חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

עירוב תבשילין

2024-09-30T20:42:49Z

68.195.88.239: /* טעם התקנה */

'''עירוב תבשילין''' היא תקנה [[הלכה|הלכתית]] לערב יום טוב הסמוך לשבת{{הערה|אם החג חל ביום שישי ומייד בצמוד אליו למחרת תחול השבת, או בחו"ל, כשהחג חל בימים חמישי-שישי.}}, שנועדה לאפשר בישול והכנת אוכל ב[[יום טוב]] לצורך השבת.

אף שמדין תורה כל מלאכת אוכל נפש מותרת ביום טוב{{הערה|פסחים מו, ב. או מטעם שייתכן ולבסוף יצטרכו אוכל זה לצורך אוכל יום טוב עצמו אם יבואו אורחים וכדומה. או מטעם שלא הגיוני שהתורה תאסור דבר זה ותאמר לאדם שיתענג ויאכל ביום טוב, ויתענה בשבת.}}, חכמים אסרו להכין מיום טוב לשבת אם האדם לא הניח עירוב תבשילין.

==מקור התקנה==
חז"ל מספרים{{הערה|יומא כח, ב.}} שאברהם אבינו קיים את כל התורה כולה, ואפילו עירובי תבשילין.

בטעם ההדגשה של מצווה זו דווקא, מסביר רש"י כיון שאינה הלכה אלא 'תקנת סופרים'{{הערה|ויש הטוענים שנתקנה על ידי שלמה המלך, על פי דברי הגמרא במסכת עירובין כא, ב: "אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שתיקן שלמה אעירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה (משלי כג, טו) בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני" (אף שבפשטות עיקר דברי הגמרא שם על עירובי חצרות).}}.

==טעם התקנה==
בטעם התקנה מופיעים בחז"ל 2 סיבות{{הערה|ביצה טו, ב.}}:

א) היות שחכמים חששו שמכיון והתורה התירה מלאכת אוכל נפש אנשים יבואו לטעות ולבשל מיום טוב ליום חול (שזהו איסור מהתורה), גזרו חכמים והרחיקו שאסור לבשל אפילו מיום טוב לשבת ללא ההיכר של 'עירוב תבשילין'.
לפי הטעם הזה, לא צריך להניח עירוב דוקא בערב יו"ט, ואפשר אפילו לערב לכמה ימים טובים.

ב) כדי שיזכרו להניח מנה יפה לשבת.
לפי טעם זה, יש להניח עירוב דווקא בערב החג (כי אם לא, שמא ישכח לברור מנה יפה).

להלכה, נוקטים מלכתחילה כשני הדעות, ומערבים בערב כל חג. אבל בדיעבד אפשר לסמוך על עירוב שנעשתה אפילו לפני זמן רב, כל עוד שזה קיים וראוי לאכילה{{הערה|ראה בכ"ז שו"ע אדה"ז סי' תקכז ס"ב}}.

== טעם השם==
הטעם לקריאת הפעולה בשם 'עירוב תבשילין' היא מצד הדמיון של הפעולה לפעולת של 'עירוב חצרות', שנועדה לעשות היכר וזיכרון - כדי שלא יחשבו שמותר לאפות בחג דברים שאינם נאכלים בו{{הערה|רמב"ם הלכות שביתת יום טוב פרק ו' הלכה ב'.}}.

הסבר נוסף הוא, שפעולת העירוב 'מערבת' ומצרפת את המאכלים שהתבשלו טרם החג למאכלים שבושלו בחג עצמו, וכמו שמותר לאכול בשבת את המאכלים שבושלו טרם החג, מותר לאכול גם המאכלים שבושלו בחג עצמו.

הריטב"א כותב{{הערה|ביצה טו, ב. וכן הרשב"א בעבודת הקודש חלק ב' בית ומועד השער הרביעי.}} שקריאת השם הם מפני "שהוא כמערב יום טוב ושבת לעשותם כיום אחד וקדושת אחת לענין בישול, כאילו מה שמכין לשבת הוא ליום טוב".

==דיני העירוב==
יש לקחת בערב החג פת בשיעור כביצה לכל הפחות הראויה לשבת (ועדיף שתהיה שלימה) יחד עם תבשיל חשוב כמו בשר או דג שיש בו שיעור כזית, ולתת ביד אחר{{הערה|ואדם יכול לתת ביד אשתו, ראו בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם, סעיף יז.}} לזכות על ידו לכל מי שירצה, והאדם שקיבל את העירוב מגביה את העירוב טפח, והאדם העושה את העירוב חוזר ונוטל אותו מידיו ומברך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/31.htm אדמו"R הזקן פסקי הסידור, סדר עירוב תבשילין].}}:

{{ציטוטון|'''בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוקינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב'''}}.

ולאחר מכן מוסיף ואומר{{הערה|1=ראו [http://shulchanharav.com/text.asp?index=128712&arc_id=131536 הערת הרב אלאשווילי] האם אמירת הנוסח מעכבת.}}:

{{ציטוטון|'''בְּדֵין יְהֵא שָׁרָא לָנָא לַאֲפוּיֵי וּלְבַשּׁוּלֵי וּלְאַטְמוּנֵי וּלְאַדְלוּקֵי שְׁרַגָּא{{הערה|ראו בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף ז', בטעם הדבר שמציינים דווקא ארבע מלאכות אלו.}} וּלְתַקַּנַא וּלְמֶעֱבַד כָּל צָּרְכָנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַבַּתָּא לָנָא וּלְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בָּעִיר הזאת'''}}.

ובאם אינו מבין ארמית יאמר בלשון שמבין: בזה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין (חמין) ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת.

===דינים נוספים===
*בדיעבד אם לא הספיק לערב לפני השקיעה, יכול לערב בין השמשות.
*כשיש יומיים חג (בארץ - בראש השנה, או בחו"ל - כשהקביעות של ימי החג הם חמישי-שישי), אף שערכו עירוב תבשילין אסור לבשל מיום חמישי לשבת, אלא רק מערב שבת לשבת.
*יש לסיים את הכנת האוכל מבעוד יום, באופן כזה שאם יבואו אורחים ביום טוב יספיקו לאכול.

==אכילת העירוב==
המנהג המופיע בהלכה{{הערה|מהרי"ל הלכות עירובי תבשילין בסופן, באר היטב סוף סימן תקכ"ז, מגן אברהם שם סעיף קטן טו, שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סעיף כ"ה.}} שיש לשמור על העירוב שלם עד סיום הכנת כל צרכי השבת, ומצווה מן המובחר להשתמש בלחם שהניחו כעירוב תבשילין עבור לחם משנה לסעודות השבת, ומצווה מן המובחר שלא לבצוע אותו עד ל[[סעודה שלישית]], היות שנעשתה בו מצווה אחת, לעשות בו מצוות נוספות.

==ראה גם==
[[עירוב רשויות (תחומים, חצירות)|עירוב תחומים]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1hd-XZSSdM9WKSecCB4-mbHCL85D4KgXc/view הטעמים לעירוב תבשילין, והנפקא מינה מהם למעשה בפועל]''', לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 183, שיחה רביעית לפרשת בשלח{{הערה|1=[http://www.likras.org/files/7217_5957.pdf עיבוד של השיחה על ידי מערכת 'לקראת שבת'].}}
*'''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/shiurei.pdf צילום נדיר מסידור אדמו"ר הזקן מהדורת תקס"ג]''', עמוד 26
*שניאור זלמן צבי הירש העכט, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/07/66a8be416ede1_1722334785.pdf בדיני עירוב תבשילין]''', מגדל דוד חלק י"ז ג' תמוז תשפ"ד עמוד 422

{{חגים וזמנים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:תקנות חז"ל]]

שבת כהלכה

2024-09-29T17:20:38Z

68.195.88.239: /* חלקי הסדרה */

[[קובץ:שבת כהלכה.png|ממוזער|הספר]]
'''שבת כהלכה''' הינו סדרת ספרי הלכה העוסקים בהלכות איסורי [[ל"ט מלאכות|מלאכות]] [[שבת]] בעיקר בעניינים הנוגעים בהכנת ובהתעסקות עם אוכל בשבת, נכתב על ידי הרב [[יקותיאל פרקש]]. לספר ארבעה חלקים והוא נפוץ בעיקר בין חסידי חב"ד, וניתנת לו סמכות רבה בביאור שיטתו של אדמו"ר הזקן, הספר בכללות מתייחס בפסק ההלכה לספרים [[שולחן ערוך אדה"ז]] ו[[משנה ברורה]] ולמנהגי הספרדים על פי פסקי [[יוסף קארו|מרן]] ה[[שולחן ערוך]] ולדברי הפוסקים.

התוכן מחולק באופן כללי לשלשה חלקים, חלק ההלכה למעשה, חלק הערות וציונים הכולל מקורות לפסקי ההלכה המובאים בחלק המעשי, וחלק הערות ביאורים הכולל ביאורים ונימוקים להכרעות הלכה למעשה במקום שישנם סתירות, מחלוקות, או ספקות בדברי הפוסקים. במדור זה האחרון ניתנו ביאורים רבים לדיוקי לשונות ופסקים שבשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן, כפי שצוינו אליהן במהדורה החדשה של השולחן ערוך.

==חלקי הסדרה==
הסדרה מסודרת לפי נושאים:
*'''חלק א'''' (ירושלים, תשנ"ו) - הלכות מבשל
*'''חלק ב'''' (ירושלים, תשס"ג) - הלכות הטמנה, בורר, קילוף פירות וירקות סינון וניפוי, סחיטת דברי מאכל
*'''חלק ג'''' (ירושלים תשע"ב) - שאר ההלכות הנוגעים במטבח נולד, טוחן ועוד
*'''חלק ד'''' (ירושלים תשפ"א) - הלכות בונה וסותר, מכבס וסוחט, קושר ומתיר, ועוד
*'''חלק ה'''' (ירושלים תשפ"ד) - הלכות רפואה והטיפול, צומח

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/129841 סקירת ספרים ברדיו COL: על הכרך החדש של 'שבת כהלכה']''' {{אודיו}}{{COL}}

{{שבת}}
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]
[[קטגוריה:שבת]]

תחיית המתים

2024-07-22T14:47:44Z

68.195.88.239: /* פעולת התחיה על ידי עצם הלוז */

{{לשכתב}}
{{יג עיקרים}}
'''תחיית המתים''' היא אחת מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י"ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].

==מקורה וחיוב האמונה בה==
===בתורה===
מקורה של תחיית המתים בתורה נידון באריכות ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=סנהדרין|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב.}}. כמקור לכך מובאים כמה וכמה פסוקים:
* מהפסוק{{הערה|קרח יח, כח.}}: "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן". על פניו תמוה, שהרי מצוות תרומות ומעשרות קיומם הוא רק ב[[ארץ ישראל]], ו[[אהרן הכהן]] הרי לא היה בין הנכנסים לארץ? מכאן לומדים שעתיד לקום לתחיה ולהכנס לארץ.
* מהפסוק{{הערה|וארא ו, ד.}}: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ" - "'''לכם'''" לא נאמר אלא "'''להם'''", ומכאן משמע שהבטחת [[הקב"ה]] הייתה לתת את הארץ ל[[אבות]] עצמם; ולכאורה, הם מתו והארץ ניתנה לבניהם? מכאן לומדים שעתידים לקום לתחיה ולקבל את הארץ.
* מהפסוק{{הערה|וילך לא, טז.}}: "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה" - שאמר [[הקב"ה]] ל[[משה רבינו]] לפני מותו, והמילה "וקם" היא המשך תיאור קורותיו של משה: "הנה אתה שוכב מת והנה אתה קם, שתחיה לעתיד לבוא"{{הערה|רש"י סנהדרין שם.}}.
* מהפסוק{{הערה|עקב יא, כא.}}: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם.. עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם".
* מהפסוק{{הערה|דברים ד, ד.}}: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".
* מהפסוק{{הערה|שלח טו, לא.}}: "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ" - "הכרת בעולם הזה, תכרת ל[[עולם הבא]]".
בהמשך אומרת הגמרא:
{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן: "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה" (האזינו ל, לב) יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד, כדרך שהעולם נוהג, (שזה מת וזה נולד; רש"י). תלמוד לומר: "מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא" (המשך הפסוק דלעיל), מה מחיצה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מיכן תשובה לאומרין: אין תחיית המתים מן התורה. [[תניא]] אמר רבי מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'" שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=91b&format=text תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צא, ב].}}

אולם [[הרמב"ם]] באגרת תחיית המתים טוען, כי אין מקור ברור בתורה לתחיית המתים, ודברי התנאים בגמרא הם רמזים נסתרים, עד שהחכמים עצמם נחלקים בזה - זה אומר פסוק זה והאחר אומר פסוק אחר. לדבריו, היות ותחיית המתים הוא אות ומופת ואינו טבעי, לא רצה ה' להודיעו במפורש בזמן משה רבנו מיד עם נתינת התורה בעת שהייתה רוח הכפירה בנבואה מקובלת אצל בני האדם. רק כעבור זמן זה בעת שהתפשטה נבואת הנביאים ומעשי הניסים בעולם הודיע [[הקב"ה]] על יד הנביאים ייעוד ניסי זה.

לעומתו הרב סעדיה גאון בספרו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] מאמר שביעי מבאר, כי מקור האמונה בתחיית המתים הוא מהפסוק בתורה (שהובא בדברי הגמרא לעיל): "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל". לשיטתו, פסוק זה שהובא בסיום [[שירת האזינו]] המיוסדת על סדר וקורות ימי ישראל ומצבם, הוא ה[[נבואה]] על תחיית המתים שתתרחש בעולם הזה לאחרי הגאולה השלימה. בפסוק ניבא משה רבינו את ביאת הגואל ("ראו עתה כי אני אני הוא") ותחיית המתים ("אני אמית ואחיה").

גם [[רש"י]] בפירושו על המשנה בסנהדרין מבאר כי חומרת מי שאינו מאמין בתחיית המתים שעונשו שאין לו חלק בעולם הבא (כמבואר במשנה) הוא "אפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים, אלא דלא רמיזא באורייתא, כופר הוא. הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה.." ומדבריו נראה שחולק על הרמב"ם{{הערה|אלא שאפשר לומר שגם לשיטתו "מקור" הנבואה היא מהנביאים, אלא שיש לכך "רמז" בתורה (וצ"ע).}}.

===בנביאים וכתובים===
{{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}
הנבואה אודות תחיית המתים מוזכרת במקומות רבים בספרי הנביאים{{הערה|שם=אגרת תחיית המתים|וכלשון הרמב"ם "רב זכרה בתפילות ובספורים ובתחינות אשר חברום הנביאים וגדולי החכמים, ימלא מהם התלמוד והמדרשות". אגרת תחיית המתים.}}. הגמרא בסנהדרין{{הערה|שם=סנהדרין}} מביאה מקורות רבים בנבואות הנביאים בהם מופיעה ומרומזת הנבואה אודות תחיית המתים.

הנביא ישעיה ניבא:{{הערה|ישעיה כו, יט.}}: "יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל". ("אמר דרך תפילה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך"; מצודות דוד).
הגמרא מבארת גם את נבואת "העצמות היבשות"{{הערה|[ יחזקאל לז].}} של הנביא יחזקאל כחלק מייעודי התחייה.
גם ל[[דניאל]] הודיע ה' אודות תחיית המתים ואמר לו:{{ציטוט|תוכן=וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם..וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.|מקור=ספר דניאל יב, ב-יג.}}
הרמב"ם באגרת תחיית המתים והרב סעדיה גאון ראו מפסוקים אלו את המקור הברור לתחיית המתים.
כמו כן מובא הפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|עב, טז.}}: "וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ", ("שעתידין ישראל לציץ ולפרוח מעיר ירושלים, וכדאמרינן (כתובות קיא.) [[הקב"ה]] עושה להם מחילות לצדיקים והולכין ועולין לירושלים"; [[רש"י]] סנהדרין צ, ב.)

===ראיות===
בגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} מובאות ראיות שכליות שנתנו [[חז"ל]] לתחיית המתים, כאשר ניהלו ויכוחים עם הכופרים בה. חלק מהמשלים מוכיחים את יכולת [[הקב"ה]] להחיות מתים:
* כשמשווים שני יוצרים , יוצר שעבודתו במים ויוצר שעבודתו בטיט, היוצר מהמים נחשב כיוצר יותר מומחה ומפליא". כך הקב"ה שיכול ליצור אדם מן המים, ודאי שיכול להחיות את המתים מהעפר.
* אם כשכלי זכוכית נשבר עדיין ניתן לתקנו, ודאי שאת האדם (אותו יצר הקב"ה ולא אומן גשמי) ניתן 'לתקן' ולהחזיר לתחייה.
הרבי מבאר שהשוני בין דוגמאות אלו מהווה [[נפקא מינה]] להלכה בגדרי טומאתו וטהרתו של האדם הקם לתחייה: לפי הדוגמה הראשונה - התחיה היא באופן שנשאר מהגוף הקודם - כיוון שמדובר על יצירה ממקור כפי שהיוצרים עושים את עבודתם ממים או מטיט (ו"צר ממנו" גוף חדש), באופן זה הטומאה שהיתה בגוף מקודם נשארת גם כשקם, אך לדוגמה מכלי זכוכית הגוף נחשב כמציאות חדשה, כשם שדינו של כלי זכוכית שנשבר הוא שהוא נטהר מטומאתו{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ח ע' 247-8 (חוקת ב סעיף י-יא)}}{{הערה|ובספר [[ימות המשיח בהלכה]] מביא עוד נפק"מ עיי"ש חלק א' סימן נט- סא (עמוד רצ"ה ואילך).}}.
* משל ממלך שמצווה לעבדיו לבנות לו ארמון במקום ריק מחומרים של מים ועפר, העבדים בנו, אחרי שנים הארמון נפל, ציווה המלך על העבדים לבנות אמון חדש במקום עם חומרי בניה (מקום עם מים ועפר), אך העבדים סירבו, המלך הגיב להם בכעס, אם במקום ללא חומרים כלל הצלחתם לבנות, ודאי שעכשיו תוכלו לבנות, הנמשל הוא שפשוט שהקב"ה שברא אדם מ[[טיפה]], וברא עולם שלם מ[[תוהו]] יכול להחיות את המתים מעפרם.

===חיוב האמונה בה===
הכופר בתחיית המתים אין לו חלק ל[[עולם הבא]]{{הערה|משנה סנהדרין פרק י, משנה א.}}. וזאת כעונש [[מידה כנגד מידה]], כיון שכפר בתחיית המתים - לא יהיה לו חלק בה{{הערה|סנהדרין צ, א.}}.
לשיטת [[רש"י]]{{הערה|סנהדרין שם.}} אפילו אדם המאמין בקיומה של תחיית המתים, אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה הרי הוא כופר, כלשונו: "מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא".

האמונה בתחיית המתים נחשבת על פי דברי [[הרמב"ם]] לאחת מ[[י"ג עיקרי האמונה]]{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם, מסכת סנהדרין, הקדמה לפרק י.}}. היות והכפירה בתחייה והתפיסה שהיותה היא בלתי אפשרית, יסודה בכפירה באותות והמופתים ובהיותו של [[הקב"ה]] שולט על הטבע והעדר האמונה בזה היא חסרון ביסודי הדת{{הערה|שם=אגרת תחיית המתים}}.

==פרטי התחיה==
{{שכתוב|פסקה=כן}}
באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז"ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]:

===זמנה===
{{ערך מורחב|עולם הבא}}
תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. לפי שיטת הרמב"ם{{הערה|ראה לקמן בפיסקא [[#עיקר השכר ותכלית הבריאה|עיקר השכר ותכלית הבריאה]].}} שתחיית המתים אינה זמן תכלית השכר, אלא היא חלק מ[[ימות המשיח]] - היא תתקיים ב[[ימות המשיח#שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחת בחוקותי א' סעיף ט'.}}. בספר ה[[זוהר]] מבואר שקיבוץ גלויות קודם לתחיית המתים ארבעים שנה{{הערה|זהר ח"א קלט, א. וראה גם כן שם קלד, א.}}. אמנם, הרבי קובע שניתן לזכות לכך מיד בתחילת הגאולה{{הערה|1=שיחת ש"פ ויקרא תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=455&hilite= התוועדויות ח"ב ע' 433]).}}, וביחס לדברי הזוהר התבטא שארבעים השנים יכולים להפוך גם לארבעים רגעים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=ארבעים+שנה&pgnum=119 שיחת ש"פ בלק תשמ"א]. נדפסה בתרגום ללה"ק בשיחות קודש גאולה ומשיח, ע' 310.}}. כמו כן התבטא שהשאלה, אודות הצורך להמתין ארבעים שנה, תתורץ על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע"ש.}}.

אמנם, זמן תחיית המתים זה הוא של כל ישראל; ומדברי חז"ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב.}}: "לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם", מוכח כי צדיקים קמים מיד בתחילת ימות המשיח{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' ע' 518. חלק ו' ע' 294 בהערה. [[דבר מלכות]] ש"פ וארא [[תשנ"ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר" נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}. הרבי{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי [[תשמ"ו]] בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ"ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} "ועמך כולם צדיקים".

===סדרה===
מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]]{{הערה|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [[חברון]]. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח"ד.}}.

צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם{{הערה|זהר שם קמ, א.}}. מארי [[תורה]] ואחר כך מארי [[מצוות]]{{הערה|זוהר חלק א' קפב, א ובביאורי הזהר.}}. וב[[מדרש]] נאמר{{הערה|הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר [[אותיות]] האל"ף-בי"ת, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.

===אופנה===
אותו ה[[גוף]] עצמו יקום לתחיה, ולא יברא גוף חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה [[הקדוש ברוך הוא]] מרככו ב[[טל תחיה]], והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערה|[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע"א.}}.

המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם בגדים בהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי"ב ה"ג. אמנם לגירסת התוס' כתובות שם לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] יקומו בבגדים אותם היו רגילים ללבוש בחייהם}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה [[הקדוש ברוך הוא]] ירפא אותם על ידי כך שיוציא את החמה מנרתיקה, והיא תחמם ותרפא{{הערה|[[סנהדרין]] צא ב, [[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ"ה. [[זוהר]] ח"א רג, ב. ח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב.}}.
====דיעה אחרת - שהתחיה אחרי שירקב גם עצם הלוז====
בפרקי דרבי אליעזר כותב שהגוף יברא מ("מלא תרווד") רקב שנשאר מהגוף. ולכן מסיים "ומעלה את כל הגוף בלא מום" אבל יש{{הערה|אבקת רוכל ובעבודת הקודש - נסמן באג"ק ח"ב הנ"ל סי"א הע' 22}} שביארו דהיינו הך דעצם הלוז.

ובהדרן על מסכת נדה{{הערה|לקוטי שיחות חי"ח חוקת ב' סעי' יב ואילך.}} מבאר הרבי באריכות את הברייתא{{הערה|נדה ס"ט ע"ב.}} "שלש דברי בורות שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע בן חנניא וכו'" והרבי מבאר בארוכה את העומק שבכל א' מהשאלות של אנשי אלכסנדריא והמענות של ריב"ח, ולבסוף מבאר את השאלה האחרונה{{הערה|לפי ה"איכא דאמרי". לאחרי שמחדש שם (בסעיף י-י"א) שב"נשמה בגוף" יש כמה דרגות: 1)בגוף בפ"ע אבל גוף חדש שלא נשאר שום מציאות מגופם הראשון. 2)שנשאר רקב מגופם הראשון אבל לא העצם ("עצם הלוז") והו"ל כמציאות חדשה לדיני טומאת מת. 3)שיחיו מעצם הלוז.}} "מתים לעתיד לבוא צריכין הזאה שלישי ושביעי אמר להן . . לכשיבוא משה רבינו עמהם":

ומבאר ששאלתם האחרון{{הערה|לפי ה"איכאט דאמרי".}} היה רק בנוגע דור המדבר (שבנוגע רוב בנ"י קיי"ל{{הערה|כמובא לקמן מר' יהושע בן חנניא בעצמו.}} שיקומו מ"עצם הלוז") ששאלתם היתה האם גם דור המדבר יקומו מ"עצם הלוז" או שאצלם תהיה הקימה על ידי רקב הגוף וכמו גוף חדש, (וע"ד המבואר{{הערה|ביאור הרבי שם, ומיוסד על מדרש תנחומא דלהלן, וכן לומד התוספות מהסיפור (ב"ב עג,א תוד"ה ודמו) שרבה ראה אותם שוכבין ונראים כשתויי יין, וראה זח"א (קיג ב) (מהנ"ע) זח"ב (קנו סע"א) וראה זח"ג (קסה ב) ועוד.}} בביאור מחלוקת ר"ע ור"א אם לדור המדבר יש חלק לעוה"ב, ששניהם מסכימים שיש להם חלק לעוה"ב ורק שלר"ע יירקב עצם הלוז שלהם ולאחר שייהפכו "לתרווד רקב" יקומו לתחה"מ), שאם יקומו מ"עצם הלוז" אז יתטמא כל הגוף על ידי נגיעתם ב"עצם הלוז" ויתחייבו בהזאה{{הערה|ווכדין המשנה שכלי (שהיה טמא מת עד"מ) שנשבר מקצתו ותקנו ואח"כ נשבר עוד מקצת עד שנתחדש כל הכלי, הרי הכלי ירד מטומאתו הקודמת לטומאת מגע (עד"מ מגע שמא מת), אבל כשנשבר כל הכלי בפעם אחת וחזר ותקנו הרי הכלי נטהר לגמרי. וכמ"כ בהגוף שאם בניית הגוף היא מעצם הלוז הרי היא נטמאת במגע של הלוז שהיא אבי אבות הטומאות - וא"כ הגוף הוא אב הטומאה וחייב בהזאה), אבל אם נרקב הגוף הקודם אז אין אין הגוף מיטמא ממציאותו הקודמת כיון שהיא כמציאות חדשה (כדין כלי שנשבר כולו).תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף}} (כמו שאר בנ"י), אבל אם יקומו מגוף חדש לא יצטרכו הזאה? ועל זה ענה ריב"ח "לכשיבוא משה רבינו עמהם" דמכיון שמשה רבינו יקים אותם לעתיד לבוא כמבואר במדרש{{הערה|תנחומא (חוקת יו"ד) "משל למה הדבר דומה לרועה אחד שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבית הצאן בקש הרועה ליכנם לפלטרין של מלך אמר לו המלך יאמרו שאתה השבית הצאן אף כך אמר לו הקב"ה למשה שבחך הוא שהוצאת ששים רבוא וקברתם במדבר ואתה מכניס דור אחר עכשיו יאמרו אין למתי המדבר חלק לעוה"ב אלא תהיה בצרן ותבא עמהם"}} הרי בודאי שיקים אותם באותו אופן שהוא עצמו יקום (היינו בגופם הראשון מ"עצם הלוז").

ומסיים בהשיחה שאף שכל{{הערה|ששיחה זו הוא א' המקומות שכותב הרבי שכל נשמות יקומו נשמה בגוף ודלא כבשאר מקומות שמציין לשיחת מסעי חי"ח (שרק הנשמה מוכרח שיקום, אבל הגוף יכו להישאר בחירת העצמות בהעלם בעצם הגוף (כמו שטמון באדמה), או להמכתב בנוגע נצחיות הנשמה, פה כותב הדבר בפשיטות, ו)הביאור בפשטות מפני שענין הזה הובא דרך אגב והקדמה למ"ש בהמשך הסעי', אבל) אולי י"ל ע"ד הרמז דמכיון שהביא לפנ"ז המדרש שאמר הקב"ה למשה שצריך להישאר במדבר כדי ליוכל להקים את דורו עד"ז הוא בנשיא של כל דור, וכמפורש בהוספות ללקו"ש ח"ד פרקי אבות פ"ו שבכל דור מוכרח להיות צדיק א' שהוא שהוא יסוד עולם (וישנו רק צדיק אכזה בכל דור אבל מסיים שישנו דורות כמו רשב"י וריב"ל (שלא נראתה הקשת) שה"צדיק יסוד עולם" ירד לברר שאר הדור, ועפ"ז אולי י"ל הסיבה שמצינו כ"כ הרבה לימוד זכות בנוגע ירבעם וחביריו על אף שכבר מפורש בירושלמי שיקומו לעוה"ב נשמה בגוף, ואולי מפני שיש כמה דרגות בנשמה בגוף כדלעיל, ואכמ"ל}}ישראל יקומו מעצם הלוז מ"מ ע"י לימוד התורה לא יצטרכו להזאת מי חטאת כי "טל תורה" יחיים.

