https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=66.23.206.165 2026-05-04T10:56:36Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=640339 2023-10-18T20:56:33Z

<p>66.23.206.165: /* רבנים ומשפיעים שהתראיינו לתכנית */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ואביטה סמל חדש.jpg|ממוזער|סמליל התוכנית]]<br /> '''ואביטה נפלאות''' היא תכנית וידאו חודשית מבית [[את&quot;ה העולמי]] העוסקת בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] תוך הדגשה על האמונה ב[[הרבי כמלך המשיח|התגלות הרבי כמשיח]].<br /> ==התכנית==<br /> מופיעה מידי חודש בקביעות, החל מחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;א]], בקשר לשנת השבעים ל[[קבלת הנשיאות של הרבי|נשיאות הרבי]].<br /> <br /> [[קובץ:22-09-2021-12-21-02-DSCF2670-758x505.jpg|ממוזער|הקרנה של אחת מתכניות 'ואביטה נפלאות' ב[[770]] [[בית משיח]]]]<br /> בתכנית נחשפים הצופים ל[[שיחות]] שאמר [[הרבי]] בעניני גאולה ומשיח, והתייחסויותיו ל[[פרסום בשורת הגאולה]], וכן לנאומי ופעולות החסידים בעניין - בעיקר בשנים הראשונות לאחר שהרבי בישר את [[בשורת הגאולה]] - שנות הנו&quot;ן, החל משנת [[תנש&quot;א]] שכונתה על ידי הרבי &quot;שנת נפלאות אראנו&quot;, ומשם שמה של התכנית &quot;ואביטה נפלאות&quot;. <br /> <br /> דיבורים ונאומים שנאמרו במקורם בשפות [[אידיש]] ו[[אנגלית]] המופיעים בתכנית תורגמו על ידי המערכת ל[[לשון הקודש]], והתרגום מופיע בתחתית החלונית. לעיתים מצורפים לתיעודים ההיסטוריים ראיונות וידיאו של אנשים שנטלו בהם חלק שמתארים את הרקע לאירועים ועובדות נוספות. <br /> <br /> חלק משמעותי מהתכנים של 'ואביטה נפלאות' התפרסמו בה לראשונה, וחלקם נקנו על ידי המערכת בדמים מרובים או שהשגתם הייתה כרוכה במאמץ רב.<br /> <br /> התכנית מוקרנת באופן קבוע ב-[[770]] ובישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי תבל, נשלחת לרשימת תפוצה בדואר אלקטרוני, ומתפרסמת באתרי חב&quot;ד ובפלטפורמות שונות. כמו כן היא מוקרנת לעיתים באירועים מרכזיים של [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|לדוגמא בהתוועדות ה' טבת תשפ&quot;ב המרכזית באה&quot;ק שנערכה על ידי [[התאחדות החסידים]], בכינוס גאולה ומשיח שנערך ע&quot;י האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה בי' שבט תשפ&quot;ג, ועוד}}.<br /> <br /> התכנית נערכת על ידי כמה מ[[תלמידי התמימים|תלמידי]] [[תומכי תמימים המרכזית 770]], בהתייעצות עם רבנים ומשפיעים מישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]]. החל משנת [[תשפ&quot;ב]] התכניות מתורגמות גם ל[[אנגלית|שפה האנגלית]], על ידי המחלקה לישיבות דוברי אנגלית של [[את&quot;ה העולמי]].<br /> <br /> נכון ל[[אלול]] [[תשפ&quot;ג]] יצאו לאור שלושים ושלוש תוכניות חודשיות בעברית, וארבע תכניות באנגלית.<br /> <br /> ==מדורי התכנית==<br /> *'''קול מבשר''' - שיחת הרבי ב[[עניני גאולה ומשיח]]<br /> *'''מלכותו ברצון קיבלו''' - אירועי שנת [[תשנ&quot;ג]] - [[תשנ&quot;ד]] ב[[770]], בה עודד [[הרבי]] את שירת [[יחי אדוננו]]<br /> *'''יעמוד מלך''' - אירועי התגלות משיח<br /> *'''קיימו וקיבלו''' - תיעוד של כינוסים נאומים ופעולות, בהם ביטאו החסידים את האמונה ב[[בשורת הגאולה]] וב[[הרבי כמשיח|התגלות הרבי כמשיח]].<br /> <br /> ==תכניות מיוחדות==<br /> בחודש [[ניסן]] [[תשפ&quot;א]] יצאו לאור תכניות יומיות לימי [[בין הזמנים]] של ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש, במסגרת מבצע ההכנה 'נשאת ונתת בגאולה' של את&quot;ה לקראת [[י&quot;א ניסן]]. סך הכל יצאו 10 תכניות יומיות.<br /> <br /> לרגל [[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ב]], יצאה תוכנית וידאו מעוררת בשם &quot;רגע המבחן&quot; ובו סקירה על אירועי קיץ [[תשנ&quot;ד]] ב[[770]] בהם התגלתה האמונה וההתקשרות הנצחית של התמימים ואנ&quot;ש עם הרבי.<br /> <br /> לרגל [[י' שבט]] [[תשפ&quot;ג]], בסימון 'שלושים שנה' למעמד העולמי של קבלת המלכות בי' שבט התשנ&quot;ג יצאה תוכנית מיוחדת 'מאחורי הסאטעלייט' ובה שולבו קטעים מהמעמד לצד קטעי ארכיון הכוללים מאורעות וכינוסים ב-770 באותם ימים, מסיבת עיתונאים, ראיונות לערוצי התקשורת, ועוד.<br /> <br /> לרגל [[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ג]], יצאה תוכנית וידאו בדומה ל&quot;רגע המבחן&quot; בשם &quot;עמידה במבחן&quot; ובה סקירה על האמונה העיקשת אחרי ג' תמוז אותה ביטאו החסידים כבר בסמיכות זמן למאורע.<br /> <br /> ==סקירות וחשיפות==<br /> במסגרת התכנית פורסמו לראשונה תיעודים נדירים מכמה אירועים משמעותיים בשנות הנפלאות, ומהם: תיעוד של הקראת ה[[פסק דין]] אודות התגלותו של הרבי כמלך המשיח בציוני רבותינו נשיאנו בחודש סיון תנש&quot;א ע&quot;י הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשליחות [[בית דין רבני חב&quot;ד]], [[בד&quot;צ קראון הייטס]] ו[[ועד רבני ליובאוויטש]]. תיעוד הודעתו של מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] אחרי [[כ&quot;ז אדר ראשון תשנ&quot;ב]] על דברי הרבי שתהיה רפואה קרובה {{ציטוטון|ברוב שירה וזמרה}}, והריקודים הסוערים שפרצו בעקבות כך{{הערה|הוידאו מההודעה ההיסטורית בתוך [https://drive.google.com/drive/folders/1Ftow732FNJZ6ftSSJZS53YUdWPtx7T9X התכנית לחודש אדר תשפ&quot;ב]. [https://chabad.info/seven-seventy/767062/ דיווח על פרסום התיעוד ההיסטורי] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> במסגרת התכנית, התפרסמו סקירות וידאו מלאות על שני האירועים התקשורתיים המרכזיים שנערכו בחורף [[תשנ&quot;ג]] בברכת הרבי, והיוו פריצת דרך בפרסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח: שיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] ל[[קבלת פני משיח]] תחת הסיסמא &quot;[[ברוך הבא מלך המשיח]]&quot; שיצאה לדרך ב[[חנוכה]] - ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בתוך [https://drive.google.com/drive/folders/1Ftow732FNJZ6ftSSJZS53YUdWPtx7T9X התכנית לחודש כסלו תשפ&quot;ב]}} ו'מעמד קבלת המלכות העולמי - ה[[סאטלייט]]' שנערך ב[[י' שבט]] ושודר מ[[770]] לרחבי תבל{{הערה|מתחברים לסאטלייט - [https://drive.google.com/file/d/12UqSl_nsOR1WUjcytEoUmTiz6p33uhn-/view?usp=sharing התכנית לחודש שבט תשפ&quot;א]}}. בתכנית אף פורסמה סקירת וידיאו בשילוב ראיונות על התקופה שלאחרי כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ד בה דבקו החסידים באמונה על טבעית בהתממשות נבואת הגאולה יחד עם נצחיות חייו של הרבי{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1369Nvgfq29rgb7LZII5pOHZ_bsPbIfaN/view?usp=sharing התכנית לחודש תמוז תשפ&quot;ב]}}.<br /> <br /> במסגרת התכנית פורסם תיעוד ייחודי שיצר הדים, תיעוד מאסיפת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ב[[ט' אייר]] [[תנש&quot;א]] - בתוך אותם הימים בהם עודד הרבי לראשונה את החתמות על קבלת מלכותו כמלך המשיח, ועסקני המטה פעלו להפיץ את דעתו של הרבי לכלל חסידי חב&quot;ד על מנת שיצטרפו אף הם לחותמים על קבלת המלכות{{הערה|[https://chabad.info/blogs/790252/ הרהורי תמים בעקבות פרסום התיעוד] {{אינפו}}}}. קטע הוידיאו מהתוועדות [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]] ב770, בו נראה מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] מספר שהרבי אישר [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|לפרסם את זהותו כמשיח]] - שפורסם במסגרת התכנית בחודש [[ניסן]] [[תשפ&quot;א]]{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/664285 מזכירו של הרבי: להמשיך בכל התוקף בפרסום זהות משיח] {{אינפו}}}} הופץ ברשתות החברתיות וב[[אינטרנט]] וצבר עשרות אלפי צפיות במהירות. לפרסום דומה זכו הקליפים שפורסמו בתכנית לקראת [[כ&quot;ז אדר]] [[תשפ&quot;א]] ולקראת [[י&quot;א ניסן]] [[תשפ&quot;ב]] - שנת המאה ועשרים להולדת הרבי.<br /> <br /> ==רבנים ומשפיעים שהתראיינו לתכנית==<br /> רבנים, משפיעים ושלוחים שהעניקו ראיון וידאו לתכנית ואביטה נפלאות:<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] - [[מרא דאתרא]] וחבר [[בד&quot;צ קראון הייטס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב (פלטבוש)|שניאור זלמן ליברוב]] - שליח הרבי מלך המשיח בשכונת [[פלטבוש]] וחבר [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] שע&quot;י [[המרכז לעניני חינוך]].<br /> *הרב [[דוד נחשון]] - יו&quot;ר [[ניידות חב&quot;ד]] ו[[צבאות השם]] באה&quot;ק.<br /> *הרב [[בצלאל קופצ'יק]] - שליח הרבי לפונה שב[[הודו]].<br /> *הרב [[שלמה רוזנבלט]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בית שמש]].<br /> *הרב [[אריה לייב כהן (נתניה)|אריה לייב כהן]] - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].<br /> *הרב [[נועם ווגנר]] - ראש ישיבת תות&quot;ל דרום אפריקה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אוזניים לשמוע]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *נחשון פרץ, '''מאחורי הקלעים של [[אייר]] [[תנש&quot;א]]''' בתוך [[בית משיח]] ל[[פרשת במדבר]] [[תשפ&quot;ב]]<br /> *מנחם מענדל לביא, '''[https://chabad.info/magazine/958092/ סיפורה המרתק של האמונה החב&quot;דית העיקשת בנבואת הגאולה]''' מתוך בית משיח ל[[פרשת שלח]] [[תשפ&quot;ג]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/drive/folders/1Ftow732FNJZ6ftSSJZS53YUdWPtx7T9X?usp=sharing כל תכניות ואביטה נפלאות בתיקיית דרייב]''' {{וידיאו}}<br /> *'''[https://chabad.info/tag/ואביטה-נפלאות/ תגית: ואביטה נפלאות]''' {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/960609/ הסרט החדש לג' תמוז]''' {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]<br /> [[קטגוריה:את&quot;ה העולמי]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=638205 2023-10-09T13:34:37Z

<p>66.23.206.165: /* באדם */</p> <hr /> <div>{{לשכתב}}<br /> '''ידיעת המציאות''' היא כשיודע '''על''' מציאות הדבר מדבר חיצוני (כמו להבין דבר מתוך דבר), ו'''השגת המהות''' היא כשמכיר '''את''' הדבר - את מהותו{{הערה|על פי ביאורי הר&quot;ש גרונם על התניא, ובמקומות רבים. ראה למשל לקו&quot;ת ואתחנן דף ד ע&quot;א. דרך מצוותיך האמנת אלוקות פרק ב'.}}.<br /> <br /> ==באדם==<br /> '''ידיעת המציאות''' פירושה שיודע אודות מציאות מסויימת שהיא קיימת, אך אין לו הכרה במהותה. כלומר, כשההכרה באה על ידי תפיסתו האישית, (למשל על ידי '''שמיעה''') אפשרי שיבוא חכם גדול ממנו ויסתור את הבנתו {{הערה|כמו רבי מאיר שהיה מטהר את השרץ ב{{מונחון|ק&quot;נ|150}} טעמים (עירובין י&quot;ג א), וכמו שבשכל אפשר להוכיח שעובר אינו יכול לחיות - שהרי פיו סגור ובטנו פתוחה – ואיך חי? וברור שהמציאות לא כך}}.<br /> <br /> '''השגת המהות''' היא כשמכיר במהות הדבר. אחד האופנים בהם מאוד בולט עניין זה הוא - בראייה. דהיינו, כשההכרה באה על ידי ראיה (שרואה את העניין בעצמו) אי אפשר כלל לשכנעו בשום הסבר. הוא לא מגיע לכך מתפיסה סובייקטיבית של העניין, אלא הוא פשוט רואה את הדבר עצמו.<br /> <br /> מבחינתנו, כיוון שאנחנו חיים בעולם מגושם, הדבר היחיד שאפשר לקלוט את מהותו זה דברים גשמיים שנמצאים בעולמינו. דברים רוחניים - אפשר קולטים רק את מציאותם, את העובדה שהם קיימים.<br /> <br /> ==בעבודת ה'==<br /> [[ידיעת השם]] שלנו כיום היא ידיעת המציאות בלבד, וזהו שהתורה מצווה על המצוות בלשון '''שמיעה''': &quot;'''שמע''' ישראל{{הערה|ואתחנן ו' ד'.}}&quot;, &quot;ועתה '''שמע''' אל החוקים{{הערה|ואתחנן ד' א'.}}&quot; - ולא כפי שביקש משה &quot;אעברה נא '''ואראה{{הערה|דברים ג' כ&quot;ה.}}'''&quot;.<br /> <br /> אך [[לעתיד לבוא]] (וכן עכשיו ב[[גן עדן]]) תהיה הכרה אמיתית במהות האלוקות באופן של ראיה ממש, כמו שכתוב &quot;כימי צאתך מארץ מצרים '''אראנו''' נפלאות&quot;{{הערה|מיכה ז, טו.}}{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/9/36.htm ד&quot;ה והניף תשי&quot;א], ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/10/42.htm שיחת אחש&quot;פ תשי&quot;א]. וש&quot;נ.}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[ראיה ושמיעה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=638204 2023-10-09T13:34:24Z

<p>66.23.206.165: </p> <hr /> <div>{{לשכתב}}<br /> '''ידיעת המציאות''' היא כשיודע '''על''' מציאות הדבר מדבר חיצוני (כמו להבין דבר מתוך דבר), ו'''השגת המהות''' היא כשמכיר '''את''' הדבר - את מהותו{{הערה|על פי ביאורי הר&quot;ש גרונם על התניא, ובמקומות רבים. ראה למשל לקו&quot;ת ואתחנן דף ד ע&quot;א. דרך מצוותיך האמנת אלוקות פרק ב'.}}.<br /> <br /> ==באדם==<br /> '''ידיעת המציאות''' פירושה שיודע אודות מציאות מסויימת שהיא קיימת, אך אין לו הכרה במהותה. כלומר, כשההכרה באה על ידי תפיסתו האישית, (למשל על ידי '''שמיעה''') אפשרי שיבוא חכם גדול ממנו ויסתור את הבנתו {{הערה|כמו רבי מאיר שהיה מטהר את השרץ ב{{מונחון|ק&quot;נ|150}} טעמים (עירובין י&quot;ג א), וכמו שבשכל אפשר להוכיח שעובר אינו יכול לחיות - שהרי פיו סגור ובטנו פתוחה – ואיך חי? וברור שהמציאות לא כך}}.<br /> <br /> '''ידיעת המהות''' היא כשמכיר במהות הדבר. אחד האופנים בהם מאוד בולט עניין זה הוא - בראייה. דהיינו, כשההכרה באה על ידי ראיה (שרואה את העניין בעצמו) אי אפשר כלל לשכנעו בשום הסבר. הוא לא מגיע לכך מתפיסה סובייקטיבית של העניין, אלא הוא פשוט רואה את הדבר עצמו.<br /> <br /> מבחינתנו, כיוון שאנחנו חיים בעולם מגושם, הדבר היחיד שאפשר לקלוט את מהותו זה דברים גשמיים שנמצאים בעולמינו. דברים רוחניים - אפשר קולטים רק את מציאותם, את העובדה שהם קיימים.<br /> <br /> ==בעבודת ה'==<br /> [[ידיעת השם]] שלנו כיום היא ידיעת המציאות בלבד, וזהו שהתורה מצווה על המצוות בלשון '''שמיעה''': &quot;'''שמע''' ישראל{{הערה|ואתחנן ו' ד'.}}&quot;, &quot;ועתה '''שמע''' אל החוקים{{הערה|ואתחנן ד' א'.}}&quot; - ולא כפי שביקש משה &quot;אעברה נא '''ואראה{{הערה|דברים ג' כ&quot;ה.}}'''&quot;.<br /> <br /> אך [[לעתיד לבוא]] (וכן עכשיו ב[[גן עדן]]) תהיה הכרה אמיתית במהות האלוקות באופן של ראיה ממש, כמו שכתוב &quot;כימי צאתך מארץ מצרים '''אראנו''' נפלאות&quot;{{הערה|מיכה ז, טו.}}{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/9/36.htm ד&quot;ה והניף תשי&quot;א], ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/10/42.htm שיחת אחש&quot;פ תשי&quot;א]. וש&quot;נ.}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[ראיה ושמיעה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=637502 2023-10-05T09:38:20Z

<p>66.23.206.165: </p> <hr /> <div>{{לפשט|}}<br /> '''שינה בסוכה''' היא פרט במצוות ישיבה ב[[סוכה]], שבה מצווים עם ישראל ב[[חג הסוכות]]. בגדרי חובת השינה נחלקו הפוסקים: יש הסוברים שאין מצוה לישון בסוכה, אך יש איסור לישון מחוץ לסוכה, ויש הסוברים שהשינה עצמה היא מצווה (אלא שגם לשיטתם עיקר הקביעות בסוכה נוצרת ותלויה על ידי האכילה).<br /> <br /> בפרטים מסויימים השינה בסוכה חמורה יותר מאכילה בסוכה. עם זאת, קהילות רבות עוד מימי ה[[ראשונים]] הקלו בשינה בסוכה, ומנהגם הוזכר בדברי הפוסקים. בספרות ההלכתית נמצאים טעמים שונים להקלה זו: יש הטוענים שהקלו מפני הקור השורר בתקופה זו בארצות שונות, טעם המסתמך על הדין: &quot;מצטער פטור מן הסוכה&quot;, ויש הטוענים שאי היכולת לישון עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה.<br /> <br /> [[חסידי חב&quot;ד]] נוהגים שלא לישון בסוכה. ונוסף על טעמי המתירים האמורים לעיל מיוסד מנהגם על פי דבריו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], שקדושת ה[[סוכה]] אינה מאפשרת לישון בתוכה ומנהג [[רבותינו נשיאנו]] שלא ישנו בסוכה. [[הרבי]] ב[[שיחות]]יו ביאר כמה פרטים בפתגמו של האדמו&quot;ר האמצעי, ומהם: כיצד מתבאר בזה מנהג אותם החסידים שאינם חשים את הקדושה; איך ייתכן שקדושת הסוכה תפריע לקיום המצווה; ואיך למרות זאת ישנו בסוכה גדולי הדורות שחשו את קדושתה.<br /> <br /> ==מקורו==<br /> את חיוב השינה בסוכה למדו [[חז&quot;ל]] מהכתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן=&quot;בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת&quot;|מקור=ויקרא כג, מב}}<br /> על פסוק זה דרשו חז&quot;ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה{{הערה|סוכה כו, ב. [[רש&quot;י]] דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}}. מכאן אמרו חכמים במשנה{{הערה|שם=כח}}: &quot;כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע&quot;.<br /> <br /> חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''&quot;הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו&quot;''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה &quot;תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה&quot;. הטעם לכך הוא שבעוד שאכילת ארעי אינה מובילה לאכילת קבע, הרי שבשנת ארעי חוששים 'שמא ירדם'. וכן ישנם בגמרא שם תיאורים מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה{{הבהרה}}.<br /> <br /> וכך פסק גם [[הרמב&quot;ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ו.}}: &quot;אוכלין ושותין '''וישנים''' בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי&quot;.<br /> <br /> על יסוד מקורות אלו, פסקו כך גם הטור, השולחן ערוך{{הערה|סימן תרל&quot;ט סעיף ב.}}, הרמ&quot;א{{הערה|שם בהגהה על סעיף א.}}, ו[[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] סימן תרל&quot;ט סעיפים ד, ז-ח.}}.<br /> <br /> ==גדר החיוב==<br /> את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז&quot;ל במילים &quot;תשבו כעין תדורו&quot; כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה:<br /> <br /> הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על [[הרמב&quot;ם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&amp;st=&amp;pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשונותיהם של חז&quot;ל בגמרא{{הערה|שם=כח}} וה[[רמב&quot;ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: &quot;כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים&quot; כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות), לעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומר שדין הוא על השינה, כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה, ואבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב&quot;ם: &quot;אוכלין ושותין וישנים בסוכה&quot;.<br /> <br /> ולסברתם איסור השינה מחוץ לסוכה אינו משום שהוא חלק מהמצווה (האקטיבית), אלא שבשינתו מחוץ לסוכה מראה האדם שאין דירתו בסוכה, ולכן ישנו איסור לישון חוץ לסוכה. כשיטה זו אפשר לדייק גם בדברי רבי [[יוסף קארו]] 'מחבר' ה[[שולחן ערוך]], שציטט את לשון [[הרמב&quot;ם]] &quot;כיצד מצות ישיבת סוכה&quot; ולא הזכיר בה מצוות שינה{{הערה|כיצד מצות ישיבת סוכה - שיהיה אוכל ושותה... רק לאחר מכן הוסיף הרמ&quot;א תיבות &quot;וישן ומטייל&quot;, ראה בקטע הבא.}}, ורק בסעיף לאחריו מוסיף כי ישנו חיוב גם לישן בסוכה.<br /> <br /> סברה זו משמשת גם להסברת ההלכה שאין אומרים ברכה על השינה והיא משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה.<br /> <br /> אולם ישנם ראשונים{{הערה|רש&quot;י המובא להלן ובדף ז, א ד&quot;ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.}} החולקים על הנחה זו, וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מהמצווה כאכילה ושתיה. וכלשון רש&quot;י{{הערה|סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}: &quot;ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה&quot;.<br /> וכשיטה זו פסק הרמ&quot;א בהגהתו, שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א &quot;כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים&quot; שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ&quot;א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור{{הערה|סימן תרל&quot;ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ&quot;א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)}} וכן דעת ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו{{הערה|שם=לט, ד|סימן תרל&quot;ט סעיף ד.}}. ולשיטתם אי הברכה על מצוות השינה היא משום שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד&quot;ה שכבר ורא&quot;ש ברכות פרק א' סימן יג.}}.<br /> <br /> הרבי בלקוטי שיחות{{הערה|חלק כט עמוד 214 ואילך.}} מבאר שגם לשיטה כי השינה היא חלק מהמצווה היא אינה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו&quot;ר הזקן{{הערה|שם=לט, ד}}: &quot;כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתו וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו&quot;. ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכים, כמו כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה שלא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה.<br /> <br /> ==מנהג אי השינה, וטעמו==<br /> למרות ההלכה הפשוטה, מצינו לאורך כל הדורות, זמנים מקומות וקהילות שלא נהגו לישון בסוכה, להלן פירוט היסטורי של מנהג זה.<br /> <br /> ===בזמן בית המקדש===<br /> כבר בזמן [[בית המקדש]] מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] שלא לישן בסוכה. וכדברי הגמרא {{ציטוטון|[[ברייתא|תניא]], אמר [[רבי יהושע בן חנניה]] כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו שינה בעינינו. כיצד? שעה ראשונה [[קרבן תמיד|תמיד של שחר]], משם ל[[תפילה]], משם לקרבן מוסף, משם ל[[תפילת מוסף|תפילת המוספין]], משם ל[[בית המדרש]], משם ל[[אכילה]] ו[[שתיה]], משם ל[[תפילת המנחה]] משם לתמיד של בין הערבים, מכאן ואילך לשמחת בית השואבה. {{מונחון|איני|היתכן?}}, והאמר [[רבי יוחנן]]: [[שבועה]] שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר? אלא הכי קאמר: לא טעמנו טעם שינה, דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי|סוכה נג, א}}.<br /> <br /> וכתב הרב שמעון בן צמח דוראן, ונדפס בספרו שו&quot;ת התשב&quot;ץ{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&amp;st=&amp;pgnum=85 חלק א סימן ק] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} שנמנום זה היה בהכרח חוץ לסוכה (וביאר הרבי את סברתו כי מהוספת הגמרא שהנמנום נעשה על כתפי החברים מוכרח שהיה לא בזמן ששהו בסוכה, שהרי הגמרא שם מונה את כל סדר יומם אחד לאחד, ושהייתם בסוכה היה רק בשעת אכילה ושתייה בשעה שלא שייך שישנו על כתפי חבריהם, ובהכרח שהנמנום נעשה כדבר משני בין התפילות והשמחה כשהיו מחוץ לסוכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&amp;st=&amp;pgnum=149 יום שמחת תורה תש&quot;ל].}}). בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ&quot;ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש&quot;ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) &quot;אין קבע לשינה&quot;.}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום ש[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]], ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה, אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכפי הנתבאר לעיל השינה אינה עיקר המצוה, ומכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה){{הערה|לקוטי שיחות חלק כ&quot;ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}}.<br /> <br /> ===זמן הראשונים===<br /> למרות החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים, וכלשון המאירי &quot;ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מיטות שלנו בסוכה ולשכב שם...אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגים בלילות הראשונים ובימים הראשונים ישנים שם קמעא בבגדים דרך חיבוב מצווה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40777&amp;st=&amp;pgnum=60 סוכה דף כו, א].}}. וכן כתבו המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על [[הרמב&quot;ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}}.<br /> <br /> ===מזמן פוסקי השולחן ערוך===<br /> מנהג זה הביאו גדולי הפוסקים ה[[רמ&quot;א]], הלבוש, ה[[מגן אברהם]], [[הטורי זהב]] ועוד, כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות רבים באירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&amp;st=&amp;pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}}. אולם ב[[ארץ ישראל]] נהגו לישן בסוכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&amp;st=&amp;pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}}.<br /> <br /> במנהג זה להקל בשינה נהגו גם נשיאי חב&quot;ד{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ה עמוד 35 (אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) ועוד.}} (החל מאדמו&quot;ר האמצעי{{הערה|שם=אדה&quot;ז}}) והחסידים שאין ישנים בסוכה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&amp;st=&amp;pgnum=316&amp;hilite= אוצר מנהגי חב&quot;ד עמוד שא].}}. וכן הוא גם מנהג בעלזא{{הערה|שם=בעלז|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה]] פרק ט&quot;ז הערה ט&quot;ז בשם [[מרדכי רוקח|האדמו&quot;ר מבילגוריי]]. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי [[בעלז]] כי הסיבה העיקרית הייתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשרבי [[אהרן רוקח מבעלז]] שכן ב[[ירושלים]] הזהיר את הבחורים שלא יישנו בסוכה. (מעדותו של הרב [[בן ציון גרוסמן]] ששהה בקהילת [[ קרלין (לימים פינסק קרלין)]] באותם הימים מקום שהייתם של הבחורים.) יש לציין גם כי בלוח &quot;דבר יום ביומו&quot; (&quot;לארץ ישראל ולחוץ לארץ&quot;) היוצא לאור על ידי מערכת חסידות בעלזא צוין החל מיציאתו לאור בשנת תשמ&quot;ב כי &quot;נוהגים להקל בשינה (=בסוכה) ובפרט במקומות הקרים&quot; (ראה למשל בלוח הנ&quot;ל לשנת תשד&quot;מ, עמ' 50, מופיע ב&quot;אוצר החכמה&quot;), הרי שגם במקומות שאינם קרים נהגו כך! אולם משום מה בשנת תנש&quot;א שונה הנוסח, ככל הנראה בעקבות מלחמתו של אחד מראשי הציבור הליטאי בחסידות חב&quot;ד. (ראה במאמרו של הרב חיים רפפורט, היכל הבעש&quot;ט, ד, &quot;מנהג חסידים בענין שינה בסוכה&quot; (א), עמ' עב, ובהערה 5 שם. וראה בגליון &quot;הוגי תורה&quot; של חסידות בעלזא-מכנובקא, גליון ל&quot;א, פרשת חוקת תשע&quot;ב, עמ' 2 (&quot;משולחן ההוגים&quot;): &quot;וכן ידוע מחסידים שלא הלכו לישון במשך כל ימי חג הסוכות, שלא רצו לישון חוץ לסוכה, אבל גם בסוכה לא רצו, מחמת שידעו כי בבעלזא הקפידו שלא לישון&quot;. עיי&quot;ש. וראה עדות נוספת ב&quot;היכל הבעש&quot;ט&quot;, יח, עמ' קמט.)}}.<br /> <br /> יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו, אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ&quot;א שם ועוד.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה. ועל פי דבריהם כתבו הפוסקים שלאחריהם שכשאינו מצטער חייב לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה{{הערה|1=משנה ברורה על הרמ&quot;א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7949&amp;st=&amp;pgnum=225 נימוקי אורח חיים] על סעיף זה (באריכות ובחריפות).}}.<br /> <br /> ===טעמים===<br /> טעמים שונים נכתבו על קוּלה זו:<br /> ;מפני הצינה<br /> יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה{{הערה|מרדכי, &quot;מפני סכנת הצינה שהיא מצויה בלילות ובמחוזות האלו וכן שהם עלולים בגשמים הרבה... והרי אנו כמורשים מעיקרא&quot; - חידושי המאירי ורבנו מנוח.}}. אמנם הרמ&quot;א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה).<br /> <br /> ;איש ואשתו<br /> הרמ&quot;א מציע ביאור אחר לקולא, משום שחיוב הבעל בסוכה הוא &quot;איש ואשתו&quot;, משום שנאמר &quot;תשבו&quot; ודרשו חז&quot;ל &quot;כעין תדורו&quot;, מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה, ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שה[[אשה]] עצמה פטורה ככל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמו.<br /> <br /> והקשו על ביאורו הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח, ט&quot;ז סעיף קטן ט, ביאור הגר&quot;א שם ועוד.}} מכמה צדדים, ומהם מדברי הגמרא{{הערה|סוכה כז, ב.}} &quot;ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת&quot;, שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ולמרות זאת בישיבתם זו יוצאים ידי חובתם. כמו כן טענו שאילו המצווה היא איש וביתו, אם כן כאשר אדם בנה את הסוכה באופן שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו הסוכה אמורה להיות פסולה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה את המצווה (ורק אם לאחרי בנייתה נוצרה בעיה בסוכה אז יש דין מצטער וכדומה){{הערה|שולחן ערוך סימן תר&quot;מ סעיף ד.}}. יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו את הפטור על פי סברה זו, אמנם לא מצד 'דין' סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}}) ויש מהאחרונים{{הערה|ט&quot;ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]] סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מן המצווה שחייב אדם לשמח את אשתו ברגל{{הערה|מלשון ה'דרכי משה' משמע שכלל בביאורו את כל שלשת הביאורים עיין שם (אמנם ברמ&quot;א הביא רק הביאור דלעיל בפנים).}}.<br /> <br /> כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה&quot;ז.}}. לגבי בחורים שאינם נשואים יש מהאחרונים שאומר שסומכים על רוב האנשים שמקילים מצד 'כעין תדורו' ובפרט אדם הסמוך אצל בעל הבית שפטור{{הערה|1=אשל אברהם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40313&amp;st=&amp;pgnum=13 סימן תרל&quot;ט]}}.<br /> <br /> טעם נוסף מובא בראשונים שהוא מחשש גנבים.<br /> <br /> ===הטעם על פי תורת החסידות===<br /> ====כבוד וקדושת הסוכה====<br /> על פי מסורת אדמו&quot;רי חב&quot;ד{{הערה|ספר השיחות [[תרצ&quot;ו]] - [[ת&quot;ש]] עמוד 295.}} כאשר שמע ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] שישנם חסידים המדקדקים לישון בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת [[הקבלה]] והחסידות מאיר בסוכה אור אלוקי נעלה - [[אור מקיף]] ([[מקיפים דבינה]]).<br /> <br /> בהזדמנויות שונות ביאר הרבי את ההיבט ההלכתי של הדברים. מדין כבוד הסוכה ומדין מצטער.<br /> <br /> מדין מצטער - כפי שביאר הרבי באריכות בשיחות שאמר ב[[התוועדות|התוועדויות]] במשך [[חודש תשרי]] [[תש&quot;ל]], ולאחר מכן [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ונדפס ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|בלקוטי שיחות חלק כ&quot;ט עמוד 211.}} שהנהגתם של אדמו&quot;רי חב&quot;ד שלא לישון בסוכה נבעה מאי יכולתם להירדם בסוכה, היות והרגישו בה את הקדושה. אולם דבריו של אדמו&quot;ר האמצעי היו בעיקר מכוונים לאותם החסידים שלא הרגישו את הקדושה (וממילא לא שלל מהם את אפשרות השינה - שהרי ישנו בו בפועל). אלא שדרש מהם שבעקבות ידיעה זו שבסוכה מאיר אור מקיף על השינה בסוכה לגרום להם צער{{הערה|ראה בהערות בשיחה שם, ומוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (וראה כעין זה להלן ממכתבי הרבי על צער החסידים מקדושת הסוכה.}}.<br /> <br /> ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את קדושת הסוכה, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם, וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא, אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו הייתה בדיעבד. נוסף על כך היות ובדיני סוכה יש דין מצטער יש לחסידים בזה סניף של מצטער בזה; [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער{{הערה|&quot;שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו וישן בחדר אחר&quot; (שיחת יום שמח&quot;ת תש&quot;ל).}} ומצטער פטור מן הסוכה!<br /> <br /> הרבי במכתביו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500, וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד רט ואילך ובהערה, מכתב מתורגם באנגלית. [המכתב בשלמותו נדפס באנגלית ולצידו תרגום ללה&quot;ק ב&quot;הכתב והמכתב&quot;, תשורה ראדאל - תשפ&quot;ג, עמ' 75-72].}} (הוסיף ו)ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה שהוא משום ביזיון בקדושת הסוכה (ומצטער){{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] ועניין ה'אור מקיף', מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אמרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו{{הערה|מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד: ביזיון הסוכה והצער, ראה במכתב בשולחן מנחם שם ובתשורה הנ&quot;ל.}}.<br /> <br /> ;עיונים בפתגמו של אדמו&quot;ר האמצעי<br /> הדגש שלו כי בסוכה מאירים דווקא [[מקיפים דבינה|מקיפים של ספירת הבינה]] הוא משום שדווקא ספירת הבינה מחייבת הנהגה של רוממות והבדלה, היות והיא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם. בעוד הספירות שתחתיה ([[ז&quot;א]] ו[[מלכות]]) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם, עליהם נאמר:&quot;בששת ימים עשה ה' את השמים והארץ&quot;{{הערה|שמות לא, יז. וראה זוהר חלק א רמז, א, חלק ג, רצח, ב שו&quot;ת [[הרשב&quot;א]] חלק א סימן תכג.}}. ממילא הם אינם שוללים מהאדם את הנהגתו בענייני העולם. לעומת זאת, האור מקיף של [[בינה]] שהיא מובדלת מהעולם לכן שוללת את הנהגת האדם בענייני העולם{{הערה|1=הרבי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&amp;st=&amp;pgnum=145 שיחות קודש שיחת יום שמח&quot;ת תש&quot;ל].}}.<br /> <br /> בדבריו של ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] יש להבהיר לכאורה כמה פרטים:<br /> :א. איך ייתכן שבעוד ההלכה מחייבת שינה בסוכה (ועד שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה לאכילה גם כן{{הערה|רמ&quot;א סימן תר&quot;מ}}) תוכנה הפנימי שולל שינה? (כלומר איך ייתכן שענין הסוכה מחייב שני דברים הפוכים)<br /> :ב. כיצד לא הפריע האור האלוקי לשינתם של גדולי ישראל במשך הדורות?<br /> <br /> וביאר הרבי על פי האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה', ואילו אנשים שאינם מסוגלים לישן בסוכה מסיבה כלשהי הדירה בסוכה מתקיימת באכילתם לבד. ושוב שייך 'חיוב' לישן משום שהתורה מתייחסת לרוב האנשים שביכולתם לישון בסוכה וממילא חייבים בשינה שהרי זה חלק מדירתם. ומסיבה זו גם לא 'חסר' בקיום מצוות ישיבה בסוכה בהעדר השינה בה, לפי שאין חיוב פרטי לישון בה אלא חיוב כללי לדור ואצל המצטער קיום המצווה בשלמות היא באכילתו. (זה גם הביאור ש[[שמחת בית השואבה]] נתקנה מלכתחילה באופן שמבטלת את מצוות השינה כאמור וודאי שלא נחסר על ידה בקיום מצוות ישיבה בסוכה לפי שקיום המצווה נעשה בשלמות על ידי האכילה והשתייה בה).<br /> <br /> בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף):<br /> <br /> א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת [[הקבלה]] ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - שינה שאינה תוצאה רק של מנוחת ה[[גוף]] אלא עבודת ה'{{הערה|על דרך מאמר חז&quot;ל: בעת השינה ה[[נשמה]] 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).}} (וזה שהנהגת אדמו&quot;רי חב&quot;ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון).<br /> <br /> ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב&quot;ד ול[[אדמו&quot;ר האמצעי]] בפרט. וזאת משום שעניינה של [[תורת החסידות]] להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב&quot;ד גופא עניינו של אדמו&quot;ר האמצעי הוא ספירת הבינה, ולכן דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של [[מקיפים דבינה]]{{הערה|שם=אדה&quot;ז|&quot;שלא נמצא מקום שכתוב שה[[אדמו&quot;ר הזקן]] לא ישן בסוכה&quot;- שיחת [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ל]] (וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 וצריך עיון).}}{{הערה|&quot;מה שאין כן אחרים, כגון תלמידי המגיד שעסקו בעניינים אחרים שבמצוות סוכה&quot; - שיחת [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ל]] (ואולי בא ליישב בזה דברי הנימוקי אורח חיים (סימן תרל&quot;ט) &quot;אבותינו ורבותינו מתלמידי הבעש&quot;ט מסרו נפשיהו על שינה בסוכה&quot;).}} משום שעניינו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - תוכנו הפנימי של מצוות הישיבה בסוכה) לכן תבע ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם.<br /> <br /> ==שונות==<br /> [[קובץ:צבי כהנא.jpeg|ממוזער|הרב [[צבי כהנא]] ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]], בשיחה שקיים עמו הרבי על סוגיית השינה בסוכה]]<br /> בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש&quot;ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי ב[[התוועדות]] של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, &quot;אדרבה הרוצה לישון - שיישן 'ושכבת וערבה שנתך'... ושאף אחד לא יפריעו&quot;, ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] בענין{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי&quot;צ]] שלא לישון בסוכה, ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות [[תשרי]] תש&quot;ל).}}. במענה לשאלתו של הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] האם ימשיך לישון בסוכה כהוראת רבו של כפר חב&quot;ד מאחר וכך הורגל מנעוריו, ענה הרבי - בבת צחוק - &quot;הלוואי והתיקונים שהיו מבקשים ממני היו על שינה בסוכה..&quot; והורה להמשיך בזה הלאה &quot;שינה בסוכה איננה עבירה&quot;{{הערה|[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf עמ' 29 תשורה משמחת נישואין] כא סיוון תשע&quot;ט, כפר חב&quot;ד ארץ הקודש, באתר שטורעם נט.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] בעקבות מחלוקת עליה ניצח מנהיג הפלג הליטאי באותם הימים, בא אל הרבי ראש ישיבת הרי יהודה, הרב [[צבי כהנא]] בשאלה, בשם ה&quot;בני תורה&quot;, על ה&quot;איסור&quot; לישון בסוכה. הרבי השיב לו בחריפות כי מנהג זה נהוג בחב&quot;ד שנים רבות והוא קיים אף בקהילות נוספות כ[[בעלז]]{{הערה|שם=בעלז}}, כך נהג חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו&quot;ע. ובכל השנים לא הפריע הדבר לקשר עם גדולי ישראל ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], רבי [[חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] וכו' והתעוררות על כך היום היא עצת ה[[ס&quot;מ]], הרוצה לזרוע [[מחלוקת]] בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה. בין דבריו הבהיר הרבי גם שתוכנם של הטענות ואופנם ואי ההתעסקות עם הדברים החיוניים באמת לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות מעידים שמקורם אינה [[יראת שמים]] אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. שיחה חריפה זו ארכה למעלה מחצי שעה ומתועדת בווידאו{{הערה|וראה את תוכן שיחת הרבי עם הרב כהנא בספר &quot;שיח שרפי קודש&quot;, עמוד 209 ואילך. וראה כאן בווידיאו <br /> [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 חלק מדברי הרבי בעניין]}}).<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[סוכה]]<br /> * [[נוי סוכה]]<br /> * [[מנהג]]<br /> * [[התקשרות]]<br /> * [[שינה]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[הרבי]] - שיחות ומכתבים בעניין אי השינה בסוכה, [[שולחן מנחם]] - אורח חיים חלק ג עמוד רט בהוצאת [[היכל מנחם ירושלים|היכל מנחם]], ירושלים, תשע&quot;ג.<br /> *הרב חיים רפפורט, &quot;מנהג החסידים בעניין שינה בסוכה&quot;, [[היכל הבעש&quot;ט]] חלק ד' עמוד עא, חלק ה' עמוד סב, ברוקלין ניו יורק.<br /> *[[ידבר שלום]] חלק ב' סימן כ&quot;ז.<br /> *[[מבשר טוב]] עמ' שכ&quot;ו ואילך.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[הרבי]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&amp;st=&amp;pgnum=226 לקוטי שיחות חלק כ&quot;ט עמוד 211]''' ביאור בדברי האדמו&quot;ר האמצעי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&amp;st=&amp;pgnum=233 תרגום ללה&quot;ק בספר שערי הלכה ומנהג] אות רסח.<br /> * הרבי - שיחת '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&amp;st=&amp;pgnum=103 יום ב' דחג הסוכות], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&amp;st=&amp;pgnum=145 יום שמחת תורה]''' ו'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&amp;st=&amp;pgnum=170&amp;hilite= שבת בראשית] תש&quot;ל''' - ביאור ו[[פלפול]] בפרטי המנהג וטעמו. (בתרגום ללשון הקודש [[:קובץ:שיחת שבת בראשית תשל.pdf|קובץ התוועדויות שבת בראשית תש&quot;ל עמוד 19]] - בהוצאת [[ועד הנחות בלה&quot;ק]] צירוף כל השיחות יחד.<br /> * [http://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362] - דיון ופלפול בביאורו של האדמו&quot;ר האמצעי.<br /> *'''[https://col.org.il/news/121048 מדוע בחב&quot;ד לא ישנים בסוכה?]''' {{אודיו}} שיעורו של הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)|מאיר אשכנזי]], סוכות תש&quot;פ<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_22.html צפו: הרבי בשיחה חריפה ונוקבת עם הרב צבי כהנא]''' {{לחלוחית}}<br /> {{הלכה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:סוכות]]<br /> [[קטגוריה:מנהגי תשרי]]<br /> [[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב&quot;ד]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=637501 2023-10-05T09:37:17Z

<p>66.23.206.165: </p> <hr /> <div>{{לפשט|}}<br /> '''שינה בסוכה''' היא פרט במצוות ישיבה ב[[סוכה]], שבה מצווים עם ישראל ב[[חג הסוכות]]. בגדרי חובת השינה נחלקו הפוסקים: יש הסוברים שאין מצוה לישון בסוכה, אך יש איסור לישון מחוץ לסוכה, ויש הסוברים שהשינה עצמה היא מצווה (אלא שגם לשיטתם עיקר הקביעות בסוכה נוצרת ותלויה על ידי האכילה).<br /> <br /> בפרטים מסויימים השינה בסוכה חמורה יותר מאכילה בסוכה. עם זאת, קהילות רבות עוד מימי ה[[ראשונים]] הקלו בשינה בסוכה, ומנהגם הוזכר בדברי הפוסקים. בספרות ההלכתית נמצאים טעמים שונים להקלה זו: יש הטוענים שהקלו מפני הקור השורר בתקופה זו בארצות שונות, טעם המסתמך על הדין: &quot;מצטער פטור מן הסוכה&quot;, ויש הטוענים שאי היכולת לישון עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה.<br /> <br /> [[חסידי חב&quot;ד]] נוהגים שלא לישון בסוכה. ומלבד טעמי המתירים האמורים לעיל - נוהגים בזאת על פי דבריו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], שקדושת ה[[סוכה]] אינה מאפשרת לישון בתוכה. [[הרבי]] ב[[שיחות]]יו ביאר כמה פרטים בפתגמו של האדמו&quot;ר האמצעי, ומהם: כיצד מתבאר בזה מנהג אותם החסידים שאינם חשים את הקדושה; איך ייתכן שקדושת הסוכה תפריע לקיום המצווה; ואיך למרות זאת ישנו בסוכה גדולי הדורות שחשו את קדושתה.<br /> <br /> ==מקורו==<br /> את חיוב השינה בסוכה למדו [[חז&quot;ל]] מהכתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן=&quot;בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת&quot;|מקור=ויקרא כג, מב}}<br /> על פסוק זה דרשו חז&quot;ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה{{הערה|סוכה כו, ב. [[רש&quot;י]] דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}}. מכאן אמרו חכמים במשנה{{הערה|שם=כח}}: &quot;כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע&quot;.<br /> <br /> חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''&quot;הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו&quot;''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה &quot;תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה&quot;. הטעם לכך הוא שבעוד שאכילת ארעי אינה מובילה לאכילת קבע, הרי שבשנת ארעי חוששים 'שמא ירדם'. וכן ישנם בגמרא שם תיאורים מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה{{הבהרה}}.<br /> <br /> וכך פסק גם [[הרמב&quot;ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ו.}}: &quot;אוכלין ושותין '''וישנים''' בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי&quot;.<br /> <br /> על יסוד מקורות אלו, פסקו כך גם הטור, השולחן ערוך{{הערה|סימן תרל&quot;ט סעיף ב.}}, הרמ&quot;א{{הערה|שם בהגהה על סעיף א.}}, ו[[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] סימן תרל&quot;ט סעיפים ד, ז-ח.}}.<br /> <br /> ==גדר החיוב==<br /> את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז&quot;ל במילים &quot;תשבו כעין תדורו&quot; כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה:<br /> <br /> הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על [[הרמב&quot;ם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&amp;st=&amp;pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשונותיהם של חז&quot;ל בגמרא{{הערה|שם=כח}} וה[[רמב&quot;ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: &quot;כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים&quot; כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות), לעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומר שדין הוא על השינה, כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה, ואבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב&quot;ם: &quot;אוכלין ושותין וישנים בסוכה&quot;.<br /> <br /> ולסברתם איסור השינה מחוץ לסוכה אינו משום שהוא חלק מהמצווה (האקטיבית), אלא שבשינתו מחוץ לסוכה מראה האדם שאין דירתו בסוכה, ולכן ישנו איסור לישון חוץ לסוכה. כשיטה זו אפשר לדייק גם בדברי רבי [[יוסף קארו]] 'מחבר' ה[[שולחן ערוך]], שציטט את לשון [[הרמב&quot;ם]] &quot;כיצד מצות ישיבת סוכה&quot; ולא הזכיר בה מצוות שינה{{הערה|כיצד מצות ישיבת סוכה - שיהיה אוכל ושותה... רק לאחר מכן הוסיף הרמ&quot;א תיבות &quot;וישן ומטייל&quot;, ראה בקטע הבא.}}, ורק בסעיף לאחריו מוסיף כי ישנו חיוב גם לישן בסוכה.<br /> <br /> סברה זו משמשת גם להסברת ההלכה שאין אומרים ברכה על השינה והיא משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה.<br /> <br /> אולם ישנם ראשונים{{הערה|רש&quot;י המובא להלן ובדף ז, א ד&quot;ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.}} החולקים על הנחה זו, וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מהמצווה כאכילה ושתיה. וכלשון רש&quot;י{{הערה|סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}: &quot;ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה&quot;.<br /> וכשיטה זו פסק הרמ&quot;א בהגהתו, שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א &quot;כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים&quot; שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ&quot;א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור{{הערה|סימן תרל&quot;ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ&quot;א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)}} וכן דעת ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו{{הערה|שם=לט, ד|סימן תרל&quot;ט סעיף ד.}}. ולשיטתם אי הברכה על מצוות השינה היא משום שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד&quot;ה שכבר ורא&quot;ש ברכות פרק א' סימן יג.}}.<br /> <br /> הרבי בלקוטי שיחות{{הערה|חלק כט עמוד 214 ואילך.}} מבאר שגם לשיטה כי השינה היא חלק מהמצווה היא אינה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו&quot;ר הזקן{{הערה|שם=לט, ד}}: &quot;כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתו וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו&quot;. ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכים, כמו כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה שלא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה.<br /> <br /> ==מנהג אי השינה, וטעמו==<br /> למרות ההלכה הפשוטה, מצינו לאורך כל הדורות, זמנים מקומות וקהילות שלא נהגו לישון בסוכה, להלן פירוט היסטורי של מנהג זה.<br /> <br /> ===בזמן בית המקדש===<br /> כבר בזמן [[בית המקדש]] מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] שלא לישן בסוכה. וכדברי הגמרא {{ציטוטון|[[ברייתא|תניא]], אמר [[רבי יהושע בן חנניה]] כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו שינה בעינינו. כיצד? שעה ראשונה [[קרבן תמיד|תמיד של שחר]], משם ל[[תפילה]], משם לקרבן מוסף, משם ל[[תפילת מוסף|תפילת המוספין]], משם ל[[בית המדרש]], משם ל[[אכילה]] ו[[שתיה]], משם ל[[תפילת המנחה]] משם לתמיד של בין הערבים, מכאן ואילך לשמחת בית השואבה. {{מונחון|איני|היתכן?}}, והאמר [[רבי יוחנן]]: [[שבועה]] שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר? אלא הכי קאמר: לא טעמנו טעם שינה, דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי|סוכה נג, א}}.<br /> <br /> וכתב הרב שמעון בן צמח דוראן, ונדפס בספרו שו&quot;ת התשב&quot;ץ{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&amp;st=&amp;pgnum=85 חלק א סימן ק] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} שנמנום זה היה בהכרח חוץ לסוכה (וביאר הרבי את סברתו כי מהוספת הגמרא שהנמנום נעשה על כתפי החברים מוכרח שהיה לא בזמן ששהו בסוכה, שהרי הגמרא שם מונה את כל סדר יומם אחד לאחד, ושהייתם בסוכה היה רק בשעת אכילה ושתייה בשעה שלא שייך שישנו על כתפי חבריהם, ובהכרח שהנמנום נעשה כדבר משני בין התפילות והשמחה כשהיו מחוץ לסוכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&amp;st=&amp;pgnum=149 יום שמחת תורה תש&quot;ל].}}). בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ&quot;ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש&quot;ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) &quot;אין קבע לשינה&quot;.}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום ש[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]], ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה, אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכפי הנתבאר לעיל השינה אינה עיקר המצוה, ומכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה){{הערה|לקוטי שיחות חלק כ&quot;ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}}.<br /> <br /> ===זמן הראשונים===<br /> למרות החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים, וכלשון המאירי &quot;ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מיטות שלנו בסוכה ולשכב שם...אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגים בלילות הראשונים ובימים הראשונים ישנים שם קמעא בבגדים דרך חיבוב מצווה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40777&amp;st=&amp;pgnum=60 סוכה דף כו, א].}}. וכן כתבו המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על [[הרמב&quot;ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}}.<br /> <br /> ===מזמן פוסקי השולחן ערוך===<br /> מנהג זה הביאו גדולי הפוסקים ה[[רמ&quot;א]], הלבוש, ה[[מגן אברהם]], [[הטורי זהב]] ועוד, כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות רבים באירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&amp;st=&amp;pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}}. אולם ב[[ארץ ישראל]] נהגו לישן בסוכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&amp;st=&amp;pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}}.<br /> <br /> במנהג זה להקל בשינה נהגו גם נשיאי חב&quot;ד{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ה עמוד 35 (אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) ועוד.}} (החל מאדמו&quot;ר האמצעי{{הערה|שם=אדה&quot;ז}}) והחסידים שאין ישנים בסוכה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&amp;st=&amp;pgnum=316&amp;hilite= אוצר מנהגי חב&quot;ד עמוד שא].}}. וכן הוא גם מנהג בעלזא{{הערה|שם=בעלז|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה]] פרק ט&quot;ז הערה ט&quot;ז בשם [[מרדכי רוקח|האדמו&quot;ר מבילגוריי]]. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי [[בעלז]] כי הסיבה העיקרית הייתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשרבי [[אהרן רוקח מבעלז]] שכן ב[[ירושלים]] הזהיר את הבחורים שלא יישנו בסוכה. (מעדותו של הרב [[בן ציון גרוסמן]] ששהה בקהילת [[ קרלין (לימים פינסק קרלין)]] באותם הימים מקום שהייתם של הבחורים.) יש לציין גם כי בלוח &quot;דבר יום ביומו&quot; (&quot;לארץ ישראל ולחוץ לארץ&quot;) היוצא לאור על ידי מערכת חסידות בעלזא צוין החל מיציאתו לאור בשנת תשמ&quot;ב כי &quot;נוהגים להקל בשינה (=בסוכה) ובפרט במקומות הקרים&quot; (ראה למשל בלוח הנ&quot;ל לשנת תשד&quot;מ, עמ' 50, מופיע ב&quot;אוצר החכמה&quot;), הרי שגם במקומות שאינם קרים נהגו כך! אולם משום מה בשנת תנש&quot;א שונה הנוסח, ככל הנראה בעקבות מלחמתו של אחד מראשי הציבור הליטאי בחסידות חב&quot;ד. (ראה במאמרו של הרב חיים רפפורט, היכל הבעש&quot;ט, ד, &quot;מנהג חסידים בענין שינה בסוכה&quot; (א), עמ' עב, ובהערה 5 שם. וראה בגליון &quot;הוגי תורה&quot; של חסידות בעלזא-מכנובקא, גליון ל&quot;א, פרשת חוקת תשע&quot;ב, עמ' 2 (&quot;משולחן ההוגים&quot;): &quot;וכן ידוע מחסידים שלא הלכו לישון במשך כל ימי חג הסוכות, שלא רצו לישון חוץ לסוכה, אבל גם בסוכה לא רצו, מחמת שידעו כי בבעלזא הקפידו שלא לישון&quot;. עיי&quot;ש. וראה עדות נוספת ב&quot;היכל הבעש&quot;ט&quot;, יח, עמ' קמט.)}}.<br /> <br /> יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו, אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ&quot;א שם ועוד.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה. ועל פי דבריהם כתבו הפוסקים שלאחריהם שכשאינו מצטער חייב לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה{{הערה|1=משנה ברורה על הרמ&quot;א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7949&amp;st=&amp;pgnum=225 נימוקי אורח חיים] על סעיף זה (באריכות ובחריפות).}}.<br /> <br /> ===טעמים===<br /> טעמים שונים נכתבו על קוּלה זו:<br /> ;מפני הצינה<br /> יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה{{הערה|מרדכי, &quot;מפני סכנת הצינה שהיא מצויה בלילות ובמחוזות האלו וכן שהם עלולים בגשמים הרבה... והרי אנו כמורשים מעיקרא&quot; - חידושי המאירי ורבנו מנוח.}}. אמנם הרמ&quot;א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה).<br /> <br /> ;איש ואשתו<br /> הרמ&quot;א מציע ביאור אחר לקולא, משום שחיוב הבעל בסוכה הוא &quot;איש ואשתו&quot;, משום שנאמר &quot;תשבו&quot; ודרשו חז&quot;ל &quot;כעין תדורו&quot;, מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה, ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שה[[אשה]] עצמה פטורה ככל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמו.<br /> <br /> והקשו על ביאורו הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח, ט&quot;ז סעיף קטן ט, ביאור הגר&quot;א שם ועוד.}} מכמה צדדים, ומהם מדברי הגמרא{{הערה|סוכה כז, ב.}} &quot;ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת&quot;, שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ולמרות זאת בישיבתם זו יוצאים ידי חובתם. כמו כן טענו שאילו המצווה היא איש וביתו, אם כן כאשר אדם בנה את הסוכה באופן שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו הסוכה אמורה להיות פסולה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה את המצווה (ורק אם לאחרי בנייתה נוצרה בעיה בסוכה אז יש דין מצטער וכדומה){{הערה|שולחן ערוך סימן תר&quot;מ סעיף ד.}}. יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו את הפטור על פי סברה זו, אמנם לא מצד 'דין' סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}}) ויש מהאחרונים{{הערה|ט&quot;ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]] סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מן המצווה שחייב אדם לשמח את אשתו ברגל{{הערה|מלשון ה'דרכי משה' משמע שכלל בביאורו את כל שלשת הביאורים עיין שם (אמנם ברמ&quot;א הביא רק הביאור דלעיל בפנים).}}.<br /> <br /> כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה&quot;ז.}}. לגבי בחורים שאינם נשואים יש מהאחרונים שאומר שסומכים על רוב האנשים שמקילים מצד 'כעין תדורו' ובפרט אדם הסמוך אצל בעל הבית שפטור{{הערה|1=אשל אברהם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40313&amp;st=&amp;pgnum=13 סימן תרל&quot;ט]}}.<br /> <br /> טעם נוסף מובא בראשונים שהוא מחשש גנבים.<br /> <br /> ===הטעם על פי תורת החסידות===<br /> ====כבוד וקדושת הסוכה====<br /> על פי מסורת אדמו&quot;רי חב&quot;ד{{הערה|ספר השיחות [[תרצ&quot;ו]] - [[ת&quot;ש]] עמוד 295.}} כאשר שמע ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] שישנם חסידים המדקדקים לישון בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת [[הקבלה]] והחסידות מאיר בסוכה אור אלוקי נעלה - [[אור מקיף]] ([[מקיפים דבינה]]).<br /> <br /> בהזדמנויות שונות ביאר הרבי את ההיבט ההלכתי של הדברים. מדין כבוד הסוכה ומדין מצטער.<br /> <br /> מדין מצטער - כפי שביאר הרבי באריכות בשיחות שאמר ב[[התוועדות|התוועדויות]] במשך [[חודש תשרי]] [[תש&quot;ל]], ולאחר מכן [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי ונדפס ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|בלקוטי שיחות חלק כ&quot;ט עמוד 211.}} שהנהגתם של אדמו&quot;רי חב&quot;ד שלא לישון בסוכה נבעה מאי יכולתם להירדם בסוכה, היות והרגישו בה את הקדושה. אולם דבריו של אדמו&quot;ר האמצעי היו בעיקר מכוונים לאותם החסידים שלא הרגישו את הקדושה (וממילא לא שלל מהם את אפשרות השינה - שהרי ישנו בו בפועל). אלא שדרש מהם שבעקבות ידיעה זו שבסוכה מאיר אור מקיף על השינה בסוכה לגרום להם צער{{הערה|ראה בהערות בשיחה שם, ומוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (וראה כעין זה להלן ממכתבי הרבי על צער החסידים מקדושת הסוכה.}}.<br /> <br /> ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את קדושת הסוכה, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם, וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא, אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו הייתה בדיעבד. נוסף על כך היות ובדיני סוכה יש דין מצטער יש לחסידים בזה סניף של מצטער בזה; [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער{{הערה|&quot;שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו וישן בחדר אחר&quot; (שיחת יום שמח&quot;ת תש&quot;ל).}} ומצטער פטור מן הסוכה!<br /> <br /> הרבי במכתביו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500, וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד רט ואילך ובהערה, מכתב מתורגם באנגלית. [המכתב בשלמותו נדפס באנגלית ולצידו תרגום ללה&quot;ק ב&quot;הכתב והמכתב&quot;, תשורה ראדאל - תשפ&quot;ג, עמ' 75-72].}} (הוסיף ו)ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה שהוא משום ביזיון בקדושת הסוכה (ומצטער){{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] ועניין ה'אור מקיף', מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אמרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו{{הערה|מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד: ביזיון הסוכה והצער, ראה במכתב בשולחן מנחם שם ובתשורה הנ&quot;ל.}}.<br /> <br /> ;עיונים בפתגמו של אדמו&quot;ר האמצעי<br /> הדגש שלו כי בסוכה מאירים דווקא [[מקיפים דבינה|מקיפים של ספירת הבינה]] הוא משום שדווקא ספירת הבינה מחייבת הנהגה של רוממות והבדלה, היות והיא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם. בעוד הספירות שתחתיה ([[ז&quot;א]] ו[[מלכות]]) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם, עליהם נאמר:&quot;בששת ימים עשה ה' את השמים והארץ&quot;{{הערה|שמות לא, יז. וראה זוהר חלק א רמז, א, חלק ג, רצח, ב שו&quot;ת [[הרשב&quot;א]] חלק א סימן תכג.}}. ממילא הם אינם שוללים מהאדם את הנהגתו בענייני העולם. לעומת זאת, האור מקיף של [[בינה]] שהיא מובדלת מהעולם לכן שוללת את הנהגת האדם בענייני העולם{{הערה|1=הרבי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&amp;st=&amp;pgnum=145 שיחות קודש שיחת יום שמח&quot;ת תש&quot;ל].}}.<br /> <br /> בדבריו של ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] יש להבהיר לכאורה כמה פרטים:<br /> :א. איך ייתכן שבעוד ההלכה מחייבת שינה בסוכה (ועד שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה לאכילה גם כן{{הערה|רמ&quot;א סימן תר&quot;מ}}) תוכנה הפנימי שולל שינה? (כלומר איך ייתכן שענין הסוכה מחייב שני דברים הפוכים)<br /> :ב. כיצד לא הפריע האור האלוקי לשינתם של גדולי ישראל במשך הדורות?<br /> <br /> וביאר הרבי על פי האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה', ואילו אנשים שאינם מסוגלים לישן בסוכה מסיבה כלשהי הדירה בסוכה מתקיימת באכילתם לבד. ושוב שייך 'חיוב' לישן משום שהתורה מתייחסת לרוב האנשים שביכולתם לישון בסוכה וממילא חייבים בשינה שהרי זה חלק מדירתם. ומסיבה זו גם לא 'חסר' בקיום מצוות ישיבה בסוכה בהעדר השינה בה, לפי שאין חיוב פרטי לישון בה אלא חיוב כללי לדור ואצל המצטער קיום המצווה בשלמות היא באכילתו. (זה גם הביאור ש[[שמחת בית השואבה]] נתקנה מלכתחילה באופן שמבטלת את מצוות השינה כאמור וודאי שלא נחסר על ידה בקיום מצוות ישיבה בסוכה לפי שקיום המצווה נעשה בשלמות על ידי האכילה והשתייה בה).<br /> <br /> בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף):<br /> <br /> א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת [[הקבלה]] ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - שינה שאינה תוצאה רק של מנוחת ה[[גוף]] אלא עבודת ה'{{הערה|על דרך מאמר חז&quot;ל: בעת השינה ה[[נשמה]] 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).}} (וזה שהנהגת אדמו&quot;רי חב&quot;ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון).<br /> <br /> ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב&quot;ד ול[[אדמו&quot;ר האמצעי]] בפרט. וזאת משום שעניינה של [[תורת החסידות]] להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב&quot;ד גופא עניינו של אדמו&quot;ר האמצעי הוא ספירת הבינה, ולכן דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של [[מקיפים דבינה]]{{הערה|שם=אדה&quot;ז|&quot;שלא נמצא מקום שכתוב שה[[אדמו&quot;ר הזקן]] לא ישן בסוכה&quot;- שיחת [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ל]] (וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 וצריך עיון).}}{{הערה|&quot;מה שאין כן אחרים, כגון תלמידי המגיד שעסקו בעניינים אחרים שבמצוות סוכה&quot; - שיחת [[שבת בראשית]] [[תש&quot;ל]] (ואולי בא ליישב בזה דברי הנימוקי אורח חיים (סימן תרל&quot;ט) &quot;אבותינו ורבותינו מתלמידי הבעש&quot;ט מסרו נפשיהו על שינה בסוכה&quot;).}} משום שעניינו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - תוכנו הפנימי של מצוות הישיבה בסוכה) לכן תבע ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם.<br /> <br /> ==שונות==<br /> [[קובץ:צבי כהנא.jpeg|ממוזער|הרב [[צבי כהנא]] ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]], בשיחה שקיים עמו הרבי על סוגיית השינה בסוכה]]<br /> בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש&quot;ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי ב[[התוועדות]] של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, &quot;אדרבה הרוצה לישון - שיישן 'ושכבת וערבה שנתך'... ושאף אחד לא יפריעו&quot;, ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] בענין{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי&quot;צ]] שלא לישון בסוכה, ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות [[תשרי]] תש&quot;ל).}}. במענה לשאלתו של הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] האם ימשיך לישון בסוכה כהוראת רבו של כפר חב&quot;ד מאחר וכך הורגל מנעוריו, ענה הרבי - בבת צחוק - &quot;הלוואי והתיקונים שהיו מבקשים ממני היו על שינה בסוכה..&quot; והורה להמשיך בזה הלאה &quot;שינה בסוכה איננה עבירה&quot;{{הערה|[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf עמ' 29 תשורה משמחת נישואין] כא סיוון תשע&quot;ט, כפר חב&quot;ד ארץ הקודש, באתר שטורעם נט.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] בעקבות מחלוקת עליה ניצח מנהיג הפלג הליטאי באותם הימים, בא אל הרבי ראש ישיבת הרי יהודה, הרב [[צבי כהנא]] בשאלה, בשם ה&quot;בני תורה&quot;, על ה&quot;איסור&quot; לישון בסוכה. הרבי השיב לו בחריפות כי מנהג זה נהוג בחב&quot;ד שנים רבות והוא קיים אף בקהילות נוספות כ[[בעלז]]{{הערה|שם=בעלז}}, כך נהג חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו&quot;ע. ובכל השנים לא הפריע הדבר לקשר עם גדולי ישראל ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], רבי [[חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] וכו' והתעוררות על כך היום היא עצת ה[[ס&quot;מ]], הרוצה לזרוע [[מחלוקת]] בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה. בין דבריו הבהיר הרבי גם שתוכנם של הטענות ואופנם ואי ההתעסקות עם הדברים החיוניים באמת לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות מעידים שמקורם אינה [[יראת שמים]] אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. שיחה חריפה זו ארכה למעלה מחצי שעה ומתועדת בווידאו{{הערה|וראה את תוכן שיחת הרבי עם הרב כהנא בספר &quot;שיח שרפי קודש&quot;, עמוד 209 ואילך. וראה כאן בווידיאו <br /> [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 חלק מדברי הרבי בעניין]}}).<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[סוכה]]<br /> * [[נוי סוכה]]<br /> * [[מנהג]]<br /> * [[התקשרות]]<br /> * [[שינה]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[הרבי]] - שיחות ומכתבים בעניין אי השינה בסוכה, [[שולחן מנחם]] - אורח חיים חלק ג עמוד רט בהוצאת [[היכל מנחם ירושלים|היכל מנחם]], ירושלים, תשע&quot;ג.<br /> *הרב חיים רפפורט, &quot;מנהג החסידים בעניין שינה בסוכה&quot;, [[היכל הבעש&quot;ט]] חלק ד' עמוד עא, חלק ה' עמוד סב, ברוקלין ניו יורק.<br /> *[[ידבר שלום]] חלק ב' סימן כ&quot;ז.<br /> *[[מבשר טוב]] עמ' שכ&quot;ו ואילך.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[הרבי]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&amp;st=&amp;pgnum=226 לקוטי שיחות חלק כ&quot;ט עמוד 211]''' ביאור בדברי האדמו&quot;ר האמצעי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&amp;st=&amp;pgnum=233 תרגום ללה&quot;ק בספר שערי הלכה ומנהג] אות רסח.<br /> * הרבי - שיחת '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&amp;st=&amp;pgnum=103 יום ב' דחג הסוכות], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&amp;st=&amp;pgnum=145 יום שמחת תורה]''' ו'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&amp;st=&amp;pgnum=170&amp;hilite= שבת בראשית] תש&quot;ל''' - ביאור ו[[פלפול]] בפרטי המנהג וטעמו. (בתרגום ללשון הקודש [[:קובץ:שיחת שבת בראשית תשל.pdf|קובץ התוועדויות שבת בראשית תש&quot;ל עמוד 19]] - בהוצאת [[ועד הנחות בלה&quot;ק]] צירוף כל השיחות יחד.<br /> * [http://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362] - דיון ופלפול בביאורו של האדמו&quot;ר האמצעי.<br /> *'''[https://col.org.il/news/121048 מדוע בחב&quot;ד לא ישנים בסוכה?]''' {{אודיו}} שיעורו של הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)|מאיר אשכנזי]], סוכות תש&quot;פ<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_22.html צפו: הרבי בשיחה חריפה ונוקבת עם הרב צבי כהנא]''' {{לחלוחית}}<br /> {{הלכה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:סוכות]]<br /> [[קטגוריה:מנהגי תשרי]]<br /> [[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב&quot;ד]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%A6%D7%95&diff=637500 2023-10-05T09:34:29Z

<p>66.23.206.165: /* בשאלתך אודות ויצנדלהר */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> ברוך הבא חסיד יקר! יחי המלך המשיח! &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 19:41, 3 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :89.222.175.220 - זה שלך? &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 19:42, 3 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :: ברוכים הנמצאים. יע יע זה שלי.[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 19:46, י&quot;ג באב, ה'תש&quot;ף 19:46, 3 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::אז הקשבת לי בסוף {{קריצה}} אני שמח וכך גם בטח כל שאר המשתמשים. בהצלחה בעריכות! &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 19:47, 3 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::מחכים לראות את הוספותיך! | נכתב בשעה 19:48 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י&quot;ג באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> <br /> ==דף משתמש==<br /> ואם כבר הגענו עד לכאן, אז: {{כתוב על עצמך}} &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 19:49, 3 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :פשוט אין לי מושג מה לעשות בדף המשתמש ההוא. ומה לכתוב בו. בכלל יש לי בעיה קשה של חוסר ידע מינימלי בעריכה. כך שזה יקח לי מלא זמן.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 12:03, י&quot;ד באב, ה'תש&quot;ף 12:03, 4 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::תכתוב בו את כל מה שאתה חושב, למה באת לחב&quot;דפדיה וכו' וכו'.. בקשר לעריכות לדעתי תוך 3 - 4 ימים אתה כבר תדע והכל בלי בעיה. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 14:25, 4 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::בעזרת השם. ישר כח.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 14:28, י&quot;ד באב, ה'תש&quot;ף 14:28, 4 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> ==[[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)]]==<br /> ישר כח גדול על הערך! ובדרך אגב, לכבודו יש אולי מיל? &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 19:25, 5 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :לכבודי יש מייל.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 19:26, ט&quot;ו באב, ה'תש&quot;ף 19:26, 5 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::מהו? &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 19:28, 5 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::אני קצת מסופק בעובדה האם להפיצו כך בדף השיחה שלי. מה אתה חושב?--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 19:29, ט&quot;ו באב, ה'תש&quot;ף 19:29, 5 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::::תוכל לשלוח לי אימייל, המיל שלי רשום בראש דף השיחה שלי.. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 19:34, 5 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::::אוקי. שלחתי לך--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 19:34, ט&quot;ו באב, ה'תש&quot;ף 19:34, 5 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> ==חממה==<br /> {{צבע גופן|כחול|שלום וברוכים הבאים לחב&quot;דפדיה! מומלץ להיכנס לפרויקט ה[[חב&quot;דפדיה:חממה|החממה]] בחממה תוכל לבחור לך חונך שילווה אותך בצעדים הראשונים שלך בחב&quot;דפדיה, וכן תוכל לכתוב שם את שאלותיך על חב&quot;דפדיה בשו&quot;ת בהצלחה!}}<br /> <br /> וכמו כן שכויח על כל פעולותך באתר!--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 06:03, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 06:03, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :ישר כח.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 18:33, ט&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 18:33, 6 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> ==לכבוד הרה&quot;ג שליט&quot;א==<br /> מחקתי את ההשחתות וההתנפלות של {{א|ר' איד}} בדף שיחתך, מקווה שזה בסדר מצדך.. &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 20:00, 9 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :ישר כח חסיד. עלה והצלח.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 20:34, י&quot;ט באב, ה'תש&quot;ף 20:34, 9 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == שלום וברכה ==<br /> <br /> האם יש לך מייל ? אם כן אז אשמח לקבלו.--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה~עושים סדר בליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 16:28, כ&quot;ב באב, ה'תש&quot;ף 16:28, 12 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :אע&quot;פ והמייל שלי כבר ידוע לכמה. בכל זאת אעדיף שתביא לי אתה את המייל שלך ומשם נתקשר. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 17:36, כ&quot;ב באב, ה'תש&quot;ף 17:36, 12 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::zal770770@gmail.com--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|ליובאוויטשפדיה~עושים סדר בליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 17:41, כ&quot;ב באב, ה'תש&quot;ף 17:41, 12 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::קיבלתי. תיכף אשלח.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 17:41, כ&quot;ב באב, ה'תש&quot;ף 17:41, 12 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == יצאתי לחופשה ==<br /> <br /> שמחתי לעזור בכל המצטרך אני יוצא לחופשה במשך הזמן הקרוב עד להודעה חדשה. בהצלחה לכולם. בברכת כתיבה וחתימה טובה --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 11:48, כ&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 11:48, 17 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :למה ומדוע??? מה עשינו לך??? היה בקשר... והשתדל לחזור כמה שיותר מהר... בברכת הצלחה, ידידך דו&quot;ש ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ כ&quot;ז באב [[תש&quot;פ]]<br /> ::מצטער בצערו של ה{{א|חב&quot;דניק}} ידידי.. הקונטרס פשוט מתחיל היום למיטב ידיעתי את הישיבה, ונאחל לו בהצלחה מרובה! נתגעגע אליך {{בכי}} &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 14:40, 17 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::קשה עלי פרידתכם | נכתב בשעה 14:41 ע&quot;י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ&quot;ז באב]] [[תש&quot;פ]] מגיע משיח.&lt;br&gt;<br /> ::::משתתף בצערכם--[[משתמש:Авраам Дэвид Лоуут|Последователь Хабада Любавича - Авраам Дэвид Лоуут]] - [[שיחת משתמש:Авраам Дэвид Лоуут|שיחה]], 15:07, כ&quot;ז באב, ה'תש&quot;ף 15:07, 17 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> :::::חסידים אינם נפרדים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 04:24 • כ&quot;ח באב תש&quot;פ<br /> ::::::שנתראה בקרוב עם משיח צדקנו!{{בכי}}--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 06:11, כ&quot;ח באב, ה'תש&quot;ף 06:11, 18 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> == שינוי שם משתמש ==<br /> <br /> בקשר לבקשתך בדף [[חב&quot;דפדיה:שינוי שם משתמש]], כדי לזרז את התהליך תוכל להירשם מחדש עם שם המשתמש השני ואני יעביר את התרומות של המשתמש הישן שלך למשתמש החדש. בהצלחה! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:51 • כ&quot;ה בתשרי ה'תשפ&quot;א<br /> :בסדר... בהמשך. ישר כח. --[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 09:30, כ&quot;ו בתשרי, ה'תשפ&quot;א 09:30, 14 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> ::{{א|חלוקת קונטרסים}} נראה לי שפתרתי את הבעיה על ידי יצירת הפניה לדף המשתמש שלי {{א|קונטרס החלצו}} כך הקהל לא יצטרך להתסבך בכתיבת נקודות מיותרות.<br /> :::זה לא תייג כי לא חתמת. כדאי בכל זאת שתפתח את הדף השני כדי שהנקודה פחות תצעק בעין ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:15 • כ&quot;ז בתשרי ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==משתמש:קונטרס החלצו.==<br /> :{{א|חלוקת קונטרסים}} פתחתי כמו שאמרת עכשיו תעביר את התרומות משתמש שלי למשתמש הזה. ואח&quot;כ תבטל גם את הקודם שלא אהיה חשוד חלילה בבובת קש--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 09:51, כ&quot;ח בתשרי, ה'תשפ&quot;א 09:51, 16 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> ::ישר כח! העברתי את התרומות ואת הדפים הישנים לחדשים. בהצלחה! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:06 • כ&quot;ח בתשרי ה'תשפ&quot;א<br /> שכוייח!. --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 16:08, כ&quot;ט בתשרי, ה'תשפ&quot;א 16:08, 17 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> <br /> == בנוגע לערך על הישיבה ==<br /> <br /> שחזרתי את הוספתך ש'לפני נפילת מסך הברזל שימש שטח הישיבה כמחנה לילדים קומוניסטים.', משום שאני לא רואה חשיבות לכך וזה לא ממוקם נכון בערך. מוזמן להוסיף בזה במידה שיש קשר לערך עצמו, ולמקם נכון בפסקת היסטוריה. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:01, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א, &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;17 בדצמ' למניינם&lt;/font&gt;, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''<br /> :{{א|פולע}} לא הבנתי. --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 18:03, ב' בטבת, ה'תשפ&quot;א 18:03, 17 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == תמונה ==<br /> <br /> נא לרשום בקישור [[:קובץ:בנין הישיבה.png|את מקור התמונה]] אם מאתר חב&quot;די לשים קישור ואם מאתר אחר לשים תבנית מחיקה. תודה. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:50 • י&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == אייכא? ==<br /> <br /> תחזור! --- [[משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;לוחם חב&quot;די&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;יצאנו למלחמה&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הקרב על הגדלת חב&quot;דפדיה&lt;/font&gt;]] 19:31, 24 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> <br /> == איחוד שתי קטגוריות ==<br /> <br /> רציתי להתייעץ איתך לגבי הערך החדש שעשית לר' מנחם מענדל זלמנוב ראיתי שהוספת קטגוריה:משפחת לאזאר הבעיה שיש כבר קטגוריה:משפחת לזר השאלה איזה אפשרות נראה לך עדיף או כולם אצל השם שהצעת או לשם הישן שיהיה אחידות וכמובן להוסיף את החסרים כר' ברערל לאזר ואחרים, מה אתה חושב שעדיף? --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 22:45, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 22:45, 14 בינואר 2023 (UTC)<br /> :אני רואה שאתה זריז ממני.. בהצלחה --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 22:47, כ&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ג 22:47, 14 בינואר 2023 (UTC)<br /> ::{{א|דוד קורצוג}} לא שמתי לב להודעתך בזמן {{חיוך}} ישר כח בכל אופן<br /> ==זכות הצבעה==<br /> [https://chabadpedia.co.il/index.php?target=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1+%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%A6%D7%95&amp;namespace=0&amp;tagfilter=&amp;start=2023-04-06&amp;end=2023-07-06&amp;title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA אין לך זכות הצבעה]. (פחות מ100 עריכות ב90 יום האחרונים). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:55, י&quot;ז בתמוז, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :[[א|יוסף בן מלמד]] אתה צודק טעות שלי [[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 21:14, י&quot;ט בתמוז, ה'תשפ&quot;ג 21:14, 8 ביולי 2023 (UTC)<br /> ::{{לייק}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#000000;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(01:59, כ' בתמוז, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == בשאלתך אודות ויצנדלהר ==<br /> <br /> הוא כלל לא ביקר אצל הרבי ב770 לפני ג' תמוז (אם כי שמע שידורים בשידור חי וראה וידאו בלייב וכדו')--[[מיוחד:תרומות/66.23.206.165|66.23.206.165]] 09:34, 5 באוקטובר 2023 (UTC)</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C)&diff=636429 2023-09-28T07:54:41Z

