חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

770 - מרכז חב"ד העולמי

2011-05-29T13:39:51Z

67.85.182.26: /* ניהול בית הכנסת */

[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 770]][[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|770, המבנה שלשמאלו (788) ושידרת איסטרן פארקוויי. [[ל"ג בעומר]], [[תשמ"ז]]]]
[[קובץ:770 מהצד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלון חדרו של הרבי (קומה ראשונה בצד שמאול) - "גן עדן העליון"]]

'''770 אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' (או בשמו הרשמי '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק'''. נקרא בקיצור '''סעוון סעוונטי''') הוא המרכז העולמי של [[חסידות חב"ד]] ובית מדרשו של [[הרבי מליובאוויטש]]. ממוקם בבנין מספר 770 שבשדרת איסטרן פארקוויי בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, בעיר [[ניו יורק]] (Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y).

"סעוון סעוונטי" מהווה מוקד עליה לחסידי חב"ד במשך כל ימות השנה ובחודש החגים, [[חודש תשרי]], במיוחד. חשיבות המקום הוגדרה על ידי [[הרבי]] באומרו שמספר הבניין "770" הוא ב[[גימטריא]] "פרצת". כלומר, מבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את ה[[יהדות]]. כמו כן אמר הרבי ש-"770" גם בגימטריא "בית [[משיח]]" והודיע שב[[גאולה]], כאשר [[בית המקדש השלישי]] ירד משמים בדרכו ל[[ארץ ישראל]], הוא יעבור תחילה ב-770 ומשם ימשיך לעבר [[ירושלים]]{{הערת שוליים|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}.

==רכישה==
[[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות]] של [[הרבי]]]]
ביום [[ט' אדר ת"ש]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]], לאחר שברח מאירופה, והיה צריך מבנה קבע ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ובית פרטי למגוריו. לאחר חיפושים רבים נמצא בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקוויי' בשכונת קראון הייטס. המבנה שימש כקלינקה פרטית של רופא נשים שקיבל צו ממשלתי לסגור את מרפאתו. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה לשכונה יוקרתית, עובדה שגרמה לגורמים מסויימים להתנגד לקביעת מרכז החסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וביום [[י"ב במנחם אב]] שנת [[ת"ש]] התבצעה הרכישה על ידי ועד מיוחד שנקרא בשם "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].

מספר ימים לאחר הרכישה הגיע אדמו"ר הריי"צ ל-770 ואמר לאנשים הבודדים שהיו שם, כיצד לסדר את מקום בית הכנסת שיתפללו בו. לאחר מכן התפללו תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], אמרו [[לחיים]] על [[משקה]] ואדמו"ר הריי"צ בירך שהשם יתברך יתן שהבית הזה יהיה דירת קבע בנפש - ל[[תורה]] ו[[עבודה]], ודירת ארעי - שבקרוב נהיה ב[[ארץ הקודש]] עם [[משיח]] צדקנו.

ביום [[י"ט באלול]] נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום [[כ"א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של "חנוכת הבית" בה אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר [[ד"ה]] "על שלושה דברים העולם עומד".

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו"ר הריי"צ. המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה: הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים. הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ. הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]].

מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת אדמו"ר הריי"צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא שינו מאום בבניין. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף על כן נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים ב"שאלאש" ומרתף המבנה.

==קומת כניסה==
[[תמונה:גן עדן התחתון.jpg|left|thumb|250px|הרבי בגן העדן התחתון, בכניסה לחדרו הפרטי (מבט מהלובי)]][[תמונה:החדר הקדוש.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] בפגישה בחדרו]]
בחזית קומת הכניסה ישנה דלת ראשית הנפתחת ללובי (שם התקיימה [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]) המסתעפת לימינה, שמאלה וישר: הפניה שמאלה תוביל לפרוזדור ("גן עדן התחתון") שבשמאלה ממוקם חדרו הפרטי של הרבי ("גן עדן העליון") ובימינו - גרם מדרגות המוביל לקומה השניה. בסוף הפרוזדור ממוקם חדרו של ה[[מזכירות הרבי|מזכיר]] ר' [[יהודה לייב גרונר]]. מימין הלובי ממקום חדר ה[[מזכירות]] של הרבי. אחריו ישנו בית כנסת (ה"זאל הקטן") ואחריו חדרון שמשמש כ"[[חדר שני]]" של בית הכנסת. בקומה זו גם קיימים ספריית הישיבה, משרדי הישיבה ומשרדים נוספים.

קומה זו הייתה מרכז חסידות חב"ד עד להרחבת קומת המרתף ובניית בית הכנסת הגדול הקיים כיום ("הזאל הגדול").

===הזאל הקטן===
בית הכנסת שבקומת הכניסה לבניין נקרא בעגת חסידי חב"ד '''הזאל הקטן''' ("זאל" - אולם, בעגת יוצאי רוסיה). המקום שימש בתחילה כבית הכנסת המרכזי ב-770, אולם לאחר הרחבת מרתף הבנין והכשרתו לבית כנסת רחב יותר ("הזאל הגדול"), נשאר המקום כבית הכנסת המישני ומהווה את אולם-הלימודים הרשמי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי, ב[[התוועדות]] [[י' שבט תשי"א]], הייתה בחדר זה וכן שאר התפילות וההתוועדויות של הרבי נערכו שם. לאחר בניית "הזאל הגדול" עבר הרבי להתוועד ולהתפלל בשבתות וחגים ב"זאל הגדול", אך עד לשנת [[תשמ"ט]] המשיך הרבי להתפלל את תפילות ימות החול ב"זאל הקטן" ולעיתים נדירות אף התוועד שם{{הערת שוליים|לדוגמא: התוועדות פורים תשמ"א}}. בשנת [[תשמ"ד]] החלו לערוך את ה[[יחידות כללית|יחידויות כלליות]] ב"זאל הקטן" וכן את פגישת הרבי עם חברי [[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]. עד היום מתקיים במקום זה מעמד [[ברכת התמימים]] בערב יום הכיפורים.

===גן עדן התחתון===
בפניה שמאלה מהלובי של 770 ישנו מסדרון המוביל לחדרו של הרבי, שנקרא '''גן עדן התחתון''' על שם שדרכו נכנסים לחדרו הפרטי של הרבי - "גן עדן העליון". המושגים "גן עדן התחתון" ו"גן עדן העליון" מקורם בעולמות רוחניים, כשהמעבר לגן עדן העליון עובר דרך גן עדן התחתון.

המסדרון בנוי בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשוייה מעץ ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות ערבית (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. הדלת הפונה למסדרון הייתה פתוחה בתחילה ובשנת [[תשל"ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ביראת כבוד ליחידות.

בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.

===גן עדן העליון===
חדרו הפרטי של הרבי נקרא '''גן עדן העליון''' ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל ([[יחידות]]) ולעתים אף לשינה.

מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (ב[[כ"ח סיון תש"א]]), השתמש בחדר זה [[אדמו"ר הריי"צ]] לקבלת אנשים ל"יחידות" ואף אמר שם [[מאמר]] בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], עד ששכרו דירה ברחוב "ניו-יורק" ב"קראון הייטס". לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש את אדמו"ר הריי"צ בחדר.

חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי תהלים והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו". אדמו"ר הריי"צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו}}.

==קומה שניה ושלישית==
[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|ימין|ממוזער|250px|סלון דירת [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה השניה]]
[[קובץ:הרבי דירת הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] (לשמאל כסאו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שבראש השולחן) בקומה השניה]]
הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת [[ת"ש]], התגורר אדמו"ר הריי"צ בקומה זו ובעקבות מצבו הבריאותו, אף התפלל, [[התוועדות|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. לאחר הסתלקותו ב[[י' שבט תש"י]] המשיכה להתגורר שם, רעייתו, הרבנית נחמה דינה והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה, בשנת [[י' טבת תשל"א|תשל"א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם בביתו שברח' פרזידנט. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד. כיום (תשע"א) הגישה לשם אפשרית לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונת המבקרים, [[חודש תשרי]].

קומה זו כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית ונשארה בצורתה המקורית, מאז רכישת המבנה, בשנת ת"ש.

הקומה השלישית שמשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות ספרית אגודת חסידי חב"ד שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

==קומת מרתף (הזאל הגדול)==
[[תמונה:שלאש.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]
בקומת המרתף ב-770 היה מקום ששימש לחניית אמבולנסים (שעבדו בשירות בית הרפואה המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב"ד ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. בית הכנסת נקרא בשם '''הזאל הגדול''' (להבדיל מ"הזאל הקטן" שבקומת הכניסה).

===השאלאש===
משמאל למתחם הבניין 770, הייתה חניה (בעיקר לאמבולנסים שעבדו בשירות בית הרפואה הפרטי שהיה במקום) שנקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי, סוכה).

בסביבות שנת תשי"ד, בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט כסלו תקנ"ט|י"ט כסלו]], [[י' שבט תש"י|י' שבט]] וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

===הרחבה ראשונה===
[[תמונה:קומה ראשונה.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) כניסה ראשית, 2) מבואה, 3) חדרון צמוד לחדר [[הרבי]], 4) חדר מערכת המיזוג, 5) תצוגת ספרי [[קה"ת]], 6) קופת צדקה, 7) מעלית, 8) מזכירות ראשית, 9) "[[גן עדן התחתון]]", 10) מדרגות לקומה השניה, 11) מדרגות לקומת המרתף, 12) מרפסת הפונה לחצר, 13) "[[גן עדן העליון]]", 14) "הזאל הקטן", 15) מקום כסאו הרבי, 16) מקום הסטנדר של הרבי, 17) מקומו של [[הרבי הריי"צ]], 18) מקום הרבי בימות החול, 19) 'חדר שני' של ה"זאל הקטן", 20) דלת (בעבר, חלון), 21) ארכיון ה[[מל"ח]], 22) תאים, 23) ספריית הישיבה (בעבר, חדר שינה של [[שמואל לויטין]]), 24) מחסן לספרים, 25) המשך הספרייה (בעבר, סלון דירת הר"ש לויטין), 26) פרוזדור, 27) מקום לתליית מעילים, 28) חדר מדרגות, 29) דלת חדר הכביסה, 30) חלון שנסתם, 31) תיבת חשמל, 32) חדר מבוא, 33) משרד [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]], 34) שירותים, 35) ארכיון המזכירות, 36) מערכת מיזוג כללית, 37) [[מרכז שידורי חב"ד]] (בעבר, חדרו של הרמ"ל רודשטיין), 38) חדרו של הרב [[חודקוב]], 39) כיור לנטילת ידיים.}}]]

ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערת שוליים|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשח"י]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תש"כ]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.

באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה בשמחת תורה בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770.

===הרחבה שניה===
[[תמונה:קומה שניה.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי ברזל לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי"צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי"צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של הרבי הריי"צ (מתש"י עד תשל"א היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]

בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏788 שברחוב איסטערן פארקוויי. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

יוזמת הרכישה הגיעה ע"י מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.

הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].

לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.

בחודש אלול שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומברזל ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.

בליל ערב [[חג הסוכות]] [[תשכ"ח]], לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.

חסידי חב"ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי שמחת תורה לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינוק ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.

הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-‏784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת תפילת מנחה של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.

ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות ברזל עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.

לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.

===הרחבה שלישית===
[[תמונה:קומה שלישית.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת תשכ"ח לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את בית הכנסת תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערת שוליים|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום כ"ב באייר תשכ"ח, בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת בית הכנסת ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.

בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה בית הכנסת מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.

במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבנייה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי 'ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי היתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.

לקיר ה"מזרח" של בית הכנסת נתרמו לבנים מיוחדות ויקרות. ברבות השנים, כאשר רוב התמונות מ[[הרבי]] שצולמו ב-770 היה על רקע קיר זה, הוא הפך לאחד מסימני הזיהוי של 770. בחלקו העליון של קיר זה ישנו שיפוע כלפי חוץ, כדי שקולו של החזן "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים.

בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשל"ד]] היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאל הגדול" מורחב עד ליכולתו המקסימלית. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי היתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.

הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש למזון להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.

===הנחת אבן הפינה===
[[תמונה:אבן_הפינה.jpg|ימין|thumb|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. ([[אלול]] [[תשמ"ח]])]]

במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.
ביום י"ז אלול תשמ"ח התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפלת מנחה התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר ‘קרן ידידי מחנה ישראל' – הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-‏5:00".

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - ‘גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתייה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.

מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי שליט"א. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי.

בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. [[הרש"ג]] הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות [[תומכי תמימים]] זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.

אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה והרבי החל בחלוקה. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של הרבי - נסע הרבי חזרה לביתו.

===שיפוצים===
[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'מרפסת' באמצע הבניה ([[תשנ"ג]])]]
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770. לקראת שמחת תורה בנו גם מפרסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי.

בשנת תשנ"ב החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה לזאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת [[תשנ"ה]] כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.

לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג והחשמל - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. בחודש אלול תשס"א נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף תשס"ב נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת תשס"ה הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון תשס"ו הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת תשס"ח הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ"ג. בשנת תשס"ט שופץ הזאל הקטן.

==ניהול בית הכנסת==
בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של אבן הפינה, פנו ר' [[יהודה קרינסקי]] ור' [[אברהם שמטוב]] בשם [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] וה[[מרכז לעניני חינוך]] לבית משפט{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!] - חב"ד אינפו}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}) בתביעה שיאפשר להם את ניהול המקום. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34544 חב"ד אינפו]}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י"א שבט תשס"ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והוא מנוהל על ידי נבחרי הציבור – הגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: נצחון ברור] - חב"ד אינפו}}. בחודש טבת תש"ע, פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, ויאפשר להם לנהל את המקום{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53517 תביעה חדשה: לסלק את בית הכנסת מ-770] - חב"ד אינפו}}. בית המשפט טרם הכריע בעתירה. בחודש סיון תש"ע פנו התובעים לבית המשפט שיורה לפחות על פינוי מיידי משטח בית הכנסת של עמותת בית הכנסת, הגבאים וציבור המתפללים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55229 לא נגמר: תביעה לפינוי הגבאים והמתפללים מ- 770]}}. ביום ו' תמוז התקיים הדיון{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55448 דיון במשפט על פינוי 770 ● כל הפרטים]}} ובית המשפט פסק כי המדובר בסכסוך דיירים וכי לבעלים החוקיים זכות מלאה כולל אפשרות לפינוי בית הכנסת ממקומו. הגבאים הגישו ערעור לבית המשפט העליון{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55460 פס"ד במשפט 770; הגבאים יגישו ערעור]}} שעיקל את פסק בית המשפט המחוזי וניתנו למשיבים שישה חודשים להכין ניירות לקראת הדיון בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55957 הוטל עיקול על הפסיקה במשפט ניהול 770]}}. ביום [[ל' בתשרי]] שנת [[תשע"א]] הגישו הגבאים תצהיר ובו טענתם לפיו פסק הדין של השופטת בערכאה הנמוכה הינו מוטעה מיסודו וכי הפסיקה הקודמת של בית המשפט הגבוה בניו יורק, היא הצודקת{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/images/notimage/57490_he_1.PDF תצהיר הגבאים על פני שבעים ושתיים עמודים, הוגש באמצעות עורך הדין מר רודובסקי]}}. בשלב זה ניתן לתובעים חודש לענות על כך ולאחר מכן תינתן להגנה אפשרות נוספת להשיב, לקראת דיון בבית המשפט{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57490 משפט 770: הוגש התצהיר מטעם ההגנה] - חב"ד אינפו}}. ביום שישי, כ"ד אייר תשע"א, פסק בית המשפט לערעורים באופן סופי כי את בית הכנסת ינהלו הגבאים {{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61824 בית המשפט פסק: 770 שייך לרבי ולחסידים]}}.

====גבאים====
[[קובץ:רוזנברג בחירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג מפקח על הבחירות ([[תמוז]] [[תש"ע]])]]
במהלך השנים מאז פתיחת בית הכנסת על ידי הרבי הריי"צ בעת קניית הבניין, הופקד ניהול בית הכנסת בידי "גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי וכאשר חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות{{מקור}}. בשנת [[תש"ל]], לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם [[אדמו"ר הריי"צ]], התקיימו לראשונה בחירות לגבאים, באישורו של [[הרבי]] ובברכתו לגבאים שנבחרו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כ"ו עמוד מ"ד}}. בשנת [[תשל"א]] התאספו [[אנ"ש]] והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים ונותרו רק הרב פינסון והרב בלסופסקי והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב זאב כץ. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח הרבי לרבני השכונה שיאשרו את המינוי.

בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שב[[חג השבועות]], לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערת שוליים|שבת פרשת משפטים תשמ"ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לרבני השכונה ולוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערת שוליים|התבטא על כך הרבי שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות"}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, שזכו להתייחסות מהרבי, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. במקביל היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב"די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים{{הערת שוליים|באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלויה בהם והם התפטרו. היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.}}.

בשנת [[תשנ"ו]], כאשר חברי אגו"ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת [[תשמ"ז]]. בשנת [[תשס"ט]], לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב זלמן ליפסקר, הרב [[מרדכי חן]], הרב ברוך שפילמן והרב אורי ניאזוב.

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב"ד אינפו}}. המעוניינים הגישו בקשות מועמדות ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב"ד אינפו}}. בכ"ה סיון הוציאו הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] מכתב בו הם קוראים לבעלי זכות הבחירה, להשתתף בבחירות{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55231 רבני השכונה במכתב משותף: בואו להצביע]}}, שהתקיימו בר"ח תמוז תש"ע{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55344 קראון הייטס בוחרת] - חב"ד אינפו}} ובהם נבחרו הגבאים: ר' [[מנחם נחום גרליצקי]], ר' אברהם הולצברג, ר' יוסף יצחק לאש ור' זלמן ליפסקר. אחריהם ברשימה (שלא עברו את אחוז החסימה): ניאזוב, חן ושפילמן{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 תוצאות סופיות לגבאי 770] - [[חב"ד אינפו]].}}.

==קונטרס בית רבינו שבבבל==
[[תמונה:בית_רבינו_שבבבל.jpg|left|thumb|250px|שער הקונטרס]]
{{ערך מורחב|ערך=קונטרס בית רבינו שבבבל}}
ביום כ' [[מר חשון]] שנת [[תשנ"ב]] חילק [[הרבי]] קונטרס בשם "בית רבינו שבבבל" וביאור על 770 שהוא, בין היתר, מקומו של [[נשיא הדור]]. מאז שהקונטרס יצא-לאור החזיק הרבי את הקונטרס בתוך הסידור שלו, ומעולם לא הוציאו.

==בדק הבית==
הקופה המיועדת למימון שיפוצים ותיחזוק 770 נקראת "קופת בדק הבית". תקופה מסוימת תיחזקה הקופה גם את [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. את הקופה מנהלים הרבנים; חיים ברוך הלברשטם, אברהם ליפסקר ו[[יצחק שפרינגר]].

==כינויים==
*'''בית אגודת חסידי חב"ד – אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך בית הכנסת של האמוראים בבבל.
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערת שוליים|שיחת כ"ח סיון תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]].}}.
*'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - "770"{{הערת שוליים|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.
*'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב"ד.
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור השביעי{{הערת שוליים|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל}}.

==העתקים==
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]]]][[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הדמיית העתק של 770 בניו ג'רסי (בבניה)]]
בשנת [[תשמ"ו]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים של בניין 770 ברחבי העולם:

;בארץ ישראל
*[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת תשמ"ו (1986), על פי בקשת הרבי.
*[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת תשס"ג, על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
*[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב יוסף יצחק פריימן.
*[[קרית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
*[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
*[[גדרה]] - בית פרטי.