===פעולת התחיה על ידי עצם הלוז===

{{ציטוט|מקור=בראשית רבה פר' כ"ח ג|מרכאות=כן|תוכן=
אדריאנוס שאל את רבי יהושע בן חנניא אמר לו מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא אמר לו מלוז של שדרה א"ל מנין אתה יודע א"ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך טחנו ברחים ולא נטחן שרפו באש ולא נשרף נתנו במים ולא נמחה נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום}}

והטעם לזה מבואר בקבלה מפני שה"לוז" לא נהנה מחטא עץ הדעת, וההסבר לזה מבואר בחסידות{{הערה|לקוטי שיחות ח"ו ע 84 וחל"ב ע 73}} מפני שבאמת בפנימיות כל הגוף לא נפגם בחטא עה"ד רק שבחיצוניות הגוף כן הי' הנאה אבל ה"לוז" שהוא העצמיות של הגוף לא נהנה גם באופן גלוי.

ומבואר במק"א שלעצם הלוז יש גדר נצחי כמו הארון שנטמן בבית המקדש ומהוה המשך נצחי של בית המקדש{{הערה|לקוטי שיחות חכ"א (סעי' ט) שנצחיות הוא בדוגמת נצחיות הארון שכמו שהארון (שהוא עיקר בנין הבית והעצם של בית המקדש) נשאר במקומו המיועד לו ע"פ הלכה (ש"בעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון . . ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה שנאמר וכו" (רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ד ה"א) ומכח זה נבנה כל הבית, ומצד זה נחשב כאילו הבית נצחי (וחורבן הבית הראשון והשני הוא רק בחיצוניות הבית), כמו"כ ע"י שנשאר עצם הלוז שלם נחשב כל הגוף (שיבנה מעצם הלוז) נצחי.
}}

===תכונת התחיה גם בשאר הגוף (לא רק בעצם הלוז)===
בשו"ת הלכות קטנות{{הערה|ח"א סי' קל"ח}} מבאר שתחיית המתים{{הערה|עבור אלו מבנ"י שזכו לקבורה, משא"כ אלו שלא זכו כתוב עליהם הלשון "יקומון" עיי"ש ובנפש החיים.}} הוא ענין טבעי וכמארז"ל "דלא הוו - חיי, דהוי חיי לא כל שכן", ועפ"ז מבאר הגר"ח פאלאג'י{{הערה|נפש החיים מערכת ת' אות ח'}} לשון הפסוק "יחיו מתיך" ולא "יקומון מתיך", מפני שטבע הגוף שיקום.

וכבר העירו על זה בכמה סםרים (ועיין בארוכה בספר ימות המשיח בהלכה חלק א{{הערה|עמוד שו ואילך}} ), אבל הרבי{{הערה|לקו"ש חי"ח חוקת ב' הערה 88 - "וההסברה בזה י"ל במתים לעת"ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה"מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף (ולהעיר מאבות ספ"ד "הילודים למות והמתים לחיות" וראה סנהדרין (צא,א): "דלא הוה חייא דהוה חיי לא כ"ש") . . משא"כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע"פ סדר המוכרח בגוף זה כ"א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו".}} מסבירם בסגנון אחר שהנס דתחה"מ אינו כשאר הניסים שטבע העולם אינו מוכרח מצד עצמו לנס, אלא לכתחילה נברא הגוף באופן כזה שמוכרח שיקום לתחיה (שהרי תחה"מ הוא עיקר באמונה).

והרבי מבאר על פי יסוד זה מדוע שאלת "אנשי אלכסנדריה" בסוגיית 'הזאת המתים'{{הערה|שאלתם היתה האם מתים הקמים לתחיה זקוקים להזאה מצד שתטהרם מטומאת מת או שקיבלו גוף חדש שאינו קשור לגוף המת וממילא פטורים.}} הייתה דוקא בנוגע למתים הקמים בתחיית המתים ולא בנוגע לנס תחיית בנה של השונמית{{הערה|כשאלת התוס' (תוד"ה מתים נדה דף ע' סע"ב)}}, משום שבבן השונמית התחיה התרחשה הודות לנס וממילא גופו של בנה של השונמית נחשב כגוף חדש, אך לעתיד לבוא תחיית גופם של בני ישראל תהיה באופן (טבעי) הקשור לגופם הישן (שמת){{הערה|לקו"ש חי"ח חוקת ב' הערה 88 - "וההסברה בזה י"ל במתים לעת"ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה"מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף ולהעיר מאבות ספ"ד "הילודים למות והמתים לחיות" . . משא"כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע"פ סדר המוכרח בגוף זה כ"א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו".}}.

====תכונת התחיה מצד בחירת העצמות====
לצורך התחיה הקב"ה ימשיך את בחינת [[רחמים רבים]] הבאה מ[[עצמות אור אין סוף]] (כמו שמרומז בברכת מחיה המתים במילים "מחי' מתים ברחמים רבים"), ובחינה זו יכולה לגרום למת לחיות כיוון שמצד דרגת עצמות אין חילוק בין חיים למות{{הערה|ד"ה ג"ח עת"ר ד"ה יחייגו מיומיים תש"א ' ועוד}},

ומכיוון ש[[בחירת העצמות בישראל]] היא בגוף הגשמי, וההמשכה שמצד עצמות שלגביו "מות וחיים שוים" שייכת להגוף ובפנימיותו, חיות הגוף באה מצד תכונתו של הגוף ולא רק מצד כח עליון{{הערה|לקו"ש ח"ו (ע' 85 הערה 33) ומוסיף שהוא "ע"ד המבואר בלקו"ש ח"ה (ע' 246) ס"ט בענין "לשמש את קוני" עיי"ש".}}.

====תשובה ליצה"ר====
על פי המבואר שה"לוז" (שהיא עצם הגוף) נצחית, מתרץ הרבי{{הערה|לקוטי שיחות ח"ו שיחת יו"ד שבט סעי' ד-ה}} טענה שיכול היצה"ר לטעון - מדוע עלי להתייגע לזכך את הגוף כאשר בסופו של דבר הגוף אינו מציאות אמיתית (ונצחית), שהרי סופו לחזור לעפר? ואף שיקום אחר כך לתחיה מ"מ גדר הגוף (ע"פ תורה{{הערה|(שמפני שעתה "עפר אתה" לכן "ואל עפר תשוב") וכיון ש"שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי" לכן אין הוא מציאות אמיתית אף לפני ששב לעפרו}}) הוא "עפר אתה (שלכן) ואל עפר תשוב"?

ומתרץ שלהיפך כיון ש"עיקר שכינה בתחתונים היתה" שלכן "ובנו בחרת" דוקא בגוף הגשמי, לפיכך הגוף הוא מציאות אמיתית שאין בו שום כליון והפסד. השינוי שנגרם לו על ידי חטא עץ הדעת שהוא תוצאה של ו"אל עפר תשוב" הוא בחיצוניות בלבד ולא בעצם מהותו. כי מעשי בני אדם אינו יכול לשנות ח"ו את בחירת עצמותו יתברך אשר הוא בחר בגוף היהודי, וזהו ההסבר לכך שעצם הלוז שלא נהנתה מעץ הדעת אינה נפסדת לעולם כי זוהי עצמיות הגוף ובכך לא ייתכן חטא והפסד"{{הערה|ומוסיף ד"כיון ש"ובנו בחרת" הוא גם לגבי הגוף בכלל, מובן מכך שבפנימיות לא ייתכן כליון גם לגבי הגוף בכללותו, ולעתיד לבוא הוא נבנה מעצם הלוז מפני עצם מהותו כי יש לגביו בחירת עצמותו יתב' ולפי זה יוצא שאדרבה מפני ש"שינוי החוזר לבריתו לא שמיה שינוי" הרי גם עתה הוא מציאות אמיתית". ועיי"ש שמבאר שכן הוא גם בכללות העולם שמציאותו האמיתי הוא "בשביל התורה ובשביל ישראל" ולכן אין להתפעל ממניעות לקיום התומ"צ שמההעלמות והסתרים שהרי אינם מציאות אמיתי שכל תכליתם הוא כדי שהאדם יתגבר עליהם כמשל הזונה שבזוה"ק}}.

===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===
ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.

הרס"ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלוש דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס"ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.

ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, ש[[הקדוש ברוך הוא]] ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} "ואל עפר תשוב" שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן "שעה אחת קודם תחיית המתים". אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש"פ בשלח [[תשמ"ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש"פ תזריע מצורע [[תנש"א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת "ואל עפר תשוב" ברוחניות - על ידי הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהיה", ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים.

==הזוכים לקום==
{{שכתוב|פסקה=כן}}
===ועמך כולם צדיקים===

{{ציטוט|מקור=סנהדרין פ"י ה"א|מרכאות=כן|תוכן=
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר}} הסיבה לכך היא מפני שכל נשמה היא חלק אלוה ממעל ממש ואי אפשר שיפסד חלק ממנו יתברך{{הערה|ליקוטי ש"ס לה[[אריז"ל]] על אבות, [[עמק המלך]] (שער תקוני התשובה ספ"ג וז"ל "ועתה בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם ואהבתו הק' עמנו בני א-ל חי למה לו כולי האי לטרוח עצמו ברשעים האלו המכעיסים אותו בכל עת ובכל רגע ב' תשובות בדבר התשובה הא' כו' אע"פ שהם רשעים גמורים כו' ניצוצי קדושה בהם כו' שהם נצר מטעי כו' והיא חלק אלקה היא נצחי כו' והנשמות הם רושם אור עצמותו דכל הנופח מעצמותו הוא נופח כו' ועוד טעם שני מעשה ידי להתפאר כו' הקב"ה ומעשה ידיו חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים ואי אפשר שתתבטל כו'"), וכן מבואר ב[[מדרש שמואל (ספר)|מדרש שמואל]] באבות - ("עולם הבא הנזכר כאן הוא עולם התחי' ולא ישא אלקים את נפש הרשע עד כי ברוב הימים ימצאנה מטוהרה ואז נגנזת במחיצת הצדיקים כו' וכן ע"ז הדרך לכל הנשמות עד שיתוקנו כולם כו' וע"ש הכתוב ועמך כולם צדיקים כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים לפי שהוא ית' חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח" עכ"ל, וכלשון האריז"ל דלעיל "סופם הוא להמנות עם הצדיקים".) וב[[משה אלשיך|אלשיך]] (פרשת שמיני) וב[[רמב"ן]] (בשער הגמול פ"ו "הנפש שהיא עליונה *אי אפשר* שתהי' בטלה ואובדת" וכך מפרש מה שמבואר בר"ה (יז,א) "פושעי ישראל בגופן כו' לאחר י"ב חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי צדיקים" וז"ל "נשמתן נשרפת ונעשית אפר כלומר שנתבטל צורתה ממה שהיתה, כדבר הנשרף המושב לאפר, ורוח הק' ית' רוח הנחה ורצון מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים, כלומר במדרי' שהיא למטה מעונג הצדיקים ומנוחתן". ואף שמסיים בנוגע "רשעים הגמורים (אפיקורסים וכדומה) שנדונין לדורי דורות" היינו 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף 2)סוף כל סוף יזכה גם הוא לעלות כמבואר בערך הבא.).}}.

ומה שמבואר בהמשך המשנה שיש רשעים שאין להם חלק בעולם (וב[[רמב"ם]]{{הערה|הל' תשובה פ"ג.}} מוסיף עוד), היינו רק שהגוף לא יעמוד לתחיה אבל הנשמה יזכה לעוה"ב ויעמוד בגוף אחר {{הערה|כמבואר במקורות דלעיל. ולפ"ז הרי הבבא ואלו שאין להם חלק לעוה"ב אינה בניגוד גמור לרישא דמתני' כל ישראל יש להם חלק כי ביחס לנשמתם הנה גם הנמנים באותם שאין להם חלק גם הם נשמתם יש לה חלק לעוה"ב ובזה י"ל דיוק לשון המשנה כל ישראל יש כו' ואלו שאין להם כו' אף שביטוי הרגיל בכגון זה במשנה והוא לשון קצרה הוא כל כו' חוץ ואין לומר שחוזר עוה"פ ומבאר ואלו שאין להט חלק לעוה"ב מפני שהפסיק בינתיים בהבאת הראי' שנאמר ועמך כו' להכלל כל ישראל כו' שהרי במשנה ריש זבחים ומנחות מפסיק ג"כ בין הכלל והיוצא מן הכלל בביאור דיני הכלל (וראה ג"כ יבמות פ"ב מ"ה) ובכ"ז מסייס חוץ כו' כן אין לומר שהוא מפני דנפישין מילין דאלו שאין להם חלק לעוה"ב שהרי כן הוא ג"כ במשנה ריש חגיגה וזבחים ומנחות הנ"ל אלא הטעם הוא שתיבת חוץ משמעותה חוץ ויוצא מן הכלל לגמרי משא"כ הלשון ואלו כו'}}, אחרי שימורק בגיהנום ויהיה בדרגת צדיק גם בגלוי{{הערה|כמבואר בעמק המלך בשער או"א ספמ"ו - "לבלתי ידח ממנו נדח כו' והם ילכו מחיל אל חיל עד הגיעם אחר זמן רב להמנות עם הצדיקים כו'" וכן במדרש שמואל - "כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים". ועפ"ז מדוייק משארז"ל (תענית ז,א) "גדול יום גשמים מתחה"מ דאלו תחה"מ לצדיקים וגשמים לרשעים ולצדיקים" ומובא ברמב"ם להלכה (בפיה"מ) שמדבר לא רק ב"ועמך כולם צדיקים" אלא גם ב(כל ישראל שיהיו) צדיקים בגלוי (ודוחק לפרש ש"רשעים" מדבר על רשעי ישראל דא"כ יסתור המשנה דכל ישראל יש להם חלק ומוציא רק רשעים דסוג מסוים ולא שאר רשעים)).}} שהרי "לא ידח ממנו נדח", וכן נפסק ל[[הלכה]]{{הערה|הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג.}} ש"לעולם ילמוד אדם אפילו שלא לשמה" אף שממשיך חיות התומ"צ לקליפות כיון שודאי{{הערה|תניא סוף פל"ט.}} סופו לעשות תשובה בגלגול זה או בגלגול אחר ויעלה החיות לקדושה.

וגם לגוף יש תקנה על ידי שישובו בתשובה בסוף ימיהם{{הערה|רמב"ם הל' תשובה פ"ג הלכה י"ד "אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב יש לו חלק לעולם הבא"}}, או ע"י שיפרעו מהם (מגופם) מן השמים לאחר מיתתם{{הערה|כדאיתא ב[[סנהדרין (מסכת)]] (מז,א ודף קג,ב) ש[[יהויקים]] ראוי הי' למנותו עם [[ירבעם]] [[אחאב]] ו[[מנשה]] (ואדרבה הכעיס עוד יותר ממנשה) אלא שנתכפר לו ע"י שנתבזה אחרי מיתתו, ועוד יותר מצינו בירושלמי (כלאים פ"ט ה"מ) דאפילו ירבעם וחבריו שמנו באותן שאין להם חלק לעוה"ב הנה ע"י שנשרף גופן נעשית בהם מדת הדין ובצירוף זכות הארץ יזכו לתחיה ועי' בארוכה באג"ק ח"א (ע' קמה) למה אינו פלוגתא עם מ"ש בר"ה (יז,א) "כגון ירבעם כו' יורדין לגהנם ונדונין בה לדורי דורות")}},(ואולי גם ע"י שאחרים ישתדלו בעבורם {{הערה|וכמו שמצינו (חגיגה טו, ב) שהועיל תפלתו של ר' יוחנן לאלישע אחר אף שלא היה קרובו ולא תלמידו וכן מצינו בספרי ס"פ שופטים שלכל יוצאי מצרים שמתו כבר יש כפרה ע"י שזקני בית דין דעיר אחת היו מביאין עגלה ערופה וראה בספר חסידים (תתשעא) והמפרש שם, ומובא להלכה כראי' לכך שמועיל צדקה למת (במת צדיק) אפילו כשאינו קרובו. (אבל לא מבואר בהמכתב שמועיל גם להגוף, ויל"ע, ועי' בהע' הבאה)}}{{הערה|ואולי י"ל הסיבה שמועיל התיקון גם ע"י יהודי שאינו קרובו הוא ע"ד שמצינו{{הערה|אמר ר' אושעיא תשל"ט (סה"מ מלוקט (דפו"י) ח"ד סוף עמ' צג-ד)}} שע"י עסק התומ"צ של צדיקים הרי זה מחזק את היהודים השבויים בידי יצרם{{הערה|וכסיפור עם הבית הלוי שאם יהיה חלישות אצל התלמידים המתמידים יגרום להמתבולל בגרמניה להמיר דתו רח"ל}}, מצד זה שבכ"א מישראל יש בהעלם נקודת היהדות ולכן כל הסוגים{{הערה|צדיקים בינונים רשעים ר"ת צבו"ר}} דבנ"י הם מציאות א', (וכן שמועיל התומ"צ התלוים בארץ עבור בני חו"ל וכן מועיל תומ"צ שעשו בזמן הבית עבור הדורות שלאחריהם ד"אין ציבור מתה",(הוריות ו,א שלכן הקרבן שהקריבו בימי עזרא כיפר גם על ישראל שהיו בדורו של צדקיהו, וראה מכתבי תורה לה[[רוגוצובי]] מכתב קמז קמט) ומכיון שעצם הנשמה הוא העצם לא רק של הנשמה אלא גם של הגוף{{הערה|שלכן האהבת ישראל שמצד העצם הוא גם להענינים השייכים להגוף, עי' בארוכה ב[[[ואתה תצוה]] תשמ"א סי"א ובהערות שם}} מובן שמועיל התיקון גם עבור הגוף.}} (ובפרט כאשר הבן משתדל לאביו{{הערה|סנהדרין (קד, א) ברא מזכי אבא (כשהבן צדיק, והיינו אפי' אינו מתפלל עבורו).}})).

===רשעים הגדולים===

ואפילו בנוגע כרת דע"ז וכיו"ב שאמרז"ל {{הערה|סנהדרין סד,ב}} "הכרת תכרת הנפש גו' הכרת בעוה"ז ותכרת לעוה"ב" {{הערה|וכן פסק ברמב"ם בהל' תשובה רפ"ח}} (וכן המינים מסורות ואפקורסים ש"יורדים לגיהנם ונידונין בה לדורי דורות כו' גיהנם כלה והן אינן כלין"){{הערה|ר"ה (יז,א) וע"ז מיוסד הרמב"ן ש"הרשעים הגמורים החמורים שנדונין לדורי דורות וכו'"}} היינו: 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף{{הערה|בלקו"ת להאריז"ל פ' בא ס' הליקוטים פ' לך לך ס' הגלגולים פ"ו וז"ל הענין של כרת אינו אלא בחלק הנפש כו' אמנם הרוח והנשמה כו' אין הם בכרת ויש להעיר גם מעמק המלך שער עולם התוהו}} 2)סוף כל סוף יזכו גם הם לעלות כמבואר בהערה{{הערה|מכיון שהדבר מוכרח כמבואר במקורות דלעיל. וכן מפורש בספר עשרה מאמרות (מאמר חקו"ד ח"ה פ"א) שהולך ומונה שם ו' כתות ליום הדין והנ"ל הם בכתה הששית ומסיים וז"ל "גיהנם ננעלת בפניהם ונדונין בה לדורי דורות כו' אחר דורי דורות כו' אפשר שיבחנו גם המה בחכמה נעלמה מן החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כו' ולקושטא דמילתא אין לך דבר נצחי אלא במדת הטוב משא"כ יסורין וגיהנם כלים" עכ"ל. וככל הנ"ל הוא גם בס' עמה"מ ש' תקוני התשובה פ"ג שכתב ברשעים חמורים ביותר וז"ל "נדחים לגמרי כו' עד עת בוא דברו ית' וית' שמו ברחמיו הגדולים והרבים שהוא עושה לבלתי ידח ממנו נדח ובא עת פקודתו ית' שמו מעלה אותן מעט מעט לתקן אותן ולצרפן מתחלה מגלגל כו' וכן סוד הכרת סלקא דעתך שהנשמה תקבל כלי' לגמרי ואינו כן אלא פירושו הוא שנכרתת ממקור החיים ומתגלגלת כו'" ושם בשער קרית ארבע פקנ"ב מוסיף ביאור וז"ל "אחר ימות המשיח יחדש הק' עולמו וגם מקום הגיהנם יטוהר ויתקדש ויהיה נוסף על גבולי הג"ע עם הרשעים פושעי ישראל שבתוכה כו' חצי הגיהנם כלים ויתטהר בקדושת הגן ויהי' שם מחול הק' עם הצדיקים"}}

ומ"ש בזהר{{הערה|כי תצא דף קז}} שאחרי שמתגלגל הרשע ג"פ אין לו תקנה מבואר ב[[של"ה]]{{הערה|(פ' כי תצא בחלק תו"א) בשם מהר"ש אלקב"ץ וז"ל - "ואלה המתגלגלים כאשר לא שבו אל השם בג' פעמים כו' עוד לא יתגלגלו כי אם בחיות ובבהמות טהורות וטמאות הקל קל קודם וז"ש פעמים שלש עם גבר משם והלאה בבהמה ומי שלא ירד לסוף דעת האלקי רשב"י ע"ה חשב שהוא ז"ל הרחיקו והמתבונן בדבריו יבין כי הוא ז"ל הקריב מציאותו" עכ"ל}}ובעשרה מאמרות{{הערה|(ש' תקוני התשובה פ"א) "כתב עם גבר דייקא שלא יבא עוד בגלגול בנ"א עד שילך נע ונד בארץ ואז יתגלגל בדצח"ם או בגלגול שדין ומזיקין כו' והיא תחת מקור החיים וז"ש ונכרתה הנפש ההיא מלפני כו' שנגזר עליהם עונשין אחרים הקשין מהגיהנם ואח"כ הם י"ב חדש בגיהנם ויש תקוה לאחריתו אחר שקבל ענשו כי לא כלו רחמיו על כל בריותיו" עכ"ל}} שהיינו שאינו מתגלגל בבנ"א אבל עדיין יש לו תקנה ע"י גלגול בבהמות וכיו"ב עד שיתוקן.

===אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו===
בתחילה הוכיח הרבי שכל הנשמות יקומו לתחיה, אך במכתב{{הערה|אגרות קודש ח"ב עמ' עג}} שכתב הרבי מאוחר יותר ציין הרבי למכתב הראשון והוסיף{{הערה|בהערה 15}} - "זה עתה ראיתי במדרש תלפיות ענף חלק לעוה"ב בשם ר' בחיי והריקנטי וז"ל מה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעוה"ב פירוש אין להם חלק ידוע בפני עצמן אבל הם נהנים וניזונים מכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו", ויש שלמדו שבמדרש זה רואים שגם הגופים יקומו{{הערה|שהרי בנוגע הנשמה הרי אחרי שמורק בגיהנם הרי הוא בדרגת צדיק (כלשון האריז"ל והמד"ש ועה"מ) ואינו צריך להגיע ל"אוצרות של צדקה", ועל כרחך שה"אוצרות" הוא עבור הגוף. אבל אין הדבר מוכרח דאפשר שהאוצרות של צדקה הוא עבור אלו שלא הספיקו לטהר הנשמות מכל וכל, או שגם בדרגת צדיק גופא אפשר להעלותם לדרגא נעלית יותר, אבל עפ"י המבואר להלן שעיקר הענין דתחה"מ הוא כשכר לקיום המצוות ששייך להגוף שבזה כל ישראל שוין ד"אפי' פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון" כדלהלן מובן שגם (ובעיקר) הגופים יקומו.}} ועכ"פ מפה רואים אפשריות שגם הגופים יקומו (ושלא יסתור הסיפא ד"אלו שאין להם חלק וכו'") וכפירוש הפשוט ב"כל ישראל יש להם חלק וכו'" - נשמה בגוף{{הערה|רובם של הדברים בפסקה זו מבוססים על מכתב באג"ק ח"א עמ'קמא-קנג}}.

===גם הגוף יקום===

הפירוש הפשוט ד"כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב" הוא נשמות בגופים{{הערה|לקו"ש חי"ז בהוספות אבות - א, לקו"ש חי"ח עמוד 235 הע' 58 ועמוד 252 ועמוד 409 (סוף הערה 71) ובלקו"ש חכ"א עמ' 131 הע' 37, ולהעיר שבכל מקומות הנ"ל מציין הרבי להשיחה בחי"ח (דלקמן) שעל אף בחירת העצמות בהגוף מ"מ הרשעים החמורים גופם כלה, או להמכתב (אג"ק ח"א) שמיוסד על נצחיות הנשמה, (ולא הגוף).}} וכן פירשו חלק ממפרשי המשנה{{הערה|לקו"ש חכ"א עמ' 131 הע' 37 (שמציין להמכתב דלעיל (אג"ק ח"א ע' קמא) ובפשטות כוונתו לשלול תחה"מ ברשעים החמורים, אבל אולי הכוונה (למה שהובא בהמכתב מ)עמק המלך בתיקוני תשובה ספ"ג. [וע"ד הרמז אולי כוונתו למ"ש בתחלת פ"ד "(ודוחק גדול) לומר אשר איש כזה שיהי' מן הסוג שאין לו חלק לעוה"ב ולא יפרעו ממנו ולא יתפללו בעדו וכו' לא הי' ולא עתיד להיות, אף שבכמה ענינים ומהם גם כאלו שנתבארו בכתוב ובש"ס באריכות אמרז"ל עליהם שלא היו ואינם עתידים להיות (סנה' עא א)" אשר גם קס"ד בתורה הוא תורה וד"ל ולהעיר מניחום אבלים יו"ד אדר תשל"ד המובא לקמן].}} הטעם "שנאמר ועמך כולם צדיקים . . מעשי ידי להתפאר" שהכפל "נצר מטעי" ו"מעשי ידי" הוא הנשמה והגוף.

והביאור על פי המבואר שבחירת העצמות הוא דוקא בגוף{{הערה|תניא פמ"ט תורת שלום ע' 120, ועי' בארוכה ספר השיחות פ' תולדות תשנ"ב (עמוד 117), ד"ה קומי אורי תשל"ג ס"ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו"ח) ח"ד עמוד רס"ט) ועיין ג"כ כל ישראל תשל"ג (בדפו"ח ח"ג עמוד ריז)}} ולא בהנשמה וזוהי הסיבה שכל ישראל יקומו אפילו כאלו שלא זכו לגן עדן כדלקמן.

