https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=69.112.168.227 2026-04-17T18:56:29Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=26082 2009-05-26T20:05:58Z

<p>69.112.168.227: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית|אחר=אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|ראו=[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]}}<br /> אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית נוסדה בשנת [[תרפ&quot;ד]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ומאז הייתה התומכת העיקרית בכל פעולות חב&quot;ד ב[[ברית המועצות]], [[לטביה]] ו[[פולין]], כולל גם הפעלתה והרחבתה של &quot;ספריית ליובאוויטש&quot;. <br /> <br /> == חברי האגודה במשך השנים ==<br /> <br /> חברי האגודה במשך השנים היו הרבנים [[חיים שניאור זלמן קרמר]], [[ניסן טלושקין]], [[ישראל דזייקאבסאהן]], [[שלמה סאדאווסקי]], [[שמריהו גוראריה]], [[יוחנן גורדון]], [[נחום חדש]], [[שלמה זלמן הכט]], [[אברהם פריז]], [[משה לייב רוטשטיין]], [[לייב עבר]], [[אליהו סימפסון]], [[מנחם מענדל לוקשין]], [[שמואל זלמנוב]], [[אליהו נחום שקלאר]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], [[אפרים וולף]], [[בנימין אליהו גורודצקי]], [[דובער חסקינד]], [[אברהם ברוך קרמר]], [[זאב קזיניץ]], [[מנחם מענדל קונין]], [[זלמן שמעון דבורקין]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל דוד ריישטיק]], [[יעקב יהודה הכט]], [[פנחס משה כ&quot;ץ]], [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[ניסן מינדל]], [[שלום מרוזוב]], [[יהושע קארף]], [[בערל יוניק]], ו[[שניאור זלמן גוראריה]] ע&quot;ה ויבלחט&quot;א הרבנים [[שלום דובער מוצקין]], [[דוד רסקין]], [[משה הרסון]], [[יוסף וינברג]], [[בנימין לויטין]], [[יהודה צבי פוגלמן]], [[שלמה קונין]], [[נחמן סודאק]], [[שמעון גולדמאן]], [[חיים יהודה קרינסקי]], [[הרשל פוקס]] ו[[שלום מענדל סימפסון]], ר' [[אברהם יצחק שם טוב]] היה אחד מראשי הועד הפועל שבוטל על ידי [[הרבי]] בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==אגו&quot;ח ו[[משפט הספרים]]==<br /> <br /> בשנת [[תרח&quot;צ]] עלה הרעיון לרשום את כל רכושה של תנועת חב&quot;ד בפולין על-שם &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב&quot;, היות ובאותה שעה כבר לא היה מצבם של היהודים ורכושם בטוח. לאחר מגעים נמרצים שהתנהלו בנידון, רכשה &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב&quot; את כל רכושה של תנועת חב&quot;ד בפולין. <br /> <br /> מהלך זה סייע ברבות השנים לנצחון ב[[משפט הספרים]], אבל עוד שנים רבות קודם לכן, היווה מהלך זה פתח ההצלה שבזכותו ניצל חלק גדול מהספרייה: <br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], בעוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע מיטלטל בדרכים, מנסה להבקיע את המצור הנאצי ולהגיע לארצות הברית - לא נח ולא שקט לרגע מדאגתו לגורל הספרייה וכתבי היד. אז התברר כי הדרך היחידה להצלת הספרייה, היא, לערב את המימשל האמריקאי בעניין, שיודיע לקונסול בורשה שיקח את הספרייה תחת חסותו, שהרי, כאמור, ספרייה זו היא רכושה של תנועת חב&quot;ד בארצות הברית. <br /> <br /> כתוצאה מהמגעים שהתנהלו בנידון, הועברו שלוש תיבות, ובהן רוב כתבי היד של הספרייה לבניין השגרירות האמריקאית בורשה, והונחו שם למשמרת. בחודש חשון תשל&quot;ח הוחזרו חלק גדול מכתבי היד לספריית הרבי בניו-יורק. בשנת תשנ&quot;ז אותר החלק השני של כתבי היד על-ידי הרב שלום יעקב חזן והרב יוחנן ברמן, בארכיון הצבא הרוסי, ומאז מתנהל מאבק משפטי להחזרת הכתבים לספריית ליובאוויטש. <br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

69.112.168.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%9F_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=26081 2009-05-26T20:01:18Z

