https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=69.114.216.58 2026-04-19T08:07:36Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=101354 2011-04-12T16:31:48Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם מענדל הורנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל הורנשטיין]]<br /> הרה&quot;ח ר' '''מנחם מענדל הורנשטיין''' היה חתן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - בעל בתו [[הרבנית שיינא]].<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ה]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1052 מסמך].}} לאביו ר' [[משה הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|משה הורנשטיין]], שהיה מחשובי חסידי בויאן {{{הערה|דברי ר' [[יעקב לנדא]], רב [[בני ברק]].}}, ולאמו [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא הורנשטיין, ביתו]] של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ב[[י&quot;ח אייר תרצ&quot;ב]] התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> ביום קישורי התנאים אמר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[מאמר]] חסידות ד&quot;ה &quot;שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים&quot;.<br /> <br /> ביום [[י' סיון תרצ&quot;ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: &quot;ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין&quot;. באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך זמן. <br /> <br /> ==במלחמת העולם השניה==<br /> <br /> כשיצא [[הרבי הריי&quot;צ]] מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה&quot;ב]] הסכימה לתת גם לרמ&quot;מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. <br /> <br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה&quot;ב. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ בהערה לאגרת ד'שנו).<br /> <br /> ==מותו על קידוש השם==<br /> בשלב מסויים הגיעו ידיעות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.<br /> <br /> כדי שלא לצער את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ&quot;ז [[מנחם אב]] [[תש&quot;ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):<br /> &quot;הנני ממשיך בחקו&quot;ד ע&quot;ד הנ&quot;ל ולע&quot;ע אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר&quot;צ בימים הנ&quot;ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א אינם יודעים עד&quot;ז<br /> אם יגלה את הנ&quot;ל ללנדא (הכונה לרה&quot;ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ&quot;מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ&quot;מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו עד&quot;ז במכתביהם לכאן מטעם הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ==סיפור גורלם==<br /> רק בכ&quot;ה [[חשון]] [[תשי&quot;א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי&quot;צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם:<br /> &quot;קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע).<br /> <br /> - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ&quot;ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח&quot;ז -<br /> ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.<br /> <br /> . . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש&quot;ב]] - ב&quot;באראק&quot; אחד עם גיסי הרב מ&quot;מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט&quot;ו אלול תש&quot;ב הביא ה&quot;קאפא&quot; להרמ&quot;מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש&quot;ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש&quot;ג הובילו את רעיתו להכבשונות.[[כ&quot;ה חשוון תש&quot;ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ&quot;מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע&quot;מ להובילם לכבשונות&quot;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> <br /> ר' יחיאל הדני זכה להכיר את ר' מענדל הורנשטיין שהיה אז בחור צעיר, וכך הוא סיפר:<br /> &quot;ר' מענדל היה בחור גבוה ונחמד למראה. הוא היה אז בן 22, מבוגר ממני בעשר שנים. דומני שבימים ההם למד באוניברסיטת ברלין, ובכל אופן בשבתות היה בא לאוטווצק וההנהגה שלו בתפילה ובסעודה היתה מאד מרשימה. תפילה זו תפילה וברכה זו ברכה, וכטבע החב&quot;דניקים היה עושה את הכל בצניעות ובשקט בלי שום 'בליטות'.<br /> בשבתות לאחר הסעודה היה מלווה אותי מהבית לבית האדמו&quot;ר מאמשינוב, כי הדרך חצתה יער שהפריד בין שני האיזורים הללו, ומענדי'ק מעולם לא הרשה לי ללכת לבדי. הדרך היתה ארוכה למדי, ובשעת ההליכה מענדי'ק היה מתעניין בשלומי ומנסה ככל שניתן לדבר איתי על נינים שמעסיקים נער בגילי&quot;.<br /> בתשרי תר&quot;צ נסע לעשות את ימי ראש השנה בריגא במחיצת החסידים, שם העמידו לו כיסא מיוחד כראוי לנכד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש נ&quot;ע (כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע שהה אז בארה&quot;ב).<br /> וכך מספר החסיד רא&quot;ח אלטהויז במכתבו ממוצאי ר&quot;ה תר&quot;צ, ריגה:<br /> הדלת מחדר הראשון להשני נסגר לגמרי, ונתרחב המזרח, העמדנו השטענדערס עבוד החסידים העובדים המאריכים בתפלתן, והמוכרחים להתפלל ליד הקיר.<br /> בהקרן זוית אצל החלון מתפלל חתנא דבי נשיאה שליט&quot;א, אחריו כלומר אצלו במזרח משמאל לימין עומדים, הגבאי ראשון הרא&quot;ח, הגבאי שני הרב מרדכי חפץ שליט&quot;א, הגביר החסיד באמת הרב אהרן חפת שי', הכהן הגדול מאחיו הרש&quot;י שי', והרש&quot;ג הקטון [הרב שמרי' ב&quot;ר נתן גורארי'], ואילך ארון הקודש, ומקום כ&quot;ק שליט&quot;א הקדוש, והדלת ג&quot;כ סתום, ופותחים רק בעת הצורך.<br /> מספר המתפללים הי' מחמשה עד ששה מנינים, לבד הנשים והטף, אשר מגיע ג&quot;כ לשלשה מנינים כן ירבו. נוסף על הבע&quot;ב חסידים דאתשקד, ה&quot;ה הרב מהאראדאק [הרב יוסף דוב קסטל] עם בניו הנוסעים לארה&quot;ב, המאסקוויר עם בניו הטובים, הקיפיליר עם ילדיו שי', והרב ווייצמאן שי' עם כל ב&quot;ב שי'. לכל אחד ניתן מקום מיוחד לפי כבודו וערכו, ועפ&quot;י ראות עיני הגבאי ראשון. השתדלתי אַלעמען שטעלן צופרידען. להאברך מענדל הארנשטיין העמדתי כסא מיוחד מעבר לשולחן הקריאה.<br /> <br /> קישורי התנאים<br /> ביום ל&quot;ג בעומר תרצ&quot;ב בא בקשורי התנאים בריגה עם בתו הצעירה של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ מרת שיינא, לרגל התנאים נסע הגיס - רבינו במיוחד לריגא, וכפי שסיפר בל&quot;ג בעומר תש&quot;י ובל&quot;ג בעומר תשל&quot;ה.<br /> הרבי הריי&quot;צ היה אז במצב בריאות מאד לא טוב וכן המצב הכלכלי היה קשה ביותר. בעת סעודת התנאים התוועד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע, ורבינו זי&quot;ע כתב את הדברים ברשימת יומנו. הרבי אף מציין שההזמנה לחתונת הרבנית שיינא הורינשטיין הועתקה מהזמנתו שלו.<br /> זוגתו הרבנית הצדקנית מרת שיינא היא צעירת בנות כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ והיא נולדה בכ&quot;א טבת תרס&quot;ד, הרבי הריי&quot;צ כותב לה באחת מאגרותיו &quot;אבא אמר עליך שיש לך חושים עדינים. 'חושים עדינים' זהו תואר נכבד ביותר, וביחוד כשהוא בן מאישיות כזאת&quot; וכ&quot;ק אדמו&quot;ר סיפר פעם (י&quot;ג ניסן תשי&quot;א) שבני -הבית אהבו לשחק ולהשתובב &quot;(א רייץ טאן זיך&quot;) עמה, והיתה רגילה לאכול על שולחנו של זקנה כ&quot;ק אדנ&quot;ע. וכמה פעמים חזר כ&quot;ק אדמו&quot;ר בהתוועדויות אמרות ממנה.<br /> ברשימת המאסר של הרבי הריי&quot;צ מובא דין ודברים שהיו לה עם אנשי הנ.ק.ו.ד שבאו לאסור את אביה, ולהלן קטעים מתוך נאומה שנשאה בפניהם: <br /> &quot;וידרשו מאתם לאמר להם: מאיזה פארטיע (מפלגה) המה, ויענו כי הם בהפארטיע של אביהם, בנות ישראל בעז־פארטיינע״, (בלתי מפלגתיות) מחבבי ארחות<br /> ישראל סבא, ממאסים בשאיפות החדשות. מפני מה? - נשמע קול נחמנ־ סהן בשאלת תמהון - מפני מה - ענתה בתי שיינא תחי׳ - מפני מה אינני מחויבת להשיב לכם, אתם שואלים איך היא השקפתי, ועל זה עניתי לכם ועל שאלת מפני מה אינני מחויבת לענות או לתת טעמים על השקפתי, כי הלא לא לשם דיסקוסיא באתם לבקר את כתביי ואגרותיי. אנחנו - המשיכה דברי׳ – מה שהיינו הננו, ומה שהננו, הננו מגידים גלוי מבלי התחשב אם יערב לכם, ואם הוא לפי רוחכם או לא.<br /> אתם צריכים להתחשב - הגיד נחמן־ סאהן - עם כחנו ודעתינו, הפקידות ג.פ.או. אשר בכחה ובשליחותה באנו אליכם, יכולה היא לפתוח גם פה אלם, ולספר גם המונח תחת כף הלב. אומנים נפלאים הם החוקרים שלנו כי להם אומרים את הכל, שם . . . אין מקום לכחד, שם . . . מדברים ברצון או שלא ברצון, שם . . .הכל נימס, שם אבן ידבר ויספר.<br /> כל האסון - ענתה בתי תחי׳ – הוא בזה, אשר חפצים ליקח הכל בכח, באלמות ובזרוע, עד כמה מאוסה היא ובלתי יסודית הדרך הלזו לקחת את בעלי השכל ובעלי הדיעה, בכחו של האגרוף ובהפחדת קנה רובה. <br /> לא אכחד כי נעים הי׳ לי לשמוע דברי׳ האמורים בהשכל בקרירות - כמובן עשוי׳ - ובקול מוחלט, אבל עם זה יראתי במאד לגורלה אשר לא יעלה בדעתו של נחמן־סאהן זה, המתפאר בכחו ואלמות ידו, לשום עלי׳ עונש מאסר&quot;.<br /> עוד יש על הרבנית שיינא הי&quot;ד הרבה באגרות ושיחות אביה כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע.<br /> <br /> ;חתונתו<br /> החתונה נקבעה ליום י' סיון תרצ&quot;ב בעיר לנדוואראוו שבפולין ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: &quot;ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין&quot;. סיבה נוספת היא מפני המצב הכלכלי הקשה ששרר אז.<br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ כתב כמה סוגי הזמנות בהם הזמין את החסידים לחתונה, הזמנות גם נשלחו לחסידים שנמצאו מעבר למסך הברזל – ברוסיא.<br /> לקראת החתונה הגיעו חסידים רבים, כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ עצמו הביא עמו שני גבאים בלבד, ר' דובער גראסבוים ורש&quot;ז גורארי', האורחים השתכנו במפקדה צבאית בשם קאזארמא, וכפי שסיפר הרש&quot;ז לעיתון כפר חב&quot;ד בעבר:<br /> רבים מהחסידים הקדימו לבוא ללאנדראוו כבר לפני חג השבועות בכדי לחוג את החג עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע, ולכן רוב מקומות הלינה היו כבר תפוסים לקראת החתונה. היה פעם שהגיעה קבוצת אורחים בשעת לילה מאוחרת והם נאלצו לישון על ספסלים עד שהאכסניה תסודר, בין הישנים על הספסלים היו אף חסידים ואנשי מעשה כאחי הגביר ר' הירשל גורארי' הי&quot;ד חתנו של האדמו&quot;ר מראדזין ומחשובי החסידים, והכל למען להשתתף בחתונת בתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ.<br /> ביום שלישי נערכה החופה, בשעה החמישית נערכה הקבלת פנים, ואילו החופה התאחרה מפני שחיכו לבואו של רבה של וילנא רבי חיים עוזר גארדזענסקי בעל שו&quot;ת אחיעזר, בעת ההליכה לחופה התכסו לפתע השמים בעבים (על אף שקודם היה יום קיץ בהיר), ובאותו הרגע השתנה מראה פני הרבי הריי&quot;צ לגמרי והובחן על פניו עצבות, רצינות ומתיחות נוראה ואיומה . ביום רביעי אחה&quot;צ נערכה סעודת החתונה שנמשכה עד אמצע הלילה. בליל שבת נערכה סעודת שבע ברכות.<br /> ביום השבת בשעת התפילה התעוררה בעיה עם העליות לתורה , משום שמשפחת הורנשטיין הינם כהנים, והיה צריך לתת עליה לחתן ולאביו, ואת המפטיר לא היה שייך לתת מפני שהוא ניתן לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ שהיה נוהג לעלות לתורה למפטיר, ולכן הורה הרבי הריי&quot;צ לעשות שלא כמנהגנו והורה להוסיף על העליות, וכך בעליית כהן ובעלייה השמינית (שלפני מפטיר) עלו הרמ&quot;מ ואביו.<br /> <br /> לאחר התפילה נערכה סעודה גדולה לאורחים. ברשימות דברים של הרב יהודה חיטריק מסופר בשם המשב&quot;ק ר' דובער גראסבוים שבסעודת יום השבת הוא שכח להגיש את הקוגל, ולכן ברכו ברכת המזון, אחרי שברכו שאל הרבי הריי&quot;צ אם אין קוגל ואז נזכרו שיש, הרבי והמסובים נטלו שוב את ידיהם ואכלו את הקוגל.<br /> לאחר החתונה נסע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ לדרוסעניק. ובחודש אב נסע הרמ&quot;מ הורנשטיין לאוטוואוצק , לתשרי נסע הרבי הריי&quot;צ לריגא, וכן נסעו לשם גם הרמ&quot;מ הורנשטיין וזוגתו.<br /> <br /> ראה עוד ברשימות שם כותב הרבי באריכות על חתונתם. שם הוא גם כותב סיפור ששמע מהרבנית חיה מושקא אמו של החתן הרמ&quot;מ. (אגב בתצוגת ספרית אגו&quot;ח מוצגים כתובת הרמ&quot;מ ושיינא כפי שהם נכתבו בכתי&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וכפי שהועתקו אח&quot;ז על ידי סופר,רק שהסופר שינה, בנוסח המקורי שכתב הרבי הריי&quot;צ הוא כתב על עצמו הרה&quot;ח, ואילו הסופר כתב אדמו&quot;ר . .)<br /> אף החסידים ברוסיא ערכו התוועדויות וימי שמחה לכבוד החתונה, וכמו שמצינו במכתב ששלח הרא&quot;ח אלטהויז לרבי הריי&quot;צ, בו הוא מספר לו שני משפחתו ברוסיא חגגו את ימי החתונה, ועל אף שבאותו הזמן ממש רדפו אותם צרות, לא שכחו על השמחה בבית רבי.<br /> בין חתונתו לשואה.<br /> <br /> בתשרי תרצ&quot;ג שהה יחד עם גיסו - רבינו בחצר חותנו, ברשימת היומן מתאר רבינו כמה אפיזודות משותפות ביניהם:<br /> ביום ב' דחג הסוכות לא אמר הרבי הריי&quot;צ דא&quot;ח ברבים, אבל קרא לשני חתניו, כ&quot;ק אדמו&quot;ר וגיסו הרמ&quot;מ הורנשטיין וחזר בפנים המאמר ד&quot;ה טעמו וראו בשטריימעל ואבנט אבל בלא מטפחת. לאחר המאמר אמר הרבי הריי&quot;צ שיחה על דבר חג הסוכות.<br /> ודבר נוסף מעניין מספר הרבי ברשימותיו, מאותו חג הסוכות, והוא: הרבי הריי&quot;צ קנה אתרוג מארץ ישראל לו ולהרמ&quot;מ הורנשטיין בשותפות, בנוסף לאתרוג מקלאבריא עליו ברכו, והרבי הריי&quot;צ הורה שעניין זה צריך להיות בחשאי. אגב פעם סיפר הרבי הריי&quot;צ לרבי שאף לו הורה הרבי הרש&quot;ב ליטול שני אתרוגים, אחד מקאלבריא ואחד מארץ ישראל, וגם אז הוסיף שלא לפרסם על זה.<br /> עוד סיפר הרב שניאור זלמן גורארי': באחד השנים ששה הרב הורנשטיין בראש השנה בבית הרבי הריי&quot;צ, ראיתי אותו יורד מהמדריגות שהובילו לחדר הרבי הריי&quot;צ הוא פנה אלי ואמר לי: עכשיו יצאתי מחדרו של הרבי, ואזכה אותך בווארט ששמעתי ממנו עתה, &quot;מהו ההבדל בין ראש השנה ליום כיפור? שבראש השנה צריך לענות את הגוף (&quot;מדארף פייניקען דעם גוף&quot;) וביום כיפור אין צריכים&quot; ..<br /> <br /> בימי מלך מסופר אשר נוהג היה לו לרבי הריי&quot;צ, אשר ב'הקפות' בשמח&quot;ת היה רוקד יחד עם שלושת חתניו, כשמסביבו עומדים כל החסידים. וכפי שהיה גם בשנת תרח&quot;צ: &quot; כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ היה נוהג לרקוד ב״הקפות״ עם שלושת חתניו בהקפה ראשונה סיבובים־ספורים, ולאחר־מכן היה חוזר לשבת (או לעמוד ליד הסטענדער), כאשר החתנים היו ממשיכים לרקוד. בחדר הסמוך היו עומדים תלמידי הישיבה מביטים ורוקדים. באותה שנה - תרח׳׳ץ - יצא ה'חתן' של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ - כ״ק אדמו״ר - מההדר הראשון והלך לרקוד עם הבחורים בחדר השני &quot;.<br /> בימי מלך אף מסופר שהרמ&quot;מ הורנשטיין היה נוהג להכנס לתפילות אצל הרבי הריי&quot;צ יחד עם גיסו הרבי, הם היו נכנסים ויושבים יחד בתפילה, והיה אף פעם ששניהם התפללו יחדיו מאותו המחזור.<br /> <br /> הרמ&quot;מ הורנשטיין היה גר בפריז לפני שהגיעו לשם הרבי והרבנית. בשנת תרצ&quot;ג לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, עקרו הרבי והרבנית מברלין ובאו לגור בפריז – בסמיכות להרמ&quot;מ וזוגתו הורנשטיין, הם עזרו להם בהתאקלמות בעיר החדשה ודרו בסמיכות זה לזה.<br /> בשנת תרח&quot;צ רבינו עבר דירה לכתובת אחרת, והרמ&quot;מ הורנשטיין וזוגתו שיינא עזרו להם במציאת הדירה, וגם הם עברו לגור בסמיכות לדירה זו, וכפי שכותבת הרבנית חיה מושקא ע&quot;ה לחמיה וחמותה – רלוי&quot;צ והרבנית חנה שניאורסון ליקטרינוסלב בתאריך כ&quot;ז אייר תרח&quot;צ:<br /> &quot;סוף כל סוף שכרנו דירה קטנה לפני כמה ימים, שני חדרים ושירותים ומטבח . . בקומה השלישית, עם מעלית, כל הנוחיות, אחותי הקטנה וגיסה נטלו חלק גדול בחיפוש. גם הם מצאו דירה, חדר שירותים ומטבח, לידינו, ונמשיך להיות לא רחוקים זה מזה. עבורינו זה חשוב . . שיינדל מבקשת למסור ד&quot;ש לבבי. &quot; הכתובת שהייתה רשומה על מכתב זה היא: ריו בולארד 9 פריז.<br /> באג&quot;ק של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע מופיעים כמה אג&quot;ק ששלח לו, אחד המכתבים המפורסמים ביותר הוא מכתב שכתב אליו בתאריך ג' תמוז תרצ&quot;ה בו הוא כותב לו אודות חוש וכשרון הציור ומספר לו בהרחבה מה ששמע מאביו הרבי נ&quot;ע אודות ג' תמונות שראה, וממאורעות התנאים של הוריו – ר' משה וראייתו הרבנית חיה מושקא בליובאוויטש. את מכתב זה הדפיס הרבי בקובץ שהוציא ביארצייט של הרמ&quot;מ הורנשטיין בכ&quot;ה חשון תשי&quot;א לעילוי נשמתם של הרמ&quot;מ וזוגתו הורנשטיין.<br /> כמו&quot;כ מאגרות אלו רואים הקשר המיוחד שהיה לו עם גיסו – כ&quot;ק אדמו&quot;ר זי&quot;ע, ולדוגמה, באג&quot;ק של הרבי הריי&quot;צ (אגרת תש&quot;נ) כותב הרבי הריי&quot;צ &quot;חתני רמ&quot;מ שי' הכהן סיפר לי בשם חתני הרב רמ&quot;מ שי'...&quot;. או במכתב נוסף ששלח הרבי הריי&quot;צ לחתנו רבינו בו הוא מבקשו להראות את המכתב גם להרמ&quot;מ- &quot;מצורף לזה הנני שולח לך העתק מכ' לפרעסיץ, ותראנו גם לגיסך חתני היקר שי'&quot;.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ ביקר פעם בפאריז והרבי והרמ&quot;מ הורנשטיין עמדו לצידו לעוזרו בכל, וכפי שסיפר ר' בערל לאקס: בשבתות הרבי הריי&quot;צ היה דר בבית הוריו של ר' בערל - הר&quot;ר יעקב הי&quot;ד ומרת ביילא ע&quot;ה שהיו סמוך יותר לבית הכנסת, מפני שההליכה הייתה קשה לו. בשבת בבוקר היו מגיעים שני חתני הרבי הריי&quot;צ - הרבי והרב מנחם מענדל הורנשטיין - והם ליוו את הרבי עד לבית כנסת, וכאמור, באותם ימים ההליכה הייתה קשה לו ולכן שני החתנים אחזו בו משני הצדדים כדי לתמוך בו בשעת ליכתו.<br /> <br /> ברשימת היומן מספר הרבי שבפורים תרצ&quot;ח שהה הרבי הריי&quot;צ בפאריז ושלח משלוח מנות לו ולגיסו הרמ&quot;מ הורנשטיין.<br /> הרמ&quot;מ וזוגתו לא נפקדו בפרי בטן והם גדלו בביתם את אחיינם בן ר' קלמן ושרה ליס שהתייתם מהוריו ושמו יקותיאל יעקב יוסף .ילד זה נספה אף הוא בשואה.<br /> בתקופת השואה<br /> לאחר שהם קבילו ידיעות מאוטוואוצק שמצב בריאותו של אבי משפחת הורנשטיין – ר' משה התרדר, הם נסעו לשם כדי לעוזרו ולסומכו, ולכן בזמן פרוץ המלחמה שהו הרמ&quot;מ וזוגתו בבית משפחת הרב משה הורנשטיין באוטווצק, וכשהרבי הריי&quot;צ עזב את פולין הם לא יכלו לעזוב עמו יחדיו את פולין משום שלא הייתה להם אזרחות זרה מלבד אזרחות פולין.<br /> ר' משה נפטר בתאריך כ&quot;ח באדר תש&quot;א ומנ&quot;כ באוטוואצק.<br /> בתחילת שנת ת&quot;ש עסק רבינו מפריז בהצלת המשפחה וכפי שכתב במכתב מתאריך כ&quot;ה תשרי ת&quot;ש:<br /> &quot;רב יקר!<br /> הננו להודות לכבודו על מכתביו מה22 וה25 האחרון. אין לנו כל חדשות מהורינו. ממכתב של מר .. נודע לנו שלא התאפשר להם לעזוב את וורשא, ואנו מאד דואגים לשלומם.<br /> ברצון הייתי נותן לכבודו את כל תאריכי ומקומות הלידה של משפחתינו כפי בקשתכם, כדי להקל עליכם בקבלת הרשיונות האמריקניים. לדאבוני איני יודע אותם כולם חוץ מאלו: מענדל הארנשטיין נולד 1905 בביאנושפאל; שינא הארנשטיין נולדה 1904 בלובאוויץ; חי` מוסי` שניאורסאהן נולדה 13 במאוגוסט 1901 בסמאלענסק מוסף ודינה מענדל שניאורסאהן נולד 1 במרס 1895 מלויק וחנה ינובסקי בניקולייב…&quot;<br /> <br /> לאחר בוא הרבי הריי&quot;צ לארה&quot;ב פתח במסע קדחתני להצלתם, אגרות רבות נכתבו להרבה בעלי השפעה שיוכלו לעזור ולהציל, אגרות אלו נדפסו בסדרת אגרות קודש של אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע, וסיפור הצלתם נכתב במבוא לאג&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ובחי&quot;ב עמ' ט'). לבסוף הצליח הרבי הריי&quot;צ לקבל בעבורם ויזא לאמריקא, מכיוון שנשלחה בקשה להביא את הרמ&quot;מ הורנשטיין מאירופה לאמריקא לשמש בארה&quot;ב כרב ומנהיג רוחני, אך בויזא לא יצא שימוש, כי כבר לא היה שייך לצאת מאירופה הכבושה.<br /> בחלק גדול מהמכתבים מבטא הרבי הריי&quot;צ את צערו מזה שהם עדיין באוטוואצק, ותקוותו להוציאם משם, וכפי שכותב במכתב מתאריך ד' אייר ת&quot;ש למהרשלי&quot;א:<br /> &quot;יש לי צער גדול ויסורים מבתי שיינא תחי' ובעלה חתני ר' מנחם מענדיל שי' בן דודתי מרת חי' מושקא תחי' שעודנם בעיר אוטוואצק וכל מה שהשתדלנו להביאם לפה עדיין לא הצליח . .&quot;<br /> אגב, גם בזמן היות הרבי הריי&quot;צ בארה&quot;ב המשיך בקשר מכתבים עם חתנו ובתו שבאוטוואוצק, ושלח להם חבילות סיוע רבות כפי שנכתב באג&quot;ק שלו, וכפי שעולה גם ממכתבו מחודש ניסן תש&quot;א לר' פנחס ורחל לנדא אחות וגיס הרמ&quot;מ הורנשטיין ששהו בירושלים:<br /> &quot;ביום ה' העבר קבלנו מכ' מגו&quot;א חתנינו הרמ&quot;מ שי' ומגיסתם בתנו שיינא תי' אשר הי' בדרך כב' חדשים וכותבים כי ת&quot;ל שלום להם ומקבלים את החבילות ששולחים להם, כן בכל עת שיש ביכולתם כותבים – כמובן אשר לא בכל עת רשאים לכתוב – אנחנו כותבים אליהם מדי שבוע וכפי הנראה אשר אינם מקבלים את כולם, כן היו עם המכתבים שלכם אשר שלחנו אליהם ולא קבלו, רק את ההעתקות – כי שלחנו גופי המכתבים לבד וההעתקות לבד, וישמחו עליהם שמחה גדולה ובשבוע העברה – ביום ה' העבר – שבו ביום קבלנו מכתבכם, כתבנו אליהם, ונכון הדבר שתכתבו אלינו לעתים קרובות יותר ואנחנו נשלח אליהם וישמחו לשמוע מכם בשו&quot;ט בגשם וברוח.&quot;<br /> וכן במכתב נוסף אל הזוג לנדא מב' חשון תש&quot;ב מספר הרבי הריי&quot;צ:<br /> &quot;מבתנו וחתנינו יחיו או&quot;ג יחיו הננו מקבלים מכתבים ות&quot;ל שלום להם. לפעמים מתאחר קבלת מכתב איזה שבועות ואח&quot;כ מתקבלים איזה מכתבים יחד, הם כותבים רק מכתבים גלוים ואנחנו אליהם כותבים מכתבים סגורים, וכשאנו מקבלים מכתב מב&quot;ד וח&quot;ד יחיו הננו שולחים אליהם את גוף מכתבם ובעוד ימים אחדים הננו שולחים אליהם גם העתקה ממכתבם פן נאבד גוף המכתב ותתקבל ההעתקה.<br /> נהניתי לשמוע אשר בנם מר דוד שי' לומד . . יתן השי&quot;ת ויהי' יר&quot;ש וחסיד ויגדלוהו לתורה חופה ומעשים טובים . .&quot; ובמכתב להר&quot;י כשדן מתאריך ט' במר חשון תש&quot;ב מבקשו הרבי הריי&quot;צ לסייע בהצלתם: <br /> <br /> &quot;יודע הוא אשר בתי , בת הזקונים , מרת שיינא תחי׳ עם בעלה חתני - בן דודי ודודתי - מוה”ר מנחם מענדיל שי׳ הארענשטיין נשארו בפולין בעיר אטוואצק בבית דודי ודודתי מחותני ר׳ משה שי׳ ומחות׳ מרת חי׳ מושקא תחי׳ הארענשטיין , ובמשך הזמן הזה כבר הי’ ליוויזות עבורם לארצות הברית, וכל העיכוב הוא מהעדר רשיון היציאה, וכל התעסקותי בזה עד כה עלה בתהו.<br /> זה כימים אחדים אשר אחד הגיד לי אשר כבוד מלכם הוא בידידות עם מושל אשכנז או עם הקרובים אליו ואם כבוד מלכם הי’ מבקש שיתנו למר מנחם מענדיל ולאשתו שיינא הארענשטיין והילד ־ היתום יעקב יוסף המחונך אצלם רשיון לנסוע ולבא למדינת בזה טובה היו ממלאים בקשתו.<br /> ובזה הנני פונה אליו האם אפשר הדבר למצוא מישהו שימליץ טוב לפני כבוד מלכם לעשות כדבר הזה ולהשיג עבורם ויזה למדינתם הטובה, וכמובן אשלח בעזה״י כל אופני בטוחות שלא יהיו ח”ו למעמסה על מ י שהוא , ואשלח בעזה״י למדינתם הוויזות שלהם להכנס לפה ארצה״ב.<br /> ידעתי כי למותר לבקש ובזה כי יודע הוא עד כמה נוגע דבר הצלה זו בנפשינו ובנפשם ממש והנני לבקשו אשר אם רק יש איזה אפשרות בזה יואיל להודיעני תומ״י בתלגרמה, ואם יהי׳ נחוץ איזה הוצאה בזה - אפילו על ספק יוציא על חשבוני ויודיעני ואשלח. בתודה רבה&quot;.<br /> אך כל ההתעסקויות לא הועילו, וכפי שנכתב בהערות לאג&quot;ק חי&quot;ב עמ' ט':<br /> &quot;עוד בהיות הרבי הריי”צ בריגא הסכימה ארה”ב לתת להם ויזה לבוא לארה”ב, אך עדיין לא הספיק הרבי הריי”צ לקבלו עבורם. ביום א׳ אד&quot;ש כותב הר&quot;מ חפץ אל הרבי הריי”צ: &quot;ביום עש&quot;ק קבלתי מכתב מאטוואצק מחתן כ&quot;ק אשר הוא מבקש אשר ישלח את הויזע שלהם לטריעסט, וכן להודיע להקאנסול של איטליא בעיר ווארשא אשר נמצא בעדם וויזע לאמעריקא, אשר זה יכתוב הקאנסול דאמעריקא דפה&quot;.<br /> הרמ״ח מילא בקשתם, אד באגרת י&quot;ב אד&quot;ש כותב אל הרבי הריי”צ: הקונסול אמר אשר שלח לבערלין, ע״כ הם צריכים לפנות לבערלין. ובאגרת ו' ניסן: &quot;כתבו להקאנסול אמעריקאנית בבערלין והם לא קבלו מהקאנסול שום תשובה, כי הקאנסול הנ&quot;ל איננו משיב על מכתבי.<br /> פשר דבר שילוח הויזה לברלין מסופר באגרת שלאח״ז: &quot;מכאן השתדלו שישלחו להם את הוויזות לברלין שיוכלו לנסוע דרך איטליא, אך כיון שהתברר שאי אפשר להשיג את הויזה מהשגרירות שבברלין, התחילו להשתדל מיד בדבר שילוח ויזה נוספת לשגרירות שבנפולי. על כך כותב הרמ&quot;ח בא׳ דחוהמ&quot;פ:<br /> ״אודות בתו וחתנו כ&quot;ק קבלתי הטעלעגראמע ביום א׳ דפסח והלכתי תיכף לידידנו היקר הרב מרדכי דובין שי' ודבר להאדון מר ווילע, ואמר האדון הנ&quot;ל שהוא כבר קיבל הידיעה מוואשינגטאן אודות שילוח הוויזע לנעאפאלם ... לבקש מהקאנסול דנאפאלם שיודיעו תיכף לאטוואצק שיש בעדם ויזע&quot;..<br /> אחר שהגיעה הויזה לנפולי שלח להם הרבי הריי”צ כרטיסי אניה ורכבת, על כד כותב הרמ&quot;ח באגרת חיי אייר: הטעלעגראם בשבוע העבר קבלתי... להודיע לבתו ולחתנו כ&quot;ק באטוואצק ע״ד שילוח להם שיפם־קארטע ובאן בילעט, ווארשא נעאפאל ע&quot;י איטלי ליין, דרך מינראדאם בערלין&quot;. ובמברק כ׳ אייר מודיע: &quot;מבתם, מכתב קיבלו מנעאפאל לבוא לקבל הויזעס׳.<br /> אך לפתע נפסקה דרך הנסיעה מאיטליה לארה”ב, וגם ה 'יחזקאל פייגין וה&quot;ר יהודה עבער, שהיו שניהם בריגא באותה שעה, והוצרכו לנסוע לארה”ב דרר איטליה, גם עליהם נחסמה הדרך. הידיעה הראשונה על כר מודיע הרמיח באגרת ח״י אייר: ״עתה נפסק הדרך מאיטליא, שאין הולך משם הספינה&quot;. ובאגרת ג׳ סיון: ״מצד איטליא אין נותן רשות לנסוע דרך ארצם ... על שבת זו בא לפה מר קלמן פאפענהיים ואמר אשר גם יושבי עסטרייך אינם נותנים רשות לנסוע דרך איטליא, אך הם נוסעים מוויען דרך יוגאסלאווי או דרך אטען׳.<br /> בהגיע הידיעות להרבי הריי”צ כותב מברק בג׳ סיון: ״המצב הנוכחי דורש שהרמ&quot;ד ישלח מיד ויזה לטבית להארנשטיין. אנו נשתדל גם להשיג ויזה איטלקית. מציע שיסעו דרך ריגא. להודיע זאת לילדים.<br /> כל זאת לא הועיל. גם ההשתדלות הממושכת ע״י וואשינגטון על השגרירות בברלין, ובלשונו של הרבי הריי”צ לעיל ח״ו אגרת א׳תקצו: ״במשך הזמן הזה כבר הי׳ לי וויזות עבורם לארצות הברית, וכל העיכוב הוא מהעדר רשיון היציאה, וכל התעסקותי בזה עד כה עלו בתהו&quot;.<br /> <br /> כל הפעולות לא עזרו, והרמ&quot;מ, זוגתו ואמו נשלחו למחנה ההשמדה טרבלינקה.<br /> <br /> הידיעות על מותם<br /> לאחר סיום המלחמה לא הגיעו ידיעות ממה שנעשה עם בני הזוג הורנשטיין ורבינו זי&quot;ע פתח בחקירה נמרצת שלבסוף נמצא ממנה שהרמ&quot;מ הורנשטיין נרצח בכ&quot;ה חשון תש&quot;ג ורעייתו ביום ב' דר&quot;ה באותו השנה.<br /> להלן לקט מכתבים על הצלתם:<br /> <br /> ב״ה כ״ב שבט, תש״ז<br /> הנכבד מאד מר היטלר ברסקי<br /> שלום וברכה!<br /> לפני זמן כתבתי לו. כיון שאינני בטוח שהמכתב הגיע, הנני כותב שנית.<br /> את המכתב כותב אליו גיס של מענדל הורנשטיין. הנני פונה אליכם בבקשה הבאה: הגיע לכאן מכתב מאחת בשם לאה ציבוליארז שכעת יאנא ציבולסקא, היא כותבת שבאפריל שנת ארבעים ושתים . . . ברחו בני משפחת הורנשטיין מגיטו אוטווצק ליער, האם זו אמת? גיסתי מרת גורארי סיפרה לי, שהוא הי׳ באוטווצק באותו זמן, לכן הנני משער שיודע מה קרה אתם אז.<br /> הנני מקוה שיענה לי מיד והנני שולח לו את תודתי מעומק הלב מראש.<br /> חי&quot;ק<br /> לחמי שליט״א לא סיפרנו בינתיים בנוגע לכל זה.<br /> ב״ה, ט״ו תמוז, תש״ח<br /> אל הקהילה היהודית בוורשה, פולין<br /> שלום וברכה!<br /> אכיר לכם תודה אם תכתבו לי המידע הבא אודות גיסתי ומשפחתה:<br /> א) יוםהשנה, ב)היכןנספו ,ג) באלו תנאים.<br /> שם גיסתי: שיינא (סוני׳) הורנשטיין (שם הלידה שניאורסאהן).<br /> בעלה: מענדל הורנשטיין.<br /> אם בעלה:מוסיא הורנשטיין.<br /> .Otwock,Cliniecka4:כתובתם האחרונה באטוואצק בציפי׳ לתשובתכם המיידית ובתודה מראש,<br /> חי&quot;ק<br /> <br /> ב״ה, כ״ח תמוז, תש״ח<br /> גב׳ מאד נכבדה ס. טוקר תחי׳<br /> ברכה ושלום.<br /> מכתבה מה15- התקבל ומפליאותי מדוע אינה עונה על השאלות שלי אודות יום השנה של 1) סוני׳ הורנשטיין. 2) השנה של בעלה 3) כיצד סייעה להם. 4) היכן הם היו ושאר השאלות.<br /> לכאן הגיע מכתב שהם כולם בכלל ברחו לפרטיזנים ביערות והם היו כולם יחד ולא לחוד.<br /> אקוה שתענה על כל השאלות. . .<br /> <br /> ב״ה,ב׳ מנחם אב, תש״ט<br /> מר מרדכי אונרד שי׳<br /> שלום וברכה!<br /> היום קבלתי את מכתבו מ22- ביוני,שהי׳ יחד עם מענדל הורנשטיין בטרבלינקה ויש לו שליחות ממנו. מענדל הורנשטיין הי׳ גיסי, ואכיר לו תודה אם יכתוב לי מיד כל מה שיודע אודותו ואודות אשתו סוני׳, היכן היו בזמן האחרון, מה אירע אתם, היום המדוייק של השנה שלו והשנה שלה, מה אירע עם אמו של מענדל <br /> וכיצד הגיעו לטרבלינקה.<br /> ככל שידייק ויפרט בכתיבתו אלי,כן תגדל הכרת התודה שלי.<br /> הנני מצפה לתשובתו המדוייקת והמהירה, ואם אפשר בדואר אויר, ואני מודה לו מראש<br /> חי&quot;ק<br /> <br /> ובמכתב מאותו חודש:<br /> <br /> אחרי חקו״ד קבלתי מכתב מוארשא מאיש החותם עצמו מרדכי אונראד וכותב שהי׳ ביחד עם גיסתי גיסי ואמו הי׳׳ד בטרעבלינקע והיאר״צ שלהם הוא של אחות אדנ״ע י׳׳דאלול, בנה הוא גיס יכ׳׳ה חשון, ואשתו גיסתי יום שני דר׳׳ה. איני יודע מצב הבריאות של משפחת לנדא ואל בינתו אשען ־ להחליט אם כדאי להודיעם עד׳׳ז ואם יספר להם נא להודיעני עד״ז. . הנני ממשיך בחקו׳׳ד ע״ד הנ&quot;ל.<br /> חי&quot;ק<br /> <br /> לזכרם<br /> ביום היארציי&quot;ט של הרמ&quot;מ הורנשטיין ביום כ&quot;ה מר חשון תשי&quot;א – היאצ&quot;ט הראשון לאחר הסתלקות חותנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע הוציא הרבי קונטרס שהוקדש לזכותם, וכך כותב רבינו בפתח דבר:<br /> &quot;קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע)<br /> - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ&quot;ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח&quot;ז - ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.<br /> בקונטרס זה באו שני מאמרים . .שני מכתבי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ: א) לבתו הרבנית מרת שיינא. ב)לחתנו הרב מ&quot;מ הכהן.<br /> <br /> . . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת תש&quot;ב - ב&quot;באראק&quot; אחד עם גיסי הרב מ&quot;מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט&quot;ו אלול תש&quot;ב הביא ה&quot;קאפא&quot; להרמ&quot;מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש&quot;ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני דראש השנה תש&quot;ג הובילו את רעיתו להכבשונות.<br /> כ&quot;ה חשון תש&quot;ג כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ&quot;מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע&quot;מ להובילם לכבשונות<br /> ואב הרחמים יפקוד ברחמים החסידים והישרים והתמימים שמסרו נפשם על קדושת השם, ודם עבדיו יקום, וכפר אדמתו עמו, בשובו את שבות יעקב על ידי משיח צדקנו, והקיצו ורננו שוכני עפר&quot; חי&quot;ק.<br /> <br /> ;חתונתו<br /> ב[[י&quot;ח אייר תרצ&quot;ב]] התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> ביום קישורי התנאים אמר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[מאמר]] חסידות ד&quot;ה &quot;שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים&quot;.<br /> <br /> ביום [[י' סיון תרצ&quot;ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: &quot;ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין&quot;. באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך זמן. <br /> <br /> ;במלחמת העולם השניה<br /> <br /> כשיצא [[הרבי הריי&quot;צ]] מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה&quot;ב]] הסכימה לתת גם לרמ&quot;מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. מאוחר יותר התעכבה יציאתם בגלל מחלתו של אביו הרה&quot;ח ר' משה הכהן הורנשטיין, שהיה מרותק למיטתו עד להסתלקותו בחודש אדר תש&quot;א, והרה&quot;ח ר' מנחם מענדל שטיפל בו לא רצה להשאיר אותו לבד. לאחר הסתלקות רבי משה, בחודש אדר תש&quot;א, היה כבר מאוחר מדי לעזוב את רוסיה, כי מעברי הגבול נחסמו למעבר עקב מלחמת העולם השניה.<br /> <br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה&quot;ב. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ בהערה לאגרת ד'שנו).<br /> <br /> *[[קיצור תולדות חב&quot;ד]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הורנשטיין מנחם מענדל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הורנשטיין מנחם מענדל]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=88229 2010-09-29T07:56:21Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>בכפר חב&quot;ד, ר&quot;ה תשע&quot;א - כתבה עליו. למי שיש אפשרות יוכל להוסיף. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:29, 13 בספטמבר 2010 (UTC)<br /> מוזרה ההתעקשות של מישהו כאן לשנות את התואר שלו ל-ר', כאשר הרבי מכנה אותו &quot;הרב&quot;. הנה הציטוט:<br /> <br /> בכ&quot;ה חשון תשי&quot;א פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי&quot;צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם: &quot;קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע).<br /> <br /> :לא נראה שההתעקשות הייתה על התואר הנ&quot;ל. תוכל לשנות בפנים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ג בתשרי ה'תשע&quot;א 10:37, 21 בספטמבר 2010 (UTC)<br /> הוספתי מתוך כפר חב&quot;ד.</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=88228 2010-09-29T07:55:09Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מענדל הורנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל הורנשטיין]]<br /> הרה&quot;ח ר' '''מנחם מענדל הורנשטיין''' היה חתן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - בעל בתו [[הרבנית שיינא]].<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ה]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1052 מסמך].}} לאביו ר' [[משה הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|משה הורנשטיין]], שהיה מחשובי חסידי בויאן {{{הערה|דברי ר' [[יעקב לנדא]], רב [[בני ברק]].}}, ולאמו [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא הורנשטיין, ביתו]] של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> ר' יחיאל הדני זכה להכיר את ר' מענדל הורנשטיין שהיה אז בחור צעיר, וכך הוא סיפר:<br /> &quot;ר' מענדל היה בחור גבוה ונחמד למראה. הוא היה אז בן 22, מבוגר ממני בעשר שנים. דומני שבימים ההם למד באוניברסיטת ברלין, ובכל אופן בשבתות היה בא לאוטווצק וההנהגה שלו בתפילה ובסעודה היתה מאד מרשימה. תפילה זו תפילה וברכה זו ברכה, וכטבע החב&quot;דניקים היה עושה את הכל בצניעות ובשקט בלי שום 'בליטות'.<br /> בשבתות לאחר הסעודה היה מלווה אותי מהבית לבית האדמו&quot;ר מאמשינוב, כי הדרך חצתה יער שהפריד בין שני האיזורים הללו, ומענדי'ק מעולם לא הרשה לי ללכת לבדי. הדרך היתה ארוכה למדי, ובשעת ההליכה מענדי'ק היה מתעניין בשלומי ומנסה ככל שניתן לדבר איתי על נינים שמעסיקים נער בגילי&quot;.<br /> בתשרי תר&quot;צ נסע לעשות את ימי ראש השנה בריגא במחיצת החסידים, שם העמידו לו כיסא מיוחד כראוי לנכד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש נ&quot;ע (כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע שהה אז בארה&quot;ב).<br /> וכך מספר החסיד רא&quot;ח אלטהויז במכתבו ממוצאי ר&quot;ה תר&quot;צ, ריגה:<br /> הדלת מחדר הראשון להשני נסגר לגמרי, ונתרחב המזרח, העמדנו השטענדערס עבוד החסידים העובדים המאריכים בתפלתן, והמוכרחים להתפלל ליד הקיר.<br /> בהקרן זוית אצל החלון מתפלל חתנא דבי נשיאה שליט&quot;א, אחריו כלומר אצלו במזרח משמאל לימין עומדים, הגבאי ראשון הרא&quot;ח, הגבאי שני הרב מרדכי חפץ שליט&quot;א, הגביר החסיד באמת הרב אהרן חפת שי', הכהן הגדול מאחיו הרש&quot;י שי', והרש&quot;ג הקטון [הרב שמרי' ב&quot;ר נתן גורארי'], ואילך ארון הקודש, ומקום כ&quot;ק שליט&quot;א הקדוש, והדלת ג&quot;כ סתום, ופותחים רק בעת הצורך.<br /> מספר המתפללים הי' מחמשה עד ששה מנינים, לבד הנשים והטף, אשר מגיע ג&quot;כ לשלשה מנינים כן ירבו. נוסף על הבע&quot;ב חסידים דאתשקד, ה&quot;ה הרב מהאראדאק [הרב יוסף דוב קסטל] עם בניו הנוסעים לארה&quot;ב, המאסקוויר עם בניו הטובים, הקיפיליר עם ילדיו שי', והרב ווייצמאן שי' עם כל ב&quot;ב שי'. לכל אחד ניתן מקום מיוחד לפי כבודו וערכו, ועפ&quot;י ראות עיני הגבאי ראשון. השתדלתי אַלעמען שטעלן צופרידען. להאברך מענדל הארנשטיין העמדתי כסא מיוחד מעבר לשולחן הקריאה.<br /> <br /> קישורי התנאים<br /> ביום ל&quot;ג בעומר תרצ&quot;ב בא בקשורי התנאים בריגה עם בתו הצעירה של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ מרת שיינא, לרגל התנאים נסע הגיס - רבינו במיוחד לריגא, וכפי שסיפר בל&quot;ג בעומר תש&quot;י ובל&quot;ג בעומר תשל&quot;ה.<br /> הרבי הריי&quot;צ היה אז במצב בריאות מאד לא טוב וכן המצב הכלכלי היה קשה ביותר. בעת סעודת התנאים התוועד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע, ורבינו זי&quot;ע כתב את הדברים ברשימת יומנו. הרבי אף מציין שההזמנה לחתונת הרבנית שיינא הורינשטיין הועתקה מהזמנתו שלו.<br /> זוגתו הרבנית הצדקנית מרת שיינא היא צעירת בנות כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ והיא נולדה בכ&quot;א טבת תרס&quot;ד, הרבי הריי&quot;צ כותב לה באחת מאגרותיו &quot;אבא אמר עליך שיש לך חושים עדינים. 'חושים עדינים' זהו תואר נכבד ביותר, וביחוד כשהוא בן מאישיות כזאת&quot; וכ&quot;ק אדמו&quot;ר סיפר פעם (י&quot;ג ניסן תשי&quot;א) שבני -הבית אהבו לשחק ולהשתובב &quot;(א רייץ טאן זיך&quot;) עמה, והיתה רגילה לאכול על שולחנו של זקנה כ&quot;ק אדנ&quot;ע. וכמה פעמים חזר כ&quot;ק אדמו&quot;ר בהתוועדויות אמרות ממנה.<br /> ברשימת המאסר של הרבי הריי&quot;צ מובא דין ודברים שהיו לה עם אנשי הנ.ק.ו.ד שבאו לאסור את אביה, ולהלן קטעים מתוך נאומה שנשאה בפניהם: <br /> &quot;וידרשו מאתם לאמר להם: מאיזה פארטיע (מפלגה) המה, ויענו כי הם בהפארטיע של אביהם, בנות ישראל בעז־פארטיינע״, (בלתי מפלגתיות) מחבבי ארחות<br /> ישראל סבא, ממאסים בשאיפות החדשות. מפני מה? - נשמע קול נחמנ־ סהן בשאלת תמהון - מפני מה - ענתה בתי שיינא תחי׳ - מפני מה אינני מחויבת להשיב לכם, אתם שואלים איך היא השקפתי, ועל זה עניתי לכם ועל שאלת מפני מה אינני מחויבת לענות או לתת טעמים על השקפתי, כי הלא לא לשם דיסקוסיא באתם לבקר את כתביי ואגרותיי. אנחנו - המשיכה דברי׳ – מה שהיינו הננו, ומה שהננו, הננו מגידים גלוי מבלי התחשב אם יערב לכם, ואם הוא לפי רוחכם או לא.<br /> אתם צריכים להתחשב - הגיד נחמן־ סאהן - עם כחנו ודעתינו, הפקידות ג.פ.או. אשר בכחה ובשליחותה באנו אליכם, יכולה היא לפתוח גם פה אלם, ולספר גם המונח תחת כף הלב. אומנים נפלאים הם החוקרים שלנו כי להם אומרים את הכל, שם . . . אין מקום לכחד, שם . . . מדברים ברצון או שלא ברצון, שם . . .הכל נימס, שם אבן ידבר ויספר.<br /> כל האסון - ענתה בתי תחי׳ – הוא בזה, אשר חפצים ליקח הכל בכח, באלמות ובזרוע, עד כמה מאוסה היא ובלתי יסודית הדרך הלזו לקחת את בעלי השכל ובעלי הדיעה, בכחו של האגרוף ובהפחדת קנה רובה. <br /> לא אכחד כי נעים הי׳ לי לשמוע דברי׳ האמורים בהשכל בקרירות - כמובן עשוי׳ - ובקול מוחלט, אבל עם זה יראתי במאד לגורלה אשר לא יעלה בדעתו של נחמן־סאהן זה, המתפאר בכחו ואלמות ידו, לשום עלי׳ עונש מאסר&quot;.<br /> עוד יש על הרבנית שיינא הי&quot;ד הרבה באגרות ושיחות אביה כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע.<br /> <br /> חתונתו<br /> החתונה נקבעה ליום י' סיון תרצ&quot;ב בעיר לנדוואראוו שבפולין ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: &quot;ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין&quot;. סיבה נוספת היא מפני המצב הכלכלי הקשה ששרר אז.<br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ כתב כמה סוגי הזמנות בהם הזמין את החסידים לחתונה, הזמנות גם נשלחו לחסידים שנמצאו מעבר למסך הברזל – ברוסיא.<br /> לקראת החתונה הגיעו חסידים רבים, כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ עצמו הביא עמו שני גבאים בלבד, ר' דובער גראסבוים ורש&quot;ז גורארי', האורחים השתכנו במפקדה צבאית בשם קאזארמא, וכפי שסיפר הרש&quot;ז לעיתון כפר חב&quot;ד בעבר:<br /> רבים מהחסידים הקדימו לבוא ללאנדראוו כבר לפני חג השבועות בכדי לחוג את החג עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע, ולכן רוב מקומות הלינה היו כבר תפוסים לקראת החתונה. היה פעם שהגיעה קבוצת אורחים בשעת לילה מאוחרת והם נאלצו לישון על ספסלים עד שהאכסניה תסודר, בין הישנים על הספסלים היו אף חסידים ואנשי מעשה כאחי הגביר ר' הירשל גורארי' הי&quot;ד חתנו של האדמו&quot;ר מראדזין ומחשובי החסידים, והכל למען להשתתף בחתונת בתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ.<br /> ביום שלישי נערכה החופה, בשעה החמישית נערכה הקבלת פנים, ואילו החופה התאחרה מפני שחיכו לבואו של רבה של וילנא רבי חיים עוזר גארדזענסקי בעל שו&quot;ת אחיעזר, בעת ההליכה לחופה התכסו לפתע השמים בעבים (על אף שקודם היה יום קיץ בהיר), ובאותו הרגע השתנה מראה פני הרבי הריי&quot;צ לגמרי והובחן על פניו עצבות, רצינות ומתיחות נוראה ואיומה . ביום רביעי אחה&quot;צ נערכה סעודת החתונה שנמשכה עד אמצע הלילה. בליל שבת נערכה סעודת שבע ברכות.<br /> ביום השבת בשעת התפילה התעוררה בעיה עם העליות לתורה , משום שמשפחת הורנשטיין הינם כהנים, והיה צריך לתת עליה לחתן ולאביו, ואת המפטיר לא היה שייך לתת מפני שהוא ניתן לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ שהיה נוהג לעלות לתורה למפטיר, ולכן הורה הרבי הריי&quot;צ לעשות שלא כמנהגנו והורה להוסיף על העליות, וכך בעליית כהן ובעלייה השמינית (שלפני מפטיר) עלו הרמ&quot;מ ואביו. <br /> לאחר התפילה נערכה סעודה גדולה לאורחים. ברשימות דברים של הרב יהודה חיטריק מסופר בשם המשב&quot;ק ר' דובער גראסבוים שבסעודת יום השבת הוא שכח להגיש את הקוגל, ולכן ברכו ברכת המזון, אחרי שברכו שאל הרבי הריי&quot;צ אם אין קוגל ואז נזכרו שיש, הרבי והמסובים נטלו שוב את ידיהם ואכלו את הקוגל.<br /> לאחר החתונה נסע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ לדרוסעניק. ובחודש אב נסע הרמ&quot;מ הורנשטיין לאוטוואוצק , לתשרי נסע הרבי הריי&quot;צ לריגא, וכן נסעו לשם גם הרמ&quot;מ הורנשטיין וזוגתו.<br /> וראה עוד ברשימות שם כותב הרבי באריכות על חתונתם. שם הוא גם כותב סיפור ששמע מהרבנית חיה מושקא אמו של החתן הרמ&quot;מ. <br /> (אגב בתצוגת ספרית אגו&quot;ח מוצגים כתובת הרמ&quot;מ ושיינא כפי שהם נכתבו בכתי&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וכפי שהועתקו אח&quot;ז על ידי סופר,רק שהסופר שינה, בנוסח המקורי שכתב הרבי הריי&quot;צ הוא כתב על עצמו הרה&quot;ח, ואילו הסופר כתב אדמו&quot;ר . .)<br /> אף החסידים ברוסיא ערכו התוועדויות וימי שמחה לכבוד החתונה, וכמו שמצינו במכתב ששלח הרא&quot;ח אלטהויז לרבי הריי&quot;צ, בו הוא מספר לו שני משפחתו ברוסיא חגגו את ימי החתונה, ועל אף שבאותו הזמן ממש רדפו אותם צרות, לא שכחו על השמחה בבית רבי.<br /> בין חתונתו לשואה<br /> בתשרי תרצ&quot;ג שהה יחד עם גיסו - רבינו בחצר חותנו, ברשימת היומן מתאר רבינו כמה אפיזודות משותפות ביניהם:<br /> ביום ב' דחג הסוכות לא אמר הרבי הריי&quot;צ דא&quot;ח ברבים, אבל קרא לשני חתניו, כ&quot;ק אדמו&quot;ר וגיסו הרמ&quot;מ הורנשטיין וחזר בפנים המאמר ד&quot;ה טעמו וראו בשטריימעל ואבנט אבל בלא מטפחת. לאחר המאמר אמר הרבי הריי&quot;צ שיחה על דבר חג הסוכות.<br /> ודבר נוסף מעניין מספר הרבי ברשימותיו, מאותו חג הסוכות, והוא: הרבי הריי&quot;צ קנה אתרוג מארץ ישראל לו ולהרמ&quot;מ הורנשטיין בשותפות, בנוסף לאתרוג מקלאבריא עליו ברכו, והרבי הריי&quot;צ הורה שעניין זה צריך להיות בחשאי. אגב פעם סיפר הרבי הריי&quot;צ לרבי שאף לו הורה הרבי הרש&quot;ב ליטול שני אתרוגים, אחד מקאלבריא ואחד מארץ ישראל, וגם אז הוסיף שלא לפרסם על זה.<br /> עוד סיפר הרב שניאור זלמן גורארי': באחד השנים ששה הרב הורנשטיין בראש השנה בבית הרבי הריי&quot;צ, ראיתי אותו יורד מהמדריגות שהובילו לחדר הרבי הריי&quot;צ הוא פנה אלי ואמר לי: עכשיו יצאתי מחדרו של הרבי, ואזכה אותך בווארט ששמעתי ממנו עתה, &quot;מהו ההבדל בין ראש השנה ליום כיפור? שבראש השנה צריך לענות את הגוף (&quot;מדארף פייניקען דעם גוף&quot;) וביום כיפור אין צריכים&quot; .. <br /> בימי מלך מסופר אשר נוהג היה לו לרבי הריי&quot;צ, אשר ב'הקפות' בשמח&quot;ת היה רוקד יחד עם שלושת חתניו, כשמסביבו עומדים כל החסידים. וכפי שהיה גם בשנת תרח&quot;צ: &quot; כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ היה נוהג לרקוד ב״הקפות״ עם שלושת חתניו בהקפה ראשונה סיבובים־ספורים, ולאחר־מכן היה חוזר לשבת (או לעמוד ליד הסטענדער), כאשר החתנים היו ממשיכים לרקוד. בחדר הסמוך היו עומדים תלמידי הישיבה מביטים ורוקדים. באותה שנה - תרח׳׳ץ - יצא ה'חתן' של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ - כ״ק אדמו״ר - מההדר הראשון והלך לרקוד עם הבחורים בחדר השני &quot;.<br /> בימי מלך אף מסופר שהרמ&quot;מ הורנשטיין היה נוהג להכנס לתפילות אצל הרבי הריי&quot;צ יחד עם גיסו הרבי, הם היו נכנסים ויושבים יחד בתפילה, והיה אף פעם ששניהם התפללו יחדיו מאותו המחזור.<br /> הרמ&quot;מ הורנשטיין היה גר בפריז לפני שהגיעו לשם הרבי והרבנית. בשנת תרצ&quot;ג לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, עקרו הרבי והרבנית מברלין ובאו לגור בפריז – בסמיכות להרמ&quot;מ וזוגתו הורנשטיין, הם עזרו להם בהתאקלמות בעיר החדשה ודרו בסמיכות זה לזה.<br /> בשנת תרח&quot;צ רבינו עבר דירה לכתובת אחרת, והרמ&quot;מ הורנשטיין וזוגתו שיינא עזרו להם במציאת הדירה, וגם הם עברו לגור בסמיכות לדירה זו, וכפי שכותבת הרבנית חיה מושקא ע&quot;ה לחמיה וחמותה – רלוי&quot;צ והרבנית חנה שניאורסון ליקטרינוסלב בתאריך כ&quot;ז אייר תרח&quot;צ:<br /> &quot;סוף כל סוף שכרנו דירה קטנה לפני כמה ימים, שני חדרים ושירותים ומטבח . . בקומה השלישית, עם מעלית, כל הנוחיות, אחותי הקטנה וגיסה נטלו חלק גדול בחיפוש. גם הם מצאו דירה, חדר שירותים ומטבח, לידינו, ונמשיך להיות לא רחוקים זה מזה. עבורינו זה חשוב . . שיינדל מבקשת למסור ד&quot;ש לבבי. &quot; הכתובת שהייתה רשומה על מכתב זה היא: ריו בולארד 9 פריז.<br /> באג&quot;ק של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע מופיעים כמה אג&quot;ק ששלח לו, אחד המכתבים המפורסמים ביותר הוא מכתב שכתב אליו בתאריך ג' תמוז תרצ&quot;ה בו הוא כותב לו אודות חוש וכשרון הציור ומספר לו בהרחבה מה ששמע מאביו הרבי נ&quot;ע אודות ג' תמונות שראה, וממאורעות התנאים של הוריו – ר' משה וראייתו הרבנית חיה מושקא בליובאוויטש. את מכתב זה הדפיס הרבי בקובץ שהוציא ביארצייט של הרמ&quot;מ הורנשטיין בכ&quot;ה חשון תשי&quot;א לעילוי נשמתם של הרמ&quot;מ וזוגתו הורנשטיין.<br /> כמו&quot;כ מאגרות אלו רואים הקשר המיוחד שהיה לו עם גיסו – כ&quot;ק אדמו&quot;ר זי&quot;ע, ולדוגמה, באג&quot;ק של הרבי הריי&quot;צ (אגרת תש&quot;נ) כותב הרבי הריי&quot;צ &quot;חתני רמ&quot;מ שי' הכהן סיפר לי בשם חתני הרב רמ&quot;מ שי'...&quot;. או במכתב נוסף ששלח הרבי הריי&quot;צ לחתנו רבינו בו הוא מבקשו להראות את המכתב גם להרמ&quot;מ- &quot;מצורף לזה הנני שולח לך העתק מכ' לפרעסיץ, ותראנו גם לגיסך חתני היקר שי'&quot;.<br /> הרבי הריי&quot;צ ביקר פעם בפאריז והרבי והרמ&quot;מ הורנשטיין עמדו לצידו לעוזרו בכל, וכפי שסיפר ר' בערל לאקס: בשבתות הרבי הריי&quot;צ היה דר בבית הוריו של ר' בערל - הר&quot;ר יעקב הי&quot;ד ומרת ביילא ע&quot;ה שהיו סמוך יותר לבית הכנסת, מפני שההליכה הייתה קשה לו. בשבת בבוקר היו מגיעים שני חתני הרבי הריי&quot;צ - הרבי והרב מנחם מענדל הורנשטיין - והם ליוו את הרבי עד לבית כנסת, וכאמור, באותם ימים ההליכה הייתה קשה לו ולכן שני החתנים אחזו בו משני הצדדים כדי לתמוך בו בשעת ליכתו.<br /> ברשימת היומן מספר הרבי שבפורים תרצ&quot;ח שהה הרבי הריי&quot;צ בפאריז ושלח משלוח מנות לו ולגיסו הרמ&quot;מ הורנשטיין.<br /> הרמ&quot;מ וזוגתו לא נפקדו בפרי בטן והם גדלו בביתם את אחיינם בן ר' קלמן ושרה ליס שהתייתם מהוריו ושמו יקותיאל יעקב יוסף .ילד זה נספה אף הוא בשואה.<br /> בתקופת השואה<br /> לאחר שהם קבילו ידיעות מאוטוואוצק שמצב בריאותו של אבי משפחת הורנשטיין – ר' משה התרדר, הם נסעו לשם כדי לעוזרו ולסומכו, ולכן בזמן פרוץ המלחמה שהו הרמ&quot;מ וזוגתו בבית משפחת הרב משה הורנשטיין באוטווצק, וכשהרבי הריי&quot;צ עזב את פולין הם לא יכלו לעזוב עמו יחדיו את פולין משום שלא הייתה להם אזרחות זרה מלבד אזרחות פולין.<br /> ר' משה נפטר בתאריך כ&quot;ח באדר תש&quot;א ומנ&quot;כ באוטוואצק.<br /> בתחילת שנת ת&quot;ש עסק רבינו מפריז בהצלת המשפחה וכפי שכתב במכתב מתאריך כ&quot;ה תשרי ת&quot;ש:<br /> &quot;רב יקר!<br /> הננו להודות לכבודו על מכתביו מה22 וה25 האחרון. אין לנו כל חדשות מהורינו. ממכתב של מר .. נודע לנו שלא התאפשר להם לעזוב את וורשא, ואנו מאד דואגים לשלומם.<br /> ברצון הייתי נותן לכבודו את כל תאריכי ומקומות הלידה של משפחתינו כפי בקשתכם, כדי להקל עליכם בקבלת הרשיונות האמריקניים. לדאבוני איני יודע אותם כולם חוץ מאלו: מענדל הארנשטיין נולד 1905 בביאנושפאל; שינא הארנשטיין נולדה 1904 בלובאוויץ; חי` מוסי` שניאורסאהן נולדה 13 במאוגוסט 1901 בסמאלענסק מוסף ודינה מענדל שניאורסאהן נולד 1 במרס 1895 מלויק וחנה ינובסקי בניקולייב…&quot;<br /> <br /> לאחר בוא הרבי הריי&quot;צ לארה&quot;ב פתח במסע קדחתני להצלתם, אגרות רבות נכתבו להרבה בעלי השפעה שיוכלו לעזור ולהציל, אגרות אלו נדפסו בסדרת אגרות קודש של אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע, וסיפור הצלתם נכתב במבוא לאג&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ובחי&quot;ב עמ' ט'). לבסוף הצליח הרבי הריי&quot;צ לקבל בעבורם ויזא לאמריקא, מכיוון שנשלחה בקשה להביא את הרמ&quot;מ הורנשטיין מאירופה לאמריקא לשמש בארה&quot;ב כרב ומנהיג רוחני, אך בויזא לא יצא שימוש, כי כבר לא היה שייך לצאת מאירופה הכבושה.<br /> בחלק גדול מהמכתבים מבטא הרבי הריי&quot;צ את צערו מזה שהם עדיין באוטוואצק, ותקוותו להוציאם משם, וכפי שכותב במכתב מתאריך ד' אייר ת&quot;ש למהרשלי&quot;א:<br /> &quot;יש לי צער גדול ויסורים מבתי שיינא תחי' ובעלה חתני ר' מנחם מענדיל שי' בן דודתי מרת חי' מושקא תחי' שעודנם בעיר אוטוואצק וכל מה שהשתדלנו להביאם לפה עדיין לא הצליח . .&quot;<br /> אגב, גם בזמן היות הרבי הריי&quot;צ בארה&quot;ב המשיך בקשר מכתבים עם חתנו ובתו שבאוטוואוצק, ושלח להם חבילות סיוע רבות כפי שנכתב באג&quot;ק שלו, וכפי שעולה גם ממכתבו מחודש ניסן תש&quot;א לר' פנחס ורחל לנדא אחות וגיס הרמ&quot;מ הורנשטיין ששהו בירושלים:<br /> &quot;ביום ה' העבר קבלנו מכ' מגו&quot;א חתנינו הרמ&quot;מ שי' ומגיסתם בתנו שיינא תי' אשר הי' בדרך כב' חדשים וכותבים כי ת&quot;ל שלום להם ומקבלים את החבילות ששולחים להם, כן בכל עת שיש ביכולתם כותבים – כמובן אשר לא בכל עת רשאים לכתוב – אנחנו כותבים אליהם מדי שבוע וכפי הנראה אשר אינם מקבלים את כולם, כן היו עם המכתבים שלכם אשר שלחנו אליהם ולא קבלו, רק את ההעתקות – כי שלחנו גופי המכתבים לבד וההעתקות לבד, וישמחו עליהם שמחה גדולה ובשבוע העברה – ביום ה' העבר – שבו ביום קבלנו מכתבכם, כתבנו אליהם, ונכון הדבר שתכתבו אלינו לעתים קרובות יותר ואנחנו נשלח אליהם וישמחו לשמוע מכם בשו&quot;ט בגשם וברוח.&quot;<br /> וכן במכתב נוסף אל הזוג לנדא מב' חשון תש&quot;ב מספר הרבי הריי&quot;צ:<br /> &quot;מבתנו וחתנינו יחיו או&quot;ג יחיו הננו מקבלים מכתבים ות&quot;ל שלום להם. לפעמים מתאחר קבלת מכתב איזה שבועות ואח&quot;כ מתקבלים איזה מכתבים יחד, הם כותבים רק מכתבים גלוים ואנחנו אליהם כותבים מכתבים סגורים, וכשאנו מקבלים מכתב מב&quot;ד וח&quot;ד יחיו הננו שולחים אליהם את גוף מכתבם ובעוד ימים אחדים הננו שולחים אליהם גם העתקה ממכתבם פן נאבד גוף המכתב ותתקבל ההעתקה.<br /> נהניתי לשמוע אשר בנם מר דוד שי' לומד . . יתן השי&quot;ת ויהי' יר&quot;ש וחסיד ויגדלוהו לתורה חופה ומעשים טובים . .&quot;<br /> ובמכתב להר&quot;י כשדן מתאריך ט' במר חשון תש&quot;ב מבקשו הרבי הריי&quot;צ לסייע בהצלתם: <br /> <br /> &quot;יודע הוא אשר בתי , בת הזקונים , מרת שיינא תחי׳ עם בעלה חתני - בן דודי ודודתי - מוה”ר מנחם מענדיל שי׳ הארענשטיין נשארו בפולין בעיר אטוואצק בבית דודי ודודתי מחותני ר׳ משה שי׳ ומחות׳ מרת חי׳ מושקא תחי׳ הארענשטיין , ובמשך הזמן הזה כבר הי’ ליוויזות עבורם לארצות הברית, וכל העיכוב הוא מהעדר רשיון היציאה, וכל התעסקותי בזה עד כה עלה בתהו.<br /> זה כימים אחדים אשר אחד הגיד לי אשר כבוד מלכם הוא בידידות עם מושל אשכנז או עם הקרובים אליו ואם כבוד מלכם הי’ מבקש שיתנו למר מנחם מענדיל ולאשתו שיינא הארענשטיין והילד ־ היתום יעקב יוסף המחונך אצלם רשיון לנסוע ולבא למדינת בזה טובה היו ממלאים בקשתו.<br /> ובזה הנני פונה אליו האם אפשר הדבר למצוא מישהו שימליץ טוב לפני כבוד מלכם לעשות כדבר הזה ולהשיג עבורם ויזה למדינתם הטובה, וכמובן אשלח בעזה״י כל אופני בטוחות שלא יהיו ח”ו למעמסה על מ י שהוא , ואשלח בעזה״י למדינתם הוויזות שלהם להכנס לפה ארצה״ב.<br /> ידעתי כי למותר לבקש ובזה כי יודע הוא עד כמה נוגע דבר הצלה זו בנפשינו ובנפשם ממש והנני לבקשו אשר אם רק יש איזה אפשרות בזה יואיל להודיעני תומ״י בתלגרמה, ואם יהי׳ נחוץ איזה הוצאה בזה - אפילו על ספק יוציא על חשבוני ויודיעני ואשלח. בתודה רבה&quot;.<br /> אך כל ההתעסקויות לא הועילו, וכפי שנכתב בהערות לאג&quot;ק חי&quot;ב עמ' ט':<br /> &quot;עוד בהיות הרבי הריי”צ בריגא הסכימה ארה”ב לתת להם ויזה לבוא לארה”ב, אך עדיין לא הספיק הרבי הריי”צ לקבלו עבורם. ביום א׳ אד&quot;ש כותב הר&quot;מ חפץ אל הרבי הריי”צ: &quot;ביום עש&quot;ק קבלתי מכתב מאטוואצק מחתן כ&quot;ק אשר הוא מבקש אשר ישלח את הויזע שלהם לטריעסט, וכן להודיע להקאנסול של איטליא בעיר ווארשא אשר נמצא בעדם וויזע לאמעריקא, אשר זה יכתוב הקאנסול דאמעריקא דפה&quot;.<br /> הרמ״ח מילא בקשתם, אד באגרת י&quot;ב אד&quot;ש כותב אל הרבי הריי”צ: הקונסול אמר אשר שלח לבערלין, ע״כ הם צריכים לפנות לבערלין. ובאגרת ו' ניסן: &quot;כתבו להקאנסול אמעריקאנית בבערלין והם לא קבלו מהקאנסול שום תשובה, כי הקאנסול הנ&quot;ל איננו משיב על מכתבי.<br /> פשר דבר שילוח הויזה לברלין מסופר באגרת שלאח״ז: &quot;מכאן השתדלו שישלחו להם את הוויזות לברלין שיוכלו לנסוע דרך איטליא, אך כיון שהתברר שאי אפשר להשיג את הויזה מהשגרירות שבברלין, התחילו להשתדל מיד בדבר שילוח ויזה נוספת לשגרירות שבנפולי. על כך כותב הרמ&quot;ח בא׳ דחוהמ&quot;פ:<br /> ״אודות בתו וחתנו כ&quot;ק קבלתי הטעלעגראמע ביום א׳ דפסח והלכתי תיכף לידידנו היקר הרב מרדכי דובין שי' ודבר להאדון מר ווילע, ואמר האדון הנ&quot;ל שהוא כבר קיבל הידיעה מוואשינגטאן אודות שילוח הוויזע לנעאפאלם ... לבקש מהקאנסול דנאפאלם שיודיעו תיכף לאטוואצק שיש בעדם ויזע&quot;..<br /> אחר שהגיעה הויזה לנפולי שלח להם הרבי הריי”צ כרטיסי אניה ורכבת, על כד כותב הרמ&quot;ח באגרת חיי אייר: הטעלעגראם בשבוע העבר קבלתי... להודיע לבתו ולחתנו כ&quot;ק באטוואצק ע״ד שילוח להם שיפם־קארטע ובאן בילעט, ווארשא נעאפאל ע&quot;י איטלי ליין, דרך מינראדאם בערלין&quot;. ובמברק כ׳ אייר מודיע: &quot;מבתם, מכתב קיבלו מנעאפאל לבוא לקבל הויזעס׳.<br /> אך לפתע נפסקה דרך הנסיעה מאיטליה לארה”ב, וגם ה 'יחזקאל פייגין וה&quot;ר יהודה עבער, שהיו שניהם בריגא באותה שעה, והוצרכו לנסוע לארה”ב דרר איטליה, גם עליהם נחסמה הדרך. הידיעה הראשונה על כר מודיע הרמיח באגרת ח״י אייר: ״עתה נפסק הדרך מאיטליא, שאין הולך משם הספינה&quot;. ובאגרת ג׳ סיון: ״מצד איטליא אין נותן רשות לנסוע דרך ארצם ... על שבת זו בא לפה מר קלמן פאפענהיים ואמר אשר גם יושבי עסטרייך אינם נותנים רשות לנסוע דרך איטליא, אך הם נוסעים מוויען דרך יוגאסלאווי או דרך אטען׳.<br /> בהגיע הידיעות להרבי הריי”צ כותב מברק בג׳ סיון: ״המצב הנוכחי דורש שהרמ&quot;ד ישלח מיד ויזה לטבית להארנשטיין. אנו נשתדל גם להשיג ויזה איטלקית. מציע שיסעו דרך ריגא. להודיע זאת לילדים.<br /> כל זאת לא הועיל. גם ההשתדלות הממושכת ע״י וואשינגטון על השגרירות בברלין, ובלשונו של הרבי הריי”צ לעיל ח״ו אגרת א׳תקצו: ״במשך הזמן הזה כבר הי׳ לי וויזות עבורם לארצות הברית, וכל העיכוב הוא מהעדר רשיון היציאה, וכל התעסקותי בזה עד כה עלו בתהו&quot;.<br /> <br /> כל הפעולות לא עזרו, והרמ&quot;מ, זוגתו ואמו נשלחו למחנה ההשמדה טרבלינקה.<br /> <br /> הידיעות על מותם<br /> לאחר סיום המלחמה לא הגיעו ידיעות ממה שנעשה עם בני הזוג הורנשטיין ורבינו זי&quot;ע פתח בחקירה נמרצת שלבסוף נמצא ממנה שהרמ&quot;מ הורנשטיין נרצח בכ&quot;ה חשון תש&quot;ג ורעייתו ביום ב' דר&quot;ה באותו השנה.<br /> להלן לקט מכתבים על הצלתם:<br /> <br /> ב״ה כ״ב שבט, תש״ז<br /> הנכבד מאד מר היטלר ברסקי<br /> שלום וברכה!<br /> לפני זמן כתבתי לו. כיון שאינני בטוח שהמכתב הגיע, הנני כותב שנית.<br /> את המכתב כותב אליו גיס של מענדל הורנשטיין. הנני פונה אליכם בבקשה הבאה: הגיע לכאן מכתב מאחת בשם לאה ציבוליארז שכעת יאנא ציבולסקא, היא כותבת שבאפריל שנת ארבעים ושתים . . . ברחו בני משפחת הורנשטיין מגיטו אוטווצק ליער, האם זו אמת? גיסתי מרת גורארי סיפרה לי, שהוא הי׳ באוטווצק באותו זמן, לכן הנני משער שיודע מה קרה אתם אז.<br /> הנני מקוה שיענה לי מיד והנני שולח לו את תודתי מעומק הלב מראש.<br /> חי&quot;ק<br /> לחמי שליט״א לא סיפרנו בינתיים בנוגע לכל זה.<br /> ב״ה, ט״ו תמוז, תש״ח<br /> אל הקהילה היהודית בוורשה, פולין<br /> שלום וברכה!<br /> אכיר לכם תודה אם תכתבו לי המידע הבא אודות גיסתי ומשפחתה:<br /> א) יוםהשנה, ב)היכןנספו ,ג) באלו תנאים.<br /> שם גיסתי: שיינא (סוני׳) הורנשטיין (שם הלידה שניאורסאהן).<br /> בעלה: מענדל הורנשטיין.<br /> אם בעלה:מוסיא הורנשטיין.<br /> .Otwock,Cliniecka4:כתובתם האחרונה באטוואצק בציפי׳ לתשובתכם המיידית ובתודה מראש,<br /> חי&quot;ק<br /> <br /> ב״ה, כ״ח תמוז, תש״ח<br /> גב׳ מאד נכבדה ס. טוקר תחי׳<br /> ברכה ושלום.<br /> מכתבה מה15- התקבל ומפליאותי מדוע אינה עונה על השאלות שלי אודות יום השנה של 1) סוני׳ הורנשטיין. 2) השנה של בעלה 3) כיצד סייעה להם. 4) היכן הם היו ושאר השאלות.<br /> לכאן הגיע מכתב שהם כולם בכלל ברחו לפרטיזנים ביערות והם היו כולם יחד ולא לחוד.<br /> אקוה שתענה על כל השאלות. . .<br /> <br /> ב״ה,ב׳ מנחם אב, תש״ט<br /> מר מרדכי אונרד שי׳<br /> שלום וברכה!<br /> היום קבלתי את מכתבו מ22- ביוני,שהי׳ יחד עם מענדל הורנשטיין בטרבלינקה ויש לו שליחות ממנו. מענדל הורנשטיין הי׳ גיסי, ואכיר לו תודה אם יכתוב לי מיד כל מה שיודע אודותו ואודות אשתו סוני׳, היכן היו בזמן האחרון, מה אירע אתם, היום המדוייק של השנה שלו והשנה שלה, מה אירע עם אמו של מענדל <br /> וכיצד הגיעו לטרבלינקה.<br /> ככל שידייק ויפרט בכתיבתו אלי,כן תגדל הכרת התודה שלי.<br /> הנני מצפה לתשובתו המדוייקת והמהירה, ואם אפשר בדואר אויר, ואני מודה לו מראש<br /> חי&quot;ק<br /> <br /> ובמכתב מאותו חודש:<br /> <br /> אחרי חקו״ד קבלתי מכתב מוארשא מאיש החותם עצמו מרדכי אונראד וכותב שהי׳ ביחד עם גיסתי גיסי ואמו הי׳׳ד בטרעבלינקע והיאר״צ שלהם הוא של אחות אדנ״ע י׳׳דאלול, בנה הוא גיס יכ׳׳ה חשון, ואשתו גיסתי יום שני דר׳׳ה. איני יודע מצב הבריאות של משפחת לנדא ואל בינתו אשען ־ להחליט אם כדאי להודיעם עד׳׳ז ואם יספר להם נא להודיעני עד״ז. . הנני ממשיך בחקו׳׳ד ע״ד הנ&quot;ל.<br /> חי&quot;ק<br /> <br /> לזכרם<br /> ביום היארציי&quot;ט של הרמ&quot;מ הורנשטיין ביום כ&quot;ה מר חשון תשי&quot;א – היאצ&quot;ט הראשון לאחר הסתלקות חותנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע הוציא הרבי קונטרס שהוקדש לזכותם, וכך כותב רבינו בפתח דבר:<br /> &quot;קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע)<br /> - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ&quot;ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח&quot;ז - ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.<br /> בקונטרס זה באו שני מאמרים . .שני מכתבי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ: א) לבתו הרבנית מרת שיינא. ב)לחתנו הרב מ&quot;מ הכהן.<br /> <br /> . . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת תש&quot;ב - ב&quot;באראק&quot; אחד עם גיסי הרב מ&quot;מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט&quot;ו אלול תש&quot;ב הביא ה&quot;קאפא&quot; להרמ&quot;מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש&quot;ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני דראש השנה תש&quot;ג הובילו את רעיתו להכבשונות.<br /> כ&quot;ה חשון תש&quot;ג כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ&quot;מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע&quot;מ להובילם לכבשונות<br /> ואב הרחמים יפקוד ברחמים החסידים והישרים והתמימים שמסרו נפשם על קדושת השם, ודם עבדיו יקום, וכפר אדמתו עמו, בשובו את שבות יעקב על ידי משיח צדקנו, והקיצו ורננו שוכני עפר&quot; חי&quot;ק.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ב[[י&quot;ח אייר תרצ&quot;ב]] התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> ביום קישורי התנאים אמר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[מאמר]] חסידות ד&quot;ה &quot;שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים&quot;.<br /> <br /> ביום [[י' סיון תרצ&quot;ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: &quot;ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין&quot;. באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך זמן. <br /> <br /> ==במלחמת העולם השניה==<br /> <br /> כשיצא [[הרבי הריי&quot;צ]] מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה&quot;ב]] הסכימה לתת גם לרמ&quot;מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. <br /> <br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה&quot;ב. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ בהערה לאגרת ד'שנו).<br /> <br /> ==מותו על קידוש השם==<br /> בשלב מסויים הגיעו ידיעות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.<br /> <br /> כדי שלא לצער את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ&quot;ז [[מנחם אב]] [[תש&quot;ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):<br /> &quot;הנני ממשיך בחקו&quot;ד ע&quot;ד הנ&quot;ל ולע&quot;ע אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר&quot;צ בימים הנ&quot;ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א אינם יודעים עד&quot;ז<br /> אם יגלה את הנ&quot;ל ללנדא (הכונה לרה&quot;ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ&quot;מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ&quot;מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו עד&quot;ז במכתביהם לכאן מטעם הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ==סיפור גורלם==<br /> רק בכ&quot;ה [[חשון]] [[תשי&quot;א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי&quot;צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם:<br /> &quot;קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע).<br /> <br /> - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ&quot;ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח&quot;ז -<br /> ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.<br /> <br /> . . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש&quot;ב]] - ב&quot;באראק&quot; אחד עם גיסי הרב מ&quot;מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט&quot;ו אלול תש&quot;ב הביא ה&quot;קאפא&quot; להרמ&quot;מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש&quot;ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש&quot;ג הובילו את רעיתו להכבשונות.[[כ&quot;ה חשוון תש&quot;ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ&quot;מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע&quot;מ להובילם לכבשונות&quot;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הורנשטיין מנחם מענדל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הורנשטיין מנחם מענדל]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=88227 2010-09-29T07:53:50Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>כן ירבו ערכים כאלו. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :תודה ולהעיר שזה רק עבודת עריכה ואיחוד של ב' ערכים והעבודה עדיין באמצעה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ב בתשרי ה'תשע&quot;א 20:24, 20 בספטמבר 2010 (UTC)<br /> ::לא כ&quot;כ נראה שתמצא יותר מדי חומר (אא&quot;כ יש לך גישה לארכיוני אספנים..). ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> :::הוספתי עוד, שמישהו יערוך את זה. אני חושב אולי לפתוח ערך נפרד על כל ילד וילד שלהם.</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=88226 2010-09-29T07:51:45Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אורנשטיין הזוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (משמאל) וחיה מושקא (מימין) הורנשטיין]]<br /> הרב '''משה הורנשטיין''' היה חתנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ובנו של הנגיד זלמן שאול הורנשטיין מחשובי חסידי [[באבוב]].<br /> <br /> ביום [[ח' בתמוז]] שנת [[תרנ&quot;א]] נערכו קישורי התנאים וביום [[י' באלול]] שנת [[תרנ&quot;א]] נשא לאשה את מרת חיה מושקא, בתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. תחילה התגורר הזוג ב[[רוסיה]] ור' משה ניהל מפעל לחיתוך עצים. בשנים מאוחרות יותר עברו ל[[פולין]], שם התגוררו בעיר [[וורשה]] וכעבור זמן עברו ל[[אטווצק]]. כשהחלה [[מלחמת העולם השניה]] היה ר' משה מאוד חולה ולא יכל לקום ממיטתו וביום [[כ&quot;ח אדר תש&quot;א]] נפטר ומנוחתו כבוד באוטווצק.<br /> <br /> רעייתו מרת '''חיה מושקא''' היית בתם הצעירה של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ומרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה שניאורסון]]. כאדמו&quot;ר המהר&quot;ש הסתלק, היא היתה נערה צעירה ולכן את שידוכם עשה הרבי הרש&quot;ב מפני שהרבי המהר&quot;ש נפטר שמונה שנים קודם לכן, וכפי שכותב הרבי הרש&quot;ב : <br /> &quot;עבור אחותי תחי' גמרנו השידוך עם מחותנו הר&quot;ז הארנשטיין . .ראינו את החתן’ אחי הרז&quot;א שי' ואני ובחנו אותו בלימוד ומצאנו אותו טוב וישר והוא ירא אלקים, ותקוותנו שיהי' כלי לקבל דא&quot;ח ג&quot;כ . .&quot;<br /> הוריו התחתנו בי' אלול תרנ&quot;א, את חתונתם מתאר באריכות כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ שהיה אז נער צעיר. לאחר חתונתם גרו ברוסיא בצל הגיס והאח הגדול הרבי הרש&quot;ב, לר' משה היה מפעל לחיתוך עצים בתחנת יעלנא שבפלך סמולנסק, ובסמוך עליה הייתה אחוזה שם התגוררה המשפחה. באותה תקופה התעסק ר' משה הרבה בלימוד החסידות וכפי שכותב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע ביומנו:<br /> &quot;שנת תרנ&quot;ד היא שנה מבורכת בחסידות . . באותו זמן היו כבוד דודיי הרמ&quot;מ שי' ומותני הרב משה שי' (הארנשטין) עסוקים מאוד בלימוד החסידות, דבר שהשפיע הרבה על כמה אברכים, בעלי כשרונות גדולים, שהיו משכילים במדעי עולם, ורחוקים מחסידות, ועל ידי הקביעות בלימוד החסידות התקרבו.<br /> מזמן לזמן הם היו נכנסים אל אבי, לשאול ולהתדבר בענינים שונים ממה שלמדו אז. לעתים קרובות היתה פגישה כזו אורכת כמה שעות&quot;.<br /> הרבי הריי&quot;צ מסבר גם בשיחותיו על ביקורים שעשה אצל המשפחה באחוזתה , ובקטע יומן אחר מספר על מאסרו של ר' משה הורנשטיין:<br /> &quot;בעת ההיא קרה שבית החורשת לגיזור קורות ואוצר הנסרים של דודי רבי משה הורנשטיין שהיו בתחנת יעלניא, פלך סמולנסק, עלו על המוקד. בית החורשת והאוצר לא היו מובטחים מפני אש בחברות הביטוח ואם כן אפוא לא היה מקום כלל לחשוד את הבעלים שהבעירו את הבערה. אבל אחד האדונים שגם לו היה אוצר סחורה באותה תחנה, והוא היה מידידיו של העורך דין צורר היהודים שמאקאוו ימ&quot;ש, אף כי לא סבל כל נזק מהשריפה, מצא מקום להעליל עלילה כי מר הורנשטיין העברי הצית אש באוצרו כדי שישרף אוצרו של אינו יהודי.<br /> הצורר שמאקאוו מצא בקעה לבנות בנין של אשמה על מר הורנשטיין בייחוד ועל כל היהודים הגרים מחוץ לתחום המושב בכלל. ועל ידי פקודת הקטיגור מעיר סמולנסק, אוהבו של שמאקאוו, נאסר דודי בכלא, וכל עירבון לא הועיל&quot;. <br /> לאחר זמן מה שגרו ברוסיא עברו לגור במדינת פולין, בתחילה בעיר ורשא ולבסוף השתקעו באוטוואוצק. <br /> לר' משה ורעייתו הורנשטיין נולדו חמישה ילדים, שמואל, מנחם מענדל, שרה, רחל ולאה. שמואל היה לעתיד למנהל מחלקה בקהילה היהודית בורשא, והתחתן עם ברינא ממשפחת הגאון הגדול רבי יעקב געזונדהייט רב ואב״ד ורשא בעהמח״ס תפארת יעקב עמ״ס גיטין וחולין ועוד. היו להם שני ילדים אורי ומרים. שמואל וזוגתו נספו בגטו ורשא בשנת תש&quot;ג ובנם נספה באותה שנה במחנה טרבלינקה. ממשפחה זו נותר נצר יחיד – מרת מרים יובל (טייכמן) שעלתה לארץ ישראל. אגב ר' שמואל נרצח עקה&quot;ש בגטו וורשא ביום הולדתו בדיוק.<br /> בתו של ר' משה, שרה התחתנה עם ר' קלמן ליס שהיה מחנך ילדי ונערי ישראל ומשורר ידוע, ונולד להם בן יחיד בשם בשם יקותיאל יעקב יוסף, לאחר שיעקב יוסף התייתם בקטנותו, גידלו אותו הרב מנחם מענדל הורנשטיין וזוגתו, וכדלקמן. רחל התחתנה עם ר' פנחס לייב לאנדא, ולהם נולד בן יחיד בשם זלמן דוד, הם עלו לגור בירושלים שם נהרג בנם בקרב ירושלים במלחמת העצמאות ביום י&quot;א תמוז תש&quot;ח. הי&quot;ד . <br /> קרוב משפחה נוסף היה ר' שלמה הורנשטיין אשר דר בשנותיו האחרונות בארה&quot;ב והיה לו קשר חם עם הרבי נשיא דורנו והיה מגיע רבות ל770, הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה, ולהלוויתו נסע הרבי לאיסט סייד שבמנהטן, (משם התמונה הידועה של הרבי עם האדמו&quot;ר רבי מרדכי שלמה מבויאן).<br /> משפחת הורנשטיין הייתה מהמשפחות החשובות באוטוואוצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים. וכפי שסיפר תלמיד ישיבת תומכי תמימים באוטוווצק יחיאל הדני שאכל במשך שנתיים אצל משפחת הורנשטיין :<br /> &quot;אומץ רב אזרתי כדי לדפוק על ביתה של משפחת הורנשטיין ולבקש לסעוד על שולחנה ימים אחדים בשבוע.<br /> המשפחה התגוררה בחווילה מפוארת במרכז העיירה שטורים של עצי אורן מקיפים אותה. כשנקשתי על דלת הכניסה, פתח את הדלת רבי משה והזמין אותי להיכנס פנימה. הוא היה גבה קומה ובעל פנים אצילות, וגם התנהגותו היתה אצילית, וכיון ששימש מנהלו של בית היתומים בעיירה, היה ער למצוקות של ילדים וסיפורו האישי נגע לליבו.<br /> תקוותי היתה שהמשפחה תסכים לאחרני בשניים מימות השבוע ושתי משפחות נוספות יארחו אותי בימים הבאים, אך רבי משה ורעייתו מרת חיה מושקא בת הרבי מהר&quot;ש התעקשו שאוכל אצלם את כל סעודות הסבוע. אני זוכר במיוחד את יחסה החם של הרבנית ע&quot;ה. נחשבתי בעיניה לבן נוסף, והיא הרעיפה עלי נטוב לבה שהיה נדיר ומעולם לא נתנה לי להרגיש זר אלא תמיד אחד מהמשפחה.<br /> כבר בסעודות הראשונות הבנתי שמדובר כאו במשפחה מיוחדת במינה ומהר מאד הוקסמתי מההנגה המלכותית והאצילית שהיתה נחלתם של כל בני הבית – אם בתוכן השיחות ובצורת הדיבור של בני הבית סביב השולחן ואם בכל פרט בחיי היום יום שאפילו הצעדים שלהם בעת הליכתם היו שונים ומיוחדים.<br /> סעודות השבת בבית הורנשטיין היו חוויה מיוחדת. הסעודה התנהלה באווירה חסידית ליובאוויטשית ובצורה אריסטקרטית מאד. את תפילות השבת היה רבי משה מתפלל בבית המדרש של אמשינוב והייתי הולך עמו. בחזרה לביתו היה מביא איתו תמיד קבוצה של אורחים. הם כבר ידעו שהוא אמרח נפלא מכל הבחינות ואהבו מאד לבוא אליו.<br /> בית המשפחה היה גם בית ועד לכל אנשי הרוח היהודים מגזע החסידים שחיו בעיר. הם הרבו להתאסף אצלו ואני זוכר שכל הסופרים היהודים מהשורה הראשונה בפולניה היו יושבים עמו ומצפים למוצא פיו. למשל בן דודו של הרבי, הסופר והפסיכולוג פישל שניאורסון – הממוחה שחוות דעתו הפסיכולוגיות על אירועים אקטאוליים היו מגיעות לכותרות מהדורות החדשות בכל אירופה – היה מרבה לפקוד את הבית.<br /> דמות שכיחה בין אורחי הבית היה גם הסופר היהודי הגדול דאז זלמן שניאור – ופרט לאלה היית מוצא שם את האורחים הטבעיים – חסידי חב&quot;ד מכל אתר ואתר ומשלחות ציבואיות של קהילות יהודיות מכל רחבי המדינה שנהגו לנפוש באוטווצק.<br /> משפחת הורנשטיין אף הציעה לי לכבס את בגדיי בביתם. התחושה המשפחתית שהם העניקו לי היתה גדולה עד כדי כך שבימים שהייתי נוסע למשפחתי בוורשא, רבי משה דאג שאחותו, גב' לנדאו תיתן לי כסף כדי שאוכל לקנות אוכל בחנות וחלילה לא ארעב. גם היא כמו אחיה היתה אימהית ואכפתית והיה היכר בה שהיא נמנית עם האנף המכובד הזה&quot;.<br /> בחתונת כ&quot;ק אדמו&quot;ר והרבנית שנערכה בי&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט היו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין השושבינים מצד הרבי, מכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה.<br /> בשנת תרצ&quot;ה עבר הרבי הריי&quot;צ לגור בעיר אוטוואצק בסמיכות למשפחתו – משפחת הורנשטיין, ולחמש שנים הייתה מרכז ליובאוויטש בעיר זו, ואף ישיבת תומכי תמימים נפתחה בה.<br /> <br /> בנם, הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|מנחם מענדל]], נשא לאשה את מרת [[שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|שיינא]], בתו הצעירה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> בשואה נלקחה מרת הורנשטיין יחד עם בנה וכלתה למחנה ההשמדה טרבלינקה. שם, ביום [[י&quot;ד באלול]] [[תש&quot;ב]], הובלה לכבשנים.<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הורנשטיין משה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הורנשטיין משה]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=88225 2010-09-29T07:50:21Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אורנשטיין הזוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (משמאל) וחיה מושקא (מימין) הורנשטיין]]<br /> הרב '''משה הורנשטיין''' היה חתנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ובנו של הנגיד זלמן שאול הורנשטיין מחשובי חסידי [[באבוב]].<br /> <br /> את שידוך הוריו עשה הרבי הרש&quot;ב מפני שהרבי המהר&quot;ש נפטר שמונה שנים קודם לכן, וכפי שכותב הרבי הרש&quot;ב : <br /> &quot;עבור אחותי תחי' גמרנו השידוך עם מחותנו הר&quot;ז הארנשטיין . .ראינו את החתן’ אחי הרז&quot;א שי' ואני ובחנו אותו בלימוד ומצאנו אותו טוב וישר והוא ירא אלקים, ותקוותנו שיהי' כלי לקבל דא&quot;ח ג&quot;כ . .&quot;<br /> הוריו התחתנו בי' אלול תרנ&quot;א, את חתונתם מתאר באריכות כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ שהיה אז נער צעיר. לאחר חתונתם גרו ברוסיא בצל הגיס והאח הגדול הרבי הרש&quot;ב, לר' משה היה מפעל לחיתוך עצים בתחנת יעלנא שבפלך סמולנסק, ובסמוך עליה הייתה אחוזה שם התגוררה המשפחה. באותה תקופה התעסק ר' משה הרבה בלימוד החסידות וכפי שכותב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע ביומנו:<br /> &quot;שנת תרנ&quot;ד היא שנה מבורכת בחסידות . . באותו זמן היו כבוד דודיי הרמ&quot;מ שי' ומותני הרב משה שי' (הארנשטין) עסוקים מאוד בלימוד החסידות, דבר שהשפיע הרבה על כמה אברכים, בעלי כשרונות גדולים, שהיו משכילים במדעי עולם, ורחוקים מחסידות, ועל ידי הקביעות בלימוד החסידות התקרבו.<br /> מזמן לזמן הם היו נכנסים אל אבי, לשאול ולהתדבר בענינים שונים ממה שלמדו אז. לעתים קרובות היתה פגישה כזו אורכת כמה שעות&quot;.<br /> הרבי הריי&quot;צ מסבר גם בשיחותיו על ביקורים שעשה אצל המשפחה באחוזתה , ובקטע יומן אחר מספר על מאסרו של ר' משה הורנשטיין:<br /> &quot;בעת ההיא קרה שבית החורשת לגיזור קורות ואוצר הנסרים של דודי רבי משה הורנשטיין שהיו בתחנת יעלניא, פלך סמולנסק, עלו על המוקד. בית החורשת והאוצר לא היו מובטחים מפני אש בחברות הביטוח ואם כן אפוא לא היה מקום כלל לחשוד את הבעלים שהבעירו את הבערה. אבל אחד האדונים שגם לו היה אוצר סחורה באותה תחנה, והוא היה מידידיו של העורך דין צורר היהודים שמאקאוו ימ&quot;ש, אף כי לא סבל כל נזק מהשריפה, מצא מקום להעליל עלילה כי מר הורנשטיין העברי הצית אש באוצרו כדי שישרף אוצרו של אינו יהודי.<br /> הצורר שמאקאוו מצא בקעה לבנות בנין של אשמה על מר הורנשטיין בייחוד ועל כל היהודים הגרים מחוץ לתחום המושב בכלל. ועל ידי פקודת הקטיגור מעיר סמולנסק, אוהבו של שמאקאוו, נאסר דודי בכלא, וכל עירבון לא הועיל&quot;. <br /> לאחר זמן מה שגרו ברוסיא עברו לגור במדינת פולין, בתחילה בעיר ורשא ולבסוף השתקעו באוטוואוצק. <br /> לר' משה ורעייתו הורנשטיין נולדו חמישה ילדים, שמואל, מנחם מענדל, שרה, רחל ולאה. שמואל היה לעתיד למנהל מחלקה בקהילה היהודית בורשא, והתחתן עם ברינא ממשפחת הגאון הגדול רבי יעקב געזונדהייט רב ואב״ד ורשא בעהמח״ס תפארת יעקב עמ״ס גיטין וחולין ועוד. היו להם שני ילדים אורי ומרים. שמואל וזוגתו נספו בגטו ורשא בשנת תש&quot;ג ובנם נספה באותה שנה במחנה טרבלינקה. ממשפחה זו נותר נצר יחיד – מרת מרים יובל (טייכמן) שעלתה לארץ ישראל. אגב ר' שמואל נרצח עקה&quot;ש בגטו וורשא ביום הולדתו בדיוק.<br /> בתו של ר' משה, שרה התחתנה עם ר' קלמן ליס שהיה מחנך ילדי ונערי ישראל ומשורר ידוע, ונולד להם בן יחיד בשם בשם יקותיאל יעקב יוסף, לאחר שיעקב יוסף התייתם בקטנותו, גידלו אותו הרב מנחם מענדל הורנשטיין וזוגתו, וכדלקמן. רחל התחתנה עם ר' פנחס לייב לאנדא, ולהם נולד בן יחיד בשם זלמן דוד, הם עלו לגור בירושלים שם נהרג בנם בקרב ירושלים במלחמת העצמאות ביום י&quot;א תמוז תש&quot;ח. הי&quot;ד . <br /> קרוב משפחה נוסף היה ר' שלמה הורנשטיין אשר דר בשנותיו האחרונות בארה&quot;ב והיה לו קשר חם עם הרבי נשיא דורנו והיה מגיע רבות ל770, הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה, ולהלוויתו נסע הרבי לאיסט סייד שבמנהטן, (משם התמונה הידועה של הרבי עם האדמו&quot;ר רבי מרדכי שלמה מבויאן).<br /> משפחת הורנשטיין הייתה מהמשפחות החשובות באוטוואוצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים. וכפי שסיפר תלמיד ישיבת תומכי תמימים באוטוווצק יחיאל הדני שאכל במשך שנתיים אצל משפחת הורנשטיין :<br /> &quot;אומץ רב אזרתי כדי לדפוק על ביתה של משפחת הורנשטיין ולבקש לסעוד על שולחנה ימים אחדים בשבוע.<br /> המשפחה התגוררה בחווילה מפוארת במרכז העיירה שטורים של עצי אורן מקיפים אותה. כשנקשתי על דלת הכניסה, פתח את הדלת רבי משה והזמין אותי להיכנס פנימה. הוא היה גבה קומה ובעל פנים אצילות, וגם התנהגותו היתה אצילית, וכיון ששימש מנהלו של בית היתומים בעיירה, היה ער למצוקות של ילדים וסיפורו האישי נגע לליבו.<br /> תקוותי היתה שהמשפחה תסכים לאחרני בשניים מימות השבוע ושתי משפחות נוספות יארחו אותי בימים הבאים, אך רבי משה ורעייתו מרת חיה מושקא בת הרבי מהר&quot;ש התעקשו שאוכל אצלם את כל סעודות הסבוע. אני זוכר במיוחד את יחסה החם של הרבנית ע&quot;ה. נחשבתי בעיניה לבן נוסף, והיא הרעיפה עלי נטוב לבה שהיה נדיר ומעולם לא נתנה לי להרגיש זר אלא תמיד אחד מהמשפחה.<br /> כבר בסעודות הראשונות הבנתי שמדובר כאו במשפחה מיוחדת במינה ומהר מאד הוקסמתי מההנגה המלכותית והאצילית שהיתה נחלתם של כל בני הבית – אם בתוכן השיחות ובצורת הדיבור של בני הבית סביב השולחן ואם בכל פרט בחיי היום יום שאפילו הצעדים שלהם בעת הליכתם היו שונים ומיוחדים.<br /> סעודות השבת בבית הורנשטיין היו חוויה מיוחדת. הסעודה התנהלה באווירה חסידית ליובאוויטשית ובצורה אריסטקרטית מאד. את תפילות השבת היה רבי משה מתפלל בבית המדרש של אמשינוב והייתי הולך עמו. בחזרה לביתו היה מביא איתו תמיד קבוצה של אורחים. הם כבר ידעו שהוא אמרח נפלא מכל הבחינות ואהבו מאד לבוא אליו.<br /> בית המשפחה היה גם בית ועד לכל אנשי הרוח היהודים מגזע החסידים שחיו בעיר. הם הרבו להתאסף אצלו ואני זוכר שכל הסופרים היהודים מהשורה הראשונה בפולניה היו יושבים עמו ומצפים למוצא פיו. למשל בן דודו של הרבי, הסופר והפסיכולוג פישל שניאורסון – הממוחה שחוות דעתו הפסיכולוגיות על אירועים אקטאוליים היו מגיעות לכותרות מהדורות החדשות בכל אירופה – היה מרבה לפקוד את הבית.<br /> דמות שכיחה בין אורחי הבית היה גם הסופר היהודי הגדול דאז זלמן שניאור – ופרט לאלה היית מוצא שם את האורחים הטבעיים – חסידי חב&quot;ד מכל אתר ואתר ומשלחות ציבואיות של קהילות יהודיות מכל רחבי המדינה שנהגו לנפוש באוטווצק.<br /> משפחת הורנשטיין אף הציעה לי לכבס את בגדיי בביתם. התחושה המשפחתית שהם העניקו לי היתה גדולה עד כדי כך שבימים שהייתי נוסע למשפחתי בוורשא, רבי משה דאג שאחותו, גב' לנדאו תיתן לי כסף כדי שאוכל לקנות אוכל בחנות וחלילה לא ארעב. גם היא כמו אחיה היתה אימהית ואכפתית והיה היכר בה שהיא נמנית עם האנף המכובד הזה&quot;.<br /> בחתונת כ&quot;ק אדמו&quot;ר והרבנית שנערכה בי&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט היו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין השושבינים מצד הרבי, מכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה.<br /> בשנת תרצ&quot;ה עבר הרבי הריי&quot;צ לגור בעיר אוטוואצק בסמיכות למשפחתו – משפחת הורנשטיין, ולחמש שנים הייתה מרכז ליובאוויטש בעיר זו, ואף ישיבת תומכי תמימים נפתחה בה.<br /> <br /> <br /> ביום [[ח' בתמוז]] שנת [[תרנ&quot;א]] נערכו קישורי התנאים וביום [[י' באלול]] שנת [[תרנ&quot;א]] נשא לאשה את מרת חיה מושקא, בתו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. תחילה התגורר הזוג ב[[רוסיה]] ור' משה ניהל מפעל לחיתוך עצים. בשנים מאוחרות יותר עברו ל[[פולין]], שם התגוררו בעיר [[וורשה]] וכעבור זמן עברו ל[[אטווצק]]. כשהחלה [[מלחמת העולם השניה]] היה ר' משה מאוד חולה ולא יכל לקום ממיטתו וביום [[כ&quot;ח אדר תש&quot;א]] נפטר ומנוחתו כבוד באוטווצק.<br /> <br /> רעייתו מרת '''חיה מושקא''' היית בתם הצעירה של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ומרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה שניאורסון]]. כאדמו&quot;ר המהר&quot;ש הסתלק, היא היתה נערה צעירה.<br /> <br /> בנם, הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|מנחם מענדל]], נשא לאשה את מרת [[שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|שיינא]], בתו הצעירה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> בשואה נלקחה מרת הורנשטיין יחד עם בנה וכלתה למחנה ההשמדה טרבלינקה. שם, ביום [[י&quot;ד באלול]] [[תש&quot;ב]], הובלה לכבשנים.<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הורנשטיין משה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הורנשטיין משה]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=88224 2010-09-29T07:48:21Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מענדל הורנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל הורנשטיין]]<br /> הרה&quot;ח ר' '''מנחם מענדל הורנשטיין''' היה חתן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - בעל בתו [[הרבנית שיינא]].<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ה]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1052 מסמך].}} לאביו ר' [[משה הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|משה הורנשטיין]], שהיה מחשובי חסידי בויאן {{{הערה|דברי ר' [[יעקב לנדא]], רב [[בני ברק]].}}, ולאמו [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא הורנשטיין, ביתו]] של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> ר' יחיאל הדני זכה להכיר את ר' מענדל הורנשטיין שהיה אז בחור צעיר, וכך הוא סיפר:<br /> &quot;ר' מענדל היה בחור גבוה ונחמד למראה. הוא היה אז בן 22, מבוגר ממני בעשר שנים. דומני שבימים ההם למד באוניברסיטת ברלין, ובכל אופן בשבתות היה בא לאוטווצק וההנהגה שלו בתפילה ובסעודה היתה מאד מרשימה. תפילה זו תפילה וברכה זו ברכה, וכטבע החב&quot;דניקים היה עושה את הכל בצניעות ובשקט בלי שום 'בליטות'.<br /> בשבתות לאחר הסעודה היה מלווה אותי מהבית לבית האדמו&quot;ר מאמשינוב, כי הדרך חצתה יער שהפריד בין שני האיזורים הללו, ומענדי'ק מעולם לא הרשה לי ללכת לבדי. הדרך היתה ארוכה למדי, ובשעת ההליכה מענדי'ק היה מתעניין בשלומי ומנסה ככל שניתן לדבר איתי על נינים שמעסיקים נער בגילי&quot;.<br /> בתשרי תר&quot;צ נסע לעשות את ימי ראש השנה בריגא במחיצת החסידים, שם העמידו לו כיסא מיוחד כראוי לנכד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש נ&quot;ע (כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע שהה אז בארה&quot;ב).<br /> וכך מספר החסיד רא&quot;ח אלטהויז במכתבו ממוצאי ר&quot;ה תר&quot;צ, ריגה:<br /> הדלת מחדר הראשון להשני נסגר לגמרי, ונתרחב המזרח, העמדנו השטענדערס עבוד החסידים העובדים המאריכים בתפלתן, והמוכרחים להתפלל ליד הקיר.<br /> בהקרן זוית אצל החלון מתפלל חתנא דבי נשיאה שליט&quot;א, אחריו כלומר אצלו במזרח משמאל לימין עומדים, הגבאי ראשון הרא&quot;ח, הגבאי שני הרב מרדכי חפץ שליט&quot;א, הגביר החסיד באמת הרב אהרן חפת שי', הכהן הגדול מאחיו הרש&quot;י שי', והרש&quot;ג הקטון [הרב שמרי' ב&quot;ר נתן גורארי'], ואילך ארון הקודש, ומקום כ&quot;ק שליט&quot;א הקדוש, והדלת ג&quot;כ סתום, ופותחים רק בעת הצורך.<br /> מספר המתפללים הי' מחמשה עד ששה מנינים, לבד הנשים והטף, אשר מגיע ג&quot;כ לשלשה מנינים כן ירבו. נוסף על הבע&quot;ב חסידים דאתשקד, ה&quot;ה הרב מהאראדאק [הרב יוסף דוב קסטל] עם בניו הנוסעים לארה&quot;ב, המאסקוויר עם בניו הטובים, הקיפיליר עם ילדיו שי', והרב ווייצמאן שי' עם כל ב&quot;ב שי'. לכל אחד ניתן מקום מיוחד לפי כבודו וערכו, ועפ&quot;י ראות עיני הגבאי ראשון. השתדלתי אַלעמען שטעלן צופרידען. להאברך מענדל הארנשטיין העמדתי כסא מיוחד מעבר לשולחן הקריאה.<br /> <br /> קישורי התנאים<br /> ביום ל&quot;ג בעומר תרצ&quot;ב בא בקשורי התנאים בריגה עם בתו הצעירה של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ מרת שיינא, לרגל התנאים נסע הגיס - רבינו במיוחד לריגא, וכפי שסיפר בל&quot;ג בעומר תש&quot;י ובל&quot;ג בעומר תשל&quot;ה.<br /> הרבי הריי&quot;צ היה אז במצב בריאות מאד לא טוב וכן המצב הכלכלי היה קשה ביותר. בעת סעודת התנאים התוועד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע, ורבינו זי&quot;ע כתב את הדברים ברשימת יומנו. הרבי אף מציין שההזמנה לחתונת הרבנית שיינא הורינשטיין הועתקה מהזמנתו שלו.<br /> זוגתו הרבנית הצדקנית מרת שיינא היא צעירת בנות כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ והיא נולדה בכ&quot;א טבת תרס&quot;ד, הרבי הריי&quot;צ כותב לה באחת מאגרותיו &quot;אבא אמר עליך שיש לך חושים עדינים. 'חושים עדינים' זהו תואר נכבד ביותר, וביחוד כשהוא בן מאישיות כזאת&quot; וכ&quot;ק אדמו&quot;ר סיפר פעם (י&quot;ג ניסן תשי&quot;א) שבני -הבית אהבו לשחק ולהשתובב &quot;(א רייץ טאן זיך&quot;) עמה, והיתה רגילה לאכול על שולחנו של זקנה כ&quot;ק אדנ&quot;ע. וכמה פעמים חזר כ&quot;ק אדמו&quot;ר בהתוועדויות אמרות ממנה.<br /> ברשימת המאסר של הרבי הריי&quot;צ מובא דין ודברים שהיו לה עם אנשי הנ.ק.ו.ד שבאו לאסור את אביה, ולהלן קטעים מתוך נאומה שנשאה בפניהם: <br /> &quot;וידרשו מאתם לאמר להם: מאיזה פארטיע (מפלגה) המה, ויענו כי הם בהפארטיע של אביהם, בנות ישראל בעז־פארטיינע״, (בלתי מפלגתיות) מחבבי ארחות<br /> ישראל סבא, ממאסים בשאיפות החדשות. מפני מה? - נשמע קול נחמנ־ סהן בשאלת תמהון - מפני מה - ענתה בתי שיינא תחי׳ - מפני מה אינני מחויבת להשיב לכם, אתם שואלים איך היא השקפתי, ועל זה עניתי לכם ועל שאלת מפני מה אינני מחויבת לענות או לתת טעמים על השקפתי, כי הלא לא לשם דיסקוסיא באתם לבקר את כתביי ואגרותיי. אנחנו - המשיכה דברי׳ – מה שהיינו הננו, ומה שהננו, הננו מגידים גלוי מבלי התחשב אם יערב לכם, ואם הוא לפי רוחכם או לא.<br /> אתם צריכים להתחשב - הגיד נחמן־ סאהן - עם כחנו ודעתינו, הפקידות ג.פ.או. אשר בכחה ובשליחותה באנו אליכם, יכולה היא לפתוח גם פה אלם, ולספר גם המונח תחת כף הלב. אומנים נפלאים הם החוקרים שלנו כי להם אומרים את הכל, שם . . . אין מקום לכחד, שם . . . מדברים ברצון או שלא ברצון, שם . . .הכל נימס, שם אבן ידבר ויספר.<br /> כל האסון - ענתה בתי תחי׳ – הוא בזה, אשר חפצים ליקח הכל בכח, באלמות ובזרוע, עד כמה מאוסה היא ובלתי יסודית הדרך הלזו לקחת את בעלי השכל ובעלי הדיעה, בכחו של האגרוף ובהפחדת קנה רובה. <br /> לא אכחד כי נעים הי׳ לי לשמוע דברי׳ האמורים בהשכל בקרירות - כמובן עשוי׳ - ובקול מוחלט, אבל עם זה יראתי במאד לגורלה אשר לא יעלה בדעתו של נחמן־סאהן זה, המתפאר בכחו ואלמות ידו, לשום עלי׳ עונש מאסר&quot;.<br /> עוד יש על הרבנית שיינא הי&quot;ד הרבה באגרות ושיחות אביה כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע.<br /> <br /> חתונתו<br /> החתונה נקבעה ליום י' סיון תרצ&quot;ב בעיר לנדוואראוו שבפולין ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: &quot;ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין&quot;. סיבה נוספת היא מפני המצב הכלכלי הקשה ששרר אז.<br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ כתב כמה סוגי הזמנות בהם הזמין את החסידים לחתונה, הזמנות גם נשלחו לחסידים שנמצאו מעבר למסך הברזל – ברוסיא.<br /> לקראת החתונה הגיעו חסידים רבים, כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ עצמו הביא עמו שני גבאים בלבד, ר' דובער גראסבוים ורש&quot;ז גורארי', האורחים השתכנו במפקדה צבאית בשם קאזארמא, וכפי שסיפר הרש&quot;ז לעיתון כפר חב&quot;ד בעבר:<br /> רבים מהחסידים הקדימו לבוא ללאנדראוו כבר לפני חג השבועות בכדי לחוג את החג עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע, ולכן רוב מקומות הלינה היו כבר תפוסים לקראת החתונה. היה פעם שהגיעה קבוצת אורחים בשעת לילה מאוחרת והם נאלצו לישון על ספסלים עד שהאכסניה תסודר, בין הישנים על הספסלים היו אף חסידים ואנשי מעשה כאחי הגביר ר' הירשל גורארי' הי&quot;ד חתנו של האדמו&quot;ר מראדזין ומחשובי החסידים, והכל למען להשתתף בחתונת בתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ.<br /> ביום שלישי נערכה החופה, בשעה החמישית נערכה הקבלת פנים, ואילו החופה התאחרה מפני שחיכו לבואו של רבה של וילנא רבי חיים עוזר גארדזענסקי בעל שו&quot;ת אחיעזר, בעת ההליכה לחופה התכסו לפתע השמים בעבים (על אף שקודם היה יום קיץ בהיר), ובאותו הרגע השתנה מראה פני הרבי הריי&quot;צ לגמרי והובחן על פניו עצבות, רצינות ומתיחות נוראה ואיומה . ביום רביעי אחה&quot;צ נערכה סעודת החתונה שנמשכה עד אמצע הלילה. בליל שבת נערכה סעודת שבע ברכות.<br /> ביום השבת בשעת התפילה התעוררה בעיה עם העליות לתורה , משום שמשפחת הורנשטיין הינם כהנים, והיה צריך לתת עליה לחתן ולאביו, ואת המפטיר לא היה שייך לתת מפני שהוא ניתן לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ שהיה נוהג לעלות לתורה למפטיר, ולכן הורה הרבי הריי&quot;צ לעשות שלא כמנהגנו והורה להוסיף על העליות, וכך בעליית כהן ובעלייה השמינית (שלפני מפטיר) עלו הרמ&quot;מ ואביו. <br /> לאחר התפילה נערכה סעודה גדולה לאורחים. ברשימות דברים של הרב יהודה חיטריק מסופר בשם המשב&quot;ק ר' דובער גראסבוים שבסעודת יום השבת הוא שכח להגיש את הקוגל, ולכן ברכו ברכת המזון, אחרי שברכו שאל הרבי הריי&quot;צ אם אין קוגל ואז נזכרו שיש, הרבי והמסובים נטלו שוב את ידיהם ואכלו את הקוגל.<br /> לאחר החתונה נסע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ לדרוסעניק. ובחודש אב נסע הרמ&quot;מ הורנשטיין לאוטוואוצק , לתשרי נסע הרבי הריי&quot;צ לריגא, וכן נסעו לשם גם הרמ&quot;מ הורנשטיין וזוגתו.<br /> וראה עוד ברשימות שם כותב הרבי באריכות על חתונתם. שם הוא גם כותב סיפור ששמע מהרבנית חיה מושקא אמו של החתן הרמ&quot;מ. <br /> (אגב בתצוגת ספרית אגו&quot;ח מוצגים כתובת הרמ&quot;מ ושיינא כפי שהם נכתבו בכתי&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וכפי שהועתקו אח&quot;ז על ידי סופר,רק שהסופר שינה, בנוסח המקורי שכתב הרבי הריי&quot;צ הוא כתב על עצמו הרה&quot;ח, ואילו הסופר כתב אדמו&quot;ר . .)<br /> אף החסידים ברוסיא ערכו התוועדויות וימי שמחה לכבוד החתונה, וכמו שמצינו במכתב ששלח הרא&quot;ח אלטהויז לרבי הריי&quot;צ, בו הוא מספר לו שני משפחתו ברוסיא חגגו את ימי החתונה, ועל אף שבאותו הזמן ממש רדפו אותם צרות, לא שכחו על השמחה בבית רבי.<br /> בין חתונתו לשואה<br /> בתשרי תרצ&quot;ג שהה יחד עם גיסו - רבינו בחצר חותנו, ברשימת היומן מתאר רבינו כמה אפיזודות משותפות ביניהם:<br /> ביום ב' דחג הסוכות לא אמר הרבי הריי&quot;צ דא&quot;ח ברבים, אבל קרא לשני חתניו, כ&quot;ק אדמו&quot;ר וגיסו הרמ&quot;מ הורנשטיין וחזר בפנים המאמר ד&quot;ה טעמו וראו בשטריימעל ואבנט אבל בלא מטפחת. לאחר המאמר אמר הרבי הריי&quot;צ שיחה על דבר חג הסוכות.<br /> ודבר נוסף מעניין מספר הרבי ברשימותיו, מאותו חג הסוכות, והוא: הרבי הריי&quot;צ קנה אתרוג מארץ ישראל לו ולהרמ&quot;מ הורנשטיין בשותפות, בנוסף לאתרוג מקלאבריא עליו ברכו, והרבי הריי&quot;צ הורה שעניין זה צריך להיות בחשאי. אגב פעם סיפר הרבי הריי&quot;צ לרבי שאף לו הורה הרבי הרש&quot;ב ליטול שני אתרוגים, אחד מקאלבריא ואחד מארץ ישראל, וגם אז הוסיף שלא לפרסם על זה.<br /> עוד סיפר הרב שניאור זלמן גורארי': באחד השנים ששה הרב הורנשטיין בראש השנה בבית הרבי הריי&quot;צ, ראיתי אותו יורד מהמדריגות שהובילו לחדר הרבי הריי&quot;צ הוא פנה אלי ואמר לי: עכשיו יצאתי מחדרו של הרבי, ואזכה אותך בווארט ששמעתי ממנו עתה, &quot;מהו ההבדל בין ראש השנה ליום כיפור? שבראש השנה צריך לענות את הגוף (&quot;מדארף פייניקען דעם גוף&quot;) וביום כיפור אין צריכים&quot; .. <br /> בימי מלך מסופר אשר נוהג היה לו לרבי הריי&quot;צ, אשר ב'הקפות' בשמח&quot;ת היה רוקד יחד עם שלושת חתניו, כשמסביבו עומדים כל החסידים. וכפי שהיה גם בשנת תרח&quot;צ: &quot; כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ היה נוהג לרקוד ב״הקפות״ עם שלושת חתניו בהקפה ראשונה סיבובים־ספורים, ולאחר־מכן היה חוזר לשבת (או לעמוד ליד הסטענדער), כאשר החתנים היו ממשיכים לרקוד. בחדר הסמוך היו עומדים תלמידי הישיבה מביטים ורוקדים. באותה שנה - תרח׳׳ץ - יצא ה'חתן' של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ - כ״ק אדמו״ר - מההדר הראשון והלך לרקוד עם הבחורים בחדר השני &quot;.<br /> <br /> הרמ&quot;מ הורנשטיין היה גר בפריז לפני שהגיעו לשם הרבי והרבנית. בשנת תרצ&quot;ג לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, עקרו הרבי והרבנית מברלין ובאו לגור בפריז – בסמיכות להרמ&quot;מ וזוגתו הורנשטיין, הם עזרו להם בהתאקלמות בעיר החדשה ודרו בסמיכות זה לזה.<br /> בשנת תרח&quot;צ רבינו עבר דירה לכתובת אחרת, והרמ&quot;מ הורנשטיין וזוגתו שיינא עזרו להם במציאת הדירה, וגם הם עברו לגור בסמיכות לדירה זו, וכפי שכותבת הרבנית חיה מושקא ע&quot;ה לחמיה וחמותה – רלוי&quot;צ והרבנית חנה שניאורסון ליקטרינוסלב בתאריך כ&quot;ז אייר תרח&quot;צ:<br /> &quot;סוף כל סוף שכרנו דירה קטנה לפני כמה ימים, שני חדרים ושירותים ומטבח . . בקומה השלישית, עם מעלית, כל הנוחיות, אחותי הקטנה וגיסה נטלו חלק גדול בחיפוש. גם הם מצאו דירה, חדר שירותים ומטבח, לידינו, ונמשיך להיות לא רחוקים זה מזה. עבורינו זה חשוב . . שיינדל מבקשת למסור ד&quot;ש לבבי. &quot; הכתובת שהייתה רשומה על מכתב זה היא: ריו בולארד 9 פריז.<br /> באג&quot;ק של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע מופיעים כמה אג&quot;ק ששלח לו, אחד המכתבים המפורסמים ביותר הוא מכתב שכתב אליו בתאריך ג' תמוז תרצ&quot;ה בו הוא כותב לו אודות חוש וכשרון הציור ומספר לו בהרחבה מה ששמע מאביו הרבי נ&quot;ע אודות ג' תמונות שראה, וממאורעות התנאים של הוריו – ר' משה וראייתו הרבנית חיה מושקא בליובאוויטש. את מכתב זה הדפיס הרבי בקובץ שהוציא ביארצייט של הרמ&quot;מ הורנשטיין בכ&quot;ה חשון תשי&quot;א לעילוי נשמתם של הרמ&quot;מ וזוגתו הורנשטיין.<br /> כמו&quot;כ מאגרות אלו רואים הקשר המיוחד שהיה לו עם גיסו – כ&quot;ק אדמו&quot;ר זי&quot;ע, ולדוגמה, באג&quot;ק של הרבי הריי&quot;צ (אגרת תש&quot;נ) כותב הרבי הריי&quot;צ &quot;חתני רמ&quot;מ שי' הכהן סיפר לי בשם חתני הרב רמ&quot;מ שי'...&quot;. או במכתב נוסף ששלח הרבי הריי&quot;צ לחתנו רבינו בו הוא מבקשו להראות את המכתב גם להרמ&quot;מ- &quot;מצורף לזה הנני שולח לך העתק מכ' לפרעסיץ, ותראנו גם לגיסך חתני היקר שי'&quot;.<br /> הרבי הריי&quot;צ ביקר פעם בפאריז והרבי והרמ&quot;מ הורנשטיין עמדו לצידו לעוזרו בכל, וכפי שסיפר ר' בערל לאקס: בשבתות הרבי הריי&quot;צ היה דר בבית הוריו של ר' בערל - הר&quot;ר יעקב הי&quot;ד ומרת ביילא ע&quot;ה שהיו סמוך יותר לבית הכנסת, מפני שההליכה הייתה קשה לו. בשבת בבוקר היו מגיעים שני חתני הרבי הריי&quot;צ - הרבי והרב מנחם מענדל הורנשטיין - והם ליוו את הרבי עד לבית כנסת, וכאמור, באותם ימים ההליכה הייתה קשה לו ולכן שני החתנים אחזו בו משני הצדדים כדי לתמוך בו בשעת ליכתו.<br /> ברשימת היומן מספר הרבי שבפורים תרצ&quot;ח שהה הרבי הריי&quot;צ בפאריז ושלח משלוח מנות לו ולגיסו הרמ&quot;מ הורנשטיין.<br /> הרמ&quot;מ וזוגתו לא נפקדו בפרי בטן והם גדלו בביתם את אחיינם בן ר' קלמן ושרה ליס שהתייתם מהוריו ושמו יקותיאל יעקב יוסף .ילד זה נספה אף הוא בשואה.<br /> בתקופת השואה<br /> לאחר שהם קבילו ידיעות מאוטוואוצק שמצב בריאותו של אבי משפחת הורנשטיין – ר' משה התרדר, הם נסעו לשם כדי לעוזרו ולסומכו, ולכן בזמן פרוץ המלחמה שהו הרמ&quot;מ וזוגתו בבית משפחת הרב משה הורנשטיין באוטווצק, וכשהרבי הריי&quot;צ עזב את פולין הם לא יכלו לעזוב עמו יחדיו את פולין משום שלא הייתה להם אזרחות זרה מלבד אזרחות פולין.<br /> ר' משה נפטר בתאריך כ&quot;ח באדר תש&quot;א ומנ&quot;כ באוטוואצק.<br /> בתחילת שנת ת&quot;ש עסק רבינו מפריז בהצלת המשפחה וכפי שכתב במכתב מתאריך כ&quot;ה תשרי ת&quot;ש:<br /> &quot;רב יקר!<br /> הננו להודות לכבודו על מכתביו מה22 וה25 האחרון. אין לנו כל חדשות מהורינו. ממכתב של מר .. נודע לנו שלא התאפשר להם לעזוב את וורשא, ואנו מאד דואגים לשלומם.<br /> ברצון הייתי נותן לכבודו את כל תאריכי ומקומות הלידה של משפחתינו כפי בקשתכם, כדי להקל עליכם בקבלת הרשיונות האמריקניים. לדאבוני איני יודע אותם כולם חוץ מאלו: מענדל הארנשטיין נולד 1905 בביאנושפאל; שינא הארנשטיין נולדה 1904 בלובאוויץ; חי` מוסי` שניאורסאהן נולדה 13 במאוגוסט 1901 בסמאלענסק מוסף ודינה מענדל שניאורסאהן נולד 1 במרס 1895 מלויק וחנה ינובסקי בניקולייב…&quot;<br /> <br /> לאחר בוא הרבי הריי&quot;צ לארה&quot;ב פתח במסע קדחתני להצלתם, אגרות רבות נכתבו להרבה בעלי השפעה שיוכלו לעזור ולהציל, אגרות אלו נדפסו בסדרת אגרות קודש של אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע, וסיפור הצלתם נכתב במבוא לאג&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ובחי&quot;ב עמ' ט'). לבסוף הצליח הרבי הריי&quot;צ לקבל בעבורם ויזא לאמריקא, מכיוון שנשלחה בקשה להביא את הרמ&quot;מ הורנשטיין מאירופה לאמריקא לשמש בארה&quot;ב כרב ומנהיג רוחני, אך בויזא לא יצא שימוש, כי כבר לא היה שייך לצאת מאירופה הכבושה.<br /> בחלק גדול מהמכתבים מבטא הרבי הריי&quot;צ את צערו מזה שהם עדיין באוטוואצק, ותקוותו להוציאם משם, וכפי שכותב במכתב מתאריך ד' אייר ת&quot;ש למהרשלי&quot;א:<br /> &quot;יש לי צער גדול ויסורים מבתי שיינא תחי' ובעלה חתני ר' מנחם מענדיל שי' בן דודתי מרת חי' מושקא תחי' שעודנם בעיר אוטוואצק וכל מה שהשתדלנו להביאם לפה עדיין לא הצליח . .&quot;<br /> אגב, גם בזמן היות הרבי הריי&quot;צ בארה&quot;ב המשיך בקשר מכתבים עם חתנו ובתו שבאוטוואוצק, ושלח להם חבילות סיוע רבות כפי שנכתב באג&quot;ק שלו, וכפי שעולה גם ממכתבו מחודש ניסן תש&quot;א לר' פנחס ורחל לנדא אחות וגיס הרמ&quot;מ הורנשטיין ששהו בירושלים:<br /> &quot;ביום ה' העבר קבלנו מכ' מגו&quot;א חתנינו הרמ&quot;מ שי' ומגיסתם בתנו שיינא תי' אשר הי' בדרך כב' חדשים וכותבים כי ת&quot;ל שלום להם ומקבלים את החבילות ששולחים להם, כן בכל עת שיש ביכולתם כותבים – כמובן אשר לא בכל עת רשאים לכתוב – אנחנו כותבים אליהם מדי שבוע וכפי הנראה אשר אינם מקבלים את כולם, כן היו עם המכתבים שלכם אשר שלחנו אליהם ולא קבלו, רק את ההעתקות – כי שלחנו גופי המכתבים לבד וההעתקות לבד, וישמחו עליהם שמחה גדולה ובשבוע העברה – ביום ה' העבר – שבו ביום קבלנו מכתבכם, כתבנו אליהם, ונכון הדבר שתכתבו אלינו לעתים קרובות יותר ואנחנו נשלח אליהם וישמחו לשמוע מכם בשו&quot;ט בגשם וברוח.&quot;<br /> וכן במכתב נוסף אל הזוג לנדא מב' חשון תש&quot;ב מספר הרבי הריי&quot;צ:<br /> &quot;מבתנו וחתנינו יחיו או&quot;ג יחיו הננו מקבלים מכתבים ות&quot;ל שלום להם. לפעמים מתאחר קבלת מכתב איזה שבועות ואח&quot;כ מתקבלים איזה מכתבים יחד, הם כותבים רק מכתבים גלוים ואנחנו אליהם כותבים מכתבים סגורים, וכשאנו מקבלים מכתב מב&quot;ד וח&quot;ד יחיו הננו שולחים אליהם את גוף מכתבם ובעוד ימים אחדים הננו שולחים אליהם גם העתקה ממכתבם פן נאבד גוף המכתב ותתקבל ההעתקה.<br /> נהניתי לשמוע אשר בנם מר דוד שי' לומד . . יתן השי&quot;ת ויהי' יר&quot;ש וחסיד ויגדלוהו לתורה חופה ומעשים טובים . .&quot;<br /> ובמכתב להר&quot;י כשדן מתאריך ט' במר חשון תש&quot;ב מבקשו הרבי הריי&quot;צ לסייע בהצלתם: <br /> <br /> &quot;יודע הוא אשר בתי , בת הזקונים , מרת שיינא תחי׳ עם בעלה חתני - בן דודי ודודתי - מוה”ר מנחם מענדיל שי׳ הארענשטיין נשארו בפולין בעיר אטוואצק בבית דודי ודודתי מחותני ר׳ משה שי׳ ומחות׳ מרת חי׳ מושקא תחי׳ הארענשטיין , ובמשך הזמן הזה כבר הי’ ליוויזות עבורם לארצות הברית, וכל העיכוב הוא מהעדר רשיון היציאה, וכל התעסקותי בזה עד כה עלה בתהו.<br /> זה כימים אחדים אשר אחד הגיד לי אשר כבוד מלכם הוא בידידות עם מושל אשכנז או עם הקרובים אליו ואם כבוד מלכם הי’ מבקש שיתנו למר מנחם מענדיל ולאשתו שיינא הארענשטיין והילד ־ היתום יעקב יוסף המחונך אצלם רשיון לנסוע ולבא למדינת בזה טובה היו ממלאים בקשתו.<br /> ובזה הנני פונה אליו האם אפשר הדבר למצוא מישהו שימליץ טוב לפני כבוד מלכם לעשות כדבר הזה ולהשיג עבורם ויזה למדינתם הטובה, וכמובן אשלח בעזה״י כל אופני בטוחות שלא יהיו ח”ו למעמסה על מ י שהוא , ואשלח בעזה״י למדינתם הוויזות שלהם להכנס לפה ארצה״ב.<br /> ידעתי כי למותר לבקש ובזה כי יודע הוא עד כמה נוגע דבר הצלה זו בנפשינו ובנפשם ממש והנני לבקשו אשר אם רק יש איזה אפשרות בזה יואיל להודיעני תומ״י בתלגרמה, ואם יהי׳ נחוץ איזה הוצאה בזה - אפילו על ספק יוציא על חשבוני ויודיעני ואשלח. בתודה רבה&quot;.<br /> אך כל ההתעסקויות לא הועילו, וכפי שנכתב בהערות לאג&quot;ק חי&quot;ב עמ' ט':<br /> &quot;עוד בהיות הרבי הריי”צ בריגא הסכימה ארה”ב לתת להם ויזה לבוא לארה”ב, אך עדיין לא הספיק הרבי הריי”צ לקבלו עבורם. ביום א׳ אד&quot;ש כותב הר&quot;מ חפץ אל הרבי הריי”צ: &quot;ביום עש&quot;ק קבלתי מכתב מאטוואצק מחתן כ&quot;ק אשר הוא מבקש אשר ישלח את הויזע שלהם לטריעסט, וכן להודיע להקאנסול של איטליא בעיר ווארשא אשר נמצא בעדם וויזע לאמעריקא, אשר זה יכתוב הקאנסול דאמעריקא דפה&quot;.<br /> הרמ״ח מילא בקשתם, אד באגרת י&quot;ב אד&quot;ש כותב אל הרבי הריי”צ: הקונסול אמר אשר שלח לבערלין, ע״כ הם צריכים לפנות לבערלין. ובאגרת ו' ניסן: &quot;כתבו להקאנסול אמעריקאנית בבערלין והם לא קבלו מהקאנסול שום תשובה, כי הקאנסול הנ&quot;ל איננו משיב על מכתבי.<br /> פשר דבר שילוח הויזה לברלין מסופר באגרת שלאח״ז: &quot;מכאן השתדלו שישלחו להם את הוויזות לברלין שיוכלו לנסוע דרך איטליא, אך כיון שהתברר שאי אפשר להשיג את הויזה מהשגרירות שבברלין, התחילו להשתדל מיד בדבר שילוח ויזה נוספת לשגרירות שבנפולי. על כך כותב הרמ&quot;ח בא׳ דחוהמ&quot;פ:<br /> ״אודות בתו וחתנו כ&quot;ק קבלתי הטעלעגראמע ביום א׳ דפסח והלכתי תיכף לידידנו היקר הרב מרדכי דובין שי' ודבר להאדון מר ווילע, ואמר האדון הנ&quot;ל שהוא כבר קיבל הידיעה מוואשינגטאן אודות שילוח הוויזע לנעאפאלם ... לבקש מהקאנסול דנאפאלם שיודיעו תיכף לאטוואצק שיש בעדם ויזע&quot;..<br /> אחר שהגיעה הויזה לנפולי שלח להם הרבי הריי”צ כרטיסי אניה ורכבת, על כד כותב הרמ&quot;ח באגרת חיי אייר: הטעלעגראם בשבוע העבר קבלתי... להודיע לבתו ולחתנו כ&quot;ק באטוואצק ע״ד שילוח להם שיפם־קארטע ובאן בילעט, ווארשא נעאפאל ע&quot;י איטלי ליין, דרך מינראדאם בערלין&quot;. ובמברק כ׳ אייר מודיע: &quot;מבתם, מכתב קיבלו מנעאפאל לבוא לקבל הויזעס׳.<br /> אך לפתע נפסקה דרך הנסיעה מאיטליה לארה”ב, וגם ה 'יחזקאל פייגין וה&quot;ר יהודה עבער, שהיו שניהם בריגא באותה שעה, והוצרכו לנסוע לארה”ב דרר איטליה, גם עליהם נחסמה הדרך. הידיעה הראשונה על כר מודיע הרמיח באגרת ח״י אייר: ״עתה נפסק הדרך מאיטליא, שאין הולך משם הספינה&quot;. ובאגרת ג׳ סיון: ״מצד איטליא אין נותן רשות לנסוע דרך ארצם ... על שבת זו בא לפה מר קלמן פאפענהיים ואמר אשר גם יושבי עסטרייך אינם נותנים רשות לנסוע דרך איטליא, אך הם נוסעים מוויען דרך יוגאסלאווי או דרך אטען׳.<br /> בהגיע הידיעות להרבי הריי”צ כותב מברק בג׳ סיון: ״המצב הנוכחי דורש שהרמ&quot;ד ישלח מיד ויזה לטבית להארנשטיין. אנו נשתדל גם להשיג ויזה איטלקית. מציע שיסעו דרך ריגא. להודיע זאת לילדים.<br /> כל זאת לא הועיל. גם ההשתדלות הממושכת ע״י וואשינגטון על השגרירות בברלין, ובלשונו של הרבי הריי”צ לעיל ח״ו אגרת א׳תקצו: ״במשך הזמן הזה כבר הי׳ לי וויזות עבורם לארצות הברית, וכל העיכוב הוא מהעדר רשיון היציאה, וכל התעסקותי בזה עד כה עלו בתהו&quot;.<br /> <br /> כל הפעולות לא עזרו, והרמ&quot;מ, זוגתו ואמו נשלחו למחנה ההשמדה טרבלינקה.<br /> <br /> הידיעות על מותם<br /> לאחר סיום המלחמה לא הגיעו ידיעות ממה שנעשה עם בני הזוג הורנשטיין ורבינו זי&quot;ע פתח בחקירה נמרצת שלבסוף נמצא ממנה שהרמ&quot;מ הורנשטיין נרצח בכ&quot;ה חשון תש&quot;ג ורעייתו ביום ב' דר&quot;ה באותו השנה.<br /> להלן לקט מכתבים על הצלתם:<br /> <br /> ב״ה כ״ב שבט, תש״ז<br /> הנכבד מאד מר היטלר ברסקי<br /> שלום וברכה!<br /> לפני זמן כתבתי לו. כיון שאינני בטוח שהמכתב הגיע, הנני כותב שנית.<br /> את המכתב כותב אליו גיס של מענדל הורנשטיין. הנני פונה אליכם בבקשה הבאה: הגיע לכאן מכתב מאחת בשם לאה ציבוליארז שכעת יאנא ציבולסקא, היא כותבת שבאפריל שנת ארבעים ושתים . . . ברחו בני משפחת הורנשטיין מגיטו אוטווצק ליער, האם זו אמת? גיסתי מרת גורארי סיפרה לי, שהוא הי׳ באוטווצק באותו זמן, לכן הנני משער שיודע מה קרה אתם אז.<br /> הנני מקוה שיענה לי מיד והנני שולח לו את תודתי מעומק הלב מראש.<br /> חי&quot;ק<br /> לחמי שליט״א לא סיפרנו בינתיים בנוגע לכל זה.<br /> ב״ה, ט״ו תמוז, תש״ח<br /> אל הקהילה היהודית בוורשה, פולין<br /> שלום וברכה!<br /> אכיר לכם תודה אם תכתבו לי המידע הבא אודות גיסתי ומשפחתה:<br /> א) יוםהשנה, ב)היכןנספו ,ג) באלו תנאים.<br /> שם גיסתי: שיינא (סוני׳) הורנשטיין (שם הלידה שניאורסאהן).<br /> בעלה: מענדל הורנשטיין.<br /> אם בעלה:מוסיא הורנשטיין.<br /> .Otwock,Cliniecka4:כתובתם האחרונה באטוואצק בציפי׳ לתשובתכם המיידית ובתודה מראש,<br /> חי&quot;ק<br /> <br /> ב״ה, כ״ח תמוז, תש״ח<br /> גב׳ מאד נכבדה ס. טוקר תחי׳<br /> ברכה ושלום.<br /> מכתבה מה15- התקבל ומפליאותי מדוע אינה עונה על השאלות שלי אודות יום השנה של 1) סוני׳ הורנשטיין. 2) השנה של בעלה 3) כיצד סייעה להם. 4) היכן הם היו ושאר השאלות.<br /> לכאן הגיע מכתב שהם כולם בכלל ברחו לפרטיזנים ביערות והם היו כולם יחד ולא לחוד.<br /> אקוה שתענה על כל השאלות. . .<br /> <br /> ב״ה,ב׳ מנחם אב, תש״ט<br /> מר מרדכי אונרד שי׳<br /> שלום וברכה!<br /> היום קבלתי את מכתבו מ22- ביוני,שהי׳ יחד עם מענדל הורנשטיין בטרבלינקה ויש לו שליחות ממנו. מענדל הורנשטיין הי׳ גיסי, ואכיר לו תודה אם יכתוב לי מיד כל מה שיודע אודותו ואודות אשתו סוני׳, היכן היו בזמן האחרון, מה אירע אתם, היום המדוייק של השנה שלו והשנה שלה, מה אירע עם אמו של מענדל <br /> וכיצד הגיעו לטרבלינקה.<br /> ככל שידייק ויפרט בכתיבתו אלי,כן תגדל הכרת התודה שלי.<br /> הנני מצפה לתשובתו המדוייקת והמהירה, ואם אפשר בדואר אויר, ואני מודה לו מראש<br /> חי&quot;ק<br /> <br /> ובמכתב מאותו חודש:<br /> <br /> אחרי חקו״ד קבלתי מכתב מוארשא מאיש החותם עצמו מרדכי אונראד וכותב שהי׳ ביחד עם גיסתי גיסי ואמו הי׳׳ד בטרעבלינקע והיאר״צ שלהם הוא של אחות אדנ״ע י׳׳דאלול, בנה הוא גיס יכ׳׳ה חשון, ואשתו גיסתי יום שני דר׳׳ה. איני יודע מצב הבריאות של משפחת לנדא ואל בינתו אשען ־ להחליט אם כדאי להודיעם עד׳׳ז ואם יספר להם נא להודיעני עד״ז. . הנני ממשיך בחקו׳׳ד ע״ד הנ&quot;ל.<br /> חי&quot;ק<br /> <br /> לזכרם<br /> ביום היארציי&quot;ט של הרמ&quot;מ הורנשטיין ביום כ&quot;ה מר חשון תשי&quot;א – היאצ&quot;ט הראשון לאחר הסתלקות חותנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע הוציא הרבי קונטרס שהוקדש לזכותם, וכך כותב רבינו בפתח דבר:<br /> &quot;קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע)<br /> - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ&quot;ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח&quot;ז - ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.<br /> בקונטרס זה באו שני מאמרים . .שני מכתבי כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ: א) לבתו הרבנית מרת שיינא. ב)לחתנו הרב מ&quot;מ הכהן.<br /> <br /> . . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת תש&quot;ב - ב&quot;באראק&quot; אחד עם גיסי הרב מ&quot;מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט&quot;ו אלול תש&quot;ב הביא ה&quot;קאפא&quot; להרמ&quot;מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש&quot;ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני דראש השנה תש&quot;ג הובילו את רעיתו להכבשונות.<br /> כ&quot;ה חשון תש&quot;ג כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ&quot;מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע&quot;מ להובילם לכבשונות<br /> ואב הרחמים יפקוד ברחמים החסידים והישרים והתמימים שמסרו נפשם על קדושת השם, ודם עבדיו יקום, וכפר אדמתו עמו, בשובו את שבות יעקב על ידי משיח צדקנו, והקיצו ורננו שוכני עפר&quot; חי&quot;ק.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ב[[י&quot;ח אייר תרצ&quot;ב]] התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> ביום קישורי התנאים אמר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[מאמר]] חסידות ד&quot;ה &quot;שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים&quot;.<br /> <br /> ביום [[י' סיון תרצ&quot;ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: &quot;ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין&quot;. באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך זמן. <br /> <br /> ==במלחמת העולם השניה==<br /> <br /> כשיצא [[הרבי הריי&quot;צ]] מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה&quot;ב]] הסכימה לתת גם לרמ&quot;מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. <br /> <br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה&quot;ב. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ בהערה לאגרת ד'שנו).<br /> <br /> ==מותו על קידוש השם==<br /> בשלב מסויים הגיעו ידיעות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.<br /> <br /> כדי שלא לצער את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ&quot;ז [[מנחם אב]] [[תש&quot;ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):<br /> &quot;הנני ממשיך בחקו&quot;ד ע&quot;ד הנ&quot;ל ולע&quot;ע אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר&quot;צ בימים הנ&quot;ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א אינם יודעים עד&quot;ז<br /> אם יגלה את הנ&quot;ל ללנדא (הכונה לרה&quot;ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ&quot;מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ&quot;מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו עד&quot;ז במכתביהם לכאן מטעם הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ==סיפור גורלם==<br /> רק בכ&quot;ה [[חשון]] [[תשי&quot;א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי&quot;צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם:<br /> &quot;קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע).<br /> <br /> - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ&quot;ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח&quot;ז -<br /> ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.<br /> <br /> . . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש&quot;ב]] - ב&quot;באראק&quot; אחד עם גיסי הרב מ&quot;מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט&quot;ו אלול תש&quot;ב הביא ה&quot;קאפא&quot; להרמ&quot;מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש&quot;ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש&quot;ג הובילו את רעיתו להכבשונות.[[כ&quot;ה חשוון תש&quot;ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ&quot;מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע&quot;מ להובילם לכבשונות&quot;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הורנשטיין מנחם מענדל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הורנשטיין מנחם מענדל]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=87933 2010-09-20T01:33:13Z

