https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=67.85.191.34חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-23T12:05:24Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%9D_%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=134570חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)2013-05-07T00:05:20Z<p>67.85.191.34: /* הסתלקותה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]'''הרבנית חנה שניאורסון''', היא רעייתו של הרה"ג ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], ואימו של [[הרבי שליט"א]]. ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' תשרי תשכ"ה|ו' תשרי, שבת תשובה תשכ"ה]]). מנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]].<br />
<br />
==הולדתה וצעירותה==<br />
הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] בעיר רומנובקה, לאביה ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]]. הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיירה ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב"ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים כולם.<br />
<br />
חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו קיבלה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב"ד|ניגונים חבדיי"ם]] של דביקות הנפש.<br />
<br />
==נישואין==<br />
[[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חנה בצעירותה]]<br />
<br />
בגיל עשרים נישאה חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום חמישי [[י"ג בסיוון]] [[תר"ס]].<br />
<br />
לאחר החתונה שיגר [[אדמו"ר מוהרש"ב]] מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.<br />
<br />
=="עזר כנגדו"==<br />
[[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]].<br />
בשנת [[תרס"ז]] (1907 למנינם), קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק). הוא קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר, שם כיהן ברבנות במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים. בזמן מלחמת העולם הראשונה, הקימה הרבנית חנה ארגון שדאג לספק מקום לינה ומזון לפליטים.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] בוורשה שב[[פולין]], על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.<br />
<br />
כאשר השלטונות הסובייטים החלו לרדוף את חיי הדת בברית המועצות, נלחם רבי לוי יצחק על שמירת המצוות. עקב פעילותו נאסר ונשלח לגלות לכפר צ'אילי בקזחסטן. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו. היא הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה להעלות את חידושי התורה שלו על הכתב. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. בסופו של דבר הוברחו כתבים אלו אל מחוץ לברית המועצות והודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].<br />
<br />
לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] אך שם התפרצה אצלו מחלה קשה והוא נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (1944).<br />
<br />
==בארצות הברית==<br />
[[תמונה:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|thumb|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארה"ב]]<br />
<br />
בחורף [[תש"ו]] יצאה מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארה"ב]] ולא הסכימה להבריח את הגבול באמצעות ה'[[עשאלונים]]'. לבסוף הסכימה והבריחה את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר עד שהגיעה ל[[פריז]], [[צרפת]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]]. הם הפליגו יחד באוניה והגיעו לחופי ארצות הברית ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]] (1947).<br />
<br />
3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל. בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. קורות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בדרת כתבות בתשכ"ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (ע"פ הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).<br />
<br />
כ15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר [["אם בישראל"]] ותרגם זכרונות אלו ללה"ק, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר.<br />
בשנת תשנ"ג כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות הנ"ל, ותקתקו את הכל (מלא טעויות כרימון) והודפס כסדרו ב"צדי"ק למלך" חוברת ד, ושם תוקתק ע"פ הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות).<br />
<br />
בשנת ה'תשע"ב הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות. הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללה"ק, אנגלית, צרפתית ורוסית, ויוצא בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת ש"פ תזריע-מצורע ה'תשע"ב יצאה חוברת מס' כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד ש"פ אחו"ק יצא חוברת מס' כח שבה המחברת השני' (שמעולם לא הודפסה, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד).<br />
<br />
המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].<br />
<br />
נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.<br />
