https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=65.254.50.82 2026-05-05T12:43:15Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA&diff=94857 2011-01-12T00:21:24Z

<p>65.254.50.82: /* דבר מלכות עם פיענוחים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת דבר מלכות]]<br /> '''דבר מלכות''' הינו השם שניתן ל[[שיחה|שיחות]]יו של ה[[אדמו&quot;ר |רבי]]. מקור השם הוא ממדור ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] בו הובא מידי שבוע שיחות ואגרות מהרבי. בשנת [[תנש&quot;א]] החל הרב [[יעקב פלס]] להוציא לאור קבצים תחת השם &quot;דבר מלכות&quot; ובהם שיחות בענייני [[גאולה ומשיח]], [[אגרות קודש]] וכדומה. ידועה בעיקר חוברת דבר מלכות י&quot;ב, אותה חילק [[הרבי מלך המשיח]] ב[[770]] בתאריך [[ט&quot;ו אייר תנש&quot;א]].<br /> <br /> בעקבות כך, נקראים בפי החסידים, השיחות שאמר הרבי בשנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]] בשם &quot;דבר מלכות&quot;. שיחות אלו מיוחדות בתוכנם, בהם מבאר הרבי איך כל פרט ופרט קשור לגאולה. יחודיות נוספת ומשמעותית יש להוראות המיוחדות אותן נתן הרבי בשיחות אלו. הידועות שבהן הן ההוראות משבת פרשת שופטים תנש&quot;א אז אמר הרבי כי צריך לפרסם לכל אנשי הדור כי יש נביא בדור שהוא היועץ והשופט, ההוראה מ[[כינוס השלוחים]] בשנת תשנ&quot;ב אז אמר הרבי כי [[השליחות היחידה שנותרה]] היא [[קבלת פני משיח צדקנו]], ההוראה משבת פרשת תזריע מצורע אז אמר הרבי כי הדרך הקלה, הישרה והמהירה לפעול התגלות וביאת המשיח בעולם היא על ידי לימוד ענייני גאולה ומשיח ועוד.<br /> <br /> ==דבר מלכות עם פיענוחים==<br /> השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד <br /> <br /> יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים <br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> <br /> סדרת 'דבר מלכות עם פיענוחים' כוללת בתוכה את [[שיחה|שיחותיו]] האחרונות (לעת-עתה) של [[הרבי]] מלך המשיח שליט&quot;א, שנאמרו בשנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]] (1991-92). אלו הם 5 כרכים, המתפרשים על 3,000 עמודים. <br /> <br /> שיחות אלה הוקלדו מחדש ועברו עימוד חדשני בהשמטת טעויות הדפוס שהיו בהוצאות הקודמות.<br /> <br /> על חמישה כרכים פרושים כחמישים שיחות של הרבי [[מוגה|שהוגהו]] על-ידו ואושרו לפרסום. בשיחות אלה ישנם מאות מובאות ומראי-מקומות שפוענחו ע&quot;י חברי [[מכון מלכות שבתפארת]] והובאו בשולי העמוד בצורה מאירת-עינים. <br /> <br /> בשיחותיו מפנה הרבי למקורות רבים מכל חלקי התורה: תלמוד, רמב&quot;ם, מדרשים, זוהר וספרי קבלה. מהדורה זו של שיחותיו מקלה על הלומד החפץ לעיין במקורות אלו וללמוד את השיחות בעומק הראוי. לכל שיחה נוסף 'תוכן' המסכם את השיחה בשפה קלה וקולחת, ודף סיכום והוראות למעשה בפועל הנלמדות מהשיחה. <br /> <br /> הסט יצא לאור על ידי [[מכון ממש]].<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

65.254.50.82 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%96%D7%91%D7%97_%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA&diff=94856 2011-01-12T00:20:27Z

<p>65.254.50.82: /* מיקום מזבח הקטורת */</p> <hr /> <div>[[תמונה:מזבח הקטורת.jpg|left|thumb|350px|מתוך &quot;מלאכת המשכן&quot; לר' משה לוין.]]<br /> '''מזבח הקטורת''' היה מרובע אמה על אמה.<br /> <br /> מקומו היה ב[[היכל]] מכוון בין הצפון לדרום משוך בין ה[[שלחן]] ו[[המנורה]] לחוץ, ושלשתן היו מונחין משליש ה[[היכל]] ולפנים כנגד ה[[פרוכת]] המבדיל בין ה[[קדש]] ובין [[קדש הקדשים]].<br /> <br /> לא הקריבו עליו שום דבר נוסף, מלבד ה[[קטורת]].<br /> <br /> השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד <br /> <br /> יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים <br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> <br /> == מיקום מזבח הקטורת ==<br /> <br /> במשכן עמד המזבח באוהל מועד מכוון לאמצע ארון העדות. כלומר, שתי דפנותיו רוחבו ניתנו במרחק שווה (½4 אמה), מקרשי הקיר הדרומי והצפוני. אורכו של המזבח ניתן לאורכו של המשכן, כשהדופן המזרחית במרחק – 10 אמה מן הפרוכת. (&quot;היה חולק את הבית מחציו ולפנים&quot;&lt;REF&gt;ברייתא דמלאכת המשכן&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> == תיאור מזבח הקטורת ==<br /> [[קובץ:הקדש.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הקטרת הקטורת על ידי הכהן]]<br /> מזבח הקטורת היה כולו מצופה זהב. שנאמר וציפית אותו זהב&lt;REF&gt;ברייתא דמלאכת המשכן פרק י&quot;א, א'.&lt;/REF&gt; הציפוי הורכב משלש תיבות (כמו ארון העדות,&lt;REF&gt; הרה&quot;ג חיים קנייבסקי בשם הגר&quot;ן שליט&quot;א - שם&lt;/REF&gt;. שתים עשויות מזהב, ואחת עשויה מעצי שיטים. תיבת העץ נעשתה בצורת תיבה בעלת דפנות וגג, ופתוחה מלמטה. עובי דפנותיה וגגה – 1 טפח. תיבת העץ הוכנסה לתוך תיבת זהב חיצונית (שכללה קרנות וזר זהב). לתוך חלל תיבת העץ, הוכנסה תיבה פנימית מזהב. בכך צופו קירותיו וגגו של המזבח בזהב. <br /> <br /> '''מידות המזבח:''' אורכו – 1 אמה, רוחבו – 1 אמה, וגובהו – 2 אמה (כולל גובה קרנות המזבח). בארבעת פינות גג המזבח, בלטו קרנות חלולות (&quot;תבנית ההיכל&quot;). בין הקרנות סביב שפתו של גג המזבח ניתן זר הזהב. ר' נתן סובר, שהשכינה דברה עם משה מעם מזבח הקטורת. שנאמר, ונתתה אותו לפני הפרוכת אשר על ארון העדות ... אשר אועד לך שמה&lt;REF&gt;שמות ל', ו'.&lt;/REF&gt;. רשב&quot;י אומר, מאצל מזבח הקטורת דברה השכינה עם משה. שנאמר, ושחקת ממנה הדק ונתת ממנה לפני העדות באהל מועד אשר אועד לך שמה&lt;REF&gt;שמות ל', ל&quot;ו - ברייתא דמלאכת המשכן פרק י&quot;ד, ג'&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> == כלי השרת למזבח הקטורת ==<br /> <br /> מתוך תאור חז&quot;ל את עבודת הקטורת בבית המקדש, נובע כי לצורך הכנת הקטורת והקטרתה נדרשו כלי שרת מזהב . כגון: מכתשת קטנה, מכתשת גדולה, מכתש, טני, מחתה, כף, ובזך. לכן פירש הרש&quot;י על הפסוק, ולקחו את כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש (במדבר, ד', י&quot;ב), &quot;הם כלי הקטורת שמשרתים בהם במזבח הפנימי&quot; . בנוסף לכלי הקטורת נדרשו 16 חומרים להכנה. <br /> <br /> == תאור קטורת הסמים ==<br /> '''לערך מורחב:''' [[קטורת]].<br /> <br /> == כלי השרת למזבח הקטורת ==<br /> <br /> '''מכתשת גדולה''' – המכתשת הגדולה שימשה לעירבוב ושחיקה נוספת של כל הבשמים שהכילה קטורת הסמים. דהיינו, המכתשת הראשית הכילה 368 מנים.<br /> <br /> '''מכתשת קטנה''' – המכתשת הקטנה שימשה לשחיקת אחד עשר הסממנים, כל אחד בפני עצמו, לפני הכנסתם למכתשת הגדולה. דהיינו, המכתשת מישנית הכילה 70 מנים.<br /> <br /> '''מכתש''' – המכתש שימש להכאת הסממנים שבתוך המכתשות ע&quot;מ לפוררם עד דק. דהיינו, מעין פטיש ניצב.<br /> <br /> '''מחתת זהב''' – המחתה שימשה להבאת הגחלים ופיזורם על גג מזבח הקטורת. המחתה נעשתה מזהב, בצורת כף שטוחה בעלת שלשה דפנות. המחתה יכלה לקבל בתוכה 3 קבין גחלים.<br /> <br /> '''טני''' – הטני שימש לאיחסון ולפינוי האפר שנצבר על מזבח הקטורת. הטני נעשה מזהב, בצורת סיר המכיל בתוכו ½2 קבין אפר.<br /> <br /> '''בזך''' – הבזך שימש להבאת חצי מנה קטורת לצורך הקטרתה. הבזך היה מלא וגדוש בקטורת. הבזך נעשה מזהב בצורת כוס (המכיל 240 גרם קטורת), עם ידית אופקית בראשו.<br /> <br /> '''כף''' – הכף שימש כמגש לבזך (שהיה מלא וגדוש קטורת), ע&quot;מ שלא יפלו מן הקטורת שבו פירורים. הכף נעשתה מזהב בצורת סיר המכיל בתוכו 3 קבין.<br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> דברי ההסבר מתוך הספר &quot;אשר על המשכן&quot; לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות).<br /> התמונה מתוך אלבום &quot;מלאכת המשכן&quot; לר' משה לוין. באדיבות אתר הגאולה.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{הר הבית}}<br /> [[קטגוריה:כלי המקדש]]</div>

65.254.50.82 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%AA&diff=94855 2011-01-12T00:19:18Z