<p>69.114.216.58: זה לא היה בצעירותו - אלא להיפך התמונה שאתה מכיר הייתה מתרפ&quot;ט, וזה תמונה מאחרי תרצ&quot;ב</p> <hr /> <div>[[קובץ:מענדל הורנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מענדל הורנשטיין הי&quot;ד ]]<br /> הרה&quot;ח ר' '''מנחם מענדל הורנשטיין''' היה חתן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - בעל בתו [[הרבנית שיינא]].<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ה]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1052 מסמך].}} לאביו ר' [[משה הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|משה הורנשטיין]], שהיה מחשובי חסידי בויאן {{{הערה|דברי ר' [[יעקב לנדא]], רב [[בני ברק]].}}, ולאמו [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא הורנשטיין, ביתו]] של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ב[[י&quot;ח אייר תרצ&quot;ב]] התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> ביום קישורי התנאים אמר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[מאמר]] חסידות ד&quot;ה &quot;שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים&quot;.<br /> <br /> ביום [[י' סיון תרצ&quot;ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: &quot;ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין&quot;. באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך זמן. <br /> <br /> ==במלחמת העולם השניה==<br /> <br /> כשיצא [[הרבי הריי&quot;צ]] מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה&quot;ב]] הסכימה לתת גם לרמ&quot;מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. <br /> <br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה&quot;ב. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ בהערה לאגרת ד'שנו).<br /> <br /> ==מותו על קידוש השם==<br /> בשלב מסויים הגיעו ידיעות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.<br /> <br /> כדי שלא לצער את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ&quot;ז [[מנחם אב]] [[תש&quot;ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):<br /> &quot;הנני ממשיך בחקו&quot;ד ע&quot;ד הנ&quot;ל ולע&quot;ע אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר&quot;צ בימים הנ&quot;ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א אינם יודעים עד&quot;ז<br /> אם יגלה את הנ&quot;ל ללנדא (הכונה לרה&quot;ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ&quot;מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ&quot;מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו עד&quot;ז במכתביהם לכאן מטעם הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ==סיפור גורלם==<br /> רק בכ&quot;ה [[חשון]] [[תשי&quot;א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי&quot;צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם:<br /> &quot;קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע).<br /> <br /> - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ&quot;ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח&quot;ז -<br /> ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.<br /> <br /> . . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש&quot;ב]] - ב&quot;באראק&quot; אחד עם גיסי הרב מ&quot;מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט&quot;ו אלול תש&quot;ב הביא ה&quot;קאפא&quot; להרמ&quot;מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש&quot;ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש&quot;ג הובילו את רעיתו להכבשונות.[[כ&quot;ה חשוון תש&quot;ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ&quot;מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע&quot;מ להובילם לכבשונות&quot;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הורנשטיין מנחם מענדל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הורנשטיין מנחם מענדל]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=87931 2010-09-19T21:43:53Z

