https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=69.112.107.186חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T17:07:33Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9&diff=806737מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש2025-10-20T02:27:27Z<p>69.112.107.186: הגהה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מגילת אסתר אדמור המהרש מספר התולדות.jpg|ממוזער|תצלום 2 העמודים הראשונים ממגילת אסתר בכתב ידו של אדמו"ר המהר"ש, כפי שמופיעים בספר התולדות שלו]]<br />
ה'''[[מגילת אסתר]] בכתב ידו של [[אדמו"ר המהר"ש]]''', הינו עותק נדיר של מגילה שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש בעצמו, ב[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב שתיקן אדמו"ר הזקן]], והיא מהווה מקור משמעותי ללימוד פרטים רבים במנהגי חב"ד, באופן כתיבת הסת"ם, ועוד.<br />
<br />
==היסטורית המגילה==<br />
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בקי ואומן בכתיבת סת"ם, ולכל אחד מבניו העניק מגילת אסתר כתובה בכתב יד קדשו{{הערה|1=http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15753&st=&pgnum=29 ספר התולדות של הרבי מהר"ש}}, ובידינו נשתמרו שתים מהן:<br />
<br />
'''המגילה הראשונה''' שבידינו העניק הרבי [[אדמו"ר מהר"ש|המהר"ש]] לבנו [[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]], ממנו עברה לבנו יחידו [[אדמו"ר הריי"ץ|הריי"ץ]], שהביא אותה יחד איתו לאמריקה. עקב הטלטלות שעברה במהלך [[השואה|המלחמה]] היא הייתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי, ונמסרה ע"י הרבי לסופר סת"ם ב[[בראונזוויל]]{{הערה|בניו יורק, שכונה צמודה לקראון הייטס.}} שישפץ אותה. הסופר (שלא היה בקי בכתב אדמו"ר הזקן) ראה בהוראה עבודת קודש ונתינת רשות, ועשה בה תיקונים רבים בלי שהקפיד לשמר את צורת האותיות (ויש אומרים שמטעם זה מה שהדפיס ממנה הרבי ב[[ספר התולדות]] של הרבי המהר"ש{{הערה|מול עמוד 21.}}, על מנת שילמדו ממנה{{הערה|לקוטי שיחות חט"ז ע' 255: "מטעמי זהירות בכתבי הקודש, הנה לא נראה לי כלל כשמדפיסים פסוקים כתובים בכתב סת"ם, אפילו בספרי הלכה ואגדה ועאכו"כ בספרי תולדות... ומובן שאינו דומה למה שהדפיסו עמוד ממגלת אסתר כיון שאין בה השם, והי' בזה גם מעין הוראה לרבים באופן כתיבת המגילה".}} טושטש במתכוון).<br />
<br />
מה שכן לומדים מעותק זה של המגילה הוא מנהג חב"ד ב[[מגילת אסתר|מגילה]] בנוגע לרוחב העמודים, צורת עשרת בני המן, שינויים בפתוחות/סתומות ובחסר/יתר.<br />
<br />
'''המגילה השניה''' שהגיעה לידינו היא זו שהוענקה לבנו הצעיר ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]]. מגילה זו נשתמרה במצבה המקורי ללא פגע וממנה{{הערה|ומן התפילין שכתב ר' ראובן - הסופר של אדמו"ר הזקן או תלמידו שכתב בדיוק כמוהו.}} לומדים היום הסופרים את צורת האותיות<ref>[דרוש מקור] כ"ק אדמו"ר הורה ללמוד מכתב ר' ראובן (או תלמידו) ולא ממנה.</ref>.<br />
<br />
