חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משה לוינגר

2016-12-23T11:54:02Z

67.82.251.111: /* גאולת הבתים */

הרב '''משה לוינגר''' (ה'[[תרצ"ה]] - [[כ"ז אייר]] ה'[[תשע"ה]]) היה ממחדשי ההתיישבות היהודית ברחבי [[יהודה ושומרון]] בכלל, וב[[חברון]] בפרט. הוא מכונה "אבי היישוב היהודי בחברון".

==תולדות חייו==

נולד ב[[ירושלים]]. בצעירותו למד בישיבת חורב ובישיבת מרכז הרב, בה [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].

בשנת ה'[[תש"כ]] מונה כרבו של קיבוץ לביא, ובשנת ה'[[תשכ"ז]] עבר לכהן כרב היישוב נחלים.

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] החל בתעמולה נרחבת ליישב את שטחי יהודה ושומרון ששוחררו.

===הקמת היישוב היהודי בחברון===

בחג ה[[פסח]] ה'[[תשכ"ח]] עמד בראש קבוצת יהודים שערכו את [[ליל הסדר]] במלון 'פארק' בחברון. הקבוצה בראשותו התגוררה בחברון עד שנת ה'[[תשל"א]], אז הוקמה עבורם [[קריית ארבע]].

לאחר שהוקם בחזרה היישוב היהודי בחברון בשנת ה'[[תשל"ט]], עבר להתגורר שם.

הרב לוינגר השתתף בהקמת תנועת 'גוש אמונים', שעסקה בחידוש ההתיישבות היהודית בכל רחבי יהודה ושומרון.

בשנים שלאחר מכן הוסיף לעסוק בענייני [[שלימות הארץ]].

נפטר ב[[כ"ז אייר]] ה'[[תשע"ה]], ונטמן בבית העלמין העתיק בחברון.

==גאולת נכסי רבותינו נשיאינו בחברון==

כשהגיע הרב לוינגר לחברון, התעניין בגאולת בית רומנו ובית שניאורסון בחברון, אשר היו שייכים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] והוחזקו בידי ערבים.

בשנת ה'[[תשל"ח]] פנה אל הנהלת [[כולל חב"ד]] כדי שיאפשרו לו להשתמש בבניין 'בית שניאורסון', שבבעלות כולל חב"ד.

הרבי הורה להנהלת כולל חב"ד לשאול רב מורה הוראה מאנ"ש, והם הפנו את השאלה לרב [[יעקב לנדא]], שאישר לו להשתמש בבניין.

===פגישתו עם הרבי===

הרב לוינגר נסע לרבי בחודש ניסן ה'[[תשמ"א]], וביקש מהרבי לגאול את בית רומנו.

במהלך היחידות דיבר איתו הרבי אודות חברון, ועודד אותו לעסוק בהתיישבות ברחבי יהודה ושומרון.

בסיום השיחה הזמין הרב לוינגר את הרבי לבקר בחג ה[[שבועות]] בחברון, והרבי הגיב בחיוך "למה אתה לא מזמין אותי ל[[פסח]]?".

===גאולת הבתים===

לאחר שנגאלו הבתים מידי הערבים שהחזיקו בהם, הוסיף הרב לוינגר שני קומות נוספות לבית שניאורסון ומתגוררות בו כיום שש משפחות.

בבית רומנו הוקמה ישיבת 'שבי חברון', ואף הוא שופץ ונוספה לו קומה.

==קישורים חיצוניים==

[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=89925| הרב לוינגר עודד שנביא קבוצות חב"דיות לחברון] {{חב"ד און ליין}}

[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] [[קטגוריה:עסקנים]]

בית חב"ד 770

2016-12-18T11:45:25Z

67.82.251.111: /* קישורים חיצוניים */

'''בית חב"ד 770''' הוא ארגון הפועל עם מקורבים הבאים לבקר ב-[[770]].

==הקמה==

במהלך השנים מגיעים אלפי מבקרים למרכז חב"ד העולמי 770, דבר שהצריך פעילות מסודרת.

בין השנים ה'[[תשמ"ח]] - ה'[[תשנ"ב]] הפעילו תלמידי ה[[קבוצה]] בימי ראשון מעין "[[בית חב"ד]]", שפעל עם המגיעים ל[[חלוקת הדולרים]].

במהלך השנים נערכה פעילות שוטפת עם המבקרים, אם כי לא באופן מסודר.

בשנת ה'[[תש"ע]] מִיסֶד הרב [[יוסף יצחק טאניס]] את הפעילות, והקים את ארגון "בית חב"ד 770".

במקביל, בעזרת הנשים ב-770 עוסקת בכך גב' שרית חדש.

==אופי הפעילות==

הארגון עורך סיורים מודרכים ברחבי 770, הכוללים צפיה בקטעי וידאו ו[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש']].

מעל גבי בימת ההתוועדויות הוצבה 'עמדת בית חב"ד', ובה עלוני מידע שונים, ומוצרי [[משיח וגאולה]].

כמו כן הפיק הארגון עלוני הסברה על 770 בחמש שפות.

"בית חב"ד 770" מסייע גם באירוח מקורבים בשבתות וחגים.

==פרסום==

"בית חב"ד 770" עוסק גם בפרסום נרחב אודות החשיבות בביקור ב-770.

בין היתר הוקם אתר אינטרנט חדשני ובו הסבר על חשיבות הביקור, סיור וירטואלי ב-770, ואפשרות להזמנת סיור.

הארגון מתמקד גם בפרסום אצל שלוחים ופעילי חב"ד, על מנת לעודד ביקור של מקורבים ב-770.

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.chabadof770.com/| אתר הארגון]

* [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/12/3/770.html| סיפורים מבית חב"ד 770] {{בית משיח}}

ברוך משה מקמל

2016-12-18T11:37:37Z

67.82.251.111: /* פעולות לזכרו */

הת' '''ברוך משה מקמל''' היה תלמיד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]], [[שליח]] הרבי בעיר דראמסלה שב[[הודו]] וסופר מחונן.

==תולדות חייו==

נולד בשנת ה'[[תשמ"א]] ב[[קריית שמואל]] לאביו הרב אליהו, למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]], ובשנת ה'[[תשס"א]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' אצל [[הרבי]], ולאחר מכן למד במכון סמיכה בפלורידה.

בשנת ה'[[תשס"ב]] הקים [[בית חב"ד]] בעיר דראמסלה שב[[הודו]], ושימש שם כ[[שליח]] במשך כשנתיים.

בתחילת חודש מנחם אב ה'[[תשס"ד]] חזר ארצה, וב[[ז' מנחם אב]] חש ברע ואושפז.

נפטר ב[[י' מנחם אב]] ה'[[תשס"ד]], בעקבות רשלנות רפואית.

==טוריו==

מקמל היה מראשי הכותבים באתר החדשות החב"די '[[חב"ד.FM (אתר)|קסול]]', וטוריו, שעסקו באקטואליה ובענייני [[גאולה ומשיח]], זכו לפרסום רב.

לאחר פטירתו הוציאה מערכת האתר קובץ ובו ליקוט מטוריו, תחת השם 'על השולחן', והם עדיין מתפרסמים מפעם לפעם בבימות שונות.

==פעולות לזכרו==

איגוד בתי חב"ד בהודו הקדיש את פעילות בתי חב"ד הודו לעילוי נשמתו של מקמל{{הערה|ראה באתר האיגוד}}.

ביום היארצייט השלישי שלו הכניסה משפחתו ספר תורה לזכרו לבית הכנסת חב"ד בקרית שמואל.

כמו כן, נערכת מידי שנה ביום פטירתו התוועדות מיוחדת בקהילת חב"ד בקרית שמואל.

==קישורים חיצוניים==

* [https://www.chabad.fm/206/| טוריו] באתר [[חב"ד.FM (אתר)|חב"ד.FM]]

* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=17396| הוכנס ס"ת לע"נ הת' ברוך משה מקמל] {{שטורעם}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]] [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]] [[קטגוריה:שלוחים במזרח הרחוק]] [[קטגוריה:תמימים שנפטרו]]

משה מונטיפיורי

2016-12-18T11:34:09Z

67.82.251.111: /* קישורים חיצוניים */

השר '''משה חיים מונטיפיורי''' ([[ט' חשוון]] ה'[[תקמ"ה]] - [[ט"ז מנחם אב]] ה'[[תרמ"ה]]) היה מגדולי ה[[צדקה|נדבנים]] היהודיים שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים מכל העולם.

==תולדות חיים==

מונטיפיורי נולד בעיר ליוורנו שב[[איטליה]], וגדל ב[[אנגליה]].

כשגדל החל לעסוק במסחר, ועשה חיל בעסקיו. בשנת ה'[[תקע"ב]] נשא את רעייתו יהודית, בתו של לוי ברנט כהן, היהודי העשיר ביותר באנגליה, וגיסתו של הברון נתן מאיר רוטשילד.

מונטיפיורי נכנס לעסקי הבנקאות של המשפחה, והתעשר מאוד, עד כי בהיותו בגיל 40 פרש מניהול עסקיו, והתמקד בעסקנות ציבורית.

בצעירותו לא שמר מונטיפיורי [[תורה]] ו[[מצוות]], אך לאחר ביקורו הראשון ב[[ירושלים]] התחזק, והחל להקפיד על שמירת מצוות.

מונטיפיורי נפטר ב[[ט"ז מנחם אב]] ה'[[תרמ"ה]], בגיל 100, ונקבר בעיר מגוריו רמסגייט.

==עסקנות ציבורית==

מונטיפיורי היה מחשובי יהודי אנגליה, ושימש כראש העדה הספרדית בלונדון, וראש "וועד שליחי הקהילות".

הוא היה מכובד גם בעיני ה[[אומות העולם|גויים]], ואף קיבל תואר אבירות ממלכת אנגליה.

עושרו הרב, מעמדו וקשריו, סייעו לו רבות בעזרה ליהודי העולם, ובהגנה על יהודים מפני רדיפות.

בשנת ה'[[ת"ר]], כשנודע למונטיפיורי על עלילת הדם בדמשק, נסע לשם במיוחד על מנת לפעול לביטול הגזירה, ואף קיבל מן הסולטן התחייבות בכתב להגנה על יהודי דמשק.

בשנת ה'[[תר"ו]] נפגש עם הצאר ניקולאי הראשון,
בניסיון לבטל פקודת גירוש נגד יהודים, ולסייע לשיפור חייהם של כלל יהודי רוסיה.

בשנת ה'[[תרכ"ב]] כמעט והתרחשו פרעות ביהודי [[מרוקו]], ומונטיפיורי פעל
להשיג מהמלך כתב הגנה ליהודים. באופן דומה פעל למען יהודי
[[רומניה]] בשנת ה'[[תרכ"ז]] ובמקומות רבים אחרים.

===פעילות בארץ ישראל===

מונטיפיורי פעל רבות למען תושבי [[ארץ ישראל]].

הוא ביקר בארץ הקודש שבע פעמים, והקים בה בתי מלאכה ומפעלי חקלאות. כמו כן דאג לענייני ה[[רפואה]] בארץ, והביא רופאים מיוחדים לטיפול במגיפות שהיו אז בארץ.

מונטיפיורי סייע רבות ל[[כולל חב"ד]] ב[[ירושלים]], והשתתף במימון שיפוצו של בית הכנסת החב"די "[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|צמח צדק]]" בעיר העתיקה בירושלים. בנוסף, שיפץ את מבנה קבר רחל{{הערה|וזהו המבנה שעומד עד היום}}.

מונטיפיורי עודד את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות ירושלים, והקים את השכונה הראשונה מחוץ לחומות - "משכנות שאננים". מאוחר יותר שונה שם השכונה ל"ימין משה", על שמו.

===סיוע ליישוב החב"די בחברון===

====ביקורו הראשון בחברון====

כשביקר מונטיפיורי ב[[ארץ הקודש]] בשנת ה'[[תקצ"ט]], הזמינו אותו ראשי קהילת חב"ד ב[[חברון]] לבקר בעירם.

כשהגיע לחברון, הגישו לו חברי הקהילה רשימה של הקהילות החב"דית והספרדית בעיר, ושטר המעביר לבעלותו מקום בבית הכנסת, והעמדתו בראשות חברות ביקור חולים, תלמוד תורה והכנסת כלה.

יחד עם אגרות אלה, הגישו מכתב בקשה לתמיכתו בקהילת חב"ד בחברון. כשנסע מונטיפיורי לביירות, הצטרף אליו השד"ר הרב [[משה שמערלינג]], שם מסר לו כסף בעבור חברון{{הערה|אך כשהגיע הרב משה שמערלינג ליפו, נפל למשכב ולכן התעכבו הכספים}}.

מונטיפיורי הציע לראשי הקהילה לעסוק בעבודת האדמה, אך הם השיבו לו שרוב חברי הקהילה אינם מתאימים לכך, מפאת גילם.

====ביקור חולים חברון====

בביקוריו הבאים נתבקש מונטיפיורי על ידי ראשי הקהילה לדאוג לרופא עבור הקהילה.

בפועל הובא רופא לחברון רק בסביבות ה'[[תרכ"ב]], אך גם קודם לכן תרם רבות לחברת ביקור חולים, שדאגה להסעת החולים ל[[ירושלים]], בה הקים מונטיפיורי בית רפואה יהודי.

בצוואתו ציווה חלק מסוים מכספו לקהילות היהודיות בארץ הקודש, וביניהם לקהילת חב"ד בחברון.

==קישורים חיצוניים==

[http://chabadlibrary.org/books/| ביקור ותמיכת משה מונטיפיורי] מתוך [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]

{{הערות שוליים}}

חמדת ימים (ספר)

2016-11-10T23:57:19Z

67.82.251.111:

'''חמדת ימים''' הוא ספר שנוי במחלוקת שנכתב על פי קבלת האריז"ל. הספר פורסם על ידי רבי ישראל יעקב אלגאזי שהעתיקו מכתב יד ישן עלום שם שרכש בקרבת העיר צפת וכותב כי לא ידוע מי הוא הצדיק שכתב את הספר. בעקבות רמזים אפשריים של שבתאות בספר סברו כמה אשר מחבר הספר הינו נתן העזתי תלמידו ונביא השקר של משיח השקר [[שבתי צבי]] ימ"ש, לעומתם טענו אחרים אשר מחברו הינו מגדולי תלמידי האריז"ל והטענות אודות רמזיים אפשריים של שבתאות הופרכו בידי המגינים על הספר וקדושתו, אחרים טענו לעומתם אשר הספר מקורו קדוש אך שלטו בו ידי זרים.

בספר מופיעים הלכות והנהגות רבות על פי הלכה וקבלה, והספר נכתב בלשון מיוחדת ובהירה, המלהיבה את לב הקורא לעבודת השם.

==הפולמוס אודות הספר==
{{להשלים}}
===דעת המתנגדים לספר===
על הספר קמו עוררים רבים, בראשם היעב"ץ{{הערה|בספרו תורת הקנאות אלטונא דף ע"א עמוד א'}} שטענו בתוקף כי הספר נכתב על ידי נתן העזתי מראשי כת ש"ץ, ואילו רבים אחרים טענו כי אין כל בסיס עובדתי לטענות שעל הספר.

ויש שסוברים שהספר נכתב על ידי קדוש רק שיד זרים שלטו בו, ולכן יש שטוענים כי אין לסמוך עליו בדברים שלא נמצאו בספרים אחרים של האריז"ל{{הערה|כך למשל רק באוצרות חיים להבן איש חי על יום כיפור שכתב באיזה ענין שאין לסמוך בזה על ספר חמדת ימים ביום קדוש כזה כו' משמע שהספר אינו מופרך}}.

רבי [[יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין]] מקאמרנא{{הערה|זוהר חיח"ב ספר שמות דף לח' ע"ב}} קיבל את שיטת היעב"ץ בדבר זהות מחבר הספר וכותב על מחבר הספר מילים חמורות ביותר, ותוקף את המנהג להמתין ז' ימים אחר המולד - מנהג שמבוסס על עדות מחבר הספר מפי האריז"ל. מנגד מקובלת עדות בשם רבי [[נפתלי מרופשיץ]] שהעיד כי מחבר הספר כבר זכה לתקן את אשר עיוות וכבר מותר ללמוד בספר{{הערה|חמשה מאמרות לרח"א שפירא מאמר ג' דף קכג' קכט'}}.

ב[[שבחי הבעל שם טוב]] מובא סיפור בו בעל ה[[תולדות יעקב יוסף]] קנה את הספר מבלי דעת מי מחברו, והבעל שם טוב העיר לו כי ספר פסול על שולחנו ואז נטלו בסמרטוט וזרקו על הרצפה.

רבי יהודה פתיא בספרו מנחת יהודה ורוחות מספרות כותב אודות מחזה שראה בחלום אודות בעל החמדת ימים, שלפי החלום כוונתו היתה להכשיל את כלל ישראל בהאמנה בנביא השקר שבתי צבי.

====תגובות למתנגדים====
בשנת תרנ"ו הדפיס המקובל רבי מנחם מענכין היילפרין קונטרס "כבוד חכמים" בו הוא חולק על הקביעה בדבר זהות מחבר הספר. אחריו יצא רבי ישראל בערגער אב"ד בוקרסט במאמרו מאמר קנאת האמת בו מצדיק הוא את בעל החמדת ימים מפני הלעז שהוציא עליו היעב"ץ{{הערה|עיתון וילקט יוסף שנה ב' קונטרס טו' סיון תר"ס דף נח' סימן קנז}}. בתגובה לקונטרס של הרב הלפרין כתב רבי מרדכי לוריא קונטרס בשם אמת ליעקב{{הערה|נדפס בסוף שו"ת הרשב"א חלק ששי, ירושלים תרס"ג}}. והרב הלפרין הדפיס בתגובה קונטרס אחר.

===דעת התומכים בספר===
לפי דעת התומכים בספר{{הערה|ראה מחקר מקיף בספר אוצר חמדת ימים - קישור בסוף הערך}}, מחבר הספר הוא המקובל האלוקי רבי בנימין הלוי רבו של [[הרמ"ז]] שכינהו הגאון [[חיד"א]] "עייר וקדיש".

ואכן בכל התיקונים שהדפיס הרמ"ז בוינציאה בין השנים תי"ז לתי"ט נמצאו קטעי תוכחה רבים הזהים מילה במילה לספר חמדת ימים ואינו מזכירם בשם הספר משום שאז היו הקונטרסים עדיין בכתב יד של רבו ולא נדפסו בספר זה. כמו כן יש הטוענים שהרמ"ז מזכירו בפירוש{{הערה|ראה בסוף הערך בנוגע לציטוט בדברי אדמו"ר הצ"צ}}.

מנהגים נפוצים רבים ברוב תפוצות ישראל, כמו אמירת לדוד ה' אורי וישעי בחודש אלול, אמירת שבעה פעמים למנצח קודם תקיעת שופר, וכן נוסח היהי רצון שקודם אמירת התהילים ואחריו הם מבעל החמדת הימים, וכן כל נוסחאות הלשם יחוד הם מבעל החמדת ימים.

הרש"ש תמך מאוד בספר זה וציטט ממנו בשני מקומות בשטר ההתקשרות שחתם יחד עם כל החברים בשנת [[תקי"ד]]. ברבות השנים ניסו להעלים ולטשטש אגרת זו.

יש הטוענים ש[[החתם סופר]] מצטט בספרו [[פרשת וירא]] מהספר{{הערה|ראה בספר ,"אוצר חמדת ימים" שמוכיח כי הר"ת ח"י שמצטט שם הוא חמדת ימים, ומוכיח זאת גם כן מעדות נכדו כפי שמובאת בהמשך הערך}}, ובספר מכתב סופר לנכדו רבי שמעון סופר מעיד שהחתם סופר היה מעיין בימים טובים על השולחן בספר חמדת ימים. בנוסף [[המגיד מקאזניץ]] מזכירו בספרו רמזי ישראל, ורבי [[שבתי מראשקוב]] מצטט ממנו בסידורו במקומות אין ספור (בהעלם שמו).

==בתורת חב"ד==
הספר אינו מובא כמעט בכתבי רבותינו, אך [[אדמו"ר הזקן]] מביאו ב[[קונטרס אחרון]] לסימן רפ"ה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49263&hilite=56dfff48-6e67-4186-8262-e308031b5d34&st=%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8+%D7%98%D7%95%D7%91+%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D+&pgnum=171 סימן רפ"ה סעיף א']}} בלשון "וכ"כ בח"ה" שלטענת רבים הוא ראשי תיבות "וכן כתוב בחמדת הימים"{{הערה|ראה בהערות לעיל במאמר אודות דעת רבותינו נשיאינו בענין}}.

כמו כן יש הטוענים {{הערה|ראה בהערות התמימים ואנש (צפת) גליון ס"ח מאמרו של הרב מנחם כהן}}ציטוט עקיף מהספר מובא מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|באור התורה על מגילת אסתר ע' קמא במהדורת תש"ן}} ושם "כי מרדכי בגימ' רב חסד וכמ"ש הרמ"ז", ושם מובא מספר ח"י{{הערה|ברמ"ז לזהר תצא רעו א ד"ה ואי תימא דאתייחד עמה אומר שם הרמ"ז בח"י (-בחמדת ימים) דף ק"ד כתב שורש מרדכי אשר מספר שמו ר"ב חסד}}. ויש הטוענים שהציטוט אינו מספר חמדת ימים אלא מספר אחר{{הערה|ראה במאמרו של הרב אשר גרשוביץ בהערות התמימים ואנ"ש צפת גליון ס"ד}}.

במכתב{{הערה|באגרות קודש חלק ח' (תשי"ד) לאיש אנונימי}} לאדם שהתחיל ללמוד קבלה, מסתייג הרבי מלימוד הספר, בטענה ש"בנוגע לספר חמדת הימים, הנה גם בדבר זה יש סברות חלוקות, וכיון שלעת עתה לא מצאתיו בספרי רבותינו נשיאינו מה לו להתחיל לימוד הקבלה דוקא מספרים כאלו שיש חילוקי דיעות אודותם"{{הערה|1=ראה מאמר בענין [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15013&hilite=85cacae0-fd82-45f0-b495-b157169beaea&st=%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&pgnum=1304 דעת רבותינו נשיאינו על הספר חמדת ימים]}}. כמו כן [[הרבי]] העדיף לציין לספר שמציין לספר זה מאשר לציין לספר זה עצמו{{הערה|1=פעם ציינו מניחי השיחה לספר כמקור למנהג להרבות בצדקה בחנוכה והרבי ציווה לחפש מקור אחר{{מקור}}. וראה גם ‏‎[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/504&search=%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D אג"ק מהרבי] וזה לשונו: הובא בשד"ח (אס"ד ר"ה ב' ד) שכ"כ בחמדת ימים.}}.

==לקריאה נוספת==
*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48012&st=%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9B%D7%AA%D7%91&pgnum=1&hilite=8dab2bc6-da5d-42f1-9886-95c1d17ffb51 אוצר חמדת ימים]''' דוד שלמה קוסובוסקי - שחור, כסליו תשס"ט בני ברק. ספר המוכיח את צדקת הספר חמדת ימים.
*'''אר"ש חמדה - בירור האמת אודות ספר חמדת ימים''' א. א. אהרונוב, תש"ע. תגובה ל'''אוצר חמדת ימים'''.
*'''חמדת יוסף''' יוסף חיים מזרחי, י"ז שבט תשס"ד ירושלים. להוכיח שמחבר הספר היה שבתאי.
*'''תעלומת ספר''' אברהם יוסף יערי, ירושלים תשי"ד הוצאת מוסד הרב קוק. ספר המוכיח את צדקת הספר חמדת ימים.
*'''תעלומה ואין קורא לה''' יחיאל גולדהבר, ה' תמוז תש"ע. להוכיח אשר מהדיר הספר ר' ישראל יעקב אלגאזי חיברו בעצמו.
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:ספרי קבלה]]

שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח

2016-11-07T16:00:02Z

67.82.251.111: /* שליח */

{| cellspacing="0" class="plainlinks" align="Right" style="border: 3px groove #{{#קיים:{{שם הדף המלא}}/הצעת הוספה למומלצים{{{1|}}}|aaa|CCAC99}}; background-color:#{{#קיים:{{שם הדף המלא}}/הצעת הוספה למומלצים{{{1|}}}|FFA07A|FFA07A}}; width: 75%; margin-top: 5px; margin-bottom: 5px; clear: both;" cellpadding="5"
|-valign="top"
| {{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|990000|{{כתב גדול|'''דף זה מיועד [[התוועדות|להתוועד]], [[השיחה הידועה|לטכס עצה]] ו[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/הבאת המשיח|להביא את המשיח]].'''}}
אם יש לכם הודעה הקשורה ל[[הבאת המשיח]], תוכלו לעשות זאת {{פסקה חדשה|כאן}}.

אם יש לכם הודעה שאינה קשורה ל[[הבאת המשיח]], תוכלו לעשות זאת [[מיוחד:יציאה מהחשבון|כאן]].}}}}
|
| style="text-align: right;" | '''[[קובץ:החיוך המפורסם.jpg|130px|שמאל|קישור=הרבי מלך המשיח שליט"א]]

|}
{{משתמש:קרייזי אבאוט משיח/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ארכיון 1|שנת הקהל תשע"ו]]}}

== שינה בסוכה ==

לכבוד ולעונג לי להזמינך לקדם ולשפר את הערך [[שינה בסוכה]] כמיטב כישורך, תודה מראש.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:24, 12 באוקטובר 2016 (UTC)

== הזמנת כבוד ==

בשבח והודיה להשי"ת על כל הטוב אשר גמלני הנני מתכבד להזמינך להביע דעתך [[שיחה:עצם הנשמה|כאן]]. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''

== שליח ==

כשלמדתי את שיחת ליל שמח"ת מ"ו, פתחתי לבדוק משהו בערך [[שליח]], ונדהמתי לגלות שהוא פשוט לא קיים...

כיון שאני יודע שאתה קרייזי אבאוט ערכים בענייני משיח, רציתי להפנות אותך לשיחה הנ"ל, ולבקש למלאות את החסר.

אתה הרי יודע שבתקופה הקרובה לא אוכל לעשות את זה בעצמי, אלא רק לבצע את הכתוב שם {{קריצה}}.

כפשוט, תיעזר בשיחה הנ"ל. [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 03:35, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
:א. אינני בטוח שצריך להיות ערך שליח בנפרד מהערך [[שליחות]]. הלא כן? ב. ועיקר - בנוגע לפועל, אינני בטוח שלי תהיה היכולת לעשות זאת יותר מאשר לך... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:31, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
":בעבר כתבתי לעצמי (אם כי לא ערוך ומסודר) כללות ענין השליח על פי שיחותיו של הרבי בעניין, העתקתי אותם [[משתמש:הנחה/שליח (נשמות ישראל)|כאן]] שים לב שלא מדובר כ"כ על הרקע ההיסטורי של השלוחים ולזה בהחלט מגיע ערך בפני עצמו, והזמ"ג! אלא על ההיבט התורני חסידי של העניין.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:28, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:::קרייזי, אני '''בטוח''' שצריך להיות ערך נפרד, אתה מוזמן להסתכל שם ולהחליט לבד. יש לי זמן יותר ממך? נניח, נתדיין ע"ז כבר בינינו {{קריצה}}.
:::{{א|הנחה}}, ישר כח גדול! אני עדיין חושב שאפשר להכניס שם עוד הרבה פרטים מהשיחה הנ"ל [[מיוחד:תרומות/67.82.251.111|67.82.251.111]] 16:00, 7 בנובמבר 2016 (UTC)

שיחת משתמש:שיע.ק

2016-11-07T02:32:01Z

67.82.251.111: /* חיבור החג עם ימי החול */

{{/פתיח}}
{{צבע גופן|לבן|-----------------שלום וברוכים הבאים. אם ברצונכם לכתוב לי הודעה, נא כיתבו אותה מתחת לשורה זו------------------------}}

== קישורים חיצוניים ==

לא יודע אם הנושא נדון פה פעם, אז שאלה: האם יש דרך לטפל בכל הקישורים לאינפו הישן (שלא עובדים מאז שאינפו התחדש) דרך שינוי בבוט? אם לא, יש דרך אחרת? או שצריך למחוק את כולם. (יש בכל ערך שני קישור כזה!) [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 22:45, 1 בפברואר 2016 (UTC)
:חס ושלום למחוק. ככה לפחות יודעים שיש לאיפה לקשר, ועם חיפוש קצר באינטרנט אפשר למצוא את הכתובת החדש. בדרך כלל צריך רק להוסיף איזושהיא קידומת של old2. בכל אופן, גם אם אין לאף אחד כח עכשיו לא למצוא מתכנת ולא לעבוד קשה בעצמו, אין הצדקה למחוק! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:48, 2 בפברואר 2016 (UTC)
::בזמנו הרצתי באמצעות בוט ההחלפות תיקון לרבים מהקישורים האלו, אשמח שתפנו אלי כל קישור שעדיין לא תוקן כדי שאבדוק איך והאם אפשר לתקן אותו ודומיו באופן אוטומטי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בשבט ה'תשע"ו 14:25, 2 בפברואר 2016 (UTC)
לדוגמא רוב הקישורים בערך [[הודו]]:
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42350 סרט על בתי חב"ד הודו {{אינפו}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%E5%E3%E5 פעלות חב"ד בהודו {{אינפו}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61250 כינוס השלוחים באסיה [[תשע"א]] - [[יפן]] {{אינפו}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61287 ערוץ 7 מדווח מכינוס השלוחים באסיה [[תשע"א]] {{אינפו}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60183 תמונות מהקמתו של מרכז חב"ד בכפר מנאלי {{אינפו}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51405 'ידיעות אמריקה' על שליחות נוסח הודו {{אינפו}}]
* נתן אברהם, '''[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64908 בית חב"ד קוצ'ין]''', [[שבועון בית משיח]], י"ג חשון התשע"ב (10.11.2011)
ואם אתה רוצה למצוא עוד - תעשה כמו שאני חיפשתי, תלחץ "ערך אקראי" ורוב הסיכויים שתפול על זה {{חיוך}}... [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 16:13, 2 בפברואר 2016 (UTC)
:עוד הערה קטנה, ראיתי לפעמים קישורים שלא קיימים גם באתר עצמו (ז.א. חלק מהחומר בארכיון הכתבות של אינפו נמחק). אבל זה כבר בעיה שלהם... [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 16:15, 2 בפברואר 2016 (UTC)
::תוקן. יש"כ על הפניית תשומת ליבי, ועל כל העריכות של שניכם. ומדאתינא להכא הדף הזה [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה]] פשוט קולע אל השערה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בשבט ה'תשע"ו 20:19, 2 בפברואר 2016 (UTC)
ייש"כ. ראית ששינית ב[[הודו]], אבל מה עם אלפי הקישורים האחרים? אתה הרי לא מצפה שאאסוף את כולם לדף השיחה... בגלל זה שאלתי אם אפשר בבוט. תודה, [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 01:30, 5 בפברואר 2016 (UTC)
== החלפות ==
האם יש סיבה שעדיין לא הפעלנו בוט להחליף את כל הwww.chabad.info לold2.ih.chabad.info? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז באדר ב' ה'תשע"ו, למניינם 23:50, 6 באפריל 2016 (UTC)
:ודאי, הרי הרבה קישורים יפסיקו לעבוד כך. רק קישורים לאתר הישן צריך להחליף וביצעתי כמה החלפות שכללו מילים אופייניות לקישורים הישנים. אם יש קישורים שטרם הוחלפו, צריך לאתר את צירופי התווים האופייניים שלהם ולהחליף אותם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז באדר ב' ה'תשע"ו 23:56, 6 באפריל 2016 (UTC)
::ההבדל הוא מאד פשוט, היות שסגנון הקישור באתר החדש לא כולל שום מספרים וכהאי גוונא אלא רק הקטגוריה וכותרת הכתבה. לעומת זאת בקישורים הישנים יש כל מיני קודים ושאילתות, וצריך פשוט לראות את כל סגנונות הקישורים ולהכניס לבוט -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ח באדר ב' ה'תשע"ו, 12:45 • '''יחי המלך המשיח!'''
:::אדרבה, כל מי שנתקל בקישור בסגנון הישן בבקשה להראות אותו כאן, ונטפלו בו ובדומיו... כבר ביצעתי כמה החלפות על כמה צירופים נפוצים שמצאתי, על אבל מסתבר שזה לא הקיף הכל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח באדר ב' ה'תשע"ו 22:29, 7 באפריל 2016 (UTC)
דוגמאות שכבר הוחלפו, כל קישור שמתחיל:
* www.chabad.info/index.php
* http://www.chabad.info/#!g=1
* http://chabad.info/images
* http://chabad.info/index.php
נא הוסיפות מתחת לשורה זו דוגמאות לקישורים שעדיין שבורים
* www1.chabad.info/index.php
:{{טופל}} תודה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באייר ה'תשע"ו 13:51, 13 במאי 2016 (UTC)
* www.chabadinfo.com/index.php
* www.chabadinfo.com/?url
בשניהם יש להוריד את הסיומת COM, להוסיף נקודה לפני האינפו וכמובן את הOLD וכו' (יכול להיות שהשני לא נמצא בחבדפדי') -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 12:38, ט' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(17 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
* http://www.shop.chabad.info/index.php/images/he_new2/images/jq/css/ui-lightness/includes/jq/js/jquery-ui-1.8.17.custom.min.js?url=article_he&id
* _=g=1%26url=article%26id
להחליף ב: http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:19, י"ד בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(20 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:שטרן שלום, ראשית לא הצלחתי למצוא אף אחד מהקישורים שהצבעת עליהם
* www.chabadinfo.com/index.php
* www.chabadinfo.com/?url
* http://www.chabad.info/?_escaped_fragment
* http://www.shop.chabad.info/index.php/images/
אם אתה מוצא קישור שבור כלשהו, אנא הפנה אותי ישירות אל הדף שבו הקישור. תודה מראש.
--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בתמוז ה'תשע"ו 20:48, 11 ביולי 2016 (UTC)
:לצערי, עבר יותר מידי זמן בכדי שאזכור באלו ערכים זה היה... להבא אעשה כן בל"נ. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 21:25, ו' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(12 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתמוז ה'תשע"ו 21:29, 16 ביולי 2016 (UTC)
===דיון החלפות===
:רק כדאי באמת לוודא לכל החלפה שזה שייך לאינפו הישן בלבד. שלא תהיה החלפה שתאלץ לעבור אח"כ לבדוק את הנזקים... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 03:13, 8 באפריל 2016 (UTC)
* אין בחב"דפדיה קישור שמתחיל במחרוזת 'chabad.info/?url'. תציין בבקשה באיזה ערך ראית קישור שבור, ובעז"ה נזהה את המחרוזת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בניסן ה'תשע"ו 23:53, 8 במאי 2016 (UTC)
::אכן לא ראיתי את הקישור בחבדפדי' אלא באינפו עצמו, וכיון שלא ראיתיו ברשימה - הוספתיו. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 13:11, א' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(9 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::במחילה, לא הבנת במה המדובר. יש להוסיף רק קישורים שבורים שקיימים בחב"דפדיה. כמוסבר לעיל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' באייר ה'תשע"ו 17:29, 9 במאי 2016 (UTC)
::::הבנתי היטב, וכמובן לא חשבתי שההחלפה מתבצעת בכל אתרי חב"ד אינפו... אך סברתי לתומי שגם בחבדפדי' ישנם מן הקישורים הללו. וכיצד יכולתי לדעת שבכל האתר אין כזה קישור? (בחיפוש הרגיל של חבדפדי' אין אפשרות למצוא בקישורים החיצוניים, משום מה. (חיפוש של chabad.info הניב 3 תוצאות בלבד)).

::::אגב, ישנם קישורים רבים לכתבות בית משיח, (לדוגמא: chabad.info/bm/?magazine=bm_&status=goto_id&id=1366) שאינם פעילים גם באינפו הישן. צריך לברר מול הנהלת האתר איך יודעים לאיזה גיליון זה מקשר, כך שגם אם לא יוכלו לקרוא אונליין יוכלו לדעת איפה למצוא את זה. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:14, א' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(9 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::מחקתי את הקישור הקודם, שאכן לא מופיע בפדי', אך מצאתי קישור אחר שהפעם הגעתי אליו מתוך חבדפדי'... -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 12:25, ד' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(12 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:נראה לי שעדיף לא למחוק הקישורים הנ"ל אלא לכתוב לידם {{קישור שבור}} ולכתוב שהמקור הוא מגיליון לא ידוע של בית משיח. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באייר ה'תשע"ו 16:02, 12 במאי 2016 (UTC)
::מתנצל, התכוונתי לקישור השבור של אינפו ששמתי בהתחלה. שמתי עכשיו קישור חדש המופיע באתר כאן. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:54, ד' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(12 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::אם תוכל לבדוק גם מדוע אי אפשר למצוא בחיפוש רגיל מתוך הקישורים החיצוניים (למשל חיפוש של chabad.info/bm/ לא נותן שום תוצאה, למרות שיש הרבה ממנו) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 21:12, ד' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(12 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
כשאני מחפש קישורים כגון 'chabad.info' ואחרים אני מקבל די הרבה מהם. לא נראה לי שיש בעיה בחיפוש אחר קישורים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בתמוז ה'תשע"ו 20:48, 11 ביולי 2016 (UTC)
:[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%3A%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=237068&oldid=68002 תלונה בנוגע לקישורים שבורים]. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 13:09, 18 ביולי 2016 (UTC)
:תיקנתי, שם ספציפית זה קישורים שלא עובדים יותר בשום דרך. החלפתי לגיליונות אחרים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב בתמוז ה'תשע"ו 14:04, 18 ביולי 2016 (UTC)
::[http://www.chabad.info/php/bigpic.php?lang=he&imageid=3940&mode=undefined צילום מכתב רבני חב"ד] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באב ה'תשע"ו, למניינם 16:22, 8 באוגוסט 2016 (UTC)
:::באיזה ערך זה מופיע? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באב ה'תשע"ו 20:07, 8 באוגוסט 2016 (UTC)
::::[[מנחם ברוד]]'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באב ה'תשע"ו, למניינם 22:57, 8 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::יש"כ אבדוק איך אפשר לטפל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באב ה'תשע"ו 06:08, 9 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::[http://www.chabad.info/images/news/8286/828618.jpg נגד שינוי מנהג ישראל בנוגע למציצה בעת הברית מילה] {{אינפו}} ([[ועד רבני ליובאוויטש]] '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 18:59, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::::[[שיחת משתמש:שלום#קישור חיצוני]]. אם אתה מרים ידים מהנושא הזה, תודיע לי ופשוט אתחיל במחיקות. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 06:26, 31 באוקטובר 2016 (UTC)

== האוהל ==

מה יהיה?

הערך כפי שהוא עתה - הזוי לחלוטין. ומכמה סיבות:

א. שם הרבי: "כ"ק אדמו"ר הריי"צ". ע"פ מדיניות חב"דפדיה צריך להיות "הרבי הריי"צ".

ב. בפתיח: בלי קשר לדעתו של אף אחד, צריכה להיות מצויינת בערך העובדה הפשוטה (שאכן צויינה בגירסאות הקודמות שלו, עד שהושמטה ולא תוקנה לפני חסימת הערך), שבאוהל מבקרים רבים הרואים אותו כמקום הימצאו של הרבי. יודגש שוב, זה לא סותר לדעתו של אף אחד (בדיוק כמו שבערך מרכז לענייני חינוך מובא גם ה"מרכז" של הרחי"ק, כי זוהי העובדה המציאותית היבשה).

ג. הגדרת האוהל: עדיין לא ברור (אפשר לעיין בארכיון) מדוע א"א לתת בערך פיסקא שתבהיר בקצרה את דעותיהם של כל חסידי חב"ד לגבי המקום (כפי שזהו בשאר ערכי המחלוקת).

ד. מה הבעיה לעשות קישור לאתר האוהל?

אשמח לתגובות.

ציטוט מתוך [[שיחה:האוהל]]--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 06:32, 26 באפריל 2016 (UTC)
:הגבתי שם. א גוט מועד --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשע"ו 09:23, 26 באפריל 2016 (UTC)

== הגנה (מיותרת) מפני ספאם בקישורים ==

ישנו דבר מאד מעצבן בהוספת קישורים חיצוניים, והוא הקוד שצריכים להקליד מתוך תמונה לא ברורה. הדבר מסרבל מאד ומונע את המשתמשים מלהוסיף קישורים. השאלה היא, כיון שבין כך ניתן להוסיף רק אתרים שברשימה הלבנה, אם כן מה החשש מפני ספאם? שיוסיף פרסומות מחב"ד אינפו? -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 12:44, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(11 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:למיטב יידעתי הדרישה לקוד היא רק ממשתמש לא רשום או משתמש חדש. והמטרה ברורה, שמי שנרשם לחב"דפדיה רק כדי להפיץ קישורים יהיה לו חיים קשים. בהיסטוריה של חב"דפדיה סבלנו רבות ממפיצי ספאם שכאלו. אך לאחר הפעלת ה'רשימה לבנה' לכאורה אכן צריך להוריד פונקציה זו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באייר ה'תשע"ו 20:53, 11 במאי 2016 (UTC)
::ומתי נוכל להתבשר על הורדתה? -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:54, ד' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(12 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::נכנס לרשימת ההמתנה {{עצב}} {{קריצה}}--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:56, 17 במאי 2016 (UTC)
::::אינני מתכנת, אך לאחר חיפוש שעשיתי על המילה CAPTCHA, נראה לי שהבעיה יכולה להיפתר באם תמחק את הדף [[מדיה ויקי:Captcha-addurl]], שאז במילא לא יהי' לזה לאן להפנות. לנסות אפשר בכל אופן. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 21:16, כ"ח באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(5 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::::::מחקתי --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באייר ה'תשע"ו, למניינם 21:46, 5 ביוני 2016 (UTC)
:::::::יש"כ. מי יכול לעדכן אם זה הועיל? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באייר ה'תשע"ו 05:29, 6 ביוני 2016 (UTC)
::::::::לא הועיל (וב[[השיחה הידועה|לשון הרב]] "להבל ולריק"...) {{בכי}} -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 11:48, ג' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(9 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::::::כעת אני שם לב, שלמרבה הפלא, הדף הנ"ל נשאר בשלימותו גם לאחר המחיקה! הקישור עדיין כחול, ובדף עצמו מופיעים זה לצד זה, הן ההודעה על מחיקת הדף, והן תוכן הדף עצמו, בשלום מוחלט (בניגוד לדפים אחרים שנמחקו, שהקישור נעשה אדום, ובעת העריכה מוצבת אזהרה שהדף נמחק בעבר) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 11:54, ג' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(9 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
מוזר, אצלי הדף מחוק. מחקתי גם את [[מדיה ויקי:Captcha-edit]]. אולי כעת יועיל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בסיוון ה'תשע"ו 17:49, 14 ביוני 2016 (UTC)
:כפשוט, לא נגע ולא פגע...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:42, 14 ביוני 2016 (UTC)

== השיחה הידועה ==

אינני זוכר אם הוכרע סופית שאתה הוא המומחה ללשון במרחבי חב"דפדיה, או שנכריע את זה כאן ועכשיו {{קריצה}}... בכל אופן, הייתי שמח אם תוכל לפנות מזמנך היקר לעבור בדקדוק על [[השיחה הידועה]] ש[[שיחה:השיחה הידועה|הוצע להמליץ עליו]]. צריך להתמקד גם כמה זה נגיש לקורא מבחוץ (נראה לי שכן, אבל רציתי להיות בטוח). יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:16, ד' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:יש סיכוי?! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:22, ח' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== אני מבקש ==

תוכל לעזור לי ולדאוג לפורטל שיצרתי אצלי במשתמש?

להוסיף לו צבע ולסדר את שאר העניינים?

אני נותן לך רשות לערוך שם,

אודה לך מאוד!
--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 13:03, 13 במאי 2016 (UTC)
:שלום לך, א' אין לי ניסיון בפורטלים, כדאי שתסתכל בהיסטוריה של הפורטלים ותפנה למשתמשים שהיו שותפים לבניה אז ועדיין פעילים היום. לחילופין תכתוב ב'לוח המודעות'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באייר ה'תשע"ו 13:44, 13 במאי 2016 (UTC)

== "ערך" שמתחיל במילים "עריכת שיחה"... ==

[[עריכת שיחת מדיה ויקי:Gadget-rcPatrol|?]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ה' באייר ה'תשע"ו, למניינם 22:12, 13 במאי 2016 (UTC)
:יצרתי בטעות, טוב ששמת לב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' באייר ה'תשע"ו 20:14, 14 במאי 2016 (UTC)

==העלאת תמונות==

איך אני יכול להעלות תמונות להעשרת חב"ד פדיה?--[[משתמש:הפוך עולם היום|הפוך עולם היום]] - [[שיחת משתמש:הפוך עולם היום|שיחה]] 19:01, 28 במאי 2016 (UTC)

==קוד ביטחון==
לאחרונה אני קצת מנסה להגדיל את חבדפדיה אבל אחרי כמה עריכות מבקשים ממני קוד ביטחון ???
איך אני יכול לדעת מה הקוד שלי ??? {{שכח|דידן נצח}}
:שלום וברוך הבא. זה לא קוד שלך אלא קוד אקראי מן אותיות או מספרים באנגלית, שמופיעים בצורה קצת עקומה או מבלבלת כדי שמחשבים לא יוכלו לזהות אותם. אתה צריך להעתיק את הקוד לשדה המתאים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בתמוז ה'תשע"ו 22:41, 27 ביולי 2016 (UTC)
:: משום מה אני לא רואה שום צורת של אותיות ומספרים--[[משתמש:דידן נצח|דידן נצח]] - [[שיחת משתמש:דידן נצח|שיחה]] 09:34, 28 ביולי 2016 (UTC)
:::תוכל לשלוח לי צילום מסך באימייל? (לחיצה על כפתור print screen) שנמצא במקלדת בד"כ מעל מקשי החיצים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בתמוז ה'תשע"ו 13:37, 28 ביולי 2016 (UTC)
שלח לי אמייל ואני ישלח לך צילום--[[משתמש:דידן נצח|דידן נצח]] - [[שיחת משתמש:דידן נצח|שיחה]] 13:45, 28 ביולי 2016 (UTC)
: ניתן לשלוח לי מייל בכתובת shia.wik סיומת gmail.com --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בתמוז ה'תשע"ו 13:50, 28 ביולי 2016 (UTC)
:: בגירסת הנייד הוא למראה לי את הקוד, כאשר אני מנסה להוסיף קישור  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:14, 28 ביולי 2016 (UTC)
:::משתמש עם ותק לא נדרש להכניס קוד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בתמוז ה'תשע"ו 20:42, 28 ביולי 2016 (UTC)
:::: אז למה זה לא הולך?  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:18, 28 ביולי 2016 (UTC)
:::::מה לא הולך ? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתמוז ה'תשע"ו 11:33, 29 ביולי 2016 (UTC)
::::::שלחתי אמייל לchabadpedia@chabad.co.il {{שכח לחתום|דידן נצח}}
:::::::כתבתי לשלוח לי ל shia.wik סיומת gmail.com. מהאימייל הוא זה מגיע אלי, אבל לפעמים לאחר זמן...--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בתמוז ה'תשע"ו 14:26, 1 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::שלחתי לך לכתובת שלך {{שכח לחתום|דידן נצח}}
::::::טוב. בדקתי. מסתבר שכל פעם שמשתמש חדש מכניס קישור, נדרש לכתוב קוד בהתאם לתמונה המטושטשת המוצגת, הבעיה היא שכשהתצוגה היא לאתרים ניידים, הוא דורש קוד ולא מראה את התמונה שממנה מפענחים את הקוד. הפתרון שאני יכול להציע באופן זמני, ללחוץ על הקישור בתחתית כל דף 'תצוגה למחשבים' כך שהתצוגה תהיה כמו זו שבמחשב, ותראה את הקוד. מלבד זאת באיזשהו שלב לאחר תקופה מסויימת או מספר עריכות מסויים, כבר אין צורך להקליד את הקוד. כלומר זו בעיה שרק משתמשים חדשים יסבלו ממנה, והיא תעבור. כמובן שכאשר יהיה לנו מתכנת פעיל בעז"ה נוריד את העניין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט בתמוז ה'תשע"ו 13:18, 4 באוגוסט 2016 (UTC)
{{שבירה}}
עכשיו עשיתי שמירה במחשב, והוספתי קישורים חיצוניים והוא ביקש קוד לספאם. ובשונה מפעמים עברו, לא במספרים אלא באותיות!  •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 00:08, 9 באוגוסט 2016 (UTC)
:בינתיים, עד שיימצא מתכנת, אתה יכול בפעם הבאה לבקש ממנו באמצעות הסמן של החיצים העגולים (מחזור) לתת לך תמונה אחרת, ואם תתעקש מספיק - בסוף הוא יתן לך מספרים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:18, 9 באוגוסט 2016 (UTC)

== וועד רבני ליובאוויטש==
א ' גוט וואך לדעתי יש מיידית או למחוק כליל את הערך וועדרבני ליובאוויטש העולמי או לערוך אותו מחדש. בצורה העכשווית זה נראה מאוד לא טוב מכיוון וסוכ"ס שמם מייצג הצורה של הערך נראית בדוגמת עריכה של השחתה לפיכך כדאי לשפצו. {{שכח|חיילי משיח}}
:אני מציע שתכתוב זאת בדף השיחה של הערך ונשמע מה אומרים אחרים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באייר ה'תשע"ו 05:34, 6 ביוני 2016 (UTC)

== [[פורטל:משתמש:שלום/מבצעים]] ==

אתה יודע איך מסדרים את הבעיות שם? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 14:20, 18 ביולי 2016 (UTC)
:לא מתמחה בפורטלים, אבל תפרט בבקשה מה הבעיות? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בתמוז ה'תשע"ו 17:44, 19 ביולי 2016 (UTC)

== ראה פרטי ==

--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 21:16, 24 ביולי 2016 (UTC)

== שינוי שם מכון חנה ==

תוכל לתת ציטוט מדוייק מהכתבה על שינוי השם? הסתכלתי וגם תרגמתי (בגוגל), ולא מצאתי רמז לכך. (כי אם על שינוי המקום) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 20:42, כ"א בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(27 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:טעיתי שם, לא הבנתי מייל שנשלח אלי. תוקן כעת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בתמוז ה'תשע"ו 22:50, 27 ביולי 2016 (UTC)

== ניצוץ משיח ==

אני מתאר לעצמי שזמנך קצר, ובכל זאת - אבקש אם תוכל לעבור על [[ניצוץ משיח]] שעומד להיות בקרוב ערך מומלץ, מכיון שזהו הערך המומלץ '''הראשון''' בחב"דפדיה שעוסק בנושא תורני-עיוני, וצריך הרבה מחשבה כדי לוודא שהוא כתוב בשפה פשוטה וברורה גם לקורא מבחוץ.

אפילו אם לדעתך לא יהיה לך זמן להעמיק בזה, כדאי לפחות שתקרא 'מלמעלה' ותעיר כמה הערות על העריכה הלשונית, בתור מי שידיו רב לו בנושא. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:03, כ"ג בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:עברתי חלקית. בעיקר על הלשון לא על התוכן. ערך מרתק ומקיף. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ח בתמוז ה'תשע"ו 20:27, 3 באוגוסט 2016 (UTC)

== הצבעה ==

אחרי עריכותיך האחרונות, אנא הבע בבקשה את דעתך בהצבעה [[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים#ניצוץ משיח]], דעתך חשובה מאוד.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:38, 4 באוגוסט 2016 (UTC)
:{{Like}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט בתמוז ה'תשע"ו 22:56, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

== בומרקלרט אתר צאח ==

צריך ליצור בוקמרקלרט נפרד לשיחת שבוע, כרגע זה עובד רק להתקשרות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:32, 7 באוגוסט 2016 (UTC)
:הוספתי את זה ל[[חב"דפדיה:פיתוח התשתית]]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באב ה'תשע"ו 21:46, 7 באוגוסט 2016 (UTC)

== תבניות אירועים בלוח העברי ==

הימים בחודש סיון באות כ' בקטגוריה תבניות אירועים בלוח העברי לא מסודרים לפי הסדר ולא הצלחתי לסדר זאת. יחי.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 18:00, 14 באוגוסט 2016 (UTC)
:{{טופל|}} הבעיה היתה שהמספור של הימים הראשונים הוגדר בטעות כ"'''כ1'''" במקום "'''כ01'''", וכן הלאה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:14, י' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

==לבירור==

בערך של הקדוש הרב אברהם דוד מרוזוב הי"ד יש תמונה עם כתובית שזו תמונתו בשנות הלמדים וכבר מזמן העירו על זה בדף השיחה שצריך לאמר שזו טעות דמוכח מכיוון שנהרג בתשכ"ז ומאז ועד היום לא התייחסו לזה .15:32, 16 באוגוסט 2016 (UTC)
:1. מספיק שני כאלו בכותרת <nowiki>==</nowiki>, לא צריך 5. 2. טיפלתי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב באב ה'תשע"ו, למניינם 16:11, 16 באוגוסט 2016 (UTC)--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב באב ה'תשע"ו, למניינם 16:11, 16 באוגוסט 2016 (UTC)

== עריכתך בערך על ירושלים ==

א. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=249649&oldid=249610 התפלאתי לראות את זה], בטח אתה טרוד נורא ולכן זה קרה, מה שרק מגביר את ההערכה כלפיך שבכל זאת מצאת זמן להקדיש לחב"דפדיה. כיף לראות אותך! ב. לענ"ד כן כדאי שיופיעו שם חסידי חב"ד בולטים, כמו שלא נגיד שלא נרשום את המוסדות בירושלים כי הם מאוגדים בקטגוריה של "קהילת חב"ד ירושלים: מוסדות". [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:48, 16 באוגוסט 2016 (UTC)
:תודה על תשומת הלב לטעות והערכה (המוגזמת לגמרי {{קריצה}}), לגופו של עניין פתחתי דיון בדף השיחה של ירושלים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד באב ה'תשע"ו 12:09, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
::אין לי מה להוסיף על מה שכתבתי כאן. גם מה שאתה אומר וגם מה שאני אומר נשמע לי הגיוני. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:50, 18 באוגוסט 2016 (UTC)

==הרשאה==

איפה אפשר לקבל הרשאה להעלות תמונות מהמחשב לחב"דפדיה?--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 16:27, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
:קיבלת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ו 18:37, 23 באוגוסט 2016 (UTC)

{{כל הכבוד}}--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה ]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 15:17, 24 באוגוסט 2016 (UTC)

== תבניות ==

התחלתי לעבוד על [[פורטל:אישי חב"ד]]. יש מצב שהתבניות קישור לערך נטען ותבנית לשוניות יעבדו בחב"דפדיה?--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 12:26, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
:מצטער. לא. יצטרך לחכות למתכנת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א באב ה'תשע"ו 23:10, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
::יש לך אולי איזה הערכה מתי יהי' פה סוף סוף מתכנת? מכיון, שיש פה מ-ל-א דברים שמחכים למתכנת --[[מיוחד:תרומות/95.86.92.32|95.86.92.32]] 17:17, 30 באוגוסט 2016 (UTC)
:::לא לצערי. אבל אשמח מאוד אם מישהו מהמשתמשים מוכן להתנדב לעניין - שיפנה אלי בפרטי. צריך לפנות לאנשים מתאימים ולהציע להם לעבוד אצלנו. אנחנו צריכים מישהו שמכיר את תוכנת 'מדיה ויקי' ומבין קצת בתכנות. למימון אני אדאג בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באב ה'תשע"ו 21:51, 30 באוגוסט 2016 (UTC)

== [[יחידה:String]] ==

מה פשר הדפים האלו ומה היא מטרתם? האם כדי לגלות את ה[[יחידה]] שבנפש? ולמה הם מופיעים ברשימת הערכים האקראיים? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו באב ה'תשע"ו, למניינם 16:44, 30 באוגוסט 2016 (UTC)
:הם נועדו להפעלת תבניות וכו'. רק שקודם צריך ליצור את המרחב 'יחידה' ואז הם גם לא יופיעו באקראיים. בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באב ה'תשע"ו 21:44, 30 באוגוסט 2016 (UTC)

== ספר ערכים חב"דפדיה ==

[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA&curid=4164&diff=256336&oldid=255793] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ז באב ה'תשע"ו, למניינם 17:58, 31 באוגוסט 2016 (UTC)
:עניתי שם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באלול ה'תשע"ו 20:09, 10 בספטמבר 2016 (UTC)

== אמיתות היות הרבי מלך המשיח ==
אני מבקש שתגיב בענייניות לטענותיו של מענדל7, ולא תחסום אותו בלי לנהל דיון חכם.
--[[משתמש:מענדל770|מענדל770]] - [[שיחת משתמש:מענדל770|שיחה]] 20:11, 10 בספטמבר 2016 (UTC)
:אם הוא/אתה תפנו בצורה עניינית, אשתדל לענות בצורה עניינית, ובהתאם למגבלת הזמן שבידי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באלול ה'תשע"ו 20:13, 10 בספטמבר 2016 (UTC)
תקשיב רגע. נגיד הרבי לא המשיח. אז הרמבם כותב להאמין באמונה שלמה שהמשיח יבוא. עכשיו אתה מאמין שכיוון שהרבי הוא המשיח, לא יבוא משיח אחר. יוצא, שאם הרבי לא המשיח ואתה מאמין שהוא כן, אתה לא מאמין בביאת המשיח רח"ל!
--[[משתמש:מענדל770|מענדל770]] - [[שיחת משתמש:מענדל770|שיחה]] 20:17, 10 בספטמבר 2016 (UTC)
:היות והרבי משיח לפי התורה, אז השאלה מופרכת מעיקרא. זה כמו לשאול. נגיד והקב"ה (חלילה) יתן תורה אחרת, אז לא תאמין בה, כי אתה מאמין ש'זאת התורה לא תהא מוחלפת'. אז יוצא שאתה לא מאמין לקב"ה. והתשובה פשוטה, הקב"ה אמר שלא יחליף התורה אז לא תהיה תורה אחרת. כך הקב"ה אמר להאמין לנביאים, שאחד מהם הוא הרבי שאמר שהוא המשיח. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באלול ה'תשע"ו 20:21, 10 בספטמבר 2016 (UTC)
הרבי היה נביא גם?
לא שמעתי את זה עדיין.
מתי בדיוק ובמקביל לאיזה מלכי יהודה הוא התנבא?
אולי אני לא שמעתי על זה...
--[[משתמש:מענדל770|מענדל770]] - [[שיחת משתמש:מענדל770|שיחה]] 20:24, 10 בספטמבר 2016 (UTC)
::אני מציע שתלמד את דברי הרבי עצמו, זה ארוך אבל מדהים. גם אני וגם אחרים (שאינם חסידי חב"ד) שלמדו את הדברים היו בהלם ושינו את כל השקפת עולמם לאחר הלימוד של הדברים...
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=&pgnum=330 שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"א] (באידיש) - וב[http://torah4blind.org/hebrew/softim51.htm תרגום לעברית]''' מאת [[הרבי]] העוסקת בנבואה, ובה קובע הרבי שאדמו"רי חב"ד הינם נביאים לפי גדרי ההלכה {{PDF}} hebrewbooks.org, torah4blind.org
* אתה יכול גם לקרוא את הערך [[נבואות הרבי]], אבל הוא מכיל מידע חלקי בלבד, יש יותר מידע בקישורים החיצוניים שבסוף הערך.
לילה טוב בינתיים. נוכל להמשיך מחר בעז"ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באלול ה'תשע"ו 20:43, 10 בספטמבר 2016 (UTC)

== מתכנת ==

ר' שיע, א גוטע וואך! מתי לדעתך המתכנת יגיע לביקור?

ודרך אגב, האם תוכל להסתיר את השינויים האחרונים של האנונימי שחסמת? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 01:09, 11 בספטמבר 2016 (UTC)
:שבוע מבורך. בקשר למתכנת [[#תבניות]], בקשר לשטויות שהוא כתב, חבל על הזמן. תוך מספר ימים השינויים נאבדים בים השינויים שנעשים פה ואף אחד לא ימצא אותם גם אם ירצה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' באלול ה'תשע"ו 02:41, 11 בספטמבר 2016 (UTC)
::לכאורה מתאים להרב [[משתמש:ד. שטרן]] לקבל כזה דבר על עצמו. אך במה מתבטאת ההשקעה (בללמוד את השפה)?• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 03:14, 11 בספטמבר 2016 (UTC)
:::ההשקעה היא לחפש ולהביא מתכנת שמתאים לאתר שלנו. מי שמוכן להשקיע בזה זמן, אשמח מאוד להדריך אותו בדיוק איפה, מי ומה לחפש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב באלול ה'תשע"ו 20:18, 25 בספטמבר 2016 (UTC)

== הוספת תמונות על ידי 'דידן נצח' ==

לאחרונה [[משתמש:דידן נצח]] מוסיף תמונות רבות. בדף שיחתו ניסיתי להבין את מהותם של תמונות אלו, ולא הצלחתי. אשמח אם תוכל להמשיך את ה'חקירה' במקומי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:47, 12 בספטמבר 2016 (UTC)
:::כל התמונות שאני שם זה בלי שום זכיות יוצרים ואין בזה שום בעיה, יחד עם זה יש תמונות רבות שנמצאים עם סמל של col ושטורעם לרוב ועיין כאן [http://chabadpedia.co.il/index.php/מרדכי_בלינוב 1] ועוד יבוא המשך בעז"ה [[משתמש:דידן נצח|דידן נצח]] - [[שיחת משתמש:דידן נצח|שיחה]] 12:44, 12 בספטמבר 2016 (UTC)
:::: סליחה שאני מתערב בעקבות הערתך התמונה הוסרה , (וגם אתה יכלת לעשות זאת ), יישר כח על הסבת תשומת הלב.[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 13:34, 12 בספטמבר 2016 (UTC
:::::: בהמשך לזה הקריאה לכל אחד ואחד כשנתקלים בתמונה ללא רשות להוריד אותה - טובה פעולה אחת מאלף אנחות [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 13:41, 12 בספטמבר 2016 (UTC
::::::::בלי זכויות יוצרים - משמע שאתה צילמת? שזה מאינפו? מומלץ לרשום על כל תמונה ’’’מקור’’’ כדי שיוכלו להשיב מענה אם מישהו יטען עליה טענות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:19, 12 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::::צודקים לגמרי. העלאת תמונות בלי מקור, אולי עדיף שלא להעלות כלל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב באלול ה'תשע"ו 14:47, 25 בספטמבר 2016 (UTC)

== אולם דיונים ==

בהמשך לדיון שמתפתח בדף השיחה שלי, בזמנו אמרת שתגיב לטענותי בצורה עניינית (ושוב יישר כח על האיכפתיות שאתה מפגין לנושא, בשונה מחלק מהשאר) באולם הדיונים. אשמח באמת שתפתח ע"ז (יחסה של חב"דפדיה למגוון הדעות בחב"ד) דיון, כדי שסוף סוף יקבע בעניין כלל ברור ב[[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]]. יישר כח! כוח"ט לשנטו"מ!--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ג באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:29, 26 בספטמבר 2016 (UTC)
:צודק. בעז"ה בשבועות הקרובים, אפתח דיון באולם הדיונים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתשרי ה'תשע"ז 10:13, 13 באוקטובר 2016 (UTC)

== הרשאות ==

אשמח אם יתייחסו לבקשתי [[אולם דיונים|כאן]]. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
:לא הבנתי, הכותרת היא הרשאות, ובאולם הדיונים יש דיון שפתחת האם נכון להעלות ערך מסויים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתשרי ה'תשע"ז 20:48, 12 באוקטובר 2016 (UTC)
::התכוונתי כמובן [[בקשות ממפעיל מערכת|כאן]]. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
:::קיבלת, אנא השתמש בהם בתבונה, הקפד על זכויות יוצרים וקישור למקור התמונות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתשרי ה'תשע"ז 10:04, 13 באוקטובר 2016 (UTC)
יישר כח! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''

== שינה בסוכה ==

אני מזמין את כבודו להציץ בערך [[שינה בסוכה|הנ"ל]] ולהביע דעתו, תודה מראש.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:27, 12 באוקטובר 2016 (UTC)
:עברתי מעט על הפתיח, מקווה שיהיה לי זמן לעבור על ההמשך. יש"כ גדול על חלקך העיקרי בערך המורחב.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתשרי ה'תשע"ז 10:36, 13 באוקטובר 2016 (UTC)

== בקשת עזרה ==

הפעלתי בהעדפות שלי את הגאדג'ט שנקרא: פופאפ, המציע תצוגה מקדימה לערכים.
בהתחלה זה עבד לי, אבל לחצתי על איזה משהו שהפסיק את זה. אני לא יודע מה בדיוק עשיתי, אשמח אם תעזור לי לסדר את זה מ. פינחסי 17:59, 20 באוקטובר 2016 (UTC)
:א גוט מועד. אני לא מתכנת. אבל כמה הצעות שהם חצי בגדר ניחוש אבל אולי יעבדו: 1. לצאת ולהכנס מחדש לשם המשתמש שלך. 2. לבדוק אם זה עובד לך בדפדפן אחר (ככל הידוע לי זה לא עובד בגרסאות ישנות, אז תבדוק בגוגל כרום או אקספלורר מעודכנים). 3. לעשות שחזור של כל ההעדפות (זהירות, זה מוחק כל הגדרה והעדפה אישית שעשית), ואח"כ להפעיל מחדש את הגאדג'ט.

בהצלחה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בתשרי ה'תשע"ז 18:13, 20 באוקטובר 2016 (UTC)
::ניסיתי את כל הנ"ל כבר מקודם (שים לב שחתימתי השתנתה...), וזה לא עזר. עכשיו אני רואה שגם הגאדג'ט Gadget-HotCat לא עובד לי. אני בכרום.. מ. פינחסי 18:22, 20 באוקטובר 2016 (UTC)
:::צריך לנסות לאתר את מקור הבעיה.
:::1. דפדפן: נסה גם אקספלורר (לא הבנתי ברור אם כבר ניסת).
:::2. מחשב: להיכנס עם שם המשתמש שלך ממחשב אחר או להיכנס עם שם משתמש אחר שהגאדג'ט עובד בו למחשב זה.
:::3. שם משתמש: לפתוח שם משתמש חדש ולבדוק אם הוא עובד מאותו מחשב ובאותם תנאים, משמע שמשהו השתבש במסד הנתונים של חב"דפדיה ושם המשתמש שלך והפיתרון היחיד אם בכל זאת תרצה להשתמש בגאדג'טים הוא לעבור לשם משתמש חדש. {{שכח לחתום|שיע.ק}}
:::יכול להיות שצריך לסמן וי במקום נוסף, חוץ מהשורה של "פופאפ", ששם לא סימנתי "וי"? [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 18:46, 20 באוקטובר 2016 (UTC)
::::לא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בתשרי ה'תשע"ז 19:18, 20 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::פתחתי משתמש חדש (המשתמש ממנו אני כותב את ההודעה כעת), עשיתי וי בהעדפות על ה"פופאפ", וזה לא עובד...
:::::מה שהכי מוזר, שזה עבד בהתחלה, לכן לכאורה זה לא בעיה במחשב או בדפדפן [[משתמש:מאיר חיימסון|מאיר חיימסון]] - [[שיחת משתמש:מאיר חיימסון|שיחה]] 20:15, 20 באוקטובר 2016 (UTC)
::::::את זה תדע רק אם תנסה בפועל, דפדפן או מחשב אחר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בתשרי ה'תשע"ז 20:18, 20 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::::החלפתי מחשב, וזה ב"ה עובד. איך אני מסדר את הבעיה במחשב שלי? או, במילים אחרות, מה בעצם עשיתי למחשב שלי שזה יפסיק לעבוד? [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 20:25, 20 באוקטובר 2016 (UTC)
עדיין לא אמרת בדקת בדפדפן אחר. אבל תנסה
1. למחוק את כל ההיסטוריה והנתונים השמורים בדפדפדן CTR+SHIFT+DELETE, מחיקת הכל בכל מכל משחר ההיסטוריה.
2. לאפס את ההגדרות בדפדפן, נמצא ב'הגדרות מתקדמות'.
3. להסיר ולהתקין מחדש את הדפדפן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בתשרי ה'תשע"ז 00:11, 21 באוקטובר 2016 (UTC)
:בדקתי בדפדפן אחר, וזה לא עזר. מחקתי גם את כל ההיסטוריה של הדפדפן, וגם זה כמובן לא עזר, כי לכאורה הבעיה היא במחשב [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 02:49, 21 באוקטובר 2016 (UTC)
::חורף בריא. יחי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 17:31, 25 באוקטובר 2016 (UTC)

== חיבור החג עם ימי החול ==

בקשר עם [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%92_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C&action=edit&redlink=1 מחיקה זו] רציתי לפתוח באמת דיון על שם יותר הגיוני ולא היה לי זמן. זה לענ"ד צריך להיות יותר מפסקה בערך 'חג', הלא כן? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:38, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
== אזהרה ==
חרגתי מאיזה כללים?

מכון לראות את מלכנו

2016-11-06T21:09:38Z

67.82.251.111: /* ראו גם */

[[קובץ:לראות.png|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח לתכנית]][[קובץ:דיסק לראות תמוז עג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דיסק זה צורף למנויי בית משיח לקראת ג' תמוז ה'תשע"ג]][[קובץ:השיחה לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח לשיחה השבועית]][[קובץ:מאורעות לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח למאורעות מבית חיינו]][[קובץ:יחי לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|המדור החדש - יומנים מתשנ"ג]]
'''מכון לראות את מלכנו''' הינו מכון המתעסק בהפצת קטעי וידאו של [[הרבי מליובאוויטש|הרבי]] ותרגומם לעברית.

משרד המכון נמצא ב[[נחלת הר חב"ד]] ומנהלו הוא הרב [[שמשון גולדשטיין]].

==תכניות קבועות==
===תכנית שבועית===
המכון הוקם בשנת תש"ס כאשר ההפקה המרכזית שלו היא תכנית וידאו שבועית המופצת בדיסקים להקרנות קהילתיות ופרטיות. כל תכנית (עשרים דקות בממוצע) מכילה מדורים שונים ובהם קטעי וידאו של [[הרבי]].

התכנית הינה הראשונה מסוגה, שיצאה בעקבות [[ג' תמוז תשנ"ד]] ונועדה להגברת ה[[התקשרות]] אל הרבי גם כשאין רואים אותו, והיא מוקרנת בעיקר בבתי כנסת או ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם (בעיקר במוצאי שבת), ומנויים פרטיים.

===תוכן התכנית===
בתכנית ארבעה מדורים קבועים:
* "השיחה השבועית" - [[שיחה]] של הרבי הקשורה ל[[פרשת השבוע]] או אירועי החודש בלוח היהודי וכדומה.
* "מאורעות בבית חיינו" - רגעים מיוחדים במחיצתו של הרבי, כגון תפילות או אירועים מיוחדים ב[[770]] במשך השנה.
* "חלוקת דולרים" - פגישות של אישים שונים עם הרבי במהלך "[[חלוקת דולרים]]" ב[[יום ראשון|ימי ראשון]] ועוד.
* "הגיע זמן גאולתכם" - שיחה אקטואלית של הרבי בנושא של [[גאולה]] ו[[משיח]], הנוגעת למהות התקופה ועניינה.

וכן מדורים המתפרסמים לעיתים:
*"מעשה רב" - הנהגות של הרבי בתפילה וכדומה.

בשנת [[תשע"ג]] נוסף מדור חדש:
*"יחי המלך לעולם" - קטעי וידאו מהשנים [[תשנ"ג]] ו[[תשנ"ד]] בהם נראה [[הרבי]] מעודד את שירת [[יחי]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76873 "הרבי יצא אל המרפסת כדי שהחסידים יראו אותו"] מאמר תגובה של המכון בעקבות ביקורת על המדור}}.

===רבי יומי===
ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ד]] יזם המכון הפקה יומית בת כשתי דקות, המכילה לחילופין קטעי שיחות, חלוקת דולרים, התוועדויות וניגונים, ונשלחת ללא תשלום לאלפי מנויים בארץ ובעולם. התכנית מתורגמת גם ל[[אנגלית]] בשם "My maor" ונשלחת למנויים דוברי שפה זו.

==הפקות נוספות==
*'''הרבי מספר''' - קטעי סיפורים וניגונים של [[רבותינו נשיאנו]].
*'''רואים דא"ח''' - [[מאמר|מאמרים]] של הרבי לפי חודשי השנה בתרגום לעברית.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/category/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/ תכניות "רבי יומי"] באתר {{וידפו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%EC%F8%E0%E5%FA%20%E0%FA%20%EE%EC%EB%F0%E5 עשרות קטעי וידאו מהתוכניות במשך השנים]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62985 תוכנית שבועית של 'לראות את מלכנו' לדוגמא (פרשת מסעי תשע"א)]{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: מוסדות]]

חתונת הרבי

2016-11-06T20:44:01Z

67.82.251.111: /* מעלת היום */

{{תולדות הרבי|}}
[[קובץ:המקום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]
'''חתונת [[הרבי|הרבי מלובביץ']]''' עם הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], נערכה ב[[י"ד כסלו]] [[תרפ"ט]], בעיר [[וורשה]].

==השידוך==
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות [[הרבי|בנו של]] [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום שישי ערב [[שבת קודש]] פרשת תולדות, [[ג' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין [[הרבי]] למרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. ב[[שבת]] [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'[[שבת חתן]]' והוא עלה לתורה ("[[אופרופעניש]]") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

==החתונה==
[[קובץ:התשורה מחתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום שני צידי התשורה שחולק בחתונה]]
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]], התקיימה חגיגת ה[[נישואין]] של [[הרבי]] בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] היה אדמו"ר הריי"צ שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר אדמו"ר הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו אדמו"ר הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום.

===אירוע מקביל ביקטרינוסלב===
הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מ[[רוסיה]] בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה{{הערה| תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה [http://www.chabad.info/images/notimage/65387_he_4.pdf רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה] (עמ' 15) {{PDF}}}}.

===האירועים אחר החתונה===
אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]]. ביום שלמחרת החתונה העניק אדמו"ר הריי"צ לרבי את הספר [[סיפורים נוראים]] של החסיד רבי [[יעקב בכרך מקידאן]] ואמר לו שהיות והחתן בימים אלו טרוד ואין באפשרותו להתעמק בלימוד, ניתן לנצל את הזמן לקריאת [[סיפורי חסידים]].

ביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו הרבי והרבנית ל[[ריגא]] והתגוררו שם במשך כשני חודשים, וב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עלו על הרכבת מלטביה לברלין וקבעו בה את מושבם.

==מעלת היום==
על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]]‏ ‏‏‏<ref>‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206. </ref>‏
|תוכן=חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'. זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]], יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו.}}

==לקריאה נוספת==
* הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]''' - ספר הסוקר את סיפור דברי ימי ה[[נישואין]] של רבותינו נשיאנו, מתוך המקורות החב"דיים ועל פי סיפורי חסידים.

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=33502 יומן החתונה]
* [[שיחה|שיחת]] [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 "היום שקישר אותי עמכם"] {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42869 החתונה המלכותית], סקירה כללית של אירועי החתונה - על פי סדר האל"ף בי"ת.
* '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik-Levin%20-%20Elul%2010%2C%202016.pdf ימי שמחה]''', תדפיס מהספר 'נישואי הנשיאים' בתוך [[תשורה]] אלול תשע"ו

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]

יחיאל מיכל פיקרסקי

2016-11-06T11:24:48Z

67.82.251.111:

[[קובץ:יחיאל פיקרסקי.jpg|שמאל|ממוזער|170px|הרב יחיאל מיכל פיקרסקי]]
הרב '''יחיאל מיכל פיקרסקי (מייזלוב)''' נולד בשנת [[תר"ע]] בעיירה [[פאריטש]] שברוסיה הלבנה לאביו ר' [[אפרים מייזלוב]].

בשנת [[תרפ"ה]] נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בראמען, ולאחר מכן נדד ב[[מסירות נפש]] בין הסניפים המחתרתיים בויטבסק, פולוצק, חרסון, סנאווסק, נובוזיקוב, סוראז' ומלחובקה, ואף נאסר כמה פעמים על ידי השלטונות הסובייטים ימ"ש.

בשנת [[תרצ"ז]] סיים את לימודיו בישיבות תומכי תמימים ובא בקשרי ה[[נישואין]] עם מרת רישא בונין מ[[קלימוביץ']] אחות הרה"ח [[אלכסנדר בונין]]/בן-נון, ושימש כשוחט ובודק.
היה למדן עצום, למחייתו עבד בשותפות עם החסיד ר' [[מענדל פוטרפס]].

לאחר יציאתו מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], הגיע בשנת תש"ז ל[[ארצות הברית]] והתיישב בבראנזוויל הסמוכה ל[[קראון הייטס]] (מרחק רבע שעה הליכה מ-[[770]]).

בשעת ה[[טהרה (אבלות)|טהרה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], הרבי ביקש ממנו לומר יחד איתו [[תהילים]], והם אמרו מתוך אותו ספר.

נפטר ב[[ט"ו אדר א'|שושן פורים קטן]] [[תשנ"ה]].

אשתו מרת רישא מיכל ע"ה נפטרה ב[[ה' חשון]] [[תשע"ז]].

== משפחתו ==
* בנו הרב '''[[אלכסנדר זיסל פיקרסקי]]''' - חבר מערכת [[אוצר החסידים]], [[קראון הייטס]].
* בנו הרב '''[[אפרים פיקרסקי]]''' - מנהל ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] במשך עשרות שנים, ומצוות ה'חוזרים'.
* בנו הרב '''[[אברהם אבא פיקרסקי]]'''.
* חתנו הרב '''[[ישראל רובין]]'''. שליח הרבי באולבני ניו יורק.
* בנו הרב '''[[יוסף יצחק פיקרסקי]]''' - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].
* חתנו הרב '''[[גבריאל מרזל]]''' - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rubin-Paltiel%20-%20Menachem%20Av%2027%2C%205776.pdf רשימת סיפורים על ר' מיכל פיקרסקי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו אלול תשע"ו

{{מיון רגיל:פיקרסקי, יחיאל מיכל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי

2016-11-06T11:23:43Z

67.82.251.111: /* תולדות חיים */

[[קובץ:זיסל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיקארסקי]]
הרב '''אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי''' הינו חבר מערכת [[אוצר החסידים]] שערך לדפוס עשרות מספרי רבותינו נשיאינו.

==תולדות חיים==
{{ערך חסר}}
נולד ב[[רוסיה]] לאביו הרב [[יחיאל מיכל פיקרסקי]] ולאמו מרת רישא מיכל ע"ה.

ב[[התוועדות]] [[חג השבועות]] [[תשל"ח]] קרא הרבי להוצאת [[קה"ת]] להדפיס לאור את כתבי רבותינו נשיאינו, ובעקבות שיחה זו צורף הרב פיקרסקי לצוות בפיקוחו של הרב [[אהרן חיטריק]] יחד עם ידידיו הרב [[גבריאל שפירא]] והרב [[אליהו מטוסוב]] והארבעה הופקדו על עריכתם לדפוס של כתבי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|בנוסף ערך גם כמה חלקים מסדרת [[ליקוטי תורה - תורת שמואל]] של [[אדמו"ר המהר"ש]].}}.

בנוסף לעשרות מספרי רבותינו נשיאינו שערך והכין לדפוס, עסק גם בהוצאה לאור של ספר 'פלח הרמון' לר' [[הלל מפאריטש]]

לאחר חזרת הספרים ב[[משפט הספרים]] ב[[ב' כסלו]] [[תשמ"ח]] כאשר הרבי הורה להוציא לאור את ספר [[הקבלה]] 'דרך אמונה' של רבי מאיר ן' גבאי, מונה יחד עם ידידו ר' [[אליהו מטוסוב]] לערוך את המראי מקומות על הספר, והעבודה נעשתה בזריזות מירבית כשהספר חזר תוך פחות משלושה ימים מהדפוס לאחר שעבר את הגהת הרבי.

הרב פיקרסקי מקפיד על השתתפות במניני התפילות של הרבי, והוא נוהג לחלק מטבעות של 10 סנט למתפללים על מנת שיתנו אותם לצדקה{{הערה|בתפילות [[שחרית]] ומנחה בלבד, היות ומנהג חב"ד שלא לתת [[צדקה]] לפני תפילת ערבית.}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פיקרסקי, אלכסנדר זיסקינד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]

רשימות הרבי

2016-11-06T09:18:02Z

67.82.251.111: /* לקריאה נוספת */

[[תמונה:רשימות.jpg|left|thumb|250px|שער קובץ רשימות]]
ה'''רשימות''' הינם כתבים אותם כתב [[הרבי]] לעצמו. דברים אלו הרבי שמר לעצמו, ורק בפעמים בודדות פרסם קטעים מהם, כמו ב[[ספר המאמרים תרס"ו]], ב[[היום יום]], ב[[אגרות קודש]], ב[[ספר המנהגים]], בהערותיו על [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[מניח|מניחי]] ה[[שיחות]] כשהתעוררו קשיים.

במשך השנים הזכיר הרבי כמה פעמים במכתביו רשימות אלו ואף הביא ממה שכתוב שם (בביטוי "רשימותי"), כמו כן נתן הרבי חלקים מסוימים לפרסום בהזדמנויות שונות (כדלעיל).
ליקוט חלקי של הרשימות נתפרסם ב'[[תורת מנחם]]' ח"א. 'ועד חיילי בית דוד' בישיבת תות"ל בנתניה ערכו ליקוט מקיף של כל הרשימות שפרסם הרבי, והדפיסו אותם בקונטרס תחת השם 'ליקוטי רשימות'

== חלקי הרשימות ==
הרשימות מתחלקות לכמה וכמה מדורים:

=== החלק הראשון: ===
* אגרות קודש: אגרות שכתב הרבי ונשלחו לאנשים אך לא פורסמו ב[[אגרות קודש]], וכן אגרות שקיבל והוסיף עליהם את הגהותיו.

* רשימות היומן - מהחלקים העיקריים והגדולים ב[[רשימות]], וכולל בתוכו: רשימת דברים של הרבי [[הריי"צ]], וסיפורים ובמקומות בודדים - גם מנהגים. הסיפורים המובאים בחלק זה מתאפיינים בכך שהינם סיפורים השייכים וקשורים עם [[פורטל:בית רבי|בית רבי]], ובמהלך העריכה השמיטו העורכים סיפורים פרטיים מידי. הספר יצא לאור ביוזמת חלק מחברי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] ב[[תשס"ו]].

* רשמי נאומים: נאומים שהרבי מסר, וזו בעצם התמצית שלהם לפני האמירה (בחלקים מסוייימים כתוב "לא נאמר"). חלק נכבד מסר הרבי ל[[שלום בער לוין]] כבר בשנת [[תשמ"ו]] ביחד עם חבילת אגרות מהשנים הראשונות, אותם שלח הרבי להדפסה באגרות קודש ואותם הדפיסו בתחילת "[[תורת מנחם]]" חלק א' ([[תשנ"ג]]) בשם "רשימות אדמו"ר שליט"א".

* רשימות: דברי תורה שהרבי העלה על הכתב, לרוב הם אינן מסודרים לפי תאריך.

=== החלק השני ===
החלק השני הינו ספרים שהרבי כתב ולא יצאו לאור:

* [[היום יום חלק שני]]: שחלק קטן ממנו הודפס בהוספה להיום יום עם תרגום ב[[לשון הקודש]].

* [[רשימת שניים אוחזין]]: קונטרס שלם שערך הרבי להדפסה ושלחו והגיהו (!) ואף צייר את שער הקונטרס בפרוטרוט עבור בני הישיבות. הקונטרס נדפס לראשונה בחלקו בי"א [[ניסן]] [[תשנ"ב]] בקובץ [[צדי"ק למלך]] ח"א, ולאחר מכן במלואו בשנת [[תשנ"ו]].

* מראי מקומות הגהות והערות קצרות ל[[תניא|סש"ב]]: במקומות רבים הרבי כתב על חיבור זה (שברצונו להדפיסו) וכן כתב בהקדמה לספר המפתחות שלו על [[תניא]] שיוציאו לאור בקרוב.

* סדר נטילת ידיים לסעודה וסדר ברכות הנהנין: הרבי העתיק את קונטרס "שם הגדולים" לנכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] (זלמן מרדכי) על סדר ברכה"נ והוסיף את הערותיו על סדר ברכה"נ. באגרות קודש כתב הרבי שרוצה להוציאו אך אינו יכול "מפני אפס הפנאי".

* רשימת המנורה - סדר הדלקת נרות ה[[מנורה]] ב[[בית המקדש]] לכל הדעות ועל פי [[תורת החסידות]] ובעבודת האדם. נרשם ב[[פריז]] שב[[צרפת]] בשנת [[תרצ"ט]], על פי בקשת [[אדמו"ר הריי"צ]]. הרשימה כוללת י"א פרקים. יצא לאור בכ"ח [[סיוון]] [[תשנ"ח]].

* [[הגהות לסידור אדמו"ר הזקן]]: הגהות שכתב הרבי על סידור [[אדמו"ר הזקן]] ולא פירסמם.

== פרסום הרשימות ==

מתחילת [[קיץ]] [[תשנ"ב]] פורסמו כמה וכמה רשימות בקבצים [[צדי"ק למלך]], ובספר [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק א' בתחילתו.

רשימות אלה, לא היו חלק מחוברות ה"רשימות" שנמצאו במגירת הרבי, אלא שכאשר ערכו את סדרת אג"ק, ביקשו מהרבי שיתן מכתבים מהשנים הראשונות, והרבי נתן חבילה של מכתבים, ובחבילה ההיא היה כמה עמודים של "רשימות" וכן "היום יום חלק שני", כשנשאל הרבי על כך, הרבי ענה שהעורכים ימצאו מה לעשות עם זה. בפועל זה נשאר בידי עורכי האג"ק, שבשנת תש"נ נתנו "היום יום חלק שני" לפרץ בלוי לפרסם ביחד עם תרגום היום יום ללה"ק, וה"רשימות" התפרסמו כהוספה לתורת מנחם ח"א. אחר כך, כשהתפרסמו סדרת הרשימות, העורכים גם פרסמו מחדש את ה"רשימות" הללו בתוך הסדרה (והושמטו מתורת מנחם חלק א' בהוצאה החדשה).

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], החלו חלק מחברי ועד [[אגודת חסידי חב"ד]] לפרסמם בצורה מסודרת בחוברות במשך כל שבוע, בערך עד תחלת שנת [[תש"ס]]. לאחר מכן יצאו חוברות אלו כסדרה, כשנושאים שנדונו בארוכה יוצאים כספר בפני עצמו (רשימת המנורה, שנים אוחזין, [[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]], רשימת היומן).

גילוי ופרסום הרשימות עוררו ספק על האפשרות ואופן הפירסום. בעקבות כך נערכו מספר אסיפות.

===אסיפת אגו"ח===
האסיפה הראשונה כונסה על ידי מספר חברי [[אגו"ח]] ביום ב' [[אייר]] [[תשנ"ה]] ליד [[770]]. באסיפה השתתפו משפיעים, שלוחים ועסקנים מכל הגוונים:

הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום בער לוין]] (נציג אגו"ח), הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']], הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], הרב [[מנחם מענדל גורדון]] ([[לונדון]]), הרב [[דוד רסקין]] יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] המרכזית, הרב [[משה הרסון]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[אהרן חיטריק]], הרב [[יהושע מונדשיין]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[יוסף יצחק הבלין]], הרב [[אליהו מטוסוב]], הרב [[יוסף וינברג]] ור' יוסף ברוך פרידמן.

האסיפה הונחתה על ידי ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] מ[[ועד הנחות בלה"ק]].

באסיפה הוחלט על פרסום הרשימות.

===דיונים נוספים===
כמאתיים [[חסיד]]י [[חב"ד]] מ[[ארץ הקודש]] התכנסו וקראו לא ללמוד ברשימות כיוון שהרבי מעולם לא נתן אותם לפרסום. הרב [[שלום יעקב חזן]] פירסם מאמר ב[[שבועון בית משיח]] ובו מצביע על בעיות רבות בתהליך פרסום הרשימות.

== לקריאה נוספת ==
*הרב [[דוד פלדמן]], '''[[רשימו]] מהרשימות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון [[חג הפסח]] [[תשנ"ה]], והמשכו בגליונות חודש [[אייר]] [[תשנ"ה]].

*הרב [[שלום יעקב חזן]], '''הרשימות הגנוזות''', [[שבועון בית משיח]] גליון 41 עמ' 27.

{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

רשימות הרבי

2016-11-06T09:17:34Z

67.82.251.111: /* קישורים חיצונים */

תבנית:הידעת?/ו' בחשוון

2016-10-29T23:15:00Z

67.82.251.111:

מסופר כי [[אדמו"ר האמצעי]] הורה ל[[חסיד]] שלא היה לו ילדים לאכול פת שחרית. לשנה בא החסיד ואמר שיש לו תאומים. אמר הרבי: כנראה שאכלת חתיכה יתירה. ואין זה פשוט! חתיכה יתירה זה [[מתנגד]]... ואכן, אחד מהבנים היה [[מתנגד]] חריף, לעומת השני שהיה חסיד...

אהל רח"ל

2016-10-14T06:20:55Z

67.82.251.111:

[[קובץ:אהל רחל שער.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שער הספר הראשון]]
'''אהל רחל''' הינו ספר ביבליוגרפי, הכולל מאמרים ומחקרים של החוקר החסידי ר' [[חיים ליברמן]], מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], שהתפרסמו בזמנים שונים, על גבי בימות שונות.

==הוצאה לאור==
לאורך השנים פרסם החוקר והספרן החב"די ר' [[חיים ליברמן]] מאות מאמרים בכתבי עט שונים, שנגעו בתחום עיסוקו במחקר ובבליוגרפיה מתוקף תפקידו כספרן הראשי בספרייתו האישית של אדמו"ר הריי"צ.

לקראת הגיעו לגיל גבורות, החל לכנס את מאמריו בסיועו של החוקר ר' [[יהושע מונדשיין]]. הספר הראשון יצא לאור בשנת [[תש"מ]] ונכללו בו מאמרים ומחקרים שפורסמו במרוצת השנים בלשון הקודש. ליברמן בחר לקרוא לספר בשם 'אהל רחל' ורמז בו בראשי תיבות את שמו ושם ארוסתו שנרצחה ב[[שואה]].

מי שדחף את ר' חיים ליברמן להדפיס את הספר היה ר' [[זלמן חנין]], ועל פי עדותו של ר' זלמן היה זה בהוראת [[הרבי]], והרבי בעצמו שילם אחר כך לזלמן חאנין את הכסף.

פעמים רבות בטרם נסיעתו של הרבי לאוהל, ביקש מ[[זלמן חנין]] דו"ח, בנוגע להתקדמות בעריכת הספר.

הספר השני בסדרה יצא לאור בשנת [[תשמ"א]], ובו מאמרים שנכתבו בשפת ה[[אידיש]].

הספר השלישי יצא לאור בשנת [[תשד"מ]], והוא תרגום ל[[לשון הקודש]] של הספר השני. הספר תורגם ע"י ר' [[יהושע מונדשיין]].

==לקריאה נוספת==
*טוביה פרשל, '''אהל רח"ל – לר' חיים ליברמן איש החקר החב"די''', מאמר הערכה וביקורת ספרים לרגל ההוצאה לאור של הספרים - בטאון 'הצפירה' ט"ו תמוז תשמ"א

==קישורים חיצוניים==
*הספר באתר [[היברו בוקס]]: '''[http://www.hebrewbooks.org/24647 חלק א'] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/24648 חלק ב'] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/24649 חלק ג']'''

[[קטגוריה:ספרי ביבליוגרפיה]]
[[קטגוריה:ספרי מחקר ועיון]]
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]

נוטיק (פירושונים)

2016-10-11T03:40:34Z

67.82.251.111:

{{פירושונים|
*הרב '''[[שמואל נוטיק]] (שמואל קריסלאַוועֶר)''' - רב העיירה [[קפוסט]], ומנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים כותאיסי]]
*הרב '''[[יעקב נוטיק]] (יענק'ל דער געֶלעֶר)''' - [[משפיע]] בקהילה ב[[נחלת הר חב"ד]]
*הרב '''[[שלום בער נוטיק]] (שלום בער הגדול)''' - מחשובי קהילת חב"ד ב[[פריז]] ו[[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]
*הרב '''[[זלמן נוטיק]]''' - [[משפיע]] בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש ובקהילת חב"ד בירושלים
*הרב '''[[צבי הירש נוטיק]]''' - חבר [[ועד הנחות התמימים]] ומהעוסקים בהוצאה לאור של תורת רבותינו נשיאינו
}}

נוטיק (פירושונים)

2016-10-11T03:40:05Z

67.82.251.111: הגהה

{{פירושונים|
*הרב '''[[שמואל נוטיק]] (שמואל קריסלאַוועֶר)''' - רב העיירה [[קפוסט]], ומנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים כותאיסי]]
*הרב '''[[יעקב נוטיק]] (יענק'ל דער געֶלעֶר)''' - [[משפיע]] בקהילה ב[[נחלת הר חב"ד]]
*הרב '''[[שלום בער נוטיק]] (שלום בער הגדול)''' - מחשובי קהילת חב"ד ב[[פריז]] ו[[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]
*הרב '''[[זלמן פנחס נוטיק]]''' - [[משפיע]] בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש ובקהילת חב"ד בירושלים
*הרב '''[[צבי הירש נוטיק]]''' - חבר [[ועד הנחות התמימים]] ומהעוסקים בהוצאה לאור של תורת רבותינו נשיאינו
}}

רוסיה

2016-10-06T08:28:21Z

67.82.251.111: /* בדור השביעי */

[[תמונה:לאזאר ופוטין.jpg|left|thumb|250px|רבה הראשי של רוסיה הרב [[שלמה דובער פנחס לזר]] עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין]]
'''רוסיה''' היא המדינה הגדולה בעולם. בה נוסדה [[חסידות חב"ד]] ושם היה מרכזה מהיוסדה עד חורף [[תרפ"ח]]. סבלה ממשטרים שרדפו את היהודים שומרי ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ו[[חסידים]] רבים [[מסירות נפש|מסרו בה את נפשם]] על [[קידוש ה']]. כיום משגשג שם מפעל ה[[שליחות]]. רבה הראשי של רוסיה הוא הרב [[בערל לאזאר]].

==האימפריה הרוסית==
[[קובץ:מלחמת נפוליאון.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ציור של פלוגת חיילים ברוסיה]]
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מלחמת נפוליאון]], [[גזירת הקנטוניסטים]]}}
מראשיתה ועד המהפכה הראשונה בשנת [[תרע"ח]] נקראה המדינה בשם האימפריה הרוסית. בימי הבראשית של רוסיה נאסר על יהודים לגור בשטח המדינה ומספר היהודים בה היה מועט. בשנת [[תקכ"ד]] החלה חלוקת [[פולין]] בין המעצמות שסביבה והחלק שסופח לרוסיה כלל את אוקראינה, בלרוס, ליטא, לטביא וחלקים מפולין, ב[[פולין]] חיו באותה תקופה יהודים רבים שמצאו את עצמם תחת שלטון רוסי וללא פרנסה, השלטון הרוסי מצידו אסר על היהודים לגור בשטחיה המקוריים על מנת שלא "יגזלו" את פרנסת הרוסים והגביל את אזור מגורי היהודים במחוזות מסויימים שכונו "תחום המושב".

בתקופה ההיא החל [[אדמו"ר הזקן]] יחד עם תלמידים נוספים של [[המגיד ממזריטש]] לערוך מסעות בכפרים שבתחום המושב ולעודד את היהודים לעסוק בעבודת האדמה ובגידול בהמות וכדו'{{הערה|רשימת אדמו"ר הקודם "אופן התייסדות [[חסידות חב"ד]] דור ראשון דור שני" (חוברת ו').}}. כמו כן האדמוה"ז תרם את כספי נדוניתו ליישוב יהודים באדמות חקלאיות ולפיתוח החקלאות היהודית ברוסיה.

בראשית שנת [[תקנ"ט]] נאסר [[אדמו"ר הזקן]] עקב הלשנת ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] שהוא אוסף כספים לארץ ישראל שתחת שלטון טורקי ובכך לחזק את השלטון הטורקי האוייב את רוסיה ונכלא ב"מבצר הפטרופלובסקי", לבסוף שוחרר ב[[י"ט כסלו]] הנחוג מאז בחסידות חב"ד. ב[[תקס"א]] נאסר שוב, הפעם בגלל הלשנה ש[[תורת החסידות]] נושאת תכנים ממרידים במלכות, הפעם שוכן [[אדמו"ר הזקן]] במעון מכובד יותר ולאחר תקופה ניתנה לו דירה בפטרבורג אך נאסר עליו לעזוב את העיר עד תום החקירה. מסופר שביום כ"ה אדר עמד בחלון וראה את הצאר פאוול הראשון עובר על מרכבתו ברחוב ואמר שרואה שסר הוד מלכות מעליו ובאותו לילה נרצח פאוול ואותו ירש בנו הצאר אלכסנדר הראשון.

בעת [[מלחמת נפוליאון]] תמך אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר האמצעי]] (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', תאור ייחסו של [[אדמו"ר הזקן]] למלחמה ועל [[הסתלקות]]ו.}} בנצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב (ספר השיחות [[תרצ"א]] עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ"ל עמ' 174) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בשנת [[תקנ"ב]] ולכן אומר הרבי שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה '''המסע האחרון''' (מונדשיין) עמ' 73.}} שתמכו ב[[צרפת]] משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך [[אדמו"ר הזקן]] סבר שתחת ממשלת [[צרפת]] צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כן עזר [[אדמו"ר הזקן]] לרוסיה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי, מרגל ידוע היה החסיד ר' [[משה מייזליש]], כמו כן ידוע שרבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]] ריגל עבור רוסיה ואף נלכד בידי הצרפתים אך לבסוף שוחרר. בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת [[מוסקבה]] הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה.

לאחר המלחמה ו[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] קיבל [[אדמו"ר האמצעי]] את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון{{הערה|'''[[קיצור תולדות חב"ד]]''', כפר חב"ד, תשס"ד, עמודים 84-86, [[יוסף יצחק קמינצקי]].}} כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ו[[אדמו"ר האמצעי]] התאמץ לגייס כספים ולסדר את המגורשים בכפרים שייסד.

האדמו"ר הצ"צ נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס ה[[גזרת הקנטוניסטים|קנטוניסטים]], וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות כגון הקמת ועד שניסה לשחד את פקידי השלטון להפחית את מכסת האנשים שיש לתת לעבודת הצבא, ארגון בשם "חברה תחיית המתים" לצורך שחרור את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם‏{{הערה|קונטרס "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" בתחילתו.}}. הוא קירב חיילים אלו ביחס מיוחד, ואף ישנו מאמר חסידות שאמר בפני אחת מקבוצות הקנוטוניסטים.

בנוסף לכך, [[אדמו"ר הצמח צדק]] עודד יהודים לעסוק בחקלאות ולצורך כך קנה את האחוזה [[שצעדרין]] וייסד בה מושבה בשם זה{{הערה|1= [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43245&st=&pgnum=4 קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה עמ' 4].}}, והושיב בה כשלוש מאות משפחות.

{{ערך מורחב|ערך=[[ועידת הרבנים תר"ג]]}}
כמו כן, נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה ב[[חיידר|חדרים]] שיזמו המשכילים בועידה שהתקיימה בפטרבורג ב[[תר"ג]], ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרים ושתיים פעמים. כל המשתתפים באסיפה קיבלו תעודת אזרח נכבד המתירה לבעליה לסחור בערים בהם נאסר ליהודים לסחור וכן פוטרת אותו מעבודה בצבא, כיון שהחוק ברוסיה קבע שהמייסד מושבה יקבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו הוציא הצ"צ תעודה כזאת גם לכל משפחתו{{הערה|ראה אגרות קודש הצמח צדק (הוצאת תשע"ג) עמ' 12 ובמצוין שם.}}.

לאחר [[הסתלקות]]ו המשיך בנו [[אדמו"ר מהר"ש]] את דרכו בנסיונות לייסד מקומות יישוב ליהודים ונסע לצורך כך פעמים רבות ל[[פטרבורג]] הבירה. בשנת [[תרמ"א]] נרצח הצאר אלכסנדר השני בידי מהפכנים, מיד פרצו פרעות ביהודי [[אוקראינה]] ובלרוס שקיבלו את השם "סופות בנגב". אדמו"ר מהר"ש נסע לפטרבורג על מנת לפעול אצל שר הפנים להשקיט הפרעות, בהשתדלותו נקט קו נוקשה שרוסיה חייבת לפעול על מנת להפסיק את הפרעות משום שהעולם לא יראה זאת בעין טובה, עקב עיקשותו קיבל איומים שייאסר. כמו כן שלח מכתבים למדינות מסביב שיקימו קול רעש במדינותיהם וייצרו לחץ מדיני על ממשלת רוסיה לדיכוי הפרעות, בסופו של דבר הלחץ העולמי עזר והמדינה פעלה לסיום הפרעות.

[[תמונה:בייליס.jpg|left|thumb|250px|מענדל בייליס מובא למשפט]]

{{ערך מורחב|ערך=[[ועידת הרבנים תר"ע]]}}
[[אדמו"ר הרש"ב]] פעל לסייע ליהודים שגורשו מ[[מוסקבה]] ב[[תרנ"ב]] למצוא להם מקומות מגורים חדשים ופרנסה ברווח. נלחם נגד חוגי ההשכלה שפתחו רשת בתי ספר ברוסיה ופעל למניעת תקציב גדול מחברת יק"א (ארגון יהודי להתיישבות) והעברתו לעניים. נלחם נגד "הרבנים מטעם" שמינתה הממשלה לרשום את הנולדים והנפטרים וכן את ה[[נישואין]], [[אדמו"ר הרש"ב]] פעל לבטל את הרבנות הכפולה ולמנות לשם כך פקיד מיוחד. כמו כן רצתה הממשלה לחייב כל רב בידיעת השפה הרוסית ובהשכלה רחבה, נושא זה נידון ב[[ועידת הרבנים עת"ר|ועידת הרבנים]] ב[[תר"ע]], בסופו של דבר הדבר לא יצא לפועל.

===משפט בייליס===
{{ערך מורחב|משפט בייליס}}
בנוסף לעסקנות הציבורית העניפה בה היה מעורב, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה פעיל מאוד במשפט בייליס שהתקיים בשנת [[תרע"א]], ומינה את הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי שיעזור לרב מאז"ה שהיה אחראי על החלק ההלכתי בסנגוריה בענייני [[קבלה]] וחסידות, כמו כן יעץ לעורך הדין של מענדל בייליס לסיים את נאומו במשפט "שמע ישראל" ואכן בסיום נאומו פנה עורך הדין לבייליס ואמר לו שגם אם יחויב יצעד כיהודי גאה בקריאת שמע ישראל, בסופו של דבר בייליס זוכה מכל אשמה.

במלחמת רוסיה-יפן שפרצה בשנת [[תרס"ד]] דאג לצרכי הדת של החיילים היהודים בחזית, בעיקר למצות ל[[פסח]], בשנה ההיא המשלוח היה דל ביותר מפני דוחק הזמן ו[[אדמו"ר הרש"ב]] הביע על כך צער רב, בשנה הבאה החל העסק בזה מבעוד מועד והמשלוח היה גדול והגיע לרוב החיילים.

ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שפרצה ב[[תרע"ד]] ייסד וועד בפטרוגרד ועד שדאגלצורכי היהודים שנמלטו מהחזית{{הערה|שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', עמ' ש"ד.}} לצרכים הדתיים של היהודים המגוייסים, כמו כן פעל בהצלחה לפטור מהצבא את הרבנים{{הערה|שם עמ' ש"ו.}} והשו"בים{{הערה|שם עמ' שי"א.}}. במהלך המלחמה כשהגרמנים התקרבו לליובאוויטש עזבה משפחת בית הרב וישיבת [[תומכי תמימים]] את העיירה ועברו לעיר [[רוסטוב]] על נהר הדון.

==ברית המועצות==
{{ערך מורחב|ברית המועצות}}
ברית המועצות, (או ברית הרפובליקות הסובייטיות), הייתה מעצמת שהתקיימה מ[[י"א טבת]], [[תרפ"ג]] (30 בדצמבר 1922), עד להתפרקותה ב-[[ט' טבת]] [[תשנ"ב]], (16 בדצמבר 1991). היא הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית}, והשתרעה על פני מזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם.

בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיו עשרות מליוני יהודים, בתשנ"ב, התחוללה התמוטטות המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כיום משוער מספר היהודים החיים במדינות אלו במליונים בודדים.

===ההגבלות על הדת===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יבסקציה]], [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ]], [[מאסר חסידים תרצ"ח]]}}

בשנת [[תרע"ז]] פרצה ברוסיה מהפיכת פברואר שהפילה את שלטון הצאר, במקום השלטון הצארי הוקמה ממשלה זמנית עד שיבוסס במדינה שלטון דמוקרטי, עם נפילת שלטון הצאר בטלו כל ההגבלות על היהודים ברוסיה. הממשלה הזמנית רצתה לכנס אסיפת רבנים ממשלתית שתגיש המלצות לשלטון החדש כיצד להסדיר את מעמד היהודים במדינה, [[אדמו"ר הרש"ב]] השתדל מאד שכמה שיותר רבנים חרדים ישתתפו באסיפה, אך למעשה, עקב מהפיכת אוקטובר בה עלו הקומוניסטים לשלטון הועידה בטלה.

לאחר ההפיכה השניה התרחשה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הבולשביקים למתנגדיהם שנמשכה כשנתיים, במהלך המלחמה כל צד האשים את היהודים בשיתוף פעולה עם הצד השני, במהלך המלחמה נהרגו מאות אלפי יהודים, בזמן ההוא פעל [[אדמו"ר הרש"ב]] בכל האפשרויות לעזור לפליטים הקרבות היהודים. עם סוף המלחמה רוסיה איחדה תחתיה עוד 14 מדינות בעלות אידאולוגיה קומוניסטית והן נקראו יחד בשם ברית המועצות.

עם קומו, החל השלטון הקומוניסטי בהטלת הגבלות על הפצת יהדות ברוסיה, נאסר לחנך חינוך יהודי ליותר משלושה ילדים ביחד והוטל חוק חינוך חובה בבתי ספר הממשלתיים, בתי כנסת ומקוואות נסגרו על ידי השלטונות והשחיטה הכשרה נאסרה. לצורך אכיפת החוקים הללו יסד הג.פ.או. ([[המשטרה החשאית]] של רוסיה{{הערה|במהלך השנים החליפה [[המשטרה החשאית]] מספר שמות, מייסוד ברית המועצות עד [[תרצ"ד]] נקרא הארגון ג.פ.או., מתרצ"ד עד [[תש"ג]]: נ.ק. וו. ד, מאז עד מותו של סטלין ב[[תשי"ג]]: מ. ג. ב, מאז עד [[תשנ"א]]: הק.ג.ב.}}) את ה[[יבסקציה]] (המחלקה היהודית) שהורכבה מיהודים שירדו מהדרך וניסו בכל דרך לרדוף את מוסדות הדת, הללנו סתמו מקוואות, נעלו בתי כנסת, ריגלו ועקבו אחר כל מוסדות הדת על מנת לאסור את החסידים שהפעילו את השרותים הדתיים, אלו שנאסרו נגזרו עליהם שנות גלות רבות ב[[סיביר]] עם עבודת פרך, ואלו שנחשבו ל"מסוכנים" יותר הוצאו להורג.

[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח שלוחים לכל מקום אפשרי על מנת לפתוח "[[תלמוד תורה|חיידרים]]" מחתרתיים בעלי חינוך יהודי, כמו כן הזהיר את כל יהודי ברית המועצות שלא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממשלתיים עקב הסכנה הרוחנית העצומה שבדבר למרות סכנת עונשי מאסר וגלות חמורים שהטילו השלטונות על אלו שעברו על החוק, כן פתח רשת ישיבות מחתרתיות בערים רבות בברית המועצות. בתקופה ההיא הוטל "מסך הברזל"{{הערה|את המונח טבע נשיא אנגליה באותה תקופה וינסטון צ'רצ'יל, המונח אומץ על ידי הרבי והרבי הרבה להשתמש בו.}} שמנע כל אפשרות לעזוב את ברית המועצות.

בעקבות כך [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר]] [[הרבי הריי"צ]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרפ"ז]] ונגזר עליו גזר דין מוות, לבסוף הומר העונש לשלש שנות גלות בקסטרמה, לבסוף שוחרר לחופשי בי"ב תמוז. דבר זה הוביל בסופו של דבר לגירושו מרוסיה בראשית שנת [[תרפ"ח]].

ביום הראשון לבואו לריגא ייסד [[הרבי הריי"צ]] וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף [[מזון]] ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים להנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]].

בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק. וו. ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.

===בתקופת מלחמת העולם השנייה===
{{ערך מורחב|יציאת רוסיה תש"ו}}
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו יהודים רבים מקו החזית לערי טשקנט וסמרקנד, שם לא פעלה היבסקציה באותו תוקף כמו בערים הפנמיות של רוסיה ועקב זאת החיים החסידיים פרחו בערים הללו באופן יחסי אם כי גם שם היה עליהם לשמור על חשאיות. במהלך המלחמה היו שנים של מחסור גשמי ורעב כבד שגבה מחיר של רבים מאנ"ש שמתו ברעב, לאחר מכן באו שנים בהן הייתה הפרנסה מצוייה ברווח יותר{{הערה|על הבריחה ועל החיים והרעב בסמרקנד שם פרקים מח-מט עמ' ריט ואילך.}}. בתקופה ההיא עסק [[הרבי הריי"צ]] במשלוח חבילות לחסידים שם, בעיקר על משלוח מצות לפסח{{הערה|שם פרק נ, עמ' רכה.}}.

לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה בתחילת שנת [[תש"ו]] נוצרה הזדמנות נדירה [[יציאת רוסיה תש"ו|לעזוב את רוסיה]], רוסיה התירה לכל הפליטים הפולנים לשוב לארצם וכן לרוסים שנישאו לפולנים, החסידים זיהו את הפוטנציאל הטמון באפשרות שנוצרה, ניתן היה לזייף מסמכים או לקנות דרכונים של פולנים שמתו או הוגלו ל[[סיביר]] ולצאת עמם מרוסיה, ממשלת רוסיה העדיפה להתעלם מתעשיית הזיוף על מנת שלא תתפרסם העובדה שפולנים רבים מתו ברוסיה. לאחר אישור [[הרבי הריי"צ]] הוקם ועד מיוחד שתפקידו לארגן מסמכים לחסידים על מנת שיוכלו לעזוב את רוסיה, דרך הפעולה הייתה "הרכבת משפחות" כביכול פולניות שיעזבו את המדינה בעשאלונים. ואכן רובם של החסידים הצליחו לצאת מרוסיה אך הקבוצה האחרונה שניסתה לצאת נתפסה וכל חבריה נלקחו למאסר והוגלו לסיביר, ביניהם היה ר' [[מענדל פוטרפס]]. החסידים שיצאו מרוסיה הגיעו לגרמניה ומשם ל[[ניו יורק]] ול[[ארץ ישראל]]{{הערה|על יציאת רוסיה ועל הנסיונות שקדמו לה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק צט, עמ' של"ט עד סוף הספר.}}.

במהלך התקופה ההיא תחת השלטון הקומניסטי נרצחו רבים, הוגלו אלפים ונאסרו רבבות על [[לימוד התורה]] ושמירת המצוות. גם לאחר [[תש"ז]] נשארה כמות גדולה של חסידים ברוסיה. חלקם הקטן יצא משם רק לאחר נפילת מסך הברזל.

===בדור השביעי===
[[הרבי]] כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי רשת של סוכנים אשר נכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים, ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות.

ביום ב' של חג ה[[שבועות]] [[תשכ"ד]] בסוף ה[[התוועדות]] אמר הרבי לקהל שיאמרו לחיים לזכותם של יהודי רוסיה, תגובת הקהל הייתה אדישה ולאחר כמה דקות אמר הרבי שאם היו אומרים לחיים לזכות יהודי רוסיה היו יכולים לפעול שייצאו כולם מרוסיה{{הערה|[[תורת מנחם התוועדויות]] כרך מ' עמ' 84.}}.

בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ"ז]], כשאף אחד לא חלם על כך, הודיע הרבי בנבואה שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה. עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה.

ממשלת רוסיה שלחה חוקרים קבועים ל770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערת שוליים|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55836 עיתון המבשר].}}.

בשנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לנקוט בצעדים מעשיים לקראת נפילת המשטר הקומניסטי. הוא הורה לבנות שיכוני עולים לעולים הרבים העתידים לעלות ל[[ארץ ישראל]] בעקבות כך. בשנת [[תשנ"א]] חתמה ברית המועצות על סיום המלחמה הקרה עם [[ארצות הברית]] ועל צמצום ההוצאות על ייצור נשק{{הערה|יצויין שבמסגרת הסכם זה עד שנת [[תשס"א]] ירד הקף ייצור הנשק האטומי בכ-80 אחוז.}}, הרבי הקדיש לכך [[התוועדות]] מיוחדת בה הסביר שהמאורע הוא טעימה מהייעוד "וכתתו חרבותם לעיתים" שייתממש ב[[גאולה]]{{הערה|ש"פ [[שופטים]] תשנ"א, הוגה ויצא בחוברת דבר מלכות לאותה פרשה.}}.

בהמשך השנה נקלעה ברית המועצות למשבר כלכלי שאיים למוטט את המדינה, על מנת לצמצם את הוצאות הממשל הסכימה הממשלה לוותר על שליטתה הטכנית במדינות המסופחות, כמו כן עברה אז ברית המועצות נסיות הפיכה שהביא להתפטרותו של נשיא המדינה מיכאיל גורבצ'וב. דבר זה גרם לכך שהמדינות הנוספות הכריזו על ניתוק מוחלט מברית המועצות ועל בחירות כלליות, כך יצא שהמעצמה הגדולה בעולם התפרקה ללא מלחמה. עם התפרקות המדינה הוקמה הפדרציה הרוסית שהסירה את מסך הברזל והתירה את יציאתם של כל יהודי רוסיה, עם זאת עם התפרקות המדינה הוסרו כל ההגבלות שהיו על היהודים לנהל חיי יהדות בגלוי.

הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם לארץ כטעימה מייעוד הגאולה של קיבוץ גלויות.

==כיום==
[[קובץ:פוטין ספרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בעת מעמד החזרת ספרי 'אוסף שניאורסון' למוזיאון היהודי ברוסיה ([[תשע"ג]])]]
בעקבות נפילת המשטר הקומניסטי והקמת ממשל דמוקרטי המתיר לימודי [[יהדות]] ואף תומך בהם קמו מאות שלוחים במדינות שהיו תחת הממשלה הקומניסטית.

על פי הנתונים הרשמיים חיים כיום ברוסיה כ205,000 יהודים ומומחים מעריכים שיש למעלה ממיליון יהודים שאינם רשומים או שאינם מודעים ליהדותם, ברוסיה פועלים מאות שלוחים מהבולטים שבהם: הרב [[בערל לאזאר]], רבה הראשי של רוסיה וידיד קרוב לנשיא רוסיה - ולדימיר פוטין, ועוד רבים. השלוחים מרוכזים תחת הארגון [[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]. כמו כן פועל ברוסיה הארגון [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]].

ברוסיה גם פועלת קרן [[אור אבנר]] העוזרת רבות לעשרות שלוחים ולמוסדות.

במקביל מנהלת מערכת "אוצר חסידים" בהנהלת הוצאת הספרים קה"ת משפטים מול ממשלת רוסיה על השבת הספרייה של [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[אוסף שניאורסון]]) שנשארה ברוסיה ונמצאה בספריית לנין (הספרייה הלאומית ברוסיה), המאבק החל בהוראת הרבי בשנת [[תשנ"א]] כששלח משלחת בראשות שלום דובער לוין{{הערה|'''יומן השליחות המיוחדת''', שלום דובער לוין.}} שאיתרה את האוסף ודרשה את השבתו, לאחר שממשלת רוסיה סירבה תבעה מערכת "אוצר חסידים" את הממשלה לבית משפט רוסי שפסק שהספרים שייכים לתנועת חב"ד, לאחר שרוסיה סרבה להכיר בתוצאות המשפט פנו לבית המשפט אמריקאי שפסק אף הוא שעל רוסיה להשיב את הספרים אך ממשלת רוסיה סירבה להכיר בתוצאות המשפט ולהשיב את הספרים.

בתמוז [[תשע"ג]], כינס נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מסיבת עיתונאים במוזיאון היהודי ב[[מוסקבה]] ובמהלכה העביר את הספרים לרשות המוזיאון, תוך התניה שהספרים יישארו בתחומי רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76498 נשיא רוסיה מחזיר את ספרי "אוסף שניאורסון" לידי חב"ד] {{אינפו}}}}, [[אגודת חסידי חב"ד]] הודיעה בתגובה כי המהלך אינו מקובל עליה ושלא יחדלו מהמאבק כל עוד לא ישובו הספרים לספריית ליובאוויטש בניו יורק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76499 אגו"ח העברת הספרים למוזיאון היהודי איננה מקובלת עלינו] {{אינפו}}, [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%A3_%D7%93%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94_76263.html תגובתו של בערל לוין מנהל הספריה] באתר חב"ד און ליין.}}.

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], '''דיעדושקא - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה''', [[אור אבנר]], [[תשס"ז]].
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''', [[קה"ת]], [[תש"ע]].
*שלום דובער לוין, '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', קה"ת, [[תשנ"ט]].
*שלום דובער לוין, '''ארגון חב"ד ברוסיה''' - תולדות אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים מאז הקמתה ועד שנת תשנ"ט, [[תש"ס]].
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''יהדות הדממה''' - פרקי גבורה מופלאים, פרשיות מרתקות, וסיפורים מדהימים על יהודי רוסיה הסובייטית, [[תשמ"ד]].
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סוערות בדממה]]''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס"ה]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● סקירה מרתקת] - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מדינות אירופה}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]]
[[קטגוריה:רוסיה|*]]

הרבי שלנו (ניגון)

2016-10-02T01:31:12Z

67.82.251.111: /* אצל הרבי */

'''ניגון הרבי שלנו''' מורכב מלחן המוכר כשיר ילדים עם המילים "אמר רבי עקיבא", ומילים שחוברו על ידי הת' [[שמחה זילברשטרום]].

==מילות הניגון==

'''הרבי שלנו, הרבי שלנו, [[צדיק]] ו[[נשיא דורנו]]''' (פעמיים) -

'''הרבי שלנו, הוא יוליכנו לקראת [[משיח]] צדקינו''' (שלוש פעמים)

==אצל הרבי==
הניגון הושר אצל הרבי בשנת [[תשט"ז]], היה זה לאחר שהרבי שלח שלוחים ל[[ארץ ישראל]] בעקבות ה[[רצח בבית ספר למלאכה]].

ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן בש"ק פרשת נצבים-וילך (ולא בזו שנערכה כשחזרו - בד' אלול), ביקש הרבי מהשלוחים שינגנו [[ניגון]] "מזמרת הארץ"{{הערה|כלומר זמירות - ניגונים, מארץ ישראל}}, והם ניגנו את הניגון הזה. שמילותיו חוברו כאמור על ידי הת' [[שמחה זילברשטרום]] הי"ד [[רצח בבית הספר למלאכה|שנרצח בבית ספר למלאכה]]. על פי המתואר ביומנים, במהלך השירה "הרבי הניח ראשו הק' על ידיו הק' ובכה..."{{הערה|{{קישור התקשרות צאח|1958|11478|1088|עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי|הרב מרדכי מנשה לאופר}}}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

הרבי שלנו (ניגון)

2016-10-02T01:30:34Z

67.82.251.111: /* אצל הרבי */

'''ניגון הרבי שלנו''' מורכב מלחן המוכר כשיר ילדים עם המילים "אמר רבי עקיבא", ומילים שחוברו על ידי הת' [[שמחה זילברשטרום]].

==מילות הניגון==

'''הרבי שלנו, הרבי שלנו, [[צדיק]] ו[[נשיא דורנו]]''' (פעמיים) -

'''הרבי שלנו, הוא יוליכנו לקראת [[משיח]] צדקינו''' (שלוש פעמים)

==אצל הרבי==
הניגון הושר אצל הרבי בשנת [[תשט"ז]], היה זה לאחר שהרבי שלח שלוחים ל[[ארץ ישראל]] בעקבות ה[[רצח בבית ספר למלאכה]].

ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן בש"פ נצבים-וילך (ולא בזו שנערכה כשחזרו - בד' אלול), ביקש הרבי מהשלוחים שינגנו [[ניגון]] "מזמרת הארץ"{{הערה|כלומר זמירות - ניגונים, מארץ ישראל}}, והם ניגנו את הניגון הזה. שמילותיו חוברו כאמור על ידי הת' [[שמחה זילברשטרום]] הי"ד [[רצח בבית הספר למלאכה|שנרצח בבית ספר למלאכה]]. על פי המתואר ביומנים, במהלך השירה "הרבי הניח ראשו הק' על ידיו הק' ובכה..."{{הערה|{{קישור התקשרות צאח|1958|11478|1088|עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי|הרב מרדכי מנשה לאופר}}}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגונים שחוברו לכבוד הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

שבת סליחות

2016-10-02T01:06:19Z

67.82.251.111: /* הלבושים */

'''שבת סליחות''' הוא כינוי מקובל לשבת שערב שבוע ה[[סליחות]]. בשבת זו, חסידים רבים נוסעים לרבותיהם, כדי לזכות להשתתף במעמד הסליחות שבמוצאי שבת. בנוסף, קרויה השבת כך מכיוון שהיא הכנה לעבודת הסליחות שמיד לאחריה.
==שחרית==
אין מברכים את החודש. גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהילים<ref>ספר-המנהגים עמ' 30.</ref>, אף-על-פי שאין מברכין את החודש<ref>לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סימן תקפ"א סעיף מז.</ref>.

[[הבעש"ט]] אמר, שבשבת זו [[הקב"ה]] בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה<ref>ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)</ref>.

אומרים 'אב הרחמים'<ref>'התוועדויות' תש"נ חלק ד' עמ' 299</ref>.

==צדקה==
בשבת שלפני ראש-השנה - יש<ref>'התוועדויות' [[תשמ"ח]] חלק ד' עמ' 376</ref> להתחיל בשבת עצמה בצדקה באופן המותר בשבת, על-ידי [[צדקה]] דמאכל ו[[משקה]] ([[לחיים]]) או על-ידי [[צדקה]] רוחנית, כמו נתינת עצה טובה, ועל-אחת-כמה-וכמה [[לימוד תורה]], ועוד וגם זה עיקר - קבלת החלטה טובה (כולל הסכום!<ref> [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות</ref>) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר<ref> [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות</ref>].

==סעודה והתוועדות==
לאחרי התפילה - [[התוועדות]] בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות<ref> 'התוועדויות' [[תשי"א]] חלק ב' עמ' 327, [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2253, [[תשמ"ג]] חלק ד' עמ' 2045 ועוד</ref>, ואף במוצאי-שבת-קודש - כהכנה לאמירת הסליחות.

סעודת ש"ק של שבת סליחות על שולחנו של [[אדמו"ר מוהרש"ב]] היתה שונה מסעודות הש"ק דכולא שתא, שהיתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים היתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד'<ref>לקוטי דיבורים, עמ' 233</ref>.

==הלבושים==

[[אדמו"ר מוהרש"ב]] היה מחליף את מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול<ref>מהרב רפאל הכהן</ref> אך יש לציין שמנהגו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הוא לא כך, אלא הרבי יורד לבוש בבגדי שבת כרגיל.

==שעת אמירת הסליחות==

סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה<ref>ספר המנהגים</ref>.

==מקורות==
<references/>

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]
[[קטגוריה:ראש השנה]]

מיהו יהודי

2016-09-28T17:15:50Z

67.82.251.111:

{{עריכה|סיבה=חסרים פרטים רבים ומרכזיים}}
[[תמונה:מיהו יהודי.jpg|left|thumb|250px|מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]

'''מיהו יהודי''' הוא שמו של המאבק אותו ניהל [[הרבי]] לתיקון חוק השבות להכרה ב'''גיור כהלכה''' בלבד, לעומת הנוסח הקובע שיהודי הוא מי שהתגייר ללא איזכור המילה כהלכה, דבר המהווה פרצה שיכולה להביא להתבוללות.

המאבק לתיקון החוק החל בגלוי {{הערה|ע"פ תיקון בכי"ק של הרבי עצמו ל[[שלשלת היחס]] שלו ב[[היום יום]], ומכך משמע שהיתה מלחמה לא גלוי' בנושא עוד קודם לכן.}} בשנת [[תש"ל]] ונמשך עד היום.

==נושא המאבק==
{{להשלים|א.להוסיף הגדרות ברורות יותר לחוק השלכותיו והפרשות השונות שבאו בעקבותיו. ב.מלחמתו של הרבי: 1.במה מתבטאת חומרת החוק: השלכתו הדתית-נישאוין וכו', הגזירה על ידי יהודים, על עצם עניין היהדות ולא על פרטים ועוד. 2.דרכי המלחמה: התוועודויות ושיחות, מכתבים, הפגנות(?), ועוד. 3. רצונו של הרבי: הגדרה ברורה "גיור כהלכה" ולא "גיור עפ"י בתי הדין" והמחלוקות הגדולות בעניין עם חרדים שונים. ג. השפעות אי תיקון החוק... המצב כהיום: (לאחרונה התפרסם ספר על זה - לא חבד"י).}}
מדינת ישראל נדרשה להגדיר ברורות מיהו יהודי בקשר לכמה מחוקיה: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] [[גירושין]] ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות. אולם מחוקקי החוק לא היטיבו להגדיר בחוק את ההגדרה הברורה למושג יהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להדרגת זהותו של היהודי בחוק.

כבר בראשית קומה של המדינה ראה ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, לצורך כך שלח לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית וכך אנכתב בחוק כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה".
בשנת [[תש"ל]] בעקבות דיונים שעלו בבתי המשפט אודות יהדותם של כמה מהעולים לארץ הגישו סיעת המפד"ל הצעה לתיקון החוק. בעקבות זאת הוכנס התיקון סעיף 4ב: "לענין חוק זה, 'יהודי' הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".{{הערה|[/he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA חוק השבות] אתר ויקיטקסט.}} ניסוח החוק ותיקונו גררו דיונים רבים בקרב רבני ישראל על נחיצות תיקונו והגדרתו באופן ברור.{{הבהרה|יש להרחיב אודות השלכותיו של החוק על חיי היהדות}}

במשך השנים פעל הרבי רבות למען תיקון החוק. כבר בשנת תשי"ט בעת משאל הרבנים של בן גוריון ענה לו הרבי במכתב ארוך ומפורט:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:

דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.

האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי"ד]}}

הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{מקור|פורים תשמ"ד(?)}}. מיד עם תיקון החוק ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תש"ל]] נשא שיחה ובה הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם ליגיטמיים.{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}

הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.

==ראשי המאבק==
יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו.
==הזדמנויות שחלפו==
בשנת [[תשל"ז]], כאשר הליכוד בראשות מר מנחם בגין תפס את הגה השלטון, נראה היה כי כעת הגיעה הזדמנות לתקן את החוק. ואכן אגודת ישראל התנתה את כניסתה לקואליציה בתיקון החוק. בגין הבטיח להשתדל לתקן את החוק, אך בפועל לא עשה מאומה. שש שנים לחמו חסידי חב"ד בדרכים שונות, על פי הוראות הרבי, למען תיקון החוק, אך ללא הצלחה.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק ‘מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק ‘מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

==התבטאות נדירה==
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת.
העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים ב[[שבת]] פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים.
הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!.
==כנס עסקני אנ"ש==
כנס עסקני [[אנ"ש]] בנושא [[מיהו יהודי]] התקיים בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב [[חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

==תפקיד השלוחים==

בתקופת כינוס השלוחים [[תשמ"ח]] הרבי הזמין את הרב [[אברהם שם טוב]] ליחידות, והורה לו לדבר במשך הכינוס על כך שכבר הגיע הזמן שלא צריכים להתעסק עוד בכך{{מקור}}, אולם בעקבות זאת שהרבי אסר עליו להגיד זאת בשמו. הותקף בהתנגדות חזקה מצד השלוחים שטענו שאין בסמכותו לומר זאת מעצמו. רק שנה לאחר מכן כאשר הבהיר הרבי את דעתו (כדלהלן) התברר למפרע שלא מעצמו אמר זאת.

בשיחת כ"ד טבת [[תשמ"ט]] {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=731&lang=hebrew אתר שטורעם]}} דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, ועל פי השמועה המדובר היה בענייני שלימות הארץ, ובין הדברים אמר הרבי:

כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיו"ב - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר '''שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו'''...

הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים - עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ - הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, '''כי אין שום מקום לעסקנות בענייני [[ארץ הקודש]] על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ''', ועל אחת כמה וכמה - הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן - אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - עאכמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... '''עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם - הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שב[[ארצות הברית]] (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים)''', ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות - לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים."

במענה כמה ימים אחר כך{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}} כתב הרבי:

"1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''

"2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם

"3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיו"ב'''

"4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק

"5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר

"6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם

"7) כהנ"ל פשוט

"8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה

"9) ודחוף"

== קישורים חיצונים ==

* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ישראל]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]

מיהו יהודי

2016-09-28T17:15:05Z

67.82.251.111:

{{עריכה|סיבה=חסרים פרטים רבים ומרכזיים}}
[[תמונה:מיהו יהודי.jpg|left|thumb|250px|מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]

'''מיהו יהודי''' הוא שמו של המאבק אותו ניהל [[הרבי]] לתיקון חוק השבות להכרה ב'''גיור כהלכה''' בלבד, לעומת הנוסח הקובע שיהודי הוא מי שהתגייר ללא איזכור המילה כהלכה, דבר המהווה פרצה שיכולה להביא להתבוללות.

המאבק לתיקון החוק החל בגלוי {{הערה|ע"פ תיקון בכי"ק של הרבי עצמו ל[[שושלת היחס]] שלו ב[[היום יום]], ומכך משמע שהיתה מלחמה לא גלוי' בנושא עוד קודם לכן.}} בשנת [[תש"ל]] ונמשך עד היום.