<p>69.114.216.58: ביטול גרסה 87792 של חסיד (שיחה)</p> <hr /> <div>[[קובץ:מענדל הורנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מענדל הורנשטיין הי&quot;ד ]]<br /> הרה&quot;ח ר' '''מנחם מענדל הורנשטיין''' היה חתן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - בעל בתו [[הרבנית שיינא]].<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ה]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1052 מסמך].}} לאביו ר' [[משה הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|משה הורנשטיין]], שהיה מחשובי חסידי בויאן {{{הערה|דברי ר' [[יעקב לנדא]], רב [[בני ברק]].}}, ולאמו [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא הורנשטיין, ביתו]] של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ב[[י&quot;ח אייר תרצ&quot;ב]] התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> ביום קישורי התנאים אמר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[מאמר]] חסידות ד&quot;ה &quot;שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים&quot;.<br /> <br /> ביום [[י' סיון תרצ&quot;ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: &quot;ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין&quot;. באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך זמן. <br /> <br /> ==במלחמת העולם השניה==<br /> <br /> כשיצא [[הרבי הריי&quot;צ]] מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה&quot;ב]] הסכימה לתת גם לרמ&quot;מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. <br /> <br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה&quot;ב. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ בהערה לאגרת ד'שנו).<br /> <br /> ==מותו על קידוש השם==<br /> בשלב מסויים הגיעו ידיעות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.<br /> <br /> כדי שלא לצער את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ&quot;ז [[מנחם אב]] [[תש&quot;ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):<br /> &quot;הנני ממשיך בחקו&quot;ד ע&quot;ד הנ&quot;ל ולע&quot;ע אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר&quot;צ בימים הנ&quot;ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א אינם יודעים עד&quot;ז<br /> אם יגלה את הנ&quot;ל ללנדא (הכונה לרה&quot;ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ&quot;מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ&quot;מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו עד&quot;ז במכתביהם לכאן מטעם הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ==סיפור גורלם==<br /> רק בכ&quot;ה [[חשון]] [[תשי&quot;א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי&quot;צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם:<br /> &quot;קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע).<br /> <br /> - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ&quot;ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח&quot;ז -<br /> ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.<br /> <br /> . . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש&quot;ב]] - ב&quot;באראק&quot; אחד עם גיסי הרב מ&quot;מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט&quot;ו אלול תש&quot;ב הביא ה&quot;קאפא&quot; להרמ&quot;מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש&quot;ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש&quot;ג הובילו את רעיתו להכבשונות.[[כ&quot;ה חשוון תש&quot;ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ&quot;מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע&quot;מ להובילם לכבשונות&quot;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הורנשטיין מנחם מענדל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הורנשטיין מנחם מענדל]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=87581 2010-09-13T07:21:16Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מענדל הורנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מענדל הורנשטיין הי&quot;ד ]]<br /> הרה&quot;ח ר' '''מנחם מענדל הורנשטיין''' היה חתן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - בעל בתו [[הרבנית שיינא]].<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> נולד בשנת [[תרס&quot;ה]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1052 מסמך].}} לאביו ר' [[משה הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|משה הורנשטיין]], שהיה מחשובי חסידי בויאן {{{הערה|דברי ר' [[יעקב לנדא]], רב [[בני ברק]].}}, ולאמו [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא הורנשטיין, ביתו]] של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ב[[י&quot;ח אייר תרצ&quot;ב]] התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> ביום קישורי התנאים אמר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[מאמר]] חסידות ד&quot;ה &quot;שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים&quot;.<br /> <br /> ביום [[י' סיון תרצ&quot;ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: &quot;ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין&quot;. באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך זמן. <br /> <br /> ==במלחמת העולם השניה==<br /> <br /> כשיצא [[הרבי הריי&quot;צ]] מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה&quot;ב]] הסכימה לתת גם לרמ&quot;מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. <br /> <br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה&quot;ב. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ בהערה לאגרת ד'שנו).<br /> <br /> ==מותו על קידוש השם==<br /> בשלב מסויים הגיעו ידיעות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.<br /> <br /> כדי שלא לצער את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ&quot;ז [[מנחם אב]] [[תש&quot;ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):<br /> &quot;הנני ממשיך בחקו&quot;ד ע&quot;ד הנ&quot;ל ולע&quot;ע אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר&quot;צ בימים הנ&quot;ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א אינם יודעים עד&quot;ז<br /> אם יגלה את הנ&quot;ל ללנדא (הכונה לרה&quot;ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ&quot;מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ&quot;מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו עד&quot;ז במכתביהם לכאן מטעם הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ==סיפור גורלם==<br /> רק בכ&quot;ה [[חשון]] [[תשי&quot;א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי&quot;צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם:<br /> &quot;קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע).<br /> <br /> - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ&quot;ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח&quot;ז -<br /> ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.<br /> <br /> . . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש&quot;ב]] - ב&quot;באראק&quot; אחד עם גיסי הרב מ&quot;מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט&quot;ו אלול תש&quot;ב הביא ה&quot;קאפא&quot; להרמ&quot;מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש&quot;ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש&quot;ג הובילו את רעיתו להכבשונות.[[כ&quot;ה חשוון תש&quot;ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ&quot;מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע&quot;מ להובילם לכבשונות&quot;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הורנשטיין מנחם מענדל]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%96%D7%A0%D7%90&diff=86007 2010-08-26T07:54:11Z

