https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=69.113.153.217 2026-04-18T23:28:29Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%94_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=803741 2025-09-28T03:52:05Z

<p>69.113.153.217: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בית חנה צפת חדש.png|ממוזער|קרית החינוך כיום]]<br /> '''מוסדות בית חנה ב[[צפת]]''' כוללים בית ספר על-יסודי וסמינר, המונים יחד כ-910 תלמידות וכ-250 אנשי צוות (נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]]). הם נחשבים למוסדות חינוך מצליחים, השואבים תלמידות מכל רחבי הארץ והעולם. בית הספר העל-יסודי הוא שש-שנתי (ז'-י&quot;ב), מכיל כ-560 תלמידות ומנוהל על ידי הגב' סימה זלמנוב. הסמינר להכשרת עובדי הוראה, מכיל כ-350 תלמידות והוקם ומנוהל על ידי הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. מנכ&quot;ל המוסדות הוא הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]]. <br /> <br /> ==היסטוריית המוסד==<br /> [[קובץ:שלמה רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], מנכ&quot;ל מוסדות בית חנה, נואם לפני התלמידות]]<br /> [[קובץ:תעודת פרס חינוך בית חנה צפת.jpeg|ממוזער|250px|תעודת פרס החינוך הארצי שקיבל המוסד בשנת תשע&quot;ז]]<br /> <br /> המוסד הוקם{{הערה|1=[http://teshura.com/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025%2C%205769.pdf קרית חב&quot;ד בצפת], עמוד 25.}} לקראת שנת הלימודים [[תשל&quot;ז]] (ב[[אלול]] [[תשל&quot;ו]]) בעקבות יוזמת הרב [[משה ניסילביץ']] מנהל חמ&quot;ה, בשם ומטעם ארגון [[חמ&quot;ה]] ובהמשך לפעילות ב[[רוסיה]] בקליטת ילדים במחתרת ללימוד תורה וקירובם לתורת ישראל, הוחלט להקים ב[[צפת]] מוסד חב&quot;די לבנות שיקלוט את אותן עולות חדשות מברית המועצות בשילוב עם בנות חב&quot;ד ויחד ישתלבו בהווי החב&quot;די ויקרבו אותם לתורה וחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> לאחר שהתקבל מ[[הרבי]] האישור העקרוני להקמת המוסד, החל הרב [[משה ניסילביץ']] בפעולות להקמת וביסוס המוסד, מינוי הרב [[יוסף לדיוב]] ועוזריו שיסעו ברחבי הארץ לרשום ולקלוט מאות רבות של בנות שאינם מבתים שומרי תורה ומצוות וכן מינה את הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] למנהל המוסד.<br /> <br /> מיקומו הראשון של המוסד היה במלון &quot;אורנים&quot; שבשכונת &quot;נווה אורנים&quot; (כנען ב' לשעבר), וכאשר הועלתה ההצעה בשנת [[תשל&quot;ט]] לרכוש בנין שהתאים לצרכי המוסד מחוץ לעיר, סירב הרבי לקבל את ההצעה, ורק בשנת [[תשמ&quot;ט]] החלה הבניה למבנה הראשון של מוסדות &quot;בית-חנה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] עבר המוסד למבנה שהוקם במתחם שהוקצה עבור מוסדות חינוך לבנות, סמוך ל[[קריית חב&quot;ד בצפת|קריית חב&quot;ד]]. באותה שנה נפתחה גם כיתה ראשונה עבור סמינר להכשרת עובדי הוראה. הסמינר נמצא במבנים יבילים חד-קומתיים. <br /> <br /> מספר שנים מאוחר יותר, עקב התפתחות המוסד ובהתאם לדרישה - הוקם מבנה חדר אוכל ומטבח, נדבת הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]. בעקבות הגידול הטבעי של קהילת חב&quot;ד בצפת, הוחל בשנת [[תשס&quot;ו]] בהקמת מבנה מיוחד עבור בית הספר (כיתות ז'-י&quot;ב). בניית המבנה התרחשה בשלבים, כאשר בשנת [[תשס&quot;ט]] הושלם המבנה על ארבעת קומותיו. <br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ו]]-[[תשס&quot;ח]], שימש הקומפלקס בחופשת הקיץ כשטח הקעמפ אורו של משיח לבנות חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] זכה המוסד ב&quot;פרס החינוך הארצי&quot; עבור הפנימיה המצטיינת.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ט]], עומד המוסד בפני הרחבה משמעותית: הכפלת שטח חדר האוכל, בניית כיתות כיתות נוספות לבית הספר, בניית בניין כיתות לסמינר ומבנה לפנימיה עבור הסמינר.<br /> <br /> צוות המוסד מכיל את טובי המרצים והמחנכים בחב&quot;ד. ביניהם: הרב [[עופר מיודובניק]], הרב שייע מרנץ, הרב מנחם כהן, הרב נחמיה גרייזמאן, , ועוד. בעבר אף הרצו במוסד הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] והרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] ע&quot;ה, ולהבהל&quot;ח הרב [[יוסף יצחק אופן]], הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] והרב [[מאיר אשכנזי]]. לקראת שנת [[תשפ&quot;ב]] הצטרף לצוות הרב [[אלישע שפירא]] כסגן מנהל הסמינר, ובשלהי שנת ה'תשפ&quot;ה הצטרף הרב חיים הלל שפרינגר להנהלת הסמינר.<br /> <br /> ==שיטה חינוכית==<br /> המוסד מפורסם בעיקר בשל הגישה החינוכית של מנהליו, שרואה ערך עליון בהחדרת מושגים חסידיים לליבן של התלמידות, והשקעה מיוחדת בחינוך חסידי.<br /> <br /> כחלק מהחינוך החסידי, מעודד המוסד באופן מיוחד את [[נסיעה לרבי|נסיעתן של הבנות לחצר הרבי]], ובשנת [[תשע&quot;א]] הודיע המוסד שיקצר את זמן החופש, ויממן חלקית מחנות קיץ לתלמידות המוסד, כדי לדאוג שינצלו את זמן הקיץ בצורה חסידית.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|אייזיק קליין|שדה הטרשים הפך למוסד חינוכי בעל שם עולמי|1191|40 ואילך|תש&quot;פ}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.beitchana.org אתר הבית] של בית חנה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות חינוך בנות]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות על שם הרבנית חנה]]<br /> [[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%94_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=803740 2025-09-28T03:50:15Z

<p>69.113.153.217: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בית חנה צפת חדש.png|ממוזער|קרית החינוך כיום]]<br /> '''מוסדות בית חנה ב[[צפת]]''' כוללים בית ספר על-יסודי וסמינר, המונים יחד כ-910 תלמידות וכ-250 אנשי צוות (נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]]). הם נחשבים למוסדות חינוך מצליחים, השואבים תלמידות מכל רחבי הארץ והעולם. בית הספר העל-יסודי הוא שש-שנתי (ז'-י&quot;ב), מכיל כ-560 תלמידות ומנוהל על ידי הגב' סימה זלמנוב. הסמינר להכשרת עובדי הוראה, מכיל כ-350 תלמידות והוקם ומנוהל על ידי הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. מנכ&quot;ל המוסדות הוא הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]]. <br /> <br /> ==היסטוריית המוסד==<br /> [[קובץ:שלמה רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], מנכ&quot;ל מוסדות בית חנה, נואם לפני התלמידות]]<br /> [[קובץ:תעודת פרס חינוך בית חנה צפת.jpeg|ממוזער|250px|תעודת פרס החינוך הארצי שקיבל המוסד בשנת תשע&quot;ז]]<br /> <br /> המוסד הוקם{{הערה|1=[http://teshura.com/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025%2C%205769.pdf קרית חב&quot;ד בצפת], עמוד 25.}} לקראת שנת הלימודים [[תשל&quot;ז]] (ב[[אלול]] [[תשל&quot;ו]]) בעקבות יוזמת הרב [[משה ניסילביץ']] מנהל חמ&quot;ה, בשם ומטעם ארגון [[חמ&quot;ה]] ובהמשך לפעילות ב[[רוסיה]] בקליטת ילדים במחתרת ללימוד תורה וקירובם לתורת ישראל, הוחלט להקים ב[[צפת]] מוסד חב&quot;די לבנות שיקלוט את אותן עולות חדשות מברית המועצות בשילוב עם בנות חב&quot;ד ויחד ישתלבו בהווי החב&quot;די ויקרבו אותם לתורה וחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> לאחר שהתקבל מ[[הרבי]] האישור העקרוני להקמת המוסד, החל הרב [[משה ניסילביץ']] בפעולות להקמת וביסוס המוסד, מינוי הרב [[יוסף לדיוב]] ועוזריו שיסעו ברחבי הארץ לרשום ולקלוט מאות רבות של בנות שאינם מבתים שומרי תורה ומצוות וכן מינה את הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] למנהל המוסד.<br /> <br /> מיקומו הראשון של המוסד היה במלון &quot;אורנים&quot; שבשכונת &quot;נווה אורנים&quot; (כנען ב' לשעבר), וכאשר הועלתה ההצעה בשנת [[תשל&quot;ט]] לרכוש בנין שהתאים לצרכי המוסד מחוץ לעיר, סירב הרבי לקבל את ההצעה, ורק בשנת [[תשמ&quot;ט]] החלה הבניה למבנה הראשון של מוסדות &quot;בית-חנה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] עבר המוסד למבנה שהוקם במתחם שהוקצה עבור מוסדות חינוך לבנות, סמוך ל[[קריית חב&quot;ד בצפת|קריית חב&quot;ד]]. באותה שנה נפתחה גם כיתה ראשונה עבור סמינר להכשרת עובדי הוראה. הסמינר נמצא במבנים יבילים חד-קומתיים. <br /> <br /> מספר שנים מאוחר יותר, עקב התפתחות המוסד ובהתאם לדרישה - הוקם מבנה חדר אוכל ומטבח, נדבת הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]. בעקבות הגידול הטבעי של קהילת חב&quot;ד בצפת, הוחל בשנת [[תשס&quot;ו]] בהקמת מבנה מיוחד עבור בית הספר (כיתות ז'-י&quot;ב). בניית המבנה התרחשה בשלבים, כאשר בשנת [[תשס&quot;ט]] הושלם המבנה על ארבעת קומותיו. <br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ו]]-[[תשס&quot;ח]], שימש הקומפלקס בחופשת הקיץ כשטח הקעמפ אורו של משיח לבנות חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] זכה המוסד ב&quot;פרס החינוך הארצי&quot; עבור הפנימיה המצטיינת.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ט]], עומד המוסד בפני הרחבה משמעותית: הכפלת שטח חדר האוכל, בניית כיתות כיתות נוספות לבית הספר, בניית בניין כיתות לסמינר ומבנה לפנימיה עבור הסמינר.<br /> <br /> צוות המוסד מכיל את טובי המרצים והמחנכים בחב&quot;ד. ביניהם: הרב [[עופר מיודובניק]], הרב שייע מרנץ, הרב מנחם כהן, הרב נחמיה גרייזמאן, הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] ע&quot;ה, ועוד. בעבר אף במוסד הרצו הרב [[יוסף יצחק אופן]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] ע&quot;ה, הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] והרב [[מאיר אשכנזי]]. לקראת שנת [[תשפ&quot;ב]] הצטרף לצוות הרב [[אלישע שפירא]] כסגן מנהל הסמינר, ובשלהי שנת ה'תשפ&quot;ה הצטרף הרב חיים הלל שפרינגר להנהלת הסמינר.<br /> <br /> ==שיטה חינוכית==<br /> המוסד מפורסם בעיקר בשל הגישה החינוכית של מנהליו, שרואה ערך עליון בהחדרת מושגים חסידיים לליבן של התלמידות, והשקעה מיוחדת בחינוך חסידי.<br /> <br /> כחלק מהחינוך החסידי, מעודד המוסד באופן מיוחד את [[נסיעה לרבי|נסיעתן של הבנות לחצר הרבי]], ובשנת [[תשע&quot;א]] הודיע המוסד שיקצר את זמן החופש, ויממן חלקית מחנות קיץ לתלמידות המוסד, כדי לדאוג שינצלו את זמן הקיץ בצורה חסידית.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|אייזיק קליין|שדה הטרשים הפך למוסד חינוכי בעל שם עולמי|1191|40 ואילך|תש&quot;פ}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.beitchana.org אתר הבית] של בית חנה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות חינוך בנות]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות על שם הרבנית חנה]]<br /> [[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%94_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=803739 2025-09-28T03:48:18Z

<p>69.113.153.217: /* היסטוריית המוסד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בית חנה צפת חדש.png|ממוזער|קרית החינוך כיום]]<br /> '''מוסדות בית חנה ב[[צפת]]''' כוללים בית ספר על-יסודי וסמינר, המונים יחד כ-910 תלמידות וכ-250 אנשי צוות (נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]]). הם נחשבים למוסדות חינוך מצליחים, השואבים תלמידות מכל רחבי הארץ והעולם. בית הספר העל-יסודי הוא שש-שנתי (ז'-י&quot;ב), מכיל כ-560 תלמידות ומנוהל על ידי הגב' סימה זלמנוב. הסמינר להכשרת עובדי הוראה, מכיל כ-350 תלמידות והוקם ומנוהל על ידי הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. מנכ&quot;ל המוסדות הוא הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]]. <br /> <br /> ==היסטוריית המוסד==<br /> [[קובץ:שלמה רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], מנכ&quot;ל מוסדות בית חנה, נואם לפני התלמידות]]<br /> [[קובץ:תעודת פרס חינוך בית חנה צפת.jpeg|ממוזער|250px|תעודת פרס החינוך הארצי שקיבל המוסד בשנת תשע&quot;ז]]<br /> <br /> המוסד הוקם{{הערה|1=[http://teshura.com/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025%2C%205769.pdf קרית חב&quot;ד בצפת], עמוד 25.}} לקראת שנת הלימודים [[תשל&quot;ז]] (ב[[אלול]] [[תשל&quot;ו]]) בעקבות יוזמת הרב [[משה ניסילביץ']] מנהל חמ&quot;ה, בשם ומטעם ארגון [[חמ&quot;ה]] ובהמשך לפעילות ב[[רוסיה]] בקליטת ילדים במחתרת ללימוד תורה וקירובם לתורת ישראל, הוחלט להקים ב[[צפת]] מוסד חב&quot;די לבנות שיקלוט את אותן עולות חדשות מברית המועצות בשילוב עם בנות חב&quot;ד ויחד ישתלבו בהווי החב&quot;די ויקרבו אותם לתורה וחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> לאחר שהתקבל מ[[הרבי]] האישור העקרוני להקמת המוסד, החל הרב [[משה ניסילביץ']] בפעולות להקמת וביסוס המוסד, מינוי הרב [[יוסף לדיוב]] ועוזריו שיסעו ברחבי הארץ לרשום ולקלוט מאות רבות של בנות שאינם מבתים שומרי תורה ומצוות וכן מינה את הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] למנהל המוסד.<br /> <br /> מיקומו הראשון של המוסד היה במלון &quot;אורנים&quot; שבשכונת &quot;נווה אורנים&quot; (כנען ב' לשעבר), וכאשר הועלתה ההצעה בשנת [[תשל&quot;ט]] לרכוש בנין שהתאים לצרכי המוסד מחוץ לעיר, סירב הרבי לקבל את ההצעה, ורק בשנת [[תשמ&quot;ט]] החלה הבניה למבנה הראשון של מוסדות &quot;בית-חנה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] עבר המוסד למבנה שהוקם במתחם שהוקצה עבור מוסדות חינוך לבנות, סמוך ל[[קריית חב&quot;ד בצפת|קריית חב&quot;ד]]. באותה שנה נפתחה גם כיתה ראשונה עבור סמינר להכשרת עובדי הוראה. הסמינר נמצא במבנים יבילים חד-קומתיים. <br /> <br /> מספר שנים מאוחר יותר, עקב התפתחות המוסד ובהתאם לדרישה - הוקם מבנה חדר אוכל ומטבח, נדבת הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]. בעקבות הגידול הטבעי של קהילת חב&quot;ד בצפת, הוחל בשנת [[תשס&quot;ו]] בהקמת מבנה מיוחד עבור בית הספר (כיתות ז'-י&quot;ב). בניית המבנה התרחשה בשלבים, כאשר בשנת [[תשס&quot;ט]] הושלם המבנה על ארבעת קומותיו. <br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ו]]-[[תשס&quot;ח]], שימש הקומפלקס בחופשת הקיץ כשטח הקעמפ אורו של משיח לבנות חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] זכה המוסד ב&quot;פרס החינוך הארצי&quot; עבור הפנימיה המצטיינת.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ט]], עומד המוסד בפני הרחבה משמעותית: הכפלת שטח חדר האוכל, בניית כיתות כיתות נוספות לבית הספר, בניית בניין כיתות לסמינר ומבנה לפנימיה עבור הסמינר.<br /> <br /> צוות המוסד מכיל את טובי המרצים והמחנכים בחב&quot;ד. ביניהם: הרב [[עופר מיודובניק]], הרב שייע מרנץ, הרב מנחם כהן הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] ועוד. בעבר אף במוסד הרצו הרב [[יוסף יצחק אופן]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] והרב [[מאיר אשכנזי]]. לקראת שנת [[תשפ&quot;ב]] הצטרף לצוות הרב [[אלישע שפירא]] כסגן מנהל הסמינר, ובשלהי שנת ה'תשפ&quot;ה הצטרף הרב חיים הלל שפרינגר להנהלת הסמינר.<br /> <br /> ==שיטה חינוכית==<br /> המוסד מפורסם בעיקר בשל הגישה החינוכית של מנהליו, שרואה ערך עליון בהחדרת מושגים חסידיים לליבן של התלמידות, והשקעה מיוחדת בחינוך חסידי.<br /> <br /> כחלק מהחינוך החסידי, מעודד המוסד באופן מיוחד את [[נסיעה לרבי|נסיעתן של הבנות לחצר הרבי]], ובשנת [[תשע&quot;א]] הודיע המוסד שיקצר את זמן החופש, ויממן חלקית מחנות קיץ לתלמידות המוסד, כדי לדאוג שינצלו את זמן הקיץ בצורה חסידית.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|אייזיק קליין|שדה הטרשים הפך למוסד חינוכי בעל שם עולמי|1191|40 ואילך|תש&quot;פ}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.beitchana.org אתר הבית] של בית חנה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות חינוך בנות]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות על שם הרבנית חנה]]<br /> [[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%99%D7%95&diff=797398 2025-08-21T16:25:04Z

<p>69.113.153.217: </p> <hr /> <div>[[קובץ:א זיו.jpg|ממוזער|הרב אור זיו בלשכת ראש הממשלה (תשפ&quot;ג)]]<br /> הרב '''אור זיו''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ב]], 1982) הוא מ[[שלוחי הרבי]] בקטמון, [[ירושלים]], מייסד ומנהל בית חב&quot;ד במושבה הגרמנית בעיר, יזם ארצי של מיזמי חסד וסיוע, ופעיל בקרב אנשי תקשורת אישי ציבור ומשפיענים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ברעננה ב[[ו' סיון|חג השבועות]] [[תשמ&quot;ב]] להוריו יונה ואסתר זיו, במשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות, דור שלישי לאנשי הקיבוצים.<br /> <br /> לאחר סיום מסלול הלימודים הישראלי הרגיל, התגייס ל[[צה&quot;ל]] ושימש לאורך השירות כמפקד בחטיבת 'גולני'.<br /> <br /> בזמן השירות לחם במסגרת מבצע 'חומת מגן', ולאחר השחרור נסע עם חבריו לטיול במדינות המזרח, שם פגש ברב [[נחמיה וילהלם]] שהזמין אותו למפגש 'עונג שבת' שהשפיע עליו עמוקות, השפעה שהתעצמה בהמשך הטיול עם כל מפגש נוסף עם בתי חב&quot;ד למטיילים, ולאחר שבעה חודשים חזר לארץ והעמיק את הקשר עם חסידות חב&quot;ד באמצעות שליח הרבי בגבעתיים הרב [[יוסף יצחק בקרמן]]. <br /> <br /> בכנס ארצי שנערך על ידי צעירי אגודת חב&quot;ד לרגל שלושים שנה לג' תמוז ה'תשנ&quot;ד הוקרן סרטון וידאו בו סיפר כי הקשר שלו עם הרבי החל בהיותו בגיל אחת עשרה כאשר צפה בשידור חי ממעמד קבלת המלכות העולמי בי' שבט ה'תשנ&quot;ג. <br /> <br /> ב[[מלחמת לבנון השניה]], גוייס למילואים ולחם בחזית.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] [[התחתן]] עם רעייתו בת הרב [[הרצל בורוכוב]] מ[[רחובות]].<br /> <br /> לאחר נישואיו החל בלימוד קרימינולוגיה (תורת הפשע), וחשב לעבוד בשב&quot;כ, אך בעקבות רצונה של רעייתו החל לחפש מקום לפעול בשליחות הרבי, עד שבסופו של דבר נוצר קשר בינו לבין הרב [[תמיר קסטיאל]] משכון קטמון בירושלים, וייסד במקום בית חב&quot;ד.<br /> <br /> במשך השנים הלכה הפעילות והתרחבה, ולצד הפעילות בבית חב&quot;ד, יזם מספר פרוייקטים מקומיים וארציים של חסד, דוגמת פרוייקט 'ארוחה עשר' - הזנה של חלוקת כריכים לילדים בבתי ספר, שירותי כביסה לחיילי צה&quot;ל, ועוד.<br /> <br /> לרב זיו קשר אישי קרוב של לימוד חסידות והשפעה על פוליטיקאים, אנשי ציבור, ידוענים משפיענים ואנשי תקשורת, בהם חבר הכנסת עמיחי שיקלי, אנשי התקשורת [[ינון מגל]], שרון גל ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/634ec87f7e57b_1666107519.pdf עלו על הגל]''', כתבה בשבועון כפר חב&quot;ד גליון 1979 עמוד 76 {{PDF}}<br /> * '''[https://col.org.il/news/162384 החברותא, פגישת התדרוך - וההתרגשות הגדולה בתוך החדר]''' {{COL}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:זיו, אור}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%99%D7%95&diff=797397 2025-08-21T16:24:27Z

<p>69.113.153.217: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:א זיו.jpg|ממוזער|הרב אור זיו בלשכת ראש הממשלה (תשפ&quot;ג)]]<br /> הרב '''אור זיו''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ב]], 1982) הוא מ[[שלוחי הרבי]] בקטמון, [[ירושלים]], מייסד ומנהל בית חב&quot;ד במושבה הגרמנית בעיר, יזם ארצי של מיזמי חסד וסיוע, ופעיל בקרב אנשי תקשורת אישי ציבור ומשפיענים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ברעננה ב[[ו' סיון|חג השבועות]] [[תשמ&quot;ב]] להוריו יונה ואסתר זיו, במשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות, דור שלישי לאנשי הקיבוצים.<br /> <br /> לאחר סיום מסלול הלימודים הישראלי הרגיל, התגייס ל[[צה&quot;ל]] ושימש לאורך השירות כמפקד בחטיבת 'גולני'.<br /> <br /> בזמן השירות לחם במסגרת מבצע 'חומת מגן', ולאחר השחרור נסע עם חבריו לטיול במדינות המזרח, שם פגש ברב [[נחמיה וילהלם]] שהזמין אותו למפגש 'עונג שבת' שהשפיע עליו עמוקות, השפעה שהתעצמה בהמשך הטיול עם כל מפגש נוסף עם בתי חב&quot;ד למטיילים, ולאחר שבעה חודשים חזר לארץ והעמיק את הקשר עם חסידות חב&quot;ד באמצעות שליח הרבי בגבעתיים הרב [[יוסף יצחק בקרמן]]. <br /> <br /> בכנס ארצי שנערך על ידי צעירי אגודת חב&quot;ד הוקרן סרטון וידאו בו סיפר כי הקשר שלו עם הרבי החל בהיותו בגיל אחת עשרה כאשר צפה בשידור חי ממעמד קבלת המלכות העולמי בי' שבט ה'תשנ&quot;ג. <br /> <br /> ב[[מלחמת לבנון השניה]], גוייס למילואים ולחם בחזית.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] [[התחתן]] עם רעייתו בת הרב [[הרצל בורוכוב]] מ[[רחובות]].<br /> <br /> לאחר נישואיו החל בלימוד קרימינולוגיה (תורת הפשע), וחשב לעבוד בשב&quot;כ, אך בעקבות רצונה של רעייתו החל לחפש מקום לפעול בשליחות הרבי, עד שבסופו של דבר נוצר קשר בינו לבין הרב [[תמיר קסטיאל]] משכון קטמון בירושלים, וייסד במקום בית חב&quot;ד.<br /> <br /> במשך השנים הלכה הפעילות והתרחבה, ולצד הפעילות בבית חב&quot;ד, יזם מספר פרוייקטים מקומיים וארציים של חסד, דוגמת פרוייקט 'ארוחה עשר' - הזנה של חלוקת כריכים לילדים בבתי ספר, שירותי כביסה לחיילי צה&quot;ל, ועוד.<br /> <br /> לרב זיו קשר אישי קרוב של לימוד חסידות והשפעה על פוליטיקאים, אנשי ציבור, ידוענים משפיענים ואנשי תקשורת, בהם חבר הכנסת עמיחי שיקלי, אנשי התקשורת [[ינון מגל]], שרון גל ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/634ec87f7e57b_1666107519.pdf עלו על הגל]''', כתבה בשבועון כפר חב&quot;ד גליון 1979 עמוד 76 {{PDF}}<br /> * '''[https://col.org.il/news/162384 החברותא, פגישת התדרוך - וההתרגשות הגדולה בתוך החדר]''' {{COL}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:זיו, אור}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C&diff=797396 2025-08-21T16:13:43Z

<p>69.113.153.217: /* ציור בחורבות עזה */</p> <hr /> <div>{{אקטואלי|כל הערך=כן}}<br /> {{פיצול}}<br /> {{עריכה|חלקים רבים לא אנציקלופדים, נכתבו ככתבה}}<br /> [[קובץ:בארי2.jpeg|ממוזער|הרס בקיבוץ בארי לאחר שהותקף בידי מחבלי חמאס ימח שמם וזכרם]]<br /> [[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|בניינים בעזה שהופצצו ע&quot;י [[צה&quot;ל]] במלחמת חרבות ברזל]]<br /> <br /> '''מלחמת חרבות ברזל'''{{הערה|או '''מלחמת שמחת תורה'''}} היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס ואזרחי רצועת עזה נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה&quot;ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית של החמאס אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים הי&quot;ד, ועוד כ-251 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.<br /> <br /> בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו 393 יהודים. הי&quot;ד.<br /> <br /> המלחמה של ישראל נגד איראן וגרורותיה התפתחה לשבע חזיתות: עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, אירן תימן ועירק. במלחמה כולה נהרגו קרוב ל-2000 יהודים, הי&quot;ד.<br /> <br /> ==שלבי המלחמה==<br /> ===המתקפה===<br /> [[קובץ:המחבלים פורצים מגדר עזה לעבר ישראל.jpg|ממוזער|המחבלים פורצים לעבר ישראל]]<br /> מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ&quot;ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז&quot;ל &quot;הבא להרגך השכם להורגו&quot;.}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ&quot;ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה&quot;ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}{{הערה|ראו גם בקובץ '''המשיח וחרבות ברזל''' בהוצאת [[זמן הגאולה]]}}.<br /> [[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]<br /> בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה&quot;ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.<br /> <br /> מאחר וצה&quot;ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות {{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה&quot;ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים ונחטפו 251 אזרחים בהם זקנים נשים ילדים ואף תינוקות.<br /> [[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]<br /> צה&quot;ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו במסירות נפש ממש ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב&quot;דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב&quot;דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו&quot;ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות &quot;מה&quot; ו&quot;למה&quot;, בית משיח 1382).}}. צה&quot;ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים. למעלה מאלף חיילי מילואים או חיילים אחרי שירות הגיעו למקום במטרה להציל כמה שיותר מאחיהם.<br /> <br /> ===המלחמה===<br /> לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1016990/34 צה&quot;ל פתח במלחמת &quot;חרבות ברזל&quot;] {{אינפו}} }}, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ&quot;ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב&quot;ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.<br /> <br /> בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה&quot;ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.<br /> <br /> בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב&quot;ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי&quot;ג מרחשון, חיילי צה&quot;ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.<br /> <br /> במהלך המלחמה נצפו חגיגות הכנסת ספר תורה, כאשר החיילים פתחו בית כנסת מאולתר עם הקפות וריקודים{{הערה|'''תורת לחימה''', מתוך {{בית משיח}} גיליון מס' 1412 עמוד 32.}}.<br /> <br /> צה&quot;ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג עשרות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריקאית ושמאלנית לפעול מול &quot;אלימות המתנחלים&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ &quot;היעדר אכיפה&quot;: גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש&quot;י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה&quot;ל החרים כלי נשק ממתיישבים בחוות. כמו כן ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד ארבע מתיישבים שלטענת האמריקאים תקפו באלימות פלסטינים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1053284/&quot;תקפו פלסטינים ביו&quot;ש&quot;: ביידן הטיל סנקציות על 4 מתנחלים]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, הייתה הפוגה באש צה&quot;ל למשך שבוע. ביום שישי י&quot;ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.<br /> <br /> ===רפיח===<br /> [[קובץ:ציר פילדלפי.jpeg|ממוזער|ציר פילדלפי הגובל בין מצרים לרפיח]]<br /> ממרחב המעבר בוצע ביום ראשון [[כ&quot;ז ניסן]], ירי פצמ&quot;רים לעבר מעבר כרם שלום, שכתוצאה ממנו נהרגו ארבעה לוחמי צה&quot;ל ונפצעו חיילים נוספים.<br /> <br /> בגלל ירי הרקטות, התחיל צה&quot;ל את המבצע ברפיח.<br /> <br /> טרם תחילת הפעילות, התבצע תיאום מקדים עם הארגונים הבינלאומיים הפועלים במרחב בבקשה לנוע לעבר האזור ההומניטרי, זאת מתוך מאמץ פינוי האוכלוסייה.<br /> <br /> כוחות צה&quot;ל בהובלת אוגדה 162 החלו ביום [[כ&quot;ח ניסן]], בהכוונה מודיעינית של שב&quot;כ ואמ&quot;ן בפעילות ממוקדת ובאזורים מוגבלים במזרח רפיח נגד תשתיות טרור של ארגון הטרור חמאס.<br /> <br /> במסגרת הפעילות השיגו כוחות מצוות הקרב של חטיבה 401 שליטה מבצעית במעבר רפיח בצידו העזתי, שבמזרח רפיח, בעקבות מידע מודיעיני כי מחבלים משתמשים במרחב המעבר לצרכי טרור.<br /> <br /> במסגרת הפעילות, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות חטיבת האש 215 תקפו והשמידו מטרות טרור של חמאס בניהן מבנים צבאיים, תשתיות תת קרקעיות ותשתיות טרור נוספות מהם חמאס פעל באזור רפיח. עד כה חוסלו כ-20 מחבלים במהלך הפעילות. הכוחות איתרו עד כה שלושה פירים מבצעיים במרחב.<br /> <br /> כוחות צוות הקרב החטיבתי 401 וצוות הקרב החטיבתי של חטיבת גבעתי ממשיכים לפעול במרחב למול מחבלים ותשתיות טרור.<br /> ===הדפסת התניא===<br /> ביוזמת הרב [[איזי מורגנשטרן]] והרב [[אריה עמית]] המשרתים בימים אלה במילואים בצה&quot;ל, הודפס [[ספר התניא]] בתוך רפיח, תוך כדי פעילות מבצעית, בסייעתא דשמייא גדולה ובאישור מיוחד.<br /> <br /> ==החטופים==<br /> כ-251 אנשים נשים וטף, נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה&quot;ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.<br /> <br /> בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב&quot;דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.<br /> <br /> בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או&quot;ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.<br /> <br /> ===חזרת חטופים===<br /> במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שחרר ארבע נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.<br /> <br /> ב[[ג']] [[אדר א']], [[צה&quot;ל]] שחרר 2 חטופים{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25607.htm החטופים ששוחררו: הברכה של הרבי]{{הגאולה}}}} שהיו שבויים של ארגון הטרור חמאס.<br /> <br /> באור לט' אייר תשפ&quot;ד נמצאו גופות של חטופים בג'בליה, שנרצחו ברעים ונחטפו לעזה.<br /> <br /> כמו כן באור לט&quot;ז אייר צה&quot;ל חילץ שלושה גופות: אוריון הרננדז, חנן יבלונקה ומישל ניסנבאום. ממידע מודיעיני שבידי כוחות הביטחון עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב[[שמחת תורה]] ונחטפו מעיקול מפלסים לעזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086898/ שלושת גופות החטופים שחזרו] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט תמוז]], חולצו גופותיהם של חמישה חטופים שנרצחו במהלך מתקפת הטרור.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] חולצו גופותיהם של שישה חטופים נוספים.<br /> <br /> ====מבצע ארנון====<br /> בשבת פרשת במדבר [[ב' סיון]], בשעה 11:00 בבוקר במבצע נועז בלב הרצועה, 246 ימים לאחר שנחטפו, נועה ארגמני (25), אלמוג מאיר (21){{הערה|[https://chabad.info/news/1096855/ מרגש: הענקת חת&quot;ת וברכת כהנים לחטוף] {{אינפו}}}}, אנדרי קוזלוב (27) ושלומי זיו (40) שבו הביתה כשהם בריאים ושלמים. הארבעה, שנחטפו ממסיבת &quot;נובה&quot; ביום המתקפה, חולצו בניסי ניסים בחסדי ה', במבצע הרואי שבו לקחו חלק צה&quot;ל, שב&quot;כ והימ&quot;מ בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במהלך המבצע המחבלים ירו לעבר המחלצים מנשק קל וגם פצצות וטילים, הוזעקה עזרה מהיבשה מהים ומהאוויר, וכדי לחלץ בשלום את המחלצים והמחולצים, צה&quot;ל הפגיז בהתקפה חסרת תקדים, שלאחריה טען חמאס שנהרגו 210 עזתים.<br /> <br /> במבצע הנועז, מפקד בימ&quot;מ פקד ארנון זמורה נפל בקרב, הי&quot;ד והמבצע נקרא על שמו &quot;מבצע ארנון&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1094976/ ושבו בנים לגבולם: ארבעה חטופים חולצו מהשבי כשהם בריאים ושלמים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר השחרור פורסם כי בתהלוכות ל&quot;ג בעומר ובהזדמנויות נוספות, התפללו על החטופים ששוחררו, ואביה של ארגמני קיבל דולר מהרבי בתהלוכת ל&quot;ג בעומר בנאות אפקה תל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095026/ אב החטופה מקבל דולר של הרבי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===עסקאות החטופים===<br /> ====דעת הרבי====<br /> בניגוד מוחלט להלכה ולכל היגיון, במהלך המלחמה הממשלה &quot;ימין על מלא&quot; תפרה עסקאות שחרור כמויות ענק של מחבלים מסוכנים, כדי לשחרר שבויים.<br /> <br /> הרבי שלל זאת מכל וכל כבר בעסקה ההזויה בשנת תשל&quot;ט:<br /> <br /> &quot;..והתווסף עוד מעשה מבהיל שרואים זאת… אבל זה מראה עד היכן מגיעים הדברים. היה מעשה ביהודי שהיה בשבי ולא רצו להוציאו (מהשבי של הצד שכנגד) עד שהחליפו אותו בשבעים וכמה מהצד שכנגד. ומעשה זה היה באותו הזמן שארה&quot;ב חתמה חוזה דומה לזה עם ברית-המועצות, עם רוסיה והחליפו חמשה שבויים בשניים – וכאן החליפו אחד תמורת שבעים וכמה! אמנם נכון שבהלכה – ישנו מקום לוויכוח, מכיוון שמדובר אודות פיקוח נפש של יהודי אחד וכשצריכים לתת על כך פי-כמה-וכמה – אזי יש מקום להתווכח כיצד צריך להיות הדין.<br /> <br /> אבל בזה גופא נוסף עניין עיקרי: בגלוי אמרו שמכיוון שאין ברירה אחרת, ומכיוון שמדובר ביהודי בעל משפחה – אזי לא יכלו לחשבן כמה יצטרכו לשחרר עבור כך מבית-הסוהר ולכן עשו זאת. שאלו אותו: הרי ריבוי פעמים היו מעשים בפועל שלקחו בני-ערובה והטרוריסטים ציפו שישחררו את פלוני ופלוני, במספר שווה או פעמיים כך – אך לא פי-שבעים! והרי אתם עצמכם הכרזתם שזו נקודה עקרונית שלא ייכנעו לשום איום – עם טעם בצידו, טעם שיש לו מקור בהלכה ומקום בשכל הפשוט, ואפילו מקום בדיפלומטיה (שזה הרי הדבר שעליו בונים כעת: שאם יורו להם את הדרך שע&quot;י איום משחררים ופועלים איזה עניינים – זה יגרה אותם לרדוף בגלל זה אחרי בני-ערובה – במילא אין עצה אחרת ומוכרחים להראות להם שזה לא מועיל. ובשיטה זו החזיקו במשך שנים רצופות, אף על פי שזה הביא לקורבנות מהיהודים ששמותיהם כתובים, ואלו עניינים שבגלוי. וכאן התחרטו לפתע, ובאופן מבהיל, כאמור לעיל – אחד תמורת שבעים וכמה!! … אבל מאחר שאי-אפשר לרמות את העולם כל הזמן ובכל העניינים, אשר בין השבעים וכמה – כמעט חציים היו כאלה שהיו בבית-הסוהר לא על עניינים של מה-בכך – שאפילו כאשר היה זה על עניינים של מה-בכך, אחזו שנים רצופות בשיטה שלא להיכנע לאיומים של טרוריסטים, ושם היו קרוב לחציים (שלושים וכמה) מאלו שהתעסקו בפועל עם עניינים של חבלה, עד למעשה חבלה של אבדן נפשות של יהודים&quot;{{הערה|שיחת במדבר תשל&quot;ט, ספר השיחות תשל&quot;ט}}.<br /> <br /> ===עסקאות מסוכנות===<br /> בשבוע השישי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י&quot;א כסלו]].<br /> <br /> 35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושה שרים ממפלגת עוצמה יהודית שהצביעו נגד.<br /> <br /> העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל&quot;ט]].}}.<br /> <br /> [[קובץ:כיכר החטופים רחובות.jpg|ממוזער|כיכר החטופים בעיר [[רחובות]]]]<br /> <br /> עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקה{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים{{מקור}}. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב&quot;ד]]{{הערה|שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}, רואיין ד&quot;ר נגל ראש המל&quot;ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.<br /> <br /> כלי התקשורת החב&quot;דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35–37. שבועון כפר חב&quot;ד גיליון 2036.}}.<br /> <br /> הרב שלום בער וולפא, הנחשב מומחה וידען בענייני שלימות הארץ, פרש בבית משיח את עמדותיו בנושא עסקת החטופים והפסקת האש:<br /> &quot;לגבי העסקה שעשו לשחרור החטופים, כפי הנראה, אין זה בניגוד להוראותיו הק' של הרבי, כיון שלא היתה ברירה, בשעה שמדובר בנשים וילדים, ולאידך גיסא במחבלים המסוגלים למעשי זוועה לא אנושיים כפי שעשו בבוקר הטבח בשמחת תורה. לפי עניות דעתי, הרבי לא היה יוצא נגד העסקה הזאת&quot;. ומספר כי נשאל לגבי הפגנות נגד העסקה והורה לא להפגין. והוסיף בקשר להפסקת האש: &quot;לא היה זה נגד הוראות הרבי, שלא להפסיק באמצע הניתוח - שכן היה ברור, וכך הצהירו בתוקף, שמיד בסיום ההפוגה ממשיכים במלחמה במלוא התוקף. בנוסף, ידוע שניצלו את ההפוגה ללימוד כמה תכסיסי מלחמה על מנת שיוכלו להמשיך אחר כך ביתר שאת&quot;.<br /> {{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}.<br /> <br /> לאחר עסקת החטופים, כמה מהמחבלים ששוחררו נתפסו או נהרגו בפעילות טרור נגד יהודים. יתכן שזו הסיבה לשינוי בדעת הרב וולפא, כפי שהציגה בשבועון בית משיח גיליון <br /> 1425:<br /> &quot;אתה פותח את הרדיו ושומע שאו-טו-טו כבר מגיעים לעסקה והמעיים מתהפכים לך, כיון שאתה יודע את ההמשך לזה, שמחר תישמע שוב על דם יהודי שנשפך, וכפי שהזהיר [[הרבי]] מה&quot;מ, שעצם הדיבורים והמשא ומתן עם הערבים, זה מה שגורם לקורבנות&quot;. הרב וולפא במבט לאחור, מסביר כי מיד בפרוץ המלחמה כאשר התברר על החטיפות, ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] היה צריך להורות להפגיז את כל [[עזה]] ותושביה, ומי שרוצה שנפסיק את ההפגזות, היה דואג להשבת החטופים. עוד מסביר כי חובה לכבוש את עזה ולהקים בה שלטון יהודי. וחותם את מאמרו במענה לדברי הרב [[יצחק יוסף]] הראשון לציון, המצדד בעיסקה מטעם פיקוח נפש: &quot;וכי יש ספק בדבר, שמצוות פידיון שבויים היא מצוה חשובה מאוד? אבל השאלה היא, האם מותר לשחרר שבוי וכתוצאה מכך לגרום להחדרת אלפי רוצחים שירצחו עוד אלפי יהודים היל&quot;ת? מי לוקח אחריות על זה?&quot;{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1425}}.<br /> <br /> ===פורום תקוה===<br /> [[קובץ:רק נצחון ישחרר את כולם.jpeg|ממוזער|פרסום בעד נצחון שיביא לשחרור החטופים]]<br /> פורום תקווה הוא פורום של מספר משפחות של חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפורום תומך בהגברת הלחץ הצבאי על החמאס ועל ארגוני הטרור ומתנגד לעסקת שחרור חטופים שלא כוללת את כלל החטופים. הפורום מתנגד גם לוויתור על הישגי המלחמה כגון שליטה בציר פילדלפי ובציר נצרים, או לסיום המלחמה טרם השגת כל מטרותיה.<br /> <br /> ===משפחות החטופים===<br /> משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.<br /> <br /> לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב&quot;ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל הקדוש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 דיווח על הביקור] באתר [[חב&quot;ד און ליין]]}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום &quot;תקוה&quot; המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|ע&quot;פ ידיעה בערוץ 7.}}.<br /> <br /> בשבועות שלפני חג הפסח התפרסמה יוזמה להשארת כיסא ריק בליל הסדר, עבור החטופים הנמצאים בשבי החמאס ימ&quot;ש{{הערה|[https://chabad.info/news/1080184/ ראה מענה הרבי מה&quot;מ על השארת כיסא ריק] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===עסקה והפסקת אש טבת פ&quot;ה===<br /> בטבת תשפ&quot;ה נחתמה עיסקה בין ממשלת ישראל והטרוריסטים של חמאס, על [https://chabad.info/news/war/1172821/ עסקה להשבת 33 חטופים] מהם חיים ומהם הרוגים תמורת הפסקת הלחימה בעזה ושחרור למעלה מאלף מחבלים מהם רוצחים אכזריים ומסוכנים, שדם יהודי רב על ידיהם וחלקם רצחו יהודים במלחמת חרבות ברזל.<br /> <br /> ב[[שבועון בית משיח]] ובאתרי האינטרנט של חב&quot;ד התייחסו לעסקה כשופכת דמים ומסוכנת לעם ישראל בהתבסס על דברי הרבי בעסקה דומה בשנת [[תשל&quot;ט]].<br /> [[קובץ:פסק דין רבני חב&quot;ד נגד שחרור מחבלים.jpeg|ממוזער|שמאל|פסק רבני חב&quot;ד נגד שחרור מחבלים]]<br /> רבני חב&quot;ד פירסמו פסק דין נגד עיסקה בה משחררים טרוריסטים רוצחי יהודים. בין החותמים: הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], הרב [[גדליה אקסלרוד]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[יוסף גינזבורג]], הרב [[מנחם מנדל וילישנסקי]].<br /> <br /> בהמשך לפסק הראשון, יצא גם פסק מבי&quot;ד רבני חב&quot;ד באה&quot;ק נגד העסקה ועל הפסק חתומים הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי.<br /> <br /> צביקה מור אביו של אחד החטופים [https://chabad.info/magazine/1172155/| התראיין לבית משיח] והתריע על העסקה ההזויה שתביא שמחה לרגע ותגרום ח&quot;ו לשפיכות דמים המונית היל&quot;ת.<br /> <br /> ====הפגנות====<br /> נגד העיסקה המסוכנת יצאו יהודים איכפתיים להפגנות בכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1172799/ אלפים הפגינו בירושלים]}}.<br /> <br /> הפגנה נערכה בצומת כפר חב&quot;ד, בהשתתפות תושבי הכפר והתמימים.<br /> <br /> ===החלטת ממשלה על העסקה===<br /> ביום שישי י&quot;ז טבת התקיימה ישיבת ממשלה מיוחדת שנמשכה לתוך השבת ובה הצביעו על עסקת השבויים. 24 שרים בעד, 8 נגד.<br /> <br /> שרי הממשלה היו שותפים לצעדי המלחמה ועסקאות שחרור מחבלים וגם לשחרור מחבלים ובעסקה הזו היו שהחליטו להתנגד והם: שרי 'הציונות הדתית', שרי 'עוצמה יהודית', וגם שני שרי 'הליכוד'.<br /> <br /> עוצמה יהודית בראשות השר לשעבר איתמר בן גביר, החליטו להפסיק להבליג על עסקאות מסוכנות והודיעו על פרישה מהממשלה.<br /> <br /> השר איתמר בן גביר בראיון נרחב ל[[שבועון בית משיח]], הסביר כי העובדה הידועה שהתפרסמה על ידי גורמי הביטחון - 80% מהמחבלים ששוחררו בעיסקאות שבו לרצוח יהודים - הביאה אותו יחד עם חבריו לפרוש מהממשלה והקואליציה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1444}}.<br /> <br /> ===השחרור מהשבי והתפילין של החטוף===<br /> [[קובץ:החטוף ששוחרר עם תפילין.jpeg|ממוזער|החטוף ששוחרר מידי ארגון הטרור חמאס, סאשה טרופנוב עם תפילין שהרב לאזאר העניק לו לאחר השחרור.]]<br /> ביום י&quot;ז שבט השתחררו שלושה חטופים משבי ארגון הטרור [[חמאס]] וביניהם סאשה (אלכסנדר) טרופנוב, לאחר כיממה נפגש רבה של [[רוסיה]] הרב [[בערל לאזאר]] עם החטוף ששוחרר, הניח לו [[תפילין]] והעניק לו [[תפילין]] עם הציור של [[770]] על גביהם. אמו של סשה התחזקה במקביל בארץ עד לשחרורו מהשבי.<br /> <br /> הרב לאזאר התפרסם בכל כלי התקשורת הכלליים והחב&quot;דיים, כאשר הניח תפילין לשבוי עם שחרורו. ובשבועון בית משיח פורסמו דברי הרב לאזאר על שתדלנותו אצל פוטין שהביאה לשחרור:<br /> &quot;ברוך השם פעלנו אצל הנשיא פוטין, שלכל הפחות יוציאו את החטופים עם אזרחות רוסית מידי הרשעים שחטפו אותם&quot;{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1448}}.<br /> <br /> ==חסידי חב&quot;ד שנרצחו==<br /> * החייל החב&quot;די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת-שמחת תורה [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב&quot;ד: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי&quot;ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי&quot;ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.<br /> *החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד, נרצח בידי מחבלים, בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי&quot;ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.<br /> *החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי&quot;ד, נכדו של הרה&quot;ח ר' יהודה רובין ז&quot;ל שליח הראשי ללב השומרון - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי&quot;ד] {{COL}}}}.<br /> *החייל '''אביתר אוחיון''' הי&quot;ד, בוגר מוסדות חב&quot;ד - נפל בשבת שמחת תורה, [[כ&quot;ב תשרי]] [[תשפ&quot;ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.<br /> *הקצין, '''יששכר נתן''' הי&quot;ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה&quot;ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב&quot;ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד]], ישיבת [[בית הר&quot;מ]] נחלת הר חב&quot;ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ&quot;ח מרחשוון]] [[תשפ&quot;ד]] במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי&quot;ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב&quot;ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי&quot;ד}}.<br /> *הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי&quot;ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ&quot;ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי&quot;ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב&quot;ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט&quot;א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב&quot;דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב&quot;דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי&quot;ד]}} ובוגר מוסדות חב&quot;ד ב[[צפת]].<br /> *סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי&quot;ד, חסיד חב&quot;ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב&quot;ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ&quot;ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ&quot;ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב&quot;די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי&quot;ד], חב&quot;ד אינפו}}.<br /> *החייל הת' '''ישראל אליהו סויסה''' ע&quot;ה, בן למשפחה חב&quot;דית מקנדה, בן 21 שנים בלבד. יצא להפוגה לאחר 150 ימי מילואים ברצועת עזה, ונהרג בתאונה קטלנית{{הערה|[https://col.org.il/news/160988 בתאונת דרכים מחרידה בכביש 4: החייל אליהו סויסה], {{חב&quot;ד און ליין}}}}{{הבהרה}}.<br /> *רב&quot;ט '''אילן כהן''' הי&quot;ד חייל בודד מארגנטינה, שנהרג בלחימה בעזה, בעת שטנק של צה&quot;ל ירה בטעות לכיוון החפ&quot;ק בו שהו. הוא נהרג עם עוד חמשה חיילים. בוגר המחלקה לדוברי ספרדית בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק. הוא הגיע לישראל לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה. תחילה למד בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק ומאז החורף האחרון למד בישיבת הר ברכה, משם הגיע לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202.<br /> *סרן '''[[ישראל יודקין]]''' הי&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]], נהרג ב[[י&quot;ד אייר]] [[תשפ&quot;ד]] בקרב בעזה. נכדם של הרב [[שניאור זלמן יודייקין]] (נפטר 12 יום לפני שנכדו נרצח) והמשפיע הרב [[מיכה שטיינמץ]], צאצא המשפיע הרב [[שאול ברוק]] והרב [[יצחק גרשנטקורן]] מייסד וראש עיריית [[בני ברק]]. בוגר ישיבות [[תומכי תמימים רחובות]] ו[[ישיבת דעת]] רחובות. שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד החרדי 'נצח יהודה'{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093557/ לע&quot;נ החיילים החב&quot;דים הי&quot;ד: אירוע חיזוק לגדוד נצח יהודה] {{אינפו}}}}, נפל מירי מחבל-צלף ערבי ימ&quot;ש בעזה לאחר שלחם בחודשים האחרונים ברצועת עזה, במסגרת מלחמת &quot;חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086276/ דיווח באתר {{אינפו}}]}}. לרגל יום הולדתו ה-23 של ישראל, שחל בערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשפ&quot;ד]], החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו{{הערה|[https://col.org.il/news/162997 הנשיא הרצוג בכתיבת ספר התורה לעילוי נשמת סרן ישראל יודקין] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. משפחתו ביקשה להוסיף בנוסח מציבתו לצד שמו את הכיתוב הי&quot;ד - [[ה' יקום דמו]] ומשרד הביטחון סירב. הנושא הפך למאבק המשפחה אליו הצטרפו חברי כנסת. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי (מפלגת ישראל ביתנו) הגישה הצעת חוק לפיה תתאפשר כתיבת הי&quot;ד על מצבות חללי צה&quot;ל גם בבתי עלמין צבאיים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097474/ הצעת חוק: לאפשר כיתוב הי&quot;ד על מצבות חללי צה&quot;ל]}}{{הערה|לקריאה נוספת ראו '''ה' יקום דמו'''. ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1415 עמוד 46.}}. לאחר מאבק תקשורתי רחב היקף, המועצה הציבורית במשרד הביטחון הסכימה להוסיף &quot;הי&quot;ד&quot;.<br /> <br /> * '''אליהו אמסלם''' הי&quot;ד מרעננה{{הערה|ראו בכתבת '''בקרובי אקדש''' מתוך שבועון {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גיליון 2061 עמוד 44.}}. נהרג ב[[י&quot;ד]] [[אייר]] [[תשפ&quot;ד]]. היה מקורב ל[[חב&quot;ד]] ב[[רעננה]], והיה אף מדריך בקעמפ [[גן ישראל]] של [[בית חב&quot;ד לדוברי צרפתית]] בעיר. נפטר מירי צלף, לאחר שניסה להציל את החייל ישראל יודקין. לאחר פטירתו נמצאו הדבר מלכות שאותם לקח למלחמה ששתי חורים של קליעי ירי מחוררים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1086303/ מקהילת חב&quot;ד ברעננה: החייל אליהו אמסלם הי&quot;ד]}}.<br /> * '''סמל שניאור זלמן כהן''' הי&quot;ד מיצהר, נפל בקרב בעזה ר&quot;ח מרחשוון תשפ&quot;ה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1147419/ אבל בחב&quot;ד: החייל הת' שניאור זלמן כהן הי&quot;ד נפל בעזה] {{אינפו}}}}. גדל כחסיד חב&quot;ד, להוריו ר' זאב ודינה כהן מיצהר. למד בישיבת חב&quot;ד-מצפה יצהר ובשת תשפ&quot;ג כתלמיד קבוצה. ובעקבות פרוץ המלחמה התגייס לצבא ונהרג מפיצוץ רימון. הותיר אחריו הורים אחים ואחיות כולם חסידי חב&quot;ד. תיעוד קורות חייו ופועלו במבצעים ובבית חיינו פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1433.<br /> * הרב [[צבי קוגן]] שליח הרבי ב[[אבו דאבי]] - [[איחוד האמירויות]], בחודש [[חשון]] [[תשפ&quot;ה]], נחטף ונרצח על ידי חולית טרור כנראה בהכוונת [[אירן]] או ארגוני הטרור הפועלים בשמה.<br /> <br /> == פעילות חסידי חב&quot;ד ==<br /> === פרסום דעת הרבי ===<br /> חסידי חב&quot;ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:<br /> *עמידה בתוקף מול האויב.<br /> *הימנעות מהתחשבות במה יאמרו העולם{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.<br /> *גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלמותם באתר [[חב&quot;ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח] באתר [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> *וועד [[אור החסידות]] פרסם עלון בשם '''&quot;השכם והערב עליהם&quot;''', הכולל פנינים מתוך רבות משיחותיו הק' של הרבי בעניני ארץ הקדש.<br /> *הספר &quot;קראתי ואין עונה&quot;, הכולל 770 עמודים בהם כל שיחותיו ואגרותיו של הרבי, כולל יחידויות וחלוקות דולרים שונות, נדפס במהדורה חדשה לרגל המצב, לאחר זמן רב שלא היה ניתן להשיגו בדפוס.<br /> <br /> ====הרב וולפא====<br /> הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים{{הערה|בשם: חמש הערות על המצב {{בית משיח}}}} ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.<br /> <br /> הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמרים נוקבים ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:<br /> *הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט.<br /> *לחימה במחבלים ללא פשרות.<br /> *לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות.<br /> *מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם.<br /> *עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.<br /> *ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1042703/ &quot;מלחמת השם&quot;? שינוי מדהים בתפיסת הלחימה • הרב וולפא.]}}.<br /> <br /> כאשר חסידים התלוננו על שינוי התפיסה, פירסם הרב וולפא טור נוקב ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת: &quot;אני בוחר להאמין לראש הממשלה&quot; ובו מגמד את הטרוניות ומסביר כי הממשלה בנושאים עקרוניים מתנהגת על פי הוראות הרבי. ואף מסביר את ההיגיון באספקה הומניטרית לאויב האכזר, מה שמביא לתלונות מהצד הימני{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1392}}.<br /> <br /> ואף הדפיסו את הספר [[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]] של הרב [[שלום בער וולפא]] במהדורה נוספת{{הערה|ראו ריאיון ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון מס' 2044.}}.<br /> <br /> כמו כן במהלך המלחמה מכון [[JEM]] הפיק סרטוני הסברה רבים.<br /> <br /> ====בכלי התקשורת====<br /> בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב&quot;ד]] שכאיש זק&quot;א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.<br /> <br /> ד&quot;ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט&quot;ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב&quot;דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]] השתתף יחד עם אביו, כשהוא מבקר תכופות ב [[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}. כמו כן ביקר ב770 גם בחודש אדר ב' באותה שנה.<br /> <br /> בראיון ל[[עמי מימון]] בתוכנית 'חידודון' הרב [[יגאל קירשנזפט]] [[שליח הרבי]] שליט&quot;א מלך המשיח לחבל עזה{{הערה|[[קובץ:הרב קירשנזפט בראיון על המלחמה Rabbi Kirschenzaft.mp3|הרב קירשנזפט על גוש קטיף]]}}. סיפר על התחושות בקרב המפונים מאז ועד היום, על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים, וכיצד בית חב&quot;ד נחלץ לסייע להם.<br /> <br /> ====ציור בחורבות עזה====<br /> במהלך שירות מילואים בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נקלע ר' יחיאל אופנר לבית שנחרב במהלך מתקפת שמחת תורה, ומרוב התרגשות צייר על הקיר באמצעות הפיח שכיסהו. הציור קיבל הד רחב בכלי התקשורת, ולאחר מספר חודשים, מוזיאון ישראל עמל לעקור את הקיר עם הציור, ולהעבירו למוזיאון{{הערה|[https://col.org.il/news/163882 &quot;הציור הזה הוא שלי&quot;: יחיאל אופנר והציור שעל הקיר]}}.<br /> <br /> ====פעילות בקרב החיילים====<br /> [[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|מודעה שפרסם ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האויב]]<br /> בימי המלחמה, חסידי חב&quot;ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:<br /> * שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב&quot;ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה&quot;ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב&quot;ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.<br /> * [[ניידות חב&quot;ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב&quot;ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב&quot;ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב&quot;ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.<br /> * ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ&quot;ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה&quot;ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב&quot;ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת&quot;תים וחוברות לחיילים{{הערה|[https://www.kcm.co.il/משיבי-הרוח/ משיבי הרוח], שבועון כפר חב&quot;ד.}}.<br /> * חיילים חב&quot;דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב&quot;דיים.}}.<br /> * [[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת&quot;ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת&quot;ת].}}.<br /> * הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב&quot;די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}<br /> * מבצע חנוכה תשפ&quot;ד - בימי חנוכה חסידי חב&quot;ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב&quot;ד, ניידות חב&quot;ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה&quot;ל בכל הארץ בכלל.<br /> * בחודש אדר א' תשפ&quot;ד ארגון ההפצה [[ממש]] השיקו חוברת כיס חדשה לחיילים עם מכתבי הרבי מה&quot;מ לחיילים, פרקי תהלים המתאימים למצב, תפילות, ברכות ומבצעי הקודש. מבוסס על החוברת שיצאה לאור עם דברי הרבי במלחמת יום הכיפורים.<br /> <br /> ====פעולות בערים מופגזות ומפונות====<br /> ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.<br /> <br /> הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב&quot;ד אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.<br /> <br /> ====פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים====<br /> * בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב&quot;ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}<br /> * הזמר החב&quot;די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה&quot;ל, '''מי שברך לחיילי צה&quot;ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.<br /> * חסידי חב&quot;ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל &quot;סעודת שבת&quot; כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==התעוררות==<br /> ===הודאה על הניסים והנפלאות===<br /> [[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ&quot;ה]]<br /> <br /> חרף הטרגדיות הנוראות, חסידי חב&quot;ד מבליטים במהלך המלחמה, את הניסים והנפלאות הרבים המתרחשים כל העת. כלי התקשורת של חב&quot;ד מפרסמים ידיעות על ניסים מיוחדים שהתרחשו במתקפה הגדולה בשמחת תורה תשפ&quot;ד, ובמהלך כל המלחמה.<br /> <br /> בתגובה לניסים גדולים שאירעו בארץ הקודש, במהלך חודש תשרי תשפ&quot;ה, האורחים מארץ הקודש בבית חיינו, פצחו בריקודי שמחה מחוץ לבית חיינו.<br /> <br /> לקראת שמחת תורה תשפ&quot;ה, [[שבועון בית משיח]] הפיק חוברת ייחודית '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''' - על הניסים והנפלאות שעשה לנו בורא עולם. את החוברת הפיק שבועון בית משיח וערך [[יוסי סלומון]]. החוברת צורפה לגיליון חג סוכות תשפ&quot;ה.<br /> <br /> ===התעוררות לאחדות===<br /> [[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|קריאה לכינוס מאוחד]]<br /> <br /> במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה כשהדוברים מייצגים גישות והשקפות שונות בחב&quot;ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו&quot;ר [[את&quot;ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב&quot;ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] – משפיע ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ&quot;ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]].<br /> <br /> הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] הקדיש את טורו השבועי באתר [[col]] בשבוע פרשת [[ויגש]] ל[[אחדות]] ולהפסקת מאבקים ומריבות קטנות{{הערה|[https://col.org.il/news/159464 כשיש כל כך הרבה עצב מסביב כדאי שנתבונן כולנו באתגר הזה] {{COL}}}}.<br /> <br /> ====ראש הממשלה בתמונה עם תפילין בפעם הראשונה====<br /> בימי המלחמה חלה התעוררות רבה בענין מבצע תפילין והדים רבים התחוללו כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם ביום ראשון, ד' אייר תשפ&quot;ד, בעיצומו של המבצע ב[[רפיח]], תמונה כשהוא מניח [[תפילין]].<br /> <br /> נתניהו סיפר, כי הניח את התפילין של הלוחם מושיקו דוינו הי”ד שנפל במבצע ‘צוק איתן’ - לבקשת אימו רוחמה.<br /> <br /> ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מתועד עם תפילין. לאורך השנים חסידי חב&quot;ד רבים שעמדו עמו בקשר הניחו עימו תפילין{{הערה|הרב דוד נחשון סיפר לבית משיח שכמה פעמים הניח לראש הממשלה אך לא חשבו לצלם זאת}}, ההנחה הגיעה בעקבות הרב [[אור זיו]] שליח הרבי לקטמון ויחד עם שדרן בערוץ 14 [[שרון גל]] הביאו לראש הממשלה באחד מהביקורים את התפילין של מושיקו דוינו הי&quot;ד ואת מכתב האם וביקשו מראש הממשלה שיניח.<br /> <br /> ====התעוררות משיח====<br /> ר' [[אודי דוד בן דוד]], עיתונאי רדיו דרום, סיקר מקרוב את מלחמת חרבות ברזל, ואת התוצאות העקובות מדם כתוצאה מהתקפת המחבלים בשמחת תורה, ובמהלך השנה באמצעות טילים ואמצעים אחרים. ר' אודי שמע ניצולים מההתקפה ומהטילים, שוחח עם משפחות שכולות ונפגעים ברמות שונות. ולקראת סוף שנת תשפ&quot;ד שהחלה בפרוץ מלחמת חרבות ברזל, חשף בבית משיח את רשמיו הלא פשוטים משנה של מלחמה והסיק כי חייבים לבקש משיח:<br /> &quot;עם ישראל צריך להתעורר ולהבין שיש רק פתרון אחד לכל המצב הזה – משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. לאורך הדורות ניסו את כל הפטנטים השונים, אך שום דבר לא עזר. במשך השנים בטחנו בכל מיני פוליטיקאים אבל אלה לא הצליחו לעזור, ולהיפך. הם דורשים רק את טובתם. אנחנו צריכים להבין שאין שום פתרון, אלא רק ביאת משיח&quot;.<br /> ומוסיף כי חייבים להתעורר גם במבצע תפילין:<br /> &quot;אני קורא לאחיי מאנ&quot;ש: גם אם לא יוצאים מהבית ל'מבצעים', חשוב להשתדל לקחת איתנו את התפילין. תמיד אפשר לפגוש ביהודי נוסף שלא הניח תפילין ולזכות אותו. זה בדיוק הדבר שאנחנו צריכים בתקופה הזאת&quot;{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1132824/ ראיון עם יוסי סלומון, שבועון בית משיח 1426]}}.<br /> <br /> ====מבצע 7.10====<br /> הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] סגן יו&quot;ר מרכז לענייני חינוך, יזם מבצע בו מקורבים לוקחים שם של הרוג ממלחמת חרבות ברזל, ועושים לזכותו אחד מ-10 המבצעים, לפחות 7 פעמים{{הערה|כפר חב&quot;ד 2081 ע' 72. ניתן לציין כי כמה שלוחים ומוסדות חב&quot;דיים ציינו באירועים מיוחדים את התאריך הלועזי של המתקפה}}.<br /> <br /> ==כינוס השלוחים העולמי==<br /> ===כינוס השלוחים תשפ&quot;ד===<br /> [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ&quot;ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב&quot;ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו&quot;ל בעקבות הוראת [[צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.<br /> <br /> לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.<br /> <br /> השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.<br /> *הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.<br /> <br /> ===כינוס השלוחים תשפ&quot;ה===<br /> ====קבלת פני משיח====<br /> [https://kinus.info/ כינוס השלוחים העולמי תשפ&quot;ה], בגין מלחמת חרבות ברזל בארץ הקודש וגילויי האנטישמיות בעולם - הוקדש לעיסוק במבצעי הקודש של הרבי מלך המשיח, לשמירה הגנה והצלה על בני ישראל בארץ הקודש ובכל העולם, ומתוך דגש על פעולות לסיום השליחות היחידה שהטיל הרבי מלך המשיח בכינוס השלוחים תשנ&quot;ב: הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!<br /> <br /> ====הכינוס לע&quot;נ השליח שנרצח==== <br /> הבאנקעט המרכזי יתקיים בסימן &quot;וישבתם לבטח בארצכם.. ואולך אתכם קוממיות&quot;.<br /> <br /> בערב הכינוס הוחלט להקדישו לעילוי נשמת השליח הרב [[צבי קוגן]] הי&quot;ד שליח באבו דאבי, שנרצח על ידי מחבלים ערבים, מספר ימים לפני פתיחת הכינוס.<br /> <br /> בבנקט השלוחים שהתקיים באולמי רז&quot;ג בקראון הייטס, הרב שפילמן חמיו של השליח הרב קוגן הי&quot;ד, אמר עם אלפי המשתתפים פרק תהלים לעילוי נשמת חתנו.<br /> <br /> ====שמחה רוטמן: לשמור על שלימות הארץ====<br /> <br /> ממשלת ישראל מדברת על נסיגות בצפון ובדרום כחלק מהסכמים עם חיזבאללה וחמאס, ובנושא זה חבר כנסת [[שמחה רוטמן]] יו&quot;ר ועדת חוקה ומשפט נאם בבנקט, נאום תקיף ונחרץ אודות ג' השלימויות ושם דגש על שלימות הארץ{{הערה|[<br /> https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155944/ שלושת השלימויות: נאומו של ח&quot;כ רוטמן בבאנקעט]}}.<br /> <br /> ====עיתונאים בפאנל ניסים====<br /> [[קובץ:פאנל ניסים מתי טוכפלד הלל ביטון רוזן.jpeg|ממוזער|פאנל ניסים]]<br /> בבנקט הוצג פאנל חי של כתב חדשות וביטחון של ערוץ 14 הלל ביטון-רוזן עם כתב רדיו גלי ישראל ר' [[מתי טוכפלד]] על ניסי המלחמה, אותם מראה הקב&quot;ה לעם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/kinus/1155719/?old פאנל ניסים בבנקט כינוס השלוחים תשפ&quot;ה]}}.<br /> <br /> ====שר הביטחון מודה על הניסים====<br /> בהתוועדות [[ראש חודש כסלו]] ב[[770]] בהשתתפות אלפי שלוחים, אורח הכבוד היה [[יואב גלנט]] מי שכיהן כשר הביטחון בתחילת המלחמה ובנאומו דיבר בהרחבה על הניסים שעשה הקב&quot;ה במלחמת חרבות ברזל{{הערה|[https://chabad.info/news/kinushashluchim/1156214/ שר הביטחון לשעבר יואב גלנט הגיע להודות על הניסים ב-770]{{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.kikar.co.il/security-news/snuoqm גלנט: הנהגתי את המלחמה כשליח של הקב&quot;ה, לא היה יכול להצליח בלי האמונה והתפילות]}}.<br /> <br /> ==גזרת הצפון==<br /> {{להשלים}}<br /> [[קובץ:טיל בקרית שמונה.png|ממוזער|זירת הבניין שנהרס מטיל ששוגר מלבנון לקרית שמונה.]]<br /> [[קובץ:השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מימין: השליח הרב יגאל ציפורי, לצד פעיל בית חב&quot;ד ר' מרדכי גבאי, ברקע ביתו של האחרון שספג פגיעה ישירה על הממ&quot;ד דקות לפני הצילום. באמצע בתמונה הקטנה: רסיס שחדר לקופת הצדקה עם תמונת האדמו&quot;ר הזקן, בביתו של ר' מרדכי.]]<br /> במהלך מלחמת חרבות ברזל, ארגון הטרור 'חיזבאללה' החל במלחמה נגד ישראל. המלחמה מתאפיינת מצד מחבלי חיזבאלה בהתקפות טילים וכטבמי&quot;ם במטרה לגרום להרג וחורבן, ולעומתם צה&quot;ל מגיב בהתקפות אוויריות מינוריות בעצימות נמוכה וללא כניסה קרקעית. הסיבה לתגובה החלשה: חשש מכניסה לחזית נוספת.<br /> <br /> החיזבאללה תוקף יהודים באמצעות טילים וכטבמי&quot;ם מסוגים שונים מה שמפעיל אזעקות והתמגנות במרחבים גדולים ובהם במתחם רשב&quot;י ב[[מירון]], [[צפת]], [[מטולה]], [[קרית שמונה]], [[נוף הגליל]], [[עכו]] ועוד. היו גם מקרים של חדירת מחבלים, ובמספר מקרים יהודים נרצחו ואחרים נפצעו. ישראל הגיבה בהפגזת תשתיות טרור, וגם בפגיעה בשדות תעופה ומתקנים בטחוניים ואזרחיים אחרים בלבנון וסוריה, הקשורים לארגון החיזבאללה.<br /> <br /> בה' אדר א' חיילת נהרגה{{הערה|הרוגה אותרה בסריקות במבנה שנפגע באזור צפת. }} ועוד שבעה בני אדם נפצעו{{הערה|בהם 3 במצב בינוני ו-4 קל עם חבלות בגפיים, כולם בהכרה מלאה.}} כתוצאה ממטח ששוגר לעבר העיר צפת. המטח הקטלני לצפון הוגדר בישראל כאירוע החמור ביותר מפרוץ המלחמה בגזרה.<br /> <br /> שלוחי הרבי באזור גבול הצפון, מסייעים לאזרחים שנותרו באיזורם וגם למפונים.<br /> השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות-תרשיחא|מעלות]] והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.<br /> <br /> בחודשי החורף תשפ&quot;ד, גיזרת הצפון הלכה והתחממה, ועשרות אלפי מפונים נוספים התפנו ולא שבו לבתיהם.<br /> <br /> מחבלי חיזבללה שיגרו טילים רבים על בתי מטולה, קרית שמונה, בסיסי צה&quot;ל ובהם בסיס חיל האויר במירון ועוד.<br /> <br /> את רוב הטילים צה&quot;ל מצליח ליירט בחסדי ה', אך מכיון שיש איזורים בהם התושבים עזבו, לא מיירטים וכך איזורים שלימים בערי הצפון נפגעו ויש נזקים נרחבים לבתי התושבים.<br /> <br /> מחבלי חיזבללה שיגרו כלי טיס בלתי מאויישים לעבר צפון ארץ הקודש, ובכל פעם נשמעו אזעקות במרחבים גדולים, ובדרך כלל חיל האוויר מצליח ליירט, אך היו מקרים של נזקים מורכבים ואף נפגעים והרוגים.<br /> <br /> ===ל&quot;ג בעומר תשפ&quot;ד===<br /> בימי מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חיזבאללה שיגרו מספר פעמים רב טילים מדוייקים אל בסיס חיל האוויר במרומי הר מירון, ובמקרים מסויימים הצליחו אף לפגוע ולגרום נזקים.<br /> [[קובץ:ביסטריצקי לג בעומר מירון איסור פתיחת המתחם.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ביסטריצקי קורא לציית להנחיות פיקוד העורף]]<br /> <br /> לקראת ז' אדר יום הילולא דמשה רבנו, הודיע פיקוד העורף על ביטול ההילולא. ולקראת ל&quot;ג בעומר המליץ צה&quot;ל לממשלת ישראל לסגור את כל איזור מירון לימי ל&quot;ג בעומר, ולהכריז שטח צבאי על מתחם רשב&quot;י וסביבותיו, כדי לא לגרום חס ושלום לסכנת חיים מיידית במקרה של טילים לאיזור.<br /> החשש הקל - ירי טילים לבסיס חיל האויר, ואזי מאות האלפים ינסו לאתר מקומות מוגנים, אשר אינם במתחם רשב&quot;י, והמנוסה והבהלה עלולים לגרום נזקים.<br /> החשש הכבד - החיזבללה ינצל קיבוץ מאות אלפים חס ושלום, ויטווח את מתחם רשב&quot;י.<br /> <br /> לאחר התייעצויות, הצבא ומשרד ירושלים האמון על הילולת רשב&quot;י, הודיעו על סגירת המתחם והכרזתו כשטח צבאי סגור, לקראת ל&quot;ג בעומר. הודיעו כי יתקיימו 3 הדלקות בהשתתפות עשרות חוגגים בלבד.<br /> <br /> רבנים ואישי ציבור, כמו גם משרד ירושלים של ממשלת ישראל, קראו לציבור לא להגיע למירון בל&quot;ג בעומר.<br /> <br /> הפן החב&quot;די - מודעות של משרד ירושלים פורסמו בעיתונות החב&quot;דית, ובישיבת חב&quot;ד בצפת החלו מיד בהתארגנות שונה מכל שנה לקראת ל&quot;ג בעומר, כאשר מדי שנה תמימים רבים מגיעים לפעילות סביב השעון במירון סביב ל&quot;ג בעומר, והשנה כולם יקדישו את זמנם לתהלוכות ברחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] רב קהילת חב&quot;ד בצפת חתם על כרוז משותף עם רבנים אחרים, על המלצה לפתוח את ה'כוללים' במתחם רשב&quot;י בימי ל&quot;ג בעומר, אך לאחר פרסום המכתב התברר כי משתמע ממנו שהרבנים מתנגדים להמלצות פיקוד העורף ואף שואפים לפתיחת המתחם כולו בל&quot;ג בעומר.<br /> בתגובה הוציא הרב ביסטריצקי מכתב הבהרה בו קובע כי יש לציית להמלצות פיקוד העורף על כל הפרטים.<br /> <br /> כך דיווח אתר ערוץ 7 על קריאת הרב ביסטריצקי לציית לפיקוד העורף:<br /> <br /> הרב מרדכי ביסטריצקי, רב קהילת חב&quot;ד בצפת ורב מחלקת הכשרות ברבנות צפת, התייחס במכתב ששלח הערב (חמישי) לניסיונות לעלות לקבר הרשב&quot;י בל&quot;ג בעומר, חרף המצב הביטחוני המורכב.<br /> <br /> &quot;אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העורף ללא כל ערעור, במידה ופיקוד העורף לא יאפשר את פתיחת הכוללים עקב הנחיות בטחון, חובה לשמוע ולא לנסות להפר את ההנחיות. עלינו לזכור כי ספק פיקוח נפש לחומרא&quot;, כתב הרב.<br /> <br /> הפנייה של הרב נעשתה בעקבות קריאה של רבנים וראשי כוללים מצפת לאפשר לאברכי הכוללים הלומדים במשך השנה בציון הרשב&quot;י להמשיך ללמוד תורה גם בימים בהם האתר יהיה סגור על מנת שלימוד התורה לא יפסק.<br /> <br /> &quot;היות ועיצוב המודעה כולל הבלטה של מילים מסוימות ופרשנות הדברים עשו רושם כאילו מטרת המכתב הייתה לפתוח האתר לגמרי למרות המצב הביטחוני אבקש להבהיר באופן חד משמעי כי חובה לשמוע להנחיות פיקוד העור ללא כל ערעור&quot;, כתב{{הערה|ערוץ 7 יום שישי ט' אייר תשפ&quot;ד}}.<br /> <br /> מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא פרסם הוראה מנומקת לציבור הרחב את המסקנות שבגללן קיבל את ההחלטה על ביטול האירועים ההמוניים במירון, הנערכים מדי שנה על ההר הקדוש, ואלה מתפרסמים לציבור באופן מותאם, עם הסבר על הצורך להקפיד על מצוות ונשמרתם, ולא לסמוך על הנס.<br /> <br /> בפיקוד העורף הסבירו כי קיים איום משמעותי מארגון הטרור חיזבאללה ומארגון הטרור חמאס בלבנון, באמצעות ירי תלול מסלול ונ&quot;ט, וכן בשיגור כלים אוויריים למרחב הר מירון – כפי שהיה בפועל מספר פעמים במהלך החודשים האחרונים.<br /> <br /> מרחב ההר מאופיין בפערי מיגון משמעותיים, דבר המסכן את שלומם וביטחונם של הנוכחים בשטחי ההר בזמן ההתקפות מצד האויב. במקום לא קיים מיגון מספק באופן אשר יאפשר את כניסתם של כלל המשתתפים מידי שנה באירוע.<br /> <br /> באור ליום רביעי י&quot;ד אייר, מתחם מירון נסגר על ידי צה&quot;ל, והכניסה הותרה למורשים בלבד. בין העיתונאים המבקשים להיכנס למתחם תיערך הגרלה ולמתחם יכנסו נציגים שייאלצו לתעד עבור כלל התקשורת ללא קבלת זכויות יוצרים.<br /> <br /> ===התחממות גיזרת הצפון סיון תשפ&quot;ד===<br /> ב[[כ&quot;ו אייר]] גבול הצפון ספג עשרות שיגורים מלבנון וצוותי הכיבוי פעלו מהצהריים בשריפות שפרצו במרחב בשל נפילות רקטות{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1093101/ לאחר כ-9 שעות הושגה שליטה על האש בצפון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[חג השבועות]] תשפ&quot;ד ישראל חיסלה בכיר בחיזבאללה, והלבנונים הגיבו בתקיפות של יותר מ-200 טילים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1095280/ חיזבאללה במטח לעבר ערי הצפון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===התפוצצות הביפרים בלבנון===<br /> ב[[י&quot;ז אלול]] [[תשפ&quot;ד]] בצל הכנות לפתיחת מערכה עם לבנון, התפוצצו אלפי ביפרים בלבנון ובסוריה ופגעו בכ-4000 מחבלי חיזבאללה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1133237/ 11 מחבלים מחוסלים ו-4,000 פצועים בפיצוצים בסוריה ולבנון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> הביפרים היוו מכת פתיחה למתקפה קרקעית בלבנון ובמהלכה צה&quot;ל פעל קרקעית בדרום לבנון ובאמצעות חיל האוויר פעל גם בביירות, צור ועוד.<br /> <br /> במתקפה המשולבת צה&quot;ל הצליח בחסדי הבורא לחסל את רוב צמרת חיזבאללה, מפקדות, מנהרות ומשגרים. תוך כדי מתקפה נחשף כי בחודשים שקדמו להתקפה הגדולה, צה&quot;ל פעל בחשאי בלבנון לניטרול ותיעוד מנהרות ובסיסי חיזבאללה.<br /> <br /> הרב [[שלום בער וולפא]] במוסף שבועון בית משיח לחג הסוכות &quot;נסיך נפלאותך וטובותך&quot; שיבח את דרכי הפעולה של צה&quot;ל בלבנון בהכוונת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ומסביר כי ראש הממשלה פועל בתוקף.<br /> <br /> ===הפסקת אש===<br /> בחשון [[תשפ&quot;ה]] החלה הפסקת אש עם מחבלי חיזבאללה. בהסכמת הממשלה ובהתנגדות השר בן גביר.<br /> <br /> במסגרת ההסכם, ישראל תסיג את הלוחמים בצורה מדורגת בתקופה של עד 60 ימים. במקביל, [[ארה&quot;ב]] תקדם מו&quot;מ עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.<br /> <br /> בין הסעיפים של ההסכם כוחות הביטחון והצבא הרשמיים של לבנון יהיו הקבוצות החמושות היחידות המורשות לשאת נשק או להפעיל כוחות בדרום לבנון. כל מכירה, אספקה וייצור של נשק או חומרים הקשורים לנשק ללבנון תהיה בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.<br /> <br /> השר בן גביר הדגיש כי הסכם הפסקת האש והנסיגה הוא סכנה מעשית: &quot;הסכם עם צבא לבנון הוא הסכם על הקרח. לצבא לבנון אין בכלל את הסמכות, ובטח לא את היכולת להתגבר על החיזבאללה.<br /> <br /> בשביל לצאת מלבנון חייבים שתהיה לנו רצועה ביטחון שלנו. כבר ראינו את זה, שאסור לנו לסמוך על אף אחד חוץ מעל עצמנו. אחרת, הטילים ישוגרו למנרה, לאביבים, לקרית שמונה, לכל הצפון ולכל מדינת ישראל, ולבסוף נצטרך לחזור שוב ללבנון&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1153415/ לאחר אישור הקבינט: הפסקת האש עם לבנון נכנסה לתוקף]}}.<br /> <br /> ====התנגדות ראשי רשויות בצפון====<br /> ראשי רשויות בצפון התנגדו באופן נחרץ להפסקת האש, העלולה להביא אסון נורא בטווח הקצר ועוד יותר במבט לזמן ארוך. ראש עיריית [[קרית שמונה]] אביחי שטרן, התראיין ב[[שבועון בית משיח]] והביע דיעה ברורה נגד הפסקת האש והסכנה המוחשית אליה נקלעים כעת תושבי הצפון לאחר הפסקת האש:<br /> &quot;ברגע שהם [המחבלים] חוזרים לבתים – כולל אלה בקו הראשון מול הגבול – אין שום דרך למנוע את ה–7 לאוקטובר הבא. הרי כולנו יודעים שאלה לא בתים, אלא מוצבי טרור קדמיים שיש להם ייעוד אחד: להתארגן לפשיטה עלינו, תושבי הגליל ועל בתינו&quot;{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1157425/ &quot;בחתימת ההסכם מול לבנון, נתניהו חותם על האסון הבא&quot;]{{בית משיח}}}}.<br /> <br /> ====כיבוש המורדים בסוריה====<br /> בתחילת [[כסלו]] [[תשפ&quot;ה]], המורדים ב[[סוריה]] פתחו במתקפת ענק ותוך כעשרה ימים השלימו את כיבוש סוריה, כאשר הצבא הסורי מתפורר וקורס לחלוטין.<br /> <br /> ראשי מערכת הביטחון בארץ הקודש, הגיבו כי נפילת סוריה היא התמוטטות מוחלטת של ציר הרשע האירני.<br /> <br /> [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] פירסמו את דברי הרבי על נחיצות [[רמת הגולן]] ובעת כזו אם הגולן היה בידי הסורים, הרי המורדים ובהם שונאי ישראל היו על שפת הכינרת{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1159321/ ניצחון הרבי בנושא רמת הגולן • הרב שבתי ויינטראוב]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==איראן==<br /> ===התקפת כטב&quot;מים===<br /> בשלהי חודש [[אדר ב']] [[תשפ&quot;ד]] חוסל אחד מהבכירים במשמרות המהפכה ובעקבות כך נרשם חשש לתגובה איראנית.<br /> בשעות הצהריים בשבת פרשת תזריע איראן ביצעה פעם נוספת פעולה טרור, כשהיא השתלטה וחטפה אוניה אזרחית מערבית.<br /> <br /> במוצאי שבת קודש [[ה' ניסן]] [[תשפ&quot;ד]] דו&quot;צ עדכן על הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף ולאחר מספר שעות באזור השעה 23:00 בלילה דו&quot;צ עדכן על שיגור מאות כטב&quot;מים מכיוון איראן לעבר שטח ישראל.<br /> <br /> שר הביטחון יואב גלנט מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|אנחנו עוקבים מקרוב אחר מתקפה מתוכננת של איראן ושלוחיה כנגד מדינת ישראל.}}.<br /> <br /> גם דובר צה״ל, תת-אלוף דניאל הגרי מסר הצהרה לתקשורת{{הערה|במהלך סוף השבוע קיימנו בצה&quot;ל הערכות מצב, ישורי תוכניות והיערכות לתקיפה מאיראן. כוחות צה&quot;ל ערוכים חזק מאוד בהתקפה, בהגנה ובפריסה רחבה.}}.<br /> <br /> בלילה שבין מוצ&quot;ש ליום ראשון, איראן תקפה את ישראל במאות טילים וכטבמי&quot;ם שחצו משטחה ישראל ירטה רבים מהטילים. ב[[נס]], הטילים לא פגעו או גרמו נזק ל[[יהודים]], ולפי דו&quot;צ 99% מהטילים והכטב&quot;מים ששוגרו לעבר ישראל יורטו בהצלחה.<br /> <br /> ===חיסול ראשי הטרור===<br /> בתמוז תשפ&quot;ד חוסלו שניים מראשי הטרור האירני - איסמעיל הניה ראש החמאס, ופואד שוכר רמטכ&quot;ל החיזבללה. <br /> <br /> אירן וגרורותיה, איימו בנקמה, ובארץ הקודש וגם צבאות של מדינות ידידותיות הועמדו בכוננות-על.<br /> <br /> במהלך תקופת הכוננות, [[שבועון בית משיח]] פורסם מאמר מחאה מאת [[שניאור זלמן לוין]] בו מביע תרעומת על מהלכי הצבא בציר פילדלפי, כאשר לאחרונה אותרו במקום מנהרות ענק בהן גם רכבים עוברים ובחלקו השני של המאמר מביא את דברי הרבי כי בקשר לארץ הקודש יש להרגיע ולא להפחיד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1421 ע' 28-30}}.<br /> <br /> באלול תשפ&quot;ד חוסל נסארללה ראש החיזבאללה, ובראש השנה חוסל גם ממלא מקומו ועוד בכירים.<br /> <br /> ===חיסולו של יחיא סינואר===<br /> בליל חג הסוכות [[ט&quot;ו תשרי]] [[תשפ&quot;ד]] טנק של צה&quot;ל חיסל את מנהיג ארגון הטרור חמאס יחיא סינואר ששהה במבנה בעיר רפיח שברצועת עזה.<br /> <br /> ===התקפת טילים ליל ערב ראש השנה תשפ&quot;ה===<br /> [[קובץ:פגיעה ישירה בית ספר חב&quot;ד גדרה.jpeg|ממוזער|פגיעה ישירה בבית ספר חב&quot;ד גדרה {{אינפו}}]]<br /> בכ&quot;ח אלול, ארה&quot;ב הודיעה לישראל על התקפה קרובה מאירן ובליל כ&quot;ט אלול קיבלו מיליונים מתושבי ישראל הודעה לסלולרי כי עליהם להגיע למרחב מוגן ומספר דקות עברו והחלה מתקפת טילים בליסטיים בה נורו למעלה מ-180 טילים, ובכל אחד מאות קילו חומר נפץ. <br /> <br /> נס גדול היה כאשר חיל האוויר הישראלי בסיוע צבאות ארצות הברית ירדן ועוד, הצליחו ליירט כמעט את כל הטילים, אבל משברי טיל נהרג ערבי ביריחו. ושברים אחרים פגעו בבית ספר חב&quot;ד בגדרה, נגרם נזק, הבי&quot;ס בשעת ערב היה ריק ואין נפגעים.<br /> <br /> ===טיל בבית ספר שלהבות גדרה===<br /> [[קובץ:חני קרניאל ראיון בית משיח טיל בית ספר חב&quot;ד גדרה.jpeg|ממוזער|מנהלת בית הספר שלהבות חב&quot;ד, גב' חני קרניאל בראיון לבית משיח]]<br /> <br /> בהתקפת הטילים הגדולה של [[אירן]], בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשפ&quot;ה]], טיל בליסטי פגע בבית ספר שלהבות חב&quot;ד ב[[גדרה]] בהנהלת השלוחים הרב בנימין וחני קרניאל, הטיל גרם להרס במספר כיתות, ומפאת שעת הערב הבניין היה ריק ולא היו נפגעים. <br /> <br /> המועצה המקומית בגדרה פעלה במהירות שיא, והפגיעה לא הפריעה לשגרת הלימודים, וב[[צום גדליה]] למחרת ראש השנה, שבו התלמידים ללימודים כרגיל.<br /> <br /> הנהלת בית הספר פתחה בקמפיין צ'ארידי - גיוס המונים - במטרה לשקם את בית הספר.<br /> <br /> שר החינוך יואב קיש ערך ביקור רישמי בבית ספר ומנהלת בית הספר השליחה גב' חני קרניאל הסבירה לו על הנס העצום שהתחולל, כאשר שעות ספורות קודם פגיעת הטיל, בית הספר היה מלא במאות תלמידי בית ספר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1137801/ פגיעה ישירה בבית ספר שלהבות חב&quot;ד בגדרה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מנהלת בית הספר השליחה גב' קרניאל התראיינה בראיון נרחב לעיתונאי יוסי סלומון, וגוללה את הפגיעה ותגובת השליחים, הצוות והתלמידים.<br /> <br /> הראיון פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון יום כיפור תשפ&quot;ה{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1141202/ '''הטיל מאירן פגע בבית הספר פגיעה ישירה'''], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1430 ע' 38-41}} ובראיון חשפה גברת קרניאל את מימדי ההרס כפי שראתה זמן קצר אחרי פגיעת הטיל: &quot;המקום היה זרוע הרס רב. ארבע כיתות-אם הרוסות לחלוטין, ועוד שני חדרים יקרים הרוסים אף הם לחלוטין... הודיתי לה' שאף אחד לא נפגע. רק לחשוב מה היה קורה אם הטיל היה נופל בבוקר&quot;. על השיקום המהיר של בית הספר בחסות המועצה המקומית הסבירה גב' קרניאל בראיון: &quot;המועצה המקומית הייתה איתנו במקום עד כניסת החג וליוותה אותנו בכל פעולות ההתאוששות. כבר בהתחלה ניסינו לאמוד את גודל הנזק לבדוק מה ניתן לתקן... גם בצאת החג עבדו פועלים בזירה עד שעות הבוקר על מנת לעשות קירות גבס שיפרידו בין המקום הפגוע לבין המקומות שנותרו בשלימותם. הפועלים הספיקו לסגור את המקומות הפגועים במתחם, ואכן, ביום ראשון חזרנו ללימודים שגרתיים. זה היה ממש לא מובן מאיליו&quot;.<br /> <br /> ===מבצע ימי תשובה===<br /> ישראל הבטיחה נקמה וכוננות נרשמה בישראל וגם באירן. למעלה משלושה שבועות הזהירה ישראל את אירן מפני תגובה על פעולותיה במישרין ובעקיפין נגדה, תוך הזהרה שהתגובה תהיה חמורה.<br /> <br /> הפרשנים היו חלוקים בדיעותיהם, אם ישראל תגיב בצורה מינורית על מנת למנוע תגובת נגד, או שראש הממשלה בנימין נתניהו יפעל בתוקף להשמדת מתקני הנפט והגרעין.<br /> <br /> בשבת בראשית תשפ&quot;ה יצא לדרך מבצע &quot;ימי תשובה&quot;{{הערה| [https://chabad.info/news/war/1145566/ <br /> אינפו]}} במהלכו חיל האוויר תקף במדינות ערב. היקף התקיפה שהתחלק לשלושה גלים בשיתוף מטוסי קרב, תדלוק ומודיעין, היה על מתקנים צבאיים, מפעלי יצור טילים וכתב&quot;מים ומערכות הגנה אוויריות באירן, סוריה ועירק (על פי פרסומים זרים).<br /> <br /> ראש הממשלה פירגן למבצע, ואילו השר בן גביר הגיב בציניות כי זוהי רק מכת פתיחה.<br /> <br /> ===רצח השליח הרב צבי קוגן===<br /> ביום חמישי כ' חשון [[תשפ&quot;ה]] השליח לאבו דאבי הרב [[צבי קוגן]] נעלם מבלי להשאיר אחריו עקבות, החשד החל כאשר לא הגיע לפגישות מתוכננות שהיו לו במהלך היום, לאחר שלא יצר קשר עם משפחתו פנתה אשתו לקב&quot;ט של בית חב&quot;ד שפנה לרשויות. המשטרה המקומית ו[[המוסד|המוסד הישראלי]] החלו לבדוק את הפרשה, והיעלמותו פורסמה בתקשורת העולמית. <br /> <br /> רכבו של קוגן נמצא נטוש באזור העיר אל-עין, שבמרחק שעה וחצי נסיעה מדובאי. הטלפון שלו נמצא לאחר שכובה. <br /> <br /> כעבור כשלושה ימים, ביום ראשון [[כ&quot;ג מרחשוון]] אותרה גופתו ועליה סימני מאבק{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1152215 טרגדיה קשה: שליח הרבי הרב צבי קוגן הי&quot;ד נרצח] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> הרצח עורר תגובות וגינויים ברחבי העולם גם מאישי ממשל ובכירים אחרים{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1152222|מכל גווני הקשת הפוליטית כואבים את הירצחו של שליח הרבי|אבריימקה אייזנשטיין|כ״ג במרחשוון ה'תשפ״ה}}}}.<br /> <br /> חוליית הטרור האירנית שביצעה את הרצח נלכדה ב[[טורקיה]] והוסגרה לאיחוד האמירויות.<br /> <br /> ===מבצע &quot;עם כלביא&quot;===<br /> באור ליום שישי [[י&quot;ז סיון]] [[תשפ&quot;ה]] בשעה 03:00 לפנות בוקר התחילה מתקפת המנע של ישראל באיראן, רחפנים פוצצו טילים שהיוו איום על ישראל ומטוסי קרב חיסלו בכירים איראניים ותקפו מתקני הגרעין{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1218269/ מבצע &quot;עם כלביא&quot;: ישראל יצאה למתקפת מנע באיראן] {{אינפו|}}}}.<br /> <br /> במהלך ימי המבצע איראן שיגרה לעבר ישראל מאות טילים ורקטות ובחסדי שמים הרוב יורט.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''ניסיך נפלאותיך וטובותיך''', [[יוסי סלומון]] - ניסי מלחמת חרבות ברזל, יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף ל[[שבועון בית משיח]], גיליון חג הסוכות [[תשפ&quot;ה]] גיליון 1431<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://77012.blogspot.com/search/label/מלחמה תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> * [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> ===המתקפה===<br /> * [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי&quot;ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}<br /> * [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm &quot;הרבי הציל את חיי&quot;: השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה<br /> <br /> ===מהלך המלחמה===<br /> * [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> <br /> * [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}<br /> * [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה<br /> * [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה<br /> * [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו&quot;ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> * [https://chabad.info/news/1084690/ הרב אופן: • המנהיגים סובלים ממה יאמרו העמים] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/blogs/1087315/ המנהיגים ממה יאמרו הגויים • הרב יוסף גרליצקי] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/1095326/ להיות חייל של הרבי בשטח אש • ראיון עם הרב] [[אשר פיזם]] מ[[שדרות]] {{אינפו}}<br /> *[https://www.kcm.co.il/מסתערב-בשולחן-השבת/ מסתערב בשולחן השבת] {{שבועון כפר חב&quot;ד}}<br /> <br /> {{מלחמות ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מלחמות ישראל]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=793895 2025-08-13T11:23:16Z

