חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מסכת סוטה

2026-04-13T16:06:21Z

66.176.72.175: https://files.anash.org/uploads/2022/04/Durash-Rebbe-_-Masechtas-Sotah.pdf

'''מסכת סוטה''' היא מסכת מ[[סדר נשים]], וכוללת בתוכה תשעה פרקים, וארבעים ושמונה דפים.

בימי [[ספירת העומר]] המנהג הוא ללמוד את מסכת סוטה - דף ליום{{הערה|היום יום ז' אייר.}}.
==נושא המסכת==
המסכת עוסקת בדיני סוטה.

[[אשה]] שבעלה מקנא לה, ואוסר עליה להימצא ביחידות עם אדם אחר, והיא עוברת על הזהרתו ונתפסת ביחידות עם אותו אדם, חל עליה דין 'סוטה'.

על הסוטה להתייצב בפני ה[[כהן]] ולהביא [[קרבן]] מנחה מקמח שעורים. לאחר הקרבת המנחה נוטל הכוהן [[מים]] מה[[כיור]], ומערב בהם עפר מחצר [[בית המקדש]]. הכוהן מזהיר את האישה ומאפשר לה להודות אם נטמאה בהתייחדותה עם הגבר הזר. אם אינה מודה, הוא כותב את דברי פרשת סוטה מה[[תורה]] על קלף, ומוחה את הדיו שנכתב על הקלף אל תוך המים. הכוהן נותן לחשודה לשתות מן המים שבודקים את כשרותה: אם חטאה - תבקע ביטנה, ואם כשרה הייתה - יבואו המים האלו בבטנה ל[[ברכה]], ויסייעו לה בעת לידותיה הבאות ל[[לידה]] קלה ומוצלחת.

== ענווה ויראת חטא ==

בסיום [[מסכת סוטה]]{{הערה|1=[[סוטה]] כו, א.}} שנינו: "משמת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] בטלה [[ענוה]] ויראת [[חטא]]. אמר לי' רב יוסף לתנא לא תיתני [[ענווה]] דאיכא אנא{{הערה|שאני ענוותן - פרש"י.}}, אמר ליה רב נחמן לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא".

מקשה [[הרבי]]: [[רב יוסף]] ו[[רב נחמן]] הם [[אמוראים]], ואיך יכולים לחלוק על ה[[תנא]] ולומר לו: "לא תיתני ענוה", "לא תיתני יראת חטא"? עוד מקשה הרבי, שהמאמר "לא תיתני [[ענווה]] דאיכא '''אנא'''", ובלשון [[רש"י]] "שאני ענוותן" - הוא לכאורה היפך הענוה?
=== לא תתני ענווה ===
מסביר הרבי, כי בענין ה[[ענווה]] מבואר, שהעניו יודע מעלת עצמו, ויודע שהמעלות הללו הם חשובים ביותר, אבל להיותו מכיר את האמת אינם חושבם למעלה ומדריגה שלו, שמכיר את האמת דכל ענין הטוב שיש לו אינו מצד עצמו כי אם מה שבא ב[[ירושה]] מ[[אבות|אבותינו]] כו', ולא עוד אלא שעושה חשבון בנפשו שאילו היו אלו הכוחות אצל אחר אפשר היה מגלה את הכוחות יותר.{{הערה|סד"ה וירא העם - קונטרס [[חג השבועות]] שנה זו (ספר המאמרים [[תש"י]] ע' 236).}}.

זה הוא גם הביאור כאן, רב יוסף בוודאי ידע גודל מעלתו ב[[לימוד התורה]] - כאמרו "אי לאו האי יומא דקא גרים (שלמדתי תורה ונתרוממתי) כמה יוסף איכא בשוקא"{{הערה|1=[[פסחים]] סח, ב ובפרש"י.}} - עד שנקרא בשם "סיני"{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] והוריות בסופן.}}, ע"ש ש"[[משניות]] וברייתות סדורות לו כנתינתן מהר סיני"{{הערה|1=פ[[רש"י]] [[הוריות]] שם.}}, ולמרות זאת לא החזיק טובה לעצמו, בידעו שכל מעלותיו ניתנו לו במתנה מלמעלה, ובלשונו: "אי לאו האי יומא דקא גרים". ולכן היה יכול לומר "אני ענוותן" - כיון שמדת ה[[ענווה]] אינה בסתירה כלל לידיעת מעלת עצמו, כולל גם מעלת ה[[ענווה]] עצמה.

לכן גם אמר רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה, מצד ענוותנותו של רב יוסף שהכיר שכל מעלותיו ניתנו לו במתנה מלמעלה - ייחס אותן לא לעצמו, אלא לרבי. ובאמרו לתנא לא תיתני [[ענווה]] דאיכא אנא", לא התכוין לחלוק על דברי התנא שאמר משמת רבי בטלה ענוה, כי הרי ללא רבי אין עוד מעלת הענוה, כי אם התכווין לומר שהעובדה שהוא ענוותן מוכיחה ש[[רבי יהודה הנשיא|רבי]] לא מת.

[[ענווה]] אמיתית - ידיעת מעלת עצמו, מחד גיסא, ותכלית הביטול בידעו שמעלותיו אינם מצד עצמו, לאידך גיסא - אפשרית רק על ידי רבי.
===לא תיתני יראת חטא ===
מסביר הרבי, בהקדם החילוק שבין [[רב יוסף]], ענוה, לרב נחמן- יראת חטא, שרב יוסף, להיותו סגי נהור{{הערה|[[קידושין]] לא, א. וש"נ.}}, שיצר הרע פסק ממנו, לא היה שייך לחטא{{הערה|1=ראה ר"ן ו[[רמב"ן]] [[קידושין]] שם. [[לקוטי שיחות]] חלק ה' ע' 138.}}, ובמילא, אינו זקוק ליראת חטא, ולכן, מודגשת אצלו מעלת הענוה; מה שאין כן רב נחמן, מצינו בגמרא{{הערה|שבת קנו, ב ובפרש"י.}} ש"אימיה דר"נ אמרי לה כלדאי{{הערה|חוזים בכוכבים.}} בריך גנבא הוה, לא שבקתיה גלויי רישיה, אמרה ליה כסי רישיך כי היכא דתיהוו עלך אימתא דשמיא", ולכן מודגשת אצלו המעלה דיראת חטא.{{הערה|הרבי מעיר עוד: ויש לומר, שגם לאחרי שכיסה ראשו שתהיה לו יראת חטא נשאר אצלו הענין ד"גנבא" - בקדושה. וכאמור בהתחלת הסוגיא "האי מאן דבמאדים יהא גבר אשיד דמא.. אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא", היינו, שמנצל התכונה ד"אשיד דמא" לקדושה}}.

הכח לזה "דתיהוו עלך אימתא דשמיא", הוא מרבי: אודות מעלתו של רבי מצינו ש"לא הכניס ידו תחת אבנטו"{{הערה|שם קיח, ב.}}, היינו, שאצלו לא היה חילוק בין ענינים נעלים ששייכים לשמים לענינים תחתונים ששייכים לארץ אלא, גם הענינים הגשמיים (מפלגך לתתאי) היו לשמים, ועד כדי כך, שאף על פי ש"לא פסק מעל שולחנו לא חזרת כו' לא בימות החמה ולא בימות הגשמים"{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]] יא, א.}}, מכל מקום "בשעת פטירתו זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה אמר לא נהניתי מ[[עולם הזה]] אפילו באצבע קטנה"{{הערה|1=[[כתובות]] קד, א.}}. ובכחו של רבי, שכל מציאותו וכל עניניו (גם התחתונים) היו לשמים, נעשה גם אצל רב נחמן הענין דיראת חטא.

ולכן אמר "לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא" - שבזה לא התכוין לחלוק על דברי התנא ("משמת רבי בטלה יראת חטא") שללא רבי אין עוד מעלת יראת חטא, כי אם, שהעובדה שיש לו יראת חטא (בכחו של רבי) מוכיחה ש"רבי לא מת".
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=18 מסכת סוטה] באתר [[היברו בוקס]].
=== ביאורי הרבי ===
לימוד מסכת סוטה בימי הספירה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=33 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 33 (עמ' 33)]

*'''למה נסמכה פרשת [[נזיר]] לפרשת סוטה לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה'''". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=9d6819c1-2bd0-4cd6-b5e6-f6e679b87f4f&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=64 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 55 (עמ' 64)]

*'''ג א.''' תוס' ד"ה ורבי. אבל קשיא מירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=9d6819c1-2bd0-4cd6-b5e6-f6e679b87f4f&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=64 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 55 (עמ' 64)]

*'''ג א.''' אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&hilite=bc34319a-dca5-4a38-92df-d7b38c759548&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90 לקוטי שיחות עמ' 311 (עמ' 37)]

*'''ג א.''' בעל שמחל על קינויו קינויו מחול. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=5 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 5 (עמ' 5)]

*'''יא א.''' "רב ושמואל חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזרותיו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=16 לקוטי שיחות חט"ס עמ' 1 (עמ' 16)]

*'''יב א.''' עמד וגירש את אשתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=258 לקוטי שיחות עמ' 245 (עמ' 158)]

*'''יד א.''' [[הקב"ה]] ביקר חולים דכתיב וירא אליו ה' באלוני ממרא אף אתה בקר חולים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&hilite=7d9d1fe6-722f-4b8c-9c56-6c27eaa3ccfb&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=78 לקוטי שיחות ח"כ עמ' 63 הערה 17 (עמ' 76)]

*'''לו ב.''' רב ושמואל חד אמר לעשות מלאכתו ממש וחד אמר לעשות צרכיו נכנס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=18 לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 3 (עמ' 18)]

*'''סיום המסכת.''' ת"ר, משמת רבי אליעזר נגנז ספר תורה... לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא. [http://chabadlibrary.org/books/ תורת מנחם חלק ט"ז עמ' 290 (עמ' 290)]

*'''סיום המסכת.''' לא תיתני [[ענוה]] דאיכא אנא... לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=84&hilite= לקוטי שיחות חלק לד עמ' 72 (עמ' 84)]

*'''סיום המסכת.''' לא תיתני [[ענוה]] דאיכא אנא... לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=3 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 3 (עמ' 3)]

=== ביאורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ===

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=4aaa62d0-abaa-4d75-83fa-e38fefb21de7&st=%u05e0%u05d3%u05e8%u05d9%u05dd&pgnum=209 פרק ראשון]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=214 פרק רביעי]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=215 פרק שישי]

==לקריאה נוספת==
*[[הרבי]], [[הדרן]] על [[מסכת סוטה]], '''[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2937352/jewish/-.htm#footnoteRef53a2937352 שיחת יום שני של [[חג השבועות]], [[תש"י]]]'''

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://files.anash.org/uploads/2022/04/Durash-Rebbe-_-Masechtas-Sotah.pdf דרש רבי]''', ביאורי הרבי למסכת סוטה (אנגלית) {{אנש}}{{PDF}}

{{שס}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:סדר נשים]]
[[en:Sotah]]

שמואל ריין

2025-10-20T16:48:10Z

66.176.72.175: בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש

{{להשלים|כל הערך=כן}}[[קובץ:הרב שמואל ריין.png|ממוזער|הרב שמואל ריין]]
[[קובץ:חסידי חב"ד במנצ'סטר עם הרב הרצוב.png|ממוזער|341x341 פיקסלים|הרב שמואל ריין (שני מימין) עם זקני אנ"ש במנצ'סטר בביקור הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]]. מימין לשמאל: הרבנים [[אברהם סנדר נמצוב|נמצוב]], [[שמואל ריין|ריין]], [[בן ציון שם טוב|שם טוב]] [[יצחק אייזיק הרצוג|הרצוג]], [[יצחק דובוב|דובוב]] וגרוסמן.]]
הרב '''שמואל ריין''' ([[תרמ"ג]] – [[תשי"ג]]) היה חסיד, [[תמים]] מתומכי תמימים שבליובאוויטש, שוחט חסידי ורב ב[[מנצ'סטר]] [[בריטניה|אנגליה]].

== תולדות חיים ==
נולד ברוסיה.

למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים ליובאוויוטש]].

התחתן עם הינדא מלכה, בת החסיד ר' שניאור זלמן איידלמן מ[[ראקשיק]]. חותנו ר' שניאור זלמן הלך [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|להרבי הרש"ב]] לקבל ברכתו, והרבי הרש"ב אמר לו לעשות את החתונה מוקדם יותר. זמן קצר לאחר החתונה נפטר חותנו.

אחר כך גר ב[[דווינסק]]<ref>ליובאוויטש וחייליה עמוד 452</ref> ו[[ריגה|ריגא]] ושימש כ[[שוחט]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ריין, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:אישים בדווינסק]]
[[קטגוריה:אישים במנצ'סטר]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

מרדכי זאב גוטניק

2025-10-20T16:46:04Z

66.176.72.175: קישורים פנימיים

[[קובץ:ר' מרדכי זאב גוטניק 2.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוטניק]]
[[קובץ:ר' מרדכי זאב הכהן גוטניק.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוטניק]]
הרב '''מרדכי זאב גוטניק''' ([[תרנ"ז]] – [[י"ט כסלו]] [[תרצ"ב]]) היה גאון חסידי בוגר [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממקורבי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שפעל בשליחותם לחיזוק היהדות בגולה, רב קהילת חב"ד ב[[לונדון]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרנ"ז]] בעיירה פריאסלאב לאביו ר' [[שניאור חיים גוטניק (פריאסלאב)|שניאור חיים כהן גוטניק]]{{הערה|בתחילה היה שם המשפחה 'הוטניק' אך עם השנים התחלף לגוטניק עקב ההגיה הרוסית.}}, שכונה בפי חבריו בשם 'חיים הקטן'.

משפחתו נמנתה על [[חסידי חב"ד]], וסבו ר' אברהם עוד היה מה'[[יושבים]]' שלמדו בחצר [[אדמו"ר הצמח צדק]].

בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] והתחבב על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] וה'מנהל פועל' [[אדמו"ר הריי"צ]], וכבר אז ניכרו בו כשרונותיו הגאוניים בעת שלמד עם החברותא של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. על פי עדות רבותינו נשיאינו בגיל 18 כבר היה בקיא בש"ס ופוסקים.

בגיל 20 כבר [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי גדולי הרבנים באותה תקופה כגון הרב [[חיים עוזר גורודזינסקי]], [[מנחם מענדל חן]], ועוד.

במקביל לשקידתו על לימוד התורה, התמחה בלימודי משפטים, וקיבל תואר ד"ר לתורת המשפטים.

בשנת [[תרע"ו]] נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב להרי הקווקז לעורר את השממה היהודית, והתיישב בעיר טיפליס בירת המחוז, וייסד שם תלמוד תורה והציל ילדים רבים לחיים של שמירת תורה ומצוות.

בסביבות שנת [[תרפ"א]] התחתן עם רעייתו מרת בתיה, בת ר' [[אברהם בראוומן]], וקבע את מגוריו בעיר טארשצה, והחל לעסוק בביקורים מזדמנים בעיירות וקהילות יהודיות בשליחות אדמו"ר הריי"צ על מנת לחזק בהם את עניני היהדות.

בשנת [[תרפ"ד]] שלחה עבורו הקהילה בטיפליס כתב רבנות, ואדמו"ר הריי"צ סבר כי עליו לקבל על עצמו את כתר הרבנות, והוא אכן נענה לבקשתם אך לא עבר להתגורר במקום באופן קבוע.

עקב התגברות רדיפות הדת, ובשל ידיעות שהגיעו אליו על כך שהנ.ק.וו.ד. מתכוונים לאסור אותו באופן אישי, החל במאמצים להשיג אישורי עליה לארץ הקודש, כאשר הוא משכנע את הגאון [[יוסף חיים זוננפלד]] להשתדל עבורו, ואכן כעבור תקופת זמן הצליח להשיג את האישורים ועלה לארץ הקודש שם התיישב ב[[חברון]]. אדמו"ר הריי"צ הצטער על עזיבתו את המערכה והעיד כי "חסרונו כאן הוא ניכר באופן ידוע".

במשך שנתיים עבד במשרד הרבנות בתל אביב תחת הראב"ד הרב [[שלמה אהרונסון]], אך לא מצא סיפוק בעבודה זו, והוא כתב לאדמו"ר הריי"צ כי ברצונו לנסוע לחוץ לארץ לפעול בחיזוק הדת. בתחילה כתב אדמו"ר הריי"צ לעסקני חב"ד בארצות הברית כי עליהם להביא את הרב גוטניק אליהם על מנת שיסייע להם בעבודתם היות ובטבעו הוא מסור ונתון למה שאומרים לו לפעול. כשעבר זמן והדבר לא בא לידי פועל, הכריע אדמו"ר הריי"צ שיתמנה כרב קהילת חב"ד בלונדון כממלא מקומו של הרב [[משה אביגדור חייקין]] שעלה לארץ הקודש.

אדמו"ר הריי"צ היה מעורב בעצמו בהשתדלות שיקבל משרה זו, והורה ל[[מנחם צבי ריבקין|רב ריבקין]] ל[[שמואל ריין|רב ריין]] לרב [[אברהם סנדר נמצוב]], לגבאי בית הכנסת חב"ד, ול[[שד"ר]] הרב [[עזריאל זליג סלונים]] שיפעלו לכך.

ב[[חודש ניסן]] [[תרפ"ז]] הצליחה השתדלנות, ובשלהי אותה שנה הגיע עם משפחתו ללונדון והחל לפעול לחיזוק עניני היהדות, כאשר השפעתו חורגת מגבולות הקהילה החב"דית בזכות כושר נאומו וכתיבתו.

עסק רבות באיסוף ושליחת [[דמי מעמד]] לאדמו"ר הריי"צ, וכן היה מעורב בפעילות אדמו"ר הריי"צ למשלוחי המצות ועוד.

בעת ביקוריו של ה[[שד"ר]] ר' [[איצ'ע דער מתמיד]] באנגליה, לא היה טועם מאומה מלבד ממה שהוכן בביתו של הרב גוטניק.

בחודש כסלו [[תרצ"ב]] נפל למשכב, ובמוצאי שבת ליל [[י"ט כסלו]] נפטר בפתאומיות בהיותו בגיל 35 שנה בלבד.

לאחר פטירתו, נישאה רעייתו בזיווג שני לרב [[אשר אברמסון]].

===ניגון י-ה ריבון===
לימד ניגון שהביא מגליציה בשם 'ניגון מגליציה', 'ניגון י-ה ריבון עולם' (ניגון י"ג בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]), לניגון שתי גירסאות, אחת כפי ששר ר' [[שלמה שימאנאוויטש]], ואחת כפי ששר הרב [[אליהו ריבקין]] באלבומו ניגונים חסידיים{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/a/ad/%D7%A8%27_%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%A7%27%D7%A1_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_-_%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94.mp3 '''לשמיעת שתי גרסאות הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}}}{{הערה|לשמיעת גרסת ר' אליהו ריבקין בביצוע הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]]
[/pnimi.org.il/היכל-הנגינה/נגוני-ליל-שבת-קדש-ד/], מעט מידע על הניגון מהרב יצחק גינזבורג התוועדות ה' מנחם אב תשע"ה [://galeinai.org.il/lessons/toc_4_11_75/toc_h1_0] אות ב' סיום הפסקה ברכת מקדש-משכן.}}.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[שלום דובער גוטניק]], ראש ישיבת תומכי תמימים במלבורן, אוסטרליה.
*בנו, הרב [[שניאור חיים גוטניק]], רב הקהילה היהודית במלבורן אוסטרליה, והרב הצבאי הראשי במדינה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Gutnik-Saacks%20-%20Marcheshvan%2023%2C%205778.pdf תולדות חייו]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (בחלק העברי בסיום החוברת).

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גוטניק, מרדכי זאב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בלונדון]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת גוטניק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]

שניאור פינסקי

2025-10-20T01:42:58Z

66.176.72.175: https://teshura.com/teshurapdf/Tshura%20Mockin-Schmukler-%2017%20Elul%205785.pdf

{{אין תמונה}}
הרב '''שניאור פינסקי''' ([[תרנ"ח]]-[[י"א אדר|י"א אדר ב']] [[תשמ"ט]]) היה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים ומפעילי המחתרת בברית המועצות, ובאחרית ימיו ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרנ"ח]] באזריטש שברוסיה הלבנה לאביו ר' [[צבי הירש פינסקי (אזאריץ')]].

בשנת [[תרע"ג]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ולמד במחלקות השונות עד שנת [[תרע"ח]].

במשך 48 שנה לימד במחתרת במוסקבה ובפרבר מלחובקה הסמוך.

בשנת [[תרפ"ה]] נשא את בת דודתו, מרת שרה לבית פינסקי בת דודו הרב [[חיים ישראל פינסקי (אזאריץ')]].

עד כמה שתנאים היו קשים – והם תמיד היו קשים – בכל מקום שהוא עבד, המשיך ללמוד וללמד תורה.

היה לו ראש טוב וידי זהב. הוא עבד בתור סנדלר, מסגר, חשמלאי, כורך ספרים, סכך, מכונאי של מכונות תפירה ועוד.

ובערבים לאחר יום עבודה עסק בדבר האהוב עליו ביותר – לימוד תורה לצעירים ולזקנים.

גר בטגנקה, חצי שעה הליכה מבית הכנסת המרכזי ברחוב ארכיפוב.

הכנסת האורחים שלו לא ידעה גבול. חדר ביתו ששטחו היה תשעה מ"ר תמיד היה מלא באנשים בני גילאים שונים ובעלי דעות שונות.

היו מגיעים חסידים, בני המקום יהודים שהכיר אותם וכאלה שלא הכיר כל אחד היה מוצא בביתנו חום.

כל אחד זכה בכוס תה וחתיכת געפילטע פיש שאותה אכל אולי פעם אחרונה לפני זמן רב בעיירה שלו.