<p>69.112.168.227: </p> <hr /> <div>'''קרן לפיתוח מחנה ישראל''' הוקם בשנת [[תשמ&quot;ו]] על ידי [[הרב חיים יהודה קרינסקי]]. הקרן הינה תחת [[מחנה ישראל]] ונועדה לפיתוח מוסדות [[חב&quot;ד]] שב[[ארצות הברית]].<br /> <br /> בראשות הקרן עמדו מר [[דוד צ'ייס]] וגבירים אחרים.<br /> <br /> פעמיים בשנה - ב[[ניסן]] וב[[תשרי]] היה [[הרבי]] עורך [[יחידות כללית]] מיוחדת לחברי הקרן. היחידות כללה אמירת [[שיחה]] ולאחר מכן כל אחד נפגש לשיחה אישית עם [[הרבי]] - ב[[זאל הקטן]] שב[[770]].<br /> <br /> על ארגון היחידוית הופקד ועד של שלוחים בכירים והרב [[חיים גרינברג]].<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

69.112.168.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A7%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=26080 2009-05-26T19:50:00Z

<p>69.112.168.227: </p> <hr /> <div>ר' '''זאב קזיניץ''' היה מזקני [[אנ&quot;ש]] ב[[ארצות הברית]], בצעירותו עוד זכה ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ולהיות ממקימי [[אגודת התמימים בארצות הברית]].<br /> <br /> [[הרבי שליט&quot;א]] מינה אותו בשנת [[תש&quot;נ]] לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ח]].<br /> חותנו של [[הרב חיים יהודה קרינסקי]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|קזיניץ זאב]] <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קזיניץ זאב]]</div>

69.112.168.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=26079 2009-05-26T19:49:01Z

<p>69.112.168.227: </p> <hr /> <div>הרב '''חיים יהודה קרינסקי''' הוא מזכירו של [[הרבי שליט&quot;א]] [[מלך המשיח]] וזכה להתמנות על ידי הרבי כמזכיר[[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]]ו[[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> למזכיר אגודת חסידי חב&quot;ד מונה בשנת [[תשל&quot;ב]] לבקשת הרב [[חודקוב|חמ&quot;א חודקוב, יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> זכה לשמש במסירות את [[הרבנית חיה מושקא ע&quot;ה]].<br /> <br /> הרב קרינסקי החל לכהן כמזכיר של הרבי בשנת [[תשי&quot;ח]]. בנוסף שימש דובר חב&quot;ד וכנהג של הרבי שליט&quot;א ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ואף נכח במקום בעת האירוע ב[[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> זכה והרבי אמר עליו ([[להרב דוד שוחט]]) &quot;איהם האלט איך פאר זיך&quot; (אותו הנני מחזיק לעצמי).<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קרינסקי חיים]] <br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קרינסקי חיים]]</div>

69.112.168.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=26078 2009-05-26T19:48:49Z

<p>69.112.168.227: </p> <hr /> <div>הרב '''חיים יהודה קרינסקי''' הוא מזכירו של [[הרבי שליט&quot;א]] [[מלך המשיח]] וזכה להתמנות על ידי הרבי כמזכיר[[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]]ו[[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> למזכיר אגודת חסידי חב&quot;ד מונה בשנת [[תשל&quot;ב]] לבקשת הרב [[חודקוב|חמ&quot;א חודקוב, יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> זכה לשמש במסירות את [[הרבנית חיה מושקא ע&quot;ה]].<br /> <br /> הרב קרינסקי החל לכהן כמזכיר של הרבי בשנת [[תשי&quot;ח]]. בנוסף שימש דובר חב&quot;ד וכנהג של הרבי שליט&quot;א ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ואף נכח במקום בעת האירוע ב[[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> זכה והרבי אמר עליו ([[להרב דוד שוחט]]) &quot;איהם האלט איך פאר מיר&quot; (אותו הנני מחזיק לעצמי).<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קרינסקי חיים]] <br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קרינסקי חיים]]</div>

69.112.168.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=26077 2009-05-26T19:47:20Z

