https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=69.114.173.59 2026-04-14T21:23:29Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=12645 2007-08-03T07:36:05Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>ה'''מידות''' הן: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]] ו[[מלכות]].<br /> <br /> האדם מורכב מ[[שכל]] ומידות. מטרת החסידות היא ליצור אצל האדם מידות נכונות, זאת על ידי השפעת השכל על המידות. <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אחליפו דוכתייהו]]<br /> *[[מוח שליט על הלב]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/%D7%99%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=12380 2007-07-29T06:05:50Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>דברי הרמב&quot;ם &quot;יעמוד מלך מבית דוד&quot;, עוסקים עוד בזמן ה[[גלות]] שאז<br /> מתחיל [[מלך המשיח]] את פעולותיו, אין הפירוש &quot;מלך&quot; כפשוטו על פי הלכה<br /> עם דיני המלכות, שהרי בזמן הגלות עדיין אין סנהדרין שימנו מלך, אלא<br /> הכוונה היא למנהיגות על עם ישראל. <br /> <br /> בחז&quot;ל מייחסים את התואר מלך גם<br /> למנהיגי העם בזמן הגלות, &quot;ראשי גלויות שבבבל במקום מלך הם עומדים&quot;,<br /> ובפרט שהם מזרע בית דוד, שכתב הרמב&quot;ם &quot;כיוון שנמשח דוד זכה בכתר<br /> מלכות והרי המלכות לו ולבניו הזכרים עד עולם&quot;, היינו שמלכות דוד קיימת<br /> לעולם ועד גם בזמן הגלות. <br /> <br /> אמנם לא בכל הדורות נמצא מלכות זו בגלוי, אך<br /> זהו התנאי הראשון ל&quot;[[בחזקת משיח]]&quot; - שאותו יהודי יהיה בעל כח הנהגה על<br /> רבים מבני ישראל, ויהיה מבית דוד שאז הוא מלך בעצם.<br /> <br /> מנהיגותו של נשיא הדור מותאמת על ידי הקב&quot;ה בהתאם לצורכי הדור.<br /> בדור יתום זה, מיד לאחרי השואה הנוראה והאיומה שמאורעותיה איימו<br /> לאבד לגמרי את רוח העם, החלה נשיאותו ומנהיגותו של מורה נבוכי דורנו<br /> [[הרבי|הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]], הרבי עמד בהנהגה מלכותית ללא כל התפעלות<br /> מכל המניעות והעיכובים, עודד וחזק את עם ישראל בכל תפוצותיהם והפיח<br /> רוח חיים של תורה ומצוות, תוך שמירה איתנה על ייחודיותו של עם ישראל<br /> כעם הקדוש והנבחר והרמת קרנו לעיני העמים והחזרת הרגש היהודי אל<br /> מקורו בקיום התורה והמצוות המעשיות.<br /> <br /> הרבי שליט&quot;א לאורך כל שנות נשיאותו כתב [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]]<br /> אל בני ישראל בכל מקום שהם, מכתבים כלליים לנשי ובנות ישראל, וכן אל<br /> כל ילדי ישראל. כך גם מכתבים אל האדמו&quot;רים. אל כל סוג מעם ישראל<br /> מתייחס הרבי שליט&quot;א כנשיא הדור, מורה הוראות ונותן עצות בנוגע לעבודת<br /> ה'. <br /> <br /> איגרותיו ותורתו המלאים עצות והדרכות בכל תחומי החיים על פי התורה הופצו במיליוני עותקים בכל העיתונים ובכמה שפות בתפוצה רבה בכל כלי<br /> התקשורת, ופועלים רושם עצום בקרב כל ישראל.<br /> <br /> הרבי שליט&quot;א מתערב בשיחותיו בכל עניין הקשור בעם ישראל, מהנהגת<br /> העם בארץ ישראל ועד מודעות לשאלת [[מיהו יהודי]]. מדאגה רוחנית שתהיה<br /> אפשרות לכל יהודי לקיים את התורה והמצוות בשלימות ועד לדאגה<br /> לגשמיות של כל יהודי ויהודי כאב לבנו ממש. <br /> <br /> הרבי שליט&quot;א דואג אפילו<br /> לאומות העולם שילדיהם יקבלו חינוך החדור באמונה בבורא העולם ומנהיגו,<br /> ושיקיימו את [[שבע מצוות בני נח]]. <br /> <br /> הרבי שליט&quot;א מביע את דעתו דעת תורה<br /> איתנה ללא חת בכל נושא העומד על הפרק, ומדריך את בני ישראל לראות<br /> בכל פרט בעולם כיצד הוא &quot;בשביל התורה ובשביל ישראל&quot;<br /> .<br /> בשליחות הרבי שליט&quot;א מלך המשיח פועלים אלפי [[שלוחים]] בכל מקום<br /> בעולם בו נמצאים יהודים, ומפעילים שם את הכתובת לכל עניין יהודי, אפילו<br /> חסידים ברוסיה שמעולם לא ראו את הרבי שליט&quot;א מסרו את נפשם במשך<br /> 40 שנה לשמירת הגחלת בשליחותו ובכוחו כנשיא הדור. <br /> <br /> מאות ואלפי עמך<br /> בית ישראל משחרים לפתחו במשך עשרות שנים, בפרט כשהחל ב[[חלוקת דולרים|חלוקת<br /> הדולרים]] לברכה בכל יום ראשון, כשכל עם ישראל על כל גווניו עוברים לפניו<br /> כבני מרון, ביניהם מכל גדולי ישראל ומנהיגיהם בכל הרמות. <br /> <br /> כולם מעידים כי<br /> רואים בו מלך ממש, וכי הוא ללא ספק גדול ומנהיג הדור - משה רבנו שבדור<br /> - ומקבלים את דבריו כ&quot;דבר מלכות&quot; ממש.<br /> <br /> רבותינו נשיאינו העידו על עצמם כי הם מבית דוד, המיוחסים למהר&quot;ל<br /> מפראג שהוא מיוחס לדוד המלך. אף הרבי שליט&quot;א מלך המשיח מעיד כי<br /> אביו הגאון המקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] זצ&quot;ל מיוחס לבית דוד, ובכך<br /> נתבאר כיצד מתקיים בו הסימן של משיח &quot;מלך מבית דוד&quot;. <br /> <br /> == שלשלת היחס של [[הרבי]] עד לדוד המלך ==<br /> <br /> א. דוד המלך <br /> <br /> ב. שלמה המלך <br /> <br /> ג. רחבעם המלך <br /> <br /> ד. אביהו המלך <br /> <br /> ה. אסא המלך <br /> <br /> ו. יהושפט המלך <br /> <br /> ז. יהורם המלך <br /> <br /> ח. אחזיהו המלך <br /> <br /> ט. יהואש המלך <br /> <br /> י. אמציהו המלך <br /> <br /> יא. עוזיהו המלך <br /> <br /> יב. יותם המלך <br /> <br /> יג. אחז המלך <br /> <br /> יד. חזקיהו המלך <br /> <br /> טו. מנשה המלך <br /> <br /> טז. אמון המלך <br /> <br /> יז. יאשיהו המלך <br /> <br /> יח. יהויקים המלך <br /> <br /> יט. יכניהו המלך <br /> <br /> כ. השר שאלתיאל <br /> <br /> כא. פדיה <br /> <br /> כב. זרובבל <br /> <br /> כג. משולם <br /> <br /> כד. חנניה <br /> <br /> כה. ברכיה <br /> <br /> כו. חסדיה <br /> <br /> כז. ישעיה <br /> <br /> כח. עובדיה <br /> <br /> כט. שכניה <br /> <br /> ל. שמעיה <br /> <br /> לא. נעריה <br /> <br /> לב. חזקיה ריש גלותא <br /> <br /> לג. התנא נתן דצוציתא ריש גלותא <br /> <br /> לד. ר' הונא ריש גלותא <br /> <br /> לה. ר' עקוב ריש גלותא <br /> <br /> לו. ר' נחום ריש גלותא <br /> <br /> לז. ר' יוחנן ריש גלותא <br /> <br /> לח. ר' שפט ריש גלותא <br /> <br /> לט. ר' ענן ריש גלותא <br /> <br /> מ. ר' הונא ריש גלותא <br /> <br /> מא. ר' נתן ריש גלותא <br /> <br /> מב. ר' נחמיה ריש גלותא <br /> <br /> מג. ר' עוקבן דצוציתא ריש גלותא <br /> <br /> מד. ר' אבא ריש גלותא <br /> <br /> מה. ר' ספרא ריש גלותא <br /> <br /> מו. מר זוטרא ריש גלותא <br /> <br /> מז. רב כהנא ריש גלותא <br /> <br /> מח. רב גוריא ריש גלותא <br /> <br /> מט. מר בוסתנאי ריש גלותא <br /> <br /> נ. רב יעקב ריש גלותא <br /> <br /> נא. רב מגיס ריש גלותא <br /> <br /> נב. רב נחמיה ריש גלותא <br /> <br /> נג. רב אבדימא ריש גלותא <br /> <br /> נד. רב פינחס ריש גלותא <br /> <br /> נה. רב חצוב ריש גלותא <br /> <br /> נו. רב שמואל גאון <br /> <br /> נז. רב יהודה גאון <br /> <br /> נח. רב חנניה גאון <br /> <br /> נט. רב שרירא גאון <br /> <br /> ס. רב האי גאון <br /> <br /> סא. הרה&quot;ג ר' יוסף מרומי <br /> <br /> סב. הרה&quot;ג ר' יחיאל <br /> <br /> סג. הרה&quot;ג ר' אברהם <br /> <br /> סד. הרה&quot;ג ר' עזריהו <br /> <br /> סה. הרה&quot;ג ר' יחזקאל <br /> <br /> סו. הרה&quot;ג ר' לעמיל <br /> <br /> סז. הרה&quot;ג ר' עזריהו <br /> <br /> סח. הרה&quot;ג ר' אליהו <br /> <br /> סט. הרה&quot;ג ר' יוסף <br /> <br /> ע. הרה&quot;ג ר' נחמן <br /> <br /> עא. הרה&quot;ג ר' קלמן קלונימוס <br /> <br /> עב. הרה&quot;ג ר' לייביש <br /> <br /> עג. הרה&quot;ג ר' אלעזר <br /> <br /> עד. הרה&quot;ג ר' ירחמיאל <br /> <br /> עה. הרה&quot;ג ר' אריה זאב <br /> <br /> עו. הרה&quot;ג ר' יעקב <br /> <br /> עז. הרה&quot;ג ר' בצלאל <br /> <br /> עח. הרה&quot;ג ר' יהודה ליוואי – המהר&quot;ל הזקן <br /> <br /> עט. הרה&quot;ג ר' בצלאל <br /> <br /> פ. הרה&quot;ג ר' חיים מוורמייזא <br /> <br /> פא. הרה&quot;ג ר' בצלאל <br /> <br /> פב. הרה&quot;ג מרנא ורבנא יהודה ליוואי – המהר&quot;ל מפראג <br /> <br /> פג. הרה&quot;ג ר' בצלאל חריף <br /> <br /> פד. הרה&quot;ג ר' שמואל <br /> <br /> פה. הרה&quot;ג ר' יהודה לייב <br /> <br /> פו. הרה&quot;ג ר' משה מפוזנא <br /> <br /> פז. הרה&quot;ג ר' שניאור זלמן <br /> <br /> פח. הרה&quot;ג הרה&quot;ח ר' ברוך <br /> <br /> פט. כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> צ. הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)]]. <br /> <br /> צא. כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. <br /> <br /> צב. רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן הצמח צדק)]] <br /> <br /> צג. רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)]]<br /> <br /> צד. רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] <br /> <br /> צה. הרב המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] <br /> <br /> צו. המלך המשיח – [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. <br /> <br /> וכבר העירו באיזהו מקומן שהרבי שליט&quot;א הוא דור הצ&quot;ו מדוד המלך, עליו נאמר הפסוק (ישעיה נה, ג): &quot;הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכריתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים&quot; (- &quot;כחסדי, רצה לומר: יהיה כמו החסדים הקיימים אשר הבטחתי לדוד שלא תופסק המלוכה מזרעו&quot; - פירוש מצודת דוד על הפסוק), ו&quot;חסדי דוד&quot; בגימטריא צ&quot;ו.<br /> <br /> ===בן אחר בן===<br /> <br /> לכאורה לפי שושלת זו אין כאן יחוס בן אחר בן לדוד המלך, שהרי זהו דרך הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]].<br /> <br /> ידוע יחוסו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - בן אחר בן - לדוד המלך, סבו ר' נח (אבי הרב [[שלום שכנא (אב הצמח צדק)|שלום שכנא]] היה כינוי שם משפחתו אלטשולער כי היה צאצא של הרב יחיאל הלל בן הרב דוד אלטשולער זצ&quot;ל מק&quot;ק יאברוב - בעל החיבור הידוע על התנ&quot;ך &quot;מצודת דוד&quot; ו&quot;מצודת ציון&quot; (שהם מלוקטים בעיקר מתורת אביו, ולכן נקראים על שמו). וידוע שהמצודת דוד היה מיוחס לדוד המלך בן אחר בן.<br /> <br /> הגם שע&quot;פ הלכה אין משיח צריך להיות מיוחס בן אחר בן לדוד המלך, אלא העיקר שהוא יהיה מזרע דוד, (הראיה לזה מהלל שהיה נשיא למרות שהיה רק מצד האם מזרע דוד).<br /> <br /> ואמנם, כנ&quot;ל, הרבי שליט&quot;א ב[[שיחה|שיחותיו]] מציין [לציין לאיזה שיחה מדובר] דוקא ליחוס זה - שהוא דרך הרבנית דבורה לאה בת אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[מלך מבית דוד בזמן הגלות]]<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=11969 2007-07-24T05:18:33Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>נוסד בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי הרה&quot;ת שמעון יהודה פיזם.<br /> <br /> ה&quot;ועד&quot; מוציא לאור קבצים מיוחדים שמטרתם ללבות ולרענן את ה[[התקשרות]] ל[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]].<br /> <br /> הקבצים יוצאים לאור ב - [[770]] ומופצים גם באימיילים ע&quot;פ רשימת תפוצה. כמו-כן, חלקם מתפרסמים באתר האינטרנט של חב&quot;ד אינפו.<br /> <br /> הקבצים מכילים [[אגרות קודש|אגרות]], [[שיחה|שיחות]] ו[[יומנים]] מיוחדים ו/או הנוגעים לזמן.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי|ו]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=11968 2007-07-24T05:17:39Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>נוסד בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי הרה&quot;ת שמעון יהודה פיזם.<br /> <br /> הוועד מוציא לאור קבצים מיוחדים שמטרתם ללבות ולרענן את ה[[התקשרות]] ל[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]].<br /> <br /> הקבצים יוצאים לאור ב - [[770]] ומופצים גם באימיילים ע&quot;פ רשימת תפוצה. כמו-כן, חלקם מתפרסמים באתר האינטרנט של חב&quot;ד אינפו.<br /> <br /> הקבצים מכילים [[אגרות קודש|אגרות]], [[שיחה|שיחות]] מיוחדים ו/או הנוגעים לזמן.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי|ו]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_(770)&diff=11967 2007-07-24T05:16:49Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>נוסד בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי הרה&quot;ת שמעון יהודה פיזם.<br /> <br /> הוועד מוציא לאור קבצים מיוחדים שמטרתם ללבות ולרענן את ה[[התקשרות]] ל[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]].<br /> <br /> הקבצים יוצאים לאור ב - [[770]] ומופצים גם באימיילים ע&quot;פ רשימת תפוצה. כמו-כן, חלקם מתפרסמים באתר האינטרנט של חב&quot;ד אינפו.<br /> <br /> הקבצים מכילים [[אגרות קודש|אגרות]], [[שיחה|שיחות]] מיוחדים וכדו' ו/או הנוגעים לזמן.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי|ו]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D&diff=11359 2007-07-17T15:55:57Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[תמונה:שלום שלום ואין שלום.jpg|left|thumb|280px|שלום שלום ואין שלום]]<br /> את הספר &quot;שלום שלום ואין שלום&quot; כתב הרב [[שלום דב וולפא]].<br /> <br /> הספר יצא לאחר פינוי חבל סיני והרס העיר ימית. הספר מתעד בהרחבה את המערכה על שלימות הארץ שניהל [[הרבי]] מאז מלחמת ששת הימים והמשיך במלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, המאבק נגד הנסיגות באותם שנים ועד להסכמי קעמפ דוייד. כולל קטעי עיתונות נדירים וצילומי מסמכים. <br /> <br /> החלק השני של הספר מוכיח בהרחבה את הסכנות הקיומיות שיצרו הסכמי קעמפ דוייד, הכניעה של הממשלה אי עמידה בהסכמים, והרחקת השלום על ידי אותם הסכמים הרי אסון שהם בבחינת בכיה לדורות. הספר מתעד מאות קטעי עיתונות וצילומים נדירים מההתרחשויות והדברים שהמנהיגים ניסו להתעלם מהם. ספר זה נכתב בהוראת [[הרבי|הרבי מלובביץ']] למחבר ביחידות בקיץ 81, להוציא ספר שימחיש ויראה את התוצאות של אותם הסכמים.<br /> <br /> הספר מכיל 575 עמ'.<br /> <br /> {{ארון הספרים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]<br /> [[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Chabadnik&diff=11358 2007-07-17T15:53:49Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>'''שלום וברוכים הבאים.'''<br /> <br /> אשמח לעזור בכל שאלה שאוכל.<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> למה אתה מתכוון?--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 18:20, 10 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> מדוע מחקת את ההפניה שלי לקונטרס דברי ימי החוזרים, מה רע בזה? אם יש בעיה אפשר להשלים, למה למחוק?--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 18:23, 10 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> אתה צודק. עניתי לך ב[[שיחת משתמש:מישקפופר|דף השיחה שלך]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:38, 10 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> תתאים לך התמונה הזו?: לזאל הגדול<br /> <br /> == דבר בשם אומרו ==<br /> <br /> הוספתי את הערך &quot;לוחות מרובעות&quot;. את החומר לקחתי מא' מהבית משיח (כמובן שלאחר הרבה עיבוד, וראה בדף השיחה מה עדין צריך לעשות ואיני יודע איך), השאלה היא אם צריך לציין בכגון דא מהיכן החומר ומי הכתבב וכו'.<br /> <br /> == שם לאינפופדיה ==<br /> <br /> אולי כדאי שתשאל את המשתשמשים על השם המתאים?<br /> <br /> יש לי הצעה עם קצת שינוי ממה שדיברנו, צור קשר בהקדם לפני השינויים.<br /> <br /> למה לא חב&quot;ד פדיה, זה נשמע יותר טוב מחב&quot;דפדיה, בפרט שבגוגל ישר יזהו שזוהי אנצי' חבדי&quot;ת משא&quot;כ חב&quot;דפדיה, לדוגמא וואלה פדיה וכדו'.<br /> <br /> == למה אין ערך משיח ==<br /> <br /> ערך קצר וקולע שכאשר מישהו יחפש באינפו פדיה, או יעשה חיפוש בגוגל, 'משיח' יקבל ערך, ששם יהיה כתוב מי זה המשיח.<br /> או שאולי פשוט לא יודעים מיהו?!<br /> <br /> אולי לא הסברתי את עצמי כראוי. כוונתי היתה שתחת הכותרת 'משיח' תקבל: הרבי מליובאוויטש רבי מ.מ. וכו' עלה לכס נשיאות חב&quot;ד בתאריך וכו' החל להגלות ולהתפרסם כמלך המשיח בתאריך וכד'<br /> <br /> :משהו לא מסתדר לי אתך. כמו ערכים אחרים לדוגמה 'מושיען של ישראל' אתה תביא מיד שזה נאמר על משה רבינו אח&quot;כ אתה תביא גם הסברים לעניין. או 'בית המקדש', אתה תכתוב שזה הבית הקדוש שבהר המוריה וכו', אח&quot;כ תבאר את המושג. ולא תתחיל להביא במקום זה כל מיני הסברים מה עניינו של ביהמ&quot;ק וכו'<br /> <br /> דרך אגב בויקיפיה כתב לי שם מישהו הערה טכנית שכנראה נכונה לשימוש נכון (הערה טכנית: מקובל להמשיך דיונים במקום בו התחילו ולכן העתקתי את דבריך ואני ממשיך כאן את הדיון) <br /> [[משתמש:צבי|צבי]] 17:42, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :אין שום בעי'ה, אמרתי לך שאני מסכים איתך שיש מקום לערך כזה. אני חוזר שוב: אתה מוזמן לכתוב אותו. אגב, רציתי לכתוב לך בדף השיחה שלך שנהוג להמשיך דיון בדף אחד, חשבתי שיהי'ה נוח לך יותר אם נעשה את זה בדף השיחה שלך, אבל אין לי בעי'ה שזה ימשיך כאן. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:55, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> מה שלמדתי עכשיו זה, שכשאני כותב בדף שלך ואתה מגיב, אין לי התראה על כך. [[משתמש:צבי|צבי]] 18:12, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> האם אני יכול לכתוב ערך חדש כמו זה, ישר לאינפופדיה?<br /> <br /> דרך אגב, אם אנחנו כבר מדברים על הגדרות ושמות ושמאחורי ההגדרה יבוא גם שם, אז אולי גם אתה, תשים שם מלבד ההגדרה חב&quot;דיק? (גם אם זה לא השם האמיתי). אגב, עכשיו הוא הזמן. לפני שתקבל ותק כזה שיהיה קשה לך לשנות. (או שאולי זה בעצם השורש להסתכלות השונה שלנו כדלעיל). [[משתמש:צבי|צבי]] 18:21, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :לא הבנתי על איזה ערך אתה מדבר. בכלל, כדאי מאד לעיין ב[[:קטגוריה:אינפופדיה עזרה|דפי העזרה]]. <br /> <br /> :בנוגע לשם שלי - יותר נוח לי להזדהות כחב&quot;דניק מאשר בשם הפרטי שלי.. :). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:25, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :שים לב כשאתה מחפש את הערך 'משיח', אתה מקבל את ערך 'מלך המשיח', כשגם הערך הזה לא מוסבר בעצמו, אלא רק מובאים תת-כותרות. מה שאני מעוניין זה, שיהיה הסבר ראשוני לערך משיח ואח&quot;כ התת-כותרות. [[משתמש:צבי|צבי]] 18:39, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> ::שום בעיה, אני חוזר שוב, אתה יכול בשמחה להכין ערך כזה... שוב: הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:49, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> :::אם אני מבין נכון אתה מתכוון שאני יכין את הערך ואתה תכניס אותו. ז&quot;א שלי, אין אפשרות להכניס. האם זה כך? [[משתמש:צבי|צבי]] 12:53, 14 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :::למה שלא תכתוב ותכניס את הערך בעצמך? תקרא את הערך [[איך ליצור דף חדש]] ותעבוד על הערך. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:03, 14 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == דף הפניה ==<br /> אני מנסה ומנסה ללא הצלחה לעשות דף הפניה מ[[שבועון בית משיח]][[גיליון בית משיח]], מה שאתם כתבתם לא מצליח לי משום מה. אולי תנסה ותגיד לי מה הבעיה. דרך אגב, נכון יהיה להחליף את השם העיקרי ל'''שבועון''' בית משיח, ולהפנות מגיליון, וגם מגליון (כתיב חסר), שהוא בעצם יותר נכון ע&quot;פ דקדוק (חיריק לפני שווא נח אמור להיות חסר יו&quot;ד)--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 22:48, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :ישנו ערך המסביר איך ליצור דף הפניה. ראה: [[דף הפניה]] (הטעות שלך היא שכנראה הסתכלת בדף הזה בויקיפדיה העברית. שם - בגלל גירסת התוכנה - אפשר לכתוב את המילה &quot;הפניה&quot;, בממשק הזה צריך לכתוב את זה באנגלית: redirect).<br /> <br /> :השם של העיתון הוא &quot;גליון בית משיח&quot;, לא 'שבועון' (כך זכור לי). את השם עצמו שיניתי ל'גליון' ועשיתי הפני'ה מ'שבועון' ו'גיליון'. המשך הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 00:30, 14 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == עניתי שם ==<br /> <br /> מה דעתך?[[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> ראה את תגובת משתמש אלי [[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> חוץ מזה כבר בתחילה הפנתי לדף זה גם מהערך [[מוצאי אסרו-חג שבועות תשל&quot;ד]][[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> ==בעי' רצינית==<br /> <br /> בכל הטקסט שמביאים מבית משיח הסימון &quot; של הראשי תיבות הוא שונה מאיך שעושים אותו כאן, ולכן כשיצרתי את הערך &quot;מוצאי אסרו-חג שבועות תשל&quot;ד&quot; מאחר שיצרתי אותו ע&quot;י קישור שעשיתי מהטקסט שהובא מבית משיח, לכן כשאני רושם בשורת החיפוש תאריך זה בגלל שהסימון &quot; הוא שונה לכן אינו מפנה לדף זה.<br /> ולכן צריך לשנות את שם הערך שיהי' עם סימן &quot; של כאן ולא של בית משיח (השינוי ניכר לעין).[[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> :מכיר את הבעי'ה. אין מה לעשות (לא ידוע לי עלכ&quot;פ), כל מילה שאתה מסמן כערך, תבדוק שאין בה ר&quot;ת. (אגב, שוב בבקשה, תשתמש בחתימה...) הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:39, 14 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> בס&quot;ד<br /> <br /> אני לא מחב&quot;ד... אני מברסלב. אני יכול גם לכתוב? [[משתמש:מ.י.|מ.י.]] 08:30, 17 יוני 2007 (EDT)<br /> :בודאי שאתה יכול. רק שכמובן תכתוב לפי תורת חב&quot;ד, כיון שבעצם זו אנציקלופדיה לתורת חב&quot;ד [[משתמש:צבי|צבי]] 12:21, 17 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == מלחמת המפרץ ==<br /> אלחנן! אפשר להכניס ערך מלמחמת המפרץ?<br /> <br /> :נראה לי שיש מקום לערך כזה, תכתוב את ההתיחסות של [[הרבי]] לכל העניין וכו', ערך חשוב ומוכרח. הצלחה רבה! אגב, כדאי לחתום את השם בכל מקום שאתה כותב ב[[דף שיחה|דפי השיחה]] באתר. איך לחתום אתה יכול לקרוא [[איך לערוך דף#לחצני עריכה|בדף הזה]]. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:47, 17 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> א&quot;א לכתוב ערך על ספר בנגלה, אם תוכל להוסיף בבקשה.--[[משתמש:אפי|אפי]] 04:00, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == בקשר עם [[תבנית:השבוע בימי חב&quot;ד|&quot;השבוע בימי חב&quot;ד שבדף הראשי&quot;]] ==<br /> <br /> === מה עם ר' מענדל? ===<br /> <br /> מה עם החסיד המשפיע הנודע ר' מענדל פוטערפס שנפטר בד' תמוז ה'תשנ&quot;ה בלונדון?<br /> <br /> נא לכתוב זאת!!!<br /> <br /> [[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 11:16, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :כדאי ומוכרח לכתוב עליו ערך. אתה מוזמן לעשות זאת. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:00, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> העניין עצמו התווסף ל&quot;שבוע בימי חב&quot;ד&quot;, תודה שהערת את תשומת ליבי. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:04, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> בתשובה לבקשתך, הנני מתחיל כעת בעזהי&quot;ת לכתוב את הערך הנ&quot;ל (על ר' מענדל פוטרפאס).<br /> מקווה לסיימו '''מקסימום''' תוך שבוע מהיום (ב' תמוז - זמן נ.י.)<br /> <br /> [[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 15:57, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == שינוי שם הערך ==<br /> <br /> אנא לשנות את שם הערך מ[[ר' מענדל]] לר' מענדל פוטערפאס, אך להשאיר את השם המקורי להפנייה (כלומר, אם משהו מקליד בתיבת החיפוש ר' מענדל, שיצא לו ערך זה בשם ר' מענדל פוטערפאס).<br /> <br /> תודה מראש.<br /> <br /> [[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] - [[שיחת משתמש:שומרי אמונים|שיחה]] 16:55, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> אנא שנה את הקישור האדום שבתבנית של &quot;השבוע בימי חב&quot;ד&quot; היכן שכתוב ר' מענדל פוטרפס לקישור הנכון. - וכמו שציינתי בהודעתי הקודמת, אנא שנה את שם הערך בכלל, ואז לא תצטרך אף לשנות את היקשור האדום בתבנית הנ&quot;ל.<br /> <br /> כמו כן, בבקשה ממך סדר את הערך בקטגוריה של חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א, במקום המתאים לו (אות פ').<br /> <br /> תודה מראש. [[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] - [[שיחת משתמש:שומרי אמונים|שיחה]] 17:48, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> אלחנן! אני הסתבכתי כצת בקישור התמונה--[[משתמש:אפי|אפי]] 23:18, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> אני לא מצליח לשים את התמונות שהעלתי במקומם.--[[משתמש:אפי|אפי]] 23:43, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> == בבקשה תערוך ==<br /> <br /> <br /> את 'וועד חיילי בית דוד' מופיע במוסדות וארגונים כללי.<br /> יעקב<br /> <br /> == לטפל במדור ספרות ==<br /> בהרבה ערכים לספרים מופיע ליד שם הספר המילה ספר לדוגמא: תולדות חב&quot;ד (ספר) משמע שהשאר אינם ספרים?נא לתקן--[[משתמש:אפי|אפי]] 16:19, 19 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :שמות של ספרים שהשם שלהם הוא גם ערך, כמו למשל [[ליובאוויטש]] צריך להוסיף לשם הספר גם &quot;(הספר)&quot;. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:26, 19 יוני 2007 (EDT)<br /> בסדר, איך אני יכול לתקן טעות כזאת בכותרת? פשוט יש כמה שעדיין דרושים תיקון--[[משתמש:אפי|אפי]] 16:32, 19 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == אי פי שמשחית ערכים ==<br /> <br /> כתובת איי פיי זו: 89.138.240.227 השחיתה היום מספר ערכים. (ביניהם את&quot;ה 770, יחי אדוננו - בשיחה ועוד). בבקשה לעבור לשחזר ולחסום איי פי זה. שניאור<br /> <br /> '''שוב משחית'''<br /> <br /> כתובת אי פי זו: 89.138.146.105 השחיתה כמה ערכים (קובץ 'יחי המלך', קונטרס 'חי וקיים', תו&quot;ת בני ברק, 'בית משיח' ועוד), שיחזרתי מה שהשחית וחסמתיו לצמיתות ---[[משתמש:בני|בני]] 17:30, 21 יוני 2007 (EDT)<br /> :כתובת זו דומה לכתובת הקודמת שהשחיתה, זו ששניאור חסם.<br /> <br /> איך אפשר למחוק תמונה שהעלתי בטעות?--[[משתמש:אפי|אפי]] 05:16, 20 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == אחות התמימים ==<br /> <br /> בבקשה להוסיף לערכים<br /> <br /> ==שם תמונה==<br /> 321 --[[משתמש:אפי|אפי]] 16:35, 20 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> == קישור חיצוני ==<br /> <br /> לפורים תשל&quot;ו, שמיעת השיחה.(5:00דקות) <br /> <br /> javascript:open_audio(%22playsong%22,1447)<br /> --[[משתמש:אפי|אפי]] 02:31, 21 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == מערך חסימות ==<br /> <br /> ב&quot;ה<br /> <br /> לחב&quot;דניק המסור. כדאי וחשוב מאוד לדאוג למיגנון של חסימות-מחשבים שמעוניים בהשחתת המוסד הקהילתי החשוב הזה של אינפופדיה. חבל מאוד שפעם אחר פעם הם מוכיחים כי אין מטרתם כלל בהפצת המעיינות ו&quot;אופן המתקבל&quot; כ&quot;א בקידום מפלגתם גרידא והפלת כל &quot;קנאת סופרים&quot;, חבל..<br /> <br /> בויקיפדיה העברית החופשית חסומים אלפי (!!!) מחשבים ואולי אפי' עשרות אלפי לא הייתי מספיק משועמם לעבור אחורה, ואת כולם חסם אותו אחד, משמע ישנו אחד שזה התפקיד שלו, ראוי שגם אצלנו יהיה אחד כזה (אני כבר יש לי תפקיד..). הצלחות רבות יחי המלך המשיח. --[[משתמש:66.176.227.11|66.176.227.11]] 05:26, 22 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> ==אפשר ביקורת?==<br /> חב&quot;דניק מסור: הכנסתי מספר ערכים חדשים, הייתי רוצה שתעבור עליהם ותתן את ביקורתך הבונה, בעז&quot;ה.<br /> <br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:06, 22 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :קיבלת ב[[שיחת משתמש:חיים נהר|דף השיחה שלך]]. הצלחה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:14, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> תודה רבה! אכן רק ביממה האחורנה עליתי על הפונקציה הזו. המשך לבקר, תודה<br /> <br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:32, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> ==לינקים לשמות הרביים==<br /> פעמיים הכנסתי ערכים בהם היה כתוב &quot;[[הרבי הרש&quot;ב]]&quot; או &quot;הרבי הריי&quot;צ&quot; ועשיתי לינק למילה: הריי&quot;צ וכיו&quot;ב וזה לא מקשר. <br /> <br /> כדאי לעשות שכל אפשרות כזאת כמו &quot;[[הרבי הריי&quot;צ]]&quot; &quot;[[הריי&quot;צ]]&quot; &quot;[[הריי&quot;ץ]]&quot; וכיו&quot;ב - יקשר לאותו ערך.<br /> <br /> == מחלקה ראשונה ==<br /> <br /> לא סיימתי את עריכת הערך. ובכל אופן אולי לכל הפחות יש מקום לערך &quot;מחלקות&quot;, ובאם לא היכן מקומו של מידע זה שחייב להיכנס היכן שהוא?<br /> <br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:45, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :לתוכן של המחלקות יש מקום באינפופדיה, לשמות המחלקות אין. התוכן עצמו צריך לבוא ב[[פורטל:ניגוני חב&quot;ד]]. אין עדיין פורטל כזה ואתה מוזמן בשמחה לכתוב אותו. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:04, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> ::ודאתינן להכי הייתי רוצה לשמוע מהו ההבדל 'פורטל' לבין 'ערך' והאם זהו הבדל מהותי או רק דקורטיבי (תצוגתי)? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 13:18, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :::פורטל זהו מבוא לנושא, מבוא כללי לכל ה[[קטגוריה|קטגוריות]] של אותו הנושא. תעיין קצת ב[[:קטגוריה:פורטלים|פורטלים]], תבין על מה מדובר. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:21, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == עריכות בדוקות ==<br /> <br /> בדף [[מיוחד:Recentchanges|שינויים אחרונים]] ישנה אפשרות &quot;הסתר עריכות בדוקות&quot;. אם הבנתי נכון, אמורה להיות אפשרות לך ולכל [[מפעיל מערכת]] לסמן כל עריכה שעברת עליה כבדוקה, וכך לחסוך מאיתנו לבדוק את כל השינויים האחרונים שכבר נבדקו.<br /> <br /> אגב, אין צורך שתענה לי ב[[שיחת משתמש:ישראל|דף השיחה שלי]], הכנסתי את דף השיחה שלך ל[[מיוחד:watchlist|רשימת המעקב]] שלי.<br /> <br /> --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&amp;amp;target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 20:01, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :מצטער על התשובה המאוחרת. האמת שאין לי ממש מושג. אנסה לבדוק בע&quot;ה בהמשך. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:27, 26 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == לברר ==<br /> <br /> הייתי רוצה לברר באם שם הערך הוא &quot;ניגון ישן&quot; האם צריך להוסיף את הסוגריים &quot;(ניגון)&quot; לצורך הסדר הטוב או שהוא מובן בפשטות מתוך שם הערך עצמו ולכן אין צורך להוסיפו? דבר נוסף בעקבות השינויים שלך בערכי הניגונים שהוספתי, קצת מוזר להוסיף ה&quot;א הידיעה לבעש&quot;ט וכיו&quot;ב, לא?<br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:44, 24 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :ראיתי את השינויים האחרונים שלך בערכים שנוספו על-ידי, תודה רבה. לציין שבאופן טבעי חלק מהשינויים הבנתי יותר וחלק פחות.<br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:26, 26 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> ::<br /> #כשהשם של הניגון הוא &quot;ניגון ישן&quot; נראה לי מיותר להוסיף &quot;ניגון&quot; בסוגריים.<br /> #בקשר לה&quot;א הידיעה ב[[בעש&quot;ט]], אתה צודק. אדאג ש&quot;בעש&quot;ט&quot; יקשר לערך על [[הבעש&quot;ט]] ג&quot;כ. תודה.<br /> #שינויים שעשיתי ולא נראים לך אתה יכול להחזיר. בכלל אבל, אשתדל מעכשיו לנמק את השינויים יותר. <br /> הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:27, 26 יוני 2007 (EDT)<br /> ::קיבלתי. תודה רבה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:30, 26 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == כל עצמותי ==<br /> <br /> להוסיף בשם הניגון &quot;(ניגון)&quot;<br /> <br /> == כל עצמותי ==<br /> <br /> בדיסק לשמיעה*<br /> <br /> == הסרת קטגוריה + ==<br /> <br /> א. ישנה קטגוריה מיותרת ב[[ניגוני חב&quot;ד]] והוא &quot;[[ניגוני הצמח צדק]]&quot;. הוספתי קטגוריה &quot;[[ניגוני אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot; שהוא מדויק יותר ואת הראשון צריך למחוק. האם באפשרותי לעשות זאת בעצמי?<br /> <br /> ב. בשביל מה צריך איות עבור כמות ערכים בודדת, עדיף שיעמדו אחד ליד השני בסידור אלפביתי וייקל על הגישה, באם אין מספר מכובד של ערכים באותה אות לא ניראית הצדקה לחלוקה לאותיות, או אולי זה אוטומטי. כמו&quot;כ לא תמיד מובן הקשר בין האות לערכים שבתוכה.<br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 13:07, 26 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == הוספתי את הקישור ==<br /> <br /> כבקשתך הוספתי בדף השיחה של הניגונים על הפרק של הרבי את הקישור לראיון עם ר' שלום ברוכשטט.---[[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> == ניגוני הצמח צדק ==<br /> <br /> בקטגורית 'ניגוני חב&quot;ד' יש 'ניגוני הצמח צדק'. שם לא מופיע אף ניגון. חיפשתי את הניגון 'ימין ה' וזה הוביל אותי לניגון שנמצא באנשהו תחת הקטגוריה 'ניגוני אדמו&quot;ר הצמח צדק'. לא יודע איך לשנות את השם של 'ניגוני הצמח צדק' ב'ניגוני חב&quot;ד' ל'ניגוני אדמו&quot;ר הצמח צדק' - ואז כן יופיעו שם הניגונים.--[[משתמש:שניאור|שניאור]] 19:22, 26 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> אחרי שכתבתי שמתי לב למה שכתב לפני חיים נהר, אז לא צריך לשנות אלא פשוט למחוק את הקטגוריה הריקה הזו.--[[משתמש:שניאור|שניאור]] 19:22, 26 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == לבירוקרט - להחליט!!! ==<br /> <br /> אני מעתיק את זה גם לפה כי אני חושב שזי מאוד נחוץ, בבקשה תענה לי בהקדם, אלחנן.<br /> <br /> למה אין קו אחיד בנוגע לקטגוריות ובכלל??? בכל פעם שמזכירים שם אחד מהרביים צריך שהיה כתבו לפני&quot;כ אדמו&quot;ר. למשל: אדמו&quot;ר הריי&quot;ץ אדמו&quot;ר הצמח צדק אדמו&quot;ר שליט&quot;א וכיו&quot;ב. ולא פעם כך או פעם. צריך להחליט על שטאנץ אחד קבוע!! אולי יש כזו אפשרות ב'בוט' או כיו&quot;ב -אבל צריך לעשות משהו בנידון לפני שאולי יהיה מסובך יותר. '''מה שבטוח שכרגע זה ממש לא נעים לעין'''. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 13:47, 27 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :יש הגיון בדבריך. ההגיון הקודם הי'ה ש&quot;[[הצמח צדק]]&quot; יכול לבוא בדרך כלל גם ללא האדמו&quot;ר, מה שאין כן [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] למשל, שהלשון &quot;ניגוני הרש&quot;ב&quot; לא מתאים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:14, 27 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == נימוק ==<br /> <br /> כיוון ששמות הניגונים כפי שמופיעים ב[[ספר הניגונים]] שונים מכפי שהגדרנו אותם היה מן הראוי שלכל הפחות יהיה [[הפניה]] משם הניגון '''המקורי''' לערך אצלנו למקרה ולאדם יש את שם הניגון בכתב או ששמע זאת בשיחה כלשהי וכיו&quot;ב. הלא כן?<br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:26, 27 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> בהחלט! ישנו דף ב[[עזרה|דפי העזרה]] שמסביר איך לעשות [[דף הפניה]]. ראה שם. הצלחה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:34, 28 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == חבל&quot;ז על הזמן ==<br /> <br /> ישנם הרבה [[פכים קטנים]] ופרקטיים מאוד שאילולי היית מתעכב כ&quot;כ בתיקונים או במענה, היה אפשר להגיע לרמת נגישות ונוחות הרבה יותר טובה, אך מה לעשות שכל דבר לוקח זמן ונסחב. כמובן שאני מתחשב במצב הצבירה שלך (&quot;יקר מכל יקר&quot;), אבל מה שקורה זה שהאינפופדיה נשאר ברווקותו... ורואים באופן מוחשי שכאשר המנהלים פעילים באופן מאסיבי הרי זה גורם לאתעדל&quot;ת וה&quot;שינויים אחרונים&quot; מתעדכנים בתדירות יותר. וחבל שהמצב פה יהיה כמו בפורום של חב&quot;ד אינפו שבתחילה הוא נסק וגבה עד שה&quot;אחראים&quot; שם זנחו אותו והיום המצב שם שהוא מתעדכן עידכונים '''בודדים''' מידי יום. '''אסור שניגע למצב הזה'''!<br /> <br /> מחקרים פסיכולוגיים-וירטואלים קובעים: '''הקהל שמאחורי המסך מרגיש במודע או שלא במתרחש במערכת האדמניסטרטיבית!<br /> <br /> ולא מצאתי מקום יותר לדבר עליו מאשר פה, כיוון שחשוב שכולם ידעו ע&quot;כ, באם אנחנו רוצים שסוף סוף יהיה מקום '''אחד''' ברשת שירכז את '''כל''' המידע היהודי, חסידי, משיחי וגאולתי כפי שהם מוארים בתורת [[הרבי מלך המשיח]].<br /> הרבה הצלחה ותקווה לשינוי מיידי.<br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:09, 28 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :אתה צודק, רק שבאמת לא תמיד יש הזמן, וכאן אני מבקש גם ממך ומכל מי שקורא ויכול לעזור שירתם לעניין. ממשק כזה לא יכול להישען על אדם אחד. גם עכשיו זה קשה ובהמשך בע&quot;ה זה יהי'ה קשה פי כמה. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:34, 28 יוני 2007 (EDT)<br /> == עריכות בדוקות ==<br /> <br /> בדקתי קצת את הענין באתר של מדיה-ויקי באנגלית. אם הבנתי נכון, כשאתה (בתור מפעיל מערכת) לוחץ על המילה &quot;הבדל&quot; בשינויים אחרונים, יש לך במסך הבא אפשרות שנקראת &quot;סמן עריכה זו כבדוקה&quot;. כדאי שהמפעילי מערכת יסמנו את זה בכל פעם שהם עוברים על משהו.<br /> <br /> אגב, כשמסמנים עריכה כבדוקה, אין זה אומר שכל המידע בערך הוא נכון, זה רק בא לומר שמישהו עבר את זה, ולא מדובר בהשחתה, או בעריכה גרועה.<br /> <br /> :אבדוק את העניין תודה רבה!--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:34, 28 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&amp;amp;target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 15:57, 28 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> == תמונה מקורית ==<br /> כך התמונה מהמקור ממנו אני מעלה--[[משתמש:אפי|אפי]] 18:16, 28 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == הצעה בדא&quot;פ ==<br /> <br /> ובכן, כפי ששמעתי, באתר הויקיפדיה העברית', כאשר ישנו ערך שהוא מאוד ארוך מצד תוכנו, אזי בערך עצמו כותבים רק את התמצית (בכל מקום לפי עניניו) ולמטה - תחת כותרת - ישנם קישורים לערכים הקשורים לערך זה, בקיצור, מחלקים את הערך לכמה ערכים ובכל אחד יש בסופו קישור לחבריו.<br /> <br /> ובנדו&quot;ד, לדוגמא: הערך &quot;אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;: הפרטים אודות &quot;קורות חייו ופעלו&quot; (לנצח, כמובן), אינם יותר מרבע מאורך הערך, לאחר מכן מגיעים פעולותיו במשך השנים, משפחתו, ספריו, ניגוניו ואולי עוד מה שאיני זוכר, ולפי הצעה הנ&quot;ל הערך אמור להסתיים בתאור אודות ג' תמוז והתקופה אח&quot;כ, ולאחר מכן כותרת עם רשימת קישורים &quot;ספריו&quot; &quot;פעולותיו בשנים...&quot; וכו' וכו'.<br /> <br /> ואם כנים הם הדברים יש לעשותם כן בעוד כמה ערכים ארוכים מאוד, אם יש עוד בכזה סדר גודל (אבל בטוח שמתישהו יהיו, וגם צריך לקבוע את ה'קו' בכאלה ענינים). ---[[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> '''הוספה לאחר זמן:''' אולי ע&quot;ד מה שעשית בלקוטי שיחות שהוספת &quot;ראה גם&quot; אודות לקו&quot;ש בעניני גאומ&quot;ש.--[[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> :יש תיכנון כזה, ברגע ש&quot;קורות חייו ופועלו&quot; של הרבי יהי'ה מכוסה פחות או יותר (כרגע המון חסר שם), נפתח ערך נפרד לפעולות הרבי לפי שנים, ונכניס בסוף &quot;ראו גם&quot;. כרגע זה קיים באותו ערך בגלל שלא כיסינו את הקיים. כך גם אכן מתאים בערכים אחרים. אם אתה חושב על ערך ספציפי שצריך לחלק אותו, תידע אותי בבקשה. הצלחה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:09, 1 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> == הרשאות בוט ==<br /> <br /> בדקתי את הנושא. ההרשאות שנתת לי הם בסה&quot;כ גורמות לכך שכל העריכות שלי יוגדרו כעריכות של 'בוט' וכברירת מחדל לא יוצגו ברשימת השינויים האחרונים.<br /> <br /> אי לכך ובהתאם לזאת, עדיף שתסיר את ההרשאות 'בוט' מהמשתמש שלי ותעביר אותם למשתמש חדש שיצרתי במיוחד לכך, והוא: '''ישראל - בוט'''.<br /> <br /> כך, אגב, נהוג בקהילות ויקי אחרות.<br /> <br /> --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&amp;amp;target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 16:19, 2 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> == בשיחה של אדמו&quot;ר האמצעי ==<br /> <br /> אם תוכל להתייחס למה ששאלתי בדף השיחה של אדמו&quot;ר האמצעי, אז בבקשה עשה זאת, תודה מראש. ---[[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> == ערך מומלץ ==<br /> <br /> בתבנית של הערך המומלץ חסר לכאו' שם הערך.<br /> <br /> == ניגונים מכוונים ==<br /> <br /> הערך '''ניגונים מכוונים''' מפנה לקטגוריה הניגונים המכוונים שנמחק. וצ&quot;ל א) למה שאכן לא יהיה קטגוריה של הניגונים המכוונים (19 ניגונים). וב) חושבני ש'''ניגונים מכוונים''' זהו מושג שמצדיק ערך ולא רציתי למחוק ההפניה טרם שנדבר. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:37, 4 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> :א. צריך באמת לפתוח [[קטגוריה]] כזו, אתה מוזמן לפתוח אותה. (יהי'ה לך לעזר דף העזרה '[[קטגוריה]]'). <br /> :ב.גם לערך כזה יש מקום, נראה לי שכדאי לקרוא לו &quot;ניגון מכוון&quot; ולתת אליו לינק גם מהמילים &quot;ניגונים מכוונים&quot;. כשמישהו נפגש בערך במילים &quot;הניגונים המכוונים&quot; והוא לוחץ על הקישור, זה לא בשביל להגיע לקטגוריה של הניגונים הללו, אלא בשביל לדעת מהי משמעות השם &quot;ניגון מכוון&quot;. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:43, 4 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> :תודה רבה, בעצם מה שרציתי זה רק אישור למחוק את דף ההפניה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:45, 4 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> == בתגובה למכתבך ==<br /> <br /> ראה כאן [http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1474085&amp;whichpage=9#R_3]. בןאישאחד, 03:08, 10 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> == תקלה ==<br /> <br /> ב[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הצמח צדק|ניגוני אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]] קרתה לי תקלה ברגע שמחקתי את ההפניה של &quot;ניגון דבקות (צמח צדק)&quot; שהפנה ל&quot;ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)&quot;. הקישור נשאר ולא נמחק וה&quot;ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)&quot; לא מופיע בקטגוריה של ניגוני אדמו&quot;ר הצמח צדק.--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:24, 11 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> :ב&quot;ה, אני רואה שזה הסתדר, אולי בעזרתך אולי בעזרת הזמן. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:58, 11 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> ::זה קשור לזכרון המטמון של האינטרנט. כדאי בכלל מידי פעם לרוקן את זכרון המטמון (כלים &gt; אפשרויות אינטרנט... &gt; מחיקת קבצים...) --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&amp;amp;target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 21:34, 12 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> == אזהרה ==<br /> <br /> האם להתייחס לאזהרה זו?<br /> <br /> &quot;אזהרה: גודל דף זה הוא 49 קילובייטים. בדפדפנים מסוימים יהיו בעיות בעריכת דף הגדול מ־32 קילובייטים. אנא שיקלו לחלק דף זה לדפים קטנים יותר. אם זהו דף שיחה, שיקלו לארכב אותו&quot;.<br /> <br /> מדובר על ערכים ב[[:קטגוריה:יחי המלך המשיח (קונטרס)|יחי המלך המשיח]] <br /> --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:08, 12 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> :לא נראה לי שיש צורך להתייחס לאזהרה. ישנם אצלנו הרבה דפים שעוברים את 32 קילובייטים, וכנ&quot;ל בויקיפדיה העברית. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 02:49, 13 יולי 2007 (EDT)<br /> ::תודה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:51, 13 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> ==הערת שוליים==<br /> <br /> איך עורכים הערות שוליים. בדקתי בויקיפדיה וזה לא עובד כמו שם. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:31, 12 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> :ישנה הרחבה שצריך להתקין בשביל שאפשר יהי'ה לערוך הערת שוליים. אני מאד מקווה שזה יותקן בימים הקרובים. ברגע שזה יותקן, אעדכן אותך בע&quot;ה. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 02:49, 13 יולי 2007 (EDT)<br /> ::תודה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:52, 13 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> == ניגונים ==<br /> <br /> א&quot;כ, אולי אפשר לעשות כך בכל הקטגוריות של הניגונים. כלומר, במקום שבנוסף לקטגוריה [[:הניגונים המכוונים]] יהיה גם ערך [[ניגון מכוון]], אפשר להוסיף את המלל שב&quot;ניגון מכוון&quot; לקטגוריה הניגונים המכוונים וכך קישור אחד יפעל את ב' העניינים. זה נוגע ממש לימים אלו, כיוון שבימים הקרובים תסתיים פרויקט הניגונים שלב א'. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:58, 15 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> ::כנס בבקשה ל[[שיחת קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד|פה]] ותראה מה כתבתי שם. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:08, 15 יולי 2007 (EDT)</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=11222 2007-07-17T02:37:25Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[תמונה:קובץ התקשרות.jpg|left|thumb|150px|בתמונה כריכת הקובץ]]<br /> הספר '''קובץ התקשרות''' - מכיל בתוכו לקט מקיף ומיוחד בסוגו משיחותיו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט&quot;א בענייני [[התקשרות]] בין [[רבי]] ל[[חסיד]].<br /> לקובץ שני מהדורות.<br /> יצא לאור על ידי [[את&quot;ה העולמי 770]]. <br /> <br /> [[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=11220 2007-07-17T02:37:11Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[תמונה:קובץ התקשרות.jpg|left|thumb|150px|בתמונה כריכת הקובץ]]<br /> הספר '''קובץ התקשרות''' - מכיל בתוכו לקט מקיף ומיוחד בסוגו משיחותיו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט&quot;א בענייני [[התקשרות]] בין [[רבי]] ל[[חסיד]].<br /> לקובץ שני מהדורות.<br /> יצא לאור על ידי [[את&quot;ה המרכזי 770]]. <br /> <br /> [[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=10108 2007-07-09T13:21:48Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>לעניות דעתי מיותרת קטגוריה זו היה צריך להכניס את זה בין כל הספרים כדי שהמחפש הפשוט ימצא מה שברצונו, בפרט שבאמת כל הנ&quot;ל יצאו בתור ספרים.</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=10075 2007-07-09T02:39:39Z

