חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

770 כפר חב"ד

2009-09-12T01:51:44Z

66.171.122.190:

[[תמונה:770770770.jpg|left|thumb|300px|חזית 770 בכפר חב"ד]]
בשנת [[תשמ"ה]], בתחילת חודש [[תמוז]], הודיע [[הרבי]] על בקשתו כי יבנה ב[[ארץ הקודש]] בנין של [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] - ושהבנין יבנה ב[[כפר חב"ד]].
הרבי אף הורה אז לסיים את כל הבנין עד [[ט"ו תמוז תשמ"ו]]. הבקשה התקבלה בארץ הקודש ללא כל הכנה מוקדמת, ולאחר שסיימו רק את בניית השלד, דיבר הרבי ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ו]] על כך שהתחילו אך עוד לא סיימו.

הפלא אירע וחנוכת הבית התקיימה בט"ו תמוז תשמ"ו. באור לט"ו תמוז ובמוצאי ט"ו תמוז [[התוועדות|התוועד]] הרבי ודיבר על הבנין.

קבלן הבניה היה הרב [[מרדכי גורליק]] שהתמסר לענין בכל נפשו.

במקום מתקיימים [[התוועדות|התוועדויות]], הרצאות, ביקורים של קבוצות ויחידים מכל הארץ ומכל החוגים במשך כל השנה. כמו כן מספר מוסדות שוכנים במקום, ספרית אגו"ח, [[מכון אוצרו של משיח]], [[קה"ת]] ו[[שבועון כפר חב"ד]].

מנהל הבניין הוא הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 העתקי הבנין בארץ הקודש]

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:770]]
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

770 - מרכז חב"ד העולמי

2009-09-12T01:50:25Z

66.171.122.190:

[[תמונה:חזית_770.jpg|left|thumb|300px|חזית בנין 770]]
[[תמונה:770 מהצד.jpg|left|thumb|300px|בנין 770 מהצד]]

'''סעוון סעוונטי''' - מרכז חסידות חב"ד, מרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"'''770'''") הוא בית מדרשו של [[הרבי]]. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, [[ניו יורק]].

את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל"סמל" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', "שבע מאות שבעים", יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'.

הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש"770" בגימטריא "[[פרצת]]", ושבהשגחה פרטית הבניין נקרא בפי כל על שם "770" בלשון-הקודש באידיש ובאנגלית, הרי בוודאי שלדידן ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא הוא "בית משיח" והודיע כי כשירד [[בית המקדש השלישי]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב "770" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושלים.

==קנית 770==

ב[[ט' אדר ת"ש]] הגיע כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] לאמריקה לאחר בריחה מאירופה הבוערת במלחמת העולם השניה. מני אז החלה [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] לחפש מקום מגורים קבוע לביתו הפרטי וכן לבית המדרש של הרבי.

לאחר חיפושים רבים נמצא הבנין בשכונת קראון הייטס בנין בן שלוש קומות, הבנין שימש עד אז כקלינקה של רופא מקומי, מחירו של הבנין היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר), השכונה נחשבה אז שכונת יוקרה, דבר זה הביא התנגדות מסוימת מהשכנים שפחדו מהגירה של רבי וחסידים לשכונה זו, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות.

ביום [[י"ב אב ת"ש]] נקנה הבנין, על ידי "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] שע"י [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]].

הבנין נועד להיות הן ביתו המגורים הפרטי של הרבי (בקומה השניה) והן בית המדרש עבור חסידים בקומה הראשונה, הקומה השלישית נועדה עבור דירת חתנו של הרבי הרב [[שמריהו גוראריה|הרש"ג]]. כשהבניין נקנה בשנת [[ת"ש]], הוא כלל רק את שלושת הקומות של 770, רק שנים לאחר מכן הרחיבו את הבנין למטה והפכונו לבית הכנסת המרכזי.

ביום כ"א אלול, יומיים לאחר כניסת הרבי לבנין, נערכה חגיגה רשמית של חנוכת הבית.

במשך השנים הורחבה קומת הקרקע של הבנין [[הזאל הגדול]] כמה פעמים עד שקיבל את צורתו הנוכחית.

==הקומה הראשונה==

בלובי הכניסה היתה מתקיימת [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] המפורסמת מידי יום ראשון. מימין ללובי קיים חדר העבודה הפרטי של הרבי, בחדר זה קיבל הרבי ל[[יחידות]] עד לעת בה הפסיקו היחידויות הפרטיות. משמאל ללובי קיים חדר ה[[מזכירות]], בו יושבים מזכיריו של הרבי, בקומה זו גם קיים ה[[זאל הקטן]] המשמש כבית כנסת, צמוד אליו נמצא חדר שני של בית כנסת זה. כן בקומה זו קיימים ספרית הישיבה ומשרדי הישיבה השונים.

קודם הרחבת [[הזאל הגדול]] - הבית הכנסת הגדול למטה, קומה זו היתה מרכז ליובאוויטש, בבית כנסת זה היו הרבי הריי"צ וכן הרבי מתפללים בציבור. (לאחר בנית הבית הכנסת למטה מתפלל כ"ק אדמו"ר שליט"א בעיקר בבית כנסת הגדול).

ראה: [[מפת הקומה הראשונה]].

==הקומה השניה==

ה'היסטוריה' של הקומה השניה מתחלקת באופן כללי לשלש תקופות:

א. משלהי שנת [[ת"ש]] - אז נכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע לדור ב-[[770]] ועד להסתלקותו ב[[י' שבט תש"י]].

ב. משנת [[תש"י]] ועד להסתלקותה של [[הרבנית נחמה דינה]] ע"ה - ב[[י' טבת תשל"א]].

ג. משנת [[תשל"א]] עד היום הזה.

בתקופה הראשונה שימשה הקומה השניה כדירת מגורים הפרטית של הרבי הריי"צ. אדמו"ר הריי"צ שהה רוב הזמן בדירתו הפרטית (עקב מצב הבריאות) - שם התפלל, שם [[התוועדות|התוועד]] ושם קיבל אנשים ל[[יחידות]].

בתקופה השניה, לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, נשארה הקומה השניה כדירת המגורים של הרבנית נחמה דינה.
גם לאחר פטירת הרבי הריי"צ, המשיך אדמו"ר שליט"א לאכול את כל סעודות החגים בבית זה.

לאחר פטירת הרבנית נחמה דינה - בשנת תשל"א - הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות היו"ט והחל לערוך אותם בביתו שברח' פרזידנט. מאז ועד היום נשארה הקומה כפי שהיא, ואין נכנסים אליה כי אם עובדי [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]].

הקומה השניה כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית, מלבד מספר שינויים בודדים, כך שהיא נשארה כמעט באותה צורה מאז נכנסו ל-770 בשנת ת"ש.

ראה: [[מפת הקומה השניה]].

==הקומה השלישית==

הקומה השלישית שמשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], וכמשרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהוא היה מנהלה. לאחר פטירת הרש"ג עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] שביצעה שיפוצים שונים במבנה הקומה על מנת שיתאים למטרות הספריה.

ראה: [[מפת הקומה השלישית]].

==מרכז חב"ד העולמי==
'סעווען סעווענטי' מרכז חב"ד העולמי, הינו מרכז החיות החבדי"ת על פני תבל, ממקום זה נשלחים אלפי ה[[שליח|שלוחים]] לכל רחבי תבל.

גם כיום מאז [[ג' תמוז תשנ"ד]], ממשיך להיות 'סעווען סעווענטי' - מרכז חב"ד העולמי, מקום שוקק חיים, אשר שואב עשרות אלפי אורחים מידי שנה, מידי חודש תשרי מגיעים ל'סעווען סעווענטי' כעשר אלף חסידי חב"ד, על מנת לשהות בחודש החגים אצל הרבי.

כל חסידי חב"ד מגיעים ל'סעווען סעווענטי' מתוך צפיה שאכן כבר יתגלה הרבי ויגאל את העולם כולו, ממקום זה.

==שמות שניתנו לסעוון סווענטי==

*"בית אגודת חסידי חב"ד – אוהל יוסף יצחק" - זהו השם הרשום על פתחו של הבנין, על-פי הוראת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]].

*"בית משיח” - השם המוכר בעיקר כיום, ומבטא את תקופתנו הנוכחית. ראוי להעיר כי ערכו המספרי (גימטריא) של "בית משיח" הוא בדיוק "770".

*“770” עצמו אשר הוא שמו העיקרי, כפי שמבואר בכמה וכמה שיחות (כ"ח סיון תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד) שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא “[[פרצת]]”.

*“בית חיינו”.

*“בית רבינו שבבבל”.

*“ד’ אמות של נשיא דורנו”.

==ראו גם==
* [[הזאל הקטן]]

*[[הזאל הגדול]]

*[[השאלאש]]

==לקריאה נוספת==

*[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 העתקי הבנין בארץ הקודש]

[[קטגוריה:770|*]]

770 - מרכז חב"ד העולמי

2009-09-12T01:50:00Z

66.171.122.190:

[[תמונה:חזית_770.jpg|left|thumb|300px|חזית בנין 770]]
[[תמונה:770 מהצד.jpg|left|thumb|300px|בנין 770 מהצד]]

'''סעוון סעוונטי''' - מרכז חסידות חב"ד, מרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"'''770'''") הוא בית מדרשו של [[הרבי]]. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, [[ניו יורק]].

את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל"סמל" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', "שבע מאות שבעים", יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'.

הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש"770" בגימטריא "[[פרצת]]", ושבהשגחה פרטית הבניין נקרא בפי כל על שם "770" בלשון-הקודש באידיש ובאנגלית, הרי בוודאי שלדידן ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא הוא "בית משיח" והודיע כי כשירד [[בית המקדש השלישי]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב "770" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושלים.

==קנית 770==

ב[[ט' אדר ת"ש]] הגיע כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] לאמריקה לאחר בריחה מאירופה הבוערת במלחמת העולם השניה. מני אז החלה [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] לחפש מקום מגורים קבוע לביתו הפרטי וכן לבית המדרש של הרבי.

לאחר חיפושים רבים נמצא הבנין בשכונת קראון הייטס בנין בן שלוש קומות, הבנין שימש עד אז כקלינקה של רופא מקומי, מחירו של הבנין היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר), השכונה נחשבה אז שכונת יוקרה, דבר זה הביא התנגדות מסוימת מהשכנים שפחדו מהגירה של רבי וחסידים לשכונה זו, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות.

ביום [[י"ב אב ת"ש]] נקנה הבנין, על ידי "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] שע"י [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]].

הבנין נועד להיות הן ביתו המגורים הפרטי של הרבי (בקומה השניה) והן בית המדרש עבור חסידים בקומה הראשונה, הקומה השלישית נועדה עבור דירת חתנו של הרבי הרב [[שמריהו גוראריה|הרש"ג]]. כשהבניין נקנה בשנת [[ת"ש]], הוא כלל רק את שלושת הקומות של 770, רק שנים לאחר מכן הרחיבו את הבנין למטה והפכונו לבית הכנסת המרכזי.

ביום כ"א אלול, יומיים לאחר כניסת הרבי לבנין, נערכה חגיגה רשמית של חנוכת הבית.

במשך השנים הורחבה קומת הקרקע של הבנין [[הזאל הגדול]] כמה פעמים עד שקיבל את צורתו הנוכחית.

==הקומה הראשונה==

בלובי הכניסה היתה מתקיימת [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] המפורסמת מידי יום ראשון. מימין ללובי קיים חדר העבודה הפרטי של הרבי, בחדר זה קיבל הרבי ל[[יחידות]] עד לעת בה הפסיקו היחידויות הפרטיות. משמאל ללובי קיים חדר ה[[מזכירות]], בו יושבים מזכיריו של הרבי, בקומה זו גם קיים ה[[זאל הקטן]] המשמש כבית כנסת, צמוד אליו נמצא חדר שני של בית כנסת זה. כן בקומה זו קיימים ספרית הישיבה ומשרדי הישיבה השונים.

קודם הרחבת [[הזאל הגדול]] - הבית הכנסת הגדול למטה, קומה זו היתה מרכז ליובאוויטש, בבית כנסת זה היו הרבי הריי"צ וכן הרבי מתפללים בציבור. (לאחר בנית הבית הכנסת למטה מתפלל כ"ק אדמו"ר שליט"א בעיקר בבית כנסת הגדול).

ראה: [[מפת הקומה הראשונה]].

==הקומה השניה==

ה'היסטוריה' של הקומה השניה מתחלקת באופן כללי לשלש תקופות:

א. משלהי שנת [[ת"ש]] - אז נכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע לדור ב-[[770]] ועד להסתלקותו ב[[י' שבט תש"י]].

ב. משנת [[תש"י]] ועד להסתלקותה של [[הרבנית נחמה דינה]] ע"ה - ב[[י' טבת תשל"א]].

ג. משנת [[תשל"א]] עד היום הזה.

בתקופה הראשונה שימשה הקומה השניה כדירת מגורים הפרטית של הרבי הריי"צ. אדמו"ר הריי"צ שהה רוב הזמן בדירתו הפרטית (עקב מצב הבריאות) - שם התפלל, שם [[התוועדות|התוועד]] ושם קיבל אנשים ל[[יחידות]].

בתקופה השניה, לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, נשארה הקומה השניה כדירת המגורים של הרבנית נחמה דינה.
גם לאחר פטירת הרבי הריי"צ, המשיך אדמו"ר שליט"א לאכול את כל סעודות החגים בבית זה.

לאחר פטירת הרבנית נחמה דינה - בשנת תשל"א - הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות היו"ט והחל לערוך אותם בביתו שברח' פרזידנט. מאז ועד היום נשארה הקומה כפי שהיא, ואין נכנסים אליה כי אם עובדי [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]].

הקומה השניה כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית, מלבד מספר שינויים בודדים, כך שהיא נשארה כמעט באותה צורה מאז נכנסו ל-770 בשנת ת"ש.

ראה: [[מפת הקומה השניה]].

==הקומה השלישית==

הקומה השלישית שמשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], וכמשרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהוא היה מנהלה. לאחר פטירת הרש"ג עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] שביצעה שיפוצים שונים במבנה הקומה על מנת שיתאים למטרות הספריה.

ראה: [[מפת הקומה השלישית]].

==מרכז חב"ד העולמי==
'סעווען סעווענטי' מרכז חב"ד העולמי, הינו מרכז החיות החבדי"ת על פני תבל, ממקום זה נשלחים אלפי ה[[שליח|שלוחים]] לכל רחבי תבל.

גם כיום מאז [[ג' תמוז תשנ"ד]], ממשיך להיות 'סעווען סעווענטי' - מרכז חב"ד העולמי, מקום שוקק חיים, אשר שואב עשרות אלפי אורחים מידי שנה, מידי חודש תשרי מגיעים ל'סעווען סעווענטי' כעשר אלף חסידי חב"ד, על מנת לשהות בחודש החגים אצל הרבי.

כל חסידי חב"ד מגיעים ל'סעווען סעווענטי' מתוך צפיה שאכן כבר יתגלה הרבי ויגאל את העולם כולו, ממקום זה.

==שמות שניתנו לסעוון סווענטי==

*"בית אגודת חסידי חב"ד – אוהל יוסף יצחק" - זהו השם הרשום על פתחו של הבנין, על-פי הוראת [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]].

*"בית משיח” - השם המוכר בעיקר כיום, ומבטא את תקופתנו הנוכחית. ראוי להעיר כי ערכו המספרי (גימטריא) של "בית משיח" הוא בדיוק "770".

*“770” עצמו אשר הוא שמו העיקרי, כפי שמבואר בכמה וכמה שיחות (כ"ח סיון תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד) שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא “[[פרצת]]”.

*“בית חיינו”.

*“בית רבינו שבבבל”.

*“ד’ אמות של נשיא דורנו”.

==ראו גם==
* [[הזאל הקטן]]

*[[הזאל הגדול]]

*[[השאלאש]]

==לקריאה נוספת==

*[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]

==קישורים חיצוניים==
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 העתקי הבנין בארץ הקודש]

[[קטגוריה:770|*]]

שבת סליחות

2009-09-10T22:34:58Z

66.171.122.190:

==שחרית==
גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהילים<ref>ספר-המנהגים עמ' 30.</ref>, אף-על-פי שאין מברכין את החודש<ref>לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סי' תקפ"א סעיף מז.</ref>.

אין מברכים את החודש.

הבעש"ט אמר, שבשבת זו הקב"ה בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה<ref>ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)</ref>.

אומרים 'אב הרחמים'<ref>'התוועדויות' תש"נ ח"ד עמ' 299</ref>.

==צדקה==
בשבת שלפני ראש-השנה – יש<ref>'התוועדויות' תשמ"ח ח"ד עמ' 376</ref> להתחיל בשבת עצמה בצדקה באופן המותר בשבת, על-ידי צדקה דמאכל ומשקה ['לחיים'] או על-ידי צדקה רוחנית, כמו נתינת עצה טובהועל-אחת-כמה-וכמה לימוד תורה, ועוד וגם זה עיקר – קבלת החלטה טובה [כולל הסכום!<ref> סה"ש תשמ"ט ח"א עמ' 222 ובהערות</ref>] שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר<ref> סה"ש תשמ"ט ח"א עמ' 222 ובהערות</ref>].

==סעודה והתוועדות==
לאחרי התפילה – התוועדות בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות<ref> 'התוועדויות' תשי"א ח"ב עמ' 327, תשמ"ב ח"ד עמ' 2253, תשמ"ג ח"ד עמ' 2045 ועוד</ref>, ואף במוצאי-שבת-קודש – כהכנה לאמירת הסליחות.

סעודת ש״ק של שבת סליחות על שולחנו של הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק [מוהרש״ב] היתה שונה מסעודות הש״ק דכולא שתא, שהיתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים היתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד׳<ref>לקוטי־דיבורים, עמ׳ 233</ref>.

==הלבושים==

בכל מוצאי ש״ק היה אדמו״ר מוהרש״ב ממהר להחליף את לבושיו לבגדי החול [ומהר״ח ר״י לנדא ע״ה שלא זו בלבד, אלא שמוהרש״ב לא היה רוצה שבחול יהיו עליו בגדי הש״ק], וכך יצא לסליחות בכובע של חול<ref>מהרה״ח ר׳ רפאל הכהן ע"ה</ref>.

==שעת אמירת הסליחות==

סליחות הראשונות — מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה<ref>ס׳ המנהגים</ref>.

==מקורות==
<references/>

{{אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]

שיחת משתמש:מנתם ציון

2009-09-06T22:09:41Z

66.171.122.190:

מלאך

2009-09-01T05:11:47Z

66.171.122.190:

'''מלאכים''' הם כוחות אלוקיים נפרדים, המשמשים את הקב"ה.

==מלאכים ונשמות==
החילוק הכללי בין מלאכים ונשמות הוא ש[[נשמות]] נמשכו מ[[פנימיות]] העולמות, ומלאכים נמשכו מחיצוניות העולמות. ולכן, הנשמות הם בבחינת [[אדם]] שעומדים בבחינת קומה שלימה, לעומת המלאכים שהם בבחינת [[בהמה]].

==עבודתם==
עבודת המלאכים היא בבחינת [[רצוא ושוב]], כמו שנאמר "והחיות רצוא ושוב". יחד עם זאת נקראים המלאכים "עומדים".

בתיווך הדברים נאמר כי המלאכים אמנם מתעלים במדריגות (שזהו ענין הרצוא ושוב), אך הם נותרים לעולם באופן עבודה יחיד, כגון מיכאל באהבה וגבריאל בגבורה, ואינם יכולים להחליף את סוג עבודתם.

==חילוקי הדרגות ביניהם==
המלאכים מתחלקים בכללות לפי העולמות בהם נמצאים לשלושה מינים: [[שרפים]] - מלאכים של [[עולם הבריאה]], [[חיות הקודש]] - מלאכים של [[עולם היצירה]], [[אופנים]] - המלאכים של [[עולם העשיה]].

===שרפים===
[[שרפים]] הוא שמם של המלאכים העומדים ב[[עולם הבריאה]]. ב[[עולם הבריאה]] שורה ספירה הבינה של עולם האצילות, כמאמר "[[אמא עילאה מקננת בתלת ספירן בכורסיא]]". עבודתם של השרפים היא בהבנה שכלית של האלוקות. על ה[[שרפים]] נאמר "עומדים ממעל לו", שעומדים הם מעל בחינת הכסא.

ה[[שרפים]] הם בריה בפני עצמה בציור קומה, כמו שנאמר "בשתים יכסה פניו", וכן נאמר שהם עומדים. שורשם הוא מבחינת ה[[קו]], ולא מבחינת ה[[עיגול]].

ה[[שרפים]] הם בבחינת מקבלים, שמקבלים דין מן דין, ואינם בבחינת משפיעים למטה, ולכן הם אומרים "קדוש קדוש קדוש".

===חיות הקודש===
[[חיות הקודש]] הוא שמם של המלאכים העומדים ב[[עולם היצירה]]. עבודת [[חיות הקודש]] היא בבחינת אהבה ויראה טבעיים, שאין עיקרה בהתפעלות מצד ההתבוננות בשבח, אלא היא טבעית כמו מדות טבעים באדם. [[חיות הקודש]], יחד עם ה[[אופנים]] נושאים את הכיסא.

===אופנים===
[[אופנים]] הוא שמם של המלאכים העומדים ב[[עולם העשיה]]. עבודתם של ה[[אופנים]] היא בבחינת הודאה מרחוק בלבד, שאין מרגישים הם את מקורם, ורק עובדים מבחינת [[ביטול]]. עבודת הוא בבחינת מעשה חיצוניות של השתחוואה, והוא כמו "וצבא השמים לך משתחוים".

ה[[אופנים]] הם בבחינת משפיעים, שמשפיעים את ההשפעות למטה. ולכן אומרים הם "ברוך כבוד ה' ממקומו", שענינו המשכת האלוקות למטה.

==מחנות מלאכים==
שורש המלאכים הוא מעולם התוהו, ועל כן הם בבחינת מחולקים, שמתחלקים הם למחנות שונים. ובכללות מתחלקים המלאכים לארבע מחנות: מחנה [[מיכאל]], מחנה [[גבריאל]], מחנה [[רפאל]] ומחנה [[אוריאל]]. מחנה [[מיכאל]] הוא של המלאכים העובדים בבחינת [[אהבה]], ונמשכים הם מבחינת [[פני אריה]] שב[[מרכבה]]. מחנה [[גבריאל]] הוא של המלאכים העובדים בבחינת ה[[יראה]], ונמשכים הם מבחינת [[פני שור]] שבמרכבה. וענין מחנות המלאכים אלו הוא ב[[עולם הבריאה]], וכל מחנה כולל שלוש פרקים, והוא [[י"ב בקר]] שהים עומד עליהם מלמעלה.

[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]

אורך התקיעות

2009-08-27T06:57:16Z

66.171.122.190:

==שברים==

דעת אדמו״ר בשו״ע<ref>תקצ, ז</ref>, שבשברים יהיו בכל שבר שלושה כחות דוקא.

כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נהג לתקוע בשברים שלשה טרומיטין ומחצה, ודעת הרבי מה"מ שהיות ונהג כך ברבים להוציא את הרבים — ודאי דשייך לרבים<ref>אגרות־קודש ח"כ, עמ' ל"ט; המלך־במסיבו ח"א, עמ' נה-נז</ref>.

שלושת הטרומיטין בתקיעותיו של הרבי מה"מ היו באופן של ״טו או טו, טו או טו, טו או טו״ ואילו בתקיעותיו של כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב היה זה באופן של ״טו או טו, או או טו, או או טי״<ref>מהרה״ח ר״א לנדא</ref>

דעת אדמו״ר בשו״ע<ref>תקצ, ט</ref>, שיש לתקוע בתקיעות מיושב שברים־תרועה בנשימה אחת, ובמעומד בשתי נשימות.

אך הרבי מה"מ סיפר<ref>בסעודת יום א דר״ה תשכ״ט</ref>: שמעתי מכ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ], שאביו — כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע — כשתקע, היה מפסיק בין שברים לתרועה. אך לא שאלתיו האם היה זה מטעמי בריאות, או מצד הענין שבזה<ref>המלך־במסיבו, א, עמ׳ רלו</ref>.

מהרה״ח רמ״ד ריבקין ע״ה שהיה תוקע אצל אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע, והרבי לא הסיר את אצבעו מה״שברים״ עד שהפסיק התוקע בנשימה.

==תרועה==

בתרועה מאריכין בטרומיטין<ref>ראה שו״ע אדמו״ר תקצ, ד: בתרועה יכול להאריך בטרומטין כמה שירצה</ref>.

אצל אדמו״ר מהר״ש היו תוקעין בתרועה 42 טרומייטין, ואצל אדמו״ר הזקן — 63 טרומייטין. והתקיעה אחר השברים־תרועה היתה ארוכה כהשברים-תרועה והתקיעה הראשונה<ref>ספר התולדות — אדמו״ר מהר"ש [מאדמו״ר מה"מ, תש״ז], עמ׳ 67</ref>.

הוד כ״ק אאזמו״ר הרה״ק מוהר״ש היה תוקע בתרועה 42 טרומייטין, והתקיעה שאחרי השברים־תרועה היתה ארוכה כעין השברים־תרועה והתקיעה הראשונה<ref>ס׳ השיחות תש׳״א, עמ׳ 28</ref>.

להוד כ׳׳ק אאזמו״ר הרה״ק מוהר״ש היתה נשימה ארוכה. בתקיעת־שופר היה תוקע 72 קולות בתרועה<ref>ס׳ השיחות תש״ד, עמ׳ 136</ref>.

לאאזמו״ר — אדמו״ר מהר״ש — היתה נשימה ארוכה לנגינה. היה ביכלתו לתקוע עד 53 תרועות בשופר הגדול — שמקובל כי הוא שופרו של המהר״ל מפראג<ref>ס׳ השיחות תרח״ץ, עמ׳ 253</ref>.

התקיעות שתקע כ״ק אדמו״ר מהורש״ב.. התקיעה היתה ארוכה, השברים שלושה והצי, תרועות כמדומה מ״ב, או ע״ב בקירוב — איני זוכר בדיוק<ref>רשימות־דברים, א, עמ׳ שכח</ref>.

==הערות שוליים==
<references/>

{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:מנהגי חודש תשרי]]

הכנות לתקיעות

2009-08-27T06:53:43Z

66.171.122.190:

==לימוד דא״ח והלכה==

כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ] היה מצוה להתוקע, ללמוד בימי ראש־השנה בבוקר את המאמר ״להבין ענין תקיעת שופר״, אשר בסידור שעם דא״ח<ref>ס׳ המנהגים ושם: הטעם יש לומר בפשיטות, מפני שבדרוש הזה מבוארות כוונות התקיעות. ומובן מעצמו שזהו בנוסף על חיוב ידיעת הלכות תקיעת־שופר כמבואר בפוסקים</ref>.

==״יכין עצמו לתקוע״==

אחר קריאת התורה יכין עצמו לתקוע בשופר, ויאמר קאפיטיל זה [״למנצח לבני קורח מזמור״] שבע פעמים<ref>סידור אדמו״ר</ref>.

ופירש בשער־הכולל<ref>מג, א</ref>: ״ההכנה היא שיאמר זה המזמור שבע פעמים״.

אך בשיחת שבת שובה תשל״א שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת אדמו״ר הזקן היא להכנה נפשית, ולא פירש אדמו״ר הזקן שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו לתקיעת שופר בדבר שהוא מתעורר הימנו (ויהיה זה מהאמור בס׳ כתר־שם־טוב, או בשולחךערוך של האריז״ל, בספרי חסידות או בס׳ מטה־אפרים וכד׳). ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל״ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה׳ במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה׳ מעומק הנפש<ref>לקו״ש לר׳׳ה־וילך תשנ״ב</ref>.

ובסעודת ליל ב׳ דראש־השנה תשל״א קישר אדמו״ר מה"מ את ההכנה הזו, לניגון שהיו אדמו״ר מוהרש״ב ובנו אדמו״ר הריי״צ מנגנים קודם תקיעת־שופר<ref>המלך־במסיבו, ב, עמ׳ קעה</ref>.

==סידורים על שולחן התקיעות==

לאדמו״ר מוהרש״ב היה סידור תורה־אור (עם שערי־תפילה), שבו רשם את הגהותיו בכתי״ק. היה נקרא בלשונו הקדוש ״דעם אלטען סידור״, ואותו הנחילו בצוואתו לבנו מוהריי״צ שהיה מתפלל בו בשנת האבלות לפני העמוד, וכן בזמנים קבועים ומיוחדים, ביניהם בימים הנוראים ובעיקר בראש־השנה לסדר התקיעות ואמירת הפסוקים והברכות<ref>על־פי אשכבתא־דרבי, עמ׳ 79</ref>.

אצל כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ], ומסתמא גם אצל אביו כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב, בעת התקיעות היה לפניו סידור האריז״ל (״סידור ר׳ שבתי מרשקוב״). סידור זה היה גם אצל כ״ק אדמו״ר הצמח־צדק<ref>משיחות חג־הפסח תשכ״ד</ref>.

בשעת התקיעות היו מונחים לפני הרבי מה"מ סידור תורה־אור וסידור עם דא״ח. לפעמים היה הרבי לוקח עמו לתקיעות גם את סידור האריז״ל של ר׳ שבתי מרשקוב.

==פדיונות על שולחן התקיעות==

תקיעות מיושב תקע הרבי שליט״א בעצמו. בשעת כל התפילות וגם בשעת אמירת המפטיר וסדר התקיעות, מחזיק הרבי אצלו על הסטענדער, כמה חבילות של פ״נים שנתנו לו לפני ראש־השנה<ref>קובץ־ליובאוויטש, 13, עמ׳ 57</ref>.

==העומדים ליד האדמו׳׳ר==

רבינו הגדול היה לוקה את נכדו הצמה־צדק תהת טליתו בשעת תקיעת שופר, עד גיל תשע שנים<ref>לקוטי־דיבורים. עמ׳ 58</ref>.

בשעת התקיעות [אצל אדמו״ר מוהרש״ב] היה עומד על ידו ר׳ זלמן סופר.

רק אחדים מזקני ההסידים והבעל מקריא (שהוא גם הבעל קורא) ניתן להם רשות [לעמוד ליד שלחן הקריאה בשעת התקיעות אצל אדמו״ר מוהרש״ב].. הבעל קורא והבעל מקריא בראש־השנה ויוה״כ היו חזקה לבעל־המגיה, החסיד ר׳ שלום וואלאסאוו<ref>׳רשימות דברים׳, א, עמי שכח</ref>.

גם אצל הרבי מה"מ הוגבלה העמידה על הבימה למספר אנשים מצומצם. לעתים היה הרבי מורה בפירוש שיעלה מישהו נוסף, כגון ה״זוכה בגורל״ לנסיעה אל הרבי (שאחר־כך הפכה עמידתו לקביעות), וכגון ההסיד רמ״מ פוטערפאס ע״ה כשיצא את רוסיא.

==כיסוי השופרות==

ביום השני היה הרבי [מוהרש״ב] מכסה את השופרות במטפחת משי חדשה, ואחרי התפילה בהליכתו לביתו היה לובש את המטפחת על צווארו<ref>׳ליובאוויטש וחייליה׳, עמ׳ 28 ; שמועות־וסיפורים, ב, עמ׳ 67</ref>.

הרבי מה"מ היה לובש מטפחת זו גם ביום הראשון, וכנראה שאינה ענין ללבישת ה״בגד חדש״.

==סידור השופרות==

בכל ראש־השנה נהג הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק [מוהרש״ב] לסדר את השופרות קודם לתקיעות. על שולחן הקריאה היו מונחים שלושה שופרות — אהד מהם ארוך ביותר, שהיה של המהר״ל מפראג. וכך היה מסדרם: היה פורס מטפחת לבנה, עליה מטפחת אדומה, ועליהן היה מניח את השופרות ומכסה אותם במטפחת לבנה.

בשנים הראשונות היה מכסה את שולי המטפחת האדומה במטפחת הלבנה התחתונה, אך בהיותו ברוסטוב לא נהג בפרט זה (אולי מצד חולשת ידיו, ואם היה נוהג כדרכו לא היה הדבר יכול להיעשות בזריזות כל־כך, והנוכחים היו מבחינים במעשיו, ובכך לא היה רוצה).

קודם אמירת הברכה היה מסבב את הצד הרחב של השופר לצד ימין, כדי שיהיה מוכן לתקיעה תיכף אחר הברכה.

ביום הראשון של ראש״השנה דשנת תר״ס, לא סידר הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק את השופרות., וכך המשיך לנהוג מאז ואילך, והיה מסדר את השופרות רק ביום השני של ראש־השנה<ref>ס׳ השיחות תש״ה, עמ׳ 12</ref>.

בראש־השנה תשי״ג הניח הרבי את השופר השחור באמצע, ואת שני השופרות הלבנים משני צדיו, השופר הימני צדו הרחב לצד ימין והשני להיפך<ref>יומן שנת תשי״ג</ref>.

אחרי קריאת ה׳הפטרה׳ [ביום השני של ר״ה, תשנ״א], פתח הרבי אתהמטפחות שבהן היו עטופים השופרות, והתחיל בסדר ה׳הכנה לתקיעות׳. ניכר היה שיש ״סדר עבודה״ מיוחד עם המטפחות. היו שלוש מטפחות לבנות ואחת אדומה, וכן המטפחת הישנה שיש אומרים שהיא מאדמו״ר הזקן, אשר רובה היה קרוע וראו בעיקר את שוליה...

הרבי הוציא את שלושת השופרות מהמטפחות, והניהם בצד. כן הזיז את כל המטפחות הצידה, שטח את המטפתת הלבנה (הגדולה שבה עוטף את השופרות) והניח על גבה מטפחת לבנה שניה (של ה״שהחיינו״) ומעליה הניח את השופרות.

בהנחת השופרות היה הסדר: הניח שופר אחד ליד השני, כשהצד הרחב לעברו והצד הצר אל מול הקהל. מעליהם הניח שופר שלישי.

מתחת לשופרות הנית את המטפחת האדומה השלימה, ומעליהם את המטפהת האדומה הישנה. אחר־כך עטף את השופרות (בחלקם) בשתי המטפחות הלבנות, לקח את המטפחת הלבנה החדשה שהניחה קודם ליד חבילות ה׳פ״נ׳ים, פתח שוב את המטפחות העוטפות את השופרות, הניח את המטפחת תחת אחד השופרות, והזר ועטף את השופרות כקודם. הפעם היו השופרות מגולים יותר. כל זה נמשך כחמש דקות...