<p>69.112.168.227: </p> <hr /> <div>הרב '''חיים יהודה קרינסקי''' הוא מזכירו של [[הרבי שליט&quot;א]] [[מלך המשיח]] וזכה להתמנות על ידי הרבי כמזכיר[[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]]ו[[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> למזכיר אגודת חסידי חב&quot;ד מונה בשנת [[תשל&quot;ב]] לבקשת הרב [[חודקוב|חמ&quot;א חודקוב, יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> זכה לשמש במסירות את [[הרבנית חיה מושקא ע&quot;ה]].<br /> <br /> הרב קרינסקי החל לכהן כמזכיר של הרבי בשנת [[תשי&quot;ח]]. בנוסף שימש דובר חב&quot;ד וכנהג של הרבי שליט&quot;א ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ואף נכח במקום בעת האירוע ב[[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> זכה והרבי אמר עליו (להרב דוד שוחט) &quot;איהם האלט איך פאר מיר&quot; (אותו הנני מחזיק לעצמי).<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קרינסקי חיים]] <br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קרינסקי חיים]]</div>

69.112.168.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93&diff=26076 2009-05-26T19:39:30Z

<p>69.112.168.227: </p> <hr /> <div>[[תמונה:פריד.jpg|left|thumb|250px|ר' אברהם פריד בהופעה]]'''אברהם פריד''', (שמו המלא '''אברהם שבתי הכהן פרידמן''') נולד בי&quot;ב [[אדר ב']] בשנת [[תשי&quot;ט]]) לאביו הרב [[יעקב משה פרידמן]]. פריד הוא אחד הבולטים בתחום הזמר החסידי. שיריו, רובם ככולם לקוחים או שואבים את השראתם מטקסטים יהודיים מוכרים. השירים מבוצעים על פי רוב ב[[עברית]] בהגייה אשכנזית. פריד הוא חסיד [[חב&quot;ד]] הגר בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==תחילת דרכו==<br /> את דרכו המוזיקלית החל פריד עוד כילד, כששימש סולן בלהקת ילדים חב&quot;דית שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה שנשתמרו על סלילי הקלטה ישנים שילב פריד בכמה משיריו במשך השנים כשהוא מלווה את עצמו בקולו העכשווי.<br /> <br /> באחת מהופעותיו החובבניות במחנה קיץ לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט שבנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עימו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון &quot;No Jew Will Be Left Behind&quot; (&quot;אף יהודי לא יישאר מאחור&quot;), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב הפופ החרדי היחידי עד אז מרדכי בן דוד (שסייע - לבקשתו של המפיק - בהפקת האלבום כ&quot;עוזר מפיק&quot;). <br /> <br /> אברהם פרידמן שגדל והתחנך ב[[תומכי תמימים]] התבייש בתחילה במקצועו החדש ועל כן חתם על תקליטו &quot;אברהם פריד&quot;, שם שדבק בו, והפך לשמו השני.<br /> <br /> שני תקליטיו הראשונים, על אף שיש בהם לא מעט שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור המוזיקה היהודית (&quot;א-ל ההודאות&quot; &quot;וזכנו לקבל שבתות&quot; &quot;וקרב פזורנו&quot; ועוד) נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי הוא מתבייש כיום להאזין להם. התקליט השלישי נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם.<br /> <br /> כ[[חסיד]] [[חב&quot;ד]] לא עשה פריד צעד בלא קבלת אישור מ[[הרבי מליובאוויטש]]. בתחילה לא קיבל הזמר הצעיר את הסכמת הרבי להופיע בהופעה חיה מול קהל ואכן נמנע מכך. רק בשנת [[תשמ&quot;ה]] - 1985 כאשר ערכו מוסדות החינוך של חב&quot;ד ב[[צפת]] 'דינר' חגיגי וביקשו מיוזמתם את אישורו של הרבי להופעה בלעדית של אברהם פריד קיבלו את ברכת הדרך מהרבי ומאז החל פריד להופיע בצורה סדירה. כשעבר פריד, טרם הופעתו הראשונה, לקבל עצה וברכה מהרבי יעץ לו הרבי לשים בעיצומה של ההופעה, אל מול הקהל, כסף בקופת צדקה, ומאז ועד היום נוהג כך אברהם פריד בכל הופעותיו ברחבי העולם.<br /> <br /> ==דיסקוגרפיה==<br /> ===אלבומים===<br /> <br /> * &quot;אף יהודי לא יישאר מאחור&quot; 1981<br /> * &quot;זה הזמן&quot; 1982<br /> * &quot;תנו שבח&quot; 1983<br /> * &quot;קץ לגלות&quot; 1985<br /> * &quot;מלוה מלכה&quot; 1986<br /> * &quot;מעגל השנה 2&quot; 1987<br /> * &quot;אנחנו מוכנים&quot; 1988<br /> * &quot;מעגל השנה 3&quot; 1989<br /> * &quot;אדרבה&quot; 1990<br /> * &quot;הימים טובים&quot; 1990<br /> * &quot;המיטב&quot; 1991<br /> * &quot;אוצרות יהודיים ([[יידיש]]) א'&quot; 1992<br /> * &quot;אוצרות יהודיים (עברית) א'&quot; 1992<br /> * &quot;שטר התנאים&quot; [[1994<br /> * &quot;אוצרות יהודיים (יידיש) ב'&quot; 1994<br /> * &quot;אוצרות יהודיים (עברית) ב'&quot; 1994<br /> * &quot;ברכה והצלחה&quot; 1995<br /> * &quot;אם אשכחך ירושלים&quot; 1996<br /> * &quot;האפ קאזאק (ניגוני חב&quot;ד)&quot; 1996<br /> * &quot;חזק&quot; 1997]]<br /> * &quot;ניגוני הבעש&quot;ט (ניגוני חב&quot;ד)&quot; 1998<br /> * &quot;יחיד ורבים&quot; 2001<br /> * &quot;פריד הופעה חיה&quot; 2001<br /> * &quot;עלה קטן (סינגל)&quot; 2002<br /> * &quot;אבינו מלכנו (ניגוני חב&quot;ד)&quot; 2002<br /> * &quot;אני חושב עליכם (סינגל)&quot; 2005<br /> * &quot;בין כך ובין כך&quot; 2006<br /> * &quot;הלהיטים הגדולים&quot; 2006<br /> *&quot;זמירות מבית אבא&quot; 2009<br /> <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=56 שר את השיר &quot;ברוך הבא מלך המשיח&quot;]<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=401 שר את השיר &quot;כל נדרי&quot; באירוע הטלטון החב&quot;די ב[[תשס&quot;ז]]]<br /> <br /> {{הכל ויקיפדיה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|פריד אברהם]]</div>

