https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=66.250.99.189 2026-04-23T09:37:07Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=182747 2014-06-15T03:20:57Z

<p>66.250.99.189: /* אות בספר התורה - תש&quot;ה */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=יעקב ישראל קנייבסקי<br /> |כינוי= הסטייפלר<br /> |תמונה=[[תמונה:קנייבסקי.jpg|200px]]<br /> |תיאור= <br /> |תאריך לידה=[[ט' בתמוז]] [[תרנ&quot;ט]]<br /> |מקום לידה= הורנסטייפל, אוקראינה<br /> |תאריך פטירה= [[כ&quot;ג באב]] [[תשמ&quot;ה]]<br /> |מקום פטירה= בני ברק<br /> |מקום פעילות=[[ליטא]]<br /> |תפקידים נוספים= <br /> |רבותיו= <br /> |תלמידיו= <br /> |חיבוריו= קהילות יעקב, קריינא דאיגרתא<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> הרב '''יעקב ישראל קנייבסקי''' (מכונה '''הסטייפלר''') ([[ט' בתמוז]] [[תרנ&quot;ט]] - [[כ&quot;ג באב]] [[תשמ&quot;ה]]) כיהן כראש ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] וממנהיגי הציבור הליטאי-[[מתנגד]]י ב[[ארץ הקודש]], יחסיו עם [[חסידות חב&quot;ד]] ו[[הרבי]] היו מורכבים.<br /> <br /> ==ביוגרפיה==<br /> <br /> הסטייפלר נולד בעיירה הורון-סטייפלא בשנת [[תרנ&quot;ט]] לאביו ה[[חסיד]] ר' חיים פרץ, חסידו של ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[מרדכי דב טברסקי (נכד אדמו&quot;ר האמצעי)|מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא-טאמשאפל]], שהיה נכדו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ובנו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)]]. הוא נקרא ע&quot;ש מייסד השושלת, רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של ר' [[מרדכי מטשרנוביל]] וחתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], בעל בתו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר האמצעי)]]. ר' מרדכי היה הסנדק שלו.&lt;ref&gt;את הערכתו לשורשיו החסידיים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: &quot;הרה&quot;ג והרה&quot;ח ר' [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת &quot;כוכב מיעקב&quot; טשיבין סיפר בשם בעל ה&quot;קהילות יעקב&quot;' שנקרא על שמו של רי&quot;י: בהיות אבותיו תושבי העיר הורנסטייפל ונמנו על חסידיו שכל היראת שמים שיש לו הוא בגלל שאביו היה לומד עמו בילדותו כל בוקר מתוך הספר &quot;עמק תפלה&quot; [להרי&quot;י מטשערקאס].&quot; (תולדותיהם של צדיקים דף י')&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בהיותו בן שש נפטר עליו אביו, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו מרת ברכה קנייבסקי לישיבת נובהרדוק, מישיבות [[תנועת המוסר]] למרות היותו מבית [[חסיד]]י, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית.<br /> <br /> הוא גדל ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']] ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', ומונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר ב[[מסירות נפש]] על ה[[יהדות]]&lt;ref&gt;[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1200 מאמר בנושא מאת החוקר החב&quot;די הרב יהושע מונדשיין ובו מביע תמיהות רבות על סיפורי המסי&quot;נ הללו]&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]] פירסם את חיבורו הראשון שעורר רעש בעולם התורני{{הערת שוליים|[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גל' 205}} קונטרס חידושי תורה בשם: 'שערי תבונה', בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי ה[[חסידות]] - הגה&quot;ק רבי [[יחיאל מאיר מאוסטרובצה]] והגה&quot;ח ר' [[מנחם זמבא]], וכן של ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]].<br /> <br /> שנה לאחר הוצאת הקונטרס ראה ה[[חזון איש]] את הקונטרס והתפעל ממחברו. כאשר בירר אודות המחבר, הובהר לו כי הינו רווק, ומרוב התפעלות דאג החזו&quot;א לשדך את אחותו עם הרב קנייבסקי.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[בני ברק]] שם עמד בראש ישיבת נובהרדוק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, והיה ממנהיגי הציבור הליטאי.<br /> <br /> נפטר בליל [[שבת קודש]], כ&quot;ג [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> ==אות בספר התורה - תש&quot;ב==<br /> [[תמונה:אות בסת.jpg|left|thumb|250px|שמו של הסטייפלר מופיע ברשימת רוכשי האותיות המוצגת ב[[ספריית חב&quot;ד]].]]<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] רכש הסטייפלער שתי אותיות ב[[ספר תורה של משיח]]. אחד לעצמו והשני, ככל הנראה, לרעייתו. שמו הופיע ברשימת הקונים עליה היה אחראי ב[[ארץ הקודש]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. כיום מוצג הדף עם שם הסטייפלער ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==&quot;הסטייפלר ירא שמיים, ויש ליצור עמו קשר&quot;==<br /> <br /> בטרם צאתו של הרב [[אוריאל צימר]] לארץ הקודש בראשית קיץ [[תשט&quot;ז]] הטיל עליו [[הרבי]] ב[[יחידות]] בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה&quot;ק, רובן בהקשר ל[[הפצת המעיינות]] ב[[הציבור החרדי]]. בין השאר אמר לו הרבי &quot;יש ל[[חזון איש]] גיס (הסטייפלר) שאומרים עליו שהוא [[יראת שמים|ירא שמים]] וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד [[חסידות]]&quot;. הביקור לא יצא אל הפועל מסיבות צדדיות&lt;ref&gt;עדות מקורבו של הרב צימר, הרב [[טוביה בלוי]], [[פרד&quot;ס חב&quot;ד]] גליון 14 עמ' 165 בהערה.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==אות בספר התורה של משיח - תש&quot;ל==<br /> <br /> גם בשנת [[תש&quot;ל]] קנה הסטייפלר אות ב[[ספר תורה של משיח]].<br /> <br /> היה זה בחודש [[שבט]]. על מנת לסיים את הספר, יצאו ה[[תמימים]] לזכות [[יהודי]]ם בקניית אותיות. ב[[בני ברק]] החתימו התמימים [[קלונימוס קופצ'יק]] ו[[אליהו אריה פרידמן]]. הם סבבו בין בתי כנסת וגדולי תורה.<br /> <br /> כשעברו ליד בית הסטייפלר ברח' רשב&quot;ם, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבה בפוניבז' טען כי עניין הס&quot;ת שייך ל[[עבודה זרה]], והלה היה מידידיו הטובים ביותר של הסטייפלר חשש קופצ'יק שגם הסטייפלר מחזיק בדעותיו, אמנם פרידמן התעקש, והם עלו, דפקו בדלת. הרבנית פתחה את הדלת, והם נכנסו לסלון.<br /> <br /> הסטייפלר היה כבד שמיעה והפניה אליו נעשתה בכתב. הוא סימן להם בשאלה: &quot;מה רצונם?&quot; והם כתבו לו על דף נייר: &quot;היות ומסיימים ס&quot;ת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות&quot; הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה היה, כי אם ח&quot;ו יגיע התאריך ומשיח לא יבוא ח&quot;ו, שלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא&quot;. <br /> <br /> הם ענו לו בכתב: &quot;כאן לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח - אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ספר-התורה שאיתו יצאו לקראת המשיח, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץ&quot;. <br /> <br /> הסטייפלר נעמד על רגליו ואמר: &quot;אתם [[חסיד]]ים של [[הרבי]] שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי הוא ה[[משיח]] גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודם, אני לא משתתף&quot;. השניים איחלו לו ערב טוב ופנו לצאת מהבית.<br /> <br /> כאשר יצאו לחדר המדרגות יצא אחריהם הסטייפלר ואמר: &quot;כתיבת ס&quot;ת היא מצווה חשובה מאוד, ובמיוחד ס&quot;ת שמשתתפים בו כל כך הרבה יהודים, ולכן אני מבקש מאתנו שתזכו לי בפרוטה משלכם&quot;. המטבע הובא לסטייפלר, ושמו נוסף לרשימה&lt;ref&gt;עדות הרב קופצ'יק, שליחו של [[הרבי מלך המשיח]] ב[[חדרה]].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> במקום אחר&lt;ref&gt;[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון מס' 205.&lt;/ref&gt; מסופר, כי בהזדמנות זו נעמד על רגליו לכבודו של [[הרבי]].<br /> <br /> ==למען 'מיהו יהודי'==<br /> <br /> בזמן המאבק על [[מיהו יהודי]] חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גדולי תורה, על כרוז למען המאבק&lt;ref&gt;קובץ 'בית מנחם' עמ' 16.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==עמידה בפרץ נגד המלחמה בחסידות==<br /> [[תמונה:מחאת המנגדים.jpg|left|thumb|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער]]<br /> בימים הסוערים כשרב מסוים בציבור הליטאי וראשי הציבור הליטאי, באמצעות העיתון 'יתד נאמן' אשר התייסד על ידי ראש ישיבת פונוביז' והסטייפלער, נלחמו ב[[חסידות]] וב[[רבי]], הרב [[טוביה בלוי]] עמד כנגדם והחזיר מלחמה שערה.<br /> <br /> לאחר שנים העיד הרב בלוי: &quot;מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה ב[[חסידות]] אך הוא נשאר נאמן לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו&quot;.<br /> <br /> פעם אחת חרג ממנהגו וחתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על כרוז נגד [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] - בשנת [[תש&quot;מ]]. עם זאת, יש מבני משפחתו&lt;ref&gt;נכדו הרב ברים.&lt;/ref&gt; הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו.<br /> <br /> ==עם הגרא&quot;ח נאה==<br /> <br /> בתקופת הפולמוס ההלכתי בין גיסו, [[החזון איש]], לבין הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]], תקף הסטייפלער את דברי הרב נאה בכדי להגן על שיעורי גיסו ואף הוציא לאור מספר קונטרסים לתקוף את שיעורים אלו. במסגרת הפולמוס אף הוציא הסטייפלער קונטרס בשם &quot;שיעורין דאורייתא&quot; ובו ציטוטים מסולפים מהספר &quot;שיעורין של תורה&quot; של ר חיים נאה. ר' חיים נאה טען כי הסטייפלער מזייף שוב ושוב את דבריו. לאחר מכן הסטייפלער עצמו הודה שלא עיין במקורות המדברים בנושאי השיעורים, ועל כך יצא הקצף של ר' חיים נאה.<br /> <br /> הרב נאה כתב כמה קונטרסים ומכתבים חריפים ביותר להשיב לו. וקונטרס אחד גנז, ועל כך מסופר: הרב נאה החל לכתוב תשובותיו והשגותיו{{הערת שוליים|חלק-שני לקונטרס &quot;[[אבני צדק]]&quot; שנדפס בסוף-ספר &quot;[[שיעור מקוה]]&quot;}} להשיב על חיבורו של הסטייפלר כשהוא סותר ותוקף בחריפות את השגותיו בעניין השיעורים. לאחר גמר העבודה כשרצה הרב [[ברוך נאה]] להכניסו לדפוס, לא הסכים הגרא&quot;ח בשום פנים ואופן להדפיסו ואף קרעו לקרעים וגנזו, כשהוא מתבטא לבנו ר' ברוך ואומר: &quot;כי מה שכותבים בעידנא דריתחא אין להדפיסו&quot;.&lt;ref&gt;הרב ישראל נאה, המבשר, מוסף תורני, כ' תמוז [[תשס&quot;ט]].&lt;/ref&gt;<br /> <br /> כמו כן התנגד הסטייפלר לתקנת ה[[מקווה]] [[בור על גבי בור]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערת שוליים|הרב [[לוי יצחק הלפרין]], ראש [[המכון המדעי-טכנולוגי להלכה]] מספר כי בנו, ר' חיים תומך בתקנה}}.<br /> <br /> ==עם החסיד ר' זלמן לייב אסטולין==<br /> <br /> הגאון ה[[חסיד]] ר' [[זלמן לייב אסטולין]] היה מתפלל תקופה מסוימת בבית הכנסת של הסטייפלער. בתקופה זו, נוכח הסטייפלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותר. לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד. בכלל, כשהיה ר' זלמן לייב ניגש אל הסטייפלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשון. כך כיבדו זה את זה, והיו משוחחים בקביעות בדברי תורה. מכרי הרב קנייבסקי מספרים שהסטייפלער נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד. מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט. <br /> <br /> אף את בר-המצוה של בנו דוד-אליהו, כיבד הסטייפעלער בנוכחותו, ואף העניק לחתן הבר-מצווה דורון דרשה&lt;ref&gt;ספר [[גאון וחסיד]].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> =='המותר בפיך'==<br /> <br /> בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלער על שיטת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו&lt;ref&gt;http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20799&lt;/ref&gt; כי בנו, הגאון ר' [[חיים קנייבסקי]] קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו&lt;ref&gt;http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=673&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==ציפיה לביאת המשיח==<br /> <br /> הסטייפלר ציפה כל ימיו לביאת המשיח, מלבד קניית האות ב[[ספר תורה של משיח]], התבטא מספר פעמים: &quot;אנו קרובים מאד לביאת המשיח&quot;. בנו ר' [[חיים קנייבסקי]] אף התבטא כי &quot;לאבא היה מעיל מיוחד לביאת משיח&quot;&lt;REF&gt;ראה: [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=53556 יוזמה חדשה: עשיית מנוי לקרבן פסח], [[חב&quot;ד אינפו]].&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ==לוחות הברית==<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] יצא [[הרבי]] בקריאה לשינוי ציורי [[לוחות הברית]] מעגולות למרובעות, על יסוד ה[[גמרא]] ב[[מסכת בבא בתרא]] ועוד. הסטייפלר נשאל על הדבר, והשיב שהרבי צודק ובבית מדרשו 'לדרמן' שינו את הלוחות למרובעות&lt;ref&gt; [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=2247 חב&quot;ד אינפו]&lt;/ref&gt;. עמיתו, מראשי ישיבת פוניבז' כתב לר' [[יחזקאל סופר]] כי לדעתו הלוחות צריכות להיות עגולות, אבל עקב הוראת הסטייפלר גם הוא תומך בתיקון ציורי הלוחות{{הערת שוליים|המכתב נדפס בחוברת 'על חטא העיגול' מהדורת [[תש&quot;ע]].}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *שערי תבונה<br /> <br /> *קריינא דאגרתא<br /> <br /> *קהילות יעקב<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *בנו הגאון ר' חיים קנייבסקי.<br /> <br /> *בתו הרבנית יוספה ברזם{{הערת שוליים|תלמידתו של ה[[משפיע]] הרה&quot;ח ר' [[נחום גולדשמיד]] ע&quot;ה}}.<br /> <br /> *בתו הרבנית אהובה ברמן.<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא|קנייבסקי יעקב ישראל]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=182746 2014-06-15T03:17:58Z

<p>66.250.99.189: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:מאייעסקי.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה זלמן מאייעסקי]]<br /> הרב '''שלמה זלמן מאייעסקי''' הוא מנהל &quot;[[מכון חנה]]&quot; בשכונת [[קראון הייטס]], מרצה בענייני [[משיח]] ו[[גאולה]] וחבר הועד המייסד של [[מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח]]. נמנה על הקבוצה הראשונה של התמימים השלוחים ל[[אוסטרליה]].<br /> <br /> אביו הוא המחנך הרב יעקב יהודה מאייעסקי. אמו חיה, היא בתו של הרב [[ישראל נח בלניצקי|ישראל נח (הגדול) בלניצקי]].<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> [[תמונה:הראש.jpg|left|thumb|150px|שער הספר 'הראש']]<br /> * '''שמחה כאתגר''' - השמחה על פי [[תורת החסידות]].<br /> *'''[[הראש]]''' - הספר, הוא אוצר משנה סדורה בנושא [[ראש בני ישראל]] וה[[התקשרות]] אליו, ביהדות וב[[חסידות]]. <br /> *'''לקוטי מקורות''' (ב' חלקים) - דיון בענין חייו הנצחיים של [[הרבי]], תוך הבאת המקורות מן התורה שבכתב ושבעל-פה ומתורת הרבי העוסקים בזה.<br /> *'''הצדיק וחסידיו - הקשר בין רבי לחסידים''' - הסברת הנחיצות בקיומו של רבי בכל דור והקשר בינו לחסידיו. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ז]] על ידי [[ועד שיחות באנגלית]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב אליעזר פוזנר.<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל מאייעסקי.<br /> *בנו, הרב יעקב מאייעסקי.<br /> *חתנו, ישראל גליק.<br /> *בנו, יוסף יצחק מאייעסקי.<br /> *בנו, ישראל נח מאייעסקי.<br /> *בנו, הרב שלום דובער מאייעסקי.<br /> *בנו, הת' משה מאייעסקי.<br /> *בנו, הת' שניאור מאייעסקי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82298 השנים שחלפו מחזקות את האמונה]''' - ראיון עומק לקראת יובל העשרים ל[[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] {{בית משיח}} {{אינפו}} ט&quot;ו סיון תשע&quot;ד (12.06.2014)<br /> {{מיון רגיל:מאייעסקי שלמה זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA_(%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F)&diff=182745 2014-06-15T03:16:00Z

<p>66.250.99.189: /* מערכת מגזין עולמות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:עולמות.PNG|שמאל|ממוזער|250px|עמוד השער של המגזין הראשון, [[חודש ניסן]] [[תשע&quot;ד]]]]<br /> מגזין '''עולמות''', הינו מגזין חודשי להפצת בשורת הגאולה המופץ באלפי עותקים ברחבי העולם. ופונה לציבור הרחב ומקורבי חב&quot;ד, מלבד זאת מופיע העיתון בגירסה מקוונת באתר חב&quot;ד אינפו. <br /> <br /> העיתון החל לצאת בחודש ניסן תשע&quot;ד, ומטרתו הוגדרה בכותרת המשנה של שמו &quot;עולמות - מחשבה יהודית בעידן הגאולה&quot;. בגיליון מגוון כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים, וטורים. מאחורי המיזם עומד מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו, ומעורבים בו אנשי מקצוע מהשורה הראשונה שיצאו מתוך נקודת הנחה שאין יהודי שלא נחשף לבשורת הגאולה והגואל, אך עדיין חסר רבות בהסברת עניני הגאולה, זאת לצד הגברת המודעות לקיום מצוות והוספה במעשי חסד על מנת לזרז את בא הגאולה.<br /> <br /> ==ערב השקה==<br /> בכ&quot;ט אייר תשע&quot;ד, נערך למגזין ערב השקה בבית העיתונאים בית סוקולוב. את הערב הנחה מר עודד מנסטר, שגולל את ספור חייו האישי. בין הדוברים היו: ר' עמי מימון, שדרן; ר' מתי טוכפלד, כתב פוליטי; השר גלעד ארדן; הרב אסף פרומר, מהכותבים הבולטים של 'בית משיח'; הרב שמשון גולדשטיין, שליח הרבי מלך המשיח שליט&quot;א בפושקר, הודו; הרב אהליאב אבוטבול, מנהל 'בית משיח' בישראל; הרב דוד נחשון, יו&quot;ר ניידות חב&quot;ד וארגון צבאות השם בארה&quot;ק; הרב שמואל הנדל, יו&quot;ר מטה משיח.<br /> <br /> ==מבנה המגזין==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> == ראיונות ==<br /> במגזין התפרסמו ראיונות בלעדיים עם אישי ציבור, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה, רופאים ויוצרים מהשורה הראשונה. ביניהם ניתן למנות:<br /> *'''פוליטיקאים:''' ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]]{{הערה|1=הראיון עם בנימין נתניהו עורר הדים והגיע לתקשורת הישראלית [http://www.neshei.com/2014/04/11/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A8%D7%94%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%9C%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99/ כתבה בערוץ 2]}}; אופיר אקוניס<br /> *'''אנשי אקדמיה:''' ד&quot;ר [[יחיאל הררי]],<br /> *'''אמנים:''' [[עמיר בניון]], [[גילי שושן]],<br /> <br /> ==תפוצה== <br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==מערכת מגזין עולמות==<br /> *מו&quot;ל: בית משיח - מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח <br /> *ניהול והפקה: אהליאב טל <br /> *עורכת ראשית: יעל אמיתי <br /> *עורך משנה: שלום בער קרומבי<br /> *עיצוב קונספט: קובי שומר<br /> *עיצוב ועימוד: ארנון פרידמן <br /> *רכז מערכת: יוסי ברקובץ' <br /> *כותבים: הרב נדב כהו, שלום בער קרומבי, אהליאב טל, ישראל לפידות חיים ברוק, שמוליק דיקשטיין, ועוד.<br /> <br /> ==מדורים== <br /> *'''עבודת הבירורים'''. <br /> *'''מכתב מהרבי''' - מכתבים של הרבי בנושאי החודשים והחגים.<br /> *'''נקודת נפגש''' - סיפורים מבתי חב&quot;ד.<br /> *'''קרה באמת''' – סיפורי מופת מהרבי.<br /> *'''מבט אישי''' - חוויות אישיות בדרך לחסידות.<br /> *'''דבר המערכת''' - נכתב על ידי העורך המייסד הרב [[שלמה הלפרן]]. <br /> *'''על פרשת דרכים''' – מסע לתוך הנפש לאור תורת החסידות, נכתב על ידי הרב שלום בער קרומבי.<br /> *'''770 מילה עם''' – שליפות עם אומנים ואישי ציבור. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82131 סיקור ותמונות מערב ההשקה] {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3933 נאומו של שר התקשורת גלעד ארדן] {{וידפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3943 השאלה המכשילה: האם אתה משיחיסט?] נאומו של [[עמי מיימון]] {{וידפו}}<br /> <br /> ;המגזינים לצפיה אונליין<br /> * [http://www.upload.chabad.info/Olamot%2001/index.html לצפיה אונליין במגזין הראשון - חודש ניסן תשע&quot;ד] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2002/index.html לצפיה אונליין במגזין לחודש אייר תשע&quot;ד] {{אינפו}}<br /> * [http://upload.chabad.info/Olamot%2003/index.html לצפיה אונליין במגזין לחודש סיון תשע&quot;ד] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שבועון בית משיח]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%90&diff=182720 2014-06-13T17:04:03Z

<p>66.250.99.189: /* חוששני שמשהו התבלבל... */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>האם מותר לכתוב רק שירות ותשבחות או גם ביקורת?<br /> <br /> מתאים לכתוב מה שקשור לערך באנציקלופדי'ה חב&quot;דית. אם יש לך ספק, אתה יכול לשלוח את החומר שאתה מסתפק בנוגע אליו לכתובת הדוא&quot;ל: infopedia770@gmail.com הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:55, 10 יוני 2007 (EDT)<br /> <br /> ==הוספת קישור למכתב של הרב וולפא==<br /> היכן ניתן להכניס קישור בתוך הערך למכתב של הרב וולפא שהתפרסם ב http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46509 (ובבית משיח)? [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> :בקישורים חיצוניים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:22, 26 מאי 2009 (EDT)<br /> <br /> ==תמונה מכובדת==<br /> אני בטוח במאה אחוז כי ישנם תמונות חדשות ומעודכנות יותר של הרב וולפא. מכבודו של הרב ומכבוד חב&quot;דפדיה לעדכן לתמונה חדשה יותר ואיכותית יותר. [[משתמש:יואל|יואל]]<br /> :התמונה שהוספת לדעתי פחות מכובדת מהקודמת. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]<br /> ::&quot;למה, כובע?&quot; [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב&quot;דפדית על רגל אחת]]<br /> :::אכן כן, [[שני מקיפים]]...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]<br /> ::::צדקת ממני. הכנסתי תמונה זו בשל היותה א) איכותית יותר ב) הוא &quot;נראה רב&quot;... [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב&quot;דפדית על רגל אחת]]<br /> :::::נו..כדאי עכ&quot;פ למצוא תמונה איכותית אבל שוב, עם כובע. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]<br /> <br /> == מרחפת ==<br /> הרב וולפא הקים את ארגון מרחפת, שמטרתו הפצת תורתו של הרבי ברחבי העולם, בכללו 'שיחה פקס', כתיבת הנחות לשיחות ומאמרים, במסגרת הארגון הודפסו מכתבים שונים של הרבי ועוד, וקונטרסים שונים.<br /> כרגע זה מוכנס בגוף הערך הנוכחלי, אך צריך להופכו לערך בפני עצמו, עלו והצליחו<br /> <br /> ::ערך מושקע כיאה לאישיות מוכבדת וידועה, יישר כח לעוסקים במלאכה. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 05:40, 23 במאי 2010 (UTC)<br /> :::ועדיין יש מה להרחיב. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 22:32, 23 במאי 2010 (UTC)<br /> :::: אכן מרחפת נהי' ערך נפרד אבל בגוף הערך על הרב וולפא לא מוזכר פעולותיו במרחפת? ועוד והוא עיקר כל עסקנותו מתחילה רק בתש&quot;מ. מרחפת (לפי הערך) הוקמה בתשכ&quot;ח. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 20:14, 23 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> == התייחסות הרבי לספריו ==<br /> <br /> איפה אוכל לקרוא על התייחסות הרבי לחיבוריו בנושא זיהוי כמשיח? הערך מתעלם מכך --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:31, 13 באוקטובר 2010 (UTC)<br /> <br /> ==הניסיון האחרון==<br /> שאלה: האם אמנם מטרת הקובץ &quot;הניסיון האחרון&quot; היא כמבואר בערך? האם אפשר להשיגו כיום? {{אנונימי}}<br /> :אכן. נסה להשיג אצל המחבר. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ז באב ה'תשע&quot;א 08:41, 17 באוגוסט 2011 (UTC)<br /> <br /> == שווער ==<br /> <br /> לא מוזכר בגוף הערך על השווער (חותן שלו)....• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:37, 7 באפריל 2014 (UTC)<br /> :מי זה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:01, 7 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == חוששני שמשהו התבלבל... ==<br /> <br /> הספר 'מבשר טוב' הוא תשובות על שאלות ששאלו אותו אברכים ליטאים באמצעות מערכת נחייג ונשמע, בשונה מ'הניסיון האחרון'.</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%90&diff=182719 2014-06-13T17:01:12Z

<p>66.250.99.189: /* מספריו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב שלום דובער וולפא.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער הלוי וולפא]]<br /> הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' הוא מרבני חב&quot;ד בארה&quot;ק, ראש [[מכון הרמב&quot;ם השלם]], יושב ראש עמותת [[ארץ ישראל שלנו]], [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב&quot;ד]] למען [[שלימות הארץ]]. ראש [[כולל]] &quot;זכרון יוסף&quot; ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב שלום דובער וולפא נולד ב[[י&quot;א באדר]] שנת [[תש&quot;ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב [[יצחק זאב וולפא]] (מצאצאי [[הגר&quot;א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב&quot;ד ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קרית גת]] וניהל בה את ישיבת חב&quot;ד ורשת חינוכית. בשנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור ב[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה]] ו[[שומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב&quot;ם השלם]].<br /> <br /> == פעילותו הציבורית ==<br /> ===שלימות הארץ===<br /> [[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם &quot;[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]&quot;. כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] (1982) הוציא את ספרו &quot;[[שלום שלום ואין שלום]]&quot; בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] עמד בראש המאבק של חסידות חב&quot;ד נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את &quot;[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]&quot; יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה &quot;מי לה' אלי&quot; בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.<br /> <br /> בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם &quot;אמרנו לכם&quot; במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין &quot;יש דין ויש דיין&quot; בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.<br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשס&quot;ט]] רשם הרב וולפא יחד עם ברוך מרזל אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ&quot;. הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב&quot;ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.<br /> <br /> לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע&quot;ג]] עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי, ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות, הרב וולפא ביקש לרוץ במשותף עם מפלגות 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', אך משנכשלו המגעים, הודיע הרב וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט. התמיכה עוררה פולמוס והתנגדות בקרב חלק מרבני וחסידי חב&quot;ד{{הערה|1=[http://new.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E1%E7%E9%F8%E5%FA%20%EC%EB%F0%F1%FA%20%E4-19 ידיעות ומאמרים, תחת התגית: בחירות לכנסת ה-19], אתר [[חב&quot;ד אינפו]]. לאחר הבחירות, מפלגה זו חברה למפלגתו של יאיר לפיד ויחד הקימו גוש חוסם להקמת קואליציה ללא המפלגות החרדיות.}}. בפועל רק אחוזים מעטים תמכו במפלגת הבית היהודי, ורובם הצביעו למפלגת עוצמה לישראל{{הערה|1= ראו לדוגמה [http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=74296 תוצאות האמת בכפר חב&quot;ד], יב שבט ה'תשע&quot;ג (23.01.2013), אתר [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> בעקבות תמיכת הרב וולפא במפלגת 'הבית היהודי' פרשו חלק מהרבנים שתמכו במטה להצלת העם והארץ{{הערה|יוסי חסיד, [http://www.jdn.co.il/news/156852 חשיפה: הרב יעקב יוסף פורש בזעם מתנועת ארץ ישראל שלנו], כ&quot;ג בכסלו תשע&quot;ג, אתר JDN}}. כיום הרב וולפא עומד בראש ארגון בעל שם שונה: 'וועד רבני ארץ ישראל'.<br /> <br /> === הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===<br /> בין השנים [[תשמ&quot;ג]]-[[תשמ&quot;ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב&quot;ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; &quot;ובערת הרע מקרבך&quot;, &quot;רודף ובא במחתרת&quot;, ו&quot;[[ידבר שלום]]&quot;.<br /> <br /> בשנים [[תשנ&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]] כשנושא משיחיותו של הרבי צבר תאוצה נוספת, הוציא את הספרים; &quot;[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]&quot;, &quot;יחי המלך המשיח&quot; ו&quot;קבלת פני משיח צדקינו&quot;. בספרים אלו הוא מסביר את אמונתם של חסידי חב&quot;ד ברבם כמלך המשיח.<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים &quot;הנסיון האחרון&quot; ו&quot;ספר סופר וסיפור&quot; בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים במשחיותו של הרבי לאחר ג' בתמוז ושלחו לחברי [[בד&quot;ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס&quot;ט]] הדפס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו &quot;משנה הלכות&quot;, דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב&quot;דית.<br /> <br /> === ביתר ===<br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב&quot;ם השלם]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב&quot;ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות מדינת ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עלית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב&quot;ם.<br /> <br /> == מספריו ==<br /> [[תמונה:פרדס שלום.jpg|left|thumb|250px|הספר 'פרד&quot;ס שלום - שער החסידות']]<br /> <br /> *'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]], תש&quot;מ.<br /> *'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסיה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ&quot;ב]] בהוראת [[הרבי]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.<br /> *'''[[שלום שלום ואין שלום]]''', תשמ&quot;א.<br /> *'''[[ידבר שלום]]''' (ב&quot;כ) - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב&quot;ם. במקומות רבים בספר זה משיג הרב וולפא על החידושים ברמב&quot;ם שבספר 'אבי עזרי'. [[תשמ&quot;ז]]-[[תנש&quot;א]].<br /> *'''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית &quot;רודף ובא במחתרת&quot; שבספר [[הרמב&quot;ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ&quot;ז]].<br /> *'''ובערת הרע מקרבך''' - עיונים בסוגיית &quot;ובערת הרע מקרבך&quot; שבספר [[הרמב&quot;ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ&quot;ח]]. <br /> *'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]''' - מושגים ביהדות. [[תנש&quot;א]].<br /> *'''[[יחי המלך (ספר)]]''', [[תשנ&quot;ב]]. <br /> *'''קבלת פני משיח צדקנו''', שאלות ותשובות בשיחות [[הרבי]] מהשנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]]. [[ניסן]] [[תשנ&quot;ב]].<br /> *'''יחי המלך המשיח''' - ביאור גדרו ההלכתי של [[הרבי כמלך המשיח]] - על יסוד סימני [[בחזקת משיח]] המופיעים ב[[משנה תורה]] ל[[רמב&quot;ם]]. יצא לאור בחודש [[חשוון]] [[תשנ&quot;ג]], בהסכמתם של הרבנים [[עובדיה יוסף]], [[מרדכי אליהו]], [[פנחס הירשפרונג]], [[משה שטרן]], [[מאיר מזוז]], [[בד&quot;ץ קראון הייטס]] ושל כל [[רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].. הרבי אישר תרגום פרקים מספר זה לשפות שונות. <br /> *'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מעשרות שאלות שהגיעו אל הרב וולפא במשך השנים. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> *'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. השאלות נשאלו על ידי אברכים ליטאיים באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ד]] ב[[קרית גת]].<br /> *'''ספר סופר וסיפור''' - תשובה לספר [[יתבררו ויתלבנו]] של הרב [[יחזקאל סופר]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> *'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים - [[תשנ&quot;ח]]-[[תשע&quot;א]]).<br /> *'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש&quot;ס וברמב&quot;ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב ווולפא על &quot;רבנות ללא הכשרה&quot; והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.<br /> *'''פרדס שלום - שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא|נבראים]]. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.<br /> *'''אוצר חידושים בש&quot;ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש&quot;ס מתורת אדמו&quot;ר שליט&quot;א. נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי [[קה&quot;ת]], בשנת [[תשנ&quot;ט]].<br /> *'''[[לקט שכחת הפאה]]''' - יסודות ומקורת לחובת לבישת [[פאה נכרית]] - תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תשנ&quot;ט]].<br /> *'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]''' - מקורות ל[[מנהגי חב&quot;ד]] ולשיחות הרבי, תשובה לרב [[מאיר מזוז]], [[תש&quot;ס]]. <br /> *'''המותר בפיך''' - ביאור ב[[תניא]] פרק ל&quot;ז - תשובה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], [[תשס&quot;ב]].<br /> *'''[[יקם שערה לדממה]]''' - בירור בדין הפיאות הנכריות מהודו - [[תשס&quot;ד]]. <br /> *'''[[בין אור לחושך]]''' - שיטת חב&quot;ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות פינוי גוש קטיף. [[תשס&quot;ו]].<br /> *'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי&quot;ג [[סיוון]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *'''[[הרמב&quot;ם השלם]]''' על הלכות שבת (שני כרכים ע, ע). [[תשס&quot;ז]] ואילך..<br /> *''' [[תומת ישרים תנחם]]'''{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72553 סקירה על הספר] ב{{אינפו}}.}} תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת [[יחזקאל סופר]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *אחיו, הרב [[מנחם וולפא]], שליח הרבי בנתניה<br /> <br /> '''בניו וחתניו:'''<br /> *ר' אהרון סלומון, ביתר<br /> *הרב [[נחמיה וילהלם]], שליח הרבי בבנגקוק, תאילנד<br /> *הרב בנימין זאב גנדל, חבר הסגל החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]<br /> *הרב דובער פרבר, ר&quot;מ ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים קריות]]<br /> *הרב [[אסף חנוך פרומר]], משפיע ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]]<br /> *הרב צבי הירש וולפא<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]]''', גיליון לחודשים [[ניסן]]-[[אייר]] [[תש&quot;ע]]. &quot;מהישוב החדש לתומכי תמימים&quot; - הדרך לליובאויטש של הרב וולפא.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28430 &quot;הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול&quot;] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון המבשר{{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: &quot;שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ&quot;] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון (כ' במנחם אב תשמ&quot;ב)]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית ההתנתקות {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63827 הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו&quot;ש (אלול תשע&quot;א)]{{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וולפא, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ביתר עלית: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ו]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%90&diff=182718 2014-06-13T16:59:35Z

<p>66.250.99.189: /* מספריו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב שלום דובער וולפא.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער הלוי וולפא]]<br /> הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' הוא מרבני חב&quot;ד בארה&quot;ק, ראש [[מכון הרמב&quot;ם השלם]], יושב ראש עמותת [[ארץ ישראל שלנו]], [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב&quot;ד]] למען [[שלימות הארץ]]. ראש [[כולל]] &quot;זכרון יוסף&quot; ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב שלום דובער וולפא נולד ב[[י&quot;א באדר]] שנת [[תש&quot;ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב [[יצחק זאב וולפא]] (מצאצאי [[הגר&quot;א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב&quot;ד ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קרית גת]] וניהל בה את ישיבת חב&quot;ד ורשת חינוכית. בשנת [[תש&quot;ע]] עבר לגור ב[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה]] ו[[שומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב&quot;ם השלם]].<br /> <br /> == פעילותו הציבורית ==<br /> ===שלימות הארץ===<br /> [[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם &quot;[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]&quot;. כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] (1982) הוציא את ספרו &quot;[[שלום שלום ואין שלום]]&quot; בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] עמד בראש המאבק של חסידות חב&quot;ד נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את &quot;[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]&quot; יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה &quot;מי לה' אלי&quot; בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.<br /> <br /> בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם &quot;אמרנו לכם&quot; במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין &quot;יש דין ויש דיין&quot; בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.<br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשס&quot;ט]] רשם הרב וולפא יחד עם ברוך מרזל אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ&quot;. הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב&quot;ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.<br /> <br /> לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע&quot;ג]] עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי, ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות, הרב וולפא ביקש לרוץ במשותף עם מפלגות 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', אך משנכשלו המגעים, הודיע הרב וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט. התמיכה עוררה פולמוס והתנגדות בקרב חלק מרבני וחסידי חב&quot;ד{{הערה|1=[http://new.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E1%E7%E9%F8%E5%FA%20%EC%EB%F0%F1%FA%20%E4-19 ידיעות ומאמרים, תחת התגית: בחירות לכנסת ה-19], אתר [[חב&quot;ד אינפו]]. לאחר הבחירות, מפלגה זו חברה למפלגתו של יאיר לפיד ויחד הקימו גוש חוסם להקמת קואליציה ללא המפלגות החרדיות.}}. בפועל רק אחוזים מעטים תמכו במפלגת הבית היהודי, ורובם הצביעו למפלגת עוצמה לישראל{{הערה|1= ראו לדוגמה [http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=74296 תוצאות האמת בכפר חב&quot;ד], יב שבט ה'תשע&quot;ג (23.01.2013), אתר [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> בעקבות תמיכת הרב וולפא במפלגת 'הבית היהודי' פרשו חלק מהרבנים שתמכו במטה להצלת העם והארץ{{הערה|יוסי חסיד, [http://www.jdn.co.il/news/156852 חשיפה: הרב יעקב יוסף פורש בזעם מתנועת ארץ ישראל שלנו], כ&quot;ג בכסלו תשע&quot;ג, אתר JDN}}. כיום הרב וולפא עומד בראש ארגון בעל שם שונה: 'וועד רבני ארץ ישראל'.<br /> <br /> === הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===<br /> בין השנים [[תשמ&quot;ג]]-[[תשמ&quot;ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב&quot;ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; &quot;ובערת הרע מקרבך&quot;, &quot;רודף ובא במחתרת&quot;, ו&quot;[[ידבר שלום]]&quot;.<br /> <br /> בשנים [[תשנ&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]] כשנושא משיחיותו של הרבי צבר תאוצה נוספת, הוציא את הספרים; &quot;[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]&quot;, &quot;יחי המלך המשיח&quot; ו&quot;קבלת פני משיח צדקינו&quot;. בספרים אלו הוא מסביר את אמונתם של חסידי חב&quot;ד ברבם כמלך המשיח.<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים &quot;הנסיון האחרון&quot; ו&quot;ספר סופר וסיפור&quot; בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים במשחיותו של הרבי לאחר ג' בתמוז ושלחו לחברי [[בד&quot;ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס&quot;ט]] הדפס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו &quot;משנה הלכות&quot;, דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב&quot;דית.<br /> <br /> === ביתר ===<br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב&quot;ם השלם]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב&quot;ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות מדינת ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עלית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב&quot;ם.<br /> <br /> == מספריו ==<br /> [[תמונה:פרדס שלום.jpg|left|thumb|250px|הספר 'פרד&quot;ס שלום - שער החסידות']]<br /> <br /> *'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]], תש&quot;מ.<br /> *'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסיה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ&quot;ב]] בהוראת [[הרבי]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.<br /> *'''[[שלום שלום ואין שלום]]''', תשמ&quot;א.<br /> *'''[[ידבר שלום]]''' (ב&quot;כ) - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב&quot;ם. במקומות רבים בספר זה משיג הרב וולפא על החידושים ברמב&quot;ם שבספר 'אבי עזרי'. [[תשמ&quot;ז]]-[[תנש&quot;א]].<br /> *'''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית &quot;רודף ובא במחתרת&quot; שבספר [[הרמב&quot;ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ&quot;ז]].<br /> *'''ובערת הרע מקרבך''' - עיונים בסוגיית &quot;ובערת הרע מקרבך&quot; שבספר [[הרמב&quot;ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ&quot;ח]]. <br /> *'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]''' - מושגים ביהדות. [[תנש&quot;א]].<br /> *'''[[יחי המלך (ספר)]]''', [[תשנ&quot;ב]]. <br /> *'''קבלת פני משיח צדקנו''', שאלות ותשובות בשיחות [[הרבי]] מהשנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]]. [[ניסן]] [[תשנ&quot;ב]].<br /> *'''יחי המלך המשיח''' - ביאור גדרו ההלכתי של [[הרבי כמלך המשיח]] - על יסוד סימני [[בחזקת משיח]] המופיעים ב[[משנה תורה]] ל[[רמב&quot;ם]]. יצא לאור בחודש [[חשוון]] [[תשנ&quot;ג]], בהסכמתם של הרבנים [[עובדיה יוסף]], [[מרדכי אליהו]], [[פנחס הירשפרונג]], [[משה שטרן]], [[מאיר מזוז]], [[בד&quot;ץ קראון הייטס]] ושל כל [[רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].. הרבי אישר תרגום פרקים מספר זה לשפות שונות. <br /> *'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מעשרות שאלות שהגיעו אל הרב וולפא במשך השנים. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> *'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. השאלות נשאלו על ידי אברכים ליטאיים באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ד]] ב[[קרית גת]].<br /> *'''ספר סופר וסיפור''' - תשובה לספר [[יתבררו ויתלבנו]] של הרב [[יחזקאל סופר]], [[תשנ&quot;ו]].<br /> *'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים - [[תשנ&quot;ח]]-[[תשע&quot;א]]).<br /> *'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש&quot;ס וברמב&quot;ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב ווולפא על &quot;רבנות ללא הכשרה&quot; והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.<br /> *'''פרדס שלום שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא|נבראים]]. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.<br /> *'''אוצר חידושים בש&quot;ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש&quot;ס מתורת אדמו&quot;ר שליט&quot;א. נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי [[קה&quot;ת]], בשנת [[תשנ&quot;ט]].<br /> *'''[[לקט שכחת הפאה]]''' - יסודות ומקורת לחובת לבישת [[פאה נכרית]] - תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תשנ&quot;ט]].<br /> *'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]''' - מקורות ל[[מנהגי חב&quot;ד]] ולשיחות הרבי, תשובה לרב [[מאיר מזוז]], [[תש&quot;ס]]. <br /> *'''המותר בפיך''' - ביאור ב[[תניא]] פרק ל&quot;ז - תשובה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], [[תשס&quot;ב]].<br /> *'''[[יקם שערה לדממה]]''' - בירור בדין הפיאות הנכריות מהודו - [[תשס&quot;ד]]. <br /> *'''[[בין אור לחושך]]''' - שיטת חב&quot;ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות פינוי גוש קטיף. [[תשס&quot;ו]].<br /> *'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי&quot;ג [[סיוון]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *'''[[הרמב&quot;ם השלם]]''' על הלכות שבת (שני כרכים ע, ע). [[תשס&quot;ז]] ואילך..<br /> *''' [[תומת ישרים תנחם']]''{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72553 סקירה על הספר] ב{{אינפו}}.}} תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת [[יחזקאל סופר]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *אחיו, הרב [[מנחם וולפא]], שליח הרבי בנתניה<br /> <br /> '''בניו וחתניו:'''<br /> *ר' אהרון סלומון, ביתר<br /> *הרב [[נחמיה וילהלם]], שליח הרבי בבנגקוק, תאילנד<br /> *הרב בנימין זאב גנדל, חבר הסגל החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]<br /> *הרב דובער פרבר, ר&quot;מ ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים קריות]]<br /> *הרב [[אסף חנוך פרומר]], משפיע ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]]<br /> *הרב צבי הירש וולפא<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]]''', גיליון לחודשים [[ניסן]]-[[אייר]] [[תש&quot;ע]]. &quot;מהישוב החדש לתומכי תמימים&quot; - הדרך לליובאויטש של הרב וולפא.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28430 &quot;הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול&quot;] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון המבשר{{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: &quot;שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ&quot;] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון (כ' במנחם אב תשמ&quot;ב)]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית ההתנתקות {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63827 הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו&quot;ש (אלול תשע&quot;א)]{{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וולפא, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ביתר עלית: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ו]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%A2&diff=182717 2014-06-13T16:53:54Z