הניח את ידו הק׳ על השופרות — כשהם עדיין עטופים במטפחות — ואמר בקול רם את הברכות. אהרי הברכות פתח את המטפחות והוציא שופר אחד שבו השתמש כל הזמן ( לא היה זה אותו השופר שהשתמש בו אתמול, אלא שופר ארוך יותר). בסיום התקיעות עטף שוב את שני השופרות, כשמשאירם מגולים מעט<ref>יומן ׳אראנו נפלאות׳, עמ׳ 8</ref>.

==״למנצח״, הפסוקים והבקשות==

[אחר אמירת ״למנצח׳׳ שבע פעמים], התוקע מתחיל, וגם הקהל יאמרו כל פסוק ופסוק: מן המצר.. קולי שמעה.. ראש דברך.. ערוב עבדך.. שש אנכי.. טוב טעם.. נדבות פי.. עלה אלקים..<ref>סידור אדמוה"ז</ref>

מנהג בית הרב: האדמו״ר הוא המתחיל — בקול רם — באמירת ״למנצח״, [״מן המצר״], הפסוקים ״קר״ע שט״ך, ״עלה אלקים״, מברך ותוקע...<ref>׳היום יום׳ חלק שני</ref>

==אמירת ״למנצח״ והפסוקים אצל רבותינו נשיאנו==

====אצל כ"ק אדמו"ר הרש"ב====

בראש־השנה אחרי אמירת המפטיר, היה הרבי [מוהרש״ב] מכסה את פניו בטלית, ונשען על שולחן הקריאה (לא היתה בימה, רק שולחן הקריאה היה גבוה) ושהה כמה זמן עד שנשמעה המלה ״למנצח״.

באמירת ״למנצח״ שלפני התקיעות, כשהקהל כבר גמר לאמרו שבע פעמים, והרבי עוד לא גמר, היה נשמע שהרבי אומר בלחש את הפסוקים ״נדיבי עמים גו׳ מאד נעלה״ בניגון מיוחד.. ומתחיל עוד הפעם ״למנצח״ בלחש (שלא נשמע) וכשמגיע לתיבות הנ״ל, היה אומר שוב באותו ניגון ולפעמים גם פעם שלישית<ref>'ליובאוויטש וחייליה׳, עמ׳ 27</ref>.

אחרי אמירת ההפטרה הכין עצמו אדמו״ר [מוהרש״ב] לתקיעות, פניו וראשו הק׳ מעוטפים בטליתו וקול דממה דקה וחרישית נשמע בתנועת ניגון חב״די הידוע בדביקות עצומה, ובתוך כך מתפרץ מתוך פנימיות לבו הק׳ הקריאה ״למנצח״ בהתלהבות עזה ובכיה נוראה.. כן כל פסוק ופסוק מהפסוקים שאומרים לפני התקיעות, קורא האדמו״ר בקול מר צורח, באנחות עמוקות ובכיות עצומות..<ref>׳התמים' ד, עמ׳ פו</ref>

חודש תשרי [תרפ״א] עבר בכל הסדרים כמו אצל רבנו [מוהרש״ב] נ״ע, הדביקות והבכיות הנוראות של כ״ק [מוהריי״צ] שליט״א בתפילות הימים הנוראים, ובפרט המפטרים וסדר התקיעות היה באופן מבהיל מאוד, אשר ממש נמס כל לב המתפללים שם<ref>אשכבתא־דרבי. עמ׳ 121</ref>.

====אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ====

ביום ראש־השנה [תרצ״ז] אמר [מוהריי״צ] ההפטורה, המזמור, הברכות והפסוקים לפני תקיעת שופר כדרכו, הכל בצעקות מקירות הלב<ref>ממכתב הרה״ח ר״י פייגין הי״ד, אגרות־קודש מוהריי״צ, ד, עמ׳ 7</ref>.

====אצל כ"ק אדמו"ר מה"מ====

בראש־השנה דשנת תשי״ב, כ״ק אדמו״ר שליט״א בכה בעת המפטיר בכי רב מאין הפוגות.. אחרי ההפטרה הכין כ״ק אדמו״ר שליט״א עצמו לתקיעות. היו אצלו שלושה שופרות.. וסידר את השופרות באיזה מטפחת אדומה. אני לא ראיתי מה שעשה שם, גם אלו שעמדו בקירוב מקום אין יודעים כל־כך בדיוק. אחר־כך ׳זרק׳ את הטלית על הראש והתכופף על הבימה, ומבין הטלית ראו שכ״ק אדמו״ר שליט״א בוכה מאוד.. שמעתי באמצע איזה תנועה של ניגון חרישי באמצע הבכי כשהיה מכוםה בטלית.. אלו שעמדו בקירוב אומרים שזה היה ראש־השנה׳דיקע תנועה.. אחר-כך הסיר הטלית מעל ראשו, וקרא בקול מחריד ומעורב בדמעות את המלה "למנצח״.. וכשהקהל כבר גמרו לומר, הנה כ״ק אדמו״ר שליט״א עדיין אמר ״למנצח״ כמה רגעים, אבל לא שמעו תיבות אלא איזה קול.. אחר־כך אמר את הפסוקים, גם־כן בבכיות (לא כמו קודם) ובניגון של הפסוקים, שכפי שמסופר שכ״ק אדמו״ר נ״ע היה אומר<ref>יומן תשי״ב, כפר־חב׳׳ד, גל׳ 491 , עמ׳ 70</ref>.

==פסוקי קר״ע שט״ן==

אמירת הפסוקים שלפני התקיעות ושלאחר התקיעות [אצל מוהרש״ב] היו בניגון מיוחד. בפסוק ״קולי שמעה״ הי׳ אומר: ״כחסדך ה׳״, ומפסיק, ואחר־כך ממשיך ״כמשפטיך חייני״.. פעם אחת קרה שבפסוק ״ערוב עבדך״ וגו׳, אחרי המלים ״ערוב עבדך לטוב״ אמר: ״איי געוואלד — אל יעשקוני זדים״<ref>׳ליובאוויטש וחייליה' עמ׳ 28</ref>.

[בר״ה תרצ״ט] בעת התקיעות, אמר [מוהריי״צ] את המזמורים והפסוקים שלפני התקיעות (דבר פלא היה, אשר בפסוק ״מן המיצר״ במקום ענני (בע' ונ' קמוצות) אמר ענני (בע' ונ' צרויות)<ref>ממכתב הרה״ח ר״י פייגין הי״ד, ס׳ השיחות תרצ״ט, עמ׳ 291</ref>.

בפסוקים שקודם תקיעת־שופר, במלים ״ענני במרהב״ היה אדמו״ר מה"מ אומר ״במרחב״ בבי״ת דגושה ובחי״ת קמוצה (כפי שהוא במחזור ובסידור תורה־אור, ולא כבתהלים ובשאר סידורים שהבי״ת רפויה והחי״ת פתוחה).

תיבת ״מרחב״ האמורה בפסוק זה, הנה לפי ספרי הדקדוק מנוקד [במרחב] בניקוד קמץ, ועל־פי הקבלה המקובלת הנה צריכים לומר במרחב בניקוד פתח<ref>ס׳ המאמרים תרצ״ז, עמ׳ 153</ref>.

בפסוק ״כי במצוותיך האמנתי״, היה אדמו״ר מה"מ אומר תיבת ״האמנתי״ במ״ם פתוחה (כפי שהוא במחזור ובסידור תורה-אור, ולא בקמץ כבתהלים ובשאר סידורים).

=="אנא בכח"==

איתא ב׳שער הק״ש׳ שבסידור עם דא״ח (ד״ה להבין ההפרש, דף עד, א), שקודם תקיעת־שופר אומרים ״אנא בכח״. ופירושו: בדרך־כלל הם הכוונות מהפסוקים שהראשי־תיבות שלהם שם שני משם מ״ב, אמנם יש שמכוונים התיבות ״אנא בכח״ כו׳ במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד העניינים ברור בכתבי האריז״ל, ואז כוונתו רצויה<ref>לוח ׳היום יום' עמ׳ צב</ref>.

=="ברוך הוא וברוך שמו"==

בכל מקום ששומע ברכה ומתכוין לצאת ידי־הובה בשמיעתו, כגון.. ו[ברכת] המצות, לא יענה ״ברוך הוא וברוך שמו״, שהרי שומע כעונה, ואסור להפסיק באמצע הברכה. ואפשר שאפילו בדיעבד לא יצא ידי תובתו, כיון שמפסיק בין ה׳ למלכות בדבר שאינו מתיקון הכמים, הרי זה משנה ממטבע שטבעו הכמים בברכות. וצריך להזהיר לרבים שנכשלים בזה<ref>שו״ע אדמו״ר קכד, ב</ref>.

==הקראת התקיעות==

מקריא התקיעות — מורה באצבעו בסידור, אבל אינו מקריא בדיבור<ref>ס׳ המנהגים</ref>.

אמר הרבי: ענין ה״מקריא״ בתקיעת־שופר מפורש בשו״ע אדמו״ר [תקפה, י: נוהגין.. מקריא סדר התקיעות לפני התוקע מלה במלה.. ומנהג יפה הוא], וכך גם נהגו בכל בתי־הכנסת של חסידי חב״ד. כשהייתי ברוסטוב אצל כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ], ראיתי לראשונה תקיעות ללא ״מקריא״ [=היינו ללא מקריא בדיבור]<ref>המלך־במסיבו, א, עמ׳ דלה</ref>.

אם מאיזה טעם אין אדמו״ר התוקע אזי הוא ה״מקריא״, אבל לא בדיבור, כי אם על״ידי הוראה באצבע בסידור (והתוקע מאריך בתקיעתו עד)<ref>׳היום יום׳ "חלק שני"</ref>.

וכך סיפר הרבי מה"מ בסעודת יום א דר״ה תשכ״ט: שמעתי מכ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ], שפעם היה הוא התוקע בשופר, ואביו — אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע — היה המקריא<ref>המלך-במסיבו, א, עמ׳ דלו</ref>.

אינו מקריא [מוהריי״צ את התקיעות] בדיבור, אלא על-ידי הוראה באצבע בסידור<ref>ס׳ השיחות תש׳׳ד, עמ׳ 3</ref>.

כ״ק אדמו״ר [מוהריי״צ].. סידר התקיעות בעצמו.. הקריא על־ידי הוראה באצבע בסידור<ref>ס׳ השיחות תש׳׳ה, עמ׳ 3</ref>.

בראש־השנה דשנת תשי״ב: התקיעות תקע ר׳ מענדל טעננבוים, וכ״ק אדמו״ר שליט״א אחז את אצבעו על הסידור, וכאשר היה ״תקיעה״ אהז באצבעו על ה״שברים״, ״שברים״ על ה״תרועה״ כו׳ כמו מקריא<ref>יומן תשי״ב. כפר־חב׳״ד, גל׳ 491 , עמ׳ 70</ref>.

הרה״ח רא״ה נאה ע״ה רצה להסביר, כי רק כשהאדמו״ר הוא התוקע מורין לו באצבע, אבל בשאר אדם מקריאין בדיבור. והשיבו כ״ק אדמו״ר מה"מ:
בטח ידוע לו שבשנים הקודמות, הנה כמה וכמה שנים של אדמו״ר מוהרש״ב לא היה האדמו״ר התוקע כי אם המקריא, וכן בשנים האהרונות של כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ], ולא היו מקריאים אלא באצבע, אבל לא בדיבור<ref>אגרות־קודש, ח"ה עמ׳ קט</ref>.

אצל הרבי מה"מ היה הרה״ה ר׳ שמואל לוויטין ע״ה המקריא, ואחר פטירתו (בי״א אלול תשל״ד), תקע הרבי כמה שנים ללא מקריא. ביום השני של ר״ה שנת תשל״ט רמז הרבי להרה״ח ר׳ מענדל טננבוים ע״ה שיגש ויקריא, והקריא עד שנת תשנ״ב.

בשנים שהרבי תקע ללא מקריא, נהג לעתים להורות לעצמו ביד שמאלו, והתזיק את השופר רק בימינו.

==הערות שוליים==
<references/>

{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}

[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:מנהגי חודש תשרי]]

עולם האצילות

2009-08-26T06:12:58Z

66.171.122.190:

עולם האצילות הוא הראשון מבין ארבעת העולמות שבסדר ההשתלשלות - אצילות, [[בריאה]], [[יצירה]], [[עשיה]]. עולם האצילות שונה משלושת העולמות [[בי"ע]] בכך שהוא מכלל עולמות האין-סוף, בניגוד לעולמות בי"ע שהם מוגבלים ונראים כנבדלים - כביכול - מהבורא, וכמציאות נוספת עליו.

==ענינו==
עולם האצילות הוא העולם הראשון מבין ארבע העולמות [[אבי"ע]]. בעולם האצילות שורה [[אור אין סוף]] ממש. על עשר הספירות של עולם האצילות נאמר "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד|איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]"<ref>תקו"ז בהקדמה (ג,סע"ב)</ref>, כלומר, שאוא"ס מתאחד באיחוד גמור הן עם ה[[אורות]] של עולם האצילות, והן עם ה[[כלים]] של עולם האצילות.

בעולם האצילות אין מקום למציאות נפרדת מאלוקות - "לא יגורך רע"<ref>תהלים ה, ה. וראה לקו"ת במדבר ג, סע"ג</ref>, לכן, עולם האצילות הוא כולו טוב, שכן אין בו מקום לרע.
עולם האצילות כולל את [[עשר ספירות]] שבאצילות, ואת עולם האצילות שהן ההיכלות והמדורין, שבהם נמצאים נשמות ומלאכים של עולם האצילות.

עולם האצילות נוצר מ[[אור אין סוף]] באופן של [[האצלה]], כלומר, שהקב"ה האציל והפריש מ[[אור אין סוף]], באופן שיהיה יכול להתאחד עם אור אין סוף.

===ביחס לבי"ע===
עולם האצילות הוא ה[[ממוצע]] שבין [[אור אין סוף]] לבין עולמות [[בי"ע]] שהם "טורי דפירודא" וכביכול נפרדים מאלוקות. בניגוד ליצירת עולם האצילות שנעשה באופן של [[האצלה]], המעבר מעולם האצילות לבי"ע נעשה באופן של בריאת יש מאין.

==הפרצופים של עולם האצילות==
===כתר עליון===
{{ערך מורחב|ערך=כתר עליון}}
[[כתר]] של עולם האצילות נקרא בשם [[כתר עליון]] והוא כולל בתוכו שני פרצופים: פנימיות הכתר - [[עתיק יומין]] וחיצוניות הכתר - [[אריך אנפין]].

===אבא עילאה===
{{ערך מורחב|ערך=אבא עילאה}}
ספירת החכמה של עולם האצילות נקרא בשם [[אבא עילאה]]. אבא עילאה היא בחינת ממוצע בין המאציל לבין עולם האצילות, והיא כלי ל[[אור אין סוף]].

===אימא עילאה===
{{ערך מורחב|ערך=אימא עילאה}}
ספירת ה[[בינה]] של עולם האצילות נקראת בשם [[אימא עילאה]].

===זעיר אנפין===
{{ערך מורחב|ערך=זעיר אנפין}}
ה[[פרצוף]] של ה[[מידות]] של עולם האצילות נקרא בשם [[זעיר אנפין]].

===מלכות דאצילות===
{{ערך מורחב|ערך=מלכות דאצילות}}
מלכות של עולם האצילות מהווה את הספירה האחרונה המקבלת משאר הספירות של עולם האצילות. מספירה זו מתהווים עולמות [[בי"ע]].

==כולל הפכים==
עולם האצילות כולל ומאחד בתוכו שני ענינים מנוגדים, ורק מצד היות הקב"ה כל-יכול - אפשרי הדבר לאחד שני הפכים בנושא אחד. והיינו, היות האצילות - עולם מוגדר, ויחד עם זאת, היותו בבחינת אין-סוף.
ועל זה מלמדים שתי המשמעויות בשם "אצילות": א) אצילות מלשון אצלו וסמוך לו. ב) אצילות מלשון האצלה והפרשה ממנו.

מבחינת האור והפנימיות שבאצילות - עולם זה אצלו וסמוך, דהיינו שאור האצילות אינו שונה במהותו מכפי שהיה בהיותו כלול עדיין במקורו, בטרם התלבש ב[[כלים]] כדי להתגלות, והוא בבחינת [[גילוי ההעלם]], דאותו האור שהיה מקודם בהעלם והפשטה, בא באצילות בגילוי בכלים והעולמות שלמטה ממנו - בלי שום שינוי מהותי.
וע"ד מש"כ: "ואצלתי מהרוח אשר עליך ושמתי עליהם".
שגם הרוח ששרתה על הזקנים, ובה השפיעו לבני ישראל, היתה במהותה הפנימית - רוחו של [[משה רבינו]].

כי כל השפעה לישראל יכולה להיות רק ממשה, להיותו ראש בני ישראל (ר"ת [[רבי]]), וכמו השפעת החיים לכל אברי הגוף שבאה מהראש.

ועל ידי האצלת רוחו של משה על הזקנים התאפשרה השפעת הבשר שביקשו - כי על ידי הזקנים שהיו למטה ממדרגת משה, אף על פי שהרוח ששרתה עליהם לא השתנתה כלל במהותה, וגם כשנאצלה על הזקנים נשארה זו רוחו של משה, מכל מקום השתנתה הרוח בחיצוניותה וירדה ממעלתה, עד שאפשר להשתלשל ממנה השפעת בשר תאוה לישראל.

כך גם עולם האצילות, מבחינת מהות האור והפנימיות הוא אותו האור כמו בהיותו כלול ב[[כתר]]. ולכן הביטול של ה[[ספירות]] באצילות הוא ביטול בתכלית, ו[[ספירת החכמה]] שענינה כח-מה - ביטול, היא השוררת והעיקר של כל ספירות האצילות, שגם הן נמשכות בביטול של החכמה. וכמו שכתוב בתקוני זוהר "[[אבא עילאה מקנן באצילות]]". אבל בחיצוניותו מבחינת הכלים המגבילים את האור הוא כמו [[יש מאין]], וכמאמר: [[החכמה מאין תמצא]].

וכדוגמת השפעת הבשר מרוחו של משה באמצעות הזקנים, שכל עוד היתה רוחו של משה כלולה במשה, לא יכול משה להשפיע בשר תאוה וגסות. ורק כאשר ירדה רוחו והתלבשה בכלים המוגבלים של הזקנים, הנה אז היתה השפעת בשר תאוה לישראל, שאין לה שום יחס וערך כלל לרוחו של משה כפי שהיא כלולה במשה.

נמצא שעולם האצילות - הוא אכן עולם (העלם) מוגדר בגדר הספירות,
ומאידך הוא בבחינת אלקות, בבחינת אין-סוף. ודבר זה - שני הפכים בנושא אחד - אינו בגדר השגה כלל, ונתפס רק באמונה, ולכן נקראים הספירות באצילות - [[רזא דמהמנותא]]. בזה נחשב עולם האצילות - ממוצע בין [[אור אין סוף]] ב"ה המאציל לבין הנבראים (בי"ע).

וכידוע שבכל [[ממוצע]] ישנם שתי מדריגות, המדריגה התחתונה של העליון, והמדריגה העליונה של התחתון, והם הפנימיות והחיצוניות של הממוצע.

ובעולם האצילות, הנה, האור הוא התחתון שבעליון, ואילו הכלים (הגבול שבאצילות) הוא העליון שבתחתון, ובזה הוא ממוצע בין המאציל והנבראים.

==ראו גם==
*[[בי"ע]]
*[[האצלה]]
*[[מלכות דאצילות]]
*[[אצילות הכללית]].

==הערות שוליים==
<references/>

{{סגל}}

[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]

שיחת משתמש:סומכוס

2009-08-26T02:16:25Z

66.171.122.190:

{{בה}} -- אשמח לסייע בכל ענין בחב"דפדיה. בהצלחה! [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

== ערכי החסידות ==

יישר כח! נתת תנופה חזקה לעניין ערכי החסידות! נשמח לראותך פעיל כאן. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:אני רואה שאתה עושה עבודה נפאלה ביותר על העולמות. לכאורה כדאי מאוד לעשות מזה ממש פורטל, ובו את כל מה שקשור לספירות, עולמות, מלאכים וכו'. אפשר להעזר בזה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94--[[משתמש:צופה מהצד|צופה מהצד]] 04:35, 26 אוגוסט 2009 (IDT)
::יישר כח גדול! סוף סוף מישהו רציני שמבין שחב"דפדיה צריכה בעיקר ערכים כאלו. נשמח לעזור בכל מה שתצטרך! [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:::ליואל ולסומכוס, כדי להבין את החשיבות של הערכים האלו, כנסו לגוגל, תחפשו "עולם האצילות" ותראו מה התוצאה הראשונה. כן, זה חב"ד פדיה. דוקא לכן חשוב שהערכים האלו יהיו מלאים ככל האפשר בחומר, וכן בניווט בין עולם לעולם, לאישים הקשורים לכך (האריז"ל, רשב"י, הבעש"ט וכו') ספרים קשורים (ספר יצירה, הזהר וכו') כפי שהבאתי בלינק מויקיפדיה. אם מישהו יעשה פורטל לכל הענינים האלו - זה יהיה עצום.--[[משתמש:66.171.122.190|66.171.122.190]] 05:16, 26 אוגוסט 2009 (IDT)

חב"דפדיה:אולם דיונים

2009-08-09T19:40:31Z

66.171.122.190:

{{אולם דיונים}}
{{ארכיון|מספר ארכיון=[[אולם דיונים/ארכיון 1|ארכיון 1]]}}


==הצעה למתקפת עריכת ערכים ==
בתקופה האחרונה שמתי לב לכך שרבים מהערכים אינם ערוכים ואינם כתובים בלשון בהירה וברורה, במיוחד לאלו שאינם נמנים בגלוי על חסידי חב"ד. ב"ה הגענו לכ-3000 ערכים (!) הודות למאמציהם של כל החב"דפדים, ובמיוחד של המשתמש חסיד, אבל עדיין הרבה ערכים לוקים בחסר.

'''ואשר על כן, הנני פונה לכל המשתתפים לכתוב את דעתם בנוגע לערכים הקיימים, וביחד ננסה לראות האם כולם מוכנים לעצור לרגע מכתיבת ערכים חדשים ורק לערוך ולהוסיף על הישנים'''.

אם אראה שאכן אכפת למשתתפים מחב"דפדיה, וכולם מוכנים לעזור במתקפה זו תוך הישמרות מכתיבת ערכים חדשים - אזי הבטחתי נתונה בזו, שעד חנוכה ה'תש"ע הבעל"ט כל הערכים שכתובים כאן ישתנו לבלי הכר, בעבודה משותפת של כולנו! רק כך נוכל שחב"דפדיה תהיה אמינה ונאמנת לשמה - חב"דפדיה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
:מצטרף. דחוף למתקפה. בא נקבע שממחרתיים - המקפה מתחילה רשמית? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
:כדאי לפתוח "דף למיזם", עם רשימת ערכים וכו'. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::אני לא רוצה להוריד אותך מהמרץ שתקף אותך בקשר לעריכת הערכים, אבל הנקודה שאני מציע היא אחרת לגמרי:
::אני מציע שיהיה לכל המשתתפים הפעילים, או לכל הפחות לארבעה מהמשתתפים הפעילים, '''משימה ברורה של עריכת הערכים בלי להוסיף ערכים נוספים. רק לערוך את הקיימים ולהוסיף עליהם.''' אחרת חבל, אתה תתחיל עם כל המרץ, ואחר כך תראה שאף אחד לא איתך ותעצור עם המיזם של עריכת הערכים. ותחשוב כמה דקות תראה שזה נכון, וכך זה היה בכל דבר כאן בחב"דפדיה.
::אז מה הפיתרון?
::הפיתרון הוא, לפי עניות דעתי, לחכות כמה ימים שכל המשתמשים הפעילים ייכנסו לחב"דפדיה מתי שהוא (ומשתמשים פעילים כוונתי בנתיים אליך כמובן, אדג, חבדניק, ועוד כמה שמידי פעם זורקים כמה עריכות) ויביעו את דעתם באולם הדיונים, על מנת לראות האם הם באמת מוכנים לענין, ולא רק שיישבו מן הצד ויסתכלו לראות את עריכת הערכים, וגם לא יוסיפו חדשים... שכל אחד מהם, יציע את דעתו, יכתוב באלו ערכים הוא מעדיף לערוך ולהוסיף (היכן שטח המומחיות שלו) ואז - נוכל לגשת למיזם עריכת הערכים.
::כל עוד זה לא יקרה - חבל על זמננו. לא יהיה כאן כלום. יהיה מה שהיה עד היום, שכל שבוע או שבועיים, מישהו מחליט לערוך בצורה לא מסודרת. כוונתי בכל הצעה זו היא, '''שנתחיל לערוך בצורה מסודרת''', וזה אפשרי רק כאשר כולם ביחד יצטרפו אליו, ולכן חשובה דעתם של כל המשתתפים הפעילים, וגם ובעיקר דעתך (כמשתמש הכי פעיל כאן).
::בעקבות כל הנ"ל, אני מעריך שתשנה את מה שכתוב בדף מיזם עריכת הערכים, כי לא זאת היתה כוונתי (הדף יכול לבוא לידי שימוש כאשר כולנו ביחד נחליט על כך, אחרת חבל לכתוב את שמי על המיזם, זה פשוט לא נכון, ובאם זה יימשך כך אבקשך להוריד את שמי משם), למרות שזה ענין בפני עצמו שיהיה דף מיוחד שבו יהיה כתוב את הערכים שצריך לערוך, על דרגותיהם כפי שסידרת שם בצורה יפה.
::נא כתוב את דעתך כעת, לאחר מחשבה בענין, ואשמח שנמתין יחד לדעתם של כל המשתמשים כאן, ואת ה"מתקפה" נבצע יחד ולא כל אחד באופן נפרד. (וכמובן שאין זה מונע חלילה מעריכה באופן עצמאי כפי שהיה עד עתה, ואדרבה - כל עוד אין '''הסכמה כללית''' בקרב כל המשתמשים הקבועים למיזם עריכת הערכים, יש להמשיך בעריכה העצמאית בכל התוקף, כי כל עוד יש לנו יכולת לשפר אנחנו צריכים להשתמש בה, אבל כאמור - ההצעה שלי היא אחרת לגמרי, וכוונתה היא שכולם יחד יעשו זאת ובצורה מסודרת). תודה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
::::דבר ראשון - ברכות על המרץ והיוזמה בשיפור פניה של חב"ד פדיה.
:::::מסכים איתך מאד. מי כמונייודע את המצב כאן. ויותר מסכים עם כך ש'''רק כאשר יצטרפו עוד משתמשים''' נוכל להתחיל. אולם אני חושש שזה יקרה בעוד הרבה זמן. חב"דניק מבקר פה פעם ב..., אדג חוזר לישיבה ב[[אלול]], ומיכאל+פיני לא נראים כאן. צריך לקוות לטוב - שיתגייסו לנושא במלוא המרץ. כרגע אשנה את מה שכתבתי במים.
::::::אמנם, לדעתי עניין אי הוספת הערכים אינו אפשרי. חב"דפדיה היא אנצקלופדיה שלא יכולה מלהפסיק לפעום. נוכל אמנם להתגייס לעניין העריכה - לחוד וביחד, אבל בלי להכריז "רסמית" על הפסקת יצירת ערכים.
:::::::רוב שלומות. מחכה לתגובתך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:::::::: הקדשתי זמן לחב"דפדיה, אבל הפסקתי כי נראה לי שאין מספיק פרסום לאתר זה, ולכן אין מספיק נכנסים ופעילים. יש צורך דחוף לפרסם בבאנר מלהיב ב'אינפו', וגם ב'בית משיח' פיני 01:31, 7 אוגוסט 2009 (IDT)
:::::::::אענה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:
:::::::::למשתמש חסיד: הענין הוא שהמשתמשים הללו '''ישנם'''. אלא מאי? שהם לא מרגישים שזז כאן משהו. ההבדל העצום בין ויקיפדיה לכאן, ששם כל הזמן עורכים, אז כיף לעבוד שם. ואצלינו זה לא קורה כי ב"ה לא כולם נמצאים על האינטרנט ובמחשבים כל הזמן, מה שאין כן בציבור שם (והציבור של ויקישיבה גם כן, באופן יחסי). ולכן, מי ש'''כן''' גולש בחב"דפדיה, מוטלת עליו אחריות גדולה, לדאוג שחב"דפדיה תהיה אמינה ויציבה. בשביל זה, צריך שכולם ביחד יטלו חלק בעבודה.
:::::::::וכפי שכבר כתבתי בכמה מקומות כאן, שהפיתרון לזה הוא: עצירה, לבנתיים מכתיבת ערכים חדשים, והתמקדות על פיתוח הקיימים, תוך חלוקת עבודה (כל אחד בתחום שלו).
:::::::::ולדבריך, שחב"דפדיה לא יכול להפסיק להוסיף ערכים חדשים - זאת אפשר להשאיר למשתמשים שמגיעים לכאן כדי להוסיף ערכים... אנחנו, שמבינים את העוצמה של חב"דפדיה, ומבינים שהרבה אנשים לוקחים מכאן חומר - לא יכולים להרשות לעצמנו שכל הערכים שכתובים גרוע (והם הרבה, הייתי אומר שתי שליש) יישארו כאן ככה.
:::::::::אני חוזר ואומר שוב ושוב: אם תשקיע מחשבה כמה דקות בענין, תיזכר שהנסיון הראה שכל הזמן מוסיפים ערכים (ובעיקר על אירועים מתחלפים ועל חסידים בדור שלנו, יקרים וחשובים ככל שיהיו), והמטרה העיקרית של חב"דפדיה מתפספסת. '''וזו הסיבה האמיתית לאי-התקדמותה של חב"דפדיה'''. כשכולנו נחלץ למשימה, ונקבע גבולות ברורים (כמו: אי הוספת ערכים וכדומה) ונחלק את העבודה בינינו, כל אחד בתחומו הוא - בטוחני שנסיים את עריכת כל שלושת אלפי הערכים עד לחנוכה ה'תש"ע, וכפי שכבר כתבתי.
:::::::::אני מבין שיהיה לך קצת קשה לחדול ממנהגך הטוב (ודבר בעיתו מה טוב...) להוסיף ערכים כל הזמן, אבל אם תנסה להתאפק קצת, תראה שההצלחה האמיתית (של ערכים תקינים ואיכותיים) - עוברת כל גבול.
:::::::::למשתמש פיני: לעולם לא נדע מה תכליתו של מעט הזמן שאנו משקיעים בחב"דפדיה, משום ש'''כל העת''' נכנסים אנשים, צופים, קוראים ומשתמשים בחומר הרב שנמצא כאן, מהם אנ"ש חסידי חב"ד ומהם מתקרבים או חוקרים על חב"ד. לכן, ייתכן ואין מספיק פרסום לאתר זה, כדבריך, אבל: א. אי אפשר לדעת כמה כן נכנסים לאתר, וזה על אחריותינו. ב. בעתיד, המיזם הזה של חב"דפדיה יכול להפוך לסמכות החב"דית היחידה ברשת האינטרנט, וגם זה על אחריותנו. '''ככל שנרבה לערוך, לסדר להוסיף ולשפר את הערכים הקיימים, כך ייטב לחב"דפדיה ולנו'''.
:::::::::הסיבה שאין מספיק משתמשים פעילים היא, כי עדיין לא כולם הפנימו את הערך והחשיבות של הוספת ערכים ושיפורם, או שהם חוששים מהאינטרנט (במקרה שלא רכשו תוכנת חסימה "רימון"). אין לנו בשביל מה לחכות לכולם ולהמתין - עלינו לכתוב. נכון, בלתי אפשרי שכל יום כולנו (וכוונתי למשתמשים הפעילים) נהיה כאן, אבל כל עוד יש לנו אפשרות, נציץ ונבדוק את מה אנחנו יכולים לשפר.
:::::::::השאלה שלי היא, מה דעתך על הצעתי להפסיק לתקופה את הוספת הערכים, ולחלק בינינו את שטחי העבודה, שכל אחד יטפל בתחום שלו שהוא מבין בו ויכול לתרום, ויחד עם זאת לעקוב אחרי עריכות המשתמש האחר ולסייע בידו. לעניות דעתי, וכפי שכבר כתבתי בכמה הזדמנויות מעל דפי השיחה כאן, רק כך נוכל להבטיח שחב"דפדיה תהיה מתאימה לשמה, ונוכל להתגאות בערכים המיוחדים עליהם עברנו ושיפצנו וכו'. נא כתוב דעתך בענין, היא חשובה לכולנו מאוד. תודה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:::::::::::יואל, אני לא יכול להתחייב להפסיק מלהוסיף ערכים, אבל כן יכול להמעיט בהם -ולהשקיע בעריכה. קח על עצמך את ניהול המיזם, תן לי תחום עבודה - ובל"נ אשקיע בו. כל טוב ושבת שלום. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::::::::::::קראתי את דבריך, שלדעתך אי אפשר להפסיק את כתיבת הערכים באופן רשמי. ואולי באמת תמשיך לכתוב ערכים חדשים אם אתה לא יכול להתחייב על כך. אבל ביחד עם זה, שיהיה ברור לכולנו, '''שהמטרה שלנו עכשיו היא לשכתב את הערכים הקיימים'''. וזה אפשרי לעשות רק '''כשכולנו נעשה זאת יחד''', אחרת, בלשון העם, "חבל על הזמן". התחום שלנו עכשיו הוא לגייס את '''כל''' המשתמשים הפעילים לעבודה הזו של עריכת הערכים והוספה עליהם. להבהיר לכל אחד את החשיבות שבענין הזה - הנה, אתה כבר הבנת ב"ה, וצריך שכולם יבינו (וזה אפשרי), וכשנגיע להבנה הזו כולנו יחד (ולא רק אתה) - אז נוכל לחלק תחומי עבודה ולסייע זה לזה בעבודתו. בנתיים, לא נוכל לחלק בינינו עבודה כי בסוף נתייאש, כמו ש"כבר היה לעולמים", וזה - גיוס המשתמשים למתקפת עריכת הערכים - תלוי גם בך. (וכמובן שזה לא סותר להמשיך לעבוד באופן עצמאי על ערכים, כפי שתראה לנכון במעט הערכים שערכתי לאחרונה. תוכל גם לעיין בכללי העריכה הפשוטים אותם כתבתי בדף המשתמש שלי, אני מתאר לעצמי שתוכל להיעזר בזה, לבד מהרגיל אצלך). בהצלחה, שבת שלום. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:שבת שלום. ובשבוע הבא אתחיל באופן עצמאי - עד אשר נתארגן ונתחיל. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

קראתי בעיון את דברי המשתמשים, אין ברצוני להכנס לויכוח עקר, אך אגע בג' נקודות, שמטרתם היא העלאת רמת הערכים:
א', הדרך הנכונה והפשוטה ביותר שהוכיחה את עצמה ובגדול בויקיפדיה העברית והאנגלית היא פשוט: כמה שיותר קוראים, כלומר: במקום נורמלי יש כמה שעובדים בצורה מקצועית במקום כזה - אין, הפיצוי על זה חייב להיות שעשרות אנשים יתרמו את הידע שלהם. כמובן, שכאשר בא אדם מקצועי הוא מרים את הערך, ודאי, אך זה '''יוצא דופן''', מקור המידע האמיתי הוא ההמון. לא יעזור כל מאמץ, אם לא יהיו עוד '''לפחות''' 100 אנשים שידעו שחבדפדיה הוא מקור לצרכים חסידיים, ויהיו מוכנים לתרום מהידע, לעולם לא נצליח להפוך את הערכים למוצלחים יותר. איפה יהושע מונדשיין, הוא לדעתי אדם שדעותיו לא נכונות (עשיתי צנזורה, כי מי יודע מי יקרא את זה), אך הוא פשוט בעל ידע עצום. תאמרו זה לא ריאלי, זה ריאלי ועוד איך, כאשר יהושע יפגש בחבדפדיה פעם ועוד פעם הוא יתחיל להכנס לכאן לבד, ועל זה הדרך, ש"ז ברגר, י"י קמינצקי, שד"ב לוין, וולוה רוטנברג, אלו הם אנשים בעלי ידע חסידי, ש'''הם''' צריכים לרצות להיכנס לכאן. הייתי מכנה את זה מודל ויקיפדיה, כלומר, ויקיפדיה היום לא צריכה למשוך מומחים ולהתחנן לעזרה, המומחים רבים לתרום מידע. תם קוראים ואומרים: נו, טוב הוא לא ריאלי. קראו את סעיף ב'.
ב', מי אמר שהערכים צריכים להיות מלאים, מדויקים ומסודרים? כלומר, 95% מהאנשים לא ששים לכתוב ערך חדש, זה נשמע מפחיד ואחראי. אבל לתקן טעות, להוסיף קישור, לתקן פרט מידע ולתרום סיפור, רבים ישמחו!
כלומר, מה שאני חושב, שכרגע צריך שחבדפדיה תגיע תוך שלשה חודשים ל5000 ערכים, ע"י העתקת: ספר התמימים (גנזבורג), הקטלוג של קה"ת וחיש, ספר השלוחים, להעתיק הערכים (כמובן באופן חוקי וכו') ממקומות נוספים. אחרי זה חבדפדיה תהפוך לכזה מקום שכמעט לכל מושג\ אישיות\ ספר חסידי יהיה ערך, לא מדויק, קטן, לקוי אבל יש, אז הרבה אנשים פשוט יגיעו לכאן לבד! (אגב גוגל, ממקם אותנו במקומות די טובים).
ג', הדברים הבאים יהיו מעט כואבים: יש לצערנו הרבה אנשים שחשים מעט שלא בנוח בעקבות השקפת עולם מעט לא נכונה אודות חייו הנצחיים של הרבי וכו' או פרסום משיח. האתר מזוהה ומקוטלג אוטומטית כמשהו 'משיחי' 'צפתי' או דברים דומים. מנסיוני שסיפרתי בהתלהבות על האתר הנפלא וכו' הרבה מחבריי שאלו בתמהון זה לא איזה אתר משוגע כזה?, מה הפתרון אינני יודע, אבל צריך לחשוב על פתרון חכם, להשביע את האריה ושהכבשה תשאר שלימה, אפשר? לאו דוקא, אבל זו בעיה.