רבים מהאורחים נשארו ללון – על הרצפה, על השלחן, על הכיסאות שנצמדו זה לזה. לכולם הספיקו שמיכות וכריות.

בחגים הסתופפו בחדרון עד עשרים וחמשה איש, ובפסח אפילו יותר.

מקומות ישיבה ליד השלחן לא הספיקו לכולם.

הילדים לפעמים נאלצו לישון בפרוזדור או אצל השכנים, לעתים יחד עם אחדים מהאורחים.

לאחר שאדמו"ר הריי"צ השתחרר מ[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|מאסרו הידוע]] בשנת תרפ"ז, התיישב במלחובקה, ובמשך שישה שבועות זכה לשמש את הרבי, כאשר אחד מתפקידיו היה להשגיח על החליבה ולספק עבור הרבי חלב ישראל מהודר.

בשנת [[תשל"ב]] הצליח לצאת את גבולות ברית המועצות והתיישב ב[[ירושלים]], כאשר למרות גילו המתקדם המשיך לעסוק בהרבצת התורה.

בשנת [[תשל"ז]] אישר הרבי את צירופו להנהלת [[כולל חב"ד]]{{הערה|1=[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%AA%D7%A9%D7%9C%27%27%D7%95-%D7%AA%D7%A9%D7%9C%27%27%D7%96.pdf ליקוט מענות קודש תשל"ז אות שעב].}}.

במשך 17 שנים פעל בירושלים, עד לפטירתו בשבת פרשת זכור [[י"א אדר|י"א אדר ב']] [[תשמ"ט]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].

על מצבתו נחקק בין השאר שהיה 'חיל': "'''ח'''סיד ליובוויטש מבן לבן, '''י'''רא שמים ואוהב בריות, '''ל'''מד בעצמו ולימד רבים".

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[משה מרדכי עפשטיין]] מרבני חב"ד ברוסיה
*אחיו, הרב [[אליעזר פינסקי]]
*גיסו ובן דודו, הרב [[נחום הלל פינסקי]]
*גיסו ובן דודו, הת' [[מענדל פינסקי]]
*גיסו ובן דודו, הרב [[נטע פינסקי]]
*בנו, הרב [[ישראל פינסקי]] ע"ה - רמות א' ירושלים ממייסדי בית הכנסת חב"ד, גבאי הרבה שנים ורוח החיה שם
*בנו, הרב [[נטע בער פינסקי]] ע"ה - ממייסדי בית כנסת חב"ד-עולי רוסיה בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים
*בתו, מרת חי' מאצקין - אשת הרה"ת ר' [[שמואל מוצ'קין|שמואל מאצ'קין]] ע"ה

== לקריאה נוספת ==
[https://teshura.com/teshurapdf/Tshura%20Mockin-Schmukler-%2017%20Elul%205785.pdf תשורה מאצקין-שמוקלר עמוד 43]{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פינסקי, שניאור}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ט]]
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
[[קטגוריה:משפחת פינסקי]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

חב"דפדיה:מיזמים/ליובאוויטש וחייליה

2025-10-16T19:37:58Z

66.176.72.175: אברהם יצחק גרפינקל

{{סטטוס מיזם|לא פעיל}}
'''מיזם [[ליובאוויטש]] וחייליה''' נועד לרכז ולתעד את כל ה[[תמים|תמימים]] שלמדו בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] מאז הווסדה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ז]].

===משתתפים===
*[[משתמש:Shmuel Munkes]] - יוזם
*[[משתמש:חסיד]]
*[[משתמש:חיים נהר]] - ניהול טכני ועריכה לשונית
*[[משתמש:דריבנער]]

==ראו גם==
*[[משתמש:בפועל ממש/ארגז חול - קבוצות]]

__toc__

==תומכי תמימים ליובאוויטש==
===א===
*'''[[שמריהו אבלסקי]]''' למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנות [[תרע"ו]]-[[תרע"ז]], לאחר מכן עבר יחד עם כתתו ל[[תומכי תמימים שצעדרין]]. נפטר ב[[טשקנט]] י' [[אייר]] [[תש"ב]].
*'''יוסף אבסטרייך'''
*'''פייוויש אברהם''' מבברויסק.
*'''אברהם נחמן אברהמוביץ''' נולד ברוגטשוב, מאוחר יותר שימש כרב בבוליטמור.
*'''עזרא אגרוביץ''' נולד בשנת [[תר"ס]] בפולטאווה. מאוחר יותר פעל בכוטאיס שב[[גרוזיה]].
*'''שמואל אונגר'''
*'''משה חיים איסרוב'''. נולד בשנת [[תרנ"ח]] לאביו ר' [[שמואל יוסף איסרוב]]. למד בתות"ל. שימש כשוחט בעיר סטארטוב. ב[[תשל"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]]. נפטר בחודש [[אלול]] [[תשמ"ב]] ומנ"כ ב[[טבריה]].
*'''שמואל אוקינוב'''
*'''שלמה מענדל אזימוב''' מקלימוביץ.
*'''[[צבי הירש אזימוב]]''' - מקלימוביץ, ר"מ ב[[תומכי תמימים ראמען]]. היה מה[[עובד]]ים המפורסמים. בנו הוא הרה"ח ר' [[חיים הלל אזימוב]]. חומר ניתן למצוא בספר [[חסידים הראשונים]] ח"ב.
*'''שמואל איזרלסקי'''
*'''אברהם יהושע איטקין''' - גר בעיר אלכסנדרוב.
*'''חיים איטקין''' מבברויסק, מאוחר יותר שו"ב בשיקאגו, ושם נקבר.
*'''[[יואל איטקין]]''' - בנו של ר' [[חיים לייב מאוטשאוו]]. אחיו נשא את אחותה של [[הרבנית חנה]] והוא הי' בן דודו של [[אדמו"ר שליט"א]]. היה סוחר ו[[שוחט]] ונדד בכמה עיירות ושימש להם כשוחט. בערך בשנת [[תש"ה]] עבר לגור ב[[טשרנוביץ']] ונפטר שם בכ"א [[אדר שני]] [[תשי"ט]] ושם מנוחתו כבוד.
*'''יצחק איטקין''' מווארשה, מאוחר יותר עבר ל[[ארץ הקודש]].
*'''[[ישראל לייב איטקין]]''' מאלכסנדרי. מגזע בעל "[[שער הכולל]]". רב בעיר רומנווקא.
*'''מרדכי איטקין''' מסימונובקע. נולד ד' [[שבט]] [[תרנ"ח]].
*'''[[שלמה איטקין]]''' ב"ר חיים לייב, מנהל ישיבת [[תומכי תמימים פולטובה]].
*'''שמואל איטקין''', ב"ר חיים לייב.
*'''מאיר איידלין''' בן המלמד מענדל ביילא טויבעס.
*'''שניאור זלמן איידלין''' נולד ב[[תרס"ח]].
*'''שניאור זלמן איידלין''' נולד [[מנחם אב]] [[תרנ"ט]].
*'''ארי' דוב לייב איידלמן''' (איידעלאנט) בן ר' משה מנחם מענדל וקריינע דבורה. למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים רוסטוב]] ו[[תומכי תמימים פולטבה]]. בסוף ימיו ב[[פריז]].
*'''יעקב איידלנט מגטסאק'''. נולד [[תרנ"ט]].
*'''אברהם חיים הלוי איידלציק''' מרד"א דקוחנובא. בן יצחק זלמן וצבי' רבקה.
*'''אהרן אייזנברג''' מזיטומיר.
*'''שניאור זלמן איצקוביץ''' ב"ר מרדכי בונים.
*'''[[אליהו חיים אלטהויז]]'''.
*'''מנשה אלטהויז''' ב"ר בנימין, מניקולייב.
*'''[[פנחס טודרוס אלטהויז]]'''.
*'''[[פנחס אלטהויז (חסיד אדמו"ר הריי"צ)|פנחס אלטהויז]]''' בן ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] בשנת [[ב' אדר תרח"צ|תרצ"ח]] נאסר בלנינגרד, שם נפטר.
*'''אלטר (דוינסק)'''.
*'''אלטר (ועטקה)''' - נולד [[תרנ"ז]]. למד בחרקוב באניווערס, נפטר ב[[תרפ"ט]] בגיל צעיר.
*'''זונדל אלטשולר'''
*'''זלמן אלטשולר'''
*'''צבי הירש אלטשולר''' מרוגטשוב - נולד ב[[תר"ס]].
*'''שלמה אלטשולר''' מרוגטשוב - עורך דין רבני ב[[תל אביב]].
*'''שמואל אלטשולר''' מקריקובקע - נולד טבת [[תרנ"ח]].
*'''שניאור זלמן אלטשולר''' מהלוכאוו - נולד ט"ו בשבט [[תרנ"ח]].
*'''שניאור זלמן אלטשולר''' מרוגטשוב - נשלח בשנת [[תער"ב]] ע"י [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] להיות שו"ב בעיר כוטאיס. נפטר בשנת [[תשט"ו]].
*'''זלמן אלפירוביץ''' מקורניץ - ר"מ בנעוועל. ידוע כלמדן גדול. מת מרעב עם כל משפחתו בשנת [[תש"ב]].
*'''חיים משה אלפירוביץ''' מויעזנא - היה כמה שנים שו"ב, ואח"כ גר ב[[ארץ הקודש]], מן החמימים אשר אור של ליובאוויטש לא נשתנה אצלו. אמרו עליו שהיה בדרגת "[[בינוני]]" ושמר על [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]] עד סוף ימיו. נפטר כ"ג [[שבט]] [[תשל"ז]].
*'''יצחק אלפירוביץ''' - בנו של ר' מיכאל. מתושבי ועסקני [[מוסקבה]]. שם נאסר ומאז נאבד.
*'''יצחק אייזיק הלוי אלפרוביץ''' - רב מורה הוראה ושו"ב בגירמנוליץ. נשאר בגטו שרקשציזנסו, [[תש"ב]].
*'''ישראל אסינובסקי'''
*'''ישראל זלמן אסנאס''' מיאנוביץ - בין המיסדים תו"א ב[[חברון]] [[תער"ב]].
*'''[[אברהם אליהו אקסלרוד]]''' - בן ר' אהרן שלמה (המכונה אהרן שלמה קאבילניקער). רב בעיר בולטימור מפורסם כבעל הוראה וחסיד גדול. כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר עליו: "אני יכול להעיד שאברהם אלי' אף פעם לא הגביה עיניו לראות הבנינים הגדולים של ניו יורק".
*'''[[משה אקסלרוד]]'''
*'''[[יהושע זעליג אהרונוב]]''' - בנו של ר' מנחם מענדל מקכאנוב, המכונה "זעליג ככנובר". בעל עסק ומן העסקנים הבולטים בעיר ארשא. נפטר בעיר סמרקנד [[ח"י אלול]] [[תש"ב]], ושם נקבר.
*'''שלמה זלמן אריאל''' - המכונה "זלמן אוורוויצער".
*'''[[מאיר אשכנזי]]''' - פטריקוב.
*'''[[אברהם אליהו אשרוב]]''' מסורוז - מתלמידי [[תומכי תמימים]] אשר נשלחו ע"י כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] ליסד תו"א בארה"ק בשנת [[תער"ב]]. אח"כ נשלח ע"י כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] ליסד ישיבת [[תומכי תמימים ווארשא]]
*'''מענדל אשרוב''' - אח"כ למד בגוסטיני ע"י ריגא.
*'''שלמה יצחק אשרוב''' - שו"ב בעיר [[חרקוב]]. חתנו של ר' [[זלמן לוויטין]] המשגיח הראשון של [[תומכי תמימים]]. נפטר בזמן המלחמה.
*'''שמעון אשרוב''' - אח"כ למד באטוואצק.

===ב===
*'''ישראל בבליקשוילי''' -בן ר' אהרן. מתלמידי ר' [[שמואל לויטין]]. למד בליובאוויטש. אח"כ המארגן של הישיבות ב[[גרוזיה]].
*'''גד בגפלסקי''' - אדעסס.
*'''בנימין בובר''' - נולד לערך [[תרנ"ז]]. מלמד ושו"ב.
*'''אברהם בודנוב''' מקוטמבר - גר רוב ימיו בקובנה, סלבודקה, מאוחר יותר נרצח הי"ד.
*'''יצחק בודנוב'''
*'''[[יהודה בוטרשוולי]]'''
*'''ישראל נח ביליביץ'''
*'''נחמן בוסקובייניק'''
*'''פישל בוקשטיין'''
*'''יצחק גרשון בורדיק''' מפילטקה. רב ושו"ב, "עובד".
*'''[[דובער ניסן בזפלוב|דב ניסן בזפלב]]''' בן הר"ר יעקב מרדכי מפולטאווה. בעל עסק בעיר ווארשא. שם נספה על קידוש השם.
*'''זלמן בזפלב'''
*'''[[שמואל בזפלוב|שמואל בזפלב]]''' בן הר"ר יעקב מרדכי מפולטאווה. חתן ר' דוד משה ברכש, חתנו של האדמו"ר ר' [[שמריהו נח מבאברויסק]]. היה רב בבאברויסק. נהרג ע"י הנאצים, הי"ד ע"י האהל.
*'''[[שניאור זלמן בזפלוב|שניאור זלמן בזפלב]]''' בן הר"ר יעקב מרדכי מפולטאווה. חתן של הר"ר [[חיים ישעיה שניאורסון]] מרמן. הי' גר ב[[ארצות הברית]]. מ"כ על יד האוהל בניו־יורק.
*'''[[שמואל בטביניקוב]]''' מחארול. בעל עסק. חתן הרב [[מאיר שמחה חן]].
*'''בערל לייב בירזובן''' בן ר שלמה יעקב. גר בגרמנוביץ. מצאו אותו חלל ליד גרמנוביץ ולא נודע מי הכהו. מנ"כ בעיר לוזשקי.
*'''אהרן מענדל בידרוביץ''' מקוליסק. מן הלומדים הגדולים. נסמך על ידי הגה"ח ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. נפטר ב[[רוסיה]].
*'''אלטר יעקב ליב ביילין''' נולד ב[[ליובאוויטש]]. שו"ב בברונקס, נוי יורק. אחיין של ר' שלמה חיים, שו"ב דליובאוויטש.
*'''חיים ביילין'''
*'''יהודה לייב ביילין '''
*'''שמואל שלמה בירנבוים''' נולד בווארשה.
*'''חיים לייב בלגלי''' ב"ר יעקב מרדכי. למד מ[[תרע"ה]] עד המלחמה.
*'''יוסף בלומנפלד''' למד ב' שנים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ידוע כלמדן וחריף גדול וחיבר ספר פלפול. הי' מספר פעמים אצל [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. רב ב[[תל אביב]].
*'''לייב בלומקין מקוליסק''' דר בעיר בשנקוביץ ואח"כ מסחר. נהרג בשנת תש"א (כאשר ברח מהכובשים ימ"ש).
*'''ישראל בלט מרמביץ'''.
*'''בליימין בערל'''.
*'''חיים אלכסנדר סנדר בלינקה''' מו"צ בקרלביץ
*'''משה חיים בלינר''' פקיד במשרד הישיבה. נכדו של ר' [[מיכאל בלינר]].
*'''[[שמעון בלינר]]''' מנעוול. נכד המשפיע ר' [[מיכאל בלינר]] נ"ע. דר בעיר ריגא. מגיד שיעורי תורה ו[[משפיע]] ב[[חסידות]]. הי' מן המנהלים של האגודה [[אחות התמימים]] נספה ב[[שואה]] הי"ד.
*'''[[יעקב אייזיק בלנטר|יעקב אייזיק הכהן בלנטר]]''' מטאטארסק. גבאי של [[קופת בחורים]]. ר"מ בכתות המיוחדות לילדי [[רוסטוב]] בשנת [[תרע"ה]]. זכה לשמש את [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] בשבוע לפני ההסתלקות. נפטר חורף [[תשל"ה]], מ"כ בהר הזיתים.
*'''ישראל הכהן בלנטר מטאטארסק''' שו"ב בפליסא.
*'''נחום הכהן בלנטר'''
*'''[[אהרון יוסף בליניצקי]]'''.
*'''[[ישראל נח בליניצקי]]'''.
*'''בנימין''' מבריסאוו.
*'''[[ירחמיאל בנימינסון (זלובין)|ירחמיאל בנימינסון]]'''.
*'''דובער בננסון'''
*'''אידל בנק מגירמנוביץ'''. שו"ב בטשקישנע פלך [[וילנה]] [[תש"א]] הי"ד.
*'''זרח בנק''' סוחר תבואות. נספה ב[[שואה]] גטו שרקיישציזנע [[תש"ב]].
*'''צבי בסקין''' מוויעטקא. חתן ה"ר משה מרדכי מפאצעף. הי' שו"ב בשיקאגו.
*'''ברוך בקשטיין''' מ[[מוסקבה]].
*'''שמואל בקשטיין''' מ[[מוסקבה]].
*'''צבי ברודנא''' מסמרגון נולד בחודש [[טבת]] [[תרנ"ח]].
*'''[[יהושע אייזיק ברוך]]''' מזיטומיר. ידוע על ה[[יראת שמים]] ו[[אהבת ישראל]] שלו, הי' ר"מ בעיר קאוונא בשנים ת"ש־ש"א, [[משפיע]] ד[[תומכי תמימים ווילנא]]. נספה על קידוש השם בט' [[מר חשון]] [[תש"ב]] בגטו קאוונא, הי"ד.
*'''[[חיים עזרא ברונשטיין]]''' מטשערקאס. בן החסיד הרב [[זאב וואלף מטשערקאס]], אשר אמרו עליו "[[בינוני]]". (גיסו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]). סופר סת"ם. למד בליובאוויטש עד שנת תרס"ח. [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] היה קורה לו בשם עזרא הסופר. נפטר [[יום כפור]] [[תש"ב]] ב[[טשקנט]].
*'''ישראל ברונשטיין''' בן אהרן ושרה. למד בליובאוויטש ומוסקבה.
*'''מרדכי ברונשטיין''' בן החסיד הרב זאב וואלף מטשערקאס, אשר אמרו עליו "[[בינוני]]". (גיסו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]).
*'''צבי ברונשטיין''' בן החסיד הרב זאב וואלף מטשערקאס, אשר אמרו עליו "[[בינוני]]". (גיסו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]). נפטר בגיל צעיר. ונקבר ברוסטוב.
*'''שרגא פייוויש ברונשטיין''' שו"ב בקורניץ, היה מוסר שם שיעורים ב[[תניא]].
*'''מרדכי ברוסין''' מנובוגורוד סעבירסק, הי"ד.
*'''[[אליעזר בן ציון ברוק]]''' למד בליובאוויטש זמן קצר. עבר לנובהרדוק והי' "גדול" שלהם, מגדולי בעלי המוסר.
*'''[[חיים שאול ברוק]]''' ב"ר ישראל בן ציון מסנובסק. הי' רב באילינוי, ברדיצוב ועוד. היה חכם גדול ומחנך נפלא. בקי בש"ס ופוסקים. העמיד מאות תלמידים. בשנת [[תרצ"ה]] עבר ל[[ארץ הקודש]]. היה [[משפיע]] ומחנך ב[[תומכי תמימים תל אביב]]. ואח"כ ב[[ראשון לציון]]. נפטר י"ב [[ניסן]] [[תשכ"ה]]. מנ"כ ב[[ראשון לציון]].
*'''נחום ברושין'''
*'''מאיר ברזניק'''
*'''שמואל קדיש ברטנובסקי''' מ[[ראמען]]. נחשב בין ה"[[עובדים]]". הי' חתנו של ה[[חסיד]] ר' [[מאיר שמחה חן]]. גר שנים רבות במוסקבה. בערך בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[רמת גן]]. מנ"כ ב[[ארץ הקודש]] [[ירושלים]].
*'''אברהם בייינין'''
*'''יעקב ברלין''' מבריסק
*'''ישראל ברלין''' ספרלוצק.
*'''אברהם אבא ברמן''' משירוקה
*'''אריה לייב בדמן''' ב"ר שבתי מוינדער. גיסו של הרה"ג הרב [[מענדל חן]]. היה מנגן ובעל רגש רב. נפטר ב[[תל אביב]]. מנ"כ בהר הזיתים.
*'''יצחק ברמן''' ב"ר ישראל.
*'''[[משה זלמן ברמן]]''' ב"ר שבתי מוינדער. גר ימיו אחרונים ב[[ארץ הקודש]].
*'''שמואל נח ברנד'''
*'''נחום נח ברסקי'''
*'''שמואל ברסקי'''
*'''[[יעקב אייזיק בלנטר]]''' ב"ר שמריהו בלנטר.
*'''[[ירחמיאל בנימינסון (זלובין)]]''' נולד בשנת [[תרמ"ה]].
*'''[[יהושע אייזיק ברוך]]''' ראש הקהילה החב"דית בעיר [[קובנה]] ו[[משפיע]] הקהילה.
*'''[[חיים עזרא ברונשטיין]]''' ב"ר [[זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)]].
*'''[[אליעזר בן ציון ברוק]]''' ב"ר בנימין ברוק, נולד בשנת [[תרס"ד]].
*'''[[שמואל קדיש ברטנובסקי]]''' נולד בשנת [[תרנ"ו]].
*'''[[משה זלמן ברמן]]''' ב"ר שבתי ברמן, נולד בשנת [[תרמ"ו]].