<p>69.114.173.59: /* התפתחות הישוב החב&quot;די בחברו */</p> <hr /> <div>בשנת [[תקפ&quot;א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד&quot;י מ[[צפת]] ולקובעו בחברון. עד אז, מהעליה הגדולה לארץ הקודש של החסידים עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] בחודש [[אדר]] [[תקל&quot;ז]], הייתה קהילת חב&quot;ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק&quot;מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב&quot;ד, נותרו בצפת. בשנת תק&quot;מ, חזרו חסידי חב&quot;ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת, עד שנת [[תקפ&quot;א]] אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד&quot;י בחברון. <br /> <br /> ==התפתחות הישוב החב&quot;די בחברון==<br /> <br /> ניתן לומר שבין השנים תקפ&quot;א-[[תקפ&quot;ג]] החל היישוב החבד&quot;י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד&quot;ר|שדרי&quot;ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי&quot;ם, הרה&quot;ח ר' [[שמעון שמערלינג משקלוב]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים בחוץ לארץ ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב&quot;ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מחיבוט הקבר.<br /> <br /> הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב שמעון מנשה חייקין בשנת [[תרמ&quot;ח]]: &quot;מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב כ&quot;ק יד קדשו, שכתב האדמו&quot;ר האמצעי נבג&quot;מ, לאנ&quot;ש דפה עיה&quot;ק בשנת תקפ&quot;ג בעת שנתיסד הישוב של אנ&quot;ש בחברון ת&quot;ו. וכתב בזה&quot;ל: מצאתי כתוב בשם הרדב&quot;ז ז&quot;ל, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה&quot;ק חברון ת&quot;ו יהי' ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו&quot;ר נ&quot;ע בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל בית הכנסת אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר עמק המלך בהקדמתו פ' עשירי יעו&quot;ש נפלאות) על שמו, כדי שיהי' לו אחוזת נחלה בעה&quot;ק חברון ת&quot;ו&quot;.<br /> <br /> ==קנית חצר רומנו==<br /> <br /> עשור לאחר תחלת ההתיישבות החבדי&quot;ת, גדלה הקהילה החבדי&quot;ת, ובית הכנסת הקטן לא הספיק לאכלס את כל המתפללים. ראשי העדה רצו לבנות בית כנסת נוסף, והיות ולהם לא היו את האמצעים הדרושים - פנו בבקשת עזרה ל&quot;וועד הפקידים והאמרכלים&quot; באמשטרדם; אולם הוועד דחה את בקשתם ולא אישר להם את העברת הכסף הנחוץ.<br /> <br /> רק כעבור שני עשורים נוספים, בשנת [[תרי&quot;ג]], נקנה בית כנסת נוסף מתרומתם של האחים הגבירים מנשה וששון. כעבור שנים, לאחר הסתלקותו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק, נקרא בית הכנסת הגדול על שמו - &quot;בית מנחם&quot;. משנת תר&quot;ל החלו היהודים לבנות בתים מחוץ ל&quot;חצר היהודים&quot;, שהייתה כמין גטו בתוך העיר חברון. אחד מהראשונים ואולי הראשון שבנה בית מחוץ ל&quot;חצר היהודים&quot; היה הגביר ר' אברהם רומנו, שכינויו היה מרקדו רומנו. <br /> <br /> בין העולים שבאו מאיסטנבול להשתקע בחברון, והיו ברובם בעלי אמצעים והצליחו לתפוס עמדה חשובה בקרב היישוב החברוני, היה צ'יליבי מרקאדו רומנו. היו לו בנים בקושטא, ששלחו לאביהם כסף רב כדי שיקים ארמון לתפארת בעיר האבות. ואכן, הוא היה אחד מחלוצי העדה היהודית שפרץ את חומות הגיטו והקים לעצמו ארמון של עשרות חדרים.<br /> <br /> מאז ועד שהחצר נמכרה לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] (בשלהי קיץ [[תרס&quot;ח]]), התגוררו בבית זה זקנים עשירים שהגיעו מתורכיה. בתוך הארמון אף בנו בית כנסת בשם &quot;בית הכנסת האיסטנבולי&quot;, ובשנת תרס&quot;א שיכנו באחד הבתים את הרב הגאון חזקיה מדיני, בעל &quot;השדי חמד&quot;. באותן שנים, נקלע הגביר אברהם רומנו, בעל הארמון, לקשיים כספיים והוא הציע את הנחלה למכירה. ברכישת הנחלה התעניינו גורמים אחדים (ערביי העיר, גורמי המסיון וחברת אליאנס (למטרת הקמת בית ספר), ובשלב מסויים כמעט נמכרה לאחד מנכבדי הערביים בעיר. אך הר&quot;ש הויזמאן שהיה סוחר אמיד מתקיפי הקהילה ועמד בקשרים טובים עם רומנו הצליח להשפיע עליו להימנע מהמכירה והבטיח למצוא לו קונה יהודי שישלם לו אותו סכום שהבטיח הערבי.<br /> <br /> למעלה מחמש שנים טיפל הר&quot;ש הויזמאן במכירת הנחלה, בהן עמד תמיד על המשמר שלא תימכר לאחד מערביי חברון, וביום כ&quot;א [[מנחם אב]] [[תרס&quot;ח]] רכש את הנחלה בשליחות כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב בסך 22.000 רובל.<br /> <br /> עם קניית החצר הגדולה, כתב הר&quot;ש הויזמאן מכתב לרבי הרש&quot;ב ול[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בו הוא מציע לקנות גם את החצר הקטנה יותר, הממוקמת סמוך מאוד לחצר הגדולה. הוא כותב עוד, ששביל הכניסה משותף לשתי החצרות וחלונות הבתים סמוכים מאוד זה לזה, וכיון שבעל החצר [משומד בשם דאהוד אפנדי] עומד למכור את החצר, ואי אפשר לדעת מי יקנה אותה ואלו קשיים יסבלו מהשכן החדש - לכן מוטב שיתאמצו להשיג עוד כסף ויקנו גם את החצר הקטנה.<br /> <br /> גם סביב קניין זה נערמו קשיים וכמעט שהמשומד מכר את תצרו לגוי רשע. רק בנס הצליח הר&quot;ש הויזמאן לשכנעו שלא למכור את הנחלה. <br /> <br /> כעבור כמה חודשים קנה הר&quot;ש הויזמאן את החצר בשליחות הרבי הרש&quot;ב. זמן קצר לאחר סיום הקנייה מת המשומד מיתה חטופה וכך מתאר זאת הר&quot;ש הויזמאן: &quot;הנני לבשרו בשורה טובה מגודל שמחת לבבי והתענוג שהתענגתי ברגשת לבבי יום עש&quot;ק, בישועת ה' שהייתה על ידי בקניית חצר המשומד דאהוד אפנדרי ימ&quot;ש, כי עש&quot;ק נפגר דאהוד הנ&quot;ל המשומד ימ&quot;ש מחולי פתאומית ר&quot;ל; כל אחינו בני ישראל, ספרדים ואשכנזים, פה אחד דברו על הצלחתי בקניית החצר שהיה מיועד להעשות בית מסגד גאמע ברחוב גאגאזין, ואשר בכל הון לא היה עוד אופן לקנותו, וגודל הפחד והסכנה שהיה בזה לכל החצרים שבצדו ובפרט לחצר הגדול שקנינו מרומנו שיחי'&quot;. <br /> <br /> ==ישיבת חב&quot;ד בחברון==<br /> <br /> בשנת תער&quot;ב הוחלט על פתיחת ישיבה חדשה בחברון בשם &quot;[[תורת אמת חברון]]&quot; - זאת לאחר שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב לא היה שבע רצון מהישיבה הקודמת [[מגן אבות]] - שתמוקם ב&quot;בית רומנו&quot;. <br /> <br /> למטרה זו שיגר הרבי הרש&quot;ב את המשפיע הרה&quot;ח ר' [[שלמה זלמן הבלין]] יחד עם עוד כמה תלמידים להיות מייסדי הישיבה. כך התנהלה הנחלה הזאת בשנים [[תער&quot;ב]]-[[תרד&quot;ע]], במשך זמן קיומה של ישיבת &quot;תורת אמת&quot; בחברון. <br /> <br /> בקיץ [[תרד&quot;ע]], כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, גורשו כל אזרחי רוסיה מחברון ומארץ ישראל כולה. בין המגורשים היו גם המשפיע והתלמידים שבאו ללמוד בישיבת &quot;תורת אמת&quot;. כך התרוקן חלק מ&quot;בית רומנו&quot;. כעבור זמן מה, נתפס כל הבניין על ידי השלטונות האנגלים ושימש כבית הסוהר, בית המשפט והמשטרה העירונית.<br /> <br /> לאתר הסתלקותו של הרבי הרש&quot;ב, בשנת [[תר&quot;פ]], עברה הבעלות על החצר לידי בנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, והוא מצידו מינה עליה את הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] וביקש ממנו &quot;להנהיגה, לתקנה, לגבות שכירות הבתים עד עתה, לגבות הוצאות התיקונים, ולדרוש היזקה הכל כחוק, לפנות ולשלוח השכנים הדדים בה עתה, הן אנשים פרטיים, הן בתי מוסד, איזה שיהיו, גם בתי מוסדי הממשלה איזה שתהיה&quot;.<br /> <br /> כעבור כמה שנים, ב[[תרפ&quot;ב]], מונה הרב שלמה זלמן הבלין למורשה ומיופה הכוח הרשמי על הנחלאות ומאז היה הוא האחראי על הנחלות ואליו פנה הרבי הריי&quot;צ בהקשר אליהן.<br /> <br /> == השתלטות על בית רומנו==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] עלה הכורת על היישוב היהודי בחברון וכל בתי היהודים נשדדו, נבזזו ונהרסו. היחיד שלא הוזק בפרעות אלו היה &quot;בית רומנו&quot;, שכאמור היה בידי הממשלה. הוא נשמר במתכונתו המקורית עד לשנת תרצ&quot;ד, שאז התחילו הערבים לבנות בחצר הבניין שורת חנויות.<br /> <br /> כשנודע הדבר לרבי הריי&quot;צ, שיגר מכתבים לכמה אישים חשובים בארץ ישראל, ביניהם גם לראי&quot;ה קוק ז&quot;ל, וביקשם למנוע מהערבים לבצע את זממם. אולם הם לא הצליחו למנוע זאת ורחבת החנויות נבנתה בשטחו הצפוני של החצר, שם הן קיימות עד היום הזה.<br /> <br /> בחורף תר&quot;ץ שלח הר&quot;ש הויזמאן מכתבים לרבי הריי&quot;צ, בהם שאל מה עליו לעשות עם נחלותיו שלו בחברון וכן מה יעשה עם נחלות הרבי הריי&quot;צ. במכתב מד' ניסן, עונה לו הרבי הריי&quot;צ שהוא עדיין לא החליט מה לעשות עם נחלותיו, אבל אל לו לקשור את גורל נחלותיו בגורלם של נחלות רבינו.<br /> <br /> כעבור כמה חודשים, בחנוכה [[תרצ&quot;א]] הורה לו הרבי הריי&quot;צ &quot;להשכירה בכל אופן, למען שמירת הנחלה&quot; וכמו כן הורה לו להעביר את הנחלה - שכאמור לעיל הייתה בבעלותו הרשמית של הרש&quot;ז הבלין - על שמו של רבינו. למעשה הועברה הנחלה רק בשנת ת&quot;ש.<br /> <br /> מפנה דרמטי בנחלות רבינו אירע בשלהי חורף [[תרצ&quot;ו]]: מושל העיר חברון החליט להפקיע את נחלות רבינו מידיו, וכדי שלא ייראה המעשה כגזילה ממש - הציע לשלם סכום נמוך לרבינו כ&quot;דמי מכירה&quot;. הרבי הריי&quot;צ קיבל את הידיעה על כך במכתב ששיגר לו הרש&quot;ז הבלין, בו גם כתב כי התייעץ עם עורך דין ונראה שאין דרך למנוע ממושל חברון להשתלט על הנחלה.<br /> <br /> יחד עם זאת, לא זנח הרבי הריי&quot;צ את האפשרות למנוע ממושל חברון לקחת את הנחלה בכוח הזרוע והוא שלח מכתב לשופט גד פרומקין, ראש השופטים בירושלים, שהיה ידוע ומוכר בקרב חוגי המימשל בארץ ישראל וביקשו להשפיע על הממשלה שלא יבצעו את זממם. עוד כתב לרש&quot;ז הבלין, שיפנה לעורך דין נוסף כדי לשמוע חוות דעת משפטית נוספת באשר לחוקיות מעשיו של מושל העיר חברון.<br /> <br /> כעבור פחות משבועיים. בט&quot;ו ניסן, נפטר הרש&quot;ז הבלין, כנראה לפני שהספיק לקבל ולבצע את בקשת הרבי הריי&quot;צ. באייר תרצ&quot;ו מונה בנו, חנוך-הענדיל הבלין, לממונה הרשמי על הנחלאות במקום אביו ומעתה פנה אליו הרבי הרי&quot;&quot;צ בקשר לנחלאות.<br /> כפי הנראה, הועילה הפעילות העניפה שננקטה על ידי הרבי הריי&quot;צ ממרחקים ומושל חברון שוב לא ביקש להפקיע את הנחלה מידיו.<br /> <br /> נכון להיום, פועל בית חב&quot;ד בקריית ארבע - חברון, בהפצת תורת החסידות ובשורת הגאולה. גם &quot;כולל&quot; מיוחד לחסידות הוקם בשנים האחרונות בחברון. ה&quot;כולל&quot; ממוקם בבית הכנסת &quot;[[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]&quot; שנקנה ע&quot;י אדמו&quot;ר האמצעי בית כנסת &quot;מנוחה רחל&quot; נקרא ע&quot;ש הרבנית ע&quot;ה, על פי הוראת כ&quot;ק [[הרבי|אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] להרב [[יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> <br /> *[[בית כנסת אדמו&quot;ר האמצעי בחברון]]<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בישראל]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8&diff=10040 2007-07-09T00:18:28Z

<p>69.114.173.59: /* חוזרים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א */</p> <hr /> <div>'''חוזר''' הינו הכינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד &quot;להקליט&quot; את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר|מאמריו]] של ה[[אדמו&quot;ר]] בראש, לשבת במוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון. <br /> <br /> == החזרה בדורות עברו ==<br /> בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו&quot;ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל [[הרבי]], כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה”אותיות” שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. <br /> <br /> == החזרה בדורנו == <br /> תחילת דרכה של החזרה בדורנו, החלה ע&quot;י הרב [[יואל כהן]] שמיד אחר אמירת ה[[מאמר]] הראשון, [[באתי לגני]] [[תשי&quot;א]], עסק בהנחה, הביאה לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א להגהה, ועסק בהפצתה, אליו נוספו עוד מספר [[תמים|תמימים]], שיחד יסדו את [[ועד להפצת חסידות]], שלימים שינה את שמו ל[[ועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> בימות החול הוקלטו רוב שיחותיו ומאמריו של הרבי, אך ב[[שבת]], מכיון שאי אפשר להקליט, היו קבוצת חסידים שנקראו &quot;חוזרים&quot; או &quot;מניחים&quot; ש'הקליטו' את השיחות והמאמרים בראשם. קבוצה זו הייתה נקראת [[ועד הנחות התמימים]]. במשך השנים, כשהרבי החל להגיע את השיחות ל[[גיליון כפר חב&quot;ד]] קם עוד גוף שכתב הנחות מהשיחות שנקרא [[ועד הנחות בלה&quot;ק]].<br /> <br /> לפעמים היה [[מוגה|מגיה]] האדמו&quot;ר את ה[[הנחה]] ואז הייתה יוצאת ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] כ&quot;מוגה&quot; וכאשר לא היה מגיה האדמו&quot;ר את השיחה או המאמר, אלו יצאו כ[[בלתי מוגה]].<br /> <br /> עיקר החידוש של “[[דור השביעי]]” התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויו”ט. כך ישנו מכל שנות חסידות חב”ד “ספר המאמרים”, המכיל את מאמרי ה[[דא&quot;ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות|בהתוועדויות]] ארוכות, שרוב זמנן תפסו שיחות-קודש הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.<br /> <br /> הקושי התבטא בתוכן ובסגנון המחודש, וגם בהיקף שלא היה לו אח וריע: התועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו”מאמר”. מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר; ואם הייתה זו שבת הסמוכה ליום-טוב -צאו וחשבו מה קשה הייתה מלאכת ה”חוזרים” במוצאי-החג. <br /> <br /> כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדוייק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגעו גם לתשעים עמודים.<br /> <br /> == חוזרים אצל רבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> === חוזרים מתקופת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ===<br /> <br /> * הרב [[ישראל נח &quot;הקטן&quot;]]<br /> * הרב [[משולם זוסיא קוראטין]] (המכונה &quot;ר' שילם&quot;)<br /> * הרב [[אליהו (ייכיל) סימפסאהן]]<br /> <br /> === חוזרים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ===<br /> <br /> * הרב [[דובער גרפינקל]]<br /> * הרב [[יחזקאל פייגין]]<br /> * הרב [[יהודה עבער]]<br /> <br /> === חוזרים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א ===<br /> <br /> * הרב [[יואל כהן]]<br /> * הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> * הרב [[מנחם דאברוסקין]]<br /> * הרב [[דוד פלדמן]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> *[[קונטרס דברי ימי החוזרים]], ממכתב כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מקיץ שנת [[תרצ&quot;ט]] ל&quot;אחד מחתניו הרבנים&quot;.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=9980 2007-07-08T05:18:03Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>{{בקשת ערך}}<br /> [[קטגוריה:אינפופדיה עזרה|ג]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> * [[מוח שליט על הלב]] <br /> <br /> <br /> * [[כינוס השלוחים]]<br /> <br /> * [[כולל צמח צדק]]<br /> <br /> * [[חת&quot;ת]]<br /> <br /> * [[שלמות הארץ]]<br /> <br /> * [[הסתלקות]]<br /> <br /> * [[התנגדות לחסידות]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=9914 2007-07-06T16:00:08Z

<p>69.114.173.59: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אדמור_הזקן.jpg|left|thumb|250px|אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ - נולד ב[[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] לאביו [[רבי ברוך]] ולאמו הרבנית רבקה בליאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין.<br /> <br /> נפטר בליל מוצאי שבת פרשת שמות [[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]] ומנוחתו כבוד בעיר האדיטש.<br /> <br /> ==לידתו==<br /> <br /> [[רבי ברוך]] והרבנית רבקה נישאו ביום שישי [[י&quot;ז אלול תק&quot;ג]]. בעצת ר' יצחק שאול נסעו יחד בחודש מנחם אב ה'תק&quot;ד אל [[הבעל שם טוב]], כיון שעדיין לא ניפקדו. הבעש&quot;ט שידע כי נשמה חדשה צריכה לרדת לעולם, ברכם והבטיח להם שבשנה הבאה יפקדו בבן זכר. <br /> <br /> ביום ההולדת שלו - [[ח&quot;י אלול נח&quot;ת]], ערך הבעש&quot;ט סעודה ובמהלכה ברך את ר' ברוך: למועד הזה ממש אתם חובקים בן. <br /> <br /> שנה לאחר מכן, ביום הרביעי [[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] ירדה לעולם נשמה חדשה, בעיירה קטנה ליד ליאזני – רבי שניאור זלמן, אשר האיר את העולם בשתי אורות של התורה: הנגלית והחסידות.<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> <br /> ביום הכיפורים שנת ה'תק&quot;ו נסע ר' ברוך אל הבעש&quot;ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש&quot;ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. <br /> <br /> בגיל שנה החל לדבר, בהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים. בהגיעו לגיל 3 ח&quot;י אלול ה'תק&quot;ח הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו), הרבנית דבורה לאה למז'יבוז' אל הבעש&quot;ט. מייד לאחר שהבעש&quot;ט חינך אותו בפאות הראש בירכו ברכת כוהנים, הזהיר את הוריו לחזור מיד לביתם מבלי לספר על מקום היותם ולשאלת הילד מי היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו &quot;סבא&quot;.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו כסלו תק&quot;י]] בגיל 5 התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי החברה קדישא בעיירה ליאזני.<br /> <br /> מקטנותו היה מסודר בשמירת הזמן ובגיל 8 היה בקי בסידור &quot;שער השמים&quot; של השל&quot;ה, והתנהג לפי השל&quot;ה. כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!<br /> <br /> בהיותו בן 11 החל בעסקנות כללית. בגיל בר מצווה בשנת ה'תקי&quot;ח הוכתר בתארים גאון, תנא ופליג ובגיל 18 סיים ללמוד את כל התלמוד עם נושאי כליהם, ספרי ראשונים ואחרונים. <br /> <br /> לאחר נישואיו, עם [[הרבנית סטערנא]] שהתקיימו ביום שישי [[י&quot;ב מנחם אב תק&quot;כ]] היה סמוך על שולחן חותנו בוויטבסק. <br /> <br /> ==במזריטש==<br /> <br /> לאחר פסח שנת ה'תקכ&quot;ד החליט בהסכמת אשתו לנסוע למקום תורה ועבודה. בהתאם לידיעתו כי בווילנה יכולים להתלמד ללמוד ובמעזריטש להתלמד איך להתפלל, החליט כי ללמוד יודע קצת אבל להתפלל לא ידע כמעט כלום והגיע למעזריטש ללמוד תורה אצל [[המגיד ממזריטש]. <br /> <br /> למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד). בגיל 25 החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: &quot;[[שולחן ערוך הרב]]&quot;. כשבא למעזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך אדמו&quot;ר הזקן סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במעזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש&quot;ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי, עבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש&quot;ט באהבת ה' ואהבת ישראל ולגלות את דרך חסידות חב&quot;ד (חכמה –בינה – דעת), כי צריכים לאהוב יהודי מפני שהוא יהודי.<br /> <br /> יחד עם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] נסע בשנת ה'תקל&quot;ד לפגוש את הגר&quot;א מווילנה, אך הגר&quot;א לא קיבלם. <br /> <br /> ==נשיא חסידות חב&quot;ד==<br /> <br /> רבינו הזקן, למרות היותו מורם מעם כבר בקטנותו, מנהיג ומוביל, לא קיבל את נזר המנהיגות באופן רשמי, אלא בתהליך הדרגתי שנמשך חמש עשרה שנים. <br /> <br /> בי”ח כסלו תקל”ג. המגיד ממזריטש מבקש מתלמידו אדמו&quot;ר הזקן לעשות ככל יכולתו כדי למנות את בנו רבי [[אברהם המלאך]] לממלא מקומו, ואם לא ירצה בכך, אזי ימנו את רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]].<br /> <br /> למחרת, [[י&quot;ט כסלו תקל&quot;ג]], הסתלק הרב המגיד לגנזי מרומים. אדמו”ר הזקן, כמו רבים מתלמידי המגיד, מסר כתב התקשרות לבנו רבי אברהם המלאך ימים ספורים לאחר ההסתלקות. <br /> <br /> לאחר הסתלקות הרב המגיד, התפזרו תלמידיו הגדולים כבירי הרוח בארצות שונות, שם הפיצו את תורת החסידות. בעוד שרבי אברהם “המלאך” התגורר במדינת וואהלין, הרי שרבי מענדל’י מויטבסק התגורר ברוסיה ושם הפיץ את תורת החסידות בסיוע תלמידיו הגדולים. <br /> <br /> באותם שנים בערה במלוא עוזה המלחמה הגדולה עם המתנגדים, ולשם כך היה דרוש איש אשר רוח בו שידע לעמוד מול המתנגדים. באסיפה שנערכה באותה תקופה בראשות רבי אברהם המלאך, הוחלט למנות וועד הנהגה בראשו יעמוד מסדר כללי, אשר לו יהיה הכח והרשות לתת פקודות לכל המרכזים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. לתפקיד ה’מסדר כללי’ נבחר אדמו”ר הזקן, שאכן מאז במשך שלוש שנים היה טרוד בנסיעותיו בין תלמידי המגיד לחזקם ולעודדם. <br /> <br /> בתום שלוש השנים נסע רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש עם שלוש מאות איש עמו. זמן קצר קודם לכן ייסד אדמו”ר הזקן מרכז תורה בליאזני, הלא הם [[חדרים (תקופת אדמו&quot;ר הזקן)|ה'חדרים']]. ל’חדרים’ אלה התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור, שישבו ושקדו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו”ר הזקן. <br /> <br /> זמן רב היה אדמו”ר הזקן נתון בהתלבטות אם להצטרף אל רבי מענדל’י מויטבסק בנסיעתו לארץ הקודש. בתחילה חשב שלא לנסוע, ואף נימק זאת במכתבו לרבי ישראל מפולוצק: “...הסיבה העיקרית היא כי על מי אוכל לעזוב את אנ”ש אחינו בני ישראל...”. בהמשך המכתב הוא מזכיר את דברי המגיד על כך ש[[הבעל שם טוב]] לא עלה בידו לעלות לארץ הקודש: “יש נשמות שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ” (אגרות קודש אדמוה”ז ח”א עמוד רב). <br /> <br /> רבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, בשעה שאדמו&quot;ר הזקן החליט בכל זאת להצטרף אליו. הוא לקח את תלמידיו ונסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל’י, והודיעו כי הוא מבקש להצטרף עמו לנסיעה. רבי מענדל’י וגדולי תלמידיו, חבריו של אדה”ז, שכנעו אותו נמרצות שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. <br /> <br /> לא קלה היתה החלטתו של אדמו”ר הזקן. אף מורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר. שעות ארוכות מדי יום, במשך שבוע שלם, הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו. בתום אותו שבוע גורלי החליט אדמו”ר הזקן להישאר ברוסיה. <br /> <br /> רבינו הזקן נשאר במוהילוב, בעוד שאר אהוביו ממשיכים בדרכם לארץ הקודש. רק בתחילת חודש אלול של אותה שנה עזב אדמו”ר הזקן את מוהילוב בדרכו חזרה אל קהילת הקודש שבליאזנא, לאחר שראשי הקהילה, אנשים פשוטים אך יראי אלוקים ומחבבי בני תורה, קיבלו על עצמם להחזיק ולכלכל את אדמו”ר הזקן, שלושת אחיו ומשפחותיהם יחד עם כל האברכים ותלמידי החדרים. כמו כן קיבלו על עצמם לארח בסבר פנים יפות את החסידים האורחים שהגיעו מכל קצוי רוסיה וליטא מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו, להסתופף בצילא דמהימנותא. <br /> <br /> חודשים מספר ארכה הדרך חזרה לליאזנא, ובעיצומו של חודש שבט תקל”ח הגיע צלחה בחזרה לליאזנא. <br /> <br /> בתחילה הנהיג רבי מענדל’י מויטבסק את הנהגת החסידים מארץ הקודש על ידי מכתבים ושד”רים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. <br /> <br /> באותם ימים רבינו הזקן כבר היה מנהיג נכבד בעמיו, ואלפי חסידים הסתופפו בצילו. למרות כל זאת, השתוקקותם לדמות של ‘[[רבי]]’ שיהיה לידם בגשמיות, אשר יבוא ויצא לפניהם - הלכה והתעצמה. הם לא הסתירו שאיפה זו מרבי מענדל’י. הוא הורה להם כי למרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ”הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים . . שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים”, “גדולי העצה מפורסמים בתורה וביראת ה’ הנמצאים עמהם במקומות מושבותם”. <br /> <br /> צדיקים אלה עליהם התכוון רבי מענדל’י, היו רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד”ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, “וכבוד הרב מו”ה שניאור זלמן (אדמו&quot;ר הזקן) ד’ ישמרם ויה’ שמם לעולם. והחוט המשולש וכו’. אשר בע”ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת”. <br /> <br /> בכך נתן רבי מענדל’י הרשאה לאנ”ש ברייסין להשען על האילנות הגדולים והמפורסמים במדינת רייסין, לשאול בעצם ולהקשיב לדעתם. <br /> <br /> מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל’י הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה’ ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. <br /> <br /> לימים חש רבי מנחם מענדל כי למרות התאמצותו ויגיעתו לנהל את עדת החסידים מרחוק על ידי המכתבים, הרי שיש מחסידיו שהחלו לשוטט במקומות אחרים כדי לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מפולין את ‘החוזה’ מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה. <br /> <br /> כשהבין רבי מענדל’י שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט לעשות מעשה. <br /> <br /> בשנת תקמ”ו הוא משגר אגרת מיוחדת לחברו-תלמידו אדמו&quot;ר הזקן, אותה הוא פותח בשבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: <br /> <br /> “אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה”ה כבוד אהובנו ידיד ה’ וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק”ש מוהר”ר שניאור זלמן נ”י”. <br /> <br /> באגרת זו מורה רבי מענדל’י לחברו-תלמידו הדגול, רבי שניאור זלמן, כי הגיע הזמן שיקבל על עצמו את עול הנהגת החסידים בחוץ לארץ כ’[[רבי]]’ ו’נשיא’ לכל דבר ועניין. בקשתו זו של רבי מענדל’י הגיעה בהפצרה ודרישה גם יחד: <br /> <br /> “ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה’ לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה’ אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה’ ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה’”. <br /> <br /> רבי מענדל’י מבקש במפגיע כי לא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו להיות רועה לעדת החסידים כי “רועה נתנו ה’”. הצדיק השוהה בטבריה אף מוסיף ומבטיחו נאמנה בברכת הצלחה “לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו’”. <br /> <br /> רבי מענדל’י אף מתווה לפניו דרכי הנהגה על פיהם ינהיג את עדת החסידים: <br /> <br /> “ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא היתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאד מטומאת הגוים”. <br /> <br /> באותם ימים רבינו הזקן כבר היה מנהיג נכבד בעמיו, כאשר אלפי חסידים הסתופפו בצילו, וב’חדרים’ שלו היו מאות תלמידים גאונים, קדושים ובעלי תריסין, שכל אחד מהם היווה ברכה בפני עצמה. <br /> <br /> למרות זאת רבינו הזקן לא שש לקבל על עצמו את התואר ‘רבי’ ו’נשיא’ עם כל העול הכרוך בזה. ביום ראשון “לסדר ‘ונחנו מה’ שנת תקמ”ח” משיב רבי שניאור זלמן במכתב שנכתב מעומק לבו הטהור: <br /> <br /> “ישא ברכה מאת ה’. העולה להר ה’ והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו”ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו’ וכו’ מורינו ורבינו הרב ר’ מנחם מענדיל שיחי’ נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו. <br /> <br /> “הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ”ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי. <br /> <br /> “אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה”ו ואיש על דגל”ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי”ם י”נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ואבה ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם”. <br /> <br /> מכתב זה נכתב כארבעה חדשים לפני הסתלקותו של רבי מענדל’י. <br /> <br /> רבינו הזקן חושש לקבל על עצמו את העול, אך למרות זאת הוא מסכים - לא לפני שהוא מבקש ומפציר בצדיק כי יעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות.<br /> <br /> רבי מענדל’י מצידו לא שקט על שמריו, ובמכתבים נוספים עודד את חסידיו ברוסיה לקבל על עצמם את עול הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ”ח, זמן קצר לפני הסתלקותו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר אל רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה: <br /> <br /> “..כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים .. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד’, ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד’ היקר בעיניו”. <br /> <br /> בעקבות זאת חסידי רוסיה קיבלו על עצמם את נשיאותו של רבינו הזקן שזה מכבר החל אורו להתפשט ולהאיר מליאזנא לכל היהודים ברוסיה “ואור החסידות התחיל להאיר במדינתנו ביתר שאת ויתר עז”. <br /> <br /> חמש-עשרה שנה לאחר הסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו”ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם של החסידים בכל המובנים. <br /> <br /> ==מאסריו==<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן נאסר פעמיים עקב מלשינות המתנגדים לחסידות. בראשונה יצא לחירות ביום שלישי [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט]] לפנות ערב, כאשר קרא בתהילים את הפסוק &quot;פדה בשלום נפשי&quot;. במאסר השני בשנת ה'תקס&quot;א לא ישב במאסר כבד כבראשונה, אך המלשינות הייתה כבדה יותר ויצא לחירות בנר שלישי או חמישי של חנוכה.<br /> <br /> ==מלחמת צרפת רוסיה==<br /> <br /> מיד בפרוץ מלחמת נפוליאון נגד הממלכה הרוסית, גילה כ&quot;ק רבינו הזקן את דעתו בפני החסידים, שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח&quot;ל. אשר על כן עשה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י&quot;ד תמוז שנת תקע&quot;ב (1812 למניינם) – שלח כ&quot;ק רבינו הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הרוסי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרה&quot;ח ר' [[משה מיזליש]]).<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. כ&quot;ק רבינו הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; &quot;ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא&quot;.<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה כ&quot;ק רבינו הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, כ&quot;ט מנחם-אב, ער&quot;ח אלול שנת תקע&quot;ב. כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ביחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי אשר היתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.<br /> <br /> בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם כ&quot;ק רבינו הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, גם את מיטותיהם ושולחנותיהם. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזהשהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים שני נעלי-בית בלויים, וכ&quot;ק רבינו הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.<br /> <br /> זמן קצר לאחר עזיבתו של כ&quot;ק רבינו הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון בעצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, ומכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש אשר התפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של כ&quot;ק רבינו הזקן הוא כבר לא יוכל להציל דבר, פנה נפוליאון לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מכ&quot;ק רבינו הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן. אך כולם חיפשו ולא מצאו דבר.<br /> <br /> במשך מאה וארבעים יום היו כ&quot;ק רבינו הזקן וביחד עימו שלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך העקלקלה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של כ&quot;ק רבינו הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון היחל לנחול מפלות, וכפי שכותב כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי, וזה לשונו: &quot;ובי&quot;ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר...&quot; <br /> <br /> כאשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב&quot;ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי בנו וממשיך דרכו.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> [[תמונה:ציון_אדמור_הזקן.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש]]<br /> <br /> ביום שישי י&quot;ב טבת הגיעו לכפר פייענא, אך מרוב חלישות ומצערו הרב על שעוללו חיילי נפוליון ליהודים, נפטר בליל מוצאי שבת פרשת שמות כ&quot;ד טבת ה'תקע&quot;ג. משם הובא לקבורה בעיר האדיטש.<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן חיבר [[עשרת הניגונים|עשרה ניגונים]] והם:<br /> *[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]<br /> *[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]<br /> *[[ארבע בבות (ניגון)|ארבע בבות]]<br /> *[[בני היכלא (ניגון)|בני היכלא]]<br /> *[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]<br /> *[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]<br /> *[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]<br /> *[[ניגון דבקות שבת (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]<br /> *[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]<br /> *[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אביו:''' [[רבי ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|רבי ברוך]]<br /> <br /> '''אמו:''' [[הרבנית רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)| הרבנית רבקה]]<br /> <br /> '''רעייתו:''' [[הרבנית סטערנא]]<br /> <br /> '''בניו:''' <br /> <br /> *[[רבי דובער (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי דובער]].<br /> <br /> *[[רבי חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי חיים אברהם]].<br /> <br /> *[[רבי משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]].<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> <br /> *[[הרבנית פרידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית פרידא]].<br /> <br /> *[[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]].<br /> <br /> *[[הרבנית רחל (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית רחל]].<br /> <br /> '''אחיו:'''<br /> <br /> *[[רבי יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי יהודה לייב]]<br /> <br /> *[[רבי מרדכי (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי מרדכי]]<br /> <br /> *[[רבי משה (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]]<br /> <br /> '''אחותו:'''<br /> <br /> *[[הרבנית שרה (אחות אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית שרה]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן|ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הזקן|ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|הבא=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|3]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=9913 2007-07-06T15:59:34Z

<p>69.114.173.59: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אדמור_האמצעי.jpg|left|thumb|250px|אוהל כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי בניעז'ין]]<br /> <br /> אדמו&quot;ר האמצעי הוא האדמו&quot;ר השני לשלשלת חב&quot;ד לאחר אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל&quot;ד]] לאביו אדמו&quot;ר הזקן ולאמו [[הרבנית סטערנא]].<br /> <br /> הסתלק ב[[ט' כסלו תקפ&quot;ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.<br /> <br /> <br /> ==לידתו==<br /> <br /> לאחר 14 שנה מיום חתונתו של אדמו&quot;ר הזקן, בהם נולדו לו רק בנות. ביקש ברכה ממורו, [[המגיד ממזריטש]] שיזכה לבן. אמר המגיד לאדמו&quot;ר הזקן: &quot;במה יזכה נער את אורחו&quot; – ע&quot;י הכנסת אורחים זוכים שייוולד נער. <br /> <br /> לפני הסתלקותו גילה לאדמו&quot;ר הזקן את הסדר של &quot;שלום בן זכר&quot; ואמר לו שייוולד לו בן, שיקרא לו על שמו ובלילה לפני הברית זכור ותזכיר את שאמרתי לך הלילה. <br /> <br /> שנה לאחר מכן ביום [[ט' כסלו תקל&quot;ד]] נולד רבי דובער - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - הנקרא על שם המגיד ממזריטש ובליל הברית, בנוכחות ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] ורבי [[אברהם מקליסק]] הזכיר אדמו&quot;ר הזקן את אשר אמר לו רבו. <br /> <br /> בפעם הראשונה שרחצו את התינוק, נתן האדמו&quot;ר הזקן חתיכת בד מיוחדת שהייתה שמורה אצלו בכדי לחתל בה את ר' דובער.<br /> <br /> ==נישואין==<br /> <br /> אביו בחר עבורו שידוך, את בתו של מלמד עני מהעיירה יאנאוויטש, שהתאונן בפניו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ועל כן אינו יכול להתפלל בכוונה הנדרשת מחסיד. אדמו&quot;ר האמצעי שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת [[תקמ&quot;ח]] נשא את [[הרבנית שיינא]] לאישה.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> <br /> לאחר הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]], אך טבעי היה כי בנו הבכור, אדמו”ר האמצעי, ימלא את מקומו. ואכן, החסידים רובם ככולם היו תמימי דיעים כי אדמו”ר האמצעי הוא הרבי ממלא המקום. <br /> <br /> בכתובים לא מוזכר דבר על סירוב כלשהוא של אדמו”ר האמצעי. <br /> <br /> בתקופה שלאחר ההסתלקות, שהה תקופה מסוימת בעיר [[קרמנצ'וג]] שברוסיה הלבנה (כיום באוקראינה), כיוון שמחמת המלחמה הבתים של משפחת אדמו”ר הזקן בליאזנא עלו באש ונשרפו עד תום. <br /> <br /> בשלושת החודשים הראשונים שלאחר ההסתלקות, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב”ד בכל מדינת רוסיה. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל רבנו האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה גם הם שלחו משלחת לבקש את הרבי לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת מהערים שימצא לנכון. <br /> <br /> המשלחת מרוסיה הלבנה גברה, ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע&quot;ג]] עזב רבינו האמצעי את קרמנצ’וג, והחל במסע מיוחד לרוסיה הלבנה - מסע שהיוה את קבלת הנשיאות בפועל, מעין “מסע הכתרה”. <br /> <br /> כשלושה חודשים ארך מסעו של רבינו האמצעי מעיר לעיר עד בואו לויטבסק. אל המסע הצטרפו חסידים רבים שהתלוו לרבי כל הדרך הארוכה. בכל מקום שהגיע, אמר הרבי מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל’[[יחידות]]’. <br /> <br /> בכל אתר ואתר התקבל הרבי בכבוד גדול לא רק על ידי יהודים, כי אם גם על ידי פקידי מימשל ופקידי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים, להדר בכבודו של הרבי - בנו של רבנו הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ המלחמה כנגד נפוליון הצרפתי. <br /> <br /> בתום המסע בחר רבינו האמצעי למקום מגוריו את העיירה [[ליובאוויטש]], אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום הבהיר, [[ח&quot;י אלול תקע&quot;ג]]. <br /> <br /> מליובאוויטש החלה תורתו לפוץ בכל ערי רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאויטש הלך וגדל. לשמחתם של החסידים אין קץ. <br /> <br /> שנה חלפה מאז שקבע את מקום מגוריו בליובאוויטש, ורבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו”ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של הרבי החדש, שכן אדמו”ר האמצעי היה אומר חסידות בשפע רב כדרכו בקודש. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת, ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות של אחד השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)]] “לאו כל מוחא סביל דא”. <br /> <br /> בימי נשיאותו התרבה מספר החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי רבינו הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, תקע”ה, כל פלך צ’רניגוב הפך למרכז חסידות [[ליובאוויטש]]. <br /> <br /> ==בית כנסת חב&quot;ד בחברון==<br /> <br /> כאשר עלו חסידי חב”ד ל[[חברון]] בשנת [[תקפ&quot;ג]], קנה האדמו”ר האמצעי חדר או שניים מחדריו של בית הכנסת הספרדי ‘אברהם אבינו’, והקצום לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב”ד.<br /> <br /> [[בית כנסת אדמו&quot;ר האמצעי בחברון]] הוא בית הכנסת החב”די העתיק ביותר בארץ הקודש, ואולי בעולם כולו. הוא נקנה מכספו של האדמו”ר האמצעי. <br /> <br /> ==מאסרו וגאולתו==<br /> <br /> א) בשלהי קיץ תקפ&quot;ה מסר שמחה קיסין שלושה מלשינות על רבינו.<br /> <br /> באסרו חג הסוכות [[תקפ&quot;ו]] נלקח רבינו לחקירות בוויטעבסק, מושבו של מושל פלכי וויטעבסק, מוהילוב סמולנסק וקאלוגא, ניקולי חאוואנסקי, ושם נחקר רבינו ע&quot;י חוקריו של המושל.<br /> <br /> במשך חודש מר-חשון תקפ&quot;ו נמשכו החקירות. בו' כסלו כתב רבינו כתב-בקשה למושל חאוואנסקי שישחררו.<br /> <br /> י' כסלו תקפ&quot;ו שוחרר לביתו.<br /> <br /> ב) בי&quot;ט כסלו תקפ&quot;ו שלח המושל חאוונאסקי את התיק אל ממשל פלך מוהילוב, שליובאוויטש שייכת אליו, שימסרו את התיק לבית המשפט המתאים, לדון בו ולהעניש את הנאשמים.<br /> <br /> ממשל פלך מוהילוב שלח את התיק אל בית משפט השלום מחוז באבינאוויטש, שליובאוויטש שייכת אליו, להמשך החקירות ולהחלטה בנושא.<br /> <br /> בית משפט השלום בבאבינאוויטש שלח שוטר עם שאלות נוספות לחקור בהם את רבינו בליובאוויטש.<br /> <br /> אח&quot;כ שלח בית משפט השלום בבאבינאוויטש הוראה לקאפוסט, ארשא, שקלאוו ומוהילוב, לחקור בנושא את חסידי רבינו במקומותיהם.<br /> <br /> אחרי שהתקבלו כל החקירות לבית משפט השלום בבאבינאוויטש, הוסיף לתיק את החלטתו בנושא, ושלחו לבדיקה חוזרת לבית המשפט העליון בפלך מוהילוב.<br /> <br /> י&quot;א כסלו תקפ&quot;ז החליט בית משפט העליון בפלך מוהילוב לזכות את רבינו מכל אשמה.<br /> <br /> ג) התובע הכללי של פלך מוהילוב את פסק הזיכוי של רבינו, ואח&quot;כ שלח בית המשפט את פסק-דין הזיכוי אל המושל חאוואנסקי לאישור.<br /> <br /> אמנם המושל חאוואנסקי שלח אל הסינט בפטרבורג עירעור על פסק-דין הזיכוי של בית משפט העליון בפלך מוהילוב.<br /> <br /> כ&quot;א [[כסלו]] [[תקפ&quot;ח]] אישר הסינט בפטרבורג את פסק-דין הזיכוי של רבינו.<br /> <br /> אמנם זה הי' כבר מספר ימים אחרי הסתלקות כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי, ב[[ט' כסלו תקפ&quot;ח]].<br /> <br /> ===תוכן ההלשנה, החקירות והזיכוי===<br /> <br /> בכתב-המלשינות מנסה שמחה קיסין לצייר את תנועת ה[[חסיד]]ים כרודפת בצע, המנצלת את התמימות של הצעירים לספר להם סיפורי צדיקים ולשלול את כספם, וכי הם משתלטים על הקהלות, קופות הצדקה, שחיטה, ובתי דפוס של היהודים. ולכן דורש לרדוף ולהשמיד את התנועה החסידית ([[מסמך א]]).<br /> <br /> אל המלשינות הזאת צירף מכתב של רבינו אודות חלוקת מעמד-בית-הרב משנת [[תקע&quot;ד]], וממנו ניסה להוכיח כי רבינו אוסף מהחסידים סכומים אדירים כדי להשתמש בהם להנאותיו האישיות ([[מסמך ב]]).<br /> <br /> מכתב זה, שצורף לתיק ע&quot;י המלשין, כולל רשימת חלוקת מעות מעמד [[בית הרב]], שנאסף אצל החסידים אחרי הסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן|רבנו הזקן]] ב[[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]] ([[מסמך ד]]).<br /> <br /> הי' זה אוסף מיוחד לשיקום בית הרב ב[[ליובאוויטש]], מאחר שכל בית הרב שב[[ליאדי]] היה למאכולת אש, אחרי בריחת רבנו הזקן עם בני משפחתו מלאדי ב[[מלחמת נפוליון]]. הכסף שנאסף וחולק הי' 35.000 רו&quot;כ.<br /> <br /> בסוף השנה הראשונה להסתלקות רבינו הזקן, בחודש טבת תקע&quot;ד, סידר רבינו את חלוקת המעות, עבורו ועבור כל אחד מצאצאי רבינו הזקן.<br /> <br /> את החלוקה הזאת סידר ע&quot;י אחד מגדולי החסידים ר' [[פנחס שיק משקלאוו]], ויחד אתו מינה את החסידים ר' שלמה פריידעס ור' [[זלמן רויזעס משקלאוו]], להשגיח על החלוקה.<br /> <br /> אחרי פטירת החסיד ר' פנחס משקלאוו, הגיע כתב-החלוקה לידי שמחה קיסין, שהשתמש בו בכתב-המלשינות שלו ([[מסמך ב]]), וממנו רצו להוכיח שרבנו אסף באותו זמן כ140- אלף רובל, וחילק מהם רק 35 אלף רובל; שהרי בסופו כתוב: &quot;שהם בערך חלק רביעי מסכום הכולל הזה&quot; ([[מסמך יב]]).<br /> <br /> רבינו השיב שבודאי יש טעות ושקר בתרגום הקטע הזה, וביקש מהחוקרים שיתנו לו את המקור, שממנו יוכל להוכיח, שמעולם לא אסף אז יותר מ35- אלף רובל, ואותם הוא חילק ([[מסמך יג]]).<br /> <br /> החוקרים נענו לבקשתו, הקטע הזה הועתק בהעתקה מדוייקת ותורגם מחדש לרוסית ע&quot;י המתרגם של רבינו, החסיד ר' יהודה יפה. על פי תרגום מדוייק זה הוכיח רבינו, שברורה בו הכוונה, שמעולם לא אסף אז יותר מ35- אלף רובל (מסמכים [[מסמך יד|יד]]-[[מסמך טו|טו]]).<br /> <br /> [דבר זה היה ידוע גם לפני גילוי התיק, אשר לפי המלשינות אסף רבינו עוד כמאה אלף רובל שלא נתברר מהיכן באו ולהיכן אזלו, גם הי' ידוע אשר רבינו הוכיח כי יש כאן סילוף וכי מעולם לא אסף סכום זה.<br /> <br /> אמנם פרטי הדבר לא היו ידועים, רק שמועות פורחות. וכך מספר בבית רבי ח&quot;ב פ&quot;ד: &quot;גופא דעובדא הכי הוה (כ&quot;ז שמענו מאחד מנכדי רבינו כל מעשה המלשינות מרישא לסיפא) … זייפו את המכתב בזיוף קטן באתוון דזיופא מאתיות שקר הוא אות ק', שבסכום הכסף שהי' כתוב בהמכתב הוסיפו עוד ק' … אלפים&quot;.<br /> <br /> אמנם במסמכים שלפנינו מתברר, שהוספת המאה אלף רובל נעוצה בתרגום מוטעה של המלים &quot;שהם בערך חלק רביעי מסכום הכולל הזה&quot;].<br /> <br /> בזה לא הסתפקו החוקרים, ורצו לדעת בדיוק מהיכן נאסף הכסף ומה השתמשו בו (מסמך יב), שהרי על פי חוקת היהודים של שנת תקס&quot;ה, אסור לרב לגבות כספים מהקהל כדי להעשיר את עצמו, מלבד המשכורת שלו הקצובה ([[מסמך ב]]).<br /> <br /> רבינו השיב, ששני שלישים מהכסף חילק בין בני משפחתו צאצאי רבינו הזקן, אשר במשך ימי מלחמת נפוליון התרוששו מכל נכסיהם ובתיהם ונשארו מחוסרי כל. ושליש מהכסף לקח לעצמו לבנות לו בית ובית הכנסת בליובאוויטש ולקנות ספרים, אחרי שהתרושש מהכל בעת מלחמת נפוליון ([[מסמך יג]] סעיף 1).<br /> <br /> שוב שאלוהו כמה כסף עלתה בניית בית הכנסת בליובאוויטש וקניית הספרים (מסמך טז), והשיב בפירוט, וסך הכל עלה כ11- אלף רובל, שחלקו בא מתוך 35.000 רובל הנ&quot;ל וחלקו מתרומות שנאספו בשנים הבאות ([[מסמך יז]]).<br /> <br /> שלחו א&quot;כ חוקר מיוחד לליובאוויטש לראות אם הפרטים תואמים את המציאות, הוא דיבר שם עם תושבי המקום שאינם חסידי רבינו, הם אימתו את המספרים, אבל הוא נשאר מסתפק באמיתות דיוק הסכומים ([[מסמך כב]]).<br /> <br /> שוב נשאל רבינו באיזה אופן נגבים מעות המעמד ואם הגביות האלו מהחסידים הם מרצונם הטוב ([[מסמך יב]]), והשיב אשר אחרי הסתלקות כ&quot;ק אביו אדמו&quot;ר הזקן בשנת תקע&quot;ג, נשאר בקרעמענטשוג, ופנו אליו החסידים לבקשו שיחזור לרוסיה הלבנה והבטיחו שמקבלים על עצמם את בניית ביתו ובית בני המשפחה ומשכורתו. באותה שעה נאספו כ35- אלף רובל, ואח&quot;כ נאספים במשך שנה 10-14 אלף רובל, אשר 35% מהם הוא לוקח להוצאותיו והשאר מחלק בין שאר צאצאי כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ([[מסמך יג]]).<br /> <br /> החוקרים לא סמכו עליו בזה, ובמשך חדשי הקיץ נשלחה הוראה לעיירות קאפוסט, ארשא, שקלאוו ומוהילוב, לחקור את החסידים בעיירות האלו ולברר אם אמנם הם הזמינו אל רבינו לבוא מקרעמענטשוג להתיישב ברוסיה הלבנה והבטיחו לו כנ&quot;ל (מסמכים [[מסמך לג|לג]]; [[מסמך לט|לט]]).<br /> <br /> סוכ&quot;ס התברר בכל החקירות ככל דברי רבינו, ועפי&quot;ז זוכה מכל אשמה ע&quot;י בית המשפט העליון בפלך מוהילוב ([[מסמך מו]]).<br /> <br /> בחקירות האלו נתברר שכל ה&quot;מעמד&quot; שנתנו החסידים לרבינו היה בנדיבות ולא על פי איזשהו הכרח או הטלת מסים, ואשר רבינו לא היה רב רשמי שנבחר ע&quot;י הקהלה ומקבל מהם משכורת, ואשר משתי סיבות אלו אין תמיכת החסידים האלו סותרת את חוקת היהודים של שנת תקס&quot;ה, האוסרת על הרב לגבות כספים מהקהל כדי להעשיר את עצמו, מלבד המשכורת שלו הקצובה ([[מסמך נא]]).<br /> <br /> המושל חאוואנסקי עירער על פסק הדין של בית המשפט העליון במוהילוב לפני הסינט העליון בפטרבורג, וטען אשר סוף כל סוף, אוסף כספים זה של מעמד בית הרב הוא אוסף של סכומים בלתי קצובים, והיא יכולה להביא להתרשלות העם היהודי ולהתדרדרותם למעשים אסורים ולהפסקת תשלומי המסים לממשלה, ואשר לכן חייבים לאסור את הנוהג הזה בחוק, ולענוש את מבצעי האוסף ([[מסמך נא]]).<br /> <br /> אמנם הסינט העליון קיבל את נימוקי החלטת בית משפט העליון במוהילוב, לזכות את רבינו מכל אשמה, בהנהגה זו של קבלת מעות &quot;מעמד&quot; ([[מסמך נג]]).<br /> <br /> הזיכוי הסופי הזה ניתן על ידי הסינט העליון בכ&quot;א כסלו תקפ&quot;ח, ימים אחדים אחרי הסתלקות רבינו בט' כסלו תקפ&quot;ח; אמנם הנהגת תמיכת בית הרבי ע&quot;י מעות &quot;[[מעמד]]&quot; נשארה חוקית, וזה המשיך להיות מקור הפרנסה של אדמו&quot;רי חב&quot;ד גם בדורות הבאים.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> אדמו&quot;ר האמצעי רמז לחסידים על [[הסתלקות|הסתלקותו]] באומרו כי מרומזות גזירות על שנת [[תקפ&quot;ח]], ופעם אמר כי אביו נלקח לפטרבורג (בפעם השניה) בגיל 54 ואז בחר ביסורים וכפי הנראה השאיר לו את האפשרות השניה – הסתלקות. לאחר הימים הנוראים בחזרתו לליובאוויטש, חלה ונאלץ לשהות בנעז'ין. חוליו התגבר וכאשר נגעו בו היה מתעלף, כך עד ח' כסלו. אז רצה לכתוב חסידות בענייני חנוכה וכיון שלדבריו כל העולם שרוי בצער, לא רצה להתענג ועל כן לא כתב. אמר לחסידיו ללכת לבתיהם בשמחה ולומר &quot;לחיים&quot;. בלילה התעלף רבות, ביקש להלבישו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים. ביום רביעי [[ט' כסלו תקפ&quot;ח]] התחיל לומר חסידות על הפסוק &quot;אחרי ה' תלכו&quot; בהתלהבות עצומה, לפני עלות השחר סיים במילים &quot;כי עמך מקור חיים מחיי החיים&quot; והסתלק בגיל 54.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אביו:''' [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> '''אמו:''' [[הרבנית סטערנא]].<br /> <br /> '''רעיתו:''' [[הרבנית שיינא]].<br /> <br /> '''בניו:''' <br /> <br /> *[[רבי ברוך (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|רבי ברוך]].<br /> <br /> *[[רבי מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|רבי מנחם נחום]]<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> <br /> *[[הרבנית שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|הרבנית שרה]]<br /> <br /> *[[הרבנית ביילא (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית ביילא]]<br /> <br /> *[[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק]]<br /> <br /> *[[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]]<br /> <br /> *[[הרבנית ברכה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית ברכה]]<br /> <br /> *[[הרבנית מנוחה רחל (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]]<br /> <br /> *[[הרבנית שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית שרה]]<br /> <br /> *[[הרבנית אסתר מרים (בת אדמו&quot;ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר האמצעי|ספרי אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר האמצעי|ניגוני אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הזקן]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|4]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=9912 2007-07-06T15:59:09Z