69.112.168.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=26075 2009-05-26T19:38:36Z

<p>69.112.168.227: </p> <hr /> <div>הרב '''יעקב משה''' הכהן '''פרידמן''' נולד בשנת [[תרפ&quot;ד]] לאביו הרב מאיר ישראל איסר, שהיה חסיד בלוזוב, בעיירה [[קרניץ]].<br /> <br /> בשנות [[השואה]] נמלטו לסיביר ועבדו בעבודת מחנה.. אחר המלחמה נסעו ל[[טשקנט]], שם הפך להיות [[חסיד]] [[חב&quot;ד]]. שם גם נשא את רעייתו הרבנית מרים צימל.<br /> <br /> לאחר המלחמה הגיע לפראג שם עסק בהצלת נפשות בהכנת תעודי זהות לאלפי פלטים. בשנת תש&quot;ט נאסר על ידי הקומוניסטים ועונה על ידם. אחר שחרורו היגר ל[[ארצות הברית]], שם ניהל גמ&quot;ח אדיר, עבד כחבר הנהלת [[תומכי תמימים המרכזית]]. הי' ידוע כ&quot;איש החסד&quot;.<br /> <br /> בי' [[ניסן]] [[תשס&quot;ד]] נפטר.<br /> <br /> == בניו == <br /> *הרב [[מאניס פרידמן]], [[שליח]] [[הרבי]] [[מלך המשיח]] במינוסטה.<br /> *הרב [[אברהם פריד]]מן, בעל מנגן מפורסם.<br /> *הרב [[בן ציון פרידמן]], [[שליח]] בקזנס.<br /> *הרב [[מרדכי שלמה פרידמן]], חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]].<br /> *הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], ממנהלי [[קה&quot;ת]].<br /> *הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], [[שליח]] לעיר הקודש [[צפת]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|פרידמן יעקב משה]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|פרידמן יעקב משה]]</div>

69.112.168.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=26074 2009-05-26T19:31:53Z

<p>69.112.168.227: </p> <hr /> <div>[[תמונה:770.jpg|left|thumb|250px|הספרים חוזרים]]<br /> '''משפט הספרים''' הינו השם הכוללני לפרשיה שהתרחשה בחסידות חב&quot;ד משנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר ספרים יקרי ערך נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי התייחס לעניין ברצינות רבה, וראה במשפט קיטרוג על חסידות חב&quot;ד בדורנו.<br /> <br /> עיקר הפרשיה - &quot;[[דידן נצח]]&quot; - הסתיימה בשנת [[תשמ&quot;ז]] ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה התסיימה רק בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==השתלשלות הפרשיה==<br /> <br /> משפט הספרים החל למעשה בגניבת הספרים מ[[ספרית ליובאוויטש]]. בחורף [[תשמ&quot;ה]], כאשר ספרים יקרי ערך לחסידות וליהדות כולה, הכוללים הן פרשנות נדירה על ספרי קבלה והן פירושים מופלאים על ספרי תנ&quot;ך, נעלמו מן המדפים. <br /> <br /> כל הנסיונות לגלות את האחראי להיעלמות הספרים לא נשאו פרי, עד אשר מצלמה נסתרת הותקנה במקום. שבועות מספר, סרט המצלמה נשאר ריק, עד אשר תועדה עליו כניסתו של בארי גוראריה - ממשפחת [[פורטל:בית רבי|בית הרב]] ובנו של ר' [[שמריהו גוראריה]] - למרתף הספריה בשעות המאוחרות של הלילה, ועזיבתו של הנ&quot;ל זמן קצר לאחר מכן תוך כדי שהוא נושא עמו שקיות מלאות ספרים. <br /> <br /> כשהנ&quot;ל נתבקש להחזיר את הספרם הוא סירב, באומרו שאמו נתנה לו רשות לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. הוא התעקש שהספרים שייכים לו, והוא מתכונן למכור אותם תמורת סכום הגון. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, אך כששאלו אצל הרבנית, הטענה הוכחשה מכל וכל ונמצאה שקר גמור הבדוי מלבו של ב.ג.. כתגובה לגניבה הוחלפו המנעולים של הספריה ומערכת אזעקה הופעלה. <br /> <br /> בינתיים נתברר שהנ&quot;ל החל במכירת ארבע מאות הספרים שהספיק לגנוב מהספריה. סוחרי ספרים באירופה ישראל וארה&quot;ב, גילו התעניינות רבה בקנית הספרים הללו. הגדה של פסח משנת [[תקי&quot;ז]] נמכרה בסך של 96.000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מוכר את ההגדה לסוחר עתיקות שמוכן לשלם 150,00$. מאוחר יותר נודע לחסידי חב&quot;ד שהנ&quot;ל פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסיה במנהטן, אך ב&quot;ה הצוות חשד במכירת סחורה גנובה, ונענה בשלילה לבקשת הנ&quot;ל לסייע לסחור בספרים. <br /> <br /> לאחר שהנ&quot;ל סירב שוב ושוב להחזיר את הספרים, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשות אגו&quot;ח באופן ידידותי - הועבר העניין להכרעת בית המשפט, שעיקל מיד את כל הספרים הגנובים, עד ל&quot;[[דידן נצח]]&quot; הסופי.<br /> <br /> == המשפט ==<br /> <br /> משפט הספרים החל ב[[י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו תשמ&quot;ו]]. העומד בראש המאבק: מזכיר הרבי [[הרב חיים יהודה קרינסקי]]. עוזרו: [[הרב אברהם יצחק שם טוב]].<br /> <br /> === עורכי הדין ===<br /> <br /> צוות המשפטנים שניהל את המאבק להשבת הספרים, הורכב מעורכי דין מפורסמים מניו-יורק, וושינגנטון ופילדלפיה, ובראשם עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו&quot;ד)|נתן לוין]] (המכונה נאט לואין). לוין היה היועץ המשפטי של נשיא ארצות הברית ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של ארצות הברית (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית. <br /> <br /> שותפו של לוין, עורך הדין יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו&quot;ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[וורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]]. <br /> <br /> למרות שמאז שנבחר להיות עורך הדין הראשי במשפט הספרים, הוזמן פעמים רבות להשתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]] של הרבי, והפך לתומך גדול בפעולותיו של הרבי - את המשפט ניהל לוין לא כחסיד, אלא כמשפטן. הרבי אמר באותה תקופה לאנשים שהיו קשורים במשפט: &quot;תנו לעורך דין להיות עורך דין, אל תעשו ממנו [[חסיד]]&quot;. <br /> <br /> במהלך המשפט נפגשו לוין ושוסטק וקרינסקי ושם טוב כמה פעמים ביחידות עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות אגודת חסידי חב&quot;ד על הספריה, על מכתבו של הרבי הריי&quot;צ לפרופ' אלכסנר מארקס, מגדולי הספרנים בניו יורק, מאדר ראשון תש&quot;ו, בו כותב בין השאר, ש&quot;הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב&quot;ד . . כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה&quot;. לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==פסק הדין==<br /> <br /> ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר: <br /> <br /> &quot;לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר התבוננות במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא היתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת ירושה אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב&quot;ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש&quot;. <br /> <br /> ברגע שהודיע [[הרב קרינסקי]] לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.<br /> <br /> ==הערעור==<br /> <br /> לאחר ה&quot;דידן נצח&quot; בה' טבת, ערערו הנתבעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק. <br /> <br /> לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ תשמ&quot;ז, ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. <br /> <br /> הפסק ניתן ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. ב[[ב' כסלו תשמ&quot;ז]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב&quot;ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;. כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי להדפיס מיד בהוצאת [[קה&quot;ת]] את הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot;, ולמוכרו במחיר של דולר 1.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