<p>66.250.99.189: /* בתי חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שניאור זלמו גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק, משלוחי [[הרבי]] לבאר שבע]]'''באר שבע''' היא עיר במחוז הדרום שב[[ארץ ישראל]], השביעית באוכלוסייתה, המונה למעלה ממאתיים אלף תושבים. והשניה בשטחה, אחרי ירושלים. העיר שוכנת בצפון הנגב ומכונה בשם &quot;בירת הנגב&quot; בשל היותה העיר המרכזית והגדולה ביותר באזור. <br /> <br /> ==מקור השם==<br /> מקור שמה של העיר הוא במקרא, בספר בראשית{{הערת שוליים|פרק כ&quot;א פסוקים כ&quot;ח-ל&quot;א}}, שם מסופר כי [[יצחק]] הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי אנשיו. אבימלך לקח מיצחק את &quot;שבע כבשות הצאן&quot;, לעדות כי הבאר אכן שייכת ליצחק, והשניים כרתו ברית במקום: &quot;על כן קרא למקום ההוא '''באר שבע''', כי שם נשבעו שניהם&quot;. נכון לשנת [[תשע&quot;א]] מונה היישוב כ-200,900 תושבים.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד==<br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] הגיע [[שליח]]ו הראשון של [[הרבי]] לבאר שבע, ר' [[אברהם כהן]]. כעבור שנתיים, בשנת [[תשל&quot;ח]], הגיע לעיר הרב [[תנחום בורושנסקי]] וניהל את פעילות חב&quot;ד יחד עם הרב [[משה דיקשטיין]] שהגיע לעיר בשנת [[תש&quot;ם]]. בהמשך פתח במרכז העיר את 'מרכז מצוות חב&quot;ד' - חנות העוסקת במכירת ובדיקת [[תפילין]] ו[[מזוזות]], מכירת מוצרי יודאיקה וספרי קודש. בשנת [[תש&quot;נ]] הביא הרב בורושנסקי את הרב [[שניאור זלמן גורליק]], שכיום מנהל בית חב&quot;ד ב[[שכונה]] א' בעיר.<br /> <br /> להלן רשימת בתי חב&quot;ד הפועלים בעיר:<br /> *'''שכונות ה' י&quot;א - בית משיח''' - מנהל: הרב '''[[אברהם כהן]]''' (קיבל הסכמה מ[[הרבי]] לשינוי השם).<br /> *'''בית חב&quot;ד המרכזי שכונה א'''' - מנהל: הרב '''[[שניאור זלמן גורליק]]'''. בית חב&quot;ד מציע: בדיקת תפילין ומזוזות, ספריה חינוכית &quot;תפארת מנחם&quot; לילדים, נוער ומבוגרים שמנוהלת על ידי הגברת מירה דרוק, קורס הכנה לבר מצוה בניהול הרב יוסי סלווין, הכשרת מטבחים על ידי הרב משה דיקשטיין, חנות לרכישת ספרים בניהול הרב יהודה הראל, מרכז חלוקת מזון על בסיס חודשי, מחסן ביגוד והדרכה כלכלית - מתמיכה לצמיחה. ספר תורה לילדים, ופעילות בחגים.<br /> *'''שכונת ו' החדשה''' - מנהל: הרב '''יוסי הנדל'''.<br /> *'''שכונה ט'''' - מנהל: הרב '''חיים הבר'''.<br /> *'''שכונת נאות לון''' - מנהל: הרב '''משה אריאל הכהן רוט'''.<br /> *'''שכונת נווה זאב''' - מנהל: הרב '''ניצן חלק'''.<br /> *'''שכונת נחל בקע''' - מנהל: הרב '''משה קרביצקי'''.<br /> *'''שכונת רמות''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק סלוין'''.<br /> *'''שכונה ג'''' - מנהל הרב '''[[חנוך מיודובניק]]'''.<br /> *'''שכונה ד'''' - מנהל הרב '''[[משה דיקשטיין]]'''.<br /> *'''יוצאי חבר העמים''' - מנהל הרב '''יגאל לוטקין'''.<br /> *'''בית חב&quot;ד בקמפוס האוניברסיטאי''' במתחם אוניברסיטת בן גוריון בנגב - מנהל הרב '''גיל בליזובסקי''' (בעבר נוהל על ידי הרב [[יחזקאל סופר]]).<br /> <br /> == מוסדות חב&quot;ד בעיר ==<br /> *רשת [[גני חב&quot;ד]] - בראשות הרב '''קלמן דרוק'''.<br /> *בית הספר חב&quot;ד עוזיאל - בהנהלת מרת '''שמחה ויצמן'''.<br /> *תלמוד תורה חב&quot;ד - בהנהלת הרב '''ניצן חלק'''.<br /> *תיכון חב&quot;ד לבנות &quot;בית חיה ורבקה&quot;.<br /> *ישיבה קטנה חב&quot;ד ליובאוויטש - בראשות הישיבה עומד הרב '''משה אריאל הכהן רוט''', והיא מנוהלת על ידי הרב '''ניצן חלק'''.<br /> *ישיבה גדולה &quot;תומכי תמימים חב&quot;ד&quot; - בהנהלת הרב '''ירמיהו קליפא'''.<br /> <br /> ==נתונים מספריים של פעילות בחגים==<br /> תוכנית &quot;חווית הפסח&quot; של בית חב&quot;ד מגיעה לאלפי ילדים, סעודות משיח ב-80 בתי כנסת. במהלך חג הפורים מוקם אוהל במרכז העיר בו נערכת קריאת המגילה כ-20 פעמים, בכל שעה עגולה ואף פעמיים בשעה, בהשתתפות של כאלף יהודים. בכלא באר שבע מעניקים צעירי-חב&quot;ד משלוח מנות אישי ל-3,000 אסירים הכלואים בו. כ120 ילדים לומדים ברשת גני חב&quot;ד. בפעילויות חנוכה של בתי חב&quot;ד באר שבע משתתפים למעלה משלושים אלף איש. 17 חנוכיות ענק מוצבות ברחבי העיר.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=8806 חגיגת פתיחת בית הכנסת &quot;בית מנחם&quot; על ידי הרב תנחום בורושנסקי] - {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=182716 2014-06-13T16:52:19Z

<p>66.250.99.189: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסף לבנהרץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לבנהרץ (משמאל) יושב בשולחן הנשיאות על יד הרב [[נפתלי רוט]], בחגיגה שאורגנה על ידי נכדו - שליח הרבי בשכונת 'נאות אלון' ב[[באר שבע]]]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=[[בעל שמועה]] תושב [[כפר חב&quot;ד]]|אחר=סמנכ&quot;ל בדימוס של [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ארץ הקודש)|צעירי אגודת חב&quot;ד]]|ראו=[[יוסף יצחק לבנהרץ]]}}<br /> הרב '''יוסף (יוֹשֶׁה) לבנהרץ''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ט]], 1929) הוא [[בעל שמועה]] חסידי תושב [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ&quot;ט]] לאביו הרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]], ובילדותו למד במחתרת אצל החסיד ר' [[שניאור פינסקי]]. בהיותו בגיל 7 עלתה משפחתו לארץ והתגוררה ב[[תל אביב]] במשך ארבע שנים, לאחריהם, בעקבות כמה מאורעות בלתי רצויים, חזרו לרוסיה והתגוררו שוב במוסקבה.<br /> <br /> עם הגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ונדד בין הסניפים השונים עד שבשנת [[תשי&quot;ג]] נישא ב[[צ'רנוביץ]] לרעייתו חיה גולדה למשפחת פטמן.<br /> <br /> בעקבות התעקשותם על שמירת השבת, עזבו האחים ר' יוסף ור' זלמן יואל את צ'רנוביץ לטובת העיר פרונזה (כיום בישקק) בירת קירגיסטן, בה עסקו במפעל טקסטיל. לאחר שנים אחדות, כשנולדו להם ילדים, נסעו ביחד עם כל משפחתם לקהילה החסידית ב[[טשקנט]] בירת אוזבקיסטן.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]], לאחר יציאת אחיו ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] מרוסיה, שאל באמצעותו את הרבי האם כדאי לנסות לקבל אף הוא אישור יציאה על אף הסכנה שבדבר, וקיבל הוראה להתמיד בבקשותיו למרות הסירובים שקיבל. שנה מאוחר יותר קיבל אישור עליה ובשנת [[תשכ&quot;ו]] עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בתקופתו הראשונה בארץ עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים במפעל ב[[תל אביב]] ובהמשך עבר לעבוד במפעל 'גולגוטקס' ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שהוקם (בין היתר) על ידי אחיו ר' [[יונה לבנהרץ|יונה]] ור' זלמן יואל לבנהרץ (שבהשפעתו אף נכנס בשותפות למפעל).<br /> <br /> מוכר כ[[בעל שמועה]] חסידי ובעל חוש מיוחד ל[[סיפורי חסידים]] וב[[התוועדות|התוועדויות]] בבית הכנסת '[[בית מנחם (כפר חב&quot;ד)]]' מרבה לשתף את הקהל בזכרונותיו על ימי חייו ברוסיה תחת אימת השלטון הקומוניסטי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, מרת מרים (מירה) -מנהלת ספריית חב&quot;ד [[באר שבע]], רעייתו של הרב [[קלמן דרוק]] - כיהן בעבר כ[[שליח]] הרבי בישוב ברוש וכיום מנכ&quot;ל רשת מעונות יום וגני ילדים בבאר שבע.<br /> *בתו, מרת שושנה - מורה ומחנכת בבי&quot;ס ממ&quot;ד חב&quot;ד עוזיאל באר שבע, רעייתו של הרב [[משה דיקשטיין]] - משלוחי הרבי בבאר שבע.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/notimage/75222_he_1.pdf הגאולה הכפולה של משפחת לבנהרץ]''' - בתוך עיתון 'הכפר של הרבי', ערב חג הפסח תשע&quot;ג {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טשקנט: אישים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=182610 2014-06-13T03:54:15Z

<p>66.250.99.189: /* תולדות חייו */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[בעל שמועה]] תושב [[כפר חב&quot;ד]]|אחר=סמנכ&quot;ל בדימוס של [[צעירי אגודת חב&quot;ד (ארץ הקודש)|צעירי אגודת חב&quot;ד]]|ראו=[[יוסף יצחק לבנהרץ]]}}<br /> הרב '''יוסף (יוֹשֶׁה) לבנהרץ''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ט]], 1929) הוא [[בעל שמועה]] חסידי תושב [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ&quot;ט]] לאביו הרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]], ובילדותו למד במחתרת אצל החסיד ר' [[שניאור פינסקי]]. בהיותו בגיל 7 עלתה משפחתו לארץ והתגוררה ב[[תל אביב]] במשך ארבע שנים, לאחריהם, בעקבות כמה מאורעות בלתי רצויים, חזרו לרוסיה והתגוררו שוב במוסקבה.<br /> <br /> עם הגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ונדד בין הסניפים השונים עד שבשנת [[תשי&quot;ג]] נישא ב[[צ'רנוביץ]] לרעייתו חיה גולדה למשפחת פטמן.<br /> <br /> בעקבות התעקשותם על שמירת השבת, עזבו האחים ר' יוסף ור' זלמן יואל את צ'רנוביץ לטובת העיר פרונזה (כיום בישקק) בירת קירגיסטן, בה עסקו במפעל טקסטיל. לאחר שנים אחדות, כשנולדו להם ילדים, נסעו ביחד עם כל משפחתם לקהילה החסידית ב[[טשקנט]] בירת אוזבקיסטן.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]], לאחר יציאת אחיו ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] מרוסיה, שאל באמצעותו את הרבי האם כדאי לנסות לקבל אף הוא אישור יציאה על אף הסכנה שבדבר, וקיבל הוראה להתמיד בבקשותיו למרות הסירובים שקיבל. שנה מאוחר יותר קיבל אישור עליה ובשנת [[תשכ&quot;ו]] עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בתקופתו הראשונה בארץ עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים במפעל ב[[תל אביב]] ובהמשך עבר לעבוד במפעל 'גולגוטקס' ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שהוקם (בין היתר) על ידי אחיו ר' [[יונה לבנהרץ|יונה]] ור' זלמן יואל לבנהרץ (שבהשפעתו אף נכנס בשותפות למפעל).<br /> <br /> מוכר כ[[בעל שמועה]] חסידי ובעל חוש מיוחד ל[[סיפורי חסידים]] וב[[התוועדות|התוועדויות]] בבית הכנסת '[[בית מנחם (כפר חב&quot;ד)]]' מרבה לשתף את הקהל בזכרונותיו על ימי חייו ברוסיה תחת אימת השלטון הקומוניסטי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, מרת מרים (מירה) -מנהלת ספריית חב&quot;ד [[באר שבע]], רעייתו של הרב [[קלמן דרוק]] - כיהן בעבר כ[[שליח]] הרבי בישוב ברוש וכיום מנהל חנוכי של גני חב&quot;ד בבאר שבע.<br /> *בתו, מרת שושנה - מורה ומחנכת בבי&quot;ס ממ&quot;ד חב&quot;ד עוזיאל באר שבע, רעייתו של הרב [[משה דיקשטיין]] - משלוחי הרבי בבאר שבע.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/notimage/75222_he_1.pdf הגאולה הכפולה של משפחת לבנהרץ]''' - בתוך עיתון 'הכפר של הרבי', ערב חג הפסח תשע&quot;ג {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טשקנט: אישים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=182537 2014-06-12T12:57:39Z

<p>66.250.99.189: /* מה קורה כאן??? */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>כתבתי, אולי לא צריך, צ&quot;ע--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 06:08, 10 במרץ 2010 (UTC)<br /> <br /> זה תלוי קצת המש&quot;כ ב[[שיחה:זמרוני זעליג ציק]]. ה' יחזירהו בתשובה שלימה (אם זה אמת מה שאמרו עליו.) --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 06:09, 10 במרץ 2010 (UTC)<br /> <br /> ממתי חב&quot;ד אינפו מצטטים את און ליין...?<br /> יותר מזה הרי כל הסיפור שהיה בס&quot;זהוא באמת שקרי ועלילתי אין טעם בלפרסם את זה הרי את הלילוכים על צא&quot;ח, אשכנזי, ברוד, אהרונוב, קרנסקי, ליפקין, און לין, כפ&quot;ח, לא כותבים בערכים עליהם אז למה על &quot;האגודה&quot; ועל &quot;שיחת הגאולה&quot; כן כן???????????????????????..<br /> ובכל מתאים לתת ערך מוכבד לשיחת השבוע יותר משיחת הגאולה???????????--[[משתמש:Abhtur770|abhtur770 - שיחת נפש]] - [[שיחת משתמש:Abhtur770|שיחה]] 05:26, 28 בספטמבר 2012 (IST)<br /> <br /> :האם יש לך התבטאויות וחרמות של רבנים כנגד אחד מהרשימה הנ&quot;ל, שיש להם מקור ברור? כי אלו שיש להם מקור, הוכנסו בערכים למיטב ידיעתי. אגב מה אמור לציין המילים &quot;שיחת נפש&quot; המקשרים לדף המשתמש שלך? האם הם אמורים לקשר לדף השיחה שלך, בו אינך נוהג להגיב? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ב בתשרי ה'תשע&quot;ג, למניינם 05:30, 28 בספטמבר 2012 (IST)<br /> <br /> == מה קורה כאן??? ==<br /> <br /> העיתון מותאם לכל פלח האוכלוסין? מתורגם לצרפתית ורוסית?</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=182522 2014-06-12T09:11:30Z

<p>66.250.99.189: /* תולדות חייו */</p> <hr /> <div>הרב '''שמואל גרשון ניסן גורביץ''' ([[כ&quot;ח ניסן]] [[תרצ&quot;ב]]-[[י&quot;א אייר]] [[תשנ&quot;ז]]), היה מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב&quot;ד]] במשך עשרות שנים.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> בנולד ב[[מוסקבה]] ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תרצ&quot;ב]] לאביו הרב רפאל דובער גורביץ ואמו שרה אסתר.<br /> <br /> בילדותו, פרצה [[מלחמת העולם השניה]] והוא נדד יחד עם משפחתו לעומק רוסיה ל[[סמרקנד]] שבבוכרה, שם קיבל את חינוכו החסידי במוסדות החב&quot;דיים שהוקמו בעיר על ידי הגולים החב&quot;דיים.<br /> <br /> עם סיום המלחמה הצטרפה משפחתו לאלפי חסידים שהבריחו את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים ב'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]'. מפאת גילו, הסתייעו בו חברי ועד הפעולה על מנת להעביר שוחד ודרכונים ממקום למקום ברחבי העיר, ולהסתובב בין מקומות המסתור של החסידים מבלי שהמשטרה תחשוד בו ותעקוב אחריו. הוא נותר עד לרגע האחרון לסייע בפעילות המחתרתית, וכאשר הרוסים גילו את הבריחה ההמונית המתרחשת מתחת לאפם וסגרו את הגבול הרמטית, ניסה את מזלו יחד עם אחיו אברהם ור' [[מענדל פוטרפס]] להבריח את הגבול בזהות בדויה כבניו של ר' שמואל נוטיק, אך נתפסו והושמו במאסר ממנו יצאו רק הודות להשתדלות אביהם שלקח על עצמו את האחריות לארגון הבריחה ובשל כך ישב במאסר קשה בסיביר במשך עשר שנים.<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה נישא לרעייתו ביילא למשפחת לבנהרץ, וקבע את מגוריו ב[[טשקנט]] ובשנות מגוריו בברית המועצות סייע לשמירת הגחלת היהודית ונטל חלק פעיל במחתרת החב&quot;דית שהתקיימה במדינה.<br /> <br /> ב[[ו' תשרי]] [[תשכ&quot;ז]] ידידו ר' [[אליעזר ננס]] יצא מגדרו במהלך [[התוועדות]] של הרבי וביקש ברכה עבורו שיזכה לצאת מברית המועצות, ולאחר שהפציר מספר פעמים אמר לו הרבי &quot;הרי הם בדרך לכאן&quot;, ואכן כשבוע לפני [[חנוכה]] של אותה שנה - הגיע לארץ.<br /> <br /> לאחר עלייתו לארץ, התיישב ב[[כפר חב&quot;ד]] ובהוראת הרבי התמנה כחבר הנהלת ה[[תלמוד תורה]] המקומי וניהל אותו במשך עשרות שנים.<br /> <br /> את מקום תפילותיו קבע בבית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב&quot;ד)|בית מנחם]] שם גם היה מוסר שיעורים לקבוצה של בעלי-בתים.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות חלה במחלה קשה ממנה נפטר ב[[י&quot;א אייר]] [[תשנ&quot;ז]], ונטמן בהר הזיתים שב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב אברהם גורביץ<br /> *אחיו, הרב אבא דוד גורביץ<br /> <br /> {{מיון רגיל:גורביץ, שמואל גרשון ניסן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=182521 2014-06-12T09:10:31Z

<p>66.250.99.189: /* תולדות חייו */ תקלדה</p> <hr /> <div>הרב '''(חיים) אברהם שמואל לבנהרץ''' ([[תרס&quot;ג]]-[[י&quot;ט אדר]] [[תשל&quot;ה]]) היה חסיד חב&quot;ד בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] שנמנה על הקהילה החב&quot;דית ב[[מוסקבה]] ב[[צ'רנוביץ]] וב[[טשקנט]] ושימר בהן את הגחלת היהודית. לאחר שקיבל אשרת יציאה מרוסיה התיישב בהוראת הרבי ב[[כפר חב&quot;ד]] שם התגורר עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בעיירה בריסק שב[[ליטא]] בשנת [[תרס&quot;ג]] לאביו הרב זלמן יואל לבנהרץ שנמנה על חסידי קוצק.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ג]] נדדה משפחתו וקבעה את מגוריה ב[[ליובאוויטש]] בשביל לאפשר לר' אברהם שמואל שהיה באותה שעה ילד בן עשר בלבד ללמוד ב[[חיידר]] המסונף לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובעקבות המעבר והמגורים בסמיכות לחצרו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הפכו כל בני המשפחה לחסידי חב&quot;ד{{הערה|תקופה קצרה לאחר ש[[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והרבי עקר ל[[רוסטוב]] כשר' זלמן יואל בעקבותיו על מנת לחפש מקום מגורים תואם בעיר עבור בני משפחתו. ברוסטוב נפגע ממחלת הטיפוס שהשתוללה בעיר, נפטר כעבור זמן קצר ונטמן בבית העלמין היהודי של העיירה.}}.<br /> <br /> כאשר נסגרה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם הראשונה]] החל לנדוד בין הסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים כאשר הסניף האחרון בו למד היה ב[[תומכי תמימים נעוועל]] שם השתדך בשנת [[תרפ&quot;ה]] עם רעייתו עטקא.<br /> <br /> לאחר הנישואין קבע את מגוריו ב[[מוסקבה]] בסמוך לבנין מטה ה[[ק.ג.ב.]].<br /> <br /> ביתו שימש כמקום אירוח לחסידים רבים שהגיעו לעיר ורצו להישאר בעילום שם, וביתו של ר' אברהם שמואל היה פתוח בפני האורחים למרות הסכנה שבדבר ולמרות הקירבה הפיזית למטה הק.ג.ב. והפיקוח המוגבר באזור.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] הצליח לקבל אישור יציאה מרוסיה, עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[תל אביב]], אך לאחר ארבע שנים שב למוסקבה על מנת למנוע את הצטרפותם של ילדיו לתנועות הנוער הציוניות השונות שפרחו אז ברחבי הארץ.<br /> <br /> כשחזר למוסקבה הצליח בעסקיו והתעשר בסכום רב ששוויו הוערך בסך השווה למליון דולר, אותו תרם על פי הוראתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[שד&quot;ר]] ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב ז'ורביצר]] לטובת סניפי ישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נדד שוב יחד עם משפחתו ל[[טשקנט]] ועם סיום המלחמה חזר לביתו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] ניסה להצטרף ל[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|מבצע הבריחה הגדול]] של החסידים, אך משהתברר כי הגבולות נסגרו עבר להתגורר בעיר [[צ'רנוביץ]] הסמוכה לגבול הרוסי עם רומניה.<br /> <br /> בתקופת מגוריו בצ'רנוביץ דאג להחייאת הקהילה היהודית ולשיפוצו של [[מקווה|מקווה הטהרה]] העירוני כשלצורך כך שילם מהחסכונות אותם שמר על מנת לחתן את ביתו.<br /> <br /> משהתברר כי אפשרויות הברחת הגבול נסגרו סופית, הצטרף לקהילה החב&quot;דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת [[תשכ&quot;ו]], אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובשנת [[תשכ&quot;ז]] הגיע להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כעשר שנים לאחר שעלה לישראל, נפטר ב[[י&quot;ט אדר]] [[תשל&quot;ה]] בגיל 72.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[זלמן יואל לבנהרץ]] - גביר ועסקן חסידי<br /> *בנו, הרב [[יוסף לבנהרץ]] - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בנו, הרב משה לבנהרץ - כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, הרב יונה לבנהרץ - כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, הרב אלימלך לבנהרץ - כפר חב&quot;ד<br /> *בתו, מרת בלה גורביץ<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marilus-Lipsker%20-%20Shevat%2022,%205768.pdf לב של חסיד]''' - בתוך [[תשורה]] משמחת הנישואין של נכדתו עם הר' מנחם מענדל מרילוס, כ&quot;ב שבט תשס&quot;ח<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/notimage/75222_he_1.pdf הגאולה הכפולה של משפחת לבנהרץ]''' - בתוך עיתון 'הכפר של הרבי', ערב חג הפסח תשע&quot;ג {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ, אברהם שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טשקנט: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מוסקבה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=182520 2014-06-12T09:08:01Z

<p>66.250.99.189: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בית העלמין צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית העלמין העתיק בצפת. בחלק השמאלי בתמונה ניתן לראות את מתחם הציון של רבי [[לייב בעל היסורים]] ומצד ימין את אנדרטת שבעת עולי הגרדום שנרצחו על ידי הבריטים בשנת [[תש&quot;ז]]]]<br /> '''[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]]''' הממוקם במורד הר כנען במערב העיר, הוא מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ ישראל בו טמונים אישים חשובים ומרכזיים בתולדות ההיסטוריה היהודית. המקום נחשב לאתר תיירותי, ומידי שנה פוקדים את המקום קרוב למליון איש.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] ערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מסע ביקור מיוחד בארץ ישראל, במהלכו ביקר גם בבית העלמין בצפת והשתטח על הציונים של גדולי ישראל הפזורים בו, והתעכב שם שעה ארוכה כשרבים מבני העיר הגיעו לחזות במעמד וע&quot;פ השמועה התבטא בבית העלמין הזה קבורים נפטרים במספר של כפליים מיוצאי מצרים (דהינו 1,200,000!!!).<br /> <br /> בתקופת שקדמה ל[[מלחמת העולם השניה]], השתלטו הערבים על דרכי הגישה ל[[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים|בית העלמין בהר הזיתים בירושלים]] שם ממוקמת חלקת חב&quot;ד בה נהגו לטמון את חסידי חב&quot;ד שנפטרו, ובעקבות כך הפך בית העלמין בצפת למקום הקבורה המרכזי של הקהילה החב&quot;דית בארץ ישראל, מצב שנמשך שנים ארוכות.<br /> <br /> ==תולדות בית העלמין==<br /> [[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]] משתטח על ציונו של משפיעו, ר' [[זלמן משה היצחקי]] הנמצא בבית העלמין]]<br /> לאורך הדורות, נהגו לקבור את הנפטרים במערות קבורה ורק באמצע האלף החמישי ליצירה החלו לקבור את הנפטרים בצורה המוכרת כיום.<br /> <br /> בשנת ה' אלפים ש&quot;ל ליצירה, הגיע [[האר&quot;י]] הקדוש לצפת, ובמשך השנתיים בהם חי ופעל במקום גילה באזור הגליל את מקום קבורתם של עשרות תנאים ונביאים, ובהוראתו הוקמו במקום מצבות. באזור בית העלמין בצפת, נמצאו כעשרה מערות קבורה של אישים מתקופת המקרא ומתקופת התנאים{{הערה|ביניהם:אביו של הנביא הושע בן בארי, חנה ושבעת בניה, התנא רבי יהושע בן חנניה, רבי פנחס בן יאיר, רבי שמעון בן חלפתא, ועוד.}}.<br /> <br /> בשנת ה'של&quot;ב נפטר האריז&quot;ל ונטמן במקום לצד מורו המקובל רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שנפטר שנתיים קודם לכן, תקופה קצרה לאחר הגעתו של האר&quot;י לצפת.}}, ובשנים שלאחר מכן נטמנו במקום תלמידיו וממשיכי דרכו, ואישים נוספים שפעלו בצפת דוגמת רבי [[יוסף קארו]], רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי משה מטראני, ורבי [[משה אלשיך]].<br /> <br /> בשנים שלאחר מכן החלו רבים מתושבי העיר והאזור לטמון את קרוביהם שנפטרו בסמיכות למקום קבורתם של האישים הטמונים על צלע ההר, והמקום הפך לבית עלמין שהלך והתרחב עד שהגיע לרדיוס מאה וחמישים דונם.<br /> <br /> כיום פזורים במקום מליוני קברים ומצבות, אך רובם לא ניתנים לזיהוי בעקבות האסונות הרבים שפקדו את בית העלמין דוגמת רעידות אדמה תכופות, שריפות, וגלישת קרקע בעקבות צורתו המשופעת של ההר, שגרמה לתזוזתם של מצבות, ולאנדרלמוסיה שאינה מאפשרת רישום מסודר של הקברים המצויים בבית העלמין.<br /> <br /> ==אתרים בבית העלמין==<br /> [[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית עלמין |בית העלמין]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי&quot;ט]]']]<br /> ===מצבתו של רבי יצחק לוריא===<br /> מצבתו של רבי יצחק לוריא הידוע בכינויו [[האריז&quot;ל]], ממוקמת בדרום בית העלמין באמצע ההר, בסמוך למדריגות העיקריות הקרויות בשם 'מדריגות גורי האר&quot;י' ומהוות את שביל הגישה הנוח ביותר למקום.<br /> <br /> מידי שנה ביום ההילולא [[ה' מנחם אב]] פוקדים את המתחם עשרות אלפי אנשים, וההילולא נחשבת לאירוע ההילולא השני בגודלו לאחר ההילולא של [[רבי שמעון בן יוחאי]] ב[[מירון]] ב[[ל&quot;ג בעומר]].<br /> <br /> מקום זה נחשב לאחד האתרים התירותיים המרכזיים של העיר, ומבקרים בו מאות אלפי אנשים במהלך השנה.<br /> <br /> ===מקווה האריז&quot;ל===<br /> [[קובץ:מקווה_הארי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר&quot;י]]<br /> בתחומי בית העלמין בסמוך למצבתו של האר&quot;י, מצוי [[מקווה טהרה]] לגברים, בו על פי המסורת הורה האריז&quot;ל לטבול את גופתו בטקס הטהרה לפני הקבורה. מי המקווה הינם מי מעיין, וברוב ימות השנה הטמפרטורה של המים הינה קרובה לאפס מעלות.<br /> <br /> המקום נחשב לאתר תירותי, וישנם הנוהגים לטבול במקום ומייחסים לטבילה משמעות רוחנית סגולית.<br /> <br /> המקווה ממוקם בתחתית המדרגות המערביות של בית העלמין, ובשנת [[תשנ&quot;ח]] הוקם שביל גישה רחב ומפואר המוביל אל המקווה, כחלק מתכנית השיפוץ הכללית של 'המועצה לישראל יפה', והמועצה העירונית בצפת, בתרומתה של משפחת כוכבי ממקסיקו.<br /> <br /> ===מצבת רבי ישראל אריה לייב===<br /> [[קובץ:קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים משתטחים על קברו של רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב]]]]<br /> בחלקו הצפוני של בית העלמין הישן, נמצאת מצבתו של רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] אחיו הצעיר של [[הרבי]]. הוא נפטר בליברפול שבאנגליה, ועל פי בקשתו של הרבי הועלתה גופתו לישראל ונטמנה בבית העלמין בצפת בשנת [[תשי&quot;ב]].<br /> <br /> ביוזמתם של מספר חסידי חב&quot;ד תושבי צפת, אורגנה בשנת [[תש&quot;ל]] עלייה על קברו ביום ה[[יארצייט]] [[י&quot;ג אייר]], ולאחר מכן נשלח דיווח לרבי. כמענה על כך הביע הרבי את שביעות רצונו מהיוזמה, ולקראת השנה שלאחר מכן הדבר הפך לנוהג קבוע.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] לארגן מעמד תפילה מרכזי בסמוך לציון, ולעודד את העליה על קברו באמצעות פרסומים בריכוזי חב&quot;ד, וסידור גישה נוחה לעולים לציון.<br /> <br /> ===ציון רבי לייב בעל היסורים===<br /> רבי [[לייב בעל היסורים]] שהיה מגדולי תלמידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], התגורר בשנותיו האחרונות בצפת, ולאחר פטירתו נטמן בצפון-מערב בית העלמין של העיר.<br /> <br /> במשך שנים רבות עמד המקום שומם ממבקרים, ולטענתו של חוקר החסידות ד&quot;ר [[יצחק אלפסי]] החלו חסידי גור לפקוד את המקום, בעקבות דברי רבם האדמו&quot;ר רבי [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל', שעודד את מקורביו לעלות על קברו.<br /> <br /> בסביבות שנת [[תשס&quot;ב]] הוקם סביב לציון מחיצה, וסודרה דרך גישה לכוהנים מהצד התחתי של בית העלמין.<br /> <br /> התפילה על הציון נחשבת בעיני רבים כפועלת ישועות, ומידי שנה פוקדים את הציון עשרות אלפי איש, בעיקר ביום ההילולא שלו, ב[[ט&quot;ז חשון]].<br /> <br /> ==בית העלמין החדש==<br /> [[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום המצבה המשופצת של רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]]]<br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] החל שיפוץ בית העלמין, והכשרת חלקות אדמה בתחתית ההר לקבורתם של הנפטרים. עם סיום הכשרת החלקות, פסק רב העיר צפת הרב שמחה קפלן שמכאן ואילך אין לקבור יותר נפטרים בבית העלמין הישן, והחברה קדישא העירונית תטמון את הנפטרים בחלקה החדשה בלבד.<br /> <br /> פסיקה זו קיבלה אשרור חוקתי, ומאז ואילך הופסקה הקבורה בחלק העתיק של בית העלמין, מחשש לחילול מצבות בעת הקבורה{{הערה|מלבד חריגות בודדות, כגון קבורתו של רבי [[מנשה קליין]] אב&quot;ד אונגוואר, שבוצעה במחטף מבלי שיתוף פעולה עם החברא קדישא העירונית, ועוררה סערה ציבורית.}}.<br /> <br /> בבית העלמין החדש, הוקדשה חלקה מיוחדת לרבני העיר, בה נטמנו הרב שמחה קפלן והרב [[לוי ביסטריצקי]].<br /> <br /> ==אישים חב&quot;דיים הטמונים בבית העלמין==<br /> בבית העלמין טמונים [[חסידים]] רבים, שנטמנו במקום בעיקר בין השנים [[תרצ&quot;ד]]-[[תשכ&quot;ב]].<br /> <br /> להלן רשימה חלקית:<br /> {{טורים|מספר=2|תוכן=<br /> *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - עסקן חב&quot;די ומראשי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[לוי ביסטריצקי]] - [[השלוחים לארץ הקודש|שליח הרבי לצפת]], ורב העיר<br /> *הרב [[דוד ברוומן]] - מנהל סניף [[קה&quot;ת]] באירופה, ויו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[צפת]]<br /> *הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] - מפעילי [[צא&quot;ח]] ב[[בני ברק]]<br /> *הרב [[משה דובער גנזבורג]] - ממייסדי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]<br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] - חבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש|בי&quot;ד רבני חב&quot;ד]] וממייסדי הקהילה ב[[חיפה]]<br /> *הרב [[זלמן משה היצחקי]] - מגדולי ה[[משפיע|משפיעים]] בין חסידי חב&quot;ד בדור השישי<br /> *הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] - מזכיר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] - אחיו של [[הרבי]]<br /> *הרב [[בנימין לוין]] - [[בעל מנגן]] חסידי ומראשוני המתיישבים ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[ישראל לוין]] - מגדולי חסידיו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *הרב [[צבי ליברמן]] - מראשי המחתרת החסידית ברוסיה הסובייטית<br /> *רבי [[לייב בעל היסורים]] - מגדולי תלמידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] - מרבני חב&quot;ד בדור השישי<br /> *הרב [[אריה לייב קפלן]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[צפת]]<br /> *רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> }}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צפת]]<br /> [[קטגוריה:בתי עלמין בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:אתרים חב&quot;דים]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=182519 2014-06-12T09:05:50Z