<p>69.114.173.59: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[תמונה:צמח_צדק.jpg|left|thumb|250px|ציור האדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> <br /> רבי מנחם מענדל שניאורסון - אדמו&quot;ר הצמח צדק - הינו הנשיא השלישי בשולשת חב&quot;ד. נולד ביום [[כ&quot;ט אלול תקמ&quot;ט]] לאביו [[שלום שכנא]] ולאמו [[הרבנית דבורה לאה]] - ביתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], בעיר [[ליאזני]] ונקרא מנחם מענדל על שם הרה&quot;ק ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]].<br /> <br /> בחורף [[תקס&quot;ג]] התחתן בליאדי עם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ז]], בשעה 12 וחצי אחר חצות הלילה יצא משפמו כמין זיעה ועלתה נשמתו הטהורה השמיימה. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> <br /> ב[[צום גדליה תקנ&quot;ג]] נפטרה אמו ואדמו&quot;ר הזקן גידלו. עד גיל 13 עיקר לימודו היה בנגלה ולאחר גיל בר מצווה קבע אדמו&quot;ר הזקן זמנים מיוחדים ללמוד עמו קבלה ו[[דא&quot;ח]]. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן היה מכסהו בטליתו לתקיעת שופר עד גיל 9 ולברכת כוהנים עד החתונה. בהיותו בגיל 8 הציע אדמו&quot;ר הזקן לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לקחתו כחתן לבתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], אך אדמו&quot;ר האמצעי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. אדמו&quot;ר הזקן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם רש&quot;י ותוספות תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. אדמו&quot;ר האמצעי שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. אדמו&quot;ר הזקן קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> <br /> בחורף [[תקס&quot;ג]] התקיימה החתונה ב[[ליאדי]]. הצמח צדק כיהן כראש הישיבה בישיבתו של אדמו&quot;ר האמצעי והיה סמוך על שולחן חותנו. היות וסבר שיש להתפרנס ממלאכה ולא מהתורה את כל הכסף שקיבל כנדוניה בסך כ - 300 רובל החליט להשקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. כשותף לקח יהודי בשם ר' נחמיה שהיה מוסר שיעור בישיבה. <br /> במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים באחד הלילות בסוגיה עמוקה במיוחד עד שהדוד בו נמצא חומר הגלם החל לבעור ובקושי הצליחו השניים להציל את עצמם וכל המפעל עלה באש. <br /> <br /> הצמח צדק החליט לעסוק במלאכת הנגרות אך בחצר הרבי לא רצו להרשות שה&quot;צמח צדק&quot; יעסוק בכל מלאכה ומינוהו למלמד.<br /> <br /> כשלוש שנים לאחר נישואיהם, בשנת [[תקס&quot;ז]] ביקש אדמו&quot;ר הזקן מהרבנית חיה מושקא להביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה המאמר &quot;שורש מצוות התפילה&quot; ובראותו את הכתבים קרא לרבי [[יהודה לייב]] (אחיו) ולרבי [[פינחס רייזעס]] וביקשם לענות &quot;אמן&quot; על שהוא חייב לברך &quot;שהחיינו&quot;. <br /> <br /> הדבר נודע לחסידים ואלו החלו לכבד את הצ&quot;צ. משנודע לצ&quot;צ לפשר הדבר, התרגש מאד ומתוך להט אמר שיגרש את הרבנית על שעשתה זאת ללא רשותו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא – אדמו&quot;ר הזקן, כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אב. הצ&quot;צ השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלה יתחרט, לאחר מכן סיפרה על כך לאביה. אדמו&quot;ר האמצעי שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו&quot;ר הזקן ושטח בפניו את העניין.<br /> <br /> בשבת פרשת מקץ לאחר שאדמו&quot;ר הזקן אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצ&quot;צ ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצ&quot;צ והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. אדמו&quot;ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע ניגלה ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב &quot;תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי&quot; (ישעיה י&quot;ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: &quot;נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש&quot;.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> <br /> ביום [[ט' כסלו תקפ&quot;ח]] [[התסלקות|הסתלק]] [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לשמי מרומים. <br /> <br /> זמן קצר לאחר הסתלקותו התקיימה אסיפה של זקני החסידים בה הוחלט למנות לאדמו”ר את רבי מנחם מענדל, חתנו של האדמו”ר האמצעי ונכדו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. כידוע, אמו [[הרבנית דבורה לאה]] מסרה נפשה עבור רבינו הזקן, והפקידה את בנה הקטן בידיו של הסבא הגדול, וכך נחשב כילד מאומץ של רבינו הזקן. <br /> <br /> כמה רמזים נתנו לחסידים אודות נשיאותו העתידית של ה”צמח צדק”, אולם בהזדמנות אחת אמר זאת אדמו”ר האמצעי בפירוש. <br /> <br /> היה זה בחודש [[תשרי]] [[תקפ&quot;ח]]. אדמו”ר האמצעי הגיע להאדיטש והתפלל מספר פעמים על ציון אביו אדמו”ר הזקן. פעם אחת שהה בציון זמן רב, ואחר כך יצא משם כשפניו שוחקות ואמר: <br /> <br /> “פעלתי מאאמו”ר שיפטרוני מהרבנות”. <br /> <br /> החסידים חשבו כי כוונתו לעלות לארץ הקודש, שהרי כאמור אביו רבינו הזקן ביקש גם הוא לוותר על הנהגת החסידים כדי לעלות לארץ ישראל. “כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?” לא הרפו החסידים, והרבי השיב: “הלא עמכם חתני הרה”ג רבי מנחם מענדל שי’. הוא יהיה לכם לרועה נאמן”. <br /> <br /> השיבו החסידים: “בוודאי לא תהיה כזאת”, בקוותם כי לא יעלה לארץ הקודש. איש מהם לא חשב על העתיד המר כבר בחודשים הקרובים. <br /> <br /> בדרך חזרה מהאדיטש עבר אדמו”ר האמצעי דרך ניעז’ין ושם נפל למשכב. כעבור זמן קצר הסתלקה נשמתו, וכך השאיר צוואה ‘טריה’ למנות את אדמו”ר הצמח צדק כממלא מקום. <br /> <br /> סיבות אלו ואחרות גרמו לכך שהחסידים ביקשוהו לקבל על עצמו את הנשיאות עם פטירתו של חמיו אדמו”ר האמצעי. <br /> <br /> החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב”ד ברוסיה. משלחת שהורכבה מגדולי וזקני החסידים, ובהם רבי [[הלל מפאריטש]], רבי יצחק אייזיק מויטבסק, רבי יצחק משה מיאס, רבי [[פרץ חן]] מצ’רניגוב, ועוד, התייצבה בפני ה”צמח צדק” ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם ה”צמח צדק” מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. <br /> <br /> משלחות של חסידים באו והלכו, אך רבי מנחם מענדל סירב בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב [[חיים אברהם]], בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו”ר האמצעי. כששמע רבי אברהם חיים את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות, והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו. <br /> <br /> היה זה חודש [[ניסן]] כאשר החליטו כי לקראת חג השבועות יבואו כל זקני החסידים ל[[ליובאוויטש]] ויטכסו עצה מה לעשות. <br /> <br /> כשבועיים לפני [[חג השבועות]] באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים: רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], רבי הלל מפריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק, ועוד. הם קיימו אסיפה ושלחו משלחות אל ה”צמח צדק”, אך הוא המשיך למאן באמרו כי יש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי [[מנחם נחום]], בנו של רבנו האמצעי, או ברבי [[אהרן מקרמנצ’וג]], חתנו של רבנו האמצעי. עדת החסידים היתה בצער גדול. <br /> <br /> ב[[ג' סיון תקפ&quot;ט]] יום שלישי, היום הראשון לשלושת ימי ההגבלה, באו שלושת גדולי החסידים: רבי פרץ חן, רבי הלל מפאריטש ורבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], אל חדרו של ה”צמח צדק” והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. <br /> <br /> רבי הלל פאריטשר נענה: “חסידים רוצים לשמוע חסידות”. <br /> <br /> כעבור זמן קצר נודע כי ה”צמח צדק” ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן ה”צמח צדק” נכנס לבית המדרש שהיה מלא וגדוש בחסידים, כשהוא לבוש בבגדי לבן אותם ירש מסבו אדמו”ר הזקן, והחל לומר מאמר דא”ח “על שלושה דברים העולם עומד”. <br /> <br /> בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את אדמוה”ז חוזר מאמר זה, ובאותה שעה שיחק נכדו ה”צמח צדק”, שהיה ילד פעוט, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שהנכד יפריע, ואז במפתיע עצר אדמוה”ז את אמירת המאמר ואמר לו: “הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!” <br /> <br /> כעת נזכר באותו מעמד, ובמוחו חלף הרהור: “אכן זהו כח עליון, וה”צמח צדק” מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך”. <br /> <br /> עודנו מהרהר כך, פסק ה”צמח צדק” מלומר את המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק: “תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה...” <br /> <br /> כך גילה את רוח קודשו ברבים, ומיד לאחר מכן המשיך באמירת המאמר. <br /> <br /> לאחר שסיים ה”צמח צדק” את המאמר, נתנו כל הנוכחים את קולם בשיר, וכשהלך לביתו, ליווהו בריקודים ובשמחה רבה. <br /> <br /> ייסד את העיירה [[שעדרין]] שכל תושביה היו חסידי חב&quot;ד. <br /> <br /> חיבר את הניגונים: ימין ה', כאייל תערוג ואשרי איש. <br /> <br /> לאחר שהרבנית נסתלקה בערב שבת פרשת ויגש ה'תרכ&quot;א, אמר לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו&quot;ר הזקן – עברו 54 (נ&quot;ד) שנים מאז נאנח ואמר לו &quot;נד קציר ביום נחלה&quot;. מאז פטירתה הצ&quot;צ הפסיק לקבל ליחידות,<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> בחודש כסלו שנת תר&quot;כ חלה מאד והיה חולה יותר משש שנים עד להסתלקותו. חצי שנה לפני ההסתלקות היה קשה עליו הדיבור, אבל ראו ממנו גילויים נעלים.<br /> <br /> ימים מועטים לפני ההסתלקות נחלש מאד, הזמינו את הרופא של ליובאוויטש ואמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו נרעשים מאד וכל היום אמרו תהילים, והוסיפו לשמו את השם &quot;מאיר&quot;.<br /> <br /> לעת ערב של י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו אמרו שהוטב מצבו, אבל אחר זמן קצר ראו שאין תקוה. השמש ר' [[השמש חיים בער]] שהטה את אזנו שמע שאומר &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. <br /> <br /> בשעה 11 בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו&quot;ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. בשעה 12 וחצי אחר חצות הלילה יצא משפמו כמין זיעה ועלתה נשמתו הטהורה השמיימה ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אביו:''' [[רבי שלום שכנא (אביו של הצמח צדק)|רבי שלום שכנא]]<br /> <br /> '''אמו:''' [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]]<br /> <br /> '''רעיתו:''' [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]]<br /> <br /> '''בניו:'''<br /> <br /> *[[רבי ברוך שלום (בן הצמח צדק)|רבי ברוך שלום]]<br /> <br /> *[[רבי יהודה לייב (בן הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]]<br /> <br /> *[[רבי חיים שניאור זלמן (בן הצמח צדק)|רבי חיים שניאור זלמן]]<br /> <br /> *[[ישראל נח (בן הצמח צדק)|ישראל נח]]<br /> <br /> *[[רבי יוסף יצחק (בן הצמח צדק)|רבי יוסף יצחק]]<br /> <br /> *[[רבי יעקב (בן הצמח צדק)|רבי יעקב]]<br /> <br /> *[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> <br /> *[[הרבנית ראדע פריידא (בת הצמח צדק)|הרבנית ראדע פריידא]]<br /> <br /> *[[הרבנית דבורה לאה (בת הצמח צדק)|הרבנית דבורה לאה]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הצמח צדק|ספרי אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הצמח צדק|ניגוני אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]|הבא=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|5]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=9911 2007-07-06T15:58:38Z

<p>69.114.173.59: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[תמונה:מהרש.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש - רבי שמואל שניאורסון מליובאוויטש - נולד בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], ביום [[ב' אייר תקצ&quot;ד]].<br /> <br /> בגיל שבע היה כבר המהר&quot;ש בקי בחמשה חומשי תורה ובחלקים גדולים בנביאים וכתובים, למד גמרא עם פירוש רש&quot;י ותוספות. בשעה שהיה משחק עם חבירו היה משנן פרקי תנ&quot;ך בעל פה. בגיל שמונה היה נוכח כבר בעת שאביו - אדמו&quot;ר הצמח צדק - היה אומר [[מאמר|מאמרי חסידות]].<br /> <br /> בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחד. לפני ה[[בר מצוה]] אמר לו אביו ללמוד משניות בעל פה. כשהגיע ליום הבר מצוה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהן.<br /> <br /> נוסף על גאונותו בכל מקצועות התורה, תורת הנגלה ותורת הנסתר, היה הרבי בעל חושים נפלאים וזכרון מופלא. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות.<br /> <br /> בגלל מצב בריאותו צוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. הרבי בנה במו ידיו מנורה בגובה אדם, ולה שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפסות עץ קטנות.<br /> <br /> הרבי גם היה סופר סת&quot;ם מומחה, בעל כתב יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק מגלה שכתב בכתב ידו.<br /> <br /> אדמו&quot;ר המהר&quot;ש תבע את ההנהגה &quot;[[לכתחילה אריבער]]&quot;. כך גם התנהג בחייו האישיים.<br /> <br /> [[הסתלקות|נסתלק]] ב[[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד אביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> <br /> ביום השמיני ללידתו צוה אדמו&quot;ר הצמח צדק להשכים לתפילת שחרית. לפני הברית הסתגר אבי הבן - אדמו&quot;ר הצמח צדק - בחדרו ויצא רק לאחר השעה ארבע. אז נכנס לחדרה של אשתו - [[הרבנית חיה מושקא (אשת הצמח צדק)הרבנית חיה מושקא]] - התייעץ איתה בנוגע לשם התינוק ויצא לעריכת הברית מילה.<br /> <br /> בשעת הסעודה שאל בנו של הצמח צדק - [[יהודה לייב שניאורסון (בן הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] אחרי מי נתן את השם. ענה הצמח צדק כי הוא על שם שואב מים בשם 'שמואל' מהעיר פולוצק, ולא על שם שמואל הנביא, זאת מכיוון שחכם עדיף מנביא.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ז]] התחתן עם [[הרבנית שטערנא (אשת המהר&quot;ש)|הרבנית שטערנא]], שהייתה בת אחיו -רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> <br /> סעודת החתונה של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש נחגגה בשמחה רבה ב[[יום שישי]] ערב [[שבת]] קודש פרשת נשא [[ח' סיון תר&quot;ח]], בהיות רבינו בן י&quot;ד שנים. <br /> <br /> בתוך שבעת ימי המשתה חלתה הכלה ונפלה למשכב, וכעבור שלושה חודשים נפטרה ר&quot;ל. כדי להפיג את צערו של רבינו, ציווה אביו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל היכלו הקדוש. ואכן כך היה, וכאשר נכנס רבינו - הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו. <br /> <br /> שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אשת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לחתנה, כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר&quot;ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' אהרן משקלאב. <br /> <br /> לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ&quot;ל - באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי &quot;אשת חבר כחבר&quot; - אני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר! <br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב מ[[ניעזין]]. <br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת [[תר&quot;ט]]. ביום חופתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר היתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו. <br /> <br /> כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מבעלי יחולו על ראשך! <br /> <br /> בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה [[דא&quot;ח]]. <br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> <br /> ששה בנים צדיקים ולמדנים הותיר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. לאחר [[התסלקות|הסתלקותו]], לא ידעו החסידים במי מהם לבחור כ[[אדמו&quot;ר]] וממלא מקום אבותיו, והיו דעות שונות בקרב החסידים. <br /> <br /> בסופו של דבר הוחלט כי אדמו”ר המהר”ש ינהיג את העדה ב[[ליובאוויטש]], ואילו אחיו התפזרו בערים שונות כמו ‘ליאדי’ ו’קאפוסט’, שם פתחו מרכז חסידי ואמרו [[דא&quot;ח]] בפני שומעי לקחם. <br /> <br /> לא בכדי נבחר רבי שמואל, צעיר הבנים, כממשיך השושלת. כמה פעמים רמז אביו אדמו”ר ה”צמח צדק” כי הוא רואה בבנו את ממשיכו: <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר כי אדמו”ר ה”צמח צדק” היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. ה”צמח צדק” גם היה מכנה את בניו בתארים שונים: “הבעל הבית שלי”, “הלמדן שלי”, “החסיד שלי”, ועוד. על בנו הצעיר הוא היה אומר: “כולהו איתנהו ביה” (כל המעלות יש בו). <br /> <br /> בתחילת שנת [[תרכ&quot;ו]], החל לומר חסידות ברבים על פי ציווי אביו. כמו לחזק את המעשה, שלח הצמח צדק פתק לקהל החסידים: “אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי”. <br /> <br /> דברים ברוח זו כתב ה”צמח צדק” בימים ההם במכתב ששלח לבנו: <br /> <br /> “לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי’. <br /> <br /> ראיתי דא”ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך .. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך בגשמיות ורוחניות ללמוד וללמד לשמור ולעשות. <br /> <br /> אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ&quot;ש]] <br /> <br /> מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]]”. <br /> <br /> בפעם אחרת אמר ה”צמח צדק” לבנו מהר”ש: “פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני -הרבי האמצעי - ובכח זה משחתי אותך”. <br /> <br /> נוסף לכל הרמזים שנתן אביו, הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: “לבד חכמתו האלוקית בגליא וסתים דאורייתא, היה מושלם בכל ידיעות התבל ובפרט בחכמת הרפואה ובכל מלאכת חרש וחושב, ידיו רב לו וגם היה בקי בכמה לשונות”. <br /> <br /> בתקופה שלאחר הסתלקות ה”צמח צדק” כל בניו החלו לומר חסידות, והיו אף שהעלו אותם על הכתב. החסידים היו הולכים מזה לזה וכל אחד ברר לו את האדמו”ר שלבו התקשר אליו. <br /> <br /> בליל שבת אחד אמר הרבי המהר”ש [[מאמר]] חסידות ד”ה “אז ישיר גו’ עלי באר”. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק|יהודה לייב]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. במוצאי שבת חזר אדמו”ר המהר”ש על מאמר זה פעם נוספת עם חידוש נוסף משלו. כך חזר הדבר על עצמו כמה פעמים, עד שב[[יום שלישי]] בערב אמר הרבי מהר”ש את המאמר בפעם החמישית, כאשר בכל פעם היה חידוש מיוחד. או אז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר: “הפעם אמר זאת אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד”. <br /> <br /> גם הרב [[יקותיאל ליעפלי]], מזקני החסידים ומחשובי חסידיו של אדמו”ר הזקן בחר את אדמו”ר המהר”ש, וזאת על פי מאמר החסידות שאמר: <br /> <br /> כשנסתלק ה”צמח צדק” לא סיפרו על כך לר’ יקותיאל (הוא היה אז בשנות התשעים לחייו, וכנראה חששו להודיע לו מפני בריאותו). כשנודע לו הדבר החל לזעוק: “טיפשים, מדוע הנחתם לרבי להסתלק? קברו את ספרי התורה, קברו את עצמכם”. הוא שבר כל החלונות ויצא רגלי ל[[ליובאוויטש]]. <br /> <br /> בבואו לליובאוויטש אמר: “לא אעשה שום דבר, לא אתפלל וכו’; בתחילה אני רוצה לשמוע מה יאמר לי הרבי”. הוא שם פעמיו אל הציון של ה”צמח צדק” והתרפק על הקבר במשך כל היום. לבסוף הוציאוהו משם לאחר שהתעלף. כשהתעורר מעלפונו אמר “צריכים לצאת בריקוד”. <br /> <br /> כשהגיע הרב [[יקותיאל ליעפלי]] לליובאוויטש ביקש לבחור אדמו”ר מבין בניו של ה”צמח צדק”. הוא בא אל ששת הבנים וביקשם לומר חסידות. כשהגיע לבן הצעיר רבי שמואל, מצאו יושב כשלראשו כיפה. אמר לו “חבוש את הכובע ותגיד חסידות”. ר’ יקותיאל היה [[חסיד]] קשיש ומנכבדי החסידים ואי אפשר היה לסרב לו. נענה רבי שמואל ואמר [[מאמר]] חסידות. כשסיים לומר, נענה ר’ יקותיאל ואמר: “אתה הרבי שלי”. <br /> <br /> כמו ר’ יקותיאל ליעפלי, כך נהו גם רבים מהחסידים אחר אדמו”ר המהר”ש והתקשרו אליו בחבלי עבותות אהבה. <br /> <br /> לאחר הסתלקותו של אדמו”ר הצמח צדק, בא אחד החסידים הצעירים אל הרב [[שמואל דובער מבוריסוב]], מחשובי החסידים, ושאלו למי מבניו של הרבי יסע כעת? ענה לו: “לחלק בין הבנים של הרבי, אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר, שאני אסע אל הבן הצעיר” (המהר”ש).<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]] [[הסתלקות|הסתלק]], והוא בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אביו:''' [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> <br /> '''אמו:''' [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]]<br /> <br /> '''רעייתו:''' [[הרבנית רבקה]]<br /> <br /> '''בניו:'''<br /> <br /> * [[רבי שניאור זלמן אהרן (בן המהר&quot;ש)|רבי שניאור זלמן אהרן]]<br /> <br /> * [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי שלום דובער]]<br /> <br /> * [[רבי אברהם סענדער (בן המהר&quot;ש)|רבי אברהם סענדער]]<br /> <br /> * [[רבי מנחם מענדל (בן המהר&quot;ש)|רבי מנחם מענדל]]<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> <br /> * [[הרבנית דבורה לאה (בת המהר&quot;ש)|הרבנית דבורה לאה]]<br /> <br /> * [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר&quot;ש)|הרבנית חיה מושקא]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ספרי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|ניגוני אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|6]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&diff=9910 2007-07-06T15:53:35Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>משום מה ה'ראו גם' המפנה לניגוני וספרי הריי&quot;צ לא מוצג</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=9908 2007-07-06T15:51:21Z

<p>69.114.173.59: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרשב.jpg|left|thumb|250px|הרבי הרש&quot;ב]]<br /> רבי שלום דובער - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הינו האדמו&quot;ר החמישי בשושלת חב&quot;ד. נולד ב[[כ' חשוון תרכ&quot;א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולאמו [[הרבנית שטרנא שרה]]. <br /> <br /> במוצאי שבת פרשת תצא, [[י&quot;א אלול תרל&quot;ה]] התחתן עם [[הרבנית שטרנא שרה]] בעיר אוורוטש.<br /> ב[[ב' ניסן תר&quot;פ]] הסתלק ומנוחתו כבוד ב[[רוסטוב]].<br /> <br /> ==התספורת==<br /> <br /> בהיות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בן שלש, בשעת התספורת והנחת פיאות הראש, ציוה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לסדר זאת בחשאי. והוסיף אשר בערב, לפני הכנסו לגיל שלש, יביאו את הנער לחדרו וילון שם. <br /> <br /> בבוקר בקומו משנתו ציוה למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידי הילד, והרבי הצמח-צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכות הילד. <br /> <br /> לאחר התפילה קרא להורי הילד - בנו הרבי המהר&quot;ש וכלתו [[הרבנית רבקה]], ואמר להם: פך השמן הרוחני שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשך חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד. <br /> <br /> בן שלש שנים הכניסו את הרבי הרש&quot;ב ל&quot;חדר&quot;, שהיה בחדר השני של בית-המדרש הקטן אצל הרבי ה&quot;צמח צדק&quot;. בכל יום הי' נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן]] אל סבו ה&quot;צמח צדק&quot;, שהי' משתעשע איתו במיוחד ומתעניין בלימודיו אמש. <br /> <br /> ==קשרי השידוכין==<br /> <br /> בילדותו שהה רוב היום בבית סבו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית אדמו&quot;ר הצ&quot;צ נכח במקום גם נכדו (ר' שלום דובער), שהיה אז בגיל ארבע. הצ&quot;צ התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;. שאל רבי [[יוסף יצחק בן הצמח צדק|יוסף יצחק]] את אביו ה&quot;צמח צדק&quot;: שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה? השיבו אביו: זה הקטן יגדל ממך! <br /> <br /> באותה השנה י' בסיוון ה'תרכ&quot;ה נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא – אדמו&quot;ר הצ&quot;צ התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל – 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל&quot;ה]] בירושלים.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> <br /> בחתונת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב לא היה נוכח הרבי המהר&quot;ש, מסיבת חולשת בריאותו. רק זוגתו, הרבנית רבקה נסעה עם בנה החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון ה' באלול נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרעמעווע. שם אמר דא&quot;ח וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: <br /> <br /> עכשיו הוא גילוי בחינת &quot;מוחין דאימא&quot;, ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה &quot;מוחין דאבא&quot;, אהיה גם אני עצמי שם. <br /> <br /> המהר&quot;ש ציוה לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו, ובכלל שלא יחבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. כך אמנם נהג הרבי הרש&quot;ב כל ימי חייו, שחבש את השטריימל רק בליובאוויטש. <br /> <br /> בראותו קופסא מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו לר' שמואל את הכובע הסיר ממנו את הנוצה. <br /> <br /> במוצאי שבת פרשת תצא, י&quot;א אלול ה'תרל&quot;ה התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. <br /> <br /> מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה ו[[הרבנית רבקה]] לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. <br /> <br /> מייד לאחר החתונה ציווה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את בנו לאכול בנפרד על שולחן שמדתו קצובה ובמשך כ - 16 שנים אכל הרש&quot;ב על שולחן זה מבלי שידע טעם לציווי. <br /> <br /> היה קם ביום השבת בשעה 03:00 ובכל ימות השבוע בשעה 04:00 לפנות בוקר, עסק בלימוד [[דא&quot;ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[זלמן אהרן]] והר' שלום מקאדין נגלה עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או&quot;ח וחזר משניות בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא&quot;ח וקבלה. <br /> <br /> בליל שבת נהג להיכנס לאביו לפני תפילת ערבית. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת. <br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> <br /> אצל אדמו”ר הרש”ב נמשך תהליך קבלת הנשיאות זמן ממושך יותר מאשר כל רבי אחר, במשך אחת-עשרה שנים. ביום [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]] הסתלק אביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], ורק בראש השנה [[תרנ&quot;ד]] החל לקבל ל’[[יחידות]]’ באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים, זאת למרות שאמירת [[דא&quot;ח]] ברבים (דבר שבדרך כלל היווה את האות לקבל הנשיאות) החל מיד לאחר הסתלקות אביו. <br /> <br /> הסתלקות אביו המהר”ש עשתה עליו רושם חזק מאוד, והחסידים ראו זאת בהנהגתו המיוחדת. בכל שנת האבלות ירד הרבי הרש”ב לפני התיבה בחדרו של אביו. לאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר ספון בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. <br /> <br /> ימים ספורים לאחר ההסתלקות החל לומר מאמר חסידות ברבים. היה זה ביום שני של חג הסוכות, כאשר פתח ואמר את מאמר ד”ה “כתר יתנו לך”. בחנוכה אותה שנה אמר את מאמר ד”ה “תנו רבנן נר חנוכה”. מאמר זה התפרסם בעתקים רבים והתקבל בקרב החסידים בחיבה יתירה. <br /> <br /> במשך כל שנת האבילות לא הסכים לקבל פני איש ולא ענה על שאלות או עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה. בשנת האבילות, ובשנים הבאות, נסע כמה פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות. <br /> <br /> בספר ‘[[בית רבי]]’ מסופר כי אדמו”ר הרש”ב לא אבה לקבל את כתר הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול ממנו, הרב [[רבי שניאור זלמן אהרן]] (הרז&quot;א) צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז”א סירב בתקיפות, וכך גם הרש”ב. <br /> <br /> באמצע חודש אלול תרמ”ג (לקראת סיום שנת האבל על אדמו”ר המהר”ש), נכנסו הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה (שהתמנו לאחר שנים רבות כמשפיעים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש) אל הרב [[אברהם מזעמבין]] מחשובי ונכבדי החסידים. <br /> <br /> שנים אלו היו חברים ומלמדים, ומכיון שלקראת החגים הפסיקו את הלימודים עם התלמידים, היו נוסעים בכל שנה לליובאוויטש, והם שאלו האם עליהם להמשיך לנסוע לליובאוויטש לאחר הסתלקותו של הרבי מהר”ש בעוד שבניו טרם קיבלו על עצמם את הנשיאות? <br /> <br /> השניים הוסיפו ואמרו כי חוששים שמא יש להם ‘פניה’ כדי לחסוך את עלות הנסיעה, ולכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה כדי שיחלק לצדקה לפי דעתו. <br /> <br /> ר’ אברהם השיב להם מיד כי אינו מקבל את הכסף, ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש. <br /> <br /> בתקופה שאדמו”ר הרש”ב הביע את סירובו לקבל את הנשיאות, אמר לו החסיד ר’ [[גרשון דובער מנעוול]]: “אדמו”ר הזקן הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?” כשאדמו”ר הרש”ב שמע זאת, פרץ בבכי מר. <br /> <br /> מדברים קשים אלו שאמר החסיד לרבו, ניתן היה להבין עד כמה נגע בנפש החסידים שהרבי הרש”ב יקבל על עצמו את הנשיאות. <br /> <br /> רק לאחר שנים רבות נעתר לבקשותיהם של החסידים והחל לכהן באדמו”רות באופן רשמי, ועל כך סיפר בנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: <br /> <br /> “עשרת השנים - מבלי לחשב את שנת האבלות - בין הסתלקות הסבא, הרבי המהר”ש - י”ג תשרי תרמ”ג - עד לקבלת הנשיאות על ידי אבי - ראש השנה תרנ”ד - היה אבי בגדר של התבודדות. אף שהיה אומר חסידות ברבים, ומשנת תר”ן גם קיבל אנשים ליחידות, היה מתבודד לעצמו. במשך עשר שנים אלו היו זמנים שונים כפי שרשום ברשימות שונות, אבל בכלל בעשר שנים אלו נהג בדרך של התבודדות לעשות עם עצמו ובתוך עצמו. מראש השנה תרנ”ד מתחיל סדר חדש של דרך עבודה בהתגלות”. <br /> <br /> היה זה בתפילת ערבית של ליל ראש השנה, כאשר אדמו”ר הרש”ב קבע את מקום תפילתו בבית הכנסת באותו מקום בו התפלל אביו הרבי המהר”ש - שכן עד אז התפלל במקומו המיוחד לו בבית הכנסת כפי שהיה בחיי אביו. מאז החל לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע, ענה על מכתבים, ומסר את מאמרי החסידות שאמר בכדי שיוכלו להעתיק אותם. <br /> <br /> ==התייסדות תומכי תמימים==<br /> <br /> לפני חתונת בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב בכתב יד קטן מאוד את &quot;המשך&quot; המאמר &quot;שמח תשמח&quot; בו נתבאר עניין שמחת הנישואין וגודל מעלת השמחה שפורצת כל הגדרים. החתונה נערכה ביום שישי פרשת תצא [[י&quot;ג אלול תרנ&quot;ז]] בעיירה ליובאוויטש. <br /> <br /> ביום ראשון ט&quot;ו אלול קרא הרש&quot;ב ועידה בה השתתפו כ – 50 איש מבחירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיעה על החלטתו לייסד את ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; בה ילמדו ניגלה וחסידות על מנת להאיר אור ושהתלמידים יהיו יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. ביום שלישי י&quot;ז אלול הרש&quot;ב בחר את 18 התלמידים הראשונים.<br /> <br /> בשנת ה'תרע&quot;ו (ימי מלחמת העולם הראשונה) כשהחזית התקרבה לליובאוויטש, עזב את העיר ועבר ל[[רוסטוב]]. <br /> <br /> במהלך התוועדויות נהגו החסידים לנגן לפניו את [[ניגון רוסטוב]] ועל ניגונו של ר' [[אשר מניקולייב]] אמר: 'בניגון זה התפילה טובה יותר. אפשר לרחוץ בו את הכלי בדמעות חמות ושיר זה עוזר לפתיחת הלב'.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> ביום חמישי בלילה, כ&quot;א ב[[אדר]] [[תר&quot;פ]]. עייפות ניכרה על פניו של הרבי, וחולשה מוזרה תקפתו. למחרת, יום שישי בבוקר, התגברו כאביו של הרבי וחומו עלה וטיפס. ד&quot;ר לנדא, הרופא המקורב לבית הרבי שהגיע לביתו קבע לאחר בדיקה, כי אין זו אלא 'אינפלינציע קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש הרבי לעשן, אלא שלפתע חש שלא בטוב וכמעט הגיע לעילפון. הנוכחים במקום התיזו עליו מים קרים, ומיהרו לקרוא לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו של הרבי. בשחריתו של יום ראשון, כ&quot;ד באדר, כבר נזקק הרבי לסיוע ליטול את ידיו הקדושות. <br /> <br /> במהלך כל ימות השבוע שהו בבית הרבי, הרופא הקבוע ד&quot;ר לנדא, ולצדו עוד רופאים מומחים שונים שהוזעקו לעת הצורך אל מיטתו של הרבי. <br /> <br /> ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור זאוואדסקי שערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם כבר ציפו לו הרבנית ובן הרבי, הריי&quot;צ, יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור החמיר באבחנתו, והביע חששו למחלת ה'סיפנאי' (טיפוס), מחלה קשה ומידבקת. <br /> <br /> במשך כל ימי מחלתו, היה הרבי אפוף במחשבותיו, ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות. <br /> <br /> ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפותו של ד&quot;ר לנדא, ד&quot;ר רבינוביץ, והפרופסור המחמיר זאוואדסקי. <br /> לאחר התייעצות ממושכת הורו לטפל בו באמצעות כוסות רוח. כמו כן הורו לתת חמש זריקות במשך היום והלילה.<br /> <br /> בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפותם של ד&quot;ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי, ובהשתתפותו המיוחדת של הפרופסור הידוע קאסטאריאן. ההחלטה הייתה שינוי שיטת טיפול, כדי להקל על הרבי עד כמה שניתן. <br /> <br /> למחרת, יום השבת, התגברה החולשה משעה לשעה. בשעה חמש אחר הצהריים, שעת 'רעווא דרעווין' נכנס לחדרו הרב [[צבי גוראריה]] ועמד לא הרחק ממיטתו של הרבי. בעודו עומד כך, לפתע השתנה גוון פניו של הרבי, וסברו הפך למאויים עד שהיה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, ממש כמו בזמני הדבקות המיוחדים שהיו מאז ומקדם. <br /> <br /> הרופאים שהוזעקו אל החדר, מיששו את זרועו של הרבי ובדקו את הדופק. הם לא חסו על כוחם ועשו כל אשר לאל ידם כדי להקל על הרבי. רק לאחר מכן סיפרו כי במשך השבת כולה כמעט ולא היה דופק; אמנם הם ידעו את המצב לאשורו כי אין תקווה על פי הטבע, אולם נמנעו מלגלות זאת לבני הבית ולחסידים המקורבים. <br /> <br /> הבן היחיד, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לא מש ממיטתו של אביו. בשעה עשר בלילה, מוצאי שבת, פקח לפתע הרבי את עיניו והביט בבנו. הבין הבן את הרמז וזה רכן אליו קרוב יותר, מקשיב בתשומת לב לדברי אביו. שלא כרגיל בימים האחרונים, קולו של הרבי היה צח וברור: &quot;אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי לזאל (חדר היחידות) ונהיה ביחד&quot;. <br /> <br /> פניו של הריי&quot;צ החווירו בבהלה עמוקה. זו לא נעלמה מעיניו הבוחנות של אביו, נענה בתוכחת מוסר אוהבת: &quot;התפעלות? התפעלות? מוחין! מוחין!&quot; <br /> <br /> ברגעים אלה הועבר הרבי על מיטתו אל ה'זאל' הגדול. <br /> <br /> השעה הייתה שעת לילה מאוחרת כאשר הרבנית הגישה כוס קפה. שפתיו של הרבי החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. כשאחד המקורבים רכן, שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם אדמו&quot;ר הזקן בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא במוצאי שבת קודש. <br /> <br /> לאחר השעה שתיים בלילה, מרים לפתע הרבי את ידו הק' כששפתיו שוב רוחשות. הרבי הריי&quot;צ שעומד כל העת ליד המיטה, ראשו רכון בדאגה עמוקה, מבין כי אביו הרבי רוצה לברכו. הוא מרכין עוד יותר את ראשו עד שידיו של הרבי היו על ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש בנותיו של הריי&quot;צ.<br /> <br /> הריי&quot;צ מבקש מכל הנוכחים לעזוב את חדר ה'קבינט', מלבד בני המשפחה. כל הנוכחים יוצאים החוצה, גם הרופאים. <br /> <br /> ארבע לפנות בוקר. ניכר כי אלו הרגעים האחרונים. עיניו של הרבי עצומות בדבקות איומה והנשימה הולכת ונחלשת. בפעם האחרונה פוקח הרבי את עיניו, הביט בבנו יחידו, ושתי דמעות גדולות זולגות מעיניו הטהורות, ומיד נעצמות שוב. עוד תנועה קלה מצד הרבי, יישר את ראשו, תיקן ידיו ורגליו, ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה. <br /> <br /> לאחר זמן כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכל החסידים: &quot;בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש&quot;.<br /> <br /> ==הלוויתו==<br /> <br /> בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלווייה רבתי מבית הרבי בדרכה אל 'בית החיים' הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. עוד קודם לכן ערכו זקני אנ&quot;ש ונכבדיו את הטהרה בחיל ובסילודין. אלה העידו כי פניו הטהורות של הרבי היו כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו.<br /> <br /> את ארון הקודש עשו מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של הרבי. מלבד התכריכים היה הרבי עטוף בטלית השבת שלו עמה התפלל בימיו האחרונים. <br /> <br /> במשך כל ההלווייה נשאוהו רק תלמידי התמימים ואחדים מזקני אנ&quot;ש, כאשר מסביב הולך עם רב וגדול, אבל ושחוח מהאבידה הגדולה. <br /> <br /> רגע לפני הקבורה, פנה הרבי הריי&quot;צ לשלושה אנשים שעמדו במקום, ואמר כי קבורה זו נעשית על תנאי, ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]]. לאחר הקבורה אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קדיש יתום ובתום ההלווייה שב לביתו. בשנת ה'ת&quot;ש כשהשלטונות רצו להרוס אותו, נאלצו להעביר את הציון לבית העלמין החדש.<br /> <br /> <br /> ==העברת ה'ציון'== <br /> <br /> החסידים ברוסטוב עשו רבות בכדי לשמור על אוהל הרבי הרש&quot;ב. בחורף [[תרצ&quot;ט]], כאשר שלטונות רוסטוב התכוונו להרוס את בית-העלמין בו שכן ה'ציון' על מנת לבנות על שטחו בניינים חדשים, היה ברור כי יש צורך להעביר בדחיפות את גופו הקדוש של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155.<br /> <br /> את כל השאלות בונגע להעברת גופו הקדוש החסידים הפנו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהסכים להעברה, ובנוגע להלכות הקשורות בכך, הורה להתייעץ עם מחותנו הגאון המקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]].<br /> <br /> קבוצת חסידים בהם נמנו: ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד) קיבלה על עצמה תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה במקווה), אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה בלי מסמרים, ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. מיד לאחר בקשת מחילה, החלו בחפירת ה'ציון'. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - הגוף הקדוש היה שלם, והטלית שהייתה אף היא שלימה כיסתה את הזקן ופניו הקדושות של הרבי. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר, והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד.<br /> <br /> כאשר הגיעו לקבר החדש, עשו כפי אשר ציווה עליהם רבי לוי יצחק נ&quot;ע.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אביו:''' [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> '''אמו:''' [[הרבנית רבקה]]<br /> <br /> '''רעיתו:''' [[הרבנית שטערנא שרה]]<br /> <br /> '''בנו:''' [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי הרש&quot;ב|ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ניגוני אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|7]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=9907 2007-07-06T15:49:47Z

<p>69.114.173.59: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרשב.jpg|left|thumb|250px|הרבי הרש&quot;ב]]<br /> רבי שלום דובער - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הינו האדמו&quot;ר החמישי בשושלת חב&quot;ד. נולד ב[[כ' חשוון תרכ&quot;א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולאמו [[הרבנית שטרנא שרה]]. <br /> <br /> במוצאי שבת פרשת תצא, [[י&quot;א אלול תרל&quot;ה]] התחתן עם [[הרבנית שטרנא שרה]] בעיר אוורוטש.<br /> ב[[ב' ניסן תר&quot;פ]] הסתלק ומנוחתו כבוד ב[[רוסטוב]].<br /> <br /> ==התספורת==<br /> <br /> בהיות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בן שלש, בשעת התספורת והנחת פיאות הראש, ציוה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לסדר זאת בחשאי. והוסיף אשר בערב, לפני הכנסו לגיל שלש, יביאו את הנער לחדרו וילון שם. <br /> <br /> בבוקר בקומו משנתו ציוה למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידי הילד, והרבי הצמח-צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכות הילד. <br /> <br /> לאחר התפילה קרא להורי הילד - בנו הרבי המהר&quot;ש וכלתו [[הרבנית רבקה]], ואמר להם: פך השמן הרוחני שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשך חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד. <br /> <br /> בן שלש שנים הכניסו את הרבי הרש&quot;ב ל&quot;חדר&quot;, שהיה בחדר השני של בית-המדרש הקטן אצל הרבי ה&quot;צמח צדק&quot;. בכל יום הי' נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן]] אל סבו ה&quot;צמח צדק&quot;, שהי' משתעשע איתו במיוחד ומתעניין בלימודיו אמש. <br /> <br /> ==קשרי השידוכין==<br /> <br /> בילדותו שהה רוב היום בבית סבו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית אדמו&quot;ר הצ&quot;צ נכח במקום גם נכדו (ר' שלום דובער), שהיה אז בגיל ארבע. הצ&quot;צ התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;. שאל רבי [[יוסף יצחק בן הצמח צדק|יוסף יצחק]] את אביו ה&quot;צמח צדק&quot;: שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה? השיבו אביו: זה הקטן יגדל ממך! <br /> <br /> באותה השנה י' בסיוון ה'תרכ&quot;ה נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא – אדמו&quot;ר הצ&quot;צ התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל – 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל&quot;ה]] בירושלים.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> <br /> בחתונת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב לא היה נוכח הרבי המהר&quot;ש, מסיבת חולשת בריאותו. רק זוגתו, הרבנית רבקה נסעה עם בנה החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון ה' באלול נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרעמעווע. שם אמר דא&quot;ח וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: <br /> <br /> עכשיו הוא גילוי בחינת &quot;מוחין דאימא&quot;, ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה &quot;מוחין דאבא&quot;, אהיה גם אני עצמי שם. <br /> <br /> המהר&quot;ש ציוה לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו, ובכלל שלא יחבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. כך אמנם נהג הרבי הרש&quot;ב כל ימי חייו, שחבש את השטריימל רק בליובאוויטש. <br /> <br /> בראותו קופסא מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו לר' שמואל את הכובע הסיר ממנו את הנוצה. <br /> <br /> במוצאי שבת פרשת תצא, י&quot;א אלול ה'תרל&quot;ה התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. <br /> <br /> מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה ו[[הרבנית רבקה]] לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. <br /> <br /> מייד לאחר החתונה ציווה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את בנו לאכול בנפרד על שולחן שמדתו קצובה ובמשך כ - 16 שנים אכל הרש&quot;ב על שולחן זה מבלי שידע טעם לציווי. <br /> <br /> היה קם ביום השבת בשעה 03:00 ובכל ימות השבוע בשעה 04:00 לפנות בוקר, עסק בלימוד [[דא&quot;ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[זלמן אהרן]] והר' שלום מקאדין נגלה עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או&quot;ח וחזר משניות בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא&quot;ח וקבלה. <br /> <br /> בליל שבת נהג להיכנס לאביו לפני תפילת ערבית. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת. <br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> <br /> אצל אדמו”ר הרש”ב נמשך תהליך קבלת הנשיאות זמן ממושך יותר מאשר כל רבי אחר, במשך אחת-עשרה שנים. ביום [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]] הסתלק אביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], ורק בראש השנה [[תרנ&quot;ד]] החל לקבל ל’[[יחידות]]’ באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים, זאת למרות שאמירת [[דא&quot;ח]] ברבים (דבר שבדרך כלל היווה את האות לקבל הנשיאות) החל מיד לאחר הסתלקות אביו. <br /> <br /> הסתלקות אביו המהר”ש עשתה עליו רושם חזק מאוד, והחסידים ראו זאת בהנהגתו המיוחדת. בכל שנת האבלות ירד הרבי הרש”ב לפני התיבה בחדרו של אביו. לאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר ספון בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. <br /> <br /> ימים ספורים לאחר ההסתלקות החל לומר מאמר חסידות ברבים. היה זה ביום שני של חג הסוכות, כאשר פתח ואמר את מאמר ד”ה “כתר יתנו לך”. בחנוכה אותה שנה אמר את מאמר ד”ה “תנו רבנן נר חנוכה”. מאמר זה התפרסם בעתקים רבים והתקבל בקרב החסידים בחיבה יתירה. <br /> <br /> במשך כל שנת האבילות לא הסכים לקבל פני איש ולא ענה על שאלות או עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה. בשנת האבילות, ובשנים הבאות, נסע כמה פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות. <br /> <br /> בספר ‘[[בית רבי]]’ מסופר כי אדמו”ר הרש”ב לא אבה לקבל את כתר הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול ממנו, הרב [[רבי שניאור זלמן אהרן]] (הרז&quot;א) צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז”א סירב בתקיפות, וכך גם הרש”ב. <br /> <br /> באמצע חודש אלול תרמ”ג (לקראת סיום שנת האבל על אדמו”ר המהר”ש), נכנסו הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה (שהתמנו לאחר שנים רבות כמשפיעים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש) אל הרב [[אברהם מזעמבין]] מחשובי ונכבדי החסידים. <br /> <br /> שנים אלו היו חברים ומלמדים, ומכיון שלקראת החגים הפסיקו את הלימודים עם התלמידים, היו נוסעים בכל שנה לליובאוויטש, והם שאלו האם עליהם להמשיך לנסוע לליובאוויטש לאחר הסתלקותו של הרבי מהר”ש בעוד שבניו טרם קיבלו על עצמם את הנשיאות? <br /> <br /> השניים הוסיפו ואמרו כי חוששים שמא יש להם ‘פניה’ כדי לחסוך את עלות הנסיעה, ולכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה כדי שיחלק לצדקה לפי דעתו. <br /> <br /> ר’ אברהם השיב להם מיד כי אינו מקבל את הכסף, ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש. <br /> <br /> בתקופה שאדמו”ר הרש”ב הביע את סירובו לקבל את הנשיאות, אמר לו החסיד ר’ [[גרשון דובער מנעוול]]: “אדמו”ר הזקן הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?” כשאדמו”ר הרש”ב שמע זאת, פרץ בבכי מר. <br /> <br /> מדברים קשים אלו שאמר החסיד לרבו, ניתן היה להבין עד כמה נגע בנפש החסידים שהרבי הרש”ב יקבל על עצמו את הנשיאות. <br /> <br /> רק לאחר שנים רבות נעתר לבקשותיהם של החסידים והחל לכהן באדמו”רות באופן רשמי, ועל כך סיפר בנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: <br /> <br /> “עשרת השנים - מבלי לחשב את שנת האבלות - בין הסתלקות הסבא, הרבי המהר”ש - י”ג תשרי תרמ”ג - עד לקבלת הנשיאות על ידי אבי - ראש השנה תרנ”ד - היה אבי בגדר של התבודדות. אף שהיה אומר חסידות ברבים, ומשנת תר”ן גם קיבל אנשים ליחידות, היה מתבודד לעצמו. במשך עשר שנים אלו היו זמנים שונים כפי שרשום ברשימות שונות, אבל בכלל בעשר שנים אלו נהג בדרך של התבודדות לעשות עם עצמו ובתוך עצמו. מראש השנה תרנ”ד מתחיל סדר חדש של דרך עבודה בהתגלות”. <br /> <br /> היה זה בתפילת ערבית של ליל ראש השנה, כאשר אדמו”ר הרש”ב קבע את מקום תפילתו בבית הכנסת באותו מקום בו התפלל אביו הרבי המהר”ש - שכן עד אז התפלל במקומו המיוחד לו בבית הכנסת כפי שהיה בחיי אביו. מאז החל לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע, ענה על מכתבים, ומסר את מאמרי החסידות שאמר בכדי שיוכלו להעתיק אותם. <br /> <br /> ==התייסדות תומכי תמימים==<br /> <br /> לפני חתונת בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב בכתב יד קטן מאוד את &quot;המשך&quot; המאמר &quot;שמח תשמח&quot; בו נתבאר עניין שמחת הנישואין וגודל מעלת השמחה שפורצת כל הגדרים. החתונה נערכה ביום שישי פרשת תצא [[י&quot;ג אלול תרנ&quot;ז]] בעיירה ליובאוויטש. <br /> <br /> ביום ראשון ט&quot;ו אלול קרא הרש&quot;ב ועידה בה השתתפו כ – 50 איש מבחירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיעה על החלטתו לייסד את ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; בה ילמדו ניגלה וחסידות על מנת להאיר אור ושהתלמידים יהיו יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. ביום שלישי י&quot;ז אלול הרש&quot;ב בחר את 18 התלמידים הראשונים.<br /> <br /> בשנת ה'תרע&quot;ו (ימי מלחמת העולם הראשונה) כשהחזית התקרבה לליובאוויטש, עזב את העיר ועבר ל[[רוסטוב]]. <br /> <br /> במהלך התוועדויות נהגו החסידים לנגן לפניו את [[ניגון רוסטוב]] ועל ניגונו של ר' [[אשר מניקולייב]] אמר: 'בניגון זה התפילה טובה יותר. אפשר לרחוץ בו את הכלי בדמעות חמות ושיר זה עוזר לפתיחת הלב'.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> ביום חמישי בלילה, כ&quot;א ב[[אדר]] [[תר&quot;פ]]. עייפות ניכרה על פניו של הרבי, וחולשה מוזרה תקפתו. למחרת, יום שישי בבוקר, התגברו כאביו של הרבי וחומו עלה וטיפס. ד&quot;ר לנדא, הרופא המקורב לבית הרבי שהגיע לביתו קבע לאחר בדיקה, כי אין זו אלא 'אינפלינציע קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש הרבי לעשן, אלא שלפתע חש שלא בטוב וכמעט הגיע לעילפון. הנוכחים במקום התיזו עליו מים קרים, ומיהרו לקרוא לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו של הרבי. בשחריתו של יום ראשון, כ&quot;ד באדר, כבר נזקק הרבי לסיוע ליטול את ידיו הקדושות. <br /> <br /> במהלך כל ימות השבוע שהו בבית הרבי, הרופא הקבוע ד&quot;ר לנדא, ולצדו עוד רופאים מומחים שונים שהוזעקו לעת הצורך אל מיטתו של הרבי. <br /> <br /> ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור זאוואדסקי שערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם כבר ציפו לו הרבנית ובן הרבי, הריי&quot;צ, יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור החמיר באבחנתו, והביע חששו למחלת ה'סיפנאי' (טיפוס), מחלה קשה ומידבקת. <br /> <br /> במשך כל ימי מחלתו, היה הרבי אפוף במחשבותיו, ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות. <br /> <br /> ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפותו של ד&quot;ר לנדא, ד&quot;ר רבינוביץ, והפרופסור המחמיר זאוואדסקי. <br /> לאחר התייעצות ממושכת הורו לטפל בו באמצעות כוסות רוח. כמו כן הורו לתת חמש זריקות במשך היום והלילה.<br /> <br /> בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפותם של ד&quot;ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי, ובהשתתפותו המיוחדת של הפרופסור הידוע קאסטאריאן. ההחלטה הייתה שינוי שיטת טיפול, כדי להקל על הרבי עד כמה שניתן. <br /> <br /> למחרת, יום השבת, התגברה החולשה משעה לשעה. בשעה חמש אחר הצהריים, שעת 'רעווא דרעווין' נכנס לחדרו הרב [[צבי גוראריה]] ועמד לא הרחק ממיטתו של הרבי. בעודו עומד כך, לפתע השתנה גוון פניו של הרבי, וסברו הפך למאויים עד שהיה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, ממש כמו בזמני הדבקות המיוחדים שהיו מאז ומקדם. <br /> <br /> הרופאים שהוזעקו אל החדר, מיששו את זרועו של הרבי ובדקו את הדופק. הם לא חסו על כוחם ועשו כל אשר לאל ידם כדי להקל על הרבי. רק לאחר מכן סיפרו כי במשך השבת כולה כמעט ולא היה דופק; אמנם הם ידעו את המצב לאשורו כי אין תקווה על פי הטבע, אולם נמנעו מלגלות זאת לבני הבית ולחסידים המקורבים. <br /> <br /> הבן היחיד, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לא מש ממיטתו של אביו. בשעה עשר בלילה, מוצאי שבת, פקח לפתע הרבי את עיניו והביט בבנו. הבין הבן את הרמז וזה רכן אליו קרוב יותר, מקשיב בתשומת לב לדברי אביו. שלא כרגיל בימים האחרונים, קולו של הרבי היה צח וברור: &quot;אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי לזאל (חדר היחידות) ונהיה ביחד&quot;. <br /> <br /> פניו של הריי&quot;צ החווירו בבהלה עמוקה. זו לא נעלמה מעיניו הבוחנות של אביו, נענה בתוכחת מוסר אוהבת: &quot;התפעלות? התפעלות? מוחין! מוחין!&quot; <br /> <br /> ברגעים אלה הועבר הרבי על מיטתו אל ה'זאל' הגדול. <br /> <br /> השעה הייתה שעת לילה מאוחרת כאשר הרבנית הגישה כוס קפה. שפתיו של הרבי החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. כשאחד המקורבים רכן, שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם אדמו&quot;ר הזקן בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא במוצאי שבת קודש. <br /> <br /> לאחר השעה שתיים בלילה, מרים לפתע הרבי את ידו הק' כששפתיו שוב רוחשות. הרבי הריי&quot;צ שעומד כל העת ליד המיטה, ראשו רכון בדאגה עמוקה, מבין כי אביו הרבי רוצה לברכו. הוא מרכין עוד יותר את ראשו עד שידיו של הרבי היו על ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש בנותיו של הריי&quot;צ.<br /> <br /> הריי&quot;צ מבקש מכל הנוכחים לעזוב את חדר ה'קבינט', מלבד בני המשפחה. כל הנוכחים יוצאים החוצה, גם הרופאים. <br /> <br /> ארבע לפנות בוקר. ניכר כי אלו הרגעים האחרונים. עיניו של הרבי עצומות בדבקות איומה והנשימה הולכת ונחלשת. בפעם האחרונה פוקח הרבי את עיניו, הביט בבנו יחידו, ושתי דמעות גדולות זולגות מעיניו הטהורות, ומיד נעצמות שוב. עוד תנועה קלה מצד הרבי, יישר את ראשו, תיקן ידיו ורגליו, ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה. <br /> <br /> לאחר זמן כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכל החסידים: &quot;בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש&quot;.<br /> <br /> ==הלוויתו==<br /> <br /> בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלווייה רבתי מבית הרבי בדרכה אל 'בית החיים' הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. עוד קודם לכן ערכו זקני אנ&quot;ש ונכבדיו את הטהרה בחיל ובסילודין. אלה העידו כי פניו הטהורות של הרבי היו כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו.<br /> <br /> את ארון הקודש עשו מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של הרבי. מלבד התכריכים היה הרבי עטוף בטלית השבת שלו עמה התפלל בימיו האחרונים. <br /> <br /> במשך כל ההלווייה נשאוהו רק תלמידי התמימים ואחדים מזקני אנ&quot;ש, כאשר מסביב הולך עם רב וגדול, אבל ושחוח מהאבידה הגדולה. <br /> <br /> רגע לפני הקבורה, פנה הרבי הריי&quot;צ לשלושה אנשים שעמדו במקום, ואמר כי קבורה זו נעשית על תנאי, ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]]. לאחר הקבורה אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קדיש יתום ובתום ההלווייה שב לביתו. בשנת ה'ת&quot;ש כשהשלטונות רצו להרוס אותו, נאלצו להעביר את הציון לבית העלמין החדש.<br /> <br /> <br /> ==העברת ה'ציון'== <br /> <br /> החסידים ברוסטוב עשו רבות בכדי לשמור על אוהל הרבי הרש&quot;ב. בחורף [[תרצ&quot;ט]], כאשר שלטונות רוסטוב התכוונו להרוס את בית-העלמין בו שכן ה'ציון' על מנת לבנות על שטחו בניינים חדשים, היה ברור כי יש צורך להעביר בדחיפות את גופו הקדוש של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155.<br /> <br /> את כל השאלות בונגע להעברת גופו הקדוש החסידים הפנו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהסכים להעברה, ובנוגע להלכות הקשורות בכך, הורה להתייעץ עם מחותנו הגאון המקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]].<br /> <br /> קבוצת חסידים בהם נמנו: ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד) קיבלה על עצמה תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה במקווה), אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה בלי מסמרים, ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. מיד לאחר בקשת מחילה, החלו בחפירת ה'ציון'. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - הגוף הקדוש היה שלם, והטלית שהייתה אף היא שלימה כיסתה את הזקן ופניו הקדושות של הרבי. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר, והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד.<br /> <br /> כאשר הגיעו לקבר החדש, עשו כפי אשר ציווה עליהם רבי לוי יצחק נ&quot;ע.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אביו:''' [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> '''אמו:''' [[הרבנית רבקה]]<br /> <br /> '''רעיתו:''' [[הרבנית שטערנא שרה]]<br /> <br /> '''בנו:''' [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי הרש&quot;ב|ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|7]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%91)&diff=9906 2007-07-06T15:49:20Z

