חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שאול דובער זיסלין

2010-09-26T16:09:29Z

67.85.190.77:

[[קובץ:שאול דובער זיסלין.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרב שאול דובער זיסלין]]
הגאון הרב שאול דובער זיסלין, מחשובי רבני חב"ד ומזקני החסידים והמשפיעים בשנותיו, נולד בעיירה קריסלבה שבלטביה, בשנת תרמ"א. הוא כיכן כמנהל ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בשצעדרין שהיתה סניף של הישיבה בליובאוויטש. במשך עשרים וחמש שנים כיהן ברבנות בקהילות בערעזין, צערניקא ואורשא בברית המועצות.

בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש וכיהן במשך כשלושים שנה כרב שכונת מאה שערים בתל אביב וכרב בית הכנסת בית שלמה בשכונה. השיב לבני קהילתו בהלכה ומנהג, נאם בימי שבת ומועד, בשמחה ובאירועי אבל, ומסר שיעורי תורה לרוב.

המקווה בשכונת מאה שערים היה תחת פיקוחו, והוא הכניס בו באופן תדיר תיקונים שונים, בכדי שיהיה מהודר יותר ונגיש יותר.

כיהן כחבר הרבנות הראשית בתל אביב יפו, ובערך משנת תש"א מונה לחבר בית הדין של הרבנות הראשית בתל אביב. במשך מספר שנים כיהן כראש מדור מקוואות של הרבנות, ובתקופה מסויימת אף פיקח על הכשרות בעיר. נחשב למומחה גדול למקוואות, מקרוב ומרחוק הפנו אליו שאלות הלכתיות בנושא.

לשיעוריו והתוועדויותיו יצאו מוניטין ורבים נהרו לשמוע אותו מדבר. היה מדבר בבהירות, וגם כאשר היה מנתח ענינים עמוקים, היה בחושיו המיוחדים מצליח להבהיר לשומעי לקחו עד הפרט האחרון.

היה ממייסדי ומנהלי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, ובתקופה הראשונה של הארגון אף כיהן כיו"ר האגודה.

נחשב מראשי הקהילה החב"דית בתל אביב, ומזקני הקהילה. כמה מראשי הקהילה היו תלמידיו בישיבה בשצעדרין. פעמים מספר ביקש הרבי שיתחשבו בדעתו ויתנו לו מקום של כבוד לפעול בעניני מוסדות חב"ד בתל אביב. הוא אכן השתתף באופן פעיל באסיפות ובדיונים של ארגונים חב"דיים ארציים, והיה שותף פעיל באגודת חסידי חב"ד, בהנהלת ישיבת 'אחי תמימים' בתל אביב.

נחשב בקרב חסידי חב"ד ברחבי תבל לרב מורה הוראה ובקיא גדול בחסידות, ומכל העולם הריצו אליו שאלות.

שנה לפני פטירתו הספיק להדפיס קונטרס ובו תמליל התוועדות שלו (מי"ט כסלו ת"ש) בבית הכנסת בו כיהן כרב.

נפטר במרכז הרפואי איכילוב, בליל שבת קודש פרשת נשא, אור לי"ב בסיון תשכ"ד והוא בן 83 שנים.

הותיר אחריו את רעייתו הרבנית, בתו, חתנו, נכדיו וניניו.

בצוואתו הורה למשפחתו שלא להספידו, לא לקוברו מחוץ לעיר, לא לסדר מסגרת שחורה סביב מודעות האבל ולא להכתירו בתוארים מיוחדים. דבריו אלו קויימו, ובמודעות אבל הרבות שפורסמו ברחובות ובעיתונות, נכתב עליו התואר "הר"ר" ותו לא.

במוצאי שבת הועברה המיטה לביתו ברחוב הכובשים 25 בתל אביב. שם התכנסו הרב הראשי לתל אביב, חברי הרבנות הראשית, חסידי חב"ד ושומעי לקחו הרבים, שקראו פרקי תהלים במשך כל הלילה.

ביום ראשון בבוקר, פורסמו ידיעות בולטות בכמה עיתונים על אודות פטירתו. הלוייתו יצאה מביתו, עברה דרך בית הרבנות הראשית בתל אביב בדרכה לבית העלמין קרית שאול.

ביטאון 'בית יעקב' האגודאי, סקר את ההלויה:

"אדמו"רים, רבנים ודיינים, והרב הראשי לישראל, רבני וזקני חב"ד, המוני בני העיר וציבור חסידי מגוון, שבתוכו בלטו אנשי חב"ד מכך קצות הארץ - ליוו למנוחת עולמים את זקן רבני חב"ד בארץ, המשפיע הנערץ, הגאון והחסיד הר"ר שאול דב זיסלין זצ"ל שנתבקש לישיבה של מעלה".
*[http://chabad.info/bmnew/view.php?id=66 גנזי הרב זיסלין - בעיתון בית משיח]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|זיסלין שאול]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|זיסלין שאול]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|זיסלין שאול]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|זיסלין שאול]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|זיסלין שאול דב]]

משה הורנשטיין

2010-09-20T18:21:27Z

67.85.190.77:

[[קובץ:אורנשטיין הזוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (משמאל) וחיה מושקא (מימין) הורנשטיין]]
הרב '''משה הורנשטיין''' היה בנו של הנגיד זלמן שאול הורנשטיין מחשובי חסידי בובוב. ביום [[י' באלול]] שנת [[תרנ"א]] נשא לאשה את מרת חיה מושקא, בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

תחילה התגוררו הזוג ב[[רוסיה]] ור' משה ניהל מפעל לחיתוך עצים. בשנים מאוחרות יותר עברו ל[[פולין]], שם התגוררו בתחילה בעיר [[וורשה]] וכעבור זמן עברו ל[[אטווצק]]. כשהחלה [[מלחמת העולם השניה]] היה מרותק למיטתו עד לפטירתו ב[[כ"ח אדר תש"א]]. מנוחתו כבוד באוטווצק.

מרת '''חיה מושקא''' נולדה ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[הרבנית רבקה]]. היא היתה בתו הצעירה של אדמו"ר המהר"ש, וכאשר הסתלק היתה נערה צעירה. ב[[ח' בתמוז]] [[תרנ"א]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית חיה מושקא עם הרב משה הורנשטיין. התגוררה באוטווצק- פולין.

בנה - הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל]] נשא לאשה את [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]] - בתו הצעירה של [[אדמו"ר הריי"צ]].

בשואה נלקחה - יחד עם בנה וכלתה - למחנה ההשמדה טרבלינקה. שם, ב[[י"ד באלול]] [[תש"ב]], הובלה לכבשנים.
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|הורנשטיין משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|הורנשטיין משה]]

משה הורנשטיין

2010-09-20T18:20:58Z

67.85.190.77:

[[קובץ:אורנשטיין הזוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (משמאל) וחיה מושקא (מימין) הורנשטיין]]
הרב '''משה הורנשטיין''' היה בנו של הנגיד זלמן שאול הורנשטיין מחשובי חסידי בובוב. ביום [[י' באלול]] שנת [[תרנ"א]]נשא לאשה את מרת חיה מושקא, בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

תחילה התגוררו הזוג ב[[רוסיה]] ור' משה ניהל מפעל לחיתוך עצים. בשנים מאוחרות יותר עברו ל[[פולין]], שם התגוררו בתחילה בעיר [[וורשה]] וכעבור זמן עברו ל[[אטווצק]]. כשהחלה [[מלחמת העולם השניה]] היה מרותק למיטתו עד לפטירתו ב[[כ"ח אדר תש"א]]. מנוחתו כבוד באוטווצק.

מרת '''חיה מושקא''' נולדה ל[[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[הרבנית רבקה]]. היא היתה בתו הצעירה של אדמו"ר המהר"ש, וכאשר הסתלק היתה נערה צעירה. ב[[ח' בתמוז]] [[תרנ"א]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית חיה מושקא עם הרב משה הורנשטיין. התגוררה באוטווצק- פולין.

בנה - הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל]] נשא לאשה את [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]] - בתו הצעירה של [[אדמו"ר הריי"צ]].

בשואה נלקחה - יחד עם בנה וכלתה - למחנה ההשמדה טרבלינקה. שם, ב[[י"ד באלול]] [[תש"ב]], הובלה לכבשנים.
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|הורנשטיין משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|הורנשטיין משה]]

שיחה:חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)

2010-09-20T16:24:10Z

67.85.190.77: דף חדש: כדאי להוסיף תמונה שלו http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57143

כדאי להוסיף תמונה שלו

http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57143

שיחה:משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)

2010-09-20T16:23:26Z

67.85.190.77: דף חדש: כדאי להוסיף כאן את התמונה שלו: http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57143 גם נראה לי שכל השולשלת צריכה להיות מתחת ל…

כדאי להוסיף כאן את התמונה שלו:

http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57143

גם נראה לי שכל השולשלת צריכה להיות מתחת לתולדות חייו ולא מעל.

יוסף שלום אלישיב

2010-08-25T14:14:48Z

67.85.190.77: הרב? הרבי קרא לו מנוול. יותר מתאים

[[קובץ:אלישיב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליישיב]]
הגאון הרב '''יוסף שלום אלישיב''' (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד בא' בניסן ה'[[עת"ר]] 10 באפריל 1910 בשאוול שבליטא) הוא פוסק הלכה נודע, וממנהיגי הליטאים, יחסיו עם חב"ד מורכבים.

== תולדות חייו ==
הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד להוריו לאחר 17 שנות נישואין. סבו מצד אמו חיה מושא היה ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[שלמה אלישיב]] (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני קבלה. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה.{{מקור}} אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל (גומל לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת [[מלחמת העולם הראשונה]], ונודע כ"הרב מהאמלע" ‏‏<ref>‏[http://www.virtualjudaica.com/AuctionItemImages/000000021412_0001.jpg מודעה בה הוא מופיע בשם זה]‏</ref>. ב-[[תרפ"ד]] החליטה המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] ובעצת [[החפץ חיים]] שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שב[[ירושלים]], ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה ע"ה, בתו של "אבי האסירים", הרב [[אריה לוין]].

הרב אלישיב מכהן מיום פטירת אביו כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו הוא משתתף ב[[תפילות]] בית הכנסת ומוסר בו שיעור בתלמוד מידי יום, אך הוא אינו נוהג בשאר גינוני הרבנות כנשיאת דרשות [[שבת הגדול]] ו[[שבת תשובה]], [[מכירת חמץ|מכירת חמצם]] של מתפללי בית הכנסת וכדומה.

בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת [[תשי"א]] לערך, מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול.‏‏<ref>‏‏הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן")</ref>

הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת [[תשל"ד]]. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית, עם המלצתו של הרב זליג ראובן בנגיס מ[[העדה החרדית]]‏‏, למרות התנגדות כלל הרבנים החרדים ובראשם ראשי הבד"צ של העדה, גדולי האדמו"רים וגם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הרב מבריסק]] למוסדות הרבנות הראשית.

בעקבות היבחרו של הרב [[שלמה גורן]] לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, ובעקבות פולמוסים שהיה שנויים במחלוקת והלכתית ובו נטל הרב אלישיב חלק פעיל, פרש מבית הדין. עם זאת, הוא הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי אחר.<ref>קטע זה הינו מויקפידיה.</ref>

== קשריו עם חב"ד ==
[[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסקן של הרב אלישיב בעד הרבי]]

כאשר בשנת [[תשט"ז]] [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב אלישיב והרב [[בצלאל זולטי]], הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}.

בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה להרבי לרגל מלואת לו שבעים שנה.<REF>[[נשיאי חב"ד ובני דורם]].</REF>

כאשר הרב יהושע פולק רצה להקים מקווה חב"ד ברמות ג' בירושלים, הוא נתקל בהתנגדות עזה מצד תושבים מתנגדים בסביבה. כאשר הוא פנה לרב אלישיב, הורה הרב לרב פולק לא להכנע בשום פנים, ולא להרתע אלא להקים במקום מקווה חב"ד.<REF> [http://www.shturem.net/index.php?mod=print&section=news&id=25321 שטורעם נט]</REF>

לאחר רצח ב[[בית חב"ד במוביי]] ב[[תשס"ט]], ביקש אברך ליטאי לקרא לביתו רבקה, ושאל את הרב אלישיב. אלישיב אמר דהדבר ראוי, א' הנוכחים העיר "הלא הם היו חב"דניקים..." והר' אלישיב ביטל את דבריו בניע יד{{הערת שוליים|'חדשות משפחה' [[אדר]] [[תשס"ט]].}}.

בכ"ד [[טבת]] [[תש"ע]] חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]].<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 אתר לדעת]</REF>
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]

ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט

2010-08-10T14:53:09Z

67.85.190.77:

[[קובץ:שליח הרבי לחיפה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שילדקרויט]]
הרב 'לייבל' שילדקרויט, הוא שליח הרבי ל[[חיפה]] ומנכ"ל מוסדות חינוך חב"ד בחיפה והקריות. המוסדות כוללים: ישיבת חב"ד, תלמוד תורה 'צבאות מנחם' לבנים, גני ילדים, ביה"ס יסודי ותיכון "בית חיה" לבנות.

הרב שילדקרויט, הגיע לחיפה בימי הקיץ [[תשל"ט]]. בשנת [[תש"מ]] התחיל הרב שילדקרויט לנהל את בית חב"ד חיפה ולפעול בכל חלקי העיר (מאוחר יותר הגיע הרב [[דב גינזבורג]] ופתח עוד ועוד בתי חב"ד בחיפה). בשנת [[תשמ"א]] נרתם הרב שילדקרויט לנהל את תלמוד תורה חב"ד בקריות.

בצמוד לקהילת חב"ד הקים הרב שילדקרויט [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)|ישיבת חב"ד]].

הרב שילדקרויט נשלח ע"י הרבי כחלק מקבוצות ה[[שלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ו-תשל"ח.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

אברהם יצחק שם טוב

2010-08-04T15:01:56Z

67.85.190.77:

[[קובץ:אברהם שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ר' אברהם שם טוב]]
הרב '''אברהם יצחק שם טוב''' בנו של הרב [[בן ציון שם טוב]], הינו [[שליח]] [[אדמו"ר שליט"א]] בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. משמש כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]], ושנים מסויימות כיהן, ע"פ מינוי הרבי, לאחד מראשי ועד הפועל של האגודה.

הרב שם טוב נולד בברית המועצות בשנת [[תרצ"ו]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[סמרקנד]] וב[[טשקנט]] ולאחר המלחמה הצליח לצאת עם משפחתו מברית המועצות. הגיע בשנת [[תשי"ג]] לראשונה ל - [[770]]. כששהה באניה זכה (יחד עם הרב [[שלום בער פוטרפס]]) לקבל מברק מיוחד מאדמו"ר שליט"א. היה זה בתאריך [[י"ג תשרי]].

בשנת [[תשט"ז]] מונה למנהל פועל{{הערת שוליים|יש טוענים שמונה ליו"ר}} של [[מחנה גן ישראל]], יחד עם הרב [[משה צבי לזר]] והרב [[קהת וויס]]. מאז ועד היום הוא משמש כיו"ר המחנה.

מאז [[תשל"ב]] עומד בראש ארגון [[ידידי ליובאוויטש בארצות הברית]]. במסגרת זו יזם את קביעתו של יום [[י"א ניסן]] יום הולדתו של הרבי ל[[יום החינוך בארה"ב]] על ידי הפרזידנט דאז - רונלד רייגן.

בשנות הלמ"דים מונה לעמוד בראש הכינוס התורני [[ירחי כלה]] - לזכר [[רבי לוי יצחק]].

זכה להיות מהמתעסקים ב[[משפט הספרים]].

בסוף שנות המ"מים מונה לעמוד בראש מוסדות [[בית רבקה]] [[קראון הייטס]].

בכ"ב [[אייר]] [[תשנ"ד]], בעקבות עתירתם של חלק מחברי אגו"ח ל[[ערכאות]], הוציאו אחד עשר רבני [[אנ"ש]]{{הערת שוליים|הרבנים: [[יצחק הכהן הענדל]], [[אברהם אזדבא]], [[מרדכי דוב אלטיין]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[יצחק רייטפארט]], [[יהודה קלמן מרלו]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], [[יצחק דוד גרונר]], [[לוי ביסטריצקי]], [[יצחק מאיר הרץ]], [[יהודה צבי פוגלמן]]}} מכתב בו הם כותבים שהם "לא ציית לדינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם{{מקור}}.

בשנת ה'[[תשנ"ה]], לאחר שנמנע להופיע לקריאה לדין תורה בזבל"א וזבל"א בענין הצוואה של כ"ק אדמו"ר {{הערת שוליים|בהסתמך על פסיקה של רבני ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}}, הוציא הבד"צ דקראון הייטס מכתב בו כתוב עליו "לא צייתא לדינא".

בשנת ה'[[תש"ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. לאידך טוענים כי למכתב אין תוקף הלכתי כיון שהוא נוגד את הפסיקה לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד - בטלה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 חב"ד אינפו]}}.

בקיץ ה'תש"ע, התקיים דין תורה בעניין ניהול ה[[מל"ח]] הרבנים (זבל"א) פסקו כי שם טוב (וכמוהו רוב אלו שהיו חברי וועד ההנהלה) אינם חברים במל"ח{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פורום חב"ד אינפו]}}.
==משפחתו==
*אביו הרב [[בן ציון שם טוב]] ע"ה.
*אחיו הרב [[מנחם מענדל שם טוב]] ע"ה.
*אחיו הרב [[שלום בער שם טוב]].
*אחיו ר' [[ישראל שם טוב]].
*גיסו הרב [[נחמן סודאק]].
*גיסו הרב [[שמואל אזימאוו]].
*גיסו הרב [[שמעון לזרוב]].
*גיסו הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]].
*בנו ר' [[לוי שם טוב]], יו"ר "[[ידידי ליובאוויטש האמריקאי]]".

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שם טוב אברהם]]

דרך חיים

2010-07-29T19:17:48Z

67.85.190.77:

[[קובץ:דרך חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר, דפוס [[קפוסט]], [[תרע"ט]])]]
'''דרך החיים''' הוא ספר [[מוסר]]י שנתחבר על ידי [[אדמו"ר האמצעי]], המבאר ענייני [[תשובה]] וחומרת ה[[חטא]]ים.

היו [[חסיד]]ים, כשרק היו רואים ספר זו היו מתעלפים, כאשר נזכרו בחומרת העניינים המבוארים בו.

הרבי {{הערת שוליים|1=[[לקוטי-שיחות]] חלק ב, עמ׳ 632. [[אגרות קודש]] כרך יא ג'תשפב.}} המליץ ללמוד בספר ב[[חודש אלול]] כחלק מעבודת התשובה.

אחד התאונן בפני הרבי{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך י ב'תתקצו.}} שמרגיש בעצמו עצבות ויאוש וכו' ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים. על כך השיב לו הרבי:

::''ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת ה[[עצבות]] וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמ"ש פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין [[השגחה פרטית]] אשר השי"ת שהוא עצם הטוב משגיח על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהי' הצינור פתוח והוא ע"י ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים."''

כתיקון על חטאים מסוימים הורה הרבי לאחד ללמוד את אחד עשרה פרקים הראשונים של הספר וללמוד אותם עד שידעם בעל פה{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ח ב'תקעד.}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://hebrewbooks.org/24620 הספר 'דרך חיים'] - הוצאה ראשונה, באתר [[היברו בוקס]].
*[http://hebrewbooks.org/43252 הספר' 'דרך חיים'] - הוצאה חדשה, באתר [[היברו בוקס]].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]

דרך חיים

2010-07-29T19:17:27Z

67.85.190.77:

[[קובץ:דרך חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר, דפוס [[קפוסט]], [[תרע"ט]])]]
'''דרך החיים''' הוא ספר [[מוסר]]י שנתחבר על ידי [[אדמו"ר האמצעי]], המבאר ענייני [[תשובה]] וחומרת ה[[חטא]]ים.

היו [[חסיד]]ים, כשרק היו רואים ספר זו היו מתעלפים, כאשר נזכרו בחומרת העניינים המבוארים בו.

הרבי {{הערת שוליים|1=[[לקוטי-שיחות]] חלק ב, עמ׳ 632. [[אגרות קודש]] כרך יא ג'תשפב.}} המליץ ללמוד בספר ב[[חודש אלול]] כחלק מעבודת התשובה.

אחד התאונן בפני הרבי{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך י ב'תתקצו.}} שמרגיש בעצמו עצבות ויאוש וכו' ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים. על כך השיב לו הרבי:

::''ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת ה[[עצבות]] וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמ"ש פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין [[השגחה פרטית]] אשר השי"ת שהוא עצם הטוב משגיח על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהי' הצינור פתוח והוא ע"י ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים."''

כתיקון על חטאים מסוימים הורה הרבי לאחד ללמוד את אחד עשרה פרקים הראשונים של הספר וללמוד אותם עד שידעם בעל פה{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך ח ב'תקעד.}}.

==קישורים חיצוניים==
*[http://hebrewbooks.org/24620 הספר 'דרך חיים'] - הוצאה ראשונה, באתר [[היברו בוקס]].
[http://hebrewbooks.org/43252 הספר' 'דרך חיים'] - הוצאה חדשה, באתר [[היברו בוקס]].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]

שפע ימים

2010-07-26T16:28:15Z

67.85.190.77: הכל כאן כפול

[[תמונה:שפע ימים.JPG|left|thumb|250px|סמל החברה]]
'''שפע ימים''' הינה חברה שנוסדה בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ט]] על מנת לאתר את האוצרות הטמונים באדמת עמק זבולון לאורך אפיק נחל קישון - על פי דברי [[הרבי]] למר [[אריה גוראל]] ראש עריית [[חיפה]] בחודש סיוון [[תשמ"ח]] - אשר במקום זה טמונים אבנים טובות ומרגליות. מנהל החברה הוא ר' [[אבי טאוב]].

==ייסוד החברה==
ב[[חודש סיוון]] [[תשמ"ח]] (1988) ביקר מר אריה גוראל, ראש עירית [[חיפה]] דאז, במעמד [[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי מליובאוויטש]], במהלכה אמר לו הרבי: "בחיפה יש ים, ואין להתרשם מדבר שהוא עמוק. זהו מהעניינים של חיפה שיש לו ים, ושם יש עמק, ובעמק נמצאים אבנים טובות ומרגליות. הקב"ה עשה דבר פלא - הוא הטמין אותם בעומק הארץ, ועל כל פנים, בעומק הנהר". לאחר מספר שנים, בהתבסס על קביעתו זו של הרבי, פנו קבוצת חסידי חב"ד לר' אברהם טאוב על מנת שיפעל לממש את נבואתו של הרבי.

בשנת [[תשנ"ט]] (1999) הוקמה חברת שפע ימים (א.ט.מ.) בע"מ שהציבה בפניה את המטרה לאתר את מיקומם המדויק של האבנים טובות ומרגליות עליהם דיבר הרבי. מאז החלה החברה את פעילותה היא מחזיקה בכל ההיתרים הנדרשים ובזיכיונות בלעדיים לחיפושי יהלומים אבנים יקרות וזהב שהוענקו לה על ידי המפקח על המכרות במשרד התשתיות הלאומיות. ההיתרים מתרכזים לאורך אפיק נחל הקישון שבעמק זבולון, רכס הכרמל ובאזור רמות מנשה.

מאז הקמת חב' שפע ימים, מוביל אבי טאוב את החברה בהתמקדות בחיפושי המרבצים של "האבנים הטובות והמרגליות" – ותחת ניהולו ביצעה ומבצעת החברה קידוחים לאורך אפיק נחל הקישון, איסוף מדגמים וביצוע עבודות חקירה גיאולוגיות בשטחי הרשיונות הבלעדיים שהוענקו לחברה על ידי ממשלת ישראל. הממצאים שנמצאו עד כה על ידי החברה (יהלומים, מויסאניט, ספירים, רובינים, גארנטים ואלפים של מינרלים נלווים ליהלומים) כמו גם סלעי המקור של יהלומים המכונים "קימברלייט" שנמצאו ברכס הכרמל - היכו בתדהמה את כל הגיאולוגים בארץ אשר עד היום לא האמינו כי קיימת אפשרות להימצאות יהלומים באדמת ארץ ישראל. החברה בניהולו של טאוב מעסיקה צוות גיאולוגים מיומן שתחום התמחותו ביהלומים אבני חן, ומרכזת תחת קורת גג אחת באתר עבודה שנשכר על ידה באזור התעשיה של העיר [[נשר]] (ליד חיפה), את אחסון מדגמי הקרקע שנאספים, מעבדות השטיפה, ניפוי וטיפול בחומר שנאסף, כמו גם מעבדות עם מכשור אלקטרוני מתקדם. משרדי הנהלת החברה ממוקמים בעיר [[נתניה]].

כיום עוסקת החברה בהנהגתו של אבי טאוב באיתור מיקומם המדויק של המרבצים במטרה לפתוח מכרה ולהתחיל בהפקה מסחרית של האוצרות הטמונים באדמת ארץ הקודש.

עבור אבי הקמתה והצלחתה של חברת שפע ימים בגילויים של האוצרות הפלאיים הטמונים באדמת ארץ הקודש הינה השגת מטרה טבעית מבחינת אבי, הן אישית והן מקצועית - של ביצועה והשלמתה בפועל של שליחות נוספת שהוטלה עליו על ידי הרבי.