<br />
==הסתלקותה==<br />
[[תמונה:ציון הרבנית חנה.jpg|left|thumb|250px|ציון הרבנית חנה]]<br />
הרבנית חיתה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב פרזידנט). הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] (1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[אוהל]] [[הרבי הריי"צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]. <br />
<br />
ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב770.<br />
<br />
בנות רבות נושאות את השם חנה ומוסדות נוסדו חינוך רבים לזכרה.<br />
<br />
לאחר פטירתה החל הרבי לבאר בהתוועדויות השבת פירושי רש"י על התורה.<br />
<br />
הרבי גם הדפיס חוברת עם אגרת התשובה עם הקדשה לזכרה.<br />
<br />
==משפחתה==<br />
* '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
*'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].<br />
* '''נכדתה''': גב' [[דליה רויטמן]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx '''זכרונות הרבנית חנה''' באתר ועד הנחות בלה"ק]<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=64244 ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה]<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28440 ל"ג בעומר בפריז]<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה]<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:נשים|חנה]]</div>67.85.191.34https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=134390אברהם אליהו פלוטקין2013-05-03T03:51:29Z<p>67.85.191.34: /* פטירתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אברהם אליהו פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|275px|אברהם אליהו פלוטקין]]<br />
ר’ '''אברהם אליהו פלאטקין''' נולד ב[[יום הכיפורים]] [[תרמ"ט]], לאביו הר”ר שמואל ליטמאן שהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשא. <br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.<br />
<br />
ר' אברהם היה שילוב של תכונות נפש חסידיות, אשר השאירו חותם עמוק ובל ישכח עם כל מי שנפגש, היה בו עומק פנימי, נשמתי, לב רחום, מיזוג של מוח ולב שהתבטא בעיקר בעת [[התוועדות]] חסידית. אז היה ליבו סוער דרך הראש. אפילו בתוכן הדיבורים היה ניכר האיחוד הנפלא של נגלה וחסידות. משניות שלמות, קטעי גמרא היה מפרש על פי חסידות - וזה היה נשמע כל-כך טוב, כל-כך אמיתי וכל-כך מושלם. אז היה כדאי להביט בפניו: הוא ממש האיר. כי אז בלטה שלימותו הפנימית - לבביות מוחית, והבנה לבבית. <br />
<br />
ר’ אברהם אליהו נפטר בח’ מרחשון [[תש"ט]] ומ”כ בעיה”ק [[צפת]].<br />
<br />
==שהותו בתומכי תמימים== <br />
[[קובץ:נמנוב ששונקין ופלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין לשמאל: הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב פלוטקין]]<br />
בילדותו גדל והתחנך במקום מגוריו רוגטשוב ולאחר מכן למד גם בעיירה בברויסק. <br />
<br />
בשנת [[תרס"ז]] שם ר’ אברהם אליהו את פעמיו לעלות ל[[ליובאוויטש]]. שם קיוה להתקבל כתלמיד מן המנין בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. <br />
<br />
כשהגיע ר’ אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש”ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: “ער איז שוין געווען א מהות” [=כבר אז הוא היה ‘אישיות’]. <br />
<br />
ר’ אברהם אליהו עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשה, הזיע ונתן ל[[ישות]] שלו להישבר. עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] נ”ע העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.<br />
<br />
==קירוב מיוחד מרבותינו נשיאינו== <br />
<br />
פעם ב[[שמחת תורה]], לאחר החזרה על המאמר [[דא"ח]] ששמעו מפי אדמו”ר הרש”ב, הזמינו [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו לעשות אצלו [[קידוש]]. באותה הזדמנות השקהו הרבי הריי”צ ב[[יי"ש]] ולאחר כמות הגונה שאל את ר’ אברהם אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר’ אברהם אליהו השיב לרבי [[הריי"צ]] את אשר השיב. <br />
<br />
לאחר מכן הלך הרבי הריי”צ להקפות אצל אביו הרבי הרש”ב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס, לכן שאל אותו ר’ אברהם אליהו: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי”צ: האלט זיך אן אין מיין גארטל. ר’ אברהם אליהו אחז בגארטל של הרבי הריי”צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש”ב חייך לעברם. ר’ אברהם אלי’ שאל היכן יהיה מקומו, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר לחיים. <br />
<br />
באותה תקופה שימש גם כרב, לא רשמי, בבית הרב. מכיון שהיה לו ידע רחב ב[[הלכה]] ו[[יראה|יראתו]] קדמה ל[[חכמה|חכמתו]], הרי שלמרות גילו הצעיר, שלחו בכל פעם שנתעוררה שאלה לשאול את ר’ אברהם אלי’. <br />
<br />
יש המספרים כי תקופה מסויימת למד בחברותא עם כ”ק אדמו”ר הריי”צ בעצמו!<br />
<br />
==נישואיו== <br />
<br />
שמע הבחור המהולל הגיע למרחקים, ונגיד מפורסם מריגא, רבי יעקב צבי יעקבסון, שהיה סוחר יערות ידוע, בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא. כשעמד הנגיד על טיבו של החתן הצעיר, חיבבו מאד והבטיח לו שידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה.<br />