לר' מנחם מענדל היה בן חולה עפילעפסיה{{הערה|לכאורה היה זה בנימין (מזיווגו השלישי), שידוע שנפטר בעודו נער (ולא בנו ישראל דובער מזיווגו השני) - אך הדבר צריך בירור.}} שטופל (עד פטירתו בגיל י"ח) על ידי [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] ורעיתו. לאות תודה העניק להם מנחם מענדל את המגילה (נראה שהכרת תודה זו הייתה כה גדולה עד שהנעניק את המגילה להם למרות שבנו הבכור היה בחיים וכן שתי בנות. יתכן שחלק משיקול הדעת היה שבסופו של דבר גם כך נשארה המגילה במשפחת בית הרב על כל פנים) . מהזוג שניאורסון עברה המגילה לביתם הדסה{{הערה|היה להם גם בן שהאריך ימים, וצריך בירור האם המגילה נמסרה לבן ורק בהסתלקותו עברה לבת, או שהבת הייתה הגדולה והמגילה נמסרה ישירות אליה.}}, שנישאה ל[[אליהו חיים קרליבך]]. נכון להיום המגילה היא רכושן של חמש האחיות בנותיה של הדסה.<br />
<br />
==דיוקים שניתן ללמוד מהמגילה==<br />
בספר המנהגים{{הערה|שם=ספר המנהגים|עמ' 63 – מנהגי פורים.}} מציין הרבי לשני שינויים בלבד{{הערה|וראה בסוף פסקה הבאה טעם אפשרי לכך.}}:<br />
<br />
א. לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך""{{הערה|למעשה שני עמודים בלבד מתחילם ב"המלך": "המלך אחשורוש אמר להביא" (א,יז). ו'המלך' שבסיום הפסוק "את מצות המלך" (ג,ג).}}.<br />
<br />
ב. עשרת בני המן אינם בעמוד בפני עצמו{{הערה|שם=ספר המנהגים}}, ולכאורה הטעם בזה כדי שכל האותיות שבמגילה יהיו באותיות רגילות באותו הגודל{{הערה|כפי שהוא במגילת החתם סופר, אם כי שם יש שורות גם לפני וגם אחרי עשרת בני המן, ואילו במגילת מהר"ש הם בראש העמוד.}} הידורים{{הערה|שם=אוצר|אוצר מנהגי חב"ד, בתוך 'שערי מגילה'. הוצאת היכל מנחם, ירושלים תשס"ב, עמ' רסג ואילך – וראה שם פרטים רבים נוספים.}}.<br />
<br />
<br />
;אבל במגילה שהייתה בידי הרבי הריי"ץ (ונמצאת כיום בספריה) ישנם שינויים רבים נוספים{{הערה|שם=אוצר}}:<br />
<br />
א. שמותיהם של תשעת בני המן האחרונים כתובים 'לבינה על-גבי לבינה'. הלבינים כולן שוות בגודלן מבלי בליטות לצדדים, למעט הראשון (פרשנדתא, הארוך מכולם) שבולט בסופו{{הערה|ומציין לס' 'מנהג ישראל תורה' עמ' רמו-רמז.}}.<br />
<br />
ב. המגילה כתובה כפי שנהוג בספרי תורה – 42 שורות (ולא כפי שנוהג רוב העולם 21, 16 או 11 שורות).<br />
<br />
ג. ישנם במגילה זו ישנם עשרה שינויים של חסר/ יתיר ביחס ל[[כתר ארם צובא]].<br />
<br />
ד. שינוי גדול נוסף מרוב הנוסחים הוא שבפסוק 'ותוסף אסתר' (ח,ג) אין רווח פרשה כלל"{{הערה|כמו בנוסחים התימניים, אך בשונה מכל שאר הנוסחים.}}.<br />
<br />
==ההבדלים בין שתי המגילות==<br />
רובא דרובא של השינויים הנ"ל הם רק במגילה שנמצאת בספריה, אבל המגילה שבחזקת הבנות לבית קרליבך היא בנוסח המנחת שי{{הערה|שם=נוסח מנחת שי|לגבי נוסח זה והראיות לאמינותו הגדולה ראה [[http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=12797 מאמר הרב ברויאר בפורום אוצר החכמה]]}}, (למעט "ואיש לא עמד '''ב'''פניהם"{{הערה|אסתר ט ב.}} שהוא בנוסח אשכנז שלפני הגהות המנחת שי).<br />
<br />