<p>66.23.206.165: /* היסטורית ההקמה */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ארגון '''מטה משיח בארץ הקודש'''|אחר='''מטה משיח העולמי'''|ראו='''[[המטה העולמי להבאת המשיח]]'''}}<br /> [[קובץ:מטה משיח.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]<br /> [[קובץ:מטה משיח באה&quot;ק.png|ממוזער|הודעת רבני חב&quot;ד על הקמת מטה משיח]]<br /> '''מטה משיח''' (שם רשמי: '''מטה משיח בארץ הקודש''') הוא ארגון שהוקם על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק|אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]], (ואף מוגדר כארגון חסות של האגודה) על מנת לפעול בלימוד והפצת נושאי [[הגאולה]] ו[[ביאת המשיח]]. הארגון מפיק פרסומים שבועיים ושנתיים ועורך שבתונים וכנסים בנושאי משיח וגאולה.<br /> <br /> ==היסטורית ההקמה==<br /> הרעיון להקים גוף שיעסוק בענייני גאולה ומשיח ב[[ארץ הקודש]], התעורר בקיץ [[תנש&quot;א]] בעקבות שיחות הקודש בהם עורר הרבי על הצורך בעשייה למען הבאת המשיח ובפרסום והפצת ענייני משיח ובהמשך להקמת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ב[[ניו יורק]].<br /> <br /> במענה לרב [[דוד נחשון]] ששאל על דרכי פעולה בקשר לפרסום מודעה בנושא בעיתונות בארץ הקודש{{הערה|בהמשך לפרסום מודעה בנושא בעיתונות ב[[ארצות הברית]]}} ענה הרבי: {{ציטוטון|כל זה שייך לאגודת חסידי חב&quot;ד וועד רבני אנ&quot;ש '''שבארץ הקודש'''. אזכיר על הציון}}{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97_%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%94.pdf קובץ 'אגודת חסידי חב&quot;ד בארצנו הקדושה ת&quot;ו - מטרותיה, תפקידיה ופעולותיה] (ע' 9), ליקוט מענות קודש תנש&quot;א מענה תרצ}}. בעקבות תשובה זו נערכה ישיבה בנושא של רבני [[בית דין רבני חב&quot;ד]] וחברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] והוחלט למנות מישהו מסויים לניהול העיסוק בנושא{{הערה|על פי [http://www.shturem.net/uploadfile/yeruslavsky1.jpg מכתבו של הרב ירוסלבסקי]}} וכן מונו נציג אגו&quot;ח במטה הרב [[שמואל חפר]] ונציג הרבנים והמטה החל לפעול. אחת הפעולות הראשונות הייתה הפקת מודעת פרסום מיוחדת עם הסיסמא &quot;הגיע זמן גאולתכם&quot; כשבמודעה משולבת תמונת [[בית המקדש]] עומד על [[הר הבית]] בשימוש בתמונה עדכנית של ההר להמחשת העניין. <br /> <br /> אולם אז הגיעה תשובת הרבי על ההודעה מהקמת המטה והתוכניות שהוצגו וכו' כשמהמענה הובן שאינו מרוצה: {{ציטוטון|באם הנ&quot;ל יכול להעשות בכלים דעולם התיקון – וזה צריך לשער עסקן בעולם התיקון, לאחר התבוננות באופן דעולם התיקון. אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש&quot;א מענה תרצה}}. כעבור זמן מה החליטו הרבנים לבטל את המטה ולהטיל את ההתעסקות בענין על ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] שגיבש תכנית פעולה המורכבת מכמה שלבים, כאשר השלב הראשון הוא מסע פירסום בסיסמת &quot;היכונו לביאת המשיח&quot;. על דיווח מכך השיב הרבי בברכה {{ציטוטון|להצלחה בכל כיוצא בזה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש&quot;א מענה תשז}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] החליט יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לאור התשובה האמורה שהעיסוק והפרסום בענייני משיח שייך לאגודת חסידי חב&quot;ד ובעקבות דעיכת הפעילות שע&quot;י צא&quot;ח, להקים וועדה מיוחדת ומטה לענייני משיח{{הערה|על פי [https://drive.google.com/drive/folders/1z4iarlenwUKbUtCmCZMeg8T1zTkmFenm דברי הרב שלמה מיידנציק בכינוס פעילים בשנת תשנ&quot;ה]}}. בהמשך, בשנת תשנ&quot;ז, הוגדרה כארגון 'מטה משיח בארץ הקודש' כשהדבר נעשה בברכת ובעידוד רבני אנ&quot;ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] והרב [[גדליה אקסלרוד]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/3/36/%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%90%D7%94%22%D7%A7.png מכתב רבני אנ&quot;ש המודיע על הקמת מטה משיח הארצי]}} שאף קראו לכלל אנ&quot;ש להשתתף בממונם בפעולות המטה ובכך לאפשר את מימוש תוכניותיו הרבות להפצת בשורת הגאולה וחיזוק האמונה בבואה לכל שכבות הציבור{{הערה|בית משיח גליון 152}}. משימת ההקמה והביסוס הוטלה על הרב [[בצלאל קופצ'יק]] ולאחר שהרב קופצ'יק יצא בשליחות הרבי ל[[הודו]] מונה למלאות את מקומו הרב [[שמואל הנדל]].<br /> <br /> מסוף שנת [[תשס&quot;ד]] מטה משיח משמש כאחד משלושת הארגונים המבצעים את פעילות [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל]] (השניים האחרים הם [[ועדת החינוך החב&quot;די]] ו[[התאחדות החסידים]]).<br /> <br /> ==מפעולות הארגון==<br /> [[קובץ:רבבת חסידים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רבבת חסידים בכינוס הקהל לכבוד [[י&quot;א ניסן]], היכל מנורה מבטחים [[תשע&quot;ו]] בארגון מטה משיח]]<br /> הארגון עורך מדי שנה שבתות אירוח המכונות 'שבת שכולה משיח', שבמהלכן עוסקים המשתתפים בנושאי גאולה ומשיח ומתחזקים באמונה ב[[בשורת הגאולה]] ובהתגלות הקרובה של הרבי כמלך המשיח{{הערה|[https://chabad.info/tag/%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%95%d7%aa/ שבת שכולה משיח] כתבות בנושא באתר [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ברוב השנים מעת הקמתו ערך הארגון כנסים בהשתתפות אלפים בסמיכות ליום הולדתו של הרבי מלך המשיח, [[י&quot;א בניסן]].<br /> <br /> בשנים הראשונות התקיימו הכנסים לקהל הרחב והופיעו בהם זמרים, בהם [[מרדכי בן דוד]], יעקב שוואקי, ליפא שמלצר, פרחי מיאמי, אהרן רזאל וישי לפידות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=4923 מפגן ענק לקבלת פני משיח צדקנו], ז ניסן התשס&quot;ד (29.03.2004),[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=10777 הצלחה אדירה לעצרת הרבבה ב'יד אליהו'] י' בניסן התשס&quot;ה (19.04.2005), [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=20017 עצרת הרבבה / סיקור וגלריית תמונות] אתר חב&quot;ד אינפו יב ניסן התשס&quot;ו (10.04.2006), [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=60992 אלפים חגגו יום הולדת לרבי] יא ניסן התשע&quot;א (15.04.2011),}} בין היתר התקיימו הכנסים באצטדיון בלומפילד ובהיכל הספורט יד אליהו.<br /> <br /> משנת תשע&quot;ה, החל הארגון לערוך את הכנס, במתכונת מיוחדת המיועדת בעיקר עבור חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק כשהוא מכונה 'המעמד הגדול'. כנסים אלו נערכו בהיכל 'ארנה' בחולון, בהיכל הספורט 'יד אליהו' ובאיצטדיון בלומפילד בהשתתפות מרבית{{הערה|[https://chabad.info/tag/המעמד-הגדול/ ידיעות על המעמד הגדול באתר חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> הארגון עורך כנס שנתי בסמיכות ל[[כ&quot;ח בניסן]], תאריך שבו נשא הרבי את השיחה מפורסמת שבה דרש מהחסידים להתעקש ולעשות כל אשר ביכלתם להביא את המשיח, להרעיש על כך מתוך אכפתיות אמיתית ושיהיה מונח בבירור שמשיח מגיע תיכף ומיד. הכנס נערך בבית הכנסת [[בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68372 כ&quot;ח ניסן: כנס של עקשנים להבאת הגאולה] ל ניסן התשע&quot;ב, 22.04.2012}}. הארגון עורך ימי עיון בנושא [[בית המקדש]] והגאולה בימי [[בין המצרים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=46939 לקראת בין המצרים: 5 מרצים על בית הבחירה] ח תמוז התש&quot;ע (20.06.2010), [http://www.shop.chabad.info/index.php/includes/images/images/favorite_en.gif?url=article_he&amp;id=62560 מטה משיח: 6 מרצים בהלכות בית הבחירה] ו תמוז ה'תשע&quot;א (08.07.2011),}}.<br /> <br /> ===פרסומים===<br /> [[קובץ:הגאולה-מעניין-ועכשווי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל גליון הגאולה מעניין ועכשווי]]<br /> הארגון מוציא לאור עלון שבועי ב[[עברית]] ו[[אנגלית]] בשם [[הגאולה מעניין ועכשווי]]. העלון, בעריכת הרב אריה קדם, מופץ בישראל על ידי תלמידי [[תומכי תמימים|ישיבות חב&quot;ד]] ב[[עשרת המבצעים#מבצע תפילין|מבצע תפילין]] ו[[בית כנסת|בתי כנסיות]] חב&quot;ד.<br /> <br /> הארגון הוציא לאור בשיתוף עם [[מכון המקדש]] את הספר 'בית הבחירה'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70196 מטה משיח: מהדורה חדשה לספר &quot;בית הבחירה&quot;]}}. הפיק סדרת חוברות עיוניות בנושאי הגאולה בעריכת אריה קדם והעיתונאי מנחם זיגלבוים: 'מבשר הנצח' על [[אליהו הנביא]], 'התחיה הגדולה' על [[תחיית המתים]] ו'בונים את המקדש' על מבנה [[בית המקדש]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62655 מבצע הפצה לחוברת המרשימה על בית המקדש] יא תמוז התשע&quot;א (13.07.2011)}} ופרסומים נוספים.<br /> <br /> כמו כן הוציא דיסק בשם &quot;מלחמת לבנון - נבואת מלך המשיח&quot; הכולל שלושה סרטים. הראשון בנוגע להסבר הרבי &quot;מדוע מרעישים כל כך אודות משיח?!&quot; בעריכה ותרגום ללשון הקודש, השני &quot;מופתים מהרבי&quot; בתקופה האחרונה שנערך על ידי הרב יגאל הושיאר והשלישי עוסק בנבואתו השמיימית של הרבי אודות מלחמת לבנון. הדיסק חולק כתשורה למשתתפי יום עיון בענייני משיח וגאולה.<br /> <br /> ==חברי הארגון==<br /> *יו&quot;ר ההנהלה: פרופ' ר' '''[[ירמיהו ברנובר]]'''.<br /> *יו&quot;ר ועד הפועל: הרב [[שמואל הנדל]].<br /> <br /> ===חברי הנהלה===<br /> *הרב [[חיים יוסף גינזבורג]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]].<br /> *הרב [[שלמה רסקין]].<br /> *הרב [[שלמה קליש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://matamoshiach.org/ אתר המטה]<br /> * [https://chabad.info/tag/%d7%9e%d7%98%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%91%d7%90%d7%94%d7%a7/ ידיעות אודות הארגון], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=tag_%EE%E8%E4%20%EE%F9%E9%E7&amp;url=newsnew_he ארכיון ידיעות] {{אינפו}}<br /> * [http://www.hageula.com/tag.php?t=%EE%E8%E4+%EE%F9%E9%E7 ידיעות אודות הארגון], אתר הגאולה<br /> * 'לפני ולפנים' עם הרב שמואל הנדל [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79632 מטה משיח? מוסד קדוש; ג' תמוז? עומדים בניסיון] א' שבט התשע&quot;ד (02.01.2014) {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=26645 בלומפילד: עשרים אלף בפנים, אלפים נותרו בחוץ]''' - {{אינפו}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[רשת שיעורי דבר מלכות]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=636404 2023-09-27T22:38:08Z

<p>66.23.206.165: /* תוכן הקובץ */ ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:קיצותשנ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הקובץ שחילק [[הרבי]] ב[[ערב ראש השנה]] [[תש&quot;נ]]]]<br /> הקונטרס '''עריכת קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים''' הוא אוסף מכתביו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] על [[ספר התניא]], שנמצאו ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. בספר נכללו רק כתבי הצמח צדק שנכתבו על ספר התניא ולא שאר ביאוריו על התניא הפזורים ב[[אדמו&quot;ר הצמח צדק#ספריו|ספריו]]{{הערה|דברי הרבי בהקדמת הספר}}. נלקט ונערך על ידי [[הרבי]].<br /> <br /> קונטרס זה חולק על ידי הרבי, בצירף דולר ל[[צדקה]] ביום חמישי ליל כ&quot;ט [[אלול]] [[תשמ&quot;ט]], ערב [[ראש השנה]] [[תש&quot;נ]], לרגל מלאות באותו היום מאתיים שנה להולדת [[הרבי הצמח צדק]] ([[כ&quot;ט אלול תקמ&quot;ט]]).<br /> <br /> ==תוכן הספר==<br /> ===הספר===<br /> *קיצור [[תניא]] א' - קיצור לעשרים ושמונה פרקי תניא (מ[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']] ועד [[ליקוטי אמרים - פרק כ&quot;ח|פרק כ&quot;ח]]) בלשון קלה וסיכום הדרכים ב[[עבודת השם]], ללא הדיונים התורניים והקבליים שבכל פרק. לחלק מהפרקים יש גם 'קיצור דקיצור'{{הערה|לשון הרב [[אברהם צבי ברודנא]] בספר [[קיצור תניא]] - בו הוא מביא את הקיצור הנ&quot;ל בעריכה שונה}} המגדיר במילים ספורות את תוכן הפרק.<br /> *קיצור תניא ב' - קיצור תניא מפרק י&quot;א עד סוף לקוטי אמרים, בשפה עיונית ומורכבת ועוסק בעיקר בעניינם ה'קבליים' שבפרק. נוסף לכך, ממעט הקיצור לדבר על ה[[אדם]] אלא על דרגותיו. ה&quot;קיצור&quot; הוא בדרך כלל ארוך ולעיתים ישנו '[[ד&quot;ה]]' אחד על ג' פרקים.<br /> *הגהות - הגהות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] על [[ספר התניא]] (בעיקר על ליקוטי אמרים. יש גם על [[אגרת התשובה]] ואגרת הקודש ועל [[שער היחוד והאמונה]] ישנם רק שתי הגהות). רובם מכילים ציונים ומראי מקומות ובחלקם אף ביאורים קצרים. ישנם הגהות שבהם מספר אדמו&quot;ר הצמח צדק מתי כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] הגהות אלו.<br /> *[[מאמר]] - [[ד&quot;ה]] 'להבין הקושיא הנזכרת בתחלת ספר התניא', המתרץ את קושיית אדמו&quot;ר הזקן ב[[לקוטי אמרים פרק א']] יחד עם עוד מאמרי [[רז&quot;ל]].<br /> *הגהות וביאורים - הגהות וביאורים על [[ספר התניא]] מכתב יד. רובם עוסקים בביאור עניינים בתניא ומיעוטם - מראי מקומות וציונים. הגהות אלו הינם ברובם ארוכות מאד ועוסקות בנושאים [[פילוסופיה|פילוספיים]] ו[[קבלה|קבליים]] עמוקים.<br /> <br /> ===הוספות===<br /> *הערות מוהרש&quot;ב - לקובץ מצורפים ששה עמודים מהערות וביאורי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על [[ספר של בינונים]], על פרקים ב-ג, ו-י.<br /> *מדברי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - מצורפים לקובץ סדרת אגרות, רשמות ושיחות מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על אודות [[ספר התניא]], כתיבתו וחלקיו. רשימות אלו שימשו בסיס ויסוד לחלקים נרחבים מ[[ספר התולדות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *פקסימליות - בראש הספר הכניס הרבי: צילום של ארבעה דפים מ[[כתי&quot;ק]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] מתוך [[תניא מהדורא קמא]], צילום של שני דפים מתוך תיאורי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את הכתבים שמופיעים בפסר וצילום של התניא דפוס ראשון - [[סלוויטא]] [[תקנ&quot;ז]]. בסוף הספר הכניס הרבי פאקסימלייא מרשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - תיאור על אודות הספר [[תניא מהדורא קמא]].<br /> *הערות וציונים מהמו&quot;ל - בנוסף נדפסו מאות הערות, ביאורים, ציונים ומראי מקומות לספרים אחרים ולכתבי יד אחרים של [[ספר התניא]], בעריכת [[הרבי]].<br /> <br /> ==הדפסת הספר==<br /> [[קובץ:קיצותשח.jpg|200px|ממוזער|שמאל|המהדורה הראשונה]]<br /> המהדורה הראשונה של הספר יצאה לאור על ידי [[קה&quot;ת]] בעריכתו של [[הרבי]] בכ' [[מנחם אב]] [[תש&quot;ח]] לרגל היארצייט של [[רבי לוי יצחק]]. נדפס על ידי הרב [[מרדכי שוסטרמן]] נסדר בדפוס האחים גערץ.<br /> <br /> באגרת [[הרבי]] מיום [[ז' ניסן]] [[תש&quot;ט]] כותב הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך ג' עמוד צז. בפנים בתרגום חפשי מ[[אידיש]].}}:<br /> {{ציטוטון|להבנת כללות הפרק של תניא חלק א' – ניתן להסתייע סיוע רב בקיצורי הפרקים שערך הצמח צדק (נדפסו על ידי קהת)}}.<br /> <br /> מהדורה שניה, גם היא בהוצאת קה&quot;ת הודפסה בהוראת הרבי{{הערה|[[שלשלת היחס]].}}, לרגל מאתיים שנה להולדת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], כמהדורת צילום עם הוספות. במהדורה זו נוספו: א. פתח דבר עליו חתומה [[מערכת אוצר החסידים]]. ב. [[מאמר]] [[דא&quot;ח]] נוסף מאדמו&quot;ר הצמח צדק [[ד&quot;ה]] &quot;תניא.. משבעין אותו&quot; מתוך כתב היד הנמצא בספריית אגודת חסידי חב&quot;ד{{הערה|מתוך ה'פתח דבר' למהדורה החדשה}}. ג. פקסמיליא מגוכתי&quot;ק [[הרבי הצמח צדק]] בקיצור הראשון. ד. לוח התיקון למהדורה הישנה.<br /> <br /> == חלוקתו על ידי הרבי ==<br /> לקראת כ&quot;ט אלול ה'תשמ&quot;ט, ערב ר&quot;ה תש&quot;נ, יום הולדת ה[[שנת המאתיים|מאתיים]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (תקמ&quot;ט - תשמ&quot;ט), הורה הרבי על הדפסת הוצאה חדשה של קובץ &quot;קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים&quot; לאדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]], שבעריכת הרבי.<br /> <br /> באור לערב [[ראש השנה]], חילק הרבי לכל אחד ואחד את הקובץ כ&quot;מזכרת נצח - לעורר על לימוד פנימיות-התורה&quot;, בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br /> <br /> עם שוב הרבי מה&quot;[[האוהל]]&quot; בשעות הערב, נכנס לבית-הכנסת הגדול ופנה לעבר מקומו שעל-גבי הבימה המיוחדת שהוכנה לחודש תשרי, להתפלל [[תפילת מנחה]] ומעריב. באותה שעה היה כבר בית-הכנסת מלא וגדוש מפה-לפה. אחרי התפילות, הסתובב אדמו&quot;ר כלפי ה'עולם' וניגש לעבר ה&quot;סטנדר&quot; המיוחד, והחל בהשמעת שיחת-קודש לכבוד היום, יומה האחרון של שנת [[תשמ&quot;ט]] ויום-הולדתו המאתיים של אדמו&quot;ר ה&quot;צמח-צדק&quot; - כשקורא לנצלו בתכלית, בתור השלמה לשנה העומדת על הסף וכהכנה לזו שבפתח.<br /> <br /> במהלך השיחה הופתע הציבור לשמוע כי הרבי יחלק, בעצמו, לכל אחד מהנוכחים, קובץ &quot;קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים&quot; מאדמו&quot;ר הצמח-צדק, (בעריכת אדמו&quot;ר), שהודפס זה-עתה, בהוצאה חדשה, על פי הוראת [[הרבי]].<br /> <br /> הרבי הסביר, שמטרתו היא שהספר ישמש ל&quot;מזכרת-נצח&quot; &quot;שתעורר על לימוד תורתו של הצמח-צדק, ותורתם של נשיאי חב&quot;ד בכלל, ופנימיות-התורה בכללות דכללות&quot;.<br /> <br /> ===תוכן הקובץ===<br /> קובץ זה נערך על ידי [[הרבי]], והוא מכיל אוסף מכתביו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] על ספר התניא:<br /> * ב' קיצורים על התניא: האחד על 28 הפרקים הראשונים, בלשון קלה. והשני - מפרק י&quot;א עד סוף לקוטי אמרים, בשפה עיונית ומורכבת יותר.<br /> * הגהות על התניא, המכילים ציונים ומראי מקומות ובחלקם אף ביאורים קצרים.<br /> * מאמר ד&quot;ה 'להבין הקושיא הנזכרת בתחלת ספר התניא', המתרץ את קושיית [[אדמו&quot;ר הזקן]] בלקוטי אמרים פרק א'.<br /> * הגהות וביאורים על [[ספר התניא]] מכתב יד. רובם הם ביאור עניינים ומיעוטם - מראי מקומות וציונים.<br /> <br /> כמו כן מובא בקובץ &quot;'''הוספות'''&quot;: א) הערות ממוהרש&quot;ב ומדברי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ב) פקסימליות - צילום ארבעה דפים מכתי&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]] מתניא מהדורא קמא. וכן צילום מרשימת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אודות התניא מהדורא קמא. ג) הערות וציונים מהמו&quot;ל - מאות הערות, ביאורים, ציונים ומראי מקומות לספרים אחרים ולכתבי יד אחרים של ספר התניא.<br /> <br /> מהדורה זו, השניה, שהודפסה לרגל מאתיים שנה להולדת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הינה מהדורת צילום של ההוצאה הראשונה עם כמה<br /> הוספות ו'לוח התיקון' למהדורה הישנה. במשך למעלה משלש שעות עמד הרבי מלך המשיח וחילק לכל אחד - אנשים, נשים ואפילו תינוקות - את הספר האמור, שנדפס בכריכה בצבע כחול, כשבתוכו מצורף שטר של דולר לצדקה. לכמה שביקשו עבור מישהו אחר לא נתן.<br /> <br /> לפני שיצא הרבי מבית הכנסת, לקח לעצמו ספר &quot;קיצורים והערות&quot;. כשיצא עמדו כמה שעוד לא קיבלו, והרבי נתן להם.<br /> <br /> הציבור שמח על המתנה שבאה לידו, ואף בשעות הלילה המאוחרות עדיין ניתן היה להבחין ב&quot; 770&quot; בקבוצות-קבוצות היושבות ו&quot;עוסקות&quot; בדפים ה&quot;טריים&quot; - של הספר החדש. כמו כן, הגו התמימים ואנ&quot;ש, במאמר הרבי ד&quot;ה &quot;יום טוב של ר&quot;ה שחל<br /> להיות בשבת&quot; שהופיע זה עתה לכבוד היום וימי ראש-השנה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[212.199.197.238/images/news/38373_news_15092009_4616.pdf קיצור התניא]''' בעיצוב חדשני ומאיר עיניים, מתוך הספר קיצורים והערות {{PDF}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527522 חלוקת קיצורים והערות על התניא]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]<br /> <br /> {{תבנית:במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99&diff=635452 2023-09-21T03:44:23Z

<p>66.23.206.165: </p> <hr /> <div>[[קובץ:כינוס התמימים תשע&quot;ו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס התמימים [[תשע&quot;ו]]]]<br /> '''כינוס ה[[תמימים]] העולמי''' הוא כינוס שמתקיים מדי שנה ב-[[770]] שב[[קראון הייטס]], בתאריך [[ו' תשרי]] בברכת הרבי. האירוע נועד לכנס את תלמידי התמימים על מנת לעוררם ולחזקם.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> רעיון הכנס החל בשנת [[תשמ&quot;ג]], אז הוחלט בהנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] לארגן כינוס העולמי לכל ה[[תמימים]] הבאים להסתופף ב[[חצרות קודשנו]]. את ארגון הכינוס לקח על עצמו הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]]. הכינוס נקבע לתאריך [[ו' תשרי]] - יום ה[[יארצייט]] של [[הרבנית חנה]].<br /> <br /> בשנת [[תשד&quot;מ]] הוציא [[הרבי]] [[משקה]] עבור הכינוס, ובירך את המשתתפים בו.<br /> <br /> מידי שנה מתקים הכינוס בסמיכות ל[[ו' תשרי]] ב-[[770]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [https://chabad.info/news/tishrei/409589 בפעם הל&quot;ו: כינוס התמימים העולמי תשע&quot;ט] <br /> * [https://chabad.info/news/tishrei/534557 בפעם הל&quot;ז: כינוס התמימים העולמי תש&quot;פ]<br /> * [https://chabad.info/news/tishrei/622362 בפעם הל&quot;ח: כינוס התמימים העולמי תשפ&quot;א] <br /> * [https://chabad.info/news/tishrei/716598/ בפעם הל&quot;ט: כינוס התמימים העולמי תשפ&quot;ב] - לתמונות ודיווח {{אינפו}}<br /> <br /> {{קצרמר|קראון הייטס}}<br /> [[קטגוריה:כינוסים]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%A1&diff=634817 2023-09-19T09:25:28Z

<p>66.23.206.165: ביטול גרסה 634804 של דידן נצח (שיחה)</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב_רייצעס_במרכז_2016-11-27_19-56.jpg|ממוזער|הרב רייצס (במרכז) לצד השלוחים הרב [[שבתי סלבטיצקי]] (מימין) והרב [[מנחם מענדל ליברמן]] (משמאל).]]<br /> הרב '''יעקב רייצס''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]], 1953) הינו רבה של יסוד המעלה והגליל העליון, ומהקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט&quot;ז תשרי]] [[תשי&quot;ד]] ב[[ארצות הברית]] לאביו הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס|אלחנן יהודה לייב]] ולאמו מרת שיינדל.<br /> <br /> בילד בגיל 3 זכה להיכנס לרבי בסמיכות לתספורת הראשונה שלו, והרבי גזז מעט משערותיו ואף העניק לו דולר במטבע מכסף, וכן זכה ליחידויות נוספות יחד עם בני משפחתו.<br /> <br /> בין יום הכיפורים לחג הסוכות תשכ&quot;ז נכנס לרבי ליחידות לקראת חגיגת הבר מצווה שלו, ומאז נכנס בקביעות במשך שש שנים ברציפות בכל שנה לקראת יום ההולדת.<br /> <br /> בניסן [[תשל&quot;ג]] הצטרף לקבוצת [[התלמידים השלוחים]] לישיבת חב&quot;ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.<br /> <br /> בחורף [[תשל&quot;ו]] כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הסכים להצטרף, ובי' שבט תשל&quot;ו נסע עם הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]] והתיישב בהוראת הרבי ב[[צפת]]{{הערה|האברכים היו אמורים להיות בצפת והבחורים בירושלים. אך היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'...}} ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] במקום.<br /> <br /> כאשר בא בקשרי ה[[שידוכין]], לא אישר לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ, ורק בשנת [[תשל&quot;ט]] חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך.<br /> <br /> בד' תמוז תשל&quot;ח נישא עם רעייתו מרת ברכה, בתו של הרב [[אורי בן שחר]] והתגוררו בכפר חב&quot;ד. <br /> <br /> בחודש אדר תשל&quot;ט זכה ליחידות נוספת עם הרבי יחד עם זוגתו, בה בירך אותו הרבי לקראת הולדת בנו הראשון והענקי לו הראות בקשר עם שליחותו בארץ הקודש.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] על פי הוראת הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&amp;st=&amp;pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}} התמודד על משרת רב היישוב יסוד המעלה.<br /> <br /> לקראת [[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;א]] שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה, אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר טלפונית עם מזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] שהודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע ליל י&quot;א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב [[אורי בן שחר]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני שירד להתוועדות. מענה הרבי היה כך: את המילים &quot;מקום קטן&quot; הקיף הרבי וכתב &quot;זה אינו נוגע כלל&quot;. ועל כך שזהו &quot;מקום לא דתי&quot; ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, אמר הרבי &quot;באם לדעת רבני אנ&quot;ש ב[[ארץ הקודש]] לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים&quot;.<br /> <br /> בהתערבות עסקני חב&quot;ד בארץ הקודש ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[אריה לייב קפלן]] גבר על שאר המתמודדים ונבחר כרב המושבה. <br /> <br /> בתקופה שלאחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] תמך בחיזוק האמונה וההתקשרות לרבי כמלך המשיח ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוס]] שארגן הרב [[זמרוני ציק]] בשנת תשנ&quot;ה בסינרמה ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].<br /> <br /> במקביל לתפקידו כרב המושבה, פועל הרב רייצס כשליח הרבי במקום ואף מסייע לעסקנות הציבורית ברחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> במשך מספר שנים כיהן כחבר בצוות החינוכי של ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב יוסף רייצס - קראון הייטס<br /> *אחיו החזן ובעל מנגן הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)|מנחם מענדל רייצס]] - קראון הייטס<br /> *גיסו ר' [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטונוב]]<br /> '''בניו'''<br /> *הרב [[מנחם מענדל רייצס]] - שליח הרבי ב[[קריית גת]], ועורך ספרים.<br /> *הרב [[שאול רייצס]] - שליח חב&quot;ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] ב[[תל אביב]]. משמש גם כר&quot;מ בישיבת חב&quot;ד חזון אליהו.<br /> *הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].<br /> '''חתניו'''<br /> *הרב [[מנחם מינצברג]] - מראשי ישיבת צעירי השלוחים צפת, ומרצה מפורסם.<br /> *הרב [[בנימין וילהלם]] - שליח הרבי בשכונה החדשה ב[[חולון]], ומראשי ארגון [[הפנסאים]].<br /> *הרב מרדכי גלבשטיין - כיהן בעבר כמורה בתלמוד תורה חב&quot;ד נתניה, וכיום [[שליח|משלוחי]] הרבי ל[[נתניה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *''''עדה קדושה' לארץ הקודש''', מגזין 'תחיינו' גליון 3 [[שבט]] [[תשע&quot;ו]] עמוד 28<br /> *'''מהחלאק'ה עד השליחות''', שבועון כפר חב&quot;ד 1901 עמוד 44<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד און ליין|83663|שליח ותיק ושליח צעיר מדברים ● מרתק||ב' תמוז תשע&quot;ד}}<br /> * [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4556865 אין מקום קטן] {{בית חב&quot;ד}}<br /> <br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רייצס, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רייצס]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=632564 2023-09-07T09:44:32Z

<p>66.23.206.165: /* הצוות הרוחני */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה תומכי תמימים אור יהודה<br /> |תמונה=סמל מוסדות אור יהודה.png<br /> |כתובית=סמל הישיבה<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[תשס&quot;ט]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[אור יהודה]]<br /> |מייסד=הרב [[שלום דובער הנדל]]<br /> |מנהל=הרב [[שלום דובער הנדל]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=יוסף יצחק שוורץ<br /> |מנהל גשמי=<br /> |מספר תלמידים=כ-55<br /> |ספר פלפולים=אור התמימים<br /> |קובץ הערות=הערות התמימים אור יהודה<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבה גדולה '''תומכי תמימים אור יהודה''' נוסדה לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ע]] על ידי הרב [[שלום דובער הנדל]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ישיבת גדולה [[תומכי תמימים]] ב[[אור יהודה]] נוסדה ב[[חודש אלול]] [[תשס&quot;ט]] כהמשך ל[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|ישיבה קטנה באור יהודה]].<br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] [[תשע&quot;ו]] נפתח בישיבה כולל לאברכים מצויינים לנבחני [[סמיכה לרבנות]], וכן סמיכה במסגרת מבחני 'היכל שלמה'. ראש הכולל הוא הרב שניאור זלמן הכהן כ&quot;ץ. הלימודים בכולל נמצאים בזאל הישיבה.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשפ&quot;ב]] רכשה הישיבה בנין חדש ומרווח עבור תלמידי הישיבה גדולה. הבנין מונה כ-3 קומות וכולל את הפנימיה חדר האוכל וזאל הישיבה.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] מונה הישיבה גדולה כ-55 תלמידים.<br /> <br /> ==לימוד עיונא==<br /> דגש מיוחד ניתן בישיבה על לימוד הגמרא באופן עיוני, כשהרב [[יהושע נויהויזר]] והרב שלום דוב בער כץ יושבים עם התלמידים לשיחות הדרכה פרטניות בשביל שכל תלמיד יוכל ללמוד בעצמו בצורה עיונית, לשאול את השאלות הנכונות בעת הלימוד, ולמקד את מרב כוח הסברות שלו בצורה היעילה.<br /> <br /> ==נסיעה לרבי וישיבת קיץ==<br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] קיימה הנהלת הישיבה מבצע לימוד מקיף הכולל גם שמירת הסדרים ולימוד בשקידה והתמדה וכן תוספת של לימוד מחוץ לזמני הלימוד מטעם הישיבה כהכנה ל[[נסיעה לרבי]] לרגל [[י' בשבט|י']] - [[י&quot;א שבט]] אליה הצטרפו תלמידי הישיבה קטנה וגדולה העוברים את המבצע בהצלחה, דבר שהיווה חידוש בקרב ישיבות חב&quot;ד. מאז כל שנה מקיימת הישיבה נסיעה לרבי של תלמידי הישיבה יחד עם הצוות, כאשר החל משנת [[תשע&quot;ח]] הנסיעה מתקיימת בחג השבועות.<br /> <br /> מידי שנה בבין הזמנים מארגנת הנהלת הישיבה, ישיבת קיץ עבור תלמידי הישיבה.<br /> בחודש אב [[תשע&quot;ח]] נסעו לראשונה תלמידי הישיבה לישיבת קיץ ב[[אלמא אטא]] [[קזחסטן]] תחת ניהולו של השליח במקום הרב [[ישעיה כהן]], לרגל יום ההילולא של אביו של [[הרבי]] [[ר' לוי'ק]] ב[[כ' מנחם אב]]. משנה זו הישיבת קיץ מתקיימת בקביעות בעיר אלמא אטא{{הערה|[https://chabad.info/news/825682/ נחתמה ישיבת הקיץ של תות&quot;ל אור יהודה בקזחסטן] {{אינפו}} כ&quot;ו אב התשפ&quot;ג.}}.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> בנוסף לספרי הפלפולים וקבצי 'הערות התמימים ואנ&quot;ש' היוצאת על ידי הישיבה, החל לצאת לאור בשנת [[תשע&quot;ו]] הקובץ 'דרך תמים - בטאון הדרכה הגות ו[[מחשבה]] לתלמידי התמימים'{{הערה|1= הגליונות לקריאה והורדה: '''[http://chabad.info/beis-medrash/דרך-תמים-הגליון-המושקע-של-תותל-אור-יה/ א] {{*}} [http://www.teshura.com/teshurapdf/Derech%20Tomim%20(2%29-%20Purim-Pesach%205776.pdf ב] {{*}} [https://chabad.info/beis-medrash/164387/ ג] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf ד]'''}}.<br /> <br /> הקובץ מודפס על עמודי כרומו בצבע מלא, ומופץ בישיבות ובריכוזי אנ&quot;ש. בגליון כותבים אנשי הצוות החינוכי בישיבה, וכן משתתפים בו ראש ישיבת תות&quot;ל נתניה הרב [[משה אורנשטיין]], והרב מנחם מענדל פלדמן משלוחי הרבי ב[[אוקראינה]] (שעבד בישיבה בשנים עברו).<br /> <br /> עורך העלון הוא הרב משה רוזנבלט, ומסייעים בידו השלוחים בישיבה.<br /> <br /> ==הצוות הרוחני==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> *ראש הישיבה - [[הרב]] [[שלום דובער הנדל]].<br /> *הרב [[אהרון כהן]] - [[ר&quot;מ]] ו[[משגיח]] כללי.<br /> *הרב [[מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)]] - מנהל רוחני.<br /> *הרב יוסף יצחק שוורץ - משגיח.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> *הרב [[יהושע נויהויזר]] - שיעור א' וב'.<br /> *הרב שלום דוב בער כץ- שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע]]ים<br /> *הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - שיעור א' ומשפיע ראשי.<br /> *הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] - שיעור ב'.<br /> *הרב [[זושא גורליק]] - שיעור ג'.<br /> *הרב [[אורי למברג]] - [[משפיע]] כללי.<br /> *הרב נתן ווגנר - נו&quot;נ בחסידות.<br /> <br /> ===רבני הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]<br /> *הרב [[חיים אשכנזי]]<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br /> *הרב מנחם מענדל פלדמן<br /> *הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''תומכי תמימים הצמיחה נא''', שבועון בית משיח גליון 1291 עמוד 32<br /> ==ראו גם==<br /> *[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אור-יהודה/ חדשות ועדכונים על הישיבה]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים באור יהודה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=631924 2023-09-05T03:37:37Z

<p>66.23.206.165: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בארי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער גוראריה (מימין) בילדותו עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> [[קובץ:חנה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בארי עומד ליד [[חנה גוראריה|אמו]] בביקור אצל האדמו&quot;ר מ[[סאטמר]]]]<br /> [[קובץ:מצבת בארי.jpeg|ממוזער|מצבתו]]<br /> '''בארי גוראריה''' (שלום דובער גוראריה) ([[תרפ&quot;ג]] - [[תשס&quot;ה]]), היה בנו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והיה נכדו היחיד. בצעירותו היה חביב מאוד בעיני אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי, אך בשנים מאוחרות יותר מעל בספרים שהיו בבעלות [[ספריית ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תרפ&quot;ג]] לאביו הרב [[שמריהו גוראריה]] ולאמו [[חנה גוראריה]], ביתו וחתנו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> הן בסעודת ה[[שלום זכר]]{{הערה|1=[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145761&amp;$201404210150640 שיחות קודש מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כפר חב&quot;ד תשמ&quot;א] עמוד 16 ואילך.}}, הן בסעודת ה[[ברית]] והן בסעודת ה[[בר מצווה]]{{הערה|1=ה[[התוועדות]] נערכה ב[[וורשה]] ב[[כ&quot;ה שבט]] [[תרצ&quot;ו]] כשלצורך החגיגה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הגיע במיוחד לעיר. תוכן ההתוועדות נדפס בשלושה חלקים ב[[לקוטי דיבורים]]. לעיון בשיחות כפי שתורגמו ל[[לשון הקודש]]: [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&amp;st=&amp;pgnum=25 חלק א'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&amp;st=&amp;pgnum=45 חלק ב'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&amp;st=&amp;pgnum=75&amp;hilite= חלק ג'].}} [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[התוועדות|התוועד]] עם המשתתפים בשמחה ונשא [[שיחה|שיחות קודש]].<br /> <br /> בסמוך לבר המצווה שלו קיבל מצלמה במתנה מסביו הרבי הריי&quot;צ. הרבה מהתמונות המצויות בידינו כיום מהרבי הריי&quot;צ צולמו על ידו.<br /> <br /> בצעירותו למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ב[[ברוקלין]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך שם לרבנות]]. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ובאוניברסיטת קולומביה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התאכזב מכך שהחסידים ואביו בחרו ברבי ולא באביו להיות הרבי הבא של חסידות חב&quot;ד, ניתק את קשריו עם [[חסידות חב&quot;ד]] ועם [[הרבי]]. באותה תקופה עבר להתגורר ב[[ניו ג'רזי]].<br /> <br /> בי' [[סיוון]] [[תשי&quot;ג]] נשא בארי לאישה את מינה, בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערה|1=על-פי דרישתה של [[חנה גוראריה (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אמו]], לא השתתף [[הרבי]] בחתונה, ובעקבות כך גם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]] ([http://yomanim.com/index.php?title=ר'_יואל_כהן_-_סיון_תשי”ג מיומני] הרב [[יואל כהן]]).}}.<br /> <br /> בחלק מהשנים השתתף ב[[סעודות בבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שנערכו בחגים. בלילות הסדר בנוכחות הרבי, היה היחידי שהיסב בנוכחות הרבי, למרות שאביו הרש&quot;ג לא היסב, כחסיד לפני רבו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1sn2zTri8jyfBO5jY0TUaaqQuU2kbqtLM/view?usp=drivesdk יומן צבי הירש גאנזבורג] תשח&quot;י.}}.<br /> <br /> בסוף ימיו עבר לניו ג'רזי עם אימו.<br /> <br /> נפטר ב[[ד' באדר|ד' אדר ב']] [[תשס&quot;ה]] מבלי שהשאיר צאצאים אחריו.<br /> <br /> ==משפט הספרים==<br /> {{ערך מורחב|פרשת הספרים}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] התגלה על ידי חסידי חב&quot;ד, שבארי נוטל ספרים רבים מ[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=34223 &quot;כך חשפנו את גנב הספרים&quot;]. {{אינפו}}}} ומכר מהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.<br /> <br /> לאחר שסירב בארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב&quot;ד בבית משפט פדראלי ב[[ניו יורק]]. במשפט, שכונה [[משפט הספרים]], טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של ה[[אדמו&quot;ר]] אלא של [[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-[[תשמ&quot;ז]] לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה ([[ה' בטבת]], &quot;דידן נצח&quot; - ארמית: &quot;שלנו ניצח&quot;) בין חסידי חב&quot;ד כיום של שמחה, וכהוראת הרבי קונים בו החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.<br /> <br /> לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה, והספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[שלום דובער לוין]], &quot;[http://www.chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm משפט הספרים]&quot;, פרק י&quot;ג מתוך '''ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות''', [[ברוקלין]], [[תשנ&quot;ג]] - באתר [[ספריית חב&quot;ד]].<br /> * '''דידן נצח''' הרב [[שמואל לובעצקי]], הוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] העולמי (הוצאה ראשונה תשס&quot;ו. הוצאה שני' תשס&quot;ז).<br /> * '''דידן נצח''' הרב [[משה בוגמילסקי]], (ב[[אנגלית]] תשס&quot;ז. ב[[עברית]] תשס&quot;ח).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}<br /> {{מיון רגיל:גוראריה, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו ג'רזי]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%92%27%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=631222 2023-09-01T08:43:39Z

<p>66.23.206.165: </p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:ס גייקובסון.jpg|ממוזער|הרב סימון ג'ייקובסון מדבר בכינוס תורה ב770 (תשפ&quot;ג)]]<br /> הרב '''סימון ג'יקובסון''' הוא מנהל [[ועד הנחות התמימים]] ושימש בעבר כ[[חוזר]] וכ[[הנחה|מניח]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו של הרבי]]. מנהל את העיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]]. משמש כמשפיע בשכונת [[קראון הייטס]]. מרצה מבוקש ופופולרי.<br /> [[קובץ:סימון ג'יקובסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ג'יקובסון נואם ב-[[770]] (תש&quot;ע)]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו העיתונאי [[גרשון בער ג'ייקובסון]], עורך [[אלגמיינר ז'ורנאל]] ולאמו מרת צביה, בתו של ר' [[יעקב ליפסקר]].<br /> <br /> נכנס לשמש כחבר [[ועד הנחות התמימים]] בסוף שנות הלמ&quot;דים ולאחר שקודמו, בן דודו ר' [[דוד פלדמן]] נסע ל[[ארץ הקודש]] בראשית שנות המ&quot;מים, החליף אותו בתפקידו כמנהל הוועד. תפקידו כלל חזרה על ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במהלך השבת בביתו וב[[מוצאי שבת]] היה מתחיל בהנחת השיחה - עבודה שארכה קרוב לשלש יממות, כמעט ללא אכילה ושינה{{הערה|כך הוא מעיד במכתבו לר' [[טוביה פלס]] מיום ד' פר' ראה תנש&quot;א}}, וכללה לימוד השיחה ועיון בנושאים המדוברים בה, כתיבת הדברים ועריכתם בצורה מסודרת להגהת [[הרבי]].<br /> <br /> סדר העבודה היה כזה{{הערה|על פי ראיון עמו בגליון [[בית משיח]] גל' 411.}}: יום ראשון כולו הוקדש ללימוד הנקודות שהרבי דיבר עליהן בשיחה והבנתן. במשך היום היה ר' סימון מעיין בספרי [[נגלה]] וחסידות עליהם היו מיוסדים דברי הרבי (חלקם ציטט הרבי בעצמו). כן היה מתקשר להרבה אנשים כדי לברר נקודות מסויימות בשיחה. את הכתיבה בפועל היה מתחיל רק בשעות הערב המאוחרות של יום ראשון.<br /> <br /> כבר בצעירותו החל לעזור לאביו בכתיבת מאמרים וסיקורים בעיתון היידישאי אלגמיינר ז'ורנאל. לאחר פטירתו של אביו בשנת [[תשס&quot;ה]], התמנה כמנהל העיתון.<br /> <br /> הרב ג'יקובסון נחשב לאחד מהמרצים ה[[חב&quot;ד]]יים המוכרים והוא מוזמן להרצאות רבות בכל רחבי העולם, בעיקר בתחום החינוך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70086] הרב ג'ייקובסון באירוע מרתק ברמת אביב {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> הרב ג'ייקובסון משתתף ג&quot;כ בעריכת סדרת הספרים [[קובץ י&quot;א ניסן]] - היוצאת ע&quot;י [[ועד להפצת שיחות|קה&quot;ת]] מידי שנה לקראת [[י&quot;א ניסן]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הוציא לאור את הספר '[[הדרך לחיים של משמעות]]', שהפך לרב מכר ותורגם ליותר מחמש עשרה שפות. הספר מאיר המחבר נקודות רבות וחשובות בחיים באור תורתו והשקפתו של הרבי, המבוארים ומוסברים אך מפוזרים בין מאות ספרי הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] הוציא לאור את הספר Portrait of a chassid (דיוקנו של חסיד) הסוקר את תולדות חייו ושורשי משפחתו של הרב צבי הירש גנזבורג, ומביא את יומניו האישיים מהשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי בתרגום לאנגלית.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82290 מתן תורה במשנת הרבי]''' - ב[[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידאו}} {{אינפו}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3046543 נתן ילין מור מבקר אצל הרבי - חלק א]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3046558 חלק ב']'''{{בית חב&quot;ד (אתר)|}} {{וידאו}}, בראיון לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]<br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ג'יקובסון סימון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ג'יקובסון]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%92%27%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=631221 2023-09-01T08:42:52Z

<p>66.23.206.165: </p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:ס גייקובסון.jpg|ממוזער|הרב סימון ג'ייקובסון מדבר בכינוס תורה ב770 (תשפ&quot;ג)]]<br /> הרב '''סימון ג'יקובסון''' הוא מנהל [[ועד הנחות התמימים]] ושימש בעבר כ[[חוזר]] וכ[[הנחה|מניח]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו של הרבי]]. מנהל את העיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]]. משמש כמשפיע בשכונת [[קראון הייטס]]. מרצה מבוקש ופופולרי.<br /> [[קובץ:סימון ג'יקובסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ג'יקובסון נואם ב-[[770]] (תש&quot;ע)]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו העיתונאי [[גרשון בער ג'ייקובסון]], עורך [[אלגמיינר ז'ורנאל]] ולאמו מרת צביה, בתו של ר' [[יעקב ליפסקר]].<br /> <br /> נכנס לשמש כחבר [[ועד הנחות התמימים]] בסוף שנות הלמ&quot;דים ולאחר שקודמו, בן דודו ר' [[דוד פלדמן]] נסע ל[[ארץ הקודש]] בראשית שנות המ&quot;מים, החליף אותו בתפקידו כמנהל הוועד. תפקידו כלל חזרה על ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במהלך השבת בביתו וב[[מוצאי שבת]] היה מתחיל בהנחת השיחה - עבודה שארכה קרוב לשלש יממות, כמעט ללא אכילה ושינה{{הערה|כך הוא מעיד במכתבו לר' [[טוביה פלס]] מיום ד' פר' ראה תנש&quot;א}}, וכללה לימוד השיחה ועיון בנושאים המדוברים בה, כתיבת הדברים ועריכתם בצורה מסודרת להגהת [[הרבי]].<br /> <br /> סדר העבודה היה כזה{{הערה|על פי ראיון עמו בגליון [[בית משיח]] גל' 411.}}: יום ראשון כולו הוקדש ללימוד הנקודות שהרבי דיבר עליהן בשיחה והבנתן. במשך היום היה ר' סימון מעיין בספרי [[נגלה]] וחסידות עליהם היו מיוסדים דברי הרבי (חלקם ציטט הרבי בעצמו). כן היה מתקשר להרבה אנשים כדי לברר נקודות מסויימות בשיחה. את הכתיבה בפועל היה מתחיל רק בשעות הערב המאוחרות של יום ראשון.<br /> <br /> כבר בצעירותו החל לעזור לאביו בכתיבת מאמרים וסיקורים בעיתון היידישאי אלגמיינר ז'ורנאל. לאחר פטירתו של אביו בשנת [[תשס&quot;ה]], התמנה כמנהל העיתון.<br /> <br /> הרב ג'יקובסון נחשב לאחד מהמרצים ה[[חב&quot;ד]]יים המוכרים ביותר והוא מוזמן להרצאות רבות בכל רחבי העולם, בעיקר בתחום החינוך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70086] הרב ג'ייקובסון באירוע מרתק ברמת אביב {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> הרב ג'ייקובסון משתתף ג&quot;כ בעריכת סדרת הספרים [[קובץ י&quot;א ניסן]] - היוצאת ע&quot;י [[ועד להפצת שיחות|קה&quot;ת]] מידי שנה לקראת [[י&quot;א ניסן]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הוציא לאור את הספר '[[הדרך לחיים של משמעות]]', שהפך לרב מכר ותורגם ליותר מחמש עשרה שפות. הספר מאיר המחבר נקודות רבות וחשובות בחיים באור תורתו והשקפתו של הרבי, המבוארים ומוסברים אך מפוזרים בין מאות ספרי הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] הוציא לאור את הספר Portrait of a chassid (דיוקנו של חסיד) הסוקר את תולדות חייו ושורשי משפחתו של הרב צבי הירש גנזבורג, ומביא את יומניו האישיים מהשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי בתרגום לאנגלית.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82290 מתן תורה במשנת הרבי]''' - ב[[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידאו}} {{אינפו}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3046543 נתן ילין מור מבקר אצל הרבי - חלק א]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3046558 חלק ב']'''{{בית חב&quot;ד (אתר)|}} {{וידאו}}, בראיון לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]<br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ג'יקובסון סימון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ג'יקובסון]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=630386 2023-08-30T08:34:32Z

<p>66.23.206.165: /* בדורנו אנו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבי ושלט משיח בקינגסטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי צועד תחת שלט המפרסם משיח ברחוב [[קינגסטון]], על השלט נכתב: '''!moshiach is on the way''' (=משיח בדרך!)]]<br /> בעשרות השנים האחרונות - לאור הודעותיהם של [[הרבי הריי&quot;צ]], ולאחר מכן [[הרבי]], אודות ביאת [[משיח]] בקרוב - עוסקים [[חסידי חב&quot;ד]] בפרסום אודות [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]] לעולם כולו במגוון דרכים.<br /> <br /> במשך השנים, הלך והתפשט פרסום הבשורה, בהתאם לביטויים של הרבי אודות הקרבה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] שהלכו והתחדדו.<br /> בשנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]], כאשר [[הרבי]] העלה את המודעות לגאולה שבפתח והודיע שהחלה [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|התגלותו של משיח]], יצאו חסידי חב&quot;ד בקמפיין נרחב שהביא את הפרסום לשיאים חדשים, בהוראתו ועידודיו של הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוסיפו החסידים לקמפיין - בהסכמת הרבי - גם את המסר אודות [[פרסום זהותו של משיח]], הרבי מליובאוויטש.<br /> <br /> ==פרסום משיח עד שנת תנש&quot;א==<br /> [[קובץ:לאלתר לגאולה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המדבקה &quot;[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה|לאלתר לגאולה]]&quot; שיצאה לאור בתקופת [[הרבי הריי&quot;צ]]]]<br /> החל משנת [[תש&quot;א]], זמן קצר לאחר בואו של [[הרבי הריי&quot;צ]] ל[[אמריקה]]{{הערה|להעיר מדברי [[הרבי]] אודות הרעש בנושא משיח: {{ציטוטון|גם אני לא שמעתי זאת מאבי... ובוודאי לא מזקני... ואף ממני עצמי לא שמעתי זאת לפני בואי לארה&quot;ב (איני יודע הטעם לזה, אבל כך היא המציאות)}} (מ[[שיחה|שיחות]] לילות [[חג הפסח]] [[תשמ&quot;ח]] - [[התוועדויות]] חלק ג' ע' 118). [[חסידים]] מציינים שהרבי הריי&quot;צ יצא ב[[קול קורא]] &quot;[[לאלתר לגאולה]]&quot; בסמיכות ל[[כ&quot;ח סיון]] [[תש&quot;א]], היום בו הגיע חתנו הרבי לאמריקה.}}, הודיע כי נמצאים קרוב ממש ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] וקרא לכל [[עם ישראל]] להתכונן לביאת [[משיח צדקנו]].<br /> <br /> ===בתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> <br /> {{ערך מורחב|לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה}}<br /> <br /> באמצעות הגליון &quot;[[הקריאה והקדושה]]&quot; שהחל לצאת לאור מטעם הרבי הריי&quot;צ, פנה הרבי ב&quot;[[קול קורא]]&quot; לכל שכבות העם היהודי, בו הודיע על כך שביאת משיח צדקנו קרובה מאוד, ו[[מלחמת העולם השנייה|המלחמה המתרחשת כעת]] היא חבלי משיח. הרבי קרא לכל העם היהודי לחזור ב[[תשובה]] ולהתחזק בקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]] לקראת הגאולה.<br /> <br /> החסידים נרתמו בהתלהבות לפרסום בשורת &quot;לאלתר לגאולה&quot; ברחבי העולם. הפרסום נעשה על ידי הפצת הגליון &quot;הקריאה והקדושה&quot; - שבשורה זו עברה כחוט השני בכל מדוריו, וכל נושא אפשרי התקשר אוטומטית למסר האקטואלי על ביאת המשיח. ובדרכים נוספות, כגון הדפסת מדבקות{{הערה|שהודפסו על ידי הרבי, ויש אומרים שאף בעצמו הדביק אותם על הכיסא ברכבת - &quot;[[צדיק למלך]]&quot; חלק ד' עמ' 152.}}, וכן הוספת הברכה &quot;לאלתר לגאולה&quot; בכל מקום אפשרי - אם בחתימות למכתבים, בהזמנות לחתונות, ועוד ועוד.<br /> <br /> הרבי סיפר ב[[שיחה]], כי החסידים הוסיפו מיוזמתם ויחד עם הקריאה &quot;לאלתר לגאולה&quot; פרסמו גם שהרבי הוא המשיח{{הערה|שבת פרשת נשא תש&quot;כ: {{ציטוטון|כאשר מו&quot;ח אדמו&quot;ר פירסם את ה&quot;קול קורא&quot; בנוגע &quot;לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה&quot; – הפיצו חסידים את ה&quot;קול קורא&quot;, והוסיפו ש&quot;הוא הוא&quot;... וכאשר מישהו בא בטענה אל א' מאדמו&quot;רי פולין, באמרו, היתכן, כיצד מניחים לחסידים לפרסם את ה&quot;קול קורא'ס&quot; ועוד בהוספה הנ&quot;ל?!... – השיב לו האדמו&quot;ר הנ&quot;ל: הבה נתבונן. הרי מאמינים אנו ומחכים &quot;בכל יום שיבוא&quot;, – ישנם שאומרים זאת בנוסח ד&quot;אני מאמין&quot;, ויש שיוצאים י&quot;ח במחשבה, כך, שמשיח ישנו. וכיון שכן, הרי כאשר הנך יודע שאינך משיח, וגם אני יודע שאינני, ומישהו חייב להיות – מה איכפת לך שהוא הוא!}}.}}.<br /> <br /> כבר מאז תקופה זו זוהתה חסידות חב&quot;ד בעיני הציבור כנושאת דגל ביאת המשיח בקרוב. הרבי המחיש פעם את הדבר בספרו בהתוועדות{{הערה|שיחות קודש תשי&quot;ג הוצאה חדשה עמ' 126}} שבזמן שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ יצא בקריאת &quot;לאלתר לגאולה&quot;, היה הדבר עם פרסום גדול כשכולם יודעים שהרבי מליובאוויטש מדבר מאוד על משיח, והגיעו הדברים עד לידי כך שפעם נסעו שני יהודים ברכבת ועברו דרך התחנה שעל יד [[770]] ביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואחד היהודים אמר לרעהו שכאן גר הרבי מליובאוויטש. שאל היהודי השני: מה הם הליובאוויטשער‘ס? והשיב לו היהודי הראשון בפשיטות: זה היהודים שמאמינים במשיח!.<br /> <br /> ===בדורנו אנו===<br /> [[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנשר שפרסם הרב [[אברהם פריז]] בשנת [[תשכ&quot;ה]] על [[הרבי כמלך המשיח]]]]<br /> כבר במאמר הראשון בו קיבל על עצמו הרבי את הנשיאות הבהיר הרבי שתפקיד דורנו - דור השביעי, וממילא זה תפקידו של נשיא הדור, להמשיך את השכינה למטה בארץ - להביא את הגאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י משיח צדקנו, וכך לאורך כל השנים תפס נושא הגאולה וביאת המשיח בקרוב ממש מקום חשוב בשיחותיו של הרבי, יותר ממה שהיה מקובל אז בחוגים אחרים. שיחות הקודש ורעיונות אלו שנשמעו מפי הרבי פורסמו לציבור הרחב ע&quot;י החסידים וחסידות חב&quot;ד זוהתה יותר ויותר עם נושא המשיח. <br /> <br /> אמנם לא ידוע על פרסום ותעמולה מיוחדים, בצורה יוצאת מגדר הרגיל, שנערכו בנושא זה בשנים המוקדמות. בעת שהרב [[אברהם יצחק שם-טוב]] שהציע בהמשך להתעוררות הרבי להקדיש את שנת [[תשל&quot;ו]] כ&quot;שנת החינוך&quot; להעניק למבצע שם בראשי התיבות: '''מ'''בצע '''ש'''נת '''י'''לד '''י'''הודי '''ח'''ינוך', הרבי שלל זאת וכתב: &quot;ראשי תיבות זה עלול שיעכב אחרים מלהצטרף למבצע זה - היפך המטרה לגמרי&quot;.<br /> <br /> התעוררות ותעמולה גדולה בנושא המשיח הייתה לקראת [[י' שבט תש&quot;ל]]. בהתוועדות ש&quot;פ וארא תש&quot;ל הרבי הודיע שב[[י' שבט]] ייערך סיום ה[[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] והורה שגם עתה, כמו בעת התחלת כתיבת הספר, יתאפשר לכולם להשתתף בסיום הכתיבה באמצעות רכישת אות. אנ&quot;ש, במיוחד ב[[ארץ הקודש]], יצאו במבצע המוני שכל עמך בית ישראל ירכשו אותיות בספר המיוחד תוך הפצת המסר על בוא המשיח בקרוב ממש. הדבר פורסם בעיתונים שונים, ולדוגמא בהשתדלות הרב [[ליפא קורצוויל]] והרב [[משה סלונים]] שניגשו למערכת העיתון [[ידיעות אחרונות]] ודיברו שעה ארוכה עם העורך הראשי על תוכן ומהות סיום ספר זה, הוקדש בעיתון שלמחרת עמוד שלם על נושא המשיח{{הערה|מפי הרב קורצוויל - גליון 770 בית משיח מס' 4}}.<br /> <br /> בשנות המ&quot;מים, עם ייסוד ארגון [[צבאות ה']], הגביר הרבי את ההתייחסות לנושא הגאולה כאשר קבע לארגון את הסיסמא &quot;[[ווי וונט משיח נאו]]&quot;. באותה תקופה הרעיש הרבי שוב ושוב אודות הצורך [[עד מתי|לתבוע מהקב&quot;ה]] את ביאת המשיח תיכף ומיד ועל האמונה והציפייה הגדולים ההנדרשים. באחת משיחותיו, התייחס הרבי לטענות שונות שנשמעו בנושא, והעלה את התמיהה כיצד ייתכן ש[[חסיד חב&quot;ד]] לא יודע לענות על השאלה, מדוע צריכים להרעיש על ביאת המשיח{{הערה|שיחת ש&quot;פ משפטים תשד&quot;מ (התוועדויות חלק ב' ע' 987): {{ציטוטון|ולאחרי כל זה, כאשר ניגש יהודי ל&quot;חסיד חב&quot;ד&quot;, ושואל אותו: מה פשר ה&quot;רעש&quot; וה&quot;צעקה&quot; שאין יכולים לסבול עוד את הגלות, ורוצים &quot;משיח נאו&quot;.. '''מתבלבל''' אותו &quot;חב&quot;דניק&quot; למשמע &quot;שאלה&quot; זו, ונשאר לעמוד בפה פעור, ללא כל מענה בפיו!.. היתכן שלאחרי שדובר '''פעמים רבות כל כך''' אודות ענין זה - ישנם עדיין כאלו שנשארים ללא כל מענה למשמע &quot;שאלה&quot; כזו?! אם כך הוא מצב הדברים - מה פעלו, איפוא, במשך '''שלושים ושלש השנים''' שמדברים אודות ענין זה?!...}}.}}.<br /> <br /> בשיחת [[ז' חשוון]] [[תשמ&quot;ו]]{{הערה|התוועדויות חלק א' ע' 537.}} דיבר הרבי באריכות על הצורך לפרסם את דברי ה[[חיד&quot;א]] וה[[רד&quot;ק]] על חשיבות בקשת ותביעת הגאולה. בהמשך לכך, סיפר הרבי על מכתב שהגיע אליו מאישה מבוהלת, המספרת על מכתב מוזר ומלא בשטויות שקיבלה, ובו הדרישה להעביר הלאה את המכתב לעשרה אנשים ואיומים אם לא תעשה כן. הרבי הורה לה להתעלם מהמכתב, כמובן - אך הוסיף שהענין הוא בהשגחה פרטית, ויש לנצל את הרעיון לקדושה: כל חסיד ישלח לעשרה אנשים מכתב ובו ציטוט מהספרים הנ&quot;ל אודות הגאולה, ויבקש מהם להעביר הלאה לעוד עשרה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]], לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], יצא הרבי בקריאה: &quot;יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון מו&quot;ח אדמו&quot;ר '''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ&quot;ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''&quot;. הרבי הוסיף שאין לחשוש כיצד יגיב העולם למסר זה, כיון שכיום העולם מוכן לקבל זאת{{הערה|התוועדויות [[תשמ&quot;ז]] חלק ב' ע' 203; ושם בהשלמות לשיחה בע' 209.}}.<br /> <br /> ==בשנים תנש&quot;א-תשנ&quot;ב==<br /> {{ערך מורחב|מלחמת המפרץ}}<br /> [[קובץ:פרסום משיח מגע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[משה ברדוגו]] מגיש לרבי אלבום מפרסום משיח ב[[מגדל העמק]]]]<br /> [[קובץ:הגאולה מהדורה מיוחדת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|עיתון הגאולה]] שיצא לאור לאחר [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[חנוכה]] [[תשנ&quot;ב]], להוציא לאור מהדורת עיתונות מיוחדת אודות [[ביאת המשיח]]]]<br /> [[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|&quot;'''חסידי חב&quot;ד יקדישו את [[ל&quot;ג בעומר]] להבאת המשיח'''&quot;, ידיעה עיתונאית משנת [[תנש&quot;א]]]]<br /> בשנת [[תנש&quot;א]], בתקופת [[מלחמת המפרץ]] - כאשר הבהלה מאיומיו של סאדאם חוסיין הייתה גדולה ומומחי הביטחון נבאו שחורות - הרבי הרגיע את הרוחות וקבע ש[[ארץ ישראל]] היא המקום הבטוח ביותר. בד בבד הורה הרבי לפרסם את ה[[מדרש]] ב[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|ישעיה רמז תצט.}}, שעל פיו כל מאורעות אלו הינם תהליכי הגאולה, ושנה זו הינה ה[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]].<br /> <br /> בסיום המדרש מתואר כי ב&quot;שעה שמלך המשיח בא עומד על גג [[בית המקדש]] ומשמיע להם לישראל ואומר: ענוים, הגיע זמן גאולתכם!&quot; הרבי קבע כי גם חלק זה במדרש התקיים, וייחס את ההכרזה המתוארת במדרש להכרזתו שלו בשיחותיו מתקופה זו{{הערה|שיחת ש&quot;פ חיי שרה תנש&quot;א (התוועדויות חלק א' ע' 319): {{ציטוטון|&quot;מלך המשיח.. עומד על גג [[בית המקדש]] והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם&quot; - כפי שהכריזו ומכריזים במיוחד לאחרונה}}. ובהערה 112 שם מסביר כיצד דברי המדרש &quot;גג בית המקדש&quot; מתאימים להכרזתו: {{ציטוטון|להעיר מדיוק לשון המדרש &quot;עומד על '''גג''' בית המקדש&quot; - שגגין לא נתקדשו (פסחים פה, סע&quot;ב. רמב&quot;ם הל' ביהב&quot;ח פ&quot;ו ה&quot;ז), דיש לומר, שבזה מרומז שההכרזה &quot;ענוים הגיע זמן גאולתכם&quot; באה מחוץ לארץ שלא נתקדשה בקדושת ארץ ישראל, בדוגמת החילוק שבין גג המקדש להתוך דהמקדש עצמו}}.}}. לאור זאת, כתב הרב [[זמרוני ציק]] לרבי: &quot;לאור דברי הרבי אודות &quot;שנה שמלך המשיח נגלה בו&quot; ו&quot;ענוים הגיע זמן גאולתכם&quot;, שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט&quot;א הוא מלך המשיח&quot;. תשובת הרבי הייתה: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על הציון}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40.}}.<br /> <br /> בתקופת המלחמה, חשב הרב [[יצחק שפרינגר]] לארגן צ'רטר - טיסה מיוחדת לארץ ישראל, כדי להדגיש את היותה המקום הבטוח ביותר. על הצעה זו השיב הרבי: {{ציטוטון|לעשות תעמולה '''ככתוב בתורה''' דבני ישראל דכאן, '''דעירו - והוא בראשם''' יוסיפו ב[[תורה]] ו[[מצוות]] '''בפשטות''', ותשואות חן כשיודעיני כמה הוסיפו '''בפועל ממש'''. אזכיר על הציון}}. בהתאם להוראה, הדפיס הרב שפרינגר מודעות רבות ב[[עיתון|עיתונות הכללית]] על הוספה בתורה ומצוות, וחילק טפסים בשלל שפות בהם התבקשו יהודים למלא את החלטותיהם הטובות. בהמשך קיבל הרב שפרינגר את אישור הרבי על כותרת הקמפיין &quot;תן יד לביאת המשיח&quot;, ומאוחר יותר - &quot;תן יד למלך המשיח&quot; עם תמונת הרבי.<br /> <br /> לאחר [[השיחה הידועה]] מ[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], כאשר הרבי ביקש מכל אחד ואחד לקחת אחריות ולעשות כל שביכלתו להבאת המשיח, הרוחות התלהטו והצורך לפעול באינטנסיביות בנושא המשיח נעשה מוחשי מתמיד. קריאתו זו של הרבי התפרסמה בהרחבה בכלי התקשורת, והמודעות הציבורית בנושא המשיח גברה. פרסום [[בשורת הגאולה]] הלך והתפשט על ידי החסידים.<br /> <br /> ===ההוראות בשיחות הרבי===<br /> <br /> ב[[שיחה|שיחות]] הרבי מאותה תקופה חזרה כמה פעמים ההוראה לפרסם אודות ביאת המשיח{{הערה|ראה גם שיחות [[דבר מלכות]] ש&quot;פ תצא [[תנש&quot;א]] סעיף ט&quot;ו, ש&quot;פ חיי שרה [[תשנ&quot;ב]]. ועוד.}}:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת ראה תנש&quot;א סעיף י&quot;א<br /> |תוכן=<br /> להכריז ולפרסם בכל מקום - בדברים היוצאים מן הלב -<br /> ::ש[[הקב&quot;ה]] אומר (על ידי עבדיו הנביאים) לכל אחד ואחת מישראל &quot;ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה&quot;,<br /> :::ועד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה}}<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת שופטים תנש&quot;א סעיף י&quot;א<br /> |תוכן=<br /> צריכים לפרסם לכל אנשי הדור,<br /> שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; ו&quot;יועציך&quot; ונביא הדור..<br /> :עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;}}<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=דבר מלכות שיחת שבת פרשת נצבים תנש&quot;א, יום ב' דר&quot;ה וש&quot;פ וילך [[תשנ&quot;ב]] סעיף י&quot;ב<br /> |תוכן=<br /> ובפרט על פי הפתגם הידוע של רבותינו נשיאנו על דבר הפרסום דביאת המשיח בעיתונים,<br /> :כפי שנתקיים בפועל ממש בתקופה האחרונה שנתפרסם בכמה וכמה עיתונים בעולם כולו<br /> :::(ויש להוסיף ולפרסם עוד יותר)<br /> ::::ש&quot;'''הנה זה (המלך המשיח) בא'''&quot;, ותיכף - '''כבר בא''' - בפועל ממש}}<br /> <br /> הרבי הסביר שהפרסום על ביאת המשיח מהווה אבן בוחן לכך שהמפרסם בעצמו חדור כראוי בנושא{{הערה|דבר מלכות ש&quot;פ פנחס תנש&quot;א סעיף י&quot;ד.}}. עם זאת, הרבי ציין שגם כאשר האדם מרגיש שהוא בעצמו לא חדור במשיח, עליו לפרסם את הבשורה לאחרים - שאינם אשמים בכך שהוא אינו חדור; ואדרבה, הפרסום לאחרים יסייע לו להחדיר את הנושא גם אצל עצמו{{הערה|דבר מלכות ש&quot;פ ראה תנש&quot;א סעיף י&quot;א.}}.<br /> <br /> הרבי חזר והדגיש, כי אין לחשוש מתגובת העולם ו[[אומות העולם]] כאשר מפרסמים את בשורת הגאולה - מכיון שכיום [[בשורת הגאולה#העולם מוכן לגילויי הגאולה|העולם כבר מוכן לגאולה]], ואדרבה - העולם מסייע ל[[יהודי]] ותובע ממנו להיות במצב של גאולה{{הערה|שיחות הדבר מלכות ש&quot;פ קרח תנש&quot;א סעיף י&quot;ב, ש&quot;פ שופטים תנש&quot;א סעיף י&quot;א, ש&quot;פ ויגש [[תשנ&quot;ב]] סעיף י&quot;ב.}}.<br /> <br /> ב[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ&quot;ב]], הסביר הרבי באריכות בשיחתו לשלוחים כי עבודת ה[[שליחות]] שעד עתה הסתיימה, ו[[השליחות היחידה|הדבר היחיד]] שנשאר ובו עליהם להתמקד הוא להכין את כל היהודים בסביבתם לקבלת פני משיח צדקנו, על ידי שמסבירים להם את ענינו של משיח.<br /> <br /> ===הפרסום באותה תקופה===<br /> ====פרסום הבשורה====<br /> [[קובץ:הרבי וחולצת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מקבל ב[[חלוקת הדולרים]] חולצה עם הכיתוב 'משיח בדרך']]<br /> [[קובץ:טנקים נג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת הטנקים ב[[חנוכה]] [[תשנ&quot;ג]] בסיסמת '[[ברוך הבא מלך המשיח]]']]<br /> בהתאם להוראות הרבי, פרסמו החסידים בהבלטה את [[בשורת הגאולה]], שנאמרה כ[[נבואה]] ברורה. נושא המשיח מילא בהבלטה את הפרסומים החב&quot;דיים, וכמו כן סוקר בהרחבה בתקשורת הכללית. יש לציין כי הרבי בעצמו הגיה את המודעות בנושא משיח, ב[[עברית]] וב[[אנגלית]], שהפיץ הארגון &quot;[[שופר אסוסיאיישן דאמריקה|שופר אסוסיאיישן]]&quot;.<br /> <br /> בחודש [[סיון]] [[תנש&quot;א]] הוקמה לאור [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], על ידי הרב [[זמרוני ציק]] [[שליח]] הרבי ב[[בת ים]]. מטעם האגודה החל לצאת לאור העלון &quot;[[הגאולה האמיתית והשלימה (עיתון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]&quot;, שמטרתו הייתה להביא את דברי הרבי על ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] בכותרות צעקניות ובולטות שיעוררו את הציבור הרחב. בעלון הופיעו התייחסויות לכל הנושאים העומדים על הפרק - המדיניים, החינוכיים, הכלכליים ועוד - כשהכל מתקשר לגאולה האמיתית והשלימה. העיתון זכה לעידודים מהרבי, שאף לקחו עמו בדרכו ל[[האוהל|אוהל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81960 שופרו של משיח - עיתון 'הגאולה'] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בחודש אלול [[תנש&quot;א]] הושק ב[[ארץ הקודש]] הקמפיין &quot;[[היכונו לביאת המשיח]]&quot; על ידי [[צעירי חב&quot;ד]]. הקמפיין הופץ בכל רחבי הארץ ועורר הדים רבים. אלבום המתעד את שלטי &quot;היכונו&quot; שנתלו ברחבי [[מגדל העמק]], הוגש לרבי ב[[חלוקת הדולרים]] על ידי הרב [[משה ברדוגו]], והרבי קיבלו בשביעות רצון רבה. ביו&quot;ד שבט לקח הרבי עמו את האלבום ל[[אוהל הרבי הריי&quot;צ]], שם הביט בכל עמוד ועיין בכל תמונה בעיון רב{{הערה|מפי ר' יעקב לבנהרץ}}.<br /> <br /> כמו כן הציגו לפני הרבי חולצות מיוחדות שהודפסו על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]], ועליהם הכיתוב (ב[[אנגלית]]) &quot;משיח בדרך&quot;. הרבי בירר כמה חולצות הודפסו. כשאמרו לרבי שהודפסו עתה אלפיים, ענה שהוא יקח אחת ועדיין ישארו עוד 1999... והוסיף: &quot;א יישר כח פאר דער כתונת&quot; [=יישר כח עבור הכתונת].<br /> <br /> לכתב הסי-אן-אן ששאל את הרבי בחלוקת הדולרים: &quot;מה המסר שיש לך לעולם אודות משיח?&quot; ענה הרבי: {{ציטוטון|כבר הדפסתי, הדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להוסיף בטוב וחסד כדי שהוא יבוא}}{{הערה|י&quot;ב חשון תשנ&quot;ב.}}. עיתונאי נוסף ששאל את הרבי מה המסר שלו לעולם כולו, נענה (באנגלית): {{ציטוטון|תפרסם בעיתונכם שמשיח עומד להגיע, ולא רק זה, אלא שהוא כבר בדרך!}}{{הערה|כ&quot;ו אדר ראשון תשנ&quot;ב.}}.<br /> <br /> לגברת ג'ודי שלום ניר מוזס, מבעלי העיתון &quot;[[ידיעות אחרונות]]&quot;, אמר הרבי: {{ציטוטון|הסוכנות שלך נקראת &quot;ידיעות אחרונות&quot; - מה שיהיה באחרית כל הימים הוא שיבוא משיח צדקנו. אזי תכיני מקום פנוי בעיתון הכי קרוב, היות שזה גופא יקדים את ביאתו, כיוון שידע שכבר מוכן הפרסום, זה יסלול לפניו את הדרך}}. ולאחר שהעניק לה דולר נוסף, אמר: {{ציטוטון|בשביל הידיעה האחרונה האמורה בקרוב ממש}}{{הערה|ח' טבת תשנ&quot;ב.}}.<br /> <br /> בחודש [[אייר]] [[תשנ&quot;ב]] במענה לשאלת אחד השלוחים{{הערה|ר' דוד אליעזרי מפלורידה}} אישר הרבי כי רצונו שיעשו תעמולה ב[[עולם]] אשר תקופתנו היא הזמן של [[ביאת המשיח]] וכן הורה שעיקר דגש הפעולות של ה[[שלוחים]] יהיו בעניין משיח ושלא יהיה זה רק כחלק משאר עבודת השליחות. בהזדמנות זו אף הורה הרבי שעיקר הפרסום אודות משיח צריך להיות כמבואר ב[[רמב&quot;ם]] ועוד, ולא אודות כך שיש משיח בדורנו כשעל ידי ההכרה בו יתקבל העניין של משיח בכלל{{הערה|מהעתקת מכתבו של השליח שנדפסה ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/09-05-2021-17-10-31-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf קובץ ועד חיילי בית דוד מימי הספריה תשפ&quot;א] (ע' 8}}. המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ששיתף בתוכן המענה את קהל החסידים בכינוס שהתקיים ב[[770]] ב[[ערב ראש חודש]] [[סיון]] [[תשנ&quot;ב]]{{הערה|אלא שבכמה פרטים בניסוח השאלה וכו' הוא לא דק כ&quot;כ}} סיפר שבאותה הזדמנות הוא שאל את הרבי האם הרבי רוצה שיורו מיהו המשיח והרבי השיב בשלילה{{הערה|'בית חיינו' שבשבועון כפר חב&quot;ד. יש חסידים המסבירים שהסיבה למענות כאלו היא כי ענין זה צריך להגיע מהחסידים משא&quot;כ כששואלים על כך את הרבי זו התשובות שיתקבלו - [https://chabad.info/magazine/496613/ ראיון עם הרב שלום דובער וולפא]}}.<br /> <br /> ====פרסום זהות המשיח====<br /> {{ערך מורחב|הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח}}<br /> בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי לפרסם בצורה מפורשת{{הערה|שיחת פרשת שופטים תנש&quot;א.}}, רואים חסידי חב&quot;ד חשיבות רבה גם בפרסום זהותו של המשיח{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=47066 מכתב לידיד ש&quot;החמיץ&quot;].}}. חשיבות הפרסום נובעת גם מהצורך בכך שהעם [[#קבלת מלכותו של מלך המשיח|יקבל את מלכותו של המשיח]]{{הערה|שיחת שבת פר' משפטים [[תנש&quot;א]], שבת פרשת חיי שרה תשנ&quot;ב].}}.<br /> <br /> בשנים [[תשנ&quot;ב]]–[[תשנ&quot;ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר פעמים קישר זאת להסכמתם של הרב או שלוחי חב&quot;ד המקומיים{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב&quot;ד]] ב[[לוד]] והרב [[אריה לייב קפלן]] מנהל מוסדות חב&quot;ד ב[[צפת]]}} ופעמים אישר באופן כללי{{הערה|כמענה הרבי לר' [[איצ'ה שפרינגר]] אודות פרסום זהותו כמשיח בעיתונים.}}. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום שהרבי הוא מלך המשיח ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בחיוב והביע שביעות רצון. גם בתקופה זו היו מענות בודדים בהם הסתייג הרבי מפרסום זה{{הערה|יש להעיר, כי כמה משפיעים וחסידים כדוגמת הרב יואל כהן הסבירו את התשובות הסותרות לכאורה על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי צורת השאלה ועפ&quot;י כוונתו ושאיפתו של השואל ותשובות אלו ניתנו לאלו שהעלו ספקות בקשר לפרסום זה והתנגדו אליו}}.<br /> <br /> את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום לאחר מכן, הסביר [[חוזר]]ו של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט&quot;א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט&quot;א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב&quot;ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בוודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&amp;lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], שבט תשנ&quot;ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: &quot;אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה...&quot; אמנם, לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ&quot;ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}{{הערה|1=[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח], עדות מקורו של הרב יואל כהן, אודות מאמר שנאסר על ידי הרבי בפרסום, והתפרסם בסופו של דבר באישורו של הרבי בכפר חב&quot;ד כ&quot;ה שבט תשנ&quot;ב.}}.<br /> <br /> לקראת חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ג]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב&quot;ד, [[קה&quot;ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר &quot;מלך המשיח&quot;]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}.<br /> <br /> ==בשנת [[תשנ&quot;ג]]==<br /> [[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט '[[ברוך הבא מלך המשיח]]' שנתלה מול הרבי]]<br /> מאז [[שמיני עצרת]] [[תשנ&quot;ג]], כאשר הרבי החל לעודד את שירת ה'[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|יחי]]' באופן קבוע בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל - גברה ההתעוררות בין הפעילים בתחום פרסום בשורת הגאולה להוסיף לפרסום את הדגש על כך ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא המשיח]], באישוריו של הרבי. השבועון החב&quot;די [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] החל להדפיס על שער הגליון את הכרזת ה'[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]]'. בעקבות שירה ועידוד זה יצאו לאור על ידי חסידי ומוסדות חב&quot;ד פרסומים רבים שבמרכזם עמד זיהויו של הרבי כמלך המשיח ורבים מהם אף קיבלו את אישורו וברכתו של הרבי.<br /> <br /> פריצת דרך משמעותית לפרסום זהות המשיח הייתה עם צאתו של הקמפיין &quot;[[ברוך הבא מלך המשיח]]&quot;, בשיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] של [[חנוכה]] [[תשנ&quot;ג]] שהפיצה את זהותו של הרבי כמשיח באופן חסר תקדים, וזכתה לתגובות רבות.<br /> <br /> לקראת [[יו&quot;ד שבט]] [[תשנ&quot;ג]], יום מלאת ארבעים ושלוש שנים לנשיאותו של הרבי, הוחלט לארגן מעמד [[סאטעלייט]] עולמי ובו ישודר עידוד הרבי לשירת ה'יחי' על ידי רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. בתחילה הוציאו רבני חב&quot;ד מכתב התנגדות לשידור, אך בעקבות אישורו של הרבי חזרו בהם במכתב נוסף בו הודיעו ש&quot;אין אחר דברי המלך כלום&quot;.<br /> <br /> המעמד התקיים ב-[[770]] בליל יו&quot;ד שבט, בהשתתפות אלפי חסידים, ועשרות כתבים וצלמים ששידרו את המעמד לכל קצוי תבל. מעמד זה עורר הד תקשורתי רב וחשף את האמונה ברבי כמלך המשיח ובהתגלותו הקרובה בפני כל שדרות העם.<br /> <br /> באותה תקופה הכניס ר' [[משה ברדוגו]] מ[[מגדל העמק]] לרבי אלבום נוסף, המתעד את פעולותיו ב[[פרסום זהותו של משיח]] במגדל העמק. הרבי הוציא בקבוק [[משקה]] באמצעות ה[[מזכיר]] ר' [[בנימין קליין]], ויצא באותו יום לתפילת [[מנחה]] אחרי תקופה ארוכה שלא יצא{{הערה|1= על פי [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwZC1ZUkJUR21FTTg עדותו של ר' משה ברדוגו].}}.<br /> <br /> באותה שנה שידרג הרב [[יצחק שפרינגר]] את פרסום המודעות בעיתונים הכלליים, והוסיף להם את המסר אודות זיהוי של הרבי כמלך המשיח והצורך לקבל את מלכותו, כותרת המודעת הייתה &quot;יחי המלך המשיח&quot; ובמודעות הופיעה תמונת הרבי. לאור התנגדות שהופיעה לפרסום, ביקש הרב שפרינגר להכניס לרבי את המודעות שפרסם. המזכיר הרב גרונר הראה לרבי את המודעות שנדפסו בשלוש שפות ([[אנגלית]], [[עברית]] ו[[אידיש]]), הקריא את כותרותיהם והרבי נענע בראשו לאות חיוב על שאלתו האם יכול הרב שפרינגר להדפיסן{{הערה|ה[[מזכיר]] העיד על כך בכתב בתאריך [[כ&quot;א טבת]] תשנ&quot;ג.}}.<br /> <br /> מאוחר יותר קמו גורמים שהתנגדו לפרסום, ופנו למערכת העיתונים בהודעה שאין לאף אחד רשות לפרסם דברים בשם חב&quot;ד ללא אישורם (הודעה שאושרה עקרונית על ידי הרבי{{הערה|שם=מחאת התמימים|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=932&amp;start=0&amp;postdays=0&amp;postorder=asc&amp;highlight=&amp;sid=1cea1cae3c9552cfc35f4b6a8445cd46%7C מחאת מחאת התמימים]}}) כשהם מקשרים זאת (על דעת עצמם) למודעותיו של הרב שפרינגר. [[חסידי חב&quot;ד]] מחו נמרצות על המהלך, שנועד לסכל את הפרסום שקיבל אישור מפורש של מהרבי. [[תומכי תמימים המרכזית 770|תלמידי התמימים ב-770]] פרסמו מחאה נמרצת על הענין{{הערה|שם=מחאת התמימים}}. מאבק משפטי ארוך נפתח במטרה להחזיר את האפשרות לפרסום המודעות. בין הפעילים הנמרצים בנושא היו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], חבר [[אגו&quot;ח]], והרב [[רמי אנטיאן]].<br /> <br /> למעלה מחצי שנה נמנעה כליל האפשרות לפרסם מודעות בשמו של הרבי. לקראת [[כ&quot;ח סיון]] ננחלה הצלחה חלקית, כאשר העיתונים הסכימו לפרסם מודעות בנושאי משיח בהן נכתב רק &quot;הרבי&quot;, ללא ציון מפורש &quot;הרבי מליובאוויטש&quot;. ב[[י' אלול]], השיגו החסידים הצלחה במאבקם, כאשר בית המשפט הפדראלי אישר את פרסום המודעות במלואן בשם הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81925 הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות] - סקירה ארוכה על הפרשיה {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==מאז ועד היום==<br /> [[קובץ:שלט איילון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום משיח בנתיבי איילון, [[תל אביב]]]]<br /> [[קובץ:אופניים עה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת אופניים מפרסמת משיח ב[[מנהטן]], [[פסח]] [[תשע&quot;ה]]]]<br /> * [[תשנ&quot;ה]] - [כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;השלוש עצרות כינוס הקהל|הקהל&lt;nowiki&gt;]]&lt;/nowiki&gt; ענקיות לפרסום [[בשורת הגאולה]] נערכו על ידי [[האגודה למען הגאולה]] בהיכל הסינרמה, באיצטדיון יד אליהו ובכיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/vid/general/3455.html הכינוס בכ&quot;ח סיון תשנ&quot;ה בכיכר מלכי ישראל] {{הגאולה}}}}. הודפס לראשונה &quot;[[דגל משיח]]&quot; המשמש לפרסום משיח במגוון וריאציות. יצא לאור עלון [[שיחת הגאולה]].<br /> {{ערך מורחב|כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה}}<br /> * [[תשנ&quot;ו]] - ב[[יו&quot;ד שבט]] התקיים מעמד [[סאטעלייט]] עולמי לקבלת פני משיח, בארגון &quot;[[המטה העולמי להבאת המשיח]]&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81925 סקירה על האירוע] {{אינפו}}}}.<br /> * [[תשנ&quot;ז]] - הוקמה [[קרן המיליון]] על ידי הרב [[רמי אנטיאן]], במסגרתה חולקו למעלה מחמש מיליון דולר לפעולות בנושאי גאולה ומשיח.<br /> * [[תש&quot;ס]] - החל להופיע העלון &quot;[[הגאולה מעניין ועכשווי]]&quot; על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]]. הודפס כרטיס &quot;משיח&quot; עם [[תמונת הרבי|תמונתו של הרבי]], על ידי האגודה למען הגאולה. הכרטיס הופץ מאז במיליוני עותקים.<br /> *[[תשס&quot;א]] - החלו מאות חסידי חב&quot;ד לענוד לחליפתם דיגלון.<br /> * [[תשס&quot;ג]] - התקיים קמפיין של פרסום זהותו של משיח על גבי אוטובוסים. הקמפיין בוצע על ידי הרב [[ירון בר זוהר]] ור' [[אילן חיון]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1IWYQCMmKtdLqoKVdFEeLYAsd9y_jvu32/view?usp=sharing שיחת הגאולה גיליון 547] עמוד 4.}}.<br /> * [[תשע&quot;ג]] - הוקם [[ארכיון גאולה ומשיח]] המנגיש חומרים ללימוד תורת הגאולה והפצת בשורת הגאולה.<br /> [[קובץ:מוניות הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קמפיין 'מוניות הגאולה' של [[מרכז ההפצה ממש]]]]<br /> [[קובץ:עוד מעשה קטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט מקמפיין משיח של [[ממ&quot;ש]], [[ג' תמוז]] [[תשע&quot;ד]]]]<br /> * תשע&quot;ד - הושקו [[אופנועי הגאולה]] על ידי הרב מאיר צמח, [[שליח]] הרבי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3746 כך זה נראה: אופנועי הגאולה בפעולה] קליפ בהפקת חברת המדיה {{קישור אם קיים|עולם ומלואו}} {{אינפו}}}}. בחודש [[ניסן]] החל לצאת לאור המגזין &quot;[[עולמות (מגזין)|עולמות]]&quot; המעביר את נושאי המשיח וה[[תורת החסידות|חסידות]] בשפה ברורה לציבור הרחב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82131 סיקור ותמונות מערב ההשקה] {{אינפו}}}}. ב[[ג' בתמוז]] יצא לאור הקמפיין &quot;משיח - עוד מעשה קטן והוא כאן&quot;, על ידי [[מכון ממ&quot;ש]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82294 הקמפיין יוצא לדרך: משיח - עוד מעשה קטן, והוא כאן!] {{אינפו}}}}.<br /> * [[תשע&quot;ו]] - הושק [http://chabad.info/moshiach/מתנה-לרבי-אתר-עולמי-ללימוד-עניני-גאולה/ אתר מיוחד לשיעור גאולה ומשיח]. ב[[ד' תמוז]] התקיים כינוס הקהל מרכזי, עוצמתי ואדיר, בהשתתפות רבבות אנשים, מכל שכבות הציבור, בכיכר רבין בסיסמת &quot;משיח בכיכר&quot;.<br /> * [[תשע&quot;ז]] יצא לאור הקמפיין &quot;מעשים טובים משיח מביאים&quot;, על ידי [[משיח קמפיין]]{{הערה|1=[http://chabad.info/moshiach/משיח-קמפיין-בשורת-הגאולה-וקבלת-המלכות/ קמפיין משיח: בשורת הגאולה וקבלת המלכות] {{אינפו}}}}, קמפיין זה המשיך גם בשנת [[תש&quot;פ]].<br /> * [[תשע&quot;ח]] - ב[[כ&quot;ה אייר]] הוקם [[ארגון זמן הגאולה]] במטרה להפיץ ברשת את בשורת הגאולה והגואל. לכבוד [[ג' תמוז]] התקיים כינוס ענק בכיכר רבין בשם &quot;משיח בכיכר&quot; בפעם השלישית עם רבבות יהודים, הכינוס פורסם בכל כלי התקשורת ורבים נהרו אליו.<br /> * [[תשפ&quot;א]] - הושק קורס 'משיח זה ריאלי'{{הערה|הכתבה ב[https://chabad.info/moshiach/614178/ אינפו].}}.<br /> * [[תשפ&quot;ב]] - התפרסמו סדרת הסרטונים 'משיח ברשת'{{הערה|[https://chabad.info/tag/משיח-ברשת/ כל הכתבות והסרטונים מהקמפיין] {{אינפו}}}}. יצא קמפיין מבית [[מרכז ההפצה ממש]] של הפצת שלטי חוצות עם הסלוגן &quot;משיח, מעשה טוב קטן והוא כאן&quot;{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/785657/ תיעוד מהקמפיין] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==אישים בולטים המתעסקים בפרסום משיח==<br /> *הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> *הרב [[שמואל הנדל]]<br /> *הרב [[ירון בר זוהר]]<br /> *הרב [[אילן חיון]]<br /> *הרב [[ליאור מלכא]]<br /> *הרב [[משה ברדוגו]]<br /> *הרב [[דוד נחשון]]<br /> *הרב [[רמי אנטיאן]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בשורת הגאולה]]<br /> *[[היכונו לביאת המשיח]]<br /> *[[הרבי כמלך המשיח]]<br /> *[[ברוך הבא מלך המשיח]]<br /> *[[דגל משיח]]<br /> *[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> {{בית|פרופסור ירמיהו ברנובר|מבצע שילוט רחב היקף בסיסמת 'מגיע לנו משיח'|232|40-41|תשנ&quot;ט}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3223 הרבי מעודד פעולות של פרסום בשורת הגאולה] {{אינפו}}<br /> *[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwM3pLRktnSGR0aVE תיקייה המרכזת חומרים להפצת ענייני משיח], מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]] {{PDF}}<br /> *[http://upload.chabad.info/Habesorah/index.html הבשורה] לקט מהעיתונות הישראלית בשנים תנש&quot;א-תשנ&quot;ג {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82455 לא לסגת בפרסום הבשורה, לצעוד קדימה!] הרב אברהם שמואל בוקיעט, [[תשנ&quot;ג]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=28276http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=28276 הסיפור שמאחורי האוטובוס] - ח' [[אייר]] [[תשס&quot;ז]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73629 על שלט המשיח באיילון] - ט' שבט [[תשע&quot;ג]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82714 בהתגייסות חסרת תקדים: מאות אלפי &quot;מעשים קטנים&quot;] על קמפיין משיח של [[ממ&quot;ש]] - ט' תמוז [[תשע&quot;ד]] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/חדשות-חבד-news-video/צפו-פרסום-משיח-חוזר-למשחקי-הכדורסל/ צפו: פרסום משיח חוזר למשחקי הכדורסל] - ה' אדר [[תשע&quot;ה]] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/מה-יהיה-הסוף-הגאולה-מציאותית-מתמיד/ מה יהיה הסוף? הגאולה מציאותית מתמיד] סרטון מבית יהדותון {{אינפו}}<br /> *יעקב ברודער, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf העולם מוכן!]''' סקירה מקיפה על המגמה בציבור התורני לפרסם את בשורת הגאולה, בתוך '''[[בטאון הפנסאים]]''' שע&quot;י [[מרכז ההפצה ממש]], גליון 7 - תשרי תשע&quot;ז<br /> <br /> {{גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח|*]]<br /> [[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99&diff=630384 2023-08-30T08:32:47Z

