו מתעכב הרבי בהרחבה יתירה לכל שינוי נוסח, או גירסא נדירה שבחר בה רבינו הזקן ואינו זז מחבבה עד שמגלה כיצד הנוסח הזה הוא הוא המושלם, המעולה והמקובל מכל צד ופינה. היותר מפורסם הוא סדר ארבעת הקושיות שב'מה נשתנה' - מטבילין, מצה, מרור, מסובין, השונה מנוסח 'העולם'. הרבי פותח בשפע נדיר של מקורות ראשוניים לנוסח זה (&quot;משנה שבירושלמי רי&quot;ף ורא&quot;ש . . בסי' רע&quot;ג, בסי' רס&quot;ג, רמב&quot;ם, טור, אבודרהם . . זבח פסח למהר&quot;י אברבנל, פע&quot;ח, סי' האריז&quot;ל, מ&quot;ח ועוד..&quot;) וממשיך להוכיח כיצד דווקא נוסח זה &quot;מתאים לסדרם בליל זה&quot; ואף ל&quot;סדר העולמות מלמטה למעלה..&quot;. אך לא מסתפק בכך ובמילים חדות וקצרות מתפלפל עם דעות נוספות העוסקות בכלל בסדר התפתחותם של ארבעת הקושיות במרוצת הדורות. ומסיים ברעיון מקורי המבאר בפשטות את סיבת שינויי המנהגים בנוסח זה. <br /> <br /> והנה גירסא נדירה ביותר אשר הרבי מעיד עליה כי &quot;לא מצאתי לע&quot;ע, בשום נוסח הגדה אחר מלבד..&quot; אך ב'כתפיו הרחבות' וברוח בינתו מכריח כי עפ&quot;י פשט דווקא נוסח זה הוא הנכון והמדוייק והנוסחאות האחרות אינם אלא טעות מעתיק. כזו היא הפיסקה &quot;ויעבידו גו' וימררו גו'&quot; (עמ' לה) - קחהו משם. <br /> <br /> בירור מקיף, אשר לו היה נכתב בהרחבה היה מתפרס על פני עמודים רבים, עוסק בנוסח שאומרים קודם אכילת הכורך &quot;כן עשה הלל..&quot;. אדמו&quot;ר הזקן השמיט את המשפט &quot;זכר למקדש כהלל&quot; המופיע במרבית ההגדות. וביחד עם זאת בחר בנוסחא ש&quot;היה כורך פסח מצה ומרור&quot;. ועוד שינויים. הרבי מבאר זאת בכך שרבינו הזקן לשיטתו אזיל, שהרי בשולחן הזהב שלו כותב כי לדעת הלל יוצאים ידי חובת מרור אך ורק כשהוא כרוך יחד עם המצה והיות ולא נפסקה הלכה כהלל או כחכמים, לכן מעיקרא דדינא צריכים לנהוג כשתי השיטות וא&quot;כ הכורך אינו מטעם 'זכר למקדש' אלא מעיקר הדין. בהמשך מבאר את הבנת הנקרא במשפט &quot;כן עשה הלל ..&quot; - המשפט לא בא לומר כי האכילה שלנו כיום היא כמו (&quot;כן) שעשה הלל, אלא &quot;תיבת כן נמשכת למטה, והיא התחלת ענין: כן עשה הלל כאשר יספר&quot;. <br /> <br /> זאת בנוסף לשינויים נוספים בהם מסתפק הרבי בציון שורה של נוסחאות הזהים לנוסח שלפנינו, וכדרכה של אמת תורנית - תמיד מקפיד גם לציין את כל אותם מקורות שבהם מופיע הנוסח בשונה מאדה&quot;ז (ראה לדוגמא עמ' לה 'ויהי שם לגוי'. במח&quot;ו, אבודרהם, של&quot;ה, יעבץ קו&quot;י גריס כאן לגוי גדול, אבל בסי' רס&quot;ג, רמב&quot;ם, מהר&quot;ל, סי' הרש&quot;ר נשמטה תיבת גדול.. [וממשיך לבאר את שתי הנוסחאות]&quot;). <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == הכל ממש מפי ה' ==<br /> <br /> בליל הסדר של שנת תש&quot;ד אצל כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, לאחר אכילת המרור ביקש אחד הנוכחים מהאחראים שיתחילו להגיש לשולחן את הסעודה כך שמיד לאחר אכילת ה'כורך' יוכלו לגשת היישר ל'שולחן עורך'. הרבי הריי&quot;צ לא ניחא דעתו משינוי זה והתבטא אז: &quot;הוד כ&quot;ק אאמו&quot;ר הרה&quot;ק אמר, שבלילות אלו - שני הסדרים של חג הפסח - לפני שעושין איזה דבר מעניני