<p>65.254.50.82: /* אופן הכנת הקטורת */</p> <hr /> <div>[[תמונה:קטורת.jpg|left|thumb|250px|איור המתאר את הכהן הגדול מקטיר קטורת]]<br /> את '''קטורת הסמים''' הקטירו על גג [[מזבח הקטורת]]. קטורת הסמים נעשתה בכל שנה ושנה והכילה 368 מנים (כ177- ק&quot;ג). <br /> <br /> בכל יום היו מקטירים ממנה מנה (480 גרם), מתוך 368 המנים שהכילה קטורת הסמים. המנה חולק לשתי הקטרות, מחצית המנה הוקטר בבקר ומחציתו בערב. דהיינו, לשנה נצרכו 365 מנים כמנין ימות החמה. את 3 המנים הנותרים, היה הכהן שוחק אותם בערב יום הכיפורים &quot;דקה מן הדקה&quot;, עד שמוציא מהם מלא חופניו כדי להקטירם ביום הכיפורים. (הנותר הוא &quot;מותר הקטורת&quot;). הקטורת נעשתה במקום קדוש (בתוך העזרה), בכלי הקודש ומשל הקודש. <br /> <br /> הקטורת הורכבה מאחד עשר סוגי בשמים שמשקלם הכולל 368 מנה. (סוגי הבשמים שהכילה הקטורת: נטף, שחלת, חלבונה (ריחה רע), ולבונה - מכל אחד משקל 70 מנה. מור, קציעה, שיבולת נרד וכרכום – מכל אחד משקל 16 מנה. קושט – 12 מנה. קינמון – 9 מנה. קילופה – 3 מנים. משקל כולם 368 מנה&lt;REF&gt;כריתות ו:.&lt;/REF&gt;. בנוסף לכך הוסיפו מלח סדומית – רובע קב (6 בצים), כיפת הירדן – כל שהוא (מעט) , מעלה עשן (סוג עשב שגורם לעשן ולהתמר ולעלות) – כל שהוא (מעט).<br /> <br /> השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד <br /> <br /> יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים <br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> <br /> == אופן הכנת הקטורת ==<br /> <br /> בתחילה שף את הציפורן בתשעה קבין (קב = 24 בצים) בורית כרשינה (ע&quot;מ להלבינה). לאחר מכן משרה את הציפורן בעשרים ואחד קבין של יין קפריסין (או יין לבן ישן חזק ביותר). לאחר מכן שוחק היטב את אחד עשר הסממנים, כל אחד בפני עצמו - במכתשת קטנה . לאחר מכן מערבב את כולם במכתשת הגדולה, בתוספת המלח סדומית, כיפת הירדן ומעלה העשן. ולאחר מכן שוחקם יחדיו במכתשת הגדולה. כל זמן שהיה שוחק, היה הממונה אומר (לשוחק) &quot;הדק היטב, היטב הדק&quot;&lt;REF&gt;הרמב&quot;ם, כלי המקדש, ב', ה'&lt;/REF&gt;. פעמיים בשנה היו מחזירים את הקטורת למכתשת. כי בימות החמה פוזרה הקטורת כדי שלא תתעפש, ובימות הגשמים נצברה כדי שלא יפוג ריחה.<br /> <br /> == תהליך הקטרת הקטורת ==<br /> <br /> הכהן שזכה בדישון המזבח הקדים בבקר, לקח את הטני (כלי מזהב המכיל ½2 קבין), והניחו על הארץ ליד מזבח הזהב. <br /> <br /> לאחר מכן נטל בידיו את דשן (אפר) הקטורת (שנותר מהקטרה קודמת) מעל גבי המזבח והניח בתוך הטני. את השארית שלא יכל ליטול בחופניו טאטא במטאטא לתוך הטני. בגמר הדישון הניח הכהן את הטני במקומו על הארץ, ויצא. (בערב לאחר הדלקת הנרות חזר הכהן שזכה בדישון המזבח, הוציא את הטני עם הדשן, ושפכו אצל המזבח&lt;REF&gt;תמיד ג', ט'.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> הכהן שזכה להקטיר את הקטורת,היה נוטל את הכף (כלי מזהב המכיל 3 קבין) כשהבזך (כף זהב קטנה המכילה חצי מנה). היה בתוכה מלא וגדוש בקטורת הסמים (חצי מנה - 240 גרם). ע&quot;מ שלא תתפזר הקטורת מן הבזך, ניתן הבזך בתוך הכף, כשמעליו כיסוי בד נאה המכסה את הקטורת הגדושה שבתוכו. יחד עם הכהן שזכה להקטיר, נכנס כהן אחר שבא לסייעו, ונעמדו ליד המזבח. <br /> <br /> באותו עת הכהן שזכה במחתה נטל מחתה של כסף (המכילה 4 קבין), ועלה לראש מזבח העולה, ומילא את מחתת הכסף בגחלים. לאחר מכן ירד ועירה את הגחלים לתוך מחתה של זהב (המכילה 3 קבין). נטל את מחתת הזהב המלאה בגחלים, נכנס למקדש, שפכה על גבי מזבח הקטורת, רידדה בשולי המחתה והשתחוה ויצא. <br /> <br /> מיד לאחר מכן נטל הכהן שבידיו הכף, את הבזך מתוכו ונתנו לכהן שנכנס עימו לסייעו. הכהן שעימו שפך את הקטורת מן הבזך (והשאריות שבכף), לתוך חופניו של הכהן שזכה להקטיר, משתחוה ויוצא. <br /> <br /> הממונה אומר למקטיר: &quot;הקטר&quot; ואז יוצאים כל הנמצאים במקדש. כך שבעת הקטרת הקטורת, לא היה שם אדם אחר פרט למקטיר. המקטיר פיזר את הקטורת על גבי הגחלים בנחת, מן הצד הרחוק עד הצד שלפניו (כמו שמרקד סולת), לאחר שמסיים משתחוה ויוצא&lt;REF&gt;הרמב&quot;ם – תמידים ג',ח'.&lt;/REF&gt;. <br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> דברי ההסבר מתוך הספר &quot;אשר על המשכן&quot; לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות).<br /> התמונה מתוך אלבום &quot;מלאכת המשכן&quot; לר' משה לוין. באדיבות אתר הגאולה.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{הר הבית}}<br /> [[קטגוריה:בית המקדש]]</div>

65.254.50.82 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%22%D7%91&diff=94854 2011-01-12T00:18:30Z

<p>65.254.50.82: /* מבוא */</p> <hr /> <div>{{תניא}}<br /> '''פרק מ&quot;ב''' הוא הפרק הארבעים ושניים בחלק הראשון של [[ספר התניא]].<br /> <br /> השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד <br /> <br /> יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים <br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> <br /> ==מבוא==<br /> הפרק עוסק בביאור שבחינת ה[[דעת]] בכל דור הנמשכת על ידי [[ניצוצות]] קדושים מ[[נשמה|נשמת]] [[משה רבינו]] ומתלבשים ב[[נפש]]ם של [[צדיק]]י הדור, ועל ידם נמשכת חיות לנשמות ישראל בכל דור. הצדיקים גם מלמדים דעת גדולת השם לישראל. בחינת הדעת היא לא ידיעה גרידא, אלא שתוקע מחשבתו בחוזק בגדולת השם.<br /> <br /> ==גוף הפרק==<br /> {{פרק תניא|פרק=מב|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ&quot;ב}}}}<br /> <br /> ==סיכום הפרק==<br /> <br /> *ניצוצות [[משה רבינו]] מתלבשים בחכמי וצדיקי הדור, ועל ידם נמשכת בחינת הדעת בישראל.<br /> ==צילום דפוס התניא==<br /> <br /> <br /> ==מושגים יסודיים בפרק==<br /> * בחינת הדעת אינה ידיעה גרידא, אלא התקשרות חזקה הבאה על ידי [[התבוננות]] ממושכת ועקבית.<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ&quot;א|פרק מ&quot;א]]|הבא=[[תניא - פרק מ&quot;ג|פרק מ&quot;ג]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]</div>

65.254.50.82 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90_%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&diff=94853 2011-01-12T00:17:23Z

<p>65.254.50.82: /* עוסק בספר התניא */</p> <hr /> <div>[[קובץ:איגר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' עקיבא איגר]]<br /> רבי '''עקיבא איגר''' נולד בעיר אייזנשטייט ב[[הונגריה]] ביום [[י&quot;א חשוון]] [[תקכ&quot;ב]], לאביו רבי יעקב משה גינז, ממשפחה רבנית ידועה. אמו הרבנית גיטל היתה ידועה בצדקותה וחכמתה, היתה בתו של רבי עקיבא איגר הראשון, רבה של פרשבורג.<br /> <br /> הוא למד בישיבתו של דודו רבי וואלף איגר בברעסלוי. <br /> <br /> בהגיעו לפרקו לקחו כחתן לבתו רבי יצחק מרגליות מליטא, גביר גדול ובעל יחוס. ממנו היו לו שני בנים ושני בנות, ולאחר מכן נפטרה בצעירותה.&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16058&amp;hilite=c52e1f7c-1a43-4ac5-839c-e8c3921cc6b4&amp;st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 שמועסן מיט יונגע קינדער]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> נסתלק לישיבה של מעלה י&quot;ג ב[[תשרי]] [[תקצ&quot;ח]].<br /> <br /> השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד <br /> <br /> יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים <br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> <br /> == עוסק בספר התניא ==<br /> חתנו של רבי עקיבא הרב בירנבוים העיד, כי [[ספר התניא]] היה מונח על שולחנו של חותנו הקדוש בתמידות!&lt;REF&gt;ראה גם באגרות סופרים עמ' 56.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> == עם אדמו&quot;ר האמצעי ==<br /> בהיות ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] במעייני הרפואה בקארלסבאד, התראה עם הגאון רבי עקיבא איגר. <br /> <br /> הגאון רבי עקיבא איגר יצא מפתח ביתו עם נר דלוק בידו לקבל את פניו, וכשראה את רבנו אמר לו: אור זרוע לצדיק. <br /> <br /> אמר לו רבנו: עקיבא שנכתב בה״א כשר, והפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה - סופי תיבות - עקיבה. <br /> מסופר שאמר הרבי האמצעי לפני בואו שאינו רוצה לדבר עמו בלימוד כי הוא מחלק, &quot;ואנא חילוק לא ידענא&quot;<br /> <br /> הם דיברו בענין המחלוקת בין ה[[חסידים]] וה[[מתנגדים]], והגאון רבי עקיבא איגר מרוב צדקתו אמר שאין הוא נוטה לשום צד ובעיניו כולם צדיקים.&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&amp;hilite=52a65474-004e-4d1d-9699-e45031ec684f&amp;st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 אוצר סיפורי חב&quot;ד בשם ילקוטי סיפורים עמודים פה-פו]. ראה גם [[אגרות קודש]] אדמו&quot;ר האמצעי ח&quot;א ע׳ רעט, ע&quot;ד הנסיעה לקארילסבאד, ושם ע׳ רפא, ע&quot;ד התראותו עם הגאון הישיש רע&quot;ק .. איגר.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> באותה הזדמנות, שהיתה בין השנים [[תקפ&quot;א]] - [[תקפ&quot;ה]], אמר לפניו גם מאמר חסידות. המאמר נדפס ב[[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי]].&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&amp;hilite=1c940180-7898-4df6-bb41-0234c49680ab&amp;st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&amp;pgnum=6 שם בהערות]&lt;/REF&gt; רבי עקיבא איגר נתפעל מההמאמר, כפי שכתב אדמו&quot;ר האמצעי במכתבו. כמו כן אמר לו מחידושי אדמו&quot;ר הצמח צדק, ורבי עקיבא נהנה מהחידושים.<br /> <br /> רבי עקיבא איגר גם מסר לו באותו הזדמנות מחידושי תורתו.&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16020&amp;hilite=2fc677d6-8fdc-49b7-9f8a-46aa5a22a507&amp;st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8&amp;pgnum=89 רשימות]&lt;/REF&gt;<br /> <br /> == כתב יד ==<br /> <br /> בידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היה [[שולחן ערוך]], עם כתב יד של הגאון רבי עקיבא איגר, שקיבל במתנה מהרב [[מאיר אשכנזי]].&lt;REF&gt;[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&amp;hilite=a3c545f6-648b-4f18-b1c0-4e10a1a09119&amp;st=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8 אגרות הריי&quot;צ]&lt;/REF&gt;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]</div>

65.254.50.82 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A&diff=94852 2011-01-12T00:16:23Z