אבל מ"מ יש חסרון בהגוף שהקשר העצמי שלה אינו מתייחס להגוף עצמו אלא מצד העצמות, ולכן כל זמן שלא נתגלה בה ע"י קיום תומ"צ אינו בגילוי בהגוף, משא"כ הקשר של הנשמה הוא קשר גלוי בדוגמת בן שיש לו קשר גלוי עם האב ולכן דוקא בנוגע נש"י אומרים שסוף כל סוף "לא ידח ממנו נדח" ועל פי זה מבאר הרבי{{הערה|לקו"ש חי"ח עמו' 409 הערה 71 ובשוה"ג **}} וז"ל "וע"פ הנ"ל שגילוי הבחירה בהגוף הוא ע"י הנשמה דוקא אולי יש לבאר זה שאלו שאין להם חלק לעוה"ב במשנה שם היינו ש"גופם כלה" והרבי מציין לאג"ק דלעיל{{הערה|אגרת פ"ה ס"דעמוד קמ"ט שמוכיח שם ממאמר אדה"ז ומשער הגלגולים ש"אותן שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה"ב היינו שהגוף שלהם כלה ונאבד אבל הנשמה שהיא נצר מטעי כו' תקום לתחי' בגוף אחר"}} והערה 5 שם{{הערה|"...אבל פשטות הסוגיא בירושלמי משמעותה אשר ירבעם וחבריו גם גופם קם בתחה"מ עיי"ש, ובכל אופן שנפרש דעת הירושלמי הרי הסוגים שמנו חכמים שאין להם חלק לעוה"ב גופם כלה אבל נשמתם קמה בתחה"מ"}},

ולבסוף מציין לשיחת ש"פ חוקת (הערות 52 ו58){{הערה|שהודפס כמה שבועות לפני כן, לקו"ש חי"ח שבגוף השיחה מבאר הרבי את המדרש בנוגע מצות פרה אדומה שמשה לא היה יכול להבין איך אפשר להיות טהרה מטומאת מת שמקור הטומאה ממת שנפסק הקשר שלה לנשמה{{הערה|ובפרט לפי המבואר בחסידות שהמיתה אצל יהודי נובע מכך שהנשמה נכרת ממקורה על ידי עבירות (ורק שבזמן הגלות אינו מת מיד) - אגה״ת פ״ד-ו}} ותירץ לו הקב"ה "זאת חוקת התורה" שפעולת הנשמה בהגוף לגלות בחירת העצמות בהגוף (בהיות הנשמה נצחי) בכח התורה (שהוא נצחי) הוא פעולה נצחי ותמידי.}} ששם מבואר להיפך שע"י פעולת הנשמה בהגוף נעשה גם הגוף נצחי{{הערה| ולהעיר מש"ך על התורה (פרשת בהר עה"פ והארץ לא תמכר לצמיתות (כ"ה,כ"ג)) "...שכל אותם הגופים שנתגלגלה בהם הנשמה לא יהיו לבטלה כי לא יש גוף שלא נעשה בו מצוה ונהנית ממנה הנשמה א"כ בתחה"מ יקומו כל הגופים כי הנשמה נותנת כח והארה בהם"}}, ומחדש{{הערה|בהערה 52}} ש "על פי זה יש לומר דזה ש"לא ידח ממנו נדח" הוא (גם) מצד הגוף", ומוסיף{{הערה|בהערה 58}} "וראה גם לקו"ש ח"ו{{הערה|עמו' 48}}ובהנסמן שם, שמצד בחירת הקב"ה בהגוף{{הערה|תניא פמ"ט תורת שלום ע' 120}} נעשה הגוף מצ"ע ענין נצחי ודבר משנה הוא "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב נשמות בגופים"". ע"כ.

ובכל מקרה{{הערה|בספר המלך במסיבו ח"א ע' עז}} האמונה בתחיית המתים היא לא שהגוף יקום לתחי' אלא שהנשמה תקום לתחי' בגוף אך אינו מוכרח להיות בגוף זה.

ועי' לעיל בערך [[תחיית המתים - חלק מתכונת הגוף]] ולקמן בערך [[כל ישראל לעוה"ב מה שאין כן בגן עדן]]

===נשמות שכבר היו בעולם ב[[גלגול]]===
הנשמות שכבר היו בעולם בגלגול יתלבשו בגופים נפרדים עם ניצוץ מהנשמה בזמן שהתגלגלה בעולם{{הערה|כך אומרים הרדב"ז (מצודת דוד - טעמי המצוות לרדב"ז ע' קצט), ש"ך על התורה (פרשת בהר עה"פ והארץ לא תמכר לצמיתות), המיוסד על הזהר (מובא בהמשך).}}.

ואף שנשמה יכולה להתלבש ולהחיות גוף אחד בלבד, (ולאליהו הנביא שנמצא בשתי גופים בבריתות מילה - בגוף מלובש ניצוץ בלבד ולא כל הנשמה{{הערה| דמה שמצינו שאליהו נמצא בב' מקומות באותו זמן (בברית מילה (פרדר"א פכ"ט. וראה זח"א צג, א) ובליל פסח) הוא רק ניצוץ מנשמת אליהו, אבל כשנשמתו היה מלובש בגוף לא היה יכול להיות בב' מקומות (כמו שמצינו{ (זוהר ח"ג קמד, ב. ועד"ז בב"מ פה, ב: "אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי, יומא חד ריש ירחא הוה נגה לי' ולא אתא, א"ל מ"ט נגה לי' למר, א"ל אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידי' ומצלי ומגנינא לי' וכן ליצחק וכן ליעקב".) שאליהו לא הי' יכול לבקר את רשב"י מפני שהי' עסוק להציל את ר' המנונא)?))
ח"א קלא, א."אינון גופין דאתנטיעו בנשמתא חדא (שהיתה תחילה בגוף אחד ואח"כ באה בגוף שני) מה תהא מנייהו .. אינון גופין דלא זכו וכו', וגופא בתראה דאתנטע ואצלח ונטל שרשי' כדקא יאות יקום") מקשה כיצד נשמה יכולה להתלבש בב' גופים והרי הנשמה כמו שמלובש בגוף אינו יכול להחיות ב' גופים באותו זמן (כמבואר בחסידות - המשך תרס"ו ע' קעח. תער"ב ח"א ע' קא. סה"מ ה'ש"ת ע' 62. תש"א ע' 151.)}}.

והזהר מתרץ שהנשמה תתלבש בגוף (האחרון) המזוכך ביותר.

יש{{הערה|עי' קדושת לוי ואתחנן עה"פ ושמרת}} שפרשו כפשוטו, שרק גוף א' יקום, אבל לדעת רוב{{הערה|מסקנת הקדושת לוי הנ"ל, מגיד מישרים פרשת מקץ ומבאר שכוונת הזהר שעל ידי גוף האחרון יזכו כולם לקום (ומתאים לפסק אדה"ז (הל' ת"ת פ"ג) שכל נשמה ונשמה צריכה להתגלגל כמה עד תשלים תרי"ג מצוות במעשה דיבור ומחשבה), נועם אלימלך משפטים עה"פ כי תקנה, וכן מוכרח לפרש במפרשים דלעיל (מצו"ד ושך עה"ת) תורת שלום (סה"ש ע'211) וזלה"ק (בתרגום מאידיש) "בהגוף שהנשמה פעל בו איזה זיכוך אותו הגוף יעמוד" ועוד}} המפרשים כל גוף יקום עם חלק הנשמה שהוא בירר, מכיוון שלכל חלק מהנשמה יש מהות שלמה (כמו שמצינו שבתחילת [[בריאתו של כל אדם ה"ה חי רק מחלק ה[[נפש]] של הנשמה בלי הארבע חלקים{{הערה|כמבואר בזהר הנ"ל (ח"ב ק, א)}}, ורק כשזכה נותנים לו רוח ואם זכה נותנים לו גם נשמה, וכמו שנפש לבד יכול להחיות אדם שלם, כך גם בכל מצוה יש חלק שלם ומהות שלמה של נשמה שיכולה להחיות גוף שלם).

כפי שמסביר ה[[זהר]] במקום אחר שמוכרחים לומר שכל גוף יקום כיון ש"אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה"{{הערה|ח"ב ק, א, וז"ל - "ההוא גופא קדמאה דשבק מה אתעביד מני' .. גופא דא אע"ג דלא אשתלים לאתרבאה ולמזכי ולמסגי בעלמא, פקודין אחרנין דאורייתא נטר דלא אתאבידו מני', וכי למגנא הוו .. וקב"ה לא מקפח אגרא דשום בריין דברא כו'", ועכצ"ל ש"(קב"ה) יתקין כלא ולא יתאביד כלום וכלא יקום". וראה זח"ג שח, סע"א. תקו"ז תיקון מ' בסופו (פא, א).}}, וכן מבואר בכתבי ה[[אריז"ל]]{{הערה|[[האריז"ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד.}} שנשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו').

ולכן מסביר הרבי את דברי הזהר דלעיל: במקרה שבשני הגלגולים האדם התעסק באותה מצוה וברר את אותו חלק של הנשמה{{הערה|כמו בדוגמת הסיפור דלעיל שאליהו לא היה יכול להתחלק לב' מקומות מכיון שבב' המקומות היה צריך להתעסק באותו מצוה - שימוש ת"ח.}}, באיזה גוף יתלבש חלק זה של הנשמה, ועל זה תשובת הזהר שאותו חלק של הנשמה תתלבש בגוף שפעל את עיקר הזיכוך{{הערה|מניחום אבלים לרש"ג יו"ד אדר תשל"ד, שיחות קודש תשל"ד בהוספות(ע' 444) ותורת מנחם תשל"ד (ע' 254).}}.

===כל ישראל לעוה"ב מה שאין כן בגן עדן===
כל ישראל יקומו בתחיה
משא"כ בג"ע יש כמה תנאים (אפילו ליכנס לג"ע התחתון{{הערה|ד"ה כי ישאלך עטר"ת סה"מ עטר"ת ס"ע שנא ואילך, סה"מ ה'ש"ת ס"ע 44 ואילך. ולהעיר מחגיגה (סו ב) דלולי תפלת ר' מאיר לא הי' אחר נכנס לג"ע לג"ע התחתון.}}) הוא מפני שג"ע הוא שכר עבור לימוד התורה (חלק הנשמה שבתורה) ששייך בעיקר להנשמה{{הערה|ראה תניא פל"ה (מד סע"א ואילך) ושם פל"ז (מט א-ב) ובכ"מ.}} שבאדם, ובנשמה שהוא ענין של גילויים יכול להיות חסרון{{הערה|"ואף שגם שורש הנשמה הוא בהעצמות יש לומר דכיון שאהבת הקב"ה לישראל היא כמו אהבה טבעית (כדלהלן בפנים) לכן לגבי הענין דבחירת העצמות בהגוף הוא דוגמת ענין הגילויים ועצ"ע" - כל ישראל תשל"ג (הע' 33). ועיין להלן בערך ד*כל יזכו לגאולה משא"כ ביצי"מ* שמבאר שאחרי מ"ת שנתחדש לבנ"י ענין "עבד"{{הערה|"אוזן ששמעה בהר סיני עבדי הם וכו" ו"תעבדון את האלקים וגגו'"}} שהבחירה שלנו בה' הוא בחירה עצמית (שלמעלה מרצון טבעי שיש ל"בן") אי אפשר להתנגד לקשר העצמי (רק באופן זמני כמו ביו"כ אבל ב(גאולה שהוא) ענין כללי לא יועיל) שהרי כל הבחירה נועד בכדי ש"לא ידח ממנו נדח" (ולכן לא יהיה בזה בחירה חפשית, ואולי ע"ד שבדברי הרשות אין בחירה חפשית, ועיין במכתב שכתב הרבי אחרי פטירת אחיו)}}, אבל קיום המצוות שייך להגוף שבזה הוא בחירת העצמות לכן הוא בכל ישראל, כמארז"ל "אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון", ומפרש בחסידות שהמצוה{{הערה|היינו אפי' מצוה א' לכאו'}} שעושה היהודי ה"ה ממלא את כל מציאותו, ועי"ז יזכה לתחה"מ "ועי"ז יתעלו (אח"כ{{הערה|"לאחרי שתתגלה להם ההמשכה שהמשיכו ע"י קיום המצוות (ע"ד שג"ע הוא הקדמה לתחה"מ שם הע' 46), ועפ"ז יש לבאר הסדר שבכתוב "ועמך כולם צדיקים ", המעלה דישראל; לאח"ז - "לעולם יירשו ארץ"; ולאח"ז עוד מעלה "נצר מטעי גו'" די"ל הביאור בזה שלאחרי שיירשו ארץ ותתגלה להם ההמשכה שהמשיכו ע"י קיום המצוות ועמך כולם צדיקים אז דוקא יוכל להיות הגילוי ד"נצר מטעי גו'" (ד"ה להבין ענין תחה"מ תשמ"ו (ספר המאמרים מלוקט (בדפו"ח) ח"ג עמוד רכא) הע' 19).}}) למדריגה נעלית יותר שתתגלה מעלתן של ישראל מצד עצמם שהם נצר מטעי מעשה ידי להתפאר שהוא למעלה יותר גם מההמשכה שנמשכת ע"י קיום המצוות"{{הערה|ד"ה קומי אורי תשל"ג ס"ו-ז (ספר המאמרים מלוקט (בדפו"ח) ח"ד עמוד רס"ט) ועיין ג"כ כל ישראל תשל"ג (בדפו"ח ח"ג עמוד ריז) דמוסיף "דהגם שחיות הגוף הוא מהנשמה מ"מ שורש הגוף הוא למעלה משורש הנשמה (וכמבואר לעיל בערך [[גם הגוף יקום]] שהאהבה וההתקשרות דהקב"ה לישראל מצד נשמתם בנים אתם להוי' אלקיכם היא כמו אהבה טבעית כביכול ע"ד אהבת אב לבנו היינו ששורש אהבה זו הוא ממדריגה ששייכת שם תפיסת מקום דהנאהב ואינה מעצמותו ממש משא"כ האהבה וההתקשרות דהקב"ה לישראל מצד הגוף שלהם היא לא מצד מעלת הגוף גם לא המעלה דבן מעלה עצמית אלא מצד זה שהקב"ה בחר בהגוף דישראל בבחירה חפשית וכבחירה זו היא מעצמותו) וזה גופא שהנשמה נמשכת להחיות את הגוף הוא מפני העילוי של הגוף מצד שרשו בדוגמת זה שהתורה מפרשת ומבארת המצוות מפני שהמצוות הם למעלה מהתורה".}}.

ובמק"א אומר הרבי{{הערה|ניחום אבלים יו"ד אדר תשל"ד (תורת מנחם ע' 262).}}, שגן עדן תלוי בעבודת האדם, וישנם כמה תנאים כדי לזכות לג"ע, משא"כ עולם התחי' שייך לכאו"א מישראל, "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", מבלי הבט על מעמדו ומצבו בעבודת ה'.

ובנוגע אלה שלא קיימו מצוות?

אומר הרבי: לכל לראש – לא קיימת מציאות כזו, כמארז"ל{{הערה|ברכות נז, א. עירובין יט, א. וש"נ.}}"אפילו ריקנין שבך (פושעי ישראל) מלאים מצוות כרימון".

ויתירה מזה: איתא בגמרא{{הערה|סנהדרין קי, סע"ב.}} "קטן מאימתי בא לעוה"ב .. משעה שנולד, שנאמר{{הערה|תהלים כב, לב.}}יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה" [ויש דעה "משעה שנזרע (אפילו הפילה אמו ונמחה{{הערה|פרש"י סנהדרין שם.}}), דכתיב{{הערה|שם, לא.}}זרע יעבדנו"] – אע"פ ש"בשעה שנולד" אינו שייך עדיין לקיום מצוות, ועכצ"ל, שהענין דתחה"מ הוא מצד מציאות הגוף של איש הישראלי כשלעצמו.

===כל ישראל יצאו מה שאין כן ביציאת מצרים===

ביציאת מצרים לא זכו כל ישראל לצאת כמבואר בחז"ל{{הערה|שמות רבה (פ"ג,ו)}} עה"פ "אהיה אשר אהיה" שרק "במרובים{{הערה|אע"פ ש"הללו עובדי ע"ז וכו'"}} אהיה (אמלוך עליהם) בעל כרחם" אבל יחידים שיבחרו לפרוק עולי לא אהי' לאלוקים בעל כרחם, (וכמבואר במדרש{{הערה|שמו"ר (פי"ד, ג) תנחומא וארא יד פרש"י בא (י, כב) וראה מכילתא ר"פ בשלח}}שאותם הרשעים שלא רצו לצאת ממצרים מתו במכת חושך), אבל בגאולה העתידה יצאו גם יחידים וכמפורש בפירוש רש"י על הכתוב "ושב ה' אלקיך גו'" שהכוונה בזה לכאו"א בפרט{{הערה|ובלשון רש"י "אוחז בידיו ממש איש איש . . תלוקטו לאחד אחד בני ישראל"}}{{הערה|מכיון ש"סוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן" ונפסק להלכה בהל' ת"ת{{הערה|הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג}} שכולל כאו"א מישראל}} וכמבואר בחסידות{{הערה|ד"ה והי' ביום ההוא כו' תש"ג (סה"מ אידיש ע' 78) וראה ד"ה הנ"ל בלקו"ת (דרושים לר"ה ס, א)}}על הפסוק "יתקע בשופר גדול ובאו האובדים . . והנדחים" שכולל אפילו אלו שלא ירצו לצאת.

הסיבה לזה הוא מפני שלפני מ"ת היו בנ"י רק "בנים" ("בני בכורי ישראל") שב"בן" הרצון שלו לאלקות הוא טבעי ולכן אפשר ע"י בחירה חפשית שלמעלה מרצון הנשמה{{הערה|כי הרי בחירה זו אצל האדם היא מצד זה ש"הן האדם היה כאחד ממנו" דומה להקב"ה, ולכן "אין מי שיעכב על ידו"{{הערה|רמב"ם הל' תשובה}} שאינו מוגדר בשום הגדרות ראה בלקו"ש ח"ד עמו' 1147. 1309.}} להתנגד, (וע"ד{{הערה|ולא ממש שהרי דין זה הוא גם אחרי מ"ת שלפי שעה אפשר להתנגד גם לקשר העצמי ד"עבד"}} שמצינו ביו"כ שאם עבר על עבירה ביו"כ שבבחירתו התנגד ל"עיצומו של יום" אין הקשר עצמי שמתגלה ביו"כ מכפר (אפי' לדעת רבי שאי"צ תשובה) כביאור הרוגוצובי{{הערה|"דאין קטיגור נעשה סניגור", צפע"נ הל' יבום ס"ד ה"כ בסופו, ועפ"ז מיישב מדוע לא מתרצת הגמרא שם על הקושיא "היכא משכחת לרבי כרת ביוה"כ (אם לא נימא דמודה רבי בכרת דיומא דמשכחת באחטא ויוהכ"פ מכפר שמודה רבי שאינו מכפר (יומא פז,א) אלא ששניהם (בכרת דיומא ואחטא ויוהכ"פ מכפר) טעם אחד להם דאין קטיגור נעשה סניגור. ועד"ז הוא באחטא ואשוב שאין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פה,ב) "הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא" (אגה"ת פי"א). וזוהי הסיבה שביציאת מצרים אפילו עובדי ע"ז יצאו כיון שהתגלה הקשר ד"אבינו" ש"בין ובין כך בני הם" אבל יהודים שהתנגדו לגילוי ההתקשרות ומיאנו לצאת לא יצאו}}).

אבל לאחרי מ״ת ש״ובנו בחרת״{{הערה|נוסח ברכה שניה דברכות קר"ש דשחרית "שכשיאמר ובנו בחרת מכל עם ולשון יזכור מ"ת"(שו"ע אדה"ז ס"ס ס"ד)}}(שבחירה אמיתית הוא שמצד רצונו וטבעו כביכול אין שום סיבה לבחור א' יותר מהשני ולכן מושרש בהעצם ממש) שעל ידי זה נשתרש בנש"י ש(בפמנימיות) יש להם (לא רק רצון לאלקות כ"בנים למקום") אלא גם תכונה של "עבדים"{{הערה|"אזן ששמעה על הר סיני כי לי בנ"י עבדים וכו'", "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וגו'"}} נעשה הקשר שלנו להקב״ה כ״עבד״ ש״הוא מצ״ע ובכח עצמו מתקשר כו׳״{{הערה|ד"ה ומקנה רב בתחלתו (עמ' שח-ט, ועמ' שיט). ולהעיר מהמבואר בד"ה מרגלא בפומי' דרבא תשמ"א בהמעלה דקב"ע (של ה"עבד") על רעותא דלבא (של ה"בן") "דרעו"ד הוא רצון האדם וגם כשהרצון שלו הוא בביטול שאינו רוצה לעצמו כלל וכל רצונו הוא שיושלם רצון הקב"ה מ"מ גם רצון זה הוא הרצון של האדם - מציאות, והעבודה דקבלת עול שמקבל עליו לקיים ציווי השם גם כשהציווי הוא כנגד רצונו בדוגמת עבד שעבד הוא מוכרח לקיים רצון האדון הוא לא מצד המציאות רצון שלו אלא מצד עול מלכות שמים המוטל עליו" שעפ"ז אולי י"ל עוד ביאור למה לע"ל כולם יצאו שהוא לא רק מצד תכונת ה"עבד" שיש בנו (שהוא קשר יותר עמוק), אלא מפני שלא יהיה לנו בחירה כבן שיכול להתנגד אלא כ"עבד" ש"מוכרח לקיים רצון אדונו . . מצד עול מלכות שמים המוטל עליו" ויל"ע אם יש לביאור כזה מקור מהרבי.}} שעי״ז נעשה הרצון (הפנימי) לאלקות גם מצד העצם (-כח הבחירה) וכיון שהקשר הוא מצד העצם לכן סוכ״ס יתגלה (עכ״פ בענינים כלליים{{הערה|דמה שבנוגע ליוה"כ אפשר לו לנגד להתקשרות זו (אפי' אחר מ"ת) זהו רק לפי שעה וע"ז ניתנה לו הבחירה אבל בנוגע ללעתיד לבא הרי זהו כל ענין הבחירה שנתחדש לאחר מ"ת שסו"ס לא יודח ממנו נדח (וראה גם תורת שלום שיחת פורים העת"ר (עמוד 220) ובהערה 4 שם).}} כגון כש״יתקע בשופר גדול״ דלע״ל){{הערה|לקוטי שיחות חי"א (שמות שיחה א)}}{{הערה|ועי' בשיחת ראה תשכ״ב (מודפס בהוספות לקו״ש ח״ד עמ׳ 1339-42) שענין הבחירה ניתן להאדם כדי שהעליות בעבודת ה׳ יהיו בעבודתו ולכן אפשר להיות רצון בלעו״ז עד מס״נ, וכן למעלה שנתינת כח לרע גם בדרגא הכי גבוה ורק שמצד בחירה חפשית דעצמות ממש - "ואוהב את יעקב" וע״י שהאדם בוחר ג״כ בטוב מתגלה בו בחירת העצמות בגוף ועי"ז בנשמה.
היינו שבחי"א הוא 1. הבחירה של ה' שעי"ז נשתרש בנש"י תכונה של "עבדים" 2. פעולת הרצון רק בנשמה, 3. שמצד רצון זה *סוכ"ס* לא ידח.
ובח"ד הוא 1. הבחירה שלנו בפועל ממש, 2. מגלה בחירת העצמות (שהוא בעיקר בהגוף כמבואר במק"א). (ומבאר שם הטעם - "כי בשביל אפשריות הבחירה נתן הקב"ה רשות להסטרא אחרא להגביה עצמה כנגד כל המדריגות שבקדושה גם נגד דרגת "אנכי" אלא דמכיון שהתוקף שבה אינה מצד עצמה ורק בכדי לעורר את האדם הרי ע"י בחירת האדם היא מתבטלת עד שאין לה שום מציאות כלל").}}.

===[[אומות העולם]]===
[[חסידי אומות העולם]] יקומו לתחיה, ואף חלק מהגילויים שיושפעו לבני ישראל בגאולה תלויים ב[[עבודת הבירורים|בירור]] האומות שיתרחש בגאולה{{הערה|צ,א ובגמ' קה,א בסנהדרין יש סתם משנה כדעת ר' יהושע שכל הגוים שאינם "שכיחי אלוקים" (היינו [[חסידי אומות העולם]]) יקומו לתחיה.
וכן נפסק להלכה ([[רמב"ם]] הל' תשובה פ"ג ה"ה (והל' מלכים פ"ח הי"א ומוסיף שם "והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה כהן הקכ"ה בתורה"* "חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא" (אבל ישנם מקורות שלא יזכו לתחה"מ (מצו"ד דניאל יב,ה) ומבואר בזה (הדרך לתשובה (לר"מ שטרנבוך) ע' לד ועוד*. שיהיה חילוק בדרגת הגילוי וכיו"ב.) ומבואר ב[[חסידות]](מחר חודש תשכ"ח (מלוקט ה) ס"ו וס"י) שחלק(ומ"מ מקדים "אלוקים יחננו" לפני "תשפוט עמים" "שעיקר הענין דיה"מ הוא שאז יושפע שפע (בגו"ר) לישראל אלא ששלימות השפע לישראל הוא ע"י שיתקדש שמו בעולם" {לשון המאמר שם) מהגילויים דלע"ל תלוי דוקא בבירור האומות ("כי תשפוט עמים מישור"(=ביושר) שלכן מקדים "מזמור" (ד[[מלאכים]] שרש האומות) לפני "שיר" (ד[[בנ"י (בני ישראל)|בנ"י]])) שיהיה לע"ל.}}.

==יום הדין אחר תחיית המתים==

שלש דעות בענין זה:

א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו{{הערה|1=[[רמב"ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא
בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערה|מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על ה[[נשמה]] הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערה|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערה|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או [[יסורים]] לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהיה איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.

==תוכנה ותכליתה של זמן התחייה==
===עיקר השכר ותכלית הבריאה===
{{להשלים|1. המבואר בהג"ה בתניא שתכלית השכר הוא באלף השביעי. 2.להוסיף מ"מ מורחבים יותר בתורתו של אדמו"ר הזקן אודות הפסק כהרמב"ן (כמדומה מאמר בתו"א). 3. משמעות ומקור לכך שתורת החסיות "פסקה" כהרמב"ן. 4.לחפש הרחבה אודות מצב העולם וזיכוכו ואם יש להוסיף פסקה או אפילו פרק.}}
תחיית המתים הוא זמן קבלת השכר על עבודת האדם בעולם. על הפסוק{{הערה|דברים ז, יא.}}: "אשר אנכי מצווך היום לעשותם" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש תנחומא בראשית א, תלמוד בבלי עירובין כב, א, הובא בפרש"י על הפסוק}}: "היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם". נחלקו הרמב"ן והרמב"ם בייעוד זה, האם תכלית השכר יהיה בגן עדן או בזמן התחייה, בעוד [[הרמב"ם]] טוען{{הערה|משנה תורה, הלכות תשובה פרקים ח-ט.}} שתכלית השכר היא לנשמות ללא גופים, ועיקרו בגן עדן. טוען לעומתו הרמב"ן שעיקר השכר הוא לאחרי שיחיו המתים לנפש בגוף{{הערה|שער הגמול קרוב לסופו.}}. תורת החסידות מכריעה ופוסקת כדעת הרמב"ן שעל אף שב'מחר' הכוונה הן ל[[גן עדן]] והן לזמן שלאחרי תחיית המתים. עיקר קבלת השכר היא בזמן התחייה{{הערה|שם=לקות|לקוטי תורה שלח מו, ד.}}.

תחיית המתים הוא הזמן בו יגיע העולם לתכלית שלמותו. באותה התקופה תושלם מטרת הבריאה, שהיא כדברי המדרש{{הערה|מדרש תנחומא, נשא, טז.}}: "לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]". לפי שיגיעו העולם והנבראים לדרגה נעלית. יהיו [[כלים]] לגילוי אלוקי, (זיכוך הנבראים ב[[עולם העשייה]] יהיה ככלים ד[[אצילות]], שהם אלקות ממש{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/783.htm המשך תערב חלק ב, עמוד תשפ"ג].}}.) ודרגת האלוקות שתאיר בעולם תהיה דרגה הכי נעלית{{הערה|תניא, פרק לו.}}.

שני העניינים האמורים משלימים זו את זו. לפי ששלמות השכר היא הדבקות בבורא העולם שהוא תכלית השלמות. וענין זה גופא נשלם בעת ובזמן התחייה כשיושלם מטרת הבריאה שתהיה "דירה בתחתונים"{{הערה|שם=אגרת}}.

===גילוי אלוקות: דרגתו ואופנו===
===דרגתו===
{{להשלים|1.שייכות התואר "ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים".}}
בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי מ[[עצמות ומהות|עצמות אין סוף]] כמו שהוא ללא שום הסתר ולבוש{{הערה|תניא פרק לו.}}. על גילוי זה נאמר:{{הערה|ישעיה ל, כ.}} "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" ופירש רש"י: "לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו", הפלאת הגילוי לעתיד היא שלבד ההפלאה שכל הדברים המעלימים יבטלו, גם הגילוי עצמו שרשו יהיה בעצמות ממש שלמעלה מגדר 'גילוי' ו'אור'.

המושגים 'עצם' ו'גילוי' מבטאים שני דרגות שמחד גיסא שייכים זה לזה אולם מאידך גיסא רחוקים זה מזה. ה'עצם' הוא הדבר כפי שהוא מאיר ונרגש לעצמו, לעומת המושג גילוי שהוא ההתגלות של הדבר אל מציאות אחרת שמחוץ לעצם אישיותו. ולכן הגילוי הוא דרגה פחותה יותר ואינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. להמחשת ההבדל מביאה תורת החסידות [[משל]] מ[[כוחות הנפש]], שלמרות שהכוחות כולם הם כוחות הנפש, יש בהם חילוקי דרגות, וישנם כוחות שפחות מבטאים את פשטותה של הנפש, וישנם כוחות קרובים ועצמיים יותר. (ולדוגמה: החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). אולם עצם הנפש עצמה נעלית מכל הכוחות והיא עצמה לעולם אינה מתגלית כפי שהיא במהותה ועצמותה בכוחות, משום שהיא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה{{הערה|שם=אגרת}}{{הערה|ביאורי הרי"כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}.