<p>69.114.173.59: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרשב.jpg|left|thumb|250px|הרבי הרש&quot;ב]]<br /> רבי שלום דובער - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הינו האדמו&quot;ר החמישי בשושלת חב&quot;ד. נולד ב[[כ' חשוון תרכ&quot;א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולאמו [[הרבנית שטרנא שרה]]. <br /> <br /> במוצאי שבת פרשת תצא, [[י&quot;א אלול תרל&quot;ה]] התחתן עם [[הרבנית שטרנא שרה]] בעיר אוורוטש.<br /> ב[[ב' ניסן תר&quot;פ]] הסתלק ומנוחתו כבוד ב[[רוסטוב]].<br /> <br /> ==התספורת==<br /> <br /> בהיות אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בן שלש, בשעת התספורת והנחת פיאות הראש, ציוה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לסדר זאת בחשאי. והוסיף אשר בערב, לפני הכנסו לגיל שלש, יביאו את הנער לחדרו וילון שם. <br /> <br /> בבוקר בקומו משנתו ציוה למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידי הילד, והרבי הצמח-צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכות הילד. <br /> <br /> לאחר התפילה קרא להורי הילד - בנו הרבי המהר&quot;ש וכלתו [[הרבנית רבקה]], ואמר להם: פך השמן הרוחני שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשך חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד. <br /> <br /> בן שלש שנים הכניסו את הרבי הרש&quot;ב ל&quot;חדר&quot;, שהיה בחדר השני של בית-המדרש הקטן אצל הרבי ה&quot;צמח צדק&quot;. בכל יום הי' נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן]] אל סבו ה&quot;צמח צדק&quot;, שהי' משתעשע איתו במיוחד ומתעניין בלימודיו אמש. <br /> <br /> ==קשרי השידוכין==<br /> <br /> בילדותו שהה רוב היום בבית סבו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], באחד הביקורים של הרבנית שטערנא שרה עם אביה בבית אדמו&quot;ר הצ&quot;צ נכח במקום גם נכדו (ר' שלום דובער), שהיה אז בגיל ארבע. הצ&quot;צ התבטא עליהם: &quot;חתן וכלה&quot;. שאל רבי [[יוסף יצחק בן הצמח צדק|יוסף יצחק]] את אביו ה&quot;צמח צדק&quot;: שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה? השיבו אביו: זה הקטן יגדל ממך! <br /> <br /> באותה השנה י' בסיוון ה'תרכ&quot;ה נכתבו התנאים בהם אבי החתן התחייב לתת 1,000 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית). אבי הכלה התחייב לתת 1,500 רובל ו – 5 שנים להיות סמוכים על שולחנו (בשנה רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית) והסבא – אדמו&quot;ר הצ&quot;צ התחייב לתת 500 רובל, אותם יחלקו ל – 10 תשלומים ויחלו לתת מייד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל&quot;ה]] בירושלים.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> <br /> בחתונת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב לא היה נוכח הרבי המהר&quot;ש, מסיבת חולשת בריאותו. רק זוגתו, הרבנית רבקה נסעה עם בנה החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון ה' באלול נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרעמעווע. שם אמר דא&quot;ח וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: <br /> <br /> עכשיו הוא גילוי בחינת &quot;מוחין דאימא&quot;, ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה &quot;מוחין דאבא&quot;, אהיה גם אני עצמי שם. <br /> <br /> המהר&quot;ש ציוה לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו, ובכלל שלא יחבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. כך אמנם נהג הרבי הרש&quot;ב כל ימי חייו, שחבש את השטריימל רק בליובאוויטש. <br /> <br /> בראותו קופסא מונחת בעגלה בה היה כובע אותו התכוונו החתן ואמו להעניק מתנה לכלה, ביקש לראותו. כאשר מסרו לר' שמואל את הכובע הסיר ממנו את הנוצה. <br /> <br /> במוצאי שבת פרשת תצא, י&quot;א אלול ה'תרל&quot;ה התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. <br /> <br /> מייד לאחר החתונה הזדרזו החתן, הכלה ו[[הרבנית רבקה]] לשוב ל[[ליובאוויטש]] אך בסיבת עיכוב לא צפוי הגיעו רק במוצאי שבת. <br /> <br /> מייד לאחר החתונה ציווה אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את בנו לאכול בנפרד על שולחן שמדתו קצובה ובמשך כ - 16 שנים אכל הרש&quot;ב על שולחן זה מבלי שידע טעם לציווי. <br /> <br /> היה קם ביום השבת בשעה 03:00 ובכל ימות השבוע בשעה 04:00 לפנות בוקר, עסק בלימוד [[דא&quot;ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[זלמן אהרן]] והר' שלום מקאדין נגלה עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או&quot;ח וחזר משניות בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא&quot;ח וקבלה. <br /> <br /> בליל שבת נהג להיכנס לאביו לפני תפילת ערבית. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת. <br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> <br /> אצל אדמו”ר הרש”ב נמשך תהליך קבלת הנשיאות זמן ממושך יותר מאשר כל רבי אחר, במשך אחת-עשרה שנים. ביום [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]] הסתלק אביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], ורק בראש השנה [[תרנ&quot;ד]] החל לקבל ל’[[יחידות]]’ באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים, זאת למרות שאמירת [[דא&quot;ח]] ברבים (דבר שבדרך כלל היווה את האות לקבל הנשיאות) החל מיד לאחר הסתלקות אביו. <br /> <br /> הסתלקות אביו המהר”ש עשתה עליו רושם חזק מאוד, והחסידים ראו זאת בהנהגתו המיוחדת. בכל שנת האבלות ירד הרבי הרש”ב לפני התיבה בחדרו של אביו. לאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר ספון בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. <br /> <br /> ימים ספורים לאחר ההסתלקות החל לומר מאמר חסידות ברבים. היה זה ביום שני של חג הסוכות, כאשר פתח ואמר את מאמר ד”ה “כתר יתנו לך”. בחנוכה אותה שנה אמר את מאמר ד”ה “תנו רבנן נר חנוכה”. מאמר זה התפרסם בעתקים רבים והתקבל בקרב החסידים בחיבה יתירה. <br /> <br /> במשך כל שנת האבילות לא הסכים לקבל פני איש ולא ענה על שאלות או עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה. בשנת האבילות, ובשנים הבאות, נסע כמה פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות. <br /> <br /> בספר ‘[[בית רבי]]’ מסופר כי אדמו”ר הרש”ב לא אבה לקבל את כתר הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול ממנו, הרב [[רבי שניאור זלמן אהרן]] (הרז&quot;א) צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז”א סירב בתקיפות, וכך גם הרש”ב. <br /> <br /> באמצע חודש אלול תרמ”ג (לקראת סיום שנת האבל על אדמו”ר המהר”ש), נכנסו הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה (שהתמנו לאחר שנים רבות כמשפיעים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש) אל הרב [[אברהם מזעמבין]] מחשובי ונכבדי החסידים. <br /> <br /> שנים אלו היו חברים ומלמדים, ומכיון שלקראת החגים הפסיקו את הלימודים עם התלמידים, היו נוסעים בכל שנה לליובאוויטש, והם שאלו האם עליהם להמשיך לנסוע לליובאוויטש לאחר הסתלקותו של הרבי מהר”ש בעוד שבניו טרם קיבלו על עצמם את הנשיאות? <br /> <br /> השניים הוסיפו ואמרו כי חוששים שמא יש להם ‘פניה’ כדי לחסוך את עלות הנסיעה, ולכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה כדי שיחלק לצדקה לפי דעתו. <br /> <br /> ר’ אברהם השיב להם מיד כי אינו מקבל את הכסף, ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש. <br /> <br /> בתקופה שאדמו”ר הרש”ב הביע את סירובו לקבל את הנשיאות, אמר לו החסיד ר’ [[גרשון דובער מנעוול]]: “אדמו”ר הזקן הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?” כשאדמו”ר הרש”ב שמע זאת, פרץ בבכי מר. <br /> <br /> מדברים קשים אלו שאמר החסיד לרבו, ניתן היה להבין עד כמה נגע בנפש החסידים שהרבי הרש”ב יקבל על עצמו את הנשיאות. <br /> <br /> רק לאחר שנים רבות נעתר לבקשותיהם של החסידים והחל לכהן באדמו”רות באופן רשמי, ועל כך סיפר בנו, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: <br /> <br /> “עשרת השנים - מבלי לחשב את שנת האבלות - בין הסתלקות הסבא, הרבי המהר”ש - י”ג תשרי תרמ”ג - עד לקבלת הנשיאות על ידי אבי - ראש השנה תרנ”ד - היה אבי בגדר של התבודדות. אף שהיה אומר חסידות ברבים, ומשנת תר”ן גם קיבל אנשים ליחידות, היה מתבודד לעצמו. במשך עשר שנים אלו היו זמנים שונים כפי שרשום ברשימות שונות, אבל בכלל בעשר שנים אלו נהג בדרך של התבודדות לעשות עם עצמו ובתוך עצמו. מראש השנה תרנ”ד מתחיל סדר חדש של דרך עבודה בהתגלות”. <br /> <br /> היה זה בתפילת ערבית של ליל ראש השנה, כאשר אדמו”ר הרש”ב קבע את מקום תפילתו בבית הכנסת באותו מקום בו התפלל אביו הרבי המהר”ש - שכן עד אז התפלל במקומו המיוחד לו בבית הכנסת כפי שהיה בחיי אביו. מאז החל לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע, ענה על מכתבים, ומסר את מאמרי החסידות שאמר בכדי שיוכלו להעתיק אותם. <br /> <br /> ==התייסדות תומכי תמימים==<br /> <br /> לפני חתונת בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב בכתב יד קטן מאוד את &quot;המשך&quot; המאמר &quot;שמח תשמח&quot; בו נתבאר עניין שמחת הנישואין וגודל מעלת השמחה שפורצת כל הגדרים. החתונה נערכה ביום שישי פרשת תצא [[י&quot;ג אלול תרנ&quot;ז]] בעיירה ליובאוויטש. <br /> <br /> ביום ראשון ט&quot;ו אלול קרא הרש&quot;ב ועידה בה השתתפו כ – 50 איש מבחירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיעה על החלטתו לייסד את ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; בה ילמדו ניגלה וחסידות על מנת להאיר אור ושהתלמידים יהיו יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. ביום שלישי י&quot;ז אלול הרש&quot;ב בחר את 18 התלמידים הראשונים.<br /> <br /> בשנת ה'תרע&quot;ו (ימי מלחמת העולם הראשונה) כשהחזית התקרבה לליובאוויטש, עזב את העיר ועבר ל[[רוסטוב]]. <br /> <br /> במהלך התוועדויות נהגו החסידים לנגן לפניו את [[ניגון רוסטוב]] ועל ניגונו של ר' [[אשר מניקולייב]] אמר: 'בניגון זה התפילה טובה יותר. אפשר לרחוץ בו את הכלי בדמעות חמות ושיר זה עוזר לפתיחת הלב'.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> ביום חמישי בלילה, כ&quot;א ב[[אדר]] [[תר&quot;פ]]. עייפות ניכרה על פניו של הרבי, וחולשה מוזרה תקפתו. למחרת, יום שישי בבוקר, התגברו כאביו של הרבי וחומו עלה וטיפס. ד&quot;ר לנדא, הרופא המקורב לבית הרבי שהגיע לביתו קבע לאחר בדיקה, כי אין זו אלא 'אינפלינציע קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש הרבי לעשן, אלא שלפתע חש שלא בטוב וכמעט הגיע לעילפון. הנוכחים במקום התיזו עליו מים קרים, ומיהרו לקרוא לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו של הרבי. בשחריתו של יום ראשון, כ&quot;ד באדר, כבר נזקק הרבי לסיוע ליטול את ידיו הקדושות. <br /> <br /> במהלך כל ימות השבוע שהו בבית הרבי, הרופא הקבוע ד&quot;ר לנדא, ולצדו עוד רופאים מומחים שונים שהוזעקו לעת הצורך אל מיטתו של הרבי. <br /> <br /> ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור זאוואדסקי שערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם כבר ציפו לו הרבנית ובן הרבי, הריי&quot;צ, יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור החמיר באבחנתו, והביע חששו למחלת ה'סיפנאי' (טיפוס), מחלה קשה ומידבקת. <br /> <br /> במשך כל ימי מחלתו, היה הרבי אפוף במחשבותיו, ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות. <br /> <br /> ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפותו של ד&quot;ר לנדא, ד&quot;ר רבינוביץ, והפרופסור המחמיר זאוואדסקי. <br /> לאחר התייעצות ממושכת הורו לטפל בו באמצעות כוסות רוח. כמו כן הורו לתת חמש זריקות במשך היום והלילה.<br /> <br /> בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפותם של ד&quot;ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי, ובהשתתפותו המיוחדת של הפרופסור הידוע קאסטאריאן. ההחלטה הייתה שינוי שיטת טיפול, כדי להקל על הרבי עד כמה שניתן. <br /> <br /> למחרת, יום השבת, התגברה החולשה משעה לשעה. בשעה חמש אחר הצהריים, שעת 'רעווא דרעווין' נכנס לחדרו הרב [[צבי גוראריה]] ועמד לא הרחק ממיטתו של הרבי. בעודו עומד כך, לפתע השתנה גוון פניו של הרבי, וסברו הפך למאויים עד שהיה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, ממש כמו בזמני הדבקות המיוחדים שהיו מאז ומקדם. <br /> <br /> הרופאים שהוזעקו אל החדר, מיששו את זרועו של הרבי ובדקו את הדופק. הם לא חסו על כוחם ועשו כל אשר לאל ידם כדי להקל על הרבי. רק לאחר מכן סיפרו כי במשך השבת כולה כמעט ולא היה דופק; אמנם הם ידעו את המצב לאשורו כי אין תקווה על פי הטבע, אולם נמנעו מלגלות זאת לבני הבית ולחסידים המקורבים. <br /> <br /> הבן היחיד, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, לא מש ממיטתו של אביו. בשעה עשר בלילה, מוצאי שבת, פקח לפתע הרבי את עיניו והביט בבנו. הבין הבן את הרמז וזה רכן אליו קרוב יותר, מקשיב בתשומת לב לדברי אביו. שלא כרגיל בימים האחרונים, קולו של הרבי היה צח וברור: &quot;אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי לזאל (חדר היחידות) ונהיה ביחד&quot;. <br /> <br /> פניו של הריי&quot;צ החווירו בבהלה עמוקה. זו לא נעלמה מעיניו הבוחנות של אביו, נענה בתוכחת מוסר אוהבת: &quot;התפעלות? התפעלות? מוחין! מוחין!&quot; <br /> <br /> ברגעים אלה הועבר הרבי על מיטתו אל ה'זאל' הגדול. <br /> <br /> השעה הייתה שעת לילה מאוחרת כאשר הרבנית הגישה כוס קפה. שפתיו של הרבי החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. כשאחד המקורבים רכן, שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם אדמו&quot;ר הזקן בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא במוצאי שבת קודש. <br /> <br /> לאחר השעה שתיים בלילה, מרים לפתע הרבי את ידו הק' כששפתיו שוב רוחשות. הרבי הריי&quot;צ שעומד כל העת ליד המיטה, ראשו רכון בדאגה עמוקה, מבין כי אביו הרבי רוצה לברכו. הוא מרכין עוד יותר את ראשו עד שידיו של הרבי היו על ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש בנותיו של הריי&quot;צ.<br /> <br /> הריי&quot;צ מבקש מכל הנוכחים לעזוב את חדר ה'קבינט', מלבד בני המשפחה. כל הנוכחים יוצאים החוצה, גם הרופאים. <br /> <br /> ארבע לפנות בוקר. ניכר כי אלו הרגעים האחרונים. עיניו של הרבי עצומות בדבקות איומה והנשימה הולכת ונחלשת. בפעם האחרונה פוקח הרבי את עיניו, הביט בבנו יחידו, ושתי דמעות גדולות זולגות מעיניו הטהורות, ומיד נעצמות שוב. עוד תנועה קלה מצד הרבי, יישר את ראשו, תיקן ידיו ורגליו, ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה. <br /> <br /> לאחר זמן כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לכל החסידים: &quot;בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש&quot;.<br /> <br /> ==הלוויתו==<br /> <br /> בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלווייה רבתי מבית הרבי בדרכה אל 'בית החיים' הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. עוד קודם לכן ערכו זקני אנ&quot;ש ונכבדיו את הטהרה בחיל ובסילודין. אלה העידו כי פניו הטהורות של הרבי היו כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו.<br /> <br /> את ארון הקודש עשו מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של הרבי. מלבד התכריכים היה הרבי עטוף בטלית השבת שלו עמה התפלל בימיו האחרונים. <br /> <br /> במשך כל ההלווייה נשאוהו רק תלמידי התמימים ואחדים מזקני אנ&quot;ש, כאשר מסביב הולך עם רב וגדול, אבל ושחוח מהאבידה הגדולה. <br /> <br /> רגע לפני הקבורה, פנה הרבי הריי&quot;צ לשלושה אנשים שעמדו במקום, ואמר כי קבורה זו נעשית על תנאי, ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]]. לאחר הקבורה אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קדיש יתום ובתום ההלווייה שב לביתו. בשנת ה'ת&quot;ש כשהשלטונות רצו להרוס אותו, נאלצו להעביר את הציון לבית העלמין החדש.<br /> <br /> <br /> ==העברת ה'ציון'== <br /> <br /> החסידים ברוסטוב עשו רבות בכדי לשמור על אוהל הרבי הרש&quot;ב. בחורף [[תרצ&quot;ט]], כאשר שלטונות רוסטוב התכוונו להרוס את בית-העלמין בו שכן ה'ציון' על מנת לבנות על שטחו בניינים חדשים, היה ברור כי יש צורך להעביר בדחיפות את גופו הקדוש של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155.<br /> <br /> את כל השאלות בונגע להעברת גופו הקדוש החסידים הפנו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהסכים להעברה, ובנוגע להלכות הקשורות בכך, הורה להתייעץ עם מחותנו הגאון המקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]].<br /> <br /> קבוצת חסידים בהם נמנו: ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד) קיבלה על עצמה תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה במקווה), אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה בלי מסמרים, ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. מיד לאחר בקשת מחילה, החלו בחפירת ה'ציון'. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - הגוף הקדוש היה שלם, והטלית שהייתה אף היא שלימה כיסתה את הזקן ופניו הקדושות של הרבי. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר, והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד.<br /> <br /> כאשר הגיעו לקבר החדש, עשו כפי אשר ציווה עליהם רבי לוי יצחק נ&quot;ע.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אביו:''' [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> '''אמו:''' [[הרבנית רבקה]]<br /> <br /> '''רעיתו:''' [[הרבנית שטערנא שרה]]<br /> <br /> '''בנו:''' [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ספרי הרש&quot;ב]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|7]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=9905 2007-07-06T15:43:48Z

<p>69.114.173.59: /* ה&#039;שליח&#039;&#039; לענייני לוחות מרובעות&#039; */</p> <hr /> <div>בשנת [[תשמ&quot;א]] (ב[[שבת]] פרשת תשא) דיבר [[הרבי]] באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות רח&quot;ל.<br /> <br /> מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי. זאת אפשר לראות בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות. <br /> <br /> כרגיל, בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי ב[[שיחה|שיחתו]] דוחה זאת מכל וכל. <br /> <br /> מעניין לציין את ההקבלה בין מאבק הלוחות העגולות לבין [[קני המנורה]], שבשניהם עורר הרבי ליישר את העיגול. <br /> <br /> ==התיחסות הרבי ללוחות העגולות והמרובעות==<br /> הפעם הראשונה שהרבי החל לדבר ברבים כנגד הלוחות העגולות והחלפתם למרובעות, הייתה בפרשת כי תשא תשמ&quot;א. הרבי יצא אז בקול רעש גדול כנגד המגמה הפסולה של הלוחות העגולות. <br /> <br /> אולם עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות, כאשר היה אחראי על הוצאת ה&quot;[[שיחות לנוער]]&quot; שיצאו לאור בחיי כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. באותן שנים יצאו לאור ה&quot;שיחות לנוער&quot; כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון. וכך כותב הרבי במכתב מיום כ&quot;ט ב[[שבט]] [[תשכ&quot;א]], לרב שלום ריבקין: <br /> <br /> ציורי הלוחות - כרגיל ב&quot;עולם&quot; - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון הש&quot;ס משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז&quot;ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה&quot;שמועסין&quot; (שיחות לנוער באידיש). <br /> <br /> כך גם, כאשר החלו להופיע פירסומי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשנת [[תש&quot;ב]], ועליהן עוצב סמל המל&quot;ח שכולל את שני לוחות הברית, הזכיר הרבי לאמן כי הצורה האמיתית של הלוחות - מרובעת. <br /> <br /> ביום כ&quot;ה ב[[סיוון]] [[תשכ&quot;ב]] כותב הרבי למרת חיה בתיה, אחת ממורות בתי-ספר '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]', ששיגרה לרבי מלך המשיח בול שעיצבה עבור בתי ספר ה'רשת': ..אלא שלפלא קצת ציור הלוחות אשר בוודאי יודעת שצריכים להיות מרובעות גם מלמעלה ולא בחצי עיגול, וכמבואר ממאמרי חז&quot;ל בכמה מקומות (ומהם בבא-בתרא יד, א) וכמפורסם גם-כן על-ידי הציור שעל השיחות-לנוער וכו'. <br /> <br /> לרב קלמן כהנא, מראשי ורבני תנועת פא&quot;י, כותב הרבי בי&quot;ב ב[[שבט]] [[תשכ&quot;ז]] כי זהו &quot;מנהג אומות העולם&quot;: <br /> <br /> בהזדמנות זו אעורר את כבוד תורתו על מה שראיתי בכמה פרסומים של פאג&quot;י ציור הלוחות בצורת חצי עיגול למעלה, שזהו מנהג אומות העולם, היפך להבדיל דברי חכמינו ז&quot;ל, שהיה אורכן ששה ועוביין שלושה (ב&quot;ב יד, א), ובפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה&quot;. <br /> <br /> בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;ב]] הסביר הרבי את ההכרח שהלוחות היו מרובעות: <br /> <br /> כל דבר שהיה ב[[בית המקדש]] היה מלא באופן שלא נשאר מקום ריק בכלי: ידוע הכלל שלא ברא הקב&quot;ה בעולם דבר אחד לבטלה, ובפרט כאשר מדובר אודות ענייני קדושה. ועל-דרך מה שמצינו שכלי שרת מקדשים כשהם מלאים דווקא (זבחים פח, א). מכך מובן שהלוחות מילאו את כל חלל הארון, באופן שלא נשאר בארון מקום ריק, שאם לא-כן נמצא שמקום זה הוא לבטלה ח&quot;ו. <br /> <br /> בהמשך הדברים ציין הרבי שהדבר מפורש בגמרא (בבא-בתרא יד, א): <br /> <br /> &quot;ארון שעשה משה אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו באמה בת שישה טפחים. והלוחות אורכם שישה ורוחבן שישה ועוביין שלושה, מונחות כנגד אורכו של ארון. כמה לוחות אוכלות בארון? - שישה טפחים וכו'&quot;. זאת אומרת, שעל-פי חשבון הגמרא הארון היה מלא באופן שלא נותר בו מקום פנוי. <br /> <br /> &quot;על-פי זה הרי בהכרח לומר שכל אחד מהלוחות היה בצורת ריבוע של שישה טפחים על שישה טפחים, ואי-אפשר לומר שהקצה של הלוחות היה בצורת חצי עיגול, כי אז יוצא שאמנם מלמטה היה הארון מלא לגמרי, אבל מלמעלה נשאר בו מקום פנוי, בגלל חצי העיגול. <br /> <br /> כך ברור הדבר שעל-פי דברי הגמרא הלוחות היו מרובעות. יתירה מכך, ברבים מהספרים מצויין שהלוחות היו מרובעות. כך למשל ה&quot;רבינו בחיי&quot; מציין בפרשת כי תשא באופן נחרץ שהלוחות היו מרובעות &quot;ודע שהלוחות היו מרובעות&quot;. <br /> <br /> ==מהיכן נובעת הטעות?== <br /> <br /> ב[[שיחה]] האמורה הרבי אף עמד על מקור הטעות הנפוצה: <br /> <br /> הסיבה הפשוטה והאמיתית לכך שמוצאים בימינו גם אצל יהודים שציור הלוחות הוא באופן שמלמעלה הם כחצי כדור, הוא - מפני שכאשר היו מוסרים ספר לדפוס, הרי בגלל הגלות נתנו זאת על-פי רוב לאינו-יהודי, ובגלל גזירת המלכות זה היה צריך לעבור דרך הצנזור, שעל-פי רוב הוא היה גוי - והם (המדפיסים והצנזורים הגויים) היו עושים על דף השער או במקום פנוי בראש הספר את ציור הלוחות כפי שנראה להם - שהלוחות הם מלמעלה כחצי כדור, כפי שגויים עושים את ציור הלוחות. <br /> <br /> וכאשר הספר הגיע לידי יהודים, לא הביטו בזה ולא דייקו במה שנמצא בדף השער או במה שכתוב בהסכמות - אלא למדו בפנים הספר, וממילא לא שמו לב לזה שהלוחות היו מלמעלה כחצי כדור, וכך זה נמשך מדור לדור, וזה נהיה דבר רגיל שבספרים יהודיים נמצאים ציורים של לוחות שמלמעלה הם כחצי כדור. ולכן עשו רעש (מאחורי הפרגוד) שישנו זאת על נייר המכתבים (&quot;סטיישאנערי&quot;) של מוסד פלוני, ששם נדפס הציור של החלק העליון של הלוחות כחצי כדור, או לכל הפחות, שאת הניירות שהם כבר כך ישאירו, ובניירות שידפיסו מכאן ולהבא, ידפיסו ציור של הלוחות כמו שצריך להיות על-פי הגמרא. <br /> <br /> ואכן, מאותה שיחה, החל הרבי לעורר על הנושא ביתר שאת. השיחה הבאה בנושא נאמרה בשמחת תורה [[תשמ&quot;ב]], בה התבטא הרבי בכאב גדול: <br /> <br /> לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב&quot;סמל&quot; שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא. <br /> <br /> הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ: <br /> <br /> מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד&quot;כל מעשיך לשם שמים&quot;, ו&quot;בכל דרכיך דעהו&quot;, ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא. <br /> <br /> ==הרבי משיב לטענות==<br /> <br /> כאמור, כמו בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי בשיחתו דוחה זאת מכל וכל: <br /> <br /> הטענה הידועה שלא רוצים להוציא לעז על הראשונים - מאחר שמוסד זה קיים כבר כמה וכמה שנים, וכך ציירו את הלוחות במשך כל הזמן וכו' הנה טענה זו אין לה מקום כלל כאשר מדובר אודות עניין שנוגע לחינוך ילדי ישראל! דהנה, כאשר הילד מקבל תעודה מזמן לזמן, ובה מופיע ציור הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה, מתקבל אצלו ללא כל ספק שכן היתה צורת הלוחות, ואחר כך כאשר ילמד את הגמרא הנ&quot;ל, יווכח שמה שהונח אצלו בפשטות כתוצאה בלימוד במוסד זה, הרי זה היפך פשטות הגמרא! וכתוצאה מזה הרי הוא מאבד את האמון במלמד ומחנך שלו, גם כאשר ילמדו עמו דבר אמיתי מתחילתו ועד סופו. <br /> <br /> ==לשנות את הציור העגול==<br /> <br /> וכאן הרבי נותן את ההוראה מה וכיצד לעשות מכאן ולהבא, בקובעו כי יש לשנות גם במקומות שכבר ישנו ציור בחצי עיגול: <br /> <br /> ולכן בהכרח לתקן עניין זה, ואין לחשוב שזהו דבר של מה בכך, כי אפילו כאשר מדובר אודות דבר קטן נאמר אל תהי בז לקטנות, ועל-אחת-כמה-וכמה כאשר מדובר אודות עניין הקשור עם הלוחות שהם יסוד כל התורה כולה. <br /> <br /> ובפרט שבעניין זה ישנו דבר נוסף: מקור ציור הלוחות כצורת חצי עיגול נלקח מאומות העולם, וציור זה הוא היפך דברי הגמרא, ואם-כן, כאשר מציירים את הלוחות בצורת חצי עיגול - הרי מעדיפים את גרסת אומות העולם על דברי הגמרא! <br /> <br /> ...מכאן ולהבא יתקנו עניין זה ובפרט שתיקון הדבר אינו כרוך בקושי מיוחד, כי הרי מידי פעם מדפיסים טפסים הנ&quot;ל, וכשם שאפשר לשנות את שמו של נשיא המוסד וכו' (ועד ששוכחים לגמרי את הנשיא הקודם, ורק במקרים יוצאים מן הכלל משאירים לו איזה תואר כבוד!), כמו כן אפשר לשנות את ציור הלוחות, היינו, שבמקום ציור של חצי עיגול, יהיו הלוחות מצויירים בצורת ריבוע. <br /> <br /> ==שינוי הלוחות בכל מקום==<br /> <br /> לקראת חג השבועות [[תשמ&quot;ג]] נמסרה לרבי תמונת השער של ה'[[משיח טיימס (גליון)]]' ובה ציור אדם המוציא ספר-תורה מתוך ארון-קודש וילדים מנשקים את הספר. על ציור זה העיר הרבי: &quot;כדאי לנצל ציור המענטעלע [= המעיל של הספר תורה] לציור לוחות מרובעות&quot;. <br /> <br /> מכאן ואילך השתדלו מעצבי ה'משיח טיימס' לשלב בכל הזדמנות אפשרית ציור של לוחות מרובעות. <br /> <br /> בגיליון [[קיץ]] [[תשמ&quot;ה]], הופיע בעמוד השער ציור שבו נראו ילדים נוסעים ל'[[מחנה קיץ]]'. בציור זה לא היה מקום לשלב ציור של הלוחות. אך הרבי ראה גם כאן הזדמנות לשלב ציור מעין זה, וכלשונו &quot;כדאי להוסיף ב' הלוחות מרובעות&quot;. והרבי הוסיף בכתב יד קדשו: &quot;באמצע?&quot; כלומר, אולי להוסיף את זה באמצע הציור. וכך אכן עשו.<br /> <br /> באחד מבתי-הכנסת המכובדים ב[[ירושלים]] היו לוחות-הברית בצורה של חצאי-עיגול. כשהדבר הגיע לרבי, הביע דעתו כי יש לשנות זאת ואף קיבל על-עצמו לשלם את ההוצאה אם יחליפו את צורת הלוחות. בהזדמנות אחת צוירו הלוחות אמנם בקווים מרובעות, אבל כל לוח צוייר כמלבן ולא כריבוע. גם על כך הגיב הרבי: <br /> <br /> נתקבל ות&quot;ח ת&quot;ח בלוחות המצוירים כאן נראה שגבהם יותר על ארור&quot;ח&quot; [= אורכם ורחבם]. <br /> <br /> כלומר, הרבי רצה שיהיו כפי ההלכה ממש מרובעות ולא מלבניות. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הצליח הרב [[יוסף יצחק גולדמן]], [[שליח]] הרבי ביוהנסבורג שבדרום-אפריקה, לפעול להחלפת הלוחות העגולות שהיו במרכז בית-הכנסת בו התמנה לרב. למעשה הוא מונה כרב בית הכנסת כבר בשנת [[תשמ&quot;ו]], ובמשך השנים ניסה לתקן את הדבר אך לא הצליח, ורק חמש שנים לאחר מכן עלה הדבר בידו. על כך הגיעה תגובת הרבי: 1) הרי כך כתוב בתורה שבעל-פה! 2) אזכיר על הציון. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] ביקשו [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] לפעול ש'בנק ישראל' ינפיק לקראת חנוכה מטבעות שמצידם האחד יופיעו ערכים יהודיים שונים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע להטביע את צורת לוחות-הברית. ההצעה הובאה לפני הרבי שהגיב על כך: <br /> <br /> הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך הש&quot;ס)... <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נפתחה בברוקלין ישיבת &quot;[[חנוך לנוער (ברוקלין)|חנוך לנוער]]&quot;. ישיבה זו הייתה מיועדת לבחורים צעירים ממשפחות שאינן שומרות מצוות. מנהל הישיבה הרב [[יעקב בריסקי]] כתב לרבי דו&quot;ח ראשון על נייר המכתבים החדש של הישיבה. ב'לוגו' נראה בחור שיושב ולומד בכיתה כשספר מונח לפניו ומולו נראה קיר עם שני חלונות שהחלק העליון שלהם הנו חצי עיגול. בתגובה, מסר הרבי למזכיר הרב [[בנימין קליין]], שצורת הלוחות צריכה להיות מרובעת ולא עגולה מלמעלה. <br /> <br /> &quot;טלפנתי אל הרב בריסקי ומסרתי לו את דברי הרבי&quot;, סיפר הרב קליין. &quot;בתום דבריי אמר לי הרב בריסקי, 'סליחה, אבל זה בכלל לא צורה של לוחות אלא חלונות שמסתיימים בחצי עיגול'. כשנכנסתי לאחר מכן אל הרבי ומסרתי לו הדברים, ענה לי הרבי: 'אבל גם חלונות אפשר לעשות מרובעים'. כוונת הרבי היתה כנראה שיכול להיות שמישהו יחשוב שזה לוחות, ושכך הלוחות נראים, וזה יטעה אותו'. <br /> <br /> מובן שבעקבות זאת, שינו את החלונות שיראו מרובעות. <br /> <br /> מסופר כי לאחר שיחתו של הרבי כנגד הלוחות העגולות, טיפס הרב [[מיכאל טייטלבוים]], מנהל מוסדות '[[אהלי תורה]]' ב[[קראון הייטס]], על סולם גבוה, ותלש את אותה תבנית עגולה לעיני כל התלמידים, כדי לחנכם לכך.<br /> <br /> הספר הפופולארי ביותר ללימוד אותיות א&quot;ב לילדי תשב&quot;ר, הוא ספר 'המסורת' שעל אותיותיו חונכו דורות רבים. את הספר חיבר וערך ר' חיים משה חשין ז&quot;ל, שתורתו הגיעה לאלפים ולרבבות. <br /> <br /> במהדורה הראשונה הופיע ציור לוחות הברית כפי שהם מעוגלים ולא מרובעים. שכנו של בעל &quot;המסורת&quot;, הרב קלמן וינפלד שליט&quot;א, סיפר לו על שיחת הרבי וכן את הצד ההלכתי שבדבר. הוא הבטיח מיד לשנות זאת. <br /> <br /> לאחר הדפסת המהדורה החדשה עם התיקון, הגיעו אליו פניות מצד חוגים שונים שדרשו להחזיר את הלוחות לצורתם הקודמת. כששמע על כך הרב וינפלד, פניה אליו כדי לעודדו ולחזקו, אך הוא השיב לו: 'אין לך מה לחשוש, אעשה בדיוק את מה שהליובאוויטשער רבי אומר, ומי שלא רוצה - שלא יקנה את הספר&quot;.<br /> <br /> גם ארגון 'יד לאחים' שינה לפני שנתיים את הסמל עם הלוחות העגולות בו השתמש עשרות שנים. הוצאת 'ארטסקרול' הידועה הוציאה לאור חומש מפואר, ובו כל הפרושים באותיות חדשות ומאירות עיניים. בכריכת החומש ציירו המוציאים לאור את לוחות הברית מרובעות, כהוראת הרבי מלך המשיח בעניין. <br /> <br /> ==על חטא העיגול==<br /> <br /> הפרסום החב&quot;די הרשמי הראשון שעורר על דבר לתקן את &quot;חטא העיגול&quot;, יצא לאור על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד באה&quot;ק]] סניף [[נחלת הר חב&quot;ד]] בהנהלת הרב [[ליפא קורצווייל]], שהוציא חוברת מעניינת בשם &quot;[[על חטא העיגול]]&quot;. <br /> <br /> חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ. <br /> <br /> יש לציין שעם השנים, הדברים חודרים יותר ויותר לכל רובדי הציבור, ורבים משנים את צורת הלוחות. כך למשל בכולל 'חזון איש' בבני ברק, לאחר השריפה שהוצתה שם בארון הקודש, נבנה ארון קודש מפואר משיש כשצורת הלוחות מאבן נקבעה למרובע. ב'שטיבלעך' שבמאה שערים חידשו בשנים האחרונות את ארון הקודש, ואף הם החליפו למרובעות. כך גם בבית כנסת מפואר בשכונת רוממה בירושלים, שינו ללוחות מרובעות. וכך גם בבית הכנסת איצקוביץ החדש ב[[בני ברק]]. <br /> <br /> ==ה'שליח לענייני לוחות מרובעות'== <br /> &quot;השליח לענייני לוחות מרובעות&quot;, הינו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] ע&quot;ה מ[[ירושלים]].<br /> <br /> מיד לאחר ההוראה של הרבי בנושא הלוחות המרובעות, ראה הרב וילהלם שליחות קודש לדאוג להחליף את הלוחות הרקומות בפרוכותיהם של כמה שיותר בתי כנסת. הרב וילהלם היה פונה לגבאי בתי הכנסת ומשכנע אותם בדרכי נועם ובדרכי שלום, כדרכו בקודש, על נחיצות העניין. לאחר שאלו הביעו את הסכמתם, היה מתארגן כאל מבצע צבאי של ממש לבצע את העניין. בלילה, כאשר בתי הכנסת התרוקנו מאנשים, היה מגיע להוריד את הפרוכת, והיה מריץ את הפרוכת לאמן רוקם פרוכות כדי שהלה יבצע מיידית את התיקונים, ולדאוג שכבר בבוקר שלמחרת, הפרוכת המתוקנת תתנוסס לתפארה מעל גבי ארון הקודש. הרב וילהלם סיכם עם רוקם פרוכות כי עליו לבצע את העבודה באופן מיידי, כאשר כל ההוצאות היו על כתפיו. <br /> <br /> ואכן, זכה הרב וילהלם להחליף את לוחות הברית למרובעות בעשרות בתי כנסת בעיר, ביניהם גם בבית הכנסת המפורסם בשכונת הר צבי בירושלים.<br /> <br /> ==&quot;רב בבאר שבע&quot;==<br /> <br /> בשיחה מעניינת שערך הרבי בנושא זה, הרבי התייחס לכך &quot;שישנו רב מסויים בבאר שבע - לא חסיד חב&quot;ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול&quot;. <br /> <br /> ה[[שבועון בית משיח]] (שי גפן) חושף מתחקיר שערך שכוונת הרבי היתה להגאון הרב אליהו כץ, רבה של באר שבע (שנפטר במוצש&quot;ק ח' [[חשוון]] [[תשס&quot;ה]]), ואלו דברי תשובתו המעניינים. <br /> <br /> בספרו &quot;באר אליהו&quot;, כותב הרב כץ מכתב בנושא הלוחות העגולות. המכתב ממוען להרב אברהם קרקואר, רב בית כנסת 'מצדה' וכך כותב לו הרב כץ: &quot;חובתי להעיר שדבר זה נטע זר בכרם ישראל, והנוצרים והאומנים הגדולים שלהם, הם שציירו את הלוחות העגולות, ולא כדאי להאריך בדבריהם. על כך הצורה בוודאי לא רק שלא רצוי, אלא יותר טוב לא לעשותם.&quot; <br /> <br /> הרב אליהו כץ גם חושף במכתבו שבמחזור ליפסיא &quot;שזכיתי להוציא לאור עם ציורים ותמונות מימי הביניים, ושם מופיע לנכון שתי לוחות מרובעות, כנראה שלא הושפעו אז מתמונות הנוצרים&quot;. <br /> <br /> בהמשך מכתבו מספר הרב כץ &quot;ברוך השם יש כמה בתי כנסיות שקבלו את דעתי ועשו כנ&quot;ל, ואני מברכם בברכת כהן תהא משכורתם שלימה כפלי כפליים מבורא עולם שנתן לנו לוחות שתיים&quot;. הרב כץ גם מוסיף שהורה &quot;להרב יעקב מרגי, יו&quot;ר המועצה הדתית בעירנו, ששינה על פי הוראתי זו גם את סמל המועצה הדתית, שכלל שתי לוחות הברית ועשאן מרובעות כאשר בקשתי, ואף הדפיס כתובה מיוחדת ומהודרת בציון כזה&quot;. <br /> <br /> הרב כץ אף מציין בדברי תשובתו, שגם הרב חיים משה חשין, מחבר הספר &quot;המסורת&quot; לילדי ישראל, תיקן את הדבר בכריכת ספרו.<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים חב&quot;דים]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=9904 2007-07-06T15:43:22Z