<br />
==רבנות== <br />
<br />
===אושוועט===<br />
<br />
זמן לא רב לאחר [[נישואין|נישואיו]], בשנת [[תרע"ד]], נשלח על ידי אדמו”ר הרש”ב לכהן כ[[רב]] בעיירה אושוועט. <br />
<br />
בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר [[שנה|שנים]] ושם התגלתה שיעור קומתו הנעלית. פיקחותו הרבה וליבו הרחב עמדו לו לשאת בנטל הכבד לנהל עדתו במישרין ורבים נהנים ממנו עצה ותושיה. <br />
<br />
===הצעת משרה בווררשא=== <br />
<br />
בקיץ [[תרפ"ג]] עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אליהו לכהן כראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים וורשא]], שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. הרבי הריי"צ עצמו הציע במכתב להרה"ח ר' [[אלטער שימחוביץ]] את ר' אברהם אליהו תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהי' לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה". <br />
<br />
===ויטעבסק=== <br />
<br />
לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה [[ויטבסק]]. שם כיהן כרב תקופה קצרה, כשנה לערך, ותיכף עבר לכהן כרב בעיירה רסטרשקאוו. <br />
<br />
===רסטרשקאוו=== <br />
<br />
על מעברו לרסטרשקאוו אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי"צ, בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר: <br />
<br />
הרב מו"ה אברהם אלי' שי' <br />
<br />
זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו ע"ד הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו ית' בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה. <br />
<br />
תיכף בהגיעו לרסטרשקאוו החל ר' אברהם אלי' לנהל את עדתו ברמה.<br />
<br />
==הצעת משרה בשיקאגו== <br />
<br />
כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקאגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זעווין. שמו של ר' אברהם אלי' עלה כאחד המועמדים היותר רציניים. <br />
<br />
גם הרבי הריי"צ ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב הרבי הריי"צ "הייתי מציע בהאחד מהשנים" ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא ר' אברהם אלי'. <br />
<br />
==מעמד הפרידה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ==<br />
<br />
למחרת [[שמחת תורה]] בשנת [[תרפ"ח]], התקבצו ובאו לבית הנתיבות ב[[לנינגרד]] קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אלי'. ר' אברהם אלי' הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות. <br />
<br />
==המעבר ללנינגרד== <br />
<br />
בפועל כיהן ר' אברהם אלי' כרב ברסטרשקאוו, עד שנת תרפ"ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה. <br />
<br />
ר' אברהם אלי' עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר לנינגרד, שם היה עד שפרצה מלחמת העולם השניה. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל ב[[מסירות נפש]] לחיזוק חיי היהדות. <br />
<br />
==בהרי אוראל== <br />
<br />
בשנות מלחמת העולם השניה, כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי ימ"ש, נאלץ אף ר' אברהם אלי' לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי סיביר). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך. <br />
<br />
==בסמרקנד== <br />
<br />
בשנת [[תש"ג]] הגיע הרב ר’ אברהם אליהו פלאטקין עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת [[אנ"ש]], קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה [[תומכי תמימים סמרקנד|בישיבה שנפתחה במקום]], והעמיד תלמידים רבים על רגליהם בעולמה של תורה. <br />
<br />
למרות הצלחתו הרוחנית הכבירה שהיתה לשם ולתפארת, הרי שבחייו האישיים סבל רבות. <br />
<br />
מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, ששה שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה): הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר ע”י הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד. <br />
<br />
(השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר’ [[יהושע פינסון]] ובנו ר’ [[שמואל יוסף ליפמאן פלטקין]] המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה [[ברדיטשוב]] שבאוקריינה]. <br />
<br />
==היציאה מרוסיא== <br />
<br />
===במעבר פאקינג=== <br />
<br />
ר’ אברהם אלי’ יצא עם בני משפחתו ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', והגיע למחנות המעבר ב[[פאקינג]] שב[[גרמניה]]. <br />
<br />
גם כאן עמד ר’ אברהם אליהו בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו”ר [[אגודת חסידי חב"ד]] ואף היה ממנהלי [[תומכי תמימים פוקינג|הישיבה]]. <br />
<br />
==חניית פאריז== <br />
<br />
מפאקינג המשיך ר’ אברהם אלי’ עם קבוצה גדולה של אנ”ש לצרפת. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל. <br />
<br />
כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים]] בצרפת שלח הרבי הריי”צ מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר’ אברהם אלי’.<br />
<br />
==פטירתו==<br />
[[קובץ:מצבתו של הרב פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, בבית הקברות בצפת]]<br />
