https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=69.113.149.208 2026-04-23T10:41:24Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=590193 2023-04-23T06:46:43Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *[[שמעון בן-ציון אייזנבך]] - מחשובי [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]]. נהרג ב[[מלחמת העצמאות]].<br /> *[[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון בן ציון אייזנבך]] - נכדו, [[אילת]].<br /> }}</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%96%D7%90%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%95_(%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%94)&diff=590191 2023-04-23T06:43:44Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בזאת.jpg|ממוזער|הספר השלישי]]<br /> '''בזאת תבחנו''' הם סדרת ספרים הבוחנים את ידיעת לימוד ה[[רמב&quot;ם]]. בסדרה 4 חלקים.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בחודש ניסן [[תשע&quot;א]], ערך הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] את הספר הראשון בסדרה - בזאת תבחנו, ובו מבחנים ללימוד עצמי של היד החזקה לה[[רמב&quot;ם]]. הסדרה יצאה לאור בהמלצותיהם של חלק מרבני חב&quot;ד.<br /> <br /> הרב צבי אייזנבך שכבר ערך ליקוטים דומים על התורה, משנה והלכה החליט לערוך את המבחנים על ארבעת הספרים הראשונים של הרמב&quot;ם, מדע, אהבה, זמנים ונשים. המבחנים מקיפים את מרבית ההלכות ברמב&quot;ם.<br /> <br /> החלק הראשון מכיל כשש מאות עמודים, ובהקדמת הספר מפורסמים הסכמותיהם לספר של הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] והרב [[יוסף יצחק הבלין]].<br /> <br /> חלק השני של הסדרה למעלה מ-700 עמודים מלאים וגדושים עוסקים בשאלות על מרבית ההלכות ברמב&quot;ם למען יבחון הלומד את ידיעותיו.<br /> <br /> החלק השלישי יותר מ-500 עמודים מלאים וגדושים עוסקים בשאלות על מרבית ההלכות ברמב&quot;ם למען יבחן הלומד את ידיעותיו. המבחנים עצמם מחדדים ומשננים את ההלכות השונות ולפעמים גם מתגלה עומק חדש והבחנה חדשה שלא שמים לב אליהם תוך כדי לימוד שוטף.<br /> <br /> החלק הרביעי הושלם ע&quot;י בנו של הרב [[יצחק צבי אייזנבך]], הרב [[שמעון אייזנבך]], אשר השלים את מה שכתב אביו אחרי פטירתו והוציאו לאור בשנת [[תשע&quot;ח]]. כרך זה הוא על קנין, משפטים ושופטים והאחרון בסדרה המקיפה את כל י&quot;ד הספרים עד תומם.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/images/news/49359_news_22042011_5936.pdf תדפיס מתוך הספר הראשון]<br /> *[https://col.org.il/news/79279 ידיעה על הוצאת הספר השלישי], באתר {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> *[https://col.org.il/news/107584 ידיעה על הוצאת הספר הרביעי והאחרון], באתר {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A1%D7%90%D7%A1%D7%90%D7%A0%D7%A7%D7%90&diff=590189 2023-04-23T06:42:13Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= הרב אשר סאסאנקא<br /> |תמונה=[[קובץ:Yeh45wuw large.jpg|ממוזער|הרב אשר ששונקין]]<br /> |כינוי=<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה= [[תרס&quot;ח]]{{הערה|שם=דעת ביתו}}<br /> |מקום לידה= [[דניפרופטרובסק]] [[אוקראינה]]<br /> |תאריך פטירה= [[ה' חשון]] [[תשמ&quot;ח]]<br /> |מקום פטירה= [[ניו יורק]]<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]], [[ניו יורק]]<br /> |תפקידים נוספים= גבאי [[770]]<br /> |רבותיו= [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות= [[חסיד חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> [[קובץ:אשר ששונקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשר סאסאנקא בלימוד עם הרב [[מענדל פוטרפס]] ב-[[770]]]]<br /> הרב '''אשר ששונקין''' (סאסאנקא) (מכונה: '''אשר באַטומער'''; [[תרס&quot;ח]]{{הערה|שם=דעת ביתו|כך לפי הכרטיס שמילא אביו ל[[ספר החסידים]]. לדברי בתו מרת רחל דונין, נפטר בהיותו בן 76 שנה{{מקור}}, ואם כן נולד בשנת תרע&quot;א–תרע&quot;ב.}} - [[ה' חשון]] [[תשמ&quot;ח]]) היה חסיד [[חב&quot;ד]] שנתפס והוגלה על ידי השלטונות הסובייטים בעוון [[הפצת יהדות]]. לאחר שחרורו מרוסיה, כשעבר להתגורר ב[[ארצות הברית]] בשנותיו האחרונות שימש כשמש ב[[בית הכנסת]] ב-[[770]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:ץ ש ƒ.jpg|ממוזער|הרב אשר ששונקין (קיצוני משמאל) לצד אביו הרב [[נחום שמריה ששונקין]]]]<br /> נולד בעיר דניעפרופטרובסק אוקראינה בשנת [[תרס&quot;ח]]{{הערה|שם=דעת ביתו}} לאביו החסיד הרב [[נחום שמריה ששונקין]] ולאמו מרת פייגעל.<br /> <br /> בין השנים [[תרפ&quot;ד]] - [[תרצ&quot;א]] למד בסניפים השונים של ישיבות [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> לאחר שנולדו לו ולרעייתו הראשונה, שרה, שלושה ילדים, חלתה רעייתו במחלת הטיפוס ונפטרה ממחלתה. בתו רחל גדלה בבית סבה הרב [[נחום שמריה ששונקין]]. ב[[נישואין]] שניים התחתן עם רעייתו פרידא מעניא בת הרב ר' אפרים שמואל לוין מליפוביץ. נולדו לזוג ילד וילדה. כאשר ר' אשר נתפס ע&quot;י הק.ג.ב והוגלה לסיביר הלכה רעייתו לערוך קניות והותירה את הילדים בבית, וכשחזרה גילתה שהילדים ניספו בשריפה שפרצה עקב משחק בגפרורים. כשנה וחצי לאחר שחרורו מהמאסר נולד להם ילד שנקרא יוסף יצחק.<br /> <br /> === ברוסיה ===<br /> ר' אשר שמר [[תורה]] ו[[מצוות]] ב[[רוסיה]] ב[[מסירות נפש]]. הוא נכלא והוגלה לסיביר, אך גם שם המשיך לשמור תורה ומצוות במסירות נפש עד שהאחראים ידעו כי לא כדאי לכפות אותו לעבוד ב[[שבת]] וחגים פן יהיו ללעג ולקלס{{הערה|[https://col.org.il/news/122184 אש בשלג: החנוכייה שבערה במחנה העבודה הסיבירי {{COL}}]}} בחלק מהשנים התגורר עם משפחתו ב[[סמרקנד]].<br /> <br /> ב[[ג' חשוון|ג' מר חשוון]] [[תשכ&quot;ד]] הייתה קרובת משפחתו{{הערה|גברת [[רחל זמיר]]}} ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]] וביקשה ברכה עבור שחרורם של ר' אשר ובני ביתו, אשר מבקשים היתר יציאה במשך שלוש שנים ונדחים. הרבי השיב: &quot;סבור הנני, כי יקבלו היתר יציאה בקרוב, משום שכעת מקילים בעניין היתרי יציאה. אזכירו שוב על הציון&quot;. הרבי אף התבטא מפרשות אודות ר' אשר: &quot;הוא יצא בקרוב&quot;.<br /> <br /> ואכן באותה שנה יצאו ר' אשר ומשפחתו מ[[רוסיה]] והגיעו לארץ הקודש שם התיישב ב[[ירושלים]] לצד אביו הרב [[נחום שמריה ששונקין| נחום שמריה]]. עוד לפני בואו הודיע לרבי, שבירכו ששכרו יהיה &quot;לפום צערא אגרא&quot;{{הערה|1=מכתב של הרבי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&amp;hilite=6df99eb5-0bcb-442d-a047-6aa834643ff6&amp;st=ששונקין&amp;pgnum=131 אגרות קודש תשכ&quot;ד].}}.<br /> <br /> === בארץ הקודש ===<br /> כבקשת הרבי שיהיה עם משפחתו מספר שנים, התגורר מספר שנים ב[[ירושלים]] (עם אביו ומשפחתו) ולאחר מכן בצרפת (עם אשתו מרת פריידא ובנו).<br /> אביו, [[נחום שמריה ששונקין|רבי נחום שמריה]], התגורר בשיכון הרבנים, מרחק הליכה של כעשר דקות משיכון חב&quot;ד.<br /> בימי השבתות היה בא להתפלל בבית הכנסת שיכון חב&quot;ד, למרות שאביו היה מתפלל בבית הכנסת 'בעל התניא' שבמאה שערים. ר' אשר, כמי שמסר נפשו על קיום [[תורה|התורה]] [[מצוות|והמצוות]] ב[[רוסיה]], לא יכל לראות את האנשים שם מתנהלים על מי מנוחות, ובנוסף התקשורת בינו לבינם לא הייתה מוצלחת, שכן לא דיברו אותה שפה. אך בכל זאת, כולם נהנו לשמוע ולראות את הציור החסידי.<br /> לאחר מספר שנים, נסע לניו יורק, שם קבע מגוריו בסמיכות לחצר הרבי בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> === אצל [[הרבי]] ===<br /> ב[[יחידות]] הראשונה שהייתה לו אצל הרבי ב[[תשרי]] [[תשכ&quot;ה]], העניק לרבי חפיסה של סיגרים מרוסיה, והרבי הודה לו ואמר &quot;בכלל אינני [[עישון|מעשן]]&quot;, אך למרות זאת לקח סיגר אחד מתוך החבילה, והורה לו לחלק את שאר הסיגריות בזאל למטה{{הערה|ראה [[עישון#הרבי|יחס הרבי לעישון]]}}.<br /> <br /> ב[[סוכות]] [[תשכ&quot;ה]]{{הערה|1= שנת המאורע מוערכת &lt;small&gt;(לפי הקשר השנים)&lt;/small&gt;.}} נערכה [[התוועדות]] ראשונה לאחר היציאה מ[[רוסיה]] ב[[סוכה]] של הרב [[ישראל נח דוכמן|ישראל דוכמן]]. התוועדות זו ביטאה במיוחד את דרכו של ר' אשר. בהתוועדות השתתפו החברים בלב ובנפש, ר' אשר ור' [[מענדל פוטרפאס]]{{הערה|[https://col.org.il/news/107284 היו ימים{{COL}}]}}. ר' אשר כדרכו בקודש, תבע מהמתוועדים ללמוד כל שבוע את ה[[ליקוטי תורה]] של הפרשה, [[תפילה בעבודה|ולהתפלל במתינות]]. ואף הוסיף ואמר שהוא חש אכזבה, כי ציפה שכל [[תמים]] ב[[ארץ הקודש]] יודע את כל ה[[תניא]] בעל פה.<br /> ר' מענדל שהיה בעל מזג שונה לחלוטין, גער בו שיפסיק להיות במרה שחורה, והמשיל זאת ב[[סיפור]], שאדם אחד התלונן שהוא כל הזמן מריח [[ריח]] לא נעים, עד שגילו לו שמתחת לאף שלו נדבק לכלוך. ר' אשר הגיב מיד בסיפור משלו והמשיל שכאשר ישנם מטיילים שאיבדו את דרכם ולפתע מצאו שלט המורה את הדרך, לא משנה איך יראה, הם ילכו לפיו, כי הרי הוא אומר את האמת. ההתוועדות נמשכה שעות ואותה לא שכחו [[זקני החסידים]]{{הערה|1= התוועדות חסידית לילדים חלק 1 עמוד 203 והילך.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלכה הוא הציג בפני הרבי קושיא על פירושו של ה&quot;[[תפארת ישראל]]&quot;, ואמר שאם הרבי אינו מסתכל ב&quot;תפארת ישראל&quot; הוא יקריא בפני הרבי את דבריו מהספר. הרבי נטל את הספר ועיין בקושיא, ולאחר מכן אמר ש&quot;בעבר היו חסידים שלא עיינו ב'[[תפארת ישראל]]'&quot; ושאל את ר' אשר האם הוא מעיין בספר בציינו ש&quot;אני מסתכל בו כי הוא פירוש טוב ונוח&quot;. ר' אשר השיב שאם הרבי מעיין בספר, אז גם הוא יעיין בו{{הערה|מתוך רשימה פרטית של א' מהתמימים מחורף תשכ&quot;ו, פורסם ב[[התקשרות (גיליון)]], גיליון א'תמ&quot;ד, עמ' 10.}}.<br /> <br /> השמועה אומרת{{הערה|שם=הרב אייזנבך|בשם הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון בן ציון אייזנבך]], משלוחי הרבי לאילת.}} כי בהגיעו ל-[[770]], [[הרבי]] קירבו מאוד והיה מדבר עמו בידידות רבה. הוא נמנה על קבוצת החסידים שהרבי היה משוחח עמם ישירות כידידים. ר' אשר התחנן על נפשו וביקש מהרבי שיתייחס אליו כ[[חסיד]] מן המניין. &quot;אינני ידיד&quot;, אמר לרבי, &quot;אני רוצה להיות חסיד!&quot; הרבי ניאות לבקשתו והקירובים פסקו.<br /> <br /> בהגיעו ל-770 ביקש מגבאים רשות להיות ה&quot;שמש&quot; של 770. אמנם הגבאים סירבו בתוקף{{הערה|שם=הרב אייזנבך}}, מפני הזלזול בכבודו, אך משראו עד כמה חשוב לו הדבר, הניחו לו, ומאז הוא נהיה השמש של [[770]].<br /> <br /> לרבים זכורה ברכת הדלקת הנרות ב[[חג החנוכה]] אותה בירך מדי שנה בפני הרבי. היא לא הייתה שזורה בהתחזנויות וכדומה, אלא בהתרגשות גדולה שריגשה כל השומע אותה{{הערה|ראה [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1367199 הרב ששונקין מדליק את החנוכייה אצל הרבי]}}.<br /> <br /> ר' אשר היה ידוע בסגנונו החריף, שלא ידע &quot;פשעטלאך&quot; וחוכמות.<br /> <br /> הרב אשר סאסאנקא נפטר ב[[ה' חשון]] [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''אחיו'''<br /> * אחיו, הרב [[משה ששונקין]]<br /> * אחיו, הרב [[חיים ששונקין]]<br /> '''בניו'''<br /> * בנו, הרב [[יוסף יצחק סאסאנקא]] - משפיע קהילת חב&quot;ד במיאמי, [[פלורידה]].<br /> * בתו מרת רחל, אשת הרב [[אברהם דונין]] - שליח הרבי במיטב, [[תענך]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/135788 מבט יוקד של מסירות נפש: תמונות ר' ניסן ור' אשר בכלא {{COL}}]<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1367199 הרב סאסאנקא מדליק את החנוכיה בבית המדרש של הרבי]''', בתוך תוכנית הוידאו 'תורת חיים' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}} ל' כסלו תשמ&quot;ז<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1064867 &quot;חמישה&quot;? חנוכה במחנה עבודה קפוא בסיביר / סופר על ידי הרב אשר סאסאנקא]''', באתר &quot;בית חב&quot;ד&quot;<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Sossonko%20Ksovim.pdf מכתבי חסיד]'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/122209 התעקש להסתובב עם מטאטא]''', טור זכרונות מאת הרב אייזנבך, {{COL}}<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1709&amp;CategoryID=333 אחד מול מאתים]''' {{חב&quot;ד}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ששונקין, אשר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ששונקין]]<br /> [[קטגוריה:שמשי בית הכנסת 770]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%96%D7%A7%D7%9C%D7%A1&diff=590184 2023-04-23T06:35:15Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>הרב '''חיים יהושע זקלס''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ג]], 1983) הוא [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ה ניסן]] [[תשמ&quot;ג]] לר' יוסף יצחק ושרה זקלס ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שב[[קריית מלאכי]]. בתור ילד קטן זכה לקבל מכתב ברכה אישי מ[[הרבי]].<br /> <br /> למד בישיבות [[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]], [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[תומכי תמימים קריית גת]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשס&quot;ז]] נישא למרת נחמה דינה ביתו של [[שמעון אייזנבך]] [[אילת]].<br /> <br /> לאחר נישואיו התגורר למשך תקופה קצרה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ולאחר מכן עבר ל[[אלעד]] והחל לשמש כ[[ר&quot;מ]] וכ[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]]. כיום משמש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה.<br /> <br /> בנוסף משמש הרב זקלס כמורה ב[[חיידר נט]] לילדי השלוחים.<br /> <br /> הרב זקלס משמש גם כמשפיע מתוועד בבית הכנסת &quot;בית מנחם&quot; באלעד, וכן מוסר שיעורים קבועים ב[[חסידות]] בקהילת &quot;מעייני ישראל&quot; בעיר ומתוועד איתם ביומי דפגרא.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זקלס חיים יהושע}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%96%D7%A7%D7%9C%D7%A1&diff=590183 2023-04-23T06:34:01Z

<p>69.113.149.208: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''חיים יהושע זקלס''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ג]], 1983) הוא [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ה ניסן]] [[תשמ&quot;ג]] לר' יוסף יצחק ושרה זקלס ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שב[[קריית מלאכי]]. בתור ילד קטן זכה לקבל מכתב ברכה אישי מ[[הרבי]].<br /> <br /> למד בישיבות [[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]], [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[תומכי תמימים קריית גת]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשס&quot;ז]] נישא למרת נחמה דינה ביתו של [[שמעון אייזנבך]] [[אילת]]{{הערה|[https://col.org.il/news/25487 באילת חגגו את י&quot;ט בכסלו] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> לאחר נישואיו התגורר למשך תקופה קצרה ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ולאחר מכן עבר ל[[אלעד]] והחל לשמש כ[[ר&quot;מ]] וכ[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]]. כיום משמש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה.<br /> <br /> בנוסף משמש הרב זקלס כמורה ב[[חיידר נט]] לילדי השלוחים.<br /> <br /> הרב זקלס משמש גם כמשפיע מתוועד בבית הכנסת &quot;בית מנחם&quot; באלעד, וכן מוסר שיעורים קבועים ב[[חסידות]] בקהילת &quot;מעייני ישראל&quot; בעיר ומתוועד איתם ביומי דפגרא.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זקלס חיים יהושע}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=590181 2023-04-23T06:32:20Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> *הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] - מגדולי רבני חב&quot;ד, ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] ו[[תומכי תמימים בני ברק]] וראש כולל בארגנטינה.<br /> *הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] - מחנך חסידי ומפעילי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש, מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על הרמב&quot;ם, ומלחין הניגון [[אימתי קאתי מר]]. שימש בתפקיד הנהלת צא&quot;ח בירושלים בעקבות הוראת הרבי.<br /> *הרב [[שמעון בן-ציון אייזנבך]] - מחשובי [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]]. נהרג ב[[מלחמת העצמאות]].<br /> *הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון בן ציון אייזנבך]] - נכדו, [[אילת]].<br /> *הרב [[אשר אנשיל אייזנבאך]] - רב בית הכנסת יוסי רייטשיק שול, בכפר חב&quot;ד, מדריך חתנים, חבר וועדת ההגרלות לנסיעה לרבי, וחבר מערכת הכשרות שתחת רבנות כפר חב&quot;ד.<br /> *ר' [[מנחם מענדל אייזנבאך]] - מנהל בית חב&quot;ד 770 שע&quot;י חדר השידורים.<br /> *הרב [[שלום לייב אייזנבך]] - משפיע קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]]<br /> }}</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=590180 2023-04-23T06:16:51Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבויינפלד.png|ממוזער|220px|הרב שמואל יהודה ויינפלד]]<br /> <br /> [[קובץ:202012021346001000.jpg|ממוזער|הרב שמואל ויינפלד אצל [[הרבי]]]]<br /> הרב '''שמואל יהודה הלוי ויינפלד''' (יליד [[ה'תרצ&quot;ז]]) הינו מזקני חסידי חב&quot;ד בירושלים, מנהל הוצאת הספרים החב&quot;דית ובעל הפירוש '[[שי למורא (בית הוצאה לאור)|שי למורא]]'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[ה'תרצ&quot;ז]] לאביו יעקב שאול ויינפלד בעיר [[ירושלים]], מהבעלים של בית הדפוס אשכול. אביו עלה לארץ ב[[ה'תרצ&quot;ה]] מפולין יחד עם מכונת הדפוס שלו, ושיכן את בית הדפוס בירושלים.<br /> <br /> בגיל 12 החל להגיע לשיעורים של [[תניא]] בבית חב&quot;ד ב[[מאה שערים]] ומאז נהיה חסיד מקושר לרבי. בשנת [[ה'תשי&quot;ד]] הלך ללמוד בישיבת [[תורת אמת]].<br /> <br /> בשנים תשט&quot;ו - תשט&quot;ז עמד לימינו של הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] זצ&quot;ל ראש ישיבת [[תורת אמת]], בתפקידו כמנהל [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בירושלים באותן שנים, תפקידו היה להקליד את מכתבי הדו&quot;חות שהעביר הרב היילפרין אל הרבי תמידין כסדרן.<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] התחתן עם מרת פעיירל פנינה ביתו של הרב אברהם משה דויטש.<br /> <br /> ===שי למורא===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שי למורא]]}}<br /> לאחר פטירת אביו הרב [[יעקב שאול ויינפלד]] מנהל הוצאת ספרים &quot;אשכול&quot;, התפצלה הוצאת הספרים, כאשר אחיו מנהל את &quot;אשכול&quot; והוא הקים את &quot;שי למורא&quot;.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשכ&quot;א]] לאחר שידו התרסקה עקב תאונת עבודה, בעקבות החלמה ניסית שקרתה לו, החל בכתיבת ביאור על ה[[תורה]] בשם &quot;שי למורא&quot;, אולם התעכב בביאור זה שנדפס שנים רבות לאחר מכן.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשל&quot;ב]] הגיע הרב ויינפלד אל [[הרבי]] לרגל יום הבהיר [[י&quot;א ניסן]], יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת ה[[התוועדות]] הכריז הרבי על הקמת [[ועד ע&quot;א מוסדות|ע&quot;א מוסדות]] חדשים, כתנופת פעילות לרגל היכנסו לשנת השבעים ואחת. הרב ויינפלד קיבל על עצמו מחדש להירתם לעבודת הפירוש &quot;שי למורא&quot; על החומש בכל מרצו ולהביא את העבודה לידי גמר, בתור פרויקט 'כתר תורה'. הרב ויינפלד זכה לקירובים רבים מהרבי, עקב עבודתו בהוצאת הספרים.<br /> <br /> ב[[יחידות]] של הרב ויינפלד אצל הרבי בקשר עם פירוש &quot;שי למורא&quot;, שהתקיימה בשנת [[תש&quot;מ]] בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|אלף פעמים ככה}}.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשל&quot;ד]] שלח לרבי כמה דוגמאות מהפרויקט של 'כתר תורה', והרבי השיב לו במכתב מפורט ביותר כמה וכמה הוראות. אחת ההוראות היא להרבות בהעתקות שינויי הנוסחאות וככל שירבה הרי זה משובח ועוד יותר מזה. כמו כן הרבי הורה לא לשנות את הטקסט של רש&quot;י, בהערות פנימיות, גם לא את מראי המקומות של הפסוקים. לכל היותר הרבי התיר לו להכניס סימני פיסוק. באשר לניקוד הרבי סבר שאין לנקד כתובים הבאים בפירוש רש&quot;י כיון שאין פירוש רש&quot;י בא מנוקד. כאשר הרבי עשה שטורעם מהזהירות להראות לילדי ישראל ציורים של בעלי חיים טמאים שאל הרב ויינפלד את הרבי האם להמנע מלצייר בספריו בעלי חיים טמאים לילדי ישראל והרבי ענה לו במכתב: &quot;התמונות והציורים הם חלק מתלמוד תורה&quot; {{הערה| על היחידויות שלו אצל הרבי בקשר לפירוש &quot;שי למורא&quot; והעידודים שקיבל מהרבי מספר הרב ויינפלד בהקדמתו ל&quot;שי למורא&quot; שנדפסה בסוף כרך בראשית של הפירוש. הרב וייינפלד מביא את ביאורי הרבי לרש&quot;י על התורה לאורך כל הפירוש &quot;שי למורא&quot; תחת השם &quot;ביאורים&quot;, כפי שמציין במבוא שם}}.<br /> <br /> כאשר הוציא הרב ויינפלד את ספרו 'תנא דבי אליהו', כתב לו הרבי מכתב ברכה ושלח ב[[י&quot;ג בניסן]] [[ה'תנש&quot;א]] צ'ק בחתימתו הקדושה כהשתתפות בהוצאת הספר.<br /> <br /> הרב ויינפלד זכה להוציא לאור [[תניא]] בהוצאת הספרים שברשותו, וזכה להסכמה חמה מהרבי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב דוד יואל הלוי ויינפלד - משפיע בבני ברק<br /> *בנו, הרב [[צבי מאיר ויינפלד]] - גבאי קהילת חב&quot;ד רמת שלמה בירושלים<br /> *בנו, הרב [[קלמן ויינפלד]] - רב בית הכנסת 'בית אליעזר יצחק' בקראון הייטס, חבר הנהלת [[כשרות OK]]<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן ויינפלד - גבאי קהילת חב&quot;ד בביתר עילית<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק הלוי ויינפלד, משפיע וגבאי בית הכנסת - 770 בכפר חב&quot;ד<br /> *בנו, הרב [[שלמה חיים ויינפלד]] יו&quot;ר הנהלת וועד הכשרות העולמי [[OK]]<br /> *בתו מרת חווה, רעיית הרב אהרן דוד דושינסקי<br /> *בתו מרת חנה, רעיית הרב מרדכי ביכלר<br /> *בתו מרת לאה, רעיית הרב [[שמעון אייזנבך]] - אילת<br /> *בתו מרת מירה, רעיית ר' בנימין גולובנציץ<br /> *בתו מרת אסתר, רעיית הרב [[ישראל ליפסקר (ירושלים)|ישראל ליפסקר]] - שליח הרבי בשכונת רמות בירושלים<br /> *בתו מרת שרה, רעיית הרב [[יצחק קורץ]] - שליח הרבי לפסגת זאב ירושלים.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ויינפלד, שמואל יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A&diff=590179 2023-04-23T06:14:57Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק צבי1.png|ממוזער|הרב יצחק צבי אייזנבך]]<br /> הרב '''יצחק צבי אייזנבך''' ([[ט' כסלו]] [[תרצ&quot;ה]] – [[ז' סיון]] [[תשע&quot;ד]]) היה מוותיקי קהילת חב&quot;ד ברושלים, חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ישראל)|צעירי חב&quot;ד]] בעיר (5בעקבות הוראת הרבי) איש חינוך וממייסדי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על [[הרמב&quot;ם]], ומלחין ה[[ניגון]] [[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]].<br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב יצחק צבי נולד ביום [[ט' כסלו]] [[תרצ&quot;ה]] לאביו הרב [[שמעון בן-ציון אייזנבך]] ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד ל{{ה|רבנית מנוחה רחל}} וצאצא ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] {{ה|אדמו&quot;ר האמצעי}}.<br /> <br /> הקים וניהל את בית הספר חב&quot;ד שע&quot;י רשת אהל יוסף יצחק בעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' לתורתו ולתורת החסידות.