ולפי שהגילוי יהיה מ[[עצמות]] אין סוף עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד [[הקב"ה]] בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו ב[[ימות המשיח]], על אף שיתגלה אז [[אור אין סוף]] בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר [[אור]] וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם{{הערה|שם=תערב ב|המשך תער"ב חלק ב [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/779.htm עמוד תשע"ט ואילך].}}.

===אופנו===
{{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}
תחיית המתים יהיה על ידי טל תחיה{{הערה|שבת (פח,ב)}} כמארז"ל{{הערה|כתובות (יא,א)}} כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו" שזוהי דרגא נעלית באא"ס, שהוא יתן לנו כח לקבל הגילויים דלעתיד לבוא.{{הערה| תניא פל"ו}}.

===גילוי תענוגו של הקב"ה===
{{ערך מורחב|עולם הבא}}
ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא [[קנאה]] ולא [[שנאה]] ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם{{הערה|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.

==ראו גם==
*[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]
*[[עולם הבא]]

== קישורים חיצוניים ==
* הרב סעדיה גאון (הרס"ג), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/7-2.htm האמונות והדעות, מאמר שביעי]''', תרגם: ר"י קאפח. הוצאת המכון למחקר סורא ירושלים, נוי יורק, (תש"ל) באתר 'דעת'.
* הרב משה בן מימון (הרמב"ם), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/thiyat-2.htm אגרת תחיית המתים]''', ליפסיה (1860) באתר 'דעת'.
* הרב משה טראני (המבי"ט), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14113&st=&pgnum=258 בית אלוקים, פרק נג ואילך]''', ורשה, (תרל"ב).
====חסידות====
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/85 אגרות קודש חלק א', אגרת פ"ה]''' - כל אחד מישראל יזכה לתחיית המתים
*הרבי, '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר']''' - ביאור ענין תחיית המתים ופרטיו
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/209 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר"ט]''' - פרטים נוספים בתחיית המתים

;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=384 כל מה שרצית לדעת על תחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6193 בניית המקדש, קיבוץ גלויות, תחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3350 תחייה ניסית ותחייה טבעית]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6264 ההתעלות שבחזרת הנשמות לגופים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5810 בין הגוף לנשמה בתחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6079 האם כל ישראל יקומו בתחיית המתים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6369 מראם של הקמים לתחיה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3852 אלמנה שנישאת בשנית - למי תחזור בתחיית המתים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3318 הכוהנים שיקומו לתחייה - ישארו כוהנים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5763 מצוות פרו ורבו לאחר התחייה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1785 הנישואין בתקופת הגאולה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1828 כיבוד הורים בתחיית המתים]'''

;כתבות באתר {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/22981.htm אלוקים לא מחפש שימותו עליו] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/about_hageula/23706.htm הסטטיסטיקה שלא רואה ממטר, בקרוב תיתן לכולנו חיי נצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/16955.htm י"ב סיון / שיחת קודש • "ומשה ואהרן עמהם"] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*הרב סענדי ולישאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/724663/ מהותה של תחיית המתים • ענינו של משיח]''' {{וידפו}} מר חשוון ה'תשפ"ב
*הרב מנחם מענדל הראל, בסדרת מאמרים באתר חב"ד אינפו: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68511 מי יקום בתחיית המתים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68658 האם ימותו שוב לאחר התחיה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68861 עולם הבא בשיטת הרמב"ם: נשמה ללא גוף] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69081 שיטת הרמב"ן בנושא גן עדן ועולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69397 הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69529 כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69976 האם המתים יקומו חולים או בריאים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70950 קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים] {{אינפו}} ה'תשע"ב

{{אבלות וימי זכרון}}
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה]]

תחיית המתים

2024-01-16T00:41:56Z

68.195.88.239: /* מי יזכה לתחיית המתים */

{{יג עיקרים}}
'''[[תחיית המתים]]''' היא מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י"ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].

==מקורה וחיוב האמונה בה==
===בתורה===
מקורה של תחיית המתים בתורה נידון באריכות ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=סנהדרין|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב.}}. כמקור לכך מובאים כמה וכמה פסוקים:
* מהפסוק{{הערה|קרח יח, כח.}}: "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן". על פניו תמוה, שהרי מצוות תרומות ומעשרות קיומם הוא רק ב[[ארץ ישראל]], ו[[אהרן הכהן]] הרי לא היה בין הנכנסים לארץ? מכאן לומדים שעתיד לקום לתחיה ולהכנס לארץ.
* מהפסוק{{הערה|וארא ו, ד.}}: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ" - "'''לכם'''" לא נאמר אלא "'''להם'''", ומכאן משמע שהבטחת [[הקב"ה]] הייתה לתת את הארץ ל[[אבות]] עצמם; ולכאורה, הם מתו והארץ ניתנה לבניהם? מכאן לומדים שעתידים לקום לתחיה ולקבל את הארץ.
* מהפסוק{{הערה|וילך לא, טז.}}: "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה" - שאמר [[הקב"ה]] ל[[משה רבינו]] לפני מותו, והמילה "וקם" היא המשך תיאור קורותיו של משה: "הנה אתה שוכב מת והנה אתה קם, שתחיה לעתיד לבוא"{{הערה|רש"י סנהדרין שם.}}.
* מהפסוק{{הערה|עקב יא, כא.}}: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם.. עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם".
* מהפסוק{{הערה|דברים ד, ד.}}: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".
* מהפסוק{{הערה|שלח טו, לא.}}: "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ" - "הכרת בעולם הזה, תכרת ל[[עולם הבא]]".
בהמשך אומרת הגמרא:
{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן: "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה" (האזינו ל, לב) יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד, כדרך שהעולם נוהג, (שזה מת וזה נולד; רש"י). תלמוד לומר: "מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא" (המשך הפסוק דלעיל), מה מחיצה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מיכן תשובה לאומרין: אין תחיית המתים מן התורה. [[תניא]] אמר רבי מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'" שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=91b&format=text תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צא, ב].}}

אולם [[הרמב"ם]] באגרת תחיית המתים טוען, כי אין מקור ברור בתורה לתחיית המתים, ודברי התנאים בגמרא הם רמזים נסתרים, עד שהחכמים עצמם נחלקים בזה - זה אומר פסוק זה והאחר אומר פסוק אחר. לדבריו, היות ותחיית המתים הוא אות ומופת ואינו טבעי, לא רצה ה' להודיעו במפורש בזמן משה רבנו מיד עם נתינת התורה בעת שהייתה רוח הכפירה בנבואה מקובלת אצל בני האדם. רק כעבור זמן זה בעת שהתפשטה נבואת הנביאים ומעשי הניסים בעולם הודיע [[הקב"ה]] על יד הנביאים ייעוד ניסי זה.

לעומתו הרב סעדיה גאון בספרו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] מאמר שביעי מבאר, כי מקור האמונה בתחיית המתים הוא מהפסוק בתורה (שהובא בדברי הגמרא לעיל): "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל". לשיטתו, פסוק זה שהובא בסיום [[שירת האזינו]] המיוסדת על סדר וקורות ימי ישראל ומצבם, הוא ה[[נבואה]] על תחיית המתים שתתרחש בעולם הזה לאחרי הגאולה השלימה. בפסוק ניבא משה רבינו את ביאת הגואל ("ראו עתה כי אני אני הוא") ותחיית המתים ("אני אמית ואחיה").

גם [[רש"י]] בפירושו על המשנה בסנהדרין מבאר כי חומרת מי שאינו מאמין בתחיית המתים שעונשו שאין לו חלק בעולם הבא (כמבואר במשנה) הוא "אפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים, אלא דלא רמיזא באורייתא, כופר הוא. הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה.." ומדבריו נראה שחולק על הרמב"ם{{הערה|אלא שאפשר לומר שגם לשיטתו "מקור" הנבואה היא מהנביאים, אלא שיש לכך "רמז" בתורה (וצ"ע).}}.

===בנביאים וכתובים===
{{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}
הנבואה אודות תחיית המתים מוזכרת במקומות רבים בספרי הנביאים "רב זכרה בתפילות ובספורים ובתחינות אשר חברום הנביאים וגדולי החכמים, ימלא מהם התלמוד והמדרשות".{{הערה|רמב"ם, אגרת תחיית המתים.}} הגמרא בסנהדרין שם{{הערה|שם=סנהדרין}} מביאה מקורות רבים בנבואות הנביאים בהם מופיעה ומרומזת הנבואה אודות תחיית המתים.

הנביא ישעיה ניבא:{{הערה|ישעיה כו, יט.}}: "יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל". ("אמר דרך תפילה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך"; מצודות דוד).
גם את נבואת "העצמות היבשות"{{הערה|[ יחזקאל לז].}} שניבא הנביא יחזקאל, מסבירה הגמרא שעניינה הייעוד אודות התחייה
גם ל[[דניאל]] הודיעו ה' אודות תחיית המתים ונאמר לו:{{ציטוט|תוכן=וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם..וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.|מקור=ספר דניאל יב, ב-יג.}}
הרמב"ם באגרת תחיית המתים והרב סעדיה גאון ראו מפסוקים אלו את המקור הברור לתחיית המתים.
כמו כן מובא הפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|עב, טז.}}: "וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ", ("שעתידין ישראל לציץ ולפרוח מעיר ירושלים, וכדאמרינן (כתובות קיא.) [[הקב"ה]] עושה להם מחילות לצדיקים והולכין ועולין לירושלים"; [[רש"י]] סנהדרין צ, ב.)

===ראיות===
בגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} מובאות ראיות שכליות שנתנו [[חז"ל]] לתחיית המתים, כאשר ניהלו ויכוחים עם הכופרים בה. חלק מהמשלים המוכיחים את יכולת [[הקב"ה]] להחיות מתים:
* "שני יוצרים יש בעירנו, אחד יוצר מן המים ואחד יוצר מן הטיט, איזה מהן משובח.. זה שיוצר מן המים". כך [[הקב"ה]] שיכול ליצור אדם מן המים, ודאי שיכול להחיות את המתים מהעפר.
* "משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: לכו ובנו לי פלטרין גדולים במקום שאין [[מים]] ועפר, הלכו ובנו אותו, לימים נפלו, אמר להם: חזרו ובנו אותו במקום שיש עפר ומים, אמרו לו: אין אנו יכולין, [[כעס]] עליהם ואמר להן: במקום שאין [[מים]] ועפר בניתם, עכשיו שיש [[מים]] ועפר על אחת כמה וכמה". כך [[הקב"ה]] שיצר את האדם מטיפה (או את כל העולם מתוהו), ודאי שיכול להחיות את המתים מעפר.

===חיוב האמונה בה===
הכופר בתחיית המתים אין לו חלק ל[[עולם הבא]].{{הערה|משנה סנהדרין פרק י, משנה א.}} וזאת כעונש [[מידה כנגד מידה]], כיון שכפר בתחיית המתים - לא יהיה לו חלק בה.{{הערה|סנהדרין צ, א.}}.
לשיטת [[רש"י]]{{הערה|סנהדרין שם.}} אפילו אדם המאמין בקיומה של תחיית המתים, אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה הרי הוא כופר, כלשונו: "מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא".

האמונה בתחיית המתים נחשבת על פי דברי [[הרמב"ם]] לאחת מ[[י"ג עיקרי האמונה]].{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם, מסכת סנהדרין, הקדמה לפרק י.}} היות והכפירה בתחייה והתפיסה שהיותה היא בלתי אפשרית, יסודה בכפירה באותות והמופתים ובהיותו של [[הקב"ה]] שולט על הטבע והעדר האמונה בזה היא חסרון ביסודי הדת.{{הערה|רמב"ם, אגרת תחיית המתים.}}

==פרטי התחיה==
באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז"ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]:

===זמנה===
תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. לפי שיטת הרמב"ם{{הערה|ראה לקמן בפיסקא [[#עיקר השכר ותכלית הבריאה|עיקר השכר ותכלית הבריאה]].}} שתחיית המתים אינה זמן תכלית השכר, אלא היא חלק מ[[ימות המשיח]] - היא תתקיים ב[[ימות המשיח#שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחת בחוקותי א' סעיף ט'.}}. בספר ה[[זוהר]] מבואר שקיבוץ גלויות קודם לתחיית המתים ארבעים שנה{{הערה|זהר ח"א קלט, א. וראה גם כן שם קלד, א.}}. אמנם, הרבי קובע שניתן לזכות לכך מיד בתחילת הגאולה{{הערה|1=שיחת ש"פ ויקרא תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=455&hilite= התוועדויות ח"ב ע' 433]).}}, וביחס לדברי הזוהר התבטא שארבעים השנים יכולים להפוך גם לארבעים רגעים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%94&pgnum=119 שיחת ש"פ בלק תשמ"א]. נדפסה בתרגום ללה"ק בשיחות קודש גאולה ומשיח, ע' 310.}}. כמו כן התבטא שהשאלה, אודות הצורך להמתין ארבעים שנה, תתורץ על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע"ש.}}.

אמנם, זמן תחיית המתים זה הוא של כל ישראל; ומדברי חז"ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב.}}: "לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם", מוכח כי צדיקים קמים מיד בתחילת ימות המשיח{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' ע' 518. חלק ו' ע' 294 בהערה. [[דבר מלכות]] ש"פ וארא [[תשנ"ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר" נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}. הרבי{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי [[תשמ"ו]] בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ"ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} "ועמך כולם צדיקים".

===סדרה===
מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]]{{הערה|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [[חברון]]. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח"ד.}}.

צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם{{הערה|זהר שם קמ, א.}}. מארי [[תורה]] ואחר כך מארי [[מצוות]]{{הערה|שם קפב, א ובביאורי הזהר.}}. וב[[מדרש]] נאמר{{הערה|הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר [[אותיות]] האל"ף-בי"ת, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.

===אופנה===
אותו ה[[גוף]] עצמו יקום לתחיה, ולא יברא [[גוף]] חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה [[הקדוש ברוך הוא]] מרככו ב[[טל תחיה]], והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערה|[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע"א.}}.

המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם בגדים בהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי"ב ה"ג. אמנם לגירסת התוס' כתובות שם לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] יקומו בבגדים אותם היו רגילים ללבוש בחייהם}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה [[הקדוש ברוך הוא]] ירפא אותם על ידי כך שיוציא את החמה מנרתיקה, והיא תחמם ותרפא.{{הערה|[[סנהדרין]] צא ב, [[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ"ה. [[זוהר]] ח"א רג, ב. ח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב.}}.

נשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו{{הערה|זוהר ח"א קלא, א. [[תיקוני זוהר]] תיקון מ'. [[האריז"ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו'}}.

===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===
ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.

הרס"ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלוש דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס"ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.

באגרת קדשו{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, ש[[הקדוש ברוך הוא]] ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} "ואל עפר תשוב" שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן "שעה אחת קודם תחיית המתים". אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש"פ בשלח [[תשמ"ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש"פ תזריע מצורע [[תנש"א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת "ואל עפר תשוב" ברוחניות - על ידי הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהיה", ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים.

===מי יזכה לתחיית המתים===

במשנה{{הערה|סנהדרין פ"י ה"א.}} "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר".
וההכרח לכך מבואר בליקוטי ש"ס להאריז"ל{{הערה|באבות וז"ל - "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב כו' רק שזה יתקן עצמו בזמן מועט וזה בזמן מרובה אבל סופם הוא להמנות עם הצדיקים ומשום זה שהקב"ה כביכול מטריח את עצמו עם רשעים כאלו לתקנם כו' ולמה כן בשביל שהם נצר מטעי שהוא נצחיי והם רושם אור עצמותו וכל הנופח מעצמו הוא נופח"}} ובאריכות בעמק המלך{{הערה|שער תקוני התשובה ספ"ג וז"ל "ועתה בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם ואהבתו הק' עמנו בני א-ל חי למה לו כולי האי לטרוח עצמו ברשעים האלו המכעיסים אותו בכל עת ובכל רגע ב' תשובות בדבר התשובה הא' כו' אע"פ שהם רשעים גמורים כו' ניצוצי קדושה בהם כו' שהם נצר מטעי כו' והיא חלק אלקה היא נצחי כו' והנשמות הם רושם אור עצמותו דכל הנופח מעצמותו הוא נופח כו' ועוד טעם שני מעשה ידי להתפאר כו' הק' הוא ומעשה ידיו חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים ואי אפשר שתתבטל כו'"}} מפני שכל נשמה היא חלק אלוה ממעל ואי אפשר שיפסד חלק ממנו יתב', וכן מבואר במדרש שמואל{{הערה|באבות - "עולם הבא הנזכר כאן הוא עולם התחי' ולא ישא אלקים את נפש הרשע עד כי ברוב הימים ימצאנה מטוהרה ואז נגנזת במחיצת הצדיקים כו' וכן ע"ז הדרך לכל הנשמות עד שיתוקנו כולם כו' וע"ש הכתוב ועמך כולם צדיקים כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים לפי שהוא ית' חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח" עכ"ל}} ובאלשיך{{הערה|פרשת שמיני}} וברמב"ן.{{הערה|בשער הגמול פ"ו "הנפש שהיא עליונה אי אפשר שתהי' בטלה ואובדת" אף שמסיים בנוגע "רשעים הגמורים (אפיקורסים וכדומה) שנדונין לדורי דורות" היינו 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף (בלקו"ת להאריז"ל פ' בא ס' הליקוטים פ' לך לך ס' הגלגולים פ"ו וז"ל הענין של כרת אינו אלא בחלק הנפש כו' אמנם הרוח והנשמה כו' אין הם בכרת ויש להעיר גם מעמק המלך שער עולם התוהו) 2)סוף כל סוף יזכה גם הוא לעלות כמבואר בהערה הבא}}

ומה שמבואר בהמשך המשנה שיש רשעים שאין להם חלק בעולם וכן נפסק ברמב"ם (הל' תשובה פ"ג), היינו רק הגוף לא יעמוד לתחיה אבל הנשמה{{הערה|כמבואר במקורות דלעיל ויותר מזה מצינו שגם בנוגע אלו שכתוב אליהם ש"נידונין בה לדורי דורות" יש להם תקומה כמבואר בספר עשרה מאמרות (מאמר חקו"ד ח"ה פ"א) שהולך ומונה שם ו' כתות ליום הדין והנ"ל הם בכתה הששית ומסיים וז"ל "גיהנם ננעלת בפניהם ונדונין בה לדורי דורות כו' אחר דורי דורות כו' אפשר שיבחנו גם המה בחכמה נעלמה מן החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח והוא טעם גיהנם כלה והם אינן כלין שאנו מפרשים אותו כפי מה שפי' חכמים בפסוק חצי אכלה בם מה התם חצי כלים והוא תכלית יסורים אף כאן גיהנם כלה והוא תכלית העונש שהחצים והגיהנם לא ישבותו כל ימי היותה מקצוף עליהם ומגעור בם אמנם סו"ס הם אינם כלים שיתוקנו כולם בתיקון הכולל מפרש כו' ולקושטא דמילתא אין לך דבר נצחי אלא במדת הטוב משא"כ יסורין וגיהנם כלים מפרש עכ"ל וככל הנ"ל הוא גם בס' עמה"מ ש' תקוני התשובה פ"ג שכתב ברשעים חמורים ביותר וז"ל נדחים לגמרי כו' עד עת בוא דברו ית' וית' שמו ברחמיו הגדולים והרבים שהוא עושה לבלתי ידח ממנו נדח ובא עת פקודתו ית' שמו מעלה אותן מעט מעט לתקן אותן ולצרפן מתחלה מגלגל כו' וכן סוד הכרת סלקא דעתך שהנשמה תקבל כלי' לגמרי ואינו כן אלא פירושו הוא שנכרתת ממקור החיים ומתגלגלת כו'" ושם בשער קרית ארבע פקנ"ב מוסיף ביאור וז"ל "אחר ימות המשיח יחדש הק' עולמו וגם מקום הגיהנם יטוהר ויתקדש ויהיה נוסף על גבולי הג"ע עם הרשעים פושעי ישראל שבתוכה כו' חצי הגיהנם כלים ויתטהר בקדושת הגן ויהי' שם מחול הק' עם הצדיקים"}} יזכה לעוה"ב ויעמוד בגוף אחר, אחרי שימורק בגיהנום שהרי "לא ידח ממנו נדח", וכן נפסק להלכה{{הערה|הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג}} ש"לעולם ילמוד אדם אפילו שלא לשמה" אף שממשיך חיות התומ"צ לקליפות כיון שודאי{{הערה|תניא סוף פל"ט}} סופו לעשות תשובה בגלגול זה או בגלגול אחר ויעלה החיות לקדושה.
וגם הגוף יש להם תקנה ע"י שיעשו תשובה בסוף ימיהם {{הערה|רמב"ם הל' תשובה פ"ג הי"ד "אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב יש לו חלק לעולם הבא"}} או שאחרים ישתדלו בעבורו {{הערה|וכמו שמצינו (חגיגה טו, ב) שהועיל תפלתו של ר' יוחנן לאלישע אחר אף שלא היה קרובו ולא תלמידו וכן מצינו בספרי ס"פ שופטים שלכל יוצאי מצרים שמתו כבר יש כפרה ע"י שזקני בית דין דעיר אחת היו מביאין עגלה ערופה וראה בספר חסידים (תתשעא) והמפרש שם, ומובא להלכה כראי' לכך שמועיל צדקה למת (במת צדיק)}} ובפרט כאשר הבן משתדל לאביו.{{הערה|סנהדרין (קד, א) ברא מזכי אבא (כשהבן צדיק, והיינו אפי' אינו מתפלל עבורו}}

==יום הדין אחר תחיית המתים==

שלש דעות בענין זה:

א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו{{הערה|1=[[רמב"ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא
בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערה|מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על ה[[נשמה]] הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין
הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערה|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערה|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או [[יסורים]] לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהיה איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.

==תוכנה ותכליתה של זמן התחייה==
===עיקר השכר ותכלית הבריאה===
{{להשלים|1. המבואר בהג"ה בתניא שתכלית השכר הוא באלף השביעי. 2.להוסיף מ"מ מורחבים יותר בתורתו של אדמו"ר הזקן אודות הפסק כהרמב"ן (כמדומה מאמר בתו"א). 3. משמעות ומקור לכך שתורת החסיות "פסקה" כהרמב"ן. 4.לחפש הרחבה אודות מצב העולם וזיכוכו ואם יש להוסיף פסקה או אפילו פרק.}}
תחיית המתים הוא זמן קבלת השכר על עבודת האדם בעולם. על הפסוק{{הערה|דברים ז, יא.}}: "אשר אנכי מצווך היום לעשותם" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש תנחומא בראשית א, תלמוד בבלי עירובין כב, א, הובא בפרש"י על הפסוק}}: "היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם". נחלקו הרמב"ן והרמב"ם בייעוד זה, האם תכלית השכר יהיה בגן עדן או בזמן התחייה, בעוד [[הרמב"ם]] טוען{{הערה|משנה תורה, הלכות תשובה פרקים ח-ט.}} שתכלית השכר היא לנשמות ללא גופים, ועיקרו בגן עדן. טוען לעומתו הרמב"ן שעיקר השכר הוא לאחרי שיחיו המתים לנפש בגוף.{{הערה|שער הגמול קרוב לסופו.}} תורת החסידות מכריעה ופוסקת כדעת הרמב"ן השלמרות שב'מחר' הכוונה הן ל[[גן עדן]] והן לזמן שלאחרי תחיית המתים. עיקר קבלת השכר היא בזמן התחייה.{{הערה|שם=לקות|לקוטי תורה שלח מו, ד.}}

תחיית המתים הוא הזמן בו יגיע העולם לתכלית שלמותו. באותה התקופה תושלם מטרת הבריאה, שהיא כדברי המדרש{{הערה|מדרש תנחומא, נשא, טז.}}: "לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]". לפי שיגיעו העולם והנבראים לדרגה נעלית. יהיו [[כלים]] לגילוי אלוקי, (זיכוך הנבראים ב[[עולם העשייה]] יהיה כ[[כלים דאצילות]], שהם אלקות ממש.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/783.htm המשך תערב חלק ב, עמוד תשפ"ג].}}) ודרגת האלוקות שתאיר בעולם תהיה דרגה הכי נעלית.{{הערה|תניא, פרק לו.}}

שני העניינים האמורים משלימים זו את זו. לפי ששלמות השכר היא הדבקות בבורא העולם שהוא תכלית השלמות. וענין זה גופא נשלם בעת ובזמן התחייה כשיושלם מטרת הבריאה שתהיה "דירה בתחתונים".{{הערה|שם=אגרת}}

===גילוי אלוקות: דרגתו ואופנו===
===דרגתו===
{{להשלים|1.שייכות התואר "ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים".}}
בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי מ[[עצמות ומהות|עצמות אין סוף]] כמו שהוא ללא שום הסתר ולבוש.{{הערה|תניא פרק לו.}} על גילוי זה נאמר:{{הערה|ישעיה ל, כ.}} "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" ופירש רש"י: "לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו", הפלאת הגילוי לעתיד היא שלבד ההפלאה שכל הדברים המעלימים יבטלו, גם הגילוי עצמו שרשו יהיה בעצמות ממש שלמעלה מגדר 'גילוי' ו'אור'.

המושגים 'עצם' ו'גילוי' מבטאים שני דרגות שמחד גיסא שייכים זה לזה אולם מאידך גיסא רחוקים זה מזה. ה'עצם' הוא הדבר כפי שהוא מאיר ונרגש לעצמו, לעומת המושג גילוי שהוא ההתגלות של הדבר אל מציאות אחרת שמחוץ לעצם אישיותו. ולכן הגילוי הוא דרגה פחותה יותר ואינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. להמחשת ההבדל מביאה תורת החסידות [[משל]] מ[[כוחות הנפש]], שלמרות שהכוחות כולם הם כוחות הנפש, יש בהם חילוקי דרגות, וישנם כוחות שפחות מבטאים את פשטותה של הנפש, וישנם כוחות קרובים ועצמיים יותר. (ולדוגמה: החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). אולם עצם הנפש עצמה נעלית מכל הכוחות והיא עצמה לעולם אינה מתגלית כפי שהיא במהותה ועצמותה בכוחות, משום שהיא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה.{{הערה|שם=אגרת}}{{הערה|ביאורי הרי"כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}

ולפי שהגילוי יהיה מ[[עצמות]] אין סוף עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד [[הקב"ה]] בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו ב[[ימות המשיח]], על אף שיתגלה אז [[אור אין סוף]] בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר [[אור]] וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם.{{הערה|שם=תערב ב|המשך תער"ב חלק ב [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/779.htm עמוד תשע"ט ואילך].}}

===גילוי תענוגו של הקב"ה===
{{ערך מורחב|עולם הבא}}
ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא [[קנאה]] ולא [[שנאה]] ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם{{הערה|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.