;בעולם
*לוס אנג'לס שבקליפורניה - נבנה בשנת תשמ"ב, על ידי השליח הרב [[שלמה קונין]].
*מילנו שבאיטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
*מלבורן שבאוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].
*ניו ג'רסי - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב יוסף צבי קרליבך.
*ס. פאולו שבברזיל.
*דנייפרודרזינסק שבאוקראינה - נבנה על ידי השליח הרב סטמבלר.
*[[בואנוס איירס]] שבארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
*סנטיאגו שבצ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.

==לקריאה נוספת==
*[[הרבי מליובאוויטש]], '''[http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/malchus/2/034.pdf|קונטרס בית רבינו שבבבל]''', [[קה"ת]] - [[תשנ"ב]] {{PDF}}.
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004).

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - [[חב"ד אינפו]]
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלרייה שבועית מ'770'] - חב"ד אינפו {{תמונה}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידאו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - חב"ד אינפו
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=1030 רעיונות מ'קונטרס בית רבינו שבבבל' לילדים] - אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 תמונות ממעמד הנחת אבן הפינה]
*[http://chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות] - {{תמונה}} {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-05-19T20:42:07Z

67.85.182.26:

[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]ר' '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (כונה גם '''מרק גורארי''') היה אחיו של [[הרבי מליובאוויטש]]. נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]] ב[[ניקולייב]] ונפטר ב[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]] ב[[אנגליה]]. ארונו הובא ל[[ארץ ישראל]] ונקבר בבית העלמין ב[[צפת]].

==ביוגרפיה==
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): "הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר". אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: '''ות"ח ת"ח'''. בסיום הפתק כתב הרבי: '''ויה"ר שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בנ"י שי' "ותעשינה הכל"''']]
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה שניאורסון, אשת ר' ישראל אריה לייב ובתה, מרת דליה רוטמן עם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]]]

ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|בעבר היו שטענו שנולד ב[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] ויש אומרים שנולד ב[[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]].}} בעיר [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן ובעל זכרון מעולה ולומד בהתמדה.

בשנת [[תרפ"ד]] החל ללמוד באוניבריסטה בעיר [[לנינגרד]] ובמקביל סייע לארגון "תפארת בחורים" שהיה מארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים. בהיותו בלנינגרד, התקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו ואף היה אהוב על [[חסידי חב"ד]] שהיו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]].

היה נוהג להכנס לפרקים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]], ומידי פעם שאל ביאורים ב[[דא"ח]]. מסופר כי פעם התעוררה בו קושיה גדולה, אולם הרבי נמנע מלתרץ לו באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי.

כעבור זמן נכנס בשנית, אולם כחסיד לא שאל את השאלה הקודמת. כאן הרבי פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו על השאלה הקודמת בפרוטרוט. ר' ישראל אריה לייב הסביר אז לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר', וזה נפעל בפעם הקודמת{{הערת שוליים|מפי ר' [[יואל כהן]] [[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950]].}}.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גורארי", שם אותו אימץ לחייו. בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת מרת גניה רויטמן (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מלוד'ז, שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לוד'ז).

בשנת [[תרצ"ג]] החליט לצאת מגרמניה ולעלות ל[[ארץ ישראל]] יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מהשלטון הנאצי. גיסתם, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] כבר הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי ב[[פריז]] ([[צרפת]]) ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי.

בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3). במקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] הם נישאו.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]].

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס ה[[לוח היום יום]], הוא שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: "אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": "תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!"

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, דליה.

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]], נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ללונדון והמשיך לאוניברסיטה ב'ליברפול', שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

==העברת ארונו לארץ הקודש==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד בקבר ר' ישראל אריה לייב ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
זמן מה לאחר פטירתו של ר' ישראל אריה ליב באנגליה, על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ ישראל. זמן מה לפני זה שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד]] באה"ק (שהתגוררו ב[[תל אביב]]) שביום פלוני יגיע לנמל חיפה ארונו של מ' גורארי' (שמו של ר' ישראל ארי' לייב בניירות הרשמיים שלו) וביקש לקבל את הארון ולטפל בקבורתו.

ביום המיועד נסעו לנמל חיפה, הנהג הי' ר' [[ברוך גופין]] וברכב–משאית היו חברי אגודת חב"ד, ר' [[פנחס אלטהויז]], ר' [[אליעזר קרסיק]] ור' [[משה גורארי']] והצטרפו אליהם עוד כמה מ[[אנ"ש]] מ[[כפר חב"ד]]. מנוף גדול העביר את ארונו של ר' ישראל אריה לייב, שהיה עשוי מברזל, מתוך האניה אל המשאית, ומשם פנו לעבר בית העלמין ב[[צפת]].

כשהגיעו ל[[צפת]] נכחו במקום אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה. ומנין מאנ"ש חסידי חב"ד.

היום (החל משנת [[תש"ל]]{{הערת שוליים|[[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680]] ע"פ ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}}) מידי שנה ביום היארצייט (י"ג אייר) פוקדים המוני חסידי חב"ד, תלמידי התמימים את קברו של ר' ישראל אריה לייב ונושאים [[תפילה]], אומרים פרקי [[תהילים]] ונתינת [[צדקה]] לעילוי הנשמה.

==התייחסות מהרבי==
כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} ו[[תשנ"א]]{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]]{{הערה|[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}}} את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך:

*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי . . גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

==בתו==
[[קובץ:דליה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מרת דליה בשיחה עם מר [[שז"ר]] ור' [[שלמה מיידנצ'יק]]]]
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה דליה, בתו היחידה של ר' ישראל אריה לייב. נישאה לאבנר רוטמן. במשך שנים עבדה במכון וייצמן למדע. נולד להם שתי ילדים: אריאל רוטמן, נולד כ"ד באלול תשל"ה. דניאל יהושע רוטמן, נולד ז' באדר תשל"ח. לאחר שנים רבות התגרשו בני הזוג רוטמן.

היא הייתה בקשר עם גיסה [[הרבי]] ובשנת [[תשל"ג]] שהתה לצורך לימודיה בוושינגטון, אז שלח הרבי עבורה [[מצה|מצות שמורות]] ל[[חג הפסח]], באמצעות ה[[שליח]] הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא פייביש זלמנוב]]. גברת רויטמן אף ביקרה עם ילדיה [[פרזידנט 1304|בביתם של הרבי והרבנית]] ב[[ניו יורק]] והרבי היה יוצא לקבלה ומסייע לה בהכנסת המזוודות לבית. בבית היא הייתה יושנת בקומה השלישית, שהייתה רחבה וגדולה, היא הייתה מתארחת אצל הרבי ברוב כבוד. באחד מביקוריה היא הביאה את הרבי ל-[[770]] במכונית ספורט (Porsche) אדומה שהיה ברשותה.

בשנת [[תשמ"ה]] התבקש הרב [[נפתלי ליפסקר]] (מהרב [[אפרים וולף]], שקיבלה מהרב [[בנימין קליין]], שככל הנראה הגיע מהרבי) שיקבע שיעור שבועי ב[[יהדות]] עם בניה של גב' רויטמן, בביתם שב[[רחובות]]. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, אך לא יותר מידי. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענע שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם{{מקור}}.

הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]], מבקר את הגב' רוטמן פעמיים בשנה: לפני [[סוכות]] ובערב [[פסח]], ומעניק לה סט של [[ד' מינים]] ו[[מצות]] שמורות. הרב מספר כי קיבל בזמנו מסר מהרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לדאוג ש[[אנ"ש]] ברחובות לא יטרידו אותה, בהיותה האחיינית של הרבי. לאחר פטירת אימה, מרת גניה, פנתה גברת רוטמן לרב גלוכובסקי וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתה.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' גניה רוטמן (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' דליה רוטמן, היתה נשואה לאבנר רוטמן.
::'''ילדיהם''':
:*אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]])
:*דניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי]

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]

שיחה:מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)

2011-05-19T17:47:40Z

67.85.182.26:

ישנה שמועה שהי' גופו שלם בשעת הקבורה, הודיעו על כך לרבי, ביקש לצלם (!), ולא נמצאה מצלמה בצפת(...).
כמובן שיש לברר שמועה כזו לפני שמפרסמים אותה, אבל אם היא נכונה ובטח ניתן לבררה אצל ותיקי השלוחים בצפת וכדו', אז חבל שתחסר.
:אמת ויציב. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
::לא צריך שמועות. תכניסו את כל המידע מכאן (כולל לינק) http://chabad.info/images/notimage/61557_he_1.pdf

שיחה:ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-05-19T13:58:05Z

67.85.182.26:

== מישהו יכול להעלות ==

את תמונת הרי"א? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].
:אם זה היה בנמצא, היה אפשר להעלות אותה... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:31, 12 אוגוסט 2008 (EDT)

אין בנמצא? אההה נכון........ סליחה מצטער [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

שתי הערות: א. כדאי להסביר בפנים מדוע השם גורארי קשור בכלל? ב. לא בכדי מחקתי את התיבה "בעלה". הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ"ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]
:הוא אמנם כבר לא בעלה - אבל לקירובים גדולים הוא זכה. ב. הרי ר' יא"ל קרא לעצמו גורארי', אז לאחר שנפרדה מבעלה - היא קוראת לעצמה "רוטמן - גורארי". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

ועוד דבר: גם אם מישהו יתאמץ מספיק בכדי להשיג תמונה שבטוחני כי נמצאת אצל בתו הגב' רוטמן -
האם כבוד ליובאוויטש ירבה מכך?