בעקבות הוראה שניתנה לאבי טאוב עוד בתחילת שנות הנ' ע"י הרבי להיות מעורב ב"כריית יהלומים" מקדיש אבי טאוב את רוב זמנו ומרצו מאז שלהי שנת תשנ"ח לניהולה ופיתוחה של חברת שפע ימים - שהוקמה על בסיס נבואתו של הרבי.

בחברה שותפים למעלה ממאה וחמישים בעלי מניות, ביניהם הרב [[משה אסמן]], פרופסור [[ירמיהו ברנובר]], ד"ר [[שלמה קליש]] ועוד.

==ראו גם==
*[[אברהם טאוב]]

==קישורים חיצונים==
*[http://www.shefayamim.com/ אתר הבית של "שפע ימים"]
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1346 סרט תדמית על החברה] - חב"ד אינפו

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב"ד]]

שיחה:מרכז לעניני חינוך

2010-07-18T15:12:05Z

67.85.190.77:

== אפשר ==

לקחת תוכן מאתר ויקיפדיה, יש שם הרבה תוכן בערך.
כממובן שהרבה פרטים יש לשנות משם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] 13:48, 21 יולי 2008 (EDT)
:באיזה שנה הוקם, סניפים והוצאות לאור (סידור וכו') --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 17:31, 20 אוגוסט 2009 (IDT)
::באתר ויקיפדיה ישנו ערך על מרכז, (שאנוכי הדל סייעתי בשעתו לאחד העורכים שלו בחומר)ובערך יש הרבה חומר. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
הנה הערך כמות שהוא מויקיפדשיה העיברית, לחסומים למיניהם:

מרכז לענייני חינוך הוא הזרוע החינוכית של חסידות חב"ד. ככזה, הוא אחראי על כל הפעולות החינוכיות ובעיקר על פעילות השלוחים. המרכז הוא אחד משלושת מוסדות העל של חסידות חב"ד, יחד עם אגודת חסידי חב"ד ומחנה ישראל.

היסטוריה
המרכז נוסד על ידי האדמו"ר השישי של חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"ץ), בשנת ה'תש"א 1941. הריי"ץ העמיד בראש המרכז את חתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון, לימים הרבי השביעי של חב"ד. כמנכ"ל מונה הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, שהיה מזכירו האישי של הריי"ץ.

המוסד החל לשלוח שלוחים לרחבי העולם בשנת ה'תש"י (1950), אז נשלחו השלוחים הראשונים למרוקו. מאוחר יותר הוא הרחיב את פעולותיו באמצעות שליחת שלוחים לברזיל ולאירופה, ופעילותו התפשטה לרחבי העולם. כיום מונים סניפי המרכז כ-3,000 שלוחים. פעם בשנה נערך כינוס במרכז חב"ד העולמי - 770 בקראון הייטס.

בראש המוסד עומדת כיום ועדה ובראשה הרב חיים יהודה קרינסקי וסגנו הרב משה קוטלרסקי.

המרכז, נמנה עם הפלג המתון בחסידות חב"ד וגינה בתוקף מעשים השייכים לפלג המשיחי. הפלג המשיחי, לעומת זאת, רואה ברב שלום מענדל סימפסון, חבר מזכירות הרבי, היו"ר האמיתי של הארגון, בשל צוואה לא חתומה של הרבי מליובאוויטש שם הוא מוזכר כמנהל.

מטרות המרכז
המוסד הוקם כדי לארגן את ענייני החינוך היהודי בארצות הברית בפרט ובעולם בכלל. במסגרת זו הדפיס המרכז עשרות חוברות העשרה ביהדות ואירגן שיעורים מיוחדים לילדים יהודיים הלומדים בבתי הספר הממשלתיים.

כמו כן משגיח המוסד על רכושו הפרטי של רבי מנחם מנדל שניאורסון. המוסד גם מנהל את הארכיון המרכזי של חב"ד - "ארכיון ליובאוויטש".

למוסד בית הוצאה לאור הנקרא קה"ת, העוסק בהדפסת ספרי חסידות וספרים בנושאים יהודיים והפצתם ברחבי העולם.

המרכז בישראל
בראש המוסד בישראל עמד מהשנה הראשונה לקיומו הרב אברהם פריז. לאחר פטירתו, בערך בשנת ה'תשל"א מילא את מקומו הרב אפרים וולף, ובשנת ה'תשס"ג לאחר פטירתו ממלא את מקומו הרב מנחם וולף, שהוא גם מנהל הוצאת הספרים קה"ת בישראל.

המוסד מוציא לאור במסגרת קה"ת ספרים, סידורים וספרי תפילה. כמו כן מפקח המוסד על מגבית "קרן השנה" בישראל

==ועדה רוחנית?==

הוועדה הרוחנית ביקשה להכניס את הניסחו מלא השגיאות הלשוניות, אי דיוקים והשמטת מידע חינוי הזה? מה רע בנוסח המשולב שהכנסתי? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

==המון טעויות בנוסח הישן==

א. בחודשים הראשונים הרבי התגורר עם הרבנית בחדר, כך שהוא לא שימש כמשרד המל"ח. רק לאחר מספר חודשים משעברו דירה, הפך החדר למשרד המל"ח.

ב. לאחר שנים רבות, עבר הרב חדקוב למשרד נפרד בסוף המסדרון בקומה הראשונה.

ג. העכט מעולם לא עבד במל"ח. כנ"ל רודשטיין וכנ"ל גוראריה.

ד. ישיבות לא נפתחו על ידי המל"ח. הם נפתחו על ידי הנהלת הישיבה. אין ולא היה שום קשר בין שני המוסדות.

ה. בניירות של תש"נ (ויתכן שגם בניירות קודמים, אך לא ראיתי אותם), נכתב כי חדקוב הוא יו"ר.

ו. פשוט חוסר אחריות משווע לכתוב שמל"ח ניהל את 770, בזמן שהרבי בעצמו קבע אחרת (ועל כך היה הדיונים בבית המשפט).

ז. כנ"ל בושה לכתוב שהמל"ח ניהל את המזכירות בזמן שזה נוהל ללא שום קשר בין שני המוסדות.

ח. בענין בדק הבית זה כבר גובל בחרפה. הכל עשה הרב שפרינגר בלי שום קשר לשום מוסד אחר.

ט. לא רק הספריה בחדר הרבי, אלא גם בנין הספריה (הידועה כיום כספריית ליובאוויטש) היתה (עד תשמ"ה) בבעלות המל"ח.

י. במשפט הספרים איחד הרבי את הספריות והן הועברו לבעלות אגו"ח (זאת למרות שבנין הספריה עדיין שייך למל"ח).

יא. מהיכן העוז להמציא שכל עניני חב"ד נוהלו על ידי המל"ח?

יב. ממתי גרונר חבר במל"ח?

יג. מעולם מעולם מעולם לא היו חברים ב"הנהלה הראשית של המוסד" אלו שנכתבו בפסקה: במשך השנים נכנסו להנהלה הראשית של המוסד (אם כבר, היחיד שקיבל צ'ק משכורת ממל"ח היה סימפסון. קרינסקי קיבל משכורת ממחנה ישראל).

יד. כלל רבני חב"ד הכריעו כי הצוואה שרירה וקיימת. היו 15 רבנים שהתעסקו בנושא.

טו. מה הקשר בין זה שאזדבא ביטל את כתב ה"לא ציית" לעניננו?

טז. מה הקשר כתב הלא ציית של שמטוב לענין מל"ח? (זה קשור רק לערך על אגו"ח).

אם אתה רוצה - תתקן שגיאות לשוניות, אבל אל תכניס עיוותים עובדתיים{{שכח|אנונימי}}.

===תשובות:===

א-ב. אכן טעות.

ג. העכט עבד כמנהל מחלקת 'מסיבות שבת', מחלקת 'של"ה', ומחלקת 'ועד מגיני' של המל"ח. ניתן לראות תמונות ומסמכים בתולדות חב"ד בארה"ב. גורארי' עבד במחלקת ההו"ל, שפעלה יחד עם קה"ת. רודשטיין במסגרת עבודתו במזכירות עזר גם למל"ח, והדבר פורסם ביומן מסויים שנדפס לפני בכי"ב שנים בכפ"ח.
: אין קשר. הם עבדו במסיבות שבת ושל"ח וועד מגיני, אבל ארגונים אלו מעולם לא היו קשורים למל"ח. (לדוגמא הפאראד של ל"ג בעומר היה רק סמל של של"ה במשך שנים, ורק אח"כ נוסף גם סמל של מל"ח).

ד. לכן דייקתי שאנשי סניפי המל"ח פתחו ישיבות בערי השדה, בכפוף למשרד מרכז תו"ת. ראה בארוכה תולדות חב"ד הנ"ל.
:אם אני עובד בשתי עבודות שונות, איזה קשר יש בין הדברים? הישיבות לא נפתחו על ידי מל"ח ולא היה למל"ח שום קשר לישיבות.

ה. תוקן.

ו-ז-ח. מאוחר יותר קבע הרבי אחרת. בפועל מל"ח התעסק עם הקומה הראשונה של 770 (ייתכן שלא הי' מדויק שניהל גם את הזאל הגדול). בדק הבית נוהל על-ידי הרב שפרינגר וע"י חיים ברוך, בתיאום, בסיוע עם המל"ח. עיין בס' '770' מאת זושא וולף (זה אם נסמוך על וואלף. מישהו יכול לשאול פא"פ את הרב שפרינגר או את חיים ברוך?). מה אפשר לעשות שמל"ח התעסק עם ניהול המזכירות?
: אוי באמת. אתה מביא הוכחות מוולף? מל"ח התעסק עם הקומה הראשונה באיזה נושא בדיוק? אולי הוא שילם את החשמל כמו שהוא לא משלם כעת?. מי מהמל"ח ניהל את המזכירות? לייבל גרונר שלא קשור? הבלבול כאן נורא. נכון שיש אנשים שעבדו גם במזכירות וגם במל"ח אבל זה נוהל כשני מוסדות נפרדים לחלוטין.

ט. הספרי' בבניין אגו"ח הייתה בפועל בניהול חיים ליברמן, ובאחריות חנה גורארי', ואפי' לנשיא המל"ח (הרבי) לא הייתה גישה למקום.
:יקירי, כנראה אתה לא יודע אבל לרבי היתה ספריה שלו (שלאחר מכן אוחדה עם ספריית הריי"צ). בנוסף לכך: בנין הספריה היה רשום על שם מל"ח גם באם בפועל מי שישב שם לא נתן כניסה לבעלים.

י.נכון.

י"א. בפועל מל"ח ניהל את רוב או כל ענייני ליובאוויטש ברחבי העולם!! מה אפש' לעשות? מל"ח החזיק את קה"ת, מחנ"י לא תיפקד בפועל, מלבד מגביות ויחידויות גבירים, וגם אגו"ח לא פעלה מי-יודע-מה (עד שרבינו הכריז ש"אגו"ח איז אקטיב"). בפועל ענייני ארה"ק, צרפת (לשכה ליבואוויטש וכו'), אירפה, שליחויות לרוסי', שלוחים וארה"ב נוהלו ע"י המל"ח, לפחות עד תשל"ח.
:רח"ל אתה חוזר על דברי ב"ג. פשוט לא יאמן שאדם הקורא לעצמו חסיד כותב כך. הרבי זעק איך אפשר לומר שאגו"ח לא פעילה, והנה אתה חוזר על דברי הכפירה. עכשיו בא תנסה להסביר מה מל"ח ניהל בעולם. את המוסדות בעולם? בודאי לא, הם הרי נוהלו על ידי ההנהלה המקומית. שליחת שלוחים - אכן זה תפקידם. מל"ח החזיק את קה"ת? מגוכך. הרי היו ספרים שיצאו על ידי קה"ת עבור מל"ח, תראה ברור שם את חלוקת העבודה בין ההוצאה לאור לבין המזמין של ההדפסה.

י"ב. בבחרותו עבד במשרד המל"ח. ישנם כמה כתי"ק של הרבי אליו ועליו בקשר לעבודה המשרדית. נדפסו בתשורות וכיו"ב וא' אפילו באינפו.
:זה עושה אותו חבר במל"ח? כל מי שקיבל כמה הוראות משרדיות נהיה "חבר ההנהלה הראשית"?

י"ג. אז תושמט ה'ראשית', נו שוין.
:לא רק ראשית. זה לא חבר הנהלה. יש עובד במשרד ויש חבר הנהלה. חברי ההנהלה היו תמיד רק שלושה: אד"ש, חדקוב ומינדל. נקודה. סוף פסוק.

י"ד. רבנים רבים אחרים התנגדו, כור"ל, חלק מהבי"ד בארה"ק (כידוע מכתב זקני אנ"ש אליהם). מה לעשות שחב"דפדיה היא חב"דפדיה ולא בבעלותו היחידה של הרב ש"מ סימפסון?
:אז אתה מוזמן לכתוב שמות של רבנים שהתנגדו עם צילום של מכתבם. לא השערות וכיו"ב.

ט"ו. כי הוא חבר בבי"ד והיחיד מבין החותמים על ה'לא ציית' שחי כיום. אמנם הובאה גם תגובת הצד השני. אוביקטיביות זו מילת המפתח.

ט"ז. אכן כן.

כ"ז כתבתי בחפזי, ויש עוד להוסיף. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== הודעה ==

הריני להודיע כי כל השינויים שנעשו היום ז' באב ה'תש"ע נעשו בהגהת ובהכוונת הרב שלום יעקב חזן - יו"ר הוועדה דחב"דפדיה. ערעורים לא יתקבלו (: ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:הריני להודיע שלמרות היכרותי הארוכה עם הרב חזן, הרי גם הוא ככל בן אדם אחר טועה לפעמים, ולכן מותר לערער, אלא שיש לבדוק את העובדות היטב, כיון שהמדובר בערך חשוב ביותר, והמחלוקות עליו רבות (וכידוע ליודעים מהדין תורה המתקיים בימים אלו).

שיחה:מרכז לעניני חינוך

2010-07-16T14:25:18Z

67.85.190.77:

שיחה:מרכז לעניני חינוך

2010-07-15T19:19:32Z

67.85.190.77:

שיחה:מרכז לעניני חינוך

2010-07-15T19:16:59Z

67.85.190.77:

מרכז לעניני חינוך

2010-07-15T16:26:47Z

67.85.190.77: תיקון עובדות היסטוריות

[[תמונה:מרכז לעניני חינוך.jpg|left|thumb|250px|לוגו המרכז]]
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה גם "'''מל"ח'''") הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]], ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.

==ייסוד המרכז==

המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] [[תש"א]] על-ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.

בראש המרכז הועמד חתנו, [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], שהגיע [[כ"ח סיוון תש"א|באותה העת]] ל[[ארצות הברית]]; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי שליט"א, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; לאחר מספר חודשים בהם התגורר הרביב[[גן עדן העליון|חדר]] ב[[מפת הקומה הראשונה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטרען פארקווי]], נקבע החדר כמשרד המל"ח (ולאחר מכן הפך לחדרו האישי של הרבי, כאשר משרדי המל"ח עברו לחדר המזכירות, ובשלב מאוחר יותר עברו לחדר נפרד בסוף הקומה).

תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז.

בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על-ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל מששתפים בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סי' רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].

==פעילות המרכז==
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם כפתור-סמל, בכינוס שלל מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|ע"פ 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידורת תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:

*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על-ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אג"ק שלו]] ח"ז אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].

*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על-ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] הי' נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].

*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).

*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).

*'''מחלקת המצו"ת''' (=ה'ספקת [[מזוזה|מ'זוזות]] [[ציצית|צ'יצית]] ו[[תפילין|ת'פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].

*'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]).

*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על-ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.

*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי הי' על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].

*'''מחלקת המורים''' ש- א) ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים ב) סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.

*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.

*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.

*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר הי' מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] ע"י [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בס' [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.

*'''מחלקת הוצאה לאור''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפלות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" ([[לה"ק)]]), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '''[[קרן סטולמן]]'''.

==תש"י ואילך==

לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[כ"ק אדמו"ר]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; (בניירות הרשמיים של שנת תש"נ מונה הרב חדקוב ליו"ר).

בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; כל [[בית חב"ד]] הוגדר כ'סניף מל"ח'; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.

יחד עם זאת, בשנים אלו הפך מל"ח ל(מעין ה)גוף המרכזי ב[[חסידות חב"ד]]; הוא ריכז את ענייני [[אנ"ש]] בכל העולם{{הערה|סניף המל"ח בארה"ק, בניהולו של הרב [[אפרים וולף]], לדוגמא, שהי' בקשר ישיר עם מל"ח המרכזי, ניהל את כל ענייני [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]].}}; ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים]] וכו'; החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]]; הי' בעלים של ספריית [[אדמו"ר שליט"א]] (עד שנת תשמ"ה, אז העביר הרבי את הבעלות לאגו"ח).

במשך השנים נכנסו לעבוד במוסד: הרב [[יהודה קרינסקי]], שהי' אחראי על [[כינוס השלוחים]]; הרב [[משה קוטלרסקי]] שהי' אחראי בפועל על [[מפעל השליחות]].

==מינויים ומחלוקות==

===שטר צוואה===

בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], כתב רבינו, בעזרת הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]], 'שטר צוואה' בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך למעשה אין בידינו עותק חתום.

הנהלת המרכז הנוכחית טוענת כי הצוואה לא חתומה, ולמעשה אין לה תוקף; לקביעה זו הצטרף גם [[ועד רבני ליובאוויטש]]; מנגד טוענים רבני חב"ד (בהם אחדים מחברי וועד רבני ליובאוויטש) ואנשי המל"ח כי הצוואה הוגהה, ועל-כן יש לה תוקף; בנוסף לזה הם טוענים כי הרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם (ככל הנראה על ידי הרב קרינסקי); ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנחברו על-ידי כלל רבני חב"ד בעולם: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז, משום שהיא צוואת הרבי{{הערה|צילום הפסק בחוברת "שימו לבכם".}}; עקב אי קיום הצוואה, הוציא [[בד"ץ קראון הייטס]] כתב 'לא ציית לדינא' נגד הרב קרינסקי.

===ניירות רשמיים===

בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על-ידי הרבי בחתימת יד קדשו.

למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] והרב [[בערל יוניק]], ויבדלו לחיים: הרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|1=כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}}.

לאחר שנת [[תשנ"ה]] היו וויכוחים בקשר לתוקפם של הניירות; היו שטענו שניירות אלו משקפים את דעת הרבי מלך המשיח בנוגע למל"ח ולחבריו; היו שטענו שהניירות נכתבו לצרכי הממשלה ואין להם תוקף ממשי. הויכוחים נמשכים גם בימינו אלה, כאשר קרינסקי טוען שהניירות הינם רק לצרכי הממשלה, ואילו שאר חברי העמותה טוענים כי הם משקפים את דעתו של הרבי.

===שני מרכזים===

לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]] - [[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, שהינו הרשמי מטעם הממשלה, מחזיק בפועל בניהול [[מפעל השליחות]] (ברובו) ומארגן את ה'באנקעט' הרשמי מידי שנה, ונתמך בידי [[וועד רבני ליובאוויטש]], מתנהל בידי הרב [[חיים יהודה קרינסקי]], כשבניהול השליחות מחזיק הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]]; 'מרכז' שני, בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], מחזיק באחריות כל כו"כ [[בית חב"ד|בתי חב"ד]], מארגן [[באנקעט]] שנתי נוסף (ב[[770]]{{הערה|ע"פ פסק בית הדין המיוחד.}}) ומארגן יוזמות ושנות לטובת השלוחים. המרכז נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]].

===זבל"א===

עקב סכסוכים במרכז הרשמי, בין היו"ר, הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשה החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]], שבו יהיו חברים בין השאר: הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]].

{{הערות שוליים}}

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

דוד מאיר דרוקמן

2010-07-14T23:01:43Z

67.85.190.77:

[[תמונה:הרב_דוד_מאיר_דרוקמן.jpg‏ |left|thumb|250px|הרב דוד מאיר דרוקמן]]
הרב דוד מאיר דרוקמן נולד לפני כשישים ושלוש שנה בהר הצופים בירושלים, לאביו ר' משה דרוקמן בן למשפחה של חסידי ויז'ניץ-אוטוניא שעלו לארץ לפני כ-70 שנה, ולאמו דבורה תחי' – נכדת (בת בנו של) הגה"ח רבי ברוך מנדלבוים זצ"ל בעהמח"ס 'נודע בשערים' שהיה ידוע בשם 'הרב מטורוב', ושהיה מגדולי חסידי קרלין – רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין זצ"ל. (משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם).

בילדותו עבר הרב דוד מאיר דרוקמן להתגורר בקרית מוצקין, שם כיהן אביו בין היתר כנציג הזרם הדתי-חרדי ('המזרחי' ופא"י- 'פועלי אגודת ישראל') ברשות המקומית.

כיום משמש שם הרב דרוקמן כרב העיר. וזאת לאחר פטירת קודמו לתפקיד (לפני כ-30 שנה) - הרב מרדכי פוגלמן ז"ל בעהמח"ס 'בית מרדכי' (לפנים הרב הראשי של קאטוביץ-פולין).

==ילדותו==
הרב דוד מאיר דרוקמן נולד בחודש אלול שנת תש"ז (1947 למניינם) כאמור בהר הצופים בירושלים. ועבר בילדותו להתגורר בקרית מוצקין. בהיותו בגיל עשר באחד מביקוריו אצל בני משפחת הוריו בירושלים הוא התחיל להכיר את חסידי חב"ד ודרכם הוא התקרב לחב"ד. בתחילה למד בישיבת כפר הרואה והיה מקורב במיוחד לראש הישיבה הרב משה צבי נריה ז"ל, כאשר זה האחרון מעודדו לחזק את קשריו עם חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת "תומכי תמימים" בלוד וספג מהתוועדויותיו של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן ז"ל, לאחר מכן המשיך בלימודיו בישיבת 'פרחי אהרן' בקרית שמואל ואח"כ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובהמשך בחודש ניסן שנת תשכ"ז נסע ללימודים ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה' (יחד עם בחורים נוספים שביניהם היו הרב יהושע מונדשיין, הרב יחזקאל סופר,הרב יחזקאל סטוליק, הרב שלום דובער (בן הרא"צ) כהן, הרב יששכר שלמה טייכטאהל, הרב בנימין ברנשטיין, הרב שמואל חיים פרנקל, הרב שלמה פליישמן, הרב אלעזר (בר"ש) גלבשטיין, הרב חיים ברוך הלברשטם, הרב אברהם (בר"מצ) הולצברג, ועוד). לאחר חזרתו לאה"ק המשיך את לימודיו בישיבת "תורת אמת" בירושלים.

==חתונתו==

לאחר לימודיו בישיבת "תורת אמת" נישא לרעייתו סטרנה נצר למשפחה חבדי"ת שרשית - בת החסיד ר' שניאור זלמן ברונשטיין (ב"ר חיים עזרא 'הסופר' מטשערקאס) . לאחר חתונתו התגורר בכפר חב"ד שם למד בכולל להוראה בראשות הגה"ח הרב אברהם צבי כהן ז"ל ואח"כ עבד בהוראה ובניהול חינוכי-רוחני בסמינר בית רבקה לבנות, בכפר חב"ד ואח"כ בכפר חב"ד ב', תוך שהוא במקביל ממשיך את לימודיו בכולל, שם הוסמך לרבנות.

==התמנותו לרב==
את הכשרתו לשמש ברבנות עיר קיבל מהראשון לציון הגאון הרב מרדכי אליהו ז"ל ומהגאון הרב אברהם שפירא ז"ל שכיהנו אז כרבנים הראשיים הראשי בארץ ישראל. הרב דרוקמן קיבל גם 'שימוש' בהוראה מאת חבר בד"צ העדה החרדית הגר"מ בראנדסדורפר ז"ל.
לפני כ-27 שנה בשנת תשמ"ז הוכתר הרב דרוקמן רישמית כ'רב העיר' האשכנזי של קרית מוצקין. מינויו כרב העיר נעשה בעידודו הנמרץ של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש.
פרק זמן קצר לפני זה התמנה הרב דרוקמן בברכתו של הרבי מליובאוויטש כרבם של חסידי חב"ד בקריות (קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק) תפקיד בו הוא משמש עד היום, ובמקביל נבחר ע"י המועצה הדתית בתקופת ערב הכתרתו כרב הראשי כ'רב שכונה' בעיר.

==איש ארץ ישראל==
הרב דרוקמן מוכר כאיש ארץ ישראל. הוא חבר במטה העולמי לשלימות העם והארץ, בוועד רבני פיקוח נפש וכותב לעיתים קרובות מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. בשנת תשס"ד עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לאוייב יצא הרב דרוקמן בקריאה לשרוף את ההסכם האומלל. קריאה זו חוללה סערה תקשורתית גדולה שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים, בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת".

במהלך ההכנות לתכנית ההתנתקות היה הרב דרוקמן מראשי הרבנים שהניפו את דגל המאבק התכנית והודיעו לחיילי ושוטרי ישראל שמבחינה הלכתית עליהם לסרב לפקודת הגירוש שיקבלו. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית בישראל המשיכה ברדיפת הרב דרוקמן ע"י עתירות שונות לבג"צ, אך בסופו של דבר התקבלה החלטה מטעם לשכת שר המשפטים שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. עוד לפני כן קרא התריע יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד שלמה כהן על המגמה המסוכנת של סתימת פיות במדינה. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".