==ראו גם==
*[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]
*[[עולם הבא]]

== קישורים חיצוניים ==
* הרב סעדיה גאון (הרס"ג), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/7-2.htm האמונות והדעות, מאמר שביעי]''', תרגם: ר"י קאפח. הוצאת המכון למחקר סורא ירושלים, נוי יורק, (תש"ל) באתר 'דעת'.
* הרב משה בן מימון (הרמב"ם), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/thiyat-2.htm אגרת תחיית המתים]''', ליפסיה (1860) באתר 'דעת'.
* הרב משה טראני (המבי"ט), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14113&st=&pgnum=258 בית אלוקים, פרק נג ואילך]''', ורשה, (תרל"ב).
====חסידות====
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/85 אגרות קודש חלק א', אגרת פ"ה]''' - כל אחד מישראל יזכה לתחיית המתים
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר']''' - ביאור ענין תחיית המתים ופרטיו
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/209 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר"ט]''' - פרטים נוספים בתחיית המתים

;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=384 כל מה שרצית לדעת על תחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6193 בניית המקדש, קיבוץ גלויות, תחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3350 תחייה ניסית ותחייה טבעית]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6264 ההתעלות שבחזרת הנשמות לגופים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5810 בין ה[[גוף]] ל[[נשמה]] בתחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6079 האם כל ישראל יקומו בתחיית המתים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6369 מראם של הקמים לתחיה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3852 אלמנה שנישאת בשנית - למי תחזור בתחיית המתים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3318 הכוהנים שיקומו לתחייה - ישארו כוהנים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5763 מצוות פרו ורבו לאחר התחייה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1785 הנישואין בתקופת הגאולה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1828 כיבוד הורים בתחיית המתים]'''

;כתבות באתר {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/22981.htm אלוקים לא מחפש שימותו עליו] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/about_hageula/23706.htm הסטטיסטיקה שלא רואה ממטר, בקרוב תיתן לכולנו חיי נצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/16955.htm י"ב סיון / שיחת קודש • "ומשה ואהרן עמהם"] באתר הגאולה {{הגאולה}}

*הרב סענדי ולישאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/724663/ מהותה של תחיית המתים • ענינו של משיח]''' {{וידפו}} מר חשוון ה'תשפ"ב
*הרב מנחם מענדל הראל, בסדרת מאמרים באתר חב"ד אינפו: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68511 מי יקום בתחיית המתים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68658 האם ימותו שוב לאחר התחיה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68861 עולם הבא בשיטת הרמב"ם: [[נשמה]] ללא גוף] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69081 שיטת הרמב"ן בנושא גן עדן ועולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69397 הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69529 כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69976 האם המתים יקומו חולים או בריאים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70950 קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים] {{אינפו}} ה'תשע"ב

{{אבלות וימי זכרון}}
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה]]

תחיית המתים

2024-01-15T22:26:47Z

68.195.88.239: /* מי יזכה לתחיית המתים */

{{יג עיקרים}}
'''[[תחיית המתים]]''' היא מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י"ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].

==מקורה וחיוב האמונה בה==
===בתורה===
מקורה של תחיית המתים בתורה נידון באריכות ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=סנהדרין|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב.}}. כמקור לכך מובאים כמה וכמה פסוקים:
* מהפסוק{{הערה|קרח יח, כח.}}: "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן". על פניו תמוה, שהרי מצוות תרומות ומעשרות קיומם הוא רק ב[[ארץ ישראל]], ו[[אהרן הכהן]] הרי לא היה בין הנכנסים לארץ? מכאן לומדים שעתיד לקום לתחיה ולהכנס לארץ.
* מהפסוק{{הערה|וארא ו, ד.}}: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ" - "'''לכם'''" לא נאמר אלא "'''להם'''", ומכאן משמע שהבטחת [[הקב"ה]] הייתה לתת את הארץ ל[[אבות]] עצמם; ולכאורה, הם מתו והארץ ניתנה לבניהם? מכאן לומדים שעתידים לקום לתחיה ולקבל את הארץ.
* מהפסוק{{הערה|וילך לא, טז.}}: "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה" - שאמר [[הקב"ה]] ל[[משה רבינו]] לפני מותו, והמילה "וקם" היא המשך תיאור קורותיו של משה: "הנה אתה שוכב מת והנה אתה קם, שתחיה לעתיד לבוא"{{הערה|רש"י סנהדרין שם.}}.
* מהפסוק{{הערה|עקב יא, כא.}}: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם.. עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם".
* מהפסוק{{הערה|דברים ד, ד.}}: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".
* מהפסוק{{הערה|שלח טו, לא.}}: "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ" - "הכרת בעולם הזה, תכרת ל[[עולם הבא]]".
בהמשך אומרת הגמרא:
{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן: "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה" (האזינו ל, לב) יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד, כדרך שהעולם נוהג, (שזה מת וזה נולד; רש"י). תלמוד לומר: "מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא" (המשך הפסוק דלעיל), מה מחיצה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מיכן תשובה לאומרין: אין תחיית המתים מן התורה. [[תניא]] אמר רבי מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'" שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=91b&format=text תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צא, ב].}}

אולם [[הרמב"ם]] באגרת תחיית המתים טוען, כי אין מקור ברור בתורה לתחיית המתים, ודברי התנאים בגמרא הם רמזים נסתרים, עד שהחכמים עצמם נחלקים בזה - זה אומר פסוק זה והאחר אומר פסוק אחר. לדבריו, היות ותחיית המתים הוא אות ומופת ואינו טבעי, לא רצה ה' להודיעו במפורש בזמן משה רבנו מיד עם נתינת התורה בעת שהייתה רוח הכפירה בנבואה מקובלת אצל בני האדם. רק כעבור זמן זה בעת שהתפשטה נבואת הנביאים ומעשי הניסים בעולם הודיע [[הקב"ה]] על יד הנביאים ייעוד ניסי זה.

לעומתו הרב סעדיה גאון בספרו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] מאמר שביעי מבאר, כי מקור האמונה בתחיית המתים הוא מהפסוק בתורה (שהובא בדברי הגמרא לעיל): "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל". לשיטתו, פסוק זה שהובא בסיום [[שירת האזינו]] המיוסדת על סדר וקורות ימי ישראל ומצבם, הוא ה[[נבואה]] על תחיית המתים שתתרחש בעולם הזה לאחרי הגאולה השלימה. בפסוק ניבא משה רבינו את ביאת הגואל ("ראו עתה כי אני אני הוא") ותחיית המתים ("אני אמית ואחיה").

גם [[רש"י]] בפירושו על המשנה בסנהדרין מבאר כי חומרת מי שאינו מאמין בתחיית המתים שעונשו שאין לו חלק בעולם הבא (כמבואר במשנה) הוא "אפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים, אלא דלא רמיזא באורייתא, כופר הוא. הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה.." ומדבריו נראה שחולק על הרמב"ם{{הערה|אלא שאפשר לומר שגם לשיטתו "מקור" הנבואה היא מהנביאים, אלא שיש לכך "רמז" בתורה (וצ"ע).}}.

===בנביאים וכתובים===
{{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}
הנבואה אודות תחיית המתים מוזכרת במקומות רבים בספרי הנביאים "רב זכרה בתפילות ובספורים ובתחינות אשר חברום הנביאים וגדולי החכמים, ימלא מהם התלמוד והמדרשות".{{הערה|רמב"ם, אגרת תחיית המתים.}} הגמרא בסנהדרין שם{{הערה|שם=סנהדרין}} מביאה מקורות רבים בנבואות הנביאים בהם מופיעה ומרומזת הנבואה אודות תחיית המתים.

הנביא ישעיה ניבא:{{הערה|ישעיה כו, יט.}}: "יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל". ("אמר דרך תפילה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך"; מצודות דוד).
גם את נבואת "העצמות היבשות"{{הערה|[ יחזקאל לז].}} שניבא הנביא יחזקאל, מסבירה הגמרא שעניינה הייעוד אודות התחייה
גם ל[[דניאל]] הודיעו ה' אודות תחיית המתים ונאמר לו:{{ציטוט|תוכן=וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם..וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.|מקור=ספר דניאל יב, ב-יג.}}
הרמב"ם באגרת תחיית המתים והרב סעדיה גאון ראו מפסוקים אלו את המקור הברור לתחיית המתים.
כמו כן מובא הפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|עב, טז.}}: "וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ", ("שעתידין ישראל לציץ ולפרוח מעיר ירושלים, וכדאמרינן (כתובות קיא.) [[הקב"ה]] עושה להם מחילות לצדיקים והולכין ועולין לירושלים"; [[רש"י]] סנהדרין צ, ב.)

===ראיות===
בגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} מובאות ראיות שכליות שנתנו [[חז"ל]] לתחיית המתים, כאשר ניהלו ויכוחים עם הכופרים בה. חלק מהמשלים המוכיחים את יכולת [[הקב"ה]] להחיות מתים:
* "שני יוצרים יש בעירנו, אחד יוצר מן המים ואחד יוצר מן הטיט, איזה מהן משובח.. זה שיוצר מן המים". כך [[הקב"ה]] שיכול ליצור אדם מן המים, ודאי שיכול להחיות את המתים מהעפר.
* "משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: לכו ובנו לי פלטרין גדולים במקום שאין [[מים]] ועפר, הלכו ובנו אותו, לימים נפלו, אמר להם: חזרו ובנו אותו במקום שיש עפר ומים, אמרו לו: אין אנו יכולין, [[כעס]] עליהם ואמר להן: במקום שאין [[מים]] ועפר בניתם, עכשיו שיש [[מים]] ועפר על אחת כמה וכמה". כך [[הקב"ה]] שיצר את האדם מטיפה (או את כל העולם מתוהו), ודאי שיכול להחיות את המתים מעפר.

===חיוב האמונה בה===
הכופר בתחיית המתים אין לו חלק ל[[עולם הבא]].{{הערה|משנה סנהדרין פרק י, משנה א.}} וזאת כעונש [[מידה כנגד מידה]], כיון שכפר בתחיית המתים - לא יהיה לו חלק בה.{{הערה|סנהדרין צ, א.}}.
לשיטת [[רש"י]]{{הערה|סנהדרין שם.}} אפילו אדם המאמין בקיומה של תחיית המתים, אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה הרי הוא כופר, כלשונו: "מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא".

האמונה בתחיית המתים נחשבת על פי דברי [[הרמב"ם]] לאחת מ[[י"ג עיקרי האמונה]].{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם, מסכת סנהדרין, הקדמה לפרק י.}} היות והכפירה בתחייה והתפיסה שהיותה היא בלתי אפשרית, יסודה בכפירה באותות והמופתים ובהיותו של [[הקב"ה]] שולט על הטבע והעדר האמונה בזה היא חסרון ביסודי הדת.{{הערה|רמב"ם, אגרת תחיית המתים.}}

==פרטי התחיה==
באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז"ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]:

===זמנה===
תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. לפי שיטת הרמב"ם{{הערה|ראה לקמן בפיסקא [[#עיקר השכר ותכלית הבריאה|עיקר השכר ותכלית הבריאה]].}} שתחיית המתים אינה זמן תכלית השכר, אלא היא חלק מ[[ימות המשיח]] - היא תתקיים ב[[ימות המשיח#שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחת בחוקותי א' סעיף ט'.}}. בספר ה[[זוהר]] מבואר שקיבוץ גלויות קודם לתחיית המתים ארבעים שנה{{הערה|זהר ח"א קלט, א. וראה גם כן שם קלד, א.}}. אמנם, הרבי קובע שניתן לזכות לכך מיד בתחילת הגאולה{{הערה|1=שיחת ש"פ ויקרא תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=455&hilite= התוועדויות ח"ב ע' 433]).}}, וביחס לדברי הזוהר התבטא שארבעים השנים יכולים להפוך גם לארבעים רגעים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%94&pgnum=119 שיחת ש"פ בלק תשמ"א]. נדפסה בתרגום ללה"ק בשיחות קודש גאולה ומשיח, ע' 310.}}. כמו כן התבטא שהשאלה, אודות הצורך להמתין ארבעים שנה, תתורץ על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע"ש.}}.

אמנם, זמן תחיית המתים זה הוא של כל ישראל; ומדברי חז"ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב.}}: "לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם", מוכח כי צדיקים קמים מיד בתחילת ימות המשיח{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' ע' 518. חלק ו' ע' 294 בהערה. [[דבר מלכות]] ש"פ וארא [[תשנ"ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר" נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}. הרבי{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי [[תשמ"ו]] בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ"ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} "ועמך כולם צדיקים".

===סדרה===
מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]]{{הערה|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [[חברון]]. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח"ד.}}.

צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם{{הערה|זהר שם קמ, א.}}. מארי [[תורה]] ואחר כך מארי [[מצוות]]{{הערה|שם קפב, א ובביאורי הזהר.}}. וב[[מדרש]] נאמר{{הערה|הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר [[אותיות]] האל"ף-בי"ת, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.

===אופנה===
אותו ה[[גוף]] עצמו יקום לתחיה, ולא יברא [[גוף]] חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה [[הקדוש ברוך הוא]] מרככו ב[[טל תחיה]], והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערה|[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע"א.}}.

המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם בגדים בהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי"ב ה"ג. אמנם לגירסת התוס' כתובות שם לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] יקומו בבגדים אותם היו רגילים ללבוש בחייהם}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה [[הקדוש ברוך הוא]] ירפא אותם על ידי כך שיוציא את החמה מנרתיקה, והיא תחמם ותרפא.{{הערה|[[סנהדרין]] צא ב, [[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ"ה. [[זוהר]] ח"א רג, ב. ח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב.}}.

נשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו{{הערה|זוהר ח"א קלא, א. [[תיקוני זוהר]] תיקון מ'. [[האריז"ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו'}}.

===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===
ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.

הרס"ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלוש דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס"ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.

באגרת קדשו{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, ש[[הקדוש ברוך הוא]] ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} "ואל עפר תשוב" שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן "שעה אחת קודם תחיית המתים". אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש"פ בשלח [[תשמ"ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש"פ תזריע מצורע [[תנש"א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת "ואל עפר תשוב" ברוחניות - על ידי הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהיה", ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים.

===מי יזכה לתחיית המתים===

במשנה{{הערה|סנהדרין פ"י ה"א.}} "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר".
וההכרח לכך מבואר בליקוטי ש"ס להאריז"ל{{הערה|באבות וז"ל - "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב כו' רק שזה יתקן עצמו בזמן מועט וזה בזמן מרובה אבל סופם הוא להמנות עם הצדיקים ומשום זה שהקב"ה כביכול מטריח את עצמו עם רשעים כאלו לתקנם כו' ולמה כן בשביל שהם נצר מטעי שהוא נצחיי והם רושם אור עצמותו וכל הנופח מעצמו הוא נופח"}} ובאריכות בעמק המלך{{הערה|שער תקוני התשובה ספ"ג וז"ל "ועתה בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם ואהבתו הק' עמנו בני א-ל חי למה לו כולי האי לטרוח עצמו ברשעים האלו המכעיסים אותו בכל עת ובכל רגע ב' תשובות בדבר התשובה הא' כו' אע"פ שהם רשעים גמורים כו' ניצוצי קדושה בהם כו' שהם נצר מטעי כו' והיא חלק אלקה היא נצחי כו' והנשמות הם רושם אור עצמותו דכל הנופח מעצמותו הוא נופח כו' ועוד טעם שני מעשה ידי להתפאר כו' הק' הוא ומעשה ידיו חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים ואי אפשר שתתבטל כו'"}} מפני שכל נשמה היא חלק אלוה ממעל ואי אפשר שיפסד חלק ממנו יתב', וכן מבואר במדרש שמואל{{הערה|באבות - "עולם הבא הנזכר כאן הוא עולם התחי' ולא ישא אלקים את נפש הרשע עד כי ברוב הימים ימצאנה מטוהרה ואז נגנזת במחיצת הצדיקים כו' וכן ע"ז הדרך לכל הנשמות עד שיתוקנו כולם כו' וע"ש הכתוב ועמך כולם צדיקים כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים לפי שהוא ית' חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח" עכ"ל}} ובאלשיך{{הערה|פרשת שמיני}} וברמב"ן.{{הערה|בשער הגמול פ"ו "הנפש שהיא עליונה אי אפשר שתהי' בטלה ואובדת" אף שמסיים בנוגע "רשעים הגמורים (אפיקורסים וכדומה) שנדונין לדורי דורות" היינו 1)רק החלק של הנשמה שמתלבש בגוף (בלקו"ת להאריז"ל פ' בא ס' הליקוטים פ' לך לך ס' הגלגולים פ"ו וז"ל הענין של כרת אינו אלא בחלק הנפש כו' אמנם הרוח והנשמה כו' אין הם בכרת ויש להעיר גם מעמק המלך שער עולם התוהו) 2)סוף כל סוף יזכה גם הוא לעלות כמבואר בהערה הבא}}

ומה שמבואר בהמשך המשנה שיש רשעים שאין להם חלק בעולם וכן נפסק ברמב"ם (הל' תשובה פ"ג), היינו רק הגוף לא יעמוד לתחיה אבל הנשמה{{הערה|בספר עשרה מאמרות (מאמר חקו"ד ח"ה פ"א) שהולך ומונה שם ו' כתות ליום הדין והנ"ל הם בכתה הששית ומסיים וז"ל גיהנם ננעלת בפניהם ונדונין בה לדורי דורות כו' אחר דורי דורות כו' אפשר שיבחנו גם המה בחכמה נעלמה מן החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח והוא טעם גיהנם כלה והם אינן כלין שאנו מפרשים אותו כפי מה שפי' חכמים בפסוק חצי אכלה בם מה התם חצי כלים והוא תכלית יסורים אף כאן גיהנם כלה והוא תכלית העונש שהחצים והגיהנם לא ישבותו כל ימי היותה מקצוף עליהם ומגעור בם אמנם סו"ס הם אינם כלים שיתוקנו כולם בתיקון הכולל מפרש כו' ולקושטא דמילתא אין לך דבר נצחי אלא במדת הטוב משא"כ יסורין וגיהנם כלים מפרש עכ"ל וככל הנ"ל הוא גם בס' עמה"מ ש' תקוני התשובה פ"ג שכתב ברשעים חמורים ביותר וז"ל נדחים לגמרי כו' עד עת בוא דברו ית' וית' שמו ברחמיו הגדולים והרבים שהוא עושה לבלתי ידח ממנו נדח ובא עת פקודתו ית' שמו מעלה אותן מעט מעט לתקן אותן ולצרפן מתחלה מגלגל כו' וכן סוד הכרת סלקא דעתך שהנשמה תקבל כלי' לגמרי ואינו כן אלא פירושו הוא שנכרתת ממקור החיים ומתגלגלת כו' ושם בשער קרית ארבע פקנ"ב מוסיף ביאור וז"ל אחר ימות המשיח יחדש הק' עולמו וגם מקום הגיהנם יטוהר ויתקדש ויהיה נוסף על גבולי הג"ע עם הרשעים פושעי ישראל שבתוכה כו' חצי הגיהנם כלים ויתטהר בקדושת הגן ויהי' שם מחול הק' עם הצדיקים}} יזכה לעוה"ב ויעמוד בגוף אחר, אחרי שימורק בגיהנום שהרי "לא ידח ממנו נדח", וכן נפסק להלכה{{הערה|הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג}} ש"לעולם ילמוד אדם אפילו שלא לשמה" אף שממשיך חיות התומ"צ לקליפות כיון שודאי{{הערה|תניא סוף פל"ט}} סופו לעשות תשובה בגלגול זה או בגלגול אחר ויעלה החיות לקדושה.
וגם הגוף יש להם תקנה ע"י שיעשו תשובה בסוף ימיהם {{הערה|רמב"ם הל' תשובה פ"ג הי"ד "אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב יש לו חלק לעולם הבא"}} או שאחרים ישתדלו בעבורו {{הערה|וכמו שמצינו (חגיגה טו, ב) שהועיל תפלתו של ר' יוחנן לאלישע אחר אף שלא היה קרובו ולא תלמידו}} ובפרט כאשר הבן משתדל עבורם.{{הערה|סנהדרין (קד, א) ברא מזכי אבא (כשהבן צדיק, והיינו אפי' אינו מתפלל עבור}}

==יום הדין אחר תחיית המתים==

שלש דעות בענין זה:

א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו{{הערה|1=[[רמב"ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא
בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערה|מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על ה[[נשמה]] הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין
הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערה|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערה|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או [[יסורים]] לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהיה איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.

==תוכנה ותכליתה של זמן התחייה==
===עיקר השכר ותכלית הבריאה===
{{להשלים|1. המבואר בהג"ה בתניא שתכלית השכר הוא באלף השביעי. 2.להוסיף מ"מ מורחבים יותר בתורתו של אדמו"ר הזקן אודות הפסק כהרמב"ן (כמדומה מאמר בתו"א). 3. משמעות ומקור לכך שתורת החסיות "פסקה" כהרמב"ן. 4.לחפש הרחבה אודות מצב העולם וזיכוכו ואם יש להוסיף פסקה או אפילו פרק.}}
תחיית המתים הוא זמן קבלת השכר על עבודת האדם בעולם. על הפסוק{{הערה|דברים ז, יא.}}: "אשר אנכי מצווך היום לעשותם" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש תנחומא בראשית א, תלמוד בבלי עירובין כב, א, הובא בפרש"י על הפסוק}}: "היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם". נחלקו הרמב"ן והרמב"ם בייעוד זה, האם תכלית השכר יהיה בגן עדן או בזמן התחייה, בעוד [[הרמב"ם]] טוען{{הערה|משנה תורה, הלכות תשובה פרקים ח-ט.}} שתכלית השכר היא לנשמות ללא גופים, ועיקרו בגן עדן. טוען לעומתו הרמב"ן שעיקר השכר הוא לאחרי שיחיו המתים לנפש בגוף.{{הערה|שער הגמול קרוב לסופו.}} תורת החסידות מכריעה ופוסקת כדעת הרמב"ן השלמרות שב'מחר' הכוונה הן ל[[גן עדן]] והן לזמן שלאחרי תחיית המתים. עיקר קבלת השכר היא בזמן התחייה.{{הערה|שם=לקות|לקוטי תורה שלח מו, ד.}}

תחיית המתים הוא הזמן בו יגיע העולם לתכלית שלמותו. באותה התקופה תושלם מטרת הבריאה, שהיא כדברי המדרש{{הערה|מדרש תנחומא, נשא, טז.}}: "לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]". לפי שיגיעו העולם והנבראים לדרגה נעלית. יהיו [[כלים]] לגילוי אלוקי, (זיכוך הנבראים ב[[עולם העשייה]] יהיה כ[[כלים דאצילות]], שהם אלקות ממש.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/783.htm המשך תערב חלק ב, עמוד תשפ"ג].}}) ודרגת האלוקות שתאיר בעולם תהיה דרגה הכי נעלית.{{הערה|תניא, פרק לו.}}

שני העניינים האמורים משלימים זו את זו. לפי ששלמות השכר היא הדבקות בבורא העולם שהוא תכלית השלמות. וענין זה גופא נשלם בעת ובזמן התחייה כשיושלם מטרת הבריאה שתהיה "דירה בתחתונים".{{הערה|שם=אגרת}}

===גילוי אלוקות: דרגתו ואופנו===
===דרגתו===
{{להשלים|1.שייכות התואר "ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים".}}
בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי מ[[עצמות ומהות|עצמות אין סוף]] כמו שהוא ללא שום הסתר ולבוש.{{הערה|תניא פרק לו.}} על גילוי זה נאמר:{{הערה|ישעיה ל, כ.}} "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" ופירש רש"י: "לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו", הפלאת הגילוי לעתיד היא שלבד ההפלאה שכל הדברים המעלימים יבטלו, גם הגילוי עצמו שרשו יהיה בעצמות ממש שלמעלה מגדר 'גילוי' ו'אור'.

המושגים 'עצם' ו'גילוי' מבטאים שני דרגות שמחד גיסא שייכים זה לזה אולם מאידך גיסא רחוקים זה מזה. ה'עצם' הוא הדבר כפי שהוא מאיר ונרגש לעצמו, לעומת המושג גילוי שהוא ההתגלות של הדבר אל מציאות אחרת שמחוץ לעצם אישיותו. ולכן הגילוי הוא דרגה פחותה יותר ואינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. להמחשת ההבדל מביאה תורת החסידות [[משל]] מ[[כוחות הנפש]], שלמרות שהכוחות כולם הם כוחות הנפש, יש בהם חילוקי דרגות, וישנם כוחות שפחות מבטאים את פשטותה של הנפש, וישנם כוחות קרובים ועצמיים יותר. (ולדוגמה: החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). אולם עצם הנפש עצמה נעלית מכל הכוחות והיא עצמה לעולם אינה מתגלית כפי שהיא במהותה ועצמותה בכוחות, משום שהיא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה.{{הערה|שם=אגרת}}{{הערה|ביאורי הרי"כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}

ולפי שהגילוי יהיה מ[[עצמות]] אין סוף עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד [[הקב"ה]] בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו ב[[ימות המשיח]], על אף שיתגלה אז [[אור אין סוף]] בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר [[אור]] וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם.{{הערה|שם=תערב ב|המשך תער"ב חלק ב [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/779.htm עמוד תשע"ט ואילך].}}

===גילוי תענוגו של הקב"ה===
{{ערך מורחב|עולם הבא}}
ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא [[קנאה]] ולא [[שנאה]] ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם{{הערה|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.

==ראו גם==
*[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]
*[[עולם הבא]]

== קישורים חיצוניים ==
* הרב סעדיה גאון (הרס"ג), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/7-2.htm האמונות והדעות, מאמר שביעי]''', תרגם: ר"י קאפח. הוצאת המכון למחקר סורא ירושלים, נוי יורק, (תש"ל) באתר 'דעת'.
* הרב משה בן מימון (הרמב"ם), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/thiyat-2.htm אגרת תחיית המתים]''', ליפסיה (1860) באתר 'דעת'.
* הרב משה טראני (המבי"ט), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14113&st=&pgnum=258 בית אלוקים, פרק נג ואילך]''', ורשה, (תרל"ב).
====חסידות====
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/85 אגרות קודש חלק א', אגרת פ"ה]''' - כל אחד מישראל יזכה לתחיית המתים
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר']''' - ביאור ענין תחיית המתים ופרטיו
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/209 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר"ט]''' - פרטים נוספים בתחיית המתים

;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=384 כל מה שרצית לדעת על תחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6193 בניית המקדש, קיבוץ גלויות, תחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3350 תחייה ניסית ותחייה טבעית]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6264 ההתעלות שבחזרת הנשמות לגופים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5810 בין ה[[גוף]] ל[[נשמה]] בתחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6079 האם כל ישראל יקומו בתחיית המתים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6369 מראם של הקמים לתחיה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3852 אלמנה שנישאת בשנית - למי תחזור בתחיית המתים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3318 הכוהנים שיקומו לתחייה - ישארו כוהנים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5763 מצוות פרו ורבו לאחר התחייה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1785 הנישואין בתקופת הגאולה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1828 כיבוד הורים בתחיית המתים]'''

;כתבות באתר {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/22981.htm אלוקים לא מחפש שימותו עליו] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/about_hageula/23706.htm הסטטיסטיקה שלא רואה ממטר, בקרוב תיתן לכולנו חיי נצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/16955.htm י"ב סיון / שיחת קודש • "ומשה ואהרן עמהם"] באתר הגאולה {{הגאולה}}

*הרב סענדי ולישאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/724663/ מהותה של תחיית המתים • ענינו של משיח]''' {{וידפו}} מר חשוון ה'תשפ"ב
*הרב מנחם מענדל הראל, בסדרת מאמרים באתר חב"ד אינפו: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68511 מי יקום בתחיית המתים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68658 האם ימותו שוב לאחר התחיה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68861 עולם הבא בשיטת הרמב"ם: [[נשמה]] ללא גוף] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69081 שיטת הרמב"ן בנושא גן עדן ועולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69397 הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69529 כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69976 האם המתים יקומו חולים או בריאים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70950 קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים] {{אינפו}} ה'תשע"ב

{{אבלות וימי זכרון}}
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה]]

תחיית המתים

2024-01-15T15:56:50Z

68.195.88.239: /* מי יזכה לתחיית המתים */

{{יג עיקרים}}
'''[[תחיית המתים]]''' היא מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י"ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].

