חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יואל בעל שם

2013-11-17T16:18:50Z

67.85.189.182:

רבי '''יואל הלפרין''' מאוסטראה (מכונה '''יואל בעל שם''') היה דודו של רבי ישראל חריף הלפרין מזסלב. בנו רבי מרדכי הלפרין. נפטר ב[[ד' תשרי]] ה'תע"ג.

==חייו==
ר' יואל הלפרין נולד לאביו רבי משה{{הערת שוליים|על פי חתימתו על הספר קנה בינה (פראג שע"א): 'יואל בר' משה בעש"ט'.}} הלפרין. "היה גאון הגאונים, איש אלוקים קדש קדשים, בעל מקובל גדול ונורא, שמעו הולך מסוף העולם ועד סופה{{הערת שוליים|ספר מליצי א"ש.}}" בתחילה כיהן כאב בית דין בלויצק, וראש וועד הגאונים של 'ארבע הארצות'. שנים לאחר מכן עבר לפינסק וגם שם כיהן כאב בית דין. בשנת תנ"ב, כאשר נתקבל ר' נפתלי הכהן בעל הסמיכת חכמים מאוסטראה לפוזן, נבחר ר' יואל ל[[אב בית דין]] במקומו באוסטראה. סמוך לפטירתו נבחר לאב בית דין בלבוב למלאות מקום הגאון רבי נפתלי הירץ אך בשנת ה'תע"ג [[ד' בתשרי]] נפטר ר' יואל הלפרין טרם שישב על כסא הרבנות בלבוב, מנוחתו כבוד באוסטראה שבאוקראינה.

ר' יואל הלפרין היה בקי גדול בצרופי שמות הקדושים, קמיעות והשבעות, היה מרפא חולים, חולי הגוף או הנפש, וגם גירש מזיקים ורוחות רעות, ועד היום מפורסמים הרבה סגולות ורפואות משמו ליודעי ח"ן.

דברי תורתו ואיגרותיו של רבי יואל נדפסו בספר "תולדות אדם" " מפעלות אלוקים" ועוד ספרים.

== קישורים חיצונים ==
*{{HebrewBooks|הרב יואל בעל שם|מפעלות אלקים|37557}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבנים]]

יואל בעל שם

2013-11-17T16:16:30Z

67.85.189.182:

רבי '''יואל הלפרין''' מאוסטראה (מכונה '''יואל בעל שם''') היה דודו של רבי ישראל חריף הלפרין מזסלב. בנו רבי מרדכי הלפרין.

==חייו==
ר' יואל הלפרין נולד לאביו רבי משה{{הערת שוליים|על פי חתימתו על הספר קנה בינה (פראג שע"א): 'יואל בר' משה בעש"ט'.}} הלפרין. "היה גאון הגאונים, איש אלוקים קדש קדשים, בעל מקובל גדול ונורא, שמעו הולך מסוף העולם ועד סופה{{הערת שוליים|ספר מליצי א"ש.}}" בתחילה כיהן כאב בית דין בלויצק, וראש וועד הגאונים של 'ארבע הארצות'. שנים לאחר מכן עבר לפינסק וגם שם כיהן כאב בית דין. בשנת תנ"ב, כאשר נתקבל ר' נפתלי הכהן בעל הסמיכת חכמים מאוסטראה לפוזן, נבחר ר' יואל ל[[אב בית דין]] במקומו באוסטראה. סמוך לפטירתו נבחר לאב בית דין בלבוב למלאות מקום הגאון רבי נפתלי הירץ אך בשנת ה'תע"ג [[ד' בתשרי]] נפטר ר' יואל הלפרין טרם שישב על כסא הרבנות בלבוב, מנוחתו כבוד באוסטראה שבאוקראינה.

ר' יואל הלפרין היה בקי גדול בצרופי שמות הקדושים, קמיעות והשבעות, היה מרפא חולים, חולי הגוף או הנפש, וגם גירש מזיקים ורוחות רעות, ועד היום מפורסמים הרבה סגולות ורפואות משמו ליודעי ח"ן.

דברי תורתו ואיגרותיו של רבי יואל נדפסו בספר "תולדות אדם" " מפעלות אלוקים" ועוד ספרים.

== קישורים חיצונים ==
*{{HebrewBooks|הרב יואל בעל שם|מפעלות אלקים|37557}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:רבנים]]

שיחה:חזק הוצאה לאור

2013-11-15T01:01:24Z

67.85.189.182: במחילה

ברשותך, [[משתמש:חסיד|חסיד]], הסבתי את התוכן מכתבה לערך. בהצלחה בעריכה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:05, 29 אוקטובר 2009 (IST)

== ספרים שיצאו לאור על ידם ==

מי שמעוניין להרחיב את הערך:
*שיעורים בתורת חב"ד - יואל
*קובץ שבועי דבר מלכות (פלס)
*אלבום 'וזאת התורה' - מרכז רבני אירופה
*סט תורה ופירושה
*סידור תהילת ה' ברוסית
*תניא בתרגום לגרוזינית
*אות בספר תורה גרייזמן
*חכם סאסי (הרצליה)
*הרב החסיד ר' אליהו לוין (חוברת)
*מגילת אסתר ברוסית עם ציורים
*מחזור ליום כיפור אבינו מלכנו עם הנחיות וביאורי מילים
*חמשה חומשי תורה עם רש"י משולב
*אוצר החסידים ניו יורק
*אוצר החסידים ארץ הקודש
*הפרשה החסידית
*תורת אמת
*לדעת להאמין (סופר)
*נר למשיחי (טוביה בלוי)
*משנה תורה להרמב"ם
*ספר המצוות להרמב"ם
*שחור ולבן רודרמן
*מושל ברוחו ליאור רוזנבוים
*נודע בשיעורים הגר"ח נאה
*מסע ברדיטשוב
*במאי קמיפלגי
{{אנונימי}}
:בוצע. אתה מוזמן לערוך גם בעצמך... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בחשוון ה'תשע"ד 13:27, 28 באוקטובר 2013 (UTC)
::אני משער שאתה משער את זהותי. עיתותי אינם בידי. הרשימה הזו לא היתה מעובדת ולא ידעתי מתי יהיה לי זמן להכניס אותה ואיפה עוד פעם אפגוש את הרשימה שיצרתי. יישר כח שהקדמת אותי. [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 23:37, 31 באוקטובר 2013 (UTC)
:::אני משער שאתה קשור למכון חזק, ודבר לא מעבר לכך... ככלל איני מנסה ל'גלות' מי כותב בחב"דפדיה, בהצלחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בכסלו ה'תשע"ד 17:47, 5 בנובמבר 2013 (UTC)
::::אוי, באמת. זה אני... {{קריצה}} [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 18:39, 8 בנובמבר 2013 (UTC)

שיחה:כפר חב"ד (שבועון)

2013-11-15T00:58:32Z

67.85.189.182: /* מוסף 'קינדערלאך' */

אם אינני טועה, כתב העת הראשון שיצא בהכרזת הקודש "יחי" על השער היה העיתון "ישראל שלנו" של שמואל שמואלי, כבר בחודש אייר בשנת תנש"א

==קצת מוזר==
זה קצת מוזר העסק הזה הרי יצחק יהודה הולצמן עזב את העיתון.
אז איך הוא רשום בתור עורך של חדשות חב"ד?

עזב - לא ידעתי אני פשוט לא כ"כ מתמצא שם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*

== תמונה? ==
איזה תמונה להעלות לערך - לוגו, שער, מכתב הרבי?
:אבקש דעתכם. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== שופר של הרבי ==

הצעתי לרשום בקצרה את המקור לביטוי, מבלי להיכנס למחקר עיוני בנושא. יהיה בזה מספיק כדי לבטא את ההסתייגות המתאימה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' באדר א' ה'תשע"א 01:47, 10 בפברואר 2011 (UTC)
:ככה יותר טוב? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 02:35, 10 בפברואר 2011 (UTC)
::הייתי מוריד גם את המילים "ישנה טענה בלתי מוכחת" וכתוב בפשטות: "הרב הלפרין, מייסד העיתון, סיפר שהרבי אמר לו ביחידות שהעיתון הוא השופר שלי{מקור}". לדעתי, כך הוא תיאור העובדה לאשורה, מבלי להביע דעות מחקריות. מה דעתך? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ו' באדר א' ה'תשע"א 12:38, 10 בפברואר 2011 (UTC)
:::צודק. אסור לערבב רגשות עם עובדות. עדיין אני חושב שחשוב לציין את העובדה, שהרעיון צץ רק לאחר ג' תמוז ופתיחת 'בית משיח'. לפחות בהערה. מה דעתך? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 16:43, 11 בפברואר 2011 (UTC)
::::הטוב ביותר הוא להיצמד לעובדות ולרשום "בשנת ??? כתב הרב הלפרין..." וכו'. ההיקשים והמשמעויות יהיו ברורים לכל מעין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' באדר א' ה'תשע"א 13:42, 13 בפברואר 2011 (UTC)
:::::צודק, אבל אני לא יודע באיזו שנה נכתבה הטענה לראשונה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 00:24, 17 בפברואר 2011 (UTC)
::::::בינתיים זה בסדר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג באדר א' ה'תשע"א 02:48, 17 בפברואר 2011 (UTC)

==נר החמישי==
אהרון דוב בעצמו הודה בפה מלא בזמנו אז שכל הסיפור של סוד הנר החמישי מצוץ ושהוא רצה לעורר את הקהל אחרי ג' תמוז, הוא אמר את זה מיד אחרי שפירסמו את הכתבה נגד הסיפור בבית משיח היום הוא כבר לא מודה בזה אבל יש עדים ששמעו ממנו שהוא המציא את זה. איך אפשר להאמין לו על ה"שופר" המסכן?!
תתיעצו בחברי הועדה הרוחנית של החבדפדיה ונראה מה תהיה תגובתם??? {{אנונימי}}
:והיכן כתוב שמאמינים לו? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג באייר ה'תשע"א, למניינם 12:43, 27 במאי 2011 (UTC)

==אין לכם מה לעשות? ==

ורובא דרובא של הערך הוא במקום אובייקטיביות עוסק באם כן היה יחי ומתי ולמה ולטעמייהו ולשטתייהו אין לכ מה לעשות? פוליטיקה!!! [[משתמש:יש נוחלין|יש נוחלין]] - [[שיחת משתמש:יש נוחלין|שיחה]] 01:57, 29 במאי 2011 (UTC)

==עדכון==

מישהו פה שמע משהו על כך שהגליון הפסיק לצאת לאור? נראה שלא... {{אנונימי}}
:א. אישית נמנעתי מלהוסיף זאת בשל ההיסטוריה ההפכפכה של העיתון, כאשר לא יוצא לאור מספר פעמים בשנה/שנים האחרונות. אני סבור שעדיף להוסיף אירועים לאנצקלופדיה רק לאחר שיש עליהם פרפסקטיבת זמן, מינימום חודש חודשיים. אחרת יכול להיות שתעדכן שהעיתון הפסיק לצאת ואחרי שבוע הוא כבר יוצא שוב, והעדכון הזריז יצא שכרו בהפסדו. ב. באמת כבר הגיע הזמן לעדכן. נשמח אם תעשה זאת. כפי שאתה וודאי יודע חב"דפדיה חופשית לא רק לקריאה, אלא גם לכתיבה ועריכה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 23:16, 26 בפברואר 2012 (IST)
::עדכון רק לאחר שהגבתי, ראיתי שכבר עשית זאת... תודה ולהתראות...--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 23:59, 26 בפברואר 2012 (IST)
:::לאור ההתפתחויות האחרונות. מוכח שעדיף להמתין לפרספקטיבה נכונה. כפי שכתבתי לעיל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:25, 13 במרץ 2012 (IST)

== מוסף 'קינדערלאך' ==

כפי שהתבקשתי בדף המשתמש שלי, הריני לפתוח דיון. ר' שייע שליט"א, מדוע ולמה להשמיט את העובדה שהוצאתו לאור של זה החלה מייד לאחר הפסקת הוצאתו לאור של זה. אפשר לנסח בצורה יותר מדוייקת, אבל מדוע לא לציין? [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 14:43, 5 בנובמבר 2013 (UTC)
:לפי ידעתי במקום ההוצאה לאור של תורתך שעשועי יצאה (על ידי [[צא"ח]]) ממתק לשבת ורק לאחר כחצי שנה (אולי יותר) הופיעה קינדערלאך --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 16:15, 5 בנובמבר 2013 (UTC)
אולי אפשר לכתוב שקינדערלאך יצאה לאור בגלל שתורתך שעשועי הפסיק--[[משתמש:אליהו|אליהו]] - [[שיחת משתמש:אליהו|מלך המשיח כאן]] 16:23, 5 בנובמבר 2013 (UTC)
:אין שום קשר בין העיתונים, אלו שתי הוצאות שונות, כותבים שונים, מערכת שיווקית שונה, מנויים נפרדים, והם אפילו לא התחילו לצאת מיד עם הפסקתו ההו"ל של 'תורתך שעשועי'. העניין הוא, שפעמים רבות פרוייקט חדש, מנסה לנכס לעצמו וותק (כמו כל החנויות שכותבתו מאז 1890 וכדו'), רק שבמקרה זה עדיין לא הוצג ולו בדל של שמידע שיתמוך בכך שיש קשר בין העיתונים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בכסלו ה'תשע"ד 16:43, 5 בנובמבר 2013 (UTC)
::חוץ מהעובדה הבסיסית שאם היה קיים עיתון ילדים "מתון" באותו סגנון, עם אותו תוכן, המיועד לאותה רמה של ילדים, ועם סדר מדורים דומה להפליא, לא היתה שום סיבה להקמת העיתון. נשמע שלא ראית אף פעם מבפנים לא עיתון זה ולא עיתון זה. אני הייתי קורא מושבע של תו"ש ואני לא רואה שום חילוק בינו לבין קינדערלאך חוץ מאי אלו מתיחות פנים. [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 00:58, 15 בנובמבר 2013 (UTC)

אסף חנוך פרומר

2013-11-15T00:52:47Z

67.85.189.182: לא מספיק מבוסס

[[תמונה:אסף פרומר.jpg|left|thumb|250px|הרב אסף חנוך פרומר]]
הרב '''אסף חנוך פרומר''' (שם העט '''א. אברהם''') - הינו מרצה מבוקש, משפיע, ועורך ספרים.

הרב פרומר נולד ב[[קרית שמואל]] שב[[חיפה]] לאביו הרב [[שמואל פרומר]] ולאמו מרת דבורה. בצעירותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות [[אחי תמימים ראשון לציון]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]], ובישיבת [[תומכי תמימים]] בסינסינאטי, ובשנת [[תשנ"ד]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

עם סיום לימודיו, נישא לרעייתו גיטל, ביתו של הרב [[שלום דובער וולפא]] מ[[ביתר עלית]], ועבר להתגורר בקהילת חב"ד ב[[קרית שמואל]].

==פעילות ציבורית==
הרב פרומר משמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]. פעיל ומרצה במטה [[שבע מצוות לשבעים אומות]].

עוסק בתירגום ועריכת ספרים ומאמרים, ביניהם את את מאמרי הרב [[יהושע דוברבסקי]] ואת הסדרה [[אלה תולדות פרץ]] שפורסמו בשנים האחרונות ב"[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]". כיום הרב פרומר הינו העורך הראשי של [[מכון ממ"ש]] ויושב ראש מערכת [[מאמר מבואר]].

הרב פרומר כותב מאמרי הגות בעניינים אקטואליים העומדים על הפרק, ב[[שבועון בית משיח]] תחת שם העט א. אברהם. מאמריו מתאפינים בשפה 'פנימית' ורומזת, המובנת לעיתים רק למתמצאים בנבכי הסוגיות בהם הוא עוסק. מאפיין נוסף, הוא השימוש בהומור וסגנון כתיבה חופשי.

בחודש אלול תשע"ג יזם את הקמת דוכן חב"ד בנמל הנוסעים של מפרץ חיפה, ממנו יוצאות ספינות תיירות עמוסות בנוסעים, ואף החל לפעול בתפעולו של המקום תחת הנהלת בית חב"ד המרכזי בחיפה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77524 בלעדי: דוכן חב"ד נפתח בטרמינל הנוסעים בנמל חיפה] {{אינפו}}}}.

==ספריו==
'''ספרים בעריכתו:'''
*אלבום '''[[משיח תמונות ורגעים]]'''.
*'''[[הגדה של פסח]]''' עם פירוש עממי.

'''ספרים שהיה שותף בעריכתם:'''
*'''[[הטרקטוריסט של הרבי]]''' - הרב [[ראובן דונין]].
*'''[[קהל גדול]]'''.
*'''[[החמה וברכתה]]'''.
*'''[[נביא מקרבך]]'''.

==קישורים==
*[http://www.hageula.com/news/press/23.html מבוא לספר [[קהל גדול]] מעטו של הרב אסף פרומר] - אתר 'הגאולה'.
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51063 'הגות וואך' על כינוס השלוחים] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1985 שיעור ווידאו בנושא 'קבלת המלכות' מהרב פרומר] - {{אינפו}}
*[http://www.neshei.com/index.php/includes/newvideo/includes/jq/js/jquery-1.7.1.min.js?url=article_he&id=68479 הנשים תצעדנה לפני המחנה] - נאומו של הרב פרומר.
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75983 טעימה מבית הספר לגאולה: נבואות המשיח] {{וידאו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרומר, אסף חנוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית שמואל: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]

שיחה:אסף חנוך פרומר

2013-11-15T00:51:44Z

67.85.189.182:

תאריך לידה? לפחות שנה. בטח בוגר חיפה כלשהו יזכור את תאריך הולדתו!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 19:57, 21 באפריל 2010 (UTC)
:אפילו בשטורעם לא מופיע.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 20:14, 21 באפריל 2010 (UTC)

== מקום לימודיו ==

בא' מכתבותיו הנפלאות הוא ציין את ישיבת ראשון לציון (במהדורתה הישנה - כמובן) כמקום לימודיו בישיבה הקטנה. אולי כדי לציין זאת.
:יהיה יותר קל לציין אחרי שמישהו יתנדב לכתוב סוף סוף ערך נורמלי על הישיבה המיתולוגית בראשון. [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 00:51, 15 בנובמבר 2013 (UTC)

שניאור זלמן גורליק

2013-11-08T18:55:58Z

67.85.189.182:

[[קובץ:שניאור זלמן גורליק1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן גורליק]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]]|אחר=רבה של [[כפר חב"ד]]|ראו=[[שניאור זלמן גרליק]]}}
הרב '''שניאור זלמן גרליק''' (יליד שנת [[תשכ"ז]]), הינו [[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]], ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר.

==תולדות חייו==
נולד ב[[טשקנט]] ב[[י"ד טבת]] [[תשכ"ז]] ב[[ברית המועצות]] להוריו [[שלום דובער גרליק|שלום דובער ושרה רבקה גורליק]], מחסידי חב"ד שנשארו בברית המועצות גם לאחרי [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]], והמשיכו לשמור על הגחלת היהודית. הוא נקרא שניאור זלמן על שם סבא רבה שלו, הרב [[שניאור זלמן וילנקין]] (שזכה לשמש כמלמד של הרבי בילדותו).

עוד בהיותו ילד בשנת [[תשל"א]] עלו הוריו ל[[ארץ ישראל]], והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי, והוא נכנס ללמוד במוסדות חב"ד המקומיים, כשהוא יונק את השפעתו מסבו הרב [[שלום וילנקין]] שכיהן בהוראת הרבי כ[[משפיע]] הקהילה.

בהיותו ילד בן 12 בשנת [[תשל"ט]] נסע עם אביו וסבו אל הרבי, וזכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלכה בחן אותו הרבי על לימודיו.

כשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת חב"ד ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], שם עשה את כל מסלול הלימודים הישיבתי, גם ב[[ישיבה קטנה]] וגם ב[[ישיבה גדולה]].

בשנת [[תשמ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], והמשיך לשהות בישיבה ארבע שנים, עד שנת [[תשמ"ט]]. בזמן לימודיו בישיבה, היה עורך [[ראשי דברים]] מ[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] על מנת לשלוח את הדברים לחסידי חב"ד ברחבי העולם שיהיו מעודכנים בדברים האחרונים ובהוראות שמסר הרבי.

לאחר נישואיו למרת בלה לבית הרב דובער שייקביץ, הוזמן בשנת [[תש"נ]] על ידי הרב [[תנחום בורושנסקי]] לצאת ב[[שליח|שליחות]] הרבי ל[[באר שבע]] ולאחר שקיבל את ברכת הרבי - בי"ט כסלו של אותה שנה - עבר להתגורר בעיר והחל לפעול בקרב התושבים.

בשנת [[תשס"ו]] נבחר על ידי מקומן 'זמן הנגב' כאחד מהאנשים הכי משפיעים בבאר שבע{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=14962 הרב זלמן גורליק נבחר כאחד המשפיעים בבאר-שבע] - אתר col.}}.

בחודש תמוז [[תשע"א]] חנך בניין חדש ומפואר לבית חב"ד שבהנהלתו, בנוכחות אישי ציבור רבים שבאו לחגוג את פתיחת הבית חב"ד.

כיום מרכז הרב גורליק את הפעילות בשכונה א' בבאר שבע, וידוע בשל פועלו הרב עם עולי מרוקו.

==קישורים חיצוניים==
*המדור 'מילה של חסיד' עם הרב גורליק באתר 'שטורעם' - [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4244 תשס"ו] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67251 תשע"ד].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורליק, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד באר שבע: אישים]]

שניאור זלמן גורליק

2013-11-08T18:55:35Z

67.85.189.182:

[[קובץ:שניאור זלמן גורליק1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן גורליק]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]]|אחר=רבה של [[כפר חב"ד]]|ראו=[[שניאור זלמן גרליק]]}}
הרב '''שניאור זלמן גרליק''' (יליד שנת [[תשכ"ז]]), הינו [[שליח]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]], ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר.

==תולדות חייו==
נולד ב[[טשקנט]] ב[[י"ד טבת]] [[תשכ"ז]] ב[[ברית המועצות]] להוריו [[שלום דובער גרליק|שלום דובער ושרה רבקה גורליק]], מחסידי חב"ד שנשארו בברית המועצות גם לאחרי [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]], והמשיכו לשמור על הגחלת היהודית. הוא נקרא שניאור זלמן על שם סבא רבה שלו, הרב [[שניאור זלמן וילנקין]] (שזכה לשמש כמלמד של הרבי בילדותו).

עוד בהיותו ילד בשנת [[תשל"א]] עלו הוריו ל[[ארץ ישראל]], והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי, והוא נכנס ללמוד במוסדות חב"ד המקומיים, כשהוא יונק את השפעתו מסבו הרב [[שלום וילנקין]] שכיהן בהוראת הרבי כ[[משפיע]] הקהילה.

בהיותו ילד בן 12 בשנת [[תשל"ט]] נסע עם אביו וסבו אל הרבי, וזכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלכה בחן אותו הרבי על לימודיו.

כשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת חב"ד ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], שם עשה את כל מסלול הלימודים הישיבתי, גם ב[[ישיבה קטנה]] וגם ב[[ישיבה גדולה]].

בשנת [[תשמ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], והמשיך לשהות בישיבה ארבע שנים, עד שנת [[תשמ"ט]]. בזמן לימודיו בישיבה, היה עורך [[ראשי דברים]] מ[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] על מנת לשלוח את הדברים לחסידי חב"ד ברחבי העולם שיהיו מעודכנים בדברים האחרונים ובהוראות שמסר הרבי.

לאחר נישואיו למרת בלה לבית הרב דובער שייקביץ, הוזמן בשנת [[תש"נ]] על ידי הרב [[תנחום בורושנסקי]] לצאת ב[[שליח|שליחות]] הרבי ל[[באר שבע]] ולאחר שקיבל את ברכת הרבי - בי"ט כסלו של אותה שנה - עבר להתגורר בעיר והחל לפעול בקרב התושבים.