<p>69.114.216.58: /* הרבי הריי&quot;צ קורא לו ר&#039; ברוך ולא ישראל ברוך */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>מילים בלתי מובנות: &quot;במהלך הנשים&quot;? --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט&quot;ו באייר ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 15:34, 29 באפריל 2010 (UTC)<br /> :תוקן. נו, אתה לא מכיר את הסיפור עם &quot;ברכת הנשים&quot; בשמו&quot;ע?? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 15:37, 29 באפריל 2010 (UTC)<br /> ::מהו הסיפור (או שזה חלק מהבדיחה(:) '''[[משיח]] נאו!''' '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' - '''היום ט&quot;ו באייר ה'תש&quot;ע מקבלים פני מלכינו!'''<br /> ראו [[שיחת משתמש:חיים נהר/ארכיון 3#חיים נהר|כאן]]. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט&quot;ו באייר ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 15:41, 29 באפריל 2010 (UTC)<br /> :::אם כבר סיפור אז ב[[חב&quot;דפדיה:א חסידישע פארבריינגען]]. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 15:51, 29 באפריל 2010 (UTC)<br /> <br /> == הרבי הריי&quot;צ קורא לו ר' ברוך ולא ישראל ברוך ==<br /> <br /> וכן אדה&quot;ז חותם בן ר' ברוך ולא בן ר' ישראל ברוך.<br /> צריך לתקן מהר.</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=86006 2010-08-26T07:53:01Z