<br /> מסר שיעורים ברמב&quot;ם ובמקצועות נוספים מדי יום בקהילת קודש של חב&quot;ד [[רמת שלמה|ברמת שלמה]] וכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.<br /> <br /> התחתן עם מרת שרה (לבית משפחת רוזנבום).<br /> <br /> בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב&quot;ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.<br /> בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על [[מקווה|טבילה במקווה טהרה]] בכל בוקר, [[תפילה]] במניין וקיום שאר מצוות. נפטר ב[[ז' בסיוון]] [[תשע&quot;ד]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> לאחר שהתגלתה מחלתו תרם [[ספר תורה]] לבית כנסת חב&quot;ד בשכונת מגוריו, [[רמת שלמה]] בירושלים.<br /> ==פעילות ציבורית==<br /> היה ממייסדי בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.<br /> <br /> ב[[אסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תשי&quot;ט]] קיבל מברק מ[[הרבי]] הממוען ל&quot;אייזנבך ועוזריו&quot;, ובו הופיעו המילים: &quot;[[ופרצת|ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה]]&quot;.<br /> <br /> במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים &quot;[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]]&quot;{{הערה|ראו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה)}}.<br /> <br /> במכתב של הרבי אל הרב יצחק צבי אייזנבך מ[[י&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;כ]], כותב הרבי{{הערה|אגרות קודש, כרך יט, ז'מז.}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ת&quot;ח ת&quot;ח על הבשורה טובה מהענינים בעיר גנים, ובודאי ההצלחה דעד עתה - תוסיף בהם, ובכללות המתעסקים ומשתדלים בעניני הרשת, כחות נוספים וחזקים, להרחבת הענינים ככל האפשרי, ואם המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, עאכו&quot;כ שנים-שלשה ועוד. והרי נראה לעינים, שבהשתדלות מתאימה - אפשר להוסיף עוד עשיריות תלמידים-ות בגן ובית הספר. מובן שהנ&quot;ל צריך להעשות באופן שלא להכניס ענין הנצחנות בהכנגד, שהרי דברי ודרכי תורתנו הם דרכי נועם וכמודגש בתורת החסידות...<br /> בברכת הצלחה בכל האמור, ועד לופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ועד לנחלה בלי מצרים, המחכה לבשו&quot;ט.|מרכאות=כן|מקור=אגרות קודש, כרך יט, ז'מז.}}<br /> <br /> ==הניגון 'אימתי קא אתי מר'==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ניגון אימתי קאתי מר]]}}<br /> ב[[ר&quot;ח אלול]] [[תשט&quot;ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את ה[[ניגון]] המפורסם &quot;[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]&quot; על בסיס ניגון ירושלמי עתיק &quot;מתי יבנה המקדש&quot;. חודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי&quot;ז]], היה בחצר הרבי ר' [[יונה גרינוולד]] שהיה נוהג לשיר &quot;מזמרת הארץ&quot; על פי הוראת הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב&quot;ד.<br /> <br /> הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, וב[[שמחת תורה]] [[תשי&quot;ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי &quot;שאינו חוזר לברייתו&quot;, ואז להכניסו כניגון חב&quot;ד בספר הניגונים.<br /> <br /> ==בזאת תבחנו==<br /> {{ערך מורחב|בזאת תבחנו (סדרה)}}<br /> [[קובץ:בזאת.jpg|ממוזער|הספר השלישי]]<br /> בזאת תבחנו הוא ספר הבוחן את ידיעת לימוד ה[[רמב&quot;ם]]. לספר 4 חלקים.<br /> <br /> בחודש ניסן [[תשע&quot;א]], ערך הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] את הספר הראשון בסדרה - בזאת תבחנו, ובו מבחנים ללימוד עצמי של היד החזקה לה[[רמב&quot;ם]]. הסדרה יצאה לאור על ידי מערכת 'בזאת תבחנו' עם המלצותיהם והסכמותיהם של חלק מרבני חב&quot;ד.<br /> <br /> הרב צבי אייזנבך שכבר ערך ליקוטים דומים על התורה, משנה והלכה החליט לערוך את המבחנים על ארבעת הספרים הראשונים של הרמב&quot;ם, מדע, אהבה, זמנים ונשים. המבחנים מקיפים את מרבית ההלכות ברמב&quot;ם.<br /> <br /> החלק הראשון מכיל כשש מאות עמודים, ובהקדמת הספר מפורסמים הסכמותיהם והמלצותיהם לספר של הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] והרב [[יוסף יצחק הבלין]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> * הרב [[שמעון אייזנבך]], [[אילת]].<br /> * הרב מנחם מענדל אייזנבך, כפר חב&quot;ד.<br /> * הרב שלמה גדליה אייזנבך, גבעת זאב.<br /> * הרב משה יהושע אייזנבך, ביתר עילית.<br /> <br /> ;בנותיו<br /> * מרת צירה אשת הרב אהרן ווקסלשטיין - מחבר הספרים 'אבותינו' ו'רבותינו'.<br /> * מרת הדסה אורנשטיין אשת הרב יעקב אורנשטיין - [[משגיח]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].<br /> * מרת לאה בוטמן אשת הרב [[יוחנן בוטמן]] - [[שליח|שליח הרבי]] ב[[חדרה]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_בצער_רב_אחרי_מיטת_חמי_הרב_אייזנבך_עה_הרב_בוטמן_נפרד_83180.html טור פרידה מחתנו הרב יוחנן בוטמן] {{בםך}}<br /> *'''[http://shturem.net/images/news/89699_news_02082016_9949.pdf תשורה מנישואי נכדו המלקטת מאה אגרות שקיבל מהרבי]''',1 כפר חב&quot;ד תמוז תשע&quot;ו<br /> *;מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב&quot;[[אגרות קודש]]&quot;:<br /> [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4551 כ&quot;ב תמוז תשט&quot;ז] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4816 ו' חשוון תשי&quot;ז] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/7002 י&quot;ד אלול תשי&quot;ט] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7047 י&quot;ג תשרי תש&quot;כ] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8303 י&quot;ד טבת תשכ&quot;ב] - באתר ספריית ליובאוויטש<br /> <br /> *[https://col.org.il/news/83348 הכל , הכל שלך הוא! באתר {{חב&quot;ד און ליין|}} ]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: אייזנבך יצחק צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ד]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A&diff=586209 2023-03-28T17:38:34Z

<p>69.113.149.208: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב חנניה יוסף אייזנבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנניה יוסף אייזנבך]]<br /> הרב '''חנניה יוסף אייזנבך''' ([[כ&quot;ד חשוון]] [[תש&quot;ד]] – [[ל' שבט]] [[תשפ&quot;א]]) היה מגדולי רבני חב&quot;ד, ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] ו[[תומכי תמימים בני ברק]] וראש כולל בארגנטינה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ד חשוון]] [[תש&quot;ד]] לאביו הרב [[שמעון בנציון אייזנבך]] ולאמו מרת חנה רעכיל לבית משפחת הלפרין. מצד אמו הינו נכד ל[[הרבנית מנוחה רחל]]. חמיו הינו הרב [[אהרן ברנשטיין]] - מי ששימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]], חבר בד&quot;ץ [[אגודת ישראל]] וראש ישיבת 'חיי עולם'.<br /> <br /> למד בישיבת [[תורת אמת]] [[חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]], אצל הרב [[משה אריה לייב שפירא]], הרב [[משה יהודה רייכמן]], הרב חיים מענדל רוזנברג, והרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], אחריו היה כרוך בכל שנות בחרותו ואברכותו והחשיבו כרבו המובהק. בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] למד אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב אליעזר פלצינסקי. בשנת [[תשכ&quot;ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב[[מרכז חב&quot;ד העולמי]] שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> מעורכי [[האנציקלופדיה התלמודית]]. משנת [[תשכ&quot;ח]] שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129287 כראש הישיבה, מקבל את פניו של הרב הראשי הרב עובדיה יוסף] {{COL}}}} ובהמשך עבר לשמש כראש הישיבה הגדולה ב[[תומכי תמימים בני ברק]] ועד שנת [[תשס&quot;ג]] גם כראש הישיבה הקטנה ב[[בני ברק]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] הורה לו [[הרבי]] להשתתף ב[[סיום הרמב&quot;ם]] הראשון שהתקיים במנהטן כדי לשכתב את דברי התורה של הרבנים ולהדפיסם ב&quot;ספר סיומי הרמב&quot;ם&quot;.<br /> <br /> בעבר, ייסד יחד עם הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] יו&quot;ר יד לאחים את מכון 'הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו ב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], ולאחר מכן עמד בראש מפעל &quot;הלכות בטעמיהן&quot;.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות שימש כראש הכולל ורב קהילת &quot;אהל יוסף משה&quot; ב[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]].<br /> <br /> פרסם לאורך השנים רשימות ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מזכרונותיו שקיבל מחסידים בדור הקודם, וטורים היסטוריים רבי ערך.<br /> <br /> נפטר בגיל 77 ב[[ל' בשבט]] [[תשפ&quot;א]] לאחר תקופה בה סבל מהמחלה הארורה{{הערה|'''[https://col.org.il/news/129286 אבידה בחב&quot;ד: נפטר הגה&quot;ח הרב חנניה יוסף אייזנבך ע&quot;ה] {{*}} [https://col.org.il/news/129310 ביומונים החרדיים הבוקר: כתבות ענק על הרב חנניה יוסף אייזנבאך]'''{{חב&quot;ד און ליין|}}}}.<br /> <br /> == חיבוריו ==<br /> [[קובץ:עד הגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'עד הגל']]<br /> *'''&quot;[https://hebrewbooks.org/57475 מחנה יוסף]&quot; על הרמב&quot;ם'''.<br /> *סדרת ספרים על המסכתות: שבת, פסחים, סוטה, יו&quot;ט ומועדי השנה, ציצית, תפילין.<br /> *ערך את חלקים ב' וג' של &quot;'''[[חידושים וביאורים בש&quot;ס]]'''&quot;.<br /> *&quot;'''מחנה יוסף'''&quot; שו&quot;ת ומכתבי תורה.<br /> *&quot;'''מחנה יוסף'''&quot; &quot;'''עיונים במשנת רבינו'''&quot; (2 כרכים).<br /> *&quot;'''יחננו ויברכנו'''&quot; על חודש [[כסלו]] וחודש [[תמוז]].<br /> *&quot;'''עד הגל'''&quot; - חיבור על עניני [[ל&quot;ג בעומר]], הילולא ד[[רשב&quot;י]], ב[[הלכה]], אגדה, [[קבלה]] ו[[חסידות]].<br /> *&quot;'''[[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]]'''&quot;, [[תשל&quot;ב]].<br /> *&quot;'''מאורי ישראל'''&quot; - הסוקר כעשרים גדולי תורה מ[[חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[אברהם אשר בלינוב]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]<br /> *בנו, הרב שמעון בן ציון אייזנבך - ר&quot;מ בשיעור ג' ישיבה קטנה בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שבועון כפר חב&quot;ד, גליון 1897: מנחם ברונפמן, '''דולה ומשקה''', עמוד 44 {{*}} שליח הרבי ומנהל מוסדות חב&quot;ד באילת, הרב שמעון אייזנבך, '''היתום שנועד לגדולות''', עמוד 53<br /> *'''חייל בחזית''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1961 עמוד 52<br /> <br /> *בכל ביתי נאמן הוא: מסכת חייו ופועלו של רבי שניאור זלמן גורארי', מכון רז״ג, פרק &quot;לכל אשר יראוך&quot; (בפרק מסופר, בין היתר, על פועלו של הרב אייזנבך בשליחותו של הרבי).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''טורי הספד:''' [https://col.org.il/news/129295 הרב זלמן פרקש, ארגנטינה] {{*}} [https://col.org.il/news/129296 הרב עידו וובר, ירושלים] {{*}} [https://col.org.il/news/129297 אגודת חסידי חב&quot;ד ירושלים]<br /> *'''[https://files.anash.org/uploads/2021/02/Ki-karov-59-E.pdf ראש הישיבה]''', גליון 'כי קרוב' מספר 59<br /> *האחיין [[שמעון אייזנבך]]: '''[https://col.org.il/news/129817 זכרונות אישיים]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129436 שבועיים לפני שנפטר, דודי הודיע שמוכן לחשוב על הרעיון]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/129967 כך ניסו גורמים ידועים לטרפד את הגעת גדולי ישראל לאירוע חב&quot;די]''' {{COL}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בלינוב.pdf תולדות חייו]''', בתוך תשורה מנישואי נכדו, כסלו תשפ&quot;ב<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-02-שערי-ישיבה-חלק-כא.pdf בענין ברכת כהנים]''', מערכה תורנית פרי עטו, בתוך שערי ישיבה חלק כ&quot;א עמוד 853<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אייזנבך, חנניה יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ד]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=586041 2023-03-27T23:35:55Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב יצחק יוסף<br /> |תמונה=[[קובץ:יצחק יוסף.jpg|250px]]<br /> |כינוי=הראשון לציון<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ח טבת]] [[תשי&quot;ב]] (1962)<br /> |מקום לידה=ירושלים<br /> |מקום פעילות=ירושלים<br /> |תפקידים נוספים=ראש ישיבת &quot;חזון עובדיה&quot;<br /> |רבותיו=אביו הרב [[עובדיה יוסף]]<br /> |חיבוריו= סדרת שו&quot;ת ילקוט יוסף. עין יצחק. אוצר דינים לאשה ולבת. שובע שמחות. כללי הוראה<br /> |השתייכות=ספרדי-חרדי<br /> }}<br /> [[קובץ:הרב יצחק יוסף2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יוסף נואם במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] בשכונת [[רמות]] ב[[ירושלים]] ([[תשע&quot;ג]])]]<br /> [[קובץ:לוי דוכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|השליח ר' לוי דוכמן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] ב[[בית חב&quot;ד]] דובאי]]<br /> הרב '''יצחק יוסף''' (יליד שנת [[תשי&quot;ב]]), [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל|הרב הראשי הספרדי לישראל]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] &quot;חזון עובדיה&quot; ומחבר סדרת הספרים ילקוט יוסף.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב יוסף נולד ב[[י&quot;ח טבת]] [[תשי&quot;ב]] ב[[ירושלים]] כבנו השלישי של אביו [[הרב עובדיה יוסף]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] 'יבנה' של תנועת המזרחי, וכשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת 'פורת יוסף' ב[[שכונת קטמון]] משם המשיך את לימודיו ב[[נתיבות]] בישיבת 'הנגב' של הרב יששכר מאיר.<br /> <br /> בגיל שמונה עשרה החל בליקוט פסקי ההלכות של אביו. בשנת [[תשל&quot;ג]] הקים את [[כולל]] &quot;חזון עובדיה&quot;. בשנת [[תש&quot;מ]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] ו[[דיין|דיינות]]. בשנת [[תשנ&quot;ב]] פתח את [[ישיבה|ישיבת]] &quot;חזון עובדיה&quot;<br /> <br /> במהלך השנים ביקר בעשרות [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ברחבי העולם, והשתתף ב[[כינוס תורה|כינוסי תורה]] בישיבות השונות.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] התמנה כרבם של המושבים בר גיורא, נס הרים ו'מטע' הסמוכים לירושלים.<br /> <br /> בבחירות ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] שהתקיימו ב[[י&quot;ז מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]], נבחר כראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77171 הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו] {{אינפו}}}}, לצד הרב הראשי האשכנזי, הרב [[דוד לאו]].<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> בילדותו השתתף יחד עם אחיו בישיבת ערב חב&quot;דית שפעלה ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים]] בהנהלתו של הרב [[נפתלי רוט]], ובהשפעתו הצטרף ל[[תקנת חת&quot;ת|תקנת אמירת החת&quot;ת]] של הרבי, ורכש ידיעה כללית בתולדות חב&quot;ד{{הערה|על פי נאומו בסיום [[הרמב&quot;ם]] בשכונת רמות, שבט תשע&quot;ד. לנאום המלא - ראו בקישורים חיצוניים.}}, וכן למד חת&quot;ת בעידוד אביו{{הערה|1=[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/724807/ הרב יצחק יוסף חושף: אבי שלח אותי ללמוד בתלמוד תורה חב&quot;ד] {{אינפו}}}}<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] לקראת [[חג הפסח]] ערך סיור ב[[כפר חב&quot;ד]] ובבניין [[770 (כפר חב&quot;ד)|770]] בכפר, והשתתף ב[[כינוס תורה]] שנערך באותו יום. ב[[תשע&quot;ג]] השתתף ב[[סיום הרמב&quot;ם]] שנערך ב[[שכונה|שכונת]] [[רמות]] ב[[ירושלים]], ונשא נאום בקשר ל[[סיום הרמב&quot;ם]].<br /> <br /> במהלך מערכת הבחירות לרבנות הראשית, ביקר בארצות הברית, ובמסגרת הביקור נסע להשתטח על [[האוהל|הציון של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בבית העלמין מונטיפיורי, ולהעתיר תפילה ולבקש הצלחה במירוץ ל{{ה|רבנות הראשית}}.<br /> <br /> הרב יצחק יוסף עומד בקשר עם [[שליח]] [[הרבי]] הראשי ב[[אילת]] הרב [[יוסף הכט]], ומגיע כמעט מדי שנה לבקר בקהילה באילת. בביקורו בחגיגת סיום ה[[רמב&quot;ם]] בבית הספר [[חב&quot;ד]] ב[[אילת]], נאם על זכות לימוד ה[[רמב&quot;ם]] ועל מחולל ה[[תקנת לימוד הרמב&quot;ם|תקנה]], [[הרבי מליובאוויטש]].<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ב בחודש אב הגיע למעמד בין הזמנים של &quot;איגוד בני הישיבות&quot; המנוהל ע&quot;י הרב אליעזר שלמה מימוני - שליח בעיר ראשון לציון, ואיש ציבור מוכר הפועל למען הנוער החרדי בעיר והגעת תורת החסידות לבני התורה.<br /> <br /> <br /> <br /> כמו כן מידי שנה נוהג הוא להשתתף בתהלוכת ל&quot;ג בעומר שע&quot;י בית חב&quot;ד בשכונת רמות בירושלים בהנהלת הר' יעקב זוננפלד ונושא דברים אל ילדי החמד של השכונה.<br /> <br /> וכן הגיע כמה פעמים אל סיום הרמב&quot;ם בשכונת רמות בירושלים ונשא דברים במעמד<br /> <br /> ===ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב&quot;ד===<br /> {{ציטוט|אני אומר את זה לא בשביל להחניף - אין כמו תנועת חב&quot;ד בזיכוי הרבים|מקור=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9_%D7%94%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99_77451.html נאומו במפגש פרידה והוקרה לאחד מבכירי מערכת צה&quot;ל שסיים את תפקידו] {{וידאו}} - {{COL}}}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> * '''[[ילקוט יוסף]]''' – ספרי הלכה על סדר השולחן ערוך, 34 כרכים<br /> *'''קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף<br /> * ''' &quot;[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53718&amp;BOOKS אוצר דינים לאשה ולבת]&quot; ''' – ספר הלכות ומנהגים לבנות ישראל, [[תשמ&quot;ט]]. הספר קיבל את הסכמתם של אביו הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[יהודה צדקה]], הרב [[שלום משאש]] ועוד.<br /> * '''איסור והיתר''' – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף.<br /> * '''דיני חינוך קטן ובר מצווה''' – הלכות ודינים מכל חלקי השולחן ערוך<br /> * '''השביעית והלכותיה''' – כולל גם התייחסות מפורטת לדין 'היתר מכירה' <br /> * '''כיבוד אב ואם''' – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה &quot;ילקוט יוסף&quot;.<br /> * '''פסקי הלכה בהלכות נדה''' – פסקים שקובצו מספרי אביו<br /> * '''מפתחות לספר [[יחוה דעת]]''' <br /> * '''&quot;[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?60626&amp;M אגרת לבני תורה]&quot;''' – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של [[יביע אומר]] (תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו). <br /> *ילקוט יוסף '''&quot;שובע שמחות&quot;''' – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים).<br /> * קונטרס '''&quot;כללי הוראה&quot;''' – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (תשמ&quot;ז) (מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של [[שו&quot;ת]] [[יחוה דעת]]).<br /> * '''&quot;עין יצחק&quot;''' – (3 כרכים): כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; [http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53628&amp;M כרך ב'] - כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי שו&quot;ע ורמ&quot;א וכן כללי המנהגים.<br /> * '''&quot;שולחן המערכת&quot;''' – מערכות דינים ומנהגים לפי סדר הא'-ב', תשובות בהלכה ומאמרים על דרך הלימוד והפסיקה ההלכתית, הספר דומה במתכונתו לספר [[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]]. הספר יצא לאור בשנת תש&quot;ע (2009) עד כה יצאו לאור שני כרכים באותיות א'-ה'.<br /> * '''שארית יוסף''' (ג' כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים 'ילקוט יוסף'. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים 'ילקוט יוסף'.<br /> * '''כללי הגיור''' - תשע&quot;ה.<br /> * '''שו&quot;ת הראשון לציון''' (ב' חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד הראשון לציון, תשע&quot;ו.<br /> * '''&quot;השיעור השבועי&quot; תשע&quot;ה''' – תמצית שיעוריו במוצ&quot;ש בבית הכנסת היזדים, בעריכת הרב [[יצחק לוי (נשר)]], תשע&quot;ו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> בנו, הרב עובדיה יוסף (הנכד) נשוי עם ביתו של הרב הראשי לשעבר הרב [[משה שלמה עמאר]] ומכהן כראש ישיבת 'חזון עובדיה'.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=79897&amp;tag=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 חדשות הקשורות עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף], {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79897 נאומו במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] בשכונת רמות בירושלים, שבט תשע&quot;ד]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69821 הראשון לציון ביקר והתרשם במוסדות חב&quot;ד באילת] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}<br /> *הרב [[שמעון אייזנבך]], [https://col.org.il/news/126719 סיפור קשריו עם הראשל&quot;צ, הרב יצחק יוסף], {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[שלמה משה עמאר]]|הבא=-|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=החל מ[[י&quot;ז מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]]}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:ראשונים לציון]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=586040 2023-03-27T23:34:10Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]<br /> '''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש&quot;ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי&quot;ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי&quot;ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה העיר 60,100 תושבים.<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים והמ&quot;מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. <br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשע&quot;ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם &quot;חב&quot;ד&quot; במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב&quot;ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==פעילות חב&quot;ד בעיר==<br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל&quot;ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב&quot;די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב&quot;ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.<br /> <br /> הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית [[מקווה]] חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו.<br /> <br /> במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.<br /> <br /> משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה. <br /> <br /> את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב&quot;ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי<br /> <br /> ===ארץ העמים===<br /> במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ&quot;ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] &quot;שנכבשו עתה&quot;, ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו&quot;ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ&quot;ה סימן נא קיז, א}}.