<p>65.254.50.82: /* ייסוד המרכז */</p> <hr /> <div>[[תמונה:מרכז לעניני חינוך.jpg|left|thumb|250px|לוגו המרכז]]<br /> '''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל&quot;ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב&quot;ד]], ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי. <br /> <br /> השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד <br /> <br /> יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים <br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> <br /> ==ייסוד המרכז==<br /> <br /> המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;א]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה&quot;ת]].}}.<br /> <br /> בראש המרכז הועמד חתנו, [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], שהגיע [[כ&quot;ח סיוון תש&quot;א|באותה העת]] ל[[ארצות הברית]]; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי שליט&quot;א, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד&quot;ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל&quot;ח נקבע [[גן עדן העליון|חדר]] ב[[מפת הקומה הראשונה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטרען פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר לחדרו האישי של הרבי, כאשר משרדי המל&quot;ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל&quot;ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.<br /> <br /> בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].<br /> <br /> תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של&quot;ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל&quot;ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליבואוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.<br /> <br /> בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על-ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל משתתפים בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש&quot;ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד&quot;ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש&quot;ז גוראריה]] סי' רכ&quot;ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש&quot;ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי&quot;ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].<br /> <br /> ==פעילות המרכז==<br /> [[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם כפתור-סמל, בכינוס שלל מסיבות שבת מטעם מל&quot;ח, תש&quot;ב]]<br /> מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש&quot;ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|ע&quot;פ 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש&quot;ה]] ו[[תש&quot;ז]]) ו[[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]].}}:<br /> <br /> *'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע&quot;ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע&quot;ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על-ידי סניפי המל&quot;ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אג&quot;ק שלו]] ח&quot;ז אגרת א'תתקס&quot;ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> *'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל&quot;ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על-ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל&quot;ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] הי' נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].<br /> <br /> *'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של&quot;ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).<br /> <br /> *'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל&quot;ח ול[[מחנה ישראל]]).<br /> <br /> *'''מחלקת המצו&quot;ת''' (=ה'ספקת [[מזוזה|מ'זוזות]] [[ציצית|צ'יצית]] ו[[תפילין|ת'פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].<br /> <br /> *'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]).<br /> <br /> *'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על-ידי ה[[מל&quot;ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש&quot;ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש&quot;ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל&quot;ח. <br /> <br /> *'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל&quot;ח אחראי הי' על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען &quot;תעמולת החינוך הכשר&quot; - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל&quot;ח]].<br /> <br /> *'''מחלקת המורים''' ש- א) ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל&quot;ח]] ובתי ספר אחרים ב) סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.<br /> <br /> *'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל&quot;ח]] ו[[תות&quot;ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב&quot;ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.<br /> <br /> *'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.<br /> <br /> *'''כינוסים והרצאות''' - מל&quot;ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ&quot;ק אדמו&quot;ר הי' מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ&quot;ג]] - [[תשנ&quot;ד]] ע&quot;י [[קה&quot;ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בס' [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.<br /> <br /> *'''מחלקת הוצאה לאור''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב&quot;ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון &quot;שמועסן פאר קינדער או יוגנד&quot; - ב[[אנגלית]]: &quot;טעקס ענד טיילס&quot;{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפלות באנגלית]], &quot;תורה וישראל&quot; (הסטורי'), &quot;תפילין&quot;, &quot;שבת&quot;, &quot;מעשה&quot; ([[אנגלית]]), &quot;ספר השנה&quot;, &quot;לא תשתחוו&quot; ו&quot;הגדה של פסח&quot; ([[לה&quot;ק)]]), &quot;דוד המלך&quot;, &quot;בית המקדש&quot; ועוד. את הספרים ערך הד&quot;ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '''[[קרן סטולמן]]'''.<br /> <br /> ==תש&quot;י ואילך==<br /> <br /> לאחר [[י' שבט תש&quot;י]] הפך [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר]] לנשיא המל&quot;ח, בנוסף לפתקידו כ'יו&quot;ר'; בניירות תש&quot;נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו&quot;ר המל&quot;ח.<br /> <br /> בשנים אלו התמקד מל&quot;ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו ע&quot;י המל&quot;ח אלפי [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] - שהוכרו כסניף מל&quot;ח; פעילות המל&quot;ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.<br /> <br /> יחד עם זאת, בשנים אלו ריכז מל&quot;ח עניינים רבים ב[[חב&quot;ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים]] וכו'; החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]]; הי' בעלים של ספריית [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] בשנת [[תשמ&quot;ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שע&quot;י 770; ועוד עניינים רבים שנוהלו ע&quot;י הרב חודקוב במסגרת מל&quot;ח.<br /> <br /> במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל&quot;ח את [[מפעל השליחות]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל&quot;ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג הי' הרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|כנציג מחנ&quot;י הוכנס הרחי&quot;ק.}}.<br /> <br /> ==מינויים ודיונים==<br /> <br /> ===שטר צוואה===<br /> <br /> בי&quot;ז [[סיוון]] [[תשמ&quot;ח]], נכתבה (ע&quot;פ הוראת הרבי) 'שטר צוואה' ע&quot;י הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&amp;highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך למעשה אין בידינו עותק חתום. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם. כך גם העיד הרב [[ניסן מינדל]], וכך העיד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנבחרו על-ידי כלל רבני חב&quot;ד בעולם: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז, משום שהיא צוואת הרבי{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57696 צילום הפסק]}}. לפסק זה הצטרפו אחדים מרבני [[ועד רבני ליובאוויטש]], רבנים נוספים ומאנשי המל&quot;ח.<br /> <br /> הנהלת המרכז בראשות קרינסקי טוענת כי הצוואה לא חתומה ולמעשה אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]]. עקב אי קיום הצוואה, הוציא [[בד&quot;ץ קראון הייטס]] כתב 'לא ציית לדינא' נגד הרב קרינסקי; בשנת ה'[[תש&quot;ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה&quot;לא צייתא לדינא&quot;{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב&quot;ד און ליין]}}, אך על פי פסיקת הרב רונזברג בסוגיית [[קראון הייטס]], הרי כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54190 פסק דין ברור: להחלטות צד אחד אין כל תוקף] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ===ניירות רשמיים===<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו&quot;ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ&quot;ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב&quot;ד]], [[מחנה ישראל]] ומל&quot;ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על-ידי הרבי בחתימת יד קדשו.<br /> <br /> למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד&quot;ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] והרב [[בערל יוניק]], ויבדלו לחיים: הרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[זאב יחזקאל כ&quot;ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ&quot;ץ]].}}.<br /> <br /> לאחר שנת [[תשנ&quot;ה]] היו וויכוחים בקשר לתוקפם של הניירות; היו שטענו שניירות אלו משקפים את דעת הרבי מלך המשיח בנוגע למל&quot;ח ולחבריו; היו שטענו שהניירות נכתבו לצרכי הממשלה ואין להם תוקף ממשי. <br /> <br /> ===שני מרכזים===<br /> לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ&quot;ה]]-[[תשנ&quot;ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי [[וועד רבני ליובאוויטש]] ומחזיק בפועל בניהול רובו הגדול של [[מפעל השליחות]] וכן מארגן מידי שנה 'באנקט'. מרכז זה מתנהל על ידי ר' [[חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' זלמן אהרן גרוסבאום. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש&quot;ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], ישראל דערן, [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]], ו[[דניאל מוסקוביץ']].<br /> <br /> מרכז נוסף, בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], מחזיק באחריות כמה [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], מארגן באנקעט שנתי נוסף (ב[[770]]){{הערה|ע&quot;פ פסק בית הדין המיוחד.}} ומארגן יוזמות שונות לטובת השלוחים. המרכז נתמך על-ידי [[בד&quot;צ קראון הייטס]].<br /> <br /> ===זבל&quot;א===<br /> עקב סכסוכים בין היו&quot;ר, הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשה החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש&quot;ע]] על [[זבל&quot;א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש&quot;נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת קוטלרסקי ושם-טוב).<br /> <br /> ב[[חודש אב]] [[תש&quot;ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו&quot;ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים קרינסקי, קוטלרסקי והרב [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. פסיקה סופית אמורה להינתן ב[[חנוכה]] [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]</div>

65.254.50.82 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A7&diff=94851 2011-01-12T00:15:28Z

<p>65.254.50.82: /* מייסד ומנהל חדר וישיבת חב&quot;ד בתל אביב */</p> <hr /> <div>[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]הרב '''אליעזר קרסיק''', מחשובי [[רבני חב&quot;ד]], היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו&quot;רים: [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ&quot;ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. <br /> <br /> בפי מכריו נודע בכינוי &quot;לייזר&quot;.<br /> <br /> חתונת הרב קרסיק התקיימה בי&quot;ב תשרי [[תרפ&quot;ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ברוסיה באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי&quot;צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת לחתונה. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים וסידר קידושין.<br /> <br /> כיהן כרב בכמה עיירות בברית המועצות, ובשנת תרצ&quot;ה עלה לארץ הקודש והתיישב בתל אביב.<br /> <br /> השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד <br /> <br /> יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים <br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> <br /> ==מייסד ומנהל חדר וישיבת חב&quot;ד בתל אביב==<br /> <br /> ייסד וניהל את &quot;חדר&quot; [[בני תמימים תל אביב]], ייסד וניהל את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].<br /> <br /> ==רב קהילת חב&quot;ד בתל אביב==<br /> <br /> כיהן כרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב זווין עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ ביקש מהרב דובער חסקינד שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. <br /> <br /> בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב&quot;ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב&quot;די מפואר כהוראת הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==יושב ראש אגודת חסידי חב&quot;ד==<br /> <br /> במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב&quot;דיים, והיה ממייסדי היישוב [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==רוטשילד 82 מרכז לפעילות חב&quot;ד==<br /> <br /> ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב&quot;ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב&quot;ד וקהילת חב&quot;ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> <br /> ==פטירתו== <br /> <br /> בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש&quot;כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו חיים שי' (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) &quot;עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא&quot;. לאחר שסיים לומר &quot;שניים מקרא ואחד תרגום&quot; עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה. <br /> <br /> ==בני משפחתו==<br /> <br /> * רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב שמר'ל גוראריה, הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]<br /> <br /> * בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> * בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)]] ע&quot;ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].<br /> <br /> * בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].<br /> <br /> * הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב&quot;ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]], הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון ועוד.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> * זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי&quot;ב]] ב[[ביטאון חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3107 רוטשילד 82 מרכז חב&quot;ד בארץ בימים ההם]<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=at_&amp;status=goto_id&amp;id=177 בנות הרב קרסיק מספרות על אביהן בימי הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|קרסיק אליעזר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|קרסיק אליעזר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|קרסיק אליעזר]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר|קרסיק אליעזר]]</div>

65.254.50.82 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%A9_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99&diff=94850 2011-01-12T00:14:36Z

<p>65.254.50.82: /* ענינו */</p> <hr /> <div>'''נחש הקדמוני''' הוא הכינוי של הנחש שהדיח את אדם וחוה שהיו ב[[גן עדן]] והכשילם ב[[חטא עץ הדעת]].<br /> <br /> השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד <br /> <br /> יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים <br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> <br /> ==ענינו==<br /> בחז&quot;ל נאמר כי &quot;בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא&quot; ומבואר מאמר זה בספרי ה[[קבלה]], שהוא יניקת ה[[חיצונים]] מ[[אחוריים]] של [[שם ב&quot;ן]], שנקרא [[חוה]]. וכאשר מתהפך הרע לטוב על ידי ה[[בירור]], בעבודת [[אתהפכא]], הוא ענין המירוק והצחצוח באחוריים של שם ב&quot;ן, מזוהמת נחש הקדמוני, ולהסיר ממנה כל טינוף ופסולת ועכרורית עד שיהיה אור בחינת האחוריים מאיר במדרגת בחינת אור הפנים.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br /> [[קטגוריה:קליפות]]</div>

65.254.50.82 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%91%D7%93_%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99&diff=94849 2011-01-12T00:13:40Z

