ל"ג בעומר

2026-04-26T19:32:27Z

68.152.23.37: /* מנהגי היום */

[[קובץ:36021.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מעודד את השירה בפני ילדים בל"ג בעומר]]
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] ב[[קראון הייטס]] ([[תשמ"ז]])]]
[[קובץ: לג בעומר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדורת ל"ג בעומר ב[[קראון הייטס]]]]
'''ל"ג בעומר''' הוא היום השלושים ושלושה ב[[ספירת העומר]] וחל ב[[י"ח באייר]].

ביום זה חוגגים בני ישראל את יום ה[[הילולא]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]] וציון פסיקת מותם של תלמידי [[רבי עקיבא]].

נהוג לחגוג יום זה כיום טוב ושמחה משלושה טעמים;
* א. מכיוון שהוא יום שמחתו של רשב"י, שהודיע, הכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני ישראל ישמחו ביום שמחתו.
* ב. אחד הטעמים לציונו של ל"ג בעומר כיום שמחה הוא משום שבו פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות, ולכן מזוהה יום זה עם תורתו של רבי עקיבא<ref>רבי [[יוסף ליברמן (רב)|יוסף ליברמן]], '''משנת יוסף''', דרשות ומאמרים, חלק ב', מאמר ע' אות ז'.</ref>. ולכן גם נהוג לשיר '''אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל'''.
* ג. טעם נוסף הוא שביום זה סמך רבי עקיבא את חמשת תלמידיו הנקראים "רבותינו שבדרום", ובתוכם [[רבי שמעון בר יוחאי]]{{הערה|רבי [[יעקב חיים סופר]], '''[[כף החיים]]''', [[אורח חיים]] סימן תצג ס"ק כו}}, וזה טעם השמחה בל"ג בעומר{{הערה|'''פרי חדש''', סימן תצג, סעיף ב}}.
על פי הוראתו של [[הרבי]], מדי שנה (החל משנת [[תש"מ]]), נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה']] ומשיח. מנהג הרבי עצמו להשתתף ב[[הפאראד אצל הרבי|תהלוכה הגדולה]] בשכונת [[קראון הייטס]] כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע{{הערה|מלבד שנות [[תשכ"ג]], [[תשל''ג]] ו[[תשנ"ג]] שחלו ביום ראשון והרבי לא יצא לתהלוכה, ו[[תשל"ו]] שהרבי יצא אף על פי שלא היה ביום ראשון}}.

אחד הדברים המאפיינים את ל"ג בעומר, הוא העלייה ההמונית לקברו של [[רשב"י]] ב[[מירון]], לשם עולים מכל החוגים ומכל הקהילות, ושמחים ורוקדים בשמחתו של רשב"י ושרים שם את הפיוט [[בר יוחאי]] ואת הפיוט [[ואמרתם כה לחי]]. חסידי חב"ד נוהגים כבר עשרות שנים לנצל את ההזדמנות הזו ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]], והפצת [[בשורת הגאולה]].

==אירועי היום==
* ביום זה פסקה המגיפה שפרצה בין תלמידי [[רבי עקיבא]] והפילה 24,000 תלמידים כעונש על כך שלא נהגו כבוד זה בזה. המגיפה פרצה בימים שלאחרי [[חג הפסח]] ונמשכה עד לל"ג בעומר.
* ביום זה הסתלק ה[[תנא]] [[רבי שמעון בר יוחאי]] - אשר היה גם מתלמידיו של רבי עקיבא, וגילה את [[פנימיות התורה]] וחיבר את [[ספר הזוהר]]. ביום [[הסתלקות]]ו גילה רבי שמעון לתלמידיו סודות תורה נשגבים ונפלאים רבים, וציווה אותם לציין בכל שנה את יום זה כיום של שמחה.
===אסון מירון===
בליל ל"ג בעומר תשפ"א התקיימה במירון הילולת [[רשב"י]], כשהסתיימה ההדלקה המרכזית של [[האדמו"ר מתולדות אהרן]] בערך בסביבות השעה 1:00 בלילה התרחש האסון, בשל צפיפות ודוחס ארעו דחיפות בין ההמונים, וארבעים וחמישה יהודים נמחצו למוות.