ואולי יש לומר, שמטעם זה צין הרבי בספר המנהגים שני שינויים בלבד – שרק הם המשותפים לשתי המגילות{{הערה|אמנם יש במגילה שני שינויים משותפים נוספים: ("והלבשו" חסר י', "לקיים" בשני י'), אבל אלו אינם מיוחדים בדווקא לחב"ד (אלא הם על פי נוסח המנחת שי המוגה והמדוייק, וראה בהערה הקודמת) - וממילא אין מקומם בספר המנהגים.}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&st=&pgnum=149 4 עמודים מתוך המגילה]''', באגרות קודש שלו בסוף הספר<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7556&CategoryID=1481 רשימת השינויים והדיוקים במגילה]<br />
*'''[https://anash.org/the-rebbe-maharashs-other-megillah/ צילום איכותי של עותק מגילת אדמו"ר המהר"ש] שהוענקה לבנו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], המצויה בידי משפחת קרליבך<br />
<br />
{{סתם}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:מגילת אסתר]]</div>69.112.107.186https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%94%D7%AA_%D7%A1%D7%AA%22%D7%9D&diff=806735הגהת סת"ם2025-10-20T01:45:41Z<p>69.112.107.186: </p>
<hr />
<div>בדיקת כתבי הקודש הנקראת '''הגהת סת"ם''' (ראשי תיבות של '''ס'''פרי-תורה, '''ת'''פילין, '''מ'''זוזות – לבודקם מטעויות) הוא חיוב הלכתי, שמקורו בגמרא.<br />
<br />
==מקור הדין==<br />
הגמרא בכתובות{{הערה|יט ע"ב.}} אוסרת להשהות ספר תורה שאינו מוגה משום "אל תשכן באהלך עולה"{{הערה|איוב יא יד.}}, ונפסק בשו"ע{{הערה|יו"ד רע"ט.}}: '''א.''' אסור להשהות ס"ת שאינו מוגה יותר משלושים יום (אלא או יתקן או יגנוז). '''ב.''' ס"ת שנמצא בו ג' טעיות אסור לקרות בו עד שיגיהנו כי הוא מוחזק במוטעה.<br />
<br />
אמנם נחלקו האחרונים '''בטעם''' חיוב הבדיקה אם הוא מדאורייתא{{הערה|משמעות הבני יונה והקול יעקב על יו"ד רע"ט, שכתבו שאיסור השהיית הספר חל מיד משגמר הסופר לכתוב את הספר, ועד שלא יבדק אין לו חזקת כשרות ואסור לקרוא וללמוד בו.}}, או משום שהמציאות היא ששכיח ביותר שהסופרים טועים{{הערה|דעת החת"ס והדעת קדושים.}}. ועל כל פנים נטו האחרונים (אגור, שו"ת שבט הלוי ועוד) להחמיר בזה ביותר (היינו, לאסור לקרוא בספר שלא נבדק).<br />
<br />
==הבדיקה בעבר==<br />
עד המצאת המחשב היה סדר בדיקת והגהת ספרי התורה (כפי שדורש ה"קול יעקב"{{הערה|הרב יעקב חיים סופר, בעל "כף החיים"}}) נעשית ע"י שני סופרים ששניהם בקיאים חכמים ונבונים, וגם יש להם קבלה '''בכתב''', וגם '''ראיה''' שנתלמדו מלאכת ההגהה והבדיקה מן סופר מומחה ובקי במלאכה הזאת:<br />
<br />
יקחו שני ס"ת אחד ביד זה ואחד ביד זה (כדי שיהא אחד קורא ואחד שומע), ויקרא הקורא התיבות כפי המסורת ולא כפי המקרא, מילה במילה, במתון וישוב הדעת, ויראת שמים על פניו, וכשיגיע לפרשה פתוחה או סתומה אומרם בקול רם בפיו "פתוחה" (או "סתומה") כדי שישמע חבירו וישיב לו אם אצלו הם מחולפים פתוחה בסתומה. וכן כשיגיע למקום שצריך נקוד יגביה קולו ויאמר "נקוד" כדי שישמע חבירו וישיב לו אם אצלו אינו נקוד.<br />
<br />
וכל טעות שימצא יציין בראש השיטה ואחר כך יתן לסופר לתקן. ואחר שתיקן הסופר יחזור המגיה ויראה הספר בינו לבין עצמו אות באות ויתקן אם יש בו שינוי אות או דיבוק או פירוד. ואם נראה בו עוד טעות או פסול – יתן שוב לסופר לתקן. ואחר כך יקח את הספר הבודק השני ויעשה לו הגהה שהיא הקריאה כמו שעשה הראשון, ואחר כך גם כן יעשה לו בדיקה בינו לבין עצמו כמו שעשה הראשון.<br />