<p>69.114.173.59: /* ה&#039;שליח&#039;&#039; לענייני לוחות מרובעות */</p> <hr /> <div>בשנת [[תשמ&quot;א]] (ב[[שבת]] פרשת תשא) דיבר [[הרבי]] באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות רח&quot;ל.<br /> <br /> מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי. זאת אפשר לראות בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות. <br /> <br /> כרגיל, בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי ב[[שיחה|שיחתו]] דוחה זאת מכל וכל. <br /> <br /> מעניין לציין את ההקבלה בין מאבק הלוחות העגולות לבין [[קני המנורה]], שבשניהם עורר הרבי ליישר את העיגול. <br /> <br /> ==התיחסות הרבי ללוחות העגולות והמרובעות==<br /> הפעם הראשונה שהרבי החל לדבר ברבים כנגד הלוחות העגולות והחלפתם למרובעות, הייתה בפרשת כי תשא תשמ&quot;א. הרבי יצא אז בקול רעש גדול כנגד המגמה הפסולה של הלוחות העגולות. <br /> <br /> אולם עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות, כאשר היה אחראי על הוצאת ה&quot;[[שיחות לנוער]]&quot; שיצאו לאור בחיי כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. באותן שנים יצאו לאור ה&quot;שיחות לנוער&quot; כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון. וכך כותב הרבי במכתב מיום כ&quot;ט ב[[שבט]] [[תשכ&quot;א]], לרב שלום ריבקין: <br /> <br /> ציורי הלוחות - כרגיל ב&quot;עולם&quot; - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון הש&quot;ס משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז&quot;ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה&quot;שמועסין&quot; (שיחות לנוער באידיש). <br /> <br /> כך גם, כאשר החלו להופיע פירסומי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשנת [[תש&quot;ב]], ועליהן עוצב סמל המל&quot;ח שכולל את שני לוחות הברית, הזכיר הרבי לאמן כי הצורה האמיתית של הלוחות - מרובעת. <br /> <br /> ביום כ&quot;ה ב[[סיוון]] [[תשכ&quot;ב]] כותב הרבי למרת חיה בתיה, אחת ממורות בתי-ספר '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]', ששיגרה לרבי מלך המשיח בול שעיצבה עבור בתי ספר ה'רשת': ..אלא שלפלא קצת ציור הלוחות אשר בוודאי יודעת שצריכים להיות מרובעות גם מלמעלה ולא בחצי עיגול, וכמבואר ממאמרי חז&quot;ל בכמה מקומות (ומהם בבא-בתרא יד, א) וכמפורסם גם-כן על-ידי הציור שעל השיחות-לנוער וכו'. <br /> <br /> לרב קלמן כהנא, מראשי ורבני תנועת פא&quot;י, כותב הרבי בי&quot;ב ב[[שבט]] [[תשכ&quot;ז]] כי זהו &quot;מנהג אומות העולם&quot;: <br /> <br /> בהזדמנות זו אעורר את כבוד תורתו על מה שראיתי בכמה פרסומים של פאג&quot;י ציור הלוחות בצורת חצי עיגול למעלה, שזהו מנהג אומות העולם, היפך להבדיל דברי חכמינו ז&quot;ל, שהיה אורכן ששה ועוביין שלושה (ב&quot;ב יד, א), ובפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה&quot;. <br /> <br /> בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשמ&quot;ב]] הסביר הרבי את ההכרח שהלוחות היו מרובעות: <br /> <br /> כל דבר שהיה ב[[בית המקדש]] היה מלא באופן שלא נשאר מקום ריק בכלי: ידוע הכלל שלא ברא הקב&quot;ה בעולם דבר אחד לבטלה, ובפרט כאשר מדובר אודות ענייני קדושה. ועל-דרך מה שמצינו שכלי שרת מקדשים כשהם מלאים דווקא (זבחים פח, א). מכך מובן שהלוחות מילאו את כל חלל הארון, באופן שלא נשאר בארון מקום ריק, שאם לא-כן נמצא שמקום זה הוא לבטלה ח&quot;ו. <br /> <br /> בהמשך הדברים ציין הרבי שהדבר מפורש בגמרא (בבא-בתרא יד, א): <br /> <br /> &quot;ארון שעשה משה אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו באמה בת שישה טפחים. והלוחות אורכם שישה ורוחבן שישה ועוביין שלושה, מונחות כנגד אורכו של ארון. כמה לוחות אוכלות בארון? - שישה טפחים וכו'&quot;. זאת אומרת, שעל-פי חשבון הגמרא הארון היה מלא באופן שלא נותר בו מקום פנוי. <br /> <br /> &quot;על-פי זה הרי בהכרח לומר שכל אחד מהלוחות היה בצורת ריבוע של שישה טפחים על שישה טפחים, ואי-אפשר לומר שהקצה של הלוחות היה בצורת חצי עיגול, כי אז יוצא שאמנם מלמטה היה הארון מלא לגמרי, אבל מלמעלה נשאר בו מקום פנוי, בגלל חצי העיגול. <br /> <br /> כך ברור הדבר שעל-פי דברי הגמרא הלוחות היו מרובעות. יתירה מכך, ברבים מהספרים מצויין שהלוחות היו מרובעות. כך למשל ה&quot;רבינו בחיי&quot; מציין בפרשת כי תשא באופן נחרץ שהלוחות היו מרובעות &quot;ודע שהלוחות היו מרובעות&quot;. <br /> <br /> ==מהיכן נובעת הטעות?== <br /> <br /> ב[[שיחה]] האמורה הרבי אף עמד על מקור הטעות הנפוצה: <br /> <br /> הסיבה הפשוטה והאמיתית לכך שמוצאים בימינו גם אצל יהודים שציור הלוחות הוא באופן שמלמעלה הם כחצי כדור, הוא - מפני שכאשר היו מוסרים ספר לדפוס, הרי בגלל הגלות נתנו זאת על-פי רוב לאינו-יהודי, ובגלל גזירת המלכות זה היה צריך לעבור דרך הצנזור, שעל-פי רוב הוא היה גוי - והם (המדפיסים והצנזורים הגויים) היו עושים על דף השער או במקום פנוי בראש הספר את ציור הלוחות כפי שנראה להם - שהלוחות הם מלמעלה כחצי כדור, כפי שגויים עושים את ציור הלוחות. <br /> <br /> וכאשר הספר הגיע לידי יהודים, לא הביטו בזה ולא דייקו במה שנמצא בדף השער או במה שכתוב בהסכמות - אלא למדו בפנים הספר, וממילא לא שמו לב לזה שהלוחות היו מלמעלה כחצי כדור, וכך זה נמשך מדור לדור, וזה נהיה דבר רגיל שבספרים יהודיים נמצאים ציורים של לוחות שמלמעלה הם כחצי כדור. ולכן עשו רעש (מאחורי הפרגוד) שישנו זאת על נייר המכתבים (&quot;סטיישאנערי&quot;) של מוסד פלוני, ששם נדפס הציור של החלק העליון של הלוחות כחצי כדור, או לכל הפחות, שאת הניירות שהם כבר כך ישאירו, ובניירות שידפיסו מכאן ולהבא, ידפיסו ציור של הלוחות כמו שצריך להיות על-פי הגמרא. <br /> <br /> ואכן, מאותה שיחה, החל הרבי לעורר על הנושא ביתר שאת. השיחה הבאה בנושא נאמרה בשמחת תורה [[תשמ&quot;ב]], בה התבטא הרבי בכאב גדול: <br /> <br /> לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב&quot;סמל&quot; שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא. <br /> <br /> הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ: <br /> <br /> מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד&quot;כל מעשיך לשם שמים&quot;, ו&quot;בכל דרכיך דעהו&quot;, ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא. <br /> <br /> ==הרבי משיב לטענות==<br /> <br /> כאמור, כמו בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי בשיחתו דוחה זאת מכל וכל: <br /> <br /> הטענה הידועה שלא רוצים להוציא לעז על הראשונים - מאחר שמוסד זה קיים כבר כמה וכמה שנים, וכך ציירו את הלוחות במשך כל הזמן וכו' הנה טענה זו אין לה מקום כלל כאשר מדובר אודות עניין שנוגע לחינוך ילדי ישראל! דהנה, כאשר הילד מקבל תעודה מזמן לזמן, ובה מופיע ציור הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה, מתקבל אצלו ללא כל ספק שכן היתה צורת הלוחות, ואחר כך כאשר ילמד את הגמרא הנ&quot;ל, יווכח שמה שהונח אצלו בפשטות כתוצאה בלימוד במוסד זה, הרי זה היפך פשטות הגמרא! וכתוצאה מזה הרי הוא מאבד את האמון במלמד ומחנך שלו, גם כאשר ילמדו עמו דבר אמיתי מתחילתו ועד סופו. <br /> <br /> ==לשנות את הציור העגול==<br /> <br /> וכאן הרבי נותן את ההוראה מה וכיצד לעשות מכאן ולהבא, בקובעו כי יש לשנות גם במקומות שכבר ישנו ציור בחצי עיגול: <br /> <br /> ולכן בהכרח לתקן עניין זה, ואין לחשוב שזהו דבר של מה בכך, כי אפילו כאשר מדובר אודות דבר קטן נאמר אל תהי בז לקטנות, ועל-אחת-כמה-וכמה כאשר מדובר אודות עניין הקשור עם הלוחות שהם יסוד כל התורה כולה. <br /> <br /> ובפרט שבעניין זה ישנו דבר נוסף: מקור ציור הלוחות כצורת חצי עיגול נלקח מאומות העולם, וציור זה הוא היפך דברי הגמרא, ואם-כן, כאשר מציירים את הלוחות בצורת חצי עיגול - הרי מעדיפים את גרסת אומות העולם על דברי הגמרא! <br /> <br /> ...מכאן ולהבא יתקנו עניין זה ובפרט שתיקון הדבר אינו כרוך בקושי מיוחד, כי הרי מידי פעם מדפיסים טפסים הנ&quot;ל, וכשם שאפשר לשנות את שמו של נשיא המוסד וכו' (ועד ששוכחים לגמרי את הנשיא הקודם, ורק במקרים יוצאים מן הכלל משאירים לו איזה תואר כבוד!), כמו כן אפשר לשנות את ציור הלוחות, היינו, שבמקום ציור של חצי עיגול, יהיו הלוחות מצויירים בצורת ריבוע. <br /> <br /> ==שינוי הלוחות בכל מקום==<br /> <br /> לקראת חג השבועות [[תשמ&quot;ג]] נמסרה לרבי תמונת השער של ה'[[משיח טיימס (גליון)]]' ובה ציור אדם המוציא ספר-תורה מתוך ארון-קודש וילדים מנשקים את הספר. על ציור זה העיר הרבי: &quot;כדאי לנצל ציור המענטעלע [= המעיל של הספר תורה] לציור לוחות מרובעות&quot;. <br /> <br /> מכאן ואילך השתדלו מעצבי ה'משיח טיימס' לשלב בכל הזדמנות אפשרית ציור של לוחות מרובעות. <br /> <br /> בגיליון [[קיץ]] [[תשמ&quot;ה]], הופיע בעמוד השער ציור שבו נראו ילדים נוסעים ל'[[מחנה קיץ]]'. בציור זה לא היה מקום לשלב ציור של הלוחות. אך הרבי ראה גם כאן הזדמנות לשלב ציור מעין זה, וכלשונו &quot;כדאי להוסיף ב' הלוחות מרובעות&quot;. והרבי הוסיף בכתב יד קדשו: &quot;באמצע?&quot; כלומר, אולי להוסיף את זה באמצע הציור. וכך אכן עשו.<br /> <br /> באחד מבתי-הכנסת המכובדים ב[[ירושלים]] היו לוחות-הברית בצורה של חצאי-עיגול. כשהדבר הגיע לרבי, הביע דעתו כי יש לשנות זאת ואף קיבל על-עצמו לשלם את ההוצאה אם יחליפו את צורת הלוחות. בהזדמנות אחת צוירו הלוחות אמנם בקווים מרובעות, אבל כל לוח צוייר כמלבן ולא כריבוע. גם על כך הגיב הרבי: <br /> <br /> נתקבל ות&quot;ח ת&quot;ח בלוחות המצוירים כאן נראה שגבהם יותר על ארור&quot;ח&quot; [= אורכם ורחבם]. <br /> <br /> כלומר, הרבי רצה שיהיו כפי ההלכה ממש מרובעות ולא מלבניות. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הצליח הרב [[יוסף יצחק גולדמן]], [[שליח]] הרבי ביוהנסבורג שבדרום-אפריקה, לפעול להחלפת הלוחות העגולות שהיו במרכז בית-הכנסת בו התמנה לרב. למעשה הוא מונה כרב בית הכנסת כבר בשנת [[תשמ&quot;ו]], ובמשך השנים ניסה לתקן את הדבר אך לא הצליח, ורק חמש שנים לאחר מכן עלה הדבר בידו. על כך הגיעה תגובת הרבי: 1) הרי כך כתוב בתורה שבעל-פה! 2) אזכיר על הציון. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] ביקשו [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] לפעול ש'בנק ישראל' ינפיק לקראת חנוכה מטבעות שמצידם האחד יופיעו ערכים יהודיים שונים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע להטביע את צורת לוחות-הברית. ההצעה הובאה לפני הרבי שהגיב על כך: <br /> <br /> הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך הש&quot;ס)... <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נפתחה בברוקלין ישיבת &quot;[[חנוך לנוער (ברוקלין)|חנוך לנוער]]&quot;. ישיבה זו הייתה מיועדת לבחורים צעירים ממשפחות שאינן שומרות מצוות. מנהל הישיבה הרב [[יעקב בריסקי]] כתב לרבי דו&quot;ח ראשון על נייר המכתבים החדש של הישיבה. ב'לוגו' נראה בחור שיושב ולומד בכיתה כשספר מונח לפניו ומולו נראה קיר עם שני חלונות שהחלק העליון שלהם הנו חצי עיגול. בתגובה, מסר הרבי למזכיר הרב [[בנימין קליין]], שצורת הלוחות צריכה להיות מרובעת ולא עגולה מלמעלה. <br /> <br /> &quot;טלפנתי אל הרב בריסקי ומסרתי לו את דברי הרבי&quot;, סיפר הרב קליין. &quot;בתום דבריי אמר לי הרב בריסקי, 'סליחה, אבל זה בכלל לא צורה של לוחות אלא חלונות שמסתיימים בחצי עיגול'. כשנכנסתי לאחר מכן אל הרבי ומסרתי לו הדברים, ענה לי הרבי: 'אבל גם חלונות אפשר לעשות מרובעים'. כוונת הרבי היתה כנראה שיכול להיות שמישהו יחשוב שזה לוחות, ושכך הלוחות נראים, וזה יטעה אותו'. <br /> <br /> מובן שבעקבות זאת, שינו את החלונות שיראו מרובעות. <br /> <br /> מסופר כי לאחר שיחתו של הרבי כנגד הלוחות העגולות, טיפס הרב [[מיכאל טייטלבוים]], מנהל מוסדות '[[אהלי תורה]]' ב[[קראון הייטס]], על סולם גבוה, ותלש את אותה תבנית עגולה לעיני כל התלמידים, כדי לחנכם לכך.<br /> <br /> הספר הפופולארי ביותר ללימוד אותיות א&quot;ב לילדי תשב&quot;ר, הוא ספר 'המסורת' שעל אותיותיו חונכו דורות רבים. את הספר חיבר וערך ר' חיים משה חשין ז&quot;ל, שתורתו הגיעה לאלפים ולרבבות. <br /> <br /> במהדורה הראשונה הופיע ציור לוחות הברית כפי שהם מעוגלים ולא מרובעים. שכנו של בעל &quot;המסורת&quot;, הרב קלמן וינפלד שליט&quot;א, סיפר לו על שיחת הרבי וכן את הצד ההלכתי שבדבר. הוא הבטיח מיד לשנות זאת. <br /> <br /> לאחר הדפסת המהדורה החדשה עם התיקון, הגיעו אליו פניות מצד חוגים שונים שדרשו להחזיר את הלוחות לצורתם הקודמת. כששמע על כך הרב וינפלד, פניה אליו כדי לעודדו ולחזקו, אך הוא השיב לו: 'אין לך מה לחשוש, אעשה בדיוק את מה שהליובאוויטשער רבי אומר, ומי שלא רוצה - שלא יקנה את הספר&quot;.<br /> <br /> גם ארגון 'יד לאחים' שינה לפני שנתיים את הסמל עם הלוחות העגולות בו השתמש עשרות שנים. הוצאת 'ארטסקרול' הידועה הוציאה לאור חומש מפואר, ובו כל הפרושים באותיות חדשות ומאירות עיניים. בכריכת החומש ציירו המוציאים לאור את לוחות הברית מרובעות, כהוראת הרבי מלך המשיח בעניין. <br /> <br /> ==על חטא העיגול==<br /> <br /> הפרסום החב&quot;די הרשמי הראשון שעורר על דבר לתקן את &quot;חטא העיגול&quot;, יצא לאור על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד באה&quot;ק]] סניף [[נחלת הר חב&quot;ד]] בהנהלת הרב [[ליפא קורצווייל]], שהוציא חוברת מעניינת בשם &quot;[[על חטא העיגול]]&quot;. <br /> <br /> חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ. <br /> <br /> יש לציין שעם השנים, הדברים חודרים יותר ויותר לכל רובדי הציבור, ורבים משנים את צורת הלוחות. כך למשל בכולל 'חזון איש' בבני ברק, לאחר השריפה שהוצתה שם בארון הקודש, נבנה ארון קודש מפואר משיש כשצורת הלוחות מאבן נקבעה למרובע. ב'שטיבלעך' שבמאה שערים חידשו בשנים האחרונות את ארון הקודש, ואף הם החליפו למרובעות. כך גם בבית כנסת מפואר בשכונת רוממה בירושלים, שינו ללוחות מרובעות. וכך גם בבית הכנסת איצקוביץ החדש ב[[בני ברק]]. <br /> <br /> ==ה'שליח'' לענייני לוחות מרובעות'== <br /> &quot;השליח לענייני לוחות מרובעות&quot;, הינו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] ע&quot;ה מ[[ירושלים]].<br /> <br /> מיד לאחר ההוראה של הרבי בנושא הלוחות המרובעות, ראה הרב וילהלם שליחות קודש לדאוג להחליף את הלוחות הרקומות בפרוכותיהם של כמה שיותר בתי כנסת. הרב וילהלם היה פונה לגבאי בתי הכנסת ומשכנע אותם בדרכי נועם ובדרכי שלום, כדרכו בקודש, על נחיצות העניין. לאחר שאלו הביעו את הסכמתם, היה מתארגן כאל מבצע צבאי של ממש לבצע את העניין. בלילה, כאשר בתי הכנסת התרוקנו מאנשים, היה מגיע להוריד את הפרוכת, והיה מריץ את הפרוכת לאמן רוקם פרוכות כדי שהלה יבצע מיידית את התיקונים, ולדאוג שכבר בבוקר שלמחרת, הפרוכת המתוקנת תתנוסס לתפארה מעל גבי ארון הקודש. הרב וילהלם סיכם עם רוקם פרוכות כי עליו לבצע את העבודה באופן מיידי, כאשר כל ההוצאות היו על כתפיו. <br /> <br /> ואכן, זכה הרב וילהלם להחליף את לוחות הברית למרובעות בעשרות בתי כנסת בעיר, ביניהם גם בבית הכנסת המפורסם בשכונת הר צבי בירושלים.<br /> <br /> ==&quot;רב בבאר שבע&quot;==<br /> <br /> בשיחה מעניינת שערך הרבי בנושא זה, הרבי התייחס לכך &quot;שישנו רב מסויים בבאר שבע - לא חסיד חב&quot;ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול&quot;. <br /> <br /> ה[[שבועון בית משיח]] (שי גפן) חושף מתחקיר שערך שכוונת הרבי היתה להגאון הרב אליהו כץ, רבה של באר שבע (שנפטר במוצש&quot;ק ח' [[חשוון]] [[תשס&quot;ה]]), ואלו דברי תשובתו המעניינים. <br /> <br /> בספרו &quot;באר אליהו&quot;, כותב הרב כץ מכתב בנושא הלוחות העגולות. המכתב ממוען להרב אברהם קרקואר, רב בית כנסת 'מצדה' וכך כותב לו הרב כץ: &quot;חובתי להעיר שדבר זה נטע זר בכרם ישראל, והנוצרים והאומנים הגדולים שלהם, הם שציירו את הלוחות העגולות, ולא כדאי להאריך בדבריהם. על כך הצורה בוודאי לא רק שלא רצוי, אלא יותר טוב לא לעשותם.&quot; <br /> <br /> הרב אליהו כץ גם חושף במכתבו שבמחזור ליפסיא &quot;שזכיתי להוציא לאור עם ציורים ותמונות מימי הביניים, ושם מופיע לנכון שתי לוחות מרובעות, כנראה שלא הושפעו אז מתמונות הנוצרים&quot;. <br /> <br /> בהמשך מכתבו מספר הרב כץ &quot;ברוך השם יש כמה בתי כנסיות שקבלו את דעתי ועשו כנ&quot;ל, ואני מברכם בברכת כהן תהא משכורתם שלימה כפלי כפליים מבורא עולם שנתן לנו לוחות שתיים&quot;. הרב כץ גם מוסיף שהורה &quot;להרב יעקב מרגי, יו&quot;ר המועצה הדתית בעירנו, ששינה על פי הוראתי זו גם את סמל המועצה הדתית, שכלל שתי לוחות הברית ועשאן מרובעות כאשר בקשתי, ואף הדפיס כתובה מיוחדת ומהודרת בציון כזה&quot;. <br /> <br /> הרב כץ אף מציין בדברי תשובתו, שגם הרב חיים משה חשין, מחבר הספר &quot;המסורת&quot; לילדי ישראל, תיקן את הדבר בכריכת ספרו.<br /> <br /> [[קטגוריה: ערכים חב&quot;דים]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%99)&diff=9889 2007-07-06T05:00:34Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>לאלחנן - נא לשנות את הכותרת ולכתוב &quot;משה מרדכי הכהן עמרמי - פאהארעלסקי&quot;.<br /> בהמשך אעדכן עוד פרטים.<br /> ש. ע.</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%99)&diff=9887 2007-07-06T04:49:29Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>הרה&quot;ח משה מרדכי הכהן עמרמי - פאהארלסקי שימש כר&quot;מ בישיבה ב[[שצעדרין]]. תקופה מסוימת שימש כשוחט ובודק בעיירה פאצ'עפ.<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ע]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=9886 2007-07-06T04:07:17Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>{{בקשת ערך}}<br /> [[קטגוריה:אינפופדיה עזרה|ג]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> * [[מוח שליט על הלב]] <br /> <br /> * [[סדר השתלשלות]]<br /> <br /> * [[כינוס השלוחים]]<br /> <br /> * [[כולל צמח צדק]]<br /> <br /> * [[חת&quot;ת]]<br /> <br /> * [[שלמות הארץ]]<br /> <br /> * [[חסיד]]<br /> <br /> * [[הסתלקות]]<br /> <br /> * [[התנגדות לחסידות]]<br /> <br /> * [[ספר הניגונים]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%99)&diff=9885 2007-07-06T04:06:48Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ע]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%99)&diff=9884 2007-07-06T04:05:58Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%99)&diff=9883 2007-07-06T04:05:44Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב [ע]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%99)&diff=9882 2007-07-06T04:04:55Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב[ע]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D&diff=9881 2007-07-06T04:03:58Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>{{בקשת ערך}}<br /> [[קטגוריה:אינפופדיה עזרה|ג]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> * [[מוח שליט על הלב]] <br /> <br /> * [[סדר השתלשלות]]<br /> <br /> * [[כינוס השלוחים]]<br /> <br /> * [[כולל צמח צדק]]<br /> <br /> * [[חת&quot;ת]]<br /> <br /> * [[שלמות הארץ]]<br /> <br /> * [[חסיד]]<br /> <br /> * [[הסתלקות]]<br /> <br /> * [[התנגדות לחסידות]]<br /> <br /> * [[ספר הניגונים]]<br /> <br /> [[מעדנים מצויים כעפר]]<br /> <br /> [[משה מרדכי עמרמי]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8&diff=9742 2007-07-04T23:09:32Z

<p>69.114.173.59: /* חוזרים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א */</p> <hr /> <div>'''חוזר''' הינו הכינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד &quot;להקליט&quot; את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר|מאמריו]] של ה[[אדמו&quot;ר]] בראש, לשבת במוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון. <br /> <br /> == החזרה בדורות עברו ==<br /> בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו&quot;ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל [[הרבי]], כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה”אותיות” שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. <br /> <br /> == החזרה בדורנו == <br /> תחילת דרכה של החזרה בדורנו, החלה ע&quot;י הרב [[יואל כהן]] שמיד אחר אמירת ה[[מאמר]] הראשון, [[באתי לגני]] [[תשי&quot;א]], עסק בהנחה, הביאה לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א להגהה, ועסק בהפצתה, אליו נוספו עוד מספר [[תמים|תמימים]], שיחד יסדו את [[ועד להפצת חסידות]], שלימים שינה את שמו ל[[ועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> בימות החול הוקלטו רוב שיחותיו ומאמריו של הרבי, אך ב[[שבת]], מכיון שאי אפשר להקליט, היו קבוצת חסידים שנקראו &quot;חוזרים&quot; או &quot;מניחים&quot; ש'הקליטו' את השיחות והמאמרים בראשם. קבוצה זו הייתה נקראת [[ועד הנחות התמימים]]. במשך השנים, כשהרבי החל להגיע את השיחות ל[[גיליון כפר חב&quot;ד]] קם עוד גוף שכתב הנחות מהשיחות שנקרא [[ועד הנחות בלה&quot;ק]].<br /> <br /> לפעמים היה [[מוגה|מגיה]] האדמו&quot;ר את ה[[הנחה]] ואז הייתה יוצאת ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] כ&quot;מוגה&quot; וכאשר לא היה מגיה האדמו&quot;ר את השיחה או המאמר, אלו יצאו כ[[בלתי מוגה]].<br /> <br /> עיקר החידוש של “[[דור השביעי]]” התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויו”ט. כך ישנו מכל שנות חסידות חב”ד “ספר המאמרים”, המכיל את מאמרי ה[[דא&quot;ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות|בהתוועדויות]] ארוכות, שרוב זמנן תפסו שיחות-קודש הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.<br /> <br /> הקושי התבטא בתוכן ובסגנון המחודש, וגם בהיקף שלא היה לו אח וריע: התועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו”מאמר”. מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר; ואם הייתה זו שבת הסמוכה ליום-טוב -צאו וחשבו מה קשה הייתה מלאכת ה”חוזרים” במוצאי-החג. <br /> <br /> כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדוייק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגעו גם לתשעים עמודים.<br /> <br /> == חוזרים אצל רבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> === חוזרים מתקופת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ===<br /> <br /> * הרב [[ישראל נח &quot;הקטן&quot;]]<br /> * הרב [[משולם זוסיא קוראטין]] (המכונה &quot;ר' שילם&quot;)<br /> * הרב [[אליהו (ייכיל) סימפסאהן]]<br /> <br /> === חוזרים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ===<br /> <br /> * הרב [[דובער גרפינקל]]<br /> * הרב [[יחזקאל פייגין]]<br /> * הרב [[יהודה עבער]]<br /> <br /> === חוזרים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א ===<br /> <br /> * הרב [[יואל כהן]]<br /> * הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> * הרב [[מנחם דאברוסקין]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> *[[קונטרס דברי ימי החוזרים]], ממכתב כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מקיץ שנת [[תרצ&quot;ט]] ל&quot;אחד מחתניו הרבנים&quot;.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8&diff=9729 2007-07-04T22:10:26Z

<p>69.114.173.59: /* חוזרים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א */</p> <hr /> <div>'''חוזר''' הינו הכינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד &quot;להקליט&quot; את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר|מאמריו]] של ה[[אדמו&quot;ר]] בראש, לשבת במוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון. <br /> <br /> == החזרה בדורות עברו ==<br /> בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו&quot;ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל [[הרבי]], כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה”אותיות” שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. <br /> <br /> == החזרה בדורנו == <br /> תחילת דרכה של החזרה בדורנו, החלה ע&quot;י הרב [[יואל כהן]] שמיד אחר אמירת ה[[מאמר]] הראשון, [[באתי לגני]] [[תשי&quot;א]], עסק בהנחה, הביאה לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א להגהה, ועסק בהפצתה, אליו נוספו עוד מספר [[תמים|תמימים]], שיחד יסדו את [[ועד להפצת חסידות]], שלימים שינה את שמו ל[[ועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> בימות החול הוקלטו רוב שיחותיו ומאמריו של הרבי, אך ב[[שבת]], מכיון שאי אפשר להקליט, היו קבוצת חסידים שנקראו &quot;חוזרים&quot; או &quot;מניחים&quot; ש'הקליטו' את השיחות והמאמרים בראשם. קבוצה זו הייתה נקראת [[ועד הנחות התמימים]]. במשך השנים, כשהרבי החל להגיע את השיחות ל[[גיליון כפר חב&quot;ד]] קם עוד גוף שכתב הנחות מהשיחות שנקרא [[ועד הנחות בלה&quot;ק]].<br /> <br /> לפעמים היה [[מוגה|מגיה]] האדמו&quot;ר את ה[[הנחה]] ואז הייתה יוצאת ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] כ&quot;מוגה&quot; וכאשר לא היה מגיה האדמו&quot;ר את השיחה או המאמר, אלו יצאו כ[[בלתי מוגה]].<br /> <br /> עיקר החידוש של “[[דור השביעי]]” התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויו”ט. כך ישנו מכל שנות חסידות חב”ד “ספר המאמרים”, המכיל את מאמרי ה[[דא&quot;ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות|בהתוועדויות]] ארוכות, שרוב זמנן תפסו שיחות-קודש הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.<br /> <br /> הקושי התבטא בתוכן ובסגנון המחודש, וגם בהיקף שלא היה לו אח וריע: התועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו”מאמר”. מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר; ואם הייתה זו שבת הסמוכה ליום-טוב -צאו וחשבו מה קשה הייתה מלאכת ה”חוזרים” במוצאי-החג. <br /> <br /> כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדוייק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגעו גם לתשעים עמודים.<br /> <br /> == חוזרים אצל רבותינו נשיאנו ==<br /> <br /> === חוזרים מתקופת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ===<br /> <br /> * הרב [[ישראל נח &quot;הקטן&quot;]]<br /> * הרב [[משולם זוסיא קוראטין]] (המכונה &quot;ר' שילם&quot;)<br /> * הרב [[אליהו (ייכיל) סימפסאהן]]<br /> <br /> === חוזרים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ===<br /> <br /> * הרב [[דובער גרפינקל]]<br /> * הרב [[יחזקאל פייגין]]<br /> * הרב [[יהודה עבער]]<br /> <br /> === חוזרים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א ===<br /> <br /> * הרב [[יואל כהן]]<br /> * הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> *[[קונטרס דברי ימי החוזרים]], ממכתב כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מקיץ שנת [[תרצ&quot;ט]] ל&quot;אחד מחתניו הרבנים&quot;.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%96%27%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A8&diff=9728 2007-07-04T22:04:52Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>בחורף [[תרצ&quot;ד]] נפתחה בעיר [[זיטומיר]] מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], כשתלמידי מחלקה זו – ברובם תלמידים מבוגרים – נימנים על תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים קייב]] שנאלצה אותה שנה להסגר. <br /> <br /> מקום הלימודים הי' באחד מבתי-כנסיות שבעיר, והמגידי-שיעורים היו הרה&quot;ת [[אליעזר פינסקי]] והרה&quot;ת [[מיכאל טייטלבוים]]. בתור משגיח בישיבה שימש הרב [[יוסף גולדברג]]. <br /> <br /> בחודש אלול [[תרצ&quot;ז]] נסגרה מחלקה זו לאחר מאסרם של כמה תלמידים, כשהיתר מזדרזים לברוח מן המקום.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ז]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד רוסיה|ז]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=Week_in_review&diff=9726 2007-07-04T21:50:58Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>בשנת [[תשמ&quot;ח]] החל לצאת עלון שבועי בשם &quot;וויק אין ריוויו&quot; [= מבט שבועי] שהביא נקודות מהשיחה שנאמרה ע&quot;י [[הרבי]] בשפה האנגלית.<br /> <br /> הרב [[סימון ג'יקובסון]] כתב [[הרבי|לרבי]] על הרעיון, והדגיש שלא מדובר בתרגום שיחותיו של הרבי, אלא בלקיחת הרעיון הכללי ובנייתי מחדש בשפה שתהיה מובנת לכל אדם. לאחר שהרבי נתן לנו אישור יצא הגיליון הראשון. בהמשך הדרך קיבלו עידודים מהרבי. <br /> <br /> עורכי העלון היו יושבים יחד עם חברי [[ועד הנחות התמימים]] ב[[חזרה]], היו מבינים היטב את דברי הרבי, ורק אחר-כך יושבים לעבד את הדברים לשפה המדוברת. במשך השנים היו כמה אנשים מוכשרים מאוד שהתעסקו בזה, העורך הראשי עד שנת תש&quot;ס, היה הרב [[יעקב טאובר]].<br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=9712 2007-07-04T17:00:25Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[תמונה:משקה.jpg|left|thumb|250px|מציוריו של [[זלמן קליינמן]] - [[חסיד]] לאחר אמירת 'לחיים']]<br /> על &quot;משקה&quot; אומרים [[חסיד|החסידים]] 'לחיים' [[התוועדות|בהתוועדוית]]. ה'משקה' הינו משקה אלכוהולי.<br /> <br /> ידועה התוועדות [[פורים]] [[תשח&quot;י]] בה אמר [[הרבי]] 'לחיים' על המשקה בנדקטין. <br /> <br /> בשנים הראשונות השתמש הרבי במשקה הנקרא בנדקטין (צהוב) ובעקבות מעשה שהי' עבר הרבי להשתמש במשקה 'סמירנוף' (לבן) אשר עד היום הוא המשקה העיקרי שמשתמשים בו בהתוועדויות חסידיות ב[[770]].<br /> <br /> ==תכונותיו של ה'משקה' ==<br /> <br /> *'משקה' הוא שמן מכונות חסידי. כידוע, במכונות גדולות בהן יש חלקי מתכת רבים המתחככים האחד בשני - יכולה ההתחככות ליצור חום לא רצוי והמכונה תישחק. לשם כך מכניסים 'שמן מכונות' הגורם לחלקים לנוע באופן חלק לאורך ימים ושנים טובות. כן הוא ה'משקה'; כשאנו נמצאים בחיים הרגילים - יש לנו חלקים ה'מתחככים' אחד בשני, יש לנו גם התחככות עם ענינים רוחניים - 'מנהג כזה לא נח לי', 'ההידור ההוא יותר מידי עבורי'. ה'משקה' מרכך אפוא את הקצוות, וגורם לכולנו להתרומם יחדיו מעל החיים הרוחניים בלי חיכוכים מיותרים. <br /> <br /> *&quot;ה'משקה' הוא דבק חסידי - הוא מאחד את כולנו בהתוועדות בבחינת 'גדולה לגימה שמקרבת'. <br /> <br /> *&quot;ה'משקה' הוא חומר דלק חסידי - פעמים, שהאש אי שם בחדרי ליבו של אדם מתעמעמת והולכת, נוטל הוא מעט 'משקה', וזה 'מפעפע' וחודר את כל השכבות והסירכות עד שמגיע אל הניצוץ - ואז - נדלקת בעירה חסידית גדולה. <br /> <br /> *&quot;[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נ&quot;ע אמר כי 'עצם ה'משקה' צריך להיות מושלל אצל חסידים, ואם כן, זהו פלא כיצד מגיעים חסידים ל'משקה'. <br /> <br /> &quot;אלא מאי? העניין הוא, שכשלוקחים במדידה את הכמות הרצויה - הדבר מועיל, האש נדלקת; ניתן לשבת עם השני עם כל האהבה, וניתן לומר לשני באהבה אמיתית מה לשפר. אבל כשלוקחים יותר מידי, זה יכול לגרום לשריפה ר&quot;ל. כששמים יותר מידי דבק - העצמים המודבקים מחליקים ולבסוף לא נדבקים; אם ישימו יותר מידי 'שמן מכונות' תהיה הצפה, והמכונות תיהרסנה. <br /> <br /> *&quot;צריך להפנים, כי 'משקה' הוא לא ההתוועדות. 'משקה' הוא פתח. 'לחיים' הוא כלי עזר, אך לא העיקר. <br /> <br /> ==התקנה הידועה==<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] נתן הרבי כללים לשתיית 'משקה': מותר לשתות שלש כוסיות וכולן ביחד שלא תעבורנה את הרביעית, ובמקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות ופשוט לא לשתות. כמו כן, אין לעשות קידוש על 'משקה' בשום אופן. וכשעושים קידוש על יין, לא לגמור את כל הכוס, אלא רוב כוס. <br /> <br /> תקנות אלו מיועדים לכלל החסידים שגילם אינו עולה על 40. <br /> <br /> באחת הפעמים הרבי אף התבטא בחריפות רבה נגד השותים יתר על המידה. הרבי אמר כי אין הם [[שלוחים|שלוחיו]], ומבקש מהם שלא לצאת לענינים שבשליחותו. הדברים נאמרו כלפי ההולכים [[תהלוכה|בתהלוכות]] ב[[שמחת תורה]] וב[[שבועות]], יציאה בשליחות ה[[מל&quot;ח]] ועוד. הרבי התבטא 'וואס שלעפסטו מיר אריין' [= מדוע סוחב אותי אתה לשם]?&quot; <br /> <br /> ===ההבדל בין דורנו לדורות הקדומים===<br /> <br /> &quot;הרבי כתב אל המשפיע ר' [[פרץ מוצקין]] ע&quot;ה את ההבדל בין הדורות הקודמים לדורותינו בעניין 'משקה', ומציין שם שתי נקודות: <br /> <br /> א. כי ניתנו כבר הכוחות ל[[אנ&quot;ש]], על ידי רוב המאמרים הקלים [[שיחה|והשיחות]] בעניינים של הסברה והבנה, לפעול על השומעים מבלי שיהיו זקוקים ל'משקה' בשופי, ודי ומספיק גם המעט בזה. <br /> <br /> ב. כיוון שהיום התרבתה העבודה בהפצת המעיינות חוצה, וענין השתיה יכול לבלבל בזה - לכן הרבי מגביל כיום את שתיית ה'משקה'. <br /> <br /> === 'תחליפים' ל'משקה' ===<br /> <br /> הרבי ביאר שיינה של תורה - תורת החסידות - היא תחליף לשתיית 'משקה'. בנוגע לשתיית ארבע כוסות באחרון של פסח, הורה הרבי שאין לשתות כוסות שלמים (כמו בליל הסדר), ואם יש בכך צורך, ניתן לעשות זאת ברוחניות: לחזור בעל פה ארבעה [[מאמר|מאמרי]] חסידות ו&quot;כיוון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא גם בגשמיות...&quot; <br /> <br /> גם לאנ&quot;ש מעל גיל ארבעים שאצלם ה'גזירה' קלה יותר - מצביע הרבי על 'יינה של תורה' כשתיה הנכונה, ומ'משקה' זה בוודאי יש לשתות בשופי'. <br /> <br /> חסיד בשם יצחק הולצמן נכנס ל[[יחידות]] לרבי בחודש [[אדר]] בשנת [[תשל&quot;ו]] ושאל בכתב לגבי התוועדויות עם 'משקה' בישיבות תיכוניות. <br /> <br /> הרבי הגיב בצורה מיוחדת: הוא הרים את שתי ידיו הקדושות על השולחן, הגביה את עיניו הק', דפק בחוזקה על שולחנו ואמר: אין צורך ב'משקה', אף לא ביין, אפשר פשוט להתוועד עם סודה.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=9711 2007-07-04T16:59:28Z

<p>69.114.173.59: הקשר לרבי?</p> <hr /> <div>נראה לי שמצד זכויות יוצרים אתם צריכים לציין שלקחתם מויקיפדיה העברית. בכל מקרה, עשיתי לכם את העבודה...<br /> <br /> חוצמזה, צריך לבדוק אם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב היה מעורב במינויו לרב בדווינסק, כי ככל הידוע לי דווינסק &quot;נשלטה&quot; באותה תקופה ע&quot;י הקאפוסטער, והוא לבדו המליכו, אם כי אומרים כי התחרט אח&quot;כ על כך (כנראה כי לא היה מקושר אליו מספיק).--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 00:07, 19 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == הקשר לרבי? ==<br /> <br /> נראה לי שכדאי להוסיף על הקשר שלו ל[[רבי]]. עם כל הכבוד לויקי העברי, כאן זה '[[אינפופדיה חב&quot;ד]]'... צריך להיות מודגש יותר הקשר שלו לחב&quot;ד ולרבי מלך המשיח.</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=9710 2007-07-04T16:57:12Z

<p>69.114.173.59: /* מיטתו שלימה */</p> <hr /> <div>הרב משה אשכנזי ע&quot;ה נולד בכ&quot;א [[מנחם אב]] [[תר&quot;פ]] בולדיווסטוק לאביו הגאון הרב [[מאיר אשכנזי]], מגזע חסידי [[חב&quot;ד]] עוד מימי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. הרב משה היה בן יחיד ולו שתי אחיות. כבר מגיל צעיר חינכו אביו ב[[דרכי החסידות]].<br /> [[תמונה:123.jpg|left|thumb|200px|הרב משה אשכנזי]] <br /> <br /> == משנחאי לירושלים ==<br /> <br /> הרב משה אשכנזי היה רק בן שלוש כאשר החלה משפחתו במסע נדודי החיים. אביו - הרב [[מאיר אשכנזי]] קיבל הצעת רבנות בשנחאי שבסין, והמשפחה כולל הסבא הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] ורעייתו, העתיקה את מגוריה לעיר הרחוקה, שם התגורר הרב משה עד הגיעו לגיל 21. <br /> <br /> כאשר הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו החליטו לעלות ל[[ארץ הקודש]], החליט הרב מאיר אשכנזי לשלוח עמם את בנו היחיד כדי שילמד בארץ הקודש. <br /> <br /> עם הגיעו ל[[ירושלים]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)]]. שמחתו הייתה גדולה בשל עובדת היותו תלמיד מן המניין בישיבה חב&quot;דית, אלא שפער הידיעות בינו לבין התלמידים בישיבה היה גדול; הוא שלמד בבית ספר היהודי המקומי בשנחאי, ורק בשעות הפנאי למד מעט עם אביו, היה חסר ידע. לבעיה זו דאג אביו מראש כאשר סיכם עם ה[[משפיע]] הנודע הרב [[משה יהודה רייכמן]] ע&quot;ה שישמש כמורה פרטי לבנו הצעיר. <br /> <br /> שנתיים ימים למד הנער עם המשפיע הדגול, עד שהדביק בידיעותיו את בני גילו, או-אז החל ללמוד בכיתה רגילה. ימי בחרותו של הרב משה לא היו קלים כלל. הוא חי בישיבה, ורק לעיתים היה מבקר אצל הסבא והסבתא הישישים. המרחק בינו לבין הוריו היה גדול וקשה.<br /> <br /> == חתונה בימי השואה ==<br /> <br /> בחודש [[אייר]] [[תש&quot;ב]], השתדך ר' משה עם מרת דבורה, בתו של הרב [[אליעזר קרסיק]], רב קהילת חב&quot;ד, מנהל [[תומכי תמימים תל אביב]] וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] (ולימים יושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד). <br /> <br /> הימים ימי [[השואה]], ומשפחת הכלה חשבה לדחות את זמן החתונה בגלל המצב הכללי, ויותר מכך, בגלל שבאותם ימים איש לא ידע מה עלה בגורלם של בני משפחתה של דבורה. אולם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הורה במברק שלא לדחות את החתונה, ובאם יש אפשרות לקיימה בחודש [[אלול]]. <br /> <br /> הוראת הרבי קויימה במלואה, ובה' אלול תש&quot;ב נישאו הרב משה והרבנית [[דבורה אשכנזי]]. לאחר החתונה התגוררו תקופה קצרה בירושלים בבית הסבא הרב שניאור זלמן אשכנזי, ולאחר כחודשיים עברו להתגורר בתל אביב, שם שקד הרב משה על לימודיו בכולל אברכים. לאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, כאשר הוא תומך רבות בישיבת חב&quot;ד [[בתל אביב]] אותה ניהל חמיו הרב קרסיק. <br /> <br /> לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם הרב צבי הירש חיטריק, נסע ר' משה אשכנזי לניו יורק, או אז שהה אצל [[הרבי]] לראשונה. הרבי הורהו לנסות להסתדר בעבודה בניו יורק, ומפאת כך, שהה כשמונה חודשים בניו יורק. רק כאשר ראה שאפסו הסיכויים למצוא מקום עבודה מתאים, שב ארצה. היה זה לאחר [[תשרי]] תשי&quot;ב. <br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ח]] עזבה משפחת אשכנזי את ארץ ישראל והיגרה לברזיל, על פי הוראת הרבי. כשנתיים לאחר מכן, ה' ב[[ניסן]] [[תש&quot;כ]], נפטר חמיו [[הרב אליעזר קרסיק]], ובארץ הקודש נוצר חלל ריק. ה[[רב]] החב&quot;די שהיה מבכירי העסקנים-הפעלתנים בארץ בכלל ובתל אביב בפרט, נפטר מבלי שהיה מי שימלא את מקומו. <br /> <br /> לאחר הפטירה נכנסה בתו מרת טעמא גורארי' ל'[[יחידות]]' במהלכה הורה הרבי להודיע לגיסה הנמצא בברזיל, לשוב ארצה ולמלא את תפקידי חמיו. המסר הועבר לברזיל, ומשפחת אשכנזי שבה ארצה. <br /> <br /> על התפקידים החשובים שקיבל מהרבי כתב לפני מספר שנים: &quot;זכיתי להיות חבר באגודת חסידי חב&quot;ד מקדמא דנא, מאז שנשלחתי חזרה לארץ הקודש על ידי כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ, לקבל הרבנות של בית הכנסת וקהילת חב&quot;ד תל אביב כממלא מקום של חמי הרה&quot;ג הרה&quot;ח הרב חיים אליעזר קרסיק ע&quot;ה, וכמו כן בשאר תפקידיו, שמילא בעסקנות החב&quot;דית בארץ הקודש במשך שנים רבות, ואני מודה להקב&quot;ה על כך&quot;. <br /> <br /> את שלושת התפקידים שהרבי הטיל עליו, עשה הרב אשכנזי בנאמנות, במסירות ולשם שמים, ללא תמורה כספית כלשהי. הוא מסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה אוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנים האחרונות, כאשר ההליכה קשתה עליו, התעקש ללכת תמיד לבית הכנסת באומרו: &quot;הרבי אמר לי יאריך ימים על ממלכתו, עלי לקיים זאת&quot;. <br /> <br /> כחבר הנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד וישיבת '[[תומכי תמימים]]' המרכזית, השתתף בקביעות באסיפות, והיה אקטיבי מאוד; הביע דעות והגה רעיונות כיצד למלא את רצונו של הרבי. כל זאת עשה במשך קרוב לחמישים שנה. <br /> <br /> לאסיפות של ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית היה נוסע באוטובוס, למרות בקשותיו החוזרות ונשנות של המנהל הרב [[אפרים וולף]] לשלוח עבורו מונית. הרב אשכנזי מיאן לשמוע שבגינו יבוזבזו כספי ציבור. רק כאשר נהגו של ר' אפרים נקלע לאזור תל אביב או שהיה צורך שעוד אחד מחברי ההנהלה יגיע מתל אביב, הסכים ר' משה לנסוע 'ספיישל' ללוד. <br /> <br /> == נדחף עם הצעירים ==<br /> <br /> [[התקשרות]]ו לרבי הייתה ידועה. מילה של הרבי אליו הייתה בבחינת 'קודש קודשים', וכך גם חינך את ילדיו. כאשר היה צריך לכתוב מכתב לרבי, הייתה זו עבודה קשה ומורכבת. בנו המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] מתאר את ההכנות לכתיבת מכתב: &quot;אבא ע&quot;ה היה כותב את טיוטת המכתב, מעתיק לעוד טיוטה ושוב מעתיק בסגנון מעט אחר, וקורע, כותב שוב, ומתייאש. למחרת שוב כותב כמה פעמים, וכך זה ארך זמן רב בכל פעם, לעיתים אף שבועות, עד שהיה המכתב נשלח לרבי. היו גם מקרים שלאחר כל ההכנות והטיוטות הגיע למסקנה שאינו 'כלי' לכתוב את המכתב והפסיק את כתיבת המכתב באמצע...&quot; <br /> <br /> מידי שנה, לקראת סוף חודש [[טבת]] היה נוסע לאירופה, שם עסק במשך מספר ימים בעסקיו ומשם המשיך לרבי לקראת השבת שלפני [[י' שבט]] ואז היה נשאר כחודש ימים עד לאחר שבת שקלים. ומדוע להיות חודש שלם אצל הרבי פתאום באמצע השנה? הסיבה לכך נעוצה באחת השנים הראשונות כאשר שהה אצל הרבי בחודש שבט. כשנכנס ל'יחידות' שאלו הרבי אם הוא נשאר גם לשבת פרשת 'שקלים'. מכיוון שמילה של הרבי הייתה אצלו קודש, מאז נשאר כל שנה עד שבת שקלים ועד בכלל. רק אז היה שב לאירופה לצורך עסקיו ומשם לארץ הקודש. <br /> <br /> חתנו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] נזכר כיצד חמיו היה מבקש מהרבי בכל פעם מחדש רשות לצאת מהארץ: &quot;גם בשנים שכבר לא היו כל כך הרבה תשובות, חמי הרב אשכנזי לא היה יוצא מהארץ לפני שקיבל ברכה מהרבי&quot;. <br /> <br /> כאשר הרבי היה בבית הכנסת, ר' משה לא ישב. הוא תמיד עמד, אם זה בהתוועדות או בזמן תפילה או [[שיחת קודש]]. ר' משה גם לא חשב לשבת מאחורי הרבי כמו שאר הזקנים בני גילו, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות ב[[הפטרה]] או ב[[התוועדות]]. <br /> <br /> מסירותו לרבי הייתה גדולה ביותר. כאשר נודע לו כי ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק ר' משה הלך ללוות מגמ&quot;ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה. את הפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביו. <br /> <br /> את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ&quot;ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ&quot;ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל [[ספר תורה של הרבי]] יהיה פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו את כל החוב בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ&quot;ח חמש מאות לירות ללא אומר ודברים... <br /> <br /> ה[[שידורים]] של התוועדויות הרבי בתל אביב, התקיימו בביתו. לא רק שאירח את החסידים באישון ליל לשידור, אלא בסיום השידור הייתה רעייתו הרבנית דואגת להגיש לכל הנוכחים מזונות ושתיה. <br /> <br /> וכמים הפנים לפנים. ביטוי נדיר נשמע מהרבי אודותו כאשר פלוני פנה אל הרבי בתלונות נגדו, או אז אמר הרבי: &quot;מעולם לא שמעתי אודותו מילה רעה&quot;. הרבי שב וכפל את הדברים. <br /> <br /> למרות שהיה נוסע רבות לרבי, כל נסיעה הייתה מלווה בהכנות חסידיות ממושכות. מספרת בתו מרת מלכה ווילשאנסקי: &quot;היה זה באמצע חודש אלול תשנ&quot;ה, כאשר התאפשר לאחד מבני המשפחה להעביר לאבא כרטיס חינם, אבל היה עליו לנסוע באופן מיידי. 'לנסוע בלי הכנה?' התפלא אבא והחליט להישאר בבית. כזה היה אבא, הוא לא היה מסוגל לנסוע לרבי מלך המשיח ללא הכנה מוקדמת&quot;. <br /> <br /> == בלי 'יחי' יאבדו את הדרך ==<br /> <br /> הפצת [[בשורת הגאולה]] היה מבצע שבער בעצמותיו של ר' משה. הוא נטל חלק באירועים רבים [[לקבלת פני משיח]] ולעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. למרות חולשתו וקשייו, הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק את הציבור. <br /> <br /> &quot;בלי 'יחי' יאבדו את הדרך&quot; היה זה משפט ששגור בפיו בשנים האחרונות. כאשר בהתוועדות חסידית דיבר אחד המשפיעים כי הדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא לימוד חסידות, ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, אמר לו ר' משה: &quot;הכרתי הרבה חסידים של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] והרבי הריי&quot;צ שלמדו חסידות, הם למדו '[[ליקוטי תורה]]' ו'[[תורה אור]]', [[תניא]] ו[[מאמר]]ים, אבל הם לא היו מקושרים לרבי, אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה חסר להם 'רבי' ולכן הם לא המשיכו בדרך אבות. הוא הדין עם [[משיח]]&quot;. <br /> <br /> את בתו מרת אסתר השיא ר' משה לרב נחמן יוסף טברסקי, מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]], בנו של האדמו&quot;ר רבי ישראל מרדכי זצ&quot;ל מרחמסטריווקה. <br /> <br /> כאשר סיפרו לאדמו&quot;ר רבי ישראל מרדכי זצ&quot;ל בשנת [[תשנ&quot;ג]] כי יצא כרוז נגד אמונת חב&quot;ד, ונאמר בו כי &quot;אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו&quot;ר מ[[ליובאוויטש]] הוא מלך המשיח&quot;, הגיב על כך בחריפות והוסיף: &quot;מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא מלך המשיח&quot;. <br /> <br /> == ירא שמים מרבים ==<br /> <br /> ר' משה היה ירא שמים מרבים, איש אמיתי, ועל כך סיפורים רבים. <br /> <br /> קפידות מיוחדות היו לו לגבי נטילת ידיים לאחר השינה ולגבי תפילה וברכה עם שני כיסויים על הראש. &quot;מעולם לא הוציא מפיו שם ה' ללא שני כיסויים. פעם למדתי חומש עם כיפה בלבד על ראשי, ואבי גער בי&quot;, מספר בנו ר' חיים, ומוסיף: &quot;בשנים האחרונות אושפז אבא בבית הרפואה, הוא היה מקפיד ליטול ידיים כל אימת שנמנם אפילו לרגע קט. כך הקפיד גם בבית הרפואה לברך ולהתפלל עם שני כיסויים על הראש. אחת הסיבות שהיינו עמו 42 שעות ביממה, היה בשביל לסייע בעדו למלאות את הקפידות שהיו טבועות בדם נפשו&quot;. <br /> <br /> כן הקפיד מאוד ללבוש כובע וחליפה בברכות השחר, ברכת המזון, [[קריאת שמע שעל המיטה]] ועוד. קפידה זו הייתה עד הסוף; הוא לא הקל על עצמו גם כשהדבר היה כרוך בקשיים ובמאמצים רבים. <br /> <br /> הכנה לדבר מצוה הייתה אצלו חוק בל יעבור, על כך מספרת בתו מרת מלכה וילשנסקי: &quot;לכל דבר מצווה היה מתכונן באופן מיוחד, ועושה זאת במתינות ולפי כל דקדוקי והידורי ההלכה. אם זה בהכנה מיוחדת להדלקת נר חנוכה, בדיקת נקיות הידיים והציפורניים לפני נטילת ידיים, או בשעות הארוכות שהקדיש לבדיקת חמץ ועוד כהנה רבות&quot;. <br /> <br /> הכנותיו היו לשם דבר גם מחוץ לחב&quot;ד, אם זה בתל אביב ואם זה באירופה במקומות בהם ביקר תדיר לרגל מסחרו. כל זאת למרות רצונו להצניע את מעשיו. לדוגמה, בבית כנסת נחלת בנימין, עד שהתמנה לרב, היה מקומו הקבוע במערב בית הכנסת, אך כשהתמנה לרב על פי הוראה של הרבי, החל לשבת במזרח אך לא במקום הרב, וזאת מצניעות וענווה. <br /> <br /> האמת הייתה נר לרגליו וכך חינך גם את בניו ובנותיו. הוא פשוט לא היה מסוגל לומר דבר שאינו אמת במאת האחוזים. זה התבטא אצלו בכל פרט. <br /> <br /> לאחרונה, בשיחה עם אחד מנכדיו על האמונה ברבי מלך המשיח, הסביר מדוע אמונתו העמוקה מתבטאת בעיקר בעניינים פנימיים: &quot;חינכו אותי בישיבה לאמת, ומאחר וברור לי שהדבר אמת אני מהווה חלק ממנו ותומך בו. אך אינני מרגיש שהגעתי למידת הרגש המתאימה שאטול חלק בראש בפרסומים השונים&quot;. <br /> <br /> התוועדות לדידו הייתה קודש, ומשום כך הקפיד שלא לעזוב התוועדות טרם סיומה. בדרך כלל לא היה מדבר בהתוועדות אלא אם כן נשאל משהו. הוא היה יושב בביטול מוחלט כלפי זקני החסידים. כך היה לו ביטול מול חמיו וחמותו. כל מה שאמרו היה בשבילו המילה האחרונה מבלי להתווכח איתם כלל. <br /> <br /> == הוי זהיר טפי ==<br /> <br /> ר' משה היה 'זהיר טפי' במידת הצדקה. &quot;אבא היה מחלק הרבה מאוד צדקה בסתר, ודאג שגם אנחנו ילדיו נדע שצריכים לתת צדקה והרבה&quot; - מספר בנו ר' חיים - &quot;ואילו לעצמו הסתפק במינימום. הוא שנא שמבזבזים על דברים של מה בכך. חבילות חבילות של צ'קים שקיבל תמורת הלוואות, שכבו בבית כאבן שאין לה הופכין, ואבא לא הלך לפדותם. היו אלו הלוואות שלקחו חשובי אנ&quot;ש ואבא ידע שיהיה להם קשה אם יפדה את הצ'ק. <br /> <br /> משך שנים רבות, נהג מידי [[י&quot;א ניסן]] להעביר עשרת אלפים דולר לידיד נעוריו הרב [[משה ובר]] ע&quot;ה, והוא היה מחלק את הסכום לעשרה תלמידי חכמים נצרכים בכדי שיהיה להם לצרכי חג הפסח. הוא היה מבקש מהרב ובר שהוא יכתוב לרבי דו&quot;ח למי חילק. כמה פעמים שיגר הרבי אליו מכתבים בהם הודה ובירך אותו על המעשה המיוחד. <br /> <br /> במשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנים האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, לקראת פסח וראש השנה, יוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו משכבר הימים עבור משפחות נצרכות. <br /> <br /> גיוס הכספים לקראת [[ראש השנה]] החל כבר בתחילת חודש אלול, ולאחר פורים החל לגייס כספים לקראת פסח. הוא כיתת רגליו ממשרד למשרד, כאשר ההיכרות רבת השנים פתחה בפניו דלתות רבות. את כל הסכומים הגדולים שקיבץ, חילק לגופים חב&quot;דיים ואחרים המסייעים לנזקקים לקראת החגים. <br /> <br /> בשנים האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, הצטרפו אליו הנכדים למסע החשוב הזה. בחודש אלול האחרון, כאשר הנכדים שהו ב-‏[[770]] ולא נמצא מי שיסייע בעדו, החליט כי למרות מצבו הרפואי המורכב, עליו להמשיך את מנהגו המבורך.<br /> <br /> <br /> == מיטתו שלימה ==<br /> <br /> זכה הרב אשכנזי וכל בניו בנותיו, נכדיו וניניו הולכים בדרכי התורה והחסידות, ורבים מהם משמשים כשלוחי הרבי מלך המשיח ברחבי תבל. הרב אשכנזי אכן השקיע רבות בחינוך ילדיו ונכדיו. <br /> <br /> בשנים שבניו למדו בישיבה בכפר חב&quot;ד, נהג לפקוד את הישיבה מידי יום שלישי. חום הקיץ וקור החורף לא הרתיעו אותו מלהגיע לישיבה בכדי לעקוב אחר לימודי בניו ולשוחח עם המשגיח והר&quot;מים. כך התעניין גם במצב לימודיהם של הנכדים. בכל פעם שהיה מגיע לאסיפת הנהלה בישיבת 'תומכי תמימים' בלוד, הנכדים כבר עמדו במצב הכן לקבל את פני הסבא, שיבוא להתעדכן גם במצב הלימודים וההנהגה שלהם. <br /> <br /> יש לציין כי לצידו עמדה רעייתו הרבנית דבורה שהבינה היטב בלימוד, שכן כבר בנערותה על פי הוראת הרבי הריי&quot;צ למדה מאמרי חסידות עמוקים עם גדולי החסידים. אף היא עודדה והתעדכנה כל העת בהתקדמות הנכדים בלימוד. <br /> <br /> בחודש [[סיון]] [[תשס&quot;ה]] נפטרה רעייתו הרבנית דבורה בפתאומיות. כשדבר פטירתה הגיע לאוזני בנו הרב [[נתן אשכנזי]], נפטר אף מכאב ועגמת נפש. <br /> <br /> הצער והכאב הנורא נגעו לליבו מאוד. הוא לא מצא לעצמו מנוחה, אולם לא התבטא בשום מילה של טרוניה כלפי שמיא. <br /> <br /> בשבועות האחרונים לחייו ביקש להתארח אצל בתו מרת מלכה ווילשאנסקי ב[[צפת]]. כשבוע וחצי לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות, וכתוצאה מסיבוכים נגרם התקף לב קשה. ביום שבת כ&quot;ג בטבת נפטר ונטמן למחרת, יום ההילולא של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> הותיר אחריו בנים ובנות: הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבו של כפר חב&quot;ד, הרב חיים אשכנזי - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומונה מיד לאחר פטירתו לממלא מקום אביו ברבנות בתל אביב, שליחת הרבי בצפת מרת מלכה ווילשאנסקי, ומרת אסתר טברסקי מחנכת למופת מקראון הייטס.<br /> <br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|א]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=9672 2007-07-04T04:24:47Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[תמונה:משקה.jpg|left|thumb|250px|מציוריו של [[זלמן קליינמן]] - [[חסיד]] לאחר אמירת 'לחיים']]<br /> על &quot;משקה&quot; אומרים[[חסיד|החסידים]] 'לחיים' [[התוועדות|בהתוועדוית]]. ה'משקה' הינו משקה אלכוהולי.<br /> <br /> ידועה התוועדות [[פורים]] [[תשח&quot;י]] בה אמר [[הרבי]] 'לחיים' על המשקה בנדקטין. <br /> <br /> בשנים הראשונות השתמש הרבי במשקה הנקרא בנדקטין (צהוב) ובעקבות מעשה שהי' עבר הרבי להשתמש במשקה 'סמירנוף' (לבן) אשר עד היום הוא המשקה העיקרי שמשתמשים בו בהתוועדויות חסידיות ב[[770]].<br /> <br /> ==תכונותיו של ה'משקה' ==<br /> <br /> *'משקה' הוא שמן מכונות חסידי. כידוע, במכונות גדולות בהן יש חלקי מתכת רבים המתחככים האחד בשני - יכולה ההתחככות ליצור חום לא רצוי והמכונה תישחק. לשם כך מכניסים 'שמן מכונות' הגורם לחלקים לנוע באופן חלק לאורך ימים ושנים טובות. כן הוא ה'משקה'; כשאנו נמצאים בחיים הרגילים - יש לנו חלקים ה'מתחככים' אחד בשני, יש לנו גם התחככות עם ענינים רוחניים - 'מנהג כזה לא נח לי', 'ההידור ההוא יותר מידי עבורי'. ה'משקה' מרכך אפוא את הקצוות, וגורם לכולנו להתרומם יחדיו מעל החיים הרוחניים בלי חיכוכים מיותרים. <br /> <br /> *&quot;ה'משקה' הוא דבק חסידי - הוא מאחד את כולנו בהתוועדות בבחינת 'גדולה לגימה שמקרבת'. <br /> <br /> *&quot;ה'משקה' הוא חומר דלק חסידי - פעמים, שהאש אי שם בחדרי ליבו של אדם מתעמעמת והולכת, נוטל הוא מעט 'משקה', וזה 'מפעפע' וחודר את כל השכבות והסירכות עד שמגיע אל הניצוץ - ואז - נדלקת בעירה חסידית גדולה. <br /> <br /> *&quot;[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נ&quot;ע אמר כי 'עצם ה'משקה' צריך להיות מושלל אצל חסידים, ואם כן, זהו פלא כיצד מגיעים חסידים ל'משקה'. <br /> <br /> &quot;אלא מאי? העניין הוא, שכשלוקחים במדידה את הכמות הרצויה - הדבר מועיל, האש נדלקת; ניתן לשבת עם השני עם כל האהבה, וניתן לומר לשני באהבה אמיתית מה לשפר. אבל כשלוקחים יותר מידי, זה יכול לגרום לשריפה ר&quot;ל. כששמים יותר מידי דבק - העצמים המודבקים מחליקים ולבסוף לא נדבקים; אם ישימו יותר מידי 'שמן מכונות' תהיה הצפה, והמכונות תיהרסנה. <br /> <br /> *&quot;צריך להפנים, כי 'משקה' הוא לא ההתוועדות. 'משקה' הוא פתח. 'לחיים' הוא כלי עזר, אך לא העיקר. <br /> <br /> ==התקנה הידועה==<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] נתן הרבי כללים לשתיית 'משקה': מותר לשתות שלש כוסיות וכולן ביחד שלא תעבורנה את הרביעית, ובמקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות ופשוט לא לשתות. כמו כן, אין לעשות קידוש על 'משקה' בשום אופן. וכשעושים קידוש על יין, לא לגמור את כל הכוס, אלא רוב כוס. <br /> <br /> תקנות אלו מיועדים לכלל החסידים שגילם אינו עולה על 40. <br /> <br /> באחת הפעמים הרבי אף התבטא בחריפות רבה נגד השותים יתר על המידה. הרבי אמר כי אין הם [[שלוחים|שלוחיו]], ומבקש מהם שלא לצאת לענינים שבשליחותו. הדברים נאמרו כלפי ההולכים [[תהלוכה|בתהלוכות]] ב[[שמחת תורה]] וב[[שבועות]], יציאה בשליחות ה[[מל&quot;ח]] ועוד. הרבי התבטא 'וואס שלעפסטו מיר אריין' [= מדוע סוחב אותי אתה לשם]?&quot; <br /> <br /> ===ההבדל בין דורנו לדורות הקדומים===<br /> <br /> &quot;הרבי כתב אל המשפיע ר' [[פרץ מוצקין]] ע&quot;ה את ההבדל בין הדורות הקודמים לדורותינו בעניין 'משקה', ומציין שם שתי נקודות: <br /> <br /> א. כי ניתנו כבר הכוחות ל[[אנ&quot;ש]], על ידי רוב המאמרים הקלים [[שיחה|והשיחות]] בעניינים של הסברה והבנה, לפעול על השומעים מבלי שיהיו זקוקים ל'משקה' בשופי, ודי ומספיק גם המעט בזה. <br /> <br /> ב. כיוון שהיום התרבתה העבודה בהפצת המעיינות חוצה, וענין השתיה יכול לבלבל בזה - לכן הרבי מגביל כיום את שתיית ה'משקה'. <br /> <br /> === 'תחליפים' ל'משקה' ===<br /> <br /> הרבי ביאר שיינה של תורה - תורת החסידות - היא תחליף לשתיית 'משקה'. בנוגע לשתיית ארבע כוסות באחרון של פסח, הורה הרבי שאין לשתות כוסות שלמים (כמו בליל הסדר), ואם יש בכך צורך, ניתן לעשות זאת ברוחניות: לחזור בעל פה ארבעה [[מאמר|מאמרי]] חסידות ו&quot;כיוון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא גם בגשמיות...&quot; <br /> <br /> גם לאנ&quot;ש מעל גיל ארבעים שאצלם ה'גזירה' קלה יותר - מצביע הרבי על 'יינה של תורה' כשתיה הנכונה, ומ'משקה' זה בוודאי יש לשתות בשופי'. <br /> <br /> חסיד בשם יצחק הולצמן נכנס ל[[יחידות]] לרבי בחודש [[אדר]] בשנת [[תשל&quot;ו]] ושאל בכתב לגבי התוועדויות עם 'משקה' בישיבות תיכוניות. <br /> <br /> הרבי הגיב בצורה מיוחדת: הוא הרים את שתי ידיו הקדושות על השולחן, הגביה את עיניו הק', דפק בחוזקה על שולחנו ואמר: אין צורך ב'משקה', אף לא ביין, אפשר פשוט להתוועד עם סודה.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=9664 2007-07-04T03:56:03Z