<p>66.250.99.189: /* תולדות בית העלמין */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בית העלמין צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית העלמין העתיק בצפת. בחלק השמאלי בתמונה ניתן לראות את מתחם הציון של רבי [[לייב בעל היסורים]] ומצד ימין את אנדרטת שבעת עולי הגרדום שנרצחו על ידי הבריטים בשנת [[תש&quot;ז]]]]<br /> '''[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]]''' הממוקם במורד הר כנען במערב העיר, הוא מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ ישראל בו טמונים אישים חשובים ומרכזיים בתולדות ההיסטוריה היהודית. המקום נחשב לאתר תיירותי, ומידי שנה פוקדים את המקום קרוב למליון איש.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] ערך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מסע ביקור מיוחד בארץ ישראל, במהלכו ביקר גם בבית העלמין בצפת והשתטח על הציונים של גדולי ישראל הפזורים בו, והתעכב שם שעה ארוכה כשרבים מבני העיר הגיעו לחזות במעמד.<br /> <br /> בתקופת שקדמה ל[[מלחמת העולם השניה]], השתלטו הערבים על דרכי הגישה ל[[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים|בית העלמין בהר הזיתים בירושלים]] שם ממוקמת חלקת חב&quot;ד בה נהגו לטמון את חסידי חב&quot;ד שנפטרו, ובעקבות כך הפך בית העלמין בצפת למקום הקבורה המרכזי של הקהילה החב&quot;דית בארץ ישראל, מצב שנמשך שנים ארוכות.<br /> <br /> ==תולדות בית העלמין==<br /> [[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]] משתטח על ציונו של משפיעו, ר' [[זלמן משה היצחקי]] הנמצא בבית העלמין]]<br /> לאורך הדורות, נהגו לקבור את הנפטרים במערות קבורה ורק באמצע האלף החמישי ליצירה החלו לקבור את הנפטרים בצורה המוכרת כיום.<br /> <br /> בשנת ה' אלפים ש&quot;ל ליצירה, הגיע [[האר&quot;י]] הקדוש לצפת, ובמשך השנתיים בהם חי ופעל במקום גילה באזור הגליל את מקום קבורתם של עשרות תנאים ונביאים, ובהוראתו הוקמו במקום מצבות. באזור בית העלמין בצפת, נמצאו כעשרה מערות קבורה של אישים מתקופת המקרא ומתקופת התנאים{{הערה|ביניהם:אביו של הנביא הושע בן בארי, חנה ושבעת בניה, התנא רבי יהושע בן חנניה, רבי פנחס בן יאיר, רבי שמעון בן חלפתא, ועוד.}}.<br /> <br /> בשנת ה'של&quot;ב נפטר האריז&quot;ל ונטמן במקום לצד מורו המקובל רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שנפטר שנתיים קודם לכן, תקופה קצרה לאחר הגעתו של האר&quot;י לצפת.}}, ובשנים שלאחר מכן נטמנו במקום תלמידיו וממשיכי דרכו, ואישים נוספים שפעלו בצפת דוגמת רבי [[יוסף קארו]], רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי משה מטראני, ורבי [[משה אלשיך]].<br /> <br /> בשנים שלאחר מכן החלו רבים מתושבי העיר והאזור לטמון את קרוביהם שנפטרו בסמיכות למקום קבורתם של האישים הטמונים על צלע ההר, והמקום הפך לבית עלמין שהלך והתרחב עד שהגיע לרדיוס מאה וחמישים דונם.<br /> <br /> כיום פזורים במקום מליוני קברים ומצבות, אך רובם לא ניתנים לזיהוי בעקבות האסונות הרבים שפקדו את בית העלמין דוגמת רעידות אדמה תכופות, שריפות, וגלישת קרקע בעקבות צורתו המשופעת של ההר, שגרמה לתזוזתם של מצבות, ולאנדרלמוסיה שאינה מאפשרת רישום מסודר של הקברים המצויים בבית העלמין.<br /> <br /> ==אתרים בבית העלמין==<br /> [[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית עלמין |בית העלמין]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי&quot;ט]]']]<br /> ===מצבתו של רבי יצחק לוריא===<br /> מצבתו של רבי יצחק לוריא הידוע בכינויו [[האריז&quot;ל]], ממוקמת בדרום בית העלמין באמצע ההר, בסמוך למדריגות העיקריות הקרויות בשם 'מדריגות גורי האר&quot;י' ומהוות את שביל הגישה הנוח ביותר למקום.<br /> <br /> מידי שנה ביום ההילולא [[ה' מנחם אב]] פוקדים את המתחם עשרות אלפי אנשים, וההילולא נחשבת לאירוע ההילולא השני בגודלו לאחר ההילולא של [[רבי שמעון בן יוחאי]] ב[[מירון]] ב[[ל&quot;ג בעומר]].<br /> <br /> מקום זה נחשב לאחד האתרים התירותיים המרכזיים של העיר, ומבקרים בו מאות אלפי אנשים במהלך השנה.<br /> <br /> ===מקווה האריז&quot;ל===<br /> [[קובץ:מקווה_הארי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר&quot;י]]<br /> בתחומי בית העלמין בסמוך למצבתו של האר&quot;י, מצוי [[מקווה טהרה]] לגברים, בו על פי המסורת הורה האריז&quot;ל לטבול את גופתו בטקס הטהרה לפני הקבורה. מי המקווה הינם מי מעיין, וברוב ימות השנה הטמפרטורה של המים הינה קרובה לאפס מעלות.<br /> <br /> המקום נחשב לאתר תירותי, וישנם הנוהגים לטבול במקום ומייחסים לטבילה משמעות רוחנית סגולית.<br /> <br /> המקווה ממוקם בתחתית המדרגות המערביות של בית העלמין, ובשנת [[תשנ&quot;ח]] הוקם שביל גישה רחב ומפואר המוביל אל המקווה, כחלק מתכנית השיפוץ הכללית של 'המועצה לישראל יפה', והמועצה העירונית בצפת, בתרומתה של משפחת כוכבי ממקסיקו.<br /> <br /> ===מצבת רבי ישראל אריה לייב===<br /> [[קובץ:קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים משתטחים על קברו של רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב]]]]<br /> בחלקו הצפוני של בית העלמין הישן, נמצאת מצבתו של רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] אחיו הצעיר של [[הרבי]]. הוא נפטר בליברפול שבאנגליה, ועל פי בקשתו של הרבי הועלתה גופתו לישראל ונטמנה בבית העלמין בצפת בשנת [[תשי&quot;ב]].<br /> <br /> ביוזמתם של מספר חסידי חב&quot;ד תושבי צפת, אורגנה בשנת [[תש&quot;ל]] עלייה על קברו ביום ה[[יארצייט]] [[י&quot;ג אייר]], ולאחר מכן נשלח דיווח לרבי. כמענה על כך הביע הרבי את שביעות רצונו מהיוזמה, ולקראת השנה שלאחר מכן הדבר הפך לנוהג קבוע.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] לארגן מעמד תפילה מרכזי בסמוך לציון, ולעודד את העליה על קברו באמצעות פרסומים בריכוזי חב&quot;ד, וסידור גישה נוחה לעולים לציון.<br /> <br /> ===ציון רבי לייב בעל היסורים===<br /> רבי [[לייב בעל היסורים]] שהיה מגדולי תלמידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], התגורר בשנותיו האחרונות בצפת, ולאחר פטירתו נטמן בצפון-מערב בית העלמין של העיר.<br /> <br /> במשך שנים רבות עמד המקום שומם ממבקרים, ולטענתו של חוקר החסידות ד&quot;ר [[יצחק אלפסי]] החלו חסידי גור לפקוד את המקום, בעקבות דברי רבם האדמו&quot;ר רבי [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל', שעודד את מקורביו לעלות על קברו.<br /> <br /> בסביבות שנת [[תשס&quot;ב]] הוקם סביב לציון מחיצה, וסודרה דרך גישה לכוהנים מהצד התחתי של בית העלמין.<br /> <br /> התפילה על הציון נחשבת בעיני רבים כפועלת ישועות, ומידי שנה פוקדים את הציון עשרות אלפי איש, בעיקר ביום ההילולא שלו, ב[[ט&quot;ז חשון]].<br /> <br /> ==בית העלמין החדש==<br /> [[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום המצבה המשופצת של רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], בנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]]]<br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] החל שיפוץ בית העלמין, והכשרת חלקות אדמה בתחתית ההר לקבורתם של הנפטרים. עם סיום הכשרת החלקות, פסק רב העיר צפת הרב שמחה קפלן שמכאן ואילך אין לקבור יותר נפטרים בבית העלמין הישן, והחברה קדישא העירונית תטמון את הנפטרים בחלקה החדשה בלבד.<br /> <br /> פסיקה זו קיבלה אשרור חוקתי, ומאז ואילך הופסקה הקבורה בחלק העתיק של בית העלמין, מחשש לחילול מצבות בעת הקבורה{{הערה|מלבד חריגות בודדות, כגון קבורתו של רבי [[מנשה קליין]] אב&quot;ד אונגוואר, שבוצעה במחטף מבלי שיתוף פעולה עם החברא קדישא העירונית, ועוררה סערה ציבורית.}}.<br /> <br /> בבית העלמין החדש, הוקדשה חלקה מיוחדת לרבני העיר, בה נטמנו הרב שמחה קפלן והרב [[לוי ביסטריצקי]].<br /> <br /> ==אישים חב&quot;דיים הטמונים בבית העלמין==<br /> בבית העלמין טמונים [[חסידים]] רבים, שנטמנו במקום בעיקר בין השנים [[תרצ&quot;ד]]-[[תשכ&quot;ב]].<br /> <br /> להלן רשימה חלקית:<br /> {{טורים|מספר=2|תוכן=<br /> *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - עסקן חב&quot;די ומראשי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[לוי ביסטריצקי]] - [[השלוחים לארץ הקודש|שליח הרבי לצפת]], ורב העיר<br /> *הרב [[דוד ברוומן]] - מנהל סניף [[קה&quot;ת]] באירופה, ויו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[צפת]]<br /> *הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] - מפעילי [[צא&quot;ח]] ב[[בני ברק]]<br /> *הרב [[משה דובער גנזבורג]] - ממייסדי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]<br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] - חבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש|בי&quot;ד רבני חב&quot;ד]] וממייסדי הקהילה ב[[חיפה]]<br /> *הרב [[זלמן משה היצחקי]] - מגדולי ה[[משפיע|משפיעים]] בין חסידי חב&quot;ד בדור השישי<br /> *הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] - מזכיר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> *הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] - אחיו של [[הרבי]]<br /> *הרב [[בנימין לוין]] - [[בעל מנגן]] חסידי ומראשוני המתיישבים ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[ישראל לוין]] - מגדולי חסידיו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> *הרב [[צבי ליברמן]] - מראשי המחתרת החסידית ברוסיה הסובייטית<br /> *רבי [[לייב בעל היסורים]] - מגדולי תלמידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] - מרבני חב&quot;ד בדור השישי<br /> *הרב [[אריה לייב קפלן]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[צפת]]<br /> *רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> }}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:צפת]]<br /> [[קטגוריה:בתי עלמין בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:אתרים חב&quot;דים]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A&diff=182518 2014-06-12T09:02:51Z

<p>66.250.99.189: /* מי הוא??? */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>האם הרבי הוא בן אחר בן לדוד מלך ישראל חי וקיים? {{שכח|אנונימי}}<br /> <br /> :תעיין בערך [[יעמוד מלך מבית דוד]], ואחר כך בערך [[יחיאל הלל אלטשולר]]. ובקיצור - יש מחלוקת בעניין. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בניסן ה'תשע&quot;א, למניינם 03:15, 10 באפריל 2011 (UTC)<br /> ::כתוב שהרבי הוא מצאצאי דוד המלך וזה מוכח. בן אחר בן - כדברי שלום. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ו' בניסן ה'תשע&quot;א 11:32, 10 באפריל 2011 (UTC)<br /> <br /> == מי הוא??? ==<br /> <br /> אפשר לדעת קצת (היסטוריא) על דוד המלך חוץ מזה שהוא היה מלכות דאצי' וכו' וכיו&quot;ב???? {{שכח|אנונימי}}</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=182501 2014-06-12T06:30:54Z

<p>66.250.99.189: /* תולדות חייו */</p> <hr /> <div>הרב '''(חיים) אברהם שמואל לבנהרץ''' ([[תרס&quot;ג]]-[[י&quot;ט אדר]] [[תשל&quot;ה]]) היה חסיד חב&quot;ד בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] שנמנה על הקהילה החב&quot;דית ב[[מוסקבה]] ב[[צ'רנוביץ]] וב[[טשקנט]] ושימר בהן את הגחלת היהודית. לאחר שקיבל אשרת יציאה מרוסיה התיישב בהוראת הרבי ב[[כפר חב&quot;ד]] שם התגורר עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בעיירה בריסק שב[[ליטא]] בשנת [[תרס&quot;ג]] לאביו הרב זלמן יואל לבנהרץ שנמנה על חסידי קוצק.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ג]] נדדה משפחתו וקבעה את מגוריה ב[[ליובאוויטש]] בשביל לאפשר לר' אברהם שמואל שהיה באותה שעה ילד בן עשר בלבד ללמוד ב[[חיידר]] המסונף לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובעקבות המעבר והמגורים בסמיכות לחצרו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הפכו כל בני המשפחה לחסידי חב&quot;ד{{הערה|תקופה קצרה לאחר ש[[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והרבי עקר ל[[רוסטוב]] כשר' זלמן יואל בעקבותיו על מנת לחפש מקום מגורים תואם בעיר עבור בני משפחתו. ברוסטוב נפגע ממחלת הטיפוס שהשתוללה בעיר, נפטר כעבור זמן קצר ונטמן בבית העלמין היהודי של העיירה.}}.<br /> <br /> כאשר נסגרה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם הראשונה]] החל לנדוד בין הסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים כאשר הסניף האחרון בו למד היה ב[[תומכי תמימים נעוועל]] שם השתדך בשנת [[תרפ&quot;ה]] עם רעייתו עטקא.<br /> <br /> לאחר הנישואין קבע את מגוריו ב[[מוסקבה]] בסמוך לבנין מטה ה[[ק.ג.ב.]].<br /> <br /> ביתו שימש כמקום אירוח לחסידים רבים שהגיעו לעיר ורצו להישאר בעילום שם, וביתו של ר' אברהם שמואל היה פתוח בפני האורחים למרות הסכנה שבדבר ולמרות הקירבה הפיזית למטה הק.ג.ב. והפיקוח המוגבר באזור.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] הצליח לקבל אישור יציאה מרוסיה, עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[תל אביב]], אך לאחר ארבע שנים שב למוסקבה על מנת למנוע את הצטרפותם של ילדיו לתנועות הנוער הציוניות השונות שפרחו אז ברחבי הארץ.<br /> <br /> כשחזר למוסקבה הצליח בעסקיו והתעשר בסכום רב ששוויו הוערך בסך השווה למליון דולר, אותו תרם על פי הוראתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[שד&quot;ר]] ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב ז'ורביצר]] לטובת סניפי ישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נדד שוב יחד עם משפחתו ל[[טשקנט]] ועם סיום המלחמה חזר לביתו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] ניסה להצטרף ל[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|מבצע הבריחה הגדול]] של החסידים, אך משהתברר כי הגבולות נסגרו עבר להתגורר בעיר [[צ'רנוביץ]] הסמוכה לגבול הרוסי עם רומניה.<br /> <br /> בתקופת מגוריו בצ'רנוביץ דאג להחייאת הקהילה היהודית ולשיפוצו של [[מקווה|מקווה הטהרה]] העירוני כשלצורך כך שילם מהחסכונות אותם שמר על מנת לחתן את ביתו.<br /> <br /> משהתברר כי אפשרויות הברחת הבגול נסגרו סופית, הצטרף לקהילה החב&quot;דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת [[תשכ&quot;ו]], אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובשנת [[תשכ&quot;ז]] הגיע להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כעשר שנים לאחר שעלה לישראל, נפטר ב[[י&quot;ט אדר]] [[תשל&quot;ה]] בגיל 72.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[זלמן יואל לבנהרץ]] - גביר ועסקן חסידי<br /> *בנו, הרב [[יוסף לבנהרץ]] - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בנו, הרב משה לבנהרץ - כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, הרב יונה לבנהרץ - כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, הרב אלימלך לבנהרץ - כפר חב&quot;ד<br /> *בתו, מרת בלה גורביץ<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marilus-Lipsker%20-%20Shevat%2022,%205768.pdf לב של חסיד]''' - בתוך [[תשורה]] משמחת הנישואין של נכדתו עם הר' מנחם מענדל מרילוס, כ&quot;ב שבט תשס&quot;ח<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/notimage/75222_he_1.pdf הגאולה הכפולה של משפחת לבנהרץ]''' - בתוך עיתון 'הכפר של הרבי', ערב חג הפסח תשע&quot;ג {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ, אברהם שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טשקנט: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מוסקבה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=182495 2014-06-12T04:27:16Z

<p>66.250.99.189: /* תולדות חייו */</p> <hr /> <div>הרב '''יוסף (יוֹשֶׁה) לבנהרץ''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ט]], 1929) הוא [[בעל שמועה]] חסידי תושב [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ&quot;ט]] לאביו הרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]], ובילדותו למד במחתרת אצל החסיד ר' [[שניאור פינסקי]]. בהיותו בגיל 7 עלתה משפחתו לארץ והתגוררה ב[[תל אביב]] במשך ארבע שנים, לאחריהם, בעקבות כך שאביו ראה את אחיו ר' [[זלמן יואל לבנהרץ|זלמן יואל]] משתתף בהפגנה של ציונים בעיר מגוריהם תל אביב, חזרו לרוסיה והתגוררו שוב במוסקבה.<br /> <br /> עם הגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ונדד בין הסניפים השונים עד שבשנת [[תשי&quot;ג]] נישא ב[[צ'רנוביץ]] לרעייתו חיה גולדה למשפחת פטמן.<br /> <br /> בעקבות התעקשותם על שמירת השבת, עזבו האחים ר' יוסף ור' זלמן יואל את צ'רנוביץ לטובת העיר פרונזה (כיום בישקק) בירת קירגיסטן, בה עסקו במפעל טקסטיל. לאחר שנים אחדות, כשנולדו להם ילדים, נסעו ביחד עם כל משפחתם לקהילה החסידית ב[[טשקנט]] בירת אוזבקיסטן.<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ה, לאחר יציאת אחיו ר' זלמן יואל לבנהרץ מרוסיה, שאל באמצעותו את הרבי האם כדאי לנסות לקבל אף הוא אישור יציאה על אף הסכנה שבדבר, וקיבל הוראה להתמיד בבקשותיו למרות הסירובים שקיבל. שנה מאוחר יותר קיבל אישור עליה ובשנת [[תשכ&quot;ו]] עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בתקופתו הראשונה בארץ עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים במפעל ב[[תל אביב]] ובהמשך עבר לעבוד במפעל 'גולגוטקס' ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שהוקם (בין היתר) על ידי אחיו ר' [[יונה לבנהרץ|יונה]] ור' זלמן יואל לבנהרץ (שבהשפעתו אף נכנס בשותפות למפעל).<br /> <br /> מוכר כ[[בעל מספר]] חסידי ובהתוועדויות בבית הכנסת [[בית מנחם]] מרבה לשתף את הקהל בזכרונותיו על ימי חייו ברוסיה ומן השנים ההם.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנן, הרב [[קלמן דרוק]] - לשעבר [[שליח]] בישוב ברוש וכיום מנהל חנוכי של גני חב&quot;ד ב[[באר שבע]].<br /> *חתנו, הרב [[משה דיקשטיין]] - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/notimage/75222_he_1.pdf הגאולה הכפולה של משפחת לבנהרץ]''' - בתוך עיתון 'הכפר של הרבי', ערב חג הפסח תשע&quot;ג {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=182494 2014-06-12T04:26:04Z

<p>66.250.99.189: </p> <hr /> <div>הרב '''(חיים) אברהם שמואל לבנהרץ''' ([[תרס&quot;ג]]-[[י&quot;ט אדר]] [[תשל&quot;ה]]) היה חסיד חב&quot;ד בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] שנמנה על הקהילה החב&quot;דית ב[[מוסקבה]] ב[[צ'רנוביץ]] וב[[טשקנט]] ושימר בהן את הגחלת היהודית. לאחר שקיבל אשרת יציאה מרוסיה התיישב בהוראת הרבי ב[[כפר חב&quot;ד]] שם התגורר עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד בעיירה בריסק שב[[ליטא]] בשנת [[תרס&quot;ג]] לאביו הרב זלמן יואל לבנהרץ שנמנה על חסידי קוצק.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ג]] נדדה משפחתו וקבעה את מגוריה ב[[ליובאוויטש]] בשביל לאפשר לר' אברהם שמואל שהיה באותה שעה ילד בן עשר בלבד ללמוד ב[[חיידר]] המסונף לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובעקבות המעבר והמגורים בסמיכות לחצרו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הפכו כל בני המשפחה לחסידי חב&quot;ד{{הערה|תקופה קצרה לאחר ש[[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והרבי עקר ל[[רוסטוב]] כשר' זלמן יואל בעקבותיו על מנת לחפש מקום מגורים תואם בעיר עבור בני משפחתו. ברוסטוב נפגע ממחלת הטיפוס שהשתוללה בעיר, נפטר כעבור זמן קצר ונטמן בבית העלמין היהודי של העיירה.}}.<br /> <br /> כאשר נסגרה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם הראשונה]] החל לנדוד בין הסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים כאשר הסניף האחרון בו למד היה ב[[תומכי תמימים נעוועל]] שם השתדך בשנת [[תרפ&quot;ה]] עם רעייתו עטקא.<br /> <br /> לאחר הנישואין קבע את מגוריו ב[[מוסקבה]] בסמוך לבנין מטה ה[[ק.ג.ב.]].<br /> <br /> ביתו שימש כמקום אירוח לחסידים רבים שהגיעו לעיר ורצו להישאר בעילום שם, וביתו של ר' אברהם שמואל היה פתוח בפני האורחים למרות הסכנה שבדבר ולמרות הקירבה הפיזית למטה הק.ג.ב. והפיקוח המוגבר באזור.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] הצליח לקבל אישור יציאה מרוסיה, עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[תל אביב]], אך לאחר ארבע שנים שב למוסקבה על מנת למנוע את הצטרפותם של ילדיו לתנועות הנוער הציוניות השונות שפרחו אז ברחבי הארץ.<br /> <br /> כשחזר למוסקבה הצליח בעסקיו והתעשר בסכום רב ששוויו הוערך בסך השווה למליון דולר, אותו תרם על פי הוראתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[שד&quot;ר]] ר' [[יעקב זורביצר]] לטובת סניפי ישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השניה]] נדד שוב יחד עם משפחתו ל[[טשקנט]] ועם סיום המלחמה חזר לביתו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] ניסה להצטרף ל[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|מבצע הבריחה הגדול]] של החסידים, אך משהתברר כי הגבולות נסגרו עבר להתגורר בעיר [[צ'רנוביץ]] הסמוכה לגבול הרוסי עם רומניה.<br /> <br /> בתקופת מגוריו בצ'רנוביץ דאג להחייאת הקהילה היהודית ולשיפוצו של [[מקווה|מקווה הטהרה]] העירוני כשלצורך כך שילם מהחסכונות אותם שמר על מנת לחתן את ביתו.<br /> <br /> משהתברר כי אפשרויות הברחת הבגול נסגרו סופית, הצטרף לקהילה החב&quot;דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת [[תשכ&quot;ו]], אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובשנת [[תשכ&quot;ז]] הגיע להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כעשר שנים לאחר שעלה לישראל, נפטר ב[[י&quot;ט אדר]] [[תשל&quot;ה]] בגיל 72.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[זלמן יואל לבנהרץ]] - גביר ועסקן חסידי<br /> *בנו, הרב [[יוסף לבנהרץ]] - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בנו, הרב משה לבנהרץ - כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, הרב יונה לבנהרץ - כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, הרב אלימלך לבנהרץ - כפר חב&quot;ד<br /> *בתו, מרת בלה גורביץ<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marilus-Lipsker%20-%20Shevat%2022,%205768.pdf לב של חסיד]''' - בתוך [[תשורה]] משמחת הנישואין של נכדתו עם הר' מנחם מענדל מרילוס, כ&quot;ב שבט תשס&quot;ח<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/notimage/75222_he_1.pdf הגאולה הכפולה של משפחת לבנהרץ]''' - בתוך עיתון 'הכפר של הרבי', ערב חג הפסח תשע&quot;ג {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ, אברהם שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד טשקנט: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מוסקבה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=182493 2014-06-12T04:23:05Z

<p>66.250.99.189: /* תולדות חייו */</p> <hr /> <div>הרב '''יוסף (יוֹשֶׁה) לבנהרץ''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ט]], 1929) הוא [[בעל שמועה]] חסידי תושב [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ&quot;ט]] לאביו הרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]], ובילדותו למד במחתרת אצל החסיד ר' [[שניאור פינסקי]]. בהיותו בגיל 7 עלתה משפחתו לארץ והתגוררה ב[[תל אביב]] במשך ארבע שנים, לאחריהם, בעקבות כך שאביו ראה את אחיו ר' [[זלמן יואל לבנהרץ|זלמן יואל]] משתתף בהפגנה של ציונים בעיר מגוריהם תל אביב, חזרו לרוסיה והתגוררו שוב במוסקבה.<br /> <br /> עם הגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ונדד בין הסניפים השונים עד שבשנת [[תשי&quot;ג]] נישא ב[[צ'רנוביץ]] לרעייתו חיה גולדה למשפחת פטמן.<br /> <br /> בעקבות התעקשותם על שמירת השבת, עזבו האחים ר' יוסף ור' זלמן יואל את צ'רנוביץ לטובת העיר פרונזה (כיום בישקק) בירת קירגיסטן, בה עסקו במפעל טקסטיל. לאחר שנים אחדות חזרו לחיק משפחתם בצ'רנוביץ.<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ה, לאחר יציאת אחיו ר' זלמן יואל לבנהרץ מרוסיה, שאל באמצעותו את הרבי האם כדאי לנסות לקבל אף הוא אישור יציאה על אף הסכנה שבדבר, וקיבל הוראה להתמיד בבקשותיו למרות הסירובים שקיבל. שנה מאוחר יותר קיבל אישור עליה ובשנת [[תשכ&quot;ו]] עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בתקופתו הראשונה בארץ עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים במפעל ב[[תל אביב]] ובהמשך עבר לעבוד במפעל 'גולגוטקס' ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שהוקם (בין היתר) על ידי אחיו ר' [[יונה לבנהרץ|יונה]] ור' זלמן יואל לבנהרץ (שבהשפעתו אף נכנס בשותפות למפעל).<br /> <br /> מוכר כ[[בעל מספר]] חסידי ובהתוועדויות בבית הכנסת [[בית מנחם]] מרבה לשתף את הקהל בזכרונותיו על ימי חייו ברוסיה ומן השנים ההם.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנן, הרב [[קלמן דרוק]] - לשעבר [[שליח]] בישוב ברוש וכיום מנהל חנוכי של גני חב&quot;ד ב[[באר שבע]].<br /> *חתנו, הרב [[משה דיקשטיין]] - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/notimage/75222_he_1.pdf הגאולה הכפולה של משפחת לבנהרץ]''' - בתוך עיתון 'הכפר של הרבי', ערב חג הפסח תשע&quot;ג {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=182492 2014-06-12T03:53:28Z

<p>66.250.99.189: </p> <hr /> <div>הרב '''יוסף (יוֹשֶׁה) לבנהרץ''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ט]], 1929) הוא [[בעל שמועה]] חסידי תושב [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ&quot;ט]] לאביו הרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]], ובילדותו למד במחתרת אצל החסיד ר' [[שניאור פינסקי]]. בהיותו בגיל 7 עלתה משפחתו לארץ והתגוררה ב[[תל אביב]] במשך ארבע שנים, לאחריהם, בעקבות כך שאביו ראה את אחיו ר' [[זלמן יואל לבנהרץ|זלמן יואל]] משתתף בהפגנה של ציונים בעיר מגוריהם תל אביב, חזרו לרוסיה והתגוררו שוב במוסקבה.<br /> <br /> עם הגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ונדד בין הסניפים השונים עד שבשנת [[תשי&quot;ג]] נישא ב[[צ'רנוביץ]] לרעייתו חיה גולדה למשפחת פטמן.<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ה, לאחר יציאת אחיו ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] מרוסיה, שאל באמצעותו את הרבי האם כדאי לנסות לקבל אף הוא אישור יציאה על אף הסכנה שבדבר, וקיבל הוראה להתמיד בבקשותיו למרות הסירובים שקיבל. שנה מאוחר יותר קיבל אישור עליה ובשנת [[תשכ&quot;ו]] עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בתקופתו הראשונה בארץ עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים במפעל ב[[תל אביב]] ובהמשך עבר לעבוד במפעל 'גולגוטקס' ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שהוקם (בין היתר) על ידי אחיו ר' [[יונה לבנהרץ|יונה]] ור' [[זלמן יואל לבנהרץ|זלמן יואל]] (שבהשפעתו אף נכנס בשותפות למפעל).<br /> <br /> מוכר כ[[בעל מספר]] חסידי ובהתוועדויות בבית הכנסת [[בית מנחם]] מרבה לשתף את הקהל בזכרונותיו על ימי חייו ברוסיה ומן השנים ההם.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנן, הרב [[קלמן דרוק]] - לשעבר [[שליח]] בישוב ברוש וכיום מנהל חנוכי של גני חב&quot;ד ב[[באר שבע]].<br /> *חתנו, הרב [[משה דיקשטיין]] - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/notimage/75222_he_1.pdf הגאולה הכפולה של משפחת לבנהרץ]''' - בתוך עיתון 'הכפר של הרבי', ערב חג הפסח תשע&quot;ג {{PDF}} {{אינפו}}<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=182491 2014-06-12T03:37:34Z

<p>66.250.99.189: /* תולדות חייו */</p> <hr /> <div>הרב '''יוסף (יוֹשֶׁה) לבנהרץ''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ט]], 1929) הוא [[בעל שמועה]] חסידי תושב [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ&quot;ט]] לאביו הרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]], ובילדותו למד במחתרת אצל החסיד ר' [[שניאור פינסקי]]. בהיותו בגיל 7 עלתה משפחתו לארץ והתגוררה ב[[תל אביב]] במשך ארבע שנים, לאחריהם חזרו להתגורר במוסקבה.<br /> <br /> עם הגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ונדד בין הסניפים השונים עד שבשנת [[תשי&quot;ג]] נישא ב[[צ'רנוביץ]] לרעייתו חיה גולדה למשפחת פטמן.<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ה, לאחר יציאת אחיו ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]], שאל באמצעותו את הרבי האם כדאי לנסות לקבל אישור יציאה מרוסיה על אף הסכנה שבדבר, וקיבל הוראה להתמיד בבקשותיו למרות הסירובים שקיבל, ואכן שנה מאוחר יותר קיבל אישור עליה ובשנת [[תשכ&quot;ו]] עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בתקופתו הראשונה בארץ עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים במפעל ב[[תל אביב]] ובהמשך עבר לעבוד במפעל 'גולגוטקס' ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שהוקם (בין היתר) על ידי אחיו ר' [[יונה לבנהרץ|יונה]] ור' [[זלמן יואל לבנהרץ|זלמן יואל]] (שבהשפעתו אף נכנס בשותפות למפעל).<br /> <br /> מוכר כ[[בעל מספר]] חסידי ובהתוועדויות בבית הכנסת [[בית מנחם]] מרבה לשתף את הקהל בזכרונותיו על ימי חייו ברוסיה ומן השנים ההם.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנן, הרב [[קלמן דרוק]] - לשעבר [[שליח]] בישוב ברוש וכיום מנהל חנוכי של גני חב&quot;ד ב[[באר שבע]].<br /> *חתנו, הרב [[משה דיקשטיין]] - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=182490 2014-06-12T03:36:39Z

<p>66.250.99.189: /* תולדות חייו */</p> <hr /> <div>הרב '''יוסף (יוֹשֶׁה) לבנהרץ''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ט]], 1929) הוא [[בעל שמועה]] חסידי תושב [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ&quot;ט]] לאביו הרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]], ובילדותו למד במחתרת אצל החסיד ר' [[שניאור פינסקי]]. בהיותו בגיל 7 עלתה משפחתו לארץ והתגוררה ב[[תל אביב]] במשך ארבע שנים, לאחריהם חזרו להתגורר במוסקבה.<br /> <br /> עם הגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ונדד בין הסניפים השונים עד שבשנת [[תשי&quot;ג]] נישא ב[[צ'רנוביץ]] לרעייתו חיה גולדה למשפחת פטמן.<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ה, לאחר יציאת אחיו ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]], שאל באמצעותו את הרבי האם כדאי לנסות לקבל אישור יציאה מרוסיה על אף הסכנה שבדבר, וקיבל הוראה להתמיד בבקשותיו למרות הסירובים שקיבל, ואכן שנה מאוחר יותר קיבל אישור עליה ובשנת [[תשכ&quot;ו]] עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בתקופתו הראשונה בארץ עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים במפעל ב[[תל אביב]] ובהמשך עבר לעבוד במפעל 'גולגוטקס' ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שהוקם (בין היתר) על ידי אחיו ר' [[יונה|יונה לבנהרץ]] ור' [[זלמן יואל|זלמן יואל לבנהרץ]] (שבהשפעתו אף נכנס בשותפות למפעל).<br /> <br /> מוכר כ[[בעל מספר]] חסידי ובהתוועדויות בבית הכנסת [[בית מנחם]] מרבה לשתף את הקהל בזכרונותיו על ימי חייו ברוסיה ומן השנים ההם.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנן, הרב [[קלמן דרוק]] - לשעבר [[שליח]] בישוב ברוש וכיום מנהל חנוכי של גני חב&quot;ד ב[[באר שבע]].<br /> *חתנו, הרב [[משה דיקשטיין]] - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%A5&diff=182489 2014-06-12T03:29:10Z

<p>66.250.99.189: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''יוסף (יוֹשֶׁה) לבנהרץ''' (יליד שנת [[תרפ&quot;ט]], 1929) הוא [[בעל שמועה]] חסידי תושב [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ&quot;ט]] לאביו הרב [[אברהם שמואל לבנהרץ]], ובילדותו למד במחתרת אצל החסיד ר' [[שניאור פינסקי]]. בהיותו בגיל 7 עלתה משפחתו לארץ והתגוררה ב[[תל אביב]] במשך ארבע שנים, לאחריהם חזרו להתגורר במוסקבה.<br /> <br /> עם הגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ונדד בין הסניפים השונים עד שבשנת [[תשי&quot;ג]] נישא ב[[צ'רנוביץ]] לרעייתו חנה.<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ה שאל את הרבי האם כדאי לנסות לקבל אישור יציאה מרוסיה על אף הסנכה שבדבר וקיבל הוראה להתמיד בבקשותיו למרות הסירובים שקיבל, ושנה מאוחר יותר קיבל אישור עליה ובשנת [[תשכ&quot;ו]] עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בתקופתו הראשונה בארץ עסק לפרנסתו בליטוש יהלומים במפעל ב[[תל אביב]] ובהמשך עבר לעבוד במפעל 'גולגוטקס' ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שהוקם על ידי אחיו ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנן, הרב [[קלמן דרוק]] - לשעבר [[שליח]] בישוב ברוש וכיום מנהל חנוכי של גני חב&quot;ד ב[[באר שבע]].<br /> *חתנו, הרב [[משה דיקשטיין]] - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:לבנהרץ, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: אישים]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94&diff=182479 2014-06-12T02:58:04Z

<p>66.250.99.189: /* הגירסא החבדי&quot;ת */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אוצר החכמה.jpg|left|thumb|250px|סמל התוכנה]]<br /> '''אוצר החכמה''', היא תוכנה המכילה (נכון לחורף תשע&quot;ד) 64,440 ספרים, ומטרתה שימור ספרים וסריקתם, על מנת להביא גישה חופשית וקלה לכל יהודי לעשרות אלפי ספרים, הסרוקים על גבי דיסק קשיח מיוחד הנפתח על גבי המחשב.<br /> <br /> התוכנה נחשבת לתוכנה האמינה והגדולה ביותר מבין התוכנות הנמכרות בשוק.<br /> <br /> == הגירסא המלאה ==<br /> בגירסא המלאה מכילה התוכנה 64,440 ספרים, והתוכנה מתעתדת להתעדכן מדי שנה בספרים נוספים. בין הספרים: ספרי 'מכון ירושלים', 'מכון מש&quot;ה' ועוד ספרים רבים בלעדיים לאוצר החכמה.<br /> <br /> התוכנה מכילה ברובה ספרים חדשים והוצאות עדכניות של הספרים (בניגוד לתוכנות אחרות המכילות ספרים מן המהדורות הישנות). בתוכנה ספרים מכל חלקי היהדות. בתוכנה יש אפשרות של חלוקת הספרים על פי: שם הספר, שם המחבר, תאריך ההוצאה לאור, על פי פרשיות התורה (כשהתוכנה פותחת את הספר בפרשה המבוקשת) על פי דפי הש&quot;ס (כשהתוכנה פותחת את הספר בדף המבוקש) על פי נושאים, ועוד.<br /> <br /> התוכנה נמכרת בגירסתה המלאה, ובגירסאות חלקיות. ישנה אפשרות לרכישת התוכנה על גבי האינטרנט, כך שהמשתמש רוכש את אפשרות השימוש לפרק זמן מוגבל (על פי בחירתו) תוך שימוש ברשת.<br /> <br /> == הגירסא החבדי&quot;ת ==<br /> <br /> מנהלי התוכנה הכינו גירסא מיוחדת בה נקבצו (נכון לחורף תשע&quot;ד) 4350 ספרי חב&quot;ד.<br /> <br /> במאגר נפלא זה קובצו יחד ספרים נדירים שנדפסו לפני למעלה ממאה וחמישים שנה, הוצאות נדירות של ספרי [[חב&quot;ד]] שנדפסו במספר מצומצם של עותקים, כל ספרי [[קה&quot;ת]] שנדפסו מאז נוסדה, קבצי הערות ופלפולים שיצאו לאור על ידי תלמידי ישיבות חב&quot;ד בעולם משנת [[תשי&quot;ט]] ועד לימינו אלה, ספרי זכרון מסוגים שונים, ספרים וקבצים תורניים שנכתבו על ידי חסידי חב&quot;ד במשך הדורות, רוב ה'תשורות' שנדפסו לשמחות אנ&quot;ש משנת [[תשנ&quot;ב]] ועד היום, אלבומים וסקירות על פעילות חב&quot;ד בארץ ובעולם, ספרי סיפורים חסידיים, ספרי היסטוריה חבדי&quot;ת, כתבי עת וביטאונים, ועוד ועוד.<br /> <br /> מדובר במאגר שימושי ויעיל בתחומים רבים, שכן בנוסף לספרי היסוד של אדמור&quot;י חב&quot;ד לדורותיהם, אפשר למצוא במאגר למעלה מחמישים ספרי ביאורים על ספר התניא, כמאתיים ספרים וקבצים עם הערות וביאורים בשולחן ערוך של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> מלבד זאת יש בתוכנה מאות קבצי ההערות וביאורים שיצאו לאור על ידי תלמידי הישיבות ואנ&quot;ש, שגם הם כוללים אלפי הערות בספר התניא ובשולחן ערוך, ומאות קונטרסים שיצאו לאור כביאורים מקיפים לעניינים שונים באספקלריא חבדי&quot;ת (כמה דוגמאות רק מהעדכון החדש: [[מצות הקהל]], כתיבת ס&quot;ת, יום טוב שני לעובר ממקום למקום, [[בור על גבי בור|מקווה על גבי מקווה]], אמירת הנשיאים, [[הדלקת נרות שבת|נרות שבת קודש]]). <br /> <br /> גם בתחום ההיסטורי מציע מאגר זה מאות ספרים וקבצים, הן ספרים שנכתבו כספרי היסטוריה חסידית, והן ספרים וקבצים רבים שנכתבו כספרי ליקוט לסיפורים חסידיים ולשמועות בשם אדמור&quot;י חב&quot;ד וחסידים בדורות הקודמים, שמתוכם בלבד יכול כל אחד לשאוב מידע רב ואיכותי. <br /> <br /> זאת בנוסף למאגר ה'תשורות' לשמחות אנ&quot;ש, שהוא מאגר מיוחד במינו, הכולל מאות תשורות שיצאו לאור בשני העשורים האחרונים, ובהן אלפי צילומים של כתבי יד אדמור&quot;י חב&quot;ד לדורותיהם. <br /> <br /> יש גם במאגר התשורות הגדול כמה תשובות מהרבי על מאמרים ושיחות שלו מהשנים הראשונות, שנעלמו מעיני מדפיסי הספרים של הרבי, ומעולם לא נדפסו. מאות רבות של מכתבים ותשובות מ[[הרבי הריי&quot;צ]] ומהרבי שמעולם לא נדפסו (גם לא בסדר ה&quot;[[אגרות קודש]]&quot; שלהם), רשימות רבות של יחידויות, וגם סיפורים רבים מפי השמועה וליקוטים שונים.<br /> <br /> == אפשרויות החיפוש ==<br /> גולת הכותרת של המאגר היא האפשרות לחיפוש טקסט חופשי בכל הספרים, ובמהירות מדהימה של שניות בודדות. בלחיצה אחת יכול כל אחד למצוא כל מילה או משפט אשר יחפוץ (התוכנה כוללת מספר אפשרויות לחיפוש, שעל ידם ניתן למצוא בקלות את המבוקש). <br /> <br /> == ראו עוד ==<br /> *[[חב&quot;ד לייבורי (אתר)]]<br /> *[[אוצר 770 (אתר)]]<br /> *[[היברו בוקס (אתר)]]<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43559 כתבה, ולינק להורדה] {{אינפו}}<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/otzar.asp אתר אוצר החכמה]<br /> [[קטגוריה:מדיה חב&quot;ד]][[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=182084 2014-06-10T19:06:57Z