ביחד עם מאבקיו הבלתי מתפשרים,הצהיר הרב דרוקמן כי התבטאויותיו הינן על בסיס הלכתי טהור ואין לו עניין "להתערב בפוליטיקה". הוא גם הצהיר לא אחת כי יש לקיים את מצות 'אהבת ישראל' גם כלפי יהודים המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידיאולוגיות.

הרב דרוקמן משמש מעל בימות ציבוריות שונות גם כנואם ומרצה, וכמושך בעט בנושאי הלכה, חינוך והשקפות עולם.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]

מרכז לעניני חינוך

2010-07-07T15:28:54Z

67.85.190.77: מאיפה ההמצאה הזאת? מל"ח מעולם לא ניהל את 770. החל מקניית הבנין על ידי הרבי הריי"צ נוהל המקום על ידי הגבאים.

{{בעבודה}}[[תמונה:מרכז לעניני חינוך.jpg|left|thumb|250px|לוגו המרכז]]
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה גם "'''מל"ח'''") הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]], ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.

==ייסוד המרכז==

המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] [[תש"א]] על-ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.

בראש המרכז הועמד חתנו, [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], שהגיע [[כ"ח סיוון תש"א|באותה העת]] ל[[ארצות הברית]]; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי שליט"א, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע [[גן עדן העליון|חדר]] ב[[מפת הקומה הראשונה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטרען פארקווי]], בו התגורר בנוסף [[הרבי מלך המשיח]], ולימים הפך החדר לחדרו האישי.

בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם: הרב [[יעקב יהודה הכט]], הרב [[משה לייב רודשטיין]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].

תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם ישיבות [[אחי תמימים]] ובתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז.

בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על-ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל מששתפים בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סי' רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].

==פעילות המרכז==

מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|ע"פ 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידורת תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:

*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על-ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אג"ק שלו]] ח"ז אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].

*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על-ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] הי' נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].

*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).

*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).

*'''מחלקת המצו"ת''' (=ה'ספקת [[מזוזה|מ'זוזות]] [[ציצית|צ'יצית]] ו[[תפילין|ת'פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].

*'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]).

*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על-ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.

*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי הי' על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].

*'''מחלקת המורים''' ש- א) ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים ב) סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.

*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.

*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.

*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר הי' מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] ע"י [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בס' [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.

*'''מחלקת הוצאה לאור''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפלות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" ([[לה"ק)]]), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '''[[קרן סטולמן]]'''.

==תש"י ואילך==

לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[כ"ק אדמו"ר]] לנשיא המל"ח, בנוסף לפתקידו כ'יו"ר'; מאז לא מונה יו"ר חדש למל"ח.

בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; כל [[בית חב"ד]] הוגדר כ'סניף מל"ח'; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.

יחד עם זאת, בשנים אלו הפך מל"ח ל(מעין ה)גוף המרכזי ב[[חסידות חב"ד]]; הוא ריכז את ענייני [[אנ"ש]] בכל העולם{{הערה|סניף המל"ח בארה"ק, בניהולו של הרב [[אפרים וולף]], לדוגמא, שהי' בקשר ישיר עם מל"ח המרכזי, ניהל את כל ענייני [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]].}};פיקח על שליחת מכתבי [[הרבי]]; הפעיל את [[מזכירות אדמו"ר שליט"א]]; החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]]; הי' בעלים של ספריית [[אדמו"ר שליט"א]] בחדרו; למעשה, כל ענייני [[חב"ד]] התנהלו דרכו - דרך היו"ר הרב [[חודקוב]], הרב [[משה לייב רודשטיין]], ואנשי המשרד: הרב [[לייבל גרונר]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]].

{{הערות שוליים}}

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

שיחה:זלמן שמעון דבורקין

2010-06-23T16:41:07Z

67.85.190.77: דף חדש: מכיון שאין עיתותי בידי לערוך את החומר, אני מדביק כאן את הטקסט מתוך קובץ שיצא לאור לזכרו. הרב ר' זלמן שמ…

מכיון שאין עיתותי בידי לערוך את החומר, אני מדביק כאן את הטקסט מתוך קובץ שיצא לאור לזכרו.

הרב ר' זלמן שמעון דווארקין ז"ל נולד ברוגאטשוב בשנת תר"ס, לאביו ר' ירוחם ואמו מרת רבקה.

אביו, איש ירא וחרד לדבר ה', היה מלמד דרדקי מסוג "מיוחד" ולכן גם עני מדוכא בכפליים: היה מלמד לבני העניים שבעיירה, שלא היתה ידם משגת לסלק גם את שכר-הלימוד הפעוט. אמנם למרות גודל עניותו "התעקש" ר' ירוחם להעביר את בנו הקטן מ"חדרו" – שבו קיבל מאביו ראשית חינוכו ולימודו – ל"חדרו" של המלמד השני, ר' אליעזר גרליק ז"ל, שהיה נחשב כמלמד מומחה ובר-פועל יותר ותלמידיו נמנו על המשפחות האמידות יותר.

אמרו חז"ל, "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה". ואכן עד מהרה הכיר אביו את תכונותיו וכשרונותיו המעולים של בנו הקטן והחליט של"תכליתו" ויעודו הטוב יכול להגיע רק בלמדו בישיבה. ובמלאות לו אחת עשרה שנה, בתחלת שנת תער"ב, הביאו אביו לישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, שכבר התפתחה וגדלה לשם ותפארת כבית-יוצר של תלמידים גדולים בתורה ויראה, בחסידות ומדות טובות.

להיותו בגיל צעיר כזה נכנס בכיתות השיעורים )"חדרים"( של הישיבה. הספקת צורכי תלמידים צעירים אלו )שהיתה למעלה-מעלה מתקציב הישיבה(, היתה מוטלת בעיקרה על תומכים-עוזרים מבחוץ – הוריהם קרוביהם וכו' של התלמידים. ומבלי כל משען ותמיכה כלשהי "מן הצד", קיים הרז"ש בילדותו את ה"תנאים" שמנו חז"ל: "פת במלח... ועל הארץ תישן וחיי צער כו'", שעל ידם נקנית התורה.

ואמנם התמסר ללימוד התורה בשקידה והתמדה ועשה חיל – ובמיוחד בזמן שלמד בכיתתו של ה"דווינסקער", ר' יהושע ארש ז"ל. הוא היה מגיד שיעור מיוחד במינו, כל כולו מסור ונתון לשיעוריו ולתלמידיו. בהקשבתו והתמדתו "כבש" הרז"ש את לבו של ה"דווינסקער" ולא זז מחבבו עד שקראו בכו"כ שמות וכינויי-חיבה: "זלמן-שימטיק", "שימקעלע" וכד'. כשהגיע תלמיד זה )בלמדו אצלו( לגיל המצוות עשה ה"דווינסקער" עבורו סעודת בר מצוה על חשבונו; ויתר על כן, הוא קנה לו מכספו הפרטי זוג תפילין מהודרים )שמחירם עלה ל"הון רב" בזמן ההוא( – "מאורע" ללא תקדים ודוגמא!

ככה הצליח הרז"ש בלימודיו בתורת הנגלה ובתורת החסידות ועלה בדרגות ומעלות הישיבה מכיתה לכיתה – על כל שלביה וסדריה הידועים – עד שנתקבל לה"זאל" הגדול של הישיבה. הוא גם הצטיין בתום לבבו, בטיב הנהגותיו, ודרכיו החדורות רוח חסידית אמיתית ופנימית, וביותר במידת צניעות וענוותנותו. אמרו עליו שהוא "פנימי בעצם מהותו", עד שסלד ממש מכל בליטות ותנועות של חיצוניות, ישות וכדומה. ולא לחינם זכה לקירוב פנימי וגם לביטויי שבח מצד כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע ובנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע.

בלימוד הנגלה השפיע עליו במיוחד הר"מ הידוע בשם "ר' שמואל באריסאווער", שאת לקח שיעוריו שמע הרז"ש בשנת תרע"ד בערך, ולא פסק פומי' מלספר בשבח כשרונותיו הגאוניים של ר' שמואל, עמקות הבנתו וישרות הגיונו. ומעניין, אם כי רז"ש היה נחשב בין "בעלי הנגלה" שבישיבה, בכ"ז היה כל כולו מושפע ביתר שאת מהמשפיע בתורת החסידות המפורסם בין החסידים והתמימים בשם ר' גרונם )ר' שמואל גרונם אסתרמאן( ז"ל. ביאוריו והסבריו בשיעוריו בתורת החסידות, ענינים, סיפוריו, ואמרותיו בעת התוועדויות החסידיות הכו שרשים עמוקים בנפשו ונחרטו בלוח לבו של הרז"ש על כל ימי חייו.

כשלש עשרה שנה למד בישיבת תו"ת, בהן ספג בקרבו את כל העושר והאושר החסידי, שהיה נובע בשפע רב בכל פינה של הישיבה הק' – מהתלמידים, גדולים בתורה וביראה, "עובדים" ו"משכילים" )חסידיים( להפליא; מהמשפיעים, "ענקים" בידיעת החסידות ודרכי עבודת ה', חסידים בעלי דרגה וצורה עילאית שבאו להסתופף בצל "בית חיינו" – ועל כולם מהזיו והזוהר האצילי שנהנו התלמידים בהיותם קרובים וצמודים לאילנא דחיי, נשיאי חב"ד: כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, ובנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע.

את כל תפארת של העולם הרוחני בישיבת ליובאוויטש, שפע אורו והודו על כל צבעיו וציוריו הרב גוניים; וכבור סוד שאינו מאבד טיפה נשארה אצלו תקופת זוהר זו חיה ורעננה עד יומו האחרון בעלמא דין. ולא זו בלבד: הוא עצמו נשאר בעצם מהותו "ישיבה בחור ליובאוויטש" גם אחר עזבו את כותלי הישיבה ועד נשימתו האחרונה.

בתקופת לימודו בישיבת תו"ת נתקשר בקשר חברי אמיץ וידידות פנימית עם כמה מחבריו. הוא הדגיש כו"כ פעמים שחיבה יתירה היתה נודעת בינו ובין הרב הגאון המפורסם ר' יהודה עבער הי"ד, שהיה בן גילו בשנים, ומשחר ימיהם בליובאוויטש נתקשרו בעבותות של אהבה )הם באו כמעט בזמן אחד לליובאוויטש(. כמו"כ נשאר דבוק בידידות נפשית להתמים הידוע מוה"ר ר' אברהם אליה אקסלרוד ז"ל, אם כי היה קשיש ממנו בשנים. המכתבים שהחליפו ביניהם )לאחר שהרב רא"א אקסלרוד נסע לאמריקה( היו מלאים ודגושים רגש לבבי הדדי חם ועמוק עד להפליא.

כמובא לעיל, הרז"ש נולד ברוגאטשוב, עיירה חסידית קטנה שנתפרסמה בתפוצות על-ידי הגאון הגדול ר' יוסף ראזין זצ"ל, שלהיותו יליד עיירה זו נודע בשם "הרוגוטשובי". הגאון הזה הביע קירבה וחיבה לבן-עירו הצעיר רז"ש, בביקוריו אצלו כתלמיד הישיבה, וגם שמע אז מהגאון דברים בתוכן מאד מעניין ורב ערך )על אודות אחד מביקוריו אצל הגאון ז"ל, ראה במגדל עז עמ' צג ולהלן עמ' 74 (.

בשנות מלחמת העולם הראשונה, וימי המהפכה הבולשביקית ברוסיה, שהפיצו חורבן ושממה, רעב ומגפות בכל המדינה; כאשר "בית חיינו" גלה מליובאוויטש לרוסטוב, נשארה הישיבה כמעט בלי אמצעי קיום והתלמידים נפוצו, נעו ונדו – עד שנתמוטט כמעט כל הבסיס של הישיבה – במצב איום זה היה הרז"ש בין התלמידים היחידים שהחזיקו מעמד. הם לא עזבו את הישיבה, ומהם ועל ידם נבנתה הישיבה מחדש בקרמנטשוג )תרע"ח(, רוסטוב )תר"פ(, ופולטבה )תרפ"א(.

על סגירת הישיבה ברוסטוב והעברתה לפולטבה, בקיץ תרפ"א, כדאי להביא כאן מה שסיפר הרז"ש )מפי הרה"ת ר' שלום דובער שי' לוין(: "לאחר שאסרו את רבנו והחרימו את כל אשר לו, נסעו רוב תלמידי הישיבה ברוסטוב לבתיהם. לא רק מאסרו של רבנו אלא גם הרעב הגדול ששרר באותה שעה ברוסטוב והמחלות המדבקות שהתפשטו בה שללו את אפשרות המשך הישיבה ברוסטוב. האברך ה"ר בנימין שלמה גנזבורג מהאדיטש עסק באותה שעה במטבע זר, לשם כך נסע מרוסיא הלבנה לגרוזיא, דרך העיירות פאלטאווא ורוסטוב. כשהגיע אז לרוסטוב מפאלטאווא, סיפר לנו )הבחורים( שיש "שבר" בפאלטאווא, כלומר לחם כפשוטו, ואשר אנ"ש בפאלטאווא מוכנים לקחת על עצמם את עול החזקת הישיבה. היו אז בפאלטאווא ה"ר שלמה איטקין וה"ר שמואל דברוסקין ועוד מאנ"ש שלקחו על עצמם את עול החזקת הישיבה.

נכנסתי אז ליחידות והודעתי את אפשרות הנסיעה לפאלטאווא. רבנו שמח מאד על ההצעה ובפנים מאירות ברכני להצלחה מרובה, והוסיף: כשבאתם לרוסטוב נתכבדתם בחולי רעב וג.פ.או., יתן ה' שהנסיעה שלכם תהי' בהצלחה והתחלה טובה לפתיחת הישיבה תומכי תמימים בפאלטאווא. החלטנו מיד לנסוע לפאלטאווא. אני ה"ר יהושע קארף וה"ר אלי' וואלאצקי, וקבלנו אישור נסיעה לזמן מוגבל, רצינו להשאר לחתונת בת רבנו עם הרש"ג שליט"א, אך אז היינו מפסידים את אישור הנסיעה והחלטנו לנסוע מיד. נסענו ברכבת, באמצע הדרך, בתחנת ביניים הורידו אותנו בכח, וכשרצינו לעלות חזרה
מנעו זאת מאתנו בכח האקדח. את שארית הדרך הוכרחנו ללכת ברגל. לפאלטאווא הגענו ביום ועש"ק שלפני חג השבועות תרפ"א.

במשך הקיץ הגיעו לפאלטאווא תלמידים מכל המקומות, בתחלת חורף תרפ"ב נתמנה עלינו למשפיע ה"ר שמואל ליב לוין, ובמשך הקיץ נתמנה למשפיע ה"ר יחזקאל פייגין. בפאלטאווא נשארנו עד לפני חג הפסח תרפ"ג. אפינו מצות, הר"י פייגין נסע על חג הפסח להומיל ואני נסעתי לביתי ברוגצ'וב. אחר חה"פ קבלתי מכתב בו הודיעו לי על סגירת הישיבה ע"י הג.פ.או. ועל העברתה לחרקוב. נסעתי מביתי מיד לחרקוב".

אחרי תקופה קצרה בחרקוב נסגרה שם הישיבה והתלמידים באו שוב לרוסטוב, שם למדו במשך חורף תרפ"ד. בסוף החורף נסגרה הישיבה והרבי עבר לגור בלנינגרד. בתוך קבוצה של ששה בחורים הורה הרבי לרז"ש להישאר ברוסטוב ללמוד אומנות השחיטה והבדיקה, שהתמחה בה בבית השחיטה הגדול בוויטעבסק.

בהיותו עוד בהישיבה התמסר ג"כ עפ"י הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע ללימוד ההלכות – יורה דעה, חושן משפט ואבן העזר, וקיבל סמיכת הוראה וכו' מרבנים גדולים. גם נעשה מומחה באומנות המילה, אלא שלא רצה להתעסק בזה )אף שהיה אומן יד בכל המקצועות(.

בשנת תרפ"ו נשא את ב"ג, מרת צביה ע"ה, בת הרה"ג הרה"ח ר' מנחם מענדל ז"ל דובראווסקי, ששימש בעת ההיא כרב בעיר קראלעוועץ )לאחר כהונתו הרבנית בערים: סטרעשין, זשלובין, ברוזנא, לאחר שהיה פעמיים ר"מ בישיבת תומכי תמימים – בליובאוויטש, ולאחר שנים רבות בחרקוב(.

כשנה אחר חתונתו נתמנה הרז"ש כרב ושו"ב בעיירה וורונוק )באוקראינא(, ולאחר שנים אחדות העתיק מושבו לעיר סטארודוב )אוקראינא(, בה כיהן כרב ומורה הוראה. כשהממשלה הסובייטית התבססה בארץ – הורע משנה לשנה מצבם הגשמי והרוחני של אחב"י במדינה ההיא. ובפרט תקפו ורבו הנגישות והרדיפות על שומרי תומ"צ בכלל, ועל ראשיהם, רבניהם והמשמשים בקודש בפרט. בכל זאת השתדל הרז"ש בכל כחו להרביץ תורה ברבים, בשיעורים עם בני תורה וגם עם אנשים פשוטים, הן בנגלה והן בלימודי החסידות, ולפעמים נאלץ "לעבוד במחתרת". כמובן, שבתנאים אלו נתדלדל מאד מקור פרנסתו.

בשנים תרצ"ז-ח, כאשר הרדיפות של הממשלה הגיעו לשיאם האיום והנורא במאסרים ועינויים וכו' של הרבנים והחסידים וכו' למאות ולאלפים – לא פסח המשחית גם על רבה של סטארודוב. אמנם הרז"ש נמלט בחסדי השם מציפורניה האכזריות באופן פלאי:

כשמלאכי החבלה של הנ.ק.וו.ד. באו לביתו לאסרו, התכונן גם הרז"ש לבא הביתה, אלא שבה בשעה הצליחה הרבנית לרמוז לשכנתה והיא התחמקה מיד מביתה ומיהרה להודיע להרז"ש ובהשגחה פרטית פגשה בו וסיפרה לו מה"אורחים" בביתו. הרז"ש עזב בו ביום את העיר ונסע בעקיפין וכו', עד שבא לעיר לנינגרד. אחר זמן הצליחה גם הרבנית לצאת מהעיר והתיישבו בלנינגרד.

בעיר גדולה זו עסק הרז"ש במלאכת הכריכה לפרנסתו וגם המשיך כדרכו להפיץ תורה ברבים ע"י שיעורים בגפ"ת כו'. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, כשהעיר לנינגרד באה במצור הנורא מצד חיילי הגרמנים הארורים, נשארו הרז"ש והרבנית במצוקה, כי מלבד חללי חרב ופצצות, גוועו מאות אלפי תושבים – וביניהם הרבה אלפים ורבבות מאחב"י – מרעב איום, גם מצמא וקור בחורף הקשה, כי בלא אמצעי חימום קפאו המים בצינורות הבתים. בעת ההיא התעסק הרז"ש, כחבר מהחברא-קדישא, לאסוף את הגוויות של אחב"י )ולפעמים משפחות שלמות( ר"ל, שהיו מוטלות בבתים שונים והובילם בעגלות חורף קטנות לביהכנ"ס הגדול, שמשם הועברו לאחר זמן במכונות גדולות לבית החיים...

כאשר הובקע המצור בפינה אחת הוציאו מהעיר מחנה גדול של פליטי רעב, וביניהם הרז"ש והרבנית, נפוחים מרעב כשעורם צפד על בשרם ובגופם רק "קיסטא דחיותא"... מלנינגרד הובאו ברכבות פליטים לדרום רוסיה, שם שבו לאט לאט לאיתנם. אחרי טלטולים ממקום למקום החליטו לנסוע לסמרקנד, שבה התרכזו בזמן המלחמה רוב מנין ובנין של פליטי אנ"ש. בשנת תש"ג הגיעו לסמרקנד, והרז"ש הסתדר שם כשומר בבי"ח ממלכתי. בימים אלו התאושש הקיבוץ החבד"י בסמרקנד מהרעב והמגיפות ההרס והמשבר שפגעו בו קשות, והעסקנים של חב"ד נגשו מיד להקים שם ישיבת תו"ת, שהלכה וגדלה מיום ליום, והורגש הצורך בראש ישיבה. למטרה זו בא לסמרקנד הרה"ת ר' יונה כהן ז"ל )שגר אז בטשקנט(, מנהלה הראשי של ישיבת תו"ת בימים ההם במדינה ההיא. הוא בא במיוחד לביתו של הרז"ש והיו שניהם מסובים כל אותו הלילה – בהתוועדות "יחידית" חסידית "מלב ללב", עד שעלה השחר ור' יונה הגיע לתכלית ביקורו: הוא "פעל" על הרז"ש לקבל על עצמו משרת ר"מ ראשי בישיבה שהוקמה שם.

במשך השנים האחדות של קיום הישיבה בסמרקנד שימש בה הרז"ש כר"מ, והמשיך במשרה זו גם לאחר "יציאת רוסיה" בשנת תש"ו, כשהישיבה נתחדשה במחנה פליטים של וולדשטט פוקינג )גרמניה(, שהיה אז מרכז גדול של פליטי חב"ד. וככה גם בעת שהישיבה עברה לברינואה, צרפת )בשנת תש"ח(, שוב הוטל עליו עולה של תורה ושימש שם כר"מ. בשנת תש"י הועמד בראש קבוצות שוחטים, בודקים ומנקרים שנסעו מפריז לאירלאנד להכשרת ייצור קופסאות בשר כשר עבור אחבנ"י באה"ק. לאחר שהקבוצה הראשונה, שבה השתתפו כמה עשרות רבנים, שוב"ים וכו', שהתה באירלאנד חדשים אחדים )בסיועו ומימונו של ה"ג'וינט"( וסיימה את תפקידה - חזרו ובאו בחילופי זמנים עוד קבוצות קטנות יותר )בקבלנות פרטית( – ובכולן שימש הרז"ש כמורה הוראה, ראש השו"בים ומפקח כללי.

)אגב כדאי לציין: במשך חודש שבט היה הרז"ש באירלאנד וכשהגיע ליל ש"ק י' שבט ראה בחלומו איך שהרבנית )רבקה?( נ"ע נגשה בחפזון לארון הקודש ו"חטפה" מההיכל ספר תורה ורצה עמו אל הפתח... בהקיצו משנתו אחזתו רעדה גדולה והרגיש שמשהו מבהיל ומפחיד אירע בבית חיינו(.

בשנת תשי"ג עזבו הרז"ש והרבנית את צרפת ובאו לאמריקה והתיישבו בעיר פיטסבורג. שם נתמנה הרז"ש כמגיד שיעור בכיתה העליונה שנתוספה אז בישיבת "אחי תמימים" ליובאוויטש בעיר פיטסבורג.

במשך זמן מגורו בעיר פיטסבורג נתקרבו אליו ודבקו בו כמה עשרות אברכים בני תורה מחוגים שונים, ע"י שיעורים שקבע עמהם בתורת הנגלה ובתורת החסידות, והודות ליחסיו הלבביים עם כל אחד מהם הוא קירבן ומשכן בדרכי נועם וקיבלם בכל עת בסבר פנים יפות. לאחר שמיטת שנים לקח שוב הרז"ש את "מקלו ותרמילו" והעתיק את דירתו )והפעם – לדירת קבע( לברוקלין. בעת ההיא כבר התאספו סביב ל"בית חיינו" בקראון-הייטס קהל גדול מאנשי חב"ד, ציבור שהתפתח וגדל בע"ה משנה לשנה ומחודש לחודש, וביחד עם זה הוקמו והתרחבו כו"כ בתי"ס לתלמידים ותלמידות, מוסדות ציבוריים, לחינוך כשרות וטהרה וכו', צצו ופרחו כו"כ אירגונים מרכזיים להפצת היהדות, ספרי קודש ומבצעי תורה ומצוות שהוקמו ע"י כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו על אתר, ברחבי אמריקה ובכל תפוצות ישראל, כשכולם קשורים והדוקים באלפי נימים להמרכז החיוני של " 770 " – בית חיינו.

בשגשוגה הגדול של ליובאוויטש דברוקלין הלכה גם הנחיצות של הקהל לרב ומורה הוראה בעל שיעור קומה בתורה והלכה, ביראת שמים וחכמה ובעל נסיון רב בעניני כשרות, מקוואות, כשידיו רב לו להתחקות ולהשיב על שאלות מסובכות של הזמן ובעיות משפחתיות וכדומה. זכה הרז"ש שבמשך עשרות שנותיו האחרונות, עד לפטירתו בשנת תשמ"ה, היה הוא הרב ומרא-דאתרא של ליובאוויטש דקראון-הייטס.

מלבד כל ההתעסקות בהענינים, הצרכים המרובים והבעיות השונות של הקהל הגדול על אתר, וחוץ מכל פעולותיו בשטחי עזר מיוחדים ובפתרון הבעיות המסובכות והחדשות מצד הצעירים, אברכים וזוגות מאלו שנתקרבו לתורה, יהדות וחסידות – נוסף לכל עבודתו זו שעל אתר, שם פעמיו למקומות קרובים ורחוקים, למרכזים ובתי חב"ד של שלוחי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ובא לעזרתם בבניית מקוואות, בעניני כשרות וכו"כ ענינים שונים. ועל כולם: אין לשער ולהעריך את יוקר הענינים הפנימיים והנעלים שכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו פעל על ידו! ולא לחנם זכה להיקרא מפי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בפני כל עם ועדה בשם "המרא דאתרא שלי"!