== מנהגי היום ==
* '''אי אמירת תחנון''' - אין אומרים [[תחנון]] ביום זה, לפי שהוא יום שמחה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49244&st=&pgnum=88 מנהגים (קלוזנר)], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8918&st=&pgnum=42&hilite= במנהגי מהרי"ל, דיני ימים שבין פסח לשבועות] רמ"א סימן תצ"ג סעיף ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/493/5.htm שולחן ערוך רבנו סימן תצ"ג סעיף ה] ובסידורו סוף [[תפילת שחרית]] לפני "למנצח.. יענך".}}. אולם במנחה של ערב ל"ג בעומר נחלקו הפוסקים. יש אומרים שאומרים תחנון לפי שעיקר השמחה מתחיל לאחר שמאיר היום. אמנם אחרים סוברים של"ג בעומר לילו כיומו וכל שהלילה הוא בשמחה אין אומרים תחנון גם בערבו, וכדעה זו פסק ה[[אדמו"ר הזקן]] בסידורו{{הערה|קודם למנצח.. יענך.}}. ולפיכך כשחל ל"ג בעומר ביום ראשון, אין אומרים במנחה של שבת 'צדקתך'.
* '''[[יום]] [[שמחה]]''' - יום זה הוא יום שמחה, כפי שכותב אדמו"ר הזקן: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהלים]] כגון "תהילה לדוד" וכהאי גוונא..{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.}}., במהלך ההתוועדויות (בשנים שהרבי לא יצא לתהלוכה) היו מנגנים את הניגון על הפסוק "[[ניגון הנה מה טוב| הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד]]", כידוע הסיפור המובא בזהר שע"י אמירת תורה על פס' זה פעל רבי שמעון ירידת גשמים בשנת בצורת, סיפור זה מבואר במאמרי חסידות, ובפרט בדרושים של ל"ג בעומר. כמו כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט בעניין של [[אהבת ישראל]].
* '''מנהגי אכילה''' - נוהגים לאכול ביום זה חרובים זכר לעץ חרובים שגדל במערה, וממנו ניזונו [[רשב"י]] ובנו, הרבי סיפר שבבית הוריו נהגו לאכול חרובים ביום זה{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג שיחת תזריע מצורע}}, אף שהיה מצרך נדיר באותם זמנים. נוהגים לאכול ביצים קשות צבועות. (ניתן לצבען גם על ידי בישולן עם קליפות בצל, - עי"כ נצבעת קליפתן בצבע חום). וכך נוהג [[הרבי]]{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד.}}. [[אדמו"ר הצמח צדק]] נהג לאכול מאכלי חלב{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין) עמוד רדע.}}.
* '''עליה לציון ה[[רשב"י]] ב[[מירון]]''' - נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] במירון. הרבי הורה לחסידיו הנמצאים בקרבת מקום לעלות למירון, גם על מנת לערוך שם פעילות [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]]{{הערה|ראה מספר מכתבים ב[[אגרות קודש]]: חלק כ"א עמ' קס, חלק י"א עמ' סא, ובחלק ט"ו עמ' קעב.}}. על הנמצאים בסמיכות מקום ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], לקיים מנהג זה באמצעות נסיעה לאוהל{{הערה|שיחת ל"ג בעומר תש"י.}}.
* '''[[תהלים]]''' - הרבי קרא לומר מזמור ל"ג בתהלים{{הערה|שם=מכתב מט|[[מכתב כללי]] מיום א' פרשת בחוקותי תשמ"ט}}.
* '''[[צדקה]]''' - הרבי קרא להוסיף בנתינה לצדקה במספר ח"י (18) - מתאים ליום הל"ג בעומר שחל ביום י"ח באייר{{הערה|שם=מכתב מט}}.
* '''[[אפשערניש]]''' [=[[תספורת]]] - הנולד בתקופה שבין פסח לל"ג בעומר נהוג לעשות את מנהג התספורת בהגיעו לגיל שלוש בל"ג בעומר, והנולד בין ל"ג בעומר לשבועות, עושים את התספורת בערב [[חג השבועות]].