<p>66.250.99.189: /* אישים הטמונים בבית העלמין */</p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> '''בית העלמין על שם מונטיפיורי''' הוא בית קברות יהודי השוכן ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> בית הקברות נוסד בשנת [[תרס&quot;ח]] (1908) והוא מיועד לקבורת יהודים בלבד, אך אין הקפדה שיהיו שומרי שבת. עשרים שנה אחרי שנוסד הורחב שטח בית הקברות וחלקו החדש נקרא &quot;מונטיפיורי החדש&quot;.<br /> <br /> == אוהל הרבי הריי&quot;צ ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אוהל הרבי הריי&quot;צ]]}}<br /> <br /> == אישים הטמונים בבית העלמין ==<br /> * '''רבי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|יוסף יצחק שניאורסון - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]'''<br /> {{טורים|מספר=3|תוכן=<br /> *[[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> *[[שמריהו גוראריה]]<br /> *[[מיכאל טייטלבוים]]<br /> *[[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]]<br /> *[[ניסן מינדל]]<br /> *<br /> *<br /> *<br /> *<br /> *<br /> *<br /> *<br /> *<br /> *<br /> *<br /> }}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[:קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי|קטגוריה המאגדת את האישים הטמונים בבית העלמין]]<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי עלמין]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=182083 2014-06-10T19:05:26Z

<p>66.250.99.189: /* אישים הטמונים בבית העלמין */ יש עוד הרבה הרבה...</p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> '''בית העלמין על שם מונטיפיורי''' הוא בית קברות יהודי השוכן ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> בית הקברות נוסד בשנת [[תרס&quot;ח]] (1908) והוא מיועד לקבורת יהודים בלבד, אך אין הקפדה שיהיו שומרי שבת. עשרים שנה אחרי שנוסד הורחב שטח בית הקברות וחלקו החדש נקרא &quot;מונטיפיורי החדש&quot;.<br /> <br /> == אוהל הרבי הריי&quot;צ ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אוהל הרבי הריי&quot;צ]]}}<br /> <br /> == אישים הטמונים בבית העלמין ==<br /> * '''רבי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|יוסף יצחק שניאורסון - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]'''<br /> {{טורים|מספר=3|תוכן=<br /> *[[שניאור זלמן גורארי]]<br /> *[[שמריהו גורארי]]<br /> *[[מיכאל טיטלבוים]]<br /> *[[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]]<br /> *[[ניסן מינדל]]<br /> *<br /> *<br /> *<br /> *<br /> *<br /> *<br /> *<br /> *<br /> *<br /> *<br /> }}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[:קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי|קטגוריה המאגדת את האישים הטמונים בבית העלמין]]<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי עלמין]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=182034 2014-06-10T08:47:53Z

<p>66.250.99.189: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{חודש סיוון}}<br /> '''ז' בסיוון''' הוא היום השביעי ב[[חודש סיוון]]. בחוץ לארץ חוגגים ביום זה את יומו השני של [[חג השבועות]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ב'תמ&quot;ח - [[מתן תורה]] לשיטת [[רבי יוסי]].<br /> *ב'תמ&quot;ח - [[משה רבינו]] עלה להר סיני לקבל את [[לוחות הברית]] הראשונות.<br /> *ב'תתנ&quot;ה - [[דוד המלך]], ראשון מלכי ישראל ומחבר [[ספר התהלים]], נולד{{הערה|שיחת חג השבועות תשד&quot;מ.}}.<br /> *ב'תתקכ&quot;ה - [[דוד המלך]] נפטר{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;ח שיחה לחג השבועות.}}.<br /> <br /> == נפטרו ==<br /> *[[תק&quot;ט]] - אברהם בן אברהם, הגרף פוטוצקי שהתגייר, הועלה על המוקד ונקבר בסמוך לציון ה[[גר&quot;א]].<br /> *[[תק&quot;ט]] - רבי [[חיים מוולוז'ין]], נולד.<br /> *[[תקצ&quot;ב]] - רבי יששכר בעריש מ[[זידיטשוב]], נפטר.<br /> *[[תשי&quot;ג]] - רבי זליג ראובן בנגיס, ראב&quot;ד ירושלים מחבר ספר 'לפלגות ראובן', נפטר.<br /> *[[תש&quot;מ]] - רבי שמואל הרנפלד, אב&quot;ד מטרסדורף ומחבר ספר 'מענה שמחה', נפטר.<br /> *[[תשע&quot;ד]] - ר' [[יצחק צבי אייזנבך]].<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תקכ&quot;א]] - [[רבי צבי]], בנו וממלא מקומו של [[הבעש&quot;ט]] אמר, כי אביו הודיעו בחלום להעביר את הנהגת הנשיאות ל[[המגיד ממעזריטש]].<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *[[תרצ&quot;ג]] - הרב [[קהת וייס]], שליח הרבי בפיטסבורג ומנהל סניף ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר<br /> *[[תש&quot;י]] - הרב [[בועז קלי]], יו&quot;ר מטה [[שבע מצוות בני נח]] וחבר הנהלת מוסדות חב&quot;ד ב[[קרית שמואל]]<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תשכ&quot;ב]] - הרב [[אברהם סנדר נמצוב]], מראשוני חסידי חב&quot;ד ב[[אנגליה]] <br /> *[[תשע&quot;ג]] - הרב [[שלום דובער רסקין]], מזקני החסידים ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> {{להיום יום|ז'|סיון}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ט ז]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%27_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=182033 2014-06-10T08:47:27Z

<p>66.250.99.189: /* אירועים ביהדות */</p> <hr /> <div>{{חודש סיוון}}<br /> '''ז' בסיוון''' הוא היום השביעי ב[[חודש סיוון]]. בחוץ לארץ חוגגים ביום זה את יומו השני של [[חג השבועות]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ב'תמ&quot;ח - [[מתן תורה]] לשיטת [[רבי יוסי]].<br /> *ב'תמ&quot;ח - [[משה רבינו]] עלה להר סיני לקבל את [[לוחות הברית]] הראשונות.<br /> *ב'תתנ&quot;ה - [[דוד המלך]], ראשון מלכי ישראל ומחבר [[ספר התהלים]], נולד{{הערה|שיחת חג השבועות תשד&quot;מ.}}.<br /> *ב'תתקכ&quot;ה - [[דוד המלך]] נפטר{{הערה|לקוטי שיחות ח&quot;ח שיחה לחג השבועות.}}.<br /> <br /> == נפטרו ==<br /> *[[תק&quot;ט]] - אברהם בן אברהם, הגרף פוטוצקי שהתגייר, הועלה על המוקד ונקבר בסמוך לציון ה[[גר&quot;א]].<br /> *[[תק&quot;ט]] - רבי [[חיים מוולוז'ין]], נולד.<br /> *[[תקצ&quot;ב]] - רבי יששכר בעריש מ[[זידיטשוב]], נפטר.<br /> *[[תשי&quot;ג]] - רבי זליג ראובן בנגיס, ראב&quot;ד ירושלים מחבר ספר 'לפלגות ראובן', נפטר.<br /> *[[תש&quot;מ]] - רבי שמואל הרנפלד, אב&quot;ד מטרסדורף ומחבר ספר 'מענה שמחה', נפטר.<br /> *[[תשע&quot;ד]] - ר' [[יצחק צבי אייזנבך]].<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> *[[תקכ&quot;א]] - [[רבי צבי]], בנו וממלא מקומו של [[הבעש&quot;ט]] אמר, כי אביו הודיעו בחלום להעביר את הנהגת הנשיאות ל[[המגיד ממעזריטש]].<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *[[תרצ&quot;ג]] - הרב [[קהת וייס]], שליח הרבי בפיטסבורג ומנהל סניף ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר<br /> *[[תש&quot;י]] - הרב [[בועז קלי]], יו&quot;ר מטה [[שבע מצוות בני נח]] וחבר הנהלת מוסדות חב&quot;ד ב[[קרית שמואל]]<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תשכ&quot;ב]] - הרב [[אברהם סנדר נמצוב]], מראשוני חסידי חב&quot;ד ב[[אנגליה]] <br /> *[[תשע&quot;ג]] - הרב [[שלום דובער רסקין]], מזקני החסידים ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> {{להיום יום|ז'|סיון}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ט ז]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%27_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=182032 2014-06-10T08:45:27Z

<p>66.250.99.189: /* אירועים ביהדות */</p> <hr /> <div>{{חודש סיוון}}<br /> '''ו' בסיוון''' הוא היום השישי ב[[חודש סיוון]] ו[[חג השבועות]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ב'תמ&quot;ח - [[מעמד הר סיני|ה' ירד על הר סיני]] לעיני כל [[עם ישראל]] ונתן [[עשרת הדברות]] ו[[פרשת משפטים]] על ידי [[משה רבינו]]. את שתי הדיברות הראשונות שמע העם מאלוקים בעצמו.<br /> *ד'תתנ&quot;ו - מסע הצלב הראשון בו נרצחה קהילת יהודי מגנצא. <br /> *[[ת&quot;ש]] - רבי אברהם שלום הלברשטם, ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[סטרופקוב]], נפטר.<br /> *[[תש&quot;ד]] - רבי יהודה סגל רוזנר מסקלהיד, מחבר ספר 'אמרי יהודה', נפטר.<br /> *[[תש&quot;ח]] - רבי אברהם מרדכי אלתר, ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[גור]] ומחבר ספר 'אמרי אמת', נפטר.<br /> <br /> ==[[ימי חב&quot;ד]]==<br /> ===אירועים===<br /> *[[תשל&quot;ח]] - [[הרבי]] הכריז על הקמת [[מכון להכנת דרושי דא&quot;ח לדפוס]], תחת [[קה&quot;ת]]<br /> *[[תשנ&quot;ב]] - הרבי יצא לראשונה מחדרו, מאז [[כ&quot;ז באדר א']] [[תשנ&quot;ב]], אל החוזרים מ[[תהלוכת חג השבועות]] ברחובות [[ניו יורק]]<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *'''[[תק&quot;כ]] - הסתלקות [[הבעל שם טוב]] ביום טוב ראשון של [[חג השבועות]]'''<br /> *[[תרמ&quot;ג]] - הרב יהודה לייב רסקין, מחסידי חב&quot;ד ב[[דוברובנא]]<br /> *[[תרצ&quot;ח|תרח&quot;צ]] - הרב [[חיים אברהם דובער לוין]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ומייסד חסידות '[[מלאכים (חסידות)|המלאכים]]'<br /> *[[תשל&quot;ח]] - הרב [[גרשון חן]] רב שיכון חב&quot;ד ב[[ירושלים]] וחבר בית הדין הרבני ב[[חיפה]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חג השבועות]]<br /> <br /> {{להיום יום|ו'|סיון}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ט ו]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=182031 2014-06-10T07:52:45Z

<p>66.250.99.189: /* אופן ירידת המים */</p> <hr /> <div>ביום השני ל[[בריאת העולם]], חילק [[הקב&quot;ה]] את ה[[מים]] שב[[עולם]] ל[[שמים]] ו[[ים|ימים]], מהם נוצרו ה[[מים העליונים]] וה'''מים התחתונים'''.<br /> <br /> ב[[תיקוני זהר]]{{הערה|תיקון ה' (יט, ב).}} נאמר על המים התחתונים: {{ציטוטון|מים תחתונים אינון בוכין ואמרין: אנן בעינן למהוי קדם מלכא}}. (=המים התחתונים בוכים ואומרים: אנו רוצים להיות לפני המלך הקב&quot;ה).<br /> <br /> ==השתוקקות המים למצווה==<br /> קודם שהפריד הקב&quot;ה את המים, וחילקם לשתיים, היו המים - [[רוחני|רוחניים]]. ה[[בעל שם טוב]] מסביר את האימרה המובאת בתיקוני הזוהר:<br /> {{ציטוט|תוכן=כל המעינות, הנה מן היום אשר הקב&quot;ה הבדיל בין מים למים, הנה ה'''מים התחתונים''' בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא קדישא, (כלומר:) שיעשו בהם ועל ידם דבר שבקדושה, כמו [[נטילת ידים|רחיצת ידים]] קודם ה[[תפלה]], [[טהרת המשפחה|טבילת מצוה]], [[טבילת עזרא|טבילת טהרה]] ל[[תפלה]] ול[[תורה]], [[נטילת ידים]] עם [[ברכה]] בהזכרת שם שמים, מים ל[[שתיה]] ומברכין עליהם לפניהם ולאחריהם.<br /> <br /> מאז ברא הקב&quot;ה את המים, והבדיל בין מים למים, הנה מים תחתונים בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא קדישא להיות תשמישי מצוה ותשמישי קדושה וטהרה, ובכייתם הלזו של המעיינות יכולה להמשך מאות ואלפים בשנים עד אשר אחד ה[[יהודי]]ם עובר עליהם ורוחץ ידיו ומברך [[על נטילת ידים]], או שותה לצמאו ומברך תחלה וסוף.|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ===אופן ירידת המים===<br /> ב[[תורת החסידות]] מובא{{הערה|לקוטי תורה שלח דף מב, עמ' ב'.}} [[משל ונמשל|משל]] מחבית שהיו בה שמרים מעורבים ב[[יין]]. וכאשר מפרידים את השמרים מהיין, היין נעשה צלול יותר, והשמרים נעשים גסים יותר.<br /> <br /> ה[[משל ונמשל|נמשל]] הוא בהפרדת המים העליונים מהתחתונים: כאשר המים היו מעורבים, הייתה מציאות מסויימת, אך לאחר ההפרדה, המים העליונים נעשו &quot;דקים&quot; ו&quot;עדינים&quot; יותר, והמים התחתונים ירדו ונתגשמו, ונהפכו למציאות של מים גשמיים, ועד שיכולים להצמיח תענוג גשמי{{הערה|&quot;כי המים מצמיחים כל מיני תענוג&quot; - פרק א' בתניא}}.<br /> <br /> ===בבית המקדש===<br /> ב[[בית המקדש]] נעשו שתי עניינים בגלל בכיית המים:<br /> <br /> *על כל [[קרבן]] היו מפזרים [[מלח]], כמו שכתוב: {{ציטוטון|על קרבנך תקריב מלח}}.<br /> <br /> *ב[[חג הסוכות]] היו מ[[ניסוך המים|נסכים מים]] על גבי ה[[מזבח]]{{הערה|מקור הדברים נלמד ב[[גמרא]] מיתור של [[אותיות]] ב[[פנחס|פרשת הקרבנות]].}}, ובעת שאיבת המים היו שמחים שמחה גדולה ([[שמחת בית השואבה]]).<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר למה בזמן שאיבת המים הייתה שמחה גדולה יותר ממליחת הקורבנות:<br /> {{ציטוט|תוכן=כי, אין במלח אלא התחלת התיקון, דאינם אלא תולדות המים ולא המים עצמם. וגמר ושלימות התיקון הוא בניסוך המים כמו שהם בלא שינוי. ועושין שמחה בגמרו של תיקון, כמובן.|מרכאות=כן}}<br /> <br /> כלומר, שמבין ב' מצוות אלו, המליחה לא נעשית במים עצמם אלא בדבר שיוצא מן המים, ולכן לא שמחים כל כך, שהרי זה לא גמר הבירור של המים, אלא רק דבר שמגיע מן המים. אבל בסוכות שמנסכים את המים בעצמם, הרי נשלם הבירור במים עצמם, וממילא המים שמחים ששבו לפני הקב&quot;ה, ובזה אנו שמחים יחד איתם.<br /> <br /> ====אופן עשיית המצווה====<br /> את המים היו שואבים ממעיין{{הערה|דווקא מעיין, כיוון שגמרא מוסבר שמי המעיין מגיעים ממי הגשמים, המחלחלים בעובי האדמה. אחרי שהגיעו לעומק התהום, עולים מ&quot;גידי האדמה&quot; (כלומר, דרך שכבות הקרקע השונות), ובעת המעבר ב&quot;מיצר&quot; דגידי האדמה, מזדככים המים ומקבלים את המעלות שישנם במי מעין - &quot;מים חיים&quot;.}}.<br /> <br /> ונמצא, שניסוך המים מורה על הנתינת כח מלמעלה לבטל את ההבדלה שבין מים תחתונים לעליונים, בין גשמיות לרוחניות, וזאת כיון, שמיד כשנעשתה הבדלה זו - בבריאת העולם - היה הענין ד&quot;(מחצתי ו)אני ארפא&quot;, היינו, שניתנה גם הרפואה לזה עוד קודם לזה - שהרי קדמה תורה לעולם, ועוד קודם שנברא העולם, היתה מצווה זו שנותנת כח בכדי שיוכלו לחבר התחתונים והעליונים (גשמיות ורוחניות), ועד ש&quot;מים תחתונים&quot; יוכלו להגיע למעלה יותר מכפי שהיו מצד עצמם בתחילת הבריאה, קודם ההבדלה&quot;.<br /> <br /> ==קיום המצוות==<br /> מים תחתונים נקראים '''סוף מעשה''', דהיינו, שהם בחינת קיום המצות בגשמיות בפועל ממש. ועליהם נאמר &quot;מלכותך מלכות כל עולמים&quot;.<br /> <br /> ואף על פי שירדו למטה לעולם, מכל מקום נאמר בפסוק &quot;מלכות'''ך'''&quot;, כלומר המלכות שלך, שעדיין הם בשייכות עם מקורם העליון, שהוא [[מלכות דא&quot;ס]], שנמשכת למטה להיות [[מלכות כל עולמים]], ובחינת '''מים התחתונים'''.<br /> <br /> ואת שלמות ההמשכה פועלים על ידי המצוות, שהם מעלים את הדבר הגשמי שהוא המים שירדו, ומעלהו לקדושה ובכך הופכו לכלי לגילוי מלכות דא&quot;ס.<br /> <br /> ==אותיות הדיבור==<br /> כמו שמים מגלים את מקורם שהוא המעין, כך האותיות מגלים את השכל שהוא מקורם. ובזה יש ב' סוגים [[מים עליונים]] שהם [[אותיות המחשבה]]; ו'''מים התחתונים''' שהם [[אותיות הדיבור]].<br /> <br /> וכיון שהאותיות - המים ירדו למטה, הרי שיתכן לדבר בהם דברי חולין, וכאשר מדברים דברי חולין, אזי המים התחתונים בוכים, מדוע עליהם לרדת למקום כל כך נמוך (ע&quot;י הדברי חולין{{הערה|ראה תניא פרקים ז-ט - שהוא מגיע מהקליפות וכו'.}}), ובכייתם היא - שרוצים שהאדם ידבר דברי תורה וקדושה, ועל ידי זה הם יתעלו &quot;קמיה מלכא&quot; (לפני המלך), שישובו ויתכללו בקדושה.<br /> <br /> ==בסדר ההשתלשלות==<br /> הים הוא מקום שבו בנברא בטל לגמרי במציאות לגבי מקורו, מכיון שהוא מרגיש אותו. אך ביבשה אין הנברא בטל מכיון שאינו מרגיש את מקורו.<br /> <br /> המים העליונים נקראים [[עלמא דאתכסיא]], כיון שהם כמו בים שהכל מכוסה ובטל. אבל המים התחתונים שירדו למטה למדרגת יבשה - [[עלמא דאתגליא]], אזי הם בוכים, שאינם רוצים לקבל חיות באופן של ישות ומציאות, שהוא היפך מציאותם האמיתית.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> *[[מים שלנו]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=182030 2014-06-10T07:50:38Z

<p>66.250.99.189: /* אופן עשיית המצווה */</p> <hr /> <div>ביום השני ל[[בריאת העולם]], חילק [[הקב&quot;ה]] את ה[[מים]] שב[[עולם]] ל[[שמים]] ו[[ים|ימים]], מהם נוצרו ה[[מים העליונים]] וה'''מים התחתונים'''.<br /> <br /> ב[[תיקוני זהר]]{{הערה|תיקון ה' (יט, ב).}} נאמר על המים התחתונים: {{ציטוטון|מים תחתונים אינון בוכין ואמרין: אנן בעינן למהוי קדם מלכא}}. (=המים התחתונים בוכים ואומרים: אנו רוצים להיות לפני המלך הקב&quot;ה).<br /> <br /> ==השתוקקות המים למצווה==<br /> קודם שהפריד הקב&quot;ה את המים, וחילקם לשתיים, היו המים - [[רוחני|רוחניים]]. ה[[בעל שם טוב]] מסביר את האימרה המובאת בתיקוני הזוהר:<br /> {{ציטוט|תוכן=כל המעינות, הנה מן היום אשר הקב&quot;ה הבדיל בין מים למים, הנה ה'''מים התחתונים''' בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא קדישא, (כלומר:) שיעשו בהם ועל ידם דבר שבקדושה, כמו [[נטילת ידים|רחיצת ידים]] קודם ה[[תפלה]], [[טהרת המשפחה|טבילת מצוה]], [[טבילת עזרא|טבילת טהרה]] ל[[תפלה]] ול[[תורה]], [[נטילת ידים]] עם [[ברכה]] בהזכרת שם שמים, מים ל[[שתיה]] ומברכין עליהם לפניהם ולאחריהם.<br /> <br /> מאז ברא הקב&quot;ה את המים, והבדיל בין מים למים, הנה מים תחתונים בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא קדישא להיות תשמישי מצוה ותשמישי קדושה וטהרה, ובכייתם הלזו של המעיינות יכולה להמשך מאות ואלפים בשנים עד אשר אחד ה[[יהודי]]ם עובר עליהם ורוחץ ידיו ומברך [[על נטילת ידים]], או שותה לצמאו ומברך תחלה וסוף.|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ===אופן ירידת המים===<br /> ב[[תורת החסידות]] מובא{{הערה|לקוטי תורה שלח דף מב, עמ' ב'.}} [[משל ונמשל|משל]] מחבית שהיו בה שמרים מעורבים ב[[יין]]. וכאשר מפרידים את השמרים מהיין, היין נעשה צלול יותר, והשמרים נעשים גסים יותר.<br /> <br /> ה[[משל ונמשל|נמשל]] הוא בהפרדת המים העליונים מהתחתונים: כאשר המים היו מעורבים, הייתה מציאות מסויימת, אך לאחר ההפרדה, המים העליונים נעשו &quot;דקים&quot; ו&quot;עדינים&quot; יותר, והמים התחתונים ירדו ונתגשמו, ונהפכו למציאות של מים גשמיים, ועד שיכולים להצמיח תענוג גשמי{{הערה|ציטוטון|מצמיחים כל מיני תענוג|פרק א' בתניא}}.<br /> <br /> ===בבית המקדש===<br /> ב[[בית המקדש]] נעשו שתי עניינים בגלל בכיית המים:<br /> <br /> *על כל [[קרבן]] היו מפזרים [[מלח]], כמו שכתוב: {{ציטוטון|על קרבנך תקריב מלח}}.<br /> <br /> *ב[[חג הסוכות]] היו מ[[ניסוך המים|נסכים מים]] על גבי ה[[מזבח]]{{הערה|מקור הדברים נלמד ב[[גמרא]] מיתור של [[אותיות]] ב[[פנחס|פרשת הקרבנות]].}}, ובעת שאיבת המים היו שמחים שמחה גדולה ([[שמחת בית השואבה]]).<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר למה בזמן שאיבת המים הייתה שמחה גדולה יותר ממליחת הקורבנות:<br /> {{ציטוט|תוכן=כי, אין במלח אלא התחלת התיקון, דאינם אלא תולדות המים ולא המים עצמם. וגמר ושלימות התיקון הוא בניסוך המים כמו שהם בלא שינוי. ועושין שמחה בגמרו של תיקון, כמובן.|מרכאות=כן}}<br /> <br /> כלומר, שמבין ב' מצוות אלו, המליחה לא נעשית במים עצמם אלא בדבר שיוצא מן המים, ולכן לא שמחים כל כך, שהרי זה לא גמר הבירור של המים, אלא רק דבר שמגיע מן המים. אבל בסוכות שמנסכים את המים בעצמם, הרי נשלם הבירור במים עצמם, וממילא המים שמחים ששבו לפני הקב&quot;ה, ובזה אנו שמחים יחד איתם.<br /> <br /> ====אופן עשיית המצווה====<br /> את המים היו שואבים ממעיין{{הערה|דווקא מעיין, כיוון שגמרא מוסבר שמי המעיין מגיעים ממי הגשמים, המחלחלים בעובי האדמה. אחרי שהגיעו לעומק התהום, עולים מ&quot;גידי האדמה&quot; (כלומר, דרך שכבות הקרקע השונות), ובעת המעבר ב&quot;מיצר&quot; דגידי האדמה, מזדככים המים ומקבלים את המעלות שישנם במי מעין - &quot;מים חיים&quot;.}}.<br /> <br /> ונמצא, שניסוך המים מורה על הנתינת כח מלמעלה לבטל את ההבדלה שבין מים תחתונים לעליונים, בין גשמיות לרוחניות, וזאת כיון, שמיד כשנעשתה הבדלה זו - בבריאת העולם - היה הענין ד&quot;(מחצתי ו)אני ארפא&quot;, היינו, שניתנה גם הרפואה לזה עוד קודם לזה - שהרי קדמה תורה לעולם, ועוד קודם שנברא העולם, היתה מצווה זו שנותנת כח בכדי שיוכלו לחבר התחתונים והעליונים (גשמיות ורוחניות), ועד ש&quot;מים תחתונים&quot; יוכלו להגיע למעלה יותר מכפי שהיו מצד עצמם בתחילת הבריאה, קודם ההבדלה&quot;.<br /> <br /> ==קיום המצוות==<br /> מים תחתונים נקראים '''סוף מעשה''', דהיינו, שהם בחינת קיום המצות בגשמיות בפועל ממש. ועליהם נאמר &quot;מלכותך מלכות כל עולמים&quot;.<br /> <br /> ואף על פי שירדו למטה לעולם, מכל מקום נאמר בפסוק &quot;מלכות'''ך'''&quot;, כלומר המלכות שלך, שעדיין הם בשייכות עם מקורם העליון, שהוא [[מלכות דא&quot;ס]], שנמשכת למטה להיות [[מלכות כל עולמים]], ובחינת '''מים התחתונים'''.<br /> <br /> ואת שלמות ההמשכה פועלים על ידי המצוות, שהם מעלים את הדבר הגשמי שהוא המים שירדו, ומעלהו לקדושה ובכך הופכו לכלי לגילוי מלכות דא&quot;ס.<br /> <br /> ==אותיות הדיבור==<br /> כמו שמים מגלים את מקורם שהוא המעין, כך האותיות מגלים את השכל שהוא מקורם. ובזה יש ב' סוגים [[מים עליונים]] שהם [[אותיות המחשבה]]; ו'''מים התחתונים''' שהם [[אותיות הדיבור]].<br /> <br /> וכיון שהאותיות - המים ירדו למטה, הרי שיתכן לדבר בהם דברי חולין, וכאשר מדברים דברי חולין, אזי המים התחתונים בוכים, מדוע עליהם לרדת למקום כל כך נמוך (ע&quot;י הדברי חולין{{הערה|ראה תניא פרקים ז-ט - שהוא מגיע מהקליפות וכו'.}}), ובכייתם היא - שרוצים שהאדם ידבר דברי תורה וקדושה, ועל ידי זה הם יתעלו &quot;קמיה מלכא&quot; (לפני המלך), שישובו ויתכללו בקדושה.<br /> <br /> ==בסדר ההשתלשלות==<br /> הים הוא מקום שבו בנברא בטל לגמרי במציאות לגבי מקורו, מכיון שהוא מרגיש אותו. אך ביבשה אין הנברא בטל מכיון שאינו מרגיש את מקורו.<br /> <br /> המים העליונים נקראים [[עלמא דאתכסיא]], כיון שהם כמו בים שהכל מכוסה ובטל. אבל המים התחתונים שירדו למטה למדרגת יבשה - [[עלמא דאתגליא]], אזי הם בוכים, שאינם רוצים לקבל חיות באופן של ישות ומציאות, שהוא היפך מציאותם האמיתית.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> *[[מים שלנו]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=182029 2014-06-10T07:50:19Z

<p>66.250.99.189: /* בבית המקדש */</p> <hr /> <div>ביום השני ל[[בריאת העולם]], חילק [[הקב&quot;ה]] את ה[[מים]] שב[[עולם]] ל[[שמים]] ו[[ים|ימים]], מהם נוצרו ה[[מים העליונים]] וה'''מים התחתונים'''.<br /> <br /> ב[[תיקוני זהר]]{{הערה|תיקון ה' (יט, ב).}} נאמר על המים התחתונים: {{ציטוטון|מים תחתונים אינון בוכין ואמרין: אנן בעינן למהוי קדם מלכא}}. (=המים התחתונים בוכים ואומרים: אנו רוצים להיות לפני המלך הקב&quot;ה).<br /> <br /> ==השתוקקות המים למצווה==<br /> קודם שהפריד הקב&quot;ה את המים, וחילקם לשתיים, היו המים - [[רוחני|רוחניים]]. ה[[בעל שם טוב]] מסביר את האימרה המובאת בתיקוני הזוהר:<br /> {{ציטוט|תוכן=כל המעינות, הנה מן היום אשר הקב&quot;ה הבדיל בין מים למים, הנה ה'''מים התחתונים''' בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא קדישא, (כלומר:) שיעשו בהם ועל ידם דבר שבקדושה, כמו [[נטילת ידים|רחיצת ידים]] קודם ה[[תפלה]], [[טהרת המשפחה|טבילת מצוה]], [[טבילת עזרא|טבילת טהרה]] ל[[תפלה]] ול[[תורה]], [[נטילת ידים]] עם [[ברכה]] בהזכרת שם שמים, מים ל[[שתיה]] ומברכין עליהם לפניהם ולאחריהם.<br /> <br /> מאז ברא הקב&quot;ה את המים, והבדיל בין מים למים, הנה מים תחתונים בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא קדישא להיות תשמישי מצוה ותשמישי קדושה וטהרה, ובכייתם הלזו של המעיינות יכולה להמשך מאות ואלפים בשנים עד אשר אחד ה[[יהודי]]ם עובר עליהם ורוחץ ידיו ומברך [[על נטילת ידים]], או שותה לצמאו ומברך תחלה וסוף.|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ===אופן ירידת המים===<br /> ב[[תורת החסידות]] מובא{{הערה|לקוטי תורה שלח דף מב, עמ' ב'.}} [[משל ונמשל|משל]] מחבית שהיו בה שמרים מעורבים ב[[יין]]. וכאשר מפרידים את השמרים מהיין, היין נעשה צלול יותר, והשמרים נעשים גסים יותר.<br /> <br /> ה[[משל ונמשל|נמשל]] הוא בהפרדת המים העליונים מהתחתונים: כאשר המים היו מעורבים, הייתה מציאות מסויימת, אך לאחר ההפרדה, המים העליונים נעשו &quot;דקים&quot; ו&quot;עדינים&quot; יותר, והמים התחתונים ירדו ונתגשמו, ונהפכו למציאות של מים גשמיים, ועד שיכולים להצמיח תענוג גשמי{{הערה|ציטוטון|מצמיחים כל מיני תענוג|פרק א' בתניא}}.<br /> <br /> ===בבית המקדש===<br /> ב[[בית המקדש]] נעשו שתי עניינים בגלל בכיית המים:<br /> <br /> *על כל [[קרבן]] היו מפזרים [[מלח]], כמו שכתוב: {{ציטוטון|על קרבנך תקריב מלח}}.<br /> <br /> *ב[[חג הסוכות]] היו מ[[ניסוך המים|נסכים מים]] על גבי ה[[מזבח]]{{הערה|מקור הדברים נלמד ב[[גמרא]] מיתור של [[אותיות]] ב[[פנחס|פרשת הקרבנות]].}}, ובעת שאיבת המים היו שמחים שמחה גדולה ([[שמחת בית השואבה]]).<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר למה בזמן שאיבת המים הייתה שמחה גדולה יותר ממליחת הקורבנות:<br /> {{ציטוט|תוכן=כי, אין במלח אלא התחלת התיקון, דאינם אלא תולדות המים ולא המים עצמם. וגמר ושלימות התיקון הוא בניסוך המים כמו שהם בלא שינוי. ועושין שמחה בגמרו של תיקון, כמובן.|מרכאות=כן}}<br /> <br /> כלומר, שמבין ב' מצוות אלו, המליחה לא נעשית במים עצמם אלא בדבר שיוצא מן המים, ולכן לא שמחים כל כך, שהרי זה לא גמר הבירור של המים, אלא רק דבר שמגיע מן המים. אבל בסוכות שמנסכים את המים בעצמם, הרי נשלם הבירור במים עצמם, וממילא המים שמחים ששבו לפני הקב&quot;ה, ובזה אנו שמחים יחד איתם.<br /> <br /> ===אופן עשיית המצווה===<br /> את המים היו שואבים ממעיין{{הערה|דווקא מעיין, כיוון שגמרא מוסבר שמי המעיין מגיעים ממי הגשמים, המחלחלים בעובי האדמה. אחרי שהגיעו לעומק התהום, עולים מ&quot;גידי האדמה&quot; (כלומר, דרך שכבות הקרקע השונות), ובעת המעבר ב&quot;מיצר&quot; דגידי האדמה, מזדככים המים ומקבלים את המעלות שישנם במי מעין - &quot;מים חיים&quot;.}}.<br /> <br /> ונמצא, שניסוך המים מורה על הנתינת כח מלמעלה לבטל את ההבדלה שבין מים תחתונים לעליונים, בין גשמיות לרוחניות, וזאת כיון, שמיד כשנעשתה הבדלה זו - בבריאת העולם - היה הענין ד&quot;(מחצתי ו)אני ארפא&quot;, היינו, שניתנה גם הרפואה לזה עוד קודם לזה - שהרי קדמה תורה לעולם, ועוד קודם שנברא העולם, היתה מצווה זו שנותנת כח בכדי שיוכלו לחבר התחתונים והעליונים (גשמיות ורוחניות), ועד ש&quot;מים תחתונים&quot; יוכלו להגיע למעלה יותר מכפי שהיו מצד עצמם בתחילת הבריאה, קודם ההבדלה&quot;.<br /> <br /> ==קיום המצוות==<br /> מים תחתונים נקראים '''סוף מעשה''', דהיינו, שהם בחינת קיום המצות בגשמיות בפועל ממש. ועליהם נאמר &quot;מלכותך מלכות כל עולמים&quot;.<br /> <br /> ואף על פי שירדו למטה לעולם, מכל מקום נאמר בפסוק &quot;מלכות'''ך'''&quot;, כלומר המלכות שלך, שעדיין הם בשייכות עם מקורם העליון, שהוא [[מלכות דא&quot;ס]], שנמשכת למטה להיות [[מלכות כל עולמים]], ובחינת '''מים התחתונים'''.<br /> <br /> ואת שלמות ההמשכה פועלים על ידי המצוות, שהם מעלים את הדבר הגשמי שהוא המים שירדו, ומעלהו לקדושה ובכך הופכו לכלי לגילוי מלכות דא&quot;ס.<br /> <br /> ==אותיות הדיבור==<br /> כמו שמים מגלים את מקורם שהוא המעין, כך האותיות מגלים את השכל שהוא מקורם. ובזה יש ב' סוגים [[מים עליונים]] שהם [[אותיות המחשבה]]; ו'''מים התחתונים''' שהם [[אותיות הדיבור]].<br /> <br /> וכיון שהאותיות - המים ירדו למטה, הרי שיתכן לדבר בהם דברי חולין, וכאשר מדברים דברי חולין, אזי המים התחתונים בוכים, מדוע עליהם לרדת למקום כל כך נמוך (ע&quot;י הדברי חולין{{הערה|ראה תניא פרקים ז-ט - שהוא מגיע מהקליפות וכו'.}}), ובכייתם היא - שרוצים שהאדם ידבר דברי תורה וקדושה, ועל ידי זה הם יתעלו &quot;קמיה מלכא&quot; (לפני המלך), שישובו ויתכללו בקדושה.<br /> <br /> ==בסדר ההשתלשלות==<br /> הים הוא מקום שבו בנברא בטל לגמרי במציאות לגבי מקורו, מכיון שהוא מרגיש אותו. אך ביבשה אין הנברא בטל מכיון שאינו מרגיש את מקורו.<br /> <br /> המים העליונים נקראים [[עלמא דאתכסיא]], כיון שהם כמו בים שהכל מכוסה ובטל. אבל המים התחתונים שירדו למטה למדרגת יבשה - [[עלמא דאתגליא]], אזי הם בוכים, שאינם רוצים לקבל חיות באופן של ישות ומציאות, שהוא היפך מציאותם האמיתית.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> *[[מים שלנו]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C&diff=180821 2014-06-01T02:54:36Z