<p>69.113.153.217: /* מבצע הכנה לי&#039; שבט */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אחות התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|לוגו הארגון]]<br /> ארגון '''אחות התמימים בארץ הקודש''' הוא תנועת נוער חב&quot;די לבנות, ופועל להעשרת הידע החסידי וה[[התקשרות]] ל[[הרבי|רבי]] בקרב כ-90 סניפים בהם חברות בנות התיכונים והסמינרים ברחבי הארץ.<br /> [[קובץ:יום עיון.jpg|שמאל|ממוזער|מודעה המזמינה ליום עיון של הארגון]]<br /> <br /> הארגון הוקם בשנת [[תשס&quot;ח]] על ידי הרבנית [[יפה קדוש]], שמו לקוח מאגודת [[אחות התמימים]] שנוסדה ב[[ריגא]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרצ&quot;ו]], והוא מפעיל כיום סניפים בקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון מפורסם במיוחד ביכולת ההתחדשות שלו, וברעיונות המקוריים והיצירתיים להציג את המשימות והדרישות בצורה קלילה וסוחפת, בגישה מיוחדת הוא מצליח לחדור אל בנות גילאי התיכון ולהנגיש להן את דברי הרבי והוראותו מתוך מבט עדכני.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[חודש תשרי]] [[תשס&quot;ח]] נסעה הרבנית יפה קדוש לרבי ל[[חג הסוכות]] בעקבות [[מענה]] שקיבלה מהרבי [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|באמצעות האגרות קודש]] על קושי מסויים שהתעורר במשפחתה, בזמן שהותה ב[[מרכז חב&quot;ד העולמי 770]] התגבשה סביבה קבוצת בחורות שנסעו לרבי לחודש תשרי והיא שימשה להם כ[[משפיע|משפיעה]], עם שובה ל[[ישראל (ארץ)|ישראל]] המשיכה בעריכת פעילויות לבנות חב&quot;ד ויחד עם הרבנית ציפורה מיידנצ'יק הקימה את עמותת אחות התמימים בארץ הקודש.<br /> <br /> בשנותיו הראשונות של הארגון הפעילות מומנה על ידי הרבנית קדוש ועל ידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]] באמצעות [[קרן דור דעה]]{{הערה|ראיון עם הרבנית יפה קדוש, מגזין אחות השנתי תשפ&quot;ד של ארגון אחות התמימים בארץ הקודש.}}.<br /> <br /> כיום הארגון עורך קמפיין מימון המונים שנתי.<br /> <br /> ==סמל הארגון==<br /> סמל הארגון מורכב מצורת תוף מרים, האמירה מאחורי סמליל זה הינה בעלת משמעות עמוקה של ציפייה לגאולה.<br /> <br /> כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, נשות ישראל פצחו בשירה: {{ציטוטון|ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את-התוף בידה, ותצאנה כל-הנשים אחריה בתופים ובמחולות}}{{הערה|שמות פרק טו, פסוק כ.}}, ובמהלך השירה השתמשו בתופים שהיו בידן. גדולי ישראל{{הערה|פירוש רש&quot;י, שם.}} שאלו מניין היה להם תופים, וביארו שהן הכינו את התופים עוד במצרים לפני השחרור בפועל, מכיוון שהיו בטוחות בגאולה הקרובה ובניסים שיהיו עד כדי עשיית הכנות מוחשיות לשירת התודה שתכננו לשאת.<br /> <br /> לוגו זה, מסמל את התקווה הקרובה לשיר את שירת הגאולה, את האמונה החזקה בביאת המשיח ואת תפקידן של בנות ישראל בנושא זה.<br /> <br /> ==פעולות הארגון==<br /> כ-90 סניפים פזורים ברחבי ארץ הקודש, ובהם פעילות שגרתית ועונתית מותאמת לבנות תיכון וסמינר, בפעילות שמים דגש על התקשרות ועל חיות מיוחדת בענייני [[משיח וגאולה]] ופרסום [[נבואת הגאולה]], הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]], ועוד עניינים השייכים לדרכי החסידות ולהתקשרות לרבי מלך המשיח.<br /> <br /> ===מבצעים עונתיים===<br /> ====מבצע הכנה לי' שבט====<br /> מדי שנה מקיים הארגון בשבועות הסמוכים ליום [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קבלת הנשיאות של הרבי]] ב[[י' שבט]] מבצע הכנה רחב היקף, הכולל בדרך כלל לימוד ומשימות יומיות.<br /> <br /> התנופה במבצעי ההכנה לי' שבט החלה בשנת [[תשע&quot;א]], אז הוציא הארגון לאור מבצע תחת הכותרת &quot;משתדרגים&quot;, שעסק בייחודיותו של דור השביעי והשתמש במשל של פלאפונים. מבצע זה הכה גלים ברחבי הארץ עקב צורתו החדשנית והיווה נקודת ציון משמעותית בהתפתחותו וגדילתו של הארגון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] עמד מבצע ההכנה לי' שבט תחת הכותרת &quot;בקיוון&quot; - המבצע התמקד בנושא שלושת הקווים של תורה, עבודה וגמילות חסדים. במהלך המבצע חולקו לכל משתתפת כרטיסי רב-קו וכרטיסיות שבעזרתן התבצע הדיווח על המשימות במבצע.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] עמד המבצע תחת הכותרת &quot;גאולה בתלת מימד&quot; - ועסק בנושא גאולה ומשיח בעבר, בהווה ובעתיד. חוברת המבצע הגיעה בתוך קופסה של משקפי תלת מימד.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] התחדש והתרענן המבצע. הוא עמד תחת הכותרת &quot;תמשיכי&quot;- בנושא המשכת ה[[שכינה]] מתוך מאמר באתי לגני תשי&quot;א. המבצע התנהל כולו באמצעים טכנולוגיים חדישים, כאשר הלימוד מתבצע מתוך קליפ יומי מגוון והמשימות מגיעות לכל משתתפת בהודעות SMS.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] נקרא המבצע &quot;ראש בראש&quot; - ראש הדור בראש שלך, ועסק בקשר האישי עם הרבי. אחיות התמימים קיבלו דיסק-און-קי מעוצב עם סמל הארגון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] נקרא המבצע &quot;רגע האמת&quot;. לכבוד המבצע הארגון הוציא שעוני יד מיוחדים עם סמל המבצע אותו ענדי הבנות המשתתפות.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] נקרא המבצע &quot;מצב גאולה&quot;, והוא עסק בלחיות גאולה כפשוטו. הסיפור מאחורי המבצע הוא על חסיד שישב בעגלה מוקף בחביות משקה קופא מקור ורק כאשר הכניס לתוכו מהמשקה התחמם באמת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] נקרא המבצע &quot;אחד ודי&quot; והוא עסק בכוח שיש לכל פעולה שלנו כדי להביא את הגאולה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] נקרא המבצע &quot;נוגע בעצם&quot; והוא עסק באחריות העצומה שלנו דווקא להבאת הגאולה. כמו בעל עסק שכל עניני המפעל נוגעים לו ממש והוא לא מרפה מהם עד שמצליח.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] נקרא המבצע &quot;שחקי אותה&quot; והוא עסק במענה הידוע של [[רבי שניאור זלמן (אדמו&quot;ר הזקן)| האדמו&quot;ר הזקן]] אל המתנגדים שכשמסגלים צורת התנהגות מסוימת אפילו שבתחילה זו רק הצגה בסופו של דבר ההצגה נדבקת והופכת לחלק מהטבע.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] נקרא המבצע &quot;קיבלתי עבור&quot; והוא עסק בקבלת המלכות של [[הרבי]]. כל אחת שהשתתפה במבצע קיבלה פסיפס מרהיב של בית המקדש להכנה.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] נקרא המבצע &quot;בראש חוצות&quot; והוא עסק בהפצת בשורת הגאולה והגואל בראש חוצות מבלי להתחשב בהגבלות העולם, לקראת המבצע הוצאה חוברת הסבר מיוחדת וכל אחת קיבלה תיק ממותג מבית [[אחות התמימים בארץ הקודש| אחות התמימים]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] נקרא המבצע &quot;הווה פשוט&quot; והוא עסק בעובדת היות הרבי [[חי וקיים]] כעובדה פשוטה ומקובלת.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] נקרא המבצע &quot;על חם&quot; והוא עסק בכך שמשיח יתפוס אותנו מוכנות ולהוטות לביאתו.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ה]] נקרא המבצע &quot;סטארטאפ&quot; בהתבססות על [[השיחה הידועה]] ובכדי לעודד רעיונות יצירתיים ומהפכניים להבאת הגאולה.<br /> <br /> ===כנסי התעוררות והתחזקות===<br /> כינוס פתיחה בסביבות חודשי [[חשוון]] - [[כסלו (חודש)|כסלו]] בו מוצג ומוסבר הנושא השנתי.<br /> <br /> מידי שנה ב[[חודש ניסן]] מקיים האירגון בשיתוף עם אירגון [[נשי ובנות חב&quot;ד בארץ הקודש]] כנס ארצי לנשים ובנות בקשר עם [[כ&quot;ח ניסן התנש&quot;א| כ&quot;ח ניסן]]. בכינוס מתחזקות הנשים בקריאת הרבי &quot;[[עשו כל אשר ביכולתכם]]&quot; ובנושאים אקטואליים אחרים.<br /> בכינוס מתקיים &quot;חידון הדבר מלכות העולמי&quot; (ראה פיסקה) במסגרת &quot;מהפכת הדבר מלכות&quot;. שבו נבחנות בנות מכל הארץ בגילאי תיכון וסמינר על 30 שיחות משיחות הרבי בשנים [[דבר מלכות|התנש&quot;א - ה' תשנ&quot;ב]] בבקיאות עצומה.<br /> <br /> ===[[התוועדות|התוועדויות]] ארציות===<br /> במהלך השנה מתקיימם מספר אירועים ארציים על ידי פעילות הארגון.<br /> *ימי היערכות לנציגות הראשיות. (בכל בית ספר ישנן שתי נציגות שאחראיות על כל פעילות האירגון בבית ספרם, תחתם יש נציגות בכל כיתה). בימי ההיערכות מתכוננות האחראיות לקראת שנת פעילות באחות.<br /> *הכנה ל[[נסיעה לרבי]] בחודש תשרי. בהתוועדות מתכוננות הבנות לקראת השהות בחצרות קודשנו ונפגשות עם הקבוצה והמדריכות.<br /> *[[התוועדות]] לשבות מבית חיינו - חודש חשוון.<br /> *שבת נציגות. שבה מתאספות כל הנציגות מרחבי הארץ להתחזק ולקבל כוחות. בשבת הזו פותחים בדרך כלל את מבצע י' שבט השנתי.<br /> <br /> ===שבת שכולה משיח===<br /> מדי שנה בחודשי החורף מקיים הארגון שבת אחדות לבנות התיכון והסמינרים, באווירה שכולה גאולה ומשיח. השבתונים מתקיימים בקמפוסים מפוארים ומופקים ברמה מקצועית, ומושכים אליהם קרוב לאלף משתתפות.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ד, עקב הביקוש הרב וריבוי המשתתפות, פוצלה שבת שכולה משיח לשתי שבתות נפרדות, האחת לכיתות י&quot;ב וסמינר בה הושם דגש רב יחסית על נושאי הבית היהודי והשניה לבנות כיתות ט'- י&quot;א.<br /> <br /> כותרות השבתות בשנים קודמות:<br /> *תשע&quot;ב: '''ופרצת - כי מחכים לך בחוץ''', בנושא [[הפצת המעיינות]] ושליחות.<br /> *תשע&quot;ג: '''מקובל עלי''', בנושא קבלת המלכות.<br /> *תשע&quot;ד: '''נחיה ונראה''', בנושא חיות בענייני משיח וגאולה, שבת לבנות י&quot;ב והסמינר, '''גם אני גאולה''', בנושא הבית היהודי וגאולה פרטית. שבת לבנות כיתות ט'- י&quot;א.<br /> *תש&quot;פ: '''זווית ישרה''', כל אחת יכולה לבחור איך להסתכל על העולם במשקפיים של גאולה.<br /> *תשפ&quot;א: שבת במתכונת סניפית מיוחדת '''משוחררת'''. השבת התקיימה בקבוצות פרטיות בעקבות הקורונה.<br /> *תשפ&quot;ב: שבת לבנות התיכון: '''דימיון מודרך'''. שבת לבנות הסמינר: '''הגלה נא'''.<br /> *תשפ&quot;ג: '''הרגלך בקודש''', נרגיל את עצמינו למצב של גאולה שהוא בעצם המצב הטבעי שלנו.<br /> *תשפ&quot;ד: '''היכון אכן צא''', משיח בא פתאום, אנחנו נהיה מוכנות.<br /> *תשפ&quot;ה: '''בחלום השביעי''', גאולה זה החלום של הרבי שנתן לכל אחת מאיתנו להיות חלק ממנו.<br /> <br /> ===פעילות אחותי===<br /> החל משנת תשע&quot;ו, מפעיל הארגון תוכנית בשם 'אחותי' התוכנית היא פעילות שבועית לבנות התיכון, כל כיתה מלווה במדריכה אישית שעורכת פעילויות שבועיות והתוועדויות לקראת תאריכים חסידיים. מטרת התוכנית היא להציף נושאים הנוגעים לחיי היום יום של הבנות ולחזק את האמונה וההתקשרות לרבי. לכיתות הבוגרות מתקיימת תוכנית מיוחדת ללימוד הדבר מלכות בצורה מעשית ונוגעת לחיים.<br /> <br /> ==אחותשרי==<br /> אחד מפעולותיו המיוחדות של הארגון מתבטא במהלך [[נסיעה לרבי| הנסיעה לרבי]] בחודש תשרי, בחודש זה מקבלות הבנות מעטפת חסידית יחודיית גשמית ורוחנית במשך כל החודש כולו.<br /> כ-500 בנות משתתפות בפעילות תשרי ב-770.<br /> <br /> === ההכנה לנסיעה ===<br /> הפעילות מתחילה מההכנה לנסיעה, מידי שנה בחודש אלול מקבלות הבנות הרשומות לקבוצה חוברת הכנה על חשיבות הנסיעה ומשתתפות במבצע מיוחד המקדם רוחנית לקראת הנסיעה. נערכת גם התוועדות הכנה לנסיעה, שבה הבנות גם פוגשות את המדריכות והצוות.<br /> === כנס פתיחה ===<br /> הכנס נערך בקראון הייטס בשבוע של פתיחת הקבוצה. בכנס מדובר על הזכות להיות אצל הרבי בחודש החגים, ועצות איך לנצל את הזמן המיוחד.<br /> === שיעורים ===<br /> מדי יום מתקיים שיעור בוקר, ושלושה שיעורים אחרי התפילה ע&quot;י רבנים בנושאי חסידות שונים.<br /> === קבצים ===<br /> פרוייקט מרכזי באירגון הוא חלוקת קבצים מלווים לכל החודש בנושאים פרקטיים ולימודיים.<br /> <br /> * '''קבצים מרכזיים''' - קובץ ראשון כולל שיחות ומאמרים לימי ר&quot;ה - עד יום הכיפורים ועשרת ימי תשובה, וקובץ שני מכיל שיחות ומאמרים לימי חג הסוכות. הקובץ נועד להקל על מציאת החומר ללימוד.<br /> * '''קבצי שבת''' - מידי שנה מחולקים ארבעה קבצים יחודיים בנושאים שונים, בהם מושקעת עבודה רבה בליקוט, עריכה והגהה ע&quot;י רבנים ואנשי חינוך. הקבצים עוסקים בענינים שעל הפרק, רעיונות מרכזיים בחינוך, ובעיקר - חידושי הדור השביעי והעמקה בהם.<br /> * '''קובץ א גוטע נאכט''' - מחולק לפי ימי החודש ובו לכל יום: חת&quot;ת ורמב&quot;ם יומיים, סיפור חסידי, אגרות קודש, ופירוט סדר היום שלמחרת בבית רבינו.<br /> * '''קובץ חבל&quot;ז''' - מידי שנה מתקיים במשך יומיים סמינריון מיוחד ובו נבחר נושא שעליו מתקיימים שיעורים והרצאות. בנוסף לכל יום חוברת עיונית מלווה בנושא היומי.<br /> <br /> ==בעבר==<br /> ===הכנה לנסיעה לרבי===<br /> בעבר (החל משנת [[תשס&quot;ז]]), קיים הארגון בפגרת הקיץ מבצע לימוד בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] במטרה להקל את צבירת הכסף לרכישת כרטיס [[נסיעה לרבי]]. המבצעים התאפיינו בשימת דגש מיוחד על לימוד [[תניא בעל פה]], ובשינון שיחות בעניני גאולה ומשיח.<br /> <br /> היקף סכומי הכספים שחולקו במסגרת מבצע זה, הגיעו לעשרות אלפי דולרים בשנה, ומומנו בעיקרם על ידי הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]].<br /> <br /> ===אחו&quot;ת סנטר===<br /> [[קובץ:אחות סנטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|סמל המחלקה]]<br /> ב[[חודש שבט]] [[תשע&quot;ב]] פתח הארגון מחלקה המרכזת שמות ופרטים של צעירות המוכנות לסייע לשלוחים ולמנהלי בתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, מתוך מטרה להניע את בנות חב&quot;ד ברחבי הארץ לפעול בתוך המסגרות הקיימות, למנף את הפעילות, וליצור התאמה בין הדרישות והיכולות של הבנות לבין הצרכים של השלוחים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66458 דיווח באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אחות התמימים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אחות בבית המלך''', פרקי היסטוריה - לרגל חג הגאולה י&quot;ב-י&quot;ג תמוז ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://achot.co.il/ דף הבית של אחות התמימים בארץ הקודש]'''<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=79833&amp;tag=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חדשות על פעילות הארגון] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] הישן {{אינפו}}<br /> <br /> *[https://chabad.info/tag/%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/ חדשות על פעילות הארגון] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:פעילות נשית]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=793894 2025-08-13T11:21:56Z

<p>69.113.153.217: /* פעולות הארגון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אחות התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|לוגו הארגון]]<br /> ארגון '''אחות התמימים בארץ הקודש''' הוא תנועת נוער חב&quot;די לבנות, ופועל להעשרת הידע החסידי וה[[התקשרות]] ל[[הרבי|רבי]] בקרב כ-90 סניפים בהם חברות בנות התיכונים והסמינרים ברחבי הארץ.<br /> [[קובץ:יום עיון.jpg|שמאל|ממוזער|מודעה המזמינה ליום עיון של הארגון]]<br /> <br /> הארגון הוקם בשנת [[תשס&quot;ח]] על ידי הרבנית [[יפה קדוש]], שמו לקוח מאגודת [[אחות התמימים]] שנוסדה ב[[ריגא]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרצ&quot;ו]], והוא מפעיל כיום סניפים בקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון מפורסם במיוחד ביכולת ההתחדשות שלו, וברעיונות המקוריים והיצירתיים להציג את המשימות והדרישות בצורה קלילה וסוחפת, בגישה מיוחדת הוא מצליח לחדור אל בנות גילאי התיכון ולהנגיש להן את דברי הרבי והוראותו מתוך מבט עדכני.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[חודש תשרי]] [[תשס&quot;ח]] נסעה הרבנית יפה קדוש לרבי ל[[חג הסוכות]] בעקבות [[מענה]] שקיבלה מהרבי [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|באמצעות האגרות קודש]] על קושי מסויים שהתעורר במשפחתה, בזמן שהותה ב[[מרכז חב&quot;ד העולמי 770]] התגבשה סביבה קבוצת בחורות שנסעו לרבי לחודש תשרי והיא שימשה להם כ[[משפיע|משפיעה]], עם שובה ל[[ישראל (ארץ)|ישראל]] המשיכה בעריכת פעילויות לבנות חב&quot;ד ויחד עם הרבנית ציפורה מיידנצ'יק הקימה את עמותת אחות התמימים בארץ הקודש.<br /> <br /> בשנותיו הראשונות של הארגון הפעילות מומנה על ידי הרבנית קדוש ועל ידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]] באמצעות [[קרן דור דעה]]{{הערה|ראיון עם הרבנית יפה קדוש, מגזין אחות השנתי תשפ&quot;ד של ארגון אחות התמימים בארץ הקודש.}}.<br /> <br /> כיום הארגון עורך קמפיין מימון המונים שנתי.<br /> <br /> ==סמל הארגון==<br /> סמל הארגון מורכב מצורת תוף מרים, האמירה מאחורי סמליל זה הינה בעלת משמעות עמוקה של ציפייה לגאולה.<br /> <br /> כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, נשות ישראל פצחו בשירה: {{ציטוטון|ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את-התוף בידה, ותצאנה כל-הנשים אחריה בתופים ובמחולות}}{{הערה|שמות פרק טו, פסוק כ.}}, ובמהלך השירה השתמשו בתופים שהיו בידן. גדולי ישראל{{הערה|פירוש רש&quot;י, שם.}} שאלו מניין היה להם תופים, וביארו שהן הכינו את התופים עוד במצרים לפני השחרור בפועל, מכיוון שהיו בטוחות בגאולה הקרובה ובניסים שיהיו עד כדי עשיית הכנות מוחשיות לשירת התודה שתכננו לשאת.<br /> <br /> לוגו זה, מסמל את התקווה הקרובה לשיר את שירת הגאולה, את האמונה החזקה בביאת המשיח ואת תפקידן של בנות ישראל בנושא זה.<br /> <br /> ==פעולות הארגון==<br /> כ-90 סניפים פזורים ברחבי ארץ הקודש, ובהם פעילות שגרתית ועונתית מותאמת לבנות תיכון וסמינר, בפעילות שמים דגש על התקשרות ועל חיות מיוחדת בענייני [[משיח וגאולה]] ופרסום [[נבואת הגאולה]], הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]], ועוד עניינים השייכים לדרכי החסידות ולהתקשרות לרבי מלך המשיח.<br /> <br /> ===מבצעים עונתיים===<br /> ====מבצע הכנה לי' שבט====<br /> מדי שנה מקיים הארגון בשבועות הסמוכים ליום [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קבלת הנשיאות של הרבי]] ב[[י' שבט]] מבצע הכנה רחב היקף, הכולל בדרך כלל לימוד ומשימות יומיות.<br /> <br /> התנופה במבצעי ההכנה לי' שבט החלה בשנת [[תשע&quot;א]], אז הוציא הארגון לאור מבצע תחת הכותרת &quot;משתדרגים&quot;, שעסק בייחודיותו של דור השביעי והשתמש במשל של פלאפונים. מבצע זה הכה גלים ברחבי הארץ עקב צורתו החדשנית והיווה נקודת ציון משמעותית בהתפתחותו וגדילתו של הארגון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] עמד מבצע ההכנה לי' שבט תחת הכותרת &quot;בקיוון&quot; - המבצע התמקד בנושא שלושת הקווים של תורה, עבודה וגמילות חסדים. במהלך המבצע חולקו לכל משתתפת כרטיסי רב-קו וכרטיסיות שבעזרתן התבצע הדיווח על המשימות במבצע.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] עמד המבצע תחת הכותרת &quot;גאולה בתלת מימד&quot; - ועסק בנושא גאולה ומשיח בעבר, בהווה ובעתיד. חוברת המבצע הגיעה בתוך קופסה של משקפי תלת מימד.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] התחדש והתרענן המבצע. הוא עמד תחת הכותרת &quot;תמשיכי&quot;- בנושא המשכת ה[[שכינה]] מתוך מאמר באתי לגני תשי&quot;א. המבצע התנהל כולו באמצעים טכנולוגיים חדישים, כאשר הלימוד מתבצע מתוך קליפ יומי מגוון והמשימות מגיעות לכל משתתפת בהודעות SMS.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] נקרא המבצע &quot;ראש בראש&quot; - ראש הדור בראש שלך, ועסק בקשר האישי עם הרבי. אחיות התמימים קיבלו דיסק-און-קי מעוצב עם סמל הארגון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] נקרא המבצע &quot;רגע האמת&quot;. לכבוד המבצע הארגון הוציא שעוני יד מיוחדים עם סמל המבצע אותו ענדי הבנות המשתתפות.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] נקרא המבצע &quot;מצב גאולה&quot;, והוא עסק בלחיות גאולה כפשוטו. הסיפור מאחורי המבצע הוא על חסיד שישב בעגלה מוקף בחביות משקה קופא מקור ורק כאשר הכניס לתוכו מהמשקה התחמם באמת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] נקרא המבצע &quot;אחד ודי&quot; והוא עסק בכוח שיש לכל פעולה שלנו כדי להביא את הגאולה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] נקרא המבצע &quot;נוגע בעצם&quot; והוא עסק באחריות העצומה שלנו דווקא להבאת הגאולה. כמו בל עסק שכל עניני המפעל נוגעים לו ממש והוא לא מרפה מהם עד שמצליח.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] נקרא המבצע &quot;שחקי אותה&quot; והוא עסק במענה הידוע של [[רבי שניאור זלמן (אדמו&quot;ר הזקן)| האדמו&quot;ר הזקן]] אל המתנגדים שכשמסגלים צורת התנהגות מסוימת אפילו שבתחילה זו רק הצגה בסופו של דבר ההצגה נדבקת והופכת לחלק מהטבע.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] נקרא המבצע &quot;קיבלתי עבור&quot; והוא עסק בקבלת המלכות של [[הרבי]]. כל אחת שהשתתפה במבצע קיבלה פסיפס מרהיב של בית המקדש להכנה.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] נקרא המבצע &quot;בראש חוצות&quot; והוא עסק בהפצת בשורת הגאולה והגואל בראש חוצות מבלי להתחשב בהנהגות העולם, לקראת המבצע הוצאה חוברת הסבר מיוחדת וכל אחת קיבלה תיק ממותג מבית [[אחות התמימים בארץ הקודש| אחות התמימים]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] נקרא המבצע &quot;הווה פשוט&quot; והוא עסק בעובדת הרבי [[חי וקיים]] כעובדה פשוטה ומקובלת.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] נקרא המבצע &quot;על חם&quot; והוא עסק בכך שמשיח יתפוס אותנו מוכנות ולהוטות לביאתו.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ה]] נקרא המבצע &quot;סטארטאפ&quot; בהתבססות על [[השיחה הידועה]] ובכדי לעודד רעיונות יצירתיים ומהפכניים להבאת הגאולה.<br /> <br /> ===כנסי התעוררות והתחזקות===<br /> כינוס פתיחה בסביבות חודשי [[חשוון]] - [[כסלו (חודש)|כסלו]] בו מוצג ומוסבר הנושא השנתי.<br /> <br /> מידי שנה ב[[חודש ניסן]] מקיים האירגון בשיתוף עם אירגון [[נשי ובנות חב&quot;ד בארץ הקודש]] כנס ארצי לנשים ובנות בקשר עם [[כ&quot;ח ניסן התנש&quot;א| כ&quot;ח ניסן]]. בכינוס מתחזקות הנשים בקריאת הרבי &quot;[[עשו כל אשר ביכולתכם]]&quot; ובנושאים אקטואליים אחרים.<br /> בכינוס מתקיים &quot;חידון הדבר מלכות העולמי&quot; (ראה פיסקה) במסגרת &quot;מהפכת הדבר מלכות&quot;. שבו נבחנות בנות מכל הארץ בגילאי תיכון וסמינר על 30 שיחות משיחות הרבי בשנים [[דבר מלכות|התנש&quot;א - ה' תשנ&quot;ב]] בבקיאות עצומה.<br /> <br /> ===[[התוועדות|התוועדויות]] ארציות===<br /> במהלך השנה מתקיימם מספר אירועים ארציים על ידי פעילות הארגון.<br /> *ימי היערכות לנציגות הראשיות. (בכל בית ספר ישנן שתי נציגות שאחראיות על כל פעילות האירגון בבית ספרם, תחתם יש נציגות בכל כיתה). בימי ההיערכות מתכוננות האחראיות לקראת שנת פעילות באחות.<br /> *הכנה ל[[נסיעה לרבי]] בחודש תשרי. בהתוועדות מתכוננות הבנות לקראת השהות בחצרות קודשנו ונפגשות עם הקבוצה והמדריכות.<br /> *[[התוועדות]] לשבות מבית חיינו - חודש חשוון.<br /> *שבת נציגות. שבה מתאספות כל הנציגות מרחבי הארץ להתחזק ולקבל כוחות. בשבת הזו פותחים בדרך כלל את מבצע י' שבט השנתי.<br /> <br /> ===שבת שכולה משיח===<br /> מדי שנה בחודשי החורף מקיים הארגון שבת אחדות לבנות התיכון והסמינרים, באווירה שכולה גאולה ומשיח. השבתונים מתקיימים בקמפוסים מפוארים ומופקים ברמה מקצועית, ומושכים אליהם קרוב לאלף משתתפות.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ד, עקב הביקוש הרב וריבוי המשתתפות, פוצלה שבת שכולה משיח לשתי שבתות נפרדות, האחת לכיתות י&quot;ב וסמינר בה הושם דגש רב יחסית על נושאי הבית היהודי והשניה לבנות כיתות ט'- י&quot;א.<br /> <br /> כותרות השבתות בשנים קודמות:<br /> *תשע&quot;ב: '''ופרצת - כי מחכים לך בחוץ''', בנושא [[הפצת המעיינות]] ושליחות.<br /> *תשע&quot;ג: '''מקובל עלי''', בנושא קבלת המלכות.<br /> *תשע&quot;ד: '''נחיה ונראה''', בנושא חיות בענייני משיח וגאולה, שבת לבנות י&quot;ב והסמינר, '''גם אני גאולה''', בנושא הבית היהודי וגאולה פרטית. שבת לבנות כיתות ט'- י&quot;א.<br /> *תש&quot;פ: '''זווית ישרה''', כל אחת יכולה לבחור איך להסתכל על העולם במשקפיים של גאולה.<br /> *תשפ&quot;א: שבת במתכונת סניפית מיוחדת '''משוחררת'''. השבת התקיימה בקבוצות פרטיות בעקבות הקורונה.<br /> *תשפ&quot;ב: שבת לבנות התיכון: '''דימיון מודרך'''. שבת לבנות הסמינר: '''הגלה נא'''.<br /> *תשפ&quot;ג: '''הרגלך בקודש''', נרגיל את עצמינו למצב של גאולה שהוא בעצם המצב הטבעי שלנו.<br /> *תשפ&quot;ד: '''היכון אכן צא''', משיח בא פתאום, אנחנו נהיה מוכנות.<br /> *תשפ&quot;ה: '''בחלום השביעי''', גאולה זה החלום של הרבי שנתן לכל אחת מאיתנו להיות חלק ממנו.<br /> <br /> ===פעילות אחותי===<br /> החל משנת תשע&quot;ו, מפעיל הארגון תוכנית בשם 'אחותי' התוכנית היא פעילות שבועית לבנות התיכון, כל כיתה מלווה במדריכה אישית שעורכת פעילויות שבועיות והתוועדויות לקראת תאריכים חסידיים. מטרת התוכנית היא להציף נושאים הנוגעים לחיי היום יום של הבנות ולחזק את האמונה וההתקשרות לרבי. לכיתות הבוגרות מתקיימת תוכנית מיוחדת ללימוד הדבר מלכות בצורה מעשית ונוגעת לחיים.<br /> <br /> ==אחותשרי==<br /> אחד מפעולותיו המיוחדות של הארגון מתבטא במהלך [[נסיעה לרבי| הנסיעה לרבי]] בחודש תשרי, בחודש זה מקבלות הבנות מעטפת חסידית יחודיית גשמית ורוחנית במשך כל החודש כולו.<br /> כ-500 בנות משתתפות בפעילות תשרי ב-770.<br /> <br /> === ההכנה לנסיעה ===<br /> הפעילות מתחילה מההכנה לנסיעה, מידי שנה בחודש אלול מקבלות הבנות הרשומות לקבוצה חוברת הכנה על חשיבות הנסיעה ומשתתפות במבצע מיוחד המקדם רוחנית לקראת הנסיעה. נערכת גם התוועדות הכנה לנסיעה, שבה הבנות גם פוגשות את המדריכות והצוות.<br /> === כנס פתיחה ===<br /> הכנס נערך בקראון הייטס בשבוע של פתיחת הקבוצה. בכנס מדובר על הזכות להיות אצל הרבי בחודש החגים, ועצות איך לנצל את הזמן המיוחד.<br /> === שיעורים ===<br /> מדי יום מתקיים שיעור בוקר, ושלושה שיעורים אחרי התפילה ע&quot;י רבנים בנושאי חסידות שונים.<br /> === קבצים ===<br /> פרוייקט מרכזי באירגון הוא חלוקת קבצים מלווים לכל החודש בנושאים פרקטיים ולימודיים.<br /> <br /> * '''קבצים מרכזיים''' - קובץ ראשון כולל שיחות ומאמרים לימי ר&quot;ה - עד יום הכיפורים ועשרת ימי תשובה, וקובץ שני מכיל שיחות ומאמרים לימי חג הסוכות. הקובץ נועד להקל על מציאת החומר ללימוד.<br /> * '''קבצי שבת''' - מידי שנה מחולקים ארבעה קבצים יחודיים בנושאים שונים, בהם מושקעת עבודה רבה בליקוט, עריכה והגהה ע&quot;י רבנים ואנשי חינוך. הקבצים עוסקים בענינים שעל הפרק, רעיונות מרכזיים בחינוך, ובעיקר - חידושי הדור השביעי והעמקה בהם.<br /> * '''קובץ א גוטע נאכט''' - מחולק לפי ימי החודש ובו לכל יום: חת&quot;ת ורמב&quot;ם יומיים, סיפור חסידי, אגרות קודש, ופירוט סדר היום שלמחרת בבית רבינו.<br /> * '''קובץ חבל&quot;ז''' - מידי שנה מתקיים במשך יומיים סמינריון מיוחד ובו נבחר נושא שעליו מתקיימים שיעורים והרצאות. בנוסף לכל יום חוברת עיונית מלווה בנושא היומי.<br /> <br /> ==בעבר==<br /> ===הכנה לנסיעה לרבי===<br /> בעבר (החל משנת [[תשס&quot;ז]]), קיים הארגון בפגרת הקיץ מבצע לימוד בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] במטרה להקל את צבירת הכסף לרכישת כרטיס [[נסיעה לרבי]]. המבצעים התאפיינו בשימת דגש מיוחד על לימוד [[תניא בעל פה]], ובשינון שיחות בעניני גאולה ומשיח.<br /> <br /> היקף סכומי הכספים שחולקו במסגרת מבצע זה, הגיעו לעשרות אלפי דולרים בשנה, ומומנו בעיקרם על ידי הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]].<br /> <br /> ===אחו&quot;ת סנטר===<br /> [[קובץ:אחות סנטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|סמל המחלקה]]<br /> ב[[חודש שבט]] [[תשע&quot;ב]] פתח הארגון מחלקה המרכזת שמות ופרטים של צעירות המוכנות לסייע לשלוחים ולמנהלי בתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, מתוך מטרה להניע את בנות חב&quot;ד ברחבי הארץ לפעול בתוך המסגרות הקיימות, למנף את הפעילות, וליצור התאמה בין הדרישות והיכולות של הבנות לבין הצרכים של השלוחים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66458 דיווח באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אחות התמימים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אחות בבית המלך''', פרקי היסטוריה - לרגל חג הגאולה י&quot;ב-י&quot;ג תמוז ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://achot.co.il/ דף הבית של אחות התמימים בארץ הקודש]'''<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=79833&amp;tag=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חדשות על פעילות הארגון] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] הישן {{אינפו}}<br /> <br /> *[https://chabad.info/tag/%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/ חדשות על פעילות הארגון] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:פעילות נשית]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=793043 2025-08-10T09:52:30Z

<p>69.113.153.217: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גינזבעערג.png|ממוזער|הרב גינזבורג]]<br /> הרב '''אהרון יקותיאל גינזבורג{{הערה|מאויית גם '''גינסבערג''', או '''גאנזבורג'''.}}''', הוא שליח הרבי בשכונת [[בורו פארק]] שבברוקלין, מנהל בית חב&quot;ד המקומי, והמארגן האחראי של חגיגות [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] ו[[שמחת בית השואבה]] בעלות מספר המשתתפים הגדולות בעולם. שימש בעבר כמנהל [[היכל מנחם בורו פארק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב משה יוסף גינזבורג וללאה.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]], ובעודו בחור היה שותף עם מקימי המערכת [[חסידות שעל הטלפון]], ולאחר סיום מסלול לימודיו בישיבה נמנה על הקבוצה השלישית של [[התלמידים השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים סידני]] באוסטרליה, בין השנים [[תש&quot;נ]]-[[תשנ&quot;ב]]. ב[[חורף]] [[תשנ&quot;ב]] ארגן - יחד עם [[תמימים]] נוספים את 'מבצע בשורות טובות' - לדאוג שהתמימים מכל רחבי תבל יבשרו לרבי בשורות טובות רבות ככל האפשרי, כשהמארגנים (וכן המשתתפים) זוכים לקבל על כך תשובות עידוד מהרבי.<br /> <br /> לאחר חתונתו עם רעייתו שטערנא שרה בת הרב [[אהרן יעקב שווי]], במהלך השנה הראשונה שלאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] החל לשמש כשליח הרבי בשכונת [[בורו פארק]], וכחלק מפעולותיו בשכונה שימש כמנהל [[היכל מנחם (בורו פארק)|היכל מנחם]].<br /> <br /> מבין פעולותיו המפורסמות הוא חגיגת [[שמחת בית השואבה]] ו[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] שמארגן בשכונת בורו פארק, שנחשבות לחגיגות הגדולות בעולם עם מספר המשתתפים הרב ביותר.<br /> [[קובץ:אהרן יקותיאל גינסבערג.jpg|ממוזער|הרב גינזבורג נואם ב[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] הגדולה בעולם, אותה מארגן מידי שנה במקום שליחותו ב[[בורו פארק]]]]<br /> <br /> רעייתו שטערנא שרה מנהלת גן ילדים, ובית ספר יום ללימודי יהדות. בנוסף עוסקת בכתיבה ובהנחיית סדנאות{{הערה|ספרה '''Your Awesome Self''' שיצא לאור בשנת [[תשע&quot;ט]] עוסק ב-12 אבני דרך להעצמה אישית והגעה לאושר, לאור [[12 הפסוקים]] שייסד הרבי להנחלת החינוך היהודי, והוא מעוטר בהקדמה מאת הפסיכיאטר הרב ד&quot;ר [[אברהם טברסקי]].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' ישראל מאיר גינזבורג{{הערה|נפטר ערירי ב[[ה' ניסן]] [[תשע&quot;ז]].}}<br /> *בנו, הרב לוי יצחק גינזבורג<br /> *חתנו, הרב יחימלך הכהן פרידמן - משגיח בישיבת תות&quot;ל המרכזית - 770 בית משיח<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן גינזבורג<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גינזבורג, אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באזורים חרדיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שוויי]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1&diff=790861 2025-08-03T02:59:17Z

