https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=69.114.172.132 2026-04-18T22:19:44Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=85106 2010-08-16T18:27:01Z

<p>69.114.172.132: /* פעילות חינוכית */</p> <hr /> <div>'''כפר צבי סיטרין''' או בית צבי הוא מכללה טכנולוגית במישור חוף הכרמל, סמוך לצומת אורן בכביש 4, בתחום המועצה האזורית חוף הכרמל. נוסד במקור בשנת [[תשי&quot;ג]], כבית ספר מקצועי דתי, ונקרא על שם צבי סיטרין ממנהיגי הפועל המזרחי בארצות הברית. במשך שנים הייתה במקום ישיבה תיכונית - מקצועית, אך היא נסגרה מחוסר תלמידים.<br /> <br /> בשנים האחרונות נרכש המקום על ידי המיליארדר [[לב לבייב]], והוא משמש כבי&quot;ס וישיבת &quot;סיטרין&quot; ע&quot;ש צבי סיטרין ו&quot;אור אבנר חב&quot;ד &quot; ע&quot;ש אביו של לבייב, וכן ישיבה לעולים מרוסיה במסגרת פרויקט נעל&quot;ה בשיתוף עם שלוחי הרבי מליובאוויטש. סביב המוסדות נבנתה קהילה של חסידי חב&quot;ד המונה כמה עשרות משפחות בעיקר של זוגות צעירים. רב היישוב הוא הרב שאול אליטוב (בנו של חבר מועצת הרבנות הראשית הרב [[שמעון אליטוב]]).<br /> <br /> == פעילות חינוכית ==<br /> <br /> בכפר הנוער פועל היום מוסד חינוכי פנימייתי ברמה לימודית גבוהה אשר מושך אליו תלמידים רבים מחבר המדינות במסגרת נעל&quot;ה. כמו כן פועלת במקום מכינה לישיבה (כיתות ז' וח') וישיבה קטנה במסגרת המרכז להכשרת רבנים לקהילה הבוכרית.<br /> <br /> מנכ&quot;ל כפר הנוער הוא מר מיכאל דור.<br /> <br /> כפר סיטרין מתקיים גם פרוייקט לעולים חדשים, בשם נעל&quot;ה. חלק מהתקציבים שמגיעים לנעל&quot;ה מגיע גם מה&quot;קרן לידידות&quot;...<br /> <br /> ==פעילות קיץ==<br /> במשך השנה מגיעים ישיבות ומוסדות לנופש במקום.<br /> בשנים [[תשנ&quot;ז]] ו[[תשס&quot;ד]] בזמן הקיץ התארח במקום [[קעמפ אורו של משיח]].<br /> במקום מתקיים מדי שנה, בתקופת הקיץ, אחד מ[[מחנה קיץ|מחנות הקיץ]] של [[חסידות חב&quot;ד|תנועת חב&quot;ד]] בישראל הנקרא &quot;קעמפ גן ישראל ארץ הקודש&quot;.<br /> <br /> == ישיבת אור אבנר ==<br /> בעבר מוסדות המקום קיבלו הרבה תרומות מהנגיד לב לבייב, אך עתה הוא רק מנהל המקום הרשמי. <br /> <br /> ישיבת קטנה אור אבנר מונה כיום ([[תש&quot;ע]]) 80 תלמידים, ולשנת [[תשע&quot;א]] נרשמו 120 תלמידים כ&quot;י.<br /> <br /> במקום מתקיים גם מכינה לישיבה לכיתות ז' ח'.<br /> <br /> *מנהל הישיבה: הרב חייבי.<br /> *מנהל המכינה: הרב נחמיה פורסט.<br /> *צוות הישיבה: הרב תום רטיג, הרב צבי טסלר, הרב אסולין, הרב מענדי דונין.<br /> *משגיח הישיבה: הרב מאיר גול.<br /> קיימת במקום גם ישיבה גדולה בניהולו של הרב שאול אליטוב.<br /> כבר לא קיים נסגר שלא יבלבלו שקיים<br /> לא שווה לכם לטרוח ללכת לישיבה הזאת<br /> <br /> == קהילת חב&quot;ד ==<br /> <br /> בכפר עצמו מתגוררות כעשרים משפחות, הרבנים של הישיבות.<br /> המוסדות שיש במקום זה מעון לילדים, ילדי הגנים לומדים במוסדות חב&quot;ד עתלית.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=83254 2010-08-01T22:04:42Z

<p>69.114.172.132: /* ספרים שיצאו על ידי ועד התמימים */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|דיוקים}}<br /> [[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|150px|סמל הוועד]]<br /> '''ועד תלמידי ה[[תמימים]]''' הוקם בשנת [[תשס&quot;ב]] במטרה להנחיל ידע על חסידות ואדמור&quot;י חב&quot;ד בקרב תלמידי ישיבות [[חב&quot;ד]]. העומד בראש הארגון הוא מנחם מענדל קנלסקי - [[משפיע]] בישיבה קטנה בקרית גת.<br /> <br /> הארגון מפעיל מבצעי לימוד תורניים נושאי פרסים, בכל שנה כהכנה לימים [[י&quot;א ניסן]] ו[[ג' תמוז]].כמו כן מפיק הארגון סרטי צפיה מ[[התוועדות|התוועדויותיו]] של [[הרבי]] בשיתוף עם חברת [[jem]].<br /> <br /> ב[[י&quot;א ניסן]] [[יום הולדת]]ו של הרבי, מקיים הוועד בכל שנה ב[[כפר חב&quot;ד]] יום לימודים לתלמידי ישיבות חב&quot;ד מכל רחבי הארץ.<br /> <br /> בשבת הסמוכה לג' תמוז מארגן הוועד שבת לתלמידי ישיבות חב&quot;ד. הארגון גם מפעיל ישיבת קיץ לשישים תלמידים, בחודשי הקיץ.<br /> <br /> == הוצאה לאור ==<br /> <br /> לקראת כל מבצע הארגון מוציא לאור &quot;קובץ לחיזוק ההתקשרות&quot;, ובו יומנים על תולדות והתפתחות החסידות, כתבי יד נדירים של חסידי ואדמור&quot;י חב&quot;ד מדורות עברו, מאמרי הגות ועוד.<br /> <br /> בעבר היה הארגון אחראי על הוצאה לאור של עלון שבועי בשם '''מקבץ לתורה''', שבו נדונה הלכה אחת מהרמב&quot;ם היומי בעיון. זאת לאור בקשתו של הרבי לשומרי סדר לימוד הרמב&quot;ם בשלשה פרקים ליום או פרק אחד, ללמוד לפחות הלכה אחת מתוכם בעיון. הגיליון האחרון יצא בסוף שנת תשס&quot;ו, ומאז חדלה הפצתו. <br /> <br /> כמו כן מוציא הארגון לקט דברי תורה של הרבי מליובאוויטש לרגל ימי החגים, או תאריכים מיוחדים לחסידי חב&quot;ד (כמו יום הולדתו של הרבי). בנוסף לזה מוציא הארגון חוברות עיוניות ערוכות ממקורות חב&quot;ד ותורת הרבי. וחוברות עם מסמכים ומכתבים מהרבי ותולדות החסידות. <br /> <br /> בעבר היה לארגון מדור קבוע בעיתון &quot;כפר חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> רבים מבקרים את פעילות הוועד בהיות שהקמתו נעשתה כעין מתחרה לארגון [[את&quot;ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל באותו מקום, באותם מישורים וקהלי היעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות &quot;את&quot;ה&quot; לא היה מענה הולם לקהל הבחורים בעלי הדעה השונה.<br /> <br /> ==קבצים שיצאו על ידי ועד התמימים==<br /> <br /> * קובץ אור וחום ההתקשרות ד' חלקים.<br /> * קובץ פלפולים מבית חיינו.<br /> * תורת חיים - ליקוט מענייני תורת רבינו על עולם התחייה.<br /> * לקט אגרות קודש מהרבי בפירסום ראשון ב' חלקים.<br /> * ספר [[היום יום]] כתי&quot;ק.<br /> * קובץ לעבן מיטן רבין לחודשי השנה.<br /> * קובץ לחיזוק ההתקשרות לחודשי השנה.<br /> * קבצים רבים שיצאו לודש תשרי מידי שנה בשנה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[את&quot;ה המרכזי 770|את&quot;ה העולמי]]<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=82257 2010-07-28T22:53:43Z

<p>69.114.172.132: /* ה&#039;מפה&#039; */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>מה דעתכם, האם להוסיף ערך זה לתבנית, ואם כן באיזה שורה? --[[משתמש:הכנסת אורחים|הכנסת אורחים]] 19:08, 28 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> == ה'מפה' ==<br /> <br /> המפה הזו נראה לי נלקחה מתוך ה[[רשימות]]?</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9&diff=77878 2010-07-11T03:03:01Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק ליפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפש (מימין) ב-[[770]]]]<br /> הרב '''יצחק ליפש''' הוא מנהל סניף [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ו[[שליח]] בעיר [[צפת]].<br /> <br /> הרב ליפש נולד ב[[חודש תמוז]] [[תש&quot;כ]] לר' אלעזר ורבקה ליפש ב[[כפר חב&quot;ד]]. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] בהמשך נשלח יחד עם קבוצת בחורים לחזק את ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], שם שהה במשך תקופה. לאחר השליחות במגדל העמק, נסע לשנת ה[[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. ולאחר מכן נשלח לחזק את ישיבת [[חסדי חב&quot;ד ליובאוויטש בצפת]]. לאחר חתונתו התמנה למנהל סניף [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ו[[שליח]] לעיר [[צפת]] בברכת [[הרבי]].<br /> <br /> הרב ליפש מתעסק בהחתמת רבנים מורי הוראה על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] והפצת הספר &quot;זמן הגאולה&quot; המכיל ליקוט משיחות הרבי בענייני [[משיח]] ו[[גאולה]] בתוספת מראי מקומות והערות.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ליפש יצחק]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%A4%D7%A5_(%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)&diff=76044 2010-06-30T01:59:42Z

<p>69.114.172.132: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>היישוב '''אבני חפץ''' ממוקם בצפון השומרון, הוקם בשנת [[תש&quot;נ]] ומכיל אוכלסיה דתית המונה כאלף וחמש מאות נפשות.<br /> <br /> ה[[שליח]] ביישוב הוא הרב אוריאל גרופינקל שהתגורר במקום מספר שנים. כיום מתגורר גרופינקל ביישוב [[עמנואל]] אך הוא ממשיך את הפעילות באבני חפץ. כמו כן מקיים גרופינקל פעילות יחד עם תלמידי [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|תומכי תמימים נצרת עילית]].<br /> <br /> == תחילת הפעילות ==<br /> עם הקמתו של היישוב פעל במקום שליח הרבי ליישוב לב השומרון, הרב [[יהודה רובין]]. לאחר כמה שנות פעילות הביא הרב רובין את הרב גרופינקל לעזור בפעילות, כאשר בפועל הרב גרופינקל מתנהל בצורה עצמאית.<br /> <br /> בשנים שלפני גירוש התושבים (כחלק מתכנית ההתנתקות) פעלו השניים ביישוב אבני חפץ, וביישובים הסמוכים יחד עם תלמידי [[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב&quot;ד נתניה]]. התמימים ערכו [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות ל&quot;ג בעומר]], שבתות חיזוק בישובים ועוד.<br /> <br /> בתקופת הגירוש מצפון השומרון, [[בית חב&quot;ד]] בעיר עבד מסביב לשעון כסמל ההתנגדות של היישוב למהלך המסוכן של [[שלימות הארץ|מסירת שטחי ארץ ישראל]] לאויבנו. כחלק מהמאבק עברה ישיבת [[תומכי תמימים קריות]] ליישוב, ושם פעלו למנוע את הגירוש.<br /> <br /> == קישורים חיצונים==<br /> [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=14132/ ישיבה חב&quot;דית חדשה הוקמה בצפון השומרון] - [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%92_%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=76043 2010-06-30T01:40:23Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>צוויי און צוואנציג מאל האט מען ארערסטירט דעם צ&quot;צ אויף דער אסיפת הרבנים אין פעטערבורג, תר&quot;ג, פאר זיין אנטקעגענשטעלען זיך דער פאדערונג פון דער מלוכה וועגען שינוים בחנוך וכו'. דער מיניסטער האט אים געפרעגט: דאס איז דאך מרידה במלכות? דער צ&quot;צ האט אים געענטפערט: מורד במלכות איז חייב מיתה בגוף, אבער מורד במלכות שמים איז חייב מיתה בנפש. איז וואס איז גערעסער.<br /> ----<br /> '''תרגום מ[[אידיש]]''': עשרים ושניים פעמים אסרו את ה[[צמח צדק]] ב[[אסיפת הרבנים (תר&quot;ג)|אסיפת הרבנים]] ב[[פטרבורג]], [[תר&quot;ג]], על התקוממותו נגד דרישת המלוכה אודות שינויים ב[[חינוך]] וכו'. השר [שר ההשכלה, [[סטוליפין]]] שאל אותו: &quot;זהו הרי מרידה במלכות?&quot; הצמח צדק ענה לו: &quot;מורד במלכות חייב [[מיתה]] ב[[גוף]], אבל מורד במלכות שמים חייב מיתה ב[[נפש]]. אז מה יותר גדול?&quot;.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ב מר-חשוון|כ&quot;ב מר-חשוון]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&quot;ד מר-חשוון|כ&quot;ד מר-חשוון]]}}&lt;/noinclude&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:היום יום|מ]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=74607 2010-06-23T00:00:47Z

<p>69.114.172.132: דף חדש: {{בעבודה}} ר&#039; &#039;&#039;&#039;שלום מרדכי הלוי רובשקין&#039;&#039;&#039; הוא חסיד חב&quot;ד המתגורר בקהילת חב&quot;ד פוסטוויל שבאיווה, ארה&quot;ב. כשהיג…</p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> ר' '''שלום מרדכי הלוי רובשקין''' הוא חסיד חב&quot;ד המתגורר בקהילת חב&quot;ד פוסטוויל שבאיווה, ארה&quot;ב. כשהיגרה המשפחה לפני שנים רבות לארצות הברית עבד אביו למחייתו כבעל איטליז כשר בניו יורק. עם השנים התפתח העסק למימדים גדולים</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95&diff=73716 2010-06-16T15:43:31Z

<p>69.114.172.132: דף חדש: מה הקשר לחב&quot;דפדיה. זה נחשב לערך במבט החסידות או שכל אדם ברחוב יגיד לך אותם דברים על שרה אמנו? ל.ל</p> <hr /> <div>מה הקשר לחב&quot;דפדיה. זה נחשב לערך במבט החסידות או שכל אדם ברחוב יגיד לך אותם דברים על שרה אמנו? ל.ל</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=72022 2010-06-07T16:01:53Z

<p>69.114.172.132: /* ביקוריו אצל הרבי */</p> <hr /> <div>[[תמונה:מרדכי אליהו.jpg|left|thumb|350px|הרב מרדכי צמח אליהו אצל [[הרבי]], ה' [[חשוון]] [[תשנ&quot;ב]]]]<br /> <br /> הרב '''מרדכי צמח אליהו''' הי' ידיד ומקורב גדול ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ול[[חב&quot;ד]]. כיהן בתפקיד הראשון לציון בשנים [[תשמ&quot;ג]]-[[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> הרב אליהו נולד בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], לרב סלמן אליהו, מחכמי בגדד, ולאימו מרת מזל טוב. התייתם מאביו בגיל 11. למד במספר ישיבות, כפורת יוסף ואחרות.<br /> <br /> הרב אליהו, שבראשית דרכו ובדומה לאחיו, בחר בשם '''מרדכי בן אליהו''' היה מקורב מאוד לרבי ישראל אבוחצירא (ה[[בבא סאלי]]). הרב אליהו נסע כמה פעמים לחו&quot;ל להפגש עם [[הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]] ושומר על יחסים חמים עם [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> [[תמונה:תשמט.jpg|left|thumb|250px|הרבי בעת ביקורו של הרב אליהו, י&quot;א אייר [[תשמ&quot;ט]] ב[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש של הרבי]].]]<br /> במלחמת השחרור השתתף הרב אליהו בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[ניסן]] [[תש&quot;י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי ברית הקנאים, מחתרת דתית אשר מטרתה הייתה הקמת מדינה על פיי הלכה. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.<br /> <br /> בראשית שנת [[תש&quot;כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]], והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין בירושלים ואחרי שלוש שנים (בשנת תשכ&quot;ז) נוספות התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ&quot;ג]] נבחר להיות הראשון לציון והרב הראשי לישראל, כאשר קיבל 87 קולות וגבר על הרב [[אליהו בקשי דורון]] שזכה ב 49 קולות בלבד . הרב אליהו כיהן כרב הראשי יחד עם הרב [[אברהם אלקנה שפירא]] שהיה הרב הראשי האשכנזי עד שנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> == ביקוריו אצל הרבי ==<br /> <br /> ביקורו הראשון אצל [[הרבי]] היה בא' [[כסלו]] [[תשד&quot;מ]] ב1 בלילה יחד עם הרב אברהם שפירא. באותה [[יחידות]] פנה אליהם הרבי בבקשה שיצאו בקריאה להגביר את לימוד התורה. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] ביקרו שוב הרבנים ב[[ארצות הברית]] ושוב נכנסו ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].<br /> <br /> ביום שלישי י&quot;א [[אייר]] [[תשמ&quot;ט]] נפגשו הרב אליהו והרב שפירא שוב עם הרבי, ודברו בדברי תורה, בין הדברים דיברו על ענייני [[פסח שני]] ועל הוצאת פסק דין למען ביאת משיח.<br /> <br /> ביקורו האחרון אצל הרבי היה ביום ה' [[חשון]] [[תשנ&quot;ב]]. בביקור זה אמר הרבי לרב אליהו את ההתבטאות המפורסמת כי &quot;הגאולה נמצאת בפתח הדלת ורק מחכה לכל אחת מאיתנו שיסחוב אותה פנימה&quot; והתייחס לרבי [[הריי&quot;צ]] כ&quot;שליט&quot;א&quot; (שיחיה לאורך ימים טובים ארוכים)!<br /> <br /> == [[שלימות הארץ]] ==<br /> [[תמונה:שי גפן.jpg|left|thumb|250px|הרב אליהו (משמאל) עם [[שבתאי וינטרוב]], איש [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]]]<br /> בעקבות ההחלטה על תוכנית ההתנתקות התפלל פעמים רבות שההתנתקות לא תתגשם - &quot;היה לא תהיה&quot;, וכשהעלו תמיהות בקשר לכך הוסיף: &quot;זו גם תפילה וגם בעז&quot;ה קביעת מציאות&quot;. בנו, הרב שמואל אליהו בהתחלה הבין את דבריו בתור נבואה וכמו שהתבטא: &quot;איני יודע מהיכן אבא יודע את דבריו, אבל אבא אומר שהתוכנית לא תתקיים וכך יהיה&quot;. דברים מפורשים אלו נכתבו במפורש בעיתון &quot;בשבע&quot; ובעלוני פרשת השבוע. וכן רבים הבינו שזה נבואה, אם כי לאחר ששאל הרב שמואל אליהו את אביו: &quot;האם זו נבואה? והוא ענה לי: לא&quot;. <br /> בראיון לקראת [[ראש השנה]] [[תשס&quot;ו]], בעיתון &quot;מעייני הישועה&quot;, חזר הרב אליהו והסביר שהוא עומד בדעתו על החובה להימנע מביצוע הפקודה. הרב הסביר שוב, שחייל שמוצב בסיטואציה כזאת &quot;שיגיד אני לא יכול, לא יכול&quot;, ועוד: &quot;הייתי אומר שהחיילים כולם צריכים ללכת למפקד הצבא ולהגיד לו - 'זה לא מוסרי, ועד שיביאו פסק מהרבנות הראשית לישראל שאנחנו נקיים את פקודת הגירוש - אנחנו לא נבצע את הפקודה'&quot;.<br /> <br /> הרב אליהו הוא רבו של המרגל הישראלי יונתן פולארד ומשתתף במאבק לשחרורו, ואף ביקר אותו בכלאו שב[[ארצות הברית]] מספר פעמים.<br /> <br /> בעבר העניק הרב ראיון לעיתון &quot;שעה טובה&quot; ובו התבטא כי &quot;הגדול שבדורינו הוא הרבי&quot;.<br /> <br /> == בעיות הבריאות ==<br /> <br /> ב[[שביעי של פסח]] [[תשס&quot;ח]], לקה הרב אליהו בליבו ואושפז במרכז רפואי שערי צדק ב[[ירושלים]], בעקבות התקף הלב עבר הרב אליהו ניתוח מעקפים. לאחר מס' ימים עבר הרב גם אירוע מוחי ומאז לא שוחרר לביתו. הרב [[מרדכי אשכנזי]] יצא אז בקריאה להתפלל לרפואתו. בעקבות הליך צנתור שנכשל, עבר הרב ניתוח לב פתוח במהלכו הוגדר מצבו קריטי. מצבו ידע עליות ומורדות, הוא שוחרר מספר פעמים לביתו ונלקח בחזה לבית הרפואה.<br /> <br /> בבוקר יום כ&quot;ה [[סיוון]] [[תש&quot;ע]] חלה הדרדרות במצב, ובצהריי אותו היום נפטר הרב אליהו. <br /> <br /> <br /> ==ספרי הלכה== <br /> [[תמונה:הרב מרדכי אליהו.jpg|left|thumb|250px|הרב מרדכי אליהו בכנס רבנים ארצי בנושא הלכה]] <br /> *'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה. <br /> *'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו&quot;ע חלק א' חלק אורח חיים.<br /> *'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]].<br /> *'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים. <br /> *'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו&quot;ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.<br /> *'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י&quot;ג אלול - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.<br /> *'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).<br /> *'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה).<br /> *'''מאמר מרדכי-אורח חיים חלק א'''' - הלכות והנהגות לימות החול (בעריכה).<br /> *'''ספר ההלכה''' ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).<br /> *'''ספר הלכות קריאה התורה'''.<br /> *'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב.<br /> *'''קיצור דרכי טהרה''' -קיצור של ספרו דרכי טהרה על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה.<br /> *'''קיצור שולחן ערוך''' - קיצור שולחן ערוך להרב שלמה גאנצפריד עם הערות &quot;דרכי הלכה&quot; על פי פסקי הרב מרדכי אליהו.<br /> *'''בין אדם לחברו''' - הלכות.<br /> <br /> ==ספרי שו&quot;ת==<br /> *'''שו&quot;ת הרב הראשי''' - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש&quot;ן-התשנ&quot;ג.<br /> *'''שו&quot;ת &quot;קול אליהו&quot;''' - מבחר של תשובות אשן נתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).<br /> *'''שו&quot;ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).<br /> <br /> ==ספרים שונים==<br /> *'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו,הוצאת דני ספרים.<br /> *'''&quot;דורש טוב לעמו&quot;''' -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב.<br /> *'''מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים'''<br /> *'''&quot;קול צופייך&quot;''' - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות.<br /> <br /> ==סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות== <br /> [[תמונה:הרב אליהו קונגרס.jpg|left|thumb|250px|הרב אליהו בכינוס [[קונגרס הרבנים למען השלום]].]]<br /> *'''סידור &quot;שפתי תפתח&quot;''' - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.<br /> *'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול. <br /> *'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות.<br /> *'''קול אליהו''' - סידור לתשעה באב עם הלכות.<br /> *'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.<br /> *'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).<br /> *'''תהילים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.<br /> <br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.harav.org/ האתר הרשמי של הרב]'''<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=22395 הרב אליהו: &quot;כיפה עם יחי אדוננו&quot;...]<br /> *[http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0000844.html#TQL דיון בכנסת אודות ביקור הרבנים הראשיים בארצות הברית, בו דנים גם על הביקור אצל הרבי]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=32221 ר&quot;ד מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י&quot;א אייר תשמ&quot;ט].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38178 וידיאו מביקור הרבנים אצל הרבי, י&quot;א אייר תשמ&quot;ט].<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 וידיאו מביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ&quot;ב]<br /> <br /> {{ויקיפדיה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבנים|אליהו מרדכי צמח]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=71551 2010-06-03T18:59:54Z