הסדר, דררף מען ר קוק טאן אין סידור [= יש להביט בסידור]&quot;. כוונת הדברים היא לעיין באותם משפטי הדרכה מתומצתים שהציב כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן בין קטעי ההגדה ובהם הביא הנהגות הנחוצות לדעת בשעת מעשה. משפטים אלו כל עניינם אינו אלא הדרכה מעשית לעורכי הסדר, אך הרבי נאמן לגישתו האמונתית לכל הנכתב בידי רבותינו נשיאנו, מדקדק במשפטים אלו כחוט השערה ושולה מתוכם פנינים ודיוקים מופלאים. נפתח בדיוק לשוני 'קל' שגרר שקו&quot;ט בגדרה של מצוות החרוסת: <br /> <br /> בסימן 'מרור' נכתבה ההדרכה לקחת את המרור להטבילו בחרוסת ו&quot;יברך ברכה זו&quot;. מה יותר פשוט מכך? אך הרבי שכותר כתרים לתורה מקשה &quot;ברכה זו - לכאורה יתור לשון הוא&quot;? אלא &quot;אולי מרמז דרך אגב, שהי' מקום גם לברכה אחרת והיא ברכת המצות על החרוסת&quot; ומציין לשקו&quot;ט של הלחם משנה בנידון בין דברי הרמב&quot;ם בפיה&quot;מ ליד החזקה וממשיך לבאר דיוק לשון באבודרהם שהחרוסת בטלה למרור בעצם מעשה המצוה שלה (ולא רק באכילה) ולכן מדייק אדה&quot;ז שיברך רק ברכה - &quot;זו&quot;, על מצות המרור ולא על החרוסת! <br /> <br /> והנה דיוק הגורר בעקבותיו ביאור יסודי למקורו של מנהג ומשמיענו פשט עמוק במשפט הדרכה קצר: לפני הפיסקא 'והיא שעמדה' כותב אדה&quot;ז &quot;צריך להגביה הכוס ולכסות הפת&quot; ומוסיף - &quot;כן כתב האר&quot;י ז&quot;ל&quot; - יתור לשון הוא, טוען הרבי, שהלא - &quot;אין דרכו לציין המקורים&quot;. אלא שיש לשוב לשורשו וטעמו של מנהג זה: לשם מה להגביה את הכוס בעת אמירת 'והיא שעמדה'? - ואין לומר - כפי שמבאר בשער הכולל - כי שירה יש לומר על יין, שהלא 'והיא שעמדה' הוא סיפור עובדה ולא שבח ושירה - ולכן מדגיש אדמו&quot;ר הזקן כי &quot;כן כתב האר&quot;י ז&quot;ל&quot; - &quot;להורות שאינו רק על דרך הקבלה&quot; ולא מעיקר הדין. ממשיך הרבי ומתווה את הדברים: לפי כל זאת מתיישבת בטוב קושיא מתבקשת - מדוע נכתב &quot;להגביה הכוס&quot; ואח&quot;כ &quot;לכסות הפת&quot;, לכאורה, כיסוי הפת מטרתו שלא יראה בושתו כאשר מחזיקים ביין ולא בו וא&quot;כ לכל לראש יש לכסות את הפת ואח&quot;כ להגביה את היין (ואכן כך הוא המנהג) ומדוע נכתב להיפך? - ברם לפי היסוד דלעיל שכל מנהג זה אינו אלא חידוש של האריז&quot;ל, הרי שעיקר החידוש הוא בהגבהת הכוס &quot;אלא שבמילא, על ידי זה צריך לכסות הפת ולכן הקדימו, והתיבות ולכסות הפת הם מאמר המוסגר&quot;. <br /> <br /> וגם כללים למהותם של משפטים אלו מלמדנו הרבי, מדובר כאן על הדרכות ולא הלכות כי &quot;מקום הדינים הוא בשו&quot;ע ולא בסידור. ורק הנהגות הסדר קמ&quot;ל&quot; (ומתוך כך מפרש הרבי פירוש נפלא בלשון אדה&quot;ז &quot;ויזהר שלא ישתה אחר אפיקומן&quot; הקושיא מתבקשת - אכילה היה לו להשמיענו, זאת ועוד הלשון 'יזהר' אומרת דרשני היה לו לומר בלשון של שלילה &quot;לא ישתה&quot; או &quot;אסור לשתות&quot;. אלא הביאור לפי היסוד האמור: &quot;פירוש ויזהר שלא ישתה, היינו ע&quot;י שישתדל שלא יהי' צמא&quot; כי לא בא להשמיע הלכות איסור אכילה ושתיה אחר אפיקומן, אלא הדרכה כיצד מלכתחילה לא יתקל בבעיה זו - ועיי&quot;ש עוד). <br /> <br /> נשוב