<p>69.114.216.58: הוא לא היה חסיד בתקופת הרבי. אולי בתקופת הרבי הריי&quot;צ</p> <hr /> <div>'''חנוך הענדל הבלין''' נולד לאביו הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ב[[חברון]]. <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת]]. בין השנים [[תרפ&quot;ז]] - [[תש&quot;ז]] שימש כנציגו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ארץ ישראל]] בנוגע לפעילות למען טובת כלל [[יהודי]] [[רוסיה]]. התעסק רבות למען השגת סרטיפיקטים (- אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים שניתנו במכסה מצומצמת) ל[[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] ב[[ברית המועצות]], זאת במסגרת &quot;[[הועד להצלת יהדות רוסיה]]&quot; שעל ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש וזאת גם לאחר עיכובים רבים, ועזרה רבה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומה[[מזכירות]]. <br /> <br /> == הנהלת ישיבת תורת אמת ==<br /> את ישיבת תורת אמת הקים אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, וכמנהל פועל שימש הרב [[שלמה זלמן הבלין]] (אביו של חנוך הענדל) שהישיבה נרשמה תחת שמו. כשביקש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהישיבה תהיה רשומה תחת חסידות חב&quot;ד, סירב לכך בנו - חנוך הענדל. לאחר פטירת אביו, לקח חנוך הענדל את תפקיד מנהל הישיבה והמשיך בסירובו שהישיבה תרשם תחת חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> מצב זה נמשך גם בנשיאותו של [[הרבי]], עד שנת [[תשי&quot;ג]], אז הוחלפה ההנהלה. <br /> <br /> במכתב משנת [[תשי&quot;ג]] כותב הרבי לר' [[אברהם פריז]] על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו עם מי הוא מנהל סיכסוכים{{הערת שוליים|&quot;ומוסג&quot;פ העתק מכתבי להר&quot;ח ... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר&quot; (מכתב [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] לר&quot;א פאריז, ט' [[אלול]] [[תשי&quot;ג]], [[אחד היה אברהם]] עמ' 227).}} כשהכוונה היא ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. <br /> <br /> נפטר בח' [[אלול]] [[תשכ&quot;ח]].<br /> <br /> במשך השנים העלה על הכתב [[סיפור]]ים, אמרות ועניינים ב[[חסידות]] מפי גדולי ה[[חסיד]]ים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר [[המשפיע (הבלין)|המשפיע]] על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הבלין חנוך הענדל]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=86002 2010-08-26T01:17:38Z

<p>69.114.216.58: דף חדש: ערך זה נלקח מויקיפדיה העברית. ~~~~</p> <hr /> <div>ערך זה נלקח מויקיפדיה העברית. [[מיוחד:תרומות/69.114.216.58|69.114.216.58]] 01:17, 26 באוגוסט 2010 (UTC)</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=85815 2010-08-24T02:45:12Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>ה'מנוול' '''חנוך הענדל הבלין''' נולד לאביו הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ב[[חברון]]. <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת]]. בין השנים [[תרפ&quot;ז]] - [[תש&quot;ז]] שימש כנציגו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ארץ ישראל]] בנוגע לפעילות למען טובת כלל [[יהודי]] [[רוסיה]] והתעסק רבות למען השגת סרטיפיקטים ( - אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים. ניתנו במכסה מצומצמת), ל[[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] ב[[ברית המועצות]], במסגרת &quot;[[הועד להצלת יהדות רוסיה]]&quot; שעל ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש וזאת גם לאחר עיכובים רבים, ועזרה רבה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומה[[מזכירות]]. <br /> <br /> היה ממנהלי ישיבת [[תורת אמת]] - [[ירושלים]] לצד אביו הרב שלמה זלמן הבלין שהיה מנהל הישיבה, ולאחר פטירתו מילא את מקומו. בשלב מסויים החלו חיכוכים בין הנהלת הישיבה בירושלים לבין המרכז ב[[ניו-יורק]], עקב גניבות שגנ מקופת הישיבה וכמה מעשים וכו' ומכיון שלא קיבל לגמרי את מרות הרבי. הדבר שהביא למשא ומתן עם ההנהלה שנמשך עד לשנת [[תשי&quot;ג]]. בשנה ההיא הוחלפה ההנהלה על פי הוראת [[הרבי]]. במכתב משנת [[תשי&quot;ג]] כותב הרבי לר' [[אברהם פריז]] על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו עם מי הוא מנהל סיכסוכים{{הערת שוליים|&quot;ומוסג&quot;פ העתק מכתבי להר&quot;ח ... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר&quot; (מכתב [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] לר&quot;א פאריז, ט' [[אלול]] [[תשי&quot;ג]], [[אחד היה אברהם]] עמ' 227).}}. חסידים שונים סבלו מחיכוכים אלו, חלקם הופללו בעבירות חוק ונעצרו{{הערת שוליים|ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז]] ור' [[משה אשכנזי]].}}. הנושא גם הגיע לעיתונות.<br /> <br /> <br /> נפטר בח' [[אלול]] [[תשכ&quot;ח]].<br /> <br /> במשך השנים הענדל העלה על הכתב [[סיפור]]ים, אמרות ועניינים ב[[חסידות]] מפי גדולי ה[[חסיד]]ים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר [[המשפיע (הבלין)|המשפיע]] על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=85814 2010-08-24T02:44:23Z

<p>69.114.216.58: ביטול גרסה 85709 של Chabadnik (שיחה)</p> <hr /> <div>'''חנוך הענדל הבלין''' נולד לאביו הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ב[[חברון]]. <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת]]. בין השנים [[תרפ&quot;ז]] - [[תש&quot;ז]] שימש כנציגו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ארץ ישראל]] בנוגע לפעילות למען טובת כלל [[יהודי]] [[רוסיה]] והתעסק רבות למען השגת סרטיפיקטים ( - אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים. ניתנו במכסה מצומצמת), ל[[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] ב[[ברית המועצות]], במסגרת &quot;[[הועד להצלת יהדות רוסיה]]&quot; שעל ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש וזאת גם לאחר עיכובים רבים, ועזרה רבה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומה[[מזכירות]]. <br /> <br /> היה ממנהלי ישיבת [[תורת אמת]] - [[ירושלים]] לצד אביו הרב שלמה זלמן הבלין שהיה מנהל הישיבה, ולאחר פטירתו מילא את מקומו. בשלב מסויים החלו חיכוכים בין הנהלת הישיבה בירושלים לבין המרכז ב[[ניו-יורק]], עקב גניבות שגנ מקופת הישיבה וכמה מעשים וכו' ומכיון שלא קיבל לגמרי את מרות הרבי. הדבר שהביא למשא ומתן עם ההנהלה שנמשך עד לשנת [[תשי&quot;ג]]. בשנה ההיא הוחלפה ההנהלה על פי הוראת [[הרבי]]. במכתב משנת [[תשי&quot;ג]] כותב הרבי לר' [[אברהם פריז]] על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו עם מי הוא מנהל סיכסוכים{{הערת שוליים|&quot;ומוסג&quot;פ העתק מכתבי להר&quot;ח ... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר&quot; (מכתב [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] לר&quot;א פאריז, ט' [[אלול]] [[תשי&quot;ג]], [[אחד היה אברהם]] עמ' 227).}}. חסידים שונים סבלו מחיכוכים אלו, חלקם הופללו בעבירות חוק ונעצרו{{הערת שוליים|ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז]] ור' [[משה אשכנזי]].}}. הנושא גם הגיע לעיתונות.<br /> <br /> הרבי כינהו מנוול.<br /> <br /> נפטר בח' [[אלול]] [[תשכ&quot;ח]].<br /> <br /> במשך השנים הענדל העלה על הכתב [[סיפור]]ים, אמרות ועניינים ב[[חסידות]] מפי גדולי ה[[חסיד]]ים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר [[המשפיע (הבלין)|המשפיע]] על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הבלין חנוך הענדל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|הבלין חנוך הענדל]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%95%D7%91&diff=85616 2010-08-22T07:25:22Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>הרב '''יצחק דובוב''' נולד ביקשוץ-בוברויסק, למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] משנת [[תרס&quot;א]]. <br /> <br /> כיהן ברבנות בכמה עיירות, בפענזע ובפינדעלע ב[[רוסיה]]. <br /> <br /> ב[[תרפ&quot;א]] עבר לריגא שם כיהן כרב באחד מבתי המדרש ב&quot;רייסישע מניינים&quot;, ויצא מריגה בשנת תרפ&quot;ח. <br /> ומאז רב במנצ'סטר בריטניה, במשך חמישים שנה. <br /> <br /> היה בעל מנגן, ידע ניגוני חב&quot;ד רבים. <br /> נפטר בשנת [[תשל&quot;ח]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=85512 2010-08-20T10:45:47Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>'''חנוך הענדל הבלין''' נולד לאביו הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ב[[חברון]]. <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת]]. בין השנים [[תרפ&quot;ז]] - [[תש&quot;ז]] שימש כנציגו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ארץ ישראל]] בנוגע לפעילות למען טובת כלל [[יהודי]] [[רוסיה]] והתעסק רבות למען השגת סרטיפיקטים ( - אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים. ניתנו במכסה מצומצמת), ל[[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] ב[[ברית המועצות]], במסגרת &quot;[[הועד להצלת יהדות רוסיה]]&quot; שעל ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש וזאת גם לאחר עיכובים רבים, ועזרה רבה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומה[[מזכירות]]. <br /> <br /> היה ממנהלי ישיבת [[תורת אמת]] - [[ירושלים]] לצד אביו הרב שלמה זלמן הבלין שהיה מנהל הישיבה, ולאחר פטירתו מילא את מקומו. בשלב מסויים החלו חיכוכים בין הנהלת הישיבה בירושלים לבין המרכז ב[[ניו-יורק]], עקב גניבות שגנ מקופת הישיבה וכמה מעשים וכו' ומכיון שלא קיבל לגמרי את מרות הרבי. הדבר שהביא למשא ומתן עם ההנהלה שנמשך עד לשנת [[תשי&quot;ג]]. בשנה ההיא הוחלפה ההנהלה על פי הוראת [[הרבי]]. במכתב משנת [[תשי&quot;ג]] כותב הרבי לר' [[אברהם פריז]] על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו עם מי הוא מנהל סיכסוכים{{הערת שוליים|&quot;ומוסג&quot;פ העתק מכתבי להר&quot;ח ... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר&quot; (מכתב [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] לר&quot;א פאריז, ט' [[אלול]] [[תשי&quot;ג]], [[אחד היה אברהם]] עמ' 227).}}. חסידים שונים סבלו מחיכוכים אלו, חלקם הופללו בעבירות חוק ונעצרו{{הערת שוליים|ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז]] ור' [[משה אשכנזי]].}}. הנושא גם הגיע לעיתונות.<br /> <br /> הרבי כינהו מנוול.<br /> <br /> נפטר בח' [[אלול]] [[תשכ&quot;ח]].<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=85511 2010-08-20T10:45:09Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>'''חנוך הענדל הבלין''' נולד לאביו הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ב[[חברון]]. <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת]]. בין השנים [[תרפ&quot;ז]] - [[תש&quot;ז]] שימש כנציגו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ארץ ישראל]] בנוגע לפעילות למען טובת כלל [[יהודי]] [[רוסיה]] והתעסק רבות למען השגת סרטיפיקטים ( - אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים. ניתנו במכסה מצומצמת), ל[[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] ב[[ברית המועצות]], במסגרת &quot;[[הועד להצלת יהדות רוסיה]]&quot; שעל ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש וזאת גם לאחר עיכובים רבים, ועזרה רבה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומה[[מזכירות]]. <br /> <br /> היה ממנהלי ישיבת [[תורת אמת]] - [[ירושלים]] לצד אביו הרב שלמה זלמן הבלין שהיה מנהל הישיבה, ולאחר פטירתו מילא את מקומו. בשלב מסויים החלו חיכוכים בין הנהלת הישיבה בירושלים לבין המרכז ב[[ניו-יורק]], עקב גניבות שגנ מקופת הישיבה וכמה מעשים וכו' ומכיון שלא קיבל לגמרי את מרות הרבי. הדבר שהביא למשא ומתן עם ההנהלה שנמשך עד לשנת [[תשי&quot;ג]]. בשנה ההיא הוחלפה ההנהלה על פי הוראת [[הרבי]]. במכתב משנת [[תשי&quot;ג]] כותב הרבי לר' [[אברהם פריז]] על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו עם מי הוא מנהל סיכסוכים{{הערת שוליים|&quot;ומוסג&quot;פ העתק מכתבי להר&quot;ח ... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר&quot; (מכתב [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] לר&quot;א פאריז, ט' [[אלול]] [[תשי&quot;ג]], [[אחד היה אברהם]] עמ' 227).}}. חסידים שונים סבלו מחיכוכים אלו, חלקם הופללו בעבירות חוק ונעצרו{{הערת שוליים|ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז]] ור' [[משה אשכנזי]].}}. הנושא גם הגיע לעיתונות.<br /> <br /> הרבי כינהו מנוול.<br /> <br /> נפטר בח' [[אלול]] [[תשכ&quot;ח]].<br /> <br /> במשך השנים הענדל העלה על הכתב [[סיפור]]ים, אמרות ועניינים ב[[חסידות]] מפי גדולי ה[[חסיד]]ים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר [[המשפיע (הבלין)|המשפיע]] על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הבלין חנוך הענדל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|הבלין חנוך הענדל]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=85496 2010-08-20T05:35:52Z