<p>69.114.172.132: /* ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> '''קראון הייטס''' (אנגלית: '''Crown Heights''') היא שכונה ברובע ברוקלין בניו יורק רבתי, ארצות הברית, ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק. הרחוב הראשי בשכונה הינו רחוב איסטרען פארקווי.<br /> <br /> קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות בתי כנסת, ישיבות ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו&quot;רים היו בשכונה. אולם בשנות השישים החלה נהירה של אפרו-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת עזבו אותה רוב היהודים. [[הרבי מליובאוויטש]] קבע עמדה חד משמעית נגד עזיבת השכונה, ובעקבות זאת נשארו חסידי חב&quot;ד בשכונה ולא עזבו אותה. <br /> <br /> גבולות השכונה היהודית כיום הם - בכללות - רח' ג'ונס בצפון, רוצ'סטר במזרח, מייפל בדרום, ונוסטרנד במערב.<br /> <br /> ==מרכז חב&quot;ד העולמי==<br /> בקראון הייטס, ממוקם [[770]] - מרכז חב&quot;ד העולמי, ביתו של [[הרבי]] שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב&quot;ד]] בעולם כולו. 770 הוא גם בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי בשכונה. את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל&quot;סמל&quot; לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', &quot;שבע מאות שבעים&quot;, יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'.<br /> <br /> הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש&quot;770&quot; בגימטריא &quot;[[פרצת]]&quot;, ושבהשגחה פרטית הבניין נקרא בפי כל על שם &quot;770&quot; בלשון-הקודש באידיש ובאנגלית, הרי בוודאי שלדידן ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא הוא &quot;בית משיח&quot; והודיע כי כשירד [[בית המקדש השלישי]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב &quot;770&quot; ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושלים.<br /> <br /> בקראון הייטס גרים כעשרת אלפים חסידי חב&quot;ד. לצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.<br /> <br /> ==מהומות קראון הייטס==<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] התפתחו מהומות בין השחורים לחסידים, שזכו לכינוי &quot;מהומות קראון הייטס&quot; או &quot;פוגרום קראון הייטס&quot;. <br /> <br /> ב־כ&quot;ט אלול - ערב ראש השנה, רכב מפמלייתו של [[הרבי שליט&quot;א]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ&quot;ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים קטנים שחורים, גבין ואנג׳לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם &quot;הצלה&quot;) הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.<br /> <br /> במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונהרג בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר בנ״י לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.<br /> <br /> בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.<br /> <br /> ==שכונת קראון הייטס בהסתכלות חסידית==<br /> 'קראון הייטס' -בעברית 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' -בעיר ניו יורק, רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני מזרחי של ארה&quot;ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' -רובע המלכים- כמו רובע 'קווינס' הסמוך.<br /> <br /> ביתו של הרבי נמצא ברחוב פרזידנט (=הנשיא).<br /> <br /> 770 - שכדברי הרבי זו גימטריא של 'בית משיח'- שוכן בפינת הרחובות 'איסט-ערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.<br /> <br /> 770 - שכדברי הרבי זו גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן באיסטערן פארקווי (Eastern Parkway) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.<br /> <br /> השכונות הסובבות אותה -יתיב ביני עניי- היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית.<br /> <br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, היתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק היתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסיה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה&quot;ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהם קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, מחוץ לחסידי חב&quot;ד שכפי שאמר הרבי לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'. <br /> <br /> ==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==<br /> לשכונה קיים [[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו ע&quot;י התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.<br /> <br /> את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העיריה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד&quot;ר [[אליהו רוזן]].<br /> <br /> תחת ועד הקהל פועל גם ארגון [[הצלה קראון הייטס|הצלה]] המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש שלושה אמבולנסים חדישים, אשר שתיים מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].<br /> <br /> ועד הקהל מפעיל גם את ה'[[שמירה קראון הייטס|שמירה]]', ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ&quot;א]] ע&quot;י הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מאוחר יותר (בשנת [[תשל&quot;ג]]) החליף הארגון את שמו, ונכנס למסגרת ועד הקהל. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח.<br /> <br /> בשכונה קיימים ארגוני חסד רבים, ביניהם: ארגון [[שפרה ופועה]] - העוזר ליולדות ולמשפחתם, ארגון [[חסדי ברכה]] הפועל עם משפחות וילדים במצוקה. [[חברת ביקור חולים]] - המבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק וארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר&quot;י]] - השומר על קשר עם משפחות ניצולי שואה.<br /> <br /> בשכונה פועל גם ארגון [[אהבת חסד]] העוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים. <br /> <br /> ===מוסדות חינוך בקראון הייטס===<br /> *[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב&quot;ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב&quot;ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי&quot;צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת סמיכה לרבנות לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו.<br /> <br /> *[[אהלי תורה]] - רשת המוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת תשט&quot;ו בעקבות [[התוועדות]] של [[הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו&quot;ר ההנהלה הרוחנית הוא המשפיע הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[ועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> *[[בית רבקה]] - בית הספר לבנות של שכונת קראון הייטס. בית הספר הוקם בשנת [[תש&quot;ב]] תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> ===מוסדות שליחות בקראון הייטס===<br /> <br /> *[[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' והפצת המעיינות העניפה של [[חב&quot;ד]] בעולם. יו&quot;ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי שליט&quot;א]] שהתמנה ע&quot;פ הוראתו של [[הרבי הריי&quot;צ]]. המנהל הנוכחי הינו המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]].<br /> <br /> *[[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב&quot;ד בארצות הברית ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת תשט&quot;ו ע&quot;י [[הרבי]]. יו&quot;ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]]<br /> <br /> *[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם ע&quot;י הרבי הריי&quot;צ ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהילים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש&quot;ס]] המרכזית ב[[י&quot;ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש&quot;א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, מהם נותר בחיים כיום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].<br /> <br /> ===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===<br /> <br /> *[[קה&quot;ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב&quot;ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק&quot;ה], שנת הלידה של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מייסד חסידות חב&quot;ד. ההוצאה קמה בשנת [תש&quot;ב] ע&quot;י הרבי הריי&quot;צ. לקה&quot;ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה&quot;ת במגוון שפות.<br /> <br /> *[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב&quot;ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב&quot;ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].<br /> <br /> *[[אגודת חסידי חב&quot;ד]] - גוף האמור לייצג את חב&quot;ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. ע&quot;פ תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו&quot;ר, בשנים האחרונות לא נערכו בחירות.<br /> <br /> *[[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים גדול ומשוכלל. המוזיאון מיועד לילדים יהודים, והוא נמצא בשכונת [[קראון הייטס]] בברוקלין (Eastern Parkway), ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון, המיועד לילדים יהודיים דוברי אנגלית, מצויד בכל מיטב המיכשור האלקטרוני החדיש, ומעניק את חוויית היהדות בצורה מהנה ומושכת.<br /> <br /> ===עיתון===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] החל לצאות עיתון בשם &quot;קראון הייטס&quot; במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.<br /> <br /> ==כלכלה ותחבורה==<br /> בקראון הייטס יש שבעה צרכניות ומגוון חנויות בתחומים שונים. כמו כן, בשכונה פועלים מספר בתי עסק גדולים, כגון מאפיות המספקות לחמים לשכונות החרדיות ומוסכים.<br /> קראון הייטס מרושתת באמצעי תחבורה. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770. תחנה נוספת נמצאת ברחוב פריזנדט. קווי אוטובוסים עוברים ברחובות השונים.<br /> <br /> ==ערים תאומות==<br /> לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב&quot;ד]] ב[[ישראל]]<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארצות הברית]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=770_-_%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99&diff=71183 2010-06-01T15:26:22Z

<p>69.114.172.132: /* כינויים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 770. צילום: אהרל'ה]][[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|770, המבנה שלשמאלו (788) ושידרת איסטרן פארקווי ב[[ל&quot;ג בעומר]], [[תשמ&quot;ז]]]]<br /> '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵוי 770''' (נקרא בקיצור '''סעוון סעוונטי''') הוא '''בית אגודת חסידי חב&quot;ד העולמי''' ובו בית מדרשו של [[הרבי מליובאוויטש]] והמרכז העולמי של [[חסידות חב&quot;ד]]. ממוקם בשידרת 'איסטרן פארקווי', בבנין מספר '770' (770 Eastern Parkway) בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, בעיר [[ניו יורק]] (שבניו-יורק סיטי).<br /> <br /> &quot;סעוון סעוונטי&quot; מהווה מוקד עליה לחסידי חב&quot;ד במשך כל ימות השנה ובפרט בחודש החגים, [[חודש תשרי]]. חשיבות המקום הוגדרה על [[הרבי]] באומרו שמספר הבניין &quot;770&quot; הוא ב[[גימטריא]] &quot;פרצת&quot;, כלומר שמשם &quot;פורצים&quot; חסידי חב&quot;ד לעולם כולו, להפיץ יהדות. נוסף על כך אמר הרבי ש-&quot;770&quot; גם בגימטריא &quot;בית [[משיח]]&quot; והודיע כי כשירד [[בית המקדש השלישי]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור תחילה ב-770 ויחד יטוס על עננים לירושלים{{הערת שוליים|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}.<br /> <br /> ==רכישה==<br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאמריקה, ביום [[ט' אדר ת&quot;ש]], לאחר שברח מאירופה, החלו לחפש מקום קבוע ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]] ובית פרטי לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. לאחר חיפושים רבים נמצא מבנה בשכונת קראון הייטס. היה זה בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקווי', שימש כקלינקה של רופא מקומי. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה שכונת יוקרתית, עובדה שגרמה לגורם מסויימים להתנגד לקביעת מרכז החסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וביום [[י&quot;ב אב ת&quot;ש]] הרכישה התבצעה. תהליך הרכישה הוטלה על ועד מיוחד שנקרא בשם &quot;ועד הבנין&quot; בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].<br /> <br /> ביום י&quot;ט אלול נכנס אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום כ&quot;א אלול,נערכה חגיגה רשמית של &quot;חנוכת הבית&quot;.<br /> <br /> גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים. הקומה השניה - בית מגורים לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הרב [[שמריהו גוראריה]].<br /> <br /> המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחניה, שהספיקו לכל צרכי קהילת חסידי חב&quot;ד ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומשפחתו. מלבד בניית מרפסת לסוכה בדירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא שינו מאום בבניין. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף ונרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים ב&quot;שאלאש&quot; ומרתף המבנה.<br /> <br /> ==קומת כניסה==<br /> [[תמונה:גן עדן התחתון.jpg|left|thumb|250px|הרבי בגן העדן התחתון, בכניסה לחדרו הפרטי (מבט מהלובי)]][[תמונה:החדר הקדוש.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] בפגישה בחדרו]]<br /> בחזית קומת הכניסה ישנה דלת ראשית הנפתחת ללובי (שם התקיימה [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]) המסתעפת לימינה, שמאלה וישר: הפניה שמאלה תוביל לפרוזדור (&quot;גן עדן התחתון&quot;) שבשמאלה ממוקם חדרו הפרטי של הרבי (&quot;גן עדן העליון&quot;) ובימינו - גרם מדרגות המוביל לקומה השניה. בסוף הפרוזדור ממוקם חדרו של המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]]. מימין הלובי ממקום חדר ה[[מזכירות]] של הרבי. אחריו ישנו בית כנסת (ה&quot;זאל הקטן&quot;) ואחריו חדרון שמשמש כ&quot;[[חדר שני]]&quot; של בית הכנסת. בקומה זו גם קיימים ספריית הישיבה, משרדי הישיבה ומשרדים נוספים.<br /> <br /> קומה זו הייתה מרכז חסידות חב&quot;ד עד להרחבת קומת המרתף ובניית בית הכנסת הגדול הקיים כיום (&quot;הזאל הגדול&quot;).<br /> <br /> ===הזאל הקטן===<br /> בית הכנסת שבקומת הכניסה לבניין נקרא בעגת חסידי חב&quot;ד '''הזאל הקטן''' (&quot;זאל&quot; - אולם, בעגת יוצאי רוסיה). המקום שימש בתחילה כבית הכנסת המרכזי ב-770, אולם לאחר הרחבת מרתף הבנין והכשרתו לבית הכנסת רחב יותר (&quot;הזאל הגדול&quot;), נשאר המקום כבית הכנסת המישני ומהווה את אולם-הלימודים הרשמי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי, ב[[התוועדות]] [[י' שבט תשי&quot;א]], הייתה בחדר זה וכן שאר התפילות וההתוועדויות של הרבי נערכו שם. לאחר בניית &quot;הזאל הגדול&quot; עבר הרבי להתוועד ולהתפלל בשבתות וחגים ב&quot;זאל הגדול&quot;, אך עד לשנת תשמ&quot;ט המשיך הרבי להתפלל את תפילות של ימות החול ב&quot;זאל הקטן&quot; ולעיתים נדירות אף התוועד שם{{הערת שוליים|לדוגמא: התוועדות פורים תשמ&quot;א}}. בשנת תשד&quot;מ החלו לערוך את ה[[יחידות כללית|יחידויות כלליות]] ב&quot;זאל הקטן&quot; וכן את פגישת הרבי עם חברי [[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]. עד היום מתקיים במקום זה מעמד [[ברכת התמימים]] בערב יום הכיפורים.<br /> <br /> ===גן עדן התחתון===<br /> בפניה שמאלה מהלובי של 770 ישנו מסדרון המוביל לחדרו של הרבי, שנקרא '''גן עדן התחתון''' על שם שדרכו נכנסים לחדרו הפרטי של הרבי - &quot;גן עדן העליון&quot;. המושגים &quot;גן עדן התחתון&quot; ו&quot;גן עדן העליון&quot; מקורם בעולמות רוחניים, כשהמעבר לגן עדן העליון עובר דרך גן עדן התחתון.<br /> <br /> המסדרון בנוי בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשוייה מעץ ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות ערבית (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. הדלת הפונה למסדרון הייתה פתוחה בתחילה ובשנת [[תשל&quot;ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ביראת כבוד ליחידות.<br /> <br /> בתחילה היה מוצב לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו&quot;דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.<br /> <br /> ===גן עדן העליון===<br /> חדרו הפרטי של הרבי נקרא '''גן עדן העליון''' ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל ([[יחידות]]) ולעתים אף לשינה.<br /> <br /> מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (ב[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א]]), השתמש בחדר זה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקבלת אנשים ל&quot;יחידות&quot; ואף אמר שם [[מאמר]] בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]], עד ששכרו דירה ברחוב &quot;ניו-יורק&quot; ב&quot;קראון הייטס. לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש עוד את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בחדר.<br /> <br /> חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב&quot;ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי תהלים והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש&quot;החדר שיושב כ&quot;ק אדמו&quot;ר הוא הקדשי קדשים שלנו, וכ&quot;ק אדמו&quot;ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו&quot;. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא &quot;היכל משיח&quot;{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]], [[תרצ&quot;ו]] בתחילתו}}.<br /> <br /> ==קומה שניה ושלישית==<br /> הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת [[ת&quot;ש]], התגורר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקומה זו ובעקבות מצבו הבריאותו, אף התפלל, [[התוועדות|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. לאחר הסתלקותו ב[[י' שבט תש&quot;י]] המשיכה להתגורר שם, רעייתו, הרבנית נחמה דינה והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה, בשנת [[י' טבת תשל&quot;א|תשל&quot;א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם בביתו שברח' פרזידנט. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד. כיום (תש&quot;ע) הגישה לשם אפשרית בעיקר לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונת המבקרים, חודש תשרי.<br /> <br /> קומה זו כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית ונשארה בצורתה המקורית, מאז רכישת המבנה, בשנת ת&quot;ש.<br /> <br /> הקומה השלישית שמשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.<br /> <br /> ==קומת מרתף (הזאל הגדול)==<br /> [[תמונה:שלאש.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']][[תמונה:הזאל הגדול 770.jpg|left|thumb|250px|הזאל הגדול בעת התוועדות, [[תשס&quot;ו]]]]<br /> [[תמונה:קומה ראשונה.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) כניסה ראשית, 2) מבואה, 3) חדרון צמוד לחדר [[הרבי]], 4) חדר מערכת המיזוג, 5) תצוגת ספרי [[קה&quot;ת]], 6) קופת צדקה, 7) מעלית, 8) מזכירות ראשית, 9) &quot;[[גן עדן התחתון]]&quot;, 10) מדרגות לקומה השניה, 11) מדרגות לקומת המרתף, 12) מרפסת הפונה לחצר, 13) &quot;[[גן עדן העליון]]&quot;, 14) &quot;הזאל הקטן&quot;, 15) מקום כסאו הרבי, 16) מקום הסטנדר של הרבי, 17) מקומו של [[הרבי הריי&quot;צ]], 18) מקום הרבי בימות החול, 19) 'חדר שני' של ה&quot;זאל הקטן&quot;, 20) דלת (בעבר, חלון), 21) ארכיון ה[[מל&quot;ח]], 22) תאים, 23) ספריית הישיבה (בעבר, חדר שינה של [[שמואל לויטין]]), 24) מחסן לספרים, 25) המשך הספרייה (בעבר, סלון דירת הר&quot;ש לויטין), 26) פרוזדור, 27) מקום לתליית מעילים, 28) חדר מדרגות, 29) דלת חדר הכביסה, 30) חלון שנסתם, 31) תיבת חשמל, 32) חדר מבוא, 33) משרד [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]], 34) שירותים, 35) ארכיון המזכירות, 36) מערכת מיזוג כללית, 37) [[מרכז שידורי חב&quot;ד]] (בעבר, חדרו של הרמ&quot;ל רודשטיין), 38) חדרו של הרב [[חודקוב]], 39) כיור לנטילת ידיים.}}]]<br /> [[תמונה:קומה שניה.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי ברזל לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי&quot;צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי&quot;צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של הרבי הריי&quot;צ (מתש&quot;י עד תשל&quot;א היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ&quot;ג]]).}}]][[תמונה:קומה שלישית.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש&quot;ג, 8) מרפסת (לאחר כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב, עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ&quot;ג]]).}}]]<br /> בקומת המרתף ב-770 היה מקום ששימש לחניית אמבולנסים (שעבדו בשירות בית הרפואה המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב&quot;ד ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. בית הכנסת נקרא בשם '''הזאל הגדול''' (להבדיל מ&quot;הזאל הקטן&quot; שבקומת הכניסה).<br /> <br /> ;השאלאש<br /> משמאל למתחם הבניין 770, היה חניה (בעיקר לאמבולנסים שעבדו בשירות בית הרפואה הפרטי שהיה במקום) שנקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי, סוכה).<br /> <br /> בסביבות שנת תשי&quot;ד, בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה&quot;זאל הקטן&quot; להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב&quot;שאלאש&quot;, שהיה גדול מה&quot;זאל הקטן&quot;, ל[[התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט|י&quot;ט כסלו]], [[י' שבט תש&quot;י|י' שבט]] וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ===הרחבות===<br /> ;הרחבה ראשונה<br /> ככל שהקהילת חסידי חב&quot;ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן יצר מצב שהשהות במקום היה לפעמים ממש בלתי נסבל{{הערת שוליים|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשח&quot;י]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: &quot;אז ס'איז קאלט און שמוציק&quot;.}}. בסוף שנת [[תשי&quot;ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקווי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תש&quot;כ]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצול את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם מתמקים בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.<br /> <br /> באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]]תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה בשמחת תורה בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ&quot;ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770..<br /> <br /> ;הרחבה שניה<br /> בחורף שנת [[תשכ&quot;ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏788 שברחוב איסטערן פארקווי. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br /> <br /> יוזמת הרכישה הגיע מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: &quot;אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!&quot; ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: &quot;יצטרכו עוד גדול מזה&quot; והרבי הסכים.<br /> <br /> הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות; או שהבנק לא היה מוכן להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב&quot;ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב&quot;ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].<br /> <br /> לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורם הישיבה ומשפחות שונות מאנ&quot;ש. <br /> <br /> בחודש אלול שנת [[תשכ&quot;ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ&quot;ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומברזל ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.<br /> <br /> בליל ערב חג הסוכות תשכ&quot;ח, לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי שמחת תורה לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינוק ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.<br /> <br /> הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-‏784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב&quot;ד המתינו לכניסת הרבי ל&quot;בית כנסת החדש&quot;. לקראת תפילת מנחה של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.<br /> <br /> ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות ברזל עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.<br /> <br /> לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו. <br /> <br /> ;הרחבה שלישית ומקסימלית<br /> במשך השנים התרחבה קהילת חב&quot;ד וכבר בשנת תשכ&quot;ח לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את בית הכנסת תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערת שוליים|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום כ&quot;ב באייר תשכ&quot;ח, בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: &quot;תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת בית הכנסת ובנינו&quot;.}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים. <br /> <br /> בסוף שנת [[תשל&quot;ג]] החלו להרחיב את ה&quot;זאל הגדול&quot; וגם הפעם תכננו שלראש השנה כבר היה בית הכנסת מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה גוי חסון שעבד רק ביד אחת (אך &quot;עבד כמו שני גוים&quot;). בבניה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת. העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק. <br /> <br /> במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבניה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי ‘ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש&quot;בכל דבר יש סכנה&quot;. אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי היתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.<br /> <br /> בקיר ה&quot;מזרח&quot; של בית הכנסת נתרמו על ידי גביר לבנים מיוחדות ויקרות, שהודבקו על ידי בעל מלאכה. ברבות השנים הפכו לבנים אלו לאחד מסמליו של 770. מעל לקיר זה עשו שיפוע מיוחד, בעצת אדריכל, כדי שקולו של החזן &quot;ייזרק&quot; אחורה לעבר המתפללים שייטיבו לשמוע. <br /> <br /> בליל ערב ראש השנה תשל&quot;ד היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקים לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה&quot;זאת הגדול&quot; מורחב עד ליכולת המקסימלית שלו. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקווי היתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים. <br /> <br /> הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקווי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא &quot;לשכת עושי חביתין&quot;, בו מכינים את כל הדרוש למזון להתוועדויות ב-770, &quot;מזונות&quot; לפני התפילה ועוד. <br /> <br /> ;מעמד &quot;הנחת אבן הפינה&quot;<br /> במשך השנים הלכה קהילת חב&quot;ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפכו את 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד &quot;הנחת אבן פינה&quot; צנוע לקראת ההרחבה.<br /> ביום י&quot;ז אלול תשמ&quot;ח התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפלת מנחה התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו&quot;ר ‘קרן ידידי מחנה ישראל' – הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהיית שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: &quot;להתראות ב-‏5:00&quot;. <br /> <br /> הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט &quot;גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה&quot;. בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - ‘גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתייה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם. <br /> <br /> מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי שליט&quot;א. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: &quot;רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. &quot;רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)&quot;. למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי חיוך רחב. <br /> <br /> בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש&quot;ג]] יאמר דברי ברכה. הרש&quot;ג הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות ‘תומכי תמימים' זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים. <br /> <br /> אחרי נאומו של הרש&quot;ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח ונעצר ואמר שרוצה לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א החל בחלוקה. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א - נסע הרבי חזרה לביתו.<br /> <br /> ===שיפוצים===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], בעקבות מצברו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770. לקראת שמחת תורה בנו גם מפרסת, שיאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת הוריד את חמשת הנברשות שתלו בתגרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי מכל הזאל. <br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ב החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה ל-זאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בו השתתפו כלל חסידי חב&quot;ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והיא הסתיימה בשנת תשנ&quot;ה כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. נוסף לכך נבנה בקומת המרתף שתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הותאם וצורף ל'זאל הגדול'. <br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג והחשמל - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. בחודש אלול תשס&quot;א נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף תשס&quot;ב נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת תשס&quot;ה הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ&quot;ה. בחודש חשוון תשס&quot;ו הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת תשס&quot;ח הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ&quot;ג. בשנת תשס&quot;ט שופץ הזאל הקטן.<br /> <br /> ===ניהול המקום===<br /> במהלך השנים מאז פתיחת בית הכנסת על ידי הרבי הריי&quot;צ בעת קניית הבניין, הופקד ניהול בית הכנסת בידי &quot;גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש&quot;, הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי וכאשר חברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות{{מקור}}. בשנת תש&quot;ל, לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, התקיימו לראשונה בחירות לגבאים. בשנת תשל&quot;א התאספו אנ&quot;ש והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים, ונותרו רק הרב פינסון והרב בלסופסקי, והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב [[זאב כץ]]. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו, וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח אותו הרבי לרבני השכונה שאישרו את המינוי.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ז, לאחר שבחג השבועות, לחצו חברי אגו&quot;ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערת שוליים|שבת פרשת משפטים תשמ&quot;ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים &quot;יענישו&quot; את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, אלא שגבאי אחר סירב להתנצל, והרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.<br /> <br /> לאחר מכן התקיימו בחירות לרבני השכונה ולוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערת שוליים|התבטא על כך הרבי שהוא &quot;הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות&quot;}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום. במקביל היה באותו זמן היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר התאונה בה נהרג הת' שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם לאחר מספר שבועות בהן כיהנו.<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ו, כאשר חברי אגו&quot;ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת תשמ&quot;ז. לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות בשנת תשס&quot;ט, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב [[זלמן ליפסקר]], הרב [[מרדכי חן]], הרב [[ברוך שפילמן]] והרב [[אורי ניאזוב]].<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של אבן הפינה, פנו ר' [[יהודה קרינסקי]] ור' [[אברהם שמטוב]] בשם [[אגו&quot;ח]] ו[[מל&quot;ח]] לבית משפט{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!] - חב&quot;ד אינפו}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}) בתביעה שיאפשר להם את ניהול המקום. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34544 חב&quot;ד אינפו]}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י&quot;א שבט תשס&quot;ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והוא מנוהל על ידי נבחרי הציבור – הגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: נצחון ברור] - חב&quot;ד אינפו}}. בחודש טבת תש&quot;ע, פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, ויאפשר להם לנהל את המקום{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=53517 תביעה חדשה: לסלק את בית הכנסת מ-770] - חב&quot;ד אינפו}}. בית המשפט טרם הכריע בעתירה.<br /> <br /> ב[[חודש ניסן]] [[תש&quot;ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב&quot;ד אינפו}} ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב&quot;ד אינפו}}. הבחירות יתקיימו, על פי פסיקת בית הדין, בר&quot;ח תמוז תש&quot;ע.<br /> <br /> ==כינויים==<br /> *'''בית אגודת חסידי חב&quot;ד – אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].<br /> *'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת הבית מדרש המיוחד שבכל דור, על-כך בית הכנסת של האמוראים בבבל. <br /> *'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב&quot;דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערת שוליים|שיחת כ&quot;ח סיון תנש&quot;א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא &quot;[[פרצת]].}}.<br /> *'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - &quot;770&quot;. נאמר על ידי הרבי ומופיע ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].<br /> *'''בית חיינו''' - על שם משמם מקור חיות החסידים. <br /> *'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור השביעי{{הערת שוליים|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל}}.<br /> <br /> ==העתקים==<br /> לאחר בקשת הרבי, בשנת תשמ&quot;ו, לבנות העתק מדויק של 770 בכפר חב&quot;ד, החלה מגמה של בניית העתקים מדוייקים ודומים של 770, ברחבי העולם:<br /> ;בארץ ישראל<br /> *[[770 כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] - נבנה בשנת תשמ&quot;ו (1986), על פי בקשת הרבי.<br /> *[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת תשס&quot;ג, על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].<br /> *[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב יוסף יצחק פריימן.<br /> *[[קרית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].<br /> *[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב&quot;ד במגדל העמק.<br /> *[[גדרה]] - בית פרטי.<br /> <br /> ;בעולם<br /> *לוס אנג'לס שבקליפורניה - נבנה בשנת תשמ&quot;ב, על ידי השליח הרב [[שלמה קונין]]. <br /> *מילנו שבאיטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].<br /> *מלבורן שבאוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].<br /> *ניו ג'רסי - בית חב&quot;ד, נבנה על ידי הרב יוסף צבי קרליבך.<br /> *ס. פאולו שבברזיל.<br /> *דנייפרודרזינסק שבאוקראינה - נבנה על ידי השליח הרב סטמבלר.<br /> *בואנוס איירס שבארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא. <br /> *סנטיאגו שבצ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[770 כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרבי מליובאוויטש, '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', קה&quot;ת - תשנ&quot;ב.<br /> *הרב זושא וולף, '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], תשס&quot;ד (2004).<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=48595 העתקי הבנין בארץ הקודש]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;cat=13 גלרייה שבועית מ'770'] - חב&quot;ד אינפו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] - וידיאו<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&diff=70390 2010-05-25T16:18:21Z