לדקדוקי אותיות: פעמים מתנסח אדה&quot;ז במשפטי ההדרכה במילים &quot;ואחר כך . . נוטל ידיו&quot; או &quot;יקח כזית מרור&quot; וכד', ופעמים מסתפק בניסוח קצר - יעשה כך וכך ללא תיבת החיבור &quot;ואח&quot;כ&quot;. הרבי נאמן לגישתו כי יש דברים בגו נוקט הפעם ב'לא ידעתי' ומעיר: &quot;צ&quot;ע מפני מה לפעמים מוסיף התיבות ואח&quot;כ ולפעמים לא&quot;. ויצויין כי אין זה ה'צ&quot;ע' היחידי, פעמים נשאר ב'צריך עיון גדול' (מדוע לא מציין להטיף יין בדצ&quot;ך עד&quot;ש באח&quot;ב (עמ' מ') ועוד). <br /> <br /> ולסיום: גם לחסירות ויתירות מתייחס הרבי! וכותב &quot;יכוון להוציא&quot; - &quot;לכאורה כך צריך לומר בשני וואוי&quot;ן, ולא בוא&quot;ו יו&quot;ד&quot;! (עמ' יז). <br /> <br /> ומה נענה אנו אבתריה? זוהי התגלמות מושלמת ומאפיינת של 'מעתיקי השמועה איש מפי איש' (רמב&quot;ם הל' ת&quot;ת פ&quot;א). 'מעתיק' הן במובן של מעביר את הדברים מדור לדור, אך גם ובמיוחד 'מעתיק' כמשמעו - שומר בקפידה יתירה על לשון הרב. וכך מתחבר לשלשלת שבראשה - ה'מעתיק' הראשון משה רבינו שקיבל מפי הגבורה. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == 'לקוטי מנהגים' ==<br /> <br /> אחד החלקים העיקריים בכל היצירה הזו, אשר בהחלט ניתן לשער שלשמם היא נוצרה הוא - 'לקוטי מנהגים'. כאן לראשונה הוצגו במרוכז ובמסודר כל מנהגי חב&quot;ד לליל הסדר, ובכלל זה גם מנהגי בית הרב אשר חלקם נועדו לנשיאים בלבד. <br /> <br /> כבר נכתב מעל גבי בימות ספרותיות כי הרבי היה הראשון שסידר בירר וליבן את המנהגים החבדיי&quot;ם באחידות, לא זה בכה וזה בכה. ואכן - בהוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הוכנסו בהגדה זו כל המנהגים. בדרך כלל מסתפק הרבי בציונם, אך מפעם לפעם, בפרט כאשר המנהג לא כ&quot;כ שיגרתי, מראה לו הרבי פנים אם בציון מקורות תורניים נוספים (ראה עמ' מח 'מנהג בית הרב') ואם בביאור. הנה דוגמא אחת למנהג שלא נוהגים בו: &quot;אין נוהגין בחטיפת האפיקומן בבית הרב&quot;. הרבי לא מתעלם מאלו הנוהגים לחטוף ואף מציין לכך רמז שהביאו ספרי המנהגים, אך את מנהג חב&quot;ד הוא מבאר בציטוט פתגם הגמרא (ברכות ה, ב): &quot;בתר גנבא גנוב וטעמא טעים&quot; אשר משמעותו, בהקשר זה, גניבה - בכל צורה שהיא - היא מחלה מדבקת... <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == אש קודש ==<br /> <br /> פן חבד&quot;י נוסף בהגדה הם אימרות חסידיות קצרצרות, כולן חוצבות להבות אש - שהושחלו, בחכמה אלוקית, לאורכה ורוחבה של ההגדה, החל מביעור החמץ של אדה&quot;ז (עמ' ד'), וה'הקדמה' &quot;יוסף יצחק מ'דררף טררכטען (במשך הסדר) אף זיין ר מענטש וועט דער אויבערשטער העלפן&quot; (עמ' ה'), וכך גם על 'מה נשתנה' (עמ' כ') ש&quot;מעורר למעלה הענין דכי נער ישראל ואוהבהו&quot;, ומהותה של יציאת מצרים (ציטוט מקוצר ומלוקט - מזוהר - עמ' כ'), ולפני אכילת המצה שתי אימרות נוקבות בענינם של ה'מהיכלא דמהימנותא' ו'מיכלא דאסוותא' ואימרה גאולתית-פנימית המאירה ומלבבת את ה'מים אחרונים' השיגרתיים: &quot;נשאל אדמו&quot;ר הזקן מבנו (אדמו&quot;ר האמצעי): מה יהי' ענין מים אחרונים לעת&quot;ל כשיקויים מש&quot;נ את רוח הטומאה אעביר מן הארץ. ויענהו: עניינם אז יהי' בנוגע לאלה שעסקו בעניני עולם בטהרה&quot;. ועוד ועוד. <br /> <br /> וכך ליל הסדר על כל שלביו ספוג באש קודש חסידית-פנימית, אותה בחר עבורנו 'המלקט' מתוך השפע החסידי העצום. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == 'שער של פנימי' ==<br /> <br /> אמרנו בהקדמה לסקירתנו כי לא אנו נכתיר יצירה זו בשבחים ובקילוסים. הנה מילים פנימיות שהשמיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ על היצירה ויוצרה: היה זה במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת 'אוצר החסידים' נקבעו 'היכלות' המתחילים מהבעש&quot;ט, המגיד ממעזריטש, אדמו&quot;ר הזקן וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי ריי&quot;צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ואמר לחתנו: &quot;אבא היה 'פנימי', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא&quot;. <br /> <br /> מהו פנימי? אילו ידעתיו הייתיו, אך ידיעת השלילה נתונה בידינו: פנימי לא סובל חיצוניות. ובהגדה הזו אין כל סממן חיצוני, החל מהסגנון המדוד והמוגדר, דרך השם הצנוע - עליו כבר עמדנו - אך מתברר כי מפעם לפעם נהג המחבר להוסיף הידור בהצנעתו. פעם היא נקראת על ידו: 'הגדה עם מ&quot;מ וכו'', או 'ההגדה עם לקוטי מנהגים', או בפשטות מדהימה - 'הגדת קה&quot;ת'! (אג&quot;ק ח&quot;ב עמ' קכג-ד). ואף חיצוניותה: צנומה, ללא כל איור, ו'כמובן' ששמו של היוצר נשמט משערה החיצוני (רק בעמוד ה'פנימי' צויין: &quot;דינים, מנהגים, מקורים וטעמים נלקט ונערך ע&quot;י.. [שמו הק']&quot;) - ראה צילום. <br /> <br /> הפסוק &quot;אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה&quot;' מזדעק מאליו... <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == התפתחות ההגדה ==<br /> <br /> הזכרנו קודם את נושא 'התפתחות ההגדה מדור לדור'. מעניין שגם להגדת ה'לקוטי טעמים ומנהגים' יש היסטוריה משלה. לראשונה היא הופיעה בשנת תש&quot;ו, בארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'ליקוטים' - (ראה צילום). במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פיסקאות נוספות ליצירתו (כארבעים קטעים חדשים). הם לא נעשו בפעם אחת אלא לפחות בשלשה שלבים נוספים כאשר מדי כמה שנים צורפו להגדה עוד כמה קטעים. אך הם לא שולבו יחדיו, אלא בסוף ההגדה באו ההוספות החדשות (גם לאלו שאינם אספנים ניתנה האפשרות לעקוב אחר שלבי התפתחות הפיסקאות הללו וזאת דרך 'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן'. בהוספות לחאו&quot;ח (ג-ד) באו כמות שהן כל המהדורות (עמ' נה - סז, ב)). <br /> <br /> רק בשנת תשל&quot;ג - עשרים ושבע שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה'ועד להפצת שיחות' את ההגדה כאשר כל הפיסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. מובן שבעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה. <br /> <br /> ברם כמדומה שהשינוי הבולט יותר נעשה בשמה של ההגדה - במהדורה הראשונה היא קרויה &quot;לקוטי מנהגים וטעמים&quot; ואח&quot;כ בסדר הפוך &quot;לקוטי טעמים ומנהגים&quot;. <br /> <br /> מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים' של ה'ועד להפצת שיחות' (ב' כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (והוגהו) במשך השנים והמכתבים הכלליים לחג הפסח וראויים הם לסקירה נפרדת.</div>