<br /> <br /> השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל&quot;ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע&quot;ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.<br /> <br /> בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.<br /> <br /> אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.<br /> <br /> ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו&quot;ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו&quot;ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}<br /> <br /> עוד ציין הרבי בין הדברים:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה &quot;טומעל&quot; [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.<br /> <br /> הרבי הוסיף אחר כך, ש&quot;אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...&quot;.<br /> <br /> כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב&quot;ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.<br /> <br /> בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו&quot;ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:<br /> <br /> לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).<br /> <br /> כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו&quot;ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר &quot;שאלה&quot; האם יוכל לצאת בחזרה לחו&quot;ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.<br /> <br /> גם בשנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.<br /> <br /> ===יחס נדיר מצד הרבי===<br /> במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו&quot;ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: &quot;הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם&quot;. <br /> <br /> בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: &quot;הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות&quot;. <br /> <br /> בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב&quot;ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו &quot;בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים&quot;.<br /> <br /> ===הקמת קריית חב&quot;ד בעיר===<br /> בשנת [[תש&quot;מ]], פנה מר אלימלך לנדנר, שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב&quot;ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב&quot;ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב&quot;ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב&quot;ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.<br /> <br /> ==שלוחי הרבי כיום==<br /> [[קובץ:חנוכת בית הכנסת אילת.jpg|ממוזער|[[חנוכת הבית|חנוכת בית חב&quot;ד]] 'משכן משה'. בתמונה: הרב [[יוסף הכט]], הרב [[מענדי קליין]], הגבירים מיכאל מירלשוילי ויצחק מירלשוילי ומנהלי חברת 'צבעים הפקות']]<br /> *הרב [[יוסף הכט]] - הרב הראשי לאילת ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד.<br /> *הרב מנחם שמואל קליין - מנהל בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב יהודה טייכטל - שליח בשכונת רובע 9.<br /> *הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב&quot;ד וסופר.<br /> *הרב לוי הכט - מנהל בית חב&quot;ד בשכונת שחמון.<br /> *הרב רפאל דב פרידמן - אחראי פעילות חב&quot;ד במלונות.<br /> *הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.<br /> *הרב מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית.<br /> *הרב אסי פישמן - חב&quot;ד בקמפוס.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד אילת==<br /> <br /> ===גני ילדים===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב&quot;די הראשון. <br /> <br /> אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.<br /> החינוך המוצלח בגן חב&quot;ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף. <br /> <br /> במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב&quot;ד.<br /> <br /> ===ישיבת חב&quot;ד===<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}<br /> <br /> החל משנת [[תשס&quot;ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד המרכזי===<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב&quot;ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב&quot;ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב&quot;ד ונוספה עוד קומה לבניין. <br /> <br /> בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.<br /> <br /> הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב&quot;ד הרב מענדי קליין.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד שחמון===<br /> <br /> התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב&quot;ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו&quot;ר המוסדות הרב הכט הוקם בשנת תש&quot;ע בית חב&quot;ד מפואר חב&quot;ד בחלק התחתון של השכונה. הבנין המרשים - הכולל בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר ספרייה ומקווה טהרה - הוקם על ידי הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש&quot;ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח&quot;כים ומאות מתושבי העיר. במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. <br /> <br /> הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב&quot;ד שחמון, הרב לוי הכט.<br /> <br /> ===בית כנסת חב&quot;ד משכן משה===<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב&quot;ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב&quot;ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע&quot;ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי. בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל הרב יהודה טייכטל.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב&quot;ד אילת]<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1045 בית חב&quot;ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב&quot;ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י&quot;ז אדר התשע&quot;ד (17.02.2014)<br /> * [https://col.org.il/news/123163 &quot;הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן&quot; • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אילת]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%94%D7%95%D7%95%D7%94&diff=586039 2023-03-27T23:32:05Z

<p>69.113.149.208: הסרת כל התוכן מהדף</p> <hr /> <div></div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97_%D7%A2%D7%9C_%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=586038 2023-03-27T23:12:56Z

<p>69.113.149.208: /* יוסף הכט */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> {{תיבת ארכיון דיווח על טעויות}}<br /> == [[משתמש:שפי&quot;ץקייט]] ==<br /> <br /> נולד בתשל”ג<br /> אחיו הרב שניאור יעקב ולא שניאור זלמן<br /> :{{א|שפי&quot;ץקייט}} תוכל לעזור להבין מה התיקון עליו ביקשו לדווח כאן? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ז בשבט ה'תשפ&quot;ג 23:33, 18 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> <br /> במחילה מכת&quot;ר אינני זוכר איזה דף זה, אם יוכל להאיר את עיני<br /> <br /> == [[משה צבי הלפרין]] ==<br /> <br /> הקישור מפנה להלפרין אחר שאינו קשור אליו<br /> (קישור זה מופיע בערך של הלפרין היו&quot;ר המייסד של איגוד הצאצאים)<br /> <br /> == [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה]] ==<br /> <br /> שווארצע קאשע. <br /> <br /> זו טעות מושרשת שהרבה מקומו. מביאים לדוגמא <br /> צא״ח והתקשרות ועוד את הטעם והמנהג למה אוכלים שווארצע קאשע. <br /> <br /> הסיבה שבגינה נוהגים לאכול קאשע בי״ט כסליו כיוון שזה היה (או עדיין) מאכיל חביב בליטא לכן אכלו את זה בחג החגים! ותו לא. ומה שהאלטער רבי אכל בכלא זה איינאמאכטץ אין לזה קשר לקרקע כלל וכלל! זה דרוש תיקון דחוףףףףף<br /> <br /> נח הולצמן. כאן צווה<br /> <br /> == [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ==<br /> <br /> יש עוד בת לרב לבקיבקר שטרנא שרה רוזן זנפטרה בתשסז<br /> <br /> == [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ==<br /> <br /> בנו שולם מנהל רוחני ישיבת חנוך לנער<br /> <br /> == [[שלום דובער גורודצקי]] ==<br /> <br /> בן ציון אינו בנו. אלא בן אחיו.<br /> <br /> == [[דוד פישר]] ==<br /> <br /> אינו לוי<br /> <br /> == [[בית ספר חב&quot;ד ברוש]] ==<br /> <br /> ר סעדיה דהן מורה<br /> <br /> == [[עמוד ראשי]] ==<br /> <br /> מנהלים יקרים! דומני שדף 'רפאל נחמן לבנוני' כבר ראוי להיחשף לכלל הציבור יש בו די פרטים, ואי&quot;ה עתידים להתווסף בו חלקים רבים נוספים לפי גלגולי הזמן.<br /> <br /> אבקש באם תוכלו להציג ערך זה לעיני כלל הציבור למען יראוהו רבים<br /> <br /> == [[:קובץ:שמריהו גוראריה בביתו.jpg]] ==<br /> <br /> לא מתאים לחבדפדיה!!!<br /> <br /> הרי זה '''חתנא דביה נשיאה''' ויש לכבד!!!!<br /> <br /> במקומו שמתי בערך [[שמריהו גוראריה]] קובץ יותר מתאים.<br /> '''משיח נאו!'''<br /> [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 14:03, כ&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> == [[:קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]] ==<br /> <br /> לוי יצחק סגל<br /> <br /> == [[ברוך אוברלנדר]] ==<br /> <br /> לא מונה כאב בית דין מטעם איחוד רבני או אירופאי רק מצד עצמו<br /> <br /> == [[ג' בטבת]] ==<br /> <br /> שחרור רובשקין<br /> <br /> == [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br /> <br /> הרב מנשה אלטהויז (יליד שנת תש&quot;כ, 1960) הוא השליח הראשי של הרבי בקריית טבעון. תולדות חייםעריכה. נולד בכפר חב&quot;ד בי&quot;ט טבת תש&quot;כ, לאביו ר' חיים זליג אלטהויז, ...<br /> <br /> <br /> איך נותנים למחוק.<br /> <br /> == [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br /> <br /> הרב מנשה אלטהויז (יליד שנת תש&quot;כ, 1960) הוא השליח הראשי של הרבי בקריית טבעון. תולדות חייםעריכה. נולד בכפר חב&quot;ד בי&quot;ט טבת תש&quot;כ, לאביו ר' חיים זליג אלטהויז, ...<br /> <br /> <br /> איך נותנים למחוק.<br /> <br /> == [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br /> <br /> הרב מנשה אלטהויז (יליד שנת תש&quot;כ, 1960) הוא השליח הראשי של הרבי בקריית טבעון. תולדות חייםעריכה. נולד בכפר חב&quot;ד בי&quot;ט טבת תש&quot;כ, לאביו ר' חיים זליג אלטהויז, ...<br /> <br /> == [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br /> <br /> הרב מנשה אלטהויז (יליד שנת תש&quot;כ, 1960) הוא השליח הראשי של הרבי בקריית טבעון. תולדות חייםעריכה. נולד בכפר חב&quot;ד בי&quot;ט טבת תש&quot;כ, לאביו ר' חיים זליג אלטהויז, ...<br /> <br /> <br /> איך נותנים למחוק.<br /> <br /> == [[אליעזר בן ציון ברוק]] ==<br /> <br /> לא שמענו בשום צרוה שהיא שהרבזצ&quot;ל עודד את פעילות הרכי בשום צורה <br /> <br /> אנחנו הבנים שלו <br /> <br /> שקר גס!!!<br /> לא היה <br /> <br /> פשוט פנטזיה אחת גדולה!!<br /> <br /> == [[:קטגוריה:תמונות 770]] ==<br /> <br /> התמונה של 770 אופקים לא נכונה<br /> <br /> == [[שבתי סלבטיצקי]] ==<br /> <br /> הרבי לא שלח אותו לאנטוורפן הוא התחתן עם מישהי מאנטוורפן למשפחת זילברשטיין ושאל את הרבי אם יוכל לבוא לגור ליד השווער שלו ויעבוד חצי יום לפרנסתו וחצי יום יעסוק בשליחות. וקיבל הסכמת הרבי!<br /> <br /> == [[התרגיל המסריח]] ==<br /> <br /> הערך לא כתוב בצורה אובייקטיבית, <br /> כתוב בצורה חד צדדית לפי הרוח הפוליטית ששלטה אז על ידי העסקנים החדשים.<br /> מתעלם לגמרי מהאופן בו עסקני ארגון הגג ראו את הדבר. <br /> מושמט תשובות הרבי למהלכים שלהם ולפגישות עם המערך. (שחלקם פורסמו לאחרונה).<br /> מושמט תשובת הרבי האחרונה אודות ה'הוקעה'!! (אחרי שנודע פרטים נוספים).<br /> כך שאין זה ערך אוביקטיבי וסתם ממשיך ברוח הפוליטית השולטת של אותם הזמנים, ובוחר בהתעלמות של הצד השני. שבחרו אז ואכ'מ לא לפרסם.<br /> <br /> == [[אשר סאסאנקא]] ==<br /> <br /> התמונה שבראש העמוד איננה של ר' אשר <br /> היא צולמה בצרפת, בימים שר' אשר עוד לא יצא מרוסיה<br /> <br /> == חסידות ברסלב ==<br /> <br /> כתוב פה שר׳ נתן המשיך את דרכו של ר׳ נחמן ולא כן הוא שהרי אמר האש שלי תוקד עד ביאת המשיח וצריך תיקון<br /> <br /> == [[תבנית:שלשלת יחוס המשיח]] ==<br /> <br /> כיצד יתכן שהיחוס של הרבי לדוד המלך עובר דרך הרבנית דבורה לאה ביתו של אדמו&quot;ר הזקן, והרי צריך להיות בן אחר בן<br /> <br /> == [[יהודה לייב סלונים (ירושלים)]] ==<br /> <br /> קוראים רק עקיבא ולא עקיבא יוסף <br /> 2 גלבשטיין זה נכדה <br /> היה לו בת שקוראים לה דבורה לאה קסלמן אשת בערל קסלמן<br /> <br /> == [[עבודה]] ==<br /> <br /> בהערה שלוש תכתבו קודש ולא קוש<br /> <br /> == [[תלמוד תורה מגדל העמק]] ==<br /> <br /> בשנת תש'פ הייתקים מבצה גאולה ומשיח וזוכה מקום ראשון הוא ישראל אריה לייב גולדשמיד<br /> <br /> == [[יוסף יצחק אבלסקי]] ==<br /> <br /> שימי ברוידא זה חתן שלו חלפני שימי ברוידא יש את דוד קולטון<br /> <br /> == [[שמריהו רויטבלאט]] ==<br /> <br /> נולד בשנת תרצ&quot;ח<br /> <br /> == [[יוסף לויטין]] ==<br /> <br /> נפטר ביום שבת קודש ז טבת<br /> יוסף הלוי לויטין<br /> <br /> == [[מרדכי גרוזמן]] ==<br /> <br /> על נחמן הרטמן אתם כותבים הדף עוד לא נוצר זאת טעות הדף נוצר על השם נחמן שלום שכנא הרטמן נא לתקן<br /> <br /> == [[דני לוי]] ==<br /> <br /> יש לו עוד בת וקורים לה דבורה לאה( גלייזר)<br /> <br /> == [[מרדכי קוזלינר]] ==<br /> <br /> אשתו של של מרדכי היא זויה לבית קפובסקי<br /> <br /> == [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]] ==<br /> <br /> מישהו כתב כנראה בזדון<br /> <br /> == [[אוי רבי (שיר)]] ==<br /> <br /> שהילדים חעברו מול הרבי?<br /> :תוקן, תודה [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 04:11, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;ג 04:11, 15 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == [[אברהם אבינו]] ==<br /> <br /> מה המקור לכך שנולד בא טבת ידוע שהאבות כולם נולדו בניסן ..<br /> :הוסף מקור, תודה [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 04:11, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;ג 04:11, 15 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]] ==<br /> כיום בנו הרב מני (מנחם) ממש כרב בית הכנסת<br /> <br /> לערך חנוך לנער ולערכים דומים נוספים:<br /> <br /> חשוב לתקן:<br /> <br /> לפי הוראת הרבי מלך המשיח שליט&quot;א לא קוראים למוסד שבו לומדים לימודי חול בשם ישיבה. הוראה זו של הרבי ברור שחבדפדיה תקפיד עליה! תיקנתי במוסד אחד. כדאי לתקן במוסדות דומים. תודה.<br /> <br /> == [[משתמש:אפותיקי/רפאל נחמן לבנוני]] ==<br /> <br /> לפני זמן לא רב ערכתי את הערך שוב, זאת על מנת לזכות את קהל הקוראים למען יוכלו לקרוא בו.<br /> <br /> דומני כי כבר יש בו די בשר על מנת לשחררו לקהל הרחב, והם יוכלו להוסיף בו הארות והערות כהנה וכהנה.<br /> <br /> ועפ&quot;ז באתי על החתום<br /> <br /> אפותיקי<br /> <br /> == [[חיים בנימיני]] ==<br /> <br /> מתלמידיו החשובים ג''כ: הרב אברהם צבי בויטנר (שליח הרבי בריו)<br /> <br /> ==== חשוב ביותר - למערכת חב&quot;דפדיה ===<br /> <br /> ישנו טרול [ליטאי בוודאי לפי &quot;עריכותיו&quot;] הכותב דברי בלע בערכים השונים. כך למשל בערך &quot;מלך המשיח&quot; כתב הטיפוס הנאלח הזה: &quot;על פי האמונה הנוצרית, המשיח הוא [כאן כתב הטרול את שמו של אותו האיש מנצרת] שנעלם ועתיד להתגלות&quot;. [עפרא לפומיה].[הדבר היה בתאריך 23:03, 25 ביולי 2022] הדברים כבר נמחקו, אך נשארו בהיסטוריית הדף ויש למוחקם משם. לאחרונה, החדיר שוב תוכן זדוני של דברי זלזול באדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובעניין הגניזה החרסונית ממקור &quot;מתנגדי&quot; ידוע [קובץ ישורון]. התוכן הוסר כעת. יש לחסום את הטרול לצמיתות. כתובת ה-IP שלו היא: 147.234.64.77.<br /> <br /> == [[שמירת שבת כהלכתה]] ==<br /> <br /> ערך זה כלל לא שייך לחבדפדיה. למחבר הספר שמירת שבת כהלכתה לא היה כל קשר לחב&quot;ד. הספר שלו אינו לפי פסקי רבותינו (אם כי מצטט פה ושם גם משו&quot;ע אדמו&quot;ר). ולכן יש למחוק ערך זה. יותר הגיוני שיהיה ערך על ספרי הרב גדסי שהם לפי פסקי אדמו&quot;ר הזקן!<br /> <br /> == [[הגניזה החרסונית]] ==<br /> <br /> יש לחסום את המשתמש 147.234.64.77 שהינו טרול המשווה את חב&quot;ד ללהבדיל נצרות ח&quot;ו (עיין ב&quot;עריכותיו&quot;&quot; לערך מלך המשיח) ומשחית את הערך הזה ומחדיר לתוכו תכנים נגד רבותינו.<br /> <br /> == [[חב&quot;דפדיה]] אופן ההגבהה ספר תורה ==<br /> <br /> אצלכם רשום עם מקור קשה להגעה, לא מצאתי אותו, שיש לפתןח כ3 עמודות והשלים ל3, ובמקור אחר ראיתי לפחות 3...בחמשה חומשי תורה, בהוצאת ת&quot;ק, חזק הוצאה לאור בע&quot;מ עם ילקוט מנהגים רשום לפחות 3, בעמוד 1393, השאלה מה מנהג חב&quot;ד עם מקור בבקשה, בדיוק 3 או לפחות 3, moshike@gmail.com<br /> +972538390563 whatsapp<br /> <br /> == [[נחמה גרייזמן]] ==<br /> <br /> נחמיה נולד בכ״ב שבט. היא נפטרה בכ״ג שבט. נא לתקן.<br /> <br /> == [[איסר פש]] ==<br /> <br /> מדוכ בנותיו של איסר פש אינן מוזכרות אלא רק הבנים?<br /> <br /> == [[שרגא פייביש ווגל]] ==<br /> <br /> למד עם הרב דובער לוין, בנו של הכב פייטל לוין, ואחיינו של ר' ישראל לוין מנעוועל, בעיירה סונדרלנד הקרוב לגייטסהד.<br /> <br /> בניו: הרב מרדכי צבי המכונה הירש, שליח בלונדון, וצ'אפלין של שדה התעופה היטרו.<br /> הרב יוסף יצחק.<br /> הרב מנחם מענדל.<br /> ר' יעקב קאפיל.<br /> <br /> == [[בתי חב&quot;ד בעולם]]hhghbkkjjhjij ==<br /> <br /> ‏בסיעתא דיש מאיה פיקוח נפש בדיון נפש אני רוצה לשלוח פנורמה שהמשיח יבוא עכשיו ושאנחנו נצא מהעגלות ושאבא שלי הכי לכתוב לי גלידה מייעץ ואני רוצה לברך אתכם שתהיה לכם שנה בריאה ומתוקה ואתם מתי אתם תהיו בריאים חברים ומשיח להיפגש כולנו ‏ושוב פעם אני רוצה לברך אתכם שיהיה לכם שנה טובה מתוקה ואני רוצה שוב פעם להגיד שאני רוצה לשלוח פעם שהמשיח יבוא עכשיו כי מקודם זה יצא לפניך ואני רוצה שכל בנאדם יהודי ויהודי בעולם ב-12:00 בצהריים בתאריך יודע אפשרות תפתח בית חב״ד בבית שלו מסעדה גם ליד הבית חב״ד כמו במנורה שזה באוקראינה בני דודים שלי מכירים את הבית חב״ד ובוש אני עוד מעט יחזור אליכם וועוד משהו ‏חפש ספר אנגלית למחוק את זה די די אני רוצה שתמחוק את זה שוב פעם בסיעתא תישמעיי יא ואני רוצה שאת שאתם כל 1:01 היהודים בעולם צריך לפתוח ב-15:00 בבוקר בית חב״ד תאריך יודל עד שבעת אלו ‏ורק שתדעו שמישהו מקליט את זה זה מנו שעבר גת ואני רוצה שידעו שאח שלי הקליט מקודם משהו אז אל תתיחסו אני רוצה שכל יום מישהו שלח פנים לרבי שם המשיח יבוא עכשיו ואני הולך לעשות דף בית חב״ד פאדיה ואני רוצה שכל אחד ו-1:01 ביהודים יפתח ב-12:00 בבוקר בית חב״ד כמו מלא בית חב״ד כמו מנורה שש באוקראינה ואני עוד מעט מסיימת הדף טוב אני רוצה להגיד לכם שכל בסדר ‏אני רוצה שכל 1:01 שיהיה לו שעון Apple וטלפון Apple עם Siri על העל העל השעון Apple ועל הטלפון Apple ושתסגור את השטח ושל אבל זה שתקנו את זה רק ב-12:00 בצהריים כן אני אכתוב עכשיו זמנים אח שלי יגיד את הזמנים עזובה אוקיי אבא מינוס תפסיק לבלבל את השכל ‏סליחה אח שלי בלבל את השכל אז אני רוצה להגיד לכם שעוד מעט אני מסיים את הדף אז ביוש ואני לא יגדיל את הדף יגדיר בהקדם בהקדם ובשעה 15:00 בצהריים כולם צריכים לקום בי ב י״א שבט מה ה-5:00 5:00 בלילה וכל אחד צריך לקום ב-1:00 בלילה וגם ב-2:00 בלילה וגם בחמש לפנות בוקר לצאת לבוקרשט לבוקרשט מי שגר בארץ יא טוס לרומניא ואז ניסע לבוקרשט<br /> <br /> == [[שלמה יהודה סגל (ירושלים)]] ==<br /> <br /> ביתו מרת מרים דייטש אשת הרב יוסף אליהו, אמא של הרב חיים שלום דייטש ראש כולל צמק צדק ירושלים<br /> <br /> == [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] ==<br /> <br /> עץ משפחת אדמורי חבד<br /> לכאורה צריך לכתוב הרבנית חיה מושקא ולא רק חיה מושקא כמופיע<br /> <br /> == [[עמוד ראשי]] ==<br /> <br /> כדאי לנעול את אתר הגניזה החרסונית בפני עריכה, כי לאחרונה ישנו טרול ליטאי שמחדיר שוב ושוב קטעים נגד דעת רבותינו בענין הגניזה ומצטט מירחון ישורון של המתנגדים .<br /> <br /> == [[אין ערוך לך ואין זולתך, אפס בלתך ומי דומה לך]] ==<br /> <br /> עיין ע&quot;ב חלק ג מהדורה ישנה עמוד אכז? לערך מבואר שם אחרת לגמרי וכן בע&quot;ב חלק ב במהדורה החדשה חלק ד עין ערוך והמשותך לכל הוא שאין ערוך ביטול הכלים אין זולתך אור ואפס בלתך אור הכלול במאור ולפעמים מבארים מעלת הביטול של האור ולפעמים להפך ולכן חייבים לחלק את הערכים<br /> <br /> == [[חיים יעקב ספרין]] ==<br /> <br /> עם אשתו הראשונה היו לו שלושה בנים. אלעזר שנרצח בשואה עם חמשת ילדיו. ר' שלום שהיה אדמו&quot;ר בשערי חסד ירושלים. ור' מנחם מאניש שהיה אדמו&quot;ר בבני ברק. <br /> <br /> שאר הבנים והבנות נולדו מאשתו השניה.<br /> <br /> == [[משה שמואל אוירכמן]] ==<br /> <br /> אח הבכור שלו זה זאב ברוך אוירכמן<br /> <br /> == [[כ&quot;ה באדר]] ==<br /> <br /> הבבא חאקי גם נפטר בתהריך הזה אולי תוסיפו<br /> <br /> == שאלה דחופה נא לענות בבקשה ==<br /> <br /> אם נרשמתי לחבד פדיה איך אני יכול לצאת. ???<br /> :לא ידוע לי על אפשרות למחיקת חשבון. ניתן לחסום אותך ו/או לשנות את שם המשתמש. מה אתה מעדיף? [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ז' באדר ה'תשפ&quot;ג ליצירה | 20:23, 28 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == [[רפאל צבי הרטמן]] ==<br /> <br /> נולד בירושלים מגיל שנה גדל ברמת גן בשכונת רמת יצחק<br /> <br /> == [[רפאל צבי הרטמן]] ==<br /> <br /> משה שמואל הרטמן הוא הבן הקטן צריך להקליד אותו במקום השלישי אחרי אריה לייב<br /> <br /> == [[רפאל צבי הרטמן]] ==<br /> <br /> הבן משה שמואל הוא הבן הקטן ולכן צריך להקליד אותו במקום השלישי אחרי אריה לייב<br /> <br /> == [[שאול רסקין]] ==<br /> <br /> האיש היה פדופיל ומטריד מינית תשאלו את כל מי שהיה גא בשנים אלו בכפר, באיזה זכות אתם עושים ערך על הפושע הזה<br /> <br /> == [[שאול רסקין]] ==<br /> <br /> 0<br /> <br /> == [[משתמש:חבר/גולדה מאיר]] ==<br /> <br /> כדאי לערוך את הערך על גולדה מאיר. ביקורה בכפר חב&quot;ד. קשריה עם חב&quot;ד. הרבה חומר מופיע בספר ימי תמימים. גם בספר על ר' שלמה מיידנצ'יק. גם בספר רגע האמת. ועוד.<br /> <br /> == [[ועל הניסים (פורים)]] ==<br /> <br /> למי שאינו תושב המקום בערים מוקפות חומה האם הוא אומר על הניסים.?<br /> <br /> == [[חיים הלוי הורביץ (טשקנטֶר)]] ==<br /> <br /> אולי צריך להוסיף הלוי טאשקנטער<br /> <br /> == [[יין מלכות]] ==<br /> <br /> לא כתוב מי הוא העורך\מלקט... שזה הרב מנחם מענדל פעווזנר מדזענעווא שווייץ<br /> <br /> == [[נחלת מנחם]] ==<br /> <br /> שלום השכונה נקראת כבר מזמן כרמי הנדיב לפי המדינה וגם לפי העיריה ויש לי הוכחות לזה השמח להראות זאת בנוסף השתנה השם של השכונה כ 4 פעמים בערך<br /> <br /> 1. נחלת מנחם<br /> 2. אחוזת גבשטין.<br /> 3. אחוזת רוונטר<br /> 4. כרמי הנדיב<br /> <br /> == [[:קטגוריה:ערכים מובחרים]] ==<br /> <br /> להוריד את את ת&quot;ת יצהר<br /> <br /> == [[ירחמיאל אלפרוביץ']] ==<br /> <br /> חי אדר. לא יט אדר<br /> זה היה בליל שבת<br /> :תוקן. נקווה שיהיו לנו מקורות ברורים בהמשך. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • י&quot;ט באדר ה'תשפ&quot;ג ליצירה | 01:58, 12 במרץ 2023 (UTC)<br /> <br /> == [[משה מנחם מענדל איידלמן]] ==<br /> <br /> בתו מרת מרים מריישא<br /> (לא מריישא מרים)<br /> <br /> == [[חיים שלום דובער ליפסקר]] ==<br /> <br /> חסר:<br /> חתנו אברמי גורארי<br /> <br /> == [[מיכל וישצקי]] ==<br /> <br /> הוא עלה בשנת תשמ&quot;ו<br /> לישראל <br /> יש לו בן<br /> הבחור שמעון וישצקי<br /> <br /> == [[אלכסנדר שיינין]] בלנינגרד למדתי את הדינים של מילה עי ר' אברהם מדליה ז&quot;ל, ובריגה עי ר' גרשון הורוויץ ז&quot;ל ==<br /> <br /> בלנינגרד למדתי הלכות מילה עי ר' אברהם מדליה זל, ובריגה עי ר' גירש הורוויץ זל<br /> <br /> == [[מרדכי לוין]] ==<br /> <br /> הבן שלו לייבקה זה לא לוין מרחובות, הבן הגדול שלו היה חתן של פוגלמן מווסטער מאסשוסט, נפטר בסוכות לפני כעשר שנים<br /> <br /> == [[ליל הסדר ציבורי]] ==<br /> <br /> במששך שנים התקיים סדר צבורי לאלמנות צהל וילדיהן בכפר חב״ד. הסדר נערך בהידור רב עי משפחות מהכפר בהם: ר'אברהם לידר, ר' צבי גרינולד, זלמן לוין ז&quot;ל אליהם חברה קב נשים שטרחה לנקות ולבשל את כל הסדר שהתקיים בברכת הרב בבית שזר בכפר. משפחות הכפר ארחו את האלמנות בבתיהן.<br /> <br /> == [[שלום דובער שם טוב]] ==<br /> <br /> כתוב בתו הרב מאריישא וצ&quot;ל הרבנית<br /> <br /> == [[משה ניסן וולבובסקי]] ==<br /> <br /> חסר בת<br /> בתשבע נשואה למשה סימון<br /> <br /> == [[שמואל יצחק רייצס]] ==<br /> <br /> יש להוסיף את בתו מרת שרה אשת ר' אברהם [בן ר' דוד] קיובמן<br /> <br /> == [[חיה מושקא נימוטין]] ==<br /> <br /> אני לא מבין איך אחות של חי' מושקא יכולה להיות חי' לאה<br /> <br /> == [[אריה פרקש]] ==<br /> <br /> הרב פרקש משמש כראש הנהלת בית ספר חבד המקומי<br /> <br /> == [[יוסף הכט]] ==<br /> <br /> הערה 3 המענה לא קשור בכלל לפה זה משהו אחר לגמרי</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=586037 2023-03-27T23:04:42Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]<br /> '''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש&quot;ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי&quot;ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי&quot;ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה העיר 60,100 תושבים.<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים והמ&quot;מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. <br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשע&quot;ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם &quot;חב&quot;ד&quot; במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב&quot;ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==פעילות חב&quot;ד בעיר==<br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל&quot;ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב&quot;די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב&quot;ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.<br /> <br /> הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית [[מקווה]] חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו.<br /> <br /> במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.<br /> <br /> משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה. <br /> <br /> את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב&quot;ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי<br /> <br /> ===ארץ העמים===<br /> במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ&quot;ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] &quot;שנכבשו עתה&quot;, ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו&quot;ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ&quot;ה סימן נא קיז, א}}.<br /> <br /> השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל&quot;ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע&quot;ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.<br /> <br /> בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.<br /> <br /> אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.<br /> <br /> ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו&quot;ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו&quot;ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}<br /> <br /> עוד ציין הרבי בין הדברים:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה &quot;טומעל&quot; [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.<br /> <br /> הרבי הוסיף אחר כך, ש&quot;אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...&quot;.<br /> <br /> כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב&quot;ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.<br /> <br /> בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו&quot;ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:<br /> <br /> לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).<br /> <br /> כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו&quot;ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר &quot;שאלה&quot; האם יוכל לצאת בחזרה לחו&quot;ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.<br /> <br /> גם בשנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.<br /> <br /> ===יחס נדיר מצד הרבי===<br /> במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו&quot;ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: &quot;הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם&quot;. <br /> <br /> בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: &quot;הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות&quot;. <br /> <br /> בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב&quot;ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו &quot;בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים&quot;. <br /> <br /> ב[[אדר]] [[תנש&quot;א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב&quot;ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ&quot;ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב&quot;ד אילת.<br /> <br /> ===הקמת קריית חב&quot;ד בעיר===<br /> בשנת [[תש&quot;מ]], פנה מר אלימלך לנדנר, שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב&quot;ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב&quot;ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב&quot;ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב&quot;ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.<br /> <br /> ==שלוחי הרבי כיום==<br /> [[קובץ:חנוכת בית הכנסת אילת.jpg|ממוזער|[[חנוכת הבית|חנוכת בית חב&quot;ד]] 'משכן משה'. בתמונה: הרב [[יוסף הכט]], הרב [[מענדי קליין]], הגבירים מיכאל מירלשוילי ויצחק מירלשוילי ומנהלי חברת 'צבעים הפקות']]<br /> *הרב [[יוסף הכט]] - הרב הראשי לאילת ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד.<br /> *הרב מנחם שמואל קליין - מנהל בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב יהודה טייכטל - שליח בשכונת רובע 9.<br /> *הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב&quot;ד וסופר.<br /> *הרב לוי הכט - מנהל בית חב&quot;ד בשכונת שחמון.<br /> *הרב רפאל דב פרידמן - אחראי פעילות חב&quot;ד במלונות.<br /> *הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.<br /> *הרב מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית.<br /> *הרב אסי פישמן - חב&quot;ד בקמפוס.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד אילת==<br /> <br /> ===גני ילדים===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב&quot;די הראשון. <br /> <br /> אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.<br /> החינוך המוצלח בגן חב&quot;ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף. <br /> <br /> במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב&quot;ד.<br /> <br /> ===ישיבת חב&quot;ד===<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}<br /> <br /> החל משנת [[תשס&quot;ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד המרכזי===<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב&quot;ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב&quot;ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב&quot;ד ונוספה עוד קומה לבניין. <br /> <br /> בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.<br /> <br /> הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב&quot;ד הרב מענדי קליין.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד שחמון===<br /> <br /> התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב&quot;ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו&quot;ר המוסדות הרב הכט הוקם בשנת תש&quot;ע בית חב&quot;ד מפואר חב&quot;ד בחלק התחתון של השכונה. הבנין המרשים - הכולל בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר ספרייה ומקווה טהרה - הוקם על ידי הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש&quot;ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח&quot;כים ומאות מתושבי העיר. במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. <br /> <br /> הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב&quot;ד שחמון, הרב לוי הכט.<br /> <br /> ===בית כנסת חב&quot;ד משכן משה===<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב&quot;ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב&quot;ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע&quot;ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי. בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל הרב יהודה טייכטל.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב&quot;ד אילת]<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1045 בית חב&quot;ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב&quot;ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י&quot;ז אדר התשע&quot;ד (17.02.2014)<br /> * [https://col.org.il/news/123163 &quot;הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן&quot; • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אילת]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=586036 2023-03-27T23:03:05Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]<br /> '''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש&quot;ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי&quot;ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי&quot;ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה העיר 60,100 תושבים.<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים והמ&quot;מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. <br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשע&quot;ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם &quot;חב&quot;ד&quot; במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב&quot;ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==פעילות חב&quot;ד בעיר==<br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל&quot;ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב&quot;די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב&quot;ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.<br /> <br /> הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית [[מקווה]] חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]], לבקשת הרב גליצנשטיין ובעידוד נמרץ של הרבי, הגיע הרב [[שמעון אייזנבך]] יחד עם משפחתו. בהוראת הרבי, החל בתשנ&quot;ב לפעול בעניין הקמת מוסדות חב”ד בעיר, ובשנת תשנ”ג הקים בית ספר ובהמשך אף גנים, ישיבה לבעלי תשובה ועוד.<br /> <br /> במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.<br /> <br /> משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה. <br /> <br /> את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב&quot;ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי<br /> <br /> ===ארץ העמים===<br /> במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ&quot;ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] &quot;שנכבשו עתה&quot;, ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו&quot;ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ&quot;ה סימן נא קיז, א}}.<br /> <br /> השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל&quot;ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע&quot;ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.<br /> <br /> בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.<br /> <br /> אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.<br /> <br /> ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו&quot;ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו&quot;ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}<br /> <br /> עוד ציין הרבי בין הדברים:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה &quot;טומעל&quot; [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.<br /> <br /> הרבי הוסיף אחר כך, ש&quot;אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...&quot;.<br /> <br /> כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב&quot;ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.<br /> <br /> בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו&quot;ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:<br /> <br /> לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).<br /> <br /> כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו&quot;ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר &quot;שאלה&quot; האם יוכל לצאת בחזרה לחו&quot;ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.<br /> <br /> גם בשנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.<br /> <br /> ===יחס נדיר מצד הרבי===<br /> במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו&quot;ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: &quot;הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם&quot;. <br /> <br /> בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: &quot;הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות&quot;. <br /> <br /> בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב&quot;ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו &quot;בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים&quot;. <br /> <br /> ב[[אדר]] [[תנש&quot;א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב&quot;ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ&quot;ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב&quot;ד אילת.<br /> <br /> ===הקמת קריית חב&quot;ד בעיר===<br /> בשנת [[תש&quot;מ]], פנה מר אלימלך לנדנר, שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב&quot;ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב&quot;ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב&quot;ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב&quot;ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.<br /> <br /> ==שלוחי הרבי כיום==<br /> [[קובץ:חנוכת בית הכנסת אילת.jpg|ממוזער|[[חנוכת הבית|חנוכת בית חב&quot;ד]] 'משכן משה'. בתמונה: הרב [[יוסף הכט]], הרב [[מענדי קליין]], הגבירים מיכאל מירלשוילי ויצחק מירלשוילי ומנהלי חברת 'צבעים הפקות']]<br /> *הרב [[יוסף הכט]] - הרב הראשי לאילת ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד.<br /> *הרב מנחם שמואל קליין - מנהל בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב יהודה טייכטל - שליח בשכונת רובע 9.<br /> *הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב&quot;ד וסופר.<br /> *הרב לוי הכט - מנהל בית חב&quot;ד בשכונת שחמון.<br /> *הרב רפאל דב פרידמן - אחראי פעילות חב&quot;ד במלונות.<br /> *הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.<br /> *הרב מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית.<br /> *הרב אסי פישמן - חב&quot;ד בקמפוס.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד אילת==<br /> <br /> ===גני ילדים===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב&quot;די הראשון. <br /> <br /> אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.<br /> החינוך המוצלח בגן חב&quot;ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף. <br /> <br /> במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב&quot;ד.<br /> <br /> ===ישיבת חב&quot;ד===<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}<br /> <br /> החל משנת [[תשס&quot;ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד המרכזי===<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב&quot;ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב&quot;ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב&quot;ד ונוספה עוד קומה לבניין. <br /> <br /> בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.<br /> <br /> הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב&quot;ד הרב מענדי קליין.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד שחמון===<br /> <br /> התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב&quot;ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו&quot;ר המוסדות הרב הכט הוקם בשנת תש&quot;ע בית חב&quot;ד מפואר חב&quot;ד בחלק התחתון של השכונה. הבנין המרשים - הכולל בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר ספרייה ומקווה טהרה - הוקם על ידי הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש&quot;ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח&quot;כים ומאות מתושבי העיר. במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. <br /> <br /> הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב&quot;ד שחמון, הרב לוי הכט.<br /> <br /> ===בית כנסת חב&quot;ד משכן משה===<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב&quot;ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב&quot;ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע&quot;ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי. בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל הרב יהודה טייכטל.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב&quot;ד אילת]<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1045 בית חב&quot;ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב&quot;ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י&quot;ז אדר התשע&quot;ד (17.02.2014)<br /> * [https://col.org.il/news/123163 &quot;הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן&quot; • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אילת]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=586035 2023-03-27T23:02:41Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div><br /> |תמונה=[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|250px]]<br /> |רב הקהילה=הרב [[יוסף הכט]]<br /> [[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]<br /> '''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש&quot;ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי&quot;ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי&quot;ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה העיר 60,100 תושבים.<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים והמ&quot;מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. <br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשע&quot;ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם &quot;חב&quot;ד&quot; במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב&quot;ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==פעילות חב&quot;ד בעיר==<br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל&quot;ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב&quot;די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב&quot;ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.<br /> <br /> הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית [[מקווה]] חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]], לבקשת הרב גליצנשטיין ובעידוד נמרץ של הרבי, הגיע הרב [[שמעון אייזנבך]] יחד עם משפחתו. בהוראת הרבי, החל בתשנ&quot;ב לפעול בעניין הקמת מוסדות חב”ד בעיר, ובשנת תשנ”ג הקים בית ספר ובהמשך אף גנים, ישיבה לבעלי תשובה ועוד.<br /> <br /> במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.<br /> <br /> משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה. <br /> <br /> את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב&quot;ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי<br /> <br /> ===ארץ העמים===<br /> במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ&quot;ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] &quot;שנכבשו עתה&quot;, ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו&quot;ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ&quot;ה סימן נא קיז, א}}.<br /> <br /> השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל&quot;ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע&quot;ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.<br /> <br /> בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.<br /> <br /> אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.<br /> <br /> ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו&quot;ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו&quot;ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}<br /> <br /> עוד ציין הרבי בין הדברים:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה &quot;טומעל&quot; [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.<br /> <br /> הרבי הוסיף אחר כך, ש&quot;אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...&quot;.<br /> <br /> כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב&quot;ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.<br /> <br /> בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו&quot;ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:<br /> <br /> לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).<br /> <br /> כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו&quot;ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר &quot;שאלה&quot; האם יוכל לצאת בחזרה לחו&quot;ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.