<p>65.254.50.82: /* דיני עבד עברי */</p> <hr /> <div>מצוות '''קניית עבד עברי''' - הינה בפרשת משפטים: כי תקנה עבד עברי.. שש שנים יעבוד ובשביעי יצא לחפשי חינם.<br /> <br /> מצווה זו עוסקת בדיניו של עבד יהודי, שמוכר את עצמו לעבודה באופן זמני מחוזר ממון, או ביהודי של&quot;ע גנב מחבירו ואין לו מעות לשלם, שבית הדין מוכרים אותו כדי שיוכל לשלם את אשר גנב.<br /> השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד <br /> <br /> יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים <br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> <br /> == דיני עבד עברי ==<br /> <br /> ההנהגה לעבד עברי על פי התורה, הינה בכבוד מופלג. אסור לו להעביד את עבדו עבודת פרך - עבודה שאינה לצורך, ואף אסור לו להעביד אותו בעבודות בלתי מכובדות, כמו למשל לשאת את בגדיו אחריו לבית המרחץ.<br /> <br /> אף אסור לו לאדון להעניק נוחיות מסוימת לעצמו יותר מאשר לעבדו, ולכן חייב לתת לעבד את כל צרכיו כאשר נותן לעצמו. במקרה שאין לו למשל שני כריות, אחד לו עצמו - ואחד לעבדו, חייב הוא לתת את הכר לעבדו, מכיון שלא יתכן שתהיה לאדון נוחות מסוימת שאין לעבד. מפני דינים אלו, אמרו חכמים כי מי שקונה עבד עברי, הרי הוא כקונה אדון לעצמו.<br /> <br /> כאשר העבד יוצא לחירות, ישנה מצווה להעניק לו מתנות רבות, פירות בגדים ודברים שונים, וזו היא מצוות ההענקת עבד עברי.<br /> <br /> == תוכן המצווה על פי החסידות ==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] כותב כי ישנם שני סוגים שונים בקרב [[יהודים]], ישנם כאלו הקרויים &quot;זרע אדם&quot;, מפני שיש להם הדעת שהוא המבדיל בין אדם לבהמה, והדעת האמיתי היא ההרגשה כי חיות העולם ונשמתו היא הבורא, וכשדעת זו היא בחינת הרגשה והכרה ממשית כמו שהאדם מרגיש את חיות נפשו היא בחוש ממש כאשר מתעורר משנתו ורוח החיים שבו ניעורה ופועלת, - יהודים בדרגה זו קרויים &quot;זרע אדם&quot;, ונשמותיהם היא מעולם האצילות, שם ההתגלות האלוקית היא בבחינת התגלות. <br /> <br /> לעומת זאת ישנם אנשים, שאכן [[משכיל]]ים אלוקות, אך אין השכלה זו אצלם בבחינת הרגשה. אנשים אלו קרויים &quot;זרע בהמה&quot;, מכיון שחסר להם את בחינת הדעת היסודית, ושורש נשמותם הינו מעולמות [[בריאה]], [[יצירה]], או [[עשיה]], שכך הוא עולם הפירוד וההסתר, ולכן גם בחינת הדעת שלהם הוא בהסתר ואינו יוצא מהכח אל הפועל. לאנשים כאלו ישנם נסיונות קשים בעניני עולם הזה והנאותיו, המושכים אותם, וזאת מכיון שאינם משיגים כי האלוקות היא חיות הכל.<br /> <br /> בפסוק התורה אומרת &quot;כי תקנה&quot;, לשון יחיד, בשונה מהפסוק הקודם - &quot;לפניהם&quot;. הדבר רומז על כך כי הפסוק נאמר בפרטות ל[[משה רבינו]], מקור ה[[דעת]] של כלל ישראל, ש&quot;יקנה&quot;, לשון המשכה, שימשיך את בחינת הדעת לכלל ישראל. הגם שישנם נשמות שהם בבחינת זרע בהמה, גם להם אפשר להמשיך בחינה זו. <br /> <br /> הכח להמשכה זו, היא מכיון שגם בחינת הדעת של משה עצמו הינה מבחינת ה[[עיגולים]] הרוחניים שלמעלה מה[[אצילות]], ומשם יש לו את כח ההמשכה של בחינת הדעת. ומקורם של נשמות ה[[אבות]] הקדושים, הינה גם כן מבחינה זו של למעלה מאצילות, ורק אח&quot;כ ירדו לבחינת העולמות [[אבי&quot;ע]], מה שגרם לחלק מהם להיות בעולמות [[בי&quot;ע]]. אך מכיון ששורש נשמתם הינו בעצם למעלה מ[[אצילות]] ו[[סדר ההשתלשלות]], לכן ישנו בכוחו של משה להמשיך להם את בחינת הדעת.{{הערת שוליים|דרך מצוותיך, מצוות קניית עבד עברי}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

65.254.50.82 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=94848 2011-01-12T00:12:42Z

<p>65.254.50.82: /* מענות הרבי להקמת הישיבה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישיבת נצרת עילית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב&quot;ם בישיבה]]<br /> ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[נצרת עילית]] נפתחה בשנת [[תשס&quot;ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל נחשון]]. הישיבה מונה כיום כשישים [[תמימים]].<br /> <br /> השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד <br /> <br /> יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים <br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> <br /> ==מענות הרבי להקמת הישיבה==<br /> על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב ר' [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש&quot;פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ&quot;פ&quot; וממילא ירד הנושא מהפרק. <br /> <br /> לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ&quot;ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה. <br /> <br /> עברו כמה שנים עד שבשנת תשס&quot;ג הציע ר' דוד לבנו ר' מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: &quot;ענייך קודמין&quot;. בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנצרת עילית.<br /> <br /> ==מכון סמיכה==<br /> לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס&quot;ד]], כמסגרת לתמימים אחרי &quot;[[קבוצה]]&quot; שרוצים ללמוד &quot;[[סמיכה לרבנות]]&quot; ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות. <br /> <br /> [[תמים|התמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].<br /> <br /> ==ישיבה גדולה==<br /> תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט ע&quot;י הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל&quot;ישיבה גדולה&quot; בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי 'ישיבות קטנות'. תשובת הרבי מלך המשיח על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה היתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב&quot;דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.<br /> <br /> הישיבה משמשת גם כ[[בית חב&quot;ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> ===הנהלה רוחנית===<br /> *'''ראש הישיבה''': הרב מנחם מענדל נחשון.<br /> ===משפיעים===<br /> *הרב לוי יצחק נחשון - שיעור א'.<br /> *הרב לוי יצחק אליאס - שיעור ב'.<br /> *הרב יוסף יצחק סגל - שיעור ג'.<br /> <br /> *הרב מרדכי גרוסמן - משיב.<br /> ===רמי&quot;ם===<br /> *הרב יונה נבון - שיעור א'.<br /> *הרב משה קורנווייץ - שיעור ב'.<br /> *הרב מנחם מענדל נחשון - שיעור ג'.<br /> <br /> ===משגיחים===<br /> *הרב שלמה חיים עזאגווי - משגיח ראשי.<br /> *הרב שמואל לבקיבקר. <br /> *הרב אורן סיבוני<br /> <br /> ===הנהלה גשמית===<br /> *מנכ&quot;ל: הר' ליאור מנור. <br /> *הר' אורן סיבוני.<br /> <br /> ==ישיבה קטנה==<br /> הישיבה הקטנה בנצרת עילית נפתחה לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ע]]. הישיבה מונה (נכון לשנת [[תש&quot;ע]]) תשעה עשר [[תמימים]] (שיעור ב')ו25 בשיעור א, שבאו מרחבי הארץ והעולם. נוסף להם [[שלוחים|שלוחי]] [[קודש]] הבאים מידי שנה, לאחר שנת ה[[קבוצה]] מ-[[770]], לחיזוק הישיבה.<br /> <br /> === צוות הישיבה ===<br /> *[[הרב]] מנחם מענדל נחשון - [[ראש ישיבה]]. <br /> *הרב ישראל בורנשטיין - [[משגיח]].<br /> <br /> ;שיעור א'<br /> *הרב שמעון שורץ - [[משפיע]]. <br /> *הרב יוסף יצחק סגל - מגיד שיעור ב[[נגלה דתורה|נגלה]]. <br /> <br /> ;שיעור ב'<br /> *הרב יואל נפרסטק - משפיע.<br /> *הרב נחשון - ר&quot;מ.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|נ]]</div>

65.254.50.82 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=94847 2011-01-12T00:12:24Z