<p>66.23.206.165: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ר' שמואל שמואלי מתוועד ב770.jpg|ממוזער|ר' שמואל שמואלי מתוועד עם התמימים ב-770 (אלול תשפ&quot;ג)]]<br /> ר' '''שמואל שמואלי''' (יליד [[תשי&quot;א]]), הוא עיתונאי ועסקן חב&quot;די, העוסק בהסברה בנושא [[שלימות הארץ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ה' אלול]] [[תשי&quot;א]] לאביו שמעון ולאמו ד&quot;ר חנה כגן בתו של הרב [[גבריאל זלקינד כגן]] מתלמידי [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] שעלו מרוסיה והתגוררו בכפר חב&quot;ד. <br /> <br /> בשנות בחרותו למד בישיבות לא חב&quot;דיות כ&quot;קול תורה&quot; ו&quot;חברון&quot;, וב[[תשכ&quot;ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] נסע לחצרות קודשנו [[770]] שם שהה למשך כשלושה חודשים. לאחרי ביקור זה שב ל[[ארץ הקודש]] והחל את פעילותו הציבורית בייסדו בגיל 20 את כתב העת &quot;קול הישיבה&quot; בו כתבו תלמידי ישיבה מכל החוגים כשבעיתון משולבים פרסומים אודות ספרי חסידות שב[[הוצאת קה&quot;ת]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]], בהיותו כבן 23, ייסד יחד עם אימו את ארגון 'אחינועם' - גוף עולמי כלל דתי להנחלת ערכי היהדות. בהוראת הרבי, נשאר הוא בזמנו בארה&quot;ב ובמקביל הטיל הרבי על אמו את ניהול &quot;אחינועם&quot; בישראל{{הערה|על פי [http://www.shturem.net/images/news/34117_news_19022009_41533.jpg דברים שפרסם]}}. ייסוד הארגון היה בעקבות הטראומה שנוצרה בעם ישראל ב[[ארץ הקודש]] מ[[מלחמת יום כיפור]] מחד, ומאידך הכמיהה שהביאה המלחמה בעם לתוכן רוחני. הארגון פעל אף לחיזוק ערכי היהדות בקרב העולים מרוסיה. הרבי עודד את הארגון והדריכו בכמה עניינים{{הערה|על פי היסטוריית הארגון במידע שבאתרו הרשמי. ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9360&amp;CategoryID=1715 מכתבה של גברת כגן שהובא במדור ניצוצי רבי ב[[גליון התקשרות]] מס' 969] ניתן לראות כדוגמא הדרכות של הרבי לארגון שנאמרו לה ביחידות}}. בשנים האחרונות שימש הארגון בעיקר כאולפן גיור.<br /> <br /> בהיותו כבן 24 זכה להיכנס ל[[יחידות]] ראשונה עם הרבי למשך כחמש עשרה דקות שמתוכה הוקדש רוב הזמן לענייני 'אחינועם'.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]], בהיותו כבן 28, ייסד את העיתון השבועי 'ישראל שלנו' שבמסגרת הוצאתו לאור זכה לעידודים והדרכות מיוחדות בעניין הכתיבה בעיתון, וכן לפעולות ושליחויות שונות בענייני שלימות הארץ. העיתון יצא לאור במשך 19 שנים. <br /> <br /> אחרי [[דבר מלכות כ&quot;ח ניסן|שיחת כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א]] קיבל מענה מיוחד בו הסביר הרבי באריכות את הכיוון של הפעולות הנדרשות כעת{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/785513/ מענה הרבי לעיתונאי החב&quot;די על הפעולות לאור שיחת כ&quot;ח ניסן] {{אינפו}}}}. בעקבות זה היה ממייסדי [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ומפעיליו הנמרצים בתחום התקשורתי. במסגרת זו זכה לקבל על כך כמה תשובות מיוחדות של הרבי, אולם בהמשך הורה לו הרבי להפסיק לפעול בפרסום ענייני משיח בעיתונו בעקבות מנגדים חדשים שקמו{{הערה|מענה מאמצע חודש אייר תנש&quot;א - ליקוט מענות קודש תנש&quot;א מענה שצג, ובאלול מסר הרבי (בעל פה, דרך המזכיר הרב גרונר) שהוראה זו כלפיו תקיפה,, למרות ביטולה כלפי אחרים באישור הרבי לפרסם מודעות על משיח בכל שאר העיתונים (מלבד עיתונו ישראל שלנו)}}.<br /> <br /> קודם ועידת מדריד בשנת תשנ&quot;ב הכין מפה כהצעה להסכם שלום במזרח התיכון ע&quot;י 'קנטונים לשלום, שוויץ בישראל'{{הערה|[https://col.org.il/news/61496 'קנטונים לשלום, שוויץ בישראל'{{COL}}]}} - שיטה שכמה מפרטיה הרבי שלל לאחר שהוכנסה לעיונו{{הערה|ראה בליקוט מענות קודש תשנ&quot;ב מענה צב, וב[[התוועדות]] ב[[770]] סיפר שהיה מענה נוסף בו ביקש הרבי לברר האם הערבים יוותרו על זכות השיבה - דבר שבלעדיו אי אפשר לקדם שום הסכם}}. <br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] התגורר מספר שנים ב[[אוסטרליה]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> במשך השנים פרסם על יוזמות שונות לאיחוד [[אנ&quot;ש]] בענייני עסקנות של שלימות הארץ{{הערה|&quot;ועד עסקני אנ&quot;ש&quot;, &quot;איחוד רבני חב&quot;ד&quot;, &quot;אחדות החסידים בשלימות הארץ&quot;}} ויוזמות שונות למען ארץ ישראל{{הערה|&quot;הרשות היהודית&quot;, &quot;שלום בטחוני&quot;, &quot;ישראל מוגנת&quot;}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'מאוצר המלך - מענות קודש תנש&quot;א-תשנ&quot;ב בענייני משיח' - צרור תשובות שקיבל מהרבי התפרסמו ב[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F.pdf תשורה רייכמן-מזרחי תשפ&quot;א] (עמ' 71 - 78)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/moshiach/785513/ מענה הרבי לעיתונאי החב&quot;די על הפעולות לאור שיחת כ&quot;ח ניסן] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/110608 אסיפת היסוד של מטה משיח ב-770 בד' אייר תנש&quot;א], באסיפה נשא ר' שמואל שמואלי דברים (דקה 11:30 ואילך)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99&diff=630383 2023-08-30T08:31:23Z

<p>66.23.206.165: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ר' שמואל שמואלי מתוועד ב770.jpg|ממוזער|ר' שמואל שמואלי מתוועד עם התמימים ב-770 (אלול תשפ&quot;ג)]]<br /> ר' '''שמואל שמואלי''' (יליד [[תשי&quot;א]]), הוא עיתונאי ועסקן חב&quot;די, העוסק בהסברה בנושא [[שלימות הארץ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ה' אלול]] [[תשי&quot;א]] לאביו שמעון ולאמו ד&quot;ר חנה כגן בתו של הרב [[גבריאל זלקינד כגן]] מתלמידי [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] שעלו מרוסיה והתגוררו בכפר חב&quot;ד. <br /> <br /> בשנות בחרותו למד בישיבות לא חב&quot;דיות כ&quot;קול תורה&quot; ו&quot;חברון&quot;, וב[[תשכ&quot;ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] נסע לחצרות קודשנו [[770]] שם שהה למשך כשלושה חודשים. לאחרי ביקור זה שב ל[[ארץ הקודש]] והחל את פעילותו הציבורית בייסדו בגיל 20 את כתב העת &quot;קול הישיבה&quot; בו כתבו תלמידי ישיבה מכל החוגים כשבעיתון משולבים פרסומים אודות ספרי חסידות שב[[הוצאת קה&quot;ת]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]], בהיותו כבן 23, ייסד יחד עם אימו את ארגון 'אחינועם' - גוף עולמי כלל דתי להנחלת ערכי היהדות. בהוראת הרבי, נשאר הוא בזמנו בארה&quot;ב ובמקביל הטיל הרבי על אמו את ניהול &quot;אחינועם&quot; בישראל{{הערה|על פי [http://www.shturem.net/images/news/34117_news_19022009_41533.jpg דברים שפרסם]}}. ייסוד הארגון היה בעקבות הטראומה שנוצרה בעם ישראל ב[[ארץ הקודש]] מ[[מלחמת יום כיפור]] מחד, ומאידך הכמיהה שהביאה המלחמה בעם לתוכן רוחני. הארגון פעל אף לחיזוק ערכי היהדות בקרב העולים מרוסיה. הרבי עודד את הארגון והדריכו בכמה עניינים{{הערה|על פי היסטוריית הארגון במידע שבאתרו הרשמי. ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9360&amp;CategoryID=1715 מכתבה של גברת כגן שהובא במדור ניצוצי רבי ב[[גליון התקשרות]] מס' 969] ניתן לראות כדוגמא הדרכות של הרבי לארגון שנאמרו לה ביחידות}}. בשנים האחרונות שימש הארגון בעיקר כאולפן גיור.<br /> <br /> בהיותו כבן 24 זכה להיכנס ל[[יחידות]] ראשונה עם הרבי למשך כחמש עשרה דקות שמתוכה הוקדש רוב הזמן לענייני 'אחינועם'.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]], בהיותו כבן 28, ייסד את העיתון השבועי 'ישראל שלנו' שבמסגרת הוצאתו לאור זכה לעידודים והדרכות מיוחדות בעניין הכתיבה בעיתון, וכן לפעולות ושליחויות שונות בענייני שלימות הארץ. העיתון יצא לאור במשך 19 שנים. <br /> <br /> אחרי [[דבר מלכות כ&quot;ח ניסן|שיחת כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א]] קיבל מענה מיוחד בו הסביר הרבי באריכות את הכיוון של הפעולות הנדרשות כעת{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/785513/ מענה הרבי לעיתונאי החב&quot;די על הפעולות לאור שיחת כ&quot;ח ניסן] {{אינפו}}}}. בעקבות זה היה ממייסדי [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ומפעיליו הנמרצים. במסגרת זו זכה לקבל על כך כמה תשובות מיוחדות של הרבי, אולם בהמשך הורה לו הרבי להפסיק לפעול בפרסום ענייני משיח בעקבות מנגדים חדשים שקמו{{הערה|מענה מאמצע חודש אייר תנש&quot;א - ליקוט מענות קודש תנש&quot;א מענה שצג, ובאלול מסר הרבי (בעל פה, דרך המזכיר הרב גרונר) שהוראה זו כלפיו תקיפה}}<br /> <br /> קודם ועידת מדריד בשנת תשנ&quot;ב הכין מפה כהצעה להסכם שלום במזרח התיכון ע&quot;י 'קנטונים לשלום, שוויץ בישראל'{{הערה|[https://col.org.il/news/61496 'קנטונים לשלום, שוויץ בישראל'{{COL}}]}} - שיטה שכמה מפרטיה הרבי שלל לאחר שהוכנסה לעיונו{{הערה|ראה בליקוט מענות קודש תשנ&quot;ב מענה צב, וב[[התוועדות]] ב[[770]] סיפר שהיה מענה נוסף בו ביקש הרבי לברר האם הערבים יוותרו על זכות השיבה - דבר שבלעדיו אי אפשר לקדם שום הסכם}}. <br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] התגורר מספר שנים ב[[אוסטרליה]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> במשך השנים פרסם על יוזמות שונות לאיחוד [[אנ&quot;ש]] בענייני עסקנות של שלימות הארץ{{הערה|&quot;ועד עסקני אנ&quot;ש&quot;, &quot;איחוד רבני חב&quot;ד&quot;, &quot;אחדות החסידים בשלימות הארץ&quot;}} ויוזמות שונות למען ארץ ישראל{{הערה|&quot;הרשות היהודית&quot;, &quot;שלום בטחוני&quot;, &quot;ישראל מוגנת&quot;}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'מאוצר המלך - מענות קודש תנש&quot;א-תשנ&quot;ב בענייני משיח' - צרור תשובות שקיבל מהרבי התפרסמו ב[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F.pdf תשורה רייכמן-מזרחי תשפ&quot;א] (עמ' 71 - 78)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/moshiach/785513/ מענה הרבי לעיתונאי החב&quot;די על הפעולות לאור שיחת כ&quot;ח ניסן] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/110608 אסיפת היסוד של מטה משיח ב-770 בד' אייר תנש&quot;א], באסיפה נשא ר' שמואל שמואלי דברים (דקה 11:30 ואילך)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%91%D7%91%D7%91%D7%9C&diff=630382 2023-08-30T08:29:57Z

<p>66.23.206.165: /* התבטאויות מיוחדות בקונטרס */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]][[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[770 איסטרן פארקוויי]] - בית רבינו שבבבל שבדורנו, מהותו מבוארת בקונטרס]]<br /> <br /> במוצאי שבת [[פרשת וירא]] ח&quot;י מרחשון [[ה'תשנ&quot;ב]] הוציא [[הרבי]] קונטרס בשם &quot;'''בית רבינו שבבבל'''&quot; מוגה על ידו, ובו מופלא במעלת [[770]] מקומו של [[נשיא הדור]] שהוא המשיח שבדור (אות ד' בקונטרס). בכ&quot;ף מרחשון בא הקונטרס בדפוס ובאותו יום לקחו הרבי עימו לנסיעה ל[[אוהל]]. מאז צאת הקונטרס לאור החזיקו הרבי בתוך הסידור שלו{{הערה|שם היו מונחים לעיתים לזמן קצר דברי דפוס שונים שיצאו לאור}}, ומעולם לא הוציאו.<br /> <br /> בקונטרס, מבאר הרבי את מהותו ומעלתו של [[בית מדרש|בית המדרש]] ו[[בית הכנסת]] &quot;[[770]]&quot;, בתור [[בית רבינו שבבבל]] שבו שורה ה[[שכינה]] לאחר [[חורבן בית המקדש]].<br /> <br /> ==התבטאויות מיוחדות בקונטרס==<br /> <br /> התבטאויות מיוחדות בהפלאת המקום בו התפלל וממנו פעל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעשר שנותיו האחרונות בעלמא דין וכיוצא בזה - נאמרו עוד לפני הדפסת הקונטרס. כך לדוגמה אמר הרבי ב[[שבת]] [[פרשת האזינו]] [[תש&quot;נ]] ש&quot;כיון שזהו ביתו של [[הקב&quot;ה]] - הרי בוודאי שכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר (ביחד עם כל הצדיקים) נמצא באותו מקום שבו נמצא הקב&quot;ה&quot;!<br /> <br /> החידוש והייחודיות בקונטרס &quot;בית רבינו שבבבל&quot;, הוא במימד הנצחיות שמעניק הרבי לבית קדוש זה: לאחר שקובע הרבי שבבית רבינו שב[[בבל]] ישנה השראת וגילוי ה[[שכינה]] מעין ודוגמת השראת וגילוי השכינה בבית המקדש, וממקום זה נמשך השראת וגילוי השכינה לכל המקומות הקדושים בעולם כולו, ובית זה נקרא בשם &quot;תלפיות&quot;, שכל פיות פונות בו כב[[בית המקדש]].<br /> <br /> מוסיף [[הרבי]] ואומר, שעיקר עניינו של בית רבינו שבבבל הוא ה[[גאולה]] וקיבוץ כל הבתי כנסת ל[[ארץ ישראל]] -הרי הוא מקום המקדש גופיה [=עצמו] דלעתיד, ובו יתגלה המקדש דלעתיד ומשם ישוב ל[[ירושלים]].<br /> <br /> בכך, למעשה, קבע הרבי שעד לרגע בו ירד [[בית המקדש]] השלישי, יתחבר ל-770 וימשיך יחד איתו לירושלים - הרי 770 ממשיך להיות בית המקדש מעט העיקרי של זמן הגלות, שבו שורה ומתגלה ה[[שכינה]] בדוגמת השראתה בבית המקדש בירושלים.<br /> <br /> ישנם עוד התבטאויות מפורשות אודות נצחיותו הקדושה במקום זה: {{ציטוטון|המקום הקבוע ד&quot;בית רבינו&quot;, [[בית הכנסת]] ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש במשך עשר שנים (תקופה שלימה) האחרונות (&quot;הכל הולך אחר החיתום&quot;) דכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין, וגם לאחרי [[הסתלקות]]ו קדושה לא זזה ממקומה, ואדרבא, באופן ד&quot;מעלין בקודש&quot;, &quot;מוסיף והולך&quot;, עד ביאת גואל צדק&quot;. ובהמשך: &quot;העבודה דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה מ&quot;בית רבינו&quot; (&quot;770&quot;) הולכת ונמשכת וביתר שאת וביתר עז.. ונמצא ש&quot;בית רבינו, (&quot;770&quot;) הוא בבחינת &quot;תלפיות&quot;, &quot;תל שכל פיות פונים בו&quot;, יותר מיובל שנים (ת&quot;ש - תש&quot;נ), &quot;עד עולם&quot;}}.<br /> <br /> חלק מרכזי בביאור שבקונטרס תופסת העובדה שנשיא הדור הוא המשיח וגואלם של ישראל שבדור. הרבי מבאר זאת עפ&quot;י [[חסידות]] ואף מביא לכך ראיה מ[[נגלה]], מחדש שכהכנה לבנין [[בית המקדש השלישי]] בונה הניא והמשיח שבדור מקדש מעט במקומו בזמן הגלות כרמוז בדברי הרמב&quot;ם{{הערה|בדיוק לשונו: ובנה מקדש '''במקומו'''}}, ומשם הוא מבשר את בשורת הגאולה ב&quot;שעה שמלך המשיח בא&quot; בדברי המדרש{{הערה|בילקוט שמעוני ישי' רמז תצט}} שמשיח מבשר את בשורת הגאולה מ&quot;'''גג''' בית המקדש&quot; - בית המקדש שבבחינת &quot;גג&quot; - בית המקדש שבחוץ לארץ שאינה קדושה כארץ ישראל, ע&quot;ד החילוק בין גג המקדש למקדש עצמו ש&quot;גגין לא נתקדשו&quot;. בהערה 92{{הערה|אותה הוסיף הרבי בכתב יד קודשו}} כותב הרבי: {{ציטוטון|ולהעיר, שבית משיח בגימטריא פרצת ([[770]]) ודו&quot;ק}}..<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[770 איסטרן פארקווי]]<br /> *[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;הקונטרס ופרסומים קשורים<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/22/קונטרס_בית_רבינו_שבבבל.pdf קונטרס בית רבינו שבבבל]''' {{PDF}}<br /> * '''[https://docs.google.com/document/d/17MNPY7r-H8vjntxmrlVIkHOzCzbkXUIj3kAgdB0lgjc/edit?usp=drive_link קונטרס בית רבינו שבבבל - גרסת טקסט]'''<br /> * '''[https://drive.google.com/file/d/1BLcN_8CvAyGHHkcZ2yP19Py-UAl6XBBf/view 'רשימה חלקית של ההגהות על הקונטרס']''' - העתקה של חלק מההגהות הרבי על השיחה בגוף כתב יד קודשו השמור אצל הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]<br /> * '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/k770-eishel.pdf 'מקדש בבבל']''' - השיחה עם [[דבר מלכות#דבר מלכות עם פיענוחים|פענוחים]], יומנים ומאמרים הקשורים לקונטרס {{PDF}}<br /> * [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf הקונטרס בתרגום לאנגלית] - הטקסט המקורי ב[[עברית]] ומולו תרגום ל[[אנגלית]] {{PDF}}<br /> ;ילדים ונוער<br /> * [http://www.torah4blind.org/hebrew/dmc-770-heb-5765.pdf 'דבר מלכות לנוער'], תקציר מעובד של השיחה {{PDF}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf המקדש שלנו] - נקודות מהקונטרס בעיבוד לילדים, בהוצאת '[[מחנה משיח]]', [[תשע&quot;ב]] {{PDF}}<br /> * [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=66&amp;article=1030 תקציר מהקונטרס מעובד לילדים] {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> ;מדיה<br /> * [https://drive.google.com/open?id=1AFsKcwylVz9KsTiZcC77p9Dh5E9o-3iJ שיעור בקונטרס בית רבינו שבבבל] מפי הרב [[זמרוני זליג ציק]] {{וידאו}}<br /> * [https://chabadpedia.co.il/images/5/5e/קליפ_המקדש_יתגלה_בברוקלין_•_שיר_מיוחד_על_מילות_השיחה_המפורסמת.MP4 המשיח יתגלה בברוקלין: שיר על קונטרס 'בית רבינו שבבבל'] {{וידאו}}<br /> * [https://photos.google.com/share/AF1QipNtAuNcwhNwROsTVBY1qiHYWkKsBZW6_U6g9WQzUySUY9yhCvbuxX6UUlUDnPXCdw/photo/AF1QipP2RUtRRjQlLaBFh5BDv3o05AeV1kTVN0pPeIxS?key=MmJmZkJpWlg5M2ZqeHRYRzRwMHZvbjR4eFhfYkV3 הרבי אוחז בקונטרס &quot;בית רבינו שבבבל&quot; בדרכו לאוהל] {{רבי דרייב}}<br /> <br /> {{שיחות הדבר מלכות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:נסיעה לרבי]]<br /> [[קטגוריה:קונטרסים|בית רבינו]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%91%D7%91%D7%91%D7%9C&diff=630374 2023-08-30T08:20:42Z

<p>66.23.206.165: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]][[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[770 איסטרן פארקוויי]] - בית רבינו שבבבל שבדורנו, מהותו מבוארת בקונטרס]]<br /> <br /> במוצאי שבת [[פרשת וירא]] ח&quot;י מרחשון [[ה'תשנ&quot;ב]] הוציא [[הרבי]] קונטרס בשם &quot;'''בית רבינו שבבבל'''&quot; מוגה על ידו, ובו מופלא במעלת [[770]] מקומו של [[נשיא הדור]] שהוא המשיח שבדור (אות ד' בקונטרס). בכ&quot;ף מרחשון בא הקונטרס בדפוס ובאותו יום לקחו הרבי עימו לנסיעה ל[[אוהל]]. מאז צאת הקונטרס לאור החזיקו הרבי בתוך הסידור שלו{{הערה|שם היו מונחים לעיתים לזמן קצר דברי דפוס שונים שיצאו לאור}}, ומעולם לא הוציאו.<br /> <br /> בקונטרס, מבאר הרבי את מהותו ומעלתו של [[בית מדרש|בית המדרש]] ו[[בית הכנסת]] &quot;[[770]]&quot;, בתור [[בית רבינו שבבבל]] שבו שורה ה[[שכינה]] לאחר [[חורבן בית המקדש]].<br /> <br /> ==התבטאויות מיוחדות בקונטרס==<br /> <br /> התבטאויות מיוחדות בהפלאת המקום בו התפלל וממנו פעל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעשר שנותיו האחרונות בעלמא דין וכיוצא בזה - נאמרו עוד לפני הדפסת הקונטרס. כך לדוגמה אמר הרבי ב[[שבת]] [[פרשת האזינו]] [[תש&quot;נ]] ש&quot;כיון שזהו ביתו של [[הקב&quot;ה]] - הרי בוודאי שכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר (ביחד עם כל הצדיקים) נמצא באותו מקום שבו נמצא הקב&quot;ה&quot;!<br /> <br /> החידוש והייחודיות בקונטרס &quot;בית רבינו שבבבל&quot;, הוא במימד הנצחיות שמעניק הרבי לבית קדוש זה: לאחר שקובע הרבי שבבית רבינו שב[[בבל]] ישנה השראת וגילוי ה[[שכינה]] מעין ודוגמת השראת וגילוי השכינה בבית המקדש, וממקום זה נמשך השראת וגילוי השכינה לכל המקומות הקדושים בעולם כולו, ובית זה נקרא בשם &quot;תלפיות&quot;, שכל פיות פונות בו כב[[בית המקדש]].<br /> <br /> מוסיף [[הרבי]] ואומר, שעיקר עניינו של בית רבינו שבבבל הוא ה[[גאולה]] וקיבוץ כל הבתי כנסת ל[[ארץ ישראל]] -הרי הוא מקום המקדש גופיה [=עצמו] דלעתיד, ובו יתגלה המקדש דלעתיד ומשם ישוב ל[[ירושלים]].<br /> <br /> בכך, למעשה, קבע הרבי שעד לרגע בו ירד [[בית המקדש]] השלישי, יתחבר ל-770 וימשיך יחד איתו לירושלים - הרי 770 ממשיך להיות בית המקדש מעט העיקרי של זמן הגלות, שבו שורה ומתגלה ה[[שכינה]] בדוגמת השראתה בבית המקדש בירושלים.<br /> <br /> ישנם עוד התבטאויות מפורשות אודות נצחיותו הקדושה במקום זה: {{ציטוטון|המקום הקבוע ד&quot;בית רבינו&quot;, [[בית הכנסת]] ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש במשך עשר שנים (תקופה שלימה) האחרונות (&quot;הכל הולך אחר החיתום&quot;) דכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין, וגם לאחרי [[הסתלקות]]ו קדושה לא זזה ממקומה, ואדרבא, באופן ד&quot;מעלין בקודש&quot;, &quot;מוסיף והולך&quot;, עד ביאת גואל צדק&quot;. ובהמשך: &quot;העבודה דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה מ&quot;בית רבינו&quot; (&quot;770&quot;) הולכת ונמשכת וביתר שאת וביתר עז.. ונמצא ש&quot;בית רבינו, (&quot;770&quot;) הוא בבחינת &quot;תלפיות&quot;, &quot;תל שכל פיות פונים בו&quot;, יותר מיובל שנים (ת&quot;ש - תש&quot;נ), &quot;עד עולם&quot;}}.<br /> <br /> התבטאויות מיוחדות נוספות נאמרו בקונטרס, שבהן רמז הרבי מפורשות על עובדת היותו [[מלך המשיח]]. לדוגמה, בהערה 92 כותב הרבי: &quot;ולהעיר, שה[[מספר 770]] הוא ב[[גימטריא]] [[בית משיח]]&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[770 איסטרן פארקווי]]<br /> *[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;הקונטרס ופרסומים קשורים<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/22/קונטרס_בית_רבינו_שבבבל.pdf קונטרס בית רבינו שבבבל]''' {{PDF}}<br /> * '''[https://docs.google.com/document/d/17MNPY7r-H8vjntxmrlVIkHOzCzbkXUIj3kAgdB0lgjc/edit?usp=drive_link קונטרס בית רבינו שבבבל - גרסת טקסט]'''<br /> * '''[https://drive.google.com/file/d/1BLcN_8CvAyGHHkcZ2yP19Py-UAl6XBBf/view 'רשימה חלקית של ההגהות על הקונטרס']''' - העתקה של חלק מההגהות הרבי על השיחה בגוף כתב יד קודשו השמור אצל הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]<br /> * '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/k770-eishel.pdf 'מקדש בבבל']''' - השיחה עם [[דבר מלכות#דבר מלכות עם פיענוחים|פענוחים]], יומנים ומאמרים הקשורים לקונטרס {{PDF}}<br /> * [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf הקונטרס בתרגום לאנגלית] - הטקסט המקורי ב[[עברית]] ומולו תרגום ל[[אנגלית]] {{PDF}}<br /> ;ילדים ונוער<br /> * [http://www.torah4blind.org/hebrew/dmc-770-heb-5765.pdf 'דבר מלכות לנוער'], תקציר מעובד של השיחה {{PDF}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf המקדש שלנו] - נקודות מהקונטרס בעיבוד לילדים, בהוצאת '[[מחנה משיח]]', [[תשע&quot;ב]] {{PDF}}<br /> * [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=66&amp;article=1030 תקציר מהקונטרס מעובד לילדים] {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> ;מדיה<br /> * [https://drive.google.com/open?id=1AFsKcwylVz9KsTiZcC77p9Dh5E9o-3iJ שיעור בקונטרס בית רבינו שבבבל] מפי הרב [[זמרוני זליג ציק]] {{וידאו}}<br /> * [https://chabadpedia.co.il/images/5/5e/קליפ_המקדש_יתגלה_בברוקלין_•_שיר_מיוחד_על_מילות_השיחה_המפורסמת.MP4 המשיח יתגלה בברוקלין: שיר על קונטרס 'בית רבינו שבבבל'] {{וידאו}}<br /> * [https://photos.google.com/share/AF1QipNtAuNcwhNwROsTVBY1qiHYWkKsBZW6_U6g9WQzUySUY9yhCvbuxX6UUlUDnPXCdw/photo/AF1QipP2RUtRRjQlLaBFh5BDv3o05AeV1kTVN0pPeIxS?key=MmJmZkJpWlg5M2ZqeHRYRzRwMHZvbjR4eFhfYkV3 הרבי אוחז בקונטרס &quot;בית רבינו שבבבל&quot; בדרכו לאוהל] {{רבי דרייב}}<br /> <br /> {{שיחות הדבר מלכות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:נסיעה לרבי]]<br /> [[קטגוריה:קונטרסים|בית רבינו]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%91%D7%91%D7%91%D7%9C&diff=630373 2023-08-30T08:20:27Z

<p>66.23.206.165: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הקונטרס]][[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[770 איסטרן פארקוויי]] - בית רבינו שבבבל שבדורנו, מהותו מבוארת בקונטרס]]<br /> <br /> במוצאי שבת [[פרשת וירא]] ח&quot;י מרחשון [[ה'תשנ&quot;ב]] הוציא [[הרבי]] קונטרס בשם &quot;'''בית רבינו שבבבל'''&quot; מוגה על ידו, ובו מופלא במעלת [[770]] מקומו של [[נשיא הדור]] שהוא המשיח שבדור (אות ד' בקונטרס). בכ&quot;ף מרחשון בא הקונטרס בדפוס ובאותו יום לקחו הרבי עימו לנסיעה ל[[אוהל]]. מאז צאת הקונטרס לאור החזיקו הרבי בתוך הסידור שלו{{הערה|שם היו מונחים לעיתים לזמן קצר דברי דפוס שונים שיצאו לאור}}, ומעולם לא הוציאו.<br /> <br /> בקונטרס, מבאר הרבי את מהותו ומעלתו של [[בית מדרש|בית המדרש]] ו[[בית הכנסת]] &quot;[[770]]&quot;, בתור [[בית רבינו שבבבל]] שבו שורה ה[[שכינה]] לאחר [[חורבן בית המקדש]].<br /> <br /> ==התבטאויות מיוחדות בקונטרס==<br /> <br /> התבטאויות מיוחדות בהפלאת המקום בו התפלל וממנו פעל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעשר שנותיו האחרונות בעלמא דין וכיוצא בזה - נאמרו עוד לפני הדפסת הקונטרס. כך לדוגמה אמר הרבי ב[[שבת]] [[פרשת האזינו]] [[תש&quot;נ]] ש&quot;כיון שזהו ביתו של [[הקב&quot;ה]] - הרי בוודאי שכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר (ביחד עם כל הצדיקים) נמצא באותו מקום שבו נמצא הקב&quot;ה&quot;!<br /> <br /> החידוש והייחודיות בקונטרס &quot;בית רבינו שבבבל&quot;, הוא במימד הנצחיות שמעניק הרבי לבית קדוש זה: לאחר שקובע הרבי שבבית רבינו שב[[בבל]] ישנה השראת וגילוי ה[[שכינה]] מעין ודוגמת השראת וגילוי השכינה בבית המקדש, וממקום זה נמשך השראת וגילוי השכינה לכל המקומות הקדושים בעולם כולו, ובית זה נקרא בשם &quot;תלפיות&quot;, שכל פיות פונות בו כב[[בית המקדש]].<br /> <br /> מוסיף [[הרבי]] ואומר, שעיקר עניינו של בית רבינו שבבבל הוא ה[[גאולה]] וקיבוץ כל הבתי כנסת ל[[ארץ ישראל]] -הרי הוא מקום המקדש גופיה [=עצמו] דלעתיד, ובו יתגלה המקדש דלעתיד ומשם ישוב ל[[ירושלים]].<br /> <br /> בכך, למעשה, קבע הרבי שעד לרגע בו ירד [[בית המקדש]] השלישי, יתחבר ל-770 וימשיך יחד איתו לירושלים - הרי 770 ממשיך להיות בית המקדש מעט העיקרי של זמן הגלות, שבו שורה ומתגלה ה[[שכינה]] בדוגמת השראתה בבית המקדש בירושלים.<br /> <br /> ישנם עוד התבטאויות מפורשות אודות נצחיותו הקדושה במקום זה: {{ציטוטון|המקום הקבוע ד&quot;בית רבינו&quot;, [[בית הכנסת]] ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש במשך עשר שנים (תקופה שלימה) האחרונות (&quot;הכל הולך אחר החיתום&quot;) דכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין, וגם לאחרי [[הסתלקות]]ו קדושה לא זזה ממקומה, ואדרבא, באופן ד&quot;מעלין בקודש&quot;, &quot;מוסיף והולך&quot;, עד ביאת גואל צדק&quot;. ובהמשך: &quot;העבודה דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה מ&quot;בית רבינו&quot; (&quot;770&quot;) הולכת ונמשכת וביתר שאת וביתר עז.. ונמצא ש&quot;בית רבינו, (&quot;770&quot;) הוא בבחינת &quot;תלפיות&quot;, &quot;תל שכל פיות פונים בו&quot;, יותר מיובל שנים (ת&quot;ש - תש&quot;נ), &quot;עד עולם&quot;}}.<br /> <br /> התבטאויות מיוחדות נוספות נאמרו בקונטרס, שבהן רמז הרבי מפורשות על עובדת היותו [[מלך המשיח]]. לדוגמה, בהערה 92 כותב הרבי: &quot;ולהעיר, שה[[מספר 770]] הוא ב[[גימטריא]] [[בית משיח]]&quot;.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[770 איסטרן פארקווי]]<br /> *[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;הקונטרס ופרסומים קשורים<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/22/קונטרס_בית_רבינו_שבבבל.pdf קונטרס בית רבינו שבבבל]''' {{PDF}}<br /> * '''[https://docs.google.com/document/d/17MNPY7r-H8vjntxmrlVIkHOzCzbkXUIj3kAgdB0lgjc/edit?usp=drive_link קונטרס בית רבינו שבבבל - גרסת טקסט]'''<br /> * '''[https://drive.google.com/file/d/1BLcN_8CvAyGHHkcZ2yP19Py-UAl6XBBf/view 'רשימה חלקית של ההגהות על הקונטרס']''' - העתקה של חלק מההגהות הרבי על השיחה בגוף כתב יד קודשו השמור אצל הנגיד הרב [יוסף יצחק גוטניק]]<br /> * '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/k770-eishel.pdf 'מקדש בבבל']''' - השיחה עם [[דבר מלכות#דבר מלכות עם פיענוחים|פענוחים]], יומנים ומאמרים הקשורים לקונטרס {{PDF}}<br /> * [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf הקונטרס בתרגום לאנגלית] - הטקסט המקורי ב[[עברית]] ומולו תרגום ל[[אנגלית]] {{PDF}}<br /> ;ילדים ונוער<br /> * [http://www.torah4blind.org/hebrew/dmc-770-heb-5765.pdf 'דבר מלכות לנוער'], תקציר מעובד של השיחה {{PDF}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf המקדש שלנו] - נקודות מהקונטרס בעיבוד לילדים, בהוצאת '[[מחנה משיח]]', [[תשע&quot;ב]] {{PDF}}<br /> * [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=66&amp;article=1030 תקציר מהקונטרס מעובד לילדים] {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> ;מדיה<br /> * [https://drive.google.com/open?id=1AFsKcwylVz9KsTiZcC77p9Dh5E9o-3iJ שיעור בקונטרס בית רבינו שבבבל] מפי הרב [[זמרוני זליג ציק]] {{וידאו}}<br /> * [https://chabadpedia.co.il/images/5/5e/קליפ_המקדש_יתגלה_בברוקלין_•_שיר_מיוחד_על_מילות_השיחה_המפורסמת.MP4 המשיח יתגלה בברוקלין: שיר על קונטרס 'בית רבינו שבבבל'] {{וידאו}}<br /> * [https://photos.google.com/share/AF1QipNtAuNcwhNwROsTVBY1qiHYWkKsBZW6_U6g9WQzUySUY9yhCvbuxX6UUlUDnPXCdw/photo/AF1QipP2RUtRRjQlLaBFh5BDv3o05AeV1kTVN0pPeIxS?key=MmJmZkJpWlg5M2ZqeHRYRzRwMHZvbjR4eFhfYkV3 הרבי אוחז בקונטרס &quot;בית רבינו שבבבל&quot; בדרכו לאוהל] {{רבי דרייב}}<br /> <br /> {{שיחות הדבר מלכות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:נסיעה לרבי]]<br /> [[קטגוריה:קונטרסים|בית רבינו]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99&diff=630369 2023-08-30T08:10:19Z

<p>66.23.206.165: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ר' שמואל שמואלי מתוועד ב770.jpg|ממוזער|ר' שמואל שמואלי מתוועד עם התמימים ב-770 (אלול תשפ&quot;ג)]]<br /> ר' '''שמואל שמואלי''' (יליד [[תשי&quot;א]]), הוא עיתונאי ועסקן חב&quot;די, העוסק בהסברה בנושא [[שלימות הארץ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ה' אלול]] [[תשי&quot;א]] לאביו שמעון ולאמו ד&quot;ר חנה כגן בתו של הרב [[גבריאל זלקינד כגן]] מתלמידי [[תומכי תמימים בליובאוויטש]]. <br /> <br /> בשנות בחרותו למד בישיבות לא חב&quot;דיות כ&quot;קול תורה&quot; ו&quot;חברון&quot;, וב[[תשכ&quot;ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] נסע לחצרות קודשנו [[770]] שם שהה למשך כשלושה חודשים. לאחרי ביקור זה שב ל[[ארץ הקודש]] והחל את פעילותו הציבורית בייסדו בגיל 20 את כתב העת &quot;קול הישיבה&quot; בו כתבו תלמידי ישיבה מכל החוגים כשבעיתון משולבים פרסומים אודות ספרי חסידות שב[[הוצאת קה&quot;ת]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]], בהיותו כבן 23, ייסד יחד עם אימו את ארגון 'אחינועם' - גוף עולמי כלל דתי להנחלת ערכי היהדות. בהוראת הרבי, נשאר הוא בזמנו בארה&quot;ב ובמקביל הטיל הרבי על אמו את ניהול &quot;אחינועם&quot; בישראל{{הערה|על פי [http://www.shturem.net/images/news/34117_news_19022009_41533.jpg דברים שפרסם]}}. ייסוד הארגון היה בעקבות הטראומה שנוצרה בעם ישראל ב[[ארץ הקודש]] מ[[מלחמת יום כיפור]] מחד, ומאידך הכמיהה שהביאה המלחמה בעם לתוכן רוחני. הארגון פעל אף לחיזוק ערכי היהדות בקרב העולים מרוסיה. הרבי עודד את הארגון והדריכו בכמה עניינים{{הערה|על פי היסטוריית הארגון במידע שבאתרו הרשמי. ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9360&amp;CategoryID=1715 מכתבה של גברת כגן שהובא במדור ניצוצי רבי ב[[גליון התקשרות]] מס' 969] ניתן לראות כדוגמא הדרכות של הרבי לארגון שנאמרו לה ביחידות}}. בשנים האחרונות שימש הארגון בעיקר כאולפן גיור.<br /> <br /> בהיותו כבן 24 זכה להיכנס ל[[יחידות]] ראשונה עם הרבי למשך כחמש עשרה דקות שמתוכה הוקדש רוב הזמן לענייני 'אחינועם'.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]], בהיותו כבן 28, ייסד את העיתון השבועי 'ישראל שלנו' שבמסגרת הוצאתו לאור זכה לעידודים והדרכות מיוחדות בעניין הכתיבה בעיתון, וכן לפעולות ושליחויות שונות בענייני שלימות הארץ. העיתון יצא לאור במשך 19 שנים. <br /> <br /> אחרי [[דבר מלכות כ&quot;ח ניסן|שיחת כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א]] קיבל מענה מיוחד בו הסביר הרבי באריכות את הכיוון של הפעולות הנדרשות כעת{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/785513/ מענה הרבי לעיתונאי החב&quot;די על הפעולות לאור שיחת כ&quot;ח ניסן] {{אינפו}}}}. בעקבות זה היה ממייסדי [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ומפעיליו הנמרצים. במסגרת זו זכה לקבל על כך כמה תשובות מיוחדות של הרבי, אולם בהמשך הורה לו הרבי להפסיק לפעול בפרסום ענייני משיח בעקבות מנגדים חדשים שקמו{{הערה|מענה מאמצע חודש אייר תנש&quot;א - ליקוט מענות קודש תנש&quot;א מענה שצג, ובאלול מסר הרבי (בעל פה, דרך המזכיר הרב גרונר) שהוראה זו כלפיו תקיפה}}<br /> <br /> קודם ועידת מדריד בשנת תשנ&quot;ב הכין מפה כהצעה להסכם שלום במזרח התיכון ע&quot;י 'קנטונים לשלום, שוויץ בישראל'{{הערה|[https://col.org.il/news/61496 'קנטונים לשלום, שוויץ בישראל'{{COL}}]}} - שיטה שכמה מפרטיה הרבי שלל לאחר שהוכנסה לעיונו{{הערה|ראה בליקוט מענות קודש תשנ&quot;ב מענה צב, וב[[התוועדות]] ב[[770]] סיפר שהיה מענה נוסף בו ביקש הרבי לברר האם הערבים יוותרו על זכות השיבה - דבר שבלעדיו אי אפשר לקדם שום הסכם}}. <br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] התגורר מספר שנים ב[[אוסטרליה]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> במשך השנים פרסם על יוזמות שונות לאיחוד [[אנ&quot;ש]] בענייני עסקנות של שלימות הארץ{{הערה|&quot;ועד עסקני אנ&quot;ש&quot;, &quot;איחוד רבני חב&quot;ד&quot;, &quot;אחדות החסידים בשלימות הארץ&quot;}} ויוזמות שונות למען ארץ ישראל{{הערה|&quot;הרשות היהודית&quot;, &quot;שלום בטחוני&quot;, &quot;ישראל מוגנת&quot;}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'מאוצר המלך - מענות קודש תנש&quot;א-תשנ&quot;ב בענייני משיח' - צרור תשובות שקיבל מהרבי התפרסמו ב[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F.pdf תשורה רייכמן-מזרחי תשפ&quot;א] (עמ' 71 - 78)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/moshiach/785513/ מענה הרבי לעיתונאי החב&quot;די על הפעולות לאור שיחת כ&quot;ח ניסן] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/110608 אסיפת היסוד של מטה משיח ב-770 בד' אייר תנש&quot;א], באסיפה נשא ר' שמואל שמואלי דברים (דקה 11:30 ואילך)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=630368 2023-08-30T08:05:01Z

<p>66.23.206.165: /* הרקע לפסקי הדין */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פסק דין מהדורת כסלו תשפג.jpg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> '''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ&quot;ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ &quot;הזוכר למזכיריו&quot;. הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br /> <br /> ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ&quot;ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי &quot;'''הוד''' כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ו&quot;מלכנו שליט&quot;א&quot;, והן בלשון הפסק ש&quot;השי&quot;ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון&quot;}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת ווהגיב על כך בברכה{{הערה|[בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי https://chabad.info/moshiach/884771/] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הפסק הראשון===<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: &quot;אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב&quot;ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב&quot;ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br /> <br /> ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב&quot;ד]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש&quot;א|שנת נפלאות אראנו]]<br /> <br /> אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br /> <br /> בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br /> <br /> מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br /> <br /> בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ&quot;ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום א' אייר אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: <br /> <br /> &quot;כ&quot;ק מלך המשיח שליט&quot;א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל ארה&quot;ק שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ&quot;נ &quot;בית מנחם&quot; מכל קצווי ארה&quot;ק. הרבנים דיברו ע&quot;ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ&quot;ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ&quot;י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש&quot;ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ&quot;ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב&quot;ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו&quot;א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי &quot;עבודה&quot; חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד&quot;צדיק גוזר&quot; או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין &quot;לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה&quot;טובה&quot;... במקום זאת על כאו&quot;א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה&quot;ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט&quot;א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע&quot;י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ&quot;ק מלך המשיח בידיו הק'&quot;. <br /> <br /> הרבי לקח את המכתב ואמר: &quot;א יישר כח&quot;. ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br /> <br /> בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טוב לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס&quot;ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.<br /> <br /> לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטן|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ&quot;ד}}. <br /> <br /> בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב&quot;דיים רבים נוספים על פסק זה.<br /> <br /> ===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br /> [[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br /> ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תשנ&quot;ב, הנאספו רבני חב&quot;ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי, כנהוג שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב&quot;ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה&quot;ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br /> '''פסק – דין'''<br /> היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע&quot;פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ&quot;ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br /> <br /> הנה בהמשך לזה, ע&quot;פ פסק דין ברור של הרמב&quot;ם בהלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד &quot;אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי&quot;.<br /> <br /> הרי ברור ע&quot;פ דין תורת אמת שחל על כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הלכה זו ד&quot;בחזקת שהוא משיח&quot;, שהרי נתקיימו בכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כל התנאים המנויים ברמב&quot;ם הנ&quot;ל.<br /> <br /> וכיון שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ&quot;ל (וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד&quot;חזקת משיח&quot;, א&quot;כ ברור שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד&quot;צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס&quot;ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br /> <br /> וזה לשון כתב המינוי:<br /> <br /> {{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש&quot;ט, המגיד, אדמו&quot;ר הזקן, אדמו&quot;ר האמצעי, אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, הרה&quot;ק מוה&quot;ר לוי&quot;צ שניאורסאהן נ&quot;ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב&quot;ם בסוף פרק י&quot;א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br /> <br /> ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;ג סיוון]] [[תנש&quot;א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: &quot;נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: &quot;באן וואיאז'&quot;}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}&quot; ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: &quot;זה בשביל הנסיעה&quot;{{הערה|במקור באידיש: &quot;דאס איז פאר די נסיעה&quot;. ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br /> <br /> למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש|קברם]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב&quot;ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> ביום רביעי ט&quot;ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר &quot;כבר חזרתם?&quot;, ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ&quot;י זכרון ר' דוד נחשון}} <br /> <br /> בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש&quot;א - יום ההילולא של [[האריז&quot;ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו&quot;ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש&quot;א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], נסעו שוב ר' דןד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br /> <br /> ===הפסק השלישי===<br /> [[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br /> הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> ===הפסק הרביעי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב&quot;ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br /> <br /> וזה לשונו הקדוש: &quot;... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; וה&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;. עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ&quot;ל.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ&quot;ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ&quot;ב אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: &quot;... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]&quot;, ועוד הוסיף על פסק-דין הנ&quot;ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח בוודאי]]&quot;, ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br /> <br /> הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br /> <br /> ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br /> <br /> על הפסק חתומים מאות [[אדמו&quot;ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב&quot;ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br /> <br /> ===מסע הרבנים - תשע&quot;ז===<br /> [[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע&quot;ז)]]<br /> [[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]], לקראת [[כ&quot;ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו&quot;ר הזקן ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br /> <br /> עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט| תוכן=כ&quot;ד טבת יום הילולא דכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ה'תשע&quot;ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב&quot;ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br /> <br /> ==הרקע לפסקי הדין==<br /> [[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br /> רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ&quot;א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי&quot;צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: &quot;וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!&quot; פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: &quot;יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!&quot;{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br /> <br /> כמו כן במשך השנים פנה הרבי הרבה פעמים לרבנים ואדמו&quot;רים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br /> <br /> ==דברי הרבי הפומביים בקשר לפעולת פסק הדין ותוכנו==<br /> רבים מצביעים על שתי התייחסויות בשיחות קודשו של הרבי שנאמרו לאחרי חתימת פסק הדין מ[[חודש סיון]] [[תנש&quot;א]] שמובן שהרבי מדבר בקשר לפסק דין זה ולתוכנו.<br /> <br /> בסיום שיחת שבת פרשת שמות כ&quot;א טבת - יום למחרת הילולת הרמב&quot;ם תשנ&quot;ב, מאחל הרבי שע&quot;י עצם ההחלטה בדבר התחזקות אישית וחיזוק הסביבה בלימוד הרמב&quot;ם כולל לפי [[תקנת הרמב&quot;ם]] ובפרט בהלכות משיח שברמב&quot;ם {{ציטוטון|בודאי יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב&quot;ם בסיום ספרו, '''שלאחר שישנו כבר ה&quot;מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדה וילחם מלחמת ה'&quot; - שהוא בחזקת שהוא משיח''' - שכבר יהי' מיד &quot;משיח בודאי&quot;, עי&quot;ז ש&quot;עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'}}{{הערה|התוועדויות תשנ&quot;ב ע' 107, תרגום ללשון הקודש מהשיחה שהוגהה ע&quot;י הרבי}}. בכך מאשר הרבי את תוכן פסק הדין - שישנו כבר בחזקת משיח<br /> <br /> בשיחת ש&quot;פ משטים תשנ&quot;ב בה היסב הרבי את תשומת הלב לפעולת המשיח בעולם בצמצום המלחמות והתקציבים לכלי נשק וכו', אמר הרבי שזוהי מפעולתו והשפעתו של נשיא הדור שהוא המשיח שבדור - נקודה שנשנתה והודגשה כמה פעמים בשיחה. בהקשר לזה אמר שהדבר התרחש {{ציטוטןן|כתוצאה מהחלטת והכרזת &quot;מלכי רבנן&quot; ש&quot;הנה זה (מלך המשיח) בא&quot; . . הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח&quot; ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה משיח בוודאי&quot; - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו&quot;בערכאות שלהם&quot;, שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע&quot;ד המעמד ומצב ד&quot;וכתתו חרבותם לאתם&quot;}} {{הערה|השיחה הוגהה ע&quot;י הרבי ונדפסה בספר השיחות תשנ&quot;ב ע' 368}}.<br /> <br /> ==רבנים שחתמו על פסק הדין הרביעי==<br /> <br /> ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> <br /> הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל&quot;ף-בי&quot;ת:<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אבוחצירא רב שכונת קרית אליעזר - חיפה]]<br /> *הרב אליהו אבוחצירא<br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br /> *הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> *הרב [[אליהו אברג'ל]]<br /> *הרב [[יורם אברג'ל]]<br /> *הרב [[יוסף אברקי]]<br /> *הרב [[יהושע אדוט]]<br /> *הרב [[בנימין אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב אדרעי]]<br /> *הרב [[ישר אדרעי]]<br /> *הרב [[חיים אדרעי]]<br /> *הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br /> *הרב [[יהורם אולמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *הרב [[דורון חיים איזמן]]<br /> *הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br /> *חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br /> *הרב [[יהודה אלחרר]]<br /> *הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]]<br /> *הרב [[שמעון אלמליח]]<br /> *הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br /> *הרב [[שלמה אמסלם]]<br /> *הרב [[יוסף אנגל]]<br /> *הרב [[משה אנטיזדה]]<br /> *הרב [[אליהו אסולין]]<br /> *הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br /> *הרב [[נפתלי אסטולין]]<br /> *הרב [[דוד אסייג]]<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br /> *הרב יהושע זעליג אהרונוב<br /> *הרב [[גבריאל ארבוב]]<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br /> *הרב [[יוסף באגד]]<br /> *הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br /> *הרב [[דוד רפאל באנון]]<br /> *הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br /> *הרב [[רפאל בוסי]]<br /> *הרב [[יהונתן בורגן]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]]<br /> *הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br /> *הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br /> *הרב [[שמעון ביטון]]<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br /> *הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br /> *הרב יצחק יעקב בלטנר<br /> *הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]]<br /> *הרב משה בן אבו<br /> *הרב יוסף בן זכריה<br /> *הרב [[רחמים בנין]]<br /> *הרב אהרון בעגון<br /> *הרב [[אלעזר בקשי]]<br /> *הרב [[נועם ברטוב]]<br /> *הרב שרגא בראווד<br /> *הרב משה אהרון ברוידא<br /> *הרב ברוך אדלר<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br /> *הרב חי ברכץ<br /> *הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br /> *הרב [[נח גנזבורג]]<br /> *הרב אליהו גבאי<br /> *הרב מסעוד גבאי<br /> *הרב [[יחיאל גברא]]<br /> *הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br /> *הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br /> *הרב יצחק גולדשטיין<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> *הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]<br /> *הרב [[יוחנן גוראריה]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> *הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br /> *הרב שמואל גורביץ'<br /> *הרב [[זכריה גורי]]<br /> *הרב אריאל גורן<br /> *הרב [[משה גורקוב]]<br /> *הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br /> *הרב [[יוסף גינזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> *הרב [[דניאל גנסיא]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br /> *הרב [[דניאל גרבסקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי גרונר]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]]<br /> *הרב ששון גריידי<br /> *הרב דניאל גרין<br /> *הרב [[מאיר גרינברג]]<br /> *הרב אריה גרינברג<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br /> *הרב ישראל גרשטנקורן<br /> *הרב אליהו דהן<br /> *הרב דוד דהברעסער<br /> *הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br /> *הרב אריה לייב דודאביץ'<br /> *הרב עקיבא אליהו דיוויק<br /> *הרב מרדכי דיעי<br /> *הרב [[נועם דקל]]<br /> *הרב מאיר שמעון דרורי<br /> *הרב ישראל שלום דרעי<br /> *הרב [[משה הבלין]]<br /> *הרב [[משה הויכברג]]<br /> *הרב אריה לייב היינץ<br /> *הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br /> *הרב [[ישראל הלפרין]]<br /> *הרב [[יצחק הנדל]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> *הרב יהושע הכט<br /> *הרב יצחק הכט<br /> *הרב [[שגיא הר שפר]]<br /> *הרב [[אברהם הרוניין]]<br /> *הרב [[ישעיהו הרצל]]<br /> *הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br /> *הרב [[נועם ווגנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br /> *הרב משה ווינר<br /> *הרב [[משה יעקב ווייס]]<br /> *הרב משה ניסן וולבוסקי<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]]<br /> *הרב דוד וולפמן<br /> *הרב [[אריה וועג]]<br /> *הרב [[שלמה וילהלם]]<br /> *הרב [[דוד ועקנין]]<br /> *הרב מכלוף ועקנין<br /> *הרב מנשה זכריהו<br /> *הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br /> *הרב אשר זמל<br /> *הרב יצחק חביב<br /> *הרב [[ישועה חדד]]<br /> *הרב ברוך חורי<br /> *הרב משה חזן<br /> *הרב לוי חזקיה<br /> *הרב [[עזריאל חייקין]]<br /> *הרב שמעון חיריק<br /> *הרב אהרון חן<br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב שמריהו חריטונוב<br /> *הרב [[דב טברדוביץ]]<br /> *הרב שלמה טובים<br /> *הרב [[אלעזר טורין]]<br /> *הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br /> *הרב יוסף טייב<br /> *הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br /> *הרב [[דב טייכמן]]<br /> *הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br /> *הרב גרשון טננבוים<br /> *הרב [[יצחק ידגר]]<br /> *הרב מנשה יום טוב<br /> *הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר&quot;ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br /> *הרב [[זלמן יפה]]<br /> *הרב אברהם יפרח<br /> *הרב מרדכי יצחקי<br /> *הרב אליהו כהן<br /> *הרב בנימין כהן<br /> *הרב יוסף כהן<br /> *הרב נועם שמעון כהן<br /> *הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br /> *הרב [[יגאל כספי]]<br /> *הרב זכריה כספי<br /> *הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br /> *הרב יונה לייב לבל<br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br /> *הרב שלמה לוי<br /> *הרב [[שלום דובער לויטין]]<br /> *הרב משה לוין<br /> *הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br /> *הרב יחייא לחיאני<br /> *הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br /> *הרב זבולון ליברמן<br /> *הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא<br /> *הרב אברהם ליפסקר<br /> *הרב [[ברוך ליפקין]]<br /> *הרב שלמה ליפש<br /> *הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br /> *הרב [[מאיר מאירי]]<br /> *הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br /> *הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br /> *הרב שלמה מזרחי<br /> *הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br /> *הרב גואל ישראל מיירס<br /> *הרב אברהם מיכאלשווילי<br /> *הרב בן ציון מיכאלשווילי<br /> *הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br /> *הרב יצחק מיכאלשווילי<br /> *הרב [[חיים מילר]]<br /> *הרב [[מרדכי מלובני]]<br /> *הרב חיים מלול<br /> *הרב מיכאל מלכא<br /> *הרב שלמה ממן<br /> *הרב יעקב מנדלסון<br /> *הרב סעדיה מעטוף<br /> *הרב שלום מעטוף<br /> *הרב אהרון מרגולין<br /> *הרב יוסף מרגי<br /> *הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br /> *הרב [[מנחם נוימן]]<br /> *הרב דוד נוסבאום<br /> *הרב [[ניסים פרץ]]<br /> *הרב יוסף יצחק נפרסטק<br /> *הרב [[חיים נפתלין]]<br /> *הרב יוסף יצחק נקי<br /> *הרב מנחם מענדל סבג<br /> *הרב יואל סויסה<br /> *הרב מאיר סויסה<br /> *הרב [[שמעון סופר]] (האדמו&quot;ר מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br /> *הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br /> *הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br /> *הרב ברוך סלונים<br /> *הרב חיים סלונים<br /> *הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br /> *הרב יוסף שמעון סמיערק<br /> *הרב רחמים עמרוסי<br /> *הרב [[שמאי ענדע]]<br /> *הרב [[בנימין ערד]]<br /> *הרב נחום ערנטרוי<br /> *הרב [[חיים פארו]]<br /> *הרב [[הלל פבזנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br /> *הרב [[יגאל פיזם]]<br /> *הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> *הרב [[שמשון פיזם]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br /> *הרב [[שמואל פלוטקין]]<br /> *הרב [[יהודה פרידמן]]<br /> *הרב מנשה פרמן<br /> *הרב פרץ פרטוש<br /> *הרב [[אריה פרקש]]<br /> *הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br /> *הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br /> *הרב ראובן צופין<br /> *הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br /> *הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br /> *הרב אברהם צמח<br /> *הרב [[פנחס קארף]]<br /> *הרב [[יהודה קובלקין]]<br /> *הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br /> *הרב [[אברהם קוט]]<br /> *הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br /> *הרב [[נטע קופרמן]]<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]]<br /> *הרב [[אבשלום קיל]]<br /> *הרב [[מאיר קירש]]<br /> *הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br /> *הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br /> *הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br /> *הרב [[שמואל קמינצקי]]<br /> *הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br /> *הרב [[שאול יעקב קצין]]<br /> *הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br /> *הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br /> *הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br /> *הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br /> *הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br /> *הרב [[שאול רוזנבלט]]<br /> *הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br /> *הרב [[יצחק רויטמן]]<br /> *הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br /> *הרב [[יהושע רסקין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br /> *הרב [[יאשיהו שאמע]]<br /> *הרב [[שמעון שאער]]<br /> *הרב [[דניאל שהינו]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br /> *הרב [[דוד שועדיק]]<br /> *הרב [[שלום דובער שטעק]]<br /> *הרב [[אליהו שטרן]]<br /> *הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br /> *הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br /> *הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br /> *הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br /> *הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br /> *הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> *הרב [[ישי שרעבי]]<br /> *הרב [[אבינועם תעיזי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הרבי כמלך המשיח]]<br /> *[[נבואה]]<br /> *[[נביאים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/03-12-2022-23-52-09-פסק-דין-מעודכן-מלא-כסלו-תשפג-copy.pdf פסק הדין] מעודכן לחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;ג]], ימות המשיח (רשימה חלקית) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש&quot;א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br /> *הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ&quot;ג) {{PDF|}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=630367 2023-08-30T08:03:25Z