<br /> <br /> גם בשנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.<br /> <br /> ===יחס נדיר מצד הרבי===<br /> במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו&quot;ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: &quot;הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם&quot;. <br /> <br /> בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: &quot;הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות&quot;. <br /> <br /> בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב&quot;ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו &quot;בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים&quot;. <br /> <br /> ב[[אדר]] [[תנש&quot;א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב&quot;ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ&quot;ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב&quot;ד אילת.<br /> <br /> ===הקמת קריית חב&quot;ד בעיר===<br /> בשנת [[תש&quot;מ]], פנה מר אלימלך לנדנר, שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב&quot;ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב&quot;ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב&quot;ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב&quot;ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.<br /> <br /> ==שלוחי הרבי כיום==<br /> [[קובץ:חנוכת בית הכנסת אילת.jpg|ממוזער|[[חנוכת הבית|חנוכת בית חב&quot;ד]] 'משכן משה'. בתמונה: הרב [[יוסף הכט]], הרב [[מענדי קליין]], הגבירים מיכאל מירלשוילי ויצחק מירלשוילי ומנהלי חברת 'צבעים הפקות']]<br /> *הרב [[יוסף הכט]] - הרב הראשי לאילת ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד.<br /> *הרב מנחם שמואל קליין - מנהל בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב יהודה טייכטל - שליח בשכונת רובע 9.<br /> *הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב&quot;ד וסופר.<br /> *הרב לוי הכט - מנהל בית חב&quot;ד בשכונת שחמון.<br /> *הרב רפאל דב פרידמן - אחראי פעילות חב&quot;ד במלונות.<br /> *הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.<br /> *הרב מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית.<br /> *הרב אסי פישמן - חב&quot;ד בקמפוס.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד אילת==<br /> <br /> ===גני ילדים===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב&quot;די הראשון. <br /> <br /> אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.<br /> החינוך המוצלח בגן חב&quot;ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף. <br /> <br /> במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב&quot;ד.<br /> <br /> ===ישיבת חב&quot;ד===<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}<br /> <br /> החל משנת [[תשס&quot;ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד המרכזי===<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב&quot;ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב&quot;ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב&quot;ד ונוספה עוד קומה לבניין. <br /> <br /> בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.<br /> <br /> הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב&quot;ד הרב מענדי קליין.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד שחמון===<br /> <br /> התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב&quot;ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו&quot;ר המוסדות הרב הכט הוקם בשנת תש&quot;ע בית חב&quot;ד מפואר חב&quot;ד בחלק התחתון של השכונה. הבנין המרשים - הכולל בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר ספרייה ומקווה טהרה - הוקם על ידי הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש&quot;ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח&quot;כים ומאות מתושבי העיר. במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. <br /> <br /> הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב&quot;ד שחמון, הרב לוי הכט.<br /> <br /> ===בית כנסת חב&quot;ד משכן משה===<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב&quot;ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב&quot;ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע&quot;ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי. בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל הרב יהודה טייכטל.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב&quot;ד אילת]<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1045 בית חב&quot;ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב&quot;ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י&quot;ז אדר התשע&quot;ד (17.02.2014)<br /> * [https://col.org.il/news/123163 &quot;הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן&quot; • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אילת]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=586034 2023-03-27T23:01:54Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=שלוחי הרבי בעיר בתמונה קבוצתית על רקע בית חב&quot;ד עם [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יצחק יוסף]]<br /> |עיר=אילת<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=<br /> |מייסדי הקהילה=<br /> |רב הקהילה=הרב [[יוסף הכט]]<br /> [[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]<br /> '''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש&quot;ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי&quot;ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי&quot;ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה העיר 60,100 תושבים.<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים והמ&quot;מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. <br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשע&quot;ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם &quot;חב&quot;ד&quot; במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב&quot;ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==פעילות חב&quot;ד בעיר==<br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל&quot;ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב&quot;די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב&quot;ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.<br /> <br /> הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית [[מקווה]] חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]], לבקשת הרב גליצנשטיין ובעידוד נמרץ של הרבי, הגיע הרב [[שמעון אייזנבך]] יחד עם משפחתו. בהוראת הרבי, החל בתשנ&quot;ב לפעול בעניין הקמת מוסדות חב”ד בעיר, ובשנת תשנ”ג הקים בית ספר ובהמשך אף גנים, ישיבה לבעלי תשובה ועוד.<br /> <br /> במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.<br /> <br /> משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה. <br /> <br /> את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב&quot;ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי<br /> <br /> ===ארץ העמים===<br /> במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ&quot;ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] &quot;שנכבשו עתה&quot;, ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו&quot;ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ&quot;ה סימן נא קיז, א}}.<br /> <br /> השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל&quot;ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע&quot;ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.<br /> <br /> בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.<br /> <br /> אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.<br /> <br /> ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו&quot;ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו&quot;ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}<br /> <br /> עוד ציין הרבי בין הדברים:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה &quot;טומעל&quot; [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.<br /> <br /> הרבי הוסיף אחר כך, ש&quot;אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...&quot;.<br /> <br /> כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב&quot;ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.<br /> <br /> בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו&quot;ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:<br /> <br /> לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).<br /> <br /> כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו&quot;ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר &quot;שאלה&quot; האם יוכל לצאת בחזרה לחו&quot;ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.<br /> <br /> גם בשנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.<br /> <br /> ===יחס נדיר מצד הרבי===<br /> במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו&quot;ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: &quot;הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם&quot;. <br /> <br /> בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: &quot;הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות&quot;. <br /> <br /> בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב&quot;ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו &quot;בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים&quot;. <br /> <br /> ב[[אדר]] [[תנש&quot;א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב&quot;ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ&quot;ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב&quot;ד אילת.<br /> <br /> ===הקמת קריית חב&quot;ד בעיר===<br /> בשנת [[תש&quot;מ]], פנה מר אלימלך לנדנר, שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב&quot;ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב&quot;ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב&quot;ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב&quot;ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.<br /> <br /> ==שלוחי הרבי כיום==<br /> [[קובץ:חנוכת בית הכנסת אילת.jpg|ממוזער|[[חנוכת הבית|חנוכת בית חב&quot;ד]] 'משכן משה'. בתמונה: הרב [[יוסף הכט]], הרב [[מענדי קליין]], הגבירים מיכאל מירלשוילי ויצחק מירלשוילי ומנהלי חברת 'צבעים הפקות']]<br /> *הרב [[יוסף הכט]] - הרב הראשי לאילת ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד.<br /> *הרב מנחם שמואל קליין - מנהל בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב יהודה טייכטל - שליח בשכונת רובע 9.<br /> *הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב&quot;ד וסופר.<br /> *הרב לוי הכט - מנהל בית חב&quot;ד בשכונת שחמון.<br /> *הרב רפאל דב פרידמן - אחראי פעילות חב&quot;ד במלונות.<br /> *הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.<br /> *הרב מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית.<br /> *הרב אסי פישמן - חב&quot;ד בקמפוס.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד אילת==<br /> <br /> ===גני ילדים===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב&quot;די הראשון. <br /> <br /> אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.<br /> החינוך המוצלח בגן חב&quot;ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף. <br /> <br /> במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב&quot;ד.<br /> <br /> ===ישיבת חב&quot;ד===<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}<br /> <br /> החל משנת [[תשס&quot;ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד המרכזי===<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב&quot;ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב&quot;ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב&quot;ד ונוספה עוד קומה לבניין. <br /> <br /> בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.<br /> <br /> הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב&quot;ד הרב מענדי קליין.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד שחמון===<br /> <br /> התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב&quot;ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו&quot;ר המוסדות הרב הכט הוקם בשנת תש&quot;ע בית חב&quot;ד מפואר חב&quot;ד בחלק התחתון של השכונה. הבנין המרשים - הכולל בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר ספרייה ומקווה טהרה - הוקם על ידי הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש&quot;ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח&quot;כים ומאות מתושבי העיר. במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. <br /> <br /> הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב&quot;ד שחמון, הרב לוי הכט.<br /> <br /> ===בית כנסת חב&quot;ד משכן משה===<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב&quot;ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב&quot;ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע&quot;ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי. בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל הרב יהודה טייכטל.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב&quot;ד אילת]<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1045 בית חב&quot;ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב&quot;ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י&quot;ז אדר התשע&quot;ד (17.02.2014)<br /> * [https://col.org.il/news/123163 &quot;הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן&quot; • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אילת]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=586033 2023-03-27T22:59:06Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=שלוחי הרבי בעיר בתמונה קבוצתית על רקע בית חב&quot;ד עם [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יצחק יוסף]]<br /> |עיר=אילת<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=<br /> |מייסדי הקהילה=<br /> |רב הקהילה=הרב [[יוסף הכט]]<br /> |[[משפיע]] הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי&quot;ס חב&quot;ד, ישיבת תומכי תמימים<br /> |שלוחים בעיר=הרב יוסף העכט, הרב מענדי קליין, הרב עוזיהו קפלון (גני חב&quot;ד), הרב לוי העכט (בית חב&quot;ד שחמון), הרב יהודה טיכטל (רובע 9, משכן משה), הרב מ&quot;מ ארבוב (תלמוד תורה ורב בית כנסת אליהו הנביא), הרב לוי ליפש (נמל התעופה רמון), הרב אסי פישמן (חב&quot;ד בקמפוס), הרב מענדל סלונים (דוברי צרפתית, בית כנסת בית מנחם), הרב שניאור בקשי (חב&quot;ד לנוער).<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=<br /> |מספר משפחות בקהילה=<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באילת|אישים באילת]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> [[<br /> [[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]<br /> '''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש&quot;ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי&quot;ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי&quot;ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה העיר 60,100 תושבים.<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים והמ&quot;מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. <br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשע&quot;ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם &quot;חב&quot;ד&quot; במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב&quot;ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==פעילות חב&quot;ד בעיר==<br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל&quot;ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב&quot;די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב&quot;ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.<br /> <br /> הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית [[מקווה]] חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]], לבקשת הרב גליצנשטיין ובעידוד נמרץ של הרבי, הגיע הרב [[שמעון אייזנבך]] יחד עם משפחתו. בהוראת הרבי, החל בתשנ&quot;ב לפעול בעניין הקמת מוסדות חב”ד בעיר, ובשנת תשנ”ג הקים בית ספר ובהמשך אף גנים, ישיבה לבעלי תשובה ועוד.<br /> <br /> במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.<br /> <br /> משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה. <br /> <br /> את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב&quot;ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי<br /> <br /> ===ארץ העמים===<br /> במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ&quot;ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] &quot;שנכבשו עתה&quot;, ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו&quot;ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ&quot;ה סימן נא קיז, א}}.<br /> <br /> השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל&quot;ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע&quot;ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.<br /> <br /> בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.<br /> <br /> אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.<br /> <br /> ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו&quot;ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו&quot;ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}<br /> <br /> עוד ציין הרבי בין הדברים:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה &quot;טומעל&quot; [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.<br /> <br /> הרבי הוסיף אחר כך, ש&quot;אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...&quot;.<br /> <br /> כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב&quot;ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.<br /> <br /> בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו&quot;ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:<br /> <br /> לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).<br /> <br /> כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו&quot;ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר &quot;שאלה&quot; האם יוכל לצאת בחזרה לחו&quot;ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.<br /> <br /> גם בשנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.<br /> <br /> ===יחס נדיר מצד הרבי===<br /> במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו&quot;ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: &quot;הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם&quot;. <br /> <br /> בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: &quot;הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות&quot;. <br /> <br /> בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב&quot;ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו &quot;בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים&quot;. <br /> <br /> ב[[אדר]] [[תנש&quot;א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב&quot;ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ&quot;ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב&quot;ד אילת.<br /> <br /> ===הקמת קריית חב&quot;ד בעיר===<br /> בשנת [[תש&quot;מ]], פנה מר אלימלך לנדנר, שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב&quot;ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב&quot;ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב&quot;ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב&quot;ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.<br /> <br /> ==שלוחי הרבי כיום==<br /> [[קובץ:חנוכת בית הכנסת אילת.jpg|ממוזער|[[חנוכת הבית|חנוכת בית חב&quot;ד]] 'משכן משה'. בתמונה: הרב [[יוסף הכט]], הרב [[מענדי קליין]], הגבירים מיכאל מירלשוילי ויצחק מירלשוילי ומנהלי חברת 'צבעים הפקות']]<br /> *הרב [[יוסף הכט]] - הרב הראשי לאילת ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד.<br /> *הרב מנחם שמואל קליין - מנהל בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב יהודה טייכטל - שליח בשכונת רובע 9.<br /> *הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב&quot;ד וסופר.<br /> *הרב לוי הכט - מנהל בית חב&quot;ד בשכונת שחמון.<br /> *הרב רפאל דב פרידמן - אחראי פעילות חב&quot;ד במלונות.<br /> *הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.<br /> *הרב מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית.<br /> *הרב אסי פישמן - חב&quot;ד בקמפוס.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד אילת==<br /> <br /> ===גני ילדים===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב&quot;די הראשון. <br /> <br /> אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.<br /> החינוך המוצלח בגן חב&quot;ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף. <br /> <br /> במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב&quot;ד.<br /> <br /> ===ישיבת חב&quot;ד===<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}<br /> <br /> החל משנת [[תשס&quot;ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד המרכזי===<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב&quot;ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב&quot;ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב&quot;ד ונוספה עוד קומה לבניין. <br /> <br /> בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.<br /> <br /> הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב&quot;ד הרב מענדי קליין.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד שחמון===<br /> <br /> התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב&quot;ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו&quot;ר המוסדות הרב הכט הוקם בשנת תש&quot;ע בית חב&quot;ד מפואר חב&quot;ד בחלק התחתון של השכונה. הבנין המרשים - הכולל בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר ספרייה ומקווה טהרה - הוקם על ידי הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש&quot;ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח&quot;כים ומאות מתושבי העיר. במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. <br /> <br /> הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב&quot;ד שחמון, הרב לוי הכט.