גם תמונת ר' מענדל הורנשטיין חתן הרבי הקודם ורעייתו הרבנית שיינא הי"ד מפורסמים ברשת, אך כבוד ליובאוויטש לא ירבה כלל וכלל מפרסומם כאן, וד"ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]
:למה? התמונות הם דיי בסדר? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

זאת ידעתי, שהוא שינה שמו לגורארי. אך זה לא מצוין בערך. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]
:אציין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

די בסדר? אולי אם היה מדובר בנצר רחוק למשפחת בית הרב. אך כאשר מדובר בבתו של הרבי הקודם ובחתנו, לא נראה כי כבוד גדול יהיה, או נחת לרבי [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]
:אוקיי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== תאריך לידתו ==

לאחרונה נתפרסם תאריך מדויק. מישהו יכול לעשות סדר5 בדברים כ"פ הנ"ל, אחת ולתמיד! '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

==השמטות==
לענ"ד צריך להשמיט את כל הדף שיחה הזאת שלא מוסיף כבוד כלל, וכן להוריד את הסיפור אודות גב' רוטמן שביקשה שהלימודים לא יגלשו. וכבוד אלוקים הסתר דבר.

כמו כן כדאי להוסיף שגם כיום היא בקשר עם משפחת וולף (בעת לימודיי בלוד ראיתי אותה פעם מגיעה למשרדים בישיבה) וכן השליח קסטל מרחובות מגיעה אליה לעתים רחוקות עם משלוח מנות וכיו"ב.
:צודק מאוד. שיניתי בגוף הערך. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
::לדעתי אין טעם להסתיר מידע. עם ניסוח עדין אפשר לפתור את כל הבעיות. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 07:00, 18 במאי 2011 (UTC)
:::גם אני סובר כך, ואדרבה הייתי די מופתע איך ההוספות שהוספתי הוסרו מיד ללא דיון כלל!...
:::אני חושב שיש עוד הרבה מידע ופרטים על אחיו של הרבי ועל משפחתו ששייך להוסיף כאן, אבל קודם כל חייבים להחליט אם בכלל רוצים לדעת יותר... --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 07:10, 18 במאי 2011 (UTC)
::::אנציקלופדיה חיה על מידע ועובדות. מי שלא רוצה לדעת, שיקרא אתרי חדשות. כאן נמצאים בשביל לכתוב עובדות! בנושאים רגישים, ניתן תמיד לעדן את הדברים בניסוח הולם. נודה לך מאוד באם תעדכן את כל המידע הידוע לך. לגבי הניסוח וכו', נדון על כך אח"כ. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 07:14, 18 במאי 2011 (UTC)
:::::להכניס מידע - כן. להכניס דברים שפוגעים ברבי - לא. המדד לא צריך להיות קשור בכלל לכל הקשקושים שאתם רואים בויקיפדיה וכל הפוליטיקלי קורקט אלא מדד אחד פשוט: הייתם שולחים כזה ערך לרבי? אם כן - מעולה. אם לא - תסירו מיד. לדעתי דף השיחה כפי שהוא כעת - אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי. אז לכן יש כאן הרבה מה למחוק. {{אנונימי}}
::::::את כל החב"דפדיה אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי - כי מאיפה ההיתר להיכנס בכלל לאינטרנט. המדד, לדעתי, הוא בניסוח החסידי וצורת הגשת הדברים מזווית חב"דית ("אלוקית") ובזה יחודיותינו. מי שחושב שיש דברים שצריך להסתיר אותם כי הם מביישים את חב"ד ומבזים את שמה הטוב - שנראה אותו אומר זאת ליד הרבי. אם לא - שישתוק וגם לא יכתוב זאת כאן! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 17:05, 18 במאי 2011 (UTC)
:::::::קשקוש גמור. באם הייתי העורך, הייתי גאה מאוד להכניס לרבי את המיזם. הרבי רוצה שיהיה חסידות ברדיו ובטלויזיה ובאינטרנט. האם אתה מתבייש ח"ו ב"מיזם הגדול להפצת המעיינות"? או אולי אתה משקר כאשר אתה כותב את זה? אם אני היייתי במקומך - לא הייתי מתבייש בכלל. מה שכן, הרבי בעצמו אומר שיש דברים שצריכים להסתיר כי הם מבזים את חב"ד, ואני לא זה שהמצאתי את זה. אני לא רוצה לתת כאן דוגמאות אבל יש כאלו למכביר. קיצור הדברים: תמחקו את הדברים שלא מכבדים את הרבי, ותמשיכו לעשות כבוד לרבי בכל דף ודף במיזם המוצלח. {{אנונימי}}
::::::::בדרך כלל הדברים שמבזים ציבור מסויים, שייך לרכילויות, לשון הרע והוצאת שם רע, שלכל אלה אין שום קשר לאנציקלופדיה. יהיה מועיל יותר להמשיך את הדיון באם תביא דוגמא או שניים ממה שהרבי הורה להסתיר על מנת שנוכל להסיק לנידוננו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 20:43, 18 במאי 2011 (UTC)
::::::::: א. הפסוק "כבוד אלוקים הסתר דבר" לא אומר מספיק? שישנם דברים שהם נכונים אבל כבוד אלוקים הוא להסתיר אותם. ב. תמונת אדמו"ר מהר"ש.
::::::::::מסכים בהחלט עם המשתמש האנונימי. אנחנו לא אתר חדשות, אבל גם לא ויקיפדיה. כחב"דפדיה אנחנו צריכים להיות אחראיים על התכנים שלא יביאו להיפך כבוד ליובאוויטש. אנחנו לא נשנה ונמציא תכנים חדשים, אלא לא נרחיב במה שאין צורך. מסכים איתו גם לגבי הגישה לאינטרנט. הקו של הרבי הוא לא התעלמות מחידושי הטכנולוגיה, אלא להיפך - ניצול הטכנולוגיה להפצת המעיינות, וחב"דפדיה בהחלט מנצלת.
::::::::::בונגע לתוכן שמופיע כעת כאן, בעמוד השיחה, הוא לא נראה כזה בעייתי שיש צורך למחוק. יתכן שאני טועה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)
:אנונימי; א. כשאתה מצטט פסוק, תביא גם את המפרשים עליו, כדי שנבין על מה מדובר, בפרט כשאתה רוצה להסיק ממנו השלכות מעשיות. ב. תמונת אדמו"ר המהר"ש מתנוססת ברשת בריש גלי ובמילא גם בערך עליו (עדיף שמחפש התמונה, שבכל מקרה ימצא אותה, יגיע לכאן ויחשף גם לייחס הרבי לתמונה). חב"דניק, אין ספק שאנו מסכימים לגבי העקרונות, השאלה היא מה המשמעות שלהם לגבי הדיון על מחיקת דף שיחה זה וגם בזה אני רואה הסכמה מצידך, שאין שום צורך למחוקה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 07:02, 19 במאי 2011 (UTC)
::מה מוסיף, ולמי מוסיף הקטע הבא המופיע בראש העמוד בו אנו מתכתבים: "לא בכדי מחקתי את התיבה "בעלה". הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ"ל". האם זה לא עונה לגדר של רכילות צהובה זולה שאין מקומה כאן והיא לא מוסיפה כבוד לאף אחד? מה רע למשל שיהיה כתוב: מחקתי את התיבה בעלה כיון שהם כבר לא נשואים.
::אגב, בענין התמונה. אני לא מדבר על הציורים ההזויים שמתפרסמים ברשת, אלא דווקא על התמונה שככל הנראה נמצאת בספריה ולא פורסמה על פי השמועה מפני סיבה אחרת.

== פרטים נוספים שאפשר להכניס ==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54362 ר' לוי הראה לי את ישראל אריה לייב] - עדות מהרב [[נחום גרליק]].

* יש סיפור נוסף בפסקה האחרונה של הערך על ר' [[יחזקאל בסר]].

* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52946 כתבה על ביתו של הרבי והרבנית] - הקומה השלישית: הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד אחייניתו של הרבי, מרת דליה רויטמן, בת רבי ישראל אריה לייב, שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.

* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48506 חסיד חב"ד שהקים גמ"ח לע"נ ר' ישראל אריה לייב].

* אחיו של הרבי מקבל את הלוח היום יום: בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו רבי ישראל אריה לייב ע”ה, שהתגורר באותה תקופה בתל-אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי שלח לי את חיבורו הראשון”, סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער:”חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה”. בהזדמנות אחרת אמר:”תמיד ידעתי שלאחי יש “ר גוטע קאפ”, אבל עד כדי כך!”... - [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=33498 מתוך כתבה באינפו].

::תודה. אעבוד על זה בימים הקרובים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 17:08, 18 במאי 2011 (UTC)

:::הוספתי את מה שידוע לי לעת עתה, ניסיתי לעדין.
:::יש כאן [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 ] תמונות מאשתו ובתו, יש עוד אחד ב[[נשיא וחסיד]], מצידי אין בעי' להוסיף לכל הפחות אחד מהם, אבל קודם אבקש את רשותכם. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 03:46, 19 במאי 2011 (UTC)
::::לדעתי אפשר וכדאי להוסיף תמונה, אך לדאוג שאינה מוגנת בזכויות יוצרים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 06:55, 19 במאי 2011 (UTC)

== ביאור שמותיו ==

מובא שבנ"א הרבי ביאר את שמותיו. וכמדומה לי שגם בתשמ"ה הי' כן. מישהו זוכר/ יכול לברר? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:הרבי דיבר ממנו באותו שנה. לא ידוע לי שהסביר את שמותיו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 16:02, 18 במאי 2011 (UTC)
::ב[[שיחת|שיחה]] [[שבת קודש]] אחרי-קדושים, [[תנש"א]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:22, 19 במאי 2011 (UTC)
:::תודה. כבר מופיע בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 06:54, 19 במאי 2011 (UTC)

==מקור לטיפוס==
כשהגיע לברלין הוא היה חולה במחלת הטיפוס, הרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה, ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}. - כותב הדברים כאן שמע זאת משד"ב גורארי', ומהיכן שמע זאת שד"ב גורארי'? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:02, 19 במאי 2011 (UTC)