==מקורה וחיוב האמונה בה==
===בתורה===
מקורה של תחיית המתים בתורה נידון באריכות ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=סנהדרין|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב.}}. כמקור לכך מובאים כמה וכמה פסוקים:
* מהפסוק{{הערה|קרח יח, כח.}}: "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן". על פניו תמוה, שהרי מצוות תרומות ומעשרות קיומם הוא רק ב[[ארץ ישראל]], ו[[אהרן הכהן]] הרי לא היה בין הנכנסים לארץ? מכאן לומדים שעתיד לקום לתחיה ולהכנס לארץ.
* מהפסוק{{הערה|וארא ו, ד.}}: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ" - "'''לכם'''" לא נאמר אלא "'''להם'''", ומכאן משמע שהבטחת [[הקב"ה]] הייתה לתת את הארץ ל[[אבות]] עצמם; ולכאורה, הם מתו והארץ ניתנה לבניהם? מכאן לומדים שעתידים לקום לתחיה ולקבל את הארץ.
* מהפסוק{{הערה|וילך לא, טז.}}: "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה" - שאמר [[הקב"ה]] ל[[משה רבינו]] לפני מותו, והמילה "וקם" היא המשך תיאור קורותיו של משה: "הנה אתה שוכב מת והנה אתה קם, שתחיה לעתיד לבוא"{{הערה|רש"י סנהדרין שם.}}.
* מהפסוק{{הערה|עקב יא, כא.}}: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם.. עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם".
* מהפסוק{{הערה|דברים ד, ד.}}: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".
* מהפסוק{{הערה|שלח טו, לא.}}: "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ" - "הכרת בעולם הזה, תכרת ל[[עולם הבא]]".
בהמשך אומרת הגמרא:
{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן: "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה" (האזינו ל, לב) יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד, כדרך שהעולם נוהג, (שזה מת וזה נולד; רש"י). תלמוד לומר: "מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא" (המשך הפסוק דלעיל), מה מחיצה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מיכן תשובה לאומרין: אין תחיית המתים מן התורה. [[תניא]] אמר רבי מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'" שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=91b&format=text תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צא, ב].}}

אולם [[הרמב"ם]] באגרת תחיית המתים טוען, כי אין מקור ברור בתורה לתחיית המתים, ודברי התנאים בגמרא הם רמזים נסתרים, עד שהחכמים עצמם נחלקים בזה - זה אומר פסוק זה והאחר אומר פסוק אחר. לדבריו, היות ותחיית המתים הוא אות ומופת ואינו טבעי, לא רצה ה' להודיעו במפורש בזמן משה רבנו מיד עם נתינת התורה בעת שהייתה רוח הכפירה בנבואה מקובלת אצל בני האדם. רק כעבור זמן זה בעת שהתפשטה נבואת הנביאים ומעשי הניסים בעולם הודיע [[הקב"ה]] על יד הנביאים ייעוד ניסי זה.

לעומתו הרב סעדיה גאון בספרו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] מאמר שביעי מבאר, כי מקור האמונה בתחיית המתים הוא מהפסוק בתורה (שהובא בדברי הגמרא לעיל): "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל". לשיטתו, פסוק זה שהובא בסיום [[שירת האזינו]] המיוסדת על סדר וקורות ימי ישראל ומצבם, הוא ה[[נבואה]] על תחיית המתים שתתרחש בעולם הזה לאחרי הגאולה השלימה. בפסוק ניבא משה רבינו את ביאת הגואל ("ראו עתה כי אני אני הוא") ותחיית המתים ("אני אמית ואחיה").

גם [[רש"י]] בפירושו על המשנה בסנהדרין מבאר כי חומרת מי שאינו מאמין בתחיית המתים שעונשו שאין לו חלק בעולם הבא (כמבואר במשנה) הוא "אפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים, אלא דלא רמיזא באורייתא, כופר הוא. הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה.." ומדבריו נראה שחולק על הרמב"ם{{הערה|אלא שאפשר לומר שגם לשיטתו "מקור" הנבואה היא מהנביאים, אלא שיש לכך "רמז" בתורה (וצ"ע).}}.

===בנביאים וכתובים===
{{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}
הנבואה אודות תחיית המתים מוזכרת במקומות רבים בספרי הנביאים "רב זכרה בתפילות ובספורים ובתחינות אשר חברום הנביאים וגדולי החכמים, ימלא מהם התלמוד והמדרשות".{{הערה|רמב"ם, אגרת תחיית המתים.}} הגמרא בסנהדרין שם{{הערה|שם=סנהדרין}} מביאה מקורות רבים בנבואות הנביאים בהם מופיעה ומרומזת הנבואה אודות תחיית המתים.

הנביא ישעיה ניבא:{{הערה|ישעיה כו, יט.}}: "יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל". ("אמר דרך תפילה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך"; מצודות דוד).
גם את נבואת "העצמות היבשות"{{הערה|[ יחזקאל לז].}} שניבא הנביא יחזקאל, מסבירה הגמרא שעניינה הייעוד אודות התחייה
גם ל[[דניאל]] הודיעו ה' אודות תחיית המתים ונאמר לו:{{ציטוט|תוכן=וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם..וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.|מקור=ספר דניאל יב, ב-יג.}}
הרמב"ם באגרת תחיית המתים והרב סעדיה גאון ראו מפסוקים אלו את המקור הברור לתחיית המתים.
כמו כן מובא הפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|עב, טז.}}: "וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ", ("שעתידין ישראל לציץ ולפרוח מעיר ירושלים, וכדאמרינן (כתובות קיא.) [[הקב"ה]] עושה להם מחילות לצדיקים והולכין ועולין לירושלים"; [[רש"י]] סנהדרין צ, ב.)

===ראיות===
בגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} מובאות ראיות שכליות שנתנו [[חז"ל]] לתחיית המתים, כאשר ניהלו ויכוחים עם הכופרים בה. חלק מהמשלים המוכיחים את יכולת [[הקב"ה]] להחיות מתים:
* "שני יוצרים יש בעירנו, אחד יוצר מן המים ואחד יוצר מן הטיט, איזה מהן משובח.. זה שיוצר מן המים". כך [[הקב"ה]] שיכול ליצור אדם מן המים, ודאי שיכול להחיות את המתים מהעפר.
* "משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: לכו ובנו לי פלטרין גדולים במקום שאין [[מים]] ועפר, הלכו ובנו אותו, לימים נפלו, אמר להם: חזרו ובנו אותו במקום שיש עפר ומים, אמרו לו: אין אנו יכולין, [[כעס]] עליהם ואמר להן: במקום שאין [[מים]] ועפר בניתם, עכשיו שיש [[מים]] ועפר על אחת כמה וכמה". כך [[הקב"ה]] שיצר את האדם מטיפה (או את כל העולם מתוהו), ודאי שיכול להחיות את המתים מעפר.

===חיוב האמונה בה===
הכופר בתחיית המתים אין לו חלק ל[[עולם הבא]].{{הערה|משנה סנהדרין פרק י, משנה א.}} וזאת כעונש [[מידה כנגד מידה]], כיון שכפר בתחיית המתים - לא יהיה לו חלק בה.{{הערה|סנהדרין צ, א.}}.
לשיטת [[רש"י]]{{הערה|סנהדרין שם.}} אפילו אדם המאמין בקיומה של תחיית המתים, אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה הרי הוא כופר, כלשונו: "מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא".

האמונה בתחיית המתים נחשבת על פי דברי [[הרמב"ם]] לאחת מ[[י"ג עיקרי האמונה]].{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם, מסכת סנהדרין, הקדמה לפרק י.}} היות והכפירה בתחייה והתפיסה שהיותה היא בלתי אפשרית, יסודה בכפירה באותות והמופתים ובהיותו של [[הקב"ה]] שולט על הטבע והעדר האמונה בזה היא חסרון ביסודי הדת.{{הערה|רמב"ם, אגרת תחיית המתים.}}

==פרטי התחיה==
באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז"ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]:

===זמנה===
תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. לפי שיטת הרמב"ם{{הערה|ראה לקמן בפיסקא [[#עיקר השכר ותכלית הבריאה|עיקר השכר ותכלית הבריאה]].}} שתחיית המתים אינה זמן תכלית השכר, אלא היא חלק מ[[ימות המשיח]] - היא תתקיים ב[[ימות המשיח#שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחת בחוקותי א' סעיף ט'.}}. בספר ה[[זוהר]] מבואר שקיבוץ גלויות קודם לתחיית המתים ארבעים שנה{{הערה|זהר ח"א קלט, א. וראה גם כן שם קלד, א.}}. אמנם, הרבי קובע שניתן לזכות לכך מיד בתחילת הגאולה{{הערה|1=שיחת ש"פ ויקרא תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=455&hilite= התוועדויות ח"ב ע' 433]).}}, וביחס לדברי הזוהר התבטא שארבעים השנים יכולים להפוך גם לארבעים רגעים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%94&pgnum=119 שיחת ש"פ בלק תשמ"א]. נדפסה בתרגום ללה"ק בשיחות קודש גאולה ומשיח, ע' 310.}}. כמו כן התבטא שהשאלה, אודות הצורך להמתין ארבעים שנה, תתורץ על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע"ש.}}.

אמנם, זמן תחיית המתים זה הוא של כל ישראל; ומדברי חז"ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב.}}: "לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם", מוכח כי צדיקים קמים מיד בתחילת ימות המשיח{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' ע' 518. חלק ו' ע' 294 בהערה. [[דבר מלכות]] ש"פ וארא [[תשנ"ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר" נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}. הרבי{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי [[תשמ"ו]] בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ"ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} "ועמך כולם צדיקים".

===סדרה===
מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]]{{הערה|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [[חברון]]. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח"ד.}}.

צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם{{הערה|זהר שם קמ, א.}}. מארי [[תורה]] ואחר כך מארי [[מצוות]]{{הערה|שם קפב, א ובביאורי הזהר.}}. וב[[מדרש]] נאמר{{הערה|הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר [[אותיות]] האל"ף-בי"ת, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.

===אופנה===
אותו ה[[גוף]] עצמו יקום לתחיה, ולא יברא [[גוף]] חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה [[הקדוש ברוך הוא]] מרככו ב[[טל תחיה]], והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערה|[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע"א.}}.

המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם בגדים בהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי"ב ה"ג. אמנם לגירסת התוס' כתובות שם לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] יקומו בבגדים אותם היו רגילים ללבוש בחייהם}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה [[הקדוש ברוך הוא]] ירפא אותם על ידי כך שיוציא את החמה מנרתיקה, והיא תחמם ותרפא.{{הערה|[[סנהדרין]] צא ב, [[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ"ה. [[זוהר]] ח"א רג, ב. ח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב.}}.

נשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו{{הערה|זוהר ח"א קלא, א. [[תיקוני זוהר]] תיקון מ'. [[האריז"ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו'}}.

===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===
ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.

הרס"ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלוש דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס"ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.

באגרת קדשו{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, ש[[הקדוש ברוך הוא]] ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} "ואל עפר תשוב" שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן "שעה אחת קודם תחיית המתים". אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש"פ בשלח [[תשמ"ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש"פ תזריע מצורע [[תנש"א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת "ואל עפר תשוב" ברוחניות - על ידי הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהיה", ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים.

===מי יזכה לתחיית המתים===

במשנה {{הערה|סנהדרין פ"י ה"א.}} "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר" וההכרח לכך מבואר בליקוטי ש"ס להאריז"ל {{הערה|על המשנה וז"ל - "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב כו' רק שזה יתקן עצמו בזמן מועט וזה בזמן מרובה אבל סופם הוא להמנות עם הצדיקים ומשום זה שהקב"ה כביכול מטריח את עצמו עם רשעים כאלו לתקנם כו' ולמה כן בשביל שהם נצר מטעי שהוא נצחיי והם רושם אור עצמותו וכל הנופח מעצמו הוא נופח"}} ובאריכות בעמק המלך {{הערה|שער תקוני התשובה ספ"ג וז"ל "ועתה בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם ואהבתו הק' עמנו בני א-ל חי למה לו כולי האי לטרוח עצמו ברשעים האלו המכעיסים אותו בכל עת ובכל רגע ב' תשובות בדבר התשובה הא' כו' אע"פ שהם רשעים גמורים כו' ניצוצי קדושה בהם כו' שהם נצר מטעי כו' והיא חלק אלקה היא נצחי כו' והנשמות הם רושם אור עצמותו דכל הנופח מעצמותו הוא נופח כו' ועוד טעם שני מעשה ידי להתפאר כו' הק' הוא ומעשה ידיו חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים ואי אפשר שתתבטל כו'"}} מפני שכל נשמה היא חלק אלוה ממעל ואי אפשר שיפסד חלק ממנו יתב' וכן מבואר במדרש שמואל {{הערה|על המשנה - "עולם הבא הנזכר כאן הוא עולם התחי' ולא ישא אלקים את נפש הרשע עד כי ברוב הימים ימצאנה מטוהרה ואז נגנזת במחיצת הצדיקים כו' וכן ע"ז הדרך לכל הנשמות עד שיתוקנו כולם כו' וע"ש הכתוב ועמך כולם צדיקים כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים לפי שהוא ית' חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח" עכ"ל}} ובאלשיך {{הערה|פרשת שמיני}} וברמב"ן. {{הערה|בשער הגמול פ"ו "הנפש שהיא עליונה אי אפשר שתהי' בטלה ואובדת" אף שמסיים בנוגע "רשעים הגמורים (אפיקורסים וכדומה) שנדונין לדורי דורות"}}

==יום הדין אחר תחיית המתים==

שלש דעות בענין זה:

א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו{{הערה|1=[[רמב"ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא
בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערה|מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על ה[[נשמה]] הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין
הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערה|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערה|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או [[יסורים]] לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהיה איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.

==תוכנה ותכליתה של זמן התחייה==
===עיקר השכר ותכלית הבריאה===
{{להשלים|1. המבואר בהג"ה בתניא שתכלית השכר הוא באלף השביעי. 2.להוסיף מ"מ מורחבים יותר בתורתו של אדמו"ר הזקן אודות הפסק כהרמב"ן (כמדומה מאמר בתו"א). 3. משמעות ומקור לכך שתורת החסיות "פסקה" כהרמב"ן. 4.לחפש הרחבה אודות מצב העולם וזיכוכו ואם יש להוסיף פסקה או אפילו פרק.}}
תחיית המתים הוא זמן קבלת השכר על עבודת האדם בעולם. על הפסוק{{הערה|דברים ז, יא.}}: "אשר אנכי מצווך היום לעשותם" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש תנחומא בראשית א, תלמוד בבלי עירובין כב, א, הובא בפרש"י על הפסוק}}: "היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם". נחלקו הרמב"ן והרמב"ם בייעוד זה, האם תכלית השכר יהיה בגן עדן או בזמן התחייה, בעוד [[הרמב"ם]] טוען{{הערה|משנה תורה, הלכות תשובה פרקים ח-ט.}} שתכלית השכר היא לנשמות ללא גופים, ועיקרו בגן עדן. טוען לעומתו הרמב"ן שעיקר השכר הוא לאחרי שיחיו המתים לנפש בגוף.{{הערה|שער הגמול קרוב לסופו.}} תורת החסידות מכריעה ופוסקת כדעת הרמב"ן השלמרות שב'מחר' הכוונה הן ל[[גן עדן]] והן לזמן שלאחרי תחיית המתים. עיקר קבלת השכר היא בזמן התחייה.{{הערה|שם=לקות|לקוטי תורה שלח מו, ד.}}

תחיית המתים הוא הזמן בו יגיע העולם לתכלית שלמותו. באותה התקופה תושלם מטרת הבריאה, שהיא כדברי המדרש{{הערה|מדרש תנחומא, נשא, טז.}}: "לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]". לפי שיגיעו העולם והנבראים לדרגה נעלית. יהיו [[כלים]] לגילוי אלוקי, (זיכוך הנבראים ב[[עולם העשייה]] יהיה כ[[כלים דאצילות]], שהם אלקות ממש.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/783.htm המשך תערב חלק ב, עמוד תשפ"ג].}}) ודרגת האלוקות שתאיר בעולם תהיה דרגה הכי נעלית.{{הערה|תניא, פרק לו.}}

שני העניינים האמורים משלימים זו את זו. לפי ששלמות השכר היא הדבקות בבורא העולם שהוא תכלית השלמות. וענין זה גופא נשלם בעת ובזמן התחייה כשיושלם מטרת הבריאה שתהיה "דירה בתחתונים".{{הערה|שם=אגרת}}

===גילוי אלוקות: דרגתו ואופנו===
===דרגתו===
{{להשלים|1.שייכות התואר "ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים".}}
בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי מ[[עצמות ומהות|עצמות אין סוף]] כמו שהוא ללא שום הסתר ולבוש.{{הערה|תניא פרק לו.}} על גילוי זה נאמר:{{הערה|ישעיה ל, כ.}} "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" ופירש רש"י: "לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו", הפלאת הגילוי לעתיד היא שלבד ההפלאה שכל הדברים המעלימים יבטלו, גם הגילוי עצמו שרשו יהיה בעצמות ממש שלמעלה מגדר 'גילוי' ו'אור'.

המושגים 'עצם' ו'גילוי' מבטאים שני דרגות שמחד גיסא שייכים זה לזה אולם מאידך גיסא רחוקים זה מזה. ה'עצם' הוא הדבר כפי שהוא מאיר ונרגש לעצמו, לעומת המושג גילוי שהוא ההתגלות של הדבר אל מציאות אחרת שמחוץ לעצם אישיותו. ולכן הגילוי הוא דרגה פחותה יותר ואינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. להמחשת ההבדל מביאה תורת החסידות [[משל]] מ[[כוחות הנפש]], שלמרות שהכוחות כולם הם כוחות הנפש, יש בהם חילוקי דרגות, וישנם כוחות שפחות מבטאים את פשטותה של הנפש, וישנם כוחות קרובים ועצמיים יותר. (ולדוגמה: החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). אולם עצם הנפש עצמה נעלית מכל הכוחות והיא עצמה לעולם אינה מתגלית כפי שהיא במהותה ועצמותה בכוחות, משום שהיא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה.{{הערה|שם=אגרת}}{{הערה|ביאורי הרי"כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}

ולפי שהגילוי יהיה מ[[עצמות]] אין סוף עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד [[הקב"ה]] בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו ב[[ימות המשיח]], על אף שיתגלה אז [[אור אין סוף]] בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר [[אור]] וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם.{{הערה|שם=תערב ב|המשך תער"ב חלק ב [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/779.htm עמוד תשע"ט ואילך].}}

===גילוי תענוגו של הקב"ה===
{{ערך מורחב|עולם הבא}}
ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא [[קנאה]] ולא [[שנאה]] ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם{{הערה|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.

==ראו גם==
*[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]
*[[עולם הבא]]

== קישורים חיצוניים ==
* הרב סעדיה גאון (הרס"ג), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/7-2.htm האמונות והדעות, מאמר שביעי]''', תרגם: ר"י קאפח. הוצאת המכון למחקר סורא ירושלים, נוי יורק, (תש"ל) באתר 'דעת'.
* הרב משה בן מימון (הרמב"ם), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/thiyat-2.htm אגרת תחיית המתים]''', ליפסיה (1860) באתר 'דעת'.
* הרב משה טראני (המבי"ט), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14113&st=&pgnum=258 בית אלוקים, פרק נג ואילך]''', ורשה, (תרל"ב).
====חסידות====
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/85 אגרות קודש חלק א', אגרת פ"ה]''' - כל אחד מישראל יזכה לתחיית המתים
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר']''' - ביאור ענין תחיית המתים ופרטיו
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/209 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר"ט]''' - פרטים נוספים בתחיית המתים

;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=384 כל מה שרצית לדעת על תחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6193 בניית המקדש, קיבוץ גלויות, תחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3350 תחייה ניסית ותחייה טבעית]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6264 ההתעלות שבחזרת הנשמות לגופים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5810 בין ה[[גוף]] ל[[נשמה]] בתחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6079 האם כל ישראל יקומו בתחיית המתים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6369 מראם של הקמים לתחיה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3852 אלמנה שנישאת בשנית - למי תחזור בתחיית המתים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3318 הכוהנים שיקומו לתחייה - ישארו כוהנים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5763 מצוות פרו ורבו לאחר התחייה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1785 הנישואין בתקופת הגאולה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1828 כיבוד הורים בתחיית המתים]'''

;כתבות באתר {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/22981.htm אלוקים לא מחפש שימותו עליו] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/about_hageula/23706.htm הסטטיסטיקה שלא רואה ממטר, בקרוב תיתן לכולנו חיי נצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/16955.htm י"ב סיון / שיחת קודש • "ומשה ואהרן עמהם"] באתר הגאולה {{הגאולה}}

*הרב סענדי ולישאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/724663/ מהותה של תחיית המתים • ענינו של משיח]''' {{וידפו}} מר חשוון ה'תשפ"ב
*הרב מנחם מענדל הראל, בסדרת מאמרים באתר חב"ד אינפו: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68511 מי יקום בתחיית המתים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68658 האם ימותו שוב לאחר התחיה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68861 עולם הבא בשיטת הרמב"ם: [[נשמה]] ללא גוף] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69081 שיטת הרמב"ן בנושא גן עדן ועולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69397 הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69529 כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69976 האם המתים יקומו חולים או בריאים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70950 קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים] {{אינפו}} ה'תשע"ב

{{אבלות וימי זכרון}}
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה]]

תחיית המתים

2024-01-15T15:56:10Z

68.195.88.239: /* מי יזכה לתחיית המתים */

{{יג עיקרים}}
'''[[תחיית המתים]]''' היא מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י"ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].

==מקורה וחיוב האמונה בה==
===בתורה===
מקורה של תחיית המתים בתורה נידון באריכות ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=סנהדרין|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב.}}. כמקור לכך מובאים כמה וכמה פסוקים:
* מהפסוק{{הערה|קרח יח, כח.}}: "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן". על פניו תמוה, שהרי מצוות תרומות ומעשרות קיומם הוא רק ב[[ארץ ישראל]], ו[[אהרן הכהן]] הרי לא היה בין הנכנסים לארץ? מכאן לומדים שעתיד לקום לתחיה ולהכנס לארץ.
* מהפסוק{{הערה|וארא ו, ד.}}: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ" - "'''לכם'''" לא נאמר אלא "'''להם'''", ומכאן משמע שהבטחת [[הקב"ה]] הייתה לתת את הארץ ל[[אבות]] עצמם; ולכאורה, הם מתו והארץ ניתנה לבניהם? מכאן לומדים שעתידים לקום לתחיה ולקבל את הארץ.
* מהפסוק{{הערה|וילך לא, טז.}}: "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה" - שאמר [[הקב"ה]] ל[[משה רבינו]] לפני מותו, והמילה "וקם" היא המשך תיאור קורותיו של משה: "הנה אתה שוכב מת והנה אתה קם, שתחיה לעתיד לבוא"{{הערה|רש"י סנהדרין שם.}}.
* מהפסוק{{הערה|עקב יא, כא.}}: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם.. עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם".
* מהפסוק{{הערה|דברים ד, ד.}}: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".
* מהפסוק{{הערה|שלח טו, לא.}}: "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ" - "הכרת בעולם הזה, תכרת ל[[עולם הבא]]".
בהמשך אומרת הגמרא:
{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן: "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה" (האזינו ל, לב) יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד, כדרך שהעולם נוהג, (שזה מת וזה נולד; רש"י). תלמוד לומר: "מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא" (המשך הפסוק דלעיל), מה מחיצה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מיכן תשובה לאומרין: אין תחיית המתים מן התורה. [[תניא]] אמר רבי מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'" שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=91b&format=text תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צא, ב].}}

אולם [[הרמב"ם]] באגרת תחיית המתים טוען, כי אין מקור ברור בתורה לתחיית המתים, ודברי התנאים בגמרא הם רמזים נסתרים, עד שהחכמים עצמם נחלקים בזה - זה אומר פסוק זה והאחר אומר פסוק אחר. לדבריו, היות ותחיית המתים הוא אות ומופת ואינו טבעי, לא רצה ה' להודיעו במפורש בזמן משה רבנו מיד עם נתינת התורה בעת שהייתה רוח הכפירה בנבואה מקובלת אצל בני האדם. רק כעבור זמן זה בעת שהתפשטה נבואת הנביאים ומעשי הניסים בעולם הודיע [[הקב"ה]] על יד הנביאים ייעוד ניסי זה.

לעומתו הרב סעדיה גאון בספרו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] מאמר שביעי מבאר, כי מקור האמונה בתחיית המתים הוא מהפסוק בתורה (שהובא בדברי הגמרא לעיל): "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל". לשיטתו, פסוק זה שהובא בסיום [[שירת האזינו]] המיוסדת על סדר וקורות ימי ישראל ומצבם, הוא ה[[נבואה]] על תחיית המתים שתתרחש בעולם הזה לאחרי הגאולה השלימה. בפסוק ניבא משה רבינו את ביאת הגואל ("ראו עתה כי אני אני הוא") ותחיית המתים ("אני אמית ואחיה").

גם [[רש"י]] בפירושו על המשנה בסנהדרין מבאר כי חומרת מי שאינו מאמין בתחיית המתים שעונשו שאין לו חלק בעולם הבא (כמבואר במשנה) הוא "אפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים, אלא דלא רמיזא באורייתא, כופר הוא. הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה.." ומדבריו נראה שחולק על הרמב"ם{{הערה|אלא שאפשר לומר שגם לשיטתו "מקור" הנבואה היא מהנביאים, אלא שיש לכך "רמז" בתורה (וצ"ע).}}.

===בנביאים וכתובים===
{{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}
הנבואה אודות תחיית המתים מוזכרת במקומות רבים בספרי הנביאים "רב זכרה בתפילות ובספורים ובתחינות אשר חברום הנביאים וגדולי החכמים, ימלא מהם התלמוד והמדרשות".{{הערה|רמב"ם, אגרת תחיית המתים.}} הגמרא בסנהדרין שם{{הערה|שם=סנהדרין}} מביאה מקורות רבים בנבואות הנביאים בהם מופיעה ומרומזת הנבואה אודות תחיית המתים.

הנביא ישעיה ניבא:{{הערה|ישעיה כו, יט.}}: "יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל". ("אמר דרך תפילה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך"; מצודות דוד).
גם את נבואת "העצמות היבשות"{{הערה|[ יחזקאל לז].}} שניבא הנביא יחזקאל, מסבירה הגמרא שעניינה הייעוד אודות התחייה
גם ל[[דניאל]] הודיעו ה' אודות תחיית המתים ונאמר לו:{{ציטוט|תוכן=וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם..וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.|מקור=ספר דניאל יב, ב-יג.}}
הרמב"ם באגרת תחיית המתים והרב סעדיה גאון ראו מפסוקים אלו את המקור הברור לתחיית המתים.
כמו כן מובא הפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|עב, טז.}}: "וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ", ("שעתידין ישראל לציץ ולפרוח מעיר ירושלים, וכדאמרינן (כתובות קיא.) [[הקב"ה]] עושה להם מחילות לצדיקים והולכין ועולין לירושלים"; [[רש"י]] סנהדרין צ, ב.)

===ראיות===
בגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} מובאות ראיות שכליות שנתנו [[חז"ל]] לתחיית המתים, כאשר ניהלו ויכוחים עם הכופרים בה. חלק מהמשלים המוכיחים את יכולת [[הקב"ה]] להחיות מתים:
* "שני יוצרים יש בעירנו, אחד יוצר מן המים ואחד יוצר מן הטיט, איזה מהן משובח.. זה שיוצר מן המים". כך [[הקב"ה]] שיכול ליצור אדם מן המים, ודאי שיכול להחיות את המתים מהעפר.
* "משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: לכו ובנו לי פלטרין גדולים במקום שאין [[מים]] ועפר, הלכו ובנו אותו, לימים נפלו, אמר להם: חזרו ובנו אותו במקום שיש עפר ומים, אמרו לו: אין אנו יכולין, [[כעס]] עליהם ואמר להן: במקום שאין [[מים]] ועפר בניתם, עכשיו שיש [[מים]] ועפר על אחת כמה וכמה". כך [[הקב"ה]] שיצר את האדם מטיפה (או את כל העולם מתוהו), ודאי שיכול להחיות את המתים מעפר.

===חיוב האמונה בה===
הכופר בתחיית המתים אין לו חלק ל[[עולם הבא]].{{הערה|משנה סנהדרין פרק י, משנה א.}} וזאת כעונש [[מידה כנגד מידה]], כיון שכפר בתחיית המתים - לא יהיה לו חלק בה.{{הערה|סנהדרין צ, א.}}.
לשיטת [[רש"י]]{{הערה|סנהדרין שם.}} אפילו אדם המאמין בקיומה של תחיית המתים, אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה הרי הוא כופר, כלשונו: "מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא".