<p>65.254.50.82: /* ענינם */</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}{{ספירות}}[[קובץ:תרשים עשר ספירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים עשר הספירות]]<br /> '''עשר הספירות''' הינן מונח קבלי המובא ב[[תורת החסידות]], המתיחס לעשר כוחות שונים, שבאמצעותם הקדוש ברוך הוא מחיה את העולם ומנהיגו. על פי המניין המוזכר בדרך כלל בחסידות, עשרת הספירות הם: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]].<br /> <br /> == מהותם ==<br /> <br /> עשר הספירות הם אבני היסוד באמצעות יצר הקב&quot;ה את העולמות, ובאמצעותם הוא מנהיג אותם. בכל [[עולם]] הקב&quot;ה מתגלה באמצעות עשר הספירות של אותו העולם. גם נפש האדם מתגלה בבחינה של עשר ספירות. וכך גם כל המלאכים והיצירים של מעלה מתהווים על ידי [[התכללות]] של הספירות.<br /> <br /> היסוד המרכזי בסדר של עשר הספירות הוא עשר דרגות היונקות כל אחת מן הדרגה שקודם לה. כלומר, הספירה הראשונה, ספירת ה[[חכמה]] ממשיכה את ה[[אור]] לספירה השניה, ספירת ה[[בינה]], וזו ממשיכה לספירת השלישית, ספירת ה[[דעת]], וכך האור הולך ומשתלשל עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת ה[[מלכות]].<br /> <br /> === חב&quot;ד, חג&quot;ת, נה&quot;י, ומלכות ===<br /> <br /> אולם בכללות ניתן לחלק את הספירות לשלושה חלקים יסודיים, שהם ה[[ראש תוך סוף]] של הספירות: ספירות [[חב&quot;ד (ספירות)|חב&quot;ד]], חכמה בינה ודעת, שהם הספירות הקשורות ל[[מוחין]], ספירות [[חג&quot;ת]], חסד גבורה ותפארת, שהם קשורות ל[[לב]], ספירות [[נה&quot;י]], הקשורות להשפעה ויציאה למעשה, הספירה האחרונה, ספירת ה[[מלכות]] מקבלת מן שלושה פרקים אלו.<br /> <br /> בתיאור ענינם של עשר הספירות, הקשרים ביניהם והשתלשלותם בעולמות ובנפש האדם עוסקים מאמרים רבים ב[[תורת החסידות]]. <br /> <br /> ענינם של הספירות נתבאר בכמה אופנים. הראשון הוא מלשון &quot;אבן ספיר&quot;, כלומר לשון בהירות. הספירות ענינם הוא בהירות, היות וב[[עשר הספירות]], מתגלה בבהירות [[אור אין סוף]]. באופן אחר נתבאר כי ספירה היא מלשון &quot;השמים מספרים כבוד אל&quot;. כלומר, הספירות מספרות ומגלות את הקב&quot;ה.<br /> <br /> ==ענינם==<br /> השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד <br /> <br /> יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים <br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> <br /> עשר הספירות הינם עשר כוחות אלוקיים בהם הקב&quot;ה מתלבש על מנת להתגלות בעולמות. מבואר ב[[ספר יצירה]] כי &quot;[[עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשרה]]&quot;, שאף שבעצמות אור אין סוף הפשוט יש בחינת הכח לפעול רבבות ספירות עד אין קץ, אך כך עלה ברצונו הפשוט שייאצלו רק עשר ספירות ולא תשע ולא אחת עשרה. מבואר כי הכח להאציל אין סוף ספירות הוא בבחינת &quot;[[לפני אחד מה אתה סופר]]&quot;, שהוא הכח האחרון שבמאציל, שאינו בגדר מספר רק אחדות פשוטה בתכלית הפשיטות.<br /> <br /> עשר ספירות אלו מתלבשים בכל עולם לפי עניינו של העולם. שב[[עולם האצילות]] נקראים הספירות בשם &quot;[[תיקונין]]&quot;, כלומר תכשיטים, . בעולמות [[בי&quot;ע]] נקראים הספירות בשם &quot;[[לבושים]]&quot; שהם בבחינת לבוש נפרד.<br /> <br /> &quot;[[מבשרי אחזה אלו&quot;ה]]&quot; וכשם שב[[אדם]] שלמעלה, נמשך הקב&quot;ה להתלבש בעשר ספירות, כך גם באדם שלמטה נמשכת הנפש בעשר ספירות.<br /> <br /> ==השיטות במנינם==<br /> ישנם שתי שיטות עיקריות במנין של עשר הספירות: השיטה הראשונה מונה את ה[[כתר]] במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות ([[כח&quot;ב]] [[חג&quot;ת]] [[נהי&quot;ם]]). לפי השיטה השניה, ספירת הכתר אינה נמנית, ובמקומה מונים את ספירת הדעת. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות ([[חב&quot;ד]] [[חג&quot;ת]] [[נהי&quot;ם]]).<br /> <br /> החילוק בין שני השיטות מבואר, שכאשר מונים את [[חיצוניות]] העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא ה[[רצון]], נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת [[פנימיות]] אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת [[אור אין סוף]] ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז ה[[חכמה]] היא הראשונה שבספירות.<br /> <br /> שבע הספירות האחרונות מיוסדות על הפסוק &quot;לך ה' הגדולה הגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ&quot;. ש&quot;[[גדולה]]&quot; הוא הכינוי של המקובלים הראשונים לספירת ה[[חסד]], לאחר מכן נמנים הספירות &quot;הגבורה התפארת והנצח וההוד&quot;, ספירת ה[[יסוד]] נרמזת ב&quot;כי כל בשמים ובארץ&quot; - כתרגומו &quot;דאחיד בשמיא ובארעא&quot;, ומידת ה[[מלכות]] מוזכרת במילים הבאות בפסוק הבא: &quot;לך ה' הממלכה&quot;.<br /> <br /> ==הספירות==<br /> הסדר הראשוני בהם משתלשלים הספירות הוא מן הגבוה אל הנמוך, שספירת ה[[חכמה]] או ה[[כתר]] היא הספירה הגבוהה ביותר, וממנה נמשך ה[[אור]] לספירה הבאה, וכך דרך העשר ספירות, עד הספירה האחרונה והמצומצמת ביותר, שהיא ספירת ה[[מלכות]].<br /> <br /> ===כתר===<br /> [[ספירת הכתר]] היא הספירה העליונה מכולם. שמה של הספירה מעיד כי אינה חלק אינטגרלי מתוך מערכת הספירות, אלא מעליהם, כמו הכתר שאינו חלק מן הגוף אלא מונח מעליו. לרוב מכונה &quot;אַיִן&quot;, כי היא מייצגת את האור לפני צמצומו לבחינת נקודה בחכמה. ספירת הכתר מתחלקת ל[[פנימיות הכתר]] שענינו בנפש הוא ה[[עונג]], וחיצוניות ה[[כתר]], שענינו בנפש הוא ה[[רצון]]. הכתר מייצגת את השלב שבו מתעורר רצון מעורפל לדבר כלשהו, כשעדיין לא ידוע מה הוא, וכיצד הוא יושג, אלא רק צורך ל&quot;משהו&quot; לא ידוע. ספירת הכתר גם באה לבטא (ע&quot;פ פירוש הפרדס) את העניין של &quot;המתן ודום מלהגיד דבר&quot;.<br /> <br /> ספירה זו מייצגת גם את [[פרצוף]] [[אריך אנפין]].<br /> <br /> מסיבות רבות, העובדה שספירה זו אינה לגמרי חלק מהספירות האחרות, כמו גם השאלה האם לכתר יש כח משל עצמה או שכמו כל האחרות גם היא רק &quot;צינור&quot; וכלי, &quot;כתר&quot; לא תמיד נספרת כחלק ממערך הספירות. אם כך, צריך להוסיף ספירה נוספת, &quot;דעת&quot;.<br /> <br /> ===חכמה===<br /> [[ספירת החכמה]] היא בכללות הספירה הראשונה של המשכת [[אור פנימי]], ובאופן פרטי יותר היא הספירה הראשונה מבין ספירות ה[[מוחין]]. ספירת החכמה מקבלת את ההשכלה באופן של &quot;ברק המבריק&quot;, בו כל ההשכלה נתפסת ברגע אחד, ומשם ההשכלה מתרחבת ב[[ספירת הבינה]]. ענינה בנפש הוא ה[[ביטול]].<br /> <br /> ===בינה===<br /> [[ספירת בינה]] היא הספירה השניה מבין ספירות ה[[מוחין]]. ספירת הבינה מקבלת את ההשכלה מספירת ה[[חכמה]] ומפתחת אותו ל[[אורך רוחב ועומק]]. בינה נקראת גם בשם [[אם המידות]] שכן ה[[התבוננות]] בהשכלה במידת הבינה היא המולידה את [[מידות]] הלב (ספירות [[חג&quot;ת נה&quot;י]]). ענינה בנפש הוא גם ה[[שמחה]], המגיעה מהתפיסה השלמה של המושכל.<br /> <br /> ===דעת===<br /> [[ספירת הדעת]] היא הספירה האחרונה מבין ספירות ה[[מוחין]] וענינה [[התקשרות]] עם המושכל באופן שהדבר יביא לידי הרגשת הלב. ספירת הדעת מחברת את ספירות ה[[מוחין]] אל ספירות ה[[מידות]]. דעת נקראת &quot;[[מפתחא דכליל שית]]&quot; שכן היא המפתח לששת מידות הלב.<br /> <br /> ===חסד===<br /> [[ספירת החסד]] היא הספירה הראשונה מבין מידות הלב. תוכנו הפנימי של החסד הוא ה[[אהבה]].<br /> <br /> ===גבורה===<br /> [[ספירת הגבורה]] היא הספירה השניה מבין מידות הלב. תוכנה הפנימי של הגבורה הוא ה[[יראה]].<br /> <br /> ===תפארת===<br /> [[ספירת התפארת]] היא הספירה השלישית מבין מידות הלב. ספירת התפארת ממצעת בין החסד והגבורה. ענינה בנפש הוא מידת ה[[התפארות]].<br /> <br /> ===נצח===<br /> [[ספירת הנצח]] היא הספירה הרביעית מבין מידות הלב. ספירת הנצח, יחד עם ספירת ההוד, הם הספירות המורידות את הרגשת הלב לידי [[מעשה]]. תוכנה הפנימי של המידה הוא ה[[ניצוח]], והעמידה בהתגברות מול המתנגד להשפעה.<br /> <br /> ===הוד===<br /> [[ספירת ההוד]] היא הספירה החמישית מבין מידות הלב. ספירת ההוד, יחד עם ספירת הנצח, הם הספירות המורידות את הרגשת הלב לידי [[מעשה]]. עניינה בנפש הוא ה[[הודאה]], והעמידה בתוקף אל מול המתנגדים הפנימיית להשפעה.<br /> <br /> ===יסוד===<br /> [[ספירת היסוד]] היא הספירה האחרונה מבין מידות הלב וענינה הוא התקשרות מידות הלב, והבאת לידי פועל ב[[מלכות]].<br /> <br /> ===מלכות===<br /> ספירת המלכות היא הספירה האחרונה מבין המידות. עניינה הוא הוצאת שאר כל הספירות אל החוץ. תוכנה הפנימי של המידה הוא ה[[שפלות]].<br /> <br /> ==אור אין סוף והספירות==<br /> אף שהספירות הם תיקונים בהם הקב&quot;ה מתלבש ומנהיג את העולם, הרי עשר הספירות הם בחינת עשר כוחות מחולקים. ומתוך כך מובן בבירור כי עצמותו של הקב&quot;ה, שהיא [[אחדות]] פשוטה, נמצאת [[בלי ערך]] ביחס להחלקות הספירות. אולם לא רק שעצמותו של הקב&quot;ה נמצאת בלי ערך לענין הספירות, אלא גם [[אור אין סוף]] נמצא בלי ערך להתחלקות הספירות, ורק באמצעות של ה[[צמצום]] ו[[מקום פנוי]], יש מקום להיווצרות עשר ספירות.<br /> <br /> ==התכללות הספירות והצטרפותם לפרצופים==<br /> ::&lt;small&gt;פיסקה זו עוסקת בהתכללות של עשר הספירות ב[[עולם התיקון]], לעשר הספירות בעולם התוהו ראה ערך [[עולם התוהו]]&lt;/small&gt;<br /> עשר הספירות הינם עשר כוחות מחולקים, בו לכל אחד יש מהות והגדרה. אולם עשר הספירות נמצאים גם ב[[התכללות]] האחד בשני, ובכל אחד מן הספירות כלולות גם שאר הספירות. כך למשל ספירת החסד כלולה מספירת החכמה, וזה חכמה שבחסד, וכך כלולה גם מספירת הבינה וזהו בינה שבחסד, וכך משאר כל הספירות.<br /> <br /> על ידי התכללות של הספירות, והמציאות אחת מן הספירות. מצטרפות הספירות ל[[פרצוף|פרצופים]] שונים.<br /> <br /> ==חלוקת הספירות==<br /> עשר הספירות מחולקות לקבוצות באופנים שונים.<br /> <br /> ===שלוש אמות ושבע כפולות===<br /> '''שלוש אמות''' הוא הכינוי בספר ה[[תניא]] לשלושת הספירות הראשונות שהן חלק ה[[מוחין]] מ[[עשר הספירות]]. הן נקראות כך משום שהן ההתחלה ומה שמוליד לאחריהן את ה[[מידות]]. <br /> <br /> '''שבע כפולות''' הוא הכינוי לשש הספירות האחרונות שהן החלק הנקרא מידות. ספירות אלה נקראות כך משום שהן &quot;נכפלות&quot; זו בזו, דהיינו כל ספירה כלולה מחברותיה.<br /> <br /> ===ראש תוך וסוף===<br /> האופן הראשון בו מחולקים הספירות הוא ל[[ראש תוך וסוף]]. ספירות הראש הם ספירות חכמה בינה ודעת ([[חב&quot;ד (ספירות)|חב&quot;ד]]), ספירות אלו ענינם הוא ה[[מוחין]], בעולמות ספירות אלו מקבלות את ההשפעה מן העולם הגבוה יותר. ספירות התוך הם ספירות חסד גבורה תפארת ([[חג&quot;ת]]), שהם הספירות הקשורות אל ה[[לב]]. ספירות הסוף הם ספירות נצח הוד יסוד ומלכות ([[נהי&quot;ם]]), שהם קשורות לענין ההשפעה.<br /> <br /> ===מוחין ומידות===<br /> חלוקה זו של [[ראש תוך וסוף]] ניתן לחלוקה כללית יותר [[מוחין]], ספירות [[חב&quot;ד (ספירות)|חב&quot;ד]], ו[[מידות]], שהם ספירות [[חג&quot;ת]] [[נהי&quot;ם]].<br /> <br /> ===חלוקה לקוים===<br /> אופן אחר של חלוקה, הוא חלוקה לפי קווים. [[קו הימין]], המונה את חכמה חסד ונצח, ענינו הוא ההשפעה החוצה. [[קו השמאל]] המונה את בינה גבורה והוד, שענינם הכללי הוא התכנסות. ו[[קו האמצעי]] המונה את כתר, דעת, תפארת, יסוד ומלכות, הוא הקו המממצע בין קו ימין וקו שמאל.<br /> <br /> חלוקה זו נקרית בלשונו של [[פתח אליהו]] &quot;[[חד אריך חד קציר וחד בינוני]]&quot;.<br /> <br /> ==הספירות בעולמות==<br /> בכל אחד מן [[עולמות אבי&quot;ע]] ישנם עשר ספירות, בהם הקב&quot;ה מתגלה ומנהיג את אותו העולם. בתוך כל עולם, [[ספירת הכתר]] היא המקיף הכללי לכל הכוחות האלוקיים באותו העולם, [[ספירת החכמה]] היא התחלת ההמשכה הפנימית של האלוקות, וכך נמשכת ההשפעה מספירה לספירה, עד [[ספירת המלכות]] של אותו העולם, באמצעותו מנהיג הקב&quot;ה את ההיכלות והמדורים של אותו העולם.<br /> <br /> [[ספירת המלכות]] של כל עולם, שהיא הספירה האחרונה שבו, יורדת ונעשית [[ספירת הכתר]], הספירה הגבוהה ביותר, של העולם הנמוך. וכך נוצר [[סדר השתלשלות]] של העולמות, בו כל עולם נוצר מן הדרגה הנמוכה ביותר בעולם הקודם לו.<br /> <br /> ==הספירות בנפש האדם==<br /> ל[[נשמה|נפש]] יש עשר כוחות, כנגד עשר הספירות. בנפש האדם מכונות הספירות '''כוחות הנפש''' או '''הכוחות הגלויים'''. כמו הספירות, המתחלקות ל[[שלוש אמות]] - [[ג&quot;ר]] ול[[שבע כפולות]] - [[ז&quot;ת]], גם בנפש יש שלשה כחות של [[שכל]] הקשורות ל[[מוח]], ושבעה כחות של [[מידות]] הקשורות עם ה[[לב]]. בפרטיות יותר, הקשר של הנפש עם ה[[גוף]] הגשמי ו[[התלבשות|התלבשותה]] בו הם רק מכח ה[[מלכות]], המדה האחרונה בנפש.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פתח אליהו]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=52373 מבוא לספירות - שיעור להאזנה] - הרב יצחק ערד<br /> [[קטגוריה: ספירות|*]]<br /> [[קטגוריה: ספר יצירה]]</div>