69.114.238.101 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=8595 2007-06-24T19:04:47Z

<p>69.114.238.101: /* ימי בראשית */</p> <hr /> <div>[[תמונה:קבוצתית צפתPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|תלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית]]<br /> ישיבת &quot;חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש&quot; צפת הינה ישיבה גדולה לתמימים מבתים חב&quot;דים, יחד עם תמימים [[בעל תשובה|חוזרים בתשובה]]. <br /> <br /> הישיבה נוסדה בשנת [[תשל&quot;ז]] על ידי [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]] בעיר [[צפת]] וכחלק מעבודת השליחות. <br /> <br /> בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשס&quot;ז]] למעלה מארבע מאות [[תמים|תמימים]].<br /> == שם הישיבה ==<br /> <br /> הישיבות ש[[הרבי]] הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של [[הרש&quot;ג]] זצ&quot;ל) לא נקראו &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; באופן רישמי.<br /> <br /> יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]], שנקראו גם הם &quot;תומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי: 'צפת איז מיין נחלה' (לרב קפלן). <br /> <br /> חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור &quot;ישיבת תומכי תמימים צפת&quot; ובכמה מכתבים עבור &quot;ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת&quot;. ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב &quot;תומכי תמימים&quot; מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה &quot;ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת&quot;.<br /> <br /> ==ימי בראשית==<br /> <br /> בערך בשנת [[תשל&quot;ז]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. <br /> <br /> הרב [[אריה לייב קפלן]] העלה את ההצעה בפני [[הרבי]], באמצעות הרב [[חודקוב]], וההסכמה לא איחרה לבוא. <br /> <br /> הרב [[אליהו פרידמן]] ע”ה, מראשוני המתיישבים החב”דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בקיץ ה’תשל”ז ישיבת חב”ד בצפת. <br /> <br /> הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשנסקי]] - כיום ראש הישיבה והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - כיום אחד מראשי הישיבה ר”מ ומשגיח ראשי.<br /> <br /> בדו”ח שנשלח לרבי ממנהלה הראשון הרה”ח אלי’ ארי’ פרידמן ע”ה, על פתיחת הישיבה מופיעה רשימת הצוות הרוחני: הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי - ראש ישיבה ומשפיע; הרב שלמה זלמן לבקיבקר - משגיח ור”מ להלכות שחיטה. <br /> <br /> ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב ש”ז לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה. <br /> <br /> בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], בתור [[משפיע]] בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כמשפיע, מכהן