כך במענה שלפנינו משנת תשל"ז, המתפרסם בזאת לראשונה, מצילום כתי"ק אדמו"ר נשיא דורנו, בו כותב הרבי ברורות לשואל: כבכל עניני כשרות והכשרים – יפנו עוד הפעם להר' דווארקין שי' ואו שיפסוק בעצמו, או שיאמר מי הצריך להחליט ולעשות בזה. אזכיר על הציון.

ומענה נוסף, בו כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו הפנה זוג לקבל הדרכה וייעוץ מאת הרז"ש. המענה הוא מח"י סיון תשל"ב )אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תי(: "לכאו"א מהזוג שי' – בשמי: התבוננתי בהדו"ח של הררזש"ד שי' ]=הרב ר' זלמן שמעון דווארקין[ )בקשר עם ביקורם אצלו מאז( שביקשתיו לשלחו לי עתה – ודעתי עפ"ז עתה – שעליהם לבקר אצלו עתה עוה"פ, לבאר המצב עתה – ולאור הוראותיו – לעשות כל התלוי בכאו"א מהם שיהי' השלום בביתם וכדבעי, ובפרט בהתחשב בטובת ילדיהם שי'. וה' יצליחם".

והאגרת הבאה, מהשנים תשל"ד-תשל"ז, בה הרבי מפנה שואל להרז"ש שיעשה כהוראתו )אגרות קודש חלק כ"ט אגרת יא'רעט(: "לטלפן ל . . בשמי: שיעשה בכהנ"ל ככל הוראות הרב דווארקין שי'.
ומובן שהנני לוקח ע"ע האחריות בזה – ומפורש בחומש ש"לא תסור )מפס"ד רב( ימין ושמאל" – היינו גם לא להחמיר כשהרב אומר שאסור להחמיר. וק"ל. ואצפה שיבשר טוב שעושה כ"ז. ות"ח על ההקדם האפשרי בזה".

כדאי לציין כאן את זכותו המיוחדת של הרז"ש שבאה לידי ביטוי בזה שבו בחר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו להיות שלוחו הפרטי המיוחד – "שלוחו של אדם כמותו", בכל העילויים שהדגיש אז כ"ק אדמו"ר – לסיומו של הספר תורה לילדים באה"ק בשנת תשמ"א. בחגיגה הקדושה והמפוארה שנמשכה כמה ימים, השתתף הרז"ש כבא כחו ושליחו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ונתקבל בכל הכבוד וההערצה הראויה לשליח נעלה זה.

בשנת תשל"ו נפטרה זוגתו הרבנית מרת צביה ז"ל, ועם היות שנשאר בדד בביתו לעת זקנותו )ללא בנים( השתמט בכל כחו ויותר מכחו מלהטריח את מישהו לבא לעזרתו. ולמרות מצב בריאותו הרופף הנה לא זו בלבד שלא פג כחו ולא האיט את מרץ עבודתו בתנופה רבת מעש, אלא אדרבא, התמסר בכל נפשו, יומם ולילה, לפעולותיו הכבירות למען עדתו, ובעיקר לעניניו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, שכחסיד פנימי היה קשור ונתון ומסור בכל פנימיות נפשו ומאודו לנשיא דורנו. בין אמרותיו המועטות בשכבו על ערש דווי בימיו האחרונים, השמיע בין השאר: איך שהיה ויהיה, אוכל לומר שב"כל כחי עבדתי... ביום אכלני... ובלילה...".

הרז"ש נפטר במוצש"ק, אור לי"ז אדר שנת תשמ"ה, ומנוחתו כבוד בקירוב מקום לציון האהל של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע וכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, תנצב"ה.

יצויין, שהגם כי אין זה לפי הנהוג בין חסידי חב"ד, בכל זאת כדאי לציין ענין פלאי: שבוע ימים לפני פטירתו של הרז"ש, ביקר אותו בבית הרפואה אחיינו )יבלח"ט( בעת שהיה נים ולא נים, כשמחלתו גברה ר"ל ודיכאה את רוחו וגופו, פתאום התעורר הרז"ש ואמר לו בקול רגיש: "...היו "מיימינים" ו"משמאילים"; המשמאילים לא נתנו לו כל זמן, אמנם המיימינים נתנו עוד שבעה ימים... והם נצחו...", האחרון נבהל, בחשבו שהמחלה פגעה במוחו... אמנם דבריו אלו היו מובנים וברורים לאחר זמן, כאשר נפטר בדיוק שבעה ימים לאח"ז.

תיאור מהנעשה ב"בית חיינו" בזמן פטירת הרז"ש, מופיע ב'יומן' מאותם ימים.

מוצש"ק ש"פ תשא ט"ז אדר תשמ"ה

כ"ק אד"ש נסע לביתו בערך 8:10 , וכולם המשיכו לרקוד וכו' – בינתיים הובא עוד משקה ואמרו לחיים באופן ד"עד דלא ידע" וכו'. והמשיכו לרקוד בחוץ למשך זמן ארוך, והיה מאד "לעבעדיק".

במשך הלילה הגיעה הידיעה שהמרא דאתרא ר' זלמן שמעון דווארקין ז"ל נפטר. כמובן היתה זו ידיעה כואבת ומבהילה. הריל"ג הודיע זה לכ"ק אד"ש ע"י הטלפון, והיו כמה הוראות. במשך הלילה גם הדפיסו מודעות אודות הלוי' של הרב דווארקין שתצא למחר בשעה 1:00 . התמימים יצאו להדביק המודעות בשכונת "בורו פארק" ו"פלעטבוש" וכו'. כו"כ בחורים הלכו להגיד תהילים אצל הרב דווארקין ז"ל.

יום ראשון, י"ז אדר

כ"ק אד"ש בא מביתו בשעה 10:10 בערך. וחילק צדקה לכל הקהל שהיה שם. נסע למקווה בשעה 11:45 בערך. בינתיים הובא הארון של הרב דווארקין ז"ל להכולל )על יוניון סט.(. כשכ"ק אד"ש חזר מהמקווה היה שם קהל גדול, והיה דחיפות וכו'. כ"ק אד"ש חזר בלוויית המשטרה. כמה מהחבריא קדישא נכנסו לכ"ק אד"ש וקיבלו כמה הוראות אודות הלוי'. א' מההוראות הי' שהלוי' תצא מהכולל דרך קינגסטון עד אמצע איסטערן פארקווי ומשם תחזור דרך 770 . כ"ק אד"ש יצא להלוי' בערך בשעה 1:15 וליווה את הארון עד קצת לאחרי בריכת המים הסמוך לקינגסטון. כ"ק אד"ש חיכה עד שנסעו כמה מכוניות... בכלל היו פני כ"ק אד"ש רציניים כל הזמן. אח"כ חזר ל 770- , נטל ידיו לסירוגין מחוץ לביהכ"נ נגד החצר, ג' פעמים כל יד. נכנס ל 770- ואמר "ויהי נועם" בזאל למעלה, על ספסל שהוכן שם. כ"ק אד"ש נסע לאוהל בשעה 2:50 בערך. כשהיה באוהל הלך לראות קברו של הרב דווארקין ז"ל.

דברי הערכה הבאים הופיעו ב"הפרדס" )חוברת ז שנה נט(, לאחר פטירת הרב דווארקין:

הג"ר זלמן שמעון דווארקין זצ"ל

במוצאי ש"ק פ' כי תשא, בשעה 7:30 נפטר בביה"ח "סיני" אשר בניו יארק רבתי, אחד מגדולי בעלי הוראה באמריקה, גאון וחסיד, ר' זלמן שמעון דווארקין זצ"ל, משיירי זקני הרבנים בדורנו, אשר שנים רבות שימש ראש הרבנים של "ועד רבני ליובאוויטש", והובא לקבורה למחרת בחלקת השדה של ליובאוויטש בניו יורק. קהל בן חמשת אלפים איש, חסידי ליובאוויטש, מאות רבנים וראשי ישיבה, מאות בני ישיבה, ובראשם כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ליווה את הארון, ובפי כל אחד דברי הערצה, שבחים ומעלות שהנפטר הצטיין בהם.

הרב דווארקין זצ"ל נולד לפני 86 שנים בעיר רוגוטשוב וכבר בימי צעירותו נתגלו כשרונותיו הנדירים והוא נמנה על התלמידים המצטיינים בישיבת "תומכי תמימים" בה למד. בשנות השואה סבל הרבה עת גורש לרוסיה הסובייטית לעיר סמרקאנד. טרם בואו לאמריקה שימש ברבנות בפריז, אח"כ באירלנד ובשנת 1953 הצליח להגר לארצות הברית, ומיד הועמד בראש הרבנות של ליובאוויטש ונתקבל לרב של ביהמ"ד ליובאוויטש ושמו יצא לפניו כאחד מגדולי בעלי הוראה, ורבים פנו אליו מכל רחבי הארץ, בשאלות שונות ומסובכות שעלו על סדר יומה של היהדות החרדית.

חייו באמריקה לא היו סוגה בשושנים, בפרט אחרי שמתה עליו רעייתו הרבנית. ערירי הלך והיה ידוע חולי ומכאובים, ובכל זאת לא מש מאהלה של תורה וחסידות עד יומו האחרון. אבדה גדולה אבדה הרבנות החרדית ויהדות התורה באמריקה עת שכלה את אחד מגדוליה, אחד מראשי התורה שישב כל שנותיו, מילדותו עד יומו האחרון על התורה ועל החסידות. נאלמנו דומיה עת הגיעתנו הידיעה מחרידת לב על האסון הגדול שקרה לעולם הרבנות בכלל ולאגודת הרבנים בפרט שהוא שימש סגן נשיאה ותמיד עמד לעזרתה בפעולות שונות.

מודעות אבל פורסמו מיד במוצש"ק ובהן קריאה לציבור לחלוק לו כבוד אחרון, ועוד שעה ארוכה לפני המועד שנקבע להלווי' החלו ההמונים לזרום לאיסטרן פארקוויי – המרכז של ליובאוויטש, ולנוכח התנועה המרובה נאלצה המשטרה לחסום את הרחובות המובילים ל 770- . באוטובוסים מיוחדים הגיעו חסידים ובני הישיבות מכל פינות העיר ומחוצה לה. עם פטירתו הלכה לעולמה אישיות נפלאה, אישיות בתורה, בחכמה, במידות תרומיות, בחסידות ובמסירות נפש למוקירי התורה ולומדיה.

שיחת משתמש:67.85.190.77

2010-06-23T16:11:00Z

67.85.190.77:

ראה [[שיחה:זמרוני זליג ציק]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:24, 31 במאי 2010 (UTC)

:בנוגע ללינק שהבאת ב[[שיחה:שושלת ברסלב]] אולי תעתיק את תוכן השיחה? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ד' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:44, 16 ביוני 2010 (UTC)

:לפי הוידיאו, הסיפור כאילו הרבי שאל כמ"פ "מה" כאילו אינו שומע פשוט אינו נכון? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ד' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 19:03, 16 ביוני 2010 (UTC)
::הסיפור נכון. הרבי שואל פעמיים (אולי יותר) ולבסוף עונה כפי שכתבתי. {{שכח|67.85.190.77}}

:::אנו מכירים טובה גדולה לתרומותיך. רציתי רק להסב את תשומת לבך, שכמשתמש רשום, תקבל הרשאות להעלאת תמונות. אם אתה נרשם, ציין נא שאתה משתמש זה, ואדאג לך להרשאות. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום י"א בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 15:56, 23 ביוני 2010 (UTC)
::::תודה על הרצון הטוב, אבל כשאני לא רשום אני מרגיש פחות מחוייב וכך יכול לעזור יותר. בעיקרון חומר רב מתפרסם בבית משיח, וצריך רק ללקט אותו. אין שבוע שלא ניתן להוציא ערכים מושקעים מהעיתון.

בן ציון דינור

2010-06-23T15:32:59Z

67.85.190.77: דף חדש: מר בן ציון דינור נולד בעיירה חורול שבאוקראינה, להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג. משפחתו …

מר בן ציון דינור נולד בעיירה חורול שבאוקראינה, להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג.

משפחתו היתה חב"דית, אך הוא נדד בין ישיבות ליטאיות. בחודש תשרי תשס"ב הגיע לליובאוויטש, אך למרות שתורת החסידות משכה את ליבו, הרי שראשו היה נתון במחוזות ציונים אקדמאים, ומלבד זאת היה לו קשה לסור להוראות הרבי והנהלת הישיבה, ולאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מאדמו"ר הרש"ב.

בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה לארץ ישראל ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום המדינה נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה.

בדיוק יובל שנים חלפו מאז הגיע לליובאוויטש, ובח' תשרי תשי"ב מונה לשר החינוך בממשלת ישראל. חסידי חב"ד יצרו עםמו קשר כדי להיטיב עם מוסדות חב"ד. באותם ימים סייע רבות לרשת בתי הספר החב"דיים - אוהל יוסף יצחק, ובשנים הבאות הקשר החב"די נשמר, ומר דינור שלח את ספריו וחיבוריו לרבי, וקיבל מענות מפורטים וגם מצות מהרבי.

את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה מפורשת מהרבי, לכתוב על התקופה הליובאוויטשית בחייו (אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תכח).

עמנואל

2010-06-23T15:02:27Z

67.85.190.77:

[[תמונה:עמנואל-מראה-כללי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמנואל - מראה כללי]]
'''עמנואל''' הינו יישוב יהודי במרכז השומרון. הישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת [[תשמ"ה]] (1985), לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשס"ט]], יש בעמנואל 2,900 תושבים והאוכלוסייה גדלה בקצב שנתי של ‎2.6%‏. המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. בעיר ישנו ריכוז משפחות גדול של [[אנ"ש]] (נכון לשנת [[תש"ע]] - כ-70 משפחות), ריכוז הגדול ביותר בשומרון.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
=== בתי ספר ===
בעקבות מספר מכתבים מ[[הרבי]], שקיבלו כמה מ[[אנ"ש]] (באמצעות ה[[אגרות קודש]]) בהם נכתב על פתיחת מוסדות חב"ד בעירו, הוחלט להקים מוסדות חב"ד בישוב. אנ"ש במקום פנו לראש-המועצה אך התברר כי אין לו מבנה להציע עבור בית-הספר. מספר נשים מהישוב החליטו להתחיל עם הקמת בית ספר לבנות. למרות קשיים רבים הצליחו הנשים לארגן בית ספר לבנות שנפתח עם חמש כיתות, מא' עד ה', בשם "תפארת חיה-מושקא", תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. כיום בית הספר מונה כ-100 תלמידות כ"י מכיתה א'-ח'.

לצד בית הספר לבנות, הוקם בשנת ה'[[תשס"ב]] [[תלמוד תורה]] בו מחנכים ל[[חינוך]] [[חסיד]]י על טהרת הקודש.

=== ישיבה ===
לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] נפתחה בעמנואל [[פורטל:תומכי תמימים|ישיבת תומכי תמימים]]. כראש הישיבה ומגיד שיעור ב[[נגלה דתורה|נגלה]] משמש הרב קיז'נר. כ[[משפיע]] ומג"ש ב[[חסידות]] משמש הת' בנימין גנדל.ומג"ש ב[[גירסא]] משמש הרב מנחם הוורד.

== בעלי תפקידים בקהילה ==
*הרב חיים שי' קיז'נר - רב הקהילה. משמש גם כדיין בישוב.
*הרב יהודה שי' אלחרר - שליח ומנהל סניף [[צא"ח]] בעמנואל.
*הרב אפריים מלוב - מנהל המוסדות.
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

== קישורים ==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1372 שליחי העיר עמנואל בראשות הרב מוסרים מכתב ברכה לרבי (18:22)]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55541 סקירה על הקהילה]

נחמן שפירא

2010-06-22T15:49:00Z

67.85.190.77:

הרב נחמן שפירא הינו חבר [[הוועד להפצת שיחות]] ומשפיע ראשי בישיבת אהלי תורה - זאל.

הרב שפירא נולד לאביו הרב [[לוי יצחק שפירא]] שהיה מזכיר הבד"צ בקראון הייטס במשך שנים ארוכות. נשא לאישה את מרת הניה לבית גופין (מכפר חב"ד).

במשך שנים זכה לערוך (ביחד עם הרב לייבל אלטיין) את שיחותיו המוגהות של הרבי שיצאו לאור בתור קובצי "לקוטי שיחות" שבועיים.

שיחה:נחמן שפירא

2010-06-22T15:47:22Z

67.85.190.77: דף חדש: תמונה: http://www.chabad.info/images/news/438/43784.jpg

תמונה: http://www.chabad.info/images/news/438/43784.jpg

נחמן שפירא

2010-06-22T15:47:07Z

67.85.190.77: דף חדש: הרב נחמן שפירא הינו חבר הוועד להפצת שיחות ומשפיע ראשי בישיבת אהלי תורה - זאל. הרב שפירא נולד לאביו ה…

הרב נחמן שפירא הינו חבר [[הוועד להפצת שיחות]] ומשפיע ראשי בישיבת אהלי תורה - זאל.

הרב שפירא נולד לאביו הרב [[לוי יצחק שפירא]] שהיה מזכיר הבד"צ בקראון הייטס במשך שנים ארוכות.

במשך שנים זכה לערוך (ביחד עם הרב לייבל אלטיין) את שיחותיו המוגהות של הרבי שיצאו לאור בתור קובצי "לקוטי שיחות" שבועיים.

שיחת משתמש:67.85.190.77

2010-06-17T13:55:48Z

67.85.190.77:

שיחה:חסידות ברסלב

2010-06-16T18:59:51Z

67.85.190.77:

ערך בסגנון מוזר. ברסלב כיום מחולקת בגדול לשלושה חלקים - ברסלב המרכזי אותם מהללים בערך זה, נח נח, ויבניאל. אי אפשר לכתוב רק את המילה מוחרמים, אלא התפלגות. כמו"כ הביטויים החריפים, מקורם לא כ"כ נהיר. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:24, 21 במאי 2010 (UTC)

:כתוב כאן שהם "נודו", תואר מתאים למציאות. היו פתקים מכל גדולי ברסלב נגד מוהרא"ש שיק, וכן נגד הרב ברלנד. רובם של חסידי ברסלב, מתנגד לשני אלו וסובר כי הם אינם מייצגים אותו. הביטויים החריפים נגד ברסלב, אינם תוארים שמישהו המציא אותם, אלא הם תוארים ידועים ביותר בחב"ד, עתם העובדה שעל הסיפור עם הצמח צדק ישנם שלושה גירסאות, מראה על כך שהסיפור ידוע ביותר. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ח' בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 07:42, 21 במאי 2010 (UTC)
השאלה המרכזית היא מיהו חסיד ברסלב. אבל למשל רוב הנוסעים לאומן תומכים כנראה בעדת "נח נח" ולא ברבנים קניג ושכטר. ולא משנה מה דעתי/דעתך, המצב העכשווי הוא שרוב מוחלט של הברסלבים הם "נח נח" ופחות מתמקדים בתורתו ויותר בשמחה ועליה לאומן. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:51, 21 במאי 2010 (UTC)

יש ריבוי זרמים: זרם שיק, זרם שכטר, זרם קעניג, זרם הרוש, זרם ברלנד, זרם ירבלום (שהם המקוריים), זרם תלמידי בנדר (ז"ל), נח-נח אודיסר-טבריה, נח-נח אודיסר-ירושלים, ארז משה דורון ועוד הרבה. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

:שלום, יש בפורום אינפא אשכול ארוך ויפה על ברעסלאוו. אמנם צריך לקחת בערבון מוגבל, אבער זה יתן הרבה. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

::הרבה מהחומר נלקח משם. אם כי בררתי כל דבר לעומקו אם הוא מוסמך ומאיפא המקורות, מידת אמינותו וכו'. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ח' בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 10:19, 21 במאי 2010 (UTC)
:::לא נראה שביררת כל דבר לעומקו, הנה הלינק לוידאו המדובר בענין הנסיעה לאומן ואיננו כפי שכתוב בערך. כדאי לתתקן לפי הלינק וכמובן להוסיף את הלינק עצמו כמראה מקום:
:::http://www.chabadworld.net/mediaShow.asp?recID=265&m=2&cat1ID=29&cat2ID=0
::::הנה תמליל הדברים בתרגום ללה"ק:

אני המנהל של קרן הבנין של תלמוד תורה ברסלב בבני ברק.

אד"ש: שתבשר בשורות טובות. יש לך שם בודאי קופת צדקה, תניח את זה שם. באם אין לך עדיין קופה, כדאי שתהיה לך עכשיו.

אני נוסע לארץ ישראל בעז"ה.

אד"ש: לתת לצדקה באה"ק.

אני נוסע לאומן לראש השנה. לרבי נחמן מברסלב. באומן.

אד"ש: היית שם בראש השנה הקודם?

כן, ואני נוסע לשם גם כעת.

אד"ש: שיהיה בבשורות טובות. תבטיח שמשיח יגיע ואז תחסוך את ההוצאות. (היהודי סימן שלא מתאים לו). אד"ש: מה אתה מסמן בידיך?
:הוידאו לא עובד אצלי מכיו שהתוכנה ההיא אינה פועלת אצלי. אשמח אם אתה או מישהו יעתיק במדויק את תוכן הדברים ויעתיק לכאן. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ז בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 23:25, 30 במאי 2010 (UTC)

שיחה:שלום בער גנזבורג

2010-06-14T15:05:52Z

67.85.190.77:

כתבתי מהזכרון, וכמובן שיש עוד מה להרחיב. אגב: הוא סולק אכן בס"ד? ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:הוא לא סולק על ידי מל"ח. קרינסקי זה לא מרכז. הוא סולק על ידי קרינסקי שטוען לבעלות על המרכז. למה לסלף?

שיחה:אברהם פריד

2010-06-08T21:28:17Z

67.85.190.77:

למה אין פה קטגוריה?
:עכשיו יש.

== ערך מיותר? ==
אישית אני לא יודע מה להחליט. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:32, 4 ספטמבר 2008 (EDT)

אתה בעצמך ענית על כך בדף השיחה שלי.
:צודק :). אני מניח שאם הערך היה יותר מלא לא הייתה לי שאלה האם יש מקום לערך, אבל במתכונת הנוכחית שלו, עלתה בי השאלה אם יש מקום בכלל לערך. אבל שוב - אתה צודק, לא זכרתי את זה מדף השיחה שלך :). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:16, 5 ספטמבר 2008 (EDT)

כדאי לקחת חומר מהערך שלו בויקיפדיה העברית. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].
:אתה יכול לקחת חומר מויקיפדיה. אם רוב הערך יהיה משם רצוי שתציין את זה בתחתית הערך (ישנה תבנית שעושה את זה ונקראת "ויקיפדיה"). הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:16, 5 ספטמבר 2008 (EDT)

== שנים לועזיות. ==

להמיר?--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 05:12, 27 באפריל 2010 (UTC)

==כדאי להוסיף==
http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=26373

גם את הלינק וגם קטעים ממנו.

יידיש

2010-06-04T14:14:12Z

67.85.190.77:

==מקור השפה==

'''אידיש''' היא שפה שנוצרה בעקבות הגירה של יהודים רבים מאשכנז (גרמניה) לפני קרוב לאלף שנים בעקבות הפרעות והגזירות, אל ארצות מזרח-אירופה, בעיקר פולין.

הם הביאו איתם את הגרמנית של ימי-הביניים אל מזרח אירופה, שם התערבבה עם השפות הסלאביות המקומיות.
גם גירוש רוב יהודי צרפת (למעט יהודי פרובאנס שגורשו כמאתיים שנים מאוחר יותר) בשנת ה' אלפים קנ"ד והגירת חלקם למזרח אירופה השפיע על התפתחות האידיש.

האידיש כפי שאנו מכירים אותה כיום, היא שפה שקיימת כבר קרוב לאלף שנים ומורכבת בעיקר מגרמנית של ימי-הביניים (בדיאלקט שונה מעט), עם מילים רבות מאוד בשפות סלאביות שונות - בעיקר פולנית ואוקראינית וגם מצרפתית עתיקה.
ללשון-הקודש נודעה השפעה עצומה על האידיש ומאות מילים ממנה נכנסו לאידיש.
כמעט כל המילים באידיש שמתייחסות לתשמישי קדושה ולחגים הינם בעצם מלשון-הקודש.

דיאלקטים שונים התפתחו באידיש והם מחולקים לאזורים במזרח-אירופה.
כיום ניתן לומר שהתפתחו דיאלקטים מיוחדים גם בארה"ק, בפרט בירושלים.

==הכתיבה באידיש==

בשנת [[תרפ"ה]] החליטו אגודת אידישיסטים בווילנא שבליטא לקבוע כללי כתיבה אחידים באידיש וקראו להם "כללי ייוו"א". היהדות החרדית ככלל לא קיבלו כללים אלה, אך כיום רובם כותבים כמעט כפי שנקבע בכללים הנ"ל.

החרדים הסתייגו מהם משום שהמוסד היה חשוד בכפירה ובקירבה לציונות. הסובייטים הסתייגו משום שהם התנגדו למילים עבריות בכתיבתן העברית וכן כתבו, למשל, במקום שבת - שאבעס ובמקום חזן - כאזענ וכד'.