65.254.50.82 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=94846 2011-01-12T00:11:11Z

<p>65.254.50.82: /* מלכות פולין */</p> <hr /> <div>'''פולין''' היא מדינה באירופה. <br /> <br /> השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד <br /> <br /> יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים <br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> <br /> == מלכות פולין ==<br /> <br /> בהתוועדות תנש&quot;א,&lt;REF&gt;שבת-קודש פרשת בהעלותך, י&quot;ט בסיוון תנש&quot;א (התוועדויות תנש&quot;א, כרך ג,<br /> עמוד 345 ואילך).&lt;/REF&gt; התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של &quot;מלכות פולין&quot;:<br /> <br /> איתא במגן אברהם, ש&quot;נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין&quot;. אף על פי כן, רבותינו<br /> נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן שכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם).<br /> ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח&quot;ו המעלה דתענית בעשרים בסיון,<br /> אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה – שלא על-ידי תענית (ע&quot;ד מעלת פורים שלגבי יום (שהוא)<br /> כפורים). ובפרט ע&quot;פ הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו ע&quot;ד<br /> המעלה דתשובה שבעבודת הצדיקים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).<br /> <br /> ולהוסיף בהשייכות ל&quot;מלכות פולין&quot; דווקא:<br /> ידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש&quot;פולין&quot; הוא מלשון &quot;פה לין&quot;, שכאן<br /> ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי<br /> שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].<br /> <br /> ולהוסיף שלינה היא בלילה דווקא, ש(חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת<br /> שהפירוש ד&quot;פה לין&quot; הוא - שהמגורים במקום זה הם רק עניין של לינה, בזמן הגלות, אבל לאחרי<br /> זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה.<br /> <br /> אבל לאידך גיסא - הרי זה בכל-זאת באופן ד&quot;לין&quot;, דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי<br /> הקב&quot;ה עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך), וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה.&lt;REF&gt;ראה שו&quot;ת הרמ&quot;א סצ&quot;ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי&quot;ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה.&lt;/REF&gt;ובזמנים מיוחדים באופן ש&quot;כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים&quot;, כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את נכסיהם בידי יהודים [&quot;משה'קע&quot; - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם (&quot;לדעתך&quot;), על-דרך &quot;וניצלתם את מצרים&quot; (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).<br /> <br /> == אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפולין ==<br /> <br /> בהתוועדות [[תשל&quot;ד]],&lt;REF&gt;מוצאי שבת יו&quot;ד שבט תשל&quot;ד.&lt;/REF&gt; התייחס הרבי לתקופת שהותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בפולין, שהייתה בבחינת &quot;ויקנאו בו אחיו&quot;&lt;REF&gt;תרגום חופשי ללא אחריות.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> זקני החסידים מספרים, כי הרקע לביטוי הרבי &quot;ויקנאו בו אחיו&quot; על תקופת שהות הרבי הריי&quot;צ בפולין,<br /> הייתה לפי ששנים אלו הייתה תקופת שיא בפעילותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בפולין.<br /> <br /> ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; בווארשה הייתה לשם ולתהילה, ורבים רבים נהרו אל הישיבה<br /> ולתורת חב&quot;ד, גם מחוגים אחרים מיהדות פולין. <br /> <br /> במקביל הפצת מעיינות תורת החסידות בווארשה ע&quot;י הרבי [[הריי&quot;צ]] (שגם תוכנית הקמת ה&quot;כולל לגדולי תורה&quot;&lt;REF&gt;ראה ערך מנחם זמבא.&lt;/REF&gt; גרמה אף היא לרבים וטובים לעזוב את שיטתם הקודמת ולדבוק בתורת חב&quot;ד.<br /> <br /> עובדות אלו וגם העשיה הרבה למען היהדות במקומות רבים בעולם, הביאו לידי כך שגורמים שונים &quot;ויקנאו בו אחיו&quot;, ברבי הריי&quot;צ, וד&quot;ל.<br /> <br /> <br /> == חוש הריח ==<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שאמר לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] שפולין לקח את<br /> חוש הריח.&lt;REF&gt;שיחת אחרון של פסח תשכ&quot;ג אות ה'.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> ==קהילות חב&quot;ד בפולין==<br /> <br /> בפולין היו קהילות חב&quot;דיות בדור הקודם. הקהילה הגדולה היתה ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד באירופה]]<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

65.254.50.82 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%96&diff=94845 2011-01-12T00:10:31Z

<p>65.254.50.82: /* קורות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פאריז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם פריז]]<br /> <br /> הרב '''אברהם פריז''' נולד ב[[פורים]] שנת [[תרמ&quot;ט]], ב[[בובריסק]] ש[[ברוסיה הלבנה]]. נפטר ב[[כ&quot;ב באלול]] [[תשכ&quot;ח]], ב[[ארץ הקודש]], והוא בן 79. <br /> <br /> השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד <br /> <br /> יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים <br /> <br /> שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב&quot;ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית &quot;בזמן אמת&quot;, תוך כדי התהוותה. <br /> <br /> כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב&quot;ד. מיוחסת לו האימרה כי &quot;חב&quot;ד היא הדת הכי קרובה ליהדות&quot;, כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב&quot;דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא &quot;נסתר מן העין&quot;, והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש). <br /> <br /> הרב ד&quot;ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב&quot;דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ&quot;נשיא&quot; החסידות (התואר המוענק בחב&quot;ד למנהיג) משבט תשי&quot;א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי&quot;ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב&quot;ד עוד בתקופת האדמו&quot;ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר &quot;אנחנו רוצים משיח עכשיו&quot;, ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. <br /> <br /> ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו&quot;רי חב&quot;ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו&quot;ר השביעי של חב&quot;ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת. <br /> <br /> לפי עמדה זו, לחסידי חב&quot;ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב&quot;ד גם ללא-יהודים. <br /> <br /> קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ&quot;דור גאולה&quot;, ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית. <br /> <br /> זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל&quot;דור השביעי&quot; אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה. <br /> <br /> שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים. <br /> <br /> <br /> == קורות חיים ==<br /> <br /> <br /> הרב אברהם פריז הפיץ את מעיינות החסידות בארצות הברית, כיהן כבא כוח [[מרכז לענייני חינוך]] ומבקר [[מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש|מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]. חסיד שהיה [[מקושר]] בלב ונפש ל[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א|רבי]] מתוך ביטול אמיתי.<br /> <br /> היתה לו השתוקקות גדולה ללמוד תורה, לכן כאשר עוד לא מלאו לו 13 שנים, נסע לבדו ל[[ליובאוויטש]], והחל ללמוד בחדר, כשבגר עלה ללמוד בישיבה, שם היה מ'ה[[תמימים]] החשובים' בישיבה. לאחר נישואיו התגורר ב[[ויטבסק]] שם הנחיל ל[[אנ&quot;ש]] את ערכי החסידות והנהגותיה כפי שספג בשנים בהם למד בישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] עלה ל[[ארץ הקודש]], והמשיך להיות בקשר עם בית הרבי והחסידים. ר' אברהם התגורר בפתח תקווה, ועסק לפרנסתו בפרדסים. משראה שהעסקים אינם מספקים, פתח מכולת לממכר חלב וביצים, וכשהמצב הכלכלי הידרדר ירד לארצות הברית בשנת [[תרח&quot;צ]] והתגורר שם עשר שנים, כשהוא מתאכסן בבית הרב אליהו סימפסאן. בארצות הברית, עסק רבות ב[[הפצת המעיינות]] במסגרת תפקידו בלשכה להפצת החסידות שיגר לכל רחבי תבל את שיחות [[הרבי הריי&quot;צ]], ועוד פעולות. במשך מספר שנים עבד יחדיו עם הרבי נשיא דורנו בחדר אחד, ומיני אז היה לו קשר אישי ומיוחד עם הרבי. <br /> <br /> ר' אברהם היה ידוע בכשרונו המיוחד לאמנות, הוא בנה דגם של בית המקדש במו ידיו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]], שלחו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לארץ הקודש, כבא כוח מרכז לענייני חינוך. לשנה הבאה הסתלק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרב פריז עודד את החסידים בארץ, להתקשר בלב ונפש לרבי נשיא דורנו. בשנים שלאחר קבלת הנשיאות מונה ל'מבקר' במוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש. מתוקף תפקידו זה, השתתף תדיר באסיפות של המוסדות, ודיווח לרבי על הנעשה בארץ.<br /> <br /> == פרסום זהותו של הרבי כמלך המשיח ==<br /> [[קובץ:פריז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם פריז (נואם)]]<br /> [[התקשרות|התקשרותו]] ה[[עצם|עצמית]] של ר' אברהם לרבי היתה מיוחדת במינה, לא רק בעומקה אלא גם בתוכנה. ר' אברהם התייחס לרבי כאל ה[[מלך המשיח]] עוד בשנים בהם חסידים לא נהגו להזכיר זאת. כבר בשנות הנשיאות הראשונות, ר' אברהם היה פותח כל מכתב אל הרבי במילים: &quot;לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א&quot;. בדרך זו נהג גם לדבר על הרבי בכל [[התוועדות]] חסידית שהשתתף בה, ותמיד בביטחון מוחלט שלא ניתן לחלוק עליו.<br /> <br /> ר' אברהם טען, כי כשם שבין יו&quot;ד שבט השי&quot;ת ליו&quot;ד שבט תשי&quot;א, הרבי סירב לקבל עליו את הנהגת הנשיאות, ורק לאחר שכל [[אנ&quot;ש]] מ[[ארץ הקודש]] ומכל רחבי תבל שלחו לו 'כתבי התקשרות' נאות הרבי ליטול על שכמו את עול הנשיאות – כן הדבר גם בנוגע להתגלות הרבי כמלך המשיח. הדבר צריך לבוא על ידי 'אתערותא דלתתא'. כאשר עם ישראל בכל ואנ&quot;ש בפרט, יתבעו מהרבי כי הוא יתגלה כמלך המשיח, והדבר יביא את הגאולה השלימה.<br /> <br /> ר' אברהם גם גרס בשיטה שיש לקשר מה שיותר יהודים אל הרבי, לדאוג שלכל יהודי יהיה קשר אישי עם הרבי, לכתוב לו, לחשוב עליו.<br /> <br /> שתי נקודות אלו, הביאו את ר' אברהם בשנת תשכ&quot;ה לבשר לעם ישראל את המסר הכפול הזה. ר' אברהם הדפיס כרוז באלפי עותקים, ובו בישר &quot;לאחינו בני ובנות ישראל' שהרבי הוא מלך המשיח, &quot;והוא אינו צריך את בחירתנו מפני שבו בחר השם&quot;, ר' אברהם קרא בכרוז &quot;לכל אחד ואחד להתקשר איתו על ידי מכתבים בשביל טובתו הפרטית בענייני הצטרכותו&quot;.<br /> <br /> בחודש סיון הפיץ ר' אברהם את הכרוז באלפי עותקים. הוא עמד בעיבורם של הערים הגדולות וחילק את הכרוז לעוברים ושבים. כשאחד מעותקי הכרוז הגיע לרבי, ציווה מיד על המזכירות להבריק לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז, וביום כ&quot;ד סיון נתקבל מברק בהול האומר: <br /> <br /> &quot;נבהלנו ממכתבו ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות&quot;.<br /> <br /> מובן כי ר' אברהם לא עיכב את ביצוע הוראת הרבי אף לרגע. ר' אברהם אסף במהירות את כל הכרוזים שנשארו אצלו או בנקודות החלוקה שלו, ושלחם למזכירות הרבי. מאז, עסק בנושא רק בהתוועדויות פנימיות.<br /> <br /> לימים סיפר נכדו ר' [[לוי פריז]]: &quot;במשך עשרות שנים הטרידה אותי שאלה: כיצד זה שסבי הדגול, אותו חסיד שלא עשה דבר בחייו ללא ששאל על כך את הרבי, יוצא בפרוייקט שכזה ללא שכתב על כך לרבי? הרי מרגלא בפומיה של סביו שאפילו האם לקנות נעליים חדשות יש לשאול את הרבי, ומה קרה כאן? ורק לאחרונה התגלתה לי התשובה: סביו כתב גם כתב לרבי, שלושה שבועות לפני שיצא למיזם המהפכני, והודיע לרבי על המהלך המתוכנן. ורק לאחר שחסידים כתבו לרבי שהם &quot;מתביישים ללכת ברחובות תל אביב&quot;, עצר הרבי את הפרסום.{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59121 בשבת שכולה משיח, שנת תשע&quot;א]}}&quot;<br /> <br /> נפטר בכ&quot;ב [[אלול]] [[תשכ&quot;ח]] ומנוחתו-כבוד בבית העלמין 'סגולה' בפתח-תקוה.<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> [[קובץ:אברהם פריז-ספר.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'אחד היה אברהם']]<br /> * '''אחד היה אברהם'''. בשנת [[תשס&quot;א]] יצא לאור ספר ביוגרפיה על ר' אברהם, בשם &quot;אחד היה אברהם&quot;. בספר לוקטו גם מכתבי [[רבותינו נשיאנו]] אליו וחלק ממכתביו אל רבותינו נשיאינו ומכתביו אל בני משפחתו. הספר נערך ע&quot;י נינו ר' [[אליהו וולף]] ויצא לאור ע&quot;י המשפחה.<br /> <br /> * [http://chabad.info/images/update/363.pdf קובץ 'חסידים איין משפחה'] ובו צרור מכתבים מר' אברהם, התובעים אהבת חסידים ואחדות אמתית. בהוצאת [[ועד &quot;חיילי בית דוד&quot;]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ארבעה חסידים]] ובו קיצור קורות חייו.<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|פריז אברהם]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|פריז אברהם]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|פריז אברהם]]<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> &lt;references/&gt;</div>