<p>69.114.216.58: /* חוצפה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>ואחרי שמכניסים ערך על אדם כזה, באים בטענות על [[פישל שניאורסאהן]]. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> ::מנסה לסייע לסנגר על הבוגדים. ובקיצור, אם ימחק הערך על פישל, אפשר למחוק גם את הערך על הענדל. אבל אם כותבים על כל הבוגדים, אז מה רע בלכתוב על הענדל? פיני 10:23, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :::כמו כל תנועה, גם לחב&quot;ד יש בוגדים ומבקרים והם חלק מעולמנו וזהו דרכו של עולם. חב&quot;דפדיה כאינציקלופדיה חב&quot;דית, תפקידה לתעדת '''הכל'''. וצריך לדעת לעשות זאת בזהירות ובעדינות. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:25, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> ::::נכון מאד! זו גם דעתי! עיין מה שכתבתי בזה ב[[שיחה:פישל שניאורסאהן]]. רק רציתי להעיר. וודאי. ולדעתי כדאי גם שיהי' ערך על [[אביגדור המלשין]] וכו'. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> ::::: על אביגדור, המן הרשע וכדו' תכתוב את כל האמת, ואז אלו שאינם יודעים ילמדו את האמת. מאידך על פישל והענדל לא תיכתב פה האמת כפי שהיא. אצל פישל לא יכתב על מהות ירידתו/נפילתו, ואצל הענדל לא תיכתב התנגדותו לקבלת מרות. לכן יש לשקול כיצד לנהוג פיני 17:04, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> ::::::יכול לכתוב שאפשר לכתוב - בעדינות - ובאוביקטיביות. לדוגמא בערך על הענדל אנחנו לא אנצקלופדיה של הבלין וגם לא של תלמידי התו&quot;א. דעות וחשבונות אישיים. לכאן. אבל את האמת - צריך לכתוב. זו דעתי. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> ::::::: הענדל - זה לא חשבון בין תורת אמת אליו, אלא בינו לבין הרבי, והיו מעורבים בזה כל חב&quot;ד בארץ פיני 17:12, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> ::::::::אוקיי, מקובל. אין לי כ&quot;כ ידיעה בפרטי הנושא. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> איני מבין על מה הדיון. כתבת פיני, שכל חב&quot;ד בארץ היו מעורבים בזה. במילים אלו הסברת יפה מדוע הערך צריך להיות. בנוגע לתוכנו: מתפקידה של חב&quot;דפדיה לומר את העובדות כפי שהם התרחשו. אין זה מתפקידנו לכתוב על &quot;מהות ירידתו/נפילתו&quot;. כל עובדה שהייתה - מקומה כאן. באשר לתוכן, תמיד אפשר לעדן את הסגנון מבלי לשנות את התוכן ובזה ייחודיותינו כאנציקלופדיה חב&quot;דית. מקווה שזה ברור. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:11, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] בדרך כלל אתה צודק בדבריך, אבל תסכים שבערכים שאינם מוסיפים כבוד ל[[חסידות חב&quot;ד]] ול[[הרבי|עומד בראשה]] החשבון יהיה שונה. ערך על הענדל הבלין גם לדעתי צריך שיהיה, אבל עם עובדות ענייניות נטו (תפקידו, ומאיזו שנה ועד איזו שנה שימש כמנהל). בכל הסיפורים מסביב אין תועלת (ישנם כמה ערכים דומים בחב&quot;דפדיה, בהם משתדלים להיצמד לעובדות ללא הסיפורים מסביב, כמו הערך על [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. דעתי עלכ&quot;פ. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 21:37, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> ::אכן כן ונראה שדבריך מהוים הגדרה על מה שכתבתי לעיל &quot;לעדן את הסגנון מבלי לשנות את התוכן&quot;. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:51, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :::אהבתי שהאדם שרבינו זי&quot;ע הגדירו &quot;מנוול&quot; נכלל בקטגורייה &quot;חסידי אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;, אבל מה הפלא אם האדם שביטל את הצומות &quot;זמרוני ציק&quot; נכלל באותה קטגורייה, כנראה שגם הענדל הבלין ראוי להיכלל בה, מה שנותר זה להוסיף לקטגורייה את שלמה קרליבך וזלמן שכטר.<br /> ::::א. דייק בלשונך! הוא נכלל בקטגוריה: חסידים '''מתקופת''' אדמו&quot;ר שליט&quot;א! ב. לו רק בגלל שזכה ליחס הנ&quot;ל מהרבי (שלילי, אמנם. אבל בכ&quot;ז יחס), הוא ראוי לערך, ק&quot;ו מהפלג המשיחי בחב&quot;ד שלטענתך, הרבי התנגד להם בכל אורך הדרך. בתקווה להבנה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 10:16, 31 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> :::::דייק בלשוני! טענתי הייתה על הקטגוריה שבה הוא נכלל ולא על עצם הערך שאכן ראוי, כפי שראוייים גם אביגדור המלשין, בארי גורארי וזמרוני ציק.<br /> ::::::אכן, הוא מגדיר עצמו חסיד חב&quot;ד והוא היה גם בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א. זאת עובדה! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 10:34, 31 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> :::::::אם כן, כפי שכתבתי, גם שלמה קרליבך וזלמן שכטר שהגדירו עצמם - לפחות בשלב מסויים- כחסידי חב&quot;ד, שייכים לקטגורייה &quot;חסידים&quot; וגם המשיחיסט מאיביזה וברנס מגדירים עצמם חסידים .<br /> :ההגדרה חסיד חב&quot;ד הולך אחר החיתום וגם לא כל משוגע זכאי לערך, עם כל הכבוד! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 10:45, 31 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> == ערך קצר מדי ==<br /> <br /> ללא קשר לנושא, הערך ממש קצר. קצת מצחיק שהדיון בדף השיחה הרבה יותר ערוך מהערך עצמו..<br /> <br /> אגב, אינני בטוח בקשר לשנה בה הוחלפה ההנהלה (תשי&quot;ב?) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 21:41, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> <br /> == מתי נולד\נפטר ==<br /> <br /> הדברים הכי בסיסיים שלדאבוני עדיין חסרים בכשליש מהערכים: מתי נולד\נפטר הבנאדם, והיכן. גם בערך זה חסרים פרטים בסיסיים אלו. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> == רשימותיו ==<br /> <br /> לעניות דעתי הטקסט על רשימותיו צריך לבוא בסוף הערך, כיוון שאינו חלק ממאורעותיו ותולדות חייו. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> :א&quot;כ אפתח פסקה חדשה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:46, 19 אוקטובר 2009 (IST)<br /> <br /> ==חסיד משכמו ומעלה==<br /> [[קובץ:עלילות.JPG|ממוזער]]מהערך כפי שכתוב כעת, נראה כי הענדל היה חסיד משכמו ומעלה, לפחות בזמן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, והאמת היא שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקש לסגור את הישיבה בגללו, ואילו עם הרבי היתה לו מלחמה של ממש. ובזמן מלחמה זו בה הלשין על כל גדולי החסידים בארץ ישראל, כונה בפי החסידים בשמות גנאי שבד&quot;כ אין להעלותם על הכתב.<br /> <br /> לכן לענ&quot;ד, כדאי או למחוק את הערך, או להרחיב גם בצד השלילי. פיני 21:50, 15 במרץ 2010 (UTC)<br /> :איננו מוחקים או מוסיפים ע&quot;פ תחושותנו. באם יש לך מידע על נשוא הערך שאינו מופיע בו - אנא הוסף ומה טוב עם מקור מוסמך. כולנו בונים עולמות על סמך ידיעות שאספנו. עלינו לנפות את השמרים ולהגיש את הסולת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 21:56, 15 במרץ 2010 (UTC)<br /> :איני מצליח להעלות את הקובץ לכאן, אז הנה קישור:<br /> http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA.JPG<br /> זהו העתק זהה למקור, של מכתב מישיבת חב&quot;ד בלוד, והדברים מדברים בעד עצמם. פיני 22:11, 15 במרץ 2010 (UTC)<br /> <br /> :העלתי לכאן את הקובץ שכמובן, אין מקומו בערך. תוכל להוסף את תוכנו בקצרה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 11:09, 16 במרץ 2010 (UTC)<br /> <br /> ==עצורים==<br /> איני מצליח לערוך את הערת שוליים, ומי שיכול יוסיף כי מלבד ר' פיני'ע גם הרב משה אשכנזי נעצר בגינו. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:54, 23 באפריל 2010 (UTC)<br /> :מעניין. תוכל לפרט בקשר לר' משה? האם זה קשור לברזיל? או לקרבתו לאלתר שימחאוויטש? '''מתי אבוא ואראה פני [[הרבי|אבינו מלכינו]]?''', '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br /> ::ברזיל. הרב מ&quot;א היה המופלל המרכזי בפרשה. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 09:22, 23 באפריל 2010 (UTC)<br /> <br /> == חוצפה ==<br /> <br /> ערך על אדם שהרבי קראו מנוול, וכו' וכו', ומהערך הזה הוא נשמע צדיק, סך הכל היה לו &quot;חיכוכים&quot; עם המרכז בניו יורק????????????<br /> <br /> == חוצפה ==<br /> <br /> ערך על אדם שהרבי קראו מנוול, וכו' וכו', ומהערך הזה הוא נשמע צדיק, סך הכל היה לו &quot;חיכוכים&quot; עם המרכז בניו יורק????????????</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=85494 2010-08-20T05:35:40Z

<p>69.114.216.58: /* חוצפה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>ואחרי שמכניסים ערך על אדם כזה, באים בטענות על [[פישל שניאורסאהן]]. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> ::מנסה לסייע לסנגר על הבוגדים. ובקיצור, אם ימחק הערך על פישל, אפשר למחוק גם את הערך על הענדל. אבל אם כותבים על כל הבוגדים, אז מה רע בלכתוב על הענדל? פיני 10:23, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :::כמו כל תנועה, גם לחב&quot;ד יש בוגדים ומבקרים והם חלק מעולמנו וזהו דרכו של עולם. חב&quot;דפדיה כאינציקלופדיה חב&quot;דית, תפקידה לתעדת '''הכל'''. וצריך לדעת לעשות זאת בזהירות ובעדינות. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:25, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> ::::נכון מאד! זו גם דעתי! עיין מה שכתבתי בזה ב[[שיחה:פישל שניאורסאהן]]. רק רציתי להעיר. וודאי. ולדעתי כדאי גם שיהי' ערך על [[אביגדור המלשין]] וכו'. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> ::::: על אביגדור, המן הרשע וכדו' תכתוב את כל האמת, ואז אלו שאינם יודעים ילמדו את האמת. מאידך על פישל והענדל לא תיכתב פה האמת כפי שהיא. אצל פישל לא יכתב על מהות ירידתו/נפילתו, ואצל הענדל לא תיכתב התנגדותו לקבלת מרות. לכן יש לשקול כיצד לנהוג פיני 17:04, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> ::::::יכול לכתוב שאפשר לכתוב - בעדינות - ובאוביקטיביות. לדוגמא בערך על הענדל אנחנו לא אנצקלופדיה של הבלין וגם לא של תלמידי התו&quot;א. דעות וחשבונות אישיים. לכאן. אבל את האמת - צריך לכתוב. זו דעתי. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> ::::::: הענדל - זה לא חשבון בין תורת אמת אליו, אלא בינו לבין הרבי, והיו מעורבים בזה כל חב&quot;ד בארץ פיני 17:12, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> ::::::::אוקיי, מקובל. אין לי כ&quot;כ ידיעה בפרטי הנושא. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> איני מבין על מה הדיון. כתבת פיני, שכל חב&quot;ד בארץ היו מעורבים בזה. במילים אלו הסברת יפה מדוע הערך צריך להיות. בנוגע לתוכנו: מתפקידה של חב&quot;דפדיה לומר את העובדות כפי שהם התרחשו. אין זה מתפקידנו לכתוב על &quot;מהות ירידתו/נפילתו&quot;. כל עובדה שהייתה - מקומה כאן. באשר לתוכן, תמיד אפשר לעדן את הסגנון מבלי לשנות את התוכן ובזה ייחודיותינו כאנציקלופדיה חב&quot;דית. מקווה שזה ברור. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:11, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] בדרך כלל אתה צודק בדבריך, אבל תסכים שבערכים שאינם מוסיפים כבוד ל[[חסידות חב&quot;ד]] ול[[הרבי|עומד בראשה]] החשבון יהיה שונה. ערך על הענדל הבלין גם לדעתי צריך שיהיה, אבל עם עובדות ענייניות נטו (תפקידו, ומאיזו שנה ועד איזו שנה שימש כמנהל). בכל הסיפורים מסביב אין תועלת (ישנם כמה ערכים דומים בחב&quot;דפדיה, בהם משתדלים להיצמד לעובדות ללא הסיפורים מסביב, כמו הערך על [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. דעתי עלכ&quot;פ. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 21:37, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> ::אכן כן ונראה שדבריך מהוים הגדרה על מה שכתבתי לעיל &quot;לעדן את הסגנון מבלי לשנות את התוכן&quot;. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:51, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :::אהבתי שהאדם שרבינו זי&quot;ע הגדירו &quot;מנוול&quot; נכלל בקטגורייה &quot;חסידי אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;, אבל מה הפלא אם האדם שביטל את הצומות &quot;זמרוני ציק&quot; נכלל באותה קטגורייה, כנראה שגם הענדל הבלין ראוי להיכלל בה, מה שנותר זה להוסיף לקטגורייה את שלמה קרליבך וזלמן שכטר.<br /> ::::א. דייק בלשונך! הוא נכלל בקטגוריה: חסידים '''מתקופת''' אדמו&quot;ר שליט&quot;א! ב. לו רק בגלל שזכה ליחס הנ&quot;ל מהרבי (שלילי, אמנם. אבל בכ&quot;ז יחס), הוא ראוי לערך, ק&quot;ו מהפלג המשיחי בחב&quot;ד שלטענתך, הרבי התנגד להם בכל אורך הדרך. בתקווה להבנה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 10:16, 31 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> :::::דייק בלשוני! טענתי הייתה על הקטגוריה שבה הוא נכלל ולא על עצם הערך שאכן ראוי, כפי שראוייים גם אביגדור המלשין, בארי גורארי וזמרוני ציק.<br /> ::::::אכן, הוא מגדיר עצמו חסיד חב&quot;ד והוא היה גם בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א. זאת עובדה! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 10:34, 31 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> :::::::אם כן, כפי שכתבתי, גם שלמה קרליבך וזלמן שכטר שהגדירו עצמם - לפחות בשלב מסויים- כחסידי חב&quot;ד, שייכים לקטגורייה &quot;חסידים&quot; וגם המשיחיסט מאיביזה וברנס מגדירים עצמם חסידים .<br /> :ההגדרה חסיד חב&quot;ד הולך אחר החיתום וגם לא כל משוגע זכאי לערך, עם כל הכבוד! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 10:45, 31 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> == ערך קצר מדי ==<br /> <br /> ללא קשר לנושא, הערך ממש קצר. קצת מצחיק שהדיון בדף השיחה הרבה יותר ערוך מהערך עצמו..<br /> <br /> אגב, אינני בטוח בקשר לשנה בה הוחלפה ההנהלה (תשי&quot;ב?) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 21:41, 18 אוקטובר 2009 (IST)<br /> <br /> == מתי נולד\נפטר ==<br /> <br /> הדברים הכי בסיסיים שלדאבוני עדיין חסרים בכשליש מהערכים: מתי נולד\נפטר הבנאדם, והיכן. גם בערך זה חסרים פרטים בסיסיים אלו. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> == רשימותיו ==<br /> <br /> לעניות דעתי הטקסט על רשימותיו צריך לבוא בסוף הערך, כיוון שאינו חלק ממאורעותיו ותולדות חייו. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> :א&quot;כ אפתח פסקה חדשה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:46, 19 אוקטובר 2009 (IST)<br /> <br /> ==חסיד משכמו ומעלה==<br /> [[קובץ:עלילות.JPG|ממוזער]]מהערך כפי שכתוב כעת, נראה כי הענדל היה חסיד משכמו ומעלה, לפחות בזמן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, והאמת היא שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקש לסגור את הישיבה בגללו, ואילו עם הרבי היתה לו מלחמה של ממש. ובזמן מלחמה זו בה הלשין על כל גדולי החסידים בארץ ישראל, כונה בפי החסידים בשמות גנאי שבד&quot;כ אין להעלותם על הכתב.<br /> <br /> לכן לענ&quot;ד, כדאי או למחוק את הערך, או להרחיב גם בצד השלילי. פיני 21:50, 15 במרץ 2010 (UTC)<br /> :איננו מוחקים או מוסיפים ע&quot;פ תחושותנו. באם יש לך מידע על נשוא הערך שאינו מופיע בו - אנא הוסף ומה טוב עם מקור מוסמך. כולנו בונים עולמות על סמך ידיעות שאספנו. עלינו לנפות את השמרים ולהגיש את הסולת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 21:56, 15 במרץ 2010 (UTC)<br /> :איני מצליח להעלות את הקובץ לכאן, אז הנה קישור:<br /> http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA.JPG<br /> זהו העתק זהה למקור, של מכתב מישיבת חב&quot;ד בלוד, והדברים מדברים בעד עצמם. פיני 22:11, 15 במרץ 2010 (UTC)<br /> <br /> :העלתי לכאן את הקובץ שכמובן, אין מקומו בערך. תוכל להוסף את תוכנו בקצרה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 11:09, 16 במרץ 2010 (UTC)<br /> <br /> ==עצורים==<br /> איני מצליח לערוך את הערת שוליים, ומי שיכול יוסיף כי מלבד ר' פיני'ע גם הרב משה אשכנזי נעצר בגינו. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:54, 23 באפריל 2010 (UTC)<br /> :מעניין. תוכל לפרט בקשר לר' משה? האם זה קשור לברזיל? או לקרבתו לאלתר שימחאוויטש? '''מתי אבוא ואראה פני [[הרבי|אבינו מלכינו]]?''', '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br /> ::ברזיל. הרב מ&quot;א היה המופלל המרכזי בפרשה. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 09:22, 23 באפריל 2010 (UTC)<br /> <br /> == חוצפה ==<br /> <br /> ערך על אדם שהרבי קראו מנוול, וכו' וכו', ומהערך הזה הוא נשמע צדיק, סך הכל היה לו &quot;חיכוכים&quot; עם המרכז בניו יורק????????????</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=85122 2010-08-16T19:56:07Z

<p>69.114.216.58: /* ישיבת אור אבנר */</p> <hr /> <div>'''כפר צבי סיטרין''' או בית צבי הוא מכללה טכנולוגית במישור חוף הכרמל, סמוך לצומת אורן בכביש 4, בתחום המועצה האזורית חוף הכרמל. נוסד במקור בשנת [[תשי&quot;ג]], כבית ספר מקצועי דתי, ונקרא על שם צבי סיטרין ממנהיגי הפועל המזרחי בארצות הברית. במשך שנים הייתה במקום ישיבה תיכונית - מקצועית, אך היא נסגרה מחוסר תלמידים.<br /> <br /> בשנים האחרונות נרכש המקום על ידי המיליארדר [[לב לבייב]], והוא משמש כבי&quot;ס וישיבת &quot;סיטרין&quot; ע&quot;ש צבי סיטרין ו&quot;אור אבנר חב&quot;ד &quot; ע&quot;ש אביו של לבייב, וכן ישיבה לעולים מרוסיה במסגרת פרויקט נעל&quot;ה בשיתוף עם שלוחי הרבי מליובאוויטש. סביב המוסדות נבנתה קהילה של חסידי חב&quot;ד המונה כמה עשרות משפחות בעיקר של זוגות צעירים. רב היישוב הוא הרב שאול אליטוב (בנו של חבר מועצת הרבנות הראשית הרב [[שמעון אליטוב]]).<br /> <br /> == פעילות חינוכית ==<br /> <br /> בכפר הנוער פועל היום מוסד חינוכי פנימייתי ברמה לימודית גבוהה אשר מושך אליו תלמידים רבים מחבר המדינות במסגרת נעל&quot;ה. כמו כן פועלת במקום מכינה לישיבה (כיתות ז' וח') וישיבה קטנה במסגרת המרכז להכשרת רבנים לקהילה הבוכרית.<br /> <br /> מנכ&quot;ל כפר הנוער הוא מר מיכאל דור.<br /> <br /> ==פעילות קיץ==<br /> במשך השנה מגיעים ישיבות ומוסדות לנופש במקום.<br /> בשנים [[תשנ&quot;ז]] ו[[תשס&quot;ד]] בזמן הקיץ התארח במקום [[קעמפ אורו של משיח]].<br /> במקום מתקיים מדי שנה, בתקופת הקיץ, אחד מ[[מחנה קיץ|מחנות הקיץ]] של [[חסידות חב&quot;ד|תנועת חב&quot;ד]] בישראל הנקרא &quot;קעמפ גן ישראל ארץ הקודש&quot;.<br /> <br /> == ישיבת אור אבנר ==<br /> בעבר מוסדות המקום קיבלו הרבה תרומות מהנגיד לב לבייב, אך עתה הוא רק מנהל המקום הרשמי. <br /> <br /> ישיבת קטנה אור אבנר מונה כיום ([[תש&quot;ע]]) 80 תלמידים, ולשנת [[תשע&quot;א]] נרשמו 120 תלמידים כ&quot;י.<br /> <br /> במקום מתקיים גם מכינה לישיבה לכיתות ז' ח'.<br /> <br /> *מנהל הישיבה: הרב חייבי.<br /> *מנהל המכינה: הרב נחמיה פורסט.<br /> *צוות הישיבה: הרב תום רטיג, הרב צבי טסלר, הרב אסולין, הרב מענדי דונין.<br /> *משגיח הישיבה: הרב מאיר גול.<br /> <br /> קיימת במקום גם ישיבה גדולה בניהולו של הרב [[שאול משה אליטוב]].<br /> <br /> == קהילת חב&quot;ד ==<br /> <br /> בכפר עצמו מתגוררות כעשרים משפחות, הרבנים של הישיבות.<br /> המוסדות שיש במקום זה מעון לילדים, ילדי הגנים לומדים במוסדות חב&quot;ד עתלית.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%91&diff=84991 2010-08-15T04:06:43Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תהלות מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התהילים תהלות מנחם]]<br /> הרב '''שאול משה אליטוב''' הוא בנו של הרב [[שמעון אליטוב]]. משמש כראש ישיבה גדולה של אור אבנר בכפר סיטרין וכרב הישוב. עורך הספר [[תהלות מנחם]]. לשעבר שימש כשליח וכמשפיע בישיבת חב&quot;ד בארגנטינה<br /> <br /> הרב אליטוב למד בתומכי תמימים בלוד, כפר חב&quot;ד ו770. בהיותו ב770 זכה לקירובים נפלאים מהרבי, בין היתר, הרבי ענה באופן קבוע על שאלותיו, והתייחס רבות להערותיו בהתוועדויות. חלק מההתחסויות הופיעו בתשורה שיצאה לחתונת בנו <br /> <br /> לאחר נישואיו יצא לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים בבואנוס איירס ארגנטינה, וקיבל הוראות מהרבי לעבודתו כמשפיע.<br /> לאחר תקופה של כמה שנים יצא לשמש כשליח ברובע אונסע בעיר, וכרב קהילת ליטוושע שול, פיתח את הקהילה והצליח במאד.<br /> <br /> לאחר כמה שנים חזר ארצה ועמד 3 שנים בראשות ישיבתו של אביו ישיבת [[עוז מאיר חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]]. ולאחר עבר לשמש כראש ישיבה גדולה של ישיבת אור אבנר בכפר סיטרין וכרבו של כפר סיטרין- תפקידים בו הוא משמש עד היום. <br /> <br /> כרב הישוב הוא אחראי על הזוגות העולם מרוסיא הגרים בישוב ועוד ועוד.<br /> <br /> הרב שאול אליטוב ערר בשנת [[תשנ&quot;א]] ספר של שיחות ומכתבי הרבי על ספר ה[[תהילים]] בשם [[תהלות מנחם]]. <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תהילים תהלות מנחם]]<br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.shturem.net/images/news/43723_news_22062010_3948.pdf התשורה שהוציא לחתונת בנו]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אליטוב שאול משה]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%91&diff=84774 2010-08-13T09:55:58Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>הרב שאול משה אליטוב הוא בנו של הרב [[שמעון אליטוב]]. משמש כראש ישיבה גדולה של אור אבנר בכפר סיטרין וכרב הישוב. עורך הספר [[תהלות מנחם]]. לשעבר שימש כשליח וכמשפיע בישיבת חב&quot;ד בארגנטינה<br /> <br /> הרב אליטוב למד בתומכי תמימים בלוד, כפר חב&quot;ד ו770. בהיותו ב770 זכה לקירובים נפלאים מהרבי, בין היתר, הרבי ענה באופן קבוע על שאלותיו, והתייחס רבות להערותיו בהתוועדויות. חלק מההתחסויות הופיעו בתשורה שיצאה לחתונת בנו http://www.shturem.net/images/news/43723_news_22062010_3948.pdf.<br /> <br /> לאחר נישואיו יצא לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים בבואנוס איירס ארגנטינה, וקיבל הוראות מהרבי לעבודתו כמשפיע.<br /> לאחר תקופה של כמה שנים יצא לשמש כשליח ברובע אונסע בעיר, וכרב קהילת ליטוושע שול, פיתח את הקהילה והצליח במאד.<br /> <br /> לאחר כמה שנים חזר ארצה ועמד 3 שנים בראשות ישיבתו של אביו ישיבת [[עוז מאיר חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]]. ולאחר עבר לשמש כראש ישיבה גדולה של ישיבת אור אבנר בכפר סיטרין וכרבו של כפר סיטרין- תפקידים בו הוא משמש עד היום. <br /> <br /> כרב הישוב הוא אחראי על הזוגות העולם מרוסיא הגרים בישוב ועוד ועוד.<br /> <br /> הרב שאול אליטוב ערר בשנת [[תשנ&quot;א]] ספר של שיחות ומכתבי הרבי על ספר ה[[תהילים]] בשם [[תהלות מנחם]]. [[קובץ:תהלות מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התהילים תהלות מנחם]]<br /> התהלים המבואר עם פירוש '''תהלות מנחם''', כולל לקט של [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים של [[הרבי מלך המשיח]] על פסוקי [[ספר תהילים]], ערוכות מחדש בהשמטת כל פירוש שאינו נוגע לתהילים. כמו&quot;כ לא נכללו פירושים לתהילים על-דרך הסוד וכיו&quot;ב. <br /> <br /> רוב השיחות הם מתוך [[לקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]] ו[[מאמר]]י הרבי; לעיתים נכללו גם ביאורים מ[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אגרות]], שיחות [[מוגה|לא מוגהות]] ו[[ררשימות]]. <br /> <br /> פורמט ההוצאה - בעריכת הרב [[שאול משה אליטוב]] קיבל (בשנת [[תשנ&quot;א]]) את אישורו של הרבי, ושהה בשולחן הרבי 3 ימים, לאחר הוציא הרבי הוראה ובה להדפיס את הספר תחת [[קה&quot;ת]], אך לאחר הגהה.<br /> <br /> קה&quot;ת הפנו את הספר להרב אברהם ברוך פעווזנער, והוא עשה עריכה אחרונה והעביר את הספר להגהה אצל הרב יעקב שוויכה ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים]] [[כפר חב&quot;ד]]. לאחר ההגהה הספר התעכב כמה שנים, ולאחריהם נטל לידו את המלאכה הרב שניאור זלמן סגל מ[[ירושלים]]. חתנו של הרב[אברהם ברוך פבזנר]] מ[[צרפת]], ועדכן בתוך התהילים את כל אוצר השיחות שהתגלו בשנים האחרונות.<br /> <br /> משום מה, מוזכר רק שמו של הרב סגל כעורך התהילים, ולא שמו של הרב אליטוב, שעל עריכתו קיבל את אישור הרבי. עד חודש [[מנחם אב]] [[ה'פרצת]] יצאו לאור ד' חלקים.</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D&diff=84773 2010-08-13T09:54:58Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תהלות מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התהילים תהלות מנחם]]<br /> התהלים המבואר עם פירוש '''תהלות מנחם''', כולל לקט של [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים של [[הרבי מלך המשיח]] על פסוקי [[ספר תהילים]], ערוכות מחדש בהשמטת כל פירוש שאינו נוגע לתהילים. כמו&quot;כ לא נכללו פירושים לתהילים על-דרך הסוד וכיו&quot;ב. <br /> <br /> רוב השיחות הם מתוך [[לקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]] ו[[מאמר]]י הרבי; לעיתים נכללו גם ביאורים מ[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אגרות]], שיחות [[מוגה|לא מוגהות]] ו[[ררשימות]]. <br /> <br /> פורמט ההוצאה - בעריכת הרב [[שאול משה אליטוב]] קיבל (בשנת [[תשנ&quot;א]]) את אישורו של הרבי, ושהה בשולחן הרבי 3 ימים, לאחר הוציא הרבי הוראה ובה להדפיס את הספר תחת [[קה&quot;ת]], אך לאחר הגהה.<br /> <br /> קה&quot;ת הפנו את הספר להרב אברהם ברוך פעווזנער, והוא עשה עריכה אחרונה והעביר את הספר להגהה אצל הרב יעקב שוויכה ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים]] [[כפר חב&quot;ד]]. לאחר ההגהה הספר התעכב כמה שנים, ולאחריהם נטל לידו את המלאכה הרב שניאור זלמן סגל מ[[ירושלים]]. חתנו של הרב[אברהם ברוך פבזנר]] מ[[צרפת]], ועדכן בתוך התהילים את כל אוצר השיחות שהתגלו בשנים האחרונות.<br /> <br /> משום מה, מוזכר רק שמו של הרב סגל כעורך התהילים, ולא שמו של הרב אליטוב, שעל עריכתו קיבל את אישור הרבי. עד חודש [[מנחם אב]] [[ה'פרצת]] יצאו לאור ד' חלקים.<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%91&diff=84772 2010-08-13T09:53:40Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שמעון אליטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון אליטוב]]<br /> הרב שמעון אליטוב מכהן כרב המועצה האזורית מטה בנימין וחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] ונמנה עם חשובי [[רבני חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]] וראש ישיבת [[עוז מאיר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> נולד ב[[ירושלים]] שבין החומות ב[[י&quot;ד אדר]] ([[פורים]]) ה'[[תרצ&quot;ז]] (24 בפברואר 1937).<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות נובהרדוק בחדרה וב[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]]. בתחילת שנות החמישים התקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]] ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בלוד]]. בשנת [[תשי&quot;ח]] התחתן והחל לשמש ע&quot;פ הוראת [[הרבי]] כ[[חינוך|מחנך]] ובהמשך אף כמנהל בתי ספר של [[הרשת]] ב[[כפר חב&quot;ד]], [[מושב ברוש]], [[קרית גת]] ו[[ירושלים]]. בשנות השישים שירת ב[[צה&quot;ל]].<br /> <br /> לאחר תקופת שליחות ביוגוסלביה ורומניה נבחר לכהן כרבה הראשי של הקהילה החלאבית &quot;סוכת דוד&quot; ב[[בואנוס איירס]] - במשך עשר שנים.<br /> <br /> בראשית שנות השמונים שב ל[[ארץ ישראל]] ופתח בה ישיבה תורנית עבור נוער במצוקה וכולל אברכים בשם בית מדרש [[עוז מאיר חב&quot;ד]], ע&quot;ש אחיו הגדול ר' מאיר.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] התמודד ברשימת [[פועלי אגודת ישראל]] ל[[כנסת]], אך לא נבחר. במקביל לכהונתו כ[[ראש ישיבה]] שימש ברבנות קהילות בירושלים ומסר הרצאות רבות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו ובעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בין התפקידים ששימש, נשיא ארגון &quot;אחווה&quot; העולמי, סגן נשיא חברא קדישא חסידים בירושלים ועוד. בסוף שנות התשעים נבחר לשמש כרב המועצה האזורית הגדולה בישראל, מטה בנימין.<br /> <br /> ביום כ&quot;ג ב[[אלול]] [[תשס&quot;ח]] התקיימו בחירות למועצת הרבנות הראשית כשהוא הגיע למקום הראשון עם 117 קולות מתוך 144 מצביעים, הראשון מבין המועמדים הספרדים והאשכנזים גם יחד‏‏.<br /> <br /> בניו; הרב [[שאול משה אליטוב]] ראש ישיבת [[חב&quot;ד]] בכפר סיטרין. בנו הצעיר של הרב שמעון אליטוב הוא ר' [[יוסף יצחק אליטוב]], עיתונאי חרדי.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אליטוב שמעון]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום|אליטוב שמעון]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%91&diff=84771 2010-08-13T09:53:05Z

<p>69.114.216.58: דף חדש: הרב שאול משה אליטוב הוא בנו של הרב שמעון אליטוב. משמש כראש ישיבה גדולה של אור אבנר בכפר סיטרין וכרב …</p> <hr /> <div>הרב שאול משה אליטוב הוא בנו של הרב [[שמעון אליטוב]]. משמש כראש ישיבה גדולה של אור אבנר בכפר סיטרין וכרב הישוב. עורך הספר [[תהלות מנחם]]. לשעבר שימש כשליח וכמשפיע בישיבת חב&quot;ד בארגנטינה<br /> <br /> הרב אליטוב למד בתומכי תמימים בלוד, כפר חב&quot;ד ו770. בהיותו ב770 זכה לקירובים נפלאים מהרבי, בין היתר, הרבי ענה באופן קבוע על שאלותיו, והתייחס רבות להערותיו בהתוועדויות. חלק מההתחסויות הופיעו בתשורה שיצאה לחתונת בנו http://www.shturem.net/images/news/43723_news_22062010_3948.pdf.<br /> <br /> לאחר נישואיו יצא לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים בבואנוס איירס ארגנטינה, וקיבל הוראות מהרבי לעבודתו כמשפיע.<br /> לאחר תקופה של כמה שנים יצא לשמש כשליח ברובע אונסע בעיר, וכרב קהילת ליטוושע שול, פיתח את הקהילה והצליח במאד.<br /> <br /> לאחר כמה שנים חזר ארצה ועמד 3 שנים בראשות ישיבתו של אביו ישיבת [[עוד מאיר חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]]. ולאחר עבר לשמש כראש ישיבה גדולה של ישיבת אור אבנר בכפר סיטרין וכרבו של כפר סיטרין- תפקידים בו הוא משמש עד היום. <br /> <br /> כרב הישוב הוא אחראי על הזוגות העולם מרוסיא הגרים בישוב ועוד ועוד.<br /> <br /> הרב שאול אליטוב ערר בשנת [[תשנ&quot;א]] ספר של שיחות ומכתבי הרבי על ספר ה[[תהילים]] בשם [[תהלות מנחם]]. את הספר הו</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D&diff=84770 2010-08-13T09:47:20Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[קובץ:תהלות מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התהילים תהלות מנחם]]<br /> התהלים המבואר עם פירוש '''תהלות מנחם''', כולל לקט של [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים של [[הרבי מלך המשיח]] על פסוקי [[ספר תהילים]], ערוכות מחדש בהשמטת כל פירוש שאינו נוגע לתהילים. כמו&quot;כ לא נכללו פירושים לתהילים על-דרך הסוד וכיו&quot;ב. <br /> <br /> רוב השיחות הם מתוך [[לקוטי שיחות]], [[ספר השיחות]] ו[[מאמר]]י הרבי; לעיתים נכללו גם ביאורים מ[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אגרות]], שיחות [[מוגה|לא מוגהות]] ו[[ררשימות]]. <br /> <br /> פורמט ההוצאה - בעריכת הרב [[שאול משה אליטוב]] קיבל (בשנת [[תשנ&quot;א]]) את אישורו של הרבי, ושהה בשולחן הרבי 3 ימים, לאחר הוציא הרבי הוראה ובה להדפיס את הספר תחת [[קה&quot;ת]], אך לאחר הגהה.<br /> <br /> קה&quot;ת הפנו את הספר להרב אברהם ברוך פעווזנער, והוא עשה עריכה אחרונה והעביר את הספר להגהה אצל הרב יעקב שוויכה ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים]] [[כפר חב&quot;ד]]. לאחר ההגהה הספר התעכב כמה שנים, ולאחריהם נטל לידו את המלאכה הרב שניאור זלמן סגל מ[[ירושלים]]. חתנו של הרב[אברהם ברוך פבזנר]] מ[[צרפת]], והעדכן בתוך התהילים את כל אוצר השיחות שהתגלו בשנים האחרונות.<br /> <br /> משום מה, מוזכר רק שו של הרב סגל כעורך התהילים, ולא שמו של הרב אליטוב, שעל עריכתו קיבל את אישור הרבי. עד חודש [[מנחם אב]] [[ה'פרצת]] יצאו לאור ד' חלקים.<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=84464 2010-08-11T02:43:39Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|דיוקים}}<br /> [[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|150px|סמל הוועד]]<br /> '''ועד תלמידי ה[[תמימים]]''' הוקם בשנת [[תשס&quot;ב]] במטרה להנחיל ידע על חסידות ואדמור&quot;י חב&quot;ד בקרב תלמידי ישיבות [[חב&quot;ד]]. העומד בראש הארגון הוא הרב מנחם מענדל קנלסקי - [[משפיע]] בישיבה קטנה בקרית גת.<br /> <br /> הארגון מפעיל מבצעי לימוד תורניים נושאי פרסים, בכל שנה כהכנה לימים [[י&quot;א ניסן]] ו[[ג' תמוז]].כמו כן מפיק הארגון סרטי צפיה מ[[התוועדות|התוועדויותיו]] של [[הרבי]] בשיתוף עם חברת [[jem]].<br /> <br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[יום הולדת]]ו של הרבי, מקיים הוועד בכל שנה ב[[כפר חב&quot;ד]] יום לימודים לתלמידי ישיבות חב&quot;ד מכל רחבי הארץ.<br /> <br /> בשבת הסמוכה לג' תמוז מארגן הוועד שבת לתלמידי ישיבות חב&quot;ד. הארגון גם מפעיל ישיבת קיץ לתלמידים, בחודשי הקיץ.<br /> <br /> == הוצאה לאור ==<br /> <br /> לקראת כל מבצע הארגון מוציא לאור &quot;קובץ לחיזוק ההתקשרות&quot;, ובו יומנים על תולדות והתפתחות החסידות, כתבי יד נדירים של חסידי ואדמור&quot;י חב&quot;ד מדורות עברו, מאמרי הגות ועוד.<br /> <br /> בעבר היה הארגון אחראי על הוצאה לאור של עלון שבועי בשם '''מקבץ לתורה''', שבו נדונה הלכה אחת מהרמב&quot;ם היומי בעיון. זאת לאור בקשתו של הרבי לשומרי סדר לימוד הרמב&quot;ם בשלשה פרקים ליום או פרק אחד, ללמוד לפחות הלכה אחת מתוכם בעיון. הגיליון האחרון יצא בסוף שנת תשס&quot;ו, ומאז חדלה הפצתו. <br /> <br /> כמו כן מוציא הארגון לקט דברי תורה של הרבי מליובאוויטש לרגל ימי החגים, או תאריכים מיוחדים לחסידי חב&quot;ד (כמו יום הולדתו של הרבי). בנוסף לזה מוציא הארגון חוברות עיוניות ערוכות ממקורות חב&quot;ד ותורת הרבי. וחוברות עם מסמכים ומכתבים מהרבי ותולדות החסידות. <br /> <br /> בעבר היה לארגון מדור קבוע בעיתון &quot;כפר חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> רבים מבקרים את פעילות הוועד בהיות שהקמתו נעשתה כעין מתחרה לארגון [[את&quot;ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל באותו מקום, באותם מישורים וקהלי היעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות &quot;את&quot;ה&quot; לא היה מענה הולם לקהל הבחורים בעלי הדעה השונה.<br /> <br /> ==קבצים שיצאו על ידי ועד התמימים==<br /> <br /> * קובץ אור וחום ההתקשרות ד' חלקים.<br /> * קובץ פלפולים מבית חיינו.<br /> * תורת חיים - ליקוט מענייני תורת רבינו על עולם התחייה.<br /> * לקט אגרות קודש מהרבי בפירסום ראשון ב' חלקים.<br /> * ספר [[היום יום]] כתי&quot;ק.<br /> * קובץ לעבן מיטן רבין לחודשי השנה.<br /> * קובץ לחיזוק ההתקשרות לחודשי השנה.<br /> * קבצים רבים שיצאו לודש תשרי מידי שנה בשנה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[את&quot;ה המרכזי 770|את&quot;ה העולמי]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%9F_(%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=84327 2010-08-09T22:53:56Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>מישהו יודע מה השם הנכון של הערך? הנוכחי או זה - [[לוי יצחק מסיראטין (חתן בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 14:43, 12 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :כנראה ששניהם אמת. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 14:49, 12 אוקטובר 2009 (IST)<br /> בנו הי הנכד הרחש&quot;ז, או מזיווג ראשון?</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%9F_(%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=84326 2010-08-09T22:51:59Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}[[אדמו&quot;ר]] '''לוי יצחק מסיראטין''' נולד בעיר [[ווארשה]] לאביו ר' ישראל מאוסרובצה, בנו של הרה&quot;ק ר' יעקב אריה מראדזמין. ר' לוי יצחק נהג ללמוד שעות חסידות, והיה ל[[משכיל]] גדול.<br /> <br /> לאחר שנפטרה אשתו, לקחו אדמו&quot;ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]] כחתן לביתו, בתנאי שישאר ב[[ליאדי]] ולא יחזור ל[[פולין]]. בשנת [[תר&quot;מ]] לאחר [[הסתלקות]] חותנו התיישב בעיר סיראטין ונהג שם בנשיאות ורבים מ[[אנ&quot;ש]] [[חסידי חב&quot;ד]] היו נוסעים אליו לאחר שקיבלו אותו עליהם וראו בו המשך ישיר של חותנו.<br /> <br /> בסוף ימיו חזר לוורשה ונסתלק ב[[כ&quot;ג טבת תרס&quot;ה]]. מנוחתו כבוד בוורשה. את מקומו מילא בנו ר' [[יהודה ירחמיאל גוטרמן]] שנספה בשואה.<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=84160 2010-08-08T21:38:02Z