אך באידיש נקבע -וזה מקובל הן על החרדים והן על מיסדי כללי ייוו"א - כי מילים שמקורן בלשון-הקודש נכתבות כפי שהן במקורן.

==אידיש בחסידות==

בעולם החסידות יש לשפה האידית מקום מיוחד. א. [[הבעש"ט]] ז"ל וכן [[המגיד ממזריטש]], [[רבינו הזקן]] וכל [[רבותינו נשיאינו]] אמרו דברי תורה באידיש דוקא, ולא בלשון הקודש.

ומהטעמים שבדבר, בנוסף לעובדה שעל ידי זה מבררים את ה[[ניצוצות]] שנפלו ל[[קליפות]], הנה עוד והוא העיקר, שע"י שמיעת דברי תורה בלשון המדוברת והרגילה בין בני אדם - נקלטים הדברים היטב בהבנה והשגה עד לשכל של [[נפש בהמית|הנפש הבהמית]], יותר משמיעת דברי תורה בלשון הקודש שאין בני אדם רגילים בהם.

ולפיכך, יש חשיבות רבה ללמוד את דברי החסידות בלשון המקור, מאשר ללמוד עפ"י תרגום, שככל שיהיה אותנטי אבל הוא בבחינת "כלי שני", אלא אם כן - נכתבו ה[[מאמר|מאמרים]] וה[[שיחה|שיחות-קודש]] בלשון הקודש ע"י [[רבותינו נשיאינו]].

ב. מהעובדה שרבותינו נשיאינו בחרו לומר דברי תורה באידיש דוקא הרי זו הוכחה ששפה זו מסוגלת מצד עצמה לאמירת דברי חסידות יותר משפות אחרות. ולאחר שנאמרו בה מאמרי חסידות, עלתה במעלה - עוד יותר ממעלת סגולתה העצמית.

ג. [[ספר התניא]] - תורה שבכתב לחסידות, כולל בתוכו את כל תורת החסידות שנאמרו ונכתבו במשך כל הדורות, גם כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בה. ומכיון שאת ספר התניא קדישא חיבר אדמו"ר הזקן מ"תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל אנ"ש כו'", נמצא שהתחלת ההתגלות והאמירה של התכנים בספר התניא היתה באידיש - השפה בה דיבר אדמו"ר הזקן עם הפונים אליו.

כל הנ"ל מדגיש במיוחד את הקירבה של האידיש אל הקדושה, יותר מאשר כל שאר לשונות הגויים - לע"ז, וגם מדגיש את החשיבות בשימוש בשפה זו לצרכי הפצת הקדושה בעולם הגלותי.

==מקורות לעיון:==

*[[לקו"ש]] חכ"א 447, [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ח]] 158.
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53394 ליקוט דברי הרבי בנושא]

==קישורים חיצוניים==
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53394 דעת הרבי על שפת הלימוד]

{{סגל}}
{{מבט}}
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]

שיחה:770 - מרכז חב"ד העולמי

2010-05-31T22:31:07Z

67.85.190.77:

הפוך, שם הערך צריך להיות '770 איסטרן פארקווי'. המקום נמצא באמריקה...--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 12:28, 7 במאי 2010 (UTC)
:וגם צריך ליצור הפניה, כמובן.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 12:29, 7 במאי 2010 (UTC)
::צודק. שיניתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:36, 7 במאי 2010 (UTC)

==תמונות==

הרווח הענק הוא על הפנים. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:טרם סיימתי. על איזה רווח אתה מדבר? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:36, 25 במאי 2010 (UTC)
::סיימתי עריכה ראשונית. כמובן שיש עוד מה להוסיף ולשפץ. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:48, 25 במאי 2010 (UTC)

==מקורות==

באשר ראיתי שעל הרבה נקודות בפסקאות האחרונות מבקשים 'מקור', הנה המקורות לחלק מהדברים:

http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34544 הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט הארקווי, הייתה לטובת העותרים[מקור?].
http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44331 הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום י"א שבט תשס"ט, שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והוא מנוהל על ידי נבחרי הציבור – הגבאים[מקור?].
http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53517 בחודש טבת תש"ע, פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, ויאפשר להם לנהל את המקום[מקור?].
http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22128 בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של אבן הפינה, פנו ר' יהודה קרינסקי ור' אברהם שמטוב בשם אגו"ח ומל"ח לבית משפט[מקור?] (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני[מקור?])
:תודה רבה. הוספתי את המקורות שיש בהם מסמכים. אשמח שתמציא מקורות נוספים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:30, 26 במאי 2010 (UTC)
::הוספת כעת את הלינק לכך שבית הדין אישר שני מועמדים נוספים, אבל זה לא קשור לגבאים אלא לוועד הקהל. צריך להשמיט מהערך.

770 - מרכז חב"ד העולמי

2010-05-31T21:26:13Z

67.85.190.77:

[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 770]][[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|770, המבנה שלשמאלו (788) ושידרת איסטרן פארקווי ב[[ל"ג בעומר]], [[תשמ"ז]]]]
'''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵוי 770''' (נקרא בקיצור '''סעוון סעוונטי''') הוא '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי''' ובו בית מדרשו של [[הרבי מליובאוויטש]] והמרכז העולמי של [[חסידות חב"ד]]. ממוקם בשידרת 'איסטרן פארקווי', בבנין מספר '770' (770 Eastern Parkway) בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, בעיר [[ניו יורק]] (שבניו-יורק סיטי).

"סעוון סעוונטי" מהווה מוקד עליה לחסידי חב"ד במשך כל ימות השנה ובפרט בחודש החגים, [[חודש תשרי]]. חשיבות המקום הוגדרה על [[הרבי]] באומרו שמספר הבניין "770" הוא ב[[גימטריא]] "פרצת", כלומר שמשם "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ יהדות. נוסף על כך אמר הרבי ש-"770" גם בגימטריא "בית [[משיח]]" והודיע כי כשירד [[בית המקדש השלישי]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור תחילה ב-770 ויחד יטוס על עננים לירושלים{{הערת שוליים|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}.

==רכישה==
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה, ביום [[ט' אדר ת"ש]], לאחר שברח מאירופה, החלו לחפש מקום קבוע ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ובית פרטי לאדמו"ר הריי"צ. לאחר חיפושים רבים נמצא מבנה בשכונת קראון הייטס. היה זה בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקווי', שימש כקלינקה של רופא מקומי. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה שכונת יוקרתית, עובדה שגרמה לגורם מסויימים להתנגד לקביעת מרכז החסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וביום [[י"ב אב ת"ש]] הרכישה התבצעה. תהליך הרכישה הוטלה על ועד מיוחד שנקרא בשם "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].

ביום י"ט אלול נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום כ"א אלול,נערכה חגיגה רשמית של "חנוכת הבית".

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו"ר הריי"צ: הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים. הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ. הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]].

המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחניה, שהספיקו לכל צרכי קהילת חסידי חב"ד ואדמו"ר הריי"צ ומשפחתו. מלבד בניית מרפסת לסוכה בדירת אדמו"ר הריי"צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא שינו מאום בבניין. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף ונרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים ב"שאלאש" ומרתף המבנה.

==קומת כניסה==
[[תמונה:גן עדן התחתון.jpg|left|thumb|250px|הרבי בגן העדן התחתון, בכניסה לחדרו הפרטי (מבט מהלובי)]][[תמונה:החדר הקדוש.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] בפגישה בחדרו]]
בחזית קומת הכניסה ישנה דלת ראשית הנפתחת ללובי (שם התקיימה [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]) המסתעפת לימינה, שמאלה וישר: הפניה שמאלה תוביל לפרוזדור ("גן עדן התחתון") שבשמאלה ממוקם חדרו הפרטי של הרבי ("גן עדן העליון") ובימינו - גרם מדרגות המוביל לקומה השניה. בסוף הפרוזדור ממוקם חדרו של המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]]. מימין הלובי ממקום חדר ה[[מזכירות]] של הרבי. אחריו ישנו בית כנסת (ה"זאל הקטן") ואחריו חדרון שמשמש כ"[[חדר שני]]" של בית הכנסת. בקומה זו גם קיימים ספריית הישיבה, משרדי הישיבה ומשרדים נוספים.

קומה זו הייתה מרכז חסידות חב"ד עד להרחבת קומת המרתף ובניית בית הכנסת הגדול הקיים כיום ("הזאל הגדול").

===הזאל הקטן===
בית הכנסת שבקומת הכניסה לבניין נקרא בעגת החסידים "הזאל הקטן". המקום שימש בתחילה כבית הכנסת המרכזי ב-770, אולם לאחר הרחבת מרתף הבנין והכשרתו לבית הכנסת רחב יותר ("הזאל הגדול"), נשאר המקום כבית הכנסת המישני ומהווה את אולם-הלימודים הרשמי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי, ב[[התוועדות]] [[י' שבט תשי"א]], הייתה בחדר זה וכן שאר התפילות וההתוועדויות של הרבי נערכו שם. לאחר בניית "הזאל הגדול" עבר הרבי להתוועד ולהתפלל בשבתות וחגים ב"זאל הגדול", אך עד לשנת תשמ"ט המשיך הרבי להתפלל את תפילות של ימות החול ב"זאל הקטן" ולעיתים נדירות אף התוועד שם{{הערת שוליים|לדוגמא: התוועדות פורים תשמ"א}}. בשנת תשד"מ החלו לערוך את ה[[יחידות כללית|יחידויות כלליות]] ב"זאל הקטן" וכן את פגישת הרבי עם חברי [[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]. עד היום מתקיים במקום זה מעמד [[ברכת התמימים]] בערב יום הכיפורים.

===גן עדן התחתון===
בפניה שמאלה מהלובי של 770 ישנו מסדרון המוביל לחדרו של הרבי, שנקרא "גן עדן התחתון" על שם שדרכו נכנסים לחדרו הפרטי של הרבי - "גן עדן העליון". המושגים "גן עדן התחתון" ו"גן עדן העליון" מקורם בעולמות רוחניים, כשהמעבר לגן עדן העליון עובר דרך גן עדן התחתון.

המסדרון בנוי בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשוייה מעץ ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות ערבית (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. הדלת הפונה למסדרון הייתה פתוחה בתחילה ובשנת [[תשל"ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ביראת כבוד ליחידות.

בתחילה היה מוצב לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.

===גן עדן העליון===
חדרו הפרטי של הרבי נקרא "גן עדן העליון" ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל ([[יחידות]]) ולעתים אף לשינה.

מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (ב[[כ"ח סיון תש"א]]), השתמש בחדר זה [[אדמו"ר הריי"צ]] לקבלת אנשים ל"יחידות" ואף אמר שם [[מאמר]] בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], עד ששכרו דירה ברחוב "ניו-יורק" ב"קראון הייטס. לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש עוד את אדמו"ר הריי"צ בחדר.

חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי תהלים והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדשי קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו". אדמו"ר הריי"צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו}}.

==קומה שניה ושלישית==
הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת [[ת"ש]], התגורר אדמו"ר הריי"צ בקומה זו ובעקבות מצבו הבריאותו, אף התפלל, [[התוועדות|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. לאחר הסתלקותו ב[[י' שבט תש"י]] המשיכה להתגורר שם, רעייתו, הרבנית נחמה דינה והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה, בשנת [[י' טבת תשל"א|תשל"א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם בביתו שברח' פרזידנט. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד. כיום (תש"ע) הגישה לשם אפשרית בעיקר לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונת המבקרים, חודש תשרי.

קומה זו כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית ונשארה בצורתה המקורית, מאז רכישת המבנה, בשנת ת"ש.

הקומה השלישית שמשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות ספרית אגודת חסידי חב"ד שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

==קומת מרתף (הזאל הגדול)==
[[תמונה:שלאש.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']][[תמונה:הזאל הגדול 770.jpg|left|thumb|250px|הזאל הגדול בעת התוועדות, [[תשס"ו]]]]
[[תמונה:קומה ראשונה.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) כניסה ראשית, 2) מבואה, 3) חדרון צמוד לחדר [[הרבי]], 4) חדר מערכת המיזוג, 5) תצוגת ספרי [[קה"ת]], 6) קופת צדקה, 7) מעלית, 8) מזכירות ראשית, 9) "[[גן עדן התחתון]]", 10) מדרגות לקומה השניה, 11) מדרגות לקומת המרתף, 12) מרפסת הפונה לחצר, 13) "[[גן עדן העליון]]", 14) "הזאל הקטן", 15) מקום כסאו הרבי, 16) מקום הסטנדר של הרבי, 17) מקומו של [[הרבי הריי"צ]], 18) מקום הרבי בימות החול, 19) 'חדר שני' של ה"זאל הקטן", 20) דלת (בעבר, חלון), 21) ארכיון ה[[מל"ח]], 22) תאים, 23) ספריית הישיבה (בעבר, חדר שינה של [[שמואל לויטין]]), 24) מחסן לספרים, 25) המשך הספרייה (בעבר, סלון דירת הר"ש לויטין), 26) פרוזדור, 27) מקום לתליית מעילים, 28) חדר מדרגות, 29) דלת חדר הכביסה, 30) חלון שנסתם, 31) תיבת חשמל, 32) חדר מבוא, 33) משרד [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]], 34) שירותים, 35) ארכיון המזכירות, 36) מערכת מיזוג כללית, 37) [[מרכז שידורי חב"ד]] (בעבר, חדרו של הרמ"ל רודשטיין), 38) חדרו של הרב [[חודקוב]], 39) כיור לנטילת ידיים.}}]]
[[תמונה:קומה שניה.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי ברזל לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי"צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי"צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של הרבי הריי"צ (מתש"י עד תשל"א היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]][[תמונה:קומה שלישית.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]
ה"זאל הגדול" (זאל = אולם, בעגת יוצאי רוסיה) הוא בית המדרש הגדול שב-[[770]] - מרכז חסידות חב"ד - ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. תחילה היה המקום חנייה לאמבולנס ובמשך השנים התפתח המקום לבית כנסת גדול.

;השאלאש
משמאל למתחם הבניין 770, היה חניה (בעיקר לאמבולנסים שעבדו בשירות בית הרפואה הפרטי שהיה במקום) שנקראה בשם "שאלאש" (ברוסית - מבנה ארעי, סוכה).

בסביבות שנת תשי"ד, בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט כסלו תקנ"ט|י"ט כסלו]], [[י' שבט תש"י|י' שבט]] וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

===הרחבות===
;הרחבה הראשונה
ככל שהקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן יצר מצב שהשהות במקום היה לפעמים ממש בלתי נסבל{{הערת שוליים|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשח"י]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקווי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תש"כ]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצול את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם מתמקים בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.

באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה בשמחת תורה בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770..

;הרחבה השניה
בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏788 שברחוב איסטערן פארקווי. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

יוזמת הרכישה הגיע מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.

הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות; או שהבנק לא היה מוכן להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].

לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורם הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.

בחודש אלול שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומברזל ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.

בליל ערב חג הסוכות תשכ"ז, לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.

חסידי חב"ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי שמחת תורה לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינוק ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.

הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-‏784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית כנסת החדש". לקראת תפילת מנחה של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.

ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות ברזל עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.

לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.

;הרחבה שלישית ומקסימלית
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת תשכ"ח לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את בית הכנסת תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערת שוליים|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום כ"ב באייר תשכ"ח, בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת בית הכנסת ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.

בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה כבר היה בית הכנסת מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה גוי חסון שעבד רק ביד אחת (אך "עבד כמו שני גוים"). בבניה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת. העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק.

במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבניה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי ‘ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי היתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.

בקיר ה"מזרח" של בית הכנסת נתרמו על ידי גביר לבנים מיוחדות ויקרות, שהודבקו על ידי בעל מלאכה. ברבות השנים הפכו לבנים אלו לאחד מסמליו של 770. מעל לקיר זה עשו שיפוע מיוחד, בעצת אדריכל, כדי שקולו של החזן "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים שייטיבו לשמוע.

בליל ערב ראש השנה תשל"ד היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקים לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאת הגדול" מורחב עד ליכולת המקסימלית שלו. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקווי היתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.

הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקווי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש למזון להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.

;מעמד "הנחת אבן הפינה"
במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפכו את 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.
ביום י"ז אלול תשמ"ח התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפלת מנחה התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר ‘קרן ידידי מחנה ישראל' – הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהיית שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-‏5:00".

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - ‘גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתייה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.

מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי שליט"א. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי חיוך רחב.

בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. הרש"ג הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות ‘תומכי תמימים' זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.

אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח ונעצר ואמר שרוצה לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה וכ"ק אדמו"ר שליט"א החל בחלוקה. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של כ"ק אדמו"ר שליט"א - נסע הרבי חזרה לביתו.

===שיפוצים===
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצברו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770. לקראת שמחת תורה בנו גם מפרסת, שיאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת הוריד את חמשת הנברשות שתלו בתגרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי מכל הזאל.

בשנת תשנ"ב החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה ל-זאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בו השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והיא הסתיימה בשנת תשנ"ה כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. נוסף לכך נבנה בקומת המרתף שתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג והחשמל - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. בחודש אלול תשס"א נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף תשס"ב נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת תשס"ה הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון תשס"ו הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת תשס"ח הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ"ג. בשנת תשס"ט שופץ הזאל הקטן.

===ניהול המקום===
במהלך השנים מאז פתיחת בית הכנסת על ידי הרבי הריי"צ בעת קניית הבניין, הופקד ניהול בית הכנסת בידי "גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי וכאשר חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות{{מקור}}. בשנת תש"ל, לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם אדמו"ר הריי"צ, התקיימו לראשונה בחירות לגבאים. בשנת תשל"א התאספו אנ"ש והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים, ונותרו רק הרב פינסון והרב בלסופסקי, והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב [[זאב כץ]]. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו, וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח אותו הרבי לרבני השכונה שאישרו את המינוי.

בשנת תשמ"ז, לאחר שבחג השבועות, לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערת שוליים|שבת פרשת משפטים תשמ"ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, אלא שגבאי אחר סירב להתנצל, והרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לרבני השכונה ולוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערת שוליים|התבטא על כך הרבי שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות"}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום. במקביל היה באותו זמן היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר התאונה בה נהרג הת' שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם לאחר מספר שבועות בהן כיהנו.

בשנת תשנ"ו, כאשר חברי אגו"ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת תשמ"ז. לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות בשנת תשס"ט, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב [[זלמן ליפסקר]], הרב [[מרדכי חן]], הרב [[ברוך שפילמן]] והרב [[אורי ניאזוב]].

בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של אבן הפינה, פנו ר' [[יהודה קרינסקי]] ור' [[אברהם שמטוב]] בשם [[אגו"ח]] ו[[מל"ח]] לבית משפט{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!] - חב"ד אינפו}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}) בתביעה שיאפשר להם את ניהול המקום. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34544 חב"ד אינפו]}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י"א שבט תשס"ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והוא מנוהל על ידי נבחרי הציבור – הגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: נצחון ברור] - חב"ד אינפו}}. בחודש טבת תש"ע, פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, ויאפשר להם לנהל את המקום{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53517 תביעה חדשה: לסלק את בית הכנסת מ-770] - חב"ד אינפו}}. בית המשפט טרם הכריע בעתירה.

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב"ד אינפו}} ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב"ד אינפו}}. הבחירות יתקיימו, על פי פסיקת בית הדין, בר"ח תמוז תש"ע.

==כינויים==
*'''בית אגודת חסידי חב"ד – אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת הבית מדרש המיוחד שבכל דור, על-כך בית הכנסת של האמוראים בבבל.
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערת שוליים|שיחת כ"ח סיון תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]].}}.
*'''בית משיח''' - על פי הגימטריא מספר הבית - "770". נאמר על ידי הרבי ומופיע ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].
*'''בית חיינו''' - על שם משמם מקור חיות החסידים.
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור השביעי{{הערת שוליים|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל}}.

==העתקים==
לאחר בקשת הרבי, בשנת תשמ"ו, לבנות העתק מדויק של 770 בכפר חב"ד, החלה מגמה של בניית העתקים מדוייקים ודומים של 770, ברחבי העולם:
;בארץ ישראל
*[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת תשמ"ו (1986), על פי בקשת הרבי.
*[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת תשס"ג, על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
*[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב יוסף יצחק פריימן.
*[[קרית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
*[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
*[[גדרה]] - בית פרטי.

;בעולם
*לוס אנג'לס שבקליפורניה - נבנה בשנת תשמ"ב, על ידי השליח הרב [[שלמה קונין]].
*מילנו שבאיטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
*מלבורן שבאוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].
*ניו ג'רסי - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב יוסף צבי קרליבך.
*ס. פאולו שבברזיל.
*דנייפרודרזינסק שבאוקראינה - נבנה על ידי השליח הרב סטמבלר.
*בואנוס איירס שבארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
*סנטיאגו שבצ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.

==ראו גם==
*[[770 כפר חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*הרבי מליובאוויטש, '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', קה"ת - תשנ"ב.
*הרב זושא וולף, '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], תשס"ד (2004).
==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 העתקי הבנין בארץ הקודש]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=13 גלרייה שבועית מ'770'] - חב"ד אינפו
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] - וידיאו
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

שיחה:זמרוני זליג ציק

2010-05-31T20:20:25Z

67.85.190.77:

ערך קצר, לדמות רבת פעלים. חבל. פיני 17:54, 16 יולי 2009 (IDT)
:יש דמויות הרבה יותר חשובות עם ערכים הרבה יותר דלים. וכדאי (כפי שכמדומני אמר כבר יואל) להתמקד יותר בעבר - ולא בחסידים מהווה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::כוונתי היתה, שבאם מתמקדים - אזי יש להתמקד בערכים יותר מהותיים ומלאי תוכן מאשר הקמת ופירוק מוסדות וכדומה. אם נשים לב נראה שרוב הערכים של חסידים בימינו - מלאים בהקמות ופירוקים וחברותם בארגונים שונים, ועל כן, אם כבר כותבים על חסידים - כדאי יותר ועדיף יותר לכתוב על חסידים מהעבר.
שונה הדבר בנידון דידן, שכן חסיד זה (ר' זמרוני שי' ציק) נזקפים לזכותו לא מעט '''פעולות כלל חב"דיים וארציים בענייני משיח וגאולה, ובמיוחד - שהוא עומד במסירות נפש בעניינים אלו''' למרות ההשמצות מבית וד"ל (לא שאני מסכים לחלוטין עם התנהגותו, אך בהחלט אני מעריך אותו ואת אמונתו ודביקותו במטרה), ועל כן צודק פיני שערך זה קצר מאוד לדמות רבת פעלים וחשובה זו, וחבל מאוד מאוד! [[משתמש:יואל|יואל]]

== התואר 'רב' למבטל צומות?! ==
לאחר פסק הרב אקסלרוד ולאור סירובו של ציק להכחיש את המיוחס לו, תוך התפתלויות משונות, הוא אינו ראוי יותר לתואר 'רב' (ולא שלפני זה היה ראוי, לאור מעשי הביזיון וחילול ה' שעשה בפבים ושאר מרעין בישין וכפי שמציין בעצמו במכתבו שהוא אינו רב). ועל כן יש למחוק את התואר רב ולהסירו מקטגוריית 'חסידי כ"ק אדמו"ר שליט"א'
:הוא במפורש אמר שהוא לא ביטל צומות. אני לא יודע מה אתה רוצה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:53, 27 בינואר 2010 (UTC)
::הוא אמר, אבל ישנם עדים שהוא אמר להם שהוא לא צם. אז לכל הפחות להוריד לדרגת ר'... (כמובאר בשיחה אודות אמרתי אפאהים וכו')

::מצטרף במקצת לדברי האלמוני, ה'קו' של [[שבועון בית משיח]] ושל [[חב"ד אינפו]] - לא לדווח על פעולותיו. אנחנו עכ"פ לא צריכים לתת תארי כבוד. אגב, הוא לא קיבל סמיכה. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]

:::לדעת ההלכה: '''להאמין''' - אסור בשום פנים ואופן עד שיתבר ב2 עדים כשרים ובבית דין לאחר חקירות ודרישות. - איסור גמור מהתורה להאמין לדברים אלו אפי' בלב.