כיום כמשפיע הראשי של הישיבה. למרות עיסוקיו הרבים בשנים האחרונות, ממשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור התניא המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד. כיום מונה צוות הישיבה הרוחני -קרוב לעשרים אנשי צוות! <br /> <br /> הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים והזאל שכן בבית המדרש של “וויז’ניץ טוניס” בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה עד ששכרו את רקפת הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותה לפנימייה של הישיבה. <br /> <br /> גם בית המדרש זכה בשנת ה’תשמ”א לאכסניה של קבע. בית הכנסת של הרידב”ז הועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב”ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים. <br /> <br /> ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה. <br /> <br /> אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא “מכון סמיכה”, או את הקורס לספרות סת”ם בהדרכתו של ר’ ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת”ם. <br /> <br /> בשנת ה’תנש”א רכשה הישיבה את מלון רקפת בסיועו ובעזרתו של החסיד הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ועבר שיפוץ נוסף. עם השנים הלך הבניין והתמלא, כיום בנין הפנימיה נעשה צר מלהכיל את מאות התלמידים המתדפקים על דלתות הישיבה.<br /> [[תמונה:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]<br /> <br /> בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות. <br /> <br /> בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן. <br /> <br /> מאות קבצי חידושי תורה, עשרות ספרים עבי כרס של פלפולים והערות פרי עטם של תלמידי הישיבה יצאו לאור עד כה, הספרים הללו קנו להם מקום של כבוד בעולם הישיבות.<br /> <br /> כיום מונה הישבה למעלה מ450 בחורים (כ50% מבחורי הישיבות גדולות בארץ!!!)<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *ראש הישיבה הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]<br /> *משגיח ראשי: הרב שלמה זלמן לבקיבקר<br /> *[[משפיע]] ראשי: הרב מרדכי אורנשטיין.<br /> <br /> ====משפיעים:====<br /> *שיעור א': הרב עופר מיודובניק, הרב מאיר וילשנסקי, הרב שמעון פיזם, הרב יהודה ליפסקר.<br /> *שיעור ב': הרב משה מרדכי אורנשטיין הרב זאב פרידמן, הרב משה עבד.<br /> *שיעור ג': הרב יוסף יצחק אופן<br /> <br /> ====רמי&quot;ם בנגלה====<br /> *שיעור א': הרב מאיר אשכנזי, הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב שלמה הלפרין, הרב מנחם כהן.<br /> *שיעור ב': הרב חיים יצחק אייזיק לנדא,<br /> *שיעור ג': הרב עופר מיודובניק, הרב יוסף יצחק סילברמן.<br /> <br /> ===רמי&quot;ם בגאולה ומשיח===<br /> *שיעור א': הרב מנחם מענדל הראל, שיעור ב': הרב יוסף יצחק סילברמן.<br /> <br /> ===צוות ההשגחה===<br /> <br /> *הרב ירון נאמן, הרב אשר גרשוביץ, הרב אלעזר שמחה וילהלם, הרב מנחם מענדל הראל, הרב חיים הלל שפרינגר, הרב מאיר טרגר.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בישראל|צ]]</div>

69.114.238.101