<p>69.113.153.217: /* מגיד שיעורים */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רב פרוס מכפר חב&quot;ד|אחר=שליח הרבי בבוסטון|ראו=[[חיים פרוס (בוסטון)]]}}<br /> [[קובץ:חיים פרוס תשע''ז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים פרוס]]<br /> [[קובץ:פרוס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים פרוס]]<br /> הרב '''חיים פרוס''' (נולד ב[[י&quot;ט אדר]] [[תשכ&quot;ג]], 1963) הוא מרצה ב[[מכללת בית רבקה כפר חב&quot;ד]] ומרבני [[בית ההוראה כפר חב&quot;ד]]. מחבר הספרים: &quot;ברכות הנהנין המבואר&quot; ו&quot;מים חיים&quot; על הלכות טהרת המשפחה.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[י&quot;ט אדר]] [[תשכ&quot;ג]] ב[[ריגא]] שב[[לטביה]] שהייתה תחת ברית המועצות באותם שנים, להוריו ר' [[דובער פרוס]] והינדא.<br /> <br /> בהיותו בגיל שנתיים עלו הוריו לישראל והתיישבו ב[[כפר חב&quot;ד]], והוא נכנס ללמוד במוסדות המקומיים.<br /> <br /> בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשמ&quot;ג]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] במחיצת [[הרבי]].<br /> <br /> [[נישואין|נישא]] לרעייתו דבורה, בתו של הרב [[יעקב כץ]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] בר&quot;ח שבט תשמ&quot;ה באולם של בית הכנסת בית מנחם וקבע את מגוריו בשכונת '[[השיכונים החדשים|השיכונים]]' ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == מגיד שיעורים==<br /> <br /> בעקבות בקשתו של הרבי [[הקהלת קהילות|להקהיל קהילות]] ולייסד שיעורי תורה, נסע ל[[שבת]] שלפני [[חג השבועות]] (שנת [[תשמ&quot;ו]]) עם אברכים נוספים מ[[כפר חב&quot;ד]] ל[[קריית אונו]] לדבר ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] על עניני החג. בעקבות אותו ביקור נוסדו שלושה שיעורים קבועים בבתי כנסת, המתקיימים מאז למעלה משלושים וחמש שנה.<br /> <br /> בנוסף לשיעורים הוותיקים מוסר הרב פרוס שיעורים קבועים בכל ימות השבוע, והרצאות [[הלכה]] בקהילות שונות.<br /> <br /> ==מגיד שיעור==<br /> משנת תשמ&quot;ח ועד תשס&quot;ה שימש כמגיד שיעור בישיבת אחי תמימים בראשון לציון ולאחרי זה בכפר חב&quot;ד, כיהן כמגיד שיעור בשיעור א' ובהמשך בשיעור ב' ובהמשך בשיעור ג'. שימש גם כנושא ונותן בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] בין השנים [[תשמ&quot;ח]] ל[[תשס&quot;ב]].<br /> <br /> ==ראש ישיבה==<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] התמודד על רבנות קהילת חב&quot;ד ב[[אלעד]] אך לא נבחר בהתמודדות מול הרבנים האחרים. בסיומה של אותה שנה החל לכהן כראש הישיבה החדשה שנפתחה במתחם [[ישיבת הבוכרים]] במשך 3 שנים{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> הרב פרוס עוסק בפסיקת הלכות לציבור שנים רבות ומשמש כמו&quot;צ בבית הוראה בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> *[[סדר ברכות הנהנין המבואר]], [[תשס&quot;ז]].<br /> *[[מים חיים]] - הלכות [[טהרת המשפחה]], [[תשע&quot;ה]].<br /> *חוברת - הלכות [[שבת]], [[תשע&quot;ח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב אריה פרוס - [[שליח]] הרבי ב[[אשקלון]].<br /> *בנו, ר׳ יחיאל פרוס - [[רחובות]].<br /> *חתנו, הרב ישראל גורביץ - [[שליח]] הרבי בקריית קריניצי [[רמת גן]].<br /> *חתנו, הרב אברהם וולף - שליח הרבי ביישוב עדי, עמק יזרעאל.<br /> *חתנו, הרב אורי וילהלם - [[שליח]] הרבי ביבנה.<br /> *חתנו, הרב שייקה גורליק - שליח הרבי ב[[גדרה]].<br /> *חתנו, הרב חיים קוט - [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל פרוס - שליח הרבי ב[[באר שבע]].<br /> *חתנו ר׳ מנחם מענדל כהן - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בנו, ר' שלמה פרוס - [[צפת]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a1/ פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים]''' של הרב פרוס באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב&quot;ד {{מכון הלכה}}<br /> * משה בן חיים, '''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_חיים_פרוס_הליכה_לערכאות_נגע_שצריך_לבער_מיוחד_83142.html הרב חיים פרוס: &quot;הליכה לערכאות - נגע שצריך לבער&quot; ● מיוחד]''', ראיון עם הרב פרוס באתר [[חב&quot;ד און ליין]], שבועות תשע&quot;ד. {{בםך}}.<br /> * הרב פרוס מתארח במדור '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=27754 מילה של חסיד]''' {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [https://col.org.il/news/16197 לקט דיני חנוכה] {{COL}}<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=32475 הרב חיים פרוס מתארח אצל מישל דור על נר חנוכה] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&amp;id=944 הרב חיים פרוס מתארח אצל מישל דור על דיני מזוזה] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: פרוס חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרוס]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:רבנים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=787313 2025-07-24T05:58:44Z

<p>69.113.153.217: הגהה</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש<br /> |תמונה=התמונה המרכזית צפת פ״ה.jpg<br /> |כתובית=תמונה של תלמידי הישיבה בשנת תשפ&quot;ה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]<br /> |תאריך יסוד=[[אייר]] [[תשל&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[צפת]]<br /> |מייסד ומנהל ראשון=הרב [[אליהו פרידמן]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב שלמה זלמן לבקיבקר, הרב [[ירון יחזקאל נאמן]]<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> |מספר תלמידים=480 (נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]])<br /> |ספר פלפולים=שערי ישיבה<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת|הערות התמימים ואנ&quot;ש]]<br /> |אתר אינטרנט=http://chabadzefat.com/<br /> |מפה=<br /> |מייסד=הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי ז&quot;ל}}<br /> [[קובץ:לוגו ישיבה צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל הישיבה]]<br /> [[קובץ:ייצ וילי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה הקודם - הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי|יוסף יצחק ווילשנסקי]] ע&quot;ה (בעת מסירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה ([[תשפ&quot;ג]]))]]<br /> '''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב&quot;ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ&quot;ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב&quot;ד ברחבי הארץ, נוסדה בשנת [[תשל&quot;ז]] על ידי הרב [[אליהו אריה פרידמן]] כמנהל גשמי ועל ידי [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב ווילשאנסקי]] והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר|לבקיבקר]] בעיר הקודש צפת וכחלק מעבודת השליחות. הישיבה מתאפיינת בחיות מיוחדת ב[[לימוד גאולה ומשיח|לימוד ענייני הגאולה]] ואמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|מלך המשיח]]. בישיבה לומדים נכון לשנת הלימודים תשפ&quot;ה 480 [[תמימים]].<br /> <br /> == שם הישיבה ==<br /> הישיבות שהוקמו בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]] נקראו &quot;תומכי תמימים&quot;. בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).<br /> <br /> חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור &quot;ישיבת תומכי תמימים צפת&quot; ובכמה מכתבים עבור &quot;ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת&quot;. ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב &quot;תומכי תמימים&quot; מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים{{הערה|ספר '''הישיבה''' עמוד 14, יצא לאור על ידי הישיבה וארגון אביחי&quot;ל, תשס&quot;ד.}}.<br /> <br /> בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה &quot;ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת&quot;{{הערה|[https://chabadzefat.com/wp-content/uploads/2020/02/שבעים-למלך-סופי-בלי-ביילדים.pdf קובץ שבעים למלך עמוד 5].}}.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ===ימי בראשית===<br /> [[קובץ:צפתי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הפנימיה]]<br /> [[קובץ:בוגרי צפת תשרי הקהל עו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] {{ש}}([[תשרי]] [[תשע&quot;ו]] - [[שנת הקהל]])]]<br /> בערך בשנת [[תשל&quot;ו]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. הרב [[אליהו אריה פרידמן]] היה זה שהגה את רעיון הקמת הישיבה והציעו בפני הרב [[אריה לייב קפלן]]. הרב פרידמן גם נטל על עצמו את העול לנהל את החלק הגשמי והכספי של הישיבה. במכתב הנושא את התאריך ט&quot;ו אלול, יום התייסדות [[תומכי תמימים]] כתב הרב קפלן לרבי שהרב פרידמן נטל על עצמו את העול והכספי ורוצים להקים את הישיבה. על כך השיב הרבי (בקשר לרב פרידמן): {{ציטוטון|הניסה בזה? המסוגל לזה? בכל אופן הרי יכול לנסות עתה -כשאין אחריות מוסד קיים עליו}}{{הערה|אגרות קודש (שבהוצאת [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]) חלק ל&quot;א ע' שו, על פי [https://col.org.il/news/133315 זכרון הרב קפלן]}}. לאחר שהצעת הקמת הישיבה הועלתה בפני הרבי, באמצעות הרב [[חודקוב]], לא איחרה ההסכמה לבוא. לאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בחודש [[אייר]] [[תשל&quot;ז|ה'תשל&quot;ז]] ישיבת חב&quot;ד בצפת.<br /> <br /> בצוות ניהול משרד הישיבה בתחילתה הייתה מרת [[יוכבד זלמנוב]] בסיוע בנה הרב [[משה זלמנוב]] שניהל את המשק עד לשנת [[תש&quot;מ]]. בשנת תשל&quot;ט מונה הרב [[יוחנן גוראריה]] למנהל גשמי ולאחריו מונה הרב [[רחמים אנטיאן]].<br /> <br /> הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ו[[משפיע]], וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה [[ר&quot;מ]] ו[[משגיח]] ראשי.<br /> <br /> ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.<br /> <br /> בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] שהתחיל את דרכו בישיבה כ[[משפיע]], כיהן במשך שנים רבות כמשפיע הראשי של הישיבה. גם בשנותיו האחרונות - למרות עיסוקיו הרבים המשיך [[משה מרדכי ארנשטיין|הרב ארנשטיין]] למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד, למסור שיעורי חסידות שבועיים ול[[התוועדות חסידית|התוועד]] עם התמימים אחת לכמה [[שבת]]ות.<br /> <br /> ===התפתחות הישיבה===<br /> החל משנת [[תשמ&quot;ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.<br /> <br /> הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.<br /> <br /> תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.<br /> <br /> ===כניסה למבני קבע===<br /> [[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]<br /> הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים וחדר האוכל, ה[[זאל]] שכן בבתי המדרש של &quot;וויז'ניץ טוניס&quot;, &quot;קרלין סטולין&quot; ו&quot;קוסוב&quot; בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה, עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.<br /> <br /> גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ&quot;א]] (1981) לאכסניה של קבע. [[בית הכנסת]] של הרידב&quot;ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב&quot;ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.<br /> <br /> ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.<br /> <br /> אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא &quot;מכון סמיכה&quot;, או את הקורס לספרות סת&quot;ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת&quot;ם. כמו כן הישיבה פתחה ישיבה חב&quot;ד ראשונה מסוגה בארץ, המשלבת לימודי מקצועות ביחד עם לימודי הקודש.<br /> [[קובץ:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]<br /> <br /> ===הישיבה כיום===<br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] התפרסמה הישיבה כישיבה שמובילה קו של [[התקשרות לרבי|התקשרות איתנה לרבי]] מלך המשיח שליט&quot;א ואמונה ב[[בשורת הגאולה]] יחד עם [[פרסום גאולה ומשיח]] מתוך דגש על [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהותו של מלך המשיח]] ו[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו]].<br /> <br /> בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי עזר, עם פתיחת זמן הקיץ תשפ&quot;ד הושלמה הרחבת הזאל.<br /> <br /> בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מדי שנה נבחנים תלמידים רבים מאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.<br /> <br /> הישיבה מוציאה לאור מזמן לזמן (על פי רוב - פעם בחודש) [[קובץ הערות]] עם חידושי תורה מתלמידי ורבני הישיבה, וכן מזמן לזמן (על פי רוב - פעם או פעמיים בשנה) ספר פלפולים.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ה]] לומדים בישיבה כ-480 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כ[[התלמידים השלוחים|תלמידים שלוחים]] בישיבות חב&quot;ד ברחבי תבל.<br /> <br /> הישיבה מתייחדת גם במספר של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים:<br /> * [[קעמפ אורו של משיח]].<br /> * [[יהדודס]] - מועדוניות יהדות לילדים שאינם שומרים תומ&quot;צ לע&quot;ע בסגנון פעילות ארגון [[של&quot;ה]].<br /> * ארגון [[ופרצת קוממיות]] - הפצת יהדות ביישובי הדרום.<br /> * ארגון [[ופרצת צפונה]] - הפצת יהדות ביישובי הצפון.<br /> * [[בית חב&quot;ד בהילולות הצדיקים]] (הפעיל בעיקר עם העולים לציונו של הרשב&quot;י והאר&quot;י).<br /> * ארגון [[צבאות ה']] ב[[צפת]].<br /> * שבתות צבאות השם.<br /> * [[מקהלת צבאות השם]].<br /> * קייטנות (דיי קעמפ) חב&quot;ד בפריסה ארצית: הבולטות שבהן, נחלקעמפ בנחלת הר חב&quot;ד, ב[[ביתר עלית]], [[פתח תקווה]] ו[[תל אביב]].<br /> * ערב עם חב&quot;ד - ערב הכולל תוכנית לכלל המקורבים של בחורי הישיבה<br /> * שיעורי תורה בטלפון, ועוד.<br /> <br /> ===מבנה הפנימיה===<br /> בשלהי שנת [[תשד&quot;מ]] עברה הפנימיה למבנה ששימש קודם לכן כמלון רקפת - בתחילה בשכירות, ולאחר מכן נרכש המבנה בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. בשל הקשיים בתשלום המשכנתא על המקום, נמצא תורם שהשתתף בעלות המשכנתא, אך כתנאי לכך רשם את המבנה על שמו. לאחר שנים נקלע התורם לקשיים ומכר את המבנה. מאז פתחה הישיבה במאבק משפטי על מנת להציל את המבנה ולהשאירו בידי הישיבה. במקביל ניסתה הישיבה לנהל משא ומתן על רכישת המבנה, ללא הצלחה.<br /> <br /> בתחילת שנת [[תשע&quot;ח]] הוצא צו פינוי מאת ההוצאה לפועל המורה לפנות את הפנימיה עד [[ג' בטבת]]. יום לפני הפינוי המיועד הודיע אילן שוחט, ראש העיר צפת על השהיית הפינוי{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ראש-העיר-צפת-הצו-לא-בוטל-הפינוי-הושהה/ ראש העיר צפת: &quot;הצו לא בוטל, הפינוי הושהה&quot;] {{אינפו}}}}. בהמשך לכך הצליחה הישיבה להגיע להסדר על מנת לרכוש את המבנה, אך לשם כך נדרש ממנה לגייס 24 מיליון ש&quot;ח עד ל[[י&quot;ב שבט]]. בחודש טבת תשע&quot;ח פתחה הישיבה בקמפיין גיוס כספים על מנת להגיע ליעד{{הערה|1=[http://chabad.info/news/המערכה-הגורלית-על-עתיד-הישיבה-•-כל-הפר/ המערכה הגורלית על עתיד הישיבה • כל הפרטים] {{אינפו}}}} ובתוך שבועיים השיגו את הסכום הנדרש וקנו את בנין הפנימיה.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ג אדר]] [[תשפ&quot;ב]], לאחר תכנון מפורט, החל שיפוץ יסודי של מבנה הפנימיה{{הערה|[https://chabad.info/news/765720/ התרגשות בישיבת חב&quot;ד בצפת שיפוץ הפנימיה יצא לדרך] {{*}} [https://chabad.info/news/767974/ טרקטורים עלו על הפנימיה]{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים. בין היתר מתקיים יום הורים מדי שנה למטרה זו.<br /> *[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[מאיר וילשאנסקי|מאיר ווילשאנסקי]]. <br /> *מראשי הישיבה: [[שלמה זלמן לבקיבקר|הרב שלמה זלמן לבקיבקר]].<br /> *[[ משגיח]] ראשי: הרב הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].<br /> *[[משפיע]] ראשי: הרב [[יוסף יצחק אופן]].<br /> *מנהלי גשמי: הרב [[זאב פרידמן]] והרב [[שניאור זלמן לבקיבקר]].<br /> <br /> {{טורים<br /> | תוכן = ===משפיעים:===<br /> '''שיעור א':'''<br /> *הרב [[מאיר וילשאנסקי]].<br /> *הרב [[עופר מיודובניק]].<br /> *הרב [[נפתלי טורין]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן מטוסוב]].<br /> *הרב יוסף יצחק דרורי.<br /> *הרב [[שמעון בן מוחא]].<br /> <br /> '''שיעור ב':'''<br /> *הרב [[משה עבאד]].<br /> *הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].<br /> *הרב ישראל שם טוב כהן.<br /> *הרב [[משה מישולובין]].<br /> *הרב [[מאיר טרגר]].<br /> *הרב יוסי שמולביץ.<br /> <br /> <br /> '''שיעור ג':'''<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]].<br /> *הרב [[ירון יחזקאל נאמן]].<br /> *הרב [[יוסף דניאל]].<br /> *הרב [[אשר גרשוביץ]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br /> <br /> '''בעלי תשובה:'''<br /> *הרב [[יוסף דניאל]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל הראל]]<br /> <br /> '''דוברי אנגלית:'''<br /> *הרב [[יונתן הסופר]].<br /> *הרב [[יהודה ליפסקר]].<br /> *הרב [[לוי ווילשאנסקי]].<br /> <br /> ===רמי&quot;ם בנגלה:===<br /> '''שיעור א':'''<br /> *הרב [[חיים שמריהו סגל]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל הלפרין]].<br /> *הרב [[שלום זאב קרוגליאק (צפת)|שלום זאב קרוגליאק]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל דרורי]].<br /> *הרב [[אברהם קופצ'יק]].<br /> *הרב התמים יוסף יצחק גרליק.<br /> <br /> '''שיעור ב':'''<br /> *הרב [[לוי יצחק דינרי]].<br /> *הרב [[ישראל אלפנביין]]<br /> *הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]].<br /> *הרב חיים רוזנבלט.<br /> *הרב [[אביחי קופצ'יק]].<br /> *הרב [[שלמה דיקשטיין]].<br /> <br /> '''שיעור ג':'''<br /> * הרב [[נחום נפתלי בורביץ]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל כהן]].<br /> *הרב יעקב לנדא.<br /> *הרב [[שמואל גינזבורג]].<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].<br /> <br /> '''[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] (שיעור ד'):'''<br /> *הרב בנימין פיירמן.<br /> <br /> ===משיבים:===<br /> *הרב [[שבתי פרידמן]].<br /> *הרב מנחם מענדל גרינברג.<br /> *הרב אהרון שאער.<br /> *הרב [[שמעון יהודה פיזם]].<br /> <br /> <br /> *[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[ירון יחזקאל נאמן]].<br /> ===משגיחים:===<br /> '''שיעור א': '''<br /> *הרב [[חיים הלל שפרינגר]].<br /> <br /> <br /> '''שיעור ב':'''<br /> *הרב [[אביחי קופצ'יק]].<br /> <br /> '''כללי:'''<br /> *הרב [[שלמה בנישתי]].<br /> *הרב [[יהודה רוזנברג]].<br /> *הרב [[שלום דובער שארף (צפת)|שלום דובער שארף]].<br /> *הרב [[שלמה דיקשטיין]].<br /> *הרב [[מאיר טרעגר]].<br /> *הרב מנחם נפרסטק.<br /> <br /> ===רמי&quot;ם בהלכה:===<br /> *הרב [[שבתי יונה פרידמן]].<br /> *הרב [[פנחס סטזגובסקי]].<br /> <br /> '''סמיכה:'''<br /> *הרב [[אריה לייב טייטלבוים]]<br /> }}<br /> <br /> <br /> ===צוות בעבר===<br /> *הרב [[אייל פלד]] - [[ר&quot;מ]] עד לשנת [[תשע&quot;ג]].<br /> *הרב [[שלמה הלפרן]] - ר&quot;מ עד לשנת תשע&quot;ג שהתמנה לרב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]].<br /> *הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)|מאיר אשכנזי]] - ר&quot;מ עד לשנת [[תשע&quot;ה]] שהתמנה ל[[מרא דאתרא]] של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ר&quot;מ עד לשנת [[תשע&quot;ט]] שהתמנה לרב העיר [[בני ברק]].<br /> *הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - משפיע ראשי עד פטירתו בשנת תשע&quot;ט.<br /> *הרב [[שניאור זלמן הכהן]] - מנהל המחלקה הרוחנית משנת [[תשע&quot;ז]] עד שנת [[תשפ&quot;א]].<br /> *הרב [[יוסף חיים אביטבול]] ע&quot;ה - [[משגיח]] בישיבה עד פטירתו [[כ&quot;ז תשרי]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי|יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ראש הישיבה מיום הווסדה ועד פטירתו בשנת תשפ&quot;ה.<br /> <br /> ==סניפים ומחלקות==<br /> *'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.<br /> *'''[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.<br /> *'''[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבה גדולה בנוף הגליל]]''' - ישיבה גדולה, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד עקב מחסור במקום לתלמידים בישיבה בצפת.<br /> *'''[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש&quot;ע.<br /> *'''[[תומכי תמימים הוד השרון|ישיבה קטנה בהוד השרון]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד.<br /> <br /> ==בוגרי הישיבה==<br /> במשך השנה מתקיימות התוועדויות ומפגשים לבוגרי הישיבה על ידי ארגון הבוגרים. בעבר ארגון הבוגרים נקרא 'אביחי&quot;ל' (ארגון בוגרי ישיבת חח&quot;ל) ונוהל על ידי רונן גרידיש, לאחריו ארגון הבוגרים נוהל על ידי שניאור בורקיס, כיום הוא מנוהל על ידי דובער חביב.<br /> ראוי לציון כי בוגרי הישיבה מהווים החל משנות העי&quot;ן רוב מנין ורוב בנין של ה[[קבוצה]] - שנה בה התמימים שוהים אצל הרבי ב-770.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ד]] קיים הארגון התרמה לישיבה לקראת [[י' שבט]] תחת הכותרת 'יוד צפת', ההתרמה נהפכה למסורת קבועה מדי שנה לקראת תאריך זה. בשנת [[תשע&quot;ו]] שהיא השנה השלישית להתרמה זו, הסלוגן הוא &quot;יוד תלת&quot;.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ה]] קיים ארגון הבוגרים יום מיוחד בישיבה לרגל כ' חשון (תחת הסלוגן 'פשוט תהיה תמים!'), שכלל שיעורים והתוועדויות עם רבני הישיבה. בשנת תשע&quot;ו-שנת הקהל, התקיים שוב יום במתכונת זו (תחת הסלוגן 'עולים לזאל'). בתשרי של שנת הקהל, נהגו להצטלם כל בוגרי הישיבה על רקע 770.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ו]] לרגל 40 שנה להקמת הישיבה התקיים כינוס לכל בוגרי הישיבה באולם הענק האנגר 11 בתל אביב בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, בכינוס השתתפו כ-2,500 איש{{הערה|[http://chabad.info/news/ישיבת-חבד-הגדולה-בעולם-אלע-צפתים-צוזא/ גלריה מהכינוס]}}.<br /> *בנוסף לאירועים המתקיימים על ידי הארגון, מתקיימות שבתות אחדות רבות והתוועדויות לבוגרי הישיבה לפי שנות הקבוצה, המאורגנות על ידי הבוגרים עצמם. בדרך כלל, רבני הישיבה משתתפים ומתוועדים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת]].<br /> *[[תומכי תמימים צפת (תש&quot;נ - תשנ&quot;ח)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש&quot;נ]]-[[תשנ&quot;ט]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הישיבה''' - ספר אודות הישיבה בהוצאתה בשיתוף ארגון אביחי&quot;ל, תשס&quot;ד.<br /> *ישראל לפידות [https://drive.google.com/file/d/1HNXyMacqcQ1gJ9yGVMYtC7cu47_Afcaa/view?usp=drivesdk '''איך מגייסים 24 מיליון ש&quot;ח?'''], מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1104 עמוד 24.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabadzefat.com אתר הפעילות של הישיבה]<br /> *'''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=62243&amp;tag=&amp;search=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%97%D7%97%22%D7%9C+%D7%A6%D7%A4%D7%AA&amp;page=1 באתר הישן] [https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%97%d7%97%d7%9c-%d7%a6%d7%a4%d7%aa/ באתר החדש]''' {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש&quot;ע)]{{תמונה}}<br /> *'''גלריות תמונות - &quot;ישיבה בעדשה&quot;''' ([[אלול]] [[תשע&quot;א]]): [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63921 סדר נגלה] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63945 התוועדות ט&quot;ו באלול] | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63983 ריקודי ט&quot;ו באלול]{{תמונה}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/2500.html 2,500 צפתים צוזאמען]''', סקירה על כנס הקהל במלאת ארבעים שנה להקמת הישיבה {{בית משיח}} פרשת בהעלותך תשע&quot;ו<br /> <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח&quot;ל צפת]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע&quot;ד (01.2014)<br /> * פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי הישיבה, בעזרת חוברת היוצאת מזמן לזמן '''[https://drive.google.com/drive/folders/1rIUKkgAYw5oibMamQKyRBSH2gcgdY4is סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט]''' ([https://chabad.info/beis-medrash/770653/ כתבה באתר חב&quot;ד אינפו] על הפרוייקט)<br /> *גלריית תמונות מהישיבה במהלך השנים: [https://chabad.info/in-focus/153254/ גלריה א'], [https://chabad.info/in-focus/153089/ גלריה ב'] ב{{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/09/blog-post_66.html לצפייה בוידאו המלא בכנס 'תפילתי תקדמך' בישיבת חב&quot;ד בצפת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{מיון רגיל:צפת}}<br /> [[קטגוריה:ישיבת חח&quot;ל צפת|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=786058 2025-07-20T08:13:04Z

<p>69.113.153.217: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק גרוזמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרוזמן נואם באירוע חגיגי אצל אחד השלוחים הפועלים תחתיו בראשון לציון (תשע&quot;ג)]]<br /> הרב '''יצחק גרוזמן''' (יליד שנת [[תשי&quot;ח]], 1958) הוא שליח הרבי ב[[ראשון לציון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כפר חב&quot;ד]] ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תשי&quot;ח]] לאביו הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ולאמו מרת חיה צביה, ונקרא על שם סב אביו.<br /> <br /> למד במוסדות חב&quot;ד בלוד ובכפר חב&quot;ד, ובשנת [[תשל&quot;ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב&quot;ד: [[ברוך לבקיבקר|ברוך חיים לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[אברהם משה]], [[לוי יצחק גינזבורג]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[שמשון הלפרין]], [[שלמה זלמן לנדא]] ו[[חיים שלמה דיסקין]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת המשפיע ר' [[זאב קסלמן]] מ[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כשנתיים לאחר נישואיו מונה לשמש כשליח הרבי ב[[ראשון לציון]], ובמשך השנים הקים תחתיו אימפריית שליחות מפוארת, הכוללת מוסדות חינוך וחסד, מרכז הפצה פעיל, ו-62 זוגות שלוחים הפועלים תחתיו ב-38 שכונות העיר. <br /> <br /> העיר ראשון לציון הפכה בתקופותו למעצמת שליחות ולמודל חיקוי של שלוחים רבים שמגיעים לביקורים בעיר כדי להתרשם מהמהפיכה שחולל בעיר. כחלק ממהפכת השליחות בעיר הקים הרב גרוזמן את &quot;וועדת הפיתוח&quot; לפיתוח ושיגשוג מוסדות ושלוחי חב&quot;ד בעיר. <br /> <br /> הרב גרוזמן נודע באמונתו בבשורת הגאולה של הרבי ובחיות המיוחדת ב[[פרסום בשורת הגאולה]]. הרב גרוזמן אף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת תשנ&quot;ה לחיזוק האמונה בנצחיות חייו של הרבי. כמו כן הרב גרוזמן מוזמן בקביעות לדבר בכינוסים באירוגנה של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. <br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] נבחר לאחד מעשרת אנשי השנה של [[חב&quot;ד אינפו]]{{הערה|[https://chabad.info/special/1003797/ תשפ&quot;ג: עשרת אנשי השנה של חב&quot;ד אינפו]}} על פעולותיו להרחבת מפת השליחות בראשון לציון המונה כ-60 משפחות שלוחים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו הרב שניאור זלמן ליברוב - [[קראון הייטס]]<br /> *בנו, הרב [[שלמה חיים גרוזמן]]- צפת<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל גרוזמן - צפת<br /> *בנו, הרב שלום דובער (שובי) גרוזמן - נחלת הר חב&quot;ד<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל פרנקל - שיכון חב&quot;ד לוד<br /> *חתנו, הרב [[שמואל אסמן]], משלוחי הרבי לקייב, אוקראינה<br /> *בנו הרב מרדכי גרוזמן - ממנהלי [[איגוד תלמידי הקבוצה]] ב[[קראון הייטס]] - [[חדרה]].<br /> *בנו הרב שניאור זלמן גרוזמן - מרבני [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)]]<br /> *בנו הרב שמואל גרוזמן - מרבני [[איגוד תלמידי הקבוצה]] קראון הייטס<br /> *חתנו, הת' שניאור זלמן קרלנשטיין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור זלמן חביב, '''[https://drive.google.com/file/d/1jPOZcx9s53mKPmkDNpLNNBpvvUTCylfW/view?usp=drive_link אי אפשר לכבוש לבד]''' -ראיון בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 949<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מתי אתה נוסע?''', שבועון כפר חב&quot;ד 1901 עמוד 32<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.hageula.com/vid/kinusim/19054.htm הרב גרוזמן בחגיגת סיום הרמב&quot;ם הארצית] באתר {{הגאולה}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/143295 50 שלוחים בראשל&quot;צ? לשליח הראשי זה לא מספיק]''' {{COL}}{{אודיו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרוזמן, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרוזמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קסלמן]]<br /> [[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=786057 2025-07-20T08:10:24Z

<p>69.113.153.217: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בצלאל קופצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בצלאל קופצ'יק נואם בכינוס השלוחים ל-אסיה ([[ניסן]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> [[קובץ:קופצ'יק עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קופצ'יק ב[[חלוקת דולרים]] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ&quot;ב]]]]<br /> [[קובץ:בצלאל קופצ'יק, מקורב, הודו.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב בצלאל קופצ'יק עם מקורב בפונה]]<br /> <br /> הרב '''אלתר בצלאל קופצ'יק''' (יליד שנת [[תשי&quot;ז]], 1957) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לג'ייפור שב[[הודו]], בעבר היה בשליחות בעיר פונה שבודו וכיהן כיו&quot;ר מטה משיח בארץ הקודש.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[קריית אתא]] ב[[כ' אדר שני]] [[תשי&quot;ז]] לאביו הרב [[שלמה קופצ'יק]].<br /> <br /> בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], שם התקשר בלב ונפש ל[[משפיע]] החסידי הרב [[מענדל פוטרפס]] והיה מגדולי תלמידיו.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב&quot;ד: [[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[יצחק גרוזמן]], [[אברהם משה]], [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שלמה חיים דיסקין]], [[שמשון הלפרין]], ו[[שלמה זלמן לנדא]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו רחל, התגורר ב[[צפת]] והיה מעסקני קהילת ומוסדות חב&quot;ד. כמו כן ייסד את [[בית חב&quot;ד]] ב[[ראש פינה]] הסמוכה לצפת ולאחר מספר שנים העביר את ניהולו לרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]. מספר שנים ניהל את 'בית לוי יצחק' בצפת. תקופה לפני פטירתו של הרב [[מאיר פריימן]] ניהל לצידו את [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. עם פטירתו הפתאומית הקים קרן חירום והצלה עד להעברת ניהול ה'רשת' לרב [[ישראל בוטמן]]. לאחר מכן עבד ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] תחת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והקים את [[מטה משיח בארץ הקודש]]. היה מהראשונים שהחל לפעול במגרשי הספורט להדלקת חנוכיות והפצת מסריו של הרבי בנושאי הגאולה הקרובה.<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].<br /> <br /> בשנים הראשונות של [[מטה משיח]] נבחר לכהן כמנהל הפועל שלו (עד ליציאתו בשליחות להודו), שנות הפעילות שלו התאפיינו בפעולות שנועדו להביא את בשורת הגאולה ל'חוצה' - לכל אנשי הדור.<br /> <br /> הרב קופצ'יק חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק הדין שהרבי חי וקיים בגוף גשמי]], ויש לפרסם זאת. <br /> <br /> ===השליחות בהודו===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] יצא בשליחות לעיר פונה שב[[הודו]] לראשונה לקיים התועדות [[פורים]] עבור הישראלים. מאז ערך שם אירועים בחגים במשך מספר שנים. פתח [[בית חב&quot;ד]] קבוע בפונה בשנת [[תש&quot;ס]], שהופעל על ידי הרב [[שמשון גולדשטיין|שימי גולדשטיין]] ומשפחתו במשך כשנה. <br /> <br /> ב[[תשס&quot;א]], יצא הרב קופצ'יק עם משפחתו לשליחות בפונה ומאז התגורר שם עד שנת [[תשפ&quot;ב]] אז בגין בעיות בריאות שב לארץ הקודש. <br /> <br /> בחודש אלול תשפ&quot;ד חזר להודו ופתח ביחד עם אשתו [[בית חב&quot;ד]] חדש בעיר ג'ייפור{{הערה|'''בעשור השביעי לחייהם, אחרי 27 שנות שליחות, הם פתחו דף חדש בשליחות''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 1436, [[מענדי דיקשטיין]]}}.<br /> <br /> מעבר לפעילותו כשליח, ידוע הרב קופצ'יק בסגנון ההתבטאות הייחודי שלו, ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] מושכות אנשים רבים מכל הקהלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - מנהל תלמוד תורה חב&quot;ד בבית שמש משפיע ראשי בישיבה קטנה [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]], ושליח הרבי בבית כנסת חב&quot;ד ולקהילה החרדית בבית שמש.<br /> * בנו, הרב שניאור זלמן קופצ'יק - שליח הרבי בניו דלהי, הודו.<br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק קופצ'יק]] - שליח הרבי בלה-פז, בוליביה.<br /> * בתו, יהודית זלטה{{הערה|מחנכת בתיכון [[בית חנה צפת]].}} אשת הרב [[שלום דובער לבקיבקר]] מנהל החינוכי והרוחני ב[[ישיבת חנוך לנער]] ב[[צפת]].<br /> * בנו, הרב מנחם מענדל - מחנך בישיבת חנוך לנער, [[המכון התורני טכנולוגי]].<br /> * בנו, הרב שלמה דידן נצח - שליח הרבי בשכונת 'נאות פרס' בחיפה.<br /> * בנו, הרב משיח - שליח הרבי בארושה טנזניה, אפריקה.<br /> * בנו, הרב אביחי שילו - ר&quot;מ בחסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת ישיבה גדולה בצפת.<br /> * בנו, הרב ינון אריאל - משלוחי הרבי בעיר פתח תקווה.<br /> * בנו, הרב יגאל - נחלת הר חב&quot;ד.<br /> * בנו, הת' צמח דביר - קבוצה תשפ&quot;ה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|נתפס ברשת - הגברת רחל קופצ'יק|השבת - עשרים שנה לשליחות שלנו|1191|53|תש&quot;פ}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/magazine/1159311/ בעשור השביעי לחייהם, אחרי 27 שנות שליחות, הם פתחו דף חדש בשליחות]''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 1436, [[מענדי דיקשטיין]]<br /> *[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/20539.htm הרב בצלאל קופצ'יק - ניסים ומופתים באגרות קודש] באתר {{הגאולה}}.<br /> *[https://www.hageula.com/news/moshiach/20924.htm איך עלתה הפועל גליל עליון לליגת העל?] באתר {{הגאולה}}.<br /> *[https://www.hageula.com/sevenseventy/hadasot/24920.htm השליח מפונה התוועד ב-770] באתר {{הגאולה}}.<br /> *[https://www.hageula.com/news/moshiach/15748.htm הרב קופצ'יק במזרח אפריקה אתיופיה] באתר {{הגאולה}}.<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/1046862/ ראיון לתוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע פרק ט&quot;ו - על מעורבותו במעמד הסאטעלייט ועל שליחותו לקבלת פני משיח]''', הרב [[בצלאל קופצ'יק]], כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ד {{אודיו}} {{אינפו}} <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קופצ'יק, אלתר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בהודו]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=786041 2025-07-20T05:25:13Z

<p>69.113.153.217: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יואל ימיני.jpg|שמאל|ממוזער|הרב יואל ימיני]]<br /> הרב '''יואל ימיני''' (נולד ב[[י&quot;ט סיון]] [[תשי&quot;ז]] 1956) הוא שליח הרבי ב[[כפר סבא]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב ניסים{{הערה|נפטר ב[[כ&quot;ג מרחשון]] [[תשס&quot;א]].}} ולמרת מזל{{הערה|נפטרה ב[[כ&quot;ט אייר]] [[תשפ&quot;ה]].}}.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> עוד כבחור סייע בפעילות הבית חב&quot;ד שבכפר סבא שנוהל על ידי אביו ודודו הרב [[יעקב ימיני]].<br /> <br /> בשנים [[תשל&quot;ה]] [[תשל&quot;ו]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בהגיעו לגיל הנישואין התחתן עם מרת דינה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] ייסד את מפעל החסד אש&quot;ל בכפר, הוא החל לספק מזון לנזקקים רבים, ב[[שבט]] [[תשפ&quot;ד]] חנך יחד עם הרב [[יעקב מזרחי (כפר סבא)]] צרכניית חסד, המפעל והצרכניה מנוהלים כיום על ידי הרב מזרחי{{הערה|[https://chabad.info/news/1052485/ כפר סבא: חנוכת צרכניית חסד במעמד הנהלת העיר] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/1061522/ בית חב&quot;ד כפר סבא: צרכניה ללא עלות • כך זה נראה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אלול]] [[תשע&quot;ט]] נבחר כאחד 100 האנשים המשפיעים ביותר אי פעם בכפר סבא, הבחירה פורסמה באתר 'פוסט בשרון', הוא צויין לשבח בעיקר עקב פועלו הרב למען נזקקי העיר{{הערה|[https://chabad.info/news/530072/ כפר סבא: השליח הרב ימיני נבחר לאחד ממאה המשפיעים בעיר] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אייר]] [[תש&quot;פ]] בעקבות דבריו של הרב [[בערל לאזאר]] על הצורך ב[[אחדות]] ובעקבות פטירתו של השליח ר' [[בנימין וולף]] מ[[נגיף הקורונה]], התקיים מפגש אחדות בקרב שלוחי הרבי בכפר סבא, הרב ימיני הרב מזרחי והרב שלום זוהר נפגשו עם הרב יוסף ליפקין, הרב [[אהרן קנייבסקי]] והרב מנחם מענדל קניבסקי. פגישתם היתה הסנונית הראשונה לאחר דברי הרב לאזאר וגררה לאחריה מפגשי אחדות נוספים בקרב [[אנ&quot;ש]]{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/594892/ תמונת הלילה • 'לכתחילה אריבער' בכפר סבא] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[ניסן]] [[תשפ&quot;ד]] קיבל את תעודת 'יקיר איחוד הצלה' במרחב השרון{{הערה|[https://chabad.info/news/1081927/ קידוש השם: השליח לכפר סבא – יקיר 'איחוד הצלה' בשרון] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> משמש כמנכ&quot;ל עמותת ופרצת, וכחבר עמותת מרכז קהילתי חב&quot;ד ליובאוויטש, באמצעותם מתבצעת פעילות הבית חב&quot;ד.<br /> <br /> עבודתם מתואמת ונערכת מתוך שיתוף פעולה פורה עם עיריית כפר סבא המועצה הדתית וגופים נוספים.<br /> <br /> עומד בניהול ארבעת גני הבית חב&quot;ד. <br /> <br /> מוסר שיעור תורה שבועי בבית חב&quot;ד.<br /> <br /> תחת הרב ימיני פועלים השלוחים הרב [[יעקב מזרחי (כפר סבא)|יעקב מזרחי]], הרב שלום זוהר, הרב שלמה מלכה, הרב איתן ביטון והרב מנחם מענדל הלל.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ה]] קיבל פרס אות מפעל החיים, הפרס הוענק על התנדבות והתמסרות בשליחות הרבי במשך 50 שנה מאז הוקם בית חב&quot;ד הראשון בכפר סבא ועל פועלו במשך השנים בהקמת בית תבשיל, צרכניית חסד, ליל סדר ציבוריים פרוייקט חורף חם ועוד{{הערה|{{קישור חבד אינפו|1209872|כפר סבא מצדיעה לשליח הרבי ואיש החסדת|אבריימקה אייזנשטיין|י&quot;ד באייר תשפ&quot;ה}}}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *קרן שלהבת, '''[https://chabad.info/news/470202/ הלילה הזה כולנו מסובין]''' קול הכפר, העיתון של כפר סבא והסביבה גליון 1480 עמוד 2<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99/ תגית: הרב יואל ימיני] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ימיני, יואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר סבא]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%98%D7%9F&diff=784901 2025-07-15T07:38:14Z

<p>69.113.153.217: /* בתי חב&quot;ד ושלוחים */ הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:מנהטן.jpeg|ממוזער|מנהטן במבט אווירי]]<br /> [[קובץ:מבצע לולב במנהאטן.jpeg|ממוזער|מבצע לולב בשדרת היהלומים במנהטן]]<br /> '''מנהטן''' (באנגלית: '''Manhattan''') הוא אחד מחמשת הרבעים{{הערה|שאר רובעי העיר הינם: [[מנהטן]] (ניו יורק), [[קווינס]], ברונקס, וסטטן איילנד.}} של העיר [[ניו יורק סיטי]] אשר ב[[מדינת ניו יורק]], [[ארצות הברית]], והינו הרובע המאוכלס ביותר בעיר, עם מספר תושבים של כ-1.7 מליון איש בשטח קרקעי של 59 קמ&quot;ר.<br /> <br /> הרובע מורכב בעיקר מן האי מנהטן ולצידו כמה איים קטנים, בהם האי רוזוולט, האי רנדל, האי וורד, האי ליברטי (אי החירות), האי אליס, האי או תאנט, האי מיל רוק, והאי גברנרז, וכן על שטח קטן בשם &quot;גבעת מארבל&quot; הסמוך לרובע הברונקס. הרובע גובל במזרח באיסט ריבר, במערב בנהר ההדסון ובצפון בנהר הארלם.<br /> <br /> הרובע הוא המרכזי ברובעי העיר ניו יורק, ונודע כאחד ממרכזי העסקים, התרבות והבידור הגדולים בעולם. המרכז העולמי של ארגון האומות המאוחדות שוכן בו אף הוא.<br /> <br /> כיום במנהטן גרים עשרות אלפי יהודים בכל רחבי העיר, וכן בתי כנסת גדולים ומפורסמים.<br /> <br /> במשך השנה מגיעים אלפי יהודים מכל העולם לבקר בעיר.<br /> ==היסטוריה==<br /> קודם לראשית ההתיישבות האירופית, היה האזור מיושב על ידי שבט הילידים &quot;לנאפי&quot;. בשנת 1524 הגיע אל האזור החוקר האירופאי הראשון – ג'ובאני דה וראצאנו. עם זאת, היה זה הנרי הדסון שמיפה את האזור לראשונה עבור חברת הודו המזרחית ההולנדית ב-11 בספטמבר 1609.<br /> <br /> ההתיישבות הראשונה באי החלה בשנת 1624, עת האזור נקרא &quot;הולנד החדשה&quot;, עם הקמת תחנת מסחר הולנדית לסחר בפרוות באי גברנרז, כש-30 משפחות שהגיעו מהולנד התיישבו באי. בשנת 1625 החלה הקמת מצודת &quot;ניו אמסטרדם&quot; (בהולנדית: Nieuw Amsterdam) בדרום האי, לצורכי הגנת התושבים, מצודה שסיום בנייתה מסמל את הקמת העיר ניו יורק. בשנת 1626, רכש סוחר הולנדי בשם פטר מינואי את האי מתושביו האינדיאניים באמצעות החלפת סחורות בשווי של 60 גילדרים (שבהמשך שוערכו ל-24 דולרים), סכום שכיום מוערך בסביבות 1,000 דולר.<br /> <br /> ==בחסידות חב&quot;ד==<br /> בעת [[מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית (תר&quot;צ)|מסעו הראשון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית]] בשנת [[תר&quot;צ]], השתכן בעת ביקורו בניו יורק במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע מנהטן. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהה שם כשבוע, מה' שבט ועד יום ראשון י&quot;א שבט אז המשיך במסעו לשיקגו.<br /> <br /> בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]], כאשר הצליח להיחלץ מאדמת אירופה הכבושה, הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביום שני, ח' באדר ב' שנת ת&quot;ש, לנמל ברחוב וועסט 57 בניו יורק, רציף 97, וכיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה.<br /> <br /> למחרת, לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אל מלון 'גרייסטון' במנהטן, שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית, ובמלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על הקמת ישיבת תומכי תמימים על אדמת אמריקה, וטבע את הפתגם המפורסם שלו: &quot;אמריקה אינה שונה&quot;.<br /> <br /> ==האומות המאוחדות==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[האומות המאוחדות]]}}<br /> '''ארגון האומות המאוחדות''' (בקיצור ה'''או&quot;ם'''), הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו הן לשום שלום כלל עולמי. האו&quot;ם נוסד לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] (בשנת 1945). בניין האו&quot;ם שוכן ב[[מנהטן]] שבעיר [[ניו יורק]]. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] ישנן 193 מדינות חברות בארגון.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד ושלוחים==<br /> * הרב יונה וקרן בלום – בית חב&quot;ד באוניברסיטת קולומביה.<br /> * הרב דב יונה ושרה קורן – בית חב&quot;ד בבאורי (NYU).<br /> * הרב אוריאל ושבי ויגלר – מרכז חב&quot;ד ישראל (אפר איסט סייד).<br /> * הרב יהושע מטצגר והרב נח הבר – חב&quot;ד מידטאון מנהטן.<br /> * הרב בן ציון וחני קרסניאנסקי – חב&quot;ד אפר איסט סייד.<br /> * הרב חיים ומושקא זקלוס – חב&quot;ד פארק באטרי.<br /> * הרב שייע וגולדי גנסבורג – חב&quot;ד הארלם.<br /> * הרב הרשל ורעייזה מלכה הארטץ – חב&quot;ד אינווד.<br /> * הרב זלמן ונחמה דוכמן – חב&quot;ד רוזוולט איילנד.<br /> * הרב ישראל וחני סטון – חב&quot;ד הלואר איסט סייד.<br /> * הרב שלמה קוגל והרב מאיר אוסי – חב&quot;ד הווסט סייד.<br /> * הרב זלמן וחנה פריז – חב&quot;ד טרייבקה וסוהו.<br /> * הרב שמעי ושיינא רחל כץ – חב&quot;ד וול סטריט.<br /> * הרב יעקב ד. ושלמית קירשנבאום – חב&quot;ד וושינגטון הייטס.<br /> * הרב לוי ולאה ספטץ – חב&quot;ד הייטס מזרח וושינגטון הייטס.<br /> * הרב ברל וחנה גורביץ – חב&quot;ד ווסט וילג'.<br /> * הרב יוסף ודבורה וילהלם – חב&quot;ד צעירים אפר איסט סייד.<br /> * הרב שמואל ורייזל מטצגר – חב&quot;ד סאטון.<br /> * הרב יעקב ואביטל שרה בנקהאלטר – הלופט של חב&quot;ד.<br /> * הרב חזקי ופרי וולף – בית הכנסת חב&quot;ד צ'לסי.<br /> * הרב ישראל וחנכי קוגל – מרכז חיים יהודיים ווסט סייד.<br /> * הרב [[רפאל בנשימול]] - אפר איסט סייד מנהטן בית חב&quot;ד לקהילה הספרדית.<br /> * הרב [[שלום דובער שפירא (בן נחמן)|שלום דובער שפירא]] - תורה סנטר.<br /> <br /> כמו כן מידי שבוע יוצאים מאות [[תמימים]] ו[[אנ&quot;ש]] ל'''[[מבצעים]]''' - להכין את מנהטן ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].<br /> <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניו יורק סיטי]]<br /> *[[ברוקלין]]<br /> *[[קווינס]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%98%d7%9f/ תגית: מנהטן] באתר {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/in-focus/733679/ הצלם החב&quot;די בתיעוד של מנהטן במבט ממעוף הציפור] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/1079222/ ערב י&quot;א ניסן: שיירת הטנקים כבשה את ניו יורק] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/355734/ כמיטב המסורת: שיירת האופניים כבשה את רחובות מנהטן] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/1035702/ כמיטב המסורת: החנוכיה הגדולה בעולם הוקמה במנהטן] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/648657/ תיעוד מרהיב: שיירת האור כבשה את מנהטן] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/1059784/ מנהטן: אלפי בני נוער במעמד הבדלה בכיכר ה'טיימס סקוור'] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/crown_heights/1036948/ שיירת האור של תושבי קראון הייטס האירה את מנהטן] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/1038359/ מנהטן: מנהל בית הרפואה 'מונטיפיורי' הדליק את חנוכיית הענק] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניו יורק (עיר)]]<br /> [[en:Manhattan]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%9F&diff=784347 2025-07-13T22:56:14Z

<p>69.113.153.217: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בן ציון פרישמן1.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב פרישמן ב[[עצרת גאולה ומשיח]] ([[תשפ&quot;ד]])]]<br /> הרב '''חיים אלתר בן ציון''' ('''בנצי''') '''פרישמן''' (נולד ב[[כ&quot;ה בטבת]] [[תשמ&quot;ג]], 1982) הינו מנהל מוסדות חינוך [[חב&quot;ד]] בעיר [[בת ים]], חבר ב[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|אגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], עורך [[שיחת הגאולה]] ו[[עיתון הגאולה]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]. בעבר כיהן כחבר ב[[ועד המסדר]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[ישראל יצחק פרישמן]] מעסקני אנ&quot;ש בירושלים ולחנה הדס.<br /> <br /> ב[[ישיבה קטנה]] למד ב[[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת]], בישיבה גדולה בתחילה בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ולאחר מכן ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|בה שימש כחבר מערכת [[הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת|הערות התמימים ואנ&quot;ש]]}}, ובישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בזמן שהותו ב-770 שימש כחבר [[ועד המסדר]] (זכה לשמש בתפקיד זה כמ&quot;פ גם לאחר חתונתו).<br /> <br /> לאחר [[נישואיו]] עם רעייתו שיינא ביתו של הרב גרשון זאב שוורץ מ[[בני ברק]] התיישב בבני ברק. לאחר כמה שנים יצא בשליחות [[הרבי]] לעיר [[בת ים]], וכיום משמש בתפקיד מנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד בעיר.<br /> [[קובץ:Image.png|ממוזער|250px|הרב פרישמן בתהלוכה בבת ים]]<br /> הרב פרישמן נמנה כחבר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ומשמש גם כדובר האגודה. כמו כן, ברבים מהכינוסים שמקיימת [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה|האגודה]] משמש כמנחה הכינוס.<br /> <br /> בנוסף, הרב פרישמן חבר מערכת העלון [[שיחת הגאולה]] ועורך את [[עיתון הגאולה]] שיוצא לאור על ידי האגודה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] החל לשמש כ[[משפיע]] שיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]], סביב סערת אירוע [[משיח בכיכר]], רואיין הרב פרישמן בכלי תקשורת רבים ודבריו עוררו ענין רב סביב [[בשורת הגאולה]], [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]] ופעולותיו של [[הרבי|מלך המשיח]] ופעלו קידוש ה' גדול.<br /> <br /> הרב פרישמן מרבה לעורר על העבודה הנדרשת ב[[התקשרות]] לרבי ובפרט ב[[ביטול]] הנדרש מ[[חסיד]], ועל הנחיצות ביציאה ל[[שליחות]] ובהפצת [[בשורת הגאולה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[שלמה ברוך פרישמן]] - מנהל גשמי [[חיידר]] [[אור מנחם (קראון הייטס)|אור מנחם]], [[קראון הייטס]] ומנהל גשמי של [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]].<br /> *אחיו, ר' יוסי פרישמן - [[קראון הייטס]]<br /> *גיסו, הרב [[יוסף יצחק שוורץ]], נו&quot;נ בישיבת תות&quot;ל אור יהודה<br /> *גיסו, ר' יוסי פלדמן - כפר חב&quot;ד<br /> *גיסו, ר' מנחם יהודה - ביתר עלית<br /> *גיסו, ר' שניאור שטיינברג עסקן ציבורי בביתר עילית<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%91%D7%A0%D7%A6%D7%99%20%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%9F '''תגית: הרב בן ציון פרישמן'''] באתר הגאולה {{הגאולה}}.<br /> *[https://www.hageula.com/news/view/24965.htm הגיע רגע האמת] בענין הנסיעה לרבי שליט&quot;א מלך המשיח באתר הגאולה {{הגאולה}}.<br /> *[https://hageula.com/geula_moshiach/study/23937.htm חי וקיים: שאלות ותשובות עם הרב פרישמן] באתר הגאולה {{הגאולה}}.<br /> *[https://www.hageula.com/vid/kinusim/18294.htm הרב בנצי &quot;ברוכים הבאים&quot; פרישמן כ' חשון] באתר {{הגאולה}}<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/chabadinthenews/377110/ חי וקים: ראיון מורחב על 'משיח בכיכר'] {{וידפו}} <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76885 בדידי הווא עובדא עם הרב פרישמן] {{אינפו}} <br /> *[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/378960/ נאומו הסוחף של הרב בנצי פרישמן] בעצרת &quot;משיח בכיכר&quot; תשע&quot;ח {{וידפו}} <br /> *[https://www.chabad.fm/144/13569.html הרב בנצי פרישמן התוועד בישיבה בבאר שבע] באתר {{חב&quot;ד FM}} <br /> *[https://www.hageula.com/vid/dm/20407.htm שיעור בדבר מלכות שמות] עם הרב [[בנצי פרישמן]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]] באתר {{הגאולה}} <br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/1ZA6O9kyguTMk0sHiDGoU_BUh9U9L6Q36 תיקיית דרייב עם שיעורי חסידות שמסר בישיבה בראשון לציון]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרישמן, בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרישמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבת ים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:חברי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:כתבים בעתון הגאולה]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד המסדר]]<br /> [[קטגוריה:כותבים בשיחת הגאולה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בבת ים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%94&diff=781745 2025-07-05T00:12:56Z

<p>69.113.153.217: ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:אבי_פיאמנטה_2016-08-28_17-14.jpg|ממוזער|250px|אבי פיאמנטה]]<br /> ר' '''אבי פיאמנטה''' ([[כ&quot;ז שבט]] [[תשט&quot;ז]], 1956 - ח' תמוז תשפ&quot;ה), הינו נגן חליל-צד, מלחין וזמר [[חב&quot;ד]]י, ממייסדי 'להקת פיאמנטה'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יוסי ואבי פיאמנטה.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אבי ור' יוסי פיאמנטה]]<br /> ר' אבי נולד ב[[כ&quot;ז שבט]] [[תשט&quot;ז]] בירושלים לאביו יהודה פיאמנטה שהיה איש שב&quot;כ בכיר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59495 אביו ר' יהודה] {{אינפו}}}} (דור 16 בירושלים). בילדותו למד לנגן על פסנתר, אורגן וחליל צד. במהלך [[מלחמת יום כיפור]] בשנת [[תשל&quot;ד]], הקימו ר' אבי ואחיו ר' [[יוסי פיאמנטה]] שהיה מבוגר ממנו ב-5 שנים להקה שנקראה 'להקת פיאמנטה'. תפקידו בלהקה היה לנגן בחליל צד ולעיתים גם באורגן ופסנתר חשמלי, שאר החברים בלהקה היו אחיו בגיטרה חשמלית, ג'ו מיר, בני קדישזון, ומר ג'ין פליישר שנחשבו למוזיקאים מרכזיים באותה תקופה.<br /> הם הופיעו בעיקר במועדון הרוק הישראלי בבית לסין ת&quot;א שניהל שאול גרוסברג , אביו של הזמר והגיטריסט החב&quot;די ר' [[ברק גרוסברג]].<br /> <br /> אבי העמיק את חזרתו בתשובה והפך לחסיד [[חב&quot;ד]] יחד עם אחיו, שלשם כך עברו ל[[ניו יורק]]. ב[[ניו יורק]] המשיכו לפעול כלהקת פיאמנטה ואף להוציא אלבומים בשם זה, כשמילות השירים לקוחות מהמקורות ומהתפילה, ביניהם ב[[תשמ&quot;ב]] אלבום בשם עזרני א-ל חי וב[[תשמ&quot;ד]] האלבום מצווה, שכלל גרסה חדשה וחסידית ברוחה ללהיט &quot;מצווה גוררת מצווה&quot;. כמו כן הפכה הלהקה למבוקשת במגזר הדתי.<br /> <br /> כשהחל מנהג [[שמחת בית השואבה]] ברחובות [[קראון הייטס]] בשנת [[תשמ&quot;א]], הורה [[הרבי]] לאבי ולאחיו ר' יוסי פיאמנטה להשתתף בשמחה, ומאז מנגן כמעט בכל שנה בחגיגה המרכזית של שמחת בית השואבה עד שעות הבוקר יחד עם הנגן החסידי ר' יוסי כהן. במספר שנים הלחין שיר חדש מיוחד לאותה שנה. מהשירים שהתפרסמו ביותר הוא השיר ל[[שנת הקהל]] (שנת [[תשס&quot;ט]]) על הפסוק: &quot;הקהל את האנשים, הנשים, והטף, וגרך אשר בשעריך למען ישמעו וילמדו&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42267 הלהיט &quot;הקהל את העם&quot; להורדה]}}.<br /> <br /> בכמה הזדמנויות ניגנו ר' אבי ואחיו לפני הרבי ובעידודו, ביניהם בראלי בחנוכה, במעמד [[כוס של ברכה]], מספר פעמים בתהלוכת ל&quot;ג בעומר וב[[י' סיוון]] [[תשמ&quot;ב]] בכינוס ילדים ב[[770]]{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/83568/ ר' אבי על יד אחיו מנגן בכינוס ילדים אצל הרבי], [https://col.org.il/news/95991 ההופעות מול הרבי, ההפתעה בלייקוד והגעגועים ליוסי]}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] חזר אבי ל[[ארץ ישראל]] בה המשיך את הופעותיו ובחורף שנת [[תשנ&quot;ב]] עבר להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]]. במשך השנים הופיע ר' אבי עם הזמרים [[מרדכי בן דוד]], [[אברהם פריד]], [[אריאל זילבר]] ועוד. במקביל הוא שמר על פופולריותו בקרב יהודי [[ארצות הברית]] ובפרט בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> === פעילות בענייני משיח וגאולה ===<br /> אבי הלחין עשרות שירים בנושא של [[פרסום משיח|בשורת הגאולה]] ו[[פרסום זהות משיח|זהות הגואל]], חלקם מבוססים על מילים משיחות של הרבי. השיר המפורסם ביותר שלו, הנשמע רבות בהתוועדויות, כינוסים ושמחות, הוא השיר &quot;[[והוא יגאלנו (שיר)|והוא יגאלנו]]&quot; שהלחין הזמר ר' [[משה יעס]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59164 פטירתו של הזמר [[משה יעס]]]}}. כמו כן הופיע אבי (ביחד עם אחיו יוסי) ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|עצרת גאולה ומשיח שהתקיימה בסינרמה]] ומופיע מידי פעם ב[[עצרת גאולה ומשיח|כינוסים]] שמארגנת [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> <br /> ר' אבי נודע בחיות שלו ב[[ענייני גאולה ומשיח]], מוסר מדי שבוע בכפר חב&quot;ד שיעור ב[[דבר מלכות]] השבועי והינו מהפעילים להקמת ה[[ארמון למלך המשיח]]. מהפעילים הקבועים ב[[בית חב&quot;ד נמל התעופה בן גוריון]].<br /> <br /> == אלבומים ==<br /> במהלך השנים הוציאו האחים פיאמנטה מספר אלבומים, חלקם כבשו בסערה את מצעדי השירים החסידיים. אלבומיו של ר' אבי הם:<br /> * הנה זה בא.<br /> * שמחת הגאולה.<br /> * פדותינו תצמיח.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, [[יוסי פיאמנטה]] ע&quot;ה.<br /> *בנו, הרב יהודה - נגן חסידי, קראון הייטס.<br /> *גיסו, הרב לורבר, כפר חב&quot;ד.<br /> *חתנו הרב עמיחי סוויד, שליח במקסיקו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://hageula.com/sichat_hageula/wonders_now/26461.htm '''כשאחמד הניח תפילין'''] באתר {{הגאולה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57240 אבי פיאמנטה בשמחת בית השואבה] [[תשרי]] תשע&quot;א {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=32201 האחים ר' יוסי ואבי פיאמנטה בשמחת בית השואבה [[תשרי]] תשס&quot;ח] {{אינפו}}<br /> *[http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%94-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%92-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A9-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4-%D7%AA%D7%95.html אבי פיאמטנה בקליפ משותף עם בנו, מענדי]{{וידאו}} כיכר השבת<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202242&amp;url=article_he&amp;id=64962 מענדי פיאמנטה, בנו של אבי, בשיר &quot;אנא בכוח&quot;]{{צליל}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|95991|ההופעות מול הרבי, ההפתעה בלייקוד והגעגועים ליוסי ● מרגש||י&quot;ג אדר תשע&quot;ו}}<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/01/239.-Vayechi-5780.pdf פיקוח נפש ממש]''' {{PDF}} ר' אבי מתראיין לעלון השבועי של חברת [[jem]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/133197 'רוק' קדוש: האחים פיאמנטה והקירובים המיוחדים מהרבי; צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פיאמנטה, אבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:זמרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:מוזיקאים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת הדר התורה]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=781114 2025-07-02T06:44:46Z