:::'''למיחש - מבעיא''' ולהסירו מהאתר.--[[משתמש:שלום|שלום]] 18:21, 27 בינואר 2010 (UTC)

::::אין הבדל בין ר' להרב. זמרוני כתב שהוא מתייעץ עם רבנים ולכן, כפי שכתב ר' שלום, אין לנו לפסוק דין לגביו עד שיוברר העניין בבי"ד והוא הינו בחזקת כשרות (רמב"ם הלכות עדות פ"ב ה"ב). --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:58, 27 בינואר 2010 (UTC)
:::::הרב אקסלרוד לא מספיק בשבילך? הוועדה הרוחנית בראשות הרב שווי לא מספיק לך? להאשיר לענ"ד (כמו שיהי' ערך על [[דוד פישר]]) אך כמובן שלא להכתירו בתארי כבוד. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]

כמובן שהוועדה הרוחנית של חב"דפדיה - הרב שווי מכריע. אך מנין לי לדעת שזו היא החלטת הוועדה.--[[משתמש:שלום|שלום]] 21:04, 27 בינואר 2010 (UTC)
:ר' שלום, הוועדה פסקה כי '''אין לדווח על פעילות ר' זמרוני''', ואני כוונתי לא אליך הייתה...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::אם הרב אקסלרוד מספיק בשבילי או לא, זה עניין אישי שלי. כאן זה מיזם ציבורי וככזה הוא כפוף להרכב של שלושה, היינו בית דין מרבני חב"ד או לרב שהתקבל ע"י חברי המערכת כרב מנחה. ועיין עוד במה שכתבתי לעיל. באם תוכל להפנות אותי להחלטת הוועדה הנ"ל (שאגב, אינה שייכת לעניינינו עדיין) --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 21:10, 27 בינואר 2010 (UTC)
:::החלטת חב"ד אינפו, '''שע"פ השמועה''' מגובה בהחלטת הרב שווי, תוכל לפנות במייל למערכת. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::::כפי איך שאני מכיר את המערכת "ע"פ השמועה" זה בסופו של דבר המצאות ובכל אופן, שמועות, גם נכונות, לא מחייבות אותנו. ובכלל אין לנו זמן להתעסק עם שמועות. את התורה קיבלנו במסמך רישמי קבל עם ועדה.. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 21:19, 27 בינואר 2010 (UTC)

שמועות ניט שמועות - יש לפנות לוועדה הרוחנית לקבל הוראות. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
:אדרבה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 21:28, 27 בינואר 2010 (UTC)

::דווחתי שהוועדה הרוחנית החליטה על הפסקה בדיווח פעילויותיו. ואכן, אין אנו מדווחים על פעילויותיו. לא הוחלט על השמצה או הוקעתו רח"ל. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:27, 28 בינואר 2010 (UTC)
:::ואין מה להוסיף בתארים. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::::וגם לא להוריד. התואר רב מציין את היותו בראש קהילה וזה נכון כל עוד לא הוקא ע"י בית דין מוסמך לדבר. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 19:33, 28 בינואר 2010 (UTC)
:::::רב, למיטב ידיעתי, הוא אדם שקיבל [[סמיכה לרבנות]]...[[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[אידישעפדיה|ההתוועדות מתחילה! המשפיעים מוזמנים...]]
::::::כפי שכתבת, סמיכה לרבנות זה סמיכה לשמש כרב, לא תנאי להיות רב. נוסף על כך, התואר רב משמש לא רק במובן של רב קהילה, זהו גם תואר-כינוי קדום בעם ישראל "ר'". --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 20:03, 28 בינואר 2010 (UTC)

זמרוני ציק פרסם באתרו הגאולה שני מאמרים הקוראים רח"ל לבטל הצומות (מאמר של טוביה דורון ומרדכי סיבוני..) ולמעשה הוא מסביר שכיום כל אחד צריך לעשות מה שליבו חפץ ובשיטתו זו הפיל חללים רבים. ואת המאמרים הללו הוא פרסם לאחר הנידוי של הרב אקסלרוד. איך אדם כזה יכול להיכלל בתואר חסיד של הרבי שליט"א מלך המשיח? זה כואב נורא, אבל אדם כזה שמחנך יהודים לפריקת עול נוראה, אין לנו חלק ונחלה עימו.{{שכח|212.199.100.148}}

חיים נהר, ע"פ הנ"ל לכאורה אין מקום לתואר "רב" (ובמיוחד שיש שמחפשים... וד"ל).--[[מיוחד:תרומות/95.86.87.54|95.86.87.54]] 08:45, 7 באפריל 2010 (UTC)
:א. התואר "רב" משמעו אדם העומד בראש קהילה אורתודוכסית. כל זמן שהוא וקהילתו לא הוצאו מכלל היהדות החרדית (ח"ו), הם נחשבים לכאלו במלוא מובן המילה (למרות דבריו החריפים של אקסלרוד, שהוא דעת יחיד ובכלל לא בי"ד וגם יש רבנים החולקים עליו בנושא זה). ב. באם תוכל להביא קישורים למאמרים שהזכרת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 09:38, 7 באפריל 2010 (UTC)

התואר רב הוא בניגוד לקראי, כן הוא ע"פ ההיסטוריה הצרופה, לא מצאנו בחז"ל שום מקום שמכונה תלמיד חכם או פוסק בתור 'רב', התואר בא לציין את המקבל המסורת של התורה שבעל פה כנגד מי שאינו מקבלה. עד כאן לעובדות. עכשיו בנוגע לנידון הערך: בנוגע למקרה הספציפי של ביטול הצומות, יש לומר שהוא בגדר של 'קלא דלא פסיק', אך חלוש קצת כי הוא טוען שיש לו שונאים שמוציאים את הקול, אך נראה שיש בזה משהו: א. נאמן הר"ג אקסלרוד שאינו מוציא מכתב כה חמור אם לא שבירר היטב, אא"כ נאמר שהוא מצד שנאה כבושה על שהפסיק ז"ז ציק להתייעץ עימו (ע"פ הודאת בע"ד), ב. ז"ז ציק לא הכחיש ענין זה מכל וכל, ושני עדים כשרים העידו בפני שהוא גם לא שלל בפניהם ענין זה, רק הורה להתייעץ עם רב. שומו שמים! יהודי שואל יהודי אחר אם מותר שלא לצום, והוא עונה לו: א גוטע קשיא! משהו פה צ"ע ובירור.

אולם מכיון שאי אפשר לברר, הרי צריך להעמיד בחזקה דמעיקרא, בבחינת כאן נמצא כאן היה, עד שיבוא אליהו או גדליהו או גואל צדק, במהרה--[[מיוחד:תרומות/98.116.31.70|98.116.31.70]] 19:23, 8 באפריל 2010 (UTC)

==קישור שבור==
הקישור החיצוני השלישי - שבור.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 14:03, 29 בינואר 2010 (UTC)
:אצלי זה עובד. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 14:08, 29 בינואר 2010 (UTC)

== קישורים ==

מה לא ראוי בקישורי חב"דפד? רעלוואנטי הרבה יותר מקריאתו של הרשד"ב וואלפא. מפני קדושת ה[[חול המועד|מועד]], '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:כיון שהערך עוסק בזימרוני ולא בצומות, אין זה מן הראוי להביא בערך על האדם את כל הפולמוס על הצומות. הגילוי דעת של וולפא מתייחס ישירות לגילוי דעת של זמרוני, ולכן דומני שזה כן מתאים שישאר בערך, לעומת שאר הקישורים שהתעוררו בעקבות הנושא, אך נגעו נוגעים בו ישירות. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:32, 6 באפריל 2010 (UTC)
::כרוז הרבנים וכו' הרי כוון נגד זמרוני, כברור (אא"כ כוונתך שלא נגדו בפירוש?). בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::כל עוד ולא מופיע בגוף המכתב שמו של זמרוני, לא נוכל לדעת כלפי מי באמת מכוונים הדברים וכבר היו דברים מעולם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:49, 6 באפריל 2010 (UTC)
::::זה לא העניין ובאזני שמעתי מא' החותמים שהכוונה הייתה עליו. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::ובכל זאת, הזהירות צריכה להיות רבה, כל עוד והדברים לא מפורשים, כדאי שנימנע מלייחס זאת אליו. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:08, 6 באפריל 2010 (UTC)
מיותר לדעתי, לאחר שהעיד החסיד, שבאוזניו שמע מהחותם, הלא דבר הוא?--[[מיוחד:תרומות/98.116.31.70|98.116.31.70]] 19:24, 8 באפריל 2010 (UTC)

לצערי, המצב עם ז.צ. חמור הרבה יותר משחושבים. הוא נוטה לעקור מצוות נוספות בשגיונותיו וסטייתו מדת האמת. הדברים נאמרים על סמך עדויות עם אנשים עימם הא מדבר. וע"כ יש להוריד את האיש הזה בכלל מחבדפיה. כל הסיפור באיביזה ואוסטרליה ונשות קראון הייטס אלו תלמידיו בגוף ובנפש ר"ל. הדברים בדוקים ומגובים בעדויות. אל תשחקו ראש קטן כי זה יבוא אליכם אחרי זה בצורה קשה הרבה יותר.
:דעתך חשובה מאוד, אך אנו מתחשבים לא רק בה, אלא גם בדעות של רבנים ואלה לא אמרו את מה שאתה אומר ולא הסיקו את מסקנותיך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:41, 12 באפריל 2010 (UTC)

למה אתה אומר שרבנים לא אמרו? הרי היה מכתב של הרב אקסלרוד שהוא דיין וגבה עדויות בעניין. כל רבני אנ"ש והמשפיעים מדירים את רגליהם ממנו, וגם אלו שהופיעו אצלו בטעות בי' שבט התחרטו ולא מגיעים אליו, ולא מדובר באנשים שחלילה שונאים אותו, אלא אדרבה, חסידים שחיבבו אותו ועזרו לו וראו בו שותף לדרך, אבל המציאות הקשה נאלצה לא לשתף עימו פעולה. והלוואי כולנו מחכים שיחזור בו ונוכל להמשיך להפיץ יחד את בשורת הגאולה והרבי שליט"א מלך המשיח. אבל לצערנו כל זמן שהאיש לא מתחרט ובאתרו מפורסם מאמרים לעקירת הצומות, אי אפשר להמשיך ככה.

==תיקון טעות!==

הרב ציק פירסם קטע וידאו בו הוא מתייחס לסערות האחרונות שעמד במרכזן. ראשית כל הוא מבהיר כי כפשוט כל ההנהגה של חסיד חייבת להיות אך ורק על פי השולחן ערוך, ורק כך נקבעת ההלכה הפשוטה. כל שאלה בהנהגה היום-יומית חייבת להפתר רק על ידי שאלה לרב מורה הוראה בפועל, ובראשם רבני הקהילות החב"דיות שבכל אתר ואתר. בהמשך לכך מבהיר הרב ציק כי הוא צם בכל ארבעת הצומות שקבעו חכמינו זכרונם לברכה, וכך הוא גם מורה לכל השואלים אותו כפשוט.

[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1939 הוידאו]

אישית אני חושב כי זה בושה להרב [[גדליה אקסלרוד]] שהוציא לשון הרע, וגרם לחילול השם ושינת חינם נורא!!!--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 22:13, 30 במאי 2010 (UTC)
:נא לא להגזים, זה לא בושה להרב אקסלורד, שהרי הוא עצמו סירב להכחיש את השמועות בתחילה, ובמכתב שהוציא כתב כי כל השמועות שהוא אוכל '''בפרהסיא''' הינם שקר וכזב, ומכלל לאו אתה שומע כן. זה בעיה שלו על שלא הבהיר את עצמו מיד, וגם עכשיו אי אפשר לדעת אם חזר בו או שלהד"מ, ואין זה עניננו העיקר שעמל כולם צדיקים, הרב אקסלורד וודאי שפעל לפי ההלכה, וכעת אנו רואים שגם זמרוני. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"ז בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 23:03, 30 במאי 2010 (UTC)
::שמחתי להוסיף זאת לערך, יחד עם זאת, שמואל, כיון שזה לא פורסם באופן רשמי באתר הגאולה, כדאי שלא למהר להסיק מסקנות לשום כיוון. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 06:32, 31 במאי 2010 (UTC)
:::חבר'ה להרגע. זמרוני במפורש קרא לבטל את הצומות, הן במרומז בנאום שלו בכנס י' שבט תש"ע, והן במפורש באתר שלו. יתירה מזה, הוא הודה בפני עדים כשרים שהוא אוכל בצומות. זה שכעת היה לו חלום בו הרבי הורה לו לצום ולפתע שינה את דעתו, לא עושה אותו צדיק, ובטח לא בושה לרב אקסלרוד.
::::למען ההגינות, נשמח מאוד באם תרכז כאן את החומר למען עדכן בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:17, 31 במאי 2010 (UTC)
::::כנס לאתר שלו, תלך למדור הוידאו, ותראה את הוידאו היחיד שבו יש יותר מעשרים צפיות. זה הוידאו שבו הוא מדבר על זה שכדי להביא משיח אסור להסתכל בשו"ע, רח"ל עפ"ל. אח"כ תחפש באתר שלו את הכתבות היחידות שהיו להם יותר מעשרים צפיות, וזה הכתבה של סיבוני שמסביר למה להפסיק לצום, והכתבה של טוביה דורון כנ"ל. תצרף לזה את הלינק בחב"ד אינפו שהם כותבים ששמעו מעדים כשרים שהוא אמר שהוא אוכל בצומות, והרי לך התמונה המלאה.

שיחה:זמרוני זליג ציק

2010-05-31T14:48:56Z

67.85.190.77:

Chabad.co.il

2010-05-30T16:10:32Z

67.85.190.77:

אתר www.chabad.co.il הינו פורטל הבית המרכזי של חב"ד בישראל.

==מטרת האתר==

באתר תמצאו מידע על חב"ד, חסידות ויהדות, בעשרות מדורים ותתי מדורים, מאגר עצום של סרטי וידאו, שיעורים והרצאות בנושאים מגוונים, ביוגרפיה מפורטת על הרבי לצד תמונות נדירות והיסטוריות שלו, מגזין שבועי, חגי ישראל, ומדור מיוחד לילדים.

למטיילים נבנה פורטל ייחודי בו ניתן לאתר כל אחד מ-4,000 סניפי חב"ד בארץ או בעולם, לפי שם העיר, הרב או המוסד, לברר את זמני הדלקת הנרות בכל עיר בעולם, המדור השימושי שאל את הרב פתוח לשאלות הגולשים בעניני יהודת, חסידות, הלכה ועוד, ובחדשות חב"ד ניתן לקבל הצצה אקטואלית לפעילותה הנפלאה של חב"ד ברחבי העולם.

וגם - בשורה טובה לכל חוקר, סטודנט או סתם מתעניין. באתר הושקה "חב"פדיה" – האנציקלופדיה החבדי"ת הגדולה בעולם, עם למעלה מ-4,000 ערכים(!)

האתר כרגע "בגירסת הרצה", ויושק באופן רשמי בכנס המנהלים של חב"ד בישראל שיתקיים ביום כ"ז סיון ה'תש"ע, 9.6.2010, ב"מרכז וואהל" גבעת שמואל.

מטרות האתר: לספק מענה לכל יהודי באשר הוא, בכל נושאי היהדות והחסידות.

להקים "בית חב"ד וירטואלי" בעברית, אשר יכיל מידע רב שימושי ויעיל בכל פינה בעולם: סניפי חב"ד, מוסדות וארגונים, זמני הדלקת נרות, חגים ומועדים ועוד. האתר יתעדכן כל העת בהתאם לשינויים בשטח.

להוות בימה מכובדת וראויה לכל מוסדות וארגוני חב"ד בישראל, שתיתן ביטוי לכל מגוון הפעילויות של חב"ד, ותייצג נכונה את מעצמת חב"ד בישראל שנוסדה והוקמה על-ידי נשיאי חב"ד בכלל והרבי מלך המשיח בשישים שנות נשיאותו בפרט.

==המייסדים==

אתר "חב"ד בישראל" נוסד על ידי הנהלת הכנס השנתי של מנהלי מוסדות וארגוני חב"ד בארצנו הקדושה ת"ו, בהתאם להוראות הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שעורר על השימוש במדיה האלקטרונית המתפתחת, כגון הרדיו והלוויין, כדי להעביר מסרים יהודיים לכל רחבי תבל, לקירוב לבבות ולהפצת תורת החסידות, שזה יקרב את ביאת והתגלות המלך המשיח בקרוב ממש.

====הנהלת הכנס: ====

הרב [[זושא פויזנר]], יושב-ראש.
הרב ראובן קופצ'יק – מזכיר אגו"ח באה"ק.
הרב שניאור גורפינקל – מנהל אדמיניסטרטיבי.

====מייסדי הכנסים – חברי אגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה ת"ו: ====

הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ע"ה – יו"ר אגודת חסידי חב"ד באה"ק.
הרב [[משה אשכנזי]] ע"ה – זקן רבני חב"ד וחבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק

====ויבדלו לחיים טובים אמן: ====

הרב [[שמואל גרייזמאן]] – שליח הרבי מלך המשיח לאה"ק, יו"ר הוועד לכתיבת ס"ת לילדי ישראל וחבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק.
הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] – שליח הרבי מלך המשיח, יו"ר מוסדות חב"ד ורב קהילת חב"ד ברמת אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק.
הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] – שליח הרבי מלך המשיח, ראש ישיבות חסידי חב"ד בצפת ובחיפה וחבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק.
הרב [[דוד אבא זלמנוב]] – משפיע בישיבת תומכי תמימים באור יהודה וחבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק.
הרב [[זושא פויזנר]] – שליח הרבי מלך המשיח, משפיע בישיבות תו"ת, חבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק ויו"ר וועדת החינוך החב"די.
הרב [[שלמה רסקין]] – יו"ר מוסדות "בית חנה" בצפת וחבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק.

==הנהלת האתר ==

בהתאם להחלטת המייסדים, הוקמה הנהלה רוחנית לאתר, שעל פיה מתקבלות ההחלטות הקשורות לתוכן ולצד הניהולי הרוחני. חברי ההנהלה:

הרב זושא פויזנר – שליח הרבי מלך המשיח, משפיע בישיבות תו"ת, חבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק ויו"ר וועדת החינוך החב"די.
הרב חיים יוסף גינזבורג – שליח הרבי מלך המשיח, יו"ר מוסדות חב"ד ורב קהילת חב"ד ברמת אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק.
הרב אסף חנוך פרומר - יו"ר מערכת "מאמר מבואר" ור"מ בישיבת חב"ד בחיפה.
הרב חיים אליעזר וילשאנסקי - ראש ישיבת "חנוך לנער" בצפת
הרב שמעון יהודה פיזם - הנהלת ארגון 'התאחדות החסידים'.
הרב לוי נחשון - מנהל תנועת הנוער הארצית "צבאות ה'" ומשפיע בישיבת חב"ד בנצרת עלית.

==צוות האתר==

עורך ראשי: הרב מנחם מענדל קרומבי.
עורך האנציקלופדיה: חיים נהר.
עורך המדור לילדים: הרב לוי נחשון - מנהל תנועת הנוער הארצית "צבאות ה'" ומשפיע בישיבת חב"ד בנצרת עלית.
מנהל טכני: ר' שי סלומון.
מעצב ראשי: הת' אהרן אוריאן.

==כל הזכויות שמורות ==

כל הזכויות על החומרים המתפרסמים באתר זה שמורים ל"מפעלי החינוך החסידי" (ע"ר).

השימוש בחומרים שבאתר זה נועד לשימוש אישי בלבד. לכל שימוש שאינו אישי במסגרת צפייה באתר זה – יש לקבל אישור בכתב מגורם מוסמך בעמותה.

כתובת העמותה: ת.ד. 2025 כפר חב"ד 60840. טלפון: 072-2492667. דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

Chabad.co.il

2010-05-30T16:09:55Z

67.85.190.77: דף חדש: אתר www.chabad.co.il הינו פורטל הבית המרכזי של חב"ד בישראל. ==מטרת האתר== באתר תמצאו מידע על חב"ד, חסידות ויהדו…

אתר www.chabad.co.il הינו פורטל הבית המרכזי של חב"ד בישראל.

==מטרת האתר==

באתר תמצאו מידע על חב"ד, חסידות ויהדות, בעשרות מדורים ותתי מדורים, מאגר עצום של סרטי וידאו, שיעורים והרצאות בנושאים מגוונים, ביוגרפיה מפורטת על הרבי לצד תמונות נדירות והיסטוריות שלו, מגזין שבועי, חגי ישראל, ומדור מיוחד לילדים.

למטיילים נבנה פורטל ייחודי בו ניתן לאתר כל אחד מ-4,000 סניפי חב"ד בארץ או בעולם, לפי שם העיר, הרב או המוסד, לברר את זמני הדלקת הנרות בכל עיר בעולם, המדור השימושי שאל את הרב פתוח לשאלות הגולשים בעניני יהודת, חסידות, הלכה ועוד, ובחדשות חב"ד ניתן לקבל הצצה אקטואלית לפעילותה הנפלאה של חב"ד ברחבי העולם.

וגם - בשורה טובה לכל חוקר, סטודנט או סתם מתעניין. באתר הושקה "חב"פדיה" – האנציקלופדיה החבדי"ת הגדולה בעולם, עם למעלה מ-4,000 ערכים(!)

האתר כרגע "בגירסת הרצה", ויושק באופן רשמי בכנס המנהלים של חב"ד בישראל שיתקיים ביום כ"ז סיון ה'תש"ע, 9.6.2010, ב"מרכז וואהל" גבעת שמואל.

מטרות האתר: לספק מענה לכל יהודי באשר הוא, בכל נושאי היהדות והחסידות.

להקים "בית חב"ד וירטואלי" בעברית, אשר יכיל מידע רב שימושי ויעיל בכל פינה בעולם: סניפי חב"ד, מוסדות וארגונים, זמני הדלקת נרות, חגים ומועדים ועוד. האתר יתעדכן כל העת בהתאם לשינויים בשטח.

להוות בימה מכובדת וראויה לכל מוסדות וארגוני חב"ד בישראל, שתיתן ביטוי לכל מגוון הפעילויות של חב"ד, ותייצג נכונה את מעצמת חב"ד בישראל שנוסדה והוקמה על-ידי נשיאי חב"ד בכלל והרבי מלך המשיח בשישים שנות נשיאותו בפרט.

==המייסדים==

אתר "חב"ד בישראל" נוסד על ידי הנהלת הכנס השנתי של מנהלי מוסדות וארגוני חב"ד בארצנו הקדושה ת"ו, בהתאם להוראות הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שעורר על השימוש במדיה האלקטרונית המתפתחת, כגון הרדיו והלוויין, כדי להעביר מסרים יהודיים לכל רחבי תבל, לקירוב לבבות ולהפצת תורת החסידות, שזה יקרב את ביאת והתגלות המלך המשיח בקרוב ממש.

====הנהלת הכנס: ====

הרב [[זושא פויזנר]], יושב-ראש
הרב ראובן קופצ'יק – מזכיר אגו"ח באה"ק
הרב שניאור גורפינקל – מנהל אדמיניסטרטיבי.

====מייסדי הכנסים – חברי אגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה ת"ו: ====

הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ע"ה – יו"ר אגודת חסידי חב"ד באה"ק
הרב [[משה אשכנזי]] ע"ה – זקן רבני חב"ד וחבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק

====ויבדלו לחיים טובים אמן: ====

הרב [[שמואל גרייזמאן]] – שליח הרבי מלך המשיח לאה"ק, יו"ר הוועד לכתיבת ס"ת לילדי ישראל וחבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק.
הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] – שליח הרבי מלך המשיח, יו"ר מוסדות חב"ד ורב קהילת חב"ד ברמת אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק.
הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] – שליח הרבי מלך המשיח, ראש ישיבות חסידי חב"ד בצפת ובחיפה וחבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק.
הרב [[דוד אבא זלמנוב]] – משפיע בישיבת תומכי תמימים באור יהודה וחבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק.
הרב [[זושא פויזנר]] – שליח הרבי מלך המשיח, משפיע בישיבות תו"ת, חבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק ויו"ר וועדת החינוך החב"די.
הרב [[שלמה רסקין]] – יו"ר מוסדות "בית חנה" בצפת וחבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק.

==הנהלת האתר ==

בהתאם להחלטת המייסדים, הוקמה הנהלה רוחנית לאתר, שעל פיה מתקבלות ההחלטות הקשורות לתוכן ולצד הניהולי הרוחני. חברי ההנהלה:

הרב זושא פויזנר – שליח הרבי מלך המשיח, משפיע בישיבות תו"ת, חבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק ויו"ר וועדת החינוך החב"די.
הרב חיים יוסף גינזבורג – שליח הרבי מלך המשיח, יו"ר מוסדות חב"ד ורב קהילת חב"ד ברמת אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק.
הרב אסף חנוך פרומר - יו"ר מערכת "מאמר מבואר" ור"מ בישיבת חב"ד בחיפה.
הרב חיים אליעזר וילשאנסקי - ראש ישיבת "חנוך לנער" בצפת
הרב שמעון יהודה פיזם - הנהלת ארגון 'התאחדות החסידים'.
הרב לוי נחשון - מנהל תנועת הנוער הארצית "צבאות ה'" ומשפיע בישיבת חב"ד בנצרת עלית.

==צוות האתר==

עורך ראשי: הרב מנחם מענדל קרומבי.
עורך האנציקלופדיה: חיים נהר.
עורך המדור לילדים: הרב לוי נחשון - מנהל תנועת הנוער הארצית "צבאות ה'" ומשפיע בישיבת חב"ד בנצרת עלית.
מנהל טכני: ר' שי סלומון.
מעצב ראשי: הת' אהרן אוריאן.

==כל הזכויות שמורות ==

כל הזכויות על החומרים המתפרסמים באתר זה שמורים ל"מפעלי החינוך החסידי" (ע"ר).

השימוש בחומרים שבאתר זה נועד לשימוש אישי בלבד. לכל שימוש שאינו אישי במסגרת צפייה באתר זה – יש לקבל אישור בכתב מגורם מוסמך בעמותה.