<br />
ואם לא מצא בו השני שום דבר זה הספר תורה כשר, אבל אם מצא בו השני ג' טעות יש להחמיר ולהצריכו '''עוד הגהה''' אחרת, ואם מצא דבוקים או פרודים צריך '''עוד בדיקה''' אחרת - אבל על כל פנים פחות משני הגהות ושני בדיקות בשני סופרים '''אסור''' לקרות בו בצבור.<br />
<br />
==הבדיקה כיום==<br />
הבעיה הגדולה בכל הדורות הייתה שלא תמיד התאפשרה בדיקה לפי כל הכללים הנדרשים, הסת"ם היה נבדק ע"י מגיה אחד – ונשארו בו טעויות רבות. התברר שהמוח האנושי "משלים מילים" ו"מפספס" בקלות לא רק אותיות חסרות או יתירות אלא גם מילים שלימות ואפילו משפטים שלימים (ועל אחת כמה וכמה בעיות ברווח פרשות).<br />
<br />
ב"ה, זכה דורינו{{הערה|ראוי לציין שהתוכנת הבדיקה של וועד משמרת סת"ם הייתה התוכנה '''הראשונה בעולם''' שחילצה טקטס מתמונה.}}, שבו נפתרה הבעיה כמעט באופן כמעט מוחלט{{הערה|סטטיסטיקות מהשנים הראשונות של בדיקות המחשב הראו שכ70% מספרי התורה שקוראו בהם שנים רבות היו פסולים.}}, וכיום דורשים רוב הרבנים{{הערה|הן רבני חב"ד, והן הרבנים החסידיים, האשכנזים והספרדים.}} שכל ספר תורה יבדק '''מלבד''' בבדיקה הידנית המסורתית גם במחשב, ורבים מהם דורשים בדיקת מחשב '''לפחות פעמיים'''.<br />
<br />
==התפתחות בדיקות המחשב==<br />
בשיחת י' שבט תשל"ד הכריז הרבי על מבצע מזוזה. מיד עם תחילת המבצע התברר המצב המבהיל של הסת"ם אצל אחינו בני ישראל – הן אצל יהודים פשוטים והן אצל החרדים והמהדרים ביותר. פתאום בבת אחת התברר שיש צורך בכתיבת ובדיקת מליוני מזוזות, התעורר בדחיפות צורך בסופרים רבים, ובבודקים רבים.<br />
אחד הרעיונות לשפר וליעל את מהירות הבדיקה ואמינותה{{הערה|בבדיקה המסורתית הרגילה ישנו קושי גדול לאתר בטקסט מילים/ אותיות חסרות/ מיותרות, מכיון שמוח הבודק הרגיל בטקסט נוטה "להשלים" את החסר, משא"כ דיבוקים/ הפסקים/ שינוי צורה – קולטת העין מיד וללא קושי.}} הועלה כעבור זמן קצר בלבד{{הערה|במאמר "בדיקת סת"ם בתנאי זמננו" בקובץ תורה ומדע כרך ו', תשל"ו, עמודים 31-36. הדברים נכתבו ע"י הרב יוסף שמחה גינזבורג בשנת תשל"ו, המבוססים על הרצאה שנתן בכנס אנשי מדע שומרי תורה ב'בר אילן' בשלהי תשל"ה.}} - בשנת תשל"ה (1935), ע"י הפרופ' זאב לב, "לבנות תכנית לבדיקת מזוזה (כמובן בכמויות גדולות, ומסוג אחיד) במחשב, יש לנסות זאת, ולברר את הצד ההלכתי של הרעיון". אך בתקופה הנדונה היו עדיין המחשבים בחיתוליהם, וגם התוכנות ואמצעי הסריקה היו מגושמים ומסורבלים, והרעיון לא היה מעשי כלל.<br />
<br />
בסופו של דבר מי שהרים את הכפפה היו שני יהודים{{הערה|הרב דוד לייב גרינפלד והרב שמואל גרנטשטיין (אינם חסידי חב"ד).}} שבעקבות קריאת הרבי יסדו בתשל"ו בניו יורק את "וועד משמרת סת"ם" – ששם לעצמו מטרה לעורר את הציבור '''החרדי''' לבדיקת תפילין ומזוזות. פיתוח התוכנה בפועל החל רק בתשמ"ה ונמשך לערך שנתיים{{הערה|גליון "הקולמוס" אייר תשמ"ה (עתון פרסומי של משמרת סת"ם, גליון 1, ושם פרטים נוספים רבים.}}.<br />
<br />
==מה בודק המחשב==<br />