69.112.168.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=26073 2009-05-26T19:30:14Z

<p>69.112.168.227: </p> <hr /> <div>[[תמונה:770.jpg|left|thumb|250px|הספרים חוזרים]]<br /> '''משפט הספרים''' הינו השם הכוללני לפרשיה שהתרחשה בחסידות חב&quot;ד משנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר ספרים יקרי ערך נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי התייחס לעניין ברצינות רבה, וראה במשפט קיטרוג על חסידות חב&quot;ד בדורנו.<br /> <br /> עיקר הפרשיה - &quot;[[דידן נצח]]&quot; - הסתיימה בשנת [[תשמ&quot;ז]] ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה התסיימה רק בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==השתלשלות הפרשיה==<br /> <br /> משפט הספרים החל למעשה בגניבת הספרים מ[[ספרית ליובאוויטש]]. בחורף [[תשמ&quot;ה]], כאשר ספרים יקרי ערך לחסידות וליהדות כולה, הכוללים הן פרשנות נדירה על ספרי קבלה והן פירושים מופלאים על ספרי תנ&quot;ך, נעלמו מן המדפים. <br /> <br /> כל הנסיונות לגלות את האחראי להיעלמות הספרים לא נשאו פרי, עד אשר מצלמה נסתרת הותקנה במקום. שבועות מספר, סרט המצלמה נשאר ריק, עד אשר תועדה עליו כניסתו של בארי גוראריה - ממשפחת [[פורטל:בית רבי|בית הרב]] ובנו של ר' [[שמריהו גוראריה]] - למרתף הספריה בשעות המאוחרות של הלילה, ועזיבתו של הנ&quot;ל זמן קצר לאחר מכן תוך כדי שהוא נושא עמו שקיות מלאות ספרים. <br /> <br /> כשהנ&quot;ל נתבקש להחזיר את הספרם הוא סירב, באומרו שאמו נתנה לו רשות לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. הוא התעקש שהספרים שייכים לו, והוא מתכונן למכור אותם תמורת סכום הגון. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, אך כששאלו אצל הרבנית, הטענה הוכחשה מכל וכל ונמצאה שקר גמור הבדוי מלבו של ב.ג.. כתגובה לגניבה הוחלפו המנעולים של הספריה ומערכת אזעקה הופעלה. <br /> <br /> בינתיים נתברר שהנ&quot;ל החל במכירת ארבע מאות הספרים שהספיק לגנוב מהספריה. סוחרי ספרים באירופה ישראל וארה&quot;ב, גילו התעניינות רבה בקנית הספרים הללו. הגדה של פסח משנת [[תקי&quot;ז]] נמכרה בסך של 96.000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מוכר את ההגדה לסוחר עתיקות שמוכן לשלם 150,00$. מאוחר יותר נודע לחסידי חב&quot;ד שהנ&quot;ל פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסיה במנהטן, אך ב&quot;ה הצוות חשד במכירת סחורה גנובה, ונענה בשלילה לבקשת הנ&quot;ל לסייע לסחור בספרים. <br /> <br /> לאחר שהנ&quot;ל סירב שוב ושוב להחזיר את הספרים, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשות אגו&quot;ח באופן ידידותי - הועבר העניין להכרעת בית המשפט, שעיקל מיד את כל הספרים הגנובים, עד ל&quot;[[דידן נצח]]&quot; הסופי.<br /> <br /> == המשפט ==<br /> <br /> משפט הספרים החל ב[[י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו תשמ&quot;ו]]. העומד בראש המאבק: מזכיר הרבי [[הרב חיים יהודה קרינסקי]]. עוזרו: הרב אברהם יצחק שם טוב.<br /> <br /> === עורכי הדין ===<br /> <br /> צוות המשפטנים שניהל את המאבק להשבת הספרים, הורכב מעורכי דין מפורסמים מניו-יורק, וושינגנטון ופילדלפיה, ובראשם עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו&quot;ד)|נתן לוין]] (המכונה נאט לואין). לוין היה היועץ המשפטי של נשיא ארצות הברית ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של ארצות הברית (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית. <br /> <br /> שותפו של לוין, עורך הדין יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו&quot;ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[וורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]]. <br /> <br /> למרות שמאז שנבחר להיות עורך הדין הראשי במשפט הספרים, הוזמן פעמים רבות להשתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]] של הרבי, והפך לתומך גדול בפעולותיו של הרבי - את המשפט ניהל לוין לא כחסיד, אלא כמשפטן. הרבי אמר באותה תקופה לאנשים שהיו קשורים במשפט: &quot;תנו לעורך דין להיות עורך דין, אל תעשו ממנו [[חסיד]]&quot;. <br /> <br /> במהלך המשפט נפגשו לוין ושוסטק וקרינסקי ושם טוב כמה פעמים ביחידות עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות אגודת חסידי חב&quot;ד על הספריה, על מכתבו של הרבי הריי&quot;צ לפרופ' אלכסנר מארקס, מגדולי הספרנים בניו יורק, מאדר ראשון תש&quot;ו, בו כותב בין השאר, ש&quot;הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב&quot;ד . . כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה&quot;. לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==פסק הדין==<br /> <br /> ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר: <br /> <br /> &quot;לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר התבוננות במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא היתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת ירושה אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב&quot;ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש&quot;. <br /> <br /> ברגע שהודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.<br /> <br /> ==הערעור==<br /> <br /> לאחר ה&quot;דידן נצח&quot; בה' טבת, ערערו הנתבעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק. <br /> <br /> לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ תשמ&quot;ז, ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. <br /> <br /> הפסק ניתן ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. ב[[ב' כסלו תשמ&quot;ז]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב&quot;ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;. כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי להדפיס מיד בהוצאת [[קה&quot;ת]] את הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot;, ולמוכרו במחיר של דולר 1.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