<p>69.114.172.132: /* סדר מבנה הסדרה */</p> <hr /> <div>[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (שמוליק גבירץ)]]<br /> סדרת '''לקוטי שיחות''' הינה סדרת הספרים החשובה והעיקרית ביותר של תורת [[הרבי]] היוצאת לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]]. סדרה זו מורכבת מ-39 ספרים חוץ משבעה ספרי המפתחות (מפתח ענינים כרכים א-י, מפתח ענינים כרכים יא-טו, מפתח ענינים כרכים טו-כ, מפתח ענינים כרכים כא-כט, מפתח ספרים ומאחז&quot;ל כרכים א-כט ב' חלקים, תוכן ומפתח), כרך אחד של &quot;לקוטי שיחות על ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]&quot; (שהודפס מחדש כחלק מכרך ל&quot;ט), שני כרכים של &quot;לקוטי שיחות מועדים&quot; וחמשה כרכים של &quot;[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]&quot;.<br /> <br /> סדרה זו בנויה משיחות שאמר הרבי במהלך השנים, השיחות נערכו על ידי חברי ועד להפצת שיחות, והוגהו בקפידה על ידי הרבי עצמו.<br /> <br /> הסדרה מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, כשכל כרך כולל [[שיחה|שיחות]] השייכות לחומש אחד. חוץ מארבעת החלקים הראשונים שכרך א כולל שיחות על ספרים בראשית שמות ויקרא וכרך ב על במדבר ודברים, וכן בנוגע לכרכים ג' וד'. ואם כן נמצא שבכל הסדרה ישנם 9 סריות של החמשה חומשי תורה.<br /> <br /> לאחרונה הדפיס הוועד להפצת שיחות את הסדרה מסודרת לפי פרשיות השבוע ונקראת &quot;לקוטי שיחות פרשיות&quot;.<br /> <br /> הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא [[לקוט]]), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הוציאו לאור את הספר ליקטי שיחות כשלכל שבוע ישנם בין 2 ל-5 שיחות (תלוי באיזו סדרה).<br /> <br /> בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה &quot;הוספות&quot;, והם ליקוטי מכתבים ושיחות (וקטעי שיחות) שיש בהם ביאורים ורמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, כלולים ובלולים מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם בארוכה, ואף אלו נלקטו &quot;מגילה מגילה&quot; בכל כרך וכרך.<br /> <br /> בשנים האחרונות זכינו שכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א [[מוגה|הגיה]], לעתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות של שבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר רבו מספר שיחות מוגהות אלו, נדפסו בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ספר השיחות]] [[תשמ&quot;ז]] - [[תשנ&quot;ב]]' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת הועד להפצת שיחות).<br /> <br /> ==סדר מבנה הסדרה==<br /> <br /> לאחר שיצאו לאור קונטרסים על פרשיות השבוע במשך שנת [[תשי&quot;ט]], הודפסו כולם בכרכים א' (על החומשים בראשית שמות ויקרא) וב' (על במדבר ודברים). שוב נאספו הקונטרסים שיצאו לאור בשנת [[תשכ&quot;ג]] בכרכים ג' וד'. אח&quot;כ נדפסו הלקוטים של שנות [[תשכ&quot;ט]]-[[תשל&quot;א|ל&quot;א]] בחמשת הכרכים ה'-ט' (כרך לכל חומש), של השנים [[תשל&quot;ג]]-[[תשל&quot;ד|ל&quot;ד]] בכרכים י'-י&quot;ד, מהשנים [[תשל&quot;ו]]-[[תש&quot;מ]] בכרכים ט&quot;ו-י&quot;ט, מהשנים [[תשמ&quot;א]]-[[תשמ&quot;ג|מ&quot;ג]] בכרכים כ'-כ&quot;ד, מהשנים [[תשד&quot;מ]]-[[תשמ&quot;ו|מ&quot;ו]] בכרכים כ&quot;ה-כ&quot;ט, מהשנים [[תשמ&quot;ז]]-[[תשמ&quot;ט|מ&quot;ט]] בכרכים ל'-ל&quot;ד, מהשנים [[תש&quot;נ]]-[[תשנ&quot;ב|נ&quot;ב]] בכרכים ל&quot;ה-ל&quot;ט.<br /> <br /> <br /> בשנת תשס&quot;ד הוציא לאור ה[[ועד להפצת שיחות]] מהדורה מחודשת של ספרי הלקוטי שיחות, המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורא זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת [[ספר השיחות]].<br /> <br /> == רשימת דפוסי הלקוטי שיחות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=דפוסי ליקוטי שיחות}}<br /> <br /> הדפסת ה[[ליקוטי שיחות]] הייתה תהליך שהתמשך על פני כשלושים שנה (משנת [[תשכ&quot;ב]] עד לשבת [[תשס&quot;א]]), במהלכה הושלמה הסדרה &quot;ליקוטי שיחות&quot; בת השלושים ותשעה כרכים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]<br /> [[קטגוריה: ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] [[קטגוריה:סדרות]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_2&diff=70389 2010-05-25T16:11:36Z

<p>69.114.172.132: /* חיבוריו של הרבי */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>מאחר שהערכים מאוד טריים ויש הרבה מה להוסיף בכל אחד מהם, לכן נראה לי שגם בערכים המוגדרים כערכים מוגנים יש לצמצם את ההגנה רק לקטעים שחוששים שיהיו בהם בלגנים. ולדוגמא בערך זה של הרבי, הרי חסר המון חומר במיוחד מהשנים הראשונות (הערך מתחיל רק משנת תרפ&quot;ד, כשהרבי הי' כבר בן 22!), לכן כדאי שיפתחו לעריכה את כל האזור הזה, ורק בעוד תקופת מה כשכבר יהי' מספיק חומר יתחילו להגן עליו בצורה רחבה יותר. <br /> [[משתמש:בני|בני]] 18:35, 10 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> אין אפשרות כזאת לחסום רק חצי ערך. מכיוון שכך, הכי הגיוני הוא לחסום את כל הערך בערכים שישנו חשש שיושחתו במזיד. אם יש לך מה להוסיף בערך, תכתוב זאת כאן ו[[מפעיל מערכת]] יכניס את הדברים לגוף הערך. תודה רבה מראש! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:46, 10 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> הרבי מלך המשיח לא למד בסורבון אלא בבית הספר לעבודות ציבוריות. צילום של מסמך הקבלה התפרסם פעם בשטורעם<br /> <br /> <br /> ==לתקן כותרת!==<br /> <br /> במקום:&quot;מפעולותיו בין השנית: תשכ&quot;א - תש&quot;ל&quot; - צריך להיות: בין השנים&quot;.<br /> <br /> פרט לכך, רשימה ארוכה של פירוט דקדקני מכל הוראה של הרבי שליט&quot;א אינה מתאימה לערך אנציקלופדיוני. שלום בער<br /> <br /> == לתקן הקישור ==<br /> <br /> תחת הכותרת משנית &quot;בברלין&quot; יש קישור בשם &quot;ישראל ארי לייב&quot; צריך לתקנו שיקשר לערך האמיתי שיש לשם זה.[[משתמש:בני|בני]] 15:45, 11 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> == לתקן עוד קישור ==<br /> <br /> בפעולותיו של הרבי בשנת תשל&quot;ד ישנו קישור למילה &quot;טנקים&quot;, קישור זה אינו נכון ויש לתקנו שיפנה לערך הנ&quot;ל.[[משתמש:בני|בני]]<br /> <br /> == הכל מועתק ==<br /> <br /> מה זה מעניין?!?<br /> <br /> הכל מועתק מ&quot;סדר ההשתלשלות&quot; של היום יום!<br /> <br /> חכמים גדולים<br /> <br /> [[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 15:42, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> :א. הערך אמור להכיל את העובדות ה'יבשות', ולא סיפורים וכו' אשר לכן מתאים הסגנון הנ&quot;ל. ב. אדרבה, אם יש בידך להוסיף וכו' תציע זאת כאן ומפעילי המערכת יכניסו זאת.----[[משתמש:בני|בני]] 15:48, 18 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> ----<br /> <br /> חסרים ספרים: ענינה של תורת החסידות, לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח<br /> וכל הספרי שערים למיניהם צריכם לעבור לקטגורית לקט מרבותינו נשיאנו--[[משתמש:אפי|אפי]] 01:04, 19 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> ----<br /> <br /> מדוע מסתירים את הלימודי חול של הרבי באירופה ?<br /> :ב[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א#בפאריז|שורה הראשונה של פאריז]] מוזכר: &quot;בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון&quot;. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&amp;amp;target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 16:27, 28 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> ==חייו הנצחיים של הרבי==<br /> על פי אמונתנו בתורת ישראל, מוכרח להיות שמציאותו של הרבי בעולם הזה הגשמי היא ללא שינוי. ליתר פירוט אפשר לראות בקטגוריה [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]].<br /> :אז תן לי להבין... הרב עובדיה יוסף, הגר&quot;מ פיינשטיין וכו' לא מאמינים בתורת ישראל? או שמא יש כאן מחלוקת, ו&quot;אלו ואלו דברי אלוקים חיים&quot;?<br /> <br /> == לכל השואלים והמתמיהים בתמימות ==<br /> <br /> לכל המעוניין לדעת פרטים על המופיע בערך שיגש אחר כבוד לעיין בערך [[חיים נצחיים במלך המשיח|חייו הנצחיים של מלך המשיח]] שהוא כרגע עדיין בעריכה ובעז&quot;ה בהמשך יופיעו הסברים מורחבים יותר. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:25, 6 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> == פירושונים ==<br /> <br /> כאשר הגולש מחפש ערך ששמו &quot;מנחם מענדל שניאורסון&quot;, בפשטות כוונתו לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ולכן יגיע לערך זה. כאשר אבל אין כוונתו לרבי שליט&quot;א, ישנן שתי אפשרויות: [[הצמח צדק]] ו[[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרמ&quot;מ - בנו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (ואגב מסתבר שברוב המקרים כוונתו לרמ&quot;מ, כי מי שמחפש את הצמח צדק יכתוב [[צמח צדק]](ותראו מה תהיה התוצאה)). על כן ערכתי דף שנקרא &quot;[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]&quot;, כדי שבן אדם שהגיע לדף של [[הרבי שליט&quot;א]] והתכוון לדף אחר יוכל לעבור אליו. אך מכיון שדף זה מוגן ואין לי אפשרות לערכו, על כן הנני מבקש ממי שיש לו את האפשרות שישנה את ה&quot;פירוש אחר&quot; בדף הרבי שליט&quot;א לדף של פירושונים הנ&quot;ל. בתודה מראש.--[[משתמש:M&amp;n|M&amp;amp;n]] 15:52, 11 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> ==קישור חיצוני==<br /> להלן קישורים ובהם כתבות על הצלת הרבי בימי השואה. כדאי להכניסם בשולי הערך כ&quot;קישורים חיצוניים&quot;, וכן לתקן אולי כמה ענינים הכתובים בערך זה.<br /> http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3186<br /> <br /> http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3214<br /> <br /> == מלך המשיח? ==<br /> <br /> אני חושב שיש מקום להזכיר בגוף הערך, שיש קבוצה קטנה וזוטרה, ובכלליות ממש לא חשובה, שטוענת שהרבי נפטר. אתם יודעים, למען ההגינות... [[משתמש:Eytanar|Eytanar]] 15:11, 1 ספטמבר 2007 (EDT)<br /> :אין עניינינו בטענות ומענות. הדברים נכתבו ותוארו כחלק מתהליך ההתגלות של [[מלך המשיח]] '''ע&quot;פ המקורות''', ללא מתן פרשנות או &quot;טענות&quot; כלשהן על המציאות, לכאן או לכאן.. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:51, 1 ספטמבר 2007 (EDT)<br /> <br /> <br /> == איות שם משפחתו של הרבי צריך להיות כפי שהרבי כותב &quot;שניאורסאהן&quot; ==<br /> ייש&quot;כ, טופל. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:37, 20 אוקטובר 2007 (EDT)<br /> <br /> == מה הרעיון לעשות אתר חופשי על נושא מסוים שנוי במחלוקת ==<br /> <br /> כאשר האתר נוקט עמדה ולא נשאר נייטרלי?<br /> <br /> תהיו הוגנים, משיחיסטים[[משתמש:איזוטופ|איזוטופ]] 03:39, 28 אפריל 2008 (EDT)<br /> <br /> == השם קזרנובסקי ==<br /> <br /> יש לו ערך,כנראה השם בערך הזה לא מאוית נכון. [[משתמש:חיים|חיים]] גולש שערך חיפוש לערך.<br /> :אכן, הוא אוית כאן &quot;אהרן&quot;. הפנתי את השם לערך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:06, 27 יולי 2008 (EDT)<br /> <br /> == הסרת ההגנה ==<br /> נראה אם זה יועיל לערך, או שזו הייתה טעות --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:25, 18 מאי 2009 (EDT)<br /> <br /> == תמונות ==<br /> <br /> עד כמה תמונות יחיו את הערך ויקלו על קריאתו. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]<br /> :ועכשיו הוסרו רובם...נו גוט. בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br /> ::מוזר שבאנציקלופדיה צריכים להוסיף תמונות בשביל להקל על קריאת הערך. כשהערך יהיה ערוך ומסוגנן יותר, לא יצטרכו לתמונות בשביל להקל על קריאת הערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 21:53, 28 במרץ 2010 (UTC)<br /> :::תמונות מחיות את הערך. זה מציאות, גם אם יש לה הסבר וגם אם לא, וזה גם המהלך של ויקיפדיה. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 22:20, 28 במרץ 2010 (UTC)<br /> ::::אכן. בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br /> :::::כמה ניתן לזלזל בעצמנו. יש 12 תמונות בערך ועדיין צריך להחיות אותו?! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 11:24, 1 באפריל 2010 (UTC)<br /> <br /> ==תמיהות==<br /> <br /> שנות צעירותו - הרבי הוגדר כ&quot;שר ההשכלה&quot;. ע&quot;י מי? מתי? יש מקור בכתובים? וכן נראה כאילו הרבי נכנס לעסקנות לפני השידוך עם הרבנית, יש לכך מקור רציני? פיני 13:40, 7 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :הוגדר ע&quot;י [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשיחתו עם הפרופ' המטורף שרצה לעמוד על סודו של ה[[מגן דוד]]. לא זוכר כרגע מקור מדויק. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> <br /> ::הפרופסור ההוא (איפוא ראית - [[משתמש:חסיד|חסיד]] - שהוא היה מטורף) הגיע לרבי הריי&quot;צ והרבי הריי&quot;צ הפנה אותו לרבי. היה זה כמה שזכור לי בשנת תרפ&quot;ז לערך. עיי&quot;ש. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:03, 7 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :::לא מטורף, כוונתי הייתה שלא הי' בריטא בנפשו כ&quot;כ (שלכן הטריד את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ). ושמעתי א&quot;ז מא' מזקני המשפיעים - נראה לי ר' מענדל מאראזאב. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> <br /> ::::בסדר. אכן מסתבר לומר עליו מטורף ויש גם שחשדו אותו ביעבסקצי' וריגול. ייש&quot;כ. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:18, 7 אוקטובר 2009 (IST)<br /> <br /> ==הרבי מלובביץ'==<br /> <br /> אני חושב שמאד חשוב שגם שם זה יופיע במהלך הדף, כיון שרבבות עמך בית ישראל מכירים שם זה יותר מאשר שמות אחרים, ובחיפוש במנועי החיפוש וכיו&quot;ב, יגיעו יותר מהר למצוא את מבוקשם. חב&quot;דפדיה - מיזם להפצת מעינות. --[[משתמש:Shalom|Shalom]] 16:22, 20 נובמבר 2009 (IST)<br /> <br /> :השם של הרבי מופיע ברבבות צורות שונות ומשונות אצל רבבות עמך בית ישראל וכפשוט שא&quot;א להכניס את כולם בגוף הערך. בשביל שיגיעו לדף בחיפושים השונים, יש את [[עזרה:דף הפניה]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 10:32, 22 בנובמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> ==שורות הכותרת==<br /> לדעתי שורות הכותרת צריכות למצות (כמובן בגדר האפשר) את דמותו של אדמו&quot;ר שליט&quot;א ולא לעסוק בפרטים בילדותו. פרטים אלו צריכים להופיע תחת הכותרת 'בצעירותו'.--[[משתמש:Shalom|Shalom]] 01:27, 25 בנובמבר 2009 (UTC)<br /> :הבא דוגמא למה כוונתך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 09:21, 25 בנובמבר 2009 (UTC)<br /> שיניתי אני מקווה שאתה מבין למה, כוונתי שכל יהודי באשר הוא שייכנס לפה יבין בשורות הראשונות מיהו הרבי שליט&quot;א, ייתכן שזה לא נכתב בסגנו כל כך מתאים צריך לחשוב הרבה איך לשנות את זה. מתאים לערך הכי חשוב בחב&quot;דפדיה להיות מסודר וכו'. בכלל ניסיתי להכניס ולמצות את כל הסימנים המופיעים ברמב&quot;ם כידוע בשיחות אדמו&quot;ר שליט&quot;א שבזה מתמצת עניינו ומהותו של מלך המשיח--[[משתמש:Shalom|Shalom]] 20:30, 25 בנובמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> == &quot;לקריאה נוספת&quot; ==<br /> <br /> על-פי המקובל במדע הביבלוגרפיה, וכן נהוג גם בויקיפדיה, לציין את שם הכותבים לפני שם הספר. לכן לדעתי כצ&quot;ל. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד&quot;ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> :צודק. ביטלתי את עריכתי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:24, 20 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> ::אגב, ה'בהצלחה' שלך עושה כל תגובה נעימה לקריאה ולעיין. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד&quot;ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> :::[[משתמש:חסיד|חסיד]] - הרואה מעלת חבירו! כל הכבוד על ההבחנה. אכן, היה זה הברקה של רגע. יותר מדוייק, היה מישהו שהיה מסיים כל תגובה באיחול ולרגע חשבתי שאולי זה היה חתימה שלו. בסוף התברר שלא כך, אבל ההוא אמינא הזו כבר נהיית אצלי למסקנא.. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:51, 20 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> ==נבואות הרבי==<br /> מה אם נבואת הרבי שליט&quot;א מלך המשיח????<br /> :הינך מוזמן להוסיף, כפי שהתחלת לעשות מספר ערכים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 13:47, 27 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> == אתר של עמותה לייעוץ בעזרת אגרות קודש ==<br /> <br /> באתר של עמותת [http://www.lev-ladaat.com/index.html לב לדעת - אגרות קודש] ניתן למצוא מידע רב על אגרות הקודש והשימוש בהן.<br /> :המידע באתר לקוי, נמתין קצת ונראה כיצד יתפתח האתר ואז נחליט. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 11:26, 7 בינואר 2010 (UTC)<br /> ::מה המידע הלקוי?<br /> :::&quot;גם אנחנו, בדור שלנו, אחרי 40 שנות נשיאות של הרבי שליט&quot;א&quot; - לא מעודכן כבר עשרים שנה! אנחנו היום כבר לאחרי שישים שנות נשיאות.. ובכלל איננו מקשרים לאתרים מסחריים. בתקווה להבנה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 10:58, 14 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> == מטופש ==<br /> <br /> כי שהעירו כבר רבים וחשובים כאיש השלום שאחריתו - ואחריתנו, בעז&quot;ה - שלום, שאין טעם להעתיק עודות יבשות וקטנות משלשת היחס, יש לעבד הכל, ולהכניס את המרכזיים לערך, שיהי' קריא ונח - צריך ךהיזה בשתיים - לה להכבי רפרטים, ולא לוותר על שום פרט הכרחי. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי&quot;א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]<br /> :מסכים וכן לכל [[נשיאי חב&quot;ד]]. אך בד בבד, צריך עבודה מקצועית ויסודית. הייתי מציע לתת את זה אולי לאיש מקצוע. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 08:07, 10 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> == עריכה ראשונית מנימלית ==<br /> <br /> ביצעתי עריכה ראשונית ומנימאלית לערך. יש עוד המון מה להוסיף לערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 12:04, 6 באפריל 2010 (UTC)<br /> <br /> ==טעות בכיתוב לתמונה==<br /> ישנה בערך תמונה של הרבי עם ספר תורה וכתוב בטעות שזה בפגישה עם הרב אליהו. כדאי לתקן (ואולי להוסיף גם התמונה המדוברת).<br /> :תודה. תוקן. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 16:49, 3 במאי 2010 (UTC)<br /> <br /> == חיבוריו של הרבי ==<br /> <br /> מומולץ לענ&quot;ד, להוסיף את מספר הכרכים לכל א' מחיבוריו של הרבי. לדוגמא - ליקוטי שיחות (39 כרכים)<br /> אגרות קודש (28 כרכים ע&quot;ע) וכו'.<br /> בהצלחה<br /> לוי</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=66344 2010-04-27T01:40:29Z