<p>69.113.153.217: /* תולדות חיים */ הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:יואל טייטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר]]<br /> רבי '''יואל טייטלבוים''' ([[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]] - [[כ&quot;ו אב]] [[תשל&quot;ט]]) האדמו&quot;ר מ[[סאטמר]] ונשיא [[העדה החרדית]], שימש לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשווייץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארצות הברית]] שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר ב[[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וב[[בורו פארק]]. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]] ולכל מי שהשתייך אליה. היה בקשרי ידידות עם [[רבותינו נשיאינו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]] בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב טייטלבוים מסיגעט (מצאצאי רבי משה מאיהל), בעל ספר &quot;קדושת יום טוב&quot;. לאחר פטירת אביו, עבר להתגורר ב[[עיירה]] [[סאטמר]] שבטרנסילבניה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ו[[נישואין|נשא]] את חוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שב[[רוסיה]] הקרפטית, לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה. בשנת [[תרפ&quot;ט]] נבחר לרבנות בסאטמר, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] לאחר כיבוש הונגריה בידי ה[[נאצים]] הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע ל[[שווייץ]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש&quot;ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.<br /> <br /> הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל&quot;ד]] הוקמה [[קרית יואל|קריית יואל]] באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר [[ניו יורק]]. כיום מתגוררים שם כעשר אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה [[בתי מדרש]].<br /> <br /> אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשס&quot;א]].<br /> <br /> רבי יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית.<br /> <br /> לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי [[משה טייטלבוים]], אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' חיים צבי האדמו&quot;ר מסיגט בעל הספר &quot;עצי חיים&quot;. קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו&quot;ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל.<br /> <br /> ==קשריו עם [[חסידות חב&quot;ד]] ו[[רבותינו נשיאינו]]==<br /> מסופר, כי בהיות האדמו&quot;ר מסאטמר בגטו קלויזנבורג בתקופת השואה, התפלל במניין בחג השבועות, והש&quot;ץ היה החסיד ר' אהרן ורצברגר, ובחזרת הש&quot;ץ בעת אמירת ה&quot;קדושה&quot; זימר ר' אהרן &quot;ממקומך&quot; בניגון עתיק שמקורו מ[[אדמו&quot;ר הזקן]], ומני אז נשאר למנהג בבית מדרשו של האדמו&quot;ר מסאטמר לזמר ניגון זה על &quot;ממקומך&quot; בחגים וזמנים לשמחה ובד' פרשיות{{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' קמו.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תש&quot;ה]] ניצל ממחנה ההסגר ועמו אסירים נוספים. בדבריו בשנת [[תשט&quot;ו]] ציין את העובדה שהדבר התרחש דווקא ביום חג הגאולה{{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' תעא ובהערה א' שם.}}.<br /> <br /> כשהגיע האדמו&quot;ר מסאטמר לארצות הברית, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. היה זה אחרי חג הסוכות [[תש&quot;ז]]. בפעם האחרונה ביקר האדמו&quot;ר מסאטמר אצל הרבי הריי&quot;צ כשבועיים לפני י' שבט תש&quot;י{{הערה|ספר &quot;מושיען של ישראל&quot;, חלק י, עמ' תז-תח ושם חלקים מתוכן היחידויות לפי גרסת חסידי סאטמאר.}}. הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר על אחת הפגישות ברשימותיו: &quot;שמעתי מהרב רי&quot;ל גרונר שליט&quot;א ששמע מהרה&quot;ח המזכיר רבי משה ליב ראדשטיין ז&quot;ל כי כ&quot;ק האדמו&quot;ר מסאטמאר זצ&quot;ל בתחילת בואו לאמריקה התאכסן אצל הרב מושקוביץ ז&quot;ל בקראון הייטס, ובא לבקר את הרבי מוהריי&quot;צ זי&quot;ע, והרמ&quot;ל ראדשטיין היה נוכח. כשדיברו על השואה הנוראה, אמר הרבי מסאטמאר כי כל זה בא משום שלא שמרו על היהדות מספיק וכיו&quot;ב, ופנה אליו הרבי [הריי&quot;צ]: &quot;סאטמאר רב! אין צורך להצדיק את מה שנעשה!&quot;{{הערה|כתר מלכות, עמ' קנה. לגרסה מעט שונה בשם ר' אליהו סימפסון, ראו בספר חיים של ברכה להרה&quot;ח ר' מאיר זאיאנץ, עמ' 204-203.}}.<br /> <br /> רבי יואל השתתף בהלוויתו של [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[י' שבט]] [[תש&quot;י]]. מכיוון שבחב&quot;ד [[מנהג|נהוג]] שלא נושאים הספדים במהלך ההלוויה, נסע ישירות לבית החיים מונטיפיורי ושם השתתף בהלוויה{{הערה|&quot;ימי מלך - קיצור לתולדות רביה&quot;ק מסאטמאר זי&quot;ע&quot;, מנ&quot;א תשפ&quot;ב, חלק ג (ועיין במפתח לספר &quot;ימי מלך&quot; הנ&quot;ל בערך כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ).}}.<br /> <br /> בבואו לארה&quot;ב, בשנת תש&quot;ז, כשהתארח אצל אחד ממקורביו, הגיעו בחורי ישיבת חב&quot;ד להשלים מניין לאדמו&quot;ר מסאטמאר בצום גדליה. כשהאדמו&quot;ר שמע מהם שהם חסידי חב&quot;ד, אמר להם בנימה של הערצה: <br /> &quot;אה! ליובאוויטש, חב&quot;ד! זייט מצליח און לערנט פלייסיק&quot; (=שתצליחו ותלמדו בשקידה){{הערה|מושיען של ישראל, חלק י, עמ' תו.}}.<br /> <br /> עוד מסופר, כי פעם קיבל האדמו&quot;ר ממישהו בהשאלה את [[קונטרס ההתפעלות]] של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ועבר על כולו בפעם אחת{{הערה|מושיען של ישראל, חלק א, עמ' שכ.}}.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> ===ביקור הניחומין של הרבי אצלו===<br /> לאחר פטירת מרת חיה רוזא בתו של האדמו&quot;ר באור ל[[כ' חשוון]] [[תשי&quot;ד]] הגיע הרבי לנחמו. בעת כניסת הרבי היה האדמו&quot;ר מסאטמער בעיניים עצומות וגבאו הודיע לו ש&quot;הרבי מליובאוויטש כאן&quot; ומיד קם האדמו&quot;ר מלוא קומתו והורה להביא כסא כשהוא נותר לעמוד עד שהתיישב הרבי וביניהם התפתחה שיחה תורנית מעמיקה שנמשכה למשך שעה וחצי. בין הנושאים שנידונו עלו שאלות בדיני [[ניתל]], מועד סיום אמירת [[קדיש]] על הבת כשבעלה גם אומר קדיש, מועד הקמת מצבה, [[מנהג חב&quot;ד]] להניח [[תפילין]] גם ביום הראשון לאבילות, הטעם שבנוסח הניחום מכנים את הקב&quot;ה בתואר 'המקום' ועוד.{{הערה|תוכן השיחה נדפס בתורת מנחם חלק י, עמ' 144 ואילך. [וראו גם תורת מנחם חלק כ, עמ' 202, סעיף א]. פרטים נוספים משיחה זו מופיעים בספר &quot;בצילא קדישא&quot; (מנחם אב תשפ&quot;ד) של מערכת &quot;אוצרות סאטמאר&quot;, עמ' שכד ואילך [הדברים שם מבוססים בעיקר על רשימות של חסידי סאטמר].}}<br /> <br /> כצאת הרבי אמר רבי יואל בהתרגשות באוזני הרב אלחנן הלפרין: &quot;יש לו זכרון של אחד בדורו&quot;, &quot;נדמה לי כי הבקיא בש&quot;ס הכי גדול בדורנו, הוא הרבי מליובאוויטש&quot;{{הערה|מפי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ששמע מהרב הלפרין}} וכן התבטא באוזני הנוכחים: &quot;הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה&quot;{{הערה|מפי הרב משה אדלר מנהל רוחני של ישיבת 'חיי עולם' בירושלים - ספר הצאצאים ע' 383}}. לאחר עשרות שנים הרבי התבטא על ביקור זה ש{{ציטוטון|בביקורים ישנו אופן של &quot;בסבר פנים יפות&quot; ויש אופן של &quot;לצאת ידי חובה&quot;. הוא קיבלני &quot;בסבר פנים יפות&quot;}}{{הערה|ב[[יחידות]] עם הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] ב[[חג הפסח]] [[תש&quot;מ]].}}{{הערה|שם=יאלס}}<br /> <br /> במכתב מ[[כ&quot;ו כסלו]] [[תשט&quot;ז]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&amp;st=טברסקי&amp;pgnum=343&amp;hilite=898cb8bb-6797-46b6-b92e-2813d094fc4d אגרות קודש חלק כ&quot;א]}} כותב הרבי: {{ציטוטון|לפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שהותו של הרב הצדיק הרב הגאון כו' מסאטמר שהיה במחנם הט', ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה}}.<br /> <br /> במכתב מ[[ראש חודש כסלו]] [[תש&quot;כ]] כותב הרבי{{הערה|תרגום מאידיש}}: {{ציטוטון|פלא גדול היה לי לשמוע, שיתכן כי מישהו מחסידי סאטמער יהיה בלתי מרוצה, או אף יפריע ללימוד תורת חב&quot;ד. וזאת בעת שרק בחג הסוכות האחרון קיבלתי את הספר 'ויואל משה' של הרבי מסאטמער שליט&quot;א, שמביא ותומך ונסמך בדבריו על דברי רבנו הזקן בעל התניא והשו&quot;ע. והיאומן כי יסופר שחסיד של הרבי מסאטמער יעשה ההיפך מזה, ועוד יותר שיפריע גם לאחרים ללמוד חסידות ויעשה זה ברבים?!}}.<br /> <br /> ===ביקור הניחומין שלו אצל הרבי===<br /> לאחר פטירת אימו של הרבי [[הרבנית חנה]] בשנת [[תשכ&quot;ה]], לאחר השעה שתיים אחר חצות לילה של [[ט' תשרי]] בתום קבלת קהל חסידיו, הגיע רבי יואל לנחם את הרבי שישב [[שבעה]] בבית אמו. קודם לכן התקשר גבאי האדמו&quot;ר ועדכן על השעה המאוחרת בה יתאפשר הביקור והרב [[יהודה לייב גרונר]] שאל על כך את הרבי ונענה &quot;שהסאטמערער רבי לא ימהר, ויבוא כשיוכל&quot;. לפני שנכנס עמד האדמו&quot;ר מלוא קומתו והתבונן במשך רגעים אחדים בדמותו של הרבי ואז נכנס פנימה{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר}}. הרבי הציע בפני רבי יואל שאלה אותה הקשה גם בפני רבנים נוספים שבאו לבקרו אודות הליכת אבל ל[[מקווה]] בערב [[יום כיפור]] הכרעתו הפסקנית של האדמו&quot;ר הייתה &quot;דער ליובאוויטשער רבי דארף קיינעם נישט פרעגן, ער קען אליין פאסקנען&quot; (-הרבי מליובאוויטש לא צריך לשאול אף אחד, הוא יכול לפסוק בעצמו){{הערה|מזכרון הנ&quot;ל}}.<br /> <br /> ב'[[יחידות]]'{{הערה|ראה בספר '[[בין אור לחושך]]' עמוד 31}} עם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] ביום [[ה' מנחם אב]] [[תשכ&quot;ז]] אמר הרבי:&quot;ומה שאתם אומרים שיתכן גם מצב של &quot;כולו חייב&quot;{{הערה|ע&quot;פ מ&quot;ש ב[[מסכת סנהדרין]] דף צ&quot;ח ע&quot;א &quot;אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי '''או כולו חייב'''&quot;}}; הנה הסאטמער רבי, הרב קצנלבויגן, ומענדל שניאורסון לא יאפשרו את זה, וממילא אודות &quot;כולו חייב&quot; אין לכם על מה לדבר, והדרך היחידה היא שיהיה &quot;כולו זכאי&quot;&quot;.<br /> <br /> ===בשנים הבאות===<br /> מסופר{{הערה|1=לפי רשימת הרב יעקב הלוי הורוויץ - [[ראש חודש]] [[שבט]] תשל&quot;ג.}} כי יהודי מ[[ארגנטינה]]{{הערה|כנראה מחשובי הקהילה הספרדית ב[[בואנוס איירס]].}}, הגיע{{הערה|כמה שנים קודם שנת תשל&quot;ג}} ל[[ארצות הברית]] וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו&quot;ר מדוע הוא קיצוני כל כך בדעותיו. האדמו&quot;ר השיב: למעלה יש שני מידות - [[חסד]] ו[[גבורה]] - ואני ממידת הגבורה. לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]]{{הערה|הוא נכנס ביחד עם הרב [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי שם. הדיבור היה בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית}}. ושאל את הרבי גם כן את שאלה זו. תשובת הרבי הייתה: האדמו&quot;ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש [[כתפיים]] רחבות &quot;איך האב [[ברייטע פלייצעס]]&quot; ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה.{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ&quot;ג] וכן השיב הרבי לרב [[משה צבי נריה]], [[שמן ששון מחבריך]], חלק ג', עמוד 134.}}.<br /> <br /> על אף הדמיון בין דעתו של הרבי בנושא [[מדינת ישראל]], ו[[אתחלתא דגאולה]], לדעתו של האדמו&quot;ר מסאטמר, אופן ההתייחסות הייתה אחרת. מסופר שלאחר ביקורו אצל [[הרבי]], בו דיברו גם על נושאי הציונות וחורבנה התבטא האדמו&quot;ר כשיצא מחדר הרבי: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו{{הערה|1=שמן ששון מחבריך.}}.<br /> <br /> מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו&quot;ר מסאטמר, וברצונם ל&quot;שמח&quot; את הקהל ב&quot;[[מילתא דבדיחותא]]&quot; חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו&quot;ר מסאטמר הייתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט הוא מתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים.<br /> <br /> ב[[יחידות]] עם הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] ב[[י&quot;ז ניסן]] [[תש&quot;מ]], אמר לו [[הרבי]] על האדמו&quot;ר מסאטמר: &quot;דע לך שהיינו ביחסים מצויינים&quot;, בהזכירו את ביקורי הניחום ההדדיים. והוסיף: &quot;כשביקר אצלי שוחחנו בדברי תורה, אלא שחלקנו בהלכה. אך זה לא הביא למחלוקת! את המחלוקת יצרו ה&quot;[[דתן ואבירם]]&quot;&quot;...{{הערה|שם=יאלס|1=ב[https://drive.google.com/file/d/1RKGU7JQnbTYqjMt2ESeszSYOqCeB6kGt/view הוספות לשיחות קודש תש&quot;מ]}}<br /> <br /> ==שיטתו בענין הציונות==<br /> האדמו&quot;ר מסטמר היה מראשי ה[[מתנגדים]] ל[[ציונות|רעיון הציוני]] על כל פלגיו והתבטאויותיו, ושלל בחריפות את כל מי שקשור לציונים ואפילו אלו שמקבלים מהם תמיכה כספית בלבד, עד שסבר שהציונות היא כפירה ממש, ואסור לסייע לאנשים הציוניים כלל, אין להשתתף בבחירות, ואין לקבל כסף מאישים האוחזים מהשיטה הציונית.<br /> <br /> את שיטתו התורנית בנושא זה ביאר באריכות בחיבוריו 'ויואל משה' ו'על הגאולה ועל התמורה' (ניו יורק, תשכ&quot;ז), בה התבסס על 'שלושת השבועות' שהשביע [[הקב&quot;ה]] את ישראל קודם צאתם ל[[גלות]], ובתוכם - שלא יעלו בחומה, ולא ידחקו את הקץ וינסו לזרז את בוא הגאולה על ידי התקבצות לארץ ישראל וכינון ממשלה יהודית{{הערה|למעשה, גם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לומד מ'[[שלושת השבועות]]' להלכה (וראה מכתבו בספר &quot;אור לישרים&quot; נגד הציונות, שם מציין הרבי קל וחומר מכך שאם חל איסור &quot;לדחוק את הקץ&quot; על תפילה, ודאי שגם על נסיונות גשמיים. וראה בהרחבה בערך: התנועה הציונית, בפסקה 'דעת רבותינו' וש&quot;נ.}}. בחיבורו 'על הגאולה ועל התמורה' נכתבו דברים נגד [[מבצע תפילין]] בזלזלו בחשיבות הנחת תפילין ע&quot;י יהודים 'רחוקים' וכו'{{הערה|יש המפקפקים בשיוכו של חיבור זה לאדמו&quot;ר מסטמר וטוענים שהוא נכתב ע&quot;י מקורביו ותלמידי חכמים מחסידיו בהתאם לשיטתו בכללות}} והרבי השיב עליהם בהתוועדות [[שבת בראשית]] [[תשכ&quot;ח]]. <br /> <br /> במענה לכמה מטענותיו כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב&quot;ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו&quot;ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון. בשנת [[תשע&quot;ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים. {{הערה|לעוד פרטים, עיין בערך [[סאטמער]]}}<br /> ==ממשנתו ותורתו==<br /> דגל בנישואים בגיל צעיר, כפי המקובל בקרב בני [[עדות המזרח]] וקהילות ה[[חסידות|חסידים]] ולא כמקובל אצל הישיבות ה[[ליטא]]יות לאחר את הנישואין לצורך לימוד ועשיית [[שטייגן|שטייגען]]{{הערה|הרב אברהם דוד גליק שליט&quot;א בספר '''הבית בהבנותו''' עמוד ז' (הודפס ברוקלין תשס&quot;ז)}}. יעץ למבקשי עצתו בקשר לתכונות הראויות בחיפוש אחר שידוך מתאים: א. '''שתהיה עקרת בית טובה שאוהבת את הבית שלה''' וכוונתו יותר מ'''בתי חברותיה והוריה אחיה ואחיותיה''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''אבעל הבית'טע אין שטוב'''). ב. '''שלא תהיה כעסנית''' אלא רגועה בטבעה. ג. '''שלא תהיה חכמה מדאי עבורו, ולמעלה מהרמה שלו''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''צו קלוג פאר איהם'''). ואם ישנם את 3 תנאים הללו זה נקרא '''שידוך מוצלח'''.{{הערה|הרב [[אברהם מייזלס]] בספר אוצר השידוכים}}{{הערה|הובא בספר נעימות החיים ([[ברוקלין]] תשס&quot;ד) עמוד פז}}.<br /> טען שעל האב (ומסתמא כשהם יתומים מאב אז על האם) לסייע לשדך בניו ובנותיו אפילו בהגיעם לגיל מבוגר, וחובת השתדלות האב היא להתקשר עבור ילדיו ל[[שדכנית]] או ל[[שדכן]] פעם בשבוע חוק ולא יעבור.{{הערה|קונטרס '''שמחת בית סטמאר''' שנת [[תשס&quot;ג]]}}{{הערה|ספר '''נעימות החיים''' (הודפס [[ברוקלין]] תשס&quot;ד) עמ' 55}}{{הערה|ספר '''זכרונם לברכה''' מאת הרב [[אהרן פרלוב]] (לחודש [[מנחם אב]] עמוד תרסז) בשם רבי '''מרדכי דוד מייזלס''' נ&quot;י מנהל גשמי ד[[ישיבת סטמאר]] ב[[ארצות הברית]]}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *'''סב סבו''' - האדמו&quot;ר [[משה טייטלבוים (ישמח משה)]]<br /> *'''אחיינו וממלא מקומו''' - האדמו&quot;ר [[משה טייטלבוים (ארצות הברית)|משה טייטלבוים]] (בן ר' חיים צבי)<br /> *'''בני אחיינו''' - האדמו&quot;רים מסאטמר הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה ר' זלמן לייב).<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק ב' עמוד 133<br /> *'''[[שיח שרפי קודש]]'''<br /> *'''[[בסוד שיח]]'''<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=&amp;pgnum=547&amp;hilite= האדמו&quot;ר מסאטמר בניחום אבלים אצל הרבי]<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2988854 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו&quot;ר מסאטמר]<br /> *[https://chabad.info/magazine/116211/ הרב ניסן מאנגל על הערכתו של האדמו&quot;ר מסאטמר לרבי כפי שהתבטאה בשני הזדמנויות אליהם נחשף] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] ספרו של הרב [[יואל כהן]] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[סאטמר]]|שנה=[[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]]-[[כ&quot;ו אב]] [[תשל&quot;ט]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[משה טייטלבוים (ארצות הברית)|משה טייטלבוים]] מסאטמר}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי סאטמר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ט]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9B%D7%94%D7%9F_(%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA)&diff=775541 2025-06-15T03:01:16Z

<p>69.113.153.217: /* משפחתו */ הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסי כהן במטבח אש&quot;ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן עובד בחודש תשרי במטבח [[אש&quot;ל]]]]<br /> {{מפנה|יוסף יצחק כהן}}<br /> הרב '''יוסף יצחק (יוסי) כהן''' (יליד שנת [[תשל&quot;ו]], 1976) הוא מנהל פועל בהוצאה לאור ומערכת השיווק של ה[[ועד להפצת שיחות]] ומנהל מערכת ההוצאה לאור המחודשת של סדרת הספרים [[שיחות קודש]] ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> כמו&quot;כ בחודש [[תשרי]] מנהל בהתנדבות במשך למעלה מעשרים וחמש שנה את מטבח החסד של ארגון [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;א אדר|כ&quot;א אדר ראשון]] [[תשל&quot;ו]] לאביו הרב שמעון כהן, מנהל תפעולי בישיבת פורת יוסף, ולאמו מרת מיכל.<br /> <br /> כנער נחשב לעילוי, ועם סיום לימודיו בתלמוד תורה הפצירו בהוריו שיכנס ללמוד בישיבה חסידית לא חב&quot;דית, ואכן למד בה במשך מספר שנים, אך לאחר מכן למד בישיבה גדולה חב&quot;דית, ולקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת איטא חוה, בת ר' דוד יהודה ודינה מלכה נחמה לייאנס מאשדוד, קבעו בני הזוג את מגוריהם ב[[קראון הייטס]], שם נכנס לעבוד יחד עם אחיו ר' [[עמוס כהן]] בהוצאה לאור של הסט [[שיחות קודש]] המחודש, לצד שאר העבודות בבית הדפוס שניהל בשותפות עם ר' [[זאב קדנר]].<br /> <br /> בהדרגה, החל לקבל מהרב [[זלמן חאנין]] תחומי אחריות במסגרת פעילות ה[[ועד להפצת שיחות]], וכיום משמש כמנהל פועל בהוצאה לאור ובשיווק ספרי הועד, וכמעמד ומעצב ראשי.<br /> <br /> כמו כן, משמש כמפיק ומוציא לאור של כותרי דפוס שונים.<br /> <br /> מידי שנה, משמש בהתנדבות כמנהל מטבח החסד של ארגון [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] במשך חודש תשרי, ומנהל את הרכש, הכנת אלפי מנות הסעדה מידי יום, שינוע האוכל וחלוקתו, במשך למעלה מעשרים שנה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/542393/ אש&quot;ל הכנסת אורחים: אנשי העשייה של המפעל הגדול]. {{וידפו}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[עמוס מנחם כהן]] - מעסקני וממשפיעי קהילת חב&quot;ד בקראון הייטס, וחבר פעיל בועד [[ועד להפצת שיחות]].<br /> *אחיו, הרב [[שלום כהן (קראון הייטס)|שלום כהן]] - קראון הייטס.<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:כהן, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:עורכים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=775247 2025-06-13T02:33:43Z

<p>69.113.153.217: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסף גאלדבערג.jpg|ממוזער|שמאל|הרב יוסף גולדברג]]<br /> [[קובץ:הרב יוסף גולדברג.jpg|ממוזער|שמאל|הרב יוסף גולדברג (במרכז) מוסר שיעור לבחורים בישיבה]]<br /> הרב '''יוסף גולדברג''' (מכונה גם: '''יאסקע טיראספולר''', [[י' באייר]] [[תרע&quot;ד]] - [[כ&quot;ב בסיוון]] [[תשמ&quot;ה]]) בוגר ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאויטש]] ושימש כראש ישיבת [[ברינואה]] תקופה ארוכה. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;א]] ל&quot;בעל הבית&quot;{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;|&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;]]}} על מדינת צרפת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' אייר]] [[תרע&quot;ד]] בטיראספול שבפלך אודסה (אז במולדובה) לאביו ר' יעקב קאפיל שהיה חסיד ראדזין.<br /> <br /> התייתם מאביו בהיותו בן ארבע שנים וגדל בן יחיד לאימו עם ארבע אחיותיו שנעשו קומוניסטיות.<br /> <br /> בגיל 13 נסע לישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים קלינצי|קלינצי]] ו[[תומכי תמימים האדיטש|והאדיטש]].<br /> בזכות ר' [[ישראל נח בליניצקי]], המשיך ללמוד בקרעמנצ'וג, והפך לחסיד [[חב&quot;ד]]. ר' יוסף הגיע בגיל 13 ללמוד בישיבה בקרעמנצ'וג. כעבור חצי שנה כאשר הגיע 'בין-הזמנים', ר' ישראל נח [מנהל הישיבה בקרעמנצ'וג] חשש שעקב התנאים הקשים בישיבה, לא יחזור ר' יוסף אחרי החופשה לישיבה. לכן, הוא קראו לביתו, כיבדו בסעודה דשנה ודיבר על ליבו על החשיבות של לימוד [[נגלה]] וחסידות בישיבת [[תומכי תמימים]]. לאחר שעה ארוכה, הדברים נכנסו ללבו של ר' יוסף, והוא הודיע לר' ישראל נח, כי הוא ישוב ללימודים מיד בתום 'בין הזמנים'.<br /> <br /> בהמשך למד בסניפים השונים של תומכי תמימים בוויטבסק, כותאיס, נובוזיבקוב' וקרלביץ'{{הערה|'''זכרונותי''' לוין ישראל יהודה, עמ' לח.}}. <br /> <br /> ===מנהל ישיבת תומכי תמימים===<br /> אחרי תקופה ממושכת של לימודים, החל בגיל 18 לעבוד ב[[המחתרת החסידית ברוסיה|מחתרת]] כסגנו של ר' [[יונה כהן]]. לימים התבטא כי אלו היו הימים הטובים ביותר שלו.<br /> <br /> בשנת תרצ&quot;ו הקים את [[תומכי תמימים קריבוי רוג]]. בתרצ&quot;ז היא נסגרה ונפתחה שוב באייר תרח&quot;צ. בחודש תמוז נסגרה הישיבה.<br /> <br /> יצא מברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ז]] והתיישבו בפריז.<br /> <br /> במשך שלושים ושבע שנים כיהן הרב גולדברג כראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שם העמיד תלמידים הרבה מתוך [[מסירות נפש]].<br /> <br /> [[נפטר]] ב[[כ&quot;ב סיוון]] [[תשמ&quot;ה]] בגיל 71.<br /> <br /> ===שיעוריו===<br /> דרכו בלימוד אותו קיבל מרבותיו ר' אברהם (מאיאר) דריזין ור' יודל עבער היתה דרך הפשט להבין היטב השקלא וטריא של הגמרא עם רש&quot;י ותוס'. היה יכול להתעמק זמן רב במהר&quot;ם שי&quot;ף. גם היה לו חיות קאך מיוחד בקצות החושן.<br /> <br /> בשיעוריו היה מסביר באופן ברור את חשבון הפשט של הגמ' רש&quot;י ותוספות. כל תלמיד היה צריך ללמוד לפני השיעור את כל הגמרא רש&quot;י ותוספות וכל מהרש&quot;א ומהר&quot;ם שי&quot;ף. בשיעור הוא היה אומר לאחד הבחורים לקרוא את הגמרא איך שהוא הבין וכשהוא היה קורא היה ר' יוסף מתקן אם הוא לא אמר הפשט הנכון וגם מוסיף ביאור אם היה צורך. ולפעמים אם היה צורך היה חוזר על קצות או מפורש אחר הנוגע באופן ישיר אל הסוגיא.<br /> <br /> ===תלמידיו===<br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] - ראש ישיבת תומכי תמימים ברינוא.<br /> *הרב [[יוסף יצחק קלמנסון]] - ראש ישיבת בית דוד שלמה.<br /> *בנו, הרב [[יצחק גולדברג]] - ראש ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.<br /> *בנו, הרב [[יעקב קאפיל גולדברג]] - ראש ישיבת הדר התורה.<br /> *הרב [[שניאור זלמן וילשאנסקי]] - ראש ישיבת תומכי תמימים מוריסטאון.<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] - ראש ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת.<br /> *הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] - ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.<br /> *הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש ישיבת אהלי תורה.<br /> *הרב [[יצחק נמנוב]] מנהל ישיבת תומכי תמימים ברינואה<br /> *הרב [[מנדל גורביץ]] מנהל ישיבת תומכי תמימים ברינואה<br /> *הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] משפיע ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו צביה - בתה של מרת [[שרה קצנלבויגן]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/25092 נפטרה בח' כסלו תשס&quot;ז].}}.<br /> <br /> ;בניו<br /> * הרב [[יעקב קאפיל גולדברג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[הדר התורה]], [[קראון הייטס]].<br /> * הרב [[יצחק גולדברג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> ;חתניו ובנותיו<br /> *ביתו בלומה אשת הרב [[אברהם אזדבא]] - מד&quot;א וחבר ה[[בד&quot;ץ קראון הייטס|בד&quot;ץ]], [[קראון הייטס]].<br /> *ביתו רבקה ע&quot;ה אשת הרב [[שמואל יחזקאל כהן]] - ראש כולל תפארת זקנים (לשעבר, מנהל התלמוד תורה), [[נחלת הר חב&quot;ד]] (נישא שנית למרים בלוי תליט&quot;א).<br /> *ביתו שרה אשת הרב [[יצחק שלום קליין]] - [[משפיע]] בישיבת חב&quot;ד מנצ'סטר.<br /> *ביתו ברכה אשת הרב [[אהרן וואלף]] - [[שליח]] הרבי בשיקגו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://www.scribd.com/doc/194483234/R-Yosef-Goldberg-Brunoy תולדות והליכותיו]''' - לקט עדויות מתלמידיו ובני משפחתו<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> *'''מוסר הנפש''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1961 עמוד 44.<br /> *מנחם כהנא, '''&lt;nowiki/&gt;'מישיבות במחתרת לאלפי תלמידים'''' - בית משיח 1463 עמוד 34.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/building-generations-of-leaders/ בניית דורות של מנהיגים]'''{{אנש}}<br /> <br /> {{תבנית:חברי האו&quot;ם החסידי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גולדברג, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדברג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכותאיס]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קנצלבויגן]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=773182 2025-06-05T05:00:23Z

<p>69.113.153.217: /* לקריאה נוספת */ הגהה, הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסף גאלדבערג.jpg|ממוזער|שמאל|הרב יוסף גולדברג]]<br /> [[קובץ:הרב יוסף גולדברג.jpg|ממוזער|שמאל|הרב יוסף גולדברג (במרכז) מוסר שיעור לבחורים בישיבה]]<br /> הרב '''יוסף גולדברג''' (מכונה גם: '''יאסקע טיראספולר''', [[י' באייר]] [[תרע&quot;ד]] - [[כ&quot;ב בסיוון]] [[תשמ&quot;ה]]) בוגר ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאויטש]] ושימש כראש ישיבת [[ברינואה]] תקופה ארוכה. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;א]] ל&quot;בעל הבית&quot;{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;|&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;]]}} על מדינת צרפת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י' אייר]] [[תרע&quot;ד]] בטיראספול שבפלך אודסה (אז במולדובה) לאביו ר' יעקב קאפיל שהיה חסיד ראדזין.<br /> <br /> התייתם מאביו בהיותו בן ארבע שנים וגדל בן יחיד לאימו עם ארבע אחיותיו שנעשו קומוניסטיות.<br /> <br /> בגיל 13 נסע לישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים קלינצי|קלינצי]] ו[[תומכי תמימים האדיטש|והאדיטש]].<br /> בזכות ר' [[ישראל נח בליניצקי]], המשיך ללמוד בקרעמנצ'וג, והפך לחסיד [[חב&quot;ד]]. ר' יוסף הגיע בגיל 13 ללמוד בישיבה בקרעמנצ'וג. כעבור חצי שנה כאשר הגיע 'בין-הזמנים', ר' ישראל נח [מנהל הישיבה בקרעמנצ'וג] חשש שעקב התנאים הקשים בישיבה, לא יחזור ר' יוסף אחרי החופשה לישיבה. לכן, הוא קראו לביתו, כיבדו בסעודה דשנה ודיבר על ליבו על החשיבות של לימוד [[נגלה]] וחסידות בישיבת [[תומכי תמימים]]. לאחר שעה ארוכה, הדברים נכנסו ללבו של ר' יוסף, והוא הודיע לר' ישראל נח, כי הוא ישוב ללימודים מיד בתום 'בין הזמנים'.<br /> <br /> בהמשך למד בסניפים השונים של תומכי תמימים בוויטבסק, כותאיס, נובוזיבקוב' וקרלביץ'{{הערה|'''זכרונותי''' לוין ישראל יהודה, עמ' לח.}}. <br /> <br /> ===מנהל ישיבת תומכי תמימים===<br /> אחרי תקופה ממושכת של לימודים, החל בגיל 18 לעבוד ב[[המחתרת החסידית ברוסיה|מחתרת]] כסגנו של ר' [[יונה כהן]]. לימים התבטא כי אלו היו הימים הטובים ביותר שלו.<br /> <br /> בשנת תרצ&quot;ו הקים את [[תומכי תמימים קריבוי רוג]]. בתרצ&quot;ז היא נסגרה ונפתחה שוב באייר תרח&quot;צ. בחודש תמוז נסגרה הישיבה.<br /> <br /> יצא מברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ז]] והתיישבו בפריז.<br /> <br /> במשך שלושים ושבע שנים כיהן הרב גולדברג כראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שם העמיד תלמידים הרבה מתוך [[מסירות נפש]].<br /> <br /> [[נפטר]] ב[[כ&quot;ב סיוון]] [[תשמ&quot;ה]] בגיל 71.<br /> <br /> ===שיעוריו===<br /> דרכו בלימוד אותו קיבל מרבותיו ר' אברהם (מאיאר) דריזין ור' יודל עבער היתה דרך הפשט להבין היטב השקלא וטריא של הגמרא עם רש&quot;י ותוס'. היה יכול להתעמק זמן רב במהר&quot;ם שי&quot;ף. גם היה לו חיות קאך מיוחד בקצות החושן.<br /> <br /> בשיעוריו היה מסביר באופן ברור את חשבון הפשט של הגמ' רש&quot;י ותוספות. כל תלמיד היה צריך ללמוד לפני השיעור את כל הגמרא רש&quot;י ותוספות וכל מהרש&quot;א ומהר&quot;ם שי&quot;ף. בשיעור הוא היה אומר לאחד הבחורים לקרוא את הגמרא איך שהוא הבין וכשהוא היה קורא היה ר' יוסף מתקן אם הוא לא אמר הפשט הנכון וגם מוסיף ביאור אם היה צורך. ולפעמים אם היה צורך היה חוזר על קצות או מפורש אחר הנוגע באופן ישיר אל הסוגיא.<br /> <br /> ===תלמידיו===<br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] - ראש ישיבת תומכי תמימים ברינוא.<br /> *הרב [[יוסף יצחק קלמנסון]] - ראש ישיבת בית דוד שלמה.<br /> *בנו, הרב [[יצחק גולדברג]] - ראש ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.<br /> *בנו, הרב [[יעקב קאפיל גולדברג]] - ראש ישיבת הדר התורה.<br /> *הרב [[שניאור זלמן וילשאנסקי]] - ראש ישיבת תומכי תמימים מוריסטאון.<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] - ראש ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת.<br /> *הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] - ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.<br /> *הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש ישיבת אהלי תורה.<br /> *הרב [[יצחק נמנוב]] מנהל ישיבת תומכי תמימים ברינואה<br /> *הרב [[מנדל גורביץ]] מנהל ישיבת תומכי תמימים ברינואה<br /> *הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] משפיע ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו צביה - בתה של מרת [[שרה קצנלבויגן]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/25092 נפטרה בח' כסלו תשס&quot;ז].}}.<br /> <br /> ;בניו<br /> * הרב [[יעקב קאפיל גולדברג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[הדר התורה]], [[קראון הייטס]].<br /> * הרב [[יצחק גולדברג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> ;חתניו ובנותיו<br /> *ביתו בלומה אשת הרב [[אברהם אזדבא]] - מד&quot;א וחבר ה[[בד&quot;ץ קראון הייטס|בד&quot;ץ]], [[קראון הייטס]].<br /> *ביתו רבקה ע&quot;ה אשת הרב [[שמואל יחזקאל כהן]] - ראש כולל תפארת זקנים (לשעבר, מנהל התלמוד תורה), [[נחלת הר חב&quot;ד]] (נישא שנית למרים בלוי תליט&quot;א).<br /> *ביתו שרה אשת הרב [[יצחק שלום קליין]] - [[משפיע]] בישיבת חב&quot;ד מנצ'סטר.<br /> *ביתו ברכה אשת הרב [[אהרן וואלף]] - [[שליח]] הרבי בשיקגו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> *'''מוסר הנפש''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1961 עמוד 44<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/building-generations-of-leaders/ בניית דורות של מנהיגים]'''{{אנש}}<br /> <br /> {{תבנית:חברי האו&quot;ם החסידי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גולדברג, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדברג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכותאיס]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קנצלבויגן]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=773172 2025-06-05T03:34:37Z

<p>69.113.153.217: הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים משה מגיש לרבי את אחד מספריו]]<br /> הרב '''חיים משה יהודה הכהן בלוי''' ([[ד' חשוון]] [[תרע&quot;ג]] - [[י' אייר]] [[תשס&quot;ג]]) היה [[רב]] במספר בתי כנסת.<br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:חיים משה יהודה בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב בלוי בצעירותו]]<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] ב[[המבורג]] שב[[גרמניה]] לרב ר' ירמיהו הכהן וללאה.<br /> <br /> ראשית לימודיו היה תחת השגחתו של אביו, ואחר-כך למד בחוסט שבהונגריה מפי הרב ר' יוסף צבי דושינסקי. בשנת [[תרצ&quot;ב]] עבר ללמוד בישיבת מיר שב[[ליטא]].<br /> <br /> בעת [[מלחמת העולם השנייה]] ברח יחד עם שאר תלמידי הישיבה לעיר [[ווילנא]] שהייתה אמורה להסתפח ל[[ליטא]] שהייתה אז נייטראלית (ולאחרי זה סופחה לרוסיה). <br /> <br /> לאחרי תקופה ממושכת בעיר ווילנא, הגיעה שמועה שהשלטון הרוסי מוכן לתת ויזות יציאה תמורת סכום של מאתים דולרים אמריקאים עבור כל בחור ובחור, בעקבות כך החלו בחורי הישיבה להתארגן לנסיעה. סמוך לנסיעתם, התחתן ר' משה יהודה עם זוגתו מרת חנה חיה הנה שוחט, ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. החתונה התקיימה בסלבודקה, בחשאי ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;א]]. <br /> <br /> הישיבה עברה מ[[וילנא]] דרך [[סיביר]] ל[[יפן]], ואחר-כך ל[[שנחאי]], שם נשארו שש שנים עד תום המלחמה. <br /> <br /> מקום מגוריו ב[[שנחאי]] היה בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים שנחאי|תומכי תמימים]], ועם הזמן התיידד עם תלמידי התמימים, ולאט לאט נטה לבו יותר ויותר לדרך [[חסידות חב&quot;ד]] והתרחק יותר ויותר מדרך המוסר. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] קיבל מגיסו [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרחמ&quot;א חודקוב]] &quot;אפידעיוויד&quot; (הבטחת מוסד תורני בארצות הברית שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות&quot;ל נ. י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית. <br /> <br /> כאשר הגיע לארצות הברית התגורר במחיצת גיסו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והתפעל מאוד מאישיותו. בהכנסו ל[[יחידות]] אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר בהתפעלות לרבי על גיסו: &quot;הנני רואה לראשונה יהודי שכל-כולו לשם שמים&quot;. ענה לו הריי&quot;צ: {{ציטוטון|יש [[חב&quot;ד]] [[חג&quot;ת]] ו[[נהי&quot;מ]], ישנם כאלו שהם שלמים רק בחב&quot;ד אבל לא בחג&quot;ת ונהי&quot;ם, וישנם כאלו שהם שלמים בחג&quot;ת אבל לא בחב&quot;ד ונהי&quot;ם, וישנם כאלו שהם שלמים רק בנהי&quot;מ (במעשיהם), אבל לא בחב&quot;ד וחג&quot;ת, אבל הוא - הרב חודקוב - שלם בכל!}}. <br /> <br /> בהשפעת גיסו ([[הרב חודקוב]]), שלח את בניו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ואת בנותיו ל[[בית רבקה]], והיה בא לכל התוועדויותיו של הרבי ביומי דפגרא ובחגים, כולל הליכה רגלית בחגים מאיסט ניו-יורק ומאוחר יותר מ[[בורו פארק]].<br /> <br /> ב[[ארצות הברית]] הוא כיהן במשך יובל שנים כרב בבית הכנסת, כעשרים שנה בבית-הכנסת 'אהבת אחים' ובית-הכנסת 'קיטנער', באיסט ניו-יורק, ויותר משלושים שנה בבית-הכנסת 'אברהם וצבי הירש', בבורו פארק. <br /> <br /> ב[[י&quot;ג כסלו]] [[תשמ&quot;ג]] נפטרה אשתו, תחילה לא עלה בדעתו כלל להתחתן שוב. אבל הרבי הורה לו כמה פעמים, ועד כדי כך שכשביקשה בתו רחל לעבור עם משפחתה מ[[קראון הייטס]] לדור עם אביה בבורו פארק (כדי שלא יהיה לבד), ושאלה את הרבי. המענה היה: שכדאי הדבר. אבל בתנאי, שזה לא ימנע ממנו לחפש [[זיווג שני]], בעקבות כך הוא התחתן עם מרת איטא אנסבאכער.<br /> <br /> ב[[ארצות הברית]] הוא גם עסק בהדפסת פירוש [[הריטב&quot;א]] האמיתי על [[מסכת בבא בתרא]], והוציא לאור עשרות ספרי ראשונים וקדמונים מכתבי יד בההדרה משובחת.<br /> <br /> [[קובץ:חיים בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלוי עם תלמידים]]<br /> <br /> נפטר באור ל[[ג' אייר]] [[תשס&quot;ג]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[מנחם מאיר בלוי|מנחם מאיר הכהן בלוי]]. <br /> *בנו, ר' [[ראובן בלוי|ראובן הכהן בלוי]] - מנהל [[770live]]. <br /> *בתו, נחמה שיינא קסטל רעיית הרב [[כתריאל ברוך קסטל]] . <br /> *בתו, רחל, אשת ר' יוסף לייב אלישביץ.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> [http://www.hebrewbooks.org/rishonim סדרת הספרים שהוציא לאור הרב בלוי, &quot;שיטת הקדמונים&quot;] {{הב}}<br /> <br /> '''לקריאה נוספת:'''<br /> <br /> מנחם כהנא, '''&lt;nowiki/&gt;'גואל תורת הראשונים ממרתפי הוותיקן'''' - בית משיח גיליון 1462.<br /> <br /> {{מיון רגיל:בלוי, חיים משה יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br /> [[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסין]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8_(%D7%91%D7%98%D7%90%D7%95%D7%9F)&diff=769579 2025-05-23T05:27:06Z

<p>69.113.153.217: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>גיליון '''המאור''' (באנגלית: '''Hamaor''') הוא [[עיתון|כתב עת]] תורני שיוצא לאור בברוקלין, ניו יורק, מאז [[תש&quot;י]].<br /> <br /> עורך הקובץ מאז ייסודו היה הרב [[מאיר אמסל]] (אמסעל) שערך את גליונותיו עד פטירתו ב-[[תשס&quot;ז]]. לקובץ וחלק מתכניו היתה שייכות לא-רשמית עם [[חסידות חב&quot;ד]], בשל קשריו של העורך עם [[הרבי]] שהיה מפרסם אחדות משיחותיו, מוגהות אישית על ידו.<br /> ==תכנים==<br /> המאור הודפס לראשונה כירחון ([[עיתון|כתב עת]] חודשי) ה{{ציטוטון|מוקדש לתורה ולכל עניני עם ישראל ולבעיותיו היומיומיות}}, כך לפי עורכיו. במצעו של כתב העת בגליונו הראשון, נאמר כי ישמש במה משותפת לכל &quot;גדולי דורנו, חכמיו וסופריו&quot; לפרסום מאמרים תורניים והלכתיים, כמו גם מאמרי הגות הנוגעים ליהדות [[ארצות הברית]] ויהדות העולם בכלל. התפרסמו בו באופן קבוע חדשות מעולם התורה{{הערה|לפי אופי המדור, נראה כי הרבה מהכתבות והפרסומים במדור זה היו למעשה 'כתבות ממומנות', ששילמו לעורך הבטאון על מנת שיכניס דיווח חדשותי.}}.<br /> <br /> בנוסף, הדגיש כתב העת את העיסוק במצבם הכלכלי של רבנים פליטי [[השואה]] שהגיעו במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ולאחר המלחמה לחופי [[ארצות הברית]] והתקשו להתערות בחברה ולהתפרנס.<br /> <br /> כתב העת פרסם לאורך השנים, קטעים מכתבי יד רבניים מכל התקופות, ו[[חידושי תורה]] מפרי עטם של רבני התקופה, בעיקר מקרב יהדות ארצות הברית. פסקי [[הלכה]] רבים התפרסמו לראשונה על דפי גליונותיו של &quot;המאור&quot;, כמו גם סקירות ביוגרפיות של רבנים, מדורים מיוחדים בהמאור מוקדשים גם לענייני מחשבה וחסידות.<br /> <br /> [[הרבי]] הגיה שיחות רבות על מנת להכניסם בקובץ תורני זה, ונדפסו אחר כך ב[[לקוטי שיחות]] חלק מ'{{הערה|[[ועד להפצת שיחות]], [[תשפ&quot;א]].}}.<br /> <br /> בבטאון הופיע מעת לעת סקירה על דמויות של אישים בולטים בעולם העסקנות והרבנות ביהדות החרדית ב[[ארצות הברית]], ודברי הספד בקשר עם פטירתם.<br /> <br /> בהיותו כתב עת שיצא במשך התקופה מאז השואה שזורים בו פרטים רבים על ההיסטוריה של יהדות ארצות הברית בתקופה זו, פרטים על אישים רבים מקרב יהדות זו, וסיקורים שנעשו בזמן אמת של פולמוסים הלכתיים.<br /> <br /> ==כותבים==<br /> בין כותבי &quot;המאור&quot; במשך שנות קיומו נמנו רבנים ידועי שם רבים כמו: הרב [[יונתן שטייף]] והרב אייזיק אוזבנד, ופוסקי הלכה כמו: הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[שלמה זלמן ברוין]], הרב מאיר איזקסון, הרב שריה דבליצקי והרב אפרים גרינבלט. [[חיים בלוך]] והרב [[יקותיאל יהודה גרינוולד]] פרסמו בו מאמרים היסטוריים.<br /> <br /> ==ספר היובל &quot;המאור&quot; וזיכרון בספר==<br /> לרגל חגיגות יובל ה-25 להדפסת כתב העת, הדפיס העורך שני כרכים עבי כרס כ&quot;ספר יובל&quot;, האחד בעל דגש תורני, והשני ספרותי; הכולל בתוכו מאמרים ומידע רב על אישים בולטים ביהודות הדתית בארצות הברית. הכנת הכרכים נמשכה זמן רב, והם נדפסו בפער שנים ניכר:<br /> * {{HebrewBooks||שאלות ותשובות '''המאור וזיכרון בספר'''|36014|(ניו יורק ה'תשכ&quot;ז)|ללא}}<br /> * {{HebrewBooks||ספר זכרונות '''המאור וזיכרון בספר'''|36015|(ניו יורק ה'תשל&quot;ד)|ללא}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הפרדס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabadhouse.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=858&amp;ArticleID=892 'המאור' בשירות ליובאוויטש]'''<br /> *מנחם כהנא, '''&quot;המאור והמאיר&quot;,''' בית משיח גיליון 1460 עמ' 24.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{HebrewBooks||גיליון נושא מיוחד של &quot;המאור&quot; לרגל 60 שנה לכתב העת (שנה ס גיליון ג)|28165|}}<br /> * {{HebrewBooks||גיליון ראשון לאחר פטירת העורך המייסד, ובו מדור מיוחד לסקירה היסטורית עליו (שנה ס גיליון ד)|28166|}}<br /> <br /> ;גליונות השנה הראשונה של &quot;המאור&quot;<br /> * {{אוצר החכמה||'''המאור''' שנה א גליון א|151872|אדר ה'תש&quot;י}}<br /> * {{HebrewBooks||'''המאור''' שנה א גיליון ב|27798|ניסן ה'תש&quot;י}}<br /> * {{HebrewBooks||'''המאור''' שנה א גיליון ג|27799|אייר ה'תש&quot;י}}<br /> * {{HebrewBooks||'''המאור''' שנה א גיליון ד|27800|סיון ה'תש&quot;י}}<br /> * {{HebrewBooks||'''המאור''' שנה א גיליון ה|27801|אב ה'תש&quot;י}}<br /> * {{HebrewBooks||'''המאור''' שנה א גיליון ו|27802|אלול ה'תש&quot;י}}<br /> ;גליונות נוספים<br /> * {{HebrewBooks||'''המאור''' שנה סז גיליון ב (תנו)|53966|כסלו-טבת ה'תשע&quot;ד}}<br /> * {{HebrewBooks||'''המאור''' שנה סז גיליון ו (תס)|53750|אב-אלול ה'תשע&quot;ד}}<br /> * {{HebrewBooks||'''המאור''' שנה סח גיליון ד (תסד)|54586|ניסן-אייר ה'תשע&quot;ה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עיתונים]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=767314 2025-05-14T06:01:40Z

<p>69.113.153.217: הרחבה</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל''' ([[תרפ&quot;ד]]-[[תשס&quot;א]]), היה [[רב]] ואב&quot;ד בקריית שלום ב[[תל אביב]].<br /> <br /> נהג במנהגי ה[[קבלה]] והיה מקורב ל[[חסידות חב&quot;ד]]. ניהל התכתבות ענפה עם [[הרבי]], בענייני קבלה לצד נושאים פרטיים.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> <br /> נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרפ&quot;ד]] לאביו הגאון רבי שפטיה שעפטל סגל, מצאצאי [[השל&quot;ה]] הקדוש. <br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] נתמנה לרב ואב&quot;ד בשכונת קריית שלום בדרום תל אביב. <br /> <br /> ניהל קשרים הדוקים עם רבני [[חב&quot;ד]] ב[[תל אביב]], הרב [[יהושע זאב שוורצמן]], הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]], הרב [[לוי גרוסמן]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], והרב [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> היו זמנים שמסר שיעורים במאמרי [[תורת החסידות]] בבית הכנסת &quot;פועלי אגודת ישראל&quot; בשכונת קריית שלום ב[[תל אביב]].<br /> <br /> לא זכה לילדים.<br /> <br /> נפטר ב[[ט' אדר]] [[תשס&quot;א]] ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> <br /> זכה לקבל [[אגרות קודש]] רבות מה[[רבי]] במשך השנים, בענייני הנהגת הרבנות ב[[תל אביב]], ותשובות וביאורים בענייני [[הלכה]], ב[[חסידות]],קבלה ונושאים פרטיים.<br /> <br /> בהזדמנויות רבות בספריו והרצאותיו השונות הזכיר ושיבח רבות את כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ שליט&quot;א והנה דוגמה אחת מיני רבות{{הערה|פירסם מאמרים בספרי הר המלך שיצאו לאור לרגל חגיגות סיום הרמב&quot;ם}}:<br /> <br /> ב[[ט' ניסן]] בשנת [[תשל&quot;ב]] כתב (בהקשר לשנת השבעים שחגג [[הרבי]] בשנה זו) במאמרו בעיתון 'שערים': <br /> <br /> &quot;דברי חז&quot;ל ידועים שחביבין השביעיות, משה רבנו הוא השביעי לאברהם אבינו, ובין נשיאי חב&quot;ד הנה מרן אדמו&quot;ר הוא הנר השביעי. ולכן כיון שהוא בבחינת שבת במילואו, ממנו מתברכין כל שיתא היומין, כלומר, היקף פעלו משתרע על כל ששת קצות התבל. ארבע הרוחות של הכדור, ומעלה - בקצה סיביר, ומטה - בדרום אוסטרליה ועוד. ושלוחיו החסידים הנאמנים מקרבים לבבות לאבינו שבשמים בכל אתר ואתר. והנו ניצב על משמרת היהדות הכללית בתבל, בכבוד. ומגיב על המתרחש בכל פינה בחלד.&quot;<br /> <br /> &quot;..זאת ועוד, התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר, ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית שקנה שביתה בכל היקפי מיכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר. הש&quot;ס'ים בבלי ירושלמי והמדרשים, הרמב&quot;ם והשו&quot;ע וכו', הפסקים והשו&quot;ת, הזוהר הקדוש וכתבי האר&quot;י וגדולי המקובלים, הספרות החבדי&quot;ת העניפה לרבות שיחות וסיפורים מכל המתבוננים בדא&quot;ח, גם מתלמידי בית חב&quot;ד - חרוטים בדייקנות על לוח לבבו, שחורש בהם חרישה מיוחדת, ומנחה את שומעי לקחו בעל פה ובכתב לפיהן.&quot;<br /> <br /> &quot;גם שבילי מילי דעלמא נהירין לו על בוריין, וכוחו המדעי גם הוא מבין הגדולים שבדורנו. גם התמדתו ומרצו הם בלתי נדלים, ממש כמעט ללא מנוח יום ולילה באופן רצוף. מרן הרבי עמד כסולם מוצב ארצה, בין המלומדים העוסקים בחיי העולם הזה, וראשו הגיע תמיד השמימה, בהתבוננו במעמקי החסידות, ופנימיות נפשו דבק תמיד בלהט בקונו. הוא קירב רבבות רבות לעבודת הבורא, בדרכים מיוחדות של זירוז וחיבה, בדרך החסד של אברהם אבינו.&quot;<br /> <br /> ונוסף לכל אלה, הנה מרן הוא בעצמו גם חסיד של אדמו&quot;ר כל ימיו, שוטח ומריץ את הבקשות והתפילות המופנות אליו לחמיו אדמו&quot;ר, ועל קברו קורא וצובר את כל הפתקאות. וצדיקים במיתתם קרוים חיים, הנה המנוח אדמו&quot;ר הוא הצנור, ודרכו מזרים הרבי את ברכתו ועצתו לחסידים&quot;.<br /> <br /> ועוד כתב במאמר הנ&quot;ל: &quot;נדמה לנו שהנה אדמו&quot;ר הגאון אדמו&quot;ר הצמח צדק - בעל ה&quot;צמח צדק&quot; (הנושא את אותו השם), מופיע שנית על במת החסידות לפנינו, במהדורא בתרא, החובקת זרועות עולם. אשר בגאונותו ההלכתית המוכרת, בתשובותיו ובחידושיו, ובחושיו הקדושים ובעומק נר&quot;נ שלו, עיצב פירוש על הדרושים של רבנו אור עולם אדמו&quot;ר הזקן ועכי&quot;א (בלקוטי תורה ותורה אור), והחיה את הדורות במתיקות נועם קדושת התורה.&quot;<br /> <br /> &quot;..כן גם אדמו&quot;ר הגאון האמיתי שליט&quot;א, נוסך בהנהגתו הנבונה בנפש החסידים, פירוש חדש לכל תורותיהם של נשיאי חב&quot;ד - בתתו את ההדגמה המעשית, של הצלת כל נפש יהודי מלכידה בידי הסטרא אחרא, מתוך אהבת ישראל אמיתית, יחד עם הדחף להשתקעות נפלאה בעמלה של תורה, ואהבת שמים חסידית בדחילו ורחימו ברצוא ושוב. וכולנו מאחלים לו שיבה טובה ובריות גופא, ובימיו ובימינו יבוא בן דוד&quot;.<br /> <br /> ==מכתביו אל הרבי==<br /> אגרות הרבי אל הרב סגל מתועדות בכרכי אגרות קודש ובספרים שמן ששון מחבריך ומנחם משיב נפשי. אגרות נוספות ומכתבים מאת רבי יהודה זרחיה סגל, ששלח אל הרבי מליובאוויטש נחשפו בשנת תשפ&quot;ה בבית המכירות תפארת. <br /> <br /> הרב סגל כתב כל חייו אל הרבי מליובאוויטש כתלמיד הכותב אל רבו המובהק. הרב סגל היה קשור אל הרבי, בעבותות אהבה, בקשר נשמתי עליון ונשגב.<br /> ההתכתבות במכתבים היו בעניינים אישיים של הרב סגל, בענייני הרבנות הראשית בכלל ורבנות תל אביב בפרט, בענייני ציבור, ובעיקר בחידושי תורה בהלכה ואגדה, חסידות קבלה ועבודת ה', ומעל הכל בענייני סוד ה' ליראיו מענייני נשמות, עלייתם, תיקונם והתגלותם.<br /> <br /> להלן מספר ציטוטים חלקיים מהמכתבים שנחשפו בתפארת בחודש כסלו תשפ&quot;ה, המראים את הקשר הנשמתי שהיה להרב סגל עם הרבי: &quot;היום יום הולדתי, וכדרכי בכל שנה כן השנה אני כ' לאדמו&quot;ר שלי', ובכל שנה כתב אלי: 'לסדר כפי הנצרך באותו יום', ולא ידעתי בכל שנה אל מה ירמזון מליו הק'… ואיני מבין הרמזים בחלומות כו', ואם יש לאדמו&quot;ר שליט&quot;א הרשות להדריך אותי ובצורה שאוכל לקבל&quot; (שושן פורים תשכ&quot;ד); &quot;אתחנן אל כ&quot;ק לזכות אותי להתעורר כראוי ולהעלותי מדרגה לדרגה… והן כמה וכמה פעמים ראיתי כ&quot;ק מעוררני בחלומותי… ובפרט שהוא מזכה ישראל להיות עטורים במוחין דתפילין… ואימתי יהא הארה הזה שידבקו ישראל בשכינתא&quot; (י' שבט תשכ&quot;ט); &quot;שלום עליך רבי ומורי, ואקוה גם 'אבי אבי', אבי ואמי. אשמח אם אדע כי המכתבים ששלחתי הגיעו, כי יש חששות כבדים, ומשה רעיא מהימנא חס על הצאן&quot; (תמוז תשל&quot;ד ?); &quot;למנהיג דורנו ופארו עמודא דנהורא בכל פנות תבל אדמו&quot;ר מרן הגאון האמיתי כקש&quot;ת בגלוי ובסתר בנגלה ובנסתר שליט&quot;א. כתלמיד זעיר לרבו אברכנהו…<br /> ויזכה להמנות בין שבעה הרועים ושמונה נסיכי אדם… בחבורתם… ומשיח הוא זה שבו בוחר השי&quot;ת ברגע הנחוץ ומשרה עליו פתאום רוח הקודש… ומקויים בו ונחה עליו רוח ד'… &quot; (סיון תשמ&quot;ט). <br /> <br /> לצרור המכתבים שלפנינו מצורף מכתב, משבט תשט&quot;ו, ששלח לידידו רבי ברוך שלמה רבינוביץ, בו מספר בהרחבה על משרת הרבנות שקיבל כבר בשנת תשי&quot;ג. בעמוד האחורי הוא מספר דברים מופלאים על השידוך שלו. בין הדברים הוא מספר לו דבר פלא:<br /> &quot;גם פלא שמרן האדמו&quot;ר מליובאוויטש נ&quot;י כתב לי מכתב מזל טוב תיכף ומיד אחר הארוסין מבלי שהודעתי לו&quot;{{הערה|בית המכירות תפארת, מכירת ה' טבת תשפ&quot;ה}}.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> * '''צמח יהודה''' – על הש&quot;ס והשולחן ערוך (ה' כרכים)<br /> * '''משפטי החן''' – על התורה<br /> * '''דורשי ה' ''' – מוסר<br /> * '''ראשית העבודה''' – מוסר וחסידות<br /> * '''חידושי רבי יהודה זרחיה''' - על הש&quot;ס<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * בית המכירות תפארת, מכירת ה' טבת תשפ&quot;ה - מכתבי הרב סגל זצ&quot;ל אל הרבי<br /> * כפר חב&quot;ד 2089 <br /> * מסכת חייו וקשריו עם הרבי של הרב יהודה זרחיה סגל - [[שמן ששון מחבריך]] חלק ג' ע' 151-160<br /> * יחידויות ואגרות מהרבי - בסוד שיח ע' 260<br /> *אגרות של הרבי אל הרב יהודה זרחיה סגל - מנחם משיב נפשי ע' 632-635<br /> *מנחם כהנא, 'בית משיח' 1458.<br /> <br /> ===מאמרי הרב סגל בפרסומים חב&quot;דיים===<br /> * כבוד חכמים עטרת פז ע' שעב<br /> *הר המלך א, ג, ד, ה, ו, ז, ח<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15947&amp;st=&amp;pgnum=615 למפתח אגרות קודש שקיבל מהרבי ] באתר [[היברו בוקס]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:סגל, יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;א]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9F&diff=767312 2025-05-14T05:56:47Z

<p>69.113.153.217: ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:15-12-2021-01-23-05-אירוע-באנו-לנצח-צילום-מענדי-קורנט-404-768x512.jpg|ממוזער|הרב ביטון ב[[התוועדות]] [[ה' טבת]] המרכזית של ארגון [[התאחדות החסידים]]]]<br /> הרב '''שמעון מאיר ביטון''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]], 1973) הינו שליח הרבי בשכונת גני יער, ורבה של העיר [[לוד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' יוסף ולאמו מרת פרלה, ב[[קרית שמואל]], למשפחה שלא נמנתה על חסידי חב&quot;ד, ובצעירותו למד בבית הספר &quot;אהרון הראה&quot; של [[ציונות דתית|הציונות הדתית]].<br /> <br /> הרב שמעון למד בישיבה קטנה ב[[תומכי תמימים צפת (תש&quot;נ - תשנ&quot;ח)|תומכי תמימים צפת]] בראשותו של הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], ובתקופה זו היה בן בית אצל משפחות הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] והרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]. לאחר מכן המשיך במסלול לימודיו לישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]].<br /> <br /> [[קובץ:הרב ביטון לצד הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ביטון לצד הרבי]]<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תשמ&quot;ט]], זכה לראשונה להגיע אל [[הרבי]]. בשנת [[תשנ&quot;ד]] למד ב'[[קבוצה]]', ב-[[770]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] התחתן עם בת הרב [[דוד קריספין]] - משפיע בקהילת חב&quot;ד לוד. לאחר נישואיו עבר להתגורר ב[[לוד]] והחל בפעילות עניפה של הפצת תורה בשליחות [[הרבי]].<br /> <br /> עם הקמתה של שכונת גני יער, פתח הרב שמעון ביטון את בית כנסת &quot;עוד יוסף חי&quot;, שהחל להתפתח לאחד מבתי הכנסת הגדולים והפעילים בעיר. במקום פועל כולל הסמכה לרבנות בראשותו של הרב ביטון.<br /> <br /> [[קובץ:הרב שמעון ביטון.jpg|ממוזער|הרב שמעון ביטון, לצד ראש העיר של לוד, עו&quot;ד יאיר רביבו]]<br /> בין השנים [[תשנ&quot;ט]] ל[[תשס&quot;ה]] שימש כמנהל מחלקת כשרות ברבנות [[אור יהודה]].<br /> <br /> בשנים [[תשס&quot;ה]] – [[תש&quot;ע]] שימש כרב המרכז הטכנולוגי אמי&quot;ת רמלה לוד.<br /> <br /> משנת [[תש&quot;ע]] שימש כראש הכולל &quot;אהל יצחק&quot; בראשות הרב יחיאל אביחצירא, והחל משנת [[תשע&quot;ז]] הקים כולל רבנות בשם &quot;עוד יוסף חי&quot;.<br /> <br /> לאחר שבשנת [[תשע&quot;ה]] נפטר הרב חיים חדד, רבה הספרדי של לוד, פרש באותה שנה גם רבה השני של לוד, הרב נתן אורטנר לאחר שהגיע לגיל 80, ולא היה ניתן להאריך את כהונתו. בעקבות כך, פנה ראש העיר לוד, עו&quot;ד יאיר רביבו, למועצת הרבנות הראשית בכדי להאריך את כהונתו של הרב אורטנר עד למינוי רבני עיר חדשים, אולם הוראות החוק חייבו את פרישתו, במקביל לבחירות חדשות לתפקיד רב העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/128073 נקבע תאריך לבחירת הרב בלוד. המועמדים המובילים: חב&quot;דניקים]{{חב&quot;ד און ליין}}}}. תהליך הבחירות נפתח בשנת תשע&quot;ה, על ידי השר דוד אזולאי, ובהמשך נתקע על ידי בג&quot;ץ. לאחר מאמצים רבים, ב[[ד' בשבט]] [[תשפ&quot;א]], נערכו בחירות לרבנות העיר, שעל תפקיד הרב הראשי של לוד התמודדו כ-12 מועמדים. מבין המתמודדים בלטו במיוחד המועמדים הרב שמעון ביטון, אשר זכה לתמיכתו של ידידו - ראש העיר יאיר רביבו, והרב [[יצחק מוזגורשוילי]], רב שכונות שרת ורמט בעיר ורבה של קהילת יוצאי גרוזיה בלוד, אשר זכה לתמיכת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128798 מזכיר בי&quot;ד רבני חב&quot;ד המליץ: &quot;בחרו ברב יצחק מוזגורשוילי&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. בבחירות זכה הרב שמעון ביטון, בתפקיד רב העיר.<br /> <br /> הרב ביטון חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''&quot;כשמחוברים לרבי - מרגישים הכי בני חורין&quot;''' - מנחם כהנא ומ. שגיב, [[שבועון בית משיח]] 1407.<br /> *'''השליח שהפך לרב העיר''', שבועון כפר חב&quot;ד 1893 עמוד 24<br /> *'''המאיר לארץ''', גליון כי קרוב מספר 65 פרשת בהעלותך תשפ&quot;א<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[מנחם ברונפמן]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/600d68d6354f1_1611491542.pdf אור חדש בלוד]''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]], מס' 1893.<br /> *'''[https://col.org.il/news/129284 בטקס מצומצם: הרב ביטון הוכתר כרבה הראשי של העיר לוד]'''{{Col|}}<br /> *'''[https://chabad.info/news/647395/ דיווח באתר חב&quot;ד אינפו]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ביטון, שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קריספין]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים משנת תשנ&quot;ה]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7_%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8_(%D7%A6%27%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%99)&diff=766116 2025-05-09T06:27:22Z

<p>69.113.153.217: ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב צדיק נסופר (צ'ארלי).jpeg|שמאל|ממוזער|250px|צ'ארלי ב[[770]]]]<br /> '''צדיק הלוי נסופר''', ידוע בכינוי '''צַ'ארְלִי בוטנס''', ([[י&quot;ח תמוז]] [[תש&quot;ד]] - י' אייר [[תשפ&quot;ה]]) היה חסיד בעל דמות ססגונית בבית חיינו [[770]] ובשכונת [[קראון הייטס]], זוהה בלבושו הייחודי שכולל סרבל וכובע המעוטרים בסיכות וסמלילים שונים.<br /> <br /> [[קובץ:צ'ארלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צ'ארלי עם הרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ח תמוז]] ה'[[תש&quot;ד]] לאביו ר' ישראל אליעזר (איזי) הלוי. שמו הפרטי הינו 'צדיק' וכינויו הוא 'בוטנס' ('כפתורים' באנגלית - על שם הסיכות העגולות המעטרות את בגדיו).<br /> <br /> התגורר ב[[מנהטן]] שם נפגש בפעילות של שלוחי הרבי, החל להגיע לקראון הייטס לעתים קרובות, והפך לאחת הדמויות הססגוניות בחצרות קדשנו. בשנים מוקדמות ביציאתו מהרכבת התחתית היה פוגש את הרבי בהליכתו ל-770 ופונה אליו ומשוחח עמו.<br /> <br /> במשך תקופה מסוימת עבד ברשות הדואר של ארצות הברית. חבר בארגון חסד בניו יורק, ויום אחד בשנה, לאחר הדינר השנתי של הארגון, הוא מסתובב עם תלבושת הארגון.<br /> <br /> משנת [[תש&quot;פ]] עבר לבית אבות של חסידי [[סאטמר]] בשכונת [[ווילאמסבורג]]{{הערה|[https://chabad.info/crown_heights/570982/ 'צַ'ארְלִי בוטנס' הידוע ישמח לקבל מבקרים במרכז שיקום {{אינפו}}]}}, ובתהלוכה בחגים ביקרו אצלו [[תמימים]] ו[[אנ&quot;ש]] שיחיו.<br /> <br /> את יום הולדתו השמונים, ב[[י&quot;ח בתמוז|ח&quot;י תמוז]] [[תשפ&quot;ד]], חגג ב770, כשהנואם הראשי הוא הרב [[מנחם גערליצקי]]. באותה הזדמנות נתנו לו במתנה תמונה גדולה בו נראה איך הוא עובר אצל הרבי, והרבי מעודד ומחייך חזק לעברו.<br /> <br /> נפטר ב[[י' אייר]] [[תשפ&quot;ה]].<br /> [[קובץ:צ'ארלי אומר לחיים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אומר לחיים]]<br /> <br /> ===קירובים מהרבי===<br /> [[קובץ:B042.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צ'ארלי מקבל יחס מיוחד מ[[הרבי]] ב[[חלוקת תניא]] בי&quot;ט כסלו תנש&quot;א]]<br /> [[קובץ:צארל'י חוגג ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחגיגת יום הולדתו ה-80]]<br /> צ'ארלי זכה לקבל עידודים וחיוכים רבים מ[[הרבי]] במשך השנים בהזדמנויות רבות, בעיקר כאשר עבר ב[[חלוקת דולרים]].<br /> <br /> לדבריו, פעם בעת ששחה בחוף ים בלונג איילנד, כיפתו נסחפה בזרם, וזכה לקבל כיפה חדשה מהרבי.<br /> <br /> ==מנהגיו==<br /> [[קובץ:צ'ארלי משמח בחתונה.jpg|ממוזער|250px|צ'ארלי משמח בעת חתונה ב[[קראון הייטס]]]]<br /> עד לתקופת שהותו בבית האבות, צ'ארלי ניצל כל הזדמנות (אירוע או [[התוועדות]] חסידית) לנאום ב[[אנגלית]] בענייני [[שלימות הארץ]] ו[[משיח]]. בין ההתוועדויות הקבועות אליהן הגיע בדרך כלל, נמנו התוועדויות [[סיום הרמב&quot;ם|סיום ההלכות ברמב&quot;ם]] הקבועות ב-[[770]], המאורגנות על ידי הרב [[מנחם גרליצקי]], וכן ההתוועדות השבועית בפינה הצפונית מזרחית של 770 לחיזוק האמונה ב[[בשורת הגאולה]] ו[[הרבי כמלך המשיח|הגואל]]. כמו כן הקפיד להגיע בכל ליל שבת לכל התוועדויות ה'[[שלום זכר]]' שהתקיימו בשכונת [[קראון הייטס]], וכן לכל החתונות שהתקיימו בשכונה, ולברך את בעלי השמחה. בדרך כלל חילק בלונים מיוחדים לילדים כדי להגביר את השמחה.<br /> <br /> כמו כן פעל ב[[פרסום בשורת הגאולה]] על ידי חלוקת עלונים וכרטיסים בנושא בנסיעותיו ברכבת התחתית ובכל הזדמנות.<br /> <br /> צ'ארלי נוהג להמשיך ולספור את ימי [[חנוכה]] כל השנה כולה (בעיקר כשחל בחנוכה תחילת השנה הלועזית), זאת ע&quot;פ דברי [[הרבי]]{{הערה|לקו&quot;ש חט&quot;ו עמ' 382}} שמכיון שראש חודש טבת חל בימי חנוכה הרי כל ימי חודש טבת שייכים לחנוכה.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[https://col.org.il/feed/in/163883 צ'ארלי חוגג 80 ב-770] {{COL}}<br /> *'''[http://chabad.info/files/Movie_0002.wmv צ'ארלי נואם]''' ב[[סיום הרמב&quot;ם]] ב[[770]] {{וידאו}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|27633|האיש עם הבלונים / צ'רלי במיטבו||י&quot;ג אדר תשס&quot;ז}}<br /> *{{קישור שטורעם|77687|news|גם אני שארלי • טור מיוחד מהשליח הרב חיים גרייזמאן|הרב חיים גרייזמאן, שטוקהולם|כ&quot;ב בטבת תשע&quot;ה}}<br /> *[https://www.hageula.com/news/chabad/26578.htm הקיצו ורננו: ר' צדיק (צ'ארלי) הלוי נסופר ע&quot;ה] באתר {{הגאולה}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:צ'ארלי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ד]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=765170 2025-05-06T01:47:03Z