כתובת העמותה: ת.ד. 2025 כפר חב"ד 60840. טלפון: 072-2492667. דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

מז'יבוז'

2010-05-28T13:59:59Z

67.85.190.77:

{{בעבודה}}
[[קובץ:מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל ה[[בעל שם טוב]]]]
[[קובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת הישן של הבעש"ט במז'יבוז'.]]
'''מזיבוז'''' (ב[[אוקראינית]]: '''Меджибіж''' (מְיֶג'יבּיז'); ב[[פולנית]]: '''Międzybóż''' (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ב[[יידיש]]: '''מעזשביזש''') היא עיירה [[יהודי]]ת בצפון [[פודליה]]{{הערת שוליים|כיום היא במחוז חלמניקי שב[[פולין]].}}, שהייתה שנים רבות מרכז של [[תורה]] ו[[חסידות]]. בפי היהודים היא כונתה '''[[ציון]] של [[פודליה]]'''{{הערת שוליים|ראה שרי המאה ח"ג פ"א}} ו'''די קליינע ארץ ישראל''' (=[[ארץ ישראל]] הקטנה{{הערת שוליים|ראה בחוברת 'אחד הי' ואחריו לא יהי'.', [[שבועות]] [[תש"ע]] עמ' 14.}}).

==שמה==

שמה של העיירה הוא שילוב של המילה "'''מז'י'''" - בין, "'''בוז'''" כיניו של נהר בוג-בוז'וק המקיף אותה.

==מיקומה==

מז'יבוז' שוכנת בין שני העורצים של נהר 'בוג', הצפוני והדרומי. על מנת להגיע לעיירה יש לחצות גשר, שמעליו מתנוססת מצודה שממנה שמרו [[חייל|חיילים]] על הגשר. בעיירה הייתה קיימת גם מערכת מסועפת של מנהרות תת-קרקעיות לכל נקודה קרובה ב[[אוקראינה]].

==הסטוריה==

העיירה נחשבת לאחת העיירות היותר עתיקות במזרח [[אירופה]] והיא קיימת למעלה מ[[אלף]] [[שנה|שנים]]. בתחילה הייתה מז'יבוז' בשליטת הטטרים. בשנת [[קכ"ב]] כבשה נסיכות [[ליטא]] את העיירה. ובשנים הבאות עברה מז'יבוז' מיד ליד - מ[[פולין]] ל[[ליטא]] וחוזר חלילה.

בשנת [[ר"ב]] עברה העיר לשליטת מלכות [[פולין]]. כעבור עשור כבשו אנשי [[גליציה]] את מזי'ובז' ושלטו בה עשרות שנים. כעבור מספר שנים כבשו ה[[טורקיה|טורקים]] את העיר, ושלטו בה עשרים ושבע שנה.

בשנת [[ת"ס]] כבשה מלכות [[פולין]] את העיר{{הערת שוליים|מסורות [[חסיד]]יות מסוימות טוענות כי הכיבוש הפולני אירע לאחר התיישבות הבעש"ט בעיר, בשנת [[ת"ק]].}}. ובשנת [[תק"ו]] כבשה נסיכות וואהלין את העיר.

==יהודים==

בסביבות שנת [[ר"ס]] התיישבו בה [[יהודי]]ם שנמלטו מעיירות אחרות עקב פרעות ורדיפות, והעדיפו להתיישב במז'יבוז' עקב היותה עיר מבוצרת{{הערת שוליים|בקרב היהודים היא כונתה 'עיר מבצר'.}}.

בשנת רס"ב הוקם בית הכנסת הגדול והמפואר של העיר.

בשנת [[ש"ס]] לערך התיישב במזיבוז' הגאון רבי [[יואל סירקיס]] - ה[[ב"ח]] זי"ע, שפיתח אותה והפכה למקום של אורה. הוא הקים בה ישיבה אלי' זרמו תלמידים מכל [[פולין]]. הקהילה זכתה לפרסום בכל תפוצות [[ישראל]], וכונתה 'קהילת אורה של תורה'{{הערת שוליים|בהרחבה על תקופה זו ראה בספר [[שרי המאה]] מאת י"ל פישמאן מימון ח"ג בתחילתו.}}.

תפילתו של הב"ח הייתה בבית הכנסת הגדול של העיר{{הערת שוליים|שכונה עוד שנים רבות לאחר-מכן "דעם בחה'ס שול".}}. פסקיו בענייני בית הכנסת עברו במסורת [[יהודי]] מזיבוז' מדור לדור{{הערת שוליים|מגורי הב"ח בעיר היו לאחר ארבעים שנה סיבה להתציישבות הבעש"ט בה - חוב' אור עולם - המודיע, [[שבועות]] [[ה'פרצת]] עמ' כ"ו.}}.

בערך בשנת [[ש"ע]] עזב הב"ח את העיר{{הערת שוליים|הב"ח נפטר בב' [[אדר]] [[ת"א]].}}.

לאחר מכן כיהן בה הגאון ר' משה כ"ץ מחבר הספרים 'פני משה' ו'קרן אור פני משה'{{הערת שוליים|אחיינו של בעל הסמיכת חכמים}}.

[[פרעות ת"ח ות"ט]] חוללו חורבן בקרב תושביה היהודים של מזיבוז'. בשנת [[ת"ח]] תקפו גדודי הקוזאקים בראשותו של [[בוגדן חלמניצקי]] ימ"ש את העיר ורצחו הרבה יהודים. בחודש [[תמוז]] [[ת"ט]] חזרו הקוזאקים לעיר, השמידו את רוב היהודים ושרפו את בתי העיר{{הערת שוליים|בספריי הסטוריה הכללית של ישנו דיון סוער מי הי' הגורם לנפילת העיר המבוצרת. היו שהעלו השארה ששומרי העיר האנטישמים נטשו את מצודות העיר בשל שנאתם ליהודים.}}.

לאחר מספר שנים חזרו [[יהודי]]ם להתיישב בעיר. בראש הקהילה עמד רבי [[צבי אפקטז]]{{הערת שוליים|כרב מטעם הממשלה כיהן ר' [[בעריש ביילואויס]].}} וכ[[מו""צ]] כיהן רבי [[יעקב יהודה לייב ממז'יבוז']].

==הבעל שם טוב==

בשנת [[ת"ק]] חיפש [[הבעל שם טוב]] היכן לגור. תלמידו ר' [[נחמן מהורדנקא]] כתב על-כך לאחיו, [[מו"צ]] העיירה ר' יעקב יהודה לייב, וזה מיהר להציע כי הבעש"ט יבוא למזיבוז. הוא כתב מיד על-כך לבעל-שם-טוב. למכתבו צורף גם מכתב מאת שלטון העיירה הנכרי, אשר ביקש להעלות את קרן מזיבוז', וידע כי-אם יתיישב [[הבעש"ט]] שם תעלה קרן העיירה.

הבעש"ט שמע על ההצעה והסכים, באמרו: "יכלתי להתיישב בעיר [[נמירוב]]{{הערת שוליים|עיר מרכזית וחשובה.}} שבה נרצחו יהודים רבים על קידוש השם{{הערת שוליים|בזמן גזירות ת"ח ות"ט, ובראשם הגאון רבי [[יחיאל מיכל מנמירוב]].}}, אמנם, אני מעדיף את מזיבוז' כיוון שלידה מצוי נהר ויהיו לי [[דג]]ים בשפע לכבוד [[שבת]]"{{הערת שוליים|בשם ר' יוסף ממזי'ובוז', נכדו של נכד הבעש"ט בעל 'דגל מחנה אפריים' מסופרת גרסא אחרת הקשורה לבניית בית מדרש חדש בעיירה במקום בית המדרש הישן ע"י הרב מטעם הממשלה של העיר, ה[[תלמי דחכם]] הנגיד ר' [[בעריש ביילואוייס]], ונתעורר קטרוג על אודות העיירה, ור' בעריש חלה מאד, הבעש"ט הגיע לרפאו, וכדי לבטל את הקטרוג התיישב בעיירה וקבע מושבו בבית המדרש הישן. ואכ"מ. ראה בארוכה בספר 'עיר מבצר'.}}.

ואכן, באותה השנה{{הערת שוליים|ישנם מספר גרסאות לשנת התיישבותו במקום, אך הגרסא הרשומה במסכים היא שנת [[ת"ק]].}}. התיישב הבעש"ט במקום, יחד עם בתו מרת [[אדל (בת הבעל שם טוב)|אדל]], חתנו הרב [[יחיאל אשכנזי]]{{הערת שוליים|במשך השנים נולדו במקום ילדיהם, ר' משה חיים אפריים בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], ר' [[ברוך ממז'יבוז]] והבת פייגא, אם ר' [[נחמן מברסלב]].}}, עוזרו וספרו ר' [[צבי סופר]] ותלמידו בן לוויתו ר' [[זאב וולף קיצס]]. על פי מסמכים, הרי שכ'דוקטור' ו'[[בעל שם]]' הוא קיבל דירה בחינם ליד בית המדרש הישן, בו התפלל ופטור מלא ממיסים.

בזמן מגורי [[הבעש"ט]] בעיר זכתה העיר לפרסום אדיר. בכל ימות השנה היא המתה [[יהודי]]ם ושאינם יהודים, שבהו להסתופף בצל [[הבעש"ט]] ולקבל את ברכתו.

באותו זמן הי' בית מדרשו של הבעש"ט [[בית המקדש]] של הדור ההוא{{הערת שוליים|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], [[תשנ"ב]].}} והבחינה הרוחנית של [[לוחות הברית]] שרתה בו{{הערת שוליים|מחלומו של ר' [[זאב וולף קיצס]], הובא בס' [[שמועות וסיפורים]] ל[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן הכהן]], ח"ב.}}.

ב[[ו' סיוון תק"כ|ו' סיוון]] [[תק"כ]] [[הסתלקות|נסתלק]] [[הבעש"ט]]{{הערת שוליים|ראה בארוכה ב[[ספר התולדות הבעל שם טוב]] מאת [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] בפרק 'הסתלקותו'.}}, ומנחותו כבוד במרכז בית החיים של העיירה{{הערת שוליים|בנשים האחרונת שיפץ אדם בשם ישראל מאיר גבאי העומד בראש ארגון בשם 'אהלי צדיקים', השייך לזרם הספרדי ב[[חסידות ברסלב]] את האוהל ובנה שם בניין גדול ומפואר.}}. בנו, [[רבי צבי]], המשיך להנהיג את [[תנועת החסידות]] בעיירה, עד ל[[ז' סיון תקכ"א]], בה מסר את הנהגת החסידות ל[[המגיד ממזריטש]] בהוראת אביו בחלום. המגיד העתיק את מושבו ואת מרכז [[תנועת החסידות]] ל[[מזריטש]], ר' צבי משיך להתגורר בעיירה כשנתיים ולאחר מכן{{הערת שוליים|'אחד הי' - המבשר' עמ' ל"ב, ויש חולקים.}} העתיק את מושבו ל[[פינסק]]. ב[[מז'יבוז]] נותרו ר' [[זאב וולף קיצס]], חתן הבעש"ט ר' [[יחיאל אשכנזי]], רעייתו מרת אדל ומספר [[חסיד]]ים שנותרו בעיירה. בין השנים [[תקכ"ז]] - [[תקל"ב]] שהה בעיירה גם ה[[צדיק]] ר' [[זלמן מלוצק]], מתלמידי [[הבעש"ט]], אך למרות זאת איבזה מז'יבוז' ממרכזיותה.

בשנת [[תק"ל]] נפטרו ר' יחיאל ור' וולף ובתקל"ב נפטר ר' זלמן, ומז'יבוז' נותרה ללא מנהיג חסידי.

==תקופת נכדי הבעש"ט==

בערך בשנת [[תקמ"ז]] הגיע למקום הרה"ק ר' [[משה חיים אפרים מסדליקוב]], בעל ה[[דגל מחנה אפרים]],נכדו של [[הבעל שם טוב]] שנולד וגדל בעיירה.

ר' משה חיים אפריים שימש כ[[רב]] ו[[מגיד]] בעיירה, ונערץ מאד עליהם.

אמנם, כיוון שלא הי' [[אדמו"ר]], לא נוצרה סביבו [[חסידות]], והוא שימש כמנהיג לבני עיירתו בלבד. מזיבוז' לא חזרה למעמד המרכזי שהי' לה.

ר' אפריים נפטר בי"ז [[אייר]] [[תק"ס]].

לאחר פטירתו פנו תושבי העיירה לאחיו, ר' [[ברוך ממז'יבוז]], שכיהן אז כ[[אדמו"ר]] ב[[טולצ'ין]], במטרה שיקבל על-עצמו את רבנות העיירה. ר' ברוך נעתר לבקשתם, והעתיק את חצרו למזיבוז'.

בימי הנהגת ר' ברוך פרחה מזיבוז', אלפי [[חסיד]]ים מכל רחבי וואהלין הגיעו להתברך מפיו של ר' ברוך, גדולי ישראל רבים הגיעו לחצרו על-מנת להיפגש איתו, ועשרות רבות התיישבו בעיירה כדי להיות קרובים אליו.

מסופר{{הערת שוליים|מפי השמועה}} כי בזמן הנהגת ר' ברוך [[חסיד]]י [[חב"ד]] נמנעו מלהיכנס לעיירה, עקב המחלוקת שהייתה בין ר' ברוך ל[[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תקע"א]] [[הסתלקות|נסתלק]] ר' ברוך{{הערת שוליים|ע"פ אנצקלופדי' 'גדולי הדורות'.}}.

==תקופת האוהב ישראל וצאצאיו==

לאחר פטירת ר' ברוך פנו אנשי הקהילה ל[[אדמו"ר]] ר' [[אברהם יהושע העשל מאפטא]], שהה אז בעיר [[יאס]], בבקשה לבוא לכהן כ[[רב]] בקהילתם{{הערת שוליים|יחסי האוהב ישראל עם [[חסידות חב"ד]] היו מעט מתוחים.}}. הוא נעתר לבקשתם{{הערת שוליים|מסופר כי כאשר הגיע לעיר הבחין כי פני בני הקהילה נפולות מעט, הוא שיער כי זה כיוון שחששו שלא יאריך ימים - בשל גילו המבוגר. הוא אמר להם: "הנני מבטיח לכם כי אכהן פה כרב שלוש עשרה שנים - בדיוק כמו ה[[דגל מחנה אפרים]]". ואכן, כך הי'.}} והגיע לכהן כרב בעיר.

הוא הנהיג את חצרו במשך שלוש-עשרה שנה. נפטר בשנת [[תקמ"ה]].

בנו ר' יצחק-מאיר הנהיג את עדתו בזינקוב שליד מז'יבוז', נכדו של רי"מ, הרבי ר' אברהם יהושע העשיל{{הערת שוליים|חתן ר' [[שלום יוסף פרידמן]] מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]]}}, חזר למז'יבוז' והנהיג שם [[חסידות]] משלו, נפטר בשנת [[תרמ"ח]]. את מקומו מילא בנו, ר' שלום יוסף ישראל, ולאחריו הגיע להנהיג ר' אברהם יהשוע ממזי'בוז'-טרנופול.

===משפחת ביק===

כל אותו הזמן כיהנו ברבנות מז'יבוז' שושלת משפחת ביק.

==מזיבוז' בשואה==

בחודש [[אב]] [[תש"א]] נטש צבא [[רוסיה]] את [[מז'יבוז]], והיא נכבשה על-ידי הצבא ה[[גרמניה|גרמני]]. לאומים אוקראינים החלו לפרוע ביהודי העיירה, ובית המדרש של [[הבעש"ט]] נחרב עד-היסוד.

במשך שלושה עשר חדשים סבלו יהודי מז'יבוז' סבל בל יתואר; הם רוכזו ב[[גטו]] שהוקף בגדרות תיל גבוהות וסבוכות, בתנאי מחיה של 15–20 נפש בחדר. הצעירים שביהודי העיר נשלחו לעבודות כפי', ורבים מהם מתו.

בתחילת שנת [[תש"ג]] שולחו רוב יהודי העיר למחנות השמדה, והנותרים שנמלטו - נתפסו ונרצחו. בד' [[ניסן]] [[תש"ג]] נרצחו רוב יהודי העיר במחנות ההשמדה, כשבראשם האדמו"ר ר' אברהם יהשוע העשיל מטרנופול.

בודדים מ[[יהודי]] העיירה ניצלו.

==מזיבוז' כיום==

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות ממז'יבוז']

==לקריאה נוספת==

*הרב [[שלמה אבי"ש]], '''עיר מבצר''', תולדות העעירה מעז'יבוז', הוצאת מוסודת מזי'בוז, [[ניו יורק]], [[אלול]] [[תשס"ט]].

*חוברת '''אחד הי''', מוסף עיתון [[המבשר]] בנושא [[הבעל שם טוב]], [[חג השבועות]] [[תש"ע]].

==מקורות==

{{הערות שוליים}}

שיחה:770 - מרכז חב"ד העולמי

2010-05-26T16:19:58Z

67.85.190.77:

פרשת הספרים

2010-05-21T14:26:57Z

67.85.190.77:

{{לעריכה}}
[[תמונה:770.jpg|left|thumb|250px|הספרים חוזרים]]
'''משפט הספרים''' הינו השם הכוללני לפרשיה שהתרחשה בחסידות חב"ד משנת [[תשמ"ה]], כאשר ספרים יקרי ערך נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי התייחס לעניין ברצינות רבה, וראה במשפט קיטרוג על חסידות חב"ד בדורנו.

עיקר הפרשיה - "[[דידן נצח]]" - הסתיימה בשנת [[תשמ"ז]] ביום [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה התסיימה רק בשנת [[תש"נ]].

==השתלשלות הפרשיה==

משפט הספרים החל למעשה בגניבת הספרים מ[[ספרית ליובאוויטש]]. בחורף [[תשמ"ה]], כאשר ספרים יקרי ערך לחסידות וליהדות כולה, הכוללים הן פרשנות נדירה על ספרי קבלה והן פירושים מופלאים על ספרי תנ"ך, נעלמו מן המדפים.

כל הנסיונות לגלות את האחראי להיעלמות הספרים לא נשאו פרי, עד אשר מצלמה נסתרת הותקנה במקום. שבועות מספר, סרט המצלמה נשאר ריק, עד אשר תועדה עליו כניסתו של בערי גוראריה - ממשפחת [[פורטל:בית רבי|בית הרב]] ובנו של הרב [[שמריהו גוראריה]] - למרתף הספריה בשעות המאוחרות של הלילה, ועזיבתו של הנ"ל זמן קצר לאחר מכן תוך כדי שהוא נושא עמו שקיות מלאות ספרים.

כשהנ"ל נתבקש להחזיר את הספרם הוא סירב, באומרו שאמו נתנה לו רשות לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. הוא התעקש שהספרים שייכים לו, והוא מתכונן למכור אותם תמורת סכום הגון. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, אך כששאלו אצל הרבנית, הטענה הוכחשה מכל וכל ונמצאה שקר גמור הבדוי מלבו של ב.ג.. כתגובה לגניבה הוחלפו המנעולים של הספריה ומערכת אזעקה הופעלה.

בינתיים נתברר שהנ"ל החל במכירת ארבע מאות הספרים שהספיק לגנוב מהספריה. סוחרי ספרים באירופה ישראל וארה"ב, גילו התעניינות רבה בקנית הספרים הללו. הגדה של פסח משנת [[תקי"ז]] נמכרה בסך של 96.000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מוכר את ההגדה לסוחר עתיקות שמוכן לשלם 150,00$. מאוחר יותר נודע לחסידי חב"ד שהנ"ל פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסיה במנהטן, אך ב"ה הצוות חשד במכירת סחורה גנובה, ונענה בשלילה לבקשת הנ"ל לסייע לסחור בספרים.

לאחר שהנ"ל סירב שוב ושוב להחזיר את הספרים, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשות אגו"ח באופן ידידותי - הועבר העניין להכרעת בית המשפט, שעיקל מיד את כל הספרים הגנובים, עד ל"[[דידן נצח]]" הסופי.

== המשפט ==

משפט הספרים החל ב[[י"ט כסלו תשמ"ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו תשמ"ו]].

=== עורכי הדין ===

צוות המשפטנים שניהל את המאבק להשבת הספרים, הורכב מעורכי דין מפורסמים מניו-יורק, וושינגנטון ופילדלפיה, ובראשם עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו"ד)|נתן לוין]] (המכונה נאט לואין). לוין היה היועץ המשפטי של נשיא ארצות הברית ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של ארצות הברית (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית.

שותפו של לוין, עורך הדין יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו"ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[וורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].

למרות שמאז שנבחר להיות עורך הדין הראשי במשפט הספרים, הוזמן פעמים רבות להשתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]] של הרבי, והפך לתומך גדול בפעולותיו של הרבי - את המשפט ניהל לוין לא כחסיד, אלא כמשפטן. הרבי אמר באותה תקופה לאנשים שהיו קשורים במשפט: "תנו לעורך דין להיות עורך דין, אל תעשו ממנו [[חסיד]]".

במהלך המשפט נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ביחידות עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות אגודת חסידי חב"ד על הספריה, על מכתבו של הרבי הריי"צ לפרופ' אלכסנר מארקס, מגדולי הספרנים בניו יורק, מאדר ראשון תש"ו, בו כותב בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד . . כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד.

==פסק הדין==

ביום [[ה' טבת תשמ"ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר:

"לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר התבוננות במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא היתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו"ר הריי"צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת ירושה אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב"ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש".

ברגע שהודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.

===הרבי והספרים שייכים לחסידים===
אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: "הרבי והספרים שייכים לחסידים". עו"ד נתן לוין העיד כי: "הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה". במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום נכד [[אדמו"ר הריי"צ]] ב.ג, וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.

==הערעור==

לאחר ה"דידן נצח" בה' טבת, ערערו הנתבעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק.

לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ תשמ"ז, ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל.

הפסק ניתן ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. ב[[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד". כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי להדפיס מיד בהוצאת [[קה"ת]] את הספר "[[דרך אמונה]]", ולמוכרו במחיר של דולר 1.

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf דידן נצח, הרב משה בוגומילסקי]

[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]

הבעל שם טוב

2010-05-21T14:17:41Z

67.85.190.77:

[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|חתימתו של הבעל שם טוב]]
[[תמונה:בעל_שם_טוב.jpg|left|thumb|250px|מתפללים על ציון הבעל שם טוב]]
[[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|450px|בית הכנסת של הבעש"ט במז'יבוז']]

'''רבי ישראל בעל שם טוב''', (בר"ת: '''בעש"ט''', מכונה גם '''ר' ישראל בעל שם''') הוא כינויו של '''רבי ישראל בן אליעזר'''. נולד ב[[ח"י אלול נח"ת]] לאביו - [[אליעזר אב הבעל שם טוב|רבי אליעזר]] ואמו שרה, בעיר אוקופ שליד קמיניץ הפודולית (עיר ששכנה על גבול פולין-תורכיה). הוא היה בן יחיד להוריו, שנפטרו עליו בילדותו. ביום רביעי א' של [[חג השבועות]] [[תק"כ]] נסתלק הבעש"ט לבית עולמו.

==שנות ילדות==

רבי ישראל בא בבריתו של אאע"ה ב[[כ"ה אלול]] [[נח"ת]] הוא יום בריאת העולם - (עפ"י רבי אליעזר בן הורקנוס מגדולי התנאים בתקופת חורבן [[בית המקדש]] השני).

בקשר לשמו, הרבי מביא שנקרא ר' "'''ישראל'''", כי עם ישראל הי-ה במצב של עילפון והיו צריכים לעוררו על דרך שמעירים אדם וקוראים בשמו - '''ישראל'''.

טרם הלך לעולמו אביו, רבי אליעזר, השאיר בידיו צוואה "אל תפחד מאף אחד, רק מה' אחד".

בשנות ילדותו הרבה הבעל שם טוב להתבודד ביערות, באמרו כי שם אין אנשים רעים וגאוותנים, ומורגשת הקדושה האלוקית האופפת את העצים ובעלי החיים.

כנער, מצא הבעש"ט את פרנסתו ממשרות שונות: תחילה שימש כעוזר למלמד הילדים. הוא היה מוליך ומביא את הילדים ל'חדר' ולבית המדרש. תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא ואמר, כי הלואי שהיו מנשקים את ספר התורה באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד.

לאחר מכן נעשה לשומר בית המדרש, והיה עובד את עבודתו בשעה שהיו הכל ישנים.

בהיותו בן י"ד הובאו לידיו כתבים של המקובל הנודע [[רבי אדם בעל שם]]. כתוצאה מלימוד בכתבים אלה הפך הנער לבעל ידע רב בקבלה. הוא התקדש והיטהר על ידי טבילות, וקיים מצוות בדבקות.

ב[[ח"י אלול תפ"ד]] בא הנביא אחיה השילוני והחל ללמדו תורה. לימים, כינה אותו הבעש"ט בכינוי "מורי ורבי הידוע".

==חתונתו==
הבעל שם טוב עזב את אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד החדרים, ובעקבות שנפגש עם [[רבי אפרים מברודי]], מנכבדי העיר ואביו של הרב המפורסם רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] - נעשה לחתנו.

אלא שרבי ישראל, ביקש להשאיר את ענין האירוסין בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעש"ט לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו: לבוש היה כאיכר, עטוף בגדים גסים כ"אחד הריקים". נסיונותיו של רבי אברהם גרשון להפטר מן ה"איכר הגס" עלו בתוהו והוא מיהר, לפחות, להרחיק אותו מסביבתו.

הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו בהתבודדות עם קונו ביערות ובשדות. בהמשך עברו לאחד הכפרים. בשנת ת"ץ עבר הבעש"ט לטלוסט שבגליציה והיה שוב למלמד, וגם שם חי בדחקות רבה .

==התגלותו==
ביום [[ח"י אלול תצ"ד]], בהיותו בן ל"ו נצטוה הבעש"ט על ידי אחיה השילוני להתגלות בעולם. הוא נתכנה בתואר "בעל שם" שהיה נפוץ בדורות אלה, ופרסומו הראשון היה בעיר טלוסט.

עיקר פעילותו במסעות ונדודים בתחילת התגלותו היה בשלושה ענינים: פדיון שבויים, חיזוק התורה ויראת שמיים, התגלות פנימיות התורה.

במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב ואחרות שבווהלין. נוהג היה בנסיעותיו לרפא חולים - גם על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. בראשית התגלותו היה לבעש"ט סופר מיוחד - רבי אלכסנדר זיסקינד, שהיה כותב את קמיעותיו, אולם משרבו הבאים, נתקבל עוזר נוסף - רבי צבי סופר, שפרשיותיו היו ליקרות ערך ביותר. לאחר מכן נשאר רבי צבי לסופרו היחיד.

משנתרבו הדבקים בו, עבר הריב"ש, שנתפרסם כבר כ"בעל שם טוב", לעיר מז'יבוז'. כאן החלו להתרכז מסביבו אלפים ובתוכם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים.

הבעש"ט היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. אופן הלימוד היה מתוך חריפות וגאונות גדולה, ולמדו את הרמב"ם, הרי"ף הרא"ש ושאר מפרשים מה"ראשונים" שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעש"ט היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].

בשנים אלה עמד הבעש"ט לעלות לארץ ישראל, שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל.

==מוקד עליה לרגל==

רוב תקופת נשיאותו, התגורר במזיבוז, שהפכה למוקד עליה לרגל. תלמידי חכמים גדולים הסתופפו בחצרו, וקהל גדול של עמך נהר לתפילות וסעודות, וקהל חסידי הבעש"ט, הלך וגדל.

==עליית הנשמה==
ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה הבעל שם טוב עליית נשמה בה הוא פגש את [[מלך המשיח]]. לשאלו את המשיח "אימתי קאתי מר" (= מתי בא אדון?) ענה המשיח לבעל שם טוב: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כשכוונתו על מעיינות תורת החסידות, אותה גילה הבעל שם טוב.

==שבחי הבעש"ט==
אין שבח שלא נשתבח בו הבעש"ט. אין גבול ליכולתו ואין מעצור לכחו הרב בעליונים ובתחתונים. [[המגיד ממזריטש]] מעיד עליו ש"ידע בכל חודש ניסן איזה ממונים ממונים על העולם בכדי לדעת איך להתנהג עמם ועל ידם" ו"הוא ידע שיחת עופות ושיחות דקלים"{{דרוש מקור}}.

העיד רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]], שהכיר את הבעש"ט בימי ילדותו: "היה היה דבר ה' בידי הבעל השם טוב ויגזור אומר ויקם. אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו - אחריו לעפר מי יקום".

[[אדמו"ר הזקן]] אמר, שהבעש"ט חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שהבעל שם טוב היה מסודר מאוד. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שאין לשער את האהבת ישראל של הבעל שם טוב.

==תורתו==
תורתו של הבעש"ט לא נרשמה על ידו. דברי התורה מובאים בשמו בספרי תלמידיו. אפילו צוואתו המפורסמת שנדפסה בשם [[צוואת הריב"ש]]" לא נכתבה על ידו, אלא על ידי תלמידו - רבי ישעיה מיאנוב. התוכן בספר זה אמיתי, אולם אין זו לשון הבעש"ט. עיקר תורתו של הבעש"ט ודעותיו הובאו בספרי תלמידו המובהק - רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, אולם גם בספרי תלמידיו האחרים ונכדיו. לאחר מכן, רוכזו התורות שבספרים אלה לספר אחד: "[[כתר שם טוב]]". בדורות האחרונים כונסו התורות האלה ומוינו לפי נושאים בספר "בעל שם טוב" ב-2 כרכים גדולים.

בדורות האחרונים התגלו כתבי "[[הגניזה החרסונית]]" ובה כתבי יד רבים של הבעל שם טוב.

==הסתלקותו==
===תיאור הסתלקותו===
בספר [[שבחי הבעש"ט]] מתואר: בימי הפסח של שנת [[תק"כ]] חלה הבעש"ט בקיבתו. הוא נעשה כחוש וקולו כמעט שלא נשמע.

בליל חג השבועות התאספו כל בני החבורה. הבעש"ט אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה"חברא קדישא" והורה להם כיצד יתעסקו בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי נחמן מהורודנקא, כדי לשפוך תפילה על שלום רבו. אמר הבעש"ט: לחינם הוא מרעיש בתפילה. אם היה יכול להכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל. לאחר מכן שמעוהו מלחש: "אני מוחל לך אותן שתי שעות. אל תענה אותי!". משבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים "על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון". אחר נפרד מבני העיר באומרו: "עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד".

כוחותיו עזבוהו. הוא ציוה לתלמידיו לומר "ויהי נועם". משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: "אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר". לאחר מכן שכב וישב כמה פעמים. אחר ציווה לכסותו בסדין וישכב פעם נוספת. הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת "שמונה עשרה" ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות: אל תבואני רגל גאוה! אותה שעה נסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי לייב קעסלער סיפר שראה את יציאת הנשמה "כמו שלהבת מראה תכלת" והעיד "שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה"נשמה היתירה".

ב[[ו' סיון תק"כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש"ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.

===ביום הרביעי נטלו המאורות===
ביום רביעי כ' בכסלו תקנ"ט, אמר על כך [[אדמו"ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: "ביום הרביעי נ'''ט'''לו המאורות", כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.

===תאריך הסתלקותו===
בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק הבעש"ט - האם ביום הראשון של חג השבועות (ו' סיון) או ביום השני של חג השבועות (ז' סיון).

בספר "[[שמועות וסיפורים]]" מובא הסיפור, כי בשנה אחת בחג השבועות התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון.

ויאמר אדמו"ר הרש"ב בפסקנות, כי הבעש"ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בז' סיון.

וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה של הבעש"ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?!

ויענהו אדמו"ר הרש"ב, כי גופו הקדוש של הבעש"ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל...

ואכן, בספר "[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש".

== תמונתו ==
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. הרבי אמר שתמונה זו שייכת לבעל שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}} אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו]}}.

ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי שנעשה בענין המוכיח את הפקפוקים בענין, {{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידות]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}ישנם סיבות נוספות. אחת מהם היא
{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}} משום שאדמו"ר מוהריי"צ אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב.

נימוק נוסף נתן הרבי לכך, משום שעל-פי המסורה צריכות-להיות י"ג תיקוני-דיקנא ניכר בהזקן.{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531}}:

==תלמידיו ומשפחתו==
ישנם 150 רבנים המוכרים כתלמידיו ומאמיניו המובהקים של הבעל שם טוב. בין אלו ניתן למצוא את יורשו רבי דב בער הידוע בכינויו "[[המגיד ממזריטש]]", רבי [[יעקב יוסף כ"ץ|יעקב יוסף מפולנאה]], רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], רבי [[זאב וולף קיציס]], רבי [[חיים מקרסנה]], רבי [[נחמן מהורדנקא]], רבי [[אריה לייב משפולי]], רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], רבי מנחם נחום מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]], רבי [[פנחס מקוריץ]], רבי [[שמואל מקאמינקא]] ורבים אחרים.

לבעל שם טוב שני ילדים ידועים: בנו, [[רבי צבי]], ובתו, אדל. בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל: רבי [[משה חיים אפרים מסאדילקוב]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז']]. נינו, נכדה של אדל מבתה פייגה, היה רבי [[נחמן מברסלב]]. ר' פנחס מקוריץ ור' יעקב יוסף מפולנאה העידו שהבעל שם טוב מינה את נכדו ר' ברוך כיורשו כשיגדל (ספר מקור ברוך) ור' ברוך ראה את עצמו כיורשו הבלעדי של סבו.

==לקריאה נוספת==
* [[ספר הזכרונות]] מכ"ק אדמו"ר הריי"צ.
* [[תולדות הבעל שם טוב]] בעריכת הרב חנוך גליצנשטיין.
* [[המאירים לארץ]] מאת הרב יצחק אלפסי

==קישורים חיצוניים==
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91 תולדותיו בויקיפדיה]
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=56&article=354 תיאור הסתלקותו מאתר חב"ד בישראל]
* [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס
*‫[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב"ד]]
*[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/books/html/bk1268340.htm כתר שם טוב] הספריה הלאומית
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות מהציון במז'יבוז']
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו]
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד"ר יצחק אלפסי. אתר דעת.
*נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש"ט?], פרק מהספר "סוד הדעת"
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר "BeitChabad"

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|1]]
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]

שיחה:חסידות ברסלב

2010-05-21T14:07:29Z

67.85.190.77:

ספר תורה

2010-05-18T14:16:40Z

67.85.190.77:

[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידו ספר תורה]]
'''ספר תורה''', הינו ספר העשוי מקלף, שהינו עור של בהמה שעובד היטב, ונכתב על ידי דיו מיוחד, ועל ידי שרטוט שורות.

בספר מופיעה כל חמשה חומשי התורה, ואם חסר אות אחת מהתורה, הספר הינו פסול לחלוטין.

== כתיבת ספר תורה ==

ישנה מצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל". למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה לדיני המצווה בימינו, וישנם הסבורים שמקיימים את המצווה על ידי קניית ספרי קודש, בהם אפשר לקיים את מטרת המצווה - "ולמדה את בני ישראל" - שהיא לימוד התורה, אך הרבי הורה כי כל ילדי ישראל ישתתפו במצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, כאשר כל ילד משלם את עלותו של אות אחת וזוקף אותה לזכותו.

== המטפחת ==

על פי ההלכה, דרוש כי לספר התורה תהיה מטפחת ואסור לאוחזו ערום.

ישנם שלושה אופנים כיצד ללמוד את מהותה של המטפחת של ספר התורה. א. המטפחת דבר הנוגע ל"גברא", האדם האוחז בספר תורה, שיוכל לאחוז את הספר. ב. המטפחת נוגעת ל"חפצא" של ספר התורה, ומיועדת לשמור ולהרבות בכבודה. (ובסוגריים מוסיף הרבי, כי יש גם לחקור אם מטפחת מיועדת להוסיף על כבוד הספר - "חיובי", או "שלילי" - מניעת בזיון הספר). ג. הדבר אינו נוגע רק לכבוד הספר, אלא לעצם קדושתו, ועל דרך הגליו הריק שסביב ספר התורה, הנהפך להיות חלק ממנו.

[[הרבי]] מכריע בדרך השלישית, כי המטפחת היא אכן דבר בלתי נפרד מקדושת הספר.{{להרחבה ראה [[מסכת מגילה|ביאורים במסכת#כאן]].}}

== קריאת התורה ==
התורה מחולקת לכשישים פרשיות, ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי{{הערת שוליים|בבא קמא פב, א.}}, אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שבשבשת קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד. '''לערך מורחב: [[קריאת התורה]].'''

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46652 גלריית תמונות של הרבי לצד ספר תורה]
{{הערות שוליים}}

הבעל שם טוב

2010-05-17T21:14:17Z

67.85.190.77:

[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|חתימתו של הבעל שם טוב]]
[[תמונה:בעל_שם_טוב.jpg|left|thumb|250px|מתפללים על ציון הבעל שם טוב]]
[[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|450px|בית הכנסת של הבעש"ט במז'יבוז']]

'''רבי ישראל בעל שם טוב''', (בר"ת: '''בעש"ט''', מכונה גם '''ר' ישראל בעל שם''') הוא כינויו של '''רבי ישראל בן אליעזר'''. נולד ב[[ח"י אלול נח"ת]] לאביו - רבי אליעזר ואמו שרה, בעיר אוקופ שליד קמיניץ הפודולית (עיר ששכנה על גבול פולין-תורכיה). הוא היה בן יחיד להוריו, שנפטרו עליו בילדותו. ביום רביעי א' של [[חג השבועות]] [[תק"כ]] נסתלק הבעש"ט לבית עולמו.

==שנות ילדות==

רבי ישראל בא בבריתו של אאע"ה ב[[כ"ה אלול]] [[נח"ת]] הוא יום בריאת העולם - (עפ"י רבי אליעזר בן הורקנוס מגדולי התנאים בתקופת חורבן [[בית המקדש]] השני).

בקשר לשמו, הרבי מביא שנקרא ר' "'''ישראל'''", כי עם ישראל הי-ה במצב של עילפון והיו צריכים לעוררו על דרך שמעירים אדם וקוראים בשמו - '''ישראל'''.

טרם הלך לעולמו אביו, רבי אליעזר, השאיר בידיו צוואה "אל תפחד מאף אחד, רק מה' אחד".

בשנות ילדותו הרבה הבעל שם טוב להתבודד ביערות, באמרו כי שם אין אנשים רעים וגאוותנים, ומורגשת הקדושה האלוקית האופפת את העצים ובעלי החיים.

כנער, מצא הבעש"ט את פרנסתו ממשרות שונות: תחילה שימש כעוזר למלמד הילדים. הוא היה מוליך ומביא את הילדים ל'חדר' ולבית המדרש. תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא ואמר, כי הלואי שהיו מנשקים את ספר התורה באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד.

לאחר מכן נעשה לשומר בית המדרש, והיה עובד את עבודתו בשעה שהיו הכל ישנים.

בהיותו בן י"ד הובאו לידיו כתבים של המקובל הנודע [[רבי אדם בעל שם]]. כתוצאה מלימוד בכתבים אלה הפך הנער לבעל ידע רב בקבלה. הוא התקדש והיטהר על ידי טבילות, וקיים מצוות בדבקות.

ב[[ח"י אלול תפ"ד]] בא הנביא אחיה השילוני והחל ללמדו תורה. לימים, כינה אותו הבעש"ט בכינוי "מורי ורבי הידוע".

==חתונתו==
הבעל שם טוב עזב את אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד החדרים, ובעקבות שנפגש עם [[רבי אפרים מברודי]], מנכבדי העיר ואביו של הרב המפורסם רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] - נעשה לחתנו.

אלא שרבי ישראל, ביקש להשאיר את ענין האירוסין בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעש"ט לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו: לבוש היה כאיכר, עטוף בגדים גסים כ"אחד הריקים". נסיונותיו של רבי אברהם גרשון להפטר מן ה"איכר הגס" עלו בתוהו והוא מיהר, לפחות, להרחיק אותו מסביבתו.

הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו בהתבודדות עם קונו ביערות ובשדות. בהמשך עברו לאחד הכפרים. בשנת ת"ץ עבר הבעש"ט לטלוסט שבגליציה והיה שוב למלמד, וגם שם חי בדחקות רבה .

==התגלותו==
ביום [[ח"י אלול תצ"ד]], בהיותו בן ל"ו נצטוה הבעש"ט על ידי אחיה השילוני להתגלות בעולם. הוא נתכנה בתואר "בעל שם" שהיה נפוץ בדורות אלה, ופרסומו הראשון היה בעיר טלוסט.

עיקר פעילותו במסעות ונדודים בתחילת התגלותו היה בשלושה ענינים: פדיון שבויים, חיזוק התורה ויראת שמיים, התגלות פנימיות התורה.

במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב ואחרות שבווהלין. נוהג היה בנסיעותיו לרפא חולים - גם על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. בראשית התגלותו היה לבעש"ט סופר מיוחד - רבי אלכסנדר זיסקינד, שהיה כותב את קמיעותיו, אולם משרבו הבאים, נתקבל עוזר נוסף - רבי צבי סופר, שפרשיותיו היו ליקרות ערך ביותר. לאחר מכן נשאר רבי צבי לסופרו היחיד.

משנתרבו הדבקים בו, עבר הריב"ש, שנתפרסם כבר כ"בעל שם טוב", לעיר מז'יבוז'. כאן החלו להתרכז מסביבו אלפים ובתוכם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים.

הבעש"ט היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. אופן הלימוד היה מתוך חריפות וגאונות גדולה, ולמדו את הרמב"ם, הרי"ף הרא"ש ושאר מפרשים מה"ראשונים" שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעש"ט היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].

בשנים אלה עמד הבעש"ט לעלות לארץ ישראל, שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל.

==מוקד עליה לרגל==

רוב תקופת נשיאותו, התגורר במזיבוז, שהפכה למוקד עליה לרגל. תלמידי חכמים גדולים הסתופפו בחצרו, וקהל גדול של עמך נהר לתפילות וסעודות, וקהל חסידי הבעש"ט, הלך וגדל.

==עליית הנשמה==
ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה הבעל שם טוב עליית נשמה בה הוא פגש את [[מלך המשיח]]. לשאלו את המשיח "אימתי קאתי מר" (= מתי בא אדון?) ענה המשיח לבעל שם טוב: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כשכוונתו על מעיינות תורת החסידות, אותה גילה הבעל שם טוב.

==שבחי הבעש"ט==
אין שבח שלא נשתבח בו הבעש"ט. אין גבול ליכולתו ואין מעצור לכחו הרב בעליונים ובתחתונים. [[המגיד ממזריטש]] מעיד עליו ש"ידע בכל חודש ניסן איזה ממונים ממונים על העולם בכדי לדעת איך להתנהג עמם ועל ידם" ו"הוא ידע שיחת עופות ושיחות דקלים"{{דרוש מקור}}.

העיד רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]], שהכיר את הבעש"ט בימי ילדותו: "היה היה דבר ה' בידי הבעל השם טוב ויגזור אומר ויקם. אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו - אחריו לעפר מי יקום".

[[אדמו"ר הזקן]] אמר, שהבעש"ט חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שהבעל שם טוב היה מסודר מאוד. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שאין לשער את האהבת ישראל של הבעל שם טוב.

==תורתו==
תורתו של הבעש"ט לא נרשמה על ידו. דברי התורה מובאים בשמו בספרי תלמידיו. אפילו צוואתו המפורסמת שנדפסה בשם [[צוואת הריב"ש]]" לא נכתבה על ידו, אלא על ידי תלמידו - רבי ישעיה מיאנוב. התוכן בספר זה אמיתי, אולם אין זו לשון הבעש"ט. עיקר תורתו של הבעש"ט ודעותיו הובאו בספרי תלמידו המובהק - רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, אולם גם בספרי תלמידיו האחרים ונכדיו. לאחר מכן, רוכזו התורות שבספרים אלה לספר אחד: "[[כתר שם טוב]]". בדורות האחרונים כונסו התורות האלה ומוינו לפי נושאים בספר "בעל שם טוב" ב-2 כרכים גדולים.

בדורות האחרונים התגלו כתבי "[[הגניזה החרסונית]]" ובה כתבי יד רבים של הבעל שם טוב.

==הסתלקותו==
===תיאור הסתלקותו===
בספר [[שבחי הבעש"ט]] מתואר: בימי הפסח של שנת [[תק"כ]] חלה הבעש"ט בקיבתו. הוא נעשה כחוש וקולו כמעט שלא נשמע.

בליל חג השבועות התאספו כל בני החבורה. הבעש"ט אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה"חברא קדישא" והורה להם כיצד יתעסקו בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי נחמן מהורודנקא, כדי לשפוך תפילה על שלום רבו. אמר הבעש"ט: לחינם הוא מרעיש בתפילה. אם היה יכול להכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל. לאחר מכן שמעוהו מלחש: "אני מוחל לך אותן שתי שעות. אל תענה אותי!". משבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים "על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון". אחר נפרד מבני העיר באומרו: "עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד".

כוחותיו עזבוהו. הוא ציוה לתלמידיו לומר "ויהי נועם". משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: "אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר". לאחר מכן שכב וישב כמה פעמים. אחר ציווה לכסותו בסדין וישכב פעם נוספת. הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת "שמונה עשרה" ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות: אל תבואני רגל גאוה! אותה שעה נסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי לייב קעסלער סיפר שראה את יציאת הנשמה "כמו שלהבת מראה תכלת" והעיד "שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה"נשמה היתירה".

ב[[ו' סיון תק"כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש"ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.

===ביום הרביעי נטלו המאורות===
ביום רביעי כ' בכסלו תקנ"ט, אמר על כך [[אדמו"ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: "ביום הרביעי נ'''ט'''לו המאורות", כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.

===תאריך הסתלקותו===
בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק הבעש"ט - האם ביום הראשון של חג השבועות (ו' סיון) או ביום השני של חג השבועות (ז' סיון).

בספר "[[שמועות וסיפורים]]" מובא הסיפור, כי בשנה אחת בחג השבועות התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון.

ויאמר אדמו"ר הרש"ב בפסקנות, כי הבעש"ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בז' סיון.

וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה של הבעש"ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?!

ויענהו אדמו"ר הרש"ב, כי גופו הקדוש של הבעש"ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל...

ואכן, בספר "[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש".

== תמונתו ==
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. הרבי אמר שתמונה זו שייכת לבעל שם כלשהו, אך לא לבעל שם טוב.

==תלמידיו ומשפחתו==
ישנם 150 רבנים המוכרים כתלמידיו ומאמיניו המובהקים של הבעל שם טוב. בין אלו ניתן למצוא את יורשו רבי דב בער הידוע בכינויו "[[המגיד ממזריטש]]", רבי [[יעקב יוסף כ"ץ|יעקב יוסף מפולנאה]], רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], רבי [[זאב וולף קיציס]], רבי [[חיים מקרסנה]], רבי [[נחמן מהורדנקא]], רבי [[אריה לייב משפולי]], רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], רבי מנחם נחום מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]], רבי [[פנחס מקוריץ]], רבי [[שמואל מקאמינקא]] ורבים אחרים.

לבעל שם טוב שני ילדים ידועים: בנו, [[רבי צבי]], ובתו, אדל. בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל: רבי [[משה חיים אפרים מסאדילקוב]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז']]. נינו, נכדה של אדל מבתה פייגה, היה רבי [[נחמן מברסלב]]. ר' פנחס מקוריץ ור' יעקב יוסף מפולנאה העידו שהבעל שם טוב מינה את נכדו ר' ברוך כיורשו כשיגדל (ספר מקור ברוך) ור' ברוך ראה את עצמו כיורשו הבלעדי של סבו.

==לקריאה נוספת==

* [[תולדות הבעל שם טוב]] בעריכת הרב חנוך גליצנשטיין.
* [[המאירים לארץ]] מאת הרב יצחק אלפסי

==קישורים חיצוניים==
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91 תולדותיו בויקיפדיה]
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=56&article=354 תיאור הסתלקותו מאתר חב"ד בישראל]
* [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס
*‫[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב"ד]]
*[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/books/html/bk1268340.htm כתר שם טוב] הספריה הלאומית
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד"ר יצחק אלפסי. אתר דעת.
*נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש"ט?], פרק מהספר "סוד הדעת"
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר "BeitChabad"

{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}

[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|1]]
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]

שיחה:הבעל שם טוב

2010-05-17T21:12:28Z

67.85.190.77:

==תאריך הסתלקות הבעל שם טוב==
כמדומני, שישנם גרסאות אשר מהם עולה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון ולא בו'.
:ב"[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, כתוב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש". צריך מילים יותר מפורשות מאלו?... [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
::וראה את ההוספה שהוספתי בגוף הערך. למי שיש פרטים יותר מדוייקים אודות הסיפור, מתכבד להוסיפם. תודה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
::א גוטע מלאכה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
==שומר בית המדרש?==
היכן המקור לכך שבהיותו נער היה שומר בבית המדרש בלילות? [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''

==לשון יחיד ורבים==
ציטוט מתוך הערך (לפני העריכה שלי): "''הזוג הצעיר'' עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו בהתבודדות עם קונו ביערות ובשדות. בהמשך ''עברו לאחד הכפרים''. בשנת ת"ץ ''עבר הבעש"ט'' לטלוסט שבגליציה והיה שוב למלמד, ''וגם שם חי בדחקות רבה''". האם בשנת ת"ץ עבר אכן לבדו או יחד עם זוגתו? כולנו נשמח אם יהיה מישהו שיואיל לשפוך אור על פרטים אלו. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
:כמדומני שב"[[אור ישראל]]" התפרסם סדרת כתבות אודות תולדות חיין של הבעש"ט (או דילמא ב[[היכל הבעש"ט]]) ושם ודאי תמצא מבואר, בהצלחה--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 05:58, 4 באפריל 2010 (UTC)

==תמונתו==
חשוב להוסיף בפיסקה על התמונה את דעת הרבי כפי שמופיעה להלן:
http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830

שיחה:סידור הבעל שם טוב

2010-05-17T16:58:51Z

67.85.190.77:

כדאי להוסיף הן את התמונה והן את הטקסט (כמעט כולו)

http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54831 {{שכח|אנונימי}}

:ייש"כ. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ד' בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 02:27, 17 במאי 2010 (UTC)

כדאי להוסיף גם מהנכתב בלינק הבא (לקראת הסוף)

http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51421

וכמובן להוסיף את הכתי"ק והחומר מכאן:

http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54846

שיחה:סידור הבעל שם טוב

2010-05-17T15:16:06Z

67.85.190.77: