חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שלום דובער וולפא

2012-09-02T05:30:38Z

66.250.99.181:

[[תמונה:הרב שלום דובער וולפא.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער הלוי וולפא]]
הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' הוא מבכירי רבני חב"ד בארה"ק, ראש [[מכון הרמב"ם השלם]], יושב ראש עמותת [[ארץ ישראל שלנו]], [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב"ד]] למען [[שלימות הארץ]]. ראש כולל "זכרון יוסף" ב[[ירושלים]].

==קורות חייו==
הרב שלום דובער וולפא נולד ב[[י"א באדר]] שנת [[תש"ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב יצחק זאב (היה מצאצאי [[הגר"א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].

על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קרית גת]] וניהל בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית. בשנת [[תש"ע]] עבר לגור ב[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה]] ו[[שומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב"ם השלם]].

== פעילותו הציבורית ==
===שלימות הארץ===
[[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]
בשנת [[תש"מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.

בשנת [[תשמ"ב]] (1982) הוציא את ספרו "[[שלום שלום ואין שלום]]" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

בשנת [[תשס"ה]] עמד בראש המאבק של חסידות חב"ד נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.

ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ט]] רשם הרב וולפא אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה עוררה דיון בין חסידי חב"ד. שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, החליט הרב וולפא לאחד את המפלגה עם 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי מוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.

=== הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===
בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"[[ידבר שלום]]".

בשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]] כשנושא משיחיותו של הרבי צבר תאוצה נוספת, הוציא את הספרים; "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", "יחי המלך המשיח" ו"קבלת פני משיח צדקינו". בספרים אלו הוא מסביר את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" ו"ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.

בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים במשחיותו של הרבי לאחר ג' בתמוז ושלחו לחברי [[בד"ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס"ט]] הדפס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.

=== ביתר ===
בשנת [[תשס"ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב"ם השלם]].

בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.

בשנת [[תש"ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות מדינת ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עלית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.

== מספריו ==
[[תמונה:פרדס שלום.jpg|left|thumb|250px|הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות']]
*'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מעשרות שאלות שהגיעו אל הרב וולפא במשך השנים. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ"ד]].
*'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. השאלות נשאלו על ידי אברכים ליטאיים באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] ב[[קרית גת]].
*'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסיה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי שליט"א]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.
*'''אוצר חידושים בש"ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת אדמו"ר שליט"א. נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי [[קה"ת]], בשנת [[תשנ"ט]].
*'''לקט שכחת הפאה''' - הוכות מפוסקי ההלכה ראשונים ואחרונים כולל רבני עדות המזרח בדבר הצורך והחובה לחבוש פאה נוכרית. בספר גם שאלות ותשובות בנוגע לשאלות לגבי הפאה הנוכרית. יצא לאור בעקבות הפולמוס בעולם הדתי סביב חבישת פאה נכרית לאישה נשואה. בספר 127 עמודים.
*'''ידבר שלום''' - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם. במקומות רבים בספר זה משיג הרב וולפא על החידושים ברמב"ם שבספר 'אבי עזרי'.
*'''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר [[הרמב"ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ז]].
*'''ובערת הרע מקרבך''' - עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר [[הרמב"ם]] ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור ב[[קרית גת]] בשנת [[תשמ"ח]].
*'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג [[סיוון]] [[תשס"ח]].
*'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב ווולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.
*'''פרדס שלום שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא|נבראים]]. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.
*'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]].
*'''[[שלום שלום ואין שלום]]'''.
*'''[[יחי המלך (ספר)]]'''.
*'''יחי המלך המשיח'''.
*'''קבלת פני משיח צדקנו'''.
*'''ספר סופר וסיפור'''.
*'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]'''.
*'''[[יקם שערה לדממה]]'''.
*'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]'''.
*'''[[בין אור לחושך]]''' - שיטת חב"ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות פינוי גוש קטיף.
*'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים).
*'''[[הרמב"ם השלם]]''' על הלכות שבת.

== לקריאה נוספת ==
*'''מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]]''', גיליון לחודשים [[ניסן]]-[[אייר]] [[תש"ע]]. "מהישוב החדש לתומכי תמימים" - הדרך לליובאויטש של הרב וולפא.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב"ד אינפו]].
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28430 "הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול"] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון המבשר{{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}

;וידאו
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"] {{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון (כ' במנחם אב תשמ"ב)]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית ההתנתקות {{וידאו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63827 הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו"ש (אלול תשע"א)]{{וידאו}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|וולפא שלום דובער]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|וולפא שלום דובער]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|וולפא שלום דובער]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|וולפא]]

תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס

2012-08-12T07:54:21Z

66.250.99.181: /* מנהל התלמוד תורה */

[[קובץ:2אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית התלמוד תורה]]
[[קובץ:3אור מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתה בתלמוד תורה]]
[[תלמוד תורה]] '''אור מנחם''' הוקם בחודש [[אלול]] [[תשס"ה]] בשכונת [[קראון הייטס]].
המוסד החדש הוקם על ידי קבוצת אברכים שמעוניינים לשפר את החינוך של ילדי השכונה, ולתת לתושבי השכונה את האפשרות לחנך את ילדיהם במוסד חינוכי איכותי, עם רמת לימודים נאותה ויחס אישי לכל תלמיד.

הלימודים במוסד מתקיימים גם בחודשי הקיץ והחופש מצטמצם לשלושה שבועות בלבד, דבר הנחשב פריצת דרך ב[[ארצות הברית]], בה מקובל - חופש במשך חודשיים.

לצד אהלי תורה פועלים בשכונה מספר מוסדות חינוך נוספים, בהם ה[[ליובאוויטשער ישיבה]] ו[[אהלי תורה]].

== מנהל התלמוד תורה ==
בעבר: הרב [[לוי טננבוים]], הרב [[דוד כהנוב]], הרב יהודה לוין.
הרב [[שניאור זלמן הרצל]] כיום המנהל: הרב מנחם יוזביץ

== הנהלה רוחנית ==
הרב [[רפאל ווילשאנסקי]].
הרב [[יצחק שפרינגר]].
הרב [[שלום דובער ליפסקר]].

== הנהלה גשמית ==
הרב קלמן ביאלסטוק.
הרב מנחם מענדל הכהן הענדל.
הרב מנחם פרידפרטיג.
הרב זאב קדנר.
הרב מנחם הלוי שגלוב.

== קישורים חיצונים ==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47082 וידאו על התלמוד תורה]

[[קטגוריה:תלמודי תורה ובתי ספר בנים]]

חנוך הענדל הבלין

2012-08-01T06:40:38Z

66.250.99.181: /* הנהלת ישיבת תורת אמת */

'''חנוך הענדל הבלין''' נולד לאביו הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ב[[חברון]].

בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת]]. בין השנים [[תרפ"ז]] - [[תש"ז]] שימש כנציגו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ ישראל]] בנוגע לפעילות למען טובת כלל [[יהודי]] [[רוסיה]]. התעסק רבות למען השגת סרטיפיקטים (- אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים שניתנו במכסה מצומצמת) ל[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ברית המועצות]], זאת במסגרת "[[הועד להצלת יהדות רוסיה]]" שעל ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש וזאת גם לאחר עיכובים רבים, ועזרה רבה מאדמו"ר הריי"צ ומה[[מזכירות]].

== הנהלת ישיבת תורת אמת ==
את ישיבת תורת אמת הקים אדמו"ר הרש"ב, וכמנהל פועל שימש הרב [[שלמה זלמן הבלין]] (אביו של חנוך הענדל) שהישיבה נרשמה תחת שמו. כשביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] שהישיבה תהיה רשומה תחת חסידות חב"ד, סירב לכך בנו - חנוך הענדל. לאחר פטירת אביו, לקח חנוך הענדל את תפקיד מנהל הישיבה והמשיך בסירובו שהישיבה תרשם תחת חסידות חב"ד.

מצב זה נמשך גם בנשיאותו של [[הרבי]], עד שנת [[תשי"ג]], אז הוחלפה ההנהלה לאחר דין תורה שהתקיים ברבנות הראשית בפני הרבנים יעקב עדס יוסף שלום אלישיב ובצלאל ז'ולטי[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70363].

במכתב משנת [[תשי"ג]] כותב הרבי לר' [[אברהם פריז]] על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו עם מי הוא מנהל סיכסוכים{{הערת שוליים|"ומוסג"פ העתק מכתבי להר"ח ... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם כ"ק מו"ח אדמו"ר" (מכתב [[אדמו"ר שליט"א]] לר"א פאריז, ט' [[אלול]] [[תשי"ג]], [[אחד היה אברהם]] עמ' 227).}} כשהכוונה היא ל[[אדמו"ר הריי"צ]].

נפטר בח' [[אלול]] [[תשכ"ח]].

במשך השנים העלה על הכתב [[סיפור]]ים, אמרות ועניינים ב[[חסידות]] מפי גדולי ה[[חסיד]]ים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר [[המשפיע (הבלין)|המשפיע]] על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|הבלין חנוך הענדל]]

משיח תמונות ורגעים

2012-08-01T06:23:56Z

66.250.99.181:

[[תמונה:משיח תמונות ורגעים.jpg|left|thumb|250px|כריכת האלבום]]
'''משיח תמונות ורגעים''' הינו אלבום תמונות יוקרתי המביא את פועלו של [[הרבי שליט"א]] [[מלך המשיח]] בתמונות.

באלבום מעל 200 עמודי צבע ברמה גרפית גבוהה.

יצא לאור על ידי [[מכון ממ"ש]] בעריכתם של הרב [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע.

הספר נמכר ברשת חנויות הספרים "סטימצקי" "צומת ספרים" ו"דיונון" וזוכה לפופולאריות גבוהה בקרב כל רובדי הציבור.

== קישורים חיצוניים ==
[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=100221 קנית הספר] באתר [[חב"ד אינפו]] שופ.

[[קטגוריה:ספרים שונות]]

חסידות סקווירא

2012-08-01T06:21:06Z

66.250.99.181: /* סקווירא בורו-פארק */

[[קובץ:סקוירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מסקוירא עם רבי אברהם יהושע העשיל מ[[מחנובקא]]]]
[[קובץ:סקווירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מסקוירא עם משפחת ר' [[שלום מרדכי רובשקין]] לפני הערעור במשפטו]]
'''חסידות סקווירא''' היא חצר חסידית שמקורה בעיר [[אוקראינה|האוקראינית]] סקווירא (Skvira). כיום מנהיג את החסידות [[רב|הרב]] דוד טוורסקי, היושב בניו סקוור, [[ניו יורק]].

== תולדות החסידות ==
האדמו"ר הראשון והרב הראשון בעיירה סקווירא היה '''רבי נפתלי צבי''', נינו של ה[[בעל שם טוב]]. לאחר פטירתו בשנת [[תק"ח]], נבחר חתנו, '''רבי יצחק טוורסקי''', בנו השביעי של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (ת"צ - תקל"ח) להיות רב העיירה. בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם עצור ונמנע ממתן דרשות ציבוריות וכך נהגו גם ממשיכיו. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רב יצחק בלימוד טקסטים פילוסופיים יהודים. רבי יצחק נפטר בשנת תקצ"ז.

אחריו כיהן בנו '''רבי דוד''', הידוע בכינויו "ר' דוד'ל". אף הוא המשיך במסורת השתיקה המשפחתית וצוטט כאומר "אנחנו נשארים בשקט, ונשארים בשקט, אחר-כך הולכים לנוח מעט וממשיכים להיות בשקט". ב-[[תרע"ד]] עזב רבי דוד את סקווירא לקייב בעקבות המהפכה הבולשביקית שם נותר עד מותו ב-[[תרע"ט]]. בכך נסתם הגולל על החסידות בעיירה סקווירא.

בנו של רבי דוד, '''רבי יעקב יוסף''' ([[תר"ס]]-[[תשכ"ח]]) התחתן עם נכדתו של רבי [[יששכר דב רוקח]] מ[[שושלת בעלזא|בלז]]. לאחר נישואיו התגורר בבלז ואימץ את מנהגי החצר. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] היגר [[ארצות הברית|לארצות הברית]] אך נוכח החומרנות והדקדנטיות שפגש ביקש לבנות לחסידיו מתחם מגורים כפרי רחוק מהמרכזים העירוניים. לכן ייסד קהילה במחוז רוקלנד (Rockland County) שבניו יורק וקרא לה ניו סקוור. היה זה השטעטל הראשון ב[[ארצות הברית]].

לאחר פטירתו ב[[תשכ"ח]] ירש את מקומו בנו רבי דוד טוורסקי.

כיום מונה חסידות סקווירא קרוב לשלשת אלפים משפחות כשלפחות חצי מהם גרים בשיכון.

== קשרי החצר עם חב"ד ==

כאשר הרבי ישב שבעה על [[הרבנית חיה מושקא]], שלח האדמו"ר מסקווירא כשליח את בנו בכורו רבי אהרן מנחם מענדל, חתן האדמור מויזניץ מונסי.

במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]] הרב יוסף ישראל אייזנברגר חבר בד"צ דחסידי סקוויר ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא, דיבר על כך שבחג החנוכה הקרב נוהגים בהדלקת הנרות כדעת בית הלל ש"מוסיף והולך", וכן רואים בחגיגת סיום הרמב"ם שבכל שנה זהו "מוסיף והולך" והולך ומוסיף במשתתפים. ומכך לומדים גם לגבי ההתחלה המחודשת ברמב"ם שעליה להיות באופן של מוסיף והולך ואור עד שזה יאיר את כל העולם כולו, וכדברי הרמב"ם בסוף ספרו "ומלאה הארץ דעה את השם, כמים לים מכסים".<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]</REF>

במעמד סיום הרמב"ם בשנת [[תשס"ו]] הופיע הרב הגאון ר' אהרן גולדמינצר, דיין דקהילת סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא שליט"א. עמד בדבריו שכל אלו שלומדים רמב"ם יומי עושים רצונו של צדיק הדור. הזכות הזאת תעמוד לנו ובפרט בזמן האחרון שכלל ישראל עבר תקופה קשה במצב בארץ הקודש, שיהיו מכאן ולהבא כל העניינים כפי רצון התורה ונתברך בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה.<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527]</REF> בשנת [[תשס"ח]] נאם הרב שלום פאללאק דומ"ץ סקווירא.

חסידי סקווירא, מקפידים ללבוש טלית קטן, עשוי צמר, המגיע עד הצוואר ממש. בסקווירא מסבירים כי הם נוהגים כך כיוון שאדמה"ז בעל התניא, כותב ב[[סידור הרב]] שעל פי ה[[אריז"ל]] ה[[ציצית]] חייבת לכסות את כל בית החזה. כמו כן חסידי סקווירא נוהגים במנהגים רבים לאור אדמו"ר הזקן, שחיבר כידוע את השולחן ערוך בהוראת רבו ה[[מגיד ממזריטש]].{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4890 בקהילה, מוסף לא שינו את לבושם].}}

== סקווירא בורו-פארק ==
לאחר פטירתו של רבי דוד טברסקי בתרע"ט התמנה בנו רבי יעקב יוסף כאדמו"ר. בשנת תרפ"ג עבר אחיינו '''רבי יצחק טברסקי''', בן-אחיו הגדול רבי מרדכי טברסקי שנפטר בסמוך לאביהם רבי דוד, ל[[ארצות הברית]] והקים חצר חסידית בניו יורק במקביל לחצר הוותיקה באירופה. רבי יצחק נפטר בניו יורק בשנת תש"א ובמקומו כיהן בנו '''רבי דוד טברסקי''' שנפטר בשנת [[תשס"א]], ובמקומו מכהן כיום בנו '''רבי יחיאל מיכל טברסקי''' כאדמו"ר מסקווירא ב[[בורו פארק]]. חסידות סקווירא בבורו פארק היא מצומצמת יותר ומפורסמת פחות מאחותה הבכירה שהוקמה לאחר השואה בניו סקוור שבמדינת ניו יורק.
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}

[[קטגוריה:חסידויות ושושלות|סקווירא]]

חסידות מחנובקה - בעלזא

2012-08-01T06:09:59Z

66.250.99.181: /* תולדות החסידות */

[[קובץ:מחנובקא_3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי יהושע רוקח ממחנובקא]]
'''שושלת מחנובקא''', הינה שושלת בת של שושלת צ'רנוביל.

== תולדות החסידות ==
ראשיתה של החסידות הוא בחסידות [[סקווירא]] משושלת [[צ'רנוביל]]. לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי [[יצחק טברסקי]] מסקווירא התמנה בנו רבי דוד לאדמו"ר בסקווירא. אחיו הצעיר, רבי אברהם יהושע השל טברסקי (נולד בתקפ"ו) כיהן לצידו כאדמו"ר בעיירה סקווירא, ולאחר פטירתו ב-[[תרמ"ו]] התמנה בנו רבי יוסף מאיר טברסקי לאדמו"ר בעיירה מחנובקה שב[[אוקראינה]].

לאחר מותו של רבי יוסף מאיר התמנה חתנו רבי מנחם נחום טברסקי לאדמו"ר מסקווירא-מחנובקה בעיירה מחנובקה.

=== רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקא ===

לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] עלה ארצה בנו של רבי יוסף מאיר, רבי אברהם יהושע השל טברסקי (השני) (נולד ב-[[תרנ"ד]]) וכיהן כאדמו"ר ממחנובקה ב[[בני ברק]].

רבי אברהם יהושע השל היה חשוך בנים, ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי יהושע רוקח (נולד ב-[[תרנ"ד]]). רבי יהושע רוקח הוא בנו של יצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מ[[ירוסלב]], בנו של רבי [[יששכר דב רוקח]] ה[[אדמו"ר]] מבעלז. סבתו של רבי יהושע, אשת רבי יהושע רוקח מירוסלב, הייתה אחותו של רבי אברהם יהושע השל ממחנובקה.<REF>ויקפידיה.</REF>

האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ממחנובקא, היה חתן רבי משה מזאריק זצ"ל, ונודע בהערצתו המיוחדת לרבי. בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>

לאחר פטירתו של רבי אברהם יהושע השל טברסקי ב-[[תשמ"ו]] התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממחנובקה.

'''לערך מורחב: [[יהושע רוקח]].'''
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

אהרון רוקח

2012-08-01T06:07:14Z

66.250.99.181:

[[קובץ:אהרון רוקח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבעלז רבי אהרון רוקח כחודש לפני הסתלקותו]]
האדמו"ר רבי '''אהרון רוקח מבעלזא''' היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי מבעלז. נולד ב[[חודש אלול]] [[תר"מ]] ונפטר ב[[כ"א במנחם אב]] [[תשי"ז]].

==קורות חייו==
[[קובץ:אהרון רוקח בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרון רוקח בצעירותו]]
רבי אהרון רוקח נולד ב[[חודש אלול]] בשנת [[תר"מ]] לרבי יששכר דוב שהיה האדמו"ר בעיירה בעלזא. נקרא "אהרן" על שם זקנו, רבי [[אהרון מצ'רנוביל]] ועל שם סב זקנו, רבי אהרון מקרלין. הוא גדל אצל סבו, רבי יהושע רוקח, אצלו עסק ב[[תורה]] ו[[עבודת ה']]. התחתן עם מלכה, בתו של דודו, רבי שמואל מסקאהל (נכד רבי מנחם מענדל מ[[ויז'ניץ]]). לאחר חתונתו המשיך לשבת על התורה והעבודה, תוך כדי שהוא פרוש מענייני עולם הזה וממעט בשינה. היה מתנהג בענווה, ברח מהכבוד והיה נעים עם האנשים.

ביום [[כ"ב בחשוון]] [[תרפ"ז]] הסתלק אביו ורבי התמנה לממלא את מקום אביו ב[[אדמו"ר]]ות חסידות בעלז. בימיו נתרבו החסידים לאלפים ורבבות והשפעתו הגיעה למרחקים. היה ידוע כגאון בנגלה ובנסתר, בעל רוח הקודש גלויה ופועל ישועות. שלש עשרה שנה כיהן כאדמו"ר בבעלז שבגליציה עד שבעקבות [[מלחמת העולם השניה]], לאחר שאיבד את כל משפחתו ובעצמו היה בסכנה, נאלץ לברוח.

בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[ת"ש]] ברח מהנאצים ובמשך ארבע שנים הטלטל שהגיע ל[[ארץ ישראל]]. לאחר בריחתו מבעלז עבר דרך המקומות; סקאהל, פרימישלן, ויז'ניץ, גטו בוכניא, בודפשט, רומניה, בולגריה, יון, תורכיה, סוריה ולבנון, עד שביום [[ט' בשבט]] [[תש"ד]] הגיע לארץ. להצלתו דאגו גדולי ישראל רבים, ביניהם גם [[אדמו"ר הריי"צ]]. כשהגיע לארץ החל לבנות מחדש את חסידות בעלז, תוך כדי שגם עסק בחיזוק הדת בארץ. רבי אהרון היה נערך על ידי גדולי הדור שראו בו שריד מגדולי הדור שלפני השואה.

במוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת עקב]], [[כ"א במנחם אב]] שנת [[תשי"ז]] נפטר בפתאומיות ומנוחתו כבוד ב'הר המנוחות' ב[[ירושלים]].

== ועד עזרה ליהודי רוסיה ==
כשיצא [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פולין]], יזם אסיפת אדמורי"ם בכדי לדון ביסוד "[[ועד עזרה ליהודי רוסיה]]". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו (איגרת תשח משלהי [[כסלו]] [[תרצ"ד]]), ענה הרבי מבעלזא: רב ברכות וכט"ס [=וכל טוב סלה] לכ"ק יד"נ ש"ב [=ידיד נפשי, שאר בשרי] ה"ה הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בוצינא קדישא חו"פ, שלשלת היוחסין מגזע קדושים, כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שליט"א . . מאד היה ברצוני ליקח חבל באסיפה אודות ענין גדול כזה, אך כעת בימי הקור אין ביכלתי לנסוע נסיעה גדולה כזה. והשי"ת יעזור לו שפועל ידיו תרצה, להיטיב מצב אחב"י ברוסיה ובכל מקומות מושבותיהם...

== "פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" ==
באותן השנים גר [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ב[[ברלין]]. באחד הימים נודע כי האדמו"ר מוהר"א מבעלזא הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. כ"ק אדמו"ר מה"מ שהיה אז אברך צעיר, השתוקק לראות את הצדיק המפורסם. הוא ביקש מידידו, חסיד גור שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמן למקום הרה"ח ר' חיים שניאורסון מ[[חברון]] שנסע כ[[שד"ר]] מ[[ארץ הקודש]]. כאשר הבחין הרבי בר' חיים ביקש גם ממנו שלא יגלה את זהותו לאיש, ור' חיים הבטיחו בכך.

לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו הקדושות, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק רבי אהרון הקדוש את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך פשוט"], ענה הרבי. נענה הרבי מבעלזא ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשגילה ר' חיים שניאורסון לאדמו"ר מבעלזא שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ, אמר הצדיק: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"]. הרבי מבעלזא המשיך להחזיק את ידו של הרבי ודיבר אתו כך במשך כעשר דקות.

על סיפור זה שזכה לראות בעיניו, היה ר' חיים שניאורסון חוזר שוב ושוב לפני [[אנ"ש]] ב[[ירושלים]].

אישור נוסף לסיפור זה הגיע מהרב יחזקאל בעסער - מראשי "אגודת ישראל" ב[[ניו יורק]], שסיפר בראיון ל[[עיתון כפר חב"ד]], שאותו חסיד גור, ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג מברלין, שהתלווה אל הרבי בהליכתו לפגוש את האדמו"ר מבעלזא, התיידד עמו שנים רבות אחר כך כאשר גר בניו-יורק, וסיפר לו את הדברים ממקור ראשון.

הרב בעסער הוסיף, שכאשר סיפר לר' איצ'ה מאיר שיש לו "[[יחידות]]" עם הרבי, ביקש ממנו להזכירו לפני הרבי. כששוחח עם הרבי מסר לו את דרישת השלום מאיצ'ה מאיר פירסטנברג, והרבי אמר בהפתעה: "או, פירסטנברג, הוא עדיין כל כך חריף?!..אני מודה על הד"ש, תמסור לו ד"ש חם בשמי, הוא הרי לקח אותי אל הרבי מבעלזא!".

== מאורע דומה בעיר וינה ==
סיפור מעין זה קרה שוב בזמן אחר ובעיר אחרת. הרב [[אלחנן הילפרין]] שליט"א, נשיא התאחדות קהילות החרדים ב[[לונדון]], סיפר לרב [[שלום דובער וולפא]] על סיפור שסיפר לו הרב אלימלך רימפלער מווינא (שגר אח"כ בלונדון), מאורע שהיה בנוכחותו. בעת שהאדמו"ר מבעלזא הגיע לווינא לרפואת עינים, בצאתו מביתו בדרכו אל הרופא, באו לנגדו שני אברכים לקבל ממנו ברכת שלום. לראשון שבהם (שהיה [[הרש"ג]]) השיב ברכתו כדרכו וכמנהגו בג' פעמים, ולשני החזיק בידו כרבע שעה, והיה בדבקות גדולה. הרב רימפלער בעצמו נוכח בשעת מעשה עם עוד חסידים, והוא אמר כי אלו שהיו שם המה ראו כן תמהו, שמעולם לא ראו הנהגה כזו אצל רבם. והכל דברו אז כי האדמו"ר מבעלזא הרגיש כי זוהי יד טהורה וקדושה. ואברך זה היה הרבי מליובאוויטש.

== מאמצי אדמו"ר מהוריי"צ להצלת הרבי מבעלזא ==
[[קובץ:מכתב הרייץ להצלת אהרון רוקח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אל הרב משה בלוי למען הצלת רבי אהרון רוקח]]
בזמן שפרצה [[מלחמת העולם השניה]], היה האדמו"ר מבעלזא בסכנה גדולה, ונעשו מאמצים רבים על ידי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע להצלתו.

בי"ב [[אדר]] [[תש"א]] פנו ועד חסידי בעלזא אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהיה כבר ב[[קראון הייטס]], וביקשוהו לעזור בהצלה.

באיגרת א'תטו מכ"ד [[ניסן]] [[תש"א]] מבקש הרבי לדעת "באיזה מקום פרטי משכן קדשו, שמו הקדוש ושנותיו ושם הוריו הקדושים בדיוק, ושמות שארי בני המשפחה יחיו, כי בלי זה אי אפשר לעשות שום דבר השתדלות".

באותו יום פנה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ אל הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], וסידר לפניו בפרטיות מה עליו לעשות כדי להשיג רשיון יציאה מאירופה ורשיון כניסה ל[[ארץ ישראל]] עבור הרבי מבעלזא.

הרבי הריי"צ פנה גם אל השופט הראשי בארץ הקודש מר גד פרומקין, והבטיח לו שאם יתעסק בזה "ישפיע השם יתברך לידידי ובני ביתו יחיו שפעת חיים וברכה מרובה בגשם וברוח". מכתבים נוספים בעניין זה כתב אל הרב משה בלוי יו"ר "אגודת ישראל", אל האדמו"ר מקופיטשניץ ואל האדמו"ר מצעלים, הרב לוי יצחק גרינוואלד.

הרב אלימלך אשכנזי, אב"ד "מחזיקי הדת" במלבורן, שהיה מאותו ועד של חסידי בעלזא שכתבו את המכתב אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, כותב בספרו "קדושת אהרון" ח"א (וראה "אוצרות ירושלים" י"ט משנת תשי"ז):
סדרנו מיד רשימה של כל משפחת אדמו"ר שמותיהן ופרטיהן, והמצאנו לאדמו"ר מליובאוויטש [=מהוריי"צ] זצ"ל כדרישתו במכתבו הנ"ל. ובהמשך הדברים כותב: ביום גשם חזק מימי החורף של שנת [[תש"ב]], הופיע בביתי הרה"ג הצדיק ר' שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב הרב מחברון זצ"ל, ומסר לי מכתב שנתקבל אצלו למסור לידי מכ"ק הגה"צ האדמו"ר מליובאוויטש [=מהוריי"צ] זצ"ל. נזדעזעתי לראות, איך רב נכבד וגדול, זקן מופלג ובעל יסורים, הטריח עצמו לביתי. על שאלתי למה הטריח את עצמו, הלא היה יכול לשלוח ע"י עושי רצונו, ענה: האדמו"ר כותב לי למסור לכבודו, עלי לקיים דבריו. ואמרתי שוב: אם היה כבודו מודיע לי שאבוא אליו, הייתי ממהר לבוא, ענה לי: מצוה בו יותר מבשלוחו, וכל צעד הכרוך עם הצלת אותו צדיק, יקר לי ואינו קשה בעדי. עד כאן מספרו של הרב אלימלך אשכנזי.

== "תודתו הגדולה, איננה ניתנת לביטוי" ==
לאחר שניצל האדמו"ר מבעלזא והגיע לארץ הקודש, שלח כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מברק אל הרב [[שאול דוב זיסלין]] ואל הרב [[מנחם מענדל קופרשטאך]], וביקשם לבקר את כ"ק ש"ב האדמו"ר שליט"א מבעלז ולברכו בשמי בברכת ברוכים הבאים, לטוב ולברכה בגשמיות וברוחניות, ולכתוב לי בפרטיות ממצב בריאותו ובריאות בני ביתו יחיו.

ב[[יום ראשון]] י"ט [[שבט]] [[תש"ד]] (עשרה ימים לאחר שהגיע לארץ הקודש), נסעה המשלחת אל הרבי מבעלזא. השתתפו בה גם הרב שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב, רבה של חברון; הרב [[יצחק אורנשטיין]] הי"ד, והרה"ח רבי יהודה לייב סלונים ז"ל.

== חילופי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ==
כאשר הגיע אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ דו"ח על ביקור זה, שנשלח ע"י הרב אליעזרוב ביום כ' שבט, הודה לו על הביקור באיגרת ב'שצט "נהנתי לשמוע מביקורם ושיחתם, יעזרהו השי"ת וימלא משאלות לבב קדשו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות".

ביום ו' [[אדר]] כתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מכתב ברכה אל האדמו"ר מבעלזא (איגרת ב'רצג) וז"ל: כבוד קדושת הרב הצדיק שאר בשרי, ידיד עליון וידידי עוז, גזע תרשישים, יראת ה' אוצרו, בנן של קדושי עליון, הרב הגאון כקש"ת מוה"ר אהרון שליט"א. שלום וברכה!

ברוך שהחיינו וקיימנו לזמן הזה, אשר בחסדי אל עליון זכינו לשמוע, אשר הציל ה' אלקינו את כ"ק ש"ב שליט"א, והננו מברכים את ה' אלקינו על חסדו, ומתפללים אליו ית' אשר יחזק את בריאות כ"ק ש"ב שליט"א ואת בריאות בני ביתו יחיו, וימלא השי"ת את משאלות לבב כ"ק ש"ב שליט"א בגשמיות וברוחניות. והנני ש"ב הדו"ש המברכו והמתברך מאתו.

כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שלח את המכתב אל הרב [[משה גוראריה]] ב[[תל אביב]], וביקשו להעבירו לידי האדמו"ר מבעלזא.