בנוגע לדיון שלעיל: אני מוכן לקחת על עצמי 100 ערכים טעוני שיפור, תשימו קישורים בדף המשתמש שלי, אני אשתדל לטפל בהם. מה יהיה בכללות, לא יודע, אני אמשיך בדרכי (נכנס לאתר, מקיש ערך אקראי', וכל הקודם - זוכה ומזכה), א גוטע נאכט --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 10:12, 9 אוגוסט 2009 (IDT)
:ראשית כל יישר כח על הקדשת הזמן והמחשבה לענין הנחוץ. שנית, קראתי את כל מה שכתבת, ודעתי היא:
:א. אנחנו לא ויקיפדיה (עדיין), ואין הרבה קוראים. את המציאות הזו אנחנו (חב"דניקים שנכנסים לכאן, כותבים עורכים ומוסיפים) לא יכולים לשנות. זה תלוי במנהלי האתר, וביותר אנשים משועממים...
:במקומות אחרים יש אנשים מקצועיים מהסיבה שהם יושבים ולומדים בצעירותם את המקצועות עליהם הם כותבים, ומרחיבים אופקים ככל שהם מתבגרים, וכך גם כאן: את הנושא המרכזי של חב"דפדיה כולנו לומדים - תורת החסידות. ובזה עלינו להשקיע, כל אחד כפי יכולותיו, ואט אט להרחיב. כל אחד לומד כל יום חסידות, ולכל אחד יש ידע, רק שהוא צריך להעלותו על גבי החב"דפדיה, ולבדוק אם החומר כאן נכון לפי הידוע לו.
:ב. אתה צודק בקשר להוספת ערכים, וזה צריך להיעשות במקומו ובזמנו. כעת שני שליש (!) של הערכים לא מדוייקים ולא ערוכים. לפני שאנחנו מתקדמים קדימה, ומאבדים פרופורציה, כדאי לנו להשקיע בנושא הזה של עריכת הערכים, ואז נוכל להמשיך הלאה. כך קורה גם בויקיפדיה, שיש מיזם של נושא מסויים ועליו כולם "מתלבשים". אם עכשיו נחליט שאנחנו מוכנים לכזו מתקפה, ובכל שבועיים או חודש נתעסק בקטגוריה מסויימת - יהיו תוצאות, ואם לא, אז חבל על הזמן, וכפי שכבר כתבתי ואני חוזר וכותב: חב"דפדיה תאבד מצביונה ותחדל מלהיות אנציקלופדיה חב"דית שמטרתה להפיץ את מעיינות החסידות. ואז, גם בחלומות הרחוקים ביותר, דמויות כמו שהזכרת לא ייכנסו לכאן. וחבל.
:כעת הכל תלוי בנו.
:ג. אנחנו לא יכולים לגרום לאנשים לשנות את מחשבותיהם ודמיונותיהם, אלא רק לכתוב ולהפיץ חסידות. המטרה שלנו היא לשבת ולכתוב ולערוך כמה שיותר ערכים בענייני חסידות כפי שהם כתובים במקורותינו, ומתוך הספרים, לתת לכל אחד את החסידות כאשר הוא מחפש באינטרנט, ולזרז את הגאולה. "מעט אור דוחה הרבה חושך".
:מחכה לתגובתך בנידון. יישר כח. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

::אם יורשה לי בתור צופה מן הצד (שלפעמים משנה ומשפר ערכים קיימים), אתייחס לשתי הנקודות האחרונות שבדבריך:
::אני חושב שאתה צודק לגמרי בענין הנקודה השניה. המטרה היא לכתוב המון ערכים אפילו אם לא מוצלחים ומלאים (כל זמן שהם חשובים לכשיתמלאו) וכך יהיו האנשים שיוסיפו לינקים, תיקונים והרחבות. יש הרבה דוגמאות לכך, וכמו שכתבתי לחסיד שיש לי בתור דוגמא את אוצר מנהגי חב"ד (שזה דבר שגם לא יצטרכו להרחיב אח"כ). דעתו של הרבי ידועה שהכמות מביאה איכות, ולכן צריך להתמקד כעת בהרחבת הכמות ולבסוף תגיעה גם האיכות.
::בנוגע לנקודה האחרונה, לדעתי צריך לשנות גישה. דוגמא פשוטה: כאשר מזכירים את הרבי בערך על אחד החסידים, לדעתי לא צריך לכתוב מלך המשיח שליט"א, כיון שמספיק שהמילה הרבי היא לינק לערך על הרבי ושם יש את כל החומר וכו'. ככה אתה מצד אחד נותן כביכול לכל אחד להרגיש שזה מקום גם בשבילו ולא צריך להיות משיחיסט קיצוני כדי להיות חלק מהמיזם, ומאידך לא מפסיד כלום כי בסופו של דבר כל אחד שרוצה לדעת מהו רבי או כל ערך אחר שיש לו שייכות למשיח וכו' - יהיה לו את כל החומר הנדרש.
::בהצלחה רבה לכולם.
:::ל"צופה מן הצד":
:::חבל מאוד שמחקת את דבריי לפני שכתבת את שלך. אם היה לי רצון לענות לדברים שלך - פספסת את ההזדמנות. ודומני, שבפעם הבאה שתעשה זאת - תיחסם. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

:::אתה באמת חושב שמחקתי את דבריך מתוך כוונות זדון? נפלא בעיניי. ככל הנראה נכנסתים דרך דף השינויים האחרונים ולכן הגעתי לגירסא בה לא היו דבריך, וכאשר שמרתי את הדף הם נמחקו. אני למא מחפש שתגיב לדבריי, אבל בטח לא חיפשתי לעצבן אף אחד. בכל אופן, אשמח לקחת חלק בעריכת ערכים באם אקבל מספר ערכים לעריכה בכל פעם. הצופה מהצד.

::::במענה לדברי אדג:
::::אני מסכים איתך מאד. באמת. אבל כדאי שלא נתמקד בתחום אחד אלא לחלק את זמננו לחמישים חמישים: חמישים לעריכת ערכים וחמישים להוספה כדבריך.
::::::אדג העלה בעיה וצופה מן הצד הציע פתרון. כדאי לדעתי לפתוח דיון חדש בנושא - כי לדעתי הוא מהותי בהחלט. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:::::::יואל, בוא נחלק את הערכים הטעונים שיפור בינינו בדף המיזם - יש לנו כבר שלושה-ארבעה משתמשים, וזה בהחלט טוב להתחלה. אסור למשוך את זמן ההתחלה כמו מסטיק. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::::::::חסיד היקר, תמיהני עליך, משום שלפי דבריך לא קראת את כל הדברים שהוצגו כאן. הרי לדבריו של אדג כתבתי מענה מנומק היטב, והצופה מן הצד לא ענה על הבעיה שהציג אדג (אולי בקשר לענין השלישי, שגם עליו עניתי בדברי) והפיתרון היחידי לכל הנ"ל הוא להרבות באור וממילא החושך (שמשום מה אוהבים להתעסק איתו כאן, לדאבון הלב) ייעלם.
::::::::אלא מאי, מן הסתם כתבת את דבריך (תשובתך לאדג ודעתך) לפני שקראת את שכתבתי והבנת על מה אני מדבר. כאשר תקרא שוב ותגיע לכלל הבנה - אשמח שתסביר את דבריך, שכדאי לפתוח דיון חדש בנושא שלדעתך הוא מהותי בהחלט - דיון חדש על מה, באיזה נושא ומדוע הוא מהותי בהחלט.
::::::::ובנוגע לדבריך אלי - אני לא מבין מדוע עלי לחזור שוב ושוב על הדברים, כאילו מדובר כאן בילדים: כל עוד לא תובן הנקודה שעל הערכים כאן להשתפר באין ערוך כפי שהם עכשיו, שאת זאת ניתן לעשות רק על ידי עצירה מכתיבת ערכים חדשים בכוונה תחילה (ואני מדגיש - בכוונה תחילה, להוציא ערכים שנכתבים במרוצת הזמן ובלית ברירה, כולל ובמיוחד ערכים חדשים שייכתבו כתוצאה מעריכת הערכים והרחבתם), ובעקבות עצירה זו, נוכל לאמת את תוצאות הערכים החב"דיים. אחרת חבל על הזמן, ונלך לחפש לנו עיסוק אחר בלי נדר בדקות היומיות אותם משקיעים בחב"דפדיה.
::::::::כפי שכתבתי, בכל מקרה אחר, תוך זמן תצא חב"דפדיה מכלל שימוש אמיתי ונכון ולא תהיה התקדמות לשום מקום. כל מחשבה שייכנסו לכאן אנשים, ובמיוחד חסידי חב"ד, וייפתחו את הערכים - שווה לסיכוי שבני-אדם יטוסו בחללית לשמש ויגיעו חיים. זו פשוט אשליה. כל עוד אנחנו נמצאים כאן ויש לנו זמן להתעסק עם זה - כדאי לנו להתאזר בסבלנות, לעצור לרגע ממרוצת כתיבת הערכים החדשים, לבחון אלו ערכים עלינו להרחיב, לערוך ולשפץ, ולגשת לעבודה, כל יום קצת וכל אחד בתחום שלו.
::::::::אני מניח שעבודה זו תהיה מאתגרת ומעניינת לא פחות מכתיבת ערכים חדשים, ותעניק לכל אחד מן המשתמשים ידע אמיתי ונכון, כאשר לא רק הוא יבדוק את עצמו, אלא גם המשתמשים האחרים, שגולשים כאן בקביעות ועוקבים אחרי עריכותיו, יסייעו ויעזרו לו בעבודתו-עבודתנו-מטרתנו.
::::::::כולי הבנה כלפי אלו שרוצים לדמות את ויקיפדיה לחב"דפדיה, ודווקא לכן מחובתי להבהיר כי זהו דימוי לא נכון בעליל, ואסביר את כוונתי: ויקיפדיה זהו מיזם עולמי, ואנשים דוברי עברית מכל העולם נכנסים אליו (אל המיזם בעברית) ותורמים את חלקם, כי הם חושבים שבזה הם תרמו לחברה (כך הרי האנציקלופדיה העולמית יצאה לדרך, על בסיס רעיון "התרומה לחברה"...). אולם אנחנו, חסידי חב"ד, שהערכים אותם עלינו לכתוב הם קצת יותר מהותיים (בלשון המעטה), ומטרתנו היא להפיץ חסידות ולהביא את ההתגלות, כתיבתנו שונה בהחלט ועליה להיות מדוייקת יותר ואמינה יותר, וזאת ניתן לעשות רק בעבודה משותפת -
::::::::(יובהר, כי הערכים המדוייקים ביותר בויקיפדיה הם ערכים שנעשו בעבודה משותפת (ואין הרבה כאלה, ולכן גם אין הרבה ערכים מדוייקים..., מה שאין כן כשהעבודה נעשית במתכונת התרומות מכל גולש, הערכים מתעוותים ומאבדים את צורתם, והטעויות שם מקבלים אישור של "רוב" מדומיין ו"עוברים", ואח"כ העולם כולו סומך על שנכתב).
::::::::- כאן בחב"דפדיה, עלינו לעבור ערך-ערך, לבדוק אותו היטב במקורות, האם הוא מתאים עם מה שכתוב בחסידות ובספרי חב"ד או לא, וכך נוכל לנפות את הערכים מתוכנם המיותר או השגוי, ושני שליש הערכים בחב"דפדיה, שכתובים בצורה מעוותת-מה, יקבלו סוף סוף את המגיע להם.
::::::::אקווה שעכשיו דבריי ברורים, ולא אצטרך להסביר אותם שוב. פשוט נראה לי מוזר לחזור שוב ושוב על אותם מילים, ותקוותי שתסיקו - כל אחד ואחד - את מסקנותיו בעצמו ונוכל באמת לגשת לעבודה, שאגב - תוכל להתחיל רק כאשר יהיו לנו לפחות חמישה משתמשים פעילים לשלושת החדשים הבאים, אחרת אין ערך להחלטה על מיזם עריכת הערכים. בהצלחה לכולם ושבוע טוב. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:::::::::ואני חוזר שוב - אוכל לצמצם את זמן ההוספה - אך לא '''לגמרי'''. אני מוכן להתחיל בעבודת העריכה בכל עת שתודיע לי. ערב טוב. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::::::::::הנושא שעליו דיבר צופה מן הצד הוא נושא - שלדעתי ולא לדעתך, ואני מכבד את זה - ראוי לדיון איך הופכים את חב"דפדי' לקונצזוס. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:::::::::::לדעתי הנושא סגור. כאשר תחליט שיש להתחיל - נתחיל. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2009-08-09T19:39:11Z

66.171.122.190:

{{אולם דיונים}}
{{ארכיון|מספר ארכיון=[[אולם דיונים/ארכיון 1|ארכיון 1]]}}


==הצעה למתקפת עריכת ערכים ==
בתקופה האחרונה שמתי לב לכך שרבים מהערכים אינם ערוכים ואינם כתובים בלשון בהירה וברורה, במיוחד לאלו שאינם נמנים בגלוי על חסידי חב"ד. ב"ה הגענו לכ-3000 ערכים (!) הודות למאמציהם של כל החב"דפדים, ובמיוחד של המשתמש חסיד, אבל עדיין הרבה ערכים לוקים בחסר.

'''ואשר על כן, הנני פונה לכל המשתתפים לכתוב את דעתם בנוגע לערכים הקיימים, וביחד ננסה לראות האם כולם מוכנים לעצור לרגע מכתיבת ערכים חדשים ורק לערוך ולהוסיף על הישנים'''.

אם אראה שאכן אכפת למשתתפים מחב"דפדיה, וכולם מוכנים לעזור במתקפה זו תוך הישמרות מכתיבת ערכים חדשים - אזי הבטחתי נתונה בזו, שעד חנוכה ה'תש"ע הבעל"ט כל הערכים שכתובים כאן ישתנו לבלי הכר, בעבודה משותפת של כולנו! רק כך נוכל שחב"דפדיה תהיה אמינה ונאמנת לשמה - חב"דפדיה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
:מצטרף. דחוף למתקפה. בא נקבע שממחרתיים - המקפה מתחילה רשמית? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
:כדאי לפתוח "דף למיזם", עם רשימת ערכים וכו'. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::אני לא רוצה להוריד אותך מהמרץ שתקף אותך בקשר לעריכת הערכים, אבל הנקודה שאני מציע היא אחרת לגמרי:
::אני מציע שיהיה לכל המשתתפים הפעילים, או לכל הפחות לארבעה מהמשתתפים הפעילים, '''משימה ברורה של עריכת הערכים בלי להוסיף ערכים נוספים. רק לערוך את הקיימים ולהוסיף עליהם.''' אחרת חבל, אתה תתחיל עם כל המרץ, ואחר כך תראה שאף אחד לא איתך ותעצור עם המיזם של עריכת הערכים. ותחשוב כמה דקות תראה שזה נכון, וכך זה היה בכל דבר כאן בחב"דפדיה.
::אז מה הפיתרון?
::הפיתרון הוא, לפי עניות דעתי, לחכות כמה ימים שכל המשתמשים הפעילים ייכנסו לחב"דפדיה מתי שהוא (ומשתמשים פעילים כוונתי בנתיים אליך כמובן, אדג, חבדניק, ועוד כמה שמידי פעם זורקים כמה עריכות) ויביעו את דעתם באולם הדיונים, על מנת לראות האם הם באמת מוכנים לענין, ולא רק שיישבו מן הצד ויסתכלו לראות את עריכת הערכים, וגם לא יוסיפו חדשים... שכל אחד מהם, יציע את דעתו, יכתוב באלו ערכים הוא מעדיף לערוך ולהוסיף (היכן שטח המומחיות שלו) ואז - נוכל לגשת למיזם עריכת הערכים.
::כל עוד זה לא יקרה - חבל על זמננו. לא יהיה כאן כלום. יהיה מה שהיה עד היום, שכל שבוע או שבועיים, מישהו מחליט לערוך בצורה לא מסודרת. כוונתי בכל הצעה זו היא, '''שנתחיל לערוך בצורה מסודרת''', וזה אפשרי רק כאשר כולם ביחד יצטרפו אליו, ולכן חשובה דעתם של כל המשתתפים הפעילים, וגם ובעיקר דעתך (כמשתמש הכי פעיל כאן).
::בעקבות כל הנ"ל, אני מעריך שתשנה את מה שכתוב בדף מיזם עריכת הערכים, כי לא זאת היתה כוונתי (הדף יכול לבוא לידי שימוש כאשר כולנו ביחד נחליט על כך, אחרת חבל לכתוב את שמי על המיזם, זה פשוט לא נכון, ובאם זה יימשך כך אבקשך להוריד את שמי משם), למרות שזה ענין בפני עצמו שיהיה דף מיוחד שבו יהיה כתוב את הערכים שצריך לערוך, על דרגותיהם כפי שסידרת שם בצורה יפה.
::נא כתוב את דעתך כעת, לאחר מחשבה בענין, ואשמח שנמתין יחד לדעתם של כל המשתמשים כאן, ואת ה"מתקפה" נבצע יחד ולא כל אחד באופן נפרד. (וכמובן שאין זה מונע חלילה מעריכה באופן עצמאי כפי שהיה עד עתה, ואדרבה - כל עוד אין '''הסכמה כללית''' בקרב כל המשתמשים הקבועים למיזם עריכת הערכים, יש להמשיך בעריכה העצמאית בכל התוקף, כי כל עוד יש לנו יכולת לשפר אנחנו צריכים להשתמש בה, אבל כאמור - ההצעה שלי היא אחרת לגמרי, וכוונתה היא שכולם יחד יעשו זאת ובצורה מסודרת). תודה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
::::דבר ראשון - ברכות על המרץ והיוזמה בשיפור פניה של חב"ד פדיה.
:::::מסכים איתך מאד. מי כמונייודע את המצב כאן. ויותר מסכים עם כך ש'''רק כאשר יצטרפו עוד משתמשים''' נוכל להתחיל. אולם אני חושש שזה יקרה בעוד הרבה זמן. חב"דניק מבקר פה פעם ב..., אדג חוזר לישיבה ב[[אלול]], ומיכאל+פיני לא נראים כאן. צריך לקוות לטוב - שיתגייסו לנושא במלוא המרץ. כרגע אשנה את מה שכתבתי במים.
::::::אמנם, לדעתי עניין אי הוספת הערכים אינו אפשרי. חב"דפדיה היא אנצקלופדיה שלא יכולה מלהפסיק לפעום. נוכל אמנם להתגייס לעניין העריכה - לחוד וביחד, אבל בלי להכריז "רסמית" על הפסקת יצירת ערכים.
:::::::רוב שלומות. מחכה לתגובתך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:::::::: הקדשתי זמן לחב"דפדיה, אבל הפסקתי כי נראה לי שאין מספיק פרסום לאתר זה, ולכן אין מספיק נכנסים ופעילים. יש צורך דחוף לפרסם בבאנר מלהיב ב'אינפו', וגם ב'בית משיח' פיני 01:31, 7 אוגוסט 2009 (IDT)
:::::::::אענה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:
:::::::::למשתמש חסיד: הענין הוא שהמשתמשים הללו '''ישנם'''. אלא מאי? שהם לא מרגישים שזז כאן משהו. ההבדל העצום בין ויקיפדיה לכאן, ששם כל הזמן עורכים, אז כיף לעבוד שם. ואצלינו זה לא קורה כי ב"ה לא כולם נמצאים על האינטרנט ובמחשבים כל הזמן, מה שאין כן בציבור שם (והציבור של ויקישיבה גם כן, באופן יחסי). ולכן, מי ש'''כן''' גולש בחב"דפדיה, מוטלת עליו אחריות גדולה, לדאוג שחב"דפדיה תהיה אמינה ויציבה. בשביל זה, צריך שכולם ביחד יטלו חלק בעבודה.
:::::::::וכפי שכבר כתבתי בכמה מקומות כאן, שהפיתרון לזה הוא: עצירה, לבנתיים מכתיבת ערכים חדשים, והתמקדות על פיתוח הקיימים, תוך חלוקת עבודה (כל אחד בתחום שלו).
:::::::::ולדבריך, שחב"דפדיה לא יכול להפסיק להוסיף ערכים חדשים - זאת אפשר להשאיר למשתמשים שמגיעים לכאן כדי להוסיף ערכים... אנחנו, שמבינים את העוצמה של חב"דפדיה, ומבינים שהרבה אנשים לוקחים מכאן חומר - לא יכולים להרשות לעצמנו שכל הערכים שכתובים גרוע (והם הרבה, הייתי אומר שתי שליש) יישארו כאן ככה.
:::::::::אני חוזר ואומר שוב ושוב: אם תשקיע מחשבה כמה דקות בענין, תיזכר שהנסיון הראה שכל הזמן מוסיפים ערכים (ובעיקר על אירועים מתחלפים ועל חסידים בדור שלנו, יקרים וחשובים ככל שיהיו), והמטרה העיקרית של חב"דפדיה מתפספסת. '''וזו הסיבה האמיתית לאי-התקדמותה של חב"דפדיה'''. כשכולנו נחלץ למשימה, ונקבע גבולות ברורים (כמו: אי הוספת ערכים וכדומה) ונחלק את העבודה בינינו, כל אחד בתחומו הוא - בטוחני שנסיים את עריכת כל שלושת אלפי הערכים עד לחנוכה ה'תש"ע, וכפי שכבר כתבתי.
:::::::::אני מבין שיהיה לך קצת קשה לחדול ממנהגך הטוב (ודבר בעיתו מה טוב...) להוסיף ערכים כל הזמן, אבל אם תנסה להתאפק קצת, תראה שההצלחה האמיתית (של ערכים תקינים ואיכותיים) - עוברת כל גבול.
:::::::::למשתמש פיני: לעולם לא נדע מה תכליתו של מעט הזמן שאנו משקיעים בחב"דפדיה, משום ש'''כל העת''' נכנסים אנשים, צופים, קוראים ומשתמשים בחומר הרב שנמצא כאן, מהם אנ"ש חסידי חב"ד ומהם מתקרבים או חוקרים על חב"ד. לכן, ייתכן ואין מספיק פרסום לאתר זה, כדבריך, אבל: א. אי אפשר לדעת כמה כן נכנסים לאתר, וזה על אחריותינו. ב. בעתיד, המיזם הזה של חב"דפדיה יכול להפוך לסמכות החב"דית היחידה ברשת האינטרנט, וגם זה על אחריותנו. '''ככל שנרבה לערוך, לסדר להוסיף ולשפר את הערכים הקיימים, כך ייטב לחב"דפדיה ולנו'''.
:::::::::הסיבה שאין מספיק משתמשים פעילים היא, כי עדיין לא כולם הפנימו את הערך והחשיבות של הוספת ערכים ושיפורם, או שהם חוששים מהאינטרנט (במקרה שלא רכשו תוכנת חסימה "רימון"). אין לנו בשביל מה לחכות לכולם ולהמתין - עלינו לכתוב. נכון, בלתי אפשרי שכל יום כולנו (וכוונתי למשתמשים הפעילים) נהיה כאן, אבל כל עוד יש לנו אפשרות, נציץ ונבדוק את מה אנחנו יכולים לשפר.
:::::::::השאלה שלי היא, מה דעתך על הצעתי להפסיק לתקופה את הוספת הערכים, ולחלק בינינו את שטחי העבודה, שכל אחד יטפל בתחום שלו שהוא מבין בו ויכול לתרום, ויחד עם זאת לעקוב אחרי עריכות המשתמש האחר ולסייע בידו. לעניות דעתי, וכפי שכבר כתבתי בכמה הזדמנויות מעל דפי השיחה כאן, רק כך נוכל להבטיח שחב"דפדיה תהיה מתאימה לשמה, ונוכל להתגאות בערכים המיוחדים עליהם עברנו ושיפצנו וכו'. נא כתוב דעתך בענין, היא חשובה לכולנו מאוד. תודה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:::::::::::יואל, אני לא יכול להתחייב להפסיק מלהוסיף ערכים, אבל כן יכול להמעיט בהם -ולהשקיע בעריכה. קח על עצמך את ניהול המיזם, תן לי תחום עבודה - ובל"נ אשקיע בו. כל טוב ושבת שלום. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::::::::::::קראתי את דבריך, שלדעתך אי אפשר להפסיק את כתיבת הערכים באופן רשמי. ואולי באמת תמשיך לכתוב ערכים חדשים אם אתה לא יכול להתחייב על כך. אבל ביחד עם זה, שיהיה ברור לכולנו, '''שהמטרה שלנו עכשיו היא לשכתב את הערכים הקיימים'''. וזה אפשרי לעשות רק '''כשכולנו נעשה זאת יחד''', אחרת, בלשון העם, "חבל על הזמן". התחום שלנו עכשיו הוא לגייס את '''כל''' המשתמשים הפעילים לעבודה הזו של עריכת הערכים והוספה עליהם. להבהיר לכל אחד את החשיבות שבענין הזה - הנה, אתה כבר הבנת ב"ה, וצריך שכולם יבינו (וזה אפשרי), וכשנגיע להבנה הזו כולנו יחד (ולא רק אתה) - אז נוכל לחלק תחומי עבודה ולסייע זה לזה בעבודתו. בנתיים, לא נוכל לחלק בינינו עבודה כי בסוף נתייאש, כמו ש"כבר היה לעולמים", וזה - גיוס המשתמשים למתקפת עריכת הערכים - תלוי גם בך. (וכמובן שזה לא סותר להמשיך לעבוד באופן עצמאי על ערכים, כפי שתראה לנכון במעט הערכים שערכתי לאחרונה. תוכל גם לעיין בכללי העריכה הפשוטים אותם כתבתי בדף המשתמש שלי, אני מתאר לעצמי שתוכל להיעזר בזה, לבד מהרגיל אצלך). בהצלחה, שבת שלום. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:שבת שלום. ובשבוע הבא אתחיל באופן עצמאי - עד אשר נתארגן ונתחיל. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

קראתי בעיון את דברי המשתמשים, אין ברצוני להכנס לויכוח עקר, אך אגע בג' נקודות, שמטרתם היא העלאת רמת הערכים:
א', הדרך הנכונה והפשוטה ביותר שהוכיחה את עצמה ובגדול בויקיפדיה העברית והאנגלית היא פשוט: כמה שיותר קוראים, כלומר: במקום נורמלי יש כמה שעובדים בצורה מקצועית במקום כזה - אין, הפיצוי על זה חייב להיות שעשרות אנשים יתרמו את הידע שלהם. כמובן, שכאשר בא אדם מקצועי הוא מרים את הערך, ודאי, אך זה '''יוצא דופן''', מקור המידע האמיתי הוא ההמון. לא יעזור כל מאמץ, אם לא יהיו עוד '''לפחות''' 100 אנשים שידעו שחבדפדיה הוא מקור לצרכים חסידיים, ויהיו מוכנים לתרום מהידע, לעולם לא נצליח להפוך את הערכים למוצלחים יותר. איפה יהושע מונדשיין, הוא לדעתי אדם שדעותיו לא נכונות (עשיתי צנזורה, כי מי יודע מי יקרא את זה), אך הוא פשוט בעל ידע עצום. תאמרו זה לא ריאלי, זה ריאלי ועוד איך, כאשר יהושע יפגש בחבדפדיה פעם ועוד פעם הוא יתחיל להכנס לכאן לבד, ועל זה הדרך, ש"ז ברגר, י"י קמינצקי, שד"ב לוין, וולוה רוטנברג, אלו הם אנשים בעלי ידע חסידי, ש'''הם''' צריכים לרצות להיכנס לכאן. הייתי מכנה את זה מודל ויקיפדיה, כלומר, ויקיפדיה היום לא צריכה למשוך מומחים ולהתחנן לעזרה, המומחים רבים לתרום מידע. תם קוראים ואומרים: נו, טוב הוא לא ריאלי. קראו את סעיף ב'.
ב', מי אמר שהערכים צריכים להיות מלאים, מדויקים ומסודרים? כלומר, 95% מהאנשים לא ששים לכתוב ערך חדש, זה נשמע מפחיד ואחראי. אבל לתקן טעות, להוסיף קישור, לתקן פרט מידע ולתרום סיפור, רבים ישמחו!
כלומר, מה שאני חושב, שכרגע צריך שחבדפדיה תגיע תוך שלשה חודשים ל5000 ערכים, ע"י העתקת: ספר התמימים (גנזבורג), הקטלוג של קה"ת וחיש, ספר השלוחים, להעתיק הערכים (כמובן באופן חוקי וכו') ממקומות נוספים. אחרי זה חבדפדיה תהפוך לכזה מקום שכמעט לכל מושג\ אישיות\ ספר חסידי יהיה ערך, לא מדויק, קטן, לקוי אבל יש, אז הרבה אנשים פשוט יגיעו לכאן לבד! (אגב גוגל, ממקם אותנו במקומות די טובים).
ג', הדברים הבאים יהיו מעט כואבים: יש לצערנו הרבה אנשים שחשים מעט שלא בנוח בעקבות השקפת עולם מעט לא נכונה אודות חייו הנצחיים של הרבי וכו' או פרסום משיח. האתר מזוהה ומקוטלג אוטומטית כמשהו 'משיחי' 'צפתי' או דברים דומים. מנסיוני שסיפרתי בהתלהבות על האתר הנפלא וכו' הרבה מחבריי שאלו בתמהון זה לא איזה אתר משוגע כזה?, מה הפתרון אינני יודע, אבל צריך לחשוב על פתרון חכם, להשביע את האריה ושהכבשה תשאר שלימה, אפשר? לאו דוקא, אבל זו בעיה.

בנוגע לדיון שלעיל: אני מוכן לקחת על עצמי 100 ערכים טעוני שיפור, תשימו קישורים בדף המשתמש שלי, אני אשתדל לטפל בהם. מה יהיה בכללות, לא יודע, אני אמשיך בדרכי (נכנס לאתר, מקיש ערך אקראי', וכל הקודם - זוכה ומזכה), א גוטע נאכט --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 10:12, 9 אוגוסט 2009 (IDT)
:ראשית כל יישר כח על הקדשת הזמן והמחשבה לענין הנחוץ. שנית, קראתי את כל מה שכתבת, ודעתי היא:
:א. אנחנו לא ויקיפדיה (עדיין), ואין הרבה קוראים. את המציאות הזו אנחנו (חב"דניקים שנכנסים לכאן, כותבים עורכים ומוסיפים) לא יכולים לשנות. זה תלוי במנהלי האתר, וביותר אנשים משועממים...
:במקומות אחרים יש אנשים מקצועיים מהסיבה שהם יושבים ולומדים בצעירותם את המקצועות עליהם הם כותבים, ומרחיבים אופקים ככל שהם מתבגרים, וכך גם כאן: את הנושא המרכזי של חב"דפדיה כולנו לומדים - תורת החסידות. ובזה עלינו להשקיע, כל אחד כפי יכולותיו, ואט אט להרחיב. כל אחד לומד כל יום חסידות, ולכל אחד יש ידע, רק שהוא צריך להעלותו על גבי החב"דפדיה, ולבדוק אם החומר כאן נכון לפי הידוע לו.
:ב. אתה צודק בקשר להוספת ערכים, וזה צריך להיעשות במקומו ובזמנו. כעת שני שליש (!) של הערכים לא מדוייקים ולא ערוכים. לפני שאנחנו מתקדמים קדימה, ומאבדים פרופורציה, כדאי לנו להשקיע בנושא הזה של עריכת הערכים, ואז נוכל להמשיך הלאה. כך קורה גם בויקיפדיה, שיש מיזם של נושא מסויים ועליו כולם "מתלבשים". אם עכשיו נחליט שאנחנו מוכנים לכזו מתקפה, ובכל שבועיים או חודש נתעסק בקטגוריה מסויימת - יהיו תוצאות, ואם לא, אז חבל על הזמן, וכפי שכבר כתבתי ואני חוזר וכותב: חב"דפדיה תאבד מצביונה ותחדל מלהיות אנציקלופדיה חב"דית שמטרתה להפיץ את מעיינות החסידות. ואז, גם בחלומות הרחוקים ביותר, דמויות כמו שהזכרת לא ייכנסו לכאן. וחבל.
:כעת הכל תלוי בנו.
:ג. אנחנו לא יכולים לגרום לאנשים לשנות את מחשבותיהם ודמיונותיהם, אלא רק לכתוב ולהפיץ חסידות. המטרה שלנו היא לשבת ולכתוב ולערוך כמה שיותר ערכים בענייני חסידות כפי שהם כתובים במקורותינו, ומתוך הספרים, לתת לכל אחד את החסידות כאשר הוא מחפש באינטרנט, ולזרז את הגאולה. "מעט אור דוחה הרבה חושך".
:מחכה לתגובתך בנידון. יישר כח. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

::אם יורשה לי בתור צופה מן הצד (שלפעמים משנה ומשפר ערכים קיימים), אתייחס לשתי הנקודות האחרונות שבדבריך:
::אני חושב שאתה צודק לגמרי בענין הנקודה השניה. המטרה היא לכתוב המון ערכים אפילו אם לא מוצלחים ומלאים (כל זמן שהם חשובים לכשיתמלאו) וכך יהיו האנשים שיוסיפו לינקים, תיקונים והרחבות. יש הרבה דוגמאות לכך, וכמו שכתבתי לחסיד שיש לי בתור דוגמא את אוצר מנהגי חב"ד (שזה דבר שגם לא יצטרכו להרחיב אח"כ). דעתו של הרבי ידועה שהכמות מביאה איכות, ולכן צריך להתמקד כעת בהרחבת הכמות ולבסוף תגיעה גם האיכות.
::בנוגע לנקודה האחרונה, לדעתי צריך לשנות גישה. דוגמא פשוטה: כאשר מזכירים את הרבי בערך על אחד החסידים, לדעתי לא צריך לכתוב מלך המשיח שליט"א, כיון שמספיק שהמילה הרבי היא לינק לערך על הרבי ושם יש את כל החומר וכו'. ככה אתה מצד אחד נותן כביכול לכל אחד להרגיש שזה מקום גם בשבילו ולא צריך להיות משיחיסט קיצוני כדי להיות חלק מהמיזם, ומאידך לא מפסיד כלום כי בסופו של דבר כל אחד שרוצה לדעת מהו רבי או כל ערך אחר שיש לו שייכות למשיח וכו' - יהיה לו את כל החומר הנדרש.
::בהצלחה רבה לכולם.
:::ל"צופה מן הצד":
:::חבל מאוד שמחקת את דבריי לפני שכתבת את שלך. אם היה לי רצון לענות לדברים שלך - פספסת את ההזדמנות. ודומני, שבפעם הבאה שתעשה זאת - תיחסם. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

:::אתה באמת חושב שמחקתי את דבריך מתוך כוונות זדון? נפלא בעיניי. ככל הנראה נכנסתים דרך דף השינויים האחרונים ולכן הגעתי לגירסא בה לא היו דבריך, וכאשר שמרתי את הדף הם נמחקו. אני למא מחפש שתגיב לדבריי, אבל בטח לא חיפשתי לעצבן אף אחד. הצופה מהצד.

::::במענה לדברי אדג:
::::אני מסכים איתך מאד. באמת. אבל כדאי שלא נתמקד בתחום אחד אלא לחלק את זמננו לחמישים חמישים: חמישים לעריכת ערכים וחמישים להוספה כדבריך.
::::::אדג העלה בעיה וצופה מן הצד הציע פתרון. כדאי לדעתי לפתוח דיון חדש בנושא - כי לדעתי הוא מהותי בהחלט. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:::::::יואל, בוא נחלק את הערכים הטעונים שיפור בינינו בדף המיזם - יש לנו כבר שלושה-ארבעה משתמשים, וזה בהחלט טוב להתחלה. אסור למשוך את זמן ההתחלה כמו מסטיק. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::::::::חסיד היקר, תמיהני עליך, משום שלפי דבריך לא קראת את כל הדברים שהוצגו כאן. הרי לדבריו של אדג כתבתי מענה מנומק היטב, והצופה מן הצד לא ענה על הבעיה שהציג אדג (אולי בקשר לענין השלישי, שגם עליו עניתי בדברי) והפיתרון היחידי לכל הנ"ל הוא להרבות באור וממילא החושך (שמשום מה אוהבים להתעסק איתו כאן, לדאבון הלב) ייעלם.
::::::::אלא מאי, מן הסתם כתבת את דבריך (תשובתך לאדג ודעתך) לפני שקראת את שכתבתי והבנת על מה אני מדבר. כאשר תקרא שוב ותגיע לכלל הבנה - אשמח שתסביר את דבריך, שכדאי לפתוח דיון חדש בנושא שלדעתך הוא מהותי בהחלט - דיון חדש על מה, באיזה נושא ומדוע הוא מהותי בהחלט.
::::::::ובנוגע לדבריך אלי - אני לא מבין מדוע עלי לחזור שוב ושוב על הדברים, כאילו מדובר כאן בילדים: כל עוד לא תובן הנקודה שעל הערכים כאן להשתפר באין ערוך כפי שהם עכשיו, שאת זאת ניתן לעשות רק על ידי עצירה מכתיבת ערכים חדשים בכוונה תחילה (ואני מדגיש - בכוונה תחילה, להוציא ערכים שנכתבים במרוצת הזמן ובלית ברירה, כולל ובמיוחד ערכים חדשים שייכתבו כתוצאה מעריכת הערכים והרחבתם), ובעקבות עצירה זו, נוכל לאמת את תוצאות הערכים החב"דיים. אחרת חבל על הזמן, ונלך לחפש לנו עיסוק אחר בלי נדר בדקות היומיות אותם משקיעים בחב"דפדיה.
::::::::כפי שכתבתי, בכל מקרה אחר, תוך זמן תצא חב"דפדיה מכלל שימוש אמיתי ונכון ולא תהיה התקדמות לשום מקום. כל מחשבה שייכנסו לכאן אנשים, ובמיוחד חסידי חב"ד, וייפתחו את הערכים - שווה לסיכוי שבני-אדם יטוסו בחללית לשמש ויגיעו חיים. זו פשוט אשליה. כל עוד אנחנו נמצאים כאן ויש לנו זמן להתעסק עם זה - כדאי לנו להתאזר בסבלנות, לעצור לרגע ממרוצת כתיבת הערכים החדשים, לבחון אלו ערכים עלינו להרחיב, לערוך ולשפץ, ולגשת לעבודה, כל יום קצת וכל אחד בתחום שלו.
::::::::אני מניח שעבודה זו תהיה מאתגרת ומעניינת לא פחות מכתיבת ערכים חדשים, ותעניק לכל אחד מן המשתמשים ידע אמיתי ונכון, כאשר לא רק הוא יבדוק את עצמו, אלא גם המשתמשים האחרים, שגולשים כאן בקביעות ועוקבים אחרי עריכותיו, יסייעו ויעזרו לו בעבודתו-עבודתנו-מטרתנו.
::::::::כולי הבנה כלפי אלו שרוצים לדמות את ויקיפדיה לחב"דפדיה, ודווקא לכן מחובתי להבהיר כי זהו דימוי לא נכון בעליל, ואסביר את כוונתי: ויקיפדיה זהו מיזם עולמי, ואנשים דוברי עברית מכל העולם נכנסים אליו (אל המיזם בעברית) ותורמים את חלקם, כי הם חושבים שבזה הם תרמו לחברה (כך הרי האנציקלופדיה העולמית יצאה לדרך, על בסיס רעיון "התרומה לחברה"...). אולם אנחנו, חסידי חב"ד, שהערכים אותם עלינו לכתוב הם קצת יותר מהותיים (בלשון המעטה), ומטרתנו היא להפיץ חסידות ולהביא את ההתגלות, כתיבתנו שונה בהחלט ועליה להיות מדוייקת יותר ואמינה יותר, וזאת ניתן לעשות רק בעבודה משותפת -
::::::::(יובהר, כי הערכים המדוייקים ביותר בויקיפדיה הם ערכים שנעשו בעבודה משותפת (ואין הרבה כאלה, ולכן גם אין הרבה ערכים מדוייקים..., מה שאין כן כשהעבודה נעשית במתכונת התרומות מכל גולש, הערכים מתעוותים ומאבדים את צורתם, והטעויות שם מקבלים אישור של "רוב" מדומיין ו"עוברים", ואח"כ העולם כולו סומך על שנכתב).
::::::::- כאן בחב"דפדיה, עלינו לעבור ערך-ערך, לבדוק אותו היטב במקורות, האם הוא מתאים עם מה שכתוב בחסידות ובספרי חב"ד או לא, וכך נוכל לנפות את הערכים מתוכנם המיותר או השגוי, ושני שליש הערכים בחב"דפדיה, שכתובים בצורה מעוותת-מה, יקבלו סוף סוף את המגיע להם.
::::::::אקווה שעכשיו דבריי ברורים, ולא אצטרך להסביר אותם שוב. פשוט נראה לי מוזר לחזור שוב ושוב על אותם מילים, ותקוותי שתסיקו - כל אחד ואחד - את מסקנותיו בעצמו ונוכל באמת לגשת לעבודה, שאגב - תוכל להתחיל רק כאשר יהיו לנו לפחות חמישה משתמשים פעילים לשלושת החדשים הבאים, אחרת אין ערך להחלטה על מיזם עריכת הערכים. בהצלחה לכולם ושבוע טוב. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:::::::::ואני חוזר שוב - אוכל לצמצם את זמן ההוספה - אך לא '''לגמרי'''. אני מוכן להתחיל בעבודת העריכה בכל עת שתודיע לי. ערב טוב. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::::::::::הנושא שעליו דיבר צופה מן הצד הוא נושא - שלדעתי ולא לדעתך, ואני מכבד את זה - ראוי לדיון איך הופכים את חב"דפדי' לקונצזוס. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:::::::::::לדעתי הנושא סגור. כאשר תחליט שיש להתחיל - נתחיל. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

שיחה:ישיבת קיץ חיילי בית דוד

2009-08-09T11:42:25Z

66.171.122.190:

נראה די בדיחה לעשות ערך על כל אחד מהבחורים או אברכים שעבדו בישיבת קיץ. באמת כולם זכאים לערך?

שניאור זלמן גרליק

2009-08-09T11:40:51Z

66.171.122.190:

[[תמונה:גרליק.jpg|left|thumb|250px|נואם: הרב שניאור זלמן גרליק]]

הרב שניאור זלמן גרליק נולד ביום כ”ה ב[[סיון]] [[תר"מ]] בעיר רוגצ’וב שבבלורוסיה, לאביו הרב יהושע, מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאמו שהיתה בת מאומצת אצל דודה ר’ הירשל, שו”ב בבית [[אדמו"ר הצמח צדק]]. מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], היה רב בערי רוסיה וב[[כפר חב"ד]] במשך למעלה משבעים שנה. הוא היה רב פיקח, תקיף מחד, ובעל חסד גדול.

==בתומכי תמימים==

בהיותו בגיל 17 נסע עם אביו לחתונת [[אדמו”ר הריי”צ]] שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]]. כידוע בימי השבע ברכות הכריז אדמו”ר הרש”ב על הקמת ישיבה, שברבות הימים הייתה לישיבת ‘[[תומכי תמימים]]’ המפורסמת. הרב גרליק ששמע את דברי הרבי, הבין כי ב[[השגחה פרטית]] הגיע בפעם הראשונה בחייו לליובאוויטש דווקא כאשר הרבי מודיע על הקמת ישיבה. בתום הסעודה ניגש לרבי ללא היסוס וביקש להתקבל לישיבה החדשה.

ואכן, הרב גרליק היה אחד מעשרת התמימים הראשונים שנתקבלו לישיבה. כבר בצעירותו היתה התמדתו בלימוד התורה לשם דבר. כשהגיע ל’תומכי תמימים’ השקיע עצמו בעומקה של הלכה, מלבד השיעורים הקבועים בגמרא ובחסידות. במשך שלוש שנים סיים ללמוד את כל חלקי השולחן ערוך, והוסמך להוראה על ידי הרב דוד יעקובסון, מו”צ בליובאויטש.

מצד ענוותנותו נרתע בתחילה מלהיבחן להוראה, אולם אדמור הרש”ב אמר לו: “אז מ’גיט דארף מען נעמען” [= כשנותנים צריכים לקחת].

לאחר שעמד בבחינה זו, נשלח על ידי אדמו”ר הרש”ב לקבל ‘[[סמיכה לרבנות]]’ מהרב הערש-בער, שהיה ממלא מקומו של רבי יצחק אייזיק מויטבסק, מחסידיו המפורסמים של [[אדמו"ר הזקן]]. על ‘סמיכה’ זו נהג הרב גרליק לומר: “אני המוסמך השלישי מאז אדמו”ר הזקן”. שכן ידוע שאדמו”ר הזקן הסמיך רק אחד בסמיכת חכמים - הרב יצחק אייזיק מויטבסק. רבי יצחק אייזיק הסמיך את ממלא מקומו ר’ הערש בער, וזה האחרון הסמיך את הרב גרליק.

לאחר מכן הוסמך גם על ידי הרב [[דוד צבי חן]], הרד”צ, רבה של צ’רניגוב, אצלו גם עשה את השימוש.

==חתונתו ומשפחתו ==

לאחר שקיבל ‘סמיכה’ מגדולי הרבנים על פי הוראת אדמו”ר הרש”ב, נישא ומונה לרב.

היה זה בשנת [[תרס"א]] כאשר הרב אברהם וואלצ’וק, רבה של העיירה ברעזנא הסמוכה לצ’רניגוב, נפטר. בצוואתו הורה לידידו הר' [[דוד צבי חן]] למצוא חתן לבתו שיהיה ראוי גם למלא את מקומו ברבנות.

לאחר הפטירה נסע הרד”צ לחודש [[תשרי]] לליובאוויטש, ובהזדמנות זו שאל את אדמו”ר הרש”ב מי ראוי להיות חתן ורב בברעזנא? אדמו”ר הרש”ב הציע מיד את הרב גרליק. ואכן הרב גרליק נשא עם בת הרב וואלצ’וק, וביום חתונתו מונה לרבה של העיירה. במקום זה כיהן כרב במשך חצי יובל שנים.

להרב גרליק נולד בן ובת: הרב אברהם שמואל גרליק, תושב כפר חב"ד.
בתו נישאה להרב [[נחום טרבניק]], ששימש כרבה של [[כפר חב"ד]].

==נדודיו==

במשך כל השנים הנהיג הרב גרליק את קהילתו ביד רמה. הוא המשיך בתפקידו זה גם לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, כאשר הקומוניסטים רדפו אחר הרבנים והצרו את צעדיהם. את תפקידו זה עשה במסירות נפש רבה. באותם שנים נשלח על ידי אדמו”ר הרש”ב לשליחויות שונות. כמו כן שימש כשד”ר של ישיבת ‘תומכי תמימים’.

בלחץ השלטונות נאלץ לעזוב את העיירה בשנת [[תרפ"ז]]. הוא ומשפחתו העתיקו את מקום מגוריהם לעיר סנובסק שם כיהן כרב העיר באופן בלתי רישמי. גם שם רדפו אותו השלטונות עד חורמה, ושוב נאלץ לקחת את מקל הנדודים ועבר לויטבסק.

בינתיים פרצה מלחמת העולם השניה, והרב גרליק עם משפחתו ברחו מאימת הכובש הנאצי. הם הגיעו לעיירה דוברניקה בפרברי העיר סטלינגרד. קרבות עקובים מדם התחוללו סביב העיר והרב גרליק היה נתון בסכנה. בניסי ניסים ניצל בזכות קצין יהודי בצבא האדום. הוא שיחד נהג רכב צבאי שהבריח את הרב ובני משפחתו הרחק מהעיר.

לאחר תקופת נדודים קשה הגיע ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן, שם התקבצו חסידים רבים. הרב גרליק מסר את נפשו למען החזקת היהדות בעיר. הוא דאג שילדים ילמדו תורה וגם טרח בבניית מקווה טהרה.

בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים, ולאחר תלאות רבות הגיע עם בני משפחתו לארץ הקודש, לקראת [[חג השבועות]] [[תש"ט]], כאן השתקע ב[[כפר חב"ד]].

==רבה של כפר חב”ד==

הרב גרליק לא נח על זירי דפנה, ועם הגיעו ל[[כפר חב"ד]] החל לארגן שיעורי תורה, ואף דאג לשפץ מבנה עבור המקווה. החסידים שהכירו בגאונותו ותכונותיו התרומיות ביקשו למנותו כרב, אולם הוא ברוב צניעותו חשש לקבל עליו את התפקיד. את חששותיו אלו כתב לאדמו”ר הריי”צ שבירך אותו בברכת ‘מזל טוב’ לרגל התמנותו.

היה זה ביום כ’ [[כסלו]] בשנת [[תש"י]], ומאז כיהן הרב גרליק כרבו של כפר חב”ד במשך עשרים וחמש שנים, עד יומו האחרון.

הרב גרליק התמסר מאוד לתפקידו החשוב, והיה אב נאמן לקהל עדתו. ביתו היה פתוח כל שעות היממה, וכל תושב ידע כי הוא יכול לפקוד את בית הרב כל אימת שירצה. על מסירות נפשו תעיד העובדה שלעת זקנותו יצא לגייס כספים עבור בניית המקווה.

בשנת [[תשי"ח]], לאחר התחלת בניית המקווה בכפר חב”ד, התברר כי אין די תקציב לבניה. הרב גרליק יצא לארצות הברית כדי לאסוף כסף למרות שכבר היה קרוב לשמונים. הוא כיתת רגליו ממקום למקום כבחור צעיר. על מעשהו זה התבטא [[הרבי]] מלך המשיח בפני אחד החסידים (תוכן הדברים): “הלוואי על רבים אותו מרץ נעורים שיש לרב גרליק. למרות גילו המופלג, הוא נוסע ובא כאחד הצעירים. יש הרבה מה ללמוד ממנו”.

==מקושר לכ"ק אדמו"ר שליט"א==

כשנכנס הרב גרליק ל[[יחידות]] הראשונה, קם הרבי ממקומו וביקש ממנו לשבת. “הרי אתם מגדולי וזקני [[אנ"ש]]”, אמר לו הרבי. אך הרב גרליק מיאן באומרו: “אצל רבי איני יושב”. “אם כך גם אני לא אשב”, השיב לו הרבי. הרב גרליק לא ויתר ואמר: “לא באתי לגאון וגדול, באתי אל ‘רבי’ ואצל ‘רבי’ אף פעם לא ישבתי ולכן גם עתה לא אשב”.

הרבי התיישב והרב גרליק עמד במשך כל היחידות שנמשכה שלוש וחצי שעות. הרבי התעניין במצב הרוחני והגשמי של הכפר. הרב ענה על כל השאלות ואף זכה לקבל שורה של הוראות והדרכות.

במשך השנים קיבל מכתבים והוראות רבות מהרבי בענייני הכלל והפרט. תמיד טען שהצלחתו בתפקיד אינה שלו, ואם בני קהילתו נשמעים לו, הרי אין זה מחמת תכונותיו, אלא מפני שהוא פועל כמקל של הרבי “רק כוחו של המשלח עובר דרכי”.

הרב גרליק הקים גמ”ח מיוחד ממנו הלוה סכומים גדולים לתושבי הכפר כסיוע לפרנסת הבית. כל השנים דאג להרחיב את הגמ”ח, והוא בעצמו תרם סכומים גדולים כדי שיוכל לסייע לתושבים להתקיים בכבוד.

שקידתו והתמדתו היו לשם דבר. יודעי דבר סיפרו כי עבר מספר פעמים על כל הש”ס עם פירושי רש”י ותוספות. הוא שינן אין ספור פעמים את כל חלקי השולחן ערוך, וכמעט בכל שעות היממה היתה לו קביעות עיתים לתורה.

==פטירתו==
[[תמונה:תאונה.jpg|left|thumb|250px|הרכב לאחר התאונה]]

ב[[ז' סיון תשל"ד|מוצאי אסרו-חג שבועות תשל"ד]], במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, ישבו ששה חסידים. מסיבה שאינה ברורה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום, ביניהם הרב גרליק.

לאחר פטירתו נתמנה חתנו, הרב [[נחום טרבניק]], לממלא מקומו כרבו של כפר חב”ד, ואילו הרב [[מרדכי אשכנזי]] מונה למו"צ של [[כפר חב"ד]]. לאחר פטירתו של הרב טרבניק, ירשו הרב אשכנזי.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=21090 סקירה בעיתון בית משיח על התאונה]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|גרליק שניאור]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גרליק שניאור]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גרליק שניאור]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2009-08-09T11:33:57Z

66.171.122.190:

{{אולם דיונים}}


==קופת רבינו==
אולי תוכלו לאזור מותניים ולמלא את הערכים הקשורים (והלא קשורים) לקופת רבינו?

[[קופת רבינו]], [[דמי מעמד]], [[קרן השנה]], דמי פ"נ, וכיו"ב?

אני מאמין שיש רבים שיודעים הרבה על זה

- מי נתן את זה ומתי

- לאן מה היו עושים עם הכסף

וכיו"ב. אני מאמין שרבים רוצים לדעת על נושא זה.

בעז"ה אטפל, כדאי שגם אתה תתרום הידוע לך [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

==סדר (ב)ניגונים==
הגיע הזמן לעשות סדר בקטגוריה '[[:קטגוריה:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]'.

אבקש מהמשתמשים שליט"א שיכתבו את השגותיהם/תמיכותיהם בהצעה דלהלן:

הקטגוריה 'ניגוני חב"ד' תכלול חמשה קטגוריות משנה:
#הניגונים המכוונים.
#ניגוני הרביים. (שמא מקומן של שתי הקטגוריות הנ"ל הוא בתור תת-קטגוריות ב"לפי נושאים". גם בעניין זה אבקש את דעתכם).
#לפי ספר הניגונים (ובו יסודרו כל הניגונים לפי הסדר המופיע ב[[ספר הניגונים]]).
#לפי נושאים (ובו יהיו תת-קטגוריות: ניגוני התוועדויות, ניגוני שבת ויום טוב וכו' וכו').
#לפי סדר א' ב' (ובו יסודרו כל הניגונים מכל הקטגוריות - לפי סדר אלפביתי).

בקטגוריה הכללית ניגוני חב"ד - לא יופיעו דפים (כך נראה יותר טוב, לדעתי).

*נ.ב. בהמשך ייעשה סדר, אי"ה, גם בשאר הקטגוריות.

--[[משתמש:ועד המסדר|ועד המסדר]] 23:08, 14 יולי 2007 (EDT)

:כאמור כבר כמ"פ, כרגע משקיעים בעיקר בהוספת הניגונים, קישורים לשמיעה, תמונות תווי הניגונים, כאשר כשייסתיים הפרוייקט (בשבועות הקרובים) יהיה ניתן בצורה בהירה יותר לחלק את הניגונים לקטגוריות לפי הצורך וליצור הפניות ג"כ לפי הצרכים.
: בכללות התוכנית היא לחלק את הניגונים; '''א'''. לפי שערים המופיעים בספר הניגונים ו'''ב'''. לפי סדרם האל"ף בי"תי כפי שהוא מופיע בספר הניגונים. זהו לכאורה הסדר הנגיש ביותר, כנראה לע"ע. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:50, 15 יולי 2007 (EDT)

::אני בעד הקו של [[משתמש:ועד המסדר|ועד המסדר]]. דעתי שכבר עכשיו - למען הסדר - כדאי לפתוח את הקטגוריות הנ"ל ולהתחיל לשייך את הערכים אליהם. קטגוריות המשנה שהוא ציין נשמעות פחות או יותר מתאימות. רוב האנשים לא יחפשו את הניגון לפי השער, או הסדר שהוא מופיע ב[[ספר הניגונים]], אלא לפי התוכן שלו (נגיון מכוון, ניגון לשבת וכו').
::הקטגוריות לדעתי:
::#הניגונים המכוונים.
::#ניגוני [[רבותינו נשיאנו]].
::#ניגוני שבת ויום טוב.
::#ניגונים שונות.
::# וכו'
::כדאי לזכור שאי אפשר לקרוא לניגון אחד בשני שמות. ממילא, סידור הניגונים לפי מספרם בספר הניגונים לא ממש יעיל. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:23, 15 יולי 2007 (EDT)

:::כשאני אומר שערים אני מתכוון לדוגמא; ניגוני שמחה, ניגוני התוועדות, ניגוני געגועים וכיו"ב. דבר שני אפשר כן לקרוא לערך בשני שמות, או יותר נכון לציין בהפניה שיופיע גם בשם ההפניה (לדוגמא: הניגון [[ארבע בבות]] יכול להפיע גם כ[[ניגון א']] בקטגוריה שנפתח על הניגון ע"פ סדר אל"ף בי"ת). --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 02:10, 15 יולי 2007 (EDT)

:::למה לא כתוב שום הסבר על "ניגוני חב"ד"????
:::בימים הקרובים יתווסף ערך בנושא ניגוני חב"ד. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:11, 15 יולי 2007 (EDT)

::::לדעתי, צריך גם את הסדר שלפי [[ספר הניגונים]]. אגב, גם ב'ולנר' זה מסודר לפי אותו סדר, כך שזה קצת יותר יעיל. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 20:10, 15 יולי 2007 (EDT)

::::::לא קראת, לא מה שכתוב לפני ולא מה שכתוב אחרי! והעיקר לא ענית על מה שאתה באמת אמור לטפל בו הגדרת ה"אולם דיונים" (ראה למטה).

'''מענה לכל המתעניינים ניתן לראות ב[[:שיחת קטגוריה:ניגוני חב"ד|דף זה]].

==הגדרת מטרה==

כל הדיבורים דלעיל מקומם בדף השיחה של [[:קטגוריה:ניגוני חב"ד]], לא כאן! בכדי שתבוא תועלת מרעיון ה"אולם דיונים" צריך להגדיר את מטרתו באופן ברור שלא ייהפך המקום פה לערימות של שיחות על כל הנושאים שמקומם הוא בתוך דפי שיחה של ערכים \ קטגוריות פרטיים ושצריכים להשמר במקומם בכדי לחסוך ביקורות חוזרות ונשנות (שלכן נועדו דפי שיחה).

לדעתי, המקום פה צריך לשמש לדיונים בנושאים כלליים העומדים והנוגעים לכללות עניין האינפופדיה. לדוגמא: מהו התואר האחיד לרבי שליט"א? שהרי וודאי שמתישהו יהיו חייבים לסדר את זה, אין זה נורמאלי שאחד כותב שליט"א מה"מ, השני כותב מה"מ שיל"ו והשלישי בכלל כותב נשי"ד. שאלה נוספת הנוגעת יותר בין מפעילי מערכת, אך בהחלט יש לכל אחד זכות דיבור בו: כיצד להתייחס \ להגיב למשתמשים בעלי דעות שונות, בהיות שהמקום פה הוא אינציקלופדיה '''פתוחה''' וצריכים להתחשב בכל מאן דאמר? וכן על זה הדרך.

המלצתי למחוק את היסטוריית ה"אולם דיונים" ולהגדיר בראשו את הדברים דלעיל ולעבור למתכונת המוגדרת. בהצלחה [[משתמש:ישראל|ישראל]]!

--[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 12:40, 15 יולי 2007 (EDT)

:המלצות כגון אלו, מיועדות לכאורה ל[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] ולא אלי. בכל אופן, אני חושב שאכן זה המקום לדון בדברים כגון אלו, כיון שלא מדובר באנציקלופדיה כל-כך גדולה, ובינתיים אלו הם הנושאים היחידים שיידונו כאן. בהמשך יהיה ניתן להעביר את הדיונים למקומם, וכאן יהיה קישור אליהם. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 20:10, 15 יולי 2007 (EDT)

::נו, אם אתה אומר, כנראה שזה בסדר. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:34, 15 יולי 2007 (EDT)

:::נראה לי שחיים נהר צודק בהגדרתו. אמנם האולם כאן לא מספיק תוסס בשביל שנצטרך למחוק את היסטוריית ה"אולם דיונים" ולשבת ולקבוע את הגדרים המדויקים של המקום, אבל בהחלט כדאי שדיון על נושא מסוים, כמו על קטגורית הניגונים, יעשה בדף השיחה שלו, ולא כאן. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:52, 16 יולי 2007 (EDT)

==דפי הפניות==
לדעתי, צריך להתחיל מדיניות של כמה שיותר "דפי הפניות". כך שבכל וריאציה שמישהו יחליט לכתוב בשורת החיפוש - הוא יגיע לערך. כמובן, לא מדובר בטעויות של אנשים - אלא בוריאציות חוקיות. למשל אדם שיכתוב בשורת החיפוש: "הרבי מליובאוויטש", כפי שהמצב כעת - הוא לא יגיע לדף של [[הרבי]], אלא לחיפוש של המילים האלו. וזה לא טוב.

בשביל שהמצב ישתנה, צריך כבר כעת כשיוצרים ערך '''חדש''', לחשוב על כל האפשרויות החוקיות שאדם יוכל לקרוא לערך הזה וליצור לכל אחד מהם דף הפניה לערך. כי לחזור אחורה ולהוסיף דפי הפניות לכל הערכים זה הרבה יותר קשה. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 00:30, 16 יולי 2007 (EDT)

::וכמו שחב"דניק אוהב להגיב: בנוגע לערכים הקיימים אתה מוזמן בשמחה לעשות את זה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 22:34, 16 יולי 2007 (EDT)

==בוט ההחלפות נכנס לפעולה==
לפרטים כנסו ל[[משתמש:ישראל - בוט/בוט ההחלפות|דף המשתמש]] של '''בוט ההחלפות'''. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 15:55, 17 יולי 2007 (EDT)
:יפה מאד. כדאי עכשיו להחליף את כל הגרשיים הבעיתיים ולפתוח ראשי תיבות (ע"י למשל). הצלחה רבה. זהירות מופלגה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:16, 17 יולי 2007 (EDT)

==מקורות==
לעניות דעתי כדאי ורצוי לאפשר להכניס מקורות לערכים. אפשר לעשות את זה בצורה של הלקוטי שיחות למשל, מספרים שמשקשרים למקור, כדי שזה לא יפריע לקריאה השוטפת. {{שכח|[[משתמש:66.250.99.188|66.250.99.188]]}}

:במילים אחרות, כוונתך ל'''הערות שוליים'''. דיון על זה תוכל לראות [[שיחת משתמש:Chabadnik/ארכיון 1#הערת שוליים|כאן]]. בהצלחה. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [[מיוחד:contributions/ישראל|תרומות]]) 15:23, 30 יולי 2007 (EDT)

==[[:קטגוריה:ערכים הזקוקים לעריכה|ערכים הזקוקים לעריכה]]==
שימו לב, ישנה קטגוריה חדשה בשם [[:קטגוריה:ערכים הזקוקים לעריכה|ערכים הזקוקים לעריכה]], עיינו בה מידי פעם ותקנו את הדרוש תיקון.

גם אתם יכולים להכניס ערך לקטגוריה זו, ע"י הוספה בראש הערך את התחביר: <nowiki>{{לעריכה}}</nowiki>. בהצלחה! --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [[מיוחד:contributions/ישראל|תרומות]]) 15:29, 13 אוגוסט 2007 (EDT)

== כמה הערות לכותבים המוכשרים ==

וההערות הם לכולם כולל אותי עצמי -
* א. כאשר מצטטים קטע ב'העתק-הדבק', לבדוק היטב שהוא כתוב כדבעי.

* ב. כאשר כותבים את שמות האדמו"רים, חייבים להקדים את התואר "הרבי" או "האדמו"ר".

* ג. כאשר מתקנים או מוסיפים במהירות תוספת מיזערית, לבדוק שלא סותרים את המשפט הבא או הקודם (לדוגמא: היה כתוב בתוך הערך כי את הציון של הרבי הרש"ב העבירו בת"ש ושורה אחר כך כתוב בתרצ"ט).

* ד. עד כמה שאני מבין את מטרת "חב"ד פדיה", עלינו לכתוב בעברית תקנית. וכידוע גם בספרי תולדות האדמו"רים והחסידים, שנכתבו על ידי סופרים חסידיים, יש לעיתים שהסופר החליט לכתוב בנוסח דומה למקור שהוא שיחה וכדו' שנאמרה בלשון הקודש ובמושגים שהיו מקובלים בזמן ובמקום שנאמרו. כמו כן ישנם סופרים שעברית ואפילו לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם. והמסקנה ברורה.

ולסיום, עלי להודות כי יש פה כמה כותבים שמשקיעים מכוחם זמנם וכשרונם, בכדי לפתח את "חב"דפדיה", ולהם מגיעה ברכת ישר כח. בהזדמנות זו עלי להאיר את עיני המנהלים, כי אם הפורום יפורסם בעיתונות החב"דית ובאמצעי פרסום אחרים, מספר הגולשים יעלה פי כמה.

[[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 12:08, 21 אוגוסט 2007 (EDT)

== שאלה: ==

אשמח לשעת איך אני מקשר דף שערכתי לתוך [[קטגוריה]] מסויימת. לדוגמא: הוספתי שם של [[חסיד]] מסויים, ואני מעוניין להוסיף אותו לקטגוריה "[[חסידים בדורו של הרבי שליט"א]]". איך אני עושה את זה?

באופן כללי זהו לא המקום המתאים לשאלות אלו. בנתיים אין ממש דף שכן מתאים ולכן נשאיר את זה כאן. על השאלה עניתי לך ב[[שיחת משתמש:yossi|דף השיחה שלך]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 03:40, 29 אוקטובר 2007 (EST)
== שאלות טכניות ==

ייתכן שאין זה המקום לשאלותי אלו, אבל אין מקום יותר מתאים.
א) בויקיפדיה קיימת תבנית הפניה לערך מורחב - כגון אם רוצים לעשות הפניה בערך כללי '[[משקה]]' לערך פרטי '[[גזירת המשקה]]'. ניסיתי להשתמש בתבנית זו או ליצור אותה כאן ולא הצלחתי.
ב) האם ניתן ליצור קישור פנימי שיפנה לפיסקה באמצע ערך מסויים מערך '''אחר'''? לפי המשתמע מההסברים [[איך ליצור קישור]] - לא, אבל אולי בכל זאת יש פטנט כלשהו.
בתודה מראש ובברכת יחי המלך --[[משתמש:M&n|M&n]] 16:47, 22 נובמבר 2007 (EST).

:באמת לא בטוח שזהו המקום לשאלות, אבל אני לא חושב על מקום טוב יותר.. כל אופן, אתה יכול ליצור את ההפניה לערך מורחב גם ללא תבנית. תכתוב את הפקדוה כך: <nowiki>[[::לערך המורחב [[גזירת המשקה]]]]</nowiki>, או כל נוסח אחר שמתאים.
בנוגע לב', ישנה אפשרות לקישור לפיסקה שבאמצע ערך, והסבר איך יוצרים דבר כזה מופיע גם בערך [[איך ליצור קישור]], [[איך ליצור קישור#קישורים לפסקאות|כאן]]. הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:35, 25 נובמבר 2007 (EST)

== חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א ==
למה לא לכתוב שיחי' ליד החסידים שחיים איתנו כיום או הפוך: לכתוב ע"ה ליד אלו שהם בעולם האמת. לפעמים אנשים מסוגלים להיכנס לפחד ולחשוב על מי שהופיע כאן שהלך לעולמו חס וחלילה. --[[משתמש:אברהםן|אברהםן]] 10:27, 19 מאי 2008 (EDT)
:זה רעיון. בע"ה נעשה את זה --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 14:26, 20 מאי 2008 (EDT)

== חסר ערכים בסיסים, להתעורר ==
במקום לפתח עד לרמות מושלמות ערכים חשובים ולא שאני מזלזל, אסור לשכוח שחב"ד פדיה אמור להיות מקום שבאם ארצה מידע חסידי מסודר עבור נושא מסוים שיהיה ערוך ומוכן, והנה נושאים בסיסים בצורה שלא תאמן חסרים: כמו בית רבינו שבבבל ועוד רבים, רק עם תחשבו אודות ביטוים שונים שאנו מגלגלים בינינו וכבר תחטפו הלם עד כמה שח-ס-ר, כמובן שאבקש בבקשת ערכים, אך הכוונה לא לערך ספציפי אלא לצורת ההתנהגות שלנו, כלומר להתמקד בדברים חשובים ופחות בדברים חשובים פחות.
קדימה להגדיל ראש.--[[משתמש:אדג|אדג]] 10:19, 25 אוגוסט 2008 (EDT)
:אתה צודק, רק שאתה צריך להבין ש[[חב"דפדיה]] לא מתנהלת על ידי אדם אחד אלא על ידי קהילה. כל אחד מוסיף ערכים וכך האנציקלופדיה גודלת. זאת אומרת שזה תלוי בך כמו בכל אחד אחר. ביחד בע"ה נצליח! הצלחה בהמשך.--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:16, 25 אוגוסט 2008 (EDT)

== ערך על בנימין נתניהו ==
האם יש מקום לערך על בנימין נתניהו? בערך יובאו הקשר שלו עם [[הרבי]] וזה יכנס ל[[קטגוריה|קטגורית]] "ידידי חב"ד" (אם יש מקום לערך עליו, נכניס עוד דמויות כאלה ונפתח קטגוריה מתאימה להם יותר). או שאולי יהיה מי שיחשוב שערך עליו עכשיו הגיע בעקבות הבחירות שמתקרבות... :) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:37, 10 נובמבר 2008 (EST)

ערך על ביבי?

לפי מה שראיתי פעם כאן באתר, יש כאן וועדה רוחנית, אם היא חושבת שערך כזה מתאים - (הרי יש את הסכם וואי וכו') אז כן.

בקשר לבחירות - אפשר פשוט להכניס גם ערך על [[אריאל שרון]],על מנת שיהיה שוויון....[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

נו??
אפשר לצרף לקטגוריה החדשה: [[מיכאל בן ארי]], [[מאיר פרוש]], [[אבנר חי שאקי]] וליצור על [[אליעזר מזרחי]] וכו'. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

בערך על נתניהו אפש' להכניס גם את התמונה בקישור הזה: http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46178. [[משתמש:חסיד|חסיד]] * [[חב"ד]] * [[שיחת משתמש:חסיד|דף השיחה שלי]].

== עריכת שמות ערכים ==

אם אוכל לשאול במטותא מינייכו איך אפשר לשנות שמות של ערכים?לדוגמא, שמו של ערך שנתקלתי בו והוא כתוב ממש בצורה מעוותת "הרב שמעון וייצהנדלר" (זה לא כתוב כך אלא ממש אחרת, ועיין במקומו).

מי שיודע שישנה בבקשה. פשוט זלזול בכבודו של הרב.
:למה זה מעוות?
::תסתכל בערך שלו איך שכתוב השם שלו בכותרת, ותבין על מה אני מדבר
:::א. הענין תוקן. ב. לשנות שם של ערך יש לבקש מ[[מפעיל מערכת]]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:08, 18 נובמבר 2008 (EST)

== חשוב: ערך "בית רבינו שבבבל" ==

ראיתי שמישהו כתב כאן שאין ערך "[[בית רבינו שבבבל]]", רציתי להעיר למפעיל המערכת, שהיות שיש ערך "[[770]]" כדאי פשוט ליצור לו כמו שם נוסף וכדו' (אם יש כזו אפשרות) - "[[בית רבינו שבבבל]]", ולהוסיף קישור לערך "[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]".

בהצלחה. יחי המלך!

== חשוב מאוד: ערך על שבע מצוות בני נח ==
ראיתי כי הערך "שבע מצוות בני נח" מאדים ומסמיק נוכח הצבע שניתן לו בחב"דפדיה. סבורני כי נושא כה מרכזי בתורת הרבי כמו המבצעים הרבים והעולמיים שנעשים על ידי החסידים ברחבי תבל אינם אמורים לספק כזו מציאות עגומה... [[משתמש:יואל|יואל]]
:חשוב מאד ודחוף מאד - נאו! כדאי להסתייע בכתבות שהתפרסמו על כך ב[[שבועון בית משיח]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::ויש הרבה ;) [[משתמש:יואל|יואל]]

== הבהרת תפקידו וחשיבותו של חב"דפדיה ==

היות ורק רבותינו נשיאנו אדמו"רי חב"ד הם הקובעים מה זה חב"ד, לכן נראה לי שכל מה שמביאים בחב"ד-פדיה חייב להיות עם מקור בתורת רבותינו נשיאנו או לכל הפחות של זקני החסידים ורבניה. (אברהם).

דומני כי העיסוק בנושא זה מעל גבי דפי השיחות של אישים כאלו ואחרים אינו מכובד, ובחרתי באולם הדיונים לפרוש את השאלה המציקה לי כל כך, אחרי שיטוט מעמיק בדפי החב"דפדיה: מהו תפקידו של חב"דפדיה? מהי חשיבותו? אלו יעדים הציב לעצמו? באלו קריטוריונים על הכותבים בו לעמוד? אלו נושאים מוגדרים כמרכזיים, ואלו כנושאי משנה? מי הוא קהל היעד של אתר זה?
אשמח לקבל תשובה מפורטת כמה שיותר - תשובה שטחית בלבד לא תתקבל.... [[משתמש:יואל|יואל]]
:'''מטרת החב"דפדיה:'''

א."החב"דפדיה הוקמה במטרה להוות "ספר ערכים" חב"די. מטרתנו היא להביא לכך שכל ערך, מושג, נושא, דמות וכדומה בחסידות חב"ד, יקבל ערך בחב"דפדיה, אותו יוכל כל החפץ לקרוא, להוסיף ולהרחיב" מתוך הערך [[חב"דפדיה:אודות]].

ב. במטרה להציג בפני הציבור הכללי את חב"ד - על כל פרטיה, סעיפיה ואנשיה.

ג. על מנת להוות מקור חומר לחסידי חב"ד בכל נושא שהוא.

[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

'''מהי חשיבותו?'''

א. בעיני המערכת - אינצקלופדיה חב"דית מרכזית (לכן שמה החדש הוא "חב"דפדיה" ולא "אינפופדיה" כפי שהי' בתחילה - כי היא אמורה לשמש אנצקלופדיה חב"דית מרכזית לכל חב"ד, לכן יש כאן ערכים על אנשים ומוסדות שאינם לפי רוחינו, ואכמ"ל).

ב. בעיני הציבור הכללי - מעין "דוברות" חב"דית רשמית על כל נושא שהוא. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

:אני לא רואה הרבה טעם להסביר את המטרה, החשיבות והשאיפות של חב"דפדיה - משהו שכל חסיד חב"ד מן הסתם מבין לבד. מה שנכתב ב[[שיחה:נתן אברהם|דף השיחה של נתן אברהם]], בנוגע לרמה ולצורך לשתכב ערכים רבים בחב"דפדיה, הוא נכון מאד, והלוואי וזה היה משתנה. אבל כפי שכבר נכתב ברחבי המיזם עשרות פעמים - זה תלוי בכל אחד שירתום את עצמו לעניין. אין תקציב שאפשר לשלם למישהו בשביל שיעבור על ערך ערך וישכתב אותו. מה שכן, מי שמכניס ערכים, כדאי שישתדל כמה שיותר שהערך יכתב נכון, ומתאים גם לאנשים שאינם חב"דניקים. [[משתמש:יואל|יואל]] אתה עושה עבודה נהדרת, והלוואי ותמשיך כך, אבל מביקורת (גם ביקורת בונה) ללא מעשים, לא יזוז שום דבר, כי אין למי לבוא בתלונות. זה שייך אלי בדיוק כמו שזה שייך אליך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:26, 5 מאי 2009 (EDT)

==חובה למקד את התפקיד של המיזם==

לדעתי זאת טעות קריטית להתייחס כך למיזם הזה. יתירה מזה, המשך קו כזה יכול להכשיל את המיזם, ואסביר את דבריי:

בתור אחד שעובד שנים רבות באינטרנט, אני מודע היטב לבעיה של חוסר מיקוד. דוקא מכיון שהאינטרנט הוא בעצם אין סופי ומכיל הכל, מתבלבלים בעלי אתרים רבים ומחטיאים את המטרה. אתן דוגמא אחת לדבריי: מנהל בית חב"ד נחשף לאינטרנט והוא מבין שהוא צריך להיות כאן, הוא מחפש לפתוח אתר ואז פתאום חושב לעשות שם גם שיעורי תורה, מאמרים, וידאו ועוד עשרות כלים. כולם רעיונות טובים ומועילים אבל המקורב שלו יחפש אותם במקום אחר. האתר שהוא צריך זה בעצם אתר מידע בו יוכלו למצוא את שמו, כתובתו, טלפון, אימייל ואולי גם פרטים על הפעילות. אם הוא ירחיב את זה למדור חדשות זה עדיין נחמד כי יתכן שחברי הקהילה יכנסו לראות את עצמם וכו', אבל כמעט כל שאר החומר לא נצרך באתר שלו. ואם תאמר, אז מה? מה הפסדנו מזה שיש שם גם שיעור בקבלה? התשובה פשוטה: מרוב עצים לא רואים את היער. המקורב שבסך הכל חיפש ליצור קשר עם מנהל בית חב"ד בסוף לא מוצא את מבוקשו.

במיזם ענק שכזה (חב"ד פדיה) הבעיה מורכבת יותר. כאשר לא מגדירים את המטרה ניתן להגיע לעשרות אלפי ערכים אבל עדיין להחטיא את המטרה, כיון שרובם יהיו לא שימושיים ובודאי לא בשבילם נוצרה האנציקלופדיה. כמובן שבאם היה צוות ענק של כותבים מוכשרים היינו יכולים להחליט ש"הולכים על כל הקופה" וממש מקדישים זמן וערך לכל דבר שזז כך שכל מי שמחפש משהו בחב"ד ימצא את זה כאן, אבל זה לא המצב.

כעת נשאלת השאלה: עבור מי (יותר מכולם) מיועדת האנציקלופדיה? אם עבור חסידי חב"ד המחפשים מידע על אבות אבותיהם, אזי נשקיע בחסידי חב"ד. אם עבור מתקרבים המעונינים לקבל מבט על תורת החסידות - נשקיע בקטגוריה שונה לגמרי. למשל היום המצב בשטח זה הוא עגום, מעלעול ב"חב"דפדיה" שמעליי הוגדרה כ"דוברות חב"דית רשמית" נראה כי חב"ד הינה שטחית, כמעט ללא תורה ועומק משלה, וזאת מכיון שהערכים הללו לא מושקעים.

אם הכוונה היתה ליצור מקום בו יוכלו לחפש את תולדות רבותינו נשיאינו - הצלחנו.

אפשר להמשיך הלאה, אבל נראה לי שהכוונה ברורה.

ראשית כל צריך (כל אחד מהעובדים כאן) להחליט מה חשוב לו, מה המטרה בעיניו. לא בהכרח ששני מפעילים יראו את הדברים אותו דבר, ויש מעלה בכך. כעת נשקיע בצורה נכונה, נפתח נושאים וקטגוריות ונהיה ממוקדים וכמובן בסיום נושא אפשר להמשיך הלאה. דוגמא מעולה לכך היא הניגונים שחיים נהר לקח כפרוייקט עד סיומו.

ואקצר במקום שאמרו להאריך מפני אפס הפנאי והבחירות במחוזותינו וד"ל.

==פעילות נכונה==
האמת הוא, כי לא הייתי נדרש לכל הנ"ל אילולא שמתי ליבי לעובדה כי אנו משקיעים בעיקר בערכים ששייכים למעגל היותר קרוב אלינו - היינו תולדות ימי החסידים, בדורות קודמים או בדור הנוכחי - מאשר לרכז מאמצים ולבאר את הערכים הבסיסיים (לכל הפחות) בחסידות שיהיו נגישים לכל גולש. נקודה למחשבה. [[משתמש:יואל|יואל]]
:יואל, אתה צודק במאת האחוזים! הדבר עלה בדעתי, ותכננתי לאחר חג השבועות הבעל"ט, לצאת ב"מתקפה" של הקטגוריות של "לימוד החסידות" ו"מבט החסידות". בהצלחה גם ך! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

==תאריך עברי==
ראיתי בויקישיבה שהתאריכים של השינויים אחרונים וכו' הם תאריכים יהודיים. היה כדאי מאוד לשנות את זה גם כאן כיאה לאנציקלופדיה חב"דית.

==כללים ליצירת ערך על דמות חסידית==

ב"ה, ישנה התעוררות רבתי, עשרות ערכים נכתבים, מאות מתוקנים מידי יום ביומו. אך דא עקא, אשר יש שאינם מבחינים בין אור קטן לאור גדול, בין חסיד לבין חסיד שווה ערך. ובכדי לשפר את המצב, מעלה אני כאן הצעות לכללים ליצירת ערך על דמות חסידית, והחב"דפדים יחד עם המפעילים ידונו וידונו, עד שייוצרו מסקנות וכללי ברזל מהם לא יזוז איש.

1. רב בית כנסת/רב שכונה צעיר בגילו, ובלי פרויקטים מיוחדים. זכאי לערך?

2. שליח. כמה שנים בשליחות, ובאיזה גיל צריך להיות בכדי שיזכה לערך?

3. חבר הנהלת מוסד?

4. מנהל פעילות בבית חב"ד?

5. חסיד שנפטר בגיל שיבה, ולא היה לו תפקיד, ואין עליו פרטים מיוחדים?

6. עזר לערוך ספרים. עובדה זו ראויה לציון בכלל?

7. ספרן בספרית חסידות. עובדה זו ראויה לציון?

8. כותב מאמרים/כתבות/סיפורים. כמה ומה יכתוב בכדי לזכות בערך?

9. סופר. כמה ספרים יזכוהו בערך?

10. רב לא חב"די שהיה פעם אחת ביחידות. זכאי לערך?

11. רב שהיה בסיום רמב"ם, והתוועדות, ומצד שני קינטר את חב"ד ברבים. זכאי לערך?

12. מקטרגים, רודפים ומציקים (חיים ליברמן, פישל שניאורסון) זכאים לערך?

13. כל צאצא של רבותינו נשיאינו זכאי לערך?

יש ודאי עוד עשרות כללים לפיהם ניתן לקבוע. אשמח אם יתפתח פה דיון של כמה ימים, דיון איכותי, בו כל המתדיינים יחשבו רק לטובת חב"ד ולמען חב"דפדיה. פיני 02:02, 12 יוני 2009 (EDT)

:כבר כתבתי יסודות ראשוניים לדיון, לדעתי. והם:
חשוב להבחין בין דמויות שונות שלא היו בהנהגתם חסידים מן השורה. לא להכניס את כולם לאותה קטגוריה. סוגיה זו ראויה לדיון רחב. ככלל - כמו בהרבה דיונים, לדעתי, חשוב לנסות לחשוב מה היה מגיב הרבי לנוכח הערך והטקסט. למשל אמירה כמו: אנו מבצעים ערכים כמו ערכים שבויקיפדיה. אינה טענה, לדעתי.

ועתה לגופם של דברים:יש לבחון שלושה נקודות,לפחות.א.האם האדם לחם באדמורי"ם - בחסידות חב"ד.ב. ה-שמר תורה ומצוותי'.ג.ה-היה יחס מהאדמורי"ם, בנקודות האמורות,ביחס לאותו אדם.
ראוי לציין שבדעת הרבי יש לעיין, בנקודה הא'. ואציין נקודות למחשבה. הרח"א ביחואובסקי, למרות כל מיני דברים בעבר,דברים לגמרי לא פשוטים, הדפיס הרבי ספרו, הלא דבר הוא. בדעת קודשו "אילו וכו'" היה להדפיס חסידות גם מקאפוסט, ושאר בני הצ"צ, ועוד.
ועתה בנוגע לר' פישל. הנה שמר תומ"צ באופן מלא. נקודת הבעיה היתה-מפי שמועה, שטען שדעת הרבי הקודם בעד הציונות. שמעבר לכך שאין זאת האמת, היינו, שלא זו דעתו של הרבי הקודם. הנה היה זה בניגוד לרצון הרבי, התעסקותו בהנ"ל. אבל אחרי זמן לא רב, פסק הדבר. והנה אנו מוצאים, אחרי הנ"ל, בתשט"ז, מכתב של הרבי איליו עם תוארים וכו'. "וישלחו לו תניא מכאן כו'".
מעבר לכך לדעתי אפשר לפתוח קטגוריה מיוחדת על אנשים שהיו קשורים ברמה שאינה סטנדרטית לחב"ד. גם אם הם לא היו לגמרי חסידים מן השורה. ואדרבא העובדה שהם בקטגוריה כזו פירושו ההגדרתי, שאנו מגדירים את הצד החבד"י באישיותם, ולא את כל אישיותם, שאין מגמתינו, אלא פן זה באישיות. האיזכור אם היו שנים בהם פעל בניגוד ל'נשיאינו', הוא בכך שהוא אינו מופיע בקטגוריית חסידים מן השורה, ודי בזה.
[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_%28%D7%91%D7%9F_%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%29 מקור] [[משתמש:מורכבות|מורכבות]]

==חולון==

אינני מבין למה בערך "קהילות חב"ד בארץ הקודש" אינו מוזכר כלל העיר חולון?
הרב הראשי לחולון - הגאון החסיד הרב יוחנן גורארי', רב שכונה בחולון - הרב פנחס אלטהויז, רב שכונה בחולון - הרב מרדכי נחומובסקי, רב ביכנ"ס - הרב משה פינקוביץ, רב ביכנ"ס - הרב מאיר הלפרין, רב ביכנ"ס גרוזינים - הרב יוסף מירלשווילי, שליח ראשי ומנהל בית חב"ד הר"ר ירחמיאל גורליק, שליח לחולון - הר"ר דניאל סיתהון. שליח לחולון - הר"ר מנחם שיינברגר. מנהל מוסדות חב"ד (ישיבה גדולה, 2 גנים, תלמוד תורה) - הר"ר דוד גורארי', מנהל 5 גני חב"ד - הר"ר דניאל סיתהון. 2 בתי כנסת חב"ד, 5 מקוואות חב"ד, 45 משפחות חב"ד (פרט למקורבים). האם זה לא מספיק בכדי להכנס לרשימת "קהילות חב"ד בארה"ק.אנא תקנו.יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.

הוספה לאחר זמן: כיום אין ישי"ג בחולון, כמו"כ איני יודע אם אפשר להגדיר זה כקהילה, כמה משפחות אנ"ש (לא שלוחים) גרים בחולון? הרי ישנם ערים עם כמה שלוחים, האם אפשר לומר שזו קהילה? אולי כאן המקום להגדיר את המושג 'קהילה', ואם טעיתי ה' הטוב יכפר בעדי, וכל הקוראים יתקנו אותי, כפשוט.
קהילה היא:
עיר שבה מתגורר ריכוז אנ"ש שלא הגיע לשם ע"מ שליחות, או שכיום עכ"פ לא משמש כשליח.
כאשר יש לאותו ריכוז חסידי מוסדות מסוימים הרי אפשר לומר שהם מוסדות הקהילה, אע"פ שהשליח באותו עיר הוא המממן.
מוכרח שיהיה ביכנ"ס חבד"י, היינו הנוהג לחלוטין בכל מנהגי חב"ד ומכונה באופן רשמי (או בפועל) חב"ד.
כאשר חסר א' מהגורמים הנ"ל - אין זו קהילה.
תיתכן יותר מקהילה א' בעיר.
לא מוכרח שלכל קהילה יש רב או\ו משפיע.
עפ"ז לא יתכן קהילה של פחות מעשרה משפחות אנ"ש, שהרי אין להם מנין ובטח לא מוסדות. --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 04:31, 29 יוני 2009 (EDT)

==הצעה למתקפת עריכת ערכים ==
בתקופה האחרונה שמתי לב לכך שרבים מהערכים אינם ערוכים ואינם כתובים בלשון בהירה וברורה, במיוחד לאלו שאינם נמנים בגלוי על חסידי חב"ד. ב"ה הגענו לכ-3000 ערכים (!) הודות למאמציהם של כל החב"דפדים, ובמיוחד של המשתמש חסיד, אבל עדיין הרבה ערכים לוקים בחסר.

'''ואשר על כן, הנני פונה לכל המשתתפים לכתוב את דעתם בנוגע לערכים הקיימים, וביחד ננסה לראות האם כולם מוכנים לעצור לרגע מכתיבת ערכים חדשים ורק לערוך ולהוסיף על הישנים'''.

אם אראה שאכן אכפת למשתתפים מחב"דפדיה, וכולם מוכנים לעזור במתקפה זו תוך הישמרות מכתיבת ערכים חדשים - אזי הבטחתי נתונה בזו, שעד חנוכה ה'תש"ע הבעל"ט כל הערכים שכתובים כאן ישתנו לבלי הכר, בעבודה משותפת של כולנו! רק כך נוכל שחב"דפדיה תהיה אמינה ונאמנת לשמה - חב"דפדיה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
:מצטרף. דחוף למתקפה. בא נקבע שממחרתיים - המקפה מתחילה רשמית? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
:כדאי לפתוח "דף למיזם", עם רשימת ערכים וכו'. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::אני לא רוצה להוריד אותך מהמרץ שתקף אותך בקשר לעריכת הערכים, אבל הנקודה שאני מציע היא אחרת לגמרי:
::אני מציע שיהיה לכל המשתתפים הפעילים, או לכל הפחות לארבעה מהמשתתפים הפעילים, '''משימה ברורה של עריכת הערכים בלי להוסיף ערכים נוספים. רק לערוך את הקיימים ולהוסיף עליהם.''' אחרת חבל, אתה תתחיל עם כל המרץ, ואחר כך תראה שאף אחד לא איתך ותעצור עם המיזם של עריכת הערכים. ותחשוב כמה דקות תראה שזה נכון, וכך זה היה בכל דבר כאן בחב"דפדיה.
::אז מה הפיתרון?
::הפיתרון הוא, לפי עניות דעתי, לחכות כמה ימים שכל המשתמשים הפעילים ייכנסו לחב"דפדיה מתי שהוא (ומשתמשים פעילים כוונתי בנתיים אליך כמובן, אדג, חבדניק, ועוד כמה שמידי פעם זורקים כמה עריכות) ויביעו את דעתם באולם הדיונים, על מנת לראות האם הם באמת מוכנים לענין, ולא רק שיישבו מן הצד ויסתכלו לראות את עריכת הערכים, וגם לא יוסיפו חדשים... שכל אחד מהם, יציע את דעתו, יכתוב באלו ערכים הוא מעדיף לערוך ולהוסיף (היכן שטח המומחיות שלו) ואז - נוכל לגשת למיזם עריכת הערכים.
::כל עוד זה לא יקרה - חבל על זמננו. לא יהיה כאן כלום. יהיה מה שהיה עד היום, שכל שבוע או שבועיים, מישהו מחליט לערוך בצורה לא מסודרת. כוונתי בכל הצעה זו היא, '''שנתחיל לערוך בצורה מסודרת''', וזה אפשרי רק כאשר כולם ביחד יצטרפו אליו, ולכן חשובה דעתם של כל המשתתפים הפעילים, וגם ובעיקר דעתך (כמשתמש הכי פעיל כאן).
::בעקבות כל הנ"ל, אני מעריך שתשנה את מה שכתוב בדף מיזם עריכת הערכים, כי לא זאת היתה כוונתי (הדף יכול לבוא לידי שימוש כאשר כולנו ביחד נחליט על כך, אחרת חבל לכתוב את שמי על המיזם, זה פשוט לא נכון, ובאם זה יימשך כך אבקשך להוריד את שמי משם), למרות שזה ענין בפני עצמו שיהיה דף מיוחד שבו יהיה כתוב את הערכים שצריך לערוך, על דרגותיהם כפי שסידרת שם בצורה יפה.
::נא כתוב את דעתך כעת, לאחר מחשבה בענין, ואשמח שנמתין יחד לדעתם של כל המשתמשים כאן, ואת ה"מתקפה" נבצע יחד ולא כל אחד באופן נפרד. (וכמובן שאין זה מונע חלילה מעריכה באופן עצמאי כפי שהיה עד עתה, ואדרבה - כל עוד אין '''הסכמה כללית''' בקרב כל המשתמשים הקבועים למיזם עריכת הערכים, יש להמשיך בעריכה העצמאית בכל התוקף, כי כל עוד יש לנו יכולת לשפר אנחנו צריכים להשתמש בה, אבל כאמור - ההצעה שלי היא אחרת לגמרי, וכוונתה היא שכולם יחד יעשו זאת ובצורה מסודרת). תודה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
::::דבר ראשון - ברכות על המרץ והיוזמה בשיפור פניה של חב"ד פדיה.
:::::מסכים איתך מאד. מי כמונייודע את המצב כאן. ויותר מסכים עם כך ש'''רק כאשר יצטרפו עוד משתמשים''' נוכל להתחיל. אולם אני חושש שזה יקרה בעוד הרבה זמן. חב"דניק מבקר פה פעם ב..., אדג חוזר לישיבה ב[[אלול]], ומיכאל+פיני לא נראים כאן. צריך לקוות לטוב - שיתגייסו לנושא במלוא המרץ. כרגע אשנה את מה שכתבתי במים.
::::::אמנם, לדעתי עניין אי הוספת הערכים אינו אפשרי. חב"דפדיה היא אנצקלופדיה שלא יכולה מלהפסיק לפעום. נוכל אמנם להתגייס לעניין העריכה - לחוד וביחד, אבל בלי להכריז "רסמית" על הפסקת יצירת ערכים.
:::::::רוב שלומות. מחכה לתגובתך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:::::::: הקדשתי זמן לחב"דפדיה, אבל הפסקתי כי נראה לי שאין מספיק פרסום לאתר זה, ולכן אין מספיק נכנסים ופעילים. יש צורך דחוף לפרסם בבאנר מלהיב ב'אינפו', וגם ב'בית משיח' פיני 01:31, 7 אוגוסט 2009 (IDT)
:::::::::אענה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:
:::::::::למשתמש חסיד: הענין הוא שהמשתמשים הללו '''ישנם'''. אלא מאי? שהם לא מרגישים שזז כאן משהו. ההבדל העצום בין ויקיפדיה לכאן, ששם כל הזמן עורכים, אז כיף לעבוד שם. ואצלינו זה לא קורה כי ב"ה לא כולם נמצאים על האינטרנט ובמחשבים כל הזמן, מה שאין כן בציבור שם (והציבור של ויקישיבה גם כן, באופן יחסי). ולכן, מי ש'''כן''' גולש בחב"דפדיה, מוטלת עליו אחריות גדולה, לדאוג שחב"דפדיה תהיה אמינה ויציבה. בשביל זה, צריך שכולם ביחד יטלו חלק בעבודה.
:::::::::וכפי שכבר כתבתי בכמה מקומות כאן, שהפיתרון לזה הוא: עצירה, לבנתיים מכתיבת ערכים חדשים, והתמקדות על פיתוח הקיימים, תוך חלוקת עבודה (כל אחד בתחום שלו).
:::::::::ולדבריך, שחב"דפדיה לא יכול להפסיק להוסיף ערכים חדשים - זאת אפשר להשאיר למשתמשים שמגיעים לכאן כדי להוסיף ערכים... אנחנו, שמבינים את העוצמה של חב"דפדיה, ומבינים שהרבה אנשים לוקחים מכאן חומר - לא יכולים להרשות לעצמנו שכל הערכים שכתובים גרוע (והם הרבה, הייתי אומר שתי שליש) יישארו כאן ככה.
:::::::::אני חוזר ואומר שוב ושוב: אם תשקיע מחשבה כמה דקות בענין, תיזכר שהנסיון הראה שכל הזמן מוסיפים ערכים (ובעיקר על אירועים מתחלפים ועל חסידים בדור שלנו, יקרים וחשובים ככל שיהיו), והמטרה העיקרית של חב"דפדיה מתפספסת. '''וזו הסיבה האמיתית לאי-התקדמותה של חב"דפדיה'''. כשכולנו נחלץ למשימה, ונקבע גבולות ברורים (כמו: אי הוספת ערכים וכדומה) ונחלק את העבודה בינינו, כל אחד בתחומו הוא - בטוחני שנסיים את עריכת כל שלושת אלפי הערכים עד לחנוכה ה'תש"ע, וכפי שכבר כתבתי.
:::::::::אני מבין שיהיה לך קצת קשה לחדול ממנהגך הטוב (ודבר בעיתו מה טוב...) להוסיף ערכים כל הזמן, אבל אם תנסה להתאפק קצת, תראה שההצלחה האמיתית (של ערכים תקינים ואיכותיים) - עוברת כל גבול.
:::::::::למשתמש פיני: לעולם לא נדע מה תכליתו של מעט הזמן שאנו משקיעים בחב"דפדיה, משום ש'''כל העת''' נכנסים אנשים, צופים, קוראים ומשתמשים בחומר הרב שנמצא כאן, מהם אנ"ש חסידי חב"ד ומהם מתקרבים או חוקרים על חב"ד. לכן, ייתכן ואין מספיק פרסום לאתר זה, כדבריך, אבל: א. אי אפשר לדעת כמה כן נכנסים לאתר, וזה על אחריותינו. ב. בעתיד, המיזם הזה של חב"דפדיה יכול להפוך לסמכות החב"דית היחידה ברשת האינטרנט, וגם זה על אחריותנו. '''ככל שנרבה לערוך, לסדר להוסיף ולשפר את הערכים הקיימים, כך ייטב לחב"דפדיה ולנו'''.
:::::::::הסיבה שאין מספיק משתמשים פעילים היא, כי עדיין לא כולם הפנימו את הערך והחשיבות של הוספת ערכים ושיפורם, או שהם חוששים מהאינטרנט (במקרה שלא רכשו תוכנת חסימה "רימון"). אין לנו בשביל מה לחכות לכולם ולהמתין - עלינו לכתוב. נכון, בלתי אפשרי שכל יום כולנו (וכוונתי למשתמשים הפעילים) נהיה כאן, אבל כל עוד יש לנו אפשרות, נציץ ונבדוק את מה אנחנו יכולים לשפר.
:::::::::השאלה שלי היא, מה דעתך על הצעתי להפסיק לתקופה את הוספת הערכים, ולחלק בינינו את שטחי העבודה, שכל אחד יטפל בתחום שלו שהוא מבין בו ויכול לתרום, ויחד עם זאת לעקוב אחרי עריכות המשתמש האחר ולסייע בידו. לעניות דעתי, וכפי שכבר כתבתי בכמה הזדמנויות מעל דפי השיחה כאן, רק כך נוכל להבטיח שחב"דפדיה תהיה מתאימה לשמה, ונוכל להתגאות בערכים המיוחדים עליהם עברנו ושיפצנו וכו'. נא כתוב דעתך בענין, היא חשובה לכולנו מאוד. תודה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:::::::::::יואל, אני לא יכול להתחייב להפסיק מלהוסיף ערכים, אבל כן יכול להמעיט בהם -ולהשקיע בעריכה. קח על עצמך את ניהול המיזם, תן לי תחום עבודה - ובל"נ אשקיע בו. כל טוב ושבת שלום. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::::::::::::קראתי את דבריך, שלדעתך אי אפשר להפסיק את כתיבת הערכים באופן רשמי. ואולי באמת תמשיך לכתוב ערכים חדשים אם אתה לא יכול להתחייב על כך. אבל ביחד עם זה, שיהיה ברור לכולנו, '''שהמטרה שלנו עכשיו היא לשכתב את הערכים הקיימים'''. וזה אפשרי לעשות רק '''כשכולנו נעשה זאת יחד''', אחרת, בלשון העם, "חבל על הזמן". התחום שלנו עכשיו הוא לגייס את '''כל''' המשתמשים הפעילים לעבודה הזו של עריכת הערכים והוספה עליהם. להבהיר לכל אחד את החשיבות שבענין הזה - הנה, אתה כבר הבנת ב"ה, וצריך שכולם יבינו (וזה אפשרי), וכשנגיע להבנה הזו כולנו יחד (ולא רק אתה) - אז נוכל לחלק תחומי עבודה ולסייע זה לזה בעבודתו. בנתיים, לא נוכל לחלק בינינו עבודה כי בסוף נתייאש, כמו ש"כבר היה לעולמים", וזה - גיוס המשתמשים למתקפת עריכת הערכים - תלוי גם בך. (וכמובן שזה לא סותר להמשיך לעבוד באופן עצמאי על ערכים, כפי שתראה לנכון במעט הערכים שערכתי לאחרונה. תוכל גם לעיין בכללי העריכה הפשוטים אותם כתבתי בדף המשתמש שלי, אני מתאר לעצמי שתוכל להיעזר בזה, לבד מהרגיל אצלך). בהצלחה, שבת שלום. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:שבת שלום. ובשבוע הבא אתחיל באופן עצמאי - עד אשר נתארגן ונתחיל. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]

קראתי בעיון את דברי המשתמשים, אין ברצוני להכנס לויכוח עקר, אך אגע בג' נקודות, שמטרתם היא העלאת רמת הערכים:
א', הדרך הנכונה והפשוטה ביותר שהוכיחה את עצמה ובגדול בויקיפדיה העברית והאנגלית היא פשוט: כמה שיותר קוראים, כלומר: במקום נורמלי יש כמה שעובדים בצורה מקצועית במקום כזה - אין, הפיצוי על זה חייב להיות שעשרות אנשים יתרמו את הידע שלהם. כמובן, שכאשר בא אדם מקצועי הוא מרים את הערך, ודאי, אך זה '''יוצא דופן''', מקור המידע האמיתי הוא ההמון. לא יעזור כל מאמץ, אם לא יהיו עוד '''לפחות''' 100 אנשים שידעו שחבדפדיה הוא מקור לצרכים חסידיים, ויהיו מוכנים לתרום מהידע, לעולם לא נצליח להפוך את הערכים למוצלחים יותר. איפה יהושע מונדשיין, הוא לדעתי אדם שדעותיו לא נכונות (עשיתי צנזורה, כי מי יודע מי יקרא את זה), אך הוא פשוט בעל ידע עצום. תאמרו זה לא ריאלי, זה ריאלי ועוד איך, כאשר יהושע יפגש בחבדפדיה פעם ועוד פעם הוא יתחיל להכנס לכאן לבד, ועל זה הדרך, ש"ז ברגר, י"י קמינצקי, שד"ב לוין, וולוה רוטנברג, אלו הם אנשים בעלי ידע חסידי, ש'''הם''' צריכים לרצות להיכנס לכאן. הייתי מכנה את זה מודל ויקיפדיה, כלומר, ויקיפדיה היום לא צריכה למשוך מומחים ולהתחנן לעזרה, המומחים רבים לתרום מידע. תם קוראים ואומרים: נו, טוב הוא לא ריאלי. קראו את סעיף ב'.
ב', מי אמר שהערכים צריכים להיות מלאים, מדויקים ומסודרים? כלומר, 95% מהאנשים לא ששים לכתוב ערך חדש, זה נשמע מפחיד ואחראי. אבל לתקן טעות, להוסיף קישור, לתקן פרט מידע ולתרום סיפור, רבים ישמחו!
כלומר, מה שאני חושב, שכרגע צריך שחבדפדיה תגיע תוך שלשה חודשים ל5000 ערכים, ע"י העתקת: ספר התמימים (גנזבורג), הקטלוג של קה"ת וחיש, ספר השלוחים, להעתיק הערכים (כמובן באופן חוקי וכו') ממקומות נוספים. אחרי זה חבדפדיה תהפוך לכזה מקום שכמעט לכל מושג\ אישיות\ ספר חסידי יהיה ערך, לא מדויק, קטן, לקוי אבל יש, אז הרבה אנשים פשוט יגיעו לכאן לבד! (אגב גוגל, ממקם אותנו במקומות די טובים).
ג', הדברים הבאים יהיו מעט כואבים: יש לצערנו הרבה אנשים שחשים מעט שלא בנוח בעקבות השקפת עולם מעט לא נכונה אודות חייו הנצחיים של הרבי וכו' או פרסום משיח. האתר מזוהה ומקוטלג אוטומטית כמשהו 'משיחי' 'צפתי' או דברים דומים. מנסיוני שסיפרתי בהתלהבות על האתר הנפלא וכו' הרבה מחבריי שאלו בתמהון זה לא איזה אתר משוגע כזה?, מה הפתרון אינני יודע, אבל צריך לחשוב על פתרון חכם, להשביע את האריה ושהכבשה תשאר שלימה, אפשר? לאו דוקא, אבל זו בעיה.

בנוגע לדיון שלעיל: אני מוכן לקחת על עצמי 100 ערכים טעוני שיפור, תשימו קישורים בדף המשתמש שלי, אני אשתדל לטפל בהם. מה יהיה בכללות, לא יודע, אני אמשיך בדרכי (נכנס לאתר, מקיש ערך אקראי', וכל הקודם - זוכה ומזכה), א גוטע נאכט --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 10:12, 9 אוגוסט 2009 (IDT)

:אם יורשה לי בתור צופה מן הצד (שלפעמים משנה ומשפר ערכים קיימים), אתייחס לשתי הנקודות האחרונות שבדבריך:
:אני חושב שאתה צודק לגמרי בענין הנקודה השניה. המטרה היא לכתוב המון ערכים אפילו אם לא מוצלחים ומלאים (כל זמן שהם חשובים לכשיתמלאו) וכך יהיו האנשים שיוסיפו לינקים, תיקונים והרחבות. יש הרבה דוגמאות לכך, וכמו שכתבתי לחסיד שיש לי בתור דוגמא את אוצר מנהגי חב"ד (שזה דבר שגם לא יצטרכו להרחיב אח"כ). דעתו של הרבי ידועה שהכמות מביאה איכות, ולכן צריך להתמקד כעת בהרחבת הכמות ולבסוף תגיעה גם האיכות.
:בנוגע לנקודה האחרונה, לדעתי צריך לשנות גישה. דוגמא פשוטה: כאשר מזכירים את הרבי בערך על אחד החסידים, לדעתי לא צריך לכתוב מלך המשיח שליט"א, כיון שמספיק שהמילה הרבי היא לינק לערך על הרבי ושם יש את כל החומר וכו'. ככה אתה מצד אחד נותן כביכול לכל אחד להרגיש שזה מקום גם בשבילו ולא צריך להיות משיחיסט קיצוני כדי להיות חלק מהמיזם, ומאידך לא מפסיד כלום כי בסופו של דבר כל אחד שרוצה לדעת מהו רבי או כל ערך אחר שיש לו שייכות למשיח וכו' - יהיה לו את כל החומר הנדרש.
:בהצלחה רבה לכולם.

אסף חנוך פרומר

2009-08-07T22:47:54Z

66.171.122.190:

[[תמונה:אסף פרומר.jpg|left|thumb|250px|הרב אסף חנוך פרומר]] הרב '''אסף חנוך פרומר''' הוא בנם של הרב [[שמואל פרומר]] ורעייתו דבורה מקרית שמואל שב[[חיפה]] וחתנו של הרב [[שלום דובער וולפא]] מקרית גת.

הרב פרומר משמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].

ערך וחיבר ספרים רבים. פעיל במטה [[שבע מצוות לשבעים אומות]], ומוזמן להרצות רבות בנושא זה.

משמש כעורך ראשי של [[מכון ממ"ש]] ומסייע בהוצאה לאור של ספרים רבים בהוצאת המכון. בין היתר ערך את האלבום [[משיח תמונות ורגעים]] ושימש כעורך משנה של הספרים [[קהל גדול]] ו[[החמה וברכתה]].

הרב פרומר כותב מאמרי הגות שבועיים בעניינים אקטואליים העומדים על הפרק ב[[שבועון בית משיח]] תחת שם העט א. אברהם. מאמרים שנכתבים בשפה שנונה והומוריסטית. כמו כן הוא מתרגם לעברית את מאמרי הרב [[יהושע דוברבסקי]] ואת הסדרה [[אלה תולדות פרץ]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרומר אסף חנוך]]

שיחת משתמש:חסיד

2009-08-07T22:39:03Z

66.171.122.190:

{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:חסיד/ארכיון 1|אחד מי יודע?]]}}
ברוכים הבאים למשתמש שלי!
[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]

[[משתמש:חסיד/ארגז חול|ארגז חול]]=[[משתמש:חסיד/ארגז חול ב'|ארגז חול ב']]=[[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|ארגז חול ג']]

==[[פורטל:"הקהל"|פורטל הקהל]]==
תודה רבה על הפרגון וקריאת ההתפעלות. בהזדמנות זו אציע לך להצטרף לכתיבת וביסוס הערכים וכו' וכו' ולעודד את כל המשתמשים עימם אתה בקשר כאן זה עידן ועידנים, על מנת שיהיה שם את כל החומר ששייך להקהל, וכל מי שירצה לדעת מה הרבי אומר על הקהל - יהיה מסודר ונעים לעין. "כמו שצריך". בהצלחה ושוב תודה. [[שיחת משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
:מסתמא שמת לב שיש המשך לפורטל הקהל, וניתן לסיימו בקרוב. כמובן שיש לעבור על כל הערכים. אני נכנס לכאן לעיתים רחוקות משום שאין עיתותי בידי, ועימך הסליחה. בכ"א בהצלחה. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]

== מפעיל מערכת ==
ברכותיי על מינויך ל[[מפעיל מערכת]] ב[[חב"דפדיה]]. שתהיה לך הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:57, 7 פברואר 2009 (EST)

== ההשחתות ותיבת ארכיון ==
א. אין מה לכתוב בדף השיחה של כתובת איי פי שתפסיק להשחית, כי מן הסתם זו השחתה אוטומטית.

ב. אולי כדאי שתפתח אצלך בדף השיחה "תיבת ארכיון". --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:01, 7 פברואר 2009 (EST)

א. תודה על ההבהרה.

ב. כיצד עושים זאת? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*

::תעתיק מדף השיחה שלי את התבנית. אם אתה רוצה, אעשה זאת עבורך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:11, 7 פברואר 2009 (EST)
:::אשמח (אני עלול להסתבך מעט). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*

== חסימת הדף ==
אהבתי -מאד - את הרעיון להשאיר את הדף ופשוט לחסום אותו. בנתיים נראה שזה עובד. כל הכבוד. הצלחה בהמשך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:46, 14 פברואר 2009 (EST)

== ערך מומלץ ==
מה נשמע? מה עם הערך המומלץ? לי בימים האלה כמעט ואין זמן להיכנס לעבוד. אם לא מתאפשר לך ג"כ להחליף בזמן הקרוב, אפשר להוריד את זה בנתיים. הצלחה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:42, 16 פברואר 2009 (EST)
:ניין, אשתדל בערב, פשוט אני תמיד שוכח מזה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*
::בא לך להחליף אותו? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:42, 15 מרץ 2009 (EDT)

== זקוקים לעזרתך ==
כפי שכבר בטח ראית וכו' וכו' יש '''"פורטל [[הקהל]]"''' שכמעט בנוי בצורה מושלמת, ועזרת וסייעת בבנייתו בצורה מקצועית.
אולם - היות שאין עיתותי בידי, ומזמן לזמן רחוקים ביותר אני נכנס ומוסיף עוד קצת, והרצוי הוא לתת מתנה לרבי לכבוד יום ההולדת - שהפורטל על תכניו המלאים יהי' מוכן עד ל[[י"א ניסן]] השתא - על כן אבקשך לכתוב ערכים נוספים (בעיקר את האדומים שבהם...) ולפתח את הקיימים. כמעט כל ערך שישנו שם - לא מושלם ויש '''הרבה''' מה לכתוב ולערוך בו.
'''אודה לך מאוד''' באם תירתם ליוזמה - תוכל לקחת לעזרתך את הספר "[[קהל גדול]]" שיצא לאור לאחרונה ולראות שם את השיחות של הרבי המסבירות ומבארות באופן נפלא את מצוות הקהל, ולכתוב בכל ערך לפני ענינו. זה לא כל כך קשה, ואפילו קל.
אשמח לקבל תגובתך ודעתך ואפשרויותיך ב"[[שיחת משתמש:איציק 770|שיחת המשתמש]]" שלי. '''תודה רבה רבה!!!''' ובהצלחה. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
:נו... '''"אויף וואס ווארט מען"'''???... [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
::רק אומר: כאשר הנני רואה שיש שטורעם בהקהל יש יותר חשק לעזור....[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* 07:41, 1 אפריל 2009 (EDT)
:::כבר לא מחכים...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*

== תבנית השבוע בימי חב"ד ==
אין השבוע תאריכים בימי חב"ד. יש לך רעיון לתאריכים? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:31, 21 פברואר 2009 (EST)
:כמו שעשינו כבר פעם:

*הרב [[שלום זאב קרוגליאק]] נפטר בג' [[אדר]] [[תשנ"ז]].

::אולי כדאי לעשות "הידעת?" - ולהכניס מידע על "הקהל" עם קישור לפורטל, במקום "השבוע בימי חב"ד" (כעת, כשאין ערכים)? נקודה למחשבה. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
:::בהחלט יתכן, כדאי להתדיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[מיזם:כולל חב"ד|הצטרפו למיזם כולל חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]*

==מספר שאלות אשמח שתענה לי בדף שיחה שלי==

א. מה זה פורטל? (סליחה על הבורות אני אפילו לא מבין את המשמעות בעברית..) ומה ההבדל בינו לבין ערך.

ב. איפה אני יכול לראות ערכים שנפתחו וזקוקים לעזרתי בעריכה.

ג. איך אני בונה תפריט כמו בערכים הגדולים (לדוג' אני רוצה לערוך את הערך ק"ק צפת וזה עלול לגדול נוראות)

ד. בהמשך לסעיף ג' מהם באמת ההגבלות על גודל ערך וכו' בוויקפדיה יש איזהו הגבלה לדוג' הם עשו פרוייקט של קצרצרים ביהדות ונראה לי שהערכים שם קצרים בכוונה.

ה. איך חותמים בשיחה??

אשמח לקבל תשובות על כל שאלות אלו. [[משתמש:שמחון|שמחון]]

[[חסיד]] אתה פשוט חסיד ישכ"ח.. [[משתמש:שמחון|שמחון]]

== כל הכבוד ==
אישית אני חושב שאתה עושה כאן עבודה נפלאה. הרבה התחילו כמוך ואחרי שבוע-שבועיים עזבו. אתה רציני בקטע ומשקיע כאן הרבה מאד, ועל זה מגיע לך כל הכבוד! בנימה אישית אגיד לך שלא חשבתי שיווצר מצב שאתן הרשאות [[מפעיל מערכת]] למשתמש, בלי שאדע לפני זה מה השם האמיתי שלו, ומי הוא. בנוגע אליך, אין לי מושג מה השם שלך ומי אתה, אבל סמכתי עליך לגמרי כשהבאתי לך את ההרשאות. הצלחה רבה בהמשך! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 09:25, 26 אפריל 2009 (EDT)
:והוכחתי את עצמי לגבי זה שסמכת עלי? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
דבר ראשון, יישר כח על התרומה שלך לאתר. יש לי כמה שאלות 1. למה לא להכניס את הערך "דיוני הרשימות" כנושא בתוך הערך רשימות. 2. שמתי לב שחלק מהערכים החדשים שכתבת לא ממש ראויים להיקרא ערך כי הם יותר סיפור על מקרה שקרה ולא ערך. 3. המנהג של חב"ד בהגבהת התורה, אפשר להוסיף שגם מנהג חב"ד הוא שלא להראות באצבע, וכן העניין שקודם מורידים את הספר ורק אח"כ מתיישבים. הרבה הצלחה--[[משתמש:איזי|איזי]] 13:38, 26 אפריל 2009 (EDT)
:א. למיטב הבנתי "הרשימות" עוסק בספר עצמו ולא בויכחו על פירסומו למרות שהוא מאוזכר בקצרה בערך. ב. דוגמאות בבקשה, אשמח לתקן. ג.אוסיף, אך הרי אין לך בעיה לעשות זאת בעצמך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46022 כל הכבוד 2] --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:47, 4 מאי 2009 (EDT)

== למה למחוק אם אפשר לערוך? ==
שלום חסיד, אני שמח מאוד לחזור לפעילות בתקופה זו.
ראיתי שמחקת את הדף שכתב אחד הגולשים על הרב אקסלרוד, ותמיהני: מדוע למחוק אם אפשר לערוך?. בטוחני שהוא השקיע המון זמן בהקלדת החומר, רק שאינו יודע את כללי הפדיה. אם נרצה באמת נוכל לערוך את הערך ולהעלותו על גבי הדפים בצורה יפה. בהצלחה [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
:גולש זה מנסה מנסה כבר למעלה מחצי שנה שוב ושוב להעלות את החומר, ובכל פעם מבהירים לו שהערך [[משה אקסלרוד]] כבר קיים - ושיוכל להכניס אותו לערך עצמו. אגב, לפי זכרוני החומר מופיע גם בדף השיחה של הערך על אקסלרוד.
גם אני שמחתי לאותך. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::אשתדל להכניס את החומר - בעזרתך ובעזרת אחרים כמובן. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::איפוא נמצא החומר שנוכל לערוך ולהוסיף? [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
::::אגב, אני רואה שיש כאן איזה מישהו ש"עשה שמח" בכל הדפים וכו'... יפה יפה.. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] * [[פורטל:"הקהל"|"הקהל את העם האנשים, הנשים והטף"]]
:::::[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93 כאן]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== הצטרפת לצנזורה אהה? ==

ברכות לרגל הצטרפותך לצוות הצנזורה של האתר אני מבין שעכשיו תחסום אותי, כהרגלך בקודש (מעניין מדוע את המשתמש "מתקן" שהשחית את הערך על הציון הק' לא חסמו ואפילו לא העירו לו) אך דע לך שבכזו עזות פנים כמו שהפגנת בכך שמחקת את דבריו הק' של אדמו"ר האמצעי לא האמנתי שאתקל, אפילו לא מאנשים שפלים כ"כ, המבזים ומחרימים רח"ל את הציון הק' (אגב בתור מפעיל מערכת אתה אמור לדעת שלא נהוג לעשות אאוטינג למשתמשים)--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]] 23:21, 10 מאי 2009 (EDT)
:עניתי לך [[שיחה:אוהל אדמו"ר הריי"צ|כאן]]. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::מר ציון, למה יש לי חושה חריפה ש"מתקן" זה פשוט אתה? (ייתכן שאני טועה, אבל כך נראה לי עקב ה"השגחה הפרקטית" ש)דקות אחרי שסיימת לערוך נכנס המתקן, ועוד תחת שם כזה, ומשנה '''רק את הערך של האוהל!''' הלא דבר הוא? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]] 07:43, 11 מאי 2009 (EDT)
:::למה? כי אתה הזוי או חי בסרט או שתיהם ביחד, אם אתה מעוניין אתה יכול לבדוק בכתובת IP אם זו הכתובת שלי, צירוף המקרים הוא פשוט מאוד ישנם כאלו שנתונים לצערנו לשטיפת מח והסתה נגד האוהל הק' וכשאחד מאותם מוסתים ראה את הערך התעוררו בו כנראה רגשות משיחיים עזים ואץ רץ להשחית את הערך, יום טוב! אגב,ראיתי שהעלו את הידיעה על הצנזורה גם בחדרי חרדים חב"ד --[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]
::::התירוצים שלך לא עוזרים לך מאומה.
:::::חידה: מי אמר למי "אפשר ליצור כתובת איי.פי. חדשה על ידי כיבוי המודם"? אתה ידידי היקר! נראה שאתה סובל גם משכחה או שאתה פשוט מיתמם.
::::::אדוני, יש לי דרכים לברר מי עומד מאחורי ההכנסה בבחדרי חרדים, (אתה מבין למה אני מתכוון, פשוט השתמשתי בדרכים האלה וגיליתי ש..). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::::::ומה תעשה לו? אגב, זה לא אני תבדוק ותראה שמעולם לא השתמשתי באופציה שהזכרתי ונשארו לי תמיד אותם שתי כתובות (עכשיו דווקא אני אצל חבר) --[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]
::::::::א', אני לא יכול "לראות". ב. אני לא אעשה לו כלום. אני פשוט משוחח עם א' ממכניסי הוודעה עכשיו בדף השיחה שלי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:::::::::והמכניס הראשי - לויק770 היה פה בעבר ונחסם פה בעבר. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::::::::::אתה יכול לראות בכל עריכה שנעשתה כשלא הייתי מחובר לחשבוני(כמעט כל העריכות שלי) מאיזה כתובת זה היה--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]
לי דווקא יש תחושה שאתה עשית את העריכה של מתקן ולא רצית שידעו שזה אתה--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]
:יו נורמל? מה יש לי לעשות תחת השם "מתקן"? למה לי להסתתר, יכולתי פשוט לעשות את זה תחת שמי? ובשביל מה, כדי ל"נגח" אותך לאחמ"כ? מניין ידעתי שתשתמש במתקן כטענה? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::על מנת להסית נגד ההליכה לאוהל הק' ע"י הפצת בדותות--[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]
:::רק עכשיו אני שם לב לתגובה שלך - ולמרות שב"ה עזבת, מתעורר לי חשק לענות לך: עדיין לא ענית לי על השאלה - למה שאעשה זאת על-ידי משתמש אחר, אם פשוט יכלתי לעשות זאת תחת השם שלי, ואף אחד לא היה יכול לעצור אותי, הא?
::::ב. מה בדיוק אצל המתקן מסית נגד ההליכה לאוהל? העובדה שהוא כתב שיש טענות על א"ר? מה הקשר לאי הליכה?
:::::ג.אני רואה שאתה יודע את הכלל ש"ההגנה הכי טובה אי התקפה".[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::::::לכל הטוענים שיטענו - מצטער, לא יכלתי להתאפק....[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
:::::::לא עזבתי לרגע, מי כתב את הערך [[אבא רפסון]]? --[[משתמש:מנתם ציון|מנתם ציון]]
::::::::אז לא עזבת. אוקיי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
:::::::::חבל שאתה לא עונה לעניין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]

==ערך מומלץ==
בחרת תמונה מאוד יפה לשער - הרבי וספר התורה בידיו הק'. אולי כדאי גם לעשות ערך מומלץ של חג השבועות? יש כמה אפשרויות: הערך [[חג השבועות|הזה]], או הערך [[שבועות (מנהגים)|הזה]], ולכבוד השנה הערך [[חג השבועות והקהל|הזה]], ואולי גם ניתן להשתמש ב[[סיפור של חג - חג השבועות|זה]]. לתשומת ליבך. [[משתמש:יואל|יואל]]
:תודה שהסבת את תשומת ליבי. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

==שחזור ערכים שהושחתו==

אני רואה שעברתם על רוב ההשחתות שנעשו בליל שישי, אבל עדיין היו תארים לא מתאימים בערך על הרבי ואני חושב שיש עוד. אולי כדאי לעבור יותר בעיון על כל הערכים שהשתנו ביום חמישי ושישי ולשחזר את כלום לעריכות הקודמות. בהצלחה

== חסימה והגנה ==
שלום חסיד. לצערי בזמן האחרון לא כ"כ יצא לי להיות כאן. רק 2 דברים שרציתי להעיר לך: 1. המדיניות היא כמה שפחות לחסום כותבים. קודם כל לנסות בדרך היפה, אזהרה בדף השיחה של המשתמש. אם זה לא עוזר, ומדובר בהשחתות רציניות, ולא כאלה שאולי נעשו בטעות, אז חוסמים משתמש בשלב הראשון לשלושה ימים. אם לאחר שלושה ימים הוא ממשיך, עוברים לשלושה שבועות ולאחר מכן - לשלושה חודשים. אם אתה פוגש את המשחית באמצע עבודת ההשחתה שלו, תחסום אותו לשעה ותכתוב לו את האזהרה בדף השיחה.

2. כדאי כמה שפחות להגן על ערכים, גם ערכים שיש בהם השחתות חוזרות, אלא אם כן, נראה לך שזה כבר מוגזם. בכל מקרה, עדיף לחסום משתמש מאשר לחסום ערך.

הצלחה רבה בהמשך.--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:31, 8 יוני 2009 (EDT)

==סתם ככה==

אני רואה את העבודה שלך בזמן האחרון ובתור צופה מהצד מתפעל מההשקעה. למרות זאת אני רואה לנכון להסב את תשומת ליבך שהכמות לאו דוקא היה החשובה כאן אלא לפתח ולהרחיב ערכים קיימים. ערך של שורה ורבע לא מועיל כלום לגולש. אף אחד לא רוצה לדעת שקיים ערך אלא לקבל עליו מידע. סתם לתשומת ליבך.

בהצלחה רבה

==תמונת דוד נחשון==
העליתי תמונה של דוד נחשון, ונא להכניס אותה לערכו (או להסיר את ההגנה [על מה, אגב?]). [[משתמש:יואל|יואל]]

== מושקא דבורה אפשטין-לעוין ==

מה המקור לשנה שעברה לירושלים וכן שהיה זה למאה שערים? רפאל צבי הרטמן
:אענה לך בדף השיחה שלה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

==כל ערכי "חי וקיים"==
לרגל ג' תמוז - הצעתי ובקשתי, להעלות לדף הראשי בכל אופן וצורה אפשרית את הערכים המדברים אודות "[[חיים נצחיים במלך המשיח]]", "[[נשיא הדור]]", "[[נכסה וחוזר ונגלה]]" ודומיהם, לכל הבאים בשערי חב"דפדיה. כמו כן תמונת [[הרבי]] מ[[ז"ך אדר תשנ"ב]] (אעלה אותה בל"נ בשעות הקרובות) בדף השער תתאים, עד ההתגלות. יישר כח. [[משתמש:יואל|יואל]]
:אני לא בטוח בכלל שיש ענין להעלות שם (בתוך ה"ערך מומלץ") את התאריך של כ"ז אדר, כי אף אחד לא מחפש על זה עכשיו. [[משתמש:יואל|יואל]]

== תודה רבה!! ==

זה המקום להודות ל"יואל" "פיני" ו"מיכאל א" על תרומתם החשובה לכאן. יישר כוחכם! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:ויישר כוחך גם אתה... [[משתמש:יואל|יואל]]

==ערכים מהותיים==
מתוך הערכה רבה לפועלך בכל תחומי החב"דפדיה, אשמח אם תציץ [[שיחת משתמש:מיכאל א|כאן]], ותחווה דעתך במקומו. תודה. [[משתמש:יואל|יואל]]

== כל הכבוד!! ==
כפי ששמת לב, כמעט ולא יוצא לי להיכנס, וגם כשאני נכנס, אין לי את הזמן לכתוב.
אבל אני חייב להגיד לך כל הכבוד '''ענק''' על העבודה שלך.

אגב, למה לא הגדרת לעצמך דואר אלקטרוני? אני מסוקרן מי אתה והאם אני מכיר אותך, ורציתי לשאול אותך באימייל...
:קודם לכל, תודה רבה, נקווה שתיראה פה יותר.
::ולעצם העניין, אני לא עובד ממחשב א' ויחיד, כךשאין לי אופציה לתת איי-מל אחד (שוב, כי המחשבים הם משותפים..).
:::אני יודע מי אתה אמנם, אבל חוץ מ"גוט שאבעס" אחד, לא פגשנו זה את זה....[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics נותרו עוד שלושה ערכים...מי יכתתוב אותם?]

== יישר כוח! ==

אני רואה שלקחת את הזיידע שלי ברצינות!
כל הכבוד על תרומתך לערך [[אלחנן דוב מרוזוב]]
:בבקשה. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]

== מהו תפקידו של שז"ר על-פי "תכלת"? ==

עיין [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47505 כאן] בהערה 49.. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]

==ראשי תיבות==
כחלק מהמאמץ המשותף של כולנו שחב"דפדיה תהיה זמינה ונגישה - לא רק בהקלקה על הקישורים המובילים אליה, אלא גם ובמיוחד - בתוכן ערכיה לכל מאן דבעי, סבורני כי יש לפתוח ראשי תיבות וכדומה, על מנת שגם מי שאין לו שיג ושיח בתורת הקידוד של תנועת חב"ד יוכל להבין בקל את הכתוב. שמתי לב שאתה אוהב מאוד להתבטא בראשי תיבות, ואין לי שום דבר נגד זה, פרט להגעת עובדה זו לערכי חב"דפדיה. אין לי שום ענין לעקוב אחרי כתיבותיך ולשנות בכל פעם (...), ואני מאמין שאתה רוצה שאנשים יבינו את מה שאתה כותב (זו השקעה שלך!), ועל כן כדאי לפתוח ראשי תיבות, להשתדל שלא לכתוב מילים כמו גימט' (גימטריא) וכדומה, ובעיקר להשתדל שגם מי שהוא "מבחוץ" יבין את המושגים שעליהם הינך כותב. בהצלחה רבה ויישר כח על הפעולות עד עתה (יש לציין שגם כשאני לא פעיל מפאת קוצר הזמן, אני עוקב אחרי העריכות ומגלה בכל פעם מחדש את קשת ידיעותיך, ומגיע לך יישר כח רב על כל העריכות וכו'). [[משתמש:יואל|יואל]]

== התיקון אינו נכון! ==

אל אף רצונך הטוב, ורצוני איני משנה את הגדרתי בשיחת המשתמש, מה אעשה ואני וזמני הם באופן זמני...--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 19:23, 20 יולי 2009 (IDT)

==עבודה טובה==
יישר כח על עריכת "[[גן ישראל אור מנחם - צפת]]" בצורה יפה - כה לחי. כמו כן יישר כח על הערך המומלץ בענייני בית הבחירה בהתאם לזמן. מקווה שיהיה זה פתח לפורטל בענייני בית הבחירה, כמתאים לאנציקלופדיה חב"דית. [[משתמש:יואל|יואל]]

==ערכים לשדרוג, כבקשתך==
בקרוב אביא כאן ערכים לשדרוג כבקשתך. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''

:להלן טעימה ראשונית מהערכים בענייני גאולה ומשיח שזקוקים לשיפוץ ושכתוב באופן דחוף (אוכל להתדיין עמך מעל גבי דפי השיחה של כל ערך במקומו מה הוא טעון שיפור, אם בכל זאת לא מובן מאליו). כאשר נסיים עם ערך מסויים, אוריד אותו מהרשימה:

[[גולה וגאולה]] - [[האמונה במשיח במקורות]] - [[אודך ה' כי אנפת]] - [[הבקשה למשיח]] - [[הגאולה בעולם]] - [[החסידות כטעימה מהגאולה]] - [[השליחות היחידה]] - [[חזרת הנבואה]] - [[וכתתו חרבותם לאתים]] - [[נבואת הגאולה]] - [[הוגה בתורה]] - [[חכמת מלך המשיח]] - [[ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]] - [[יחי המלך]] - [[עוסק במצוות כדוד אביו]] - [[מידת הדין בימות המשיח]] - [[מלכות שבתפארת]] - [[ניצוץ משיח]] - [[בחזקת משיח]] - [[מידותיו של מלך המשיח|מידותיו של משיח - דחוף לשיפוץ!]].

::אחרי תקופה קצרה, חזרתי לראות מה קורה כאן והאם משהו מתקדם, והנה אני רואה שלא. אני לא מאשים אותך ולא את אף אחד, אבל נראה שהמצב יישאר כפי שהוא, וחבל. אני לא מתכוון לנטוע כאן זרעי ייאוש, אלא רק להתריע שוב ושוב: '''חבל, חבל, חבל'''. לחב"דפדיה יש כזו עוצמה אמיתית, שאם רק ננצל אותה ואכן נכתוב חומר מהימן וערוך, זה ישמש באמת מקור רציני ברשת. '''אבל, עבודה זו יכולה להתבצע רק בכוחות משותפים של כל המשתמשים כאן.''' [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
:::התקדם. ובדפי השיחה של הערכים ציינתי את אלה שלדעתי יש להוריד. הרשימה לא מעודכנ. תתעדכן ב"דף המיזם". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]

==משנה חב"דפדית==
למרות שאני בטוח שכבודו ייכנס לדף המשתמש שלי (אחרי חתימה כזו מודגשת ומסקרנת...), לא אוכל שלא להזמינך באופן רשמי לעיין במשנה החב"דפדית שהתחלתי לגבש. אשמח לקרוא את חוות דעתך בענין (במיוחד אחרי הדיונים הקיימים באולם הדיונים ובדפי השיחות של הערכים). כמובן שזה חלק משיפור הערכים הקיימים ונתינת זווית נוספת לכל הענין של החב"דפדיה, עליה הנני עומד ומתריע מיום עמדי על חולשותיה של חב"דפדיה, ובהמשך למתקפות אותם יזמת - שיפור הערכים, וכתיבת ערכים בחסידות ועריכתם. בהצלחה, תודה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''

== מה הפירוש "מנתם ציון וא"ו קבוצה"? ==

כתבת בערך על הציון !
:כוונתי הייתה פשוטה - מנחם הדואג ל"ציון"...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]

== הבהרה ובקשה! ==

א. לא הייתה בכוונתי להכניס ערכים ריקים, פשוט התכוננתי לעבוד בשלבים, ופשוט. וראה שכבר עשיתי ברגע כתיבת שורות אלו חלק נכבד מתוך ערכים ריקים הנ"ל, ולהבא פשוט שאל אותיף אדג, האם אתה מתכונן לעשות את הערך או שרק פתחת אותו. ןואני יענה בהתאם, אני לא כועס פשוט זמני מעט יקר.

ב. האם אתה יכול לעשות סדרק, הערכים [[ספירת החסד]] וכו' הם במקום הערכים [[חסד]] וכו'? או שהם שני ענינים בנפש האדם ובספירות. באם זהו ערך א' רק שהגופים מחולקים האם שייך לעשות איזשהו קישורית ('לינק' בלע"ז) בינהם, ובאם לאו, פשוט להודיע לי שטעיתי בהבנת העניין, כי אני עשיתי חיבור בין ב' ענינים.

לנמק את טעותי: נפש האדם היא השתלשלות ממבנה העולמות, ואין (לכאו') סיבה לחלק בין ב' המושגים, וד"ל, ויש מקום לחולק לחלוק, ויחלוק חלקו. והבוחר יבחר. --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 22:59, 26 יולי 2009 (IDT)

א. מתנצל.

ב. דעתי: [[דף הפניה]] מ[[חסד]] לספירתו כו'. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]

==הצעה, אנא חווה דעתך==
באולם הדיונים, תחת כותרת המשנה "הצעה למתקפת עריכת הערכים". [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
:'''כעת''', לאחר שהבהרתי את כוונת הצעתי (באולם הדיונים) - חווה את דעתך, מתוך מחשבה על הענין. תודה. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * '''[[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]'''
::ראה מה שכתבתי בדף השיחה שלי בתגובה להודעתך. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:::עניתי לך באולם הדיונים. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
::::קראתי את שכתבת, והשבתי. [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]

==מנהגי חב"ד==
חסיד יקר,

אני עוקב מהצד אחרי עבודתך המאומצת כאן, וכולי הערכה.