<p>69.113.153.217: /* היסטוריה */ ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:אחות התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|לוגו הארגון]]<br /> ארגון '''אחות התמימים בארץ הקודש''' הוא תנועת נוער חב&quot;די לבנות, ופועל להעשרת הידע החסידי וה[[התקשרות]] ל[[הרבי|רבי]] בקרב כ-90 סניפים בהם חברות בנות התיכונים והסמינרים ברחבי הארץ.<br /> [[קובץ:יום עיון.jpg|שמאל|ממוזער|מודעה המזמינה ליום עיון של הארגון]]<br /> <br /> הארגון הוקם בשנת [[תשס&quot;ח]] על ידי הרבנית יפה קדוש, שמו לקוח מאגודת [[אחות התמימים]] שנוסדה ב[[ריגא]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרצ&quot;ו]], והוא מפעיל כיום סניפים בקהילות חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> הארגון מפורסם במיוחד ביכולת ההתחדשות שלו, וברעיונות המקוריים והיצירתיים להציג את המשימות והדרישות בצורה קלילה וסוחפת, בגישה מיוחדת הוא מצליח לחדור אל בנות גילאי התיכון ולהנגיש להן את דברי הרבי והוראותו מתוך מבט עדכני.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[חודש תשרי]] [[תשס&quot;ח]] נסעה הרבנית יפה קדוש לרבי ל[[חג הסוכות]] בעקבות [[מענה]] שקיבלה מהרבי [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|באמצעות האגרות קודש]] על קושי מסויים שהתעורר במשפחתה, בזמן שהותה ב[[מרכז חב&quot;ד העולמי 770]] התגבשה סביבה קבוצת בחורות שנסעו לרבי לחודש תשרי והיא שימשה להם כ[[משפיע|משפיעה]], עם שובה ל[[ישראל (ארץ)|ישראל]] המשיכה בעריכת פעילויות לבנות חב&quot;ד ויחד עם הרבנית ציפורה מיידנצ'יק הקימה את עמותת אחות התמימים בארץ הקודש.<br /> <br /> בשנותיו הראשונות של הארגון הפעילות מומנה על ידי הרבנית קדוש ועל ידי הרב [[מנחם מענדל הנדל]] באמצעות [[קרן דור דעה]]{{הערה|ראיון עם הרבנית יפה קדוש, מגזין אחות השנתי תשפ&quot;ד של ארגון אחות התמימים בארץ הקודש.}}.<br /> <br /> כיום הארגון עורך קמפיין גיוס המונים שנתי.<br /> <br /> ==סמל הארגון==<br /> סמל הארגון מורכב מצורת תוף מרים, האמירה מאחורי סמליל זה הינה בעלת משמעות עמוקה של ציפייה לגאולה.<br /> <br /> כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, נשות ישראל פצחו בשירה: {{ציטוטון|ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את-התוף בידה, ותצאנה כל-הנשים אחריה בתופים ובמחולות}}{{הערה|שמות פרק טו, פסוק כ.}}, ובמהלך השירה השתמשו בתופים שהיו בידן. גדולי ישראל{{הערה|פירוש רש&quot;י, שם.}} שאלו מניין היה להם תופים, וביארו שהן הכינו את התופים עוד במצרים לפני השחרור בפועל, מכיוון שהיו בטוחות בגאולה הקרובה ובניסים שיהיו עד כדי עשיית הכנות מוחשיות לשירת התודה שתכננו לשאת.<br /> <br /> לוגו זה, מסמל את התקווה הקרובה לשיר את שירת הגאולה, את האמונה החזקה בביאת המשיח ואת תפקידן של בנות ישראל בנושא זה.<br /> <br /> ==פעולות הארגון==<br /> כ-90 סניפים פזורים ברחבי ארץ הקודש, ובהם פעילות שגרתית ועונתית מותאמת לבנות תיכון וסמינר, בפעילות שמים דגש על התקשרות ועל חיות מיוחדת בענייני [[משיח וגאולה]] ופרסום [[נבואת הגאולה]], הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]], ועוד עניינים בהם הרבי היה מדבר תדיר.<br /> <br /> ===מבצעים עונתיים===<br /> ====מבצע הכנה לי' שבט====<br /> מדי שנה מקיים הארגון בשבועות הסמוכים ליום [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קבלת הנשיאות של הרבי]] ב[[י' שבט]] מבצע הכנה רחב היקף, הכולל בדרך כלל לימוד ומשימות יומיות.<br /> <br /> התנופה במבצעי ההכנה לי' שבט החלה בשנת [[תשע&quot;א]], אז הוציא הארגון לאור מבצע תחת הכותרת &quot;משתדרגים&quot;, שעסק בייחודיותו של דור השביעי והשתמש במשל של פלאפונים. מבצע זה הכה גלים ברחבי הארץ עקב צורתו החדשנית והיווה נקודת ציון משמעותית בהתפתחותו וגדילתו של הארגון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] עמד מבצע ההכנה לי' שבט תחת הכותרת &quot;בקיוון&quot; - המבצע התמקד בנושא שלושת הקווים של תורה, עבודה וגמילות חסדים. במהלך המבצע חולקו לכל משתתפת כרטיסי רב-קו וכרטיסיות שבעזרתן התבצע הדיווח על המשימות במבצע.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] עמד המבצע תחת הכותרת &quot;גאולה בתלת מימד&quot; - ועסק בנושא גאולה ומשיח בעבר, בהווה ובעתיד. חוברת המבצע הגיעה בתוך קופסה של משקפי תלת מימד.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] התחדש והתרענן המבצע. הוא עמד תחת הכותרת &quot;תמשיכי&quot;- בנושא המשכת ה[[שכינה]] מתוך מאמר באתי לגני תשי&quot;א. המבצע התנהל כולו באמצעים טכנולוגיים חדישים, כאשר הלימוד מתבצע מתוך קליפ יומי מגוון והמשימות מגיעות לכל משתתפת בהודעות SMS.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] נקרא המבצע &quot;ראש בראש&quot; - ראש הדור בראש שלך, ועסק בקשר האישי עם הרבי. אחיות התמימים קיבלו דיסק-און-קי מעוצב עם סמל הארגון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] נקרא המבצע &quot;רגע האמת&quot;. לכבוד המבצע הארגון הוציא שעוני יד מיוחדים עם סמל המבצע אותו ענדי הבנות המשתתפות.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] נקרא המבצע &quot;מצב גאולה&quot;, והוא עסק בלחיות גאולה כפשוטו. הסיפור מאחורי המבצע הוא על חסיד שישב בעגלה מוקף בחביות משקה קופא מקור ורק כאשר הכניס לתוכו מהמשקה התחמם באמת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] נקרא המבצע &quot;אחד ודי&quot; והוא עסק בכוח שיש לכל פעולה שלנו כדי להביא את הגאולה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] נקרא המבצע &quot;נוגע בעצם&quot; והוא עסק באחריות העצומה שלנו דווקא להבאת הגאולה. כמו בל עסק שכל עניני המפעל נוגעים לו ממש והוא לא מרפה מהם עד שמצליח.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] נקרא המבצע &quot;שחקי אותה&quot; והוא עסק במענה הידוע של [[רבי שניאור זלמן (אדמו&quot;ר הזקן)| האדמו&quot;ר הזקן]] אל המתנגדים שכשמסגלים צורת התנהגות מסוימת אפילו שבתחילה זו רק הצגה בסופו של דבר ההצגה נדבקת והופכת לחלק מהטבע.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] נקרא המבצע &quot;קיבלתי עבור&quot; והוא עסק בקבלת המלכות של [[הרבי]]. כל אחת שהשתתפה במבצע קיבלה פסיפס מרהיב של בית המקדש להכנה.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] נקרא המבצע &quot;בראש חוצות&quot; והוא עסק בהפצת בשורת הגאולה והגואל בראש חוצות מבלי להתחשב בהנהגות העולם, לקראת המבצע הוצאה חוברת הסבר מיוחדת וכל אחת קיבלה תיק ממותג מבית [[אחות התמימים בארץ הקודש| אחות התמימים]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] נקרא המבצע &quot;הווה פשוט&quot; והוא עסק בעובדת הרבי [[חי וקיים]] כעובדה פשוטה ומקובלת.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] נקרא המבצע &quot;על חם&quot; והוא עסק בכך שמשיח יתפוס אותנו מוכנות ולהוטות לביאתו.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ה]] נקרא המבצע &quot;סטארטאפ&quot; בהתבססות על [[השיחה הידועה]] ובכדי לעודד רעיונות יצירתיים ומהפכניים להבאת הגאולה.<br /> <br /> ===כנסי התעוררות והתחזקות===<br /> <br /> כינוס פתיחה בסביבות חודשי [[חשוון]] - [[כסלו (חודש)|כסלו]] בו מוצג ומוסבר הנושא השנתי.<br /> <br /> מידי שנה ב[[חודש ניסן]] מקיים האירגון בשיתוף עם אירגון [[נשי ובנות חב&quot;ד בארץ הקודש]] כנס ארצי לנשים ובנות בקשר עם [[כ&quot;ח ניסן התנש&quot;א| כ&quot;ח ניסן]]. בכינוס מתחזקות הנשים בקריאת הרבי &quot;[[עשו כל אשר ביכולתכם]]&quot; ובנושאים אקטואליים אחרים.<br /> בכינוס מתקיים &quot;חידון הדבר מלכות העולמי&quot; (ראה פיסקה) במסגרת &quot;מהפכת הדבר מלכות&quot;. שבו נבחנות בנות מכל הארץ בגילאי תיכון וסמינר על 30 שיחות משיחות הרבי בשנים [[דבר מלכות|התנש&quot;א - ה' תשנ&quot;ב]] בבקיאות עצומה.<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===[[התוועדות|התוועדויות]] ארציות===<br /> במהלך השנה מתקיימם מספר אירועים ארציים על ידי פעילות הארגון.<br /> *ימי היערכות לנציגות הראשיות. (בכל בית ספר ישנן שתי נציגות שאחראיות על כל פעילות האירגון בבית ספרם, תחתם יש נציגות בכל כיתה). בימי ההיערכות מתכוננות האחראיות לקראת שנת פעילות באחות.<br /> *הכנה ל[[נסיעה לרבי]] בחודש תשרי. בהתוועדות מתכוננות הבנות לקראת השהות בחצרות קודשנו ונפגשות עם הקבוצה והמדריכות.<br /> *[[התוועדות]] לשבות מבית חיינו - חודש חשוון.<br /> *שבת נציגות. שבה מתאספות כל הנציגות מרחבי הארץ להתחזק ולקבל כוחות. בשבת הזו פותחים בדרך כלל את מבצע י' שבט השנתי.<br /> <br /> ===שבת שכולה משיח===<br /> מדי שנה בחודשי החורף מקיים הארגון שבת אחדות לבנות התיכון והסמינרים, באווירה שכולה גאולה ומשיח. השבתונים מתקיימים בקמפוסים מפוארים ומופקים ברמה מקצועית, ומושכים אליהם קרוב לאלף משתתפות.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ד, עקב הביקוש הרב וריבוי המשתתפות, פוצלה שבת שכולה משיח לשתי שבתות נפרדות, האחת לכיתות י&quot;ב וסמינר בה הושם דגש רב יחסית על נושאי הבית היהודי והשניה לבנות כיתות ט'- י&quot;א.<br /> <br /> כותרות השבתות בשנים קודמות:<br /> *תשע&quot;ב: '''ופרצת - כי מחכים לך בחוץ''', בנושא [[הפצת המעיינות]] ושליחות.<br /> *תשע&quot;ג: '''מקובל עלי''', בנושא קבלת המלכות.<br /> *תשע&quot;ד: '''נחיה ונראה''', בנושא חיות בענייני משיח וגאולה, שבת לבנות י&quot;ב והסמינר, '''גם אני גאולה''', בנושא הבית היהודי וגאולה פרטית. שבת לבנות כיתות ט'- י&quot;א.<br /> *תש&quot;פ: '''זווית ישרה''', כל אחת יכולה לבחור איך להסתכל על העולם במשקפיים של גאולה.<br /> *תשפ&quot;א: שבת במתכונת סניפית מיוחדת '''משוחררת'''. השבת התקיימה בקבוצות פרטיות בעקבות הקורונה.<br /> *תשפ&quot;ב: שבת לבנות התיכון: '''דימיון מודרך'''. שבת לבנות הסמינר: '''הגלה נא'''.<br /> *תשפ&quot;ג: '''הרגלך בקודש''', נרגיל את עצמינו למצב של גאולה שהוא בעצם המצב הטבעי שלנו.<br /> *תשפ&quot;ד: '''היכון אכן צא''', משיח בא פתאום, אנחנו נהיה מוכנות.<br /> *תשפ&quot;ה: '''בחלום השביעי''', גאולה זה החלום של הרבי שנתן לכל אחת מאיתנו להיות חלק ממנו.<br /> <br /> ===פעילות אחותי===<br /> החל משנת תשע&quot;ו, מפעיל הארגון תוכנית בשם 'אחותי' התוכנית היא פעילות שבועית לבנות התיכון, כל כיתה מלווה במדריכה אישית שעורכת פעילויות שבועיות והתוועדויות לקראת תאריכים חסידיים. מטרת התוכנית היא להציף נושאים הנוגעים לחיי היום יום של הבנות ולחזק את האמונה וההתקשרות לרבי. לכיתות הבוגרות מתקיימת תוכנית מיוחדת ללימוד הדבר מלכות בצורה מעשית ונוגעת לחיים.<br /> <br /> == אחותשרי ==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> אחד מפעולותיו המיוחדות של האירגון מתבטא במהלך [[נסיעה לרבי| הנסיעה לרבי]] בחודש תשרי, בחודש זה מקבלות הבנות מעטפת חסידית יחודית גשמית ורוחנית במשך כל החודש כולו.<br /> כ-500 בנות משתתפות בפעילות תשרי ב-770.<br /> <br /> === ההכנה לנסיעה ===<br /> הפעילות מתחילה מההכנה לנסיעה, מידי שנה בחודש אלול מקבלות הבנות הרשומות לקבוצה חוברת הכנה על חשיבות הנסיעה ומשתתפות במבצע מיוחד המקדם רוחנית לקראת הנסיעה. נערכת גם התוועדות הכנה לנסיעה, שבה הבנות גם פוגשות את המדריכות והצוות.<br /> === כנס פתיחה ===<br /> הכנס נערך בקראון הייטס בשבוע של פתיחת הקבוצה. בכנס מדובר על הזכות להיות אצל הרבי בחודש החגים, ועצות איך לנצל את הזמן המיוחד.<br /> === שיעורים ===<br /> מדי יום מתקיים שיעור בוקר, ושלושה שיעורים אחרי התפילה ע&quot;י רבנים בנושאי חסידות שונים.<br /> === קבצים ===<br /> פרוייקט מרכזי באירגון הוא חלוקת קבצים מלווים לכל החודש בנושאים פרקטיים ולימודיים.<br /> <br /> * '''קבצים מרכזיים''' - קובץ ראשון כולל שיחות ומאמרים לימי ר&quot;ה - עד יום הכיפורים ועשרת ימי תשובה, וקובץ שני מכיל שיחות ומאמרים לימי חג הסוכות. הקובץ נועד להקל על מציאת החומר ללימוד.<br /> * '''קבצי שבת''' - מידי שנה מחולקים ארבעה קבצים יחודיים בנושאים שונים, בהם מושקעת עבודה רבה בליקוט, עריכה והגהה ע&quot;י רבנים ואנשי חינוך. הקבצים עוסקים בענינים שעל הפרק, רעיונות מרכזיים בחינוך, ובעיקר - חידושי הדור השביעי והעמקה בהם.<br /> * '''קובץ א גוטע נאכט''' - מחולק לפי ימי החודש ובו לכל יום: חת&quot;ת ורמב&quot;ם יומיים, סיפור חסידי, אגרות קודש, ופירוט סדר היום שלמחרת בבית רבינו.<br /> * '''קובץ חבל&quot;ז''' - מידי שנה מתקיים במשך יומיים סמינריון מיוחד ובו נבחר נושא שעליו מתקיימים שיעורים והרצאות. בנוסף לכל יום חוברת עיונית מלווה בנושא היומי. <br /> <br /> ==בעבר==<br /> ===הכנה לנסיעה לרבי===<br /> בעבר (החל משנת [[תשס&quot;ז]]), קיים הארגון בפגרת הקיץ מבצע לימוד בשיתוף עם [[קרן דור דעה]] במטרה להקל את צבירת הכסף לרכישת כרטיס [[נסיעה לרבי]]. המבצעים התאפיינו בשימת דגש מיוחד על לימוד [[תניא בעל פה]], ובשינון שיחות בעניני גאולה ומשיח.<br /> <br /> היקף סכומי הכספים שחולקו במסגרת מבצע זה, הגיעו לעשרות אלפי דולרים בשנה, ומומנו בעיקרם על ידי הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]].<br /> <br /> ===אחו&quot;ת סנטר===<br /> [[קובץ:אחות סנטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|סמל המחלקה]]<br /> ב[[חודש שבט]] [[תשע&quot;ב]] פתח הארגון מחלקה המרכזת שמות ופרטים של צעירות המוכנות לסייע לשלוחים ולמנהלי בתי חב&quot;ד ברחבי הארץ, מתוך מטרה להניע את בנות חב&quot;ד ברחבי הארץ לפעול בתוך המסגרות הקיימות, למנף את הפעילות, וליצור התאמה בין הדרישות והיכולות של הבנות לבין הצרכים של השלוחים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66458 דיווח באתר חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אחות התמימים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אחות בבית המלך''', פרקי היסטוריה - לרגל חג הגאולה י&quot;ב-י&quot;ג תמוז ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://achot.co.il/ דף הבית של אחות התמימים בארץ הקודש]'''<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=79833&amp;tag=%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חדשות על פעילות הארגון] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] הישן {{אינפו}}<br /> <br /> *[https://chabad.info/tag/%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/ חדשות על פעילות הארגון] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תנועות נוער]]<br /> [[קטגוריה:פעילות נשית]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%98%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%99%22%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_(%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1)&diff=764078 2025-05-01T18:47:02Z

<p>69.113.153.217: ניסוח, עריכה</p> <hr /> <div>[[קובץ:שיירת הטנקים תשפ&quot;ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של השיירה בשנת ([[תשפ&quot;ד]])]]<br /> '''שיירת הטנקים''' מתקיים מידי שנה ביום (או בסמוך לה) ב[[י&quot;א ניסן]], כמתנה לרגל מידי שנה יוצאים עשרות טנקים בשיירה מרשימה לכבודו של הרבי מלך המשיח, לרגל יום הולדתו ביום הבהיר י&quot;א בניסן. הטנקים עוברים ליד בית חיינו במהלך הכינוס צ&quot;ה שמתקיים בשעה 10:30 בבוקר, ומשם ממשיכים לכיוון [[מנהטן]] ומשם מתפזרים למבצעים, ובפרט למבצע מצה לאלפי יהודים ברחבי ניו יורק.<br /> <br /> <br /> ==היסטוריית הטנקים בכלל==<br /> {{ערך מורחב|טנק מבצעים}}<br /> [[קובץ:הרבי מעודד את שיירת הטנקים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שיירת הטנקים לפני יציאתם ל[[מבצעים]] ב[[מנהאטן]] בחודש [[תמוז]] [[תשל&quot;ד]]]]<br /> [[קובץ:הרבי טנק חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] יוצא מרכבו ונכנס ל-[[770]], כאשר ברקע חונה [[טנק]] חדש המצטרף לניידות ב[[ארץ הקודש]] ([[תשמ&quot;א]])]]<br /> ב[[חודש סיון]] [[תשל&quot;ד]] לאחר [[הפיגוע במעלות|הטבח במעלות]] ו[[ח' סיוון תשל&quot;ד (תאונה)|התאונה בה נהרגו ארבעה חסידים]], הרעיש [[הרבי]] שבוע אחר שבוע אודות החשיבות של חמשת ה[[מבצעים | מבצעי המצוות]]: [[מבצע תפילין]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע לימוד תורה]], [[מבצע בית מלא ספרים]] ו[[מבצע צדקה]].<br /> <br /> [[אנ&quot;ש]] וה[[תמימים]] פעלו ועסקו במבצעי המצוות עוד ועוד, אבל [[הרבי]] דרש יותר.<br /> <br /> הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] ארגנו אסיפה בהשתתפותם של אברכי [[אנ&quot;ש]]. באסיפה דנו איך ניתן להגשים את רצונו של הרבי והציעו כמה הצעות. בין שאר ההצעות החליטו לקיים אסיפה גם בשבוע הבא.<br /> <br /> <br /> התמימים שלום שי' דוכמאן והת' יוסף יצחק שי' גופין, שכרו משאית קשטו אותה בשלטים המבשרים אודות חמשת המבצעים אליהם דיבר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א בתקופה האחרונה, העמיסו על גביהן כמה משולחנות וספסלי 770 — וכינו את משאית זו בשם 'טנק המבצעים', ופשוט העמיסו עליהם שולחנות וספסלים מ-[[770]], ויצאו לדרך. המשאיות פיזרו את ה[[תמימים]] בפינות רחוב, שם הם עסקו ב'[[מבצע תפילין]]' ושאר ה[[מבצעים]]. בסיום המבצעים אספו המשאיות את התמימים בחזרה.<br /> <br /> כשחזרו באותו היום בהצלחה גדולה החליטו לנצל את המשאיות עצמן גם כן להפצה על ידי שיעלו עליהם אנשים להניח תפילין, וכן לשים עליהן שלטים ומוזיקה. ואכן, למחרת נסעו כשהמשאיות מעוטרות בשלטים ומהרמקולים בוקעת מוזיקה חסידית.<br /> <br /> באותו הלילה קודם שהרבי נסע לביתו, הביט במשך זמן על המשאיות שחנו ליד 770, ולאחר מכן בנסיעה אמר לנהגו שאלה הם הטנקים נגד ה[[התבוללות]]. וכך בעצם ניתן להם השם 'טנקים'.<br /> <br /> כשחזר נהגו של הרבי ל-770, הוא סיפר לתמימים את ששמע מהרבי ונעשה מזה רעש גדול. כבר למחרת יצאו הבחורים עם עשר משאיות שניצבו בפינות הרחוב.<br /> <br /> כאשר הכניסו לכ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ דו&quot;ח מאסיפת צא&quot;ח שהייתה ביום ראשון, וההמשך שלה יהיה במוצאי שבת הבאה, וכל אחד נידב סכום השווה לאותיות 'מבצע'. יצאה על זה תשובה: '''&quot;הרי עד אז יכולת ואפשר למבצעים שליט&quot;א לכבוש נ.י. וסביבותיה ובדרכי נועם ושלום&quot;'''. וצירף צדקה בסכום 'מבצע מזוזה' ('מבצע מזוזה' – 267$).<br /> <br /> בסוף ליל יחידות שהתקיים ביום חמישי כ&quot;ט סיון, בצאת כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ מ770 התבטא באוזני ר' י.ק. על משאיות הטנקים שהם &quot;טנקים נגד התבוללות&quot;. דרוש מקור.<br /> <br /> לאחר מכן דיבר הרבי בשיחה ב[[י&quot;ב תמוז]] בקשר ל'טנקים', וגם אמר שטנ&quot;ק זה ר&quot;ת &quot;[[טהרות]], [[נזיקין]], [[קדשים]]&quot; (=שלשה מתוך ששה סדרי משנה).<br /> <br /> החל מ[[ח&quot;י אלול]] באותה שנה, הנהיג הרבי בסיום כל [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בימות החול [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]]. הזוכים לעבור ולקבל את הדולרים מהרבי היו ה'טנקיסטים', וכל אחד מהם קיבל חבילה שאותה חילק לשאר הקהל.<br /> <br /> כמו&quot;כ בהתוועדות ב[[י' שבט]] [[תשל&quot;ה]] דיבר [[הרבי]] עוד באריכות מופלגה על המעלות של [[טנקים]] בכלל ו[[טנקיסטים]] בפרט, ואמר גם בזה הלשון: '''&quot;איך פאר מיט יעדן טאנקיסט&quot;'''.<br /> <br /> עם השנים, החליפו קרוואנים ניידים את המשאיות, ואלו צוידו בארונות, בסידורי תפילה ובמקומות ישיבה נוחים לשיחה או להשתתפות בשיעור יהדות קצר. עם זאת, הרעיון התפעולי של המשאית או הקרוואן היה ונותר זהה: צא ועזור ליהודי לקיים עוד מצווה.<br /> <br /> ==שיירת הטנקים בי&quot;א ניסן==<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] לרגל יום ההולדת השבעים וחמש ל[[רבי]] החליטו כמה מתלמידי התמימים 27 טנקים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] זה היה שלושים שנה לנשיאות <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] 38 טנקים ארווי, בכבוד, ולא רק משאיות שלא מכובדות... ובאמת מאותה שנה והלאה היה מאוד מכובד...בשנת 1974 החלה הופעה חדשה להופיע ברחובות מנהטן. אפילו בתוך המהומה ההיא של קהל וקול רעש, הרכב המוזר הזה משך תשומת לב.<br /> זה היה טנדר סטנדרטי מזן &quot;U-Haul&quot; או &quot;Ryder&quot;. הדלת האחורית שלה הייתה מגולגלת, והראתה מטען של שולחן עץ אחד גדול, שני ספסלי עץ ותריסר צעירים עם זקן וכובעים שחורים. מרמקול שהודבק לגג שלו יצא שילוב של שירים חסידיים המושמעים בווליום גבוה - כלומר גבוה מספיק כדי להשמיע את עצמו מעל לרעש של פינת רחוב במנהטן. פוסטרים גדולים שהודבקו לדפנות הטנדר הנעים הכריזו: &quot;מיכל מצווה&quot;, &quot;תפילין על הסיפון&quot; ו&quot;מצוות במקום לאנשים בדרכים&quot;.<br /> <br /> ===לאחרי ג' תמוז===<br /> [[קובץ:שיירת הטנקים תשפ''ב במבט אוירי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת הטנקים במבט אוירי ([[תשפ&quot;ב]])]]<br /> בשנים שבין [[תשנ&quot;ד]] ועד שנת [[תשנ&quot;ט]] השיירה התקיימה תחת [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]], אבל זה לא היה באופן מסודר, בשנת [[תשנ&quot;ה]] הצטרף הרב מרדכי הירש לצוות השיירה, ובשנת [[תשנ&quot;ז]] התחיל לנהל את זה ביחד עם הרב [[מנחם מענדל הענדל]] ועוד כמה מעסקני [[קראון הייטס]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] לרגל 100 שנה החליטו המארגנים שהם רוצים לעשות שיירה של 100 טנקים{{הערה|שבשנים ההם זה היה הזוי....}}, ואפילו שאף אחד לא האמין שזה באמת יקרה, לבסוף זה קרה וביום י&quot;א ניסן יצאו 100 טנקים ועברו מול [[770]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] נתגלעו מחלוקות בין המארגנים לגבי מספר נושאים, ובתוכם סגנון הפרסום של בשורת הגאולה ופרסום זהותו של משיח בשלטי הטנקים ובחומרי ההפצה של השיירה, ומאז ועד שנת [[תשפ&quot;ב]] התקיימו מידי שנה לצערינו שני שיירות; אחת עם הכרזת הקודש '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|&quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;''' בצורה מובהקת וגלויה והשניה גם כן עם ההכרזה אך בצורה פחות בולטת.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] לרגל מאה ועשרים שנה הצליחו עסקנים ב[[שכונת המלך]] למרות הדעות והחילוקים השונים לשכנע את 2 הקבוצות להתאחד ולקיים שיירה אחת עם 120 טנקים{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/781083/ מאה ועשרים: שיירת הטנקים ההיסטורית כבשה את ניו יורק] {{אינפו}}}}{{הערה|הכי גדולה להיסטוריה לע&quot;ע.}} ענקית ומרשימה - שהביאה להרבה תשומת לב לכל תושבי [[ניו יורק]] והסביבה.<br /> <br /> ==ציון שנים מיוחדות בשיירה==<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] לרגל [[י' שבט]] לציון 40 שנה לנשיאותו של הרבי. הרבי יצא מ-770 בדיוק כשהמצעד התחיל, והרבי צפה בכל טנק שעבר, ורק לאחר שכל הטנקים נסעו, הרבי נכנס למכוניתו{{הערה|[https://col.org.il/news/117652 מצעד טנקי המצוות בי' שבט תש&quot;נ] {{COL}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] לרגל 90 שנה תכננו כבר כו&quot;כ חודשים לפני שיירה ענקית של 90 טנקים, באמצע התכננון כחודש וחצי לפני פתאום [[כ&quot;ז אדר א']] הגיע, והתחיל [[האירוע הבריאותי (תשנ&quot;ב - תשנ&quot;ד)|האירוע הבריאותי]], ולמארגנים שתכננו במשך כל כך הרבה זמן את השיירה נשברו ולא ידעו האם להמשיך הלאה ולעשות את השיירה או לא. לבסוף הם הבינו שהדבר הכי טוב זה ללכת קדימה ולעשות את השיירה הזאת לרגל 90 שנה - וביום [[י&quot;א ניסן]] זה היה אחד השיירות המאוד מיוחדות ומרשימות שגרמו ל[[קידוש ה']] ענק בכל רחבי העיר [[ניו יורק]].<br /> <br /> ובפרט לאור כל הקאך והחיות בשנות הנפלאות שעורר הרבי בעניני משיח וגאולה - אז חולקו אז עשרות אלפי עלונים בעניני גאולה ומשיח, וכן היה המון [[תקשורת]] שבאו לראיין את התמימים ואנ&quot;ש על משיח.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] לרגל מאה שנה - התקיים שיירה של 100 טנקים.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] לרגל מאה ועשרים שנה - עשו אחדות{{הערה|למרות הדעות והחילוקים השונים בנושא הזה.}} והתקיימה שיירה של 120 טנקים.<br /> <br /> ==השיירה עצמו==<br /> מידי שנה יוצאים עשרות טנקים בשיירה מרשימה לכבודו של הרבי מלך המשיח, לרגל יום הולדתו ביום הבהיר י&quot;א בניסן. הטנקים עוברים ליד בית חיינו במהלך הכינוס צ&quot;ה שמתקיים בשעה 10:30 בבוקר, ומשם ממשיכים לכיוון [[מנהטן]] ומשם מתפזרים למבצעים, ובפרט למבצע מצה לאלפי יהודים ברחבי ניו יורק.<br /> <br /> <br /> ==פעילים בארגון השיירה==<br /> * יוסף יצחק באקמאן.<br /> * מנחם מענדל באקמאן.<br /> * יוסף יצחק גרינברג.<br /> * מרדכי הירש.<br /> * [[מנחם מענדל הענדל]]<br /> * שמואל הכהן הענדל.<br /> * צמח דוד הכהן הענדל.<br /> * [[עמוס מנחם כהן]]<br /> * צבי אברהם פרישמן.<br /> * שמואל שוחאט.<br /> * [[משה שמוקלר]].<br /> * שניאור זלמן שלג.<br /> * מנחם מענדל שפילמאן.<br /> <br /> ===פעילים בשיירה לשעבר===<br /> * הרב [[יוסף אליאב]]<br /> * הרב [[ירחמיאל ג'ייקובסן]]{{הערה|היה פעיל וארגן את השיירה בשנת [[תשנ&quot;ב]].}}<br /> * הרב [[וסף יצחק גופין]]<br /> * הרב [[שלום דוכמאן]]<br /> * הרב שמואל הענדל<br /> * הרב [[מענדל נוטיק]]<br /> * הרב [[יוסף קצמן]].<br /> * הרב [[שמואל שטרסברג]]{{הערה|היה פעיל וארגן את השיירה בשנת [[תשנ&quot;ב]].}}<br /> * הרב [[לוי שמטוב]]{{הערה|היה פעיל בשנת [[תשמ&quot;ח]]}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[טנק מבצעים]]<br /> * [[חלוקת דולרים לטנקיסטים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/video/news-video/crown-heights-video/47817/ קליפ סיכום: שיירת הטנקים מסתערת על מנהטן] {{וידפו}}<br /> * [https://chabad.info/video/news-video/corovavirusvideo/592291/ למרות הקורונה: שיירת הטנקים במתכונת מצומצמת] {{וידפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]<br /> [[קטגוריה:הפצת המעיינות]]<br /> [[קטגוריה:תחבורה]]<br /> [[קטגוריה:י&quot;א ניסן]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8&diff=762372 2025-04-27T08:29:28Z

<p>69.113.153.217: /* קשריו עם חב&quot;ד */ עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:איתמר_בן_גביר.jpeg |שמאל|ממוזער| חבר הכנסת איתמר בן גביר]]<br /> '''איתמר בן גביר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ז]]) הוא השר לביטחון לאומי, חבר כנסת וראש מפלגת '''עוצמה יהודית''', עורך דין במקצועו.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> [[קובץ:בן גביר מדוגלן.jpg|שמאל|ממוזער|ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] מה[[בית חב&quot;ד לאישי ציבור]] עונד לחליפתו של השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר [[דגלון משיח]] במהלך אירוע בכנסת]]<br /> בן גביר נולד ב[[ו' אייר]] [[תשל&quot;ז]] גדל במבשרת ציון ולמד בתיכון 'אורט' בעיר, בגיל 16 חזר בתשובה עקב השתתפותו בהפגנות נגד [[הסכמי אוסלו]] ועבר ללמוד בישיבת הרעיון היהודי של הרב [[מאיר כהנא]], מיד נקשר אליו והיה לאחד מתלמידיו המובהקים מה שהוביל להצטרפותו לתנועת כ&quot;ך. ובהמשך לתנועת 'חזית יהודית לאומית' של [[ברוך מרזל]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] התחתן עם איילה נמרודי והם מתגוררים בשכונת גבעת האבות שב[[קריית ארבע]] ולהם שישה ילדים, בן גביר הוא [[עורך דין]] פלילי במקצועו.<br /> <br /> ===פעולות ציבוריות ===<br /> ארגן עשרות הפגנות נגד [[הסכמי אוסלו]] ו[[גירוש גוש קטיף]] ואף עקב פעולות אלו נעצר פעמים רבות, היה שותף בפועלות רבות שעסקו בהתיישבות ובשמירה על התא המשפחתי.<br /> <br /> איים כמה פעמים על [[יצחק רבין]] ו[[אריאל שרון]] כי אם הם יגרמו לפינוי ישובים הם יפגעו בעולם הזה ובעולם הבא.<br /> <br /> בן גביר הוא פעיל גדול בנושאי [[שלימות הארץ]] וחוק [[גיור כהלכה]] והיה עורך הדין של תנועת &quot;ארץ ישראל שלנו&quot; והרב [[שלום דובער וולפא]], בנוסף, היה עוזר פרלמנטרי לחברו [[מיכאל בן ארי]] כשנבחר לכנסת, וארגן הפגנות ועצרות רבות בנושאי [[שלימות הארץ]] וחוק הגיור.<br /> <br /> ===כחבר כנסת===<br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] מונה לראש מפלגת '''עוצמה יהודית''' לאחר שראש המפלגה הקודם - [[מיכאל בן ארי]] נפסל מלהתמודד לכנסת על ידי בית המשפט העליון.<br /> <br /> לקראת הבחירות בשנת [[תשפ&quot;א]] חתם ברגע האחרון על ריצה משותפת בבחירות ביחד עם רשימת '''הציונות הדתית''' של [[בצלאל סמוטריץ']]{{הערה|[https://chabad.info/news/651101/ בן גביר וסמוטריץ' חתמו על ריצה משותפת בבחירות].}}{{הערה|בכך קויימה הוראת הרבי שצריך להיות חזית דתית מאוחדת שתשמור על שלושת השלמויות}} ושובץ במקום השלישי במפלגה, רבני חב&quot;ד הורו להצביע לרשימה ולאחר ארבעה ניסיונות קודמים{{הערה| כמתמודד מטעם עוצמה לישראל בתשע&quot;ג, מטעם איחוד מפלגות הימין בניסן תשע&quot;ט ופעמיים נוספות מטעם עוצמה יהודית שלא עברה את אחוז החסימה}} נבחר באדר תשפ&quot;א לכהן כחבר בכנסת מטעם מפלגת עוצמה יהודית{{הערה|בתוך רשימת הציונות הדתית.}}{{הערה|[https://chabad.info/news/661973/ בן גביר מודה לחסידי חב&quot;ד לאחר היבחרותו לכנסת].}}. ופועל רבות במסדרונות השלטון לקידום האינטרסים החב&quot;דיים, בנוסף, מביא את דעתו של [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] על גבי בימת הכנסת ויזם מחדש את תיקון החוק [[מיהו יהודי]]{{הערה|[https://chabad.info/news/736099/ בן גביר מעלה את חוק מיהו יהודי].}}. ובחשוון תשפ&quot;ב הקים את שדולת ארץ ישראל השלימה בכנסת.<br /> <br /> לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש עלתה האהדה הציבורית כלפי בן גביר ולאחר מאבק חתם עם סמוטריץ' על ריצה שיוויונית משותפת בבחירות בשיטת הריץ'-רץ' והכניס לכנסת שישה חברים מעוצמה יהודית שבראשותו. <br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], לאחר הקמת ממשלת ישראל בראשות נתניהו מונה בן גביר לשר לביטחון לאומי עם סמכויות נרחבות ולחבר בקבינט המדיני-ביטחוני.<br /> <br /> == קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:בן גביר.jpg|שמאל|ממוזער|בן גביר בביקור בישיבת חב&quot;ד (ניתן לראות על דש חליפתו [[דגלון משיח]])]]<br /> בן גביר פועל רבות למען חב&quot;ד והצהיר כי בראש ובראשונה פועל לביצוע שלושת השלמויות אותם קבע הרבי{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/669388/ בן גביר מודיע כי יפעל בכנסת לביצוע שלושת השלמויות].}}{{הערה|[https://chabad.info/news/657861/ ההבטחה של בן גביר וסמוטריץ': לשמור על שלושת השלמויות] {{אינפו}}}}, בנוסף, עוזר רבות לחסידי חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/300124/ בן גביר מוחה על ביטול עצרת משיח בכיכר].}} ואף היה עורך דין של כמה מחסידי חב&quot;ד שנעצרו בעקבות הקמת דוכני תפילין, ופתח דוכן להנחת תפילין בשוק מרכזי בתל אביב{{הערה|[https://chabad.info/news/582998/ בעקבות סערת התפילין: בן גביר פתח דוכן תפילין].}}. הוא מוזמן לעשרות כנסים ואירועים של חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/736099/ בן גביר בהתוועדות בנתניה].}}{{הערה|[https://chabad.info/news/755347/ בן גביר בהתוועדות בירושלים].}}, ואף נאם בקונגרס משיח שאורגן על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. כמו כן הוא שותף בפעילות חב&quot;ד בשלל נושאים{{הערה|[https://chabad.info/news/735862/ בן גביר דואג לבי&quot;ס חב&quot;ד חדרה].}}.<br /> <br /> בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשע&quot;ט]] סיפר שכשאביו חלה מאוד והיה קרוב לכריתת רגלו הם כתבו לרבי וקיבלו תשובה כי הם צריכים לבדוק את התפילין והמזוזות, הם בדקו אותם ומיד התגלה שבתפילין הייתה חסרה המילה &quot;ובלכתך&quot;, המשפחה נדהמה ותיקנה מייד, ובזכות זה אביו ניצל מהכריתה וחי עוד שנים רבות לאחר מכן.<br /> <br /> ב[[אייר]] [[תשפ&quot;ב]] עלה ביחד עם עמיתו לרשימה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, להתייעצות ופגישה עם מזכיר [[בי&quot;ד רבני חב&quot;ד]] הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], בפגישה נידון האם להעלות את [[חוק מיהו יהודי]] לכנסת בתקופה הקרובה, או שעדיף לחכות עד שיהיה רוב בטוח שיצביע בעד החוק, בין היתר בירך [[ הרב ירוסלבסקי]] את פעולותיהם למען היהדות ולמען העם וסיים: &quot;ההצלחה שלכם, זה הצלחה של כולנו, שיהיה לכם רק הצלחות&quot;{{הערה|[https://www.google.com/url?client=internal-element-cse&amp;cx=006054473870795903179:fmftelgvfns&amp;q=https://www.bhol.co.il/news/1389041&amp;sa=U&amp;ved=2ahUKEwjGweegxLr4AhX_i_0HHbrVCtAQFnoECAIQAg&amp;usg=AOvVaw15BHqXSluXRRcW7IiKe1b7 לדיוח ותמונה מהפגישה] באתר בחדרי.}}.<br /> <br /> ב[[מעמד הגדול]] שנערך לכבוד [[י&quot;א ניסן]] [[תשפ&quot;ג]] - שנת הקהל בירושלים השתתף ואף אמר דברי ברכה.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] [[תשפ&quot;ג]], השתתף בהתוועדות [[יום הולדת]] לעסקן ר' [[אורי הולצמן]] ב[[ביתר עילית]], ורכש על ידי המשפיע הרב [[מנחם מענדל רוט]] [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]] עבור ילדיו.<br /> <br /> בסוף חודש ניסן ה'תשפ&quot;ה במהלך ביקור מדיני בארצות הברית, הגיע לביקור ב-770 בית משיח, ונשא דברים בהתוועדות סיום הרמב&quot;ם, בנוכחות קהל גדול של תמימים ואנ&quot;ש.<br /> <br /> כמו כן, הגיע לאוהל הקודש שם כתב פ&quot;נ ונשא תפילה לשלום עם ישראל ולזירוז הגאולה האמיתית והשלימה. <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [https://chabad.info/special/1099030/ &quot;רואים וחיים כל הזמן עם הרבי&quot;] ראיון לקראת [[ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ד]] {{אינפו}}<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://chabad.info/tag/%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%A8-%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8/ '''תגית: איתמר בן גביר'''] {{אינפו}}<br /> <br /> *[http://www.kikar.co.il/421232.html '''ראיון מרתק עם ח&quot;כ איתמר בן גביר'''] - כיכר השבת סיון תשפ&quot;ב. {{וידיאו}}<br /> <br /> * [https://col.org.il/news/139572 '''בן גביר בהתוועדות י&quot;ב תמוז בישיבת תות&quot;ל אור יהודה'''] {{COL}} {{וידיאו}}<br /> *[https://col.org.il/news/169109 השר לביטחון פנים איתמר בן-גביר הגיע לביקור ב-770{{תמונה}}{{col}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בן גביר, איתמר}}<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:עורכי דין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F)&diff=762363 2025-04-27T07:04:08Z

<p>69.113.153.217: /* כותבים קבועים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:במ מעודכן.png|ממוזער|לוגו השבועון]]<br /> [[קובץ:בית משיח 1000.png|שמאל|ממוזער|250px|שער גיליון האלף]]<br /> [[קובץ:בית משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות]]<br /> '''שבועון בית משיח''', הינו שבועון חב&quot;ד עולמי להפצת בשורת הגאולה המשווק באלפי עותקים ברחבי העולם, באמצעות דיוור ישיר למנויים והפצה בחנויות ברחבי תבל. יוצא לאור על ידי [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]].<br /> <br /> בגיליון ומוספיו, מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, חדשות וחשיפות ובהם אגרות קודש מסמכים וכתבי יד מאדמו&quot;רי חב&quot;ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו (על פי הגדרת המוציא לאור) הוא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]). השבועון יוצא מידי שבוע בשתי מהדורות - בעברית ובאנגלית, ולכל מהדורה מערכת וצוות כותבים בפני עצמו. לשבועון מוספי נשים וילדים, וגם מוסף ייחודי - &quot;התמים&quot; העוסק בעולמם של תלמידי הישיבות החב&quot;דיים.<br /> <br /> בית משיח מהווה פלטפורמת פירסום חשובה לשלוחי הרבי ומוסדות חב&quot;ד בכל העולם.<br /> <br /> שבועון בית משיח עובד בשיתוף פעולה עם אתר [[חב&quot;ד אינפו]] ומידי שבוע מתפרסמים כותרות העיתונים, וגם קטעים מהכתבות, ובכך תכני העיתון מקבלים רייטינג נוסף.<br /> <br /> ==היסטוריה והוצאה לאור==<br /> העיתון החל לצאת ב[[חודש מנחם אב]] [[תשנ&quot;ד]], על ידי הרב [[זלמן הרצל]], הרב [[מנחם מענדל הנדל]] והרב [[שלמה הלפרן]] בעידוד רבני ועסקני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]], [[ארצות הברית]] ועוד. ומטרתו הוגדרה בכותרת המשנה של שמו &quot;שבועון בית משיח - שבועון עולמי להפצת בשורת הגאולה&quot;{{הערה|בתחילה קראו לו שבועון בית משיח -בימה לתלמידי התמימים ואנ&quot;ש ולאחר מספר שנים שינו את שמו לשם דלעיל}}. בתקופה הראשונה להוצאת הגליון לאור, התעסקו בעריכתו ובהדפסתו הרב [[עמוס כהן]], הרב [[שלום פלמן]], הרב [[אריה ברוך בלוך]] והרב [[שמשון גולדשטיין]], ובתקופה מאוחרת יותר ועד היום: הרב מנחם מענדל הנדל, הרב [[יעקב חזן]] הרב [[מנחם זיגלבוים]] והרב [[אברהם רייניץ]].<br /> <br /> העיתון הוקם בתגובה לשינוי שחל בשבועון הוותיק [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]: הסרת ה&quot;[[יחי]]&quot; מעמוד השער (בניגוד לפסק הדין הראשוני של [[ועד רבני חב&quot;ד]]). הגיליונות הראשונים של העיתון היו דומים במתכונתם לגיליונות [[גיליון בית חיינו|בית חיינו]] שהיו יוצאים בין השנים [[תשמ&quot;ט]] - [[תשנ&quot;ב]], ובהם דיווחים על הנעשה ב־[[770]].<br /> <br /> בהדרגה התפתח בית משיח לגיליון גדוש בכתבות ראיונות וחשיפות מהמדריגה הראשונה ולו מוספים פופולריים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]], בעקבות תרומתו הנדיבה של הנגיד החסידי הרב [[רחמים אנטיאן]], התבסס העיתון מבחינה כלכלית. כן באותה עת השתנתה מערכת השבועון.<br /> <br /> בשנים הבאות העיתון התפתח והתבסס, הן בתכנים, הן במערכת אותה מובילים מיטב הכותבים, עורכים וחוקרים חב&quot;דיים.<br /> <br /> שבועון בית משיח זוכה לפופולריות רבה בקרב חסידי חב&quot;ד בכל העולם. השבועון מצוטט ומובא כמקור בספרים, מחקרים ומאמרים היוצאים לאור במדינות שונות ובמגוון שפות. הסיבה לכך נעוצה בחומרים רבים יקרי ערך הנחשפים לראשּונה ובבלעדיות בשבועון.<br /> <br /> ==שבועון בית משיח בעברית==<br /> כיום העיתון יוצא לאור על ידי [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]] ארגון חב&quot;די שמרכזו ב[[קראון הייטס]] בראשות הרב [[מנחם מענדל הנדל]].<br /> <br /> על צוות העורכים נמנים אישים חב&quot;דיים אשר נחשבים מהשורה הראשונה של הכותבים והחוקרים החב&quot;דיים, וידם רב להם בתחום העריכה, הפרסום, הכתיבה והמחקר:<br /> *הרב [[שלום יעקב חזן]] - עורך אחראי<br /> *הרב [[אברהם רייניץ]] - עורך, ומעצב העיתון<br /> *הרב [[מנחם זיגלבוים]] - עורך<br /> *הרב [[שרגא קרומבי]] - עורך המהדורה האנגלית<br /> <br /> שערי הגיליון וכתבות נבחרות מהגיליון העדכני מתפרסמות באתר החדשות החב&quot;די [[חב&quot;ד אינפו]]{{הערה|[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ תגית בית משיח]}}.<br /> <br /> ==תמיכת רבני ומשפיעי חב&quot;ד==<br /> שבועון בית משיח יוצא לאור ב[[קראון הייטס]], מנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הענדל]] וזוכה לתמיכת [[בד&quot;צ קראון הייטס]], חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] רבנים, שלוחים ומשפיעים מכל העולם.<br /> <br /> מהתומכים המרכזיים של שבועון בית משיח: הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] ע&quot;ה, אב&quot;ד ורבה של שכונת קראון הייטס, ומחשובי רבני חב&quot;ד בעולם, שכונה על ידי הרבי 'אביר שבאבירים' ו'איש הלכה'. הרב מארלאו היה הסמכות הרבנית וההלכתית של 'בית משיח' בשנים הראשונות מתקופת ההקמה ועד לפטירתו בשנת [[תש&quot;ס]]. הרב אף פירסם בבית משיח מדור הלכתי {{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1000 עמוד 43}}.<br /> <br /> בשנים הבאות המשיכו בתפקיד הרב [[אהרן יעקב שווי]] ע&quot;ה והרב [[יוסף ישעיה ברוין]] שליט&quot;א מ[[בד&quot;צ קראון הייטס]].<br /> <br /> על התומכים הבולטים של השבועון נמנים רבני חסידות חב&quot;ד:<br /> <br /> מזכירי הרבי - הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]].<br /> <br /> ראשי ישיבות חב&quot;ד כמו הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ראש ישיבת חב&quot;ד בצפת, הרב [[יוסף גינזבורג]] ראש ישיבת חב&quot;ד ברמת אביב.<br /> <br /> משפיעים חשובים כמו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] ע&quot;ה והרב [[חיים אשכנזי]] ע&quot;ה, הרב [[פנחס קארף]] ע&quot;ה ויבלחט&quot;א הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[ישבעם סגל]], הרב [[עופר מיידובניק]], והרב [[שלום בער ליפסקר]].<br /> <br /> ראשי ארגונים חשובים כמו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]], הרב [[משה סלונים]] מנהל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ומנהל [[עזרת אחים]] והרב [[דוד נחשון]] יו&quot;ר [[ניידות חב&quot;ד]] ויו&quot;ר [[צבאות השם]]{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1000 עמוד 43 והלאה}}.<br /> <br /> ראיונות רבים של רבנים שלוחים ומשפיעים פורסמו בבית משיח במהלך עשרות שנים:<br /> הרב [[דוד חנזין]] אב [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ורבה של [[נחלת הר חב&quot;ד]]{{הערה|בית משיח 219}}.הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש ורב קהילת חב&quot;ד ברחובות{{הערה|בית משיח 274}}. הרב [[בן ציון ליפסקר]] חבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] שליח הראשי ורבה של ערד{{הערה|בית משיח 230 ו989}}. הרב [[יוסף הכט]] חבר בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש שליח הראשי ורבה של אילת{{הערה|בית משיח 446}}. הרב [[ישעיהו הרצל]] רבה של [[נוף הגליל]], הרב [[ישראל הלפרין]] רבה של קהילת חב&quot;ד הרצליה העניק ראיונות רבים. ועוד רבנים רבים העניקו ראיונות לבית משיח: הרב [[טוביה בלוי]] מרבני חב&quot;ד ירושלים, הרב [[טוביה זילברשטרום]] רב שיכון חב&quot;ד בירושלים, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] רבה של קהילת חב&quot;ד בלוד ועוד.<br /> <br /> ===הרב הראשי לישראל===<br /> בראיון לבית משיח חשף הרב הראשי לישראל הרב קלמן בר שליט&quot;א, כי במשך תקופה ארוכה היה מנוי לשבועון בית משיח{{הערה|1433}}: &quot;אני מכיר היטב את השבועון, הייתי מנוי עליו תקופה ארוכה. בכל פעם התענגתי מחדש על התוכן החסידי שלו&quot;.<br /> <br /> ==פרסום לשלוחים==<br /> שלוחי הרבי ומוסדות חב&quot;ד מכל רחבי העולם, מפרסמים בבית משיח ידיעות על פעולות עונתיות, שגרתיות ומיוחדות, כך גם מפרסמים מודעות. <br /> <br /> בתי חב&quot;ד ומוסדות חב&quot;ד רבים התפרסמו לראשונה בבית משיח, אם בכתבות מגזיניות ואם בידיעות וכל אלו חינם.<br /> <br /> רבים מהשלוחים מנויים על העיתון המגיע לכל פינה בעולם.<br /> <br /> דוגמה מהוקרת השלוחים ישנה במודעה על כפולת עמודים בבית משיח גיליון 103, ובה מאות שלוחים מברכים את צוות בית משיח על הוצאת למעלה מ-100 גיליונות גדושים בחסידות ומחזקים באמונה בגאולה הקרובה{{הערה|שבועון בית משיח 103}}.<br /> <br /> ==בית משיח באנגלית==<br /> [[קובץ:BM.png|ממוזער|לוגו השבועון במהדורה האנגלית]]<br /> [[קובץ:BM שער.png|ממוזער|שער אחד הגליונות במהדורה האנגלית]]<br /> המהדורה האנגלית יוצאת לאור כמגזין נפרד - 64 עמודים, ונשלח למנויי המהדורה העברית לפי ביקוש ובמקביל יש למהדורה האנגלית מערכת מנויים ומכירות עצמאית המשווקת אלפי גיליונות בשבוע, בארצות הברית, בארץ הקודש וברחבי העולם.<br /> <br /> ===התפתחות העיתון באנגלית===<br /> כעשרים שנה יצאה המהדורה האנגלית בתוך המגזין בשפה העברית.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] העיתון באנגלית החל לצאת לאור בפורמט עצמאי, צבעוני מלא ובגודל חדש, הוקם צוות עריכה מיוחד בראשות הרב [[שרגא קרומבי]], והדבר הביא לגידול של מאות אחוזים בכמות המנויים לעיתון.<br /> <br /> ===בית משיח באנגלית כיום===<br /> בעיתון באנגלית מתפרסמים ראיונות, כתבות, מאמרים, תגליות וחשיפות.<br /> <br /> *עורך אחראי: [[שרגא קרומבי]].<br /> *עורך ראשי: [[לוי ליברוב]] (עורך בית משיח באנגלית ושליח בפלטבוש).<br /> *ועדה רוחנית: יו&quot;ר הרב [[יעקב חזן]].<br /> <br /> ==[[במחנה צבאות השם|במחנה]]==<br /> מוסף שבועי לילדי צבאות ה', החל לצאת בשנת [[תשס&quot;ו]] ויוצא לאור על ידי [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]], [[שבועון בית משיח]] ותנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)]].<br /> *עורך: לוי חשמונאי<br /> *משתתפים: חיים ברוק, נ. ברנשטיין, יעל שניאורסון, י. מיכל, ש.רייניץ, ד. חסקינד.<br /> *איורים: שעילה בריל, לאה, חנה<br /> *עיצוב ועימוד: וירט<br /> <br /> ==יומנו של תמים{{הערה|ראו בית משיח גיליון 1000 עמוד 102.}}==<br /> *[[תשנ&quot;ה]] - הרב [[מנחם מענדל טייכמן]] / הרב [[אריה קדם]].<br /> *[[תשנ&quot;ו]] - הרב [[אליעזר מישולובין]].<br /> *[[תשנ&quot;ח]] - התמים [[שלמה נחימובסקי]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=30849 יומנו של שלמה ב-‏770].}}.<br /> *[[תשנ&quot;ט]] - הרב שלמה כץ (כיום [[שליח]] ב[[אור יהודה]]).<br /> *[[תש&quot;ס]] - הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]].<br /> *[[תשס&quot;א]] - ר' מענדי דיקשטיין (כיום כתב ב[[שבועון בית משיח]]) / התמים [[ברוך משה מקמל]].<br /> *[[תשס&quot;ב]] - הרב [[שלום דובער דיקשטיין]].<br /> *[[תשס&quot;ג]] - הרב [[לוי נחשון]].<br /> *[[תשס&quot;ה]] - ר' [[מנחם שרון]].<br /> *[[תשס&quot;ו]] - הרב [[שלום דובער וולף]].<br /> *[[תשס&quot;ז]] - הרב [[שלום בער שמולביץ]]<br /> *[[תשס&quot;ח]] - הרב שמואל ביטון (כיום מנהל רוחני של [[ישיבה קטנה אור יהודה]]).<br /> *[[תשס&quot;ט]] - הרב [[שמעיה העכט]].<br /> *[[תש&quot;ע]] - הרב [[שמואל ששון]].<br /> *[[תשע&quot;א]] - הרב [[משה לידר]].<br /> *[[תשע&quot;ב]] - הרב [[משיח פרידמן]].<br /> *[[תשע&quot;ג]] - הרב יחיאל יעקובוביץ / הרב מנחם מענדל איבערט.<br /> *[[תשע&quot;ד]] - הרב משה פרבר.<br /> *[[תשע&quot;ה]] - הרב [[מנחם מענדל אקסלרוד (פיליפינים)]].<br /> *[[תשע&quot;ו]] - הרב מנחם מענדל רייכמן (קריות).<br /> *[[תשע&quot;ז]] - אברהם אשר זאב רייכמן.<br /> *[[תשע&quot;ח]] - הרב דוד מיכאלשווילי (כיום שליח בקהילת הרשב&quot;י ב[[פלורידה]]).<br /> *[[תשע&quot;ט]] - הרב מנחם מענדל פרידמן (כיום שליח ב[[רמת אביב]]).<br /> *[[תש&quot;פ]] - הרב [[מנחם מענדל ששון]]{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/01/04-01-2023-02-17-55-לקריאה-1.pdf אשרי תמים שלא יעזבך - שלשה חדשים של אמונה והתקשרות.]}}.<br /> *[[תשפ&quot;א]] - הרב שמואל דורון.<br /> *[[תשפ&quot;ב]] - הת' דוד גבריאל.<br /> *[[תשפ&quot;ג]] - הת' לוי דהאן.<br /> *[[תשפ&quot;ד]] - הת' שניאור זלמן גרליק \ הת' דוד ישראל אוריאן.<br /> *[[תשפ&quot;ה]] - הת' שמואל מזרחי.<br /> <br /> ==[[התמים (בית משיח)|התמים]]==<br /> <br /> {{ערך מורחב|התמים (בית משיח)}}<br /> <br /> מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]] ו[[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]. יוצא לאור במהדורות שונות בעברית ובאנגלית.<br /> ===התמים עברית===<br /> [[קובץ:התמים ראש השנה תשפד.jpeg|ממוזער|שמאל|התמים גיליון [[ראש השנה]] [[תשפ&quot;ד]]]]<br /> *יצא לאור באופן סדיר בשנים [[תשס&quot;א]]-[[תשס&quot;ד]], ובשנים מאוחרות יוצא לאור לסירוגין.<br /> *מאז [[חודש ניסן]] [[תשע&quot;ה]] החל לצאת שוב עד לשנת [[תשע&quot;ח]]. ובשנים הבאות יוצא אחת לתקופה.<br /> *בשנת [[תשפ&quot;ג]] &quot;התמים&quot; עבר לניהול מלא של מערכת בית משיח והתמים ממשיך לצאת במתכונת דומה אבל שונה.<br /> * [https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_1431_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%94.pdf גיליון נ&quot;ד] יצא כמוסף לגיליון בית משיח חג הסוכות תשפ&quot;ה - 1431 - וחולק חינם לאלפי אנ&quot;ש והתמימים האורחים והמקומיים בבית חיינו בתשרי תשפ&quot;ה<br /> <br /> ===התמים אנגלית===<br /> החל מ[[תשרי]] [[תשפ&quot;א]] התמים יוצא גם במהדורה אנגלית.<br /> <br /> ==מוספים נוספים==<br /> *'''עטרת חיה''' - מוסף שבועי לנשי ובנות חב&quot;ד.<br /> *'''ביתנו''' - מוסף דו-שבועי לחיזוק הבית החסידי, מצורף בתוך הגליון, החל משנת [[תש&quot;פ]].<br /> *'''שונה הלכות''' - יוצא לאור על ידי [[מכון הלכה חב&quot;ד]] בו חברים רבני חב&quot;ד ופוסקי הלכה חב&quot;דיים. מצורף לעיתון החל מחודש אדר [[תשפ&quot;ב]].<br /> *'''[[הגאולה מעניין ועכשווי (עלון)|הגאולה מעניין ועכשווי]]''' - יוצא לאור על ידי [[מטה משיח (ישראל)]] מצורף לעיתון החל משנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> ==מערכת בית משיח בעברית==<br /> *מו&quot;ל: הרב [[מנחם מענדל הענדל]], יו&quot;ר [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]].<br /> *עורך ראשי: הרב [[שלום יעקב חזן]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], מטובי הכותבים וחוקרי ההיסטוריה החב&quot;דיים. מעורכי סדרת ה[[אגרות קודש]] ספרי [[מאמרי חסידות]] ועוד, עסקן ציבורי בקראון הייטס.<br /> *רכז מערכת ומנהל מחלקת עיצוב: הרב [[אברהם רייניץ]], סופר ומו&quot;ל, איש חינוך ועסקן ציבורי בקראון הייטס.<br /> *הרב [[מנחם זיגלבוים]] - מעורכי בית משיח ועורך ספרי תולדות והיסטוריה<br /> <br /> ===כותבים קבועים===<br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]] - עורך ספרים והיסטוריון - כתבות תחקיר היסטוריות<br /> *הרב [[יהודה ליפש]] - שליח ב[[רמת אביב]]. טור - סיפורים מבית חב&quot;ד<br /> *הרב [[אסף פרומר]] - משפיע ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (חיפה)|ישיבת חח&quot;ל חיפה]]. טורים תורניים-אקטואליים נוקבים<br /> *הרב [[יצחק ערד]]- ראש ישיבת דעת, [[רחובות]].<br /> *הרב [[מנחם מענדל ששון]]{{הערה|בשם: '''מה השיח? גאולה ומשיח!'''}} - מרצה בענייני גאולה ומשיח, פעיל בארגון [[את&quot;ה העולמי]], וחבר בקהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> *הרב [[גרשון אבצן]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים סינסנטי]]. טור נוקב בשם &quot;הגיע הזמן לדבר על...&quot;<br /> *הרב [[ניסים לגזיאל]] - משפיע ב[[ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]] - מפרסם טור - מגלים משיח בפרשה<br /> *הרב מנחם מענדל דיקשטיין - איש חינוך - כתבות במגוון נושאים<br /> *הרב אברהם אייזנשטיין שליח ועורך [[חב&quot;ד אינפו]], מנהל אגף החדשות בבית משיח<br /> *התמים שניאור זלמן נוימן - כתבות היסטוריות<br /> *התמים מנחם מענדל כהן - כתבות אקטואליה והיסטוריה <br /> *התמים מנחם מענדל אדלר - כתבות תחקיר היסטוריות<br /> *התמים יוסי סלומון - כתבות אקטואליות<br /> *הת' אלתר יחיאל הלפרן - מגיה.<br /> <br /> ===כותבים בעבר===<br /> *הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[משפיע]] ועורך ספרים.<br /> *הרב [[יהושע דובראווסקי]] - [[משפיע]] וסופר.<br /> *הרב [[חיים אשכנזי]] [[משפיע]].<br /> *הרב [[משה סלונים]] - מנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ועסקן ציבורי.<br /> *הרב [[יצחק גנזבורג]] - בכיר ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש ועסקן ציבורי באה&quot;ק ובארה&quot;ב.<br /> *הרב [[שמואל קראוס]] - חוקר היסטוריה עורך ספרים ומזכיר [[בית דין צדק קראון הייטס|הבי&quot;ד דקראון הייטס]].<br /> *ר' ברל'ה קרומבי - איש תקשורת ויו&quot;ר תקומה 2023.<br /> *ר' נתן אברהם - איש חינוך.<br /> *ר' [[שבתי ווינטראוב]] (שי גפן) -איש תקשורת עורך ספרים ממנהלי מוזיאון [[גוש קטיף]] עסקן ציבורי פעיל בכיר בענייני שלימות הארץ.<br /> *הרב [[מנחם מענדל ערד]] (מענדל צפתמן) - איש חינוך ומרצה, לשעבר שליח הרבי ב[[מרוקו]].<br /> *הרב [[יעקב שמולביץ]] שליח ראשי ב[[בית שאן]].<br /> *הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - שליח בקריות.<br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - שליח ראשי ב[[אופקים]].<br /> *הרב [[יוסף קרסיק]] - רבה של בת חפר.<br /> *הרב [[ישבעם סגל]] - משפיע ועורך ספרים.<br /> <br /> ==סדרות מיוחדות==<br /> במשך השנים הופיעו ומופיעים ב&quot;בית משיח&quot; סדרות מיוחדות ופופולריות:<br /> *'''זכרונות ר' [[יצחק גנזבורג]]''' - בעריכת [[אברהם ישעיה רייניץ]]. נדפסו לאחר מכן בספר &quot;[[חייל בשירות הרבי]]&quot;.<br /> *'''זכרונות הרב [[יצחק מישולובין]]''' - חיים חסידיים במחתרת ב[[סמרקנד]].<br /> *'''ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]'''.<br /> *'''[[אלה תולדות פרץ]]''' - תולדות חייו של המשפיע ר' [[פרץ מוצ'קין]], מאת הרב [[יהושע דובראווסקי]].<br /> *'''תולדות הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]]''' - מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], מאת [[מנחם זיגלבוים]] (בתום הסדרה צורף לספר).<br /> *'''זכרונות הרב [[חייקל חאנין]]''' - מאת בנו הרב [[שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין]].<br /> *'''[[חב&quot;ד בשואה]]''' - סיקור נרחב של חסידות חב&quot;ד ועיירות חב&quot;דיות בזמן ה[[שואה]], מאת [[שניאור זלמן ברגר]].<br /> *'''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בילדותו''' - מאת [[מנחם זיגלבוים]] (הודפס כספר &quot;[[הנסיך השישי]]&quot;).<br /> *'''מדינות המלך''' - סקירה על [[בתי חב&quot;ד]] בדרום אמריקה, מאת ר' [[בן ציון ששון]].<br /> *'''בתי חב&quot;ד תיירותיים ב[[ארץ הקודש]]''' - מאת ר' [[מנחם מענדל ערד]]<br /> *'''קשרים של רבנים ואדמו&quot;רים עם הרבי''' - מאת הרב [[שלום בער וולפא]] (הודפס כספר [[שמן ששון מחבריך]]).<br /> *'''גדולי ישראל והגאולה''' - סקירה על גדולי ישראל בדורות עברו והקשר המיוחד שלהם לגאולה, מאת יהושע קעניג.<br /> *'''ביקור [[הרבי הריי&quot;צ]] באמריקה''' - מאת [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> *'''זכרונות הרב [[הלל זלצמן]]''' - זכרונות בכלי ראשון של חיים חסידיים במחתרת ב[[סמרקנד]] ובערים אחרות. בתום הסדרה, הזכרונות יצאו לאור בספר הרב-מכר - [[מחתרת סמרקנד (ספר)]]<br /> *'''זכרונות ר' מולע''' - זכרונותיו של ר' [[שמואל לייב פרוס]] ע&quot;ה, מאת [[מנחם זיגלבוים]]<br /> <br /> == מדורים ==<br /> *'''דבר מלכות''' - [[שיחה|שיחה של הרבי]].<br /> *'''אגרות קודש בפרסום ראשון''' - מדור מיוחד בו מתפרסמות אגרות קודש תוכניות וארוכות, בפרסום ראשון.<br /> *'''פתגמי חסידיים''' - ליקוט דברי [[רבותינו נשיאנו]] על הפרשה. בעריכת הרב אליהו הכהן הנדל.<br /> *'''[[מאוצר המלך]]''' - כתבי יד מאוצר המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] ומקורות נוספים (נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]] יצאו לאור שלושה כרכים המאגדים את כתבי היד שפורסמו במדור זה).<br /> *'''לראות גאולה יום יום''' - טור מאת הרב [[יצחק ערד]].<br /> *'''לומדים (נו&quot;ן) אל&quot;ף בי&quot;ת של גאולה''' - התוועדות על ה[[דבר מלכות]] מאת רבנים רנדומליים.<br /> *'''טעם למנהג''' - חקירה אודות מנהגים חב&quot;דים, מאת הרב [[שניאור זלמן הרצל]].<br /> *'''על הפרק''' - טור בענייני שלימות הארץ העומדים על הפרק.<br /> *'''יומנו של [[תמים]]''' - יומן יומי מהמתרחש ב[[770]], נכתב בכל שנה על ידי א' מתלמידי ה[[קבוצה]].<br /> *'''חדשות חב&quot;ד''' - מדור חדשות, באדיבות אתר החדשות [[חב&quot;ד אינפו]] בעריכת ר' אבריימקה אייזנשטיין.<br /> *'''חסידים איין משפחה''' - מדור שמחות ב[[אנ&quot;ש]].<br /> *'''והבט פני משיחך''' - מדור תמונות שבועיות של [[הרבי]].<br /> *'''סיפור לשבת''', מאת [[מנחם זיגלבוים]].<br /> *'''משולחן ההלכה''' - נושאים הלכתיים, מובאים ע&quot;י רבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]].<br /> *'''סיפורים מ[[בית חב&quot;ד]]''', מאת הרב [[יהודה ליפש]]. (בעבר מאת הרב [[יעקב שמולביץ]]).<br /> *'''[[מגלים משיח בפרשה]]''' - מאת הרב [[ניסים לגזיאל]].<br /> *'''טור אורח''' - התוועדות חסידית עם רבנים רנדומליים.<br /> *'''לוח זמנים''' - זמני השבוע ומורה שיעור ל[[רמב&quot;ם (תקנה)|רמב&quot;ם היומי]].<br /> <br /> ===מדורים בעבר===<br /> *'''פנסאי בעיר''' - פעילותם הבלתי רשמית של שלוחים במקומותיהם מאת ש. מלאכי.<br /> *'''ווערט-א-לאך''', מאת הרב [[אליעזר זלמנוב]].<br /> *'''תקוות חוט השני''', מאת הרב [[יקותיאל ראפ]].<br /> *'''[[התוועדות]] חסידותית''' - סיפורים וקטעי שיחות עם מסרים חסידיים אקטואליים - הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> *'''Letters from the Rebbe''' - מכתבים מהרבי בתרגום מ[[אנגלית]] בפרסום ראשון.<br /> *'''נתפס ברשת''' - אפיזודות, סיפורים אישיים ותובנות שנלקטו מרחבי המרשתת.<br /> *'''10 עובדות חב&quot;דיות''' - על נושאים חב&quot;דיים שונים, מאת הרב [[שלום יעקב חזן]].<br /> *'''בדידי הווא עובדא''' של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] - [[נתן אברהם]].<br /> *'''מחשבה חסידית''' - נקודות משיחות קודש למחשבה, מאת הרב [[ישראל הרשקוביץ]], שליח הרבי לאופקים.<br /> *'''הגות וואך''' - מאמרי הגות שבועיים מאת [[אסף חנוך פרומר|א. אברהם]].<br /> *'''שולחן שבת''' - מאמרים בקבלה ובחסידות מאת הרב [[יוסף קרסיק]] - יצא לאחר מכן במספר ספרים בשמות שונים.<br /> *'''משיח אין געזאטן''' - מאת [[משיח פרידמן]].<br /> *'''סודו של ניגון''' - מאת [[לב לייבמן]].<br /> *'''אחרון חביב''' - מאת הרב שניאור חביב.<br /> <br /> == חשיפות ==<br /> {{להשלים}}<br /> [[קובץ:הרב מאיר שלמה ינובסקי - בית משיח.jpeg|ממוזער|250px|התמונה שפורסמה &quot;הרב מאיר שלמה ינובסקי&quot; ולאחר מכן היה מי שהכחיש את זהות המצולם]]<br /> <br /> ===חשיפות תולדות אדמו&quot;רי ליובאוויטש===<br /> * הרב [[דוד נחשון]] מנכ&quot;ל [[ניידות חב&quot;ד]] ומנכ&quot;ל [[צבאות השם]], בזכרונות אישיים מ[[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]]. שבועון בית משיח גיליון 1396<br /> *תמונה נדירה של הרבי ב[[אוניברסיטה]] בברלין - על ידי ר' [[דניאל גולדברג]]{{מקור}}.<br /> *[[התייסדות אגודת ישראל]] - חיבור נדיר (כ&quot;ג פרקים) שכתב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ד]], כנראה על מנת להכינו לדפוס, אך לא נסתייע הדבר. החיבור מתאר בהרחבה את הרקע הפוליטי להקמת האגודה, את הקמתה, מקימה, מעורבות [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בה, ואת פרישתו. החיבור נחשף לראשונה על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] בשבועון בית משיח גליון 267 ואילך, ופורסם שוב (באופן חלקי) בתוספת הערות בבית משיח גליון 388.<br /> *מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר&quot;צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]]. (גליון 433).<br /> *חילוץ כתבי היד של [[רבותינו נשיאנו]] אשר היו ביד [[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] - על ידי הרב [[הלל זלצמן]]. נחשף על ידי הרב [[אברהם רייניץ]]. (גליון 601).<br /> *תמונת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]. (אלא שלאחר שבוע התפרסמה הבהרה על פי טענת הרב שמשון חריטונוב שתמונה זו אינה תמונת הרב ינובסקי).<br /> <br /> ===[[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק והמהר&quot;ש| אוהל רבותינו בליובאוויטש]]===<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e1/הקמת_אוהל_רבותינו_בליובאוויטש.pdf הקמת אוהל רבותינו נשיאינו בליובאוויטש]''', ראיון עם הרב [[דוד נחשון]], [[שבועון בית משיח]] גליון 1018 עמוד 33<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/הקמת_גדר_מציבות_רבותינו_ליובאוויטש_דוד_גורביץ.pdf הקמת גדר מצבות רבותינו נשיאינו]''', ראיון עם הרב [[דוד אבא גורביץ']], שבועון בית משיח גליון ח' טבת תשס&quot;ג עמוד 24<br /> *[[אהליאב אבוטבול]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/ביד_רבני_חבד_בליובאוויטש.pdf הכרעות בית דין רבני חב&quot;ד בבית החיים בליובאוויטש]''', בתוך 'העיירה ליובאוויטש מתעוררת', [[שבועון בית משיח]] גליון 944 עמוד 76<br /> <br /> ===אגרות ומענות אדמו&quot;רי ליובאוויטש===<br /> {{להשלים}}<br /> שבועון בית משיח הפך במהלך השנים לבימה מרכזית לפרסום ראשון של תורות ואגרות אדמו&quot;רי ליובאוויטש. מאז יצא העיתון לאור ובמשך כל השנים מתפרסמים בפרסום ראשון מאמרי חסידות, שיחות, אגרות קודש ומסמכים רבים בפרסום ראשון, וכל אלו מוסיפים נדבכים חשובים לתורת חב&quot;ד בכללותה.<br /> בשנות הפ', נפתח מדור חדש של אגרות בפרסום ראשון - בכל גיליון מתפרסמות רצף אגרות קודש של הרבי מה&quot;מ בפרסום ראשון. <br /> <br /> דוגמאות לפרסומים ראשונים בתורת אדמו&quot;רי ליובאוויטש:<br /> *מדור אגרות קודש בפרסום ראשון - אגרות תוכניות בעיקר לעסקנים חב&quot;דיים, מהשנים הראשונות לנשיאות.<br /> * 3 מענות קודש בפרסום ראשון במענה על שליחות הרב [[משה אורנשטיין]] והרב [[מאיר אשכנזי]] בשליחות הרבי ל[[חרסון]] - ע&quot;י הרב [[שלום יעקב חזן]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/606441/ אחד הגיליונות], באתר [[חב&quot;ד אינפו]].}}.<br /> <br /> ===חשיפות היסטוריה חב&quot;דית===<br /> *גלותם לצ'אילי של [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 427).<br /> *מסמך סודי שנשלח מה[[ק.ג.ב.]] המקומי למרכז שלו ב[[לנינגרד]] בנוגע להצתת בית כנסת [[חב&quot;ד]] מלחובקה ב[[תש&quot;כ]]. נחשף על ידי שניאור זלמן ברגר. (גליון 509).<br /> *סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. נחשף מ[[גנזך המדינה]] על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 615).<br /> * המחתרת - סיפורה של המחתרת החסידית בישיבת אתרי, מאת הרב [[יעקב שמולביץ]] - חבר המחתרת.<br /> <br /> ==מוספי חג==<br /> [[קובץ:נסיך נפלאותיך מוסף בית משיח 1431.jpeg|ממוזער|שמאל|ניסים במלחמת חרבות ברזל, מוסף בית משיח חג סוכות תשפ&quot;ה]]<br /> *'''ימות המשיח''' - פעולותיו של מלך המשיח בעולם, יצא לקראת [[י&quot;א ניסן]] [[תשס&quot;ד]].<br /> [[קובץ:בתוקף_ובנועם.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מוסף נושא שיצא לאור לקראת י' שבט תשע&quot;ב]]<br /> החל משנת ה'תשע&quot;ב החל השבועון להוציא לאור מוספי חג לכבוד תאריכים חסידיים המצורפים לשבועון.<br /> *'''השליחות היחידה''', יצא לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''בתוקף ובנועם'''{{הערה|[http://www.chabad.info/htdocs/bmpdf/betokef/Betokef%20U'benoam.html להורדת המוסף] {{אינפו}}}}, יצא לקראת [[י' שבט]] ה'[[תשע&quot;ב]].<br /> *'''עומק חסיד - רבי''', סקירה על קשר רבי וחסיד יצא לקראת [[י&quot;א ניסן]] תשע&quot;ב.<br /> *'''תורתו אמת''', סקירת תורת הרבי, יצא לקראת [[שמחת תורה]] [[תשע&quot;ג]].<br /> *'''בך בחר''', יצא לקראת [[יו&quot;ד שבט]] תשע&quot;ג.<br /> *'''(אין לנו מלך) אלא אתה''', יצא בין כסה לעשור [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''ארבעים לנבואה''', יצא לקראת [[יום כיפור]] תשע&quot;ד. ולציון ארבעים שנה לנבואת [[מלחמת יום הכיפורים]].<br /> *''' משיחי - חינוך הילדים בדור הגאולה'''{{הערה|[http://ih.chabad.info/upload/Musaf03/index.html להורדת המוסף] {{אינפו}}}}, יצא בחג הפסח [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''הבשורה''' - מוסף ייחודי ונדיר המאגד קטעי עיתונות כללית על בשורת הגאולה, יצא ב[[ג' תמוז]] תשע&quot;ד.<br /> *'''תשרי עם הרבי''' - חשיבות [[נסיעה לרבי|הנסיעה אל הרבי]] והענינים הכרוכים בכך, יצא ב[[תשרי]] [[תשע&quot;ה]].<br /> *'''הקהל העשירי''' - אודות שנת הקהל, יצא לקראת [[ראש השנה]] [[תשע&quot;ו]].<br /> *'''מדריך הלכתי - חגי תשרי''' - הלכות חגי תשרי בצורה קולחת, בהוצאת [[מכון הלכה חב&quot;ד]], יצא לקראת ראש השנה [[תשע&quot;ו]].<br /> *'''ליובאוויטש בתפארתה''' - אלבום סיכום מהמעמד הגדול, יצא לקראת [[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;ו]].<br /> *'''הראלי הגדול בעולם''' - אלבום סיכום מ[[יום צבאות ה']], יצא לקראת י&quot;א ניסן [[תשע&quot;ו]].<br /> *'''והגדת לבנך''', יצא לקראת [[פסח]] [[תשע&quot;ו]].<br /> *'''מאמר מבואר''' - ד&quot;ה 'ונחה עליו רוח הוי' תשכ&quot;ה, יצא לקראת פסח [[תשע&quot;ו]].<br /> *'''מה עשיתי ומה אני עושה''', יצא ב[[ג' תמוז]] [[תשע&quot;ו]].<br /> *'''זמן אחים''' - אחים ביולוגיים מגוללים זיכרונות ילדות ומסכת הקירובים לרבי ולחב&quot;ד, יצא לקראת סוכות [[תשע&quot;ז]].<br /> *'''במענה למכתבו''', סקירה אודות אגרות מענות ותשובות מהרבי, יצא ב[[ג' תמוז]] תשע&quot;ז.<br /> *'''ד' אמות''' - מוסף הגות על אופי הנסיעה והשהות אצל הרבי בימינו, יצא בחודש [[תשרי]] [[תשע&quot;ח]].<br /> *'''זמן אחים ב'''' - אחים חסידים מספרים על עשייה משותפת, יצא בסוכות תשע&quot;ח.<br /> *'''תמונות ורגעים''' - סקירה נרחבת מהנעשה בבית חיינו ועל פעילות ארגון החסד &quot;אש&quot;ל&quot;, יצא בחודש [[תשרי]] [[תשע&quot;ט]].<br /> *'''תשרי בליובאוויטש''' - תיעוד מחצרות קדשנו, יצא בחודש תשרי [[תשפ&quot;א]].<br /> *'''מצווה עלינו לספר''' - 120 סיפורים על הרבי, יצא בחודש [[ניסן]] [[תשפ&quot;ב]].<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''' - דעת הרבי על לימוד ב[[אוניברסיטה]] ופעולות עם תלמידי המוסדות להשכלה גבוהה, מוסף חג הסוכות תשפ&quot;ג<br /> *'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - מסכת הקשרים של הרבי עם ציירים ואמנים, יצא בחודש ניסן תשפ&quot;ג.<br /> *'''קבוצה''' - על התמימים בקבוצה, החיים בקבוצה והדרכות לקראת הקבוצה מאת [[איגוד תלמידי הקבוצה]], יצא בחודש ניסן תשפ&quot;ד.{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/5/5a/מוסף_קבוצה_LR.pdf הקובץ] {{PDF}}}}.<br /> *'''והיו מספרים''' - מוסף עשיר על הקשר בין הרבי מה&quot;מ לסופרים ואנשי רוח, יצא בחודש ניסן [[תשפ&quot;ד]]<br /> * [https://chabad.info/magazine/1142006/ '''זמן שמחתנו''' מוסף חג הסוכות תשפ&quot;ה, יצא לאור על ידי את&quot;ה ובית משיח, מצורף לגיליון 1431] - כתי&quot;ק בפרסום ראשון, תמונות הרבי בפרסום ראשון, מכתבי שליח הרבי הרב [[יעקב שמולביץ]] מתשרי תשד&quot;מ בפרסום ראשון<br /> * נסיך נפלאותיך וטובותיך - ניסי מלחמת [[חרבות ברזל]], יצא במלאת שנה לפרוץ המלחמה, צורף לגיליון חג הסוכות תשפ&quot;ה גיליון 1431<br /> <br /> ==ספרים בהוצאת 'בית משיח'==<br /> לאורך השנים התפרסם בבית משיח חומר איכותי ורב ערך במדורים השונים. חלקים מחומרים אלו נערכו ונדפסו מחדש בספרים, חלקם בהוצאת מערכת שבועון בית משיח, וחלקם בהוצאת הכותבים עצמם.<br /> *'''הנסיך השישי''', [[מנחם זיגלבוים]]<br /> *'''דרכים''', [[אברימי גבירץ]] (א. גץ) - תשע&quot;ו<br /> *'''[[התוועדות]] חסידית''', [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - תשס&quot;ו, ארבעה כרכים<br /> *'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''', חיים לוי יצחק גינזבורג - תשס&quot;ו<br /> *'''מאוצר המלך''', שבועון בית משיח - תשס&quot;ה-תשע&quot;ה, שלושה כרכים<br /> *'''ניצוצי אור'''<br /> *'''סיפורים מבית חב&quot;ד''', בהוצאת משפחת שמולביץ - תשרי תשע&quot;ו, ארבעה כרכים.<br /> *'''תשמעו סיפור''', ה' טבת תשע&quot;ו{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ספר-חדש-מספריית-בית-משיח-תשמעו-סיפור/ ידיעה על ההו&quot;ל של הספר] {{אינפו}}}}<br /> *'''שליחויות''' - מבחר סיפורים על שלוחים ברחבי העולם, ה' טבת תשע&quot;ו{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ספר-חדש-מספריית-בית-משיח-שליחויות/ ידיעה על ההו&quot;ל של הספר] {{אינפו}}}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/drive/folders/1avuHhw0spDwMvi4Zx5AABfhn6X7VWf4k ארכיון גליונות בית משיח מגליון 1 ועד 1200 בעברית], [https://drive.google.com/open?id=1ay_GjL51CmCEKkLWV_7u7x5LjRB1w7FV לארכיון באנגלית] {{PDF}}<br /> *ארכיון גליונות בית משיח החל מגיליון 383 עד גליון 827. [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/ בעברית], [http://beismoshiach.org/pdf.htm באנגלית] {{PDF}}, אתר בית משיח<br /> * [https://www.scribd.com/user/128893674/B-Merkur/uploads ארכיון גליון 830 עד גליון 976] באתר scribd, {{PDF}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E1%E9%FA%20%EE%F9%E9%E7 כתבות בנושא בית משיח] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] בגרסתו הישנה {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/tag/מגזין-בית-משיח/ כתבות בנושא בית משיח]''' באתר החדשות החב&quot;די [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org ארכיון גליונות בית משיח בשפה האנגלית], בפורמט טקסט ובפורמט PDF {{PDF}}. אתר בית משיח<br /> <br /> <br /> ;טורים כתבות וראיונות הקשורים עם ההוצאה לאור<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/83/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%93.pdf אלף עיתונים - משימה אחת]''' - דבר המערכת גליון האלף, ע' 26 {{בית משיח}}<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/4/4e/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf התקשרות ואמונה עכשוויים]''' - פאנל עם חברי הועד הרוחני של העיתון לרגל גליון האלף, ע' 44 בגליון {{בית משיח}}<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b9/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_-_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf חברי המערכת - הפנים שמאחורי בית משיח]''' גליון האלף, ע' 96 {{בית משיח}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שבועון בית משיח|*]]<br /> [[קטגוריה:נצחיות חייו של הרבי]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב&quot;ד]]<br /> [[en:Beis moshiach (magazine)]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=758079 2025-04-17T00:49:35Z