* '''[[חתונה]]''' - בשנים הראשונות הורה הרבי שלא לערוך חתונה בל"ג בעומר, ובדיעבד, לערוך ביום ל"ג בעומר ולא בלילו{{הערה|אגרות קודש חלק ח' עמ' שיח.}} אולם בשנים האחרונות הורה להתחתן ואפילו בליל ל"ג בעומר{{הערה|ראה בארוכה בסקירה 'דור ישרים תברכנו בהילולא דבר יוחאי' [https://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20ברנדלר.pdf תשורה ברנדלר ל"ג בעומר תשפ"ד] ולהוסיף שבוידאו מיחידות לגבירים בשנת תשמ"ט אומר הרבי: "אויף חתונה דארף מען ווארטן צו ל"ג בעומר, אבער שידוך קען מען טאן פריער", בתרגום לעברית: לעריכת חתונה יש להמתין עד לל"ג בעומר, אך שידוך ניתן לעשות עוד קודם (כבר בספירת העומר). [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/1085093/ רבי יומי: מה שלום אמא שלך?] דקה: 1:00.}}.
* '''[[מדורת ל"ג בעומר|מדורה]]''' - מנהג ישראל אשר השתרש במשך הדורות, להדליק מדורות אש ביום זה, המקור למנהג אינו ברור, ולכאורה הוא מכיוון שכל ענינו של [[רשב"י]] היה להאיר את העולם, על ידי גילוי פנימיות התורה, וכל ענינו של רשב"י היה אור. טעם נוסף שנאמר על כך הוא שהמדורה היא מעין 'נר נשמה' גדול, כפי המנהג להדליק נר ביום ה[[יארצייט]].
* '''[[חץ וקשת]]''' - נוהגים תלמידי הישיבה לצאת ל[[שדה]] ולשחק ב"חץ וקשת", זכר לכך שבימיו של רשב"י, לא נראתה הקשת בשמים{{הערה|1= רבי צבי אלימלך מדינוב בשם רבי [[מנחם מענדל מרימנוב]] בספרו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4682&st=&pgnum=247&hilite= בני יששכר שער הלג בעומר מאמר ג אות ד].}}.
* '''[[התוועדות חסידית|התוועדות]]''' - בל"ג בעומר לפנות ערב, בין מנחה למעריב, נהגו החסידים לישב ל[[התוועדות]]{{הערה|ס' השיחות תש"א, עמ' 119. ומטו ביה משמיה דהרה"ח ר' הלל מפאריטש שלושה עניינים: [א] יש לחלק בין תפילת מנחה לתפילת מעריב, 1 [ב] יש לחלק בין יחיד לרבים, [ג] כל עניינה של התפילה הוא, לפעול עריבות ומתיקות למעלה. ודבר זה נעשה על ידי התוועדות. (ומעיר כ"ק אדמו"ר: לכאורה, על-פי מ"ש בגמ' שבת (י, ריש ע"א) אדרבה חמורה תפילת ערבית ממנחה בזה. וכנראה הכוונה כאן, דיש להקל במעריב מבמנחה שלא להפסיק, כיון דיש שהות להתפלל יותר מבמנחה, ולהתיר ולהתחיל בסמוך שיעור קטן לפני הזמן, על-פי מ"ש הט"ז (או"ח סי' רלה ס"ק ג). - אבל רבינו הזקן משמע דסבירא ליה דהאיסור מתחיל חצי שעה קודם זמן תפילת ערבית (שו"ע או"ח סי' תלא ס"ה). ואולי יש לצרף בתור סניף להיתר, כי פארבריינגען קודם מעריב הוא עתה - משא"כ בזמן הש"ס והשו"ע - דבר שאינו מצוי, אלא שעושין כן בל"ג בעומר (ובפורים) כי בלילה כבר עבר זמנו. ולכן אין לגזור בזה, וכמ"ש בשו"ע או"ח סי' פט ס"ז.
ואף אם תמצי לומר דגזירה שבטל טעמה לא בטלה הגזירה (נסמן בשדי-חמד, כללים, ג' אות לד), יש לחלק דשאני גזירה דידן דלכתחילה חילקו בין דבר המצוי לדבר שאינו מצוי.
ובהתוועדות ל"ג בעומר תשל"ה אמר הרבי, שההיתר הוא מצד ש'רבים מדכרי אהדדי'. יעויין בכל הנ"ל שו"ע או"ח סי' רלב וסי' רלה ובנושאי-כלים שם. וחידושי משניות להצמח-צדק שבת פרק א' משנה ב'. ואכמ"ל (ס' השיחות תש"א, עמ' 120. ס' המנהגים, עמ' 43. לקוטי-שיחות, כד, עמ' 413 - והוא מרשימות חודש אייר תש"י)}}.