<p>69.114.172.132: דף חדש: אפשר לעשות הפנייה מהמילים קבלת הנשיאות לערך י&quot;א שבט תשי&quot;א</p> <hr /> <div>אפשר לעשות הפנייה מהמילים קבלת הנשיאות לערך י&quot;א שבט תשי&quot;א</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=66341 2010-04-27T01:37:55Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>'''מסיבות שבת''', הינו שם מושג חב&quot;די לפעילות שמקיימים חסידי [[חב&quot;ד]] בשבת. למסיבות שבת ישנם גווני ביטוי רבים, החל מחברת תהילים לאמירת תהילים, המקובלת יותר במקומות ריכוז חרדיים, וכלה בפעילות שמקיימים - בדרך כלל - באזורים בהם מתגוררים יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות, שם מכריזים עם הילדים את [[שנים עשר הפסוקים]], מספרים סיפור על פרשת השבוע ומחלקים פרס לילדים המשתתפים.<br /> <br /> מסיבות שבת הינו ארגון שקם עוד לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי שליט&quot;א]]. יודעי דבר אף סיפרו כי תחת דש חליפתו של הרבי היה תלוי סמל הארגון. כיום, מקיימים [[אנ&quot;ש]] וה[[תמימים]] את מסיבות שבת כחלק מ[[מבצע חינוך]] אותו ייסד הרבי [[מלך המשיח]] בשנת [[תשל&quot;ו]].<br /> <br /> [[קטגוריה:מבצעי הרבי]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93&diff=66339 2010-04-27T01:34:31Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>''''יד לילד המיוחד'''' הינה מחלקה של [[ועדת החינוך החב&quot;די]] מיסודה של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]] המסייעת לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית. <br /> <br /> יו&quot;ר המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בלניצקי. מנהלת הפעילות היא [[שליחות|השליחה]] שרה רבקה ליפש.<br /> <br /> מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94)&diff=66338 2010-04-27T01:33:10Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מנחם מענדל פרידמן.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם מענדל פרידמן]]<br /> ר' '''מנחם מענדל פרידמן''' הינו בנו של הרב שמעון פרידמן, השליח הראשי לעיירה [[אור יהודה]], מנהל [[בית חב&quot;ד אור יהודה|בית חב&quot;ד ומסדות חב&quot;ד באור יהודה]].<br /> <br /> הרב פרידמן משמש כמנחה בכנסי גאולה ומשיח רבים. כמו&quot;כ הוא [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות שונות וב[[יומא דפגרא]] עם [[תלמידי התמימים]] ו[[אנ&quot;ש]] במקומות שונים. <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|פרידמן מנחם]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9&diff=66335 2010-04-27T01:28:21Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>מפת &quot;תכנית בית המקדש&quot; היא מפה שהחל [[הרבי]] להכין בשנת תש&quot;ג על מנת להוציאה לאור, כמו שכתב במכתבו למוהרמ&quot;ז גרינגלס (איגרות-קודש חלק א איגרת צו): <br /> <br /> &quot;מכינים אנו עתה לדפוס . . ספר ע&quot;ד בית המקדש עם תכנית הבית העבודה וכיו&quot;ב. - ג&quot;כ בשפת המדינה&quot;. <br /> <br /> חיבור זה לא נדפס בזמנו ואף לא נשלמה עריכתו. המביא לדפוס ר' [[שלום בער לוין]] תיאר את סדר העריכה: <br /> <br /> &quot;מתוך ניירות ההכנה לדפוס מפרסמים אנו בזה את החיבור הזה, שלא אסתייעא מילתא להדפיסו באותה שעה: <br /> <br /> &quot;מתוך הכתבים נראה סדר העבודה שהיה בזה: בתחלה הורה לאחד מעוזריו הוראות מיוחדות איך לצייר את ציור בית המקדש. <br /> <br /> &quot;אח&quot;כ עבר הרבי על הציור והעיר בו הרבה תיקונים והערות. כמו&quot;כ הוסיף לו רשימת חלקי הבית, בתיאום למספרים שהוצגו בציור. אח&quot;כ שינה הרבי את סדר המספרים, והוסיף וגרע כמה מספרים. את הכל היה צריך הצייר לצייר מחדש, וכנראה שלא אסתייעא מילתא. <br /> <br /> &quot;מלבד זאת צייר ציור כללי של הר הבית, וגם בזה הוסיף הרבי וגרע, והעיר בשוה&quot;ג ובדף נפרד. <br /> <br /> &quot;מתוך כל אלו, צורפה רשימה מסודרת, לפי הסדר שהתווה הרבי בהערותיו, הועתקו ההערות וסודרו בפנים או בשוה&quot;ג (באותיות מודגשות)&quot;.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=661 חידושים ב&quot;מפת המקדש&quot;]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_1&diff=66329 2010-04-27T01:24:34Z

<p>69.114.172.132: /* בקשה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>ל[[משתמש:חיים נהר]], יישר כח על תבנית הידעת?. ולכמה הערות בקצרה לפי ערכי הידעת.<br /> <br /> 3 - נפטרו לפני שבעים. זהו עונשם?<br /> <br /> 5 - אז הרבי החל לכהן בנשיאות בי' שבט תשי&quot;א?<br /> <br /> 6 - הישיבה נוסדה כידוע בשבע ברכות.<br /> <br /> 7 - נו. באמת. כמסגרת בפני עצמה, לא מתאים, ואפילו קצת מגעיל. <br /> פיני 12:11, 17 נובמבר 2009 (IST)<br /> <br /> :ייש&quot;כ. ולגבי ההערות: 3, העברתי ל&quot;הידעת&quot; נפרד. 5, הכוונה לנשיא '''רשמי''' ככתוב בפנים. הדגשתי זאת. 6, ציינתי. 7, לדעתי, לאו דווקא. ו&quot;יבוא השלישי ויכריע&quot;. ושוב ייש&quot;כ על ההערות! --בהצלחה. [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 10:13, 18 נובמבר 2009 (IST)<br /> <br /> == בקשה ==<br /> <br /> אשמח לראות מפעם לפעם עובדות סביב ענייני משיח ןגאולה. לדוגמא הפעם הראשונה שהכריזו יחי לפני הרבי הייתה בתאריך/ ביום... ערכו נשי חב&quot;ד בקראון הייטס מלווה מלכה לקבלת פני משיח צדקנו, במענה להזמנת הנשים כתב הרבי,,, כשנחלקו נשות חב&quot;ד בירושלים בעניין הפרסום אמר להם הרבי שיוועצו בנשות חב&quot;ד דכאן וכד'<br /> הרעיון לכתיבת פסק הדין שהרבי מלך המשיח החל/ הרב הראשון שחתם על הפס&quot;ד...<br /> הפעם בה עודד הרבי את שירת היחי לעיניהם של כמות האנשים הגדולה ביותר הייתה בי' שבט נ&quot;ג , קדם למאורע זה פרסומים בעיתונות אודות קבלת המלכות..<br /> <br /> יישר כח גדול על כל ההשקעה<br /> ל. תות&quot;ל</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=65037 2010-04-20T22:55:53Z

<p>69.114.172.132: דף חדש: אני חושב שנכדו הקרוי על שמו גר כיום בקרית גת ומוכר שם כבעל תפילה ומנגן חסידי מזן מיוחד במינו</p> <hr /> <div>אני חושב שנכדו הקרוי על שמו גר כיום בקרית גת ומוכר שם כבעל תפילה ומנגן חסידי מזן מיוחד במינו</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90&diff=65036 2010-04-20T22:49:03Z

<p>69.114.172.132: /* ההתנגדות לחסידות */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הגאון.jpg|left|thumb|250px|ציור נפוץ של הגאון מוילנא]]<br /> הגאון '''רבי אליהו'' '''מוילנא''' זצ&quot;ל, (נולד בט&quot;ו ניסן ת&quot;פ - נפטר י&quot;ט תשרי תקנ&quot;ח), הידוע בכינויו '''הגר&quot;א''', מגדולי הדור בליטא ומראשי ההתנגדות לחסידות.<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> הגר&quot;א נולד בעיירה סעלץ שבליטא לאביו הרב שלמה זלמן קרמר, כבר בצעירותו נודע כעילוי ובגיל 6 דרש בבית המדרש דרשה בדרך הפלפול והפליא את השומעים. לאחר חתונתו יצא הגר&quot;א ל[[גלות]] כמנהג באותם שנים, בה התהלך בעילום שמו על מנת שלא לקבל כבוד, מפני שכבר נודע בעולם כעלוי וגאון. לאחר שנים מספר התיישב בוילנא, שם היה לומד בבדידות רוב שעות היממה, ומאוחר יותר הנהיג את ה'קלויז' המפורסם.<br /> <br /> == ההתנגדות לחסידות ==<br /> עם התפשטות תורת החסידות, קמו לה מתנגדים בטענה אשר החסידות מביא חלישות ביראת שמים ואף מעודדת ביטול מצוות כתיקונן. סיבת ההתנגדות שורשה, בפחד מפני משיח השקר [[שבתאי צבי]] ששאריות תלמידיו עדיין המשיכו לפעול באירופה. המתנגדים חששו שהחסידות היא המשך לשבתאות.<br /> <br /> מחרחרי ריב בוילנא בעלי השפעה העידו בפני הגר&quot;א שהחסידים ביטלו את הצומות, רוקדים במעורב וכופרים ב[[אמונה]]. הגר&quot;א שלא היה מודע באופן אמין למתחולל בעולם - הוציא כמתבקש חרם כנגד החסידים בו הוא מגדירם כמינים וכופרים. בעקבות חרם זה החלו הרדיפות האיומות כנגד החסידות, עד שנאלצו כל גדולי החסידות באותה תקופה - תלמידי המגיד לברוח מבתיהם אל [[המגיד ממעזריטש]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] בא יחד עם רעו רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לגר&quot;א לבקשו ולהסביר לו את דרך החסידות על מנת למנוע ולהפסיק את הרדיפות. אך מקורביו של הגר&quot;א, מנעו בעדו מלהכנס לשם, ואף נעלו אותם במרתף סגור במשך יומיים. <br /> <br /> לפי גרסא אחרת ופחות מקובלת&lt;REF&gt;הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] ז&quot;ל.&lt;/REF&gt; כאשר ראה הגאון את פניו הקדושות של אדמו&quot;ר הזקן, הוא קפץ מבעד לחלון, מכיון שחשש שלא יוכל לעמוד בפני קדושתו של אדמו&quot;ר הזקן ויעזוב את דרכו.<br /> <br /> מסופר כי בהזדמנות מסוימת רצה הגר&quot;א לנסוע ל[[המגיד ממזריטש]], וכאשר כל תחנוניהם של מקורביו לא עזרו, קראו הם לאמו של הגר&quot;א, אשר נשכבה לפני גלגלי העגלה כדי שלא יוכל לנסוע למגיד.<br /> <br /> יש מהחוקרים הטוענים כי חתימת הגר&quot;א על החרם מזויפת.&lt;REF&gt;[[כרם חב&quot;ד]].&lt;/REF&gt;<br /> <br /> מיד לאחר פטירתו התחדשו הרדיפות אחר החסידים ביתר שאת, שבעקבותה נאסר אדמו&quot;ר הזקן, במוצאי חג הסוכות תקנ&quot;ט, דבר שהוביל ל[[י&quot;ט כסלו]]. מכך יש המוכיחים, כי דווקא המצאותו של הגר&quot;א מנעה מהמתנגדים להחריף את צעדיהם.&lt;REF&gt;כרם חב&quot;ד.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> תלמידו המובהק של הגר&quot;א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], היה ידידם של אדמו&quot;ר הזקן ובנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> עם השנים, ההתנגדות לחסידות בצורה קיצונית, הלכה ופחתה. המתנגדים לא החלו ללמוד חסידות, אבל היו בקשרים טובים עם החסידים. <br /> <br /> בדור האחרון היו כמה מהמנהיגים הליטאים שחידשו את האש הרותחת ובראשם: ה[[חזון איש]], הרב [[אהרן קוטלר]], וראש ישיבת פונוביז' הידוע.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:69.114.172.132&diff=60004 2010-03-29T04:45:10Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>שלום לך, אתה הרי פעיל מאד, אולי תירשם, ההרשמה דורשת רק שם משתמש (אפשר בדוי) ובחירת קוד אישי, ההרשמה לוקחת מספר שניות. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> == אף אני מצטרף לכל הנ&quot;ל ==<br /> <br /> בייחוד ראיתי שהינך מקפיד על דקדוק והלשון העברית התקנית, אשמח אם תעזור במפעל זה, מצפה לבשו&quot;ט בכל לו&quot;נ --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 03:59, 28 במרץ 2010 (UTC)<br /> מה IP הזה משתמשים רשומים עושים שינויים. המשתמש לא טורח להיכנס לחשבונו השהיל שינויים פעוטים</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%94_%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%A0%D7%95_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=59514 2010-03-28T03:50:16Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>ה[[ניגון]] '''אשרינו מה טוב חלקנו''' הוא ביטוי של שמחת ה[[נפש]] על אשר זכתה להיות בקרן אורה של תורה ו[[חסידות]] בליווי צל של מרירות על שאינה עומדת על גובהה הראוי.<br /> <br /> מילות הניגון הלקוחות מסדר התפילה הם : '''אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו'''.<br /> <br /> [[חסיד]]י [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[וויטבסק]] היו שרים את הניגון הזה במילים (ב[[אידיש]]): &quot;אשרינו מה טוב חלקנו אין [[כחות הגלוים]] פון [[נפש האלוקית]] או מה נעים גורלנו אין די [[כחות הנעלמים]] פון [[נשמה]]&quot; (= אשרינו מה טוב חלקנו בכוחות הגלויים של הנפש האלוקית ומה נעים גורלנו בכוחות הנעלמים של הנשמה).<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ק&quot;ג ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> <br /> * [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/103.rm&amp;gif=103 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=521 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=44 לשמיעת הניגון מתוך &quot;ניחח&quot;]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1059 לשמיעת הניגון מתוך &quot;היכל הנגינה&quot;]<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=938 לשמיעת הניגון מתוך &quot;התוועדות חסידית&quot;]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=45196 2010-01-19T05:01:39Z

<p>69.114.172.132: /* תמונת השער? */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>&quot;פרסומם של ה'[[רשימות]]' עורר פולמוס רחב בין [[אנ&quot;ש]], האם זהו רצון קדשו של [[הרבי]], או שרצונו שהם יישארו גנוזים&quot;. מאמר על כך התפרסם על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ב[[גליון בית משיח]] מס' 41 עמ' 27.<br /> <br /> == תמונת הכתב יד ==<br /> נראה לי שלא כ&quot;כ מתאים לשים את התמונה של הכתי&quot;ק, בגלל הפולמוס סביב הפרסום. מתאים לשים תמונה של הכריכה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:11, 12 אוקטובר 2008 (EDT)<br /> <br /> == תמונת השער? ==<br /> <br /> לא מתאים בחב&quot;דפדיה.<br /> תמונה שמים היכן שמוסיף להבנה. כאן מיותר ובפרט שגורם צביטה בלב לרבים מאנ&quot;ש התארים.... <br /> אם ממש מתעקשים שיהיה תמונת עמ' שער אפשר לחפש שער של א' מרשימות הריי&quot;צ וכד' או רשימה שהפרסמה ללא תארים (היפך הורראת רבני אנ&quot;ש מחה&quot;ש נ&quot;ה).<br /> תמים שאכפת לו</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%99%22%D7%90_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F&diff=45107 2010-01-18T19:14:30Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>על פי המובא ב[[שלחן ערוך אדה&quot;ז]] אין לשלב את אצבעות הידים. פעמים, כש[[הרבי]] הבחין באחד המשלב אצבעותיו, היה מפנה את תשומת ליבו לכך.<br /> <br /> כאשר הביא פעם צייר לרבי ציור בו נראה הרבי כשהוא משלב את אצבעותיו אלו באלו, ציווה הרבי לתקן את הציור.</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=45078 2010-01-18T17:17:39Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>[[תמונה:כי הם חיינו.jpg|left|thumb|280px|כי הם חיינו - מושגים ביהדות]]<br /> '''כי הם חיינו – מושגים ביהדות''' הינו ספר עם כ-800 מושגי יסוד ביהדות ערוכים בשפה רהוטה וקלילה. את הספר חיבר הרב [[שלום דובער וולפא]].<br /> <br /> הספר &quot;כי הם חיינו&quot; מקרב את הקורא ליהדות המקורית. כי הם חיינו כולל 20 פרקים בנושאי תפילה, ברכות, מועדים, מצוות, מצוות התלויות בארץ, כשרות, בין אדם לחברו, מחשבת ישראל, הבית היהודי, [[בית המקדש השלישי]], תקופות בתולדות עם ישראל, פטירה ואבלות, ימי הצומות וזעקתם ועוד. <br /> <br /> הספר מיועד להורים מחנכים ותלמידים ולמתנות בר מצווה. בהמלצת משרד החינוך והרבנות הראשית לישראל. הספר נהפך לרב מכר ומתאים לכל מגוון האוכלוסייה דתיים ואלו שעדיין אינם שומרי תורה ומצוות.<br /> <br /> בספר 222 עמ'<br /> <br /> {{ארון הספרים}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://shop.chabad.info/?url=prod&amp;prod_id=1966 לקניית הספר מחב&quot;ד שופ].<br /> <br /> [[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]<br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]<br /> [[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%9F_(%D7%90%D7%AA%D7%A8)&diff=45031 2010-01-18T03:05:37Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>האתר '''פסק דין נט.''' המשתייך לרשת [[Lubavitch Network]] מביא את [[פסק דין שהרבי הוא משיח|פסק הדין]] ש[[הרבי שליט&quot;א]] הוא [[מלך המשיח]], עליו חתמו עד כה למעלה משלוש מאות וחמישים רבנים. פסק הדין מובא באתר בעברית, אנגלית, צרפתית ואידיש בצירוף הסבר על הפסק.<br /> <br /> [http://www.psakdin.net/he/ לכניסה לאתר]<br /> <br /> [[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95&diff=45030 2010-01-18T02:44:33Z