<p>69.113.153.217: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אריאל למברג.png|ממוזער|ר' למברג נואם בכנס של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגודת חסידי חב&quot;ד]]]]<br /> הרב '''אריאל למברג''' (יליד שנת [[תשמ&quot;א]], 1981), חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] (עד להגעתם לפירוק), חבר הנהלת [[מכללת בית רבקה]] ומוסדות חב&quot;דיים נוספים, ורב [[ביהכנ&quot;ס]] הצעירים של קהילת חב&quot;ד ב[[נתניה]] (שכונת נורדאו).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;א]] לאביו הרב [[מרדכי למברג]] ולאימו רחל בעפולה.<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]], בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשס&quot;א]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]].<br /> <br /> ב-[[תשס&quot;ז]] [[נישואים|נישא]] לחני בת הרב [[מנחם וולפא]] רבה של קהילת חב&quot;ד ב[[נתניה]].<br /> <br /> לאחר חתונתו שימש כמה שנים כמחנך ב[[דברי מנחם נתניה|תלמוד תורה חב&quot;ד בנתניה]] והחל להיות מעורב ופעיל ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל]], בהמשך מונה על ידי הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], במינוי שנוי במחלוקת, לשמש כמזכ&quot;ל אגודת חסידי חב&quot;ד ואף למורשה חתימה בה עד להגעתה לפירוק בשנת תשע&quot;ז{{הערה|[https://chabad.info/news/123790/ עמותת אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק בסכנת פירוק], כ&quot;ג בשבט תשע&quot;ו, באתר חב&quot;ד אינפו}}. ב-[[תשס&quot;ט]] נבחר כאיש השנה של אתר [[חב&quot;ד און ליין]] (COL){{הערה|[https://col.org.il/news/49860 'אנשי השנה' של COL], 17.09.2009}}.<br /> <br /> הרב למברג אחראי לעריכתם והדפסתם של פרסומים כמו עיתוני &quot;המהפכנים&quot; למנהלי מוסדות חב&quot;ד, &quot;ילקוט הגבאי&quot; לגבאי בתי הכנסת, ולוחות שנה עם מנהגי חב&quot;ד. הרב למברג אף יזם את הפקת &quot;אלבום חב&quot;ד בארצנו הקדושה&quot; והוא בעל טור ברשת המקומונים &quot;קו עיתונות&quot;.<br /> <br /> זמן לאחר הקמתה של המרכז לצעירים בקהילת חב&quot;ד נתניה נתמנה הרב למברג על ידי חותנו הרב מנחם וולפא לרב [[ביהכנ&quot;ס]] הצעירים.<br /> <br /> בחודש [[אדר ב']] [[תשפ&quot;ד]] ניתן פסק דין בנוגע לתפקוד [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]] בו נפסק כי ימונו חברים חדשים לעמותה שאינם נמנים על אנשיו של אהרונוב, בעקבות הפסדו במשפט שיגר אריאל למברג (שהינו יד ימינו של אהרונוב) מכתב לרשם העמותות בו הוא מבקש לפרק את [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]] בעקבות הפסדו במשפט. המכתב גרר בעקבותיו זעזוע בקרב חסידי חב&quot;ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&amp;title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו&quot;ח]}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:למברג, אריאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנתניה]]<br /> [[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד נתניה]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=758078 2025-04-17T00:49:06Z

<p>69.113.153.217: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אריאל למברג.png|ממוזער|ר' למברג נואם בכנס של [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגודת חסידי חב&quot;ד]]]]<br /> הרב '''אריאל למברג''' (יליד שנת [[תשמ&quot;א]], 1981), חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] (עד להגעתם לפירוק), חבר הנהלת [[מכללת בית רבקה]] ומוסדות חב&quot;דיים נוספים, ורב [[ביהכנ&quot;ס]] הצעירים של קהילת חב&quot;ד ב[[נתניה]] (שכונת נורדאו).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;א]] לאביו הרב [[מרדכי למברג]] ולאימו רחל בעפולה.<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]], בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשס&quot;א]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]].<br /> <br /> ב-[[תשס&quot;ז]] [[נישואים|נישא]] לחני בת הרב [[מנחם וולפא]] רבה של קהילת חב&quot;ד ב[[נתניה]].<br /> <br /> לאחר חתונתו שימש כמה שנים כמחנך ב[[דברי מנחם נתניה|תלמוד תורה חב&quot;ד בנתניה]] והחל להיות מעורב ופעיל ב[[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל]], בהמשך מונה על ידי הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], במינוי שנוי במחלוקת, לשמש כמזכ&quot;ל אגודת חסידי חב&quot;ד ואף למורשה חתימה בה עד להגעתה לפירוק בשנת תשע&quot;ז{{הערה|[https://chabad.info/news/123790/ עמותת אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק בסכנת פירוק], כ&quot;ג בשבט תשע&quot;ו, באתר חב&quot;ד אינפו}}. ב-[[תשס&quot;ט]] נבחר כאיש השנה של אתר [[חב&quot;ד און ליין]] (COL){{הערה|[https://col.org.il/news/49860 'אנשי השנה' של COL], 17.09.2009}}.<br /> <br /> הרב למברג אחראי לעריכתם והדפסתם של פרסומים כמו עיתוני &quot;המהפכנים&quot; למנהלי מוסדות חב&quot;ד, &quot;ילקוט הגבאי&quot; לגבאי בתי הכנסת, ולוחות שנה עם מנהגי חב&quot;ד. הרב למברג אף יזם את הפקת &quot;אלבום חב&quot;ד בארצנו הקדושה&quot; והוא בעל טור ברשת המקומונים &quot;קו עיתונות&quot;.<br /> <br /> זמן לאחר הקמתה של המרכז לצעירים בקהילת חב&quot;ד נתניה נתמנה הרב למברג על ידי חותנו הרב מנחם וולפא לרב [[ביהכנ&quot;ס]] הצעירים.<br /> <br /> בחודש [[אדר ב']] [[תשפ&quot;ד]] ניתן פסק דין בנוגע לתפקוד [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]] בו פסקו כי ימונו חברים חדשים לעמותה שאינם נמנים על אנשיו של אהרונוב, בעקבות הפסדו במשפט שיגר אריאל למברג (שהנו יד ימינו של אהרונוב) מכתב לרשם העמותות בו הוא מבקש לפרק את [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]] בעקבות הפסדו במשפט. המכתב גרר בעקבותיו זעזוע בקרב חסידי חב&quot;ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&amp;title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו&quot;ח]}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:למברג, אריאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנתניה]]<br /> [[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד נתניה]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=755823 2025-04-10T05:37:20Z

<p>69.113.153.217: ניסוח</p> <hr /> <div>{{מפנה|הרב וילשאנסקי|וילשאנסקי (פירושונים)}}<br /> {{דמות<br /> |שם=הרב יוסף יצחק וילשאנסקי<br /> |תמונה=הרב ווילשאנסקי חדש.jpeg<br /> |כינוי=[[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]<br /> |תאריך לידה=[[ג' באדר]] [[תשי&quot;א]]<br /> |מקום פעילות=[[צפת]]<br /> |תפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ו[[מטה משיח]]<br /> |תאריך פטירה= שבת קודש [[ח' אדר]] [[תשפ&quot;ה]]<br /> }}<br /> [[קובץ:ייצ וילי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק וילישאנסקי מוסר שיעור כללי לתלמידי הישיבה (תשפ&quot;ג)]]<br /> [[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילשאנסקי (מימין) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]<br /> [[קובץ:בליניצקי 7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לומד בילדותו עם ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]]]<br /> [[קובץ:הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס של מטה משיח]]<br /> הרב '''יוסף יצחק ווילשאנסקי''' ([[ג' באדר ב']] [[תשי&quot;א]] - [[ח' באדר]] [[תשפ&quot;ה]]) היה מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], כיהן [[ראש ישיבה|כראש ישיבות]] [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], איש חינוך, היה חבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] וב[[מטה משיח]]. ממובילי דרך האמונה וההתקשרות ברבי מלך המשיח.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[צרפת]] ב[[ג' באדר ב']] [[תשי&quot;א]] לרב [[רפאל וילשאנסקי]]. <br /> <br /> בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא אומץ על ידי סבו, ה[[שד&quot;ר]] הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] מ[[פריז]], ובבית דודו הרב [[יהושע דובראווסקי]]. <br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], אצל ראש הישיבה, הרב [[יוסף גולדברג]]. <br /> <br /> לקראת חודש [[תשרי]] [[תש&quot;ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]{{הערה|כחלק מקבוצת תלמידי הישיבה בברינוא שנסעה ל-770. יתר התלמידים נצטוו על ידי הרבי לחזור לברינוא, בעוד הרב ווילשאנסקי ואחיו, [[שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב שניאור זלמן]], הורשו להמשיך את לימודיהם ב[[770]]}}. <br /> <br /> בחודש אייר [[תשל&quot;א]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו על ידי הרבי ל[[אוסטרליה]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]], לאחר שובו ל-[[770]], הצטרף ל[[ועד להפצת שיחות]] ונטל חלק בעריכת חוברות [[לקוטי שיחות]] שיצאו מידי שבוע מוגהות בידי הרבי. <br /> <br /> באלול [[תשל&quot;ד]] נשא את גב' מלכה פערל בת הרב [[משה אשכנזי]], נכדת הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]], והחל ללמוד בכולל האברכים שעל ידי מזכירות הרבי, תוך שהוא ממשיך את עבודתו בועד להפצת שיחות. <br /> <br /> בי&quot;א שבט [[תשל&quot;ו]] [[שליח|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ ישראל]], בתוך קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ באותה שנה. <br /> <br /> בחודש אייר תשל&quot;ז הקים את [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש בצפת]] שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב&quot;דיים לצד בעלי תשובה ביחד עם הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]. הישיבה כיום היא ישיבת חב&quot;ד הגדולה בעולם. <br /> <br /> הרב ווילשאנסקי נקט בכל השנים בדעה שיש לפרסם את העבודה ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]. גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] המשיך לדבוק בעמדה זו ואף השתתף ונאם ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שנערכו בשנת תשנ&quot;ה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני הרבי משיח צדקנו]]. גם בשנים הבאות הגיע הרב ווילשאנסקי לכינוסים שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. כאשר קם [[מטה משיח באה&quot;ק|מטה משיח]] הצטרף הרב ווילשאנסקי להנהלה. כיהן כחבר הנהלה ב[[קרן המליון]]. במהלך השנים התפרסמה הישיבה שבראשותו כישיבה שנוקטת קו של אמונה ללא פשרות בדברי הרבי [[פרסום בשורת הגאולה]] ו[[נצחיות חייו של הרבי]] תוך כדי מתן דגש מיוחד על ה[[התקשרות לרבי|התקשרות]] האיתנה לרבי מלך המשיח. <br /> <br /> הרב ווילשאנסקי חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק דין שהרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת. <br /> <br /> תחת הישיבה שבראשותו פתח שלוחות ב[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] נוף הגליל ותל אביב וכן [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], [[ישיבת חנוך לנער]] וכן '[[מכון תורני טכנולוגי]]' המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת אישית יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ, ושימש כחבר [[צפת#ועד המנהלים|ועד המנהלים]] של קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> <br /> הנחה מידי שנה את [[סיום הרמב&quot;ם]] המרכזי ב[[טבריה]].<br /> <br /> נפטר בשבת קודש ח' באדר תשפ&quot;ה, לאחר מחלה ממושכת והוא בן 74 שנים.<br /> <br /> הלווייתו יצאה ביום ראשון ט' באדר בשעה 12:00 מ'בית כנסת לוי יצחק' דרך ישיבת חח&quot;ל גדולה ונטמן בבית העלמין בצפת, סמוך למקום קבורת אימו . בהלווייתו השתתפו אלפי תלמידיו ומקורביו{{הערה|[https://www.c-live.co.il/archives/54936 לצפיה במסע ההלווייה]}}.<br /> <br /> הותיר אחריו בנים וצאצאים, שלוחים של הרבי, מקושרים לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח.<br /> <br /> ===חבר אגו&quot;ח===<br /> בשנת [[תשס&quot;א]] צירף הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]], את הרב ווילשאנסקי לחבר בהנהלת אגו&quot;ח. [[בית דין רבני חב&quot;ד]] אישר את המינוי ומזכיר הבי&quot;ד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אף השתתף באסיפת העמותה בה נתקבלה ההחלטה ובירך על כך בשם ביה&quot;ד. לאחר כשנה נתקבל מכתב מביה&quot;ד ובו הודעה כי המינוי בוצע ללא רשות. הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[יוסף הכט]] הודיעו להנהלת אגו&quot;ח כי אין תוקף הלכתי ומעשי למכתב זה וכי עליהם להמשיך לפעול כרגיל. לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, בשנת [[תשס&quot;ד]], אישרו שוב כל חברי בית הדין את צירופו לעמותה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שערי ישיבה - שיעורים''', הוא ספר המלקט חלק משיעוריו של הרב, שיעורים אלו נמסרו בישיבה במסגרת &quot;שיעורים כלליים&quot;, מידי יום חמישי, והם מוגשים בעריכה קלה.<br /> <br /> הספר הראשון בסדרה, יצא לאור על החלקים הראשונים של לקו&quot;ש.<br /> <br /> *'''שלוחו של אדם כמותו''' - קונטרס המלקט את כל שיחות [[הרבי]] בדיני שליחות, בצירוף פילפולים וחקירות בדברי [[הרבי]] - מתוך שיעורים שמסר. הקובץ נערך על ידי חתנו הרב [[לוי ניסילביץ]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:Dcf2f5cde3751b46ee2bb314e6a121f9 (1).jpg|ממוזער|הרב ווילשאנסקי ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוס כ&quot;ח סיוון תשנ&quot;ה]]. לצידו: חותנו הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[ישעיהו הרצל]] והרב [[מנחם בן ציון גרוסמן|בן ציון גרוסמן]]]]<br /> '''רעייתו''': מלכה פערל (לבית הרב [[משה אשכנזי]]).<br /> <br /> ;בניו<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] - רב קהילת [[חיפה|נווה גאולה]], וראש ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]].<br /> *הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבות [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבות [[חנוך לנער צפת]] ורב קהילת &quot;הצעירים&quot; עיה&quot;ק צפת.<br /> *הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] - מנהל מכון הסמיכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].<br /> *הרב [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - ראש ישיבה קטנה [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב [[בצלאל וילשאנסקי (חיפה)|בצלאל ווילשאנסקי]] - [[שליח]] הרבי בשכונת פנינת הכרמל [[חיפה]], ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים קריות]] ומרצה במכון [[למען ילמדו]] סניף נפש חיה.<br /> ;בנותיו<br /> *מרת זלאטע, אשת הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מגדל העמק]] וחבר הנהלת ארגון [[יד לאחים]]. <br /> *מרת חיה מושקא, אשת הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - [[משפיע]] ראשי וחבר הנהלת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה - חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)]].<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (חיפה)]].<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מענדל צפתמן, יציאת השלוחים לארץ הקודש, רב שיח בהשתתפות הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[שמואל גרייזמן]] והרב [[ישראל יוסף הענדל]] {{בית משיח}} גיליון 542.<br /> *מנחם כהנא ואברהם רייניץ, '''&quot;לא לרפיון. כן לחשבון נפש&quot;!''', ג' תמוז שלושים שנה - שבועון בית משיח גליון 1416.<br /> *אברהם רייניץ, '''&quot;בי&quot;א ניסן 120 שנה הרבי פשוט מרומם אותנו!&quot;,''' שבועון בית משיח גליון 1306.<br /> *גליונות '''בית משיח''' ו'''כפר חב&quot;ד,''' חג הפורים תשפ&quot;ה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%95%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%a1%d7%a7%d7%99/ '''הרב יוסף יצחק וילשאנסקי''' באתר] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/feed?type=tags&amp;id=1815 '''הרב יוסף יצחק וילשאנסקי''' באתר] {{col}}<br /> *[https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3%20%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%20%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99 '''הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי'''] באתר {{הגאולה}}<br /> *[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3%20%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%20%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99 '''תגית: הרב יוסף יצחק וילשאנסקי'''], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1OmYaCoW_0DUsUNg8lw1RZ-Oawbrn_9rE '''מאמינים שהרבי יתגלה!'''] נאומו של הרב ווילשאנסקי, י' שבט תשס&quot;ז בכינוס שאורגן ע&quot;י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> *[https://www.hageula.com/vid/kinusim/26388.htm הנאום המעורר במעמד הרבבות בתשנ&quot;ה] באתר {{הגאולה}}<br /> *[https://www.hageula.com/news/chabad/26384.htm שליח נאמן: תמונות מחייו של הרב ווילשאנסקי] באתר {{הגאולה}}<br /> *[https://www.hageula.com/vid/kinusim/26385.htm שום דבר לא יקרר אותנו מהאמונה הטהורה] באתר {{הגאולה}}<br /> *[https://www.hageula.com/vid/kinusim/26386.htm צריכים לדרוש מהרבי שליט&quot;א מלך המשיח לומר תורה חדשה] באתר {{הגאולה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76063 ושננתם לבניך אלו התלמידים], ראיון חג ב[[שבועון בית משיח]] על משנתו החינוכית {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73980 ראשי המפלגות נפגשו עם הרב וילשאנסקי], ידיעה באתר חב&quot;ד אינפו {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69418 היו ימים - הרב וילישאנסקי מקבל לחיים מהרבי בתור חבר הכולל אברכים] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82564 אש ההתקשרות להט השליחות]''' - משא לרגל ג' תמוז שנת העשרים {{בית משיח}} {{אינפו}} כ&quot;ט [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (27.06.2014)<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/717935/ האבא של התמימים]''', בתוך גליון 'צפת בתנופה' חג הסוכות תשפ&quot;ב {{אינפו}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_29.html טור מעורר: כיצד חסיד צריך לחיות את הרבי? • הרב יוסף יצחק וילשאנסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[https://chabad.info/beis-medrash/1189363/ קובץ 'הערות התמימים ואנ&quot;ש' - תפארת יוסף יצחק, הראשון שיצא לאור לעילוי נשמתו, לקראת סיום ה'שבעה' לפטירתו] {{אינפו}}<br /> <br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: וילשאנסקי, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A5_770&diff=754903 2025-04-07T13:23:33Z

<p>69.113.153.217: /* שיפוצים נוספים */ הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ&quot;ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל770 והוספת חימום תת-קרקעי, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770]]<br /> בית הכנסת ובית המדרש המרכזי של [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי]]. שוכן בקומה התחתונה (המרתף).<br /> <br /> ששימש בעבר מקום חנייה לאמבולנסים (שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב&quot;ד ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] נקרא בשם '''[[הזאל הגדול]]''' (בשונה מ&quot;[[הזאל הקטן]]&quot; שבקומת הכניסה).<br /> <br /> ==השאלאש==<br /> [[קובץ:שלאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]<br /> [[קובץ:5717-12-17 (4).jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרבי מתפלל במקומו שב'שאלאש']]<br /> משמאל לבניין 770, הייתה בעבר חניה (לאמבולנסים שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] הפרטי שהיה במקום). לאחר קניית 770 ע&quot;י [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארצות הברית|אגודת חסידי חב&quot;ד]] שימשה החצר לכינוסי ילדים ול[[פאראד]].<br /> <br /> החצר נקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי).<br /> <br /> בסביבות שנת [[תשי&quot;ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילות וההתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה&quot;זאל הקטן&quot; להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב&quot;שאלאש&quot; (שהיה גדול יותר), ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות של [[חודש תשרי]]. ההתוועדויות הגדולות בימי החורף ב[[חג הגאולה י&quot;ט כסלו|י&quot;ט כסלו]], [[י' שבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==הרחבה ראשונה==<br /> ככל שקהילת חסידי חב&quot;ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערה|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי&quot;ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: &quot;אז ס'איז קאלט און שמוציק&quot;.}}. בסוף שנת [[תשי&quot;ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תשכ&quot;א]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.<br /> <br /> באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חיה מושקא שניאורסון]] תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מדי שנה ב[[שמחת תורה]] בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ&quot;ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770.<br /> <br /> ==הרחבה שניה==<br /> [[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם בית הכנסת לאחר ההרחבה השניה]]<br /> בחורף שנת [[תשכ&quot;ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-[[788 איסטרן פארקווי|788 שברחוב איסטערן פארקוויי]]. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.<br /> <br /> יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: &quot;אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!&quot; ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: &quot;יצטרכו עוד גדול מזה&quot; והרבי הסכים.<br /> <br /> הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב&quot;ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב&quot;ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]]. יש אומרים שהטעם לכתיבת הבנין על שם ר' אהרן, מחמת שהבעל הבית הקודם של הבנין ביקש מילדיו שלא ימכרו הבנין לליובאוויטש, על כן קנה אותו ר' אהרן שלא היה חסיד ליובאוויטש{{הערה|כן סיפר ר' [[דוד קרץ]], שהיה ב770 בשנים אלו.}}.<br /> <br /> [[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים ב[[התוועדות עם הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים כיסא מעל ראשיהם לאחר ההרחבה השנייה]]<br /> לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ&quot;ש.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ&quot;ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ&quot;ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומ[[ברזל]] ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.<br /> <br /> בליל ערב [[חג הסוכות]] [[תשכ&quot;ח]], לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.<br /> <br /> החסידים והתמימים שהיו במקום התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שאי אפשר לעצור באמצע השיפוץ, (מכיוון שלמחרת זה ערב חג וב[[חול המועד]] לא עובדים), יצא שעד אחרי [[שמחת תורה]] לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינור ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.<br /> <br /> למחרת, הניחו כבש שיגשר בין רצפות השאלאש ו-784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב&quot;ד המתינו לכניסת הרבי ל&quot;בית הכנסת החדש&quot;. לקראת [[תפילת מנחה]] של ערב [[חג הסוכות]] ירד הרבי מ[[חדר הרבי|חדרו הק']] ונכנס ל[[זאל הגדול]]. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.<br /> <br /> ביום הראשון של [[חג הסוכות]] העמידו קורות [[ברזל]] עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.<br /> <br /> לאחר החג בנה ר' [[יעקב ליפסקר]] ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.<br /> <br /> ==הרחבה שלישית==<br /> [[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות עם הרבי]] לאחר ההרחבה השלישית צילום מתוך חלון [[חדר השידורים]]]]<br /> [[קובץ:הזאל_הגדול_360_מעלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול', בשעת אחר צהריים של יום שישי, כשהוא כמעט ריק ממתפללים]]<br /> במשך השנים התרחבה קהילת חב&quot;ד וכבר בשנת [[תשכ&quot;ח]] לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את [[בית הכנסת]] תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערה|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום [[כ&quot;ב באייר]] [[תשכ&quot;ח]], בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: &quot;תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת [[בית הכנסת]] ובנינו&quot;.}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.<br /> <br /> בסוף שנת [[תשל&quot;ג]] החלו להרחיב את ה&quot;זאל הגדול&quot; וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה [[בית הכנסת]] מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.<br /> <br /> במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבנייה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי 'ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש&quot;בכל דבר יש סכנה&quot;. אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי הייתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.<br /> <br /> לקיר ה&quot;מזרח&quot; של [[בית הכנסת]] נתרמו לבנים מיוחדות ויקרות. ברבות השנים, כאשר רוב התמונות מ[[הרבי]] שצולמו ב-770 היה על רקע קיר זה, הוא הפך לאחד מסימני הזיהוי של 770. בחלקו העליון של קיר זה ישנו שיפוע כלפי חוץ, כדי שקולו של ה[[שליח ציבור|חזן]] &quot;ייזרק&quot; אחורה לעבר המתפללים.<br /> <br /> בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשל&quot;ד]] היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה&quot;זאל הגדול&quot; מורחב עד ליכולתו המקסימלית. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי הייתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.<br /> <br /> הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא &quot;לשכת עושי חביתין / [[וועד סעודת שלמה]]&quot;, בו מכינים את כל הדרוש ל[[מזון]] להתוועדויות ב-770, &quot;מזונות&quot; לפני התפילה ועוד.<br /> <br /> ==הנחת אבן הפינה==<br /> [[קובץ:אבן_הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. ([[אלול]] [[תשמ&quot;ח]])]]<br /> <br /> במשך השנים הלכה קהילת חב&quot;ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד &quot;הנחת אבן פינה&quot; צנוע לקראת ההרחבה.<br /> ביום [[י&quot;ז באלול]] [[תשמ&quot;ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפילת [[מנחה]] התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו&quot;ר 'קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר [[דוד צ'ייס]] וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: &quot;להתראות ב-5:00&quot;.<br /> <br /> הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט &quot;גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה&quot;. בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - 'גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתיה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.<br /> <br /> מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: &quot;רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. &quot;רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)&quot;. למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי חיוך גדול בפנים מאירות.<br /> [[קובץ:החיוך המפורסם.jpg|ממוזער|ימין|250px|הרבי מחייך למר צ'ייס]]<br /> <br /> בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש&quot;ג]] יאמר דברי ברכה. [[הרש&quot;ג]] הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות [[תומכי תמימים]] זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.<br /> <br /> אחרי נאומו של הרש&quot;ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה והרבי החל בחלוקה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56688 מעמד חלוקת הדולרים]{{תמונה}} - [[חב&quot;ד אינפו]]}}. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של הרבי - נסע הרבי חזרה לביתו.<br /> <br /> ===התוכניות שאושרו על ידי הרבי===<br /> {{ערך מורחב|יהודה פרג}}<br /> <br /> בתקופת הנחת אבן הפינה, האדריכל [[יהודה פרג]] הכין תוכניות להרחבת 770 ו[[הרבי]] אישר את התוכניות.<br /> <br /> שנים רבות פרטי התוכניות לא היו ידועות לציבור הרחב, ובעקבות ההד הציבורי בענין ההרחבה, בחודש שבט תשפ&quot;ד ניאות האדריכל [[יהודה פרג]] לחשוף את התוכניות בתחילה ב[https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm הרצאה] בישיבת [[המלך המשיח]] וכעבור זמן קצר בראיון נרחב ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1395}}:<br /> <br /> ארוך חברי הוועד אמרו למר יהודה כי הרבי דחה את התוכניות המצומצמות שביקשו לעשות, והוא רצה דווקא את התוכניות של מר יהודה. באותו יום הוא עבר ב[[חלוקת דולרים]] והגבאי הרב [[זאב כץ]] הציג אותו בפני הרבי כאדריכל התוכניות והוסיף שהוא מתכנן לשוב לירושלים, הרבי העניק ליהודה דולר אחד לצדקה שיתן בירושלים ודולר נוסף הרבי העניק לו &quot;להצלחת הבניין שאתה מתכנן לנו&quot; (באידיש). לאחר שהתקדם הרבי קרא לו שוב ואמר לו באידיש &quot;ליישם את כל הברכות, ואל תאכזב אותי&quot;.<br /> <br /> בפועל, ההרחבה שהתקיימה באותן שנים הייתה חלקית בלבד - חדרי השירות הורדו למפלס תחתון, כמו גם אולמות סמוכים שהוקמו, אלא שבשנת [[תשנ&quot;ד]], נעצרה תנופת הבניה לחלוטין.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] נקרא יהודה פרג שוב ל[[ניו יורק]] ע&quot;י משפחות דרייזין וברנובר, שביקשו לקדם את הפרויקט. הם אף ביקשו ממנו לתכנן גרסה מורחבת יותר. אך יהודה אמר להם כי יש לו הוראות והנחיות מהרבי, והוא צריך לעשות את הבניין כפי שביקש הרבי. במקור, שטח הבניין הוא אלף תשע מאות מטר, ובתוכנית הבינוי שמר יהודה הציג לרבי ואושרה על ידו, יש שבעת אלפים ושבע מאות מטר. בתוכנית החדשה שביקשו שיהודה יתכנן המקום יכול להכיל כמעט כפול מהשטח שהרבי אישר לבנות. אלא שאז יהודה קיבל טלפון שבו נאמר: 'יהודה תעכב את התוכניות ואת המשך העבודה, התגלו מחלוקות, ועד שהמחלוקות לא ייפתרו, אין מה להתקדם'.<br /> <br /> בקשר עם התעוררות על הרחבת 770 בשנת [[תשפ&quot;ד]] סיפר יהודה{{הערה|בשבועון בית משיח מט&quot;ז שבט תשפ&quot;ד.}} פרטים נוספים על ניראות תוכנית הבניין: כניסות לבניין יהיו ברחובות [[יוניון]] ו[[איסטרן פארקוויי]], לאחר לובי קצר הכניסה תמשיך לאולם גדול וגבוה מצד לצד כשבימת הרבי וארון הקודש ישאר במקומו ומאחוריו ולמעלה חלון. יהיה מעבר בין בנין 770 לבניין החדש. קומה נוספת תוכננה כקומת גלריה לגברים, עוד קומה לעזרת הנשים ומרתף רחב ידיים עבור אולם הקידוש. הבניין החדש יבנה בטכנולוגיה מתקדמת ללא עמודי תווך במרכז הבניין. בנוסף גם יהיה מקום למשרדים וספרייה בצדדי בית המדרש כאשר במזני העומס הם ייפתחו לחלל אחד גדול שייאפשר לקהל גדול של מתפללים להיות באותו מקום בו זמנית.<br /> <br /> ==המרפסת==<br /> [[קובץ:עידוד יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד את שירת [[יחי אדוננו]] מ[[המרפסת]]]]<br /> [[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|ימין|ממוזער|150px|בניית המרפסת בצידו המערבי של ה&quot;זאל הגדול&quot; ([[תשנ&quot;ג]])]]<br /> {{ערך מורחב|המרפסת}}<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם מרפסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] שינו קצת את מבנה המרפסת, באופן שיקל על הרבי להסתכל למטה ולראות את ה[[חסיד]]ים.<br /> <br /> ==שיפוצים נוספים==<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה ל[[זאל הגדול]]. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת [[תשנ&quot;ה]] כאשר כל רחבת הכניסה של [[770]] שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ה הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג וה[[נורה חשמלית|חשמל]] - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. ב[[חודש אלול]] [[תשס&quot;א]] נבנתה [[עזרת נשים]] חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-50 מקומות ישיבה נוספים לנשים{{הערה|העזרת נשים נבנתה על מקום המדרגות שירדו מ[[המרפסת]] אל [[הזאל הגדול]]}}. בחורף [[תשס&quot;ב]] נצבעו חלקים מ[[ארון הקודש]] מחדש. בתחילת שנת [[תשס&quot;ה]] הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה ב[[תשנ&quot;ה]]. בחודש חשוון [[תשס&quot;ו]] הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת [[תשס&quot;ח]] הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] שופץ [[הזאל הקטן]], במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מידי יום ביומו על ידי ועד [[לצייר פני הרב]]. בחורף [[תשע&quot;ג]] נוספה נברשת נוספת במערב [[770]] במקביל לנברשת שלפני'. ב[[תשרי]] [[תשע&quot;ד]] נוספו עוד שלושה נברשות חדשות בחזית ה[[ארון קודש]], אחת גדולה ושתיים נוספות קטנות יותר משני צדיה, נברשות אלו משווים ל[[ארון קודש]] הדר מלכותי. בשנת [[תשע&quot;ו]] הוחלפו המדרגות בכניסה לבנין 770. בחודש [[תמוז]] [[תשע&quot;ח]] תוקנה ושופצה הבימה של התפילה ולקראת חודש תשרי שופצו בימת ההתוועדויות ובימת [[קריאת התורה]] וכן נצבעו עמודי וספסלי 770{{הערה|עמודים נצבעים כמעט בכל שנה לקראת חודש ניסן והספסלים לקראת חודש אלול}}.<br /> בחודש [[מנחם אב]] [[תשע&quot;ט]] הוחלפה רצפת 770 ע&quot;פ הוראת הגבאים.<br /> לקראת [[תשרי]] [[תש&quot;פ]] שופצו המדרגות המובילות מ[[קומת הכניסה של 770|הקומה הראשונה]] אל [[הזאל הגדול]]{{הערה|[https://live.col.org.il/news/120839 כך נראה חדר המדרגות של 770 בתום עבודת שיפוצים מושקעת{{col}}]}}.<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תשפ&quot;ב]], שופצה הכניסה ל[[770]] עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/831345/ בית חיינו: סיום השיפוצים וחריטת המספר בחזית 770] {{אינפו}}}}.<br /> בחודש [[שבט]] [[תשפ&quot;ג]] נפתחה דלת המחברת בין [[הזאל הגדול]] לעזרת נשים קינגסטון.<br /> בחודש [[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] הוכפל גודלה של ה[[עזרת נשים]] והתווספו מקומות ישיבה לתועלת הבחורים הלומדים שם במשך השבוע ומקומות לנשים בשבתות{{הערה|[https://chabad.info/special/949803/ בשביל הבחורים: מקומות חדשים נבנו בעזרת נשים קינגסטון{{אינפו}}]}}.<br /> <br /> ב[[חודש אדר|חודשי אדר]] [[תשפ&quot;ד]] נצבע הקיר המזרחי של הזאל הגדול מחדש בצבע לבן.<br /> <br /> שלושים שנה לאחר הסבת תקרת ההיכל לתקרה אקוסטית בשנת ה'תשנ&quot;ה - הוחלפה התקרה בשנית, בסוף חודש אדר והתחלת חודש ניסן ה'תשפ&quot;ה.<br /> ==קופת בדק הבית==<br /> {{ערך מורחב|בדק הבית (770)}}<br /> <br /> '''[[בדק הבית]]''' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל&quot;ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבנין המקורי שנקנה בשנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> באותה תקופה היה תחת הקופה גם ספרייתו של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], על הנהלת הקופה ופעילותה ממונה ר' [[חיים ברוך הלברשטם]]. בעבר ניהלו את הקופה הרב [[אברהם ליפסקר]] והרב [[יצחק שפרינגר]]. ועוזר להם: הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].<br /> <br /> אחת הקופות המיועדות עבור צדקה זו, היא הקופה הגדולה בלובי הכניסה, בה תרם הרבי צדקה באופן תדיר, וכן הורה לילדים שקיבלו ממנו מטבעות צדקה בצאתו לתפילות לתרום את המטבעות בקופה זו, ומספר פעמים אף הרים בידיו את אחד הילדים, לאחר שלא הצליח להגיע לחריץ הקופה.<br /> <br /> הקופה נקבעה בשנת [[תשכ&quot;ב]] עבור [[קרן שניאור]], ולאחר סיום פעילות הקרן, הוסב שימושה ל'בדק הבית'.<br /> <br /> פעמים רבות נהגו הממונים על הקופה לרוקן אותה לפני שהרבי עבר על יד הקופה, ומכרו לאחר מכן את המטבעות שהרבי שלשל לתוכה.<br /> <br /> מאז שנת [[תשס&quot;ג]] משתתף הרב [[ברוך שלמה אליהו קונין]] בתשלום של הקומה שבה נמצא החדר של הרבי, ומממן את חלק מחשבונות המים והחשמל ודואג לשפץ את בית חיינו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *{{בית|[[יוסי סלומון]]|התכניות שהכנתי להרחבת 770 קיבלו את אישורו של הרבי, רק יקראו לי, ואני בא|1395|14|תשפ&quot;ד}}<br /> *הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס&quot;ד]] (2004).<br /> *[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf * קובץ '''צורת הבית''', על שיפוץ [[770]], יצא לאור על ידי ארגון [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] ב[[תשרי]] [[תש&quot;פ]] {{אינפו}}]<br /> *'והבט פני משיחך', '''בית רבינו ובית משיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון [[כ&quot;ב אלול]] תש&quot;פ עמוד 48<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.expand770.com/ אתר האינטרנט למען הרחבת 770]<br /> *[https://www.hageula.com/news/world/26002.htm גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון: סקירה על הרחבת בית משיח] {{הגאולה}}<br /> *[https://col.org.il/news/131188 המתווה להרחבת 770 שהוגש לרבי אחרי הדוחק הרב בתשרי תשמ&quot;ח] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/133152 הרבי הציע לעשות דיל, ולהפתעת כולם הגיע ברכבו לאירוע] {{COL}}<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/10-10-2021-04-54-25-תשורה-פישער-פאלטער.pdf מענות בנוגע להרחבת 770], בתוך תשורה מנישואי פישער-פאלטער חשון תשפ&quot;ב {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *[https://photos.google.com/u/1/share/AF1QipN26LgpfF3jv4_uVjYRZlyjCewsdMWmSFNgJmtX9wOWNhJrzI3y2ODYVITZzyQiAQ?key=MHduZEpFOU9NV2VQN041aDN4aGVpUG9wMmRCY2FR אלבום תמונות של ההרחבה הרביעית {{רבי דרייב}}]<br /> *[https://www.hageula.com/news/chabad/25543.htm אדריכל ההרחבה של 770 חושף את כל הפרטים] {{הגאולה}}<br /> *[https://chabad.info/seven-seventy/1159181/ הרב בערל לאזאר: צריכים להגדיל את 770] {{אינפו}}<br /> <br /> {{770}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=750968 2025-03-28T07:09:45Z

<p>69.113.153.217: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:לויצ גרליק.jpg|ממוזער|הרב לוי יצחק גרליק בראיון לחב&quot;ד אינפו (תשפ&quot;ג)]]<br /> הרב '''לוי יצחק גרליק''' (יליד שנת [[תשכ&quot;א]], 1961) הוא רב חב&quot;די המתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], מכהן כרב קהילת האיחוד האירופי בבריסל, ונחשב למרצה בעל שם עולמי.<br /> [[קובץ:לוי יצחק גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליק בהרצאה לבוגרות סמינר 'חנה']]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:לויק גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בתמונה משנות ילדותו]]<br /> נולד ב[[מילאנו]] שבאיטליה לרב [[גרשון מענדל גרליק]], [[שליח]] [[הרבי]] ורב הקהילה ולמרת בתיה. בשעת הברית נקרא על שם אביו של [[הרבי]], הגאון ר' [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|היה מהראשונים שנקראו על שמו}}.<br /> <br /> בצעירותו למד אצל הרב ראדאל בתלמוד תורה שהקים אביו, ובהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בפיצבורג שבארצות הברית בישיבה שהייתה תחת סבו הרב [[שלום פוזנר|שולם פויזנר]], בישיבת [[אהלי תורה]], במוריסטון שבניו ג'רזי, ובקונטיקט, ובהמשך הוסמך לרבנות בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] אצל ראש הישיבה הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] שאף הסמיך אותו לדיינות.<br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת [[תשמ&quot;ה]] עם רעייתו חנה, בתו של הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] מזכירו של הרבי, עשה 'שימוש' רבני אצל רבני קהילת [[קראון הייטס]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]].<br /> <br /> במשך מספר שנים התגורר ב[[בוסטון]], ובהמשך מונה לרב קהילת האיחוד האירופי בבריסל, וכן החל לשמש כרב [[מורה הוראה]] לא רשמי בשכונת [[קראון הייטס]], וכמייעץ למשפחות רבות.<br /> <br /> במקביל לתפקידיו הרבניים, עוסק בכתיבה והוצאה לאור של מדריכים הלכתיים. חלק מהמדריכים שכתבו יצאו לאור בספרים וניתנים לרכישה.<br /> <br /> את שמות ילדיו קראו הוא ורעייתו על שם בני משפחתו של הרבי - [[ישראל אריה לייב]], [[דובער]], [[רחל ינובסקי|רחל]] ועוד, כאשר שמו הוא 'לוי יצחק' ושם אשתו 'חנה'. שמות אלו נקראו על ידם לאחר קבלת אישורו וברכתו של הרבי לכך.<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] המשיך בכל עוז בפרסום בשורת הגאולה של הרבי מלך המשיח, ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוס לקבלת פני משיח]] שנערך בלינקולן סנטר בשנת [[תשנ&quot;ה]]. <br /> <br /> בין השנים [[תשע&quot;ג]]-[[תשע&quot;ט]], פירסם רב השכונה הרב [[אברהם אזדבא]] בבתי המשפחות ב[[קראון הייטס]] לקראת כל חג ומועד, לקט הלכתי של דינים הנוגעים לאותו חג בעריכת הרב גרליק.<br /> <br /> הרב גרליק נחשב למרצה בעל כשרון דיבור יוצא מן הכלל, והוא מוזמן לעיתים קרובות לבתי חב&quot;ד ברחבי העולם למסור שיעורים והרצאות{{הערה|1=לדוגמה: {{קישור חבד אינפו ישן|52115|נחתם עוד סבב הרצאות מוצלח בקהילות אירופה||{{תע|12/31/2009}}}}.}}.<br /> <br /> לאחר שבשנת [[תשס&quot;ח]] עבר התקף שבץ ('סטרוק'), קיבל על עצמו שבאם יצא בריא ושלם מהאירוע יקים אתר אינטרנט בו ירכז את כל שיעורי הוידאו שלו לנוחות הרבים, עם מדור מיוחד בו יעביר שיעורים שבועיים על סדרת ה[[לקוטי שיחות]] בתור עזרה לשלוחים ברחבי העולם המעוניינים בשיעור מסודר ובנוי מבלי לטרוח, ובחודש טבת [[תשע&quot;ה]] השיק את האתר המרכז את כל שיעורי הוידאו שלו.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''תפארת יהודה קלמן''', עורך שותף. ניו יורק תשס&quot;א<br /> *'''מדריך הלכתי - במעגל החיים''', ניו יורק תשס&quot;ט<br /> *'''מדריך הלכתי - דיני שמחות / הלכות אבילות''', ניו יורק תשע&quot;א<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב בצלאל לויפער מחנך ב[[אהלי תורה]] ומפעילי צא&quot;ח נ.י.<br /> *חתנו, הרב אריה צבי ניסלביץ'.<br /> *חתנו, ר' יעקב יהודה הוך.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.theonlinerabbi.com אתר האינטרנט של הרב גרליק עם שיעורי וידאו שלו]<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|3300|&quot;כך ניצלתי בזכות אנשי 'הצלה' בשכונה&quot; ● וידאו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *{{קישור חבד אינפו ישן|63380|השאלה ביחידות הראשונה: על שם מי אתה נקרא?|הרב לוי יצחק גרליק, בית משיח|{{תע|08/18/2011}}}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=23261 &quot;אין אנו מניחים אותו&quot; - הרב לוי יצחק גרליק]''' - {{אינפו|}} <br /> *'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/07/319.-Vaeschanon-5781.pdf על שם מי אתה קרוי?]''', בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]] {{PDF}}<br /> *'''[https://chabad.info/special/927033/ שלושים שנה של ציפייה עם ההגדה בידיים • ראיון בלעדי{{וידפו}}]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרליק, לוי יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קליין]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורליק (1)]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוזנר]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=750739 2025-03-27T07:46:02Z

<p>69.113.153.217: הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:מלחמת נפוליאון.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ציור של פלוגת חיילים ברוסיה]]<br /> '''מלחמת נפוליאון''' או '''מלחמת צרפת-רוסיה''', הייתה מערכה שערך נפוליאון בונפרטה, אחד המצביאים והמהפכנים המפורסמים בתולדות [[צרפת]], כחלק מ&quot;המלחמות הנפוליאוניות&quot; מלחמה כוללת נגד כמה מדינות, במערכה זו שהחלה בשנת [[תקע&quot;ב]] נחל נפוליאון - לאחר שורה של נצחונות - הפסד לטובת [[רוסיה]] בראשות הצאר אלכסנדר הראשון. הפסד זה גרם לנפוליאון ליפול גם בחזיתות האחרות, ובסופו של דבר לאבד את השלטון בצרפת. דעתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הייתה שעדיף שנפוליאון יפסיד, על מנת שלא יביא את דגל המתירנות אותו נשא, אף לרוסיה. [[אדמו&quot;ר הזקן]] ברח מפני המלחמה לעומק [[רוסיה]], טלטולי הדרך גרמו ל[[הסתלקות]]ו.<br /> <br /> ==הפלישה לרוסיה==<br /> <br /> הפלישה הגדולה החלה ביום י&quot;ד [[תמוז]] [[תקע&quot;ב]] (בשנת 1812 למנינם). זמן קצר לפני כן שלח עוד נפוליאון הצעת פיוס אחרונה לצאר אלכסנדר הראשון אך כשזו נותרה חסרת תשובה, הורה לצבאו להתקדם אל תוך שטחה של האימפריה הרוסית.<br /> <br /> בראשית המלחמה נפוליאון כמעט ולא נתקל בהתנגדות משמעותית ועד מהרה הגיע לעומק שטחה של רוסיה. ההתנגדות הרוסית הייתה ספונטאנית ונקודתית בלבד. ברקליי, המפקד הרוסי העליון סירב להלחם כיוון שחשש מתבוסה בקרב פנים מול פנים. פעמים מספר ניסה ברקליי לייצב קו הגנה, אך בכל פעם הוקדם על ידי הצרפתים בטרם סיים את כל ההכנות הנדרשות ונאלץ לסגת. <br /> <br /> נפוליאון פנה ל[[מוסקבא]], הרוסים קודם בריחתם הצליחו לשרוף את העיר, והעיר הפכה לתל חרבות. נפוליאון נשאר ב[[מוסקבה]] הכבושה והחרוכה, כשהוא ממתין לכניעת הרוסים. אולם הצבא הרוסי המשיך בתמרוניו הבלתי פוסקים, ובעקבות זאת נאלץ נפוליאון לעזוב את מוסקבה. כך התחיל נפוליאון את נסיגתו הארוכה. בנסיגתו משדה הקרב ב[[עיירה]] לוירוסלבץ אילצו הרוסים את הצרפתים להשתמש באותה דרך בה התקדמו מזרחה מספר חודשים קודם לכן.<br /> <br /> תוך כדי חסמו הרוסים את האגף הדרומי ומנעו את השימוש בדרכי נסיגה אחרות. הרוסים השתמשו בהתקפות גרילה תכופות, בהכותם ללא הרף בנקודות התורפה של הצרפתים - קווי האספקה הארוכים. חיל הפרשים הרוסי בשיתוף עם קוזקים רכובים, תקף והתיש יחידות צרפתיות מבודדות. אספקת האוכל והנשק לחיילים הצרפתיים הפכה אפוא למשימה בלתי אפשרית כמעט, ורבים מהחיילים הצרפתיים החלו לערוק. החורף הרוסי אף הוא הערים קשיים על הצבא הצרפתי כאשר חיילים וסוסים החלו למות מרעב, מכוויות קור וממסעות מפרכים. <br /> <br /> כך הסתיימה המלחמה בנצחון ברור של מדינת [[רוסיה]] והצאר אלכסנדר, בסופה של המלחמה נפוליאון הורד מגדולתו בצרפת ונשלח לאי מבודד.<br /> <br /> ==יחסו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] למלחמה==<br /> {{ציטוט צף|באם שינצח {{מונחון|בונפארט|שם משפחתו של נפוליאון}} יורם קרן ישראל ויורבה ה[[עושר]] בישראל, אבל יתפרדו ויתנתקו לבן של ישראל מאביהם שבשמים, ובאם שינצח {{מונחון|אלכסנדר|הצאר של רוסיה}} יושפל קרן ישראל ויורבה העוני בישראל, אבל יתחברו ויתדבקו לבן של ישראל לאביהן שבשמים|[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?29299&amp; ספר התולדות [[אדמו&quot;ר הזקן]] חלק ד' עמוד 1025]}}<br /> <br /> מיד בפרוץ המלחמה, גילה [[אדמו&quot;ר הזקן]] את דעתו בפני ה[[חסידים]], שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח&quot;ל. וכך כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] במכתבו לר' [[משה מייזליש]]: כך הראו לי במוסף ביום א' דראש השנה באם שינצח בונפארט [=שם משפחתו של נפוליאון] יורם קרן ישראל ויורבה ה[[עושר]] בישראל, אבל יתפרדו ויתנתקו {{הערה|נוסח אחר מכת&quot;י: יתפרדו ויתרחקו.}}. לבן של ישראל מאביהם שבשמים, ובאם שינצח אלכסנדר יושפל קרן ישראל ויורבה העוני בישראל, אבל יתענגו ויתקשרו ויתחברו {{הערה|נוסח אחר מכת&quot;י: יתחברו ויתדבקו.}} לבן של ישראל לאביהן שבשמים{{הערה|אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הזקן]] (מהדורת קה&quot;ת תשע&quot;ב) סימן קז. עמ' שצו-שצז.}}.<br /> <br /> בין [[אדמו&quot;ר הזקן]] לבין כמה מחביריו מתלמידי המגיד, נוצרו חילוקי דעות מי עדיף שינצח במלחמה זו, בשונה מדעתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] סברו חלק מגדולי דורו כי עדיף שנפוליאון ינצח והחשיבו את המלחמה הזאת לגוג ומגוג ושעל ידי זה תבא הגאולה.<br /> <br /> מסופר שהוחלט שההכרעה תיפול בראש השנה בעת [[תקיעת שופר]]. מייד בבוקרו של ראש השנה עוד קודם התפילה, נטל [[אדמו&quot;ר הזקן]] את השופר ותקע בו, כשהגיע המגיד ר' [[המגיד מקוזניץ|ישראל מקוזניץ]]{{הערה|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כותב (ספר השיחות [[תרצ&quot;א]] עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ&quot;ל עמ' 174.) שמדובר ברבי [[שלמה מקרלין]] אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט&quot;ו עמ' ת&quot;נ.) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן ב[[תקנ&quot;ב]] ויש אומרים שמדובר ב[[המגיד מקוזניץ|מגיד מקוזניץ]]. וראו גם הערות וביאורים גליון תשטז, עמ' 30. וראו גם בספר השיחות תרצ&quot;א עמ' 174 בהערות שם, וש&quot;נ.}} (שצידד בנצחונו של נפוליאון) לתקוע בשופר אמר: &quot;הליטאי (כך היה כינויו של אדמו&quot;ר הזקן) הקדימני&quot;.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כותב במכתבו: וביום ראש השנה קרא אותנו (אדמו&quot;ר הזקן) ואמר לנו בדברי חדוה ונחמה, בזה הלשון: &quot;היום ראיתי בתפילתי שנשתנה שינוי טוב למעליותא ושלנו נצח&quot;{{הערה|אגרות קודש [[אדמו&quot;ר האמצעי]], מהדורת קה&quot;ת תשע&quot;ג, סימן ח'}}.<br /> <br /> יחסו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא היה רק יחס רוחני, גם בגשמיות עזר [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנצחונו של הצאר.<br /> <br /> החסיד ר' משה מייזליש, מגדולי חסידי אדמו&quot;ר הזקן, עזר לריגול לטובת [[רוסיה]] כאשר רצה ר' משה לערוק לטובת צרפת כתב לו [[אדמו&quot;ר הזקן]] מכתב בו הוא מנמק את הסיבה שלדעתו על הצאר לנצח, מכתב זה גרם לר' משה להמשיך לעזור בריגול לטובת [[רוסיה]], בחלק ממקרי הריגול הביאו ממצאיו של ר' משה עזרה רבה לרוסיה.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] כתב במכתבו לר' משה מייזליש [אודות פעילותו של ר' משה בנידון] {{הערה|אג&quot;ק כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי, מהדורת תשע&quot;ג, עמ' מט.}}: &quot;אשר למשמע אוזן שמעתי שמתעסק באמונה בדבר הזה ונתן נפשו בדבר הזה ולא בשביל ממון וגדולה&quot;.<br /> <br /> ==בריחת אדמו&quot;ר הזקן==<br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר [[ליאדי]], וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי [[רוסיה]] הלבנה. אך כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, מפני תכלית השנאה לנפוליאון הוחלט אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] לברוח מפניו באמרו: &quot;טוב לי מוות מחיים תחתיו ולא אראה ברעת עמי&quot;{{הערה|אגרות קודש [[אדמו&quot;ר האמצעי]] סימן ח'}}, אז ציווה [[אדמו&quot;ר הזקן]] על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית. ביום שישי, כ&quot;ט מנחם-אב, ער&quot;ח [[אלול]] שנת תקע&quot;ב, עזב [[אדמו&quot;ר הזקן]] ביחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים את העיר ליאדי.<br /> <br /> בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם [[אדמו&quot;ר הזקן]] לקחת את כל כלי הבית עימם, גם את מיטותיהם ושולחנותיהם. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם [[אדמו&quot;ר הזקן]] לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים שני נעלי-בית בלויים, ורבינו הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.<br /> <br /> זמן קצר לאחר עזיבתו של רבינו הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של אדמו&quot;ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של רבינו הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מרבינו הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לאדמו&quot;ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר {{הערה|ראו: ליקוטי דיבורים, חלק א, מהדורת לה&quot;ק, עמ' 22 ואילך.}}.<br /> <br /> במשך מאה וארבעים יום היו רבינו הזקן וביחד עימו שלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך הקשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של רבינו הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות, וכפי שכותב אדמו&quot;ר האמצעי, וזה לשונו: &quot;וב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר...&quot; <br /> <br /> ===הסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]]===<br /> <br /> במכתב לר' [[משה מייזליש]] אודות המלחמה כתב לו אדמו&quot;ר הזקן: &quot;וזה לכם האות שבקרב הימים יוטל מחמד עיניכם&quot;.<br /> במילים אלו רמז [[אדמו&quot;ר הזקן]] על הסתלקותו, אך זה גם היווה סימן לנצחונו של הצאר. ואכן בשעה שהתחילו להגיע הבשורות אודות נפילת נפוליאון החל להחלש אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> במהלך הדרך בהגיעם לכפר [[פיענע]] כבר נחלש אדמו&quot;ר הזקן. מיום ליום התחזקה מחלתו של אדמו&quot;ר הזקן, וכפי שהעיד בנו אדמו&quot;ר האמצעי, מחלה זו הייתה קשורה בסכרת שפגעה ישירות בתפקוד המרה. התפקוד הלקוי נגרם בשל המרירות העצומה שנגרמה לאדמו&quot;ר הזקן במהלך הבריחה. הקור המקפיא חודר העצמות החריף עוד יותר את המצב.<br /> <br /> בתוך ימים ספורים התדרדר המצב הבריאותי, אך בני המשפחה היו חסרי אונים. ב[[שבת קודש]] פרשת שמות, גברה המחלה, ואדמו&quot;ר הזקן נחלש עוד יותר, עד שבמוצאי השבת הסתלק.<br /> <br /> ==יחסו של הרבי למדינת צרפת==<br /> <br /> ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת וישב [[תשנ&quot;ב]], אמר [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א|הרבי]] שאכן בזמן המלחמה התנגד [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנצחונה של צרפת, מכיון שחשש שנצחונה יביא לפריקת עול והפקרות. ואכן תפילותיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] גרמו לנפילת נפוליאון, ולהמשך התפשטותה של [[תורת החסידות]]. <br /> אך לאחר ריבוי של שנים של עבודה על ידי [[רבותינו נשיאנו]], כעת נשתנה המצב מן הקצה אל הקצה, וכעת צרפת נהפכה למקום המפיץ תורה ומצוות.<br /> <br /> מהפך זה אירע כתוצאה מעבודתם של רבותינו נשיאנו במדינת צרפת. ובדורנו נשלמה עבודה זו עד שמדינת צרפת נהפכה למקום חיובי.<br /> <br /> הביטוי של ההפיכה במדינת צרפת הוא הניגון שהתקבל על ידי הרבי ב[[שמחת תורה]] תשל&quot;ד, 'המרסלייז הצרפתי' (המנונה הרשמי של מדינת צרפת), ושירתו יחד עם המילים &quot;האדרת והאמונה&quot; (מנוסח התפילה). שירת ניגון זה על ידי חסידים מהווה את הסימן להפיכתה של צרפת.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''אגרות קודש [[אדמו&quot;ר האמצעי]] סימן ח'''' - תיאור ארוך על בריחת אדמו&quot;ר הזקן, והסבר על פי תורת הסוד למלחמה. [אגרות קודש - אדמו&quot;ר האמצעי, מהדורת תשע&quot;ג, עמ' לב ואילך].<br /> * '''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעיצומה של מלחמת נפוליאון לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, תשע&quot;ב, [[יהושע מונדשיין]].<br /> * '''המסע להאדיטש''' - ספרו של הסופר [[שניאור זלמן רודרמן]], לילדים ולנוער, על כל סיפור המלחמה. מעובד על פי ספרו של הרב [[יהושע מונדשיין]].<br /> *'''צארים ביד אדמו&quot;רים''', מוסף 'קולמוס' של בטאון משפחה, כסלו תשפ&quot;ג עמוד 13.<br /> *מנחם כהנא, '''&quot;נפוליאון יגיע למוסקבה, ושם תהא נפילתו&quot; -''' בית משיח גליון 1444.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר [[חב&quot;ד און ליין]].<br /> *[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], [[אלול]] [[תשע&quot;ב]] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{מסעות רבותינו נשיאינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=750736 2025-03-27T07:24:56Z

<p>69.113.153.217: ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:שניאור זלמן אליהו הנדל.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שניאור זלמן אליהו הנדל נושא דברים בכנס סיום של תלמוד תורה [[אור מנחם צפת]]]]<br /> הרב '''שניאור זלמן אליהו הכהן הנדל''' הוא מוותיקי אנ&quot;ש חסידי חב&quot;ד ומשלוחי הרבי ב[[צפת]]. מייסד ומנכ&quot;ל מוסדות [[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]] בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ט תמוז]], לאביו הרב [[יצחק הנדל]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]] ולאמו מרת שינא חוה.<br /> <br /> נקרא על שם [[אדמו&quot;ר הזקן]] וסבו, באישור [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (באופן נדיר. שלא כמו הוראת [[רבותינו נשיאינו]] שלא לערבב שם של הרביים בשם פרטי).<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאל]], וישיבת [[תומכי תמימים המרכזית ב-770]].<br /> <br /> נשא את רעייתו מרת [[רחל הנדל|חיה רחל]] ביתו של הרב [[ישראל צבי הבר]]. על פי הצעה של [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] נשלח לעיר [[צפת]] על ידי הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78449 בעלון &quot;ופרצת&quot;: דיווח על השליח הראשון לצפת] באתר [[חב&quot;ד אינפו]].}}. <br /> <br /> בשנות המ&quot;מים פתח את תלמוד תורה [[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]], כשלמעשה הוא מהראשונים שקיבלו אישור לקרוא למוסד בשמו של הרבי. כיום משמש הרב הנדל כמנכ&quot;ל התלמוד תורה.<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[לוי הענדל]] - שליח הרבי בשכונת מארין פארק, [[ניו יורק]].<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל הענדל]] - מנהל [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]] וארגון [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] - [[קראון הייטס]].<br /> *בנו, הרב [[שמואל הנדל]] - יושב ראש [[מטה משיח בארץ הקודש]].<br /> *בנו, הרב [[יוסף הנדל]] - שליח הרבי בשכונה ו' החדשה, באר שבע, ור&quot;מ ב[[תומכי תמימים באר שבע|ישיבה גדולה]].<br /> *בנו, הרב [[שלום דובער הנדל]] - ראש ישיבות [[תות&quot;ל אור יהודה]] ורב קהילת בית מנחם בעיר.<br /> *חתנו, הרב [[אשר זאב דייטש]] - שליח הרבי ורב קהילת חב&quot;ד [[פתח תקווה]].<br /> *חתנו, הרב [[אליהו סגל]] - [[שליח]] הרבי ב[[ראשון לציון]]. <br /> *חתנו, הרב [[שמחה זילברשטרום - צפת]] - סמנכ&quot;ל תלמוד תורה [[אור מנחם צפת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מנחם כהנא ומ. שגיב, '''אימפריה חינוכית הולכת ומתעצמת''', [[שבועון בית משיח]], 1395 - ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הנדל, שניאור זלמן אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הנדל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הבר]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%A8_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=750735 2025-03-27T07:20:25Z

<p>69.113.153.217: ניסוח</p> <hr /> <div>{{מפנה|ברוך לבקיבקר}}<br /> [[קובץ:הרב ברוך לבקיבקר ב 770.jpg|ממוזער|הרב ברוך לבקיבקר ב-770 (תשפ&quot;ד)]]<br /> הרב '''ברוך חיים לבקיבקר''' (יליד שנת [[תשי&quot;ט]], 1958) הוא מחנך ב[[אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה אור מנחם צפת]], רב קהילת חב&quot;ד ושליח הרבי בשכונת מנחם בגין בעיר, ומרבני [[מכון הלכה - חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ד חשון]] [[תשי&quot;ט]] לאביו הרב [[אברהם לבקיבקר]] ול מרת חנה, ונקרא על שם סבו הרב [[עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר]].<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ובשנת [[תשל&quot;ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב&quot;ד: [[חיים שלמה דיסקין]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[אברהם משה]], [[יצחק גרוזמן]], [[לוי יצחק גינזבורג]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[שמשון הלפרין]], ו[[שלמה זלמן לנדא]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. <br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שושנה בת ר' [[שלמה אהרן הניג]] מ[[ירושלים]], יצא לשליחות באילת שם פעל לצידו של הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] - שליח הרבי הראשון לשעבר בעיר.<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] ממשיך בפירסום האמונה והידיעה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי ]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].<br /> <br /> בשלהי שנת [[תשנ&quot;ה]] עבר להתגורר בשכונת רמת מנחם בגין ב[[צפת]], החל לפעול במקום כשליח הרבי, ועם התבססות קהילת חב&quot;ד בשכונה - משמש כרב הקהילה ובית כנסת חב&quot;ד. מחנך כיתה ח' - מכינה לישיבה - ב[[אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה אור מנחם צפת]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב&quot;ד|מכון הלכה חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב לבקיבקר חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על פסק דין ש[[נצחיות חייו של הרבי|הרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת. <br /> <br /> כיום משמש כמחנך במתיבתא בתלמוד תורה [[חב&quot;ד]] [[אור מנחם]] ([[צפת]]), אהוב מאוד על תלמידיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''אחיו:'''<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]]<br /> *מרת חוה גיטל מרקוביץ<br /> '''בניו:'''<br /> *הרב שמואל לבקיבקר, מחנך בתלמוד תורה חב&quot;ד נוף הגליל<br /> *הרב יוסף יצחק לבקיבקר, מנכ&quot;ל 'חדר' אור ליובאוויטש [[כפר חב&quot;ד]] ושליח הרבי בשכונת 'נאות אשלים', ראשון לציון<br /> <br /> '''חתניו:'''<br /> *הרב אפרים ברנשטיין, ר&quot;מ ב[[ישיבת חנוך לנער]]<br /> *הרב [[ישראל נחמן לרנר]], ראש [[ישיבה גדולה בית שמש]]<br /> *הרב שניאור זלמן מישולבין, צפת<br /> *הרב שניאור זלמן מטוסוב, משפיע ב[[ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://machon-halacha.co.il/%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9a-%d7%9c%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%a7%d7%a8/ פסיקות, תשובות, מאמרים וסרטונים]''' של הרב לבקיבקר באתר פורטל ההלכה של מכון הלכה חב&quot;ד {{מכון הלכה}}<br /> *מנחם כהנא, &quot;'''מטרת התהלוכה היא להביא את התגלות הרבי מלך המשיח&quot;''' {{בית משיח}} גליון 1410.<br /> <br /> {{רבני מכון הלכה חב&quot;ד}}<br /> {{מיון רגיל:לבקיבקר, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לבקיבקר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הניג]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A6%27%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=750734 2025-03-27T07:17:51Z

<p>69.113.153.217: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:מענדל קריצבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב מענדל קריצ'בסקי]]<br /> פרופסור הרב '''מענדל חנן הלוי קריצ'בסקי''' (יליד שנת [[תש&quot;ו]], 1946) הינו פרופסור לאלקטרוניקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, זוכה פרס מפעל חיים מהתאחדות המהנדסים בארץ ישראל, וחבר קהילת חב&quot;ד ב[[תל ציון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תש&quot;ו]] בברית המועצות לאביו ר' [[חנוך העניך יעקב קריצ'בסקי]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת מרים בת ר' אשר, פסנתרנית מקצועית.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] התקבל לאוניברסיטת &quot;הכוח והאנרגיה&quot; של מוסקבה וסיים בשנת [[תשכ&quot;ח]] בהנדסת חשמל ואלקטרומכניקה.<br /> <br /> עבודת הדיפלומה בנושא מתנע אלקטרומגנטי לא לינארי התקבלה מאוחר יותר כעבודת D.Ph.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] עלה לישראל עם משפחתו והחל לעבוד במחלקת החשמל של אוניברסיטת בן גוריון בנגב.<br /> <br /> רעייתו מרת מרים, הקימה מרכזים לתעסוקת עולים אקדמאיים. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] ייסד קבוצת פיתוח מכשירי חשמל ואלקטרוניקה במכון ההנדסה של מכון חקר הנגב באוניברסיטה.<br /> <br /> זכה בפרס 100IR על פיתוח של 100 מוצרים הטובים בעולם בתחום הנדסה, ועל פיתוח ופטנט של מתנע ציתוסטרט &quot;Citostart&quot; - הוענקה לו דרגת פרופסור.<br /> <br /> רעייתו מרת מרים נפטרה בצעירותה לאחר מחלה קשה בגיל 48 בלבד בכ&quot;ה ניסן תשנ&quot;ה ונטמנה בבית העלמין הר הזיתים.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]] רשם על שמו למעלה מ11 פטנטים ופרסם למעלה מ-40 פרסומים חדשניים שונים בכנסים מקצועיים בישראל בעולם.<br /> <br /> משמש כחבר המועצה ההנדסית ומרצה מבוקש בכנסים, בקורסים של ההתאגדות.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] קיבל תואר עמית כבוד ופרס מפעל חיים מאגודת מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה בישראל, ובנימוקים לקבלת התואר נכתב שהוא ניתן לו כאות הוקרה והערכה על תרומתו לענף החשמל בארץ בפיתוח מכשירי מדידה חשמליים ומכשירים אלקטרומכניים, על שרשם פטנטים רבים וקידם את תעשיית מכשירי המדידה, על הרצאותיו המקצועיים לקהל הסטודנטים, על התגייסותו לסיוע בהבאת<br /> מהנדסים עולים ובקליטתם בארץ ועל פעילותו הציבורית לקידום תחום מדידת ואיכות החשמל בהתאגדות.<br /> <br /> על אף גילו המתקדם, ממשיך לעסוק במחקר ופיתוח, ונכון לשנת [[תשפ&quot;ג]] מכהן כמדען בכיר בחברת SATEC בירושלים.<br /> <br /> עם התייסדותה של קהילת חב&quot;ד ב[[תל ציון]] נמנה על מייסדי קהילת חב&quot;ד המקומית, והינו מנכבדי הקהילה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב קריצ'בסקי ורעייתו 11 ילדים, בהם:<br /> *בנו, הרב [[מאיר שמחה קריצ'בסקי]] - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]]. <br /> *בנו, הרב [[אליהו קריצ'בסקי]] - מנכ&quot;ל [[רשת אהלי יוסף יצחק ארץ הקודש]]. <br /> *בנו, הרב אשר קריצ'בסקי - שליח הרבי לדוברי רוסית בלונדון, אנגליה. <br /> *בנו, הרב דן קריצ'בסקי - שליח הרבי בעיר אופה שבמערב הרי אורל, [[רוסיה]]. <br /> *בנו, הרב [[יוסף יצחק קריצ'בסקי]] מנהל אגף החסד ב[[קרן מרומים]]. <br /> *בנו, הרב [[וולעוול קריצ'בסקי]] - שליח לדוברי [[רוסית]] ב[[רמת גן]] (שימש בעבר כשלוחי הרבי ב[[מוסקבה]]). <br /> *בתו, מרת ציפורה (ציפי) קולטיניוק, זמרת ויוצרת, נשואה לר' דוד קולטניוק ומתגוררים ברחובות (שימשו בעבר כשלוחי הרבי ברוסיה). <br /> בתו, מרת יהודית דרוץ, נשואה לר' [[לוי יצחק דרוץ]] - רב ו[[שליח]] ב[[בית חב&quot;ד]] בחימקי (בפרווי [[מוסקבה]]) וראש ישיבת 'תפארת בחורים' ב[[ז'וקובקה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מנחם כהנא, '''זכרונות מעבר למסך הברזל''', שבועון בית משיח גליון 1366.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12548&amp;CategoryID=2079 הכנר והזיכרון]''', בתוך שיחת השבוע גליון 1541<br /> <br /> {{מיון רגיל:קריצ'בסקי, מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קריצ'בסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל ציון]]<br /> [[קטגוריה:פרופסורים]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%93%D7%92%D7%A8&diff=750733 2025-03-27T07:15:56Z

<p>69.113.153.217: עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב ידגר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ידגר נואם באירוע לרגל גליון האלף של [[שבועון בית משיח]]]]<br /> הרב '''יצחק ידגר''' ([[תרצ&quot;ח|כ&quot;ב תשרי תרח&quot;צ]] - [[א' אב]] [[תשפ&quot;ג]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] משנת [[תשי&quot;ח]] ליישובי ה[[תענכים]] בארץ-הקודש, מנהל מוסדות חב&quot;ד ביישוב [[אביטל]], ובעל השפעה רבה על תושבי האזור. במשך עשרות שנים שימש מנהל בית הספר ביישוב, וקירב במסגרת עבודתו מאות אנשים לשמירת תורה ומצוות. ב[[הקפות]] ליל [[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;א]] התמנה על ידי הרבי ל'בעל הבית'{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;|&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;]]}} של מדינת עיראק. היה בעל חיות מיחדת בענייני משיח וגאולה. <br /> נפטר ביום רביעי, [[א' מנחם אב]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב יצחק ידגר נולד ב[[כ&quot;ב תשרי]] [[תרצ&quot;ח]]. בן למשפחה ירושלמית שמוצאה בעיראק להוריו כדורי ואסתר מלכה לאה ידגר{{הערה|נפטרה ט&quot;ז טבת תשמ&quot;ח}}. כבר בצעירותו החל לחפש את אשר אהבה נפשו, תמימות ופנימיות, וכך מצא את דרכו לאורה של חסידות חב&quot;ד. את התקשרותו ל[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], החל במפגש מעצים עם מי שלימים היה מורו ורבו המובהק, הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] ראש [[ישיבת תורת אמת]] ורבה של שכונת [[בית ישראל]] ב[[ירושלים]]. כשהחל לבקש מקום ללמוד תורה, הגיע לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ששכנה בפרדס שם למד בין השנים [[תשי&quot;ג]] - [[תשי&quot;ז]], בשנת [[תשט&quot;ז]] כיתתו עברה זמנית ל[[אחי תמימים תל אביב]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת שמחה - נפטרה כ&quot;א תשרי תשפ&quot;ג -, עבר להתגורר במושב [[אביטל]], והצטרף יחד עם אשתו לצוות [[יצחק ידגר#מנהל בית ספר חב&quot;ד תענך|בית הספר]] שבחבל התענכים (כאשר גב' ידגר הייתה המורה הנשואה היחידה בצוות בית הספר בשנותיו הראשונות).<br /> <br /> בשלהי ימיו מצב בריאותו הידרדר ואושפז בשערי צדק בירושלים. נפטר ב[[א' מנחם אב]] [[תשפ&quot;ג]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] שביישוב גן נר.<br /> <br /> לאחר פטירתו פורסמו קווים לדמותו והספדים ב[[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]], עיתונות באיזור מגוריו, באתרים החב&quot;דיים ובקבוצות מדיה ייעודיות.<br /> <br /> ===פעילות עם העדה הכורדית===<br /> [[קובץ:הרב ידגר טרקטור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ידגר על הטרקטור בעת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] המסורתית ביישובי התענכים]]<br /> <br /> כשנתיים לאחר חתונתו, החלו לבנות את השיכון החדש ב[[כפר חב&quot;ד]] - פרוייקט שנועד בעיקר לזוגות הצעירים. הרב ידגר ואשתו חשבו לעבור להתגורר בכפר חב&quot;ד, על-מנת להתגורר בקהילה חב&quot;דית מסודרת, ולתת לילדיהם חינוך חסידי הולם. לפני שניגשו לשלב המעשי, ביקשו את הסכמתו וברכתו של הרבי.<br /> <br /> תשובתו של הרבי הייתה '''&quot;בקשר להרשמה לשיכון בכפר חב&quot;ד, הרי הוא וחבריו עושים פעולות במקום וכו', ולא יעקור דירתו לשום מקום אחר, ובפרט שהוא מבני עדתם מלפנים, ופסקה תורתנו הקדושה 'עניי עירך קודמים'&quot;'''{{הערה|[[שבועון בית משיח|שבועון 'בית משיח']] גליון 655.}}. כמצווה ועומד, נשאר הרב ידגר להתגורר במושב [[אביטל]] שבחבל התענכים (על-יד העיר [[עפולה]]), מקום ריכוז גדול של בני העדה הכורדית.<br /> <br /> הרב ידגר המשיך ללמד בבית הספר שבניהול 'רשת אהלי יוסף יצחק' (ראה לקמן), ונפשם של התלמידים נקשרה בנפשו. השפעתו בבית-הספר גדלה, השפעתו על התלמידים והוריהם חרגה הרבה מעבר לרגיל, עד שדבק בו הכינוי בפי כל תושבי האזור &quot;המורה יצחק&quot;.<br /> [[קובץ:יצחק ידגר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ידגר]]<br /> <br /> דמותו המרשימה ודיבורו הקולח, שבו במבט ראשון את כל מי שנפגש עימו. זקנו הארוך שירד על פי מידותיו ועיניו החודרות, שיוו לו דמות מרשימה בעלת הדרת פנים, ורבים נועצו עמו.<br /> <br /> ביתו, הפך לכתובת יהודית לכל תושבי האזור, שהרגישו כלפיו רגשות חיבה והערצה. אל הבית הגיעו אנשים במשך שעות היום, להתייעץ עמו בכל תחומי החיים ולבקש את הדרכתו, כשהוא כותב יחד עמם לרבי שליט&quot;א, ומכוון את דרכת בנתיבות היהדות.<br /> <br /> מלבד פעולתו על תושבי האזור, הרב ידגר הנהיג את הקהילה החב&quot;דית. את [[בית הכנסת]] החב&quot;די שבמרכז היישוב, הפעיל בעיקר בשבתות ובחגים.<br /> <br /> כמו כן, הרב ידגר מסר שיעור מידי יום שלישי בשבוע, אשר היווה אבן שואבת למאות יהודים מכל רחבי עמק יזרעאל, שחיבבו אותו והרגישו כלפיו הערצה רבה, והגיעו בקביעות לשמוע את דרשותיו המעוררות.<br /> <br /> במהלך השנים התגבשו סביבו מאות מעריצים הפזורים בכל רחבי עמק יזרעאל, שבירכו אותו בלבביות בכל פעם שהיו נפגשים עמו, כשהוא מצידו מחזיר להם אהבה.<br /> <br /> ===מנהל בית ספר חב&quot;ד תענך===<br /> <br /> בית הספר החב&quot;די &quot;יד אליהו&quot;{{הערה|1=בית הספר נקרא על שם הרב אליהו ברזני - רב העדה הכורדית בתענכים.}} שבחבל תענך, הוקם בשנת תשח&quot;י על ידי הרב [[יצחק גאנזבורג]] כחלק ממערך בתי הספר של [[הרשת|'רשת אהלי יוסף יצחק']].<br /> <br /> מלכתחילה, שהותו של הרב גאנזבורג ומשפחתו ביישוב היו זמניים בלבד, ומטרתו הייתה רק להקים ולבסס את בית הספר, ולאחר מכן להעביר את ניהולו לידי מישהו אחר.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו של ר' יצחק בשנת [[תש&quot;כ]], והחוסר במנין מסודר לאמירת קדיש, הוצרך הרב גאנזבורג להעביר את ניהול בית הספר בהקדם, ולעבור להתגורר בקהילה חב&quot;דית.<br /> <br /> את ניהול בית הספר הוא הותיר בידיו של הרב [[אברהם דונין]], שכעבור מספר שנים העביר את הניהול לידיו של הרב ידגר{{הערה|בשנת [[תשס&quot;ה]] הרב ידגר פרש לגימלאות, והעביר את הניהול השוטף של בית הספר לבתו, מרת רחל-אפרת קיל אשת השליח ב[[גן נר]] הרב אבשלום קיל, כשאת עיקר זמנו הוא מקדיש למושפעיו ובני קהילתו, ועם זאת מקצה זמן מיוחד להמשיך ולסייע בעניני בית הספר.}} שניהלו בפועל במשך 27 שנה עד שנת [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> מתוקף תפקידו כאחראי על בית הספר, ערך הרב ידגר ביקורי בית רבים, לצורך המשך הקשר החינוכי, ורישום הילדים. בשל כך, השפעתו המרובה חרגה הרבה מעבר לגבולות המושב אביטל, והתפרסה על פני האזור כולו.<br /> <br /> ===בעל הבית של מדינת עיראק===<br /> <br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשל&quot;א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או&quot;ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.<br /> <br /> במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.<br /> <br /> ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;|הקים הרבי]] &quot;או&quot;ם&quot; משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה&quot;בעל הבית&quot; של אותה מדינה על-פי תורה.<br /> <br /> הרב ידגר זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ&quot;בעל הבית&quot; על מדינת עיראק.<br /> <br /> ===יהפך להם לצינור ושפע לכל המצטרך===<br /> <br /> כחסיד המקושר לרבי בכל נימי נפשו, לאורך כל השנים היה הרב ידגר מדווח לרבי על פעולותיו, ומבקש את עצתו וברכתו הק' עבור היהודים שנפגש עמהם.<br /> <br /> מטבע הדברים, הואיל ויכולות התקשורת באותם זמנים לקחה זמן ארוך, הגיעו אנשים בתלונות לרב ידגר על כך שלוקח כל-כך הרבה זמן עד שהם מקבלים תשובה לחיוב או לשלילה, ועד שהם מקבלים את ברכתו הק' של הרבי הם צריכים להמתין ריבוי זמן.<br /> <br /> הרב ידגר העביר את תלונותיהם לרבי, וזכה לקבל מהרבי תשובה, בשנת תשל&quot;ד לערך, ש-'''&quot;יענה בשמי לכל אלו שפונים אליו, בנוסף שמעביר שמותיהם אלי, ויאמר להם שיקבלו על עצמם, מצוות וכו' ויהפך להם לצינור ושפע ברכה לכל המצטרך להם&quot;'''...{{מקור}}<br /> [[קובץ:יצחק ידגר1.jpg|ממוזער|הרב ידגר נואם בכינוס פעילי משיח ב770]]<br /> מאז אותו מכתב, הרב ידגר דורש ממקורביו להתחזק בקיום תורה ומצוות, ותמורת זאת מברך אותם בכוחו של הרבי ב&quot;שפע ברכה לכל המצטרך להם&quot;.<br /> <br /> ===[[הרבי כמלך המשיח|הפצת זהותו של מלך המשיח]]===<br /> <br /> עוד בטרם החלו חסידי חב&quot;ד החלו להתייחס בגלוי אל [[הרבי]] כאל [[מלך המשיח]], הרב ידגר במכתבים ובדו&quot;חות שכותב לרבי באופן תדיר, היה מוסיף את התואר: &quot;לכבוד כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבינו '''מלך המשיח'''&quot;{{הערה|שבועון בית משיח י חשון תשע&quot;ט}}.<br /> <br /> גם לאחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]], המשיך הרב ידגר בפרסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי]], השתתף ונאם ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שאורגנו בשנת תשנ&quot;ה ל[[קבלת פני משיח]] ואף עודד רבים ממקורביו [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי באמצעות האגרות קודש]].<br /> <br /> הרב ידגר השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסים]] שערך הרב [[זמרוני ציק]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני הרבי משיח צדקנו]]. ואף נשא בהם דברים{{הערה|בכיונס ביד אליהו ובכינוס בנשר. ראה [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה]]. ואף בכינוסים בשנים מאוחרות יותר.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' אבשלום קיל - [[שליח]] [[הרבי]], ורב היישוב [[גן נר]].<br /> *חתנו, ר' אבי לוי - [[סופר סת&quot;ם]], [[מגדל העמק]].<br /> *בנו, ר' שמעון ידגר - מנהל [[בית ספר חב&quot;ד עיר גנים|בית ספר חב&quot;ד בשכונת עיר גנים]], [[ירושלים]].<br /> *בנו, ר' מרדכי ידגר - מנהל תלמוד תורה [[אור מנחם]] [[חב&quot;ד]] ב[[צפת]].<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל מאיר ידגר - [[קראון הייטס]].<br /> *בנו, ר' [[שמואל ידגר]] - [[באר שבע]].<br /> <br /> ==מקורביו==<br /> <br /> מאות מחסידי חב&quot;ד ברחבי הצפון החלו את דרכם לקיום תורה ומצוות ואת הקשר שלהם עם הרבי דרך הרב ידגר, כשהוא מעורר בהם את הניצוץ היהודי, ולאחר מכן מכוון את דרכם הלאה ומפגיש אותם עם חסידי חב&quot;ד נוספים, כשהוא עומד מהצד וממשיך לפקח ולשמור על קשר.<br /> <br /> בין מקורביו נמנים:<br /> *ר' משה ראובן (עפולה).<br /> *ר' [[חיים נבו]] (אחוזת ברק).<br /> *ר' [[אפרים מול]] (ירושלים).<br /> *ר' ישראל כהן (עפולה).<br /> <br /> == לקריאה נוספת == <br /> השליח של ה'עמק'. &quot;כפר חב&quot;ד&quot;, גליון 2019, עמ' 38 ואילך. <br /> *[https://chabad.info/blogs/970498/ הזמר מענדי גירופי בטור מרגש לאחר פטירת הרב ידגר], באתר {{אינפו}}<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=15eVgerUzoJX-i0oFHbkAebtKcZM-UQVQ נאומו של הרב ידגר בעצרת גאולה ומשיח תשע&quot;ב]<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/הרב_ידגר_הנסיעה_לרבי.pdf נסיעתו של הרב יצחק ידגר לרבי'''], [[שבועון בית משיח]].'''<br /> *מנחם כהנא, '''החסיד שנגע באלפי נשמות - [https://chabadpedia.co.il/images/c/c4/תולדות_הרב_ידגר_בית_משיח.pdf תולדות הרב יצחק ידגר]''', תולדות חייו ב[[שבועון בית משיח]] לאחר פטירתו, גליון 1370.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=23031 צרור תמונות מהווי בית הספר בניהולו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.google.com/url?sa=t&amp;rct=j&amp;q=הרב+ידגר+%2B+תענך+%2B+אינפו&amp;source=web&amp;cd=14&amp;ved=0CFoQFjADOAo&amp;url=http%3A%2F%2Fchabadinfo.com%2Findex.php%2Fincludes%2Fimages%2Fmt%2Fcorner2.gif%3Furl%3Darticle_he%26id%3D61660&amp;ei=tintT_KnGrK80QG2zISPDg&amp;usg=AFQjCNH_wkSTfaqI0PMXI4CbhYaq2gg76Q תהלוכת הטרקטורים המסורתית בתענך לכבוד ל&quot;ג בעומר] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/23994.htm קטעים מניחום אבלים אצל הרב יצחק ידגר] - {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/602.html התוועדות עם הרב ידגר] - {{וידאו}} {{הגאולה}} {{קישור שבור|}}<br /> *[http://www.google.com/url?sa=t&amp;rct=j&amp;q=&amp;esrc=s&amp;source=web&amp;cd=3&amp;ved=0CFQQFjAC&amp;url=http%3A%2F%2Fwww.itu.org.il%2FIndex.asp%3FArticleID%3D17358%26CategoryID%3D1795%26Page%3D2&amp;ei=KcfsT5nUAeSj6gHMp_nkBQ&amp;usg=AFQjCNEsSecSCAHxntpScKIyFbYpSLRo9Q&amp;sig2=qNMCz-sKdkf1z9AU8ayOhQ כתבה באתר משרד החינוך על החלפת ניהול בית הספר]<br /> *[http://ih.chabad.info/upload/Derech12/index.html#p=3 שכפ&quot;ץ רפואי] - הרב ידגר מתארח במדור 'הדעה והדיבור' במגזין [[דרך המלך]] של ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] {{אינפו}} [[אייר]] תשע&quot;ד<br /> *{{קישור שטורעם|3201|artdays|המקום הקדוש תענך ■ [[יין]] ישן וטוב|מגיש: הרב משה מרינובסקי|י' בשבט תשע&quot;ה}}<br /> *עמק ניוז, '''[http://chabad.info/magazine/המקובל-רב-הפעלים-מהגלבוע-•-פרופיל/ המקובל רב הפעלים מהגלבוע]''', כתבת פרופיל, טבת תשע&quot;ז<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_19.html צפו: נאום מלא ביטחון ואמונה של הרב יצחק ידגר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/970321/ המונים ליוו את הרב ידגר למנוחות], {{אינפו}}<br /> *[shnior.blogspot.com/2023/08/blog-post.htm הרב זלמן לנדא מספר על הרב ידגר] באתר הבלוג של הרב [[שניאור זלמן פרידמן (צפת)|שניאור זלמן פרידמן]]<br /> <br /> <br /> {{תבנית:חברי האו&quot;ם החסידי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ידגר יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתענכים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ג]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9_(%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9)&diff=750732 2025-03-27T07:13:36Z

<p>69.113.153.217: הגהה</p> <hr /> <div>הרב '''מנחם מענדל ליפש''' (יליד שנת [[תשנ&quot;ג]], 1992) הוא שליח הרבי בשכונת מגדל המים 'לב העיר' בית שמש, סופר חסידי, ופעיל בעניני גאולה ומשיח.<br /> [[קובץ:17-02-2023-17-00-02-186A6982-768x512.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל ליפש בדינר למען הבית חב&quot;ד שבהנהלתו בשכונת לב העיר בבית שמש]]<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט&quot;ז כסלו]] [[תשנ&quot;ג]] לאביו הרב [[אורי מרדכי ליפש]] מרבני קהילת חב&quot;ד ב[[בני ברק]], ולאמו מרת שרה שפרה.<br /> <br /> התחנך במוסדות חב&quot;ד ב[[בני ברק]], ובגיל ישיבה קטנה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קרית שמואל]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> בתקופת לימודיו בצפת יזם וייסד את ההוצאה לאור של גליונות [[חדור בד&quot;ם (גיליון)|חדור בד&quot;ם]], להגברת העיסוק בשיחות הדבר מלכות, גליונות שהגיעו לתפוצה ארצית וזכו לפופולריות רבה, כשהוא עצמו כתב מספר מדורים בעלון באופן קבוע. בנוסף, שימש ככתב בעלוני 'במחנה צבאות השם', ועוד. היה בין המסייעים בפרוייקט [[ארכיון גאולה ומשיח]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה בת הרב [[אלישע שפירא]] ששימש באותה שעה כאחד משלוחי הרבי ב[[בית שמש]], ולאחר החתונה קבע את מגוריו בעיר והחל לסייע לחמיו בשליחות, והצטרף למערך שלוחי הרבי בבית שמש.<br /> <br /> כעבור שנתיים, יזם את הקמתו של בית כנסת ובית חב&quot;ד 'לב העיר' במרכז שכונת 'מגדל המים', וכעבור שנה קיבל לידיו את האחריות המלאה על פעילות בית חב&quot;ד לאחר שחמיו עבר להתגורר בצפת בשל הצטרפותו לצוות החינוכי של מוסד בית חנה.<br /> <br /> שימש במשך תקופה של כשנתיים כחבר הצוות החינוכי ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד בית שמש]].<br /> <br /> במקביל לפעולותיו בשליחות הרבי, משמש ככתב של סיפורי הנפלאות באגרות קודש המתפרסמים בעלון [[שיחת הגאולה]] ומפרסם מעת לעת טורי הגות והשקפה בנושאי שליחות וגאולה ומשיח.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *מנחם כהנא, '''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8c/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%91_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8.pdf קרא ל(בית) שמש ויזרח אור]''', שבועון בית משיח גליון 1362.<br /> <br /> {{מיון רגיל:ליפש, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפש]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית שמואל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בבית שמש]]<br /> [[קטגוריה:כותבים בשיחת הגאולה]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=750730 2025-03-27T07:12:00Z

<p>69.113.153.217: הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:שמואל פרומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרומר (משמאל) בהתוועדות]]<br /> הרב '''שמואל פרומר''' ([[ד' שבט]] [[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]]-[[כ&quot;ט בסיוון]] [[תשפ&quot;ג]]) היה משלוחי הרבי ומייסד [[בית הכנסת]] 'משיח צדקנו' ב[[קריית ביאליק]]. התגורר ב[[קריית שמואל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ד' שבט]] [[תרח&quot;צ]] לאביו ר' דב (בעריש) ולאמו מרת לאה רוזא פרומר. אביו, היה מחלוצי המתיישבים בקריית שמואל הסמוכה ל[[חיפה]], מראשי העסקנים של תנועת 'המזרחי' בחיפה, ולימים אף התמנה כיו&quot;ר הועד המונציפאלי של קריית שמואל וכחבר עיריית חיפה. דודו של ר' דב היה הגאון רבי אריה צבי פרומר מחבר הספרים 'ארץ צבי' ו'שיח השדה', מגדולי גאוני פולין לפני השואה. ר' דב שמר על מורשתו וההדיר מחדש את ספריו.<br /> <br /> לאחר נישואיו של ר' שמואל עם רעייתו מרת דבורה{{הערה|נפטרה בליל שבת פרשת משפטים, [[א' אדר]] [[תשפ&quot;א]].}} התגורר תקופה קצרה בירושלים, ולאחר מכן חזר להתגורר ב[[קריית שמואל]] מקום מגוריהם של ההורים משני הצדדים, והתקרב לחסידות חב&quot;ד בהשפעת הרב [[ראובן דונין]].<br /> <br /> היה מחברי ההנהלה הראשונים של בית חב&quot;ד חיפה מיום הווסדו בסוף שנות הלמ&quot;ד.<br /> <br /> ב[[חורף]] [[תשמ&quot;א]] השיב הרבי על מכתבו בו פירט את סדר התעניות שלקח על עצמו כתשובה ותיקון: {{ציטוטון|ידועה הוראת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[אגרת התשובה]] שבדורותינו אין להתענות כו' מלבד התעניות שמחוייבים בהם, ובפרט הנהגת חסידי חב&quot;ד לעשות כן '''בפועל'''. ולכן '''בהקדם''' יתיר הנהגתו הנ&quot;ל (יותר מג' פעמים) אצל רב מאנ&quot;ש שי', ויתנהג כדרך כל חסידי חב&quot;ד. וה' יצליחו לעבדו בשמחה, וע&quot;פ תורת הבעש&quot;ט עזוב תעזוב '''עמו''' עם הגוף}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ&quot;א מענה קמב}}. <br /> <br /> כשניגש אל הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] ליישם את הוראת הרבי סיפר לו על עגמת הנפש שהייתה לו מכך שלא קיבל כל תגובה מהרבי על ספר התניא במהדורת כיס{{הערה|הדפסת הספר במהדורה הראשונה נעשתה בקיץ תש&quot;מ אחרי שהתקבלה הסכמת הרבי כולל על השמטת רשימת דפוסי התניא שבסוף הספר כדיי שייצא דק. הספר נשלח לרבי ע&quot;י השליח לחיפה הרב [[לייבל שילדקרויט]] ששמע מאוחד יותר מחברי המזכירות שהרבי קיבל את התניא בשביעות רצון גדולה וגלויה. כשניגשו בחודש אלול תש&quot;מ להדפסת המהדורה השניה ביקשו שוב את הסכמת הרבי אלא שכעת הורה שבאם אפשר יכללו גם את רשימת דפוסי התניא, והדבר נעשה}} אותם שלח הוא לרבי במתנה. ככשמע זאת הרב דבורקין סיפר לרב פרומר מעשה בו היה מעורב אישית וממנו ניכר היחס המיוחד לתניא במהדורת כיס שהדפיס, כשהרבי שמרו כל העת במגירה בשלחנו הקדוש עד שהרבי שלחו עם שליח מיוחד כמתנה לחתן שמסר נפשו על הכהונה כשהרבי מורה להחזיק את הספר מתחת לחופה. כשסיפר זאת הרב דבורקין לרב פרומר הטעים שלדעתו הסיבה שהרבי שלחו אליו הייתה לא רק כדי להתיר את הצום אלא גם לספר לו סיפור זה אליו היה עד{{הערה|תשורה רוט תשס&quot;ט}}. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] יזם את הוצאתו לאור של עלון שהופץ בכל הארץ &quot;בכן מהתוועדות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; (בהוצאת 'חב&quot;ד צפון') בו פורסמו נקודות שתומצתו מה[[התוועדות]] האחרונה של הרבי ע&quot;י הרב טוביה בלוי. כמו כן, פירסם עלון הלכתי בענייני כשרות שנערך ע&quot;י הרב לוי ביסטריצקי ע&quot;ה, לאור חוסר הידע בעניינים אלו באותה תקופה.<br /> באותה שנה היה חבר בייסוד הוועד לכתיבת [[ספר התורה הכללי לאחדות ישראל]] שנוסד בעקבות הוראתו של הרבי.<br /> <br /> מתחילת שנות המ&quot;ם החל במסירת שיעורי חסידות באיזורו, בתניא ובקונטרס ומעין. בין השאר, בשכונת 'עין הים' בחיפה, בעיר עכו ועוד, וזכה למכתבי ברכה מהרבי על שיעורים אלה. במהלך השנים קירב מאות יהודים לשמירת תורה ומצוות, והפך רבים מהם לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תשד&quot;מ]] זכה שהרבי יבקש ממנו בחג הפורים לחלק בשליחותו 18,000 שקלים לאביונים בארץ הקודש{{הערה|1= {{ציטוטון|ימסרו לו '''בשמי''' שקודם נסיעתי להציון הקדוש, הנני מוסר לו שליחות לחלק לצדקה '''בשליחותי''' '''בימי הפורים''' ח&quot;י אלף שקלים לח&quot;י אביונים באה&quot;ק. סכום זה יקבל אצל הרב אפרים וולף שיחי'}}.<br /> [http://www.teshura.com/teshurapdf/Halperin-Fromer%20-%20Sivan%2024%2C%205778.pdf צילום ההוראה נדפסה בתשורה מנישואי צאצאיו עמוד 33].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] לאחר שיחת [[ב' ניסן]] הידועה בנוגע להכרזת [[יחי המלך]] פעל יחד עם הרב [[זמרוני ציק]] שיכריזו מול הרבי כל קהל החסידים בסעודת משיח [[יחי המלך]] - דוד מלכא משיחא בכדי לפעול את התגלות הרבי כמלך המשיח, מהלך זה קיבל עידוד משלוחים ורבנים, אך לבסוף הוא טורפד ע&quot;י שליח מסוים. מספר ימים לאחר מכן דיבר הרבי בשיחת ו' דחוהמ&quot;פ שישנם כאלה יהודים שלמרות שצועקים כל כך על הצורך לצעוק &quot;עד מתי&quot;, טוענים הם שטוב להם בגלות ורוצים להשאר בגלות ואינם רואים צורך לצעוק &quot;עד מתי&quot;, דברים שהיו שפירשו כהמשך למהלך זה.<br /> <br /> לאחרי [[השיחה הידועה]] בכ&quot;ח ניסן תנש&quot;א יזם ביחד עם הרב [[זמרוני זליג ציק|זמרוני ציק]] כינוס חירום במהלכו הציע ש[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|הרבנים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח]], ואכן, לאחר התייעצות עם הרבנים פסק הרב [[דוד חנזין]] שהרבי הוא מלך המשיח.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] יסד וניהל כמשפיע ומנהיג הקהילה את בית כנסת ובית המדרש 'משיח צדקנו' בקרית ביאליק, שם גם מסר שיעורי תורה רבים.<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] ואילך על ידי הרב [[זמרוני ציק]], כמו כן נאם בכינוסי פעילים שארגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] וקרא לפרסם בריש גלי שהרבי חי וקיים והוא המלך המשיח.<br /> <br /> היה ממקימי וחבר ב[[מטה משיח בארץ הקודש]] בשנותיו הראשונות.<br /> <br /> לרב פרומר הייתה חיות מיוחדת בהדגשת העל טבעיות של [[נשיא הדור]] והתגלות אלוקות שעל ידו ועל ידי עצם מציאותו{{הערה|כדברי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[תניא]] [[שער היחוד והאמונה]] פרק ה', [[תורת מנחם]] [[תשי&quot;א]] שיחת י&quot;א תמוז ע' 196, [[לקוטי שיחות]] ח&quot;ב עמ' 511, ועוד}}<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ט בסיוון]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> רעייתו, דבורה - נפטרה א' אדר תשפ&quot;א.<br /> *בנו, ר' דרור פרומר - ניו ג'רסי.<br /> *בנו, ר' [[אסף חנוך פרומר]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]]<br /> *בנו, ר' [[יוסף יצחק (איז'ו) פרומר]] - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל פרומר<br /> *בתו מרת יפעת פרידמן<br /> *בתו מרת דורית ברזילי<br /> *בתו מרת שלומית רוטנברג<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * מנחם כהנא, '''איי, ר' שמואל!''' [[שבועון בית משיח]] גיליון 1366 עמוד 30.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרומר, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקריית שמואל]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקריות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ג]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=750729 2025-03-27T07:11:19Z

<p>69.113.153.217: עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב מיכאל מישולובין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל מישולבין]]<br /> הרב '''מיכאל מישולבין''' (יליד [[כ' במנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]]) הינו [[משפיע]] ראשי ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ומחשובי משפיעי אנ&quot;ש בארץ הקודש. לשעבר ראש ישיבת ומשפיע [[תומכי תמימים סמרקנד]] המחתרתית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב מיכאל מישולבין, נולד ב[[כ' מנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]] בעיר וויטעבסק שב[[רוסיה הלבנה]] (אז [[ברית המועצות]]) לאביו הרב [[אליעזר מישולובין]] ולאימו מרת בתיה מישולבין.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ב היגרו הוריו לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן, שם למד בישיבות תומכי תמימים במחתרת.<br /> <br /> שנים רבות גר בסמרקנד, ושמר על חיים יהודיים חסידיים, במסירות נפש. ב[[ט&quot;ו אלול]] [[תשכ&quot;ג]] [[נשא]] את מרת שמחה בת שבע, בתו של הרב [[אהרון חזן]], והחתונה נחגגה בעיירה בולשובו שבפרברי מוסקבה, ולאחר החתונה החל ללמד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]], את התמימים הצעירים.<br /> [[קובץ:איצ'ה מישלובין עם מיכאל מישולובין.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל מישולובין (משמאל) עם אחיו הרב יצחק מישולובין בצעירותם]]<br /> ב[[ט' שבט]] [[תשכ&quot;ט]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ארעית בבית חמיו ב[[בני ברק]].<br /> <br /> עם ייסודה של שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בשנת תשכ&quot;ט, ביקש הרבי מהרב [[אפרים וולף]] לאסוף קבוצת אברכים ולהכין רשימה לשליחות בעיר קריית מלאכי. הרב וולף פנה להרב מישולבין שיואיל להצטרף לקבוצה, הרב מישולבין הסכים להרשם לקבוצה.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] מיום [[ג' דסליחות]] באותה שנה שאל הרבי את הנוכחים מי כאן מהעולים החדשים שהתיישבו בנחלת הר חב&quot;ד? האיצו אנשים ברב מישולבין לענות כי הוא נמנה על הקבוצה והוא החליט לענות בחיוב, ולאחר מכן סימן לו הרבי שיגש אליו. ניגש הרב מישולבין וקיבל מהרבי בקבוק [[משקה]] וברכה מהרבי לשליחות &quot;באופן של התיישבות&quot; והורה לו להיות [[משפיע]] בקהילה.<br /> <br /> עבר לגור בנחלת הר חב&quot;ד, וכעבור כמה שנים, כאשר הרבי הורה למנות משפיעים, מונו הוא והרב [[שלום אליהו וילנקין]], למשפיעי השכונה.<br /> במהלך השנים שימש גם כמשפיע בישיבות חב&quot;ד בראשון לציון, בקריית גת ובבאר שבע.<br /> <br /> ידוע כבעל שמועה, מתפלל ב'[[עבודת התפילה|עבודה]]', בעל קאך מיוחד בלימוד ה[[תניא]] ועוד. למרות גילו המבוגר ידוע כבעל חיות מיוחדת, פה מפיק מרגליות, מתוועד פעמים רבות בבית הכנסת המרכזי 'היכל אליהו', ומוזמן להתוועד בתדירות ב[[ישיבות]] ו[[בתי כנסת]] ברחבי אה&quot;ק - בקהל חבד&quot;י וגם שאינו.<br /> <br /> מוסר שיעורים קבועים ב[[לקוטי שיחות|ליקוטי שיחות]] ו[[תורה אור (ספר)|תורה אור]]-[[לקוטי תורה (ספר)|ליקוטי תורה]] מדי יום בבית הכנסת המרכזי.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תשס&quot;ד]] נפטרה אשתו מזיווג ראשון, וכעבור כשנה נשא בזיווג שני את רעייתו מרת חנה.<br /> <br /> הרב מישלובין נושא בגאון את דגל האמונה של [[הדור השביעי]], במהלך התוועדויותיו מנגן [[יחי אדוננו]] פעמים רבות, מזכיר את הרבי עם התוארים [[מלך המשיח]] וגם [[שליט&quot;א]], אולם יחד עם זאת עושה זאת בצורה פשוטה ביותר שניכר עליו שאומר זאת כי באמת זה פשוט אצלו כך ולא משום סיבות צדדיות או פוליטיות וכיו&quot;ב, ולכן כלל [[אנ&quot;ש]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] - גם אלו שחלוקים עליו בעניינים מסוימים - מעריכים אותו עד למאוד ומשתתפים בהתוועדויותיו.<br /> <br /> נאם מספר פעמים בכינוסים של [[התאחדות החסידים]] ו[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], ועורר את [[אנ&quot;ש]] להתחזק בכל ענייני [[משיח]] ו[[גאולה]]. כמו&quot;כ הרב מישלובין מהחתומים תדיר על רבים ממכתבי הקריאה של רבני ומשפיעי אנ&quot;ש לבוא לכינוסים של [[המעמד הגדול]] [[משיח בכיכר]] ועוד.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;ילדיו:<br /> *הרב יוסף יצחק מישולובין - [[שליח]] בדטרויט [[מישיגן]], [[ארצות הברית]]<br /> *הרב [[מרדכי מישולובין]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ביתר עילית]].<br /> *הרב [[אלחנן ישראל מישולובין]] - חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ביתר עילית<br /> *הרב [[שלום בער מישולובין]] - מורה בתלמוד תורה בנחלת הר חב&quot;ד.<br /> *הרב [[משה מישולובין]] - משפיע ב[[ישיבת חח&quot;ל צפת]].<br /> *הרב אליעזר מישולובין - משפיע בעיר [[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]].<br /> *בתו מרת שטערנה שרה אשת הרב [[מנחם יעקב שחר]], אנשי חינוך במוסדות חב&quot;ד רחובות.<br /> *הרב שניאור זלמן מישולובין - משפיע בצפת.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מנחם כהנא, '''י&quot;ב תמוז זה החג של הרבי,''' ראיון לשבועון {{שבועון בית משיח}} לרגל [[י&quot;ב תמוז]] [[תשפ&quot;ד]], גיליון 1418 עמוד 24.<br /> *שלום מגידמן, '''הרבי שמר עלינו''', בתוך שבועון {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1865 עמוד 20.<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/01/blog-post.html התוועדות מיוחדת עם הרב מישולובין על עבודת התפילה]''' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|4387|האמת של הרבי - אבסלוטית}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מישולובין, מיכאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חזן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מישולובין]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים באר שבע]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA&diff=750728 2025-03-27T07:10:22Z

<p>69.113.153.217: ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:אנציקלופדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחד הספרים]]<br /> '''אנציקלופדיה תלמודית''', היא סדרת ספרים המתמצתת בצורה ברורה ומקצועית את מושגי ה[[הלכה]] בצורה ברורה ומקיפה. העורך הראשי ומתווה הדרך היה הרב [[שלמה יוסף זוין]].<br /> <br /> הכרך הראשון התפרסם בשנת [[תש&quot;ז]]. נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]], [[הוצאה לאור|יצאו לאור]] 53 כרכים עד הערך &quot;[[מנחה|מנחת]] כהנים&quot;{{הערה|נ&quot;ב כרכים, וכרך ל&quot;א* - ערך כלים יצא לאור כהשלמה בשנת [[תשפ&quot;ד]] לפני כרך נ&quot;א.}}. בעבר נטען כי המערכת עושה מאמץ להשלים את המפעל עד שנת [[תשפ&quot;ד]]{{מקור}} בהתאם לבקשת התורם.<br /> <br /> מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים ההלכתיים מתוך מרחבי ה[[תורה שבעל פה]] בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית. המפעל זכה לברכות ועידודים רבים מ[[הרבי]].<br /> <br /> ==האנציקלופדיה==<br /> את הסדרה יזם הרב מאיר בר-אילן (שאף הספיק להשתתף בעריכת הכרך הראשון{{הערה|1=יהושע הוטנר, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25131&amp;pgnum=165 הרב מאיר ברלין והאנציקלופדיה התלמודית]''' בתוך: הדרום (קובץ תורני) מט, [[תשרי]] תש&quot;מ, עמ' 165-173, באתר [[היברו בוקס]].}}) והיא נוהלה במשך רוב השנים על ידי הרב [[יהושע הוטנר]] (עד לפטירתו בשנת [[תשס&quot;ט]]).<br /> <br /> המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת תש&quot;ז. כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. בשני הכרכים הראשונים נקטו העורכים בהשראת הרב בר-אילן בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב בר-אילן הערכים הם מקיפים וכוללניים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.<br /> <br /> הרב זוין קבע את רשימת הערכים וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה ותקציר של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, [[מראי מקומות|הפניות וציונים]] לצד כל משפט, נימוקים, טעמים וכן השיטות השונות בנידון.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב זוין מילא את מקומו הרב רפאל שמואלביץ, לאחריו הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], וכיום הערוך הוא הרב מאיר שמואלביץ.<br /> <br /> שנים-עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו המשמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. הערך הראשון הוא האות &quot;אל&quot;ף&quot; והאחרון עד-עתה הוא &quot;מנחת כהנים&quot;.<br /> <br /> האנציקלופדיה יוצאת לאור על ידי &quot;[[יצחק אייזיק הרצוג|מכון הרב הרצוג]]&quot; שב[[ירושלים]] שבנשיאות הרב [[ישראל מאיר לאו]], וכיום פועלת בחסות [[שמואל רוהר|משפחת רוהר]].<br /> <br /> האנציקלופדיה זכתה לפופולריות והערכה רבה מכל הציבורים בישראל, בשנת תש&quot;ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית [[תל אביב]] לכבוד צאת הכרך הראשון{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12532&amp;pgnum=11 '''הפרדס''', [[תשרי]] תש&quot;ח, עמ' 9], באתר היברו בוקס.}}. הרב זוין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשי&quot;ט, על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. בשנת [[תשמ&quot;ח]] זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.<br /> <br /> בנוסף לסדרה, יצאו לאור כרכים יחודיים בפורמט [[ספר]] סטנדרטי המבוססים על ערכי האנציקלופדיה, בנושאים: [[הגדה של פסח]], מחזור ל[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]], [[חנוכה]], ה[[פרשת השבוע|פרשה]] ב[[הלכה]], ה[[תפילה]], [[ירושלים]] ו[[המקדש]], [[ארץ ישראל]], דיני ה[[חשמל]] ו[[מסכת כתובות]] ב[[ש&quot;ס]]. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי. האנציקלופדיה יצאה גם בגרסה ממוחשבת על גבי תקליטור, וכן בתוך פרויקט השו&quot;ת של בר-אילן.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] החלה לצאת סדרת-בת של האנציקלופדיה, תחת השם 'מיקרופדיה תלמודית', אשר נותנת הסבר קצר ותמציתי על המושגים.<br /> <br /> מסדרה זו יצאו עד כה שמונה כרכים.<br /> <br /> ==עידודים מהרבי==<br /> [[הרבי]] עודד רבות את הוצאת האנציקלופדיה, כמה פעמים התבטאו עורכי האנציקלופדיה כי לולי היה הרבי דוחק בהם להמשיך ולהוציא היה המפעל נעצר{{הערה|יוסי אשכנזי, '''המהפכה של דורנו''' (ראה בקישורים חיצוניים) עמ' 3.}}. כמו כן פעל הרבי להשגת מקורות מימון להדפסת הכרכים{{הערה|שם עמ' 15.}}, הרבי נקט בשיטה שבמקרה זה כמות גוברת על איכות ולכן גם כשיש רצון לעכב את הדפסת הספרים על מנת לשפרם עדיף להוציאם ולהזדרז להוציא כרכים נוספים{{הערה|שם עמ' 21.}}. כן, ביקש הרבי מספר פעמים מהעורכים להדפיס מפתחות בסוף הספר ולהרבות במקורות ומראי מקומות{{הערה|שם עמ' 19.}}.<br /> <br /> כאשר הגיע כרך של האנציקלופדיה אל הרבי, כתב ש&quot;נתמלא הבית אורה&quot;{{הערה|1=מכתב אל הרב יהושע הוטנר, י&quot;א בתמוז תש&quot;מ, לרגל הופעת כרך טז - נדפס בספר '[[מקדש מלך]]' כרך ד עמ' שמו.}}. בספרי [[תורת הרבי]] מובאים פעמים רבות ציטוטים מספרי האנציקלופדיה, והפניות לערכים מסויימים{{הערה|יש הטוענים כי הרבי התבטא בהזדמנות מסוימת שהוא מפנה לאנציקלופדיה, על מנת שחסידים יפתחו אותה.}}, ובפתח הכרך הטז של האנציקלופדיה הקדיש העורך מאמר מיוחד לכבודו של הרבי.<br /> <br /> פעמים רבות כתב הרבי לעורכי האנציקלופדיה שימהרו בהוצאת הכרכים, כמו כן דחק הרבי שיוציאו לאור כרטסת מקוצרת של הכרכים הבאים לתועלת קהל הלומדים{{הערה|המהפכה של דורנו עמ' 23.}}, וגם להוציא &quot;לקסיקון תלמודי&quot; לתועלת בחורי הישיבות{{הערה|שם עמ' 24.}}. הרבי גם לא נמנע מלהעיר על תוכן הדברים{{הערה|שם עמ' 28.}}, כמו למשל הערתו על כך שבערך &quot;הגבהה&quot; חסר מנהג חב&quot;ד בהגבהה.<br /> <br /> כמו כן, דעתו של הרבי לא הייתה נוחה עם כך שהסדרה נקראה &quot;אנציקלופדיה&quot;, מכיוון שזהו שם של גויים: {{ציטוט|השם 'אנציקלופדיה' הוא שם של גויים, ולפלא שבחרו בשם כזה, אבל, כפי הנראה, הרי זה מקרה אבוד...|שיחת ש&quot;פ ויקרא תשמ&quot;ה, התוועדויות תשמ&quot;ה ג', 1609}}.<br /> <br /> בתחילת [[חודש אב]] [[תשל&quot;ח]] ביקש הרבי אישור מיוחד מהרב הוטנר להדפיס בחוברת את הערך [[בית המקדש]] מהאנציקלופדיה בהוצאת קה&quot;ת על מנת שילמדו מתוכה ב[[תשעת הימים]], הרב הוטנר אישר את ההדפסה, כאות תודה הורה הרבי להדפיס בדף השער שההדפסה נעשתה באדיבותו{{הערה|[[זושא וולף]], '''הוצאת ספרים קה&quot;ת''' (תשע&quot;ג) עמ' 548.}}.<br /> <br /> מלבד הרב זוין, היו בין עורכי הסדרה חסידי חב&quot;ד נוספים, כגון הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב [[אלתר הילביץ]] ועוד.<br /> <br /> עד פטירתו בשלהי שנת [[תש&quot;פ]], העורך הראשי של הסדרה היה הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שהיה ידיד חב&quot;ד מובהק ומעריץ גדול של הרבי ותורתו.<br /> <br /> בשנות הכ&quot;ף, כאשר הטיל הרבי על הרב [[יואל כהן]] את הכנת [[ספר הערכים - חב&quot;ד]] במודל זהה לאנציקלופדיה התלמודית על ערכי מושגים בחסידות, הרבי הקפיד לשלוח לרב זוין כל כרך חדש שיוצא מהספר, לאחר צאת הכרך השלישי, העיר הרב שלמה יוסף זוין שספר הערכים ישנה אריכות ופירוט רב בעוד שבאנציקלופדיה יש לכתוב בקיצור, הרבי השיב לו על כך כי הוא צודק והוא אף העיר על כך לעורכים אך קשה לעצור את הלהט בחסידות ואת &quot;נביעת המוחין&quot; של העורכים{{הערה|שם עמ' 569.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.talmudit18.com אנציקלופדיה תלמודית - מיקרופדיה] - אתר רשמי {{קישור שבור|כ&quot;ד אלול תשפ&quot;ג}}<br /> * הרבי מליובאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית - באתר: אנציקלופדיה תלמודית talmudic-encyclopedia.org <br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=189&amp;CategoryID=307 &quot;האנציקלופדיה התלמודית&quot;], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''', גל' 472, פרשת ואתחנן/נחמו תשס&quot;ג<br /> *יוסף אשכנזי, [https://col.org.il/files/old/pics/inbox/6316187_5487591.pdf '''המהפכה של דורנו''' - הרבי מלויבאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית], ז' אדר [[תשע&quot;ג]] {{PDF}}<br /> *[http://yadharavherzog.org/2009-08-11-10-01-43/1-about אודות האנציקלופדיה התלמודית], באתר יד הרב הרצוג<br /> *הרב אורי רודמן, '''[https://www.machonso.org/uploads/images/%D7%A8%D7%93%D7%9E%D7%9F(1).pdf בין חששות לאידיאל: יחסם של גדולי התורה לאנציקלופדיה התלמודית]''', בתוך קובץ המעין - [[ניסן]] [[תשפ&quot;א]]<br /> *{{קישור חבד און ליין|87518|&quot;תוך עשור נסיים את האנציקלופדיה התלמודית&quot; ● צפו בוידאו||י&quot;ז טבת תשע&quot;ה}}<br /> * [https://drive.google.com/drive/folders/1FkAVuntYvv9ni5NsfbCaTtnSUfsMMbw3?safe=active תיקיית דרייב שיתופית להוספת תורת רבותינו נשיאינו לאנציקלופדיה התלמודית].<br /> *מנחם כהנא, '''[https://chabad.info/magazine/956084/ האנציקלופדיה שחוללה מהפכה בעולם הלימוד]''' - ראיון עם המנכ&quot;ל הרב אברהם שטיינברג {{בית משיח}} גליון 1363.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA&diff=750727 2025-03-27T07:09:51Z

<p>69.113.153.217: ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:אנציקלופדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחד הספרים]]<br /> '''אנציקלופדיה תלמודית''', היא סדרת ספרים המתמצתת בצורה ברורה ומקצועית את מושגי ה[[הלכה]] בצורה ברורה ומקיפה. העורך הראשי ומתווה הדרך היה הרב [[שלמה יוסף זוין]].<br /> <br /> הכרך הראשון התפרסם בשנת [[תש&quot;ז]]. נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]], [[הוצאה לאור|יצאו לאור]] 53 כרכים עד הערך &quot;[[מנחה|מנחת]] כהנים&quot;{{הערה|נ&quot;ב כרכים, וכרך ל&quot;א* - ערך כלים יצא לאור כהשלמה בשנת [[תשפ&quot;ד]] לפני כרך נ&quot;א.}}. בעבר נטען כי המערכת עושה מאמץ להשלים את המפעל עד שנת [[תשפ&quot;ד]]{{מקור}} בהתאם לבקשת התורם.<br /> <br /> מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים ההלכתיים מתוך מרחבי ה[[תורה שבעל פה]] בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית. המפעל זכה לברכות ועידודים רבים מ[[הרבי]].<br /> <br /> ==האנציקלופדיה==<br /> את הסדרה יזם הרב מאיר בר-אילן (שאף הספיק להשתתף בעריכת הכרך הראשון{{הערה|1=יהושע הוטנר, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25131&amp;pgnum=165 הרב מאיר ברלין והאנציקלופדיה התלמודית]''' בתוך: הדרום (קובץ תורני) מט, [[תשרי]] תש&quot;מ, עמ' 165-173, באתר [[היברו בוקס]].}}) והיא נוהלה במשך רוב השנים על ידי הרב [[יהושע הוטנר]] (עד לפטירתו בשנת [[תשס&quot;ט]]).<br /> <br /> המהדורה הראשונה של הכרך הראשון יצאה בשנת תש&quot;ז. כרך זה כלל 219 ערכים בצורה תמציתית ומרוכזת. בשני הכרכים הראשונים נקטו העורכים בהשראת הרב בר-אילן בשיטה קצרה ביותר, אולם בכרכים הבאים שיצאו לאחר פטירת הרב בר-אילן הערכים הם מקיפים וכוללניים יותר, וכוללים לא רק את יסוד הערך המדובר, אלא גם הרבה מפרטיו ומהסתעפויותיו. כך יצא שבכרכים הראשונים ישנם ערכים רבים, בעוד בכרכים יותר מאוחרים יש מעט ערכים בהיקפים הרבה יותר גדולים.<br /> <br /> הרב זוין קבע את רשימת הערכים וערכי המשנה ואת שיטת הניתוח ההלכתית של האנציקלופדיה. הוא ערך את הכרכים שיצאו לאור בימי חייו, והכין רשימה ותקציר של שאר הערכים המתוכננים. הערכים כוללים את ההגדרה, [[מראי מקומות|הפניות וציונים]] לצד כל משפט, נימוקים, טעמים וכן השיטות השונות בנידון.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב זוין מילא את מקומו הרב רפאל שמואלביץ, לאחריו הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], וכיום הערוך הוא הרב מאיר שמואלביץ.<br /> <br /> שנים-עשר הכרכים הראשונים נכתבו בכתב ידו וסגנון כתיבתו המשמשים את העורכים והכותבים שבאו אחריו. הערך הראשון הוא האות &quot;אל&quot;ף&quot; והאחרון עד-עתה הוא &quot;מנחת כהנים&quot;.<br /> <br /> האנציקלופדיה יוצאת לאור על ידי &quot;[[יצחק אייזיק הרצוג|מכון הרב הרצוג]]&quot; שב[[ירושלים]] שבנשיאות הרב [[ישראל מאיר לאו]], וכיום פועלת בחסות [[שמואל רוהר|משפחת רוהר]].<br /> <br /> האנציקלופדיה זכתה לפופולריות והערכה רבה מכל הציבורים בישראל, בשנת תש&quot;ז זכתה האנציקלופדיה התלמודית בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית [[תל אביב]] לכבוד צאת הכרך הראשון{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12532&amp;pgnum=11 '''הפרדס''', [[תשרי]] תש&quot;ח, עמ' 9], באתר היברו בוקס.}}. הרב זוין זכה בפרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשי&quot;ט, על יצירתו, שגולת הכותרת שלה היא האנציקלופדיה. בשנת [[תשמ&quot;ח]] זכה המפעל שוב בפרס הרב קוק.<br /> <br /> בנוסף לסדרה, יצאו לאור כרכים יחודיים בפורמט [[ספר]] סטנדרטי המבוססים על ערכי האנציקלופדיה, בנושאים: [[הגדה של פסח]], מחזור ל[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]], [[חנוכה]], ה[[פרשת השבוע|פרשה]] ב[[הלכה]], ה[[תפילה]], [[ירושלים]] ו[[המקדש]], [[ארץ ישראל]], דיני ה[[חשמל]] ו[[מסכת כתובות]] ב[[ש&quot;ס]]. עוד יצאו שני כרכי מפתחות: מפתח עניינים ומפתח מקורות לתלמוד הבבלי. האנציקלופדיה יצאה גם בגרסה ממוחשבת על גבי תקליטור, וכן בתוך פרויקט השו&quot;ת של בר-אילן.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] החלה לצאת סדרת-בת של האנציקלופדיה, תחת השם 'מיקרופדיה תלמודית', אשר נותנת הסבר קצר ותמציתי על המושגים.<br /> <br /> מסדרה זו יצאו עד כה שמונה כרכים.<br /> <br /> ==עידודים מהרבי==<br /> [[הרבי]] עודד רבות את הוצאת האנציקלופדיה, כמה פעמים התבטאו עורכי האנציקלופדיה כי לולי היה הרבי דוחק בהם להמשיך ולהוציא היה המפעל נעצר{{הערה|יוסי אשכנזי, '''המהפכה של דורנו''' (ראה בקישורים חיצוניים) עמ' 3.}}. כמו כן פעל הרבי להשגת מקורות מימון להדפסת הכרכים{{הערה|שם עמ' 15.}}, הרבי נקט בשיטה שבמקרה זה כמות גוברת על איכות ולכן גם כשיש רצון לעכב את הדפסת הספרים על מנת לשפרם עדיף להוציאם ולהזדרז להוציא כרכים נוספים{{הערה|שם עמ' 21.}}. כן, ביקש הרבי מספר פעמים מהעורכים להדפיס מפתחות בסוף הספר ולהרבות במקורות ומראי מקומות{{הערה|שם עמ' 19.}}.<br /> <br /> כאשר הגיע כרך של האנציקלופדיה אל הרבי, כתב ש&quot;נתמלא הבית אורה&quot;{{הערה|1=מכתב אל הרב יהושע הוטנר, י&quot;א בתמוז תש&quot;מ, לרגל הופעת כרך טז - נדפס בספר '[[מקדש מלך]]' כרך ד עמ' שמו.}}. בספרי [[תורת הרבי]] מובאים פעמים רבות ציטוטים מספרי האנציקלופדיה, והפניות לערכים מסויימים{{הערה|יש הטוענים כי הרבי התבטא בהזדמנות מסוימת שהוא מפנה לאנציקלופדיה, על מנת שחסידים יפתחו אותה.}}, ובפתח הכרך הטז של האנציקלופדיה הקדיש העורך מאמר מיוחד לכבודו של הרבי.<br /> <br /> פעמים רבות כתב הרבי לעורכי האנציקלופדיה שימהרו בהוצאת הכרכים, כמו כן דחק הרבי שיוציאו לאור כרטסת מקוצרת של הכרכים הבאים לתועלת קהל הלומדים{{הערה|המהפכה של דורנו עמ' 23.}}, וגם להוציא &quot;לקסיקון תלמודי&quot; לתועלת בחורי הישיבות{{הערה|שם עמ' 24.}}. הרבי גם לא נמנע מלהעיר על תוכן הדברים{{הערה|שם עמ' 28.}}, כמו למשל הערתו על כך שבערך &quot;הגבהה&quot; חסר מנהג חב&quot;ד בהגבהה.<br /> <br /> כמו כן, דעתו של הרבי לא הייתה נוחה עם כך שהסדרה נקראה &quot;אנציקלופדיה&quot;, מכיוון שזהו שם של גויים: {{ציטוט|השם 'אנציקלופדיה' הוא שם של גויים, ולפלא שבחרו בשם כזה, אבל, כפי הנראה, הרי זה מקרה אבוד...|שיחת ש&quot;פ ויקרא תשמ&quot;ה, התוועדויות תשמ&quot;ה ג', 1609}}.<br /> <br /> בתחילת [[חודש אב]] [[תשל&quot;ח]] ביקש הרבי אישור מיוחד מהרב הוטנר להדפיס בחוברת את הערך [[בית המקדש]] מהאנציקלופדיה בהוצאת קה&quot;ת על מנת שילמדו מתוכה ב[[תשעת הימים]], הרב הוטנר אישר את ההדפסה, כאות תודה הורה הרבי להדפיס בדף השער שההדפסה נעשתה באדיבותו{{הערה|[[זושא וולף]], '''הוצאת ספרים קה&quot;ת''' (תשע&quot;ג) עמ' 548.}}.<br /> <br /> מלבד הרב זוין, היו בין עורכי הסדרה חסידי חב&quot;ד נוספים, כגון הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב [[אלתר הילביץ]] ועוד.<br /> <br /> עד פטירתו בשלהי שנת [[תש&quot;פ]], העורך הראשי של הסדרה היה הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שהיה ידיד חב&quot;ד מובהק ומעריץ גדול של הרבי ותורתו.<br /> <br /> בשנות הכ&quot;ף, כאשר הטיל הרבי על הרב [[יואל כהן]] את הכנת [[ספר הערכים - חב&quot;ד]] במודל זהה לאנציקלופדיה התלמודית על ערכי מושגים בחסידות, הרבי הקפיד לשלוח לרב זוין כל כרך חדש שיוצא מהספר, לאחר צאת הכרך השלישי, העיר הרב שלמה יוסף זוין שספר הערכים ישנה אריכות ופירוט רב בעוד שבאנציקלופדיה יש לכתוב בקיצור, הרבי השיב לו על כך כי הוא צודק והוא אף העיר על כך לעורכים אך קשה לעצור את הלהט בחסידות ואת &quot;נביעת המוחין&quot; של העורכים{{הערה|שם עמ' 569.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.talmudit18.com אנציקלופדיה תלמודית - מיקרופדיה] - אתר רשמי {{קישור שבור|כ&quot;ד אלול תשפ&quot;ג}}<br /> * הרבי מליובאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית - באתר: אנציקלופדיה תלמודית talmudic-encyclopedia.org <br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=189&amp;CategoryID=307 &quot;האנציקלופדיה התלמודית&quot;], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''', גל' 472, פרשת ואתחנן/נחמו תשס&quot;ג<br /> *יוסף אשכנזי, [https://col.org.il/files/old/pics/inbox/6316187_5487591.pdf '''המהפכה של דורנו''' - הרבי מלויבאוויטש והאנציקלופדיה התלמודית], ז' אדר [[תשע&quot;ג]] {{PDF}}<br /> *[http://yadharavherzog.org/2009-08-11-10-01-43/1-about אודות האנציקלופדיה התלמודית], באתר יד הרב הרצוג<br /> *הרב אורי רודמן, '''[https://www.machonso.org/uploads/images/%D7%A8%D7%93%D7%9E%D7%9F(1).pdf בין חששות לאידיאל: יחסם של גדולי התורה לאנציקלופדיה התלמודית]''', בתוך קובץ המעין - [[ניסן]] [[תשפ&quot;א]]<br /> *{{קישור חבד און ליין|87518|&quot;תוך עשור נסיים את האנציקלופדיה התלמודית&quot; ● צפו בוידאו||י&quot;ז טבת תשע&quot;ה}}<br /> * [https://drive.google.com/drive/folders/1FkAVuntYvv9ni5NsfbCaTtnSUfsMMbw3?safe=active תיקיית דרייב שיתופית להוספת תורת רבותינו נשיאינו לאנציקלופדיה התלמודית].<br /> *מנחם כהנא, '''[https://chabad.info/magazine/956084/ האנציקלופדיה שחוללה מהפכה בעולם הלימוד]''' - ראיון עם הנמכ&quot;ל הרב אברהם שטיינברג {{בית משיח}} גליון 1363.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%92%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=750726 2025-03-27T07:08:08Z

<p>69.113.153.217: עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:בנימין זאב גנדל - סוף תשפ&quot;ג.jpeg|ממוזער|הרב בנימין זאב גנדל, אלול תשפ&quot;ג]]<br /> הרב '''[[בנימין זאב גנדל]]''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ז]], 1986) הוא [[משפיע]] ב[[ישיבה קטנה חח&quot;ל צפת]]. שימש בעבר כחבר הצוות החינוכי בישיבות חב&quot;ד ב[[נתניה]] [[עמנואל]] ו[[נוף הגליל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רחובות]] ב[[י&quot;ז חשוון]] [[תשמ&quot;ז]] לאביו ר' [[יצחק נתן ישראל גנדל]] ול מרת עופרה גנדל (למשפחת בס), וכילד, עברה משפחתו להתגורר ב[[עמנואל]].<br /> <br /> כנער למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ובישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> כבר כבחור התייחד ב[[עבודת התפילה]] שלו ובעיסוק מיוחד בלימוד עניני [[גאולה ומשיח]].<br /> <br /> שימש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים עמנואל]]. לאחר נישואיו עם רעייתו מרת נסיה בת הרב [[שלום דובער וולפא]] התיישב ב[[נתניה]] ושימש מספר שנים כ[[משפיע]] בישיבת חב&quot;ד המקומית, לאחריהם עבר לשמש כמשגיח ראשי וחבר ההנהלה החינוכית של ישיבה קטנה [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל]], וכיום משמש כמשפיע בישיבה קטנה [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - צפת]]. <br /> <br /> מתגורר כיום בשכונת כנען בצפת. <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * מנחם כהנא''', [https://chabad.info/moshiach/1101801/ &quot;צריך להיות פשוט אצלינו שהרבי מתגלה היום!&quot;,]''' שבועון בית משיח גליון 1364.<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/08/blog-post_57.html הרב גנדל בזעקה נפשית: כדי 'להגיע' לרבי באמת - מוכרחים להתפלל באריכות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב גנדל: &quot;כיצד נראית הנסיעה למלך המשיח&quot; - פודקאסט הרב גנדל בתכנית אזניים לשמוע מבית את&quot;ה העולמי [https://chabad.info/news/995567/ באתר חב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%A0%D7%93%D7%9C/ תגית: בנימין גנדל]''' {{אינפו}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F%20%D7%92%D7%A0%D7%93%D7%9C תגית: הרב בנימין גנדל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/08/blog-post_95.html בלעדי: קורס וידאו קצר ומקיף איך מתפללים נכון עם הרב בנימין גנדל • סוחף]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:גנדל, בנימין זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וולפא]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99&diff=750725 2025-03-27T07:05:34Z

<p>69.113.153.217: הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:זרחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה זרחי]]<br /> הרב ''' שלמה הכהן זרחי''' (יליד שנת [[תש&quot;ז]]) הוא [[משפיע]] וחבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]]. ממקימי [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד במחנה העקורים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]] ב[[כ&quot;ח שבט]] [[תש&quot;ז]], לאביו הרב [[אברהם מאיר זרחי]] ולאמו מרת ליבא מיכלא בת ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]]. הגיע יחד עם הוריו ואחיו ל[[ניו יורק]] ב[[י&quot;ד ניסן]] [[תשי&quot;א]].<br /> <br /> לרגל הגיעו לגיל ארבע שנים והכנסתו ל&quot;חדר&quot;, קיבל אביו מכתב ברכה מיוחד וחריג מהרבי, בו בירך את בנו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/855 נדפס באגרות קודש חלק ד' אגרת תתנה].}}.<br /> <br /> כבר בילדותו לקחו אביו להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] הרבי, ומאז הפעם הראשונה לא פספס אף התוועדות עם הרבי והיה נוכח מראשיתה של ההתוועדות ועד סופה. באחת מההתוועדויות בהן השתתף בילדותו פרץ ב[[בכי]], הרבי סימן לו להתקרב לכסאו והוא נשאר סמוך אל הרבי עד לסיום ההתוועדות.<br /> <br /> בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ניגש אל הרבי - כפי המנהג באותם שנים - בשעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת מברכים]] על מנת לדווח לרבי שיש לו יום הולדת בחודש הקרוב, ולהודיע מהם ההכנות הרוחניות שקיבל על עצמו. בפועל, כשניגש לרבי הוא החל להתבלבל ורק הצליח לומר שיש לו יום הולדת בקרוב. כמענה, הרבי בירך אותו ואמר: &quot;שתאמר חסידות בשפה ברורה&quot;{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27260 &quot;השליח של הרבי&quot; ל'תומכי תמימים' חגג 60] {{COL}}}}. ובשנים הבאות הורה הרבי שיצטרף לצוות החוזרים{{הערה|בית משיח 1383}}.<br /> <br /> בשל כח הזכרון שניחן בו ובשל העובדה שזכה לאורך כל שנותיו להתחנך ולחיות בהווי החסידי שבחצר הרבי, נחשב הרב זרחי לאחד מגדולי מעתיקי השמועה בדור האחרון, ולבקי בתולדות החסידות בכלל ותולדות דור השביעי בפרט.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] ייסד יחד עם הרב [[יהושע דוברבסקי]] הרב [[אפרים פיקרסקי]] הרב [[יהודה לייב שפירא]] הרב [[שלום בער לויטין]] הרב [[נתן וולף]] והרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] את [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> ==משגיח ומשפיע==<br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חיה שרה בתו של הרב [[שניאור זלמן גאנזבורג]] ונכדת הרב [[יעקב ברוך קרסיק]] המשגיח בישיבה בליובאוויטש, בשנת [[תש&quot;ל]], נכנס ללמוד ב[[כולל אברכים שע&quot;י מזכירות הרבי]], ובמקביל החל לעבוד כ[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> עם סיום שנת לימודיו בכולל ביקש מהרבי לצאת ל[[שליחות]], אך הרבי התנגד לרעיון והורה לו להישאר לעבוד בישיבה ולבקש מההנהלה שיוסיפו לו שעות עבודה. בשנת [[תשל&quot;ב]] ניסה שוב לבקש מהרבי רשות לצאת לשליחות, כחלק מהתנופה של שנת השבעים וההכרזה של הרבי בנוגע ל[[ע&quot;א מוסדות]], אך הרבי שוב שלל את נסיעתו והורה לו להמשיך בתפקידו בישיבה ואמר &quot;שליחות שלו ב-770 כמו שנסע לאוסטרליה&quot;{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.70171327132_2994353.pdf 'וירא העם וינועו' - שבוע א'], גליון בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]], שבת פרשת ויקרא תשע&quot;ד. {{קישור שבור}}}}. הרבי הסביר כי עבודתו בתומכי תמימים תיחשב שליחות באם יעבוד במסירות אמיתית{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1383}}.<br /> <br /> זכה למספר קירובים מהרבי, כך למשל ארעה הזדמנות בה נשלח על ידי ה[[מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] להעביר דרכו שקית ל[[ביתו הפרטי של הרבי]], וכשהגיע לביתו של הרבי, הגיח הרבי מבחוץ, פתח לו את דלתות הבית, והראה לו היכן להניח את החבילה. בהזדמנות אחרת פגשו הרבי בעת שמיהר ל[[מקוה]], הוא היה אז ללא מלבושו העליון, הרבי העיר לו על כך: &quot;כאן זה לא כפר חב&quot;ד&quot;{{הערה|[[מענדי קורטס]], '''לפתע פתאום''', מוסף חג הפסח של [[שבועון כפר חב&quot;ד]] [[תשפ&quot;ד]], עמ' 14.}}.<br /> <br /> כן קיבל מהרבי ברכות ללידת ילדיו, בלידה שהתקיימה בליל [[תשעה באב]] ובמצבה של הנולדת חל סיבוך, התעניין הרבי אצל משמשו הרב [[שלום בער גנזבורג]] למצבה מדי פרק זמן קצר, לאחר מכן חלה הטבה במצבה. כאשר קרא הרב זרחי את שמה חנה על שם [[חנה שניאורסון (אם כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אם הרבי]] בנוכחותו של הרבי צהבו פני הרבי.<br /> <br /> בלידה נוספת ארע שהרופאים הורו לבצע לידה מוקדמת, הרבי הורה שלא לציית להם ולהמתין ובחלוף תקופת מה הורה הרבי לבצע ניתוח, התינוק יצא כרוך עם חבל הטבור ובשל הוראת הרבי הניתוח הצליח וחייו של הילד ניצלו.<br /> <br /> [[הרבנית חיה מושקא]] הורתה לרב זרחי שבעקבות העומס השורר ב[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות]] יוכל להתקשר כשיחפוץ לטלפון בביתו הפרטי של הרבי והיא תעביר לרבי את בקשותיו{{הערה|[[שלום מגידמן]], '''ויהי בשנת היובל''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2074 עמ' 30.}}.<br /> <br /> משמש כ[[משפיע]] ראשי וחבר הנהלה בישיבת תומכי תמימים - 770 ומנהל בפועל את החלק הרוחני של ה'קבוצה'.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעייתו, מרת חיה שרה - מנהלת את המשרד העולמי לעידוד [[טהרת המשפחה]] הממוקם ב[[קראון הייטס]].<br /> * אחיו, הרב צבי הירש זרחי.<br /> * בנו, ר' [[צבי הירש זרחי]] - שליח באוניברסיטת הארוורד, חתן הרב [[יעקב לייב אלטיין]]<br /> * בנו, ר' מאיר זרחי<br /> * בנו, ר' מנחם מענדל הלל זרחי<br /> * בתו, חנה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום מגידמן]], '''ב'מאמר' של שבועות לפנות בוקר, הרגישו מתן תורה''' הרב זרחי בראיון ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1860 (השלמת הריאיון בגיליון 1900)<br /> *[[שלום מגידמן]], '''עטרת בעלה''', שיחה עם הרב זרחי ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1895.<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_16.html הרב שלמה זרחי במשא גדוש: 'עבודת התפילה' היא נקודת הכל ואי אפשר בלעדה כלל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *מנחם כהנא ומ. שגיב, '''כל חסיד ואברך הינו תמים לנצח'''. הרב שלמה זרחי בראיון ל[[שבועון בית משיח]] לרגל כ' מר-חשון מספר זכרונות משנים קדמוניות ומפרט מהוראות הרבי לתמימים. [[בית משיח]] גליון 1383.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2579737 שנה מיוחדת]''' - הרב זרחי מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[http://www.legroupe.info/interview-exclusive-de-rav-chlomo-zarhi תשרי עם הרבי]''' - ראיון עם הרב זרחי על מהות ה[[נסיעה לרבי]] (בצרפתית) באתר 'לע גרופ'<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_10.html הרב שלמה זרחי בוידאו מעורר: כל אחד צריך להתפלל באריכות - אפילו בחורים צעירים]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זרחי, שלמה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גאנזבורג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זרחי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרסיק]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=750724 2025-03-27T07:02:34Z

<p>69.113.153.217: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{מפנה|הרב וילשאנסקי|וילשאנסקי (פירושונים)}}<br /> {{דמות<br /> |שם=הרב יוסף יצחק וילשאנסקי<br /> |תמונה=הרב ווילשאנסקי חדש.jpeg<br /> |כינוי=[[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]<br /> |תאריך לידה=[[ג' באדר]] [[תשי&quot;א]]<br /> |מקום פעילות=[[צפת]]<br /> |תפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] ו[[מטה משיח]]<br /> |תאריך פטירה= שבת קודש [[ח' אדר]] [[תשפ&quot;ה]]<br /> }}<br /> [[קובץ:ייצ וילי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק וילישאנסקי מוסר שיעור כללי לתלמידי הישיבה (תשפ&quot;ג)]]<br /> [[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילשאנסקי (מימין) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]<br /> [[קובץ:בליניצקי 7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לומד בילדותו עם ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]]]<br /> [[קובץ:הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס של מטה משיח]]<br /> הרב '''יוסף יצחק ווילשאנסקי''' ([[ג' באדר ב']] [[תשי&quot;א]] - [[ח' באדר]] [[תשפ&quot;ה]]) היה מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], כיהן [[ראש ישיבה|כראש ישיבות]] [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], איש חינוך, היה חבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] וב[[מטה משיח]]. ממובילי דרך האמונה וההתקשרות ברבי מלך המשיח.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[צרפת]] ב[[ג' באדר ב']] [[תשי&quot;א]] לרב [[רפאל וילשאנסקי]]. <br /> <br /> בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא אומץ על ידי סבו, ה[[שד&quot;ר]] הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] מ[[פריז]], ובבית דודו הרב [[יהושע דובראווסקי]]. <br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], אצל ראש הישיבה, הרב [[יוסף גולדברג]]. <br /> <br /> לקראת חודש [[תשרי]] [[תש&quot;ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]{{הערה|כחלק מקבוצת תלמידי הישיבה בברינוא שנסעה ל-770. יתר התלמידים נצטוו על ידי הרבי לחזור לברינוא, בעוד הרב ווילשאנסקי ואחיו, [[שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב שניאור זלמן]], הורשו להמשיך את לימודיהם ב[[770]]}}. <br /> <br /> בחודש אייר [[תשל&quot;א]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו על ידי הרבי ל[[אוסטרליה]]. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]], לאחר שובו ל-[[770]], הצטרף ל[[ועד להפצת שיחות]] ונטל חלק בעריכת חוברות [[לקוטי שיחות]] שיצאו מידי שבוע מוגהות בידי הרבי. <br /> <br /> באלול [[תשל&quot;ד]] נשא את גב' מלכה פערל בת הרב [[משה אשכנזי]], נכדת הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]], והחל ללמוד בכולל האברכים שעל ידי מזכירות הרבי, תוך שהוא ממשיך את עבודתו בועד להפצת שיחות. <br /> <br /> בי&quot;א שבט [[תשל&quot;ו]] [[שליח|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ ישראל]], בתוך קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ באותה שנה. <br /> <br /> בחודש אייר תשל&quot;ז הקים את [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש בצפת]] שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב&quot;דיים לצד בעלי תשובה ביחד עם הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]. הישיבה כיום היא ישיבת חב&quot;ד הגדולה בעולם. <br /> <br /> הרב ווילשאנסקי נקט בכל השנים בדעה שיש לפרסם את העבודה ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]. גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] המשיך לדבוק בעמדה זו ואף השתתף ונאם ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שנערכו בשנת תשנ&quot;ה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני הרבי משיח צדקנו]]. גם בשנים הבאות הגיע הרב ווילשאנסקי לכינוסים שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. כאשר קם [[מטה משיח באה&quot;ק|מטה משיח]] הצטרף הרב ווילשאנסקי להנהלה. כיהן כחבר הנהלה ב[[קרן המליון]]. במהלך השנים התפרסמה הישיבה שבראשותו כישיבה שנוקטת קו של אמונה ללא פשרות בדברי הרבי [[פרסום בשורת הגאולה]] ו[[נצחיות חייו של הרבי]] תוך כדי מתן דגש מיוחד על ה[[התקשרות לרבי|התקשרות]] האיתנה לרבי מלך המשיח. <br /> <br /> הרב ווילשאנסקי חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק דין שהרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת. <br /> <br /> תחת הישיבה שבראשותו פתח שלוחות ב[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] נוף הגליל ותל אביב וכן [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], [[ישיבת חנוך לנער]] וכן '[[מכון תורני טכנולוגי]]' המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת אישית יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ, ושימש כחבר [[צפת#ועד המנהלים|ועד המנהלים]] של קהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> <br /> הנחה מידי שנה את [[סיום הרמב&quot;ם]] המרכזי ב[[טבריה]].<br /> <br /> נפטר בשבת קודש ח' באדר תשפ&quot;ה, לאחר מחלה ממושכת והוא בן 74 שנים.<br /> <br /> הלווייתו יצאה ביום ראשון ט' באדר בשעה 12:00 מ'בית כנסת לוי יצחק' דרך ישיבת חח&quot;ל גדולה ונטמן בבית העלמין בצפת, סמוך למקום קבורת אימו . בהלווייתו השתתפו אלפי תלמידיו ומקורביו{{הערה|[https://www.c-live.co.il/archives/54936 לצפיה במסע ההלווייה]}}.<br /> <br /> הותיר אחריו בנים וצאצאים, שלוחים של הרבי, מקושרים לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח.<br /> <br /> ===חבר אגו&quot;ח===<br /> בשנת [[תשס&quot;א]] צירף הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארץ ישראל]], את הרב ווילשאנסקי לחבר בהנהלת אגו&quot;ח. [[בית דין רבני חב&quot;ד]] אישר את המינוי ומזכיר הבי&quot;ד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אף השתתף באסיפת העמותה בה נתקבלה ההחלטה ובירך על כך בשם ביה&quot;ד. לאחר כשנה נתקבל מכתב מביה&quot;ד ובו הודעה כי המינוי בוצע ללא רשות. הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[יוסף הכט]] הודיעו להנהלת אגו&quot;ח כי אין תוקף הלכתי ומעשי למכתב זה וכי עליהם להמשיך לפעול כרגיל. לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, בשנת [[תשס&quot;ד]], אישרו שוב כל חברי בית הדין את צירופו לעמותה.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שערי ישיבה - שיעורים''', הוא ספר המלקט חלק משיעוריו של הרב, שיעורים אלו נמסרו בישיבה במסגרת &quot;שיעורים כלליים&quot;, מידי יום חמישי, והם מוגשים בעריכה קלה.<br /> <br /> הספר הראשון בסדרה, יצא לאור על החלקים הראשונים של לקו&quot;ש.<br /> <br /> *'''שלוחו של אדם כמותו''' - קונטרס המלקט את כל שיחות [[הרבי]] בדיני שליחות, בצירוף פילפולים וחקירות בדברי [[הרבי]] - מתוך שיעורים שמסר. הקובץ נערך על ידי חתנו הרב [[לוי ניסילביץ]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> [[קובץ:Dcf2f5cde3751b46ee2bb314e6a121f9 (1).jpg|ממוזער|הרב ווילשאנסקי ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוס כ&quot;ח סיוון תשנ&quot;ה]]. לצידו: חותנו הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[ישעיהו הרצל]] והרב [[מנחם בן ציון גרוסמן|בן ציון גרוסמן]]]]<br /> '''רעייתו''': מלכה פערל (לבית הרב [[משה אשכנזי]]).<br /> <br /> ;בניו<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] - רב קהילת [[חיפה|נווה גאולה]], וראש ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]].<br /> *הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבות [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבות [[חנוך לנער צפת]] ורב קהילת &quot;הצעירים&quot; עיה&quot;ק צפת.<br /> *הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] - מנהל מכון הסמיכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].<br /> *הרב [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - ראש ישיבה קטנה [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> *הרב [[בצלאל וילשאנסקי (חיפה)|בצלאל ווילשאנסקי]] - [[שליח]] הרבי בשכונת פנינת הכרמל [[חיפה]], ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים קריות]] ומרצה במכון [[למען ילמדו]] סניף נפש חיה.<br /> ;בנותיו<br /> *מרת זלאטע, אשת הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מגדל העמק]] וחבר הנהלת ארגון [[יד לאחים]]. <br /> *מרת חיה מושקא, אשת הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - [[משפיע]] ראשי וחבר הנהלת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה - חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)]].<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (חיפה)]].<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מענדל צפתמן, יציאת השלוחים לארץ הקודש, רב שיח בהשתתפות הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[שמואל גרייזמן]] והרב [[ישראל יוסף הענדל]] {{בית משיח}} גיליון 542.<br /> *מנחם כהנא ואברהם רייניץ, '''&quot;לא לרפיון. כן לחשבון נפש&quot;!''', ג' תמוז שלושים שנה - שבועון בית משיח גליון 1416.<br /> *אברהם רייניץ, '''&quot;בי&quot;א ניסן 120 שנה הרבי פשוט מרומם אותנו!&quot;,''' שבועון בית משיח גליון 1306.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%95%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%a1%d7%a7%d7%99/ '''הרב יוסף יצחק וילשאנסקי''' באתר] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/feed?type=tags&amp;id=1815 '''הרב יוסף יצחק וילשאנסקי''' באתר] {{col}}<br /> *[https://www.hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3%20%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%20%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99 '''הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי'''] באתר {{הגאולה}}<br /> *[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3%20%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%20%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99 '''תגית: הרב יוסף יצחק וילשאנסקי'''], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1OmYaCoW_0DUsUNg8lw1RZ-Oawbrn_9rE '''מאמינים שהרבי יתגלה!'''] נאומו של הרב ווילשאנסקי, י' שבט תשס&quot;ז בכינוס שאורגן ע&quot;י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> *[https://www.hageula.com/vid/kinusim/26388.htm הנאום המעורר במעמד הרבבות בתשנ&quot;ה] באתר {{הגאולה}}<br /> *[https://www.hageula.com/news/chabad/26384.htm שליח נאמן: תמונות מחייו של הרב ווילשאנסקי] באתר {{הגאולה}}<br /> *[https://www.hageula.com/vid/kinusim/26385.htm שום דבר לא יקרר אותנו מהאמונה הטהורה] באתר {{הגאולה}}<br /> *[https://www.hageula.com/vid/kinusim/26386.htm צריכים לדרוש מהרבי שליט&quot;א מלך המשיח לומר תורה חדשה] באתר {{הגאולה}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76063 ושננתם לבניך אלו התלמידים], ראיון חג ב[[שבועון בית משיח]] על משנתו החינוכית {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73980 ראשי המפלגות נפגשו עם הרב וילשאנסקי], ידיעה באתר חב&quot;ד אינפו {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69418 היו ימים - הרב וילישאנסקי מקבל לחיים מהרבי בתור חבר הכולל אברכים] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82564 אש ההתקשרות להט השליחות]''' - משא לרגל ג' תמוז שנת העשרים {{בית משיח}} {{אינפו}} כ&quot;ט [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (27.06.2014)<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/717935/ האבא של התמימים]''', בתוך גליון 'צפת בתנופה' חג הסוכות תשפ&quot;ב {{אינפו}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_29.html טור מעורר: כיצד חסיד צריך לחיות את הרבי? • הרב יוסף יצחק וילשאנסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: וילשאנסקי, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=750723 2025-03-27T06:49:49Z

<p>69.113.153.217: עדכון</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רב קהילת חב&quot;ד מוריסטון|אחר=ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי - ר&quot;מ בישיבה קטנה חח&quot;ל צפת|ראו=ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי}}<br /> [[קובץ:11223344556677.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרב שניאור זלמן וילשנסקי]]<br /> [[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הרב וילשאנסקי (במרכז) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]<br /> <br /> הרב '''שניאור זלמן וילשנסקי''' ([[י&quot;ד כסלו]] [[תש&quot;י]]-[[י&quot;ז אדר|י&quot;ז אדר שני]] [[תשפ&quot;ד]]) כיהן עשרות שנים ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] ורב קהילת חב&quot;ד [[מוריסטון]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[פריז]] שב[[צרפת]] כבן בכור לרב [[רפאל וילשנסקי]], מזכיר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]] ולאימו מרת זלאטע בת הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]].<br /> לרב זלמן שני אחים הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] ראש ישיבות חב&quot;ד בצפת והרב חיים אליהו ווילישנסקי מקראון הייטס.<br /> <br /> בילדותו גדל בקהילת חב&quot;ד במודרן ליד פריז, והסתופף בצילם של גדולי החסידים דוגמת ר' [[ישראל נח בלניצקי]].<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ב, בעודו נער צעיר לפני גיל בר מצווה, נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], שם למד עד לשנת [[תש&quot;ל]] אז נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] התאים את המילים &quot;כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז&quot; מ[[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|פרקו החדש של הרבי]] - [[תהלים ע&quot;א|פרק ע&quot;א]] ב[[תהילים]] על לחן הניגון [[כאוהל הנמתח (ניגון)|כאוהל הנמתח]], ניגון זה היה מארבעת הניגונים שהתקבלו על ידי הרבי באותה שנה, ונכנס לרפרטואר הניגונים החב&quot;די.<br /> <br /> בשנות בחרותו סייע לאחיו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] בעבודתו ב[[ועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר, ביתו של הרב [[צבי יוסף קוטלרסקי]] ואחות הרב [[משה קוטלרסקי]].<br /> <br /> בשלהי שנת [[תשל&quot;ט]] התמנה לעמוד בראשות ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] שבניו ג'רזי, ובתפקיד זה שימש עשרות שנים עד לשנותיו האחרונות.<br /> <br /> היה ידוע כנואם בחסד, ומדבר באירועים חב&quot;דיים מרכזיים, כך למשל, נשא נאומים בהתוועדויות המרכזיות ב-[[770]].<br /> <br /> נפטר בגיל 74 ביום רביעי [[י&quot;ז אדר|י&quot;ז אדר שני]] [[תשפ&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב יעקב דוד - מנהל משרדי מערכת הכשרות [[OK]].<br /> *בנו הרב לוי יצחק - ר&quot;מ לדוברי אנגלית ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש (צפת)]].<br /> *בנו הרב מאיר - משגיח בישיבת אהלי תורה.<br /> *בנו הרב בצלאל - שליח הרבי בוויסקונסין.<br /> *בנו הרב אלכסנדר סענדר - מנהל חדר ליובאוויטש אריזונא.<br /> *בנו הרב מנחם מענדל - שליח הרבי בנורט קארולינה.<br /> *בתו מרת זלאטע בנימינסון בעלה הרב ברוך בנימינסון - שליח הרבי במוריסטון.<br /> *בתו מרת אדא קונין - סענטרי סיטי. בעלה הרב [[צמח יהושע קונין]] ע&quot;ה - היה שליח הרבי בסנטורי סיטי (בן הרב [[שלמה קונין]]).<br /> *בתו מרת חיה רויטבלט בעלה הרב דוד רויטבלט - קראון הייטס.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מנחם מענדל ברונפמן, '''ראש הישיבה ש'בער' בחסידות''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2054 עמוד 31<br /> *מנחם כהנא, '''גאון בלימוד גאון בחסד,''' שבועון בית משיח גליון 1405.<br /> <br /> {{מיון רגיל:וילשאנסקי, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קוטלרסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;י]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ד]]</div>

69.113.153.217 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%AA%22%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99_770&diff=749701 2025-03-23T07:15:41Z

<p>69.113.153.217: /* ועד הנהלת הארגון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:סמל_אתה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל את&quot;ה המרכזי 770]]<br /> '''את&quot;ה המרכזי - 770''', הוקם בשנת [[תש&quot;ס]], כהמשך ל[[ארגון את&quot;ה]] העולמי שנוסד על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בסעודה של [[שמחת תורה]] בשנת [[תש&quot;א]]. הארגון פועל בקרב [[ישיבות חב&quot;ד]] ברחבי העולם, כמו גם בישיבה המרכזית ב-770.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> {{להשלים}}<br /> בשנים שקדמו להקמת את&quot;ה העולמי, פעל מ-770 ארגון 'ועד חיילי בית דוד'{{הערה|'''[https://drive.google.com/file/d/1X0DfLsHxgo-jxcuIGZRtTQIZWGMOKDDx/view?usp=sharing פרק כ&quot;ח - תלמידי התמימים בדרא דמשיחא - תפקיד התמימים בדור השביעי לקראת ג׳ תמוז]''' הרב [[חיים הלל שפרינגר]] {{אודיו}} כ' סיון ה'תשפ&quot;ד {{אינפו}}}}. בנוסף לארגון מבצעים וחומרי לימוד בענייני גאולה ומשיח, והפקת חומרים לאורחים [[נסיעה לרבי#חודש תשרי|הנוסעים לרבי]] בתשרי, עסק הארגון בהנגשת חומרי הסברה ועזרים ל[[עשרת המבצעים|מבצעים]]. בשנותיו הראשונות עבד הארגון בשיתוף פעולה עם [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח|מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו]]. בין פעילי הארגון בשנותיו הראשונות נמנים הדמויות הבאות שבאותן שנים היו בחורים וביניהם: הרב [[שלום דובער הנדל]], הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] הרב [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי|סענדי ווילשאנסקי]], שמואל חיים אביוב, הרב [[חיים הלל שפרינגר]], הרב [[משה רוזנבלט]]<br /> <br /> ==מטרת הארגון==<br /> הארגון הוקם במטרה לתגבר ולהוסיף חיות בלימוד [[פורטל:גאולה ומשיח|ענייני גאולה ומשיח]], עליהם [[הרבי]] אומר שזוהי ה'דרך הישרה' לפעול התגלות וביאת [[משיח]]{{הערה|[[שיחת קודש|שיחת]] [[שבת]] פרשת [[תזריע]] [[מצורע]], [[תנש&quot;א]]}}. הארגון פועל בעיקר בקרב [[תלמידי התמימים]] הלומדים ב[[ישיבות חב&quot;ד]] ב[[ארה&quot;ק]], וישנם מבצעים יחודיים המיועדים לישיבות תות&quot;ל ברחבי העולם.<br /> <br /> ==מפעילות הארגון ==<br /> ===מבצעי לימוד===<br /> לקראת תאריכים מיוחדים, כדוגמת [[י' שבט תשי&quot;א|י' שבט]] ו[[י&quot;א ניסן]], מפעיל הארגון מבצעי לימוד, כהכנה לימים מיוחדים אלו. מבצעי הלימוד מופעלים בישיבות השונות, על ידי נציג מטעם הארגון. בסיום המבצע נערך מבחן מסכם, בסופו זוכים המשתתפים בפרסים שונים. בחלק מהמבצעים נערכת בין המצטיינים הגרלה על כרטיס טיסה לרבי.<br /> <br /> ===שבוע משיח וגאולה===<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] יזם הארגון תוכנית חודשית קבועה, בה מדי חודש מקדישים בחורי ישיבות תומכי תמימים ברחבי הארץ שבוע שלם לעיסוק מוגבר בעניני משיח וגאולה. היוזמה קיבלה את השם 'שבוע משיח וגאולה', ובמסגרתה משננים המשתתפים סוגיות בעניני משיח וגאולה מתוך חוברת ייעודית המופצת בישיבות, ומבצעים משימות להפצת [[בשורת הגאולה]] והעלאת המודעות לקראת ביאתה הקרובה.<br /> <br /> [[קובץ:תמונה קבוצתית.JPG|250px|ממוזער|שמאל|תמונה קבוצתית של משתתפי השבת בשנת ה'[[תשע&quot;א]] (גבעת וואשינגטון)]]<br /> <br /> ===שבתות אחדות===<br /> החל משנת [[תשס&quot;ב]] החל הארגון לארגן [[שבת]]ות מיוחדות, תחת השם &quot;שבת אחדות - ל[[קבלת פני משיח צדקנו]]&quot;, בהם [[התוועדות חסידית|מתוועדים]] התלמידים עם [[משפיעים]] אורחים, ומתאחדים יחד. השבתות התקיימו ברובם בשבת פרשת [[במדבר]], בהתאם להוראת [[הרבי]], שכשם ש[[בני ישראל]] [[אחדות|התאחדו]] לקראת [[מתן תורה]], (&quot;ויחן שם ישראל נגד ההר&quot;{{הערה|[[יתרו]], י&quot;ט, כ'}} - לשון יחיד) כך גם ההכנה היום למתן תורה צריכה להיות מתוך אחדות{{הערה|[[שיחת קודש|שיחת]] [[שבת]] פרשת [[בחוקותי]], ה'[[תשמ&quot;ז]]}}.<br /> <br /> השבתות מתקיימות בשלושה מקומות שונים בעולם. באירופה מתכנסים התלמידים ב[[תומכי תמימים ברינוא|ישיבת חב&quot;ד ברינוא]], ב[[ארצות הברית]] מתכנסים ב[[770]], וב[[ארץ הקודש]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] שונתה מתכונת השבת בישראל ויועדה לתלמידי ה[[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]] בלבד, מיקום ההתכנסות הועבר לגבעת חביבה, ובשנת [[תשס&quot;ט]] חזר לכפר חב&quot;ד. בשנים [[תש&quot;ע]] - [[תשע&quot;ב]] התקיימה השבת בחודש [[ניסן]] כהכנה ליום הבהיר [[י&quot;א ניסן]], יום הולדתו של הרבי, ויועדה לכלל תלמידי הישיבות. השבת התקיימה בגבעת וושינגטון. במשך השנים עקב בעיות טכניות החליטה הנהלת את&quot;ה המרכזי לשנותה ל&quot;ועידת התמימים&quot;. בשנת [[תשע&quot;ה]] חזרה המתכונת כמקודם והתקיימה 'שבת שכולה משיח' בכפר הנוער הדסים.<br /> <br /> ב[[שבת]] מסוג זה משתתפים בישראל למעלה מ-1000 תלמידים. בהרבה מהשנים נערכו בשבתות אלו מעמדי סיום למבצעים שונים ופתיחת מבצע '[[דור דעה]]'.<br /> <br /> במוצאי השבת נערכת תמונה קבוצתית ומחולקת [[תשורה]] למשתתפים.<br /> <br /> [[קובץ:ישיבת בין הזמנים - נחל'ה.JPG|200px|ממוזער|שמאל|ישיבת [[בין הזמנים]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]]]<br /> <br /> ===ישיבת בין הזמנים===<br /> החל משנת [[תש&quot;ע]] מפעיל הארגון ישיבת בין הזמנים בחודש [[ניסן]]. הישיבה פועלת בימים בהם נמצאים תלמידי הישיבות בבתים, ולה סניפים בכל קהילות [[חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> סדר היום בישיבת בין הזמנים מתחיל בשעה 08:00 בבוקר, אז לומדים ה[[תמימים|בחורים]] [[חסידות]] לפני התפילה. בשעה 10:00 מתפללים [[שחרית]], שלאחריה מקבלים התלמידים ארוחת בוקר. מהשעה 11:30 עד 13:30 אחר הצהריים לומדים הבחורים [[גמרא]] ו[[הלכה]], ומתקיימים שיעורים מיוחדים בחומר הנלמד. בערב בין [[מנחה]] ל[[ערבית]] מתקיימים שיעורי [[פורטל:גאולה ומשיח|גאולה ומשיח]].<br /> <br /> בסיום הזמן מתקיים מבחן מסכם על החומר הנלמד, והמשתתפים מקבלים מלגות כספיות, כהשתתפות בנסיעה ל[[הרבי|רבי]] ב[[תשרי|חודש החגים]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] עברה מתכונת הישיבות מתיחת פנים, במסגרתה נדרשו הבחורים בנוסף לחומר הלימודים, לצפות בתוכנית וידאו יומית של שיחות ומראות קודש מהרבי, מתוך דיסק מיוחד שהופק על ידי הנהלת את&quot;ה. בסיום הישיבה יצא לאור [[קובץ הערות]] המכיל הערות שכתבו התמימים ברשת הישיבות.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] קבלו הבחורים שהשתתפו בישיבת בין הזמנים דיסק און קיי מלא וגדוש בתוכנית [[ואביטה נפלאות]] דבר שגרר התרגשות רבה בקרב התמימים.<br /> <br /> ===ועידת התמימים===<br /> [[קובץ:ועידת התמימים.jpg|200px|ממוזער|שמאל|חלק מהמשתתפים באחד המושבים]]<br /> [[קובץ:יריד ליובאוויטש.jpg|200px|ממוזער|שמאל|כריכת קטלוג המכירה]]<br /> בשנת [[תשע&quot;ג]], ביום [[כ&quot;ד בניסן]] קיים הארגון בסוף חופשת [[חג הפסח]] ועידה מרכזית ל[[תלמידי התמימים]] בעניני [[גאולה ומשיח]]. הועידה עמדה תחת השם 'יריד ליובאוויטש' והתקיימה בקמפוס [[ישיבת נחלים|בני עקיבא בנחלים]] בהשתתפות קרוב לאלף [[תמימים]].<br /> <br /> לועידה קדם מבצע הכנה שהחל אחרי [[חג הפורים]], במהלכו צברו המשתתפים תלושים השווים לכסף עבור השתתפות במכירה הסינית. השתתפות בישיבת בין הזמנים, יציאה ל[[מבצעים]] ביום [[י&quot;א בניסן]] והשתתפות בהצלחה במבחן מסכם זיכו בתלושים נוספים. בתחילת [[בין הזמנים]] הפיץ משרד הועידה קטלוג של המכירה הסינית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75111 קטלוג המכירה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> הועידה התפרשה על פני יום שלם, כשבמהלכו התקיימו שיעורים שונים בענייני גאולה ומשיח בליווי אמצעי מולטימדיה, מפי מרצים ורבנים שונים. במקביל התקיים פאנל סביב הנושא 'איך [[לחיות גאולה|לחיות משיח]]', והרצאה על החידושים המיוחדים של [[הרבי]] בעניינים הנוגעים ל[[הלכה]] [[לעתיד לבוא]].<br /> <br /> לקראת סופו של היום התקיים באנקט מיוחד סביב תורתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] במלאת 200 שנה ל[[הסתלקות]]ו ובסימן &quot;[[עשו כל אשר ביכולתכם]]&quot; לקראת [[כ&quot;ח בניסן]].<br /> <br /> במהלך הבאנקט התקיים מבחן מסכם על המבצע שקדם לועידה, ונקודת השיא של היום הייתה בסיומו, בעת המכירה הסינית על חפצי קודש שהתקבלו מידו הקדושה של [[הרבי]].<br /> <br /> בסיום היום התקיימו [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] עם [[משפיע]]ים אורחים אל תוך הלילה{{הערה|1=לגלריות תמונות באתר [[חב&quot;ד אינפו]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75401 1] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75396 2]}}.<br /> <br /> ===קרן דור דעה===<br /> {{ערך מורחב|קרן דור דעה}}<br /> בחודש [[ניסן]], שנת [[תשס&quot;ו]] פתח הארגון את &quot;[[קרן דור דעה]]&quot; המסייע ל[[תלמידי התמימים]] במימון הנסיעה ל[[הרבי|רבי]] בחודש [[תשרי]].<br /> <br /> הקרן פועלת במתכונת של &quot;מבצע לימוד בעל פה&quot;, בו לומדים התלמידים [[משניות]], [[מאמרים]] ו[[תניא]] בעל פה, נבחנים על מהלך תוכנן של [[שיחות קודש|שיחות]] נבחרות ומקבלים מלגות כספיות לפי כמות הלימוד.<br /> <br /> את החומר לומדים הבחורים מתוך חוברות מיוחדות המודפסות לצורך זה, ונבחנים במקום אצל בוחנים מטעם הארגון. כל תלמיד מקבל 'פנקס אישי' בו חותם הבוחן בסיום הבחינה. גובה המלגה נקבע לפי פנקס זה. על השיחות נבחנו בחלק מהשנים רק אצל בוחנים מיוחדים המורשים לכך, ובשנים האחרונות נעשה המבחן בכתב.<br /> בסיום המבצע נערך 'מבחן מדגמי' בכתב, ובכוחו לשנות את גובה המלגה הכתוב בפנקס.<br /> <br /> בנוסף מוציא הארגון לאור חוברת מיוחדת 'נוסעים לרבי', על מעלת וחשיבות הנסיעה.<br /> <br /> בחודש [[תשרי]], מתקיימת [[התוועדות חסידית|התוועדות]] מיוחדת לתלמידים המצטיינים במבצע.<br /> <br /> זה המבצע הגדול ביותר שמקיים הארגון, ועלותו מסתכמת במעל חצי מיליון דולר. בכל שנה נהנים מסבסוד הנסיעה על ידי הקרן כ-1000 תלמידים. את הקרן מממן הנגיד החסידי, [[שלום בער דרייזין]] מ[[שכונת המלך]], [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ===ישיבת קיץ===<br /> [[קובץ:פאנל מיוחד - ישיבת קיץ.JPG|200px|ממוזער|שמאל|[[תמימים|תלמידי התמימים]] ב[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד|ישיבת קיץ]]]]<br /> [[קובץ:פרסומת לישיבת קיץ את&quot;ה פ&quot;ד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|פרסומת לישיבת קיץ [[תשפ&quot;ד]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]]}}<br /> בימי [[בין הזמנים]] של ימי הקיץ, מקיים הארגון '[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד|ישיבת קיץ]]' מיוחדת לתלמידי ה[[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]] של [[חב&quot;ד]] ברחבי הארץ תחת השם 'ישיבת קיץ חיילי בית דוד'.<br /> <br /> בישיבת קיץ ישנם 2 מסגרות;<br /> '''מסגרת ה'מתיבתא' – לתמימים העולים ל[[ישיבה קטנה]]'''<br /> '''ישיבת הקיץ 'חיילי בית דוד' – לתמימים שכבר נמצאים ב[[ישיבה קטנה]].'''<br /> <br /> הישיבה מתקיימת במשך שבועיים בימי [[בין הזמנים]] של חודש [[מנחם אב]].<br /> <br /> במהלך השבועיים נהנים הבחורים קיץ מלא בחוויה חסידית סוחפת, וחוויית לימודים, יחד עם הנאה ממגוון טיולים, התוועדויות ותוכניות ברמה הגבוהה ביותר.<br /> <br /> כל קבוצה בת עשר תלמידים יש שני מדריכים המלווים אותם כל ימי ה'ישיבה'.<br /> <br /> ===גיליון 'הזמן גרמא'===<br /> הארגון מפיק גיליון שבועי נסדר ונערך ע&quot;י תלמידי התמימים דתות&quot;ל 770 בית משיח ומוקדש להגברת העיסוק בענינו העיקרי של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א בתקופתנו זו – ימות המשיח. הגליון הינו בן 4 עמודים ובמועדים מיוחדים הוא יוצא במהדורה מורחבת ומוגדלת.<br /> העלון נדפס ומופץ ע&quot;י הארגון ב-770 ובישיבות תות&quot;ל ברחבי העולם. כמו כן נשלח הגליון לרשימת תפוצה הכוללת מאות מנויים.<br /> <br /> ===תכנית 'ואביטה נפלאות'===<br /> {{ערך מורחב|ואביטה נפלאות}}<br /> הארגון מפיק תכנית וידאו חודשית בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] תוך הדגשה על זיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]. בתכנית נחשפים הצופים לשיחות והתייחסויות הרבי לצד נאומי ופעולות החסידים (בעיקר) מהשנים הראשונות לאחר שהרבי בישר את [[בשורת הגאולה]] - שנות הנפלאות.<br /> התכנית מוקרנת באופן קבוע ב-[[770]], בישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי תבל ומתפרסת באתרי חב&quot;ד.<br /> <br /> ===תכנית 'אוזניים לשמוע'===<br /> {{ערך מורחב|אוזניים לשמוע}}<br /> הארגון מפיק תכנית שמע שבועית בעניינים הסובבים את עולמו של הבחור החב&quot;די, שיחותיו והוראותיו של הרבי, ובדגש על עניני גאולה ומשיח ותקופתנו המיוחדת עליה הכריז הרבי שכבר נמצאים בימות המשיח.<br /> <br /> ===חידון גאולה ומשיח הארצי===<br /> {{ערך מורחב|חידון גאולה ומשיח הארצי}}<br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] הכריזו מבית [[את&quot;ה העולמי]] שבכדי להוסיף להגברת הלהט והחיות בענייני גאולה ומשיח, חושף הארגון: פרוייקט חדש וראשוני מסוגו – חידון גאולה ומשיח הארצי, העומד לאחד את כלל תלמידי ישיבות תות&quot;ל ב[[ארץ ישראל]] בלימוד ושינון [[ענייני גאולה ומשיח]] – שזהו הדרך הישרה, הקלה והמהירה ביותר על מנת להביא את הגאולה האמיתית והשלימה.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] עומד החידון בסימן שיחות ה'[[דבר מלכות]]', המקיפות את [[בשורת הגאולה]] של [[הרבי]] מהשנים [[ה'תנש&quot;א]]-[[ה'תשנ&quot;ב]], אותן לומד וחי כל חסיד ו'תמים' בפרט בכל שבוע.<br /> <br /> במהלך התקופה שלקראת החידון, ישננו תלמידי התמימים את השיחות במסגרת מבצע מיוחד, כשלאחריו יבחרו נציגי הישיבות המתמודדים בחידון הארצי.<br /> <br /> [[קובץ:שיעור עניני גאולה ומשיח המרכזי ב770.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בעניני [[גאולה ומשיח]] השבועי ב-[[770]] (ע&quot;י [[שניאור זלמן ליברוב (פלטבוש) | הרב שנ&quot;ז ליברוב)]]]]<br /> [[קובץ:מבצעים סנטר בהכנות לפורים.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מבצעים סנטר בהכנות ל[[מבצע פורים]]]]<br /> <br /> ==מפעילות הארגון ב-[[770]]==<br /> מלבד הפעילות השונה בישיבות חב&quot;ד הפזורות בעולם, מקיים את&quot;ה פעילות קבועה בין התלמידים הלומדים ב-[[תומכי תמימים המרכזית|770]].<br /> <br /> ===שיעורי גאולה ומשיח===<br /> בכל יום מקיים הארגון שיעורי גאולה ומשיח בנושאים שונים, הנמסרים על ידי תלמידים הלומדים בישיבה. בשיעורים מוגש כיבוד קל. בנוסף, בכל יום חמישי בערב - [[ליל שישי]] - מתקיים שיעור עיוני מרכזי על ידי מרצה אורח. בשיעורים משתתפים כל יום עשרות תלמידים.<br /> <br /> ===מבצעים סנטר===<br /> במהלך השנה מפעיל את&quot;ה מרכז המסייע ב[[הפצת המעיינות|הפצה]], הכולל מערכת הוצאה לאור של עלוני יהדות ומועדי השנה כמו גם עזרי שליחות והפצה לפעילות השוטפת, הנערכת על ידי תלמידי הישיבות ושאר תושבי שכונת המלך קראון הייטס. עם השנים החלו שלוחים רבים מהאיזור להיעזר במרכז עזרי השליחות זאת לאור המחיר הנמוך, האיכות הגבוהה, ותכני המוצרים המלאים בתוכן וחדורים בשליחות היחידה קבלת פני משיח. מבצעים סנטר משווק בייצור אישי ומותאם עשרות מוצרי עזר לשליחות ופעילות, לקראת החגים אף מפעיל המרכז מכירת סייל מיוחדת למוצרי החג. בכל יום שישי מקיים המרכז מכירה שבועית בקומה התחתונה של 770. למקום נוהרים מאות תמימים מכלל ישיבות חב&quot;ד בקראון הייטס ע&quot;מ לרכוש עלוני יהדות על פרשת השבוע, כיפות, קופות צדקה, עלוני יהדות, מארזי נש&quot;ק, ושאר מוצרי עזר לפעילות מבצע תפילין הקבועה.<br /> <br /> משרד הארגון ממוקם בקומת המרתף של [[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770]] ופועלים בו קבוצה מתלמידי התמימים בישיבה המרכזית.<br /> <br /> ==הפקות==<br /> מבצעי הלימוד השונים הניבו יבול ענק של ספרות מבורכת העוסקת בתורת ה[[גאולה]], שנדפסה בקשר עם מבצעי הלימוד. כותרים שיצאו לאור על ידי הארגון:<br /> <br /> [[קובץ:קובץ התקשרות מהדורה 120.png|ממוזער|שמאל|200px|קובץ התקשרות המהדורה החדשה]]<br /> [[קובץ:מאמר מבואר.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מאמרים מבוארים]]<br /> '''ספרים:'''<br /> * [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]] (חמישה כרכים על [[חמישה חומשי תורה]] וכרך מילואים)<br /> * [[ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח]]<br /> * קובץ התקשרות - ליקוט מקיף ומיוחד משיחותיו של [[הרבי]] בענייני [[התקשרות]] בין [[רבי]] ל[[חסיד]]. הספר יצא עד עתה בארבעה מהדורות (האחרונה שבהם - [[ניסן]] [[תשפ&quot;ב]]).<br /> * [[אלבום יומן קבלת המלכות תשנ&quot;ג]]<br /> * [[אלבום ספר התמימים תשס&quot;ד]]<br /> * [[מאמר מבואר|מאמרים מבוארים]] - סדרה של עשרה מאמרים על סדר השנה מתוך סדרת [[מאמרים מלוקט]]. שבעת המאמרים הראשונים הופיעו בספר &quot;מאמרים מבוארים א'-ז'&quot;, בספר מופיע [[גוף]] המאמר כשמתחתיו ביאור המשלב את לשון [[הרבי]] עם הביאור וזאת בנוסף לסיכום המאמר, הקדמה לכל אות והנושאים והמושגים המבוארים בסעיף.<br /> * חידושים וביאורים בענייני משיח וגאולה (שני כרכים)<br /> * ספר הפלפולים הדרך הישרה (שני כרכים)<br /> * [[ענינו של משיח (ספר)|ענינו של משיח]]<br /> '''חוברות:'''<br /> * חוברת עונתיות - 'נוסעים לרבי' לקראת חודש תשרי, חוברת הכנה ל[[י' שבט]], וחוברות לימוד לימי '[[בין הזמנים]]'.<br /> * סוגיות בגאולה - סדרת חוברות המבארת בצורה שיטתית מושגים בתורת הגאולה (יצא לאור בין השנים תשס&quot;ו-תשס&quot;ח).<br /> * בשורת הגאולה - לקט [[אותיות האל&quot;ף בי&quot;ת|אותיות]] מתוך הספר [[בשורת הגאולה]] בליווי קטעי קישור והסברים מפורטים.<br /> * הלכות תלמוד תורה - הלכות תלמוד תורה עם הערות, סיכומים וביאורי מושגים. דור דעה, תשע&quot;ג.<br /> * [[בית המקדש השלישי]] - חוברת כרומו צבעונית בליווי תמונות המחשה, המיועדת ללימוד צורת הבית השלישי. דור דעה, תשע&quot;ג.<br /> * נשיא זה מלך - ליקוט ראשוני מסוגו בענין מהותו וענינו של נשיא הדור. מבצע הכנה ליו&quot;ד שבט, תשע&quot;ד.<br /> * לעדי ע&quot;ד ימלוך - ליקוט ראשוני מסוגו בענין מהותו של מלך וקבלת מלכותו. מבצע הכנה ליו&quot;ד שבט, תשפ&quot;ד.<br /> * והוא יגאלנו - חוברת המרכזת מענות של הרבי בנוגע לפרסום זהותו כמשיח בשנים תנש&quot;א-תשנ&quot;ב{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-והוא-יגאלנו-1.pdf החוברת להורדה] {{PDF}}}}.<br /> <br /> '''מולטימדיה:'''<br /> * מגזין וידיאו לישיבות בין הזמנים [[תשע&quot;ד]] - '''הנשיא הוא הכל'''.<br /> * וידיאו '''ימי בשורה''' המתאר את ימי הבשורה &quot;הנה הנה משיח בא&quot;.<br /> * וידיאו חודשי &quot;[[ואביטה נפלאות]]&quot;.<br /> * תכנית וידיאו '''&quot;אבוא ואראה&quot;''', חודש תשרי [[תשפ&quot;ד]].<br /> <br /> ==ועד הנהלת הארגון==<br /> * הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - ראש הוועד.<br /> * הרב [[מנחם מענדל חרמץ]] - מנכ&quot;ל.<br /> * הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשנסקי]] - חבר מטעם ישיבות [[חח&quot;ל צפת]].<br /> * הרב י[[ישראל נחמן לרנר|שראל נחמן לרנר]] - חבר מטעם ישיבות [[תומכי תמימים בית שמש קטנה|תומכי תמימים בית שמש]].<br /> * הרב [[יהושע נויהויזר]] - חבר מטעם [[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> * הרב [[יוסף יצחק לוין]] - חבר מטעם ישיבת [[תומכי תמימים רחובות]].<br /> * הרב [[אריה לייב כהן]] - חבר מטעם [[תומכי תמימים נתניה]].<br /> * הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשאנסקי]] - חבר משקיף.<br /> * הרב [[מנחם מענדל ששון]] - חבר בההנהלה הרוחנית של הארגון.<br /> * הת' שלום רפאל מזרחי - חבר הנהלת הארגון.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[ארגון את&quot;ה]]<br /> *[[מרכז את&quot;ה בארץ הקודש]]<br /> *[[מטה הקהל העולמי]]<br /> *[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור חביב, '''ונאמן את&quot;ה להחיות''', שבועון בית משיח י&quot;א כסלו תשפ&quot;א<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/tag/אתה-העולמי/ חדשות ועדכונים על פעילות הארגון]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59058_he_1.pdf מאמר מבואר - באתי לגני תש&quot;י בהוצאת את&quot;ה המרכזי] {{PDF}} {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81150 &quot;זמן חרותנו&quot; - קובץ לימוד של ישיבות בין הזמנים ה'תשע&quot;ד] {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75598 מהפכת הזמנים של את&quot;ה העולמי ● מגזין סיכום]''' - {{אינפו|}}<br /> *'''[https://drive.google.com/drive/folders/1xsr0TYuvC6S_nARienI2VS7GOa5ykrlp?usp=sharing תיקיית דרייב של כל גליונות 'הזמן גרמא']'''<br /> <br /> {{770}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]<br /> [[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]<br /> [[קטגוריה:את&quot;ה העולמי]]</div>

69.113.153.217