<p>66.250.99.189: /* תבנית 770 */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>__לא_לחיפוש__<br /> <br /> {{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחת משתמש:שנוזל/ארכיון 1|1]] • [[שיחת משתמש:שנוזל/ארכיון 2|2]]}}<br /> <br /> <br /> <br /> == תזכורת ==<br /> <br /> לעדכן את הערכים שהוספת בדף המשתמש שלך {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' בתמוז ה'תשע&quot;ג • 19:48, 13 ביוני 2013 (UTC)<br /> :כשאסיים להעלות את כל הערכים הבנויים בטיוטה... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ו' בתמוז ה'תשע&quot;ג 00:45, 14 ביוני 2013 (UTC)<br /> <br /> == הפניה עם מרכאות ==<br /> {{כתב קטן|הפסקה הייתה בתחילה: &quot;קישור עם סוגריים&quot; - ולפי הכותרת היה מהלך הדיון. בי&quot;ט תמוז [[משתמש:שלום|שלום]] שינה}}<br /> <br /> לענ&quot;ד פשוט שאין להפנות מדף שיש בו סוגריים כמובן, זה מיותר ואין לדבר סוף. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 17:36, 14 ביוני 2013 (UTC)<br /> :אין מנהגי בכך, רק שאצל [[פישל שניאורסון]], לא זוכר אם אני כתבתי או שהיה קודם - היה קישור אדום ל[[כוחה של סנגוריה (ספר)]] - אז יצרתי הפניה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ו' בתמוז ה'תשע&quot;ג 18:33, 14 ביוני 2013 (UTC)<br /> :::התכונתי &quot;מרכאות&quot; סליחה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 18:37, 14 ביוני 2013 (UTC)<br /> <br /> ::::[[אמירת &quot;לעילא ולעילא&quot;|תזכורת]]. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 03:19, 28 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::::::'''?!?!?!?!''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע&quot;ג 03:22, 28 ביוני 2013 (UTC)<br /> :::::::לא אני עשיתי את ההפניה. תסתכל טוב. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע&quot;ג 03:31, 28 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::::::::נכון, מחילה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 03:37, 28 ביוני 2013 (UTC)<br /> :::::::::אז למה שיחזרת? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע&quot;ג 04:27, 28 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::::::::::כי היה נדמה לי שקישרת מהדף הזה לשיחתו של יצחק ב --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 04:51, 28 ביוני 2013 (UTC)<br /> <br /> == הפניה לקטגוריות הקשורות לעיר ==<br /> <br /> ראיתי שפתחת בשעה טובה ומוצלחת במיזם תת הקטגוריות הקשורות לערים מסויימות, וכפי שאתה יכול לראות השתדלתי לעזור לך. צריך לראות מה הדרך הכי נוחה-יפה-נכונה להפנות מהערך של העיר עצמה לקטגוריות השונות הקשורות אליה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג • 03:16, 20 ביוני 2013 (UTC)<br /> :נראה לי שאם העיר עצמה תהיה מקושרת לקטגוריה של 'קהילת חב&quot;ד ______' זה כבר מקשר אותה, לא? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג 13:03, 20 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::אנסה לחשוב על רעיון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג 13:07, 20 ביוני 2013 (UTC)<br /> :::לכאורה זה לא צריך להיות רעיון גאוני, פשוט ב'ראו גם' להוסיף 'אישים הקשורים לקהילת חב&quot;ד ב______', 'מוסדות חב&quot;ד ב_____' וכדומה. לא? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג • 13:21, 20 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::::אממ.. לא יודע. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג 15:16, 20 ביוני 2013 (UTC)<br /> :::::ואם כן, אז זה צריך להיות בצורה כזו: <br /> <br /> &lt;nowiki&gt;<br /> == ראו גם ==<br /> &lt;/nowiki&gt;<br /> <br /> &lt;nowiki&gt;<br /> *[[:קטגוריה:בני ברק]]<br /> &lt;/nowiki&gt;<br /> <br /> &lt;nowiki&gt;<br /> *[[:קטגוריה:קהילת חב&quot;ד בני ברק: מוסדות|מוסדות בקהילה]]<br /> &lt;/nowiki&gt;<br /> <br /> • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג 15:16, 20 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::לא תמיד האנשים בעיר קשורים לקהילה. צריך ניסוח אחר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג • 15:33, 20 ביוני 2013 (UTC)<br /> :::פשוט *[[:קטגוריה:בני ברק]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 15:45, 23 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::::כנראה לא הבנת על מה אנחנו מדברים. רוצים שבתחתית כל ערך יופיעו בצורה מדוגשת וברורה הפניות לכל הקטגוריות השונות הקשורות לעיר, דבר הכולל קטגוריית אישית בנפרד, קטגוריית מוסדות בנפרד, וכן הלאה. ולכן, צריך למצוא ניסוח שיתאים בנוגע לקטגוריית האישים הקשורים לעיר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ג • 17:50, 23 ביוני 2013 (UTC)<br /> <br /> == מה לך כי נחפזת? ==<br /> <br /> אם לוקח לי זמן סימן שאני עושה משהו קצת יותר מושקע... התאזר בסבלנות ואל תתנגש איתי בעריכת שף שמעולם לא חשבת ליצור אותו. {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ג • 14:16, 23 ביוני 2013 (UTC)<br /> :התנצלותי. ראיתי דף הפניה לפירושונים אדום, ולא חשבתי פעמיים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ג 14:18, 23 ביוני 2013 (UTC)<br /> <br /> == תמונות מ-col ==<br /> <br /> האם מותר להעלות תמונות מcol? גם אם אתה מציין קרדיט. נראה לי שממש לא. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י&quot;ז בתמוז ה'תשע&quot;ג • 22:02, 25 ביוני 2013 (UTC)<br /> :בזמנו &quot;אחד המבינים&quot; (לזהותו שאל במייל או בע&quot;פ) אמר לי (במייל) שאפשר בציון קרדיט. ה'אפשר' לא נותן היתר להעלאת הקבצים, אלא מסוג 'מה כבר יכול לקרות' ו'מקסימום נמחוק'. על פי זה כדאי להעלות רק תמונות 'שוות'. אולי במקרה דנן קצת הגזמתי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ז בתמוז ה'תשע&quot;ג 22:07, 25 ביוני 2013 (UTC)<br /> :::ותמונות כגון דא (מקוואות) אפשר למצוא קלות באינפו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ט באדר א' ה'תשע&quot;ד, למניינם 01:01, 19 בפברואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == הרבי ==<br /> <br /> ראיתי לאחרונה שאתה מרבה להשתמש בתבנית של הוספת אות 'ה' בראש המילה רבי. רק רציתי להאיר לתשומת לבך שהמילה 'הרבי' מפנה לערך על הרבי, והמילה רבי מפנה לערך ראש בני ישראל, כך שלא תמיד נכון להשתמש כך--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 02:13, 26 ביוני 2013 (UTC)<br /> :התבנית שאני משתמש בה מפנה לערך [[הרבי]]. זה בדיוק הרעיון של התבנית, כפי שתוכל [[תבנית:ה|לראות כאן]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ח בתמוז ה'תשע&quot;ג 19:05, 26 ביוני 2013 (UTC)<br /> <br /> == תבניות מויקיפדיה - עזרה טכנית ==<br /> <br /> הבטחת לי בעבר שתעזור לי בייבוא תבניות מויקיפדיה המסייעות לטיפול בטקסט הפוך באנגלית דוגמת מה שקרה בשורה הראשונה של הערך [[ק.ג.ב.]] שהעליתי הרגע, וכן בעוד מקומות שאני כבר לא זוכר היכן הם. אתה יכול לסייע בזה? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג • 19:03, 27 ביוני 2013 (UTC)<br /> :עיין גם ב[[שיחה:אניפולי]] • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג • 19:08, 27 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::{{בבקשה}}. ראה [[תבנית:D]], וב[[תבנית:D#ראו גם|ראו גם]] שם. (ה[[תבנית:מימין לשמאל]] תכנס כשיכניסו את חב&quot;ד אינפו באנגלית לרשימה הלבנה). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג 20:52, 27 ביוני 2013 (UTC)<br /> :::אתה באמת חושב שאני מבין איך להשתמש עם זה? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג • 22:58, 27 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::::אוקיי, הצלחתי, היה צריך בשביל זה את תבנית כ. (מה הקשר בין שם התבנית לתוכן שלה - אלוקים יודע). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג • 23:03, 27 ביוני 2013 (UTC)<br /> :::::כנראה שבמקור זה נלקח מאנגלית. &quot;סיפורים וגלגלוליהם&quot;... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע&quot;ג 02:23, 28 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::::::כנראה שזה ראש תיבת 'כיוון' שאמרו לכוון את הטקסט. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע&quot;ג • 09:42, 28 ביוני 2013 (UTC)<br /> <br /> <br /> התחלתי. הסתבך מעט, ותם זמני. אמשיך בהזדמנות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג 21:13, 30 ביוני 2013 (UTC)<br /> <br /> == ביאור בענין טעויות ההקלדה ==<br /> <br /> ההבדל המהותי בין טעות הקלדה לטעות כתיב הוא, שכאשר הטעות מתרחשת בעקבות הקלדה מהירה ואי שימת לב היא נקראת טעות '''הקלדה''', וכאשר הטעות נובעת מ'''חוסר ידיעה''' היא נקראת טעות כתיב. כאשר אני אבוא ואשאל אותך אם צריך לכתוב &quot;קומפלס&quot; או &quot;קומפלקס&quot; ואתה לא תדע לענות נכון ואחרי זה תכתוב על פי הידיעה מהוטעית שלך, זו טעית '''כתיב''', אבל אם תוך כדי כתיבה תשתמש בטעות במילה לא נכונה או באיות לא נכון מחוסר שימת לב - זו טעות '''הקלדה''' (ולא רק מתי שהאצבע לחצה על אות קרובה). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע&quot;ג • 18:38, 28 ביוני 2013 (UTC)<br /> :{{בכי}} • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע&quot;ג 18:48, 28 ביוני 2013 (UTC)<br /> <br /> == הצבעתך ==<br /> <br /> [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;curid=4564&amp;diff=141338&amp;oldid=141335&amp;rcid=144246 יש להצביע בפסקה הנכונה]. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 20:53, 30 ביוני 2013 (UTC)<br /> :בכוונה שם. להורות ברורות את דעתי - הנוגדת. אך לא אוכל להיכחש לצורך של הפעלת שיקול דעת במקרים מסויימים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג 20:54, 30 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::השאלה היא מה תהיה ההחלטה הסופית שתכתב בסיום הדיון במקרה (וכך יהיה) שאתה תהיה הקול המכריע. אני משער שאינך מתנגד למסקנא זו: &quot;הוחלט, שבאם יפנה אחד מנשואי הערך בחב&quot;דפדיה אל המערכת, לא ימחק הערך אלא בשיקול דעת לפי נשוא הערך וכו' לפי רוב קולות&quot;. נכון? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 20:56, 30 ביוני 2013 (UTC)<br /> :::אם בדיון יוכרע 'בעד' יהיה מאוד קשה לעצור את השיטפון אחר כך. אם בדיון יוחלט 'נגד' - האפשרות לא תיסגר לחלוטין, אך ההכרעה תתן מיתון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג 21:15, 30 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::::כבר הסברתי את עצמי יותר מפעם אחת: יש אפשרות שלישית. אך מכיון שיש כאן בעיה קטנה של טלפון שבור (מכיר? לפעמים אתה מסביר למישהו משהו שעה שלימה עד שנופל לו הקליק) אעצור כאן. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 21:22, 30 ביוני 2013 (UTC)<br /> :::::זה טיפשי, במחילה. כולנו בעד הפעלת שיקול דעת, ואף אחד כאן לא פתח במלחמת עריכות, השאלה היא מה הקו הכללי של חב&quot;דפדיה ומה המדיניות. אחרי שיוחלט נגד בעזרת ה', רק בעקבות בקשות '''מיוחדות מאוד''' יוגמשו הכללים של חב&quot;דפדיה. 22:29, 30 ביוני 2013 (UTC)<br /> ::::::חוץ מזה, שהשיקול היחיד הוא לא דעת הרוב, אלא יש להחשיב בשיקול הדעת גם את אותו אחד שישב והתאמץ לכתוב את הערך, שללא ספק יש לו קול מכריע יותר בענין. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ב בתמוז ה'תשע&quot;ג • 22:31, 30 ביוני 2013 (UTC)<br /> :::::::ובכן, אני חייב לציין שהפעם זוננשיין הבין את כוונתי... וליתר ביאור (מלשון 'אור'): המדיניות צריכה להיות ש'''לא''' מוחקים ערכים בגלל בקשות של נשואי הערכים. ולצורך זה אני מצביע {{נגד}}'''!'''. אך זה לא שולל מקרים חריגים. המקרה דנן, למשל, הוא לא חריג. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ג בתמוז ה'תשע&quot;ג 01:47, 1 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == הצליח ==<br /> <br /> תודה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ג בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 02:19, 1 ביולי 2013 (UTC)<br /> :תסתכל בדף הזה (בויקי): [עזרה:מילות מפתח]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ג בתמוז ה'תשע&quot;ג 02:20, 1 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::מי לא מחפש את מה, ומה זה מועיל, אם אפשר הסבר בבקשה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ג בתמוז ה'תשע&quot;ג • 11:52, 1 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::בגוגל אם תחפש &quot;משתמש:זוננשיין&quot; (או חיפוש דומה), תמצא את עצמך. אם אתה מכניס את התיבות _ללא_חיפוש_ המנוע לא יסרוק (או עכ&quot;פ לא יציג) את הדף שלך. שלום אמר הצליח על משהו אחר, על הוספת סימן + ב'לוח המודעות'. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ג בתמוז ה'תשע&quot;ג 11:55, 1 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::::אז למעשה היה כדאי להכניס את הקוד הזה בכל דפי השיחה ואולמות הדיונים? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ג בתמוז ה'תשע&quot;ג • 12:05, 1 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::::איך שלום שליט&quot;א הצליח? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ג בתמוז ה'תשע&quot;ג • 12:05, 1 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::::::אין מעניינו לדאוג שהדבר לא ימצא בחיפוש. אין סיבה. אם מישהו רוצה באופן אישי הוא רשאי להכניס לדף המשתמש/שיחה שלו. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ד בתמוז ה'תשע&quot;ג 02:18, 2 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::::::שלום שליט&quot;א לא הצליח, אלא אמר 'הצליח'. מלשון 'הצלחת'. כי על כפתור + החסר (מלשון עבר) ב'לוח המודעות' השתגענו איזה זמן, וברוך השם 'זה הצליח'. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ד בתמוז ה'תשע&quot;ג 02:18, 2 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::::::איך הצלחת? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ד בתמוז ה'תשע&quot;ג • 05:35, 2 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::::::::תבדוק גרסא אחרונה שם --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ד בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 05:36, 2 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::::::::להוסיף איזה מלים באנגלית. לא זוכר, תסתכל שם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ד בתמוז ה'תשע&quot;ג 05:53, 2 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::::::::::ולמה בדף הזה צריך להוסיף ובדפים אחרים לא צריך וזה דבר המובן מאיליו? (ואוו, איזה שאלות מציקות). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ד בתמוז ה'תשע&quot;ג • 05:55, 2 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::::::::::האתר מוסיף אוטומטית בדפי שיחה. אבל בדפי מיזם וכדומה זה לא נעשה אוטומטית אלא צריך להוסיף בעזרת הקוד ההוא. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ד בתמוז ה'תשע&quot;ג 23:24, 2 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == אם תוכל לעדכן ==<br /> <br /> אם תוכל לעדכן או לשלוח לי רשימה שאני אעדכן [[משתמש:בפועל ממש/ארגז חול - קבוצות|בדף הזה]]. תודה מראש. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ג בתמוז ה'תשע&quot;ג • 18:39, 1 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == תבנית תמונות מתחלפות ==<br /> <br /> א. העסק כבר עובד? אפשר להתחיל להכניס תמונות וכיתובים?<br /> <br /> ב. אם התשובה חיובית, אני מציע שתעלה תמונות מיוחדות לערכים ואני אשתדל להכניס עליהם כיתובים. פשוט אין לי כאן מאגרי תמונות של חב&quot;ד אינפו.<br /> <br /> ג. אתה מתכנן לדאוג גם לכך שקטעי 'הידעת' יתחלפו? או שאתה משקיע קודם ביצירת התבנית של התמונה מומלצת?<br /> • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ה בתמוז ה'תשע&quot;ג • 22:51, 3 ביולי 2013 (UTC)<br /> :כשיעבוד - הכול יעבוד יחד.<br /> :עכשיו אני משתגע לעלות על כל הבעיות שצצות חדשות לבקרים, וכשאצליח להגיע לתוצאה המושלמת - כשהכול '''יראה''' כמו שצריך ולא רק יעבוד (ראה [[תבנית:תמונה מומלצת (הרבי)/חודש]]) אעתיק הכול קומפלט לתבנית הנוספת של תמונות שונות (חסידים וכו') וממילא גם 'הידעת' יעבוד באותה המתכונת, וגם ה'אירועים ביהדות' וה'אירועים בחסידות'.<br /> :בקיצור, עדיין לא עובד. מי שיכול לעזור ומבין בזה - אשמח.<br /> • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ה בתמוז ה'תשע&quot;ג 23:54, 3 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == מזל טוב ==<br /> <br /> אני רואה שאף אחד לא התנדב לפתוח את אשכול הברכות, ואולי אתה גם מעדיף שזה לא יקרה, אז אסתפק בכך שאני אכתוב לך בצורה אישית ופמבית ברכת מזל טוב כפולה, וד&quot;ל, למרות המדובר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ה בתמוז ה'תשע&quot;ג • 22:52, 3 ביולי 2013 (UTC)<br /> :מצטרף {{מזל טוב}} --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 23:16, 3 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == עמוקה ==<br /> תראה בערך הבא בשורות האחרונות [[שיחה:מוקרט]] אתה יכול להביא לי פרטים על הפעילות החבדית בעמוקה--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 23:15, 3 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> אם אתה יכול לענות לי בדף השיחה שלי אשמח בתודה מראש--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 23:18, 3 ביולי 2013 (UTC)<br /> :עניתי [[שיחה:מוקרט|שם]] ו[[שיחת משתמש:אבי כהן50|שם]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ג 00:04, 4 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == קרדיט ==<br /> <br /> כמדומה שאין צורך לכתוב שמות התורמים, מכיון שכל אחד יכול לבדוק לבדו שם בערך המבוקש. רק שאם שם הערך שונה צריך לכתוב שם הערך. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 03:55, 4 ביולי 2013 (UTC)<br /> :בתנאי השימוש של ויקיפדיה דורשים לציין גם את שמות התורמים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ג 03:57, 4 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::שלום, אתה יודע אולי למה כשאני מכניס את התבנית &lt;nowiki&gt;{{מדינות אירופה}}&lt;/nowiki&gt; היא לא נכנסת כראוי למרות שב[[תבנית:מדינות אירופה|תבנית עצמה]] היא מוצגת טוב? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ג<br /> :::מנפלאות מערכת הויקי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 04:17, 4 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::::או אולי מנפלאות מערכתנו שלנו?... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ג<br /> :::::זה אתה אמור לדעת. לאחרונה השקעת בתבניות בצורה מעוררת התפעלות. כך למשל, התפעלתי לראות כיצד הצלחת להעתיק לכאן את הקוד של &quot;הצגה&quot; שמעולם לא עבד אצלינו. יגעת ומצאת...--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 04:24, 4 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::::::לא העתקתי שום קוד. פשוט יש פרמטר שמפעיל או מבטל את הפעולה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ג 04:25, 4 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::::::עליתי על הבעיה!!! [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94&amp;diff=142246&amp;oldid=142155 תראה כאן]. פשוט לחפור ולשבור את הראש. תודה על התמיכה... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ג 14:33, 4 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::::::::יישר כח עצום על המאמצים וכו'. אין ספק שהתבניות האלו ישפרו את פני חב&quot;דפדיה רבות (אם רק נדאג להכחיל את הקישורים....). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ג • 14:42, 4 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == אתה תביא את המשיח ==<br /> <br /> בזכותך תוושע יהודי וירושלים. אגב, בעקבות בקשתך לצטט, אני באמצע לאסוף, בעזרת ה' בסופו של דבר עוד ייפתח [[חב&quot;דפדיה:הומור]] שם תכנס בצורה מורחבת השורה הבאה האוספת את פניני לשונו של [[משתמש:שלום|שלום]] בנוגע לויקיפדיה: '''[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 9#קטגוריה:רמים בישיבות|אתר שברשות ג' קליפות הטמאות]], [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 9#מדיניות בהפניות לאתרי אינטרנט|אתר המינות]], ו[[שיחה:מהומות קראון הייטס#שמות|אתר התועבה]], [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|מקור המינות ברשת]], [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|אבזרייהו דשלוש עבירות]], [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|אסון ליהדות]], [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים#דעתכם - פירושונים|משוש ליבו של זוננשייין]]''', והעיקר, הברכה העיקרית: '''[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים#המשך דיון רמים|תרקב במהרה]]'''. אמן כן יהי רצון, בזכות כל התורמים לחב&quot;דפדיה, מקור האור והקדושה במרחבי הרשת. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ז בתמוז ה'תשע&quot;ג • 21:05, 5 ביולי 2013 (UTC)<br /> :כדי לשמח אותכם, עמלתי למצוא את הכינוי ההולם &quot;ויקיקליפה&quot; כינוי שנכתב על ידי חסיד אמיתי, [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8&amp;oldid=69611 כאן]. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 03:24, 7 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::שלום, רוחך בדוחה עליך היום (גם כאן, וגם לגבי הגברת אחוזי הצפיה של הערך על מלך המשיח שליט&quot;א), אולי תזכה אותנו ותשמיענו מהי הדרך להגיע לכזו רמה של בדיחות הדעת? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג • 03:36, 7 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::מה לא עושים בשביל ליצנותא דעבודה זרה? (והנה עוד כינוי, תרשום.) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג, למניינם 04:42, 7 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::::זה לא נכלל באביזרייהו דשלוש עבירות? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג • 13:11, 7 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::::או שכאן זה כבר דרגה אחת גבוהה יותר, עבודה זרה ממש, ש{{מונחון|היא וכל מש(ת)משיה אסורים בהנאה|ספר המדע ריש פרק ז בהלכות עבודה זרה}}... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג • 13:11, 7 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::::::היא אכן עבודה זרה, שכן יש בה את הסימנים של &quot;שאני מינות דמשכא&quot;, היא מושכת לכתוב בה עוד ועוד בהתמכרות בלתי תתואר, כמו שמספרים כותביה בדף מיוחד שיסדו שם (שנשכח שמו ממני אולי משהו כמו &quot;ויקיפדיה:התמכרות לויקיפדיה&quot;) על אודות החורבן של הכותבים בה, וכל באיה לא ישובון. (אגב שנוזל, מיילתי) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באב ה'תשע&quot;ג, למניינם 22:03, 14 ביולי 2013 (UTC)<br /> :::::::נו, אז עכשיו נשאר לך רק לפסוק האם רק '''משמשיה''' אסורים בהנאה או גם '''משתמשיה'''... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ז' באב ה'תשע&quot;ג • 23:03, 14 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == הבעש&quot;ט ==<br /> אני לא מבין את זה שאתה הוצאת והחזרת את הציטוטים כמה פעמים.<br /> אחד הציטוטים שהוספתה כבר מופיע פעמיים תסתכל בהערת שוליים מספר 4. {{שכח|מנחם-}}<br /> :בראש ובראשונה - ברוכים השבים. כבר זמן רב שלא ראינו אותך כאן. שנית, ההוספה של שנוזל בערך [[הבעל שם טוב]] (ציטוט צף מלוח היום יום של ט&quot;ו תמוז) הוא חלק ממיזם כולל של הוספת ציטוטים צפים בערכים השונים, על מנת לתת '''עיצוב''' לערך, שיראה יפה יותר ולא בעל מראה אחיד של גוש טקסט. מיזם זה נועד אמנם בעיקר בשביל ערכים שלא שייך להוסיף בהם תמונות (כגון 'תענוג' והדומה), אבל גם בערכים שיש בהם תמונות הציטוט מוסיף יופי לדך הערך. אם אתה רוצה לראות את רעיונות המיזם, תוכל לעיין באולם הדיונות בפיסקה הראשונה המופיעה שם כעת (מן הסתם שבימים הקרובים זה יעבור לארכיון אולם הדיונים, אבל כרגע זה נמצא בתחילת הדף הראשי). בהצלחה • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ&quot;ז בתמוז ה'תשע&quot;ג • 22:49, 5 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::ולעניין הטכני, של המחיקה והשחזור מספר פעמים: כשהכנסתי את הציטוט ב[[תבנית:ציטוט צף]], התבנית לא עבדה כראוי, ולכן עשיתי כמה וכמה נסיונות, עד שהבנתי את מה שלא היה כתוב בדף ההסבר, שהסימן &quot;שווה&quot; מנטרל את התבנית. (ובשביל הרחבת הידע, עבור זה יצרו את ה[[תבנית:=]]). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ט בתמוז ה'תשע&quot;ג 01:47, 7 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == קישורים פנימיים ==<br /> <br /> עם כמות הערכים שאני מכניס ביום, אין לי אפשרות להקפיד על קישורים פנימיים ברמה כזו שתכחיל כל מילה שניה בגוף הערך. אני עושה השתדלות, אבל זה בלתי אפשרי שחצי מהתווים בערך יהיו [[[]]] נכון?!... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע&quot;ג • 13:48, 8 ביולי 2013 (UTC)<br /> :אה, וחוץ מזה שבזכות הקישורים הפנימיים אני זוכה שלפחות מישהו אחד נוסף קורא את הערך שהעליתי ומגיה אותו בכללות עכ&quot;פ... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע&quot;ג • 13:49, 8 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::אני לא מבקש שתכחיל כמו שאני מכחיל, אבל לפחות משהו בסיסי. כשאתה כותב על אדם שהתקרב לחסידות חב&quot;ד, המינימום הוא לקשר את [[חסידות חב&quot;ד]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' באב ה'תשע&quot;ג 13:51, 8 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == התייסדות תורת החסידות ==<br /> <br /> [[משתמש:כתית למאור/התייסדות תורת החסידות|ראה כאן]], תודה רבה! • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:55, 14 ביולי 2013 (UTC)<br /> :אנסה לערוך את זה בהזדמנות קרובה בלי נדר (מקווה שאמצא זמן). תוכל למצוא [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%91&amp;curid=28654&amp;diff=144787&amp;oldid=144783&amp;rcid=147757 כאן קצת עזרה בעריכת ערכים] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ז' באב ה'תשע&quot;ג 23:42, 14 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == מה קורה? ==<br /> <br /> מזמן לא דיברנו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ז באב ה'תשע&quot;ג, למניינם 19:38, 24 ביולי 2013 (UTC)<br /> :פירוש? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י&quot;ז באב ה'תשע&quot;ג • 22:16, 24 ביולי 2013 (UTC)<br /> ::באמת חבל.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ח באב ה'תשע&quot;ג 02:42, 25 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == עזרה! ==<br /> העליתי קובץ בשם &quot;שבת אחדות&quot;, ואני לא מצליח לפתוח אותו או לקשר אליו. יש לך מושג מדוע?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:35, 6 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :בסוף הוא הסתדר לבד. תודה על הרצון הטוב...--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 20:27, 6 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> ==עזרה! (2)==<br /> תכתוב בתיבת החיפוש את המילה &quot;ניגון&quot; ותראה מה קורה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 03:58, 12 בינואר 2014 (UTC)<br /> :לא הבנתי מה הבעיה. אכן יש ערכים בשמות האלו. [[מיוחד:תרומות/24.228.93.128|24.228.93.128]] 05:38, 12 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::אצלי זה מפנה לתוך דף הפניה (שהיה אדום עד שאתמול הפכתי אותו בעצמו להפניה)--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:49, 12 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::זה היה הפניה כפולה. עשיתי עריכה לדף המפנה אל ההפניה הסופית והסתדר. בכלל, מדוע זה מפנה לפורטל ואין ערך ראשי? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ב בשבט ה'תשע&quot;ד 00:18, 13 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == ארכוב ==<br /> <br /> אנא, לטובת המשתמשים והמעיינים בדף שיחתך, כדי שתארכבו. [[מיוחד:תרומות/24.228.93.128|24.228.93.128]] 05:39, 12 בינואר 2014 (UTC)<br /> :מצטרף לקודם (הוי&quot;ו האחרון מיותר). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;א בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 19:18, 12 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::יש לקרוא בחולם, ואז אינו מיותר. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:22, 12 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::אם כבר הגענו עד הלום, נמתין עוד מעט למספר חמשים... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ב בשבט ה'תשע&quot;ד 00:18, 13 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == כדי לעזור לך להגיע לחמישים פסקאות... ==<br /> <br /> כשאתה מעלה תמונות מCOL, לפחות אל תכתוב את זה במפורש{{קריצה}}...--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 01:58, 13 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == אות המשקיען ==<br /> <br /> הריני בזה לקדם אותך לקראת הנושא החמישים בדף שיחתך, ולהצדיע לך מעומק הדגלון שבדש מקטורני על ההשקעה העצומה בערך על אריאל שרון. ואמרתם כה לחי, מלך המשיח חי! [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 03:11, 13 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == תמונות זרות ==<br /> <br /> ראשית, ישר כח עצום על פעילותיך הרבה, הבאת איתך רוח חיים למקום (לא חשבתי שתחזור כ&quot;כ מהר...). ב. עד כמה שידוע לי אסור להביא תמונות מאתרים אחרים (בנוגע אלינו סיאואל) אפילו בציון קרדיט. ידוע לך על זה? --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 18:43, 26 בינואר 2014 (UTC)<br /> :בהרחבה תראה [[שיחת משתמש:שנוזל#תמונות מ-col|תמונות מ-col]] בדף השיחה כאן, וב[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 8#תמונות|ארכיון אולם הדיונים]]. בקיצור אומר, כי לסיכום שני המקורות דלעיל - אין מניעה לעלות תמונות מהאתר הנ&quot;ל.<br /> :שים לב שהתמונות שאני מעלה, לא מדובר בתמונות של צלמי col, אלא בתמונות ישנות ששלחו משפחות וגולשים שונים. ליתר ביטחון, וכאיש טוב אני מציין מהיכן נלקח. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ה בשבט ה'תשע&quot;ד 23:13, 26 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::יש&quot;כ על ציון המקור. ומלבד הטעם הפרקטי האמור (הגנה כנגד תלונה על הפרת זכויות יוצרים), הרי זה מביא גאולה לעולם {{חיוך}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ט באדר א' ה'תשע&quot;ד 09:06, 19 בפברואר 2014 (UTC)<br /> <br /> ==משה ברדוגו==<br /> <br /> לתשומת ליבך הערך [[משה ברדוגו]] חזר לאיתנו כדאי שתיבדוק אותו בברכה--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] 19:10, 10 בפברואר 2014 (UTC)<br /> :שיפרתי את הקיים, אך עדיין אני חושב שהערך לא ראוי לקיום. יש בו פרטים מעטים מידי, ואין בו שום פרט המצדיק את קיומו של ערך על האיש, עם כל ההערכה הרבה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;א באדר א' ה'תשע&quot;ד 15:23, 11 בפברואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == פיתוח תשתית ==<br /> <br /> כנכתב בכותרת שם, נא לא לשנות את הדף פיתוח תשתית כל שאלה הוספה וכו'. לכתוב בדף השיחה. תודה מראש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באדר א' ה'תשע&quot;ד 10:17, 18 בפברואר 2014 (UTC)<br /> :כמובן. רציתי לעצור את הבקשה בעודה באיבה, טרם יבוזבז זמן וכסף יקר.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ח באדר א' ה'תשע&quot;ד 13:12, 18 בפברואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == קובץ ==<br /> <br /> [[קובץ:האותיות על הבניין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]<br /> שבוע טוב וחודש טוב, מה עניין קובץ זה שאינו מופיע בשום דף? <br /> <br /> ובהזדמנות זו יש&quot;כ גדול על תרומתך הרבה, כל כל התמונות שכן מופיעות בדפים השונים {{חיוך}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ט באדר א' ה'תשע&quot;ד 20:56, 1 במרץ 2014 (UTC)<br /> :ועוד קבצים שכדאי להכניס לערך המתאים או למחוק... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ט באדר א' ה'תשע&quot;ד 21:02, 1 במרץ 2014 (UTC)<br /> [[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]<br /> [[קובץ:קולמוס הלב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]<br /> חלק מהקבצים מוצגים כאן בצד, ולחלק שמתי לינקים. בבקשה לעדכן אותי, אם מישהו מהם מיותר וצריך למחוק<br /> http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA.jpg<br /> <br /> http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%9C.jpg<br /> <br /> http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%95%27%27%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%92_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.jpg<br /> <br /> http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7_1.jpg<br /> <br /> http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7_2.jpg<br /> <br /> שוב יש&quot;כ --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ט באדר א' ה'תשע&quot;ד 21:16, 1 במרץ 2014 (UTC)<br /> :בזמנו עניתי, אך [[חב&quot;דפדיה:ציוני דרך#תשע&quot;ד|התקלה שהתרחשה בג' אדר ב' תשע&quot;ד]] מחקה את תשובתי. הנה היא שוב: העליתי את התמונות לפני שכתבתי/הרחבתי את הערכים במטרה להשתמש בהם, אך לאחר מכן לא היו שימושיות. עקרונית, אפשר למחוק - אם כי כדאי לבדוק היטב אם הם לא מקושרות לאן שהו. לדוגמא, שני הקישורים האחרונים הם צילומי מכתב של [[אריק שרון]] ל[[יחיאל מלוב]], והם מקושרים בערך על אריאל שרון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ז' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 00:13, 9 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::תודה. בבדיקה שערכתי גם הקבצים האחרונים אינם מקושרים לשום ערך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 15:15, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::טעית. שים לב להערה מספר 7 בערך על [[אריק שרון]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 23:10, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::תוקן תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 19:06, 12 במרץ 2014 (UTC)<br /> <br /> == השתתפות בצער ==<br /> <br /> כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באדר ב' ה'תשע&quot;ד, למניינם 16:50, 6 במרץ 2014 (UTC)<br /> <br /> == שיחת חב&quot;דפדיה:פיתוח התשתית ==<br /> <br /> [[שיחת חב&quot;דפדיה:פיתוח התשתית]] אודה לך אם תגיב לדיונים הפתוחים שם... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 15:17, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :עניתי על חלקם. על אחרים בהמשך. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 23:15, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> <br /> == העברה גם של דפי שיחה ==<br /> <br /> שים לב להעביר גם אותם (לא עשית זאת בערך על ישראל ליפסקר)[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ד 10:30, 29 באפריל 2014 (UTC)<br /> :לא העברתי בכוונה, כי התוכן שם שייך דווקא לדף הקודם. זה לא עניין עקרוני, רק כך חשבתי באותו רגע. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ד 11:48, 29 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == אליהו ליב ריבקין ==<br /> <br /> [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145946 בספר הזה] תמצא פרטים רבים אודותיו. להבא כדאי לדעת שפעם היה נהוג לכתוב ליב עם יו&quot;ד אחת, ובחיפוש קל ברשת אפשר למצוא המצו&quot;ב (מה שאומר גם שיש ליצור הפניה). בהצלחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:12, 29 באפריל 2014 (UTC)<br /> :אכן כבר יצרתי הפניה. התחלתי גם בחיפוש באינטרנט, רק שהוא נפל אז פרשתי. בהזדמנות אמשיך בלי נדר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ד 11:42, 29 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == תבנית 770 ==<br /> <br /> למה הוספת שם דוקא לא חחל צפת, יש בזה ענין? או שכל מי שנמצא כאן למד שם??? - [[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%9F)&diff=180603 2014-05-29T22:59:21Z

<p>66.250.99.189: /* חלקים ומוספים */ תקלדה</p> <hr /> <div><br /> <br /> <br /> [[קובץ:שבועון_בית_משיח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות]]<br /> [[קובץ:בתוקף_ובנועם.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מוסף נושא שיצא לאור לקראת י' שבט תשע&quot;ב]]<br /> '''שבועון בית משיח''', הינו מגזין שבועי להפצת בשורת הגאולה המופץ באלפי עותקים ברחבי העולם. מלבד זאת מופיע ה[[עיתון]] בגירסה מקוונת באתר [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> <br /> בגיליון מגוון של כתבות, ראיונות, סיפורים, מאמרים וחדשות. מפעם לפעם העיתון מביא חשיפות מרעישות, ומסמכים וכתבי יד מאדמו&quot;רי חב&quot;ד בפרסום ראשון. עיקר תפקידו על פי הגדרת המוציא לאור היא, לבצע את [[השליחות היחידה]] והעיקרית 'להכין את העולם לקבלת פני [[משיח]] צדקנו' (לשון [[הרבי]]).<br /> <br /> העיתון החל לצאת בחודש מנחם אב [[תשנ&quot;ד]], ומטרתו הוגדרה בכותרת המשנה של שמו &quot;שבועון בית משיח - שבועון עולמי להפצת בשורת הגאולה&quot;. <br /> <br /> העיתון הוקם בעקבות שינוי דרמטי שנקט העיתון הקודם של חב&quot;ד - [[שבועון כפר חב&quot;ד]]; הסרת ה&quot;[[יחי]]&quot; מעמוד השער (למרות החלטה של ועד רבני אנ&quot;ש שלא להסירה{{הערת שוליים|[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום המכתב] בו כותב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] למערכת שבועון כפר חב&quot;ד כי: &quot;ענין הדפסת יחי אדוננו וכו' כמו שהי' עד היום בעיתון כפר חב&quot;ד, הוחלט על דבר הרוב לא לשנות ולהמשיך להדפיס כן גם עתה ללא שינויים&quot; {{תמונה}}}}), הפסקת העיסוק בנושאי זהות [[משיח]] וזלזול בחסידים שהמשיכו להאמין בחייו הנצחיים של הרבי. בעקבות כך אף הופסקה כתיבתם של כותבים קבועים אשר פירסמו בו מאמרים שבועיים או לעיתים.<br /> <br /> הגיליונות הראשונים היו דומים יותר לגיליונות [[גיליון בית חיינו|בית חיינו]] שהיו יוצאים בתקופות שונות, ובהם דיווחים על הנעשה ב- [[770]]. עם הזמן התפתח הגיליון הדק, לגיליון גדוש בכתבות ראיונות וחשיפות מהמדריגה הראשונה. בשנת [[תשנ&quot;ו]], בעקבות שינויים בהנהלה (כניסתם של עורכים חדשים והשפעת הנגיד ר' [[רחמים אנטיאן]]), התבסס העיתון; הן מבחינה השקפתית והן מבחינה כלכלית.<br /> <br /> ==חלקים ומוספים==<br /> * הגיליון מחולק לשניים; החלק הראשון המהווה את רוב הגיליון, הוא בעברית וכולל בתוכו גם מוסף לילדים [[במחנה צבאות השם]] והחלק השני הוא באנגלית.<br /> <br /> *'''עטרת חיה''' - מוסף חודשי ל[[נשים]].<br /> <br /> *'''[[התמים (בית משיח)|התמים]]''' - מוסף תקופתי עבור ה[[תמימים]] - בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]]. יצא לאור באופן סדיר בשנים תשס&quot;א-תשס&quot;ד, ובשנים מאוחרות יותר יצא לסירוגין (בין היתר בתשס&quot;ט ובתש&quot;ע).<br /> <br /> *'''עולמות''' - מגזין חודשי למקורבים. המגזין מודפס בצבע מלא ומכיל בין שלושים לארבעים עמודי תוכן. החל לצאת בחודש ניסן תשע&quot;ד{{הערה|1=[http://ih.chabad.info/upload/Olamot%2001/index.html מגזין חודש ניסן תשע&quot;ד] {{*}} [http://ih.chabad.info/upload/Olamot%2002/index.html מגזין חודש אייר] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==מערכת בית משיח==<br /> <br /> *מו&quot;ל: הרב [[מנחם מענדל הענדל]], יו&quot;ר [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]<br /> *עורך ראשי: הרב [[שלום יעקב חזן]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]], מטובי הכותבים וחוקרי ההיסטוריה החב&quot;דיים. מעורכי סדרת ה[[אגרות קודש]] ספרי [[מאמרי חסידות]] ועוד.<br /> *רכז מערכת ומנהל מחלקת עיצוב: הרב [[אברהם רייניץ]], סופר ומו&quot;ל.<br /> *כותבים קבועים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסף קרסיק]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[אסף חנוך פרומר]] (א. אברהם), ר' נתן אברהם, ר' מנחם מענדל ערד (מענדל צפתמן), הרב [[נפתלי אסטולין]], הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[הלל זלצמן]], הרב [[זלמן חנין]] ועוד.<br /> *כותבים בעבר: הרב [[יהושע דובראווסקי]], הרב [[חיים אשכנזי]], ר' [[משה סלונים]], הרב [[יצחק גנזבורג]], הרב [[שמואל קראוס]], ר' [[שבתי וינטרוב]] (שי גפן), הרב [[יעקב שמולביץ]], ועוד.<br /> <br /> ==סדרות מיוחדות==<br /> <br /> במשך השנים הופיעו ומופיעים ב&quot;בית משיח&quot; סדרות מיוחדות ופופולריות:<br /> <br /> *זכרונות ר' [[יצחק גנזבורג]] - בעריכת [[אברהם ישעיה רייניץ]]. נדפסו לאחר מכן בספר &quot;[[חייל בשירות הרבי]]&quot;.<br /> *זכרונות הרב [[יצחק מישלובין]].<br /> *המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] - (סדרות שונות).<br /> *[[אלה תולדות פרץ]] - מאת הרב [[יהושע דובראווסקי]] על המשפיע ר' [[פרץ מוצ'קין]].<br /> *תולדות הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] מאת [[מנחם זיגלבוים]] (בתום הסדרה הודפס [[מרומם ואיש עלייה|בספר]]).<br /> *זכרונות הרב [[חייקל חאנין]] מאת בנו הרב [[שניאור זלמן יצחק יהושע חאנין]].<br /> *[[חב&quot;ד בשואה]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].<br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בילדותו מאת [[מנחם זיגלבוים]] (הודפס כספר &quot;הנסיך השישי&quot;).<br /> *מדינות המלך - [[בתי חב&quot;ד]] בדרום אמריקה מאת ר' בן ציון ששון.<br /> *קשרים של רבנים ואדמו&quot;רים עם הרבי - מאת הרב [[שלום בער וולפא]] (חלק הודפס בשנית בספר [[שמן ששון מחבריך]]).<br /> *גדולי ישראל והגאולה - סקירה על גדולי ישראל בדורות עברו והקשר המיוחד שלהם לגאולה, מאת יהושע קעניג.<br /> *ביקור הרבי הריי&quot;צ באמריקה - מאת שניאור זלמן ברגר.<br /> * זכרונות הרב [[הלל זלצמן]].<br /> <br /> == מדורים ==<br /> *דבר מלכות - [[הרבי]].<br /> *Letters from the Rebbe - מכתבים מהרבי בתרגום מאנגלית בפרסום ראשון{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/3/958157529400.html מדור חדש בבית משיח, אגרום קודש מהרבי בפרסום ראשון].}}.<br /> *הפרשה החסידית - ליקוט דברי [[רבותינו נשיאנו]] על הפרשה. בעריכת הרב [[יוסף אברהם פיזם]].<br /> *[[מאוצר המלך]] - כתבי יד מאוצר המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]] ומקורות נוספים (נכון לשנת תשע&quot;ד יצאו לאור שני כרכים המאגדים את הכתבי יד שפורסמו במדור זה).<br /> *&quot;לוח שבועי&quot; - זמני השבוע ומורה שיעור ל[[רמב&quot;ם (תקנה)|רמב&quot;ם היומי]].<br /> *דבר המערכת - נכתב על ידי העורך המייסד - הרב [[שלמה הלפרן]].<br /> *[[התוועדות]] חסידותית - סיפורים וקטעי שיחות עם מסרים חסידיים אקטואליים - הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> *&quot;סיפור חיים&quot; של בעלי תשובה - נתן אברהם.<br /> *&quot;הגות וואך&quot; - מאמרי הגות שבועיים מאת א. אברהם (הרב [[אסף חנוך פרומר]]).<br /> *&quot;שולחן שבת&quot; - מאמרים בקבלה ובחסידות מאת הרב [[יוסף קרסיק]] - יצא לאחר מכן בכמה ספרים בשמות שונים.<br /> *&quot;יומנו של [[תמים]] ב[[770]]&quot; - יומן יומי מהמתרחש ב[[770]], נכתב בכל שנה על ידי א' מתלמידי הקבוצה.<br /> *[[שלימות הארץ]] - טור בענינים הפוליטיים העומדים על הפרק מאת שלום בער קרומבי.<br /> *&quot;מהנעשה והנשמע&quot; - מדור חדשות, באדיבות אתר החדשות [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> *&quot;חסידים איין משפחה&quot; - מדור שמחות ב[[אנ&quot;ש]].<br /> <br /> ===מדורים בעבר===<br /> *סיפורים מ[[בית חב&quot;ד]] - הרב [[יעקב שמולאביץ]] ז&quot;ל.<br /> *&quot;פנסאי בעיר&quot; - פעילותם הבלתי רשמית של שלוחים במקומותיהם מאת ש. מלאכי.<br /> <br /> == חשיפות במשך השנים ==<br /> <br /> *תמונה נדירה של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].<br /> *תמונה נדירה של [[הרבי]] באוניברסיטה בברלין - על ידי ר' [[דניאל גולדברג]].<br /> *[[ההתייסדות אגודת ישראל]] - חיבור מיוחד שחיבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] (גליון 388).<br /> *שיקום ה[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ב[[ליובאוויטש]] - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע. נחשף על ידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 394).<br /> *גלותם לצ'אילי של [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. נחשף על ידיהרב [[שניאור זלמן ברגר]] (גליון 427).<br /> *לקט מכתבי הרב [[אברהם שניאורסון]] לביתו [[הרבנית נחמה דינה]] - ביניהם ההצעה ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] יעבור לגור ב[[ארצות הברית]] - כבר בשנת [[תר&quot;צ]]. נחשף על ידי הרב [[שלום יעקב חזן]]. (גליון 433).<br /> *מסמך סודי שנשלח מה[[ק.ג.ב.]] המקומי למרכז שלו ב[[לנינגרד]] בנגע להצתת בית כנסת [[חב&quot;ד]] מלחובקה ב[[תש&quot;כ]]. נחשף על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 509).<br /> *חילוץ כתבי היד של [[רבותינו נשיאנו]] אשר היו ביד [[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] - על ידי הרב [[הלל זלצמן]]. נחשף על ידי הרב [[אברהם רייניץ]]. (גליון 601).<br /> *סקירה על פעולות [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. נחשף מ[[גנזך המדינה]] על ידי [[שניאור זלמן ברגר]]. (גליון 615).<br /> * המחתרת - סיפורה של המחתרת החסידית בישיבת אתרי. מאת הרב [[יעקב שמולביץ]] - חבר המחתרת.<br /> <br /> ==מוספי חג==<br /> בשנת ה'תשע&quot;ב החל שבועון 'בית משיח' להוציא לאור מוספי חג לכבוד תאריכים חסידיים המצורפים לשבועון.<br /> <br /> *'''&quot;השליחות היחידה&quot;''' (לקראת כינוס השלוחים ה'תשע&quot;ב).<br /> *'''&quot;[http://www.chabad.info/htdocs/bmpdf/betokef/Betokef%20U'benoam.html בתוקף ובנועם]&quot;''' (לקראת י' שבט ה'תשע&quot;ב).<br /> *'''&quot;עומק חסיד - רבי&quot;''' (לקראת י&quot;א ניסן ה'תשע&quot;ב).<br /> *'''&quot;תורתו אמת&quot;''' (לקראת שמחת תורה ה'תשע&quot;ג).<br /> *'''&quot;בך בחר&quot;''' (לקראת יו&quot;ד-י&quot;א שבט ה'תשע&quot;ג).<br /> *'''&quot;(אין לנו מלך) אלא אתה&quot;''' (בין כסה לעשור תשע&quot;ד)<br /> *'''&quot;ארבעים לנבואה&quot;''' (לקראת יום כיפור [[תשע&quot;ד]]. ולציון ארבעים שנה לנבואת [[מלחמת יום הכיפורים]]).<br /> *'''&quot;[http://ih.chabad.info/upload/Musaf03/index.html משיחי - חינוך הילדים בדור הגאולה]&quot;''' (חג הפסח תשע&quot;ד).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot ארכיון גיליונות] החל מגיליון 830 והלאה, כולל גיליון עדכני, ב{{מונחון|לשון הקודש|עברית}} {{PDF}}, אתר בית משיח<br /> *ארכיון גלינות בית משיח החל מגיליון 383 עד גליון 827. [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/ בעברית], [http://beismoshiach.org/pdf.htm באנגלית] {{PDF}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%E1%E9%FA%20%EE%F9%E9%E7 כתבות מתוך השבועון] בפורמט טקסט - באתר החדשות {{אינפו}} <br /> * [http://beismoshiachmagazine.org ארכיון גליונות בית משיח בשפה האנגלית], בפורמט טקסט ובפורמט PDF. <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שבועון בית משיח|*]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: מוסדות]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99&diff=179977 2014-05-27T17:30:23Z