<p>69.114.173.59: /* משנחאי לירושלים */</p> <hr /> <div>הרב משה אשכנזי ע&quot;ה נולד בכ&quot;א [[מנחם אב]] [[תר&quot;פ]] בולדיווסטוק לאביו הגאון הרב [[מאיר אשכנזי]], מגזע חסידי [[חב&quot;ד]] עוד מימי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. הרב משה היה בן יחיד ולו שתי אחיות. כבר מגיל צעיר חינכו אביו ב[[דרכי החסידות]].<br /> [[תמונה:123.jpg|left|thumb|200px|הרב משה אשכנזי]] <br /> <br /> == משנחאי לירושלים ==<br /> <br /> הרב משה אשכנזי היה רק בן שלוש כאשר החלה משפחתו במסע נדודי החיים. אביו - הרב [[מאיר אשכנזי]] קיבל הצעת רבנות בשנחאי שבסין, והמשפחה כולל הסבא הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] ורעייתו, העתיקה את מגוריה לעיר הרחוקה, שם התגורר הרב משה עד הגיעו לגיל 21. <br /> <br /> כאשר הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו החליטו לעלות ל[[ארץ הקודש]], החליט הרב מאיר אשכנזי לשלוח עמם את בנו היחיד כדי שילמד בארץ הקודש. <br /> <br /> עם הגיעו ל[[ירושלים]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)]]. שמחתו הייתה גדולה בשל עובדת היותו תלמיד מן המניין בישיבה חב&quot;דית, אלא שפער הידיעות בינו לבין התלמידים בישיבה היה גדול; הוא שלמד בבית ספר היהודי המקומי בשנחאי, ורק בשעות הפנאי למד מעט עם אביו, היה חסר ידע. לבעיה זו דאג אביו מראש כאשר סיכם עם ה[[משפיע]] הנודע הרב [[משה יהודה רייכמן]] ע&quot;ה שישמש כמורה פרטי לבנו הצעיר. <br /> <br /> שנתיים ימים למד הנער עם המשפיע הדגול, עד שהדביק בידיעותיו את בני גילו, או-אז החל ללמוד בכיתה רגילה. ימי בחרותו של הרב משה לא היו קלים כלל. הוא חי בישיבה, ורק לעיתים היה מבקר אצל הסבא והסבתא הישישים. המרחק בינו לבין הוריו היה גדול וקשה.<br /> <br /> == חתונה בימי השואה ==<br /> <br /> בחודש [[אייר]] [[תש&quot;ב]], השתדך ר' משה עם מרת דבורה, בתו של הרב [[אליעזר קרסיק]], רב קהילת חב&quot;ד, מנהל [[תומכי תמימים תל אביב]] וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] (ולימים יושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד). <br /> <br /> הימים ימי [[השואה]], ומשפחת הכלה חשבה לדחות את זמן החתונה בגלל המצב הכללי, ויותר מכך, בגלל שבאותם ימים איש לא ידע מה עלה בגורלם של בני משפחתה של דבורה. אולם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הורה במברק שלא לדחות את החתונה, ובאם יש אפשרות לקיימה בחודש [[אלול]]. <br /> <br /> הוראת הרבי קויימה במלואה, ובה' אלול תש&quot;ב נישאו הרב משה והרבנית [[דבורה אשכנזי]]. לאחר החתונה התגוררו תקופה קצרה בירושלים בבית הסבא הרב שניאור זלמן אשכנזי, ולאחר כחודשיים עברו להתגורר בתל אביב, שם שקד הרב משה על לימודיו בכולל אברכים. לאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, כאשר הוא תומך רבות בישיבת חב&quot;ד [[בתל אביב]] אותה ניהל חמיו הרב קרסיק. <br /> <br /> לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם הרב צבי הירש חיטריק, נסע ר' משה אשכנזי לניו יורק, או אז שהה אצל [[הרבי]] לראשונה. הרבי הורהו לנסות להסתדר בעבודה בניו יורק, ומפאת כך, שהה כשמונה חודשים בניו יורק. רק כאשר ראה שאפסו הסיכויים למצוא מקום עבודה מתאים, שב ארצה. היה זה לאחר [[תשרי]] תשי&quot;ב. <br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ח]] עזבה משפחת אשכנזי את ארץ ישראל והיגרה לברזיל, על פי הוראת הרבי. כשנתיים לאחר מכן, ה' ב[[ניסן]] [[תש&quot;כ]], נפטר חמיו [[הרב אליעזר קרסיק]], ובארץ הקודש נוצר חלל ריק. ה[[רב]] החב&quot;די שהיה מבכירי העסקנים-הפעלתנים בארץ בכלל ובתל אביב בפרט, נפטר מבלי שהיה מי שימלא את מקומו. <br /> <br /> לאחר הפטירה נכנסה בתו מרת טעמא גורארי' ל'[[יחידות]]' במהלכה הורה הרבי להודיע לגיסה הנמצא בברזיל, לשוב ארצה ולמלא את תפקידי חמיו. המסר הועבר לברזיל, ומשפחת אשכנזי שבה ארצה. <br /> <br /> על התפקידים החשובים שקיבל מהרבי כתב לפני מספר שנים: &quot;זכיתי להיות חבר באגודת חסידי חב&quot;ד מקדמא דנא, מאז שנשלחתי חזרה לארץ הקודש על ידי כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ, לקבל הרבנות של בית הכנסת וקהילת חב&quot;ד תל אביב כממלא מקום של חמי הרה&quot;ג הרה&quot;ח הרב חיים אליעזר קרסיק ע&quot;ה, וכמו כן בשאר תפקידיו, שמילא בעסקנות החב&quot;דית בארץ הקודש במשך שנים רבות, ואני מודה להקב&quot;ה על כך&quot;. <br /> <br /> את שלושת התפקידים שהרבי הטיל עליו, עשה הרב אשכנזי בנאמנות, במסירות ולשם שמים, ללא תמורה כספית כלשהי. הוא מסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה אוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנים האחרונות, כאשר ההליכה קשתה עליו, התעקש ללכת תמיד לבית הכנסת באומרו: &quot;הרבי אמר לי יאריך ימים על ממלכתו, עלי לקיים זאת&quot;. <br /> <br /> כחבר הנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד וישיבת '[[תומכי תמימים]]' המרכזית, השתתף בקביעות באסיפות, והיה אקטיבי מאוד; הביע דעות והגה רעיונות כיצד למלא את רצונו של הרבי. כל זאת עשה במשך קרוב לחמישים שנה. <br /> <br /> לאסיפות של ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית היה נוסע באוטובוס, למרות בקשותיו החוזרות ונשנות של המנהל הרב [[אפרים וולף]] לשלוח עבורו מונית. הרב אשכנזי מיאן לשמוע שבגינו יבוזבזו כספי ציבור. רק כאשר נהגו של ר' אפרים נקלע לאזור תל אביב או שהיה צורך שעוד אחד מחברי ההנהלה יגיע מתל אביב, הסכים ר' משה לנסוע 'ספיישל' ללוד. <br /> <br /> == נדחף עם הצעירים ==<br /> <br /> [[התקשרות]]ו לרבי הייתה ידועה. מילה של הרבי אליו הייתה בבחינת 'קודש קודשים', וכך גם חינך את ילדיו. כאשר היה צריך לכתוב מכתב לרבי, הייתה זו עבודה קשה ומורכבת. בנו המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] מתאר את ההכנות לכתיבת מכתב: &quot;אבא ע&quot;ה היה כותב את טיוטת המכתב, מעתיק לעוד טיוטה ושוב מעתיק בסגנון מעט אחר, וקורע, כותב שוב, ומתייאש. למחרת שוב כותב כמה פעמים, וכך זה ארך זמן רב בכל פעם, לעיתים אף שבועות, עד שהיה המכתב נשלח לרבי. היו גם מקרים שלאחר כל ההכנות והטיוטות הגיע למסקנה שאינו 'כלי' לכתוב את המכתב והפסיק את כתיבת המכתב באמצע...&quot; <br /> <br /> מידי שנה, לקראת סוף חודש [[טבת]] היה נוסע לאירופה, שם עסק במשך מספר ימים בעסקיו ומשם המשיך לרבי לקראת השבת שלפני [[י' שבט]] ואז היה נשאר כחודש ימים עד לאחר שבת שקלים. ומדוע להיות חודש שלם אצל הרבי פתאום באמצע השנה? הסיבה לכך נעוצה באחת השנים הראשונות כאשר שהה אצל הרבי בחודש שבט. כשנכנס ל'יחידות' שאלו הרבי אם הוא נשאר גם לשבת פרשת 'שקלים'. מכיוון שמילה של הרבי הייתה אצלו קודש, מאז נשאר כל שנה עד שבת שקלים ועד בכלל. רק אז היה שב לאירופה לצורך עסקיו ומשם לארץ הקודש. <br /> <br /> חתנו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] נזכר כיצד חמיו היה מבקש מהרבי בכל פעם מחדש רשות לצאת מהארץ: &quot;גם בשנים שכבר לא היו כל כך הרבה תשובות, חמי הרב אשכנזי לא היה יוצא מהארץ לפני שקיבל ברכה מהרבי&quot;. <br /> <br /> כאשר הרבי היה בבית הכנסת, ר' משה לא ישב. הוא תמיד עמד, אם זה בהתוועדות או בזמן תפילה או [[שיחת קודש]]. ר' משה גם לא חשב לשבת מאחורי הרבי כמו שאר הזקנים בני גילו, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות ב[[הפטרה]] או ב[[התוועדות]]. <br /> <br /> מסירותו לרבי הייתה גדולה ביותר. כאשר נודע לו כי ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק ר' משה הלך ללוות מגמ&quot;ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה. את הפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביו. <br /> <br /> את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ&quot;ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ&quot;ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל [[ספר תורה של הרבי]] יהיה פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו את כל החוב בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ&quot;ח חמש מאות לירות ללא אומר ודברים... <br /> <br /> ה[[שידורים]] של התוועדויות הרבי בתל אביב, התקיימו בביתו. לא רק שאירח את החסידים באישון ליל לשידור, אלא בסיום השידור הייתה רעייתו הרבנית דואגת להגיש לכל הנוכחים מזונות ושתיה. <br /> <br /> וכמים הפנים לפנים. ביטוי נדיר נשמע מהרבי אודותו כאשר פלוני פנה אל הרבי בתלונות נגדו, או אז אמר הרבי: &quot;מעולם לא שמעתי אודותו מילה רעה&quot;. הרבי שב וכפל את הדברים. <br /> <br /> למרות שהיה נוסע רבות לרבי, כל נסיעה הייתה מלווה בהכנות חסידיות ממושכות. מספרת בתו מרת מלכה ווילשאנסקי: &quot;היה זה באמצע חודש אלול תשנ&quot;ה, כאשר התאפשר לאחד מבני המשפחה להעביר לאבא כרטיס חינם, אבל היה עליו לנסוע באופן מיידי. 'לנסוע בלי הכנה?' התפלא אבא והחליט להישאר בבית. כזה היה אבא, הוא לא היה מסוגל לנסוע לרבי מלך המשיח ללא הכנה מוקדמת&quot;. <br /> <br /> == בלי 'יחי' יאבדו את הדרך ==<br /> <br /> הפצת [[בשורת הגאולה]] היה מבצע שבער בעצמותיו של ר' משה. הוא נטל חלק באירועים רבים [[לקבלת פני משיח]] ולעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. למרות חולשתו וקשייו, הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק את הציבור. <br /> <br /> &quot;בלי 'יחי' יאבדו את הדרך&quot; היה זה משפט ששגור בפיו בשנים האחרונות. כאשר בהתוועדות חסידית דיבר אחד המשפיעים כי הדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא לימוד חסידות, ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, אמר לו ר' משה: &quot;הכרתי הרבה חסידים של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] והרבי הריי&quot;צ שלמדו חסידות, הם למדו '[[ליקוטי תורה]]' ו'[[תורה אור]]', [[תניא]] ו[[מאמר]]ים, אבל הם לא היו מקושרים לרבי, אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה חסר להם 'רבי' ולכן הם לא המשיכו בדרך אבות. הוא הדין עם [[משיח]]&quot;. <br /> <br /> את בתו מרת אסתר השיא ר' משה לרב נחמן יוסף טברסקי, מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]], בנו של האדמו&quot;ר רבי ישראל מרדכי זצ&quot;ל מרחמסטריווקה. <br /> <br /> כאשר סיפרו לאדמו&quot;ר רבי ישראל מרדכי זצ&quot;ל בשנת [[תשנ&quot;ג]] כי יצא כרוז נגד אמונת חב&quot;ד, ונאמר בו כי &quot;אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו&quot;ר מ[[ליובאוויטש]] הוא מלך המשיח&quot;, הגיב על כך בחריפות והוסיף: &quot;מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא מלך המשיח&quot;. <br /> <br /> == ירא שמים מרבים ==<br /> <br /> ר' משה היה ירא שמים מרבים, איש אמיתי, ועל כך סיפורים רבים. <br /> <br /> קפידות מיוחדות היו לו לגבי נטילת ידיים לאחר השינה ולגבי תפילה וברכה עם שני כיסויים על הראש. &quot;מעולם לא הוציא מפיו שם ה' ללא שני כיסויים. פעם למדתי חומש עם כיפה בלבד על ראשי, ואבי גער בי&quot;, מספר בנו ר' חיים, ומוסיף: &quot;בשנים האחרונות אושפז אבא בבית הרפואה, הוא היה מקפיד ליטול ידיים כל אימת שנמנם אפילו לרגע קט. כך הקפיד גם בבית הרפואה לברך ולהתפלל עם שני כיסויים על הראש. אחת הסיבות שהיינו עמו 42 שעות ביממה, היה בשביל לסייע בעדו למלאות את הקפידות שהיו טבועות בדם נפשו&quot;. <br /> <br /> כן הקפיד מאוד ללבוש כובע וחליפה בברכות השחר, ברכת המזון, [[קריאת שמע שעל המיטה]] ועוד. קפידה זו הייתה עד הסוף; הוא לא הקל על עצמו גם כשהדבר היה כרוך בקשיים ובמאמצים רבים. <br /> <br /> הכנה לדבר מצוה הייתה אצלו חוק בל יעבור, על כך מספרת בתו מרת מלכה וילשנסקי: &quot;לכל דבר מצווה היה מתכונן באופן מיוחד, ועושה זאת במתינות ולפי כל דקדוקי והידורי ההלכה. אם זה בהכנה מיוחדת להדלקת נר חנוכה, בדיקת נקיות הידיים והציפורניים לפני נטילת ידיים, או בשעות הארוכות שהקדיש לבדיקת חמץ ועוד כהנה רבות&quot;. <br /> <br /> הכנותיו היו לשם דבר גם מחוץ לחב&quot;ד, אם זה בתל אביב ואם זה באירופה במקומות בהם ביקר תדיר לרגל מסחרו. כל זאת למרות רצונו להצניע את מעשיו. לדוגמה, בבית כנסת נחלת בנימין, עד שהתמנה לרב, היה מקומו הקבוע במערב בית הכנסת, אך כשהתמנה לרב על פי הוראה של הרבי, החל לשבת במזרח אך לא במקום הרב, וזאת מצניעות וענווה. <br /> <br /> האמת הייתה נר לרגליו וכך חינך גם את בניו ובנותיו. הוא פשוט לא היה מסוגל לומר דבר שאינו אמת במאת האחוזים. זה התבטא אצלו בכל פרט. <br /> <br /> לאחרונה, בשיחה עם אחד מנכדיו על האמונה ברבי מלך המשיח, הסביר מדוע אמונתו העמוקה מתבטאת בעיקר בעניינים פנימיים: &quot;חינכו אותי בישיבה לאמת, ומאחר וברור לי שהדבר אמת אני מהווה חלק ממנו ותומך בו. אך אינני מרגיש שהגעתי למידת הרגש המתאימה שאטול חלק בראש בפרסומים השונים&quot;. <br /> <br /> התוועדות לדידו הייתה קודש, ומשום כך הקפיד שלא לעזוב התוועדות טרם סיומה. בדרך כלל לא היה מדבר בהתוועדות אלא אם כן נשאל משהו. הוא היה יושב בביטול מוחלט כלפי זקני החסידים. כך היה לו ביטול מול חמיו וחמותו. כל מה שאמרו היה בשבילו המילה האחרונה מבלי להתווכח איתם כלל. <br /> <br /> == הוי זהיר טפי ==<br /> <br /> ר' משה היה 'זהיר טפי' במידת הצדקה. &quot;אבא היה מחלק הרבה מאוד צדקה בסתר, ודאג שגם אנחנו ילדיו נדע שצריכים לתת צדקה והרבה&quot; - מספר בנו ר' חיים - &quot;ואילו לעצמו הסתפק במינימום. הוא שנא שמבזבזים על דברים של מה בכך. חבילות חבילות של צ'קים שקיבל תמורת הלוואות, שכבו בבית כאבן שאין לה הופכין, ואבא לא הלך לפדותם. היו אלו הלוואות שלקחו חשובי אנ&quot;ש ואבא ידע שיהיה להם קשה אם יפדה את הצ'ק. <br /> <br /> משך שנים רבות, נהג מידי [[י&quot;א ניסן]] להעביר עשרת אלפים דולר לידיד נעוריו הרב [[משה ובר]] ע&quot;ה, והוא היה מחלק את הסכום לעשרה תלמידי חכמים נצרכים בכדי שיהיה להם לצרכי חג הפסח. הוא היה מבקש מהרב ובר שהוא יכתוב לרבי דו&quot;ח למי חילק. כמה פעמים שיגר הרבי אליו מכתבים בהם הודה ובירך אותו על המעשה המיוחד. <br /> <br /> במשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנים האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, לקראת פסח וראש השנה, יוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו משכבר הימים עבור משפחות נצרכות. <br /> <br /> גיוס הכספים לקראת [[ראש השנה]] החל כבר בתחילת חודש אלול, ולאחר פורים החל לגייס כספים לקראת פסח. הוא כיתת רגליו ממשרד למשרד, כאשר ההיכרות רבת השנים פתחה בפניו דלתות רבות. את כל הסכומים הגדולים שקיבץ, חילק לגופים חב&quot;דיים ואחרים המסייעים לנזקקים לקראת החגים. <br /> <br /> בשנים האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, הצטרפו אליו הנכדים למסע החשוב הזה. בחודש אלול האחרון, כאשר הנכדים שהו ב-‏[[770]] ולא נמצא מי שיסייע בעדו, החליט כי למרות מצבו הרפואי המורכב, עליו להמשיך את מנהגו המבורך.<br /> <br /> <br /> == מיטתו שלימה ==<br /> <br /> זכה הרב אשכנזי וכל בניו בנותיו, נכדיו וניניו הולכים בדרכי התורה והחסידות, ורבים מהם משמשים כשלוחי הרבי מלך המשיח ברחבי תבל. הרב אשכנזי אכן השקיע רבות בחינוך ילדיו ונכדיו. <br /> <br /> בשנים שבניו למדו בישיבה בכפר חב&quot;ד, נהג לפקוד את הישיבה מידי יום שלישי. חום הקיץ וקור החורף לא הרתיעו אותו מלהגיע לישיבה בכדי לעקוב אחר לימודי בניו ולשוחח עם המשגיח והר&quot;מים. כך התעניין גם במצב לימודיהם של הנכדים. בכל פעם שהיה מגיע לאסיפת הנהלה בישיבת 'תומכי תמימים' בלוד, הנכדים כבר עמדו במצב הכן לקבל את פני הסבא, שיבוא להתעדכן גם במצב הלימודים וההנהגה שלהם. <br /> <br /> יש לציין כי לצידו עמדה רעייתו הרבנית דבורה שהבינה היטב בלימוד, שכן כבר בנערותה על פי הוראת הרבי הריי&quot;צ למדה מאמרי חסידות עמוקים עם גדולי החסידים. אף היא עודדה והתעדכנה כל העת בהתקדמות הנכדים בלימוד. <br /> <br /> בחודש [[סיון]] [[תשס&quot;ה]] נפטרה רעייתו הרבנית דבורה בפתאומיות. כשדבר פטירתה הגיע לאוזני בנו הרב [[נתן אשכנזי]], נפטר אף מכאב ועגמת נפש. <br /> <br /> הצער והכאב הנורא נגעו לליבו מאוד. הוא לא מצא לעצמו מנוחה, אולם לא התבטא בשום מילה של טרוניה כלפי שמיא. <br /> <br /> בשבועות האחרונים לחייו ביקש להתארח אצל בתו מרת מלכה ווילשאנסקי ב[[צפת]]. כשבוע וחצי לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות, וכתוצאה מסיבוכים נגרם התקף לב קשה. ביום שבת כ&quot;ג בטבת נפטר ונטמן למחרת, יום ההילולא של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> הותיר אחריו בנים ובנות: הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבו של כפר חב&quot;ד, הרב חיים אשכנזי - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]], שליחת הרבי בצפת מרת מלכה ווילשאנסקי, ומרת אסתר טברסקי מחנכת למופת מקראון הייטס.<br /> <br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|א]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99&diff=9661 2007-07-04T03:28:32Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|בנין מוזיאון צבאות ה']]<br /> <br /> '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים גדול ומשוכלל. המוזיאון מיועד לילדים יהודים, והוא נמצא בשכונת [[קראון הייטס]] בברוקלין (Eastern Parkway), ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]].<br /> <br /> המוזיאון, המיועד לילדים יהודיים דוברי אנגלית, מצויד בכל מיטב המיכשור האלקטרוני החדיש, ומעניק את חוויית היהדות בצורה מהנה ומושכת.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.jcm.museum/ אתר המוזיאון]<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99&diff=9660 2007-07-04T03:27:11Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|בנין מוזיאון צבאות ה']]<br /> <br /> '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים גדול ומשוכלל. המוזיאון מיועד לילדים יהודים, והוא נמצא בבשכונת [[קראון הייטס]] בברוקלין (Eastern Parkway), ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]].<br /> <br /> המוזיאון, המיועד לילדים יהודיים דוברי אנגלית, מבקש להעניק את חוויית היהדות בצורה מהנה ומושכת.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://www.jcm.museum/ אתר המוזיאון]<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%93%D7%A3&diff=9644 2007-07-04T01:02:14Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>{{משתמש חדש}}<br /> דף עריכה מאפשר לכל משתמש באינפופדיה לערוך את ערכי האנציקלופדיה. כדי להגיע אל דף העריכה יש ללחוץ על לשונית &quot;עריכה&quot; המופיעה מעל כל דף באינפופדיה. <br /> <br /> אם הינך מעוניין לבצע ניסויי עריכה, ולא לערוך את הערך שאתה נמצא בו, אנא עשה זאת ב[[ארגז החול]].<br /> <br /> שים לב: אם עדיין לא נרשמת, ייתכן כי חלק מהתכונות אינן זמינות לך. במקרה זה רצוי ליצור חשבון חדש, פעולה האורכת מספר דקות בלבד. ראו [[חשבון חדש|איך ליצור חשבון חדש]].<br /> <br /> ==החלק העליון של דף העריכה==<br /> <br /> ===קישורי משתמש===<br /> <br /> [[תמונה:קישורי משתמש.JPG|center|קישורי משתמש - ממוקמים בראש כל עמוד של משתמש רשום.]]<br /> <br /> #'''יציאה מחשבון''' - יציאה מהחשבון הנוכחי.<br /> #'''התרומות שלי''' - צפייה ברשימת התרומות שלך לאינפופדיה.<br /> #'''רשימת המעקב שלי''' - צפייה ברשימת המעקב שלך המאפשרת לעקוב אחר שינויים שנעשו בדפים שאתה מגלה בהם עניין מיוחד.<br /> #'''[[העדפות|העדפות]]''' - צפייה ושינוי בהעדפות ובמאפיינים של המשתמש.<br /> #'''[[דף שיחה|דף השיחה שלי]]''' - צפייה בדף השיחה שלך, שבו משתמשים אחרים יכולים להשאיר לך הודעות. <br /> #'''שם המשתמש''' - צפייה ב[[דף משתמש|דף המשתמש]] שלך. שם המשתמש שלך יופיע במקום שם המשתמש הנוכחי.<br /> <br /> <br /> ===לשוניות בדף העריכה===<br /> <br /> #'''ערך''' - צפייה בערך הנוכחי. במקרה הזה, לחיצה על קישור זה תיקח אותך לערך [[ספר התניא]]. <br /> #'''שיחה''' - צפייה ב[[דף שיחה|דף השיחה]] של הערך הנוכחי. בדוגמה שלפנינו, לחיצה על קישור זה תפנה אל הדף [[שיחה:ספר התניא]].<br /> #'''עריכה''' - צפייה בדף העריכה של הערך הנוכחי. אילו היינו בדף הערך עצמו ([[ספר התניא]]), אזי לחיצה על הלשונית היתה מפנה אותך לדף העריכה המקושר מ[http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;action=edit כאן]. <br /> #'''עקוב''' - לחיצה על לשונית זו תוסיף את הערך הנוכחי לרשימת המעקב שלך. אם הערך כבר נמצא ברשימת המעקב שלך, לשונית זו תקרא '''הפסק לעקוב'''.<br /> <br /> <br /> ===לחצני עריכה===<br /> <br /> [[תמונה:לשוניות עריכה.JPG|center|הלשוניות שבראש כל דף עריכה.]]<br /> <br /> לחצני העריכה מופיעים כברירת מחדל למשתמשים שאינם רשומים. למשתמשים רשומים מופיעים הלחצנים רק אם מוגדר ב[[מיוחד:Preferences|העדפות]], תחת &quot;עריכה&quot; האפשרות &quot;הצג את סרגל העריכה&quot; (אפשרות זו מוגדרת כברירת מחדל).<br /> <br /> להלן התכונות הממוספרות במספרים כחולים. אלה מאפשרים הוספה מהירה וקלה של תווים לתיבת העריכה. שים לב כי לפעמים ניתן להשתמש במספר תכונות כאשר ישנו טקסט נבחר בתיבת העריכה. שימוש בתכונות אלה מאפשר הצגת טקסט נאה ביותר. אם תיאורן מורכב מדי בשלב זה, הסתפק בהקלדת הטקסט, ומישהו אחר ישלים את המלאכה. במשך הזמן תלמד גם להשתמש בתכונות אלה.<br /> <br /> #'''טקסט מודגש''' - הדגשת הטקסט הנבחר או הוספת טקסט מודגש. נהוג להדגיש את המופע הראשון של שם הערך וכן מילים בעלי משמעות רבה. ניתן להדגיש ידנית באמצעות הוספה של שלושה גרשים &lt;nowiki&gt;'''&lt;/nowiki&gt; בתחילתו וסופו של הטקסט הרצוי.<br /> #'''טקסט נטוי''' - הטיית הטקסט הנבחר או הוספת טקסט נטוי. בשפה העברית אין זה נהוג להשתמש בכתב נטוי, ולכן רצוי להמנע משימוש זה בשפה זו. ניתן להטות ידנית באמצעות הוספה של שני גרשים &lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt; בתחילתו וסופו של הטקסט הרצוי.<br /> #'''קישור פנימי''' - הפיכת הטקסט הנבחר לקישור לערך אחר באינפופדיה או הוספת קישור לערך אחר באינפופדיה. ניתן לקשר פנימית בצורה ידנית באמצעות זוג סוגריים מרובעים בתחילתו &lt;nowiki&gt;[[&lt;/nowiki&gt; ובסופו &lt;nowiki&gt;]]&lt;/nowiki&gt; של הטקסט הרצוי.<br /> #'''קישור חיצוני''' - הפיכת הטקסט הנבחר לקישור מחוץ לאינפופדיה או הוספת קישור מחוץ לאינפופדיה. ניתן לקשר חיצוני בצורה ידנית באמצעות סוגריים מרובעים בתחילתו &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt; ובסופו &lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt; של הטקסט הרצוי. אם לא מציינים כותרת לקישור, יינתן מספר סידורי (1,2,..) ככותרת קישור אוטומטית.<br /> #'''כותרת דרגה 2''' - הפיכת הטקסט הנבחר לכותרת ראשית או הוספת כותרת ראשית. ניתן לעשות זאת ידנית באמצעות הוספת של שני סימני שווה &lt;nowiki&gt;==&lt;/nowiki&gt; בתחילתו ובסופו של הטקסט הרצוי.<br /> #'''תמונה''' - הוספת תבנית תמונה. בכדי להוסיף תמונה יש ללחוץ על כפתור זה, לתקן את שם התמונה ואת כיתוב התמונה. יש לוודא שהתמונה נמצאת בשרת שלנו. (כדאי לעיין ב[[מי רשאי להעלות תמונות]]).<br /> #'''קישור לקובץ מדיה''' - הוספת קישור לקובץ מדיה, כגון קובץ קול. הטיפול בקובץ מדיה דומה לטיפול בתמונות.<br /> #'''נוסחה מתמטית''' - הוספת נוסחה מתמטית.<br /> #'''טקסט לא מעוצב''' - פונקציה זו משמשת להצגת קודי השפה של אינפופדיה. כך לדוגמה, ניתן להציג איך נראה טקסט מודגש בקוד המקור: &lt;nowiki&gt;'''אינפופדיה'''&lt;/nowiki&gt;. אילו לא היינו משתמשים בפונקציה זו, הקוד היה מוצג כך: '''אינפופדיה'''. כל שצריך לעשות הוא לתחום את הטקסט הרצוי בתגים &lt;nowiki&gt;&lt;nowiki&gt;&lt;/nowiki&gt; ו-&lt;nowiki&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;/nowiki&gt;.<br /> #'''חתימה + שעה''' - לחיצה על לחצן זה תכניס את החתימה שלך ואת השעה. ניתן לעשות זאת בצורה ידנית באמצעות ארבעה סימני [[זרקא]] &lt;nowiki&gt;~~~~&lt;/nowiki&gt;.<br /> #'''קו אופקי''' - הכנסת קו אופקי. לרוב נהוג שלא להשתמש בקו אופקי ולכן יש להשתדל להמנע משימוש בקו זה.<br /> <br /> <br /> ==החלק התחתון של דף העריכה==<br /> <br /> ===אפשרויות שמירה ועריכה===<br /> <br /> [[תמונה:חלק תחתון.JPG|center|550px|חלקו התחתון של דף העריכה.]]<br /> <br /> להלן הסברים מקוצרים עבור המספרים שבתמונה לעיל.<br /> <br /> # '''תקציר''' - זו תיבת עריכה בו אתה מתבקש למלא תיאור קצר של עריכתך. הסבר זה יכול להיות קצר וקולע, כגון &quot;עיצוב&quot; או &quot;שינוי ניסוח&quot; וכדומה. אם ההסבר שלך ארוך ומלווה במקורות, אתה מוזמן לכתוב בתקציר &quot;הסבר בדף שיחה&quot; ולכתוב את ההסבר שלך בדף השיחה של הערך.<br /> # '''זהו שינוי משני''' - סמן תיבה זו אם השינוי שלך משני, כלומר אם הוא שינוי עיצובי קטן, או תיקון שגיאת כתיב, ואין בו שינוי משמעותי בתוכן הערך. (קיצור דרך: alt-i)<br /> # '''עקוב אחרי דף זה''' - סמן תיבה זו אם ברצונך שערך זה יכנס לרשימת המעקב שלך. (קיצור דרך: alt-w)<br /> # '''שמור דף''' - לחיצה על לחצן זה תשמור את הערך על פי הכתוב בתיבת העריכה. קודם הלחיצה, מומלץ לחשוב האם השינוי או תוספת שלך מתאימה לאינפופדיה. (קיצור דרך: alt-s). עקב תקלות טכניות המתרחשות לעיתים, מומלץ להעתיק את תוכן תיבת העריכה קודם לחיצה על לחצן זה. <br /> # '''תצוגה מקדימה''' - לפני בחירה ב&quot;שמור דף&quot; מומלץ לבחור קודם לכן בתצוגה המקדימה. לחיצה על לחצן זה תציג לפניך דף תצוגה מקדימה של הערך בנוסף לתיבת העריכה. שים לב כי הערך עדיין לא נשמר. לאחר שווידאת כי התוצאה לרוחך, בחר ב&quot;שמור דף&quot;. (קיצור דרך: alt-p). עקב תקלות טכניות המתרחשות לעיתים, מומלץ להעתיק את תוכן תיבת העריכה קודם לחיצה על לחצן זה.<br /> # '''הצג שינויים''' - לחיצה על לחצן זה תפנה אותך לדף ובו השינויים שביצעת בנוסף לתיבת העריכה עצמה. פונקציה זו משמשת למעקב אחר השינויים שביצעת עוד לפני ששמרת את הערך. (קיצור דרך: alt-d)<br /> # '''בטל / צא''' - לחיצה על קישור זה תשלח אותך חזרה אל דף הערך עצמו, '''ללא''' שמירת השינויים שעשית.<br /> # '''עזרה לעריכה''' - לחיצה על קישור זה מפנה אותך לדף עזרה זה.<br /> <br /> {{ויקיפדיה}}<br /> <br /> {{שאלה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אינפופדיה עזרה|ב ב]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=9643 2007-07-04T01:01:12Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:ספרות חב&quot;ד|6]] <br /> [[קטגוריה: מדיה חב&quot;ד]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=9642 2007-07-04T00:58:55Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>להתרענן<br /> <br /> גליון שיו&quot;ל בישיבת חח&quot;ל צפת מידי שבוע, יו&quot;ל ע&quot;י [[וועד חיילי בית דוד]] צפת, מכיל תוכן מגוון בענייני התקשרות ל[[ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]].<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרות חב&quot;ד|6]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=9641 2007-07-04T00:55:19Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[תמונה:יעקב לנדאPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרב יעקב לנדא נואם בפני כנס פעילי 'יד לאחים']]<br /> <br /> <br /> == תולדות חייו בקצרה: ==<br /> <br /> הרב יעקב לנדא נולד בשנת [[תרנ&quot;ג]] בעיירה [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב משה יהודה לייב לנדא שהיה רבה של קורניץ.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע&quot;ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרבה של העיר [[קורניץ]], ע&quot;פ הוראה מפורשת של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], וכפי שכתב הוא בעצמו:<br /> &quot;על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו&quot;ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כשלוחי הציבור נסעו לשם ר' שלום יצחק בעקער, ר' מרדכי הורביץ [נספה בשואה, הי&quot;ד], ור' לייב מטוסוב [אף הוא נספה בשואה הי&quot;ד] אל האדמו&quot;ר [הרש&quot;ב] מליובאוויטש. גם אני נסעתי אתם וביארתי לאדמו&quot;ר נבג&quot;מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...&quot;.<br /> <br /> הרב לנדא היה מקורב מאד לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ואחד מ[[חסיד|חסידיו]] המובהקים, ואף שימש כרב בביתו של הרבי הרש&quot;ב שהפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות שהיו עולות מפעם לפעם. לימים קראו לו &quot;רב החצר&quot;.<br /> <br /> שיטת מקווה חב&quot;ד הידועה בשם [[בור ע&quot;ג בור]] שנתחדשה ע&quot;י אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בעיר [[רוסטוב]] והיא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה בבית הרבי ברוסטוב במצב טוב ושיפצוה מחדש). כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה.<br /> <br /> היה מקורב גם אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהתייעץ עם הרב לנדא בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה.<br /> <br /> לימים הקים את ישיבת [[תפארת בחורים]] במוסקבה שהייתה מיועדת לבעלי תשובה רוסיים, והוא הדריכם וחינכם בדרך האמת דרך התורה והמצוות.<br /> <br /> הגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] קירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. לאחר מכן הרוגוצ'ובר הי' מסדר הקידושין בחופתו של הרב לנדא.<br /> <br /> הן בהיותו ברוסיה והן לאחר מכן בהיותו בארץ היה בקשר הדוק עם [[הרבי מלך המשיח]], היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב&quot;דית באה&quot;ק, ובפרט בקשר למנהגי חב&quot;ד השונים שהוא הי' עד להם בהיותו &quot;רב החצר&quot; אצל הרבי הרש&quot;ב לשושלת חב&quot;ד.<br /> <br /> במשך כו&quot;כ שנים נשא את התואר זקן רבני חב&quot;ד באה&quot;ק.<br /> <br /> לאחר עליתו ל[[ארץ ישראל]], בשנת תרצ&quot;ה שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון, אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת תרצ&quot;ו, עד פטירתו בכ&quot;ו [[שבט]] שנת [[תשמ&quot;ו]], (לאחר מכן התמנה לרב העיר, ע&quot;פ צוואת אביו, בנו יבדלחט&quot;א הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]).<br /> <br /> ייסד ב[[בני ברק]] יסד את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב, שיעורי תורה. הסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, תקיפותו על חומת הדת בעיר לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם.<br /> <br /> לפעמים יכלו לראות את הרב בעצמו נעמד בשבת ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת.<br /> <br /> במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר,<br /> עמד בתוקף על כל תג של הלכה בלי שום פשרות מתוך יראת שמים אמיתית ותמימה. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד ואהבוהו מאוד, כדאמרי אינשי &quot;טוב לשמים וטוב לבריות&quot;.<br /> <br /> ידיעתו הרחבה וגאונותו בכל מכמני התורה הייתה להפליא, רבים מבני העיר זוכרים את דרשותיו בשבת הגדול ושבת שובה ובכינוסים למיניהם לחיזוק חומת בני ברק, ואת שיעורי התניא שהיה מוסר במשך השבוע, כמו&quot;כ דברי תורה שהיה מוסר בכל שבת בשעת &quot;רעוא דרעוין&quot;.<br /> <br /> <br /> == פרטים נוספים על הרב יעקב לנדא: ==<br /> <br /> לפנינו הוראה של הרבי מל&quot;ג בעומר תשכ&quot;ד המופיעה בשולי מכתב כללי-פרטי מאותו תאריך. המכתב נשלח להרה&quot;ח ר' לייב זלמנוב שיחי' מחשובי אנ&quot;ש ב[[בני-ברק]]) בפירסום ראשון:<br /> <br /> &quot;ז&quot;ע [=זה עתה] נתקבל מכתבו ממוצש&quot;ק [=ממוצאי שבת קודש]. ובטח כן משתתפים אנ&quot;ש שי' בהשיעור - שכותב אודתו - בדא&quot;ח [=בדברי-אלוקים-חיים] של הרה&quot;ג והרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ מהרי&quot;ל שי'. והרי ידועה החיבה יתרה שנודעת לו מכ&quot;ק אדנ&quot;ע [=אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נשמתו עדן] וכו'&quot;.<br /> <br /> גם הרה&quot;ח הרב שמואל חפר שיחי' זכה לשמוע מהרבי שליט&quot;א ב'יחידות' דברי חיזוק והתעוררות להשתתפותם של אנ&quot;ש בשיעורי חסידות שנמסרו על-ידי הרב לנדא.<br /> <br /> <br /> == &quot;נודע לשם ותהילה&quot; ==<br /> <br /> לאחר פטירת הרב לנדא ז&quot;ל כתב עליו הרבי (צוטט ב'ימי מלך', כרך ב, עמ' 895): &quot;נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה&quot;ר יעקב ע&quot;ה&quot;. <br /> <br /> הגאון הרב יעקב לנדא זכה לעמוד בקירוב ובקשרי ידידות (כפי שהרבי מלך המשיח מתבטא באיגרת משנת תשכ&quot;ז, אגרות-קודש, כרך כד, עמ' רסה - &quot;על יסוד הידידות משנים ההם במדינתנו&quot;) עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב נ&quot;ע, כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ולאחר מכן עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א.<br /> <br /> &quot;הוותיק וחסיד, הגאון המובהק ר' יעקב לנדוי שליט&quot;א, הרב דבני-ברק בארץ-ישראל, זה שיצק מים על יד כ&quot;ק אדמו&quot;ר הר&quot;ר שלום-דוב נבג&quot;מ זי&quot;ע מליובאוויץ', והיה ממקורביו בשהותו בעיר רוסטוב שברוסיא, וברשימה זו חקק לזכרון את דעתו של כ&quot;ק נ&quot;ע ורצונו כפי שהביע לו בשנות תרע&quot;ח-תרע&quot;ט באופן בניין ותיקון מקוה בשבילו בביתו בעיר רוסטוב. ורשימה זו היתה למראה עיני בנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר גאון ישראל וקדושו מהר&quot;ר יוסף-יצחק נבגע&quot;מ מליבאוויץ&quot; - כך מקדים הרה&quot;ג הרה&quot;ח ר' ניסן טעלושקין מח&quot;ס 'טהרת המים', לרשימתו של הרב לנדא שבאה כ'הוספה' לספר (במהדורת קה&quot;ת תש&quot;נ עמ' שסא). ומוסיף: &quot;ואני נותנה בזה במלואה כפי שקבלתיה&quot;.<br /> <br /> <br /> == מקוואות חב&quot;ד ==<br /> <br /> שמו של הרב לנדא ז&quot;ל נקשר בתודעה הכללית לסוגיה המרכזית של 'מקוואות חב&quot;ד', שזכו לתהודה רבה בדור האחרון. להלן השתלשלות הדברים:<br /> <br /> בד' במרחשוון תש&quot;י (איגרות-קודשי, כרך ג, עמ' רג) - בחיי-חיותו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ - פנה הרבי מלך המשיח לרב לנדא:<br /> <br /> מתעסקים במקומות אחדים בעשיית מקווה של מי גשמים ושאלו אם יש איזה עניינים ופרטים אשר אנ&quot;ש מקפידים או מהדרים עליהם על-כל-פנים בייחוד, ובאשר ידעתי אשר הוא היה מהמתעסקים בכגון זה בראסטאוו ובלי-ספק שמע בזה כמה עניינים והוראות מכ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע,<br /> <br /> הנה תשואת-חן תשואת-חן אם יואיל לכתוב לי על-דבר זה בפרטיות האפשרית ומה טוב עם הוראת הנימוק לשלימות הדבר, אם ידוע הוא.<br /> <br /> למותר לבאר אשר בקשתי זו היא גם בנוגע להוראות בשאר ענייני השולחן-ערוך אורח-חיים, יורה-דעה וכו' שקיבל אבל נוסף בעניין המקווה שהוא דחוף כנ&quot;ל.<br /> <br /> בנתינת תודה למפרע ובאיחול רפואה שלימה וכל טוב סלה.<br /> <br /> <br /> == &quot;התעסק בעשיית המקווה&quot; ==<br /> <br /> כעבור ארבעה ימים (ח' מרחשון תש&quot;י - שם כרך ג' עמ' רמ) כותב הרבי שליט&quot;א אל הרב אשר אברמסון:<br /> <br /> כתבתי על-דבר-זה להרה&quot;ג וכו' מוה&quot;ר יעקב שי' לנדא שהוא התעסק בעשיית המקווה ברוסטוב בהוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע, ואם יודיעני איזה חדשות בזה כמובן אודיענו.<br /> <br /> בשלהי חודש מרחשוון קיבל הרבי את הרשימה והשיב לרב לנדא (שם): <br /> <br /> בתשואת חן הגיעני מכתבו מט&quot;ו מר-חשון, עם ההוראות שקיבל מכ&quot;ק אדנ&quot;ע בנידון המקווה, ותיכף לקבלתי שלחתי העתקה מחלק מכתבו זה להשואל, כמובן בהוראת שמו.<br /> <br /> אל הרב אברמסון הנ&quot;ל כותב הרבי: <br /> <br /> וזה לא כבר הגיעני מענה מהרה&quot;ג וכו' מהור&quot;י שי' לנדא, והנני מסגיר פה העתק ממנו, ובטח ימצא עניין בו. ומיניה ומינייהו תסתייעא מילתא ביותר דקדוק והידור.<br /> <br /> לפני ששיגרם הראה אותם לחותנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ אשר הגיהם ואישרם, כפי שכותב הרבי בשנת תשט&quot;ו (אגרות-קודש, כרך יא, עמ' רנ):<br /> <br /> הוראות בענייני המקווה מכ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע, הם על-פי רשימת הרב מוה&quot;ר יעקב שי' לנדא - שהיו לעיני כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר כאן, ואישרם אשר נכונים המה, ולכן אין פלא שאינו מפורסם לעת-עתה בתוככי אנ&quot;ש, כיוון שרק כשש שנים שנתפרסמו בארצות-הברית.<br /> <br /> ובכ&quot;ז בכסלו תשכ&quot;ב כתב הרבי מלך המשיח אל הרב דוד חנזין (איגרות-קודש, כרך כב, עמ' סו):<br /> <br /> כיוון שהרה&quot;ג וכו' הר&quot;י שי' לנדא מבני-ברק דיבר בזה (וכנראה איזו פעמים) עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נ&quot;ע, מהנכון שיתקשר עמו ויברר אצלו הפרטים בזה.<br /> <br /> במכתבו מי&quot;ג בניסן תש&quot;י ('אגרות-קודש' כרך ג' עמ' רעג) מפלפל הרבי עם הרב לנדא בנושא המקווה:<br /> <br /> א) מה שכתבתי לו הטעם לפענ&quot;ד [לפי עניות דעתי] בהוראות כ&quot;ק אדנ&quot;ע שהמים דמקווה התחתונה יכסו רצפת מקווה העליונה טרם יזרמו לשם מים שאובים - נמוקי פשוט - כי אז תהיה נתינת מים שאובים במקווה כשרה, מה-שאין-כן כשיכנסו מקודם מים שאובים יוכשרו רק ע&quot;י השקה, וק&quot;ל.<br /> <br /> ב) מה ששאלתי לטעם שלא החמיר כ&quot;ק אדנ&quot;ע גם בשיעור הדר&quot;ת הוא לא כדי לגבב חומרות, כל' כת&quot;ר במכתבו. כי אם ע&quot;פ [על-פי] הידוע שבמקווה משתדלים לצאת ידי כמה וכמה דעות.<br /> <br /> שורת הערות והארות שיגר הרבי כבר בקבלת הרשימה (איגרות-קודש, כרך ג, עמ' רכז) כשהרבי מבקש בענוותנותו: &quot;ות&quot;ח מראש על ביאוריו והארותיו - באל&quot;ף - בכהנ&quot;ל&quot;. על מעלות והידורי המקווה - ראה בהרחבה בספר 'תיקוני מקוואות' (קה&quot;ת תשנ&quot;ח) מהרה&quot;ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין.<br /> <br /> <br /> == הרבי מקפיד על כבודו של הרב לנדא ==<br /> <br /> בספרו 'עבודת הקודש' (עמ' יח) מספר הרה&quot;ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין, כי בשנת תשמ&quot;ב שלח הרב יעקב לנדא אבד&quot;ק בני-ברק לרבי חבילת תשובות הגאון מרוגוטשוב. הרבי כתב: &quot;כדאי להדפיסם&quot;, ולציין בהערה: &quot;תשואת-חן שנתן להוציא-לאור כו'&quot;.<br /> <br /> כשהוכנסו עלי ההגהה של התשובות הללו בחוברת נא והעורך ציין את הרב לנדא לטובה לא הסתפק הרבי בכך וכתב:<br /> <br /> &quot;עיין אודותו בסוף-ספר 'טהרת המים' (טעלושקין) - על-כל-פנים מוכרח הנ&quot;ל, הפוסק בבית אדמו&quot;ר (מהרש&quot;ב) ברוסטוב וכו' עתה הרב ראשי (דבני-ברק ותשואות-חן) תשואת-חן (שנתנם על-מנת להוציאם-לאור)&quot;, וכך תוקן שם בהערה 8 .<br /> <br /> במכתבו של הרבי מי&quot;א בניסן תשמ&quot;ב [נדפס בספר 'מקדש מלך', עמ' 256) מודה הרבי לרב לנדא וכותב לו: &quot;ת&quot;ח במיוחד על שילוח העתק מכ[תבי] הרגצובי וכנראה עדיין לא נדפסו&quot;].<br /> <br /> <br /> == התבודדות והתבוננות - באופן כשר ==<br /> <br /> בהתוועדות י&quot;ג בתמוז תשל&quot;ט דיבר הרבי בהרחבה (ראה ספר 'מה רבו מעשיך ה'' בהוצאת שמי&quot;ר, עמ' 147-144) על כך שיש צורך לדאוג ל'מדיטציה' כשרה. כעבור מספר ימים פנה אל הרב לנדא באיגרת הבאה ('היכל מנחם' כרך א' עמ' מח-מט):<br /> <br /> ב&quot;ה, כ&quot;ה תמוז ה'תשל&quot;ז<br /> <br /> ברוקלין, נ.י.<br /> <br /> הרה&quot;ג והרה&quot;ח וו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ<br /> <br /> עוסק בצרכי ציבור רב פעלים<br /> <br /> מוה&quot;ר יעקב שי' לנדא<br /> <br /> רב ראשי ואב&quot;ד דבני-ברק<br /> <br /> אחדשה&quot;ט כיאות.<br /> <br /> זה מזמן רב שהגיעתני הידיעה על-דבר הפסק-דין בארץ-הקודש - איסור גמור בהנוגע לטיפולים שונים הנעשים על-ידי &quot;גורו&quot;, כולל גם-כן ההתבודדות והתבוננות וכיוצא בזה.<br /> <br /> אף שפסק-דין האמור, וכמדומה שנכלל גם בניסוחו, טעמו ונימוקו מפני שמעורב בהאמור גם עניין דעבודה-זרה, על-כל-פנים אביזרייהו דעבודה-זרה, והרי זה מג' דברים דיהרג ואל יעבור, אבל עניין ההתבודדות והתבוננות וכו' כשלעצמם - לא הנ&quot;ל שחידשו ח&quot;ו טיפול זה ולא בהם תלויה הצלחתו חס ושלום. ומה שמעלים &quot;קטורת&quot; וכיוצא בזה אין זה עיקר בהאמור, כמובן ופשוט.<br /> <br /> שלכן, על-פי סגנון חכמינו ז&quot;ל וכי מפני השוטים יאבד עולמו, הצעתי שכדאי ונכון ואולי גם נחוץ שכבוד תורתו (בעצמו או על-כל-פנים על-ידי עושי רצונו) יבואו בדברים עם רופאים יראי-שמים ומומחים בשטח עצבים ומנוחת הנפש ומחלות הנפש וכו' ויטילו עליהם חובה (ויותר נכון - זכות) שיוסיפו לימוד בריפוי וטיפול בשטח זה על ידי התבודדות והתבוננות עצמית וכו', ואחרי כן יפרסמו זה ככל האפשרי, - בפרט שנוסף שעל-ידי זה ירפאו כמה וכמה חולים הזקוקים לזה, יהיה זה גם-כן אמצעי יעיל לנתק אותם מה&quot;גורו&quot; המושכים אותם בחבלי טיפול האמור, בראותם שאפשר הדבר להיעשות בלי קטורת, על-ידי איש או אשה יראי-שמים וכו'. ובודאי לדכותיה דכבוד תורתו אין צורך באריכות.<br /> <br /> ואולי זכות מיוחדת תהיה לכבוד תורתו בעסקנותו בהאמור, כיוון שבמדה ידועה כבר עשה הכנה לזה עוד בהיותו ברוסטוב, כפי שספרו לי, שהתעניין אז בשיטת מרת בלווטמקץ, ובשיטות הודו כפי שידעו אודותם אז, שה&quot;גורו&quot;, כנראה, תולדותיהם או תולדות תולדותיהם, ועל-כל-פנים יש להם כמה נקודות משותפות.<br /> <br /> ויהי-רצון מה' יתברך רופא כל בשר ומפליא לעשות שיירפאו כל אחד ואחד מכל ענייני צער וחוסר בריאות וכו', כולל גם-כן הרפואה הכללית דעם ישראל כולו, וימים אלו ייהפכו לימי ששון ושמחה, ומועדים טובים.<br /> <br /> בכבוד ובברכה לבשורות טובות בטוב הנראה והנגלה<br /> <br /> ואמנם, בהמשך לאותה איגרת הודיע הרב לנדא לרבי שליט&quot;א כי שוחח על-דבר זה עם פרופסור לב שי', ומסר לו את העניין (ראה מכ' מתאריך כ&quot;ט בכסלו תשל&quot;ט - 'היכל מנחם' שם עמ' נ).<br /> <br /> <br /> == &quot;לאור המצב המשווע&quot; ==<br /> <br /> במשך כל השנים עודד הרבי את הרב לנדא להיות מעורב בפעולות ציבוריות שונות. כך למשל כתב לו בי&quot;ג בסיוון תשט&quot;ז (איגרות-קודש, כרך יג, עמ' קע):<br /> <br /> מה שכותב במכתבו אודות ההשתתפות בחבר הפעילים, נעם לי לקרות במכתבי-עת דאה&quot;ק ת&quot;ו אשר השתתף באסיפת רבנים מבין העולים החדשים, ויהי-רצון שתהיה זו התחלה טובה לחידוש פעולות ובפרט שמתקרבים לזמן החופש שבטח אפשר לנצלו באופן מיוחד, וגיוס כל הכוחות יכול להוסיף ולהגדיל התועלת.<br /> <br /> על נטילת חלק בענייני הלכה ציבוריים כותב הרבי להרב לנדא כבר בכ&quot;ו במרחשוון תשי&quot;ט (איגרות-קודש, כרך ג, עמ' יד):<br /> <br /> קראתי במכתבי-עת שלקח חלק באסיפת הרבנים הציע נוסח היתר עיסקא וכו' ושמחתי על כל פנים לידיעה זו. <br /> <br /> שנים רבות אחר-כך בבין המצרים תשל&quot;ו ('היכל מנחם' כרך ג' עמ' צג-צד) שיגר לו הרבי מכתב ובו נאמר בין השאר:<br /> <br /> על-פי החזקה דשליח עושה שליחותו וודאי מסר חתנו הרב [=קרול, רב מושב חמד באה&quot;ק] שליט&quot;א תוכן שיחתנו על-דבר אגודת-הרבנים דאהקת&quot;ו וכו', ולצערי הרב לא נודע (על-כל-פנים לא נשמע כאן) - על-דבר פעולות וכו' ובכל זה.<br /> <br /> על-פי שיטתי דעד-עתה שאינו זקוק להתעוררות מצידי, כיוון שזכה וקיבל תורה והדרכה פנים-אל-פנים מכ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע ובמשך כמה וכמה שנים,<br /> <br /> ולאחרי זה - במשך כמה וכמה שנים פעל ועשה על-פי זה במדינה ההיא ובתנאים ההם - <br /> <br /> בכל זאת - לאור המצב המשווע (דלב ישראל ער הוא ביותר, מסטרא חדא - והעדר פעולה בזה (המשווע גם-כן) מצד אלה שצריכים להיות מדריכים מעוררים וכו', מסטרא תנינא - וכל ההסברות שבזה הרי כמאן דעביד (אפילו בכ&quot;ף הדמיון) לא אמרינן -<br /> <br /> הנה מצורף בזה העתק מכתבי לאחד...<br /> <br /> <br /> == &quot;ואפילו לא בלע&quot; ==<br /> <br /> &quot;כפי שראיתי - הדיבור כאן עם פלוני וכיוצא בו בענייני ארץ-הקודש ת&quot;ו (כולל - דבני-ברק) לא רק שחסר ה&quot;דערהערן&quot; [=הפנמה], כי-אם גם שמיעה כפשוטה אין אצלם, ואיידי דטריד למיפלט לא בלע ואפילו לא נגע בו&quot; - קבל הרבי במכתב להרב לנדא בקיץ תשכ&quot;ט (איגרות-קודש, כרך כו, עמ' קסו).<br /> <br /> <br /> == הדפסת חידושיו בנגלה ==<br /> <br /> להלן קטע מיומן שנת הקהל תשמ&quot;א עמ' 86-85:<br /> <br /> &quot;ביום ה' י&quot;ז שבט (תשמ&quot;א) היתה 'יחידות' לאורחים. עם הרב אליהו לנדא (בנו של הרב יעקב לנדא, אב&quot;ד דבני ברק) שוחח הרבי זמן די ממושך. בין הדברים שאלו לשלום אביו ואמר, שאילו לא היו החסידים מצניעי-לכת והיו מדפיסים חידושי תורה בנגלה, היתה ההתנגדות לחסידות פוחתת. הרבי ביקש ממנו להשפיע על אביו שידפיס את חידושי-התורה שלו בנגלה&quot;.<br /> <br /> (וראה פירוט יתר בשיחות-קודש תשמ&quot;א, כרך ב, עמ' 800).<br /> <br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך כ&quot;ו שבט תשמ&quot;ו. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.<br /> <br /> לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב משה יהודא ליב לנדא לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.<br /> <br /> לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: ע&quot;פ צוואתו של הרב זצ&quot;ל אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ומרא דאתרא דבני ברק! וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!<br /> <br /> כיום מכהן לאיוש&quot;ט בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב&quot;ד ורב העיר דבני ברק. ביד רמה הוא מנהל את עניני הדת והכשרות בעיר, כשרותו נודעה לשם ולתהילה ברחבי העולם ככשרות מהודרת ואמינה.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ל]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=9640 2007-07-04T00:54:27Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[תמונה:יעקב לנדאPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרב יעקב לנדא נואם בפני כנס פעילי 'יד לאחים']]<br /> <br /> <br /> == תולדות חייו בקצרה: ==<br /> <br /> הרב יעקב לנדא נולד בשנת [[תרנ&quot;ג]] בעיירה [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב משה יהודה לייב לנדא שהיה רבה של קורניץ.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו בשנת תרע&quot;ג נתמנה הרב יעקב לנדא לרבה של העיר קורניץ, ע&quot;פ הוראה מפורשת של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], וכפי שכתב הוא בעצמו:<br /> &quot;על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו&quot;ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כשלוחי הציבור נסעו לשם ר' שלום יצחק בעקער, ר' מרדכי הורביץ [נספה בשואה, הי&quot;ד], ור' לייב מטוסוב [אף הוא נספה בשואה הי&quot;ד] אל האדמו&quot;ר [הרש&quot;ב] מליובאוויטש. גם אני נסעתי אתם וביארתי לאדמו&quot;ר נבג&quot;מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...&quot;.<br /> <br /> הרב לנדא היה מקורב מאד לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ואחד מ[[חסיד|חסידיו]] המובהקים, ואף שימש כרב בביתו של הרבי הרש&quot;ב שהפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות שהיו עולות מפעם לפעם. לימים קראו לו &quot;רב החצר&quot;.<br /> <br /> שיטת מקווה חב&quot;ד הידועה בשם [[בור ע&quot;ג בור]] שנתחדשה ע&quot;י אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בעיר [[רוסטוב]] והיא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה בבית הרבי ברוסטוב במצב טוב ושיפצוה מחדש). כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה.<br /> <br /> היה מקורב גם אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהתייעץ עם הרב לנדא בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה.<br /> <br /> לימים הקים את ישיבת [[תפארת בחורים]] במוסקבה שהייתה מיועדת לבעלי תשובה רוסיים, והוא הדריכם וחינכם בדרך האמת דרך התורה והמצוות.<br /> <br /> הגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] קירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. לאחר מכן הרוגוצ'ובר הי' מסדר הקידושין בחופתו של הרב לנדא.<br /> <br /> הן בהיותו ברוסיה והן לאחר מכן בהיותו בארץ היה בקשר הדוק עם [[הרבי מלך המשיח]], היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב&quot;דית באה&quot;ק, ובפרט בקשר למנהגי חב&quot;ד השונים שהוא הי' עד להם בהיותו &quot;רב החצר&quot; אצל הרבי הרש&quot;ב לשושלת חב&quot;ד.<br /> <br /> במשך כו&quot;כ שנים נשא את התואר זקן רבני חב&quot;ד באה&quot;ק.<br /> <br /> לאחר עליתו ל[[ארץ ישראל]], בשנת תרצ&quot;ה שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון, אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת תרצ&quot;ו, עד פטירתו בכ&quot;ו [[שבט]] שנת [[תשמ&quot;ו]], (לאחר מכן התמנה לרב העיר, ע&quot;פ צוואת אביו, בנו יבדלחט&quot;א הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]).<br /> <br /> ייסד ב[[בני ברק]] יסד את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב, שיעורי תורה. הסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, תקיפותו על חומת הדת בעיר לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם.<br /> <br /> לפעמים יכלו לראות את הרב בעצמו נעמד בשבת ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת.<br /> <br /> במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר,<br /> עמד בתוקף על כל תג של הלכה בלי שום פשרות מתוך יראת שמים אמיתית ותמימה. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד ואהבוהו מאוד, כדאמרי אינשי &quot;טוב לשמים וטוב לבריות&quot;.<br /> <br /> ידיעתו הרחבה וגאונותו בכל מכמני התורה הייתה להפליא, רבים מבני העיר זוכרים את דרשותיו בשבת הגדול ושבת שובה ובכינוסים למיניהם לחיזוק חומת בני ברק, ואת שיעורי התניא שהיה מוסר במשך השבוע, כמו&quot;כ דברי תורה שהיה מוסר בכל שבת בשעת &quot;רעוא דרעוין&quot;.<br /> <br /> <br /> == פרטים נוספים על הרב יעקב לנדא: ==<br /> <br /> לפנינו הוראה של הרבי מל&quot;ג בעומר תשכ&quot;ד המופיעה בשולי מכתב כללי-פרטי מאותו תאריך. המכתב נשלח להרה&quot;ח ר' לייב זלמנוב שיחי' מחשובי אנ&quot;ש ב[[בני-ברק]]) בפירסום ראשון:<br /> <br /> &quot;ז&quot;ע [=זה עתה] נתקבל מכתבו ממוצש&quot;ק [=ממוצאי שבת קודש]. ובטח כן משתתפים אנ&quot;ש שי' בהשיעור - שכותב אודתו - בדא&quot;ח [=בדברי-אלוקים-חיים] של הרה&quot;ג והרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ מהרי&quot;ל שי'. והרי ידועה החיבה יתרה שנודעת לו מכ&quot;ק אדנ&quot;ע [=אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נשמתו עדן] וכו'&quot;.<br /> <br /> גם הרה&quot;ח הרב שמואל חפר שיחי' זכה לשמוע מהרבי שליט&quot;א ב'יחידות' דברי חיזוק והתעוררות להשתתפותם של אנ&quot;ש בשיעורי חסידות שנמסרו על-ידי הרב לנדא.