<p>69.114.172.132: /* תכני האתר */</p> <hr /> <div>'''חב&quot;ד אינפו''' הינו אתר חדשות חב&quot;די, המביא את החדשות מהנעשה והנשמע בקרב [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בארץ ובעולם. את הידיעות באתר שולחים [[שלוחים]] ו[[אנ&quot;ש]], לצד עבודת איסוף של ידיעות על חב&quot;ד המתפרסמות בכלי תקשורת שונים.<br /> <br /> האתר הוקם בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי ר' [[שרגא שמואל קרומבי]]. העורך הראשון היה ר' דניאל גורדון. <br /> <br /> לאתר וועדה רוחנית, החברים בוועדה הם הרב [[שלום יעקב חזן]], הרב [[שניאור זלמן הרצל]] והרב [[שמואל קסלמן]].<br /> <br /> == תכני האתר ==<br /> האתר מביא חדשות מהנעשה בעולם החב&quot;די, על ידי כתביו ברחבי העולם.<br /> <br /> בנוסף לחדשות, ישנם באתר עוד עשרות כלים שימושיים, כגון מדור &quot;חב&quot;ד בעולם&quot; בו אלפי כתובות ומספרי טלפון של חסידי חב&quot;ד והשלוחים ברחבי העולם, מדור אודיו - בו מאות [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני חב&quot;ד]], מדור וידיאו עם מאות קטעי וידיאו מ[[הרבי]] ומ[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> בנוסף לכך, מופיעים השיעורים היומיים [[תקנת הרמב&quot;ם|ברמב&quot;ם]] [[חת&quot;ת|ובחת&quot;ת]] ועוד. <br /> <br /> באתר מתפרסם מידי שבוע [[גליון בית משיח]] וגיליונות שבועיים רבים.<br /> <br /> בי&quot;ג [[טבת]] תש&quot;ע הודיעו הנהלת האתר, על סגירת מערכת התגובות בחב&quot;ד אינפו, עקב מכתב מבי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש ובקראון הייטס.<br /> <br /> === חב&quot;דפדיה ===<br /> ::'''לערך המלא:[[חב&quot;דפדיה]]'''<br /> האנציקלופדיה החב&quot;דית ברשת האינטרנט &quot;[[חב&quot;דפדיה]]&quot; הינה מיזם של חב&quot;ד אינפו.<br /> <br /> ===חב&quot;ד שופ===<br /> האתר מפעיל חנות וירטואלית בה נמכרים אלפי מוצרי יהדות וחסידות ומהם: ספרי חב&quot;ד, תשמישי קדושה, מוצרי גאולה ומשיח ועוד. החנות משתמשת את אנ&quot;ש והשלוחים בכל העולם כמו גם מקורבים רבים הקונים דרכה מוצרי יהדות.<br /> <br /> === הפורום ===<br /> מ[[חודש תשרי]] בשנת [[תשס&quot;ז]] מפעיל האתר פורום שמחולק לשלושה תת פורומים: פורום &quot;על דעת הקהל&quot; (הוותיק), פורום &quot;הערות התמימים ואנ&quot;ש&quot; שנפתח בשנת [[תשס&quot;ט]] ומשמש מעין מקום שבו יכולים לכתוב הערות ופילופולים בנגלה ובחסידות ופורום &quot;איש את רעהו יעזורו&quot; שהוקם גם הוא בשנת תשס&quot;ט.<br /> <br /> === הדואר האלקטרוני ===<br /> בעבר, ניתנה האפשרות באתר לפתוח תיבת דואר אלקטרוני. בעקבות התפתחות מערכות המייל בעולם, הוחלט על שינוי בשירות שיאפשר לכתוב ולשלוח מהכתובת הישנה וכן [http://www.chabad.info/index.php?url=signup_he לפתוח אימייל עם סיומת חב&quot;ד אינפו] עבור משתמשים חדשים, אך לשם כך צריך לפתוח חשבון חדש בחברה אחרת ו[http://www.chabad.info/index.php?url=login_he לבצע הפניה].<br /> <br /> == הנהלת האתר ==<br /> === עורכי חדשות בעבר ===<br /> ר' מנחם מענדל קרץ, ר' דניאל גורדון, ר' [[שי גפן]], ר' שלום דובער קרומבי ור' שרגא קרומבי.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[חב&quot;ד און ליין]].<br /> *[[שטורעם.נט]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> [http://www.chabad.info האתר חב&quot;ד אינפו]<br /> <br /> [[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%91&diff=45019 2010-01-17T23:41:18Z

<p>69.114.172.132: /* חב&quot;ד סטודנטים */</p> <hr /> <div>'''קישינב''' היא בירת מולדובה והעיר הגדולה ביותר בה. בעיר ישנו [[בית חב&quot;ד]] שמתופעל על ידי שלוחי [[הרבי]] [[מלך המשיח]] בראשותו של השליח הרב [[זלמן אבלסקי]].<br /> <br /> <br /> ==פעילות חב&quot;דית במקום==<br /> <br /> ===בית כנסת===<br /> ברחוב [[חב&quot;ד]] [[ליובאוויטש]], ממוקם בית הכנסת המרכזי &quot;חב&quot;ד ליובאוויטש&quot;, בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. יצויין כי לפני המלחמה היו בעיר קישינב כשבעים בתי כנסת יהודיים.<br /> <br /> ===בית חם===<br /> יהודים רבים מהעיר קישינב, נתמכים בבית חם, המספק שלוש אחרוחות מזינות ומבושלות ביום, לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת מזון רחבת היקף.<br /> <br /> ===ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot;===<br /> עם הגעתו של הרב אבלסקי לשליחות במדינת מולדובה הוא התיישב בבירתה קישינב, פתח ישיבת [[תומכי תמימים]], וביקש, מהרב משה סלונים, מנהל עזרת אחים, שיכתוב ל[[רבי]] על פתיחת הישיבה, ולשאול באיזה שם לקרוא לה &quot;אחי תמימים&quot; או &quot;תומכי תמימים&quot;. המענה שקיבל הרב סלונים: &quot;ישיבת תומכי תמימים, ברכה והצלחה&quot;.<br /> <br /> ===מקווה טהרה===<br /> ברחוב חב&quot;ד ליובאוויטש נבנה [[מקווה]] טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. המנה נבנה בסיועו של ר' [[זושא אבלסקי]] מנהל ידידי יהדות חב&quot;ד קישינב מולדובה והרב [[יצחק רייטפארט]] מבורו פארק.<br /> <br /> ===חב&quot;ד סטודנטים===<br /> הגעתם של עשרות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הצריך הקמת בית חב&quot;ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל.<br /> <br /> ===מרכז הקהילות היהודיות חב&quot;ד - מולדובה===<br /> <br /> משרדי הקילות היהודיות, הדואגות ליהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, משלוח קבוע של תשמישי קדושה, וצורכי החג, בחגי ישראל.<br /> <br /> ===מכון הוצאה לאור===<br /> במכון הוצאה לאור הנמצא רחובות ספורים מרחוב חב&quot;ד ליובאווייטש, יוצא לאור מידי חודש בחודשו, עיתון רב עמודים בשם &quot;מעינות החיים&quot;, המופץ בכל רחבי המדינה, ואף מחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ארבע ספרי יהדות בשפה הרוסית, הראשון על תולדות חייו של המהר&quot;ל מפארג, השני על תולדות חייו של השל&quot;ה, השלישי על מפעל השליחות של הרבי מליובאוויטש, והרביעי, על מלך המשיח. מלבד זאת מידי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג.<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי חב&quot;ד בעולם]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%91&diff=45018 2010-01-17T23:40:51Z

<p>69.114.172.132: /* מקווה טהרה */</p> <hr /> <div>'''קישינב''' היא בירת מולדובה והעיר הגדולה ביותר בה. בעיר ישנו [[בית חב&quot;ד]] שמתופעל על ידי שלוחי [[הרבי]] [[מלך המשיח]] בראשותו של השליח הרב [[זלמן אבלסקי]].<br /> <br /> <br /> ==פעילות חב&quot;דית במקום==<br /> <br /> ===בית כנסת===<br /> ברחוב [[חב&quot;ד]] [[ליובאוויטש]], ממוקם בית הכנסת המרכזי &quot;חב&quot;ד ליובאוויטש&quot;, בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. יצויין כי לפני המלחמה היו בעיר קישינב כשבעים בתי כנסת יהודיים.<br /> <br /> ===בית חם===<br /> יהודים רבים מהעיר קישינב, נתמכים בבית חם, המספק שלוש אחרוחות מזינות ומבושלות ביום, לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת מזון רחבת היקף.<br /> <br /> ===ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot;===<br /> עם הגעתו של הרב אבלסקי לשליחות במדינת מולדובה הוא התיישב בבירתה קישינב, פתח ישיבת [[תומכי תמימים]], וביקש, מהרב משה סלונים, מנהל עזרת אחים, שיכתוב ל[[רבי]] על פתיחת הישיבה, ולשאול באיזה שם לקרוא לה &quot;אחי תמימים&quot; או &quot;תומכי תמימים&quot;. המענה שקיבל הרב סלונים: &quot;ישיבת תומכי תמימים, ברכה והצלחה&quot;.<br /> <br /> ===מקווה טהרה===<br /> ברחוב חב&quot;ד ליובאוויטש נבנה [[מקווה]] טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. המנה נבנה בסיועו של ר' [[זושא אבלסקי]] מנהל ידידי יהדות חב&quot;ד קישינב מולדובה והרב [[יצחק רייטפארט]] מבורו פארק.<br /> <br /> ===חב&quot;ד סטודנטים===<br /> הגעתם של עשרות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הצריך הקמת בית חב&quot;ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל<br /> <br /> ===מרכז הקהילות היהודיות חב&quot;ד - מולדובה===<br /> <br /> משרדי הקילות היהודיות, הדואגות ליהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, משלוח קבוע של תשמישי קדושה, וצורכי החג, בחגי ישראל.<br /> <br /> ===מכון הוצאה לאור===<br /> במכון הוצאה לאור הנמצא רחובות ספורים מרחוב חב&quot;ד ליובאווייטש, יוצא לאור מידי חודש בחודשו, עיתון רב עמודים בשם &quot;מעינות החיים&quot;, המופץ בכל רחבי המדינה, ואף מחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ארבע ספרי יהדות בשפה הרוסית, הראשון על תולדות חייו של המהר&quot;ל מפארג, השני על תולדות חייו של השל&quot;ה, השלישי על מפעל השליחות של הרבי מליובאוויטש, והרביעי, על מלך המשיח. מלבד זאת מידי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג.<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי חב&quot;ד בעולם]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%91&diff=45017 2010-01-17T23:40:05Z