==נושא המאבק==
{{להשלים|א.להוסיף הגדרות ברורות יותר לחוק השלכותיו והפרשות השונות שבאו בעקבותיו. ב.מלחמתו של הרבי: 1.במה מתבטאת חומרת החוק: השלכתו הדתית-נישאוין וכו', הגזירה על ידי יהודים, על עצם עניין היהדות ולא על פרטים ועוד. 2.דרכי המלחמה: התוועודויות ושיחות, מכתבים, הפגנות(?), ועוד. 3. רצונו של הרבי: הגדרה ברורה "גיור כהלכה" ולא "גיור עפ"י בתי הדין" והמחלוקות הגדולות בעניין עם חרדים שונים. ג. השפעות אי תיקון החוק... המצב כהיום: (לאחרונה התפרסם ספר על זה - לא חבד"י).}}
מדינת ישראל נדרשה להגדיר ברורות מיהו יהודי בקשר לכמה מחוקיה: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] [[גירושין]] ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות. אולם מחוקקי החוק לא היטיבו להגדיר בחוק את ההגדרה הברורה למושג יהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להדרגת זהותו של היהודי בחוק.

כבר בראשית קומה של המדינה ראה ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, לצורך כך שלח לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית וכך אנכתב בחוק כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה".
בשנת [[תש"ל]] בעקבות דיונים שעלו בבתי המשפט אודות יהדותם של כמה מהעולים לארץ הגישו סיעת המפד"ל הצעה לתיקון החוק. בעקבות זאת הוכנס התיקון סעיף 4ב: "לענין חוק זה, 'יהודי' הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".{{הערה|[/he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA חוק השבות] אתר ויקיטקסט.}} ניסוח החוק ותיקונו גררו דיונים רבים בקרב רבני ישראל על נחיצות תיקונו והגדרתו באופן ברור.{{הבהרה|יש להרחיב אודות השלכותיו של החוק על חיי היהדות}}

במשך השנים פעל הרבי רבות למען תיקון החוק. כבר בשנת תשי"ט בעת משאל הרבנים של בן גוריון ענה לו הרבי במכתב ארוך ומפורט:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:

דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.

האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי"ד]}}

הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{מקור|פורים תשמ"ד(?)}}. מיד עם תיקון החוק ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תש"ל]] נשא שיחה ובה הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם ליגיטמיים.{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}

הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.

==ראשי המאבק==
יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו.
==הזדמנויות שחלפו==
בשנת [[תשל"ז]], כאשר הליכוד בראשות מר מנחם בגין תפס את הגה השלטון, נראה היה כי כעת הגיעה הזדמנות לתקן את החוק. ואכן אגודת ישראל התנתה את כניסתה לקואליציה בתיקון החוק. בגין הבטיח להשתדל לתקן את החוק, אך בפועל לא עשה מאומה. שש שנים לחמו חסידי חב"ד בדרכים שונות, על פי הוראות הרבי, למען תיקון החוק, אך ללא הצלחה.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק ‘מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק ‘מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

==התבטאות נדירה==
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת.
העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים ב[[שבת]] פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים.
הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!.
==כנס עסקני אנ"ש==
כנס עסקני [[אנ"ש]] בנושא [[מיהו יהודי]] התקיים בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב [[חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

==תפקיד השלוחים==

בתקופת כינוס השלוחים [[תשמ"ח]] הרבי הזמין את הרב [[אברהם שם טוב]] ליחידות, והורה לו לדבר במשך הכינוס על כך שכבר הגיע הזמן שלא צריכים להתעסק עוד בכך{{מקור}}, אולם בעקבות זאת שהרבי אסר עליו להגיד זאת בשמו. הותקף בהתנגדות חזקה מצד השלוחים שטענו שאין בסמכותו לומר זאת מעצמו. רק שנה לאחר מכן כאשר הבהיר הרבי את דעתו (כדלהלן) התברר למפרע שלא מעצמו אמר זאת.

בשיחת כ"ד טבת [[תשמ"ט]] {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=731&lang=hebrew אתר שטורעם]}} דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, ועל פי השמועה המדובר היה בענייני שלימות הארץ, ובין הדברים אמר הרבי:

כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיו"ב - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר '''שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו'''...

הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים - עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ - הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, '''כי אין שום מקום לעסקנות בענייני [[ארץ הקודש]] על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ''', ועל אחת כמה וכמה - הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן - אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - עאכמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... '''עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם - הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שב[[ארצות הברית]] (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים)''', ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות - לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים."

במענה כמה ימים אחר כך{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}} כתב הרבי:

"1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''

"2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם

"3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיו"ב'''

"4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק

"5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר

"6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם

"7) כהנ"ל פשוט

"8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה

"9) ודחוף"

== קישורים חיצונים ==

* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ישראל]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]

מיהו יהודי

2016-09-28T17:13:31Z

67.82.251.111:

{{עריכה|סיבה=חסרים פרטים רבים ומרכזיים}}
[[תמונה:מיהו יהודי.jpg|left|thumb|250px|מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]

'''מיהו יהודי''' הוא שמו של המאבק אותו ניהל [[הרבי]] לתיקון חוק השבות להכרה ב'''גיור כהלכה''' בלבד, לעומת הנוסח הקובע שיהודי הוא מי שהתגייר ללא איזכור המילה כהלכה, דבר המהווה פרצה שיכולה להביא להתבוללות.

המאבק לתיקון החוק החל בגלוי {{ע"פ תיקון בכי"ק של הרבי עצמו ל[[שושלת היחס]] שלו ב[[היום יום]], ומכך משמע שהיתה מלחמה לא גלוי' בנושא עוד קודם}}בשנת [[תש"ל]] ונמשך עד היום.

==נושא המאבק==
{{להשלים|א.להוסיף הגדרות ברורות יותר לחוק השלכותיו והפרשות השונות שבאו בעקבותיו. ב.מלחמתו של הרבי: 1.במה מתבטאת חומרת החוק: השלכתו הדתית-נישאוין וכו', הגזירה על ידי יהודים, על עצם עניין היהדות ולא על פרטים ועוד. 2.דרכי המלחמה: התוועודויות ושיחות, מכתבים, הפגנות(?), ועוד. 3. רצונו של הרבי: הגדרה ברורה "גיור כהלכה" ולא "גיור עפ"י בתי הדין" והמחלוקות הגדולות בעניין עם חרדים שונים. ג. השפעות אי תיקון החוק... המצב כהיום: (לאחרונה התפרסם ספר על זה - לא חבד"י).}}
מדינת ישראל נדרשה להגדיר ברורות מיהו יהודי בקשר לכמה מחוקיה: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] [[גירושין]] ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות. אולם מחוקקי החוק לא היטיבו להגדיר בחוק את ההגדרה הברורה למושג יהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להדרגת זהותו של היהודי בחוק.

כבר בראשית קומה של המדינה ראה ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, לצורך כך שלח לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית וכך אנכתב בחוק כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה".
בשנת [[תש"ל]] בעקבות דיונים שעלו בבתי המשפט אודות יהדותם של כמה מהעולים לארץ הגישו סיעת המפד"ל הצעה לתיקון החוק. בעקבות זאת הוכנס התיקון סעיף 4ב: "לענין חוק זה, 'יהודי' הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".{{הערה|[/he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA חוק השבות] אתר ויקיטקסט.}} ניסוח החוק ותיקונו גררו דיונים רבים בקרב רבני ישראל על נחיצות תיקונו והגדרתו באופן ברור.{{הבהרה|יש להרחיב אודות השלכותיו של החוק על חיי היהדות}}

במשך השנים פעל הרבי רבות למען תיקון החוק. כבר בשנת תשי"ט בעת משאל הרבנים של בן גוריון ענה לו הרבי במכתב ארוך ומפורט:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:

דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.

האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי"ד]}}

הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{מקור|פורים תשמ"ד(?)}}. מיד עם תיקון החוק ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תש"ל]] נשא שיחה ובה הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם ליגיטמיים.{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}

הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.

==ראשי המאבק==
יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו.
==הזדמנויות שחלפו==
בשנת [[תשל"ז]], כאשר הליכוד בראשות מר מנחם בגין תפס את הגה השלטון, נראה היה כי כעת הגיעה הזדמנות לתקן את החוק. ואכן אגודת ישראל התנתה את כניסתה לקואליציה בתיקון החוק. בגין הבטיח להשתדל לתקן את החוק, אך בפועל לא עשה מאומה. שש שנים לחמו חסידי חב"ד בדרכים שונות, על פי הוראות הרבי, למען תיקון החוק, אך ללא הצלחה.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק ‘מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק ‘מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

==התבטאות נדירה==
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת.
העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים ב[[שבת]] פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים.
הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!.
==כנס עסקני אנ"ש==
כנס עסקני [[אנ"ש]] בנושא [[מיהו יהודי]] התקיים בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב [[חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

==תפקיד השלוחים==

בתקופת כינוס השלוחים [[תשמ"ח]] הרבי הזמין את הרב [[אברהם שם טוב]] ליחידות, והורה לו לדבר במשך הכינוס על כך שכבר הגיע הזמן שלא צריכים להתעסק עוד בכך{{מקור}}, אולם בעקבות זאת שהרבי אסר עליו להגיד זאת בשמו. הותקף בהתנגדות חזקה מצד השלוחים שטענו שאין בסמכותו לומר זאת מעצמו. רק שנה לאחר מכן כאשר הבהיר הרבי את דעתו (כדלהלן) התברר למפרע שלא מעצמו אמר זאת.

בשיחת כ"ד טבת [[תשמ"ט]] {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=731&lang=hebrew אתר שטורעם]}} דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, ועל פי השמועה המדובר היה בענייני שלימות הארץ, ובין הדברים אמר הרבי:

כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיו"ב - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר '''שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו'''...

הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים - עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ - הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, '''כי אין שום מקום לעסקנות בענייני [[ארץ הקודש]] על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ''', ועל אחת כמה וכמה - הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן - אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - עאכמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... '''עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם - הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שב[[ארצות הברית]] (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים)''', ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות - לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים."

במענה כמה ימים אחר כך{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}} כתב הרבי:

"1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''

"2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם

"3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיו"ב'''

"4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק

"5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר

"6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם

"7) כהנ"ל פשוט

"8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה

"9) ודחוף"

== קישורים חיצונים ==

* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ישראל]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]

מיהו יהודי

2016-09-28T17:11:48Z

67.82.251.111:

{{עריכה|סיבה=חסרים פרטים רבים ומרכזיים}}
[[תמונה:מיהו יהודי.jpg|left|thumb|250px|מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]

'''מיהו יהודי''' הוא שמו של המאבק אותו ניהל [[הרבי]] לתיקון חוק השבות להכרה ב'''גיור כהלכה''' בלבד, לעומת הנוסח הקובע שיהודי הוא מי שהתגייר ללא איזכור המילה כהלכה, דבר המהווה פרצה שיכולה להביא להתבוללות.

המאבק לתיקון החוק החל בגלוי {{הערה|2= ע"פ תיקון של הרבי בעצמו ל[[שושלת היחס]] שלו ב[[היום יום]]}}בשנת [[תש"ל]] ונמשך עד היום.

==נושא המאבק==
{{להשלים|א.להוסיף הגדרות ברורות יותר לחוק השלכותיו והפרשות השונות שבאו בעקבותיו. ב.מלחמתו של הרבי: 1.במה מתבטאת חומרת החוק: השלכתו הדתית-נישאוין וכו', הגזירה על ידי יהודים, על עצם עניין היהדות ולא על פרטים ועוד. 2.דרכי המלחמה: התוועודויות ושיחות, מכתבים, הפגנות(?), ועוד. 3. רצונו של הרבי: הגדרה ברורה "גיור כהלכה" ולא "גיור עפ"י בתי הדין" והמחלוקות הגדולות בעניין עם חרדים שונים. ג. השפעות אי תיקון החוק... המצב כהיום: (לאחרונה התפרסם ספר על זה - לא חבד"י).}}
מדינת ישראל נדרשה להגדיר ברורות מיהו יהודי בקשר לכמה מחוקיה: חוק השבות, מרשם אוכלוסין ושיוך הדתי של האדם הנוגע לכפיפותו לפסקי בתי הדין בענייני [[נישואין]] [[גירושין]] ועוד. חוק השבות הוא חוק שחוקק בקום המדינה, הקובע כי כל יהודי, זכאי לעלות לארץ ולקבל אזרחות. אולם מחוקקי החוק לא היטיבו להגדיר בחוק את ההגדרה הברורה למושג יהודי. בעקבות כך, במשך השנים התעוררו לא מעט דיונים בבתי המשפט להדרגת זהותו של היהודי בחוק.

כבר בראשית קומה של המדינה ראה ראש הממשלה דאז [[דוד בן גוריון]] את הנחיצות בהכרעה בשאלה זו, לצורך כך שלח לחמישים מ"חכמי ישראל" - אותם הגדיר ככאלה לפי ראות עיניו - להביע דעתם בנוגע להגדרת הזהות היהודית במדינת ישראל. לאחר שרובם (37 לעומת 8) הכריעו לתמוך בהגדרה ההלכתית וכך אנכתב בחוק כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או מי שנתגייר כהלכה".
בשנת [[תש"ל]] בעקבות דיונים שעלו בבתי המשפט אודות יהדותם של כמה מהעולים לארץ הגישו סיעת המפד"ל הצעה לתיקון החוק. בעקבות זאת הוכנס התיקון סעיף 4ב: "לענין חוק זה, 'יהודי' הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת".{{הערה|[/he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA חוק השבות] אתר ויקיטקסט.}} ניסוח החוק ותיקונו גררו דיונים רבים בקרב רבני ישראל על נחיצות תיקונו והגדרתו באופן ברור.{{הבהרה|יש להרחיב אודות השלכותיו של החוק על חיי היהדות}}

במשך השנים פעל הרבי רבות למען תיקון החוק. כבר בשנת תשי"ט בעת משאל הרבנים של בן גוריון ענה לו הרבי במכתב ארוך ומפורט:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב כ' בשאלה לחוות דעתי בנוגע לרישום ילדי נשואי תערובת כשהאב יהודי והאם לא יהודי' ולא נתגיירה קודם לידת הולד. והמכוון - לפי נוסח ההחלטה במכתב הנ"ל - להגדיר הוראות שיתאימו למסורת המקובלת בכל חוגי היהדות, האדוקים והחופשיים לכל זרמיהם, ולתנאים המיוחדים של ישראל כמדינה רבונית שמובטח בה חופש מצפון ודת וכמרכז לקיבוץ גלויות:

דעתי ברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תוקף להצהרה בדיבור על הרצון להרשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות.

על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחי' עד היום הזה - יהודי, או - בסגנון שונה אבל בתוכן שווה - שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודי' או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשולחן ערוך.

האמור במלוא תקפו לא רק בנוגע לילדים שהוריהם או מי שהוא אחר מצהיר על רצונו לרשום אותם בתור יהודי, אלא גם בנוגע לכל מי שיבוא להצהיר על עצמו שרוצה לשנות מעמדו ומצבו כדי להכנס לכלל ישראל, שאין בהצהרה כזו ולא כלום אלא אם כן יקיים בפועל, או שכבר קיים בפועל, סדר הגירות מתאים להמסורה וכמפורט בספר השולחן ערוך, כנ"ל.|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6714.htm אגרות קודש כרך יח מכתב ו'תשי"ד]}}

הרבי ראה בחוק זה מכשול גדול והרבה להתריע על סכנתיו. ואף כינה אותה: "הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה"{{מקור|פורים תשמ"ד(?)}}. מיד עם תיקון החוק ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תש"ל]] נשא שיחה ובה הבהיר שהתיקון לא רק שאינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה, משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר. ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם ליגיטמיים.{{הבהרה|הבהרה ברורה מה יותר טוב בניסוח הקודם?}}

הרבי הסביר{{מקור}} שחומרתה גדילה בעובדה שיהודים הם אלו שמחוקקים חוק שכל מהותו היא כפירה בקב"ה.

==ראשי המאבק==
יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו.
==הזדמנויות שחלפו==
בשנת [[תשל"ז]], כאשר הליכוד בראשות מר מנחם בגין תפס את הגה השלטון, נראה היה כי כעת הגיעה הזדמנות לתקן את החוק. ואכן אגודת ישראל התנתה את כניסתה לקואליציה בתיקון החוק. בגין הבטיח להשתדל לתקן את החוק, אך בפועל לא עשה מאומה. שש שנים לחמו חסידי חב"ד בדרכים שונות, על פי הוראות הרבי, למען תיקון החוק, אך ללא הצלחה.

שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י"ט ב[[אלול]] [[תשמ"ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק ‘מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא.

מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק ‘מיהו יהודי'". מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

==התבטאות נדירה==
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ל]] השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מ[[רוסיה]] כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת.
העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך [[התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים ב[[שבת]] פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים.
הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!.
==כנס עסקני אנ"ש==
כנס עסקני [[אנ"ש]] בנושא [[מיהו יהודי]] התקיים בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב [[חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

==תפקיד השלוחים==

בתקופת כינוס השלוחים [[תשמ"ח]] הרבי הזמין את הרב [[אברהם שם טוב]] ליחידות, והורה לו לדבר במשך הכינוס על כך שכבר הגיע הזמן שלא צריכים להתעסק עוד בכך{{מקור}}, אולם בעקבות זאת שהרבי אסר עליו להגיד זאת בשמו. הותקף בהתנגדות חזקה מצד השלוחים שטענו שאין בסמכותו לומר זאת מעצמו. רק שנה לאחר מכן כאשר הבהיר הרבי את דעתו (כדלהלן) התברר למפרע שלא מעצמו אמר זאת.

בשיחת כ"ד טבת [[תשמ"ט]] {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=731&lang=hebrew אתר שטורעם]}} דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, ועל פי השמועה המדובר היה בענייני שלימות הארץ, ובין הדברים אמר הרבי:

כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיו"ב - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר '''שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו'''...

הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים - עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ - הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, '''כי אין שום מקום לעסקנות בענייני [[ארץ הקודש]] על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ''', ועל אחת כמה וכמה - הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן - אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - עאכמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... '''עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם - הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שב[[ארצות הברית]] (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים)''', ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות - לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים."

במענה כמה ימים אחר כך{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}} כתב הרבי:

"1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''

"2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם

"3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיו"ב'''

"4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק

"5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר

"6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם

"7) כהנ"ל פשוט

"8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה

"9) ודחוף"

== קישורים חיצונים ==

* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו"ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות ל[[מבצע תפילין]] שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/23/125571649502.html מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי]''' {{בית משיח}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ישראל]]
[[קטגוריה:אומות העולם]]
[[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]]