===ג===
*'''[[ישראל גודין]]''' ממוהליב. נולד כ"ה [[אדר]] [[תרנ"ח]].
*'''[[צבי הירש גאר]]''' נולד בשנת [[תרנ"ד]].
*'''[[גדליה קארף חריטונוב]]''' ב"ר [[אברהם חריטונוב]].
*'''[[מרדכי זאב גוטניק]]''' ב"ר שניאור חיים כהן גוטניק, נולד בשנת [[תרנ"ז]].
*'''[[יצחק גולדין]]''' ב"ר יעקב משה, נולד בשנת [[תר"ס]].
*'''[[אהרן גופין]]''' ב"ר ברוך, נולד בשנת [[תרנ"ג]].
*'''[[יחיאל צבי גוראריה]]''' ב"ר [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]].
*'''[[חיים אליעזר גורביץ]]''' ב"ר מענדל דוד גורביץ, נולד בשנת [[תרס"ב]].
*'''[[מנחם נחום גורלניק]]''' ב"ר שלמה גורלניק, נולד ב[[א' אב]] [[תרנ"ט]].
*'''[[שמואל גיטלין]]''' ב"ר מנחם מענדל יוסף גיטלין.
*'''[[אברהם יצחק גלזמן]]''' ב"ר משה, נולד בשנת [[תרנ"ג]].
*'''[[שמואל גלפרין]]''' ב"ר שלמה גלפרין, נולד ב[[חנוכה]] [[תרמ"ג]].
*'''[[משה דובער גנזבורג]]''' ב"ר שמחה גנזבורג, נולד בשנת [[תר"נ]].
*'''[[שמעון אריה לייב גרינברג]]''' נולד בסביבות שנת [[תרנ"ג]].
*'''[[דובער גרינפרס]]''' ב"ר יחזקאל גרינפערס, נולד בשנת [[תרל"ג]].
*'''[[חיים מאיר גרליק]]''' ב"ר [[בן ציון גורליק]], נולד בשנת [[תרנ"ה]].
*'''[[ירוחם גרליק]]''' נמנה על צוות ה[[חוזרים]] של [[אדמו"ר הרש"ב]].
*'''[[יוסף שמואל גארפינקל]]''' [[שוחט]] ו[[בודק]] בקיסלאוואדסק.

===ד===
*'''[[אפרים פישל דמיכובסקי (הראשון)|אפרים פישל דמיכובסקי]]'''. חמיו של ר' [[הלל זלצמן]] מקראון הייטס (מחבר הספר [[סמרקנד]]).
*'''[[יוסף ראובן דובקין]]''' מבורזנה, נולד ב[[תרמ"ה]].
*'''[[שמואל דוברוסקין]]''' ב"ר זאב וולף, נולד בשנת [[תרמ"ד]].
*'''[[נפתלי דוליצקי]]''' ב"ר [[שמואל אבא דוליצקי]].
*'''[[משה צבי הירש דולקין]]''' בן ר' אליעזר. נולד בערך בשנת [[תר"מ]], מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], שוחט בעיר פוצ'ע שב[[רוסיה]]. נהרג בערך בשנת [[ת"ש]].
*'''[[בן ציון דינור]]''' ב"ר שניאור זלמן דינור, נולד [[ג' בטבת]] [[תרמ"ד]].
*'''[[ישעיהו דנבורג]]''' ב"ר יהודה לייב דנבורג.
===ה===
*'''[[אליהו הבר]]''' ב"ר אברהם יעקב הבר, נולד בשנת [[תרמ"ד]].
*'''[[יהודה אריה לייב הורביץ]]''' מעסקני חב"ד ב[[בוסטון]].
*'''[[יצחק הורביץ]]''' ב"ר שלמה מנחם מענדל, נולד בשנת [[תר"נ]].
===ו===
*'''[[שניאור זלמן וויינשטיין]]''' [[סופר סת"ם]] שזכה לכתוב עבור [[הרבי]] [[פרשיות תפילין]].
*'''[[בצלאל וילשאנסקי]]''' ב"ר רפאל ווילשאנסקי, נולד ב[[כ"א שבט]] [[תרנ"ח]].
===ז===
*'''[[אברהם זלצמן]]''' ב"ר דובער זלצמן, נולד [[א' חשון]] [[תר"ס]].
*'''[[יעקב ישראל זובער]]''' ב"ר מנחם מענדל זובער, נולד בשנת [[תרנ"ו]].
===ח===
*'''[[יהודה חיטריק]]'''
===כ===
*'''[[רפאל נחמן כהן]]'''
*'''[[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]'''

===ל===
*'''[[הלל ליברוב]]'''
*'''[[סעדיה ליברוב]]'''
*'''[[חיים ליברמן]]'''
*'''[[צבי ליברמן]]'''
===נ===
*'''[[אליעזר ננס]]'''

===פ===
*'''[[נחום יצחק פינסון]]'''
===ש===
*'''[[נחום שמריהו ששונקין]]'''

==תומכי תמימים וורשא (פולין)==
תלמידי 'תומכי-תמימים' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]], ובסניפיה שבמדינות פולין, ליטא ולטביא.
===א===
*'''פלטיאל אבפייער''' - מחעלם. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]] (שיעורים).
*'''ליב אברמוביץ''' - משידלאווצע. נולד בשנת [[תרד"ע]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"א]].
*'''יהושע זאב אברמצ'יק''' - בן ר' אברהם שמואל, מקשוינז הגדול. נולד בשנת [[תרע"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]]-[[תרפ"ז|ז]].
*'''יצחק ליב אברמצ'יק''' - בן ר' אברהם שמואל, מקשוינז הגדול. נולד בשנת [[תרס"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ד]]-[[תרפ"ה|ה]].
*'''שמרי' אווענדשטרן''' - מקאזניץ. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ג]] (קיץ, בשיעור הרד"ט), [[תרצ"ד]].
*'''אלעזר אונגר''' - בן ר' יעקב יצחק, מזעליכוב. נולד בשנת [[תער"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ח]] (קיץ) – [[תרצ"א]].
*'''אפרים אונגר''' - בן ר' יעקב יצחק, מזעליכוב. נולד בשנת [[תרד"ע]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים תרפ"ו (קיץ) – [[תרפ"ט]] (בשיעורים). [[תר"צ]]-[[תרצ"ה|צ"ה]] (באולם).
*'''שלום אונגר''' - בן ר' דוד ממיעכוב. נולד בשנת [[תרד"ע]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תר"צ]] (קיץ) –[[תרצ"א]].
*'''אפרים אוסטאשעווער''' - בן ר' שמואל אשר, משערפץ. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].
*'''דובער אוסטאשעווער''' - בן ר' שמואל אשר, משערפץ. נולד בשנת [[עת"ר]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ו]] (קיץ) – [[תרצ"א]].
*'''משה יוסף אוסטרי''' - בן ר' דוד צבי, מווישקאוו. נולד בשנת [[עת"ר]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ו]] (קיץ).
*'''אלחנן שלמה אוצינסקי''' - מסווינציאן. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת בווילנא בשנים [[תרפ"ח]]-[[תרצ"א|צא]]. וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ד|ד]].
*'''יעקב צבי הערץ אוצינסקי''' - אחיו תאומו של הנ"ל, וביחד למדו בתו"ת.
*'''מיכאל אורבך''' - מלאדז. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ה]].
*'''אהרן מרדכי אורמן''' - ממינסק (שעדליץ). נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ד]]-[[תרצ"ה|ה]] (במכינה), [[תרצ"ו]]-[[תרצ"ח|ח]].
*'''[[יצחק דוב אושפאל]]''' - ב"ר שלמה אליהו, מקורניץ. נולד בשנת [[תרע"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרפ"ז]]-[[תרפ"ט|ט]], וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"ג|צג]]. מנהל הישיבה בווילנא בשנים [[תרצ"ה]]-[[ת"ש|ש]]. ב[[תשרי]] [[תש"א]] ניצל לנ.י. ומאז ר"מ ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] משנת [[תשט"ז]] רב בביהכ"נ אנשי ליובאוויטש [[בארא פארק]]. מנהל חברא קדישא שע"י אגו"ח. נפטר בשנת [[תשמ"ג]].
*'''צבי אושפל''' - למד בתו"ת בווילנא בשנת [[תרצ"ו]].
*'''שלמה אזיאל''' - ב"ר רפאל, מווארשא. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]].
*'''חיים ישראל איידלמן''' - נולד ב[[תרפ"ד]] בלטביא, ובשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''יהודה לייב איידלמן''' - מלוקאוו. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים תרצ"ד (קיץ, בשיעורים). [[תרצ"ה]] (אולם). וב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] – [[תרצ"ו]]-צ. ובשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''יעקב איידלשטיין''' - מדוביענקא. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים תרצ"ו (קיץ) – [[תרח"צ]].
*'''יעקב יהושע אייזנברג''' - ממאדליבאז. נולד בשנת [[תרע"ד]]. למד בתו"ת בשנת [[תרצ"ד]].
*'''עקיבא אייזנברג''' - ב"ר זכרי' מנחם, מקינסק (ווארשא). נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנים [[תרצ"א]]-[[תרצ"ב|ב]]. ובאולם ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ד]].
*'''שלמה משה אייזנברג''' - ב"ר שמואל אליעזר, מקינסק. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"א]] (שיעורים), [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ח]] (אולם). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''משה יואל אייזנמן''' - ב"ר יעקב יהודה, מליסקאוויטש. נולד בשנת [[תרס"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ה]] (קיץ).
*'''יוסף ברוך אייכנצווייג''' - ב"ר אהרן, מקאראוו. נולד בשנת [[עת"ר]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ו]] (קיץ) – [[תרפ"ז]].
*'''מרדכי איינהורן''' - מווארשא. נולד בשנת תר"פ. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ה]]-[[תרצ"ז]] (שיעורים). [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרח"צ]] (אולם).
*'''דובער אייפיר''' - מלטביא. נולד בשנת [[תרע"ח]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''מרדכי דוב אימבר''' - מווארשא. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ה]] (בחורף במכינה ובקיץ בשיעורים).
*'''משה אלביק''' - מדעמבלין. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] (שיעורים) בשנת [[תרח"צ]].
*'''מרדכי מנחם אלברט''' - מווארשא. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ד]].
*'''משה אלגרט''' - ב"ר אלי', מווארשא. נולד בשנת [[תרע"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].
*'''ליב אלטמן''' - ב"ר יוסף פסח, מפאצאנאוו. נולד בשנת [[תרע"ד]]. למד בתו"ת בשנים [[תר"צ]] (קיץ) – [[תרצ"א]] (שיעורים). ובאולם – [[תרצ"א]] (קיץ) – [[תרח"צ]].
*'''נפתלי הערץ אלטמן''' - ב"ר יוסף פסח, מפאצאנאוו. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]] (קיץ) – [[תרפ"ז]].
*'''שמואל אלטמן''' - ב"ר יצחק, מבאלעסלאווצע. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"ב]].
*'''דוד אלפרט''' - משידלאווצי. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]]-תרצ"ח]].
*'''יוסף אסטרוביצקי''' - מווארשא. נולד בשנת [[תרס"ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ב]]-[[תרפ"ד]].
*'''יחזקאל אסטרוביצקי''' - משידלאווצי. נולד בשנת [[תרפ"ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרח"צ]].
*'''פנחס אסטשגוב''' - מרעמבערטוב. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].
*'''צבי אסתרזון''' - מפאלעניץ. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] (אולם) בשנת [[תרח"צ]].
*'''צבי הירש אפלבוים''' - מטשערניא. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ג]] (קיץ) – [[תרצ"ה]].
*'''מרדכי אפנהיים''' - למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].
*'''ישראל צבי אקאוויט''' - מקונסק. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]].
*'''שמואל ארבס''' - מווארשא. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ד]] (מכינה). תרצ"ה (שיעורים) – [[תרצ"ז]]. [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרח"צ]] (אולם). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''חיים ישראל ארונזון''' - ב"ר ארי', מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ט]] (קיץ) – [[תרצ"א]].
*'''משה ארזשעך''' - מסטאפניץ. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].
*'''אברהם צבי אשברג''' - מביכאווי. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרח"צ]].
*'''משה שלמה אשלק''' - ב"ר יעקב יצחק, מזעליחאוו. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת בווארשא (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]].
*'''מענדל אשרוב''' - ב"ר אברהם אלי', מ[[ריגה]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*''' שלום דובער אשרוב''' - ב"ר אברהם אלי', מ[[ריגה]]. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''שמעון אשרוב''' - ב"ר אברהם אלי', מ[[ריגה]]. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.

===ב===
*'''אליעזר באדגוש''' - מוואלאמין. נולד בשנת [[תרפ"ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרח"צ]].
*'''משה באיער''' - נולד [[תרע"ז]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''יהונתן באלטער''' - נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת בווילנא ([[ת"ש]]) ו[[יפן]] ([[תש"א]]). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''יהודה ליב באליער''' - ב"ר יעקב משה, ממינסק – מאזאוויעצק. נולד בשנת [[תרס"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ד]]-[[תרפ"ו]].
*''' אברהם אליעזר באמבערג''' - ב"ר יעקב, מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ב]] (קיץ) – [[תרפ"ה]].
*'''מענדל באנהארד''' - מבענדין. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בת"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (אולם) בשנת [[תרצ"ה]] (קיץ).
*'''חיים באנק''' - מגערמאנאוויץ (יתום). נולד בשת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת בווילנא בשנת [[תרצ"א]].
*'''יוסף באנק''' - מבראסלאוו. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת בווילנא בשנת [[תרצ"ו]], ובאטוואצק בשנת [[תרח"צ]].
*'''יהודה באש''' - מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ה]].
*'''ישעי' בויזעצער''' - מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].
*'''יצחק דוב בוימאן''' - ב"ר אפרים פישל, מקאלא. נולד בשנת [[תרס"ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ב]] (קיץ) – [[תרפ"ז]].
*'''שאול בוימאן''' - מפארצעוו. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ג]].
*'''זלמן אהרן בוימזצר''' - מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ד]]- [[תרצ"ה]].
*'''אפרים דוד בוימלגרין''' - מסלופיא. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]], ואח"כ ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] – בשנת [[תרח"צ]]. כשהתחילה המלחמה הי' באסטראוויץ, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.
*'''בונם בוכבינדר''' - משידלאווצי. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]]. כשהתחילה המלחמה הי' בשידלאווצי, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.
*'''[[חיים מאיר בוקיעט]]''' - מחמעלניק. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"ו]] (חמעלניק), [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ט]] ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]), [[ת"ש]] (ווילנא), [[תש"א]] ([[יפן]]), [[תש"ב]]-[[תש"ו]] ([[תומכי תמימים שנחאי|שנגהאי]]). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה. אחר שהגיע לנ.י. בשנת [[תש"ו]], הי' כל ימיו מגיד שיעור בתו"ת.
*'''גרשון בורנשטיין''' - ב"ר משה אהרן. נולד בשנת [[תער"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תר"צ]].
*'''יוסף בורנשטיין''' - מיאבלענא (סאליעץ). נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ב]]-[[תרצ"ד]] (שיעורים), [[תרצ"ד]] (קיץ) – [[תרצ"ט]] (אולם), [[ת"ש]] (ווילנא), [[תש"א]] ([[יפן]]), [[תש"ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי|שנגהאי]]). אח"כ הגיע ל[[ארה"ב]], והתיישב ב[[מונטריאול]].
*'''יצחק מאיר בורנשטיין''' - למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].
*'''מאיר בורנשטיין''' - ב"ר מאיר, מלינציץ. נולד בשנת תרע"ט. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"ב]].
*'''משה בורנשטיין''' - מיאבלענא. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''שלמה בורנשטיין''' - למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].
*'''שרגא י. בורנשטיין''' - מסוכעדניאוו. נולד בשנת תרפ"א. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]]. כשהתחילה המלחמה הי' באסטראוויץ, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.
*'''אברהם אלי' בורשטיין''' - מגארוואלין. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].
*'''גרשון בורשטיין''' - מקורעניץ. נולד בשנת [[תרע"ד]]. למד בתו"ת בווילנא בשנת [[תרצ"א]].
*'''ישראל בורשטיין''' - מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת תרפ"א. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ד]].
*'''ישראל י. בורשטיין''' - מ[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ו]] (קיץ) – [[תרח"צ]].
*'''מענדל בורשטיין''' - מטשכנאווצא. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ד]]-ה (מכינה), [[תרח"צ]] (אולם).
*'''זלמן פייוויש בזעזינסקי''' - מצעכאנאוו. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. כשהתחילה המלחמה הי' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.
*'''דוד ביאדניעוו''' - מדזיאבקע. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת בווילנא בשנת [[תרצ"א]].
*'''יהודה ליב ביאלר''' - ב"ר יעקב משה, מנאוואמינסק. נולד בשנת [[תרס"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]]-[[תרפ"ז]].
*'''אהרן ביגוס''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].
*'''גרשון מאיר בידרמן''' ב"ר יואל, מלוקאוו. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד ב[[תו"ת]] ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]].
*'''הירש בידרמן'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד ב[[תו"ת]] ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].
*'''אברהם ביזוסקי'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד ב[[תו"ת]] ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[[[תר"צ]]]]-[[תרצ"א]].
*'''ישראל נחמי' בייטל'''. מ[[ווארשא]] ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]). נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד ב[[תו"ת]] ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]]] בשנת [[תרצ"א]], וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ב]]-ד (שיעורים), [[תרצ"ד]] (קיץ) – [[תרצ"ה]] (אולם). כשהתחילה המלחמה הי' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.
*'''משה בייטש'''. ב"ר אהרן, מסוויערזש. נולד בשנת [[תרע"ט]] למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]]. ובתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ד]]-ו (שיעורים), [[תרצ"ו]] (קיץ) – [[תרח"צ]] (אולם).
*'''שלמה בימבד'''. מדיסנא. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תרפ"ח]]-[[תרצ"א]].
*'''אייזיק בינשטוק'''. ב"ר טעביל, מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרע"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ח]] (קיץ) – [[תר"צ]] (שיעורים), [[תר"צ]] (קיץ) – [[תרצ"א]] (אולם).
*'''אלי' בינשטוק'''. (ב"ר טעביל) מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר"צ]] (קיץ) – [[תרצ"א]].
*'''משה בישברג''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ד]] (קיץ) – [[תרצ"ה]], ובתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ו]]-[[תרצ"ח|ח]].
*'''יצחק שמחה בכלר''' ב"ר צדוק, מלינטשיץ ([[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]). נולד בשנת [[תרס"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]] (קיץ) – [[תרפ"ז]].
*'''חיים פסח בלאט''' מריוויץ. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ה]] (קיץ) – [[תרח"צ]].
*'''פנחס בלאט'''. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת בשנים [[ת"ש]] ([[ווילנא]]), [[תש"א]] (יפאן), [[תש"ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי]]), שאז הגיע ל[[ארה"ב]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''פסח חיים בלאט'''. מרייוויץ. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ה]].
*'''משה בלומנפלד'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ב]] (קיץ) – [[תרצ"ג]].
*'''יוסף בלומנקרנץ'''. ב"ר ישעי', מביאלע. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"ב]].
*'''אלי' בלושטיין'''. ב"ר חיים צבי, מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרס"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]] (קיץ) – [[תרפ"ז]] (לסירוגין).
*'''מרדכי נח בלושטיין'''. מיאבלענע. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ב]]. ובתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]] (קיץ) – [[תרצ"ד]].
*'''דוד בלזיצקי'''. מגרויעץ ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]). נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[ת"ש]].
*'''חיים מענדל בלטין''' ב"ר שמואל מאיר, מסערדינא-בודא ברוסיה. נולד בשנת עת"ר. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ו]].
*'''ברוך בליגזילבר''' ב"ר אברהם, מאגנישעוו. נולד בשנת [[תרע"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ז]] (קיץ) – [[תרצ"א]].
*'''חיים י. בליגזילבר'''. ממאגנישעוו. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרח"צ]].
*'''מרדכי בליגזילבר'''. ב"ר שלמה, ממאגנישעוו. נולד בשנת [[תרע"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ח]] (קיץ) – [[תרצ"א]].
*'''יעקב בליומנזון'''. ב"ר נפתלי צבי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ט]] (קיץ) – [[תרצ"ג]].
*'''קלמן בליומנזון'''. ב"ר נפתלי צבי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"א]]-ה. חתנו של הרש"ז שמוטקין.
*'''מאיר שלום בליזינסקי'''. ב"ר יעקב שלמה מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"א]]-ו. יסד וניהל את הסניף ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרפ"ו]] (קיץ) – [[תרפ"ז]].
*'''יעקב בלינר'''. מריגא. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה. *'''שלום דובער בלינר'''. מריגא. נולד בשנת [[תרפ"ד]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''פנחס בנט'''. מטאלאמין. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרח"צ]].
*'''יוחנן אלי' בסרמן'''. מקאמרוב. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''רפאל בעליצקי''' מ[[ווילנא]]. נולד בשנת [[תרפ"ה]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[ת"ש]].
*'''דוד בעקערמייסטר'''. מקאליש. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"א]].
*'''משה נתנאל בער''' ב"ר מרדכי אליעזר, משטשוצין. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ה]].
*'''משה בעראנד''' מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"א]].
*'''אהרן בערעזאן''' מדיסנא. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תרפ"ח]]-צא.
*'''אברהם בערעך'''. נולד בשנת [[תרפ"ד]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ"ו]].
*'''בן ציון בראדער''', ב"ר הערש העניך, מזשארנאווע. נולד בשנת [[תרע"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].
*'''יצחק בראהין''', מלאמיאנעק. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]].
*'''בנימין ברגאזין''', מוואלאמין. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ב]], ובתו"ת בשנת [[תרצ"ג]].
*'''חיים ברגמן''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ד]].
*'''יעקב העניך ברגמן''', ב"ר מענדל, מקאליש. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"ב]].
*'''יעקב ברום''', ב"ר יוסף מאיר, מבויסק. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].
*'''ישראל ברום''' מבויסק. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ג]].
*'''יהושע ברונשטיין''' מווישקוב. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ה]] (מכינה), [[תרצ"ו]]-ז (שיעורים), [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרצ"ח]] (אולם), [[ת"ש]] ([[ווילנא]]), [[תש"א]] (יפאן), [[תש"ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי]]). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארה"ב]] והתיישב בנ.י.
*'''גרשון ברושטיין''', מקורעניץ. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[ת"ש]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''חיים ברזארזשע''', ב"ר יוסף מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ג]] (קיץ) – [[תרפ"ז]].
*'''דוד ברייטר''', ב"ר יצחק, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת תער"ב. למד בתו"ת בשנת [[תרפ"ז]].
*'''יוסף צבי ברייטר''', מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרח"צ]].
*'''נתן ברייטר''' ב"ר יצחק, מ[[ווארשא]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].
*'''יצחק בריליאנט'''. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].
*'''משה בריליאנט''' ב"ר אפרים פרץ, מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תר"צ]] (קיץ) – [[תרצ"א]].
*'''מרדכי מאיר בריסקי (ברזיסקי)''', מחמעלניק. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת בחמעלניק, ב[[ווילנא]] ([[ת"ש]]), ביפאן ([[תש"א]]), ו[[תומכי תמימים שנחאי]] ([[תש"ב]]-[[תש"ו|ו]]). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארה"ב]] והתיישב בנ.י.
*'''אלתר בריקמן''' ב"ר פנחס, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ב]] (קיץ) – [[תרצ"ג]].
*'''יחזקאל בריש''' מקליעצאוו. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"א]].
*'''נתן ברכמאן''' מלטביא. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''משה ברלנד''' מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ג]]-[[תרצ"ט|ט]]. כשהתחילה המלחמה הי' ב[[חעלם]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.
*'''אברהם ברמן''', מפוריסוב. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]] (קיץ) – [[תרצ"ג]].
*'''יעקב ברמן''' מדוביענקא. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרח"צ]].
*'''יצחק ברמן''' מקאליבעל. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ה]].
*'''משה ברמן''' מסלאנים. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]].
*'''מאיר ברנשטיין''' מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"א]].
*'''פנחס ברנשטיין''' מדובינקא. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]].
*'''יעקב ברנשטם''' מלטביא. נולד בשנת [[תרפ"ה]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''משה ברעזינסקי''' בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.
*'''יחזקאל ברקוביץ''' ב"ר דובער, מפראשוקא. נולד בשנת [[תרע"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ז]] (קיץ) – [[תר"צ]] (שיעורים), [[תרצ"א]] (אולם).
*'''ישראל ברקוביץ'''. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].
*'''יהודה יוחנן בש''' ב"ר יעקב, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"א]].

===ג===

*'''צבי ליב גאטסגינאדע''' ב"ר דוב, מגאמבין. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנים [[תרצ"א]]-ב. וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ד]]-ה.

*'''יצחק גאלוב''' מחורוסטוב (לענין). נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בישיבה ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ"ב]], וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]] (קיץ) – [[תרצ"ג]] (שיעורים), [[תרצ"ג]] (קיץ) – [[תרצ"ד]] (אולם).

*'''הירש ליב גבבינר''' ע"פ [[ספר התמימים]].

*'''ישראל גבבינר''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. ע"פ [[ספר התמימים]].

*'''ישראל גביס''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. ע"פ [[ספר התמימים]].

*'''זעליג גוגלמן''' מרעמברטוב. נולד בשנת [[תרפ"ח]]. ע"פ [[ספר התמימים]].

*'''ברוך גוטבאר''' מסמראגאן. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ"א]].

*'''יהושע גוטווערץ''' למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].

*'''יעקב גוטווערץ''' מלאמיאנקא. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]]-ד.

*'''משה גוטליב''' מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].

*'''יהושע גוטמן''' ב"ר זלמן מאיר, מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנים [[תרצ"א]]-ב.

*'''צבי טובי' גוטמן''' ב"ר ליב וואלף, מפאטשינאוו. נולד בשנת [[תרס"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ה]].

*'''שלמה דוד גוטמן''' ב"ר אלי', מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרס"ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנים [[תרצ"א]]-ב.

*'''חיים גוטניק''' נולד בשנת [[תרפ"א]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''חיים זאב גוטקינד''' מפאריסוב. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].

*'''יעקב גוטרייערמן''' משידלאווצא. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"א]].

*'''ליב גוטרמן''' ב"ר יעקב ישעי', מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"ב]].

*'''אברהם גולדברג''' מזשיראדאוו. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ג]] (מכינה), [[תרצ"ג]] (קיץ) – [[תרצ"ד]] (שיעורים).

*'''דוד גולדברג''' ב"ר חיים יעקב שו"ב, מגאווערצאוו. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"ב]].

*'''חיים גולדברג''' ב"ר יעקב, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ג]]-ד (מכינה), [[תרצ"ד]] (קיץ) – [[תרצ"ו]] (שיעורים), [[תרצ"ז]]-ח (אולם). כשהתחילה המלחמה הי' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.

*'''יהושע ברוך גולדברג''' בהרב פישל משבעשין. נולד בשנת [[תרס"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ה]].

*'''יעקב גולדברג''' מ[[ווארשא]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"א]]-ג, ואח"כ בסירוגין.

*'''יעקב (בר"מ) גולדברג''' ב"ר מענדל, ממיעכוב. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר"צ]]-צא. כשהתחילה המלחמה הי' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.

*'''יעקב י. גולדברג''' מראדום. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]]-ח.

*'''מרדכי גולדברג''' ב"ר יעקב, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ,א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ד]]-ה (מכינה), [[תרצ"ו]]-ז (שיעורים), [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרח"צ]] (אולם). כשהתחילה המלחמה הי' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.

*'''נטע גולדברג''' למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].

*'''מנחם גולדברגר''' נולד בשנת [[תרפ"ו]]. ע"פ [[ספר התמימים]].

*'''אברהם אבא גולדברט''' מבריינסק. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ב]]-ג.

*'''נפתלי גולדהאק''' מאיוואנסק. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].

*'''מרדכי גולדוואג''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].

*'''יוסף גולדזאק''' למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].

*'''מענדל גולדזאק''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"א]].

*'''יצחק גולדזעגער''' מקאבילניק. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תר"צ]]-צא.

*'''הערץ גולדמן''' נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ"ו]].

*'''פנחס גולדמן''' ב"ר ישראל, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ב]]-ג.

*'''פנחס צבי גולדמן''' מזילקוב. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ד]]-ה.

*'''שמעון גולדמן''' ב"ר שמואל זאנוויל, משעדליץ. נולד בשנת [[תרפ"ד]]. למד בתו"ת בשנים [[תרצ"ז]] (קאלושין), בשנים [[תרח"צ]]-ט ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], מכינה), [[ת"ש]] ([[ווילנא]]) [[תש"א]] (יפאן), [[תש"ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי]]). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארה"ב]] והתיישב בנ.י.

*'''שמעון דובער גולדמן''' ב"ר שלמה, מסטאק. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]] (קיץ) – [[תרצ"ג]] (מכינה), [[תרצ"ד]]-ה (שיעורים).

*'''מנחם גולדסובל''' ב"ר העשל, מפאלעניץ. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]].

*'''חיים גולדצימר''' מיעזארנע. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ה]].

*'''פנחס גולדקנופ''' ב"ר משה מרדכי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת תער"ב. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ט]]-צ (שיעורים), [[תר"צ]] (קיץ) – [[תרצ"ה]] (אולם).

*'''אברהם צבי גולדשטיין''' למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].

*'''דובער גולדשטיין''' ב"ר מאיר פייוויש, מאוקינאוו שאצל [[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר"צ]]-צא.

*'''יוסף גולדשטיין''' ב"ר צבי הירש, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ב]]-צ. יסד וניהל את הסניף ב[[חמעלניק]], בשנים [[תר"צ]] – [[תש"א]], והשתתף בניהול הישיבה בגיטו ראדום בשנת [[תש"ב]]. כשהתחילה המלחמה הי' ב[[חמעלניק]], והי' בין הרשומים למשלוח עזרה. עבר את מאורעות המלחה וניצל, ואח"כ התיישב בנ.י. נפטר בשנת תשמ"ז.

*'''אליעזר גולדשיידר''' ב"ר נתן דוד, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ב]]-ג.

*'''דניאל גולדשיידר''' ב"ר נתן דוד, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ג]]-ז.

*'''יהודה גוסטמן''' ע"פ [[ספר התמימים]].

*'''יעקב גורארי' ''' ב"ר יחיאל צבי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת עת"ר. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]]-ז. כשהתחילה המלחמה הי' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], והי' בין הרשומים למשלוח עזרה. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]].

*'''נתן גורארי' ''' ב"ר יחיאל צבי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ה]]-ז (מכינה), [[תרח"צ]] ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]], שיעורים). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]].

*שלום דובער גורארי' ''' בהרש"ג (חדב"נ). נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] (אולם) בשנים [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרצ"ט]].

*'''שניאור זלמן (בר"נ) גורארי' ''' ב"ר נתן. נולד בשנת תער"ב. למד בתו"ת בנעויל בשנים [[תרפ"ג]]-ה (חורף), וב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]] (קיץ, שיעורים), [[תרפ"ו]]-צא (אולם). בשלהי [[תרצ"א]] יסד את הסניף בקאוועל. בשנים [[תרצ"ג]]-ח ניהל את המכינה ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]. ב[[תרצ"ט]] הגיע לנ.י. ונשא את בתו של האדמו"ר מקופיטשניץ. בשנים [[תש"א]]-ו ניהל את מחלקת הכתות בתו"ת בנ.י. נפטר בר"ה תשס"ד.

*'''שניאור זלמן (ברי"צ) גורארי' ''' ב"ר יחיאל צבי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ז]]-צא (מכינה ושיעורים), [[תרצ"א]] (קיץ) – [[תרצ"ה]] (אולם). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]].

*'''אברהם זלמן גורביץ''' ב"ר דובער נחום, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס"ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ד]]-ז. כשהתחילה המלחמה הי' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], והי' בין הרשומים לקבלת עזרה. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]].

*'''אלחנן גורביץ''' מריגא. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''הלל גורביץ''' ב"ר יצחק (מתמיד). נולד בשנת תרד"ע. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''ישראל גורביץ''' ב"ר דובער נחום, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]]-ז. כשהתחילה המלחמה הי' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]].

*'''מאיר גורביץ''' מלטביא. נולד בשנת [[תרפ"ה]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''שלום דובער גורביץ''' מריגא. נולד בשנת [[תר"פ]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''שמואל גורביץ''' ב"ר יצחק (מתמיד). נולד בשנת [[תרע"ז]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה. בתחלת קיץ [[תש"א]] חזר לרוסיא, ואחרי המלחמה יצא מרוסיא, ואח"כ הגיע לארה"ק והתיישב בלוד. נפטר בשנת תשע"א.

*'''שמואל גורביץ''' ב"ר דובער נחום, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ב]]-ז. כשהתחילה המלחמה הי' ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]].

*'''שניאור זלמן גורביץ''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], לערך בשנת [[תרפ"ב]].

*'''אברהם יוסף גורדון''' ב"ר חיים, מדונילביץ. למד בתו"ת בגלובאקי. אחרי המלחמה הגיע לארה"ק והתיישב בכפר חב"ד.

*'''זרח גורדון''' מקבוצת תלמידי אחי תמימים בנ.י. שנסעו ללמוד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] באלול [[תרצ"ט]], וכשהתחילה המלחמה נסע ל[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]], ושטוקהולם, ומשם חזרה לנ.י.

*'''ניסן גורדון''' ב"ר יוחנן, מדאקשיץ. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תר"צ]]-צא. נפטר בשנת תש"נ.

*'''דוד גורטשין''' מטשעכאנאווצע. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]] (מכינה), [[תרצ"ג]] (קיץ) – [[תרצ"ה]] (שיעורים), [[תרצ"ה]] (קיץ, אולם).

*'''חיים יהודה גזעוואטש''' ב"ר משה, מקאלושין. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]].

*'''אברהם י. גזעזינסקי''' מטשעכאנאוו. נולד בשנת [[תרפ"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ז]]-ח.

*'''ישראל גזענדא''' מיאדאווע. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]]-ג.

*'''משה גזשעביען''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].

*'''מאיר גטנר''' ב"ר שלמה, מנאוויקארטשין. נולד בשנת [[תרע"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ה]].

*'''יצחק ברוך גטרמן''' מקארוב. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ז]]-ח.

*'''יעקב גידיינקן''' מריקי. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ב]]-ה (שיעורים), [[תרצ"ה]] (קיץ) – [[תרח"צ]] (אולם). כשהתחילה המלחמה הי' בריקי, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.

*'''אלי' גיטלין''' ב"ר מענדל יוסף, מדיסנא. נולד בשנת [[תרס"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ו]]-ז (שיעורים), [[תרפ"ז]] (קיץ) – [[תרצ"א]] (אולם).

*'''יצחק גיטלין''' ב"ר מענדל יוסף, מדיסנא. נולד בשנת [[תרע"ג]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תרפ"ז]]-צא.

*'''אברהם גיטליס''' ב"ר זעליג, ממאציוב. נולד בשנת [[תרס"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]]-ו. בשנת [[תרצ"ה]] הי' ר"מ סניף ראציאנז. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]].

*'''ישעי' גיטליס''' מקאוועל. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]]-ח.

*'''ירחמיאל גייער''' ב"ר שמעון, מ[[חעלם]]. נולד בשנת תער"ב. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].

*'''משה גייער''' מדובענקא. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ה]]-ז (מכינה), [[תרח"צ]] ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]], שיעורים).

*'''יצחק גילרנטר''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ד]]-ה (מכינה), [[תרצ"ה]] (קיץ, שיעורים).

*'''אברהם משה גינגולד''' ב"ר אהרן נפתלי, ממלאווע. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"א]].

*'''אברהם יצחק גינזבורג''' מדאלהינוב. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ"א]].

*'''אהרן גינזבורג''' מ[[ווילנא]]. נולד בשנת [[תרפ"ה]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[ת"ש]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''פישל גלאווינסקי''' ב"ר נח, מפאדעמביץ. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר"צ]]-צא.

*'''זעליג גלאז''' ב"ר מענדל, מגלובאקע. נולד בשנת [[תרע"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ו]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''שניאור גלאז''' נולד בשנת [[תרע"א]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''יעקב גלבטרויב (גלבטרונק)''' מפאלעניץ. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ג]]-ה (מכינה), [[תרצ"ה]] (קיץ, שיעורים).

*'''אברהם גלבטרויב''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]].

*'''אברהם אבא גלברט''' מבריינסק. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ג]] (בחורף במכינה ובקיץ בשיעורים).

*'''יעקב גלובנקי''' נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ"ו]].

*'''אפרים גלומבצקי''' משווינציאן. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תר"צ]]-צא.

*'''אברהם יוסף גלזמן''' מ[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ה]].

*'''חיים דוד גלזמן''' ב"ר קלמן ראובן, מסטאפניץ. נולד בשנת [[תרס"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ג]], [[תרפ"ו]]-צא. כשהתחילה המלחמה הי' בסטאפניץ, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.

*'''[[מאיר גלזמן]]''' ב"ר קלמן ראובן, מסטאפניץ. נולד בשנת [[תרס"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ג]]-צא. כשהתחילה המלחמה הי' בין הרשומים למשלוח עזרה. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''משה ליב גלזמן''' ב"ר חיים, מסטאפניץ. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ו]]-ז.

*'''דוד גלזר''' ע"פ [[ספר התמימים]].

*'''יהושע גלזר''' מקורעניץ. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ"א]].

*'''מאיר גלזר''' ע"פ [[ספר התמימים]].

*'''אברהם משה גליבטר''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]]-ד (שיעורים), [[תרצ"ד]] (קיץ) – [[תרצ"ה]] (אולם).

*'''לעמיל גליבטר''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].

*'''יעקב מתתי' גלינפלד''' מקשונז. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ה]].

*'''יעקב דוד גלינר''' מטשיזעוו. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ג]]-ד.

*'''יוסף מנחם גליקסברג''' מביאלעפאלע. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ג]] (מכינה), [[תרצ"ג]] (קיץ) – [[תרצ"ה]] (שיעורים).

*'''משה דוד גליקסברג''' למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].

*'''יצחק מענדל גליקסון'''. כשהתחילה המלחמה ברח ל[[ווילנא]], ושוב חזר לפולין להביא עוד תלמידים ל[[ווילנא]], אלא שהגבול נסגר, ושוב לא הצליחו לבוא ל[[ווילנא]].

*'''מאיר גליקסמן''' מקאמיק (טשענסטכוב). נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ד]]-ז (מכינה), [[תרצ"ז]] (קיץ) – [[תרח"צ]] (שיעורים). כשהתחילה המלחמה השתדל לברוח מפולין ל[[ווילנא]], ולא הצליח. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''נפתלי הערץ גליקסמן''' ב"ר חיים בנימין, מקאמינקא (טשענסטכוב). נולד בשנת תער"ב. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ו]]-צ (שיעורים), [[תר"צ]] (קיץ) – [[תרצ"ה]] (אולם). כשהתחילה המלחמה הי' בטשענסטכוב, ורשום בין התלמידים למשלוח עזרה.

*'''שמואל צבי גלענצער''' ב"ר שמחה, מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרס"ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ד]]-ה.

*'''יעקב גלפרין''' מקראסנע. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"א]].

*'''צבי גלר'''. נולד בשנת [[תרפ"ד]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ"ו]].

*'''מאיר זאב גמיינר'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]]-ג (מכינה), [[תרצ"ד]] (קיץ) – [[תרצ"ה]] (שיעורים).

*'''אהרן גסטין'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]].

*'''אברהם אהרן גסטנברג'''. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].

*'''ישראל געוויס''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ו]]-ח.

*'''יוסף געזונדהייט'''. מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ו]]-ח.

*'''זאב געלבלום''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ד]].

*'''אברהם געלבפיש''' ב"ר גדיל, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ו]]-ז.

*'''חיים יהושע געלדמן''' מפראמפאל. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנים [[תרצ"ז]]-ח.

*'''יעקב געלכטרונג''' ב"ר צבי, מפאלעניץ. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ג]]-ה.

*'''הירש געלפיש''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].

*'''נתן גענדל''' מאיידוציק. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תרפ"ח]]-צא.

*'''מאיר גערטנר''' ב"ר שלמה יוסף, מניישטאט. נולד בשנת [[תרע"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]]-צא.

*'''משה אלי' גערליצקי''' מקינצק. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת בשנים [[תרצ"א]] ([[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]), [[תרצ"ב]]-ג ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] שיעורים), [[תרצ"ג]] (קיץ) – [[תרח"צ]] (אולם), [[תרח"צ]]-ט (ניהל את הסניף ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]), [[ת"ש]] ([[ווילנא]]), [[תש"א]] (יפאן). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש"ב]] הגיע למונטריאל, שם יסדו תו"ת, ובה עסק כל ימיו. נפטר בשנת תש"ע.

*'''אלי' חיים גערשט''' מסטאשוב. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ה]].

*'''חיים גרודזונסקי''' נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ"ו]].

*'''חיים גרוזובסקי''' מקאמיניץ (נכד הג"ר ברוך בער). נולד בשנת [[תרפ"ה]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[ת"ש]].

*'''אהרן פנחס גרומן''' ב"ר דוד, מוולאיין. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"א]].

*'''יעקב ליב גרומן''' ב"ר שמעון, מסטאצק. נולד בשנת [[תרע"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].

*'''מענדל גרומן''' ב"ר יעקב, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ו]]. למד בתו"ת בשנים [[תר"צ]]-צג (שיעורים), [[תרצ"ג]] (קיץ, אולם).

*'''דובער גרוסבוים''' ב"ר גרשון, מקובליץ. נולד בשנת [[תרס"ו]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]]-ו. אח"כ הגיע ל[[ארה"ב]], והתיישב בנוארק, ואח"כ בנ.י.

*'''שמואל ליב גרוסברג''' מסטאפניץ. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ה]] (מכינה), [[תרח"צ]] ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]], אולם).

*'''אפרים גרוספרשטנד''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].

*'''שלמה גרוסקין''' ב"ר משה מרדכי, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ג]] (מכינה), [[תרצ"ד]] (שיעורים).

*'''שמואל אלי' גרוסקין''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ה]].

*'''קלמן גרושפס''' מפאצאנוב. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]]. כשהתחילה המלחמה השתדלו להביאו מפולין ל[[ווילנא]], ולא הצליחו. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''יוסף גרטלר''' ב"ר צבי, מקראסניבראד. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].

*'''העניך גרטנר''' מבוסק. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת באטווצק בשנים [[תרצ"ז]]-ח.

*'''מאיר גרטנר''' ב"ר שלמה יוסף, מניישטאט. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]]-צא.

*'''מרדכי גרייער''' מחארקישאוו. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ב]]-ג.

*'''משה גרייצר''' ב"ר אשר, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ב]]-ד.

*'''יעקב צבי גרינבלט''' מרייוויץ. נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ז]]-ח.

*'''מענדל גרינבלט''' מ[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ד]].

*'''יעקב גרינברג''' ב"ר שמואל יצחק, מווישקאוו. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ו]]-ז.

*'''ישראל גרינברג''' ב"ר יוסף, מאדליבאזשיץ. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].

*'''מאיר גרינברג''' ב"ר יהושע פאלק. נולד בשנת [[תרע"ז]]. מקבוצת תלמידי אחי תמימים בנ.י. שנסעו ללמוד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] באלול [[תרצ"ט]], וכשהתחילה המלחמה נסעו לריגא והמשיכו לימודיהם עד חוהמ"ס, שאז נסעו לשטוקהולם, ומשם חזרה לנ.י.

*'''משה גרינברג''' ב"ר שמחה בונם, מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרפ"ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ט]]-צא.

*'''שלום גרינברג''' מ[[חעלם]]. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרח"צ]].

*'''[[מנחם זאב גרינגלס]]''' ב"ר אברהם יחיאל, מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת בשנים [[תרצ"ו]] ([[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]), [[תרצ"ז]]-ט ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]), [[ת"ש]] ([[ווילנא]]), [[תש"א]] (יפאן). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש"ב]] הגיע למונטריאל, שם יסדו תו"ת, ובה הי' משפיע כל ימיו. נפטר בשנת תשע"א.

*'''אלעזר גרינפלד''' ב"ר אהרן, מלונטשיץ. נולד בשנת [[תרס"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ו]].

*'''גבריאל גרינפלד''' מ[[לאדז]]. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"א]].

*'''שרגא פייוויש גרינר''' ב"ר לייבוש, מדרילץ. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"א]]-ב (שיעורים), [[תרצ"ב]] (קיץ) – [[תרח"צ]] (אולם). כשהתחילה המלחמה הי' באסטראווצי, והי' בין הרשומים למשלוח עזרה. עבר את מאורעות המלחמה וניצל. בקיץ [[תש"ט]] הגיע לברזיל, והתיישב בריא ד'זענערא.

*'''אברהם גרינשפן''' ב"ר דוד, מוואלאמין. נולד בשנת [[תרע"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרפ"ז]].

*'''משה מרדכי גרינשפן''' מאסטראווצא. נולד בשנת [[תרס"ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"א]]-ד.

*'''משה גרישא''' נולד בשנת [[תרע"ח]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''משה ברוך גרנטובסקי''' מקאלאשין. נולד בשנת [[תרע"ה]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ב]]-ג.

*'''[[אברהם יצחק גרפינקל]]''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת בשנים [[תרצ"ג]]-ט ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]-[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]), [[ת"ש]] ([[ווילנא]]), [[תש"א]] (יפאן), [[תש"ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי]]). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה. ב[[תש"ו]] הגיע ל[[ארה"ב]], ושימש ר"מ בתו"ת.

*'''בנימין אליעזר גרפינקל''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרצ"ד]] (מכינה), [[תרצ"ה]] (שיעורים).

*'''יעקב יוסף גרשוביץ''' מליטא. נולד בשנת [[תרפ"ה]]. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה.

*'''אבא גרשינצווייג''' מטומאשוב. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"א]].

===ד===

*'''ידידי' דאגאוויטש''' מברעסלאוו. נולד בשנת [[תרע"ג]]. למד בתו"ת בשנים [[תרפ"ח]]-צא ([[ווילנא]]), [[תרצ"ב]]-ד ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]). אח"כ הגיע ל[[ארה"ב]], והי' שו"ב בפילדלפיא.

*'''אברהם דאלינסקי''' ממעלאדעצנע. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנים [[תר"צ]]-צא.

*'''ארי' זאב דאמליך''' מ[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]. נולד בשנת [[תרפ"ג]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרח"צ]].

*'''חיים יוסף דאנער''' ב"ר מאיר, מווינעוויץ. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"ב]].

*'''יחיאל מיכל דברוסקין''' ב"ר שניאור זלמן, מבראילא רומניא. נודל בשנת עת"ר. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ט]]-צא. אח"כ התיישב בארה"ק והי' רב בחיפה.

*'''שניאור זלמן דובער דובין''' ב"ר מרדכי, מריגא. נולד בשנת [[תרע"ד]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]] בשנת [[תרצ"ז]]-ט. בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]].

*'''ירחמיאל ישראל דומברובסקי''' ממלאווא. נולד בשנת תרד"ע. למד בתו"ת בשנים [[תרצ"א]] ([[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]]), [[תרצ"ב]]-ד ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]).

*'''זאב דושבסקי''' מיעקאטרינאסלאוו (לעוועדאוו). למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ג]]-ד.

*'''שמואל דזעמאלקובסקי''' ב"ר יצחק. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"ב]].

*'''מענדל דייטלבוים''' מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ה]].

*'''מאיר דייטש''' מקאלא. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ב]]-ד.

*'''משה דיימנט''' מטאמאשאוו. נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים לודז (פולין)|לאדז]] בשנת [[תרצ"א]].

*'''דוב דינעס''' נולד בשנת [[תרפ"ב]]. למד בתו"ת ב[[ווילנא]] בשנת [[תרצ"ו]].

*'''פסח דמבראט''' ב"ר ישעי', מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרע"ט]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ב]]-ג.

*'''שלמה דמבראט''' ב"ר ישעי', מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנים [[תרצ"ב]]-ג.

*'''נתן נטע דנדרוביץ''' מריקי. נולד בשנת [[תרע"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ג]] (מכינה), [[תרצ"ד]]-ה (שיעורים).

*'''אבא גרשון דנציגר''' מפראגא. נולד בשנת [[תר"פ]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנת [[תרצ"ה]].

*'''יחזקאל דערן''' ב"ר ישראל, מווישקוב. נולד בשנת [[תרפ"ה]]. למד בתו"ת בשנים [[תרח"צ]]-ט ([[תומכי תמימים אטוואצק|אטוואצק]]), [[ת"ש]] ([[ווילנא]]), [[תש"א]] (יפאן), [[תש"ב]]-ו ([[תומכי תמימים שנחאי]]). בשנת [[תש"א]] סודרה לו ויזה ל[[ארה"ב]] בתור תלמיד הישיבה. בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ארה"ב]], אח"כ התיישב בפיטסבורג. נפטר בשנת תשל"ט.

*'''משה דראזניק''' ב"ר אנשיל, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרפ"א]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] (מכינה) בשנת [[תרצ"ג]].

*'''משה דרזנר''' ב"ר יעקב, מ[[ווארשא]]. נולד בשנת [[תרס"ח]]. למד בתו"ת ב[[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]] בשנים [[תרפ"ה]]-ז.

*'''משה דרייזין''' ב"ר צבי הירש, מגערמאנאוויץ. נולד בשנת [[תרע"ג]]. למד בתו"ת בשנים [[תרפ"ח]]-צא ([[ווילנא]]), [[תרצ"ב]]-ג ([[תומכי תמימים וורשא (פולין)|ווארשא]]). אח"כ הגיע ל[[ארה"ב]] והתיישב בפראווידענס.

אליהו שמואל כהנוב

2025-10-13T22:02:19Z

66.176.72.175: בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש

[[קובץ:אליהו שמואל כהנוב.JPG|שמאל|ממוזער|הרב אליהו שמואל כהנוב]]
הרב '''אליהו שמואל כהנוב''' ([[תרנ"ז]] - [[ה' כסלו]] [[תש"מ]]) היה תלמיד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לגרוזיה כרב ושוחט ומוהל מקומי, היה מסור כל ימי חייו להעמיד תלמידים באומנות הזביחה.

==תולדות חיים==
הרב אליהו שמואל כהנוב נולד בשנת [[תרנ"ז]], ב[[פאהאר]] הסמוכה ל[[צ'רניגוב]] לאביו ר' חיים הכהן כהנוב ולאימו חיה צירל{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/11_051.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.

כנער נשלח תחילה ללמוד בישיבת פוטשופ שבפלך צ'רניגוב, ובשנת [[תרס"ג]] נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, שם למד עד שנת [[תרס"ט]].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו חוה ריסא בת ר' [[אשר מרגליות]] רבה של [[ראקשיק]] {{הערה|על פי המופיע בכרטיס בספר החסידים. באתר GENI מופיע שהיתה בתם של אשר (איסר) וחיה שרה מרגוליס.}}.
ונכדת החסיד הנודע ר' [[אליהו אבעלער]]

בשנת [[תרפ"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחאלציחי, גרוזיה כרב וכשוחט מקומי.

ב[[תש"ז]] יצא מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]] ל[[פריז]].

בתחילת שנות היו"ד היגר למונטריאול והצטרף לקהילה החב"דית שהתהוותה במקום{{הערה|תשורה מאצקין תשע"ד פרק כ"א.}}, ולאחר זמן לא ארוך עבר ל[[ארצות הברית]] שם מינהו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לבוחן תלמידים ב[[ועד השחיטה]] של [[מחנה ישראל]] בראשות הרב [[שמואל זלמנוב]].

רעייתו נפטרה בגיל 63 ביום שישי [[ט' תמוז]] [[תשי"א]]{{הערה|1=ראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1099.htm מכתב תנחומים שקיבל מהרבי לאחר פטירת רעייתו].}}.

בסוף ימיו לימד שחיטה ב[[תומכי תמימים המרכזית]] אשר ב-[[770]]{{הערה|1=ראו לדוגמה [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5413678/jewish/page.htm מכתב שקיבל מהרבי בקשר עם הענקת סמיכה לשוחטים].}}.

נפטר ב[[ה' כסלו]] [[תש"מ]].

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[שמואל לויטין]].
*בנו, הרב [[שלום חיים אשר כהנוב]].
*בתו, שרה חנה, אשת הרב [[מאיר חיים חייקין]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהנוב, אליהו שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"מ]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

מיכאל יהודה אריה לייב כהן

2025-10-13T22:00:45Z

66.176.72.175: בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש

[[קובץ:Kahan, Leibel 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' לייבל כהן]]
הרב '''מיכאל יהודה אריה לייב הכהן כהן''' (קרי: כאהאן) ([[תרס"ה]]-[[כ"א ניסן]] [[תשל"א]]) היה מלמד, ששימש כיו"ר ומזכיר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרס"ה]] לאביו הרב [[ברוך שלום כהן]].

הרב כהן למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. היה זמן קצר [[שו"ב]] ב[[חרקוב]] וב[[ה' אלול]] [[תרצ"ו]] הגיע ל[[ארץ הקודש]] ועסק בחינוך. היה תקופה שהיה מלמד בבית הספר של הרשת בזרנוגה

עם הקמת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] שימש תקופה קצרה כמרכז פעולות צא"ח (תפקיד מקביל ליושב ראש), ולאחר מינויו של הרב [[ישראל לייבוב]] ליו"ר, שימש כמזכיר הארגון.

נפטר ב[[שביעי של פסח]] [[תשל"א]].

==לב הארי==
בשנת [[תשס"ט]] יצא לאור הספר "לב הארי" המגולל את תולדות חייו של ר' מיכאל. הספר נערך על ידי ר' [[משה מרינובסקי]] ויצא לאור על ידי משפחתו.

==משפחתו==
אשתו מרת חייה בת הרב [[אהרן תומרקין]]

'''בניו:'''
* ר' [[ברוך שלום כהן (ניו הייבן)]] - ניו הייבן, ארצות הברית.
* ר' בנימין כהן - כפר חב"ד - נפטר כ"ח אייר תשפ"ד.
* ר' אהרון כהן - כפר חב"ד.
* ר' דובער (בערל) כהן - קראון הייטס.
* מרת סלאווה חיטריק - אשת הרב [[אהרן חיטריק]].
* מרת רבקה טננבוים.

==ראו גם==
אחיו הרב החסיד [[רפאל נחמן כהן]].

==לקריאה נוספת==
*'''לב הארי''' - ספר על קורות חייו, פועלו ודמותו החסידית של הרב מיכאל יהודה לייב כהן.
*'''אחים אהובים''' - ספר הסוקר את פעילותם של האחים, הרב מיכאל יהודה לייב כהן והרב רפאל נחמן כהן, להפצת יהדות ברוסיה הסובייטית.

{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[ישראל ליבוב]]|רשימה=[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|יושב ראש צאגו"ח]]|שנה=[[תשי"ב]] - [[תשי"ד]]}}

{{קצרמר|אישים}}

{{מיון רגיל:כהן, מיכאל יהודה אריה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

יונה כהן

2025-10-13T21:58:55Z

66.176.72.175: בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש

[[קובץ:Kahan (Poltaver), Yona.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יונה פולטאבער בצעירותו]]
הרב '''יונה כּהֲן''' (מכונה '''יונה פולטאבער''', [[תרנ"ח]] - [[כ"ב שבט]] [[תש"ט]]), ממנהלי רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתית בברית המועצות. מראשי "ועד הבריחה" ב[[לבוב]] ומארגן "[[הבריחה הגדולה]]" של אלפי חסידי חב"ד מרוסיה בשנים ה'תש"ו וה'תש"ז. הלחין את הניגון "[[שהשלום שלו]]". נאסר, הוגלה לסיביר ונרצח בעינויים בשל פעילותו המחתרתית לשמירת יהדות ב[[ברית המועצות]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר [[פולטבה]] בשנת [[תרנ"ח]], ועל שמה נדבק בו הכינוי בו נקרא בפי החסידים. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

ניהל משנת [[תרצ"ו]] את רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית ב[[ברית המועצות]], כאשר הוא נעזר בר' [[מרדכי אליעזר לפוטובסקי]] ובר' [[נחום וולוסוב]] שהיו ליד ימינו.

היה מראשי ועד הבריחה ב[[לבוב]], שקיבלה לימים את השם [[יציאת רוסיה תש"ו]] ובמסגרתה יצאו רוב חסידי חב"ד את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים.

לאחר שהחלו המעצרים בעקבות פרשית לבוב, הסתתר בלבוב, [[מוסקבה]] ולנינגרד, עד שנתפס בי"ט [[כסלו]] [[תש"ח]] ונאסר בבית הסוהר שפולרקע, הוגש כתב אישום [[כ"ז אדר]] א' [[תש"ח]] וב-[[ח' ניסן]], נגזר דינו לעשר שנות גלות. הוא נשלח למחנה קרפלג בסיביר, שם נפטר כעבור פחות משנה, בכ"ב שבט תש"ט{{הערה|'''[https://col.org.il/news/58983 פרשה עלומה בתולדות חב"ד נחשפת לראשונה ● מיוחד]''' באתר {{COL}}}}.

אחיינו, ר' [[שמריהו פרוס]] קרא לבנו ר' [[אריה יונה פרוס|יונה פרוס]] על שמו.

רעייתו מרת שרה נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים. במשך השנים עלתה לארץ, והתגוררה אצל אחייניתה מרת חייה, רעיית ר' [[דוד חן]], עד לפטירתה.

הלחין את הניגון [[שהשלום שלו]].

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[אליהו חיים רויטבלאט]].
*גיסו, הרב [[יהודה לייב קרסיק]] - [[משפיע]] קהילות חב"ד ב[[מוסקבה]] ו[[נעוועל]]
*גיסו, ר' [[חיים שניאור זלמן פרוס]]{{הערה|רעייתו של ר' יונה, מרת שרה, הייתה אחותה של מרת חסיה, רעיית ר' זלמן פרוס.}}.

==לקריאה נוספת==
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 157-166.

==קישורים חיצוניים==
*שניאור ברגר, '''[http://chabadpedia.co.il/images/1/15/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A8.pdf יונה לא מצאה מנוח]''', שבועון בית משיח ט"ז חשון תשפ"ב
*'''*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 12 - 13.
* '''שירו 'שהשלום שלו': [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=823 בביצוע זלמן לוין, מתוך התקליט 'נפשנו']''' {{צליל}}, [http://chabad.info/news/%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%98-%D7%A9%D7%A8-%D7%A9%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%95/ בביצוע חוני גרונבלט] {{צליל}}, [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3242923 בביצוע בני פרידמן] {{וידאו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, יונה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

פסח בעל-עגלה

2025-10-13T19:33:56Z

66.176.72.175:

[[קובץ:יוסף_מביישינקוביץ'.jpg|ממוזער|בעל עגלה חסידי. איור: שולם פייגין]]
'''פסח בעל-עגלה''' (ידוע גם בכינויו: "'''פיישע'''") היה יהודי תושב העיירה [[ליובאוויטש]], חסיד בדורו של אדמו"ר הרש"ב. מתוקף מקצועו כעגלון פגש פסח חסידים רבים, ודמותו מוזכרת ומתוארת על ידי רבים מהחסידים שביקרו בליובאוויטש.

== תולדות חיים ==
פסח ("פיישע") נולד בליובאוויטש, למשפחה של בעלי-עגלה כמה דורות.

הוא היה בן גילו של אדמו"ר הרש"ב, ולמד יחד אתו ב[[חדר]].

לימים אמר: "כל אחד ממשיך את המקצוע של אבותיו, הוא אבותיו היו אדמו"רים, לכן הוא אדמו"ר. אני - אבותיי היו בעלי-עגלה לכן גם אני בעל-עגלה".{{הערה|תשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) ע' 7. ושם שאמר לרבי הרש"ב עצמו, אבל בגירסא המפורסמת זה היה בסתמיות. ואולי הוא אהב לומר את זה תמיד.}}

מספרים כי תלמידי התמימים שאלוהו על ילדותו של הרבי הרש"ב, וענה שזכור לו שהרבי היה אוהב לחם שחור. לפליאת השומעים סיפר, כי הרבי שהיה מבית עשירים היה מגיע כל יום עם לחם לבן, ובהגיעו לחדר היה מחליף עם אחד הילדים העניים את פרוסת הלחם שלו.

סיפור זה מבטא את השגתו של פיישע כי לא היה חכם במיוחד.

על מעלתו והתקשרותו לרבי הרש"ב מאידך גיסא, סיפר הרב [[יצחק דוד גרונר]]:

{{ציטוט|תוכן=לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הרש"ב נכנסו אנשי ליובאוויטש ולקחו בגדים כו' ופיישע בעל עגלה הי' האיינציגער [=היחידי] שגער בהם ולאמ"כ פרצה שריפה ר"ל ושרף את הבתים שלקחו וכשהגיע אצל פיישע בעל עגלה נעצר השריפה.|מקור=תשורה זירקינד כ' מנ"א תשע"ה, עמוד 7|מרכאות=כן}}

כבעל עגלה הוא היה המסיע את האורחים הבאים לליובאוויטש מתחנת הרכבת ברודניא, והיה מבטש אותם בחריפות{{הערה|ספר השיחות תש"א, עמ' 35; ספר השיחות תש"ז, עמ' 118.}}.

גם הרב [[יחזקאל אברמסקי]] סיפר כי הסיע אותו ר' פסח בעל עגלה{{הערה|הרב זלמן חאנין סיפר בבית משיח מפיו: "שכרו עבורי את 'פיישע בעל-עגלה' שיסיע אותי לתחנת הרכבת ברודניא, ומצד כבוד ודרך ארץ שלחו מטעם הישיבה את הבחור התלמיד הגאון ר' אברהם אלי' פלוטקין, ללוות אותי לתחנת הרכבת".}}.

נפטר בליובאוויטש לאחר פטירת כ"ק אדמו"ר הרש"ב{{הערה|ע"פ סיפור הרב [[יצחק דוד גרונר]] בתשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) עמוד 7.}}, ושם מנוחתו כבוד.

== משפחתו ==
*בנו, שלמה
*וואלף ואיסר, שניהם חתנים של ר' שמואל בלינר, בנו של ר' [[מיכאל בלינר]]

== לקריאה נוספת ==

* [https://drive.google.com/file/d/1KLsE4NCi6twZsS7aHc8qR4TWkqBfOd9l/view ספיר, גליון א, עמוד 38]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]

מנשה אלטהויז (ניקולייב)

2025-10-13T04:50:50Z

66.176.72.175: בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש

{{פירוש נוסף|נוכחי=סוחר חסידי, מאנשי קהילת חב"ד ב[[ניקולייב]] וב[[לנינגרד]] וממקורבי משפחת רבותינו נשיאינו|אחר=שליח הרבי בקריית טבעון|ראו=[[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)]]}}
{{אין תמונה}}
הרב '''מנשה אלטהויז''' היה סוחר חסידי, מאנשי קהילת חב"ד ב[[ניקולייב]] וב[[לנינגרד]] וממקורבי משפחת רבותינו נשיאינו.

==תולדות חיים==
נולד לר' [[בנימין אלטהויז]] בעיר [[ניקולייב]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמוד 162.}}.

לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[לנינגרד]] ושלח ידו בעסקים.

על מידת התקשרותו לרבותינו נשיאינו, מסופר כי בשעה שהיה משכיב את הילדים לישון ושר עימם שירי ערש, נהג לשנן עמם בטבעיות: "אני אוהב את הרבי", ולאחר אתנחתא קטנה מוסיף: "אני אוהב גם את אבא ואת אמא"{{הערה|כולם בחכמה חלק א' עמוד 25.}}.

על מידת קירבתו לרבותינו נשיאינו ולמשפחת בית הרב תעיד העובדה שלאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא זכה ש[[הרבנית שטערנא שרה]] תעניק לו כיפה שחורה של אדמו"ר הרש"ב, אותה תלה על הקיר, וכשאחד מאנ"ש בלנינגרד היה חולה, חבשו את הכיפה לראשו והוא התרפא בדרך נס{{הערה|תולדות לוי יצחק חלק ג' עמוד 31.}}.

נהרג בזמן [[מלחמת העולם השניה]]{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמוד 162.}}.

על פי המנהג המקובל, כיון שמקום קבורתו לא נודע, נחקק שמו על מצבתו של בנו ר' חיים זעליג בבית העלמין הר הזיתים: "פה נטמן ר' חיים זליג ז"ל אלטהויז, בן ידיד בית רבי הרה"ח ר' מנשה הי"ד מניקאלאייעב".

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[פיניע אלטהויז]] - מחשובי עסקני חב"ד בארץ הקודש, וחבר קהילת חב"ד [[תל אביב]].
*אחיו, הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]] - בעל מנגן חסידי, חבר קהילת חב"ד ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]].
*אחותו מרת מוסיא אלטהויז.
*אחותו מרת ברכה אלטהויז.
*בנו, ר' [[חיים זליג אלטהויז]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]'''

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלטהויז, מנשה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנספו במצור על לנינגרד]]
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

גרשון חנוך העניך אייכהורן

2025-10-13T04:47:18Z

66.176.72.175: בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש

{{פירוש נוסף|נוכחי=מחסידי חב"ד איסט-סייד שב[[מנהטן]], פעיל נמרץ ב'[[אגודת התמימים]]', חבר 'וועד הפועל' של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. שימש כ[[משולח]] עבור ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית|אחר=חבר הנהלת [[צבאות השם (ניו יורק)|צבאות השם]]|ראו=[[גרשון אייכהורן (קראון הייטס)]]}}
[[קובץ:אייכהורן גרשון העניך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרשון חנוך העניך הכהן אייכהורן]]
הרב החסיד ר' '''גרשון חנוך העניך הכהן אייכהורן''' (? - [[כ"ז שבט]] [[תשי"ז]]) היה מחסידי חב"ד איסט-סייד שב[[מנהטן]], פעיל נמרץ ב'[[אגודת התמימים]]', חבר 'וועד הפועל' של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. שימש כ[[משולח]] עבור ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[פולין]] לר' יעקב יצחק הכהן, אביו לא נמנה על חסידי חב"ד.

בשנות צעירותו המוקדמות למד בישיבתו של הרב הגאון [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק, ר' חיים בראותו את ר' גרשון פנה אליו והציע לו שילך ללמוד בליובאוויטש, באומרו ששם הוא מקומו. ר' גרשון למד בתו"ת בליובאוויטש שבליובאוויטש עד פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[תרע"ד]], אז חזר למדינת מולדתו פולין.

ר' גרשון עבר תלאות רבות, בחששו שיגויס לצבא, על כן הסתתר משלטונות הצבא. ר' גרשון נדד ממקום למקום בחוסר מנוחה, בשנת [[תרפ"א]] הגיע ל[[ארצות הברית]].

בארצות הברית, עם הגיעו עבד בעבודות קשות ומפרכות, עבד במתפרות הידועות, ועסק אף בעבודות קשות כבנין. הרב [[ישראל ג'יקובסון]] שהגיע לארצות הברית ב[[תרפ"ו]] סידר לו עבודה מכובדת שיוכל להתפרנס ממנה מתוך מנוחת הדעת, והוא החל לעבוד כשמש באחד מבתי הכנסיות בברוקלין.

ר' גרשון התגורר במנהטן (באיסט סייד). ר' גרשון השתדל תמיד לקרב יהודים לאביהם שבשמים על ידי שמירת תורה ומצוות והנהגה על פי שולחן ערוך.

שמר על קשר עם חסידי חב"ד, היו אלו הרב ישראל ג'יקובסון ור' [[אליהו יאכיל סימפסון]], ועוד.

היה פעיל נמרץ ב'[[אגודת התמימים]]'. חבר 'וועד הפועל' של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. שימש כמשולח עבור ישיבות תו"ת בארצות הברית. שלח את בנו ר' שלום דובער ללמוד ב'תומכי תמימים'.

נפטר [[כ"ז שבט]] [[תשי"ז]], ומנ"כ בניו יורק בסמוך ל[[אוהל]] הקדוש.

==משפחתו==
*בנו ר' [[שלום בער אייכהורן]] - [[משב"ק]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]

{{מיון רגיל:אייכהורן, גרשון חנוך העניך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:משפחת אייכהורן]]
[[en:Gershon Henoch Henich HaKohen Eichhorn]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

חיים ליברמן

2025-10-13T04:05:03Z

66.176.72.175: בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש

[[קובץ:חיים ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים ליברמן]]
'''חיים ליברמן''' ([[כ"ו בתמוז]] [[תרנ"ב]], 1892 - [[כ"ו בסיוון]] [[תנש"א]], 1991) היה מזכירו של [[הרבי הריי"צ]], וממנהלי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ו בתמוז]] [[תרנ"ב]] ב[[עיירה]] [[פלשניץ]] (הסמוכה לבוריסוב), [[רוסיה]] לרב [[ראובן ליברמן]], שהיה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]].

למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של [[הרבי הריי"צ]], וכאיש סודו לשליחיות מסוכנות למען הפצת היהדות והחזקת הישיבות המחתרתיות.

במאסרו של הרבי הריי"צ בשנת [[תרפ"ז]], נעצר עמו ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב [[יחזקאל פייגין]] להיות עוזרו). ליברמן עזב את [[רוסיה]] יחד עם הרבי הריי"צ ושימש אותו בנסיעתו ל[[פולין]], שם החל ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] מיום הקמתה.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] נלכד בוורשה הבוערת, הבין ליברמן כי מוכרחים להפעיל לחצים דיפלומטיים, ולהודיע לחסידים ב[[ארצות הברית]] על מצבו של הרבי. היות ומתוך ורשה הנצורה הדבר היה בלתי אפשרי, ליברמן החליט לקחת על עצמו את המשימה וניחם את עצמו שגם אם ייפגע - לא יאמלל אף אחד היות והוא איש ערירי. הוא יצא לדרך בלא להודיע לאדמו"ר הריי"צ, ולאחר תלאות שונות הצליח לצאת את גבולות הכיבוש הנאצי ויצר קשר עם החסידים בארצות החופש, מה שהוביל להצלתו של הרבי{{הערה|ראו בהרחבה [[תשורה]] מנישואי הר' מנחם מענדל חנין, [[שושן פורים]] תשס"ה.}}.

ב[[ט' אדר]] [[ת"ש]] הגיע עם [[הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של הרבי הריי"צ ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]]. בסוף ימיו בשנת [[תש"מ]] צירף אליו את הרב [[יצחק וילהלם]] לעזרה לניהול הספריה{{הערה|הרב שלום דובער לוין, משפט הספרים-דידן נצח, עמוד ה.}}. את הספריה ניהל ר' חיים ליברמן עד לפרישתו בתקופה הסמוכה ל[[משפט הספרים]], מאז - מנהל הספריה הוא הרב [[שלום דובער לוין]].

ר' חיים ליברמן מעולם לא התחתן. הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנפטרה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] לפני שהספיקו להתחתן. מייחסים את רווקותו לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולתחזוק הספרייה.

בשנים האחרונות לחיי אדמו"ר הריי"צ ביקש אדמו"ר הריי"צ את בנותיו הרבנית חיה מושקא ואחותה חנה, שמכיון שר' חיים גלמוד - שידאגו לו, ההוראה התקיימה במלואה עד יומו האחרון של ר' חיים; {{הערה|1=גם לאחר משפט הספרים הרבי והסתלקות הרבנית, הרבי דאג לו על ידי באי כוחו על פי הוראת חמיו הרבי מהוריי"צ.}} הן דאגו לו לכל מחסורו והוא היה סועד סעודות חג ומועד בבית [[הרש"ג]].

ר' חיים נודע בעולם הספרות היהודית בתור אחד מגדולי הביביליוגרפים. יודעי תולדות הספרות היהודית, וגדולי הספרנים העבריים בעולם התכתבו איתו והשתדלו לדלות ממנו מידע והבנה על תולדות ימי הדפוס העברי ומהדורות ספרים שונות.

בשהותו ארצות הברית התגורר ב-[[770]]. הייתה תקופה בה ר' חיים ליברמן נכנס לחדר של [[הרבי]] מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וספרות (עד למשפט הספרים).

בשנים מאוחרות יותר, הרבי הורה לרב [[שניאור זלמן חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]] לסייע לר' חיים בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיידע שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הכרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו ר' חיים ליברמן לר' זלמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם ב[[פריז]]{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חנין ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"ג]].}}.

==משפט הספרים==
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
[[קובץ:ליברמן עם הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים ליברמן לצד [[הרבי הריי"צ]] ב[[פולין]] ([[תרצ"ד]])]]
בחורף [[תשמ"ה]] נגנבו 400 ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] השוכנת ב-[[770]] דירתו של [[הרבי הריי"צ]], על ידי נכדו של הרבי הריי"צ, [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]]. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. הייתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, ו[[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[משפט הספרים|משפט]]. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.

במשפט היה ר' חיים ליברמן לצִדו של [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. [[הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו".

בהמשך המשפט, לאחר גילוי מסמכים וחקירות העו"ד, התערערה נאמנותו של ליברמן לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנה של [[חנה גוראריה]].

דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכ[[מזכיר]] של הרבי, שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של [[הרבי הריי"צ]] שעליו נסובה אחת הראיות של הצד של הרבי - מכתב לד"ר מרקס משנת [[תש"ו]], בו כתב לו הרבי הריי"צ בפירוש שהספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]], הרי לפי עדותו של ליברמן, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את הדברים מחוסר ברירה. הוא העיד זאת כמי שכתב את כל מכתבי הרבי הריי"צ.

אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו"ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר, הרב [[משה לייב רודשטיין]]. לליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב. כמו כן כשנשאל, אחר שהתבקש לצייר לעצמו את פניו של [[הרבי הריי"צ]], האם הוא חושב שייתכן שהרבי הריי"צ שיקר ח"ו במכתב - ענה: הרבי לא משקר. בכך סייע לצד של הרבי. (יש לציין שהרבי הוא זה שאמר לעורכי דין שיאמרו לליברמן לצייר את פניו של הרבי ואח"כ לשאול אותו כנ"ל)

אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו הודה ששרף והשמיד כמה וכמה מסמכים המראים בבירור על שייכות אגו"ח לספריה{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=245}}.

מאז ניתק ר' חיים ליברמן לתקופה את קשריו עם חסידות חב"ד. יש אומרים, כי ברבות הימים חזר בו ר' חיים ליברמן{{מקור}}.

==שנותיו האחרונות==
בשנים האחרונות לחייו ר' חיים ליברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' ב[[ויליאמסבורג]], וכמה אברכי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] דאגו לו.

ב[[כ"ז ניסן]] [[תש"נ]] עברה במעמד ה[[חלוקת דולרים]] אישה שביקשה ברכה בעבורו, הרבי בירר לזהותו ולקשריה של האישה עימו והעניק ברכת אריכות ימים בעבור מר ליברמן{{הערה|תיאור המאורע: למשמע בקשת הברכה שאל הרבי: "וועלכע חיים ליברמן"? ["איזה חיים ליברמן"?] האישה השיבה: "מאשל אברהם". הרבי שאלה: "וואס האסטו צוטאן מיט עם?" ["מה העסק שלך איתו"?] האישה השיבה שהיא ביקרה אצלו ובביקורה ליברמן ביקש ממנה שבעברה לפני הרבי בחלוקת דולרים תבקש ברכה בעבורו, הרבי הגיב:"זאל ער האבן אריכות ימים ושנים טובות. ער האט א ברכה פון דעם שווער אז ער זאל מאריך ימים ושנים זיין, וועט דאס מקויים וערן." ["שתהיה לו אריכות ימים ושנים טובות. יש לו ברכה מחותני שהוא יאריך ימים ושנים, זה בודאי יתקיים"] הרבי נתן לה דולר נוסף והמשיך: "דאס וועט איר אפגעבן אויף צדקה פאר עם". ["זה תתני לצדקה בשבילו"]. [[דברי משיח]] תש"נ חלק ג' עמ' 320.}}.

הרבי שלח באופן תדיר את ר' [[שלום דובער לוין]] ועוד לבקרו. וכאשר שבר ליברמן את רגלו, שלח הרבי בליל שבת את המשב"ק ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדל גאנזבורג]]{{הערה|1=מפי ר' מענדול גנזבורג}} ללכת בליל שבת לבקרו, ולחזור ולעדכן את הרבי במצבו.

נפטר ב[[כ"ו בסיוון]] [[תנש"א]] ונטמן בהר-הזיתים ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*אביו, הרב [[ראובן ליברמן]] - היה ה[[שוחט]] החסידי של ה[[עיירה]] פלשניץ.
*אחיו, הרב [[צבי ליברמן]] - [[כפר חב"ד]].
*גיסו הרב [[שמואל גלפרין]].

==חיבוריו==
[[קובץ:ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ליברמן (משמאל) עם הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[בנימין קליין]] מעיינים בספרים עתיקים]]

ר' חיים ליברמן כתב מאמרים רבים ב[[לשון הקודש]] וב[[יידיש]]. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים.

מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. הביבליוגרף ד"ר ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן [[שז"ר]]. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.{{הערה|ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפי, בתוך: גרשם שלום, '''השלב האחרון''', מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, ירושלים, תשס"ט-2008 (להלן: "שלום, השלב האחרון"), עמ' 89 - 90.}}

===אוהל רח"ל===
לימים כינס ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים '''[[אהל רח"ל]]''' (ראשי תיבות של שמו, ושמה של כלתו שנרצחה){{הערה|חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר' בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [8], 568 ע'. ‬ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג.,XIII 749 ע'. ניו יורק, 1984.}} הכרך הראשון כלל את מאמריו ב[[עברית]] והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום ל[[עברית]] מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על ר' חיים ליברמן ודרכו במחקר.

הוצאת הספר הייתה בהוראתו של [[הרבי]], שהורה לר' [[זלמן חאנין]] לשלם לחיים ליברמן כדי שיעבוד על הספר ואף על הוצאות הדפוס, והרבי בעצמו שילם אחר כך לזלמן חאנין את ההוצאות.

פעמים רבות בטרם נסיעתו של הרבי לאוהל, ביקש מ[[זלמן חאנין]] דו"ח, בנוגע להתקדמות בעריכת הספר.

==ראו גם==
* [[פרשת הספרים]]
* [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]
* [[שלום דובער גוראריה]]

==לקריאה נוספת==
*[[יהושע ד. לבנון]], '''תולדות אדם: ר' חיים ליברמן, האיש ומחקריו''', בתוך כתב-העת לביבליוגרפיה היוצא מטעם אוניברסיטת בר-אילן שהוקדש לכבודו לרגל יום הולדתו ה-85.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/24647 ספר אוהל רח"ל חלק א'] באתר 'היברו בוקס' {{הב}}
;מכתבי הרבניות לליברמן
* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=29470&ord_tguva=invert דאגת הרבי והרבנית, מכתבים בפרסום ראשון], כ"ז [[סיוון]] ה'תשס"ז (13.06.2007) {{אינפו}}
* [http://chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=32055 פרסום ראשון: מכתבי הרבניות], י"ג [[תשרי]] ה'תשס"ח (25.09.2007) {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליברמן, חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים בפלשצניץ]]
[[קטגוריה:משפחת ליברמן (4)]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

משה דובער ריבקין

2025-10-09T20:22:13Z

66.176.72.175:

[[קובץ:משה דובער ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה דובער ריבקין]]
הרב '''משה דובער ריבקין''' ([[כ"א כסלו]] [[תרנ"ג]] - [[י"ח חשוון]] [[תשל"ז]]) היה ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] וראש [[ישיבת תורה ודעת]] בניו-יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, העמיד אלפי תלמידים והוציא מתחת ידיו עשרות כותרים של חידושי תורה עמוקים.

==תולדות חיים==
[[קובץ:ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה דובער (משמאל) ובן דודו ר' [[ישראל צבי הבר]]]]
נולד לרב [[בן ציון ריבקין]] רבה של [[סינצי]] שבפלך [[פולטבה]] במדינת [[רוסיה]], ב[[כ"א כסלו]] [[תרנ"ג]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/4/30/148 ספר השיחות תש"ז עמוד 148].}}.

מגיל אחד עשרה עד הבר מצווה למד בעיר זוויהל אצל הרב הגאון יואל שארין.

בשנת [[תרס"ה]] נשלח על ידי אביו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם נקשר במיוחד ל[[משפיע]] ר' [[מיכאל בלינער]].

לאחר תום לימודיו [[נישואין|נשא]] את בת ה[[חסיד]] ר' [[יעקב טוביה הבר]] שהייתה בידידות קרובה עם הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון]] אשת [[הרבי]].

בשנת [[תרע"ו]] כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] העתיק ל[[רוסטוב]] התלווה אליו הרב הבר ועמו הרב ריבקין. הרב ריבקין היה בן ביתו של הרבי, ושמשו עד [[הסתלקות]]ו ב[[ב' ניסן תר"פ]]. לאחר ההסתלקות היה קרוב במיוחד אל בנו ממלא מקומו של הרבי הרש"ב [[הרבי הריי"צ]]. על ימים אלו חיבר את הספר [[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]].

===תורת אמת===
[[קובץ:הנהלת תורת אמת.png|ממוזער|הרב ריבקין (עומד מימין) עם הנהלת ישיבת תורת אמת]]
בשנת [[תרפ"ד]] עלה לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת ירושלים]]. בשנת [[תרפ"ח]] נסע ל[[ארצות הברית]] ושם היה ראש ישיבת "[[ישיבת תורה ודעת|תורה ודעת]]". השמועה אומרת שבבית חיינו ביקשו ממנו להיות ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית, אך הוא העדיף את ישיבת תורה ודעת בעלת השם.

הי' חבר בארגוני [[ניח"ח]] ו[[הועד לבניין האהל]].

הרב ריבקין היה משתתף קבוע ב[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]], והיה יושב מאחורי הרבי, באזני מספר [[חסיד]]ים אמר{{הערה|מפי הרב [[הלל פבזנר]].}}: "מדוע אומרים עלי שאיני [[התקשרות|מקושר]] לרבי? הלא אני מקפיד באופן קבוע להגיע להתוועדויות, יותר מחסידים גדולים?!"...{{הערה|בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן [[חסידות חב"ד]]}}.

===נתק בין חתנו לחצר הרבי===
בשנת [[תשל"ה]] אחד מחברי הכנסת דיבר במליאת הממשלה נגד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], כשבין דבריו התבטא שלא אכפת לו מה גדולי ישראל אומרים, ומה החפץ חיים אומר בעניין זה. לאחר שעברו מספר שבועות ואף אחד לא הוציא מחאה נגד דבריו של אותו חבר כנסת, הרבי דיבר ב[[התוועדות]] (י"ט כסלו, תשל"ה) על הנושא ודרש שתלמידי החפץ חיים ימחו ברבים על ביטוי שכזה המבזה ברבים את אחד מגדולי ישראל האמיתיים.

בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, שמו של הרב ריבקין הופיע גם הוא במכתב אך למחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה. היו בחורים שכעסו על מעשיו ושברו את מנעול הדלת של ביתו.

בנוסף, בשיחה שנשא הרבי בהתוועדות במהלך ימי החנוכה, דיבר על כך שפלא שישנם חסידים של "כ"ק מו"ח אדמו"ר" שלא נוהגים כמנהגו ומדליקים את מנורת החנוכה בחלון, כמנהג העולם, ולא כמנהג נשיאי חב"ד - על מפתן דלת בתוך הבית. השמועה אומרת שהכוונה הייתה לר' דובער. גם אחרי דברי הרבי - הוא המשיך במנהגו, והיו בחורים שלא יכלו לשאת זאת ומחו בדרך מסוימת.{{הבהרה}}

בעקבות הפרשה, החל חתנו אהרן שורין (יצויין שהרבי סידר קידושין בחתונתו) בפרסום כתבות נאצה נגד תנועת חב"ד והרבי העומד בראשה. במהלך הפרשייה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין{{הערה| ראו בשיחות י' שבט תשל"ה, סמ"ג ואילך (נדפס בקונטרס שיצא לאור ע"י ועד הנחות בלה"ק לש"פ תרומה תשפ"ב). שיחת ש"פ בשלח תשל"ה. שיחת ט"ו בשבט תשל"ה, ס"ז ואילך (נדפס ע"י ועד הנחות בלה"ק בקונטרס שי"ל לש"פ יתרו תשפ"ג).}}, והרב ריבקין הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות עגמת ה[[נפש]] שגרם. מנגד כאב הרבי על מעשיהם של מספר בחורים ש'קנאו' לכבוד חב"ד ועשו מה שעשו, ואמר בהתבטאות נדירה: "בליובאוויטש אין טרור בריגדה".

הרבי עודד מאוד את הרב ריבקין להדפיס את חידושיו בנגלה. {{הערה|ראו למשל אג"ק חלק כט, עמ' קע. שם, עמ' רפד. חלק ל, עמ' נה-נו.}}.

הרב ריבקין נפטר ב[[י"ח חשוון]] [[תשל"ז]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/4/30/148 ספר השיחות תש"ז עמוד 148].}}, ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=על מצבתו נחקק: ""פ"נ הרה"ג הח' התמים גדול בתורה ובחסידות מוהר"ר משה דובער בהרה"ג הח' מוהר"ר בן ציון זללה"ה ובן הרבנית אסתר ע"ה ריבקין תלמיד ומקושר לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ולבנו כ"ק אדמו"ר מוהרצ"צ נ"ע מליובאוויטש הרביץ תורה בישיבת תורת אמת חב"ד באה"ק ת"ו ובמתיבתא תורה ודעת באמריקה במשך יות מחמישים שנה והעמיד תלמידים לאלפים מח"ס "תפארת ציון" ו"אשכבתא דרבי" נפטר י"ח מרחשון התשל"ז ת'נ'צ'ב'ה' לזכר קדושים אחיו הגדול הרה"ח אברהם יצחק ע"ה אחותו הגדולה מרת הדסה ע"ה ובעלה ר' אלימלך ז"ל בן שיינא ע"ה וילדיהם אחיו הצעיר ר' שמואל שניאור זלמן ע"ה ואשתו מרת סימא ע"ה בת שרה ע"ה ובתם ע"ה בני הגה"ח רבי בן ציון זללה"ה והרבנית אסתר ע"ה כולם ומשפחותיהם נפלו חללים בידי צר הצורר ימ"ש ביעקאטערינוסלב, בשנת ה'תש"א הי"ד ותנצב"ה".}}.

הרבי השתתף בלווייתו של הרב ריבקין (שהתקיימה בכ"א מרחשוון תשל"ז), והלך אחרי הארון. {{הערה|חדשות מבית חיינו, כ"א מ"ח תשל"ז.}}

== ספריו ==
*'''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - מתאר את [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב. בספר מופיעים גם מנהגי [[אדמו"ר הרש"ב]] ופעמים ביאורים הלכתיים מקיפים בנושא. הוצאה ראשונה בתשי"ב, והוצאה שניה בתשל"ו.
*'''קונטרס א' - ד'''' - קונטרסים בנושאים שונים, נדפס על ידי תלמידיו בין השנים [[תשט"ו]] - [[תשכ"ב]].
*'''שני קונטרסים''' - כעין הקונטרסים א' - ד'. נדפס בשנת תשכ"א.
*'''תפארת ציון''' - חדושים וביאורים שונים בש"ס ובראשונים, נדפס בשנת תשל"ה.
*רבים מחידושיו מופיעים בקבצי '''[[האוהל]]''' (קובץ תורני).

==משפחתו==
*רעייתו, מרת נעכא פייגל ריבקין - נפטרה [[כ"ט תמוז]] [[תשמ"ח]].
*בנו, הגאון רבי [[שלום ריבקין]] {{הערה|ראו דברי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אודותיו לאביו, ר' משה דובער, בסה"ש ה'שי"ת, עמ' 376. ימי בראשית, עמ' 27.}}, [[גאב"ד]] סט. לואיס, [[ארה"ב]].
*חתנו, אהרן בן-ציון שורין.

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=912 פרק העוסק בדמותו בתוך הספר 'גדולי האומה'] {{שטורעם}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ריבקין, משה דובער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורה ודעת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

שמואל פרדקין

2025-10-09T18:43:08Z

66.176.72.175:

הרב '''שמואל פרדקין''' ([[תרמ"ה]] - [[תרצ"ח]]) היה [[רב]]ה של [[שצעדרין]], נרצח על ידי השלטונות הסובייטים.
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרמ"ה]] לר' אפרים פרדקין ב[[קלימוביץ']] שבפלך [[מוהילוב]] שב[[רוסיה]]. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול. למד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]].

באזור שנות ה-[[תר"ע]] לימד בישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]]. בין השנים [[תר"פ]] - [[תרצ"ח]] שימש כ[[רב]] העיירה שצערדין.

בשנת [[תרצ"ח]] נאסר על ידי השלטונות הסובייטים באשמת פעילות "אנטי סובייטית" והורג בירייה. בשנת [[תשמ"ט]] טוהר שמו.
==משפחתו==
*בנו, חיים (פומה) פרדקין - נולד בשנת [[תרפ"ה]], לאחר פטירת אביו הוא נלקח על ידי קרובי משפחתו לעיר גז'אטסק. היה ידוע כפיזקאי מומחה. נפטר בשנת [[תשנ"ט]].
==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 72.

{{מיון רגיל:פרדקין שמואל}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

אברהם לוי סלווין

2025-10-09T18:18:23Z

66.176.72.175:

[[קובץ:סלוין, אברהם לויק (1).jpg|ממוזער|הרב אברהם לויק סלווין]]

[[קובץ:Slavin, Avraham Levik 01.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ]]

הרב '''אברהם לוי סלווין''' (כונה '''לויק''') ([[תרנ"א]] - לא ידוע{{הערה|ראה בערך עצמו}}), היה בצעירותו רב ב[[בוברויסק]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] שלחו ל[[גרוזיה]] שם מסר את נפשו להקמת מוסדות חינוך [[מקווה|ומקוואות טהרה]].

==תולדות חיים==
הרב אברהם לוי נולד ב[[עיירה]] [[רוגאצ'וב]] שבביילורוסיה, בשנת [[תרנ"א]], לאביו ר' ישראל נתן מחסידי [[אדמו"ר מהר"ש]], ולגיטל.

כשהיה בן שמונה, נפטרו הוריו בגלל מחלה מידבקת שהשתוללה באותה עת ב[[רוסיה]], ואנשי הקהילה פרשו עליו את חסותם. כשבגר, שלחו אותו ראשי הקהילה ללמוד ב[[ישיבה]] בעיר [[בוברויסק]].

כשהיה בן ארבע עשרה, נסע ל[[ליובאוויטש]] כדי להיבחן לקראת כניסתו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]]. בבחינה התגלה כלמדן עצום מכפי גילו, והוחלט להכניסו ל'זאל' כדי שילמד [[סמיכה|סמיכה לרבנות]].
לאחר מספר שנים ששקד על לימודי הרבנות, נבחן והוסמך על ידי רבנים גדולים, ביניהם [[הגאון הרגצ'ובר]].

באותה תקופה התפרסם שמו כגאון עצום, ומעיר הולדתו, בוברויסק, קיבל הצעה לשמש כ[[רב]] באחד מבתי הכנסת הגדולים. ר' לויק קיבל את ההצעה.

בגיל עשרים ושתיים נשא לאשה את רחל מלכה, בתו של ר' אברהם דוד הכהן, ועבר להתגורר בבית חמיו, בשאדעווע שב[[ליטא]].

לפרנסתו העביר לו חמיו את חנות המכולת שהייתה ברשותו. ר' לויק העביר את ניהול החנות לאשתו, והוא השקיע ב[[לימוד התורה]]. לאחר מספר שנים חזר לשמש ברבנות בבוברויסק.

==שליחות בגרוזיה==
בשנת [[תרע"ז]] ביקש ממנו [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע ל[[גרוזיה]], לסייע לרב [[שמואל לויטין]] בעבודת ה[[שליחות]]. למרות קשיי המעבר באותם ימים, ימי [[רוסיה#ברית המועצות|המהפכה הקומוניסטית]], נטל ר' אברהם את משפחתו{{הערה|משפחתו מנתה אז שלושה ילדים. הגדול בן חמש, הצעיר יותר בן שלוש, ותינוק בן שנה.}} ועבר לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי|יהודיות]].

התנאים בקולאשי היו קשים. משרת הרב לא הספיקה לפרנס את משפחתו, ור' אברהם פנה ל[[עיירה]] הסמוכה, סאמטרדיה, וקנה בהקפה חבית [[שמן]] גדולה. את השמן מכר לבני העיר, ומכך הצליח לפרנס את בני משפחתו בדוחק גדול.

ב[[מסירות נפש]] מרובה החל להסתובב בערים ועיירות סביב, ופתח מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]] לבחורים. בקולאשי הקים ר' אברהם ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים.

ר' אברהם התמסר באופן מיוחד לבניית ושיפוץ [[מקוואות]] ברחבי גרוזיה. דוחות מהפעילות בעניין המקוואות שלח ר' אברהם ל[[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תרפ"ה]] רצו השלטונות לאסור את הרב שמואל לויטין, במטרה לסגור את הישיבה שהקים בעיר כותאיסי. בני הקהילה ששמעו על המעצר המתוכנן הודיעו לו, והרב לויטין נאלץ לברוח. ר' אברהם עבר לכותאיסי, והחליף את הרב לויטין במשרת [[רב|רב הקהילה]] ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].

בשנת [[תרצ"א]] הגיעו לכותאיסי קבוצות [[תמימים|בחורים]] מ[[ישיבות תומכי תמימים]] שפעלו ברחבי [[רוסיה]], בשל האפשרות הקלה יחסית לשמור על חיי [[תורה]] ו[[מצוות]]. ר' אברהם מונה לראש הישיבה.
כשנתיים פעלה הישיבה במקום, ולאחר ניסיון הברחת גבול של חלק מתלמידי הישיבה, נאסר ר' אברהם עם מרבית הבחורים והישיבה נסגרה. בנס השתחרר ר' אברהם תוך זמן קצר, אך לאחר זמן נאסר שנית

==המאסר השני==
המאסר השני ארע בגין הלשנה מרושעת של אחת משכנותיו שהייתה חברה במפלגה הקומוניסטית. למרות ההלשנה המאסר התעכב, וכשראתה השכנה שהוא עדיין לא נאסר, נסעה לטיביליסי, והלשינה עליו שוב. אז התברר כי אנשי [[המשטרה החשאית]] ידעו על פעילותו הדתית של ר' אברהם, אך בשל ריחוק המקום התקשו לעצור את הפעילות.

באחד מלילות חודש [[כסלו]] שנת [[תש"א]]{{הערה|השעה המדוייקת: 02:00 לאחר חצות הלילה.}}, הגיעו לביתו של ר' אברהם ארבעה מאנשי המשטרה וערכו חיפוש יסודי בבית. בחיפוש גילו אנשי המשטרה תכתובת בין ר' אברהם ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ואדמו"ר הריי"צ, שהיווה חומר מרשיע נגדו.

לאחר המאסר הועבר ר' אברהם למעצר בטיביליסי{{הערה|בכותאיסי היו לחכם מיכאל דויתיאשווילי קשרים חזקים עם המשטרה, והמלשינה חששה שהוא יפעיל את קשריו ויגרום לשחרורו המהיר של ר' אברהם. היא ביקשה אפוא מהמפקדה בטיביליסי שיקחו את התיק לידיהם.}}, שם היה אסור שמונה-עשר חודשים בהם נחקר ועונה. בגמר החקירות נגזרו עליו עשר שנות גלות ועבודת פרך ב[[סיביר]].

החוק הסובייטי הרשה לבני המשפחה לשלוח ולקבל מכתב פעם בשנה. משפחתו ניסו לשלוח מכתבים, אך מלבד מכתב אחד, כל המכתבים חזרו עם הודעה שהנמען מאושפז עקב מחלה. באותם ימים זה היה סימן ברור שהעציר נפטר.

כשהגיע המכתב כתבה אשתו מכתב לאדמו"ר הריי"צ, בו סיפרה על כל האירועים האחרונים, ושאלה, שהיות ואין הם יודעים מתי הוא נפטר, איך עליהם לנהוג בעניין אמירת [[קדיש]] ושמירת ה[[יארצייט]]. תשובת הרבי הייתה, שהיות ואביו - אדמו"ר הרש"ב, שלח את אביהם לשליחות, עליהם לשמור את יום השנה שלו כיום השנה של אביו-משלחו. היארצייט נקבע ל[[ב' ניסן]].

== משפחתו ==
*בנו, הרב [[ישראל נתן סלווין]]
*בנו, הרב [[שלום דובער סלווין]] - נולד כ"ו כסלו תרפ"ב , נפטר ביום הולדתו כ"ו כסלו תשנ"ה

== לקריאה נוספת ==
*בנו הרב [[ישראל נתן סלווין]], '''זכור לאברהם''', תולדות חייו, [[תשנ"ז]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''', ביוגרפיה של ארבעה חסידים בהם הרב סלווין, [[תשס"ד]].

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: סלווין אברהם לוי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|סלווין אברהם לוי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|סלווין אברהם לוי]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]
[[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]
[[קטגוריה:משפחת סלווין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

שמואל נימוטין

2025-10-09T18:15:20Z

66.176.72.175:

[[קובץ:תיק החקירה של הרב נימויטין.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|תיק החקירה של הרב נימויטין]]
ר' '''שמואל נימוטין (נימויטין)''' ([[תרל"ט]] – [[כ"ב באלול]] [[תרצ"ז]]) בוגר [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], שליח [[הרבי הרש"ב]] ל[[פטרבורג]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרמ"ג]] לאביו ר' [[יהושע נימוטין]].
נקרא על שם אדמו"ר המהר"ש, שהסתלק באותו שנה.

למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנים [[תרס"ה]] עד [[תרס"ז]]{{הערה|רוב הדברים מתוך הספר ליובאוויטש וחייליה}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] ציוה עליו להתישב ב[[פטרבורג]] ולדאוג ליהודים הבאים לבקר ולכן פתח שם מסעדה. בשנים ההם זכה לשמש את אדמו"ר הרש"ב ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בזמנים שביקרו בפטרבורג.

בשנת [[תרע"ד]] או [[תרע"ה]] התקיים בפטרבורג כנס של אילי הון ומנהלי בנקים עם שרי ממשלה, גם הגביר החבד"י ר' [[שמואל גוראריה]] נטל חלק בכנס וכדי שהאוכל יהיה כשר הזמין את כולם לסעודה במסעדה של משפחת נימוטין. באמצע ההכנה נהיה לו ספק בסכין ה[[שחיטה]] שלו ורצה להשליך את כל העופות ששחט לאשפה, כשאשתו ראתה שהוא רוצה לזרוק הכל אמרה לו שילך לרב לשאול אותו האם באמת צריכים לזרוק הכל. הוא הלך להגאון מרוגוצ'וב ר' [[יוסף רוזין]] שבדק הסכין ואמר שאין בעיה כלל עד שאפילו הוא בעצמו יאכל את זה{{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג עמוד 38-37}}.

בשנת [[תרפ"ד]] עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[פטרבורג]] ומאז החל גם [[הרבי]] להגיע תכופות לעיר, במטרה לפקוד את בית חמיו לעתיד. בימי שהותו בעיר, שהה הרבי פעמים רבות בבית הרב שמואל נימוטין. ר' רפאל נימוטין, בנו של הרב שמואל סיפר, שזכה להתגורר בחדר אחד עם הרבי, אך לצערו כמעט ולא התפתחה שיחה ביניהם, שכן הרבי המעיט בדיבורים.

ר' שמואל נימוטין נעצר באור ל[[א' באלול]] [[תרצ"ז]], והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, ב[[כ"ב אלול]] תרצ"ז.

==משפחתו==
* הרב [[רפאל נימוטין]] - הקים דור ישרים מבורך ב[[לנינגרד]] תחת [[ברית המועצות|המשטר הקומוניסטי בברית המועצות]], וזכה להיות [[חסיד]] נלהב של [[הרבי הרש"ב]], [[הריי"צ]] ו[[הרבי]]. נפטר ב[[ט' בניסן]] [[תשס"ד]].
* הרב [[חיים יוסף דוד נימוטין]] - היה נאמן ביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.
*הרב [[יהושע נימוטין (ב"ר שמואל)|יהושע נימוטין]].
* מרת [[חיה מושקא נימוטין]] - מומע מוסיא, המבשלת של המטבח ב[[1414 פרזידנט]].
* מרת חיה לאה חאנין - אשת הרב [[חייקל חאנין]] - [[קראון הייטס]].

==קישורים חיצוניים==
*שניאור ברגר, '''[http://chabad.info/magazine/חשיפה-תיק-החקירה-של-החסיד-שהוצא-להורג/ תיק החקירה של הרב נימוטין]''' בתוך [[שבועון בית משיח]], אייר תשע"ח
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 14 - 15.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נימוטין שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:משפחת נימוטין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ט]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

אהרן אליעזר צייטלין

2025-10-09T18:11:56Z

66.176.72.175:

[[קובץ:אהרן לייזר צייטלין.jpg|שמאל|ממוזער|אהרן לייזר צייטלין]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד שנפטר ברוסיה|אחר=משפיע ומשלוחי הרבי בצפת|ראו=[[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)]]}}

הרב '''אהרן אליעזר (לייזר) צייטלין''' ([[כ"ד אב]] [[תרנ"ו]] – [[א' במנחם אב]] [[תרח"צ]]) היה חסיד בעל מסירות נפש.

== תולדות חיים ==
נולד לרב יהודה ליב צייטלין ב[[כ"ד אב]] [[תרנ"ו]] ב[[עיירה]] ז'וראוויץ שב[[רוסיה]] הלבנה.

למד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] בין השנים [[תרס"ח]] - [[תרע"ה]].

התחתן עם אלטא (רבקה) בת ר' [[יהושע העשיל לוין]]{{הערה|נפטרה ב[[י"ז אלול]] [[תשכ"ג]]}}, לאחר נישואיו בשנת [[תרע"ז]] (לערך) עבר להתגורר בעיר [[הומיל]].

באמצע שנת [[תרפ"ו]] עזב ר' אהרן לייזר את [[הומיל]] - מקום מגוריו עד אז והגיע אל המושבה קאמינקא שב[[פולין]] שם התמנה לשוחט, מוהל ומשפיע. התעסק גם בהגדת שיעורים ברבים ובלימוד עם הילדים.

בשנת [[תרצ"ה]] עבר ר' אהרן אליעזר לעיר מאזייסק שבפרברי [[מוסקבה]] שם שימש כ[[שו"ב]] המקומי. גם בעיר זו פעל למען היהדות במקום.

בשנת תרצ"ח עקב הלשנה, הוא נאלץ לרדת למחתרת ולהתחבא מה[[נ.ק.וו.ד.]] שהגיעו לביתו לעיתים תכופות כדי לתופסו. בלילות ישן במקומות סתר שונים, אולם כששב לביתו בליל ראשון של חג הסוכות [[תרח"צ]], פרצו אנשי הנק.וו.ד. לביתו ואסרוהו.

ובאותו זמן אסרו עוד כ10 חסידים בהם ר' [[נתן קוק]] שהוצא להורג ביריה בטענה 'שהמניינים היו אצלו בבית'.

הידיעה הראשונה ממנו הגיעה רק כעבור חמישה חודשים, ב[[חודש אדר]] ראשון תרח"צ. אל אשתו הגיע מכתב מבעלה בו הוא מספר כי נמצא הוא יחד עם קבוצת אסירים והם נשלחים למקום כלשהו. הוא עצמו אינו יודע לאן הם נשלחים ולכמה זמן. ההשערה שלהם הייתה שהם נשלחים למחנה בעיר כאבראווסק, שם ישובץ במחנה לעבודת פרך. בסופו של דבר הגיע ר' אהרן צייטלין לוולדיווסטוק.

במכתב נוסף שהצליח הרב אהרן לייזר לשלוח לאשתו ממחנה מאסרו, נודע כי מצב בריאותו הולך ומידרדר והוא נחלה במחלת "גרודנל זעקע" (מחלה בה היו נחלים אסירים רבים). התברר כי הרעב מציק לו וכי הוא נפוח רעב. בנוסף לזאת גם סבל ייסורים מרים ברגלו.

כשנודע הדבר לגיסו הרב [[יחזקאל פייגין]] הזדרז הלה לשלוח לו חבילה ובה מעט אוכל. בעקבות זאת הוטב מעט מצבו, אך מכיוון שהיה ידוע שכוחותיו לא יעמדו בעבודת הפרך נעשו מאמצים לשחרורו, במיוחד ע"י גיסו הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהתגורר אז בארצה"ב), וגיסו הרב יחזקאל פייגין.

ב[[ראש חודש מנחם אב]] [[תרח"צ]] נפטר בגלות.

הרב [[בצלאל שיף]] הצליח לקבל לידיו את תיק החקירה בו הוא נאשם כי היה "חבר בקבוצה המחתרתית וניהל בין הפועלים היהודיים תעמולה אנטי-מהפכנית בגנות השלטון הסובייטי והעומדים בראשו, וכן נגד פריחת הסוציאליזם בברית-המועצות, ובעד פריחת הקפיטליזם. כן שכנע יהודים לעלות לפלסטינה".

ולכן - "על פי החלטת בית המשפט של הנ.ק.וו.ד. באזור מוסקבה, מיום 20 בדצמבר 1937 [=[[ט"ז טבת]] [[תרח"צ]], שלושה חודשים לאחר מאסרו] נשלח צייטלין לשמונה שנות עבודה שיקומית ב[[סיביר]]".

==משפחתו==
[[קובץ:אהרן לייזר צייטלין ב.jpg|שמאל|ממוזער|אהרן לייזר ובניו]]
בניו:
*[[יהושע העשיל צייטלין]] - אשר למד ב[[ברדיטשוב]] בין תלמידי התמימים אשר ברוסיא. יהושע העשיל נאסר יחד עם קבוצת נערים בעת שלמדו תורה בברדיטשוב.
*[[לייבל צייטלין]].
גיסיו:
*הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]. - בעל אחות אשתו.
*הרב [[יחזקאל פייגין]]. - בעל אחותו סאָשע.
*הרב [[שלום פוזנר]]. בעל אחותו חי'ה.

==לקריאה נוספת==
* [[מנחם זיגלבוים]], '''חסידים ואנשי אמת'''. ביוגרפיה.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1403 כתבה על הרב צייטלין בבית משיח]
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 13 - 14.

==הערות שוליים==

{{מיון רגיל:צייטלין אהרן לייזר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת צייטלין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
<references />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

יצחק רסקין

2025-10-09T18:08:20Z

66.176.72.175: בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש

[[קובץ:הרב יצחק רסקין הי"ד.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרב יצחק רסקין]]
ר' '''יצחק רסקין''' ([[י"א כסלו]] [[תרמ"ד]] -[[ז' ניסן]] [[תרח"צ]]) (מוכר בשם '''איצ'ע רסקין''') היה מחסידי [[הרבי הריי"צ]] שהתעסק בהפצת היהדות ב[[ברית המועצות]] ו[[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על כך.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרמ"ד]] לאביו ר' [[חיים בן ציון רסקין]]. בגיל שמונה נשלח ללמוד ב[[ליובאוויטש]] כדי לספוג שם מהאווירה החסידית של הישיבה. במשך ארבע-עשרה שנה למד [[תומכי תמימים ליובאוויטש|בישיבה]], ומילא את כריסו ב[[נגלה]] וב[[חסידות]].

לאחר חתונתו עבר לגור ב[[לנינגרד]]. במרצו הרב נטל על עצמו לנהל את עניני ה[[יהדות]] בעיר תוך סיכון חיים מוחשי. בביתו היו אורחים באופן קבוע, כך לדוגמה את החסיד ר' [[אלחנן דב מרוזוב|חונייע מרוזוב]] אירח בביתו במשך שבע שנים.

ר' איציה רסקין היה פעיל נמרץ באחזקת עניני היהדות בלנינגרד. הוא היה אחראי על ה'[[חיידר]]' ודאג למלמדים ואף גייס כספים עבור משכורותיהם. הוא דאג שה[[מקווה]] שהיה ממוקם במקום מסתור בתוך דירה פרטית, ימשיך לתפקד למרות המעקבים של הצוררים. בזמנו הפנוי עסק גם ב[[שחיטה]] כשרה עבור אלו שחפצו בכך.

פעילות נוספת שעסק בה, הייתה עם משפחות החסידים שנאסרו. במקרים של מאסר, היה מגיע לאותן משפחות ומביא עמו כסף לפרנסת הבית ואוכל עבור הילדים, על אף הסכנה שבדבר. עם כל הפעילות הזאת, את רוב זמנו הקדיש לעבודת הקודש בעריכת [[ברית מילה|בריתות מילה]].

היה ידוע כ"[[עובד]]" גדול.

{{תמונות מרובות
| סיומת = מצבת הרב רסקין הסמוכה ללנינגרד
| רוחב = 150

| תמונה1 = יצחק רסקין מצבה.jpg
| חלופי1 =

| תמונה2 = מצבת יצחק רסקין 2.jpg
| חלופי2 =
}}
===פטירתו===
בליל [[ב' אדר תרח"צ]] נאסר יחד עם החסיד ר' חונייע מרוזוב, ועם עוד חבורה של תמימים וחסידים. לפני מאסרו ביקש מבנותיו שלא יאחרו את חתונת ביתו מינה בגלל מאסרו ושיזכרו להמשיך את חייהן בדרך שבגללה הוא נאסר{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''תולדות חב"ד בפטרבורג''', הוצאת [[קה"ת כפר חב"ד]], 2010, עמ' 191.}}. לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך ב[[סיביר]], מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב' שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. בז' [[ניסן]] [[תרח"ץ]] נורה למוות במרתפי ה[[נ.ק.וו.ד.]] האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד.

לימים סיפר חתנו הרב [[מנחם מענדל רסקין]] כי סמוך לימי מאסרו של ר' יצחק (שהיה גם דודו), בעודו בחור באחד מסניפי [[תומכי תמימים]] המחתרתיים ברוסיה, נתקל בשוטרי נ.ק.וו.ד ששאלוהו האם הוא קשור ליצחק רסקין, באמרם "עכשיו רצחנו אותו!". בפועל הסתיר זאת ומעולם לא סיפר על כך לאשתו{{הערה|מפי נכדו הרב [[שמואל רסקין (חולון)|שמואל רסקין]], ששמע את המעשה מפיו.}}.

==משפחתו==
לר' יצחק רסקין, לא היו בנים, אלא ארבע בנות. הוא ניסה לבקש ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]], אך נענה: "שיהיו לך חתנים טובים". מכך הבין שלא יהיו לו בנים, אלא רק חתנים.

פעם נערכה [[התוועדות]] חסידית בביתו של ר' יצחק, לאחר שכולם אמרו לחיים, סיפר ר' יצחק על זה שעצוב משאין לו בנים, אך לא גילה את תשובת הרבי. ר' חונייע מרוזוב לקח את הכוס של הלחיים ובירך את יצחק שיוולדו לו ולאשתו בנים, שיהיו תלמידי חכמים, ושיהיו צדיקים גדולים" וכולם ענו אמן. כשנה לאחר מכן התקיימה הברכה, ונולד להם בן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר מספר ימים לאחר מכן.
*בתו - מינה אשת הרב [[אברהם אהרן חן]] מ[[נחלת הר חב"ד]], נפטרה כ"ב מרחשון תשל"ח והובאה מהגולה כ"ח אייר תש"מ.
*בתו - סימא חסיא אשת הרב [[מאיר איטקין]] מ[[קראון הייטס]], נפטרה כ"א סיון תשס"ח.
*בתו - רחל פינסון אשת הרב [[ניסן פינסון]] מ[[תוניסיה|תוניס]].
*בתו - שרה רסקין אשת הרב [[מנחם מענדל רסקין]] מ[[כפר חב"ד]] - נפטרה י"ד תשרי תשפ"ד.
*נכדיו מבתו מינה - הרב [[חיים בן ציון חן]], [[לוד#שיכון חב"ד|שיכון חב"ד לוד]] ויהודה לייב חן, לוד.

==לקריאה נוספת==
{{כפר|עו"ד קובי סגל|האישום:פעילות לאומנית אנטי מהפכנית|2055|64|תשפ"ד}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 8 - 9.
*{{קישור חבד און ליין|139821|מצמרר: הנין, שליח הרבי, מספר איך סבא רבא נפרד לפני שנהרג||כ"ה תמוז תשפ"ב}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רסקין, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

יצחק אלחנן שגלוב

2025-10-09T18:06:06Z

66.176.72.175: /* קישורים חיצוניים */

הרב '''יצחק אלחנן שגלוב''' ([[תרנ"ו]] - [[כ"ה טבת]] [[תרצ"ז]]) היה [[מוהל]] חסידי שנמנה על אנשי קהילת חב"ד ב[[הומיל]] ונרצח על קידוש ה' במרתפי ה[[ק.ג.ב.]] על התעקשותו למול ילדים.
{{אין תמונה}}
==תולדות חיים==
נולד לר' [[יהודה לייב שגלוב]] בשנת [[תרנ"ו]] ב[[עיירה]] וויעטקא [[נישואין|התחתן]] עם [[מרייאשא שגלוב|מרייאשא]] בת ר' [[בן ציון גורליק]], והזוג קבע את מגוריו ב[[הומיל]] שם עבד כ[[מוהל]].

על אף הגבלות המשטר הסובייטי, מסר את נפשו למול את ילדי ישראל תחת עינם הפקוחה של ה[[ק.ג.ב.]] כשלעיתים אף היה עושה זאת בשיתוף פעולה עם הסבים והסבתות בניגוד לרצונם של הורי התינוק.

בסופו של דבר בשנת [[תרצ"ז]] עלו ה[[ק.ג.ב.]] על עקבותיו. למשך שנים רבות לא ידעו מה איתו{{הערה|עיין אגרות קודש חלק י"ג עמוד כ"ז בהערה, אלא שלא ברור אם אכן זה כוונת המכתב}}, ובשנת [[תשכ"ז]] "הודיעו" להם שנפטר במאסרו ב[[כ"א טבת]] [[תש"ו]]. ב[[תשנ"ג]] התגלה תיק החקירה שלו, ושם כתוב ששלושה חודשים לאחר שתפסו אותו הוצא למוות בירייה ב[[כ"ה טבת]] [[תרצ"ז]].

רעייתו נותרה לבדה לגדל את ששת ילדיהם וזכתה לאריכות ימים. בתחילה שלחה ידיה במכירת גרביים ומיני סדקית כדי לקיים את משפחתה, ובהמשך התיישבה ב[[קראון הייטס]] והייתה חלק מהנוף של [[770]], והייתה עומדת שעות ארוכות ב[[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] לדאוג לסדר וארגון בתור של הנשים שחיכו לקבל דולר מידיו של הרבי. וכן הייתה מהעסקניות שאספה כספים עבור מוסדות [[אהלי תורה (קראון הייטס)]]. נפטרה בגיל 106 כ' טבת [[תשס"ז]] וזכתה לראות דור ישרים מבורך עם קרוב לאלף צאצאים (זכתה לראות נכדי נינים). הלוייתה התקיימה בו ביום והיא נטמנה בחלקת הנשים של אגודת חסידי חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק.

==משפחתו==
*בתו מרת רוזה, רעיית הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן שגלוב]] - מחשובי העסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], פעיל נמרץ עם יוצאי יהדות [[רוסיה]], ומראשי ארגון F.R.E.E. ('''F'''riends of '''R'''efugees of '''E'''astern '''E'''urope - '[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]').
*בנו, הרב [[בן ציון שגלוב]], [[ירושלים]]
*בתו מרת שולה שפרה, רעיית הרב [[שלמה שניאור זלמן קייזן]] - שלוחי הרבי בקליולנד אוהיו
*בתו מרת רחל לוין - לונדון, אנגליה
*בנו, ר' יעקב שגלוב

==ראו גם==
*[[מרייאשא שגלוב]]

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סוערות בדממה]]''' חלק שני עמ' 12-46

==קישורים חיצוניים==
**[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Shagalow%20-%20Tammuz%207%2C%205772.pdf תולדותיו, חידושיו, כמה ממכתביו ומכתבי הרבי ריי"צ אליו]{{PDF}} - [[תשורה]] מחתונת צייטלין - בריקמן, תשע"ב
**[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות] עמ' 7

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שגלוב, יצחק אלחנן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בבלארוס]]
[[קטגוריה:מוהלים]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת שגלוב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

יצחק אלחנן שגלוב

2025-10-09T17:54:13Z

66.176.72.175: בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש

הרב '''יצחק אלחנן שגלוב''' ([[תרנ"ו]] - [[כ"ה טבת]] [[תרצ"ז]]) היה [[מוהל]] חסידי שנמנה על אנשי קהילת חב"ד ב[[הומיל]] ונרצח על קידוש ה' במרתפי ה[[ק.ג.ב.]] על התעקשותו למול ילדים.
{{אין תמונה}}
==תולדות חיים==
נולד לר' [[יהודה לייב שגלוב]] בשנת [[תרנ"ו]] ב[[עיירה]] וויעטקא [[נישואין|התחתן]] עם [[מרייאשא שגלוב|מרייאשא]] בת ר' [[בן ציון גורליק]], והזוג קבע את מגוריו ב[[הומיל]] שם עבד כ[[מוהל]].

על אף הגבלות המשטר הסובייטי, מסר את נפשו למול את ילדי ישראל תחת עינם הפקוחה של ה[[ק.ג.ב.]] כשלעיתים אף היה עושה זאת בשיתוף פעולה עם הסבים והסבתות בניגוד לרצונם של הורי התינוק.

בסופו של דבר בשנת [[תרצ"ז]] עלו ה[[ק.ג.ב.]] על עקבותיו. למשך שנים רבות לא ידעו מה איתו{{הערה|עיין אגרות קודש חלק י"ג עמוד כ"ז בהערה, אלא שלא ברור אם אכן זה כוונת המכתב}}, ובשנת [[תשכ"ז]] "הודיעו" להם שנפטר במאסרו ב[[כ"א טבת]] [[תש"ו]]. ב[[תשנ"ג]] התגלה תיק החקירה שלו, ושם כתוב ששלושה חודשים לאחר שתפסו אותו הוצא למוות בירייה ב[[כ"ה טבת]] [[תרצ"ז]].

רעייתו נותרה לבדה לגדל את ששת ילדיהם וזכתה לאריכות ימים. בתחילה שלחה ידיה במכירת גרביים ומיני סדקית כדי לקיים את משפחתה, ובהמשך התיישבה ב[[קראון הייטס]] והייתה חלק מהנוף של [[770]], והייתה עומדת שעות ארוכות ב[[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] לדאוג לסדר וארגון בתור של הנשים שחיכו לקבל דולר מידיו של הרבי. וכן הייתה מהעסקניות שאספה כספים עבור מוסדות [[אהלי תורה (קראון הייטס)]]. נפטרה בגיל 106 כ' טבת [[תשס"ז]] וזכתה לראות דור ישרים מבורך עם קרוב לאלף צאצאים (זכתה לראות נכדי נינים). הלוייתה התקיימה בו ביום והיא נטמנה בחלקת הנשים של אגודת חסידי חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק.

==משפחתו==
*בתו מרת רוזה, רעיית הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן שגלוב]] - מחשובי העסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], פעיל נמרץ עם יוצאי יהדות [[רוסיה]], ומראשי ארגון F.R.E.E. ('''F'''riends of '''R'''efugees of '''E'''astern '''E'''urope - '[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]').
*בנו, הרב [[בן ציון שגלוב]], [[ירושלים]]
*בתו מרת שולה שפרה, רעיית הרב [[שלמה שניאור זלמן קייזן]] - שלוחי הרבי בקליולנד אוהיו
*בתו מרת רחל לוין - לונדון, אנגליה
*בנו, ר' יעקב שגלוב

==ראו גם==
*[[מרייאשא שגלוב]]

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סוערות בדממה]]''' חלק שני עמ' 12-46

==קישורים חיצוניים==
**[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ceitlin-Shagalow%20-%20Tammuz%207%2C%205772.pdf תולדותיו, חידושיו, כמה ממכתביו ומכתבי הרבי ריי"צ אליו]{{PDF}} - [[תשורה]] מחתונת צייטלין - בריקמן, תשע"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שגלוב, יצחק אלחנן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בבלארוס]]
[[קטגוריה:מוהלים]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת שגלוב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

יוסף גנזבורג

2025-10-09T02:41:37Z

66.176.72.175:

ר' '''יוסף גנזבורג''', בן הרב [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]], היה שומר האוהל בציון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]].

==שומר האוהל==
ר' יוסף חי כל ימיו בהאדיטש, למד בתומכי תמימים ליובאוויטש.

שנים רבות כיהן כשומר ומנהל מתחם האוהל שעל ציון אדמו"ר הזקן בהאדיטש. עסק בשימור ואחזקה, קבלת פני המתפללים, והקראת פ"נים שנשלחו מכל רוסיה.

חסידים שהגיעו להתפלל בציון,התארחו אצל משפחות גנזבורג ובהם אצל ר' יוסף גנזבורג.

===ישיבה מחתרתית===
ר' [[יוסף גנזבורג]], ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת [[תרצ"ו]] למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' [[דובער ריקמן]], ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. ה[[משגיח]] בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרב [[יוסף גולדברג]] (לימים ראש ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים ברינואה|בברינואה]]).

===הכחדת הקהילה היהודית===

כל חסידי [[חב"ד]] שהתגוררו בהאדיטש בתקופת הכיבוש הנאצי בימי השואה - נספו, מלבד מרת שפרה גנזבורג בת העשרים, שהצליחה להימלט ברגע האחרון. ואילו אביה הרב יוסף גנזבור, נרצח.

בספר [[ישראל נח הגדול]], מובא תיאור דרמטי של הניצולת היחידה שפרה גנזבורג אודות סופם הנורא של בני משפחתה בהאדיטש:

"אבא – ר' יוסף [שומר האוהל] נורה למוות על ידי הנאצים מיד לאחר שנכנסו להאדיטש. אחר כך הנאצים תפסו גם את הסבא ר' צבי הירש גורביץ (אב אמי) עם עוד יהודים ואמרו שלוקחים אותם ל'מחנות עבודה'. הם לא שבו הביתה.

באחד הימים נכנסו חיילים נאציים לבית שלנו, תפסו את הסבא ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג שהתגורר אז אצלנו, וגזזו חלק מזקנו. סבא התחנן ובכה, אך שום דבר לא הועיל לו. הם אפילו נהנו מהסבל שלו והתעללו בו. ראיתי זאת במו עיניי. אחר כך הם הוציאו את כל ספרי הקודש שהיו בבית ושרפו אותם מול עינינו. זה היה מחזה מחריד. לרשעות הסדיסטית שלהם לא היה סוף. לאחר שהעלו באש את הספרים החליטו לפגוע בנפש, הם רצחו בדם קר את הסבא ר' מנחם מענדל הלל הי"ד"{{הערה| [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*אביו, ר' [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - נהרג בשואה בהאדיטש
*אחיו, ר' [[שניאור זלמן גאנזבורג]] – שרד את המלחמה ב[[סמרקנד]] ולאחר המלחמה השתקע ב[[ניו יורק]].
*אחיו, ר' [[יעקב גאנזבורג]] שרד את המלחמה בסמרקנד ולאחר המלחמה השתקע ב[[מילאנו]] איטליה.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גנזבורג יוסף }}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בהאדיטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה|יוסף גנזבורג ]]

יוסף גנזבורג

2025-10-09T02:40:37Z

66.176.72.175:

ר' '''יוסף גנזבורג''', בן הרב [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]], היה שומר האוהל בציון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]].

==שומר האוהל==
ר' יוסף חי כל ימיו בהאדיטש, למד בתומכי תמימים ליובאוויטש.

שנים רבות כיהן כשומר ומנהל מתחם האוהל שעל ציון אדמו"ר הזקן בהאדיטש. עסק בשימור ואחזקה, קבלת פני המתפללים, והקראת פ"נים שנשלחו מכל רוסיה.

חסידים שהגיעו להתפלל בציון,התארחו אצל משפחות גנזבורג ובהם אצל ר' יוסף גנזבורג.

===ישיבה מחתרתית===
ר' [[יוסף גנזבורג]], ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת [[תרצ"ו]] למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' [[דובער ריקמן]], ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. ה[[משגיח]] בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרב [[יוסף גולדברג]] (לימים ראש ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים ברינואה|בברינואה]]).

===הכחדת הקהילה היהודית===

כל חסידי [[חב"ד]] שהתגוררו בהאדיטש בתקופת הכיבוש הנאצי בימי השואה - נספו, מלבד מרת שפרה גנזבורג בת העשרים, שהצליחה להימלט ברגע האחרון. ואילו אביה הרב יוסף גנזבור, נרצח.

בספר [[ישראל נח הגדול]], מובא תיאור דרמטי של הניצולת היחידה שפרה גנזבורג אודות סופם הנורא של בני משפחתה בהאדיטש:

"אבא – ר' יוסף [שומר האוהל] נורה למוות על ידי הנאצים מיד לאחר שנכנסו להאדיטש. אחר כך הנאצים תפסו גם את הסבא ר' צבי הירש גורביץ (אב אמי) עם עוד יהודים ואמרו שלוקחים אותם ל'מחנות עבודה'. הם לא שבו הביתה.

באחד הימים נכנסו חיילים נאציים לבית שלנו, תפסו את הסבא ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג שהתגורר אז אצלנו, וגזזו חלק מזקנו. סבא התחנן ובכה, אך שום דבר לא הועיל לו. הם אפילו נהנו מהסבל שלו והתעללו בו. ראיתי זאת במו עיניי. אחר כך הם הוציאו את כל ספרי הקודש שהיו בבית ושרפו אותם מול עינינו. זה היה מחזה מחריד. לרשעות הסדיסטית שלהם לא היה סוף. לאחר שהעלו באש את הספרים החליטו לפגוע בנפש, הם רצחו בדם קר את הסבא ר' מנחם מענדל הלל הי"ד"{{הערה| [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*אביו, ר' [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - נהרג בשואה בהאדיטש
*אחיו, ר' [[שניאור זלמן גאנזבורג]] – שרד את המלחמה ב[[סמרקנד]] ולאחר המלחמה השתקע ב[[ניו יורק]].
*אחיו, ר' [[יעקב גאנזבורג]] שרד את המלחמה בסמרקנד ולאחר המלחמה השתקע ב[[מילאנו]] איטליה.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יוסף גנזבורג }}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בהאדיטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה|יוסף גנזבורג ]]

יוסף גנזבורג

2025-10-09T02:38:58Z

66.176.72.175: קטגוריות

ר' '''יוסף גנזבורג''', בן הרב [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]], היה שומר האוהל בציון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]].

==שומר האוהל==
ר' יוסף חי כל ימיו בהאדיטש, למד בתומכי תמימים ליובאוויטש.

שנים רבות כיהן כשומר ומנהל מתחם האוהל שעל ציון אדמו"ר הזקן בהאדיטש. עסק בשימור ואחזקה, קבלת פני המתפללים, והקראת פ"נים שנשלחו מכל רוסיה.

חסידים שהגיעו להתפלל בציון,התארחו אצל משפחות גנזבורג ובהם אצל ר' יוסף גנזבורג.

===ישיבה מחתרתית===
ר' [[יוסף גנזבורג]], ייסד בהאדיטש סניף מחתרתי של ישיבת 'תומכי תמימים'. אין בידינו פרטים מדוייקים על הישיבה, אך ידוע הוא כי בשנת [[תרצ"ו]] למדו בישיבה זו מספר תמימים ובהם: ר' [[דובער ריקמן]], ר' מוני רפופורט, ר' מרדכי טריגובאוו, וכן בניו של ר' יוסף גנזבורג - הת' יצחק והת' שלום דובער. ה[[משגיח]] בישיבה היה ר' אברהם זעליג גנזבורג, ובתקופה מסוימת סייע בעדו הרב [[יוסף גולדברג]] (לימים ראש ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים ברינואה|בברינואה]]).

===הכחדת הקהילה היהודית===

כל חסידי [[חב"ד]] שהתגוררו בהאדיטש בתקופת הכיבוש הנאצי בימי השואה - נספו, מלבד מרת שפרה גנזבורג בת העשרים, שהצליחה להימלט ברגע האחרון. ואילו אביה הרב יוסף גנזבור, נרצח.

בספר [[ישראל נח הגדול]], מובא תיאור דרמטי של הניצולת היחידה שפרה גנזבורג אודות סופם הנורא של בני משפחתה בהאדיטש:

"אבא – ר' יוסף [שומר האוהל] נורה למוות על ידי הנאצים מיד לאחר שנכנסו להאדיטש. אחר כך הנאצים תפסו גם את הסבא ר' צבי הירש גורביץ (אב אמי) עם עוד יהודים ואמרו שלוקחים אותם ל'מחנות עבודה'. הם לא שבו הביתה.

באחד הימים נכנסו חיילים נאציים לבית שלנו, תפסו את הסבא ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג שהתגורר אז אצלנו, וגזזו חלק מזקנו. סבא התחנן ובכה, אך שום דבר לא הועיל לו. הם אפילו נהנו מהסבל שלו והתעללו בו. ראיתי זאת במו עיניי. אחר כך הם הוציאו את כל ספרי הקודש שהיו בבית ושרפו אותם מול עינינו. זה היה מחזה מחריד. לרשעות הסדיסטית שלהם לא היה סוף. לאחר שהעלו באש את הספרים החליטו לפגוע בנפש, הם רצחו בדם קר את הסבא ר' מנחם מענדל הלל הי"ד"{{הערה| [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}}}.

==משפחתו==
*אביו, ר' [[מנחם מענדל הלל גאנזבורג (האדיטש)|מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - נהרג בשואה בהאדיטש
*אחיו, ר' [[שניאור זלמן גאנזבורג]] – שרד את המלחמה ב[[סמרקנד]] ולאחר המלחמה השתקע ב[[ניו יורק]].
*אחיו, ר' [[יעקב גאנזבורג]] שרד את המלחמה בסמרקנד ולאחר המלחמה השתקע ב[[מילאנו]] איטליה.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גנזבורג יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בהאדיטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]