<p>69.114.216.58: דף חדש: חסידי פולין קבוצת חסידים, עליהם מדובר בהתוועדויות חסידיות, ומהווים כמטרה נכספת להשפעה עבור חסיד חב&quot;ד…</p> <hr /> <div>חסידי פולין<br /> <br /> קבוצת חסידים, עליהם מדובר בהתוועדויות חסידיות, ומהווים כמטרה נכספת להשפעה עבור חסיד חב&quot;די.</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=84159 2010-08-08T21:36:34Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>{{לעריכה|כללי}}<br /> '''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' נכתב בקיץ תשנ&quot;ח על פי הוראת הרבי {{הערת שוליים|לדוגמא: בעת ביקור הרבנים הראשיים י&quot;ג אייר תשמ&quot;ט, מאמר ד&quot;ה אנכי הוי'- ערב שבועות תשמ&quot;ט.}} שהרבנים צריכים לפסוק ש'כבר הגיע זמן הגאולה'. בעבר [[וכתתו חרבותם לאיתים|התייחס הרבי]] לפסק דומה ואמר, שהחלטת נשיאי המעצמות הגדולות בעולם על ביטול כלי נשק היא בעקבות פסק הדין.<br /> <br /> [[תמונה:הפסק דין.JPG|left|thumb|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> [[קובץ:272428.jpg|left|thumb|250px|משלחת מטעם [[חסידי פולין]] מעיינים בפסק הדין ב[[רמת אביב]]]]<br /> ==ההחלטה==<br /> בחודש [[תשרי]] בשנת [[תשנ&quot;ח]] התארגנו מספר רבנים ב[[ארץ הקודש]] וכתבו פסק דין שתוכנו ש[[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]], וכבר הגיע זמן ה[[גאולה]]. <br /> התעוררות הרבנים באה בעקבות הזדמנויות רבות בהם ביקש הרבי שרבנים ינצלו את כוחם ויפסקו שהגיע זמן הגאולה ומשיח צריך לבוא.<br /> תקופה קצרה לאחר שנכתב ה'פסק' החדש ביקש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מהרב [[יצחק ליפש]] שישתדל ויתעסק בהחתמת רבנים נוספים על פסק הדין. בקשתו לרב ליפש באה בעקבות נסיונו בהחתמת רבנים על 'פסק' דומה שנכתב ונחתם ע&quot;י רבנים בין השנים תשנ&quot;ב-תשנ&quot;ד, ובעקבות השתדלותו בהחתמת אישי ציבור וחכי&quot;ם על בקשה שהרבי מלך המשיח יגאל את עם ישראל ויבוא לארץ ישראל. <br /> <br /> מאז נכתב פסק הדין ועד היום, הצטרפו אליו למעלה משלוש מאות רבנים מהארץ ומחו&quot;ל, אף מחוגים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד. <br /> <br /> יש לציין כי פסקי דינים שהרבי מלך המשיח נכתבו בגירסאות שונות כבר משנת [[תשנ&quot;א]], לחלק מהם התייחס הרבי בעצמו ב[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] פרשת משפטים [[תשנ&quot;ב]], ואמר שפסקי דין אלו מזרזים את הגאולה. <br /> <br /> בנוסף לכך הרבי עצמו ביקש פעמים רבות מרבנים שיפסקו שכבר הגיע זמן הגאולה.<br /> <br /> ==נוסח ה'פסק דין'==<br /> <br /> [[הרבי|כבוד קדושת אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תשנ&quot;א]] קובע קביעה<br /> הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ברמב&quot;ם הלכות יסודי<br /> התורה פרק ז.<br /> <br /> וזה לשונו הקדוש: &quot;... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב&quot;ה בחר ומינה בעל<br /> בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; וה&quot;יועציך&quot; ונביא<br /> הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל . . עד הנבואה העיקרית - הנבואה<br /> ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;. עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה<br /> הנ&quot;ל.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ&quot;ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: … בימינו אלו נתבטלו כל<br /> המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח,<br /> ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ&quot;ב אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: &quot; ... וכן הפסק דין של<br /> הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', בחזקת שהוא<br /> משיח&quot;, ועוד הוסיף על פסק-דין הנ&quot;ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה משיח<br /> בודאי&quot;, ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br /> <br /> הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם<br /> פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר<br /> מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן<br /> משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו<br /> דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br /> <br /> ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה -<br /> שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf הפסק דין]<br /> *[http://chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק']<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=84158 2010-08-08T21:32:36Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אברהם שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ר' אברהם שם טוב]]<br /> הרב '''אברהם יצחק שם טוב''' בנו של הרב [[בן ציון שם טוב]], הינו [[שליח]] [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. משמש כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]], מכהן ע&quot;פ מינוי הרבי, לראש ועד הפועל של אגו&quot;ח. <br /> <br /> הרב שם טוב נולד בברית המועצות בשנת [[תרצ&quot;ו]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[סמרקנד]] וב[[טשקנט]] ולאחר המלחמה הצליח לצאת עם משפחתו מברית המועצות. הגיע בשנת [[תשי&quot;ג]] לראשונה ל - [[770]]. כששהה באניה זכה (יחד עם הרב [[שלום בער פוטרפס]]) לקבל מברק מיוחד מאדמו&quot;ר שליט&quot;א. היה זה בתאריך [[י&quot;ג תשרי]].<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] מונה למנהל פועל{{הערת שוליים|יש טוענים שמונה ליו&quot;ר}} של [[מחנה גן ישראל]], יחד עם הרב [[משה צבי לזר]] והרב [[קהת וויס]]. מאז ועד היום הוא משמש כיו&quot;ר המחנה.<br /> <br /> מאז [[תשל&quot;ב]] עומד בראש ארגון [[ידידי ליובאוויטש בארצות הברית]]. במסגרת זו יזם את קביעתו של יום [[י&quot;א ניסן]] יום הולדתו של הרבי ל[[יום החינוך בארה&quot;ב]] על ידי הפרזידנט דאז - רונלד רייגן.<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים מונה לעמוד בראש הכינוס התורני [[ירחי כלה]] - לזכר [[רבי לוי יצחק]].<br /> <br /> זכה להיות מהמתעסקים ב[[משפט הספרים]].<br /> <br /> בסוף שנות המ&quot;מים מונה לעמוד בראש מוסדות [[בית רבקה]] [[קראון הייטס]].<br /> <br /> בכ&quot;ב [[אייר]] [[תשנ&quot;ד]], בעקבות עתירתם של חלק מחברי אגו&quot;ח ל[[ערכאות]], הוציאו אחד עשר רבני [[אנ&quot;ש]]{{הערת שוליים|הרבנים: [[יצחק הכהן הענדל]], [[אברהם אזדבא]], [[מרדכי דוב אלטיין]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[יצחק רייטפארט]], [[יהודה קלמן מרלו]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[יצחק דוד גרונר]], [[לוי ביסטריצקי]], [[יצחק מאיר הרץ]], [[יהודה צבי פוגלמן]]}} מכתב בו הם כותבים שהם &quot;לא ציית לדינא&quot; ו&quot;עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם{{מקור}}.<br /> <br /> בשנת ה'[[תשנ&quot;ה]], לאחר שנמנע להופיע לקריאה לדין תורה בזבל&quot;א וזבל&quot;א בענין הצוואה של כ&quot;ק אדמו&quot;ר {{הערת שוליים|בהסתמך על פסיקה של רבני ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד&quot;ץ קראון הייטס|הבד&quot;צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד&quot;ץ}}, הוציא הבד&quot;צ דקראון הייטס מכתב בו כתוב עליו &quot;לא צייתא לדינא&quot;.<br /> <br /> בשנת ה'[[תש&quot;ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה&quot;לא צייתא לדינא&quot;{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב&quot;ד און ליין]}}. לאידך טוענים כי למכתב אין תוקף הלכתי כיון שהוא נוגד את הפסיקה לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד - בטלה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54190 חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> בקיץ ה'תש&quot;ע, התקיים דין תורה בעניין ניהול ה[[מל&quot;ח]] הרבנים (זבל&quot;א) פסקו כי שם טוב (וכמוהו רוב אלו שהיו חברי וועד ההנהלה) אינם חברים במל&quot;ח{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פורום חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> ==משפחתו==<br /> *אביו הרב [[בן ציון שם טוב]] ע&quot;ה.<br /> *אחיו הרב [[מנחם מענדל שם טוב]] ע&quot;ה.<br /> *אחיו הרב [[שלום בער שם טוב]].<br /> *אחיו ר' [[ישראל שם טוב]].<br /> *גיסו הרב [[נחמן סודאק]].<br /> *גיסו הרב [[שמואל אזימאוו]].<br /> *גיסו הרב [[שמעון לזרוב]].<br /> *גיסו הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]].<br /> *בנו ר' [[לוי שם טוב]], יו&quot;ר &quot;[[ידידי ליובאוויטש האמריקאי]]&quot;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|שם טוב אברהם]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=81678 2010-07-26T21:47:19Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מענדל הורנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב מנדל הורנשטיין ]]<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}הרה&quot;ח ר' '''מנחם מענדל הורנשטיין''' היה בנם של הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]] ושל הרה&quot;ח ר' [[משה הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|משה הורנשטיין]].<br /> <br /> רעייתו היתה [[שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]] - בת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ב[[י&quot;ח אייר תרצ&quot;ב]] התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|הרבנית שיינא]]. <br /> <br /> ביום קישורי התנאים אמר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[מאמר]] חסידות ד&quot;ה &quot;שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים&quot;.<br /> <br /> ביום [[י' סיון תרצ&quot;ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: &quot;ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין&quot;. באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך זמן. <br /> <br /> ==במלחמת העולם השניה==<br /> <br /> כשיצא [[הרבי הריי&quot;צ]] מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה&quot;ב]] הסכימה לתת גם לרמ&quot;מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. <br /> <br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה&quot;ב. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ בהערה לאגרת ד'שנו).<br /> <br /> ==מותו על קידוש השם==<br /> בשלב מסויים הגיעו ידיעות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.<br /> <br /> כדי שלא לצער את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ&quot;ז [[מנחם אב]] [[תש&quot;ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):<br /> &quot;הנני ממשיך בחקו&quot;ד ע&quot;ד הנ&quot;ל ולע&quot;ע אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר&quot;צ בימים הנ&quot;ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א אינם יודעים עד&quot;ז<br /> אם יגלה את הנ&quot;ל ללנדא (הכונה לרה&quot;ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ&quot;מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ&quot;מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו עד&quot;ז במכתביהם לכאן מטעם הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ==סיפור גורלם==<br /> רק בכ&quot;ה [[חשון]] [[תשי&quot;א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי&quot;צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם:<br /> &quot;קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע).<br /> <br /> - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ&quot;ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח&quot;ז -<br /> ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.<br /> <br /> . . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש&quot;ב]] - ב&quot;באראק&quot; אחד עם גיסי הרב מ&quot;מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט&quot;ו אלול תש&quot;ב הביא ה&quot;קאפא&quot; להרמ&quot;מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש&quot;ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש&quot;ג הובילו את רעיתו להכבשונות.[[כ&quot;ה חשוון תש&quot;ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ&quot;מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע&quot;מ להובילם לכבשונות&quot;.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הורנשטיין מנחם מענדל]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=68758 2010-05-12T19:15:14Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|ציון ר' ישראל אריה לייב בצפת]]ר' '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (אחיו של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]) (בעקבות יציאתו מרוסיא כונה גם '''מרק גורארי''') נולד כ&quot;א [[אייר]] [[תרס&quot;ו]]{{הערת שוליים|בעבר היו שטענו שנולד ב[[ט&quot;ז סיון תרס&quot;ט]], ויש אומרים שנולד בכ&quot;ח אייר תרס&quot;ו.}}. הוא נולד בעיר [[ניקולייב]], לאביו [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו [[הרבנית חנה]].<br /> <br /> תקופה מסוימת שהה ב[[לנינגרד]] והתחבב מאוד על כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שקירבו, ואף היה אהוב על ה[[חסידים]] שהיו סובבים אותו ומתנצחים אתו בדברי הלכה ו[[חסידות]]. שאלות שונות הופנו אליו, ב[[נגלה]] וב[[פנימיות התורה|נסתר]]. <br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]], בהיותו בן 24 עזב את ברית המועצות והתיישב ב[[ברלין]] שבגרמניה, במהלך בריחתו שינה את שמו ל&quot;מרק גורארי&quot;. <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלה לארץ והתיישב ב[[תל אביב]] – שם התחתן עם אשתו מרת גניה. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] נסע להשתלם בלימודים בליברפול שבאנגליה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג אייר תשי&quot;ב]] נפטר באנגליה והוא בן 46 שנה בלבד. <br /> <br /> על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ והוא נטמן בחלקת חב&quot;ד ב[[צפת]]. <br /> <br /> השאיר אחריו בת יחידה, מרת דליה רוטמן - גורארי, שהיא ובני משפחתה, היו מקורבים מאוד לרבי ול[[הרבנית חיה מושקא|רבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=68610 2010-05-10T23:05:13Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>מדובר בארכיונים של ר' אפרים ור' ברק'ה, ומתוקף תפקידם, בישיבות, ובאגו&quot;ח החזיקו את כל הנ&quot;ל. והכל מתקופתם. דהיינו בלוד מהזמן שר' אפרים נכנס לתפקיד, וכך גם באגו&quot;ח. ואילו בישיבה בתל אביב, חלק מהארכיונים נמצאים בידי צאצאים מנהלי וראשי הישיבה (הרב קרסיק, הרב ברוק, הרב אקסלרוד), והללו מסרו חלק מהמסמכים לימי תמימים [[משתמש:212.199.100.148|212.199.100.148]] 05:32, 1 יוני 2009 (EDT)<br /> <br /> מצחיק - על הישיבה עצמה אין ערך ועל הארכיון יש!</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=68609 2010-05-10T23:04:42Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>'''ארכיון ימי [[תמימים]]''' המנוהל על ידי ר' [[זושא וולף]] כולל את ארכיון הישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תומכי תמימים תל אביב|תומכי תמימים]] [[תל אביב]], שנמסרו על ידי משפחות המנהלים. וארכיוני [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ו[[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] - שנוהלו על ידי ר' [[אפרים וולף]] ור' [[ברק'ה וולף]] - מייסדי הארכיון, ונמסרו על ידם לארכיון.<br /> <br /> מתוך החומר שבארכיון יצאו עד עתה: [[ימי תמימים]] - ו' כרכים. ו[[דובר שלום (וולף)]].<br /> <br /> וכן סדרה על ישובי חב&quot;ד באה&quot;ק: [[קרית חב&quot;ד צפת (חוברת)]], [[נחלת הר חב&quot;ד (חוברת)]] שיכון חב&quot;ד בלוד.<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1&diff=68608 2010-05-10T23:02:32Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מענדל פוטרפס.jpg|left|thumb|250px|ר' מענדל פוטרפס בהתוועדות]]<br /> <br /> ה[[משפיע]] הרב ר' '''מנחם מענדל פוטרפס''' - ידוע בכינויו: &quot;ר' מענדל&quot; -נולד בכ' [[תשרי]] [[תרס&quot;ז]] בעיר פלשצניק שנמצאת ברוסיה הלבנה.<br /> אביו ששמו הוא גם כן מנחם מענדל, נפטר במגיפת הטיפוס שהשתוללה באותה עת - עוד לפני שהוא נולד. עקב כך אמו קראה לבנה על שם אביו.<br /> <br /> ר' מענדל הפך למושג ולסמל עוד בחייו, היה דוגמא ומופת של חייל המבצע כל פקודה שניתנה לו, אם זה בניהול מחתרתי של ישיבות [[תומכי תמימים]] תחת עיניהם הפקוחות של קלגסי הנ.ק.וו.ד, תוך גיוס כספים באמצעים שונים ומשונים ואם זה בפיקוד וניהול בריחת מאות ממשפחות [[אנ&quot;ש]] מ[[ברית המועצות]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]], אם זה בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש בלונדון ואם זה בתפקידו כ[[משפיע]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כל מקום ותחנה בחייו של ר' מענדל, הייתה מלאה וגדושה באירועים מסעירים ודרמטיים שהותירו את חותמם על חסידי וחסידות חב&quot;ד, ובכל מקום שכזה, היה לר' מענדל תפקיד מרכזי ומשמעותי אותו מילא בנאמנות ובמסירות תוך התעלמות מוחלטת מהסכנות האורבות לפתחו. אך דומה, כי גולת הכותרת של כל פעילתו העניפה ומעשיו הרבים - הם משרתו כ[[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים. ר' מענדל העמיד דור של תמימים - מקושרים ומסורים בלב ונפש לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. בשיעורי החסידות, בהנהגותיו בהליכותיו, בשיחותיו האישיו עם התלמידים תוך דאגה לשלומם, ובעיקר בהתוועדיותיו המעשירות והמרתקות, החדיר והשריש ר' מענדל במושפעיו את הצורך ואת העומק בהתקשרות אמיתית לנשיא הדור.<br /> <br /> הוא אף זכה להיות 'חסיד משולש' - דבר נדיר מאוד יחסית לגילו - חסיד של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לאחרי זה של בנו וממלא מקומו כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ושל כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. כמו כן, היה ידוע במשליו הרבים בעבודת ה', וגם בפרקי ה[[תניא]] שדירבן את תלמידיו ומושפעיו לחזור [[תניא]] בעל-פה. <br /> <br /> == הילד היתום ==<br /> === הסבתא מרת רחל לאה ===<br /> ר' מענדל גדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]]. סיפורים רבים מהלכים על אשה זו. היא הייתה ידועה כמהדרת במצוות בצורה מופלאה ביותר. יש אף האומרים כי היא נהגה ללבוש טלית קטן.<br /> בפסח הייתה מוסרת נפשה עבור הידור המצות. החל מקצירת החיטים וכלה ברידוד הבצק. היא מעולם לא בקשה שכר עבור עבודתה זו, פרט למה שבקשה באופן אישי: שכמות המצות המגיעה לה, תהא מהמצות הראשונות של התנור הראשון.<br /> <br /> בין החסידים מהלכת שמועה כי בא' השנים היתה מחלוקת מסוימת בינה לבין החסיד הנודע ר' [[ישראל נח בלניצקי]] - למי משניהם מגיעות המצות הראשונות של התנור הראשון. משלא מצאו פשרה, הלכו לבית דין, ושם להפתעתם פסקו שהצדק עם מרת רחל-לאה ולה מגיעה מצות אלו. (יש לציין שלא ברור מתי והיכן אירע סיפור זה, מכיון שכאמור הסבתא גרה בנעוועל ואילו ר' [[ישראל נח בליניצקי]] התגורר ב[[קרעמנצ'וג]]).<br /> <br /> === ביחידויות אצל כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ===<br /> <br /> הסבתא היתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]] ומתי שהייתה מגיעה לליובאוויטש, היתה באה לביתה ושם לצד מיחם תה - כפי שהיה נהוג אז אצל המשפחות המיוחסות - היו יושבות ומשחחות בסיפורי חב&quot;ד ובמנהגי החסידים.<br /> <br /> ==== היחידות הראשונה ====<br /> <br /> כשביקרה בליובאוויטש בשנת ה'תרע&quot;ה, הביאה עמה את נכדה ר' מענדל שמלאו לו אז שמונה שנים. באחת מפגשותיה הקבועות אם אשת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ביקשה מהרבנית שתכניס את ר' מענדל ליחידות אצל הרבי נ&quot;ע. כמובן שהרבנית הסכימה ובחפץ לב, ולאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: &quot;ער איז א נאמען זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים&quot;! (תרגום: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).<br /> והרבי נתן לו ברכה ליראת שמים ומתוך אריכות ימים ושנים.<br /> <br /> ==== נהפך למנהג קבע ====<br /> <br /> מעתה, נהפך הדבר למהג קבוע. כמעט מידי שנה, לקחה הסבתא מרת רחל-לאה את מנחם מענדל לליובאוויטש (ולאחר מכן לרוסטוב), והפעם האחרונה שזכה לשהות בצל קורתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הרבי הרש&quot;ב]] - היה בחודש תשרי ה'תר&quot;פ כשהיה בן 13 שנים.<br /> <br /> == התמים מענדל פוטרפאס ==<br /> <br /> בסוף שנת ה'תר&quot;פ, חזר מנחם מענדל לאמו, אך לא שהה שם הרבה זמן. עד שנת ה'תרפ&quot;ד למד במחתרת בעיר קרמנצ'וג, וכשהבולשת הסובייטית חשפה את הישיבות המחתרתיות הוא נאלץ לברוח, ושנה לאחר מכן החל ללמוד בישיבות מחתרתיות בחרקוב, וויטבסק ונעוויל עד שנת ה'תרפ&quot;ט - שאז נסגרה הישיבה על-ידי השלטונות - והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות.<br /> <br /> לאחר מכן '''המשפיע''' ר' מענדל סיפר על ימים אלו: <br /> <br /> הוא סיפר שכל ליל שישי הם היו ערים כולם. בעלי הנגלה היו לומדים נגלה, הבחורים החסידיים למדו חסידות, וכל אחד למד תורה כאוות נפשו. היו גם כאלה שאהבו את ה&quot;חסידישע דברים בטלים&quot;; הוא בעצמו נמנה אז על &quot;בעלי הנגלה&quot;, אך מידי פעם נמשך גם לחבורת השובבים והיה &quot;מאזין&quot; לדיבוריהם.<br /> <br /> הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו ר' [[זלמן משה היצחקי]] הרה&quot;ת ר' [[יצחק הורביץ]] הי&quot;ד (איצ'ה דער מתמיד), ר' [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.<br /> [[תמונה:ר' מענדלPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|בבית העלמין בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' זלמן משה]]<br /> <br /> == השידוך והחתונה ==<br /> <br /> === התקופה שלפני ===<br /> לפני כן, סופר על סגירת הישיבה בשנת ה'תרפ&quot;ט. ר' מענדל הגיע אז לוויטבסק שם המשיך בלימודיו; ושנה לאחר מכן בהיותו בן 23 שנים, הוא נקרא לשמש כמשגיח ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ביקטרינוסלב. הוא זוכר היטב את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה לרב העיר הרב הגאון החסיד [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק]] - אביו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] - לבד מאי אילו חורים ש&quot;באיצטלא של חסידות&quot;, היו מצרים את רגליו, מצקים לו ול&quot;ע גרמו לו למורת רוח גדולה.<br /> <br /> === מטפל בשידוכי אחיותיו ===<br /> ר' מענדל נסע אל ביתו אמו שבחרקוב. למרות היותו בן הזקונים - הצעיר שבמשפחה, החל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן ל&quot;בני-עליה&quot;, שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרה&quot;ח ר' [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרה&quot;ח ר' [[יהושע זלמן סריבריאנסקי]].<br /> <br /> === השידוך ===<br /> באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מעולים ומכובדים. כשהצטברו אצלו מספר הצעות, הוא העביר אותם לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ששהה אז בפולין, וכעבור זמן מה הגיע המענה: &quot;הצעת קאראלעוויץ נכונה&quot; - היה זה הרה&quot;ח ר' בן ציון רובינסון, אשר כמובן התגורר בקאראלעוויץ והוא גם הציע לר' מענדל את בתו&quot;.<br /> <br /> ר' מענדל קם ונסע לקאראלעוויץ והתאכסן בשבת קודש בביתו של חמיו לעתיד, ובאותה שבת קודש ערכו קידוש כדת וכדין. ר' מענדל &quot;לקח&quot; הרבה משקה והתוועד עם הציבור, ובסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר החצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שומעות אוזניו את ר' בן ציון אומר לזוגתו: &quot;נראה, שהבחור הזה הוא &quot;א אמת'ר חסידישער בחור&quot; (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא &quot;להתראות&quot;, ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך&quot;.<br /> <br /> ואכן, השידוך נגמר בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעירה של הכלה, ביום שלישי י' בתמוז ה'תרצ&quot;ג - בהיותו בן 26 שנים וחצי.<br /> <br /> == אחרי החתונה ==<br /> <br /> אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם זוגתו הטריה לעיר בשם יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת ממוסקבה במרחק של כ - 100 ק&quot;מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הבחינו האחראים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי רוסיה, בכשרונותיו, מסירותו והנהגתו של ר' מענדל וראו בו כוח שיחולל מפנה במצב, ויסייע להצלת הישיבות.<br /> <br /> במקרה זה לא היה מדובר בצד הרוחני, אלא בבעיית המימון. החזקת משפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי &quot;לא יחרץ&quot; - הטילו על המארגנים עול כספי כבד, ור' מענדל נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.<br /> <br /> הוא קיבל את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעסקים. כיוון שניחן בחוש מסחרי מפותחף ראה בעסקיו רווחים נאים, אך אף פרוטה מאלה לא עשתה את דרכה אל כיסו. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, וכל הכספים שהרוויח נמסרו על ידו ל[[תומכי תמימים]]. ואכן, כל העסקים שעשה היו &quot;שחורים&quot; - כלומר, לא חוקיים בעליל, אך ר' מענדל נקט תמיד אמצעי זהירות מתאימים והצליח להשלים עיסקה אחר עיסקה מבלי לעורר את חשדות המטרה והבולשת. תעוזתו, חכמת החיים שרכש וכושר ההתמצאות שלו בענייני כספים, הצילה לא אחת נפשות רבות - פשוטו כמשמעו. כל אימת, שעסקני אנ&quot;ש נצרכו בסכום כסף גדול ל&quot;פדיון שבויים&quot;, פנו הם אל ר' מענדל, ובמקום שסכום הכסף לא נמצא במזומן על ידיו, היה ממהר ללוות את סכום הכסף ולמסרו למי שצריך.<br /> <br /> == תקופת השואה ==<br /> <br /> ר' מענדל, שכאמור המשיך בתפקיד זה בהצלחה רבה - הצליח לזמן מה לנהל את חייו על מי מנוחות, כמו רבים אחרים מחבריו ורעיו. אך כשכוחות הנאצים ימ&quot;ש הגיעו לרוסיה, בלית ברירה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע ר' מענדל לעיר [[סמרקנד]], שם היה מראשי העסקנים שפעלו למען [[תומכי תמימים סמרקנד|הישיבה המקומית]]. שם פגש ר' מענדל ברבים מאנ&quot;ש ופליטי פולין שהגיעו לפניו, ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מידי יום ביומו ביחד עם ילדיהם. כאמור, התגנבו סיפורים מפה לאוזן אודות פעולותיו של ר' מענדל - ושמעו יצא למרחוק. אם כן, לא פלא שרבים מאנ&quot;ש התחננו לפניו כי יעזור להם למחייתם - ואכן, כמנהגו מימים ימימה, עשה ר' מענדל את מירב המאמצים כדי שיוכלו בני אנ&quot;ש להכניס לפיהם דבר מה.<br /> <br /> חוץ מזה, התמסר ר' מענדל לעבודת החינוך, וכדרכו בקודש, נטל חלק פעיל ביסוד &quot;חדרים&quot;. החל משלהי החורף של שנת ה'תש&quot;ג, בעיצמה של המלחמה האכזרית, ניהל את ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;, שהכילה עם הזמן מאות תלמידים, כאשר המנהל הכללי היה ידידו, הרה&quot;ח ר' [[יונה כהן]] הי&quot;ד מפולטבה.<br /> <br /> ==תקופת לבוב וגלות סיביר==<br /> בתום השואה היה מראשי העוסקים ביציאה החב&quot;דית דרך לבוב, על כך נאסר והוגלה למשך כ-10 שנים.<br /> <br /> בזמן שהותו מאחורי מסך הברזל בתשכ&quot;א השתדך בנו ר שלום בער שיחי עם ב&quot;ג בלונדון ללא אביו לצידו<br /> במכתב שהגיע , הרבי מברך,&quot;... הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ רב פעלים ורב מרץ מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם דרך הקדש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם , הרמ&quot;מ שליט&quot;א וזוגתו מרת לאה שתליט&quot;א...&quot;<br /> <br /> ==משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]==<br /> [[תמונה:ר מענדל מתוועד עם בליזינסקי.jpg|left|thumb|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי ע&quot;ה]]<br /> לאחר שנות תלאה וסבל, יצא את ברית המועצות, ללונדון שם שהו בני משפחתו, היה זה בשנת [[תשכ&quot;ד]], אז נסע לראשונה גם ל[[770]] ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. <br /> <br /> ר' מענדל התערב בקהילת אנ&quot;ש ב[[לונדון]] והפך לאחד מהאנשים הבולטים, לאחר פטירת הרב [[שלמה חיים קסלמן]] שהיה משפיע ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], בשנת [[תשל&quot;א]] ביקש הרבי מר' מענדל שיעבור לכפר חב&quot;ד על מנת להיות משפיע בישיבה ר' מענדל אכן עבר לכפר חב&quot;ד והשתקע שם כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. ר' מענדל נחשב למשפיע הנערץ על התמימים והחסידים.<br /> <br /> ==מחשובי העסקנים==<br /> בשנים הבאות, הפך ר' מענדל לאחד מראשי העסקנים החב&quot;דיים, ופעל נמרצות למען כפר חב&quot;ד ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב&quot;ד]] בה היה חבר הנהלה. כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען שלוחי הרבי לארץ הקודש.<br /> ר' מענדל היה מנושאי הדגל של פרסום בשורת הגאולה וזהות הגואל.<br /> <br /> אחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] המשיך ר' מענדל לעודד את הנסיעה לרבי, ואת ההתקשרות אליו.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> לקראת חודש תשרי תשנ&quot;ה רצה ר' מענדל לטוס לרבי מלך המשיח, כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לשהות עם בני משפחתו, חש שלא בטוב, ונשאר שם עד לפטירתו, בד' תמוז תשנ&quot;ה, נקבר בלונדון סמוך למגורי משפחתו.<br /> <br /> לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית. הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] אף הוציא ספר לילדים ובו סיפורים לדמותו וסיפורים מפיו.<br /> <br /> == ראו עוד ==<br /> <br /> *[[המשפיע ר' מנדל (דיסק)]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]] ([[תשנ&quot;ט]]).<br /> <br /> * '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|פוטרפס מנחם מענדל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|פוטרפס מנחם מענדל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|פוטרפס מנחם מענדל]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך|פוטרפס מנחם מענדל]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=68607 2010-05-10T23:01:13Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>הערך זקוק בדחיפות לעריכה.<br /> <br /> הסרתי מתוך הערך כמה נתונים שכדאי לשלבם לאחר העריכה המחודשת:<br /> <br /> ===משפיעים בעבר===<br /> *ר' [[שלמה חיים קסלמן]]<br /> <br /> *ר' [[מענדל פוטערפאס]]<br /> <br /> *ר' [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> <br /> ראש ישיבה בעבר הרב [[ישראל גרוסמן]]<br /> <br /> --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [[מיוחד:contributions/ישראל|תרומות]]) 23:27, 11 אוגוסט 2007 (EDT)<br /> <br /> == מישהו יודע קצת פרטים על המצב כיום? ==<br /> <br /> כמה תלמידים, שלוחים מהיכן? קבוצות מיוחדות שיש שם ועוד? --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 14:17, 16 אוגוסט 2009 (IDT)<br /> נזכרתי, היא לא במקרה נושאת את השם (יחד עם לוד) &quot;המרכזית&quot;, זה נכון לא נכון, להתייחס לעובדות, לא לאיחולים ומשאלות--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 14:17, 16 אוגוסט 2009 (IDT)<br /> <br /> חסר המון פרטים.<br /> כיום יש בישיבה 200 בחורים בארבעה שיעורים, בנוסך יש מכון סמיכה לתלמידים השלוחים ועוד.<br /> <br /> בכלל אני חושב שראוי לעשות ערך על ישיבת לוד בפרדס, וערך נפרד על ישיבת לוד כיום ועל ישיבת הכפר היום.<br /> לאחר בדיקה הזדעזעתי- אין ערך על מרכז מוסדות חב&quot;ד בארץ שפעל עד לשנים האחרונות ואיגד בתוכו את ישיבות חב&quot;ד בלוד כפ&quot;ח מגדל העמק נחה&quot;ח. הכוללים בכפר ונחלה, ובתי ספר למלאכה בנחלה והכפר.<br /> <br /> וכן אין ערך בכלל לבתי ספר למלאכה!<br /> <br /> זאת מלבד שערכים שכן עוסקים בישיבות הנזכרות חסרות במאד!</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=68606 2010-05-10T22:58:01Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ישיבה כפר חב&quot;ד.jpg|left|thumb|250px|בניין הישיבה]]<br /> ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד, הוקמה על ידי התלמידים המבוגרים של ישיבת תומכי תמימים בלוד. הקמת בניין הישיבה ארכה זמן רב, וכאשר הושלמה הבנייה, עברו בצורה מסודרת כלל התלמידים המבוגרים והצוות מהישיבה בלוד.<br /> <br /> בעבר שימש כראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]].<br /> <br /> כ[[משפיע]]ים שימשו בעבר הרבנים:<br /> * הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - עד לפטירתו.<br /> * הרב ר' [[מענדל פוטערפאס]] - עד לפטירתו.<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - עד ל[[תשס&quot;ה]].<br /> * הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - עד ל[[תשס&quot;ח]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> * ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]]<br /> * משפיע ראשי: הרב [[שניאור זלמן גופין]]<br /> * משגיח ראשי ור&quot;מ: הרב [[יעקב גולדשמיד]]<br /> * משגיח חסידות ונו&quot;נ בנגלה: הרב אפרים פישל דמיכובסקי<br /> <br /> ===משפיעים:===<br /> *הרב [[משה נפרסטק]]<br /> *הרב אליהו קוק<br /> *הרב אליהו קרישנבוים<br /> *הרב שמעון גופין<br /> <br /> ===רמי&quot;ם:===<br /> *הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]<br /> *הרב יעקב שוויכה<br /> *הרב [[אליהו לנדא]]<br /> *הרב ברוך בליזנסקי<br /> <br /> ===משיבים:===<br /> *הרב בנימין כהן<br /> *הרב דן נפתלין<br /> *הרב חיים זקס.<br /> *הרב שניאור זלמן חזן.<br /> <br /> ===מכון סמיכה:===<br /> *הרב [[דוב טברדוביץ]] <br /> *הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]<br /> <br /> ===מנהלים גשמיים:===<br /> *הרב [[מנשה חדד]]<br /> *הרב מנחם לרר<br /> *הרב אליקים וולף<br /> *הרב נחשון פקטור<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[ימי תמימים]]<br /> *[[נרות להאיר]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|כפר חב&quot;ד]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%96_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=68605 2010-05-10T22:53:46Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>ישיבת עוז מאיר חב&quot;ד הוקמה בתחילת שנות הממי&quot;ם ע&quot;י הרב שמעון אליטוב, במטרה ליתן מענה לנוער נושר ביחס אישי ועל פי תורת החסידות. לצד הישיבה קיים כולל אברכים חבד&quot;י, שהאברכים בו למדים עם הנוער. הישיבה היא ללא פנימיה.<br /> <br /> הישיבה הוקמה על שם אחיו של הרב שמעון אליטוב - הרב מאיר אליטוב ע&quot;ה ראש ישיבות כפר הרוא&quot;ה והראשל&quot;צ שנפטר בצעירותו.<br /> <br /> בשנותיה הראשונות שכנה הישיבה בשכונת קטמון בירושלים ואז נקראה היא ישיבת אור מאיר. בישיבה פעל גם בניין בית חב&quot;ד איזורי. לאחר שעברה לבניין בית כנסת חב&quot;ד בשכונת פאג&quot;י בירושלים - בו היא שוכנת היום נקרא שמה ישיבת עוז מאיר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנים האחרונות היא עברה פיתוח גדול ולשם כך ניקנו מספר במבנים סמוכים.<br /> <br /> כיום לומדים בישיבה ובכולל יחדיו כמאה תלמידים.<br /> <br /> הנהלת הישיבה:<br /> <br /> ראש המוסדות הרב שמעון גד אליטוב.<br /> <br /> ראש הישיבה הרב שמואל וויספיש.<br /> <br /> ראש הכולל הרב אברהם קוט.<br /> <br /> המשפיע הרב נפתלי רוט.<br /> <br /> <br /> הרבי הזכיר את הישיבה הזאת בהתוועדות שבת שובה תשמ&quot;ו.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|עוז מאיר]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%96_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=68604 2010-05-10T22:53:30Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>ישיבת עוז מאיר חב&quot;ד הוקמה בתחילת שנות הממי&quot;ם ע&quot;י הרב שמעון אליטוב, במטרה ליתן מענה לנוער נושר ביחס אישי ועל פי תורת החסידות. לצד הישיבה קיים כולל אברכים חבד&quot;י, שהאברכים בו למדים עם הנוער. הישיבה היא ללא פנימיה.<br /> <br /> הישיבה הוקמה על שם אחיו של הרב שמעון אליטוב - הרב מאיר אליטוב ע&quot;ה ראש ישיבות כפר הרוא&quot;ה והראשל&quot;צ שנפטר בצעירותו.<br /> <br /> בשנותיה הראשונות שכנה הישיבה בשכונת קטמון בירושלים ואז נקראה היא ישיבת אור מאיר. בישיבה פעל גם בניין בית חב&quot;ד איזורי. לאחר שעברה לבניין בית כנסת חב&quot;ד בשכונת פאג&quot;י בירושלים - בו היא שוכנת היום נקרא שמה ישיבת עוז מאיר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנים האחרונות היא עברה פיתוח גדול ולשם כך ניקנו מספר במבנים סמוכים.<br /> <br /> כיום לומדים בישיבה ובכולל יחדיו כמאה תלמידים.<br /> <br /> הנהלת הישיבה:<br /> <br /> ראש המוסדות הרב שמעון גד אליטוב.<br /> <br /> ראש הישיבה הרב שמואל וויספיש.<br /> <br /> ראש הכולל הרב אברהם קוט.<br /> <br /> המשפיע הרב נפתלי רוט.<br /> <br /> <br /> הרבי הזכיר את הישיבה הזאת בהתוועדות שבת שובה תשמ&quot;ו.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|מגדל העמק]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%96_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=68603 2010-05-10T22:45:19Z