עלה ברעיוני, שאולי תרצה לעזור לי בעבודה שהתחלתי ואין בידי לסיימה.

יש לי את כל אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין) בטקטס, כשהוא ערוך כבר ללא הביטויים הלא מתאימים על הרבי, וכן לאחר השמטת כל מנהגי גור, מונקאטש וכיו"ב.

כעת מה שצריך זה להכניס את זה בפועל לחב"ד פדיה, אבל אין עיתותי בידי. האם תרצה שאשלח לך את הקובץ כולו ותכניס זאת בעצמך?

תוכל להשאיר הודעה כאן בדף השיחה שלך

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2009-08-07T08:25:04Z

66.171.122.190:

{{בקשות ממפעיל}}


==ערך חדש==
הכנסתי קטגוריה [[שמואל גרשון פריימן]]
רציתי להכניסו ל"חסידים מתקופת הרבי שליט"א
אבל אני לא יודע איך עושים זאת.
אם אפשר לעזור לי בעריכה
==יומני "בית חיינו"==
נא ונא לעשות מדור ליומני 770 יש אצלי כמות גדולה מתוקתק וגם סרוק. (על דרך YOMAN770.COM)

:באם תוכל לשלוח את החומר ל[http://chabad.info/infopedia/index.php?title=מיוחד:Emailuser/חיים_נהר אימייל שלי] (יש צורך להיות [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=מיוחד:Userlogin&returnto=משתמש:חיים_נהר משתמש רשום] ב[[חב"דפדיה]] לצורך כך) ונראה כיצד לשלב את זה בחב"דפדיה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:59, 8 אוקטובר 2007 (EDT)

למה צריך מדור ליומני 770 כשכבר יש את האתר שהזכרת?

::גם לי לא נשמע שיש מקום ליומנים באתר. יש מקום לתת לינק בכל אחד מהשנים ליומן של אותו שנה, אבל לא נראה לי להעלות את היומן עצמו. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:10, 18 אוקטובר 2007 (EDT)

==רשימת מוסדות==
אם אפשר למלא/לעדכן את רשימות המוסדות, בתי חב"ד, אתרים וכו', זה עוזר הרבה לאנשים שצריכים, אבל כשאין הרבה אתרים, בתי חב"ד וכו' זה נהיה הרבה יותר קשה למשל למצוא מישהו או משהו וכדו'

:אנשים שצריכים להשיג מוסדות ואירגונים וכו' יש אפשרות לחפש בחב"ד אינפו. המקום כאן מיועד לתת אינפורמציה אינציקלופדית על אתרים אלו. בשביל כך זקוקים לאנשים שמכירים מקומות ולא למפעילי מערכת. אי-לכך הינך מוזמן להוסיף את המידע שברשותך על המוסודות הקיימים ברדיוס ההעניינות שלך, בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:37, 27 יולי 2007 (EDT)

==אולי כדאי להוסיף==

אולי כדאי להוסיף קטגוריה שלימה, של קשר בין גדולי החסידות (ובכלל כולל ראשי ממשלות וכדו') לבין [[רבותינו נשיאנו]], זה לא כל כך שייך למדור חסידים ואנשי מעשה אולי כדאי להוסיף קטגוריה חדשה, יהיה אפשר להכניס הרבה ערכים מתוך הספרים [[שמן ששון מחבריך]] וכן כמה ספרים נוספים, כמובן שקטגוריה כזאת תוסיף לעין ערוך ב[[הפצת המעיינות]] של [[חב"דפדיה]]

==העלאת תמונה==
תמונה עבור הערך [[אליעזר קרסיק]] ו[[משה אשכנזי]] - http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=25796
[[משתמש:Jcsbm|Jcsbm]] 06:01, 14 אוגוסט 2007 (EDT)
:הועלה ל[[אליעזר קרסיק]]. --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [[מיוחד:contributions/ישראל|תרומות]]) 15:28, 14 אוגוסט 2007 (EDT)

== לשנות את צורת התיארוך ==
במקום שירשום בלועזית דבר שאסור ע"פ הלכה יבשה (שלא לצורך גדול) שיתחיל לסמן ע"פ הלוח העברי אפשר?--[[משתמש:אדג|אדג]] 10:21, 25 אוגוסט 2008 (EDT)
:צריך לבדוק ת'עניין. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:30, 25 אוגוסט 2008 (EDT)

גם בויקיפדיה העברית יש דבר כזה [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

==שאלה למערכת==
איך אני יכול להחליף את הסיסמא לסיסמא אחרת שאני רוצה?

אתה יכול ללכת להעדפות המשתמש שלך, יש שם אופציה של "שנה סיסמא". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

== שינוי כותרת של ערך ==

בערך שעוסק בהרה"ח שמעון וייצהנדלר, נכתב שמו (בכותרת) בעיוות מסויים. אודה אם תתקן זאת בהקדם. תודה ויחי המלך. איציק.
:העניין תוקן. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 08:59, 18 נובמבר 2008 (EST)
::לכאורה צ"ל עם שני יודים. --[[משתמש:M&n|M&n]] 15:09, 8 דצמבר 2008 (EST)

== שינוי שם הערך ל"בומביי" ==

באתר החדשות חבד אינפו הובא כי השם שבו מופיע הערך הוא שם של עבודה זרה http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42640.
אם כן, יש לשנות את שם הערך ל"בומביי". יישר כח.

== העלאת תמונה מאתר הגאולה ==
יש כאן קישור לתמונה שלכאורה מתאימה לערך החדש שהוספתי "מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן". http://www.hageula.com/?RowID=772570&CTopic=2&STopic=10 עלי לציין שאמנם רובו ככולו של החומר שהכנסתי בערך - הגיע משם, אך בימים הקרובים אערוך זאת. פשוט חייב שראשית כל יהיה כזה ערך חשוב ויסודי, אחר כך יהיו עריכות והוספות. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] 04:32, 12 דצמבר 2008 (EST).

בוצע. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].

תודה רבה! [[משתמש:איציק 770|איציק 770]]

כמו כן אפשרי לכתוב עוד ערכים מהחומר שיש שם ולהרחיב בקשר למנהגים שקשורים לי"ט כסלו. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]] 04:33, 12 דצמבר 2008 (EST)

== העלאת תמונה מחב"ד אינפו ==

הוספתי ערך על המדליה החדשה. יש לזה תמונה באינפו. לינק: http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42918 אנא להעלות התמונה. תודה. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]]

== פורטל "הקהל" ==
לענ"ד כדאי לפתוח פורטל בענייני "הקהל", שיכלול את כל ענייני "הקהל": מצוות הקהל בזמן בית המקדש, מצות הקהל בימינו, הוראות אדמו"ר שליט"א בזה, ספרים בענייני "הקהל", מטות "הקהל" וכיו"ב. זה יקח הרבה זמן אבל שווה - חייבים את כל ענייני "הקהל" בחבדפדיה!!! אשמח להיות פעיל בפורטל זה ולנצל את הזמן הפנוי להוסיף בו פרטים וכו', ומן הסתם יהיו עוד הרבה שירצו להיות שותפים בו - ענין שהזמן גרמא. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]]

עכשיו עשיתי חיפוש של ערכים שעוסקים בענייני "הקהל" - והתוצאה ממש דלה ומביישת... בלשון המעטה. רק ערך אחד שעוסק ב"מטה הקהל" וגם הוא קצר ודליל, ועוד ערך אחר של הספר "קהל גדול". [[משתמש:איציק 770|איציק 770]]
:בהחלט הדבר נצרך. אתה מוזמן להירתם לעניין ומי שיוכל יעזור בשמחה.--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 06:47, 28 דצמבר 2008 (EST)
: איך בדיוק פותחים "פורטל" (טכנית)? אם תוכל לתת לי הדרכה קצרה, אבנה את זה בארגז החול שלי. לתשובתך אחכה. תודה. [[משתמש:איציק 770|איציק 770]]
::סליחה על ההתערבות...:) בעיקרון אפשר לראות בשאר הפורטלים שבתחילתם ובסופם יש סימונים באנגלית שניתן להעתיקם, חוץ מזה להכניס הערך לקטגוריה "פורטלים". בהצלחה ותודה על התנופה שאתה עושה לחב"דפדיה ב"עניני דיומא". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].

==תמונה של ילקוט הקהל==
שלחתי לאימייל של חבד פדיה תמונה של ילקוט הקהל לערך שלו, ואני מתפלא למה עד עכשיו לא העלו זאת. בתקוה שזה יהיה בקרוב. [[משתמש:הקהל איד|הקהל איד]]
:תודה רבה - ראיתי שהכנסת. [[משתמש:הקהל איד|הקהל איד]]

==אתר שומר שבת???==
לא נראה לי... [[משתמש:0שבתאי|0שבתאי]] 08:08, 25 יולי 2009 (IDT)
:מוזר ביותר. העניין הוא שאף אחד לא יכל לבדוק א"ז, עד שבאת אתה.. נטפל בעניין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics פותחים אלף רביעי!]
::לא טיפלתם. [[משתמש:0שבתאי|0שבתאי]] 03:51, 1 אוגוסט 2009 (IDT)
::: איך בדיוק רואים שזה שבת? הרי אפשר להיות בחו"ל בזזמן הזה. חוץ מזה אין שום ענין לחסום מי שרוצה דוקא (למשל עם פרוקסי) אלא לא ללתת את האפשרות להכנס בטעות. אם מישהו ירצה לחלל שבת - אין דרך למנוע ממנו.
::::התוכנה שבה משתמשים באתר מתיימרת לזהות את המדינה ממנה גולשים, ולפי זה לחסום גלישה בשבת, כפי שהשבת מוגדרת באותה מדינה. הזיהוי אכן מתבצע, ומוקרנת שיקופית של אותה תוכנה האומרת שזהו אתר שומר שבת וכו'. אני גולש מישראל, ללא פרוקסי או שינוי IP, דרך ספק רגיל (סמייל), וללא ראוטר. פשוט - בלחיצת שני מקשים - ניתן להגיע לכל דף באתר וגם לכתוב בו. כל אחד יכול, ללא שום תוכנה מיוחדת (אני גולש עם IE6). יש אתרים אחרים שומרי שבת (איני יודע אם הם מזהים לפי IP או רק לפי שעון ישראל) ששם לא ניתן לבצע את הטריק הפשוט הזה. [[משתמש:0שבתאי|0שבתאי]] 00:08, 3 אוגוסט 2009 (IDT)
:::::זה בדיוק הענין, אף אחד לא מנסה לחסום מישהו שרוצה דווקא להכנס, בדיוק כמו שאדם יכול לנהוג בשבת לבית כנסת ובכך לחלל את השבת. כל המטרה של התוכנה היא להתריע מפני חילול שבת. הרוצה לטעות - יבוא ויטעה. וכבר נאמר: יאבד עולמו מפני השוטים? ואם כל כך מפריע לך חילול השבת, תכתוב מה הטריק ומובטח לך שזה יטופל.
::::::בכיף: מאוד פשוט. יש ללחוץ על מקש '''Backspace''' (או ללחוץ על צלמית "הקודם" או ללחוץ על צירוף המקשים <Alt+חץ שמאלה> או לבחור מהתפריט תצוגה/עבור אל/הקודם), ומייד כשרואים את הארץ המובטחת - ללחוץ על מקש '''Esc''' (או ללחוץ על צלמית "עצור" או לבחור מהתפריט תצוגה/עצור). הכי נוח - יד ימין מוכנה על צלמית "עצור" - ויד שמאל לוחצת על מקש BackSpace. יש ללחוץ על צלמית "עצור" כאמור לעיל ברגע שרואים את הפרי האסור. פשוט... [[משתמש:0שבתאי|0שבתאי]] 02:07, 4 אוגוסט 2009 (IDT)
:::::::איזה תאווה להכנס לאתר כאן... וואלה, אם המנהלים היו יודעים כמה רוצים לקרוא את מה שהם כותבים בטח היו יותר מתאמצים. בכל אופן, אני מכיר את מי שבנה את התוכנה ואעביר לו את המידע. בהצלחה

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2009-08-03T06:44:02Z

66.171.122.190:

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2009-08-02T07:19:55Z

66.171.122.190:

מרכז לעניני חינוך

2009-07-28T08:30:00Z

66.171.122.190:

'''מרכז לעניני חינוך''' הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] בחב"ד.

הוקם על ידי כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] שמינה את [[הרבי שליט"א]] למנהל פועל של המוסד.

תחילת יציאתם של התמימים ל[[שליחות]] היתה ב[[מרכז שליחות]] ולאחר מכן ניהל 'המרכז' את כל מוסד השליחות.

== חברי המרכז במשך השנים ==
*יו"ר: [[הרבי שליט"א]].
*מנהלים במשך השנים: הרבנים [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[ניסן מינדל]].
*מנהל נוכחי: הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
*חברי ההנהלה שנפטרו: הרבנים [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[פנחס משה כ"ץ]], [[ניסן מינדל]], [[בנימין אליהו גרודצקי]], [[מנחם מענדל פוטרפס]], [[שמואל דוד רייטשיק]] ו[[בערל יוניק]].
*חברי ההנהלה הנוכחית: הרבנים [[דוד רסקין]], [[בנימין קליין]], [[שלום מענדל סימפסון]], [[שלום בער קלמנסון]], [[שלמה ויגלר]], [[שניאור זלמן ליברוב]] ו[[זאב כ"ץ]].

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

יואל כהן

2009-07-26T09:58:41Z

66.171.122.190:

הרב '''יואל כהן''' נולד בשנת [[תר"צ]] ברוסיה, לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ו]] עלה ארצה עם משפחתו ארצה והתגורר ב[[רמת גן]]. בשנות צעירותו חי בקהילות החסידית שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]] ב[[תל אביב]] ורמת-גן, קהילות בהן חיו רבים מחשובי החסידים בדור ההוא.

במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]] ששימש כמשפיע גם בישיבה בלוד בעת ששכנה בפרדס והיה אחד המשפיעים הגדולים של חב"ד בארץ הקודש בשנים האחרונות, וכשהגיע לגיל 18, בשנת [[תש"י]], נסע ללמוד ב-[[770]] ליד [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע. בבואו לארה"ב נודע לו מ[[הסתלקות|הסתלקותו]], אך החליט בכל אופן - בעקבות הוראה שקיבל מכ"ק אדמו"ר מה"מ - להישאר והתקשר בכל עוזו ונפשו ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

ימים ספורים לאחר אמירת מאמר קבלת הנשיאות "באתי לגני" פנה אליו כ"ק אדמו"ר שליט"א וביקשו להכין "[[הנחה]]" מהמאמר. וכך הוא החל [[חוזר|לחזור]] את [[התוועדות|התוועדויותיו]] של כ"ק אדמו"ר שליט"א.

התחתן בשנת [[תשי"ד]] עם זוגתו מרת לובא לאה.

נודע בין החסידים בשילוב המיוחד בין זיכרון מדהים, יכולת העמקה ותפיסה בלתי רגילה וחוש הסברה מפותח. בשל כך ראה בו הרבי את האדם הראוי לכתיבת [[ספר הערכים חב"ד]], אותו כתב יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. כיום הוא עובד על עריכת הסדרה יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], גם הוא מה'חוזרים' של הרבי מלך המשיח. כמו-כן מונה ר' יואל ל[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים 770]],

בין השאר, זכורה במיוחד האפיזודה מ[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, כשר' יואל היה באותו זמן ב[[מקווה]], וכ"ק אדמו"ר שליט"א לא התחיל באמירת ה[[מאמר]] עד שהגיע.

== ספריו==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' אנציקלופדיה לתורת החסידות 6 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]].
*''' [[מחשבת החסידות]]''' שני כרכים.
* '''מהותם של ישראל''' לאור תורת החסידות.
* '''מאי חנוכה''' - נס חנוכה על פי תורת החסידות.
* '''שיעורים בתורת חב"ד''' שתי כרכים.
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות ע"פ שיחות הרבי מליובאוויטש.
*'''[[שיעורי חסידות - גאולה]]'''.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47098 הקלטה של ר' יואל מדבר על ג' תמוז]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן.
{{ויקיפדיה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|כהן יואל]][[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|כהן יואל]][[קטגוריה:חברי אוצר החסידים|כהן יואל]][[קטגוריה:חברי ישיבת תומכי תמימים המרכזית|כהן יואל]]

יואל כהן

2009-07-26T09:58:22Z

66.171.122.190:

הרב '''יואל כהן''' נולד בשנת [[תר"צ]] ברוסיה, לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ו]] עלה ארצה עם משפחתו ארצה והתגורר ב[[רמת גן]]. בשנות צעירותו חי בקהילות החסידית שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]] ב[[תל אביב]] ורמת-גן, קהילות בהן חיו רבים מחשובי החסידים בדור ההוא.

במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]] ששימש כמשפיע גם בישיבה בלוד בעת ששכנה בפרדס והיה אחד המשפיעים הגדולים של חב"ד בארץ הקודש בשנים האחרונות, וכשהגיע לגיל 18, בשנת [[תש"י]], נסע ללמוד ב-[[770]] ליד [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע. בבואו לארה"ב נודע לו מ[[הסתלקות|הסתלקותו]], אך החליט בכל אופן - בעקבות הוראה שקיבל מכ"ק אדמו"ר מה"מ - להישאר והתקשר בכל עוזו ונפשו ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

ימים ספורים לאחר אמירת מאמר קבלת הנשיאות "באתי לגני" פנה אליו כ"ק אדמו"ר שליט"א וביקשו להכין "[[הנחה]]" מהמאמר. וכך הוא החל [[חוזר|לחזור]] את [[התוועדות|התוועדויותיו]] של כ"ק אדמו"ר שליט"א.

התחתן בשנת [[תשי"ד]] עם זוגתו מרת לובא לאה.

נודע בין החסידים בשילוב המיוחד בין זיכרון מדהים, יכולת העמקה ותפיסה בלתי רגילה וחוש הסברה מפותח. בשל כך ראה בו הרבי את האדם הראוי לכתיבת [[ספר הערכים חב"ד]], אותו כתב יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. כיום הוא עובד על עריכת הסדרה יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], גם הוא מה'חוזרים' של הרבי מלך המשיח. כמו-כן מונה ר' יואל ל[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים 770]],

בין השאר, זכורה במיוחד האפיזודה מ[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, כשר' יואל היה באותו זמן ב[[מקווה]], וכ"ק אדמו"ר שליט"א לא התחיל באמירת ה[[מאמר]] עד שהגיע.

== ספריו==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' אנציקלופדיה לתורת החסידות 6 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]].
*''' [[מחשבת החסידות]]''' שני כרכים.
* '''מהותם של ישראל''' לאור תורת החסידות.
* '''מאי חנוכה''' - נס חנוכה על פי תורת החסידות.
* '''שיעורים בתורת חב"ד''' שתי כרכים.
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות ע"פ שיחות הרבי מליובאוויטש.
*'''[[שיעורי חסידות - גאולה]]'''.

== קישורים חיצוניים ==
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47098 ר' יואל מדבר על ג' תמוז]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן.
{{ויקיפדיה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|כהן יואל]][[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|כהן יואל]][[קטגוריה:חברי אוצר החסידים|כהן יואל]][[קטגוריה:חברי ישיבת תומכי תמימים המרכזית|כהן יואל]]

ב' מנחם אב תרפ"ט

2009-07-24T22:00:16Z

66.171.122.190:

בב' [[מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]].

בין השאר, ביקר בקהילה היהודית ב[[חברון]], בה הייתה קהילה של חסידי חב"ד. הוא אף זכה בזכות מיוחדת להיכנס למערת המכפלה.

במסגרת ביקורו בארה"ק ביקר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בירושלים, עפולה, טבריה, צפת, מירון, חברון, תל אביב, בני ברק ופתח תקוה.

ב[[ט"ז מנחם אב תרפ"ט]] נסע ברכבת למצרים, משם המשיך לארצות הברית.

==מטרת הביקור==

כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

"...רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות רחמים רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנ"ש בתוך כלל אחב"י שי'.

בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו ית' לעשות מסעי זה לאה"ק תובב"א, לבקר במקומות הקודש...

...והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו ית', אעשה מסעי עם חתני הרב הר"ש שי' גורארי' ביום ג' כ"ב תמוז דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו באה"ק תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות..."

==תיאור הביקור==

רשימה קצרה שכתב בזמנו אחד מראשי חב"ד בחברון, הרב ש.ז. קלונסקי:

"...בחודש מנ"א תרפ"ט, שבועות מספר לפני הטבח שהיה בחברון, הגיע לארץ לביקור הרב הצדיק מרן ר' יוסף יצחק שניאורסאהן זצוק"ל.

הקדוש ר' אליעזר דן סלונים קיבל על עצמו לתכנן את ביקורו של הרבי בחברון, הן במערת המכפלה והן בשאר המקומות הקדושים שם. כידוע, היתה הכניסה למסגד העומד על מערת המכפלה אסורה גם על היהודים וגם על הנוצרים מחמת "טומאתם". אולם אליעזר סלונים, שהיו לו קשרים טובים בחוגי השילטון הערבי שבחברון, הצליח להשיג רישיון מיוחד לביקור בתוך הבניין והמסגד בעבור הרבי ושלושה מלווים עימו.

בצאת הרבי לחברון נלווינו אליו לסיור. בהגיענו לחברון באנו למלון אשר מחוץ לעיר. רוב תושבי חברון הקבילו פנינו, ובצאתנו מן המלון, ליוונו קהל היהודים ובתוכם תלמידי הישיבה "כנסת ישראל" שבחברון, בדרכנו לעיר העתיקה. השיירה עברה כולה דרך הכביש החיצוני, לא דרך השוק והחנויות, אל מערת המכפלה. התוכנית היתה להיכנס למערה בעד "שער יעקב", אשר בו היתה הכניסה אסורה ליהודים לחלוטין, ולצאת בעד "שער אברהם", הכניסה הידועה עם המדרגות ו"שבע המדרגות" המותרות בעלייה ליהודים.

בהגיענו ל"שער יעקב", חיכתה לנו שם משלחת מנכבדי הערבים שבחברון, אשר באו במיוחד לבקשתו של אליעזר דן סלונים, שהיה אז מנהל בנק אפ"ק בחברון. הם קידמו את פנינו – שבעת בעלי הרישיונות: הרבי מליובאוויטש, חתנו ר' ש' גור-אריה, הרב יעקב יוסף סלונים רבה של חברון, ר' אליעזר דן סלונים, ר' ישראל ור' יצחק דבורץ ואנוכי – הם נתנו לרבי סנדלי עור מיוחדים, שלמעשה היו רק סוליות עור ולהן שרוכים כדי לקושרם מעל נעלינו, וזאת למען לא נהיה נאלצים לחלץ את מנעלינו לפי הנהוג והמקובל.

נכנסנו למקום קברי האבות. עברנו ליד המצבות שהיו מכוסות בשטיחים יקרים ובפרוכיות רקומות בפרחים ועטורות בגדילי-זהב. מלווינו הערבים הסבירו לנו על קברו של מי עומדת מצבה זו ואחרת. ליד מצבתם של אברהם ושרה, הראו לנו פתח של בור המוביל למערה שמתחת, ובתוכו תלויה מנורת שמן דולקת כנר תמיד.

בראש הלך הרבי וכולו שקוע במחשבות ובהירהורים, דומה היה כל העת שעיניו עצומות ושפתיו נעו כל העת. היה מופלא הדבר לראותו צועד, בראש כולם, כאשר מלוויו, הן הערבים והן היהודים, מהלכים בלאט אחריו, ועובר ופונה פעם ימינה ופעם שמאלה כמי שנהירין לו שבילי המערה כשבילי ביתו.

כך עבר הביקור במערה, ללא דיבור ואף לא בלחש. התרגשותנו היתה רבה, עד שהגענו ל"שער אברהם" וממנו ירדנו במדרגות הרבות עד שהגענו למדרגה השביעית – אותה מדרגה שאחב"י היו מורשים לעלות עדיה בלבד, ויצאנו".

==קישורים חיצוניים==

[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח]

[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 עיתון הארץ בכתבה על הביקור]

[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור]
[[קטגוריה:ימי חב"ד|כ ב]]

שיחה:ב' מנחם אב תרפ"ט

2009-07-23T02:28:29Z

66.171.122.190:

כדאי להכניס כאן לינק לידיעה כעת באתר עם התיאור של הביקור מאת מנחם זיגלבוים, וכן למי שיש הרשאה להעלות תמונות, כדאי להעלות את המודעה מהביקור שנמצאת באחת הידיעות קצת יותר למטה.

ב' מנחם אב תרפ"ט

2009-07-22T05:51:10Z

66.171.122.190:

בב' [[מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]].

בין השאר, ביקר בקהילה היהודית ב[[חברון]], בה הייתה קהילה של חסידי חב"ד. הוא אף זכה בזכות מיוחדת להיכנס למערת המכפלה.

במסגרת ביקורו בארה"ק ביקר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בירושלים, עפולה, טבריה, צפת, מירון, חברון, תל אביב, בני ברק ופתח תקוה.

ב[[ט"ז מנחם אב תרפ"ט]] נסע ברכבת למצרים, משם המשיך לארצות הברית.

==מטרת הביקור==

כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ:

"...רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות רחמים רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנ"ש בתוך כלל אחב"י שי'.

בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו ית' לעשות מסעי זה לאה"ק תובב"א, לבקר במקומות הקודש...

...והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו ית', אעשה מסעי עם חתני הרב הר"ש שי' גורארי' ביום ג' כ"ב תמוז דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו באה"ק תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות..."

==תיאור הביקור==

רשימה קצרה שכתב בזמנו אחד מראשי חב"ד בחברון, הרב ש.ז. קלונסקי:

"...בחודש מנ"א תרפ"ט, שבועות מספר לפני הטבח שהיה בחברון, הגיע לארץ לביקור הרב הצדיק מרן ר' יוסף יצחק שניאורסאהן זצוק"ל.

הקדוש ר' אליעזר דן סלונים קיבל על עצמו לתכנן את ביקורו של הרבי בחברון, הן במערת המכפלה והן בשאר המקומות הקדושים שם. כידוע, היתה הכניסה למסגד העומד על מערת המכפלה אסורה גם על היהודים וגם על הנוצרים מחמת "טומאתם". אולם אליעזר סלונים, שהיו לו קשרים טובים בחוגי השילטון הערבי שבחברון, הצליח להשיג רישיון מיוחד לביקור בתוך הבניין והמסגד בעבור הרבי ושלושה מלווים עימו.

בצאת הרבי לחברון נלווינו אליו לסיור. בהגיענו לחברון באנו למלון אשר מחוץ לעיר. רוב תושבי חברון הקבילו פנינו, ובצאתנו מן המלון, ליוונו קהל היהודים ובתוכם תלמידי הישיבה "כנסת ישראל" שבחברון, בדרכנו לעיר העתיקה. השיירה עברה כולה דרך הכביש החיצוני, לא דרך השוק והחנויות, אל מערת המכפלה. התוכנית היתה להיכנס למערה בעד "שער יעקב", אשר בו היתה הכניסה אסורה ליהודים לחלוטין, ולצאת בעד "שער אברהם", הכניסה הידועה עם המדרגות ו"שבע המדרגות" המותרות בעלייה ליהודים.

בהגיענו ל"שער יעקב", חיכתה לנו שם משלחת מנכבדי הערבים שבחברון, אשר באו במיוחד לבקשתו של אליעזר דן סלונים, שהיה אז מנהל בנק אפ"ק בחברון. הם קידמו את פנינו – שבעת בעלי הרישיונות: הרבי מליובאוויטש, חתנו ר' ש' גור-אריה, הרב יעקב יוסף סלונים רבה של חברון, ר' אליעזר דן סלונים, ר' ישראל ור' יצחק דבורץ ואנוכי – הם נתנו לרבי סנדלי עור מיוחדים, שלמעשה היו רק סוליות עור ולהן שרוכים כדי לקושרם מעל נעלינו, וזאת למען לא נהיה נאלצים לחלץ את מנעלינו לפי הנהוג והמקובל.

נכנסנו למקום קברי האבות. עברנו ליד המצבות שהיו מכוסות בשטיחים יקרים ובפרוכיות רקומות בפרחים ועטורות בגדילי-זהב. מלווינו הערבים הסבירו לנו על קברו של מי עומדת מצבה זו ואחרת. ליד מצבתם של אברהם ושרה, הראו לנו פתח של בור המוביל למערה שמתחת, ובתוכו תלויה מנורת שמן דולקת כנר תמיד.

בראש הלך הרבי וכולו שקוע במחשבות ובהירהורים, דומה היה כל העת שעיניו עצומות ושפתיו נעו כל העת. היה מופלא הדבר לראותו צועד, בראש כולם, כאשר מלוויו, הן הערבים והן היהודים, מהלכים בלאט אחריו, ועובר ופונה פעם ימינה ופעם שמאלה כמי שנהירין לו שבילי המערה כשבילי ביתו.

כך עבר הביקור במערה, ללא דיבור ואף לא בלחש. התרגשותנו היתה רבה, עד שהגענו ל"שער אברהם" וממנו ירדנו במדרגות הרבות עד שהגענו למדרגה השביעית – אותה מדרגה שאחב"י היו מורשים לעלות עדיה בלבד, ויצאנו".

==קישורים חיצוניים==

[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 עיתון הארץ בכתבה על הביקור]

[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור]
[[קטגוריה:ימי חב"ד|כ ב]]

הפיגוע בבית חב"ד בומביי

2009-07-21T08:25:05Z

66.171.122.190:

[[תמונה:הולצברג.jpg|left|thumb|280px|השלוחים שנרצחו: הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה]]
'''בית חב"ד בומביי''' הינו [[בית חב"ד]] בעיר [[בומביי]] שבהודו.
בעיר ישנה קהילה יהודית מקומית המונה אלפי נפש, אנשי עסקים ומטיילים, איתם פועלים ה[[שלוחים]] במקום בפעילויות בלתי פוסקות.

עד סוף [[חודש חשוון]] בשנת [[תשס"ט]], פעלו במקום הרב [[גבריאל הולצברג]] ורעייתו [[רבקה הולצברג]] הי"ד, עד שנרצחו על ידי טרוריסטים בסוף החודש, בפיגוע קטלני שהתחולל בעיר, בו נרצחו גם מספר יהודים שהיו בבית חב"ד בזמן ההתקפה.

== בית חב"ד בניהולו של הזוג הולצברג ==

בית חב"ד בעיר החל לפעול בשנת [[תשס"ד]], אז הגיעו למקום הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, שהחלו לפעול במקום עם היהודים הרבים הנמצאים במקום לענייני מסחר ולטיולים, לצד תושבים יהודים הגרים במקום. בשנת [[תשס"ח]] עבר ה'בית חב"ד' לבית נורמן, מבנה רחב ידיים בן חמש קומות, בו יש בית כנסת, [[מקווה]], ספריה תורנית וחדרי אירוח.

הפעילות היתה אינטנסיבית במיוחד, ומידי יום ביומו, השתתפו קבוצות גדולות של יהודים בפעילויות מגוונות, כמו שיעורי תורה, סעודות כשרות ואירועים בחגים.

== רצח השלוחים ==
[[תמונה:התמונה_ששרדה.jpg|left|thumb|250px|תמונת הרבי ששרדה]]
ב[[יום רביעי]], [[כ"ח חשוון תשס"ט]], פרצו טרוריסטים - מוסלמים קיצוניים- לבית חב"ד ותפסו את השלוחים והאורחים שהיו בבית, כבני ערובה. הטרוריסטים שהו בבית עד ל[[יום שישי]] [[א' כסלו]], אז נהרגו על ידי יחידת קומנדו של צבא הודו. במהלך היומיים בהם שהו הטרוריסטים בבנין, נרצחו השלוחים - הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, ועוד יהודים ששהו במקום: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ'.

בנם של השלוחים, הילד '''[[משה צבי הולצברג]]''', ניצל על ידי המטפלת שלו, סנדרה סמואל (תושבת המקום) שברחה איתו מהבית ביום השני לשהות הטרוריסטים במקום, ובכך הצילה את חייו.

בזמן שהות הטרוריסטים בבנין, ספג הבנין אין ספור יריות ופיצוצים. חלק גדול מבית השלוחים נהרס מבפנים, אך לתמונת [[הרבי]] שהייתה במרכז הדירה לא קרה דבר.

== המשך השליחות ==
[[תמונה:גוטניק.jpg|left|thumb|250px|גוטניק עם הרב הולצברג מסייר בבית חב"ד יחד עם מהנדסים במטרה לשקמו]]
לאחר הפיגוע, הודיע הרב [[משה קוטלרסקי]] ש'קרן משפחת ראהר' תסבסד בניית בית חב"ד חדש במקום, לאור הנזקים הרבים ולעילוי נשמתם של השלוחים במקום.

ב[[אדר]] [[תשס"ט]] נסעו הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] והרב [[נחמן הולצברג]] לסייר בבית חב"ד. גוטניק הביא עימו מהנדסים שיסיירו בבית חב"ד על מנת להכין תוכניות לשקמו.

לאחר הרצח, נסע הרב שלום דובער גולדברג, המשמש כ[[שליח]] [[הרבי]] בעיר [[גואה]] שבהודו, לשליחות בבומביי באופן זמני. הרב יעקב דוד לייטר, גיסו של הרב הולצברג היה אמור לכהן כשליח אך קיבל "חותמת שחורה".

כיום מנהלים את בית חב"ד באופן זמני התמימים יוסי בנדט ולייבל כהנוב.

== הלוויות ==
[[תמונה:לווית_הולצברג.jpg|left|thumb|280px|הלוויה של הזוג הולצברג בכפר חב"ד]]
הלוויה של הזוג הולצברג החלה ב[[כפר חב"ד]] ב[[יום שלישי]] [[ה' כסלו]] תשס"ט, בשעות הצהריים, בנוכחותם של אלפי משתתפים מכל גווני הציבור. כמו כן נטלו חלק חשובי הרבנים בארץ, אישי ציבור רמי מעלה, מקורבים רבים של השלוחים, ואלפי חסידי חב"ד.

מכפר חב"ד המשיך מסע הלוויה לקבורה בהר הזיתים שב[[ירושלים]].

ביום הלוויה (יום שלישי) אמור היה להתבצע פינוי בית יהודי ב[[חברון]], אך בעקבות מכתב ששלח הרב נחמן הולצברג - אביו של הנרצח - לראש הממשלה, בו הוא ביקש לעצור את הפינוי, נדחה הפינוי לתאריך אחר.

== פעולות לזכרם ==
*ב[[טנפלי]] שב[[ניו ג'רסי]] יוכנס ספר תורה לעילוי נשמתם.
*ב[[קרית אתא]] הוקדש מבנה [[מקווה]] לנשים לעילוי נשמת השלוחים.
*באוניברסיטת ניו-ברונזוויק שב[[ניו ג'רסי]] תוקם פנימייה חדשה בקומפלקס בית חב"ד.
*באתר [[חב"ד אינפו]] חולקו פעמיים מסכתות משניות בין גולשי האתר.
*הוקמה קרן לטובת מיגון בתי חב"ד בהודו לעילוי נשמת הנרצחים.
*מטעם [[איגוד השלוחים בהודו]] הוקם אתר אינטרנט חדש לעילוי נשמתם.
*יוקם ב[[עפולה]] [[בית גבי ורבקי]] ע"י הרב [[נחמן הולצברג]] והרב [[שמעון רוזנברג]].

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.indiachabad.com/ אתר חב"ד בהודו]
*[http://www.chabadindia.org/library/article_cdo/aid/778808/jewish/Video.htm סרטונים וסרטים]
*[http://www.pmo.gov.il/PMO/Communication/IsraelUnderAttack/mumbai261108/ סיקור על מתקפת הטרור וסיפור ההרוגים באתר משרד ראש הממשלה]
*[http://search.us.reuters.com/query/?q=holtzberg&st=0&s=USPHOTOS תמונותמהתקיפה של סוכנות הידיעות "רויטרס"]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=42578 ראיון של השליחה רבקה הולצברג] מ[[גליון בית משיח]].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46422 ראיון עם אם השליחה, גב' יהודית רוזנברג, בעיתון מקור ראשון]

[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם|בומביי]]

ב' מנחם אב תרפ"ט

2009-07-21T08:20:45Z

66.171.122.190:

יחזקאל סופר

2009-07-15T07:37:05Z

66.171.122.190:

הרב '''יהושע יחזקאל סופר''' שימש בעבר כרב באונבירסיטת [[באר שבע]], כיום הוא מתגורר ב[[ירושלים]].

חיבר את הספר [[אתה הראית לדעת - כי במשיח אפשר כבר לגעת]] בעניין [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]].
כמו"כ חיבר את הספר רב המכר 'לדעת להאמין'.

בנו הוא ר' [[מנחם מענדל סופר]] וחתנו הוא ר' [[משה אריה שטרן]].

==קישורים חיצוניים==

[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב שכתב המסביר את עניין "פרסום משיח"]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|סופר יחזקאל]]

יואל כהן

2009-07-15T07:35:58Z

66.171.122.190:

הרב '''יואל כהן''' נולד בשנת [[תר"צ]] ברוסיה, לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ו]] עלה ארצה עם משפחתו ארצה והתגורר ב[[רמת גן]]. בשנות צעירותו חי בקהילות החסידית שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]] ב[[תל אביב]] ורמת-גן, קהילות בהן חיו רבים מחשובי החסידים בדור ההוא.

במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]] ששימש כמשפיע גם בישיבה בלוד בעת ששכנה בפרדס והיה אחד המשפיעים הגדולים של חב"ד בארץ הקודש בשנים האחרונות, וכשהגיע לגיל 18, בשנת [[תש"י]], נסע ללמוד ב-[[770]] ליד [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע. בבואו לארה"ב נודע לו מ[[הסתלקות|הסתלקותו]], אך החליט בכל אופן - בעקבות הוראה שקיבל מכ"ק אדמו"ר מה"מ - להישאר והתקשר בכל עוזו ונפשו ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].

ימים ספורים לאחר אמירת מאמר קבלת הנשיאות "באתי לגני" פנה אליו כ"ק אדמו"ר שליט"א וביקשו להכין "[[הנחה]]" מהמאמר. וכך הוא החל [[חוזר|לחזור]] את [[התוועדות|התוועדויותיו]] של כ"ק אדמו"ר שליט"א.

התחתן בשנת [[תשי"ד]] עם זוגתו מרת לובא לאה.

נודע בין החסידים בשילוב המיוחד בין זיכרון מדהים, יכולת העמקה ותפיסה בלתי רגילה וחוש הסברה מפותח. בשל כך ראה בו הרבי את האדם הראוי לכתיבת [[ספר הערכים חב"ד]], אותו כתב יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. כיום הוא עובד על עריכת הסדרה יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], גם הוא מהחוזרים של הרבי מלך המשיח. כמו-כן מונה ר' יואל ל[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים 770]],
בין השאר, נזכרת במיוחד האפיזודה מ[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, כשר' יואל היה באותו זמן ב[[מקווה]], וכ"ק אדמו"ר שליט"א לא התחיל באמירת ה[[מאמר]] עד שהגיע.

== ספריו==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' אנציקלופדיה לתורת החסידות 6 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]].
*''' [[מחשבת החסידות]]''' שני כרכים.
* '''מהותם של ישראל''' לאור תורת החסידות.
* '''מאי חנוכה''' - נס חנוכה על פי תורת החסידות.
* '''שיעורים בתורת חב"ד''' שתי כרכים.
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות ע"פ שיחות הרבי מליובאוויטש.
*'''[[שיעורי חסידות -גאולה]]'''.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן.
{{ויקיפדיה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|כהן יואל]][[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|כהן יואל]][[קטגוריה:חברי אוצר החסידים|כהן יואל]][[קטגוריה:חברי ישיבת תומכי תמימים המרכזית|כהן יואל]]

רשת שיעורי דבר מלכות

2009-07-10T23:49:51Z

66.171.122.190:

[[תמונה:רשת שיעורי.jpg|left|thumb|250px|סמל הארגון]]
'''רשת שיעורי דבר מלכות בארה"ק''' הוקמה על-יד [[מטה משיח באה"ק]] ו[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]].

בין פעולות הארגון מיום הקמתו:

עריכת כנס מיוחד (שתוכנן היטב ויצר מציאות חדשה בקרב אנ"ש והתמימים) לכ"ח ניסן תשס"ה שהתמקד בעיון והתעמקות בצורך החיוני ללמוד באופן יסודי את שיחות הדבר מלכות תשנת ה'תנש"א-נ"ב.

יוזמת קריאת קודש מאת רבנים ומשפיעים לחיזוק ועידוד הלימוד העיוני בדבר מלכות "להשתתף ולהביא ידידים ומכרים לשיעורים הקיימים ב'דבר מלכות' וליסד שיעורים נוספים בכל מקום ומקום ועל ידי זה לקיים את הוראתו של הרבי מלך המשיח שליט"א ללמוד את עניני הגאולה כדי '''"לחיות בעניני משיח וגאולה . . מתוך ידיעה והכרה והרגשה ש"הנה זה בא"'''.

הפצת לוח שיעורים ארצי בדבר מלכות לפי מקום שעה ומגיד שיעור.

עריכת הגרלה מיוחדת בין כל משתתפי השיעורים העיוניים ברחבי הארץ מכ"ח סיון עד ח"י אלול תשס"ו על כרטיס טיסה ל-770 זכה הרב '''מוטי גל''' המעביר שיעור קבוע ברמת גן.

בכל שבוע מתפרסמים דפי שאלות על שיחת ה[[דבר מלכות]] - השבועי כשהמטרה היא לעורר, לחזק ולייעל את תשומת הלב המיוחדת של ציבור [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] הנדרשת ללימוד העיוני ושינונם של [[שיחה|שיחות קודש]].

משנת תשס"ח החל הת' '''שלום דובער וולף''' לערוך דף עזר ללימוד הדבר מלכות השבועי - בדף סיכום ותמצות של מבנה השיחה, ביאורי מילים ומושגים ופרפראות. הדף עזר מופץ לאלפי מנויים בארץ ובעולם באמצעות הרשת.

==קישורים חיצוניים==

[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=11646 משפיעי ורבני אנ"ש באה"ק ב'קריאה של חיבה']

[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=11442 רשימת שיעורי הדבר מלכות]

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

רשת שיעורי דבר מלכות

2009-07-10T23:48:54Z

66.171.122.190:

[[תמונה:רשת שיעורי.jpg|left|thumb|250px|סמל הארגון]]
'''רשת שיעורי דבר מלכות בארה"ק''' הוקמה על-יד [[מטה משיח באה"ק]] ו[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]].

בין פעולות הארגון מיום הקמתו:

עריכת כנס מיוחד (שתוכנן היטב ויצר מציאות חדשה בקרב אנ"ש והתמימים) לכ"ח ניסן תשס"ה שהתמקד בעיון והתעמקות בצורך החיוני ללמוד באופן יסודי את שיחות הדבר מלכות תשנת ה'תנש"א-נ"ב.

יוזמת קריאת קודש מאת רבנים ומשפיעים לחיזוק ועידוד הלימוד העיוני בדבר מלכות "להשתתף ולהביא ידידים ומכרים לשיעורים הקיימים ב'דבר מלכות' וליסד שיעורים נוספים בכל מקום ומקום ועל ידי זה לקיים את הוראתו של הרבי מלך המשיח שליט"א ללמוד את עניני הגאולה כדי '''"לחיות בעניני משיח וגאולה . . מתוך ידיעה והכרה והרגשה ש"הנה זה בא"'''.

הפצת לוח שיעורים ארצי בדבר מלכות לפי מקום שעה ומגיד שיעור.

עריכת הגרלה מיוחדת בין כל משתתפי השיעורים העיוניים ברחבי הארץ מכ"ח סיון עד ח"י אלול תשס"ו על כרטיס טיסה ל-770 זכה הרב '''מוטי גל''' המעביר שיעור קבוע ברמת גן.

בכל שבוע מתפרסמים דפי שאלות על שיחת ה[[דבר מלכות]] - השבועי כשהמטרה היא לעורר, לחזק ולייעל את תשומת הלב המיוחדת של ציבור [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] הנדרשת ללימוד העיוני ושינונם של [[שיחה|שיחות קודש]].

משנת תשס"ח החל הת' '''שלום דובער וולף''' לערוך דף עזר ללימוד הדבר מלכות השבועי - בדף סיכום ותמצות של מבנה השיחה, ביאורי מילים ומושגים ופרפראות. הדף עזר מופץ לאלפי מנויים בארץ ובעולם באמצעות הרשת.

[http://www.example.com משפיעי ורבני אנ"ש באה"ק ב'קריאה של חיבה']
http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=11646

[http://www.example.com רשימת שיעורי הדבר מלכות]
http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=11442
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

שיחה:תורת חיים (מגזין וידאו)

2009-07-05T02:43:19Z

66.171.122.190:

האם ידוע לכותב הערך כי הרבי סגר את החברה הנ"ל לאור אי סדרים כספיים של מנהלה? כפשוט, אחרי ג' תמוז הכל כבר מותר.
:סגר? אפשר עוד פרטים?
:כפשוט, למרות שאינני כותב הערך,
:הרי שיש מקום לערך, כי הוא לא עוסק ביברה אלא למעשי ידיה.
:"זורק דעתי, מה דעתכם?".
:: סגר מאוד. היו אי סדרים כספיים וכן הפסיקו ההתוועדויות בימות החול והרבי סגר את הארגון. לאחר ג' תמוז מצאו המנהלים סיבות משונות ביותר להסביר את הסגירה כאילו כיון שהדברים היו משודרים בטלויזיה והיה נראה הרב שנ"ז גורארי' מאחרי הרבי (וכיון שאז היה אחרי המשפט שלו וכו') לא רצה הרבי את המשך השידורים. אבל גם לפי הנ"ל, הרי הרבי סגר את המוסד ולא רק את השידורים.
[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

שיחה:תורת חיים (מגזין וידאו)

2009-07-01T14:21:48Z

66.171.122.190:

האם ידוע לכותב הערך כי הרבי סגר את החברה הנ"ל לאור אי סדרים כספיים של מנהלה? כפשוט, אחרי ג' תמוז הכל כבר מותר.

סיפורים מחדר הרבי (ספר)

2009-06-30T00:12:08Z

66.171.122.190:

[[תמונה:חדר.jpg|left|thumb|250px|כריכתו של הספר]]
הספר '''סיפורים מחדר הרבי''' מלקט את סיפורי [[:קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|מזכירי]] [[הרבי]] על אודות [[הרבי]] - בחדרו ובביתו לאורך כל השנים.

חלקו השני של הספר עוסק בתולדות מזכיריו של הרבי שאינם בין החיים - הרב [[חודקוב]], הרב [[ניסן מינדל]], הרב [[משה לייב רודשטיין]] והרב [[אליהו קווינט]].

הספר נערך על ידי [[מנחם זיגלבוים]] ויצא לאור בשנת [[תשס"ט]].

==קישורים חיצוניים==

[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=101308&lang=he לקניית הספר]

[[קטגוריה:ספרים שונות]] [[קטגוריה:תולדות חסידים]] [[קטגוריה:ספרי מנחם זיגלבוים]]

אליהו קווינט

2009-06-29T23:23:16Z

66.171.122.190:

הרב '''אליהו הכהן קווינט''' שימש כמזכיר של [[אדמו"ר הריי"צ]] ושל [[אדמו"ר שליט"א]].

הרב קווינט היה תלמיד חכם מהזרם הליטאי. נולד בביאליסטוק בשנת תרנ"ט, לאביו הרב אברהם יעקב הכהן. בנעוריו הגיע לסלובודקה והתחבב על ראשי הישיבה. לאחר שש שנות לימוד עלה לארץ ישראל ובה הצטרף לקבוצת תלמידי הישיבה בחברון. תקופה קצרה לפני אירועי תרפ"ט בא בברית הנישואין עם ביתו של ר' חיים דיאמנט. לאחר נישואיו עזב את העיר בדרכו לארה"ב ובכך ניצל מהטבח הנורא.

מאוחר יותר עלה ל[[ארצות הברית]] וכיהן כרב בית כנסת.

בשנת [[ת"ש]] איבד את מקום פרנסתו. באותם ימים פגש בו הרב [[חודקוב]] ומינה אותו למזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. בעבודה זו המשיך גם אצל [[אדמו"ר שליט"א]] בהתמסרות ובנתינה.

למרות שהיה חניך האסכולה ה"מוסרית", העריך מאד את הרבי, והכניס את דברי הרבי אליו בספרו "מנוחת אליהו".

הרב [[ישראל זאב גוסטמן]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], מינה אותו תקופה מסוימת למגיד שיעור ב[[תומכי תמימים 770]].

היה מיוזמי מקימי [[כולל צמח צדק (ירושלים)]] ופעמים רבות נסע ל[[ארץ ישראל]] וביקר שם.

כאשר רעייתו נפטרה (בשנת תש"כ) הגיע הרבי לנחם את המשפחה ולהתפלל מנחה מעריב.

נפטר ב[[הושענא רבא]] [[תשל"ד]]. הרבי יצא עם קבוצת חסידים ללוויה.

בנו הוא הרב עמנואל קווינט, מראשי רבני "יאנג יזראל".

==ספריו==
*[http://www.hebrewbooks.org/3064 מנוחת אליהו חלק א'].
*[http://www.hebrewbooks.org/2996 מנוחת אליהו חלק ב'].
*[http://www.hebrewbooks.org/2997 מנוחת אליהו חלק ג'].

[[קטגוריה:ידידי חב"ד|קווינט אליהו]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|קווינט אליהו הכהן]]

ניסן מינדל

2009-06-29T23:18:39Z

66.171.122.190:

[[תמונה:ניסן מינדל.jpg|left|thumb|300px|הרב ניסן מינדל מקבל ד' מינים מ[[הרבי]]]]

הרב '''ניסן מינדל''' נולד ב[[ב' ניסן]] בשנת [[תער"ב]] בעיר [[ריגה]] בירת לטביה, למד במוסדות החינוך של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]].

לאחר חתונתו עם בת הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] מונה ל[[מזכיר]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ואף יצא מאירופה יחד עם [[הרבי הריי"צ]] שלקח אותו עימו ל[[ארצות הברית]].

הרב מינדל זכה להתעסק שנים רבות ב[[מזכירות]] נשיאי חב"ד - החל מהעבודה במזכירות [[הרבי הריי"צ]] ולאחר מכן אצל [[הרבי שליט"א]].

במהלך השנים התעסק הרב מינדל במערכת הוצאת הספרים [[קה"ת]], חיבר וערך ספרים ועסק בארגון הפצת יהדות. בנוסף שימש הרב מינדל כמזכיר הראשי של ארגון [[המרכז לענייני חינוך]] ואף כחבר בהנהלת '[[מחנה ישראל]]' ו[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].

ב[[י"ב תמוז]] [[תשנ"ח]] הלך לעולמו ומנוחתו כבוד ב[[ניו יורק]] ליד ה'אהל' הק'.

== משפחתו ==
*חתנו הרב [[שלום בער שפירא]] מנכ"ל [[ארכיון הרב ניסן מינדל]].

== ספריו ==
*הסיפור המלא של חודש תשרי.
*עשרת הדיברות.
*[[ספר התניא]] ב[[אנגלית]].
*עמנו.
*רבי שניאור זלמן מליאדי - [[אדמו"ר הזקן]].
*הפילוסופיה של [[חב"ד]].
*[[ספר הזכרונות]] באנגלית.
*[[ואני תפלתי]].
*המספר.
*קיצור שולחן ערוך על [[שבע מצוות בני נח]].
*"[[ניצוצי אור]]" - [[אגרות קודש]] באנגלית.
*מורה לדור נבוך - הנ"ל בתרגום לעברית.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|מינדל ניסן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מינדל ניסן]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|מינדל ניסן]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך|מינדל]]

ירחמיאל בנימין קליין

2009-06-29T23:16:39Z

66.171.122.190:

הרב '''ירחמיאל בנימין קליין''' נולד בו' [[מנחם אב]] [[תרצ"ה]] ב[[ארץ ישראל]].

למד בישיבת [[תורת אמת (גדולה)|תורת אמת ירושלים]], ובשנת [[תשט"ז]] הגיע ל[[770]], שם למד בישיבת [[תומכי תמימים 770]].

מספר שנים לאחר מכן היה ממנהלי [[מסיבות שבת]] של [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[צעירי אגודת חב"ד]].

לאחר מכן נסע ל[[שליחות]] ב[[אוסטרליה]], שם היה ממיסדי [[תומכי תמימים מלבורן]]. בשנת [[תשכ"ו]] חזר ל[[ארה"ב]], שם התחתן עם בת הרב [[מרדכי שוסטרמן]]. מיד לאחר מכן החל לכהן כמזכיר [[הרבי]].

זכה שהרבי התבטא עליו לפני [[מנחם בגין]]: "מיין גנרל" (=הגנרל שלי).

הרב קליין שימש גם עשרות שנים כ[[משב"ק]] בבית הרבי וזכה לשמש במסירות את [[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה.

כיום משמש הרב קליין כסמנכ"ל [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]], וכחבר הנהלת [[גמ"ח שומרי שבת]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קליין ירחמיאל בנימין]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קליין ירחמיאל בנימין]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|קליין ירחמיאל בנימין]]

[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך|קליין ירחמיאל בנימין]]

שיחה:ירחמיאל בנימין קליין

2009-06-29T23:16:01Z

66.171.122.190:

להעביר להשם "ירחמיאל בנימין קליין". [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[משתמש:חסיד/הפצת המעיינות בחב"דפדיה - ארגז חול ג'|חב"דפדיה - באו נעשה את זה]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Wantedpages קדימה לכתוב ערכים!].

להוסיף לשמו "הלוי".

יהודה לייב גרונר

2009-06-29T23:15:21Z

66.171.122.190:

[[תמונה:הרב יהודה לייב גרונר.jpg|left|thumb|250px|הרב גרונר]]
הרב '''יהודה לייב גרונר''' מזכירו האישי של [[הרבי שליט"א]] [[מלך המשיח]] נולד בט' [[אייר]] [[תרצ"א]] לאביו הרב [[אברהם ישעיה גרונר]] ולאימו הרבנית מנוחה רחל, מצאצאי [[אדמו"ר הזקן]]. בילדותו זכה לקירובים גדולים מ[[אדמו"ר הריי"צ]].

בחודש אייר תש"ד נערכה חגיגת בר המצווה שלו ובה השתתף [[הרמ"ש]] שנשא דברים במשך שעה ועשרים דקות ולאחר מכן פנה אל חתן בר המצווה ושאלו: "לייבל, האם הבנת את מה שדובר?" חתן בר המצווה שתק, והרבי הגיב: "אל לך להתבייש, גם רבים מן העומדים בצד לא הבינו"...

בשנות היודים התמנה הרב גרונר באמצעות הרב [[חודקוב]] למזכירות [[הרבי]] ומאז משמש כמזכירו האישי של הרבי.

במשך ארבעים שנה רוב הפניות אל הרבי עברו דרך הרב גרונר. הרב גרונר הוא גם האחראי במזכירות לקשר עם גורמי הממשל ב[[ארצות הברית]].

בשנים [[תש"נ]] - [[תשנ"ד]] מונה הרב גרונר על ידי הרבי לתפקידים ב[[מרכז לעניני חינוך]] וב[[קופת רבינו]].

לבד מזאת משמש הרב גרונר כחבר מערכת [[אוצר החסידים]] ואחד מעורכי המפתחות ל[[ליקוטי תורה]]. כן היה בין מלקטי [[ספר המנהגים]].

הרב גרונר הוא אחיו של הרב [[יצחק דוד גרונר]] ע"ה.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גרונר יהודה לייב]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|גרונר יהודה לייב]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|גרונר]][[קטגוריה:חברי אוצר החסידים|גרונר יהודה לייב]]

עבודת הבירורים

2009-06-17T02:24:21Z

66.171.122.190:

{{לעריכה}}
כל דבר בעולם הזה שאינו שייך לקדושה נקרא בלשון החסידות '[[קליפה]]'. כלומר, יש בו כח של הסתר והעלם על ניצוץ האלוקי שמחיה אותו (כקליפה המכסה את הפרי). תפקיד האדם בעולם הוא לברר את הקליפה, כלומר לגלות את הניצוץ האלוקי שבו ולהעלותו לרובד הקדושה.

ישנם שני אופנים של בירור הקליפות:

[[קליפת נגה]] (שהיא הקליפה העדינה יותר) ניתנת לבירור בשימוש נכון למטרת קדושה.

קליפות טמאות יותר, שבהם נכללים הדברים האסורים באכילה או בהנאה, בעלי חיים טמאים, מעשים שנגד רצון ה' וכדומה. שהניצוץ האלוקי הטמון בקליפה זו הרי הוא קשור בהם ואסור (מלשון אסיר) בתוכם, ולא ניתן להעלאה אלא על ידי דחייתו והתרחקות ממנו. רק במקרים שהאדם בדיעבד כבר השתמש בקליפה הטמאה (לדוגמא אכל מאכל שאינו כשר) הרי יכול להעלותו לקדושה על ידי [[תשובה]] עמוקה מאוד מאהבה ההופכת את הזדונות לזכויות. תשובה שלא כל אחד מסוגל להגיע אליה.

רק בגאולה העתידה שיתקיים 'ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ' יעלו לקדושה גם הניצוצות האלוקיים הטמונים בקליפות הטמאות.

על פי הקבלה נפלו ב[[שבירת הכלים]] רפ"ח ניצוצים. בגלות מצרים ביררו על ידי עבודה ר"ב ניצוצות (כמנין וגם ערב 'רב' עלה עימהם), ושאר הניצוצות פוזרו בעולם לבירור במשך גלות אדום.

בשנת תשנ"ב הכריז [[הרבי]] כי "התסיימה עבודת הבירורים", וכעת עבודתנו היא לקבלת פני משיח.

עבודת הבירורים

2009-06-17T02:22:11Z

66.171.122.190:

עבודת הבירורים

2009-06-17T02:20:58Z

66.171.122.190:

{{לעריכה}}
כל דבר בעולם הזה שאינו שייך לקדושה נקרא בלשון החסידות '[[קליפה]]'. כלומר, יש בו כח של הסתר והעלם על ניצוץ האלוקי שמחיה אותו (כקליפה המכסה את הפרי). תפקיד האדם בעולם הוא לברר את הקליפה, כלומר לגלות את הניצוץ האלוקי שבו ולהעלותו לרובד הקדושה.

ישנם שני אופנים של בירור הקליפות:

[[קליפת נגה]] (שהיא הקליפה העדינה יותר) ניתנת לבירור בשימוש נכון למטרת קדושה.

קליפות טמאות יותר, שבהם נכללים הדברים האסורים באכילה או בהנאה, בעלי חיים טמאים, מעשים שנגד רצון ה' וכדומה. שהניצוץ האלוקי הטמון בקליפה זו הרי הוא קשור בהם ואסור (מלשון אסיר) בתוכם, ולא ניתן להעלאה אלא על ידי דחייתו והתרחקות ממנו. רק במקרים שהאדם בדיעבד כבר השתמש בקליפה הטמאה (לדוגמא אכל מאכל שאינו כשר) הרי יכול להעלותו לקדושה על ידי תשובה עמוקה מאוד מאהבה ההופכת את הזדונות לזכויות. תשובה שלא כל אחד מסוגל להגיע אליה.

רק בגאולה העתידה שיתקיים 'ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ' יעלו לקדושה גם הניצוצות האלוקיים הטמונים בקליפות הטמאות.

שיחה:שחיטת ליובאוויטש

2009-06-15T13:57:24Z

66.171.122.190:

קיבלתי מא' מאנ"ש ועשיתי עריכה קלה, ומובן וגם פשוט שעדיין הערך לא הגיע לממוצע של ערך רגיל. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:: יש שחיטת ליובאוויטש במקומות נידחים, בדרום אמריקה וכדו', יש שם בור על בור? פיני 09:28, 15 יוני 2009 (EDT)
:::זה ההערה היחידה? :-).... [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

שמתי לינק לקובץ של ביסטריצקי בנושא. כדאי לעבור עליו ולקחת ממנו כל מה ששייך לערך עצמו וכך יהיה ערך באמת ענק ומקיף. אין צורך אפילו לתקתק כי ניתן להעתיק מהקובץ עצמו. בהצלחה

שחיטת ליובאוויטש

2009-06-15T13:55:59Z

66.171.122.190:

'''שחיטת ליובאוויטש''' היא שחיטה המיוחדת לחסידי חב"ד. על השוחט להיות [[יראת שמים|ירא שמים]], להקפיד על החמרות שונות, כמו [[סכינים מלוטשים]] ועל השחיטה להיות מושגחת בכל עת.

== השחיטה ==

שחיטת ליובאוויטש הוגדרה על ידי [[הרבי]] ב[[יחידות]] לרב [[יצחק הנדל]]: "השחיטה הזו נקראת על שם [[הרבי]] של [[חב"ד]], וממילא על השחיטה להיות כזו שהרבי לא יתבייש בה.

=== האיכות ההלכתית ===

אין קו ברור באיכות השחיטה. לכל מערכת כשרות יש החמרות והקפדות משלה, אך מובן ששחיטת ליובאוויטש חייבת להיות עם הכללים של [[רבותינו נשיאנו]], כגון [[סכינים מלוטשים]] ועוד.

== השוחט ==

==== שוחט ירא שמיים ====

על השוחט להיות ירא שמים במיוחד מכמה סיבות:

א. אם הוא ירא שמים לעולם לא "יחליק" עניינים פעוטים בשחיטה.

ב. לשוחט ירא שמים יש אחריות גדולה ביותר כאשר יודע שהוא עלול להכשיל יהודים בשחיטתו.

==== ההקפדה על מנהגים ====

בהכרחת השוחט להקפיד על מנהגים חב"דיים אין קו אחיד - כל רב והחמרותיו הוא:

א. ברוב [[אנ"ש]] נהוג כי השוחט ילך כל בוקר ל[[מקווה]] וילמד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]].

ב. הקפדה על תפילה בכוונה.

ג. הקפדה על [[ציצית]] מהודרת.

יש הנוהגים בהחמרות נוספות, כגון: [[אמירת תהילים]] ב[[שבת מברכים]] ועוד.

== לקריאה נוספת ==

[http://chabad.info/images/notimage/44838_he_1.pdf שחיטת ליובאוויטש (חוברת)]

[[קטגוריה:ערכים חב"דים]] [[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]

חת"ת (תקנה)

2009-06-15T04:47:26Z

66.171.122.190:

'''תקנת החת"ת''' נוסדה על ידי [[הרבי הריי"צ]] וחוזקה במיוחד על ידי [[הרבי שליט"א]].

הרבי מביא בשם הרבי הרייצ שסיפר: לאחד האדמו"רים הראו בחזיון, ויהי חתת אלוקים על הערים - חתת היא ראשי תיבות "חומש תהלים תניא".

שיעורי החת"ת הינם לימוד החומש היומי כפי שהוא מסודר לימי השבוע, התהילים כפי שחולקו לימי החודש ו[[תניא]] כפי שחילקו [[אדמו"ר הריי"צ]] לימי השנה. כמו כן לומדים בכל יום את השיעור ב[[היום יום]] כפי שכתבו וחילקו [[אדמו"ר שליט"א]] לימי השנה. היום-יום והתניא מחולקים מי"ט נכסליו עד לי"ח כסליו.

את השיעורים צריכים ללמוד דבר יום ביומו, ולא לדחות מיום זה ליום המחרת, מכיון ששיעור של יום זה שייך לאותו יום דוקא. במכתב כותב הרבי כי לכתחילה אין לדחות שיעורי חת"ת אפילו ללילה שלאחריו. ניתן להגיד בלילה שלפני היום חוץ מהתהילים שאותם אין אומרים בלילה (חוץ מ[[יום כיפור]]).

הרב [[זאב דב סלונים]] קיבל את רשות הרבי להדפיס את שלושת הספרים יחדיו ולהוסיף ליקוט על דבר חשיבות השיעורים. הספר יוצא לאור על ידי [[קה"ת]].

==קישורים חיצוניים==

[http://chabad.info/?url=ctt_he שיעורי החת"ת]

[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]

חת"ת

2009-06-15T04:46:14Z

66.171.122.190:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר החת"ת|אחר=תקנת החת"ת|ראו=[[חת"ת (תקנה)]]}}
'''חת"ת''' ('''ח'''ומש '''ת'''הילים ו'''[[תניא|ת'''ניא]]) הינו ספר המאגד בתוכו את הספרים חומש, תהילים ותניא. הספר יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] ע"י הרב [[זאב דוב סלונים]],
זאת לאור בקשתו של [[הרבי]] להקפיד על הוראת [[הרבי הריי"צ]] ללמוד בכול יום חומש, תהילים ותניא.

הרבי כותב "כדאי שיהי' באוטו במקום המתאים חת"ת (וקופת צדקה)", וזאת לשמירה והגנה.

[[קטגוריה:ספרות חב"ד]]

חת"ת

2009-06-15T04:45:57Z

66.171.122.190:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר החת"ת|אחר=תקנת החת"ת|ראו=[[חת"ת (תקנה)]]}}
'''חת"ת''' ('''ח'''ומש '''ת'''הילים ו'''[[תניא|ת'''ניא]]) הינו ספר המאגד בתוכו את הספרים חומש, תהילים ותניא. הספר יצא לאור בשנת [[תשמ"א]] ע"י הרב [[זאב דוב סלונים]],
זאת לאור בקשתו של [[הרבי]] להקפיד על הוראת [[הרבי הריי"צ]] ללמוד בכול יום חומש, תהילים ותניא.

הרבי כותב "כדאי שיהי' באוטו במקום המתאים חת"ת (וקופת צדקה", וזאת לשמירה והגנה.

[[קטגוריה:ספרות חב"ד]]

חת"ת (תקנה)

2009-06-15T04:44:56Z

66.171.122.190:

'''תקנת החת"ת''' נוסדה על ידי [[הרבי הריי"צ]] וחוזקה במיוחד על ידי [[הרבי שליט"א]].

שיעורי החת"ת הינם לימוד החומש היומי כפי שהוא מסודר לימי השבוע, התהילים כפי שחולקו לימי החודש ו[[תניא]] כפי שחילקו [[אדמו"ר הריי"צ]] לימי השנה. כמו כן לומדים בכל יום את השיעור ב[[היום יום]] כפי שכתבו וחילקו [[אדמו"ר שליט"א]] לימי השנה. היום-יום והתניא מחולקים מי"ט נכסליו עד לי"ח כסליו.

את השיעורים צריכים ללמוד דבר יום ביומו, ולא לדחות מיום זה ליום המחרת, מכיון ששיעור של יום זה שייך לאותו יום דוקא. במכתב כותב הרבי כי לכתחילה אין לדחות שיעורי חת"ת אפילו ללילה שלאחריו. ניתן להגיד בלילה שלפני היום חוץ מהתהילים שאותם אין אומרים בלילה (חוץ מ[[יום כיפור]]).

הרב [[זאב דב סלונים]] קיבל את רשות הרבי להדפיס את שלושת הספרים יחדיו ולהוסיף ליקוט על דבר חשיבות השיעורים. הספר יוצא לאור על ידי [[קה"ת]].

==קישורים חיצוניים==

[http://chabad.info/?url=ctt_he שיעורי החת"ת]

[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]

אהרן יעקב שוויי

2009-06-12T21:17:42Z

66.171.122.190:

[[תמונה:שווי.jpg|left|thumb|250px|הרב שווי ב[[770]]]]
הרב '''אהרון יעקב שווי''' הינו מרא דאתרא וחבר הבד"ץ ב[[קראון הייטס]] ומשמש גם כר"מ בישיבת [[ליובאוויטשער ישיבה]].
הרב שווי נבחר כחבר ה[[בד"ץ קראון הייטס|בד"ץ בקראון הייטס]] בבחירות שנערכו בין תושבי השכונה בשנת [[תשס"ג]], ברוב של תשעים וחמש אחוז.

אחת הפסיקות הידועות של הרב שווי היא, בענין אי שתית מים במדינת [[ניו יורק]], בגלל תולעים שמצויים במים, ונגד אכילת תותים בכל העולם.

חבר גם בהנהלת [[קופת רבינו]].

אחיו של הרב שווי - הרב [[אייזיק שווי]] ע"ה שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]].

== קישורים חיצוניים ==

*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=104 מעמד ההכתרה של הרב שווי]

*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=192 הרב שווי על [[שבועון בית משיח]]]

* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29493 הרב שווי: אסור לאכול תותי שדה]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שווי אהרון]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|שווי אהרון]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|שווי אהרון]]