<p>69.114.172.132: /* ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; */</p> <hr /> <div>'''קישינב''' היא בירת מולדובה והעיר הגדולה ביותר בה. בעיר ישנו [[בית חב&quot;ד]] שמתופעל על ידי שלוחי [[הרבי]] [[מלך המשיח]] בראשותו של השליח הרב [[זלמן אבלסקי]].<br /> <br /> <br /> ==פעילות חב&quot;דית במקום==<br /> <br /> ===בית כנסת===<br /> ברחוב [[חב&quot;ד]] [[ליובאוויטש]], ממוקם בית הכנסת המרכזי &quot;חב&quot;ד ליובאוויטש&quot;, בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. יצויין כי לפני המלחמה היו בעיר קישינב כשבעים בתי כנסת יהודיים.<br /> <br /> ===בית חם===<br /> יהודים רבים מהעיר קישינב, נתמכים בבית חם, המספק שלוש אחרוחות מזינות ומבושלות ביום, לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת מזון רחבת היקף.<br /> <br /> ===ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot;===<br /> עם הגעתו של הרב אבלסקי לשליחות במדינת מולדובה הוא התיישב בבירתה קישינב, פתח ישיבת [[תומכי תמימים]], וביקש, מהרב משה סלונים, מנהל עזרת אחים, שיכתוב ל[[רבי]] על פתיחת הישיבה, ולשאול באיזה שם לקרוא לה &quot;אחי תמימים&quot; או &quot;תומכי תמימים&quot;. המענה שקיבל הרב סלונים: &quot;ישיבת תומכי תמימים, ברכה והצלחה&quot;.<br /> <br /> ===מקווה טהרה===<br /> ברחוב חב&quot;ד ליובאוויטש נבנה [[מקווה]] טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. המנה נבנה בסיועו של ר' זושא אבלסקי מנהל ידידי יהדות חב&quot;ד קישינב מולדובה והרב יצחק רייפארט מברו פארק.<br /> <br /> ===חב&quot;ד סטודנטים===<br /> הגעתם של עשרות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הצריך הקמת בית חב&quot;ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל<br /> <br /> ===מרכז הקהילות היהודיות חב&quot;ד - מולדובה===<br /> <br /> משרדי הקילות היהודיות, הדואגות ליהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, משלוח קבוע של תשמישי קדושה, וצורכי החג, בחגי ישראל.<br /> <br /> ===מכון הוצאה לאור===<br /> במכון הוצאה לאור הנמצא רחובות ספורים מרחוב חב&quot;ד ליובאווייטש, יוצא לאור מידי חודש בחודשו, עיתון רב עמודים בשם &quot;מעינות החיים&quot;, המופץ בכל רחבי המדינה, ואף מחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ארבע ספרי יהדות בשפה הרוסית, הראשון על תולדות חייו של המהר&quot;ל מפארג, השני על תולדות חייו של השל&quot;ה, השלישי על מפעל השליחות של הרבי מליובאוויטש, והרביעי, על מלך המשיח. מלבד זאת מידי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג.<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי חב&quot;ד בעולם]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%91&diff=45016 2010-01-17T23:38:38Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>'''קישינב''' היא בירת מולדובה והעיר הגדולה ביותר בה. בעיר ישנו [[בית חב&quot;ד]] שמתופעל על ידי שלוחי [[הרבי]] [[מלך המשיח]] בראשותו של השליח הרב [[זלמן אבלסקי]].<br /> <br /> <br /> ==פעילות חב&quot;דית במקום==<br /> <br /> ===בית כנסת===<br /> ברחוב [[חב&quot;ד]] [[ליובאוויטש]], ממוקם בית הכנסת המרכזי &quot;חב&quot;ד ליובאוויטש&quot;, בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. יצויין כי לפני המלחמה היו בעיר קישינב כשבעים בתי כנסת יהודיים.<br /> <br /> ===בית חם===<br /> יהודים רבים מהעיר קישינב, נתמכים בבית חם, המספק שלוש אחרוחות מזינות ומבושלות ביום, לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת מזון רחבת היקף.<br /> <br /> ===ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot;===<br /> עם הגעתו של הרב אבלסקי לשליחות במדינת מולדובה בירתה קישינב, פתח [[ישיבת תומכי תמימים]], וביקש, מהרב משה סלונים, מנהל עזרת אחים, שיכתוב ל[[רבי]] על פתיחת הישיבה ולשאול באיזה שם לקרוא לה &quot;אחי תמימים&quot; או &quot;תומכי תמימים&quot;. המענה שקיבל הרב סלונים: &quot;ישיבת תומכי תמימים, ברכה והצלחה&quot;.<br /> <br /> ===מקווה טהרה===<br /> ברחוב חב&quot;ד ליובאוויטש נבנה [[מקווה]] טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. המנה נבנה בסיועו של ר' זושא אבלסקי מנהל ידידי יהדות חב&quot;ד קישינב מולדובה והרב יצחק רייפארט מברו פארק.<br /> <br /> ===חב&quot;ד סטודנטים===<br /> הגעתם של עשרות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הצריך הקמת בית חב&quot;ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל<br /> <br /> ===מרכז הקהילות היהודיות חב&quot;ד - מולדובה===<br /> <br /> משרדי הקילות היהודיות, הדואגות ליהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, משלוח קבוע של תשמישי קדושה, וצורכי החג, בחגי ישראל.<br /> <br /> ===מכון הוצאה לאור===<br /> במכון הוצאה לאור הנמצא רחובות ספורים מרחוב חב&quot;ד ליובאווייטש, יוצא לאור מידי חודש בחודשו, עיתון רב עמודים בשם &quot;מעינות החיים&quot;, המופץ בכל רחבי המדינה, ואף מחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ארבע ספרי יהדות בשפה הרוסית, הראשון על תולדות חייו של המהר&quot;ל מפארג, השני על תולדות חייו של השל&quot;ה, השלישי על מפעל השליחות של הרבי מליובאוויטש, והרביעי, על מלך המשיח. מלבד זאת מידי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג.<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי חב&quot;ד בעולם]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=45015 2010-01-17T21:45:45Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|לוגו הקעמפ]]<br /> '''[[גן ישראל]]-אורו של משיח''' הינו [[קעמפ]] לילדי [[אנ&quot;ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]]. הקעמפ הוקם על ידי הרב פרץ פרידמן בשנת [[תשנ&quot;ו]]. <br /> <br /> &quot;אורו של משיח&quot; הינו הקעמפ הראשון מסוגו בארץ, בו שוהים הילדים 24 שעות ביממה במשך שבועיים רצופים. <br /> <br /> הקעמפ מתקיים בדרך כלל בקמפוסים מפוארים של ישיבות בני עקיבא הפזורות ברחבי הארץ, ובנוי במתכונת צבאית, הכוללת שניים או שלושה מרכזים, מתחתם שלושה אנשי משמעת ומתחתם המדריכים האחראים על קבוצות של 10 - 12 ילדים - חיילי [[צבאות ה']] - בקבוצה.<br /> <br /> אחת ממעלותיו של הקעמפ היא המערך הלימודי של הקעמפ, מלבד הפעילויות והטיולים, מושם דגש מיוחד על התוכן החינוכי שמועבר לחיילים. זאת באמצעות חומר לימודים מיוחד הבנוי בצורת סיפור מתח, בתוכו משולבים תכנים חסידיים בעניינים של: רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. שיטה זו הוכיחה את עצמה במשך השנים כשיטה מצליחה מעל ומעבר.<br /> <br /> בנוסף לכך, מקפידים בקעמפ על ניצול מקסימלי של הזמן כדי להחדיר כמה שיותר תכנים חסידיים ל'חיילים': בזמני הנסיעות באוטובוסים משננים החיילים משניות ו[[תניא]] בעל-פה, כמו כן בזמני הארוחות.<br /> <br /> בשנת האחרונה ([[תשס&quot;ט]]) השתתפו בקעמפ מעל ל-600 ילדים בנוסף לצוות הקעמפ שמנה קרוב ל-200 [[תמימים]].<br /> <br /> == פעולות הקעמפ במשך השנה ==<br /> <br /> אחת המעלות הייחודיות בקעמפ היא שמירת הקשר עם החיילים במשך ימות השנה. צוות הקעמפ מפעיל את מערכת &quot;ממשיכים להלחם&quot; הכוללת, שמירת קשר טלפוני בין המפקד לחייל, [[ממשיכים להילחם (עלון)|עלון חודשי מהודר]] וכן שי אישי ל[[יום הולדת|ימי הולדת]] של החניכים, הנשלח על ידי המדריך וצוות הקעמפ, מבצעי הכנה לקראת [[יומא דפגרא | יומי דפגרא]]. אחד המייזמים המבטא את שמירת הקשר הוא -&quot;שבתות עם הקעמפ&quot; ב[[פורטל:ערים וקהילות חב&quot;ד|קהילות אנ&quot;ש]]. מידי חודש יוצאים צוות המדריכים לשבת עם הקעמפ באחת מקהילות חב&quot;ד בארץ. כך שבמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חיילי הקעמפ.<br /> <br /> אחת מפעולות מערכת &quot;ממשיכים להלחם&quot; היא גם הפקת דיסקים משירי הקעמפ - [[מקהלת אורו של משיח]] - הדיסק הראשון יצא לאור בשנת תשס&quot;ד, הדיסק השני בסדרה יצא לאור לאחרונה, והושק לראשונה ביום ההורים של קעמפ אורו של משיח - ה'תשס&quot;ז<br /> <br /> == מקהלת אורו של משיח ==<br /> <br /> מקהלת אורו של משיח, הוקמה על ידי קעמפ אורו של משיח <br /> בשנת [[תשנ&quot;ז]] הוציאה המקהלה קלטת ראשונה משירי הקעמפ. בשנת [[תשס&quot;ד]] הפיקה המקהלה דיסק משירי הקעמפ. בשנת [[תשס&quot;ז]] יצא לאור הדיסק השני בשם 'רגע ההתגלות'. בדיסק 11 שירים נבחרים של הקעמפ בעיבוד מוזיקלי מיוחד. המקהלה הופיעה בכינוסי חב&quot;ד ברחבי הארץ. מנהלי המקהלה בין השנים היו התמימים: חיים אליעזר ווילשאנסקי, דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי.<br /> <br /> ==לקסיקון הקעמפ ==<br /> <br /> לקעמפ לקסיקון משלו הבנוי על הלקסיקון הצבאי בשילוב שמות מההוי החבד&quot;י.<br /> <br /> *מרכז: גנרל.<br /> *איש משמעת: מח&quot;ט.<br /> *מדריך: מפקד.<br /> *חניך: חייל.<br /> *בית כנסת: [[770]].<br /> *חדר אוכל: [[1414]].<br /> *משכן המפקדים: מפקדה.<br /> *הצוות הטכני: &quot;הסיירת&quot;.<br /> *שינון יומי של 4 שורות תניא: מכסה יומית.<br /> <br /> ==מושגים בקעמפ ==<br /> [[תמונה:אורושלמשיח.jpg|left|thumb|250px|תפילה בקעמפ]]<br /> *'''שעון קעמפ:''' עם הגעת החיילים לשערי המחנה מחליפים את השעה בשעון לשעה אחת קדימה, בכך מעצימים את התחושה שהקעמפ הינו 'עולם אחר' המנותק לגמרי מהמתרחש סביבו.<br /> <br /> *'''מסדר:''' מידי בוקר נפתח הקעמפ במסדר הצדעה לרבי, כל חיילי הקעמפ על צוותו, עומדים בשורות ישרות ובהינתן האות מצדיעים לרבי. בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] כשלאחריהם מכריזה הסיירת המצטיינת &quot;{{יחי}}&quot;. <br /> מידי ערב מתקיים 'מסדר נעילה' ליום שחלף.<br /> <br /> *'''מתיחה:''' בימי ההכנות לקעמפ, מגבש הצוות הניהולי של הקעמפ רעיון מיוחד שיפורסם במהלך הקעמפ כדבר שעומד להתרחש (כגון טיול מיוחד, או ביקור של אדם מפורסם) ובמהלך האירוע, כאשר החיילים בטוחים שאכן הדבר קורה -'מפוצצים' את התכנית בשתי מילים &quot;מלחמת ופרצת&quot; - מילים אלו הינם סימן ההיכר לכך שהנ&quot;ל היה מתיחה.<br /> מרגע זה ואילך מתחילה 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> בין המתיחות המיוחדות שהיו במשך השנים: ברית מילה לבן של מנהל הקעמפ, כשלבסוף התגלה שהנימול אינו אל בובה. המליונר גד אלן הגיע לקעמפ לדבר בפני החיילים כשהוא מבטיח שלושה דברים א. לבנות את 'קרית גן ישראל -אורו של משיח', ב. כרטיס טיסה לכל חייל וג. 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> לרעיון המתיחה יש מטרה ברורה: להכניס את חיילי הקעמפ לאווירה תוססת לקראת 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> *'''מלחמת ופרצת:''' לאחר התפצצות המתיחה מחלקים הקעמפ (כולל אנשי הצוות) לשניים, כל קבוצה מקבלת שם עם נושא (כגון: משיח וגאולה) אותו היא אמורה להדגיש בכל מהלך המלחמה. לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה (בשנים האחרונות התווסף גם סמ&quot;ל) - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון.<br /> <br /> ==היסטורית הקעמפ ==<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ו]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב).<br /> הגנרלים: ה[[תמימים]] [[פרץ פרידמן]], שימעון ברגמן, [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]].<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ז]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. <br /> הגנרלים: הת' [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]], אבי חדד.<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ח]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]].<br /> הגנרלים: הת' שלום בער מרזל, [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]].<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ט]] התארח הקעמם בקמפוס ישיבת &quot;מגדלור&quot; ב[[מגדל העמק]].<br /> הגנרלים: הת' שלום בער מרזל, מנחם מענדל פרידמן.<br /> <br /> *בשנת [[תש&quot;ס]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת שבי שמרון.<br /> הגנרלים: [[חיים אליעזר וילשאנסקי]], אבי חדד.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;א]]-[[תשס&quot;ב]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]].<br /> הגנרלים:(ס&quot;א) הת' חיליק קופצ'יק.(ס&quot;ב)הת' לוי נחשון והת' ישי קלי<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ג]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון.<br /> הגנרלים: הת' מנחם פרידמן, ינון ששון.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ד]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]].<br /> הגנרלים: הת' מנחם פרידמן, לוי נחשון.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ה]] התארח הקעמפ בישיבת בני עקיבא בכפר מימון.<br /> הגנרלים: ר' לוי נחשון, הת' שמואל ערד, אליהו דיקשטיין.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ו]] התארח הקעמפ בלב הגן הלאומי הבשור - &quot;פארק אשכול&quot;.<br /> הגנרלים: ר' לוי נחשון, הת' שמואל ערד, אליהו דיקשטיין.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ז]] התארח הקעמפ בישיבת בני עקיבא בגן יבנה. <br /> הגנרלים: התמימים מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ח]] התארח הקעמפ במדרשיית נועם בפרדס חנה.<br /> הגנרל: התמים מנחם מענדל קופצ'יק.<br /> <br /> * בשנת [[תשס&quot;ט]] התארח הקעמפ ביישוב בר יוחאי הסמוך למירון.<br /> הגנרלים: התמ' שלמה קופצ'יק, לוי ליפש.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://secure.chabad.info/oro/ רישום און-ליין לקעמפ]<br /> *[http://chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=165 לשמיעת דיסק 1 - אורו של משיח].<br /> *[http://chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=166 לשמיעת דיסק 2 - רגע ההתגלות].<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:קעמפים|אורו של משיח]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=45014 2010-01-17T21:45:13Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|לוגו הקעמפ]]<br /> '''[[גן ישראל]]-אורו של משיח''' הינו [[קעמפ]] לילדי [[אנ&quot;ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]]. הקעמפ הוקם על ידי הרב פרץ פרידמן בשנת [[תשנ&quot;ו]]. <br /> <br /> &quot;אורו של משיח&quot; הינו הקעמפ הראשון מסוגו בארץ, בו שוהים הילדים 24 שעות ביממה במשך שבועיים רצופים. <br /> <br /> הקעמפ מתקיים בדרך כלל בקמפוסים מפוארים של ישיבות בני עקיבא הפזורות ברחבי הארץ, ובנוי במתכונת צבאית, הכוללת שניים או שלושה מרכזים, מתחתם שלושה אנשי משמעת ומתחתם המדריכים האחראים על קבוצות של 10 - 12 ילדים - [[חיילי צבאות ה']] - בקבוצה.<br /> <br /> אחת ממעלותיו של הקעמפ היא המערך הלימודי של הקעמפ, מלבד הפעילויות והטיולים, מושם דגש מיוחד על התוכן החינוכי שמועבר לחיילים. זאת באמצעות חומר לימודים מיוחד הבנוי בצורת סיפור מתח, בתוכו משולבים תכנים חסידיים בעניינים של: רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. שיטה זו הוכיחה את עצמה במשך השנים כשיטה מצליחה מעל ומעבר.<br /> <br /> בנוסף לכך, מקפידים בקעמפ על ניצול מקסימלי של הזמן כדי להחדיר כמה שיותר תכנים חסידיים ל'חיילים': בזמני הנסיעות באוטובוסים משננים החיילים משניות ו[[תניא]] בעל-פה, כמו כן בזמני הארוחות.<br /> <br /> בשנת האחרונה ([[תשס&quot;ט]]) השתתפו בקעמפ מעל ל-600 ילדים בנוסף לצוות הקעמפ שמנה קרוב ל-200 [[תמימים]].<br /> <br /> == פעולות הקעמפ במשך השנה ==<br /> <br /> אחת המעלות הייחודיות בקעמפ היא שמירת הקשר עם החיילים במשך ימות השנה. צוות הקעמפ מפעיל את מערכת &quot;ממשיכים להלחם&quot; הכוללת, שמירת קשר טלפוני בין המפקד לחייל, [[ממשיכים להילחם (עלון)|עלון חודשי מהודר]] וכן שי אישי ל[[יום הולדת|ימי הולדת]] של החניכים, הנשלח על ידי המדריך וצוות הקעמפ, מבצעי הכנה לקראת [[יומא דפגרא | יומי דפגרא]]. אחד המייזמים המבטא את שמירת הקשר הוא -&quot;שבתות עם הקעמפ&quot; ב[[פורטל:ערים וקהילות חב&quot;ד|קהילות אנ&quot;ש]]. מידי חודש יוצאים צוות המדריכים לשבת עם הקעמפ באחת מקהילות חב&quot;ד בארץ. כך שבמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חיילי הקעמפ.<br /> <br /> אחת מפעולות מערכת &quot;ממשיכים להלחם&quot; היא גם הפקת דיסקים משירי הקעמפ - [[מקהלת אורו של משיח]] - הדיסק הראשון יצא לאור בשנת תשס&quot;ד, הדיסק השני בסדרה יצא לאור לאחרונה, והושק לראשונה ביום ההורים של קעמפ אורו של משיח - ה'תשס&quot;ז<br /> <br /> == מקהלת אורו של משיח ==<br /> <br /> מקהלת אורו של משיח, הוקמה על ידי קעמפ אורו של משיח <br /> בשנת [[תשנ&quot;ז]] הוציאה המקהלה קלטת ראשונה משירי הקעמפ. בשנת [[תשס&quot;ד]] הפיקה המקהלה דיסק משירי הקעמפ. בשנת [[תשס&quot;ז]] יצא לאור הדיסק השני בשם 'רגע ההתגלות'. בדיסק 11 שירים נבחרים של הקעמפ בעיבוד מוזיקלי מיוחד. המקהלה הופיעה בכינוסי חב&quot;ד ברחבי הארץ. מנהלי המקהלה בין השנים היו התמימים: חיים אליעזר ווילשאנסקי, דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי.<br /> <br /> ==לקסיקון הקעמפ ==<br /> <br /> לקעמפ לקסיקון משלו הבנוי על הלקסיקון הצבאי בשילוב שמות מההוי החבד&quot;י.<br /> <br /> *מרכז: גנרל.<br /> *איש משמעת: מח&quot;ט.<br /> *מדריך: מפקד.<br /> *חניך: חייל.<br /> *בית כנסת: [[770]].<br /> *חדר אוכל: [[1414]].<br /> *משכן המפקדים: מפקדה.<br /> *הצוות הטכני: &quot;הסיירת&quot;.<br /> *שינון יומי של 4 שורות תניא: מכסה יומית.<br /> <br /> ==מושגים בקעמפ ==<br /> [[תמונה:אורושלמשיח.jpg|left|thumb|250px|תפילה בקעמפ]]<br /> *'''שעון קעמפ:''' עם הגעת החיילים לשערי המחנה מחליפים את השעה בשעון לשעה אחת קדימה, בכך מעצימים את התחושה שהקעמפ הינו 'עולם אחר' המנותק לגמרי מהמתרחש סביבו.<br /> <br /> *'''מסדר:''' מידי בוקר נפתח הקעמפ במסדר הצדעה לרבי, כל חיילי הקעמפ על צוותו, עומדים בשורות ישרות ובהינתן האות מצדיעים לרבי. בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] כשלאחריהם מכריזה הסיירת המצטיינת &quot;{{יחי}}&quot;. <br /> מידי ערב מתקיים 'מסדר נעילה' ליום שחלף.<br /> <br /> *'''מתיחה:''' בימי ההכנות לקעמפ, מגבש הצוות הניהולי של הקעמפ רעיון מיוחד שיפורסם במהלך הקעמפ כדבר שעומד להתרחש (כגון טיול מיוחד, או ביקור של אדם מפורסם) ובמהלך האירוע, כאשר החיילים בטוחים שאכן הדבר קורה -'מפוצצים' את התכנית בשתי מילים &quot;מלחמת ופרצת&quot; - מילים אלו הינם סימן ההיכר לכך שהנ&quot;ל היה מתיחה.<br /> מרגע זה ואילך מתחילה 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> בין המתיחות המיוחדות שהיו במשך השנים: ברית מילה לבן של מנהל הקעמפ, כשלבסוף התגלה שהנימול אינו אל בובה. המליונר גד אלן הגיע לקעמפ לדבר בפני החיילים כשהוא מבטיח שלושה דברים א. לבנות את 'קרית גן ישראל -אורו של משיח', ב. כרטיס טיסה לכל חייל וג. 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> לרעיון המתיחה יש מטרה ברורה: להכניס את חיילי הקעמפ לאווירה תוססת לקראת 'מלחמת ופרצת'.<br /> <br /> *'''מלחמת ופרצת:''' לאחר התפצצות המתיחה מחלקים הקעמפ (כולל אנשי הצוות) לשניים, כל קבוצה מקבלת שם עם נושא (כגון: משיח וגאולה) אותו היא אמורה להדגיש בכל מהלך המלחמה. לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה (בשנים האחרונות התווסף גם סמ&quot;ל) - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון.<br /> <br /> ==היסטורית הקעמפ ==<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ו]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב).<br /> הגנרלים: ה[[תמימים]] [[פרץ פרידמן]], שימעון ברגמן, [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]].<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ז]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. <br /> הגנרלים: הת' [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]], אבי חדד.<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ח]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]].<br /> הגנרלים: הת' שלום בער מרזל, [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]].<br /> <br /> *בשנת [[תשנ&quot;ט]] התארח הקעמם בקמפוס ישיבת &quot;מגדלור&quot; ב[[מגדל העמק]].<br /> הגנרלים: הת' שלום בער מרזל, מנחם מענדל פרידמן.<br /> <br /> *בשנת [[תש&quot;ס]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת שבי שמרון.<br /> הגנרלים: [[חיים אליעזר וילשאנסקי]], אבי חדד.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;א]]-[[תשס&quot;ב]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]].<br /> הגנרלים:(ס&quot;א) הת' חיליק קופצ'יק.(ס&quot;ב)הת' לוי נחשון והת' ישי קלי<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ג]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון.<br /> הגנרלים: הת' מנחם פרידמן, ינון ששון.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ד]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]].<br /> הגנרלים: הת' מנחם פרידמן, לוי נחשון.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ה]] התארח הקעמפ בישיבת בני עקיבא בכפר מימון.<br /> הגנרלים: ר' לוי נחשון, הת' שמואל ערד, אליהו דיקשטיין.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ו]] התארח הקעמפ בלב הגן הלאומי הבשור - &quot;פארק אשכול&quot;.<br /> הגנרלים: ר' לוי נחשון, הת' שמואל ערד, אליהו דיקשטיין.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ז]] התארח הקעמפ בישיבת בני עקיבא בגן יבנה. <br /> הגנרלים: התמימים מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.<br /> <br /> *בשנת [[תשס&quot;ח]] התארח הקעמפ במדרשיית נועם בפרדס חנה.<br /> הגנרל: התמים מנחם מענדל קופצ'יק.<br /> <br /> * בשנת [[תשס&quot;ט]] התארח הקעמפ ביישוב בר יוחאי הסמוך למירון.<br /> הגנרלים: התמ' שלמה קופצ'יק, לוי ליפש.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://secure.chabad.info/oro/ רישום און-ליין לקעמפ]<br /> *[http://chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=165 לשמיעת דיסק 1 - אורו של משיח].<br /> *[http://chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=166 לשמיעת דיסק 2 - רגע ההתגלות].<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:קעמפים|אורו של משיח]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93&diff=44999 2010-01-17T17:32:42Z

<p>69.114.172.132: /* אולי תרים את הכפפה, ביחס לגדולי ישראל */</p> <hr /> <div>{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:חסיד/ארכיון 1|אחד מי יודע?]]<br /> <br /> [[שיחת משמש:חסיד/ארכיון 2|&quot;רבי אומר: בב' פעמים הוי חזקה&quot;]]}}<br /> <br /> &lt;span class=&quot;usermessage&quot;&gt; ברוכים הבאים לדף השיחה שלי. {{יחי}} &lt;/span&gt;<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> ==שאלה ותמיהה==<br /> [[שיחה:מיזם:עריכת ערכים|כאן]]. האם יש לך תשובה ברורה להנ&quot;ל? [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב&quot;דפדית על רגל אחת]]<br /> <br /> == בנוגע ל[[דגל משיח]] של חב&quot;ד ==<br /> <br /> שלום וברכה!&lt;br&gt;<br /> רציתי לשאול חסיד חב&quot;ד אמיתי בנוגע לייצוג דיגיטלי של דגל המשיח שיצרתי בעזרת תוכנת [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%A4 אינקסקייפ]; האם [http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Chabad_Mashiach_Flag.svg דגל זה] דומה לדגל האמיתי שאתם מניפים? ואם כן, אז האם תהיו מוכנים להשתמש בדגל הזה פה בחב&quot;דפדיה? --[[משתמש:Oren neu dag|Oren neu dag]] 20:40, 6 ספטמבר 2009 (IDT)<br /> :שלום גם לך. אין לנו בעיה להשתמש בדגל, אם אין כאן בעיה של זכויות יוצרים. הדגל בהחלט דומה, אבל לפני שאנו מציגים אותו לציבור, כדאי [[תמונה:דגל משיח.jpg|left|thumb|250px|הדגל המקורי]] לדמות אותו יותר, בעיקר בעיבוי הכתב. יום טוב לך ובהצלחה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]<br /> <br /> == א' תשרי תש&quot;ג ==<br /> <br /> במטותא מנייכו. למה מחקת הערך? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:33, 14 ספטמבר 2009 (IDT)<br /> :כי היא נפטרה ב[[ב' תשרי תש&quot;ג]], כמוכח ממכתב אד&quot;ש. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> <br /> ::צודק. טעות שלי. בפעם הבאה אולי כדאי לרשום את סיבת המחיקה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:37, 14 ספטמבר 2009 (IDT)<br /> :::בסדר. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> <br /> == בקשה ==<br /> <br /> כפי שכבר ראית בדפי ההיסטוריה (כפי שכתבת לי) וכפי שהינך נוכח בשבוע האחרון, נוכחתי במקום מצריכה הרשאות של [[מפעיל מערכת]], הרשאות שכבר היו לי בעבר ושבעזרתם ניתן לקדם מטרות בצורה מהירה ויעילה יותר. 'חב&quot;דניק' כבר אמר לי שהוא יחזיר לי את ההרשאות בתוך שבוע של נוכחות מאסיבית והפצרתי בו שוב שיקדים להרשותני. בתגובה לכך הוא הפנה אותי לבקש גם את המלצתך בנידון והנני נענה להפנייתו ומכאן בקשתי אליך שתתן אמירתך בנושא [[שיחת משתמש:chabadnik|בדף השיחה של חב&quot;דניק]]. '''בתודה מראש'''. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:22, 16 ספטמבר 2009 (IDT)<br /> <br /> == בוטים לסידור קטגוריות? ==<br /> <br /> כפי שאתה רואה, אני מנסה לסדר את הערכים בקטגוריה:ערכים בלימוד החסידות לקטגוריות משנה. זה עבודה קצת סיזיפית, ואני הייתי שמח לו יכולתי לעשות אותה בצורה יעילה יותר. האם יש בוטים שמועילים לכך? האם אוכל לקבל לכך הרשאה? בברכה, [[משתמש:סומכוס|סומכוס]] 02:36, 16 ספטמבר 2009 (IDT)<br /> :בשי הנושאים, הן בנוגע לבוטים והן בנוגע לנתינת הרשאות. אין לי הידע\היכולת. חיים נהר וחב&quot;דניק בקיאים בנושא יותר ממני, ולחב&quot;דניק יש אפשרות לתת הרשאות, כך שאני לא הכתובת במקרה זה. [[שיחת משתמש:חסיד|אשמח לעזור בכל אשר תרצה,]] - '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]].<br /> ::קיבלתי. אפנה אליהם. בברכה, [[משתמש:סומכוס|סומכוס]]<br /> <br /> == ת&quot;ח ת&quot;ח ==<br /> <br /> תודה חמה, תודה חמה (שמעתי שבאחד הפעמים הרבי פיענח את הר&quot;ת דלעיל באופן הזה)!<br /> <br /> כשמך כן אתה. חסיד! תודה רבה ומקבלין דין מן דין. תקוותי שאוכל לגמול לך כגמולך. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 03:10, 16 ספטמבר 2009 (IDT)<br /> <br /> == היו ימים... ==<br /> <br /> נתקלתי היום בזה:<br /> <br /> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=29386 מהפך...]. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> <br /> == מדיניות חסימות ==<br /> <br /> שלום חסיד. בזמנו הגישה הייתה לחסום &quot;בעדינות&quot;. ראיתי בדפי השיחה שלך שגם חב&quot;דניק דיבר איתך על זה ולא באתי אלא לחזק את העניין. חושבני שאין זה צודק לחסום אדם לצמיתות, בפרט כזה שמתוך השחתותיו נראה שאין הוא אלא משועמם לעיתים.<br /> <br /> לדעתי הסדר צריך להיות כדלהלן (ואשמח לשמוע דעתך בנידון):<br /> <br /> השחתה מספר '''1''' - התעלמות.<br /> <br /> השחתה מספר '''2''' - פנייה נימוסית לדף השיחה.<br /> <br /> השחתה מספר '''3''' - אזהרה לחסימה!<br /> <br /> השחתה מספר '''4''' - חסימה לטווח קצר (- שבוע, חודש, בהתאם לחומרת ההשחתה).<br /> <br /> השחתה מספר '''5''' - חסימה לטווח ארוך (- חצי שנה, שנה, בהתאם לחומרת ההשחתה).<br /> <br /> חסימה לצמיתות, לדעתי, אינה באה בחשבון. חסימה לשנה זהו טווח מספיק ארוך, לכל הדעות. מקסימום נצטרך לחסום אותו בכל ערב ראש השנה... אחרי מספר חסימות כאלה הוא יתבגר... (לצורך ההשוואה, בויקיפדיה העברית, כל החסימות &quot;לזמן בלתי מוגבל&quot; הינם חסימות ליצירת חשבון. כמעט ולא ניתן למצוא חסימה טוטאלית לזמן בלתי מוגבל).<br /> <br /> קביעת כללים ברורים ומוגדרים מראש תהווה סייג וגדר יציב ותמנע מהיווצרות דיונים והתווכחויות בנידון. מה דעתך בנידון? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 04:00, 17 ספטמבר 2009 (IDT)<br /> :דעתי היא שאדם שכבר חצי שנה שבוע שבוע (ולפעמים אף יום-יום) משחית ומשיחת ו&quot;שיחת כל בשר...כל הזמן&quot; ראוי לחסימה של חצי שנה-שנה מיידית. אכן, לא טוב עשיתי שחסמתיו לצמיתות, אך לדעתי בהשחתה מספר 100 צריך לנהוג בחומרה רבה. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> <br /> ::באם היית מתבונן במה שנכתב לעיל, היית רואה שלא היינו מגיעים למצב שבו אדם משחית יותר מארבע פעמים. וזה בדיוק הנקודה; ברגע שמההשחתה הראשונה פועלים בעניין ולא רק &quot;משחזרים&quot; את ההשחתה וגמרנו. ובהשחתה הבאה פועלים בחמורה רבה יותר כמפורט לעיל. אזי בהשחתה הרביעית המשחית נחסם לזמן ממושך ועד לחסימה לטווח ארוך יותר, כאמור לעיל. ואז לא מתעצבנים ולא כועסים, אלא פועלים בקור-רוח לפי הכללים המנחים. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:44, 17 ספטמבר 2009 (IDT)<br /> :::פנינו אליו חזור ופנה, דיברנו יפה, שכנענו, התווכחנו, הזהרנו, איימנו, חסמנו לעשר דקות, לחצי שעה, לשעה, ליום, ליומיים, לשלושה, לשבוע, לחודש..'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> ::::ייתכן שלא הבהרתי את עצמי מספיק - אני מסכים איתך במאת האחוזים. אלא שהנ&quot;ל (מנתם ציון&quot;) כבר לא נרתע משום דבר. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> <br /> '''מה אתה אומר?!''' חידשת לי שני דברים. דבר ראשון שהוא משועמם עד כדי כך ודבר שני שזה מנחם ציון. טוב, אני ממש מצטער. ראיתי בדף התרומות שתי השחתות בלבד ובמילא חשבתי שזה משחית חדש. בסדר, שיהיה המשך הצלחה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:35, 17 ספטמבר 2009 (IDT)<br /> :בסדר. ות&quot;ח בכלל על הימי חב&quot;ד, עושה רושם טוב מאד! '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> :::::רק להעיר, שמספר IP לא כדאי לחסום ליותר משלושה שבועות, מכיון שיכול להיות שעוד אנשים כותבים מאותו מחשב (כמו כמה משרדים בקראון הייטס, להם יש גישה גם לכאלה שירצו להוסיף לחב&quot;דפדיה וגם לכאלה שירצו להשחית), ומכיון שמספר IP זה דבר שמתחלף לעיתים --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 05:27, 24 ספטמבר 2009 (IDT)<br /> <br /> == פורטל:ימי חב&quot;ד ==<br /> <br /> הסתדרו לך הקפיצות. באם לא חייבים לסדר את זה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 01:22, 23 ספטמבר 2009 (IDT)<br /> :כן, כנראה בעיה במחשב. הצלחה. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> <br /> == קישורים ==<br /> <br /> שלום חסיד! צריך קודם להחליט איזה אתרים חשובים יותר ואיזה פחות. ובכלל מה זכאי לקישור ומה לא. אגב, ייש&quot;כ על הוספת היום יום לעמוד הראשי. יוזמה מבורכת. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:45, 24 ספטמבר 2009 (IDT)<br /> <br /> == שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - נפטרה בנעוריה) ==<br /> <br /> למה באמת מחקת את כל ההוספות שלו ולא שילבת אותם בגוף הערך? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:51, 7 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :ההוספות הנ&quot;ל היו בסיס הערך מלכתחילה. ואני הוצאתי הבר מן הסולת ועיבדתי לערך. נראה לי שאין כל חידוש בהוספות שיכול לתרום לערך, כי הכל הוא &quot;ארום&quot; - צאצאים וכו'. ואם שגיתי, ה' הטוב יכפר בעדי ואתה תתקן אותי. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> <br /> == איזהו חסיד? ==<br /> <br /> חסיד יקר, חסיד חביב! מתנצל אני מראש שאני בא אליך בדברי הערות וביקורת ומי יודע עם עובי קטן מקוטניך, אמנם כבר אמונים אנו על דברי חז&quot;ל אהוב את הביקורת. ותקוותי שרק לתועלת יהיה ויהיו הדברים בעיניך כיוצאים מלב אוהב ולא ח&quot;ו ההיפך:<br /> <br /> א. מידע = זהב. כל רבב מידע שאי משהו כותב כאן זהו כמו גרגירי זהב שמצטברים לבסוף למדינת זהב. אי לכך, גם באם משהו לא כתב דברים בצורה נכונה וראויה לחב&quot;דפדיה וכו' וכו', ראוי לנפות את המידע בצורה מאוד יסודית שלא יפלט שום גרגיר (ולדוגמא: [[שרה (בת אדמו&quot;ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)]], [[שרה (נכדת אדמו&quot;ר האמצעי)]]. אמנם מה שמחקת היה נכון ביחס לערך הראשון (וגם שם נותרו פירורי מידע שנמחקו סתם), אבל עם המידע הנוסף היה ניתן ליצור ערך חדש).<br /> <br /> ב. כשאדם הוסיף מידע לחב&quot;דפדיה, והוא לא מכיר כ&quot;כ את הכללים כאן, אין זה נאה ל&quot;שחזר&quot; אותו ואח&quot;כ לערוך מחדש את מה שהוא עשה. פשוט זה לא נותן תחושה טובה לתורם (אא&quot;כ זה ממש קשה והרבה פרטים וגם אז אפשר להעתיק מ&quot;עריכת הגירסה&quot; כידוע). <br /> <br /> בברכת חג סוכות שמח! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:35, 7 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :מתנצל. אזכור מעכשיו. &quot;אהוב את הביקורת כו'&quot;. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> <br /> ::מקווה שלא תשאר חייב ואקבל ממך כגמולי - בקורות לפי הצורך. בתודה מראש. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:23, 7 אוקטובר 2009 (IST)<br /> <br /> == מחקו אותנו! ==<br /> <br /> לפני 10 דקות שוחחתי עם ידיד, הכותב בויקיפדיה תחת השם &quot;התורם&quot;.<br /> :הנ&quot;ל סיפר לי, כי גילה שא' החותם &quot;אבגד&quot;, חסיד חב&quot;ד, מחק כל קישור המפנה אל האתר חב&quot;דפדיה!<br /> ::לא הפקרנו קצת את השטח??<br /> :::'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> ::::עדכון: נכנסתי בעצמי וגילתי כי הדבר עלה לדיון ב&quot;מזנון&quot; שלהם. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> <br /> == מייל? ==<br /> <br /> למה לא הזנת כתובת דואר אלקטרוני? אני רוצה לשלוח לך משהו במייל. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:01, 11 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :יש לי בעיה עם מיילים, וכבר אמרתי זאת לחב&quot;דניק. אם זאת, ייתכן שדקות הקרובות אזין מייל, שמשמש אותי רק אתמול והיום. בעוד רגע אענה לך. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> מה בדיוק הבעיה עם המיילים? אולי נוכל לעזור לך?--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:05, 11 אוקטובר 2009 (IST)<br /> ::הזנתי.<br /> :::זה לא בעיה טכנית. אין לי - מסיבות מסוימות - מייל פרטי. אני מקווה שבקרוב יהיה לי, והדבר יקל עלי. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> <br /> == קפיצות ==<br /> <br /> אצלי קפצו פתאום כל התיבות ערכים, אחד תחת השני. הם לא מופיעים באותה שורה אחד בימין ואחד בשמאל. עד אתמול הכל היה בסדר. אצלך זה גם קרה? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:37, 11 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :איזה תיבות? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> ::למשל ב[[פורטל:ניגוני חב&quot;ד]] ישנה תיבה בצד ימין שנקראת &quot;ניגוני רבותינו נשיאינו&quot; ולשמאלה יש תיבה שנקראת &quot;ניגונים ע&quot;פ קטגוריות&quot;. משום מה התיבה השמאלית קפצה תחת התיבה הימנית. עד אתמול זה היה בסדר. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:01, 11 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :::אצלי דבר לא השתנה. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> תודה! עכשיו אני יודע שהבעיה היא אצלי. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:15, 11 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :אגב, עכשיו גילתי שתלוי מאיזה דפדפן אני גולש. יש דפדפנים שזה מופיע אצלי מסודר, ויש שלא. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> ואם אנחנו כבר מדברים. למה לא רואים אותך כאן מספיק. אם אפשר לשאול? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:16, 11 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :אני לא יודע מה הגדר של מספיק...עכ&quot;פ, כבר הודעתי לפני כשבוע שאהי' כאן פחות בחודשים הקרובים. מקווה שזה ישתנה. בהצלחה כ&quot;א1 '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> ::בכ&quot;א מחכים לכם בכליון עיניים. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:38, 11 אוקטובר 2009 (IST)<br /> <br /> == חסימות ==<br /> <br /> בעקבות חוצפתו של [[משתמש:משחית|משחית]] וחסימתו לצמיתות, חננתי את החסומים לצמיתות, ברשותך. כיון שאהיה פה למשך זמן ממושך אוכל לעקוב אחריהם ולחסום אותם על פי המדיניות שקבענו. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:43, 12 אוקטובר 2009 (IST)<br /> <br /> == 93.174.93.222 ==<br /> <br /> מי זה המשתמש הזה? זה אתה? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 14:12, 14 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :לא. אני הוא: 212.199.100.148 (מכתובת זו כותבים עוד כמה). '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> ::אז למה חסמת אותו? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 14:20, 14 אוקטובר 2009 (IST)<br /> ::::אה! עכשיו הבנתי. בזמנו הייתה פה תקופה שעשרות קשקושים באנגלית הוכנסו לכאן ע&quot;י כעשרים כתובות, וזו אחת מהם. בזמנו חסמתיה לצמיתות, ועכשיו היא חזרה לפעילות. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> :::::אני שם לב שזו לא כתובת רגילה. נראה לי שזה משהו אוטומתי. ידוע לך משהו על כתובות אלו? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 14:24, 14 אוקטובר 2009 (IST)<br /> ::::::אכן, בזמנו חב&quot;דניק הסביר לי משהו על כך (כלומר, שזה משהו אוטומטי). אני לא זוכר בדיוק מה העניין, ונראה לי שהוא יסביר זאת יותר טוב ויותר מדוייק ממני...'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> :::::::תסתכל ביומן החסימות ותראה עוד עשרות כאלה, ייתכן שזה יעזור לך (מכנה משותף או משהו). '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> :צריך באמת לברר מה זה והאם זה אכן השחתה אוטומתית. וגם כדאי לציין זאת ב&quot;סיבה&quot; כדי שהחסימה (לצמיתות) תהיה מובנת. אבל, כאמור, לפני שחוסמים לצמיתות חייבים לברר בדיוק מזה כדי שלא לחסום סתם. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 14:39, 14 אוקטובר 2009 (IST)<br /> ::צודק, אבל - <br /> # חסימה זו לצמיתות הייתה &quot;בחמתי&quot;, לאחר שהנ&quot;ל השחית קרוב ל50 פעם ביום!<br /> # כיוון שאז - לצערי- חב&quot;דניק ואני היינו יחידים פה, לא היה צורך לציין את הסיבה (כך לפחות חשבתי אז).<br /> <br /> ושוב, עקרונית אתה צודק. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> :::א. באם היו חמישים השחתות ביום, מסתבר מאוד לומר שזה השחתה אוטומתית.<br /> :::ב. אחד הדברים שאני מאוד אוהב בחב&quot;דניק, שתמיד, בעיני רוחו, הוא רואה את החב&quot;פדיה כאינציקלופדיה עם '''כל''' הערכים החב&quot;דיים (עשרות אלפים) ועם מאות ואלפי משתמשים-תורמים מכל העולם כולו. מנקודת מבט זו הוא פועל. אמנם עכשיו יש כאן מנין &quot;חסידים&quot;, אבל אסור לשכוח שמדובר במיזם וירטואלי שחשוף לכל העולם כולו. במילא אין כזה דבר &quot;רק אני והוא כאן&quot;. הדברים תמיד צריכים להיעשות ע&quot;פ הכללים, כדי שתמיד יהיה ניתן לראות את הצדק ולא שיצטרכו להיזכר &quot;מה באמת היה אז&quot;. אני בעצמי עובד על העניין הזה, בעזרתו של חב&quot;דניק. א סאך הצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 14:51, 14 אוקטובר 2009 (IST)<br /> ::::שלושת המילים האחרונות שלך. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> == תודה ==<br /> <br /> במחשבה שניה, קיבלתי את המלצתך בדבר אירכוב [[שיחת משתמש:חיים נהר|דף שיחתי]]. אגב, מה דעתך על השינוי של [[תבנית:ארכיון]]? תודה ובהצלחה בהמשך הדרך! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:11, 15 אוקטובר 2009 (IST)<br /> :שינוי יפה, למרות שהוא נראה מזערי - הוא ועוד רבים נותנים לחב&quot;דפדיה מראה מקצועי ומחובד. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> ::לא מצאתי תמונה יותר מוצלחת מזו. באם יהיה לך, זכה אותנו. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:28, 15 אוקטובר 2009 (IST)<br /> <br /> == הפניות ==<br /> <br /> תודה על ההפניה. ובכלל ראיתיך מתעקל ומתעקם בכדי שמילים מסוימות לא יהיו קישור פגום. כדאי שתדע, יצירת הפניות הוא מן הדברים המשובחים שכל המרבה הרי זה מוסיף ולא צריך &quot;להתנצל&quot; על יצירת הפניה. מה שכן, כדאי לשים לב שאם ישנם ב' ערכים עם שמות דומים, אז צריך לעשות דף פירושונים (לדוגמא: [[אור (פירושונים)]]. ויש בזה הרבה כללי הגיון ותן לחכם ויחכם עוד...). --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 23:00, 22 אוקטובר 2009 (IST)<br /> <br /> == תבנית:מקור ==<br /> <br /> יישר כח גדול ליצירת ה[[תבנית:מקור]]. אכן הגיע הזמן שמיזם מקורי כ&quot;כ, ילווה במקורות. עלה והצלח ב[[שמחה]] ובטוב לבב! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:24, 27 אוקטובר 2009 (IST)<br /> <br /> == ערך מומלץ ==<br /> <br /> ה[[תבנית:ערך מומלץ|ערך מומלץ]] אינו מדור חדשותי, אלא אמור להיות ערך מכובד שהגיע לרמה שאנו ממליצים לקוראו. לכן לא שייך ערך בעל שורה בודדת או כמה שורות. כמובן שכאשר ישנו ערך שגם מתאים לזמן, יינתן לו עדיפות, אבל זהו קריטיריון שני. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 10:00, 28 אוקטובר 2009 (IST)<br /> <br /> == מספר ערכים בעמוד ראשי ==<br /> <br /> אין טעם לרשום את מספר הערכים המדוייק בעמוד הראשי, בפרט שרושמים &quot;למעלה מ-&quot;. לדעתי, לעדכן כל מספר עשרוני עגול. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:58, 1 נובמבר 2009 (IST)<br /> :מצאתי בויקיפדיה את המשתנה של מספר הערכים באתר, ניתן לרשום: { {NUMBEROFARTICLES} } (לכתוב בלי הרווחים), שנותן את התוצאה: {{NUMBEROFARTICLES}}. בברכה, [[משתמש:סומכוס|סומכוס]] 22:06, 1 נובמבר 2009 (IST)<br /> ::תודה סומכוס. המשתנה עודכן ובמילא הערתי לחסיד אינה רלוונטית עוד. ייש&quot;כ לכולם! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 23:27, 1 נובמבר 2009 (IST)<br /> <br /> == הגדרות ב[[:קטגוריה:ערכים חב&quot;דים|ערכים חב&quot;דים]] ==<br /> <br /> שלום, חסיד. אשמח לשמוע חוות דעתך בקשר להגדרות ב[[:קטגוריה:ערכים חב&quot;דים|ערכים חב&quot;דים]] - [[שיחת קטגוריה:ערכים חב&quot;דים#הגדרת קטגוריות|כאן]]. --בהצלחה. [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 14:52, 9 נובמבר 2009 (IST)<br /> <br /> == [[שיחה:ועד לסידור אסיפות-התוועדויות למימוש הוראות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ==<br /> <br /> צריך להחליט בקשר לזה. זה לא נראה טוב במצב הנוכחי. --בהצלחה. [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:00, 16 נובמבר 2009 (IST)<br /> <br /> == מייל ==<br /> <br /> הודעה חשובה לכל מאן דבעי - מהיום הגדרתי מייל. ניתן לפנות אלי. הצלחה. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> == תיבת קישורים ==<br /> <br /> חסיד יקר, אנא נעלמת? חסרונך בלט. באם תוכל לחוות דעתך לתיבת הקישורים שהתווספה בצד ימין. תודה! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:20, 2 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> :לאחרונה אין עיתותי בידי. בקשר לתיבה - מעולה ונפלא!! ייתכן שכדאי להכניס קישורים גם לערכים נצפים יפים ובסיסיים, [[770]], למשל. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> ::כולנו מחכים שיתפנו עיתותיך. בקשר להצעתך, קודם שזה יעבור בשלום! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:48, 2 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> == הפניות ==<br /> <br /> כשישנו ערך שניתן לקוראו בכמה שמות (שכולם נכונים), עדיף לעשות הפניה (כיום ניתן לרשום &quot;#הפניה&quot; בעברית). לדוגמא השינוי שערכת ב[[תבנית:היום יום/כ' כסלו]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:35, 7 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> :מקובל. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> == השלמת חתימה ==<br /> <br /> ב[[שיחת משתמש:Shalom#ברכות]] לא השלמת חתימתך. הייתי עושה במקומך, לו הייתי יכול. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:53, 20 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> :תודה על הפננית תשומת הלב. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד&quot;ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> ::כמעט אותה משמעות של כותרת הפיסקה.. הייתי מציע לך ב[[שיחה:אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] לערוך את כל תגובותיך ולחתום בחתימה אחת. כפי איך שזה כרגע, זה לא נראה טוב. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 20:10, 30 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> ואני הקטן חושב, שאין כל סיבה להתקוטט עם כל בחורצ'יק, שלא תורם פה, יש לענות לו בענייניות ולא יותר מפעמיים. --[[משתמש:Shalom|Shalom]] 20:15, 30 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> :ככל הנראה לי, העניין עצמו לא די ברור. חסרים מקורות/מסמכים חוקיים בדיון. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 20:25, 30 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> ::קטפל. הנמצא כרגע בערך הוא הטוב ביותר, והנכון ביותר. אין מה להתקוטט עם כל צרוע וכל זב. (&quot;מנתם ציון&quot;?). '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד&quot;ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])<br /> <br /> == השלוחים בבומבי ==<br /> <br /> אלמוני טען שהשלוחים שכתבת שנמצאים בבומבי, אינם שם. תוכל לאמת זאת? תודה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 10:32, 31 בדצמבר 2009 (UTC)<br /> <br /> == אולי תרים את הכפפה, ביחס לגדולי ישראל ==<br /> <br /> נראה לי שהקטגוריה של [[:קטגוריה:ידידי חב&quot;ד|ידידי חב&quot;ד]], צריכה עזרה דחופה בנוגע לכל גדולי ישראל שעמדו בקשר עם [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. באם תכניס חומר על גדולי ישראל מתוך הספר [[שמן ששון מחבריך]] בערכים המתאימים אני ישתדל לערוך אותם, לא ראיתי ערך על ר' פנחס הירשפונג, לא זכיתי לראות ערך על הרב יאלעס, לא זכיתי לראות ערך על ר' יוסף דוב סולביצ'יק והרשימה ארוכה עוד עשרות אדמור&quot;ים וגדולי ישראל.<br /> הבעי' שלי שאין עיתותי בידי כל כך, וכן אין בידי את ספרים אלו. --[[משתמש:Shalom|Shalom]] 01:04, 1 בינואר 2010 (UTC)<br /> :[[שמן ששון מחבריך]] אינו תח&quot;י. ברגע שהוא יהי' (אקווה שתוך שבוע לכל היותר), אטפל בנושא. חשוב להדגיש: ברגע שישנם עוד שעוסקים בנושא - החשק מתעור...--בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]]!. [[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]<br /> ::מצטרף גם כן. אשתדל בעיקר לערוך ולסגנן. גם לי אין את הספר. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 11:53, 1 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> עבר שבוע ועדיין לא נושענו. נוספו הרבה ערכים על גדולי ישראל, אבל דלי תוכן. צריך פשוט להכניס את כל הספר [[שמן ששון מחבריך]] לתוך [[חב&quot;דפדיה]]. בהצלחה רבה ומופלגה. --[[מיוחד:תרומות/69.114.172.132|69.114.172.132]] 17:32, 17 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> == אהוב את הביקורת ==<br /> <br /> קצת מפריע לי שכבודו מוחק ערכים ללא מחשבה נוספת. צריך לחשוב שיהודי שנכנס (ובפרט ששמו כשמי . . .) ובכוונתו להוסיף לחב&quot;דפדיה לא שייך למחוק את מה שהוא כתב בהינף יד, בפרט שכל (!) הערכים שהוא כתב ראויים לערך, כמובן אחרי שכלול וכו'. לדוגמא הערך [[בני ברק]] שהיה בכוונתי לעבוד עליו, אך לצערי הוא נמחק בהינף יד...<br /> אולי כדאי להוסיף תבנית של ערך זה ראוי למחיקה מכיון שהוא דליל וכו', ובאם עד שבוע לא ישתנה הערך הוא יימחק.<br /> לתשומת לבך וגם לתשומת לבו של [[משתמש:חיים נהר|ר' חיים]]. כי היא תעמידך על הגובה האמיתי--[[משתמש:Shalom|Shalom]] 03:20, 4 בינואר 2010 (UTC)<br /> :יש צדק בדברי שוחר השלום, ר' שלום ואכן הערתי לחסיד וותיק על כך (ב[[שיחה:בני ברק]]) ואכן יש לקחת זאת לתשומת לב. יחד עם זאת ישנם ערכים בהם הוא כן הוסיף את התבנית שביקשת. בכל אופן בנוגע להבא, לדעתי, אין למחוק שום ערך הראוי, בפרט אחרי שראינו ששלום אמר שבכוונתו היה לעבוד ולשכלל את הערך ומי יודע מי עוד היה מצטרף לעבודה. אגב, בשיחתי עם [[משתמש:chabadnik]], הוא אמר לי שהמדיניות שהם קבעו בתחילת המיזם, ששום ערך שראוי לא יימחק, אלא ייערך ויעובד. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 09:00, 4 בינואר 2010 (UTC)<br /> :מקובל. --בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]], [[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]<br /> <br /> == ראית או לא? ==<br /> <br /> האם ראית את השנויים האחרונים בדפים שלי רבי חיים מבריסק ושל רבי שמחה בונים אלתר? --[[מיוחד:תרומות/66.128.15.223|66.128.15.223]] 19:43, 6 בינואר 2010 (UTC)<br /> :ראיתי ויישר כח. עוד כמה כאלה, ובגדול יותר, ישנה את המצב לבלתי הכר. בהצלחה בעבודה! --בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]], [[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]<br /> <br /> == &quot;שלי שלך ושלך שלך - חסיד&quot; ==<br /> <br /> ר' חסיד, דאגתך הכנה לחב&quot;דפדיה צריכה להיות טבולה בעדינות, בפרט כלפי משתמשים חדשים, שכמוכח בעליל אינם יודעים מימין ומשמאל המיזם הזה וסך הכל רוצים לתרום. תפקידנו לעזור להם בכל הדרכים האפשריות; דף שיחה, דף משתמש, אימייל וכיוצ&quot;ב, על מנת לשלבם לחבורה הקדושה הפועלת למען התגלותו שליט&quot;א. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 20:26, 6 בינואר 2010 (UTC)<br /> :ודאי. לפני כחצי שעה יצרתי קשר עם שלום במייל, ואקקוה שיניב פרות בעז&quot;ה. --בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]], [[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]<br /> ::טוב מאוד. סומכני עליך שתדע לפעול באופן שיניב פירות ופירי פירות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 20:33, 6 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> == סמל השישים שנה ==<br /> <br /> שבוע טוב, ר' חסיד. ייש&quot;כ על התרומה באווירה החסידית על החתימה בסמל השישים שנה. אך כיון שזהו סמל גדול ומפריע לנוחיות ורצף הקריאה, חשבתי עבורך שתוכל להקטין את הסמליל בצורה כזו: [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=הרבי שליט&quot;א]] ולהוסיף אולי את המילים &quot;שנת השישים&quot; וכיוצ&quot;ב ולקשר, את הסמל או המילים, כפי רצונך. ייש&quot;כ. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 18:05, 9 בינואר 2010 (UTC)<br /> :בוצע.. יישכ&quot;ח על ההעצה. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תש&quot;י]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]<br /> ::ממש נאה. גם הקישור ל[[י' שבט תשי&quot;א]], ממש לעניין. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שוחח עימי''')&lt;/span&gt;]] 20:08, 9 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> <br /> == אגודת חסידי חב&quot;ד ==<br /> <br /> לענ&quot;ד אם כל אחד מגיה שם מה שהוא רוצה במגמתיות ובאינטרסים שלו אז שיחסמו את זה וזהו.--[[משתמש:שלום|שלום]] 17:58, 10 בינואר 2010 (UTC)<br /> <br /> ==היברו בוק==<br /> <br /> זה כתוב בשבילך. [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D] --[[משתמש:שלום|שלום]] 00:01, 12 בינואר 2010 (UTC)<br /> :קיבלתי ויישר כח. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי&quot;א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]<br /> <br /> מה נשמע? מה חדש? --[[משתמש:שלום|שלום]] 17:07, 13 בינואר 2010 (UTC)<br /> :בכלל איני נמצא םפה הרבה, וממילא אני פחות פנוי לעסוק בהנ&quot;ל. אשתדל בכ&quot;א. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי&quot;א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]<br /> <br /> אין צורך. רק אם יש לך זמן מיותר. --[[משתמש:שלום|שלום]] 19:27, 13 בינואר 2010 (UTC)</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94&diff=44859 2010-01-17T02:57:02Z