כעבור זמן לא רב מאז הגיע אל "המנוחה והנחלה" ב[[צרפת]], חלה במחלה קשה, ונפטר ב[[ח' בחשוון]] [[תש"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]].<br />
בחורף תשע"ג יצאו לאור מחידושי תורתו ע"י בנו בהוצאת קה"ת בשני ספרי "פניני אברהם אליהו".<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=81 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק ראשון [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 397]<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=156 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שני [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 398]<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=175 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שלישי [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 399]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פלוטקין אברהם אליהו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פלוטקין אברהם אליהו]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|פלוטקין אברהם אליהו]]</div>67.85.191.34https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=134366משולם ידידיה קוראטין2013-05-03T01:55:08Z<p>67.85.191.34: /* ר' שילם */</p>
<hr />
<div>הרב המשפיע ה[[חסיד]] '''משולם ידידיה גוטליב קוראטין''', (מכונה '''ר' שילם''') נולד בערך בשנת [[תרמ"ה]], בעיירה [[דיסנה]] אשר בפלך וויטבסק. <br />
<br />
===ילדותו===<br />
ר' שילם התחנך בילדותו בבית מאוד פשוט, הוריו לא הקפידו על הידור בקיום המצוות, אביו ר' יהושע התפרנס בעיקר מרוכלות וממלמדות.<br />
<br />
<br />
בטרם הגיע שילם למצוות מת עליו אביו והוא ואמו עברו לגור בבית אחד מאחיו שהיה עשיר, בבית אחיו הכניסוהו ללמוד בגימנסיה. בהיותו נער כשרוני הצטיין בלימודיו ועלה על בני אחיו שהיו בני גילו.<br />
<br />
כעבור זמן הזמינה אותו אחותו לביתה ובהיותו אצלה שידלה אותו ביחד עם בעלה ר' [[ישראל טופאז]] שנמנה עם [[חסיד]]י [[חב"ד]], לנסוע ל[[ליובאוויטש]] לישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]". כשבא ללמוד בתומכי תמימים שבליובאוויטש ב[[קיץ]] [[תרס"א]] היה לבוש כמו סטודנט שיצא מבית ספר תיכון, עם כובע מבריק וסמל הגימנסיה על כובעו. וביקש להתקבל ל[[ישיבה]], בתחילה סירב ה[[משפיע]] בישיבה הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] לקבלו. ר' שילם פרץ בבכי בהביעו רצונו להיכנס לישיבה ובסופו של דבר התקבל ללמוד ב[[תומכי תמימים הורודישץ|מחלקת הישיבה בעיר הראדישץ]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] בהנהלתו של המשפיע הרב [[שלמה זלמן הבלין]].<br />
<br />
היה לו ראש טוב מאוד והוא גם התמיד בלימודו. לאחר כמה שנים נהיה 'חוזר' אצל הרבי הרש"ב, הוא היה זוכר כל מילה ממש.<br />
<br />
עז היה רצונו לעקור לגמרי את לימודי החול שלמד בציערותו, כשרצה לכתוב מכתב, היה מבקש ממישהו אחר שיכתוב לו את הכתובת בשפה הרוסית - למרות שידע רוסית היטב - רק כדי לעקור לגמרי את לימודי החול שינק בילדותו.<br />
<br />
בשנת [[תרס"ג]], נסע ר' שילם ל[[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרס"ה]] מונה כחבר ב"[[ועד תלמידי הישיבה]]" וכ[[חוזר]] ראשי.<br />
<br />
== עבודתו בישיבה ==<br />
לאחר [[חג השבועות]] [[תרס"ה]] נישא ר' שילם לאשתו הרבנית גוטא ביילא בת הרב [[מנחם מענדל היילביץ]] רבה של [[זעמבין]].<br />
<br />
לאחר נישואיו שאלו את השאלות שהתעוררו ב[[בית הרב]] את ר' שילם, זאת למרות שהמו"צ ב[[ליובאוויטש]] היה ר' [[דוד יעקבסון]]. <br />
<br />
בחורף [[תרע"ב]] מונה ר' שילם למשגיח ו[[משפיע]] ראשי, והייתה לו השפעה מכרעת על הבחורים.<br />
<br />
בשנת תרע"ב גם נולד בנו בכורו ר' [[אברהם יהושע קוראטין]] ולאחר שנתיים נולד לו בן נוסף - ר' [[שניאור זלמן קוראטין]].<br />
<br />
לאחר שנה וחצי נולדה לו ביתו גב' פרומא טריינא.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ח]] בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] יצא ר' שילם כ[[שד"ר]] עבור [[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ט]] עברה הישיבה - ור' שילם ומשפחתו איתה - ל[[קרמנצ'וג]].<br />
<br />
ר' שילם היה 'עובד'. הוא היה לומד חסידות בשופי, ובשבת קודש התפלל כל היום כולו. במוצאי שבת, היה מתיישב ללמוד נגלה, והיה לומד כל הלילה. בחינת ה'שוב' שלאחר ה'רצוא'.<br />
<br />
== פטירתו ==<br />
באותה שנה ר' שילם נפטר בגיל צעיר ממחלת ריאות חריפה, וב[[שבת]] פרשת שופטים, ה' [[אלול]] [[תרע"ט]] נפטר, והוא בן ל"ד שנים בלבד.<br />
<br />
כשנפטר אמר עליו הרבי הריי"צ - אני מקנא בר' שילם - הוא נמצא כבר ב'גן עדן' ושומע דא"ח מאדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
== ר' שילם ==<br />
*ב[[חודש תשרי]] [[תש"ס]] יצא הקונטרס "ר' שילם" הכולל את תולדות חייו וסיפורים של ר' שילם. נערך על ידי בעל נינתו, החוקר ר' [[שמואל קראוס]] וחולק כ[[תשורה]] ב[[כינוס התמימים העולמי]] ב[[קראון הייטס]].<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קוארטין משולם ידידיה]]<br />
הנה קישור לחוברת: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28012&&page=58&$201305030451187</div>67.85.191.34