האדמו"ר מבעלזא ענה לו על המכתב: כ"ז למב"י פה ת"א. שוכט"ס לכ"ק ש"ב הרה"צ המפורסם בנש"ק חו"פ תפארת ישראל בו"ק וכו' כקש"ת מוהר"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א.

אחד"ש כ"ק באה"ר. מכתבו לנכון השגתי וחשוב אצלי מאד. ת"ל אשר הפליא חסדו עמנו והביא אותנו לאה"ק תובב"א. יעזור השי"ת שיתמשך ישועות בכט"ס על כ"י. מאד נהניתי לשמוע מבריאותו ושלומו הטוב. והנני מברכו בשפא"ש ושיוכל לעבוד השי"ת מתוך הרחבת הדעת ולנחת וכ"ט. ולהרחיב גבול הקדושה, ולראות רוב נחת מכל יו"ח שי"נ. דברי ש"ב הדוש"ת ומברכו בכ"ט ומצפה שנזכה כולנו לגאולה שלימה ב"ב מתוך נחת. הק' אהרון מבעלזא.

ובכ"ג [[סיון]] [[תש"ד]] ב'תיג כותב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ: על כל ברכותיו של כת"ר הנני עונה אמן, כן יאמר ה'. ומה מאד חפצתי לשמוע מפי כתבו של כ"ק ש"ב על אודות המצב הרוחני באה"ק ת"ו, מצב הבני תורה בכלל ובני הנעורים בפרט, ובמה אפשר להחזיק את החינוך הכשר והטוב באמת עפ"י התורה והמצוה של בני ובנות ישראל, ואיזה ממוסדות החינוך שם ראוים לתמכם.

לקראת [[ראש השנה]] [[תש"ה]] השיב האדמו"ר מבעלזא על מכתב זה, ממקום מושבו ב[[צפת]], לשם נסע לקראת [[חודש תשרי]]: שוכ"ט לכ"ק ש"ב וידידי הרה"צ המפורסם בו"ק חו"פ בנש"ק כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א הרבי מליובאוויטש. אחרי דרישת שלום כ"ק..בימים קדושים האלה, הנני לברך את כ"ק ש"ב שליט"א בגמר חתימה טובה, ויהי"ר שתתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת, מעוטרת בכל הישועות ושנזכה לגאולה שלימה בב"א.

אחר כך השיב האדמו"ר מבעלזא על שאלותיו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ במכתבו. הרבי עונה לו על ברכותיו באיגרת ב'תרי"ד מ[[ראש חודש]] [[שבט]] [[תש"ה]].
(המכתב הנ"ל של האדמו"ר מבעלזא, פורסם בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" ע' קס"ט).

==שליח אישי להתוועדות==
ב[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה בהיכל ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת תש"ה, שלח הרבי מבעלזא כשלוחו האישי, את אחיו רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא.

ב"[[קובץ ליובאוויטש]]" גליון 9 שיצא לאור באותה שנה מסופר אודות אותה התוועדות, וכך מסופר שם אודות דבריו של הרב מבילגוריא:
הרבי מבעלזא שליט"א לא יכול היה להשתתף באופן אישי בשמחה, בגלל חלישות בריאותו. בשמו דיבר אחיו האדמו"ר מבילגוריא שליט"א אשר ברך בשמו ובשם הרבי מבעלזא שליט"א את כ"ק אדמו"ר שליט"א, בברכת רפואה שלימה ואריכות ימים ושנים טובות. הוא הדגיש, כי בזמן אשר האזור של לעמבערג וחלק גדול מ[[פולין]] היו כבר מוקפים על ידי הרוסים, הרי הקהילות החרדיות שהיו שם, המשיכו להתקיים ולקיים תורה ומצוות ב[[מסירות נפש]], בגלל הידיעה על הפעולות של מסירות הנפש שהרבי פעל ועשה ברוסיה.

בפרט הזה של ה"מסירות נפש" - זעק הרבי מבילגוריא - הרי אנו כולנו תלמידיו של הצדיק מליובאוויטש. ובזה היא התועלת של חגיגה זו, שנת היובל [[תרנ"ה]]-תש"ה לפעילות הכלל הקדושה של הרבי שליט"א, שהוא אינו צריך את הכבוד הזה, אלא שזהו מיפגן עבורנו, בכדי שנלמד ממנו את המסירות נפש לקיום התורה והיהדות, כפי שהוא עשה בעבר וממשיך לעשות בהווה.

כשחלה כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, באמצע שנת [[תש"ה]], כתב לו הרבי מבעלזא ברכת רפואה שלימה ובאגרת ב'תשד מכ"ג אייר מודה לו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ על ברכת הרפואה.

המכתב האחרון מהרבי מבעלזא אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הוא משנת [[תש"י]], בברכת השנה.

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 כך סייע הרבי הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 בית משיח 496]
{{חצרות}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא|רוקח אהרון]]

חסידות בעלז

2012-08-01T06:05:07Z

66.250.99.181: /* תולדות החסידות */

[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]]
[[קובץ:בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]]
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי שלום מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].

== תולדות החסידות ==
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו"רות. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי אהרן מבעלזא.

בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק הקדוש רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא זצוקללה"ה למלא את מקומו.

רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב מבעלזא זצ"ל, משמש כאדמו"ר ממחנובקא. רבי יהושע הוא ממשיך של סבו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]].

== חסידי בעלזא עם הרבי ==
הגה"צ רבי משה מונד זצ"ל אב"ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, (התגורר בפריז ואחר-כך בלונדון). פעם אחת הזדמן לו לדבר עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "הליובאוויטשער רבי הוא איש קדוש", וסיפר:

:::''"פעם נזדמן לי לנסוע ברכבת 'בין ארצית' באירופה בדרכי מפאריז לוורשה. הבחנתי באברך בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה נוכרית אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד בגמרא קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות. כל זה נמשך החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מפאריז, עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. נוסעים עלו וירדו, רוכלים הסתובבו, וכל הרעש וההמולה כלל לא נגעו ולא פגעו באותו אברך, שעמד ולמד בלי הפסקה לרגע אחד. נפעמתי מאד מן המחזה אבל לא ידעתי מיהו האברך. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה נוכרית, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מחסידי ליובאוויטש שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לי כי זהו חתנו הצעיר של אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש". {{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62632 מצמיח קרן ישועה] "כך סייע הרבי הריי"צ להצלת האדמו"ר מבעלז", סקירה בעלון "אור מן החושך" היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

שרגא מלך קפלן

2012-07-23T19:44:31Z

66.250.99.181:

[[תמונה:שרגא.jpg|left|thumb|280px|הרב שרגא מלך קפלן]]
הרב '''שרגא מלך קפלן''', המכונה “ר’ מיילך דער שווארצער”, נולד ביום י”ח באדר שני תרע”ג בעיירה מלאט שבפולין, לאביו הרב אריה לייב קפלן - קוסביצקי, שכיהן כרב בכמה מערי ברית המועצות, ולאמו הרבנית דאברע בת הרב ברוך גרוסברד.

הרב שרגא הגיע ל’[[תומכי תמימים]]’ כנער צנום וחולני. הוא התגבר על כל המכשולים הרבים שנערמו בדרכו והיה לאחד התלמידים המתמידים בישיבה. למרות הנדודים הרבים אותם עבר עם חבריו תלמידי התמימים, עסק בלימוד תורה בשקידה ובהתמדה. בהמשך עלה לארת ישראל, שם השתכן ב[[שיכון חב"ד לוד]]. שימש בתפקידים שונים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וכ[[משפיע]] לקהילה.

ביום שני כ”ד במר-חשוון שנת תשמ"א נכנס לבית הכנסת של הגרוזינים בעיר לוד לתפילת מנחה. נעמד לתפילת שמונה-עשרה ליד ארון הקודש, כשלפתע הסידור נפל מידיו וראשו נשמט לאחור כשהוא שעון על ארון הקודש. כך נפטר.

==ילדותו==

בהיותו ילד צעיר פרצה מלחמת העולם הראשונה. פליטים רבים נמלטו ממדינה אחת לחברתה בכדי להתרחק מאיזורי הקרבות. בין הפליטים היתה גם משפחתו. בן שלוש בלבד היה כאשר החלה משפחתו במסע נדודים שהסתיים בעיירה פטרובסק. מצבה הכלכלי של המשפחה היה בכי רע, ובני המשפחה נאלצו לחיות מהעזרה שנתקבלה מארגון הג’וינט.

באותם ימים הגיעו קבוצות של פורעים לעיירות, בזזו והרגו כל מי שנקרה בדרכם. מובן שהקורבנות המרכזיים היו יהודים. מאימת הפורעים ברחה המשפחה לעיירה קטנה בשם גראדישץ הסמוכה ל[[קרמנצ'וג]]. גם שם הם לא נחו על זירי השלווה בשל הפחד מהכנופיות. בני המשפחה, ובהם מיילך הצעיר, סבלו מרעב כבד וממחלות מדבקות. לאחר שנות סבל אחדות עברה המשפחה לעיירה סמוכה בשם קרילוב. עיירה זו היתה סמוכה מאוד לקרעמנצ’וג, ורק נהר הדנייפר הפריד ביניהם.

לאחר שוך הקרבות, ביקשו הרב קפלן ומשפחתו לחזור לפולין יחד עם הפליטים הרבים שהגיעו ממדינה זו, אלא שהדבר לא יצא לפועל. הרב קפלן ביקש אפוא את נפשו לעלות לארץ הקודש, אולם דרך זו היתה כבר חסומה על ידי הקומוניסטים שכבר אסרו את היציאה מרוסיה. למרות זאת לא התייאש הרב קפלן מהגשמת איוויו. יום אחד שמע על אפשרות לנסוע לישראל דרך העיר באקו שבאזרביג’ן הרחוקה. הוא החליט אפוא להגיע לבאקו עם כל בני משפחתו ומשם להבריח את מעבר הגבול.

המשפחה יצאה לדרך ארוכה. בתחילה עברו דרך יקטרינוסלב, ומשם לאחר נסיעה ארוכה הגיעו ל[[רוסטוב]]. בעיר זו התעכב משך שבועות אחדים, כיון שלא היה בידו די כסף להמשך הנסיעה.

הרב קפלן שהכיר את חב”ד, החליט להיכנס ליחידות אל [[אדמו”ר הריי”צ]] ולשאול את דעתו הק’ האם להמשיך בנסיעה בדרך לארץ הקודש. אדמו”ר הריי”צ ענה בשלילה, בנמקו את סברתו בכך שאנשים כמותו, רבנים ומגידי שיעורים, צריכים להישאר ברוסיה כדי להחזיק את היהדות.

הרב קפלן שמע את דבריו של אדמו”ר הריי”צ, אך עם זאת היה עז חפצו לעלות לארץ הקודש ולמרות בקשת הרבי, ביקש להמשיך בנסיעה. הוא נסע אפוא לתחנת הרכבת ברוסטוב והמתין שם יום שלם. כאשר עמד בתור לקניית כרטיס נסיעה וכבר היה קרוב לקופאי, נכנסה לתחנה רכבת מבאקו. יהודי מבאקו שהגיע ברכבת זו, ראהו עומד בתור לקניית כרטיס. הוא ניגש אליו מיד ומשך בשרוולו ולחש לו בשקט: “מה אתה עושה? אתה מסכן את כל המשפחה שלך!” הוא סיפר כי כל יהודי שמגיע לבאקו, נאסר מיד, לאחר שנודע לשלטונות על אזרחים שבורחים לחוץ לארץ דרך באקו.

משפחת קפלן נותרה אפוא ברוסיה כפי שהורה להם אדמו”ר הריי”צ.

לאחר ימים אחדים נסעה המשפחה בחזרה אל העיר קרילוב, בה התגוררו לאחרונה. כאשר שבו לקרילוב, התברר כי תושבי המקום כבר מינו רב אחר במקומו של הרב קפלן. כדי שלא לעורר מחלוקת, עזבה משפחת קפלן את העיר מיד לאחר הגיעם.

בין כה וכה קיווה הרב קפלן להבריח את הגבול והפעם לפולין, אולם בדרך לגבול נודע לו כי דרך ההברחה רווית סכנות. בד בבד הוצע לרב קפלן לקבל מישרת רב בעיירה סקרודנה. התוכנית התבטלה אפוא, והמשפחה התיישבה בעיירה סקרודנה כאשר אבי המשפחה מתמנה לרב. מסיבות שונות עבר כעבור זמן קצר לכהן ברבנות בעיירה נארנסק, ומשם אל העיירה סברוב. מיני אז כונה הרב מסברוב. שנה לאחר מכן חזר הרב קפלן למשרתו בעיירה קרילוב.

מיילך הצעיר הגיע לגיל של לימוד והבנה. אביו התלבט להיכן לשלוח את בנו, שכן ידע כי הישיבות הליטאיות לא יכלו לנצח את הרוח הבולשביקית שנשבה בסערה. הוא העלה בדעתו שתי ישיבות אפשריות: ישיבת החפץ חיים, או ישיבת [[תומכי תמימים]]. לבסוף החליט על ליובאוויטש באומרו: “ללמוד תורה יכולים גם בבית, אבל כדי לקבל קורטוב של יראת שמים צריך לנסוע לליובאוויטש”.

הוא נסע אפוא ל[[תומכי תמימים קרמנצ’וג]]. למרות אזהרות הרופאים כי הנער הצעיר הנו חלש ועדין מידי כדי לצאת מבית הוריו. בישיבה נבחן על ידי ראש הישיבה הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].

==בתומכי תמימים==

התנאים הגשמיים ששררו באותם ימים בישיבה, פגעו קשות בבריאותו. כבר בימים הראשונים לשהותו בישיבה. הוא נדבק במחלת הקדחת וזו פשטה בגופו. חומו עלה והמחלה התחזקה.

אביו הרב קפלן, שהיה בעל לב רחום, לא שקט. הוא הכיר את חולשתו הגופנית של בנו, ולכן, ימים אחדים לאחר שהניח את בנו בישיבה, שב לראות את מצב בנו. לתדהמתו מצא את בנו רתוק לספסל וקודח מחום. הרב קפלן החליט לקחת את בנו חזרה הביתה. בדרכם ביקרו אצל רופא שקבע כי הנער צריך לנפוש כל חודשי הקיץ. כששמע כי הנער מיילך הצעיר היה אמור ללמוד מחוץ לבית, נדהם; הוא פסק בנחרצות כי עליו להיות כמה חודשים במנוחה מוחלטת.

הוחלט כי הילד ישהה בבית הוריו בעוד אביו ילמדו תורה באופן פרטי. מידי יום יצאו האב ובנו אל היער הסמוך, שם לימד האב הגאון את בנו, ומאידך קיימו את מצוות הרופא לנפוש ולשאוף אויר צח.

הלימוד ביער לא סיפק את מיילך הצעיר, וזאת למרות שאביו היה למדן מופלג. הוא ביקש לשוב לישיבה. בתחילה הוריו לא שמעו לטענותיו מחשש לבריאותו. אלא שבאותם ימים התקבל בבית המשפחה מכתב מהרב הימלשטיין, ראש ישיבת ‘תומכי תמימים’ בקרמנצ’וג.

הרב הימלשטיין במכתבו התנצל בפני ההורים, וכתב כי במשך כל הקיץ לא כתב להם מאומה, כיוון שהוא עצמו לא שהה בישיבה בחודשים אלו מחמת חולשתו ומחלתו. ואילו כעת, לקראת זמן חורף, הוא מבקש שמיילך יבוא לישיבה והוא מבטיח לסדר לו מקום לינה, וכן ‘טעג’ (בחורי הישיבה סעדו ‘ימים’ בבתים של תושבי העיר, כאשר בכל יום אכלו במקום אחר) במקום נאות.

ואכן, לאחר הפצרות מרובות של מיילך, נשלח שוב לישיבה, כאשר הפעם נכנס ללמוד בשיעור של הרב הימלשטיין. זה האחרון סידר לו ‘טעג’ בבתי הגבירים של קרמנצ’וג, בעוד שאת מקום השינה קבע לו בביתה של אלמנה שאף בניה למדו בישיבה.

מיילך התקשה בתחילה לקבל את התנאים הללו, למרות שנחשבו למשופרים, כיוון שהיה ביישן בטבעו ולא הורגל לאכול בבתי זרים. אבל עם הזמן כבר נכנס דבר זה למסלול של רגילות. בינתיים החל ללמוד במרץ רב את פרק ‘השולח’ שנלמד בישיבה באותם ימים.

=='מתנגד' נהפך לחסיד==

מכשול נוסף עמד בדרכו בישיבה. אמנם ‘נגלה’ הוא למד בהתמדה גדולה; הנהלת ותלמידי הישיבה הכירו בכשרונותיו ובלמדנותו, אולם חסידות סירב ללמוד. הוא טען כי מעולם לא שמע אודות חסידות, ואף אביו לא נהג מעולם במנהגי החסידים. לא פלא אפוא שמיילך לא מצא לנכון להשתתף בשיעור [[ספר התניא|התניא]] יחד עם שאר תלמידי הישיבה. הוא גם סירב לשנות את נוסח התפילה ומנהגים נוספים שקיבל מבית אבא. עקב כך היו חבריו בישיבה מכנים אותו ‘מתנגד’.

באחד הימים החליטה הנהלת הישיבה להעבירו מבית האלמנה שם לן, זאת לאחר שבכור בניה סר מדרך הישר, ובביתו החזיק ספרים חיצוניים. ההנהלה חששה לנפשו של הנער הצעיר, ועל כן הודיעו לו כי יותר לא ילון בבית האלמנה. לא עזרו התחנונים והבקשות, וגם התזכורת להבטחה שניתנה כי יישן במקום טוב. כך נאלץ שוב להתרגל לשינה על ספסל בעזרת נשים.

כמה ימים לאחר מכן סידרה ההנהלה לנער המפונק אכסניה אחרת, בביתו של יהודי קשיש שגר לבדו. אל ר’ מיילך צורף התמים העשיל חורכין, תלמיד ישיבה בוגר כדי שיפקח על מעשיו (העשיל חורכין זה נהרג בימי מלחמת העולם השניה, הי”ד).

העשיל השפיע עליו רבות, ועם הזמן אף הצליח לקרבו לדרכי החסידות. כבר בלילה הראשון, כאשר מיילך התכוון לעלות על יצועו, ראה אותו העשיל קורא קריאת שמע שעל המיטה שלא כפי נוסח חב”ד, ומיד תבע ממנו כי יקרא קריאת שמע בנוסח החב”די המקובל. ר’ מיילך שנשכב לישון ללא ציצית כפי שהורגל מנעוריו, קיבל מיד הסבר מחברו הבוגר כי יש ‘עניין רוחני’ לישון עם ציצית. מידי ערב לפני השינה, היה העשיל מספר לחברו סיפורי חסידים, וכך הכניסו אט אט לעולמם של חסידים. זו היתה התנופה שהעלתה אותו לדרך החסידות.

לקראת חודש ניסן החלו רבים מתלמידי הישיבה להתכונן לנסיעה לביתם, וגם ר’ מיילך החליט לבקר בבית לאחר חצי שנה של שהות רצופה בישיבה.

בחג הפסח שהה בביתו, ולאחר פסח נפל למשכב. הרופא אצלו ביקר הזהיר את אביו כי יש לשמור על בריאותו, ואסר לשלוח אותו ללימודים מחוץ לעיר הרחק מהבית. תחת זאת הורה לנער לנפוש בנאות דשא.

מחוסר ברירה הוחלט שגם בקיץ זה יישאר מיילך בביתו וילמד עם אביו ביער הסמוך, כפי שנהג בשנה החולפת. החלטה זו נותרה לו כזיכרון רע כל השנים, כפי שהוא מסביר ברשימותיו: “נשארתי בבית. ומאז ידאב ליבי בזכרי כי באותו הקיץ נאסר מאור עינינו כ”ק [[אדמו”ר הריי”צ]], ואני בכלל לא ידעתי מזה כי הייתי בבית. לו הייתי בישיבה, בוודאי הייתי זוכה לבקר בלנינגרד אצל כ”ק אדמו”ר, כי כמעט כל החברים שלי נסעו ללניגרד לראש השנה”.

לאחר הקיץ המשיך ר’ מיילך את לימודיו ב[[תומכי תמימים פולוצק]], אליה עברו תלמידי הישיבה מקרמנצ’וג.

בלילות לן בביתו של השו”ב ר’ שמעריל פלאגרין. ר’ שמעריל היה חסיד מזן מיוחד שהותיר רושם עז על ר’ מיילך.

==נדודים==

בפולוצק החל מיילך ללמוד תניא כדבעי לראשונה בחייו, וזאת בזכות הסבריו המאלפים והמרתקים שנתן הרב [[שלמה חיים קסלמן]] על התניא.

בהיותו בפולוצק ר’ מיילך כבר לא התארח בבתי הגבירים כפי שהורגל קודם לכן, ולכן לעיתים נאלץ היה ללכת מרחק רב בקור העז כדי להשביע רעבונו בארוחת ערב דלה, ולעיתים אף היה מוותר על כך.

מפולוצק עבר לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]], שם שמע שיעורים מראש הישיבה הרב [[יהודה הבר]] הי”ד. במשך זמן היה תחת הדרכתו של המשפיע הרב החסיד ר’ [[מענדל פוטרפס]] ע”ה שהיה מבוגר ממנו רק בשנים אחדות.

בחורף תרפ”ט נסגרה הישיבה בנעוול, והתמימים התפזרו בערים השונות ברחבי ברית המועצות. ר’ מיילך יחד עם חבריו עבר ליקטרינוסלב, שם כיהן ברבנות הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] ע”ה, אביו של [[הרבי]] מלך המשיח.

בתקופת שהותו ביקטרינוסלב, זכה להיות מקורב ביותר לרבי לוי יצחק, ופעמים רבות אף זכה לשמוע ממנו דברי חסידות.

בהמשך נדד ממקום למקום כדי שיוכל להמשיך וללמוד. בשלב מסויים ביקש לברוח מברית המועצות יחד עם עוד כמה מחבריו התמימים. כדי שיוכל להסתדר בארץ הקודש, ביקש מרבי לוי יצחק כתב המלצה, בו כתב עליו בין היתר: “אברך יקר ונכבד אשר כל עסקו ולימודו הוא בתורה ויראת ה’, ועושה בה חיל, הולך בתום בדרך התורה והמצוה. וראוי הוא להתקרבות יתירה בכל מאי דאפשר בסבר פנים יפות וחיבה יתירה. ועל זה באתי על החתום יום א’ כ”ט ניסן ה’תרצ”ב”.

בתקופה בה למד ביקטרינוסלב, הגיע אביו לבקרו, ואף שמח להיפגש עם רבי לוי יצחק. השניים כבר הכירו מפגישה קודמת באסיפת הרבנים הידועה בקורוסטין.

מיקטרינוסלב המשיך ר’ מיילך בנדודיו לגרוזיה הרחוקה, שם התיישב עם כמה תמימים בעיר סצחרי. התמימים ניצלו את השקט היחסי והמשיכו בלימודיהם בהתמדה ובשקידה.

זמן מה לאחר מכן, נודע להם על אפשרות להבריח את הגבול מגרוזיה לתורכיה ומשם הדרך קלה לעלות לארץ הקודש. הוא וחבריו באו במשא ומתן עם מבריח מקצועי. לאחר שסוכם על תנאי העברה, התכוננו התמימים ללילה הגורלי.

כמה ימים לפני חג הפסח תרצ”ג, התאספו בעיר באטום שבגרוזיה עשרים ושלושה יהודים שהגיעו מכל רחבי גרוזיה ואוזבקיסטן. כמה מהם היו תמימים. עיר זו היתה רחוקה מהגבול עם טורקיה מרחק של עשרה קילומטרים בלבד.

בין אנשי הקבוצה למבריחים סוכם על סיסמה מסויימת, כאשר מיד עם הישמע הסיסמא עליהם להתחיל לעבור את הגבול. הסיסמא אמנם נשמעה די מהר, ואנשי הקבוצה החלו לצעוד במהירות לעבר הגבול. אלא שתוך רגעים נדהמו לראות את אנשי המשטרה החשאית סוגרים עליהם מכל עבר. עד מהרה הבינו כי נפלו במלכודת של אנשי המשטרה החשאית, ששלחה סוכן במסווה של מבריח מקצועי.

==במאסר==

ר’ מיילך סבל רבות בכלא. כאשר הובא לכלא והוכנס לתאו, מיד ניגשו אליו האסירים הוותיקים והורידו לו בגסות את הכיפה. לימים סיפר כי ידע שאסור להראות כעס, שכן אז האסירים מתנכלים עוד יותר; משום כך שתק ולא הגיב. רק כאשר ראה שהאסירים לא מבחינים, לקח את הכיפה וחבש אותה חזרה לראשו. כעבור זמן קצר שוב הורידו לו האסירים את הכיפה, והוא שתק. כך כמה פעמים עד שהאסירים הפסיקו.

לאחר זמן קיבל חבילה מהבית ובה דברי מאכל. הוא נתן את כל האוכל למנהיג האסירים, ומאז ההתייחסות אליו השתנתה מהקצה לקצה.

==שחרורו==

בזמן בו שהו בכלא, נעשו מאמצים בין-לאומיים לשחררם. הרב [[שמואל קוסוביצקי]], דודו של ר’ מיילך, שהתגורר בלונדון, סיפר על המקרה לעיתונאים בלונדון, ובעקבות זאת החלה העיתונות בעולם לרעוש על העוול שנעשה לקבוצת אזרחים תמימים שביקשו לצאת את ברית המועצות, ואנשיה נעצרו על ידי פרובוקטור מושתל.

בד בבד התבקש ראש המשטרה החשאית על ידי אישים יהודיים מרחבי העולם להביא לשחרורם של האסירים. בסופו של דבר ההשתדלות עשתה פרי, לא מעט בזכות החסיד הנודע ר’ [[יצחק הורוביץ]], שבנו, היה בין האסירים.

באותה תקופה לא היו יחסים דיפלומטיים בין ארצות-הברית לברית-המועצות, וזו האחרונה שאפה לקשרים. בדיוק באותם ימים ערך שר החוץ הרוסי, ליטווינוב (שהיה יהודי) ביקור מיוחד בארצות-הברית כדי לנסות ולסדר את נושא היחסים הדיפלומטיים.

ר’ איצ’ה דער מתמיד שהה אז בארצות הברית בשליחות אדמו”ר הריי”צ, והוא הצליח לסדר פגישה אישית עם השר ליטוינוב, בסיועו של אחד הסנטורים. בפגישה עמו סיפר לו אודות הקבוצה שנאסרה בגלל רצון אנשיה לעבור את הגבול, וכי גם בנו לייזר (הרב [[אליעזר הורוביץ]], לימים משגיח בישיבת ‘תומכי תמימים’ לוד) נאסר יחד עם אנשי הקבוצה.

שר החוץ הסובייטי לא הרגיש עצמו בנוח בפני השלטונות האמריקאיים, כאשר קבוצת צעירים יושבת בכלא בגין רצונם לצאת את המדינה. הוא הפעיל מיד את השפעתו וזו הביאה לשחרורם כעבור זמן קצר.

כאשר ר’ מיילך קפלן יצא מהכלא, נסע לקייב, שם כיהן באותם שנים אביו כרב העיר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קייב]]. ר’ מיילך למד בישיבה של אביו.

==מאסר שני ושחרור==

חודשים ספורים חלפו מאז ששוחרר, ושוב הוא נעצר והפעם בגין אפיית מצות.

ראש המשטרה בקייב היה אדם אכזר במיוחד ושונא יהודים. לכן, למרות שידע כי ר’ מיילך הוא תושב חוקי ולא עשה כל עוול, שלח אותו מיד אל בית הסוהר העירוני ‘לוקיאנובסקה’, כדי להמתין שם לגזר דינו.

אביו המודאג התייעץ עם עורך דין וזה הציע לו להיפגש עם נשיא אוקראינה (באותם שנים אוקראינה הייתה אחת מרפובליקות ברית המועצות, כאשר לכל רפובליקה היה גם מימשל מקומי משלה) פטרובסקי, שהיה ידוע כבעל מזג טוב ולב רחום.

הרב קפלן נסע מיד לחרקוב שם התגורר הנשיא. מידי בוקר השכים לפתחו של פטרובסקי מתוך תקווה לפגוש בו. בינתיים הפעילה הקהילה היהודית בחרקוב קשרים בקרב חוגי הממשל, ובסופו של דבר אושרה פגישתו עם הנשיא.

פטרובסקי האזין לדבריו של הרב קפלן ברוב קשב ובסבר פנים יפות. הוא הסביר לנשיא עד כמה בנו חולה וחלש מטבעו, ובגין כך לא יוכל לשרוד עונש מאסר או גלות. דבריו נפלו על אוזניים קשובות. הנשיא החליט להתיר לאסיר להישאר בינתיים במאסר בעיר קייב, ולאחר מכן יחוננו בזכות היותו חולה וחלש.

אך המציאות הייתה שונה לחלוטין. ר’ מיילך הוגדר כתלמיד ישיבה לא ליגאלית שמעולם לא עבד, וזה סיבך את המצב. היה הכרח להשיג מסמכים המאשרים שלר’ מיילך יש עבר של פועל מן השורה כדי שהחנינה תצא לפועל. כעבור זמן קצר הושגו האישורים כי ר’ מיילך הנו עובד במפעל לייצור בקבוקי חלב. המסמכים הגיעו לגורמים המתאימים, הנשיא אישר את החנינה, ור’ מיילך חזר ללמוד בישיבה בקייב.

==מגיד שיעור==

זמן קצר לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]].

ר’ מיילך קפלן הפך למגיד שיעור, והוא מסר שיעורים בפני תלמידים שהיו צעירים ממנו בשנים אחדות, מתוך מסירות נפש אמיתית.

“למזלו” זקנו עוד היה קצר למדי, כך שאנשי המשטרה החשאית שהגיעו לעתים למקומות הלימוד, לא שיערו כי הוא אשר מלמד את התמימים. התלמידים, שבעצמם כבר היו מזוקנים, טענו כי הם לומדים לבד, דבר שלא היווה עבירה.

למרות זאת, פעמים אחדות נעצר ונכלא בגין היותו מגיד שיעור.

בשנת תרצ”ז נכנס ר’ מיילך בברית הנישואין עם מרת יהודית סיגלוב, בת למשפחת רבנים. לאחר נישואיהם התגוררו בחרקוב רבתי.

==מלחמת העולם השניה==

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גוייס לצבא בעל כורחו, למרות הפטור שהיה לו מהצבא, שכן בימי חירום אלה בוטלו כל ה’פטורים’. לאחר תקופה קצרה, הצליח להימלט מהשירות הצבאי, ולשוב לביתו. הוא ארז את חפציו ומיד נסע לקזחסטאן עם רעייתו ובנו התינוק, שם כבר שהה אביו בגלות.

לאחר פטירתו של אביו, נסע ר’ מיילך עם משפחתו ל[[סמרקנד]] לשם הגיעו בשנות המלחמה חסידי חב”ד רבים שנמלטו מהאיזורים שנכבשו על ידי הנאצים.

משפחתו של ר’ מיילך סבלה מהרעב אך לא היה לו במה להאכיל את רעייתו וילדיו שנולדו בינתיים בימי המלחמה. המצב הלך והחמיר עד שלא היתה בבית אפילו חתיכת לחם.

עם סיום המלחמה יצא את ברית המועצות דרך הגבול ליד העיר לבוב, ומשם הגיע לפוקינג שבגרמניה. הוא התגורר שם עם משפחתו במחנה פליטים גדול, לצד חסידים נוספים. מיד בהתחלה הוקם במקום [[תלמוד תורה]] חב”די והוא מונה ל’מלמד’. הפעם יכל ללמד תורה לילדי ישראל ללא פחד.

==בארץ ישראל==

כאשר הודיע ר’ מיילך לאדמו”ר הריי”צ כי הוא מתעתד לעלות ארצה, הטיל עליו אדמו”ר הריי”צ משימה חשובה: במענה על כתבו כי מתכוננים לנסוע עם חבורה גדולה של יהודים דתיים ה’ עליהם יחיו דרך חוף מארסעל, בודאי ישתדל לעורר את קהל הנוסעים ובני ביתם יחיו אשר ישתדלו להסתדר בסביבות של יראים ובראשית ביאתם יסדרו ענייני הלימוד בשיעורי תורה ולילדיהם יחיו לסדר בחדרים וישיבות יראי אלוקים ומאוד אתענג לשמוע משלום כולם והסתדרות (אגרת מכ’ חשון תש”ט).

הרב אלימלך קפלן הגיע לארץ הקודש בתחילת שנת תש”ט, עם רעייתו מרת יהודית, וילדיו.

בתחילה התגורר במעברת באר יעקב ומשם הגיע ללוד, שם התיישבו באותה עת כמה משפחות חב”דיות.

==בישיבת חב"ד בלוד==

זמן קצר לאחר מכן, מיד לאחר יסוד ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], בחודש שבט תש”ט, על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], התמנה ר’ מיילך למגיד שיעור הראשון בישיבה.

במשך כשלושים שנה עבד ר’ מיילך בישיבה. חלק מהשנים שימש כמגיד שיעור, ובחלק מהשנים כיהן גם כמשגיח על התלמידים המבוגרים. התייחס לתלמידיו כמו אם הדואגת לבנה. כשתלמיד היה מתקשה בהבנת סוגיה בגמרא, היה ר’ מיילך מסביר לו שוב ושוב באותה מתינות אופיינית לו. הוא קירב במיוחד את התלמידים מעדות המזרח שהוריהם לא היו חסידי חב”ד; הוא היה להם כאב רחום, ועודד אותם לכל אורך הדרך.

גם בשנים האחרונות כאשר חלה, המשיך לבוא לישיבה ושימש כ’משיב’.

במשך שלושים שנות עבודתו לא חשב מעולם על משכורת גבוהה, או על תוספת וותק וכדו’ להיפך: מספר פעמים נסע לחוץ לארץ כדי לגייס כספים עבור הישיבה.

==רב בשיכון חב”ד בלוד==

במקביל לעבודתו בישיבה, כיהן כרב [[שיכון חב"ד לוד]]. הוא לא קיבל על כך שכר, ואת כל עבודתו ברבנות עשה בהתנדבות ובמסירות אין קץ. הוא היה מוסר שיעורי תורה ומתוועד בבתי הכנסת של השיכון הוא לא הסתפק בכך, והלך גם לבתי כנסת נוספים בלוד כדי למסור שיעורים ולשאת נאומים בפני המתפללים.

הוא גם יזם את הקמת ה[[תלמוד תורה]] בשכונה, והיה מבוני המקווה באיזור. כאשר נבנה המקווה, נרתם הרב קפלן לגיוס תרומות, ואף כתב על כך לרבי. הרבי השיב לו במכתב אותו סיים: והשם יתברך יצליחו בעבודתו בקודש הנ”ל וכן בעבודתו בהישיבה, שבדרך ממילא ישפיע זה גם ברכה והצלחה בעניניו הפרטיים. בברכת הצלחה לכל המשתתפים בעבודה קדושה זו.

כל השנים שמר על סדר יומו. הוא היה מתפלל שחרית במנין הראשון בבית כנסת חב”ד. מלבד עבודתו בישיבה והשיעורים שמסר בבית כנסת, היו לו גם חברותות עמם למד במשך היום, וכן שיעורים קבועים שלמד לעצמו.

==פטירתו==

כמה שנים לפני פטירתו לקה בשבץ מוחי, ומאז סבל ייסורים רבים. למרות זאת המשיך להגיע לישיבה ולענות לשאלות בלימוד, וכך גם לתושבי השיכון.

ביום שני כ”ד במר-חשוון נכנס לבית הכנסת של הגרוזינים לתפילת מנחה. הוא נהג תמיד להתפלל מנחה בבית כנסת זה, כאשר מידי פעם אף נשא דברי חיזוק בפני המתפללים. ר’ מיילך נעמד לתפילת שמונה-עשרה ליד ארון הקודש, כשלפתע הסידור נפל מידיו וראשו נשמט לאחור כשהוא שעון על ארון הקודש.

כך השיב את נשמתו לבוראה.

מקור: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1366] שבועון בית משיח

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קפלן שרגא אלימלך]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קפלן שרגא אלימלך]]

ה' גבורות

2012-07-15T13:45:46Z

66.250.99.181:

'''ה' גבורות''' הם חמש בחינות יסודיות להם מתחלקת מידת ה[[גבורה]]. בחסידות נזכרו ה' גבורות של [[אמא עילאה]] שהם נמשכים ל[[נוקבא]], והם שורש ההתחלקות של הנבראים.

==שרשם==
שרש ה' גבורות הוא הוא מבחינת ה' גבורות של [[עתיק יומין]], ומלובש הוא בה' גבורות של [[חכמה סתימאה]] של [[אריך אנפין]], שהוא בבחינת מקור ל[[בוצינא דקרדוניתא]] שהוא בבחינת [[קו המידה]].

==מקור התחלקות הנבראים==
שורש התחלקות הנבראים הוא מחיצוניות של [[מלכות דאצילות]]. והוא כמשל של הדיבור באדם, כי הקול הוא פשוט ונצטמצם ומתחלק ב[[כ"ב אותיות]] על ידי ה' מוצאות הדיבור (אחה"ג בגרון וכו'). וענין ה' מוצאות אלו הוא ה' גבורות המחלקים. וה' גבורות אלו של [[מלכות דאצילות]] נמשכים מה' הגבורות של [[אמא עילאה]], שהיא בבחינת [[מחשבה]], שבה שורש ההתחלקות היוצא לפועל ב[[דיבור]].

==ראו גם==
*[[ה' חסדים]]

[[קטגוריה:ספירות]]

שיחה:משה דיקשטיין

2012-06-25T23:45:41Z

66.250.99.181:

עם כל הכבוד וההערכה, כמדומני שאינו שליח, ואין מובן מדוע הוא זכאי לערך[[משתמש:פיני|פיני]] 02:47, 8 מאי 2009 (EDT)

וזאת מנין לך?????? הרבי אמר לו ביחידות מפורשות "דין קדימה לבאר-שבע"{{שכח|אנונימי}}

האם הרבי מינה אותו להיות שליח לבאר שבע (וא"כ למה הוא לא היה רשום בצא"ח)? או שמדובר בברכה למקום מגורים--[[מיוחד:תרומות/66.250.99.181|66.250.99.181]] 02:45, 26 ביוני 2012 (IDT)

ישראל נח דוכמן

2012-05-02T11:41:29Z

66.250.99.181:

רבי '''ישראל נח הלוי דוכמן''', היה נכדו של ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] שהיה מהיושבים אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובנו של רבי [[דוב בער מנחם מנדל דוכמן]].

ר' ישראל נח זכה לעלות ל[[ארה"ק]] בבחרותו לאחר שהצליח לברוח מבעד למסך הברזל בשנת [[תרפ"ט]].

== היחידות אצל אדמו"ר הריי"צ ==

בעת שכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע ביקר באה"ק ת"ו, הוא זכה להיכנס ל[[יחידות]] כשכולו נרעש ונפחד, ולא היה יכול לפתוח את פיו ולהביא לפני הרבי בקשתו.
הרבי, בראותו את התרגשותו המרובה, החל להראות פנים שוחקות ואותות של חיבה, עד אשר נרגע והתאושש.

בראשית דבריו הזכיר לפני הרבי את שני אחיו הנמצאים בגלות [[רוסיה]] מאחורי מסך הברזל, הם הרב שניאור זלמן והרב ברוך, וביקש את ברכתו הקדושה שיזכו לצאת משם בקרוב, הרבי ענה לו שאין הוא שוכח אותם כלל, וכי חושב הוא הרבה אודותם, כן נתן הוא את ברכתו שיזכו להשתחרר משם בקרוב.

בדברו על מצבו הפרטי, התאונן בפני הרבי על קשיי פרנסתו ועבודתו הקשה, המונעים ממנו לעמול בתורה, וביקש את ברכתו הקדושה להטבת מצבו ופרנסתו. הרבי עוררו על הצורך להתגבר על הקשיים ולהקפיד על קביעות עיתים בתורה בהקפדה יתירה, ואיחל לו ברכה והצלחה בכל.

== קשריו עם הרבי הריי"צ ==

אחד החסידים אשר כתב אל הרבי על עניניו, כתב לו גם אודות ר' ישראל נח, ואשר למרות מצבו הקשה מקפיד הוא על קביעת עתים לתורה, אותה עת קיבל ר' ישראל נח תשובה מהירה מ[[המזכירות]], כי ידיעה זו גרמה לרבי נחת רוח מרובה, וברכו בפרנסה טובה וקלה והצלחה מרובה בכל .

כעבור ימים מועטים מקבלת מכתב זה, ניגש אליו ברחוב איש אחד בלתי מוכר והציע לו לעבוד אצלו תמורות משכרות טובה , ר' ישראל נח שמח מאוד על ההצעה, ועזב את עבודתו הישנה בה קיבל שכר זעום, ועבר לעבוד אצלו. מני אז ראה ר' ישראל נח איך ברכת הרבי מתקימת במלואה.

ר' ישראל נח זכה להקים דור מבורך, בנים ובנות הממשיכים בדרכי אבות ע"פ תורת החסידות.

*חתנו - ר' [[שמעון הכהן פרידמן]], המכונה ר' 'שמעון הצדיק'.

נלב"ע בתאריך כ"ו מר [[חשוון]] ה'תשל"ט ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] בירושלים בחלקת חב"ד.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|דוכמן ישראל נח]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|דוכמן ישראל נח]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דוכמן ישראל נח]]

שיחה:מהר"ל מפראג

2012-05-01T22:39:21Z

66.250.99.181: יצירת דף עם התוכן "בכוונה אין התייחסות לגולם? --~~~~"

בכוונה אין התייחסות לגולם? --[[מיוחד:תרומות/66.250.99.181|66.250.99.181]] 01:39, 2 במאי 2012 (IDT)

כפר חב"ד

2012-05-01T19:40:19Z

66.250.99.181:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש כפר חב"ד|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}
[[קובץ: כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר חב"ד במבט אוירי. במרכז: בנין [[770]]]]
[[תמונה:הקפות שניות כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב בישראל המיועד ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. הישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שעלו מ[[רוסיה]] בתום מלחמת העולם השניה.הכפר ממוקם במרכז הארץ דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד. ונמצא תחת השיפוט של המועצה המקומית עמק לוד.

הכפר בוסס בראשיתו על חקלאות, במשך השנים הופסקה החקלאות (כמעט באופן סופי). הכפר נבנה על חורבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש.

כפר חב"ד משמש גם כמרכז לחסידי חב"ד בארץ הקודש, למרות שתושביו הינם חלק קטן מאד מכלל חסידי חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים הכפר גדל, התפתח, וקיבל אופי הדומה יותר לעירוני, נכון ל-[[תש"ע]] מתגוררות בו יותר מכ-800 משפחות והוא הכפר המאוכלס ביותר ב[[ישראל]]. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, דיר כבשים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים. הכפר הוא מרכז חב"ד בישראל.

==ייסוד כפר חב"ד==
[[תמונה:כפר חבד תשט.jpg|left|thumb|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] [[תש"ט]].]]
מיד לאחר מלחמת העולם השניה, כחלק מהעליה הגדולה לארץ ישראל, החלו אנ"ש בארץ הקודש, לדבר אודות אפשרות לייסוד מושבה לחסידי חב"ד. בחודש כסליו תש"ט נתן לראשונה אדמו"ר הריי"צ את ברכתו להקמת מושבה נפרדת לחסידי חב"ד. בחודש ניסן תש"ט שלח אדמו"ר הריי"צ את חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]] לעזור בהקמת היישוב על בסיס חקלאי. במשך שנת תש"ט-תש"י עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים, על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.

ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] פעלו בכדי לאתר שטח מתאים. אז הוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. בכ"א אייר התש"ט הוקם היישוב באופן רשמי חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.

תחילה התיישבו החסידים בבתים נטושים של ספריא, ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[אדמו"ר שליט"א]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בחקלאות, גידול בעלי חיים, עופות, עצים, ירקות ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה ננטשה עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצת בכפר.

==רצח בכפר==
{{ערך מורחב|ערך=רצח יד החמישה}}
בליל יום חמישי, אור לא' אייר תשט"ז, בערך שעה שמונה בערב, הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר החקלאי בכפר חב"ד, על ידי מחבלי ה'פידאיון'. בטבח האכזרי נהרגו מדריך וחמשה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

==כפר חב"ד כיום==
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, בימים עברו]][[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בבית מנחם, ב[[תש"ע]]]]
שטחו של הכפר כ-2,500 דונם ונכון לשנת [[תש"ע]] מתגוררות בו קרוב ל-1,500 בתי אב, כ-4906 נפשות כ"י. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימה, בהתפחותו במועצת בעמק לוד, כאשר בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. והוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל.

בכפר קיימים כ-8 שכונות, מתוכם כשתי שכונות חדשות, שכונת לוי יצחק א', ושכונת לוי יצחק ב' שנחנכה לפני כשלוש שנים.

===בתי כנסת===

בכפר עשרה בתי כנסת, בינהם:
*יעקב אבינו.
*"המרכזי".
*[[770 בכפר חב"ד|770]].
*בית מנחם. ע"ש [[הרבי]]. בבית הכנסת מתקיימים מספר התוועדיות מרכזיות מידי שנה בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]] ועוד.
*ישראל אריה לייב.
*נחום יצחק.
*רייטשיק שול.
*ר' מענדל'ס שול

===מבנים ורחובות===
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
בכפר אין רחובות מסודרים. עם זאת, ישנם שמות לרוב השכונות: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, שיכונים, "שכונת הרב", המרכז, ושיכונים רוסיים.

בשנת [[תשמ"ו]] (1986) הוקם בכפר [[770 בכפר חב"ד|העתק של בנין]] "[[770]]", בנין זה מהווה את מרכז הפעילות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, הבניין המרכזי של [[צעירי אגודת חב"ד]], משרדי [[אור אבנר]] בישראל, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, "מאחורי הדבש", ברכה נפרדת, אולמי שמחות ועוד.

בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית, מאוחדת וטיפת חלב.

בשנת [[תשס"ג]] הוקם אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת 'בית מנחם' (בו התקיימו שנים רבות חתונות). אוהל זה משמש היום את רוב רובם של החתונות החב"דיות בארץ ישראל. בימי עומס עורכים אירועים גם בבית הכנסת עצמו.

===כלכלה ותחבורה===

רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.

בכפר יש 3 צרכניות מתפקדות בכפר, חנויות בגדים, תכשיטים, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרה. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות, מפעל לעיבוד עור וכן מפעל ליצור לחלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-הספר.

עיקר התחבורה לכפר וממנו, נעשה על ידי רכבת ישראל, המחזיקה תחנה בכפר חב"ד, (כנראה התחנה היחידה בארץ שממוקמת ביישוב כה קטן), כן קיימים מספר קווי אוטובוסים של חברת אגד, וכן קו אוטובוס המנוהל ע"י חברת דן.

==מוסדות בכפר חב"ד==

כפר חב"ד הינו מרכז הפעילות של חב"ד בארץ הקודש, בכפר שוכנים משרדים:
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
*[[אור אבנר]].
*[[איגוד תלמידי הישיבות]].
*[[מטה משיח באה"ק]].
*[[מכון לוי יצחק]].
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]].
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
*[[שבועון בית משיח]].
*[[שבועון כפר חב"ד]].

===מוסדות חינוך===
[[תמונה:ישיבה כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
מוסדות החינוך בכפר חב"ד הם מוסדות החינוך הכי מפותחים בארץ ישראל, מבחינה כמותית.

*גני ילדים.
*תלמוד תורה.
*[[אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]].
*[[בית ספר למלאכה]].
*[[בית רבקה]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]].
*מוסדות [[אור שמחה]].
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]].

==כפר חב"ד ב'==
[[תמונה:כפר חבד ב.jpg|left|thumb|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר, ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללת להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" (אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון), בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר, ובהקמה נעזר: בהרב ר' [[מענדל פוטרפס]] [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

עקב הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום גרות שם כמה עשרות משפחות ומשפחות אנשי הצוות, אשר הקימו בית הכנסת ומקווה טהרה לנשים.

==רבני כפר חב"ד==
[[תמונה:רבני כפר חבד.jpg|left|thumb|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.

* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.

* הרב [[מרדכי אשכנזי]] הרב הנוכחי של כפר חב"ד. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו, מונה לרבו של כפר חב"ד.

==ועד כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכים בחירות, אך עשרות שנים לא התקיימו בחירות מרצון התושבים, הרב הי' קורא אל התושבים ומכריז שזה הצעת הרב וזהו רצונו של הרבי. לאחר הלשנה לרשויות חזרו לקיים בחירות כחוק. בבחירות האחרונות, מסיבות טכניות ובהסכמת רוב תושבי הכפר לא התקיימו בחירות.

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד והרב [[פיני'ע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות, בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר, יוכל לפעול, למרות השינויים בחברי הוועד וביו"ר שאירעו תכופות.

בשנת תש"כ הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] מונה ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את כפר חב"ד - הבתים במרכז הכפר, ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו, הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים בלתי יאמנו, עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום את ראשי הממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ובשנים האחרונות הרב [[בנימין ליפשיץ]].

לצד עסקנים רישמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רישמיים והן כאשר פרשו מהתפקיד והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות, בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש, במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]] שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הרב [[ברוך גופין]], הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]].

==תחנת רכבת==
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]], בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב [[צפריה]], [[מחנה צריפין]] ויישובים נוספים.

עוד לפני הקמת הרציף ששכן במקום, התחנה הייתה נקודת עצירה (ב[[אנגלית]]: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטר עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], רכבת ישראל הורתה להרוס את התחנה, והוציאה מכרז לבנית תחנה מודרנית בכפר חב"ד.

בעבר היה מבנה התחנה צריף בלבד, והיה רק רציף אחד שהיה עשוי מעץ. התחנה שודרגה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה|נתניה]] - [[רחובות|רחובות]]

==לקריאה נוספת==
*[[נשיא וחסיד]]
*[[הפרטיזן]]
*[[אלבום חב"ד בישראל]]
*[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב”ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים]
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[חב"ד און ליין]]

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

שיחה:ישו הנוצרי

2012-05-01T19:37:05Z

66.250.99.181: יצירת דף עם התוכן "נראה לי קצת מוזר להביא את את תולדותיו ביהדות ובנצרות (-ברית החדשה) כשווים. ובכלל לעניות דע..."

נראה לי קצת מוזר להביא את את תולדותיו ביהדות ובנצרות (-ברית החדשה) כשווים. ובכלל לעניות דעתי פחות נוגע הפרטים בנצרות.
אולי אני טועה. --[[מיוחד:תרומות/66.250.99.181|66.250.99.181]] 22:37, 1 במאי 2012 (IDT)

קופוסט (עיירה)

2010-03-25T10:55:00Z

66.250.99.181:

העיירה החסידית קפוסט, שוכנת במחוז ויטבסק ברוסיה הלבנה.

עיירה התפרסמה לא מעט בזכות המדפיס החסיד הנודע רבי [[ישראל יפה]], תלמיד אדמו"ר הזקן.

לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]], שכן בעיר בנו ה[[מהרי"ל]], ומאוחר יותר בן המהרי"ל - הרש"ז.

קופוסט (עיירה)

2010-03-25T10:54:44Z

66.250.99.181:

העיירה החסידית קפוסט, שוכנת במחוז ויטבסק ברוסיה הלבנה.

עיירה התפרסמה לא מעט בזכות המדפיס החסיד הנודע רבי [[ישראל יפה]], תלמיד אדמו"ר הזקן.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק, שכן בעיר בנו המהרי"ל, ומאוחר יותר בן המהרי"ל - הרש"ז.

קופוסט (עיירה)

2010-03-25T10:54:11Z

66.250.99.181:

העיירה החסידית קפוסט, שוכנת במחוז ויטבסק ברוסיה הלבנה.

עיירה התפרסמה לא מעט בזכות המדפיס החסיד הודע רבי ישראל יפה, תלמיד אדמו"ר הזקן.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק, שכן בעיר בנו המהרי"ל, ומאוחר יותר בן המהרי"ל - הרש"ז.

קופוסט (עיירה)

2010-03-25T10:53:56Z

66.250.99.181: דף חדש: העיירה החסידית קפוסט, השוכנת במחוז ויטבסק ברוסיה הלבנה. עיירה התפרסמה לא מעט בזכות המדפיס החסיד הודע …

העיירה החסידית קפוסט, השוכנת במחוז ויטבסק ברוסיה הלבנה.

עיירה התפרסמה לא מעט בזכות המדפיס החסיד הודע רבי ישראל יפה, תלמיד אדמו"ר הזקן.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק, שכן בעיר בנו המהרי"ל, ומאוחר יותר בן המהרי"ל - הרש"ז.

שיחת משתמש:Chabadnik

2010-03-25T10:47:47Z

66.250.99.181: /* מה טעם יש בכך? */ פסקה חדשה

{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:chabadnik/ארכיון 1|ארכיון 1]] - [[שיחת משתמש:chabadnik/ארכיון 2|ארכיון 2]] - [[שיחת משתמש:chabadnik/ארכיון 3|ארכיון 3]]}}
'''שלום וברוכים הבאים.'''

אשמח לעזור בכל שאלה שאוכל.



==איך מעלים תמונות?==

מי אחראי על המייל של האתר? שלחתי כמה פעמים תמונות וכדומה להמייל, אבל משם מה לא ענו לי.

יש מי שיכול לעזור?

==הצעה, אנא חווה דעתך==
באולם הדיונים, תחת כותרת המשנה "הצעה למתקפת עריכת הערכים". [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''

==חשוב!==
איך זה ש[[משתמש:מנחם ציון]] לא נחסם, אחרי שהוא כותב בדף משתמש שלו תוארים שליליים על הרבי שליט"א?
ועוד התקפות שם על ימין ועל שמאל...

ראה כאן:
[[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=משתמש:מנחם_ציון דף משתמש שלו]]

הבעיה היא שהוא כל פעם משתמש בכתובת IP אחרת, כך שהחסימה אינה אפקטיבית --[[משתמש:מנחם ציון]]

== ברשותך - חזרתי! ==

חב"דניק יקר וחביב, ידיד וותיק. הזכורך אותה שנה, שלהי ס"ז שעבנו בצוותא רבא. ובכן לא בסיפורים וזכרונות נוסטלגיים באתי הלום אלא למעשה של ממש. הנה, זה עתה חזרתי לעבוד בכל כובד מותני ומשקלי במיזם זה החשוב ואבקש את מר שיתן הזכות וההורמנא, כפי שהיה לי בעבר, לשנות את שמות הערכים כדקא יאות. כפי שידוע למר זכות כל גולש חב"דפדי לפתוח ערכים חדשים ולעצרנו ישנם שלא מדייקים כלל בנתינת השמות לערכים וזה דרוש תיקון. אי לכך באתי - כאמור - לבקשך שתיאות לתת לי ההרשאה הנקראת "SYSOP" בעבור הבדק הנ"ל.

יישר כח רב ויחי המלך המשיח. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 23:52, 10 ספטמבר 2009 (IDT)

:ברוכים השבים. זכורים לי הזמנים. ב"ה מאז המקום גדל והתפתח עם כותבים רציניים ומשקיענים.
:בקשר להרשאות: אני מבין שההרשאות חשובות לך להמשך העבודה, ולנוכח העבודה שכבר קיבלת בעבר את ההרשאות, לא תהיה בעיה להעניק לך אותן שוב. רק בוא נחכה קצת, שתראה שאתה באמת 'נשאר' כאן ומשקיע, וההרשאות נחוצות לך, בתקווה שכך אכן יהיה.
:בצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 00:07, 11 ספטמבר 2009 (IDT)

::מקובלני. עכשיו ב"ה השגתי אינטרנט קבוע בקירבתי כך שאני יכול להשקיע שעות שבועיות רבות ואולי אף מעבר לכך.
:: תודה רבה ועבודה בשיתוף פעולה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:09, 11 ספטמבר 2009 (IDT)

== במה חטא ר' מענדל פוטערפאס? ==

כידוע דעתו של הרבי שליט"א שהשם "מענדל" נכתב בתוספת האות "עי"ן" אחרי המי"ם, שאז הגימטריה שלה היא 'צדק', במקביל לשם 'מנחם' שבגימטריה 'צמח'. כך שלא הבנתי מדוע הסבת את שם הערך ל'''מנחם מנדל פוטרפס''' ללא עי"ן ומה גם שבגוף הערך שמו מופיע כדקא יאות עם עי"ן. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 23:25, 13 ספטמבר 2009 (IDT)
:מי שאינו חסיד חב"ד, ויחפש חומר עליו, לא יגיע לכאן, מכיון שהוא יכתוב "מנדל" ולא "מענדל". אגב, מאותה סיבה, שם המשפחה "שניאורסון" לא נכתב בחב"דפדיה בצורה אחרת. מסכים איתי? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 00:57, 14 ספטמבר 2009 (IDT)

::עיקרונית אני מסכים איתך, אך בפועל החיפוש בגוגל למילים "מענדל פוטרפס" מביא אותם תוצאות כמו "מנדל פוטרפס" (אינטרנט אתרוג). התדע מדוע? יכול להיות שתוספת העי"ן פחות משמעותית מהשינויים שבמילה שינאורסאהן, כפשוט?

ר' מענדל, כידוע, נקרא על-שם אביו שנקרא על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]]. כידוע דיוקו של אד"ש (נדפס כמדומני ביחי המלך בגליון י"ג, או משהו באיזור) "מענדל בעי"ן, כיוון שנקרא ע"ש הצ"צ". "מי שאינו חסיד חב"ד", לא שוקל יותר משמו המדויק של ר' מענדל, שע"פ הרבי נקרא "מענדל", כהצ"צ, ניט? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:עיין ב[[שיחה:שלום מנחם מענדל סימפסון]], ואשמח אם תענה למ"ש שם. --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]] - [[מנחם צבי ריבקין|מכירים את 'הגאון והעגיל'?]]

== שלומים מרובים ==

שלום לך חב"דניק. אבוא בזה במספר שאלות:
'''א'''. בהיות וככל הנראה הינך האיש המקצועי ביותר באזור, רציתי לשאול האם ואיך נוכל לאמץ לכאן את השיכלולים (חלק לפחות) שישנם במוסדות הויקי. מה שבאופן דחוף היה מועיל, זה '''עץ קטגוריות''' (ראה לדוגמא ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA פורטל יהדות] בויקיפדיה).
'''ב'''. להזכירך ולהסבת תשומת לבך לשיפוצים אחרונים ב[[פורטל:ניגוני חב"ד|פרוייקט הניגונים]] (אסיים סופית בשבועיים הקרובים, מפאת שגדולים וטובים האיצי בי לטפל קודם בימי חב"ד) ולבניית פורטל משמעותי לימי חב"ד (שים לב ל[[פורטל:ימי חב"ד|מצב הנוכחי שלו]] לעומת התוכנית העתידית ב[[משתמש:חיים נהר/ארגז חול|ארגז החול שלי]]. כמובן זהו תחילת קוצו של מרומי פסגת הקרחון ולכן אל תסיק הערות...). הנמשל מובן. מדובר על מתן ההרשאות. בתודה מראש! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:06, 14 ספטמבר 2009 (IDT)
:א. חלק מהדברים קשורים לעדכון גירסת הויקי וחלק לא. שאלות בסגנון הזה אפשר לשאול מפעילי מערכת בויקיפדיה הכללית, (חלקם) ישמחו לעזור. אם זה קשור לתוכנה, צרך לדבר עם מנהל [[חב"ד אינפו]].
:ב. אכן עבודה יפה. רק נראה לי מן הראוי לקבל גם את אישורו של [[משתמש:חסיד|חסיד]] כ[[מפעיל מערכת]] במיזם. אם יש אישור מבחינתו ג"כ, אחזיר לך את ההרשאות. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 23:29, 15 ספטמבר 2009 (IDT)
::מאשר בשמחה וברצון! אני מניח שזה יעשה למיזם רק טוב.'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

:::סליחה על ההאצה, פשוט זה מעקב אותי מלקדם את פרוייקט ימי חב"ד. [[משתמש:חסיד|'''חסיד''']] (כשמו כן הוא...) תמך נלהבות בהחזרת ההרשאות ועל כך מגיע לו תודה רבה וממך בקשתי אשר ההרשאות. מקווה שהינך מבין על מה הלחץ. תודה וסליחה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 03:08, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
::::קיבלת. בהצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:12, 16 ספטמבר 2009 (IDT)

:::::'''תודה רבה!''' --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:06, 16 ספטמבר 2009 (IDT)

== html ==

אגב, בערך '''HTML''' בויקיפדיה העברית ישנם קישורים לאתרים המלמדים מהמסד ועד לטפחות איך לבנות תבנית 'תגית', שמערכות הויקי פועלות בטכניקה הזו. בעז"ה אמצא לי זמן פנוי לרכוש ידיעות בנושא בכדי לשפר את המצב פה מבחינת ביצועים וכו'. וודאי ידוע למר שישנם רבים וטובים בויקיפדיה העברית שתרומתם היא בתחום הזה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 01:15, 16 ספטמבר 2009 (IDT)

==דעתך בנוגע לעמוד הראשי==

אשמח שתחווה דעתך בקשר להצעות שהעלנו סומכוס ואני בנוגע לעמוד הראשי ב[[שיחה:עמוד ראשי]]. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

== בוטים לסידור קטגוריות? ==

כפי שאתה יכול לראות, אני מנסה לסדר את הערכים בקטגוריה:ערכים בלימוד החסידות לקטגוריות משנה. זה עבודה קצת סיזיפית, ואני הייתי שמח לו יכולתי לעשות אותה בצורה יעילה יותר. האם יש בוטים שמועילים לכך? האם אוכל לקבל לכך הרשאה? בברכה, [[משתמש:סומכוס|סומכוס]] 02:36, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
:אין לי מושג איך הבוט עובד. היה כאן בעבר משתמש שידע איך לתפעל את זה, כרגע אינני יודע איכן הוא. אולי [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]יודע. אתה תדע לעבוד עם ההרשאות? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:13, 16 ספטמבר 2009 (IDT)

::אכן, היה כאן משתמש יקר וחביב, ידיד ורע שמצא ידיו ורגליו אצל ה'בוט' - [[משתמש:ישראל|ישראל שמו]]. נוסף לכך היה לו שם נוסף בו הוא השתמש לבוטים - [[משתמש:ישראל - בוט]]. ישראל הנ"ל נישא לרעייתו ז"ע וממילא אין עיתותיו בידיו, ככל הנראה. אני אשתדל ליצור איתו קשר ולראות מה אפשר לפעול בנידון. בכל אופן '''לידיעתך סומכוס''': הבוט, כמו כל טכניקה ממוחשבת, בנויה על עקרון של נוסחה או טקסט. במילא כל דבר שקשור עם הגיון אנושי לא יהווה לו הבוט תחליף. בזמנו עבדנו על בוט שיפענח באופן אוטומאטי את הר"ת הסטנדרטיים (ע"י, כיו"ב וכיוצ"ב) או תיקוני כתיב מלא\חסר (ענין - עניין, כול - כל וכיוצ"ב). ראה [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_-_%D7%91%D7%95%D7%98 תרומות המשתמש ישראל - בוט]. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:18, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
:::יש לי קצת רקע בתכנות, ובצירוף דפי העזרה של ויקיפדיה, אני מקווה שאני יוכל להביא את עניינים אלו לכלל תועלת. כרגע אין לי גישה לכך, ואני לא יכול לראות מה הקוד של זה ואיך זה עובד, כשתהיה לי גישה, אני אוכל לראות עד כמה אני מבין בזה, וכן מה היכולות ומה המגבלות של הבוטים. בברכה, [[משתמש:סומכוס|סומכוס]] 00:47, 17 ספטמבר 2009 (IDT)
::::סומכוס, הבעיה היא, שאם לא יודעים לעבוד עם הבוט, אפשר בטעות להרוס. אין לי מושג איך עובדים איתו, ולאף אחד כאן אין ממש מושג. לכן קצת מפחיד לתת את ההרשאות. אם אתה בוודאות תדע לעבוד איתו, ואין התנגדות מצד שאר [[מפעיל מערכת|מפעילי המערכת]], אתן לך את ההרשאות. אגב, עבודה מדהימה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 05:34, 24 ספטמבר 2009 (IDT)
:::::הבנתי. חשבתי שזה יותר פשוט. בהתחשב במה שאתה אומר, אני אוותר על הרעיון. תודה בכל אופן. בברכה, [[משתמש:סומכוס|סומכוס]] 03:14, 25 ספטמבר 2009 (IDT)

== דחוף! ==

כאשר אני מגיע לדף ה"שינויים האחרונים", מודיע לי המחשב הודעה כזו:

"Fatal error: Allowed memory size of 20971520 bytes exhausted at /usr/ports/lang/php5/work/php-5.2.9/Zend/zend_operators.c:1206 (tried to allocate 1177554 bytes) in /usr/home/chabadinfo/htdocs/chabadpedia/includes/OutputPage.php on line 250"

הדבר מקשה עליי מאד את העבודה כאן ואשמח שהדבר יטופל.

בתודה מראש, '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::הוא אומר שיש איזה עומס על זיכרון כלשהו. לדעתי, נסה למחוק את כל הקובצי הקוקיס והיסטוריית אניטרנט, הקטן את כמות השינויים שיציג. אם זה עדיין לא עוזר כבה והפעל מחדש את המחשב. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:30, 16 ספטמבר 2009 (IDT)
:::עשיתי הנ"ל ולא עזר. הדבר מקשה עליי במאד. האם הבעי' במחשב שלי או לחילופין באתר? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]
::::סידרתי את הבעי'. תודה רבה לכולכם. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

== פרוייקט ימי חב"ד ==

בנוגע לפרוייקט ימי חב"ד, מכיון שאינה דומה שמיעה לראיה, התקדמתי קצת בעבודה בשביל שתוכל לראות על מה מדובר. תוכל להיכנס ל[[משתמש:חיים נהר/ארגז חול|ארגז החול שלי]] ולבחור מהפורטל ימי חב"ד תאריך בחודש או חודש מסויים ולראות את התוצאות (טרם טיפלתי בארגז החול שלי בסיווגים השנתיים). לדעתי, זה האפשרות היחידה לעשות סדר במאות ערכי ימי חב"ד.

בינתיים קיטלגתי רק את ימי חב"ד בין השנים נח"ת - ת"ר וכבר ניתן לראות את הקטגוריות מתמלאות, בעוד שרוב הימי חב"ד כלל לא קוטלגו עדיין. מקווה שתהנה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:48, 16 ספטמבר 2009 (IDT)

== שנה חדשה-התחלה חדשה ==

כן כתבתי לך בערב [[ראש השנה]] [[תשס"ט]], לפני שנה בדיוק:

''כ-ת-י-ב-ה ו-ח-ת-י-מ-ה ט-ו-ב-ה (בניגון הידוע).

יהי רצון שעוד לפני שנת [[תשס"ט]] נזכה ש[[הרבי]] [[מלך המשיח]] יחזה כאן ב[[חב"דפדיה]] ונכריז לפניו {{יחי}}!''

''יה"ר שבמשך השנה נצליח להגיע גם לערך ה3000, בעז"ה יתברך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].''

וכן כותב אני לך עכשיו:

כ-ת-י-ב-ה ו-ח-ת-י-מ-ה ט-ו-ב-ה ([[כתיבה וחתימה טובה (ניגון)|בניגון הידוע]]).

יהי רצון שעוד לפני שנת [[תש"ע]] נזכה ש[[הרבי]] [[מלך המשיח]] יחזה כאן ב[[חב"דפדיה]] ונכריז לפניו {{יחי}}!

יה"ר שבמשך השנה נצליח להגיע גם לערך ה4000, בעז"ה יתברך. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

----
כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה!

-----
מה עניתי לך לפני שנה?

גמר חתימה טובה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 05:35, 24 ספטמבר 2009 (IDT)
:כמדומה לי שלא ענית. (או שענית במקום אחר). '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

== בוט ==

שלום, חב"דניק. הייתי בקשר עם ישראל בזמנו כשהוא הפעיל את הבוט וגם אהיה איתו בקשר בנידון. בכ"א, רציתי כעת שתאשר לי הרשאות בוט, בכדי שאוכל לייעל קצת את העסק. למשל, ה"היום יום" שמופיע בעמוד הראשי, לא יתכן שאני נכנס במוצאי יום כיפור ורואה שלא עדכנו את זה כמה ימים. הבוט יודע לעשות את זה מצויין. ועוד כהנה וכהנה. תודה רבה מראש! --[[משתמש:חיים נהר - בוט|חיים נהר - בוט]] 03:58, 30 ספטמבר 2009 (IST)
:אוקיי. בהצלחה רבה. אם אתה יודע לתפעל אותו, אולי גם סומכוס יוכל להעזר בך.--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 00:11, 7 אוקטובר 2009 (IST)
::ייש"כ רב. סוכות שמח!--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:48, 7 אוקטובר 2009 (IST)
:::מסתבר שההרשאות של בוט לא נותנות שום הרשאה, רק מעלימות את השינויים מרשימת השינויים האחרונים בכדי שלא יווצר שם עומס (שהרי הבוט עושה אלפי שינויים, כידוע). בשביל להפעיל את הבוט צריך לדעת תיכנות במלוא מובן המילה וכעת אני פועל בעניין יחד עם [[משתמש:ישראל|ישראל]]. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:50, 8 אוקטובר 2009 (IST)

== צפיות ==

שמת לב שדף שיחתך הוא מקום שני ברשימת הנצפים ביותר:? נכון לעכשיו - 16,681 צפיות! '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

== תיבת ניווט פורטלים ==

הוספתי בצד ימין תיבה שתאפשר ניווט חיצוני לפורטלים. רציתי לשמוע חוות דעתך בנידון. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:35, 2 בדצמבר 2009 (UTC)

==ניגון שוטה==
בטוח שזה
משהו לא מסתר לי בהסבר על הניגונים מה זה ניגון שוטה?
הכוונא? שניגון של חסידים הוא נקרא גם שוטה מלשון הדס שוטה משהוא שגדל לא מתוך כוונא תחילה
וגם הכוונא שהוא ריק מכל תוכן? סתירה! אם זה באמת לא נכון אז צריך לתקן זאת בדף ואם זה נכון אודה לכם אם תגידו לי את זה כאן! תודה מראש
:[[ניגון שוטה]], כפי שמופיע בערך, אינו ניגון ריקני מהסוג המקובל היום, אלא ניגון שלא הולחן תוך כדי עבודת ה' של חסיד. (כבר העתקתי כמעט את כל הערך..). הרבה ניגונים הצטרפו למעגל "ניגוני חב"ד" במהלך השנים ומקורם הוא חיצוני סתמי - "שוטה" ועל מקורם נקראים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 18:17, 29 בדצמבר 2009 (UTC)

==הביעו דעה==
למפעילי המערכת, מה דעתכם? [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D הפרויקט החדש - ליהנות מהחיים.] --[[משתמש:שלום|שלום]] 18:05, 10 בינואר 2010 (UTC)

ראה [[שיחת משתמש:חיים נהר#פסק הרבנים בעניין תמונות נשים]]. אשמח אם תביע דעתך. --[[משתמש:שלום|שלום]] 19:35, 24 בינואר 2010 (UTC)

== [[יעמוד מלך מבית דוד]] ==
א. מאיפה המקורות לשושלת של הרבי לדוד המלך שהוספת?

ב. האם אתה עדיין מגיב לנכתב כאן, או שכבודו עזב אותנו ונעלם מהאופק....? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 03:25, 10 בפברואר 2010 (UTC)
:א. אינני זוכר. יתכן מאד שכדאי לציין שאין מקור ברור לשושלת, עד שיהיה מקור כזה.
:ב. אני נכנס מדי פעם, ומשתדל גם להגיב לפעמים. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:39, 10 בפברואר 2010 (UTC)

== הרשאות ==

אשמח מאוד אם תועיל לתת לי הרשאות להעלאת תמונות. הינך יכול לבדוק על העבודה המרובה שעשיתי ב[[חב"דפדיה]] בזמן האחרון, ובוודאי יהיה זה לתועלת (במיוחד לקדם תמונות ב[[:קטגוריה:רבנים]].

--[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 04:10, 11 בפברואר 2010 (UTC)
:קיבלת. הרבה הצלחה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:49, 11 בפברואר 2010 (UTC)

== חווה דעתך ==

הינך מוזמן לחוות דעתך בשלושת הדיונים האחרונים ב[[אולם דיונים]], וב[[שיחה:ג' תמוז תשנ"ד]]. נשמח מאוד מאוד לשמוע את דעתך. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 18:26, 1 במרץ 2010 (UTC)
:מצטרף. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:54, 1 במרץ 2010 (UTC)
::וגם ב[[שיחת משתמש:Sh12]].--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 06:57, 8 במרץ 2010 (UTC)
:::ג"א מצטרף --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 12:30, 8 במרץ 2010 (UTC)
::::אני רוצה שיראה גם את שאר הנושאים, לכן אני לא בעד הכוונה מדויקת.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 12:36, 8 במרץ 2010 (UTC)
:::::בכלל, עדכן אותנו ברמת השתתופתך במיזם, בכדי שנדע להתפתח מבחינת הסמכויות. תודה! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 13:28, 8 במרץ 2010 (UTC)
::לא הבנתי אם דעתך בנוגע לג' תמוז להביא שני דיעות בנושא כמ"ש חסיד ואני, או לא? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:06, 8 במרץ 2010 (UTC)
:::דעתי היא רק דעתי האישית. בנוגע למה מתאים לכתוב בערך ומה לא מתאים, לדעתי אין חשיבות יתר, אלא רק במקרה שיעשה דיון בין החברים, ולא יגיעו לכלל הכרעה. תכניס בערך את הטקסט שנראה לך לנכון שיכתב בו. אם נחשוב שהוא לא מתאים, נדון עליו ב[[דף השיחה]] של הערך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 19:10, 8 במרץ 2010 (UTC)
לפני שאתה נעלם לעוד יממה, השב על מה שכתבתי בשיחת משתמש של שניאור למפעיל מערכת. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 19:32, 8 במרץ 2010 (UTC)

== חבדפדיה באנגלית ==

כאחד ששוהה עם אמריקאים רוב היום, וגם כאחד ששוהה בזמניו הפנויים על האינטרנט בחבדפדיה, ראיתי את הצורך בחבדפידה באנגלית. חברים שלי משגעים לי את השכל אודות זה, ואני בהחלט חושב שזה יכול להצליח - במיוחד בהתחשב שמספיק דובר אנגלית אחד (שגם יודע לכתוב באנגלית) שייתרגם את כל הערכים לאט לאט, האם זה שייך מבחינה טכנית?

לדעתי, אגב, מחבד אינפו בעברית יהיה קשור לחבדפדיה העברית וחבד אינפו באנגלית לחבדפדיה האנגלית. וכמובן קישור ביניהם, ודו"ק.--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 21:27, 24 במרץ 2010 (UTC)

אני ממליץ, על אף שלא אוכל לעזור בזה בתור דובר עברית. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 21:30, 24 במרץ 2010 (UTC)
:כבר חשבו על זה והגיעו למסקנה שזה יכול להיות שלב שני של חב"דפדיה בעברית. קודם שיהיו כמות של ערכים מלאים ואז יהיה אפשר לתרגם אותם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:51, 24 במרץ 2010 (UTC)

:חבל על כל יום שעובר, במיוחד שיש שני משתתפים שידוע לי אישית שהם מוכנים לתרום לזה בבין הזמנים זה. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 21:53, 24 במרץ 2010 (UTC)
::חבל על כל יום שעובר ובחב"דפדיה בעברית שיש עשרות תורמים אין אפי' מאה ערכים שניתן לומר שהם מושלמים! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:55, 24 במרץ 2010 (UTC)

אני לא מכיר חבדפדיה שיש לה עשרות תורמים קבועים (חוץ מכאלו שנכנסים מראש השנה לראש השנה). יש כאן אולי שבע תורמים קבועים. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 22:06, 24 במרץ 2010 (UTC)
:יש כעשרה תורמים רשומים שנמצאים פה מידי שבוע/שבועיים ועוד עשרה אנונימים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:17, 24 במרץ 2010 (UTC)

== דוא"ל חב"דפדיה ==
צריכים לעשות משהו בנידון. יש כאן כתובת דוא"ל, שכתוב לשלוח לשם תמונות. מישהו בודק אותה? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 22:19, 24 במרץ 2010 (UTC)
:כן. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:26, 24 במרץ 2010 (UTC)
:בתדירות של... פעם בשבועיים? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 22:31, 24 במרץ 2010 (UTC)
::בדוֹק! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:32, 24 במרץ 2010 (UTC)
:::נו נו.. מה עם הסיפור של שמואל מונקס ששלח ולא נענה? --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 22:35, 24 במרץ 2010 (UTC)
::::על מה אתה מדבר? יכול להיות שזה היה לפני שהעניין סודר. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:41, 24 במרץ 2010 (UTC)

== מה טעם יש בכך? ==

נכנסתי היום לדף סטיסטקות דחבד אינפו, והנה ראיתי שהדף הנצפה ביותר (אחרי העמוד הראשי) הוא שיחת המשתמש של חבדניק.

טרתי ושקלתי, מאי טעמא? מפני מה נכנסו לדף זה 17,800 פעמים? ולא מצאתי תשובה חוץ מזו:
רוב הכניסות לדף הם של חבדניק הנכנס לכאן דבר יום ביומו, ושעה בשעתו מידי שלש וחצי שנים, הכפל 1200 ימים בעשר והגעת לתוצאה. הלא כן? או שסוד נעלם מעיני?--[[מיוחד:תרומות/66.250.99.181|66.250.99.181]] 10:47, 25 במרץ 2010 (UTC)

אסף חנוך פרומר

2010-01-25T03:15:11Z

66.250.99.181:

[[תמונה:אסף פרומר.jpg|left|thumb|250px|הרב אסף חנוך פרומר]]
הרב '''אסף חנוך פרומר''' (שם העט '''א. אברהם''') הוא בנם של הרב [[שמואל פרומר]] ורעייתו דבורה מקרית שמואל שב[[חיפה]] וחתנו של הרב [[שלום דובער וולפא]] מקרית גת. משמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]. פעיל ומרצה במטה [[שבע מצוות לשבעים אומות]].

מתרגם, עורך ומחבר ספרים רבים, ביניהם את את מאמרי הרב [[יהושע דוברבסקי]] ואת הסדרה [[אלה תולדות פרץ]], המתפרסמים בפרקים ב"בית-משיח". כיום הרב פרומר הינו העורך הראשי של [[מכון ממ"ש]] והיה בין עורכי האלבום [[משיח תמונות ורגעים]], עורך משנה של הספרים [[קהל גדול]] ו[[החמה וברכתה]] (בהוצאת [[מכון ממ"ש]]).

כמו-כן, הרב פרומר כותב מאמרי הגות שבועיים בעניינים אקטואליים העומדים על הפרק, ב[[שבועון בית משיח]]. מאמריו ידועים בשנינותם וסגנונם ההומוריסטי.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרומר אסף חנוך]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)

2007-11-30T12:34:10Z

66.250.99.181: /* קבלת הנשיאות */

[[תמונה:צמח_צדק.jpg|left|thumb|250px|ציור האדמו"ר הצמח צדק]]

'''אדמו"ר הצמח צדק''' - רבי מנחם מענדל שניאורסון - הינו הנשיא השלישי בשולשת חב"ד. נולד ביום [[כ"ט אלול תקמ"ט]] לאביו [[שלום שכנא]] ולאמו [[הרבנית דבורה לאה]] - ביתו של [[אדמו"ר הזקן]], בעיר [[ליאזני]] ונקרא מנחם מענדל על שם הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]].

בחורף [[תקס"ג]] התחתן בליאדי עם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]].

ב[[י"ג ניסן תרכ"ז]], בשעה 12 וחצי אחר חצות הלילה יצא משפמו כמין זיעה ועלתה נשמתו הטהורה השמיימה. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].

==ילדותו==

ב[[צום גדליה תקנ"ג]] נפטרה אמו ואדמו"ר הזקן גידלו. עד גיל 13 עיקר לימודו היה בנגלה ולאחר גיל בר מצווה קבע אדמו"ר הזקן זמנים מיוחדים ללמוד עמו קבלה ו[[דא"ח]].

אדמו"ר הזקן היה מכסהו בטליתו לתקיעת שופר עד גיל 9 ולברכת כוהנים עד החתונה. בהיותו בגיל 8 הציע אדמו"ר הזקן לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לקחתו כחתן לבתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], אך אדמו"ר האמצעי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. אדמו"ר הזקן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם רש"י ותוספות תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. אדמו"ר האמצעי שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. אדמו"ר הזקן קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.

==חתונתו==

בחורף [[תקס"ג]] התקיימה החתונה ב[[ליאדי]]. הצמח צדק כיהן כראש הישיבה בישיבתו של אדמו"ר האמצעי והיה סמוך על שולחן חותנו. היות וסבר שיש להתפרנס ממלאכה ולא מהתורה את כל הכסף שקיבל כנדוניה בסך כ - 300 רובל החליט להשקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. כשותף לקח יהודי בשם ר' נחמיה שהיה מוסר שיעור בישיבה.
במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים באחד הלילות בסוגיה עמוקה במיוחד עד שהדוד בו נמצא חומר הגלם החל לבעור ובקושי הצליחו השניים להציל את עצמם וכל המפעל עלה באש.

הצמח צדק החליט לעסוק במלאכת הנגרות אך בחצר הרבי לא רצו להרשות שה"צמח צדק" יעסוק בכל מלאכה ומינוהו למלמד.

כשלוש שנים לאחר נישואיהם, בשנת [[תקס"ז]] ביקש אדמו"ר הזקן מהרבנית חיה מושקא להביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה המאמר "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לרבי [[יהודה לייב]] (אחיו) ולרבי [[פינחס רייזעס]] וביקשם לענות "אמן" על שהוא חייב לברך "שהחיינו".

הדבר נודע לחסידים ואלו החלו לכבד את הצ"צ. משנודע לצ"צ לפשר הדבר, התרגש מאד ומתוך להט אמר שיגרש את הרבנית על שעשתה זאת ללא רשותו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא – אדמו"ר הזקן, כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אב. הצ"צ השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלה יתחרט, לאחר מכן סיפרה על כך לאביה. אדמו"ר האמצעי שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין.

בשבת פרשת מקץ לאחר שאדמו"ר הזקן אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצ"צ ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצ"צ והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע ניגלה ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש".

==קבלת הנשיאות==

ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]] [[הסתלקות|הסתלק]] [[אדמו"ר האמצעי]] לשמי מרומים.

זמן קצר לאחר הסתלקותו התקיימה אסיפה של זקני החסידים בה הוחלט למנות לאדמו”ר את רבי מנחם מענדל, חתנו של האדמו”ר האמצעי ונכדו של [[אדמו"ר הזקן]]. כידוע, אמו [[הרבנית דבורה לאה]] מסרה נפשה עבור רבינו הזקן, והפקידה את בנה הקטן בידיו של הסבא הגדול, וכך נחשב כילד מאומץ של רבינו הזקן.

כמה רמזים נתנו לחסידים אודות נשיאותו העתידית של ה”צמח צדק”, אולם בהזדמנות אחת אמר זאת אדמו”ר האמצעי בפירוש.

היה זה בחודש [[תשרי]] [[תקפ"ח]]. אדמו”ר האמצעי הגיע להאדיטש והתפלל מספר פעמים על ציון אביו אדמו”ר הזקן. פעם אחת שהה בציון זמן רב, ואחר כך יצא משם כשפניו שוחקות ואמר:

“פעלתי מאאמו”ר שיפטרוני מהרבנות”.

החסידים חשבו כי כוונתו לעלות לארץ הקודש, שהרי כאמור אביו רבינו הזקן ביקש גם הוא לוותר על הנהגת החסידים כדי לעלות לארץ ישראל. “כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?” לא הרפו החסידים, והרבי השיב: “הלא עמכם חתני הרה”ג רבי מנחם מענדל שי’. הוא יהיה לכם לרועה נאמן”.

השיבו החסידים: “בוודאי לא תהיה כזאת”, בקוותם כי לא יעלה לארץ הקודש. איש מהם לא חשב על העתיד המר כבר בחודשים הקרובים.

בדרך חזרה מהאדיטש עבר אדמו”ר האמצעי דרך ניעז’ין ושם נפל למשכב. כעבור זמן קצר הסתלקה נשמתו, וכך השאיר צוואה ‘טריה’ למנות את אדמו”ר הצמח צדק כממלא מקום.

סיבות אלו ואחרות גרמו לכך שהחסידים ביקשוהו לקבל על עצמו את הנשיאות עם פטירתו של חמיו אדמו”ר האמצעי.

החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב”ד ברוסיה. משלחת שהורכבה מגדולי וזקני החסידים, ובהם רבי [[הלל מפאריטש]], רבי יצחק אייזיק מויטבסק, רבי יצחק משה מיאס, רבי [[פרץ חן]] מצ’רניגוב, ועוד, התייצבה בפני ה”צמח צדק” ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם ה”צמח צדק” מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות.

משלחות של חסידים באו והלכו, אך רבי מנחם מענדל סירב בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב [[חיים אברהם]], בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו”ר האמצעי. כששמע רבי אברהם חיים את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות, והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו.

היה זה חודש [[ניסן]] כאשר החליטו כי לקראת חג השבועות יבואו כל זקני החסידים ל[[ליובאוויטש]] ויטכסו עצה מה לעשות.

כשבועיים לפני [[חג השבועות]] באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים: רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], רבי הלל מפריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק, ועוד. הם קיימו אסיפה ושלחו משלחות אל ה”צמח צדק”, אך הוא המשיך למאן באמרו כי יש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי [[מנחם נחום]], בנו של רבנו האמצעי, או ברבי [[אהרן מקרמנצ’וג]], חתנו של רבנו האמצעי. עדת החסידים היתה בצער גדול.

ב[[ג' סיון תקפ"ט]] יום שלישי, היום הראשון לשלושת ימי ההגבלה, באו שלושת גדולי החסידים: רבי פרץ חן, רבי הלל מפאריטש ורבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], אל חדרו של ה”צמח צדק” והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים.

רבי הלל פאריטשר נענה: “חסידים רוצים לשמוע חסידות”.

כעבור זמן קצר נודע כי ה”צמח צדק” ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן ה”צמח צדק” נכנס לבית המדרש שהיה מלא וגדוש בחסידים, כשהוא לבוש בבגדי לבן אותם ירש מסבו אדמו”ר הזקן, והחל לומר מאמר דא”ח “על שלושה דברים העולם עומד”.

בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את אדמוה”ז חוזר מאמר זה, ובאותה שעה שיחק נכדו ה”צמח צדק”, שהיה ילד פעוט, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שהנכד יפריע, ואז במפתיע עצר אדמוה”ז את אמירת המאמר ואמר לו: “הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!”

כעת נזכר באותו מעמד, ובמוחו חלף הרהור: “אכן זהו כח עליון, וה”צמח צדק” מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך”.

עודנו מהרהר כך, פסק ה”צמח צדק” מלומר את המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק: “תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה...”

כך גילה את רוח קודשו ברבים, ומיד לאחר מכן המשיך באמירת המאמר.

לאחר שסיים ה”צמח צדק” את המאמר, נתנו כל הנוכחים את קולם בשיר, וכשהלך לביתו, ליווהו בריקודים ובשמחה רבה.

ייסד את העיירה [[שעדרין]] שכל תושביה היו חסידי חב"ד.

חיבר את הניגונים: ימין ה', כאייל תערוג ואשרי איש.

לאחר שהרבנית נסתלקה בערב שבת פרשת ויגש ה'תרכ"א, אמר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו"ר הזקן – עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה". מאז פטירתה הצ"צ הפסיק לקבל ליחידות,

==הסתלקותו==

בחודש כסלו שנת תר"כ חלה מאד והיה חולה יותר משש שנים עד להסתלקותו. חצי שנה לפני ההסתלקות היה קשה עליו הדיבור, אבל ראו ממנו גילויים נעלים.

ימים מועטים לפני ההסתלקות נחלש מאד, הזמינו את הרופא של ליובאוויטש ואמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו נרעשים מאד וכל היום אמרו תהילים, והוסיפו לשמו את השם "מאיר".

לעת ערב של י"ג ניסן תרכ"ו אמרו שהוטב מצבו, אבל אחר זמן קצר ראו שאין תקוה. השמש ר' [[השמש חיים בער]] שהטה את אזנו שמע שאומר "למען ירבו ימיכם".

בשעה 11 בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו"ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. בשעה 12 וחצי אחר חצות הלילה יצא משפמו כמין זיעה ועלתה נשמתו הטהורה השמיימה ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.

==משפחתו==

'''אביו:''' [[רבי שלום שכנא (אביו של הצמח צדק)|רבי שלום שכנא]]

'''אמו:''' [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]]

'''רעיתו:''' [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]]

'''בניו:'''

*רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי ברוך שלום]]

*רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]]

*רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי חיים שניאור זלמן]]

*רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]

*רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יוסף יצחק]]

*רבי [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יעקב]]

*[[אדמו"ר המהר"ש|רבי שמואל - אדמו"ר המהר"ש]]

'''בנותיו:'''

*הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית ראדע פריידא]]

*הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית דבורה לאה]]

==ראו גם==

*[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק|ספרי אדמו"ר הצמח צדק]]
*[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הצמח צדק|ניגוני אדמו"ר הצמח צדק]]

{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר האמצעי]]|הבא=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|5]]

חלוקת דולרים

2007-08-14T20:22:34Z

66.250.99.181: /* קישורים חיצוניים */

[[תמונה:36242.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים]]
בשנת [[תשמ"ו]] ביום [[י"א ניסן]] פתח [[הרבי מלך המשיח]] במנהג חדש - "קבלת קהל" בסגנון ייחודי שכמעט ולא היה ידוע עד כה. מדי יום ראשון, נעמד הרבי בחדר קטן סמוך למשרדו וחילק שטר של דולר לברכה והצלחה (בתקופה שאחרי פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בה שהה הרבי בביתו, התנהלה החלוקה בביתו של הרבי). שעות על-גבי שעות היו עומדים אנשים בתור ארוך של גברים, נשים וילדים שהיה משתרך במסדרונות של [[770]] ומחוצה לו בשדרת איסטערן פארקווי, כולם בכדי לזכות לעבור אצל הרבי ולקבל את ברכתו. אורך הזמן שנקבע לכל אדם היה שניות מספר, פרט לאנשים להם בקשות או שאלות מיוחדות שניצלו הזדמנות זו כדי להתייעץ עם הרבי לפי הצורך.

במעמד זה עברו כל גווני האנושות; חסידי חב"ד ושאר כל הזרמים, עדות, חסידויות ועמך בית ישראל, ראשי ממשלות, שרים, חכי"ם, ושאר פוליטקאים, אנשי מדע, רוח, הגות ומשחבה, עיתונאים וגם גויים.

עם הדולר אותו העניק הרבי לכל אחד מהעוברים היתה מלווה בדרך כלל ברכת "ברכה והצלחה", או כל איחול אחר לפי ראות עיני ה"[[מורח ודאין]]".

כששאלו הבריות מדוע דווקא דולר, הסביר הרבי את הנוהג בדברים שחותנו [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לומר לעתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מ'סתם פגישה' לאירוע נעלה - שליחות מצווה לתת את הדולר או חילופו לצדקה; הוא ביקש שכל אחד ואחד יהיה מעורב בקיום מצווה ועשיית מעשה טוב - ובפרט כשהיה מדובר במצווה שאדם שלישי נהנה ממנה.

סיפרו האנשים שזכו ליטול-חלק באירגון המעמד: חלוקת הדולרים על-ידי הרבי הייתה חוויה ייחודית ומסעירה. הרבי עמד במשך שעות רבות ללא הפסקה - לעיתים אפילו שמונה שעות רצופות - וקיבל מאות אנשים בזה אחר זה, ובכל-זאת, על-אף המאמץ שהיה כרוך בכך, הרגיש כל אחד מהעוברים איך שבאותן שניות של מפגש הרבי רק איתו - כאילו היה הוא המבקר היחיד שנפגש עם הרבי באותו יום. באחד מ[[יום ראשון|ימי ראשון]] אלה, לא יכלה אשה מבוגרת להתאפק ושאלה: "רבי, כיצד אתה עושה זאת? כיצד אינך מתעייף?" והרבי חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?"

אלפי סיפורי מופת שמימיים התרחשו בשעות אלו של חלוקת דולרים. מילות הרבי "ברכה והצלחה" היו בשביל אלפי האנשים המילים החזקות ביותר והבטוחות ביותר לכל בעיה וצרה אליה היו צריכים פיתרון. חלק מועט ממופתים אלו לוקטו לספר שנקרא בשם "[[זורע צדקות - מצמיח ישועות]]".

[[תמונה:36257.jpg|left|thumb|250px|החלוקה ב[[זאל]] למטה]]
בנוסף למעמד "חלוקת דולרים" המפורסם (הנ"ל), היו פעמים רבות ובפרט בשנים האחרונות ([[תש"נ]] - [[תשנ"ב]]) בהם נהג הרבי לומר [[שיחה|שיחות]] קודש אחרי תפילת ערבית (בעמדו ליד הסטנדרט שעל גבי בימת התפילה) כשבסיומם חילק שטרות של דולר לקהל שנכח בבית המדרש, חלוקה זו התנהלה ב[[הזאל הגדול (770)|זאל]] למטה ולא ליד חדרו. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הנ"ל בכך שחלוקה זו יועדה מבחינת הרבי רק בשביל מטרת חלוקת הצדקה ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון (הנ"ל) שבה היתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי בנוגע לעניניו (בקשת ברכה, יעוץ, נתינת ספרים ועוד).

==קישורים חיצוניים==

[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2019 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"].

[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים מהיום האחרון בו התקיים מעמד 'חלוקת הדולרים' המפורסם].

[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]

אלמא אטא

2007-08-03T03:59:12Z

66.250.99.181:

'''אלמא אטא''' הינה עיר במדינת קזחסטאן שהייתה עיר בירתה של [[רוסיה]] עד העברתה לאסטנה. כיום קיימת שם קהילה יהודית גדולה המנוהלת על-ידי רבה הראשי של קזחסטאן הרב [[ישעיהו אלעזר הכהן]].

לא הרחק מבית החיים, מקום קבורתו של רבי[[לוי יצחק שניאורסון]], עומד המרכז היהודי לקזחסטאן הנקרא בשם [[בית מנחם חב"ד ליובאוויטש קזחסטאן]]" ובתוכו בית הכנסת לוי יצחק.

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]]

התוועדות חסידית

2007-08-02T14:26:40Z

66.250.99.181: קישור מיותר

'''התוועדות''' או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]] הוא השם המקובל בעגה של [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים עם רבם (לרוב [[משפיע]]) או עם ה[[אדמו"ר]].

בהתוועדות נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה.

==משמעות ההתוועדות בחסידות==

בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של המלאך מיכאל לפעול". אימרה זו הסביר [[אדמו"ר הזקן]], בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו.

=="המתוועד"==

את ההתוועדות החסידית מנחה אדם המכונה "משפיע" או "מתוועד", הוא בדרך כלל רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים.

==השתייה בהתוועדות==

כאמור, בהתוועדות מקובל לשתות 'לחיים', לרוב מדובר בשתייה אלכוהולית אם כי [[הרבי]] הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת גיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית.

מקרה יוצא מהכלל אצל הרבי בו לא שתו יין בהתוועדות היה בערב [[פסח]] [[תשמ"א]] שחל ב[[שבת]] ובגלל שלא נוהגים לשתות יין בערב פסח שתו באותו התוועדות מים.

==זמני התוועדות==

אצל חסידים ידוע כי אין הם צריכים זמן מיוחד בכדי לשבת יחד ולהתוועד. למרות זאת, ישנם ימים קבועים בהם נערכות התוועדויות במרכזי חב"ד. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.

{{ויקיפדיה}}

[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]

שיחת משתמש:ישראל

2007-07-30T20:39:30Z

66.250.99.181: תבנית שכח

== הערך [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]] ==

החומר שהבאת ב[[דף השיחה]] של הערך על ישיבת חב"ד בצפת מופיע גם באתר של col. אם לא אתה כתבת את החומר, אין ביכולתנו להכניסו לערך. כך שבבקשה ממך, תודיע לנו האם אתה הוא משתמש 'ישראל' שהכניס את החומר גם שם, או שבבקשה תערוך את החומר מחדש. תודה רבה. המשך הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:20, 13 יוני 2007 (EDT)

אכן. אני הכנסתי את הערך בוויקי של col. לקחתי את זה מפורום חב"ד אינפו.
--[[משתמש:ישראל|ישראל]] 22:47, 13 יוני 2007 (EDT)

== בקשה ==

ברצוני להיות איתך בקשר מידי פעם בכדי שתעבור על החומר אותו אכניס בעז"ה.

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:56, 19 יוני 2007 (EDT)

== [[דף הפניה]] ל[[קטגוריה]] ==

ראיתי כמה פעמים שקישרת מילה לקטגוריה, למשל, את המילה [[ניגונים]] הפנת לקטגורית ניגוני חב"ד.

בשביל שהדף הפניה עצמו לא יופיע כערך בקטגוריה, יש לשים נקודותיים לפני המילה "קטגוריה" בקישור. זאת אומרת, שהפניה של המילה ניגונים לקטגורית ניגוני חב"ד תעשה כך: <nowiki>#REDIRECT[[:קטגוריה:ניגוני חב"ד]]</nowiki> (שים לב לנקודותיים לפני המילה קטגוריה). בהצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 00:29, 24 יוני 2007 (EDT)

== תודה גם לך ==

כמובן תודה גם לך על ביקורך במעוננו. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:03, 24 יוני 2007 (EDT)

== לטפל בקישור ==

הקישור ב[[פורים תשל"ו]] לא מתחבר בתודה מראש--[[משתמש:אפי|אפי]] 23:51, 25 יוני 2007 (EDT)

== ערך בדוק ==

בעקבות מה שביקשת בדף משתמש של חבדניק לסמן ערך כבדוק, עשיתי כפי שאמרת והתוצאה היתה שהסימן קריאה האדום שהי' בצד ימין (בשינויים אחרונים) הוסר, זו היתה כוונתך?---[[משתמש:בני|בני]]
: אכן, זו היתה כוונתי. אם תתמידו לעשות כך בכל ערך שאתם בודקים, יקל עלינו לעבור על ה[[מיוחד:recentchanges|שינויים האחרונים]]. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 16:38, 28 יוני 2007 (EDT)
::חוץ מזה, אולי אתה יודע איך אני מגיע לשיחה של משתמש שלא מופיע שינויים האחרונים?--[[משתמש:בני|בני]]
:::אתה כותב בתיבת החיפוש: "שיחת משתמש:בני", למשל.--[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 16:38, 28 יוני 2007 (EDT)
::::יישר כח[[משתמש:בני|בני]]
:::::אכן, בדקתי את הקטע עם הסימן שאלה האדום. תודה רבה! יש לך מושג גם מהי האות ח' שמופיעה לפעמים? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 02:51, 1 יולי 2007 (EDT)
:::::נראה לי אולי שהכוונה היא שהדף חדש. בדיקה קצרה הראתה לי שהאות נמצאת ליד ערכים שבהיסטורי'ה מופיעה רק עריכה אחת, בזה נכללים גם דפי ההפני'ה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 02:54, 1 יולי 2007 (EDT)
:::::בעצם, בדיקה קצת יותר ארוכה העלתה שלא בזה מדובר... --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 03:02, 1 יולי 2007 (EDT)
::::::האות ח' מופיעה ליד העריכה הראשונה של הערך (גם אם הוא עבר אח"כ עוד עריכות).

::::::אגב, האות מ' מופיעה ליד שינוי שהוגדר ע"י העורך כשינוי משני (ע"י סימון התיבה הימנית למטה בעת העריכה). --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 15:05, 1 יולי 2007 (EDT)

:::::::אגב, מה ההבדל בין שינוי רגיל למישני. כלומר למאי נפק"מ? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:17, 1 יולי 2007 (EDT)
::::::::אגב, לעניות דעתי, כשעושים "עריכה קלה" או תיקונים וכדומה, יש לציין את העריכה כמשנית, ואז אין מה להכנס ולבדוק את השינויים. משא"כ כשמוסיפים קטע חדש וכה"ג. ואגב, יש כאן גם תשובה לשאלה שלך :) --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 15:21, 1 יולי 2007 (EDT)

:::::::::חושבני שאין זה כ"כ בטיחותי לדלג על שינוי מישני ואולי יש את ה"נוטר" המתמקד בשינויים משניים? ושאלה נוספת: על איזה סימן קריאה אדום אתם מתדיינים? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:24, 1 יולי 2007 (EDT)
::::::::::אכן, ראוי שיהיה אחד (בינתיים), שיהיה אחראי אך ורק על ה'משניים'. הסימן קריאה האדום עליו אנו מתדיינים נראה רק לעיני יחידי סגולה המתקראים "[[מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]". אני מכיר את זה רק מדיבור עמם. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 15:48, 1 יולי 2007 (EDT)

:::::עובדים עלינו, ההא ישראל? אמרו לנו שאנחנו מפעילי מערכת אך בפעול בקושי על הנייר..--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:13, 1 יולי 2007 (EDT)

== בוט ==

שלום וברכה. קיבלת הרשאות 'בוט'. בהצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:14, 2 יולי 2007 (EDT)

:קיבלתי, העברתי את ההרשאות של הבוט משם המשתמש שלך לשם משתשמש "ישראל בוט". (אגב, להבא רצוי להמשיך את השיחה מהמקום בו החלה) הצלחה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 22:37, 2 יולי 2007 (EDT)

== דפי פירושונים - מפעיל מערכת ==

אולי אתה יודע.
ישנה [[קטגוריה]] בחב"דפדיה: "[[:קטגוריה:פירושונים]]". גם ב"דפים המיוחדים" יש דף שנקרא "infopedia:פירושונים" הייתי רוצה שדפי הפירושונים יופיעו גם בדף המיוחד. ניסיתי בזמנו לעשות את זה ולא הצלחתי, אולי תצליח.

יכול להיות מאד שתזקק לשם כך להרשאות [[מפעיל מערכת]], קיבלת אותם ברגע זה. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]]

:בדיוק היום או אתמול ניסיתי לטפל בעניין הזה (ואולי לכן נזכרת בו), ולא עלה בידי. אנסה שוב. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 00:59, 4 יולי 2007 (EDT)

::מה שהעליתי בחכתי עד כה הוא שהעמוד הנקרא [[מיוחד:Disambiguations|דפי פירושונים]] לא אמור להכיל רשימה של כל [[:קטגוריה:פירושונים|דפי הפירושונים]], אלא להעיר את תשומת הלב ל'''ערכים רגילים''' המכילים בתוכם '''קישור''' לדף פירושונים. שזוהי בעיה. לדוגמא: אם אצל [[אדמו"ר הזקן]] כשמדובר על חג הגאולה ישנו קישור לערך [[י"ט כסלו]] שהוא דף פירושונים - זוהי טעות. הקישור צריך להפנות ישירות לערך [[י"ט כסלו תקנ"ט]] ולא לדף הפירושונים [[י"ט כסלו]]. וזוהי המטרה של עמוד ה[[מיוחד:Disambiguations|דפי פירושונים]]. מקוה שהובנתי. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 02:08, 4 יולי 2007 (EDT)

== טיפים לקישורים ==

כאשר את רוצה לקשר לערך שיש בו סוגריים, או נקודותיים, אתה יכול לחסוך כתיבה מיותרת באופן הבא:

דוגמה א': במקום לכתוב "<nowiki>[[משתמש:ישראל|ישראל]]</nowiki>" אתה יכול פשוט לכתוב "<nowiki>[[משתמש:ישראל|]]</nowiki>". הקו אחרי המילה "ישראל" גורם שיראו רק את השם "ישראל" וזה יקשר ל"משתמש ישראל".

דוגמה ב': אתה רוצה לקשר ל"<nowiki>[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם]]</nowiki>" פשוט תכתוב "<nowiki>[[רמב"ם (תקנה)|]]</nowiki>" וזה יקשר לאותו הערך.

הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 22:57, 8 יולי 2007 (EDT)

== הפניה מארגז החול לדף המשתמש שלך. ==

ראיתי בדף ארגז החול שלך שמופיע בראש בעמוד קישור אוטומטי לדף המשתמש שלך. איך עושים את זה בבקשה? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 22:07, 10 יולי 2007 (EDT)
:אין לי דף ארגז חול. אלא, כשאין טקסט בדף מסויים שתחת משתמש כלשהו - מובא אוטומטית קישור לדף המשתמש שלו. נסה למשל לכתוב בשורת החיפוש: "משתמש:chabadnik/ארגז חול" וללחוץ על 'עבור'. (אגב, ב'קישור' הענין הזה לא עובד, [[משתמש:chabadnik/ארגז חול|לדוגמא]]) --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 23:46, 10 יולי 2007 (EDT)
::יש לך מושג למה זה לא עובד לי במקרה הבא: "משתמש:M&n/ארגז חול"? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 23:57, 10 יולי 2007 (EDT)
:::כפי שכתבתי "'''כשאין''' טקסט בדף מסויים - מובא אוטומטית קישור לדף המשתמש שלו". משא"כ כשיש טקסט. וק"ל. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 21:43, 11 יולי 2007 (EDT)
::::ברגע שמשהו כתוב בדף המשתמש שלך, דף עם השם שלך וקו נטוי (כגון:<nowiki>[[משתמש:ישראל/ארגז חול]]</nowiki> יתן הפניה אוטומטית לדף המשתמש שלך. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:54, 15 יולי 2007 (EDT)
:::::אכן, טעיתי. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 01:26, 16 יולי 2007 (EDT)
== יישר כח ==

'''יישר כח''' על השיפוצים במעוני. הייתי מעוניין גם לדעת היאך תידע את שמות הדפים המיוחדים? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 18:43, 12 יולי 2007 (EDT)
:הקידומת לכל רשימת הדפים המיוחדים היא: "מיוחד", את השם הקונקרטי לכל דף - תוכל לראות בשורת הכתובת כשאתה מבקר באותו דף. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 21:32, 12 יולי 2007 (EDT)

::ושוב '''ישר כח''' על האינפרמציה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:09, 12 יולי 2007 (EDT)

== הדף 'ישראל - בוט/ארגז החול' ==

כדאי להעביר את הדף הזה לשם: "משתמש:ישראל - בוט/ארגז החול", כך הוא לא יופיע ב[[מיוחד:Uncategorizedpages|דפים ללא קטגוריה]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 02:59, 15 יולי 2007 (EDT)

== תודה רבה ==

מחמאותיכם נתקבל בתשואות חן חן. בעז"ה בשמחתכם נחמיא לכם גם כן, בעז"ה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:55, 16 יולי 2007 (EDT)

== ליבוביץ ==
שלום ישראל, מדוע הערך נמחק? אם אתר זה מיועד רק לערכים הקשורים לחסידות חב"ד אני מתנצל. אבל גם לליבוביץ היה קשר כלשהו לחב"ד, והוא התייחס אליה בכמה מהמכתבים שלו. בברכה, [[משתמש:מתעניין|מתעניין]] 11:02, 23 יולי 2007 (EDT)

:אם הוא לא מ[[בית רבי]], או מ[[חסידים ואנשי מעשה]], אין לו מקום באנציקלופדיה, זו אנציקלופדי'ה חב"דית. למרות זאת, ישנם אנשים שבגלל הקשר המיוחד שלהם עם הרבי הם כן זכאים לערך (כגון [[שז"ר]]), רק שהערך עליהם יתמקד בקשר שלהם עם חב"ד. ליבוביץ לא שייך לבית רבי וגם לא לחסידים ואנשי מעשה. קשר מיוחד לחב"ד גם לא נכתב בערך שלו וממילא טבעי היה שהוא ימחק. הצלחה רבה בהמשך! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:54, 23 יולי 2007 (EDT)

==תיזכורת!==

באם תוכל לשנות את הכותרת "[[משה מרדכי עמרמי]]" לכותרת "משה מרדכי הכהן פוגורלסקי - עמרמי" כיוון שזהו שמו המדיוק יותר. (זאת בהמשך להמדובר)

כמו כן ברצוני לשאול איך וכיצד ניתן להעלות תמונה של הנ"ל לאתר.
ישר כח. ש. ע.

== תבנית שכח ==

נראה לי שהתבנית לא תהי'ה ממש שימושית. אף אחד לא ילך להכניס אותה אחרי חבר'ה שלא הכניסו את שמם. אגב, בויקיפדי'ה העברית גם אין תבנית כזאת. --[[משתמש:66.250.99.181|66.250.99.181]] 16:39, 30 יולי 2007 (EDT)

יואל כהן

2007-07-26T07:37:19Z

66.250.99.181:

'''הרב יואל כהן''' נולד בשנת [[תרצ"ב]] ברוסיה, לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]].

בשנת [[תרצ"ו]] עלה ארצה עם משפחתו והתגורר ב[[רמת גן]]. בשנות צעירותו התגורר בקהילה החסידית שהתפתחה ב[[ארץ הקודש]] באזור [[תל אביב]] רמת-גן.

למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]], ובגיל 18, בשנת [[תש"י]], נסע ללמודב-770 ליד [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע. בבואו לארה"ב נודע לו מ[[הסתלקות|הסתלקותו]], אך החליט בכל אופן להישאר והתקשר בכל עוזו ונפשו ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

הוא החל [[חוזר|לחזור]] את [[התוועדות|התוועדויותיו]] של כ"ק אדמו"ר שליט"א. נודע בשילוב בין זיכרון מדהים, יכולת העמקה בלתי רגילה וחוש הסברה מפותח. בשל כך ראה בו הרבי את האדם הראוי לכתיבת [[ספר הערכים חב"ד]], יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקער]], כיום הוא עובד על עריכת הסדרה יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]].

בין השאר ידועה האפיזודה מ[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, שר' יואל היה ב[[מקווה]], וכ"ק אדמו"ר שליט"א לא התחיל באמירת [[מאמר]] עד שהגיע.

משמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]] - [[770]].

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|כ]]

שמריהו גוראריה

2007-07-19T20:36:41Z

66.250.99.181:

[[תמונה:הרשג.jpg|left|thumb|250px|הרש"ג במקומו הקבוע בהתוועדויות]]

הרב ה[[חסיד]] שמריהו גוראריה - הרש"ג - נולד ב[[ר"ח כסלו תרנ"ו]]. הרש"ג הינו גיסו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]], וחתנו של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. בעל בתו מרת חנה. אביו הנגיד החסיד הרב [[מנחם מענדל גוראריה]] היה מגדולי חסידי כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע.

בשנת [[תרפ"א]] בא בקשרי נשואין עים בת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, ומאז נכנס לעבודת הכלל. הרש"ג נתמנה על ידי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ל"מנהל פועל" ויושב ראש מרכז ישיבות [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש העולמית, תפקיד אותו מילא במסירות במשך שנים רבות עד ליומו האחרון. היה מנהל פועל של ישיבות תומכי תמימים. היה מקושר בכל נפשו לכ"ק אדמו"ר שליט"א.

בנו יחידו הוא דובער גור אריה. היה נכדו יחידו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ נ"ע. ומוזכר ב"רשימת המאסר" הידועה. נפ' בתשס"ב.

הרש"ג נפטר ב[[ו' אדר תשמ"ט|ו' אדר א' תשמ"ט]], ולקראת השנה הראשונה לפטירתו הרבי מלך המשיח הורה להוציא [[מאמר]] לכבוד היארצייט.

בשנת [[תשנ"ב]], לאחר [[שיחה]] שאמר הרבי בליל ז' [[אדר ראשון]], כשהרבי ירד ל[[חלוקת דולרים]], הרבי דיבר שיחה מופלאה במקום חלוקת הדולרים אודות הרש"ג שהיה מנהל פועל של תומכי תמימים, ואף הוסיף לימוד משמו "שמריהו", שמורה ששימר את כל העניינים. הרבי אמר עוד באותה שיחה כי כל תלמידי תומכי תמימים בכל קצוי תבל הם תלמידיו.

בכל ימי האבל התפלל הרבי שליט"א בביתו. כמו כן, הורה להדפיס מהדורה מיוחדת של [[תניא]] לעילוי נשמתו, ושההדפסה תסתיים בתוך ימי השבעה. הרבי מלך המשיח השתתף בהקמת המצבה על קברו.

מנוחתו כבוד סמוך ל[[אוהל]] בבית החיים ע"ש מונטיפיורי ב[[ניו יורק]].

[[קטגוריה:בית רבי|ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ג]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ג]]

תבנית:שבועון בית משיח

2007-07-13T08:49:56Z

66.250.99.181:

:(החומר בערך זה נלקח מתוך [[שבועון בית משיח]])

<noinclude>[[קטגוריה:תבניות|ש]]</noinclude>

חב"דפדיה:אולם דיונים/פתיח

2007-07-12T17:31:15Z

66.250.99.181:

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 75%;"
| הגעת ל'''אולם הדיונים''' המרכזי של ה[[אינפופדיה]] החב"דית.

המקום מיועד לדיונים שונים בין האורחים, [[מיוחד:listusers|העורכים]] ו[[מפעיל מערכת|המפעילים]].

אם יש לך בקשות מיוחדות המיועדות למפעילי המערכת תוכל לעשות זאת [[בקשות ממפעיל מערכת|בדף המיועד לכך]].'''
|}
[[קטגוריה:אינפופדיה תחזוקה]]
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude>

שיחה:נגלה וחוזר ונכסה

2007-07-11T05:31:50Z

66.250.99.181:

"על פי תורתנו הקדושה צפוי מראש מצב ניסיון שבו מלך המשיח יתכסה מבני ישראל לאחר התגלותו הראשונה." אפשר לקבל מקורות? עם כל הכבוד, התייחסות למשפט כזה כפשוטו מזכירה לי דתות אחרות רח"ל.

אשמח להתייחסות רצינית. תודה.

:לצערי, כשהערך נכתב לא צוינו המקורות. החומר הועתק מ[[יחי המלך המשיח (חוברת)|חוברת שנכתבה בנושא]]. אני מעתיק לך לכאן את החומר כפי שהוא מופיע בחוברת, יחד עם מראי המקומות. (מובאים בסוף, לפי המספור). מקווה שהועלתי. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:54, 5 יולי 2007 (EDT)

כתוב בספרים 3 שכאשר חושך הגלות מתגבר סימן הוא לכך שהגאולה
קרובה, "שבכל יום סמוך לעלות השחר, החושך מחשיך ביותר מן חשכת
הלילה, ואחר כך אור השחר בוקע ועולה".
מלכות בית דוד דומה ללבנה, פעמים נגלית ופעמים נסתרת. בדורנו -
הדור השביעי לאחרי גילוי אדיר של מלכות בית דוד במשך עשרות שנים,
ואחרי שהרבי שליט"א מלך המשיח מודיע לכל העולם כי עומדים אנו על סף
הגאולה ומלך המשיח כבר התגלה, ומעודד לעיני העולם כולו את ההכרזה על חייו הנצחיים כמלך המשיח - נראה לעינינו ההיפך, וביום ג' תמוז ה'תשנ"ד
נעלם המלך המשיח מעיני עם ישראל.
כתוב בחז"ל 4 שלפני גאולת מצרים נעלם הגואל - משה רבנו למדין, כשם
שגואל ראשון נגלה ונכסה וחוזר ונגלה, כך גואל אחרון, נגלה ונכסה וחוזר
ונגלה. מקורות רבים בנגלה 5 ובנסתר 6 מעידים על ניסיון זה בתקופה של
טרום ההתגלות הסופית. יש להזכיר גם על דברי חז"ל הידועים 7 שמשיח בא
בהיסח הדעת.
הרבי שליט"א מלך המשיח עצמו, כשבוע לפני כ"ז אדר תשנ"ב 8, רמז על
מצב זה, וזה לשונו הקדוש: "נעשית ירידה לפי שעה (על דרך מה שנאמר
"רגע קטן עזבתיך" 9) ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העליה
שלא בערך, ולא רק עליה לרגע קטן (כנגד "רגע קטן עזבתיך"), אלא עליה
. נצחית שאין אחריה הפסק כלל". עד כאן לשונו הקדוש 10
ידוע 11 שבעת עליית משה רבנו להר סיני לאחרי מתן תורה לקבל את
התורה ואת הלוחות, הבטיח להם שיחזור לאחר ארבעים יום. ביום הארבעים,
התעכב משה מלבוא, והשטן הראה להם דמות משה מת בשמים, בני ישראל
לא עמדו בניסיון וחטאו בחטא העגל, רק שבט לוי עמד בניסיון. בכתבי
האריז"ל 12 מובא, כי ניסיון זה יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר
המלך המשיח עצמו יתעלם. ונאמר במדרש 13 , כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל
מי שמאמינו אוכל גחלי רתמים ושרשי מלוחים"!
כמו כן כתוב אודות ניסיון נוסף: בתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת
, המייחלים לו" 14 , אך בבוא העת, מתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים 15 שבדור הגאולה יהיו צדיקים ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח
מתחילה, ויתנגדו לו. כך היה במלכות בית דוד 16 שגדולי ישראל לא הלכו
מתחילה עם המלך שבחר ה', כך גם היו התנגדויות לגדולי ישראל רבים, החל
ממשה רבינו שקרח ועדתו 17 מגדולי האומה חלקו עליו, והמשך ברמב"ם
ובנשיאי החסידות 18 . אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת" 19 - אלו
החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בודאי זה מלך המשיח" 20 , "אבל כל
המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".
ומעניין לציין שבשיחת ג' תמוז ה'תנש"א, שנקבע ל'דבר מלכות' ליום ג'
תמוז מעיר הרבי שליט"א מלך המשיח 21 , כי ג' תמוז הוא אחד מהארבעים
יום הראשונים שמשה רבנו היה בהר! ולא במקרה "ג' תמוז" ( 456 ) עולה
בגימטרייא בדיוק "נכסה וחוזר ונגלה", עובדה המראה בהשגחה פרטית כי
זהו בדיוק השלב עליו דיברו חז"ל. כן בהשגחה פרטית "ג' תמוז" בגימטרייא
"עוד משיח חי"!

3) כלי יקר שמות ו, א.
4) ראה שמו"ר ה, כד. במדב"ר י"א, ג.
5) רבינו בחיי שמות ה, כ"ב בסופו. שיר השירים רבה פ"ד וברמב"ן. רות רבה פ"ה. תורת משה שמות ה, כב.
רש"י דניאל יב, יב. ועוד.
6) ראה אור החמה על הזוהר שמות ז, ב. ויקהל ריב, א. ספר הגלגולים פי"ג. וכן יסד ר' אליעזר הקליר
(בסילוק יוצר פרשת החדש). ראה גם המשך "בשעה שהקדימו" תער"ב ח"א ע' תיט-כ. ועוד.
7) סנהדרין צז, א.
8) דבר מלכות פרשת כי תשא ס"ז. ההדגשה איננה במקור.
9) ישעי' נד, ז.
10 ) וראה דברים נפלאים של אדמו"ר האמצעי בהקדמה ל"שער האמונה".
11 ) שמות לב, א ובפרש"י.
12 ) "ארבע מאות שקל כסף" ע' רמ"א.
13 ) במדב"ר יא, ג.
14 ) אגרות הרמב"ן ח"א ע' שכ"ב. וכן בכתבי האריז"ל שעה"ג פי"ג.

:זו לא תשובה רצינית. לטעון שהחברא קדישא עבדו עלינו כפי שהשטן עבד על עם ישראל בחטא העגל זה לשון הרע. כבר היו רבנים גדולים ביותר שטעו בחישובי קיצין ונתברר שנשיא חב"ד השביעי הוא האחרון, אך בימיו לא בא המשיח. זהו.

::# תשים לב בבקשה אלו ביטויים השמטתי ובבקשה אל תחזור אליהם. אני מתאר לעצמי שאתה מבין מדוע (באם לא, ציין זאת ואשתדל להסביר לך).
::# תקוותי שעם הזמן, הנושא - שבאמת היה צריך להיות הנושא הראשון המושלם באנציקלופדיה - יהיה מלא ומסודר מספיק על מנת לחסוך שאלות מעין אלו. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:40, 6 יולי 2007 (EDT)

:::בעז"ה בימים הקרובים יעלו לאתר ערכים המבארים את נושאים אלו בארוכה, שם תנתן גם הבימה לדון על נושאים אלו בכובד ראש. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:18, 8 יולי 2007 (EDT)

בין הזמנים

2007-07-08T21:17:53Z

66.250.99.181:

#REDIRECT[[ימי החופש]]

חסידי חב"ד ליובאוויטש

2007-07-08T03:57:28Z

66.250.99.181:

#REDIRECT[[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]]

שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 2

2007-07-06T08:12:13Z

66.250.99.181:

מאחר שהערכים מאוד טריים ויש הרבה מה להוסיף בכל אחד מהם, לכן נראה לי שגם בערכים המוגדרים כערכים מוגנים יש לצמצם את ההגנה רק לקטעים שחוששים שיהיו בהם בלגנים. ולדוגמא בערך זה של הרבי, הרי חסר המון חומר במיוחד מהשנים הראשונות (הערך מתחיל רק משנת תרפ"ד, כשהרבי הי' כבר בן 22!), לכן כדאי שיפתחו לעריכה את כל האזור הזה, ורק בעוד תקופת מה כשכבר יהי' מספיק חומר יתחילו להגן עליו בצורה רחבה יותר.
[[משתמש:בני|בני]] 18:35, 10 יוני 2007 (EDT)

אין אפשרות כזאת לחסום רק חצי ערך. מכיוון שכך, הכי הגיוני הוא לחסום את כל הערך בערכים שישנו חשש שיושחתו במזיד. אם יש לך מה להוסיף בערך, תכתוב זאת כאן ו[[מפעיל מערכת]] יכניס את הדברים לגוף הערך. תודה רבה מראש! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:46, 10 יוני 2007 (EDT)

הרבי מלך המשיח לא למד בסורבון אלא בבית הספר לעבודות ציבוריות. צילום של מסמך הקבלה התפרסם פעם בשטורעם

== לתקן הקישור ==

תחת הכותרת משנית "בברלין" יש קישור בשם "ישראל ארי לייב" צריך לתקנו שיקשר לערך האמיתי שיש לשם זה.[[משתמש:בני|בני]] 15:45, 11 יוני 2007 (EDT)

== לתקן עוד קישור ==

בפעולותיו של הרבי בשנת תשל"ד ישנו קישור למילה "טנקים", קישור זה אינו נכון ויש לתקנו שיפנה לערך הנ"ל.[[משתמש:בני|בני]]

== הכל מועתק ==

מה זה מעניין?!?

הכל מועתק מ"סדר ההשתלשלות" של היום יום!

חכמים גדולים

[[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 15:42, 18 יוני 2007 (EDT)

:א. הערך אמור להכיל את העובדות ה'יבשות', ולא סיפורים וכו' אשר לכן מתאים הסגנון הנ"ל. ב. אדרבה, אם יש בידך להוסיף וכו' תציע זאת כאן ומפעילי המערכת יכניסו זאת.----[[משתמש:בני|בני]] 15:48, 18 יוני 2007 (EDT)

----

חסרים ספרים: ענינה של תורת החסידות, לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח
וכל הספרי שערים למיניהם צריכם לעבור לקטגורית לקט מרבותינו נשיאנו--[[משתמש:אפי|אפי]] 01:04, 19 יוני 2007 (EDT)

----

מדוע מסתירים את הלימודי חול של הרבי באירופה ?
:ב[[אדמו"ר שליט"א#בפאריז|שורה הראשונה של פאריז]] מוזכר: "בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון". --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 16:27, 28 יוני 2007 (EDT)

==חייו הנצחיים של הרבי==
על פי אמונתנו בתורת ישראל, מוכרח להיות שמציאותו של הרבי בעולם הזה הגשמי היא ללא שינוי. ליתר פירוט אפשר לראות בקטגוריה [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]].

אורו של משיח (קעמפ)

2007-07-05T02:59:55Z

66.250.99.181:

[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|לוגו הקעמפ]]
'''אורו של משיח''' הינו קעמפ לילדי [[אנ"ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]]. הקעמפ הוקם על ידי הרב פרץ פרידמן בשנת [[תשנ"ו]].

"אורו של משיח" הינו הקעמפ הראשון מסוגו בארץ, בו שוהים הילדים 24 שעות ביממה במשך שבועיים רצופים.

הקעמפ מתקיים בדרך כלל בקמפוסים מפוארים של ישיבות בני עקיבא הפזורות ברחבי הארץ, ובנוי במתכונת צבאית, הכוללת שניים או שלושה מרכזים, מתחתם שלושה אנשי משמעת ומתחתם המדריכים האחראים על קבוצות של 10 - 12 ילדים בקבוצה.

אחת ממעלותיו של הקעמפ היא המערך הלימודי של הקעמפ, מלבד הפעילויות והטיולים, מושם דגש מיוחד על התוכן החינוכי שמועבר לחיילים. זאת באמצעות חומר לימודים מיוחד הבנוי בצורת סיפור מתח, בתוכו משולבים תכנים חסידיים בעניינים של: רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. שיטה זו הוכיחה את עצמה במשך השנים כשיטה מצליחה מעל ומעבר.

בנוסף לכך, מקפידים בקעמפ על ניצול מקסימלי של הזמן כדי להחדיר כמה שיותר תכנים חסידיים ל'חיילים': בזמני הנסיעות באוטובוסים משננים החיילים משניות ו[[תניא]] בעל-פה, כמו כן בזמני הארוחות.

בשנת [[תשס"ו]] השתתפו בקעמפ בסביבות ה-430 ילדים בנוסף לצוות הקעמפ שמנה קרוב ל-100 תמימים.

== פעולות הקעמפ במשך השנה ==

אחת המעלות הייחודיות בקעמפ היא שמירת הקשר עם החיילים במשך ימות השנה. צוות הקעמפ מפעיל את מערכת "ממשיכים להלחם" הכוללת, שמירת קשר טלפוני בין המפקד לחייל, [[ממשיכים להילחם (עלון)|עלון חודשי מהודר]] וכן שי אישי ל[[יום הולדת|ימי הולדת]] של החניכים, הנשלח על ידי המדריך וצוות הקעמפ. אחד המייזמים המבטא את שמירת הקשר הוא -"שבתות קעמפ" ב[[פורטל:ערים וקהילות חב"ד|קהילות אנ"ש]]. מידי חודש יוצאים צוות המדריכים לשבת עם הקעמפ באחת מקהילות חב"ד בארץ. כך שבמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חיילי הקעמפ.

אחת מפעולות מערכת "ממשיכים להלחם" היא גם הפקת דיסק משירי הקעמפ - [[מקהלת אורו של משיח]] - שיצא לאור בשנת תשס"ד.

==לקסיקון הקעמפ ==

לקעמפ לקסיקון משלו הבנוי על הלקסיקון הצבאי בשילוב שמות מההוי החבד"י.

*מרכז: גנרל.
*איש משמעת: מח"ט.
*מדריך: מפקד.
*חניך: חייל.
*בית כנסת: [[770]].
*חדר אוכל: 1414.
*משכן המפקדים: מפקדה.
*הצוות הטכני: "הסיירת".
*שינון יומי של 4 שורות תניא: מכסה יומית.

==מושגים בקעמפ ==

*'''שעון קעמפ:''' עם הגעת החיילים לשערי המחנה מחליפים את השעה בשעון לשעה אחת קדימה, בכך מעצימים את התחושה שהקעמפ הינו 'עולם אחר' המנותק לגמרי מהמתרחש סביבו.

*'''מסדר:''' מידי בוקר נפתח הקעמפ במסדר הצדעה לרבי, כל חיילי הקעמפ על צוותו, עומדים בשורות ישרות ובהינתן האות מצדיעים לרבי. בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] כשלאחריהם מכריזה הסיירת המצטיינת "{{יחי}}".
מידי ערב מתקיים 'מסדר נעילה' ליום שחלף.

*'''מתיחה:''' בימי ההכנות לקעמפ, מגבש הצוות הניהולי של הקעמפ רעיון מיוחד שיפורסם במהלך הקעמפ כדבר שעומד להתרחש (כגון טיול מיוחד, או ביקור של אדם מפורסם) ובמהלך האירוע, כאשר החיילים בטוחים שאכן הדבר קורה -'מפוצצים' את התכנית בשתי מילים "מלחמת ופרצת" - מילים אלו הינם סימן ההיכר לכך שהנ"ל היה מתיחה.
מרגע זה ואילך מתחילה 'מלחמת ופרצת'.

בין המתיחות המיוחדות שהיו במשך השנים: ברית מילה לבן של מנהל הקעמפ, כשלבסוף התגלה שהנימול אינו אל בובה. מנהל ה'סופרלנד' הגיע לקעמפ לדבר בפני החיילים כשהוא מבטיח שני דברים א. לבנות את 'קרית גן ישראל -אורו של משיח' וב. 'מלחמת ופרצת'.

לרעיון המתיחה יש מטרה ברורה: להכניס את חיילי הקעמפ לאווירה תוססת לקראת 'מלחמת ופרצת'.

*'''מלחמת ופרצת:''' לאחר התפצצות המתיחה מחלקים הקעמפ (כולל אנשי הצוות) לשניים, כל קבוצה מקבלת שם עם נושא (כגון: משיח וגאולה) אותו היא אמורה להדגיש בכל מהלך המלחמה. לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה (בשנים האחרונות התווסף גם סמ"ל) - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון.

==היסטורית הקעמפ ==

*בשנת [[תשנ"ו]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעל (באר יעקב).
הגנרלים: ה[תמים]] פרץ פרידמן, שימעון ברגמן, אליעזר ווילשאנסקי.

*בשנת [[תשנ"ז]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת כפר סיטרין.
הגנרלים: הת' אליעזר ווילשאנסקי, אבי חדד.

*בשנת [[תשנ"ח]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בחדרה.
הגנרלים: הת' שלום בער מרזל, אליעזר ווילשאנסקי.

*בשנת [[תשנ"ט]] התארח הקעמם בקמפוס ישיבת "מגדלור" במגדל העמק.
הגנרלים: הת' שלום בער מרזל, מנחם מענדל פרידמן.

*בשנת [[תש"ס]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת שבי שמרון.
הגנרלים: אליעזר וילשאנסקי, אבי חדד.

*בשנת [[תשס"א]]-[[תשס"ב]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע.
הגנרלים: הת' חיליק קופצ'יק.

*בשנת [[תשס"ג]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון.
הגנרלים: הת' מנחם פרידמן, ינון ששון.

*בשנת [[תשס"ד]] התארח הקעמפ בקמפוס ישיבת כפר סיטרין.
הגנרלים: הת' מנחם פרידמן, לוי נחשון.

*בשנת [[תשס"ה]] התארח הקעמפ בישיבת בני עקיבא בכפר מימון.
הגנרלים: ר' לוי נחשון, הת' שמואל ערד, אליהו דיקשטיין.

*בשנת [[תשס"ו]] התארח הקעמפ בלב הגן הלאומי "פארק אשכול".
הגנרלים: ר' לוי נחשון, הת' שמואל ערד, אליהו דיקשטיין.

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בישראל|א]]

במחנה צבאות ה'

2007-07-05T02:33:39Z

66.250.99.181:

#REDIRECT[[במחנה צבאות השם]]

רב ותלמיד

2007-06-29T04:45:11Z

66.250.99.181:

#REDIRECT[[רב ותלמיד (משל)]]

רב ותלמיד (משל)

2007-06-29T04:44:45Z

66.250.99.181:

אחד המשלים הנפוצים ביותר בתורת החסידות עוסק בקשר הפנימי שבין '''רב ותלמיד'''. מושגים והשכלות רבות ומגוונות נלמדים ממשל זה, אך כמדומה כי נקודת היסוד עליה מושם הדגש היא לאו דווקא גדלותו של הרב מצד עצמו, אלא ביכולתו להתלבש, להוריד ולצמצם את חכמתו כדי להתאימה במדוייק לכלי התלמיד.

מלאכתו מתבצעת בשני שלבים ומאפיינים: א) מלאכת בורר - מה לגלות מתוך האין סוף של חכמתו, אך במיוחד מה להצניע. ב) מלאכת בונה - כיצד להציג את הדברים בפני התלמיד בשפה צחה, מתומצתת וברורה, דבר דיבור על אופנו.

אך בכך לא די. המאפיין היסודי יותר של הרב הוא ביכולת, הנדירה, להחדיר ולהעלים בתוך אותם דברים מדודים ומוגבלים, את כל מושגי היסוד בעומק לפנים מעומק, כך שברבות הימים יוכל התלמיד 'לשחזר' ולגלות באותם דברים עצמם את "סוף דעתו, חכמתו ומשנתו" של רבו ועד ל"קאים איניש אדעתיה דרביה". בבחינת 'תן לחכם ויחכם -בבוא העת, מתוך אותם דברים עצמם - עוד'.

{{לימוד}}

הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים

2007-06-29T04:43:09Z

66.250.99.181:

[[תמונה:הגדה.gif|left|thumb|250px|שער ההגדה]]
"הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים" של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] הודפסה לראשונה בשנת [[תש"ו]], ומני אז הפכה להיות ההגדה הנפוצה ביותר בקרב [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] ברחבי העולם.

ידועה התבטאות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת '[[אוצר החסידים]]' נקבעו '[[היכלות]]' המתחילים מ[[הבעש"ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי ריי"צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ואמר לחתנו: "אבא (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) היה '[[פנימי]]', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא".

==התפתחות ההגדה==

כאמור, לראשונה הופיעה ההגדה בשנת תש"ו, בהוצאה זו הכילה ההגדה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'ליקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פיסקאות נוספות ליצירתו (כארבעים קטעים חדשים). הם לא נעשו בפעם אחת אלא לפחות בשלשה שלבים נוספים כאשר מדי כמה שנים צורפו להגדה עוד כמה קטעים. אך הם לא שולבו יחדיו, אלא בסוף ההגדה באו ההוספות החדשות (גם לאלו שאינם אספנים ניתנה האפשרות לעקוב אחר שלבי התפתחות הפיסקאות הללו וזאת דרך '[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]'. בהוספות לחלק אורח חיים (כרך ג-ד) באו כמות שהן כל המהדורות (עמ' נה - סז, ב)).

רק בשנת [[תשל"ג]] - עשרים ושבע שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה'[[ועד להפצת שיחות]]' את ההגדה כאשר כל הפיסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. מובן שבעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה.

ברם כמדומה שהשינוי הבולט יותר נעשה בשמה של ההגדה - במהדורה הראשונה היא קרויה "לקוטי מנהגים וטעמים" ואח"כ בסדר הפוך "לקוטי טעמים ומנהגים".

מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים' של ה'ועד להפצת שיחות' (ב' כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (ו[[מוגה|הוגהו]]) במשך השנים וה[[מכתב כללי|מכתבים הכלליים]] לחג הפסח.

=הגדת רב לתלמיד==

ההגדה של הרבי שליט"א ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, אך עיקר העיקרים שלה היא בהתאמה מדוייקת - ואפילו קפדנית - לצרכיו של המעיין. יש בה את כל הדרוש להבנה עניינית ישרה של ההגדה ולשם קיום המצוות הרבות של ליל הסדר - כהלכתן, במלוא ההידור. לא חסר אך גם לא יתיר.

וביחד עם זאת - וזו פלאה - היא לא מוותרת על מאומה, וככל שנעמיק בה נגלה בה יצירתיות בכל תחום אפשרי: לכל לראש בניסוח תמציתי מדוייק של השתלשלות מבנה ההגדה, דרך בחירת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים להפליא כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, וכלה בסיכום מושלם של כל דיני הסדר בטעמיהם ובמיוחד שילובם של [[מנהגי חב"ד]], להם נלוות הערות למדניות מעמיקות.

זו אחת ההגדות הבודדות שמחברה הציב לו מטרה אחת: לספק את כל הדרוש לקורא. בכך היא מתייחדת מהמגוון האדיר של ההגדות שהופיעו מאז ומקדם.

==מטרת ההגדה==

מטרתה של היצירה - לספק לקורא את כל הדרוש להבנה מושלמת. דבר זה משתקף גם במקורותיו של 'המלקט', שכמובן אינו מעלימם ואדרבה. הרבי מגיש מגוון רחב ככל האפשר של פירושים, בבחינת 'קבל האמת ממי שאמרה'. אם קטע זה זקוק לאימרת החתם-סופר, יהי כן (עמ' נ), וכאן חובה לתמוה על הגר"א (עמ' כא), או על בעל ה'[[שער הכולל]]' (ריבוי פעמים), והנה רעיון פשטני-לבבי מאוהבם של ישראל (עמ' יד), או ציון להגדת הנצי"ב (עמ' כו) ואפילו פנינה מהגדת 'מאיר עין'. ו'המלקט' עצמו ממלא אף הוא את ההגדה בפירושיו, בבחינת 'כל הדבר הקשה יביאו אלי' (דו"ק ותשכח!), אך בראש ובראשונה, כאמור, נוטלים חלק מפרשי ההגדה ומאמרי חז"ל הבסיסיים והם: הגמרא בפרק י' בפסחים, מכילתא בא, ופירושים מקיפים על ההגדה - שבלי הלקט לרבי צדקיה, 'זבח פסח' לאברבנאל, אבודרהם, רשב"ץ, 'מעשה ניסים', 'שמחת הרגל' ועוד.

וכך מקנה הרבי ללומדי יצירתו שיטת לימוד יסודית-פנימית שמאפייניה הם: אמונה טהורה בכל תג, מנהג והלכה, וחתירה להבנה בסיסית-ראשונית של הדברים.

==שמה של ההגדה==

"לקוטי טעמים ומנהגים" - לכאורה השם, המבטא מלאכת ליקוט גרידא, לא הולם יצירה כה יצירתית. אך כמדומה שהמושג 'ליקוט', בהקשר לספר זה ושכמותו, נועד לאפיין את מהותה של היצירה. 'ליקוט' לא במובן של איסוף, אלא - של זיקוק וניפוי כל החומר העצום הקיים על ההגדה, ובכלל זה החידושים של 'המלקט' עצמו, ובחירת העילית שבעילית בסגנון צח חד ובהיר שיסביר פנים לקורא. ה'לקט' מתבטא בכל פרט שבהגדה, גם כאשר 'המלקט' בחר פירוש מסוים ממפרשי ההגדה, הוא 'מלקטו' ומגיש מתוכו רק את נקודת התמצית ההולמת את המטרה שהציב לעצמו ביצירתו. כך שבעצם אין לך יצירה גדולה מזו - מלאכת השפעת רב לתלמיד.

==מרכיבי ההגדה==

כאשר אנו אומרים 'הגדה של פסח' אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי [[ליל הסדר]]. וכאשר מדובר בהגדה חבדי"ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד"י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של [[אדמו"ר הזקן]], ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי ליקוטים בסיסיים מאירים ומסבירים.

לגופה של ההגדה הוא מציע נוסחאות ומקורות יסוד ולצידם לקט פירושים. ואת דיני הסדר הוא מגיש בצורה תמציתית. בשילוב נימוקים, מקורות והגדרות - תוך ציון מרוכז של כל הדעות הקשורות להן.

===ההגדה:===

'חומר הגלם' הראשוני של ההגדה מקורו ב"משנה פסחים פרק י', מכילתא פרשת בא, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]] בפסחים שם" [וכן בספרי דברים] (ראה עמ' ח' בהגדה). בחומר ראשוני זה קיימים, כרגיל בכגון דא, גרסאות ונוסחאות שונות (ראה פיסקא "ויעבידו . . וימררו" עמ' לו).

מתוך אותם מדרשי הלכה ואגדה בחר 'מסדר ההגדה' את הפיסקאות וסידרם לפי סדר של קדימה ואיחור, אלא שמכורח מבנה ההגדה, וסיבות נוספות, ערך המסדר בחלק מהפיסקאות שינויי לשון שונים (עליהם עומד הרבי בכמה מקומות, ראה עמ' כט 'לי ולא לו', עמ' לה 'ואעבור עליך', עמ' מו 'שהיו אבותינו', עמ' מח 'לא את אבותינו' ועוד). לפנינו א"כ דור שני של שינויים.

לאחר שנסדרה ההגדה היא שוב מופיעה במקומות שונים - "סידור ר' עמרם גאון, סי' רס"ג, ברמב"ם, מחזור ויטרי ועוד" (עמ' ח') - בשינויים וניסוחים לא מעטים, כפי שמציין הרבי לאורך כל ההגדה.

ואחרון חביב הנוסח של רבינו הזקן אותו בירר וליבן מתוך שישים נוסחאות (כדברי ה"[[בית רבי (ספר)]]"). והיא ההגדה שבידינו. הרי לנו דור רביעי של נוסחאות.

ובהתחשב במבנה ההגדה המורכב, בצירוף ארבעה דורות של שינויים, הרי דבר זה מחייב, שלא כרגיל, להעניק תשומת לב לנוסחאות ולסדר השתלשלותם ולולא זאת קטעים רבים נותרים קשי הבנה. ומכאן החשיבות שמעניק הרבי - במיוחד בהגדה - לנוסחאות (הנה ציון לכמה דוגמאות המלמדים כיצד חילופי נוסחאות מבהירים פיסקאות רבות: עמ' כו 'אמר ראב"ע', עמ' יט 'לפניך', עמ' לד 'אנוס', עמ' לד 'ועתה שמך', 'ואעבור עליך', עמ' ל 'ויעבידו גו' וימררו', עמ' מג פיסקת דיינו ועוד ועוד).

אך כאמור, הרבי עושה זאת בשפה ברורה מסוכמת ונעימה כדי לא להלאות את הקורא. ולכן רק כאשר הדבר נוגע ישירות להבנה מתעכב על כך, אך בדרך כלל רק מציין לעיין בשינויים הקיימים. רק מי שישוב לעיין בדברים ימצא שיטה 'פילולוגית' [=בלשנית, חוקרת לשון] מוגדרת וייווכח כיצד מנווט הרבי ברוחב בינתו בים הנוסחאות.

===ביאורים ופירושים===

לצד הנוסחאות מלאה ההגדה בפירושים, אשר כפי שכבר נאמר הצד השווה בהם הוא היסודיות. ניתן לחלקם לשלושה: א) פירושים במבנה ורצף ההגדה. ב) ביאור תכנים ורעיונות. ג) ביאורי מילים.

ההבנה הבסיסית הנדרשת מקורא ההגדה היא לכל לראש הבנת המבנה של פיסקאות ההגדה ושמירת הרצף החל מ'מה נשתנה' ועד לסיומו של ההלל. בהגדה מקדיש לכך הרבי תשומת לב מיוחדת, וכדרכו הוא משחיל זאת בקצרה תוך כדי קריאת ההגדה.

אחד המאפיינים הבולטים במבנה ההגדה הוא שילוב פסוקים עם דרשות חז"ל וביאורי מילים (ובלשון הרבי: "כוונת בעל ההגדה בדרשותיו היא, לבאר ולפרט יותר את הענינים על פי מה שנתבאר במקום אחר" עמ' לו). יש גם ביאורי מילים. לרוב הם מלוקטים מתוך כתובי המקרא ומאמרי חז"ל.

===דינים ומנהגים===

אף בדיני ומנהגי ליל הסדר מציג 'המלקט' בכל ענין את מקורותיו הראשוניים בשילוב נימוקים וביאורים, ואגב - מבחינה כמותית עיקר המלאכה בהגדה זו היא דווקא בחלק מעשי זה.

לחלק זה יש פנים רבות. פעמים הרבי מסכם ומתמצת את כל השיטות והטעמים לדין מסויים. חלק זה גדוש במיוחד בהערות למדניות הדורשות עיון מעמיק. יש שעוסק בקביעת השתלשלות המנהגים - לדוגמא: הזרוע והביצה שבקערה. 'המלקט' מסיק שכבר בזמן הבית נהגו כך ושולל את הסברא לפיה המנהג לקחת ביצה הוא "משום שעושים זכר לאבילות דחורבן ביהמ"ק". שהרי "מוכח במשנה ובירושלמי" שנהגו כן כבר מזמן הבית. לפעמים אף משחיל סברות למדניות לפשר דיני הסדר.

==הגדת רבינו הזקן==

בליל הסדר של שנת [[תש"ד]] אצל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], לאחר אכילת המרור ביקש אחד הנוכחים מהאחראים שיתחילו להגיש לשולחן את הסעודה כך שמיד לאחר אכילת ה'כורך' יוכלו לגשת היישר ל'שולחן עורך'. הרבי הריי"צ לא ניחא דעתו משינוי זה והתבטא אז: "הוד כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב|אאמו"ר הרה"ק]] אמר, שבלילות אלו - שני הסדרים של חג הפסח - לפני שעושין איזה דבר מעניני הסדר, דררף מען א קוק טאן אין סידור [= יש להביט בסידור]". כוונת הדברים היא לעיין באותם משפטי הדרכה מתומצתים שהציב כ"ק אדמו"ר הזקן בין קטעי ההגדה ובהם הביא הנהגות הנחוצות לדעת בשעת מעשה. משפטים אלו כל עניינם אינו אלא הדרכה מעשית לעורכי הסדר, אך הרבי נאמן לגישתו האמונתית לכל הנכתב בידי רבותינו נשיאנו, מדקדק במשפטים אלו כחוט השערה ושולה מתוכם פנינים ודיוקים מופלאים.

כידוע [[אדמו"ר הזקן]] בירר וליבן נוסח תפילה מתוך ששים סידורים מנוסחאות שונות. ובכלל זה היתה גם ההגדה של פסח, אשר כמוה כסידור התפילה רבו בה הנוסחאות.

ביצירה שלפנינו מתעכב הרבי בהרחבה יתירה לכל שינוי נוסח, או גירסא נדירה שבחר בה רבינו הזקן ואינו זז מחבבה עד שמגלה כיצד הנוסח הזה הוא הוא המושלם, המעולה והמקובל מכל צד ופינה. היותר מפורסם הוא סדר ארבעת הקושיות שב'מה נשתנה' - מטבילין, מצה, מרור, מסובין, השונה מנוסח 'העולם'. הרבי פותח בשפע נדיר של מקורות ראשוניים לנוסח זה ("משנה שבירושלמי רי"ף ורא"ש . . בסי' רע"ג, בסי' רס"ג, רמב"ם, טור, אבודרהם . . זבח פסח למהר"י אברבנל, פע"ח, סי' האריז"ל, מ"ח ועוד..") וממשיך להוכיח כיצד דווקא נוסח זה "מתאים לסדרם בליל זה" ואף ל"סדר העולמות מלמטה למעלה..". אך לא מסתפק בכך ובמילים חדות וקצרות מתפלפל עם דעות נוספות העוסקות בכלל בסדר התפתחותם של ארבעת הקושיות במרוצת הדורות. ומסיים ברעיון מקורי המבאר בפשטות את סיבת שינויי המנהגים בנוסח זה.

זאת בנוסף לשינויים נוספים בהם מסתפק הרבי בציון שורה של נוסחאות הזהים לנוסח שלפנינו, וכדרכה של אמת תורנית - תמיד מקפיד גם לציין את כל אותם מקורות שבהם מופיע הנוסח בשונה מאדמו"ר הזקן (ראה לדוגמא עמ' לה 'ויהי שם לגוי'. במח"ו, אבודרהם, של"ה, יעבץ קו"י גריס כאן לגוי גדול, אבל בסי' רס"ג, רמב"ם, מהר"ל, סי' הרש"ר נשמטה תיבת גדול.. [וממשיך לבאר את שתי הנוסחאות]").

=='לקוטי מנהגים'==

אחד החלקים העיקריים בכל היצירה הזו, אשר בהחלט ניתן לשער שלשמם היא נוצרה הוא - 'לקוטי מנהגים'. כאן לראשונה הוצגו במרוכז ובמסודר כל [[מנהגי חב"ד]] לליל הסדר, ובכלל זה גם מנהגי בית הרב אשר חלקם נועדו לנשיאים בלבד.

הרבי היה הראשון שסידר בירר וליבן את המנהגים החבדיי"ם באחידות, לא זה בכה וזה בכה. ואכן - בהוראת כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוכנסו בהגדה זו כל המנהגים. בדרך כלל מסתפק הרבי בציונם, אך מפעם לפעם, בפרט כאשר המנהג לא כל כך שיגרתי, מראה לו הרבי פנים אם בציון מקורות תורניים נוספים (ראה עמ' מח 'מנהג בית הרב') ואם בביאור. הנה דוגמא אחת למנהג שלא נוהגים בו: "אין נוהגין בחטיפת האפיקומן בבית הרב". הרבי לא מתעלם מאלו הנוהגים לחטוף ואף מציין לכך רמז שהביאו ספרי המנהגים, אך את מנהג חב"ד הוא מבאר בציטוט פתגם הגמרא (ברכות ה, ב): "בתר גנבא גנוב וטעמא טעים" אשר משמעותו, בהקשר זה, גניבה - בכל צורה שהיא - היא מחלה מדבקת...

[[קטגוריה: ספרי אדמו"ר שליט"א]]

הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים

2007-06-29T04:42:45Z

66.250.99.181:

[[תמונה:הגדה.gif|left|thumb|250px|שער ההגדה]]
"הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים" של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] הודפסה לראשונה בשנת [[תש"ו]], ומני אז הפכה להיות ההגדה הנפוצה ביותר בקרב [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] ברחבי העולם.

ידועה התבטאות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת '[[אוצר החסידים]]' נקבעו '[[היכלות]]' המתחילים מ[[הבעש"ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי ריי"צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ואמר לחתנו: "אבא (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) היה '[[פנימי]]', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא".

==התפתחות ההגדה==

כאמור, לראשונה הופיעה ההגדה בשנת תש"ו, בהוצאה זו הכילה ההגדה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'ליקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פיסקאות נוספות ליצירתו (כארבעים קטעים חדשים). הם לא נעשו בפעם אחת אלא לפחות בשלשה שלבים נוספים כאשר מדי כמה שנים צורפו להגדה עוד כמה קטעים. אך הם לא שולבו יחדיו, אלא בסוף ההגדה באו ההוספות החדשות (גם לאלו שאינם אספנים ניתנה האפשרות לעקוב אחר שלבי התפתחות הפיסקאות הללו וזאת דרך '[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]'. בהוספות לחלק אורח חיים (כרך ג-ד) באו כמות שהן כל המהדורות (עמ' נה - סז, ב)).

רק בשנת [[תשל"ג]] - עשרים ושבע שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה'[[ועד להפצת שיחות]]' את ההגדה כאשר כל הפיסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. מובן שבעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה.

ברם כמדומה שהשינוי הבולט יותר נעשה בשמה של ההגדה - במהדורה הראשונה היא קרויה "לקוטי מנהגים וטעמים" ואח"כ בסדר הפוך "לקוטי טעמים ומנהגים".

מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים' של ה'ועד להפצת שיחות' (ב' כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (ו[[מוגה|הוגהו]]) במשך השנים וה[[מכתב כללי|מכתבים הכלליים]] לחג הפסח.

=הגדת רב לתלמיד==

ההגדה של הרבי שליט"א ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, אך עיקר העיקרים שלה היא בהתאמה מדוייקת - ואפילו קפדנית - לצרכיו של המעיין. יש בה את כל הדרוש להבנה עניינית ישרה של ההגדה ולשם קיום המצוות הרבות של ליל הסדר - כהלכתן, במלוא ההידור. לא חסר אך גם לא יתיר.

וביחד עם זאת - וזו פלאה - היא לא מוותרת על מאומה, וככל שנעמיק בה נגלה בה יצירתיות בכל תחום אפשרי: לכל לראש בניסוח תמציתי מדוייק של השתלשלות מבנה ההגדה, דרך בחירת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים להפליא כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, וכלה בסיכום מושלם של כל דיני הסדר בטעמיהם ובמיוחד שילובם של [[מנהגי חב"ד]], להם נלוות הערות למדניות מעמיקות.

זו אחת ההגדות הבודדות שמחברה הציב לו מטרה אחת: לספק את כל הדרוש לקורא. בכך היא מתייחדת מהמגוון האדיר של ההגדות שהופיעו מאז ומקדם.

==מטרת ההגדה==

מטרתה של היצירה - לספק לקורא את כל הדרוש להבנה מושלמת. דבר זה משתקף גם במקורותיו של 'המלקט', שכמובן אינו מעלימם ואדרבה. הרבי מגיש מגוון רחב ככל האפשר של פירושים, בבחינת 'קבל האמת ממי שאמרה'. אם קטע זה זקוק לאימרת החתם-סופר, יהי כן (עמ' נ), וכאן חובה לתמוה על הגר"א (עמ' כא), או על בעל ה'[[שער הכולל]]' (ריבוי פעמים), והנה רעיון פשטני-לבבי מאוהבם של ישראל (עמ' יד), או ציון להגדת הנצי"ב (עמ' כו) ואפילו פנינה מהגדת 'מאיר עין'. ו'המלקט' עצמו ממלא אף הוא את ההגדה בפירושיו, בבחינת 'כל הדבר הקשה יביאו אלי' (דו"ק ותשכח!), אך בראש ובראשונה, כאמור, נוטלים חלק מפרשי ההגדה ומאמרי חז"ל הבסיסיים והם: הגמרא בפרק י' בפסחים, מכילתא בא, ופירושים מקיפים על ההגדה - שבלי הלקט לרבי צדקיה, 'זבח פסח' לאברבנאל, אבודרהם, רשב"ץ, 'מעשה ניסים', 'שמחת הרגל' ועוד.

וכך מקנה הרבי ללומדי יצירתו שיטת לימוד יסודית-פנימית שמאפייניה הם: אמונה טהורה בכל תג, מנהג והלכה, וחתירה להבנה בסיסית-ראשונית של הדברים.

==שמה של ההגדה==

"לקוטי טעמים ומנהגים" - לכאורה השם, המבטא מלאכת ליקוט גרידא, לא הולם יצירה כה יצירתית. אך כמדומה שהמושג 'ליקוט', בהקשר לספר זה ושכמותו, נועד לאפיין את מהותה של היצירה. 'ליקוט' לא במובן של איסוף, אלא - של זיקוק וניפוי כל החומר העצום הקיים על ההגדה, ובכלל זה החידושים של 'המלקט' עצמו, ובחירת העילית שבעילית בסגנון צח חד ובהיר שיסביר פנים לקורא. ה'לקט' מתבטא בכל פרט שבהגדה, גם כאשר 'המלקט' בחר פירוש מסוים ממפרשי ההגדה, הוא 'מלקטו' ומגיש מתוכו רק את נקודת התמצית ההולמת את המטרה שהציב לעצמו ביצירתו. כך שבעצם אין לך יצירה גדולה מזו - מלאכת השפעת רב לתלמיד.

==מרכיבי ההגדה==

כאשר אנו אומרים 'הגדה של פסח' אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי [[ליל הסדר]]. וכאשר מדובר בהגדה חבדי"ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד"י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של [[אדמו"ר הזקן]], ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי ליקוטים בסיסיים מאירים ומסבירים.

לגופה של ההגדה הוא מציע נוסחאות ומקורות יסוד ולצידם לקט פירושים. ואת דיני הסדר הוא מגיש בצורה תמציתית. בשילוב נימוקים, מקורות והגדרות - תוך ציון מרוכז של כל הדעות הקשורות להן.

===ההגדה:===

'חומר הגלם' הראשוני של ההגדה מקורו ב"משנה פסחים פרק י', מכילתא פרשת בא, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]] בפסחים שם" [וכן בספרי דברים] (ראה עמ' ח' בהגדה). בחומר ראשוני זה קיימים, כרגיל בכגון דא, גרסאות ונוסחאות שונות (ראה פיסקא "ויעבידו . . וימררו" עמ' לו).

מתוך אותם מדרשי הלכה ואגדה בחר 'מסדר ההגדה' את הפיסקאות וסידרם לפי סדר של קדימה ואיחור, אלא שמכורח מבנה ההגדה, וסיבות נוספות, ערך המסדר בחלק מהפיסקאות שינויי לשון שונים (עליהם עומד הרבי בכמה מקומות, ראה עמ' כט 'לי ולא לו', עמ' לה 'ואעבור עליך', עמ' מו 'שהיו אבותינו', עמ' מח 'לא את אבותינו' ועוד). לפנינו א"כ דור שני של שינויים.

לאחר שנסדרה ההגדה היא שוב מופיעה במקומות שונים - "סידור ר' עמרם גאון, סי' רס"ג, ברמב"ם, מחזור ויטרי ועוד" (עמ' ח') - בשינויים וניסוחים לא מעטים, כפי שמציין הרבי לאורך כל ההגדה.

ואחרון חביב הנוסח של רבינו הזקן אותו בירר וליבן מתוך שישים נוסחאות (כדברי ה"[[בית רבי (ספר)]]"). והיא ההגדה שבידינו. הרי לנו דור רביעי של נוסחאות.

ובהתחשב במבנה ההגדה המורכב, בצירוף ארבעה דורות של שינויים, הרי דבר זה מחייב, שלא כרגיל, להעניק תשומת לב לנוסחאות ולסדר השתלשלותם ולולא זאת קטעים רבים נותרים קשי הבנה. ומכאן החשיבות שמעניק הרבי - במיוחד בהגדה - לנוסחאות (הנה ציון לכמה דוגמאות המלמדים כיצד חילופי נוסחאות מבהירים פיסקאות רבות: עמ' כו 'אמר ראב"ע', עמ' יט 'לפניך', עמ' לד 'אנוס', עמ' לד 'ועתה שמך', 'ואעבור עליך', עמ' ל 'ויעבידו גו' וימררו', עמ' מג פיסקת דיינו ועוד ועוד).

אך כאמור, הרבי עושה זאת בשפה ברורה מסוכמת ונעימה כדי לא להלאות את הקורא. ולכן רק כאשר הדבר נוגע ישירות להבנה מתעכב על כך, אך בדרך כלל רק מציין לעיין בשינויים הקיימים. רק מי שישוב לעיין בדברים ימצא שיטה 'פילולוגית' [=בלשנית, חוקרת לשון] מוגדרת וייווכח כיצד מנווט הרבי ברוחב בינתו בים הנוסחאות.

===ביאורים ופירושים===

לצד הנוסחאות מלאה ההגדה בפירושים, אשר כפי שכבר נאמר הצד השווה בהם הוא היסודיות. ניתן לחלקם לשלושה: א) פירושים במבנה ורצף ההגדה. ב) ביאור תכנים ורעיונות. ג) ביאורי מילים.

ההבנה הבסיסית הנדרשת מקורא ההגדה היא לכל לראש הבנת המבנה של פיסקאות ההגדה ושמירת הרצף החל מ'מה נשתנה' ועד לסיומו של ההלל. בהגדה מקדיש לכך הרבי תשומת לב מיוחדת, וכדרכו הוא משחיל זאת בקצרה תוך כדי קריאת ההגדה.

אחד המאפיינים הבולטים במבנה ההגדה הוא שילוב פסוקים עם דרשות חז"ל וביאורי מילים (ובלשון הרבי: "כוונת בעל ההגדה בדרשותיו היא, לבאר ולפרט יותר את הענינים על פי מה שנתבאר במקום אחר" עמ' לו). יש גם ביאורי מילים. לרוב הם מלוקטים מתוך כתובי המקרא ומאמרי חז"ל.

===דינים ומנהגים===

אף בדיני ומנהגי ליל הסדר מציג 'המלקט' בכל ענין את מקורותיו הראשוניים בשילוב נימוקים וביאורים, ואגב - מבחינה כמותית עיקר המלאכה בהגדה זו היא דווקא בחלק מעשי זה.

לחלק זה יש פנים רבות. פעמים הרבי מסכם ומתמצת את כל השיטות והטעמים לדין מסויים. חלק זה גדוש במיוחד בהערות למדניות הדורשות עיון מעמיק. יש שעוסק בקביעת השתלשלות המנהגים - לדוגמא: הזרוע והביצה שבקערה. 'המלקט' מסיק שכבר בזמן הבית נהגו כך ושולל את הסברא לפיה המנהג לקחת ביצה הוא "משום שעושים זכר לאבילות דחורבן ביהמ"ק". שהרי "מוכח במשנה ובירושלמי" שנהגו כן כבר מזמן הבית. לפעמים אף משחיל סברות למדניות לפשר דיני הסדר.

==הגדת רבינו הזקן==

בליל הסדר של שנת [[תש"ד]] אצל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], לאחר אכילת המרור ביקש אחד הנוכחים מהאחראים שיתחילו להגיש לשולחן את הסעודה כך שמיד לאחר אכילת ה'כורך' יוכלו לגשת היישר ל'שולחן עורך'. הרבי הריי"צ לא ניחא דעתו משינוי זה והתבטא אז: "הוד כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב|אאמו"ר הרה"ק]] אמר, שבלילות אלו - שני הסדרים של חג הפסח - לפני שעושין איזה דבר מעניני הסדר, דררף מען א קוק טאן אין סידור [= יש להביט בסידור]". כוונת הדברים היא לעיין באותם משפטי הדרכה מתומצתים שהציב כ"ק אדמו"ר הזקן בין קטעי ההגדה ובהם הביא הנהגות הנחוצות לדעת בשעת מעשה. משפטים אלו כל עניינם אינו אלא הדרכה מעשית לעורכי הסדר, אך הרבי נאמן לגישתו האמונתית לכל הנכתב בידי רבותינו נשיאנו, מדקדק במשפטים אלו כחוט השערה ושולה מתוכם פנינים ודיוקים מופלאים.

כידוע [[אדמו"ר הזקן]] בירר וליבן נוסח תפילה מתוך ששים סידורים מנוסחאות שונות. ובכלל זה היתה גם ההגדה של פסח, אשר כמוה כסידור התפילה רבו בה הנוסחאות.

ביצירה שלפנינו מתעכב הרבי בהרחבה יתירה לכל שינוי נוסח, או גירסא נדירה שבחר בה רבינו הזקן ואינו זז מחבבה עד שמגלה כיצד הנוסח הזה הוא הוא המושלם, המעולה והמקובל מכל צד ופינה. היותר מפורסם הוא סדר ארבעת הקושיות שב'מה נשתנה' - מטבילין, מצה, מרור, מסובין, השונה מנוסח 'העולם'. הרבי פותח בשפע נדיר של מקורות ראשוניים לנוסח זה ("משנה שבירושלמי רי"ף ורא"ש . . בסי' רע"ג, בסי' רס"ג, רמב"ם, טור, אבודרהם . . זבח פסח למהר"י אברבנל, פע"ח, סי' האריז"ל, מ"ח ועוד..") וממשיך להוכיח כיצד דווקא נוסח זה "מתאים לסדרם בליל זה" ואף ל"סדר העולמות מלמטה למעלה..". אך לא מסתפק בכך ובמילים חדות וקצרות מתפלפל עם דעות נוספות העוסקות בכלל בסדר התפתחותם של ארבעת הקושיות במרוצת הדורות. ומסיים ברעיון מקורי המבאר בפשטות את סיבת שינויי המנהגים בנוסח זה.

זאת בנוסף לשינויים נוספים בהם מסתפק הרבי בציון שורה של נוסחאות הזהים לנוסח שלפנינו, וכדרכה של אמת תורנית - תמיד מקפיד גם לציין את כל אותם מקורות שבהם מופיע הנוסח בשונה מאדמו"ר הזקן (ראה לדוגמא עמ' לה 'ויהי שם לגוי'. במח"ו, אבודרהם, של"ה, יעבץ קו"י גריס כאן לגוי גדול, אבל בסי' רס"ג, רמב"ם, מהר"ל, סי' הרש"ר נשמטה תיבת גדול.. [וממשיך לבאר את שתי הנוסחאות]").

==='לקוטי מנהגים'===

אחד החלקים העיקריים בכל היצירה הזו, אשר בהחלט ניתן לשער שלשמם היא נוצרה הוא - 'לקוטי מנהגים'. כאן לראשונה הוצגו במרוכז ובמסודר כל [[מנהגי חב"ד]] לליל הסדר, ובכלל זה גם מנהגי בית הרב אשר חלקם נועדו לנשיאים בלבד.

הרבי היה הראשון שסידר בירר וליבן את המנהגים החבדיי"ם באחידות, לא זה בכה וזה בכה. ואכן - בהוראת כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוכנסו בהגדה זו כל המנהגים. בדרך כלל מסתפק הרבי בציונם, אך מפעם לפעם, בפרט כאשר המנהג לא כל כך שיגרתי, מראה לו הרבי פנים אם בציון מקורות תורניים נוספים (ראה עמ' מח 'מנהג בית הרב') ואם בביאור. הנה דוגמא אחת למנהג שלא נוהגים בו: "אין נוהגין בחטיפת האפיקומן בבית הרב". הרבי לא מתעלם מאלו הנוהגים לחטוף ואף מציין לכך רמז שהביאו ספרי המנהגים, אך את מנהג חב"ד הוא מבאר בציטוט פתגם הגמרא (ברכות ה, ב): "בתר גנבא גנוב וטעמא טעים" אשר משמעותו, בהקשר זה, גניבה - בכל צורה שהיא - היא מחלה מדבקת...

[[קטגוריה: ספרי אדמו"ר שליט"א]]

הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים

2007-06-29T04:42:19Z

66.250.99.181:

[[תמונה:הגדה.gif|left|thumb|250px|שער ההגדה]]
"הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים" של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] הודפסה לראשונה בשנת [[תש"ו]], ומני אז הפכה להיות ההגדה הנפוצה ביותר בקרב [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] ברחבי העולם.

ידועה התבטאות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת '[[אוצר החסידים]]' נקבעו '[[היכלות]]' המתחילים מ[[הבעש"ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי ריי"צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ואמר לחתנו: "אבא (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) היה '[[פנימי]]', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא".

==התפתחות ההגדה==

כאמור, לראשונה הופיעה ההגדה בשנת תש"ו, בהוצאה זו הכילה ההגדה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'ליקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פיסקאות נוספות ליצירתו (כארבעים קטעים חדשים). הם לא נעשו בפעם אחת אלא לפחות בשלשה שלבים נוספים כאשר מדי כמה שנים צורפו להגדה עוד כמה קטעים. אך הם לא שולבו יחדיו, אלא בסוף ההגדה באו ההוספות החדשות (גם לאלו שאינם אספנים ניתנה האפשרות לעקוב אחר שלבי התפתחות הפיסקאות הללו וזאת דרך '[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]'. בהוספות לחלק אורח חיים (כרך ג-ד) באו כמות שהן כל המהדורות (עמ' נה - סז, ב)).

רק בשנת [[תשל"ג]] - עשרים ושבע שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה'[[ועד להפצת שיחות]]' את ההגדה כאשר כל הפיסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. מובן שבעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה.

ברם כמדומה שהשינוי הבולט יותר נעשה בשמה של ההגדה - במהדורה הראשונה היא קרויה "לקוטי מנהגים וטעמים" ואח"כ בסדר הפוך "לקוטי טעמים ומנהגים".

מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים' של ה'ועד להפצת שיחות' (ב' כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (ו[[מוגה|הוגהו]]) במשך השנים וה[[מכתב כללי|מכתבים הכלליים]] לחג הפסח.

=הגדת רב לתלמיד==

ההגדה של הרבי שליט"א ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, אך עיקר העיקרים שלה היא בהתאמה מדוייקת - ואפילו קפדנית - לצרכיו של המעיין. יש בה את כל הדרוש להבנה עניינית ישרה של ההגדה ולשם קיום המצוות הרבות של ליל הסדר - כהלכתן, במלוא ההידור. לא חסר אך גם לא יתיר.

וביחד עם זאת - וזו פלאה - היא לא מוותרת על מאומה, וככל שנעמיק בה נגלה בה יצירתיות בכל תחום אפשרי: לכל לראש בניסוח תמציתי מדוייק של השתלשלות מבנה ההגדה, דרך בחירת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים להפליא כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, וכלה בסיכום מושלם של כל דיני הסדר בטעמיהם ובמיוחד שילובם של [[מנהגי חב"ד]], להם נלוות הערות למדניות מעמיקות.

זו אחת ההגדות הבודדות שמחברה הציב לו מטרה אחת: לספק את כל הדרוש לקורא. בכך היא מתייחדת מהמגוון האדיר של ההגדות שהופיעו מאז ומקדם.

==מטרת ההגדה==

מטרתה של היצירה - לספק לקורא את כל הדרוש להבנה מושלמת. דבר זה משתקף גם במקורותיו של 'המלקט', שכמובן אינו מעלימם ואדרבה. הרבי מגיש מגוון רחב ככל האפשר של פירושים, בבחינת 'קבל האמת ממי שאמרה'. אם קטע זה זקוק לאימרת החתם-סופר, יהי כן (עמ' נ), וכאן חובה לתמוה על הגר"א (עמ' כא), או על בעל ה'[[שער הכולל]]' (ריבוי פעמים), והנה רעיון פשטני-לבבי מאוהבם של ישראל (עמ' יד), או ציון להגדת הנצי"ב (עמ' כו) ואפילו פנינה מהגדת 'מאיר עין'. ו'המלקט' עצמו ממלא אף הוא את ההגדה בפירושיו, בבחינת 'כל הדבר הקשה יביאו אלי' (דו"ק ותשכח!), אך בראש ובראשונה, כאמור, נוטלים חלק מפרשי ההגדה ומאמרי חז"ל הבסיסיים והם: הגמרא בפרק י' בפסחים, מכילתא בא, ופירושים מקיפים על ההגדה - שבלי הלקט לרבי צדקיה, 'זבח פסח' לאברבנאל, אבודרהם, רשב"ץ, 'מעשה ניסים', 'שמחת הרגל' ועוד.

וכך מקנה הרבי ללומדי יצירתו שיטת לימוד יסודית-פנימית שמאפייניה הם: אמונה טהורה בכל תג, מנהג והלכה, וחתירה להבנה בסיסית-ראשונית של הדברים.

==שמה של ההגדה==

"לקוטי טעמים ומנהגים" - לכאורה השם, המבטא מלאכת ליקוט גרידא, לא הולם יצירה כה יצירתית. אך כמדומה שהמושג 'ליקוט', בהקשר לספר זה ושכמותו, נועד לאפיין את מהותה של היצירה. 'ליקוט' לא במובן של איסוף, אלא - של זיקוק וניפוי כל החומר העצום הקיים על ההגדה, ובכלל זה החידושים של 'המלקט' עצמו, ובחירת העילית שבעילית בסגנון צח חד ובהיר שיסביר פנים לקורא. ה'לקט' מתבטא בכל פרט שבהגדה, גם כאשר 'המלקט' בחר פירוש מסוים ממפרשי ההגדה, הוא 'מלקטו' ומגיש מתוכו רק את נקודת התמצית ההולמת את המטרה שהציב לעצמו ביצירתו. כך שבעצם אין לך יצירה גדולה מזו - מלאכת השפעת רב לתלמיד.

==מרכיבי ההגדה==

כאשר אנו אומרים 'הגדה של פסח' אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי [[ליל הסדר]]. וכאשר מדובר בהגדה חבדי"ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד"י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של [[אדמו"ר הזקן]], ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי ליקוטים בסיסיים מאירים ומסבירים.

לגופה של ההגדה הוא מציע נוסחאות ומקורות יסוד ולצידם לקט פירושים. ואת דיני הסדר הוא מגיש בצורה תמציתית. בשילוב נימוקים, מקורות והגדרות - תוך ציון מרוכז של כל הדעות הקשורות להן.

==ההגדה:===

'חומר הגלם' הראשוני של ההגדה מקורו ב"משנה פסחים פרק י', מכילתא פרשת בא, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]] בפסחים שם" [וכן בספרי דברים] (ראה עמ' ח' בהגדה). בחומר ראשוני זה קיימים, כרגיל בכגון דא, גרסאות ונוסחאות שונות (ראה פיסקא "ויעבידו . . וימררו" עמ' לו).

מתוך אותם מדרשי הלכה ואגדה בחר 'מסדר ההגדה' את הפיסקאות וסידרם לפי סדר של קדימה ואיחור, אלא שמכורח מבנה ההגדה, וסיבות נוספות, ערך המסדר בחלק מהפיסקאות שינויי לשון שונים (עליהם עומד הרבי בכמה מקומות, ראה עמ' כט 'לי ולא לו', עמ' לה 'ואעבור עליך', עמ' מו 'שהיו אבותינו', עמ' מח 'לא את אבותינו' ועוד). לפנינו א"כ דור שני של שינויים.

לאחר שנסדרה ההגדה היא שוב מופיעה במקומות שונים - "סידור ר' עמרם גאון, סי' רס"ג, ברמב"ם, מחזור ויטרי ועוד" (עמ' ח') - בשינויים וניסוחים לא מעטים, כפי שמציין הרבי לאורך כל ההגדה.

ואחרון חביב הנוסח של רבינו הזקן אותו בירר וליבן מתוך שישים נוסחאות (כדברי ה"[[בית רבי (ספר)]]"). והיא ההגדה שבידינו. הרי לנו דור רביעי של נוסחאות.

ובהתחשב במבנה ההגדה המורכב, בצירוף ארבעה דורות של שינויים, הרי דבר זה מחייב, שלא כרגיל, להעניק תשומת לב לנוסחאות ולסדר השתלשלותם ולולא זאת קטעים רבים נותרים קשי הבנה. ומכאן החשיבות שמעניק הרבי - במיוחד בהגדה - לנוסחאות (הנה ציון לכמה דוגמאות המלמדים כיצד חילופי נוסחאות מבהירים פיסקאות רבות: עמ' כו 'אמר ראב"ע', עמ' יט 'לפניך', עמ' לד 'אנוס', עמ' לד 'ועתה שמך', 'ואעבור עליך', עמ' ל 'ויעבידו גו' וימררו', עמ' מג פיסקת דיינו ועוד ועוד).

אך כאמור, הרבי עושה זאת בשפה ברורה מסוכמת ונעימה כדי לא להלאות את הקורא. ולכן רק כאשר הדבר נוגע ישירות להבנה מתעכב על כך, אך בדרך כלל רק מציין לעיין בשינויים הקיימים. רק מי שישוב לעיין בדברים ימצא שיטה 'פילולוגית' [=בלשנית, חוקרת לשון] מוגדרת וייווכח כיצד מנווט הרבי ברוחב בינתו בים הנוסחאות.

===ביאורים ופירושים===

לצד הנוסחאות מלאה ההגדה בפירושים, אשר כפי שכבר נאמר הצד השווה בהם הוא היסודיות. ניתן לחלקם לשלושה: א) פירושים במבנה ורצף ההגדה. ב) ביאור תכנים ורעיונות. ג) ביאורי מילים.

ההבנה הבסיסית הנדרשת מקורא ההגדה היא לכל לראש הבנת המבנה של פיסקאות ההגדה ושמירת הרצף החל מ'מה נשתנה' ועד לסיומו של ההלל. בהגדה מקדיש לכך הרבי תשומת לב מיוחדת, וכדרכו הוא משחיל זאת בקצרה תוך כדי קריאת ההגדה.

אחד המאפיינים הבולטים במבנה ההגדה הוא שילוב פסוקים עם דרשות חז"ל וביאורי מילים (ובלשון הרבי: "כוונת בעל ההגדה בדרשותיו היא, לבאר ולפרט יותר את הענינים על פי מה שנתבאר במקום אחר" עמ' לו). יש גם ביאורי מילים. לרוב הם מלוקטים מתוך כתובי המקרא ומאמרי חז"ל.

===דינים ומנהגים===

אף בדיני ומנהגי ליל הסדר מציג 'המלקט' בכל ענין את מקורותיו הראשוניים בשילוב נימוקים וביאורים, ואגב - מבחינה כמותית עיקר המלאכה בהגדה זו היא דווקא בחלק מעשי זה.

לחלק זה יש פנים רבות. פעמים הרבי מסכם ומתמצת את כל השיטות והטעמים לדין מסויים. חלק זה גדוש במיוחד בהערות למדניות הדורשות עיון מעמיק. יש שעוסק בקביעת השתלשלות המנהגים - לדוגמא: הזרוע והביצה שבקערה. 'המלקט' מסיק שכבר בזמן הבית נהגו כך ושולל את הסברא לפיה המנהג לקחת ביצה הוא "משום שעושים זכר לאבילות דחורבן ביהמ"ק". שהרי "מוכח במשנה ובירושלמי" שנהגו כן כבר מזמן הבית. לפעמים אף משחיל סברות למדניות לפשר דיני הסדר.

==הגדת רבינו הזקן==

בליל הסדר של שנת [[תש"ד]] אצל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], לאחר אכילת המרור ביקש אחד הנוכחים מהאחראים שיתחילו להגיש לשולחן את הסעודה כך שמיד לאחר אכילת ה'כורך' יוכלו לגשת היישר ל'שולחן עורך'. הרבי הריי"צ לא ניחא דעתו משינוי זה והתבטא אז: "הוד כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב|אאמו"ר הרה"ק]] אמר, שבלילות אלו - שני הסדרים של חג הפסח - לפני שעושין איזה דבר מעניני הסדר, דררף מען א קוק טאן אין סידור [= יש להביט בסידור]". כוונת הדברים היא לעיין באותם משפטי הדרכה מתומצתים שהציב כ"ק אדמו"ר הזקן בין קטעי ההגדה ובהם הביא הנהגות הנחוצות לדעת בשעת מעשה. משפטים אלו כל עניינם אינו אלא הדרכה מעשית לעורכי הסדר, אך הרבי נאמן לגישתו האמונתית לכל הנכתב בידי רבותינו נשיאנו, מדקדק במשפטים אלו כחוט השערה ושולה מתוכם פנינים ודיוקים מופלאים.

כידוע [[אדמו"ר הזקן]] בירר וליבן נוסח תפילה מתוך ששים סידורים מנוסחאות שונות. ובכלל זה היתה גם ההגדה של פסח, אשר כמוה כסידור התפילה רבו בה הנוסחאות.

ביצירה שלפנינו מתעכב הרבי בהרחבה יתירה לכל שינוי נוסח, או גירסא נדירה שבחר בה רבינו הזקן ואינו זז מחבבה עד שמגלה כיצד הנוסח הזה הוא הוא המושלם, המעולה והמקובל מכל צד ופינה. היותר מפורסם הוא סדר ארבעת הקושיות שב'מה נשתנה' - מטבילין, מצה, מרור, מסובין, השונה מנוסח 'העולם'. הרבי פותח בשפע נדיר של מקורות ראשוניים לנוסח זה ("משנה שבירושלמי רי"ף ורא"ש . . בסי' רע"ג, בסי' רס"ג, רמב"ם, טור, אבודרהם . . זבח פסח למהר"י אברבנל, פע"ח, סי' האריז"ל, מ"ח ועוד..") וממשיך להוכיח כיצד דווקא נוסח זה "מתאים לסדרם בליל זה" ואף ל"סדר העולמות מלמטה למעלה..". אך לא מסתפק בכך ובמילים חדות וקצרות מתפלפל עם דעות נוספות העוסקות בכלל בסדר התפתחותם של ארבעת הקושיות במרוצת הדורות. ומסיים ברעיון מקורי המבאר בפשטות את סיבת שינויי המנהגים בנוסח זה.

זאת בנוסף לשינויים נוספים בהם מסתפק הרבי בציון שורה של נוסחאות הזהים לנוסח שלפנינו, וכדרכה של אמת תורנית - תמיד מקפיד גם לציין את כל אותם מקורות שבהם מופיע הנוסח בשונה מאדמו"ר הזקן (ראה לדוגמא עמ' לה 'ויהי שם לגוי'. במח"ו, אבודרהם, של"ה, יעבץ קו"י גריס כאן לגוי גדול, אבל בסי' רס"ג, רמב"ם, מהר"ל, סי' הרש"ר נשמטה תיבת גדול.. [וממשיך לבאר את שתי הנוסחאות]").

==='לקוטי מנהגים'===

אחד החלקים העיקריים בכל היצירה הזו, אשר בהחלט ניתן לשער שלשמם היא נוצרה הוא - 'לקוטי מנהגים'. כאן לראשונה הוצגו במרוכז ובמסודר כל [[מנהגי חב"ד]] לליל הסדר, ובכלל זה גם מנהגי בית הרב אשר חלקם נועדו לנשיאים בלבד.

הרבי היה הראשון שסידר בירר וליבן את המנהגים החבדיי"ם באחידות, לא זה בכה וזה בכה. ואכן - בהוראת כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוכנסו בהגדה זו כל המנהגים. בדרך כלל מסתפק הרבי בציונם, אך מפעם לפעם, בפרט כאשר המנהג לא כל כך שיגרתי, מראה לו הרבי פנים אם בציון מקורות תורניים נוספים (ראה עמ' מח 'מנהג בית הרב') ואם בביאור. הנה דוגמא אחת למנהג שלא נוהגים בו: "אין נוהגין בחטיפת האפיקומן בבית הרב". הרבי לא מתעלם מאלו הנוהגים לחטוף ואף מציין לכך רמז שהביאו ספרי המנהגים, אך את מנהג חב"ד הוא מבאר בציטוט פתגם הגמרא (ברכות ה, ב): "בתר גנבא גנוב וטעמא טעים" אשר משמעותו, בהקשר זה, גניבה - בכל צורה שהיא - היא מחלה מדבקת...

[[קטגוריה: ספרי אדמו"ר שליט"א]]

דבר מלכות לנוער (ספר)

2007-06-28T16:09:35Z

66.250.99.181:

[[תמונה:דבר מלכות לנוער.jpg|left|thumb|250px|בתמונה הספר הראשון בסדרה]]
'''דבר מלכות לנוער''' הינה סדרת ספרים אשר מביאים את ה[[דבר מלכות]] בשפה פשוטה ונהירה לבני הנוער.

הסדרה יוצאת לאור בסיוע [['קרן דור דעה']] שעל ידי [['מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]' בראשות הרב ו[[מנחם מענדל הכהן הענדל]].

בספר נוסף מדור מיוחד המרכז את הימים שמהווים ציוני דרך לאירועים מיוחדים בשנים [[תשנ"א]] ו[[תשנ"ב]] אשר הם ציוני דרך בתהליך ה[[גאולה]].

הספר נערך הגב' מירי לוין, נוקד והוגה על ידי [[משפיע|משפיעים]] ומחנכים.

הספר יוצא על ידי תנועת הנוער [[צבאות השם]] באה"ק בראשות הרב דוד נחשון.

מטרת המוציאים לאור היא שסדרה זו תהווה מנוף להחדרת שיחותיו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ובפרט בעניני גאולה ומשיח בקרב חיילי [[צבאות השם]] ויחיש את התגלותו המלאה של הרבי שליט"א בפועל ממש.

[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ביאורים בחסידות]]

קובץ:מנהגי-חבד.jpg

2007-06-26T17:05:22Z

66.250.99.181:

#redirect[[:קטגוריה:מנהגי חב"ד]]

תשנ"ו

2007-06-25T21:14:07Z

66.250.99.181: /* אירועים */

==אירועים==

* ביום הבהיר [[יו"ד שבט]], התקיים שידור לויין עולמי בהכרזת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" מששה יבשות בו זמנית.

כמו"כ בשנה זו החל מחנה הקייץ הייחודי והחסידי "קעמפ אורו של משיח" בהנהלתו של ר' פרץ פרידמן.

{{תנש"א משיח}}

{{תנש"א}}

שיחת משתמש:Chabadnik

2007-06-25T05:03:06Z

66.250.99.181: כל עצמותי

'''שלום וברוכים הבאים.'''

אשמח לעזור בכל שאלה שאוכל.



למה אתה מתכוון?--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 18:20, 10 יוני 2007 (EDT)

מדוע מחקת את ההפניה שלי לקונטרס דברי ימי החוזרים, מה רע בזה? אם יש בעיה אפשר להשלים, למה למחוק?--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 18:23, 10 יוני 2007 (EDT)

אתה צודק. עניתי לך ב[[שיחת משתמש:מישקפופר|דף השיחה שלך]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:38, 10 יוני 2007 (EDT)

תתאים לך התמונה הזו?: לזאל הגדול

== דבר בשם אומרו ==

הוספתי את הערך "לוחות מרובעות". את החומר לקחתי מא' מהבית משיח (כמובן שלאחר הרבה עיבוד, וראה בדף השיחה מה עדין צריך לעשות ואיני יודע איך), השאלה היא אם צריך לציין בכגון דא מהיכן החומר ומי הכתבב וכו'.

== שם לאינפופדיה ==

אולי כדאי שתשאל את המשתשמשים על השם המתאים?

יש לי הצעה עם קצת שינוי ממה שדיברנו, צור קשר בהקדם לפני השינויים.

== למה אין ערך משיח ==

ערך קצר וקולע שכאשר מישהו יחפש באינפו פדיה, או יעשה חיפוש בגוגל, 'משיח' יקבל ערך, ששם יהיה כתוב מי זה המשיח.
או שאולי פשוט לא יודעים מיהו?!

אולי לא הסברתי את עצמי כראוי. כוונתי היתה שתחת הכותרת 'משיח' תקבל: הרבי מליובאוויטש רבי מ.מ. וכו' עלה לכס נשיאות חב"ד בתאריך וכו' החל להגלות ולהתפרסם כמלך המשיח בתאריך וכד'

:משהו לא מסתדר לי אתך. כמו ערכים אחרים לדוגמה 'מושיען של ישראל' אתה תביא מיד שזה נאמר על משה רבינו אח"כ אתה תביא גם הסברים לעניין. או 'בית המקדש', אתה תכתוב שזה הבית הקדוש שבהר המוריה וכו', אח"כ תבאר את המושג. ולא תתחיל להביא במקום זה כל מיני הסברים מה עניינו של ביהמ"ק וכו'

דרך אגב בויקיפיה כתב לי שם מישהו הערה טכנית שכנראה נכונה לשימוש נכון (הערה טכנית: מקובל להמשיך דיונים במקום בו התחילו ולכן העתקתי את דבריך ואני ממשיך כאן את הדיון)
[[משתמש:צבי|צבי]] 17:42, 13 יוני 2007 (EDT)

:אין שום בעי'ה, אמרתי לך שאני מסכים איתך שיש מקום לערך כזה. אני חוזר שוב: אתה מוזמן לכתוב אותו. אגב, רציתי לכתוב לך בדף השיחה שלך שנהוג להמשיך דיון בדף אחד, חשבתי שיהי'ה נוח לך יותר אם נעשה את זה בדף השיחה שלך, אבל אין לי בעי'ה שזה ימשיך כאן. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:55, 13 יוני 2007 (EDT)

מה שלמדתי עכשיו זה, שכשאני כותב בדף שלך ואתה מגיב, אין לי התראה על כך. [[משתמש:צבי|צבי]] 18:12, 13 יוני 2007 (EDT)

האם אני יכול לכתוב ערך חדש כמו זה, ישר לאינפופדיה?

דרך אגב, אם אנחנו כבר מדברים על הגדרות ושמות ושמאחורי ההגדרה יבוא גם שם, אז אולי גם אתה, תשים שם מלבד ההגדרה חב"דיק? (גם אם זה לא השם האמיתי). אגב, עכשיו הוא הזמן. לפני שתקבל ותק כזה שיהיה קשה לך לשנות. (או שאולי זה בעצם השורש להסתכלות השונה שלנו כדלעיל). [[משתמש:צבי|צבי]] 18:21, 13 יוני 2007 (EDT)

:לא הבנתי על איזה ערך אתה מדבר. בכלל, כדאי מאד לעיין ב[[:קטגוריה:אינפופדיה עזרה|דפי העזרה]].

:בנוגע לשם שלי - יותר נוח לי להזדהות כחב"דניק מאשר בשם הפרטי שלי.. :). --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:25, 13 יוני 2007 (EDT)

:שים לב כשאתה מחפש את הערך 'משיח', אתה מקבל את ערך 'מלך המשיח', כשגם הערך הזה לא מוסבר בעצמו, אלא רק מובאים תת-כותרות. מה שאני מעוניין זה, שיהיה הסבר ראשוני לערך משיח ואח"כ התת-כותרות. [[משתמש:צבי|צבי]] 18:39, 13 יוני 2007 (EDT)

::שום בעיה, אני חוזר שוב, אתה יכול בשמחה להכין ערך כזה... שוב: הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:49, 13 יוני 2007 (EDT)
:::אם אני מבין נכון אתה מתכוון שאני יכין את הערך ואתה תכניס אותו. ז"א שלי, אין אפשרות להכניס. האם זה כך? [[משתמש:צבי|צבי]] 12:53, 14 יוני 2007 (EDT)

:::למה שלא תכתוב ותכניס את הערך בעצמך? תקרא את הערך [[איך ליצור דף חדש]] ותעבוד על הערך. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:03, 14 יוני 2007 (EDT)

== דף הפניה ==
אני מנסה ומנסה ללא הצלחה לעשות דף הפניה מ[[שבועון בית משיח]][[גיליון בית משיח]], מה שאתם כתבתם לא מצליח לי משום מה. אולי תנסה ותגיד לי מה הבעיה. דרך אגב, נכון יהיה להחליף את השם העיקרי ל'''שבועון''' בית משיח, ולהפנות מגיליון, וגם מגליון (כתיב חסר), שהוא בעצם יותר נכון ע"פ דקדוק (חיריק לפני שווא נח אמור להיות חסר יו"ד)--[[משתמש:מישקפופר|מישקפופר]] 22:48, 13 יוני 2007 (EDT)

:ישנו ערך המסביר איך ליצור דף הפניה. ראה: [[דף הפניה]] (הטעות שלך היא שכנראה הסתכלת בדף הזה בויקיפדיה העברית. שם - בגלל גירסת התוכנה - אפשר לכתוב את המילה "הפניה", בממשק הזה צריך לכתוב את זה באנגלית: redirect).

:השם של העיתון הוא "גליון בית משיח", לא 'שבועון' (כך זכור לי). את השם עצמו שיניתי ל'גליון' ועשיתי הפני'ה מ'שבועון' ו'גיליון'. המשך הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 00:30, 14 יוני 2007 (EDT)

== עניתי שם ==

מה דעתך?[[משתמש:בני|בני]]

ראה את תגובת משתמש אלי [[משתמש:בני|בני]]

חוץ מזה כבר בתחילה הפנתי לדף זה גם מהערך [[מוצאי אסרו-חג שבועות תשל"ד]][[משתמש:בני|בני]]

==בעי' רצינית==

בכל הטקסט שמביאים מבית משיח הסימון " של הראשי תיבות הוא שונה מאיך שעושים אותו כאן, ולכן כשיצרתי את הערך "מוצאי אסרו-חג שבועות תשל"ד" מאחר שיצרתי אותו ע"י קישור שעשיתי מהטקסט שהובא מבית משיח, לכן כשאני רושם בשורת החיפוש תאריך זה בגלל שהסימון " הוא שונה לכן אינו מפנה לדף זה.
ולכן צריך לשנות את שם הערך שיהי' עם סימן " של כאן ולא של בית משיח (השינוי ניכר לעין).[[משתמש:בני|בני]]

:מכיר את הבעי'ה. אין מה לעשות (לא ידוע לי עלכ"פ), כל מילה שאתה מסמן כערך, תבדוק שאין בה ר"ת. (אגב, שוב בבקשה, תשתמש בחתימה...) הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:39, 14 יוני 2007 (EDT)

== שאלה ==

בס"ד

אני לא מחב"ד... אני מברסלב. אני יכול גם לכתוב? [[משתמש:מ.י.|מ.י.]] 08:30, 17 יוני 2007 (EDT)
:בודאי שאתה יכול. רק שכמובן תכתוב לפי תורת חב"ד, כיון שבעצם זו אנציקלופדיה לתורת חב"ד [[משתמש:צבי|צבי]] 12:21, 17 יוני 2007 (EDT)

== מלחמת המפרץ ==
אלחנן! אפשר להכניס ערך מלמחמת המפרץ?

:נראה לי שיש מקום לערך כזה, תכתוב את ההתיחסות של [[הרבי]] לכל העניין וכו', ערך חשוב ומוכרח. הצלחה רבה! אגב, כדאי לחתום את השם בכל מקום שאתה כותב ב[[דף שיחה|דפי השיחה]] באתר. איך לחתום אתה יכול לקרוא [[איך לערוך דף#לחצני עריכה|בדף הזה]]. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:47, 17 יוני 2007 (EDT)

א"א לכתוב ערך על ספר בנגלה, אם תוכל להוסיף בבקשה.--[[משתמש:אפי|אפי]] 04:00, 18 יוני 2007 (EDT)

== בקשר עם [[תבנית:השבוע בימי חב"ד|"השבוע בימי חב"ד שבדף הראשי"]] ==

=== מה עם ר' מענדל? ===

מה עם החסיד המשפיע הנודע ר' מענדל פוטערפס שנפטר בד' תמוז ה'תשנ"ה בלונדון?

נא לכתוב זאת!!!

[[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 11:16, 18 יוני 2007 (EDT)

:כדאי ומוכרח לכתוב עליו ערך. אתה מוזמן לעשות זאת. הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:00, 18 יוני 2007 (EDT)

העניין עצמו התווסף ל"שבוע בימי חב"ד", תודה שהערת את תשומת ליבי. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:04, 18 יוני 2007 (EDT)

בתשובה לבקשתך, הנני מתחיל כעת בעזהי"ת לכתוב את הערך הנ"ל (על ר' מענדל פוטרפאס).
מקווה לסיימו '''מקסימום''' תוך שבוע מהיום (ב' תמוז - זמן נ.י.)

[[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 15:57, 18 יוני 2007 (EDT)

== שינוי שם הערך ==

אנא לשנות את שם הערך מ[[ר' מענדל]] לר' מענדל פוטערפאס, אך להשאיר את השם המקורי להפנייה (כלומר, אם משהו מקליד בתיבת החיפוש ר' מענדל, שיצא לו ערך זה בשם ר' מענדל פוטערפאס).

תודה מראש.

[[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] - [[שיחת משתמש:שומרי אמונים|שיחה]] 16:55, 18 יוני 2007 (EDT)

אנא שנה את הקישור האדום שבתבנית של "השבוע בימי חב"ד" היכן שכתוב ר' מענדל פוטרפס לקישור הנכון. - וכמו שציינתי בהודעתי הקודמת, אנא שנה את שם הערך בכלל, ואז לא תצטרך אף לשנות את היקשור האדום בתבנית הנ"ל.

כמו כן, בבקשה ממך סדר את הערך בקטגוריה של חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א, במקום המתאים לו (אות פ').

תודה מראש. [[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] - [[שיחת משתמש:שומרי אמונים|שיחה]] 17:48, 18 יוני 2007 (EDT)

אלחנן! אני הסתבכתי כצת בקישור התמונה--[[משתמש:אפי|אפי]] 23:18, 18 יוני 2007 (EDT)
אני לא מצליח לשים את התמונות שהעלתי במקומם.--[[משתמש:אפי|אפי]] 23:43, 18 יוני 2007 (EDT)

== בבקשה תערוך ==

את 'וועד חיילי בית דוד' מופיע במוסדות וארגונים כללי.
יעקב

== לטפל במדור ספרות ==
בהרבה ערכים לספרים מופיע ליד שם הספר המילה ספר לדוגמא: תולדות חב"ד (ספר) משמע שהשאר אינם ספרים?נא לתקן--[[משתמש:אפי|אפי]] 16:19, 19 יוני 2007 (EDT)

:שמות של ספרים שהשם שלהם הוא גם ערך, כמו למשל [[ליובאוויטש]] צריך להוסיף לשם הספר גם "(הספר)". הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 16:26, 19 יוני 2007 (EDT)
בסדר, איך אני יכול לתקן טעות כזאת בכותרת? פשוט יש כמה שעדיין דרושים תיקון--[[משתמש:אפי|אפי]] 16:32, 19 יוני 2007 (EDT)

== אי פי שמשחית ערכים ==

כתובת איי פיי זו: 89.138.240.227 השחיתה היום מספר ערכים. (ביניהם את"ה 770, יחי אדוננו - בשיחה ועוד). בבקשה לעבור לשחזר ולחסום איי פי זה. שניאור

'''שוב משחית'''

כתובת אי פי זו: 89.138.146.105 השחיתה כמה ערכים (קובץ 'יחי המלך', קונטרס 'חי וקיים', תו"ת בני ברק, 'בית משיח' ועוד), שיחזרתי מה שהשחית וחסמתיו לצמיתות ---[[משתמש:בני|בני]] 17:30, 21 יוני 2007 (EDT)
:כתובת זו דומה לכתובת הקודמת שהשחיתה, זו ששניאור חסם.

איך אפשר למחוק תמונה שהעלתי בטעות?--[[משתמש:אפי|אפי]] 05:16, 20 יוני 2007 (EDT)

== אחות התמימים ==

בבקשה להוסיף לערכים

==שם תמונה==
321 --[[משתמש:אפי|אפי]] 16:35, 20 יוני 2007 (EDT)

== קישור חיצוני ==

לפורים תשל"ו, שמיעת השיחה.(5:00דקות)

javascript:open_audio(%22playsong%22,1447)
--[[משתמש:אפי|אפי]] 02:31, 21 יוני 2007 (EDT)

== מערך חסימות ==

ב"ה

לחב"דניק המסור. כדאי וחשוב מאוד לדאוג למיגנון של חסימות-מחשבים שמעוניים בהשחתת המוסד הקהילתי החשוב הזה של אינפופדיה. חבל מאוד שפעם אחר פעם הם מוכיחים כי אין מטרתם כלל בהפצת המעיינות ו"אופן המתקבל" כ"א בקידום מפלגתם גרידא והפלת כל "קנאת סופרים", חבל..

בויקיפדיה העברית החופשית חסומים אלפי (!!!) מחשבים ואולי אפי' עשרות אלפי לא הייתי מספיק משועמם לעבור אחורה, ואת כולם חסם אותו אחד, משמע ישנו אחד שזה התפקיד שלו, ראוי שגם אצלנו יהיה אחד כזה (אני כבר יש לי תפקיד..). הצלחות רבות יחי המלך המשיח. --[[משתמש:66.176.227.11|66.176.227.11]] 05:26, 22 יוני 2007 (EDT)

==אפשר ביקורת?==
חב"דניק מסור: הכנסתי מספר ערכים חדשים, הייתי רוצה שתעבור עליהם ותתן את ביקורתך הבונה, בעז"ה.

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 16:06, 22 יוני 2007 (EDT)

:קיבלת ב[[שיחת משתמש:חיים נהר|דף השיחה שלך]]. הצלחה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:14, 24 יוני 2007 (EDT)

תודה רבה! אכן רק ביממה האחורנה עליתי על הפונקציה הזו. המשך לבקר, תודה

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:32, 24 יוני 2007 (EDT)

==לינקים לשמות הרביים==
פעמיים הכנסתי ערכים בהם היה כתוב "[[הרבי הרש"ב]]" או "הרבי הריי"צ" ועשיתי לינק למילה: הריי"צ וכיו"ב וזה לא מקשר.

כדאי לעשות שכל אפשרות כזאת כמו "[[הרבי הריי"צ]]" "[[הריי"צ]]" "[[הריי"ץ]]" וכיו"ב - יקשר לאותו ערך.

== מחלקה ראשונה ==

לא סיימתי את עריכת הערך. ובכל אופן אולי לכל הפחות יש מקום לערך "מחלקות", ובאם לא היכן מקומו של מידע זה שחייב להיכנס היכן שהוא?

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:45, 24 יוני 2007 (EDT)

:לתוכן של המחלקות יש מקום באינפופדיה, לשמות המחלקות אין. התוכן עצמו צריך לבוא ב[[פורטל:ניגוני חב"ד]]. אין עדיין פורטל כזה ואתה מוזמן בשמחה לכתוב אותו. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:04, 24 יוני 2007 (EDT)

::ודאתינן להכי הייתי רוצה לשמוע מהו ההבדל 'פורטל' לבין 'ערך' והאם זהו הבדל מהותי או רק דקורטיבי (תצוגתי)? --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 13:18, 24 יוני 2007 (EDT)

:::פורטל זהו מבוא לנושא, מבוא כללי לכל ה[[קטגוריה|קטגוריות]] של אותו הנושא. תעיין קצת ב[[:קטגוריה:פורטלים|פורטלים]], תבין על מה מדובר. הצלחה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:21, 24 יוני 2007 (EDT)

== עריכות בדוקות ==

בדף [[מיוחד:Recentchanges|שינויים אחרונים]] ישנה אפשרות "הסתר עריכות בדוקות". אם הבנתי נכון, אמורה להיות אפשרות לך ולכל [[מפעיל מערכת]] לסמן כל עריכה שעברת עליה כבדוקה, וכך לחסוך מאיתנו לבדוק את כל השינויים האחרונים שכבר נבדקו.

אגב, אין צורך שתענה לי ב[[שיחת משתמש:ישראל|דף השיחה שלי]], הכנסתי את דף השיחה שלך ל[[מיוחד:watchlist|רשימת המעקב]] שלי.

--[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 20:01, 24 יוני 2007 (EDT)

== לברר ==

הייתי רוצה לברר באם שם הערך הוא "ניגון ישן" האם צריך להוסיף את הסוגריים "(ניגון)" לצורך הסדר הטוב או שהוא מובן בפשטות מתוך שם הערך עצמו ולכן אין צורך להוסיפו? דבר נוסף בעקבות השינויים שלך בערכי הניגונים שהוספתי, קצת מוזר להוסיף ה"א הידיעה לבעש"ט וכיו"ב, לא?
--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:44, 24 יוני 2007 (EDT)

== כל עצמותי ==

להוסיף בשם הניגון "(ניגון)"

== כל עצמותי ==

בדיסק לשמיעה*

שיחת משתמש:Chabadnik

2007-06-25T05:02:48Z

66.250.99.181: כל עצמותי

פרץ חן

2007-06-25T05:01:20Z

66.250.99.181:

הרב '''פרץ חן''' נולד במקום נידח מבחינת אידישקייט (יתכן שבגרמניה). כאשר היה לערך בין שבע - שמונה הגיעו למקום מגוריו [[חסיד|חסידים]] [[שד"ר|שד"רים]] של [[אדמו"ר הזקן]] ואימו של ר' פרץ ביקשה מהם שיקחו איתם את בנה למקום שממנו באו כי רק שם הוא יגדל כיהודי. הם לקחו אותו איתם לליאזנא ושם הוא ראה את אדמו"ר הזקן.

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה ר' פרץ בין אלו שהודיעו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] על קבלת נשיאותו על ידי החסידים.

לאחר מכן חילקו ביניהם זקני החסידים את מדינת רוסיה הגדולה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את [[אנ"ש]] בחבל הארץ אותו לקח. ר’ פרץ לקח - נוסף על מקום מגורו [[נעוול]] - את כל הסביבה ואת [[פולוצק]] וסביבותיה.

בשנת [[תרכ"ו]] עבר לכהן כרב ב[[צ'רניגוב]] שם כיהן עד פטירתו.

זכה לראות את כל [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] מ[[אדמו"ר הזקן]] עד [[אדמו"ר הריי"צ]] (אותו ראה כילד ב[[ליובאוויטש]]).

בניו היו מגדולי החסידים ביניהם [[הרד"ץ חן]] ור' [[אברהם אהרון חן]].

נקרא גם בשם ר' פרץ מ[[ביעשנקאויטץ']] ור' פרץ מנעוול.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ח]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|ח]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|ח]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ח]]

יוסף רוזין

2007-06-25T05:00:25Z

66.250.99.181:

[[תמונה:יוסף רוזין.jpg|left|thumb|250px|הרב יוסף רוזין - הגאון הרוגוצ'ובי]]
רבי יוסף רוזין המכונה גם הרוגוצ'ובר או הגאון הרוגוצ'ובי ([[תר"כ]]-[[תרצ"ו]] - 1858-1936) מחבר הספר "[[צפנת פענח]]".

הרוגוצ'ובר נולד בעיר רוגאצ'וב בבלארוס ומכאן שמו. אביו ר' פישל רוזין היה תלמיד חכם וחסיד חב"ד. האב שעמד מהר מאוד על טיב בנו הביאו בעודו ינוקא לפני רבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] שברך את הילד בלומדות. לאחר כמה שנים בגיל בר מצווה הביאו אביו לרבי יוסף בר סולובייצ'יק, "בית הלוי", והוא הזמינו ללמוד עם בנו, לימים רבי חיים מבריסק.

== תולדות חייו==
אחרי חתונתו בגיל שמונה עשרה המשיך לעסוק בתורה והתפרסם. ב-[[תרנ"ט]] (1889) מונה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובן דודו [[רבי שלמה זלמן שניאורסון]] לרב עדת חסידי חב"ד בדווינסק.

במלחמת העולם הראשונה עבר לסנט פטרבורג, ואחר כך שב לדווינסק.

ישנם הטוענים שהרוגצ'ובי לא הסתפר מכיוון שמרוב שקידתו בתורה היו הורידים של ראשו בולטים נורא ובאחת הפעמים שניסו לספרו נחתך אחד הורידים וזוהי בעיה רצינית. לכן הפסיקו לספר את שערות הרב קרוב לגולגולת אלא רק את קצות שערו המגודל סיפרו.

היה מן הראוי להעזר בספר שנכתב לא מזמן על הרגצ'ובי

==תיאור גדלותו התורנית==
כותב עליו הרב [[שלמה זווין]] ("אישים ושיטות"):

"הרוגאצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה".

דבריו כונסו בכתב בספרי "[[צפנת פענח]]", והם אכן צפונים, משום שלשונו קשה ביותר. הוא מפנה שוב ושוב אל מקורות מבלי לבאר פשר ההפניה, ולהדיוט לא ברורה בדיוק כוונתו. אחת האגדות מספרת שהפנה שואל שהציק לו אל עשרות מראי מקומות, בכל המקומות הכוונה הייתה לביטוי "עם הארץ" שהופיע שם.

מהדורה מבוארת היטב שיצאה לכתביו קיימת כיום, והיא הופכת אותם לנגישים יותר. מהדורה זו יצאה על ידי מכון "צפנת פענח" על ידי ישיבת יצחק אלחנן בארצות הברית.

כשבאו אליו מבקשי ברכות שילח אותם בקוצר רוח. הוא לא ראה עצמו כ"צדיק" חסידי נותן ברכות.

נפטר בתאריך י"א [[אדר]] [[תרצ"ו]] בגיל 78, אחרי שסבל ייסורים קשים. הוא נקבר בדווינסק.

==דרך פסיקתו ההלכתית==
דרכו ההלכתית מיוחדת במינה, ואין דומה לה. אחד ממאפייניה הוא שאת פלפוליו החריפים אין הוא נוטש גם כשהוא בא לדון הלכה למעשה, בשעה שאחרים היו מעזים להשתמש בדקויות מסוג אלו רק למטרות היופי והברק ולא לפסיקה ממשית.

בין השאר מבוססת דרכו על פירוק הדינים לפרטיהם בצורה דקה מן הדקה.

דוגמה לשיטתו בפירוש ההלכה אפשר למצוא בניתוח שלו למצוות ברית מילה. הוא הציג שלושה אופנים אפשריים להבנת המצווה: א) העדר העורלה. ב) היות האדם מהול. ג) מעשה המילה עצמו. בהמשך לכך, מצא מקרים אפשריים שונים בהם מתקיים רק אחד או שניים מן התנאים, והסביר כי המסקנה ההלכתית במקרים אלו תהיה תלויה באופן ההבנה של המצווה. מנקודת מבט כוללת יותר, טען הגאון הרוגצ'ובי כי בכל אחת מהמצוות יש להבדיל בין ה"פעולה" (מעשה המצווה עצמו) וה"נפעל" (תוצאת הפעולה). שיטתו הפילוסופית ינקה רבות מן הרמב"ם, בספריו משנה תורה ומורה נבוכים. תשומת לב רבה הוא מקדיש לתוספתא ולתלמוד ירושלמי וכן עושה שימוש הלכתי באגדה.

כפוסק היה מחמיר למדי. מול חידושים באורתודוקוסיה כמו ניסיונות לפתור את בעיות העגונות בפטנטים הלכתיים היה סר וזועף. לרב ששלח לו רעיון בנושא, כתב שחיבורו "מלא שטותים והבלים, ורק רוצים להתיר אשת איש ולהרבות ממזרים בישראל", ורמז שאין בדעתו להרבות בדברים עם אפיקורס.

לאחת מחומרותיו יש השלכות אקטואליות קשות. לדבריו נישואים אזרחיים יוצרים קידושין הלכתיים. המשמעות היא שלאלו ההולכים בשיטתו, שהיא דעת מיעוט, ייחשבו ילדים יהודים רבים כממזרים במקומות שבהם מקובלים נישואים אזרחיים.

מוסכמה שאין לערער עליה ביהדות היא התבטלותם של הפוסקים האחרונים לפני קודמיהם. דרכו של הרוגוצ'ובר הייתה אחרת, כפי שמציין הרב זווין:

"יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל... אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים (רש"י, תוספות, הרא"ש וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט".

==ספריו==
*הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) וב'קובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן.
*צפנת פענח - שני כרכים פירוש על הרמב"ם.
*חיבור על מורה נבוכים - אבד בכתב יד וב"צפנת פענח" מזכירו מידי פעם.
*צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים).
*שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת [[תשט"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובול.
*מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת [[תרצ"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא.
*צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השניה. השו"ת יצא בשתי מהדורות:
מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).

#חלק ראשון - יצא לאור בשנת [[ת"ש]]
#חלק שני - יצא לאור בשנת [[תש"א]]

מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת [[תרצ"ה]]. ב[[תשנ"ט]] יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.

{{הכל ויקיפדיה}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ר]]

יוסף רוזין

2007-06-25T04:59:54Z

66.250.99.181:

[[תמונה:יוסף רוזין.jpg|left|thumb|250px|הרב יוסף רוזין - הגאון הרוגוצ'ובי]]
רבי יוסף רוזין המכונה גם הרוגוצ'ובר או הגאון הרוגוצ'ובי ([[תר"כ]]-[[תרצ"ו]] - 1858-1936) מחבר הספר "[[צפנת פענח]]".

הרוגוצ'ובר נולד בעיר רוגאצ'וב בבלארוס ומכאן שמו. אביו ר' פישל רוזין היה תלמיד חכם וחסיד חב"ד. האב שעמד מהר מאוד על טיב בנו הביאו בעודו ינוקא לפני רבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] שברך את הילד בלומדות. לאחר כמה שנים בגיל בר מצווה הביאו אביו לרבי יוסף בר סולובייצ'יק, "בית הלוי", והוא הזמינו ללמוד עם בנו, לימים רבי חיים מבריסק.

== תולדות חייו==
אחרי חתונתו בגיל שמונה עשרה המשיך לעסוק בתורה והתפרסם. ב-[[תרנ"ט]] (1889) מונה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובן דודו [[רבי שלמה זלמן שניאורסון]] לרב עדת חסידי חב"ד בדווינסק.

במלחמת העולם הראשונה עבר לסנט פטרבורג, ואחר כך שב לדווינסק.

ישנם הטוענים שהרוגצ'ובי לא הסתפר מכיוון שמרוב שקידתו בתורה היו הורידים של ראשו בולטים נורא ובאחת הפעמים שניסו לספרו נחתך אחד הורידים וזוהי בעיה רצינית. לכן הפסיקו לספר את שערות הרב קרוב לגולגולת אלא רק את קצות שערו המגודל סיפרו.

היה מן הראוי להעזר בספר שנכתב לא מזמן על הרגצ'ובי

==תיאור גדלותו התורנית==
כותב עליו הרב [[שלמה זווין]] ("אישים ושיטות"):

"הרוגאצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה".

דבריו כונסו בכתב בספרי "[[צפנת פענח]]", והם אכן צפונים, משום שלשונו קשה ביותר. הוא מפנה שוב ושוב אל מקורות מבלי לבאר פשר ההפניה, ולהדיוט לא ברורה בדיוק כוונתו. אחת האגדות מספרת שהפנה שואל שהציק לו אל עשרות מראי מקומות, בכל המקומות הכוונה הייתה לביטוי "עם הארץ" שהופיע שם.

מהדורה מבוארת היטב שיצאה לכתביו קיימת כיום, והיא הופכת אותם לנגישים יותר. מהדורה זו יצאה על ידי מכון "צפנת פענח" על ידי ישיבת יצחק אלחנן בארצות הברית.

כשבאו אליו מבקשי ברכות שילח אותם בקוצר רוח. הוא לא ראה עצמו כ"צדיק" חסידי נותן ברכות.

נפטר בתאריך י"א [[אדר]] [[תרצ"ו]] בגיל 78, אחרי שסבל ייסורים קשים. הוא נקבר בדווינסק.

==דרך פסיקתו ההלכתית==
דרכו ההלכתית מיוחדת במינה, ואין דומה לה. אחד ממאפייניה הוא שאת פלפוליו החריפים אין הוא נוטש גם כשהוא בא לדון הלכה למעשה, בשעה שאחרים היו מעזים להשתמש בדקויות מסוג אלו רק למטרות היופי והברק ולא לפסיקה ממשית.

בין השאר מבוססת דרכו על פירוק הדינים לפרטיהם בצורה דקה מן הדקה.

דוגמה לשיטתו בפירוש ההלכה אפשר למצוא בניתוח שלו למצוות ברית מילה. הוא הציג שלושה אופנים אפשריים להבנת המצווה: א) העדר העורלה. ב) היות האדם מהול. ג) מעשה המילה עצמו. בהמשך לכך, מצא מקרים אפשריים שונים בהם מתקיים רק אחד או שניים מן התנאים, והסביר כי המסקנה ההלכתית במקרים אלו תהיה תלויה באופן ההבנה של המצווה. מנקודת מבט כוללת יותר, טען הגאון הרוגצ'ובי כי בכל אחת מהמצוות יש להבדיל בין ה"פעולה" (מעשה המצווה עצמו) וה"נפעל" (תוצאת הפעולה). שיטתו הפילוסופית ינקה רבות מן הרמב"ם, בספריו משנה תורה ומורה נבוכים. תשומת לב רבה הוא מקדיש לתוספתא ולתלמוד ירושלמי וכן עושה שימוש הלכתי באגדה.

כפוסק היה מחמיר למדי. מול חידושים באורתודוקוסיה כמו ניסיונות לפתור את בעיות העגונות בפטנטים הלכתיים היה סר וזועף. לרב ששלח לו רעיון בנושא, כתב שחיבורו "מלא שטותים והבלים, ורק רוצים להתיר אשת איש ולהרבות ממזרים בישראל", ורמז שאין בדעתו להרבות בדברים עם אפיקורס.

לאחת מחומרותיו יש השלכות אקטואליות קשות. לדבריו נישואים אזרחיים יוצרים קידושין הלכתיים. המשמעות היא שלאלו ההולכים בשיטתו, שהיא דעת מיעוט, ייחשבו ילדים יהודים רבים כממזרים במקומות שבהם מקובלים נישואים אזרחיים.

מוסכמה שאין לערער עליה ביהדות היא התבטלותם של הפוסקים האחרונים לפני קודמיהם. דרכו של הרוגוצ'ובר הייתה אחרת, כפי שמציין הרב זווין:

"יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל... אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים (רש"י, תוספות, הרא"ש וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט".

==ספריו==
*הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) וב'קובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן.
*צפנת פענח - שני כרכים פירוש על הרמב"ם.
*חיבור על מורה נבוכים - אבד בכתב יד וב"צפנת פענח" מזכירו מידי פעם.
*צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים).
*שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת [[תשט"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובול.
*מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת [[תרצ"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא.
*צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השניה. השו"ת יצא בשתי מהדורות:
מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).

#חלק ראשון - יצא לאור בשנת [[ת"ש]]
#חלק שני - יצא לאור בשנת [[תש"א]]

מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת [[תרצ"ה]]. ב[[תשנ"ט]] יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.

{{הכל ויקיפדיה}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב||ר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ר]]

שלום בער וישצקי

2007-06-25T04:57:07Z

66.250.99.181:

[[תמונה:וישצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב וישצקי]]
הרב שלום בער וישצקי, הינו גדול הבנים של ה[[משפיע]] ר' [[משה וישצקי]] ע"ה, וחתנו של ר' [[אבא פליסקין]] ע"ה.

כיהן כראש ישיבת '[[הדר התורה]]' וכרב בית הכנסת 'ריינס' שבשכונת [[קראון הייטס]].

הרב שלום בער נפטר לאחר שסבל ממחלה קשה.

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ו]]