<p>66.250.99.189: </p> <hr /> <div>ר' '''שמואל שמואלי''' הינו [[חסיד]] [[חב&quot;ד]] העוסק בהסברה בנושא [[שלימות הארץ]].<br /> <br /> נולד לאמו ד&quot;ר חנה כגן בתו של הרב [[גבריאל זלקינד כגן]] מתלמידי [[תומכי תמימים בליובאוויטש]]. בצעירותו עמד בראש עיתון 'ישראל שלנו' וזכה לקירובים גדולים מ[[הרבי]], ולשליחויות מיוחדות בין השנים [[תשמ&quot;ח]] -[[תשנ&quot;ב]]. לפי דבריו, מינה אותו הרבי לנציגו לענייני [[ארץ ישראל]].<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] עבר משבר קשה{{הערת שוליים|קונטרס &quot;כך גרמתי לסטרוק&quot; בעריכתו}}, הוא התגורר מספר שנים ב[[אוסטרליה]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר חב&quot;ד]]. במשך השנים עמל להקים יוזמות לאיחוד [[אנ&quot;ש]] (&quot;ועד עסקני אנ&quot;ש&quot;, &quot;איחוד רבני חב&quot;ד&quot;, &quot;אחדות החסידים בשלימות הארץ&quot; ועוד) ויוזמות למען ארץ ישראל (&quot;הרשות היהודית&quot;, &quot;שלום בטחוני&quot;) אך רובם נכשלו.<br /> <br /> ==ארגונים שהקים==<br /> *'''אחינועם''' - גוף עולמי כלל דתי העוסק בהקניית ערכי היהדות. הוקם בשנת [[תשל&quot;ד]] ב[[ארצות הברית]]. העמותה עמדה בקשר עם [[הרבי]]. הרב שמואלי משמש כנשיא העמותה. יו&quot;ר העמותה בארץ היא ד&quot;ר חנה כגן, אימו של שמואלי. כיום משמשת העמותה בעיקר כאולפן גיור.<br /> <br /> *'''המטה העולמי לישראל בטוחה''' - המטה הוקם באוסטרליה בשנת [[תשנ&quot;ט]] כהמשך למאבק על רמת הגולן.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9F&diff=179767 2014-05-26T19:01:56Z

<p>66.250.99.189: /* תולדות חייו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:רחמים אנטיאן.jpg|left|thumb|250px|ר' רחמים אנטיאן ב[[חלוקת הדולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br /> ר' '''רחמים אנטיאן (רמי)''' היה [[חסיד חב&quot;ד]], איש עסקים, עסקן ופעיל בהפצת [[בשורת הגאולה]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> בעברו פגש את [[הרבי]] כאשר שירת בחיל הים ונסע ביחד עם מספר ספינות להשתתף בחגיגות 250 שנה לייסוד [[ארצות הברית]]. אז הגיעו כל חברי המשלחת להתפלל ב-[[770]] ופגישה זו הותירה חותם עמוק בלבו.<br /> <br /> לאחר שהשתחרר מ[[צה&quot;ל]], שימש ככתב ספורט בעיתונות. לאחר שחבריו סיפרו לו על [[חסיד]] חב&quot;ד שערך [[מבצע מזוזה]] במשרדם ולא השאיר קבלה על המזוזות שהחליף אצלם, החליט לערוך כתבת תחקיר על הנושא ועל ה'שחיתויות הרבות הקיימות בו&quot; לדבריו. הרב [[ישראל לייבוב]], אליו פנה רמי לבקשת תגובה, הצמיד אליו את ר' [[משה דיקשטיין]] על מנת שישכנע אותו לא לפרסם את הכתבה המשמיצה. בעקבות המפגש בין השנים והשיחות הרבות שניהלו, [[בעל תשובה|חזר בתשובה]] ונכנס ללימודים בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש בצפת]]. לאחר תקופה, כאשר התבסס באורח חייו החב&quot;די, אף ניהל במשך תקופה את הצד הגשמי של הישיבה ונטל על צווארו את כל חובותיה המרובים של הישיבה.<br /> <br /> בהמשך חייו עבר לגור ב[[קראון הייטס]], הצליח מאוד בעסקים, וצבר הון רב. בין עסקיו היו חברת מוצרי נקיון, וחברה למכירת מוצרים דרך הטלויזיה.<br /> <br /> התפרסם כמכניס אורחים גדול ונגיד [[חסיד]]י בקנה מידה גדול. תרם בעיקר לצורכי הפצת בשורת הגאולה והגואל, ואף הקים את &quot;[[קרן המיליון]]&quot; לשם כך, באמצעותה חילק בפועל למעלה מחמש מיליון דולר.<br /> <br /> יזם את [[קונגרס משיח העולמי לקבלת פני משיח]] המתקיים מדי שנה על ידי [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]].<br /> <br /> ארגן את מעמד ההתאחדות העולמי ([[סאטלייט]]) ב[[יו&quot;ד שבט]] [[תשנ&quot;ו]] בין חמש יבשות.<br /> <br /> יחד עם פעולתו בפרסום בשורת הגאולה, וכחלק מאישיותו המיוחדת, היה בקי מופלג ב[[תורת החסידות]]. בשיעור השבועי ב'[[המשך תרס&quot;ו]]' שהתקיים בביתו, בו השתתפו [[אברכים]] ו[[משפיעים]] משכונת 'קראון הייטס', הדהים את הנוכחים בידיעותיו ובהבנתו. בקיאות זו הורגשה היטב<br /> גם בשיעורי ה'[[דבר מלכות]]' אותם מסר בטוב טעם ובהסברה בהירה ב[[בית חב&quot;ד]] ב[[רמת גן]] בניהולו של הרב [[מרדכי גל]].<br /> <br /> במחצית השניה של שנות הנו&quot;נים ירד מנכסיו ועבר להתגורר בישוב שערי תקוה ב[[ארץ הקודש]], וניהל את [[בית חב&quot;ד]] במקום. <br /> <br /> נפטר לאחר ה[[הקפות]] מהתקף לב בליל [[שמחת תורה]] [[תשס&quot;ב]] בשערי תקווה והוא בשיא ימיו.<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=צפייה למשיח<br /> |מקור=[[שבועון בית משיח]]<br /> |תוכן=<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]], ארגן החסיד ר' רחמים אנטיאן קייטנה לילדים ב[[צפת]], תחת הסיסמה והכותרת: &quot;אני מאמין באמונה שלימה בביאת ה[[משיח]]&quot;.<br /> <br /> כשהסתימה הקייטנה, והמשיח עדיין לא בא, אחד הילדים שהיה חדור כל כך בכמיהה לביאת המשיח, לא פסק מלדבר על כך, עד כדי כך שהיה עולה לגג בלילות כדי לחפש את משיח... הורי הילד, שלא שמרו [[תורה]] ו[[מצוות]] חששו שהוא יצא מדעתו.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]], לאחר [[השיחה הידועה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[כ&quot;ח ניסן]], נזכר רמי באותו אירוע - וכתב לרבי את הסיפור, וסיים בכאב: &quot;ואני שואל, רבונו של עולם! ולו רק בגלל ילד יהודי אחד שאחרי אלפיים שנה ש&quot;אותותינו לא ראינו&quot; - שכלתה נפשו בציפייה למשיח האם אין זה מן הראוי שתבוא כבר ה[[גאולה]] על-ידי [[מלך המשיח]]?!...&quot;.<br /> <br /> על כך ענה [[הרבי|הרבי]]: '''&quot;והרי זו טענתי ב[[השיחה הידועה|שיחה הידועה]], אזכעה&quot;צ&quot;'''.<br /> }}<br /> <br /> ==פעולות לזכרו==<br /> ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;ע]] הודיעה משפחתו על התחלת כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו. ב[[חודש אדר ב']] [[תשע&quot;א]] נערך מעמד הכנסת ספר התורה להיכל [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60611 שמחה תורה: הכנסת ס&quot;ת לע&quot;נ הרב אנטיאן] {{אינפו}}}} - שהרב אנטיאן זכה להיות ממקימיה ומייסדיה.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> * [http://www.chabad.info/images/notimage/64594_he_1.pdf &quot;קרייזי אבאוט משיח&quot;] - קובץ הסוקר את תולדות חייו {{PDF}}<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=9 &quot;שמחת תורה אצל הרבי&quot;] - רשימה מפרי עטו אודות חג [[שמחת תורה]] במחיצתו של [[הרבי]] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=4 קהל רב בהתוועדות לזכרו של הרב אנטיאן ע&quot;ה] - דיווח על [[התוועדות]] לרגל מלאת שנה לפטירתו, אולמי 'גראנד הול', [[בני ברק]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אנטיאן, רמי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=179498 2014-05-23T04:19:51Z

<p>66.250.99.189: </p> <hr /> <div>[[תמונה:בצלאל קופצ'יק.jpg|left|thumb|250px|הרב בצלאל קופצ'יק נואם בכינוס השלוחים לאסיה ([[ניסן]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> [[קובץ:קופצ'יק עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קופצ'יק ב[[חלוקת דולרים]] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ&quot;ב]]]]<br /> הרב '''אלתר בצלאל קופצ'יק''' (יליד שנת [[תשי&quot;ז]], 1957) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לפונה ב[[הודו]], ונחשב לחלוץ שיצא לשליחות בהודו על תקן של קבע למרות הקשיים העצומים הכרוכים בכך.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[קרית אתא]] ב[[כ' אדר שני]] [[תשי&quot;ז]] לאביו הרב [[שלמה קופצ'יק]].<br /> <br /> בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], שם התקשר בלב ונפש למשפיע החסידי הרב [[מענדל פוטרפס]] והיה מגדולי תלמידיו. לאחר סיום מסלול הלימודים הרגיל בישיבה בכפר חב&quot;ד, נמנה על קבוצת השלוחים הראשונה שנשלחה מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] על מנת לפתוח את ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ולאחר מכן נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].<br /> <br /> לאחר נישואיו לרעייתו רחל, התגורר ב[[צפת]] והיה מעסקני קהילת ומוסדות חב&quot;ד. כמו כן התחיל לראשונה את הפעילות החבדי&quot;ת ב[[ראש פינה]] הסמוכה לצפת, והיה מהראשונים שהחל לפעול במגרשי הספורט להדלקת חנוכיות והפצת מסריו של הרבי בנושאי הגאולה הקרובה.<br /> <br /> ===השליחות בהודו===<br /> עד ליציאתו בשליחות הרבי להודו, פעל במקום הרב [[נחמן נחמנסון]], אלא שהרב נחמנסון לא נסע לשם על תקן שליח של קבע, ואחרי תקופת פעילות קצרה נסע חזרה לניו יורק, והשתכן ב[[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי, והרב קופצ'יק נסע למלא את מקומו בשנת [[תשנ&quot;ז]], ובשנת [[תשס&quot;א]] עבר להתגורר שם יחד עם משפחתו ונשאר שם כשליח קבוע, ובכך היה הראשון שפרץ את הדרך לפריסת בתי חב&quot;ד במזרח הרחוק והפעילות עם המטיילים הישראלים.<br /> <br /> ביוזמתו ובעידודו, נפתחו בתי חב&quot;ד רבים ברחבי הודו, חלקם על ידי בניו.<br /> <br /> לאחר פיגוע הטרור ב[[בית חב&quot;ד בומביי]] בו נרצחו זוג השלוחים [[גבריאל ורבקה הולצברג]], עלה שמו לכותרות, ועיתונים וכלי תקשורת רבים בארץ ובעולם סיקרו את פעילותו ואורח חייו, וביקשו לשמוע ממנו את דעתו על המצב שנוצר.<br /> <br /> מעבר לפעילותו כשליח, ידוע הרב קופצ'יק בסגנון ההתבטאות הייחודי שלו, והתוועדויותיו מושכים אנשים רבים מכל הקהלים.<br /> <br /> ==משפחתו ==<br /> *אחיו הרב [[קלונימוס קופצ'יק]], [[שליח]] הרבי ב[[חדרה]]. <br /> *גיסו הרב [[חיים שלמה דיסקין]], שליח הרבי ורב העיר [[קרית אתא]].<br /> <br /> <br /> ;בניו הנשואים כולם מתעסקים ב[[שליחות]] בשדה הפצת היהדות ובתחום ה[[חינוך]]:<br /> *חתנו, שולם לבקיבקר, מנהל חינוכי בישיבת [[חנוך לנער]] ב[[צפת]]. <br /> *בנו יחיאל יהודה, ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים בית שמש]]. <br /> *בנו שניאור זלמן שליח בניו דלהי, [[הודו]]. <br /> *בנו יוסף יצחק שליח בבוליביה. <br /> *בנו מנחם מענדל מחנך ב{{ה|מכון הטכנולוגי}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=03f765a99 משיח מתקבל בכל שכבות הציבור]''' - נאומו באמפי תיאטרון ב[[בת ים]] בהתוועדות ארצית לרגל ג' תמוז {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=53010 אני מפחד?! אני שליח של הרבי!]''' - בראיון לאתר 'בחדרי חרדים' בעקבות פיגוע שהתרחש בסמוך לבית חב&quot;ד בפונה {{אינפו}} א' אדר תש&quot;ע (15.02.2010)<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52990 הרב קופצ'יק משחזר את רגעי הפיצוץ]''' {{וידאו}} {{אינפו}} ל' שבט תש&quot;ע (14.02.2010)<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=52144 בית חב&quot;ד בהודו הינו המקום הבטוח ביותר]''' - כתבת פרופיל בעיתון הנפוץ ביותר בהודו {{אינפו}} י&quot;ז טבת תש&quot;ע (03.01.2010)<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=51405 שליחות נוסח הודו]''' - עיתון 'ידיעות אמריקה' מסקר את פעילות בית חב&quot;ד פונה בהנהלת הרב קופצ'יק {{אינפו}} י&quot;ד כסלו תש&quot;ע (01.12.2009)<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=51098 שנה לטבח: אנו לקראת הכפלת הפעילות {{*}} ראיון מקיף]''' {{אינפו}} כ&quot;ו חשון תש&quot;ע (13.11.2009)<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=42699 רק חיים. אין מוות]''' - ראיון לעיתון 'מעריב' {{אינפו}} ח' כסלו תשס&quot;ט (05.12.2008)<br /> <br /> {{מיון רגיל:קופצ'יק אלתר בצלאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים במזרח הרחוק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: אישים]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%90%D7%A9&diff=179497 2014-05-23T04:18:45Z

<p>66.250.99.189: </p> <hr /> <div>[[קובץ:לאש מוכר עליות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתפקידו כגבאי, מוכר עליות למתפללי בית הכנסת לקראת הימים הנוראים]]<br /> [[קובץ:יוסל לאש רמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשיעור בהלכות קידוש החודש לרמב&quot;ם בזאל הגדול ב-[[770]]]]<br /> הרב '''יוסף יצחק לאש''' הוא מומחה לאסטרונומיה שחיבר ספר המבאר בצורה ברורה את הלכות קידוש החודש ב[[ספר הרמב&quot;ם]]. מכהן כגבאי בית הכנסת ובית המדרש של [[770]] למעלה מעשר שנים.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[כפר חב&quot;ד]] לאביו הרב ישראל ואמו מרים לאה לאש. אביו היה יליד פולין, ושם משפחתו המקורי היה קוק, אלא שבמהלך המלחמה החליף את שמו על מנת להסתיר את זהותו.<br /> <br /> בצעירותו, למד בסניפי ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]], [[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]], ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]].<br /> <br /> בזמן לימודיו בישיבה, עסק לצד שינון החומר הנצרך לסמיכה לרבנות, בלימוד תורת התכונה וגרמי השמים, כשלצורך הבנת הדברים לעומקם קבע חברותא עם המשגיח בישיבה הרב [[שלום מרוזוב]].<br /> <br /> לאחר נישואיו לרעייתו נחמה, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ובשנת [[תשמ&quot;ח]] הוציא לאור את החוברת [[ספר התכונה למתחיל (קובץ)|ספר התכונה למתחיל]] המבארת בצורה פשוטה וקלה את ההלכות המסובכות בהלכות קידוש החודש בספר הרמב&quot;ם, וזאת על מנת להקל על לומדי השיעורים ב[[תקנת הרמב&quot;ם]] עליה הורה הרבי כארבע שנים קודם לכן.<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ט נבחר כאחד הגבאים של בית הכנסת ובית המדרש ב-[[770]] והוא משמש בתפקיד לסירוגין כבר למעלה מעשור.<br /> <br /> מידי שנה בשבוע בו חלים פרקי הרמב&quot;ם הנוגעים להלכות קידוש החודש, נוהג להרצות ב-770 על ההלכות בליווי מפות ותרשימים, ודגמים שונים של גרמי השמים אותם יצר על מנת לסייע בהבנת ההלכות. שיעורים החלו כבר בשנת [[תשמ&quot;ז]]. בשנת [[תשע&quot;ד]] לא התקיימו שיעורים אלו מפאת ריקודי חודש אדר.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *דודו, הרב [[דוד קוק]] מ[[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:לאש, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:107.188.19.210&diff=179442 2014-05-22T16:33:05Z

<p>66.250.99.189: </p> <hr /> <div>==הקשר המשפחתי בין חזן לשפערלין==<br /> *כתבתי את זה [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7020&amp;view=next&amp;sid=3b056ab8a93a00855c65bd422a4b9ef1 לפי מה שמופיע כאן] - אתה בטוח שאני טועה ולא אתה? [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 05:45, 22 במאי 2014 (UTC)<br /> :אבל לאבא של חנינא לא קוראים חיים ישראל, אלא רפאל משה [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15339 ראה כאן], והוא אח של חיים ישראל שהוא השווער של שלום יעקב חזן... - [[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]<br /> ::ולמה יש לחנינא בן בשם חיים ישראל? זה לא תקדים שקוראים על שם הדוד? [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 13:03, 22 במאי 2014 (UTC)<br /> :::דבר ראשון, אתה מכיר שזה לא אביו, ושנית יתכן שזהו סבא וכיו&quot;ב (אגב השם חיים ישראל הוא שם די נפוץ) - [[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:107.188.19.210&diff=179434 2014-05-22T09:13:03Z

<p>66.250.99.189: </p> <hr /> <div>==הקשר המשפחתי בין חזן לשפערלין==<br /> *כתבתי את זה [http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=7020&amp;view=next&amp;sid=3b056ab8a93a00855c65bd422a4b9ef1 לפי מה שמופיע כאן] - אתה בטוח שאני טועה ולא אתה? [[משתמש:נגאלים מהעצלות|נגאלים מהעצלות]] - [[שיחת משתמש:נגאלים מהעצלות|שיחה]] 05:45, 22 במאי 2014 (UTC)<br /> :אבל לאבא של חנינא לא קוראים חיים ישראל, אלא רפאל משה [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15339 ראה כאן], והוא אח של חיים ישראל שהוא השווער של שלום יעקב חזן... - [[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%9B%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=179210 2014-05-20T08:49:07Z

<p>66.250.99.189: /* מעמד קבלת המלכות */ צריך עקביות..</p> <hr /> <div>{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}}<br /> [[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת &quot;דבר מלכות&quot; ובו שיחותיו. חסידים רואים בכך הסכמה ברורה של הרבי על היותו &quot;מלך&quot;]]<br /> '''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב&quot;ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא.<br /> <br /> החל מהשנים [[תשנ&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]], כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ&quot;התגלות המשיח&quot; והתחלת [[פעולות משיח בזמן הגלות|פעולתו בעולם]], החלה האמונה לקבל ביטוי פומבי בשירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו.. מלך המשיח]]&quot; למול הרבי. <br /> <br /> האמונה שהרבי משיח הפכה לפופולרית בעקבות קמפיינים פרסומיים באמצעים שונים, שהתפרסמו (וממשיכים להתפרסם) בעידוד הרבי. <br /> <br /> ==זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה==<br /> {{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}<br /> [[קובץ:חן כותב לרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד ר' [[בערקע חן]] כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. ז' תמוז [[תשמ&quot;ב]]]]<br /> בכל דור ישנו אדם הראוי להיות משיח ובאם הדור זכאי, יגאל הוא את עם ישראל מה[[גלות]] וכך כותב ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו&quot;ת [[חתם סופר]] חלק ו', סימן צ&quot;ח ד&quot;ה הריני נזיר.}}: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו.. ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו}}. <br /> <br /> על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) &quot;אי מן חייא הוא&quot;, ופירש [[רש&quot;י]] &quot;אם משיח מאותן שחיין עכשיו&quot;, כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהי' משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן}}. הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}} מספרת על כך שתלמידי ה[[תנאים]] מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: {{ציטוטון|מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש}}.<br /> <br /> הרבי מדייק בלשונו של [[רש&quot;י]] כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו (לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'){{הערה|שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת שבת פרשת תזו&quot;מ תנש&quot;א.}}.<br /> <br /> על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|דבריהם נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550&amp; משיח שבכל דור]' (קראון הייטס תנש&quot;א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב&quot;ם בדורו.}}. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח{{הערה|לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ&quot;א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו. (הובא בקונטרס הנ&quot;ל).}}.<br /> <br /> עם התגלות החסידות באה אמונה{{הערה|&quot;כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח&quot; (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ&quot;ז)}} זאת בביטוי על [[נשיאי חב&quot;ד]]. גם את האדמו&quot;ר הקודם בחב&quot;ד, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ראו כאדם הראוי להיות משיח{{הערה|1=[[נחום שמריהו ששונקין]], בספרו 'זכרונותי' פרק ל&quot;א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69608 כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח], והתבטאות מפיו של הרב [[ניסן נמנוב]] (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא'.}} וכך גם העיד הרבי על חותנו{{הערה|ראה כדוגמא שיחת שבת פרשת נשא תש&quot;כ}}.<br /> <br /> בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי ב[[י' שבט תשי&quot;א]] נשא הרבי [[מאמר]] בו הודיע{{הערה|מאמר &quot;באתי לגני&quot; תשי&quot;א}} כי בדורו תבוא הגאולה. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: {{ציטוטון|דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה}}{{הערה|שיחות שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, ט&quot;ז מנ&quot;א ה'תשמ&quot;ח}}. ואף הודיע{{הערה|1=שיחת פרשת שמות תשנ&quot;ב אות י&quot;ד - [http://www.chabad.fm/63/5217.html השיחה בגרסת טקסט]}} שכבר ישנו מלך שהוא [[בחזקת משיח]]. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[שופטים]] תשנ&quot;א}}. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי.<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ב, בשיחה ל[[שלוחים]] הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: {{ציטוטון|ע&quot;פ הידוע ש&quot;בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל&quot;, &quot;א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי&quot;ת וישלחו כו'&quot;, וע&quot;פ הודעת כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, ש'''מתחיל להתקיים ה&quot;שלח נא ביד תשלח'''{{הערה|1=ביטוי אותו אמר משה אל ה' כאשר ציווה אותו לצאת ולגאול את ישראל ממצרים}}&quot;, השליחות של [[הרבי הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]]}}{{הערה|שיחת [[פרשת חיי שרה]] ה'תשנ&quot;ב, סעיף י&quot;ג}}.<br /> <br /> ==גדרו ההלכתי==<br /> ===סימני הרמב&quot;ם===<br /> {{ערך מורחב|בחזקת משיח}}<br /> [[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מלובאוויטש. מלך מבית דוד]]<br /> [[הרמב&quot;ם]] הינו הפוסק היחיד שהגדיר [[הלכה|הלכתית]] את תהליך ה[[גאולה]] והתגלות ה[[משיח]]. הרמב&quot;ם קבע כי [[מלך המשיח]] הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה{{הערה|כך כותב גם [[האריז&quot;ל]], שער הגלגולים פרק י&quot;ג: &quot;בוודאי משיח יהיה אדם צדיק נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין&quot;}}, הצאצא ל[[דוד]] המלך{{הערה|כפי הנאמר במפורש בדברי הנביאים: &quot;ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה&quot;, ישעיהו י&quot;א א}}.<br /> <br /> לשון הרמב&quot;ם{{הערה|הלכות מלכים י&quot;א א'}}: {{ציטוטון|ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר &quot;כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד}}.<br /> <br /> בשונה מ[[משיח שבכל דור]], שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ&quot;חזקת שהוא משיח&quot;. רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את בית המקדש וקיבץ נדחי ישראל, רק אז &quot;הרי זה משיח בודאי&quot;.<br /> <br /> סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב&quot;ם{{הערה|1=ד&quot;ר יעקב גוטליב, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב&quot;ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.<br /> <br /> כך גם אמר הרבי{{הערה|שיחת פרשת שמות תשנ&quot;ב: &quot;ישנו כבר ה&quot;מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'&quot; - שאז &quot;בחזקת שהוא משיח&quot;&quot;}}, שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.<br /> <br /> ====• [[יעמוד מלך מבית דוד]]:====<br /> התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], תומת ישרים תנחם עמ' 86}} או מדיני{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], יחי המלך המשיח עמ' קמו}}. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית הרמב&quot;ם &quot;אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח&quot; (ולא היה שם נביא וכו') - כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך&quot;. וראה גם שיחת פרשת מסעי [[תשכ&quot;ז]], שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.}} אלא, הכוונה למנהיג היהדות{{הערה|על דרך בן כוזיבא, שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח, שמלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש}} בעל כח הנהגה על רבים מבני ישראל, [[נשיא הדור]]{{הערה|כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם [[רבינו הקדוש]], רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא ה[[סנהדרין]], ורב נחמן שהיה מבית [[ראש הגולה]], וראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ&quot;ב: &quot;מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא&quot;}}.<br /> <br /> על מלך זה להיות מזעו של דוד{{הערה|רמב&quot;ם, הלכות מלכים פרק א': &quot;כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם&quot;}}, מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר הרמב&quot;ם &quot;לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם{{הערה|משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'}}{{הערה|וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: &quot;לא יסור שבט מיהודה.. עד כי יבוא שילה&quot;, &quot;מלך המשיח שהמלוכה שלו&quot;. ודרשו חז&quot;ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו &quot;אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב&quot;ם הלכות סנהדרין, &quot;ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין&quot;) ונשיא שבארץ ישראל&quot; הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות.<br /> <br /> וכך ביאר ה[[של&quot;ה]] (פרשת ויחי) ש&quot;בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד&quot;}}&quot;.<br /> <br /> סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית &quot;להחזיר מלכות בית דוד&quot;{{הערה|&quot;מפשטות לשון הרמב&quot;ם משמע שענין זה (&quot;מלך מבית דוד&quot;) הוא (לא רק מצד ההבטחה ש&quot;לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם&quot;, אלא) הגדר דמשיח&quot; (הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ו)}}{{הערה|1=ראה בהרחבה:[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} עמ' 74}}.<br /> <br /> [[הרבי הרש&quot;ב]] העיד על שלשלת נשיאי חב&quot;ד שהם ממשיכי מלכות דוד{{הערה|שיחת י&quot;ט כסלו תער&quot;ג}}: &quot;חסידות תהי' עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;.<br /> <br /> הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת{{הערה|1=הרב שלום דובער וולפא, [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת]}}. כפי שהעיד הרבי בעצמו{{הערה|שיחת שבת פרשת שמות תשנ&quot;ב סעיף י&quot;ג}}: {{ציטוטון|[[רבותינו נשיאנו]], שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.<br /> <br /> ב[[ט&quot;ו אייר]] תשנ&quot;א חילק הרבי קונטרס בשם &quot;[[דבר מלכות]]&quot; בו נדפסו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב&quot;ם הלכות מלכים. חסידים ראו בכך רמז והסכמה לכך שהרבי עונה לתואר מלך.<br /> {{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}<br /> <br /> ====• [[הוגה בתורה]]:====<br /> [[תמונה:הוגה בתורה.jpg|left|thumb|250px|תמונה נדירה. הרבי הוגה בתורה בחדרו ב-[[770]]]]<br /> מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י&quot;א עמ' 8}}, בכח התורה גם מבטל את ידי עשו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל&quot;ב}}, על פי חז&quot;ל דרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש&quot;גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א}}.<br /> <br /> כשהוכנס הספר [[היום יום]] להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: &quot;לומד בשקידה עצומה ומצליח{{הערה|1=[[שלשלת היחס]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247&amp; נדפס בספר היום יום, עמ' 21]}}&quot;.<br /> <br /> הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות [[שיחה|שיחותיו]], באלפי [[מאמר|מאמריו]], באין ספור [[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.<br /> <br /> היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מילובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ומחשבה ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: פשט, רמז, דרוש וסוד. [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.<br /> <br /> ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.<br /> <br /> ====• [[עוסק במצוות כדוד אביו]]:====<br /> הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר&quot;ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד, שהקדים תשובה ומעשים טובים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}.<br /> <br /> ====• [[יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]]:====<br /> [[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|&quot;יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו&quot;, תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים]]]]<br /> סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפיה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפיה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: &quot;בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס.. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן&quot;}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח&quot;י: &quot;הפירוש במה שכתב הרמב&quot;ם &quot;ויכוף כל ישראל כו'&quot; הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ&quot;צ. וכל הטענות אודות &quot;צדק ויושר&quot; כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר&quot;}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ&quot;ז - [[צדי&quot;ק למלך]] ח&quot;ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.<br /> <br /> כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|מסכת שבת קיט, ב}}.<br /> <br /> מלשון הרמב&quot;ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|&quot;לילך בה&quot; - היא על צדיקים שלא חטאו, ו&quot;לחזק בדקה&quot; - לבעלי תשובה שעברו ופרצו}}. <br /> <br /> גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך <br /> כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].<br /> <br /> ====• [[ילחם מלחמות ה']]:====<br /> [[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה&quot;ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]<br /> הסימן האחרון אותו מביא הרמב&quot;ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ&quot;ב)}}.<br /> <br /> מטרת המלחמות הם &quot;להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב&quot;ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת &quot;לשבור זרוע הרשעים&quot; תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}&quot;. אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י&quot;א, ד: &quot;והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע&quot;. ראה בפירוש מהר&quot;י קרא לפסוק: &quot;אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה&quot; (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה&quot;וילחום מלחמת ה'&quot; וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים תשי&quot;ג הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ&quot;ב}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] חתמו רוסיה וארצות הברית על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ&quot;ב}}.<br /> <br /> ===פסק דין===<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> ====הפסק הראשון====<br /> בכ&quot;ח ניסן תשנ&quot;א, נשא הרבי שיחה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: &quot;אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;{{הערה|[http://torah4blind.org/hebrew/dm54.pdf שיחת ליל כ&quot;ח בניסן ה'תנש&quot;א - ספר-השיחות תנש&quot;א כרך ב עמ' 474] {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=867&quot;מחזה מאוים, מבהיל ומפחיד&quot;] וידאו ויומן - {{אינפו}}}}. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. במוצאי שבת ל' אייר התכנסו חסידי חב&quot;ד לאסיפה דחופה בכפר חב&quot;ד. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מהרבנים שהרבי משיח. רעיון הפסק לא היה חדש, בעבר הרבי עצמו יזם{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב מרדכי אליהו שהגיע זמן הגאולה}} ופנה רבנים, מורי הוראה, שיפסקו שהגיע זמן הגאולה. ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. <br /> <br /> באותו ערב, רבה של [[כפר חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מוצאי שבת קודש [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תשנ&quot;א|שנת נפלאות אראנו]] <br /> <br /> אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, <br /> <br /> בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה, <br /> <br /> מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br /> <br /> בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> באותו לילה, הרב [[דוד]] נחשון ו[[אבי טאוב]] טסו לניו יורק, לחצר הרבי, על מנת להגיש לרבי את הפסק דין. למחרת בוקר, ב' אייר, נוספו ארבע חתימות נוספות של חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] הרב יוסף אברהם העלער, הרב [[גרשון מענדל גרליק]], רבה של מילאנו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין בחיפה.<br /> <br /> הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה}} וכשהגיע הגיש לרבי את פסק הדין, הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].<br /> <br /> לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.<br /> <br /> ====הפסק השני====<br /> [[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br /> [[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב&quot;ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות הרמב&quot;ם וכך נכתב בין היתר: <br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד&quot;בחזקת שהוא משיח&quot;, שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב&quot;ם הנ&quot;ל|מרכאות=כן}} <br /> <br /> הרבנים גם חתמו על כתב מינוי להרב נחשון ולטאוב שיסעו לקברי [[נשיאי חב&quot;ד]] ברוסיה, להקריא את פסק הדין. ביום ראשון י&quot;ג סיוון. במעמד [[חלוקת דולרים]] פנה הרבי מיוזמתו, לאבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}} מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת למוסקבה משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על קברם של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}} ביום רביעי חזרה המשלחת ל770{{הערה|מספר הרב נחשון: כשהרבי יצא מתפילת ערבית, עבר לידנו ועשה בידו הק' תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומייד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו, כאומר &quot;כבר הספקתם?&quot;, ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברנו.}}. <br /> <br /> ביום ההילולא של [[האריז&quot;ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו בצפת מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין, על דו&quot;ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}} ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].<br /> <br /> בחורף תשנ&quot;ב, לאחר חתימת הסכם לצמצום כלי הנשק בין רוסיה לארצות הברית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68650 רוסיה וארה&quot;ב: פירקנו את רוב הנשק הכימי והגרעיני]}}, בשיחה שנתן הרבי{{הערה|שבת [[פרשת משפטים]] תשנ&quot;ב}}, ייחס את האירוע לכך שמשיח החל לפעול בעולם וזאת כתוצאה של פסק הדין שנתן לו את הכח:{{ציטוטון|רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים... שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם בערב שבת פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;, היא כתוצאה מהחלטת והכרזת &quot;מלכי רבנן&quot; ש&quot;הנה זה (מלך המשיח) בא&quot;,... הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;יעמוד מלך מבית דוד וכו'. בחזקת שהוא משיח&quot; ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה משיח בוודאי&quot; - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}.<br /> <br /> לאחר כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב, ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע קברי נשיאי חב&quot;ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br /> <br /> ====הפסק השלישי====<br /> <br /> הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> ====הפסק הרביעי====<br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] התארגנו מספר רבנים ב[[ארץ הקודש]] וניסחו את פסק הדין מחדש ובו מופיע: {{ציטוטון|הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין נביא. ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא, ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'מלחמת ששת הימים' וב'מלחמת המפרץ' ועוד ועוד. ועל כן מחוייבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו, מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}.<br /> <br /> על הפסק חתומים מאות [[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רים]] רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים, בינהם: הרב [[אהרון יחיאל לייפער]], האדמו&quot;ר מ[[נדבורנא]]. הרב [[אהרן רוזנפלד]], האדמו&quot;ר מ[[פינסק קרלין]]. הרב [[אליהו שמואל שמרלר]], ראש ישיבות [[צאנז]] וחבר הנהלת 'מפעל הש&quot;ס'. הרב [[יורם אברג'ל]], ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות. הרב [[יעקב יוסף]], רב גבעת משה וראש כולל חזון יעקב, בנו של הרב עובדיה יוסף. חכם [[רפאל אלאשוילי]], רב ראשי ליהודי יוצאי [[גרוזיה]]{{הערה|[http://www.chabad.info/files/pdf/psak.pdf רשימה מלאה של הרבנים] {{PDF}}}}.<br /> <br /> וגם רבני חב&quot;ד מכל העולם, בינהם: הרב [[יצחק הענדל]], אב בית הדין ב[[מונטריאול]]. הרב [[יצחק גינזבורג]] וכן חתנו של ה[[בבא סאלי]], הרב [[ישר אדרעי]]. <br /> <br /> את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br /> <br /> ==התייחסות הרבי==<br /> הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1=&quot;כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו&quot; (שיחות קודש תשי&quot;ב עמ' 137)}}.<br /> <br /> אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד&quot;ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: &quot;ואולם האמת צריכה להאימר: העיון בכתבי רמ&quot;מ מוביל למסקנה כי רמ&quot;מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות הן בבחינת &quot;סופו מעיד על תחילתו&quot;}}:<br /> <br /> *דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו&quot;רי חב&quot;ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ&quot;ב, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ&quot;ב חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&amp;st=&amp;pgnum=306&amp;hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}<br /> <br /> *בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז&quot;ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. &quot;יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו&quot;}} שמשיח &quot;מנחם שמו&quot; (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש&quot;נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש&quot;א, &quot;מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם&quot;}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא &quot;צדק&quot;, ש&quot;צדק&quot; הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) &quot;והיה צדק אזור מתניו&quot;.}}.<br /> <br /> *הרבי גם רמז בכך שאמר שביתו של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא &quot;בית משיח&quot;{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו&quot;ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י&quot;ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז&quot;ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו &quot;פתחה של רומי&quot;, דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י&quot;ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי&quot;ם (רב&quot;ב מקמניץ, קכ&quot;ד) &quot;שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה&quot;, וכן אמר בעל ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') &quot;משיח יתגלה באמריקה&quot;}}.<br /> <br /> ==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==<br /> [[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]<br /> [[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]<br /> בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ&quot;א: &quot;ישנה ההוראה כנ&quot;ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב&quot;ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי' ה&quot;שופטיך&quot; ו&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב&quot;בכל דרכיך (דעהו)&quot; ו&quot;כל מעשיך (יהיו לשם שמים)&quot;, עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;.}} לפרסם, חסדי חב&quot;ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=47066 מכתב לידיד ש&quot;החמיץ&quot;]: &quot;האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש&quot;המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם&quot; (ש&quot;פ משפטים נ&quot;א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים תשנ&quot;א &quot;המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב &quot;מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו&quot;, '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה&quot;.}} ועל מנת לזרז את הגאולה{{הערה|כפי שאמר הרבי בשיחת ז&quot;ך חשון תשמ&quot;ט: &quot;הזכרת שמו של משיח - &quot;איש צמח שמו&quot; - ממהרת ומזרזת עוד יותר את ביאת צמח, תיכף ומיד ממש&quot;.}}.<br /> <br /> כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר &quot;מלך המשיח&quot;{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע&quot;ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.<br /> <br /> עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה, היא משנת [[תשכ&quot;ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: &quot;בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש&quot;. עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, מספר אנשים התלוננו בפני הרבי, אז ביקש הרבי להפסיק את החלוקה{{הערה|1=[[משה סלונים]], [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=29506 פרקי הסטוריה], נדפס בספר [[והוא יגאלנו]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=127 איגרת לידיד&quot; - הרב יהושע מונדשיין, תשנ&quot;ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר [[יחי המלך (ספר)]], בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר. כמו כן, בשבת פרשת [[בראשית]] [[תשמ&quot;ה]] דיבר הרבי בחריפות על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל יכולים לבוא עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות משיח.<br /> <br /> החל מ[[תשנ&quot;א]] (1991) חסידים הבחינו בכך שהחלה &quot;תקופה חדשה&quot; ביחס הרבי לפרסום זהות משיח. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב&quot;ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תשנ&quot;א, שאל הרב צ'יק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות &quot;[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]&quot; ו&quot;ענוים הגיע זמן גאולתכם&quot;, שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט&quot;א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר בהתוועדות בארוכה לפי ערך, אזכיר על ה[[ציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום. <br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;א שאל הרב וולפא את הרבי האם אפשר שוב להדפיס את ספרו, הוראת הרבי הייתה אישור להדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ&quot;ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]]}}, בתאריך י&quot;ז חשון תשנ&quot;ב, ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, שיחליפו במכורך{{הערה|היינו שידפיסו עם כריכה.}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ&quot;ל}}.<br /> <br /> בדומה לזאת גם קיבל הרב [[יונה אבצן]] אישור להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=11267 הספר ש&quot;יעורר מלחמה&quot; מקבל אישור מהרבי] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> התיחסותו של הרבי לפרסומים במהלך השנים [[תשנ&quot;ב]] (1992) -[[תשנ&quot;ד]] (1994) היו שונות, לרבים מה[[שלוחים]] אישר הרבי לפרסם את זהותו כמלך המשיח, אך התנה זאת בשיקול הדעת של &quot;חב&quot;ד של אתר&quot; - הרבנים והשלוחים המקומיים{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב&quot;ד]] ב[[לוד]].}}. וכן לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. מאידך, ל[[שליח]] הרב דוד אליעזרי ענה הרבי בניד ראש כי אין עיקר עניינם של השלוחים כיום לפרסם כי הרבי הוא משיח{{הערה|הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט&quot;א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה מתיחסת לפני השואל, מי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ואלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.<br /> <br /> את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט&quot;א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט&quot;א יקבל הוראה ונתינת כח מאת הקב&quot;ה להתגלות כמלך המשיח, לבנות בית המקדש ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&amp;lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], שבט תשנ&quot;ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: &quot;אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה...&quot;}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] כהמשך לספרו הקודם, בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב&quot;ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.<br /> <br /> [[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט &quot;[[ברוך הבא מלך המשיח]]&quot; שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]<br /> לקראת [[חנוכה]] תשנ&quot;ג, יצאו [[ניידות חב&quot;ד]] בקמפיין תחת הסלוגן &quot;[[ברוך הבא מלך המשיח]]&quot; המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ&quot;ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.<br /> <br /> אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ&quot;ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיע תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו&quot;ע או&quot;ח סימן צ סכ&quot;ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.<br /> <br /> באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב&quot;ד, [[קה&quot;ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר &quot;מלך המשיח&quot;]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור}}. <br /> <br /> במשך השנים ממשיכים חסידי חב&quot;ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ&quot;ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.<br /> <br /> ====פירסום בעיתונים====<br /> בחודש [[טבת]] [[תשנ&quot;ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה&quot;ניו-יורק טיימס&quot; ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].<br /> <br /> בעקבות מספר עסקנים שטענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול להיגרם נזק לתדמית של [[חב&quot;ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.<br /> <br /> לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[לייבל גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.<br /> <br /> לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שר' לייבל יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. ר' לייבל אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב&quot;ד.<br /> {| align=center<br /> |&lt;gallery widths=&quot;150px&quot; heights=&quot;200px&quot; perrow=&quot;3&quot;&gt;<br /> תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]<br /> תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]<br /> תמונה:Maane_springer.jpeg|כתב ידו של [[לייבל גרונר]], המביא את תשובתו של [[הרבי]]<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> |}<br /> <br /> ==קבלת המלכות==<br /> [[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ&quot;א]]<br /> [[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]]<br /> [[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס&quot;ט]]<br /> ===הרקע===<br /> בסוף זמן הגלות כשעומדים על סף הגאולה, ישנו מצב של שינה במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ&quot;ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב &quot;מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו&quot;}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}. <br /> <br /> בתאריך ב' ניסן תשמ&quot;ח נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה &quot;יחי המלך&quot;, שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן תשמ&quot;ח סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ&quot;ל סעיף יב, וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב&quot;ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}. <br /> <br /> הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: &quot;אין מלך בלא עם&quot;{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר&quot;פ בלק. וראו עוד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&amp;hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&amp;st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן תשמ&quot;ח סעיפים ד'-ה'.}}.<br /> <br /> בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ&quot;ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת &quot;יחי המלך&quot; מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה &quot;יחי אדוני המלך דוד לעולם&quot;.. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}.<br /> <br /> האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר&quot;ה תשל&quot;ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו&quot;ב}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב&quot;ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון &quot;שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות &quot;מינוי מלך&quot;, בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י&quot;א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות&quot;, הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, &quot;מלמעלה&quot;, אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו&quot;חסידים זיינען דאך קלוג&quot; (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים &quot;לחטוף&quot; כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.<br /> <br /> ===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===<br /> [[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כסלו תשנ&quot;ד. שלוחי הרבי בחזית 770 עם שלט ה'יחי']]<br /> המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב&quot;ד. נוהגים לכתוב זאת בכל פרסום ורבים אף חובשים כיפה עליה מצוין משפט זה. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.<br /> <br /> הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו&quot; בלבד}}, היה בשבת פרשת [[תזריע-מצורע]], ו' אייר תשנ&quot;א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות]] בשבת עצמה. במהלך ההתוועדות בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים על ידי רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת] {{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}.<br /> <br /> במוצאי שבת לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, שהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי אדוננו 1|לחן של ניגון חבד&quot;י ישן]], הרבי עודד את השירה.<br /> <br /> ביום שני ט&quot;ו אייר [[תנש&quot;א]] אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס [[דבר מלכות]], בסיום החלוקה החלו לשיר &quot;יחי אדוננו&quot; והרבי עודד בידו את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט&quot;ו אייר תשנ&quot;א, הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] - {{וידאו}}}}. גם אחרי תפילת ערבית באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ&quot;ל בחוזק רב.<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך [[המרפסת]], בימים אלו שרו עשרות פעמים את השיר &quot;יחי אדוננו&quot; בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F0%E6%EB%F8%E9%ED%20%E5%F0%F2%F9%E9%ED הרבי מעודד את שירת &quot;יחי אדוננו בתשנ&quot;ג]{{וידאו}} - עשרות סרטי וידאו של עידוד השירה בשנת תשנ&quot;ג}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72586 יומן] ו[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 וידאו] מכינוס השלוחים תשנ&quot;ג בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי}}.<br /> <br /> ===התייחסות הרבי להחתמות===<br /> בחודש אייר תשנ&quot;א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם בקראון הייטס [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב&quot;ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי: <br /> {{ציטוט|תוכן=כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> למחרת האסיפה, ערב שבת פרשת תזריע מצורע, ו' אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:<br /> {{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו דהקב&quot;ה שתוספתו מרובה כו'. <br /> <br /> והזמן גרמא שבאים מחודש ניסן והשפעתו ונכנסים לחודש אייר (ר&quot;ת האבות ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.<br /> <br /> בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]&quot;.|מרכאות=כן}}<br /> <br /> * בח' אייר תנש&quot;א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב&quot;ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: &quot;אזכיר על הציון ויבשר טוב&quot;.<br /> <br /> * בחודש כסלו תשנ&quot;ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו&quot;ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא &quot;הרבי כמשיח&quot; בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: &quot;ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון&quot;.<br /> <br /> ===פעילות הנשים===<br /> [[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ&quot;ב, נשי חב&quot;ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]<br /> [[קובץ:תוף יחיPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px| גברת ח. כהן מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב &quot;{{יחי}}&quot;]]<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב&quot;ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: &quot;אנחנו כאן, מניין נשים &quot;עם קשה עורף&quot; מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד&quot;. בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ&quot;נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}. <br /> <br /> לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו&quot;ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו&quot;ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב&quot;ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: &quot;ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב&quot;ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב&quot;ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו&quot; הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם לצדקה ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.<br /> <br /> לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב&quot;ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת &quot;סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו&quot;, עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.<br /> <br /> מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.<br /> <br /> בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: &quot;הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב&quot;ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של &quot;תורה חדשה מאתי תצא&quot; בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ&quot;ש&quot; על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של הקב&quot;ה שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.<br /> <br /> במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב&quot;ד]], והכריזה &quot;{{יחי}}&quot;{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.<br /> <br /> הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב&quot;ד]] הכניס לרבי דו&quot;ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'מלוה מלכה', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו&quot;ח ומענה הרבי [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=66313&amp;search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&amp;page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר זמן, נשי חב&quot;ד בלונדון, שלחו דו&quot;ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב&quot;ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה ותשואות חן ויהא בהצלחה רבה ובטח עומדות בקשר עם נשי חב&quot;ד תחיינה דכאן לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&amp;pid=forums&amp;srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.<br /> <br /> ===מעמד קבלת המלכות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}<br /> [[קובץ:י' שבט תשנ&quot;ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב&quot;ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב&quot;ט תשנ&quot;ג)]]<br /> [[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]<br /> לקראת [[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידאו}}}}, הסתיים כבר בי&quot;א ניסן בשנה הקודמת (תשנ&quot;ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.<br /> <br /> בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב&quot;ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= הרב [[שמואל בוטמן]], [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=21382 מאחרי הקלעים של קבלת המלכות] בראיון ל[[שבועון בית משיח]]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א (ושנמסר על ידי המשב&quot;ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה&quot;צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד&quot;צ]] בנוגע להנ&quot;ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br /> <br /> הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב&quot;ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. הרב [[יואל כהן]].<br /> <br /> תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: &quot;בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=34944 &quot;מאות אלפים ראו ומליונים שמעו&quot; ● יומן] {{אינפו}}}}.<br /> התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-‏770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה&quot;סופר-בול&quot; השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.<br /> {{תבנית:גלריה משיח}}<br /> <br /> ==האמונה לאחר ג' בתמוז==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ביום ג' בתמוז שנת תשנ&quot;ד התכסה הרבי מעינינו. בקרב חסידי חב&quot;ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז&quot;ל{{הערה|רש&quot;י, דניאל י&quot;ב, י&quot;ב}} &quot;שעתיד משיחנו [[נכסה וחוזר ונגלה|להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה]]&quot;.<br /> <br /> ביום ו' תמוז תשנ&quot;ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב&quot;ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב&quot;ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.<br /> <br /> הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: &quot;בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב&quot;ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז&quot;ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי&quot;‏{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, תשנ&quot;ב (1992)<br /> *הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש&quot;ס (2000)<br /> *הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]], תשס&quot;ה (2005).<br /> *משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, אלול תשע&quot;ג (09.2013) ([http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}})<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח] {{PDF}}<br /> <br /> ====גדרו ההלכתי====<br /> '''סימני הרמב&quot;ם'''<br /> *[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני הרמב&quot;ם על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה<br /> *[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין &quot;בחזקת שהוא משיח&quot;] - אתר הגאולה<br /> *הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה<br /> <br /> '''פסק דין'''<br /> *[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין] {{PDF}}<br /> *[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']<br /> *[http://chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] {{PDF}} - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד] המשפיע הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> <br /> ====פרסום האמונה====<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=21467&amp;search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&amp;page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידאו}}<br /> <br /> ====קבלת המלכות====<br /> '''שיחות הרבי'''<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ&quot;ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה &quot;יחי המלך&quot;. {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ&quot;ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] {{PDF}} קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה<br /> <br /> '''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67796 הכרזת &quot;יחי המלך&quot; בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ&quot;ח]] - {{אינפו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה&quot;יחי&quot;] [[ט&quot;ו אייר תנש&quot;א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ&quot;ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}<br /> <br /> '''פעולות הנשים'''<br /> * [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב&quot;ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ&quot;ב{{וידאו}} - {{אינפו}} <br /> <br /> '''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ&quot;ג'''<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ&quot;ג] - {{אינפו}}<br /> * [https://docs.google.com/viewer?a=v&amp;pid=forums&amp;srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת &quot;[[ועד חיילי בית דוד]]&quot;. <br /> * [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט תשנ&quot;ג • הוידאו המלא]{{וידאו}}<br /> <br /> '''שונות'''<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה &quot;יחי המלך&quot;.<br /> * [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75094 &quot;פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!&quot; ● סקירה] {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את &quot;קבלת המלכות&quot;]{{תמונה}} - {{אינפו}} <br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] חודש ניסן תשנ&quot;ד{{וידאו}} - {{אינפו}} <br /> * [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&amp;id=60913 סגן רה&quot;ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ&quot;ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז &quot;יחי&quot; {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ&quot;ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז &quot;יחי&quot; {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> <br /> ====האמונה לאחר ג' תמוז====<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]<br /> <br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=178625 2014-05-14T08:48:22Z