==שמו של היום==
בקרב קהילות ישראל נהוג לכנות יום זה בשם "ל"ג בעומר", למרות שבשאר ימי הספירה נוהגים לכנות את מספר הימים בצירוף האות ל' (דוגמת "ח"י לעומר", וכן הוא בנוסח התפילה של [[אדמו"ר הזקן]]).

כאשר נשאל [[הרבי]] על ידי הרב [[שלמה יוסף זוין]] לפשר השינוי, השיב הרבי שההקפדה הייתה רק בנוסח התפילה שהינו מדוייק ומנופה, אבל במכתבים ובמטבעות לשון לא הקפידו לדייק ולומר דווקא באות ל' ולא באות ב'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3599 אגרות קודש חלק יא אגרת ג'תקצט].}}.

לעומת זאת, במקום אחר הסביר [[הרבי]] שהטעם לכך הוא כי "ל"ג בעומר" הינו ב[[גימטריא]] "משה", וכתוב שרשב"י היה ניצוץ מנשמת משה רבינו{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14930&st=&pgnum=349 לקוטי שיחות חלק ז' עמוד 337].}}.

==חגיגת ל"ג בעומר אצל [[רבותינו נשיאנו]]==
אצל אדמו"רי חב"ד, היה נחשב ל"ג בעומר כחג יוצא דופן משאר החגים, והתבטא ב[[הנהגות]] נדירות ושמחה מיוחדת, אחד המנהגים הנדירים שהחל כבר אצל [[הבעל שם טוב]], היה היציאה ל[[שדה]] עם החסידים.

===[[אדמו"ר הזקן]]===
היציאה ל[[שדה]] אצל אדמו"ר הזקן נוצלה לאמירת [[מאמרי חסידות]], ומתוך מה שהגיע לידינו והודפס, ישנם מאמרים מל"ג בעומר מהשנים: [[תקס"ב]], [[תקס"ד]], [[תקס"ו]] ו[[תקס"ט]], בשנה האחרונה, התלווה אליו חסידו ר' [[פנחס רייזס]] שגם העלה את ה[[מאמר]] ששמע על הכתב.

===[[אדמו"ר האמצעי]]===
החל משנת [[תקע"ד]] - (השנה בה התיישב ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]), חידש [[הרבי]] את קיום מנהג היציאה ל[[שדה]] בל"ג בעומר, והיה נחגג אף בצורה יותר שמחה ומסודרת מבדורות הקודמים, אצל החסידים היה מקובל שיום זה הינו עת רצון נדיר לקבל מהרבי ברכות, ובעיקר לאלה הזקוקים לברכה להפקד בילדים{{הערה|לוח [[היום יום]] עמ' נה, שיחת ל"ג בעומר [[תש"י]] - [[תורת מנחם]] עמ' 60 - 61}}.

התנהלות החגיגה הייתה בעריכת סעודה קלה, שתיית [[משקה]] ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הרבי בעצמו לא היה נוטל ידיו לסעודה, אך היה שותה "משקה" (למרות שהרופאים אסרו עליו), באותה סעודה היה הרבי אומר [[מאמר]] חסידות, ומצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ולאחר סיום החגיגה עם הרבי, היו החסידים מטיבים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] עמ' 1045 - 1046}}{{הערה|ראה שיחת ל"ג בעומר [[תשי"א]] ([[תורת מנחם]] תשי"א חלק ב' עמ' 95) אודות הקשר המיוחד בין [[אדמו"ר האמצעי]] לל"ג בעומר}}.

===[[אדמו"ר הצמח צדק]]===
אצל חסידי ה[[צמח צדק]] היו "חגיגות" ל"ג בעומר מתחילות כבר בערבו, ב[[י"ז אייר]], והיו עורכים הגרלה בין החסידים, מי יזכה לערוך את הסעודה (של ערב ל"ג בעומר), את [[תפילת מנחה]] היו מתפללים מוקדם, באותו יום, ולאחר מכן מתחילים בסעודה, בסעודה היו אוכלים בשר ודגים, חוזרים מדברי הרבי, מנגנים ורוקדים ב[[ניגונים חב"דיים|ניגונים חסידיים]], ומספרים [[סיפורי חסידים]], כשהגיע הזמן, היו מפסיקים לתפילת ערבית, ולאחר מכן ממשיכים בסעודה, עד הבוקר, אז היו מתפללים [[שחרית]] באריכות ובהתיישבות. לאחר התפילה היו יוצאים ל[[שדה]] לסעודה [[חלב]]ית, ולסעודה זו היה יוצא הרבי הצמח צדק, ואומר [[מאמר חסידות]], ובאחד השנים אף ציווה לנגן את ניגון ה[[ד' בבות]]{{הערה|לקוטי דיבורים עמ' 1037 - 1042}}.