בשנת [[תשס"ו]] נבחר על ידי מקומן 'זמן הנגב' כאחד מהאנשים הכי משפיעים בבאר שבע{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=14962 הרב זלמן גורליק נבחר כאחד המשפיעים בבאר-שבע] - אתר col.}}.

בחודש תמוז [[תשע"א]] חנך בניין חדש ומפואר לבית חב"ד שבהנהלתו, בנוכחות אישי ציבור רבים שבאו לחגוג את פתיחת הבית חב"ד.

כיום מרכז הרב גורליק את הפעילות בשכונה א' בבאר שבע, וידוע בשל פועלו הרב עם עולי מרוקו.

==קישורים חיצוניים==
*המדור 'מילה של חסיד' עם הרב גורליק באתר 'שטורעם' - [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4244 תשע"ב] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=67251 תשע"ד].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורליק, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד באר שבע: אישים]]

עפולה

2013-11-08T18:41:27Z

67.85.189.182:

[[קובץ:עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חנוכיה ציבורית]] בכניסה לעיר עפולה]]עפולה היא עיר במחוז הצפון ב[[ישראל]]. עפולה שוכנת במרכז [[עמק יזרעאל]], על כביש 65, בין הערים [[חדרה]] ו[[טבריה]] ומכונה גם "בירת העמק". היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ב]], ונכון לשנת [[תשע"ג]], העיר מונה כחמישים אלף תושבים.

== היסטוריה ==
'''ביקור הרבי הריי"צ''':

ב[[ב' במנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]]. ב[[ה' במנחם אב]] נסעה שיירת הרבי לעיר [[צפת]] ובאמצע הדרך עצרה בעפולה. בעיר נערך טקס קבלת פנים במשך שעה לכבוד הרבי. משם המשיך הרבי לעיר צפת.

== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:סגל עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה]] ו[[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] ב[[מבצע חנוכה]] בעיר]]
[[קובץ:תחנה_מרכזית_עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלטי פרסום חב"דיים בתחנה המרכזית בעפולה]]

מנהל [[בית חב"ד]] השליח הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]]. בית חב"ד פועל עם כלל האוכלוסיה לרבות מגזר העולים החדשים, וב'מרכז הרפואי העמק'{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=8300 בעפולה דואגים לחולים] {{אינפו}}}}.
ב[[חג הפסח]] בית חב"ד עוזר למשפחות נזקקות בסיוע במוצרים לכבוד החג{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=25013 בעפולה דואגים (גם) לגשמיות התושבים] {{אינפו}}}}.

*רובע יזרעאל - כשנה לאחר חתונתו - בשלהי שנת תשע"א - הצטרף הרב יי"צ סגל אל אביו הרב שלמה סגל, העתיק את מקום מגוריו לעפולה, והחל לפעול בשכונה החדשה שהוקמה בצפון העיר.
*גבעת המורה - מנהל: הרב לוי אריה קרץ.
*תחנה מרכזית - דוכן [[תפילין]] קבוע אותו מתפעל הרב אורי נחום. הדוכן הוקם בשנת [[תשנ"ב]], ובחודש [[אייר]] [[תש"ע]] אחרי תשעה מקרים של גניבת זוגות תפילין מהדוכן נתפס הגנב{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54374 כך פוצח שוד התפילין הגדול] {{וידאו}} {{אינפו}}}}.
*בית-משיח עפולה עילית - מנהל: הרב אפרים קמינקר.

== קהילת חב"ד ==
[[קובץ:בית גבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט במקום בו יבנה 'בית מעשים טובים' בעפולה]]
קהילת חב"ד בעפולה שוקקת חיים חסידיים, והיא מונה כמאה משפחות, המתפללים בשני בתי הכנסת, ופועלים ב[[הפצת המעיינות]] בכל רחבי העיר.

בני קהילת חב"ד בעפולה נוסעים ל[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה חב"ד במגדל העמק]] והבנות נוסעות לבית הספר של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' שבמושב [[אביטל]].

בית הכנסת החב"די העירוני{{הערת שוליים|בית הכנסת מנוהל על ידי הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].}}, ממוקם בשדרה המרכזית של העיר, ומושך אליו יהודים מכל קצות הקשת. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת חצות, בית הכנסת הומה ממתפללים, אנ"ש, ויהודים נוספים המוצאים בבית הכנסת מקום שקט ונוח ללימוד.

בית הכנסת פתוח במשך כל שעות היממה וקירותיו מכוסים בארונות ספרים לרוב, תודות להשתדלותו של ר' [[דוד קרץ]] משפיע הקהילה, שטרח ועמל רבות בהשגת המימון לרכישת הספרים, על מנת שאכן בית הכנסת יהווה מרכז יהדות של ממש וימשוך אליו יהודים רבים מכל רחבי העיר והאזור.

בשנת תש"ע, נפתח מרכז קהילתי חדש, "בית מדרש אריאל" לתורה וחסידות מול תחנת אגד העירונית, המפיץ אף הוא את אור החסידות, ופועל בעיקר עם השכבות הצעירות של בני העיר.

בעפולה גדלה השליחה [[רבקה הולצברג|רבקה]] לאביה הרב שמעון ויהודית רוזנברג. רבקה נישאה לבעלה [[גבריאל נח הולצברג]] ויחד יצאו לשליחות בעיר [[בומביי]] שב[[הודו]]. ב[[כ"ח בחשוון]] [[תשס"ט]] במהלך מתקפת טרור על [[בית חב"ד]] [[בומביי]] נרצחו זוג ה[[שלוחים]]. ב[[ח' בניסן]] שנת [[תשס"ט]] הונח אבן הפינה למבנה הדומה בצורתו ל-[[770]], הנקרא בשם 'בית מעשים טובים - גבי ורבקי', לזכרם של השלוחים שנרצחו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45520 הונחה אבן פינה לבית גבי ורבקי] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, ביוזמת ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג{{הערה|נכון לשנת תשע"ג, עדיין לא הותחל בבניית המבנה.}}. ב[[ה' בכסלו]] [[תש"ע]] התקיימה הכנסת [[ספר תורה]] שנכתב לעילוי נשמת הקדושים הרב גבריאל ורבקה הולצברג הי"ד, בנדבת ליבו של ר' לוי יצחק סממה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51275 עפולה הכניסה ספר תורה לע"נ הקדושים] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.

כמשפיע הקהילה, כיהן הרב [[דוד קרץ]] עד לפטירתו ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"א]], כשאת מקומו ממלא כעת בנו, הרב [[שמואל קרץ]].

== מוסדות ==
* '''[[בית כנסת]] חב"ד''' בעיר משמש מאות יהודים מידי יום ל[[תפילה]] ושיעורי [[חסידות]].
* '''בית מדרש אריאל לתורה וחסידות''' הפועל רבות בקרב אוכלוסיית עפולה הצעירה.
* '''גן חב"ד''', פועל בשכונת 'שיכון עובדים'.
* '''מדרשיית "אתחלתא"''' לנשים וצעירות{{הערה|1=[http://www.neshei.com/2013/04/21/%D7%99%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A7%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D/ יוזמה חב"דית בעפולה - בית קפה לנשים בלבד] - אתר נשי ובנות חב"ד {{אינפו}}}}.
* בעיר פועלים שני [[מקווה|מקוואות]] לנשים לפי [[בור ע"ג בור|שיטת חב"ד]].
* ב[[חודש סיון]] תש"ע חנך [[כולל חב"ד]] מרפאת שיניים בשכונת גבעת המורה, שנועדה לסייע לילדים ממשפחות חסרות אמצעים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54959 "כולל חב"ד" ו"לוטוס" חנכו מרפאה נוספת בעפולה] {{אינפו}}}}.

==לקריאה נוספת==
[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/688.pdf שבועון 'בית משיח' גליון 688] - הרב [[יעקב שמולביץ]] בתיאור אותנטי משבת בקהילה (עמ' 32).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

שיחה:חזק הוצאה לאור

2013-11-08T18:39:36Z

67.85.189.182: /* ספרים שיצאו לאור על ידם */

שיחת משתמש:67.85.189.182

2013-11-05T14:45:26Z

67.85.189.182:

שלום לך, ותודה על תרומותיך לחב"פדיה, בנוגע, לשחזור העריכה ב[[כפר חב"ד (שבועון)]]. שים לב, שעל פי הכללים פה, במקרה של חילוקי דעות, אין לשנות או להוסיף פרטים בערך, עד להסכמה בדף השיחה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט בחשוון ה'תשע"ד 18:55, 2 בנובמבר 2013 (UTC)
:פתחתי דיון בדף השיחה. [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 14:45, 5 בנובמבר 2013 (UTC)

שיחה:כפר חב"ד (שבועון)

2013-11-05T14:43:28Z

67.85.189.182: /* מוסף 'קינדערלאך' */ פסקה חדשה

שמעון פרס

2013-11-01T00:31:19Z

67.85.189.182:

[[קובץ:פרס_01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמעון פרס, ה[[פרזידנט (תואר כבוד)| פרזידנט]] הנוכחי של [[מדינת ישראל]] מדליק חנוכיה בלשכתו שב[[ירושלים]] ביחד עם משלחת חב"ד (טבת, תשע"ג)]]
[[קובץ:פרס_02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]]]
[[קובץ:פרס_03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מאזין ל[[תקיעת שופר]] במעמד פתיחת שנת הלימודים בבית ספר חב"ד עיר גנים ב[[ירושלים]]. מימין לשמאל: ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, ה[[פרזידנט (תואר)|פרזידנט]] שמעון פרס, והרב [[חיים ניסלביץ']]]]
[[תמונה:נשיא וחסיד.jpg|left|thumb|250px|הרב [[יעקב גלויברמן]] מעניק את הספר '[[נשיא וחסיד (ספר)|נשיא וחסיד]]' למר [[שמעון פרס]]]]
'''שמעון פרס''' (יליד שנת [[ה'תרפ"ג]], 1923) הוא ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] הנוכחי של [[מדינת ישראל]], שכיהן בעבר במגוון תפקידים פוליטיים ובטחוניים, והיה ממקימי הכור הגרעיני ב[[דימונה]], וממתווי תוכנית אוסלו.

למרות המחלוקת המהותית בינו לבין הרבי וחסידי חב"ד על רקע דעותיו הפוליטיות, שמר פרס לאורך כל השנים על קשר אישי קרוב עם שליחי הרבי, השתתף באירועים חב"דיים רבים, ואף נסע פעמיים לניו יורק, והתקבל ל[[יחידות|פגישה אישית]] אצל הרבי, והתרשם עמוקות מראייתו הרחבה, מעצותיו, ומהאכפתיות שגילה כלפי העם היהודי היושב ב[[ארץ ישראל]].

==תולדות חייו==
===העליה לארץ ושנות הבגרות===
נולד ב[[כ' באב]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] [[וישנבה]] שב[[בלארוס]], להוריו יצחק ושרה פרסקי. אביו היה סוחר עצים אמיד, שהשתייך לצאצאיו של רבי [[חיים מוולוזי'ן]], ואמו עסקה בחינוך.

בהיותו בן אחת עשרה, בשנת [[תרצ"ד]], עלה יחד עם משפחתו לארץ והצטרף לאביו שעלה שלוש שנים קודם לכן והתבסס ב[[תל אביב]]. לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי 'בלפור', עבר ללמוד בבית ספר חקלאי-ציוני בכפר הנוער בן שמן, ומשם המשיך להכשרה מעשית בקיבוץ [[גבע (קיבוץ)|גבע]] שב[[עמק יזרעאל]] שם עבד כרפתן וכגזבר. בשנת [[תש"ה]] נישא לרעייתו חנה שרה (סוניה) גלמן, ביתו של המורה לנגרות בבית הספר החקלאי בו למד.

שנתיים לאחר מכן נקרא על ידי [[לוי אשכול]] לנהל את אדף הרכישות של צבא ההגנה, וכאשר הוכרז באופן רשמי על הקמתה של מדינת ישראל, בשנת [[תש"ח]], המשיך לעסוק בתפקיד זה מטעם משרד הבטחון של ממשלת ישראל.

===בשירות הבטחון===
בחודש [[ניסן]] [[תש"ט]] התמנה למנהל הכספי של חיל הים, וכחלק מתפקידו נשלח על ידי הממשלה ל[[ארצות הברית]] ותיפקד כראש המשלחת של משרד הבטחון הישראלי. ביקורו בארה"ב נמשך כשלוש שנים, בהם ניהל את עניני הרכש של [[צבא הגנה לישראל]] מול מדינות ערב השונות, ובשעות הפנאי השלים את השכלתו באוניברסיטת "ניו סקול" ב[[ניו יורק]]".

בשנת [[תשי"ב]] חזר לישראל, וכיהן כממלא מקום של מנכ"ל משרד הביטחון, עד להתפטרותו של [[דוד בן גוריון]] מהחיים הציבוריים בשנת [[תשי"ג]], והאצלת הסמכויות על ניהול משרד הבטחון והעברתו לידיו של שמעון.

פעילותו העיקרית של פרס כמנכ"ל משרד הביטחון היה ביסוס קשרי החוץ של [[צרפת]] עם מדינת ישראל, והגברת אספקת הנשק מטעם ממשלת צרפת, דבר שחיזק את כוחו הצבאי של [[צה"ל]], ותרם רבות לביטחונה של מדינת ישראל.

בתפקיד זה כיהן פרס עד לחזרתו של [[דוד בן גוריון]] לחיים הציבוריים בשנת [[תשט"ו]], אז החל לעבוד כיד ימינו, וסייע לו במגעים החשאיים בין ממשלת צרפת וישראל בקשר לסיוע צבאי כדי לתקוף את [[מצרים]], וההכנות הבטחוניות לקראת [[מלחמת סיני]] (שכונה לימים בשם 'מבצע קדש').

הידוק היחסים בין צרפת וישראל ביוזמתו של פרס, הביאו לכך שבשנת [[תשי"ז]] נחתם הסכם שיתופי בין משרד הבטחון הישראלי וממשלת צרפת על שיתו פעולה הדדי בהקמת כור גרעיני ב[[דימונה]] על מנת להביא להרתעה ישראלית חזקה, שתמנע ממדינות ערב לנסות להשמיד את מדינת ישראל.

בבחירות לכנסת ישראל שהתקיימו בשנת [[תשי"ט]] נכנס פרס לראשונה לחיים הפוליטיים, והתמודד מטעם מפלגת מפא"י, ונבחר כחבר כנסת וכסגן שר הביטחון. גם לאחר התמנותו לתפקיד זה, המשיך לפעול לחיזוק הקשר הצבאי בין [[צה"ל]] וצרפת והבטחת הברית הצבאית ההדדית, ולחימוש רחב של הצבא בטילים, טנקים, ומטוסים.

בשנת [[תשכ"ג]] התפטר בן-גוריון במפתיע בפעם השניה מתפקידיו הפוליטיים, והוא הוחלף על ידי [[לוי אשכול]]. בעקבות כך התפצלה מפלגת מפא"י שהתנגדו להנהגתו של לוי אשכול, והקימו מפלגת שמאל נפרדת, תחת השם "רשימת פועלי ישראל" כשמפלגת מפא"י רצה לבחירות תחת השם "המערך" וזכתה ב-45 מנדטים. לאחר הבחירות הרכיב 'המערך' ממשלה עצמאית שהותירה את "רשימת פועלי ישראל" (רפ"י) באופוזיציה, ולראשונה מזה שנים רבות עמד בתפקיד נטול השפעה ממשית על העשייה הפוליטית והבטחונית בארץ.

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] פעל פרס להתאחדות כללית של מפלגות השמאל, שרצו בבחירות תחת השם 'מפלגת העבודה'. בשנים אלו קיבל פרס תדמית בינונית, וקיבל תפקידים משניים כגון שר בלי תיק האחראי לפיתוח הכלכלי של השטחים, השר לקליטת העלייה, שר התחבורה ושר התקשורת.

בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשל"ד]] חזר שוב לקידמת החיים הציבוריים, וקיבל את תפקיד שר הבטחון בממשלתו של [[יצחק רבין]]. כהונתו זו שהחלה מיד לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], התמקדה בעיקר בכינון יחסי שלום עם [[ירדן]], ושיקומו של [[צה"ל]] מתוצאות המלחמה.

על רקע חילוקי דעות ויריבות אישית בינו לבין יצחק רבין, תמך פרס בשנים אלו בהקמת התנחלויות בשטחים השונים, והיה מהמסייעים העיקריים בייסוד הישוב [[קדומים]] וההתנחלויות [[עפרה]] ו[[אריאל]].

===בחיים הפוליטיים===
בתחילת שנת [[תשל"ז]] התגלו פרשיות שחיתות רבות הקשורות עם שרי הממשלה המכהנים מטעם מפלגת 'העבודה', ואף פרשיות שחיתות הקשורות עם ראש הממשלה [[יצחק רבין]] ורעייתו. בעקבות פרשיות אלו התפטר יצחק רבין מתפקידיו, ושמעון פרס מילא את מקומו כראש המפלגה.

בבחירות שהתקיימו באותה שנה, (כשמפלגת העבודה ברשות פרס רצה תחת השם 'המערך השני'), הפסיד שמעון פרס את ראשות הממשלה ל[[מנחם בגין]] כשלראשונה מאז כינונה של [[מדינת ישראל]] המפלגות הימניות צוברות כח פוליטי גדול יותר מפלגות השמאל, וזוכות בהנהגה הפוליטית.

בעקבות ההפסד, התמנה פרס כיושב ראש האופוזיציה, ותקף שוב ושוב את מהלכי הממשלה הימנית, כשיחד עם זאת הוא תומך במעשים שתאמו את השקפת עולמו כגון [[הסכמי קמפ דייוויד]]. לקראת הסיבוב הבא של הבחירות הפוליטיות, ניסה פרס להכשיל את הנהגת הליכוד בתקריות פוליטיות כדי לזכות בתמיכת העם, אך מנחם בגין הצליח להחזיר את תמיכת הציבור על רקע השסע העדתי בין עולי מדינות המזרח, שהרגישו מושפלים על ידי נציגי המערך.

בתקופה הראשונה של [[מלחמת לבנון הראשונה]] תמך במהלכי הממשלה, מתוך ייצוג למראית עין של אחריות לאומית, אך בשלבים המתקדמים של המלחמה החל לתקוף בפומבי את ההחלטות הצבאיות של הממשלה, וגינה את תוצאותיה, כשעל רקע זה הוא מבסס את מעמדו הציבורי לקראת הבחירות הקרובות.

בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ד]] בה התמודד פרס מול מועמד הליכוד [[יצחק שמיר]] הגיעו המפלגות לתיקו, ובהתערבותו של [[פרזידנט (תואר כבוד)|הפרזידנט]] [[חיים הרצוג]] הוקמו ממשלת אחדות לאומית, בה כיהנו פרס ושמיר ברוטציה, ופרס קיבל את הנהגת הממשלה למשך שנתיים בהם פעל להוצאת [[צה"ל]] מ[[לבנון]] וביסוס הכלכלה הישראלית שהיתה נתונה במשבר, כשבתקופת כהונתו החלה העלאת יהודי אתיופיה ("מבצע משה").

אחרי סיום השנתיים בהם כיהן כראש הממשלה, קיים פרס את הסכם הרוטציה והעיבר את שרביט ההנהגה לידי [[יצחק שמיר]] והפך לשר החוץ הממשלת האחדות הלאומית.

בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ח]] זכה הליכוד בהנהגתו של [[יצחק שמיר]] ברוב של 65 מנדטים יחד עם המפלגות הדתיות, אך העדיף לחזור ולהקים פעם נוספת ממשלת אחדות לאומית יחד עם מפלגת המערך של שמעון פרס.

בשנת [[תש"נ]] ניסה פרס לבצע מהלך פוליטי להצבעת אי אמון בממשלה, הפלתו של [[יצחק שמיר]] והקמת ממשלה בשיתוף עם מפלגת ש"ס ואגודת ישראל. מהלך זה שכונה לימים בשם '[[התרגיל המסריח]]' נכשל בעקבות פרישה ברגע האחרון של שרי מפלגת ש"ס בעקבות הוראתו של הרב [[עובדיה יוסף]] ושל חברי כנסת חרדיים נוספים, בעקבות הגילוי דעת שמסר [[הרבי]] בפני העיתונאי עודד בן עמי, שהוא מתנגד להקמת ממשלה בראשות שמעון פרס.

בעקבות כשלון המהלך פוטר שמעון פרס מכהונתו כשר בממשלה, והפך שוב ליושב ראש האופוזיציה.

בשנת [[תשנ"ב]] התקיימו הפעם השלוש עשרה הבחירות לכנסת, ומפלגת העבודה בראשותו של יצחק רבין גברה על הליכוד, ופרס התמנה כשר החוץ בממשלה החדשה וכממלא מקום ראש הממשלה. בתקופה זו קידם פרס יחד עם יצחק רבין את הסכמי השלום בין ממשלת ישראל ובין הרשות הפלסטינית, שהובילו בסופו של דבר לחתימת [[הסכם אוסלו]] עליו חתם שמעון פרס ונציג אש"ף, אבו מאזן. מאוחר יותר נערך טקס רשמי במדשאות הבית הלבן בהשתתפות יצחק רבין ויאסר ערפאת, ובשנת [[תשנ"ד]] קיבלו השלושה (רבין, פרס, וערפאת) את 'פרס נובל לשלום' על הסכמי השלום וההבנות ההדדיות שהושגו בין הצדדים.

לאחר רציחתו של ראש הממשלה יצחק רבין ב[[י"א חשון]] [[תשנ"ו]], נבחר פרס כיורשו בראשות הממשלה, והמשיך לכהן בתפקיד זה עד שהפסיד במערכת הבחירות שנערכה לקראת סוף השנה למועמד הליכוד, [[בנימין נתניהו]].

בעקבות הפסד זה ירדה הפופולריות של שמעון פרס, ובבחירות פנימיות לראשות מפלגת העבודה זכה [[אהוד ברק]] שהוביל את המפלגה לנצחון פוליטי מול הליכוד בבחירות לכנסת ישראל שנערו בשנת [[תשנ"ט]]. בשנת [[תש"ס]] ניסה פרס להתמודד למשרת ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, אך הפסיד ליריבו [[משה קצב]].

בשנת [[תשס"א]] פרש [[אהוד ברק]] מהחיים הפוליטיים בעקבות ההפסד מול [[אריאל שרון]] במפלגת העבודה, ושמעון פרס החליף אותו והתמנה שוב כיושב ראש מפלגת העבודה, וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשס"ה]] אז פרש לטובת הצטרפות למפלגת קדימה בה כיהן כמשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל.

===פרזידנט מדינת ישראל===
בשנת [[תשס"ז]] הודח [[משה קצב]] מתפקידו כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], ובבחירות שהתקיימו לתפקיד גבר פרס על המתמודדים והתמנה לתפקיד הממלכתי.

טקס ההשבעה התקיים בכ"ו תמוז תשס"ז, ושמעון פרס התמנה כפרזידנט השנים-עשר של [[מדינת ישראל]].

לאחר התמנותו לתפקיד החל לפעול במספר מישורים לקידום תוכניותיו למזרח תיכון חדש, וכינון יחסי שלום דיפלומטיים וקשרי מסחר בין ישראל לשאר מדינות המזרח התיכון. בשנת [[תשס"ט]] הצליח פרס להביא לשיתוף פעולה הדדי בין הכוחות בזירה הבין לאומית, במסגרתו ממשלת רוסיה תצטרף לסנקציות נגד איראן בעקבות ההתחמשות הגרעינית שלה, ובתמורה לכך ממשלת [[ארצות הברית]] תימנע מלהציב טילים ביבשת אירופה.

בשנת [[תשע"ב]] העניק ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של ממשלת [[ארצות הברית]] ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית לשמעון פרס.