<p>66.250.99.189: /* נידודיו */</p> <hr /> <div>הרב '''משה שניאורי''' (תמוז [[תקל&quot;ט]] - [[תרל&quot;ח]]) היה בנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ורבה של [[אולע]]; בעל-כרחו נעצר ואולץ להתנצר, אלא שהוא נמלט מידי שוביו ועד סוף ימיו נדד ממקום למקום.<br /> <br /> == תולדותיו ==<br /> נולד לאביו, [[אדמו&quot;ר הזקן]], בתמוז [[תקל&quot;ט]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15795&amp;hilite=5adb367a-158b-45a9-8dfa-ae341ac65386&amp;st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&amp;pgnum=20 תורת שמואל ספר השיחות].}} בריתו נערכה על ידי צדיק נסתר בשם רבי בצלאל הרועה{{הערת שוליים|שם.}}. בילדותו, כאשר ביקר [[אדמו&quot;ר]] פולני אצל [[אדמו&quot;ר הזקן]] ביקשו להחרים את [[הגר&quot;א]], הרבי הזקן סירב ואמר כי דבר זה עלול להביא לשמד ולחילול ה'; הצדיק כעס, הצביע על ר' משה שהי' ילד קטן ושיחק בחדר ואמר: 'הוא ייעשה לך [[חילול ה']]'{{הערה|ע&quot;פ [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק י&quot;ד עמ' קס&quot;ו ורשימת דברי ימי חיי אדמו&quot;ר הזקן.}}. בגיל שמונה חלה במערכת העצבים, נסע ל[[פטרבורג]] וטופל בידי גדולי הרופאים.<br /> <br /> בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתו, וב[[חנוכה]] שנת [[תקנ&quot;ח]] נשא לאשה את [[שפרה (כלת אדמו&quot;ר הזקן)|שפרה]], בתו של רבי [[צבי הירש מאולע]]. רבי משה עבר להתגורר בבית חותנו, והתמנה לאחר מכן לרב באולה.<br /> <br /> רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] המאמרים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בלשונו הזהב ממש, וגם היה רושם את הדברים. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, הוא היה אומר עליו: &quot;בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין לא ימוש ממנו עד עד&quot;. <br /> <br /> בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה, בשנת [[תקע&quot;ב]], נסע [[אדמו&quot;ר הזקן]] לעומק [[רוסיה]]. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, וכאשר ניסה רבי משה להגיע לשקלוב, נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר{{הערה|[[אגרות קודש]] שם.}}.<br /> <br /> בהקדמת השולחן ערוך שנשרף בפעם הראשונה לאחר פטירת אדמו&quot;ר הזקן, הוא היה חתום בין בני אדמו&quot;ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת [[ספר התניא]] שהודפס בשנת [[תקע&quot;ד]] בצירוף [[אגרת הקודש]] שהוסיפו אז.<br /> <br /> == מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו ==<br /> רבי משה התלווה אל אחיו, [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לראיון עם קיסר רוסיה, בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לא אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו &quot;שכחת את &quot;חכמים הזהרו בדבריכם&quot;{{הערה|[[רשימות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] עמ' רי&quot;ב.}}. רבי משה נענה להצעה, התווכח עם הכומר וניצחו בוויכוח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון, אסרו את משה בכפייה, הביאוהו למנזר, והחתימוהו על כרחו{{הערה|יש טוענים (חוקרים שונים) שהוא הושקה לשכרה; בחב&quot;ד קיימת מסורה שהוא הושקה בסם הזיה.}} על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו.<br /> <br /> [[הרבנית סטערנא]] ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה להמיר את דתו, הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו תקע&quot;ו]] בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת.<br /> <br /> ==נידודיו==<br /> <br /> הוא הסתובב בערי פולין וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. הוא היה חושב בבית המדרש כשטליתו מכסה על פניו, כאשר פעם גילה את פניו במהלך שיחה עם יהודי בביהמ&quot;ד, נפלה עליו אימה ופחד מתואר פניו{{הערת שוליים|מגדל עוז, ראה מקורות באריכות שם.}}.<br /> <br /> שום אדם לא ידע מיהו ומה מעשיו חוץ מאנשים בודדים שידעו שהוא בן אדמו&quot;ר הזקן ואמרו שהיה דומה מאוד לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בשטערקאם ראו אותו כמה פעמים אצל הרב [[יעקב ישראל מטשרקאס]], וגם בטשערנאביל אצל הרה&quot;ק ר' [[אהרן מצ'רנוביל]].<br /> <br /> מסופר{{הערה|אוצר החסידים ניו יורק בערכו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].}} שכאשר אמר הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כי מקובל שבסוף ימיו עשה תשובה, הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה.<br /> <br /> אשתו, [[שפרה (כלת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית שפרה]], עלתה עם ילדיה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה בחברון.<br /> <br /> בזמן [[נשיאות]] [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הופיע בעיר [[ליובאוויטש]] לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי העיירה רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב&quot;ד זקן{{הערה|מסיפורי ר' [[דובער חסקינד]] בתשורה לחתונת סברדלוב-חסקינד, [[תשס&quot;ז]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תרל&quot;ח]] נפטר במהלך נידודיו, וזכה להיקבר בקבר ישראל בעיר [[רודסמיל]].<br /> <br /> אשתו, הרבנית שפרה, נפטרה ב[[ז' טבת תר&quot;ט]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> לרב משה ורעייתו נולדו שתי בנות; שרה רבקה ורחל. שרה רבקה נישאה לרב נחום יוסף ונולדו להם בנים: שניאור זלמן, השד&quot;ר רבי [[חיים צבי שניאורסון]]&lt;REF&gt;דוד תדהר (עורך), &quot;חיים צבי שניאורסון&quot;, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947). עמ' 38, אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל, עמ' 816-819. ישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון : ממבשרי מדינת ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל'ג 1973.&lt;/REF&gt;ורבי פנחס אליהו&lt;REF&gt;ספר הצאצאים עמ' 142&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> רבי שניאור זלמן היה מחבר ומוציא לאור של כתבי יד רבים של הספרות הרבנית והקבלה, הייתה לו הבנה רבה בדיוקי נוסחאות וגירסאות ורכש את ספרייתו התורנית העשירה של הרב החיד&quot;א{{הערה|על פי ישראל קלויזנר}}. בביטאון המעיין{{הערה|גיליון מספר Vol. 9 No. 4 Tammuz 5729}} נכתב שע&quot;פ מפקד מונטיפיורי בשנת תרט&quot;ו נמנה בין ראשי עדת חב&quot;ד בירושלים, ובמפקד תרכ&quot;ו הוגדר כ&quot;סופר החברות של הכולל&quot;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[אליהו מטוסוב]], '''עין תחת עין - כיצד חוקרים אישים בישראל''', מחקר מקיף ונאמן למקורות על דמותו ותולדות חייו, [[ה'תשע&quot;ד]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=178530 2014-05-14T00:42:06Z

<p>66.250.99.189: /* הפרת זכויות יוצרים */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{בה}}. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> == עריכה בחב&quot;דפדיה ==<br /> <br /> ראשית כל יישר כח על תרומותיך לחב&quot;דפדיה. שנית, רציתי להסב את תשומת ליבך שבתוכנה של חב&quot;דפדיה כאשר כותבים שני גרש ברצף (' ') זה יוצר כתב נטוי (''כזה''), ולכן, צריך להשתמש דווקא בגרשיים (&quot;). בהצלחה! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ד' באב ה'תשע&quot;ג • 18:30, 11 ביולי 2013 (UTC)<br /> :כבר למדתי את זה--[[משתמש:שלמה חיים|שלמה חיים]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|שיחה]] 11:10, 8 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::מצויין, ו'''הזחה''' גם כבר הספקת ללמוד איך עושים? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באלול ה'תשע&quot;ג :•מה זה '''הזחה'''--[[משתמש:שלמה חיים|שלמה חיים]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|שיחה]] 11:24, 21 באוגוסט 2013 (UTC).<br /> <br /> == [[משה ברדוגו]] ==<br /> <br /> באם אפשר, נא לא להעלות ערכים בעלי שורה אחת, וד&quot;ל. אפשר בשביל זה לפתוח ארגז חול. יש&quot;כ. • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 13:45, 16 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> {{נמחק|משה ברדוגו}} • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ב באב ה'תשע&quot;ג 18:19, 19 ביולי 2013 (UTC)<br /> <br /> == ברוך הבא ==<br /> <br /> שלום לך וברוך הבא לחב&quot;דפדיה. רציתי להפנות תשומת לבך לכך, שבהתאם ל[[חב&quot;דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]], איננו כותבים תארים כגון ז&quot;ל ולהבדיל שליט&quot;א בחב&quot;ד. וזו ההזדמנות לברך אותך על תרומותיך לחב&quot;דפדיה, בהצלחה בהמשך הדרך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג באב ה'תשע&quot;ג 09:49, 30 ביולי 2013 (UTC)<br /> :סליחה על ההתערבות, נראה לי ש[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C&amp;curid=7916&amp;diff=147811&amp;oldid=147722 איפה שהוא הוסיף] זה כן שייך. להבדיל בין החיים לחיי החיים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ג באב ה'תשע&quot;ג 20:25, 30 ביולי 2013 (UTC)<br /> שנוזעל אתה צודק,--[[משתמש:שלמה חיים|שלמה חיים]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|שיחה]] 13:08, 9 בספטמבר 2013 (UTC).<br /> <br /> ==אוף==<br /> למה אתם לא כותבים לי הודעות, --[[משתמש:שלמה חיים|שלמה חיים]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|שיחה]] 16:17, 7 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :באיזה נושא אתה רוצה שנכתוב?--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 16:11, 6 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::הנה ההודעה הראשונה ממני. כותבים &quot;הודעות&quot; ולא &quot;הודאות&quot;. עוד הודעה: {{חתימה}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' באב ה'תשע&quot;ג, למניינם 17:26, 6 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> חצקל אתה חמוד וצודק, אני--[[משתמש:שלמה חיים|שלמה חיים]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|שיחה]] 16:17, 7 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::יש סיפור עם אחד מתלמידי המגיד ממזריטש שבא לרבו, וכששאלו &quot;מי בחוץ&quot; השיב &quot;אני&quot;, והמגיד כעס באמרו &quot;מי הוא המעיז לומר אני, והלא יש רק אני אחד, אני ה' צבקות&quot;. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' באלול ה'תשע&quot;ג, למניינם 19:39, 7 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :: אגב יש דיסק של אברהם פריד שהוא שר שירים של ר' יו&quot;ט עהרליך, שהוא מספר שהספור היה עם אחד מתלמידי המגיד והוא רצה להיפרד מר' אהרון הגדול מקרלין לפני שהוא נוסע ממזריטש לביתו ושם היה הסיפור בתודה [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]] 14:44, 25 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> ==חתימה==<br /> לתשומת ליבך, בסוף כל הודעה נהוג לחתום על ידי ארבעה טילדות, או באופן אוטומטי בלחיצה על האייקון: [[קובץ:חתימה.png]] (מופיע מעל חלונית העריכה) --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 16:41, 6 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ==הרשאה== <br /> {{תבנית:הרשאות}}<br /> בהצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:32, 15 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> תודה רבה--[[משתמש:שלמה חיים|שלמה חיים]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|שיחה]] 19:06, 20 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::אולי בקשר עם ההרשאה תתנדב להעלות תמונות לערך החדש של [[בית הספר לתורת הגאולה]] שהעליתי עכשיו, אפשר מתוך הקישורים בגוף הערך. בתודה מראש! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י&quot;ד באלול ה'תשע&quot;ג • 20:25, 20 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :::מצטער אין לי בשביל זה תמונה--[[משתמש:שלמה חיים|שלמה חיים]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|שיחה]] 11:16, 21 באוגוסט 2013 (UTC).<br /> ::::בשביל זה כתבתי שאפשר מתוך הקישורים בגוף הערך. אם יש לך גישה לאינפו, אז זה ממש קלי קלות. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט&quot;ו באלול ה'תשע&quot;ג • 13:57, 21 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> יש לי גישה אבל אני לא יודע איך לעלות מישם תמונות--[[משתמש:שלמה חיים|שלמה חיים]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|שיחה]] 14:05, 21 באוגוסט 2013 (UTC).<br /> <br /> ==למה==<br /> למה מחקו את דף ההפניה 'גדול בישראל'--[[משתמש:שלמה חיים|שלמה חיים]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|שיחה]] 11:22, 21 באוגוסט 2013 (UTC).<br /> :ממה נפךש, איני מבין, אם אתה יודע כיצד כותבים בדפי שיחה של ערכים והפניות אז למה אינך בודק ב[[שיחה:גדול בישראל]], ולמה אתה כותב כאן?--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט&quot;ו באלול ה'תשע&quot;ג, למניינם 13:36, 21 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ל[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] יש לך פה טעות כתיב...--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 16:47, 24 בספטמבר 2013 (UTC).<br /> <br /> ==תודה==<br /> {{תודה רבה}} על הכל--[[משתמש:שלמה חיים|שלמה חיים]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|שיחה]] 15:40, 29 באוגוסט 2013 (UTC).<br /> <br /> == תבנית סדרה ==<br /> <br /> שלום לך, ויש&quot;כ על תרומותיך לחב&quot;דפדיה. ראיתי שהוספת את התבנית 'סדרה' לערכי רבותינו. כשמוסיפים תבנית (כמו גם כל עריכה) יש לבדוק לאחר ההוספה את התוצאה. במקרה זה הוספת את התבנית כשחסר בה פרמטרים חשובים והיא מכערת את הערכים המרכזיים והחשובים בהם היא נמצאת. אנא תקן זאת. ושוב יש&quot;כ על עבודת הקודש. <br /> <br /> אם לא ברור לך כיצד יש לתקן ראה לדוגמה איך השתמשו בתבנית אצל [[שלמה מיידנצ'יק]] {סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב&quot;ד|יושב ראש ועד כפר חב&quot;ד]]|שנה=[[תשי&quot;ח]] - [[תשמ&quot;ג]]}. צריך להוסיף את הפרמטרים 'רשימה' וכן 'שנה'. תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בתשרי ה'תשע&quot;ד 12:11, 10 בספטמבר 2013 (UTC)<br /> :בסדר רק תברר לי את השנים --[[משתמש:שלמה חיים|שלוימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] 12:09, 11 בספטמבר 2013 (UTC)<br /> ::כמדומני שאין צורך לברר, הזמנים רשומים בערכים. בכל אופן אין לי זמן כרגע לטפל בזה, ואם נראה לך שגם אתה לא תוכל, עדיף להסיר את התבנית מאשר להשאיר אותה במצב זה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בתשרי ה'תשע&quot;ד 12:27, 11 בספטמבר 2013 (UTC)<br /> :::יש&quot;כ על העדכון. אם התחלתי להוסיף גם תאריכים, בינתיים הוספתי אצל אדמוה&quot;ז, הבעש&quot;ט והמגיד. נראה לך שתוכל להמשיך עם שאר הרביים? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ב בתשרי ה'תשע&quot;ד 22:18, 16 בספטמבר 2013 (UTC)<br /> כן--[[משתמש:שלמה חיים|שלוימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] 10:05, 17 בספטמבר 2013 (UTC).<br /> <br /> == תבנית סדרה ==<br /> <br /> א. ישר כח גדול על כל פעילותך כאן בפדיה. ב.ההוספות האחרונות שעשית (הוספת תאריכים) בתבנית סדרה, אם לא אמורים להיות תחת המילים נשיאי חב&quot;ד! אם כבר אתה יכול לשים את זה תחת השם של אותו רבי אליו מתייחס תאריך כהונתו. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 19:38, 3 באוקטובר 2013 (UTC)<br /> :מה שעשיתי זה מה ש[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] עשה [[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] 09:46, 4 באוקטובר 2013 (UTC)<br /> <br /> == כתיבה בדפי ארכיון ==<br /> <br /> שלימער שלום, ברצוני להעיר את תשומת לבך לכך, שאין לכתוב בדפי ארכיון של שיחה, הם מכילים דיונים שהסתיימו מזמן והמשתתפים בהם כבר לא עוקבים אחריהם. אם ברצונך להגיד משהו אודות דיון שהסתיים, אנא פתח דיון חדש בדף השיחה הרגיל, תוכל לקשר לארכיון כך &lt;nowiki&gt;[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 11#מחנכים]] או כך [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 11#מחנכים|דיון ישן]]ו&lt;/nowiki&gt; למשל, התוצאה תהיה [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 11#מחנכים]] או כך [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 11#מחנכים|דיון ישן]] <br /> <br /> בנוגע לעצם שאלתך, אתה מוזמן לכתוב עליו ערך, (אם לדעתך יש אכן מה לכתוב עליו, ולא ערך של שתי שורות חסרות ייחוד) --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ז בכסלו ה'תשע&quot;ד 16:12, 20 בנובמבר 2013 (UTC)<br /> <br /> == באתי לקרוא וראיתי כי נענית.. ==<br /> <br /> פתחתי 'שינויים אחרונים', ראיתי 'שלמה חיים', וכבר הקשתי על 'שיחה' כדי לקרוא לך להשתתף בהצבעה, ובמבט נוסף ראיתי כי השינויים האחרונים שעשית הם שם. '''יישר כוח'''. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ט בשבט ה'תשע&quot;ד 16:01, 30 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> ==תבנית קטגוריה==<br /> איך עושים את כל הדברים האלו בתבניות? --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 12:18, 25 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> לא הבנתי אותך--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 12:24, 25 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> מה שעשית באסתר המלכה ופורים--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 12:45, 25 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> פשוט מאוד, אתה לוחץ בלשונית 'עריכה' בתבנית שאתה רוצה לערוך, אתה בוחר מקום מתאים למקם את שורת הערכים שאתה רוצה, כותב את האותיות באנגלית שצריך לכתוב ואת כל האותיות שבעברית והסימונים שצריך לכתוב, ולסיום אתה כותב את הערכים שאתה רוצה לכתוב.--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 13:02, 25 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == הרב מורגנשטרן ==<br /> <br /> הוא לא ממש אדמו&quot;ר מקוצק באופן רשמי, וגם לא נוהג בדרכה, ולכן צריך למחוק את הקטגוריה. במקום זאת כדאי לפתוח קטגוריה מקובלים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ח בניסן ה'תשע&quot;ד, למניינם 16:48, 28 באפריל 2014 (UTC)<br /> :אין בעיה אני מוחק את הקטגוריה ומוסיף לו את ה[[:קטגוריה:מקובלים]] --[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 16:53, 28 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == אוף ==<br /> למה אתם לא כותבים לי הודעות,--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 16:25, 12 במאי 2014 (UTC)<br /> :מצטער בשם כלל עם ישראל {{קריצה}} בסופו של דבר רובא דרובא של המשתמשים נמצאים כעת בישיבות, וממילא אין כמעט אף אחד פעיל. בנוסף, אני גם לא יודע כ&quot;כ איזה הודעות אתה מעוניין לקבל. רק תבקש, ואמלא רצונך על הצד היותר טוב....<br /> :בידידות אמת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:01, 12 במאי 2014 (UTC)<br /> ::{{תודה רבה}}--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 18:03, 12 במאי 2014 (UTC)<br /> ::::הודאות זה גם טוב או רק הודעות? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ד, למניינם 20:38, 12 במאי 2014 (UTC)<br /> :::::הו, שלום יש לך זיכרון טוב--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 04:48, 13 במאי 2014 (UTC)<br /> ::::::::כפשרה אציג חידה לפני מעכ&quot;ת: מהו כפל הלשון &quot;'''מודים''' אנחנו לך שאתה הוא ה' אלקינו ואלקי אבותינו לעולם ועד כו' '''נודה''' לך ונספר תהלתך על חיינו המסורים בידך&quot;, האם שניהם מלשון הודאה ושבח או שיש מהם שהיא מלשון הודאת בעל דין? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ג באייר ה'תשע&quot;ד, למניינם 15:24, 13 במאי 2014 (UTC)<br /> <br /> == הפרת זכויות יוצרים ==<br /> <br /> יש להקפיד לא להעלות תמונות מתוך אתרים שאינם חב&quot;ד אינפו / חב&quot;ד בישראל היות והדבר גובל בהפרת זכויות יוצרים. מחילה על ששחזרתי את עריכתך. בהצלחה בהמשך! [[מיוחד:תרומות/66.250.99.189|66.250.99.189]] 00:42, 14 במאי 2014 (UTC)</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%9B%D7%94%D7%9F&diff=178528 2014-05-14T00:40:51Z

<p>66.250.99.189: ביטול גרסה 178514 של שלמה חיים (שיחה) הפרת זכויות יוצרים</p> <hr /> <div>[[קובץ:רפאל נחום כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת מעמד [[פדיון הבן]] של [[דליה רויטמן|אריאל רויטמן]], נכד אחיו של הרבי ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] (תשל&quot;ה)]]<br /> הרב '''רפאל נחום כהן''' ([[כ&quot;ב כסלו]] [[תש&quot;ז]]-[[י&quot;ב אייר]] [[תשע&quot;ד]]) היה עסקן חב&quot;די רב פעלים, יד ימינו של יו&quot;ר [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[ישראל לייבוב]] שהקים בשנת [[תשמ&quot;ז]] את אגף הסניפים של הארגון, והיה אחראי לכינונם של רוב בתי חב&quot;ד ברחבי הארץ.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;ב בכסלו]] [[תש&quot;ז]] לאביו הרב החסיד [[אברהם הערש כהן]] ולאימו רבקה מאטיל (לבית וויספיש).<br /> <br /> בילדותו למד בחיידר הירושלמי הידוע עץ חיים, יחד עם הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועורך ספר 'המסורת' הרב חשין שהיו חברי כיתתו. בהמשך נכנס ללמוד ב[[ישיבה קטנה]] ב[[תומכי תמימים לוד]] כשעוד שכנה ב'פרדס', שם נקשר ל[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. עם מעבר הישיבה ל[[כפר חב&quot;ד]] עלה לללמוד בישיבה המרכזית.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', והיה בין הבחורים אשר דאגו לקבלת אישור רשמי מהצבא (בפעם הראשונה). בזמן שהותו בחצר הרבי, פעל להאריך את שהותו לחצי שעה נוספת בתיאום עם הגורמים המתאימים ב[[צה&quot;ל]]. בשנת [[תשכ&quot;ז]] חזר לישיבה בכפר חב&quot;ד ובמקביל החל להתעסק בפעולות צא&quot;ח ב[[תל אביב]].<br /> <br /> ===עסקנות ציבורית===<br /> ב[[תשל&quot;א]] התחתן עם זוגתו רבקה לאה (לבית יונגרייז) ועבר להתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. בהוראת [[הרבי]] מייד לאחר חתונתו החל לעבוד באופן רישמי ב[[צא&quot;ח]] ב[[תל אביב]] ועסק בעיקר בארגון הפעילות בשטח. בין נושאי העסקנות בשנותיו הראשונות למנות הפעילות עם יתומי ואלמנות [[צה&quot;ל]], מסיבות [[בר מצווה]] לבני הגיבורים, [[מבצע מצה]], ארגון המבצעים ב[[סוכות]] ו[[חנוכה]] וכן [[מבצע תפילין]] בסיני בתיאום עם גורמי הצבא והביטחון. בשנים הללו נתמנה לחבר הנהלת צא&quot;ח.<br /> <br /> בעקבות הוראת הרבי בשנת [[תשמ&quot;א]] לארגן [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] בכל עיר ועיר, דאג לקיומם של תהלוכות רבות והיה הרוח החיה של המבצע ואף חיבר בקשר לכך את הסיסמה הידועה &quot;יחד כל ילדי ישראל&quot;, וזכה שתתקבל על ידי הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] נכנס באופן מלא לצא&quot;ח בתור אחראי אירגון המבצעים. בהוראת הרבי, הקים בשנת [[תשמ&quot;ז]] את אגף הסניפים של צא&quot;ח וזכה להקמת וביסוס עשרות סניפים של בתי חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> <br /> מלבד פעולותיו בארגון, התעסק בתחומים נוספים וביניהם ביסוס צא&quot;ח המרכזי בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ===שליח הרבי ל'פדיון הבן'===<br /> באחד מביקוריו בחצר הרבי בחודש תשרי [[תשל&quot;ה]], נשלח על ידי הרבי יחד עם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ל[[מנהטן]], על מנת להשתתף בטקס [[פדיון הבן]] שערכה אחייניתו של הרבי מרת [[דליה רויטמן]] לבנה הבכור אריאל.<br /> <br /> לצורך הפדיון, הפקיד בידיהם הרבי חמש מטבעות מכסף טהור, כפי המנהג{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81735 הרב כהן ע&quot;ה בפדיון הבן לנכד אחיו של הרבי] {{אינפו}} י&quot;ג אייר התשע&quot;ד (13.05.2014)}}.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> בעשור האחרון לחייו חלה במחלה קשה, ובעקבותיה עבר להתגורר ב[[ביתר עלית]] ליד בני משפחתו.<br /> <br /> ביום שני בלילה, ליל [[י&quot;ג אייר]] [[תשע&quot;ד]] נפטר, והלוויתו התקיימה למחרת ונטמן בהר המנוחות שבירושלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> זכה לדור ישרים מבורך, ונולדו לו תשעה ילדים והספיק לחתן בחייו רק ארבעה מתוכם:<br /> *בנו, ר' מאיר כהן, ביתר עילית<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק כהן, אלעד<br /> *בנו, ר' אלחנן כהן, אלעד<br /> *בת, מרת חנה - אשת הרב נחום גולדשמיד, משלוחי הרבי ב[[נתניה]]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|הבא=[[ישראל ברוד]]|רשימה=מנהל אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]|שנה=[[תשמ&quot;ז]] (מייסד) - [[תשנ&quot;ו]]}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:כהן, רפאל נחום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ביתר עלית: אישים]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי אגף הסניפים בצא&quot;ח]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=178257 2014-05-08T05:15:00Z