<p>66.23.206.165: /* דברי הרבי הפומביים בקשר לפעולת פסק הדין ותוכנו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פסק דין מהדורת כסלו תשפג.jpg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> '''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ&quot;ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ &quot;הזוכר למזכיריו&quot;. הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br /> <br /> ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ&quot;ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי &quot;'''הוד''' כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ו&quot;מלכנו שליט&quot;א&quot;, והן בלשון הפסק ש&quot;השי&quot;ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון&quot;}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת ווהגיב על כך בברכה{{הערה|[בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי https://chabad.info/moshiach/884771/] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הפסק הראשון===<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: &quot;אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב&quot;ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב&quot;ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br /> <br /> ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב&quot;ד]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש&quot;א|שנת נפלאות אראנו]]<br /> <br /> אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br /> <br /> בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br /> <br /> מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br /> <br /> בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ&quot;ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום א' אייר אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: <br /> <br /> &quot;כ&quot;ק מלך המשיח שליט&quot;א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל ארה&quot;ק שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ&quot;נ &quot;בית מנחם&quot; מכל קצווי ארה&quot;ק. הרבנים דיברו ע&quot;ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ&quot;ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ&quot;י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש&quot;ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ&quot;ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב&quot;ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו&quot;א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי &quot;עבודה&quot; חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד&quot;צדיק גוזר&quot; או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין &quot;לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה&quot;טובה&quot;... במקום זאת על כאו&quot;א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה&quot;ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט&quot;א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע&quot;י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ&quot;ק מלך המשיח בידיו הק'&quot;. <br /> <br /> הרבי לקח את המכתב ואמר: &quot;א יישר כח&quot;. ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br /> <br /> בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טוב לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס&quot;ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.<br /> <br /> לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטן|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ&quot;ד}}. <br /> <br /> בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב&quot;דיים רבים נוספים על פסק זה.<br /> <br /> ===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br /> [[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br /> ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תשנ&quot;ב, הנאספו רבני חב&quot;ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי, כנהוג שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב&quot;ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה&quot;ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br /> '''פסק – דין'''<br /> היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע&quot;פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ&quot;ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br /> <br /> הנה בהמשך לזה, ע&quot;פ פסק דין ברור של הרמב&quot;ם בהלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד &quot;אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי&quot;.<br /> <br /> הרי ברור ע&quot;פ דין תורת אמת שחל על כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הלכה זו ד&quot;בחזקת שהוא משיח&quot;, שהרי נתקיימו בכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כל התנאים המנויים ברמב&quot;ם הנ&quot;ל.<br /> <br /> וכיון שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ&quot;ל (וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד&quot;חזקת משיח&quot;, א&quot;כ ברור שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד&quot;צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס&quot;ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br /> <br /> וזה לשון כתב המינוי:<br /> <br /> {{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש&quot;ט, המגיד, אדמו&quot;ר הזקן, אדמו&quot;ר האמצעי, אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, הרה&quot;ק מוה&quot;ר לוי&quot;צ שניאורסאהן נ&quot;ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב&quot;ם בסוף פרק י&quot;א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br /> <br /> ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;ג סיוון]] [[תנש&quot;א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: &quot;נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: &quot;באן וואיאז'&quot;}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}&quot; ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: &quot;זה בשביל הנסיעה&quot;{{הערה|במקור באידיש: &quot;דאס איז פאר די נסיעה&quot;. ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br /> <br /> למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש|קברם]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב&quot;ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> ביום רביעי ט&quot;ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר &quot;כבר חזרתם?&quot;, ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ&quot;י זכרון ר' דוד נחשון}} <br /> <br /> בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש&quot;א - יום ההילולא של [[האריז&quot;ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו&quot;ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש&quot;א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], נסעו שוב ר' דןד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br /> <br /> ===הפסק השלישי===<br /> [[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br /> הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> ===הפסק הרביעי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב&quot;ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br /> <br /> וזה לשונו הקדוש: &quot;... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; וה&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;. עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ&quot;ל.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ&quot;ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ&quot;ב אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: &quot;... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]&quot;, ועוד הוסיף על פסק-דין הנ&quot;ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח בוודאי]]&quot;, ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br /> <br /> הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br /> <br /> ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br /> <br /> על הפסק חתומים מאות [[אדמו&quot;ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב&quot;ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br /> <br /> ===מסע הרבנים - תשע&quot;ז===<br /> [[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע&quot;ז)]]<br /> [[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]], לקראת [[כ&quot;ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו&quot;ר הזקן ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br /> <br /> עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט| תוכן=כ&quot;ד טבת יום הילולא דכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ה'תשע&quot;ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב&quot;ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br /> <br /> ==הרקע לפסקי הדין==<br /> [[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br /> רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ&quot;א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי&quot;צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: &quot;וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!&quot; פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: &quot;יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!&quot;{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br /> <br /> כמו כן פנה לרבנים ואדמו&quot;רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br /> <br /> לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ&quot;ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br /> <br /> ==דברי הרבי הפומביים בקשר לפעולת פסק הדין ותוכנו==<br /> רבים מצביעים על שתי התייחסויות בשיחות קודשו של הרבי שנאמרו לאחרי חתימת פסק הדין מ[[חודש סיון]] [[תנש&quot;א]] שמובן שהרבי מדבר בקשר לפסק דין זה ולתוכנו.<br /> <br /> בסיום שיחת שבת פרשת שמות כ&quot;א טבת - יום למחרת הילולת הרמב&quot;ם תשנ&quot;ב, מאחל הרבי שע&quot;י עצם ההחלטה בדבר התחזקות אישית וחיזוק הסביבה בלימוד הרמב&quot;ם כולל לפי [[תקנת הרמב&quot;ם]] ובפרט בהלכות משיח שברמב&quot;ם {{ציטוטון|בודאי יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב&quot;ם בסיום ספרו, '''שלאחר שישנו כבר ה&quot;מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדה וילחם מלחמת ה'&quot; - שהוא בחזקת שהוא משיח''' - שכבר יהי' מיד &quot;משיח בודאי&quot;, עי&quot;ז ש&quot;עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'}}{{הערה|התוועדויות תשנ&quot;ב ע' 107, תרגום ללשון הקודש מהשיחה שהוגהה ע&quot;י הרבי}}. בכך מאשר הרבי את תוכן פסק הדין - שישנו כבר בחזקת משיח<br /> <br /> בשיחת ש&quot;פ משטים תשנ&quot;ב בה היסב הרבי את תשומת הלב לפעולת המשיח בעולם בצמצום המלחמות והתקציבים לכלי נשק וכו', אמר הרבי שזוהי מפעולתו והשפעתו של נשיא הדור שהוא המשיח שבדור - נקודה שנשנתה והודגשה כמה פעמים בשיחה. בהקשר לזה אמר שהדבר התרחש {{ציטוטןן|כתוצאה מהחלטת והכרזת &quot;מלכי רבנן&quot; ש&quot;הנה זה (מלך המשיח) בא&quot; . . הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח&quot; ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה משיח בוודאי&quot; - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו&quot;בערכאות שלהם&quot;, שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע&quot;ד המעמד ומצב ד&quot;וכתתו חרבותם לאתם&quot;}} {{הערה|השיחה הוגהה ע&quot;י הרבי ונדפסה בספר השיחות תשנ&quot;ב ע' 368}}.<br /> <br /> ==רבנים שחתמו על פסק הדין הרביעי==<br /> <br /> ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> <br /> הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל&quot;ף-בי&quot;ת:<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אבוחצירא רב שכונת קרית אליעזר - חיפה]]<br /> *הרב אליהו אבוחצירא<br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br /> *הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> *הרב [[אליהו אברג'ל]]<br /> *הרב [[יורם אברג'ל]]<br /> *הרב [[יוסף אברקי]]<br /> *הרב [[יהושע אדוט]]<br /> *הרב [[בנימין אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב אדרעי]]<br /> *הרב [[ישר אדרעי]]<br /> *הרב [[חיים אדרעי]]<br /> *הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br /> *הרב [[יהורם אולמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *הרב [[דורון חיים איזמן]]<br /> *הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br /> *חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br /> *הרב [[יהודה אלחרר]]<br /> *הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]]<br /> *הרב [[שמעון אלמליח]]<br /> *הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br /> *הרב [[שלמה אמסלם]]<br /> *הרב [[יוסף אנגל]]<br /> *הרב [[משה אנטיזדה]]<br /> *הרב [[אליהו אסולין]]<br /> *הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br /> *הרב [[נפתלי אסטולין]]<br /> *הרב [[דוד אסייג]]<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br /> *הרב יהושע זעליג אהרונוב<br /> *הרב [[גבריאל ארבוב]]<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br /> *הרב [[יוסף באגד]]<br /> *הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br /> *הרב [[דוד רפאל באנון]]<br /> *הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br /> *הרב [[רפאל בוסי]]<br /> *הרב [[יהונתן בורגן]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]]<br /> *הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br /> *הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br /> *הרב [[שמעון ביטון]]<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br /> *הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br /> *הרב יצחק יעקב בלטנר<br /> *הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]]<br /> *הרב משה בן אבו<br /> *הרב יוסף בן זכריה<br /> *הרב [[רחמים בנין]]<br /> *הרב אהרון בעגון<br /> *הרב [[אלעזר בקשי]]<br /> *הרב [[נועם ברטוב]]<br /> *הרב שרגא בראווד<br /> *הרב משה אהרון ברוידא<br /> *הרב ברוך אדלר<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br /> *הרב חי ברכץ<br /> *הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br /> *הרב [[נח גנזבורג]]<br /> *הרב אליהו גבאי<br /> *הרב מסעוד גבאי<br /> *הרב [[יחיאל גברא]]<br /> *הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br /> *הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br /> *הרב יצחק גולדשטיין<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> *הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]<br /> *הרב [[יוחנן גוראריה]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> *הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br /> *הרב שמואל גורביץ'<br /> *הרב [[זכריה גורי]]<br /> *הרב אריאל גורן<br /> *הרב [[משה גורקוב]]<br /> *הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br /> *הרב [[יוסף גינזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> *הרב [[דניאל גנסיא]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br /> *הרב [[דניאל גרבסקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי גרונר]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]]<br /> *הרב ששון גריידי<br /> *הרב דניאל גרין<br /> *הרב [[מאיר גרינברג]]<br /> *הרב אריה גרינברג<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br /> *הרב ישראל גרשטנקורן<br /> *הרב אליהו דהן<br /> *הרב דוד דהברעסער<br /> *הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br /> *הרב אריה לייב דודאביץ'<br /> *הרב עקיבא אליהו דיוויק<br /> *הרב מרדכי דיעי<br /> *הרב [[נועם דקל]]<br /> *הרב מאיר שמעון דרורי<br /> *הרב ישראל שלום דרעי<br /> *הרב [[משה הבלין]]<br /> *הרב [[משה הויכברג]]<br /> *הרב אריה לייב היינץ<br /> *הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br /> *הרב [[ישראל הלפרין]]<br /> *הרב [[יצחק הנדל]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> *הרב יהושע הכט<br /> *הרב יצחק הכט<br /> *הרב [[שגיא הר שפר]]<br /> *הרב [[אברהם הרוניין]]<br /> *הרב [[ישעיהו הרצל]]<br /> *הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br /> *הרב [[נועם ווגנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br /> *הרב משה ווינר<br /> *הרב [[משה יעקב ווייס]]<br /> *הרב משה ניסן וולבוסקי<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]]<br /> *הרב דוד וולפמן<br /> *הרב [[אריה וועג]]<br /> *הרב [[שלמה וילהלם]]<br /> *הרב [[דוד ועקנין]]<br /> *הרב מכלוף ועקנין<br /> *הרב מנשה זכריהו<br /> *הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br /> *הרב אשר זמל<br /> *הרב יצחק חביב<br /> *הרב [[ישועה חדד]]<br /> *הרב ברוך חורי<br /> *הרב משה חזן<br /> *הרב לוי חזקיה<br /> *הרב [[עזריאל חייקין]]<br /> *הרב שמעון חיריק<br /> *הרב אהרון חן<br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב שמריהו חריטונוב<br /> *הרב [[דב טברדוביץ]]<br /> *הרב שלמה טובים<br /> *הרב [[אלעזר טורין]]<br /> *הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br /> *הרב יוסף טייב<br /> *הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br /> *הרב [[דב טייכמן]]<br /> *הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br /> *הרב גרשון טננבוים<br /> *הרב [[יצחק ידגר]]<br /> *הרב מנשה יום טוב<br /> *הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר&quot;ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br /> *הרב [[זלמן יפה]]<br /> *הרב אברהם יפרח<br /> *הרב מרדכי יצחקי<br /> *הרב אליהו כהן<br /> *הרב בנימין כהן<br /> *הרב יוסף כהן<br /> *הרב נועם שמעון כהן<br /> *הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br /> *הרב [[יגאל כספי]]<br /> *הרב זכריה כספי<br /> *הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br /> *הרב יונה לייב לבל<br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br /> *הרב שלמה לוי<br /> *הרב [[שלום דובער לויטין]]<br /> *הרב משה לוין<br /> *הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br /> *הרב יחייא לחיאני<br /> *הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br /> *הרב זבולון ליברמן<br /> *הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא<br /> *הרב אברהם ליפסקר<br /> *הרב [[ברוך ליפקין]]<br /> *הרב שלמה ליפש<br /> *הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br /> *הרב [[מאיר מאירי]]<br /> *הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br /> *הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br /> *הרב שלמה מזרחי<br /> *הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br /> *הרב גואל ישראל מיירס<br /> *הרב אברהם מיכאלשווילי<br /> *הרב בן ציון מיכאלשווילי<br /> *הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br /> *הרב יצחק מיכאלשווילי<br /> *הרב [[חיים מילר]]<br /> *הרב [[מרדכי מלובני]]<br /> *הרב חיים מלול<br /> *הרב מיכאל מלכא<br /> *הרב שלמה ממן<br /> *הרב יעקב מנדלסון<br /> *הרב סעדיה מעטוף<br /> *הרב שלום מעטוף<br /> *הרב אהרון מרגולין<br /> *הרב יוסף מרגי<br /> *הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br /> *הרב [[מנחם נוימן]]<br /> *הרב דוד נוסבאום<br /> *הרב [[ניסים פרץ]]<br /> *הרב יוסף יצחק נפרסטק<br /> *הרב [[חיים נפתלין]]<br /> *הרב יוסף יצחק נקי<br /> *הרב מנחם מענדל סבג<br /> *הרב יואל סויסה<br /> *הרב מאיר סויסה<br /> *הרב [[שמעון סופר]] (האדמו&quot;ר מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br /> *הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br /> *הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br /> *הרב ברוך סלונים<br /> *הרב חיים סלונים<br /> *הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br /> *הרב יוסף שמעון סמיערק<br /> *הרב רחמים עמרוסי<br /> *הרב [[שמאי ענדע]]<br /> *הרב [[בנימין ערד]]<br /> *הרב נחום ערנטרוי<br /> *הרב [[חיים פארו]]<br /> *הרב [[הלל פבזנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br /> *הרב [[יגאל פיזם]]<br /> *הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> *הרב [[שמשון פיזם]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br /> *הרב [[שמואל פלוטקין]]<br /> *הרב [[יהודה פרידמן]]<br /> *הרב מנשה פרמן<br /> *הרב פרץ פרטוש<br /> *הרב [[אריה פרקש]]<br /> *הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br /> *הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br /> *הרב ראובן צופין<br /> *הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br /> *הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br /> *הרב אברהם צמח<br /> *הרב [[פנחס קארף]]<br /> *הרב [[יהודה קובלקין]]<br /> *הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br /> *הרב [[אברהם קוט]]<br /> *הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br /> *הרב [[נטע קופרמן]]<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]]<br /> *הרב [[אבשלום קיל]]<br /> *הרב [[מאיר קירש]]<br /> *הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br /> *הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br /> *הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br /> *הרב [[שמואל קמינצקי]]<br /> *הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br /> *הרב [[שאול יעקב קצין]]<br /> *הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br /> *הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br /> *הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br /> *הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br /> *הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br /> *הרב [[שאול רוזנבלט]]<br /> *הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br /> *הרב [[יצחק רויטמן]]<br /> *הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br /> *הרב [[יהושע רסקין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br /> *הרב [[יאשיהו שאמע]]<br /> *הרב [[שמעון שאער]]<br /> *הרב [[דניאל שהינו]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br /> *הרב [[דוד שועדיק]]<br /> *הרב [[שלום דובער שטעק]]<br /> *הרב [[אליהו שטרן]]<br /> *הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br /> *הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br /> *הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br /> *הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br /> *הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br /> *הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> *הרב [[ישי שרעבי]]<br /> *הרב [[אבינועם תעיזי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הרבי כמלך המשיח]]<br /> *[[נבואה]]<br /> *[[נביאים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/03-12-2022-23-52-09-פסק-דין-מעודכן-מלא-כסלו-תשפג-copy.pdf פסק הדין] מעודכן לחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;ג]], ימות המשיח (רשימה חלקית) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש&quot;א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br /> *הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ&quot;ג) {{PDF|}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=630366 2023-08-30T08:01:07Z

<p>66.23.206.165: /* דברי הרבי הפומביים בקשר לפעולת פסק הדין ותוכנו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פסק דין מהדורת כסלו תשפג.jpg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> '''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ&quot;ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ &quot;הזוכר למזכיריו&quot;. הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br /> <br /> ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ&quot;ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי &quot;'''הוד''' כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ו&quot;מלכנו שליט&quot;א&quot;, והן בלשון הפסק ש&quot;השי&quot;ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון&quot;}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת ווהגיב על כך בברכה{{הערה|[בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי https://chabad.info/moshiach/884771/] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הפסק הראשון===<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: &quot;אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב&quot;ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב&quot;ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br /> <br /> ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב&quot;ד]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש&quot;א|שנת נפלאות אראנו]]<br /> <br /> אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br /> <br /> בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br /> <br /> מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br /> <br /> בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ&quot;ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום א' אייר אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: <br /> <br /> &quot;כ&quot;ק מלך המשיח שליט&quot;א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל ארה&quot;ק שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ&quot;נ &quot;בית מנחם&quot; מכל קצווי ארה&quot;ק. הרבנים דיברו ע&quot;ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ&quot;ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ&quot;י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש&quot;ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ&quot;ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב&quot;ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו&quot;א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי &quot;עבודה&quot; חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד&quot;צדיק גוזר&quot; או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין &quot;לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה&quot;טובה&quot;... במקום זאת על כאו&quot;א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה&quot;ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט&quot;א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע&quot;י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ&quot;ק מלך המשיח בידיו הק'&quot;. <br /> <br /> הרבי לקח את המכתב ואמר: &quot;א יישר כח&quot;. ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br /> <br /> בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טוב לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס&quot;ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.<br /> <br /> לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטן|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ&quot;ד}}. <br /> <br /> בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב&quot;דיים רבים נוספים על פסק זה.<br /> <br /> ===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br /> [[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br /> ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תשנ&quot;ב, הנאספו רבני חב&quot;ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי, כנהוג שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב&quot;ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה&quot;ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br /> '''פסק – דין'''<br /> היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע&quot;פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ&quot;ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br /> <br /> הנה בהמשך לזה, ע&quot;פ פסק דין ברור של הרמב&quot;ם בהלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד &quot;אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי&quot;.<br /> <br /> הרי ברור ע&quot;פ דין תורת אמת שחל על כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הלכה זו ד&quot;בחזקת שהוא משיח&quot;, שהרי נתקיימו בכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כל התנאים המנויים ברמב&quot;ם הנ&quot;ל.<br /> <br /> וכיון שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ&quot;ל (וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד&quot;חזקת משיח&quot;, א&quot;כ ברור שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד&quot;צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס&quot;ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br /> <br /> וזה לשון כתב המינוי:<br /> <br /> {{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש&quot;ט, המגיד, אדמו&quot;ר הזקן, אדמו&quot;ר האמצעי, אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, הרה&quot;ק מוה&quot;ר לוי&quot;צ שניאורסאהן נ&quot;ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב&quot;ם בסוף פרק י&quot;א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br /> <br /> ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;ג סיוון]] [[תנש&quot;א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: &quot;נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: &quot;באן וואיאז'&quot;}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}&quot; ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: &quot;זה בשביל הנסיעה&quot;{{הערה|במקור באידיש: &quot;דאס איז פאר די נסיעה&quot;. ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br /> <br /> למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש|קברם]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב&quot;ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> ביום רביעי ט&quot;ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר &quot;כבר חזרתם?&quot;, ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ&quot;י זכרון ר' דוד נחשון}} <br /> <br /> בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש&quot;א - יום ההילולא של [[האריז&quot;ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו&quot;ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש&quot;א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], נסעו שוב ר' דןד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br /> <br /> ===הפסק השלישי===<br /> [[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br /> הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> ===הפסק הרביעי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב&quot;ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br /> <br /> וזה לשונו הקדוש: &quot;... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; וה&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;. עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ&quot;ל.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ&quot;ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ&quot;ב אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: &quot;... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]&quot;, ועוד הוסיף על פסק-דין הנ&quot;ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח בוודאי]]&quot;, ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br /> <br /> הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br /> <br /> ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br /> <br /> על הפסק חתומים מאות [[אדמו&quot;ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב&quot;ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br /> <br /> ===מסע הרבנים - תשע&quot;ז===<br /> [[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע&quot;ז)]]<br /> [[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]], לקראת [[כ&quot;ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו&quot;ר הזקן ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br /> <br /> עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט| תוכן=כ&quot;ד טבת יום הילולא דכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ה'תשע&quot;ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב&quot;ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br /> <br /> ==הרקע לפסקי הדין==<br /> [[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br /> רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ&quot;א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי&quot;צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: &quot;וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!&quot; פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: &quot;יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!&quot;{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br /> <br /> כמו כן פנה לרבנים ואדמו&quot;רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br /> <br /> לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ&quot;ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br /> <br /> ==דברי הרבי הפומביים בקשר לפעולת פסק הדין ותוכנו==<br /> רבים מצביעים על שתי התייחסויות בשיחות קודשו של הרבי שנאמרו לאחרי חתימת פסק הדין מ[[חודש סיון]] [[תנש&quot;א]] בהם מרומז ונראה שהרבי מדבר בקשר לפסק דין זה.<br /> <br /> בסיום שיחת שבת פרשת שמות כ&quot;א טבת - יום למחרת הילולת הרמב&quot;ם תשנ&quot;ב, מאחל הרבי שע&quot;י עצם ההחלטה בדבר התחזקות אישית וחיזוק הסביבה בלימוד הרמב&quot;ם כולל לפי [[תקנת הרמב&quot;ם]] ובפרט בהלכות משיח שברמב&quot;ם {{ציטוטון|בודאי יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב&quot;ם בסיום ספרו, '''שלאחר שישנו כבר ה&quot;מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדה וילחם מלחמת ה'&quot; - שהוא בחזקת שהוא משיח''' - שכבר יהי' מיד &quot;משיח בודאי&quot;, עי&quot;ז ש&quot;עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'}}{{הערה|התוועדויות תשנ&quot;ב ע' 107, תרגום ללשון הקודש מהשיחה שהוגהה ע&quot;י הרבי}}.<br /> <br /> בשיחת ש&quot;פ משטים תשנ&quot;ב בה היסב הרבי את תשומת הלב לפעולת המשיח בעולם בצמצום המלחמות והתקציבים לכלי נשק וכו', אמר הרבי שזוהי מפעולתו והשפעתו של נשיא הדור שהוא המשיח שבדור - נקודה שנשנתה והודגשה כמה פעמים בשיחה, ובהקשר לזה אמר שהדבר מתרחש{{ציטוטןן|כתוצאה מהחלטת והכרזת &quot;מלכי רבנן&quot; ש&quot;הנה זה (מלך המשיח) בא&quot; . . הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח&quot; ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה משיח בוודאי&quot; - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו&quot;בערכאות שלהם&quot;, שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע&quot;ד המעמד ומצב ד&quot;וכתתו חרבותם לאתם&quot;}}{{הערה|השיחה הוגהה ע&quot;י הרבי ונדפסה בספר השיחות תשנ&quot;ב ע' 368}}.<br /> <br /> ==רבנים שחתמו על פסק הדין הרביעי==<br /> <br /> ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> <br /> הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל&quot;ף-בי&quot;ת:<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אבוחצירא רב שכונת קרית אליעזר - חיפה]]<br /> *הרב אליהו אבוחצירא<br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br /> *הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> *הרב [[אליהו אברג'ל]]<br /> *הרב [[יורם אברג'ל]]<br /> *הרב [[יוסף אברקי]]<br /> *הרב [[יהושע אדוט]]<br /> *הרב [[בנימין אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב אדרעי]]<br /> *הרב [[ישר אדרעי]]<br /> *הרב [[חיים אדרעי]]<br /> *הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br /> *הרב [[יהורם אולמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *הרב [[דורון חיים איזמן]]<br /> *הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br /> *חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br /> *הרב [[יהודה אלחרר]]<br /> *הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]]<br /> *הרב [[שמעון אלמליח]]<br /> *הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br /> *הרב [[שלמה אמסלם]]<br /> *הרב [[יוסף אנגל]]<br /> *הרב [[משה אנטיזדה]]<br /> *הרב [[אליהו אסולין]]<br /> *הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br /> *הרב [[נפתלי אסטולין]]<br /> *הרב [[דוד אסייג]]<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br /> *הרב יהושע זעליג אהרונוב<br /> *הרב [[גבריאל ארבוב]]<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br /> *הרב [[יוסף באגד]]<br /> *הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br /> *הרב [[דוד רפאל באנון]]<br /> *הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br /> *הרב [[רפאל בוסי]]<br /> *הרב [[יהונתן בורגן]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]]<br /> *הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br /> *הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br /> *הרב [[שמעון ביטון]]<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br /> *הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br /> *הרב יצחק יעקב בלטנר<br /> *הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]]<br /> *הרב משה בן אבו<br /> *הרב יוסף בן זכריה<br /> *הרב [[רחמים בנין]]<br /> *הרב אהרון בעגון<br /> *הרב [[אלעזר בקשי]]<br /> *הרב [[נועם ברטוב]]<br /> *הרב שרגא בראווד<br /> *הרב משה אהרון ברוידא<br /> *הרב ברוך אדלר<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br /> *הרב חי ברכץ<br /> *הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br /> *הרב [[נח גנזבורג]]<br /> *הרב אליהו גבאי<br /> *הרב מסעוד גבאי<br /> *הרב [[יחיאל גברא]]<br /> *הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br /> *הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br /> *הרב יצחק גולדשטיין<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> *הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]<br /> *הרב [[יוחנן גוראריה]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> *הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br /> *הרב שמואל גורביץ'<br /> *הרב [[זכריה גורי]]<br /> *הרב אריאל גורן<br /> *הרב [[משה גורקוב]]<br /> *הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br /> *הרב [[יוסף גינזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> *הרב [[דניאל גנסיא]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br /> *הרב [[דניאל גרבסקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי גרונר]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]]<br /> *הרב ששון גריידי<br /> *הרב דניאל גרין<br /> *הרב [[מאיר גרינברג]]<br /> *הרב אריה גרינברג<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br /> *הרב ישראל גרשטנקורן<br /> *הרב אליהו דהן<br /> *הרב דוד דהברעסער<br /> *הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br /> *הרב אריה לייב דודאביץ'<br /> *הרב עקיבא אליהו דיוויק<br /> *הרב מרדכי דיעי<br /> *הרב [[נועם דקל]]<br /> *הרב מאיר שמעון דרורי<br /> *הרב ישראל שלום דרעי<br /> *הרב [[משה הבלין]]<br /> *הרב [[משה הויכברג]]<br /> *הרב אריה לייב היינץ<br /> *הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br /> *הרב [[ישראל הלפרין]]<br /> *הרב [[יצחק הנדל]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> *הרב יהושע הכט<br /> *הרב יצחק הכט<br /> *הרב [[שגיא הר שפר]]<br /> *הרב [[אברהם הרוניין]]<br /> *הרב [[ישעיהו הרצל]]<br /> *הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br /> *הרב [[נועם ווגנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br /> *הרב משה ווינר<br /> *הרב [[משה יעקב ווייס]]<br /> *הרב משה ניסן וולבוסקי<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]]<br /> *הרב דוד וולפמן<br /> *הרב [[אריה וועג]]<br /> *הרב [[שלמה וילהלם]]<br /> *הרב [[דוד ועקנין]]<br /> *הרב מכלוף ועקנין<br /> *הרב מנשה זכריהו<br /> *הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br /> *הרב אשר זמל<br /> *הרב יצחק חביב<br /> *הרב [[ישועה חדד]]<br /> *הרב ברוך חורי<br /> *הרב משה חזן<br /> *הרב לוי חזקיה<br /> *הרב [[עזריאל חייקין]]<br /> *הרב שמעון חיריק<br /> *הרב אהרון חן<br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב שמריהו חריטונוב<br /> *הרב [[דב טברדוביץ]]<br /> *הרב שלמה טובים<br /> *הרב [[אלעזר טורין]]<br /> *הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br /> *הרב יוסף טייב<br /> *הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br /> *הרב [[דב טייכמן]]<br /> *הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br /> *הרב גרשון טננבוים<br /> *הרב [[יצחק ידגר]]<br /> *הרב מנשה יום טוב<br /> *הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר&quot;ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br /> *הרב [[זלמן יפה]]<br /> *הרב אברהם יפרח<br /> *הרב מרדכי יצחקי<br /> *הרב אליהו כהן<br /> *הרב בנימין כהן<br /> *הרב יוסף כהן<br /> *הרב נועם שמעון כהן<br /> *הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br /> *הרב [[יגאל כספי]]<br /> *הרב זכריה כספי<br /> *הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br /> *הרב יונה לייב לבל<br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br /> *הרב שלמה לוי<br /> *הרב [[שלום דובער לויטין]]<br /> *הרב משה לוין<br /> *הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br /> *הרב יחייא לחיאני<br /> *הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br /> *הרב זבולון ליברמן<br /> *הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא<br /> *הרב אברהם ליפסקר<br /> *הרב [[ברוך ליפקין]]<br /> *הרב שלמה ליפש<br /> *הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br /> *הרב [[מאיר מאירי]]<br /> *הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br /> *הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br /> *הרב שלמה מזרחי<br /> *הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br /> *הרב גואל ישראל מיירס<br /> *הרב אברהם מיכאלשווילי<br /> *הרב בן ציון מיכאלשווילי<br /> *הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br /> *הרב יצחק מיכאלשווילי<br /> *הרב [[חיים מילר]]<br /> *הרב [[מרדכי מלובני]]<br /> *הרב חיים מלול<br /> *הרב מיכאל מלכא<br /> *הרב שלמה ממן<br /> *הרב יעקב מנדלסון<br /> *הרב סעדיה מעטוף<br /> *הרב שלום מעטוף<br /> *הרב אהרון מרגולין<br /> *הרב יוסף מרגי<br /> *הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br /> *הרב [[מנחם נוימן]]<br /> *הרב דוד נוסבאום<br /> *הרב [[ניסים פרץ]]<br /> *הרב יוסף יצחק נפרסטק<br /> *הרב [[חיים נפתלין]]<br /> *הרב יוסף יצחק נקי<br /> *הרב מנחם מענדל סבג<br /> *הרב יואל סויסה<br /> *הרב מאיר סויסה<br /> *הרב [[שמעון סופר]] (האדמו&quot;ר מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br /> *הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br /> *הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br /> *הרב ברוך סלונים<br /> *הרב חיים סלונים<br /> *הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br /> *הרב יוסף שמעון סמיערק<br /> *הרב רחמים עמרוסי<br /> *הרב [[שמאי ענדע]]<br /> *הרב [[בנימין ערד]]<br /> *הרב נחום ערנטרוי<br /> *הרב [[חיים פארו]]<br /> *הרב [[הלל פבזנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br /> *הרב [[יגאל פיזם]]<br /> *הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> *הרב [[שמשון פיזם]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br /> *הרב [[שמואל פלוטקין]]<br /> *הרב [[יהודה פרידמן]]<br /> *הרב מנשה פרמן<br /> *הרב פרץ פרטוש<br /> *הרב [[אריה פרקש]]<br /> *הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br /> *הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br /> *הרב ראובן צופין<br /> *הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br /> *הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br /> *הרב אברהם צמח<br /> *הרב [[פנחס קארף]]<br /> *הרב [[יהודה קובלקין]]<br /> *הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br /> *הרב [[אברהם קוט]]<br /> *הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br /> *הרב [[נטע קופרמן]]<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]]<br /> *הרב [[אבשלום קיל]]<br /> *הרב [[מאיר קירש]]<br /> *הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br /> *הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br /> *הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br /> *הרב [[שמואל קמינצקי]]<br /> *הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br /> *הרב [[שאול יעקב קצין]]<br /> *הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br /> *הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br /> *הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br /> *הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br /> *הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br /> *הרב [[שאול רוזנבלט]]<br /> *הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br /> *הרב [[יצחק רויטמן]]<br /> *הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br /> *הרב [[יהושע רסקין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br /> *הרב [[יאשיהו שאמע]]<br /> *הרב [[שמעון שאער]]<br /> *הרב [[דניאל שהינו]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br /> *הרב [[דוד שועדיק]]<br /> *הרב [[שלום דובער שטעק]]<br /> *הרב [[אליהו שטרן]]<br /> *הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br /> *הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br /> *הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br /> *הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br /> *הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br /> *הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> *הרב [[ישי שרעבי]]<br /> *הרב [[אבינועם תעיזי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הרבי כמלך המשיח]]<br /> *[[נבואה]]<br /> *[[נביאים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/03-12-2022-23-52-09-פסק-דין-מעודכן-מלא-כסלו-תשפג-copy.pdf פסק הדין] מעודכן לחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;ג]], ימות המשיח (רשימה חלקית) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש&quot;א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br /> *הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ&quot;ג) {{PDF|}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=630365 2023-08-30T07:58:42Z

<p>66.23.206.165: /* הרקע לפסקי הדין */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פסק דין מהדורת כסלו תשפג.jpg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> '''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ&quot;ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ &quot;הזוכר למזכיריו&quot;. הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br /> <br /> ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ&quot;ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי &quot;'''הוד''' כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ו&quot;מלכנו שליט&quot;א&quot;, והן בלשון הפסק ש&quot;השי&quot;ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון&quot;}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת ווהגיב על כך בברכה{{הערה|[בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי https://chabad.info/moshiach/884771/] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הפסק הראשון===<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: &quot;אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב&quot;ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב&quot;ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br /> <br /> ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב&quot;ד]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש&quot;א|שנת נפלאות אראנו]]<br /> <br /> אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br /> <br /> בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br /> <br /> מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br /> <br /> בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ&quot;ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום א' אייר אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: <br /> <br /> &quot;כ&quot;ק מלך המשיח שליט&quot;א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל ארה&quot;ק שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ&quot;נ &quot;בית מנחם&quot; מכל קצווי ארה&quot;ק. הרבנים דיברו ע&quot;ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ&quot;ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ&quot;י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש&quot;ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ&quot;ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב&quot;ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו&quot;א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי &quot;עבודה&quot; חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד&quot;צדיק גוזר&quot; או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין &quot;לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה&quot;טובה&quot;... במקום זאת על כאו&quot;א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה&quot;ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט&quot;א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע&quot;י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ&quot;ק מלך המשיח בידיו הק'&quot;. <br /> <br /> הרבי לקח את המכתב ואמר: &quot;א יישר כח&quot;. ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br /> <br /> בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טוב לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס&quot;ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.<br /> <br /> לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטן|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ&quot;ד}}. <br /> <br /> בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב&quot;דיים רבים נוספים על פסק זה.<br /> <br /> ===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br /> [[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br /> ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תשנ&quot;ב, הנאספו רבני חב&quot;ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי, כנהוג שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב&quot;ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה&quot;ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br /> '''פסק – דין'''<br /> היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע&quot;פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ&quot;ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br /> <br /> הנה בהמשך לזה, ע&quot;פ פסק דין ברור של הרמב&quot;ם בהלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד &quot;אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי&quot;.<br /> <br /> הרי ברור ע&quot;פ דין תורת אמת שחל על כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הלכה זו ד&quot;בחזקת שהוא משיח&quot;, שהרי נתקיימו בכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כל התנאים המנויים ברמב&quot;ם הנ&quot;ל.<br /> <br /> וכיון שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ&quot;ל (וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד&quot;חזקת משיח&quot;, א&quot;כ ברור שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד&quot;צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס&quot;ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br /> <br /> וזה לשון כתב המינוי:<br /> <br /> {{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש&quot;ט, המגיד, אדמו&quot;ר הזקן, אדמו&quot;ר האמצעי, אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, הרה&quot;ק מוה&quot;ר לוי&quot;צ שניאורסאהן נ&quot;ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב&quot;ם בסוף פרק י&quot;א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br /> <br /> ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;ג סיוון]] [[תנש&quot;א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: &quot;נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: &quot;באן וואיאז'&quot;}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}&quot; ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: &quot;זה בשביל הנסיעה&quot;{{הערה|במקור באידיש: &quot;דאס איז פאר די נסיעה&quot;. ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br /> <br /> למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש|קברם]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב&quot;ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> ביום רביעי ט&quot;ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר &quot;כבר חזרתם?&quot;, ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ&quot;י זכרון ר' דוד נחשון}} <br /> <br /> בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש&quot;א - יום ההילולא של [[האריז&quot;ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו&quot;ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש&quot;א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], נסעו שוב ר' דןד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br /> <br /> ===הפסק השלישי===<br /> [[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br /> הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> ===הפסק הרביעי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב&quot;ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br /> <br /> וזה לשונו הקדוש: &quot;... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; וה&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;. עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ&quot;ל.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ&quot;ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ&quot;ב אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: &quot;... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]&quot;, ועוד הוסיף על פסק-דין הנ&quot;ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח בוודאי]]&quot;, ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br /> <br /> הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br /> <br /> ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br /> <br /> על הפסק חתומים מאות [[אדמו&quot;ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב&quot;ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br /> <br /> ===מסע הרבנים - תשע&quot;ז===<br /> [[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע&quot;ז)]]<br /> [[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]], לקראת [[כ&quot;ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו&quot;ר הזקן ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br /> <br /> עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט| תוכן=כ&quot;ד טבת יום הילולא דכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ה'תשע&quot;ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב&quot;ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br /> <br /> ==הרקע לפסקי הדין==<br /> [[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br /> רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ&quot;א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי&quot;צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: &quot;וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!&quot; פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: &quot;יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!&quot;{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br /> <br /> כמו כן פנה לרבנים ואדמו&quot;רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br /> <br /> לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ&quot;ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br /> <br /> ==דברי הרבי הפומביים בקשר לפעולת פסק הדין ותוכנו==<br /> רבים מצביעים על שתי התייחסויות בשיחות קודשו של הרבי שנאמרו לאחרי חתימת פסק הדין מ[[חודש סיון]] [[תנש&quot;א]] בהם מרומז ונראה שהרבי מדבר בקשר לפסק דין זה.<br /> <br /> בסיום שיחת שבת פרשת שמות כ&quot;א טבת - יום למחרת הילולת הרמב&quot;ם תשנ&quot;ב, מאחל הרבי שע&quot;י עצם ההחלטה בדבר התחזקות אישית וחיזוק הסביבה בלימוד הרמב&quot;ם כולל לפי [[תקנת הרמב&quot;ם]] ובפרט בהלכות משיח שברמב&quot;ם {{ציטוטון|בודאי יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב&quot;ם בסיום ספרו, '''שלאחר שישנו כבר ה&quot;מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדה וילחם מלחמת ה'&quot; - שהוא בחזקת שהוא משיח''' - שכבר יהי' מיד &quot;משיח בודאי&quot;, עי&quot;ז ש&quot;עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'}}{{הערה|התוועדויות תשנ&quot;ב ע' 107, תרגום ללשון הקודש מהשיחה שהוגהה ע&quot;י הרבי}}.<br /> <br /> בשיחת ש&quot;פ משטים תשנ&quot;ב בה היסב הרבי את תשומת הלב לפעולת המשיח בעולם בצמצום המלחמות והתקציבים לכלי נשק וכו', אמר הרבי שזוהי מפעולתו והשפעתו של נשיא הדור שהוא המשיח שבדור ובהקשר לזה שהדבר מתרחש {{ציטוטןן|כתוצאה מהחלטת והכרזת &quot;מלכי רבנן&quot; ש&quot;הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא&quot; . . הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]&quot; ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]&quot; - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו&quot;בערכאות שלהם&quot;, שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע&quot;ד המעמד ומצב ד&quot;וכתתו חרבותם לאתם&quot;}}{{הערה|השיחה הוגהה ע&quot;י הרבי ונדפסה בספר השיחות תשנ&quot;ב ע' 368}}.<br /> <br /> ==רבנים שחתמו על פסק הדין הרביעי==<br /> <br /> ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> <br /> הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל&quot;ף-בי&quot;ת:<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אבוחצירא רב שכונת קרית אליעזר - חיפה]]<br /> *הרב אליהו אבוחצירא<br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br /> *הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> *הרב [[אליהו אברג'ל]]<br /> *הרב [[יורם אברג'ל]]<br /> *הרב [[יוסף אברקי]]<br /> *הרב [[יהושע אדוט]]<br /> *הרב [[בנימין אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב אדרעי]]<br /> *הרב [[ישר אדרעי]]<br /> *הרב [[חיים אדרעי]]<br /> *הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br /> *הרב [[יהורם אולמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *הרב [[דורון חיים איזמן]]<br /> *הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br /> *חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br /> *הרב [[יהודה אלחרר]]<br /> *הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]]<br /> *הרב [[שמעון אלמליח]]<br /> *הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br /> *הרב [[שלמה אמסלם]]<br /> *הרב [[יוסף אנגל]]<br /> *הרב [[משה אנטיזדה]]<br /> *הרב [[אליהו אסולין]]<br /> *הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br /> *הרב [[נפתלי אסטולין]]<br /> *הרב [[דוד אסייג]]<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br /> *הרב יהושע זעליג אהרונוב<br /> *הרב [[גבריאל ארבוב]]<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br /> *הרב [[יוסף באגד]]<br /> *הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br /> *הרב [[דוד רפאל באנון]]<br /> *הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br /> *הרב [[רפאל בוסי]]<br /> *הרב [[יהונתן בורגן]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]]<br /> *הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br /> *הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br /> *הרב [[שמעון ביטון]]<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br /> *הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br /> *הרב יצחק יעקב בלטנר<br /> *הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]]<br /> *הרב משה בן אבו<br /> *הרב יוסף בן זכריה<br /> *הרב [[רחמים בנין]]<br /> *הרב אהרון בעגון<br /> *הרב [[אלעזר בקשי]]<br /> *הרב [[נועם ברטוב]]<br /> *הרב שרגא בראווד<br /> *הרב משה אהרון ברוידא<br /> *הרב ברוך אדלר<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br /> *הרב חי ברכץ<br /> *הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br /> *הרב [[נח גנזבורג]]<br /> *הרב אליהו גבאי<br /> *הרב מסעוד גבאי<br /> *הרב [[יחיאל גברא]]<br /> *הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br /> *הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br /> *הרב יצחק גולדשטיין<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> *הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]<br /> *הרב [[יוחנן גוראריה]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> *הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br /> *הרב שמואל גורביץ'<br /> *הרב [[זכריה גורי]]<br /> *הרב אריאל גורן<br /> *הרב [[משה גורקוב]]<br /> *הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br /> *הרב [[יוסף גינזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> *הרב [[דניאל גנסיא]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br /> *הרב [[דניאל גרבסקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי גרונר]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]]<br /> *הרב ששון גריידי<br /> *הרב דניאל גרין<br /> *הרב [[מאיר גרינברג]]<br /> *הרב אריה גרינברג<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br /> *הרב ישראל גרשטנקורן<br /> *הרב אליהו דהן<br /> *הרב דוד דהברעסער<br /> *הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br /> *הרב אריה לייב דודאביץ'<br /> *הרב עקיבא אליהו דיוויק<br /> *הרב מרדכי דיעי<br /> *הרב [[נועם דקל]]<br /> *הרב מאיר שמעון דרורי<br /> *הרב ישראל שלום דרעי<br /> *הרב [[משה הבלין]]<br /> *הרב [[משה הויכברג]]<br /> *הרב אריה לייב היינץ<br /> *הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br /> *הרב [[ישראל הלפרין]]<br /> *הרב [[יצחק הנדל]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> *הרב יהושע הכט<br /> *הרב יצחק הכט<br /> *הרב [[שגיא הר שפר]]<br /> *הרב [[אברהם הרוניין]]<br /> *הרב [[ישעיהו הרצל]]<br /> *הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br /> *הרב [[נועם ווגנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br /> *הרב משה ווינר<br /> *הרב [[משה יעקב ווייס]]<br /> *הרב משה ניסן וולבוסקי<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]]<br /> *הרב דוד וולפמן<br /> *הרב [[אריה וועג]]<br /> *הרב [[שלמה וילהלם]]<br /> *הרב [[דוד ועקנין]]<br /> *הרב מכלוף ועקנין<br /> *הרב מנשה זכריהו<br /> *הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br /> *הרב אשר זמל<br /> *הרב יצחק חביב<br /> *הרב [[ישועה חדד]]<br /> *הרב ברוך חורי<br /> *הרב משה חזן<br /> *הרב לוי חזקיה<br /> *הרב [[עזריאל חייקין]]<br /> *הרב שמעון חיריק<br /> *הרב אהרון חן<br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב שמריהו חריטונוב<br /> *הרב [[דב טברדוביץ]]<br /> *הרב שלמה טובים<br /> *הרב [[אלעזר טורין]]<br /> *הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br /> *הרב יוסף טייב<br /> *הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br /> *הרב [[דב טייכמן]]<br /> *הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br /> *הרב גרשון טננבוים<br /> *הרב [[יצחק ידגר]]<br /> *הרב מנשה יום טוב<br /> *הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר&quot;ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br /> *הרב [[זלמן יפה]]<br /> *הרב אברהם יפרח<br /> *הרב מרדכי יצחקי<br /> *הרב אליהו כהן<br /> *הרב בנימין כהן<br /> *הרב יוסף כהן<br /> *הרב נועם שמעון כהן<br /> *הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br /> *הרב [[יגאל כספי]]<br /> *הרב זכריה כספי<br /> *הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br /> *הרב יונה לייב לבל<br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br /> *הרב שלמה לוי<br /> *הרב [[שלום דובער לויטין]]<br /> *הרב משה לוין<br /> *הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br /> *הרב יחייא לחיאני<br /> *הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br /> *הרב זבולון ליברמן<br /> *הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא<br /> *הרב אברהם ליפסקר<br /> *הרב [[ברוך ליפקין]]<br /> *הרב שלמה ליפש<br /> *הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br /> *הרב [[מאיר מאירי]]<br /> *הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br /> *הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br /> *הרב שלמה מזרחי<br /> *הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br /> *הרב גואל ישראל מיירס<br /> *הרב אברהם מיכאלשווילי<br /> *הרב בן ציון מיכאלשווילי<br /> *הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br /> *הרב יצחק מיכאלשווילי<br /> *הרב [[חיים מילר]]<br /> *הרב [[מרדכי מלובני]]<br /> *הרב חיים מלול<br /> *הרב מיכאל מלכא<br /> *הרב שלמה ממן<br /> *הרב יעקב מנדלסון<br /> *הרב סעדיה מעטוף<br /> *הרב שלום מעטוף<br /> *הרב אהרון מרגולין<br /> *הרב יוסף מרגי<br /> *הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br /> *הרב [[מנחם נוימן]]<br /> *הרב דוד נוסבאום<br /> *הרב [[ניסים פרץ]]<br /> *הרב יוסף יצחק נפרסטק<br /> *הרב [[חיים נפתלין]]<br /> *הרב יוסף יצחק נקי<br /> *הרב מנחם מענדל סבג<br /> *הרב יואל סויסה<br /> *הרב מאיר סויסה<br /> *הרב [[שמעון סופר]] (האדמו&quot;ר מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br /> *הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br /> *הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br /> *הרב ברוך סלונים<br /> *הרב חיים סלונים<br /> *הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br /> *הרב יוסף שמעון סמיערק<br /> *הרב רחמים עמרוסי<br /> *הרב [[שמאי ענדע]]<br /> *הרב [[בנימין ערד]]<br /> *הרב נחום ערנטרוי<br /> *הרב [[חיים פארו]]<br /> *הרב [[הלל פבזנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br /> *הרב [[יגאל פיזם]]<br /> *הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> *הרב [[שמשון פיזם]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br /> *הרב [[שמואל פלוטקין]]<br /> *הרב [[יהודה פרידמן]]<br /> *הרב מנשה פרמן<br /> *הרב פרץ פרטוש<br /> *הרב [[אריה פרקש]]<br /> *הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br /> *הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br /> *הרב ראובן צופין<br /> *הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br /> *הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br /> *הרב אברהם צמח<br /> *הרב [[פנחס קארף]]<br /> *הרב [[יהודה קובלקין]]<br /> *הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br /> *הרב [[אברהם קוט]]<br /> *הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br /> *הרב [[נטע קופרמן]]<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]]<br /> *הרב [[אבשלום קיל]]<br /> *הרב [[מאיר קירש]]<br /> *הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br /> *הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br /> *הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br /> *הרב [[שמואל קמינצקי]]<br /> *הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br /> *הרב [[שאול יעקב קצין]]<br /> *הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br /> *הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br /> *הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br /> *הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br /> *הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br /> *הרב [[שאול רוזנבלט]]<br /> *הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br /> *הרב [[יצחק רויטמן]]<br /> *הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br /> *הרב [[יהושע רסקין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br /> *הרב [[יאשיהו שאמע]]<br /> *הרב [[שמעון שאער]]<br /> *הרב [[דניאל שהינו]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br /> *הרב [[דוד שועדיק]]<br /> *הרב [[שלום דובער שטעק]]<br /> *הרב [[אליהו שטרן]]<br /> *הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br /> *הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br /> *הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br /> *הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br /> *הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br /> *הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> *הרב [[ישי שרעבי]]<br /> *הרב [[אבינועם תעיזי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הרבי כמלך המשיח]]<br /> *[[נבואה]]<br /> *[[נביאים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/03-12-2022-23-52-09-פסק-דין-מעודכן-מלא-כסלו-תשפג-copy.pdf פסק הדין] מעודכן לחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;ג]], ימות המשיח (רשימה חלקית) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש&quot;א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br /> *הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ&quot;ג) {{PDF|}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=630363 2023-08-30T07:46:52Z

<p>66.23.206.165: /* הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פסק דין מהדורת כסלו תשפג.jpg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> '''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ&quot;ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ &quot;הזוכר למזכיריו&quot;. הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br /> <br /> ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ&quot;ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי &quot;'''הוד''' כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ו&quot;מלכנו שליט&quot;א&quot;, והן בלשון הפסק ש&quot;השי&quot;ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון&quot;}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת ווהגיב על כך בברכה{{הערה|[בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי https://chabad.info/moshiach/884771/] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הפסק הראשון===<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: &quot;אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב&quot;ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב&quot;ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br /> <br /> ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב&quot;ד]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש&quot;א|שנת נפלאות אראנו]]<br /> <br /> אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br /> <br /> בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br /> <br /> מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br /> <br /> בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ&quot;ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום א' אייר אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: <br /> <br /> &quot;כ&quot;ק מלך המשיח שליט&quot;א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל ארה&quot;ק שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ&quot;נ &quot;בית מנחם&quot; מכל קצווי ארה&quot;ק. הרבנים דיברו ע&quot;ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ&quot;ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ&quot;י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש&quot;ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ&quot;ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב&quot;ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו&quot;א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי &quot;עבודה&quot; חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד&quot;צדיק גוזר&quot; או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין &quot;לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה&quot;טובה&quot;... במקום זאת על כאו&quot;א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה&quot;ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט&quot;א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע&quot;י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ&quot;ק מלך המשיח בידיו הק'&quot;. <br /> <br /> הרבי לקח את המכתב ואמר: &quot;א יישר כח&quot;. ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br /> <br /> בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טוב לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס&quot;ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.<br /> <br /> לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטן|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ&quot;ד}}. <br /> <br /> בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב&quot;דיים רבים נוספים על פסק זה.<br /> <br /> ===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br /> [[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br /> ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תשנ&quot;ב, הנאספו רבני חב&quot;ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי, כנהוג שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב&quot;ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה&quot;ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br /> '''פסק – דין'''<br /> היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע&quot;פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ&quot;ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br /> <br /> הנה בהמשך לזה, ע&quot;פ פסק דין ברור של הרמב&quot;ם בהלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד &quot;אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי&quot;.<br /> <br /> הרי ברור ע&quot;פ דין תורת אמת שחל על כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הלכה זו ד&quot;בחזקת שהוא משיח&quot;, שהרי נתקיימו בכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כל התנאים המנויים ברמב&quot;ם הנ&quot;ל.<br /> <br /> וכיון שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ&quot;ל (וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד&quot;חזקת משיח&quot;, א&quot;כ ברור שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד&quot;צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס&quot;ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br /> <br /> וזה לשון כתב המינוי:<br /> <br /> {{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש&quot;ט, המגיד, אדמו&quot;ר הזקן, אדמו&quot;ר האמצעי, אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, הרה&quot;ק מוה&quot;ר לוי&quot;צ שניאורסאהן נ&quot;ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב&quot;ם בסוף פרק י&quot;א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br /> <br /> ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;ג סיוון]] [[תנש&quot;א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: &quot;נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: &quot;באן וואיאז'&quot;}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}&quot; ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: &quot;זה בשביל הנסיעה&quot;{{הערה|במקור באידיש: &quot;דאס איז פאר די נסיעה&quot;. ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br /> <br /> למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש|קברם]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב&quot;ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> ביום רביעי ט&quot;ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר &quot;כבר חזרתם?&quot;, ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ&quot;י זכרון ר' דוד נחשון}} <br /> <br /> בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש&quot;א - יום ההילולא של [[האריז&quot;ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו&quot;ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש&quot;א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], נסעו שוב ר' דןד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br /> <br /> ===הפסק השלישי===<br /> [[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br /> הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> ===הפסק הרביעי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב&quot;ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br /> <br /> וזה לשונו הקדוש: &quot;... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; וה&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;. עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ&quot;ל.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ&quot;ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ&quot;ב אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: &quot;... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]&quot;, ועוד הוסיף על פסק-דין הנ&quot;ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח בוודאי]]&quot;, ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br /> <br /> הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br /> <br /> ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br /> <br /> על הפסק חתומים מאות [[אדמו&quot;ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב&quot;ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br /> <br /> ===מסע הרבנים - תשע&quot;ז===<br /> [[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע&quot;ז)]]<br /> [[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]], לקראת [[כ&quot;ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו&quot;ר הזקן ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br /> <br /> עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט| תוכן=כ&quot;ד טבת יום הילולא דכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ה'תשע&quot;ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב&quot;ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br /> <br /> ==הרקע לפסקי הדין==<br /> [[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br /> רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ&quot;א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי&quot;צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: &quot;וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!&quot; פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: &quot;יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!&quot;{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br /> <br /> כמו כן פנה לרבנים ואדמו&quot;רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br /> <br /> לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ&quot;ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ&quot;ב<br /> |תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;, היא כתוצאה מהחלטת והכרזת &quot;מלכי רבנן&quot; ש&quot;הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא&quot;.. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]&quot; ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]&quot; - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}<br /> <br /> ==רבנים שחתמו על פסק הדין הרביעי==<br /> <br /> ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> <br /> הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל&quot;ף-בי&quot;ת:<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אבוחצירא רב שכונת קרית אליעזר - חיפה]]<br /> *הרב אליהו אבוחצירא<br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br /> *הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> *הרב [[אליהו אברג'ל]]<br /> *הרב [[יורם אברג'ל]]<br /> *הרב [[יוסף אברקי]]<br /> *הרב [[יהושע אדוט]]<br /> *הרב [[בנימין אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב אדרעי]]<br /> *הרב [[ישר אדרעי]]<br /> *הרב [[חיים אדרעי]]<br /> *הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br /> *הרב [[יהורם אולמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *הרב [[דורון חיים איזמן]]<br /> *הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br /> *חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br /> *הרב [[יהודה אלחרר]]<br /> *הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]]<br /> *הרב [[שמעון אלמליח]]<br /> *הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br /> *הרב [[שלמה אמסלם]]<br /> *הרב [[יוסף אנגל]]<br /> *הרב [[משה אנטיזדה]]<br /> *הרב [[אליהו אסולין]]<br /> *הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br /> *הרב [[נפתלי אסטולין]]<br /> *הרב [[דוד אסייג]]<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br /> *הרב יהושע זעליג אהרונוב<br /> *הרב [[גבריאל ארבוב]]<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br /> *הרב [[יוסף באגד]]<br /> *הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br /> *הרב [[דוד רפאל באנון]]<br /> *הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br /> *הרב [[רפאל בוסי]]<br /> *הרב [[יהונתן בורגן]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]]<br /> *הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br /> *הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br /> *הרב [[שמעון ביטון]]<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br /> *הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br /> *הרב יצחק יעקב בלטנר<br /> *הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]]<br /> *הרב משה בן אבו<br /> *הרב יוסף בן זכריה<br /> *הרב [[רחמים בנין]]<br /> *הרב אהרון בעגון<br /> *הרב [[אלעזר בקשי]]<br /> *הרב [[נועם ברטוב]]<br /> *הרב שרגא בראווד<br /> *הרב משה אהרון ברוידא<br /> *הרב ברוך אדלר<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br /> *הרב חי ברכץ<br /> *הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br /> *הרב [[נח גנזבורג]]<br /> *הרב אליהו גבאי<br /> *הרב מסעוד גבאי<br /> *הרב [[יחיאל גברא]]<br /> *הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br /> *הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br /> *הרב יצחק גולדשטיין<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> *הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]<br /> *הרב [[יוחנן גוראריה]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> *הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br /> *הרב שמואל גורביץ'<br /> *הרב [[זכריה גורי]]<br /> *הרב אריאל גורן<br /> *הרב [[משה גורקוב]]<br /> *הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br /> *הרב [[יוסף גינזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> *הרב [[דניאל גנסיא]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br /> *הרב [[דניאל גרבסקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי גרונר]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]]<br /> *הרב ששון גריידי<br /> *הרב דניאל גרין<br /> *הרב [[מאיר גרינברג]]<br /> *הרב אריה גרינברג<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br /> *הרב ישראל גרשטנקורן<br /> *הרב אליהו דהן<br /> *הרב דוד דהברעסער<br /> *הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br /> *הרב אריה לייב דודאביץ'<br /> *הרב עקיבא אליהו דיוויק<br /> *הרב מרדכי דיעי<br /> *הרב [[נועם דקל]]<br /> *הרב מאיר שמעון דרורי<br /> *הרב ישראל שלום דרעי<br /> *הרב [[משה הבלין]]<br /> *הרב [[משה הויכברג]]<br /> *הרב אריה לייב היינץ<br /> *הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br /> *הרב [[ישראל הלפרין]]<br /> *הרב [[יצחק הנדל]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> *הרב יהושע הכט<br /> *הרב יצחק הכט<br /> *הרב [[שגיא הר שפר]]<br /> *הרב [[אברהם הרוניין]]<br /> *הרב [[ישעיהו הרצל]]<br /> *הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br /> *הרב [[נועם ווגנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br /> *הרב משה ווינר<br /> *הרב [[משה יעקב ווייס]]<br /> *הרב משה ניסן וולבוסקי<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]]<br /> *הרב דוד וולפמן<br /> *הרב [[אריה וועג]]<br /> *הרב [[שלמה וילהלם]]<br /> *הרב [[דוד ועקנין]]<br /> *הרב מכלוף ועקנין<br /> *הרב מנשה זכריהו<br /> *הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br /> *הרב אשר זמל<br /> *הרב יצחק חביב<br /> *הרב [[ישועה חדד]]<br /> *הרב ברוך חורי<br /> *הרב משה חזן<br /> *הרב לוי חזקיה<br /> *הרב [[עזריאל חייקין]]<br /> *הרב שמעון חיריק<br /> *הרב אהרון חן<br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב שמריהו חריטונוב<br /> *הרב [[דב טברדוביץ]]<br /> *הרב שלמה טובים<br /> *הרב [[אלעזר טורין]]<br /> *הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br /> *הרב יוסף טייב<br /> *הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br /> *הרב [[דב טייכמן]]<br /> *הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br /> *הרב גרשון טננבוים<br /> *הרב [[יצחק ידגר]]<br /> *הרב מנשה יום טוב<br /> *הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר&quot;ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br /> *הרב [[זלמן יפה]]<br /> *הרב אברהם יפרח<br /> *הרב מרדכי יצחקי<br /> *הרב אליהו כהן<br /> *הרב בנימין כהן<br /> *הרב יוסף כהן<br /> *הרב נועם שמעון כהן<br /> *הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br /> *הרב [[יגאל כספי]]<br /> *הרב זכריה כספי<br /> *הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br /> *הרב יונה לייב לבל<br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br /> *הרב שלמה לוי<br /> *הרב [[שלום דובער לויטין]]<br /> *הרב משה לוין<br /> *הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br /> *הרב יחייא לחיאני<br /> *הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br /> *הרב זבולון ליברמן<br /> *הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא<br /> *הרב אברהם ליפסקר<br /> *הרב [[ברוך ליפקין]]<br /> *הרב שלמה ליפש<br /> *הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br /> *הרב [[מאיר מאירי]]<br /> *הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br /> *הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br /> *הרב שלמה מזרחי<br /> *הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br /> *הרב גואל ישראל מיירס<br /> *הרב אברהם מיכאלשווילי<br /> *הרב בן ציון מיכאלשווילי<br /> *הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br /> *הרב יצחק מיכאלשווילי<br /> *הרב [[חיים מילר]]<br /> *הרב [[מרדכי מלובני]]<br /> *הרב חיים מלול<br /> *הרב מיכאל מלכא<br /> *הרב שלמה ממן<br /> *הרב יעקב מנדלסון<br /> *הרב סעדיה מעטוף<br /> *הרב שלום מעטוף<br /> *הרב אהרון מרגולין<br /> *הרב יוסף מרגי<br /> *הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br /> *הרב [[מנחם נוימן]]<br /> *הרב דוד נוסבאום<br /> *הרב [[ניסים פרץ]]<br /> *הרב יוסף יצחק נפרסטק<br /> *הרב [[חיים נפתלין]]<br /> *הרב יוסף יצחק נקי<br /> *הרב מנחם מענדל סבג<br /> *הרב יואל סויסה<br /> *הרב מאיר סויסה<br /> *הרב [[שמעון סופר]] (האדמו&quot;ר מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br /> *הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br /> *הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br /> *הרב ברוך סלונים<br /> *הרב חיים סלונים<br /> *הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br /> *הרב יוסף שמעון סמיערק<br /> *הרב רחמים עמרוסי<br /> *הרב [[שמאי ענדע]]<br /> *הרב [[בנימין ערד]]<br /> *הרב נחום ערנטרוי<br /> *הרב [[חיים פארו]]<br /> *הרב [[הלל פבזנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br /> *הרב [[יגאל פיזם]]<br /> *הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> *הרב [[שמשון פיזם]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br /> *הרב [[שמואל פלוטקין]]<br /> *הרב [[יהודה פרידמן]]<br /> *הרב מנשה פרמן<br /> *הרב פרץ פרטוש<br /> *הרב [[אריה פרקש]]<br /> *הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br /> *הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br /> *הרב ראובן צופין<br /> *הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br /> *הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br /> *הרב אברהם צמח<br /> *הרב [[פנחס קארף]]<br /> *הרב [[יהודה קובלקין]]<br /> *הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br /> *הרב [[אברהם קוט]]<br /> *הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br /> *הרב [[נטע קופרמן]]<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]]<br /> *הרב [[אבשלום קיל]]<br /> *הרב [[מאיר קירש]]<br /> *הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br /> *הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br /> *הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br /> *הרב [[שמואל קמינצקי]]<br /> *הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br /> *הרב [[שאול יעקב קצין]]<br /> *הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br /> *הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br /> *הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br /> *הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br /> *הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br /> *הרב [[שאול רוזנבלט]]<br /> *הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br /> *הרב [[יצחק רויטמן]]<br /> *הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br /> *הרב [[יהושע רסקין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br /> *הרב [[יאשיהו שאמע]]<br /> *הרב [[שמעון שאער]]<br /> *הרב [[דניאל שהינו]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br /> *הרב [[דוד שועדיק]]<br /> *הרב [[שלום דובער שטעק]]<br /> *הרב [[אליהו שטרן]]<br /> *הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br /> *הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br /> *הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br /> *הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br /> *הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br /> *הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> *הרב [[ישי שרעבי]]<br /> *הרב [[אבינועם תעיזי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הרבי כמלך המשיח]]<br /> *[[נבואה]]<br /> *[[נביאים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/03-12-2022-23-52-09-פסק-דין-מעודכן-מלא-כסלו-תשפג-copy.pdf פסק הדין] מעודכן לחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;ג]], ימות המשיח (רשימה חלקית) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש&quot;א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br /> *הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ&quot;ג) {{PDF|}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=630362 2023-08-30T07:42:13Z

<p>66.23.206.165: /* הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פסק דין מהדורת כסלו תשפג.jpg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> '''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ&quot;ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ &quot;הזוכר למזכיריו&quot;. הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br /> <br /> ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ&quot;ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי &quot;'''הוד''' כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ו&quot;מלכנו שליט&quot;א&quot;, והן בלשון הפסק ש&quot;השי&quot;ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון&quot;}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת ווהגיב על כך בברכה{{הערה|[בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי https://chabad.info/moshiach/884771/] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הפסק הראשון===<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: &quot;אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב&quot;ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב&quot;ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br /> <br /> ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב&quot;ד]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש&quot;א|שנת נפלאות אראנו]]<br /> <br /> אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br /> <br /> בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br /> <br /> מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br /> <br /> בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ&quot;ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום א' אייר אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: <br /> <br /> &quot;כ&quot;ק מלך המשיח שליט&quot;א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל ארה&quot;ק שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ&quot;נ &quot;בית מנחם&quot; מכל קצווי ארה&quot;ק. הרבנים דיברו ע&quot;ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ&quot;ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ&quot;י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש&quot;ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ&quot;ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב&quot;ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו&quot;א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי &quot;עבודה&quot; חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד&quot;צדיק גוזר&quot; או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין &quot;לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה&quot;טובה&quot;... במקום זאת על כאו&quot;א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה&quot;ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט&quot;א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע&quot;י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ&quot;ק מלך המשיח בידיו הק'&quot;. <br /> <br /> הרבי לקח את המכתב ואמר: &quot;א יישר כח&quot;. ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br /> <br /> בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טוב לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס&quot;ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.<br /> <br /> לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטן|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ&quot;ד}}. <br /> <br /> בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב&quot;דיים רבים נוספים על פסק זה.<br /> <br /> ===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br /> [[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br /> ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תשנ&quot;ב, הנאספו רבני חב&quot;ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי, כנהוג שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב&quot;ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה&quot;ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br /> '''פסק – דין'''<br /> היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע&quot;פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ&quot;ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br /> <br /> הנה בהמשך לזה, ע&quot;פ פסק דין ברור של הרמב&quot;ם בהלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד &quot;אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי&quot;.<br /> <br /> הרי ברור ע&quot;פ דין תורת אמת שחל על כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הלכה זו ד&quot;בחזקת שהוא משיח&quot;, שהרי נתקיימו בכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כל התנאים המנויים ברמב&quot;ם הנ&quot;ל.<br /> <br /> וכיון שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ&quot;ל (וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד&quot;חזקת משיח&quot;, א&quot;כ ברור שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד&quot;צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[וועד רבני אנ&quot;ש באה&quot;ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס&quot;ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br /> <br /> וזה לשון כתב המינוי:<br /> <br /> {{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש&quot;ט, המגיד, אדמו&quot;ר הזקן, אדמו&quot;ר האמצעי, אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, הרה&quot;ק מוה&quot;ר לוי&quot;צ שניאורסאהן נ&quot;ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב&quot;ם בסוף פרק י&quot;א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br /> <br /> ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;ג סיוון]] [[תנש&quot;א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: &quot;נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: &quot;באן וואיאז'&quot;}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}&quot; ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: &quot;זה בשביל הנסיעה&quot;{{הערה|במקור באידיש: &quot;דאס איז פאר די נסיעה&quot;. ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br /> <br /> למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש|קברם]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב&quot;ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> ביום רביעי ט&quot;ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר &quot;כבר חזרתם?&quot;, ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ&quot;י זכרון ר' דוד נחשון}} <br /> <br /> בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש&quot;א - יום ההילולא של [[האריז&quot;ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו&quot;ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש&quot;א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], נסעו שוב ר' דןד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br /> <br /> ===הפסק השלישי===<br /> [[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br /> הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> ===הפסק הרביעי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב&quot;ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br /> <br /> וזה לשונו הקדוש: &quot;... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; וה&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;. עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ&quot;ל.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ&quot;ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ&quot;ב אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: &quot;... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]&quot;, ועוד הוסיף על פסק-דין הנ&quot;ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח בוודאי]]&quot;, ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br /> <br /> הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br /> <br /> ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br /> <br /> על הפסק חתומים מאות [[אדמו&quot;ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב&quot;ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br /> <br /> ===מסע הרבנים - תשע&quot;ז===<br /> [[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע&quot;ז)]]<br /> [[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]], לקראת [[כ&quot;ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו&quot;ר הזקן ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br /> <br /> עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט| תוכן=כ&quot;ד טבת יום הילולא דכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ה'תשע&quot;ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב&quot;ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br /> <br /> ==הרקע לפסקי הדין==<br /> [[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br /> רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ&quot;א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי&quot;צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: &quot;וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!&quot; פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: &quot;יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!&quot;{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br /> <br /> כמו כן פנה לרבנים ואדמו&quot;רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br /> <br /> לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ&quot;ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ&quot;ב<br /> |תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;, היא כתוצאה מהחלטת והכרזת &quot;מלכי רבנן&quot; ש&quot;הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא&quot;.. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]&quot; ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]&quot; - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}<br /> <br /> ==רבנים שחתמו על פסק הדין הרביעי==<br /> <br /> ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> <br /> הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל&quot;ף-בי&quot;ת:<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אבוחצירא רב שכונת קרית אליעזר - חיפה]]<br /> *הרב אליהו אבוחצירא<br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br /> *הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> *הרב [[אליהו אברג'ל]]<br /> *הרב [[יורם אברג'ל]]<br /> *הרב [[יוסף אברקי]]<br /> *הרב [[יהושע אדוט]]<br /> *הרב [[בנימין אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב אדרעי]]<br /> *הרב [[ישר אדרעי]]<br /> *הרב [[חיים אדרעי]]<br /> *הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br /> *הרב [[יהורם אולמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *הרב [[דורון חיים איזמן]]<br /> *הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br /> *חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br /> *הרב [[יהודה אלחרר]]<br /> *הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]]<br /> *הרב [[שמעון אלמליח]]<br /> *הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br /> *הרב [[שלמה אמסלם]]<br /> *הרב [[יוסף אנגל]]<br /> *הרב [[משה אנטיזדה]]<br /> *הרב [[אליהו אסולין]]<br /> *הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br /> *הרב [[נפתלי אסטולין]]<br /> *הרב [[דוד אסייג]]<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br /> *הרב יהושע זעליג אהרונוב<br /> *הרב [[גבריאל ארבוב]]<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br /> *הרב [[יוסף באגד]]<br /> *הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br /> *הרב [[דוד רפאל באנון]]<br /> *הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br /> *הרב [[רפאל בוסי]]<br /> *הרב [[יהונתן בורגן]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]]<br /> *הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br /> *הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br /> *הרב [[שמעון ביטון]]<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br /> *הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br /> *הרב יצחק יעקב בלטנר<br /> *הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]]<br /> *הרב משה בן אבו<br /> *הרב יוסף בן זכריה<br /> *הרב [[רחמים בנין]]<br /> *הרב אהרון בעגון<br /> *הרב [[אלעזר בקשי]]<br /> *הרב [[נועם ברטוב]]<br /> *הרב שרגא בראווד<br /> *הרב משה אהרון ברוידא<br /> *הרב ברוך אדלר<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br /> *הרב חי ברכץ<br /> *הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br /> *הרב [[נח גנזבורג]]<br /> *הרב אליהו גבאי<br /> *הרב מסעוד גבאי<br /> *הרב [[יחיאל גברא]]<br /> *הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br /> *הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br /> *הרב יצחק גולדשטיין<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> *הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]<br /> *הרב [[יוחנן גוראריה]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> *הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br /> *הרב שמואל גורביץ'<br /> *הרב [[זכריה גורי]]<br /> *הרב אריאל גורן<br /> *הרב [[משה גורקוב]]<br /> *הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br /> *הרב [[יוסף גינזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> *הרב [[דניאל גנסיא]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br /> *הרב [[דניאל גרבסקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי גרונר]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]]<br /> *הרב ששון גריידי<br /> *הרב דניאל גרין<br /> *הרב [[מאיר גרינברג]]<br /> *הרב אריה גרינברג<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br /> *הרב ישראל גרשטנקורן<br /> *הרב אליהו דהן<br /> *הרב דוד דהברעסער<br /> *הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br /> *הרב אריה לייב דודאביץ'<br /> *הרב עקיבא אליהו דיוויק<br /> *הרב מרדכי דיעי<br /> *הרב [[נועם דקל]]<br /> *הרב מאיר שמעון דרורי<br /> *הרב ישראל שלום דרעי<br /> *הרב [[משה הבלין]]<br /> *הרב [[משה הויכברג]]<br /> *הרב אריה לייב היינץ<br /> *הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br /> *הרב [[ישראל הלפרין]]<br /> *הרב [[יצחק הנדל]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> *הרב יהושע הכט<br /> *הרב יצחק הכט<br /> *הרב [[שגיא הר שפר]]<br /> *הרב [[אברהם הרוניין]]<br /> *הרב [[ישעיהו הרצל]]<br /> *הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br /> *הרב [[נועם ווגנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br /> *הרב משה ווינר<br /> *הרב [[משה יעקב ווייס]]<br /> *הרב משה ניסן וולבוסקי<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]]<br /> *הרב דוד וולפמן<br /> *הרב [[אריה וועג]]<br /> *הרב [[שלמה וילהלם]]<br /> *הרב [[דוד ועקנין]]<br /> *הרב מכלוף ועקנין<br /> *הרב מנשה זכריהו<br /> *הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br /> *הרב אשר זמל<br /> *הרב יצחק חביב<br /> *הרב [[ישועה חדד]]<br /> *הרב ברוך חורי<br /> *הרב משה חזן<br /> *הרב לוי חזקיה<br /> *הרב [[עזריאל חייקין]]<br /> *הרב שמעון חיריק<br /> *הרב אהרון חן<br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב שמריהו חריטונוב<br /> *הרב [[דב טברדוביץ]]<br /> *הרב שלמה טובים<br /> *הרב [[אלעזר טורין]]<br /> *הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br /> *הרב יוסף טייב<br /> *הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br /> *הרב [[דב טייכמן]]<br /> *הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br /> *הרב גרשון טננבוים<br /> *הרב [[יצחק ידגר]]<br /> *הרב מנשה יום טוב<br /> *הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר&quot;ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br /> *הרב [[זלמן יפה]]<br /> *הרב אברהם יפרח<br /> *הרב מרדכי יצחקי<br /> *הרב אליהו כהן<br /> *הרב בנימין כהן<br /> *הרב יוסף כהן<br /> *הרב נועם שמעון כהן<br /> *הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br /> *הרב [[יגאל כספי]]<br /> *הרב זכריה כספי<br /> *הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br /> *הרב יונה לייב לבל<br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br /> *הרב שלמה לוי<br /> *הרב [[שלום דובער לויטין]]<br /> *הרב משה לוין<br /> *הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br /> *הרב יחייא לחיאני<br /> *הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br /> *הרב זבולון ליברמן<br /> *הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא<br /> *הרב אברהם ליפסקר<br /> *הרב [[ברוך ליפקין]]<br /> *הרב שלמה ליפש<br /> *הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br /> *הרב [[מאיר מאירי]]<br /> *הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br /> *הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br /> *הרב שלמה מזרחי<br /> *הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br /> *הרב גואל ישראל מיירס<br /> *הרב אברהם מיכאלשווילי<br /> *הרב בן ציון מיכאלשווילי<br /> *הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br /> *הרב יצחק מיכאלשווילי<br /> *הרב [[חיים מילר]]<br /> *הרב [[מרדכי מלובני]]<br /> *הרב חיים מלול<br /> *הרב מיכאל מלכא<br /> *הרב שלמה ממן<br /> *הרב יעקב מנדלסון<br /> *הרב סעדיה מעטוף<br /> *הרב שלום מעטוף<br /> *הרב אהרון מרגולין<br /> *הרב יוסף מרגי<br /> *הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br /> *הרב [[מנחם נוימן]]<br /> *הרב דוד נוסבאום<br /> *הרב [[ניסים פרץ]]<br /> *הרב יוסף יצחק נפרסטק<br /> *הרב [[חיים נפתלין]]<br /> *הרב יוסף יצחק נקי<br /> *הרב מנחם מענדל סבג<br /> *הרב יואל סויסה<br /> *הרב מאיר סויסה<br /> *הרב [[שמעון סופר]] (האדמו&quot;ר מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br /> *הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br /> *הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br /> *הרב ברוך סלונים<br /> *הרב חיים סלונים<br /> *הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br /> *הרב יוסף שמעון סמיערק<br /> *הרב רחמים עמרוסי<br /> *הרב [[שמאי ענדע]]<br /> *הרב [[בנימין ערד]]<br /> *הרב נחום ערנטרוי<br /> *הרב [[חיים פארו]]<br /> *הרב [[הלל פבזנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br /> *הרב [[יגאל פיזם]]<br /> *הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> *הרב [[שמשון פיזם]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br /> *הרב [[שמואל פלוטקין]]<br /> *הרב [[יהודה פרידמן]]<br /> *הרב מנשה פרמן<br /> *הרב פרץ פרטוש<br /> *הרב [[אריה פרקש]]<br /> *הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br /> *הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br /> *הרב ראובן צופין<br /> *הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br /> *הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br /> *הרב אברהם צמח<br /> *הרב [[פנחס קארף]]<br /> *הרב [[יהודה קובלקין]]<br /> *הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br /> *הרב [[אברהם קוט]]<br /> *הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br /> *הרב [[נטע קופרמן]]<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]]<br /> *הרב [[אבשלום קיל]]<br /> *הרב [[מאיר קירש]]<br /> *הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br /> *הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br /> *הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br /> *הרב [[שמואל קמינצקי]]<br /> *הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br /> *הרב [[שאול יעקב קצין]]<br /> *הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br /> *הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br /> *הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br /> *הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br /> *הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br /> *הרב [[שאול רוזנבלט]]<br /> *הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br /> *הרב [[יצחק רויטמן]]<br /> *הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br /> *הרב [[יהושע רסקין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br /> *הרב [[יאשיהו שאמע]]<br /> *הרב [[שמעון שאער]]<br /> *הרב [[דניאל שהינו]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br /> *הרב [[דוד שועדיק]]<br /> *הרב [[שלום דובער שטעק]]<br /> *הרב [[אליהו שטרן]]<br /> *הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br /> *הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br /> *הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br /> *הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br /> *הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br /> *הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> *הרב [[ישי שרעבי]]<br /> *הרב [[אבינועם תעיזי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הרבי כמלך המשיח]]<br /> *[[נבואה]]<br /> *[[נביאים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/03-12-2022-23-52-09-פסק-דין-מעודכן-מלא-כסלו-תשפג-copy.pdf פסק הדין] מעודכן לחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;ג]], ימות המשיח (רשימה חלקית) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש&quot;א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br /> *הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ&quot;ג) {{PDF|}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=630361 2023-08-30T07:37:21Z

<p>66.23.206.165: /* הפסק הרביעי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פסק דין מהדורת כסלו תשפג.jpg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> '''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ&quot;ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ &quot;הזוכר למזכיריו&quot;. הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br /> <br /> ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ&quot;ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי &quot;'''הוד''' כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ו&quot;מלכנו שליט&quot;א&quot;, והן בלשון הפסק ש&quot;השי&quot;ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון&quot;}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת ווהגיב על כך בברכה{{הערה|[בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי https://chabad.info/moshiach/884771/] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הפסק הראשון===<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: &quot;אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב&quot;ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב&quot;ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br /> <br /> ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב&quot;ד]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש&quot;א|שנת נפלאות אראנו]]<br /> <br /> אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br /> <br /> בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br /> <br /> מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br /> <br /> בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ&quot;ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום א' אייר אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: <br /> <br /> &quot;כ&quot;ק מלך המשיח שליט&quot;א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל ארה&quot;ק שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ&quot;נ &quot;בית מנחם&quot; מכל קצווי ארה&quot;ק. הרבנים דיברו ע&quot;ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ&quot;ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ&quot;י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש&quot;ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ&quot;ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב&quot;ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו&quot;א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי &quot;עבודה&quot; חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד&quot;צדיק גוזר&quot; או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין &quot;לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה&quot;טובה&quot;... במקום זאת על כאו&quot;א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה&quot;ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט&quot;א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע&quot;י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ&quot;ק מלך המשיח בידיו הק'&quot;. <br /> <br /> הרבי לקח את המכתב ואמר: &quot;א יישר כח&quot;. ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br /> <br /> בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טוב לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס&quot;ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.<br /> <br /> לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטן|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ&quot;ד}}. <br /> <br /> בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב&quot;דיים רבים נוספים על פסק זה.<br /> <br /> ===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br /> [[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br /> ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תשנ&quot;ב, הנאספו רבני חב&quot;ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי, כנהוג שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב&quot;ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה&quot;ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br /> '''פסק – דין'''<br /> היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע&quot;פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ&quot;ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br /> <br /> הנה בהמשך לזה, ע&quot;פ פסק דין ברור של הרמב&quot;ם בהלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד &quot;אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי&quot;.<br /> <br /> הרי ברור ע&quot;פ דין תורת אמת שחל על כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הלכה זו ד&quot;בחזקת שהוא משיח&quot;, שהרי נתקיימו בכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כל התנאים המנויים ברמב&quot;ם הנ&quot;ל.<br /> <br /> וכיון שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ&quot;ל (וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד&quot;חזקת משיח&quot;, א&quot;כ ברור שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד&quot;צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [וועד רבני אנ&quot;ש באה&quot;ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס&quot;ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br /> <br /> וזה לשון כתב המינוי:<br /> <br /> {{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש&quot;ט, המגיד, אדמו&quot;ר הזקן, אדמו&quot;ר האמצעי, אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, הרה&quot;ק מוה&quot;ר לוי&quot;צ שניאורסאהן נ&quot;ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב&quot;ם בסוף פרק י&quot;א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br /> <br /> ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;ג סיוון]] [[תנש&quot;א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: &quot;נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: &quot;באן וואיאז'&quot;}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}&quot; ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: &quot;זה בשביל הנסיעה&quot;{{הערה|במקור באידיש: &quot;דאס איז פאר די נסיעה&quot;. ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br /> <br /> למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש|קברם]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב&quot;ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> ביום רביעי ט&quot;ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר &quot;כבר חזרתם?&quot;, ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ&quot;י זכרון ר' דוד נחשון}} <br /> <br /> בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש&quot;א - יום ההילולא של [[האריז&quot;ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו&quot;ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש&quot;א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], נסעו שוב ר' דןד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br /> <br /> ===הפסק השלישי===<br /> [[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br /> הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> ===הפסק הרביעי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב&quot;ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br /> <br /> וזה לשונו הקדוש: &quot;... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; וה&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;. עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ&quot;ל.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ&quot;ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ&quot;ב אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: &quot;... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]&quot;, ועוד הוסיף על פסק-דין הנ&quot;ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח בוודאי]]&quot;, ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br /> <br /> הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br /> <br /> ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br /> <br /> על הפסק חתומים מאות [[אדמו&quot;ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב&quot;ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br /> <br /> ===מסע הרבנים - תשע&quot;ז===<br /> [[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע&quot;ז)]]<br /> [[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]], לקראת [[כ&quot;ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו&quot;ר הזקן ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br /> <br /> עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט| תוכן=כ&quot;ד טבת יום הילולא דכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ה'תשע&quot;ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב&quot;ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br /> <br /> ==הרקע לפסקי הדין==<br /> [[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br /> רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ&quot;א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי&quot;צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: &quot;וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!&quot; פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: &quot;יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!&quot;{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br /> <br /> כמו כן פנה לרבנים ואדמו&quot;רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br /> <br /> לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ&quot;ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ&quot;ב<br /> |תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;, היא כתוצאה מהחלטת והכרזת &quot;מלכי רבנן&quot; ש&quot;הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא&quot;.. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]&quot; ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]&quot; - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}<br /> <br /> ==רבנים שחתמו על פסק הדין הרביעי==<br /> <br /> ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> <br /> הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל&quot;ף-בי&quot;ת:<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אבוחצירא רב שכונת קרית אליעזר - חיפה]]<br /> *הרב אליהו אבוחצירא<br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br /> *הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> *הרב [[אליהו אברג'ל]]<br /> *הרב [[יורם אברג'ל]]<br /> *הרב [[יוסף אברקי]]<br /> *הרב [[יהושע אדוט]]<br /> *הרב [[בנימין אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב אדרעי]]<br /> *הרב [[ישר אדרעי]]<br /> *הרב [[חיים אדרעי]]<br /> *הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br /> *הרב [[יהורם אולמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *הרב [[דורון חיים איזמן]]<br /> *הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br /> *חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br /> *הרב [[יהודה אלחרר]]<br /> *הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]]<br /> *הרב [[שמעון אלמליח]]<br /> *הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br /> *הרב [[שלמה אמסלם]]<br /> *הרב [[יוסף אנגל]]<br /> *הרב [[משה אנטיזדה]]<br /> *הרב [[אליהו אסולין]]<br /> *הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br /> *הרב [[נפתלי אסטולין]]<br /> *הרב [[דוד אסייג]]<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br /> *הרב יהושע זעליג אהרונוב<br /> *הרב [[גבריאל ארבוב]]<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br /> *הרב [[יוסף באגד]]<br /> *הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br /> *הרב [[דוד רפאל באנון]]<br /> *הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br /> *הרב [[רפאל בוסי]]<br /> *הרב [[יהונתן בורגן]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]]<br /> *הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br /> *הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br /> *הרב [[שמעון ביטון]]<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br /> *הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br /> *הרב יצחק יעקב בלטנר<br /> *הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]]<br /> *הרב משה בן אבו<br /> *הרב יוסף בן זכריה<br /> *הרב [[רחמים בנין]]<br /> *הרב אהרון בעגון<br /> *הרב [[אלעזר בקשי]]<br /> *הרב [[נועם ברטוב]]<br /> *הרב שרגא בראווד<br /> *הרב משה אהרון ברוידא<br /> *הרב ברוך אדלר<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br /> *הרב חי ברכץ<br /> *הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br /> *הרב [[נח גנזבורג]]<br /> *הרב אליהו גבאי<br /> *הרב מסעוד גבאי<br /> *הרב [[יחיאל גברא]]<br /> *הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br /> *הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br /> *הרב יצחק גולדשטיין<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> *הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]<br /> *הרב [[יוחנן גוראריה]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> *הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br /> *הרב שמואל גורביץ'<br /> *הרב [[זכריה גורי]]<br /> *הרב אריאל גורן<br /> *הרב [[משה גורקוב]]<br /> *הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br /> *הרב [[יוסף גינזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> *הרב [[דניאל גנסיא]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br /> *הרב [[דניאל גרבסקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי גרונר]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]]<br /> *הרב ששון גריידי<br /> *הרב דניאל גרין<br /> *הרב [[מאיר גרינברג]]<br /> *הרב אריה גרינברג<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br /> *הרב ישראל גרשטנקורן<br /> *הרב אליהו דהן<br /> *הרב דוד דהברעסער<br /> *הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br /> *הרב אריה לייב דודאביץ'<br /> *הרב עקיבא אליהו דיוויק<br /> *הרב מרדכי דיעי<br /> *הרב [[נועם דקל]]<br /> *הרב מאיר שמעון דרורי<br /> *הרב ישראל שלום דרעי<br /> *הרב [[משה הבלין]]<br /> *הרב [[משה הויכברג]]<br /> *הרב אריה לייב היינץ<br /> *הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br /> *הרב [[ישראל הלפרין]]<br /> *הרב [[יצחק הנדל]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> *הרב יהושע הכט<br /> *הרב יצחק הכט<br /> *הרב [[שגיא הר שפר]]<br /> *הרב [[אברהם הרוניין]]<br /> *הרב [[ישעיהו הרצל]]<br /> *הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br /> *הרב [[נועם ווגנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br /> *הרב משה ווינר<br /> *הרב [[משה יעקב ווייס]]<br /> *הרב משה ניסן וולבוסקי<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]]<br /> *הרב דוד וולפמן<br /> *הרב [[אריה וועג]]<br /> *הרב [[שלמה וילהלם]]<br /> *הרב [[דוד ועקנין]]<br /> *הרב מכלוף ועקנין<br /> *הרב מנשה זכריהו<br /> *הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br /> *הרב אשר זמל<br /> *הרב יצחק חביב<br /> *הרב [[ישועה חדד]]<br /> *הרב ברוך חורי<br /> *הרב משה חזן<br /> *הרב לוי חזקיה<br /> *הרב [[עזריאל חייקין]]<br /> *הרב שמעון חיריק<br /> *הרב אהרון חן<br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב שמריהו חריטונוב<br /> *הרב [[דב טברדוביץ]]<br /> *הרב שלמה טובים<br /> *הרב [[אלעזר טורין]]<br /> *הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br /> *הרב יוסף טייב<br /> *הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br /> *הרב [[דב טייכמן]]<br /> *הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br /> *הרב גרשון טננבוים<br /> *הרב [[יצחק ידגר]]<br /> *הרב מנשה יום טוב<br /> *הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר&quot;ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br /> *הרב [[זלמן יפה]]<br /> *הרב אברהם יפרח<br /> *הרב מרדכי יצחקי<br /> *הרב אליהו כהן<br /> *הרב בנימין כהן<br /> *הרב יוסף כהן<br /> *הרב נועם שמעון כהן<br /> *הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br /> *הרב [[יגאל כספי]]<br /> *הרב זכריה כספי<br /> *הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br /> *הרב יונה לייב לבל<br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br /> *הרב שלמה לוי<br /> *הרב [[שלום דובער לויטין]]<br /> *הרב משה לוין<br /> *הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br /> *הרב יחייא לחיאני<br /> *הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br /> *הרב זבולון ליברמן<br /> *הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא<br /> *הרב אברהם ליפסקר<br /> *הרב [[ברוך ליפקין]]<br /> *הרב שלמה ליפש<br /> *הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br /> *הרב [[מאיר מאירי]]<br /> *הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br /> *הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br /> *הרב שלמה מזרחי<br /> *הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br /> *הרב גואל ישראל מיירס<br /> *הרב אברהם מיכאלשווילי<br /> *הרב בן ציון מיכאלשווילי<br /> *הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br /> *הרב יצחק מיכאלשווילי<br /> *הרב [[חיים מילר]]<br /> *הרב [[מרדכי מלובני]]<br /> *הרב חיים מלול<br /> *הרב מיכאל מלכא<br /> *הרב שלמה ממן<br /> *הרב יעקב מנדלסון<br /> *הרב סעדיה מעטוף<br /> *הרב שלום מעטוף<br /> *הרב אהרון מרגולין<br /> *הרב יוסף מרגי<br /> *הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br /> *הרב [[מנחם נוימן]]<br /> *הרב דוד נוסבאום<br /> *הרב [[ניסים פרץ]]<br /> *הרב יוסף יצחק נפרסטק<br /> *הרב [[חיים נפתלין]]<br /> *הרב יוסף יצחק נקי<br /> *הרב מנחם מענדל סבג<br /> *הרב יואל סויסה<br /> *הרב מאיר סויסה<br /> *הרב [[שמעון סופר]] (האדמו&quot;ר מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br /> *הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br /> *הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br /> *הרב ברוך סלונים<br /> *הרב חיים סלונים<br /> *הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br /> *הרב יוסף שמעון סמיערק<br /> *הרב רחמים עמרוסי<br /> *הרב [[שמאי ענדע]]<br /> *הרב [[בנימין ערד]]<br /> *הרב נחום ערנטרוי<br /> *הרב [[חיים פארו]]<br /> *הרב [[הלל פבזנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br /> *הרב [[יגאל פיזם]]<br /> *הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> *הרב [[שמשון פיזם]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br /> *הרב [[שמואל פלוטקין]]<br /> *הרב [[יהודה פרידמן]]<br /> *הרב מנשה פרמן<br /> *הרב פרץ פרטוש<br /> *הרב [[אריה פרקש]]<br /> *הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br /> *הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br /> *הרב ראובן צופין<br /> *הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br /> *הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br /> *הרב אברהם צמח<br /> *הרב [[פנחס קארף]]<br /> *הרב [[יהודה קובלקין]]<br /> *הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br /> *הרב [[אברהם קוט]]<br /> *הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br /> *הרב [[נטע קופרמן]]<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]]<br /> *הרב [[אבשלום קיל]]<br /> *הרב [[מאיר קירש]]<br /> *הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br /> *הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br /> *הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br /> *הרב [[שמואל קמינצקי]]<br /> *הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br /> *הרב [[שאול יעקב קצין]]<br /> *הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br /> *הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br /> *הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br /> *הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br /> *הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br /> *הרב [[שאול רוזנבלט]]<br /> *הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br /> *הרב [[יצחק רויטמן]]<br /> *הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br /> *הרב [[יהושע רסקין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br /> *הרב [[יאשיהו שאמע]]<br /> *הרב [[שמעון שאער]]<br /> *הרב [[דניאל שהינו]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br /> *הרב [[דוד שועדיק]]<br /> *הרב [[שלום דובער שטעק]]<br /> *הרב [[אליהו שטרן]]<br /> *הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br /> *הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br /> *הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br /> *הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br /> *הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br /> *הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> *הרב [[ישי שרעבי]]<br /> *הרב [[אבינועם תעיזי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הרבי כמלך המשיח]]<br /> *[[נבואה]]<br /> *[[נביאים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/03-12-2022-23-52-09-פסק-דין-מעודכן-מלא-כסלו-תשפג-copy.pdf פסק הדין] מעודכן לחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;ג]], ימות המשיח (רשימה חלקית) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש&quot;א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br /> *הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ&quot;ג) {{PDF|}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=630360 2023-08-30T07:36:45Z

<p>66.23.206.165: /* הפסק הראשון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פסק דין מהדורת כסלו תשפג.jpg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> '''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ&quot;ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ &quot;הזוכר למזכיריו&quot;. הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br /> <br /> ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ&quot;ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי &quot;'''הוד''' כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ו&quot;מלכנו שליט&quot;א&quot;, והן בלשון הפסק ש&quot;השי&quot;ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון&quot;}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת ווהגיב על כך בברכה{{הערה|[בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי https://chabad.info/moshiach/884771/] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הפסק הראשון===<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: &quot;אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב&quot;ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב&quot;ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br /> <br /> ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב&quot;ד]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש&quot;א|שנת נפלאות אראנו]]<br /> <br /> אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br /> <br /> בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br /> <br /> מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br /> <br /> בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ&quot;ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום א' אייר אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: <br /> <br /> &quot;כ&quot;ק מלך המשיח שליט&quot;א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל ארה&quot;ק שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ&quot;נ &quot;בית מנחם&quot; מכל קצווי ארה&quot;ק. הרבנים דיברו ע&quot;ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ&quot;ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ&quot;י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש&quot;ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ&quot;ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב&quot;ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו&quot;א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי &quot;עבודה&quot; חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד&quot;צדיק גוזר&quot; או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין &quot;לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה&quot;טובה&quot;... במקום זאת על כאו&quot;א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה&quot;ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט&quot;א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע&quot;י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ&quot;ק מלך המשיח בידיו הק'&quot;. <br /> <br /> הרבי לקח את המכתב ואמר: &quot;א יישר כח&quot;. ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br /> <br /> בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טוב לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס&quot;ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.<br /> <br /> לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטן|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ&quot;ד}}. <br /> <br /> בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב&quot;דיים רבים נוספים על פסק זה.<br /> <br /> ===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br /> [[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br /> ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תשנ&quot;ב, הנאספו רבני חב&quot;ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי, כנהוג שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב&quot;ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה&quot;ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br /> '''פסק – דין'''<br /> היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע&quot;פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ&quot;ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br /> <br /> הנה בהמשך לזה, ע&quot;פ פסק דין ברור של הרמב&quot;ם בהלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד &quot;אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי&quot;.<br /> <br /> הרי ברור ע&quot;פ דין תורת אמת שחל על כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הלכה זו ד&quot;בחזקת שהוא משיח&quot;, שהרי נתקיימו בכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כל התנאים המנויים ברמב&quot;ם הנ&quot;ל.<br /> <br /> וכיון שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ&quot;ל (וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד&quot;חזקת משיח&quot;, א&quot;כ ברור שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד&quot;צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [וועד רבני אנ&quot;ש באה&quot;ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס&quot;ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br /> <br /> וזה לשון כתב המינוי:<br /> <br /> {{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש&quot;ט, המגיד, אדמו&quot;ר הזקן, אדמו&quot;ר האמצעי, אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, הרה&quot;ק מוה&quot;ר לוי&quot;צ שניאורסאהן נ&quot;ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב&quot;ם בסוף פרק י&quot;א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br /> <br /> ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;ג סיוון]] [[תנש&quot;א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: &quot;נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: &quot;באן וואיאז'&quot;}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}&quot; ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: &quot;זה בשביל הנסיעה&quot;{{הערה|במקור באידיש: &quot;דאס איז פאר די נסיעה&quot;. ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br /> <br /> למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש|קברם]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב&quot;ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> ביום רביעי ט&quot;ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר &quot;כבר חזרתם?&quot;, ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ&quot;י זכרון ר' דוד נחשון}} <br /> <br /> בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש&quot;א - יום ההילולא של [[האריז&quot;ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו&quot;ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש&quot;א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], נסעו שוב ר' דןד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br /> <br /> ===הפסק השלישי===<br /> [[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br /> הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> ===הפסק הרביעי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''[[הלכות מלך המשיח]]''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב&quot;ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br /> <br /> וזה לשונו הקדוש: &quot;... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; וה&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;. עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ&quot;ל.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ&quot;ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ&quot;ב אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: &quot;... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]&quot;, ועוד הוסיף על פסק-דין הנ&quot;ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח בוודאי]]&quot;, ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br /> <br /> הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br /> <br /> ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br /> <br /> על הפסק חתומים מאות [[אדמו&quot;ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב&quot;ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br /> <br /> ===מסע הרבנים - תשע&quot;ז===<br /> [[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע&quot;ז)]]<br /> [[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]], לקראת [[כ&quot;ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו&quot;ר הזקן ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br /> <br /> עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט| תוכן=כ&quot;ד טבת יום הילולא דכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ה'תשע&quot;ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב&quot;ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br /> <br /> ==הרקע לפסקי הדין==<br /> [[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br /> רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ&quot;א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי&quot;צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: &quot;וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!&quot; פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: &quot;יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!&quot;{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br /> <br /> כמו כן פנה לרבנים ואדמו&quot;רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br /> <br /> לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ&quot;ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ&quot;ב<br /> |תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;, היא כתוצאה מהחלטת והכרזת &quot;מלכי רבנן&quot; ש&quot;הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא&quot;.. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]&quot; ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]&quot; - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}<br /> <br /> ==רבנים שחתמו על פסק הדין הרביעי==<br /> <br /> ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> <br /> הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל&quot;ף-בי&quot;ת:<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אבוחצירא רב שכונת קרית אליעזר - חיפה]]<br /> *הרב אליהו אבוחצירא<br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br /> *הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> *הרב [[אליהו אברג'ל]]<br /> *הרב [[יורם אברג'ל]]<br /> *הרב [[יוסף אברקי]]<br /> *הרב [[יהושע אדוט]]<br /> *הרב [[בנימין אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב אדרעי]]<br /> *הרב [[ישר אדרעי]]<br /> *הרב [[חיים אדרעי]]<br /> *הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br /> *הרב [[יהורם אולמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *הרב [[דורון חיים איזמן]]<br /> *הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br /> *חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br /> *הרב [[יהודה אלחרר]]<br /> *הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]]<br /> *הרב [[שמעון אלמליח]]<br /> *הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br /> *הרב [[שלמה אמסלם]]<br /> *הרב [[יוסף אנגל]]<br /> *הרב [[משה אנטיזדה]]<br /> *הרב [[אליהו אסולין]]<br /> *הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br /> *הרב [[נפתלי אסטולין]]<br /> *הרב [[דוד אסייג]]<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br /> *הרב יהושע זעליג אהרונוב<br /> *הרב [[גבריאל ארבוב]]<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br /> *הרב [[יוסף באגד]]<br /> *הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br /> *הרב [[דוד רפאל באנון]]<br /> *הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br /> *הרב [[רפאל בוסי]]<br /> *הרב [[יהונתן בורגן]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]]<br /> *הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br /> *הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br /> *הרב [[שמעון ביטון]]<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br /> *הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br /> *הרב יצחק יעקב בלטנר<br /> *הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]]<br /> *הרב משה בן אבו<br /> *הרב יוסף בן זכריה<br /> *הרב [[רחמים בנין]]<br /> *הרב אהרון בעגון<br /> *הרב [[אלעזר בקשי]]<br /> *הרב [[נועם ברטוב]]<br /> *הרב שרגא בראווד<br /> *הרב משה אהרון ברוידא<br /> *הרב ברוך אדלר<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br /> *הרב חי ברכץ<br /> *הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br /> *הרב [[נח גנזבורג]]<br /> *הרב אליהו גבאי<br /> *הרב מסעוד גבאי<br /> *הרב [[יחיאל גברא]]<br /> *הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br /> *הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br /> *הרב יצחק גולדשטיין<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> *הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]<br /> *הרב [[יוחנן גוראריה]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> *הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br /> *הרב שמואל גורביץ'<br /> *הרב [[זכריה גורי]]<br /> *הרב אריאל גורן<br /> *הרב [[משה גורקוב]]<br /> *הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br /> *הרב [[יוסף גינזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> *הרב [[דניאל גנסיא]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br /> *הרב [[דניאל גרבסקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי גרונר]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]]<br /> *הרב ששון גריידי<br /> *הרב דניאל גרין<br /> *הרב [[מאיר גרינברג]]<br /> *הרב אריה גרינברג<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br /> *הרב ישראל גרשטנקורן<br /> *הרב אליהו דהן<br /> *הרב דוד דהברעסער<br /> *הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br /> *הרב אריה לייב דודאביץ'<br /> *הרב עקיבא אליהו דיוויק<br /> *הרב מרדכי דיעי<br /> *הרב [[נועם דקל]]<br /> *הרב מאיר שמעון דרורי<br /> *הרב ישראל שלום דרעי<br /> *הרב [[משה הבלין]]<br /> *הרב [[משה הויכברג]]<br /> *הרב אריה לייב היינץ<br /> *הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br /> *הרב [[ישראל הלפרין]]<br /> *הרב [[יצחק הנדל]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> *הרב יהושע הכט<br /> *הרב יצחק הכט<br /> *הרב [[שגיא הר שפר]]<br /> *הרב [[אברהם הרוניין]]<br /> *הרב [[ישעיהו הרצל]]<br /> *הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br /> *הרב [[נועם ווגנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br /> *הרב משה ווינר<br /> *הרב [[משה יעקב ווייס]]<br /> *הרב משה ניסן וולבוסקי<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]]<br /> *הרב דוד וולפמן<br /> *הרב [[אריה וועג]]<br /> *הרב [[שלמה וילהלם]]<br /> *הרב [[דוד ועקנין]]<br /> *הרב מכלוף ועקנין<br /> *הרב מנשה זכריהו<br /> *הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br /> *הרב אשר זמל<br /> *הרב יצחק חביב<br /> *הרב [[ישועה חדד]]<br /> *הרב ברוך חורי<br /> *הרב משה חזן<br /> *הרב לוי חזקיה<br /> *הרב [[עזריאל חייקין]]<br /> *הרב שמעון חיריק<br /> *הרב אהרון חן<br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב שמריהו חריטונוב<br /> *הרב [[דב טברדוביץ]]<br /> *הרב שלמה טובים<br /> *הרב [[אלעזר טורין]]<br /> *הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br /> *הרב יוסף טייב<br /> *הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br /> *הרב [[דב טייכמן]]<br /> *הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br /> *הרב גרשון טננבוים<br /> *הרב [[יצחק ידגר]]<br /> *הרב מנשה יום טוב<br /> *הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר&quot;ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br /> *הרב [[זלמן יפה]]<br /> *הרב אברהם יפרח<br /> *הרב מרדכי יצחקי<br /> *הרב אליהו כהן<br /> *הרב בנימין כהן<br /> *הרב יוסף כהן<br /> *הרב נועם שמעון כהן<br /> *הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br /> *הרב [[יגאל כספי]]<br /> *הרב זכריה כספי<br /> *הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br /> *הרב יונה לייב לבל<br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br /> *הרב שלמה לוי<br /> *הרב [[שלום דובער לויטין]]<br /> *הרב משה לוין<br /> *הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br /> *הרב יחייא לחיאני<br /> *הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br /> *הרב זבולון ליברמן<br /> *הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא<br /> *הרב אברהם ליפסקר<br /> *הרב [[ברוך ליפקין]]<br /> *הרב שלמה ליפש<br /> *הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br /> *הרב [[מאיר מאירי]]<br /> *הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br /> *הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br /> *הרב שלמה מזרחי<br /> *הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br /> *הרב גואל ישראל מיירס<br /> *הרב אברהם מיכאלשווילי<br /> *הרב בן ציון מיכאלשווילי<br /> *הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br /> *הרב יצחק מיכאלשווילי<br /> *הרב [[חיים מילר]]<br /> *הרב [[מרדכי מלובני]]<br /> *הרב חיים מלול<br /> *הרב מיכאל מלכא<br /> *הרב שלמה ממן<br /> *הרב יעקב מנדלסון<br /> *הרב סעדיה מעטוף<br /> *הרב שלום מעטוף<br /> *הרב אהרון מרגולין<br /> *הרב יוסף מרגי<br /> *הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br /> *הרב [[מנחם נוימן]]<br /> *הרב דוד נוסבאום<br /> *הרב [[ניסים פרץ]]<br /> *הרב יוסף יצחק נפרסטק<br /> *הרב [[חיים נפתלין]]<br /> *הרב יוסף יצחק נקי<br /> *הרב מנחם מענדל סבג<br /> *הרב יואל סויסה<br /> *הרב מאיר סויסה<br /> *הרב [[שמעון סופר]] (האדמו&quot;ר מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br /> *הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br /> *הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br /> *הרב ברוך סלונים<br /> *הרב חיים סלונים<br /> *הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br /> *הרב יוסף שמעון סמיערק<br /> *הרב רחמים עמרוסי<br /> *הרב [[שמאי ענדע]]<br /> *הרב [[בנימין ערד]]<br /> *הרב נחום ערנטרוי<br /> *הרב [[חיים פארו]]<br /> *הרב [[הלל פבזנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br /> *הרב [[יגאל פיזם]]<br /> *הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> *הרב [[שמשון פיזם]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br /> *הרב [[שמואל פלוטקין]]<br /> *הרב [[יהודה פרידמן]]<br /> *הרב מנשה פרמן<br /> *הרב פרץ פרטוש<br /> *הרב [[אריה פרקש]]<br /> *הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br /> *הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br /> *הרב ראובן צופין<br /> *הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br /> *הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br /> *הרב אברהם צמח<br /> *הרב [[פנחס קארף]]<br /> *הרב [[יהודה קובלקין]]<br /> *הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br /> *הרב [[אברהם קוט]]<br /> *הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br /> *הרב [[נטע קופרמן]]<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]]<br /> *הרב [[אבשלום קיל]]<br /> *הרב [[מאיר קירש]]<br /> *הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br /> *הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br /> *הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br /> *הרב [[שמואל קמינצקי]]<br /> *הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br /> *הרב [[שאול יעקב קצין]]<br /> *הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br /> *הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br /> *הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br /> *הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br /> *הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br /> *הרב [[שאול רוזנבלט]]<br /> *הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br /> *הרב [[יצחק רויטמן]]<br /> *הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br /> *הרב [[יהושע רסקין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br /> *הרב [[יאשיהו שאמע]]<br /> *הרב [[שמעון שאער]]<br /> *הרב [[דניאל שהינו]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br /> *הרב [[דוד שועדיק]]<br /> *הרב [[שלום דובער שטעק]]<br /> *הרב [[אליהו שטרן]]<br /> *הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br /> *הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br /> *הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br /> *הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br /> *הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br /> *הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> *הרב [[ישי שרעבי]]<br /> *הרב [[אבינועם תעיזי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הרבי כמלך המשיח]]<br /> *[[נבואה]]<br /> *[[נביאים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/03-12-2022-23-52-09-פסק-דין-מעודכן-מלא-כסלו-תשפג-copy.pdf פסק הדין] מעודכן לחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;ג]], ימות המשיח (רשימה חלקית) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש&quot;א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br /> *הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ&quot;ג) {{PDF|}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=630359 2023-08-30T07:35:57Z

<p>66.23.206.165: /* הפסק הראשון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פסק דין מהדורת כסלו תשפג.jpg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> '''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ&quot;ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ &quot;הזוכר למזכיריו&quot;. הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br /> <br /> ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ&quot;ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי &quot;'''הוד''' כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ו&quot;מלכנו שליט&quot;א&quot;, והן בלשון הפסק ש&quot;השי&quot;ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון&quot;}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת ווהגיב על כך בברכה{{הערה|[בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי https://chabad.info/moshiach/884771/] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הפסק הראשון===<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: &quot;אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב&quot;ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב&quot;ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br /> <br /> ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב&quot;ד]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש&quot;א|שנת נפלאות אראנו]]<br /> <br /> אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br /> <br /> בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br /> <br /> מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br /> <br /> בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ&quot;ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום א' אייר אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: <br /> <br /> &quot;כ&quot;ק מלך המשיח שליט&quot;א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל ארה&quot;ק שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ&quot;נ &quot;בית מנחם&quot; מכל קצווי ארה&quot;ק. הרבנים דיברו ע&quot;ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ&quot;ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ&quot;י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש&quot;ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ&quot;ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב&quot;ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו&quot;א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי &quot;עבודה&quot; חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד&quot;צדיק גוזר&quot; או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין &quot;לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה&quot;טובה&quot;... במקום זאת על כאו&quot;א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה&quot;ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט&quot;א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע&quot;י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ&quot;ק מלך המשיח בידיו הק'&quot;. <br /> <br /> הרבי לקח את המכתב ואמר: &quot;א יישר כח&quot;. ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br /> <br /> בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טוב לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס&quot;ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.<br /> <br /> לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה: {{ציטוטן|כל זה נלקח להציון}}. <br /> <br /> בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב&quot;דיים רבים נוספים על פסק זה.<br /> <br /> ===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br /> [[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br /> ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תשנ&quot;ב, הנאספו רבני חב&quot;ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי, כנהוג שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב&quot;ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה&quot;ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br /> '''פסק – דין'''<br /> היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע&quot;פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ&quot;ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br /> <br /> הנה בהמשך לזה, ע&quot;פ פסק דין ברור של הרמב&quot;ם בהלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד &quot;אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי&quot;.<br /> <br /> הרי ברור ע&quot;פ דין תורת אמת שחל על כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הלכה זו ד&quot;בחזקת שהוא משיח&quot;, שהרי נתקיימו בכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כל התנאים המנויים ברמב&quot;ם הנ&quot;ל.<br /> <br /> וכיון שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ&quot;ל (וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד&quot;חזקת משיח&quot;, א&quot;כ ברור שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד&quot;צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [וועד רבני אנ&quot;ש באה&quot;ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס&quot;ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br /> <br /> וזה לשון כתב המינוי:<br /> <br /> {{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש&quot;ט, המגיד, אדמו&quot;ר הזקן, אדמו&quot;ר האמצעי, אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, הרה&quot;ק מוה&quot;ר לוי&quot;צ שניאורסאהן נ&quot;ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב&quot;ם בסוף פרק י&quot;א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br /> <br /> ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;ג סיוון]] [[תנש&quot;א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: &quot;נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: &quot;באן וואיאז'&quot;}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}&quot; ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: &quot;זה בשביל הנסיעה&quot;{{הערה|במקור באידיש: &quot;דאס איז פאר די נסיעה&quot;. ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br /> <br /> למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש|קברם]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב&quot;ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> ביום רביעי ט&quot;ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר &quot;כבר חזרתם?&quot;, ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ&quot;י זכרון ר' דוד נחשון}} <br /> <br /> בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש&quot;א - יום ההילולא של [[האריז&quot;ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו&quot;ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש&quot;א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], נסעו שוב ר' דןד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br /> <br /> ===הפסק השלישי===<br /> [[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br /> הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> ===הפסק הרביעי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''[[הלכות מלך המשיח]]''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב&quot;ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br /> <br /> וזה לשונו הקדוש: &quot;... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; וה&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;. עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ&quot;ל.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ&quot;ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ&quot;ב אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: &quot;... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]&quot;, ועוד הוסיף על פסק-דין הנ&quot;ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח בוודאי]]&quot;, ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br /> <br /> הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br /> <br /> ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br /> <br /> על הפסק חתומים מאות [[אדמו&quot;ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב&quot;ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br /> <br /> ===מסע הרבנים - תשע&quot;ז===<br /> [[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע&quot;ז)]]<br /> [[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]], לקראת [[כ&quot;ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו&quot;ר הזקן ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br /> <br /> עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט| תוכן=כ&quot;ד טבת יום הילולא דכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ה'תשע&quot;ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב&quot;ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br /> <br /> ==הרקע לפסקי הדין==<br /> [[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br /> רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ&quot;א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי&quot;צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: &quot;וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!&quot; פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: &quot;יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!&quot;{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br /> <br /> כמו כן פנה לרבנים ואדמו&quot;רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br /> <br /> לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ&quot;ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ&quot;ב<br /> |תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;, היא כתוצאה מהחלטת והכרזת &quot;מלכי רבנן&quot; ש&quot;הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא&quot;.. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]&quot; ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]&quot; - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}<br /> <br /> ==רבנים שחתמו על פסק הדין הרביעי==<br /> <br /> ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> <br /> הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל&quot;ף-בי&quot;ת:<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אבוחצירא רב שכונת קרית אליעזר - חיפה]]<br /> *הרב אליהו אבוחצירא<br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br /> *הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> *הרב [[אליהו אברג'ל]]<br /> *הרב [[יורם אברג'ל]]<br /> *הרב [[יוסף אברקי]]<br /> *הרב [[יהושע אדוט]]<br /> *הרב [[בנימין אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב אדרעי]]<br /> *הרב [[ישר אדרעי]]<br /> *הרב [[חיים אדרעי]]<br /> *הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br /> *הרב [[יהורם אולמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *הרב [[דורון חיים איזמן]]<br /> *הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br /> *חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br /> *הרב [[יהודה אלחרר]]<br /> *הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]]<br /> *הרב [[שמעון אלמליח]]<br /> *הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br /> *הרב [[שלמה אמסלם]]<br /> *הרב [[יוסף אנגל]]<br /> *הרב [[משה אנטיזדה]]<br /> *הרב [[אליהו אסולין]]<br /> *הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br /> *הרב [[נפתלי אסטולין]]<br /> *הרב [[דוד אסייג]]<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br /> *הרב יהושע זעליג אהרונוב<br /> *הרב [[גבריאל ארבוב]]<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br /> *הרב [[יוסף באגד]]<br /> *הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br /> *הרב [[דוד רפאל באנון]]<br /> *הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br /> *הרב [[רפאל בוסי]]<br /> *הרב [[יהונתן בורגן]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]]<br /> *הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br /> *הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br /> *הרב [[שמעון ביטון]]<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br /> *הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br /> *הרב יצחק יעקב בלטנר<br /> *הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]]<br /> *הרב משה בן אבו<br /> *הרב יוסף בן זכריה<br /> *הרב [[רחמים בנין]]<br /> *הרב אהרון בעגון<br /> *הרב [[אלעזר בקשי]]<br /> *הרב [[נועם ברטוב]]<br /> *הרב שרגא בראווד<br /> *הרב משה אהרון ברוידא<br /> *הרב ברוך אדלר<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br /> *הרב חי ברכץ<br /> *הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br /> *הרב [[נח גנזבורג]]<br /> *הרב אליהו גבאי<br /> *הרב מסעוד גבאי<br /> *הרב [[יחיאל גברא]]<br /> *הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br /> *הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br /> *הרב יצחק גולדשטיין<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> *הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]<br /> *הרב [[יוחנן גוראריה]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> *הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br /> *הרב שמואל גורביץ'<br /> *הרב [[זכריה גורי]]<br /> *הרב אריאל גורן<br /> *הרב [[משה גורקוב]]<br /> *הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br /> *הרב [[יוסף גינזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> *הרב [[דניאל גנסיא]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br /> *הרב [[דניאל גרבסקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי גרונר]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]]<br /> *הרב ששון גריידי<br /> *הרב דניאל גרין<br /> *הרב [[מאיר גרינברג]]<br /> *הרב אריה גרינברג<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br /> *הרב ישראל גרשטנקורן<br /> *הרב אליהו דהן<br /> *הרב דוד דהברעסער<br /> *הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br /> *הרב אריה לייב דודאביץ'<br /> *הרב עקיבא אליהו דיוויק<br /> *הרב מרדכי דיעי<br /> *הרב [[נועם דקל]]<br /> *הרב מאיר שמעון דרורי<br /> *הרב ישראל שלום דרעי<br /> *הרב [[משה הבלין]]<br /> *הרב [[משה הויכברג]]<br /> *הרב אריה לייב היינץ<br /> *הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br /> *הרב [[ישראל הלפרין]]<br /> *הרב [[יצחק הנדל]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> *הרב יהושע הכט<br /> *הרב יצחק הכט<br /> *הרב [[שגיא הר שפר]]<br /> *הרב [[אברהם הרוניין]]<br /> *הרב [[ישעיהו הרצל]]<br /> *הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br /> *הרב [[נועם ווגנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br /> *הרב משה ווינר<br /> *הרב [[משה יעקב ווייס]]<br /> *הרב משה ניסן וולבוסקי<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]]<br /> *הרב דוד וולפמן<br /> *הרב [[אריה וועג]]<br /> *הרב [[שלמה וילהלם]]<br /> *הרב [[דוד ועקנין]]<br /> *הרב מכלוף ועקנין<br /> *הרב מנשה זכריהו<br /> *הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br /> *הרב אשר זמל<br /> *הרב יצחק חביב<br /> *הרב [[ישועה חדד]]<br /> *הרב ברוך חורי<br /> *הרב משה חזן<br /> *הרב לוי חזקיה<br /> *הרב [[עזריאל חייקין]]<br /> *הרב שמעון חיריק<br /> *הרב אהרון חן<br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב שמריהו חריטונוב<br /> *הרב [[דב טברדוביץ]]<br /> *הרב שלמה טובים<br /> *הרב [[אלעזר טורין]]<br /> *הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br /> *הרב יוסף טייב<br /> *הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br /> *הרב [[דב טייכמן]]<br /> *הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br /> *הרב גרשון טננבוים<br /> *הרב [[יצחק ידגר]]<br /> *הרב מנשה יום טוב<br /> *הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר&quot;ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br /> *הרב [[זלמן יפה]]<br /> *הרב אברהם יפרח<br /> *הרב מרדכי יצחקי<br /> *הרב אליהו כהן<br /> *הרב בנימין כהן<br /> *הרב יוסף כהן<br /> *הרב נועם שמעון כהן<br /> *הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br /> *הרב [[יגאל כספי]]<br /> *הרב זכריה כספי<br /> *הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br /> *הרב יונה לייב לבל<br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br /> *הרב שלמה לוי<br /> *הרב [[שלום דובער לויטין]]<br /> *הרב משה לוין<br /> *הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br /> *הרב יחייא לחיאני<br /> *הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br /> *הרב זבולון ליברמן<br /> *הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא<br /> *הרב אברהם ליפסקר<br /> *הרב [[ברוך ליפקין]]<br /> *הרב שלמה ליפש<br /> *הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br /> *הרב [[מאיר מאירי]]<br /> *הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br /> *הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br /> *הרב שלמה מזרחי<br /> *הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br /> *הרב גואל ישראל מיירס<br /> *הרב אברהם מיכאלשווילי<br /> *הרב בן ציון מיכאלשווילי<br /> *הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br /> *הרב יצחק מיכאלשווילי<br /> *הרב [[חיים מילר]]<br /> *הרב [[מרדכי מלובני]]<br /> *הרב חיים מלול<br /> *הרב מיכאל מלכא<br /> *הרב שלמה ממן<br /> *הרב יעקב מנדלסון<br /> *הרב סעדיה מעטוף<br /> *הרב שלום מעטוף<br /> *הרב אהרון מרגולין<br /> *הרב יוסף מרגי<br /> *הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br /> *הרב [[מנחם נוימן]]<br /> *הרב דוד נוסבאום<br /> *הרב [[ניסים פרץ]]<br /> *הרב יוסף יצחק נפרסטק<br /> *הרב [[חיים נפתלין]]<br /> *הרב יוסף יצחק נקי<br /> *הרב מנחם מענדל סבג<br /> *הרב יואל סויסה<br /> *הרב מאיר סויסה<br /> *הרב [[שמעון סופר]] (האדמו&quot;ר מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br /> *הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br /> *הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br /> *הרב ברוך סלונים<br /> *הרב חיים סלונים<br /> *הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br /> *הרב יוסף שמעון סמיערק<br /> *הרב רחמים עמרוסי<br /> *הרב [[שמאי ענדע]]<br /> *הרב [[בנימין ערד]]<br /> *הרב נחום ערנטרוי<br /> *הרב [[חיים פארו]]<br /> *הרב [[הלל פבזנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br /> *הרב [[יגאל פיזם]]<br /> *הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> *הרב [[שמשון פיזם]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br /> *הרב [[שמואל פלוטקין]]<br /> *הרב [[יהודה פרידמן]]<br /> *הרב מנשה פרמן<br /> *הרב פרץ פרטוש<br /> *הרב [[אריה פרקש]]<br /> *הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br /> *הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br /> *הרב ראובן צופין<br /> *הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br /> *הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br /> *הרב אברהם צמח<br /> *הרב [[פנחס קארף]]<br /> *הרב [[יהודה קובלקין]]<br /> *הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br /> *הרב [[אברהם קוט]]<br /> *הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br /> *הרב [[נטע קופרמן]]<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]]<br /> *הרב [[אבשלום קיל]]<br /> *הרב [[מאיר קירש]]<br /> *הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br /> *הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br /> *הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br /> *הרב [[שמואל קמינצקי]]<br /> *הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br /> *הרב [[שאול יעקב קצין]]<br /> *הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br /> *הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br /> *הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br /> *הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br /> *הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br /> *הרב [[שאול רוזנבלט]]<br /> *הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br /> *הרב [[יצחק רויטמן]]<br /> *הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br /> *הרב [[יהושע רסקין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br /> *הרב [[יאשיהו שאמע]]<br /> *הרב [[שמעון שאער]]<br /> *הרב [[דניאל שהינו]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br /> *הרב [[דוד שועדיק]]<br /> *הרב [[שלום דובער שטעק]]<br /> *הרב [[אליהו שטרן]]<br /> *הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br /> *הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br /> *הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br /> *הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br /> *הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br /> *הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> *הרב [[ישי שרעבי]]<br /> *הרב [[אבינועם תעיזי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הרבי כמלך המשיח]]<br /> *[[נבואה]]<br /> *[[נביאים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/03-12-2022-23-52-09-פסק-דין-מעודכן-מלא-כסלו-תשפג-copy.pdf פסק הדין] מעודכן לחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;ג]], ימות המשיח (רשימה חלקית) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש&quot;א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br /> *הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ&quot;ג) {{PDF|}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=630358 2023-08-30T07:35:29Z

<p>66.23.206.165: /* הפסק הראשון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פסק דין מהדורת כסלו תשפג.jpg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> '''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ&quot;ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ &quot;הזוכר למזכיריו&quot;. הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br /> <br /> ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ&quot;ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי &quot;'''הוד''' כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ו&quot;מלכנו שליט&quot;א&quot;, והן בלשון הפסק ש&quot;השי&quot;ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון&quot;}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת ווהגיב על כך בברכה{{הערה|[בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי https://chabad.info/moshiach/884771/] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הפסק הראשון===<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: &quot;אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב&quot;ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב&quot;ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br /> <br /> ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב&quot;ד]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש&quot;א|שנת נפלאות אראנו]]<br /> <br /> אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br /> <br /> בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br /> <br /> מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br /> <br /> בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ&quot;ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום א' אייר אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: <br /> <br /> &quot;כ&quot;ק מלך המשיח שליט&quot;א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל ארה&quot;ק שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ&quot;נ &quot;בית מנחם&quot; מכל קצווי ארה&quot;ק. הרבנים דיברו ע&quot;ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ&quot;ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ&quot;י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש&quot;ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ&quot;ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב&quot;ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו&quot;א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי &quot;עבודה&quot; חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד&quot;צדיק גוזר&quot; או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין &quot;לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה&quot;טובה&quot;... במקום זאת על כאו&quot;א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה&quot;ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט&quot;א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע&quot;י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ&quot;ק מלך המשיח בידיו הק'&quot;. <br /> <br /> הרבי לקח את המכתב ואמר: &quot;א יישר כח&quot;. ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br /> <br /> בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טוב לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס&quot;ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.<br /> <br /> לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה: &quot;כל זה נלקח להציון&quot;. <br /> <br /> בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב&quot;דיים רבים נוספים על פסק זה.<br /> <br /> ===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br /> [[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br /> ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תשנ&quot;ב, הנאספו רבני חב&quot;ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי, כנהוג שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב&quot;ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה&quot;ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br /> '''פסק – דין'''<br /> היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע&quot;פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ&quot;ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br /> <br /> הנה בהמשך לזה, ע&quot;פ פסק דין ברור של הרמב&quot;ם בהלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד &quot;אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי&quot;.<br /> <br /> הרי ברור ע&quot;פ דין תורת אמת שחל על כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הלכה זו ד&quot;בחזקת שהוא משיח&quot;, שהרי נתקיימו בכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כל התנאים המנויים ברמב&quot;ם הנ&quot;ל.<br /> <br /> וכיון שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ&quot;ל (וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד&quot;חזקת משיח&quot;, א&quot;כ ברור שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד&quot;צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [וועד רבני אנ&quot;ש באה&quot;ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס&quot;ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br /> <br /> וזה לשון כתב המינוי:<br /> <br /> {{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש&quot;ט, המגיד, אדמו&quot;ר הזקן, אדמו&quot;ר האמצעי, אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, הרה&quot;ק מוה&quot;ר לוי&quot;צ שניאורסאהן נ&quot;ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב&quot;ם בסוף פרק י&quot;א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br /> <br /> ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;ג סיוון]] [[תנש&quot;א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: &quot;נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: &quot;באן וואיאז'&quot;}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}&quot; ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: &quot;זה בשביל הנסיעה&quot;{{הערה|במקור באידיש: &quot;דאס איז פאר די נסיעה&quot;. ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br /> <br /> למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש|קברם]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב&quot;ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> ביום רביעי ט&quot;ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר &quot;כבר חזרתם?&quot;, ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ&quot;י זכרון ר' דוד נחשון}} <br /> <br /> בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש&quot;א - יום ההילולא של [[האריז&quot;ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו&quot;ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש&quot;א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], נסעו שוב ר' דןד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br /> <br /> ===הפסק השלישי===<br /> [[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br /> הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> ===הפסק הרביעי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''[[הלכות מלך המשיח]]''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב&quot;ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br /> <br /> וזה לשונו הקדוש: &quot;... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; וה&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;. עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ&quot;ל.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ&quot;ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ&quot;ב אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: &quot;... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]&quot;, ועוד הוסיף על פסק-דין הנ&quot;ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח בוודאי]]&quot;, ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br /> <br /> הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br /> <br /> ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br /> <br /> על הפסק חתומים מאות [[אדמו&quot;ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב&quot;ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br /> <br /> ===מסע הרבנים - תשע&quot;ז===<br /> [[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע&quot;ז)]]<br /> [[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]], לקראת [[כ&quot;ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו&quot;ר הזקן ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br /> <br /> עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט| תוכן=כ&quot;ד טבת יום הילולא דכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ה'תשע&quot;ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב&quot;ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br /> <br /> ==הרקע לפסקי הדין==<br /> [[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br /> רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ&quot;א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי&quot;צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: &quot;וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!&quot; פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: &quot;יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!&quot;{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br /> <br /> כמו כן פנה לרבנים ואדמו&quot;רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br /> <br /> לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ&quot;ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ&quot;ב<br /> |תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;, היא כתוצאה מהחלטת והכרזת &quot;מלכי רבנן&quot; ש&quot;הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא&quot;.. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]&quot; ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]&quot; - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}<br /> <br /> ==רבנים שחתמו על פסק הדין הרביעי==<br /> <br /> ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> <br /> הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל&quot;ף-בי&quot;ת:<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אבוחצירא רב שכונת קרית אליעזר - חיפה]]<br /> *הרב אליהו אבוחצירא<br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br /> *הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> *הרב [[אליהו אברג'ל]]<br /> *הרב [[יורם אברג'ל]]<br /> *הרב [[יוסף אברקי]]<br /> *הרב [[יהושע אדוט]]<br /> *הרב [[בנימין אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב אדרעי]]<br /> *הרב [[ישר אדרעי]]<br /> *הרב [[חיים אדרעי]]<br /> *הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br /> *הרב [[יהורם אולמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *הרב [[דורון חיים איזמן]]<br /> *הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br /> *חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br /> *הרב [[יהודה אלחרר]]<br /> *הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]]<br /> *הרב [[שמעון אלמליח]]<br /> *הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br /> *הרב [[שלמה אמסלם]]<br /> *הרב [[יוסף אנגל]]<br /> *הרב [[משה אנטיזדה]]<br /> *הרב [[אליהו אסולין]]<br /> *הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br /> *הרב [[נפתלי אסטולין]]<br /> *הרב [[דוד אסייג]]<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br /> *הרב יהושע זעליג אהרונוב<br /> *הרב [[גבריאל ארבוב]]<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br /> *הרב [[יוסף באגד]]<br /> *הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br /> *הרב [[דוד רפאל באנון]]<br /> *הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br /> *הרב [[רפאל בוסי]]<br /> *הרב [[יהונתן בורגן]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]]<br /> *הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br /> *הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br /> *הרב [[שמעון ביטון]]<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br /> *הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br /> *הרב יצחק יעקב בלטנר<br /> *הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]]<br /> *הרב משה בן אבו<br /> *הרב יוסף בן זכריה<br /> *הרב [[רחמים בנין]]<br /> *הרב אהרון בעגון<br /> *הרב [[אלעזר בקשי]]<br /> *הרב [[נועם ברטוב]]<br /> *הרב שרגא בראווד<br /> *הרב משה אהרון ברוידא<br /> *הרב ברוך אדלר<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br /> *הרב חי ברכץ<br /> *הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br /> *הרב [[נח גנזבורג]]<br /> *הרב אליהו גבאי<br /> *הרב מסעוד גבאי<br /> *הרב [[יחיאל גברא]]<br /> *הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br /> *הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br /> *הרב יצחק גולדשטיין<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> *הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]<br /> *הרב [[יוחנן גוראריה]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> *הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br /> *הרב שמואל גורביץ'<br /> *הרב [[זכריה גורי]]<br /> *הרב אריאל גורן<br /> *הרב [[משה גורקוב]]<br /> *הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br /> *הרב [[יוסף גינזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> *הרב [[דניאל גנסיא]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br /> *הרב [[דניאל גרבסקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי גרונר]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]]<br /> *הרב ששון גריידי<br /> *הרב דניאל גרין<br /> *הרב [[מאיר גרינברג]]<br /> *הרב אריה גרינברג<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br /> *הרב ישראל גרשטנקורן<br /> *הרב אליהו דהן<br /> *הרב דוד דהברעסער<br /> *הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br /> *הרב אריה לייב דודאביץ'<br /> *הרב עקיבא אליהו דיוויק<br /> *הרב מרדכי דיעי<br /> *הרב [[נועם דקל]]<br /> *הרב מאיר שמעון דרורי<br /> *הרב ישראל שלום דרעי<br /> *הרב [[משה הבלין]]<br /> *הרב [[משה הויכברג]]<br /> *הרב אריה לייב היינץ<br /> *הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br /> *הרב [[ישראל הלפרין]]<br /> *הרב [[יצחק הנדל]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> *הרב יהושע הכט<br /> *הרב יצחק הכט<br /> *הרב [[שגיא הר שפר]]<br /> *הרב [[אברהם הרוניין]]<br /> *הרב [[ישעיהו הרצל]]<br /> *הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br /> *הרב [[נועם ווגנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br /> *הרב משה ווינר<br /> *הרב [[משה יעקב ווייס]]<br /> *הרב משה ניסן וולבוסקי<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]]<br /> *הרב דוד וולפמן<br /> *הרב [[אריה וועג]]<br /> *הרב [[שלמה וילהלם]]<br /> *הרב [[דוד ועקנין]]<br /> *הרב מכלוף ועקנין<br /> *הרב מנשה זכריהו<br /> *הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br /> *הרב אשר זמל<br /> *הרב יצחק חביב<br /> *הרב [[ישועה חדד]]<br /> *הרב ברוך חורי<br /> *הרב משה חזן<br /> *הרב לוי חזקיה<br /> *הרב [[עזריאל חייקין]]<br /> *הרב שמעון חיריק<br /> *הרב אהרון חן<br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב שמריהו חריטונוב<br /> *הרב [[דב טברדוביץ]]<br /> *הרב שלמה טובים<br /> *הרב [[אלעזר טורין]]<br /> *הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br /> *הרב יוסף טייב<br /> *הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br /> *הרב [[דב טייכמן]]<br /> *הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br /> *הרב גרשון טננבוים<br /> *הרב [[יצחק ידגר]]<br /> *הרב מנשה יום טוב<br /> *הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר&quot;ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br /> *הרב [[זלמן יפה]]<br /> *הרב אברהם יפרח<br /> *הרב מרדכי יצחקי<br /> *הרב אליהו כהן<br /> *הרב בנימין כהן<br /> *הרב יוסף כהן<br /> *הרב נועם שמעון כהן<br /> *הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br /> *הרב [[יגאל כספי]]<br /> *הרב זכריה כספי<br /> *הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br /> *הרב יונה לייב לבל<br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br /> *הרב שלמה לוי<br /> *הרב [[שלום דובער לויטין]]<br /> *הרב משה לוין<br /> *הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br /> *הרב יחייא לחיאני<br /> *הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br /> *הרב זבולון ליברמן<br /> *הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא<br /> *הרב אברהם ליפסקר<br /> *הרב [[ברוך ליפקין]]<br /> *הרב שלמה ליפש<br /> *הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br /> *הרב [[מאיר מאירי]]<br /> *הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br /> *הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br /> *הרב שלמה מזרחי<br /> *הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br /> *הרב גואל ישראל מיירס<br /> *הרב אברהם מיכאלשווילי<br /> *הרב בן ציון מיכאלשווילי<br /> *הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br /> *הרב יצחק מיכאלשווילי<br /> *הרב [[חיים מילר]]<br /> *הרב [[מרדכי מלובני]]<br /> *הרב חיים מלול<br /> *הרב מיכאל מלכא<br /> *הרב שלמה ממן<br /> *הרב יעקב מנדלסון<br /> *הרב סעדיה מעטוף<br /> *הרב שלום מעטוף<br /> *הרב אהרון מרגולין<br /> *הרב יוסף מרגי<br /> *הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br /> *הרב [[מנחם נוימן]]<br /> *הרב דוד נוסבאום<br /> *הרב [[ניסים פרץ]]<br /> *הרב יוסף יצחק נפרסטק<br /> *הרב [[חיים נפתלין]]<br /> *הרב יוסף יצחק נקי<br /> *הרב מנחם מענדל סבג<br /> *הרב יואל סויסה<br /> *הרב מאיר סויסה<br /> *הרב [[שמעון סופר]] (האדמו&quot;ר מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br /> *הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br /> *הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br /> *הרב ברוך סלונים<br /> *הרב חיים סלונים<br /> *הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br /> *הרב יוסף שמעון סמיערק<br /> *הרב רחמים עמרוסי<br /> *הרב [[שמאי ענדע]]<br /> *הרב [[בנימין ערד]]<br /> *הרב נחום ערנטרוי<br /> *הרב [[חיים פארו]]<br /> *הרב [[הלל פבזנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br /> *הרב [[יגאל פיזם]]<br /> *הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> *הרב [[שמשון פיזם]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br /> *הרב [[שמואל פלוטקין]]<br /> *הרב [[יהודה פרידמן]]<br /> *הרב מנשה פרמן<br /> *הרב פרץ פרטוש<br /> *הרב [[אריה פרקש]]<br /> *הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br /> *הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br /> *הרב ראובן צופין<br /> *הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br /> *הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br /> *הרב אברהם צמח<br /> *הרב [[פנחס קארף]]<br /> *הרב [[יהודה קובלקין]]<br /> *הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br /> *הרב [[אברהם קוט]]<br /> *הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br /> *הרב [[נטע קופרמן]]<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]]<br /> *הרב [[אבשלום קיל]]<br /> *הרב [[מאיר קירש]]<br /> *הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br /> *הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br /> *הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br /> *הרב [[שמואל קמינצקי]]<br /> *הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br /> *הרב [[שאול יעקב קצין]]<br /> *הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br /> *הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br /> *הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br /> *הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br /> *הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br /> *הרב [[שאול רוזנבלט]]<br /> *הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br /> *הרב [[יצחק רויטמן]]<br /> *הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br /> *הרב [[יהושע רסקין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br /> *הרב [[יאשיהו שאמע]]<br /> *הרב [[שמעון שאער]]<br /> *הרב [[דניאל שהינו]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br /> *הרב [[דוד שועדיק]]<br /> *הרב [[שלום דובער שטעק]]<br /> *הרב [[אליהו שטרן]]<br /> *הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br /> *הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br /> *הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br /> *הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br /> *הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br /> *הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> *הרב [[ישי שרעבי]]<br /> *הרב [[אבינועם תעיזי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הרבי כמלך המשיח]]<br /> *[[נבואה]]<br /> *[[נביאים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/03-12-2022-23-52-09-פסק-דין-מעודכן-מלא-כסלו-תשפג-copy.pdf פסק הדין] מעודכן לחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;ג]], ימות המשיח (רשימה חלקית) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש&quot;א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br /> *הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ&quot;ג) {{PDF|}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=630357 2023-08-30T07:35:02Z

<p>66.23.206.165: /* הפסק הראשון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פסק דין מהדורת כסלו תשפג.jpg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> '''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ&quot;ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ &quot;הזוכר למזכיריו&quot;. הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br /> <br /> ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ&quot;ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי &quot;'''הוד''' כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ו&quot;מלכנו שליט&quot;א&quot;, והן בלשון הפסק ש&quot;השי&quot;ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון&quot;}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת ווהגיב על כך בברכה{{הערה|[בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי https://chabad.info/moshiach/884771/] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הפסק הראשון===<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: &quot;אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב&quot;ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב&quot;ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br /> <br /> ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב&quot;ד]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש&quot;א|שנת נפלאות אראנו]]<br /> <br /> אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br /> <br /> בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br /> <br /> מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br /> <br /> בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ&quot;ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום א' אייר אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: <br /> <br /> &quot;כ&quot;ק מלך המשיח שליט&quot;א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל ארה&quot;ק שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ&quot;נ &quot;בית מנחם&quot; מכל קצווי ארה&quot;ק. הרבנים דיברו ע&quot;ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ&quot;ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ&quot;י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש&quot;ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ&quot;ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב&quot;ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו&quot;א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי &quot;עבודה&quot; חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד&quot;צדיק גוזר&quot; או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין &quot;לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה&quot;טובה&quot;... במקום זאת על כאו&quot;א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה&quot;ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט&quot;א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע&quot;י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ&quot;ק מלך המשיח בידיו הק'&quot;. <br /> <br /> הרבי לקח את המכתב ואמר: &quot;א יישר כח&quot;. ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br /> <br /> בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הרראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טוב לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] על הפס&quot;ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.<br /> <br /> לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה: &quot;כל זה נלקח להציון&quot;. <br /> <br /> בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב&quot;דיים רבים נוספים על פסק זה.<br /> <br /> ===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br /> [[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br /> ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תשנ&quot;ב, הנאספו רבני חב&quot;ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי, כנהוג שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב&quot;ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה&quot;ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br /> '''פסק – דין'''<br /> היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע&quot;פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ&quot;ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br /> <br /> הנה בהמשך לזה, ע&quot;פ פסק דין ברור של הרמב&quot;ם בהלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד &quot;אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי&quot;.<br /> <br /> הרי ברור ע&quot;פ דין תורת אמת שחל על כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הלכה זו ד&quot;בחזקת שהוא משיח&quot;, שהרי נתקיימו בכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כל התנאים המנויים ברמב&quot;ם הנ&quot;ל.<br /> <br /> וכיון שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ&quot;ל (וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד&quot;חזקת משיח&quot;, א&quot;כ ברור שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד&quot;צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [וועד רבני אנ&quot;ש באה&quot;ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס&quot;ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br /> <br /> וזה לשון כתב המינוי:<br /> <br /> {{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש&quot;ט, המגיד, אדמו&quot;ר הזקן, אדמו&quot;ר האמצעי, אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, הרה&quot;ק מוה&quot;ר לוי&quot;צ שניאורסאהן נ&quot;ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב&quot;ם בסוף פרק י&quot;א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br /> <br /> ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;ג סיוון]] [[תנש&quot;א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: &quot;נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: &quot;באן וואיאז'&quot;}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}&quot; ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: &quot;זה בשביל הנסיעה&quot;{{הערה|במקור באידיש: &quot;דאס איז פאר די נסיעה&quot;. ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br /> <br /> למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש|קברם]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב&quot;ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> ביום רביעי ט&quot;ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר &quot;כבר חזרתם?&quot;, ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ&quot;י זכרון ר' דוד נחשון}} <br /> <br /> בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש&quot;א - יום ההילולא של [[האריז&quot;ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו&quot;ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש&quot;א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], נסעו שוב ר' דןד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br /> <br /> ===הפסק השלישי===<br /> [[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br /> הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> ===הפסק הרביעי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''[[הלכות מלך המשיח]]''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב&quot;ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br /> <br /> וזה לשונו הקדוש: &quot;... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; וה&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;. עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ&quot;ל.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ&quot;ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ&quot;ב אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: &quot;... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]&quot;, ועוד הוסיף על פסק-דין הנ&quot;ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח בוודאי]]&quot;, ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br /> <br /> הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br /> <br /> ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br /> <br /> על הפסק חתומים מאות [[אדמו&quot;ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב&quot;ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br /> <br /> ===מסע הרבנים - תשע&quot;ז===<br /> [[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע&quot;ז)]]<br /> [[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]], לקראת [[כ&quot;ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו&quot;ר הזקן ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br /> <br /> עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט| תוכן=כ&quot;ד טבת יום הילולא דכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ה'תשע&quot;ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב&quot;ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br /> <br /> ==הרקע לפסקי הדין==<br /> [[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br /> רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ&quot;א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי&quot;צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: &quot;וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!&quot; פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: &quot;יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!&quot;{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br /> <br /> כמו כן פנה לרבנים ואדמו&quot;רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br /> <br /> לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ&quot;ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ&quot;ב<br /> |תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;, היא כתוצאה מהחלטת והכרזת &quot;מלכי רבנן&quot; ש&quot;הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא&quot;.. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]&quot; ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]&quot; - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}<br /> <br /> ==רבנים שחתמו על פסק הדין הרביעי==<br /> <br /> ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> <br /> הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל&quot;ף-בי&quot;ת:<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אבוחצירא רב שכונת קרית אליעזר - חיפה]]<br /> *הרב אליהו אבוחצירא<br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br /> *הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> *הרב [[אליהו אברג'ל]]<br /> *הרב [[יורם אברג'ל]]<br /> *הרב [[יוסף אברקי]]<br /> *הרב [[יהושע אדוט]]<br /> *הרב [[בנימין אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב אדרעי]]<br /> *הרב [[ישר אדרעי]]<br /> *הרב [[חיים אדרעי]]<br /> *הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br /> *הרב [[יהורם אולמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *הרב [[דורון חיים איזמן]]<br /> *הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br /> *חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br /> *הרב [[יהודה אלחרר]]<br /> *הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]]<br /> *הרב [[שמעון אלמליח]]<br /> *הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br /> *הרב [[שלמה אמסלם]]<br /> *הרב [[יוסף אנגל]]<br /> *הרב [[משה אנטיזדה]]<br /> *הרב [[אליהו אסולין]]<br /> *הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br /> *הרב [[נפתלי אסטולין]]<br /> *הרב [[דוד אסייג]]<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br /> *הרב יהושע זעליג אהרונוב<br /> *הרב [[גבריאל ארבוב]]<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br /> *הרב [[יוסף באגד]]<br /> *הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br /> *הרב [[דוד רפאל באנון]]<br /> *הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br /> *הרב [[רפאל בוסי]]<br /> *הרב [[יהונתן בורגן]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]]<br /> *הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br /> *הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br /> *הרב [[שמעון ביטון]]<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br /> *הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br /> *הרב יצחק יעקב בלטנר<br /> *הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]]<br /> *הרב משה בן אבו<br /> *הרב יוסף בן זכריה<br /> *הרב [[רחמים בנין]]<br /> *הרב אהרון בעגון<br /> *הרב [[אלעזר בקשי]]<br /> *הרב [[נועם ברטוב]]<br /> *הרב שרגא בראווד<br /> *הרב משה אהרון ברוידא<br /> *הרב ברוך אדלר<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br /> *הרב חי ברכץ<br /> *הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br /> *הרב [[נח גנזבורג]]<br /> *הרב אליהו גבאי<br /> *הרב מסעוד גבאי<br /> *הרב [[יחיאל גברא]]<br /> *הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br /> *הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br /> *הרב יצחק גולדשטיין<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> *הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]<br /> *הרב [[יוחנן גוראריה]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> *הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br /> *הרב שמואל גורביץ'<br /> *הרב [[זכריה גורי]]<br /> *הרב אריאל גורן<br /> *הרב [[משה גורקוב]]<br /> *הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br /> *הרב [[יוסף גינזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> *הרב [[דניאל גנסיא]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br /> *הרב [[דניאל גרבסקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי גרונר]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]]<br /> *הרב ששון גריידי<br /> *הרב דניאל גרין<br /> *הרב [[מאיר גרינברג]]<br /> *הרב אריה גרינברג<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br /> *הרב ישראל גרשטנקורן<br /> *הרב אליהו דהן<br /> *הרב דוד דהברעסער<br /> *הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br /> *הרב אריה לייב דודאביץ'<br /> *הרב עקיבא אליהו דיוויק<br /> *הרב מרדכי דיעי<br /> *הרב [[נועם דקל]]<br /> *הרב מאיר שמעון דרורי<br /> *הרב ישראל שלום דרעי<br /> *הרב [[משה הבלין]]<br /> *הרב [[משה הויכברג]]<br /> *הרב אריה לייב היינץ<br /> *הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br /> *הרב [[ישראל הלפרין]]<br /> *הרב [[יצחק הנדל]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> *הרב יהושע הכט<br /> *הרב יצחק הכט<br /> *הרב [[שגיא הר שפר]]<br /> *הרב [[אברהם הרוניין]]<br /> *הרב [[ישעיהו הרצל]]<br /> *הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br /> *הרב [[נועם ווגנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br /> *הרב משה ווינר<br /> *הרב [[משה יעקב ווייס]]<br /> *הרב משה ניסן וולבוסקי<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]]<br /> *הרב דוד וולפמן<br /> *הרב [[אריה וועג]]<br /> *הרב [[שלמה וילהלם]]<br /> *הרב [[דוד ועקנין]]<br /> *הרב מכלוף ועקנין<br /> *הרב מנשה זכריהו<br /> *הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br /> *הרב אשר זמל<br /> *הרב יצחק חביב<br /> *הרב [[ישועה חדד]]<br /> *הרב ברוך חורי<br /> *הרב משה חזן<br /> *הרב לוי חזקיה<br /> *הרב [[עזריאל חייקין]]<br /> *הרב שמעון חיריק<br /> *הרב אהרון חן<br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב שמריהו חריטונוב<br /> *הרב [[דב טברדוביץ]]<br /> *הרב שלמה טובים<br /> *הרב [[אלעזר טורין]]<br /> *הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br /> *הרב יוסף טייב<br /> *הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br /> *הרב [[דב טייכמן]]<br /> *הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br /> *הרב גרשון טננבוים<br /> *הרב [[יצחק ידגר]]<br /> *הרב מנשה יום טוב<br /> *הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר&quot;ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br /> *הרב [[זלמן יפה]]<br /> *הרב אברהם יפרח<br /> *הרב מרדכי יצחקי<br /> *הרב אליהו כהן<br /> *הרב בנימין כהן<br /> *הרב יוסף כהן<br /> *הרב נועם שמעון כהן<br /> *הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br /> *הרב [[יגאל כספי]]<br /> *הרב זכריה כספי<br /> *הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br /> *הרב יונה לייב לבל<br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br /> *הרב שלמה לוי<br /> *הרב [[שלום דובער לויטין]]<br /> *הרב משה לוין<br /> *הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br /> *הרב יחייא לחיאני<br /> *הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br /> *הרב זבולון ליברמן<br /> *הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא<br /> *הרב אברהם ליפסקר<br /> *הרב [[ברוך ליפקין]]<br /> *הרב שלמה ליפש<br /> *הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br /> *הרב [[מאיר מאירי]]<br /> *הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br /> *הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br /> *הרב שלמה מזרחי<br /> *הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br /> *הרב גואל ישראל מיירס<br /> *הרב אברהם מיכאלשווילי<br /> *הרב בן ציון מיכאלשווילי<br /> *הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br /> *הרב יצחק מיכאלשווילי<br /> *הרב [[חיים מילר]]<br /> *הרב [[מרדכי מלובני]]<br /> *הרב חיים מלול<br /> *הרב מיכאל מלכא<br /> *הרב שלמה ממן<br /> *הרב יעקב מנדלסון<br /> *הרב סעדיה מעטוף<br /> *הרב שלום מעטוף<br /> *הרב אהרון מרגולין<br /> *הרב יוסף מרגי<br /> *הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br /> *הרב [[מנחם נוימן]]<br /> *הרב דוד נוסבאום<br /> *הרב [[ניסים פרץ]]<br /> *הרב יוסף יצחק נפרסטק<br /> *הרב [[חיים נפתלין]]<br /> *הרב יוסף יצחק נקי<br /> *הרב מנחם מענדל סבג<br /> *הרב יואל סויסה<br /> *הרב מאיר סויסה<br /> *הרב [[שמעון סופר]] (האדמו&quot;ר מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br /> *הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br /> *הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br /> *הרב ברוך סלונים<br /> *הרב חיים סלונים<br /> *הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br /> *הרב יוסף שמעון סמיערק<br /> *הרב רחמים עמרוסי<br /> *הרב [[שמאי ענדע]]<br /> *הרב [[בנימין ערד]]<br /> *הרב נחום ערנטרוי<br /> *הרב [[חיים פארו]]<br /> *הרב [[הלל פבזנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br /> *הרב [[יגאל פיזם]]<br /> *הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> *הרב [[שמשון פיזם]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br /> *הרב [[שמואל פלוטקין]]<br /> *הרב [[יהודה פרידמן]]<br /> *הרב מנשה פרמן<br /> *הרב פרץ פרטוש<br /> *הרב [[אריה פרקש]]<br /> *הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br /> *הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br /> *הרב ראובן צופין<br /> *הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br /> *הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br /> *הרב אברהם צמח<br /> *הרב [[פנחס קארף]]<br /> *הרב [[יהודה קובלקין]]<br /> *הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br /> *הרב [[אברהם קוט]]<br /> *הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br /> *הרב [[נטע קופרמן]]<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]]<br /> *הרב [[אבשלום קיל]]<br /> *הרב [[מאיר קירש]]<br /> *הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br /> *הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br /> *הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br /> *הרב [[שמואל קמינצקי]]<br /> *הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br /> *הרב [[שאול יעקב קצין]]<br /> *הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br /> *הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br /> *הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br /> *הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br /> *הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br /> *הרב [[שאול רוזנבלט]]<br /> *הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br /> *הרב [[יצחק רויטמן]]<br /> *הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br /> *הרב [[יהושע רסקין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br /> *הרב [[יאשיהו שאמע]]<br /> *הרב [[שמעון שאער]]<br /> *הרב [[דניאל שהינו]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br /> *הרב [[דוד שועדיק]]<br /> *הרב [[שלום דובער שטעק]]<br /> *הרב [[אליהו שטרן]]<br /> *הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br /> *הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br /> *הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br /> *הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br /> *הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br /> *הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> *הרב [[ישי שרעבי]]<br /> *הרב [[אבינועם תעיזי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הרבי כמלך המשיח]]<br /> *[[נבואה]]<br /> *[[נביאים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/03-12-2022-23-52-09-פסק-דין-מעודכן-מלא-כסלו-תשפג-copy.pdf פסק הדין] מעודכן לחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;ג]], ימות המשיח (רשימה חלקית) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש&quot;א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br /> *הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ&quot;ג) {{PDF|}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=630351 2023-08-30T07:22:23Z

<p>66.23.206.165: /* הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פסק דין מהדורת כסלו תשפג.jpg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> '''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ&quot;ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ &quot;הזוכר למזכיריו&quot;. הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br /> <br /> ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ&quot;ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי &quot;'''הוד''' כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ו&quot;מלכנו שליט&quot;א&quot;, והן בלשון הפסק ש&quot;השי&quot;ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון&quot;}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת ווהגיב על כך בברכה{{הערה|[בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי https://chabad.info/moshiach/884771/] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הפסק הראשון===<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: &quot;אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב&quot;ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב&quot;ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br /> <br /> באותו ערב, רבה של [[כפר חב&quot;ד]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ניסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב [[דוד נחשון]]:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש&quot;א|שנת נפלאות אראנו]]<br /> <br /> אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br /> <br /> בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br /> <br /> מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br /> <br /> בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מיד עם סיום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ&quot;ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום א' אייר אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: &quot;כ&quot;ק מלך המשיח שליט&quot;א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל ארה&quot;ק שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ&quot;נ &quot;בית מנחם&quot; מכל קצווי ארה&quot;ק. הרבנים דיברו ע&quot;ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ&quot;ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ&quot;י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש&quot;ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ&quot;ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב&quot;ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו&quot;א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי &quot;עבודה&quot; חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד&quot;צדיק גוזר&quot; או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין &quot;לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה&quot;טובה&quot;... במקום זאת על כאו&quot;א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה&quot;ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט&quot;א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע&quot;י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ&quot;ק מלך המשיח בידיו הק'&quot;. הרבי לקח את המכתב ואמר: &quot;א יישר כח&quot;. ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br /> <br /> בהמשך לכך טסו ל[[ניו יורק]], ל[[770|חצר הרבי]], הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] - על מנת להגיש לרבי את פסק הדין. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. תוך כדי שהות הרבי במקווה הגיעה למקום גם חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין ב[[חיפה]] וזו הועברה למזכיר הרב [[בנימין קליין]] שהביאה לרבי אחרי צאתו מהמקווה. <br /> <br /> לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה: &quot;כל זה נלקח להציון&quot;. בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב&quot;דיים רבים נוספים על פסק זה.<br /> <br /> ===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br /> [[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br /> ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תשנ&quot;ב, הנאספו רבני חב&quot;ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי, כנהוג שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב&quot;ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה&quot;ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br /> '''פסק – דין'''<br /> היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע&quot;פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ&quot;ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br /> <br /> הנה בהמשך לזה, ע&quot;פ פסק דין ברור של הרמב&quot;ם בהלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד &quot;אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי&quot;.<br /> <br /> הרי ברור ע&quot;פ דין תורת אמת שחל על כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הלכה זו ד&quot;בחזקת שהוא משיח&quot;, שהרי נתקיימו בכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כל התנאים המנויים ברמב&quot;ם הנ&quot;ל.<br /> <br /> וכיון שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ&quot;ל (וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד&quot;חזקת משיח&quot;, א&quot;כ ברור שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד&quot;צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [וועד רבני אנ&quot;ש באה&quot;ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס&quot;ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br /> <br /> וזה לשון כתב המינוי:<br /> <br /> {{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש&quot;ט, המגיד, אדמו&quot;ר הזקן, אדמו&quot;ר האמצעי, אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, הרה&quot;ק מוה&quot;ר לוי&quot;צ שניאורסאהן נ&quot;ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב&quot;ם בסוף פרק י&quot;א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br /> <br /> ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;ג סיוון]] [[תנש&quot;א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: &quot;נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: &quot;באן וואיאז'&quot;}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}&quot; ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: &quot;זה בשביל הנסיעה&quot;{{הערה|במקור באידיש: &quot;דאס איז פאר די נסיעה&quot;. ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br /> <br /> למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש|קברם]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב&quot;ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> ביום רביעי ט&quot;ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר &quot;כבר חזרתם?&quot;, ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ&quot;י זכרון ר' דוד נחשון}} <br /> <br /> בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש&quot;א - יום ההילולא של [[האריז&quot;ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו&quot;ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש&quot;א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], נסעו שוב ר' דןד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br /> <br /> ===הפסק השלישי===<br /> [[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br /> הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> ===הפסק הרביעי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''[[הלכות מלך המשיח]]''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב&quot;ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br /> <br /> וזה לשונו הקדוש: &quot;... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; וה&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;. עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ&quot;ל.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ&quot;ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ&quot;ב אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: &quot;... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]&quot;, ועוד הוסיף על פסק-דין הנ&quot;ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח בוודאי]]&quot;, ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br /> <br /> הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br /> <br /> ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br /> <br /> על הפסק חתומים מאות [[אדמו&quot;ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב&quot;ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br /> <br /> ===מסע הרבנים - תשע&quot;ז===<br /> [[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע&quot;ז)]]<br /> [[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]], לקראת [[כ&quot;ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו&quot;ר הזקן ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br /> <br /> עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט| תוכן=כ&quot;ד טבת יום הילולא דכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ה'תשע&quot;ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב&quot;ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br /> <br /> ==הרקע לפסקי הדין==<br /> [[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br /> רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ&quot;א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי&quot;צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: &quot;וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!&quot; פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: &quot;יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!&quot;{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br /> <br /> כמו כן פנה לרבנים ואדמו&quot;רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br /> <br /> לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ&quot;ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ&quot;ב<br /> |תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;, היא כתוצאה מהחלטת והכרזת &quot;מלכי רבנן&quot; ש&quot;הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא&quot;.. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]&quot; ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]&quot; - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}<br /> <br /> ==רבנים שחתמו על פסק הדין הרביעי==<br /> <br /> ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> <br /> הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל&quot;ף-בי&quot;ת:<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אבוחצירא רב שכונת קרית אליעזר - חיפה]]<br /> *הרב אליהו אבוחצירא<br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br /> *הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> *הרב [[אליהו אברג'ל]]<br /> *הרב [[יורם אברג'ל]]<br /> *הרב [[יוסף אברקי]]<br /> *הרב [[יהושע אדוט]]<br /> *הרב [[בנימין אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב אדרעי]]<br /> *הרב [[ישר אדרעי]]<br /> *הרב [[חיים אדרעי]]<br /> *הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br /> *הרב [[יהורם אולמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *הרב [[דורון חיים איזמן]]<br /> *הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br /> *חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br /> *הרב [[יהודה אלחרר]]<br /> *הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]]<br /> *הרב [[שמעון אלמליח]]<br /> *הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br /> *הרב [[שלמה אמסלם]]<br /> *הרב [[יוסף אנגל]]<br /> *הרב [[משה אנטיזדה]]<br /> *הרב [[אליהו אסולין]]<br /> *הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br /> *הרב [[נפתלי אסטולין]]<br /> *הרב [[דוד אסייג]]<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br /> *הרב יהושע זעליג אהרונוב<br /> *הרב [[גבריאל ארבוב]]<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br /> *הרב [[יוסף באגד]]<br /> *הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br /> *הרב [[דוד רפאל באנון]]<br /> *הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br /> *הרב [[רפאל בוסי]]<br /> *הרב [[יהונתן בורגן]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]]<br /> *הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br /> *הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br /> *הרב [[שמעון ביטון]]<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br /> *הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br /> *הרב יצחק יעקב בלטנר<br /> *הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]]<br /> *הרב משה בן אבו<br /> *הרב יוסף בן זכריה<br /> *הרב [[רחמים בנין]]<br /> *הרב אהרון בעגון<br /> *הרב [[אלעזר בקשי]]<br /> *הרב [[נועם ברטוב]]<br /> *הרב שרגא בראווד<br /> *הרב משה אהרון ברוידא<br /> *הרב ברוך אדלר<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br /> *הרב חי ברכץ<br /> *הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br /> *הרב [[נח גנזבורג]]<br /> *הרב אליהו גבאי<br /> *הרב מסעוד גבאי<br /> *הרב [[יחיאל גברא]]<br /> *הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br /> *הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br /> *הרב יצחק גולדשטיין<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> *הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]<br /> *הרב [[יוחנן גוראריה]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> *הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br /> *הרב שמואל גורביץ'<br /> *הרב [[זכריה גורי]]<br /> *הרב אריאל גורן<br /> *הרב [[משה גורקוב]]<br /> *הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br /> *הרב [[יוסף גינזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> *הרב [[דניאל גנסיא]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br /> *הרב [[דניאל גרבסקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי גרונר]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]]<br /> *הרב ששון גריידי<br /> *הרב דניאל גרין<br /> *הרב [[מאיר גרינברג]]<br /> *הרב אריה גרינברג<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br /> *הרב ישראל גרשטנקורן<br /> *הרב אליהו דהן<br /> *הרב דוד דהברעסער<br /> *הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br /> *הרב אריה לייב דודאביץ'<br /> *הרב עקיבא אליהו דיוויק<br /> *הרב מרדכי דיעי<br /> *הרב [[נועם דקל]]<br /> *הרב מאיר שמעון דרורי<br /> *הרב ישראל שלום דרעי<br /> *הרב [[משה הבלין]]<br /> *הרב [[משה הויכברג]]<br /> *הרב אריה לייב היינץ<br /> *הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br /> *הרב [[ישראל הלפרין]]<br /> *הרב [[יצחק הנדל]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> *הרב יהושע הכט<br /> *הרב יצחק הכט<br /> *הרב [[שגיא הר שפר]]<br /> *הרב [[אברהם הרוניין]]<br /> *הרב [[ישעיהו הרצל]]<br /> *הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br /> *הרב [[נועם ווגנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br /> *הרב משה ווינר<br /> *הרב [[משה יעקב ווייס]]<br /> *הרב משה ניסן וולבוסקי<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]]<br /> *הרב דוד וולפמן<br /> *הרב [[אריה וועג]]<br /> *הרב [[שלמה וילהלם]]<br /> *הרב [[דוד ועקנין]]<br /> *הרב מכלוף ועקנין<br /> *הרב מנשה זכריהו<br /> *הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br /> *הרב אשר זמל<br /> *הרב יצחק חביב<br /> *הרב [[ישועה חדד]]<br /> *הרב ברוך חורי<br /> *הרב משה חזן<br /> *הרב לוי חזקיה<br /> *הרב [[עזריאל חייקין]]<br /> *הרב שמעון חיריק<br /> *הרב אהרון חן<br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב שמריהו חריטונוב<br /> *הרב [[דב טברדוביץ]]<br /> *הרב שלמה טובים<br /> *הרב [[אלעזר טורין]]<br /> *הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br /> *הרב יוסף טייב<br /> *הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br /> *הרב [[דב טייכמן]]<br /> *הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br /> *הרב גרשון טננבוים<br /> *הרב [[יצחק ידגר]]<br /> *הרב מנשה יום טוב<br /> *הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר&quot;ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br /> *הרב [[זלמן יפה]]<br /> *הרב אברהם יפרח<br /> *הרב מרדכי יצחקי<br /> *הרב אליהו כהן<br /> *הרב בנימין כהן<br /> *הרב יוסף כהן<br /> *הרב נועם שמעון כהן<br /> *הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br /> *הרב [[יגאל כספי]]<br /> *הרב זכריה כספי<br /> *הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br /> *הרב יונה לייב לבל<br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br /> *הרב שלמה לוי<br /> *הרב [[שלום דובער לויטין]]<br /> *הרב משה לוין<br /> *הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br /> *הרב יחייא לחיאני<br /> *הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br /> *הרב זבולון ליברמן<br /> *הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא<br /> *הרב אברהם ליפסקר<br /> *הרב [[ברוך ליפקין]]<br /> *הרב שלמה ליפש<br /> *הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br /> *הרב [[מאיר מאירי]]<br /> *הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br /> *הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br /> *הרב שלמה מזרחי<br /> *הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br /> *הרב גואל ישראל מיירס<br /> *הרב אברהם מיכאלשווילי<br /> *הרב בן ציון מיכאלשווילי<br /> *הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br /> *הרב יצחק מיכאלשווילי<br /> *הרב [[חיים מילר]]<br /> *הרב [[מרדכי מלובני]]<br /> *הרב חיים מלול<br /> *הרב מיכאל מלכא<br /> *הרב שלמה ממן<br /> *הרב יעקב מנדלסון<br /> *הרב סעדיה מעטוף<br /> *הרב שלום מעטוף<br /> *הרב אהרון מרגולין<br /> *הרב יוסף מרגי<br /> *הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br /> *הרב [[מנחם נוימן]]<br /> *הרב דוד נוסבאום<br /> *הרב [[ניסים פרץ]]<br /> *הרב יוסף יצחק נפרסטק<br /> *הרב [[חיים נפתלין]]<br /> *הרב יוסף יצחק נקי<br /> *הרב מנחם מענדל סבג<br /> *הרב יואל סויסה<br /> *הרב מאיר סויסה<br /> *הרב [[שמעון סופר]] (האדמו&quot;ר מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br /> *הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br /> *הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br /> *הרב ברוך סלונים<br /> *הרב חיים סלונים<br /> *הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br /> *הרב יוסף שמעון סמיערק<br /> *הרב רחמים עמרוסי<br /> *הרב [[שמאי ענדע]]<br /> *הרב [[בנימין ערד]]<br /> *הרב נחום ערנטרוי<br /> *הרב [[חיים פארו]]<br /> *הרב [[הלל פבזנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br /> *הרב [[יגאל פיזם]]<br /> *הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> *הרב [[שמשון פיזם]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br /> *הרב [[שמואל פלוטקין]]<br /> *הרב [[יהודה פרידמן]]<br /> *הרב מנשה פרמן<br /> *הרב פרץ פרטוש<br /> *הרב [[אריה פרקש]]<br /> *הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br /> *הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br /> *הרב ראובן צופין<br /> *הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br /> *הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br /> *הרב אברהם צמח<br /> *הרב [[פנחס קארף]]<br /> *הרב [[יהודה קובלקין]]<br /> *הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br /> *הרב [[אברהם קוט]]<br /> *הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br /> *הרב [[נטע קופרמן]]<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]]<br /> *הרב [[אבשלום קיל]]<br /> *הרב [[מאיר קירש]]<br /> *הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br /> *הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br /> *הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br /> *הרב [[שמואל קמינצקי]]<br /> *הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br /> *הרב [[שאול יעקב קצין]]<br /> *הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br /> *הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br /> *הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br /> *הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br /> *הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br /> *הרב [[שאול רוזנבלט]]<br /> *הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br /> *הרב [[יצחק רויטמן]]<br /> *הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br /> *הרב [[יהושע רסקין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br /> *הרב [[יאשיהו שאמע]]<br /> *הרב [[שמעון שאער]]<br /> *הרב [[דניאל שהינו]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br /> *הרב [[דוד שועדיק]]<br /> *הרב [[שלום דובער שטעק]]<br /> *הרב [[אליהו שטרן]]<br /> *הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br /> *הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br /> *הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br /> *הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br /> *הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br /> *הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> *הרב [[ישי שרעבי]]<br /> *הרב [[אבינועם תעיזי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הרבי כמלך המשיח]]<br /> *[[נבואה]]<br /> *[[נביאים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/03-12-2022-23-52-09-פסק-דין-מעודכן-מלא-כסלו-תשפג-copy.pdf פסק הדין] מעודכן לחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;ג]], ימות המשיח (רשימה חלקית) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש&quot;א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br /> *הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ&quot;ג) {{PDF|}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=630349 2023-08-30T07:20:52Z

<p>66.23.206.165: /* הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פסק דין מהדורת כסלו תשפג.jpg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> '''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ&quot;ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ &quot;הזוכר למזכיריו&quot;. הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br /> <br /> ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ&quot;ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי &quot;'''הוד''' כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ו&quot;מלכנו שליט&quot;א&quot;, והן בלשון הפסק ש&quot;השי&quot;ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון&quot;}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת ווהגיב על כך בברכה{{הערה|[בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי https://chabad.info/moshiach/884771/] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הפסק הראשון===<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: &quot;אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב&quot;ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב&quot;ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br /> <br /> באותו ערב, רבה של [[כפר חב&quot;ד]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ניסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב [[דוד נחשון]]:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש&quot;א|שנת נפלאות אראנו]]<br /> <br /> אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br /> <br /> בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br /> <br /> מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br /> <br /> בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מיד עם סיום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ&quot;ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום א' אייר אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: &quot;כ&quot;ק מלך המשיח שליט&quot;א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל ארה&quot;ק שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ&quot;נ &quot;בית מנחם&quot; מכל קצווי ארה&quot;ק. הרבנים דיברו ע&quot;ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ&quot;ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ&quot;י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש&quot;ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ&quot;ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב&quot;ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו&quot;א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי &quot;עבודה&quot; חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד&quot;צדיק גוזר&quot; או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין &quot;לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה&quot;טובה&quot;... במקום זאת על כאו&quot;א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה&quot;ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט&quot;א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע&quot;י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ&quot;ק מלך המשיח בידיו הק'&quot;. הרבי לקח את המכתב ואמר: &quot;א יישר כח&quot;. ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br /> <br /> בהמשך לכך טסו ל[[ניו יורק]], ל[[770|חצר הרבי]], הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] - על מנת להגיש לרבי את פסק הדין. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. תוך כדי שהות הרבי במקווה הגיעה למקום גם חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין ב[[חיפה]] וזו הועברה למזכיר הרב [[בנימין קליין]] שהביאה לרבי אחרי צאתו מהמקווה. <br /> <br /> לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה: &quot;כל זה נלקח להציון&quot;. בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב&quot;דיים רבים נוספים על פסק זה.<br /> <br /> ===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br /> [[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br /> ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תשנ&quot;ב, הנאספו רבני חב&quot;ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי, כנהוג שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב&quot;ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה&quot;ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br /> '''פסק – דין'''<br /> היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע&quot;פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ&quot;ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br /> <br /> הנה בהמשך לזה, ע&quot;פ פסק דין ברור של הרמב&quot;ם בהלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד &quot;אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי&quot;.<br /> <br /> הרי ברור ע&quot;פ דין תורת אמת שחל על כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הלכה זו ד&quot;בחזקת שהוא משיח&quot;, שהרי נתקיימו בכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כל התנאים המנויים ברמב&quot;ם הנ&quot;ל.<br /> <br /> וכיון שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ&quot;ל (וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד&quot;חזקת משיח&quot;, א&quot;כ ברור שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד&quot;צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[וועד רבני אנ&quot;ש באה&quot;ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס&quot;ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br /> <br /> וזה לשון כתב המינוי:<br /> <br /> {{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש&quot;ט, המגיד, אדמו&quot;ר הזקן, אדמו&quot;ר האמצעי, אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, הרה&quot;ק מוה&quot;ר לוי&quot;צ שניאורסאהן נ&quot;ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב&quot;ם בסוף פרק י&quot;א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br /> <br /> ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;ג סיוון]] [[תנש&quot;א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: &quot;באן וואיאז'&quot;}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}} ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: &quot;זה בשביל הנסיעה&quot; {{הערה|במקור באידיש: &quot;דאס איז פאר די נסיעה&quot;. ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br /> <br /> למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש|קברם]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב&quot;ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> ביום רביעי ט&quot;ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר &quot;כבר חזרתם?&quot;, ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ&quot;י זכרון ר' דוד נחשון}} <br /> <br /> בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב - יום ההילולא של [[האריז&quot;ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו&quot;ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], נסעו שוב ר' דןד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br /> <br /> ===הפסק השלישי===<br /> [[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br /> הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> ===הפסק הרביעי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''[[הלכות מלך המשיח]]''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב&quot;ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br /> <br /> וזה לשונו הקדוש: &quot;... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; וה&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;. עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ&quot;ל.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ&quot;ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ&quot;ב אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: &quot;... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]&quot;, ועוד הוסיף על פסק-דין הנ&quot;ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח בוודאי]]&quot;, ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br /> <br /> הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br /> <br /> ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br /> <br /> על הפסק חתומים מאות [[אדמו&quot;ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב&quot;ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br /> <br /> ===מסע הרבנים - תשע&quot;ז===<br /> [[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע&quot;ז)]]<br /> [[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]], לקראת [[כ&quot;ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו&quot;ר הזקן ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br /> <br /> עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט| תוכן=כ&quot;ד טבת יום הילולא דכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ה'תשע&quot;ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב&quot;ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br /> <br /> ==הרקע לפסקי הדין==<br /> [[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br /> רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ&quot;א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי&quot;צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: &quot;וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!&quot; פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: &quot;יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!&quot;{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br /> <br /> כמו כן פנה לרבנים ואדמו&quot;רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br /> <br /> לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ&quot;ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ&quot;ב<br /> |תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;, היא כתוצאה מהחלטת והכרזת &quot;מלכי רבנן&quot; ש&quot;הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא&quot;.. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]&quot; ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]&quot; - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}<br /> <br /> ==רבנים שחתמו על פסק הדין הרביעי==<br /> <br /> ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> <br /> הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל&quot;ף-בי&quot;ת:<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אבוחצירא רב שכונת קרית אליעזר - חיפה]]<br /> *הרב אליהו אבוחצירא<br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br /> *הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> *הרב [[אליהו אברג'ל]]<br /> *הרב [[יורם אברג'ל]]<br /> *הרב [[יוסף אברקי]]<br /> *הרב [[יהושע אדוט]]<br /> *הרב [[בנימין אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב אדרעי]]<br /> *הרב [[ישר אדרעי]]<br /> *הרב [[חיים אדרעי]]<br /> *הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br /> *הרב [[יהורם אולמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *הרב [[דורון חיים איזמן]]<br /> *הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br /> *חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br /> *הרב [[יהודה אלחרר]]<br /> *הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]]<br /> *הרב [[שמעון אלמליח]]<br /> *הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br /> *הרב [[שלמה אמסלם]]<br /> *הרב [[יוסף אנגל]]<br /> *הרב [[משה אנטיזדה]]<br /> *הרב [[אליהו אסולין]]<br /> *הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br /> *הרב [[נפתלי אסטולין]]<br /> *הרב [[דוד אסייג]]<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br /> *הרב יהושע זעליג אהרונוב<br /> *הרב [[גבריאל ארבוב]]<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br /> *הרב [[יוסף באגד]]<br /> *הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br /> *הרב [[דוד רפאל באנון]]<br /> *הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br /> *הרב [[רפאל בוסי]]<br /> *הרב [[יהונתן בורגן]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]]<br /> *הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br /> *הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br /> *הרב [[שמעון ביטון]]<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br /> *הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br /> *הרב יצחק יעקב בלטנר<br /> *הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]]<br /> *הרב משה בן אבו<br /> *הרב יוסף בן זכריה<br /> *הרב [[רחמים בנין]]<br /> *הרב אהרון בעגון<br /> *הרב [[אלעזר בקשי]]<br /> *הרב [[נועם ברטוב]]<br /> *הרב שרגא בראווד<br /> *הרב משה אהרון ברוידא<br /> *הרב ברוך אדלר<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br /> *הרב חי ברכץ<br /> *הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br /> *הרב [[נח גנזבורג]]<br /> *הרב אליהו גבאי<br /> *הרב מסעוד גבאי<br /> *הרב [[יחיאל גברא]]<br /> *הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br /> *הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br /> *הרב יצחק גולדשטיין<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> *הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]<br /> *הרב [[יוחנן גוראריה]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> *הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br /> *הרב שמואל גורביץ'<br /> *הרב [[זכריה גורי]]<br /> *הרב אריאל גורן<br /> *הרב [[משה גורקוב]]<br /> *הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br /> *הרב [[יוסף גינזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> *הרב [[דניאל גנסיא]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br /> *הרב [[דניאל גרבסקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי גרונר]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]]<br /> *הרב ששון גריידי<br /> *הרב דניאל גרין<br /> *הרב [[מאיר גרינברג]]<br /> *הרב אריה גרינברג<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br /> *הרב ישראל גרשטנקורן<br /> *הרב אליהו דהן<br /> *הרב דוד דהברעסער<br /> *הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br /> *הרב אריה לייב דודאביץ'<br /> *הרב עקיבא אליהו דיוויק<br /> *הרב מרדכי דיעי<br /> *הרב [[נועם דקל]]<br /> *הרב מאיר שמעון דרורי<br /> *הרב ישראל שלום דרעי<br /> *הרב [[משה הבלין]]<br /> *הרב [[משה הויכברג]]<br /> *הרב אריה לייב היינץ<br /> *הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br /> *הרב [[ישראל הלפרין]]<br /> *הרב [[יצחק הנדל]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> *הרב יהושע הכט<br /> *הרב יצחק הכט<br /> *הרב [[שגיא הר שפר]]<br /> *הרב [[אברהם הרוניין]]<br /> *הרב [[ישעיהו הרצל]]<br /> *הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br /> *הרב [[נועם ווגנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br /> *הרב משה ווינר<br /> *הרב [[משה יעקב ווייס]]<br /> *הרב משה ניסן וולבוסקי<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]]<br /> *הרב דוד וולפמן<br /> *הרב [[אריה וועג]]<br /> *הרב [[שלמה וילהלם]]<br /> *הרב [[דוד ועקנין]]<br /> *הרב מכלוף ועקנין<br /> *הרב מנשה זכריהו<br /> *הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br /> *הרב אשר זמל<br /> *הרב יצחק חביב<br /> *הרב [[ישועה חדד]]<br /> *הרב ברוך חורי<br /> *הרב משה חזן<br /> *הרב לוי חזקיה<br /> *הרב [[עזריאל חייקין]]<br /> *הרב שמעון חיריק<br /> *הרב אהרון חן<br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב שמריהו חריטונוב<br /> *הרב [[דב טברדוביץ]]<br /> *הרב שלמה טובים<br /> *הרב [[אלעזר טורין]]<br /> *הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br /> *הרב יוסף טייב<br /> *הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br /> *הרב [[דב טייכמן]]<br /> *הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br /> *הרב גרשון טננבוים<br /> *הרב [[יצחק ידגר]]<br /> *הרב מנשה יום טוב<br /> *הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר&quot;ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br /> *הרב [[זלמן יפה]]<br /> *הרב אברהם יפרח<br /> *הרב מרדכי יצחקי<br /> *הרב אליהו כהן<br /> *הרב בנימין כהן<br /> *הרב יוסף כהן<br /> *הרב נועם שמעון כהן<br /> *הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br /> *הרב [[יגאל כספי]]<br /> *הרב זכריה כספי<br /> *הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br /> *הרב יונה לייב לבל<br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br /> *הרב שלמה לוי<br /> *הרב [[שלום דובער לויטין]]<br /> *הרב משה לוין<br /> *הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br /> *הרב יחייא לחיאני<br /> *הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br /> *הרב זבולון ליברמן<br /> *הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא<br /> *הרב אברהם ליפסקר<br /> *הרב [[ברוך ליפקין]]<br /> *הרב שלמה ליפש<br /> *הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br /> *הרב [[מאיר מאירי]]<br /> *הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br /> *הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br /> *הרב שלמה מזרחי<br /> *הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br /> *הרב גואל ישראל מיירס<br /> *הרב אברהם מיכאלשווילי<br /> *הרב בן ציון מיכאלשווילי<br /> *הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br /> *הרב יצחק מיכאלשווילי<br /> *הרב [[חיים מילר]]<br /> *הרב [[מרדכי מלובני]]<br /> *הרב חיים מלול<br /> *הרב מיכאל מלכא<br /> *הרב שלמה ממן<br /> *הרב יעקב מנדלסון<br /> *הרב סעדיה מעטוף<br /> *הרב שלום מעטוף<br /> *הרב אהרון מרגולין<br /> *הרב יוסף מרגי<br /> *הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br /> *הרב [[מנחם נוימן]]<br /> *הרב דוד נוסבאום<br /> *הרב [[ניסים פרץ]]<br /> *הרב יוסף יצחק נפרסטק<br /> *הרב [[חיים נפתלין]]<br /> *הרב יוסף יצחק נקי<br /> *הרב מנחם מענדל סבג<br /> *הרב יואל סויסה<br /> *הרב מאיר סויסה<br /> *הרב [[שמעון סופר]] (האדמו&quot;ר מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br /> *הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br /> *הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br /> *הרב ברוך סלונים<br /> *הרב חיים סלונים<br /> *הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br /> *הרב יוסף שמעון סמיערק<br /> *הרב רחמים עמרוסי<br /> *הרב [[שמאי ענדע]]<br /> *הרב [[בנימין ערד]]<br /> *הרב נחום ערנטרוי<br /> *הרב [[חיים פארו]]<br /> *הרב [[הלל פבזנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br /> *הרב [[יגאל פיזם]]<br /> *הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> *הרב [[שמשון פיזם]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br /> *הרב [[שמואל פלוטקין]]<br /> *הרב [[יהודה פרידמן]]<br /> *הרב מנשה פרמן<br /> *הרב פרץ פרטוש<br /> *הרב [[אריה פרקש]]<br /> *הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br /> *הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br /> *הרב ראובן צופין<br /> *הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br /> *הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br /> *הרב אברהם צמח<br /> *הרב [[פנחס קארף]]<br /> *הרב [[יהודה קובלקין]]<br /> *הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br /> *הרב [[אברהם קוט]]<br /> *הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br /> *הרב [[נטע קופרמן]]<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]]<br /> *הרב [[אבשלום קיל]]<br /> *הרב [[מאיר קירש]]<br /> *הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br /> *הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br /> *הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br /> *הרב [[שמואל קמינצקי]]<br /> *הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br /> *הרב [[שאול יעקב קצין]]<br /> *הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br /> *הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br /> *הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br /> *הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br /> *הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br /> *הרב [[שאול רוזנבלט]]<br /> *הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br /> *הרב [[יצחק רויטמן]]<br /> *הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br /> *הרב [[יהושע רסקין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br /> *הרב [[יאשיהו שאמע]]<br /> *הרב [[שמעון שאער]]<br /> *הרב [[דניאל שהינו]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br /> *הרב [[דוד שועדיק]]<br /> *הרב [[שלום דובער שטעק]]<br /> *הרב [[אליהו שטרן]]<br /> *הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br /> *הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br /> *הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br /> *הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br /> *הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br /> *הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> *הרב [[ישי שרעבי]]<br /> *הרב [[אבינועם תעיזי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הרבי כמלך המשיח]]<br /> *[[נבואה]]<br /> *[[נביאים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/03-12-2022-23-52-09-פסק-דין-מעודכן-מלא-כסלו-תשפג-copy.pdf פסק הדין] מעודכן לחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;ג]], ימות המשיח (רשימה חלקית) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש&quot;א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br /> *הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ&quot;ג) {{PDF|}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=630347 2023-08-30T07:19:54Z

<p>66.23.206.165: /* הפסק השני והשליחות לרוסיה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פסק דין מהדורת כסלו תשפג.jpg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br /> '''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע&quot;י [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ&quot;ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ &quot;הזוכר למזכיריו&quot;. הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.<br /> <br /> ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ&quot;ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי &quot;'''הוד''' כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ו&quot;מלכנו שליט&quot;א&quot;, והן בלשון הפסק ש&quot;השי&quot;ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון&quot;}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת ווהגיב על כך בברכה{{הערה|[בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי https://chabad.info/moshiach/884771/] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===הפסק הראשון===<br /> [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br /> ב[[כ&quot;ח ניסן]] [[תנש&quot;א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: &quot;אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו&quot;. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב&quot;ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב&quot;ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.<br /> <br /> באותו ערב, רבה של [[כפר חב&quot;ד]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ניסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב [[דוד נחשון]]:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש&quot;א|שנת נפלאות אראנו]]<br /> <br /> אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,<br /> <br /> בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,<br /> <br /> מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br /> <br /> בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br /> <br /> מיד עם סיום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ&quot;ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום א' אייר אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: &quot;כ&quot;ק מלך המשיח שליט&quot;א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל ארה&quot;ק שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ&quot;נ &quot;בית מנחם&quot; מכל קצווי ארה&quot;ק. הרבנים דיברו ע&quot;ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ&quot;ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ&quot;י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש&quot;ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ&quot;ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב&quot;ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו&quot;א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי &quot;עבודה&quot; חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד&quot;צדיק גוזר&quot; או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין &quot;לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה&quot;טובה&quot;... במקום זאת על כאו&quot;א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה&quot;ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט&quot;א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע&quot;י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ&quot;ק מלך המשיח בידיו הק'&quot;. הרבי לקח את המכתב ואמר: &quot;א יישר כח&quot;. ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.<br /> <br /> בהמשך לכך טסו ל[[ניו יורק]], ל[[770|חצר הרבי]], הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] - על מנת להגיש לרבי את פסק הדין. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. תוך כדי שהות הרבי במקווה הגיעה למקום גם חתימת הרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין ב[[חיפה]] וזו הועברה למזכיר הרב [[בנימין קליין]] שהביאה לרבי אחרי צאתו מהמקווה. <br /> <br /> לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה: &quot;כל זה נלקח להציון&quot;. בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב&quot;דיים רבים נוספים על פסק זה.<br /> <br /> ===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===<br /> [[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br /> ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תשנ&quot;ב, הנאספו רבני חב&quot;ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי, כנהוג שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב&quot;ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה&quot;ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.<br /> '''פסק – דין'''<br /> היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע&quot;פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ&quot;ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – <br /> <br /> הנה בהמשך לזה, ע&quot;פ פסק דין ברור של הרמב&quot;ם בהלכות מלכים פרק י&quot;א הלכה ד &quot;אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי&quot;.<br /> <br /> הרי ברור ע&quot;פ דין תורת אמת שחל על כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א הלכה זו ד&quot;בחזקת שהוא משיח&quot;, שהרי נתקיימו בכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א כל התנאים המנויים ברמב&quot;ם הנ&quot;ל.<br /> <br /> וכיון שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ&quot;ל (וכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד&quot;חזקת משיח&quot;, א&quot;כ ברור שע&quot;פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד&quot;צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[וועד רבני אנ&quot;ש באה&quot;ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס&quot;ד בציוני רבותינו נשיאנו, והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.<br /> <br /> וזה לשון כתב המינוי:<br /> {{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש&quot;ט, המגיד, אדמו&quot;ר הזקן, אדמו&quot;ר האמצעי, אדמו&quot;ר הצ&quot;צ, אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ, הרה&quot;ק מוה&quot;ר לוי&quot;צ שניאורסאהן נ&quot;ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב&quot;ם בסוף פרק י&quot;א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.<br /> <br /> ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;ג סיוון]] [[תנש&quot;א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: &quot;באן וואיאז'&quot;}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}} ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: &quot;זה בשביל הנסיעה&quot; {{הערה|במקור באידיש: &quot;דאס איז פאר די נסיעה&quot;. ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.<br /> <br /> למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש|קברם]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב&quot;ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> ביום רביעי ט&quot;ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר &quot;כבר חזרתם?&quot;, ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ&quot;י זכרון ר' דוד נחשון}} <br /> <br /> בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב - יום ההילולא של [[האריז&quot;ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו&quot;ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.<br /> <br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]], נסעו שוב ר' דןד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br /> <br /> ===הפסק השלישי===<br /> [[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]<br /> הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה &quot;שלא יכבה נרו לעולם ועד&quot;, והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br /> <br /> ===הפסק הרביעי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''[[הלכות מלך המשיח]]''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו&quot;ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש&quot;א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב&quot;ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.<br /> <br /> וזה לשונו הקדוש: &quot;... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב&quot;ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה&quot;שופטיך&quot; וה&quot;יועציך&quot; ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש&quot;לאלתר לגאולה&quot; ותיכף ומיד ממש &quot;הנה זה (משיח) בא&quot;. עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ&quot;ל.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ&quot;ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.<br /> <br /> בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ&quot;ב אומר כבוד-קדושת אדמו&quot;ר: &quot;... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]&quot;, ועוד הוסיף על פסק-דין הנ&quot;ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח בוודאי]]&quot;, ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.<br /> <br /> הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב&quot;ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו&quot;ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת &quot;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]&quot;, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.<br /> <br /> ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}<br /> <br /> על הפסק חתומים מאות [[אדמו&quot;ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב&quot;ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br /> <br /> ===מסע הרבנים - תשע&quot;ז===<br /> [[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע&quot;ז)]]<br /> [[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]], לקראת [[כ&quot;ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו&quot;ר הזקן ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.<br /> <br /> עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו&quot;ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט| תוכן=כ&quot;ד טבת יום הילולא דכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ה'תשע&quot;ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב&quot;ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br /> <br /> ==הרקע לפסקי הדין==<br /> [[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]<br /> רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ&quot;א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי&quot;צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: &quot;וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!&quot; פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: &quot;יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!&quot;{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}<br /> <br /> כמו כן פנה לרבנים ואדמו&quot;רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראה לדוגמא: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי&quot;ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.<br /> <br /> לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ&quot;ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ&quot;ב<br /> |תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;, היא כתוצאה מהחלטת והכרזת &quot;מלכי רבנן&quot; ש&quot;הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא&quot;.. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, &quot;יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]&quot; ועד להמעמד ומצב ד&quot;הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]&quot; - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}<br /> <br /> ==רבנים שחתמו על פסק הדין הרביעי==<br /> <br /> ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> <br /> הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל&quot;ף-בי&quot;ת:<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[דוד אבוחצירא רב שכונת קרית אליעזר - חיפה]]<br /> *הרב אליהו אבוחצירא<br /> *הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]<br /> *הרב [[זלמן אבלסקי]]<br /> *הרב [[אליהו אברג'ל]]<br /> *הרב [[יורם אברג'ל]]<br /> *הרב [[יוסף אברקי]]<br /> *הרב [[יהושע אדוט]]<br /> *הרב [[בנימין אדרעי]]<br /> *הרב [[יעקב אדרעי]]<br /> *הרב [[ישר אדרעי]]<br /> *הרב [[חיים אדרעי]]<br /> *הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]<br /> *הרב [[יהורם אולמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק אופן]]<br /> *הרב [[דורון חיים איזמן]]<br /> *הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב<br /> *חכם [[רפאל אלאשוילי]]<br /> *הרב [[יהודה אלחרר]]<br /> *הרב [[מרדכי דב אלטיין]]<br /> *הרב [[שאול משה אליטוב]]<br /> *הרב [[שמעון אלמליח]]<br /> *הרב [[יוסף אלמשעלי]]<br /> *הרב [[שלמה אמסלם]]<br /> *הרב [[יוסף אנגל]]<br /> *הרב [[משה אנטיזדה]]<br /> *הרב [[אליהו אסולין]]<br /> *הרב [[זלמן לייב אסטולין]]<br /> *הרב [[נפתלי אסטולין]]<br /> *הרב [[דוד אסייג]]<br /> *הרב [[גדליה אקסלרוד]]<br /> *הרב יהושע זעליג אהרונוב<br /> *הרב [[גבריאל ארבוב]]<br /> *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> *הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]<br /> *הרב [[יוסף באגד]]<br /> *הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]<br /> *הרב [[דוד רפאל באנון]]<br /> *הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יוסף בוימגרטן]]<br /> *הרב [[רפאל בוסי]]<br /> *הרב [[יהונתן בורגן]]<br /> *הרב [[יונתן בורוכוב]]<br /> *הרב [[מאיר בורנשטיין]]<br /> *הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]<br /> *הרב [[יוסף חיים ביטון]]<br /> *הרב [[שמעון ביטון]]<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]]<br /> *הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]<br /> *הרב יצחק יעקב בלטנר<br /> *הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]<br /> *הרב [[מרדכי בלינוב]]<br /> *הרב משה בן אבו<br /> *הרב יוסף בן זכריה<br /> *הרב [[רחמים בנין]]<br /> *הרב אהרון בעגון<br /> *הרב [[אלעזר בקשי]]<br /> *הרב [[נועם ברטוב]]<br /> *הרב שרגא בראווד<br /> *הרב משה אהרון ברוידא<br /> *הרב ברוך אדלר<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> *הרב [[נתן נטע ברכהן]]<br /> *הרב חי ברכץ<br /> *הרב [[ישעיה ברקוביץ']]<br /> *הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]<br /> *הרב [[נח גנזבורג]]<br /> *הרב אליהו גבאי<br /> *הרב מסעוד גבאי<br /> *הרב [[יחיאל גברא]]<br /> *הרב [[שלום דובער גוטניק]]<br /> *הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]<br /> *הרב יצחק גולדשטיין<br /> *הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br /> *הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]<br /> *הרב [[יוחנן גוראריה]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> *הרב [[אבא דוד גורביץ']]<br /> *הרב שמואל גורביץ'<br /> *הרב [[זכריה גורי]]<br /> *הרב אריאל גורן<br /> *הרב [[משה גורקוב]]<br /> *הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]<br /> *הרב [[יוסף גינזבורג]]<br /> *הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]<br /> *הרב [[דניאל גנסיא]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גפני]]<br /> *הרב [[דניאל גרבסקי]]<br /> *הרב [[חיים צבי גרונר]]<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]]<br /> *הרב ששון גריידי<br /> *הרב דניאל גרין<br /> *הרב [[מאיר גרינברג]]<br /> *הרב אריה גרינברג<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]]<br /> *הרב ישראל גרשטנקורן<br /> *הרב אליהו דהן<br /> *הרב דוד דהברעסער<br /> *הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי<br /> *הרב אריה לייב דודאביץ'<br /> *הרב עקיבא אליהו דיוויק<br /> *הרב מרדכי דיעי<br /> *הרב [[נועם דקל]]<br /> *הרב מאיר שמעון דרורי<br /> *הרב ישראל שלום דרעי<br /> *הרב [[משה הבלין]]<br /> *הרב [[משה הויכברג]]<br /> *הרב אריה לייב היינץ<br /> *הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]<br /> *הרב [[ישראל הלפרין]]<br /> *הרב [[יצחק הנדל]]<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> *הרב יהושע הכט<br /> *הרב יצחק הכט<br /> *הרב [[שגיא הר שפר]]<br /> *הרב [[אברהם הרוניין]]<br /> *הרב [[ישעיהו הרצל]]<br /> *הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]<br /> *הרב [[ישראל הרשקוביץ]]<br /> *הרב [[נועם ווגנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]<br /> *הרב [[רפאל וילשאנסקי]]<br /> *הרב משה ווינר<br /> *הרב [[משה יעקב ווייס]]<br /> *הרב משה ניסן וולבוסקי<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל וולפא]]<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]]<br /> *הרב דוד וולפמן<br /> *הרב [[אריה וועג]]<br /> *הרב [[שלמה וילהלם]]<br /> *הרב [[דוד ועקנין]]<br /> *הרב מכלוף ועקנין<br /> *הרב מנשה זכריהו<br /> *הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]<br /> *הרב אשר זמל<br /> *הרב יצחק חביב<br /> *הרב [[ישועה חדד]]<br /> *הרב ברוך חורי<br /> *הרב משה חזן<br /> *הרב לוי חזקיה<br /> *הרב [[עזריאל חייקין]]<br /> *הרב שמעון חיריק<br /> *הרב אהרון חן<br /> *הרב [[דוד חנזין]]<br /> *הרב שמריהו חריטונוב<br /> *הרב [[דב טברדוביץ]]<br /> *הרב שלמה טובים<br /> *הרב [[אלעזר טורין]]<br /> *הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]<br /> *הרב יוסף טייב<br /> *הרב [[חיים מנחם טייכטל]]<br /> *הרב [[דב טייכמן]]<br /> *הרב [[צבי הירש טלזנר]]<br /> *הרב גרשון טננבוים<br /> *הרב [[יצחק ידגר]]<br /> *הרב מנשה יום טוב<br /> *הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר&quot;ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br /> *הרב [[זלמן יפה]]<br /> *הרב אברהם יפרח<br /> *הרב מרדכי יצחקי<br /> *הרב אליהו כהן<br /> *הרב בנימין כהן<br /> *הרב יוסף כהן<br /> *הרב נועם שמעון כהן<br /> *הרב [[חנן כוחונובסקי]]<br /> *הרב [[יגאל כספי]]<br /> *הרב זכריה כספי<br /> *הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]<br /> *הרב יונה לייב לבל<br /> *הרב [[ברוך לבקיבקר]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]<br /> *הרב שלמה לוי<br /> *הרב [[שלום דובער לויטין]]<br /> *הרב משה לוין<br /> *הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]<br /> *הרב יחייא לחיאני<br /> *הרב אלכסנדר סנדר ליברוב<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]<br /> *הרב זבולון ליברמן<br /> *הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא<br /> *הרב אברהם ליפסקר<br /> *הרב [[ברוך ליפקין]]<br /> *הרב שלמה ליפש<br /> *הרב יצחק מאיר ליפשיץ<br /> *הרב [[מאיר מאירי]]<br /> *הרב [[יהודה קלמן מארלו]]<br /> *הרב [[אברהם חיים מזרחי]]<br /> *הרב שלמה מזרחי<br /> *הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]<br /> *הרב גואל ישראל מיירס<br /> *הרב אברהם מיכאלשווילי<br /> *הרב בן ציון מיכאלשווילי<br /> *הרב [[משה מיכאלשווילי]]<br /> *הרב יצחק מיכאלשווילי<br /> *הרב [[חיים מילר]]<br /> *הרב [[מרדכי מלובני]]<br /> *הרב חיים מלול<br /> *הרב מיכאל מלכא<br /> *הרב שלמה ממן<br /> *הרב יעקב מנדלסון<br /> *הרב סעדיה מעטוף<br /> *הרב שלום מעטוף<br /> *הרב אהרון מרגולין<br /> *הרב יוסף מרגי<br /> *הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]<br /> *הרב [[מנחם נוימן]]<br /> *הרב דוד נוסבאום<br /> *הרב [[ניסים פרץ]]<br /> *הרב יוסף יצחק נפרסטק<br /> *הרב [[חיים נפתלין]]<br /> *הרב יוסף יצחק נקי<br /> *הרב מנחם מענדל סבג<br /> *הרב יואל סויסה<br /> *הרב מאיר סויסה<br /> *הרב [[שמעון סופר]] (האדמו&quot;ר מ[[ערלוי]] [[צפת]])<br /> *הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]<br /> *הרב [[שלום מענדל סימפסון]]<br /> *הרב ברוך סלונים<br /> *הרב חיים סלונים<br /> *הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]<br /> *הרב יוסף שמעון סמיערק<br /> *הרב רחמים עמרוסי<br /> *הרב [[שמאי ענדע]]<br /> *הרב [[בנימין ערד]]<br /> *הרב נחום ערנטרוי<br /> *הרב [[חיים פארו]]<br /> *הרב [[הלל פבזנר]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]<br /> *הרב [[יגאל פיזם]]<br /> *הרב [[משה זאב פיזם]]<br /> *הרב [[שמשון פיזם]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק פינסון]]<br /> *הרב [[שמואל פלוטקין]]<br /> *הרב [[יהודה פרידמן]]<br /> *הרב מנשה פרמן<br /> *הרב פרץ פרטוש<br /> *הרב [[אריה פרקש]]<br /> *הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]<br /> *הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)<br /> *הרב ראובן צופין<br /> *הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר<br /> *הרב רחמים רפאל ציקושווילי<br /> *הרב אברהם צמח<br /> *הרב [[פנחס קארף]]<br /> *הרב [[יהודה קובלקין]]<br /> *הרב [[יצחק קוגן]] הכהן<br /> *הרב [[אברהם קוט]]<br /> *הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br /> *הרב [[נטע קופרמן]]<br /> *הרב [[חיים קיז'נר]]<br /> *הרב [[אבשלום קיל]]<br /> *הרב [[מאיר קירש]]<br /> *הרב [[דוד בן ציון קליין]]<br /> *הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]<br /> *הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]<br /> *הרב [[שלום דובער קלמנסון]]<br /> *הרב [[שמואל קמינצקי]]<br /> *הרב [[מרדכי קנלסקי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br /> *הרב [[שאול יעקב קצין]]<br /> *הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]<br /> *הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]<br /> *הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]<br /> *הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא<br /> *הרב [[ליאור רוזנבוים]]<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]<br /> *הרב [[שאול רוזנבלט]]<br /> *הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין<br /> *הרב [[יצחק רויטמן]]<br /> *הרב [[ניסן מענדל רופו]]<br /> *הרב [[יהושע רסקין]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רסקין]]<br /> *הרב [[יאשיהו שאמע]]<br /> *הרב [[שמעון שאער]]<br /> *הרב [[דניאל שהינו]]<br /> *הרב [[אהרן יעקב שווי]]<br /> *הרב [[אברהם לייב שוחט]]<br /> *הרב [[דוד שועדיק]]<br /> *הרב [[שלום דובער שטעק]]<br /> *הרב [[אליהו שטרן]]<br /> *הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז<br /> *הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]<br /> *הרב [[יעקב דוד שכטר]]<br /> *הרב [[נחמיה שמרלינג]]<br /> *הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]<br /> *הרב [[יצחק שפרינגר]]<br /> *הרב [[ישי שרעבי]]<br /> *הרב [[אבינועם תעיזי]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הרבי כמלך המשיח]]<br /> *[[נבואה]]<br /> *[[נביאים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/12/03-12-2022-23-52-09-פסק-דין-מעודכן-מלא-כסלו-תשפג-copy.pdf פסק הדין] מעודכן לחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;ג]], ימות המשיח (רשימה חלקית) {{PDF}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש&quot;א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}<br /> *הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ&quot;ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש&quot;פ<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פסק_דין.pdf פסק הדין המחודש]''' (תשפ&quot;ג) {{PDF|}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]<br /> [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7&diff=630331 2023-08-30T06:33:44Z

<p>66.23.206.165: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב חיטריק.jpeg|ממוזער|250px|הרב חיטריק]]<br /> הרב '''יוסף יצחק חיטריק''' (יליד [[תשי&quot;ב]]), הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] מנהל [[כולל חב&quot;ד צפת]] וכותב טור דעה שבועי ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב חיטריק נולד ב[[כ&quot;ג חשוון]] [[תשי&quot;ב]] [[ארצות הברית]] לר' [[צבי הירש חיטריק]] (בן ר' [[יהודה חיטריק|יהודה]]) ורבקה (לבית ר' [[אליעזר קרסיק]]) חיטריק. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו שהתקיימה בבית מספר 446 ב[[רחוב קינגסטון]], היה [[הרבי]] ה[[סנדק]], ואף אמר [[שיחה]] ארוכה ונתן 5 דולר כתרומה להיכנסו ל[[ישיבות]] [[תומכי תמימים]] {{הערה|ראשי דברים מתוכה נדפס ב[[תורת מנחם]], וחלק נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח&quot;ג.}}. <br /> <br /> בילדותו אביו היה הראשון שקיבל מהרבי הוראה לצאת ל[[שליחות]] הרבי שלחם ל[[ברזיל]], ובשנת [[תש&quot;כ]] חזרו לגור ב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. <br /> <br /> בשנים [[תשכ&quot;ח]]-[[תשכ&quot;ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] (שפעלה באותן שנים בנוארק), ובחודש אלול [[תשכ&quot;ט]] עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|על אף הקרבה של משפחתו, לן בפנימיית הישיבה (בבנין [[788 איסטערן פארקווי]], שהפך לימים לבנין המשרדים של מוסדות חב&quot;ד) בהסכמת ההנהלה, וזאת בכדי להיות מחובר במשך כל שעות היממה להוייה של הישיבה.}}.<br /> <br /> בניסן תשל&quot;ג הצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב&quot;ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] [[נישואין|נישא]] לרעייתו מרת רחל לבית הרב [[דוד משה ליברמן]], בזמנו [[רב]] ו[[שליח]] של הרבי [[הריי&quot;צ]] ב[[דטרויט]] [לפני כן בשיקאגו] ולאחר מכן [[גאב&quot;ד]] [[אנטוורפן]] במשך 44 שנה. <br /> <br /> === פעולותיו ===<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נשלח יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי קודש]] כ[[שליח]] ל[[צפת]].<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] לאחר שהיה מנהלה של התיכון ב&quot;[[בית חנה (צפת)|בית חנה&quot; בצפת]] הקים את הסמינר והפך למנהלו תפקיד בו משמש עד היום. <br /> <br /> באותה תקופה גם מונה כסגן יו&quot;ר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים]] על ידי גיסו הרב [[אריה לייב קפלן]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] מונה על ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]].<br /> <br /> לאחר שהורה [[הרבי]] להקים את [[כולל חב&quot;ד צפת]] נתמנה ליו&quot;ר הכולל שזהו תפקידו עד היום, מתחתיו מנהל את הכולל ביתר שאת הרב [[יורם מעודה]].<br /> <br /> בין השנים [[תש&quot;נ]]-[[תשנ&quot;ה]] כתב בקביעות במדור דעות ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]]. בין [[חודש אייר]] שנת [[תשס&quot;ד]] ל[[חודש אלול]] שנת [[תשס&quot;ו]] חזר לכתוב מדור פופולארי בשם 'זו רק דעתי' שזכה לתגובות רבות. בשנת [[תש&quot;ע]] פנתה מערכת [[שבועון כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] בשאלה לקוראיה האם להחזירו שוב לכתוב. הקוראים השיבו בחיוב ועד היום ממשיך הרב חיטריק בכתיבה בשבועון.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] - שליח חב&quot;ד ורב הקהילה האשכנזית באיסטנבול, טורקיה.<br /> *בנו, הרב [[אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי בנירנברג, ורב הקילה 'עדת ישורון' [[גרמניה]].<br /> *חתנו מנחם מענדל סקרדר - פלורידה<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד - שליח הרבי בקוסומוי תאילנד.<br /> *בנו, הרב שמואל חיטריק - שליח הרבי בפטרבורג, [[רוסיה]].<br /> *חתנו, הרב חיים דוד וילהלם - שליח הרבי בכפר ויתקין.<br /> *חתנו, פרץ ליין[רפו&quot;ש] - פלורידה<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל מרינובסקי - שליח הרבי בדניפר, [[אוקראינה]].<br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חיטריק, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7&diff=630330 2023-08-30T06:32:24Z

<p>66.23.206.165: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב חיטריק.jpeg|ממוזער|250px|הרב חיטריק]]<br /> הרב '''יוסף יצחק חיטריק''' (יליד [[תשי&quot;ב]]), הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה בצפת]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] מנהל [[כולל חב&quot;ד צפת]] וכותב טור דעה שבועי ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב חיטריק נולד ב[[כ&quot;ג חשוון]] [[תשי&quot;ב]] [[ארצות הברית]] לר' [[צבי הירש חיטריק]] (בן ר' [[יהודה חיטריק|יהודה]]) ורבקה (לבית ר' [[אליעזר קרסיק]]) חיטריק. ב[[ברית מילה|ברית המילה]] שלו שהתקיימה בבית מספר 446 ב[[רחוב קינגסטון]], היה [[הרבי]] ה[[סנדק]], ואף אמר [[שיחה]] ארוכה ונתן 5 דולר כתרומה להיכנסו ל[[ישיבות]] [[תומכי תמימים]] {{הערה|ראשי דברים מתוכה נדפס ב[[תורת מנחם]], וחלק נדפס ב[[לקוטי שיחות]] ח&quot;ג.}}. <br /> <br /> בילדותו אביו היה הראשון שקיבל מהרבי הוראה לצאת ל[[שליחות]] הרבי שלחם ל[[ברזיל]], ובשנת [[תש&quot;כ]] חזרו לגור ב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. <br /> <br /> בשנים [[תשכ&quot;ח]]-[[תשכ&quot;ט]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] (שפעלה באותן שנים בנוארק), ובחודש אלול [[תשכ&quot;ט]] עבר ללמוד בישיבה ב-770{{הערה|על אף הקרבה של משפחתו, לן בפנימיית הישיבה (בבנין [[788 איסטערן פארקווי]], שהפך לימים לבנין המשרדים של מוסדות חב&quot;ד) בהסכמת ההנהלה, וזאת בכדי להיות מחובר במשך כל שעות היממה להוייה של הישיבה.}}.<br /> <br /> בניסן תשל&quot;ג הצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב&quot;ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] [[נישואין|נישא]] לרעייתו מרת רחל לבית הרב [[דוד משה ליברמן]], בזמנו [[רב]] ו[[שליח]] של הרבי [[הריי&quot;צ]] ב[[דטרויט]] [לפני כן בשיקאגו] ולאחר מכן [[גאב&quot;ד]] [[אנטוורפן]] במשך 44 שנה. <br /> <br /> === פעולותיו ===<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נשלח יחד עם קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי קודש]] כ[[שליח]] ל[[צפת]].<br /> בשנת [[תש&quot;מ]] לאחר שהיה מנהלה של התיכון ב&quot;[[בית חנה (צפת)|בית חנה&quot; בצפת]] הקים את הסמינר והפך למנהלו תפקיד בו משמש עד היום. <br /> <br /> באותה תקופה גם מונה כסגן יו&quot;ר [[ועד המנהלים (צפת)|ועד המנהלים]] על ידי גיסו הרב [[אריה לייב קפלן]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] מונה על ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ק]].<br /> <br /> לאחר שהורה [[הרבי]] להקים את [[כולל חב&quot;ד צפת]] נתמנה ליו&quot;ר הכולל שזהו תפקידו עד היום, מתחתיו מנהל את הכולל ביתר שאת הרב [[]יורם מעודה]].<br /> <br /> בין השנים [[תש&quot;נ]]-[[תשנ&quot;ה]] כתב בקביעות במדור דעות ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]]. בין [[חודש אייר]] שנת [[תשס&quot;ד]] ל[[חודש אלול]] שנת [[תשס&quot;ו]] חזר לכתוב מדור פופולארי בשם 'זו רק דעתי' שזכה לתגובות רבות. בשנת [[תש&quot;ע]] פנתה מערכת [[שבועון כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]] בשאלה לקוראיה האם להחזירו שוב לכתוב. הקוראים השיבו בחיוב ועד היום ממשיך הרב חיטריק בכתיבה בשבועון.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] - שליח חב&quot;ד ורב הקהילה האשכנזית באיסטנבול, טורקיה.<br /> *בנו, הרב [[אליעזר חיטריק]] - שליח הרבי בנירנברג, ורב הקילה 'עדת ישורון' [[גרמניה]].<br /> *חתנו מנחם מענדל סקרדר - פלורידה<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד - שליח הרבי בקוסומוי תאילנד.<br /> *בנו, הרב שמואל חיטריק - שליח הרבי בפטרבורג, [[רוסיה]].<br /> *חתנו, הרב חיים דוד וילהלם - שליח הרבי בכפר ויתקין.<br /> *חתנו, פרץ ליין[רפו&quot;ש] - פלורידה<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל מרינובסקי - שליח הרבי בדניפר, [[אוקראינה]].<br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חיטריק, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8&diff=629723 2023-08-28T08:29:55Z

<p>66.23.206.165: </p> <hr /> <div><br /> הרב '''יצחק זאב הכהן ברנדלר''' (יליד [[תשכ&quot;ג]]), הינו מייסד שבועון [[בית חיינו (גיליון)|בית חיינו]], איש חינוך חב&quot;די ומאנ&quot;ש כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בכ&quot;ג אייר [[תשכ&quot;ג]] בתל אביב לאביו הרב [[משה ברוך אברהם ברנדלר]] ולאמו מרת ברוניא שהיו מקורבים לקהילת חסידי [[סדיגורא]]. גדל בשכונת &quot;ישמח משה&quot;, שליד קריית אונו.<br /> <br /> בתקופת נערותו ובחרותו התקרב לרבי ולחסידות חב&quot;ד (בין השאר) ע&quot;י הרב [[משה סלונים]] שכאחד מראשי הפעילים בארגון [[צעירי חב&quot;ד]] עמד בקשר עם הוריו שסיפקו מוצרי יודאיקה לבתי חב&quot;ד ברחבי הארץ. בהשפעתו של הרב סלונים השתתף בקייטנת חב&quot;ד בכפר חב&quot;ד, ובמשך השנים התקרב יותר ויותר עד שהפך לתמים חב&quot;די מן המנין.<br /> <br /> כבחור שימש בתפקידים חינוכיים ב[[ישיבת הבוכרים]] במקביל ללימודים והסתופפות בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר נישואיו בתשמ&quot;ה עם רעייתו מרת חנה רחל בת הרב [[חונה חיים כהנא]] התגורר במתחם ישיבת הבוכרים כשהוא ממשיך בתפקידיו החינוכיים בישיבת הבוכרים. לאחר שרכש בברכת הרבי{{הערה|ראה בליקוט מענות קודש מילואים ח&quot;ב ע' 96}} בית ב'שיכונים החדשים' בכפר עבר להתגורר בו לפני חג הפסח ה'תנש&quot;א כשהוא ממשיך בעבודתו החינוכית למשך עוד זמן קצר.<br /> <br /> כחלק מהעשייה החינוכית חפץ לחבר את תלמידיו ב'מכינה וישיבה קטנה כפר חב&quot;ד - בוכרים' באופן חי אל הרבי וחצרות קדשנו והחל להוציא לאור שבועון פנימי שכלל את [[בית חיינו (גיליון)|החדשות מבית חיינו]] מיומן ששיגר לו גיסו הרב [[ברוך מנחם כהנא]] שלמד אז כתמים ב-770. עקב הביקוש הרב הפך הגליון תוך זמן קצר לשבועון חב&quot;די שנפוץ בכל קהילות אנ&quot;ש ואף נשלח באמצעות הפאקס לשלוחים כשהגליון הולך ומתרחב, בגודלו ואיכותו, בברכת ועידוד הרבי. העיסוק בשבועון שהלך וגדל דרש ממנו התמסרות מלאה ולטובת זאת עזב את עבודתו בישיבת הבוכרים. שבועון בית חיינו יצא לאור כגיליון נפרד עד [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]] שאז שולב הגליון ב[[עיתון כפר חב&quot;ד]] כמדור והרב ברנדלר נהיה לאחד מחברי המערכת והכתבים של 'כפר חב&quot;ד'.<br /> <br /> לאחרי נישואיו נסע מידי שנה לרבי{{הערה|למעט פעם אחת - תשרי תשמ&quot;ו.}} עד שנת תשנ&quot;ב{{הערה|שבה נסע במקום בחודש תשרי בחודש כסלו, מלפני י&quot;ט כסלו עד אמצע חג החנוכה}} לשהות בחצרות קדשנו בד' אמותיו של הרבי למשך כל חודש תשרי. <br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ד יזם יחד עם ידידו הרב [[אלישיב קפלון]] ששימש כשליח ב[[רוסטוב]] שיפוץ נרחב לאוהל [[הרבי הרש&quot;ב]] כולל ובמיוחד להכשיר מעבר לכהנים שיוכלו שיוכלו לעמוד (על מדרגות) בסמיכות לציון. היה זה לאחר שבאותה עת הכותל החיצוני של האוהל מט ליפול ונדרש לחזקו בדחיפות, ומכיון שכבר החלו במלאכה פעלו לשפר דברים נוספים. לשם כך גייס הרב ברנדלר כמה מאברכי כפר חב&quot;ד ויחד עימו מימנו את הוצאות השיפוץ{{הערה|ספר 'בתוך הגולה קהילת רוסטוב' ע' 281}}.<br /> <br /> [[קובץ:19-05-2019-23-00-03-AMT 2397-768x512 (1).jpg|ממוזער|ר' יצחק זאב הכהן ברנדלר (מימין)]]<br /> במשך עשרות שנים מארגן התוועדות שבועית בצהרי שבת קודש בבית הכנסת 'נחום יצחק' שב'שיכונים' בה התוועדו בקביעות הרב [[עוזר אלפרוביץ']] והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], וכן הרב [[זלמן גופין]]{{הערה|בשבתות חופשה של הישיבה, למעט בשבתות שלא נוכח}}.<br /> <br /> שימש למשך מספר שנים (תשע&quot;א - תש&quot;פ) כמנהל [[חיידר ליובאוויטש]] בכפר חב&quot;ד כשבמהלכם ייצב את המוסד, מה שהיווה בסיס וסלילת דרך לפתיחתו של [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש]] לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' בן ציון יעקב יוסף ברנדלר, שליח בתל אביב<br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן רייכמן, ר&quot;מ ב[[ישיבה קטנה חח&quot;ל צפת]]<br /> *חתנו, ר' ישי יוסף שרגא, כפר חב&quot;ד<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *סיפור פועלו של הרב ברנדלר בהוצאת שבועון 'בית חיינו' בעידוד הרבי נסקר ב[https://drive.google.com/file/d/1KFLacNrXZ2-nXOCANcwyeVJGhDso5pL-/view?usp=sharing גליון ה-500] של שבועון בית משיח{{הערה|שנטען כי הוא מהווה כסוג של המשך לשבועון בית חיינו}} (ע' 24 ואילך), בכתבה (מלווה בצילומי מסמכי המערכת והדו&quot;חות לרבי) ''''משם יוצא אורה'''' ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93.pdf קובץ שיצא לאור ע&quot;י ועד חיילי בית דוד בתשרי תשפ&quot;א], וכן ב[http://teshura.com/teshurapdf/Shraga-Brendler%20-28%20Kislev%205781.pdf תשורה מחתונת שרגא-ברנדלר כ&quot;ח כסלו תשפ&quot;א] (ע' 20 ואילך).<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ברנדלר, יצחק זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת כהנא]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%22%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=629721 2023-08-28T08:11:27Z

<p>66.23.206.165: ביטול גרסה 629568 של שיע.ק (שיחה) יש גבול לעיוות ולחוסר הצדק. מילא זה שאתה לא רוצה שכך זה יופיע בערך על חדר ליובאוויטש ניחא (למרות שגם אז זהו שקר גס ואי הכרת הטוב), אבל שאפיו בערך זה לא יהיה כתוב בצורה ברורה שזה היה הבסיס וסלילת הדרך להקמת חדר אור ליובאוויטש, זה כבר חוצפה אמיתית!</p> <hr /> <div>{{תלמוד תורה|<br /> |שם=בית חינוך ליובאוויטש<br /> |תמונה=[[קובץ:סמל חיידר ליובאוויטש.png|250px]]<br /> |כתובית=סמליל המוסד<br /> |אפיון=מוסדות חינוך על טהרת הקודש<br /> |תאריך יסוד=[[תשע&quot;א]]<br /> |תאריך סגירה=[[תש&quot;פ]]<br /> |מיקום=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |מייסד=<br /> |מנכ&quot;ל=הרב יצחק זאב הכהן ברנדלר<br /> |מנהל גשמי=<br /> |מנהל חינוכי=הרב שמואל מיפעי<br /> |דמויות משמעותיות=<br /> |מספר תלמידים=כ-200<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:הרב-אשכנזי-כנס-חנוכה2.jpg|שמאל|ממוזער|240px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב&quot;ד]] נושא דברים בפני ילדי החיידר בכנס חנוכה בשנת תשע&quot;ג]]<br /> [[קובץ:בית חינוך1.jpg|שמאל|ממוזער|240px|]]<br /> [[קובץ:בית חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|240px|]]<br /> '''בית חינוך ליובאוויטש''' (כונה גם '''החדר החסידי''') היה מוסד חינוך [[חב&quot;ד]]י על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]] ב[[כפר חב&quot;ד]] שפעל בין השנים [[תשע&quot;ב]] - [[תש&quot;פ]]. תלמוד תורה זה היווה את הבסיס וסלילת הדרך לפתיחתו של [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש]] במרכז הכפר לקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;א]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תשע&quot;א]] ייסדו קבוצת הורים ב[[כפר חב&quot;ד]] חיידר חדש שנקרא בשם '''החיידר החסידי''' - שם שליווה את החיידר לאורך השנים. המוסד נוהל על ידי הרב נועם דוד, והרב [[יצחק פייביש גינזבורג]] היה ממנהליו הרוחניים.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ב]] חל שינוי בניהול החיידר על ידי קבוצת הורים שביקשו שהחדר יתנהל כחדר חב&quot;די וללא עירוב עם דרכו הייחודית של הרב יצחק פייביש גינזבורג. החיידר מנה אז אז כ-34 תלמידים בכיתות א' עד ג' והכיתות שכנו לסירוגים בבתי התלמידים, החיידר המשיך להיקרא בשם &quot;החיידר החסידי&quot; כאשר עקרונות הבסיס של המוסד היו [[חינוך על טהרת הקודש]] ו[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]], מנהלי המוסד ומקימיו מחדש היו הרב [[אריה קירשנזפט]] והרב [[שלמה רייניץ (כפר חב&quot;ד)|שלמה רייניץ]]. <br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשע&quot;ג]] שונה שמו של החיידר ל&quot;בית חינוך ליובאוויטש&quot; אם-כי הכינוי &quot;החיידר החסידי&quot; דבק בו בכל מהלך שנותיו של המוסד.<br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשע&quot;ד]] למדו במוסד כ-50 תלמידים מכיתה א' עד לכיתה ו' כאשר כיתות ב'-ג' וכיתות ה'-ו' היו מחוברות. בתחילה לא היה לחיידר מקום קבע והוא שכן לסירוגין בעזרת הנשים של [[בית הכנסת המרכזי כפר חב&quot;ד]], במרתף [[בית מנחם]], וב[[בית הכנסת ישראל אריה לייב]] ב[[שכונת לוי יצחק]]. <br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] נוספו עוד אנשי צוות לחיידר והרב [[יצחק זאב ברנדלר]] ששימש עד אז כמנהל הכספים מונה למנכ&quot;ל החיידר החדש והרים את החיידר לגבהים חדשים. בעקבות הגידול המשמעותי שחווה החיידר הוא שכן תקופה מסוימת במתחם [[בית ספר למלאכה כפר חב&quot;ד]] באישור [[ועד כפר חב&quot;ד]], אך בעקבות סכסוך משפטי בין מנהל בית ספר למלאכה לועד כפר חב&quot;ד החיידר התפנה מהמקום, ולאחר זמן מה ובמאמצים רבים - בסוף שנת [[תשע&quot;ה]] קבל החיידר מתחם-קבע ב[[אור שמחה כפר חב&quot;ד|אור שמחה (הבוכרים)]] כשבזמן זה מנה החיידר באזור ה-70 תלמידים מכיתות א' ועד ז'. המתחם כלל כיתות לימוד, ספרייה קטנה, משרד, וחצר קטנה כאשר במהלך ההפסקות יצאו התלמידים לפארק - דשא גדול ששכן בצמוד למתחם החדש של החיידר ושימש ביום יום את ילדי הכפר.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] פתח החיידר גם גני ילדים, ובשנת [[תשע&quot;ח]] סגר מעגל והיו בו לראשונה בתולדותיו כיתות א' עד ח' כולל גני ילדים שמנו ביחד כ-140 תלמידים. כאשר כיתות א' - ה' נמצאות במתחם ב[[אור שמחה כפר חב&quot;ד|אור שמחה]] וגני הילדים וכיתות ו' - ח' שכנו במבנה של מסעדת 770 בכפר חב&quot;ד. <br /> <br /> ===סופו===<br /> החיידר המשיך להתפתח עד שבשנת [[תש&quot;פ]] מנה החיידר כ-200 תלמידים, אך תנאי הלימוד בו היו קשים. המתחם באור שמחה היה קטן מלהכיל את כמות התלמידים ולחיידר לא היה &quot;סמל מוסד&quot; והכרה רשמית מצד רשויות המדינה, דבר שיצר בעיות נוספות.<br /> <br /> בעקבות הקשיים הרבים שעברו על תלמידי החיידר נוצר מצב בלי הפיך עבור חיידר בית חינוך ליובאוויטש. בלית-ברירה הוחלט על-ידי ועד ההורים של החיידר וחברי הועד על הקמת מוסד חדש שיקבל &quot;סמל מוסד&quot; מצד רשויות המדינה ולא יהיה קשור לחיידר הקודם. ואכן ב[[חודש חשוון]] [[תש&quot;פ]] הודיעו לראשונה על הקמת [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד]] שייפתח לקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;א]] ובית חינוך ליובאווטש נסגר רשמית{{הערה|[https://chabad.info/news/605203/ כפר חב&quot;ד: ערב היסטורי לייסוד חדר &quot;אור ליובאוויטש&quot; - חב&quot;ד אינפו]}}. בשנת הלימודים [[תשפ&quot;א]] החל [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד|חדר אור ליובאוויטש]] החדש את שנתו הראשונה עם כ-250 תלמידים שרובם עברו מהחיידר הקודם - בית חינוך ליובאוויטש - למוסד החדש. נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ד]] מונה החיידר החדש כ-400 תלמידים.<br /> <br /> ==מאפיינים==<br /> בפרסומים הרשמיים, 'הצהיר בית חינוך ליובאוויטש' על שבעה עקרונות יסוד:<br /> # גישה חינוכית: חיזוק ההתקשרות הפנימית לרבי מלך המשיח, חיזוק [[יראת שמים]] פנימית אצל החניך, טיפוח מידות טובות ודרך ארץ, החדרת תודעת הגאולה כך שהחניך חי ונושם גאולה ומשיח, והדבר משליך ישירות על לימודו והתנהגותו במשך כל שעות היממה.<br /> # גישה לימודית: לימודי קודש במשך כל היום כולו, כיתות קטנות - לא יותר מ-25 תלמידים בהתאם להלכה שנפסקה בהלכות תלמוד תורה, דגש על פיתוח רגש [[אהבה]] של התלמיד ללימוד התורה.<br /> # אחריות הנהלת המוסד על החניך בכל שעות היממה.<br /> # מחנכים יראי שמים ומקצועיים.<br /> # קשר איכותי עקבי בין המחנך לחניך.<br /> # שותפות פעילה בין הצוות החינוכי, ההורים והחניך.<br /> # צמצום חופשים והמשך מסגרת חינוכית פעילה גם בימי חופשה.<br /> <br /> ==עלון &quot;רואים עלי&quot;==<br /> [[קובץ:רואים עלי.png|שמאל|ממוזער|250px|סמליל העלון]]<br /> לאחר שמורי התלמוד תורה ראו קושי בלימוד שיחות ה[[דבר מלכות]] מפני אורכם ומושגי יסוד עמוקים, החלו בשנת [[תשע&quot;ו]] להוציא עלון שילקט את מושגי היסוד ויסכם את השיחות בצורה קצרה וקולעת במעכב של [[רב|רבנים]] ו[[משפיע|משפיעים]]. השם שנבחר לעלון היה &quot;רואים עלי&quot; - על יסוד שיחתו של הרבי{{הערה|[https://torah4blind.org/hebrew/dvm-110.pdf שיחת ליל שמחת תורה תשנ&quot;ב]}} שברגע שילד יהודי הולך ברחוב צריך שיראו עליו משיח.<br /> <br /> את כתיבת העלון הנחה והדריך הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] שהיה ידוע בבקיאותו בספרי ה[[דבר מלכות]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] עבר העלון שדרוגים ובשנת [[תשע&quot;ט]] לרגל מהדורת המאה של העלון, הוא שונה ונוספו לו מדורים חדשים.<br /> <br /> ==צוות המוסד==<br /> עד לסגירת החיידר בשנת הלימודים [[תשפ&quot;א]] כלל החיידר את אנשי הצוות הבאים:<br /> <br /> ;הנהלה<br /> *'''מנכ&quot;ל''' - (משנת [[תשע&quot;ה]]) הרב [[יצחק זאב ברנדלר]]. <br /> *'''מנהל''' - (משנת [[תשע&quot;ו]]) הרב שמעון ועקנין.<br /> *הרב [[מנחם מענדל אקסלרוד (מולדובה)|מנחם מענדל אקסלרוד]] - מנהל בין השנים [[תשע&quot;ה]] ל-[[תשע&quot;ו]]. <br /> *הרב [[אריה קירשנזפט]] - מייסד, ומנהל בין השנים [[תשע&quot;ב]] - [[תשע&quot;ה]] ו[[משפיע]] ראשי בשנת [[תשע&quot;ו]].<br /> *הרב [[שלמה רייניץ (כפר חב&quot;ד)|שלמה רייניץ]] - מייסד, ומנהל בין השנים [[תשע&quot;ב]] - [[תשע&quot;ה]].<br /> *הרב שלמה זיס - מנהל גשמי בין השנים תשע&quot;ב ל-[[תשע&quot;ו]].<br /> ;מורים<br /> *הרב שניאור זלמן פרקש.<br /> *הרב אריה קירשנזפט.<br /> *הרב שלמה רייניץ.<br /> *הרב יוסף יצחק וויסגלס.<br /> *הרב יוסף יצחק מיפעי.<br /> *הרב מנחם מענדל שפרינגר.<br /> *הרב [[ארז בנדטוביץ']] - מחנך כיתה ח'.<br /> *הרב שיע קעניג.<br /> *הרב אביחי מזרחי.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[תלמוד תורה אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד]]<br /> * [[תלמוד תורה כפר חב&quot;ד]]<br /> * [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב&quot;ד]]<br /> * [[חינוך על טהרת הקודש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> * {{קישור חבד וידפו ישן|4139|קליפ המנון החיידר}}<br /> * '''[http://chabad.info/tag/%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 ידיעות וחדשות אודות החיידר]''' {{אינפו}}<br /> * {{קישור הגאולה|miracles|11467|השידוך שהצליח, סיפור מופת בעקבות תרומה למוסד||{{תע|06/11/2014}}}}<br /> ;חדשות<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|83569|כפר חב&quot;ד: דיי קעמפ לילדי &quot;בית חינוך ליובאוויטש&quot;||{{תע|08/22/2014}}}}<br /> * {{קישור חבד אינפו ישן|82875|שמחה וריקודים בבית חינוך ליובאוויטש בכפ&quot;ח||{{תע|07/15/2014}}}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמודי תורה|ב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד|ב]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99&diff=629461 2023-08-27T07:27:28Z