<p>69.114.172.132: דף חדש: הורדתי את הפרטים שנוגעים לילון התרמה של הארגון ולא לחב&quot;דפדיה ותועלת המעיין.</p> <hr /> <div>הורדתי את הפרטים שנוגעים לילון התרמה של הארגון ולא לחב&quot;דפדיה ותועלת המעיין.</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=44699 2010-01-15T02:57:58Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>==מתקן את אומות העולם==<br /> <br /> המשיח ילמד את כל העמים להשכיל ולדעת את ה'.<br /> <br /> מלך המשיח יתקן את אומות העולם לעבוד את ה' ביחד, שנאמר (צפני' ג', ט'): כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד.<br /> <br /> וזהו עיקר החידוש במלך המשיח, מה שלא היה בנשיאי הדורות שלפניו, אפילו לא בימי שלמה המלך ולא בימי חזקיהו המלך: <br /> עיקר החידוש בפעולתו של משיח, תהיה תיקון העולם והאומות, ולא בכך שיפעל שבני ישראל יוכלו לקיים את התורה במנוחה. כי קיום התורה במנוחה כבר היה בעולם (כגון בימי שלמה וחזקיה), אולם תיקון האומות - לא נפעל בשום תקופה, רק בתקופת המשיח.<br /> <br /> מובן שהשפעת המלך המשיח על האומות תהיה רק לאחר שינצח אותם וישלוט עליהם מבחינה גשמית ורק אחרי זה תבוא השליטה הרוחנית, שהרי זוהי תכלית הכוונה העליונה להפוך את כל העולם להיות לו ית' [[דירה בתחתונים]], וזה כולל את כל עם ישראל וכל אומות העולם:<br /> ישנם שני שלבים בהשפעתו של המשיח על האומות. בשלב הראשון, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה, ובשלב השני ישפיע אלוקות על האומות, היינו שהאומות עצמם יכירו בו ויבואו כולם לקרוא בשם ה' לעבדו שכם אחד (צפ' ג', ט') (משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חי&quot;א ע' 283).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.mnow.co.il/ לסיקור פעולותיו של מלך המשיח מתוך האתר 'משיח כבר כאן']<br /> <br /> [[קטגוריה:מלך המשיח]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=44698 2010-01-15T02:56:29Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>==מתקן את אומות העולם==<br /> <br /> המשיח ילמד את כל העמים להשכיל ולדעת את ה'.<br /> <br /> מלך המשיח יתקן את אומות העולם לעבוד את ה' ביחד, שנאמר (צפני' ג', ט'): כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד.<br /> <br /> וזהו עיקר החידוש במלך המשיח, מה שלא היה בנשיאי הדורות שלפניו, אפילו לא בימי שלמה המלך ולא בימי חזקיהו המלך: <br /> עיקר החידוש בפעולתו של משיח, תהיה תיקון העולם והאומות, ולא בכך שיפעל שבני ישראל יוכלו לקיים את התורה במנוחה. כי קיום התורה במנוחה כבר היה בעולם (כגון בימי שלמה וחזקיה), אולם תיקון האומות - לא נפעל בשום תקופה, רק בתקופת המשיח.<br /> <br /> מובן שהשפעת המלך המשיח על האומות תהיה רק לאחר שינצח אותם וישלוט עליהם מבחינה גשמית ורק אחרי זה תבוא השליטה הרוחנית, שהרי זוהי תכלית הכוונה העליונה להפוך את כל העולם להיות לו ית' [[דירה בתחתונים]], וזה כולל את כל עם ישראל וכל אומות העולם:<br /> ישנם שני שלבים בהשפעתו של המשיח על האומות. בשלב הראשון, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה, ובשלב השני ישפיע אלוקות על האומות, היינו שהאומות עצמם יכירו בו ויבואו כולם לקרוא בשם ה' לעבדו שכם אחד (צפ' ג', ט') (משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חי&quot;א ע' 283).<br /> <br /> ==[http://www.mnow.co.il/ לסיקור פעולותיו של מלך המשיח מתוך האתר 'משיח כבר כאן']==<br /> <br /> [[קטגוריה:מלך המשיח]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=44697 2010-01-15T02:53:58Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>על-פי מדרשי חז&quot;ל נראה שאין הכרח שמייד עם בואו של [[משיח]] יאמינו בו כולם. המדרש (במדב&quot;ר פרשה יא, ג) אומר שמשיח יתגלה ויתכסה (יעלם מעינינו) בתחילה. ובתקופה זו, בטרם יוכר באופן וודאי כמשיח, יהיו שיאמינו בו ויהיו שלא יאמינו בו: &quot;כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו, הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים. וכל מי שאינו הולך אחריו, הוא הולך ומשלים לאומות-העולם&quot;. זהו בתחילה, אולם הסוף כמובן יהיה שונה. בילקוט שמעוני (ישעיה רמז תצט) מתואר סדר בואו של המשיח, לאחר ש&quot;מלכי אומות-העולם מתגרים זה בזה&quot;, ואחרי התגרות של &quot;מלך פרס במלך ערבי&quot; (ארועים שכוונו כלפי התהפוכות בעולם ומלחמת המפרץ), מגיע השלב שהמשיח בא ונגלה. <br /> <br /> וכך מתואר בואו: &quot;בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית-המקדש, והוא משמיע להם לישראל ואומר: ענווים, הגיע זמן גאולתכם&quot;. בהמשך, לאחר שהמשיח כבר מבשר שבאה עת הגאולה, הוא אומר לישראל: &quot;ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם&quot;.<br /> <br /> כלומר, הוא נתקל בחוסר-אמון שמצריך אותו להראות 'אור' כלשהו - באותה שעה מבהיק הקדוש ברוך הוא אורו של מלך המשיח ושל ישראל&quot;. לאור הזה, שיפקח את עינינו, אנו מחכים ומצפים. <br /> <br /> {{עתה ידעתי}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.mnow.co.il/ לעיון נוסף מהאתר 'משיח כבר כאן']<br /> <br /> [[קטגוריה:מלך המשיח]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%A8%D7%95_%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9B%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=44695 2010-01-15T02:45:33Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>ב[[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] שהוגש לרבי ב[[תשנ&quot;ב]] על כך שהוא [[מלך המשיח]] נכתב שהרבי הוא ב[[חזקת משיח]].<br /> <br /> גדר זה הוא לפי שהרבי נמצא מתאים לכל הסימנים שהרמב&quot;ם מביא לזהותו של מלך המשיח ([[יעמוד מלך מבית דוד]]; [[הוגה בתורה]]; [[עוסק במצוות כדוד אביו]]; [[ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה|יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בידקה]]; [[ילחם מלחמות ה']]).<br /> <br /> אמנם, לפי גדר זה נמצא שאין זה דבר ברור ומוחלט שדור זה יהיה זכאי ודוקא הרבי יגאל את עם ישראל, שהרי [[בר כוזיבא]] (למרות שהיה צדיק באמת וראוי להיות משיח, ורק הדור לא היה זכאי) היה ב[[חזקת משיח]] אך לא גאל בפועל את עם ישראל.<br /> וכמו שמובן מהשם &quot;חזקת משיח&quot;, שלפי ההלכה סומכים באופן מוחלט על החזקה (ועד ש&quot;סוקלין על החזקות&quot;), אך אין זה בלתי אפשרי שלאחר מעשה יתברר שאין המציאות היתה כפי החזקה.<br /> <br /> בפסק דין שנכתב באלול [[תשנ&quot;ח]], נכתב שלרבי שליט&quot;א יש דין [[נביא]], מיוסד על רמב&quot;ם הלכות יסודי התורה פרק ז' הלכה א' ועוד, והוא הודיע על עצמו ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת שופטים [[תנש&quot;א|ה'תנש&quot;א]] שהוא נביא. ומאחר שמפורש ב[[שיחה|שיחותיו]] שהוא ה[[מלך המשיח]], וכן עודד שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] - הרי ברור שע&quot;פ תורה חייבים להאמין לו גם לענין זה.<br /> <br /> ולפי גדר זה נמצא שע&quot;פ תורה מוכרח שדוקא הוא יהיה הגואל בפועל, שהרי התורה הבטיחה שלא יפול מדברי הנביא מאומה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.mnow.co.il כל המידע על מלך המשיח]<br /> <br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=44694 2010-01-15T02:41:57Z

<p>69.114.172.132: דף חדש: לענ&quot;ד מומלץ לערוך משהו כללי שיבטא את המושג &#039;מלך המשיח&#039; ולאחמ&quot;כ לתת הפניות לסימני מלך המשיח, הרבי כמלך המ…</p> <hr /> <div>לענ&quot;ד מומלץ לערוך משהו כללי שיבטא את המושג 'מלך המשיח' ולאחמ&quot;כ לתת הפניות לסימני מלך המשיח, הרבי כמלך המשיח וכו'</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%A1&diff=43112 2010-01-05T04:32:08Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> הרב החסיד '''שמואל מונקס''', התגורר בעיירה [[קאליסק]], הוא היה מגדולי החסידים של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> ר' שמואל נחשב מאד אצל אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> כ[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|שאסרו]] את אדמו&quot;ר הזקן<br /> <br /> <br /> ר' שמואל מונקס היה ידוע בקרב החסידים כבעל פקחות יתירה.<br /> <br /> דמותו נתפסה כאחד הליצנים, אך לאמיתו של דבר גם בליצניותיו היה רואים חכמה יתירה. <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|מונקס שמואל]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%98%D7%90%D7%95%D7%91&diff=43055 2010-01-04T03:51:11Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>'''אברהם (אבי) טאוב''' הינו המייסד של חברת &quot;[[שפע ימים]]&quot; (א.ט.מ.) בע&quot;מ (Shefa Yamim (A.T.M.) Ltd) ומאז הקמתה בחודש ינואר 1999 הוא משמש כמנכ&quot;ל וכיו&quot;ר מועצת המנהלים של החברה.<br /> <br /> אבי נולד ביום ז' [[תמוז]] [[תשי&quot;א]] (10-07-1951) בעיר נתניה השוכנת לחוף ימה של [[ארץ ישראל]]. בשלהי שנות ה-70 הפך אבי ל[[חסיד]] של [[הרבי מליובאוויטש]] ושמר עימו על קשר הדוק ואף זכה מהרבי ליחס מיוחד ואישי במגוון רחב של עניינים. אבי יחד עם שותפו וחברו הקרוב הרב [[דוד נחשון]] נשלחו על ידי הרבי לשליחויות שונות חשאיות ומסווגות בעניינים שונים ברחבי ה[[עולם]].<br /> <br /> בין השאר הם נשלחו על ידי הרבי באמצע שנות ה- 80 לעשרות מסעות אל מאחורי מסך הברזל הסובייטי, במסווה של אנשי עסקים - בשליחויות חשאיות אשר נפרסו על פני כ- 5 שנים, על מנת לתחזק ולהגדיל את התשתית של המחתרת ה[[יהודי]]ת החב&quot;דית ששמרה לאורך שנות הדיכוי על הגחלת היהודית ברחבי [[רוסיה]] ה[[קומוניסטית]]. בהתאם להוראות מפורטות שקיבלו מהרבי הם גם בנו, בין השאר, ברחבי ברית המועצות את [[אוהל|ציוני]] [[אדמו&quot;ר]]י ה[[חסידות]] בכלל ו[[רבותינו נשאינו|אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] בפרט. <br /> <br /> מאז תחילת שנות ה-90 נימנים אבי והרב נחשון על חסידי חב&quot;ד המרכזיים אשר הובילו ומובילים עד היום את קמפיין &quot;[[קבלת פני מלך המשיח]]&quot; לאור הוראות ועידודים נמרצים שקיבלו מהרבי מליובאוויטש. <br /> <br /> ==שפע ימים==<br /> {{ערך מורחב|ערך=שפע ימים}}<br /> בעקבות הוראה שניתנה לאבי עוד בתחילת שנות ה- 90 ע&quot;י הרבי מליובאוויטש להיות מעורב ב&quot;כריית יהלומים&quot; מקדיש אבי את רוב זמנו ומרצו מאז שלהי שנת 1998 לניהולה ופיתוחה של חברת שפע ימים - שהוקמה על בסיס נבואתו של הרבי מליובאוויטש בחודש אפריל 1988 למר אריה גוראל ז&quot;ל (ראש עיריית חיפה דאז) שבה הצביע הרבי על הימצאותם הפלאית של אבנים טובות ומרגליות הטמונים לאורך נחל הקישון השוכן בעמק זבולון שבסמוך לעיר חיפה.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=42760 2009-12-30T04:34:35Z

<p>69.114.172.132: לבנתיים</p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> '''אתחלתא דגאולה''' פירושו התחלת ה[[גאולה]]. במונח זה השתשמה רבות הציונות הדתית, כהגדרה להקמת מדינת ישראל, ולהקמת שלטון היהודים בארץ ישראל. הרבי מתנגד לתפיסה זו, כיון שמדינת ישראל לא הוקמה על בסיס [[תורה]] ו[[מצוות]] היא אינה יכולה להוות התחלה לגאולה. הרבי ציין מספר רב של פעמים שהתחלת הגאולה על פי הלכה היא אך ורק על ידי [[מלך המשיח]] שהינו בשר ודם.<br /> <br /> <br /> == המדרש וההלכה ==<br /> מכמה מדרשים ומאגדות הגמרא נראה שחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל הינו התחלת הגאולה. בגמרא בסנהדרין מובא על פריחת הצומח בארץ ישראל, אין לך [[קץ]] מגולה מזה.<br /> <br /> תפיסת היסוד<br /> <br /> == חומרת הטעות בזה ==</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%98%27_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=42703 2009-12-29T14:13:23Z

<p>69.114.172.132: דף חדש: העיירות נעוועל וקרמנצ&#039;וג היו שתי עיירות ברוסיה בהם התקיימה קהילה חבדי&quot;ת. העיירה נעוול הצטיינה ב…</p> <hr /> <div>העיירות [[נעוועל]] ו[[קרמנצ'וג]] היו שתי עיירות ב[[רוסיה]] בהם התקיימה קהילה חבדי&quot;ת. העיירה נעוול הצטיינה בחסידים ה[[משכיל (תורת החסידות)|משכילים]] שהיו שם, לעומת העיירה נעוועל שהצטיינה בחסידים [[עובד|עובדים]] שהיו שם. אדמו&quot;ר האמצעי אמר פעם: &quot;הללוהו בנבל - הללוהו בנעוועל&quot;, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר פעם: &quot;עדיף וחביב לפני קצב מנעוועל מאשר משכיל מקרמנצ'וג&quot;.</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9C%27_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=41986 2009-12-18T02:25:56Z

<p>69.114.172.132: דף חדש: מי אמר שכיון שאין היום יום אומרים את של כ&quot;ט?</p> <hr /> <div>מי אמר שכיון שאין היום יום אומרים את של כ&quot;ט?</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%A2%D7%93&diff=41946 2009-12-16T05:51:25Z

<p>69.114.172.132: /* ממה אתם מפחדים? */</p> <hr /> <div>בקטע &quot;בשנה שלאחר מכן&quot; כדאי לכתוב &quot;מציאותו&quot; כהלשון בשיחה.--[[משתמש:M&amp;n|M&amp;amp;n]] 07:28, 15 יולי 2007 (EDT)</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3&diff=41945 2009-12-16T05:43:49Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>&quot;'''שיתוף'''&quot; הינה המחשבה כי עזב ה' את הארץ בידי הכוכבים ומערכות השמים, ולאלוקים יש שותפים בבריאת העולם ובהנהגת העולם. <br /> <br /> [[יהודי]] מצווה שלא לחשוב כי ישנו שיתוף, ועליו להאמין ב[[אחדות ה']] ש[[אין עוד מלבדו]] ושהכוכבים ומזלות הם רק כ[[גרזן ביד החוצב]] - כלי ללא בחירה דרכו מעביר אלוקים השפעה לעולם. הגויים אינם מצווים להאמין כך, אך הם מצווים באיסור עבודה-זרה - כחלק מ[[שבע מצוות בני נח]].<br /> <br /> זאת משום ששרש אומות העולם הוא מ[[ע' שרים דנוגה]] - המעלימים ומסתירים על האמת שבאחדות ה', ולכן אין האומות מסוגלים לבוא לידי [[ביטול]] מוחלט כפי ששלילת השיתוף מחייבת, וטועים בכך שמחשיבים את עצמם ואת הנבראים כולם למציאות קיימת - נוספת על מציאותו של הבורא ית', באמרם שההוי-ה הקיימת משותפת לשני גורמים - בורא [[נברא|ונבראים]]. ובזה הם שוללים וכופרים בבלעדיות המציאות של ה' - אחדות ה' האמיתית, האומרת שאין עוד שום מציאות מלבדו.<br /> <br /> ואף על פי שמודים במציאותו ואדנותו של הא-לקים בעולם, אולם כופרים באחדותו האמיתית של ה' - שאין עוד מלבדו.<br /> <br /> אבל בני ישראל שנשמותיהם הן &quot;חלק אלקה ממעל ממש&quot;, מאמינים בני מאמינים, מצווים על שלילת השיתוף כמו שכתוב: &quot;שמע ישראל גו' [[ה' אחד]]&quot;, וזאת על ידי החדרת התודעה של אחדות ה' האמיתית - שנחוש שכל הבריאה אינה אלא התגלות כח הבורא - המאוחד בו, ואינו מציאות נפרדת לעצמו ח&quot;ו.<br /> <br /> {{סגל}}<br /> <br /> {{מבט}}</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%95%27_%D7%91%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=41877 2009-12-13T19:24:05Z

<p>69.114.172.132: </p> <hr /> <div>ר' [[משה מייזליש]], שימש כמרגל בפועל ב[[מלחמת צרפת רוסיה]], הוא ריגל לטובת רוסיה, כפי רצון אדמו&quot;ר הזקן, שרוסיה תנצח במלחמה. במסגרת תפקידו הוא נפגש עם נפוליון בעצמו, מספר פעמים. באחד הפעמים חשבו נפוליון למרגל, והניח את ידו על ליבו של ר' משה, כדי לבדוק את פעימות הלב, ר' משה אמר לאחר מכן, כי הכלל שאדמו&quot;ר הזקן לימדם: &quot;[[מח שליט על הלב]]&quot;, הציל את חייו, בכך שבקור רוח הוא השיב לנפוליון שהוא אינו מרגל, אלא עוזר לצבא צרפת.</div>

69.114.172.132 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%95%27_%D7%91%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=41876 2009-12-13T19:23:36Z

<p>69.114.172.132: דף חדש: ר&#039; משה מייזליש, שימש כמרגל בפועל במלחמת צרפת רוסיה, הוא ריגל לטובת רוסיה, כפי רצון אדמו&quot;ר הזקן, שרוסיה ת…</p> <hr /> <div>ר' משה מייזליש, שימש כמרגל בפועל במלחמת צרפת רוסיה, הוא ריגל לטובת רוסיה, כפי רצון אדמו&quot;ר הזקן, שרוסיה תנצח במלחמה. במסגרת תפקידו הוא נפגש עם נפוליון בעצמו, מספר פעמים. באחד הפעמים חשבו נפוליון למרגל, והניח את ידו על ליבו של ר' משה, כדי לבדוק את פעימות הלב, ר' משה אמר לאחר מכן, כי הכלל שאדמו&quot;ר הזקן לימדם: &quot;[[מח שליט על הלב]]&quot;, הציל את חייו, בכך שבקור רוח הוא השיב לנפוליון שהוא אינו מרגל, אלא עוזר לצבא צרפת.</div>

69.114.172.132