<p>66.250.99.189: </p> <hr /> <div>'''ופרצת צפונה''' (נקרא גם '''קוממיות צפון''') הינו ארגון הפועל להפצת יהדות בישובים ובבסיסי [[צה&quot;ל]] באזור הצפון.<br /> <br /> ופרצת צפונה מופעלת על ידי תלמידי ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ומנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל הראל. ב[[חנוכה]], [[פורים]] ו[[ל&quot;ג בעומר]], צוותות של [[תמימים]] מגיעים לישובים קטנים בהם אין נוכחות חב&quot;דית קבועה ופועלים במבצעי הקודש של הרבי ובהפצת בשורת הגאולה בעיקר עם ילדי ישראל.<br /> <br /> פעילי הארגון מגיעים מידי חג ללמעלה משמונים יישובים.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=178256 2014-05-08T05:14:28Z

<p>66.250.99.189: </p> <hr /> <div>'''ופרצת צפונה''' (נקרא גם '''קוממיות דרום''') הינו ארגון הפועל להפצת יהדות בישובים ובבסיסי [[צה&quot;ל]] באזור הצפון.<br /> <br /> ופרצת צפונה מופעלת על ידי תלמידי ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ומנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל הראל. ב[[חנוכה]], [[פורים]] ו[[ל&quot;ג בעומר]], צוותות של [[תמימים]] מגיעים לישובים קטנים בהם אין נוכחות חב&quot;דית קבועה ופועלים במבצעי הקודש של הרבי ובהפצת בשורת הגאולה בעיקר עם ילדי ישראל.<br /> <br /> פעילי הארגון מגיעים מידי חג ללמעלה משמונים יישובים.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=178255 2014-05-08T05:12:47Z

<p>66.250.99.189: /* היסטוריית הארגון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:צוות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של המשתתפים בפעילות חנוכה תשע&quot;ג]]<br /> '''ופרצת קוממיות''' (נקרא גם '''קוממיות דרום''') הוא ארגון הפועל ב[[הפצת המעיינות]] בישובים בדרום הארץ, המנוהל על ידי [[תמימים]] מישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|חב&quot;ד בצפת]].<br /> <br /> הארגון פועל שלושה פעמים בשנה, ב[[חנוכה]], [[פורים]] ו[[ל&quot;ג בעומר]] במעל 150 ישובים. הפעילות מתקיימת בדרום הארץ, ומתפרסת מ[[גדרה]] ועד [[נתיבות]] שממזרח ל[[רצועת עזה]], ומ[[קריית גת]] ועד הים.<br /> <br /> את הארגון פתח ר' [[יוסף יצחק לוי]], יליד המושב [[קוממיות]] בדרום, כיום [[שליח]] [[הרבי]] ב[[פלפינים]].<br /> <br /> == אופי הפעילות ==<br /> פעילות הארגון נעשית על ידי [[תמימים|תלמידים]] מ[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב&quot;ד בצפת]], הנוסעים לדרום הארץ למשך ימי הפעילות.<br /> הפעילים ישנים ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], משם יוצאים לישובים השונים.<br /> <br /> בשעות הבוקר והצהריים מקיימים כינוסי ילדים מתאומים עם מזכירות המושבים, ובשעות הערב פעילות עם חיילי [[צה&quot;ל]] וביקורי בית.<br /> <br /> כינוסי הילדים נעשים על פי רוב ב[[בית הכנסת]] המקומי, או במועדון של המושב. הכינוס כולל אמירת [[12 הפסוקים]], [[הצגה]], חידון על ה[[חג]], ו[[סיפור חסידי]].<br /> <br /> ==היסטוריית הארגון ==<br /> *שנת [[תש&quot;ע]] מנהלים: שלמה דיקשטיין ושלמה קופצ'יק<br /> *שנת [[תשע&quot;א]] מנהלים: שניאור אודרמן ושלום דובער מיפעי.<br /> *שנת [[תשע&quot;ב]] מנהלים: שניאור זלמן שכטר ולוי גולדצוייג.<br /> *שנת [[תשע&quot;ג]] מנהלים: שלום דובער ערד, אביחי קופצ'יק ושמוליק דיקשטיין.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72526 סרט תדמית על פעולות הארגון] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73465 17 שנים של פעילות ללא הפסקה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש|מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=178254 2014-05-08T05:10:46Z

<p>66.250.99.189: /* הישיבה כיום */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה גדולה]]|אחר=[[ישיבה קטנה]]|ראו=[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש<br /> |תמונה=[[קובץ:צפת.jpg|250px]]<br /> |כתובית=חלק מבוגרי הישיבה בתמונה על רקע [[770]] ב[[ניו יורק]]{{ש}}([[תשרי]] [[תשס&quot;ט]])<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]], מחלקה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]<br /> |תאריך יסוד=קיץ [[תשל&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[צפת]]<br /> |מייסד=הרב [[אריה לייב קפלן]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]<br /> |משגיח ראשי=הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב ירון יחזקאל נאמן<br /> |משפיע ראשי=הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> |מנהל גשמי=הרב זאב פרידמן<br /> |מספר תלמידים=400<br /> |ספר פלפולים=שערי ישיבה<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת|הערות התמימים ואנ&quot;ש]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[תמונה:לוגו ישיבה צפת.jpg|left|thumb|150px|סמל הישיבה]]<br /> [[קובץ:הרב ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה - הרב ווילשאנסקי]]<br /> '''[[ישיבה|ישיבת]] [[חסידי חב&quot;ד]] [[ליובאוויטש]] [[צפת]]''' הינה 'ישיבה גדולה' המיועדת ל[[תמים|תמימים]] ממשפחות [[אנ&quot;ש]], ולתמימים [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב&quot;ד ברחבי העולם, נוסדה בשנת [[תשל&quot;ז]] על ידי [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]] בעיר [[צפת]] וכחלק מעבודת השליחות. בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשע&quot;ב]] כארבע מאות [[תמים|תמימים]]. <br /> <br /> == שם הישיבה ==<br /> הישיבות ש[[הרבי]] הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של [[הרש&quot;ג]] ) לא נקראו &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; באופן רשמי.<br /> <br /> יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] או ב[[ארץ הקודש]], שנקראו גם הם &quot;תומכי תמימים&quot;.<br /> <br /> בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות [[צפת]], עליהם אמר הרבי (לרב [[אריה לייב קפלן]]){{מקור}}: 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי). <br /> <br /> חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור &quot;ישיבת תומכי תמימים צפת&quot; ובכמה מכתבים עבור &quot;ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת&quot;. ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב &quot;תומכי תמימים&quot; מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה &quot;ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת&quot;.<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> ===ימי בראשית===<br /> [[תמונה:צפתי.jpg|left|thumb|250px|בניין הפנימיה]][[קובץ:כללית צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת מחזור של הישיבה. [[תשע&quot;ב]]]]<br /> בערך בשנת [[תשל&quot;ז]] הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום. <br /> <br /> הרב אריה לייב קפלן העלה את ההצעה בפני [[הרבי]], באמצעות הרב [[חודקוב]], וההסכמה לא איחרה לבוא. <br /> <br /> הרב [[אליהו אריה פרידמן]], מראשוני המתיישבים החב&quot;דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בקיץ ה'תשל&quot;ז ישיבת חב&quot;ד בצפת. <br /> <br /> הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - אז ראש ישיבה ומשפיע, וכיום ראש הישיבה, והרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה ר&quot;מ ומשגיח ראשי.<br /> <br /> ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב שלמה זלמן לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.<br /> <br /> בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], בתור [[משפיע]] בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כמשפיע, מכהן כיום כמשפיע הראשי של הישיבה. למרות עיסוקיו הרבים בשנים האחרונות, ממשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור ה[[תניא]] המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד.<br /> <br /> ===התפתחות הישיבה===<br /> החל משנת [[תשמ&quot;ז]], החלה הישיבה להתבסס ולמשוך אליה צעירים מכל רחבי הארץ. בהתפתחות הדרגתית, מספר תלמידי הישיבה הלך וגדל, ואיתו אנשי הצוות החינוכי שהועסקו בישיבה.<br /> <br /> הישיבה קנתה לעצמה שם טוב בחינוך ל[[התקשרות]] פנימית לרבי, והתאפיינה בלהט חסידי שהיא מעניקה לתלמידיה בכל פעולה שהם עושים.<br /> <br /> תוך שנים ספורות גדל מספר התלמידים בישיבה מעל למאה תלמידים, דבר שהוביל לפיצול כיתות התלמידים, וזירז את מעברה של הישיבה לבניין קבע.<br /> <br /> ===כניסה למבני קבע===<br /> [[קובץ:זאל צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה]]<br /> הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים והזאל שכן בבית המדרש של &quot;וויז'ניץ טוניס&quot; בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה. <br /> <br /> גם בית המדרש זכה בשנת [[תשמ&quot;א]] (1981) לאכסניה של קבע. בית הכנסת של הרידב&quot;ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב&quot;ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים. <br /> <br /> ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה, ובין בהוראות והדרכות פרטיות.<br /> <br /> אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא &quot;מכון סמיכה&quot;, או את הקורס לספרות סת&quot;ם בהדרכתו של ר' ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת&quot;ם. <br /> <br /> בשנת ה'תנש&quot;א רכשה הישיבה את מלון רקפת בסיועו של הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], ונערך שיפוץ נוסף. עם השנים הלך הבניין והתמלא. כיום, בנין הפנימיה נעשה צר מלהכיל את מאות התלמידים המתדפקים על דלתות הישיבה.<br /> [[תמונה:הזאל בצפתPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|זאל הישיבה במהלך עבודות הרחבה]]<br /> <br /> ===הישיבה כיום===<br /> בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות. <br /> <br /> בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן. <br /> <br /> מאות קבצי חידושי תורה, עשרות ספרים עבי כרס של פלפולים והערות פרי עטם של תלמידי הישיבה יצאו לאור עד כה, הספרים הללו קנו להם מקום כבוד בעולם הישיבות.<br /> <br /> הישיבה מתייחדת גם במספר העצום של ארגונים המפעילים תלמידיה, בהם נמנים: [[קעמפ אורו של משיח]], ארגון [[ופרצת קוממיות]] - הפצת יהדות בישובי מרחב השפלה (ידוע בכינויו 'קוממיות דרום'), ארגון [[ופרצת צפונה]] (ידוע בכינויו 'קוממיות צפון'), ארגון [[צבאות ה']] בצפת המפעיל גם את [[קעמפ גן ישראל צפת]] ועוד.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> הישיבה בצפת מתייחדת בקשר האישי של אנשי ההנהלה עם התלמידים, והסגל החינוכי בישיבה מונה כארבעים אנשי צוות, העומדים בקשר רציף עם התלמידים וההורים, ומקיימים פגישות תקופתיות עם ההורים כדי לשפר את הקשר עם התלמידים, ללמוד על צרכיהם, ולהעצים את ההשפעה החינוכית על החניכים.<br /> <br /> *[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].<br /> *[[משגיח| משגיחים]] ראשיים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב ירון יחזקאל נאמן.<br /> *[[משפיע]] ראשי: הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].<br /> *מנהל: הרב זאב פרידמן.<br /> <br /> {{טורים|מספר=3|תוכן=<br /> ===משפיעים:===<br /> *שיעור א': הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[מאיר ווילשאנסקי]], הרב שלום דובער וולף, הרב שמעון בן מוחא.<br /> *שיעור ב': הרב זאב פרידמן, הרב משה עבאד, הרב משה מישולובין, הרב [[שמעון יהודה פיזם]] והרב [[יהודה ליפסקר]].<br /> *שיעור ג': הרב [[יוסף יצחק אופן]], הרב {{קישור אם קיים|ירון יחזקאל נאמן}}, הרב מאיר טרגר.<br /> *בעלי תשובה: הרב יוסף דניאל והרב ירון יחזקאל נאמן.<br /> *דוברי אנגלית: הרב יונתן הסופר והרב [[יהודה ליפסקר]].<br /> <br /> ===רמי&quot;ם בנגלה:===<br /> *שיעור א': הרב [[מאיר ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב מנחם מענדל כהן.<br /> *שיעור ב': הרב מאיר אשכנזי, הרב אלעזר שמחה וילהלם והרב חיים שמריהו סגל. <br /> *שיעור ג': הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] והרב יעקב לנדא. (הרב [[עופר מיודובניק]] שימש כר&quot;מ עד שנת תשע&quot;ב והרבנים אייל פלד ו[[שלמה הלפרן]] שימשו כר&quot;מים עד סיום שנת הלימודים דתשע&quot;ג).<br /> *בעלי תשובה: הרב אברהם קופצ'יק.<br /> *דוברי אנגלית: הרב לוי ווילשאנסקי והרב יונתן הסופר.<br /> <br /> ===רמי&quot;ם בהלכה:===<br /> *הרב שבתי יונה פרידמן.<br /> *סמיכה: הרב אריה לייב טייטלבוים.<br /> *בעלי תשובה: הרב [[שמעון גרליק]] והרב מנחם מענדל הראל.<br /> <br /> ===רמי&quot;ם בגאולה ומשיח:===<br /> *שיעור א': הרב מנחם מענדל הראל.<br /> *שיעורים ב-ג': הרב שלום דובער וולף.<br /> <br /> ===משיבים:===<br /> *הרב שבתי פרידמן.<br /> *הרב משה מישולובין.<br /> *הרב מנחם מענדל הלפרין.<br /> *הרב אברהם קופצ'יק.<br /> *הרב אריה טייטלבוים.<br /> *הרב שלום דובער וולף.<br /> *הרב אשר גרשוביץ.<br /> *הרב חיים שמריהו סגל.<br /> <br /> ===צוות ההשגחה:===<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].<br /> *הרב ירון יחזקאל נאמן.<br /> *הרב חיים הלל שפרינגר.<br /> *הרב אלעזר שמחה וילהלם.<br /> *הרב שלמה בנישתי.<br /> *הרב יוסף חיים אביטבול.<br /> *הרב יהודה רוזנברג.<br /> *הרב מנחם מענדל הראל.<br /> *הרב מאיר טרגר.<br /> }}<br /> <br /> ==סניפים ומחלקות==<br /> *'''כולל לאברכים''' - פועל בתוך תחומי הישיבה גדולה, האברכים בכולל עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי הצוות החינוכי, ומעניקים סיוע פדגוגי למתקשים.<br /> *'''[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]]''' - סניף הישיבה בצפת שהוקם בעקבות הוראת הרבי לדאוג להקמת סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בכל עיר. מידי חצי שנה שולחת הנהלת הישיבה קבוצת בחורים מהשיעור האמצעי בישיבה, השוהים בסניף במשך מספר חודשים, ופועלים עם תושבי העיר במקביל ללימודים בישיבה.<br /> *'''[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה, חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]]''' - ישיבה לצעירים, נפתחה לקראת שנת הלימודים תש&quot;ע.<br /> *'''[[ישיבת חנוך לנער]]''' - [[ישיבה קטנה]] המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע על טהרת הקודש.<br /> *'''מכון תורני-טכנולוגי''' -[[ישיבה גדולה]] המשלבת לימודי קודש עם למודי מקצוע מקצוע על טהרת הקודש.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת]].<br /> *[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]] - [[ישיבה קטנה]] שפעלה בצפת בין השנים [[תש&quot;נ]]-[[תשנ&quot;ט]].<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *'''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=&amp;id=62243&amp;tag=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 ידיעות הקשורות עם הישיבה]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55615 שר המשפטים מר יעקב נאמן בביקורו בישיבה (תמוז תש&quot;ע)]{{תמונה}}<br /> *'''גלריות תמונות - &quot;ישיבה בעדשה&quot;''' ([[אלול]] [[תשע&quot;א]]): [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63921 סדר נגלה] | [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63945 התוועדות ט&quot;ו באלול] | [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63983 ריקודי ט&quot;ו באלול]{{תמונה}}<br /> <br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74747 גלריה ישיבה קטנה חח&quot;ל צפת]<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1293 כך בונים ישיבה • וידאו] - תיאור ימי הבראשית בישיבה {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79717 בוגרים מספרים: הישיבה בצפת שינתה את חיי • וידאו חלק א'] • [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=3703 חלק ב'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3704 חלק ג'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3707 חלק ד'] • [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3709 חלק ה'] {{וידאו}} {{אינפו}} שבט התשע&quot;ד (01.2014)<br /> <br /> {{מיון רגיל:צפת}}<br /> [[קטגוריה:ישיבת חח&quot;ל צפת|*]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צפת: מוסדות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A2%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D&diff=174672 2014-04-14T17:57:32Z

<p>66.250.99.189: /* הגדת רב לתלמיד */</p> <hr /> <div>[[תמונה:הגדה.gif|left|thumb|250px|שער ההגדה]]<br /> &quot;הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים&quot; של [[הרבי]] הודפסה לראשונה בשנת [[תש&quot;ו]], ומני אז הפכה להיות ההגדה הנפוצה ביותר בקרב [[אנ&quot;ש]] וה[[תמים|תמימים]] ברחבי העולם. <br /> <br /> ידועה התבטאות כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת '[[אוצר החסידים]]' נקבעו '[[היכלות]]' המתחילים מ[[הבעש&quot;ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי ריי&quot;צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ואמר לחתנו: &quot;אבא (כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]) היה '[[פנימי]]', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא&quot;. <br /> <br /> ==התפתחות ההגדה==<br /> <br /> כאמור, לראשונה הופיעה ההגדה בשנת תש&quot;ו, בהוצאה זו הכילה ההגדה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'ליקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פיסקאות נוספות ליצירתו (כארבעים קטעים חדשים). הם לא נעשו בפעם אחת אלא לפחות בשלשה שלבים נוספים כאשר מדי כמה שנים צורפו להגדה עוד כמה קטעים. אך הם לא שולבו יחדיו, אלא בסוף ההגדה באו ההוספות החדשות (גם לאלו שאינם אספנים ניתנה האפשרות לעקוב אחר שלבי התפתחות הפיסקאות הללו וזאת דרך '[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]'. בהוספות לחלק אורח חיים (כרך ג-ד) באו כמות שהן כל המהדורות (עמ' נה - סז, ב)). <br /> <br /> רק בשנת [[תשל&quot;ג]] - עשרים ושבע שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה'[[ועד להפצת שיחות]]' את ההגדה כאשר כל הפיסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. מובן שבעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה. <br /> <br /> ברם כמדומה שהשינוי הבולט יותר נעשה בשמה של ההגדה - במהדורה הראשונה היא קרויה &quot;לקוטי מנהגים וטעמים&quot; ואחר כך בסדר הפוך &quot;לקוטי טעמים ומנהגים&quot;. <br /> <br /> מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים' של ה'ועד להפצת שיחות' (ב' כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (ו[[מוגה|הוגהו]]) במשך השנים וה[[מכתב כללי|מכתבים הכלליים]] לחג הפסח.<br /> <br /> =הגדת רב לתלמיד=<br /> <br /> ההגדה של הרבי ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, אך עיקר העיקרים שלה היא בהתאמה מדוייקת - ואפילו קפדנית - לצרכיו של המעיין. יש בה את כל הדרוש להבנה עניינית ישרה של ההגדה ולשם קיום המצוות הרבות של ליל הסדר - כהלכתן, במלוא ההידור. לא חסר אך גם לא יתיר. <br /> <br /> וביחד עם זאת - וזו פלאה - היא לא מוותרת על מאומה, וככל שנעמיק בה נגלה בה יצירתיות בכל תחום אפשרי: לכל לראש בניסוח תמציתי מדוייק של השתלשלות מבנה ההגדה, דרך בחירת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים להפליא כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, וכלה בסיכום מושלם של כל דיני הסדר בטעמיהם ובמיוחד שילובם של [[מנהגי חב&quot;ד]], להם נלוות הערות למדניות מעמיקות. <br /> <br /> זו אחת ההגדות הבודדות שמחברה הציב לו מטרה אחת: לספק את כל הדרוש לקורא. בכך היא מתייחדת מהמגוון האדיר של ההגדות שהופיעו מאז ומקדם.<br /> <br /> ==מטרת ההגדה==<br /> <br /> מטרתה של היצירה - לספק לקורא את כל הדרוש להבנה מושלמת. דבר זה משתקף גם במקורותיו של 'המלקט', שכמובן אינו מעלימם ואדרבה. הרבי מגיש מגוון רחב ככל האפשר של פירושים, בבחינת 'קבל האמת ממי שאמרה'. אם קטע זה זקוק לאימרת החתם-סופר, יהי כן (עמ' נ), וכאן חובה לתמוה על הגר&quot;א (עמ' כא), או על בעל ה'[[שער הכולל]]' (ריבוי פעמים), והנה רעיון פשטני-לבבי מאוהבם של ישראל (עמ' יד), או ציון להגדת הנצי&quot;ב (עמ' כו) ואפילו פנינה מהגדת 'מאיר עין'. ו'המלקט' עצמו ממלא אף הוא את ההגדה בפירושיו, בבחינת 'כל הדבר הקשה יביאו אלי' (דו&quot;ק ותשכח!), אך בראש ובראשונה, כאמור, נוטלים חלק מפרשי ההגדה ומאמרי חז&quot;ל הבסיסיים והם: הגמרא בפרק י' בפסחים, מכילתא בא, ופירושים מקיפים על ההגדה - שבלי הלקט לרבי צדקיה, 'זבח פסח' לאברבנאל, אבודרהם, רשב&quot;ץ, 'מעשה ניסים', 'שמחת הרגל' ועוד. <br /> <br /> וכך מקנה הרבי ללומדי יצירתו שיטת לימוד יסודית-פנימית שמאפייניה הם: אמונה טהורה בכל תג, מנהג והלכה, וחתירה להבנה בסיסית-ראשונית של הדברים. <br /> <br /> ==שמה של ההגדה==<br /> <br /> &quot;לקוטי טעמים ומנהגים&quot; - לכאורה השם, המבטא מלאכת ליקוט גרידא, לא הולם יצירה כה יצירתית. אך כמדומה שהמושג 'ליקוט', בהקשר לספר זה ושכמותו, נועד לאפיין את מהותה של היצירה. 'ליקוט' לא במובן של איסוף, אלא - של זיקוק וניפוי כל החומר העצום הקיים על ההגדה, ובכלל זה החידושים של 'המלקט' עצמו, ובחירת העילית שבעילית בסגנון צח חד ובהיר שיסביר פנים לקורא. ה'לקט' מתבטא בכל פרט שבהגדה, גם כאשר 'המלקט' בחר פירוש מסוים ממפרשי ההגדה, הוא 'מלקטו' ומגיש מתוכו רק את נקודת התמצית ההולמת את המטרה שהציב לעצמו ביצירתו. כך שבעצם אין לך יצירה גדולה מזו - מלאכת השפעת רב לתלמיד. <br /> <br /> ==מרכיבי ההגדה==<br /> <br /> כאשר אנו אומרים 'הגדה של פסח' אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי [[ליל הסדר]]. וכאשר מדובר בהגדה חבדי&quot;ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד&quot;י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי ליקוטים בסיסיים מאירים ומסבירים.<br /> <br /> לגופה של ההגדה הוא מציע נוסחאות ומקורות יסוד ולצידם לקט פירושים. ואת דיני הסדר הוא מגיש בצורה תמציתית. בשילוב נימוקים, מקורות והגדרות - תוך ציון מרוכז של כל הדעות הקשורות להן. <br /> <br /> ===ההגדה:===<br /> <br /> 'חומר הגלם' הראשוני של ההגדה מקורו ב&quot;משנה פסחים פרק י', מכילתא פרשת בא, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]] בפסחים שם&quot; [וכן בספרי דברים] (ראה עמ' ח' בהגדה). בחומר ראשוני זה קיימים, כרגיל בכגון דא, גרסאות ונוסחאות שונות (ראה פיסקא &quot;ויעבידו.. וימררו&quot; עמ' לו). <br /> <br /> מתוך אותם מדרשי הלכה ואגדה בחר 'מסדר ההגדה' את הפיסקאות וסידרם לפי סדר של קדימה ואיחור, אלא שמכורח מבנה ההגדה, וסיבות נוספות, ערך המסדר בחלק מהפיסקאות שינויי לשון שונים (עליהם עומד הרבי בכמה מקומות, ראה עמ' כט 'לי ולא לו', עמ' לה 'ואעבור עליך', עמ' מו 'שהיו אבותינו', עמ' מח 'לא את אבותינו' ועוד). לפנינו אם כן דור שני של שינויים. <br /> <br /> לאחר שנסדרה ההגדה היא שוב מופיעה במקומות שונים - &quot;סידור ר' עמרם גאון, סימן רס&quot;ג, ברמב&quot;ם, מחזור ויטרי ועוד&quot; (עמ' ח') - בשינויים וניסוחים לא מעטים, כפי שמציין הרבי לאורך כל ההגדה. <br /> <br /> ואחרון חביב הנוסח של רבינו הזקן אותו בירר וליבן מתוך שישים נוסחאות (כדברי ה&quot;[[בית רבי (ספר)]]&quot;). והיא ההגדה שבידינו. הרי לנו דור רביעי של נוסחאות. <br /> <br /> ובהתחשב במבנה ההגדה המורכב, בצירוף ארבעה דורות של שינויים, הרי דבר זה מחייב, שלא כרגיל, להעניק תשומת לב לנוסחאות ולסדר השתלשלותם ולולא זאת קטעים רבים נותרים קשי הבנה. ומכאן החשיבות שמעניק הרבי - במיוחד בהגדה - לנוסחאות (הנה ציון לכמה דוגמאות המלמדים כיצד חילופי נוסחאות מבהירים פיסקאות רבות: עמ' כו 'אמר ראב&quot;ע', עמ' יט 'לפניך', עמ' לד 'אנוס', עמ' לד 'ועתה שמך', 'ואעבור עליך', עמ' ל 'ויעבידו גו' וימררו', עמ' מג פיסקת דיינו ועוד ועוד). <br /> <br /> אך כאמור, הרבי עושה זאת בשפה ברורה מסוכמת ונעימה כדי לא להלאות את הקורא. ולכן רק כאשר הדבר נוגע ישירות להבנה מתעכב על כך, אך בדרך כלל רק מציין לעיין בשינויים הקיימים. רק מי שישוב לעיין בדברים ימצא שיטה 'פילולוגית' [=בלשנית, חוקרת לשון] מוגדרת וייווכח כיצד מנווט הרבי ברוחב בינתו בים הנוסחאות. <br /> <br /> ===ביאורים ופירושים===<br /> <br /> לצד הנוסחאות מלאה ההגדה בפירושים, אשר כפי שכבר נאמר הצד השווה בהם הוא היסודיות. ניתן לחלקם לשלושה: א) פירושים במבנה ורצף ההגדה. ב) ביאור תכנים ורעיונות. ג) ביאורי מילים.<br /> <br /> ההבנה הבסיסית הנדרשת מקורא ההגדה היא לכל לראש הבנת המבנה של פיסקאות ההגדה ושמירת הרצף החל מ'מה נשתנה' ועד לסיומו של ההלל. בהגדה מקדיש לכך הרבי תשומת לב מיוחדת, וכדרכו הוא משחיל זאת בקצרה תוך כדי קריאת ההגדה.<br /> <br /> אחד המאפיינים הבולטים במבנה ההגדה הוא שילוב פסוקים עם דרשות חז&quot;ל וביאורי מילים (ובלשון הרבי: &quot;כוונת בעל ההגדה בדרשותיו היא, לבאר ולפרט יותר את הענינים על פי מה שנתבאר במקום אחר&quot; עמ' לו). יש גם ביאורי מילים. לרוב הם מלוקטים מתוך כתובי המקרא ומאמרי חז&quot;ל.<br /> <br /> ===דינים ומנהגים===<br /> <br /> אף בדיני ומנהגי ליל הסדר מציג 'המלקט' בכל ענין את מקורותיו הראשוניים בשילוב נימוקים וביאורים, ואגב - מבחינה כמותית עיקר המלאכה בהגדה זו היא דווקא בחלק מעשי זה. <br /> <br /> לחלק זה יש פנים רבות. פעמים הרבי מסכם ומתמצת את כל השיטות והטעמים לדין מסויים. חלק זה גדוש במיוחד בהערות למדניות הדורשות עיון מעמיק. יש שעוסק בקביעת השתלשלות המנהגים - לדוגמא: הזרוע והביצה שבקערה. 'המלקט' מסיק שכבר בזמן הבית נהגו כך ושולל את הסברא לפיה המנהג לקחת ביצה הוא &quot;משום שעושים זכר לאבילות דחורבן ביהמ&quot;ק&quot;. שהרי &quot;מוכח במשנה ובירושלמי&quot; שנהגו כן כבר מזמן הבית. לפעמים אף משחיל סברות למדניות לפשר דיני הסדר.<br /> <br /> ==הגדת רבינו הזקן==<br /> <br /> בליל הסדר של שנת [[תש&quot;ד]] אצל כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], לאחר אכילת המרור ביקש אחד הנוכחים מהאחראים שיתחילו להגיש לשולחן את הסעודה כך שמיד לאחר אכילת ה'כורך' יוכלו לגשת היישר ל'שולחן עורך'. הרבי הריי&quot;צ לא ניחא דעתו משינוי זה והתבטא אז: &quot;הוד כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אאמו&quot;ר הרה&quot;ק]] אמר, שבלילות אלו - שני הסדרים של חג הפסח - לפני שעושין איזה דבר מעניני הסדר, דררף מען א קוק טאן אין סידור [= יש להביט בסידור]&quot;. כוונת הדברים היא לעיין באותם משפטי הדרכה מתומצתים שהציב כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן בין קטעי ההגדה ובהם הביא הנהגות הנחוצות לדעת בשעת מעשה. משפטים אלו כל עניינם אינו אלא הדרכה מעשית לעורכי הסדר, אך הרבי נאמן לגישתו האמונתית לכל הנכתב בידי רבותינו נשיאנו, מדקדק במשפטים אלו כחוט השערה ושולה מתוכם פנינים ודיוקים מופלאים. <br /> <br /> כידוע [[אדמו&quot;ר הזקן]] בירר וליבן נוסח תפילה מתוך ששים סידורים מנוסחאות שונות. ובכלל זה היתה גם ההגדה של פסח, אשר כמוה כסידור התפילה רבו בה הנוסחאות. <br /> <br /> ביצירה שלפנינו מתעכב הרבי בהרחבה יתירה לכל שינוי נוסח, או גירסא נדירה שבחר בה רבינו הזקן ואינו זז מחבבה עד שמגלה כיצד הנוסח הזה הוא הוא המושלם, המעולה והמקובל מכל צד ופינה. היותר מפורסם הוא סדר ארבעת הקושיות שב'מה נשתנה' - מטבילין, מצה, מרור, מסובין, השונה מנוסח 'העולם'. הרבי פותח בשפע נדיר של מקורות ראשוניים לנוסח זה (&quot;משנה שבירושלמי רי&quot;ף ורא&quot;ש.. בסי' רע&quot;ג, בסי' רס&quot;ג, רמב&quot;ם, טור, אבודרהם.. זבח פסח למהר&quot;י אברבנל, פע&quot;ח, סימן האריז&quot;ל, מ&quot;ח ועוד..&quot;) וממשיך להוכיח כיצד דווקא נוסח זה &quot;מתאים לסדרם בליל זה&quot; ואף ל&quot;סדר העולמות מלמטה למעלה..&quot;. אך לא מסתפק בכך ובמילים חדות וקצרות מתפלפל עם דעות נוספות העוסקות בכלל בסדר התפתחותם של ארבעת הקושיות במרוצת הדורות. ומסיים ברעיון מקורי המבאר בפשטות את סיבת שינויי המנהגים בנוסח זה. <br /> <br /> זאת בנוסף לשינויים נוספים בהם מסתפק הרבי בציון שורה של נוסחאות הזהים לנוסח שלפנינו, וכדרכה של אמת תורנית - תמיד מקפיד גם לציין את כל אותם מקורות שבהם מופיע הנוסח בשונה מאדמו&quot;ר הזקן (ראה לדוגמא עמ' לה 'ויהי שם לגוי'. במח&quot;ו, אבודרהם, של&quot;ה, יעבץ קו&quot;י גריס כאן לגוי גדול, אבל בסי' רס&quot;ג, רמב&quot;ם, מהר&quot;ל, סימן הרש&quot;ר נשמטה תיבת גדול.. [וממשיך לבאר את שתי הנוסחאות]&quot;). <br /> <br /> =='לקוטי מנהגים'==<br /> <br /> אחד החלקים העיקריים בכל היצירה הזו, אשר בהחלט ניתן לשער שלשמם היא נוצרה הוא - 'לקוטי מנהגים'. כאן לראשונה הוצגו במרוכז ובמסודר כל [[מנהגי חב&quot;ד]] לליל הסדר, ובכלל זה גם מנהגי בית הרב אשר חלקם נועדו לנשיאים בלבד. <br /> <br /> הרבי היה הראשון שסידר בירר וליבן את המנהגים החבדיי&quot;ם באחידות, לא זה בכה וזה בכה. ואכן - בהוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הוכנסו בהגדה זו כל המנהגים. בדרך כלל מסתפק הרבי בציונם, אך מפעם לפעם, בפרט כאשר המנהג לא כל כך שיגרתי, מראה לו הרבי פנים אם בציון מקורות תורניים נוספים (ראה עמ' מח 'מנהג בית הרב') ואם בביאור. הנה דוגמא אחת למנהג שלא נוהגים בו: &quot;אין נוהגין בחטיפת האפיקומן בבית הרב&quot;. הרבי לא מתעלם מאלו הנוהגים לחטוף ואף מציין לכך רמז שהביאו ספרי המנהגים, אך את מנהג חב&quot;ד הוא מבאר בציטוט פתגם הגמרא (ברכות ה, ב): &quot;בתר גנבא גנוב וטעמא טעים&quot; אשר משמעותו, בהקשר זה, גניבה - בכל צורה שהיא - היא מחלה מדבקת... <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hgshp טקסט ה'הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים'] - באתר [[ספריית חב&quot;ד]].<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/15781 'הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים'] באתר היברו בוקס.<br /> <br /> [[קטגוריה: ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

66.250.99.189 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A2%22%D7%93&diff=174275 2014-04-09T11:33:32Z

<p>66.250.99.189: /* ציוני דרך */</p> <hr /> <div>'''תשע&quot;ד''' היא שנת החמשת אלפים שבע מאות שבעים וארבע לבריאת העולם.<br /> <br /> ==ציוני דרך==<br /> * יובל החמישים להסתלקות אימו של ה[[רבי]] הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]] ע&quot;ה.<br /> * שנת השבעים להסתלקות אביו של [[הרבי]] - המקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בגלותו ב[[צ'יאלי]].<br /> <br /> ==אירועים==<br /> * בשנה זו יתגלה [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]] לעין כל ב[[גאולה]] האמתית והשלימה תיכף ו[[מי&quot;ד]] [[ממ&quot;ש]].<br /> * ביום ב' ד[[ראש השנה]] התרחשה [[התאונה בראש השנה תשע&quot;ד|תאונת דרכים]] בצומת רחוב [[איסטרן פארקווי]] שב[[קראון הייטס]] ממול ל-[[770]], בה [[איסטרן פארקווי#התאונה בראש השנה תשע&quot;ד|נפגעו ארבעה חסידי חב&quot;ד]].<br /> *ב[[ג' חשון]] נפטר הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]] ממנהיגי הציבור הספרדי בדור האחרון, מקרה זה הכה בהלם את העולם היהודי.<br /> *בחודש [[טבת]] התפוצצה ב[[קראון הייטס]] [[פרשת the call of the shofar (קריאת השופר)]] שיצרה גלים רבים בכל רחבי העולם וגרמה להוצאת מכתב מ[[בד&quot;ץ קראון הייטס]] השולל כל השתתפות בסדנאות הפופולריות שלה.<br /> * באמצעו של החורף, תוך מספר שבועות נפטרו בפתאומיות חמישה מ[[שלוחים|שלוחי הרבי]]: הרב [[יעקב אריה שמולביץ]] - שליח ב[[בית שאן]], הרב [[לייבל שיינר]] - שליח ב[[בוסטון]], הרב [[דניאל יצחק מוסקוביץ]] - שליח במדינת אילינו, הרב [[ישראל ברוך בוטמן]] - שליח ב[[נהריה]] והרב [[מוטי גל]] - שליח ב[[רמת גן]], שלושה שלוחות וילדה של שלוחים בהודו. אסונות נוספים קרו אצל כלל חסידי חב&quot;ד.<br /> * [[ל' באדר א']] - מאות אלפי אנשים מכל גווני הקשת בציבור שומר התורה ומצוות התאספו בירושלים להפגנת ענק נגד גזירות הגיוס.<br /> <br /> ==נפטרו==<br /> * [[ג' תשרי]] - הת' יאיר ברונשטיין.<br /> * [[ט&quot;ז כסלו]] - הרב מנחם מענדל הלל גאנזבורג, [[מילאנו]] איטליה.<br /> * [[כ&quot;ט כסלו]] - הרב [[יוסף יהודה מרטון]], מנהל מקהלת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> * [[י&quot;ט טבת]] - הרב יעקב עלברג, [[קראון הייטס]].<br /> * [[ח' שבט]] - הרב [[יעקב אריה שמולביץ]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בית שאן]].<br /> * [[י&quot;ג בשבט]] - הרב [[משה ליפא רבינוביץ]]<br /> * [[כ&quot;ג באדר ראשון]] - [[הת']] [[גדליה גרינזייד]] נדרס למוות ב[[רחוב קינגסטון]] [[קראון הייטס]].<br /> * [[ב' באדר שני]] - ר' [[דניאל יצחק מוסקוביץ]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[שיקגו]], [[אילנוי]], וחבר ה'[[מרכז לעניני חינוך]]'.<br /> * [[ב' באדר שני]] - ר' [[לייב שיינר]].<br /> * [[ד' באדר שני]] - ר' [[מוט'ל ליפשיץ]].<br /> * [[ד' באדר שני]] - ר' יהודה ממן, מקהילת חב&quot;ד בקרית גת.<br /> * [[ו' באדר שני]] - ר' [[ישראל ברוך בוטמן]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נהריה]] ומנכ&quot;ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]].<br /> * [[י' באדר שני]] - ר' [[מוטי גל]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[רמת גן]].<br /> * [[י' באדר שני]] - מרת דינה דהאן.<br /> * [[י' באדר שני]] - מרת ריישי מינקוביץ', אשת שליח הרבי באלפרטה ג'ורג'יה הרב הערשי מינקוביץ'.<br /> * [[י&quot;א באדר שני]] - ר' מאיר כהן, מקהילת חב&quot;ד ב[[לוד]].<br /> * [[י&quot;א באדר שני]] - ר' מרדכי לידר, מקהילת חב&quot;ד בירושלים.<br /> * [[י&quot;ז באדר שני]] - התמים יוסי פאיל.<br /> * [[י&quot;ט באדר שני]] - מרת רבקה ברבר, משלוחות הרבי במלבורן שבאוסטרליה.<br /> * [[כ' באדר שני]] - ר' [[אליעזר גלט]].<br /> * [[כ&quot;א אדר שני]] - האדמו&quot;ר רבי [[זידא שמואל שמלקה רוזנבויום]] מ[[ביטשקוב]].<br /> * [[כ&quot;ד באדר שני]] - הילדה דבורה לאה גאולה גרומך, ביתו של שליח הרבי ב[[הודו]] הרב מוטי גרומך.<br /> * [[כ&quot;ו באדר שני]] - הגברת זלדה אסתר שרפשטיין מ[[קראון הייטס]].<br /> * [[ב' ניסן]] - הזמר החסידי ר' [[אלתר דוד יצחק ורדיגר]], חסיד [[גור]], אביו של ר' [[מרדכי בן דוד]].<br /> * [[ד' ניסן]] - מרת רחל שמעונוביץ, [[ראשון לציון]], אם לשלושה ילדים קטנים.<br /> <br /> {{תנש&quot;א משיח}}<br /> {{תנש&quot;א}}</div>

66.250.99.189