69.112.168.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=26072 2009-05-26T19:24:16Z

<p>69.112.168.227: </p> <hr /> <div>הרב '''חיים יהודה קרינסקי''' הוא מזכירו של [[הרבי שליט&quot;א]] [[מלך המשיח]] וחבר הנהלת [[מחנה ישראל]], מרכז לעניני חינוך ומזכיר [[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> למזכיר אגודת חסידי חב&quot;ד מונה בשנת [[תשל&quot;ב]] לבקשת הרב [[חודקוב|חמ&quot;א חודקוב, יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב קרינסקי החל לכהן כמזכיר של הרבי בשנת [[תשי&quot;ט]]. בנוסף שימש דובר חב&quot;ד וכנהג של הרבי שליט&quot;א ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ואף נכח במקום בעת האירוע ב[[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קרינסקי חיים]] <br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קרינסקי חיים]]</div>

69.112.168.227 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=26071 2009-05-26T19:23:19Z

<p>69.112.168.227: </p> <hr /> <div>הרב '''חיים יהודה קרינסקי''' הוא מזכירו של [[הרבי שליט&quot;א]] [[מלך המשיח]] וחבר הנהלת [[מחנה ישראל]] ומזכיר [[אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> למזכיר אגודת חסידי חב&quot;ד מונה בשנת [[תשל&quot;ב]] לבקשת הרב [[חודקוב|חמ&quot;א חודקוב, יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב קרינסקי החל לכהן כמזכיר של הרבי בשנת [[תשי&quot;ט]]. בנוסף שימש דובר חב&quot;ד וכנהג של הרבי שליט&quot;א ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ואף נכח במקום בעת האירוע ב[[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קרינסקי חיים]] <br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קרינסקי חיים]]</div>

69.112.168.227