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:שמעון פרס כותב לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שמעון פרס במכתב ברכה לקראת יום הולדת הרבי (ר"ח ניסן תשל"ב): "לכבוד הרבי מלובאביטש שליט"א במלאת לך שבעים – מתפללים בני עמך שתוסיף להקרין מחכמתך ודעותיך, כך שתורת ישראל תעמיק שרש ואהבת ישראל תרחיב היקף וחיבת ארץ ישראל תשמש להן סדן. כה לחי"]]
לאורך הקריירה הפוליטית שלו ביקר שמעון פרס פעמיים במעונו של [[הרבי]] ב-[[770]], וזכה להתקבל ל[[יחידות|פגישה אישית]] בחדרו.

הפעם הראשונה בה ביקר אצל הרבי היה בחודש [[אדר]] [[תשכ"ו]]. מי שהציע לפרס את הפגישה היה מר יוסף צ'חנובר, שכיהן באותם ימים כיועץ המשפטי של משרד הביטחון. הפגישה תוכננה בחשאי, ורבים לא ידעו על קיומה עד לפרסומה בשנים האחרונות.

שמעון פרס הגיע ל-[[770]] ונכנס לפגישה אישית עם הרבי שנמשכה למעלה משעה. השיחה עם הרבי שהתנהלה לחילופין ב[[אידיש]] [[אנגלית]] ו[[עברית]], עסקה באיום הבטחוני המצרי, והתקיימה על רקע ההכנות ל[[מלחמת ששת הימים]]. הרבי ניסה לשכנע את פרס שהבעיה הבטחונית אינה מצד העם המצרי, אלא מצד השליט עבדול נאצר שהיה שונא ישראל. הרבי הציע לטפל באופן אישי בשליט מצרים, ובכך להשתיק את התסיסה המיצרית הגוברת.

בשנת [[תש"ל]] כיהן פרס בממשלת גולדה מאיר כשר לקליטת העליה שר התחבורה ושר התקשורת, וכאשר הגיע לניו יורק במסגרת תפקידו הגיע שוב פעם לחצר הרבי, כאשר הפעם מתלווים אליו העסקנים החב"דיים [[שלמה מיידנצ'יק]] ו[[ברק'ה וולף]].

ב'[[יחידות]]' זו דיבר הרבי עם פרס על סוגיית "[[מיהו יהודי]]", העלייה ההמונית מ[[רוסיה]] שהחלה באותם שנים, ושאלות לאומיות נוספות כגון החינוך היהודי והזהות היהודית של [[מדינת ישראל]].

בראיון שהעניק לחברת [[JEM]], התבטא פרס בקשר לפגישות עם הרבי: {{ציטוטון|הרבי היה מיוחד בשילוב בין הרוחני והמעשי. הוא ראה את העתיד באותה מידה של בהירות שבה רואים את ההווה. וכשהוא הביט על ההווה, הוא הבין את האתגרים הביטחוניים המיידיים שלנו ובד בבד התאמץ לפגוש בעתיד באמצעות השקעה בחינוך}}.

{{ציטוטון|הרבי הכיר בפער שבין ההווה והעתיד, אבל דחק בנו לא לאפשר לעצמנו שום פער בפעולות שלנו}}.

{{ציטוטון|הוא עסק בהווה שלנו ובעתיד באותה דחיפות, כי לא ניתן להפריד ביניהם. והוא היה סבור כל הפרדה ביניהם מציבה סכנה}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=69864 פרס: היו לי שתי פגישות ממושכות עם הרבי] - אתר col.}}.

במהלך הפגישה אצל הרבי בשנת [[תש"ל]] העביר פרס לרבי מכתב ברכה שנכתב על ידי אשתו, ובמענה לכך ענה לה הרבי מכתב תשובה, בה גם התייחס לפגישה עם בעלה, מר שמעון פרס: {{ציטוטון|נעמה לי הפגישה עם בעלה הדגול שי' ובפרט שיחתנו רבת התוכן. והשם יתברך יצליחו לנצל המרץ והכשרונות בם חונן לטובת ארצנו הקדושה ועם ישראל אשר לו ניתנה הארץ לנחלת עולם}}{{הערה|אגרת מראש חודש אדר א' תש"ל. אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א אגרת ט'תתמא.}}.

על פי דיווחו של [[שלמה מיידנצ'יק]], כאשר סוניה פרס קיבלה את המכתב היא התרגשה מאוד, וגם בעלה שמעון פרס התרגש לקרוא את המכתב עד כדי דמעות{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ד' עמוד 274.}}.

באותו יום בו שיגר הרבי מכתב לרעייתו של שמעון פרס, שיגר הרבי מכתב נוסף לאביו יצחק גציל פרסקי{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א, אגרת ט'תתמ.}} בה נמצאת התייחסות נוספת לפגישה שהתקיימה בין פרס לבין הרבי: {{ציטוטון|נעם לי להכיר את בנו שי' אישית, ובמיוחד שמחתי להאפשריות לדון אתו על דבר כמה מהבעיות הרציניות העומדות על סדר היום. ויהי רצון שתהיינה תוצאות מתאימות משיחתנו זו}}.

בשנת [[תשמ"ה]] בעת כהונתו של פרס כראש הממשלה שיגר לו הרבי מכתב ברכה לקראת השנה החדשה, ובתוך הדברים הזכיר גם את דבריו של שמעון פרס לרבי במהלך ה'[[יחידות]]' שהתקיימה למעלה מעשר שנים קודם לכן, שמר פרס נולד בעקבות ברכה של אחד מצדיקי פולין להוריו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/?_escaped_fragment_=g=1%26url=article%26id=76779 מכתב הרבי מתוך הספר 'הקטר של חב"ד'].}}.

===ביטויי הערכה של פרס על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד===
*{{ציטוטון|הרבי ראה את העתיד באותה מידה של בהירות בה רואים את ההווה}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63737 טורה של העיתונאית סיון רהב-מאיר] מתוך עיתון ידיעות אחרונות {{אינפו}}}}.

*{{ציטוטון|מנהיג רוחני, אדם שיודע להיות עצוב וגם שמח. הרבי ידע לראות גם מרחוק וגם מקרוב, גם את המיידי וגם את העתיד לבוא. הוא בטח יודע דברים שאנחנו לא יודעים}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1889 אתר שטורעם].}}.

*{{ציטוטון|החסידות מלווה את היהדות כבר שנים רבות. היא נוטעת שמחה ואור, פנימיות ועומק, כיסופים, דבקות והשראה, ומטביעה עד היום הזה חותםעמוק בעולם היהודי כולו. אורם של [[הבעל שם טוב]] וממשיכי דרכו מאירים את העולם היהודי בכל קצות תבל}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=58422 מכתבו לרבה של כפר חב"ד הרב מאדכי שמואל אשכנזי] {{אינפו}}}}

==משפחתו==
מאז נישואיו לרעייתו חנה שרה (סוניה) פרס בשנת [[תש"ה]], התגוררו ב[[שכונה|שכונת]] [[נווה אביבים]] ב[[תל אביב]]. לאחר שהתמנה כ[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, התנגדה סוניה לעבור להתגורר בבית הנשיא בירושלים, ונשארה להתגורר בנווה אביבים עד לפטירתה בט"ו שבט תשע"א.

לזוג נולדו שלושה ילדים:
*צביה ולדן - בלשנית, ומרצה בכירה במכללת בית ברל ובאוניברסיטת בן-גוריון.
*יוני פרס - וטרינר ישראלי, מייסד ומנהל בית החולים הווטרינרי בכפר הירוק.
*נחמיה (חמי) פרס - איש עסקים בכיר.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57923 שמעון פרס בראיון ייחודי על ה'יחידות' אצל הרבי] {{וידאו}} - אתר שטורעם
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63645 בימים ההם - גלריית תמונות מביקורו של שמעון פרס בלוד] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%A8_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%95_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_78977.html הפרזידנט של מדינת ישראל במסר מיוחד לכינוס השלוחים: 'הרבי חי'] {{וידאו}} באתר col

{{הערות שוליים}}
{{ראשי ממשלת ישראל}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]
[[קטגוריה:נשיאי המדינה]]

חזק הוצאה לאור

2013-11-01T00:27:58Z

67.85.189.182:

[[קובץ:חזק_הוצאה_לאור.PNG|שמאל|ממוזער|150px|סמל המכון]]
מכון '''חזק - יוזמות חינוכיות''' הינו מכון הוצאה לאור שנוסד בתחילת שנת [[תשס"ו]] מתוך מטרה להוציא אל הפועל יוזמות חדשניות של ספרים וחוברות‚ תוך כדי שימור והקפדה על מסורת תורנית [[יהודי]]ת [[חסיד]]ית. המכון משלב כלי טכנולוגיה מתקדמים ביותר יחד עם כללי מסורת ושמרנות; שילוב בין עיצוב עכשווי ומתקדם מחד ומאידך, שמירה על עימוד קלאסי תורני עתיק.

קהל היעד העיקרי של המכון הוא; הציבור הרחב שעימו פועלים [[שליח|שלוחי הרבי]] ב[[ארץ ישראל]] וברחבי העולם. עם זאת החברה נותנת את שירותיה גם לציבור הרחב הרוצה להנות מהנסיון והכישורים של צוות המכון המקצועי בכל שלבי ההוצאה לאור.

משרדי המכון שוכנים ב[[קרית מלאכי]] ומנהליו הם הגיסים הרבנים [[אליהו וילהלם]] ו[[פרץ אוריאל בלוי]].

בין הפרויקטים הידועים של המכון הוא ה[[משנה תורה השלם (ספר)|משנה תורה השלם]] - המכונה "ה[[רמב"ם]] ה[[חב"ד]]י", בו הושלמה העבודה שהחלה על ידי כולל האברכים שתחת מזכירות כ"ק אד"ש, ונוספו ציונים ומקורות לכל ההלכות המובאות ברמב"ם, מאות הפניות לשיחות כ"ק אד"ש על דברי הרמב"ם.

==ספרים שיצאו לאור על ידי חזק==
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*"ברכונים" והגדות של פסח ל[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]
*'''סיפורי התוועדות - הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]]'''
*'''אוצר החסידים - לדמויותיהם של חסידי חב"ד ב[[ארה"ק]]'''
*'''משנה תורה השלם'''.
*שיעורים בתורת חב"ד - מאת הרב [[יואל כהן]]
*קובץ לימוד שבועי המכונה 'דבר מלכות' ומכיל את שיעורי ה[[חת"ת]] וה[[תקנת הרמב"ם|רמב"ם]] היומיים, [[שיחה|שיחות]], [[מאמר|מאמרים]] ועוד.
*'''אלבום 'וזאת התורה'''' - מרכז רבני אירופה
*'''סט תורה ופירושה'''
*'''סידור תהילת ה' ברוסית'''
*'''תניא בתרגום לגרוזינית'''
*'''אות בספר תורה'''
*'''חכם סאסי''' (הרצליה)
*הרה"ח '''הרב אליהו לוין''' (חוברת)
*'''[[מגילת אסתר]] ברוסית עם ציורים'''
*'''אבינו מלכנו''' מחזור ל[[יום כיפור]] עם הנחיות וביאורי מילים
*'''חמשה חומשי תורה''' עם פירוש [[רש"י]] משולב
*'''אוצר החסידים''' (שתי כרכים)
*'''הפרשה החסידית'''
*'''תורת אמת''' - תולדות [[ישיבת תורת אמת]]
*'''לדעת להאמין''', מאת הרב [[יחזקאל סופר]]
*'''נר למשיחי''' על ה[[תניא]], מאת הרב [[טוביה בלוי]]
*'''משנה תורה לה[[רמב"ם]]'''
*'''ספר המצוות לה[[רמב"ם]]'''
*'''שחור ולבן''', מאת [[זלמן רודרמן]]
*'''מושל ברוחו''', מאת ליאור רוזנבוים
*'''נודע בשיעורים''', [[הגר"ח נאה]]
*'''מסע ברדיטשוב'''
*'''במאי קמיפלגי''', מאת הרב [[יחזקאל סופר]]
*'''על מנהגים ומקורותיהם''', מאה הרב [[טוביה בלוי]]
}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chazak.co.il אתר מכון חזק]

[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2013-10-31T23:55:17Z

67.85.189.182: /* ספאם */

{{בקשות ממפעיל}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


==העברה==
{{בקשות ממפעיל מערכת/העברה}}


==שמות מוטעים==

==מחיקה==
{{בקשות ממפעיל/מחיקה}}


[[ניגון?]] [[מיוחד:תרומות/67.85.176.118|67.85.176.118]] 04:57, 25 באוקטובר 2013 (UTC)
:השם ישונה, וגם התוכן יערך. אך היכן הכפילות? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א בחשוון ה'תשע"ד, למניינם 05:23, 25 באוקטובר 2013 (UTC)

== הגנה ==
{{בקשות ממפעיל/הגנה}}


== ספאם ==
{{בקשות ממפעיל/ספאם}}

www.ledorot.co.il [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 23:55, 31 באוקטובר 2013 (UTC)

== הרשאות ==

כפר חב"ד (שבועון)

2013-10-31T23:54:50Z

67.85.189.182:

[[תמונה:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שער השבועון משנת [[תשנ"ג]]]]
[[קובץ:קינדערלאך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער המוסף לילדים]]

'''שבועון כפר חב"ד''' הינו גליון שבועי [[חב"ד]]י היוצא לאור מידי שבוע ומופץ בקהילות חב"ד בארץ ובעולם.

==הקמת העיתון==
ה[[עיתון]] החל לצאת כגליון פנימי דו-שבועי של [[כפר חב"ד]] בשנת [[תשמ"ב]], וכעבור 10 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב"ד]].

לאורך שנות קיומו של העיתון, ליווה הרבי את הוצאתו לאור בעשרות הוראות והדרכות{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאות עשרים שנה לנתינתן, תחת השם 'מאחורי הקלעים'.}}.

העיתון היה כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] הסיר העיתון את ההכרזה{{הערה|למרות [http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg מכתב] שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] ו[[יוסף העכט|העכט]] התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] - ראה בספר "[[תומת ישרים תנחם]]".}}. על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי"{{הערת שוליים| ראה ב"גליון האלף" של כפר חב"ד.}}.

העיתון הפסיק את פעולתו מספר פעמים בעקבות קשיים כלכליים, אך החל משנת תשע"ג הוא יוצא באופן סדיר כשאליו נלווה המוסף 'משפחה חסידית' המיועד לנשי ובנות חב"ד, והמוסף 'קינדערלאך' המיועד לחיילי צבאות ה'.

== הנהלת העיתון במשך השנים ==
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*הרב [[אהרון דוב הלפרין]], העורך והבעלים.
*הרב [[יצחק מאיר ססובר]], מראשי העיתון בשנותיו הראשונות.
*ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ז]].
*ר' [[נחום זילברשטרום]].
*ר' [[חיים גלינסקי]].
*ר' [[ישראל ברוד]] - מנהל העיתון בפועל.

==מערכת העיתון==
*מו"ל: ר' ישראל ברוד, בעבר מנהל אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].
*כותבים קבועים במשך השנים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[מנחם זיגלבוים]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[משה מרינובסקי]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], ר' [[משה אורנשטיין]], ר' [[ישראל אלפנביין]], ר' [[אליהו וולף]] ועוד.

==מוספי העיתון==
מלבד מגזין כפר חב"ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.

===מוספים קבועים===
*'''משפחה חסידית''' - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין (רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין|אהרון דב]] עורך העיתון).
*'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים המופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]]' (החל לצאת לאור בחודש אלול תשע"ג, כתחליף לגליון '[[תורתך שעשועי]]' שהפסיק לצאת לאור)[{הערה|1=www.ledorot.co.il/contentManagment/uploadedFiles/images/kinderlach_07.pdf גליון לדוגמא באתר הוצאת 'לדורות'.}].

===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===
*'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס"ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב"ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס"ט{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).
*'''חדשות חב"ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס"ז-תשס"ט{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}, כיום בתוך המגזין).

===מוספי נושא מיוחדים===
*'''תשרי בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי חודש תשרי (יצא לאור בין השנים תשמ"ו-תשנ"ד).
*'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס"ו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון]. אתר col.}}.
*'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס"ז]].
*'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע"ג).
*'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מחודש תשרי במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון (תשרי תשע"ד).

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

ספר התניא

2013-10-31T23:51:16Z

67.85.189.182: /* ביאורי חסידים */

[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]].

== רקע ==
{{תניא}}
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}.

כשרבו הפניות, החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערת שוליים|אדמו"ר הזקן בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אותו ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר אדמו"ר הזקן מראש השנה [[תק"נ]] עד י' כסלו [[תקנ"ד]] - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו{{הערת שוליים|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}, שהסתיימה בשנת [[תקנ"ה]] (1795) ואז ואישר להעתיק את הספר.

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה, ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.

בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

==שמות התניא==
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" {{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי }} (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי{{הערת שוליים|שיחת ש"פ נח תשכ"א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערת שוליים|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת ש"פ במדבר תשט"ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערת שוליים|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.

==חלקי התניא==
[[תמונה:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|left|thumb|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים:

#'''לקוטי אמרים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערת שוליים|מקביל למספר הימים ששהה אדמו"ר הזקן בבית הכלא ב[[פטרבורג]].}}.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורתו הראשונה (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ומהמדורה השניה (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערת שוליים|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: [[שקלוב]] תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר הסתלקותו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.

==שיטת התניא==
===ליקוטי אמרים===
שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש אהבה ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת חסידות חב"ד, נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך באהבה ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש אדמו"ר הזקן את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

===שער היחוד והאמונה===
בחלק זה מבאר אדמו"ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערת שוליים|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

===אגרת התשובה===
{{להשלים|פסקה=כן}}

===אגרת הקודש===
===קונטרס אחרון===
{{פסקה חסרה}}

==על התניא==
כשסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן".

===סגולותיו===
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע"י אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}.

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות{{מקור}}.

===השפעתו===
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערת שוליים|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] ח"א אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}.

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

===לימודו===
[[אדמו"ר הריי"צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסלו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.

[[אדמו"ר שליט"א]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם תפילת שחרית (לפני אמירת "הריני מקבל").

הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}.

שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו. שיעור תניא קבוע הגדול בעולם מתקיים בכל יום על ידי הרב [[יורם אברג'יל]] בנתיבות, בו משתתפים מידי בוקר מאות אברכים.

===תניא בעל פה===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בעל פה]]}}
[[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערת שוליים|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.

[[אדמו"ר שליט"א]] עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות.

מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.

===דפוסיו===
[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תשל"ח (1978) הורה אדמו"ר שליט"א להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תש"ע. בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות{{הערת שוליים|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע"י חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.

==מבצע הדפסת התניא==
[[קובץ:הדפסת תניא בפיליפינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים ([[כסלו]] [[תשע"א]])]]
ביום [[כ"ג באב]] שנת [[תשל"ח]], במהלך ה[[התוועדות]] של [[שבת מברכים]], הורה [[הרבי]] שלקראת [[י"ח באלול]] ידפיסו את [[ספר התניא]] בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום [[ב' בטבת]] שנת [[תשל"ט]] הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום [[א' בטבת]] שנת [[תשמ"ד]], במהלך כינוס [[צבאות השם]], דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף [[חנוכה]], [[כ"ד בטבת]] (יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]), [[פורים קטן]] ([[י"ד באדר א']]), [[פורים]] (י"ד באדר ב'). ביום [[ג' בשבט]] תשמ"ד הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים"{{הערת שוליים|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ו ע' 320 ואילך.}}.

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת [[י"א בניסן]] כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה [[תשמ"ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת [[תשע"ג]]) הודפס ספר התניא בלמעלה מששת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה{{הערה|1=אברהם רייניץ, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66987 מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?], [[שבועון בית משיח]], ל' שבט תשע"ב (23.02.2012)}}.

ההדפסות מרכוזות ב[[קראון הייטס]] אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]] ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות{{מקור}}:
#ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה"ת]].
#להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
#ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
#במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.

=== מטרת ההדפסה===
הרבי הסביר את הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום, על יסוד האמירה של [[מלך המשיח]] ל[[בעל שם טוב]] שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא ה[[גאולה]] וספר התניא הוא ה'[[תורה שבכתב]]' של [[תורת החסידות]] ועל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו"ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה ל[[גאולה]].

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

#הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין" אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
#כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.
#בכל דבר יש מחשבה דיבור ומעשה ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה של הדפסת תניא.

==חלוקתו על ידי הרבי==
[[תמונה:חלוקת תניא.jpg|left|thumb|250px|חלוקת ספר התניא בשנת תשמ"ב]]
=== י"א ניסן תשמ"ב===
לרגל יום הבהיר י"א ניסן ה'תשמ"ב – 'שמונים שנה', הורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא, כשבסוף הספר יודפסו צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף התוועדות י"א ניסן חילק הרבי את ספר התניא – בצירוף דולר לצדקה – לכאו"א מהמשתתפים, אנשים, נשים וטף, באומרו שזהו אות הכרת הטוב לכל אלו שהגיעו להשתתף ביום שמחה זה. החלוקה נמשכה עד שעת בוקר מוקדמת.

הרבי ציין שבהוצאה זו הודפסו כל עמודי השער של כל התניא'ס שהודפסו עד לאותו היום. והדגיש, כי החלוקה היא בכדי שילמדו בספרים עד שיקרעו, ויזדקקו להדפיס תניא'ס חדשים. כמו"כ אמר: "לכן אתן לכל אחד ואחד שרוצה תניא, וכן דולר לצדקה, ולאחרי שיקבלו האנשים יקבלו ג"כ הנשים, כי גם הן מחוייבות בידיעת אלוקות וכו'".

קודם החלוקה הודיע כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות ברכה אחרונה, ולאחרי' ברך בעצמו.

אח"כ אמר שילכו לפי סדר, שיעברו מצד אחד לצד שני, ומבקשים שלא ידחקו כי כולם יקבלו, וסימן בידיו הק'. בין הדברים אמר: "כל אחד יקבל תניא ודולר ואין נוגע אם קודם או אח"כ, ואין נפק"מ בזה, ושלא יהי' בלבולים שזהו היפך "כי לא בחפזון תצאון", ולא נורא אם יקח כמה דקות", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שבעצמו יחכה עוד יותר, עד שיבוא לקחת האחרון שבישראל הנמצא כאן.

כן אמר שהנשים ירדו לקבל רק אחרי שיצאו האנשים קודם, בכדי שלא לעשות בלבולים, והסביר מדוע ג"כ הנשים חייבות בלימוד החסידות. אח"כ חזר שוב שלא ידחפו, כי זה רק יבלבל, וכשזה יבלבל זה יקח יותר זמן.

לפועל החל לחלק כ"ק אדמו"ר שליט"א כמה תניא'ס, אך כשהקהל לא הפסיק מלדחוף, אמר שאם ידחפו אזי יפסיקו (לחלק), יותר טוב שירגעו. כשהמשיך להיות המולה ובלבול, התיישב כ"ק אדמו"ר שליט"א, ואמר שכל זמן שלא יפסיקו לדחוף לא ימשיכו בהחלוקה. וכשנהי' סדר מוחלט ואף אחד לא דחף, נעמד שוב והמשיך לחלק.

במהלך החלוקה, כ"ק אדמו"ר שליט"א עמד מלא קומתו וחילק תניא לכאו"א, לקח בידו הימנית והעבירה לשמאלית ונתן למקבל. בעת ההתוועדות אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שיקבלו זאת בסבר פנים יפות. ובאמת הי' אפשר לראות על פני כ"ק אדמו"ר שליט"א כמין שביעות רצון... היו כאלו כ"ק אדמו"ר שליט"א חייך אליהם במיוחד, ובעיקר לילדים קטנים.