65.254.50.82 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=94277 2011-01-05T03:15:18Z

<p>65.254.50.82: /* הקשר לחב&quot;ד */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=ברוך בער לייבוביץ'<br /> |כינוי=ר' ברוך בער לייבוביץ'<br /> |תמונה=[[קובץ:ברוך בער לייבוביץ.jpg|250px]]<br /> |תיאור= יושב בחברת תלמידיו<br /> |תאריך לידה=[[תר&quot;ל]]<br /> |מקום לידה= פולדובצה<br /> |תאריך פטירה=[[ה' בכסליו]] [[ת&quot;ש]]<br /> |מקום פטירה= קמניץ<br /> |מקום פעילות=[[בריסק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[רבי חיים מבריסק]]<br /> |תלמידיו= רבי [[נחום פרצוביץ]] <br /> |חיבוריו= ברכת שמואל, חידושי ושיעורי רבי ברוך בער <br /> |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> הגאון רבי '''ברוך בער ליבוביץ'''', ([[תר&quot;ל]] - [[ה' בכסליו]] ה'[[ת&quot;ש]]) ראש ישיבה, וממנחילי דרך הלימוד הישיבתית בדורינו.<br /> ==תולדות חייו==<br /> הרב ברוך בר נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, על פי המקובל הברית מילה התקיים ב[[חג הגאולה]] [[י&quot;ט כסליו]]{{הערת שוליים|או בי&quot;ח כסליו יומא דהילולא של ר&quot;ב ממזיבוז'.}}, מסופר כי אביו נכנס לבית מדרש חסידי וראה [[חסידים]] מתוועדים אודות היומא דהילולא של רבי [[ברוך ממזיבוז']] שיום ההילולא שלו חל ב[[י&quot;ח בכסליו]], ו[[המגיד ממזריטש]] שיומא דהילולא שלו חל ב[[חג הגאולה]] [[י&quot;ט כסליו]], וכאשר שמע אודות גדלותם של שני ענקי עולם אלו, החליט לקרוא לבנו על שמם, ואכן הוא נקרא רבי &quot;ברוך&quot; על שמו של רבי ברוך ממזיבוז, ורבי &quot;דוב בער&quot;{{הערת שוליים|שמו השני ידוע בעולם כ&quot;בער&quot;, אבל הוא עצמו נקרא רבי ברוך דוב בער, וגם באגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נקרא כ&quot;רבי ברוך דוב&quot;.}} על שמו של רבי [[דוב בער ממזריטש]]. <br /> <br /> בצעירותו למד במקום הולדתו בסלוצק, נודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין הנודעת, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק שאותו ראה כרבו המובהק.<br /> <br /> הוא התחתן עם בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב&quot;ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה. מאוחר יותר התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת [[תרפ&quot;א]] העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי לוילנה, וב[[תרפ&quot;ו]] לקמניץ, הישיבה נזכרת ב[[אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&amp;hilite=d033c970-eca4-41a5-bc24-a52f70b1b212&amp;st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%91%D7%A2%D7%A8&amp;pgnum=194 חלק י&quot;א עמ' קס&quot;א].}}.<br /> <br /> על פטירתו סיפרו שני תלמידיו המקורבים הרב נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל שהיו לידו בשעת חוליו: שכשעתיים לפני מותו אמר &quot;הרבי בא&quot; וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים. התאמץ לעמוד על רגליו ונפל על המיטה בעודו אומר להם את דברי רבו.<br /> <br /> הוא היה ידוע ברחבי תבל בשביל ישיבתו הגדולה בקמניץ. היה ידוע בהתבטלותו הגמורה לרבו רבי חיים מבריסק, ולדרכו הישרה בלימוד.<br /> <br /> כהיום מורשתו הלימודית בספריו ברכת שמואל הינה מספרי היסוד בעולם הישיבות. הוא ידוע בלשונו הקצרה והמחושבת, אם כי ידועה כקשה מעט להבנה. במקביל לספרו זה, יצא לאור ספר בשם &quot;חדושי ושיעורי רבי ברוך בער&quot;, שם נכתבו שיעוריו על ידי תלמידיו בהסברתו המיוחדת, ויש המשתמשים בה גם כספר עזר לספרו שלו ברכת שמואל. ספריו הינם על מסכתות: [[ב&quot;ק]], [[ב&quot;מ]], [[ב&quot;ב]], [[כתובות]], [[יבמות]], [[נדרים]], [[גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]].<br /> <br /> חיים נהר- תמחוק את הכתבה<br /> <br /> ==הנצחת זכרו על ידי רבותינו==<br /> כאשר בשנת [[תש&quot;ב]] התאספו תלמידיו להנציח את זכרו ביומא דהילולא השני שלו, הם שלחו מכתב לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערת שוליים|1=מכתב זה נדפס בשלימותו ב[[אגרות קודש - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&amp;hilite=bc669196-7ec3-44c9-8dd1-08bf15f2134e&amp;st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%93%D7%95%D7%91&amp;pgnum=143 חלק ו'].}}, שישתתף במעמד שהתקיים לזכרו, במכתב זה מכנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את רבי ברוך בער בתואר &quot;ידידי&quot;, ואף מתאר את שיחותיו הידועות שנשא בישיבה, בהם עורר על אהבת התורה וחיבת המצוות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אף צירף באותו מכתב סכום כסף להשתתפות בהוצאות ההתכנסות.<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ב&quot;ה ג' כסליו תש&quot;ב, ברוקלין. אל הסתדרות תלמידי רבי ברוך דוב נשמתו עדן, ה' עליהם יחיו!<br /> <br /> במענה על הזמנתם להשתתף בהילולא של ידידי הגאון מורם ורבם רבי ברוך דוב נ&quot;ע, יקר לי במאד זכרו ושיחותיו באהבת התורה<br /> וחבת המצות, והנני שולח בזה המחאה על סך עשרים שקלים - לעילוי<br /> נשמתו הקדושה - על ישיבת קאמעניץ, ויחד עם זה הנני שולח את ברכתי<br /> להרבנים המנהלים ולהתלמידים יחיו שיצליחו בעבודתם הקדושה<br /> ויגדיל תורה ויאדיר.}}<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]], שלח שוב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתב ברכה{{הערת שוליים|1=נדפס ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&amp;st=&amp;pgnum=109&amp;hilite= חל' ח' עמ' ע&quot;א].}} לרגל ההתכנסות, ובו הוא מדגיש בראש המכתב מיד אחרי גאונותו העצומה, כי היה &quot;בעל מידות נעימות&quot;. באותו מכתב מברכם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כי יזכו ללכת בעקבי תורתו ו&quot;מידותיו הכי תרומיות&quot;, ובסוף המכתב הוא כולל את רבי ברוך בער בקרב &quot;גאוני ישראל וצדיקי יסודי עולם&quot;.<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ב&quot;ה ג' כסליו תש&quot;ד [[ברוקלין]]. אל הסתדרות התלמידים ישיבת קאמעניץ ה' עליהם יחיו, שלום וברכה!<br /> במענה על כרטיס ההזמנה לקחת חלק בהזכרת ידידי הגאון האדיר בעל מדות נעימות כבוד שם תפארתו מוה&quot;ר ברוך דובער נ&quot;ע ביום היאר צייט, הנני משתתף עם מוקירי שמו וזכרו, והנני מברכם כי יהיה נועם ה' עליהם ללכת בעקבי תורתו ונועם מידותיו הכי תרומיות, וזכותו יגן עליהם ועל כל מחבבי גאוני ישראל וצדיקי יסודי עולם זי&quot;ע.}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]</div>