"והיא הסתכנה בכניסה למשרדי השלטון הנאצי, כדי להשיג עבורו את המסמכים" - למה זה היה מסוכן, הרי גרו בו בזמן עשרות אלפי יהודים בגרמניה וכמו כל האזרחים יצא להם להיכנס תדיר למשרדי ממשלה למרות שהיו בשליטת הנאצים? נו, לפחות את הסיפור שאמרו לה שכל המשפחה שלך שניאורסונים וכו' לא הכניסו כאן. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:06, 19 במאי 2011 (UTC)

"בשנת [[תש"א]], לאחר שאחיו, הרבי, הגיע ל[[ארצות הברית]], חודש קשר המכתבים ביניהם." וכשהרבי היה בפריז, הוא לא יכל לכתוב אליו מכתבים? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:08, 19 במאי 2011 (UTC)

::שד"ב גורארי' סיפר זאת מזכרנותיו, הוא אמר כי הוא הי' שם וראה את זה, ככל הנראה הוא, שהי' אז בריגא עם הרבי הריי"צ ושאר המשפחה הגיע אז לביקור לברלין.
::אני בעצמי קראתי את זה בזכרונות שאחד כתב בשמו. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)

:::לגבי בארי גוראריה, אחרי הכל הוא משפחה ומטבע הדברים הוא מעודכן. כל עוד ואין מקור סותר או בעיה הגיונית, נראה לי שחזקתו אמת. לגבי משרדי הנאצים, יכול להיות שהניירות שלהם לא היו מספיק בסדר ובכלל, אין ספק שהיה שם "מקום סכנה" ומי שלא היה מוכרח, נמנע מכך. לגבי המכתבים, אני משער, שלפני כן לא היה כתובת מסודרת וגם הדואר היה פחות זמין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 07:08, 19 במאי 2011 (UTC)
::::בימים ההם בארי הי' גר אצל [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] - כך שמעתי מר' [[זושא פויזנר]] - וכנראה ששם ראה א,ז או עכ"פ שמע. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== דיון - העיסוק במשפחתו ==

בעקבות מה שכתוב כאן לפני זה, רציתי לעורר על נקודה לדיון בין החב"דפדים:

ידוע שהרבי לא רצה שיתעסקו עם משפחתו, ופרט לחסידים בודדים (שהרבי ציוה אותם על קשר והורה הוראות ספציפיות כיצד ואיך) - כל החסידים מוזהרים על ניתוק.

בכלל, משפחת בית הרבי היא משפחה אצילית, ואין זה מן הכבוד שכל אחד ינהג בהם מנהג אישי.

מהוראה זו ניתן ללמוד על הזהירות הגדולה שיש לנהוג כשאנו באים לכתוב עליהם ועל חייהם. בואו נחשוב על כך שהם נכנסים לכאן ורואים את שכתבו עליהם, עם כל הפרטים וה"כניסה לקרביים" - לדעתי הם ייפגעו מאוד וזה יגביר אצלם בלב וברגשות את התרעומת על חב"ד/החב"דניקים.

דעתכם? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

:זלמן, הנחת ב' יסודות השערתיים ולפיהם הסקת מסקנות. א. יש לברר בצורה יסודית מה מקור ל"ידוע" שהרבי לא רצה עיסוק עם משפחתו ובאיזה עיסוק מדובר. ב. לי נראה שהם מאוד ישמחו לראות שיש ערך מכובד ואוהד על סבם הדגול. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 12:25, 19 במאי 2011 (UTC)
::א. תוכל לראות בגוף הערך על עדות הרב גלוכובסקי בשם הרב מיידנצ'יק. ב. שמעתי מאברך חסידי שהיה אז בחור ב'קבוצה', שהרבי ביקש שלא יתעסקו איתם. ג. מעוד אברך שהיה קשור לשליחויות אליה שמעתי שהרבי ביקש ממנו לשמור בסוד את השליחות אליה. ד. בנוגע לערך האוהד - אסכים עם דבריך בקשר אליו באופן אישי. לא אסכים בקשר ל"ביתו" ו"משפחתו" והחיטוט המיותר בפרטיהם האישיים ממש, כמו גם בדף השיחה כאן. לדעתי זה עבר כל גבול וההתנהלות בנושא חסרת רגישות וכבוד למשפחת בית הרב. שמרתי את אצבעות ידיי שלא לכתוב ביטויים חריפים יותר. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
:::כפי הידוע לי היו מטרידים את חייה השלווים (כפי שניתן לשער) והבקשה הייתה, ככל הנראה, להניח לה במובן הפשוט ביותר. כמו כן, לא חסרים כאלה שירצו "לקרב" אותה וכו' והבקשה נשמעת פשוטה ואלמנטרית ביותר. לגבי השליחות הסודית, הרי יש בערך לפחות שני "התעסקויות" ידועות ומפורסמות, כך שצריך עיון מה משמעות הסודיות של אותה שליחות מסתורית. לגבי המשפחה, אני לא רואה שום חיטוט מיותר. אדרבה, כתיבה מכובדת וסוקרת. אם יש ביטוי כזה או אחר הגולש, תמקד (אפשר גם להעביר את הדיון לארכיון, בסיום עריכת הערך). בכל אופן, אני ממליץ להמתין לאמירות של משתמשים נוספים. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 12:53, 19 במאי 2011 (UTC)

{{הערות שוליים}}

שיחה:ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-05-19T13:56:22Z

67.85.182.26:

== מישהו יכול להעלות ==

את תמונת הרי"א? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].
:אם זה היה בנמצא, היה אפשר להעלות אותה... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:31, 12 אוגוסט 2008 (EDT)

אין בנמצא? אההה נכון........ סליחה מצטער [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

שתי הערות: א. כדאי להסביר בפנים מדוע השם גורארי קשור בכלל? ב. לא בכדי מחקתי את התיבה "בעלה". הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ"ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]
:הוא אמנם כבר לא בעלה - אבל לקירובים גדולים הוא זכה. ב. הרי ר' יא"ל קרא לעצמו גורארי', אז לאחר שנפרדה מבעלה - היא קוראת לעצמה "רוטמן - גורארי". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

ועוד דבר: גם אם מישהו יתאמץ מספיק בכדי להשיג תמונה שבטוחני כי נמצאת אצל בתו הגב' רוטמן -
האם כבוד ליובאוויטש ירבה מכך?

גם תמונת ר' מענדל הורנשטיין חתן הרבי הקודם ורעייתו הרבנית שיינא הי"ד מפורסמים ברשת, אך כבוד ליובאוויטש לא ירבה כלל וכלל מפרסומם כאן, וד"ל. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]
:למה? התמונות הם דיי בסדר? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

זאת ידעתי, שהוא שינה שמו לגורארי. אך זה לא מצוין בערך. [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]
:אציין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

די בסדר? אולי אם היה מדובר בנצר רחוק למשפחת בית הרב. אך כאשר מדובר בבתו של הרבי הקודם ובחתנו, לא נראה כי כבוד גדול יהיה, או נחת לרבי [[משתמש:מיכאל א|מיכאל א]]
:אוקיי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== תאריך לידתו ==

לאחרונה נתפרסם תאריך מדויק. מישהו יכול לעשות סדר5 בדברים כ"פ הנ"ל, אחת ולתמיד! '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

==השמטות==
לענ"ד צריך להשמיט את כל הדף שיחה הזאת שלא מוסיף כבוד כלל, וכן להוריד את הסיפור אודות גב' רוטמן שביקשה שהלימודים לא יגלשו. וכבוד אלוקים הסתר דבר.

כמו כן כדאי להוסיף שגם כיום היא בקשר עם משפחת וולף (בעת לימודיי בלוד ראיתי אותה פעם מגיעה למשרדים בישיבה) וכן השליח קסטל מרחובות מגיעה אליה לעתים רחוקות עם משלוח מנות וכיו"ב.
:צודק מאוד. שיניתי בגוף הערך. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
::לדעתי אין טעם להסתיר מידע. עם ניסוח עדין אפשר לפתור את כל הבעיות. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 07:00, 18 במאי 2011 (UTC)
:::גם אני סובר כך, ואדרבה הייתי די מופתע איך ההוספות שהוספתי הוסרו מיד ללא דיון כלל!...
:::אני חושב שיש עוד הרבה מידע ופרטים על אחיו של הרבי ועל משפחתו ששייך להוסיף כאן, אבל קודם כל חייבים להחליט אם בכלל רוצים לדעת יותר... --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 07:10, 18 במאי 2011 (UTC)
::::אנציקלופדיה חיה על מידע ועובדות. מי שלא רוצה לדעת, שיקרא אתרי חדשות. כאן נמצאים בשביל לכתוב עובדות! בנושאים רגישים, ניתן תמיד לעדן את הדברים בניסוח הולם. נודה לך מאוד באם תעדכן את כל המידע הידוע לך. לגבי הניסוח וכו', נדון על כך אח"כ. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 07:14, 18 במאי 2011 (UTC)
:::::להכניס מידע - כן. להכניס דברים שפוגעים ברבי - לא. המדד לא צריך להיות קשור בכלל לכל הקשקושים שאתם רואים בויקיפדיה וכל הפוליטיקלי קורקט אלא מדד אחד פשוט: הייתם שולחים כזה ערך לרבי? אם כן - מעולה. אם לא - תסירו מיד. לדעתי דף השיחה כפי שהוא כעת - אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי. אז לכן יש כאן הרבה מה למחוק. {{אנונימי}}
::::::את כל החב"דפדיה אף אחד לא היה מעיז לשלוח לרבי - כי מאיפה ההיתר להיכנס בכלל לאינטרנט. המדד, לדעתי, הוא בניסוח החסידי וצורת הגשת הדברים מזווית חב"דית ("אלוקית") ובזה יחודיותינו. מי שחושב שיש דברים שצריך להסתיר אותם כי הם מביישים את חב"ד ומבזים את שמה הטוב - שנראה אותו אומר זאת ליד הרבי. אם לא - שישתוק וגם לא יכתוב זאת כאן! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 17:05, 18 במאי 2011 (UTC)
:::::::קשקוש גמור. באם הייתי העורך, הייתי גאה מאוד להכניס לרבי את המיזם. הרבי רוצה שיהיה חסידות ברדיו ובטלויזיה ובאינטרנט. האם אתה מתבייש ח"ו ב"מיזם הגדול להפצת המעיינות"? או אולי אתה משקר כאשר אתה כותב את זה? אם אני היייתי במקומך - לא הייתי מתבייש בכלל. מה שכן, הרבי בעצמו אומר שיש דברים שצריכים להסתיר כי הם מבזים את חב"ד, ואני לא זה שהמצאתי את זה. אני לא רוצה לתת כאן דוגמאות אבל יש כאלו למכביר. קיצור הדברים: תמחקו את הדברים שלא מכבדים את הרבי, ותמשיכו לעשות כבוד לרבי בכל דף ודף במיזם המוצלח. {{אנונימי}}
::::::::בדרך כלל הדברים שמבזים ציבור מסויים, שייך לרכילויות, לשון הרע והוצאת שם רע, שלכל אלה אין שום קשר לאנציקלופדיה. יהיה מועיל יותר להמשיך את הדיון באם תביא דוגמא או שניים ממה שהרבי הורה להסתיר על מנת שנוכל להסיק לנידוננו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 20:43, 18 במאי 2011 (UTC)
::::::::: א. הפסוק "כבוד אלוקים הסתר דבר" לא אומר מספיק? שישנם דברים שהם נכונים אבל כבוד אלוקים הוא להסתיר אותם. ב. תמונת אדמו"ר מהר"ש.
::::::::::מסכים בהחלט עם המשתמש האנונימי. אנחנו לא אתר חדשות, אבל גם לא ויקיפדיה. כחב"דפדיה אנחנו צריכים להיות אחראיים על התכנים שלא יביאו להיפך כבוד ליובאוויטש. אנחנו לא נשנה ונמציא תכנים חדשים, אלא לא נרחיב במה שאין צורך. מסכים איתו גם לגבי הגישה לאינטרנט. הקו של הרבי הוא לא התעלמות מחידושי הטכנולוגיה, אלא להיפך - ניצול הטכנולוגיה להפצת המעיינות, וחב"דפדיה בהחלט מנצלת.
::::::::::בונגע לתוכן שמופיע כעת כאן, בעמוד השיחה, הוא לא נראה כזה בעייתי שיש צורך למחוק. יתכן שאני טועה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)
:אנונימי; א. כשאתה מצטט פסוק, תביא גם את המפרשים עליו, כדי שנבין על מה מדובר, בפרט כשאתה רוצה להסיק ממנו השלכות מעשיות. ב. תמונת אדמו"ר המהר"ש מתנוססת ברשת בריש גלי ובמילא גם בערך עליו (עדיף שמחפש התמונה, שבכל מקרה ימצא אותה, יגיע לכאן ויחשף גם לייחס הרבי לתמונה). חב"דניק, אין ספק שאנו מסכימים לגבי העקרונות, השאלה היא מה המשמעות שלהם לגבי הדיון על מחיקת דף שיחה זה וגם בזה אני רואה הסכמה מצידך, שאין שום צורך למחוקה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 07:02, 19 במאי 2011 (UTC)
::מה מוסיף, ולמי מוסיף הקטע הבא המופיע בראש העמוד בו אנו מתכתבים: "לא בכדי מחקתי את התיבה "בעלה". הוא כבר מזמן לא בעלה, בעקבות נסיבות לא נעימות ואכמ"ל". האם זה לא עונה לגדר של רכילות צהובה זולה שאין מקומה כאן והיא לא מוסיפה כבוד לאף אחד? מה רע למשל שיהיה כתוב: מחקתי את התיבה בעלה כיון שהם כבר לא נשואים.

== פרטים נוספים שאפשר להכניס ==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54362 ר' לוי הראה לי את ישראל אריה לייב] - עדות מהרב [[נחום גרליק]].

* יש סיפור נוסף בפסקה האחרונה של הערך על ר' [[יחזקאל בסר]].

* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52946 כתבה על ביתו של הרבי והרבנית] - הקומה השלישית: הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד אחייניתו של הרבי, מרת דליה רויטמן, בת רבי ישראל אריה לייב, שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד.

* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48506 חסיד חב"ד שהקים גמ"ח לע"נ ר' ישראל אריה לייב].

* אחיו של הרבי מקבל את הלוח היום יום: בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו רבי ישראל אריה לייב ע”ה, שהתגורר באותה תקופה בתל-אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי שלח לי את חיבורו הראשון”, סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער:”חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה”. בהזדמנות אחרת אמר:”תמיד ידעתי שלאחי יש “ר גוטע קאפ”, אבל עד כדי כך!”... - [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=33498 מתוך כתבה באינפו].

::תודה. אעבוד על זה בימים הקרובים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 17:08, 18 במאי 2011 (UTC)

:::הוספתי את מה שידוע לי לעת עתה, ניסיתי לעדין.
:::יש כאן [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 ] תמונות מאשתו ובתו, יש עוד אחד ב[[נשיא וחסיד]], מצידי אין בעי' להוסיף לכל הפחות אחד מהם, אבל קודם אבקש את רשותכם. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 03:46, 19 במאי 2011 (UTC)
::::לדעתי אפשר וכדאי להוסיף תמונה, אך לדאוג שאינה מוגנת בזכויות יוצרים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 06:55, 19 במאי 2011 (UTC)

== ביאור שמותיו ==

מובא שבנ"א הרבי ביאר את שמותיו. וכמדומה לי שגם בתשמ"ה הי' כן. מישהו זוכר/ יכול לברר? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:הרבי דיבר ממנו באותו שנה. לא ידוע לי שהסביר את שמותיו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד באייר ה'תשע"א 16:02, 18 במאי 2011 (UTC)
::ב[[שיחת|שיחה]] [[שבת קודש]] אחרי-קדושים, [[תנש"א]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:22, 19 במאי 2011 (UTC)
:::תודה. כבר מופיע בערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 06:54, 19 במאי 2011 (UTC)

==מקור לטיפוס==
כשהגיע לברלין הוא היה חולה במחלת הטיפוס, הרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה, ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}. - כותב הדברים כאן שמע זאת משד"ב גורארי', ומהיכן שמע זאת שד"ב גורארי'? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:02, 19 במאי 2011 (UTC)

"והיא הסתכנה בכניסה למשרדי השלטון הנאצי, כדי להשיג עבורו את המסמכים" - למה זה היה מסוכן, הרי גרו בו בזמן עשרות אלפי יהודים בגרמניה וכמו כל האזרחים יצא להם להיכנס תדיר למשרדי ממשלה למרות שהיו בשליטת הנאצים? נו, לפחות את הסיפור שאמרו לה שכל המשפחה שלך שניאורסונים וכו' לא הכניסו כאן. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:06, 19 במאי 2011 (UTC)

"בשנת [[תש"א]], לאחר שאחיו, הרבי, הגיע ל[[ארצות הברית]], חודש קשר המכתבים ביניהם." וכשהרבי היה בפריז, הוא לא יכל לכתוב אליו מכתבים? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 06:08, 19 במאי 2011 (UTC)

::שד"ב גורארי' סיפר זאת מזכרנותיו, הוא אמר כי הוא הי' שם וראה את זה, ככל הנראה הוא, שהי' אז בריגא עם הרבי הריי"צ ושאר המשפחה הגיע אז לביקור לברלין.
::אני בעצמי קראתי את זה בזכרונות שאחד כתב בשמו. --[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] - [[שיחת משתמש:Shmuel Munkes|שיחה]] 06:13, 19 במאי 2011 (UTC)

:::לגבי בארי גוראריה, אחרי הכל הוא משפחה ומטבע הדברים הוא מעודכן. כל עוד ואין מקור סותר או בעיה הגיונית, נראה לי שחזקתו אמת. לגבי משרדי הנאצים, יכול להיות שהניירות שלהם לא היו מספיק בסדר ובכלל, אין ספק שהיה שם "מקום סכנה" ומי שלא היה מוכרח, נמנע מכך. לגבי המכתבים, אני משער, שלפני כן לא היה כתובת מסודרת וגם הדואר היה פחות זמין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 07:08, 19 במאי 2011 (UTC)
::::בימים ההם בארי הי' גר אצל [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] - כך שמעתי מר' [[זושא פויזנר]] - וכנראה ששם ראה א,ז או עכ"פ שמע. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

== דיון - העיסוק במשפחתו ==

בעקבות מה שכתוב כאן לפני זה, רציתי לעורר על נקודה לדיון בין החב"דפדים:

ידוע שהרבי לא רצה שיתעסקו עם משפחתו, ופרט לחסידים בודדים (שהרבי ציוה אותם על קשר והורה הוראות ספציפיות כיצד ואיך) - כל החסידים מוזהרים על ניתוק.

בכלל, משפחת בית הרבי היא משפחה אצילית, ואין זה מן הכבוד שכל אחד ינהג בהם מנהג אישי.

מהוראה זו ניתן ללמוד על הזהירות הגדולה שיש לנהוג כשאנו באים לכתוב עליהם ועל חייהם. בואו נחשוב על כך שהם נכנסים לכאן ורואים את שכתבו עליהם, עם כל הפרטים וה"כניסה לקרביים" - לדעתי הם ייפגעו מאוד וזה יגביר אצלם בלב וברגשות את התרעומת על חב"ד/החב"דניקים.