<br /> <br /> <br /> == &quot;נודע לשם ותהילה&quot; ==<br /> <br /> לאחר פטירת הרב לנדא ז&quot;ל כתב עליו הרבי (צוטט ב'ימי מלך', כרך ב, עמ' 895): &quot;נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה&quot;ר יעקב ע&quot;ה&quot;. <br /> <br /> הגאון הרב יעקב לנדא זכה לעמוד בקירוב ובקשרי ידידות (כפי שהרבי מלך המשיח מתבטא באיגרת משנת תשכ&quot;ז, אגרות-קודש, כרך כד, עמ' רסה - &quot;על יסוד הידידות משנים ההם במדינתנו&quot;) עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב נ&quot;ע, כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ולאחר מכן עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א.<br /> <br /> &quot;הוותיק וחסיד, הגאון המובהק ר' יעקב לנדוי שליט&quot;א, הרב דבני-ברק בארץ-ישראל, זה שיצק מים על יד כ&quot;ק אדמו&quot;ר הר&quot;ר שלום-דוב נבג&quot;מ זי&quot;ע מליובאוויץ', והיה ממקורביו בשהותו בעיר רוסטוב שברוסיא, וברשימה זו חקק לזכרון את דעתו של כ&quot;ק נ&quot;ע ורצונו כפי שהביע לו בשנות תרע&quot;ח-תרע&quot;ט באופן בניין ותיקון מקוה בשבילו בביתו בעיר רוסטוב. ורשימה זו היתה למראה עיני בנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר גאון ישראל וקדושו מהר&quot;ר יוסף-יצחק נבגע&quot;מ מליבאוויץ&quot; - כך מקדים הרה&quot;ג הרה&quot;ח ר' ניסן טעלושקין מח&quot;ס 'טהרת המים', לרשימתו של הרב לנדא שבאה כ'הוספה' לספר (במהדורת קה&quot;ת תש&quot;נ עמ' שסא). ומוסיף: &quot;ואני נותנה בזה במלואה כפי שקבלתיה&quot;.<br /> <br /> <br /> == מקוואות חב&quot;ד ==<br /> <br /> שמו של הרב לנדא ז&quot;ל נקשר בתודעה הכללית לסוגיה המרכזית של 'מקוואות חב&quot;ד', שזכו לתהודה רבה בדור האחרון. להלן השתלשלות הדברים:<br /> <br /> בד' במרחשוון תש&quot;י (איגרות-קודשי, כרך ג, עמ' רג) - בחיי-חיותו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ - פנה הרבי מלך המשיח לרב לנדא:<br /> <br /> מתעסקים במקומות אחדים בעשיית מקווה של מי גשמים ושאלו אם יש איזה עניינים ופרטים אשר אנ&quot;ש מקפידים או מהדרים עליהם על-כל-פנים בייחוד, ובאשר ידעתי אשר הוא היה מהמתעסקים בכגון זה בראסטאוו ובלי-ספק שמע בזה כמה עניינים והוראות מכ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע,<br /> <br /> הנה תשואת-חן תשואת-חן אם יואיל לכתוב לי על-דבר זה בפרטיות האפשרית ומה טוב עם הוראת הנימוק לשלימות הדבר, אם ידוע הוא.<br /> <br /> למותר לבאר אשר בקשתי זו היא גם בנוגע להוראות בשאר ענייני השולחן-ערוך אורח-חיים, יורה-דעה וכו' שקיבל אבל נוסף בעניין המקווה שהוא דחוף כנ&quot;ל.<br /> <br /> בנתינת תודה למפרע ובאיחול רפואה שלימה וכל טוב סלה.<br /> <br /> <br /> == &quot;התעסק בעשיית המקווה&quot; ==<br /> <br /> כעבור ארבעה ימים (ח' מרחשון תש&quot;י - שם כרך ג' עמ' רמ) כותב הרבי שליט&quot;א אל הרב אשר אברמסון:<br /> <br /> כתבתי על-דבר-זה להרה&quot;ג וכו' מוה&quot;ר יעקב שי' לנדא שהוא התעסק בעשיית המקווה ברוסטוב בהוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע, ואם יודיעני איזה חדשות בזה כמובן אודיענו.<br /> <br /> בשלהי חודש מרחשוון קיבל הרבי את הרשימה והשיב לרב לנדא (שם): <br /> <br /> בתשואת חן הגיעני מכתבו מט&quot;ו מר-חשון, עם ההוראות שקיבל מכ&quot;ק אדנ&quot;ע בנידון המקווה, ותיכף לקבלתי שלחתי העתקה מחלק מכתבו זה להשואל, כמובן בהוראת שמו.<br /> <br /> אל הרב אברמסון הנ&quot;ל כותב הרבי: <br /> <br /> וזה לא כבר הגיעני מענה מהרה&quot;ג וכו' מהור&quot;י שי' לנדא, והנני מסגיר פה העתק ממנו, ובטח ימצא עניין בו. ומיניה ומינייהו תסתייעא מילתא ביותר דקדוק והידור.<br /> <br /> לפני ששיגרם הראה אותם לחותנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ אשר הגיהם ואישרם, כפי שכותב הרבי בשנת תשט&quot;ו (אגרות-קודש, כרך יא, עמ' רנ):<br /> <br /> הוראות בענייני המקווה מכ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע, הם על-פי רשימת הרב מוה&quot;ר יעקב שי' לנדא - שהיו לעיני כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר כאן, ואישרם אשר נכונים המה, ולכן אין פלא שאינו מפורסם לעת-עתה בתוככי אנ&quot;ש, כיוון שרק כשש שנים שנתפרסמו בארצות-הברית.<br /> <br /> ובכ&quot;ז בכסלו תשכ&quot;ב כתב הרבי מלך המשיח אל הרב דוד חנזין (איגרות-קודש, כרך כב, עמ' סו):<br /> <br /> כיוון שהרה&quot;ג וכו' הר&quot;י שי' לנדא מבני-ברק דיבר בזה (וכנראה איזו פעמים) עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נ&quot;ע, מהנכון שיתקשר עמו ויברר אצלו הפרטים בזה.<br /> <br /> במכתבו מי&quot;ג בניסן תש&quot;י ('אגרות-קודש' כרך ג' עמ' רעג) מפלפל הרבי עם הרב לנדא בנושא המקווה:<br /> <br /> א) מה שכתבתי לו הטעם לפענ&quot;ד [לפי עניות דעתי] בהוראות כ&quot;ק אדנ&quot;ע שהמים דמקווה התחתונה יכסו רצפת מקווה העליונה טרם יזרמו לשם מים שאובים - נמוקי פשוט - כי אז תהיה נתינת מים שאובים במקווה כשרה, מה-שאין-כן כשיכנסו מקודם מים שאובים יוכשרו רק ע&quot;י השקה, וק&quot;ל.<br /> <br /> ב) מה ששאלתי לטעם שלא החמיר כ&quot;ק אדנ&quot;ע גם בשיעור הדר&quot;ת הוא לא כדי לגבב חומרות, כל' כת&quot;ר במכתבו. כי אם ע&quot;פ [על-פי] הידוע שבמקווה משתדלים לצאת ידי כמה וכמה דעות.<br /> <br /> שורת הערות והארות שיגר הרבי כבר בקבלת הרשימה (איגרות-קודש, כרך ג, עמ' רכז) כשהרבי מבקש בענוותנותו: &quot;ות&quot;ח מראש על ביאוריו והארותיו - באל&quot;ף - בכהנ&quot;ל&quot;. על מעלות והידורי המקווה - ראה בהרחבה בספר 'תיקוני מקוואות' (קה&quot;ת תשנ&quot;ח) מהרה&quot;ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין.<br /> <br /> <br /> == הרבי מקפיד על כבודו של הרב לנדא ==<br /> <br /> בספרו 'עבודת הקודש' (עמ' יח) מספר הרה&quot;ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין, כי בשנת תשמ&quot;ב שלח הרב יעקב לנדא אבד&quot;ק בני-ברק לרבי חבילת תשובות הגאון מרוגוטשוב. הרבי כתב: &quot;כדאי להדפיסם&quot;, ולציין בהערה: &quot;תשואת-חן שנתן להוציא-לאור כו'&quot;.<br /> <br /> כשהוכנסו עלי ההגהה של התשובות הללו בחוברת נא והעורך ציין את הרב לנדא לטובה לא הסתפק הרבי בכך וכתב:<br /> <br /> &quot;עיין אודותו בסוף-ספר 'טהרת המים' (טעלושקין) - על-כל-פנים מוכרח הנ&quot;ל, הפוסק בבית אדמו&quot;ר (מהרש&quot;ב) ברוסטוב וכו' עתה הרב ראשי (דבני-ברק ותשואות-חן) תשואת-חן (שנתנם על-מנת להוציאם-לאור)&quot;, וכך תוקן שם בהערה 8 .<br /> <br /> במכתבו של הרבי מי&quot;א בניסן תשמ&quot;ב [נדפס בספר 'מקדש מלך', עמ' 256) מודה הרבי לרב לנדא וכותב לו: &quot;ת&quot;ח במיוחד על שילוח העתק מכ[תבי] הרגצובי וכנראה עדיין לא נדפסו&quot;].<br /> <br /> <br /> == התבודדות והתבוננות - באופן כשר ==<br /> <br /> בהתוועדות י&quot;ג בתמוז תשל&quot;ט דיבר הרבי בהרחבה (ראה ספר 'מה רבו מעשיך ה'' בהוצאת שמי&quot;ר, עמ' 147-144) על כך שיש צורך לדאוג ל'מדיטציה' כשרה. כעבור מספר ימים פנה אל הרב לנדא באיגרת הבאה ('היכל מנחם' כרך א' עמ' מח-מט):<br /> <br /> ב&quot;ה, כ&quot;ה תמוז ה'תשל&quot;ז<br /> <br /> ברוקלין, נ.י.<br /> <br /> הרה&quot;ג והרה&quot;ח וו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ<br /> <br /> עוסק בצרכי ציבור רב פעלים<br /> <br /> מוה&quot;ר יעקב שי' לנדא<br /> <br /> רב ראשי ואב&quot;ד דבני-ברק<br /> <br /> אחדשה&quot;ט כיאות.<br /> <br /> זה מזמן רב שהגיעתני הידיעה על-דבר הפסק-דין בארץ-הקודש - איסור גמור בהנוגע לטיפולים שונים הנעשים על-ידי &quot;גורו&quot;, כולל גם-כן ההתבודדות והתבוננות וכיוצא בזה.<br /> <br /> אף שפסק-דין האמור, וכמדומה שנכלל גם בניסוחו, טעמו ונימוקו מפני שמעורב בהאמור גם עניין דעבודה-זרה, על-כל-פנים אביזרייהו דעבודה-זרה, והרי זה מג' דברים דיהרג ואל יעבור, אבל עניין ההתבודדות והתבוננות וכו' כשלעצמם - לא הנ&quot;ל שחידשו ח&quot;ו טיפול זה ולא בהם תלויה הצלחתו חס ושלום. ומה שמעלים &quot;קטורת&quot; וכיוצא בזה אין זה עיקר בהאמור, כמובן ופשוט.<br /> <br /> שלכן, על-פי סגנון חכמינו ז&quot;ל וכי מפני השוטים יאבד עולמו, הצעתי שכדאי ונכון ואולי גם נחוץ שכבוד תורתו (בעצמו או על-כל-פנים על-ידי עושי רצונו) יבואו בדברים עם רופאים יראי-שמים ומומחים בשטח עצבים ומנוחת הנפש ומחלות הנפש וכו' ויטילו עליהם חובה (ויותר נכון - זכות) שיוסיפו לימוד בריפוי וטיפול בשטח זה על ידי התבודדות והתבוננות עצמית וכו', ואחרי כן יפרסמו זה ככל האפשרי, - בפרט שנוסף שעל-ידי זה ירפאו כמה וכמה חולים הזקוקים לזה, יהיה זה גם-כן אמצעי יעיל לנתק אותם מה&quot;גורו&quot; המושכים אותם בחבלי טיפול האמור, בראותם שאפשר הדבר להיעשות בלי קטורת, על-ידי איש או אשה יראי-שמים וכו'. ובודאי לדכותיה דכבוד תורתו אין צורך באריכות.<br /> <br /> ואולי זכות מיוחדת תהיה לכבוד תורתו בעסקנותו בהאמור, כיוון שבמדה ידועה כבר עשה הכנה לזה עוד בהיותו ברוסטוב, כפי שספרו לי, שהתעניין אז בשיטת מרת בלווטמקץ, ובשיטות הודו כפי שידעו אודותם אז, שה&quot;גורו&quot;, כנראה, תולדותיהם או תולדות תולדותיהם, ועל-כל-פנים יש להם כמה נקודות משותפות.<br /> <br /> ויהי-רצון מה' יתברך רופא כל בשר ומפליא לעשות שיירפאו כל אחד ואחד מכל ענייני צער וחוסר בריאות וכו', כולל גם-כן הרפואה הכללית דעם ישראל כולו, וימים אלו ייהפכו לימי ששון ושמחה, ומועדים טובים.<br /> <br /> בכבוד ובברכה לבשורות טובות בטוב הנראה והנגלה<br /> <br /> ואמנם, בהמשך לאותה איגרת הודיע הרב לנדא לרבי שליט&quot;א כי שוחח על-דבר זה עם פרופסור לב שי', ומסר לו את העניין (ראה מכ' מתאריך כ&quot;ט בכסלו תשל&quot;ט - 'היכל מנחם' שם עמ' נ).<br /> <br /> <br /> == &quot;לאור המצב המשווע&quot; ==<br /> <br /> במשך כל השנים עודד הרבי את הרב לנדא להיות מעורב בפעולות ציבוריות שונות. כך למשל כתב לו בי&quot;ג בסיוון תשט&quot;ז (איגרות-קודש, כרך יג, עמ' קע):<br /> <br /> מה שכותב במכתבו אודות ההשתתפות בחבר הפעילים, נעם לי לקרות במכתבי-עת דאה&quot;ק ת&quot;ו אשר השתתף באסיפת רבנים מבין העולים החדשים, ויהי-רצון שתהיה זו התחלה טובה לחידוש פעולות ובפרט שמתקרבים לזמן החופש שבטח אפשר לנצלו באופן מיוחד, וגיוס כל הכוחות יכול להוסיף ולהגדיל התועלת.<br /> <br /> על נטילת חלק בענייני הלכה ציבוריים כותב הרבי להרב לנדא כבר בכ&quot;ו במרחשוון תשי&quot;ט (איגרות-קודש, כרך ג, עמ' יד):<br /> <br /> קראתי במכתבי-עת שלקח חלק באסיפת הרבנים הציע נוסח היתר עיסקא וכו' ושמחתי על כל פנים לידיעה זו. <br /> <br /> שנים רבות אחר-כך בבין המצרים תשל&quot;ו ('היכל מנחם' כרך ג' עמ' צג-צד) שיגר לו הרבי מכתב ובו נאמר בין השאר:<br /> <br /> על-פי החזקה דשליח עושה שליחותו וודאי מסר חתנו הרב [=קרול, רב מושב חמד באה&quot;ק] שליט&quot;א תוכן שיחתנו על-דבר אגודת-הרבנים דאהקת&quot;ו וכו', ולצערי הרב לא נודע (על-כל-פנים לא נשמע כאן) - על-דבר פעולות וכו' ובכל זה.<br /> <br /> על-פי שיטתי דעד-עתה שאינו זקוק להתעוררות מצידי, כיוון שזכה וקיבל תורה והדרכה פנים-אל-פנים מכ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע ובמשך כמה וכמה שנים,<br /> <br /> ולאחרי זה - במשך כמה וכמה שנים פעל ועשה על-פי זה במדינה ההיא ובתנאים ההם - <br /> <br /> בכל זאת - לאור המצב המשווע (דלב ישראל ער הוא ביותר, מסטרא חדא - והעדר פעולה בזה (המשווע גם-כן) מצד אלה שצריכים להיות מדריכים מעוררים וכו', מסטרא תנינא - וכל ההסברות שבזה הרי כמאן דעביד (אפילו בכ&quot;ף הדמיון) לא אמרינן -<br /> <br /> הנה מצורף בזה העתק מכתבי לאחד...<br /> <br /> <br /> == &quot;ואפילו לא בלע&quot; ==<br /> <br /> &quot;כפי שראיתי - הדיבור כאן עם פלוני וכיוצא בו בענייני ארץ-הקודש ת&quot;ו (כולל - דבני-ברק) לא רק שחסר ה&quot;דערהערן&quot; [=הפנמה], כי-אם גם שמיעה כפשוטה אין אצלם, ואיידי דטריד למיפלט לא בלע ואפילו לא נגע בו&quot; - קבל הרבי במכתב להרב לנדא בקיץ תשכ&quot;ט (איגרות-קודש, כרך כו, עמ' קסו).<br /> <br /> <br /> == הדפסת חידושיו בנגלה ==<br /> <br /> להלן קטע מיומן שנת הקהל תשמ&quot;א עמ' 86-85:<br /> <br /> &quot;ביום ה' י&quot;ז שבט (תשמ&quot;א) היתה 'יחידות' לאורחים. עם הרב אליהו לנדא (בנו של הרב יעקב לנדא, אב&quot;ד דבני ברק) שוחח הרבי זמן די ממושך. בין הדברים שאלו לשלום אביו ואמר, שאילו לא היו החסידים מצניעי-לכת והיו מדפיסים חידושי תורה בנגלה, היתה ההתנגדות לחסידות פוחתת. הרבי ביקש ממנו להשפיע על אביו שידפיס את חידושי-התורה שלו בנגלה&quot;.<br /> <br /> (וראה פירוט יתר בשיחות-קודש תשמ&quot;א, כרך ב, עמ' 800).<br /> <br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך כ&quot;ו שבט תשמ&quot;ו. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.<br /> <br /> לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב משה יהודא ליב לנדא לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.<br /> <br /> לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: ע&quot;פ צוואתו של הרב זצ&quot;ל אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ומרא דאתרא דבני ברק! וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!<br /> <br /> כיום מכהן לאיוש&quot;ט בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב&quot;ד ורב העיר דבני ברק. ביד רמה הוא מנהל את עניני הדת והכשרות בעיר, כשרותו נודעה לשם ולתהילה ברחבי העולם ככשרות מהודרת ואמינה.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ל]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=9639 2007-07-04T00:51:06Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[תמונה:יעקב לנדאPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרב יעקב לנדא נואם בפני כנס פעילי 'יד לאחים']]<br /> <br /> <br /> == תולדות חייו בקצרה: ==<br /> <br /> הרב יעקב לנדא נולד בשנת [[תרנ&quot;ג]] בעיירה [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב משה יהודה לייב לנדא שהיה רבה של קורניץ.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו בשנת תרע&quot;ג נתמנה הרב יעקב לנדא לרבה של העיר קורניץ, ע&quot;פ הוראה מפורשת של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], וכפי שכתב הוא בעצמו:<br /> &quot;על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו&quot;ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כשלוחי הציבור נסעו לשם ר' שלום יצחק בעקער, ר' מרדכי הורביץ [נספה בשואה, הי&quot;ד], ור' לייב מטוסוב [אף הוא נספה בשואה הי&quot;ד] אל האדמו&quot;ר [הרש&quot;ב] מליובאוויטש. גם אני נסעתי אתם וביארתי לאדמו&quot;ר נבג&quot;מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...&quot;.<br /> <br /> הרב לנדא היה מקורב מאד לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ואחד מ[[חסיד|חסידיו]] המובהקים, ואף שימש כרב בביתו של הרבי הרש&quot;ב שהפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות שהיו עולות מפעם לפעם. לימים קראו לו &quot;רב החצר&quot;.<br /> <br /> שיטת מקווה חב&quot;ד הידועה בשם [[בור ע&quot;ג בור]] שנתחדשה ע&quot;י אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בעיר [[רוסטוב]] והיא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה בבית הרבי ברוסטוב במצב טוב ושיפצוה מחדש). כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה.<br /> <br /> היה מקורב גם אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהתייעץ עם הרב לנדא בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה.<br /> <br /> לימים הקים את ישיבת [[תפארת בחורים]] במוסקבה שהייתה מיועדת לבעלי תשובה רוסיים, והוא הדריכם וחינכם בדרך האמת דרך התורה והמצוות.<br /> <br /> הגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] קירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. לאחר מכן הרוגוצ'ובר הי' מסדר הקידושין בחופתו של הרב לנדא.<br /> <br /> הן בהיותו ברוסיה והן לאחר מכן בהיותו בארץ היה בקשר הדוק עם [[הרבי מלך המשיח]], היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב&quot;דית באה&quot;ק, ובפרט בקשר למנהגי חב&quot;ד השונים שהוא הי' עד להם בהיותו &quot;רב החצר&quot; אצל הרבי הרש&quot;ב לשושלת חב&quot;ד.<br /> <br /> במשך כו&quot;כ שנים נשא את התואר זקן רבני חב&quot;ד באה&quot;ק.<br /> <br /> לאחר עליתו ל[[ארץ ישראל]], בשנת תרצ&quot;ה שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון, אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת תרצ&quot;ו, עד פטירתו בכ&quot;ו [[שבט]] שנת [[תשמ&quot;ו]], (לאחר מכן התמנה לרב העיר, ע&quot;פ צוואת אביו, בנו יבדלחט&quot;א הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]).<br /> <br /> ייסד ב[[בני ברק]] יסד את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב, שיעורי תורה. הסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, תקיפותו על חומת הדת בעיר לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם.<br /> <br /> לפעמים יכלו לראות את הרב בעצמו נעמד בשבת ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת.<br /> <br /> במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר,<br /> עמד בתוקף על כל תג של הלכה בלי שום פשרות מתוך יראת שמים אמיתית ותמימה. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד ואהבוהו מאוד, כדאמרי אינשי &quot;טוב לשמים וטוב לבריות&quot;.<br /> <br /> ידיעתו הרחבה וגאונותו בכל מכמני התורה הייתה להפליא, רבים מבני העיר זוכרים את דרשותיו בשבת הגדול ושבת שובה ובכינוסים למיניהם לחיזוק חומת בני ברק, ואת שיעורי התניא שהיה מוסר במשך השבוע, כמו&quot;כ דברי תורה שהיה מוסר בכל שבת בשעת &quot;רעוא דרעוין&quot;.<br /> <br /> <br /> == פרטים נוספים על הרב יעקב לנדא: ==<br /> <br /> לפנינו הוראה של הרבי מל&quot;ג בעומר תשכ&quot;ד המופיעה בשולי מכתב כללי-פרטי מאותו תאריך. המכתב נשלח להרה&quot;ח ר' לייב זלמנוב שיחי' מחשובי אנ&quot;ש בבני-ברק) בפירסום ראשון:<br /> <br /> &quot;ז&quot;ע [=זה עתה] נתקבל מכתבו ממוצש&quot;ק [=ממוצאי שבת קודש]. ובטח כן משתתפים אנ&quot;ש שי' בהשיעור - שכותב אודתו - בדא&quot;ח [=בדברי-אלוקים-חיים] של הרה&quot;ג והרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ מהרי&quot;ל שי'. והרי ידועה החיבה יתרה שנודעת לו מכ&quot;ק אדנ&quot;ע [=אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נשמתו עדן] וכו'&quot;.<br /> <br /> גם הרה&quot;ח הרב שמואל חפר שיחי' זכה לשמוע מהרבי שליט&quot;א ב'יחידות' דברי חיזוק והתעוררות להשתתפותם של אנ&quot;ש בשיעורי חסידות שנמסרו על-ידי הרב לנדא.<br /> <br /> <br /> == &quot;נודע לשם ותהילה&quot; ==<br /> <br /> לאחר פטירת הרב לנדא ז&quot;ל כתב עליו הרבי (צוטט ב'ימי מלך', כרך ב, עמ' 895): &quot;נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה&quot;ר יעקב ע&quot;ה&quot;. <br /> <br /> הגאון הרב יעקב לנדא זכה לעמוד בקירוב ובקשרי ידידות (כפי שהרבי מלך המשיח מתבטא באיגרת משנת תשכ&quot;ז, אגרות-קודש, כרך כד, עמ' רסה - &quot;על יסוד הידידות משנים ההם במדינתנו&quot;) עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב נ&quot;ע, כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ולאחר מכן עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א.<br /> <br /> &quot;הוותיק וחסיד, הגאון המובהק ר' יעקב לנדוי שליט&quot;א, הרב דבני-ברק בארץ-ישראל, זה שיצק מים על יד כ&quot;ק אדמו&quot;ר הר&quot;ר שלום-דוב נבג&quot;מ זי&quot;ע מליובאוויץ', והיה ממקורביו בשהותו בעיר רוסטוב שברוסיא, וברשימה זו חקק לזכרון את דעתו של כ&quot;ק נ&quot;ע ורצונו כפי שהביע לו בשנות תרע&quot;ח-תרע&quot;ט באופן בניין ותיקון מקוה בשבילו בביתו בעיר רוסטוב. ורשימה זו היתה למראה עיני בנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר גאון ישראל וקדושו מהר&quot;ר יוסף-יצחק נבגע&quot;מ מליבאוויץ&quot; - כך מקדים הרה&quot;ג הרה&quot;ח ר' ניסן טעלושקין מח&quot;ס 'טהרת המים', לרשימתו של הרב לנדא שבאה כ'הוספה' לספר (במהדורת קה&quot;ת תש&quot;נ עמ' שסא). ומוסיף: &quot;ואני נותנה בזה במלואה כפי שקבלתיה&quot;.<br /> <br /> <br /> == מקוואות חב&quot;ד ==<br /> <br /> שמו של הרב לנדא ז&quot;ל נקשר בתודעה הכללית לסוגיה המרכזית של 'מקוואות חב&quot;ד', שזכו לתהודה רבה בדור האחרון. להלן השתלשלות הדברים:<br /> <br /> בד' במרחשוון תש&quot;י (איגרות-קודשי, כרך ג, עמ' רג) - בחיי-חיותו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ - פנה הרבי מלך המשיח לרב לנדא:<br /> <br /> מתעסקים במקומות אחדים בעשיית מקווה של מי גשמים ושאלו אם יש איזה עניינים ופרטים אשר אנ&quot;ש מקפידים או מהדרים עליהם על-כל-פנים בייחוד, ובאשר ידעתי אשר הוא היה מהמתעסקים בכגון זה בראסטאוו ובלי-ספק שמע בזה כמה עניינים והוראות מכ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע,<br /> <br /> הנה תשואת-חן תשואת-חן אם יואיל לכתוב לי על-דבר זה בפרטיות האפשרית ומה טוב עם הוראת הנימוק לשלימות הדבר, אם ידוע הוא.<br /> <br /> למותר לבאר אשר בקשתי זו היא גם בנוגע להוראות בשאר ענייני השולחן-ערוך אורח-חיים, יורה-דעה וכו' שקיבל אבל נוסף בעניין המקווה שהוא דחוף כנ&quot;ל.<br /> <br /> בנתינת תודה למפרע ובאיחול רפואה שלימה וכל טוב סלה.<br /> <br /> <br /> == &quot;התעסק בעשיית המקווה&quot; ==<br /> <br /> כעבור ארבעה ימים (ח' מרחשון תש&quot;י - שם כרך ג' עמ' רמ) כותב הרבי שליט&quot;א אל הרב אשר אברמסון:<br /> <br /> כתבתי על-דבר-זה להרה&quot;ג וכו' מוה&quot;ר יעקב שי' לנדא שהוא התעסק בעשיית המקווה ברוסטוב בהוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע, ואם יודיעני איזה חדשות בזה כמובן אודיענו.<br /> <br /> בשלהי חודש מרחשוון קיבל הרבי את הרשימה והשיב לרב לנדא (שם): <br /> <br /> בתשואת חן הגיעני מכתבו מט&quot;ו מר-חשון, עם ההוראות שקיבל מכ&quot;ק אדנ&quot;ע בנידון המקווה, ותיכף לקבלתי שלחתי העתקה מחלק מכתבו זה להשואל, כמובן בהוראת שמו.<br /> <br /> אל הרב אברמסון הנ&quot;ל כותב הרבי: <br /> <br /> וזה לא כבר הגיעני מענה מהרה&quot;ג וכו' מהור&quot;י שי' לנדא, והנני מסגיר פה העתק ממנו, ובטח ימצא עניין בו. ומיניה ומינייהו תסתייעא מילתא ביותר דקדוק והידור.<br /> <br /> לפני ששיגרם הראה אותם לחותנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ אשר הגיהם ואישרם, כפי שכותב הרבי בשנת תשט&quot;ו (אגרות-קודש, כרך יא, עמ' רנ):<br /> <br /> הוראות בענייני המקווה מכ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע, הם על-פי רשימת הרב מוה&quot;ר יעקב שי' לנדא - שהיו לעיני כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר כאן, ואישרם אשר נכונים המה, ולכן אין פלא שאינו מפורסם לעת-עתה בתוככי אנ&quot;ש, כיוון שרק כשש שנים שנתפרסמו בארצות-הברית.<br /> <br /> ובכ&quot;ז בכסלו תשכ&quot;ב כתב הרבי מלך המשיח אל הרב דוד חנזין (איגרות-קודש, כרך כב, עמ' סו):<br /> <br /> כיוון שהרה&quot;ג וכו' הר&quot;י שי' לנדא מבני-ברק דיבר בזה (וכנראה איזו פעמים) עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נ&quot;ע, מהנכון שיתקשר עמו ויברר אצלו הפרטים בזה.<br /> <br /> במכתבו מי&quot;ג בניסן תש&quot;י ('אגרות-קודש' כרך ג' עמ' רעג) מפלפל הרבי עם הרב לנדא בנושא המקווה:<br /> <br /> א) מה שכתבתי לו הטעם לפענ&quot;ד [לפי עניות דעתי] בהוראות כ&quot;ק אדנ&quot;ע שהמים דמקווה התחתונה יכסו רצפת מקווה העליונה טרם יזרמו לשם מים שאובים - נמוקי פשוט - כי אז תהיה נתינת מים שאובים במקווה כשרה, מה-שאין-כן כשיכנסו מקודם מים שאובים יוכשרו רק ע&quot;י השקה, וק&quot;ל.<br /> <br /> ב) מה ששאלתי לטעם שלא החמיר כ&quot;ק אדנ&quot;ע גם בשיעור הדר&quot;ת הוא לא כדי לגבב חומרות, כל' כת&quot;ר במכתבו. כי אם ע&quot;פ [על-פי] הידוע שבמקווה משתדלים לצאת ידי כמה וכמה דעות.<br /> <br /> שורת הערות והארות שיגר הרבי כבר בקבלת הרשימה (איגרות-קודש, כרך ג, עמ' רכז) כשהרבי מבקש בענוותנותו: &quot;ות&quot;ח מראש על ביאוריו והארותיו - באל&quot;ף - בכהנ&quot;ל&quot;. על מעלות והידורי המקווה - ראה בהרחבה בספר 'תיקוני מקוואות' (קה&quot;ת תשנ&quot;ח) מהרה&quot;ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין.<br /> <br /> <br /> == הרבי מקפיד על כבודו של הרב לנדא ==<br /> <br /> בספרו 'עבודת הקודש' (עמ' יח) מספר הרה&quot;ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין, כי בשנת תשמ&quot;ב שלח הרב יעקב לנדא אבד&quot;ק בני-ברק לרבי חבילת תשובות הגאון מרוגוטשוב. הרבי כתב: &quot;כדאי להדפיסם&quot;, ולציין בהערה: &quot;תשואת-חן שנתן להוציא-לאור כו'&quot;.<br /> <br /> כשהוכנסו עלי ההגהה של התשובות הללו בחוברת נא והעורך ציין את הרב לנדא לטובה לא הסתפק הרבי בכך וכתב:<br /> <br /> &quot;עיין אודותו בסוף-ספר 'טהרת המים' (טעלושקין) - על-כל-פנים מוכרח הנ&quot;ל, הפוסק בבית אדמו&quot;ר (מהרש&quot;ב) ברוסטוב וכו' עתה הרב ראשי (דבני-ברק ותשואות-חן) תשואת-חן (שנתנם על-מנת להוציאם-לאור)&quot;, וכך תוקן שם בהערה 8 .<br /> <br /> במכתבו של הרבי מי&quot;א בניסן תשמ&quot;ב [נדפס בספר 'מקדש מלך', עמ' 256) מודה הרבי לרב לנדא וכותב לו: &quot;ת&quot;ח במיוחד על שילוח העתק מכ[תבי] הרגצובי וכנראה עדיין לא נדפסו&quot;].<br /> <br /> <br /> == התבודדות והתבוננות - באופן כשר ==<br /> <br /> בהתוועדות י&quot;ג בתמוז תשל&quot;ט דיבר הרבי בהרחבה (ראה ספר 'מה רבו מעשיך ה'' בהוצאת שמי&quot;ר, עמ' 147-144) על כך שיש צורך לדאוג ל'מדיטציה' כשרה. כעבור מספר ימים פנה אל הרב לנדא באיגרת הבאה ('היכל מנחם' כרך א' עמ' מח-מט):<br /> <br /> ב&quot;ה, כ&quot;ה תמוז ה'תשל&quot;ז<br /> <br /> ברוקלין, נ.י.<br /> <br /> הרה&quot;ג והרה&quot;ח וו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ<br /> <br /> עוסק בצרכי ציבור רב פעלים<br /> <br /> מוה&quot;ר יעקב שי' לנדא<br /> <br /> רב ראשי ואב&quot;ד דבני-ברק<br /> <br /> אחדשה&quot;ט כיאות.<br /> <br /> זה מזמן רב שהגיעתני הידיעה על-דבר הפסק-דין בארץ-הקודש - איסור גמור בהנוגע לטיפולים שונים הנעשים על-ידי &quot;גורו&quot;, כולל גם-כן ההתבודדות והתבוננות וכיוצא בזה.<br /> <br /> אף שפסק-דין האמור, וכמדומה שנכלל גם בניסוחו, טעמו ונימוקו מפני שמעורב בהאמור גם עניין דעבודה-זרה, על-כל-פנים אביזרייהו דעבודה-זרה, והרי זה מג' דברים דיהרג ואל יעבור, אבל עניין ההתבודדות והתבוננות וכו' כשלעצמם - לא הנ&quot;ל שחידשו ח&quot;ו טיפול זה ולא בהם תלויה הצלחתו חס ושלום. ומה שמעלים &quot;קטורת&quot; וכיוצא בזה אין זה עיקר בהאמור, כמובן ופשוט.<br /> <br /> שלכן, על-פי סגנון חכמינו ז&quot;ל וכי מפני השוטים יאבד עולמו, הצעתי שכדאי ונכון ואולי גם נחוץ שכבוד תורתו (בעצמו או על-כל-פנים על-ידי עושי רצונו) יבואו בדברים עם רופאים יראי-שמים ומומחים בשטח עצבים ומנוחת הנפש ומחלות הנפש וכו' ויטילו עליהם חובה (ויותר נכון - זכות) שיוסיפו לימוד בריפוי וטיפול בשטח זה על ידי התבודדות והתבוננות עצמית וכו', ואחרי כן יפרסמו זה ככל האפשרי, - בפרט שנוסף שעל-ידי זה ירפאו כמה וכמה חולים הזקוקים לזה, יהיה זה גם-כן אמצעי יעיל לנתק אותם מה&quot;גורו&quot; המושכים אותם בחבלי טיפול האמור, בראותם שאפשר הדבר להיעשות בלי קטורת, על-ידי איש או אשה יראי-שמים וכו'. ובודאי לדכותיה דכבוד תורתו אין צורך באריכות.<br /> <br /> ואולי זכות מיוחדת תהיה לכבוד תורתו בעסקנותו בהאמור, כיוון שבמדה ידועה כבר עשה הכנה לזה עוד בהיותו ברוסטוב, כפי שספרו לי, שהתעניין אז בשיטת מרת בלווטמקץ, ובשיטות הודו כפי שידעו אודותם אז, שה&quot;גורו&quot;, כנראה, תולדותיהם או תולדות תולדותיהם, ועל-כל-פנים יש להם כמה נקודות משותפות.<br /> <br /> ויהי-רצון מה' יתברך רופא כל בשר ומפליא לעשות שיירפאו כל אחד ואחד מכל ענייני צער וחוסר בריאות וכו', כולל גם-כן הרפואה הכללית דעם ישראל כולו, וימים אלו ייהפכו לימי ששון ושמחה, ומועדים טובים.<br /> <br /> בכבוד ובברכה לבשורות טובות בטוב הנראה והנגלה<br /> <br /> ואמנם, בהמשך לאותה איגרת הודיע הרב לנדא לרבי שליט&quot;א כי שוחח על-דבר זה עם פרופסור לב שי', ומסר לו את העניין (ראה מכ' מתאריך כ&quot;ט בכסלו תשל&quot;ט - 'היכל מנחם' שם עמ' נ).<br /> <br /> <br /> == &quot;לאור המצב המשווע&quot; ==<br /> <br /> במשך כל השנים עודד הרבי את הרב לנדא להיות מעורב בפעולות ציבוריות שונות. כך למשל כתב לו בי&quot;ג בסיוון תשט&quot;ז (איגרות-קודש, כרך יג, עמ' קע):<br /> <br /> מה שכותב במכתבו אודות ההשתתפות בחבר הפעילים, נעם לי לקרות במכתבי-עת דאה&quot;ק ת&quot;ו אשר השתתף באסיפת רבנים מבין העולים החדשים, ויהי-רצון שתהיה זו התחלה טובה לחידוש פעולות ובפרט שמתקרבים לזמן החופש שבטח אפשר לנצלו באופן מיוחד, וגיוס כל הכוחות יכול להוסיף ולהגדיל התועלת.<br /> <br /> על נטילת חלק בענייני הלכה ציבוריים כותב הרבי להרב לנדא כבר בכ&quot;ו במרחשוון תשי&quot;ט (איגרות-קודש, כרך ג, עמ' יד):<br /> <br /> קראתי במכתבי-עת שלקח חלק באסיפת הרבנים הציע נוסח היתר עיסקא וכו' ושמחתי על כל פנים לידיעה זו. <br /> <br /> שנים רבות אחר-כך בבין המצרים תשל&quot;ו ('היכל מנחם' כרך ג' עמ' צג-צד) שיגר לו הרבי מכתב ובו נאמר בין השאר:<br /> <br /> על-פי החזקה דשליח עושה שליחותו וודאי מסר חתנו הרב [=קרול, רב מושב חמד באה&quot;ק] שליט&quot;א תוכן שיחתנו על-דבר אגודת-הרבנים דאהקת&quot;ו וכו', ולצערי הרב לא נודע (על-כל-פנים לא נשמע כאן) - על-דבר פעולות וכו' ובכל זה.<br /> <br /> על-פי שיטתי דעד-עתה שאינו זקוק להתעוררות מצידי, כיוון שזכה וקיבל תורה והדרכה פנים-אל-פנים מכ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע ובמשך כמה וכמה שנים,<br /> <br /> ולאחרי זה - במשך כמה וכמה שנים פעל ועשה על-פי זה במדינה ההיא ובתנאים ההם - <br /> <br /> בכל זאת - לאור המצב המשווע (דלב ישראל ער הוא ביותר, מסטרא חדא - והעדר פעולה בזה (המשווע גם-כן) מצד אלה שצריכים להיות מדריכים מעוררים וכו', מסטרא תנינא - וכל ההסברות שבזה הרי כמאן דעביד (אפילו בכ&quot;ף הדמיון) לא אמרינן -<br /> <br /> הנה מצורף בזה העתק מכתבי לאחד...<br /> <br /> <br /> == &quot;ואפילו לא בלע&quot; ==<br /> <br /> &quot;כפי שראיתי - הדיבור כאן עם פלוני וכיוצא בו בענייני ארץ-הקודש ת&quot;ו (כולל - דבני-ברק) לא רק שחסר ה&quot;דערהערן&quot; [=הפנמה], כי-אם גם שמיעה כפשוטה אין אצלם, ואיידי דטריד למיפלט לא בלע ואפילו לא נגע בו&quot; - קבל הרבי במכתב להרב לנדא בקיץ תשכ&quot;ט (איגרות-קודש, כרך כו, עמ' קסו).<br /> <br /> <br /> == הדפסת חידושיו בנגלה ==<br /> <br /> להלן קטע מיומן שנת הקהל תשמ&quot;א עמ' 86-85:<br /> <br /> &quot;ביום ה' י&quot;ז שבט (תשמ&quot;א) היתה 'יחידות' לאורחים. עם הרב אליהו לנדא (בנו של הרב יעקב לנדא, אב&quot;ד דבני ברק) שוחח הרבי זמן די ממושך. בין הדברים שאלו לשלום אביו ואמר, שאילו לא היו החסידים מצניעי-לכת והיו מדפיסים חידושי תורה בנגלה, היתה ההתנגדות לחסידות פוחתת. הרבי ביקש ממנו להשפיע על אביו שידפיס את חידושי-התורה שלו בנגלה&quot;.<br /> <br /> (וראה פירוט יתר בשיחות-קודש תשמ&quot;א, כרך ב, עמ' 800).<br /> <br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך כ&quot;ו שבט תשמ&quot;ו. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.<br /> <br /> לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב משה יהודא ליב לנדא לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.<br /> <br /> לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: ע&quot;פ צוואתו של הרב זצ&quot;ל אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ומרא דאתרא דבני ברק! וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!<br /> <br /> כיום מכהן לאיוש&quot;ט בנו הרב משה יהודא ליב לנדא כאב&quot;ד ורב העיר דבני ברק. ביד רמה הוא מנהל את עניני הדת והכשרות בעיר, כשרותו נודעה לשם ולתהילה ברחבי העולם ככשרות מהודרת ואמינה.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ל]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=9638 2007-07-04T00:50:39Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[תמונה:יעקב לנדאPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרב יעקב לנדא נואם בפני כנס פעילי 'יד לאחים']]<br /> <br /> <br /> == תולדות חייו בקצרה: ==<br /> <br /> הרב יעקב לנדא נולד בשנת [[תרנ&quot;ג]] בעיירה [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב משה יהודה לייב לנדא שהיה רבה של קורניץ.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו בשנת תרע&quot;ג נתמנה הרב יעקב לנדא לרבה של העיר קורניץ, ע&quot;פ הוראה מפורשת של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], וכפי שכתב הוא בעצמו:<br /> &quot;על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו&quot;ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כשלוחי הציבור נסעו לשם ר' שלום יצחק בעקער, ר' מרדכי הורביץ [נספה בשואה, הי&quot;ד], ור' לייב מטוסוב [אף הוא נספה בשואה הי&quot;ד] אל האדמו&quot;ר [הרש&quot;ב] מליובאוויטש. גם אני נסעתי אתם וביארתי לאדמו&quot;ר נבג&quot;מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...&quot;.<br /> <br /> הרב לנדא היה מקורב מאד לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ואחד מ[[חסיד|חסידיו]] המובהקים, ואף שימש כרב בביתו של הרבי הרש&quot;ב שהפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות שהיו עולות מפעם לפעם. לימים קראו לו &quot;רב החצר&quot;.<br /> <br /> שיטת מקווה חב&quot;ד הידועה בשם [[בור ע&quot;ג בור]] שנתחדשה ע&quot;י אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בעיר [[רוסטוב]] והיא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה בבית הרבי ברוסטוב במצב טוב ושיפצוה מחדש). כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה.<br /> <br /> היה מקורב גם אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהתייעץ עם הרב לנדא בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה.<br /> <br /> לימים הקים את ישיבת [[תפארת בחורים]] במוסקבה שהייתה מיועדת לבעלי תשובה רוסיים, והוא הדריכם וחינכם בדרך האמת דרך התורה והמצוות.<br /> <br /> הגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] קירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. לאחר מכן הרוגוצ'ובר הי' מסדר הקידושין בחופתו של הרב לנדא.<br /> <br /> הן בהיותו ברוסיה והן לאחר מכן בהיותו בארץ היה בקשר הדוק עם [[הרבי מלך המשיח]], היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב&quot;דית באה&quot;ק, ובפרט בקשר למנהגי חב&quot;ד השונים שהוא הי' עד להם בהיותו &quot;רב החצר&quot; אצל הרבי הרש&quot;ב לשושלת חב&quot;ד.<br /> <br /> במשך כו&quot;כ שנים נשא את התואר זקן רבני חב&quot;ד באה&quot;ק.<br /> <br /> לאחר עליתו ל[[ארץ ישראל]], בשנת תרצ&quot;ה שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון, אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת תרצ&quot;ו, עד פטירתו בכ&quot;ו [[שבט]] שנת [[תשמ&quot;ו]], (לאחר מכן התמנה לרב העיר, ע&quot;פ צוואת אביו, בנו יבדלחט&quot;א הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]).<br /> <br /> ייסד ב[[בני ברק]] יסד את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב, שיעורי תורה. הסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, תקיפותו על חומת הדת בעיר לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם.<br /> <br /> לפעמים יכלו לראות את הרב בעצמו נעמד בשבת ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת.<br /> <br /> במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר,<br /> עמד בתוקף על כל תג של הלכה בלי שום פשרות מתוך יראת שמים אמיתית ותמימה. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד ואהבוהו מאוד, כדאמרי אינשי &quot;טוב לשמים וטוב לבריות&quot;.<br /> <br /> ידיעתו הרחבה וגאונותו בכל מכמני התורה הייתה להפליא, רבים מבני העיר זוכרים את דרשותיו בשבת הגדול ושבת שובה ובכינוסים למיניהם לחיזוק חומת בני ברק, ואת שיעורי התניא שהיה מוסר במשך השבוע, כמו&quot;כ דברי תורה שהיה מוסר בכל שבת בשעת &quot;רעוא דרעוין&quot;.<br /> <br /> <br /> == == פרטים נוספים על הרב יעקב לנדא: == ==<br /> <br /> לפנינו הוראה של הרבי מל&quot;ג בעומר תשכ&quot;ד המופיעה בשולי מכתב כללי-פרטי מאותו תאריך. המכתב נשלח להרה&quot;ח ר' לייב זלמנוב שיחי' מחשובי אנ&quot;ש בבני-ברק) בפירסום ראשון:<br /> <br /> &quot;ז&quot;ע [=זה עתה] נתקבל מכתבו ממוצש&quot;ק [=ממוצאי שבת קודש]. ובטח כן משתתפים אנ&quot;ש שי' בהשיעור - שכותב אודתו - בדא&quot;ח [=בדברי-אלוקים-חיים] של הרה&quot;ג והרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ מהרי&quot;ל שי'. והרי ידועה החיבה יתרה שנודעת לו מכ&quot;ק אדנ&quot;ע [=אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נשמתו עדן] וכו'&quot;.<br /> <br /> גם הרה&quot;ח הרב שמואל חפר שיחי' זכה לשמוע מהרבי שליט&quot;א ב'יחידות' דברי חיזוק והתעוררות להשתתפותם של אנ&quot;ש בשיעורי חסידות שנמסרו על-ידי הרב לנדא.<br /> <br /> <br /> == &quot;נודע לשם ותהילה&quot; ==<br /> <br /> לאחר פטירת הרב לנדא ז&quot;ל כתב עליו הרבי (צוטט ב'ימי מלך', כרך ב, עמ' 895): &quot;נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה&quot;ר יעקב ע&quot;ה&quot;. <br /> <br /> הגאון הרב יעקב לנדא זכה לעמוד בקירוב ובקשרי ידידות (כפי שהרבי מלך המשיח מתבטא באיגרת משנת תשכ&quot;ז, אגרות-קודש, כרך כד, עמ' רסה - &quot;על יסוד הידידות משנים ההם במדינתנו&quot;) עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב נ&quot;ע, כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ולאחר מכן עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א.<br /> <br /> &quot;הוותיק וחסיד, הגאון המובהק ר' יעקב לנדוי שליט&quot;א, הרב דבני-ברק בארץ-ישראל, זה שיצק מים על יד כ&quot;ק אדמו&quot;ר הר&quot;ר שלום-דוב נבג&quot;מ זי&quot;ע מליובאוויץ', והיה ממקורביו בשהותו בעיר רוסטוב שברוסיא, וברשימה זו חקק לזכרון את דעתו של כ&quot;ק נ&quot;ע ורצונו כפי שהביע לו בשנות תרע&quot;ח-תרע&quot;ט באופן בניין ותיקון מקוה בשבילו בביתו בעיר רוסטוב. ורשימה זו היתה למראה עיני בנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר גאון ישראל וקדושו מהר&quot;ר יוסף-יצחק נבגע&quot;מ מליבאוויץ&quot; - כך מקדים הרה&quot;ג הרה&quot;ח ר' ניסן טעלושקין מח&quot;ס 'טהרת המים', לרשימתו של הרב לנדא שבאה כ'הוספה' לספר (במהדורת קה&quot;ת תש&quot;נ עמ' שסא). ומוסיף: &quot;ואני נותנה בזה במלואה כפי שקבלתיה&quot;.<br /> <br /> <br /> == מקוואות חב&quot;ד ==<br /> <br /> שמו של הרב לנדא ז&quot;ל נקשר בתודעה הכללית לסוגיה המרכזית של 'מקוואות חב&quot;ד', שזכו לתהודה רבה בדור האחרון. להלן השתלשלות הדברים:<br /> <br /> בד' במרחשוון תש&quot;י (איגרות-קודשי, כרך ג, עמ' רג) - בחיי-חיותו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ - פנה הרבי מלך המשיח לרב לנדא:<br /> <br /> מתעסקים במקומות אחדים בעשיית מקווה של מי גשמים ושאלו אם יש איזה עניינים ופרטים אשר אנ&quot;ש מקפידים או מהדרים עליהם על-כל-פנים בייחוד, ובאשר ידעתי אשר הוא היה מהמתעסקים בכגון זה בראסטאוו ובלי-ספק שמע בזה כמה עניינים והוראות מכ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע,<br /> <br /> הנה תשואת-חן תשואת-חן אם יואיל לכתוב לי על-דבר זה בפרטיות האפשרית ומה טוב עם הוראת הנימוק לשלימות הדבר, אם ידוע הוא.<br /> <br /> למותר לבאר אשר בקשתי זו היא גם בנוגע להוראות בשאר ענייני השולחן-ערוך אורח-חיים, יורה-דעה וכו' שקיבל אבל נוסף בעניין המקווה שהוא דחוף כנ&quot;ל.<br /> <br /> בנתינת תודה למפרע ובאיחול רפואה שלימה וכל טוב סלה.<br /> <br /> <br /> == &quot;התעסק בעשיית המקווה&quot; ==<br /> <br /> כעבור ארבעה ימים (ח' מרחשון תש&quot;י - שם כרך ג' עמ' רמ) כותב הרבי שליט&quot;א אל הרב אשר אברמסון:<br /> <br /> כתבתי על-דבר-זה להרה&quot;ג וכו' מוה&quot;ר יעקב שי' לנדא שהוא התעסק בעשיית המקווה ברוסטוב בהוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע, ואם יודיעני איזה חדשות בזה כמובן אודיענו.<br /> <br /> בשלהי חודש מרחשוון קיבל הרבי את הרשימה והשיב לרב לנדא (שם): <br /> <br /> בתשואת חן הגיעני מכתבו מט&quot;ו מר-חשון, עם ההוראות שקיבל מכ&quot;ק אדנ&quot;ע בנידון המקווה, ותיכף לקבלתי שלחתי העתקה מחלק מכתבו זה להשואל, כמובן בהוראת שמו.<br /> <br /> אל הרב אברמסון הנ&quot;ל כותב הרבי: <br /> <br /> וזה לא כבר הגיעני מענה מהרה&quot;ג וכו' מהור&quot;י שי' לנדא, והנני מסגיר פה העתק ממנו, ובטח ימצא עניין בו. ומיניה ומינייהו תסתייעא מילתא ביותר דקדוק והידור.<br /> <br /> לפני ששיגרם הראה אותם לחותנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ אשר הגיהם ואישרם, כפי שכותב הרבי בשנת תשט&quot;ו (אגרות-קודש, כרך יא, עמ' רנ):<br /> <br /> הוראות בענייני המקווה מכ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע, הם על-פי רשימת הרב מוה&quot;ר יעקב שי' לנדא - שהיו לעיני כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר כאן, ואישרם אשר נכונים המה, ולכן אין פלא שאינו מפורסם לעת-עתה בתוככי אנ&quot;ש, כיוון שרק כשש שנים שנתפרסמו בארצות-הברית.<br /> <br /> ובכ&quot;ז בכסלו תשכ&quot;ב כתב הרבי מלך המשיח אל הרב דוד חנזין (איגרות-קודש, כרך כב, עמ' סו):<br /> <br /> כיוון שהרה&quot;ג וכו' הר&quot;י שי' לנדא מבני-ברק דיבר בזה (וכנראה איזו פעמים) עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נ&quot;ע, מהנכון שיתקשר עמו ויברר אצלו הפרטים בזה.<br /> <br /> במכתבו מי&quot;ג בניסן תש&quot;י ('אגרות-קודש' כרך ג' עמ' רעג) מפלפל הרבי עם הרב לנדא בנושא המקווה:<br /> <br /> א) מה שכתבתי לו הטעם לפענ&quot;ד [לפי עניות דעתי] בהוראות כ&quot;ק אדנ&quot;ע שהמים דמקווה התחתונה יכסו רצפת מקווה העליונה טרם יזרמו לשם מים שאובים - נמוקי פשוט - כי אז תהיה נתינת מים שאובים במקווה כשרה, מה-שאין-כן כשיכנסו מקודם מים שאובים יוכשרו רק ע&quot;י השקה, וק&quot;ל.<br /> <br /> ב) מה ששאלתי לטעם שלא החמיר כ&quot;ק אדנ&quot;ע גם בשיעור הדר&quot;ת הוא לא כדי לגבב חומרות, כל' כת&quot;ר במכתבו. כי אם ע&quot;פ [על-פי] הידוע שבמקווה משתדלים לצאת ידי כמה וכמה דעות.<br /> <br /> שורת הערות והארות שיגר הרבי כבר בקבלת הרשימה (איגרות-קודש, כרך ג, עמ' רכז) כשהרבי מבקש בענוותנותו: &quot;ות&quot;ח מראש על ביאוריו והארותיו - באל&quot;ף - בכהנ&quot;ל&quot;. על מעלות והידורי המקווה - ראה בהרחבה בספר 'תיקוני מקוואות' (קה&quot;ת תשנ&quot;ח) מהרה&quot;ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין.<br /> <br /> <br /> == הרבי מקפיד על כבודו של הרב לנדא ==<br /> <br /> בספרו 'עבודת הקודש' (עמ' יח) מספר הרה&quot;ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין, כי בשנת תשמ&quot;ב שלח הרב יעקב לנדא אבד&quot;ק בני-ברק לרבי חבילת תשובות הגאון מרוגוטשוב. הרבי כתב: &quot;כדאי להדפיסם&quot;, ולציין בהערה: &quot;תשואת-חן שנתן להוציא-לאור כו'&quot;.<br /> <br /> כשהוכנסו עלי ההגהה של התשובות הללו בחוברת נא והעורך ציין את הרב לנדא לטובה לא הסתפק הרבי בכך וכתב:<br /> <br /> &quot;עיין אודותו בסוף-ספר 'טהרת המים' (טעלושקין) - על-כל-פנים מוכרח הנ&quot;ל, הפוסק בבית אדמו&quot;ר (מהרש&quot;ב) ברוסטוב וכו' עתה הרב ראשי (דבני-ברק ותשואות-חן) תשואת-חן (שנתנם על-מנת להוציאם-לאור)&quot;, וכך תוקן שם בהערה 8 .<br /> <br /> במכתבו של הרבי מי&quot;א בניסן תשמ&quot;ב [נדפס בספר 'מקדש מלך', עמ' 256) מודה הרבי לרב לנדא וכותב לו: &quot;ת&quot;ח במיוחד על שילוח העתק מכ[תבי] הרגצובי וכנראה עדיין לא נדפסו&quot;].<br /> <br /> <br /> == התבודדות והתבוננות - באופן כשר ==<br /> <br /> בהתוועדות י&quot;ג בתמוז תשל&quot;ט דיבר הרבי בהרחבה (ראה ספר 'מה רבו מעשיך ה'' בהוצאת שמי&quot;ר, עמ' 147-144) על כך שיש צורך לדאוג ל'מדיטציה' כשרה. כעבור מספר ימים פנה אל הרב לנדא באיגרת הבאה ('היכל מנחם' כרך א' עמ' מח-מט):<br /> <br /> ב&quot;ה, כ&quot;ה תמוז ה'תשל&quot;ז<br /> <br /> ברוקלין, נ.י.<br /> <br /> הרה&quot;ג והרה&quot;ח וו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ<br /> <br /> עוסק בצרכי ציבור רב פעלים<br /> <br /> מוה&quot;ר יעקב שי' לנדא<br /> <br /> רב ראשי ואב&quot;ד דבני-ברק<br /> <br /> אחדשה&quot;ט כיאות.<br /> <br /> זה מזמן רב שהגיעתני הידיעה על-דבר הפסק-דין בארץ-הקודש - איסור גמור בהנוגע לטיפולים שונים הנעשים על-ידי &quot;גורו&quot;, כולל גם-כן ההתבודדות והתבוננות וכיוצא בזה.<br /> <br /> אף שפסק-דין האמור, וכמדומה שנכלל גם בניסוחו, טעמו ונימוקו מפני שמעורב בהאמור גם עניין דעבודה-זרה, על-כל-פנים אביזרייהו דעבודה-זרה, והרי זה מג' דברים דיהרג ואל יעבור, אבל עניין ההתבודדות והתבוננות וכו' כשלעצמם - לא הנ&quot;ל שחידשו ח&quot;ו טיפול זה ולא בהם תלויה הצלחתו חס ושלום. ומה שמעלים &quot;קטורת&quot; וכיוצא בזה אין זה עיקר בהאמור, כמובן ופשוט.<br /> <br /> שלכן, על-פי סגנון חכמינו ז&quot;ל וכי מפני השוטים יאבד עולמו, הצעתי שכדאי ונכון ואולי גם נחוץ שכבוד תורתו (בעצמו או על-כל-פנים על-ידי עושי רצונו) יבואו בדברים עם רופאים יראי-שמים ומומחים בשטח עצבים ומנוחת הנפש ומחלות הנפש וכו' ויטילו עליהם חובה (ויותר נכון - זכות) שיוסיפו לימוד בריפוי וטיפול בשטח זה על ידי התבודדות והתבוננות עצמית וכו', ואחרי כן יפרסמו זה ככל האפשרי, - בפרט שנוסף שעל-ידי זה ירפאו כמה וכמה חולים הזקוקים לזה, יהיה זה גם-כן אמצעי יעיל לנתק אותם מה&quot;גורו&quot; המושכים אותם בחבלי טיפול האמור, בראותם שאפשר הדבר להיעשות בלי קטורת, על-ידי איש או אשה יראי-שמים וכו'. ובודאי לדכותיה דכבוד תורתו אין צורך באריכות.<br /> <br /> ואולי זכות מיוחדת תהיה לכבוד תורתו בעסקנותו בהאמור, כיוון שבמדה ידועה כבר עשה הכנה לזה עוד בהיותו ברוסטוב, כפי שספרו לי, שהתעניין אז בשיטת מרת בלווטמקץ, ובשיטות הודו כפי שידעו אודותם אז, שה&quot;גורו&quot;, כנראה, תולדותיהם או תולדות תולדותיהם, ועל-כל-פנים יש להם כמה נקודות משותפות.<br /> <br /> ויהי-רצון מה' יתברך רופא כל בשר ומפליא לעשות שיירפאו כל אחד ואחד מכל ענייני צער וחוסר בריאות וכו', כולל גם-כן הרפואה הכללית דעם ישראל כולו, וימים אלו ייהפכו לימי ששון ושמחה, ומועדים טובים.<br /> <br /> בכבוד ובברכה לבשורות טובות בטוב הנראה והנגלה<br /> <br /> ואמנם, בהמשך לאותה איגרת הודיע הרב לנדא לרבי שליט&quot;א כי שוחח על-דבר זה עם פרופסור לב שי', ומסר לו את העניין (ראה מכ' מתאריך כ&quot;ט בכסלו תשל&quot;ט - 'היכל מנחם' שם עמ' נ).<br /> <br /> <br /> == &quot;לאור המצב המשווע&quot; ==<br /> <br /> במשך כל השנים עודד הרבי את הרב לנדא להיות מעורב בפעולות ציבוריות שונות. כך למשל כתב לו בי&quot;ג בסיוון תשט&quot;ז (איגרות-קודש, כרך יג, עמ' קע):<br /> <br /> מה שכותב במכתבו אודות ההשתתפות בחבר הפעילים, נעם לי לקרות במכתבי-עת דאה&quot;ק ת&quot;ו אשר השתתף באסיפת רבנים מבין העולים החדשים, ויהי-רצון שתהיה זו התחלה טובה לחידוש פעולות ובפרט שמתקרבים לזמן החופש שבטח אפשר לנצלו באופן מיוחד, וגיוס כל הכוחות יכול להוסיף ולהגדיל התועלת.<br /> <br /> על נטילת חלק בענייני הלכה ציבוריים כותב הרבי להרב לנדא כבר בכ&quot;ו במרחשוון תשי&quot;ט (איגרות-קודש, כרך ג, עמ' יד):<br /> <br /> קראתי במכתבי-עת שלקח חלק באסיפת הרבנים הציע נוסח היתר עיסקא וכו' ושמחתי על כל פנים לידיעה זו. <br /> <br /> שנים רבות אחר-כך בבין המצרים תשל&quot;ו ('היכל מנחם' כרך ג' עמ' צג-צד) שיגר לו הרבי מכתב ובו נאמר בין השאר:<br /> <br /> על-פי החזקה דשליח עושה שליחותו וודאי מסר חתנו הרב [=קרול, רב מושב חמד באה&quot;ק] שליט&quot;א תוכן שיחתנו על-דבר אגודת-הרבנים דאהקת&quot;ו וכו', ולצערי הרב לא נודע (על-כל-פנים לא נשמע כאן) - על-דבר פעולות וכו' ובכל זה.<br /> <br /> על-פי שיטתי דעד-עתה שאינו זקוק להתעוררות מצידי, כיוון שזכה וקיבל תורה והדרכה פנים-אל-פנים מכ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע ובמשך כמה וכמה שנים,<br /> <br /> ולאחרי זה - במשך כמה וכמה שנים פעל ועשה על-פי זה במדינה ההיא ובתנאים ההם - <br /> <br /> בכל זאת - לאור המצב המשווע (דלב ישראל ער הוא ביותר, מסטרא חדא - והעדר פעולה בזה (המשווע גם-כן) מצד אלה שצריכים להיות מדריכים מעוררים וכו', מסטרא תנינא - וכל ההסברות שבזה הרי כמאן דעביד (אפילו בכ&quot;ף הדמיון) לא אמרינן -<br /> <br /> הנה מצורף בזה העתק מכתבי לאחד...<br /> <br /> <br /> == &quot;ואפילו לא בלע&quot; ==<br /> <br /> &quot;כפי שראיתי - הדיבור כאן עם פלוני וכיוצא בו בענייני ארץ-הקודש ת&quot;ו (כולל - דבני-ברק) לא רק שחסר ה&quot;דערהערן&quot; [=הפנמה], כי-אם גם שמיעה כפשוטה אין אצלם, ואיידי דטריד למיפלט לא בלע ואפילו לא נגע בו&quot; - קבל הרבי במכתב להרב לנדא בקיץ תשכ&quot;ט (איגרות-קודש, כרך כו, עמ' קסו).<br /> <br /> <br /> == הדפסת חידושיו בנגלה ==<br /> <br /> להלן קטע מיומן שנת הקהל תשמ&quot;א עמ' 86-85:<br /> <br /> &quot;ביום ה' י&quot;ז שבט (תשמ&quot;א) היתה 'יחידות' לאורחים. עם הרב אליהו לנדא (בנו של הרב יעקב לנדא, אב&quot;ד דבני ברק) שוחח הרבי זמן די ממושך. בין הדברים שאלו לשלום אביו ואמר, שאילו לא היו החסידים מצניעי-לכת והיו מדפיסים חידושי תורה בנגלה, היתה ההתנגדות לחסידות פוחתת. הרבי ביקש ממנו להשפיע על אביו שידפיס את חידושי-התורה שלו בנגלה&quot;.<br /> <br /> (וראה פירוט יתר בשיחות-קודש תשמ&quot;א, כרך ב, עמ' 800).<br /> <br /> <br /> == פטירתו ==<br /> <br /> הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך כ&quot;ו שבט תשמ&quot;ו. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.<br /> <br /> לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב משה יהודא ליב לנדא לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.<br /> <br /> לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: ע&quot;פ צוואתו של הרב זצ&quot;ל אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ומרא דאתרא דבני ברק! וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!<br /> <br /> כיום מכהן לאיוש&quot;ט בנו הרב משה יהודא ליב לנדא כאב&quot;ד ורב העיר דבני ברק. ביד רמה הוא מנהל את עניני הדת והכשרות בעיר, כשרותו נודעה לשם ולתהילה ברחבי העולם ככשרות מהודרת ואמינה.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ל]]</div>