כ"ק אדמו"ר שליט"א התיישב בשעה רבע-לארבע והמשיך לחלק עד חמש דקות-לחמש.

לאחרי שנגמר התור, קם כ"ק אדמו"ר שליט"א ממקומו בחיוך והורה בידו הק' שהקהל ייצא (סימן בידו העברה, מצד ימין לשמאל) והתחיל לשיר "כי בשמחה תצאו", כשמורה להגברת השירה. לאחרי שיצאו כמעט כולם, החל לחלק לנשים כשהוא עומד על רגליו.

באמצע, הכריז ריל"ג שייצאו כולם ואז יצאו עד האחרון. לאחרי שחילק לנשים כחצי שעה, התיישב וחילק להם עד השעה שש-ועשר דקות (!). לכל אחת ואחת איחל פסח כשר ושמח.

בשעה שש-ועשרים יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א לקריאת-התורה, כשלבוש עדיין בבגדי המשי, ורק כשנסע לביתו לבש הסירטוק של ימי החול.

לאחר החלוקה, שאלו את כ"ק אדמו"ר שליט"א מה לעשות התניא'ס שנשארו (כ3000). וענה שישיב על כך כשיחזור מהאוהל. לאחרי שחזר אמר שימכרו אותם בזול לקהל הרחב, אלא שישנו את התאריך "י"א ניסן" שבדף השער, ואכן שינו זאת ל"י"ג ניסן").
=== י"א ניסן תשד"מ===
לקראת יום הבהיר י"א ניסן ה'תשד"מ, הורה הרבי להדפיס בהוצאה מיוחדת את ספר התניא 'הוצאת האלף', כשגם בו יודפסו
צילומי השערים של כל ספרי התניא שנדפסו עד אז. בסוף התוועדות י"א ניסן חילק הרבי את ספר התניא – בצירוף דולר לצדקה –
לכאו"א מהמשתתפים, ע"י אברכי הכולל.

בסיום ההתוועדות, הזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א את חשיבות ההשתדלות בהדפסת התניא בכל מקום בו נמצא יהודי, ובישר על הדפסת ספר התניא הוצאת האלף (תוך שהוא מבאר את עניינו המיוחד של מספר זה), שבסופו נדפסו כל דפי השער של הוצאת התניא
שיכלו להשיג כבפעם הקודמת (בתשמ"ב).

כ"ק אדמו"ר שליט"א הוסיף כי כל אחד ואחד שתהי' לו סבלנות להמתין, יקבל מהדורה זו, בצירוף שטר של דולר ע"מ לתתו לצדקה. כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקש שיגשו בסדר מסודר, ללא דחיפות כו', מכיון שיהי' מספיק עבור כולם וכן שאין שום עניין לקחת שתיים שאין זה מוסיף לא בכמות ולא באיכות.

עוד אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, כי בכדי לתקן מה שבפעם הקודמת (תשמ"ב) ארכה החלוקה שעות רבות וזאת משום שהמחלק הי' רק
אחד – יחולקו הפעם ספרי התניא ושטרות הצדקה ע"י "שלוחים" – אברכי הכולל, ומכיון שישנם חמישים אברכים לערך, תהי' החלוקה מהירה פי חמישים מאשר בפעם הקודמת.

"כדאי גם – המשיך כ"ק אדמו"ר שליט"א – שתלמידי הישיבה המבוגרים יסייעו בהגשת ספרי התניא, הבאת ארגזי הספרים, וכיו"ב". כ"ק אדמו"ר שליט"א הציע שאברכי הכולל יעמדו בצפונו של ביהמד"ר ("אין צפון אלא תורה") קרוב אל מקום היציאה, ושאר כל הקהל ישארו לשבת על מקומם, ויגשו אחד אחד לקבל את ספר התניא ושטר של דולר, ואז יוכלו לצאת מביהמד"ר ולפנות את המקום לאלו שעדיין לא קיבלו. והדגיש שכאו"א מהנוכחים יכול לקבל את התניא, "און איך קען גיין באקומען מיין תניא". [=ואני יילך לקבל את התניא שלי].

לאחר הוראות אופן החלוקה, הורה לנגן ניגון הכנה. ניגון אדמוה"ז (בבא הד' פ"א), ניע זשוריצ'י כלאפצי. ואח"כ הורה לש"ץ לנגן "יהי רצון כו' שיבנה ביהמ"ק". הזכיר אודות אמירת ברכה אחרונה, ואח"כ ציין, שהאמור לעיל אודות חלוקת ספרי התניא
מכוון לאנשים נשים וטף.

לאחר שברך ברכה אחרונה, אמר: "אשאר על מקומי עד שאברכי הכולל יעמדו על מקומם ויגישו להם את ארגזי ספרי התניא.
וכאמור – כל הקהל יואיל בטובו הגדול להשאר על מקומו, ולקום אחד אחד, ואז יסיימו מוקדם יותר, ובסדר מסודר".

חברי הכולל עלו לבימת ההתוועדות וקיבלו חפיסות של שטרות בני דולר. בינתיים נתחוללה בבית המדרש מהומה קלה, שכן לא ידעו מהיכן יגיעו הארגזים, כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל (ברמקול) "מה קורה שם?" ושוב קרא, "אולי מישהו יביא איזה ידיעה מהנעשה?".

בינתיים חברי המזכירות ריב"ק וריל"ג סימנו לכל הבחורים לרדת מהספסלים שע"י היציאות. ריל"ג גם התקדם לכיוון אחת היציאות לראות אם הספרים הגיעו, ואילו ר' בנימין סימן והכריז מהבמה. הרבי פנה אליו ואמר לו בחיוך: "למה אתה עומד
פה, וצועק..". אח"כ פנה להזקנים היושבים שם ושאלם: "און וואו איז מיין צווייטער גענראל?" (=היכן הגנראל השני שלי)?!

לבסוף חזר ריל"ג והודיע שהגיעו הארגזים, הרבי קם ממקומו ואמר: "אם כן – יכול אני לגשת לקבל את ספר התניא...". כל
המעמד היה מרתק ומרגש במאוד, כשכל דבר אומר כ"ק אדמו"ר שליט"א בחיוך רחב, ובכלל נראה מאוד "אופגעלייגט".

אח"כ עמד כ"ק אדמו"ר שליט"א ממקומו והלך לעבר היציאה, שם עמד א' מאברכי הכולל ר' י"י לברטוב וחילק תניא'ס, כשכ"ק אדמו"ר שליט"א עבר לידו טרם יציאתו, שאל משהו. אך הוא לא הבין מה קורה ומה כ"ק אדמו"ר שליט"א רוצה, והיה מופתע לגמרי. ריל"ג סימן לו שיתן לכ"ק אדמו"ר שליט"א תניא. הנ"ל לקח תניא מהארגז בצירוף דולר ונתן לכ"ק, כשחייך לו כ"ק אדמו"ר שליט"א חיוך רחב. (יש אומרים שכ"ק אדמו"ר שליט"א מצא שהיו 2 דולרים ולקח את שניהם).

אח"כ חיכה כ"ק אדמו"ר שליט"א עד שגם הרב חדקוב, ריב"ק וריל"ג קבלו ספרי תניא בצירוף דולר ויצא מה"זאל".

בינתיים נמשכה החלוקה מחוץ ל'זאל' ליד כל היציאות, והבחורים המבוגרים הזדרזו להוביל את הארגזים מקרון משא ענק, שעמד ברחוב סמוך (יוניון סטריט, ע"י הכולל).

לאחר הפארבריינגען, נכנס הד"ר ווייס אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ויצא כעבור למעלה משעה. ברחבה ובשדרה שליד 770 עמדו אנ"ש והת' רוקדים ושרים את הניגון "וידעו כי אתה". גם לאחר שיצא כ"ק אדמו"ר שליט"א ונסע לביתו נמשכו הריקודים עם ספרי התניא. כשעבר במכוניתו בכביש השירות, הבחין באשה אוחזת בילדתה, ולילדה לא הי' ספר תניא ביד, הרבי הגביה את התניא שלו, וסימן – מתוך המכונית, כאומר – "היכן התניא שלך?!..".

===יו"ד שבט תש"נ===
‫לכבוד יום הבהיר י' שבט [[ה'תש"נ]] – שנת‬ ‫הארבעים לנשיאות הרבי, הורה הרבי להדפיס‬ ‫הוצאה מיוחדת (מוגדלת) של ספר התניא.

‫לרגל יו"ד שבט – [[שנת הארבעים לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א]] – הגיע קהל עצום 12,000‬ ‫איש (!) מכל רחבי תבל.‬

‫לאחר שחזר כ"ק אדמו"ר מהאוהל נכנס לביהכ"נ לתפילת מנחה ומעריב. למנחה‬ ‫התפלל כ"ק אדמו"ר לפני העמוד. לאחר תפילת מנחה עלה להבימה והתפללו מעריב,‬ ‫ואח"כ אמר שיחה מספר דקות, בה דיבר על "ויהי בארבעים שנה", "לב לדעת" וכו',‬ ‫ואמר לקהל שיחלק לכאו"א ספר ה[[תניא]] (בפורמט גדול ובכריכה דקה) ושטר של‬ ‫דולר לצדקה. על התניא היה כתוב "יו"ד שבט תש"נ, ארבעים שנה לנשיאות כ"ק‬ ‫אדמו"ר שליט"א".‬

‫לאחר השיחה ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א מהבימה והחל לחלק.‬

‫על שער התניא היה כתוב: "'''יו"ד שבט תש"נ – ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר‬ ‫שליט"א'''".‬

‫החלוקה התחילה בשעה שבע-ועשר דקות לערך. בתחילת החלוקה לא היה סדר‬ ‫מסודר, ועמדו מסביב כ"ק אדמו"ר שליט"א הרבה "עוזרים" ו"מסדרים", פנה עליהם כ"ק‬ ‫אדמו"ר שליט"א ונתן להם תניא וסימן להם בידו הק' שילכו הצידה, ואמר שהוא יכול להסתדר‬ ‫לבד – בלעדם...‬

‫באמצע החלוקה‬ ‫היה "בלאגאן"‬ ודחיפות, ‬‫ונשמעו‬ ‫צעקות רבות, הרבי‬ ‫פנה כמה פעמים‬ ‫למזכיר ושאל מה‬ ‫קורה שם ושיעשו‬ ‫סדר. לא' שעמד על ‬‫השולחן סימן הרבי‬ ‫שיירד. לאחר כמה‬ ‫זמן כבר נהי' סדר,‬ ‫והחלוקה המשיכה‬ ‫כרגיל.‬

‫כשעברו כמה ילדים ‫וביקשו לקבל עוד‬ ‫תניא עבור מישהו‬ ‫אחר, ענה כ"ק אדמו"ר שליט"א ‫"לא", וסימן גם בראשו הק' לשלילה. היו כמה שכ"ק אדמו"ר נתן להם עוד תניא.‬

‫באמצע החלוקה עבר הרופא יחד עם בנו של הריל"ג והרבי דיבר עמו קצת.‬

‫באמצע החלוקה מסרו לכ"ק אדמו"ר שליט"א את ה"קובץ חידושי תורה לב לדעת" שהוציאו‬ ‫לאור לרגל מלאות ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א. כ"ק אדמו"ר שליט"א קיבל זאת‬ ‫כשאמר "זאל זיין בשורות טובות, הצלחה רבה".‬

‫הרב [[עדין אבן-ישראל]] הגיע בסוף וכ"ק אדמו"ר שאלו "דו ביסט אויכעט פון די‬ ‫נמושות?", [=אתה גם מהנמושות - שמגיעים לבסוף]. הוא ענה שהוא מהאנשים‬ ‫הפשוטים, וכ"ק אדמו"ר שליט"א חייך חיוך רחב כשעושה תנועה של ביטול.‬

‫בסיום החלוקה חיכה קצת ושאל אם יש כאלה שעדיין לא קיבלו, וכשנענה בחיוב,‬ ‫הכניס לתוך הספר "לב לדעת" את הפתקים הרבים שקיבל מאנשים שונים שעברו‬ ‫במשך החלוקה, ולקח את סידורו ועוד שני ספרי תניא.‬

‫כשניגש לפרוכת, בידו (א' על ידו השניה) לרופא הנ"ל שעמד שם, כאומר: האם רוצה‬ ‫לבדוק את הדופק? וחייך חיוך רחב מאד.‬

‫כ"ק אדמו"ר יצא, בשעה שתיים-עשרה ועשרים לערך, במהירות כשמעודד את‬ ‫השירה בידיו הק'.‬

==תניא - מהדורה קמא==
[[תמונה:תניא_מהדורא_קמא.JPG|left|thumb|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים בתורת החסידות שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות]] בשבת הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של אדמו"ר הזקן שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה שאדמו"ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.

ביום [[י"ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שניה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.

==ביאורים על התניא==
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערת שוליים|ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.

===ביאורי אדמו"רי חב"ד===
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד ונערך על ידי הרבי.
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.
*'''הערות''' - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' [[יוסף וינברג]]. מופיעות בספר [[שיעורים בספר התניא]].
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ"ט וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.

===ביאורי חסידים===
*'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].
*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר ([[סיפורים נוראים]]).
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]].
*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערת שוליים|הערות אלו הוסברו על ידי אדמו"ר שליט"א בהתוועדיותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].
*'''מודעות יהודית''' - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב נדב כהן.
*'''[[תניא לעם]]''' - הרב [[שלמה יצחק פרנק]].
*'''נר למשיחי''' - הרב [[טוביה בלוי]].

==ראו גם==
*[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב"ד-לייבורי.
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף].
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] באתר היברו-בוקס {{PDF}}
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=1876&lang=he לרכישת ספר התניא] - חב"ד שופ.
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=100265 לרכישת הספר 'תניא אור סוף'] - חב"ד שופ.
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1690 קטע מסרטון על מעלת ספר התניא] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2317 הרבי מחלק תניא] - [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל"ף] - י"א ניסן [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]
*מנחם מענדל ערד, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע"ג (02.12.2012)

;שיעורים
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א].
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}}
*סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]]{{וידאו}}: [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63664 חלק א'], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65016 חלק ב']
*שיעורי בלוג וידיאו מאת הרב [[יאיר כלב]] בנושא התניא: [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2402 חלק א] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2354 חלק ב] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2344 חלק ג] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2382 חלק ד] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2337 חלק ה] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2248 חלק ו] {{וידאו}}
* מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya
* הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65970 פרק ח'] ו[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66047 פרק ט']{{וידאו}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]

כפר חב"ד (שבועון)

2013-10-31T23:41:17Z

67.85.189.182: ביטול גרסה 152009 של שיע.ק (שיחה) ואעפ"כ זה בתור תחליף.

[[תמונה:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שער השבועון משנת [[תשנ"ג]]]]

'''שבועון כפר חב"ד''' הינו גליון שבועי [[חב"ד]]י היוצא לאור מידי שבוע ומופץ בקהילות חב"ד בארץ ובעולם.

==הקמת העיתון==
ה[[עיתון]] החל לצאת כגליון פנימי דו-שבועי של [[כפר חב"ד]] בשנת [[תשמ"ב]], וכעבור 10 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב"ד]].

לאורך שנות קיומו של העיתון, ליווה הרבי את הוצאתו לאור בעשרות הוראות והדרכות{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאות עשרים שנה לנתינתן, תחת השם 'מאחורי הקלעים'.}}.

העיתון היה כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] הסיר העיתון את ההכרזה{{הערה|למרות [http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg מכתב] שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] ו[[יוסף העכט|העכט]] התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] - ראה בספר "[[תומת ישרים תנחם]]".}}. על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי"{{הערת שוליים| ראה ב"גליון האלף" של כפר חב"ד.}}.

העיתון הפסיק את פעולתו מספר פעמים בעקבות קשיים כלכליים, אך החל משנת תשע"ג הוא יוצא באופן סדיר כשאליו נלווה המוסף 'משפחה חסידית' המיועד לנשי ובנות חב"ד, והמוסף 'קינדערלאך' המיועד לחיילי צבאות ה'.

== הנהלת העיתון במשך השנים ==
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*הרב [[אהרון דוב הלפרין]], העורך והבעלים.
*הרב [[יצחק מאיר ססובר]], מראשי העיתון בשנותיו הראשונות.
*ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ז]].
*ר' [[נחום זילברשטרום]].
*ר' [[חיים גלינסקי]].
*ר' [[ישראל ברוד]] - מנהל העיתון בפועל.

==מערכת העיתון==
*מו"ל: ר' ישראל ברוד, בעבר מנהל אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].
*כותבים קבועים במשך השנים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[מנחם זיגלבוים]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[משה מרינובסקי]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], ר' [[משה אורנשטיין]], ר' [[ישראל אלפנביין]], ר' [[אליהו וולף]] ועוד.

==מוספי העיתון==
מלבד מגזין כפר חב"ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.

===מוספים קבועים===
*'''משפחה חסידית''' - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין (רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין|אהרון דב]] עורך העיתון).
*'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים המופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]]' (החל לצאת לאור בחודש אלול תשע"ג, כתחליף לגליון '[[תורתך שעשועי]]' שהפסיק לצאת לאור).

===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===
*'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס"ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב"ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס"ט{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).
*'''חדשות חב"ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס"ז-תשס"ט{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}, כיום בתוך המגזין).

===מוספי נושא מיוחדים===
*'''תשרי בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי חודש תשרי (יצא לאור בין השנים תשמ"ו-תשנ"ד).
*'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס"ו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון]. אתר col.}}.
*'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס"ז]].
*'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע"ג).
*'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מחודש תשרי במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון (תשרי תשע"ד).

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

חזק הוצאה לאור

2013-10-31T23:40:23Z

67.85.189.182: /* ספרים שיצאו לאור על ידי חזק */

[[קובץ:חזק_הוצאה_לאור.PNG|שמאל|ממוזער|150px|סמל המכון]]
מכון '''חזק - יוזמות חינוכיות''' הינו מכון הוצאה לאור שנוסד בתחילת שנת [[תשס"ו]] מתוך מטרה להוציא אל הפועל יוזמות חדשניות של ספרים וחוברות‚ תוך כדי שימור והקפדה על מסורת תורנית [[יהודי]]ת [[חסיד]]ית. המכון משלב כלי טכנולוגיה מתקדמים ביותר יחד עם כללי מסורת ושמרנות; שילוב בין עיצוב עכשווי ומתקדם מחד ומאידך, שמירה על עימוד קלאסי תורני עתיק.

קהל היעד העיקרי של המכון הוא; הציבור הרחב שעימו פועלים [[שליח|שלוחי הרבי]] ב[[ארץ ישראל]] וברחבי העולם. עם זאת החברה נותנת את שירותיה גם לציבור הרחב הרוצה להנות מהנסיון והכישורים של צוות המכון המקצועי בכל שלבי ההוצאה לאור.

משרדי המכון שוכנים ב[[קרית מלאכי]] ומנהליו הם הגיסים הרבנים [[אליהו וילהלם]] ו[[פרץ אוריאל בלוי]].

בין הפרויקטים הידועים של המכון הוא ה[[משנה תורה השלם (ספר)|משנה תורה השלם]] - המכונה "ה[[רמב"ם]] ה[[חב"ד]]י", בו הושלמה העבודה שהחלה על ידי כולל האברכים שתחת מזכירות כ"ק אד"ש, ונוספו ציונים ומקורות לכל ההלכות המובאות ברמב"ם, מאות הפניות לשיחות כ"ק אד"ש על דברי הרמב"ם.

==ספרים שיצאו לאור על ידי חזק==
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*"ברכונים" והגדות של פסח ל[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]
*'''סיפורי התוועדות - הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]]'''
*'''אוצר החסידים - לדמויותיהם של חסידי חב"ד ב[[ארה"ק]]'''
*'''משנה תורה השלם'''.
*שיעורים בתורת חב"ד - מאת הרב [[יואל כהן]]
*קובץ לימוד שבועי המכונה 'דבר מלכות' ומכיל את שיעורי ה[[חת"ת]] וה[[תקנת הרמב"ם|רמב"ם]] היומיים, [[שיחה|שיחות]], [[מאמר|מאמרים]] ועוד.
*'''אלבום 'וזאת התורה'''' - מרכז רבני אירופה
*'''סט תורה ופירושה'''
*'''סידור תהילת ה' ברוסית'''
*'''תניא בתרגום לגרוזינית'''
*'''אות בספר תורה'''
*'''חכם סאסי''' (הרצליה)
*הרה"ח '''הרב אליהו לוין''' (חוברת)
*'''[[מגילת אסתר]] ברוסית עם ציורים'''
*'''אבינו מלכנו''' מחזור ל[[יום כיפור]] עם הנחיות וביאורי מילים
*'''חמשה חומשי תורה''' עם פירוש [[רש"י]] משולב
*'''אוצר החסידים''' (שתי כרכים)
*'''הפרשה החסידית'''
*'''תורת אמת''' - תולדות [[ישיבת תורת אמת]]
*'''לדעת להאמין''', מאת הרב [[יחזקאל סופר]]
*'''נר למשיחי''' על ה[[תניא]], מאת הרב [[טוביה בלוי]]
*'''משנה תורה לה[[רמב"ם]]'''
*'''ספר המצוות לה[[רמב"ם]]'''
*'''שחור ולבן''', מאת [[זלמן רודרמן]]
*'''מושל ברוחו''', מאת ליאור רוזנבוים
*'''נודע בשיעורים''', [[הגר"ח נאה]]
*'''מסע ברדיטשוב'''
*'''במאי קמיפלגי''', מאת הרב [[יחזקאל סופר]]
}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chazak.co.il אתר מכון חזק]

[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

שיחה:חזק הוצאה לאור

2013-10-31T23:37:52Z

67.85.189.182: אני משער שאתה משער

מנחם בן ציון וילהלם

2013-10-31T23:32:55Z

67.85.189.182:

הרב '''מנחם בן ציון וילהלם''' ([[כ"ט תמוז]] [[תרצ"ה]]-[[כ"ד טבת]] [[תשנ"א]]) היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] זעהוויל ב[[ירושלים]], מראשי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ירושלים)|צעירי אגודת חב"ד]] בעיר, ואיש הקשר של [[הרבי]] עם רבני ירושלים.

==תולדות חייו==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ט תמוז]] [[תרצ"ה]], להוריו [[חיים דוד וילהלם|חיים דוד וחיה ביילא וילהלם]].

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] ובישיבת 'עץ חיים' הירושלמיים. על אף שהוריו לא נמנו על [[חסיד חב"ד|חסידי חב"ד]], אביו למד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובבית שררה אווירה אוהדת ל[[חסידות חב"ד]], דבר שסייע לו להתקרב ל[[דרכי החסידות]] ו[[התקשרות|להתקשר]] [[הרבי|לרבי]].

בשנת [[תשי"ג]] כתב את מכתבו הראשון אל הרבי בו דיווח לרבי כי הוא החל ללמוד [[חסידות]], וברצונו להתקרב לחסידות חב"ד ולהתקשר אל הרבי. מאותו מכתב ואילך התפתחה התכתבות ארוכה בינו ובין הרבי, במהלכה זכה לעשרות הוראות והדרכות ב[[עבודת ה']].

בעידוד הרבי, החל בשנת [[תשט"ז]] לעסוק בהפצת מאמרי חסידות בירושלים, בארגון ישיבת ערב חב"דית בשכונת 'בית ישראל', ובארגון [[התוועדות|התוועדויות]] עונתיות, שמשכו צעירים רבים לחסידות.

בשנת [[תש"כ]] נישא לרעייתו רחל, ביתו של המקובל הרב בנימין זאב חשין, ועל פי הוראת הרבי קבע את מגוריו ב[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]] ב[[ירושלים]].

בשנת [[תשכ"ב]] המתנה כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ועסק בהקמת תלמוד תורה חב"ד בעיר.

הפעם הראשונה בה [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] היה לקראת [[חודש תשרי]] של שנת [[תשכ"ז]], כשהוא מנצל את הנסיעה לאיסוף כספים עבור מוסדות 'תורת אמת', ונשאר ב[[ארצות הברית]] לתקופה של שנה וחצי.

כשחזר ממסע איסוף הכספים, המשיך לעסוק בחינוך בישיבת תורת אמת, והמשיך לכהן בתפקיד זה עד שנותיו האחרונות, כשבמהלך השנים הוא התמנה לחבר ההנהלה, וכיהן כאחד מראשי הישיבה.

היה ירא שמים גדול, ובשנת [[תשל"ג]] עסק בהשגת מקורות מימון להתקנת גנרטור חשמלי לשיכון חב"ד, על מנת למנוע ספקות הקשורות עם חילול [[שבת]] הנגרם על ידי עובדי חברת החשמל.

כאשר הרבי פתח ב[[מבצע מזוזה]] בשנת [[תשל"ד]], החל לצאת לביקורי בית שבועיים בשכונת תלפיות בירושלים, על מנת לבדוק את המזוזות לתושבי השכונה. ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ירושלים)|צעירי אגודת חב"ד בירושלים]].

במשך שנים רבות עסק בשמירת קשר הדוק עם רבני ירושלים, כשהוא מקפיד לספק להם את שיחותיו ומאמריו של הרבי שיצאו לאור, והיה איש הקשר להזמין אותם להשתתף בכנסים חב"דיים ובהתוועדויות, ולבקש מהם להשתתף בכתיבת חידושי תורה לקבצים תורניים שיצאו לאור לכבוד הרבי.

בהיותו בגיל חמישים ושש בלבד, ב[[כ"ד טבת]] [[תשנ"א|תנש"א]] נפטר ממחלה, ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]] בירושלים.

==משפחתו==
'''בניו:'''
*'''[[אליהו וילהלם]]''', מנהל מכון [[חזק הוצאה לאור]].
*'''[[נחמיה וילהלם]]''', [[שליח]] [[הרבי]] בבנגקוק, תאילנד.
*'''[[ברוך וילהלם]]''', מנחלת הר חב"ד ב[[קרית מלאכי]].
*'''נחמה לרר''', זוגתו של הרב [[בנימין לרר]] רב שכונת הדקל ב[[ביתר עלית]], ורב חברת ההשקעות 'אפריקה ישראל'.
*'''חיה ביילא אלטהויז''', זוגתו של הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז (חולון)|פנחס טודרוס אלטהויז]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[חולון]].

==לקריאה נוספת==
'''אגלי נוחם''' - ספר זכרון שיצא לאור על ידי בני המשפחה במלאות שנתיים לפטירתו{{הערה|בשנת תשנ"ד יצא לאור קובץ נוסף בשם 'אגלי נוחם' בו מופיע מאמר זכרון של אחד מתלמידיו בישיבת זעווהיל.}}.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:וילהלם מנחם בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]

דב מנחם דוברוסקין

2013-10-31T23:32:13Z

67.85.189.182: ביטול גרסה 152059 של 213.151.52.146 (שיחה) למיטב ידיעתי הוא עדיין מכהן כמשפיע

[[קובץ:דברוסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דברוסקין ([[תשע"ג]])]]
הרב '''דוב מנחם דוברוסקין''' (יליד שנת [[תשל"ב]]) הינו משפיע [[תומכי תמימים מגדל העמק|בישיבת חב"ד]] ב[[מגדל העמק]], ומרצה מבוקש בכל רחבי הארץ.

==תולדות חייו==
הרב דוב נולד ב[[חיפה]] ל[[חיים אהרון דוברוסקין|חיים אהרון]] וביילא דוברוסקין ב[[י"ב כסלו]] [[תשל"ב]]. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] (בין השנים תשמ"ד-תשמ"ז), ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים במוריסטון שבארה"ב, ובחצר [[הרבי]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב-770.

בעקבות כשרונותיו הברוכים, התמנה להיות מצוות ה[[חוזר|חוזרים]] וה[[הנחה|מניחים]] של [[שיחה|שיחותיו של הרבי]], בשנים תש"נ-תשנ"ב.

בקיץ של שנת [[תשנ"א]] כאשר הרבי עורר על החשיבות ב[[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|לימוד עניני גאולה ומשיח]], ערך הרב דוברוסקין דף מקורות בו ציין את שיחותיו של הרבי בעניני גאולה ומשיח שנדפסו בסדרת הספרים [[לקוטי שיחות]]{{הערה|1=דף זה היווה את הבסיס לעריכת הסדרה [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]] בהוצאת [[את"ה העולמי]].}}.

בשנת תשנ"ה התחתן עם מרת לאה שיינא, ביתו של ר' [[דובער וילנקין]] מ[[כפר חב"ד]], בעקבות דברי ר' [[יהודה החסיד]] שלא יהי' לחתן ולחותן את אותו השם, הוסיף לעצמו את השם "מנחם". במשך מספר שנים שימש כ[[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בני ברק]]. ובסוף שנות הנו"נים התיישב ב[[מגדל העמק]] שם הצטרף לצוות ה[[משפיע|משפיעים]] ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה גדולה]].

==פעילות ציבורית==
הרב דוברוסקין ניחן בשפה רהוטה, ובכשרון הסברה מרתק, והוא מוסר בקביעות בביתו שבמגדל העמק שיעורים בחסידות למקורבים, ופעם בשבוע מוסר שיעור ב[[בית הכנסת]] חב"ד ב[[קרית אתא]], ובמקביל, מוסר הרצאות ומתוועד במועדים חסידיים בכל רחבי הארץ.

במהלך השנים התמנה לרב ה[[תלמוד תורה]] ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|מגדל העמק]], ומידי מספר חודשים הוא בוחן בעל פה את תלמידי הכיתות הגבוהות במקצועות הקודש.

עם הקמתו של [[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק#בית כנסת לצעירים|בית הכנסת לצעירים]] בבנין התלמוד תורה בשנת [[תשע"ג]], התמנה כ[[משפיע]] בית הכנסת.

==הדיסק מועדים לשמחה==
[[תמונה:מועדים לשמחה.jpg|left|thumb|250px|הדיסק 'מועדים לשמחה']]
הדיסק "מועדים לשמחה" הינו דיסק לשמיעה בפורמט MP3 המכיל שיעורים מאת הרב דברוסקין.

השיעורים הינם בנושא 'מבט פנימי על חגי ישראל ומועדיו'.

בדיסק שיעורים לחגים: [[ראש השנה]], [[שמחת תורה]], [[חנוכה]], [[פורים]], [[פסח]], [[שבועות]] - מעובדים וערוכים מתוך שיעורים שנאמרו בפני קהל על פי [[מאמר|מאמריו]] של [[הרבי]] [[מלך המשיח]].

הדיסק הינו באורך השמעה של כ-16 שעות.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=52696 "מה עושים כשיש קושיות מדוע משיח לא בא?"] {{וידאו}} - אתר COL.
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75561 דעת הרבי על יום העצמאות]{{שמע}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3511 מגילת איכה בראייה חיובית] {{וידאו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דוברוסקין דוב מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מגדל העמק: אישים]]

שיחת משתמש:סקרלט

2013-10-23T06:04:42Z

67.85.189.182: /* ברוך שובך */ פסקה חדשה

{{בה}}
--[[משתמש:ברוקולי|ברוקולי]] [[משתמש:ברוקולי/איות|אהמ]] [[שיחת משתמש:ברוקולי|לול התרנגולות]] '''[[חב"דפדיה|האנציקלופדיה העולמית]]''' פשוט עולמית! 04:16, 10 ביוני 2010 (UTC)

== ברוך שובך ==

בשם כלל עורכי חב"דפדיה בעבר ובהווה אני מתכבד לברך על שובך בשם המלכות: "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!"... {{קריצה}} [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 06:04, 23 באוקטובר 2013 (UTC)

נורה חשמלית

2013-10-23T06:02:52Z

67.85.189.182:

[[קובץ:נורה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|נורת חשמל]]
נורה חשמלית היא אביזר לתאורה באמצעות חשמל. המצאתה שינתה את סדר היום של האדם המודרני, והקלה עליו את פעילותו, גם בשעות החשכה.

ב[[תורת החסידות]], נורת החשמל משמשת כ[[משל]] לפועלו של [[הבעל שם טוב]].

ישנה "תחנת כח" שבה מופק החשמל (ע"י "אטום" וכיו"ב), שנמצאת הרחק ממקום המנורה, אלא, שממנה נמשך חוט מתכת, שעל-ידו נמשך כח החשמל אל המנורה. אך כדי להדליק את המנורה בפועל, יש צורך למצוא את ה"מתג" המתאים, או ללחוץ על ה"כפתור" המתאים, ואז פועל כח החשמל את פעולתו.

כך גם הנמשל, ברוחניות העניינים: נשמתו של כל [[יהודי]] היא חלק מ[[ז"א|הבורא]], ומקושרת אליו, ועי"ז יש בו כחות רוחניים נעלים ביותר. אך כדי שכחות אלו יבואו לידי ביטוי וימלאו את תפקידם, כך שיוכל להשתמש בתועלת הרבה שבהם – עליו למצוא את ה"מתג" המתאים, או ללחוץ על ה"כפתור" המתאים.

וזה היה ענינו של [[הבעש"ט]] – לבאר ולהכריז שכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל, מחובר הוא ל"תחנת הכח", ובפנימיותו של כאו"א מישראל ישנו "מתג" כדי להפעיל כח זה, ואם רק יחפש את ה"מתג" – ימצאנו. הבעש"ט החדיר בתוך בני ישראל כח, [[בטחון]] ו[[אמונה]], ועל ידי זה – מבלי הבט על המצב המדוכדך שהיו בו באותה תקופה (כנ"ל ס"ב) – הגביהם מן הקצה היותר תחתון אל הקצה היותר עליון, ועורר בכל יהודי רגש של [[שמחה]].

ומכאן הוראה לכל אחד ואחת מאתנו בעבודתנו בחיזוק היהדות – בנוגע לעצמו, לילדיו ולכל הסביבה: הפעולה בכל האמור אינה יכולה להיעשות ע"י הסתמכות על הכחות האישיים ("די אייגענע כחות"), אלא דוקא על ידי זה שמעוררים את הכחות הרוחניים הנעלמים שישנם בפנימיותו של כאו"א מישראל. וכשם שבנוגע לעצמו, הרי הדרך לעורר את כחותיו הפנימיים היא על ידי מציאת ה"מתג" המתאים – כן הוא בנוגע להזולת, שיש למצוא ולגלות את ה"מתג" שבו (אף שמלכתחילה אין יודעים מהו, ואפשר שהוא תיבה אחת בלבד), וכאשר מגלים ומעוררים את נקודת ה"מתג" שבו – אזי נפתח הבאר או המעיין הפנימי שבנשמתו, וכל שאר הענינים שאם הי' רוצה לעשותם בכח עצמו, היתה נדרשת השתדלות ויגיעה רבה כדי לרומם את הזולת למדריגה זו, נעשים מאליהם{{הערה|תורת מנחם – כז – שנת תש"כ – חלק ראשון שיחת ש"פ משפטים, עמ' 397}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

יוסף יצחק אהרונוב

2013-10-23T06:01:38Z

67.85.189.182:

[[תמונה:אהרונוב.jpg|left|thumb|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]].]]
הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' ([[ד' אלול]] [[תשי"ד]]) הינו יושב ראש [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. הוא משמש גם כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]] ויו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]].
==ביוגרפיה==
הרב אהרונוב נולד לר' מענדל אהרונוב ב[[קנדה]] ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה ריבקין עלה ל[[כפר חב"ד]]. לאחר עלייתו ארצה, החל לעבוד בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד. באמצע שנות ה-מ"ם מונה למנהל [[שבועון כפר חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ז]] מונה‏ למנכ"ל ארגון צעירי אגודת חב"ד, שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון. בשנת [[תש"נ]] מונה לחבר ולסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל. שנה אחר כך מונה על ידי הרבי לחבר המשלחת להשבת ספרי [[אוסף שניאורסון]] ולחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת [[תשמ"ו]], בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל הקים את פרויקט ילדי צ'רנוביל והוא עומד בראשו.

בשנת [[תשנ"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי לרוסיה לפדות חלק גדול מספריית חב"ד, בה היו מאות ספרים שהשתייכו ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שנשארה ברוסיה. בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר רשת אהלי יוסף יצחק.

בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו רבני [[בית דין רבני חב"ד]] את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה והנושא היה נתון להכרעת בית המשפט. הדיונים נמשכו במשך שנים רבות וגררו פלגנות ויריבויות שנפסקו בחודש [[תמוז]] [[תשע"ג]], עם הגעת שני הצדדים להסכם פשרה בו אהרונוב יכהן כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], בתמורה להתחייבויות שלו לכבד את דעתם של שאר חברי העמותה ולפעול בהגינות כלפי שאר הצדדים.

{{ערך חסר}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אהרונוב יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אהרונוב יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים|אהרונוב יוסף יצחק]]

אריה לייב קפלן (צפת)

2013-10-21T01:34:36Z

67.85.189.182:

[[תמונה:קפלן.jpg|left|thumb|250px|הרב קפלן (משמאל) עם הרב [[לוי ביסטריצקי]] ע"ה]]
הרב '''אריה לייב קפלן''' נולד ב[[י"ט תשרי]] [[תש"ח]], ב[[פאריז]] שב[[צרפת]], כבנם השני של הרב [[משה בנימין קפלן]] ע"ה ורעייתו, חודשים מספר לאחר שיצאו מברית המועצות. רעייתו היא בת למשפחת פינסון הידועה כמשפחה חב"דית מדורי דורות. לא הרבה זמן שהתה המשפחה בפאריז, וכעבור זמן קצר עקרה המשפחה למנצ'סטר שבאנגליה.

בשנת [[תשט"ז]] עברה המשפחה ל[[ניו יורק]], שם החל הרב קפלן ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ל"[[יחידות]]" - אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים להתוועדות שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ה]], שימש כ"[[חוזר]]" - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ההתוועדות היתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר בהתוועדות במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים טובים עת שההתוועדות נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל מעריב לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ההתוועדות תוך כדי דבריו של הרבי.

בשנת [[תשכ"ד]] למד בישיבת [[אחי תמימים נוארק]] כשהוא שוקד על התורה והעבודה מתוך שקדנות עצומה. בשנת [[תשכ"ה]] עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חב"ד במונטריאול שבקנדה, ואף שהיה בחיר התמימים בישיבה לא נמנע מללמוד עם אחד מילדי [[אנ"ש]] שהתקרב לגיל בר-מצוה באותם ימים, ובמסירות למד עמו כל יום באחד ממאמרי הרבי, עד שהילד ידעו על בוריו. לאחר שנתיים חזר ללמוד בישיבה שבחצרו של הרבי, בברוקלין.

בשנת [[תשכ"ז]] הרב קפלן נבחר באופן אישי על ידי הרבי למלא את שליחותו הראשונה, והוא נסע בראש קבוצת בחורים שנסעו לייסד את הישיבה הגדולה של חב"ד במלבורן שבאוסטרליה. את פירות נטיעותיו מאז ניתן לראות עד היום הזה בכל רחבי תבל, כאשר תלמידיו משמשים כיום כשלוחים, רבנים ומשפיעים בקהילות חב"ד.

נוסף על שקדנותו היתרה ולימודיו בעמקות עצומה, עסק הרב קפלן באותם ימים גם בעריכת שיחותיו של הרבי, במסגרת "[[ועד להפצת שיחות]]". הרב קפלן היה מהעורכים הראשונים של הלקוטי שיחות, וזכה אז למענות רבות מאוד מהרבי.

בשנת [[תשל"א]] בא הרב קפלן בקשרי השידוכין עם תבלחט"א רעייתו, הרבנית שרה הינדא תחי', בתם של הרב [[דוד משה ליברמן]] שליט"א רבה הראשי של אנטווערפען בלגיה, ורעייתו, שהתגוררו באותה עת בדטרויט שבמדינת מישיגן.

== השליחות לצפת ==

סיפורה של השליחות ל[[צפת]], מתחיל בעצם, בהצעתו של הנשיא לשעבר מר [[שניאור זלמן שזר]] ז"ל, שהציע לרבי לבנות שיכון חב"ד באיזור טבריה-צפת, נוסף על אלו שהיו קיימים זה מכבר במרכז הארץ; ב[[כפר חב"ד]], ב[[ירושלים]], ב[[לוד]] ו[[בקרית מלאכי]]. וכך כתב [[הרבי]] לנשיא שזר, ביום ר"ח כסלו ה'[[תשכ"ד]]: "ב) מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון אלא שלע"ע (שלעת עתה) חסרים לי כל פרטים בזה), ובעיקר בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם היתאים לעולי רוסיא… ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק עכ"פ (על כל פנים) אבוא עוה"פ (עוד הפעם) בכתובים עם כבודו בנקודה זו". נראה שהדבר לקח עוד זמן עד שהתמלאו כל הפרטים, והתאימו הנסיבות להקים את השיכון החב"די.

ימים ספורים אחרי חג הפסח של שנת [[תשל"ג]] נקרא הרב קפלן להיכנס למזכירות הרבי, שם הוטלה עליו השליחות לחדש את היישוב החב"די בעיר-הקודש צפת. כחסיד נאמן הוא הסכים מיד, אך הרבי הורה לשאול את רעייתו הרבנית. כשענה שוב שהיא מסכימה, חזר הרבי ושאל (בלשון זו): "האם הסבירו להם הטרחה וכו' הקשורה בנידון זה?"... הרב קפלן פנה אל מזכירו ואיש סודו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ושאל את חוות דעתו, הרב חדקוב הסביר לרב קפלן את הנדרש ממנו בתפקידו, ונתן לו רקע כללי על התפקיד ודרכי הפעילות. או אז ישב הרב קפלן שוב וכתב לרבי, "כן הסבירו לנו". ושוב לא שמעו מהרבי במשך כמה חדשים.

בחודש תמוז של אותה שנה ניתנה לרב קפלן ההוראה: סע!

ביום ט"ז תמוז [[תשל"ג]], החליט הרב קפלן מיוזמתו לנסוע למשרדי הסוכנות בניו יורק ולקבל קצת מידע על נסיעתו הצפויה לארץ, דרכי ההגעה וכולי. כשחזר הרב קפלן בסביבות השעה אחת בצהריים לברוקלין שמע שמזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]], מחפש אותו ב[[770]]- ובכולל, כשמצא את הרב קפלן בביתו אמר לו הרי"ל בטלפון שהרבי רוצה שיכנס אליו לפני או אחרי מנחה. הרב קפלן סבור היה שהמדובר שיכנס אל הרבי ביחידות, וחיכה בחדר המזכירות לגבאי שיוביל אותו אל הרבי. אבל הרי"ל גרונר אמר לו, "מה אתה מחכה? הרבי קורא לך, לך מידית לחדרו של הרבי דפוק על הדלת ותכנס". הרב קפלן מבוהל כולו, דפק על דלת חדרו של הרבי ברעדה, וכשקיבל את רשות הכניסה שהה שם במשך כחצי שעה.

באמצע היחידות הוציא הרבי לפתע [[תניא]] מהמגירה בה פסוקי ברכה מיוחדים בכתי"ק של הרבי ובצירוף חתימתו, (ספר התניא הזה, שהיה התניא שהרבי השתמש בה ללימוד החת"ת, הוחזר אח"כ לרבי, מפני סיבות שונות) כן נתן הרבי סידור על מנת שיתן לרעייתו הרבנית, וח"י דולרים לעריכת התוועדות, "בתומכי תמימים, בכותל המערבי, תורת-אמת, [[נחלת הר חב"ד]], ועוד מקומות, כפי שתתדבר שם (עם עסקני אנ"ש שבארץ הקודש)". לאחר מכן שאל הרבי: "באיזו שפה תדבר [כשתגיע לארץ]?" והשיב הרב קפלן: "תלוי לפי המקום". שוב שאל הרבי "האם אתה יכול לדבר ב[[עברית]]?" ענה הרב קפלן: "קצת". חזר ושאל הרבי: "בהברה ספרדית?" ענה הרב קפלן: "קצת." שוב חזר ושאל "האם דיברת פעם [בעברית בהברה ספרדית]?" ענה: "פעם במונטריאול, אצל הספרדים". ושאל: "ווי איז געווען?" [איך היה?] ענה הרב קפלן ברמז שהיה בינוני, אמר: "א"כ זה טוב, (בחיוך) לדבר עברית טוב טויג ניט, [לא כדאי] כי אז יחשדו שאתה ישראלי, איני יודע למה אבל בפועל פארלירט מען זיך דארטן אינגאנצן פאר אן אמעריקאנער [הם מאבדים את עצמם לגמרי בראותם אמריקאי, לכן טוב יותר שיכירו בדיבור שלך שאתה אמריקאי]…". הרבי אז אמר לו שלפני שיצאו ישלחו לומר לו, והוא יצא בעצמו ללוות אותם.

כעבור יום או יומיים לאחר כניסתו לאותה יחידות, שאל הרב קפלן את מזכירו של הרבי הרב חדקוב, מתי עליו לצאת לדרך. הרב חדקוב שאל את הרבי, והרבי השיב: "למה הוא מחכה?". ובמהירות קדחתנית השלים הרב קפלן את כל ההכנות.

ערב ראש חודש [[מנחם אב]] [[תשל"ג]], ביציאתו של הרב קפלן לשדה התעופה, יצא הרבי ללוותו בדרכו לצפת, הרבי דיבר אתם דקות מספר, נתן להם מכתב כללי שיצא אז ומטבעות לצדקה. גם לילדם, מנחם מענדל שהיה בן כמה חדשים נתן מכתב ומטבעות צדקה, הרבי אמר שגם הוא הולך לשליחות, ולכשיגדל יסבירו לו את מהות הענין. הרבי חכה בחוץ עד שהם יצאו ונעלמו מן העין.

על פי הוראתו של הרבי, קודם יצא הרב קפלן לבדו לארץ, ורק כעבור עשרה ימים הגיעה אחריו רעייתו, הרבנית תחי'.

המשימה הראשונה שקיבל הרב קפלן, עם הגיעו ל[[צפת]], בשלישי לחודש [[מנחם אב]] [[תשל"ג]], היתה לשקם את הריסות בית הכנסת החב"די העתיק שעל-שם ה"צמח-צדק". ההוראה היתה להספיק לעשות זאת כך שבימים הנוראים יוכלו כבר להתפלל בבית-הכנסת, ומיד אחר כך להקים בו "כולל". בינתיים הגיעה הבהרה נוספת מהרבי, שיתפללו במקום כבר בשבת סליחות. קבלני הבנין המקומיים ומהנדסי צפת, אמרו שהשיפוץ יארך זמן רב, ואין מה לחלום על סיומו במועד שקבע הרבי. הרב קפלן ניסה להציע לרבי שיסתפקו בפינוי ההריסות ובהקמת אוהל זמני, שבו יוכלו להתפלל בראש השנה ובימים הנוראים, אך הרבי שלל זאת לחלוטין, והבהיר שכוונתו היא למבנה קבוע וחזק. מיותר לציין שבית-הכנסת אכן שוקם, ובשבת סליחות כבר התפללו שנים וחצי מנינים של אנ"ש.

בשיחת טלפון עם הרבי שקיבל הרב קפלן באותם ימים, נמסרו הוראות נוספות: לארגן תהלוכה לתשליך בראש השנה, לקחת ילדים אל הכותל המערבי, ועוד. הרבי גם התענין אודות עזרת הנשים של בית הכנסת, סדרי הלימוד וראשות הכולל.

עם הגיעו לצפת אסף הרב קפלן מריכוזי חב"ד בארץ עשרה אברכים צעירים, שהיוו את הגרעין להקמת הישוב החב"די המתחדש. לאחת המשפחות שהגיעו אז לעיר, הדגיש הרבי ב"יחידות" שעל כולם למלא אחר הוראותיו של הרב קפלן, שכן הוא השליח הראשי בעיר. וכך נוסד ה"מניין" החב"די בצפת, כאשר הנשים עוסקות בהפצת יהדות וחסידות, והאברכים יושבים ללמוד ב"כולל" שנפתח כבר בראש חודש אלול, תחלה בבית הכנסת האר"י האשכנזי ולאחר מכן עבר לבית-הכנסת המשתקם. מענין לציין שלקראת השנה החדשה קיבל כל אחד מהם מכתב מהרבי, בו איחולים לשנה הבאה החדשה ובסיומו הוסיף הרבי לכל אחד מהם: "להצלחה בשליחותם".

בד' תשרי [[תשמ"ט]] בקשר עם שנת המאתיים להולדת הצמח צדק, הונחה אבן הפינה להרחבתו של הכולל ובית הכנסת שבו, כי המקום צר היה מהכיל את כל המתפללים, על מכתבו של הרב קפלן בו כתב לרבי בין השאר על הרחבתו ושיפוצו של בית הכנסת צמח צדק, ענה הרבי בשלהי חודש שבט תשמ"ז "אזכיר עה"צ לכהנ"ל ובהוספה ולפורים שמח", כיון שהתארך הדבר ולא בא עדיין אז לידי פועל, נפתח בית כנסת חב"די נוסף בעיר, בשכונת "מאור חיים", אך כעת כששוב צר בית הכנסת מהכיל את כל עשרות המתפללים בו, הוצע שוב להרחיבו, וביום השלשים להבאתו למנוחות של השליח בהרב קפלן, בח"י בסיון, התקיים טכס שבירת הקרקע, להרחבת בית הכנסת העתיק שעל שם הצמח צדק, הטכס התקיים על ידי "קרן ארי' ליב" שהוקמה לעילוי נשמתו ולזכרו של הרב קפלן, ופועלת לפיתוח ולביסוס מוסדות חב"ד בצפת.

== בניית השיכון החבד"י בצפת ==

באותם שנים החל הרב קפלן בפרוייקט הבניה הגדול, בנית שיכון חב"די בצפת. לשאלת הרב קפלן, איך לקרוא לשכונה החדשה היה מענה כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, על ידי המזכיר הרב חדקוב, ביום כ"ח אייר תשל"ד: "במענה למכתבו מכ"ט ניסן בשאלתו בדבר השם להשכונה, יש לקרוא אותה בשם "קרית חב"ד".". אחרי מאמצים, לחצים גדולים, שתדלנויות רבות במשרדי הממשלה, שיחות רבות עם שרי השיכון דאז מר שפר ומר עופר ובעזרתם של עסקני חב"ד בארץ, החלו בבנית הקריה.

המקום - מחצבת הסיד והעפר הישנה בפאתי הר-כנען. "כאן תוקם קריית-חב"ד", אמר, ואיש לא האמין. אבל היסודות נוצקו. ביום שני, ד' דחול המועד פסח, [[תשל"ד]], נערך "טכס גמר היסודות לבנין קרית חב"ד בצפת", בהשתתפות שר השיכון דאז מר עופר, הרב שמחה קפלן רבה של צפת באותם ימים, ראש העיר וסגנו, מנכ"ל משרד השיכון ועוד.

את הטכס אמור היה להנחות הרב [[שמואל חפר]], אך בגלל בעיה משפחתית לא יכול היה להגיע, ובמקומו הנחה את הארוע הרב החסיד ר' [[צבי גרינוולד]] שיחי' מ[[כפר חב"ד]]. הרב גרינוולד הוסיף דברי ביניים בין כל נאום ונאום על תוכן החגיגה, ובחכמה שילב את שמו של הנואם הבא בתוך דברי הקישור, בין כל נאום ונאום שרו ורקדו ובריקוד האחרון אחרי דברי שר השיכון הצטרף גם השר לריקוד למשך זמן מסוים. כתבות הופיעו בכל העיתונים דאז, וכן הקלטה מיוחדת במהדורת החדשות של הטלויזיה. רבים מאנ"ש בעשרה אוטובוסים ממרכז הארץ הגיעו לחגוג עם תושבי צפת ביום חגם.

מיד אחרי החגיגה, התקשר הרב קפלן אל הרבי, ומסר על הצלחת החגיגה וכל הפרטים. וכפי שאמר הרבי לר' יעקב כץ ע"ה משיקאגו, ביחידות באותו חול המועד תשל"ה: "היה לי היום נחת רוח, התקשרו מצפת והרב קפלן סיפר שהחגיגה של הנחת היסודות היתה בהצלחה רבה. באו לחגיגה אנ"ש דכפר חב"ד, ונחלת הר חב"ד, ומירושלים ת"ו, ומכל המדינה וגם מצפת היה קהל גדול (כאן אמר הרבי מספר שאינו זכור) היתה מסיבה חמה והיו הרבה מהממשלה כולם דיברו בחמימות על ליובאוויטש, ושר השיכון אמר שהוא בטוח בהצלחת הענין כי כשליובאוויטש נעמט זיך פאר א זאך [מתעסקת במשהו במלא המרץ] היא מצליחה. רק שהוא מודיע שאם לא יצליחו ליישב הכל יהיה מוכרח להכניס פרעמדע. מעניין שכל זה היה צריך לעשות הקפלן האחר [הרב שמחה הכהן קפלן, רבה של צפת באותם ימים] שהוא כבר הרבה זמן בצפת, ולפועל עשה את זה הקפלן שאני שלחתי, (וצחק מאוד באומרו את זה)". בהתוועדות של אחרון של פסח אותה שנה, הזכיר הרבי ברכה שיהיה שלום בארץ הקודש, ואפילו חרב של שלום לא יעבור וכו', והזכיר בתוך הדברים, כפר חב"ד, כפר חב"ד החדש (הידוע כיום בתור כפר חב"ד ב'), נחלת הר חב"ד וקרית חב"ד בצפת.

בחודש טבת [[תשל"ו]], עמד כבר השלד על תילו, בבנין ובו 109 דירות, מקום ל-7 גני ילדים,7- חנויות, ומקלטים. הרב קפלן כתב לרבי, ש"לפי התכניות תהינה הדירות מוכנות לאיכלוס, בתוך כשנה", הרבי הקיף את המילים "בתוך כשנה" וכתב: "לא קודם? פשוט שמקום לזרוז רק באם לא יגע כלל בטיב הבני' וכו'", בהמשך המכתב, המשתרע על ארבע עשר עמודים (!) תשע עשרה מענות מהרבי (!) וביניהם: על מה שכתב הרב קפלן: "לפי הוראת כ"ק אד"ש שבצפת צ"ל הכל בהרחבה הוריתי לאדריכלים לתכנן ביכ"נ של קרוב לאלף מטר מרובע", הרבי הקיף את המילים "של קרוב" וכתב: "כמה מקומות ישיבה זה? כמה זמן יארך הבני'?" (ורק להזכיר שהדבר היה כשהיו בצפת רק עשר משפחות חב"דיות!) הרב קפלן כתב: "כן יצוין שתכנון המקוה היא ג"כ באופן של הרחבה", והרבי הדגיש את המילים "באופן של הרחבה" בשני קווים. הרב קפלן כתב גם ש"השתדלנו ככל האפשר שהדירות תהינה בסטנדרט גבוה מאוד", הרבי הדגיש פעמים את המילים "בסטנדרט גבוה מאוד", והוסיף בצד :"ונכון". עוד כתב לרבי אודות מצב התיירות במצפת, שהיה באותה תקופה בשפל, והרבי עודד אותו לנסות לפתח את התיירות בעיר, (ומענין לציין, שא' דראש חודש אדר תשל"ה, בשולי מכתב כללי פרטי, הוסיף הרבי בכתב ידו הקדושה "הצלחה רבה בצפת ועניני' ובפרט דחב"ד ולבשו"ט) ועוד.

לא ערך זמן רב ובניית השלב הראשון הושלמה בשנת תשל"ח, זמן קצר לאחר-מכן הושלם השלב השני. השלב השלישי, "גבעת שושנה", על שם הרבנית שושנה רייזל, אמו של הנדיב הרב יוסף יצחק גוטניק, נמצא כעת בשלבי בנייה מתקדמים.

במקביל לבנייה ניצח הרב קפלן על פעולות רבות נוספות בעיר. בעוד המשאיות שופכות בטון ובנייני הענק הולכים ונבנים, הלכו והוקמו מוסדות חב"דיים בצפת בקצב מסחרר.

== המוסדות בקריה ==

אחת הבעיות שהתעוררו כבר בתקופה הראשונה היא נושא החינוך לילדים. הרב קפלן פתח אז את מוסדות החינוך היסודי, בהנהלת הרב [[זלמן אליהו הענדל]], שזכו לשם "אור-מנחם". זהו המוסד היחיד שהרבי הסכים שיישא את שמו באותה תקופה.

בית-הספר ותלמוד-התורה לבנים, בהנהלת הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]], עבר גלגולים רבים. במשך שנים התנהלו הלימודים בדירות פרטיות בקרית חב"ד, ואחרי שנים ומאבקים רבים, לאחר שנים רבות שבית-הספר שכן בדרום העיר, מרחק רב מקרית-חב"ד, עבר בית-הספר למשכנו החדש, בשכונת כנען, בסמוך לקריה.

גם בית-הספר לבנות, בהנהלת הגברת נבון, עבר גלגולים רבים. תחילה הוא שכן באותו מבנה שבו היה בית-הספר לבנים, בדרום העיר. לאחר מאבק משפטי ממושך זכה בית-הספר במבנה חדש בואדי חמרה, ורק לפני שנים מעטות הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, בבניין חדיש ומפואר, בשכנות לקריית-חב"ד.

גני הילדים שבהנהלת הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]], [שגם מארגן את הקבוצות המפורסמות מצפת, הנוסעות אל הרבי] המהווים את הבסיס העיקרי לקליטת תלמידים בבתי-הספר, מונים כיום למעלה משש-מאות ילדים וילדות בעשרים וחמשה גנים. זו הצלחה שאין לה אח ורע בשום מקום אחר.

באותה תקופה נפתח גם בית-הספר התיכון לבנות "[[בית חנה]]", והרב [[שלמה רסקין]] התמנה כמנהלו. בתחילה שכן בית-הספר בבניין מלון "אורנים" בשכונת "כנען ב'", וכעבור כמה שנים עבר לשלב הראשון של הקמפוס, שנבנה בצמוד לקריית חב"ד. עם הזמן הוקם בצמוד לבית-הספר גם סמינר למורות, בהנהלת גיסו של הרב קפלן, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. הרב קפלן מסר בסמינר שיעור קבוע ומעמיק בתורת חסידות. על מדת מסירותו ניתן ללמוד מכך שלא הסכים לקבל תשלום על שיעוריו, באומרו: "אני מוסר את השיעור כחלק משליחותי, ולא אקבל על כך תשלום נוסף"...

תוך כדי כך, שלח הרבי שלוש קבוצות של שלוחים לארץ-הקודש, חלקם לצפת וחלקם לירושלים. לפני אישורם הסופי של השמות שנבחרו לשליחות המיוחדת, התבקש הרב קפלן, כשליח הראשי לעיר, לאשר את רשימת השלוחים המיועדים לצפת. כעבור שנים סיפר הרב קפלן כי הוא אישר מיד את כל השמות. "הרי הרבי בחר אותם לשליחות, וכיצד אוכל אני להתנגד לקבלתם?!", הקשה.

השלוחים הראשונים השתכנו בעיר העתיקה בצפת, שם התרכזה הקהילה באותן שנים. בסוף שנת תשל"ח החל אכלוס קריית חב"ד.

נוסף על כל אלו, נוסד בהכוונתו ובפיקוחו של הרב קפלן מכון מיוחד להפצת תורה וחסידות בין סטודנטים צעירים דוברי-אנגלית, הבאים לצפת בסופי-שבוע ובחגים. מכון "אסנט", בהנהלת הרב [[שאול לייטר]], עבר גם הוא בשנים האחרונות למשכן מפואר, במלון "פרידמן" לשעבר. המכון אף הרחיב את פעילותו והוא מקיים פעילויות במסגרות שונות בין העולים החדשים מחבר-המדינות.

הישיבה הגדולה והקטנה; הכולל; התיכון והסמינר "בית-חנה"; מוסדות החינוך "אור-מנחם", בהם גני הילדים ובתי-הספר לבנים ולבנות; "מכון אלטא" ומכון "אסנט"; קריית-חב"ד על כל שלביה; בית-הכנסת מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות; המקוואות המפוארים לגברים ולנשים, שרק לאחרונה הורחבו בצורה ניכרת; קרנות גמ"חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי; וקהילת חב"ד, שמזוג בודד אחר התרחבה לקהילה בת קרוב לשלש מאות משפחות, ולכשלשת אלפי תלמידים במוסדות החינוך, כל אלו נוסדו על-ידי הרב קפלן ופעלו בהכוונתו, ועדיין לא אמר די.

הרב קפלן אף כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה. בין שאר הישגיו יש לציין את המאמצים הגדולים, שהוכתרו בהצלחה, למינויו של הרב [[לוי ביסטריצקי]] ע"ה, משלוחי הרבי לצפת, כרב העיר, לאחר שכיהן במשך מספר שנים כרב קריית-חב"ד.

במישור הארצי נמנה הרב קפלן על הבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] וכחבר ב"[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]" ובהנהלת "[[כולל חב"ד]]" ב[[ארץ הקודש]].

ב[[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]] נסע הרב קפלן לבלרוסיה, ובדרכו לעיר הבירה שלה נהרג בתאונת דרכים קשה.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=524 קטעים מהיחידות של הרב קפלן לפני יציאתו לשליחות] - אתר שטורעם. נט.

{{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]

ביתר עילית

2013-10-21T01:33:19Z

67.85.189.182:

[[קובץ: ביתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת מרכז בטש]][[קובץ: ביתר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמוד תורה "תפארת מנחם"]]
'''ביתר עילית''' הינה העיר חרדית ב[[ארץ ישראל]] שנוסדה כיישוב בשנת [[תשמ"ח]] (1988) ונכון לשנת [[תשס"ח]] מתגוררים בה כ-35,000 תושבים, מתוכם 350 משפחות [[אנ"ש]]. העיר מחולקת לגבעה A וגבעה B שהיא חדשה יותר.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
*שבעה בתי כנסיות.
*[[מקווה]] בשיטת [[בור על גבי בור]].
*שני [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] לילדים.
* גני ילדים.
*שני בתי ספר יסודי לבנות.
*בית ספר תיכון לבנות.
*[[תומכי תמימים ביתר עילית|ישיבה קטנה לצעירים]] בהנהלת הרה"ח מרדכי מישולבין.
*כולל ללימוד הלכה וחסידות - הכולל משלב חברותות של אברכים מאנ"ש עם אברכים חסידיים מחסידויות אחרות ולומדים ביחד מאמרי חסידות ושו"ע יורה דעה ואורח חיים, הכולל בראשותו של הרה"ח ר' שלום דב רבינוביץ.
*כולל '''תורה אור''' - נוסד בשנת [[תשס"א]] ע"י הרב [[עמנואל חביב]] ומכשיר אברכים חב"דים לדיינות ולשליחות.
*סניף כולל תורה אור - נוסד ב[[תשס"ט]] ע"י הרב קלפון כדי להכשיר אברכים דוברי צרפתית לסמיכה ומשמש בו כנו"נ הרב מיכאל אבישיד.
* כולל לחסידות בבית כנסת חב"ד בשכונת הדס , ראש הכולל הרב יהושע שארף שליט"א , הכולל מיועד לתושבי העיר המתקרבים לחסידות ונמסרים בו שיעורים יומיים בחסידות
*'''מטה גאולה ומשיח''' בביתר עלית, נפתח לפני כשלש שנים ע"י ר' אלכסנדר גורפינקל. בתחילה היה המטה מארגן כינוסים בסדר גודל קטן, אך בתקופת ההתנתקות צבר "מטה תאוצה רבה והחל לפעול במימדים גדולים יותר. במשך הזמן אף הפך הארגון לעמותה רשמית תוך כדי שהוא מארגן כינוסים ומדפיס חומר לחלוקה בנושא [[שלימות הארץ]]. פעילות המטה התרחבה לישובים רבים באזור [[גוש עציון]].

===ספרייה חסידית===
'''הספרייה החסידית''' בביתר הינו מרכז חב"ד בעיר ביתר שעל יד [[ירושלים]]. בכל שבת מתפללים במקום חמישים משפחות קבועות, רבים מהם מקורבים. בספרייה ישנה ספרייה להשאלת ספרים, מקומות נוחים לקריאה ומכירת ספרי חסידות, ובמשך השבוע מתקיים בספרייה כולל חסידות. בנוסף לכך קיימת מחלקה לנשים, בשם '[[אור שושנה]]' על שם ילדה שנרצחה ל"ע בפיגוע. המקום פתוח לקהל הרחב, לשמיעת שיעורים, ללימוד בחברותא, [[התוועדות|התוועדויות]] וכו', וקהל היעד מגוון, מגיעים אברכים רבים מהחסידויות השונות, ספרדים ואפילו ליטאים.

מנהל הספריה הוא הרב פנחס צרפתי, ורב הספריה הוא הרב שאול רוזנבלט.

===היכל מנחם מרכז להפצת מעיינות החסידות===
"היכל מנחם" "כל ענייני חב"ד"
מרכז להפצת המעיינות, פתוח בכל ימות השבוע ונמצא במרכז חב"ד ברח' רוזין פינת בעל התניא בגבעה A במקום פועל באופן קבוע וידאו של הרבי וכן ניתן לרכוש ספרי חב"ד ותמונות של הרבי, כמו"כ מפעיל המקום שיעורי תורה וחסידות . במקום פועל פרוייקט "טעמו וראו", שנותן אפשרות להורדה חינם של כל התוועדויות הרבי , שיעורי חסידות ,ניגוני חב"ד, קטעי וידאו של הרבי וחב"ד בעולם
שליחת בקשות ברכה לאוהל הרבי בפקס, השירות ללא תשלום

מנהל היכל מנחם הוא הרב חיים גרינברג יו"ר מרכז חב"ד בעיר וממנהלי מוסדות חב"ד בביתר
www.chabadbeitar.com

== רבני הקהילה ==
*הרב [[אשר לעמיל כהן]] - רב קהילת חב"ד בעיר.
*הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב קהילת [[הספריה החסידית]].
*הרב [[עמנואל חביב]] - ראש כולל "תורה אור" ורב בית כנסת חב"ד בשכונת הגפן .
*הרב [[שלום דובער וולפא]].
*הרב [[יהושע שארף]] - משפיע בית הכנסת בשכונת התמר ברח' כף החיים וראש כולל לחסידות .
*הרב [[דוד אופן]] - משפיע בית הכנסת חב"ד בשכונת הגפן גבעה B.
*הרב [[צבי וויס]] - מרבני הקהילה, מוסר שיעורים בנושא הבית היהודי הלכה ועוד בגבעה B.
* הרב [[בנימין לרר]]- רב בית הכנסת חב"ד בשכונת הדקל

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ:פריימריז_ביתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד בביתר בפריימריז פנימיים לבחירת נציג חב"ד בעירייה (תשע"ג)]]
במשך כעשר שנים כיהן כנציג חב"ד בעירייה הרב [[אורי הולצמן]], שרץ לבירות מטעם כל חסידי חב"ד בעיר. מתוקף תפקידו סייע רבות למוסדות חב"ד בעיר, והיה אוזן קשבת למוסדות ומסר את נפשו בנסיעות להסברה והתרמה של הגבירים לטובת המוסדות, כשהוא אף מסייע לחסידי חב"ד לעבור את וועדת הקבלה של העירייה, ולהשיג אישור לרכישת בתים בעיר.

לקראת הבחירות המונציפליות לעיריות ברחבי הארץ של חורף [[תשע"ד]], הודיע הרב הולצמן על פרישתו מהתמודדות לנציגות בעירייה, ואיחל הצלחה לנציגים שיבואו אחריו, וביקש מהם להמשיך את הפעולות שהחל בהם{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77347 מכתבו של הרב הולצמן לתושבי חב"ד בביתר עלית] כט אב ה'תשע"ג (05.08.2013) {{אינפו}}}}.

בבחירות פנימיות שנערכו כשבוע לאחר מכן בקרב חסידי חב"ד בעיר נבחר ר' יעקי הרשקופ ברוב של 148 קולות למלא את מקומו של הולצמן, ולהתמודד כנציג חב"ד בעירייה, לעומת המתמודד הנוסף ר' יעקב מיוחס שקיבל 66 קולות בלבד{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77408 קהילת חב"ד בביתר בחרה נציג לעירייה] ב אלול ה'תשע"ג (08.08.2013) {{תמונה}} {{אינפו}}}}.

== קישורים חיצונים ==
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=63278 ביתר ממעוף הציפור]{{תמונה}} {{וידאו}} מאת הצלם ישראל ברדוגו - {{אינפו}}
*[http://www.hageula.com/news/moshiach/1381.html תערוכת שלושת השבועות בספריה החסידית בביתר עילית] - אתר הגאולה

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

יצחק יוסף

2013-10-21T01:33:00Z

67.85.189.182: ביטול גרסה 151779 של שלמה חיים (שיחה) נא להסביר מה הבעיה לפני שמוחקים

[[קובץ:הרב יצחק יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יצחק יוסף]]
[[קובץ:הרב יצחק יוסף2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יוסף נואם במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשכונת [[רמות]] ב[[ירושלים]] (תשע"ג)]]
הרב '''יצחק יוסף''', [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל|הרב הראשי הספרדי לישראל]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "חזון עובדיה" ומחבר סדרת הספרים ילקוט יוסף.

==תולדות חייו==
הרב יוסף נולד ב[[י"ח טבת]] [[תשי"ב]] ב[[ירושלים]] כבנו השישי של אביו [[הרב עובדיה יוסף]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] 'יבנה' של תנועת המזרחי, וכשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת 'פורת יוסף' ב[[שכונת קטמון]] משם המשיך את לימודיו ב[[נתיבות]] בישיבת 'הנגב' של הרב יששכר מאיר.

בגיל שמונה עשרה החל בליקוט פסקי ההלכות של אביו. בשנת [[תשל"ג]] הקים את [[כולל]] "חזון עובדיה". בשנת [[תש"מ]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] ו[[דיין|דיינות]]. בשנת [[תשנ"ב]] פתח את [[ישיבה|ישיבת]] "חזון עובדיה"

בגיל שמונה עשרה החל בליקוט פסקי ההלכות של אביו. בשנת [[תשל"ג]] הקים את [[כולל]] "חזון עובדיה". בשנת [[תש"מ]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] ו[[דיין|דיינות]]. בשנת [[תשנ"ב]] פתח את [[ישיבה|ישיבת]] "חזון עובדיה".

במהלך השנים ביקר בעשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם, והשתתף ב[[כינוס תורה|כינוסי תורה]] בישיבות השונות.

בשנת [[תשל"ה]] התמנה כרבם של המושבים בר גיורא, נס הרים ו'מטע' הסמוכים לירושלים.

בבחירות ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] שהתקיימו ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]], נבחר כראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77171 הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו] {{אינפו}}}}, לצד הרב הראשי האשכנזי, הרב [[דוד לאו]].

==קשריו עם חב"ד==
בשנת [[תשע"א]] לקראת [[חג הפסח]] ערך סיור ב[[כפר חב"ד]] ובבניין [[770 (כפר חב"ד)|770]] בכפר, והשתתף ב[[כינוס תורה]] שנערך באותו יום. ב[[תשע"ג]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך ב[[שכונה|שכונת]] [[רמות]] ב[[ירושלים]], ונשא נאום בקשר לסיום הרמב"ם.

במהלך מערכת הבחירות לרבנות הראשית, ביקר בארצות הברית, ובמסגרת הביקור נסע להשתטח על [[האוהל|הציון של אדמו"ר הריי"צ]] בבית העלמין מונטיפיורי, ולהעתיר תפילה ולבקש הצלחה במירוץ לרבנות הראשית.

===ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד===
*{{ציטוטון|אני אומר את זה לא בשביל להחניף - אין כמו תנועת חב"ד בזיכוי הרבים}}{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9_%D7%94%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99_77451.html נאומו במפגש פרידה והוקרה לאחד מבחירי מערכת צה"ל שסיים את תפקידו] {{וידאו}} - אתר col}}.

==ספריו==
* '''ילקוט יוסף''' – סדרת ספרים המלקטת את פסקי ה[[הלכה|הלכות]] של אביו, הרב [[עובדיה יוסף]] לפי סדר ה[[שולחן ערוך]] (24 כרכים).
*'''"עין יצחק"''' – ליקוט מקיף של כללי הפסיקה וההוראה (3 כרכים).
*'''"אוצר דינים לאשה ולבת"''' – דינים והנהגות הנוגעים לחיי היום יום של בנות ישראל.
*'''"שובע שמחות"''' - חוברת המלקטת דינים שונים הנוגעים לשמחות משפחתיות כגון [[ברית]], [[בר מצווה]], ו[[נישואין]].
*'''"כללי הוראה"''' – קונטרס המכיל למעלה מ-400 כללי פסיקה של אביו, הרב [[עובדיה יוסף]].

{{סדרה|הקודם=הרב [[שלמה משה עמאר]]|הבא=-|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]

יוסף יצחק פריימן

2013-10-17T15:06:59Z

67.85.189.182:

[[תמונה:פריימן.jpg|left|thumb|250px|הרב פריימן במהלך פעילות ב[[בית חב"ד]]]]
הרב '''יוסף יצחק פריימן''' הינו [[שליח]] [[הרבי]] ב[[זכרון יעקב]].

==תולדות חייו==
נולד לרב [[מאיר פריימן]] ממנהלי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], והתחנך במוסדות החינוך ב[[כפר חב"ד]], ובגיל צעיר עבר ללמוד בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] עקב רצונו העז ללמוד בקירוב מקום אל [[הרבי]]. בשנת [[תשנ"ג]] עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ולאחר נישואיו עם ביתו של הרב [[אלימלך שחר]] שליח הרבי בעיר [[רחובות]], נשלח על ידי מרכז [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] למסד את הפעילות החב"דית ב[[זכרון יעקב]], ולהצטרף לחסידי חב"ד שכבר התגורוו במקום ופעלו עם התושבים.

בחודש אלול [[תשס"ח]] קיבל הרב פריימן מאחד התורמים מבנה שישרת את [[בית חב"ד]] שנבנה כדוגמת וצורת [[770]], אך בשנת [[תשע"ב]] הוא הורחק מהמקום בעקבות תככים שעוררו אנשי מחלוקת. הדבר גרר הדים רבים, וחסידי חב"ד מרחבי הארץ ניסו להפעיל לחץ{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%AA_%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%AA_770_%D7%91%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_60199.html חב"ד מתגייסת להצלת 770 בזכרון יעקב] - אתר col.}} שהמבנה יישאר בידיים חב"דיות אך ללא הצלחה.

בשנת [[תש"ע]] הביא לעיר את משפחת גולדברג שיכהנו כשלוחי תורה, וימסרו שיעורים בתורת החסידות לתושבי העיר.

==משפחתו==
גיסיו ואחיו של הרב יוסף יצחק פריימן:
*הרב נפתלי שפרינגר, נהריה.
*הרב אשר אייזנבך, כפר חב"ד.
*הרב [[זלמן נוטיק]], ירושלים.
*הרב שלום בער פריימן, כפר תבור.
*הרב גרשון העניך שנור, גני תקווה.
*הרב יואל מן, אור עקיבא.
*הרב יוסף יצחק רוזנברג, חיפה.
*הרב משה קוט, ביתר עילית.
*הרב אהרן פריימן, לוד.

==ראו גם==
* [[זכרון יעקב]]

{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פריימן, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]

רשימת תלמידי הקבוצה

2013-10-17T15:06:11Z

67.85.189.182: /* קבוצה תשנ"ג */

יוסף יצחק פריימן

2013-10-17T15:05:59Z

67.85.189.182:

שיחה:ניגוני חב"ד

2013-10-17T14:51:16Z

67.85.189.182: יצירת דף עם התוכן "==לקריאה נוספת== בפסיקא 'לקריאה נוספת' כתוב שהספר 'היכל הנגינה' הוא כביכול של זושא וולף, זה ..."

==לקריאה נוספת==
בפסיקא 'לקריאה נוספת' כתוב שהספר 'היכל הנגינה' הוא כביכול של זושא וולף, זה קצת מוזר לקרוא לזה ככה, כי זה ספר שהינו ליקוט מדברי הרבי, וזו ממש 'גניבה ספרותית' לקרוא לספר על שם המלקט והמסדר. [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 14:51, 17 באוקטובר 2013 (UTC)

תלמוד תורה "צבאות מנחם"

2013-10-17T14:49:07Z

67.85.189.182: הפניה לדף תלמוד תורה חב"ד קרית שמואל

#הפניה[[תלמוד תורה חב"ד קרית שמואל]]

תורתך שעשועי

2013-10-17T01:38:16Z

67.85.189.182: הפניה לדף צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#עלון תורתך שעשועי

#הפניה [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#עלון תורתך שעשועי]]

כפר חב"ד (שבועון)

2013-10-17T01:37:24Z

67.85.189.182: /* מוספי העיתון */

כפר חב"ד (שבועון)

2013-10-17T01:37:02Z

67.85.189.182: /* חלקי העיתון */ הרחבה

[[תמונה:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|שער השבועון משנת [[תשנ"ג]]]]

'''שבועון כפר חב"ד''' הינו גליון שבועי [[חב"ד]]י היוצא לאור מידי שבוע ומופץ בקהילות חב"ד בארץ ובעולם.

==הקמת העיתון==
ה[[עיתון]] החל לצאת כגליון פנימי דו-שבועי של [[כפר חב"ד]] בשנת [[תשמ"ב]], וכעבור 10 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב"ד]].

לאורך שנות קיומו של העיתון, ליווה הרבי את הוצאתו לאור בעשרות הוראות והדרכות{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאות עשרים שנה לנתינתן, תחת השם 'מאחורי הקלעים'.}}.

העיתון היה כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] הסיר העיתון את ההכרזה{{הערה|למרות [http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg מכתב] שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] ו[[יוסף העכט|העכט]] התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] - ראה בספר "[[תומת ישרים תנחם]]".}}. על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי"{{הערת שוליים| ראה ב"גליון האלף" של כפר חב"ד.}}.

העיתון הפסיק את פעולתו מספר פעמים בעקבות קשיים כלכליים, אך החל משנת תשע"ג הוא יוצא באופן סדיר כשאליו נלווה המוסף 'משפחה חסידית' המיועד לנשי ובנות חב"ד, והמוסף 'קינדערלאך' המיועד לחיילי צבאות ה'.

== הנהלת העיתון במשך השנים ==
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*הרב [[אהרון דוב הלפרין]], העורך והבעלים.
*הרב [[יצחק מאיר ססובר]], מראשי העיתון בשנותיו הראשונות.
*ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ז]].
*ר' [[נחום זילברשטרום]].
*ר' [[חיים גלינסקי]].
*ר' [[ישראל ברוד]] - מנהל העיתון בפועל.

==מערכת העיתון==
*מו"ל: ר' ישראל ברוד, בעבר מנהל אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].
*כותבים קבועים במשך השנים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[מנחם זיגלבוים]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[משה מרינובסקי]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], ר' [[משה אורנשטיין]], ר' [[ישראל אלפנביין]], ר' [[אליהו וולף]] ועוד.

==מוספי העיתון==
מלבד מגזין כפר חב"ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.

===מוספים קבועים===
*'''משפחה חסידית''' - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין (רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין|אהרון דב]] עורך העיתון).
*'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים המופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]]' (החל לצאת לאור בחודש אלול תשע"ג, כתחליף לגליון '[[תותרך שעשועי]]' שהפסיק לצאת לאור).

===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===
*'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס"ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב"ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס"ט{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).
*'''חדשות חב"ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס"ז-תשס"ט{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}, כיום בתוך המגזין).

===מוספי נושא מיוחדים===
*'''תשרי בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי חודש תשרי (יצא לאור בין השנים תשמ"ו-תשנ"ד).
*'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס"ו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון]. אתר col.}}.
*'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס"ז]].
*'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע"ג).
*'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מחודש תשרי במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון (תשרי תשע"ד).

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]

כפר חב"ד (שבועון)

2013-10-17T01:15:28Z

67.85.189.182: /* הקמת העיתון */

רבותינו נשיאינו (ספר)

2013-10-16T19:20:20Z

67.85.189.182:

[[תמונה:רבותינו נשיאינו.jpg|left|thumb|250px|הכרך החמישי]]
'''[[רבותינו נשיאינו]]''' היא סדרה הכוללת שישה ספרים העוסקים בתולדות חייהם והנהגתם של אדמו"רי [[חב"ד]] בעריכת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]].

הספרים כוללים לקט סיפורים ידועים יותר וידועים פחות, מעובדים מנוקדים ומותאמים לילדים.

בספרים, קווים ביוגרפיים של כל אדמו"ר, וגם ראשי תיבות נפוצים בחב"ד מוטמעים בו לרוב, בכדי ללמד את הילדים לקרוא תולדות חסידים.

==הסדרה==
*כרך ראשון - [[אדמו"ר שליט"א]].
*כרך שני - [[אדמו"ר הריי"צ]].
*כרך שלישי - [[אדמו"ר הרש"ב]].
*כרך רביעי - [[אדמו"ר המהר"ש]].
*כרך חמישי - [[אדמו"ר הצמח צדק]].
*כרך שישי - [[אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]

שיחה:ביאת המשיח

2013-10-15T21:17:15Z

67.85.189.182:

== דיון - מקובל על כל השיטות? ==

למיטב ידיעתי בשונה ממה שכתוב כעת בגוף הערך, ישנם דעות רבות החולקות על כך שזהו עיקר ביהדות, ועד שיש החולקים על עצם העניין, האם יתקיים או שמא לא, וכדברי הלל הזקן: "אין להם משיח לישראל", ועוד. אינני בקיא היטב במחלוקות בנוגע לזה, אבל נראה לי ברור שהניסוח כאן אינו מדוייק כלל. [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 18:34, 15 באוקטובר 2013 (UTC)
:א. אין המדובר בהלל הזקן אלא ב'''רבי''' הלל אחר. ב. זו דעת יחיד שהרבי מדגיש בשיחותיו שבניגוד למחלוקות אחרות בראשונים או בהלכה בתנאים ואמוראים, שגם מי שסובר כדעה זו או אחרת אין הוא אפיקורוס שכן קיימת דעה כזו, במקרה זה דעתו של רבי הלל נדחתה כליל מכל וכל כבר בגמרא, ולכן כשאומרים לפי כל השיטות הכוונה היא כי לפי כל הראשונים והפוסקים אין אפילו צד כזה, ואין הכוונה לשיטות בתנאים שנדחו לגמרי ומי שסובר כמותן (חוץ מרבי הלל עצמו) הינו מין. ג. אגב, גם רבי הלל ההוא אינו חולק על העיקר אלא ס"ל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו, וכאמור נדחו דבריו מכל וכל. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בחשוון ה'תשע"ד, למניינם 19:18, 15 באוקטובר 2013 (UTC)
::כלומר שכל מזרח'ניק מצוי הוא כופר? [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 21:17, 15 באוקטובר 2013 (UTC)

שיחה:ביאת המשיח

2013-10-15T18:34:15Z

67.85.189.182: /* דיון - מקובל על כל השיטות? */ פסקה חדשה

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2013-10-15T15:35:03Z

67.85.189.182: /* מחיקה */

{{בקשות ממפעיל}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


==העברה==
{{בקשות ממפעיל מערכת/העברה}}


==שמות מוטעים==

==מחיקה==
{{בקשות ממפעיל/מחיקה}}


*[[ביאת משיח]]. [[מיוחד:תרומות/67.85.189.182|67.85.189.182]] 15:35, 15 באוקטובר 2013 (UTC)

== הגנה ==
{{בקשות ממפעיל/הגנה}}


== ספאם ==
{{בקשות ממפעיל/ספאם}}

shlager.net

== הרשאות ==

שיחה:חזק הוצאה לאור

2013-10-15T13:44:56Z

67.85.189.182: /* ספרים שיצאו לאור על ידם */ פסקה חדשה

עובדיה יוסף

2013-10-15T12:29:56Z

67.85.189.182: /* קישורים חיצונים */

[[קובץ:עובדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף]]
הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו.

==תולדות חייו==
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב, כרב הראשי לישראל (מימין הרב [[שלמה גורן]])]]
הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]]. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.

בשנת [[תש"ד]] נישא למרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית. בשנים [[תש"ז]]-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].

עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, וב[[תשכ"ה]] היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].

בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.

בין ספריו, נמנים שו"ת 'יביע אומר' (עשרה כרכים), שו"ת 'יחווה דעת' (ששה כרכים), הספר 'חזון עובדיה' (18 כרכים) ו'הליכות עולם' (שמונה כרכים). הספר 'ילקוט יוסף', נערך על ידי בנו הרב יצחק יוסף, על יסוד פסקיו.

===סוף ימיו===
בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות תשע"ד אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים‏. בג' חשוון תשע"ד הלך הרב יוסף לבית עולמו.

==עם חסידי חב"ד==
[[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב"ד (תשע"ג)]]
[[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב"ד במילאנו]]
עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], המועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.

בספריו מזכיר תדיר את [[שו"ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש".

חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.

===מכתב לרבי===
[[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב]]
לקראת [[י"א בניסן]] ה'[[תשל"ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]|תוכן= בעזה"י. ו' ניסן תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.

אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן
ואמן.

בברכת חג כשר ושמח וכל טוב.
וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}.

=== הגאון ===
הרבי מזכיר את הרב עובדיה בספרי לקוטי שיחות תחת התואר 'הגאון'. בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצא ליקוט מהרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי ה[[אריז"ל]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה שם, את ספרו של הרב עובדיה יוסף, בלשון זה <REF>בשלהי הע' 3, נדפס בלקו"ש חל"ג עמ' 95 ואילך.</REF>: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) ח"ב ס"א ובס' שנסמנו שם}}. בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות התבטאויות שונות של הרב עובדיה שלא תאמו את שיטת הרבי. כשיצא הליקוט לאור לקראת ש"פ שלח, הרבי ביקש ברורות מהמניחים - שיקחו חזרה כל השיחות שנדפסו כבר - ושגם ידפיסו השיחה בשנית, עם ההגהה בפנים{{מקור}}.

=== הסכמה לספר [[יחי המלך]] ===
[[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"]]
ביום כ"א חשון תשנ"ב, העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]], [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]], העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב"ם]]. כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר המדובר: "הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על הרמב"ם הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה", ועוד. ביום ג' חשון [[תשנ"ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], בו מבואר כיצד מתקיימים דיני "ב[[חזקת משיח]]" בהרבי.

===סיום הרמב"ם===
ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]] התקיים [[סיום הרמב"ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67802 הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם.], {{אינפו}}}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי כ"יחיד בדורו". לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]], מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ואת מחוללה, הרבי.

== חיכוכים ==
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה, והתבטא: {{ציטוטון|לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף.
בשנת [[תשע"ג]], בשיחה עם מקורביו, הזכיר הרב את דעת הרבי בנושא הדחת הרב הראשי {{מקור|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A2_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A6%D7%92%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_76060.html], [[חב"ד און ליין]].}}.

כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת, פסק הרב עובדיה לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שלחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה. ולכן אין להורות כן לספרדיות. רבי [[ישראל אבוחצירא]] הבבא סאלי זצ"ל מחה נגדו בתקיפות{{הערה|1=מפי חתנו הרב ישר אדרעי שמספר שהבבא סאלי התבטא 'מה לזבוב קצוץ כנפיים ולנשר הגדול בשמים'.}}.

==משפחתו==
*בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב"ד]].
*בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]].
*בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]].
*בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים.

כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים ל[[שלוחים]] במקומות שונים.

==ספריו==
*'''שו"ת יביע אומר''' - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (עשרה כרכים). בשנת [[תשס"ט]] יצא כרך מפתחות לכל החלקים.
*'''שו"ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).
*'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)
*'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.
*'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שלחן ערוך|שו"ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].
*'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].
*'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].
*'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב"ם]].
*'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.
*'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).
*'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].

===ספרים אחרים===
*'''כף החיים''' - הרב יוסף השלים את כתיבת הספר (חלק [[יורה דעה]]) על פי בקשת משפחתו של המחבר, הרב יעקב חיים סופר.
*'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.
*'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.
*'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
* '''[[מנחם משיב נפשי]]'''
* '''[[נודע בשיעורים]]''' ע' 182.

==קישורים חיצונים ==
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.haredim.co.il/ViewArticle.aspx?catID=1&itmID=2194 הסכמת הרב עובדיה יוסף ליחי המלך, בכתב ידו].
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף מגן על שיעוריו] של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] - וידאו מתוך [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.
*[http://www.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%A9%D7%A3_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב"ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} - שטורעם.נט

{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]

אברהם חיים נאה

2013-10-15T12:27:31Z

67.85.189.182: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') ([[י"ג אייר]] ה'[[תר"נ]] - [[כ' תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[סמרקנד]], [[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים ב[[ירושלים]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד ב[[י"ג אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

הערכה רבה ישנה לספריו וחיבוריו בנושאי הלכה ומנהג ועל כך זכה בשנת תש"ט בפרס הרב קוק.

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

===שליחות בסמרקנד===
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==בעדה החרדית==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים [[העדה החרדית|בעדה החרדית]]. בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, המקובל הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו" {{הערת שוליים| נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

===שיעורי מידותיו===
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

;מדות שטח
:א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
:ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
:ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
:ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
:ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
:ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
:ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
:ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

;מטבעות ומשקלות
:א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
:ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
:ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
:ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
:ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
:ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
:ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
:ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

;כלים
:כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.
:לתך - 15 סאה = 120,960
:סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.
:רביעית = 84 גרם

===מחלוקת השיעורים===

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==מנהל ב[[כולל חב"ד]]==

משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים]], שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד, עבד מלך}}

==יחס הרבי אל הרב נאה==

התכתבות עניפה היתה בין הרבי לרב נאה, ועסקה בעיקר בנושאי הלכה ומנהג.
בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==עם אדמו"רים ורבנים==
היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מגור, והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר. הרב מבריסק, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)}}.

מלבד קשריו עם גדולי הדורשם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הראשון לציון הגאון רבי [[עובדיה יוסף]] שליט"א , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.

==פטירתו==
נפטר ב[[כ' תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
;בניו:
*הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]] ו[[גמרא שלימה]].
*הרב [[משה צבי נאה]], רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].
*הילד [[זלמן נאה]].
;בנותיו:
*חיה לאה מייזליש - אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש - מנקר ראשי ברבנות פתח תקווה.
*שרה וינד - אשת לוחם ה[[אצ"ל]] אליעזר וינד.
*לנה בורגנסקי - אשת הרב יוסף משה בורגנסקי - רב ביהכנ"ס 'פועלי צדק' [[נתניה]] ומנהל בית ספר של [[המזרחי]].
*רחל זילבר - אשת ר' משה יעקב זילבר, [[משמש בקודש|משמשו]] של רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]].
*חנה קוזלובסקי - אשת הרב [[אפרים פישל ברך קוזלובסקי]].

נכזו, הרב אליעזר זילבר מ[[בני ברק]], ובנו הרב אברהם חיים זילבר מצפת, הקימו את "איגוד צאצאי הגרא"ח נאה", הפועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.
בין פעולותיו של האיגוד ניתן למנות פעולות שונות להנצחת שמו, כגון קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==לקריאה נוספת==
* '''[[נודע בשיעורים]]''' ספר לדמותו, [[שניאור זלמן ברגר]].
* '''[[שמן ששון מחבריך]]''', [[שלום דובער וולפא]], פרק הסוקר את תולדות חייו.
* '''[[מאורי ישראל]]''' - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* '''אוצר החסידים''' - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד, [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html רבי חיים נאה] {{וידאו}} אתר צדיקים
* שניאור-זלמן ברגר, '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]''', [[שבועון בית משיח]], כ תמוז התשע"א (22.07.2011) {{אינפו}}
* שניאור-זלמן ברגר, [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74458 תמונות הפוסק החב"די] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב אברהם חיים נאה והרב [[עובדיה יוסף]]. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} - שטורעם.נט

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נאה, אברהם חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]

אברהם חיים נאה

2013-10-15T12:27:07Z

67.85.189.182: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') ([[י"ג אייר]] ה'[[תר"נ]] - [[כ' תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[סמרקנד]], [[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים ב[[ירושלים]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד ב[[י"ג אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

הערכה רבה ישנה לספריו וחיבוריו בנושאי הלכה ומנהג ועל כך זכה בשנת תש"ט בפרס הרב קוק.

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

===שליחות בסמרקנד===
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==בעדה החרדית==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים [[העדה החרדית|בעדה החרדית]]. בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, המקובל הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו" {{הערת שוליים| נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

===שיעורי מידותיו===
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

;מדות שטח
:א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
:ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
:ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
:ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
:ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
:ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
:ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
:ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

;מטבעות ומשקלות
:א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
:ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
:ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
:ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
:ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
:ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
:ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
:ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

;כלים
:כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.
:לתך - 15 סאה = 120,960
:סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.
:רביעית = 84 גרם

===מחלוקת השיעורים===

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==מנהל ב[[כולל חב"ד]]==

משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים]], שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד, עבד מלך}}

==יחס הרבי אל הרב נאה==

התכתבות עניפה היתה בין הרבי לרב נאה, ועסקה בעיקר בנושאי הלכה ומנהג.
בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==עם אדמו"רים ורבנים==
היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מגור, והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר. הרב מבריסק, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)}}.

מלבד קשריו עם גדולי הדורשם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הראשון לציון הגאון רבי [[עובדיה יוסף]] שליט"א , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.

==פטירתו==
נפטר ב[[כ' תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
;בניו:
*הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]] ו[[גמרא שלימה]].
*הרב [[משה צבי נאה]], רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].
*הילד [[זלמן נאה]].
;בנותיו:
*חיה לאה מייזליש - אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש - מנקר ראשי ברבנות פתח תקווה.
*שרה וינד - אשת לוחם ה[[אצ"ל]] אליעזר וינד.
*לנה בורגנסקי - אשת הרב יוסף משה בורגנסקי - רב ביהכנ"ס 'פועלי צדק' [[נתניה]] ומנהל בית ספר של [[המזרחי]].
*רחל זילבר - אשת ר' משה יעקב זילבר, [[משמש בקודש|משמשו]] של רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]].
*חנה קוזלובסקי - אשת הרב [[אפרים פישל ברך קוזלובסקי]].