<br /> <br /> ===בית כנסת חב&quot;ד משכן משה===<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב&quot;ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב&quot;ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע&quot;ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי. בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל הרב יהודה טייכטל.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב&quot;ד אילת]<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1045 בית חב&quot;ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב&quot;ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י&quot;ז אדר התשע&quot;ד (17.02.2014)<br /> * [https://col.org.il/news/123163 &quot;הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן&quot; • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אילת]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=586032 2023-03-27T22:58:20Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=שלוחי הרבי בעיר בתמונה קבוצתית על רקע בית חב&quot;ד עם [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יצחק יוסף]]<br /> |עיר=אילת<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=<br /> |מייסדי הקהילה=<br /> |רב הקהילה=הרב [[יוסף הכט]]<br /> |[[משפיע]] הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי&quot;ס חב&quot;ד, ישיבת תומכי תמימים<br /> |שלוחים בעיר=הרב יוסף העכט, הרב מענדי קליין, הרב עוזיהו קפלון (גני חב&quot;ד), הרב לוי העכט (בית חב&quot;ד שחמון), הרב יהודה טיכטל (רובע 9, משכן משה), הרב מ&quot;מ ארבוב (תלמוד תורה ורב בית כנסת אליהו הנביא), הרב לוי ליפש (נמל התעופה רמון), הרב אסי פישמן (חב&quot;ד בקמפוס), הרב מענדל סלונים (דוברי צרפתית, בית כנסת בית מנחם), הרב שניאור בקשי (חב&quot;ד לנוער).<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=<br /> |מספר משפחות בקהילה=<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באילת|אישים באילת]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> [[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]<br /> '''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש&quot;ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי&quot;ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי&quot;ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה העיר 60,100 תושבים.<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים והמ&quot;מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. <br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשע&quot;ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם &quot;חב&quot;ד&quot; במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב&quot;ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==פעילות חב&quot;ד בעיר==<br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל&quot;ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב&quot;די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב&quot;ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.<br /> <br /> הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית [[מקווה]] חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]], לבקשת הרב גליצנשטיין ובעידוד נמרץ של הרבי, הגיע הרב [[שמעון אייזנבך]] יחד עם משפחתו. בהוראת הרבי, החל בתשנ&quot;ב לפעול בעניין הקמת מוסדות חב”ד בעיר, ובשנת תשנ”ג הקים בית ספר ובהמשך אף גנים, ישיבה לבעלי תשובה ועוד.<br /> <br /> במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.<br /> <br /> משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה. <br /> <br /> את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב&quot;ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי<br /> <br /> ===ארץ העמים===<br /> במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ&quot;ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] &quot;שנכבשו עתה&quot;, ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו&quot;ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ&quot;ה סימן נא קיז, א}}.<br /> <br /> השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל&quot;ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע&quot;ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.<br /> <br /> בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.<br /> <br /> אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.<br /> <br /> ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו&quot;ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו&quot;ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}<br /> <br /> עוד ציין הרבי בין הדברים:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה &quot;טומעל&quot; [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.<br /> <br /> הרבי הוסיף אחר כך, ש&quot;אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...&quot;.<br /> <br /> כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב&quot;ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.<br /> <br /> בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו&quot;ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:<br /> <br /> לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).<br /> <br /> כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו&quot;ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר &quot;שאלה&quot; האם יוכל לצאת בחזרה לחו&quot;ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.<br /> <br /> גם בשנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.<br /> <br /> ===יחס נדיר מצד הרבי===<br /> במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו&quot;ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: &quot;הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם&quot;. <br /> <br /> בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: &quot;הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות&quot;. <br /> <br /> בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב&quot;ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו &quot;בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים&quot;. <br /> <br /> ב[[אדר]] [[תנש&quot;א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב&quot;ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ&quot;ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב&quot;ד אילת.<br /> <br /> ===הקמת קריית חב&quot;ד בעיר===<br /> בשנת [[תש&quot;מ]], פנה מר אלימלך לנדנר, שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב&quot;ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב&quot;ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב&quot;ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב&quot;ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.<br /> <br /> ==שלוחי הרבי כיום==<br /> [[קובץ:חנוכת בית הכנסת אילת.jpg|ממוזער|[[חנוכת הבית|חנוכת בית חב&quot;ד]] 'משכן משה'. בתמונה: הרב [[יוסף הכט]], הרב [[מענדי קליין]], הגבירים מיכאל מירלשוילי ויצחק מירלשוילי ומנהלי חברת 'צבעים הפקות']]<br /> *הרב [[יוסף הכט]] - הרב הראשי לאילת ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד.<br /> *הרב מנחם שמואל קליין - מנהל בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב יהודה טייכטל - שליח בשכונת רובע 9.<br /> *הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב&quot;ד וסופר.<br /> *הרב לוי הכט - מנהל בית חב&quot;ד בשכונת שחמון.<br /> *הרב רפאל דב פרידמן - אחראי פעילות חב&quot;ד במלונות.<br /> *הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.<br /> *הרב מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית.<br /> *הרב אסי פישמן - חב&quot;ד בקמפוס.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד אילת==<br /> <br /> ===גני ילדים===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב&quot;די הראשון. <br /> <br /> אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.<br /> החינוך המוצלח בגן חב&quot;ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף. <br /> <br /> במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב&quot;ד.<br /> <br /> ===ישיבת חב&quot;ד===<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}<br /> <br /> החל משנת [[תשס&quot;ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד המרכזי===<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב&quot;ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב&quot;ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב&quot;ד ונוספה עוד קומה לבניין. <br /> <br /> בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.<br /> <br /> הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב&quot;ד הרב מענדי קליין.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד שחמון===<br /> <br /> התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב&quot;ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו&quot;ר המוסדות הרב הכט הוקם בשנת תש&quot;ע בית חב&quot;ד מפואר חב&quot;ד בחלק התחתון של השכונה. הבנין המרשים - הכולל בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר ספרייה ומקווה טהרה - הוקם על ידי הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש&quot;ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח&quot;כים ומאות מתושבי העיר. במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. <br /> <br /> הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב&quot;ד שחמון, הרב לוי הכט.<br /> <br /> ===בית כנסת חב&quot;ד משכן משה===<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב&quot;ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב&quot;ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע&quot;ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי. בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל הרב יהודה טייכטל.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב&quot;ד אילת]<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1045 בית חב&quot;ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב&quot;ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י&quot;ז אדר התשע&quot;ד (17.02.2014)<br /> * [https://col.org.il/news/123163 &quot;הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן&quot; • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אילת]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=586031 2023-03-27T22:56:07Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=שלוחי הרבי בעיר בתמונה קבוצתית על רקע בית חב&quot;ד עם [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יצחק יוסף]]<br /> |עיר=אילת<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |שכונה חב&quot;דית=<br /> |מייסדי הקהילה=<br /> |רב הקהילה=הרב [[יוסף הכט]]<br /> |[[משפיע]] הקהילה=<br /> |מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי&quot;ס חב&quot;ד, ישיבת תומכי תמימים<br /> |שלוחים בעיר=הרב יוסף העכט, הרב מענדי קליין, הרב עוזיהו קפלון (גני חב&quot;ד), הרב לוי העכט (בית חב&quot;ד שחמון), הרב יהודה טיכטל (רובע 9, משכן משה), הרב מ&quot;מ ארבוב (תלמוד תורה ורב בית כנסת אליהו הנביא), הרב לוי ליפש (נמל התעופה רמון), הרב אסי פישמן (חב&quot;ד בקמפוס), הרב מענדל סלונים (דוברי צרפתית, בית כנסת בית מנחם), הרב שניאור בקשי (חב&quot;ד לנוער).<br /> |מספר שלוחים=<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=<br /> |מספר משפחות בקהילה=<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באילת|אישים באילת]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> |הרבי מעניק דולר לברכה לרב [[יוסף הכט]] עבור אילת]]<br /> [[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]<br /> '''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש&quot;ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי&quot;ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי&quot;ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש&quot;פ]] מונה העיר 60,100 תושבים.<br /> <br /> בשנות הלמ&quot;דים והמ&quot;מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. <br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשע&quot;ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם &quot;חב&quot;ד&quot; במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב&quot;ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==פעילות חב&quot;ד בעיר==<br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל&quot;ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב&quot;די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב&quot;ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.<br /> <br /> הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית [[מקווה]] חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]], לבקשת הרב גליצנשטיין ובעידוד נמרץ של הרבי, הגיע הרב [[שמעון אייזנבך]] יחד עם משפחתו. בהוראת הרבי, החל בתשנ&quot;ב לפעול בעניין הקמת מוסדות חב”ד בעיר, ובשנת תשנ”ג הקים בית ספר ובהמשך אף גנים, ישיבה לבעלי תשובה ועוד.<br /> <br /> במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.<br /> <br /> משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה. <br /> <br /> את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב&quot;ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי<br /> <br /> ===ארץ העמים===<br /> במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ&quot;ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] &quot;שנכבשו עתה&quot;, ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו&quot;ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ&quot;ה סימן נא קיז, א}}.<br /> <br /> השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל&quot;ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע&quot;ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.<br /> <br /> בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.<br /> <br /> אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.<br /> <br /> ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו&quot;ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו&quot;ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}<br /> <br /> עוד ציין הרבי בין הדברים:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה &quot;טומעל&quot; [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.<br /> <br /> הרבי הוסיף אחר כך, ש&quot;אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...&quot;.<br /> <br /> כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב&quot;ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.<br /> <br /> בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו&quot;ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:<br /> <br /> לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).<br /> <br /> כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו&quot;ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר &quot;שאלה&quot; האם יוכל לצאת בחזרה לחו&quot;ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.<br /> <br /> גם בשנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.<br /> <br /> ===יחס נדיר מצד הרבי===<br /> במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו&quot;ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: &quot;הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם&quot;. <br /> <br /> בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: &quot;הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות&quot;. <br /> <br /> בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב&quot;ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו &quot;בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים&quot;. <br /> <br /> ב[[אדר]] [[תנש&quot;א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב&quot;ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ&quot;ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב&quot;ד אילת.<br /> <br /> ===הקמת קריית חב&quot;ד בעיר===<br /> בשנת [[תש&quot;מ]], פנה מר אלימלך לנדנר, שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב&quot;ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב&quot;ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב&quot;ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב&quot;ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.<br /> <br /> ==שלוחי הרבי כיום==<br /> [[קובץ:חנוכת בית הכנסת אילת.jpg|ממוזער|[[חנוכת הבית|חנוכת בית חב&quot;ד]] 'משכן משה'. בתמונה: הרב [[יוסף הכט]], הרב [[מענדי קליין]], הגבירים מיכאל מירלשוילי ויצחק מירלשוילי ומנהלי חברת 'צבעים הפקות']]<br /> *הרב [[יוסף הכט]] - הרב הראשי לאילת ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד.<br /> *הרב מנחם שמואל קליין - מנהל בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב יהודה טייכטל - שליח בשכונת רובע 9.<br /> *הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב&quot;ד וסופר.<br /> *הרב לוי הכט - מנהל בית חב&quot;ד בשכונת שחמון.<br /> *הרב רפאל דב פרידמן - אחראי פעילות חב&quot;ד במלונות.<br /> *הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.<br /> *הרב מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית.<br /> *הרב אסי פישמן - חב&quot;ד בקמפוס.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד אילת==<br /> <br /> ===גני ילדים===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב&quot;די הראשון. <br /> <br /> אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.<br /> החינוך המוצלח בגן חב&quot;ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף. <br /> <br /> במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב&quot;ד.<br /> <br /> ===ישיבת חב&quot;ד===<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}<br /> <br /> החל משנת [[תשס&quot;ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד המרכזי===<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב&quot;ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב&quot;ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב&quot;ד ונוספה עוד קומה לבניין. <br /> <br /> בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.<br /> <br /> הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב&quot;ד הרב מענדי קליין.<br /> <br /> ===בית חב&quot;ד שחמון===<br /> <br /> התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב&quot;ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו&quot;ר המוסדות הרב הכט הוקם בשנת תש&quot;ע בית חב&quot;ד מפואר חב&quot;ד בחלק התחתון של השכונה. הבנין המרשים - הכולל בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר ספרייה ומקווה טהרה - הוקם על ידי הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש&quot;ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח&quot;כים ומאות מתושבי העיר. במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. <br /> <br /> הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב&quot;ד שחמון, הרב לוי הכט.<br /> <br /> ===בית כנסת חב&quot;ד משכן משה===<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב&quot;ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב&quot;ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע&quot;ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי. בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל הרב יהודה טייכטל.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב&quot;ד אילת]<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1045 בית חב&quot;ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב&quot;ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י&quot;ז אדר התשע&quot;ד (17.02.2014)<br /> * [https://col.org.il/news/123163 &quot;הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן&quot; • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אילת]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=585981 2023-03-27T20:27:37Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל צבי גליצנשטיין.jpg|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין]]<br /> הרב '''ישראל צבי גליצנשטיין''' היה שליח [[הרבי]] לאילת שזכה לפעול בה במשך קרוב לעשרים שנה. כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יצחק גליצנשטיין]]. לאחר שנות לימודו בישיבה נסע ללמוד בשנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשל&quot;ב]].<br /> <br /> בעודו בחור קודם החתונה החל לפעול בשליחות הרבי ב[[אילת]], וב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] [[תשל&quot;ו]] זכה להגיש לרבי במתנה את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ{{הערה|הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('[[מקדש מלך]]' כרך ב, עמ' 436): &quot;בשנת תשל&quot;ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו ל{{ה|רבי}}. &quot;זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, ב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] תשל&quot;ו. &quot;הרבי פתח את הקופסה והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. &quot;הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה&quot;.}}.<br /> <br /> לפני יציאתו לשליחות אמר לו הרב [[חודוקוב]] שיקבל תמיכה חודשית מהמזכירות דרך הרב לייבוב, ובאם יצליח התמיכה תימשך. כשכתב לרבי שלמרות זאת עדיין לא קיבל את התמיכה המדוברת מכיון שהרב לייבוב אמר לו שלא קיבל על כך כל הוראה, ענה הרבי: &quot;&quot;כנראה פעיל ומצליח, ולכן כדאי לעזור ולעודד וכו' (אלא שאולי זקוק לקבלות - ולכן על ידי לייבוב?)&quot;.<br /> <br /> בחודש סיון [[תשל&quot;ו]] נישא עם רעייתו מרת צפורה פייגא בת החסיד ר' [[שואל משה קליין]].<br /> <br /> במשך התקופה בה פעל בשליחות הרבי בעיר, זכה להתחבב על תושבי העיר ולפעול גדולות ונצורות, וכן פעל רבות עם חיילי צה&quot;ל המוצבים בסמיכות לאילת.<br /> <br /> ביוזמתו הגיעו לפעול בעיר שלוחים נוספים, ומינוי הרב [[יוסף הכט]] לרב העיר, והבאת השלוחים הרב [[דוד פלדמן]], והרב [[ברוך לבקיבקר]].<br /> <br /> לאחר מחלוקת עם שמעון אייזנבך, שקיבלה התייחסות מהרבי{{מקור}}, עזב בשנת [[תשנ&quot;ה]] את [[אילת]] יחד עם השליח [[ברוך לבקיבקר]], ועבר להתגורר בנחלת הר חב&quot;ד ושם עדיין שומר יומיים יו&quot;ט.<br /> <br /> הרב גליצנשטיין מחזיק בארכיון של הוראות ומכתבים רבים מהרבי, ורבים מהפנינים המתפרסמים במדור 'ניצוצי רבי' בעריכת הרב לאופר בשבועון 'התקשרות' מסתייעים ברשימותיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' שלום גליצנשטיין - שליח הרבי, שכונת בבלי, תל-אביב.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי, צ'רנוביץ אוקראינה. <br /> *בנו, ר' שמואל גליצנשטיין - שליח בהונגריה.<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן גליצנשטיין - שליח הרבי לקהילה הישראלית, לונדון, אנגליה. <br /> *בנו, ר' שמעון גליצנשטיין - אנטוורפן, בלגיה.<br /> *בנו, ר' יוסף גליצנשטיין - משלוחי הרבי, מזכרת בתיה.<br /> *בנו, ר' לוי גליצנשטיין - משלוחי הרבי אנקורג', אלסקה. <br /> *בנו, ר' מאיר שלמה גליצנשטיין, שליח הרבי, ניצה, נתניה.<br /> *בנו, ר' שואל משה גליצנשטיין, שליח הרבי, רויאל אוק, מישגן.<br /> *בנו, ר' נחמיה גליצנשטיין - ביתר עילית.<br /> *בנו, ר' חיים זאב גליצנשטיין - משלוחי הרבי בנעיי סור-סען צרפת.<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל קורנט, שליח הרבי, ברקן, אה&quot;ק.<br /> *חתנו, ר' לוי יצחק ארנאוו - משלוחי הרבי בפאריז. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69829 &quot;הפרסום שהרבי הוא מלך המשיח מקרב לחסידות&quot;]''' {{אינפו}}<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=99014 שחזור השיחה המרגשת של הרבי והילד]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}<br /> *'''[https://anash.org/the-ten-minute-miracle/ נס בן 10 דקות]''', בתוך גליון 'הסיפור שלי' של חברת [[jem]] {{אנש}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גליצנשטיין, ישראל צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=585978 2023-03-27T20:26:09Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל צבי גליצנשטיין.jpg|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין]]<br /> הרב '''ישראל צבי גליצנשטיין''' היה שליח [[הרבי]] לאילת שזכה לפעול בה במשך קרוב לעשרים שנה. כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יצחק גליצנשטיין]]. לאחר שנות לימודו בישיבה נסע ללמוד בשנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשל&quot;ב]].<br /> <br /> בעודו בחור קודם החתונה החל לפעול בשליחות הרבי ב[[אילת]], וב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] [[תשל&quot;ו]] זכה להגיש לרבי במתנה את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ{{הערה|הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('[[מקדש מלך]]' כרך ב, עמ' 436): &quot;בשנת תשל&quot;ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו ל{{ה|רבי}}. &quot;זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, ב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] תשל&quot;ו. &quot;הרבי פתח את הקופסה והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. &quot;הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה&quot;.}}.<br /> <br /> לפני יציאתו לשליחות אמר לו הרב [[חודוקוב]] שיקבל תמיכה חודשית מהמזכירות דרך הרב לייבוב, ובאם יצליח התמיכה תימשך. כשכתב לרבי שלמרות זאת עדיין לא קיבל את התמיכה המדוברת מכיון שהרב לייבוב אמר לו שלא קיבל על כך כל הוראה, ענה הרבי: &quot;&quot;כנראה פעיל ומצליח, ולכן כדאי לעזור ולעודד וכו' (אלא שאולי זקוק לקבלות - ולכן על ידי לייבוב?)&quot;.<br /> <br /> בחודש סיון [[תשל&quot;ו]] נישא עם רעייתו מרת צפורה פייגא בת החסיד ר' [[שואל משה קליין]].<br /> <br /> במשך התקופה בה פעל בשליחות הרבי בעיר, זכה להתחבב על תושבי העיר ולפעול גדולות ונצורות, וכן פעל רבות עם חיילי צה&quot;ל המוצבים בסמיכות לאילת.<br /> <br /> ביוזמתו הגיעו לפעול בעיר שלוחים נוספים, ומינוי הרב [[יוסף הכט]] לרב העיר, והבאת השלוחים הרב [[דוד פלדמן]], הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br /> <br /> לאחר מחלוקת עם שמעון אייזנבך, שקיבלה התייחסות מהרבי{{מקור}}, עזב בשנת [[תשנ&quot;ה]] את [[אילת]] יחד עם השליח [[ברוך לבקיבקר]], ועבר להתגורר בנחלת הר חב&quot;ד ושם עדיין שומר יומיים יו&quot;ט.<br /> <br /> הרב גליצנשטיין מחזיק בארכיון של הוראות ומכתבים רבים מהרבי, ורבים מהפנינים המתפרסמים במדור 'ניצוצי רבי' בעריכת הרב לאופר בשבועון 'התקשרות' מסתייעים ברשימותיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' שלום גליצנשטיין - שליח הרבי, שכונת בבלי, תל-אביב.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי, צ'רנוביץ אוקראינה. <br /> *בנו, ר' שמואל גליצנשטיין - שליח בהונגריה.<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן גליצנשטיין - שליח הרבי לקהילה הישראלית, לונדון, אנגליה. <br /> *בנו, ר' שמעון גליצנשטיין - אנטוורפן, בלגיה.<br /> *בנו, ר' יוסף גליצנשטיין - משלוחי הרבי, מזכרת בתיה.<br /> *בנו, ר' לוי גליצנשטיין - משלוחי הרבי אנקורג', אלסקה. <br /> *בנו, ר' מאיר שלמה גליצנשטיין, שליח הרבי, ניצה, נתניה.<br /> *בנו, ר' שואל משה גליצנשטיין, שליח הרבי, רויאל אוק, מישגן.<br /> *בנו, ר' נחמיה גליצנשטיין - ביתר עילית.<br /> *בנו, ר' חיים זאב גליצנשטיין - משלוחי הרבי בנעיי סור-סען צרפת.<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל קורנט, שליח הרבי, ברקן, אה&quot;ק.<br /> *חתנו, ר' לוי יצחק ארנאוו - משלוחי הרבי בפאריז. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69829 &quot;הפרסום שהרבי הוא מלך המשיח מקרב לחסידות&quot;]''' {{אינפו}}<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=99014 שחזור השיחה המרגשת של הרבי והילד]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}<br /> *'''[https://anash.org/the-ten-minute-miracle/ נס בן 10 דקות]''', בתוך גליון 'הסיפור שלי' של חברת [[jem]] {{אנש}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גליצנשטיין, ישראל צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=585976 2023-03-27T20:25:46Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל צבי גליצנשטיין.jpg|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין]]<br /> הרב '''ישראל צבי גליצנשטיין''' היה שליח [[הרבי]] לאילת שזכה לפעול בה במשך קרוב לעשרים שנה. כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יצחק גליצנשטיין]]. לאחר שנות לימודו בישיבה נסע ללמוד בשנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשל&quot;ב]].<br /> <br /> בעודו בחור קודם החתונה החל לפעול בשליחות הרבי ב[[אילת]], וב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] [[תשל&quot;ו]] זכה להגיש לרבי במתנה את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ{{הערה|הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('[[מקדש מלך]]' כרך ב, עמ' 436): &quot;בשנת תשל&quot;ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו ל{{ה|רבי}}. &quot;זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, ב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] תשל&quot;ו. &quot;הרבי פתח את הקופסה והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. &quot;הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה&quot;.}}.<br /> <br /> לפני יציאתו לשליחות אמר לו הרב [[חודוקוב]] שיקבל תמיכה חודשית מהמזכירות דרך הרב לייבוב, ובאם יצליח התמיכה תימשך. כשכתב לרבי שלמרות זאת עדיין לא קיבל את התמיכה המדוברת מכיון שהרב לייבוב אמר לו שלא קיבל על כך כל הוראה, ענה הרבי: &quot;&quot;כנראה פעיל ומצליח, ולכן כדאי לעזור ולעודד וכו' (אלא שאולי זקוק לקבלות - ולכן על ידי לייבוב?)&quot;.<br /> <br /> בחודש סיון [[תשל&quot;ו]] נישא עם רעייתו מרת צפורה פייגא בת החסיד ר' [[שואל משה קליין]].<br /> <br /> במשך התקופה בה פעל בשליחות הרבי בעיר, זכה להתחבב על תושבי העיר ולפעול גדולות ונצורות, וכן פעל רבות עם חיילי צה&quot;ל המוצבים בסמיכות לאילת.<br /> <br /> ביוזמתו הגיעו לפעול בעיר שלוחים נוספים, ומינוי הרב [[יוסף הכט]] לרב העיר, והבאת השלוחים הרב [[דוד פלדמן]], הרב [[ברוך לבקיבקר].<br /> <br /> לאחר מחלוקת עם שמעון אייזנבך, שקיבלה התייחסות מהרבי{{מקור}}, עזב בשנת [[תשנ&quot;ה]] את [[אילת]] יחד עם השליח [[ברוך לבקיבקר]], ועבר להתגורר בנחלת הר חב&quot;ד ושם עדיין שומר יומיים יו&quot;ט.<br /> <br /> הרב גליצנשטיין מחזיק בארכיון של הוראות ומכתבים רבים מהרבי, ורבים מהפנינים המתפרסמים במדור 'ניצוצי רבי' בעריכת הרב לאופר בשבועון 'התקשרות' מסתייעים ברשימותיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' שלום גליצנשטיין - שליח הרבי, שכונת בבלי, תל-אביב.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי, צ'רנוביץ אוקראינה. <br /> *בנו, ר' שמואל גליצנשטיין - שליח בהונגריה.<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן גליצנשטיין - שליח הרבי לקהילה הישראלית, לונדון, אנגליה. <br /> *בנו, ר' שמעון גליצנשטיין - אנטוורפן, בלגיה.<br /> *בנו, ר' יוסף גליצנשטיין - משלוחי הרבי, מזכרת בתיה.<br /> *בנו, ר' לוי גליצנשטיין - משלוחי הרבי אנקורג', אלסקה. <br /> *בנו, ר' מאיר שלמה גליצנשטיין, שליח הרבי, ניצה, נתניה.<br /> *בנו, ר' שואל משה גליצנשטיין, שליח הרבי, רויאל אוק, מישגן.<br /> *בנו, ר' נחמיה גליצנשטיין - ביתר עילית.<br /> *בנו, ר' חיים זאב גליצנשטיין - משלוחי הרבי בנעיי סור-סען צרפת.<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל קורנט, שליח הרבי, ברקן, אה&quot;ק.<br /> *חתנו, ר' לוי יצחק ארנאוו - משלוחי הרבי בפאריז. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69829 &quot;הפרסום שהרבי הוא מלך המשיח מקרב לחסידות&quot;]''' {{אינפו}}<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=99014 שחזור השיחה המרגשת של הרבי והילד]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}<br /> *'''[https://anash.org/the-ten-minute-miracle/ נס בן 10 דקות]''', בתוך גליון 'הסיפור שלי' של חברת [[jem]] {{אנש}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גליצנשטיין, ישראל צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=585972 2023-03-27T20:24:34Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל צבי גליצנשטיין.jpg|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין]]<br /> הרב '''ישראל צבי גליצנשטיין''' היה שליח [[הרבי]] לאילת שזכה לפעול בה במשך קרוב לעשרים שנה. כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יצחק גליצנשטיין]]. לאחר שנות לימודו בישיבה נסע ללמוד בשנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשל&quot;ב]].<br /> <br /> בעודו בחור קודם החתונה החל לפעול בשליחות הרבי ב[[אילת]], וב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] [[תשל&quot;ו]] זכה להגיש לרבי במתנה את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ{{הערה|הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('[[מקדש מלך]]' כרך ב, עמ' 436): &quot;בשנת תשל&quot;ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו ל{{ה|רבי}}. &quot;זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, ב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] תשל&quot;ו. &quot;הרבי פתח את הקופסה והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. &quot;הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה&quot;.}}.<br /> <br /> לפני יציאתו לשליחות אמר לו הרב [[חודוקוב]] שיקבל תמיכה חודשית מהמזכירות דרך הרב לייבוב, ובאם יצליח התמיכה תימשך. כשכתב לרבי שלמרות זאת עדיין לא קיבל את התמיכה המדוברת מכיון שהרב לייבוב אמר לו שלא קיבל על כך כל הוראה, ענה הרבי: &quot;&quot;כנראה פעיל ומצליח, ולכן כדאי לעזור ולעודד וכו' (אלא שאולי זקוק לקבלות - ולכן על ידי לייבוב?)&quot;.<br /> <br /> בחודש סיון [[תשל&quot;ו]] נישא עם רעייתו מרת צפורה פייגא בת החסיד ר' [[שואל משה קליין]].<br /> <br /> במשך התקופה בה פעל בשליחות הרבי בעיר, זכה להתחבב על תושבי העיר ולפעול גדולות ונצורות, וכן פעל רבות עם חיילי צה&quot;ל המוצבים בסמיכות לאילת.<br /> <br /> ביוזמתו הגיעו לפעול בעיר שלוחים נוספים, ומינוי הרב [[יוסף הכט]] לרב העיר, והבאת השלוחים הרב [[דוד פלדמן]], הרב [[ברוך לבקיבקר]] והרב [[שמעון אייזנבך]].<br /> <br /> לאחר מחלוקת עם שמעון אייזנבך, שקיבלה התייחסות מהרבי{{מקור}}, עזב בשנת [[תשנ&quot;ה]] את [[אילת]] יחד עם השליח [[ברוך לבקיבקר]], ועבר להתגורר בנחלת הר חב&quot;ד ושם עדיין שומר יומיים יו&quot;ט.<br /> <br /> הרב גליצנשטיין מחזיק בארכיון של הוראות ומכתבים רבים מהרבי, ורבים מהפנינים המתפרסמים במדור 'ניצוצי רבי' בעריכת הרב לאופר בשבועון 'התקשרות' מסתייעים ברשימותיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' שלום גליצנשטיין - שליח הרבי, שכונת בבלי, תל-אביב.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי, צ'רנוביץ אוקראינה. <br /> *בנו, ר' שמואל גליצנשטיין - שליח בהונגריה.<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן גליצנשטיין - שליח הרבי לקהילה הישראלית, לונדון, אנגליה. <br /> *בנו, ר' שמעון גליצנשטיין - אנטוורפן, בלגיה.<br /> *בנו, ר' יוסף גליצנשטיין - משלוחי הרבי, מזכרת בתיה.<br /> *בנו, ר' לוי גליצנשטיין - משלוחי הרבי אנקורג', אלסקה. <br /> *בנו, ר' מאיר שלמה גליצנשטיין, שליח הרבי, ניצה, נתניה.<br /> *בנו, ר' שואל משה גליצנשטיין, שליח הרבי, רויאל אוק, מישגן.<br /> *בנו, ר' נחמיה גליצנשטיין - ביתר עילית.<br /> *בנו, ר' חיים זאב גליצנשטיין - משלוחי הרבי בנעיי סור-סען צרפת.<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל קורנט, שליח הרבי, ברקן, אה&quot;ק.<br /> *חתנו, ר' לוי יצחק ארנאוו - משלוחי הרבי בפאריז. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69829 &quot;הפרסום שהרבי הוא מלך המשיח מקרב לחסידות&quot;]''' {{אינפו}}<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=99014 שחזור השיחה המרגשת של הרבי והילד]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}<br /> *'''[https://anash.org/the-ten-minute-miracle/ נס בן 10 דקות]''', בתוך גליון 'הסיפור שלי' של חברת [[jem]] {{אנש}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גליצנשטיין, ישראל צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=585971 2023-03-27T20:23:45Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל צבי גליצנשטיין.jpg|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין]]<br /> הרב '''ישראל צבי גליצנשטיין''' היה שליח [[הרבי]] לאילת שזכה לפעול בה במשך קרוב לעשרים שנה. כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יצחק גליצנשטיין]]. לאחר שנות לימודו בישיבה נסע ללמוד בשנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשל&quot;ב]].<br /> <br /> בעודו בחור קודם החתונה החל לפעול בשליחות הרבי ב[[אילת]], וב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] [[תשל&quot;ו]] זכה להגיש לרבי במתנה את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ{{הערה|הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('[[מקדש מלך]]' כרך ב, עמ' 436): &quot;בשנת תשל&quot;ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו ל{{ה|רבי}}. &quot;זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, ב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] תשל&quot;ו. &quot;הרבי פתח את הקופסה והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. &quot;הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה&quot;.}}.<br /> <br /> לפני יציאתו לשליחות אמר לו הרב [[חודוקוב]] שיקבל תמיכה חודשית מהמזכירות דרך הרב לייבוב, ובאם יצליח התמיכה תימשך. כשכתב לרבי שלמרות זאת עדיין לא קיבל את התמיכה המדוברת מכיון שהרב לייבוב אמר לו שלא קיבל על כך כל הוראה, ענה הרבי: &quot;&quot;כנראה פעיל ומצליח, ולכן כדאי לעזור ולעודד וכו' (אלא שאולי זקוק לקבלות - ולכן על ידי לייבוב?)&quot;.<br /> <br /> בחודש סיון [[תשל&quot;ו]] נישא עם רעייתו מרת צפורה פייגא בת החסיד ר' [[שואל משה קליין]].<br /> <br /> במשך התקופה בה פעל בשליחות הרבי בעיר, זכה להתחבב על תושבי העיר ולפעול גדולות ונצורות, וכן פעל רבות עם חיילי צה&quot;ל המוצבים בסמיכות לאילת.<br /> <br /> ביוזמתו הגיעו לפעול בעיר שלוחים נוספים, ומינוי הרב [[יוסף הכט]] לרב העיר, והבאת השלוחים הרב [[דוד פלדמן]], הרב [[ברוך לבקיבקר]] והרב [[שמעון אייזנבך]] שהתמנה לשליח באילת ומנהל מוסדות חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> לאחר מחלוקת עם שמעון אייזנבך, שקיבלה התייחסות מהרבי{{מקור}}, עזב בשנת [[תשנ&quot;ה]] את [[אילת]] יחד עם השליח [[ברוך לבקיבקר]], ועבר להתגורר בנחלת הר חב&quot;ד ושם עדיין שומר יומיים יו&quot;ט.<br /> <br /> הרב גליצנשטיין מחזיק בארכיון של הוראות ומכתבים רבים מהרבי, ורבים מהפנינים המתפרסמים במדור 'ניצוצי רבי' בעריכת הרב לאופר בשבועון 'התקשרות' מסתייעים ברשימותיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' שלום גליצנשטיין - שליח הרבי, שכונת בבלי, תל-אביב.<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי, צ'רנוביץ אוקראינה. <br /> *בנו, ר' שמואל גליצנשטיין - שליח בהונגריה.<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן גליצנשטיין - שליח הרבי לקהילה הישראלית, לונדון, אנגליה. <br /> *בנו, ר' שמעון גליצנשטיין - אנטוורפן, בלגיה.<br /> *בנו, ר' יוסף גליצנשטיין - משלוחי הרבי, מזכרת בתיה.<br /> *בנו, ר' לוי גליצנשטיין - משלוחי הרבי אנקורג', אלסקה. <br /> *בנו, ר' מאיר שלמה גליצנשטיין, שליח הרבי, ניצה, נתניה.<br /> *בנו, ר' שואל משה גליצנשטיין, שליח הרבי, רויאל אוק, מישגן.<br /> *בנו, ר' נחמיה גליצנשטיין - ביתר עילית.<br /> *בנו, ר' חיים זאב גליצנשטיין - משלוחי הרבי בנעיי סור-סען צרפת.<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל קורנט, שליח הרבי, ברקן, אה&quot;ק.<br /> *חתנו, ר' לוי יצחק ארנאוו - משלוחי הרבי בפאריז. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69829 &quot;הפרסום שהרבי הוא מלך המשיח מקרב לחסידות&quot;]''' {{אינפו}}<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=99014 שחזור השיחה המרגשת של הרבי והילד]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}<br /> *'''[https://anash.org/the-ten-minute-miracle/ נס בן 10 דקות]''', בתוך גליון 'הסיפור שלי' של חברת [[jem]] {{אנש}} (אנגלית)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גליצנשטיין, ישראל צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=585718 2023-03-27T06:18:19Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=הרב שמעון אייזנבך<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב שמעון אייזנבך.jpg|250px]]<br /> |תיאור=הרב אייזנבך עובר בחלוקת דולרם אצל הרבי בכינוס השלוחים תשנ&quot;ב|תאריך לידה=[[כ&quot;ה אלול]] [[תשכ&quot;ג]]<br /> |מקום לידה=[[ירושלים]]<br /> |מקום פעילות=[[אילת]]<br /> |תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]].<br /> }}<br /> הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ב[[אילת]], ורב שכונת השחמון בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]<br /> [[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]<br /> הרב אייזנבך נולד ב[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]] ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תשכ&quot;ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו&quot;ר הזקן}}.<br /> <br /> למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בשנת [[תש&quot;מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: &quot;תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים&quot; [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> .<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] יצא לשליחות בישיבת תות&quot;ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי . בשנת [[תשמ&quot;ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב שמואל וויינפלד בעל הפירוש &quot;שי למורא&quot;. לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ&quot;ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: &quot;ברכה והצלחה&quot;. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או &quot;שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב&quot;ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי&quot;. הרבי מתח קו תחת המילים &quot;שמא עדיף פעילות פחותה באילת&quot; וכתב: &quot;וכו', אזכיר על הציון&quot;{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.<br /> <br /> כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ&quot;ו שבט]] [[תשנ&quot;א]], אמר לו הרבי: &quot;הצלחה רבה אין אילת&quot;.<br /> <br /> במשך שנים רבות כתב בעיתון &quot;העיר אילת&quot; מדור שבועי תחת הכותרת &quot;אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג&quot;. ב[[אדר]] [[תנש&quot;א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות&quot;ח ת&quot;ח והזמ&quot;ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה&quot;צ}}{{הערה|&quot;[[בית חיינו]]&quot;, גיליון מס' 77}}. כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ&quot;ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: &quot;נת' ות&quot;ח המענה גם על הנ&quot;ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ&quot;ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה&quot;צ&quot;{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ&quot;ב]]|עמוד=2}}}}.<br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשנ&quot;ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב&quot;ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס&quot;ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב&quot;ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> כאשר הוקמה בשנת [[תשנ&quot;ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב&quot;ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש&quot;י]].<br /> <br /> הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך כיום, מר מאיר יצחק הלוי, אתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר.<br /> <br /> הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב&quot;ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב&quot;ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש&quot;פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע&quot;ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע&quot;פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ&quot;ב.<br /> *'''תרי&quot;ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי&quot;ג מצות של [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש&quot;נ.<br /> *'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב&quot;ם]] היומי, בהוצאת בית חב&quot;ד אילת, תשס&quot;ח.<br /> *'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב&quot;ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].<br /> <br /> ==משפחתו ==<br /> * בנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך - [[אילת]]<br /> * חתנו, הרב [[חיים זקלס]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br /> * חתנו, הרב אליעזר זוננפלד - [[ר&quot;מ]] בישיבת תות&quot;ל באלעד<br /> * חתנו, הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] - שליח הרבי בתל אביב<br /> * חתנו, הרב [[מנחם מענדל אשכנזי]] - שליח הרבי ביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית<br /> * חתנו, הרב אהרן פרידמן - אילת<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&amp;lang=he&amp;action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=73497 ספר התהילים &quot;של הרבי&quot; חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}}<br /> *[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב&quot;ם בבית ספר חב&quot;ד באילת] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=585716 2023-03-27T06:16:58Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=הרב שמעון אייזנבך<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב שמעון אייזנבך.jpg|250px]]<br /> |תיאור=הרב אייזנבך עובר בחלוקת דולרם אצל הרבי בכינוס השלוחים תשנ&quot;ב|תאריך לידה=[[כ&quot;ה אלול]] [[תשכ&quot;ג]]<br /> |מקום לידה=[[ירושלים]]<br /> |מקום פעילות=[[אילת]]<br /> |תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]].<br /> }}<br /> הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ב[[אילת]], ורב שכונת השחמון בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]<br /> [[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]<br /> הרב אייזנבך נולד ב[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]] ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תשכ&quot;ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו&quot;ר הזקן}}.<br /> <br /> למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בשנת [[תש&quot;מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: &quot;תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים&quot; [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> .<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] יצא לשליחות בישיבת תות&quot;ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי . בשנת [[תשמ&quot;ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב שמואל וויינפלד בעל הפירוש &quot;שי למורא&quot;. לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ&quot;ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: &quot;ברכה והצלחה&quot;. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או &quot;שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב&quot;ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי&quot;. הרבי מתח קו תחת המילים &quot;שמא עדיף פעילות פחותה באילת&quot; וכתב: &quot;וכו', אזכיר על הציון&quot;{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.<br /> <br /> כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ&quot;ו שבט]] [[תשנ&quot;א]], אמר לו הרבי: &quot;הצלחה רבה אין אילת&quot;.<br /> <br /> במשך שנים רבות כתב בעיתון &quot;העיר אילת&quot; מדור שבועי תחת הכותרת &quot;אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג&quot;. ב[[אדר]] [[תנש&quot;א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות&quot;ח ת&quot;ח והזמ&quot;ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה&quot;צ}}{{הערה|&quot;[[בית חיינו]]&quot;, גיליון מס' 77}}. כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ&quot;ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: &quot;נת' ות&quot;ח המענה גם על הנ&quot;ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ&quot;ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה&quot;צ&quot;{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ&quot;ב]]|עמוד=2}}}}.<br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשנ&quot;ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב&quot;ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס&quot;ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב&quot;ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> כאשר הוקמה בשנת [[תשנ&quot;ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב&quot;ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש&quot;י]].<br /> <br /> הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך כיום, מר מאיר יצחק הלוי, אתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר.<br /> <br /> הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב&quot;ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב&quot;ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש&quot;פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע&quot;ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע&quot;פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ&quot;ב.<br /> *'''תרי&quot;ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי&quot;ג מצות של [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש&quot;נ.<br /> *'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב&quot;ם]] היומי, בהוצאת בית חב&quot;ד אילת, תשס&quot;ח.<br /> *'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב&quot;ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].<br /> <br /> ==משפחתו ==<br /> * בנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח הרבי ב[[אילת]]<br /> * חתנו, הרב [[חיים זקלס]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br /> * חתנו, הרב אליעזר זוננפלד - [[ר&quot;מ]] בישיבת תות&quot;ל באלעד<br /> * חתנו, הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] - שליח הרבי בתל אביב<br /> * חתנו, הרב [[מנחם מענדל אשכנזי]] - שליח הרבי ביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית<br /> * חתנו, הרב אהרן פרידמן - שליח הרבי באילת<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&amp;lang=he&amp;action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=73497 ספר התהילים &quot;של הרבי&quot; חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}}<br /> *[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב&quot;ם בבית ספר חב&quot;ד באילת] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=585715 2023-03-27T06:16:10Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=הרב שמעון אייזנבך<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב שמעון אייזנבך.jpg|250px]]<br /> |תיאור=הרב אייזנבך עובר בחלוקת דולרם אצל הרבי בכינוס השלוחים תשנ&quot;ב|תאריך לידה=[[כ&quot;ה אלול]] [[תשכ&quot;ג]]<br /> |מקום לידה=[[ירושלים]]<br /> |מקום פעילות=[[אילת]]<br /> |תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]].<br /> }}<br /> הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ל[[אילת]], ורב שכונת השחמון בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]<br /> [[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]<br /> הרב אייזנבך נולד ב[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]] ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תשכ&quot;ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו&quot;ר הזקן}}.<br /> <br /> למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בשנת [[תש&quot;מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: &quot;תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים&quot; [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> .<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] יצא לשליחות בישיבת תות&quot;ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי . בשנת [[תשמ&quot;ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב שמואל וויינפלד בעל הפירוש &quot;שי למורא&quot;. לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ&quot;ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: &quot;ברכה והצלחה&quot;. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או &quot;שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב&quot;ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי&quot;. הרבי מתח קו תחת המילים &quot;שמא עדיף פעילות פחותה באילת&quot; וכתב: &quot;וכו', אזכיר על הציון&quot;{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.<br /> <br /> כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ&quot;ו שבט]] [[תשנ&quot;א]], אמר לו הרבי: &quot;הצלחה רבה אין אילת&quot;.<br /> <br /> במשך שנים רבות כתב בעיתון &quot;העיר אילת&quot; מדור שבועי תחת הכותרת &quot;אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג&quot;. ב[[אדר]] [[תנש&quot;א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות&quot;ח ת&quot;ח והזמ&quot;ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה&quot;צ}}{{הערה|&quot;[[בית חיינו]]&quot;, גיליון מס' 77}}. כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ&quot;ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: &quot;נת' ות&quot;ח המענה גם על הנ&quot;ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ&quot;ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה&quot;צ&quot;{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ&quot;ב]]|עמוד=2}}}}.<br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשנ&quot;ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב&quot;ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס&quot;ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב&quot;ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> כאשר הוקמה בשנת [[תשנ&quot;ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב&quot;ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש&quot;י]].<br /> <br /> הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך כיום, מר מאיר יצחק הלוי, אתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר.<br /> <br /> הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב&quot;ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב&quot;ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש&quot;פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע&quot;ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע&quot;פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ&quot;ב.<br /> *'''תרי&quot;ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי&quot;ג מצות של [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש&quot;נ.<br /> *'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב&quot;ם]] היומי, בהוצאת בית חב&quot;ד אילת, תשס&quot;ח.<br /> *'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב&quot;ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].<br /> <br /> ==משפחתו ==<br /> * בנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח הרבי ב[[אילת]]<br /> * חתנו, הרב [[חיים זקלס]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br /> * חתנו, הרב אליעזר זוננפלד - [[ר&quot;מ]] בישיבת תות&quot;ל באלעד<br /> * חתנו, הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] - שליח הרבי בתל אביב<br /> * חתנו, הרב [[מנחם מענדל אשכנזי]] - שליח הרבי ביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית<br /> * חתנו, הרב אהרן פרידמן - שליח הרבי באילת<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&amp;lang=he&amp;action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=73497 ספר התהילים &quot;של הרבי&quot; חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}}<br /> *[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב&quot;ם בבית ספר חב&quot;ד באילת] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=585714 2023-03-27T06:08:33Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=הרב שמעון אייזנבך<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב שמעון אייזנבך.jpg|250px]]<br /> |תיאור=הרב אייזנבך עובר בחלוקת דולרם אצל הרבי בכינוס השלוחים תשנ&quot;ב|תאריך לידה=[[כ&quot;ה אלול]] [[תשכ&quot;ג]]<br /> |מקום לידה=[[ירושלים]]<br /> |מקום פעילות=[[אילת]]<br /> |תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]].<br /> }}<br /> הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ל[[אילת]], ורב שכונת השחמון בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]<br /> [[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]<br /> הרב אייזנבך נולד ב[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]] ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תשכ&quot;ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו&quot;ר הזקן}}.<br /> <br /> למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בשנת [[תש&quot;מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: &quot;תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים&quot; [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> .<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] יצא לשליחות בישיבת תות&quot;ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי . בשנת [[תשמ&quot;ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב&quot;ד אילת ואחראית נשי ובנות חב&quot;ד בעיר), בעל הפירוש &quot;שי למורא&quot;. לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ&quot;ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: &quot;ברכה והצלחה&quot;. עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חב&quot;ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או &quot;שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב&quot;ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי&quot;. הרבי מתח קו תחת המילים &quot;שמא עדיף פעילות פחותה באילת&quot; וכתב: &quot;וכו', אזכיר על הציון&quot;{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.<br /> <br /> כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ&quot;ו שבט]] [[תשנ&quot;א]], אמר לו הרבי: &quot;הצלחה רבה אין אילת&quot;.<br /> <br /> במשך שנים רבות כתב בעיתון &quot;העיר אילת&quot; מדור שבועי תחת הכותרת &quot;אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג&quot;. ב[[אדר]] [[תנש&quot;א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות&quot;ח ת&quot;ח והזמ&quot;ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה&quot;צ}}{{הערה|&quot;[[בית חיינו]]&quot;, גיליון מס' 77}}. כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ&quot;ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: &quot;נת' ות&quot;ח המענה גם על הנ&quot;ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ&quot;ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה&quot;צ&quot;{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ&quot;ב]]|עמוד=2}}}}.<br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשנ&quot;ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב&quot;ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס&quot;ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב&quot;ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> כאשר הוקמה בשנת [[תשנ&quot;ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב&quot;ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש&quot;י]].<br /> <br /> הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך כיום, מר מאיר יצחק הלוי, אתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב&quot;ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב&quot;ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש&quot;פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע&quot;ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע&quot;פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ&quot;ב.<br /> *'''תרי&quot;ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי&quot;ג מצות של [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש&quot;נ.<br /> *'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב&quot;ם]] היומי, בהוצאת בית חב&quot;ד אילת, תשס&quot;ח.<br /> *'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב&quot;ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].<br /> <br /> ==משפחתו ==<br /> * בנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח הרבי ב[[אילת]]<br /> * חתנו, הרב [[חיים זקלס]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br /> * חתנו, הרב אליעזר זוננפלד - [[ר&quot;מ]] בישיבת תות&quot;ל באלעד<br /> * חתנו, הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] - שליח הרבי בתל אביב<br /> * חתנו, הרב [[מנחם מענדל אשכנזי]] - שליח הרבי ביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית<br /> * חתנו, הרב אהרן פרידמן - שליח הרבי באילת<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&amp;lang=he&amp;action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=73497 ספר התהילים &quot;של הרבי&quot; חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}}<br /> *[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב&quot;ם בבית ספר חב&quot;ד באילת] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

69.113.149.208 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=585713 2023-03-27T06:07:56Z

<p>69.113.149.208: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=הרב שמעון אייזנבך<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב שמעון אייזנבך.jpg|250px]]<br /> |תיאור=הרב אייזנבך עובר בחלוקת דולרם אצל הרבי בכינוס השלוחים תשנ&quot;ב|תאריך לידה=[[כ&quot;ה אלול]] [[תשכ&quot;ג]]<br /> |מקום לידה=[[ירושלים]]<br /> |מקום פעילות=[[אילת]]<br /> |תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]].<br /> }}<br /> הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ל[[אילת]], מנהל מוסדות חב&quot;ד ורב שכונת השחמון בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]<br /> [[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]<br /> הרב אייזנבך נולד ב[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]] ב[[כ&quot;ה אלול]] [[תשכ&quot;ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו&quot;ר הזקן}}.<br /> <br /> למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בשנת [[תש&quot;מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: &quot;תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים&quot; [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> .<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] יצא לשליחות בישיבת תות&quot;ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי . בשנת [[תשמ&quot;ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב&quot;ד אילת ואחראית נשי ובנות חב&quot;ד בעיר), בעל הפירוש &quot;שי למורא&quot;. לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ&quot;ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: &quot;ברכה והצלחה&quot;. עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חב&quot;ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או &quot;שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב&quot;ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי&quot;. הרבי מתח קו תחת המילים &quot;שמא עדיף פעילות פחותה באילת&quot; וכתב: &quot;וכו', אזכיר על הציון&quot;{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.<br /> <br /> כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ&quot;ו שבט]] [[תשנ&quot;א]], אמר לו הרבי: &quot;הצלחה רבה אין אילת&quot;.<br /> <br /> במשך שנים רבות כתב בעיתון &quot;העיר אילת&quot; מדור שבועי תחת הכותרת &quot;אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג&quot;. ב[[אדר]] [[תנש&quot;א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות&quot;ח ת&quot;ח והזמ&quot;ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה&quot;צ}}{{הערה|&quot;[[בית חיינו]]&quot;, גיליון מס' 77}}. כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ&quot;ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: &quot;נת' ות&quot;ח המענה גם על הנ&quot;ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ&quot;ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה&quot;צ&quot;{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ&quot;ב]]|עמוד=2}}}}.<br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשנ&quot;ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב&quot;ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס&quot;ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב&quot;ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> כאשר הוקמה בשנת [[תשנ&quot;ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב&quot;ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש&quot;י]].<br /> <br /> הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך כיום, מר מאיר יצחק הלוי, אתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב&quot;ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב&quot;ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש&quot;פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע&quot;ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע&quot;פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ&quot;ב.<br /> *'''תרי&quot;ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי&quot;ג מצות של [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש&quot;נ.<br /> *'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב&quot;ם]] היומי, בהוצאת בית חב&quot;ד אילת, תשס&quot;ח.<br /> *'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב&quot;ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].<br /> <br /> ==משפחתו ==<br /> * בנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח הרבי ב[[אילת]]<br /> * חתנו, הרב [[חיים זקלס]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br /> * חתנו, הרב אליעזר זוננפלד - [[ר&quot;מ]] בישיבת תות&quot;ל באלעד<br /> * חתנו, הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] - שליח הרבי בתל אביב<br /> * חתנו, הרב [[מנחם מענדל אשכנזי]] - שליח הרבי ביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית<br /> * חתנו, הרב אהרן פרידמן - שליח הרבי באילת<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&amp;lang=he&amp;action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=73497 ספר התהילים &quot;של הרבי&quot; חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}}<br /> *[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב&quot;ם בבית ספר חב&quot;ד באילת] {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

69.113.149.208