האמונה בתחיית המתים נחשבת על פי דברי [[הרמב"ם]] לאחת מ[[י"ג עיקרי האמונה]].{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם, מסכת סנהדרין, הקדמה לפרק י.}} היות והכפירה בתחייה והתפיסה שהיותה היא בלתי אפשרית, יסודה בכפירה באותות והמופתים ובהיותו של [[הקב"ה]] שולט על הטבע והעדר האמונה בזה היא חסרון ביסודי הדת.{{הערה|רמב"ם, אגרת תחיית המתים.}}

==פרטי התחיה==
באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז"ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]:

===זמנה===
תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. לפי שיטת הרמב"ם{{הערה|ראה לקמן בפיסקא [[#עיקר השכר ותכלית הבריאה|עיקר השכר ותכלית הבריאה]].}} שתחיית המתים אינה זמן תכלית השכר, אלא היא חלק מ[[ימות המשיח]] - היא תתקיים ב[[ימות המשיח#שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחת בחוקותי א' סעיף ט'.}}. בספר ה[[זוהר]] מבואר שקיבוץ גלויות קודם לתחיית המתים ארבעים שנה{{הערה|זהר ח"א קלט, א. וראה גם כן שם קלד, א.}}. אמנם, הרבי קובע שניתן לזכות לכך מיד בתחילת הגאולה{{הערה|1=שיחת ש"פ ויקרא תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=455&hilite= התוועדויות ח"ב ע' 433]).}}, וביחס לדברי הזוהר התבטא שארבעים השנים יכולים להפוך גם לארבעים רגעים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%94&pgnum=119 שיחת ש"פ בלק תשמ"א]. נדפסה בתרגום ללה"ק בשיחות קודש גאולה ומשיח, ע' 310.}}. כמו כן התבטא שהשאלה, אודות הצורך להמתין ארבעים שנה, תתורץ על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע"ש.}}.

אמנם, זמן תחיית המתים זה הוא של כל ישראל; ומדברי חז"ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב.}}: "לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם", מוכח כי צדיקים קמים מיד בתחילת ימות המשיח{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' ע' 518. חלק ו' ע' 294 בהערה. [[דבר מלכות]] ש"פ וארא [[תשנ"ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר" נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}. הרבי{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי [[תשמ"ו]] בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ"ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} "ועמך כולם צדיקים".

===סדרה===
מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]]{{הערה|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [[חברון]]. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח"ד.}}.

צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם{{הערה|זהר שם קמ, א.}}. מארי [[תורה]] ואחר כך מארי [[מצוות]]{{הערה|שם קפב, א ובביאורי הזהר.}}. וב[[מדרש]] נאמר{{הערה|הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר [[אותיות]] האל"ף-בי"ת, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.

===אופנה===
אותו ה[[גוף]] עצמו יקום לתחיה, ולא יברא [[גוף]] חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה [[הקדוש ברוך הוא]] מרככו ב[[טל תחיה]], והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערה|[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע"א.}}.

המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם בגדים בהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי"ב ה"ג. אמנם לגירסת התוס' כתובות שם לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] יקומו בבגדים אותם היו רגילים ללבוש בחייהם}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה [[הקדוש ברוך הוא]] ירפא אותם על ידי כך שיוציא את החמה מנרתיקה, והיא תחמם ותרפא.{{הערה|[[סנהדרין]] צא ב, [[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ"ה. [[זוהר]] ח"א רג, ב. ח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב.}}.

נשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו{{הערה|זוהר ח"א קלא, א. [[תיקוני זוהר]] תיקון מ'. [[האריז"ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו'}}.

===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===
ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.

הרס"ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלוש דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס"ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.

באגרת קדשו{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, ש[[הקדוש ברוך הוא]] ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} "ואל עפר תשוב" שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן "שעה אחת קודם תחיית המתים". אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש"פ בשלח [[תשמ"ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש"פ תזריע מצורע [[תנש"א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת "ואל עפר תשוב" ברוחניות - על ידי הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהיה", ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים.

===מי יזכה לתחיית המתים===

במשנה {{הערה|סנהדרין פ"י ה"א.}} "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר" וההכרח לכך מבואר בליקוטי ש"ס להאריז"ל {{הערה|על המשנה וז"ל - "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב כו' רק שזה יתקן עצמו בזמן מועט וזה בזמן מרובה אבל סופם הוא להמנות עם הצדיקים ומשום זה שהקב"ה כביכול מטריח את עצמו עם רשעים כאלו לתקנם כו' ולמה כן בשביל שהם נצר מטעי שהוא נצחיי והם רושם אור עצמותו וכל הנופח מעצמו הוא נופח"}} ובאריכות בעמק המלך {{הערה|שער תקוני התשובה ספ"ג וז"ל "ועתה בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם ואהבתו הק' עמנו בני א-ל חי למה לו כולי האי לטרוח עצמו ברשעים האלו המכעיסים אותו בכל עת ובכל רגע ב' תשובות בדבר התשובה הא' כו' אע"פ שהם רשעים גמורים כו' ניצוצי קדושה בהם כו' שהם נצר מטעי כו' והיא חלק אלקה היא נצחי כו' והנשמות הם רושם אור עצמותו דכל הנופח מעצמותו הוא נופח כו' ועוד טעם שני מעשה ידי להתפאר כו' הק' הוא ומעשה ידיו חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים ואי אפשר שתתבטל כו'"}} מפני שכל נשמה היא חלק אלוה ממעל ואי אפשר שיפסד חלק ממנו יתב' וכן מבואר במדרש שמואל {{הערה|על המשנה - "עולם הבא הנזכר כאן הוא עולם התחי' ולא ישא אלקים את נפש הרשע עד כי ברוב הימים ימצאנה מטוהרה ואז נגנזת במחיצת הצדיקים כו' וכן ע"ז הדרך לכל הנשמות עד שיתוקנו כולם כו' וע"ש הכתוב ועמך כולם צדיקים כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים לפי שהוא ית' חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח" עכ"ל}} ובאלשיך {{הערה|פרשת שמיני}} וברמב"ן {{הערה|בשער הגמול פ"ו "הנפש שהיא עליונה אי אפשר שתהי' בטלה ואובדת" אף שמסיים בנוגע "רשעים הגמורים (אפיקורסים וכדומה) שנדונין לדורי דורות"}}

==יום הדין אחר תחיית המתים==

שלש דעות בענין זה:

א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו{{הערה|1=[[רמב"ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא
בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערה|מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על ה[[נשמה]] הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין
הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערה|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערה|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או [[יסורים]] לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהיה איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.

==תוכנה ותכליתה של זמן התחייה==
===עיקר השכר ותכלית הבריאה===
{{להשלים|1. המבואר בהג"ה בתניא שתכלית השכר הוא באלף השביעי. 2.להוסיף מ"מ מורחבים יותר בתורתו של אדמו"ר הזקן אודות הפסק כהרמב"ן (כמדומה מאמר בתו"א). 3. משמעות ומקור לכך שתורת החסיות "פסקה" כהרמב"ן. 4.לחפש הרחבה אודות מצב העולם וזיכוכו ואם יש להוסיף פסקה או אפילו פרק.}}
תחיית המתים הוא זמן קבלת השכר על עבודת האדם בעולם. על הפסוק{{הערה|דברים ז, יא.}}: "אשר אנכי מצווך היום לעשותם" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש תנחומא בראשית א, תלמוד בבלי עירובין כב, א, הובא בפרש"י על הפסוק}}: "היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם". נחלקו הרמב"ן והרמב"ם בייעוד זה, האם תכלית השכר יהיה בגן עדן או בזמן התחייה, בעוד [[הרמב"ם]] טוען{{הערה|משנה תורה, הלכות תשובה פרקים ח-ט.}} שתכלית השכר היא לנשמות ללא גופים, ועיקרו בגן עדן. טוען לעומתו הרמב"ן שעיקר השכר הוא לאחרי שיחיו המתים לנפש בגוף.{{הערה|שער הגמול קרוב לסופו.}} תורת החסידות מכריעה ופוסקת כדעת הרמב"ן השלמרות שב'מחר' הכוונה הן ל[[גן עדן]] והן לזמן שלאחרי תחיית המתים. עיקר קבלת השכר היא בזמן התחייה.{{הערה|שם=לקות|לקוטי תורה שלח מו, ד.}}

תחיית המתים הוא הזמן בו יגיע העולם לתכלית שלמותו. באותה התקופה תושלם מטרת הבריאה, שהיא כדברי המדרש{{הערה|מדרש תנחומא, נשא, טז.}}: "לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]". לפי שיגיעו העולם והנבראים לדרגה נעלית. יהיו [[כלים]] לגילוי אלוקי, (זיכוך הנבראים ב[[עולם העשייה]] יהיה כ[[כלים דאצילות]], שהם אלקות ממש.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/783.htm המשך תערב חלק ב, עמוד תשפ"ג].}}) ודרגת האלוקות שתאיר בעולם תהיה דרגה הכי נעלית.{{הערה|תניא, פרק לו.}}

שני העניינים האמורים משלימים זו את זו. לפי ששלמות השכר היא הדבקות בבורא העולם שהוא תכלית השלמות. וענין זה גופא נשלם בעת ובזמן התחייה כשיושלם מטרת הבריאה שתהיה "דירה בתחתונים".{{הערה|שם=אגרת}}

===גילוי אלוקות: דרגתו ואופנו===
===דרגתו===
{{להשלים|1.שייכות התואר "ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים".}}
בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי מ[[עצמות ומהות|עצמות אין סוף]] כמו שהוא ללא שום הסתר ולבוש.{{הערה|תניא פרק לו.}} על גילוי זה נאמר:{{הערה|ישעיה ל, כ.}} "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" ופירש רש"י: "לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו", הפלאת הגילוי לעתיד היא שלבד ההפלאה שכל הדברים המעלימים יבטלו, גם הגילוי עצמו שרשו יהיה בעצמות ממש שלמעלה מגדר 'גילוי' ו'אור'.

המושגים 'עצם' ו'גילוי' מבטאים שני דרגות שמחד גיסא שייכים זה לזה אולם מאידך גיסא רחוקים זה מזה. ה'עצם' הוא הדבר כפי שהוא מאיר ונרגש לעצמו, לעומת המושג גילוי שהוא ההתגלות של הדבר אל מציאות אחרת שמחוץ לעצם אישיותו. ולכן הגילוי הוא דרגה פחותה יותר ואינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. להמחשת ההבדל מביאה תורת החסידות [[משל]] מ[[כוחות הנפש]], שלמרות שהכוחות כולם הם כוחות הנפש, יש בהם חילוקי דרגות, וישנם כוחות שפחות מבטאים את פשטותה של הנפש, וישנם כוחות קרובים ועצמיים יותר. (ולדוגמה: החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). אולם עצם הנפש עצמה נעלית מכל הכוחות והיא עצמה לעולם אינה מתגלית כפי שהיא במהותה ועצמותה בכוחות, משום שהיא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה.{{הערה|שם=אגרת}}{{הערה|ביאורי הרי"כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}

ולפי שהגילוי יהיה מ[[עצמות]] אין סוף עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד [[הקב"ה]] בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו ב[[ימות המשיח]], על אף שיתגלה אז [[אור אין סוף]] בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר [[אור]] וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם.{{הערה|שם=תערב ב|המשך תער"ב חלק ב [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/779.htm עמוד תשע"ט ואילך].}}

===גילוי תענוגו של הקב"ה===
{{ערך מורחב|עולם הבא}}
ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא [[קנאה]] ולא [[שנאה]] ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם{{הערה|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.

==ראו גם==
*[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]
*[[עולם הבא]]

== קישורים חיצוניים ==
* הרב סעדיה גאון (הרס"ג), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/7-2.htm האמונות והדעות, מאמר שביעי]''', תרגם: ר"י קאפח. הוצאת המכון למחקר סורא ירושלים, נוי יורק, (תש"ל) באתר 'דעת'.
* הרב משה בן מימון (הרמב"ם), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/thiyat-2.htm אגרת תחיית המתים]''', ליפסיה (1860) באתר 'דעת'.
* הרב משה טראני (המבי"ט), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14113&st=&pgnum=258 בית אלוקים, פרק נג ואילך]''', ורשה, (תרל"ב).
====חסידות====
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/85 אגרות קודש חלק א', אגרת פ"ה]''' - כל אחד מישראל יזכה לתחיית המתים
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר']''' - ביאור ענין תחיית המתים ופרטיו
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/209 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר"ט]''' - פרטים נוספים בתחיית המתים

;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=384 כל מה שרצית לדעת על תחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6193 בניית המקדש, קיבוץ גלויות, תחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3350 תחייה ניסית ותחייה טבעית]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6264 ההתעלות שבחזרת הנשמות לגופים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5810 בין ה[[גוף]] ל[[נשמה]] בתחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6079 האם כל ישראל יקומו בתחיית המתים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6369 מראם של הקמים לתחיה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3852 אלמנה שנישאת בשנית - למי תחזור בתחיית המתים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3318 הכוהנים שיקומו לתחייה - ישארו כוהנים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5763 מצוות פרו ורבו לאחר התחייה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1785 הנישואין בתקופת הגאולה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1828 כיבוד הורים בתחיית המתים]'''

;כתבות באתר {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/22981.htm אלוקים לא מחפש שימותו עליו] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/about_hageula/23706.htm הסטטיסטיקה שלא רואה ממטר, בקרוב תיתן לכולנו חיי נצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/16955.htm י"ב סיון / שיחת קודש • "ומשה ואהרן עמהם"] באתר הגאולה {{הגאולה}}

*הרב סענדי ולישאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/724663/ מהותה של תחיית המתים • ענינו של משיח]''' {{וידפו}} מר חשוון ה'תשפ"ב
*הרב מנחם מענדל הראל, בסדרת מאמרים באתר חב"ד אינפו: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68511 מי יקום בתחיית המתים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68658 האם ימותו שוב לאחר התחיה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68861 עולם הבא בשיטת הרמב"ם: [[נשמה]] ללא גוף] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69081 שיטת הרמב"ן בנושא גן עדן ועולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69397 הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69529 כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69976 האם המתים יקומו חולים או בריאים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70950 קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים] {{אינפו}} ה'תשע"ב

{{אבלות וימי זכרון}}
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה]]

תחיית המתים

2024-01-15T15:54:18Z

68.195.88.239: /* פרטי התחיה /*

{{יג עיקרים}}
'''[[תחיית המתים]]''' היא מהטובות המובטחות ל[[עם ישראל]], שתתרחש משך זמן לאחר [[ביאת המשיח]]. האמונה בתחיית המתים היא אחת מ[[י"ג עיקרי האמונה|עיקרי האמונה היהודית]].

==מקורה וחיוב האמונה בה==
===בתורה===
מקורה של תחיית המתים בתורה נידון באריכות ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|שם=סנהדרין|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב.}}. כמקור לכך מובאים כמה וכמה פסוקים:
* מהפסוק{{הערה|קרח יח, כח.}}: "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן". על פניו תמוה, שהרי מצוות תרומות ומעשרות קיומם הוא רק ב[[ארץ ישראל]], ו[[אהרן הכהן]] הרי לא היה בין הנכנסים לארץ? מכאן לומדים שעתיד לקום לתחיה ולהכנס לארץ.
* מהפסוק{{הערה|וארא ו, ד.}}: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ" - "'''לכם'''" לא נאמר אלא "'''להם'''", ומכאן משמע שהבטחת [[הקב"ה]] הייתה לתת את הארץ ל[[אבות]] עצמם; ולכאורה, הם מתו והארץ ניתנה לבניהם? מכאן לומדים שעתידים לקום לתחיה ולקבל את הארץ.
* מהפסוק{{הערה|וילך לא, טז.}}: "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה" - שאמר [[הקב"ה]] ל[[משה רבינו]] לפני מותו, והמילה "וקם" היא המשך תיאור קורותיו של משה: "הנה אתה שוכב מת והנה אתה קם, שתחיה לעתיד לבוא"{{הערה|רש"י סנהדרין שם.}}.
* מהפסוק{{הערה|עקב יא, כא.}}: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם.. עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם".
* מהפסוק{{הערה|דברים ד, ד.}}: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".
* מהפסוק{{הערה|שלח טו, לא.}}: "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ" - "הכרת בעולם הזה, תכרת ל[[עולם הבא]]".
בהמשך אומרת הגמרא:
{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן: "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה" (האזינו ל, לב) יכול שתהא מיתה באחד וחיים באחד, כדרך שהעולם נוהג, (שזה מת וזה נולד; רש"י). תלמוד לומר: "מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא" (המשך הפסוק דלעיל), מה מחיצה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד. מיכן תשובה לאומרין: אין תחיית המתים מן התורה. [[תניא]] אמר רבי מאיר: מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה'" שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=91b&format=text תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, צא, ב].}}

אולם [[הרמב"ם]] באגרת תחיית המתים טוען, כי אין מקור ברור בתורה לתחיית המתים, ודברי התנאים בגמרא הם רמזים נסתרים, עד שהחכמים עצמם נחלקים בזה - זה אומר פסוק זה והאחר אומר פסוק אחר. לדבריו, היות ותחיית המתים הוא אות ומופת ואינו טבעי, לא רצה ה' להודיעו במפורש בזמן משה רבנו מיד עם נתינת התורה בעת שהייתה רוח הכפירה בנבואה מקובלת אצל בני האדם. רק כעבור זמן זה בעת שהתפשטה נבואת הנביאים ומעשי הניסים בעולם הודיע [[הקב"ה]] על יד הנביאים ייעוד ניסי זה.

לעומתו הרב סעדיה גאון בספרו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] מאמר שביעי מבאר, כי מקור האמונה בתחיית המתים הוא מהפסוק בתורה (שהובא בדברי הגמרא לעיל): "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל". לשיטתו, פסוק זה שהובא בסיום [[שירת האזינו]] המיוסדת על סדר וקורות ימי ישראל ומצבם, הוא ה[[נבואה]] על תחיית המתים שתתרחש בעולם הזה לאחרי הגאולה השלימה. בפסוק ניבא משה רבינו את ביאת הגואל ("ראו עתה כי אני אני הוא") ותחיית המתים ("אני אמית ואחיה").

גם [[רש"י]] בפירושו על המשנה בסנהדרין מבאר כי חומרת מי שאינו מאמין בתחיית המתים שעונשו שאין לו חלק בעולם הבא (כמבואר במשנה) הוא "אפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים, אלא דלא רמיזא באורייתא, כופר הוא. הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה.." ומדבריו נראה שחולק על הרמב"ם{{הערה|אלא שאפשר לומר שגם לשיטתו "מקור" הנבואה היא מהנביאים, אלא שיש לכך "רמז" בתורה (וצ"ע).}}.

===בנביאים וכתובים===
{{ערך מורחב|ערך=[[טל אורות טליך]]}}
הנבואה אודות תחיית המתים מוזכרת במקומות רבים בספרי הנביאים "רב זכרה בתפילות ובספורים ובתחינות אשר חברום הנביאים וגדולי החכמים, ימלא מהם התלמוד והמדרשות".{{הערה|רמב"ם, אגרת תחיית המתים.}} הגמרא בסנהדרין שם{{הערה|שם=סנהדרין}} מביאה מקורות רבים בנבואות הנביאים בהם מופיעה ומרומזת הנבואה אודות תחיית המתים.

הנביא ישעיה ניבא:{{הערה|ישעיה כו, יט.}}: "יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל". ("אמר דרך תפילה ובקשה קרב יום יעמדו בתחיה אלו המומתים על קדוש שמך"; מצודות דוד).
גם את נבואת "העצמות היבשות"{{הערה|[ יחזקאל לז].}} שניבא הנביא יחזקאל, מסבירה הגמרא שעניינה הייעוד אודות התחייה
גם ל[[דניאל]] הודיעו ה' אודות תחיית המתים ונאמר לו:{{ציטוט|תוכן=וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם..וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין.|מקור=ספר דניאל יב, ב-יג.}}
הרמב"ם באגרת תחיית המתים והרב סעדיה גאון ראו מפסוקים אלו את המקור הברור לתחיית המתים.
כמו כן מובא הפסוק ב[[תהלים]]{{הערה|עב, טז.}}: "וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ", ("שעתידין ישראל לציץ ולפרוח מעיר ירושלים, וכדאמרינן (כתובות קיא.) [[הקב"ה]] עושה להם מחילות לצדיקים והולכין ועולין לירושלים"; [[רש"י]] סנהדרין צ, ב.)

===ראיות===
בגמרא{{הערה|סנהדרין צא, ב.}} מובאות ראיות שכליות שנתנו [[חז"ל]] לתחיית המתים, כאשר ניהלו ויכוחים עם הכופרים בה. חלק מהמשלים המוכיחים את יכולת [[הקב"ה]] להחיות מתים:
* "שני יוצרים יש בעירנו, אחד יוצר מן המים ואחד יוצר מן הטיט, איזה מהן משובח.. זה שיוצר מן המים". כך [[הקב"ה]] שיכול ליצור אדם מן המים, ודאי שיכול להחיות את המתים מהעפר.
* "משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: לכו ובנו לי פלטרין גדולים במקום שאין [[מים]] ועפר, הלכו ובנו אותו, לימים נפלו, אמר להם: חזרו ובנו אותו במקום שיש עפר ומים, אמרו לו: אין אנו יכולין, [[כעס]] עליהם ואמר להן: במקום שאין [[מים]] ועפר בניתם, עכשיו שיש [[מים]] ועפר על אחת כמה וכמה". כך [[הקב"ה]] שיצר את האדם מטיפה (או את כל העולם מתוהו), ודאי שיכול להחיות את המתים מעפר.

===חיוב האמונה בה===
הכופר בתחיית המתים אין לו חלק ל[[עולם הבא]].{{הערה|משנה סנהדרין פרק י, משנה א.}} וזאת כעונש [[מידה כנגד מידה]], כיון שכפר בתחיית המתים - לא יהיה לו חלק בה.{{הערה|סנהדרין צ, א.}}.
לשיטת [[רש"י]]{{הערה|סנהדרין שם.}} אפילו אדם המאמין בקיומה של תחיית המתים, אלא שאינו מאמין שרמוזה בתורה הרי הוא כופר, כלשונו: "מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא".

האמונה בתחיית המתים נחשבת על פי דברי [[הרמב"ם]] לאחת מ[[י"ג עיקרי האמונה]].{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב"ם, מסכת סנהדרין, הקדמה לפרק י.}} היות והכפירה בתחייה והתפיסה שהיותה היא בלתי אפשרית, יסודה בכפירה באותות והמופתים ובהיותו של [[הקב"ה]] שולט על הטבע והעדר האמונה בזה היא חסרון ביסודי הדת.{{הערה|רמב"ם, אגרת תחיית המתים.}}

==פרטי התחיה==
באגרת קודש ארוכה{{הערה|שם=אגרת|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר'].}} מבאר הרבי את ענין תחיית המתים ופרטיה כפי שהובאו ב[[חז"ל]], ב[[קבלה]] וב[[תורת החסידות|חסידות]]:

===זמנה===
תחיית המתים תתרחש לאחר בנין [[בית המקדש השלישי]] ולאחר [[קיבוץ גלויות]]. לפי שיטת הרמב"ם{{הערה|ראה לקמן בפיסקא [[#עיקר השכר ותכלית הבריאה|עיקר השכר ותכלית הבריאה]].}} שתחיית המתים אינה זמן תכלית השכר, אלא היא חלק מ[[ימות המשיח]] - היא תתקיים ב[[ימות המשיח#שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחת בחוקותי א' סעיף ט'.}}. בספר ה[[זוהר]] מבואר שקיבוץ גלויות קודם לתחיית המתים ארבעים שנה{{הערה|זהר ח"א קלט, א. וראה גם כן שם קלד, א.}}. אמנם, הרבי קובע שניתן לזכות לכך מיד בתחילת הגאולה{{הערה|1=שיחת ש"פ ויקרא תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=455&hilite= התוועדויות ח"ב ע' 433]).}}, וביחס לדברי הזוהר התבטא שארבעים השנים יכולים להפוך גם לארבעים רגעים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%94&pgnum=119 שיחת ש"פ בלק תשמ"א]. נדפסה בתרגום ללה"ק בשיחות קודש גאולה ומשיח, ע' 310.}}. כמו כן התבטא שהשאלה, אודות הצורך להמתין ארבעים שנה, תתורץ על ידי [[אליהו הנביא]]{{הערה|שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] (התוועדויות חלק ג' ע' 297), ע"ש.}}.

אמנם, זמן תחיית המתים זה הוא של כל ישראל; ומדברי חז"ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] ה, ב.}}: "לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם", מוכח כי צדיקים קמים מיד בתחילת ימות המשיח{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' ע' 518. חלק ו' ע' 294 בהערה. [[דבר מלכות]] ש"פ וארא [[תשנ"ב]] בקשר לפטירת ר' [[משה יצחק הכט]] סעיף ה'. ועוד. וראה גם שם הערה 65, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר" נקל יותר אצל שוכני עפר שנפטרו זה עתה ורוח הנפש שורה עדיין על הגוף.}}. הרבי{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי [[תשמ"ו]] בסופה. ולהעיר שמדבר מלכות הנ"ל עולה בבירור ש[[שליח]] [[הרבי]] נכלל בצדיקים הקמים מיד.}} מוסיף שבכך נכללים כל ישראל שנקראים{{הערה|ישעיה ס, כא.}} "ועמך כולם צדיקים".

===סדרה===
מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי [[חוץ לארץ]]{{הערה|[[ירושלמי]] כלאים פ"ט ה"ג.}} ואחר כך דור המדבר, ויש אומרים ה[[אבות]]{{הערה|1=[[זוהר]] חלק א' קיג, א.}}. ר' שמעון אומר מתי [[ארץ ישראל]] חיים תחלה, אחר כך מתי חוץ לארץ, ואחר כך ישני [[חברון]]. הטעם לכך הוא, כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה [[צדיקים]] ו[[חסידים]]{{הערה|ספר אבקת רוכל ספר שני ח"ד.}}.

צדיקים קמים תחלה ואחר כך שאר בני אדם{{הערה|זהר שם קמ, א.}}. מארי [[תורה]] ואחר כך מארי [[מצוות]]{{הערה|שם קפב, א ובביאורי הזהר.}}. וב[[מדרש]] נאמר{{הערה|הובא בספר אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה.}} שיקומו ויקראו אותם על שמם על פי סדר [[אותיות]] האל"ף-בי"ת, אבל מי שיש בו מדת [[ענוה]] יעמוד תחלה.

===אופנה===
אותו ה[[גוף]] עצמו יקום לתחיה, ולא יברא [[גוף]] חדש. זאת על ידי עצם הלוז שנשארה מן הגוף, ובזמן התחיה [[הקדוש ברוך הוא]] מרככו ב[[טל תחיה]], והעצם נעשה כשאור לעיסה וממנו נבנה כל הגוף{{הערה|[[זוהר]] חלק ב' כח, ב. וראה שם חלק ג' קסט, סע"א.}}.

המתים יקומו בדיוק כפי שנקברו, ובאותם בגדים בהם נקברו{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צ, ב. [[מסכת כתובות|כתובות]] קיא, ב. [[ירושלמי]] כתובות פי"ב ה"ג. אמנם לגירסת התוס' כתובות שם לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] יקומו בבגדים אותם היו רגילים ללבוש בחייהם}}. אלו שיש בהם מום (עוורים, חרשים וכו') יקומו במומם ורק לאחר הקימה [[הקדוש ברוך הוא]] ירפא אותם על ידי כך שיוציא את החמה מנרתיקה, והיא תחמם ותרפא.{{הערה|[[סנהדרין]] צא ב, [[מדרש רבה]] בראשית פרשה צ"ה. [[זוהר]] ח"א רג, ב. ח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב.}}.

נשמות שבאו ב[[גלגול]] בעולם הזה כמה פעמים, יקבל כל [[גוף]] את חלק ה[[נשמה]] שתוקן על ידו{{הערה|זוהר ח"א קלא, א. [[תיקוני זוהר]] תיקון מ'. [[האריז"ל]] בשער הגלגולים הקדמה ד. אמנם אין הכוונה שלכל אחד יהיה רק "חלק" פרטי, כיוון שכל חלק כלול מכל החלקים. (לדוגמא: אדם שתקן את מידת אהבת ה' בנפשו. יהי' גם ירא מה' אבל בגלל שירא להיפרד מהאהוב וזו הסיבה שיהיה לו גם ידיעת ה' - כי רוצה לדעת על האהוב וכו'}}.