השנים בהם אמר הרבי מאמר הם: [[תקצ"ג]], [[תקצ"ח]], [[תר"ד]], [[תר"ו]], [[תר"ט]], [[תרט"ז]], [[תרכ"ד]].
===[[אדמו"ר מהר"ש]]===
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר ליד [[ליובאוויטש]]).

===[[אדמו"ר הרש"ב]]===
על התוועדויותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]], מספר ר' [[רפאל כהן]]: בל"ג בעומר אחרי [[תפילת שחרית]] הייתה [[התוועדות]] קצרה בבית הרבי בחדר האוכל. על השולחן היה "[[משקה]]" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה [[ניגונים]] ואמר מאמר חסידות (היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו){{הערה|1=[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 75 (עם הוספות מספר "[[אוצר מנהגי חב"ד]]" עמ' הע"ר}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] מינה את אחד מ[[חסיד]]יו שיקנה לזכותו את הדלקת המדורה, שהייתה נהוגה באותם ימים, בחברון, אך את ההדלקה במירון לא רצה לקנות{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק ג' עמ' יד}}.

===[[אדמו"ר הריי"צ]]===
לא ידוע על תיאורים מיציאה ל[[שדה]] בתקופתו, אך היה עורך לפעמים [[התוועדות]] לבני ביתו והמקורבים, ולפעמים אף נתן ל[[חסידים]] [[מאמר חסידות]] ללמוד.

===[[הרבי]]===
[[קובץ:פאראד ל"ג בעומר.jpeg|שמאל|ממוזער|תמונה נדירה של הרבי בפאראד תש"ל]]
הרבי הפך את ל"ג בעומר ליום של פעילות כבירה, ב[[הפצת המעיינות]] בפרט אצל [[ילדי ישראל]], ועורר לערוך בכל מקום ומקום תהלוכות וכינוסי ילדים.

היו שנים בהם [[ההתוועדות|התוועד]] [[הרבי]], בליל ל"ג בעומר או במוצאי, ובמהלכם אמר מאמר חסידות ([[תשי"א]], [[תשכ"ב]], [[תש"ל]], [[תשל"ה]], [[תשל"ז]], [[תשמ"ה]]).

===תשכ"ב===
[[קובץ:ההתוועדות ל"ג בעומר תשכ"ב.jpeg|שמאל|ממוזער|ההתוועדות בתשכ"ב]]
בשנת תשכ"ב לא ידעו החסידים האם תתקיים ההתוועדות או לא. מהמזכירות נמסר בשם הרבי, כי אם ישוב הרבי מהאוהל שעה וחצי לפני השקיעה - תתקיים ההתוועדות. הוא שב מהאוהל בשעה שש בערב וזמן מאוחר יותר לאחר השעה שמונה החלה.

במהלך ההתוועדות אמר ארבע שיחות שעסקו ברשב"י ובמעלתו, וכן אמר מאמר חסידות.

==תהלוכת ל"ג בעומר==
{{ערך מורחב|תהלוכת ל"ג בעומר}}
[[קובץ:ל"ג בעומר נ"ג ב770.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הבמה בתהלוכת ל"ג בעומר ה'תשנ"ג ב[[קראון הייטס]]]]
על פי הוראתו של [[הרבי]], מדי שנה (החל משנת [[תש"מ]]), נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה']] ומשיח. כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים{{מקור|}}, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות שונות, מערכות לוגיסטיות מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, וכן את האטרקציות למיניהן. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות ב[[ארצות הברית]] כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע.

==לקריאה נוספת==
* '''[[תשד"מ]] - [[תשפ"ד]]. 40 שנה לתהלוכה בסימן הציפייה למשיח''' , גיליון מס' 1410 [[שבועון בית משיח]].

== קישורים חיצונים ==
===בספרי החסידות===
;'''אדמו"ר הזקן'''
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24943&st=&pgnum=637 סידור עם דא"ח - שער הל"ג בעומר]'''.
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32918&st=&pgnum=5 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - אתהלך לאזניא]''' - עמוד א' - 'להבין עניין רשב"י'.
;'''אדמו"ר האמצעי'''
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15996&st=&pgnum=229 מאמרי אדמו"ר האמצעי - ויקרא ב']''' - 'להבין ענין הילולא דרשב"י'.
;'''אדמו"ר הרש"ב'''
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&st=&pgnum=272&hilite= ספר המאמרים תרנ"ד]''' - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י' (ביאור בטעם השמחה וההילולא).
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31678&st=&pgnum=301 ספר המאמרים תרע"ח]''' - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י'.
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31688&st=&pgnum=236&hilite= ספר המאמרים אעת"ר]''' - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י'.
;'''הרבי'''
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/lag_baomer לקוטי שיחות מועדים - ל"ג בעומר] {{מפתח}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/05/10-05-2020-15-33-55-לג-בעומר.pdf לקוטי שיחות - ל"ג בעומר]''', מערכת לקוטי שיחות - מועדים, תש"פ
מאמרים המוגהים:
*דיבור המתחיל '''[http://livingwiththerebbe.com/pdf/53/53-248-0.pdf "שיר המעלות" - ל"ג בעומר תשכ"ב]'''.
*דיבור המתחיל '''[http://livingwiththerebbe.com/pdf/53/53-249-0.pdf "להבין עניין רשב"י" - ל"ג בעומר תשמ"ה]'''.
*דיבור המתחיל '''[http://livingwiththerebbe.com/pdf/53/53-250-0.pdf "פתח רבי שמעון ואמר" - י"ט באייר תשל"ד]'''.
*דיבור המתחיל '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140152 "גל עיני ואביטה" - י"ט אייר תשל"ז]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/3/37/המאמר_עם_ביאור_המאמר_שבועי%2C_ישיבת_נחלת_ישראל.pdf המאמר עם ביאור 'המאמר שבועי', ישיבת נחלת ישראל] {{PDF}}}}'''.
מאמרים בלתי מוגהים:
*'''[http://livingwiththerebbe.com/pdf/128/128-2279-0.pdf ספר המאמרים תשל"ה]''' - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י.
*'''[https://w3.chabad.org/media/pdf/1010/ygps10107985.pdf]''' - - מאמר דיבור המתחיל 'להבין ענין הילולא דרשב"י', תשלז.

===קישורים שונים===
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ הרבי מעודד את שירת 'בר יוחאי' ביום חג ל"ג בעומר הילולת רבי שמעון בר יוחאי] {{וידפו}}
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=273 ל"ג בעומר, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28219 לקט מיוחד על הדרך בה חגגו רבותינו נשיאנו ל"ג בעומר] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28288 ל"ג בעומר אצל הרבי במשך השנים - יומנים] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54356 שעתיים של פאראד עם הרבי] תהלוכת ל"ג בעומר [[תש"ן]] {{וידאו}} - {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75667 המצעד לקראת הגאולה]''', [[שבועון כפר חב"ד]] מדווח על התהלוכה ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשנ"ג|ה'תשנ"ג]] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[[ועד חיילי בית דוד]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/75725_he_1.pdf יום שמחתנו]''', ל"ג בעומר ה'תשע"ג {{PDF}} {{אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/481883/ יחד כל ילדי ישראל: סקירה מקיפה על תהלוכות ל"ג בעומר] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28475 מירון במשנתו של הרבי ● מיוחד] - {{אינפו|}}
* הרב שגיב הלוי עמית, [http://www.chabad.info/images/update/819.pdf תמצית ממאמרי הרבי בנושא ל"ג בעומר], [[אייר]] ה'תשע"ג {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/סיפורים/פגוש-את-הקשת-וידאו-מיוחד-על-לג-בעומר/ למה משחקים בחץ וקשת בל"ג בעומר?]''', סרטון אנימציה בהפקת מכון [[פני מלך]]
*[[שבתאי ווינטראוב]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/05/08-05-2020-14-41-05-קונטרס-1.pdf אקטואליה בזווית חב"דית]''', תדפיס מהספר, תש"פ
*'''[https://drive.google.com/file/d/180i6QG1wfHhyPX4G_Vtp45T4QjCteryG/view פורים ול"ג בעומר]''', גליון הערות וביאורים בתורת הרבי 137 פרשת אמור תשפ"ג, עמוד 13
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/1086443/ למה משחקים בחץ וקשת?•שיחה בחרוזים] {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/ל%22ג%20בעומר תגית: ל"ג בעומר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*[https://www.hageula.com/news/moshiach/25783.htm מהר מירון לבית שמש. התמימים בתהלוכות] {{הגאולה}}

{{הערות שוליים}}
{{ל"ג בעומר}}
{{חגים וזמנים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]]

חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ל"ג בעומר