לפני תחילת הפיתוח פנה וועד משמרת סת"ם לכמה מחשובי הרבנים (הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב בעל מנחת יצחק, הגרש"ז אויערבך, בד"ץ העדה החרדית ועוד) לקבל חוות דעת הלכתית. מצד אחד נתנו הרבנים "ברכת הדרך" נלהבת מאד (הם פנו גם לרבי, שנתן שטר של 100$ כהשתתפות סמלית "חבר אני לכל אשר יראוך"{{הערה|על פי עדותו של ר' יי"צ קרץ. וכן כתב ע"ע הרב ד. ל. גרינפעלד בספר המהפך העולמי.}}), אך מצד שני (בעקבות שרשרת בירורים טכנולוגיים מעמיקים) פסקו באופן חד משמעי: אין להשתמש במחשב לא לבדיקת שינוי בצורת האותיות, ולא למציאת דיבוקים או להפסקים. מותר להשתמש במחשב אך ורק למציאת אותיות חסרות ויתירות – ולזה '''בלבד'''{{הערה|על פי כתבה בעיתון המודיע כ"ז סיון תשע"ד.}}.<br />
<br />
אבל המחשבים המשיכו להתפתח במהירות, וכעבור כעשר שנים התחילו חברות מתחרות{{הערה|בתשמ"ז תור תעשיות תוכנה, ולאחר מכן מכון בית יוסף ועוד.}} לשווק תוכנות חדשות שבודקת גם צורת אותיות וכו'{{הערה|באישור הרבנים כמובן, שחלקם היו אותם הרבנים שבתחילה אסרו.}}, ועד מהרה עבר רובו ככולו של השוק להשתמש בהן<ref>למרות איסור גורף מצד כמה רבנים (ראה המהפך העולמי ד. ל. ג.)</ref>.<br />
<br />
אמנם, כל התוכנות כולן היו מבוססות על טכנולוגיה של שנות השמונים והיו בהן בעיות רבות{{הערה|שאין כאן המקום לפורטם}} שגרעו מאד מהאמינות שלהן, ורק כעבור כשלושים שנה נוספות (בסוף תשפ"ד) הושקה לראשונה תוכנה מבוססת בינה מלאכותית{{הערה|בשם "לעיני כל ישראל".}} שמתיימרת לפתור את כל הבעיות ולספק למגיה מידע מהיר אמין ומדוייק (בממשק נוח, נעים וחדשני) על הסת"ם הנבדק.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:סת"ם]]</div>69.112.107.186https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%94%D7%AA_%D7%A1%D7%AA%22%D7%9D&diff=806734הגהת סת"ם2025-10-20T01:44:02Z<p>69.112.107.186: עדכון</p>
<hr />
<div>בדיקת כתבי הקודש הנקראת '''הגהת סת"ם''' (ראשי תיבות של '''ס'''פרי-תורה, '''ת'''פילין, '''מ'''זוזות – לבודקם מטעויות) הוא חיוב הלכתי, שמקורו בגמרא.<br />
<br />
==מקור הדין==<br />
הגמרא בכתובות{{הערה|יט ע"ב.}} אוסרת להשהות ספר תורה שאינו מוגה משום "אל תשכן באהלך עולה"{{הערה|איוב יא יד.}}, ונפסק בשו"ע{{הערה|יו"ד רע"ט.}}: '''א.''' אסור להשהות ס"ת שאינו מוגה יותר משלושים יום (אלא או יתקן או יגנוז). '''ב.''' ס"ת שנמצא בו ג' טעיות אסור לקרות בו עד שיגיהנו כי הוא מוחזק במוטעה.<br />
<br />
אמנם נחלקו האחרונים '''בטעם''' חיוב הבדיקה אם הוא מדאורייתא{{הערה|משמעות הבני יונה והקול יעקב על יו"ד רע"ט, שכתבו שאיסור השהיית הספר חל מיד משגמר הסופר לכתוב את הספר, ועד שלא יבדק אין לו חזקת כשרות ואסור לקרוא וללמוד בו.}}, או משום שהמציאות היא ששכיח ביותר שהסופרים טועים{{הערה|דעת החת"ס והדעת קדושים.}}. ועל כל פנים נטו האחרונים (אגור, שו"ת שבט הלוי ועוד) להחמיר בזה ביותר (היינו, לאסור לקרוא בספר שלא נבדק).<br />
<br />
==הבדיקה בעבר==<br />
עד המצאת המחשב היה סדר בדיקת והגהת ספרי התורה (כפי שדורש ה"קול יעקב"{{הערה|הרב יעקב חיים סופר, בעל "כף החיים"}}) נעשית ע"י שני סופרים ששניהם בקיאים חכמים ונבונים, וגם יש להם קבלה '''בכתב''', וגם '''ראיה''' שנתלמדו מלאכת ההגהה והבדיקה מן סופר מומחה ובקי במלאכה הזאת:<br />
<br />
יקחו שני ס"ת אחד ביד זה ואחד ביד זה (כדי שיהא אחד קורא ואחד שומע), ויקרא הקורא התיבות כפי המסורת ולא כפי המקרא, מילה במילה, במתון וישוב הדעת, ויראת שמים על פניו, וכשיגיע לפרשה פתוחה או סתומה אומרם בקול רם בפיו "פתוחה" (או "סתומה") כדי שישמע חבירו וישיב לו אם אצלו הם מחולפים פתוחה בסתומה. וכן כשיגיע למקום שצריך נקוד יגביה קולו ויאמר "נקוד" כדי שישמע חבירו וישיב לו אם אצלו אינו נקוד.<br />
<br />
וכל טעות שימצא יציין בראש השיטה ואחר כך יתן לסופר לתקן. ואחר שתיקן הסופר יחזור המגיה ויראה הספר בינו לבין עצמו אות באות ויתקן אם יש בו שינוי אות או דיבוק או פירוד. ואם נראה בו עוד טעות או פסול – יתן שוב לסופר לתקן. ואחר כך יקח את הספר הבודק השני ויעשה לו הגהה שהיא הקריאה כמו שעשה הראשון, ואחר כך גם כן יעשה לו בדיקה בינו לבין עצמו כמו שעשה הראשון.<br />
<br />
ואם לא מצא בו השני שום דבר זה הספר תורה כשר, אבל אם מצא בו השני ג' טעות יש להחמיר ולהצריכו '''עוד הגהה''' אחרת, ואם מצא דבוקים או פרודים צריך '''עוד בדיקה''' אחרת - אבל על כל פנים פחות משני הגהות ושני בדיקות בשני סופרים '''אסור''' לקרות בו בצבור.<br />
<br />
==הבדיקה כיום==<br />
הבעיה הגדולה בכל הדורות הייתה שלא תמיד התאפשרה בדיקה לפי כל הכללים הנדרשים, הסת"ם היה נבדק ע"י מגיה אחד – ונשארו בו טעויות רבות. התברר שהמוח האנושי "משלים מילים" ו"מפספס" בקלות לא רק אותיות חסרות או יתירות אלא גם מילים שלימות ואפילו משפטים שלימים (ועל אחת כמה וכמה בעיות ברווח פרשות).<br />
<br />
ב"ה, זכה דורינו{{הערה|ראוי לציין שהתוכנת הבדיקה של וועד משמרת סת"ם הייתה התוכנה '''הראשונה בעולם''' שחילצה טקטס מתמונה.}}, שבו נפתרה הבעיה כמעט באופן כמעט מוחלט{{הערה|סטטיסטיקות מהשנים הראשונות של בדיקות המחשב הראו שכ70% מספרי התורה שקוראו בהם שנים רבות היו פסולים.}}, וכיום דורשים רוב הרבנים{{הערה|הן רבני חב"ד, והן הרבנים החסידיים, האשכנזים והספרדים.}} שכל ספר תורה יבדק '''מלבד''' בבדיקה הידנית המסורתית גם במחשב, ורבים מהם דורשים בדיקת מחשב '''לפחות פעמיים'''.<br />
<br />
==התפתחות בדיקות המחשב==<br />
בשיחת י' שבט תשל"ד הכריז הרבי על מבצע מזוזה. מיד עם תחילת המבצע התברר המצב המבהיל של הסת"ם אצל אחינו בני ישראל – הן אצל יהודים פשוטים והן אצל החרדים והמהדרים ביותר. פתאום בבת אחת התברר שיש צורך בכתיבת ובדיקת מליוני מזוזות, התעורר בדחיפות צורך בסופרים רבים, ובבודקים רבים.<br />
אחד הרעיונות לשפר וליעל את מהירות הבדיקה ואמינותה{{הערה|בבדיקה המסורתית הרגילה ישנו קושי גדול לאתר בטקסט מילים/ אותיות חסרות/ מיותרות, מכיון שמוח הבודק הרגיל בטקסט נוטה "להשלים" את החסר, משא"כ דיבוקים/ הפסקים/ שינוי צורה – קולטת העין מיד וללא קושי.}} הועלה כעבור זמן קצר בלבד{{הערה|במאמר "בדיקת סת"ם בתנאי זמננו" בקובץ תורה ומדע כרך ו', תשל"ו, עמודים 31-36. הדברים נכתבו ע"י הרב יוסף שמחה גינזבורג בשנת תשל"ו, המבוססים על הרצאה שנתן בכנס אנשי מדע שומרי תורה ב'בר אילן' בשלהי תשל"ה.}} - בשנת תשל"ה (1935), ע"י הפרופ' זאב לב, "לבנות תכנית לבדיקת מזוזה (כמובן בכמויות גדולות, ומסוג אחיד) במחשב, יש לנסות זאת, ולברר את הצד ההלכתי של הרעיון". אך בתקופה הנדונה היו עדיין המחשבים בחיתוליהם, וגם התוכנות ואמצעי הסריקה היו מגושמים ומסורבלים, והרעיון לא היה מעשי כלל.<br />
<br />
בסופו של דבר מי שהרים את הכפפה היו שני יהודים{{הערה|הרב דוד לייב גרינפלד והרב שמואל גרנטשטיין (אינם חסידי חב"ד).}} שבעקבות קריאת הרבי יסדו בתשל"ו בניו יורק את "וועד משמרת סת"ם" – ששם לעצמו מטרה לעורר את הציבור '''החרדי''' לבדיקת תפילין ומזוזות. פיתוח התוכנה בפועל החל רק בתשמ"ה ונמשך לערך שנתיים{{הערה|גליון "הקולמוס" אייר תשמ"ה (עתון פרסומי של משמרת סת"ם, גליון 1, ושם פרטים נוספים רבים.}}.<br />
<br />
==מה בודק המחשב==<br />
לפני תחילת הפיתוח פנה וועד משמרת סת"ם לכמה מחשובי הרבנים (הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב בעל מנחת יצחק, הגרש"ז אויערבך, בד"ץ העדה החרדית ועוד) לקבל חוות דעת הלכתית. מצד אחד נתנו הרבנים "ברכת הדרך" נלהבת מאד (הם פנו גם לרבי, שנתן שטר של 100$ כהשתתפות סמלית "חבר אני לכל אשר יראוך"{{הערה|על פי עדותו של ר' יי"צ קרץ.}}), אך מצד שני (בעקבות שרשרת בירורים טכנולוגיים מעמיקים) פסקו באופן חד משמעי: אין להשתמש במחשב לא לבדיקת שינוי בצורת האותיות, ולא למציאת דיבוקים או להפסקים. מותר להשתמש במחשב אך ורק למציאת אותיות חסרות ויתירות – ולזה '''בלבד'''{{הערה|על פי כתבה בעיתון המודיע כ"ז סיון תשע"ד.}}.<br />
<br />
אבל המחשבים המשיכו להתפתח במהירות, וכעבור כעשר שנים התחילו חברות מתחרות{{הערה|בתשמ"ז תור תעשיות תוכנה, ולאחר מכן מכון בית יוסף ועוד.}} לשווק תוכנות חדשות שבודקת גם צורת אותיות וכו'{{הערה|באישור הרבנים כמובן, שחלקם היו אותם הרבנים שבתחילה אסרו.}}, ועד מהרה עבר רובו ככולו של השוק להשתמש בהן<ref>למרות איסור גורף מצד כמה רבנים (ראה המהפך העולמי ד. ל. ג.)</ref>.<br />
<br />
אמנם, כל התוכנות כולן היו מבוססות על טכנולוגיה של שנות השמונים והיו בהן בעיות רבות{{הערה|שאין כאן המקום לפורטם}} שגרעו מאד מהאמינות שלהן, ורק כעבור כשלושים שנה נוספות (בסוף תשפ"ד) הושקה לראשונה תוכנה מבוססת בינה מלאכותית{{הערה|בשם "לעיני כל ישראל".}} שמתיימרת לפתור את כל הבעיות ולספק למגיה מידע מהיר אמין ומדוייק (בממשק נוח, נעים וחדשני) על הסת"ם הנבדק.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:סת"ם]]</div>69.112.107.186https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=804993בנימין זאב סגל2025-10-05T05:26:15Z<p>69.112.107.186: טעות במקום העבודה של חתנו, הגהה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בנימין זאב סגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[איגוד צאצאי רבנו הזקן#כנסים ופעולות|כינוס הצאצאים]] תשע"ב]]<br />
[[קובץ:בנימין סגל בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[מבצע תפילין]] ב{{ה|כותל המערבי}}]]<br />
הרב '''בנימין זאב סגל''' (מכונה '''וועלוועל''', יליד שנת [[תש"ד]], 1944) הינו חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]] שכיהן כמשגיח בישיבת חוג חת"ס ב[[ בני ברק ]] וכן בראשות ישיבות חב"ד '[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]' ב[[ירושלים]], ו'[[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים]]' ב[[לוד]], ו'[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|בית הר"מ]]' ב[[קריית מלאכי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[תש"ד]] להוריו [[חיים שלום סגל]] ואשתו אסתר . <br />
<br />
בצעירותו, למד בישיבת "סלבודקה", ובתקופת לימודיו במקום הצטרף לחבורת בחורים מבתים חסידיים שקיימו קביעות בלימוד ספרי חסידות ובראשם ספר ה[[תניא]], (בין תלמידי החבורה - האחים הרבנים [[משה הבלין|משה]] ו[[יוסף יצחק הבלין]]). בהמשך עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. <br />
<br />
לאחר נישואיו בשנת [[תשכ"ז]] עם רעייתו חנה ברכה, התיישב ב[[בני ברק]] ושימש כמשגיח בישיבת חוג חתם סופר ב[[בני ברק]]. כעבור מספר שנים התמנה כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך גם כראש ישיבת [[בית הר"מ]] ב[[קריית מלאכי]] בין השנים [[תשד"מ]] [[תשמ"ח]]. <br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] החל לכהן כראש הישיבה הגדולה [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], תפקיד זה נשא עד שנת [[תשע"ג]]. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] עבר לגור ב[[ירושלים]] והחל לכהן במקביל גם כראש ה[[ישיבה קטנה תורת אמת]]. בתפקיד זה נשא עד שנת [[תש"ע]]. <br />
<br />
משנת [[תשע"ג]] משמש כראש [[כולל]] שיסד. כיום מוסר שיעורים ב[[תורת אמת|ישיבה גדולה]]<br />
<br />
ב[[ט"ו מנחם אב ]] [[תשפ"ד]] התחתן בשנית עם פרידמן מחיפה<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* רעייתו, חנה ברכה ע"ה - נפטרה י"ח שבט תשפ"ד.<br />
*בנו, הרב [[קלמן סגל|קלונימוס קלמן]] - [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים פתח תקווה]] ושליח הרבי בכפר מעש.<br />
*בנו, הרב [[מנחם סגל|מנחם מענדל]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אופקים]].<br />
*בנו, הרב [[אליהו סגל|אליהו]] - שליח הרבי בשכונת נעורים וקדמת ראשון ב[[ראשון לציון]] - זוגתו חנה (לבית הנדל מצפת) נפטרה בד' חשוון תשע"ח והוא התחתן שוב בזוו"ש .<br />
*בנו, הרב [[שלמה יהודה סגל (חרקוב)]] - שליח הרבי בחרקוב.<br />
*בנו, הרב חיים שלום - הרב הראשי ושליח הרבי לרפובליקת [[מלטה]].<br />
*בתו, שרה שפרה (נפטרה בכ"ה מר חשון תשפ"ד) אשת הרב [[יוסף צבי צירקוס]] - [[ירושלים]].<br />
*בתו, שושנה בילא אשת הרב יוסף פינקוביץ - [[בני ברק]].<br />
*בתו, פנינה רילא אשת [[אלחנן כהן (קרית מלאכי)|הרב אלחנן ישראל כהן]] - ר"מ ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] .<br />
*בתו, זהבה אשת הר"ר נתן לוין.<br />
*בתו, רבקה אשת הרב [[יהושע נויהויזר]] - ר"מ ב[[תומכי תמימים אור יהודה]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:סגל, בנימין זאב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סגל]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ד]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>69.112.107.186