===האנשים החיים בזמן תחיית המתים===
ישנן כמה דעות מה יקרה בזמן תחיית המתים לאותם אנשים שיהיו אז חיים בעולם הזה.

הרס"ג{{הערה|בספר [[אמונות ודעות]] סוף מאמר ז'.}} מביא שלוש דעות: (א) שישארו חיים בגופם ויעברו לעולם הבא יחד עם הקמים לתחייה. (ב) יחיו זמן קצר, ימותו ויחיו שוב עם הקמים. (ג) יחיו זמן ארוך וימותו. הרס"ג מצדד כדעה השלישית, בטענה שכל אותם שיקומו לתחייה יהיה זה כדי שיזכו לראות בעיניהם את זמן הישועה, אך אותם אלו שכבר ראו אותה לא יצטרכו לקום שוב.

באגרת קדשו{{הערה|שם=אגרת}} מכריע הרבי כדעת ה[[זוהר]]{{הערה|חלק ב' קח, ב.}}, ש[[הקדוש ברוך הוא]] ימית אותם לשעה קלה ואז יקומו לתחייה. על ידי זה מתקיים גם בהם הפסוק{{הערה|בראשית ג, יט.}} "ואל עפר תשוב" שממנו לומדת ה[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] קנב, ב.}} שצדיקים חוזרים לעפרן "שעה אחת קודם תחיית המתים". אמנם, בשיחה מאוחרת יותר{{הערה|ש"פ בשלח [[תשמ"ח]] (ספר השיחות חלק א' ע' 227). וכן הוא ב[[דבר מלכות]] ש"פ תזריע מצורע [[תנש"א]] הערה 58.}} קובע הרבי שניתן לצאת ידי חובת "ואל עפר תשוב" ברוחניות - על ידי הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהיה", ובפועל ישארו נשמות בגופים בחיים נצחיים.

===מי יזכה לתחיית המתים===

במשנה {{הערה|סנהדרין פ"י ה"א.}} "כל ישראל ישלהם חלק לעולם הבא שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשי ידי להתפאר" וההכרח לכך מבואר בליקוטי ש"ס להאריז"ל {{הערה|על המשנה וז"ל - "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב כו' רק שזה יתקן עצמו בזמן מועט וזה בזמן מרובה אבל סופם הוא להמנות עם הצדיקים ומשום זה שהקב"ה כביכול מטריח את עצמו עם רשעים כאלו לתקנם כו' ולמה כן בשביל שהם נצר מטעי שהוא נצחיי והם רושם אור עצמותו וכל הנופח מעצמו הוא נופח"}} ובאריכות בעמק המלך {{הערה|שער תקוני התשובה ספ"ג וז"ל "ועתה בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם ואהבתו הק' עמנו בני א-ל חי למה לו כולי האי לטרוח עצמו ברשעים האלו המכעיסים אותו בכל עת ובכל רגע ב' תשובות בדבר התשובה הא' כו' אע"פ שהם רשעים גמורים כו' ניצוצי קדושה בהם כו' שהם נצר מטעי כו' והיא חלק אלקה היא נצחי כו' והנשמות הם רושם אור עצמותו דכל הנופח מעצמותו הוא נופח כו' ועוד טעם שני מעשה ידי להתפאר כו' הק' הוא ומעשה ידיו חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים ואי אפשר שתתבטל כו'"}} מפני שכל נשמה היא חלק אלוה ממעל ואי אפשר שיפסד חלק ממנו יתב' וכן מבואר במדרש שמואל {{הערה|על המשנה - "עולם הבא הנזכר כאן הוא עולם התחי' ולא ישא אלקים את נפש הרשע עד כי ברוב הימים ימצאנה מטוהרה ואז נגנזת במחיצת הצדיקים כו' וכן ע"ז הדרך לכל הנשמות עד שיתוקנו כולם כו' וע"ש הכתוב ועמך כולם צדיקים כלומר בהכרח יהיו כולם צדיקים לפי שהוא ית' חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח" עכ"ל}} ובאלשיך {{הערה|פרשת שמיני}} ומשמעות הרמב"ן {{הערה|בשער הגמול פ"ו "הנפש שהיא עליונה אי אפשר שתהי' בטלה ואובדת" אף שמסיים בנוגע "רשעים הגמורים (אפיקורסים וכדומה) שנדונין לדורי דורות"}}

==יום הדין אחר תחיית המתים==

שלש דעות בענין זה:

א) אחר תחיית המתים יהיה יום הדין הגדול שבו כל האדם נדון כפי מעשיו{{הערה|1=[[רמב"ן]] בספר הגמול ועוד.}}. ב) כל אדם נשפט תיכף למיתתו ואין מקום למשפט נוסף אחר התחיה. ומה שנמצא
בכמה מקומות הבטוי יום הדין בזמן דלאחר התחיה - פירושו יום עונש ונקמה{{הערה|מהר"י אברבנאל בספר מעיני הישועה מעין ח' תמר ז'.}}. - ג) דעת [[האריז"ל]], וז"ל: ואם תאמר מאחר שעברו על ה[[נשמה]] הזאת יום הכפורים ויסורים ממרקים כו' ואחר כך גלגולים, למה לה לחזור ולהיות נדמית ביום הדין
הגדול, ויש לומר כי יום הדין הגדול אינו אלא לאומות העולם{{הערה|עכ"ל, הובא בספר נשמת חיים מאמר א' פי"ז.}}. ומוסיף על זה בספר נשמת חיים{{הערה|שם.}} זה: ואם תאמר ומה יהיה מאלו שימותו קרוב לתחיה ועדיין על ידי גלגולים או [[יסורים]] לא קבלו עונשן כו', אשיב שהדין נותן שתחת הזמן הארוך של משפטן יקבלו עונש כל כך עצום ומופלג בזמן קצר שיהיה איכות העונש תחת כמות הזמן, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, והדברים האלו הם סתומים וחתומים וברוך היודע. עכ"ל{{הערה|בס' נשמת חיים שם האריך בראיות שהובאו לכל דעה מהנ"ל וסתירתן (תוכן דבריו הובא במדרש תלפיות ענף יום הדין).}}.

==תוכנה ותכליתה של זמן התחייה==
===עיקר השכר ותכלית הבריאה===
{{להשלים|1. המבואר בהג"ה בתניא שתכלית השכר הוא באלף השביעי. 2.להוסיף מ"מ מורחבים יותר בתורתו של אדמו"ר הזקן אודות הפסק כהרמב"ן (כמדומה מאמר בתו"א). 3. משמעות ומקור לכך שתורת החסיות "פסקה" כהרמב"ן. 4.לחפש הרחבה אודות מצב העולם וזיכוכו ואם יש להוסיף פסקה או אפילו פרק.}}
תחיית המתים הוא זמן קבלת השכר על עבודת האדם בעולם. על הפסוק{{הערה|דברים ז, יא.}}: "אשר אנכי מצווך היום לעשותם" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש תנחומא בראשית א, תלמוד בבלי עירובין כב, א, הובא בפרש"י על הפסוק}}: "היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם". נחלקו הרמב"ן והרמב"ם בייעוד זה, האם תכלית השכר יהיה בגן עדן או בזמן התחייה, בעוד [[הרמב"ם]] טוען{{הערה|משנה תורה, הלכות תשובה פרקים ח-ט.}} שתכלית השכר היא לנשמות ללא גופים, ועיקרו בגן עדן. טוען לעומתו הרמב"ן שעיקר השכר הוא לאחרי שיחיו המתים לנפש בגוף.{{הערה|שער הגמול קרוב לסופו.}} תורת החסידות מכריעה ופוסקת כדעת הרמב"ן השלמרות שב'מחר' הכוונה הן ל[[גן עדן]] והן לזמן שלאחרי תחיית המתים. עיקר קבלת השכר היא בזמן התחייה.{{הערה|שם=לקות|לקוטי תורה שלח מו, ד.}}

תחיית המתים הוא הזמן בו יגיע העולם לתכלית שלמותו. באותה התקופה תושלם מטרת הבריאה, שהיא כדברי המדרש{{הערה|מדרש תנחומא, נשא, טז.}}: "לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]". לפי שיגיעו העולם והנבראים לדרגה נעלית. יהיו [[כלים]] לגילוי אלוקי, (זיכוך הנבראים ב[[עולם העשייה]] יהיה כ[[כלים דאצילות]], שהם אלקות ממש.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/783.htm המשך תערב חלק ב, עמוד תשפ"ג].}}) ודרגת האלוקות שתאיר בעולם תהיה דרגה הכי נעלית.{{הערה|תניא, פרק לו.}}

שני העניינים האמורים משלימים זו את זו. לפי ששלמות השכר היא הדבקות בבורא העולם שהוא תכלית השלמות. וענין זה גופא נשלם בעת ובזמן התחייה כשיושלם מטרת הבריאה שתהיה "דירה בתחתונים".{{הערה|שם=אגרת}}

===גילוי אלוקות: דרגתו ואופנו===
===דרגתו===
{{להשלים|1.שייכות התואר "ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים".}}
בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי מ[[עצמות ומהות|עצמות אין סוף]] כמו שהוא ללא שום הסתר ולבוש.{{הערה|תניא פרק לו.}} על גילוי זה נאמר:{{הערה|ישעיה ל, כ.}} "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" ופירש רש"י: "לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו", הפלאת הגילוי לעתיד היא שלבד ההפלאה שכל הדברים המעלימים יבטלו, גם הגילוי עצמו שרשו יהיה בעצמות ממש שלמעלה מגדר 'גילוי' ו'אור'.

המושגים 'עצם' ו'גילוי' מבטאים שני דרגות שמחד גיסא שייכים זה לזה אולם מאידך גיסא רחוקים זה מזה. ה'עצם' הוא הדבר כפי שהוא מאיר ונרגש לעצמו, לעומת המושג גילוי שהוא ההתגלות של הדבר אל מציאות אחרת שמחוץ לעצם אישיותו. ולכן הגילוי הוא דרגה פחותה יותר ואינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. להמחשת ההבדל מביאה תורת החסידות [[משל]] מ[[כוחות הנפש]], שלמרות שהכוחות כולם הם כוחות הנפש, יש בהם חילוקי דרגות, וישנם כוחות שפחות מבטאים את פשטותה של הנפש, וישנם כוחות קרובים ועצמיים יותר. (ולדוגמה: החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). אולם עצם הנפש עצמה נעלית מכל הכוחות והיא עצמה לעולם אינה מתגלית כפי שהיא במהותה ועצמותה בכוחות, משום שהיא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה.{{הערה|שם=אגרת}}{{הערה|ביאורי הרי"כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}

ולפי שהגילוי יהיה מ[[עצמות]] אין סוף עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד [[הקב"ה]] בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו ב[[ימות המשיח]], על אף שיתגלה אז [[אור אין סוף]] בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר [[אור]] וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם.{{הערה|שם=תערב ב|המשך תער"ב חלק ב [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/17/779.htm עמוד תשע"ט ואילך].}}

===גילוי תענוגו של הקב"ה===
{{ערך מורחב|עולם הבא}}
ה[[עולם הבא]], יהיה אחר שיחיו המתים, ואין בו לא אכילה ולא שתיה ולא [[פריה ורביה]] ולא משא ומתן ולא [[קנאה]] ולא [[שנאה]] ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} ואינן חוזרים לעפרם{{הערה|סנהדרין צב, א.}} וקיימים לעולמים.

==ראו גם==
*[[חיים נצחיים (בלע המוות)]]
*[[עולם הבא]]

== קישורים חיצוניים ==
* הרב סעדיה גאון (הרס"ג), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/7-2.htm האמונות והדעות, מאמר שביעי]''', תרגם: ר"י קאפח. הוצאת המכון למחקר סורא ירושלים, נוי יורק, (תש"ל) באתר 'דעת'.
* הרב משה בן מימון (הרמב"ם), '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/thiyat-2.htm אגרת תחיית המתים]''', ליפסיה (1860) באתר 'דעת'.
* הרב משה טראני (המבי"ט), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14113&st=&pgnum=258 בית אלוקים, פרק נג ואילך]''', ורשה, (תרל"ב).
====חסידות====
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/85 אגרות קודש חלק א', אגרת פ"ה]''' - כל אחד מישראל יזכה לתחיית המתים
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר']''' - ביאור ענין תחיית המתים ופרטיו
*[[הרבי]], '''[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/209 אגרות קודש חלק ב', אגרת ר"ט]''' - פרטים נוספים בתחיית המתים

;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=75&article=384 כל מה שרצית לדעת על תחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6193 בניית המקדש, קיבוץ גלויות, תחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3350 תחייה ניסית ותחייה טבעית]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6264 ההתעלות שבחזרת הנשמות לגופים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5810 בין ה[[גוף]] ל[[נשמה]] בתחיית המתים]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6079 האם כל ישראל יקומו בתחיית המתים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6369 מראם של הקמים לתחיה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3852 אלמנה שנישאת בשנית - למי תחזור בתחיית המתים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3318 הכוהנים שיקומו לתחייה - ישארו כוהנים?]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5763 מצוות פרו ורבו לאחר התחייה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1785 הנישואין בתקופת הגאולה]'''
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=1828 כיבוד הורים בתחיית המתים]'''

;כתבות באתר {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/22981.htm אלוקים לא מחפש שימותו עליו] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/about_hageula/23706.htm הסטטיסטיקה שלא רואה ממטר, בקרוב תיתן לכולנו חיי נצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/malkeinu/16955.htm י"ב סיון / שיחת קודש • "ומשה ואהרן עמהם"] באתר הגאולה {{הגאולה}}

*הרב סענדי ולישאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/724663/ מהותה של תחיית המתים • ענינו של משיח]''' {{וידפו}} מר חשוון ה'תשפ"ב
*הרב מנחם מענדל הראל, בסדרת מאמרים באתר חב"ד אינפו: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68511 מי יקום בתחיית המתים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68658 האם ימותו שוב לאחר התחיה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68861 עולם הבא בשיטת הרמב"ם: [[נשמה]] ללא גוף] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69081 שיטת הרמב"ן בנושא גן עדן ועולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69397 הכרעת תורת החסידות בנוגע לעולם הבא] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69529 כיצד תספיק הארץ לכל הקמים בתחייה?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69976 האם המתים יקומו חולים או בריאים?] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70950 קיום המצוות של הקמים בתחיית המתים] {{אינפו}} ה'תשע"ב

{{אבלות וימי זכרון}}
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה]]

שיחה:יין המשומר

2023-12-21T15:37:54Z

68.195.88.239: /* משוב */ פסקה חדשה

{{מזל טוב}} על הערך. כדאי להעתיק את המ"מ שב"לקריאה נוספת" להערות שוליים בגוף הפסקאות. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 07:32, 26 בפברואר 2016 (UTC)

== משוב ==

מהי המקור לביאור זה?{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/68.195.88.239|68.195.88.239]] 15:37, 21 בדצמבר 2023 (UTC)

אהוד קווין

2023-03-16T21:13:12Z

68.195.88.239: /* תולדות חיים */

[[קובץ:אהוד קווין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אהוד קווין]]
הרב '''אהוד הכהן קווין''' הוא [[דיין]] חב"די, בקהילת חב"ד שב[[פאולו]], [[ברזיל]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' יהודה לייב קווין ולאמו מרת דבורה ביתו של הרב [[זעליג אלטהויז]] בקווינס ש[[ארצות הברית]].

בצעירותו, המשפחה עלתה ל[[ארץ ישראל]] והוא נכנס ללמוד בישיבה ב[[כפר חב"ד]] ולאחר מכן, בישיבה גדולה, למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

לאחר מכן המשיך בלימודיו ב[[כולל]] אצל הרב [[מאיר אהרון]] ב[[רחובות]] שם הוציא [[סמיכה לרבנות]] והחל בלימודי דיינות.

בשנת [[תשס"א]] התחתן עם רעייתו מרת שרה ביתו של הרב משה פיים ב[[פאולו]]. בתקופה הראשונה לאחר החתונה התגוררו ב[[כפר חב"ד]] ולאחר מכן יצאו ב[[שליחות]] [[הרבי]] ל[[בלגיה]] לכשנתיים, שם שימש כראש מכון הסמיכה במקום.

לאחר מכן עברו להתגורר ב[[פאולו]] שב[[ברזיל]] והרב אהוד החל לכהן כ[[דיין]] בקהילת חב"ד בעיר.

במשך תקופה עמד בראש מכון הסמיכה שעל ידי ישיבת [[תומכי תמימים ס. פאולו]], ושימש כחבר בית הדין הרבני בעיר.

==קישורים חיצוניים==
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=84041 המשפטנים הבכירים בברזיל התפעלו מהדיין החב"די] {{שטורעם}}
*[https://chabad.info/news/105780/ הדיין החב"די הרצה על בוררות במשפט העברי] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=3200 ליקוט הלכתי מאת הרב אהוד קווין] {{שטורעם}}

{{מיון רגיל:קווין, אהוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים בברזיל]]

לוח היום יום

2022-12-07T22:14:52Z

68.195.88.239: /* קישורים חיצוניים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=לוח כיס יומי המיועד לחסידים|אחר=לוח בעריכת הרבי עם פתגמים יומיים המיועד לילדים|ראו=ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס}}
[[קובץ:היום יום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היום יום - דפוס ראשון]]
'''היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', הינו לוח שנה, המחלק את לימודי ה[[חת"ת]] בהתאם לתקנתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מ[[תורת החסידות]]. הליקוט נערך על ידי [[הרבי]]. המנהג שהתפשט בין אנ"ש הוא ללמוד בכל יום את האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום.

==עריכת הלוח==
ביום [[כ' בכסלו]] שנת [[תש"ג]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל חתנו, הרבי, וביקשו "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] זה עד י"ט כסלו הבע"ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב"ד. ג) לקוטי [[פתגם חסידי|פתגמים]] מ[[תורת החסידות]] ודרכי החסידים, ענינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב"ד"{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] - חלק ט"ו ע' ש"ע}}.

משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היוצא לאור בימים אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[הרבי הריי"צ]] שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות ה[[זהב]] של לוח "היום יום".

רק לקראת י"א [[ניסן]] יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון "[[הקריאה והקדושה]]": "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'..."

הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בי"ט [[כסלו]] - ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של [[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ראש השנה ל[[תורת החסידות]] י"ט כסלו, וניצולו באופן המתאים.

הלוח נדפס ב-21 הוצאות (חוץ מהוצאות התרגומים), כאשר הלוח נדפס לראשונה בשנת [[תש"ג]] וההוצאה האחרונה נדפסה בשנת [[תשפ"ב]].

==התייחסות אדמו"ר הריי"צ==
"אני יכול להסתמך ב"ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי לה, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרבים, עוזר השי"ת שבמוקדם או במאוחר, על ידי כמה סיבות שונות, בא הדבר לידי ביצוע". בהתבטאות מיוחדת זו, שנשמעה מפי קדשו של [[הרבי הריי"צ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אחרון של פסח ת"ש, בחר הרבי הריי"צ לחשוף את התוכנית לעריכת לוח "היום יום".

בהמשך לדבריו אלו, אמר הרבי שהיה צריך לקבוע את כל [[מנהגי חב"ד]] בספר מיוחד לצד [[פתגם חסידי|פתגמים]] וסיפורים קצרים, ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היום-יומיים, כמין 'חק יומי' לעדת חסידי חב"ד. "כזה ליקוט מסודר", אמר הרבי הריי"צ, "מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה".

החיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי"צ, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר לרב [[יעקב לנדא]]: "כל ההנהגות שהדפסתי ב"היום יום" הכנסתים על פי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)". הרבי התבטא פעם אחרת שהדפסת הספר הייתה בציוויו של הרבי הריי"צ, והרבי הוסיף והתבטא{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ח חלק ג עמ' 385}} שרואים במוחש את השפעת הפתגמים שבספר מאז שהודפס. כך גם בשיחת י"ט כסלו [[תשמ"ט]] התבטא הרבי אודות ה"היום יום" - "הספר'ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות".

הרבי הריי"צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הנדפס מידיו של הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], והתבטא בהתפעלות: "הלוח הזה הוא [[מזון]] רוחני יום-יומי"!.

בהזדמנות אחרת אמר לרב [[חודקוב]] במנגינה מיוחדת: "היום -יום! דער טאג איז טאג!" [=היום הוא יום]...{{דרוש מקור}}

במכתב מאותם ימים כותב [[הרבי הריי"צ]] לאחר החסידים "ודאי קיבלתם את הספר 'היום יום', שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי"ת חנן, בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא" {{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ז' ע' רלא.}}.

הרבי הריי"צ עצמו היה לומד את "היום יום", ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר "לחיות" עם הפתגם היומי. במכתבים רבים מצטט הרבי הריי"צ את פתגם "היום יום" לאותו היום, ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה - לפונים אליו. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג השבועות]] תש"ג התבטא הרבי הריי"צ, שמי ששומר את שיעורי "היום יום", ביכולתו ללכת "לגמרי אחרת" לקראת קבלת התורה!

==הלוח מתקבל בעולם==
[[קובץ:היום יום בית כנסת.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק אליטוב מגיש לרבי לוח היום יום לתליה בבית כנסת (מעמד [[חלוקת דולרים]] [[ט"ו כסלו]] [[תנש"א]]), מעוצב בצורת [[770]]]]
הלוח החדש התקבל "בחיבה בעולם החסידי", כתיאורו של הרבי ([[אגרות קודש]] חלק א' ע' קסז). מנהלי [[כולל חב"ד]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: "קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום-יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ"ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!".

בהוראת הרבי הריי"צ, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], שהתגורר באותה תקופה בתל אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. "אחי שלח לי את חיבורו הראשון", סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: "חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה". בהזדמנות אחרת אמר: "תמיד ידעתי שלאחי יש "א גוטע קאפ" [=ראש טוב], אבל עד כדי כך!"...

==יחודו של הלוח==
לוח "היום יום" לא נועד להיות "לוח שנה" רגיל, אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב"ד לדורות.

לוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, שהוא "אור זרוע לחסידי חב"ד" - הרי עם השנים הולכת אותה [[מלאכת זורע|זריעה]] וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא "לוח נצחי". ואכן, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג - בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[770]] בית משיח, ומשם לבתי כנסת חב"ד ברחבי העולם - לחזור מידי יום את פתגם "היום יום" לאחר תפילת שחרית.

==הלוח והקשר למשיח==
הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות - מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם "חבלי משיח" ולקבל את פני משיח צדקנו.

כך מיד בתחילת הלוח, בכ"א כסלו, כותב הרבי: "יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח".

בה' טבת כותב הרבי ש"בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית".

כמה ימים אחר-כך, בט"ו טבת, כותב הרבי: "הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש".

"בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על [[סף הגאולה]]", כותב הרבי בח' שבט, "עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש".

בכ"ב [[ניסן]] כותב הרבי על התגלות העניין של "סעודת משיח" באחרון של פסח, ויום למחרת כותב: "קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני 'מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם".

פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, הוא המופיע בכ"ד אייר: "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים [[תהלים]] בתמימות".

"בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח"ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה"י, לגאולה שלימה", כך כותב הרבי בי"ח סיון.

"מעלת המשיח", כותב הרבי בא' מנחם אב, "שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם [[האבות]] ומשה רבינו, בכל זה יהיה בתכלית ה[[ענווה]] והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים".

יומיים אחר-כך כותב הרבי:"אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן".

==שלשלת היחס==
{{ערך מורחב|ערך=[[שלשלת היחס]]}}
שלשלת היחס היא ההקדמה המופיעה בתחילת לוח ה'יום יום', ובה מופיעה תולדותיו של כל נשיאי חב"ד, פעולותיהם, ספריהם, ובני משפחתם.

הקדמה זו הוגהה בפרטיות על ידי [[הרבי]], ובמהלך השנים עם כל מהדורה חדשה שיצאה לאור הגיה הרבי את עדכון שלשלת היחס עם הפרטים שנוגעים לפעולותיו במהלך השנים שעברו מאז ההוצאה הקודמת. ההגהה האחרונה נעשתה ב[[תשמ"ח]].

==היום יום - חלק שני==
היום יום חלק שני הינו ליקוט פתגמים שרשמם [[הרבי]] לעצמו במחברת - כנראה על מנת להוציאם לדפוס בלוח היום יום לשנים [[תש"ד]] - [[תש"ה]], אך לא נסתייע הדבר.

בשנת [[תשמ"ט]] הודפסו צילומי ארבעים ושבעה פתגמים ופיענוחיהם בתרגום ל[[לשון הקודש]] כחלק מהמהדורה המחודשת של [[היום יום]], על ידי [[קה"ת]].
כשהגיע ספר זה לרבי, כתב במחאה (התוכן - מפי השמועה): "מאיפה ניתן להם רשות להדפיס את הכת"י (של הלוח הב'), הרי לא ניתן לדפוס? מדוע השמיטו את ה"מורה שיעור מהתניא? מי נתן להם רשות לשנות מהלה"ק של סגנון הפתגמים (שהיו כתובים בלה"ק)?{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ט ח"ג יומן לתאריך ח"י אדר א'.}}

בשנת [[תשנ"ח]] הודפס על ידי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] לקראת ה[[התוועדות חסידית|התוועדות]] המרכזית של [[ג' תמוז]] תשנ"ח קונטרס בשם '''היום יום חלק ב'''', ובו קרוב לתשעים פתגמים, ערוכים בידי הרב [[מרדכי צבי ליברוב]].

==מהדורה מורחבת==
{{ערך מורחב|ערך=[[לוח היום יום עם הערות וציונים]]}}
בשנת [[תשמ"ב]] יצאה לאור בעריכת הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]] מהדורה מורחבת של הלוח, בה צוין מקורו של כל פתגם, וציונים נוספים המקשרים את תוכן הפתגם ליום בו נקבע לאומרו. הספר זכה לשתי מהדורות נוספות, והרבי עודד את עריכתו והפצתו.

==לימוד הלוח כיום==
ב[[תשנ"ב]] עודד כ"ק אד"ש את ההצעה ללמוד כל יום את הקטע היומי{{הערה|[https://hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב-נ"ד ע' 13]}}.

== ראו גם ==
*[[:קטגוריה:היום יום|קטגוריית פתגמי "היום יום"]].
*[[תבנית:היום יום/ניווט|ניווט בלוח היום יום]].
*[[לוח כיס יומי לתלמיד]]

==לקריאה נוספת==
*'''היום יום לעם''' - מהדורה מעובדת לציבור הכללי, תשפ"א
*'''לגלות צבע ביום''' - פתגמי היום יום מעובדים בציורי צבע, תשפ"א

==קישורים חיצוניים==

* '''[https://www.chabad.fm/155/ הפתגם היומי] מתורגם ללשון הקודש עם אפשרות חיפוש פתגמים ותאריכים, באתר {{חב"ד אף אם}}'''
* ספר [http://chabadlibrarybooks.com/43302 לוח היום יום] בפורמט ספר, דפוס שלישי, אתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].
* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm '''לוח היום יום'''] בפורמט טקסט, באתר [[חב"ד לייבורי (אתר)|ספריית חב"ד]].
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/19SsXo4c35OGKaTxmhMx-325ALl24Uy62?usp=sharing פתגמים מלוח היום יום - מעוצבים]''', בעריכת ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]]
* [http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/Cohen-Blau_-_Tamuz_13%2C_5771.pdf '''"שלשלת היחס" עם ביאורים'''], הוצאת קה"ת
* [http://chabadpedia.co.il/images/3/32/הלוח_החבדי.pdf '''הלוח החב"די'''], - סקירה על לוח היום יום, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}
*הרב יוסף חנינא ביינדמן, '''[http://www.col.org.il/files/0.53734553455_59143.pdf מבוא לספר]''' מורה הדרך לדור השביעי העוסק בספר היום יום {{PDF}} {{COL}},
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20גורארי%20אוצר%20היום%20יום%20שבט.pdf אוצר היום יום - חודש שבט]'''
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-שערי-ישיבה-ספר-העשריםpdf.pdf מהי מטרתו של לוח היום יום?]''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 676

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:היום יום|*]]