<p>69.114.216.58: דף חדש: ישיבת עוז מאיר חב&quot;ד הוקמה בתחילת שנות הממי&quot;ם ע&quot;י הרב שמעון אליטוב, במטרה ליתן מענה לנוער נושר ביחס אישי …</p> <hr /> <div>ישיבת עוז מאיר חב&quot;ד הוקמה בתחילת שנות הממי&quot;ם ע&quot;י הרב שמעון אליטוב, במטרה ליתן מענה לנוער נושר ביחס אישי ועל פי תורת החסידות. לצד הישיבה קיים כולל אברכים חבד&quot;י, שהאברכים בו למדים עם הנוער. הישיבה היא ללא פנימיה.<br /> <br /> הישיבה הוקמה על שם אחיו של הרב שמעון אליטוב - הרב מאיר אליטוב ע&quot;ה ראש ישיבות כפר הרוא&quot;ה והראשל&quot;צ שנפטר בצעירותו.<br /> <br /> בשנותיה הראשונות שכנה הישיבה בשכונת קטמון בירושלים, וכיום שוכנת היא בבניין בית כנסת חב&quot;ד בשכונת פאג&quot;י בירושלים, ובמבנים סמוכים.<br /> <br /> כיום לומדים בישיבה ובכולל יחדיו כמאה תלמידים.<br /> <br /> הרבי הזכיר את הישיבה הזאת בהתוועדות שבת שובה תשמ&quot;ו.</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A8%22%D7%9E_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=68602 2010-05-10T22:38:12Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[תמונה:בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד.jpg|left|thumb|250px|בניין הישיבה]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] שאל [[הרבי שליט&quot;א]] את הרב [[בנימין אליהו גורדצקי]]: &quot;מדוע אין ישיבה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]?&quot;<br /> <br /> כך הוקם '''בית הר&quot;ם ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]'''.<br /> <br /> בין השנים [[תשמ&quot;ד]] - [[תשמ&quot;ז]] הייתה הישבה &quot;מכינה&quot; לישיבה גדולה בראשות הרב [[בנימין זאב סגל]], והרב [[מאיר צבי גרוזמן]], משגיח הישיבה היה הרב אליהו וילהלם, והמשפיע היה הרב שלמה זלמן לנדא. הישיבה הייתה שייכת לרשת ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש בהנהלת הרב [[אפרים וולף]].<br /> <br /> לאחר דין תורה ממושך התמזגה הישיבה עם ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד, ולאחר שהמבנה היה נטוש כמה זמן הוקם במקום ישיבה קטנה.<br /> <br /> ==הנהלת הישיבה==<br /> *ראש הישיבה: הרב [[שלום בער כהן]].<br /> *משפיע: הרב [[יוסף יצחק גאנזבורג]].<br /> *מנהל ומשפיע: חבר [[אגו&quot;ח]] הרב [[נתן וולף]].<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|נ]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=68601 2010-05-10T22:33:40Z

<p>69.114.216.58: /* צוות הישיבה */</p> <hr /> <div>[[תמונה:ישיבה כפר חב&quot;ד.jpg|left|thumb|250px|בניין הישיבה]]<br /> ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד, הוקמה על ידי התלמידים המבוגרים של ישיבת תומכי תמימים בלוד. הקמת בניין הישיבה ארכה זמן רב, וכאשר הושלמה הבנייה, עברו בצורה מסודרת כלל התלמידים המבוגרים והצוות מהישיבה בלוד.<br /> <br /> בעבר שימש כראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]].<br /> <br /> כ[[משפיע]]ים שימשו בעבר הרבנים:<br /> * הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - עד לפטירתו.<br /> * הרב ר' [[מענדל פוטערפאס]] - עד לפטירתו.<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - עד ל[[תשס&quot;ה]].<br /> * הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - עד ל[[תשס&quot;ח]].<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> * ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]]<br /> * משפיע ראשי: הרב [[שניאור זלמן גופין]]<br /> * משגיח ראשי ור&quot;מ: הרב [[יעקב גולדשמיד]]<br /> * משגיח חסידות ונו&quot;נ בנגלה: הרב אפרים פישל דמיכובסקי<br /> <br /> ===משפיעים:===<br /> *הרב [[משה נפרסטק]]<br /> *הרב אליהו קוק<br /> *הרב אליהו קרישנבוים<br /> *הרב שמעון גופין<br /> <br /> ===רמי&quot;ם:===<br /> *הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]<br /> *הרב יעקב שוויכה<br /> *הרב [[אליהו לנדא]]<br /> *הרב ברוך בליזנסקי<br /> <br /> ===משיבים:===<br /> *הרב בנימין כהן<br /> *הרב דן נפתלין<br /> *הרב חיים זקס.<br /> *הרב שניאור זלמן חזן.<br /> <br /> ===מכון סמיכה:===<br /> *הרב [[דוב טברדוביץ]] <br /> *הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[ימי תמימים]]<br /> *[[נרות להאיר]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|כפר חב&quot;ד]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%91&diff=68600 2010-05-10T22:26:15Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>נכתב בערך, כי הוא מביא תקציבי ענק למוסדות חב&quot;ד. ידוע כאן למישהו על נכונות הדברים? [[משתמש:פיני|פיני]] 01:56, 19 מאי 2009 (EDT)<br /> :גם לי לא ידוע, אבל חשבתי שמי שכתב אולי יודע... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:26, 19 מאי 2009 (EDT)<br /> :: עורך ספר על וכו'. לכל לראש הערתי באיזשהומקומן, כי באנציקלו' אין נבואות. שנית - הרי ספר כזה יכול להיתקע בעבודה שנים רבות, ואולי גם לא לצאת, לכן עובדות כאלו מגוחך לכתוב. ואני לא מדבר על תיאוריות, כי ספר זה נכתב כבר שנים ארוכות, ואיש אינו יודע מדוע. פיני 13:19, 26 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :::זהו פרויקט חשוב שיוכרח שיוזכר. ואם כבר מדברים - הספר יצא לאור בקרוב, אבל זה לא משנה. זהו מפעל חשוב מאד וציון דרך חשוב לא פחות בתולדות חייו של אליטוב. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> חיים נהר עשה מעשה. מדוע? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> ::::לדעתי, פיני בהחלט צודק. ובנוגע לדבריך חסיד, באם ימצא מקור מהימן המדווח על הפרויקט הזה, ניתן יהיה לציינו בהקשר לאליטוב, אך וודאי לא תחת הכותרת &quot;ספריו&quot;. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:05, 26 אוקטובר 2009 (IST)<br /> ::::::חב&quot;ד און-ליין, ער&quot;ה [[תשס&quot;ט]]. זה מקור ברשות הרבים. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> :::::::באם אכן ראית זאת שם. הכנס ושלב זאת בגוף הערך, כמידע. אני, אחזיר את מחיקתי ובאם הינך זוכר פרטים נוספים משם, עדכן. תודה וסליחה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:10, 26 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :::::::: אבל למה בערך ספריו? הרי הספר עוד טרם יצא? פיני 22:41, 26 אוקטובר 2009 (IST)<br /> <br /> אפשר להוסיף עוד עליו מויקפדיה העיברית.<br /> <br /> הוא עוזר המון לחסידי חב&quot;ד זה בטוח. לגבי התקציבים גם אם זה נכון לא נראה לי שכדאי לכתוב את זה.</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=68484 2010-05-10T03:22:44Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מחנה ישראל.jpg|left|thumb|250px|בלאנק של מחנה ישראל]]<br /> '''מחנה ישראל''' הינו ארגון שהוקם על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[חודש סיון]] בשנת [[תש&quot;א]]. בראש הארגון עמד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ו[[הרבי]] יו&quot;ר ועד הפועל. <br /> <br /> הארגון 'מחנה ישראל' הוזכר ב[[קול קורא]] השני אותו הוציא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בט&quot;ז סיון תש&quot;א.<br /> <br /> במעטפת [[היום יום]] שנדפסה ב[[חורף]] בשנת [[תש&quot;ג]] מופיעה סקירה קצרה על הארגון.<br /> <br /> בצוואה מינה הרבי את הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] כמנהל האירגון]].<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ו - תשמ&quot;ז החייה הרבי מחדש את האירגון עם הקמת קרן ידידי ליובאוויטש.<br /> <br /> == מטרת הארגון ==<br /> להשפיע, על ידי הנהגה של חבריה ומעשיהם, על חיזוק היהדות וקיום התורה והמצוות המעשיות, ולעורר לבבות בני ישראל ולקרבם לתשובה תורה ומעשים טובים. לפרסם האמת אשר &quot;[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]] שלמה על ידי [[משיח]] צדקנו&quot;.<br /> <br /> == חבריה ==<br /> אין תשלום חבר כספי ממי שרוצה להיות חבר בארגון. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להרשם בתור חבר ל'מחנה ישראל', ומעשיו בפועל, בהנהגתו הפרטית ובהשפעתו על זולתו, הם מס החברות היחידי הנדרש ממנו. <br /> <br /> בצאוותו של [[הרבי]] מונו מספר חברים להנהלת הארגון, מהם נותר בחיים כיום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].<br /> <br /> == עבודתה ==<br /> עבודת החברים נעשית באופן סתר, זאת אומרת שהחברים פעילים בנסתרים, ושאיפתם היא להיות לדוגמא לאחרים בהנהגתם על פי התורה והמצוות, להשפיע על בני ביתם, מכירהם, חבריהם וכו'.<br /> <br /> == פעולות הארגון ==<br /> === מזהירי שבת מחנה ישראל ===<br /> מחלקה מיוחדת בשם &quot;מזהירי שבת מחנה ישראל&quot; נוסדה להפצת רעיון שמירת ה[[שבת]]. אחת מפעולתיה - ארגון אגודות נשים מכל החוגים, שהצהירו כי הן לא יקנו מאומה ביום השבת.<br /> <br /> === משניות בעל פה ===<br /> ::'''לערך המלא: [[חברה משניות בעל פה]]'''<br /> נוסדה חברה משניות בעל פה, וששת סדרי המשנה נחלקו בין החברים על פי הגורל (ארבעה פרקים בערך לחלק). כך כל הש&quot;ס נלמד ונשנה בעל פה במשך השנה. <br /> <br /> כוונת המפעל הזה, שנוסד בהצעתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, היא &quot;לטהר האויר&quot; על ידי אמירת וחזרת משניות בבית ובחוץ, ברחוב, בחנות, בסבוויי ובכל מקום נקי, ויש בזה סוד גדול &quot;להקל [[חבלי משיח]] ולקרב פעמי [[משיח]] צדקנו בחסד וברחמים&quot;.<br /> <br /> ב[[ארץ ישראל]] היה אחראי על הנושא הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ע&quot;ה.<br /> <br /> === חברות תהילים ===<br /> &quot;מחנה ישראל&quot; יסד גם חברות [[תהילים]] חדשות וחיזק את הישנות. בנוסף להם נוסדה [[חברת תהילים העולמית]], אשר נוסדה על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשנת [[תש&quot;ב]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> === ארבע פעולות טובות ===<br /> בשנת [[תש&quot;ג]] ביקש [[הרבי]] שכל יהודי החבר במחנה ישראל יעשה לפחות ארבע פעולות טובות וידווח עליהם להנהלה ול[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> אלפי [[יהודי]]ם קיימו בקשה זו.<br /> <br /> ===חלוקת הש&quot;ס===<br /> אחת הפעולות אותם העביר הרבי לידי 'מחנה' הינו חלוקת הש&quot;ס המתקיימת ב[[י&quot;ט כסלו]], ובה היה נוטל הרבי בעצמו חלק.<br /> <br /> == קרן לפיתוח - ידידי מחנה ישראל ==<br /> ::'''לערך מורחב [[קרן ידידי מחנה ישראל]]'''<br /> <br /> [[קרן ידידי מחנה ישראל]] נוסדה בשנת תשמ&quot;ו למען פיתוח מוסדות חב&quot;ד.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%AA%22%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99_770&diff=68483 2010-05-10T03:20:30Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>לכא' יש להוסיף גם אודות הארגון את&quot;ה המקורי שהוקם ע&quot;י אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> לכאורה יש לעשות גם ערך על ועד תלמידי התמימים העולמי.</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%22%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99_770&diff=68397 2010-05-09T19:16:48Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[תמונה:סמל_אתה.jpg|left|thumb|250px|סמל את&quot;ה המרכזי 770]]<br /> '''את&quot;ה המרכזי - 770''' הינו סניף של [[ארגון את&quot;ה]] העולמי שנוסד על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בסעודה של [[שמחת תורה]] בשנת [[תש&quot;א]]. הארגון פועל תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], והחל את פעילותו העולמית לקראת חודש תשרי [[תשנ&quot;ה]] בהכנת הכנסת אורחים גשמית ורוחנית לאנ&quot;ש והתמימים שיבואו לד' אמות של הרבי מלך המשיח. בתחילה תחת השם &quot;חיילי בית דוד - 770 בית משיח&quot;, על-ידי קבוצה מתלמידי התמימים בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. בשנת [[תש&quot;ס]] - בברכת ובעידוד הנהלת הישיבה - קיבל את השם 'את&quot;ה המרכזי 770'. משרד הארגון ממוקם בקומת המרתף של מרכז חב&quot;ד העולמי - [[770]] ופועלים בו קבוצה מתלמידי התמימים בישיבה המרכזית.<br /> <br /> ==מטרת הארגון==<br /> הארגון שם לו למטרה, להחדיר את לימוד ענייני [[פורטל:גאולה ומשיח|גאולה ומשיח]] עליהם אומר [[הרבי]] שזוהי ה'דרך ישרה' לפעול התגלות וביאת משיח, בקרב תלמידי [[תמים|התמימים]] ברחבי תבל. <br /> <br /> במסגרת פעילות זו נערכים בקרב תלמידי התמימים מבצעי ענק לעידוד הלימוד והעיסוק בתחומים אלו, שתוצאותיהם ניכרות בהיקף הידע שרוכשים התמימים בנושאים אלו.<br /> <br /> המבצעים נערכים לקראת תאריכים מרכזיים המהווים ציון דרך בנשיאותו של הרבי, [[י' שבט תשי&quot;א|י' שבט]], [[י&quot;א ניסן]], [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]], ובשנים האחרונות הם מופקדים אף על ניהול מבצע ההכנה הנערך בקרב תלמידי ישיבות חב&quot;ד בעולם כהכנה לקראת הנסיעה לרבי בחודש החגים במימון '[[קרן דור דעה]] - לימודים ומלגות לנסיעה לחצרות קדשנו'. <br /> <br /> הודות למבצעים אלו, רכשו במשך השנים האחרונות אלפי תלמידי ישבות חב&quot;ד בעולם ידע עצום בתורת הגאולה, ובפרט כפי שהיא בתורתו '[[מאמר|מאמרים]] ו[[לקוטי שיחות]] של נשיא דורנו' (כלשונו של [[הרבי]] ב[[שיחה|שיחת]] תזריע מצורע משנת [[תנש&quot;א]])). אך טבעי הוא שכל תאריך הקשור עם נשיאותו של הרבי, מהווה הזדמנות נאותה לעורר את התמימים להתחזקות בלימוד בעניינים אלו.<br /> ==מפעולות הארגון==<br /> בנוסף למבצעי הלימוד הנערכים בין כותלי הישיבות, מקיים הארגון בימי הקיץ '[[ישיבת קיץ]]' מיוחדת לתלמידי הישיבות קטנות של חב&quot;ד ברחבי הארץ תחת השם '[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]]'.<br /> <br /> במהלך חודש החגים בו מתכנסים אלפי תלמידי הישיבות חב&quot;ד בעולם בחצרות הרבי ב[[770]], אחראי הארגון לתפעול מערך [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] הענק, הכולל אש&quot;ל מלא לאורחים, וארגון תכניות הלימוד וההתוועדויות במהלך החודש.<br /> <br /> ==ספרים שיצאו על ידי הארגון==<br /> מבצעים אלו הניבו יבול ענק של ספרות מבורכת העוסקת בתורת הגאולה, שנדפסה בקשר עם מבצעי הלימוד. בין הספרים שיצאו לאור על ידי הארגון:<br /> * [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]] (חמישה כרכים על חמישה חומשי תורה)<br /> * [[ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח]]<br /> * [[קובץ התקשרות (ספר)]]<br /> * [[אלבום יומן קבלת המלכות תשנ&quot;ג]]<br /> * [[אלבום ספר התמימים תשס&quot;ד]]<br /> * [[מאמרים מבוארים]]<br /> * [[חידושים וביאורים בענייני משיח וגאולה]] (שני כרכים)<br /> * [[ספר הפלפולים הדרך הישרה]] (שני כרכים)<br /> <br /> <br /> ==הארגון המקביל==<br /> <br /> &quot;ועד תלמידי התמימים&quot; הוא ארגון המקביל - שנועד לחזק את התקשורת בין תלמידי ישיבות חב&quot;ד הפזורים ברחבי תבל, ולהגביר את הנחלת מורשת הערכים של חסידות חב&quot;ד בקרב צעירי התנועה.<br /> שמו של הארגון נגזר מהמונח החב&quot;די &quot;תמימים&quot; - כינוי שניתן לתלמידי ישיבות חב&quot;ד על ידי מייסדם, הרבי החמישי בשושלת אדמו&quot;רי חב&quot;ד, רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש.<br /> הארגון מפעיל תוכנית לימודים ופעילות לצעירים הבאים לשהות בבית מדרשו של הרבי בניו יורק במשך חודש תשרי.<br /> מבצעי לימוד תורניים נושאי פרסים ומלגות כספיות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב&quot;ד. הפקת סרטי צפיה מהרצאותיו התורניות של הרבי מלובביץ', בשיתוף עם חברת [[jem]].<br /> ביום התחלת הנהגתו של הרבי מלובביץ' י' בשבט, מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב&quot;ד ברחבי העולם, הכינוס מתקיים בכל שנה במרכז חב&quot;ד העולמי, בשכונת קראון הייטס, בברוקלין ניו יורק. מידי שנה משתתפים בו עשרות אלפי תלמידים. ארגון התוועדויות, שיעורי תורה וחסידות בישיבות חב&quot;ד. בי&quot;א ניסן, יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכל שנה בכפר חב&quot;ד כנס ארצי לתלמידי ישיבות חב&quot;ד מכל רחבי הארץ.<br /> הארגון מפעיל ישיבת קיץ לצעירים בחודשי הקיץ.<br /> הארגון מוציא לאור קובץ היוצא מדי חודש &quot;קובץ לחיזוק ההתקשרות&quot;. עלון יומנים שנכתבו על חיי האדמו&quot;ר שיוצא לחגי חב&quot;ד בשם &quot;לעבן מיטן רבי'ן&quot; ויוצא בשפת האנגלית ובשפת העברית.<br /> הוצאה לאור של ספרות תורנית. בעבר היה הארגון אחראי על הוצאה לאור של עלון שבועי בשם מקבץ לתורה, שבו נדונה הלכה אחת מהרמב&quot;ם היומי בעיון. זאת לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש לשומרי סדר לימוד הרמב&quot;ם בשלשה פרקים ליום או פרק אחד, ללמוד לפחות הלכה אחת מתוכם בעיון. הגיליון האחרון יצא בסוף שנת תשס&quot;ו, ומאז חדלה הפצתו. כמו כן מוציא הארגון לקט דברי תורה של הרבי מליובאוויטש לרגל ימי החגים, או תאריכים מיוחדים לחסידי חב&quot;ד (כמו יום הולדתו והסתלקותו של הרבי). בנוסף לזה מוציא הארגון חוברות עיוניות ערוכות ממקורות חב&quot;ד ותורת הרבי. וחוברות עם מסמכים ומכתבים מהרבי ותולדות החסידות בפרסום ראשון ובלעדי. בעבר היה לארגון מדור קבוע בעיתון &quot;[[כפר חב&quot;ד]]&quot;.<br /> <br /> ==ספרים שיצאו על ידי ועד התמימים==<br /> <br /> * קובץ אור וחום ההתקשרות ד' חלקים.<br /> * קובץ פלפולים מבית חיינו.<br /> * תורת חיים - ליקוט מענייני תורת רבינו על עולם התחייה.<br /> * לקט אגרות קודש מהרבי בפירסום ראשון ב' חלקים.<br /> * ספר [[היום יום]] כתי&quot;ק.<br /> * קובץ לעבן מיטן רבין לחודשי השנה.<br /> * קובץ לחיזוק ההתקשרות לחודשי השנה.<br /> * קבצים רבים שיצאו לודש תשרי מידי שנה בשנה.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[ארגון את&quot;ה]]<br /> *[[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]</div>

69.114.216.58 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%22%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99_770&diff=68392 2010-05-09T19:12:28Z

<p>69.114.216.58: </p> <hr /> <div>[[תמונה:סמל_אתה.jpg|left|thumb|250px|סמל את&quot;ה המרכזי 770]]<br /> '''את&quot;ה המרכזי - 770''' הינו סניף של [[ארגון את&quot;ה]] העולמי שנוסד על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בסעודה של [[שמחת תורה]] בשנת [[תש&quot;א]]. הארגון פועל תחת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], והחל את פעילותו העולמית לקראת חודש תשרי [[תשנ&quot;ה]] בהכנת הכנסת אורחים גשמית ורוחנית לאנ&quot;ש והתמימים שיבואו לד' אמות של הרבי מלך המשיח. בתחילה תחת השם &quot;חיילי בית דוד - 770 בית משיח&quot;, על-ידי קבוצה מתלמידי התמימים בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. בשנת [[תש&quot;ס]] - בברכת ובעידוד הנהלת הישיבה - קיבל את השם 'את&quot;ה המרכזי 770'. משרד הארגון ממוקם בקומת המרתף של מרכז חב&quot;ד העולמי - [[770]] ופועלים בו קבוצה מתלמידי התמימים בישיבה המרכזית.<br /> <br /> ==מטרת הארגון==<br /> הארגון שם לו למטרה, להחדיר את לימוד ענייני [[פורטל:גאולה ומשיח|גאולה ומשיח]] עליהם אומר [[הרבי]] שזוהי ה'דרך ישרה' לפעול התגלות וביאת משיח, בקרב תלמידי [[תמים|התמימים]] ברחבי תבל. <br /> <br /> במסגרת פעילות זו נערכים בקרב תלמידי התמימים מבצעי ענק לעידוד הלימוד והעיסוק בתחומים אלו, שתוצאותיהם ניכרות בהיקף הידע שרוכשים התמימים בנושאים אלו.<br /> <br /> המבצעים נערכים לקראת תאריכים מרכזיים המהווים ציון דרך בנשיאותו של הרבי, [[י' שבט תשי&quot;א|י' שבט]], [[י&quot;א ניסן]], [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]], ובשנים האחרונות הם מופקדים אף על ניהול מבצע ההכנה הנערך בקרב תלמידי ישיבות חב&quot;ד בעולם כהכנה לקראת הנסיעה לרבי בחודש החגים במימון '[[קרן דור דעה]] - לימודים ומלגות לנסיעה לחצרות קדשנו'. <br /> <br /> הודות למבצעים אלו, רכשו במשך השנים האחרונות אלפי תלמידי ישבות חב&quot;ד בעולם ידע עצום בתורת הגאולה, ובפרט כפי שהיא בתורתו '[[מאמר|מאמרים]] ו[[לקוטי שיחות]] של נשיא דורנו' (כלשונו של [[הרבי]] ב[[שיחה|שיחת]] תזריע מצורע משנת [[תנש&quot;א]])). אך טבעי הוא שכל תאריך הקשור עם נשיאותו של הרבי, מהווה הזדמנות נאותה לעורר את התמימים להתחזקות בלימוד בעניינים אלו.<br /> <br /> ==הארגון המקביל==<br /> <br /> &quot;ועד תלמידי התמימים&quot; הוא ארגון המקביל - שנועד לחזק את התקשורת בין תלמידי ישיבות חב&quot;ד הפזורים ברחבי תבל, ולהגביר את הנחלת מורשת הערכים של חסידות חב&quot;ד בקרב צעירי התנועה.<br /> שמו של הארגון נגזר מהמונח החב&quot;די &quot;תמימים&quot; - כינוי שניתן לתלמידי ישיבות חב&quot;ד על ידי מייסדם, הרבי החמישי בשושלת אדמו&quot;רי חב&quot;ד, רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש.<br /> הארגון מפעיל תוכנית לימודים ופעילות לצעירים הבאים לשהות בבית מדרשו של הרבי בניו יורק במשך חודש תשרי.<br /> מבצעי לימוד תורניים נושאי פרסים ומלגות כספיות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב&quot;ד. הפקת סרטי צפיה מהרצאותיו התורניות של הרבי מלובביץ', בשיתוף עם חברת jem.<br /> ביום התחלת הנהגתו של הרבי מלובביץ' י' בשבט, מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב&quot;ד ברחבי העולם, הכינוס מתקיים בכל שנה במרכז חב&quot;ד העולמי, בשכונת קראון הייטס, בברוקלין ניו יורק. מידי שנה משתתפים בו עשרות אלפי תלמידים. ארגון התוועדויות, שיעורי תורה וחסידות בישיבות חב&quot;ד. בי&quot;א ניסן, יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכל שנה בכפר חב&quot;ד כנס ארצי לתלמידי ישיבות חב&quot;ד מכל רחבי הארץ.<br /> הארגון מפעיל ישיבת קיץ לצעירים בחודשי הקיץ.<br /> הארגון מוציא לאור קובץ היוצא מדי חודש &quot;קובץ לחיזוק ההתקשרות&quot;. עלון יומנים שנכתבו על חיי האדמו&quot;ר זצ&quot;ל שיוצא לחגי חב&quot;ד בשם &quot;לעבן מיטן רבי'ן&quot; ויוצא בשפת האנגלית ובשפת העברית.<br /> הוצאה לאור של ספרות תורנית. בעבר היה הארגון אחראי על הוצאה לאור של עלון שבועי בשם מקבץ לתורה, שבו נדונה הלכה אחת מהרמב&quot;ם היומי בעיון. זאת לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש לשומרי סדר לימוד הרמב&quot;ם בשלשה פרקים ליום או פרק אחד, ללמוד לפחות הלכה אחת מתוכם בעיון. הגיליון האחרון יצא בסוף שנת תשס&quot;ו, ומאז חדלה הפצתו. כמו כן מוציא הארגון לקט דברי תורה של הרבי מליובאוויטש לרגל ימי החגים, או תאריכים מיוחדים לחסידי חב&quot;ד (כמו יום הולדתו והסתלקותו של הרבי). בנוסף לזה מוציא הארגון חוברות עיוניות ערוכות ממקורות חב&quot;ד ותורת הרבי. וחוברות עם מסמכים ומכתבים מהרבי ותולדות החסידות בפרסום ראשון ובלעדי. בעבר היה לארגון מדור קבוע בביטאון ועיתון החסידות &quot;כפר חב&quot;ד&quot;<br /> <br /> ==מפעולות הארגון==<br /> בנוסף למבצעי הלימוד הנערכים בין כותלי הישיבות, מקיים הארגון בימי הקיץ '[[ישיבת קיץ]]' מיוחדת לתלמידי הישיבות קטנות של חב&quot;ד ברחבי הארץ תחת השם '[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]]'.<br /> <br /> במהלך חודש החגים בו מתכנסים אלפי תלמידי הישיבות חב&quot;ד בעולם בחצרות הרבי ב[[770]], אחראי הארגון לתפעול מערך [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] הענק, הכולל אש&quot;ל מלא לאורחים, וארגון תכניות הלימוד וההתוועדויות במהלך החודש.<br /> <br /> ==ספרים שיצאו על ידי הארגון==<br /> מבצעים אלו הניבו יבול ענק של ספרות מבורכת העוסקת בתורת הגאולה, שנדפסה בקשר עם מבצעי הלימוד. בין הספרים שיצאו לאור על ידי הארגון:<br /> * [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]] (חמישה כרכים על חמישה חומשי תורה)<br /> * [[ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח]]<br /> * [[קובץ התקשרות (ספר)]]<br /> * [[אלבום יומן קבלת המלכות תשנ&quot;ג]]<br /> * [[אלבום ספר התמימים תשס&quot;ד]]<br /> * [[מאמרים מבוארים]]<br /> * [[חידושים וביאורים בענייני משיח וגאולה]] (שני כרכים)<br /> * [[ספר הפלפולים הדרך הישרה]] (שני כרכים)<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[ארגון את&quot;ה]]<br /> *[[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]</div>

69.114.216.58