נכזו, הרב אליעזר זילבר מ[[בני ברק]], ובנו הרב אברהם חיים זילבר מצפת, הקימו את "איגוד צאצאי הגרא"ח נאה", הפועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.
בין פעולותיו של האיגוד ניתן למנות פעולות שונות להנצחת שמו, כגון קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==לקריאה נוספת==
* '''[[נודע בשיעורים]]''' ספר לדמותו, [[שניאור זלמן ברגר]].
* '''[[שמן ששון מחבריך]]''', [[שלום דובער וולפא]], פרק הסוקר את תולדות חייו.
* '''[[מאורי ישראל]]''' - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* '''אוצר החסידים''' - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד, [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html רבי חיים נאה] {{וידאו}} אתר צדיקים
* שניאור-זלמן ברגר, '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]''', [[שבועון בית משיח]], כ תמוז התשע"א (22.07.2011) {{אינפו}}
* שניאור-זלמן ברגר, [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74458 תמונות הפוסק החב"די] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} - שטורעם.נט

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נאה, אברהם חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]

עובדיה יוסף

2013-10-15T12:26:16Z

67.85.189.182: /* קישורים חיצונים */

[[קובץ:עובדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף]]
הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו.

==תולדות חייו==
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב, כרב הראשי לישראל (מימין הרב [[שלמה גורן]])]]
הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]]. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.

בשנת [[תש"ד]] נישא למרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית. בשנים [[תש"ז]]-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].

עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, וב[[תשכ"ה]] היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].

בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.

בין ספריו, נמנים שו"ת 'יביע אומר' (עשרה כרכים), שו"ת 'יחווה דעת' (ששה כרכים), הספר 'חזון עובדיה' (18 כרכים) ו'הליכות עולם' (שמונה כרכים). הספר 'ילקוט יוסף', נערך על ידי בנו הרב יצחק יוסף, על יסוד פסקיו.

===סוף ימיו===
בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות תשע"ד אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים‏. בג' חשוון תשע"ד הלך הרב יוסף לבית עולמו.

==עם חסידי חב"ד==
[[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב"ד (תשע"ג)]]
[[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב"ד במילאנו]]
עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], המועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.

בספריו מזכיר תדיר את [[שו"ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש".

חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.

===מכתב לרבי===
[[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב]]
לקראת [[י"א בניסן]] ה'[[תשל"ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]|תוכן= בעזה"י. ו' ניסן תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.

אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן
ואמן.

בברכת חג כשר ושמח וכל טוב.
וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}.

=== הגאון ===
הרבי מזכיר את הרב עובדיה בספרי לקוטי שיחות תחת התואר 'הגאון'. בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצא ליקוט מהרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי ה[[אריז"ל]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה שם, את ספרו של הרב עובדיה יוסף, בלשון זה <REF>בשלהי הע' 3, נדפס בלקו"ש חל"ג עמ' 95 ואילך.</REF>: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) ח"ב ס"א ובס' שנסמנו שם}}. בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות התבטאויות שונות של הרב עובדיה שלא תאמו את שיטת הרבי. כשיצא הליקוט לאור לקראת ש"פ שלח, הרבי ביקש ברורות מהמניחים - שיקחו חזרה כל השיחות שנדפסו כבר - ושגם ידפיסו השיחה בשנית, עם ההגהה בפנים{{מקור}}.

=== הסכמה לספר [[יחי המלך]] ===
[[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"]]
ביום כ"א חשון תשנ"ב, העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]], [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]], העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב"ם]]. כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר המדובר: "הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על הרמב"ם הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה", ועוד. ביום ג' חשון [[תשנ"ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], בו מבואר כיצד מתקיימים דיני "ב[[חזקת משיח]]" בהרבי.

===סיום הרמב"ם===
ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]] התקיים [[סיום הרמב"ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67802 הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם.], {{אינפו}}}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי כ"יחיד בדורו". לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]], מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ואת מחוללה, הרבי.

== חיכוכים ==
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה, והתבטא: {{ציטוטון|לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף.
בשנת [[תשע"ג]], בשיחה עם מקורביו, הזכיר הרב את דעת הרבי בנושא הדחת הרב הראשי {{מקור|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A2_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A6%D7%92%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_76060.html], [[חב"ד און ליין]].}}.

כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת, פסק הרב עובדיה לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שלחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה. ולכן אין להורות כן לספרדיות. רבי [[ישראל אבוחצירא]] הבבא סאלי זצ"ל מחה נגדו בתקיפות{{הערה|1=מפי חתנו הרב ישר אדרעי שמספר שהבבא סאלי התבטא 'מה לזבוב קצוץ כנפיים ולנשר הגדול בשמים'.}}.

==משפחתו==
*בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב"ד]].
*בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]].
*בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]].
*בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים.

כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים ל[[שלוחים]] במקומות שונים.

==ספריו==
*'''שו"ת יביע אומר''' - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (עשרה כרכים). בשנת [[תשס"ט]] יצא כרך מפתחות לכל החלקים.
*'''שו"ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).
*'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)
*'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.
*'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שלחן ערוך|שו"ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].
*'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].
*'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].
*'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב"ם]].
*'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.
*'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).
*'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].

===ספרים אחרים===
*'''כף החיים''' - הרב יוסף השלים את כתיבת הספר (חלק [[יורה דעה]]) על פי בקשת משפחתו של המחבר, הרב יעקב חיים סופר.
*'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.
*'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.
*'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
* '''[[מנחם משיב נפשי]]'''
* '''[[נודע בשיעורים]]''' ע' 182.

==קישורים חיצונים ==
*[http://www.haredim.co.il/ViewArticle.aspx?catID=1&itmID=2194 הסכמת הרב עובדיה יוסף ליחי המלך, בכתב ידו].
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף מגן על שיעוריו] של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] - וידאו מתוך [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.
*[http://www.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%A9%D7%A3_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב"ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} - שטורעם.נט

{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]

עובדיה יוסף

2013-10-15T12:25:28Z

67.85.189.182: /* קישורים חיצונים */

[[קובץ:עובדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף]]
הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע"ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו.

==תולדות חייו==
[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב, כרב הראשי לישראל (מימין הרב [[שלמה גורן]])]]
הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י"א בתשרי]] [[תרפ"א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה. בשנת [[תרפ"ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]]. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.

בשנת [[תש"ד]] נישא למרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש"ה]]-[[תש"ז]] שימש כדיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית. בשנים [[תש"ז]]-[[תש"י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].

עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ"ה]]-[[תשכ"ח]] כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, וב[[תשכ"ה]] היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ"ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].

בחשוון [[תשל"ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ"ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד"מ]] ייסד את [[מפלגת ש"ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.

בין ספריו, נמנים שו"ת 'יביע אומר' (עשרה כרכים), שו"ת 'יחווה דעת' (ששה כרכים), הספר 'חזון עובדיה' (18 כרכים) ו'הליכות עולם' (שמונה כרכים). הספר 'ילקוט יוסף', נערך על ידי בנו הרב יצחק יוסף, על יסוד פסקיו.

===סוף ימיו===
בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות תשע"ד אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים‏. בג' חשוון תשע"ד הלך הרב יוסף לבית עולמו.

==עם חסידי חב"ד==
[[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב"ד (תשע"ג)]]
[[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב"ד במילאנו]]
עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], המועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.

בספריו מזכיר תדיר את [[שו"ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש".

חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.

===מכתב לרבי===
[[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב]]
לקראת [[י"א בניסן]] ה'[[תשל"ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]|תוכן= בעזה"י. ו' ניסן תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.

אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן
ואמן.

בברכת חג כשר ושמח וכל טוב.
וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}.

=== הגאון ===
הרבי מזכיר את הרב עובדיה בספרי לקוטי שיחות תחת התואר 'הגאון'. בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצא ליקוט מהרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי ה[[אריז"ל]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה שם, את ספרו של הרב עובדיה יוסף, בלשון זה <REF>בשלהי הע' 3, נדפס בלקו"ש חל"ג עמ' 95 ואילך.</REF>: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) ח"ב ס"א ובס' שנסמנו שם}}. בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות התבטאויות שונות של הרב עובדיה שלא תאמו את שיטת הרבי. כשיצא הליקוט לאור לקראת ש"פ שלח, הרבי ביקש ברורות מהמניחים - שיקחו חזרה כל השיחות שנדפסו כבר - ושגם ידפיסו השיחה בשנית, עם ההגהה בפנים{{מקור}}.

=== הסכמה לספר [[יחי המלך]] ===
[[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"]]
ביום כ"א חשון תשנ"ב, העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]], [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]], העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב"ם]]. כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר המדובר: "הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על הרמב"ם הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה", ועוד. ביום ג' חשון [[תשנ"ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], בו מבואר כיצד מתקיימים דיני "ב[[חזקת משיח]]" בהרבי.

===סיום הרמב"ם===
ב[[י"א ניסן]] [[תשע"ב]] התקיים [[סיום הרמב"ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67802 הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם.], {{אינפו}}}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי כ"יחיד בדורו". לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]], מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] ואת מחוללה, הרבי.

== חיכוכים ==
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה, והתבטא: {{ציטוטון|לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף.
בשנת [[תשע"ג]], בשיחה עם מקורביו, הזכיר הרב את דעת הרבי בנושא הדחת הרב הראשי {{מקור|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A2_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A6%D7%92%D7%A8_%D7%91%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_76060.html], [[חב"ד און ליין]].}}.

כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת, פסק הרב עובדיה לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שלחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה. ולכן אין להורות כן לספרדיות. רבי [[ישראל אבוחצירא]] הבבא סאלי זצ"ל מחה נגדו בתקיפות{{הערה|1=מפי חתנו הרב ישר אדרעי שמספר שהבבא סאלי התבטא 'מה לזבוב קצוץ כנפיים ולנשר הגדול בשמים'.}}.

==משפחתו==
*בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב"ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב"ד]].
*בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]].
*בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]].
*בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים.

כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים ל[[שלוחים]] במקומות שונים.

==ספריו==
*'''שו"ת יביע אומר''' - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (עשרה כרכים). בשנת [[תשס"ט]] יצא כרך מפתחות לכל החלקים.
*'''שו"ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).
*'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)
*'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.
*'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שלחן ערוך|שו"ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].
*'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].
*'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].
*'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב"ם]].
*'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.
*'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).
*'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].

===ספרים אחרים===
*'''כף החיים''' - הרב יוסף השלים את כתיבת הספר (חלק [[יורה דעה]]) על פי בקשת משפחתו של המחבר, הרב יעקב חיים סופר.
*'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.
*'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.
*'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
* '''[[מנחם משיב נפשי]]'''
* '''[[נודע בשיעורים]]''' ע' 182.

==קישורים חיצונים ==
*[http://www.haredim.co.il/ViewArticle.aspx?catID=1&itmID=2194 הסכמת הרב עובדיה יוסף ליחי המלך, בכתב ידו].
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף מגן על שיעוריו] של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] - וידאו מתוך [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.
*[http://www.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%A9%D7%A3_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב"ד און ליין]]
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב"ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב [[עובדיה יוסף]] ([[חשוון]], [[תשע"ד]]) {{PDF}}

{{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]

שניאור זלמן ברגר

2013-10-15T12:24:00Z

67.85.189.182:

[[קובץ:שניאור זלמן ברגר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן ברגר]]
הרב '''שניאור זלמן ברגר''' נולד ב[[רחובות]] לאביו הרב [[יעקב יוסף ברגר]]. כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. הרב ברגר מפרסם כתבות, בעיקר בתחום ההיסטוריה, ב[[שבועון בית משיח]]. פירסם ספרים ותשורות, כולם עוסקים בהיסטוריה ורובם ביוגרפיות של בעלי תפקידים בחב"ד.

הרב ברגר חוקר את היסטוריית חב"ד בתקופת [[השואה]], ופרסם סידרה של מאמרים בנושא - הנקראת "[[חב"ד בשואה]]" - בשבועון בית משיח. כמו כן, הוזמן לשאת הרצאות בנושא השואה, במוסדות אקדמאיים ובפני בני נוער ברחבי הארץ.

במהלך עבודתו חשף חשיפות רבות החשובות לחסידות חב"ד, כמו כן פירסם מספר סדרות חשובות, מסמכים נדירים, תמונות לא מפורסמות ועוד.

==חשיפות==

כמה מהחשיפות שלו ב[[שבועון בית משיח]]:

* הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]] מעורב בחנינת שלום שטרקס, דוד של יוסלה שוחמכר, לנחת רוח הרבי.
*שיקום האוהל של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש בליובאוויטש - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע. (גליון 394).
*גלותם לצ'אילי של רבי לוי יצחק שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. (גליון 427).
*מסמך סודי שנשלח מהק.ג.ב. המקומי למרכז שלו בלנינגרד בנגע להצתת בית כנסת חב"ד מלחובקה בתש"כ. (גליון 509).
*סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב אהרן מרדכי זילברשטרום. (גליון 615).

==חבוריו==
'''ספריו'''

[[תמונה:ארבעה חסידים.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'ארבעה חסידים']]
* '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]], מכון אהלי שם, תשע"ב
*'''גזע חסידים''' - ביוגרפיה של ה[[חסיד]]ים; הרב [[אליהו פאר]], הרב [[ברוך שיפרין]], הרב [[יונה איידלקופ]] והרב [[זאוויל איידלקופ]]. יצא לאור על ידי הרב [[יהודה לייב איידלקופ]] ומשפחתו בשנת [[תשס"ז]].
*'''ארבעה חסידים''' - ביוגרפיה של החסידים הרבנים; הרב [[אליהו לוין]], הרב [[שמואל נוטיק]], הרב [[אברהם פריז]] והרב [[אברהם לוי סלווין]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ד]] (חולק כ[[תשורה]] בחתונת לוין-שטיינברג).
*'''חסיד נאמן''' -ביוגרפיה של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. יצא לאור על ידי הרבנים; [[יוסף יצחק סימפסון]] ו[[שמעון אהרן רוזנפלד]] בשנת [[תשס"ז]].
*'''[[הפרטיזן]]''' - ביוגרפיית החסיד הרב [[זושא וילימובסקי]], [[תשס"ה]].
*'''ישראל נח הגדול''' -ביוגרפיה של הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. בספר גם אוסף גדול של סיפוריו ואמרותיו. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]].
*'''חסיד ללא פעמונים''' - חוברת (55 ע') ביוגפריה של ר' [[שאול משה קליין]] ומשפחתו. רוב החיבור עוסק במסירות נפשם, תחת השלטון הקומוניסטי. חולקה כתשורה בחתונת לוין-גוראריה (כ"ז [[אדר]] [[תשס"ט]]).
*'''מעשה אבות סימן לבנים'''.
*'''שליחות ברומניה הקומוניסטית''' - ביוגרפיה של הרב [[ישראל צבי הבר]] ותיעוד מיוחד של השליחות הנדירה ב[[רומניה]], תחת השלטון הקומוניסטי. יצא לאור על ידי משפחתו של הרב הבר, [[תשס"ט]].
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיית החסיד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], [[תש"ע]].
*'''[[נודע בשיעורים]]''' - תולדות הפוסק החבד"י הרב [[אברהם חיים נאה]], [[תשע"א]].
* '''[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]''' - מתקופת אדמו"ר הזקן ועד ימינו, תשע"א.
* '''[[המשפיע שלא חזר]]''' - תולדות המשפיע הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] הי"ד, תשע"א.
* '''[[השליחות האחרונה (ספר)]]''' - עורך שותף (תחקיר) - סיפורם האישי של גבריאל נח ורבקה הולצברג הי"ד, [[תשע"ב]].
* '''אדמו"רי חב"ד ויהדות רומניה''', עורך שותף ל[[זושא וולף]], [[תשע"ג]].

'''מאמריו'''

*סידרת מאמרי תחקיר '''"[[חב"ד בשואה]]"''' - ב[[שבועון בית משיח]] (65 פרקים).
*'''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב [[עובדיה יוסף]] ([[חשוון]], [[תשע"ד]]).

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=37863 "המודיע" על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36926 על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37315 התשורה 'חסיד ללא פעמונים']. {{אינפו}}
*התשורה [http://www.shturem.net/images/news/65116_news_05082013_979.pdf אדמו"רי חב"ד ויהדות רומניה]. {{PDF}}

{{מיון רגיל:ברגר, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]

דוד מאיר דרוקמן

2013-10-15T12:20:05Z

67.85.189.182:

[[תמונה:הרב_דוד_מאיר_דרוקמן.jpg‏ |left|thumb|250px|הרב דוד מאיר דרוקמן]]
'''[[הרב]] דוד מאיר דרוקמן''' הוא חסיד חב"ד, רבה של [[קרית מוצקין]] וחבר ב[[קונגרס הרבנים למען השלום]]. נואם, מרצה וכותב בנושאי [[הלכה]], [[חינוך]] והשקפה יהודית.

==תולדות חייו==
[[קובץ:דוד_מאיר_דרוקמן_קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דרוקמן בצעירותו, בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]']]
הרב דרוקמן נולד ב[[ז' אלול]] [[תש"ז]] (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' ב[[ירושלים]]. (אביו היה בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל]] בשנות [[ת"ש]]. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים{{הערת שוליים|מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי [[קרלין]] – רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.}}). בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[קרית מוצקין]] ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.

בשנת [[תשי"ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב"ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קרית שמואל]]. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].

בסיום לימודיו ב[[ירושלים]] נישא לרעייתו סטרנה (לבית הרב [[שניאור זלמן ברונשטיין]]{{הערת שוליים|בנו של הרב [[חיים עזרא ברונשטיין|חיים עזרא 'הסופר']] מצ'רקס.}}). לאחר חתונתו התגורר ב[[כפר חב"ד]] ולמד בכולל להוראה בראשות הרב [[אברהם צבי כהן]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]].

===התמנותו לרב===
הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] דאז; הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]. בנוסף עשה שימוש אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], מהבד"ץ [[העדה החרדית]]. בשנת [[תשמ"ד]] מונה הרב דרוקמן, בברכתו והמלצתו של [[הרבי]], לרב של קהילת חב"ד ב[[קריות]]{{הערת שוליים|קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק.}}. לאחר מכן מונה לרב [[שכונה]] במקום. בשנת [[תשמ"ז]], בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן{{הערת שוליים|מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-[[פולין]].}}, הוכתר באופן רישמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין.

בתחילה כיהן גם כרב של כלל חסידי חב"ד בקריות, אך עם התפתחותה של הקהילה והמוסדות ב[[קרית שמואל]], ביקשו בני הקהילה למנות עליהם לרב את ראש [[תומכי תמימים קריות|הישיבה המקומית]] ומייסד הקהילה הרב [[יגאל פיזם]]. המינוי עורר מספר חיכוכים והתנגדויות, מתוך חשש שהמינוי ידחוק את מעמדו של הרב דרוקמן כרבם של חסידי חב"ד בקריות, אך הרצון הטוב להשכין אחדות ושלום בין הצדדים הביאו לסיומה הטוב של המחלוקת.

בשנת [[תשע"ג]] קיבל מתנועת [[בני עקיבא]] תעודת הוקרה{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77419 תעודת הוקרה מבני עקיבא לרב דוד דרוקמן] ג אלול ה'תשע"ג (09.08.2013) {{אינפו}}}} על עזרתו לסניף הארגון בקרית מוצקין, ועל היענותו מידי שבוע לכתיבת שו"ת לשאלות שנשלחות אליו בסלולרי על ידי החנויכים, המתפרסמות בשבועון המקומי של הארגון.

==איש ארץ ישראל==
הרב דרוקמן פועל רבות בנושא [[ארץ ישראל השלמה]] ומניעת [[החזרת שטחים]] לערבים. הוא חבר ב[[וועד רבני פיקוח נפש]] וכותב מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. גישתו של הרב דרוקמן היא שהוא אינו מתערב בפוליטיקה וכל דבריו מתבססים על ה[[הלכה]]. כמו כן, אין הדגיש שיש לקיים את מצות [[אהבת ישראל]] גם כלפי [[יהודים]] המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידאולוגיות.

בשנת [[תשס"ד]] עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לערבים, פרסם הרב דרוקמן קריאה לשריפת "ההסכם האומלל". הקריאה חוללה סערה תקשורתית, שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים. בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת".

בשנת [[תשס"ה]], בעקבות תוכנית "ההתנתקות" פעל הרב דרוקמן רבות למניעת ביצועה וקראו לחיילים ושוטרים, שמבחינה [[הלכה|הלכתית]] עליהם לסרב לפקודת הגירוש. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית ב[[מדינת ישראל]] גינתה את אמירותיו ואף עתרה לבג"ץ, אך מלשכת שר המשפטים נטען שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. לימינו ציטט יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד שלמה כהן, שתביעת הרב דרוקמן מצביעה על "מגמה מסוכנת" של סתימת פיות. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".

בשנת [[תשע"א]] בטקס "יום השואה והגבורה" נאם הרב דרוקמן וכינה את הערבים תושבי ישראל "פלשתי-נאצים" באומרו "נזכור ולא נשכוח את אשר עוללו הפלשתי-נאצים אשר שחטו את ילדי משפחת פוגל באיתמר". דבריו עוררו זעם תקשורתי{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61244 הרב דרוקמן חולל סערה ביום השואה: הפלשתינים - נאצים] - [[חב"ד אינפו]]}}. לקראת חגיגות יום העצמאות באותה שנה קרא הרב דרוקמן לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60781 משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב"ד • טור נוקב] - [[חב"ד אינפו]]}}. דבריו שוב עוררו הדים תקשורתיים{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}.

ביום [[ט"ו בחשוון]] שנת [[תשע"ב]] נעצר הרב דרוקמן לחקירה פלילית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?t=2202096&url=article_he&id=64945 הרב דרוקמן נעצר לחקירה - דיווח בחב"ד אינפו]}}. הרב סירב לשתף פעולה ואמר "אני, כרב, לא מתכונן לשתף פעולה בחקירה באופן עקרוני, כל עוד שלא חוקרים את אפרים הלוי - ראש המוסד לשעבר - ואנשי אקדמיה שמסיתים כנגד המדינה. הוספתי שכמיטב הבנתי פעלתי על פי החוק והנני שומר חוק ואין לי מה להוסיף מעבר לכך"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64947 "רצו לקשר אותי לארגונים הזויים; לא אשבר" - דיווח בחב"ד אינפו]}}.

==משפחתו==
;בניו:
*הרב יצחק דרוקמן - טורונטו, קנדה. איש עסקים. נשיא חברת Drookman Holdings Inc
*הרב מנחם מענדל דרוקמן - מזכיר מכון אור החסידות, ניו יורק.
*הרב חיים עזרא דרוקמן - רב מרכז שווייץ.
*הרב צבי הירש דרוקמן - רב קהילת סאן-מור בסמיכות ל[[פריז]], [[צרפת]].

;חתניו:
*הרב שמעון אייזנבך - שליח ורב שכונת נווה-גנים בקרית מוצקין.
*הרב אברהם לפידות - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חב"ד]] [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת ירושלים - גדולה]] ובעבר ראש ישיבת חב"ד בבואנוס-איירס, [[ארגנטינה]].
*הרב מאיר אשכנזי (בן הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]]) - [[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]]
*הרב לוי צייטלין - שליח בחיפה.
*הרב לוי לפידות - בואנוס איירס, ארגנטינה. מנהל עסקי טקסטיל. סגן נשיא Cladd SA.

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד. מאת: הרב דוד דרוקמן] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%F8%E1%20%E3%E5%E3%20%EE%E0%E9%F8%20%E3%F8%E5%F7%EE%EF אסופת מאמרי השקפה מאת הרב דוד מאיר דרוקמן] - {{אינפו}}
*[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77395 הרב דרוקמן מתארח במגזין 'לקראת שבת'] {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77988 ה'תשכ"ח: הרב דרוקמן כותב לרב פיזם מכתב מ- 770], יב תשרי התשע"ד (16.09.2013), שבועון בית משיח - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:דרוקמן, דוד מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]

קטגוריה:קבוצה תש"נ

2013-10-15T12:18:55Z

67.85.189.182: יצירת דף עם התוכן "קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770"

[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]