דעתכם? [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]

:זלמן, הנחת ב' יסודות השערתיים ולפיהם הסקת מסקנות. א. יש לברר בצורה יסודית מה מקור ל"ידוע" שהרבי לא רצה עיסוק עם משפחתו ובאיזה עיסוק מדובר. ב. לי נראה שהם מאוד ישמחו לראות שיש ערך מכובד ואוהד על סבם הדגול. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 12:25, 19 במאי 2011 (UTC)
::א. תוכל לראות בגוף הערך על עדות הרב גלוכובסקי בשם הרב מיידנצ'יק. ב. שמעתי מאברך חסידי שהיה אז בחור ב'קבוצה', שהרבי ביקש שלא יתעסקו איתם. ג. מעוד אברך שהיה קשור לשליחויות אליה שמעתי שהרבי ביקש ממנו לשמור בסוד את השליחות אליה. ד. בנוגע לערך האוהד - אסכים עם דבריך בקשר אליו באופן אישי. לא אסכים בקשר ל"ביתו" ו"משפחתו" והחיטוט המיותר בפרטיהם האישיים ממש, כמו גם בדף השיחה כאן. לדעתי זה עבר כל גבול וההתנהלות בנושא חסרת רגישות וכבוד למשפחת בית הרב. שמרתי את אצבעות ידיי שלא לכתוב ביטויים חריפים יותר. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
:::כפי הידוע לי היו מטרידים את חייה השלווים (כפי שניתן לשער) והבקשה הייתה, ככל הנראה, להניח לה במובן הפשוט ביותר. כמו כן, לא חסרים כאלה שירצו "לקרב" אותה וכו' והבקשה נשמעת פשוטה ואלמנטרית ביותר. לגבי השליחות הסודית, הרי יש בערך לפחות שני "התעסקויות" ידועות ומפורסמות, כך שצריך עיון מה משמעות הסודיות של אותה שליחות מסתורית. לגבי המשפחה, אני לא רואה שום חיטוט מיותר. אדרבה, כתיבה מכובדת וסוקרת. אם יש ביטוי כזה או אחר הגולש, תמקד (אפשר גם להעביר את הדיון לארכיון, בסיום עריכת הערך). בכל אופן, אני ממליץ להמתין לאמירות של משתמשים נוספים. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו באייר ה'תשע"א 12:53, 19 במאי 2011 (UTC)

{{הערות שוליים}}

שיחה:ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-05-18T18:47:24Z

67.85.182.26:

שיחה:ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-05-18T18:47:06Z

67.85.182.26:

שיחה:ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-05-18T16:53:43Z

67.85.182.26:

ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-05-18T16:49:50Z

67.85.182.26:

ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-05-18T16:49:18Z

67.85.182.26:

ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-05-17T19:53:50Z

67.85.182.26:

[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|ציון ר' ישראל אריה לייב בצפת]]ר' '''ישראל אריה לייב שניאורסון''', כונה גם '''מרק גורארי''', נולד כ"א [[אייר]] [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|בעבר היו שטענו שנולד ב[[ט"ז סיון תרס"ט]], ויש אומרים שנולד בכ"ח אייר תרס"ו.}}, בעיר [[ניקולייב]], לאביו [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו [[הרבנית חנה]], כאחיו הצעיר של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

תקופה מסוימת שהה ב[[לנינגרד]] והתחבב מאוד על כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו, ואף היה אהוב על ה[[חסידים]] שהיו סובבים אותו ומתנצחים אתו בדברי הלכה ו[[חסידות]]. שאלות שונות הופנו אליו, ב[[נגלה]] וב[[פנימיות התורה|נסתר]].

בשנת [[תר"צ]], בהיותו בן 24 עזב את ברית המועצות והתיישב ב[[ברלין]] שבגרמניה, במהלך בריחתו שינה את שמו ל"מרק גורארי".

בשנת [[תרצ"ד]] עלה לארץ והתיישב ב[[תל אביב]] – שם התחתן עם אשתו מרת גניה.

בשנת [[תש"י]] נסע להשתלם בלימודים בליברפול שבאנגליה.

ב[[י"ג אייר תשי"ב]] נפטר באנגליה והוא בן 46 שנה בלבד.

על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ והוא נטמן בחלקת חב"ד ב[[צפת]].

לאחר פטירתו, העלים הרבי מידיעת אימו [[הרבנית חנה]] ע"ה את עובדת פטירת בנה, ובימי השבעה אף המשיך לבקרה מידי יום לדקות קצרות, בכדי שמצב בריאותה לא יושפע לרעה באם תדע מכך שבנה ר' ישראל ארי' לייב נפטר. כמו כן הרבי נהג לכתוב מכתבים בשם אחיו, לשלחם לאנגליה - ושם אחד החסידים שלח את המכתב בשם ר' ישראל ארי' לייב לאימו הרבנית חנה, כדי שתחשוב שבנה עודנו חי. כך נמשך המנהג עד פטירתה ב[[ו' תשרי תשכ"ה]].

[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] הוציא לאור כמה פעמים [[מאמרים]] לקראת יום פטירתו - י"ג אייר, ובשנת [[תשנ"א]] ביאר את תוכן שמותיו על פי [[חסידות]].

==משפחתו==
* בתו מרת דליה רוטמן (גורארי), בעלה ר' אבנר רוטמן.
* נכדו אריאל רוטמן - נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]].
* נכדו דניאל יהושע רוטמן - נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]].

לגב' רוטמן היה קשר חם במיוחד עם הרבי, וכאשר היתה מגיעה לבית הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא|רבנית חיה מושקא]] ברחוב פרזידנט בברוקלין, היה הרבי יוצא ומסייע לה בהכנסת המזוודות הביתה. בשנת תשל"ג, בעת ששהתה לצורך לימודים בוושינגטון, שלח לה הרבי [[מצות]] שמורות באמצעות כמה אברכים מ-[[770]].

בשנת [[תשמ"ה]], התבקש הרב [[נפתלי ליפסקר]], שחזר אז משנת ה'קבוצה', לקבוע שיעור שבועי ביהדות עם הילדים בביתם שברחובות. הבקשה הגיעה מהרב [[אפרים וולף]], שקיבלה מהרב [[בנימין קליין]], ככל הנראה הבקשה הי' מהרבי.

השיעורים עסקו בחגי ישראל, ובמושגים בסיסיים ביהדות. הגב' רוטמן היתה מקבלת אותו תמיד בספר פנים יפות, ומאוד רצתה שימשיך בלימודים. אך מצד שני הבהירה לו תמיד שהיא לא רוצה שהלימודים "יגלשו יותר מדיי". ר' נפתלי ליפסקר כתבת על-כך לרבי. לאחר זמן קיבלת תשובה: 'ינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם'. (הלשון אינו מדוייק).

==קישורים חיצוניים==

[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו]

{{הערות שוליים}}

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]

שיחה:ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-05-17T19:52:48Z

67.85.182.26:

ישראל אריה לייב שניאורסון

2011-05-17T19:51:16Z

67.85.182.26:

[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|ציון ר' ישראל אריה לייב בצפת]]ר' '''ישראל אריה לייב שניאורסון''', כונה גם '''מרק גורארי''', נולד כ"א [[אייר]] [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|בעבר היו שטענו שנולד ב[[ט"ז סיון תרס"ט]], ויש אומרים שנולד בכ"ח אייר תרס"ו.}}, בעיר [[ניקולייב]], לאביו [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו [[הרבנית חנה]], כאחיו הצעיר של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

תקופה מסוימת שהה ב[[לנינגרד]] והתחבב מאוד על כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו, ואף היה אהוב על ה[[חסידים]] שהיו סובבים אותו ומתנצחים אתו בדברי הלכה ו[[חסידות]]. שאלות שונות הופנו אליו, ב[[נגלה]] וב[[פנימיות התורה|נסתר]].

בשנת [[תר"צ]], בהיותו בן 24 עזב את ברית המועצות והתיישב ב[[ברלין]] שבגרמניה, במהלך בריחתו שינה את שמו ל"מרק גורארי".

בשנת [[תרצ"ד]] עלה לארץ והתיישב ב[[תל אביב]] – שם התחתן עם אשתו מרת גניה.

בשנת [[תש"י]] נסע להשתלם בלימודים בליברפול שבאנגליה.

ב[[י"ג אייר תשי"ב]] נפטר באנגליה והוא בן 46 שנה בלבד.

על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ והוא נטמן בחלקת חב"ד ב[[צפת]].

לאחר פטירתו, העלים הרבי מידיעת אימו [[הרבנית חנה]] ע"ה את עובדת פטירת בנה, ובימי השבעה אף המשיך לבקרה מידי יום לדקות קצרות, בכדי שמצב בריאותה לא יושפע לרעה באם תדע מכך שבנה ר' ישראל ארי' לייב נפטר. כמו כן הרבי נהג לכתוב מכתבים בשם אחיו, לשלחם לאנגליה - ושם אחד החסידים שלח את המכתב בשם ר' ישראל ארי' לייב לאימו הרבנית חנה, כדי שתחשוב שבנה עודנו חי. כך נמשך המנהג עד פטירתה ב[[ו' תשרי תשכ"ה]].

[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] הוציא לאור כמה פעמים [[מאמרים]] לקראת יום פטירתו - י"ג אייר, ובשנת [[תשנ"א]] ביאר את תוכן שמותיו על פי [[חסידות]].

==משפחתו==
לר' ישראל אריה לייב בת יחידה, מרת דליה רוטמן (גורארי). התחתנה עם ר' אבנר רוטמן, ונולדו להם שני בנים: אריאל רוטמן, נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]], ודניאל יהושע רוטמן, נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]], שניהם משרתים בתפקידים בכירים בקהיליית המודיעין של ישראל, והיו מקורבים מאוד לרבי ול[[הרבנית חיה מושקא|רבנית חיה מושקא]].

לגב' רוטמן היה קשר חם במיוחד עם הרבי, וכאשר היתה מגיעה לבית הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט בברוקלין, היה הרבי יוצא ומסייע לה בהכנסת המזוודות הביתה. בשנת תשל"ג, בעת ששהתה לצורך לימודים בוושינגטון, שלח לה הרבי [[מצות]] שמורות באמצעות כמה אברכים מ-[[770]].

בשנת [[תשמ"ה]], התבקש הרב [[נפתלי ליפסקר]], שחזר אז משנת ה'קבוצה', לקבוע שיעור שבועי ביהדות עם הילדים בביתם שברחובות. הבקשה הגיעה מהרב [[אפרים וולף]], שקיבלה מהרב [[בנימין קליין]], ככל הנראה הבקשה הגיעה מהרבי.