<p>66.23.206.165: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שמואל שמואלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שמואל שמואלי]]<br /> ר' '''שמואל שמואלי''' (יליד [[תשי&quot;א]]), הוא עסקן חב&quot;די, העוסק בהסברה בנושא [[שלימות הארץ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ה' אלול]] [[תשי&quot;א]] לאביו שמעון ולאמו ד&quot;ר חנה כגן בתו של הרב [[גבריאל זלקינד כגן]] מתלמידי [[תומכי תמימים בליובאוויטש]]. <br /> <br /> בשנות בחרותו למד בישיבות לא חב&quot;דיות כ&quot;קול תורה&quot; ו&quot;חברון&quot;, וב[[תשכ&quot;ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] נסע לחצרות קודשנו [[770]] שם שהה למשך כשלושה חודשים. לאחרי ביקור זה שב ל[[ארץ הקודש]] והחל את פעילותו הציבורית בייסדו בגיל 20 את כתב העת &quot;קול הישיבה&quot; בו כתבו תלמידי ישיבה מכל החוגים כשבעיתון משולבים פרסומים אודות ספרי חסידות שב[[הוצאת קה&quot;ת]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]], בהיותו כבן 23, ייסד יחד עם אימו את ארגון 'אחינועם' - גוף עולמי כלל דתי להנחלת ערכי היהדות. בהוראת הרבי, נשאר הוא בזמנו בארה&quot;ב ובמקביל הטיל הרבי על אמו את ניהול &quot;אחינועם&quot; בישראל{{הערה|על פי [http://www.shturem.net/images/news/34117_news_19022009_41533.jpg דברים שפרסם]}}. ייסוד הארגון היה בעקבות הטראומה שנוצרה בעם ישראל ב[[ארץ הקודש]] מ[[מלחמת יום כיפור]] מחד, ומאידך הכמיהה שהביאה המלחמה בעם לתוכן רוחני. הארגון פעל אף לחיזוק ערכי היהדות בקרב העולים מרוסיה. הרבי עודד את הארגון והדריכו בכמה עניינים{{הערה|על פי היסטוריית הארגון במידע שבאתרו הרשמי. ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9360&amp;CategoryID=1715 מכתבה של גברת כגן שהובא במדור ניצוצי רבי ב[[גליון התקשרות]] מס' 969] ניתן לראות כדוגמא הדרכות של הרבי לארגון שנאמרו לה ביחידות}}. בשנים האחרונות שימש הארגון בעיקר כאולפן גיור.<br /> <br /> בהיותו כבן 24 זכה להיכנס ל[[יחידות]] ראשונה עם הרבי למשך כחמש עשרה דקות שמתוכה הוקדש רוב הזמן לענייני 'אחינועם'.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]], בהיותו כבן 28, ייסד את העיתון השבועי 'ישראל שלנו' שבמסגרת הוצאתו לאור זכה לעידודים והדרכות מיוחדות בעניין הכתיבה בעיתון, וכן לפעולות ושליחויות שונות בענייני שלימות הארץ. את העיתון ערך למשך 19 שנה. <br /> <br /> אחרי [[דבר מלכות כ&quot;ח ניסן|שיחת כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א]] קיבל מענה מיוחד בו הסביר הרבי את הכיוון הנדרש של הפעולות הנדרשות כעת{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/785513/ מענה הרבי לעיתונאי החב&quot;די על הפעולות לאור שיחת כ&quot;ח ניסן] {{אינפו}}}}. בעקבות זה היה ממייסדי [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ומפעיליו הנמרצים. במסגרת זו זכה לקבל על כך כמה תשובות מיוחדות של הרבי, אולם בהמשך הורה לו הרבי להפסיק לפעול בפרסום ענייני משיח בעקבות מנגדים חדשים שקמו{{הערה|מענה מאמצע חודש אייר תנש&quot;א - ליקוט מענות קודש תנש&quot;א מענה שצג, ובאלול מסר הרבי (בעל פה, דרך המזכיר הרב גרונר) שהוראה זו כלפיו תקיפה}}<br /> <br /> קודם ועידת מדריד בשנת תשנ&quot;ב הוא גיבש שיטה לאפשרות לשלום במזרח התיכון ע&quot;י 'קנטונים לשלום, שוויץ בישראל'{{הערה|[https://col.org.il/news/61496 'קנטונים לשלום, שוויץ בישראל'{{COL}}]}} - שיטה שאת פרטיה הרבי שלל{{הערה|ראה בליקוט מענות קודש תשנ&quot;ב מענה צב, וב[[התוועדות]] ב[[770]] סיפר שהיה מענה נוסף בו ביקש הרבי לברר האם הערבים יוותרו על זכות השיבה - דבר שבלעדיו אי אפשר לקדם שום הסכם}}. <br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] התגורר מספר שנים ב[[אוסטרליה]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> במשך השנים פרסם על יוזמות שונות לאיחוד [[אנ&quot;ש]] בענייני עסקנות של שלימות הארץ{{הערה|&quot;ועד עסקני אנ&quot;ש&quot;, &quot;איחוד רבני חב&quot;ד&quot;, &quot;אחדות החסידים בשלימות הארץ&quot;}} ויוזמות שונות למען ארץ ישראל{{הערה|&quot;הרשות היהודית&quot;, &quot;שלום בטחוני&quot;, &quot;ישראל מוגנת&quot;}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'מאוצר המלך - מענות קודש תנש&quot;א-תשנ&quot;ב בענייני משיח' - צרור תשובות שקיבל מהרבי התפרסמו ב[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F.pdf תשורה רייכמן-מזרחי תשפ&quot;א] (עמ' 71 - 78)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/moshiach/785513/ מענה הרבי לעיתונאי החב&quot;די על הפעולות לאור שיחת כ&quot;ח ניסן] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/110608 אסיפת היסוד של מטה משיח ב-770 בד' אייר תנש&quot;א], באסיפה נשא ר' שמואל שמואלי דברים (דקה 11:30 ואילך)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=627359 2023-08-20T23:08:07Z

<p>66.23.206.165: עידכן מספר תלמידם, מיקום (זמני).</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש<br /> |תמונה=שיעור בזאל הישיבה מפי הרב דוד יוסף.jpg<br /> |כתובית=שיעור בהיכל הישיבה מפי הרב הגאון רבי דוד יוסף - [[אדר ]] [[תשפ&quot;ג]]<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע&quot;ט]]<br /> |מיקום=[[מבשרת ציון]] (זמני)<br /> |ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר<br /> |משפיע ראשי=הרב [[הוד דוד אריה]]<br /> |ר&quot;מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]<br /> |משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]<br /> |מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]<br /> |מספר תלמידים=115 (נכון לשנת תשפ&quot;ד)<br /> |ספר פלפולים= היכל המלך<br /> |קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]<br /> |מפה=<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה |אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}<br /> <br /> '''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש&quot;פ על ידי הגאון החסיד הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ז ניסן]] [[תשע&quot;ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה&quot;ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי&quot;צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש&quot;ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/494744/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.<br /> <br /> זמן קצר קודם תחילת שנה&quot;ל פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.<br /> <br /> הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.<br /> <br /> הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].<br /> כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ד]] מונה הישיבה כ-115 תמימים.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב&quot;ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ&quot;ב]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תשפ&quot;ב]] עקב הרחבתה העצומה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה בבית שמש הודיעה הנהלת הישיבה כי היא נאלצת לעבור למתחם זמני עד להשלמת בניית המתחם החדש. ב&quot;ה זמן קצר לפני תחילת שנה&quot;ל הודיעה הישיבה כי קמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה לירושלים תשמש ותאכלס את הבחורים עד לסיום בניית המתחם בבית שמש.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע שיעור א'<br /> *הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל הישיבה<br /> *הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]<br /> *הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]<br /> *הרב [[הוד דוד אריה]] - [[משפיע]] כללי<br /> <br /> '''רבני שיעור א':'''<br /> *הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[משפיע]]<br /> *הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב שמחה בונים אברמוביץ - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב מנחם מענדל חדאד - [[משיב]] בהלכה<br /> <br /> '''רבני שיעור ב':'''<br /> *הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר&quot;מ]]<br /> * הרב שמואל אבא דינרי - [[משיב]] בהלכה<br /> <br /> '''רבני שיעור ג':'''<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר&quot;מ]] בהלכה ו[[משפיע]]<br /> *הרב מנחם מענדל גרליק - [[ר&quot;מ]]<br /> <br /> ''' צוות גשמי :'''<br /> *הרב מאיר ריבקין - מנהל גשמי<br /> *ר' יצחק קליין - טבח ראשי<br /> *ר' שלומי שטיין - עוזר טבח<br /> <br /> ===צוות הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[זושא פויזנר]] - [[משפיע]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]<br /> *[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18-24<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=627357 2023-08-20T23:06:37Z

<p>66.23.206.165: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש<br /> |תמונה=שיעור בזאל הישיבה מפי הרב דוד יוסף.jpg<br /> |כתובית=שיעור בהיכל הישיבה מפי הרב הגאון רבי דוד יוסף - [[אדר ]] [[תשפ&quot;ג]]<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע&quot;ט]]<br /> |מיקום=[[בית שמש]] רח' אחיה השילוני 12<br /> |ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר<br /> |משפיע ראשי=הרב [[הוד דוד אריה]]<br /> |ר&quot;מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]<br /> |משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]<br /> |מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]<br /> |מספר תלמידים=115 (נכון לשנת תשפ&quot;ד)<br /> |ספר פלפולים= היכל המלך<br /> |קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]<br /> |מפה=<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה |אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}<br /> <br /> '''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש&quot;פ על ידי הגאון החסיד הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ז ניסן]] [[תשע&quot;ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה&quot;ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי&quot;צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש&quot;ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/494744/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.<br /> <br /> זמן קצר קודם תחילת שנה&quot;ל פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.<br /> <br /> הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.<br /> <br /> הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].<br /> כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ד]] מונה הישיבה כ-115 תמימים.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב&quot;ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ&quot;ב]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תשפ&quot;ב]] עקב הרחבתה העצומה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה בבית שמש הודיעה הנהלת הישיבה כי היא נאלצת לעבור למתחם זמני עד להשלמת בניית המתחם החדש. ב&quot;ה זמן קצר לפני תחילת שנה&quot;ל הודיעה הישיבה כי קמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה לירושלים תשמש ותאכלס את הבחורים עד לסיום בניית המתחם בבית שמש.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע שיעור א'<br /> *הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל הישיבה<br /> *הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]<br /> *הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]<br /> *הרב [[הוד דוד אריה]] - [[משפיע]] כללי<br /> <br /> '''רבני שיעור א':'''<br /> *הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[משפיע]]<br /> *הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב שמחה בונים אברמוביץ - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב מנחם מענדל חדאד - [[משיב]] בהלכה<br /> <br /> '''רבני שיעור ב':'''<br /> *הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר&quot;מ]]<br /> * הרב שמואל אבא דינרי - [[משיב]] בהלכה<br /> <br /> '''רבני שיעור ג':'''<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר&quot;מ]] בהלכה ו[[משפיע]]<br /> *הרב מנחם מענדל גרליק - [[ר&quot;מ]]<br /> <br /> ''' צוות גשמי :'''<br /> *הרב מאיר ריבקין - מנהל גשמי<br /> *ר' יצחק קליין - טבח ראשי<br /> *ר' שלומי שטיין - עוזר טבח<br /> <br /> ===צוות הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[זושא פויזנר]] - [[משפיע]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]<br /> *[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18-24<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=627354 2023-08-20T22:59:02Z

<p>66.23.206.165: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש<br /> |תמונה=שיעור בזאל הישיבה מפי הרב דוד יוסף.jpg<br /> |כתובית=שיעור בהיכל הישיבה מפי הרב הגאון רבי דוד יוסף - [[אדר ]] [[תשפ&quot;ג]]<br /> |אפיון=ישיבה גדולה<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע&quot;ט]]<br /> |מיקום=[[בית שמש]] רח' אחיה השילוני 12<br /> |ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר<br /> |משפיע ראשי=הרב [[הוד דוד אריה]]<br /> |ר&quot;מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]<br /> |משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]<br /> |מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]<br /> |מספר תלמידים=90 (נכון לשנת תשפ&quot;ג)<br /> |ספר פלפולים= היכל המלך<br /> |קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]<br /> |מפה=<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה |אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}<br /> <br /> '''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש&quot;פ על ידי הגאון החסיד הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ז ניסן]] [[תשע&quot;ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה&quot;ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי&quot;צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש&quot;ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/494744/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.<br /> <br /> זמן קצר קודם תחילת שנה&quot;ל פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.<br /> <br /> הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.<br /> <br /> הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].<br /> כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ד]] מונה הישיבה כ-115 תמימים.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב&quot;ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ&quot;ב]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ב אלול]] [[תשפ&quot;ב]] עקב הרחבתה העצומה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה בבית שמש הודיעה הנהלת הישיבה כי היא נאלצת לעבור למתחם זמני עד להשלמת בניית המתחם החדש. ב&quot;ה זמן קצר לפני תחילת שנה&quot;ל הודיעה הישיבה כי קמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה לירושלים תשמש ותאכלס את הבחורים עד לסיום בניית המתחם בבית שמש.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> *הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע שיעור א'<br /> *הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל הישיבה<br /> *הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]<br /> *הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]<br /> *הרב [[הוד דוד אריה]] - [[משפיע]] כללי<br /> <br /> '''רבני שיעור א':'''<br /> *הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[משפיע]]<br /> *הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב שמחה בונים אברמוביץ - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב מנחם מענדל חדאד - [[משיב]] בהלכה<br /> <br /> '''רבני שיעור ב':'''<br /> *הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר&quot;מ]]<br /> * הרב שמואל אבא דינרי - [[משיב]] בהלכה<br /> <br /> '''רבני שיעור ג':'''<br /> *הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר&quot;מ]] בהלכה ו[[משפיע]]<br /> *הרב מנחם מענדל גרליק - [[ר&quot;מ]]<br /> <br /> ''' צוות גשמי :'''<br /> *הרב מאיר ריבקין - מנהל גשמי<br /> *ר' יצחק קליין - טבח ראשי<br /> *ר' שלומי שטיין - עוזר טבח<br /> <br /> ===צוות הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[זושא פויזנר]] - [[משפיע]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]<br /> *[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18-24<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%97%D7%99_(%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95)&diff=622472 2023-08-11T22:40:49Z

<p>66.23.206.165: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון שבעבר הושר עם המילים 'חיילי אדוננו' וכיום מקובל לשיר אותו על המילים 'יחי אדוננו' (ובמיוחד לאחר הפיוט [[לכה דודי]])|אחר=ניגון שהושר בפני הרבי בפומבי על המילים 'יחי אדוננו'|ראו=[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)]]}}<br /> <br /> ניגון על המילים {{ציטוטון|'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''}}.<br /> <br /> ==ניגון חיילי אדוננו==<br /> המנגינה הגיעה ל-770 על ידי משפחת [[יעקב יהודה הכט]]{{הערה|ראה הערת אנונימי בדף שיחה של ערך זה: &quot;זה סוף של מארש שהיו שרים בשינאווא, עיירת המוצא שלהם. וש&quot;ל אברמוביץ, חתן [[יעקב יהודה הכט|ג'יי ג'יי]], שהיה חזן של הרבי שליט&quot;א, היה מלביש את זה מפעם לפעם על קטעים.&quot;}}.<br /> <br /> במקור, הלחן הושר על המילים:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=חיילי אדוננו מורנו ורבינו, חיילי (הרבי{{הערה|בתחילה ניגנו את הניגון עם המילים: {{ציטוטון|חיילי משיח, משיח צדקנו}} (כשהמשמעות - שהרבי הוא המלך המשיח - קצת פחות מודגשת) אך עם הזמן השתנו המילים (בתקופת המעבר ניתן לשמוע בהתוועדויות הרבי וכו' שחלק מנגנים בנוסח המיושן וחלק בנוסח המחודש)}}) משיח צדקנו. הוא יוליכנו בטנקים לארצנו עם ה[[מבצעים]] וה[[נש&quot;ק]] בידינו, יבוא ויגאלנו.}}<br /> <br /> מילים אלה שרו, לעיתים תדירות בכינוסי [[ילדים]] בנוכחות [[הרבי]], וכן ב[[התועדויות]], ובמעמד [[כוס של ברכה]]. וזכו לעידודו הנמרץ של הרבי כו&quot;כ פעמים. <br /> היום מקובל לשיר הניגון עם המילים 'יחי אדוננו'.<br /> <br /> בכל ליל [[שבת]] ב-[[770]] וברוב קהילות [[אנ&quot;ש]] נוהגים לנגן ניגון זה בפיוט &quot;[[לכה דודי]]&quot; החל מהקטע &quot;לא תבושי&quot;.<br /> <br /> שירת יחי במנגינה זו לאחר הפיוט [[לכה דודי]] זכתה לעידודו של הרבי בעת תפילות שהתקיימו בליל ש&quot;ק סמוך לחדרו הק' במניין מצומצם בתקופה שלאחר [[כ&quot;ז אדר]] [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)]]<br /> *[[ועתה כתבו לכם (ניגון)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1652 הניגון בביצוע של ר' שלמה שמידע] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=745 הניגון בביצוע של משה לאופר] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/עידוד-מיוחד-של-שירת-חיילי-אדוננו/ הרבי מעודד את שירת &quot;חיילי אדוננו&quot;], מוצאי שמחת תורה תשמ&quot;א (1981) {{וידפו}}<br /> *[https://www.hageula.com/vid/malkeinu/20733.htm הרבי מעודד את הניגון בשנת תשמ&quot;א] על המילים &quot;חיילי אדוננו מורנו ורבינו, חיילי הרבי משיח צדקנו&quot; {{שמע}} {{הגאולה}}<br /> *[https://abc770.org/wp-content/uploads/mp3/03CHAYOLE_ADONEIMU.MP3 הניגון חיילי אדוננו] {{שמע}} {{חב&quot;ד אור אין סוף}}<br /> *[https://chabad.info/musicnews/628033/ במנגינת &quot;חיילי אדוננו&quot;: אליה גבאי מבצע את &quot;לכה דודי&quot;] {{אינפו|}}<br /> <br /> {{מסורת הנגינה}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה|יחי אדוננו]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח|יחי אדוננו]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי|יחי אדוננו]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=622204 2023-08-11T12:49:21Z

<p>66.23.206.165: /* הקמפיין */</p> <hr /> <div>[[קובץ:היכונו לביאת המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|שלט הקמפיין שהופץ בכל הארץ]]<br /> [[קובץ:מדבקת היכונו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אדם מדביק על מכוניתו מדבקת היכונו]]<br /> <br /> '''היכונו לביאת המשיח''' הינו קמפיין שיצא בשנת [[ה'תנש&quot;א]] על ידי ארגון [[צעירי חב&quot;ד]] בישראל כקמפיין פרסומי אודות [[בשורת הגאולה]]. קמפיין זה פרץ בעקבות שיחותיו הרבות של [[הרבי]] אודות כך ש[[משיח]] עומד להתגלות כל רגע וכל מה שנשאר הוא להתכונן לקבל את פני ה[[מלך המשיח]].<br /> <br /> ==מהות ההכנה==<br /> כבר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בתקופתו הוציא &quot;קול קורא&quot; מיוחד בו קורא לעם ישראל להכין את עצמו לקראת ביאת משיח, וכי הזמן הוא הזמן האחרון שלפני ביאתו, וכל מה שנשאר הוא כמה דברים פעוטים ביותר, כמו [[צחצוח הכפתורים]].<br /> <br /> החל משנת [[תשמ&quot;ח]], וביתר שאת בשנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]], דיבר הרבי ללא הרף על כך שכבר סיימו את כל העבודה כולה, כולל [[צחצוח הכפתורים]] - הדברים הכי קטנים.<br /> <br /> בכינוס השלוחים העולמי ב[[תשנ&quot;ב]] בשיחה מיוחדת שנשא הרבי בפני צבא השלוחים, אמר הרבי{{הערה|שיחת חיי שרה תשנ&quot;ב}} שהתכנסות זו היא הזמן המתאים לעורר את כולם בעבודה העכשווית, במה להתמקד עכשיו במקום שליחותם, והרבי המשיך והתווה את ה&quot;עבודה החדשה&quot; '''להכין את כל אנשי העיר לקבל את פני משיח'''.<br /> <br /> ==הקמפיין==<br /> לאור דבריו של הרבי, יצאו [[צא&quot;ח]] בקמפיין פירסומי, שנועד להגיע לקהל יעד רחב ביותר, ולהביא לתועדתם את בשורתו ודרישתו של [[הרבי]] להתכונן לביאת משיח, נוסח ועיצוב הקמפיין נמסר לרבי בשעתו{{הערה|התקשרות גליון רנח'}}.<br /> <br /> הקמפיין נחלק לשני שלבים, השלב הראשון היה בסוף שנת תנש&quot;א, אז כתבו צא&quot;ח לרבי את תכנית המבצע, והרבי החזיר מענה: &quot;להצלחה בכל כיוצא בזה&quot;{{הערה|ספר צעירי אגודת חב&quot;ד עמ' 242}} שלב זה כלל שלטי חוצות, וסקירה תקשרותית עצומה ורחבה.<br /> <br /> השלב השני של הקמפיין היה בחורף [[תשנ&quot;ב]] וכלל מוצרי פרסום מקוריים ושונים, כינוסים, שיעורים, עלוני הסברה והדפסת ספרים בנושא.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פרסום גאולה ומשיח]]<br /> *[[ברוך הבא מלך המשיח]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwMUNEbzl5QWVEWTA/view?resourcekey=0-Vox-ZF2mmLGHerFCgH-7pw תיעוד תיקשורתי מהתקופה אודות הקמפיין], מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]] {{PDF}}<br /> [[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח]]<br /> {{הערות שוליים}}</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1&diff=620360 2023-08-07T07:23:31Z

<p>66.23.206.165: /* אחרי כ&quot;ז אדר וג&#039; תמוז */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם = הרב מנחם מענדל פוטרפס<br /> |תמונה = מענדל פוטרפס.jpg<br /> |כינוי=<br /> |תיאור= ב[[התוועדות חסידית]]<br /> |תאריך לידה = [[כ' בתשרי]] [[תרס&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך פטירה = [[ד' בתמוז]] [[תשנ&quot;ה]]<br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות=<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו = [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> |חיבוריו= דבריו תועדו בספרי תולדותיו ובמאמרי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> |השתייכות = [[חסיד חב&quot;ד]]<br /> }}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> <br /> הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ח]] - [[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים סניפי ישיבות תומכי תמימים במחתרת ב[[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת [[תשל&quot;ג]] שימש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד]] ושד&quot;ר בחו&quot;ל לעורר ברוחניות ולגייס תקציבים. שימש כחבר הנהלת [[בית רבקה]] ומוסדות [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב&quot;ד. ייסד ביחד עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]] את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ז]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס&quot;ח {{מקור}} או תרס&quot;ז (הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב). המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא באדנא - נפטרה ה מנחם אב תשי&quot;ח - (בת משפחת סגלוביץ ואימא למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.<br /> <br /> הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]] רעיית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב&quot;ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב&quot;ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע&quot;ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: &quot;ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים&quot;! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).<br /> והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.<br /> <br /> מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מדי שנה, לקחתו עמה ב[[נסיעה לרבי|נסיעותיה לרבי]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר&quot;פ]] כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הרבי הרש&quot;ב]].<br /> <br /> === לימודיו בישיבה ===<br /> [[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]<br /> בסוף שנת [[תר&quot;פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'וג]] שם למד עד שנת [[תרפ&quot;ד]]{{מקור}}, בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבה והוא נאלץ לברוח.<br /> משנת [[תרפ&quot;ה]] למד בישיבות מחתרתיות ב[[חרקוב]], [[וויטבסק]] ו[[נעוול]] עד שנת [[תרפ&quot;ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב: למד בשנים תרפ&quot;ה-ט ב[[חרקוב]], [[ויטבסק]] ו[[נעוועל]]}}.<br /> <br /> ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד ה[[גמרא]].<br /> <br /> הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב [[זלמן משה היצחקי]] הרב [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.<br /> <br /> ===משגיח בתומכי תמימים===<br /> בשנת תר&quot;צ נקרא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ב[[יקטרינוסלב]]. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].<br /> <br /> באותה שנה כיהן גם כמשגיח ב[[אודסה]]{{הערה|שם=תולדות חב&quot;ד ברוסיה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב}}.<br /> <br /> ===&quot;הצעת קאראלעוויץ נכונה&quot;===<br /> <br /> ר' מענדל נסע אל בית אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].<br /> <br /> באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: &quot;הצעת קאראלעוויץ נכונה&quot; - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.<br /> <br /> הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: &quot;נראה, שהבחור הזה הוא &quot;א אמת'ר חסידישער בחור&quot; (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא &quot;להתראות&quot;, ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך&quot;.<br /> <br /> ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעיירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> ==למען תומכי תמימים ופידיון שבויים==<br /> אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת מ[[מוסקבה]] במרחק של כ - 100 ק&quot;מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי [[רוסיה]], בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי &quot;לא יחרץ&quot; - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.<br /> <br /> הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר ל[[תומכי תמימים]]. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ&quot;ש נצרכו בסכום כסף גדול ל&quot;פדיון שבויים&quot;, פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.<br /> <br /> ===לטובת החסידים===<br /> בימי [[מלחמת העולם השניה]], כשהנאצים ימ&quot;ש הגיעו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע לעיר [[סמרקנד]], לשם הגיעו רבים מאנ&quot;ש ופליטי [[פולין]] ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מדי יום ביומו ביחד עם ילדיהם. שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו - והוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.<br /> <br /> החל משלהי חורף [[תש&quot;ג]], בעיצומה של המלחמה החל לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|שם=תולדות חב&quot;ד ברוסיה}}, בה למדו במשך הזמן מאות תלמידים {{הערה|בתקופה זו המנהל הכללי של תומכי תמימים בברית המועצות היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה}}. בתפקידו זה ייסד ר' מענדל סניפי תומכי תמימים מהם לתלמידים בגיל &quot;חדר&quot; ורובם בגיל ישיבה.<br /> <br /> ==היציאה מרוסיה מאסר וגלות==<br /> ===ממארגני היציאה מרוסיה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]}}<br /> [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]<br /> <br /> לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, ואזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב&quot;ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה לא חוקית, וכאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני שהממשלה הרוסית החליטה להפסיק את האישורים.<br /> <br /> בעקבות פעולתו של ר' [[יהודה לייב מוצקין]] ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד [[אנ&quot;ש]] ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ&quot;ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.<br /> <br /> ===מאסר תשעת החסידים===<br /> ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שידע כי אנשי המשטרה החשאית עלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה,<br /> עד שהחליט לצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד והם:<br /> <br /> הרב [[שמואל נוטיק]] רעייתו ובתו, ר' מענדל פוטרפאס (ובמסמכים החדשים: פייביש שטיינגל), ר' [[יוסף גרינברג]], האחים ר' אברהם גורביץ ור' [[שמואל גורביץ]]. השלושה האחרונים היו לצורך הבריחה &quot;בנים&quot; של הרב שמואל נוטיק{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ארבעה חסידים ע' 98}}. וכך נכתב בתזכיר סודי שנחשף על ידי [[חב&quot;ד אורג]]: &quot;נעצר באותה רכבת עם פוטרפס גם שמואל נוטיק, בעבר מורה חסידי אהוב בישיבות המחתרות של חב&quot;ד ברחבי ברית המועצות, שנספה בגולאג בראשית תש&quot;ט&quot;{{הערה|התזכיר שנחשף בחב&quot;ד אורג מתורגם בחב&quot;ד און ליין: [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס]}}.<br /> <br /> מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם.<br /> העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. בתחילה עצורי הברחה זו והעצורים מאותה תקופה שהו במטה המשטרה החשאית בלבוב, בהמשך חלקם הועברו לחרקוב{{הערה|מפי ר' [[בערל ריקמן]], ארבעה חסידים}}.<br /> <br /> ===גלות סיביר ותיק לבוב===<br /> [[קובץ: מענדל פוטרפס תמונה תיק החקירה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל פוטרפס תמונה מתיק החקירה. חב&quot;ד אורג, חב&quot;ד און ליין]]<br /> [[קובץ:תיק החקירה מענדל פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיק החקירה ר' מענדל פוטרפאס. אנש]]<br /> [[קובץ:פקודת מעצר פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פקודת מעצר ר' מענדל פוטרפאס (כפר חב&quot;ד)]] <br /> [[קובץ:תיק_לבוב_פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פסק דין 10 שנים גלות - ר' מענדל פוטרפאס]]<br /> לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו נגזר על ר' מענדל 10 שנות גלות ועבודת פרך במחנות עבודה{{הערה|[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{חב&quot;ד און ליין}}}} והוגלה ל[[סיביר]].<br /> <br /> במהלך הגלות הובא ל[[לנינגרד]] ל'שפולרקע' שם נחקר שוב, כאשר השלטונות חקרו רבים בענין [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג|תיק לבוב]]{{הערה|ראה ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]] פרק כח, תיק לבוב. ר' [[נתן קערפיל קובלנוב]], זכרונות קובלנוב מדור לדור}}.<br /> <br /> בשפולרקע נפגש עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחלק מהדרך לגלות עשו יחדיו{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יד ידידים בדרך לגלות}}<br /> בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ&quot;ד.<br /> <br /> <br /> ==מסמכים מארכיון הק.ג.ב.==<br /> מסמכים מתיק לבוב וזכרונות חדשים אודות ר' מנדל פוטרפאס - פורסמו במהלך השנים תשפ&quot;ב-תשפ&quot;ג בכלי התקשורת החב&quot;דיים{{הערה|[[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]], [[חב&quot;ד אורג]], [[חב&quot;ד און ליין]], [[אנ&quot;ש (אתר)|אנ&quot;ש]]}}.<br /> <br /> *אלול תשפ&quot;ב. באתר חב&quot;ד אורג (ובתרגום לעברית בחב&quot;ד און ליין) פורסמו מסמכי ק.ג.ב. משנת תש&quot;י בהם משקפים תמונת מצב של בריחת החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. ובמסמכים אלו יש גם תיעוד המאסרים ובהם של ר' מענדל פוטרפס:<br /> <br /> &quot;בין ראשי חב&quot;ד שנעצרו בעקבות המבצע היו ר' מנדל פוטרפס (נעצר ברכבת שיצאה מלבוב ב-1947, שוחרר מהגולאג ב-1956); יונה קהאן (&quot;פולטאבר&quot;, נעצר ב-1948, מת בגולאג ב-1949); ומרדכי דובין (נעצר ב-1948, נפטר במעצר סובייטי ב-1957)&quot;.<br /> <br /> *תמוז תשפ&quot;ג. תיק החקירה של ר' מענדל הגיע לידי הרב [[יוסף יצחק קרץ]], מו&quot;ל הספר אודותו הנמצא בשלבי הכנה על ידי הסופר הרב [[ישראל אלפנביין]]. קטעים מהתיק פורסמו בקבוצות ווצפ, מה שעורר דיונים ופולמוסים. מתוך הפרסומים מובן כי ר' מענדל ומארגני הבריחה ובהם גיסו ר' [[דובער רובינסון]] ור' [[שמעון קצנלבויגן]] השיגו סכומי עתק כדי להוציא מאות משפחות חב&quot;דיות מרוסיה. בפרסומים יש גם פרטים אודות ניסיון הבריחה של ר' מענדל עם הרב [[שמואל נוטיק]]{{הערה|[[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]}}.<br /> <br /> *בי&quot;א תמוז תשפ&quot;ג (לרגל חג הגאולה יב תמוז), פורסמו באתר אנש צילומים נוספים מתוך תיק ר' מענדל פוטרפאס{{הערה|[https://anash.org/soviet-file-on-chassidims-daring-escape-reveals-dramatic-chronicle/ מסמכי תיק ר' מענדל]}}. (אנ&quot;ש)<br /> <br /> *בי&quot;ז תמוז תשפ&quot;ג, פורסמו מסמכים נוספים מהתיק, ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2016, מהם עולה כי לאחר חקירות הצליחו החוקרים להוציא הודאה מר' מענדל, על פועלו בארגון הברחות החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. אבל מספר שנים לאחר שיצא מברית המועצות, בוטל הגזר דין למפרע והוחלט שלא בגד במולדת וזאת בגין תלונתו משנת תשי&quot;ח כי ההודאה הוצאה ממנו באמצעים בלתי חוקיים.<br /> <br /> ==צ'רנוביץ, סמרקנד==<br /> לאחר השחרור פעל בתחומים רבים בערים בהם היה: [[צ'רנוביץ]] בה פעל עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחסידים נוספים{{הערה|ר'[[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יח - מהפכת המשוחררים ופרק כ מחתרת צ'רנוביץ}} וב[[סמרקנד]]{{הערה|ר' [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]]}}.<br /> *אירגן פעילות מחתרתית לאנ&quot;ש והתמימים<br /> *פתח מקוואות<br /> *פעל עם יהודים רבים<br /> <br /> ===התיחסות הרבי לר' מענדל בגלות רוסיה===<br /> <br /> במהלך תקופת הגלות בסיביר ואחרי השחרור בעודו בגלות רוסיה, זכה להתייחסויות נדירות מהרבי:<br /> [[קובץ:תשכד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] (תשכ&quot;ד)]]<br /> *בשנת תשט&quot;ז, הרב [[בן ציון שניאורסון]] גיסו של הרבי הריי&quot;צ, הגיע לארצות הברית זמן קצר לאחר שיצא מרוסיה, ונכנס ל'יחידות' אצל הרבי. לאחר שיצא מ'יחידות', פגש אותו הת' שלום בער בן ר' מענדל פוטרפס, ושאלו אם מכיר את אביו. ר' בן ציון ענה בחיוב, והוסיף: הדבר הראשון שהרבי שאל אותי ב'יחידות' היה על אביך{{הערה|שם=בית משיח 1365|ר'[[ישראל אלפנביין]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365 עמוד 57}}.<br /> *באגרת ששיגר הרבי אל רעיית ר' מענדל, בעודו ברוסיה, כתב הרבי אודותו שורה של ביטויים נדירים ביותר:<br /> &quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ רב פעלים ובעל מרץ, מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם, דרך הקודש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם, הרמ&quot;מ שליט&quot;א וזוגתו מרת לאה שתליט&quot;א&quot;{{הערה|שם=בית משיח 1365}}.<br /> *בהתוועדות י' שבט [[תשכ&quot;ב]] הרבי תיאר את מעשי איש מסירות הנפש ברוסיה, כאשר הכוונה היתה לר' מענדל פוטרפס, אשר עוסק בהחזקת היהדות ובניית מקוואות ללא כל חשבונות ושיקולים אישיים{{הערה|[[תורת מנחם]] תשכ&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365}}.<br /> <br /> ==מסמרקנד ללונדון==<br /> [[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד ה[[כפרות]] אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ&quot;ב]]<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר מ[[סמרקנד]] ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב&quot;ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.<br /> <br /> ==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב&quot;ד==<br /> <br /> בי&quot;ט אייר [[תשל&quot;א]] נפטר הרב [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע של [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. כחודש וחצי לאחר מכן מהמזכירות אמרו לר' מענדל שהרבי שואל אם יכול להגיע ל-770 לי&quot;ב תמוז. ר' מענדל הגיע ל-770 לקראת י&quot;ב תמוז, וביחידות הרבי הודיע על ההצעה שיתמנה למשפיע של תומכי תמימים כפר חב&quot;ד, הורה לו לנסוע לארץ הקודש ולבקר במוסדות חב&quot;ד ובמקומות הקדושים ולגבי התיישבות בארץ הקודש, אמר לו הרבי נדבר שנה הבאה{{הערה|ר' מענדל אמר לרבי כי מעולם לא כיהן כמשפיע והרבי הורה שבכל אופן יכהן כמשפיע בתומכי תמימים. ר' מענדל שאל מה ידבר עם התמימים והרבי השיב: אתה אדם חכם ותמצא מה לדבר איתם}}. כפי שהורה הרבי - נדבר שנה הבאה- לקראת י&quot;ב תמוז [[תשל&quot;ב]], הגיע ר' מענדל לרבי וביחידות הורה הרבי לכהן כמשפיע קבוע בתומכי תמימים בכפר חב&quot;ד{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1367}}.<br /> <br /> עם מינויו לתפקיד בשנת הלימודים [[תשל&quot;ג]] רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ&quot;ש ברחבי ארץ הקודש כולה.<br /> בהתוועדויות הקדיש זמן רב לנושא ההתקשרות לרבי, מסירות מוחלטת לרבי, נסיעות לרבי - נושאים שלא היו במוקד העניינים בהתוועדויות בישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> בהתוועדויות שזר סיפורים ותיאורים חיים מהתקופה בה שהה בסיביר, כאשר מסיק מהכוחות שמשקיע מי שאין לו ברירה כמו אסיר, לכוחות שהחסידים והתמימים חייבים להשקיע כדי למלאת את רצון הרבי. התוועדויותיו קנו להם שם טוב, ואנ&quot;ש והתמימים וגם מקורבים רבים נהרו להתוועדויות שלו, שנערכו בדרך כלל בזאל ישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד. גם כאשר הגיע לבית חיינו, נהג להתוועד שעות ארוכות עם קהל תמימים רחב. <br /> <br /> הקדיש שעות רבות לשיחות בארבע עיניים עם תמימים, כדי להשפיע ולרומם אותם ברוחניות.<br /> <br /> ==לטובת הכלל==<br /> במקביל לתפקידו כמשפיע המשיך הוא בהוראת הרבי בתפקידו כ[[שד&quot;ר]] אותו היה ממלא בחודשים אלול - כסלו. במסגרת תפקידו זה היה נוסע ל[[ארצות הברית]] לגיוס כספים עם השד&quot;ר הרב [[שמואל דוד רייטשיק]].<br /> [[קובץ:מאיר בליז'ינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]<br /> בד בבד עם תפקידו בישיבה לאחד מראשי העסקנים החב&quot;דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב&quot;ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב&quot;ד]] בה היה חבר הנהלה. ייסד את [[חיידר אידיש]] בכפר חב&quot;ד. בשנת [[תשל&quot;ד]] קיבל מכתב בו כתב לו הרבי ברכה (תוכן) {{ציטוטון|בעבודת הקודש בתומכי תמימים ובכפר חב&quot;ד}}, כש (גם) בו ראה כהסכמה מהרבי להתעסק בענייני הכפר{{הערה|ר'[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ו' ע' 304}}. כמו כן מסופר שהייתה לו הוראה מהרבי &quot;לדחוף את האף&quot; בכל ענייני חב&quot;ד בארץ ולפעול מה שצריך{{הערה|מכתבי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}}.<br /> <br /> כשהרב [[גרשון דב שיף| (בורקע) שיף]] חזר מחצרות קודשינו עם הוראה ברורה להקים ולייסד מוסד לעולים שהגיעו מרוסיה, עמד לימינו לעזר והתמנה להיות חבר הנהלה במוסדות ישיבת הבוכרים עד פטירתו.<br /> <br /> כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].<br /> <br /> ==אחרי כ&quot;ז אדר וג' תמוז==<br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר]] ו[[ג' תמוז]], על רקע ההעלם והסתר שהופיעו אז ואפפו את עדת החסידים, זהרה דמותו החסידית של ר' מענדל ואמונתו והתקשרותו האיתנים:<br /> <br /> ===התייחסותו למצב ההעלם והסתר===<br /> מצבו הבריאות של הרבי (לעיני בשר) נגע ללבו של ר' מענדל וגרם לו באופן טבעי לחוסר בקו השמחה{{הערה|שם=בית משיח 560|מפי תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] - [[שבועון בית משיח]] גליון 560}}. הוא היה יושב באותה תקופה כשעיניו זולגות דמעות. כמעט ולא היה יכול לדבר, רק חזר שוב ושוב בתפילה לרבונו של עולם: מוכרחים שהרבי יהיה בריא! לא בסוד ולא ברמז ולא בדרש, אלא בפשט פשוט, לעיני בשר שלנו!{{הערה|שם=גינזבורג|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}}. באותה תקופה היה הוא אומר בתכיפות תהלים תוך קינוח דמעותיו המרובות במטפחתו{{הערה|מפי ר' [[זושא פויזנר]]}}. מאידך הוא לא פסק לעודד ולקרוא לכולם לא להתפעל ולא להתרשם. ללכת קדימה בראש מורם, בדרך בה מורה לנו הרבי{{הערה|שם=גינזבורג}}.<br /> <br /> לאחרי תשרי [[תשנ&quot;ג]] כשהרבי החל לצאת ל{{ה|מרפסת}} התבטא ר' מענדל: {{ציטוטון|אי אפשר להבין כלום. כל יום יש גילויים חדשים}}{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[טבת]] תשנ&quot;ג התוועד ר' מענדל ב-770 עם אברכים ובעלי בתים מאנ&quot;ש ואמר שכל אחד צריך לקבל על עצמו איזה ענין בקשר למצבו של הרבי. כשאחד הבעלי בתים שאל אותו מה הוא מקבל על עצמו, ענה לו ר' מענדל שהוא לקח על עצמו ללמוד מסכת ביצה, דבר שהיה קשה לו בגשמיות בשנים ההן{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> כשבועיים אחרי ג' תמוז התוועד ר' מענדל בישיבה בכפר ולמרות שעיניו זלגו דמעות, וכמעט לא דיבר מאומה, הוא אמר משפט אחד עליו חזר שוב ושוב: {{ציטוטון|הוא, היצר הרע, רוצה ש&quot;ניפול&quot; ליאוש ולמרה שחורה - לא ולא! בשום אופן לא &quot;ניתן&quot; לו! זאגט א ניגון, א פריילאכן ניגון!, פריילעכער, פריילעכער!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[שבועון בית משיח]] גל' 40}}. הוא היה חוזר ומצטט את דברי רש&quot;י על הפסוק &quot;תמים תהיה עם ה' אלוקיך&quot;{{הערה|דברים יח, יג}} - &quot;התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות&quot;{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> בחודש סיון תשנ&quot;ה, זמן קצר לפני פטירתו של ר' מענדל, שאלו נכדו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בקשר להדפסת ספרי ה[[לקוטי שיחות]] המתורגמים אותם לא רצה בשום אופן להדפיס בלא התואר &quot;שליט&quot;א&quot; על הרבי, אך הדבר היה כרוך בקשיים ולחצים גדולים. למשמע השאלה נענה ר' מענדל מיד{{הערה|לאחר יום שלם בו לא הוציא אף מילה מהפה עקב מצבו הבריאותי למרות נסיונות הדיבוב של נכדו בנושאים שונים}}: {{ציטוטון|צריכים לצפצף על העולם ולכתוב שליט&quot;א}}. כעבור כמה רגעים של מחשבה המשיך ר' מענדל ואמר: {{ציטוטון|ואם אפשר לפעול בצורה שלא תהיה מריבה - בוודאי טוב}}. בעקבות כך מצא הרב ליברוב פתרון להדפיס את הספרים עם התואר שליט&quot;א ובשער הספר לציין: &quot;תהא שנת נפלאות דגולות&quot;{{הערה|באריכות ובפירוט ראה בכתבה 'מכון לוי יצחק - רעיון טוב ונחוץ' ב[https://drive.google.com/file/d/1l2qgPkMKIw02C2_uCXr1mqxaPKosSy99/view?usp=sharing קובץ 'וירם קרן משיחו'] (ע' 27 - 31)}}.<br /> <br /> ===נסיעה לרבי לתשרי ולקבוצה===<br /> [[קובץ:6426e5b8892f5 1680270776 news main gallery.jpg|ממוזער|התוועדות חסידית בישיבה בכפר. לצד ר' מענדל נראה תלמידו המובהק הרב [[לוי יצחק גינזבורג]]]]<br /> לקראת חודש תשרי תשנ&quot;ג, חודש החגים הראשון אחרי [[כ&quot;ז אדר]] התוועד ר' מענדל עם התמימים ואנ&quot;ש בישיבה בכפר במשך כחמש שעות, תוך שדבריו נקטעים בבכיות ותפילות שיתבטלו המניעות והעיכובים{{הערה|בין דבריו באותה התוועדות התבטא: &quot;סבלנו כבר די והותר, שישה חודשים ויותר, ועד מתי?! וכבר אי אפשר&quot; וכו' וכו'}}. יחד עם זה, עורר והדגיש שאנו מצידנו חייבים &quot;לעשות כלים&quot; - [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] כמו שהיינו רגילים כל שנה, וה&quot;כלים&quot; הם עצמם &quot;ימשיכו אור&quot; ויזרזו את ההתגלות של הרבי. דבריו של ר' מענדל הועלו על הכתב ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] ופורסמו לכלל אנ&quot;ש במדור 'דעות' ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] ועוררו הדים. נקודה נוספת שהשמיע ר' מענדל{{הערה|בקשר לנסיעת תלמידי קבוצה תשנ&quot;ג לרבי}}, היא שגם כשאנחנו רואים את הרבי, איננו מבינים ברבי - &quot;אנחנו מבינים ברבי כמו שעז מבינה בבן אדם, לכן, צריך לנסוע לרבי גם אם לא רואים ושומעים&quot;{{הערה|מפי הרב [[אלעזר וילהלם]] ב[https://chabad.info/special/846108/ ראיון לשבועון בית משיח]}}. ר' מענדל עצמו היה בין החסידים המבוגרים הבודדים שהגיעו מ[[ארץ ישראל]] ל770 עוד בתחילת תשרי תשנ&quot;ג.<br /> <br /> גם לאחר ג' תמוז, לקראת תשרי [[תשנ&quot;ה]], הביע ר' מענדל עמדה תקיפה אודות הצורך בנסיעה לרבי גם במצב הנוכחי. בדיונים של הנהלת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] כאשר הוצע לקצר את שהות תלמידי ה[[קבוצה]] ב-770 הזדעק ר' מענדל: &quot;שנה שלימה! אף לא דקה אחת פחות!&quot;{{הערה|מפי תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 47, ועוד}}. כמו כן הוא נשאל אז ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] האם אפשר לומר בשמו שגם עתה לאחרי ג' תמוז צריך לנסוע לרבי לתשרי. למשמע ניסוח השאלה הזדעק ר' מענדל: &quot;מה? ה''''צריך''' לנסוע'? '''מוכרחים''' לנסוע!&quot; ר' מענדל עצמו החל בנסיעה לרבי לקראת תשרי תשנ&quot;ה אך מסיבות בריאותיות נעצר הוא באמצע הדרך ב[[אנגליה]] אצל משפחתו שם שהה עד פטירתו.<br /> <br /> ===עידוד וחיות בענייני משיח===<br /> על לשונו של ר' מענדל היה שגור תמיד הניגון &quot;[[חיילי אדוננו|חיילי אדוננו משיח צדקנו]]&quot;{{הערה|הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 187}}.<br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב ניגש אליו התמים [[יצחק אקסלרוד]] ושטח בפניו את זעזועו מדיבורים קרירים וציניים שנשמעו מפי מכובדי אנ&quot;ש כלפי אמונת החסידים ור' מענדל נענה: &quot;זה בא מהשכלה בלי עבודה&quot;{{הערה|מפי הרב יצחק אקסלרוד, בית משיח גל' 1317}}.<br /> <br /> לקראת [[י' שבט]] תשנ&quot;ג, בשעה שהיו שניסו להכשיל את מעמד ה[[סאטעלייט]] ושידורו בארץ הקודש כשהם מכנסים לשם כך אסיפת רבנים, פנה לר' מענדל תלמידו ר' [[בצלאל קופצ'יק]] וביקש שיבוא לאסיפה להביע את דעתו החיובית לקיום האירוע. בתחילה התנגד בתוקף ר' מענדל להשתתף בכלל באסיפה באומרו שאינו מוכן לשהות עימם באותו חדר, אך אחרי שגויס ה'עשה לך רב' שלו ר' [[זאב קסלמן]] שהגיע לביתו וביקש וציווה עליו שבכל זאת ילך לאסיפה נעתר ר' מענדל והגיע למקום והשמיע למשתתפים דברים חריפים באומרו התנגדותם מגיעה מחששם ופחדם 'שמא לא' שזה ממש אפיקורסות, שהגדלות שלהם מתבטאת בהטלת ספיקות וקרירות, עניינו של עמלק, בענין משיח. הוא אף אמר אז שדעתו של הרבי במקרה שכזה ידועה שהרי הרבי אומר ש'צריך לילך עם המפלגה החרדית ביותר' וגם בנידון דידן כשיש שני קבוצות צריך ללכת עם החרדי ביותר, וזה לא הקבוצה המתנגדת לעניין וכו'{{הערה|ראה בפרוטרוט ב'מחאתו החריפה של ר' מענדל בקובץ [https://drive.google.com/file/d/10wED7xIYD8LLT9ENTRRcdgIekXQCOXKl/view?usp=sharing העובדות שמאחורי הסאטעלייט] ע' 50 - 52}}.<br /> <br /> בשיחה עם ר' [[יחזקאל סופר]] ור' [[טוביה פלס]] בחורף תשנ&quot;ג גילה את דעתו על ה'רציונאליסטים' הדואגים כביכול ל&quot;הצלת כבודו של הרבי&quot; מבזיון על ידי פרסום ענייני משיח וכו': &quot;אל תנסה להבין אותם, אני מכירם היטב, אלו אפיקורסים ימ&quot;ש! מי שמקרר התפעלות של יהודי המאמין בביאת המשיח הרי הוא מתנגד ו . .&quot;. ור' מענדל אף הוסיף ואמר להם שאפשר לפרסם את הדברים בשמו{{הערה|עדות ר' [[יחזקאל סופר]] ב'מכתב לידיד שהחמיץ' - י&quot;א ניסן תשנ&quot;ג}}.<br /> <br /> בכינוס אנ&quot;ש ב[[כ&quot;ח ניסן]] תשנ&quot;ג להתחזקות בענייני משיח הכריז ר' מענדל את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]]{{הערה|עפ&quot;י סרט הוידאו, דיווח בעיתון הגאולה גל' מס' 27 (כ' אייר תשנ&quot;ג) ע' 3}}.<br /> <br /> במכתבו של תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] מ[[אייר]] [[תשנ&quot;ג]] מתוארים דבריו של ר' מענדל בתגובה למה שסיפר לו על ר' [[אמיר רוזן]], תלמידו קרוב של ר' מענדל שלמד אז ב-770, שסועד סעודות שבת בבית הרב [[יואל כהן]] - מנושאי דגל הפצת בשורת הגאולה וזהותו של משיח באותם ימים. הדבר היה לר' מענדל לשמחה, ואמר: {{ציטוטון|אם כן, הרי שהוא (אתה) מ&quot;המשיחסטים&quot; - יש לי נחת מאתו, יש לו זכרון טוב ויוכל לקבל ממנו הרבה}}. בהתוועדות בישיבה בכפר בחודש אייר [[תשנ&quot;ג]] התוועד אחד המשפיעים{{הערה|כנראה הכוונה לרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}} וכשעה לאחר תחילת ההתוועדות בא ר' מענדל ממנוחה בחדרו וישב בצד כשמקשיב בעונג גלוי לדברי המשפיע שנאמרו מתוך התלהבות עצומה בענין &quot;יחי אדוננו&quot; ועל כך שזה בא מתוך התפילה{{הערה|ממכתבו של ר' [[שלום בער רייכמן]] - נדפס בבית משיח גל' 187}}<br /> <br /> גם אחרי ג' תמוז המשיך ר' מענדל לדבוק בהכרזת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; אחרי התפילות, וכדי להראות זאת לאנשים שהיו מסופקים בכך הוא אמר זאת לא פעם בקול רם{{הערה|מפי רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד}}. כשאחד האברכים אמר לו שיש וויכוחים האם להכריז &quot;יחי&quot; או לא השיב ר' מענדל נחרצות שמי שהרבי חי אצלו צריך הוא לומר &quot;יחי&quot;{{הערה|רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג}}.<br /> <br /> באותה תקופה כשהכריזו &quot;יחי&quot; היה ר' מענדל נעמד מלא קומתו ועונה זאת למרות שבשאר התפילה לא היה יכול לעמוד במקומות שונים מפאת חולשתו. באחד הימים הגיע אחד מה[[ר&quot;מ]]ים בישיבה בכפר לר' מענדל וניסה &quot;להסביר&quot; לו עד כמה כביכול הענין של &quot;יחי&quot; מרחק יהודים וכו'. ר' מענדל שתק כל העת עד שהלה סיים את דבריו ואז השיב לו, שכאשר מישהו היה מתווכח עם ר' [[אבא פליסקין]] הוא היה שותק ושומע עד הסוף ואז אומר: &quot;אבל אני איני מסכים איתך&quot; ללא הסברים נוספים, &quot;כך גם אני אומר לך: &quot;אינני מסכים איתך&quot;&quot;{{הערה|שתי סיפורים אלו מפי א' התמימים - בית משיח גל' 158}}.<br /> <br /> אחרי ג' תמוז, כשרצו לתרום שלט 'יחי' לקירות הזאל בישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|השלט היה תלוי עשור שנים על קירות הזאל.}}, שאלו את ר' מענדל האם להוסיף לפני &quot;ובקרוב נזכה ליחי…&quot; וכדומה מפני חילוקי הדעות, ענה: {{ציטוטון|לא! לא להוסיף, לא לגרוע ולא לשנות!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]] חלק ד', בהקדמה.}}.<br /> <br /> ===אהבה בין החסידים ושלילת מחלוקת===<br /> בתקופה זו של העלם והסתר בה גברו חילוקי הדעות הדגיש ר' מענדל כמה פעמים את ההכרח הגמור שתשרור אהבה ואחדות בין חסידים.<br /> <br /> הוא ציטט אז ועורר רבות על דברי אדמו&quot;ר הזקן &quot;ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם&quot;.<br /> <br /> בהזדמנות מסויימת כשנשאל על המחלוקות בנושא המשיל על כך משל מדוב שהיה זולל דבש עד שבעליו טיכסו עצה להעמיד ענף שיצליף בפניו של הדוב כל פעם שיתקרב ואכן כשהתקרב הצליף בו הענף והוא פנה לעסוק במריבות עימו עד שהותש ונפל, והנמשל שכ[[נסיון]] מעמידים לנו מנגד מרגיז שהמלחמה והמריבה עימו תסיח את דעתנו מהדבש והעניין העיקרי{{הערה|בשם ר' [[חיים יצחק כהן]] ששמע זאת ממנו באנגליה אחרי ג' תמוז}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> לקראת [[חודש תשרי]] תשנ&quot;ה היה בדרכו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו. בחג הפסח עבר אירוע מוחי וב[[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]] נפטר ושם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==תיעוד תולדותיו וסיפוריו==<br /> * לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית על ידי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> * כמה שנים לאחר מכן יצא לאור על ידי ר' [[אליהו וולף]] ספר בשם &quot;ר' מענדל&quot; שבחלקו התבסס גם על כתבות אלו.<br /> * הרב לוי יצחק גינזבורג הוציא ספר בשם &quot;המשפיע&quot; ובו סיפורים לדמותו של ר' מענדל וסיפורים מפיו. כמו כן בסדרת הספרים שכתב הרב גינזבורג בשם [[פניני התניא]], הכניס סיפורים ומשלים רבים מפיו של ר' מנדל.<br /> * בשנת [[תשפ&quot;ג]] נחשף{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365.}} כי בקרוב יצא לאור ספר חדש אודות ר' מענדל בהוצאת הרב [[יוסף יצחק קרץ]] ובעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]].<br /> <br /> ==תלמידיו==<br /> {{להשלים|פיסקה=כן}}<br /> בין תלמידיו ומושפעיו המפורסמים: הרב [[משה נפרסטק]], הרב [[טוביה בולטון]], הרב [[עוזר אלפרוביץ']], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[זמרוני ציק]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[שלום דובער קסלמן]], הרב [[זאב קסלמן]], הרב [[בצלאל קופצ'יק]], הרב [[שלום דובער רייכמן]], הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], הרב [[שלמה זלמן לנדא]], ועוד רבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * סבו, הרב [[חיים פוטרפס]]<br /> * רעייתו מרת לאה, בת ר' [[בן ציון רובינסון]] - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס&quot;ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]]<br /> * אחיו, הרב [[הענדל ליברמן]] - צייר חסידי<br /> <br /> ;גיסיו:<br /> *גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]<br /> *גיסו הרב [[בן ציון שמטוב]]<br /> *גיסו הרב [[יהושע קארף]]<br /> <br /> ;ילדיו:<br /> לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם - בימים הקשים ברוסיה הסובייטית:<br /> * בתו, מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים ב[[ח' אלול]] [[תשל&quot;א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדיה.<br /> * בנו, הרב [[שלום דובער פוטרפס|שלום דובער (בער'ל) פוטרפס]] - בעבר חבר הנהלת מוסדות חב&quot;ד בלונדון, עבר בשנת [[תשס&quot;ח]] ל [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, לייבל - נפטר בילדותו.<br /> * בנו, אברהם - נפטר בילדותו.<br /> * בתו, רחל - נפטרה בילדותה.<br /> * בתו, אלטע - נפטרה בילדותה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:המשפיע ר מנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיסק המשפיע ר' מענדל]]<br /> * '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] ורעיתו דינה (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]] ([[תשנ&quot;ט]]).<br /> * '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]], לפי מפתח שמות עמוד תמב<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> * צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס&quot;ז]] (במלאת 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל).<br /> * '''גם יראה וגם חכמה''' - דמותו של המשפיע הרמ&quot;מ פוטרפס, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 674.<br /> * ר' מענדל - ספר קומיקס על תולדות חייו וסיפוריו המסעירים [[הוצאת אורות]]<br /> *'''איש מסירות הנפש, השמחה והאמונה''', הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 121–132.<br /> *[[זלמן רודרמן]], ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 203–215.<br /> *'''גזר הדין:עשר שנים בסביר בגין בגידה במולדת''' - קטעים מתיק החקירה שלו במאסר הקומוניסטי. [[עיתון כפר חב&quot;ד]] מספר 2016, י&quot;ז בתמוז תשפ&quot;ג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/פוטרפס_לאחר_פטירה.pdf תולדות המשפיע ר' מענדל פוטרפאס ע&quot;ה]''' פורסם בתמוז תשנ&quot;ה ימים ספורים לאחר הפטירה<br /> *ר' [[ישראל אלפנביין]], שבועון בית משיח, [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/טעימה_מספר_חדש_ר_מענדל_פוטרפס.pdf הצצה לספר החדש: תולדות ר' מענדל], תמוז תשפ&quot;ג<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/הרבי_מליובאוויטש_מספר_על_ר'_מענדל_פוטרפס.mp3 הרבי מספר על ר' מענדל] {{שמע}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_42.html גלרייה בלעדית: תיעוד מחייו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/143255 סרט תיעודי על ר' מענדל]''', שניאור זלמן ליברמן תשפ&quot;ג {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243641 המכתב נשלח בכוח המחשבה]''' - ראיון עם הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 ר' מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר {{col}}.<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105110 תמונות מחייו] של ר' מענדל {{תמונה}} {{COL}}<br /> *'''[https://anash.org/the-man-who-would-not-be-a-tzaddik-in-peltz/ The Chosid Who Would Not Be a “Tzaddik in Peltz&quot;]''' (החסיד שלא היה צדיק בפרווה - באנגלית) {{אנש}}<br /> *'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/המשפיע-ר-מענדל-פוטרפס/ המשפיע - ר' מענדל]''' אתר קרוב אליך שבת פרשת ויגש תשפ&quot;א. (טקסט)<br /> *'''[https://col.org.il/news/130013 האיש שלא נכנע: קורות חייו הסוערים של המשפיע ר' מענדל פוטרפס - חלק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/130399 חלק שני] {{*}} [https://col.org.il/news/130448 חלק שלישי]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/144905 ההקלטה שנחשפה מההתוועדות של ר' מענדל]''', התוועדות שהתוועד בי' שבט תש&quot;מ, תמלול והאזנה {{COL}}<br /> * &quot;Derher &quot;[https://derher.org/wp-content/uploads/54-Adar-5777-05.pdf A Living Legend&quot; – Reb Mendel Futerfas] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_5.html ר' מענדל זועק: מוכרחים להתפלל באריכות! • מיוחד]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ===מסמכים מארכיון הק.ג.ב., אודות ר' מענדל פוטרפאס===<br /> * [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס וגם תמונת ר' מענדל פוטרפס בעת מאסרו] {{col}}<br /> *קטעים מתיק החקירה כפי שפורסמו בתמוז תשפ&quot;ג [[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]<br /> *[https://anash.org/soviet-file-on-chassidims-daring-escape-reveals-dramatic-chronicle/ מסמכי תיק ר' מענדל נחשפים] (אנ&quot;ש)<br /> *[https://col.org.il/news/146440 מסמכים מתוך תיק החקירה של המשפיע, איש מסירות הנפש, נחשפים לראשונה] {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1&diff=620359 2023-08-07T07:21:09Z

<p>66.23.206.165: /* נסיעה לרבי לתשרי ולקבוצה */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם = הרב מנחם מענדל פוטרפס<br /> |תמונה = מענדל פוטרפס.jpg<br /> |כינוי=<br /> |תיאור= ב[[התוועדות חסידית]]<br /> |תאריך לידה = [[כ' בתשרי]] [[תרס&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך פטירה = [[ד' בתמוז]] [[תשנ&quot;ה]]<br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות=<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו = [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> |חיבוריו= דבריו תועדו בספרי תולדותיו ובמאמרי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> |השתייכות = [[חסיד חב&quot;ד]]<br /> }}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> <br /> הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ח]] - [[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים סניפי ישיבות תומכי תמימים במחתרת ב[[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת [[תשל&quot;ג]] שימש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד]] ושד&quot;ר בחו&quot;ל לעורר ברוחניות ולגייס תקציבים. שימש כחבר הנהלת [[בית רבקה]] ומוסדות [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב&quot;ד. ייסד ביחד עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]] את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ז]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס&quot;ח {{מקור}} או תרס&quot;ז (הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב). המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא באדנא - נפטרה ה מנחם אב תשי&quot;ח - (בת משפחת סגלוביץ ואימא למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.<br /> <br /> הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]] רעיית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב&quot;ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב&quot;ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע&quot;ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: &quot;ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים&quot;! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).<br /> והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.<br /> <br /> מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מדי שנה, לקחתו עמה ב[[נסיעה לרבי|נסיעותיה לרבי]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר&quot;פ]] כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הרבי הרש&quot;ב]].<br /> <br /> === לימודיו בישיבה ===<br /> [[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]<br /> בסוף שנת [[תר&quot;פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'וג]] שם למד עד שנת [[תרפ&quot;ד]]{{מקור}}, בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבה והוא נאלץ לברוח.<br /> משנת [[תרפ&quot;ה]] למד בישיבות מחתרתיות ב[[חרקוב]], [[וויטבסק]] ו[[נעוול]] עד שנת [[תרפ&quot;ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב: למד בשנים תרפ&quot;ה-ט ב[[חרקוב]], [[ויטבסק]] ו[[נעוועל]]}}.<br /> <br /> ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד ה[[גמרא]].<br /> <br /> הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב [[זלמן משה היצחקי]] הרב [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.<br /> <br /> ===משגיח בתומכי תמימים===<br /> בשנת תר&quot;צ נקרא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ב[[יקטרינוסלב]]. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].<br /> <br /> באותה שנה כיהן גם כמשגיח ב[[אודסה]]{{הערה|שם=תולדות חב&quot;ד ברוסיה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב}}.<br /> <br /> ===&quot;הצעת קאראלעוויץ נכונה&quot;===<br /> <br /> ר' מענדל נסע אל בית אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].<br /> <br /> באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: &quot;הצעת קאראלעוויץ נכונה&quot; - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.<br /> <br /> הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: &quot;נראה, שהבחור הזה הוא &quot;א אמת'ר חסידישער בחור&quot; (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא &quot;להתראות&quot;, ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך&quot;.<br /> <br /> ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעיירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> ==למען תומכי תמימים ופידיון שבויים==<br /> אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת מ[[מוסקבה]] במרחק של כ - 100 ק&quot;מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי [[רוסיה]], בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי &quot;לא יחרץ&quot; - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.<br /> <br /> הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר ל[[תומכי תמימים]]. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ&quot;ש נצרכו בסכום כסף גדול ל&quot;פדיון שבויים&quot;, פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.<br /> <br /> ===לטובת החסידים===<br /> בימי [[מלחמת העולם השניה]], כשהנאצים ימ&quot;ש הגיעו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע לעיר [[סמרקנד]], לשם הגיעו רבים מאנ&quot;ש ופליטי [[פולין]] ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מדי יום ביומו ביחד עם ילדיהם. שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו - והוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.<br /> <br /> החל משלהי חורף [[תש&quot;ג]], בעיצומה של המלחמה החל לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|שם=תולדות חב&quot;ד ברוסיה}}, בה למדו במשך הזמן מאות תלמידים {{הערה|בתקופה זו המנהל הכללי של תומכי תמימים בברית המועצות היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה}}. בתפקידו זה ייסד ר' מענדל סניפי תומכי תמימים מהם לתלמידים בגיל &quot;חדר&quot; ורובם בגיל ישיבה.<br /> <br /> ==היציאה מרוסיה מאסר וגלות==<br /> ===ממארגני היציאה מרוסיה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]}}<br /> [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]<br /> <br /> לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, ואזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב&quot;ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה לא חוקית, וכאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני שהממשלה הרוסית החליטה להפסיק את האישורים.<br /> <br /> בעקבות פעולתו של ר' [[יהודה לייב מוצקין]] ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד [[אנ&quot;ש]] ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ&quot;ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.<br /> <br /> ===מאסר תשעת החסידים===<br /> ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שידע כי אנשי המשטרה החשאית עלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה,<br /> עד שהחליט לצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד והם:<br /> <br /> הרב [[שמואל נוטיק]] רעייתו ובתו, ר' מענדל פוטרפאס (ובמסמכים החדשים: פייביש שטיינגל), ר' [[יוסף גרינברג]], האחים ר' אברהם גורביץ ור' [[שמואל גורביץ]]. השלושה האחרונים היו לצורך הבריחה &quot;בנים&quot; של הרב שמואל נוטיק{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ארבעה חסידים ע' 98}}. וכך נכתב בתזכיר סודי שנחשף על ידי [[חב&quot;ד אורג]]: &quot;נעצר באותה רכבת עם פוטרפס גם שמואל נוטיק, בעבר מורה חסידי אהוב בישיבות המחתרות של חב&quot;ד ברחבי ברית המועצות, שנספה בגולאג בראשית תש&quot;ט&quot;{{הערה|התזכיר שנחשף בחב&quot;ד אורג מתורגם בחב&quot;ד און ליין: [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס]}}.<br /> <br /> מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם.<br /> העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. בתחילה עצורי הברחה זו והעצורים מאותה תקופה שהו במטה המשטרה החשאית בלבוב, בהמשך חלקם הועברו לחרקוב{{הערה|מפי ר' [[בערל ריקמן]], ארבעה חסידים}}.<br /> <br /> ===גלות סיביר ותיק לבוב===<br /> [[קובץ: מענדל פוטרפס תמונה תיק החקירה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל פוטרפס תמונה מתיק החקירה. חב&quot;ד אורג, חב&quot;ד און ליין]]<br /> [[קובץ:תיק החקירה מענדל פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיק החקירה ר' מענדל פוטרפאס. אנש]]<br /> [[קובץ:פקודת מעצר פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פקודת מעצר ר' מענדל פוטרפאס (כפר חב&quot;ד)]] <br /> [[קובץ:תיק_לבוב_פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פסק דין 10 שנים גלות - ר' מענדל פוטרפאס]]<br /> לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו נגזר על ר' מענדל 10 שנות גלות ועבודת פרך במחנות עבודה{{הערה|[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{חב&quot;ד און ליין}}}} והוגלה ל[[סיביר]].<br /> <br /> במהלך הגלות הובא ל[[לנינגרד]] ל'שפולרקע' שם נחקר שוב, כאשר השלטונות חקרו רבים בענין [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג|תיק לבוב]]{{הערה|ראה ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]] פרק כח, תיק לבוב. ר' [[נתן קערפיל קובלנוב]], זכרונות קובלנוב מדור לדור}}.<br /> <br /> בשפולרקע נפגש עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחלק מהדרך לגלות עשו יחדיו{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יד ידידים בדרך לגלות}}<br /> בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ&quot;ד.<br /> <br /> <br /> ==מסמכים מארכיון הק.ג.ב.==<br /> מסמכים מתיק לבוב וזכרונות חדשים אודות ר' מנדל פוטרפאס - פורסמו במהלך השנים תשפ&quot;ב-תשפ&quot;ג בכלי התקשורת החב&quot;דיים{{הערה|[[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]], [[חב&quot;ד אורג]], [[חב&quot;ד און ליין]], [[אנ&quot;ש (אתר)|אנ&quot;ש]]}}.<br /> <br /> *אלול תשפ&quot;ב. באתר חב&quot;ד אורג (ובתרגום לעברית בחב&quot;ד און ליין) פורסמו מסמכי ק.ג.ב. משנת תש&quot;י בהם משקפים תמונת מצב של בריחת החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. ובמסמכים אלו יש גם תיעוד המאסרים ובהם של ר' מענדל פוטרפס:<br /> <br /> &quot;בין ראשי חב&quot;ד שנעצרו בעקבות המבצע היו ר' מנדל פוטרפס (נעצר ברכבת שיצאה מלבוב ב-1947, שוחרר מהגולאג ב-1956); יונה קהאן (&quot;פולטאבר&quot;, נעצר ב-1948, מת בגולאג ב-1949); ומרדכי דובין (נעצר ב-1948, נפטר במעצר סובייטי ב-1957)&quot;.<br /> <br /> *תמוז תשפ&quot;ג. תיק החקירה של ר' מענדל הגיע לידי הרב [[יוסף יצחק קרץ]], מו&quot;ל הספר אודותו הנמצא בשלבי הכנה על ידי הסופר הרב [[ישראל אלפנביין]]. קטעים מהתיק פורסמו בקבוצות ווצפ, מה שעורר דיונים ופולמוסים. מתוך הפרסומים מובן כי ר' מענדל ומארגני הבריחה ובהם גיסו ר' [[דובער רובינסון]] ור' [[שמעון קצנלבויגן]] השיגו סכומי עתק כדי להוציא מאות משפחות חב&quot;דיות מרוסיה. בפרסומים יש גם פרטים אודות ניסיון הבריחה של ר' מענדל עם הרב [[שמואל נוטיק]]{{הערה|[[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]}}.<br /> <br /> *בי&quot;א תמוז תשפ&quot;ג (לרגל חג הגאולה יב תמוז), פורסמו באתר אנש צילומים נוספים מתוך תיק ר' מענדל פוטרפאס{{הערה|[https://anash.org/soviet-file-on-chassidims-daring-escape-reveals-dramatic-chronicle/ מסמכי תיק ר' מענדל]}}. (אנ&quot;ש)<br /> <br /> *בי&quot;ז תמוז תשפ&quot;ג, פורסמו מסמכים נוספים מהתיק, ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2016, מהם עולה כי לאחר חקירות הצליחו החוקרים להוציא הודאה מר' מענדל, על פועלו בארגון הברחות החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. אבל מספר שנים לאחר שיצא מברית המועצות, בוטל הגזר דין למפרע והוחלט שלא בגד במולדת וזאת בגין תלונתו משנת תשי&quot;ח כי ההודאה הוצאה ממנו באמצעים בלתי חוקיים.<br /> <br /> ==צ'רנוביץ, סמרקנד==<br /> לאחר השחרור פעל בתחומים רבים בערים בהם היה: [[צ'רנוביץ]] בה פעל עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחסידים נוספים{{הערה|ר'[[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יח - מהפכת המשוחררים ופרק כ מחתרת צ'רנוביץ}} וב[[סמרקנד]]{{הערה|ר' [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]]}}.<br /> *אירגן פעילות מחתרתית לאנ&quot;ש והתמימים<br /> *פתח מקוואות<br /> *פעל עם יהודים רבים<br /> <br /> ===התיחסות הרבי לר' מענדל בגלות רוסיה===<br /> <br /> במהלך תקופת הגלות בסיביר ואחרי השחרור בעודו בגלות רוסיה, זכה להתייחסויות נדירות מהרבי:<br /> [[קובץ:תשכד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] (תשכ&quot;ד)]]<br /> *בשנת תשט&quot;ז, הרב [[בן ציון שניאורסון]] גיסו של הרבי הריי&quot;צ, הגיע לארצות הברית זמן קצר לאחר שיצא מרוסיה, ונכנס ל'יחידות' אצל הרבי. לאחר שיצא מ'יחידות', פגש אותו הת' שלום בער בן ר' מענדל פוטרפס, ושאלו אם מכיר את אביו. ר' בן ציון ענה בחיוב, והוסיף: הדבר הראשון שהרבי שאל אותי ב'יחידות' היה על אביך{{הערה|שם=בית משיח 1365|ר'[[ישראל אלפנביין]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365 עמוד 57}}.<br /> *באגרת ששיגר הרבי אל רעיית ר' מענדל, בעודו ברוסיה, כתב הרבי אודותו שורה של ביטויים נדירים ביותר:<br /> &quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ רב פעלים ובעל מרץ, מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם, דרך הקודש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם, הרמ&quot;מ שליט&quot;א וזוגתו מרת לאה שתליט&quot;א&quot;{{הערה|שם=בית משיח 1365}}.<br /> *בהתוועדות י' שבט [[תשכ&quot;ב]] הרבי תיאר את מעשי איש מסירות הנפש ברוסיה, כאשר הכוונה היתה לר' מענדל פוטרפס, אשר עוסק בהחזקת היהדות ובניית מקוואות ללא כל חשבונות ושיקולים אישיים{{הערה|[[תורת מנחם]] תשכ&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365}}.<br /> <br /> ==מסמרקנד ללונדון==<br /> [[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד ה[[כפרות]] אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ&quot;ב]]<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר מ[[סמרקנד]] ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב&quot;ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.<br /> <br /> ==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב&quot;ד==<br /> <br /> בי&quot;ט אייר [[תשל&quot;א]] נפטר הרב [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע של [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. כחודש וחצי לאחר מכן מהמזכירות אמרו לר' מענדל שהרבי שואל אם יכול להגיע ל-770 לי&quot;ב תמוז. ר' מענדל הגיע ל-770 לקראת י&quot;ב תמוז, וביחידות הרבי הודיע על ההצעה שיתמנה למשפיע של תומכי תמימים כפר חב&quot;ד, הורה לו לנסוע לארץ הקודש ולבקר במוסדות חב&quot;ד ובמקומות הקדושים ולגבי התיישבות בארץ הקודש, אמר לו הרבי נדבר שנה הבאה{{הערה|ר' מענדל אמר לרבי כי מעולם לא כיהן כמשפיע והרבי הורה שבכל אופן יכהן כמשפיע בתומכי תמימים. ר' מענדל שאל מה ידבר עם התמימים והרבי השיב: אתה אדם חכם ותמצא מה לדבר איתם}}. כפי שהורה הרבי - נדבר שנה הבאה- לקראת י&quot;ב תמוז [[תשל&quot;ב]], הגיע ר' מענדל לרבי וביחידות הורה הרבי לכהן כמשפיע קבוע בתומכי תמימים בכפר חב&quot;ד{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1367}}.<br /> <br /> עם מינויו לתפקיד בשנת הלימודים [[תשל&quot;ג]] רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ&quot;ש ברחבי ארץ הקודש כולה.<br /> בהתוועדויות הקדיש זמן רב לנושא ההתקשרות לרבי, מסירות מוחלטת לרבי, נסיעות לרבי - נושאים שלא היו במוקד העניינים בהתוועדויות בישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> בהתוועדויות שזר סיפורים ותיאורים חיים מהתקופה בה שהה בסיביר, כאשר מסיק מהכוחות שמשקיע מי שאין לו ברירה כמו אסיר, לכוחות שהחסידים והתמימים חייבים להשקיע כדי למלאת את רצון הרבי. התוועדויותיו קנו להם שם טוב, ואנ&quot;ש והתמימים וגם מקורבים רבים נהרו להתוועדויות שלו, שנערכו בדרך כלל בזאל ישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד. גם כאשר הגיע לבית חיינו, נהג להתוועד שעות ארוכות עם קהל תמימים רחב. <br /> <br /> הקדיש שעות רבות לשיחות בארבע עיניים עם תמימים, כדי להשפיע ולרומם אותם ברוחניות.<br /> <br /> ==לטובת הכלל==<br /> במקביל לתפקידו כמשפיע המשיך הוא בהוראת הרבי בתפקידו כ[[שד&quot;ר]] אותו היה ממלא בחודשים אלול - כסלו. במסגרת תפקידו זה היה נוסע ל[[ארצות הברית]] לגיוס כספים עם השד&quot;ר הרב [[שמואל דוד רייטשיק]].<br /> [[קובץ:מאיר בליז'ינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]<br /> בד בבד עם תפקידו בישיבה לאחד מראשי העסקנים החב&quot;דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב&quot;ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב&quot;ד]] בה היה חבר הנהלה. ייסד את [[חיידר אידיש]] בכפר חב&quot;ד. בשנת [[תשל&quot;ד]] קיבל מכתב בו כתב לו הרבי ברכה (תוכן) {{ציטוטון|בעבודת הקודש בתומכי תמימים ובכפר חב&quot;ד}}, כש (גם) בו ראה כהסכמה מהרבי להתעסק בענייני הכפר{{הערה|ר'[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ו' ע' 304}}. כמו כן מסופר שהייתה לו הוראה מהרבי &quot;לדחוף את האף&quot; בכל ענייני חב&quot;ד בארץ ולפעול מה שצריך{{הערה|מכתבי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}}.<br /> <br /> כשהרב [[גרשון דב שיף| (בורקע) שיף]] חזר מחצרות קודשינו עם הוראה ברורה להקים ולייסד מוסד לעולים שהגיעו מרוסיה, עמד לימינו לעזר והתמנה להיות חבר הנהלה במוסדות ישיבת הבוכרים עד פטירתו.<br /> <br /> כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].<br /> <br /> ==אחרי כ&quot;ז אדר וג' תמוז==<br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר]] ו[[ג' תמוז]] זהרה דמותו החסידית ואמונתו והתקשרותו לרבי על אף ההעלם והסתר שאפיינה תקופה זו:<br /> <br /> ===התייחסותו למצב ההעלם והסתר===<br /> מצבו הבריאות של הרבי (לעיני בשר) נגע ללבו של ר' מענדל וגרם לו באופן טבעי לחוסר בקו השמחה{{הערה|שם=בית משיח 560|מפי תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] - [[שבועון בית משיח]] גליון 560}}. הוא היה יושב באותה תקופה כשעיניו זולגות דמעות. כמעט ולא היה יכול לדבר, רק חזר שוב ושוב בתפילה לרבונו של עולם: מוכרחים שהרבי יהיה בריא! לא בסוד ולא ברמז ולא בדרש, אלא בפשט פשוט, לעיני בשר שלנו!{{הערה|שם=גינזבורג|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}}. באותה תקופה היה הוא אומר בתכיפות תהלים תוך קינוח דמעותיו המרובות במטפחתו{{הערה|מפי ר' [[זושא פויזנר]]}}. מאידך הוא לא פסק לעודד ולקרוא לכולם לא להתפעל ולא להתרשם. ללכת קדימה בראש מורם, בדרך בה מורה לנו הרבי{{הערה|שם=גינזבורג}}.<br /> <br /> לאחרי תשרי [[תשנ&quot;ג]] כשהרבי החל לצאת ל{{ה|מרפסת}} התבטא ר' מענדל: {{ציטוטון|אי אפשר להבין כלום. כל יום יש גילויים חדשים}}{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[טבת]] תשנ&quot;ג התוועד ר' מענדל ב-770 עם אברכים ובעלי בתים מאנ&quot;ש ואמר שכל אחד צריך לקבל על עצמו איזה ענין בקשר למצבו של הרבי. כשאחד הבעלי בתים שאל אותו מה הוא מקבל על עצמו, ענה לו ר' מענדל שהוא לקח על עצמו ללמוד מסכת ביצה, דבר שהיה קשה לו בגשמיות בשנים ההן{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> כשבועיים אחרי ג' תמוז התוועד ר' מענדל בישיבה בכפר ולמרות שעיניו זלגו דמעות, וכמעט לא דיבר מאומה, הוא אמר משפט אחד עליו חזר שוב ושוב: {{ציטוטון|הוא, היצר הרע, רוצה ש&quot;ניפול&quot; ליאוש ולמרה שחורה - לא ולא! בשום אופן לא &quot;ניתן&quot; לו! זאגט א ניגון, א פריילאכן ניגון!, פריילעכער, פריילעכער!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[שבועון בית משיח]] גל' 40}}. הוא היה חוזר ומצטט את דברי רש&quot;י על הפסוק &quot;תמים תהיה עם ה' אלוקיך&quot;{{הערה|דברים יח, יג}} - &quot;התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות&quot;{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> בחודש סיון תשנ&quot;ה, זמן קצר לפני פטירתו של ר' מענדל, שאלו נכדו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בקשר להדפסת ספרי ה[[לקוטי שיחות]] המתורגמים אותם לא רצה בשום אופן להדפיס בלא התואר &quot;שליט&quot;א&quot; על הרבי, אך הדבר היה כרוך בקשיים ולחצים גדולים. למשמע השאלה נענה ר' מענדל מיד{{הערה|לאחר יום שלם בו לא הוציא אף מילה מהפה עקב מצבו הבריאותי למרות נסיונות הדיבוב של נכדו בנושאים שונים}}: {{ציטוטון|צריכים לצפצף על העולם ולכתוב שליט&quot;א}}. כעבור כמה רגעים של מחשבה המשיך ר' מענדל ואמר: {{ציטוטון|ואם אפשר לפעול בצורה שלא תהיה מריבה - בוודאי טוב}}. בעקבות כך מצא הרב ליברוב פתרון להדפיס את הספרים עם התואר שליט&quot;א ובשער הספר לציין: &quot;תהא שנת נפלאות דגולות&quot;{{הערה|באריכות ובפירוט ראה בכתבה 'מכון לוי יצחק - רעיון טוב ונחוץ' ב[https://drive.google.com/file/d/1l2qgPkMKIw02C2_uCXr1mqxaPKosSy99/view?usp=sharing קובץ 'וירם קרן משיחו'] (ע' 27 - 31)}}.<br /> <br /> ===נסיעה לרבי לתשרי ולקבוצה===<br /> [[קובץ:6426e5b8892f5 1680270776 news main gallery.jpg|ממוזער|התוועדות חסידית בישיבה בכפר. לצד ר' מענדל נראה תלמידו המובהק הרב [[לוי יצחק גינזבורג]]]]<br /> לקראת חודש תשרי תשנ&quot;ג, חודש החגים הראשון אחרי [[כ&quot;ז אדר]] התוועד ר' מענדל עם התמימים ואנ&quot;ש בישיבה בכפר במשך כחמש שעות, תוך שדבריו נקטעים בבכיות ותפילות שיתבטלו המניעות והעיכובים{{הערה|בין דבריו באותה התוועדות התבטא: &quot;סבלנו כבר די והותר, שישה חודשים ויותר, ועד מתי?! וכבר אי אפשר&quot; וכו' וכו'}}. יחד עם זה, עורר והדגיש שאנו מצידנו חייבים &quot;לעשות כלים&quot; - [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] כמו שהיינו רגילים כל שנה, וה&quot;כלים&quot; הם עצמם &quot;ימשיכו אור&quot; ויזרזו את ההתגלות של הרבי. דבריו של ר' מענדל הועלו על הכתב ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] ופורסמו לכלל אנ&quot;ש במדור 'דעות' ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] ועוררו הדים. נקודה נוספת שהשמיע ר' מענדל{{הערה|בקשר לנסיעת תלמידי קבוצה תשנ&quot;ג לרבי}}, היא שגם כשאנחנו רואים את הרבי, איננו מבינים ברבי - &quot;אנחנו מבינים ברבי כמו שעז מבינה בבן אדם, לכן, צריך לנסוע לרבי גם אם לא רואים ושומעים&quot;{{הערה|מפי הרב [[אלעזר וילהלם]] ב[https://chabad.info/special/846108/ ראיון לשבועון בית משיח]}}. ר' מענדל עצמו היה בין החסידים המבוגרים הבודדים שהגיעו מ[[ארץ ישראל]] ל770 עוד בתחילת תשרי תשנ&quot;ג.<br /> <br /> גם לאחר ג' תמוז, לקראת תשרי [[תשנ&quot;ה]], הביע ר' מענדל עמדה תקיפה אודות הצורך בנסיעה לרבי גם במצב הנוכחי. בדיונים של הנהלת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] כאשר הוצע לקצר את שהות תלמידי ה[[קבוצה]] ב-770 הזדעק ר' מענדל: &quot;שנה שלימה! אף לא דקה אחת פחות!&quot;{{הערה|מפי תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 47, ועוד}}. כמו כן הוא נשאל אז ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] האם אפשר לומר בשמו שגם עתה לאחרי ג' תמוז צריך לנסוע לרבי לתשרי. למשמע ניסוח השאלה הזדעק ר' מענדל: &quot;מה? ה''''צריך''' לנסוע'? '''מוכרחים''' לנסוע!&quot; ר' מענדל עצמו החל בנסיעה לרבי לקראת תשרי תשנ&quot;ה אך מסיבות בריאותיות נעצר הוא באמצע הדרך ב[[אנגליה]] אצל משפחתו שם שהה עד פטירתו.<br /> <br /> ===עידוד וחיות בענייני משיח===<br /> על לשונו של ר' מענדל היה שגור תמיד הניגון &quot;[[חיילי אדוננו|חיילי אדוננו משיח צדקנו]]&quot;{{הערה|הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 187}}.<br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב ניגש אליו התמים [[יצחק אקסלרוד]] ושטח בפניו את זעזועו מדיבורים קרירים וציניים שנשמעו מפי מכובדי אנ&quot;ש כלפי אמונת החסידים ור' מענדל נענה: &quot;זה בא מהשכלה בלי עבודה&quot;{{הערה|מפי הרב יצחק אקסלרוד, בית משיח גל' 1317}}.<br /> <br /> לקראת [[י' שבט]] תשנ&quot;ג, בשעה שהיו שניסו להכשיל את מעמד ה[[סאטעלייט]] ושידורו בארץ הקודש כשהם מכנסים לשם כך אסיפת רבנים, פנה לר' מענדל תלמידו ר' [[בצלאל קופצ'יק]] וביקש שיבוא לאסיפה להביע את דעתו החיובית לקיום האירוע. בתחילה התנגד בתוקף ר' מענדל להשתתף בכלל באסיפה באומרו שאינו מוכן לשהות עימם באותו חדר, אך אחרי שגויס ה'עשה לך רב' שלו ר' [[זאב קסלמן]] שהגיע לביתו וביקש וציווה עליו שבכל זאת ילך לאסיפה נעתר ר' מענדל והגיע למקום והשמיע למשתתפים דברים חריפים באומרו התנגדותם מגיעה מחששם ופחדם 'שמא לא' שזה ממש אפיקורסות, שהגדלות שלהם מתבטאת בהטלת ספיקות וקרירות, עניינו של עמלק, בענין משיח. הוא אף אמר אז שדעתו של הרבי במקרה שכזה ידועה שהרי הרבי אומר ש'צריך לילך עם המפלגה החרדית ביותר' וגם בנידון דידן כשיש שני קבוצות צריך ללכת עם החרדי ביותר, וזה לא הקבוצה המתנגדת לעניין וכו'{{הערה|ראה בפרוטרוט ב'מחאתו החריפה של ר' מענדל בקובץ [https://drive.google.com/file/d/10wED7xIYD8LLT9ENTRRcdgIekXQCOXKl/view?usp=sharing העובדות שמאחורי הסאטעלייט] ע' 50 - 52}}.<br /> <br /> בשיחה עם ר' [[יחזקאל סופר]] ור' [[טוביה פלס]] בחורף תשנ&quot;ג גילה את דעתו על ה'רציונאליסטים' הדואגים כביכול ל&quot;הצלת כבודו של הרבי&quot; מבזיון על ידי פרסום ענייני משיח וכו': &quot;אל תנסה להבין אותם, אני מכירם היטב, אלו אפיקורסים ימ&quot;ש! מי שמקרר התפעלות של יהודי המאמין בביאת המשיח הרי הוא מתנגד ו . .&quot;. ור' מענדל אף הוסיף ואמר להם שאפשר לפרסם את הדברים בשמו{{הערה|עדות ר' [[יחזקאל סופר]] ב'מכתב לידיד שהחמיץ' - י&quot;א ניסן תשנ&quot;ג}}.<br /> <br /> בכינוס אנ&quot;ש ב[[כ&quot;ח ניסן]] תשנ&quot;ג להתחזקות בענייני משיח הכריז ר' מענדל את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]]{{הערה|עפ&quot;י סרט הוידאו, דיווח בעיתון הגאולה גל' מס' 27 (כ' אייר תשנ&quot;ג) ע' 3}}.<br /> <br /> במכתבו של תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] מ[[אייר]] [[תשנ&quot;ג]] מתוארים דבריו של ר' מענדל בתגובה למה שסיפר לו על ר' [[אמיר רוזן]], תלמידו קרוב של ר' מענדל שלמד אז ב-770, שסועד סעודות שבת בבית הרב [[יואל כהן]] - מנושאי דגל הפצת בשורת הגאולה וזהותו של משיח באותם ימים. הדבר היה לר' מענדל לשמחה, ואמר: {{ציטוטון|אם כן, הרי שהוא (אתה) מ&quot;המשיחסטים&quot; - יש לי נחת מאתו, יש לו זכרון טוב ויוכל לקבל ממנו הרבה}}. בהתוועדות בישיבה בכפר בחודש אייר [[תשנ&quot;ג]] התוועד אחד המשפיעים{{הערה|כנראה הכוונה לרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}} וכשעה לאחר תחילת ההתוועדות בא ר' מענדל ממנוחה בחדרו וישב בצד כשמקשיב בעונג גלוי לדברי המשפיע שנאמרו מתוך התלהבות עצומה בענין &quot;יחי אדוננו&quot; ועל כך שזה בא מתוך התפילה{{הערה|ממכתבו של ר' [[שלום בער רייכמן]] - נדפס בבית משיח גל' 187}}<br /> <br /> גם אחרי ג' תמוז המשיך ר' מענדל לדבוק בהכרזת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; אחרי התפילות, וכדי להראות זאת לאנשים שהיו מסופקים בכך הוא אמר זאת לא פעם בקול רם{{הערה|מפי רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד}}. כשאחד האברכים אמר לו שיש וויכוחים האם להכריז &quot;יחי&quot; או לא השיב ר' מענדל נחרצות שמי שהרבי חי אצלו צריך הוא לומר &quot;יחי&quot;{{הערה|רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג}}.<br /> <br /> באותה תקופה כשהכריזו &quot;יחי&quot; היה ר' מענדל נעמד מלא קומתו ועונה זאת למרות שבשאר התפילה לא היה יכול לעמוד במקומות שונים מפאת חולשתו. באחד הימים הגיע אחד מה[[ר&quot;מ]]ים בישיבה בכפר לר' מענדל וניסה &quot;להסביר&quot; לו עד כמה כביכול הענין של &quot;יחי&quot; מרחק יהודים וכו'. ר' מענדל שתק כל העת עד שהלה סיים את דבריו ואז השיב לו, שכאשר מישהו היה מתווכח עם ר' [[אבא פליסקין]] הוא היה שותק ושומע עד הסוף ואז אומר: &quot;אבל אני איני מסכים איתך&quot; ללא הסברים נוספים, &quot;כך גם אני אומר לך: &quot;אינני מסכים איתך&quot;&quot;{{הערה|שתי סיפורים אלו מפי א' התמימים - בית משיח גל' 158}}.<br /> <br /> אחרי ג' תמוז, כשרצו לתרום שלט 'יחי' לקירות הזאל בישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|השלט היה תלוי עשור שנים על קירות הזאל.}}, שאלו את ר' מענדל האם להוסיף לפני &quot;ובקרוב נזכה ליחי…&quot; וכדומה מפני חילוקי הדעות, ענה: {{ציטוטון|לא! לא להוסיף, לא לגרוע ולא לשנות!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]] חלק ד', בהקדמה.}}.<br /> <br /> ===אהבה בין החסידים ושלילת מחלוקת===<br /> בתקופה זו של העלם והסתר בה גברו חילוקי הדעות הדגיש ר' מענדל כמה פעמים את ההכרח הגמור שתשרור אהבה ואחדות בין חסידים.<br /> <br /> הוא ציטט אז ועורר רבות על דברי אדמו&quot;ר הזקן &quot;ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם&quot;.<br /> <br /> בהזדמנות מסויימת כשנשאל על המחלוקות בנושא המשיל על כך משל מדוב שהיה זולל דבש עד שבעליו טיכסו עצה להעמיד ענף שיצליף בפניו של הדוב כל פעם שיתקרב ואכן כשהתקרב הצליף בו הענף והוא פנה לעסוק במריבות עימו עד שהותש ונפל, והנמשל שכ[[נסיון]] מעמידים לנו מנגד מרגיז שהמלחמה והמריבה עימו תסיח את דעתנו מהדבש והעניין העיקרי{{הערה|בשם ר' [[חיים יצחק כהן]] ששמע זאת ממנו באנגליה אחרי ג' תמוז}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> לקראת [[חודש תשרי]] תשנ&quot;ה היה בדרכו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו. בחג הפסח עבר אירוע מוחי וב[[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]] נפטר ושם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==תיעוד תולדותיו וסיפוריו==<br /> * לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית על ידי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> * כמה שנים לאחר מכן יצא לאור על ידי ר' [[אליהו וולף]] ספר בשם &quot;ר' מענדל&quot; שבחלקו התבסס גם על כתבות אלו.<br /> * הרב לוי יצחק גינזבורג הוציא ספר בשם &quot;המשפיע&quot; ובו סיפורים לדמותו של ר' מענדל וסיפורים מפיו. כמו כן בסדרת הספרים שכתב הרב גינזבורג בשם [[פניני התניא]], הכניס סיפורים ומשלים רבים מפיו של ר' מנדל.<br /> * בשנת [[תשפ&quot;ג]] נחשף{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365.}} כי בקרוב יצא לאור ספר חדש אודות ר' מענדל בהוצאת הרב [[יוסף יצחק קרץ]] ובעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]].<br /> <br /> ==תלמידיו==<br /> {{להשלים|פיסקה=כן}}<br /> בין תלמידיו ומושפעיו המפורסמים: הרב [[משה נפרסטק]], הרב [[טוביה בולטון]], הרב [[עוזר אלפרוביץ']], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[זמרוני ציק]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[שלום דובער קסלמן]], הרב [[זאב קסלמן]], הרב [[בצלאל קופצ'יק]], הרב [[שלום דובער רייכמן]], הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], הרב [[שלמה זלמן לנדא]], ועוד רבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * סבו, הרב [[חיים פוטרפס]]<br /> * רעייתו מרת לאה, בת ר' [[בן ציון רובינסון]] - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס&quot;ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]]<br /> * אחיו, הרב [[הענדל ליברמן]] - צייר חסידי<br /> <br /> ;גיסיו:<br /> *גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]<br /> *גיסו הרב [[בן ציון שמטוב]]<br /> *גיסו הרב [[יהושע קארף]]<br /> <br /> ;ילדיו:<br /> לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם - בימים הקשים ברוסיה הסובייטית:<br /> * בתו, מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים ב[[ח' אלול]] [[תשל&quot;א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדיה.<br /> * בנו, הרב [[שלום דובער פוטרפס|שלום דובער (בער'ל) פוטרפס]] - בעבר חבר הנהלת מוסדות חב&quot;ד בלונדון, עבר בשנת [[תשס&quot;ח]] ל [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, לייבל - נפטר בילדותו.<br /> * בנו, אברהם - נפטר בילדותו.<br /> * בתו, רחל - נפטרה בילדותה.<br /> * בתו, אלטע - נפטרה בילדותה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:המשפיע ר מנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיסק המשפיע ר' מענדל]]<br /> * '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] ורעיתו דינה (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]] ([[תשנ&quot;ט]]).<br /> * '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]], לפי מפתח שמות עמוד תמב<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> * צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס&quot;ז]] (במלאת 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל).<br /> * '''גם יראה וגם חכמה''' - דמותו של המשפיע הרמ&quot;מ פוטרפס, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 674.<br /> * ר' מענדל - ספר קומיקס על תולדות חייו וסיפוריו המסעירים [[הוצאת אורות]]<br /> *'''איש מסירות הנפש, השמחה והאמונה''', הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 121–132.<br /> *[[זלמן רודרמן]], ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 203–215.<br /> *'''גזר הדין:עשר שנים בסביר בגין בגידה במולדת''' - קטעים מתיק החקירה שלו במאסר הקומוניסטי. [[עיתון כפר חב&quot;ד]] מספר 2016, י&quot;ז בתמוז תשפ&quot;ג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/פוטרפס_לאחר_פטירה.pdf תולדות המשפיע ר' מענדל פוטרפאס ע&quot;ה]''' פורסם בתמוז תשנ&quot;ה ימים ספורים לאחר הפטירה<br /> *ר' [[ישראל אלפנביין]], שבועון בית משיח, [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/טעימה_מספר_חדש_ר_מענדל_פוטרפס.pdf הצצה לספר החדש: תולדות ר' מענדל], תמוז תשפ&quot;ג<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/הרבי_מליובאוויטש_מספר_על_ר'_מענדל_פוטרפס.mp3 הרבי מספר על ר' מענדל] {{שמע}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_42.html גלרייה בלעדית: תיעוד מחייו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/143255 סרט תיעודי על ר' מענדל]''', שניאור זלמן ליברמן תשפ&quot;ג {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243641 המכתב נשלח בכוח המחשבה]''' - ראיון עם הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 ר' מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר {{col}}.<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105110 תמונות מחייו] של ר' מענדל {{תמונה}} {{COL}}<br /> *'''[https://anash.org/the-man-who-would-not-be-a-tzaddik-in-peltz/ The Chosid Who Would Not Be a “Tzaddik in Peltz&quot;]''' (החסיד שלא היה צדיק בפרווה - באנגלית) {{אנש}}<br /> *'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/המשפיע-ר-מענדל-פוטרפס/ המשפיע - ר' מענדל]''' אתר קרוב אליך שבת פרשת ויגש תשפ&quot;א. (טקסט)<br /> *'''[https://col.org.il/news/130013 האיש שלא נכנע: קורות חייו הסוערים של המשפיע ר' מענדל פוטרפס - חלק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/130399 חלק שני] {{*}} [https://col.org.il/news/130448 חלק שלישי]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/144905 ההקלטה שנחשפה מההתוועדות של ר' מענדל]''', התוועדות שהתוועד בי' שבט תש&quot;מ, תמלול והאזנה {{COL}}<br /> * &quot;Derher &quot;[https://derher.org/wp-content/uploads/54-Adar-5777-05.pdf A Living Legend&quot; – Reb Mendel Futerfas] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_5.html ר' מענדל זועק: מוכרחים להתפלל באריכות! • מיוחד]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ===מסמכים מארכיון הק.ג.ב., אודות ר' מענדל פוטרפאס===<br /> * [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס וגם תמונת ר' מענדל פוטרפס בעת מאסרו] {{col}}<br /> *קטעים מתיק החקירה כפי שפורסמו בתמוז תשפ&quot;ג [[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]<br /> *[https://anash.org/soviet-file-on-chassidims-daring-escape-reveals-dramatic-chronicle/ מסמכי תיק ר' מענדל נחשפים] (אנ&quot;ש)<br /> *[https://col.org.il/news/146440 מסמכים מתוך תיק החקירה של המשפיע, איש מסירות הנפש, נחשפים לראשונה] {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1&diff=620358 2023-08-07T07:16:47Z

<p>66.23.206.165: /* עידוד וחיות בענייני משיח */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם = הרב מנחם מענדל פוטרפס<br /> |תמונה = מענדל פוטרפס.jpg<br /> |כינוי=<br /> |תיאור= ב[[התוועדות חסידית]]<br /> |תאריך לידה = [[כ' בתשרי]] [[תרס&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך פטירה = [[ד' בתמוז]] [[תשנ&quot;ה]]<br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות=<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו = [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> |חיבוריו= דבריו תועדו בספרי תולדותיו ובמאמרי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> |השתייכות = [[חסיד חב&quot;ד]]<br /> }}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> <br /> הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ח]] - [[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים סניפי ישיבות תומכי תמימים במחתרת ב[[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת [[תשל&quot;ג]] שימש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד]] ושד&quot;ר בחו&quot;ל לעורר ברוחניות ולגייס תקציבים. שימש כחבר הנהלת [[בית רבקה]] ומוסדות [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב&quot;ד. ייסד ביחד עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]] את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ז]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס&quot;ח {{מקור}} או תרס&quot;ז (הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב). המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא באדנא - נפטרה ה מנחם אב תשי&quot;ח - (בת משפחת סגלוביץ ואימא למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.<br /> <br /> הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]] רעיית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב&quot;ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב&quot;ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע&quot;ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: &quot;ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים&quot;! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).<br /> והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.<br /> <br /> מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מדי שנה, לקחתו עמה ב[[נסיעה לרבי|נסיעותיה לרבי]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר&quot;פ]] כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הרבי הרש&quot;ב]].<br /> <br /> === לימודיו בישיבה ===<br /> [[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]<br /> בסוף שנת [[תר&quot;פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'וג]] שם למד עד שנת [[תרפ&quot;ד]]{{מקור}}, בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבה והוא נאלץ לברוח.<br /> משנת [[תרפ&quot;ה]] למד בישיבות מחתרתיות ב[[חרקוב]], [[וויטבסק]] ו[[נעוול]] עד שנת [[תרפ&quot;ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב: למד בשנים תרפ&quot;ה-ט ב[[חרקוב]], [[ויטבסק]] ו[[נעוועל]]}}.<br /> <br /> ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד ה[[גמרא]].<br /> <br /> הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב [[זלמן משה היצחקי]] הרב [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.<br /> <br /> ===משגיח בתומכי תמימים===<br /> בשנת תר&quot;צ נקרא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ב[[יקטרינוסלב]]. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].<br /> <br /> באותה שנה כיהן גם כמשגיח ב[[אודסה]]{{הערה|שם=תולדות חב&quot;ד ברוסיה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב}}.<br /> <br /> ===&quot;הצעת קאראלעוויץ נכונה&quot;===<br /> <br /> ר' מענדל נסע אל בית אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].<br /> <br /> באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: &quot;הצעת קאראלעוויץ נכונה&quot; - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.<br /> <br /> הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: &quot;נראה, שהבחור הזה הוא &quot;א אמת'ר חסידישער בחור&quot; (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא &quot;להתראות&quot;, ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך&quot;.<br /> <br /> ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעיירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> ==למען תומכי תמימים ופידיון שבויים==<br /> אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת מ[[מוסקבה]] במרחק של כ - 100 ק&quot;מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי [[רוסיה]], בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי &quot;לא יחרץ&quot; - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.<br /> <br /> הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר ל[[תומכי תמימים]]. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ&quot;ש נצרכו בסכום כסף גדול ל&quot;פדיון שבויים&quot;, פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.<br /> <br /> ===לטובת החסידים===<br /> בימי [[מלחמת העולם השניה]], כשהנאצים ימ&quot;ש הגיעו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע לעיר [[סמרקנד]], לשם הגיעו רבים מאנ&quot;ש ופליטי [[פולין]] ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מדי יום ביומו ביחד עם ילדיהם. שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו - והוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.<br /> <br /> החל משלהי חורף [[תש&quot;ג]], בעיצומה של המלחמה החל לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|שם=תולדות חב&quot;ד ברוסיה}}, בה למדו במשך הזמן מאות תלמידים {{הערה|בתקופה זו המנהל הכללי של תומכי תמימים בברית המועצות היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה}}. בתפקידו זה ייסד ר' מענדל סניפי תומכי תמימים מהם לתלמידים בגיל &quot;חדר&quot; ורובם בגיל ישיבה.<br /> <br /> ==היציאה מרוסיה מאסר וגלות==<br /> ===ממארגני היציאה מרוסיה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]}}<br /> [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]<br /> <br /> לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, ואזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב&quot;ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה לא חוקית, וכאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני שהממשלה הרוסית החליטה להפסיק את האישורים.<br /> <br /> בעקבות פעולתו של ר' [[יהודה לייב מוצקין]] ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד [[אנ&quot;ש]] ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ&quot;ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.<br /> <br /> ===מאסר תשעת החסידים===<br /> ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שידע כי אנשי המשטרה החשאית עלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה,<br /> עד שהחליט לצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד והם:<br /> <br /> הרב [[שמואל נוטיק]] רעייתו ובתו, ר' מענדל פוטרפאס (ובמסמכים החדשים: פייביש שטיינגל), ר' [[יוסף גרינברג]], האחים ר' אברהם גורביץ ור' [[שמואל גורביץ]]. השלושה האחרונים היו לצורך הבריחה &quot;בנים&quot; של הרב שמואל נוטיק{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ארבעה חסידים ע' 98}}. וכך נכתב בתזכיר סודי שנחשף על ידי [[חב&quot;ד אורג]]: &quot;נעצר באותה רכבת עם פוטרפס גם שמואל נוטיק, בעבר מורה חסידי אהוב בישיבות המחתרות של חב&quot;ד ברחבי ברית המועצות, שנספה בגולאג בראשית תש&quot;ט&quot;{{הערה|התזכיר שנחשף בחב&quot;ד אורג מתורגם בחב&quot;ד און ליין: [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס]}}.<br /> <br /> מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם.<br /> העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. בתחילה עצורי הברחה זו והעצורים מאותה תקופה שהו במטה המשטרה החשאית בלבוב, בהמשך חלקם הועברו לחרקוב{{הערה|מפי ר' [[בערל ריקמן]], ארבעה חסידים}}.<br /> <br /> ===גלות סיביר ותיק לבוב===<br /> [[קובץ: מענדל פוטרפס תמונה תיק החקירה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל פוטרפס תמונה מתיק החקירה. חב&quot;ד אורג, חב&quot;ד און ליין]]<br /> [[קובץ:תיק החקירה מענדל פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיק החקירה ר' מענדל פוטרפאס. אנש]]<br /> [[קובץ:פקודת מעצר פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פקודת מעצר ר' מענדל פוטרפאס (כפר חב&quot;ד)]] <br /> [[קובץ:תיק_לבוב_פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פסק דין 10 שנים גלות - ר' מענדל פוטרפאס]]<br /> לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו נגזר על ר' מענדל 10 שנות גלות ועבודת פרך במחנות עבודה{{הערה|[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{חב&quot;ד און ליין}}}} והוגלה ל[[סיביר]].<br /> <br /> במהלך הגלות הובא ל[[לנינגרד]] ל'שפולרקע' שם נחקר שוב, כאשר השלטונות חקרו רבים בענין [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג|תיק לבוב]]{{הערה|ראה ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]] פרק כח, תיק לבוב. ר' [[נתן קערפיל קובלנוב]], זכרונות קובלנוב מדור לדור}}.<br /> <br /> בשפולרקע נפגש עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחלק מהדרך לגלות עשו יחדיו{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יד ידידים בדרך לגלות}}<br /> בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ&quot;ד.<br /> <br /> <br /> ==מסמכים מארכיון הק.ג.ב.==<br /> מסמכים מתיק לבוב וזכרונות חדשים אודות ר' מנדל פוטרפאס - פורסמו במהלך השנים תשפ&quot;ב-תשפ&quot;ג בכלי התקשורת החב&quot;דיים{{הערה|[[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]], [[חב&quot;ד אורג]], [[חב&quot;ד און ליין]], [[אנ&quot;ש (אתר)|אנ&quot;ש]]}}.<br /> <br /> *אלול תשפ&quot;ב. באתר חב&quot;ד אורג (ובתרגום לעברית בחב&quot;ד און ליין) פורסמו מסמכי ק.ג.ב. משנת תש&quot;י בהם משקפים תמונת מצב של בריחת החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. ובמסמכים אלו יש גם תיעוד המאסרים ובהם של ר' מענדל פוטרפס:<br /> <br /> &quot;בין ראשי חב&quot;ד שנעצרו בעקבות המבצע היו ר' מנדל פוטרפס (נעצר ברכבת שיצאה מלבוב ב-1947, שוחרר מהגולאג ב-1956); יונה קהאן (&quot;פולטאבר&quot;, נעצר ב-1948, מת בגולאג ב-1949); ומרדכי דובין (נעצר ב-1948, נפטר במעצר סובייטי ב-1957)&quot;.<br /> <br /> *תמוז תשפ&quot;ג. תיק החקירה של ר' מענדל הגיע לידי הרב [[יוסף יצחק קרץ]], מו&quot;ל הספר אודותו הנמצא בשלבי הכנה על ידי הסופר הרב [[ישראל אלפנביין]]. קטעים מהתיק פורסמו בקבוצות ווצפ, מה שעורר דיונים ופולמוסים. מתוך הפרסומים מובן כי ר' מענדל ומארגני הבריחה ובהם גיסו ר' [[דובער רובינסון]] ור' [[שמעון קצנלבויגן]] השיגו סכומי עתק כדי להוציא מאות משפחות חב&quot;דיות מרוסיה. בפרסומים יש גם פרטים אודות ניסיון הבריחה של ר' מענדל עם הרב [[שמואל נוטיק]]{{הערה|[[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]}}.<br /> <br /> *בי&quot;א תמוז תשפ&quot;ג (לרגל חג הגאולה יב תמוז), פורסמו באתר אנש צילומים נוספים מתוך תיק ר' מענדל פוטרפאס{{הערה|[https://anash.org/soviet-file-on-chassidims-daring-escape-reveals-dramatic-chronicle/ מסמכי תיק ר' מענדל]}}. (אנ&quot;ש)<br /> <br /> *בי&quot;ז תמוז תשפ&quot;ג, פורסמו מסמכים נוספים מהתיק, ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון 2016, מהם עולה כי לאחר חקירות הצליחו החוקרים להוציא הודאה מר' מענדל, על פועלו בארגון הברחות החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. אבל מספר שנים לאחר שיצא מברית המועצות, בוטל הגזר דין למפרע והוחלט שלא בגד במולדת וזאת בגין תלונתו משנת תשי&quot;ח כי ההודאה הוצאה ממנו באמצעים בלתי חוקיים.<br /> <br /> ==צ'רנוביץ, סמרקנד==<br /> לאחר השחרור פעל בתחומים רבים בערים בהם היה: [[צ'רנוביץ]] בה פעל עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחסידים נוספים{{הערה|ר'[[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יח - מהפכת המשוחררים ופרק כ מחתרת צ'רנוביץ}} וב[[סמרקנד]]{{הערה|ר' [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]]}}.<br /> *אירגן פעילות מחתרתית לאנ&quot;ש והתמימים<br /> *פתח מקוואות<br /> *פעל עם יהודים רבים<br /> <br /> ===התיחסות הרבי לר' מענדל בגלות רוסיה===<br /> <br /> במהלך תקופת הגלות בסיביר ואחרי השחרור בעודו בגלות רוסיה, זכה להתייחסויות נדירות מהרבי:<br /> [[קובץ:תשכד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] (תשכ&quot;ד)]]<br /> *בשנת תשט&quot;ז, הרב [[בן ציון שניאורסון]] גיסו של הרבי הריי&quot;צ, הגיע לארצות הברית זמן קצר לאחר שיצא מרוסיה, ונכנס ל'יחידות' אצל הרבי. לאחר שיצא מ'יחידות', פגש אותו הת' שלום בער בן ר' מענדל פוטרפס, ושאלו אם מכיר את אביו. ר' בן ציון ענה בחיוב, והוסיף: הדבר הראשון שהרבי שאל אותי ב'יחידות' היה על אביך{{הערה|שם=בית משיח 1365|ר'[[ישראל אלפנביין]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365 עמוד 57}}.<br /> *באגרת ששיגר הרבי אל רעיית ר' מענדל, בעודו ברוסיה, כתב הרבי אודותו שורה של ביטויים נדירים ביותר:<br /> &quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ רב פעלים ובעל מרץ, מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם, דרך הקודש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם, הרמ&quot;מ שליט&quot;א וזוגתו מרת לאה שתליט&quot;א&quot;{{הערה|שם=בית משיח 1365}}.<br /> *בהתוועדות י' שבט [[תשכ&quot;ב]] הרבי תיאר את מעשי איש מסירות הנפש ברוסיה, כאשר הכוונה היתה לר' מענדל פוטרפס, אשר עוסק בהחזקת היהדות ובניית מקוואות ללא כל חשבונות ושיקולים אישיים{{הערה|[[תורת מנחם]] תשכ&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365}}.<br /> <br /> ==מסמרקנד ללונדון==<br /> [[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד ה[[כפרות]] אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ&quot;ב]]<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר מ[[סמרקנד]] ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב&quot;ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.<br /> <br /> ==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב&quot;ד==<br /> <br /> בי&quot;ט אייר [[תשל&quot;א]] נפטר הרב [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע של [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. כחודש וחצי לאחר מכן מהמזכירות אמרו לר' מענדל שהרבי שואל אם יכול להגיע ל-770 לי&quot;ב תמוז. ר' מענדל הגיע ל-770 לקראת י&quot;ב תמוז, וביחידות הרבי הודיע על ההצעה שיתמנה למשפיע של תומכי תמימים כפר חב&quot;ד, הורה לו לנסוע לארץ הקודש ולבקר במוסדות חב&quot;ד ובמקומות הקדושים ולגבי התיישבות בארץ הקודש, אמר לו הרבי נדבר שנה הבאה{{הערה|ר' מענדל אמר לרבי כי מעולם לא כיהן כמשפיע והרבי הורה שבכל אופן יכהן כמשפיע בתומכי תמימים. ר' מענדל שאל מה ידבר עם התמימים והרבי השיב: אתה אדם חכם ותמצא מה לדבר איתם}}. כפי שהורה הרבי - נדבר שנה הבאה- לקראת י&quot;ב תמוז [[תשל&quot;ב]], הגיע ר' מענדל לרבי וביחידות הורה הרבי לכהן כמשפיע קבוע בתומכי תמימים בכפר חב&quot;ד{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1367}}.<br /> <br /> עם מינויו לתפקיד בשנת הלימודים [[תשל&quot;ג]] רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ&quot;ש ברחבי ארץ הקודש כולה.<br /> בהתוועדויות הקדיש זמן רב לנושא ההתקשרות לרבי, מסירות מוחלטת לרבי, נסיעות לרבי - נושאים שלא היו במוקד העניינים בהתוועדויות בישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> בהתוועדויות שזר סיפורים ותיאורים חיים מהתקופה בה שהה בסיביר, כאשר מסיק מהכוחות שמשקיע מי שאין לו ברירה כמו אסיר, לכוחות שהחסידים והתמימים חייבים להשקיע כדי למלאת את רצון הרבי. התוועדויותיו קנו להם שם טוב, ואנ&quot;ש והתמימים וגם מקורבים רבים נהרו להתוועדויות שלו, שנערכו בדרך כלל בזאל ישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד. גם כאשר הגיע לבית חיינו, נהג להתוועד שעות ארוכות עם קהל תמימים רחב. <br /> <br /> הקדיש שעות רבות לשיחות בארבע עיניים עם תמימים, כדי להשפיע ולרומם אותם ברוחניות.<br /> <br /> ==לטובת הכלל==<br /> במקביל לתפקידו כמשפיע המשיך הוא בהוראת הרבי בתפקידו כ[[שד&quot;ר]] אותו היה ממלא בחודשים אלול - כסלו. במסגרת תפקידו זה היה נוסע ל[[ארצות הברית]] לגיוס כספים עם השד&quot;ר הרב [[שמואל דוד רייטשיק]].<br /> [[קובץ:מאיר בליז'ינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]<br /> בד בבד עם תפקידו בישיבה לאחד מראשי העסקנים החב&quot;דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב&quot;ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב&quot;ד]] בה היה חבר הנהלה. ייסד את [[חיידר אידיש]] בכפר חב&quot;ד. בשנת [[תשל&quot;ד]] קיבל מכתב בו כתב לו הרבי ברכה (תוכן) {{ציטוטון|בעבודת הקודש בתומכי תמימים ובכפר חב&quot;ד}}, כש (גם) בו ראה כהסכמה מהרבי להתעסק בענייני הכפר{{הערה|ר'[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ו' ע' 304}}. כמו כן מסופר שהייתה לו הוראה מהרבי &quot;לדחוף את האף&quot; בכל ענייני חב&quot;ד בארץ ולפעול מה שצריך{{הערה|מכתבי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}}.<br /> <br /> כשהרב [[גרשון דב שיף| (בורקע) שיף]] חזר מחצרות קודשינו עם הוראה ברורה להקים ולייסד מוסד לעולים שהגיעו מרוסיה, עמד לימינו לעזר והתמנה להיות חבר הנהלה במוסדות ישיבת הבוכרים עד פטירתו.<br /> <br /> כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].<br /> <br /> ==אחרי כ&quot;ז אדר וג' תמוז==<br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר]] ו[[ג' תמוז]] זהרה דמותו החסידית ואמונתו והתקשרותו לרבי על אף ההעלם והסתר שאפיינה תקופה זו:<br /> <br /> ===התייחסותו למצב ההעלם והסתר===<br /> מצבו הבריאות של הרבי (לעיני בשר) נגע ללבו של ר' מענדל וגרם לו באופן טבעי לחוסר בקו השמחה{{הערה|שם=בית משיח 560|מפי תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] - [[שבועון בית משיח]] גליון 560}}. הוא היה יושב באותה תקופה כשעיניו זולגות דמעות. כמעט ולא היה יכול לדבר, רק חזר שוב ושוב בתפילה לרבונו של עולם: מוכרחים שהרבי יהיה בריא! לא בסוד ולא ברמז ולא בדרש, אלא בפשט פשוט, לעיני בשר שלנו!{{הערה|שם=גינזבורג|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}}. באותה תקופה היה הוא אומר בתכיפות תהלים תוך קינוח דמעותיו המרובות במטפחתו{{הערה|מפי ר' [[זושא פויזנר]]}}. מאידך הוא לא פסק לעודד ולקרוא לכולם לא להתפעל ולא להתרשם. ללכת קדימה בראש מורם, בדרך בה מורה לנו הרבי{{הערה|שם=גינזבורג}}.<br /> <br /> לאחרי תשרי [[תשנ&quot;ג]] כשהרבי החל לצאת ל{{ה|מרפסת}} התבטא ר' מענדל: {{ציטוטון|אי אפשר להבין כלום. כל יום יש גילויים חדשים}}{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[טבת]] תשנ&quot;ג התוועד ר' מענדל ב-770 עם אברכים ובעלי בתים מאנ&quot;ש ואמר שכל אחד צריך לקבל על עצמו איזה ענין בקשר למצבו של הרבי. כשאחד הבעלי בתים שאל אותו מה הוא מקבל על עצמו, ענה לו ר' מענדל שהוא לקח על עצמו ללמוד מסכת ביצה, דבר שהיה קשה לו בגשמיות בשנים ההן{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> כשבועיים אחרי ג' תמוז התוועד ר' מענדל בישיבה בכפר ולמרות שעיניו זלגו דמעות, וכמעט לא דיבר מאומה, הוא אמר משפט אחד עליו חזר שוב ושוב: {{ציטוטון|הוא, היצר הרע, רוצה ש&quot;ניפול&quot; ליאוש ולמרה שחורה - לא ולא! בשום אופן לא &quot;ניתן&quot; לו! זאגט א ניגון, א פריילאכן ניגון!, פריילעכער, פריילעכער!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[שבועון בית משיח]] גל' 40}}. הוא היה חוזר ומצטט את דברי רש&quot;י על הפסוק &quot;תמים תהיה עם ה' אלוקיך&quot;{{הערה|דברים יח, יג}} - &quot;התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות&quot;{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> בחודש סיון תשנ&quot;ה, זמן קצר לפני פטירתו של ר' מענדל, שאלו נכדו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בקשר להדפסת ספרי ה[[לקוטי שיחות]] המתורגמים אותם לא רצה בשום אופן להדפיס בלא התואר &quot;שליט&quot;א&quot; על הרבי, אך הדבר היה כרוך בקשיים ולחצים גדולים. למשמע השאלה נענה ר' מענדל מיד{{הערה|לאחר יום שלם בו לא הוציא אף מילה מהפה עקב מצבו הבריאותי למרות נסיונות הדיבוב של נכדו בנושאים שונים}}: {{ציטוטון|צריכים לצפצף על העולם ולכתוב שליט&quot;א}}. כעבור כמה רגעים של מחשבה המשיך ר' מענדל ואמר: {{ציטוטון|ואם אפשר לפעול בצורה שלא תהיה מריבה - בוודאי טוב}}. בעקבות כך מצא הרב ליברוב פתרון להדפיס את הספרים עם התואר שליט&quot;א ובשער הספר לציין: &quot;תהא שנת נפלאות דגולות&quot;{{הערה|באריכות ובפירוט ראה בכתבה 'מכון לוי יצחק - רעיון טוב ונחוץ' ב[https://drive.google.com/file/d/1l2qgPkMKIw02C2_uCXr1mqxaPKosSy99/view?usp=sharing קובץ 'וירם קרן משיחו'] (ע' 27 - 31)}}.<br /> <br /> ===נסיעה לרבי לתשרי ולקבוצה===<br /> [[קובץ:6426e5b8892f5 1680270776 news main gallery.jpg|ממוזער|התוועדות חסידית בישיבה בכפר. לצד ר' מענדל נראה תלמידו המובהק הרב [[לוי יצחק גינזבורג]]]]<br /> לקראת חודש תשרי תשנ&quot;ג, חודש החגים הראשון אחרי [[כ&quot;ז אדר]] התוועד ר' מענדל עם התמימים ואנ&quot;ש בישיבה בכפר במשך כחמש שעות, תוך שדבריו נקטעים בבכיות ותפילות שיתבטלו המניעות והעיכובים{{הערה|בין דבריו באותה התוועדות התבטא: &quot;סבלנו כבר די והותר, שישה חודשים ויותר, ועד מתי?! וכבר אי אפשר&quot; וכו' וכו'}}. יחד עם זה, עורר והדגיש שאנו מצידנו חייבים &quot;לעשות כלים&quot; - [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] כמו שהיינו רגילים כל שנה, וה&quot;כלים&quot; הם עצמם &quot;ימשיכו אור&quot; ויזרזו את ההתגלות של הרבי. דבריו של ר' מענדל הועלו על הכתב ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] ופורסמו לכלל אנ&quot;ש במדור 'דעות' ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] ועוררו הדים. נקודה נוספת שהשמיע ר' מענדל{{הערה|בקשר לנסיעת תלמידי קבוצה תשנ&quot;ג לרבי}}, היא שגם כשאנחנו רואים את הרבי, איננו מבינים ברבי - &quot;אנחנו מבינים ברבי כמו שעז מבינה בבן אדם, לכן, צריך לנסוע לרבי גם אם לא רואים ושומעים&quot;{{הערה|מפי הרב [[אלעזר וילהלם]] ב[https://chabad.info/special/846108/ ראיון לשבועון בית משיח]}}. ר' מענדל עצמו היה בין החסידים המבוגרים הבודדים שהגיעו ל770 לתשרי תשנ&quot;ג מארץ ישראל.<br /> <br /> גם לאחר ג' תמוז, לקראת תשרי [[תשנ&quot;ה]], הביע ר' מענדל עמדה תקיפה אודות הצורך בנסיעה לרבי גם במצב הנוכחי. בדיונים של הנהלת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] כאשר הוצע לקצר את שהות תלמידי ה[[קבוצה]] ב-770 הזדעק ר' מענדל: &quot;שנה שלימה! אף לא דקה אחת פחות!&quot;{{הערה|מפי תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 47, ועוד}}. כמו כן הוא נשאל אז ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] האם אפשר לומר בשמו שגם עתה לאחרי ג' תמוז צריך לנסוע לרבי לתשרי. למשמע ניסוח השאלה הזדעק ר' מענדל: &quot;מה? ה''''צריך''' לנסוע'? '''מוכרחים''' לנסוע!&quot; ר' מענדל עצמו החל בנסיעה לרבי לקראת תשרי תשנ&quot;ה אך מסיבות בריאותיות נעצר הוא באמצע הדרך ב[[אנגליה]] אצל משפחתו שם שהה עד פטירתו.<br /> <br /> ===עידוד וחיות בענייני משיח===<br /> על לשונו של ר' מענדל היה שגור תמיד הניגון &quot;[[חיילי אדוננו|חיילי אדוננו משיח צדקנו]]&quot;{{הערה|הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 187}}.<br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב ניגש אליו התמים [[יצחק אקסלרוד]] ושטח בפניו את זעזועו מדיבורים קרירים וציניים שנשמעו מפי מכובדי אנ&quot;ש כלפי אמונת החסידים ור' מענדל נענה: &quot;זה בא מהשכלה בלי עבודה&quot;{{הערה|מפי הרב יצחק אקסלרוד, בית משיח גל' 1317}}.<br /> <br /> לקראת [[י' שבט]] תשנ&quot;ג, בשעה שהיו שניסו להכשיל את מעמד ה[[סאטעלייט]] ושידורו בארץ הקודש כשהם מכנסים לשם כך אסיפת רבנים, פנה לר' מענדל תלמידו ר' [[בצלאל קופצ'יק]] וביקש שיבוא לאסיפה להביע את דעתו החיובית לקיום האירוע. בתחילה התנגד בתוקף ר' מענדל להשתתף בכלל באסיפה באומרו שאינו מוכן לשהות עימם באותו חדר, אך אחרי שגויס ה'עשה לך רב' שלו ר' [[זאב קסלמן]] שהגיע לביתו וביקש וציווה עליו שבכל זאת ילך לאסיפה נעתר ר' מענדל והגיע למקום והשמיע למשתתפים דברים חריפים באומרו התנגדותם מגיעה מחששם ופחדם 'שמא לא' שזה ממש אפיקורסות, שהגדלות שלהם מתבטאת בהטלת ספיקות וקרירות, עניינו של עמלק, בענין משיח. הוא אף אמר אז שדעתו של הרבי במקרה שכזה ידועה שהרי הרבי אומר ש'צריך לילך עם המפלגה החרדית ביותר' וגם בנידון דידן כשיש שני קבוצות צריך ללכת עם החרדי ביותר, וזה לא הקבוצה המתנגדת לעניין וכו'{{הערה|ראה בפרוטרוט ב'מחאתו החריפה של ר' מענדל בקובץ [https://drive.google.com/file/d/10wED7xIYD8LLT9ENTRRcdgIekXQCOXKl/view?usp=sharing העובדות שמאחורי הסאטעלייט] ע' 50 - 52}}.<br /> <br /> בשיחה עם ר' [[יחזקאל סופר]] ור' [[טוביה פלס]] בחורף תשנ&quot;ג גילה את דעתו על ה'רציונאליסטים' הדואגים כביכול ל&quot;הצלת כבודו של הרבי&quot; מבזיון על ידי פרסום ענייני משיח וכו': &quot;אל תנסה להבין אותם, אני מכירם היטב, אלו אפיקורסים ימ&quot;ש! מי שמקרר התפעלות של יהודי המאמין בביאת המשיח הרי הוא מתנגד ו . .&quot;. ור' מענדל אף הוסיף ואמר להם שאפשר לפרסם את הדברים בשמו{{הערה|עדות ר' [[יחזקאל סופר]] ב'מכתב לידיד שהחמיץ' - י&quot;א ניסן תשנ&quot;ג}}.<br /> <br /> בכינוס אנ&quot;ש ב[[כ&quot;ח ניסן]] תשנ&quot;ג להתחזקות בענייני משיח הכריז ר' מענדל את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]]{{הערה|עפ&quot;י סרט הוידאו, דיווח בעיתון הגאולה גל' מס' 27 (כ' אייר תשנ&quot;ג) ע' 3}}.<br /> <br /> במכתבו של תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] מ[[אייר]] [[תשנ&quot;ג]] מתוארים דבריו של ר' מענדל בתגובה למה שסיפר לו על ר' [[אמיר רוזן]], תלמידו קרוב של ר' מענדל שלמד אז ב-770, שסועד סעודות שבת בבית הרב [[יואל כהן]] - מנושאי דגל הפצת בשורת הגאולה וזהותו של משיח באותם ימים. הדבר היה לר' מענדל לשמחה, ואמר: {{ציטוטון|אם כן, הרי שהוא (אתה) מ&quot;המשיחסטים&quot; - יש לי נחת מאתו, יש לו זכרון טוב ויוכל לקבל ממנו הרבה}}. בהתוועדות בישיבה בכפר בחודש אייר [[תשנ&quot;ג]] התוועד אחד המשפיעים{{הערה|כנראה הכוונה לרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}} וכשעה לאחר תחילת ההתוועדות בא ר' מענדל ממנוחה בחדרו וישב בצד כשמקשיב בעונג גלוי לדברי המשפיע שנאמרו מתוך התלהבות עצומה בענין &quot;יחי אדוננו&quot; ועל כך שזה בא מתוך התפילה{{הערה|ממכתבו של ר' [[שלום בער רייכמן]] - נדפס בבית משיח גל' 187}}<br /> <br /> גם אחרי ג' תמוז המשיך ר' מענדל לדבוק בהכרזת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; אחרי התפילות, וכדי להראות זאת לאנשים שהיו מסופקים בכך הוא אמר זאת לא פעם בקול רם{{הערה|מפי רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד}}. כשאחד האברכים אמר לו שיש וויכוחים האם להכריז &quot;יחי&quot; או לא השיב ר' מענדל נחרצות שמי שהרבי חי אצלו צריך הוא לומר &quot;יחי&quot;{{הערה|רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג}}.<br /> <br /> באותה תקופה כשהכריזו &quot;יחי&quot; היה ר' מענדל נעמד מלא קומתו ועונה זאת למרות שבשאר התפילה לא היה יכול לעמוד במקומות שונים מפאת חולשתו. באחד הימים הגיע אחד מה[[ר&quot;מ]]ים בישיבה בכפר לר' מענדל וניסה &quot;להסביר&quot; לו עד כמה כביכול הענין של &quot;יחי&quot; מרחק יהודים וכו'. ר' מענדל שתק כל העת עד שהלה סיים את דבריו ואז השיב לו, שכאשר מישהו היה מתווכח עם ר' [[אבא פליסקין]] הוא היה שותק ושומע עד הסוף ואז אומר: &quot;אבל אני איני מסכים איתך&quot; ללא הסברים נוספים, &quot;כך גם אני אומר לך: &quot;אינני מסכים איתך&quot;&quot;{{הערה|שתי סיפורים אלו מפי א' התמימים - בית משיח גל' 158}}.<br /> <br /> אחרי ג' תמוז, כשרצו לתרום שלט 'יחי' לקירות הזאל בישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|השלט היה תלוי עשור שנים על קירות הזאל.}}, שאלו את ר' מענדל האם להוסיף לפני &quot;ובקרוב נזכה ליחי…&quot; וכדומה מפני חילוקי הדעות, ענה: {{ציטוטון|לא! לא להוסיף, לא לגרוע ולא לשנות!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]] חלק ד', בהקדמה.}}.<br /> <br /> ===אהבה בין החסידים ושלילת מחלוקת===<br /> בתקופה זו של העלם והסתר בה גברו חילוקי הדעות הדגיש ר' מענדל כמה פעמים את ההכרח הגמור שתשרור אהבה ואחדות בין חסידים.<br /> <br /> הוא ציטט אז ועורר רבות על דברי אדמו&quot;ר הזקן &quot;ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם&quot;.<br /> <br /> בהזדמנות מסויימת כשנשאל על המחלוקות בנושא המשיל על כך משל מדוב שהיה זולל דבש עד שבעליו טיכסו עצה להעמיד ענף שיצליף בפניו של הדוב כל פעם שיתקרב ואכן כשהתקרב הצליף בו הענף והוא פנה לעסוק במריבות עימו עד שהותש ונפל, והנמשל שכ[[נסיון]] מעמידים לנו מנגד מרגיז שהמלחמה והמריבה עימו תסיח את דעתנו מהדבש והעניין העיקרי{{הערה|בשם ר' [[חיים יצחק כהן]] ששמע זאת ממנו באנגליה אחרי ג' תמוז}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> לקראת [[חודש תשרי]] תשנ&quot;ה היה בדרכו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו. בחג הפסח עבר אירוע מוחי וב[[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]] נפטר ושם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==תיעוד תולדותיו וסיפוריו==<br /> * לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית על ידי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> * כמה שנים לאחר מכן יצא לאור על ידי ר' [[אליהו וולף]] ספר בשם &quot;ר' מענדל&quot; שבחלקו התבסס גם על כתבות אלו.<br /> * הרב לוי יצחק גינזבורג הוציא ספר בשם &quot;המשפיע&quot; ובו סיפורים לדמותו של ר' מענדל וסיפורים מפיו. כמו כן בסדרת הספרים שכתב הרב גינזבורג בשם [[פניני התניא]], הכניס סיפורים ומשלים רבים מפיו של ר' מנדל.<br /> * בשנת [[תשפ&quot;ג]] נחשף{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365.}} כי בקרוב יצא לאור ספר חדש אודות ר' מענדל בהוצאת הרב [[יוסף יצחק קרץ]] ובעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]].<br /> <br /> ==תלמידיו==<br /> {{להשלים|פיסקה=כן}}<br /> בין תלמידיו ומושפעיו המפורסמים: הרב [[משה נפרסטק]], הרב [[טוביה בולטון]], הרב [[עוזר אלפרוביץ']], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[זמרוני ציק]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[שלום דובער קסלמן]], הרב [[זאב קסלמן]], הרב [[בצלאל קופצ'יק]], הרב [[שלום דובער רייכמן]], הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], הרב [[שלמה זלמן לנדא]], ועוד רבים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * סבו, הרב [[חיים פוטרפס]]<br /> * רעייתו מרת לאה, בת ר' [[בן ציון רובינסון]] - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס&quot;ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]]<br /> * אחיו, הרב [[הענדל ליברמן]] - צייר חסידי<br /> <br /> ;גיסיו:<br /> *גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]<br /> *גיסו הרב [[בן ציון שמטוב]]<br /> *גיסו הרב [[יהושע קארף]]<br /> <br /> ;ילדיו:<br /> לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם - בימים הקשים ברוסיה הסובייטית:<br /> * בתו, מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים ב[[ח' אלול]] [[תשל&quot;א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדיה.<br /> * בנו, הרב [[שלום דובער פוטרפס|שלום דובער (בער'ל) פוטרפס]] - בעבר חבר הנהלת מוסדות חב&quot;ד בלונדון, עבר בשנת [[תשס&quot;ח]] ל [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, לייבל - נפטר בילדותו.<br /> * בנו, אברהם - נפטר בילדותו.<br /> * בתו, רחל - נפטרה בילדותה.<br /> * בתו, אלטע - נפטרה בילדותה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:המשפיע ר מנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיסק המשפיע ר' מענדל]]<br /> * '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] ורעיתו דינה (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]] ([[תשנ&quot;ט]]).<br /> * '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]], לפי מפתח שמות עמוד תמב<br /> * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> * צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס&quot;ז]] (במלאת 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל).<br /> * '''גם יראה וגם חכמה''' - דמותו של המשפיע הרמ&quot;מ פוטרפס, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 674.<br /> * ר' מענדל - ספר קומיקס על תולדות חייו וסיפוריו המסעירים [[הוצאת אורות]]<br /> *'''איש מסירות הנפש, השמחה והאמונה''', הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 121–132.<br /> *[[זלמן רודרמן]], ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 203–215.<br /> *'''גזר הדין:עשר שנים בסביר בגין בגידה במולדת''' - קטעים מתיק החקירה שלו במאסר הקומוניסטי. [[עיתון כפר חב&quot;ד]] מספר 2016, י&quot;ז בתמוז תשפ&quot;ג.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/פוטרפס_לאחר_פטירה.pdf תולדות המשפיע ר' מענדל פוטרפאס ע&quot;ה]''' פורסם בתמוז תשנ&quot;ה ימים ספורים לאחר הפטירה<br /> *ר' [[ישראל אלפנביין]], שבועון בית משיח, [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/טעימה_מספר_חדש_ר_מענדל_פוטרפס.pdf הצצה לספר החדש: תולדות ר' מענדל], תמוז תשפ&quot;ג<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/הרבי_מליובאוויטש_מספר_על_ר'_מענדל_פוטרפס.mp3 הרבי מספר על ר' מענדל] {{שמע}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_42.html גלרייה בלעדית: תיעוד מחייו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/143255 סרט תיעודי על ר' מענדל]''', שניאור זלמן ליברמן תשפ&quot;ג {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243641 המכתב נשלח בכוח המחשבה]''' - ראיון עם הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 ר' מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר {{col}}.<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105110 תמונות מחייו] של ר' מענדל {{תמונה}} {{COL}}<br /> *'''[https://anash.org/the-man-who-would-not-be-a-tzaddik-in-peltz/ The Chosid Who Would Not Be a “Tzaddik in Peltz&quot;]''' (החסיד שלא היה צדיק בפרווה - באנגלית) {{אנש}}<br /> *'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/המשפיע-ר-מענדל-פוטרפס/ המשפיע - ר' מענדל]''' אתר קרוב אליך שבת פרשת ויגש תשפ&quot;א. (טקסט)<br /> *'''[https://col.org.il/news/130013 האיש שלא נכנע: קורות חייו הסוערים של המשפיע ר' מענדל פוטרפס - חלק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/130399 חלק שני] {{*}} [https://col.org.il/news/130448 חלק שלישי]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/144905 ההקלטה שנחשפה מההתוועדות של ר' מענדל]''', התוועדות שהתוועד בי' שבט תש&quot;מ, תמלול והאזנה {{COL}}<br /> * &quot;Derher &quot;[https://derher.org/wp-content/uploads/54-Adar-5777-05.pdf A Living Legend&quot; – Reb Mendel Futerfas] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_5.html ר' מענדל זועק: מוכרחים להתפלל באריכות! • מיוחד]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ===מסמכים מארכיון הק.ג.ב., אודות ר' מענדל פוטרפאס===<br /> * [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס וגם תמונת ר' מענדל פוטרפס בעת מאסרו] {{col}}<br /> *קטעים מתיק החקירה כפי שפורסמו בתמוז תשפ&quot;ג [[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]<br /> *[https://anash.org/soviet-file-on-chassidims-daring-escape-reveals-dramatic-chronicle/ מסמכי תיק ר' מענדל נחשפים] (אנ&quot;ש)<br /> *[https://col.org.il/news/146440 מסמכים מתוך תיק החקירה של המשפיע, איש מסירות הנפש, נחשפים לראשונה] {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=620357 2023-08-07T07:13:18Z

<p>66.23.206.165: /* צוות הישיבה */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה הצירה הבוכרים<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=אלול [[תשע&quot;ו]]<br /> |מיקום=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]]<br /> |משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק הרבוב]]<br /> |מספר תלמידים=150000000000000}}<br /> <br /> '''ישיבה קטנה הבוכרים''' (מכונה גם: ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד) היא [[ישיבה]] קטנה שהוקמה ב[[ר&quot;ח אלול]] [[תשע&quot;ו]] בעיר [[פתח תקווה]] על ידי הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] העומד בראשה והועברה בשנת [[תשפ&quot;א]] למתחם [[ישיבת הבוכרים]] שב[[כפר חב&quot;ד]]. הישיבה מתאפיינת בגישה נינוחה יותר לתלמידים אך לא מתפשרת ברמה ובדרישות החסידיות מתלמידיה.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> [[קובץ:ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התוועדות כללית בישיבה עם ראש הישיבה הרב אקסלרוד (תשפ&quot;ג)]]<br /> הישיבה הוקמה על ידי הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] בתמיכתו של ר' אלון דביר מ[[רמת אביב]]. במהלך השנה הראשונה להקמתה עזב ר' אלון דביר את ניהול הישיבה, ומתוך כך נקלעה לקשיים גשמיים. בחסדי ה' יצאה הישיבה מהמשבר ומאז היא גודלת בכמות ובאיכות.<br /> <br /> ישיבה זו קמה במטרה לפעול בשיטה מיוחדת שבה [[תמימים]] [[חסיד]]יים שקשה להם לשבת בשיעורים ארוכים וכיוצ&quot;ב יבואו אליה - מתחם גדול, מגרש ספורט, אוכל טוב, טיולים ומבצעים לרוב, שימת דגש על יחס אישי לכל בחור וכל שיעור בישיבה הינו כשלשת רבעי שעה.<br /> <br /> בראשית שנת [[תשפ&quot;א]] עקב עלויות גבוהות של שכירות במתחם הישיבה בפתח תקוה, עברה הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] (אור שמחה) ב[[כפר חב&quot;ד]] שם היא ממשיכה להתנהל מבחינה רוחנית בצורה עצמאית תחת הנהלה רוחנית נפרדת בראשות הרב אקסלרוד.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]] לומדים בישיבה כ-50 תמימים.<br /> [[קובץ:ישיבה קטנה בכפר חב&quot;ד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כינוס תורה בישיבה בהשתתפות הדיין החשוב הרב [[ירמיה מנחם כהן]], ה[[מרא דאתרא]] הרב [[מאיר אשכנזי]] ורבני הישיבה (תשפ&quot;ג)]]<br /> בשנותיה הראשונות של הישיבה במשכנה בפתח תקווה, נקראה בשם תומכי תמימים{{הערה|כסניף של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] באישור וברכת הנהלת הישיבה - ראש הישיבה הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] והמנהל הרוחני הרב [[שלמה זרחי]]}} פתח תקווה. עם המעבר למתחם [[ישיבת הבוכרים]] אור שמחה, החליט ראש הישיבה שהישיבה תישא את השם 'ישיבה קטנה הבוכרים', לאור זאת שבזמנו כתבו לרבי סברא להוריד את השם 'ישיבת הבוכרים', והרבי ענה בפתק חריף ביותר שתוכנו{{הערה|מפי הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפ&quot;ח)]]}}: &quot;אפשר להוריד את השם ישיבת הבוכרים בתנאי שתורידו ביחד עם זה גם את השם שלי{{הערה|בקשר לעובדה שהישיבה בנשיאות הרבי}}&quot;. הישיבה מכונה גם 'ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד' ואף השם 'פתח תקווה' דבק בה והיא מכונה בו עדיין בפי תלמידיה ובוגריה.<br /> <br /> ==הערות התמימים ואנ&quot;ש==<br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] הוציאה הישיבה את הגליון הראשון של קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] ראשון{{הערה|ל[https://drive.google.com/file/d/1_CuFRgsd4kNLVmdtm3EcpxYZcygougfQ/view?usp=sharing קריאת והורדת הקובץ]}}. לרגל [[י&quot;א ניסן]] [[תשפ&quot;ב]] הוציאה הישיבה לאור את קובץ הערות במתכונת ייעודית על הלכות [[קריאת שמע]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1CzMobYJRA-mxxfxMJfcRha1rNQFvHnq_/view?usp=sharing לקריאת והורדת הקובץ]}}, ובקשר ל[[כ&quot;ח סיון]] תשפ&quot;ב יצא לאור קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש השלישי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/805334/ ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד: קובץ הערות שני בתוך שנה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש הישיבה]] ו[[ר&quot;מ]] בגירסא והלכה שיעור ב' וג'.<br /> *הרב [[יוסף יצחק ארבוב]] - מנהל רוחני ומשגיח כללי. <br /> *ר' יצחק בוקבזה - רכז רישום ומנהל מערך הישיבה<br /> *הרב יצחק מאיר מיידנצ'יק - [[ר&quot;מ]] שיעור ב' וג' ואחראי שבתות.<br /> *הרב ברוך שניאור נחשון - [[משפיע]] שיעור ב'.<br /> *הרב שניאור זלמן קוביטשעק - [[משפיע]] שיעור א'.<br /> *הרב נחום רביסקי - משפיע שיעור ג'.<br /> *הרב [[חיים אברביה]] - משפיע בשבתות.<br /> *ר' זוהר דנסון - ראש חוג ידידי הישיבה ועומד לימינה לכל אורך הדרך<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב&quot;די''', שבועון בית משיח כ&quot;ד טבת תשפ&quot;א עמוד 36<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבת-חבד-פתח-תקוה/ כתבות וחדשות אודות הישיבה במשכנה בפתח תקווה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבה-קטנה-כפר-חבד/ כתבות וחדשות אודות הישיבה במשכנה הנוכחי במתחם 'ישיבת הבוכרים' בכפר חב&quot;ד], [https://chabad.info/tag/ישיבת-הבוכרים/ ידיעות נוספות], [https://chabad.info/tag/ישיבה-קטנה-הבוכרים/ ידיעות נוספות] {{אינפו}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>

66.23.206.165 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%93%D7%92%D7%A8&diff=614394 2023-07-23T06:32:39Z

<p>66.23.206.165: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב ידגר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ידגר נואם באירוע לרגל גליון האלף של [[שבועון בית משיח]]]]<br /> הרב '''יצחק ידגר''' ([[תרצ&quot;ח|כ&quot;ב תשרי תרח&quot;צ]] - [[א' אב]] [[תשפ&quot;ג]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] משנת תשי״ח ליישובי ה[[תענכים]] בארץ-הקודש, מנהל מוסדות חב&quot;ד ביישוב [[אביטל]], ובעל השפעה רבה על תושבי האזור. במשך עשרות שנים הוא שימש כמנהל בית הספר ביישוב, וקירב במסגרת עבודתו מאות אנשים לשמירת תורה ומצוות.<br /> <br /> ב[[הקפות]] ליל [[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;א]] התמנה על ידי הרבי ל'בעל הבית'{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;|&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;]]}} של מדינת עיראק.<br /> נפטר ביום רביעי, א׳ דר״ח מנחם אב ה׳תשפ״ג.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב יצחק ידגר נולד ב[[כ&quot;ב תשרי]] [[תרצ&quot;ח]]. בן למשפחה ירושלמית שמוצאה בעיראק להוריו כדורי ואסתר מלכה לאה - נפטרה ט&quot;ז טבת תשמ&quot;ח - ידגר. כבר בצעירותו החל לחפש את אשר אהבה נפשו, תמימות ופנימיות, וכך מצא את דרכו לאורה של חסידות חב&quot;ד. את התקשרותו המופלאה בצל אילנא דחיי, ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], החל במפגש מעצים עם מי שלימים היה מורו ורבו המובהק, הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] ראש [[ישיבת תורת אמת]] ורבה של שכונת [[בית ישראל]] ב[[ירושלים]]. כשהחל לבקש מקום ללמוד תורה, הגיע לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ששכנה עדיין בפרדס שם למד בין השנים [[תשי&quot;ג]] - [[תשי&quot;ז]], בשנת [[תשט&quot;ז]] כיתתו עברה זמנית ל[[אחי תמימים תל אביב]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת שמחה, עבר להתגורר במושב [[אביטל]], והצטרף יחד עם אשתו לצוות [[יצחק ידגר#מנהל בית ספר חב&quot;ד תענך|בית הספר]] שבחבל התענכים (כאשר גב' ידגר הייתה המורה הנשואה היחידה בצוות בית הספר בשנותיו הראשונות).<br /> <br /> נפטר ב[[א' מנחם אב]] [[תשפ&quot;ג]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] שביישוב גן נר.<br /> <br /> ===פעילות עם העדה הכורדית===<br /> [[קובץ:הרב ידגר טרקטור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ידגר על הטרקטור בעת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] המסורתית ביישובי התענכים]]<br /> <br /> כשנתיים לאחר חתונתו, החלו לבנות את השיכון החדש ב[[כפר חב&quot;ד]] - פרוייקט שנועד בעיקר לזוגות הצעירים. הרב ידגר ואשתו חשבו לעבור להתגורר בכפר חב&quot;ד, על-מנת להתגורר בקהילה חב&quot;דית מסודרת, ולתת לילדיהם חינוך חסידי הולם.<br /> <br /> לפני שניגשו לשלב המעשי, ביקשו את הסכמתו וברכתו של הרבי.<br /> <br /> תשובתו של הרבי הייתה '''&quot;בקשר להרשמה לשיכון בכפר חב&quot;ד, הרי הוא וחבריו עושים פעולות במקום וכו', ולא יעקור דירתו לשום מקום אחר, ובפרט שהוא מבני עדתם מלפנים, ופסקה תורתנו הקדושה 'עניי עירך קודמים'&quot;'''{{הערה|[[שבועון בית משיח|שבועון 'בית משיח']] גליון 655.}}. כמצווה ועומד, נשאר הרב ידגר להתגורר במושב [[אביטל]] שבחבל התענכים (על-יד העיר [[עפולה]]), מקום ריכוז גדול של בני העדה הכורדית.<br /> <br /> הרב ידגר המשיך ללמד בבית הספר שבניהול 'רשת אהלי יוסף יצחק' (ראה לקמן), ונפשם של התלמידים נקשרה בנפשו. השפעתו בבית-הספר גדלה, השפעתו על התלמידים והוריהם חרגה הרבה מעבר לרגיל, עד שדבק בו הכינוי בפי כל תושבי האזור &quot;המורה יצחק&quot;.<br /> [[קובץ:יצחק ידגר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ידגר]]<br /> <br /> דמותו המרשימה ודיבורו הקולח, שבו במבט ראשון את כל מי שנפגש עימו. זקנו הארוך שירד על פי מידותיו ועיניו החודרות, שיוו לו דמות מרשימה בעלת הדרת פנים, ורבים נועצו עמו.<br /> <br /> ביתו, הפך לכתובת יהודית לכל תושבי האזור, שהרגישו כלפיו רגשות חיבה והערצה. אל הבית הגיעו אנשים במשך שעות היום, להתייעץ עמו בכל תחומי החיים ולבקש את הדרכתו, כשהוא כותב יחד עמם לרבי שליט&quot;א, ומכוון את דרכת בנתיבות היהדות.<br /> <br /> מלבד פעולתו על תושבי האזור, הרב ידגר הנהיג את הקהילה החב&quot;דית. את [[בית הכנסת]] החב&quot;די שבמרכז היישוב, הפעיל בעיקר בשבתות ובחגים.<br /> <br /> כמו כן, הרב ידגר מסר שיעור מידי יום שלישי בשבוע, אשר היווה אבן שואבת למאות יהודים מכל רחבי עמק יזרעאל, שחיבבו אותו והרגישו כלפיו הערצה רבה, והגיעו בקביעות לשמוע את דרשותיו המעוררות.<br /> <br /> במהלך השנים התגבשו סביבו מאות מעריצים הפזורים בכל רחבי עמק יזרעאל, שבירכו אותו בלבביות בכל פעם שהיו נפגשים עמו, כשהוא מצידו מחזיר להם אהבה.<br /> <br /> ===מנהל בית ספר חב&quot;ד תענך===<br /> <br /> בית הספר החב&quot;די &quot;יד אליהו&quot;{{הערה|1=בית הספר נקרא על שם הרב אליהו ברזני - רב העדה הכורדית בתענכים.}} שבחבל תענך, הוקם בשנת תשח&quot;י על ידי הרב [[יצחק גאנזבורג]] כחלק ממערך בתי הספר של [[הרשת|'רשת אהלי יוסף יצחק']].<br /> <br /> מלכתחילה, שהותו של הרב גאנזבורג ומשפחתו ביישוב היו זמניים בלבד, ומטרתו הייתה רק להקים ולבסס את בית הספר, ולאחר מכן להעביר את ניהולו לידי מישהו אחר.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו של ר' יצחק בשנת [[תש&quot;כ]], והחוסר במנין מסודר לאמירת קדיש, הוצרך הרב גאנזבורג להעביר את ניהול בית הספר בהקדם, ולעבור להתגורר בקהילה חב&quot;דית.<br /> <br /> את ניהול בית הספר הוא הותיר בידיו של הרב [[אברהם דונין]], שכעבור מספר שנים העביר את הניהול לידיו של הרב ידגר{{הערה|בשנת [[תשס&quot;ה]] הרב ידגר פרש לגימלאות, והעביר את הניהול השוטף של בית הספר לבתו, מרת רחל-אפרת קיל אשת השליח ב[[גן נר]] הרב אבשלום קיל, כשאת עיקר זמנו הוא מקדיש למושפעיו ובני קהילתו, ועם זאת מקצה זמן מיוחד להמשיך ולסייע בעניני בית הספר.}} שניהלו בפועל במשך 27 שנה עד שנת תשס&quot;ד.<br /> <br /> מתוקף תפקידו כאחראי על בית הספר, ערך הרב ידגר ביקורי בית רבים, לצורך המשך הקשר החינוכי, ורישום הילדים. בשל כך, השפעתו המרובה חרגה הרבה מעבר לגבולות המושב אביטל, והתפרסה על פני האזור כולו.<br /> <br /> ===בעל הבית של מדינת עיראק===<br /> <br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשל&quot;א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או&quot;ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.<br /> <br /> במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.<br /> <br /> ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;|הקים הרבי]] &quot;או&quot;ם&quot; משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה&quot;בעל הבית&quot; של אותה מדינה על-פי תורה.<br /> <br /> הרב ידגר זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ&quot;בעל הבית&quot; על מדינת עיראק.<br /> <br /> ===יהפך להם לצינור ושפע לכל המצטרך===<br /> <br /> כחסיד המקושר לרבי בכל נימי נפשו, לאורך כל השנים היה הרב ידגר מדווח לרבי על פעולותיו, ומבקש את עצתו וברכתו הק' עבור היהודים שנפגש עמהם.<br /> <br /> מטבע הדברים, הואיל ויכולות התקשורת באותם זמנים לקחה זמן ארוך, הגיעו אנשים בתלונות לרב ידגר על כך שלוקח כל-כך הרבה זמן עד שהם מקבלים תשובה לחיוב או לשלילה, ועד שהם מקבלים את ברכתו הק' של הרבי הם צריכים להמתין ריבוי זמן.<br /> <br /> הרב ידגר העביר את תלונותיהם לרבי, וזכה לקבל מהרבי תשובה, בשנת תשל&quot;ד לערך, ש-'''&quot;יענה בשמי לכל אלו שפונים אליו, בנוסף שמעביר שמותיהם אלי, ויאמר להם שיקבלו על עצמם, מצוות וכו' ויהפך להם לצינור ושפע ברכה לכל המצטרך להם&quot;'''...<br /> <br /> מאז אותו מכתב, הרב ידגר דורש ממקורביו להתחזק בקיום תורה ומצוות, ותמורת זאת מברך אותם בכוחו של הרבי ב&quot;שפע ברכה לכל המצטרך להם&quot;.<br /> <br /> עוד בטרם החלו חסידי חב&quot;ד החלו להתייחס בגלוי אל [[הרבי]] כאל [[מלך המשיח]], הרב ידגר במכתבים ובדו&quot;חות שכותב לרבי באופן תדיר, היה מוסיף את התואר: &quot;לכבוד כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבינו '''מלך המשיח'''&quot;{{הערה|שבועון בית משיח י חשון תשע&quot;ט}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' אבשלום קיל - [[שליח]] [[הרבי]], ורב היישוב [[גן נר]].<br /> *חתנו, ר' אבי לוי - [[סופר סת&quot;ם]], [[מגדל העמק]].<br /> *בנו, ר' שמעון ידגר - מנהל [[בית ספר חב&quot;ד עיר גנים|בית ספר חב&quot;ד בשכונת עיר גנים]], [[ירושלים]].<br /> *בנו, ר' מרדכי ידגר - מנהל תלמוד תורה [[אור מנחם]] [[חב&quot;ד]] ב[[צפת]].<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל מאיר ידגר - [[קראון הייטס]].<br /> *בנו, ר' [[שמואל ידגר]] - [[באר שבע]].<br /> <br /> ==מקורביו==<br /> <br /> מאות מחסידי חב&quot;ד ברחבי הצפון החלו את דרכם לקיום תורה ומצוות ואת הקשר שלהם עם הרבי דרך הרב ידגר, כשהוא מעורר בהם את הניצוץ היהודי, ולאחר מכן מכוון את דרכם הלאה ומפגיש אותם עם חסידי חב&quot;ד נוספים, כשהוא עומד מהצד וממשיך לפקח ולשמור על קשר.<br /> <br /> בין מקורביו נמנים:<br /> *ר' משה ראובן (עפולה).<br /> *ר' [[חיים נבו]] (אחוזת ברק).<br /> *ר' [[אפרים מול]] (ירושלים).<br /> *ר' ישראל כהן (עפולה).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=23031 צרור תמונות מהווי בית הספר בניהולו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.google.com/url?sa=t&amp;rct=j&amp;q=הרב+ידגר+%2B+תענך+%2B+אינפו&amp;source=web&amp;cd=14&amp;ved=0CFoQFjADOAo&amp;url=http%3A%2F%2Fchabadinfo.com%2Findex.php%2Fincludes%2Fimages%2Fmt%2Fcorner2.gif%3Furl%3Darticle_he%26id%3D61660&amp;ei=tintT_KnGrK80QG2zISPDg&amp;usg=AFQjCNH_wkSTfaqI0PMXI4CbhYaq2gg76Q תהלוכת הטרקטורים המסורתית בתענך לכבוד ל&quot;ג בעומר] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/602.html [[התוועדות]] עם הרב ידגר] - {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *[http://www.google.com/url?sa=t&amp;rct=j&amp;q=&amp;esrc=s&amp;source=web&amp;cd=3&amp;ved=0CFQQFjAC&amp;url=http%3A%2F%2Fwww.itu.org.il%2FIndex.asp%3FArticleID%3D17358%26CategoryID%3D1795%26Page%3D2&amp;ei=KcfsT5nUAeSj6gHMp_nkBQ&amp;usg=AFQjCNEsSecSCAHxntpScKIyFbYpSLRo9Q&amp;sig2=qNMCz-sKdkf1z9AU8ayOhQ כתבה באתר משרד החינוך על החלפת ניהול בית הספר]<br /> *[http://ih.chabad.info/upload/Derech12/index.html#p=3 שכפ&quot;ץ רפואי] - הרב ידגר מתארח במדור 'הדעה והדיבור' במגזין [[דרך המלך]] של ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] {{אינפו}} [[אייר]] תשע&quot;ד<br /> *{{קישור שטורעם|3201|artdays|המקום הקדוש תענך ■ [[יין]] ישן וטוב|מגיש: הרב משה מרינובסקי|י' בשבט תשע&quot;ה}}<br /> *עמק ניוז, '''[http://chabad.info/magazine/המקובל-רב-הפעלים-מהגלבוע-•-פרופיל/ המקובל רב הפעלים מהגלבוע]''', כתבת פרופיל, טבת תשע&quot;ז<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_19.html צפו: נאום מלא ביטחון ואמונה של הרב יצחק ידגר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/970321/ המונים ליוו את הרב ידגר למנוחות], {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/blogs/970498/ הזמר מענדי גירופי בטור מרגש לאחר פטירת הרב ידגר], {{אינפו}}<br /> <br /> {{תבנית:חברי האו&quot;ם החסידי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ידגר יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתענכים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ג]]</div>

66.23.206.165