69.114.173.59 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=9637 2007-07-04T00:46:39Z

<p>69.114.173.59: </p> <hr /> <div>[[תמונה:יעקב לנדאPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרב יעקב לנדא נואם בפני כנס פעילי 'יד לאחים']]<br /> <br /> הרב יעקב לנדא נולד בשנת [[תרנ&quot;ב]] בעיירה [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב משה יהודה לייב לנדא שהיה רבה של קורניץ.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו בשנת תרע&quot;ג נתמנה הרב יעקב לנדא לרבה של העיר קורניץ, ע&quot;פ הוראה מפורשת של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], כפי שכתב:<br /> &quot;על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו&quot;ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כשלוחי הציבור נסעו לשם ר' שלום יצחק בעקער, ר' מרדכי הורביץ [נספה בשואה, הי&quot;ד], ור' לייב מטוסוב [אף הוא נספה בשואה הי&quot;ד] אל האדמו&quot;ר [הרש&quot;ב] מליובאוויטש. גם אני נסעתי אתם וביארתי לאדמו&quot;ר נבג&quot;מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...&quot;.<br /> <br /> הרב לנדא היה מקורב מאד לאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ואחד מ[[חסיד|חסידיו]] המובהקים, ואף שימש כרב בביתו של הרבי הרש&quot;ב שהפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות שהיו עולות מפעם לפעם. לימים קראו לו &quot;רב החצר&quot;.<br /> <br /> שיטת מקווה חב&quot;ד הידועה בשם [[בור ע&quot;ג בור]] שנתחדשה ע&quot;י אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בעיר [[רוסטוב]] והיא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה בבית הרבי ברוסטוב במצב טוב ושיפצוה מחדש). כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה.<br /> <br /> היה מקורב גם אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהתייעץ עם הרב לנדא בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה.<br /> <br /> לימים הקים את ישיבת [[תפארת בחורים]] במוסקבה שהייתה מיועדת לבעלי תשובה רוסיים, והוא הדריכם וחינכם בדרך האמת דרך התורה והמצוות.<br /> <br /> הגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] קירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. לאחר מכן הרוגוצ'ובר הי' מסדר הקידושין בחופתו של הרב לנדא.<br /> <br /> הן בהיותו ברוסיה והן לאחר מכן בהיותו בארץ היה בקשר הדוק עם [[הרבי מלך המשיח]], היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב&quot;דית באה&quot;ק, ובפרט בקשר למנהגי חב&quot;ד השונים שהוא הי' עד להם בהיותו &quot;רב החצר&quot; אצל הרבי הרש&quot;ב לשושלת חב&quot;ד.<br /> <br /> במשך כו&quot;כ שנים נשא את התואר זקן רבני חב&quot;ד באה&quot;ק.<br /> <br /> לאחר עליתו ל[[ארץ ישראל]], בשנת תרצ&quot;ה שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון, אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת תרצ&quot;ו, עד פטירתו בכ&quot;ו [[שבט]] שנת [[תשמ&quot;ו]], (לאחר מכן התמנה לרב העיר, ע&quot;פ צוואת אביו, בנו יבדלחט&quot;א הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]).<br /> <br /> ייסד ב[[בני ברק]] יסד את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב, שיעורי תורה. הסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, תקיפותו על חומת הדת בעיר לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם.<br /> <br /> לפעמים יכלו לראות את הרב בעצמו נעמד בשבת ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת.<br /> <br /> במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר,<br /> עמד בתוקף על כל תג של הלכה בלי שום פשרות מתוך יראת שמים אמיתית ותמימה. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד ואהבוהו מאוד, כדאמרי אינשי &quot;טוב לשמים וטוב לבריות&quot;.<br /> <br /> ידיעתו הרחבה וגאונותו בכל מכמני התורה הייתה להפליא, רבים מבני העיר זוכרים את דרשותיו בשבת הגדול ושבת שובה ובכינוסים למיניהם לחיזוק חומת בני ברק, ואת שיעורי התניא שהיה מוסר במשך השבוע, כמו&quot;כ דברי תורה שהיה מוסר בכל שבת בשעת &quot;רעוא דרעוין&quot;.<br /> <br /> <br /> פרטים נוספים על הרב יעקב לנדא:<br /> <br /> לפנינו הוראה של הרבי מל&quot;ג בעומר תשכ&quot;ד המופיעה בשולי מכתב כללי-פרטי מאותו תאריך. המכתב נשלח להרה&quot;ח ר' לייב זלמנוב שיחי' מחשובי אנ&quot;ש בבני-ברק) בפירסום ראשון:<br /> <br /> &quot;ז&quot;ע [=זה עתה] נתקבל מכתבו ממוצש&quot;ק [=ממוצאי שבת קודש]. ובטח כן משתתפים אנ&quot;ש שי' בהשיעור - שכותב אודתו - בדא&quot;ח [=בדברי-אלוקים-חיים] של הרה&quot;ג והרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ מהרי&quot;ל שי'. והרי ידועה החיבה יתרה שנודעת לו מכ&quot;ק אדנ&quot;ע [=אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נשמתו עדן] וכו'&quot;.<br /> <br /> גם הרה&quot;ח הרב שמואל חפר שיחי' זכה לשמוע מהרבי שליט&quot;א ב'יחידות' דברי חיזוק והתעוררות להשתתפותם של אנ&quot;ש בשיעורי חסידות שנמסרו על-ידי הרב לנדא.<br /> <br /> <br /> == &quot;נודע לשם ותהילה&quot; ==<br /> <br /> לאחר פטירת הרב לנדא ז&quot;ל כתב עליו הרבי (צוטט ב'ימי מלך', כרך ב, עמ' 895): &quot;נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה&quot;ר יעקב ע&quot;ה&quot;. <br /> <br /> הגאון הרב יעקב לנדא זכה לעמוד בקירוב ובקשרי ידידות (כפי שהרבי מלך המשיח מתבטא באיגרת משנת תשכ&quot;ז, אגרות-קודש, כרך כד, עמ' רסה - &quot;על יסוד הידידות משנים ההם במדינתנו&quot;) עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב נ&quot;ע, כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ולאחר מכן עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א.<br /> <br /> &quot;הוותיק וחסיד, הגאון המובהק ר' יעקב לנדוי שליט&quot;א, הרב דבני-ברק בארץ-ישראל, זה שיצק מים על יד כ&quot;ק אדמו&quot;ר הר&quot;ר שלום-דוב נבג&quot;מ זי&quot;ע מליובאוויץ', והיה ממקורביו בשהותו בעיר רוסטוב שברוסיא, וברשימה זו חקק לזכרון את דעתו של כ&quot;ק נ&quot;ע ורצונו כפי שהביע לו בשנות תרע&quot;ח-תרע&quot;ט באופן בניין ותיקון מקוה בשבילו בביתו בעיר רוסטוב. ורשימה זו היתה למראה עיני בנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר גאון ישראל וקדושו מהר&quot;ר יוסף-יצחק נבגע&quot;מ מליבאוויץ&quot; - כך מקדים הרה&quot;ג הרה&quot;ח ר' ניסן טעלושקין מח&quot;ס 'טהרת המים', לרשימתו של הרב לנדא שבאה כ'הוספה' לספר (במהדורת קה&quot;ת תש&quot;נ עמ' שסא). ומוסיף: &quot;ואני נותנה בזה במלואה כפי שקבלתיה&quot;.<br /> <br /> <br /> == מקוואות חב&quot;ד ==<br /> <br /> שמו של הרב לנדא ז&quot;ל נקשר בתודעה הכללית לסוגיה המרכזית של 'מקוואות חב&quot;ד', שזכו לתהודה רבה בדור האחרון. להלן השתלשלות הדברים:<br /> <br /> בד' במרחשוון תש&quot;י (איגרות-קודשי, כרך ג, עמ' רג) - בחיי-חיותו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ - פנה הרבי מלך המשיח לרב לנדא:<br /> <br /> מתעסקים במקומות אחדים בעשיית מקווה של מי גשמים ושאלו אם יש איזה עניינים ופרטים אשר אנ&quot;ש מקפידים או מהדרים עליהם על-כל-פנים בייחוד, ובאשר ידעתי אשר הוא היה מהמתעסקים בכגון זה בראסטאוו ובלי-ספק שמע בזה כמה עניינים והוראות מכ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע,<br /> <br /> הנה תשואת-חן תשואת-חן אם יואיל לכתוב לי על-דבר זה בפרטיות האפשרית ומה טוב עם הוראת הנימוק לשלימות הדבר, אם ידוע הוא.<br /> <br /> למותר לבאר אשר בקשתי זו היא גם בנוגע להוראות בשאר ענייני השולחן-ערוך אורח-חיים, יורה-דעה וכו' שקיבל אבל נוסף בעניין המקווה שהוא דחוף כנ&quot;ל.<br /> <br /> בנתינת תודה למפרע ובאיחול רפואה שלימה וכל טוב סלה.<br /> <br /> <br /> == &quot;התעסק בעשיית המקווה&quot; ==<br /> <br /> כעבור ארבעה ימים (ח' מרחשון תש&quot;י - שם כרך ג' עמ' רמ) כותב הרבי שליט&quot;א אל הרב אשר אברמסון:<br /> <br /> כתבתי על-דבר-זה להרה&quot;ג וכו' מוה&quot;ר יעקב שי' לנדא שהוא התעסק בעשיית המקווה ברוסטוב בהוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע, ואם יודיעני איזה חדשות בזה כמובן אודיענו.<br /> <br /> בשלהי חודש מרחשוון קיבל הרבי את הרשימה והשיב לרב לנדא (שם): <br /> <br /> בתשואת חן הגיעני מכתבו מט&quot;ו מר-חשון, עם ההוראות שקיבל מכ&quot;ק אדנ&quot;ע בנידון המקווה, ותיכף לקבלתי שלחתי העתקה מחלק מכתבו זה להשואל, כמובן בהוראת שמו.<br /> <br /> אל הרב אברמסון הנ&quot;ל כותב הרבי: <br /> <br /> וזה לא כבר הגיעני מענה מהרה&quot;ג וכו' מהור&quot;י שי' לנדא, והנני מסגיר פה העתק ממנו, ובטח ימצא עניין בו. ומיניה ומינייהו תסתייעא מילתא ביותר דקדוק והידור.<br /> <br /> לפני ששיגרם הראה אותם לחותנו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ אשר הגיהם ואישרם, כפי שכותב הרבי בשנת תשט&quot;ו (אגרות-קודש, כרך יא, עמ' רנ):<br /> <br /> הוראות בענייני המקווה מכ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע, הם על-פי רשימת הרב מוה&quot;ר יעקב שי' לנדא - שהיו לעיני כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר כאן, ואישרם אשר נכונים המה, ולכן אין פלא שאינו מפורסם לעת-עתה בתוככי אנ&quot;ש, כיוון שרק כשש שנים שנתפרסמו בארצות-הברית.<br /> <br /> ובכ&quot;ז בכסלו תשכ&quot;ב כתב הרבי מלך המשיח אל הרב דוד חנזין (איגרות-קודש, כרך כב, עמ' סו):<br /> <br /> כיוון שהרה&quot;ג וכו' הר&quot;י שי' לנדא מבני-ברק דיבר בזה (וכנראה איזו פעמים) עם כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נ&quot;ע, מהנכון שיתקשר עמו ויברר אצלו הפרטים בזה.<br /> <br /> במכתבו מי&quot;ג בניסן תש&quot;י ('אגרות-קודש' כרך ג' עמ' רעג) מפלפל הרבי עם הרב לנדא בנושא המקווה:<br /> <br /> א) מה שכתבתי לו הטעם לפענ&quot;ד [לפי עניות דעתי] בהוראות כ&quot;ק אדנ&quot;ע שהמים דמקווה התחתונה יכסו רצפת מקווה העליונה טרם יזרמו לשם מים שאובים - נמוקי פשוט - כי אז תהיה נתינת מים שאובים במקווה כשרה, מה-שאין-כן כשיכנסו מקודם מים שאובים יוכשרו רק ע&quot;י השקה, וק&quot;ל.<br /> <br /> ב) מה ששאלתי לטעם שלא החמיר כ&quot;ק אדנ&quot;ע גם בשיעור הדר&quot;ת הוא לא כדי לגבב חומרות, כל' כת&quot;ר במכתבו. כי אם ע&quot;פ [על-פי] הידוע שבמקווה משתדלים לצאת ידי כמה וכמה דעות.<br /> <br /> שורת הערות והארות שיגר הרבי כבר בקבלת הרשימה (איגרות-קודש, כרך ג, עמ' רכז) כשהרבי מבקש בענוותנותו: &quot;ות&quot;ח מראש על ביאוריו והארותיו - באל&quot;ף - בכהנ&quot;ל&quot;. על מעלות והידורי המקווה - ראה בהרחבה בספר 'תיקוני מקוואות' (קה&quot;ת תשנ&quot;ח) מהרה&quot;ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין.<br /> <br /> <br /> == הרבי מקפיד על כבודו של הרב לנדא ==<br /> <br /> בספרו 'עבודת הקודש' (עמ' יח) מספר הרה&quot;ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין, כי בשנת תשמ&quot;ב שלח הרב יעקב לנדא אבד&quot;ק בני-ברק לרבי חבילת תשובות הגאון מרוגוטשוב. הרבי כתב: &quot;כדאי להדפיסם&quot;, ולציין בהערה: &quot;תשואת-חן שנתן להוציא-לאור כו'&quot;.<br /> <br /> כשהוכנסו עלי ההגהה של התשובות הללו בחוברת נא והעורך ציין את הרב לנדא לטובה לא הסתפק הרבי בכך וכתב:<br /> <br /> &quot;עיין אודותו בסוף-ספר 'טהרת המים' (טעלושקין) - על-כל-פנים מוכרח הנ&quot;ל, הפוסק בבית אדמו&quot;ר (מהרש&quot;ב) ברוסטוב וכו' עתה הרב ראשי (דבני-ברק ותשואות-חן) תשואת-חן (שנתנם על-מנת להוציאם-לאור)&quot;, וכך תוקן שם בהערה 8 .<br /> <br /> במכתבו של הרבי מי&quot;א בניסן תשמ&quot;ב [נדפס בספר 'מקדש מלך', עמ' 256) מודה הרבי לרב לנדא וכותב לו: &quot;ת&quot;ח במיוחד על שילוח העתק מכ[תבי] הרגצובי וכנראה עדיין לא נדפסו&quot;].<br /> <br /> <br /> == התבודדות והתבוננות - באופן כשר ==<br /> <br /> בהתוועדות י&quot;ג בתמוז תשל&quot;ט דיבר הרבי בהרחבה (ראה ספר 'מה רבו מעשיך ה'' בהוצאת שמי&quot;ר, עמ' 147-144) על כך שיש צורך לדאוג ל'מדיטציה' כשרה. כעבור מספר ימים פנה אל הרב לנדא באיגרת הבאה ('היכל מנחם' כרך א' עמ' מח-מט):<br /> <br /> ב&quot;ה, כ&quot;ה תמוז ה'תשל&quot;ז<br /> <br /> ברוקלין, נ.י.<br /> <br /> הרה&quot;ג והרה&quot;ח וו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;מ<br /> <br /> עוסק בצרכי ציבור רב פעלים<br /> <br /> מוה&quot;ר יעקב שי' לנדא<br /> <br /> רב ראשי ואב&quot;ד דבני-ברק<br /> <br /> אחדשה&quot;ט כיאות.<br /> <br /> זה מזמן רב שהגיעתני הידיעה על-דבר הפסק-דין בארץ-הקודש - איסור גמור בהנוגע לטיפולים שונים הנעשים על-ידי &quot;גורו&quot;, כולל גם-כן ההתבודדות והתבוננות וכיוצא בזה.<br /> <br /> אף שפסק-דין האמור, וכמדומה שנכלל גם בניסוחו, טעמו ונימוקו מפני שמעורב בהאמור גם עניין דעבודה-זרה, על-כל-פנים אביזרייהו דעבודה-זרה, והרי זה מג' דברים דיהרג ואל יעבור, אבל עניין ההתבודדות והתבוננות וכו' כשלעצמם - לא הנ&quot;ל שחידשו ח&quot;ו טיפול זה ולא בהם תלויה הצלחתו חס ושלום. ומה שמעלים &quot;קטורת&quot; וכיוצא בזה אין זה עיקר בהאמור, כמובן ופשוט.<br /> <br /> שלכן, על-פי סגנון חכמינו ז&quot;ל וכי מפני השוטים יאבד עולמו, הצעתי שכדאי ונכון ואולי גם נחוץ שכבוד תורתו (בעצמו או על-כל-פנים על-ידי עושי רצונו) יבואו בדברים עם רופאים יראי-שמים ומומחים בשטח עצבים ומנוחת הנפש ומחלות הנפש וכו' ויטילו עליהם חובה (ויותר נכון - זכות) שיוסיפו לימוד בריפוי וטיפול בשטח זה על ידי התבודדות והתבוננות עצמית וכו', ואחרי כן יפרסמו זה ככל האפשרי, - בפרט שנוסף שעל-ידי זה ירפאו כמה וכמה חולים הזקוקים לזה, יהיה זה גם-כן אמצעי יעיל לנתק אותם מה&quot;גורו&quot; המושכים אותם בחבלי טיפול האמור, בראותם שאפשר הדבר להיעשות בלי קטורת, על-ידי איש או אשה יראי-שמים וכו'. ובודאי לדכותיה דכבוד תורתו אין צורך באריכות.<br /> <br /> ואולי זכות מיוחדת תהיה לכבוד תורתו בעסקנותו בהאמור, כיוון שבמדה ידועה כבר עשה הכנה לזה עוד בהיותו ברוסטוב, כפי שספרו לי, שהתעניין אז בשיטת מרת בלווטמקץ, ובשיטות הודו כפי שידעו אודותם אז, שה&quot;גורו&quot;, כנראה, תולדותיהם או תולדות תולדותיהם, ועל-כל-פנים יש להם כמה נקודות משותפות.<br /> <br /> ויהי-רצון מה' יתברך רופא כל בשר ומפליא לעשות שיירפאו כל אחד ואחד מכל ענייני צער וחוסר בריאות וכו', כולל גם-כן הרפואה הכללית דעם ישראל כולו, וימים אלו ייהפכו לימי ששון ושמחה, ומועדים טובים.<br /> <br /> בכבוד ובברכה לבשורות טובות בטוב הנראה והנגלה<br /> <br /> ואמנם, בהמשך לאותה איגרת הודיע הרב לנדא לרבי שליט&quot;א כי שוחח על-דבר זה עם פרופסור לב שי', ומסר לו את העניין (ראה מכ' מתאריך כ&quot;ט בכסלו תשל&quot;ט - 'היכל מנחם' שם עמ' נ).<br /> <br /> <br /> == &quot;לאור המצב המשווע&quot; ==<br /> <br /> במשך כל השנים עודד הרבי את הרב לנדא להיות מעורב בפעולות ציבוריות שונות. כך למשל כתב לו בי&quot;ג בסיוון תשט&quot;ז (איגרות-קודש, כרך יג, עמ' קע):<br /> <br /> מה שכותב במכתבו אודות ההשתתפות בחבר הפעילים, נעם לי לקרות במכתבי-עת דאה&quot;ק ת&quot;ו אשר השתתף באסיפת רבנים מבין העולים החדשים, ויהי-רצון שתהיה זו התחלה טובה לחידוש פעולות ובפרט שמתקרבים לזמן החופש שבטח אפשר לנצלו באופן מיוחד, וגיוס כל הכוחות יכול להוסיף ולהגדיל התועלת.<br /> <br /> על נטילת חלק בענייני הלכה ציבוריים כותב הרבי להרב לנדא כבר בכ&quot;ו במרחשוון תשי&quot;ט (איגרות-קודש, כרך ג, עמ' יד):<br /> <br /> קראתי במכתבי-עת שלקח חלק באסיפת הרבנים הציע נוסח היתר עיסקא וכו' ושמחתי על כל פנים לידיעה זו. <br /> <br /> שנים רבות אחר-כך בבין המצרים תשל&quot;ו ('היכל מנחם' כרך ג' עמ' צג-צד) שיגר לו הרבי מכתב ובו נאמר בין השאר:<br /> <br /> על-פי החזקה דשליח עושה שליחותו וודאי מסר חתנו הרב [=קרול, רב מושב חמד באה&quot;ק] שליט&quot;א תוכן שיחתנו על-דבר אגודת-הרבנים דאהקת&quot;ו וכו', ולצערי הרב לא נודע (על-כל-פנים לא נשמע כאן) - על-דבר פעולות וכו' ובכל זה.<br /> <br /> על-פי שיטתי דעד-עתה שאינו זקוק להתעוררות מצידי, כיוון שזכה וקיבל תורה והדרכה פנים-אל-פנים מכ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע ובמשך כמה וכמה שנים,<br /> <br /> ולאחרי זה - במשך כמה וכמה שנים פעל ועשה על-פי זה במדינה ההיא ובתנאים ההם - <br /> <br /> בכל זאת - לאור המצב המשווע (דלב ישראל ער הוא ביותר, מסטרא חדא - והעדר פעולה בזה (המשווע גם-כן) מצד אלה שצריכים להיות מדריכים מעוררים וכו', מסטרא תנינא - וכל ההסברות שבזה הרי כמאן דעביד (אפילו בכ&quot;ף הדמיון) לא אמרינן -<br /> <br /> הנה מצורף בזה העתק מכתבי לאחד...<br /> <br /> <br /> == &quot;ואפילו לא בלע&quot; ==<br /> <br /> &quot;כפי שראיתי - הדיבור כאן עם פלוני וכיוצא בו בענייני ארץ-הקודש ת&quot;ו (כולל - דבני-ברק) לא רק שחסר ה&quot;דערהערן&quot; [=הפנמה], כי-אם גם שמיעה כפשוטה אין אצלם, ואיידי דטריד למיפלט לא בלע ואפילו לא נגע בו&quot; - קבל הרבי במכתב להרב לנדא בקיץ תשכ&quot;ט (איגרות-קודש, כרך כו, עמ' קסו).<br /> <br /> הדפסת חידושיו בנגלה<br /> <br /> להלן קטע מיומן שנת הקהל תשמ&quot;א עמ' 86-85:<br /> <br /> &quot;ביום ה' י&quot;ז שבט (תשמ&quot;א) היתה 'יחידות' לאורחים. עם הרב אליהו לנדא (בנו של הרב יעקב לנדא, אב&quot;ד דבני ברק) שוחח הרבי זמן די ממושך. בין הדברים שאלו לשלום אביו ואמר, שאילו לא היו החסידים מצניעי-לכת והיו מדפיסים חידושי תורה בנגלה, היתה ההתנגדות לחסידות פוחתת. הרבי ביקש ממנו להשפיע על אביו שידפיס את חידושי-התורה שלו בנגלה&quot;.<br /> <br /> (וראה פירוט יתר בשיחות-קודש תשמ&quot;א, כרך ב, עמ' 800).<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|ל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ל]]</div>

69.114.173.59