השיעורים עסקו בחגי ישראל, ובמושגים בסיסיים ביהדות. הגב' רוטמן היתה מקבלת אותו תמיד בספר פנים יפות, ומאוד רצתה שימשיך בלימודים. אך מצד שני הבהירה לו תמיד שהיא לא רוצה שהלימודים "יגלשו יותר מדיי". ר' נפתלי ליפסקר כתבת על-כך לרבי. לאחר זמן קיבלת תשובה: 'ינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם'. (הלשון אינו מדוייק).

==קישורים חיצוניים==

[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו]

{{הערות שוליים}}

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]

שיחה:דף היומי

2011-05-11T16:43:11Z

67.85.182.26: דף חדש: חשוב לציין שהרבי ביקש לא לפרסם את השיחה הזאת אחרי אמירתה, כך שגם אם מכניסים ערך על זה - צריך לכל הפחות ל…

חשוב לציין שהרבי ביקש לא לפרסם את השיחה הזאת אחרי אמירתה, כך שגם אם מכניסים ערך על זה - צריך לכל הפחות לעדכן את הפרט החשוב הזה.

שיחה:חסידות סאטמר

2011-05-09T15:19:31Z

67.85.182.26:

מה בנוגע למפגשים האחרונים עם חסידי חב"ד, ועל האלימות בחוה"מ הנוכחי כנגד אק מתלמידי התמימים (או שהס מלהזכיר עקב המגעים המתקדמים להכשיר את סאטמאר לבוא בקהל חסידים).{{שכח|אדג}}

לכאורה כדאי להזכיר, כדי להזהיר גדולים על הקטנים, ופיקוח נפש לאו מצווה קלה היא!

ודברי הרבי מה"מ בנושא הלא המה כתובים בקישור החיצוני בערך [[דער איד (עיתון) ]] --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 15:45, 8 באפריל 2010 (UTC)

כדאי להוסיף את התמונות מהלינקים הבאים: http://www.chabadtalk.com/images/kfar99.jpg http://www.chabadtalk.com/forum/attachment.php3?attachmentid=660&d=1103846740

חסידות סאטמר

2011-05-09T15:16:23Z

67.85.182.26:

{{בעריכה}}
[[קובץ:סאטמאר 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל הישמח משה באיהעל שבהונגרייא]]
[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]
'''חסידות סאטמר''' היא חסידות שהוקמה על ידי רבי [[יואל טייטלבום]], האדמו"ר מסאטמר, נינו של רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה. הוא נודע במלחמתו החריפה נגד ה[[ציונות]]. גם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]], ובהמשך אף [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ששיטותיהם הק' בענין ה[[ציונות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אתחלתא דגאולה]], היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת ושונה לגמרי.<REF> כמפורט בערך [[יואל טייטלבום]].</REF>.

לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] לממשיך הדרך. חלק ניכר בקרב חסידי סאטמר לא קיבלו את מרותו והקימו לעצמם רשת מוסדות בשם 'בני יואל'.

רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF>.

בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב ב'קרית יואל' שבעיירה 'מונרו'. לקראת סוף שנת [[תשנ"ו]] חלה האדמו"ר רבי משה, ובתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה (ידוע כ"זלמן לייב").

בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של דבר אחר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}. הרב [[אברהם מענדל וכטר]], שהיה חסיד סטמר ונהיה חסיד חב"ד, נזרק על ידי חסידי סטמר מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא, נגזז זקנו. בין חסידי סאטמר ישנו וויכוח האם פעולות איבה אלו היו בגיבוי האדמו"ר או שנעשו על ידי קומץ חסידים.

כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד.

{{הערה|1=

[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקים מחב"ד אצל אדמו"ר סטמר{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF>

==רבי אהרן טייטלבוים==
[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן טייטלבוים אצל ה[[שליח]] במרילנד, הרב לוי שמטוב ([[שבט]] [[תשע"א]])]]
רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס"ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס"ט]], בעקבות הפיגע בבית חב"ד בבומביי, דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב"ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=42890 האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש"] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס]. [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד] וכן ב[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.

ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד, בראשות המרא דאתרא וחבר הבד"צ בקראון הייטס, הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר לצד שלוחים ועסקנים שהתלוו לביקור המיוחד.{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 חב"ד אינפו].}}

==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==
[[קובץ:גרונר אצל סאטמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרונר בניחום אבלים אצל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר]]

האדמו"ר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים [[תשכ"ד]] [[תשכ"ה]].

גבאו של האדמו"ר מעיד כי האדמו"ר עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]].

בסיון [[תשס"ט]] ביקר האדמו"ר מסאטמר בעיירה ווטרבורי בקונטיקט. השליח במקום הרב [[יוסי אייזנבך]] ניצל את ההזדמנות והעניק לאדמו"ר ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן, וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסטמר דור אחרי דור עד לאדמו"ר הזקן.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46612 חב"ד אינפו]</REF>

ב[[תמוז]] [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבום]] מסאטמאר. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרביכ ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחם את האדמו"ר.{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}}

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדה"ז]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר מסטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מססמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 מכתב עידוד לרובאשקין].

== ראו עוד ==
*[[יואל טייטלבום]]
*[[מונרו]]
*[[ויליאמסבורג]]

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חצרות]]

פרשת נח

2010-10-21T00:36:57Z

67.85.182.26:

'''פרשת נח''' היא ה[[פרשה]] השניה ב[[ספר בראשית]] (מפרק ו' פסוק ט' עד פרק י"א פסוק ל"ב).

==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''': ב[[פרשת בראשית]] מתוארת בריאת ה[[עולם]] וכל אשר בו וכן האדם ואשתו וההיסטוריה של עשרת הדורות הראשונים בעולם, עד זמנו של נח. כאשר העולם החל להתמלא במעשים רעים, [[הקב"ה]] רצה להשמידו רק [[נח]] מצא חן בעיני ה'. בפרשת נוח התורה ממשיכה עם סיפורו של נח. ה' אומר לנח שהוא יביא מבול כדי להשמיד כל נפש חיה, אך נח ומשפחתו ישרדו.

*'''ראשון''' - ה' נותן לנח ציווי מפורט כיצד לבנות תיבה, וכן להכניס אליה זוג מכל מין חי על האדמה. [[רש"י]] כותב שבניית התיבה ארכה מאה ועשרים שנים, זאת על מנת שאנשי דורו יראו אותו בונה את תיבת הענק וישאלו על כך. אז יענה להם שהקב"ה עומד להביא מבול, וכך תהיה להם האפשרות לחזור בתשובה.

*'''שני''' - נח ממשיך בהכנות למבול. הוא לוקח שבעה זוגות חיות מכל החיות ה[[טהור]]ות וזוג אחד מכל החיות ה[[טמא]]ות. רש"י מציין לעובדה כי נח ידע להבדיל בין החיות הטהורות לטמאות עוד קודם שניתנה ה[[תורה]], ומכאן שלמד תורה עוד קודם לכן. ביום [[י"ז במנחם אב]]בשנת א'תרנ"ו לבריאה החל המבול ונח והמשפחתו וכן שאר החיות היו בתיבה.

*'''שלישי''' - תיאור המבול: הגשם ירד במשך ארבעים יום וארבעים לילה, והמים כיסו את ראשי ההרים הגבוהים ביותר. המים כיסו את הארץ במשך מאה וחמישים ימים, ובאותו זמן הושמדו כל החיות והיצורים שהיו בעולם (לבד מאלו שהיו בתיבה, ומהדגים כמובן). בסופו של דבר, החלו המים לשקוע, והתיבה נחה על הרי אררט.

*'''רביעי''' - ה' אומר לנח לצאת מן התיבה עם אשתו ובניו ונשותיהם. הם ושאר החיות שבתיבה. משיצא, בנה נח מזבח והקריב עליו קרבנות לה'. הקב"ה נשבע שלא ישוב להשמיד את העולם כיצד שהשמיד את דור המבול. הקב"ה בירך את נח ובניו בברכת "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה". באותה עת נתן הקב"ה לבני האדם את הרשות לאכול בשר (קודם לכן היה הדבר אסור). יחד עם כך ציוה הקב"ה את האיסור לרצוח. אלו הם שתי מצוות מתוך שבע מצוות בני נח, בהן מחוייבים כל בני האדם בעולם, ללא הבדל דת וגזע. שבע המצוות הן: א. להאמין בא-ל אחד - לא לעבודה עבודה זרה. ב. לכבד את הקב"ה - לא להשתמש בשמו לשוא. ג. לכבד את מין האדם - לא לרצוח. ד. לכבד את המשפחה - האיסור של גילוי עריות. ה. לכבד את זכותו של האחר - לא לגנוב. ו. ליצור מערכת משפט. ז. לכבד את הבריאה - שלא לאכול בשר מחיה בעודה בחיים.

*'''חמישי''' - הבטחת הקב"ה שלא יביא מבול נוסף על הארץ וסימן לכך: הקשת בענן (ישנה ברכה מיוחדת אותה אומרים כאשר רואים קשת).

*'''שישי''' - פרשת שיכרות נוח ועוד.

*'''שביעי''' - סיפורו של מגדל בבל: בני האדם התחילו לבנות מגדל גבוה, על מנת להגיע לשמים ולהלחם בה'. כאשר ראה ה' שבני האדם דוברים שפה אחת ומשתמשים באותה אחדות כדי להלחם בו, החליט לבלבל אותם על ידי שיצר שפות רבות, ומכאן השם "בבל". בהמשך מסופר על תרח, אביו של [[אברהם אבינו]], וכן על אברם - שיהפוך מאוחר יותר לאברהם. אנו אף קוראים על חתונתם של אברם ושרי ועל ילדיהם.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=195 רעיונות לפרשת נח] - [[אתר חב"ד בישראל]]
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=1443 טקסט פרשת נח עם פירוש רש"י] - חב"ד בישראל
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=1518 פרשת נח בקצרה לילדים] - חב"ד בישראל
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|א]]