65.254.50.82 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=94276 2011-01-05T03:12:24Z

<p>65.254.50.82: /* סטטיסטיקות של משתמשים פעילים */</p> <hr /> <div>{{אולם דיונים}}<br /> {{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1|1]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2|2]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3|3]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 4|4]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 5|5]]}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> == הצעה ==<br /> <br /> כיון שחלק מגולשי המרשתת מכירים את רבותינו נשיאינו בשמם הפרטי וחלק בכינוי, אני מציע להוסיף בשמות הערכים על רבותינו נשיאינו את שמותיהם הפרטיים (בסוגריים). מה דעתכם? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו בכסלו ה'תשע&quot;א 03:14, 22 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> :לדעתי מיותר. ההפניה עושה את העבודה. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט&quot;ו בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 05:08, 22 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> ::ההפניה לא עושה את העבודה. רק לגולשים המכירים את האתר כבר ולא לגולשים המחפשים באינטרנט.<br /> ::שהרי גולש המחפש את הרבי, לא מגיע לרבי בחב&quot;ד פדיה, אלא לעשרות אתרים אחרים.אם כן, הוא יגיע למנחם מענדל פוטרפס, הורנשטיין ועוד ועוד. אפילו בדף החמישי בגוגל! האתר לא מופיע. וזה פספוס גדול כי חב&quot;ד פדיה מקבלת דירוג די טוב בגוגל, כשהשם תואם לחיפוש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:14, 24 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> :::זה נראה לי מוזר שהשם יהיה בסוגריים והתואר לא. נראה לי שעדיף ההפך, כך [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]], או [[יוסף יצחק שניאורסון - (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]], מה דעתכם? בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 00:26, 25 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> ::::נראה גם לי רק שיש להוסיף את התואר רבי קודם השם. לי נראה יותר ללא מקו (זו סתם כפילות גם סוגריים וגם מקו. אני שוב מרגיש צורך להדגיש את החידלון הגדול של האתר, שמטרתו הפצת המעיינות, מלהגיע למקום רציני יותר בחיפוש גוגל על שמות רבותנו נשיאנו רק בשל חוסר התאמה טכני. בערכים אחרים אנחנו מהמובילים ואין סיבה שלא נהיה כך גם בחיפוש שמות רבותנו נשיאנו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 02:52, 25 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> :::::ההצעה של שלום נראית בעיני. לגבי הוספת התואר רבי, זה מאוד לא מקובל באנציקלופדיות וגם אין בזה משום פגיעה בכבוד וכדו', כיון שהשם הוא טכני ביותר ורק הכתוב בגוף הערך (מספר פעמים) הוא נוגע. ובכל זאת, באם אהיה דעת יחיד, אבטל דעתי מפני הרבים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ח בכסלו ה'תשע&quot;א 03:05, 25 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> :::::::מצטרף בזה לכל מילה של ר' חיים. עכשיו עלינו להחליט בין שני האפשרויות שהצעתי. לעניות דעתי הראשונה עדיפה. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 09:45, 25 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> ::::::::מה הוחלט? שלום ואני תומכים בהצעה ללא מקו. יש מתנגדים? אם לא אפשר לבצע. {{שכח|שיע ק.}}<br /> ::::::::אומר את האמת, רק עכשיו שמתי לב לטעות. ההצעה השניה, עם המקו, היתה אמורה לחסוך את הסוגריים, כלומר שתי האפשרויות הם: [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]], או [[יוסף יצחק שניאורסון - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], גם עכשיו שמתי לב להערתו של שיע ק. {{ציטוטון|לי נראה יותר ללא מקו (זו סתם כפילות גם סוגריים וגם מקו.).}} אז מה אתם אומרים, איזה עדיף? בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ג בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 00:42, 30 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> :::::::::לדעתי, סוגריים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ד בכסלו ה'תשע&quot;א 01:02, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::::::::::אם יש הסכמה, אז למה שלא תתחיל לבצע? בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ד בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 01:09, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::::::::::אל דאגה. יבוצע. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ד בכסלו ה'תשע&quot;א 01:16, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> רגע, טרם הוחלט האם להוסיף את התואר '''רבי''' לשמות הערכים או לא. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ד בכסלו ה'תשע&quot;א 04:25, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::::::::::::::וודאי שלא. אם יוחלט שכן, יש להוסיף קודם כול לשמות התנאים והאמוראים... --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ד בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 08:34, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> גם לדעתי ללא מקו, אלא עם סוגריים, אלא אם כן, הסוגריים יכולים להרוס בחיפושים בגוגל. בנוגע לתואר 'אדמו&quot;ר' או 'רבי', אולי כדאי לשאול את הוועדה הרוחנית לדעתה ([[משתמש:שלום|שלום]], לפני שאתה שואל אותם, תחכה להסכמה של שאר החברים) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:03, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :הסוגריים לא יפריעו לחיפוש, גוגל מתעלם מסימני פיסוק.<br /> :לגבי תואר רבי, אני נמנע מלצדד באחת ההצעות. מחד יש סברה להוסיף, כי לגבי כל קורא מזדמן שם הערך נראה כמו כותרת הערך, וכשלא מדובר על עורכי אנציקלופדיה, הדבר לא מכובד. אני אישית כשנכסתי לחב&quot;דפדיה הופתעתי מאוד לראות זאת. מאידך, זה אכן לא אנציקלופדי. להנ&quot;ל יש להוסיף את דברי שלום הצודקים בהחלט, שאם נכניס תארים, אין לדבר סוף, ויהיה צורך להוסיפו לכל אחד מהראשונים לפחות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:02, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::{{נגד}} הוספת התואר &quot;רבי&quot;. אני לא רואה הגיון לפנות לוועדה הרוחנית בנושא. לדעתי אין כל בזיון בכך, שכן ההכרח לא יגונה, לא ניתן לגרום לכך שהקורא יטרך להקליד את המילה &quot;רבי&quot;, כאשר מדובר כאן במאות רבות של ערכים, בהם יש מהצורך להוסיף &quot;רבי&quot;, הרי יש כאן עוד מאות אדמורים וגדולי תורה, ואפילו ראשונים תנאים ואמוראים. ולהוסיף רק לרבותינו נשיאינו זה יותר מגוחך, כאילו הם יותר חשובים מכל הראשונים וכו'. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ה בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 00:29, 2 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::מצטרף לשלום ולהוסיף שהוספת תוארים יגרור מאות דיונים בקשר לסוגי התוארים וגודלם ודי לנו שעל גוף הערכים מתקיימים הדיונים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ה בכסלו ה'תשע&quot;א 01:04, 2 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::::לאור הנ&quot;ל, מצטרף ל'נגד' הוספת תואר רבי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:31, 2 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::::ייתכן שיש בזה מעין 'ימחה שמו על המים', היינו, שלמען הפצת המעיינות נאלץ לוותר על ה'רבי'. (להעיר מאבן כתר המלך..). בכל-אופן, גם אני {{נגד}} הוספת התואר. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::::::יש הרבה היגיון בדברי החברים. מצטרף ג&quot;כ לדעתם. [[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 03:52, 12 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> חיים, אפשר להתחיל. לא? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:20, 16 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> תמחקו את הכתבה<br /> <br /> == חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים?!!? צע&quot;ג!!! ==<br /> :{{כתב קטן|'''הועבר מ[[חב&quot;דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת]]'''}}<br /> <br /> למה ב&quot;חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים&quot; או בכלל כל מקום שמוזכר חב&quot;ד בחבר העמים, לא מוזכר שום דבר על השלוחים המקורים שנשלחו ע&quot;י הרבי מה&quot;מ בעצמו? (לא כמו רוב השלוחים שנמצאים שם כעת - כולל לאזר)? ה&quot;ה הרה&quot;ח ר' משה חיים לוין שי', שכעת שליח בקענזינגטון, וכידוע שהוא נשלח ע&quot;י הרבי בעצמו, ואחר זמן מה הביא את לזאר לעזור לו וכו'....<br /> <br /> וכידוע שבחנוכה לייו תש&quot;נ, הנ&quot;ל אירגן את כל האירוע ברוסיה (זה היה עוד לפני שלזאר הגיע) וכיודע הסיפורים בזה - ששמו את הצלחת (לווין) על התחנה של המשטרה וכו' וכו', (וסתם להעיר ולהאיר שכידוע שפעם הראשונה שרוסיה היה על המסך - ראו דמעות בעניים של הרבי....)<br /> <br /> וגם בכל 'עזרת אחים' לא מוזכר בכלל מי היו האחראים האמיתים (כידוע לי&quot;ח)... ו:יוסף יצחק אהרונוב; שלום דובער לוין; יצחק קוגן; ברוך שלמה אליהו קונין וכו' בכלל לא התעסקו באגו&quot;ח חבה&quot;ע - אלא הגיעו לשם לפדיון שבויים - הספרים וכו',<br /> <br /> ואיני באתי אלא להעיר ולהאיר וכו', וכדאי לעשות תיקונים בזה וכו' (לא להיכשל את הדור החדש של ליובאוויטש וכו') {{שכח|אנונימי}}<br /> <br /> :תוכל להוסיף בעצמך ברגע זה. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ח בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 08:08, 5 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::חב&quot;דפדי' הינה ספר ערכים של כל חסידות חב&quot;ד, ולא רק של הקבוצה של 'עזרת אחי' - רמ&quot;ש סלאנים ע&quot;ה וכו', עם כל הכבוד והערכה. אתה מוזמן להכניס חומר עליהם - אך אנא ואנא לא להיכנס לעניינים שהם היייפך קונטרס החלצו(והערה כללית: מה לעשות שרצונו הק' של אדמו&quot;ר הי' שהם - קונין, אהרונוב, קוגן ולוין - יהיו אחראים על 'ארגון חב&quot;ד ברוסיא', כנראה ברורמתשובותיו להם הנדפסים ב'עבודת הקודש', בקובץ שהוציא לוין אודות האגודה ובהרחבה קצת ביומן השליחות המיודחת של לוין). ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> בעי'ה בפני עצמה היא שאהרונוב מכנה את עצמו יו&quot;ר אגו&quot;ח בחבר העמים, כשבאמת הרב קוגן הוא יו&quot;ר אגו&quot;ח {{שכח|מאמיניסט}}<br /> :ישנן בעיות רבות בעולם. אנו לא עומדים לפתור אפילו את חציים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;א 03:12, 31 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == [[:קטגוריה: ימי חב&quot;ד]] ==<br /> <br /> ניסיתי היום לעשות קצת סדר בקטגוריה, תגידו מה דעתכם: את כל הערכים (החדשים) שעוסקים בתאריך רב שנתי (לדוגמא:[[י&quot;ז בכסלו]]) לסווג לקטגוריות לפי חודש ותאריך (לדוג': י&quot;ז לחודש, חודש כסלו). כרגע כולם נמצאים כדפים של הקטגוריה הכללית ימי חב&quot;ד (חוץ ממה שכבר העברתי לחודש שלו וערכים שעדיין לא קיימים). '''איך לדעתכם הכי כדאי לארגן את הקטגוריה?''' ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. &lt;small&gt;'''תשע&quot;א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.&lt;/small&gt; כ' בטבת ה'תשע&quot;א.<br /> <br /> בנוסף הציע [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] להבדיל בין ערכים שיש להם תוכן של ימי חב&quot;ד לבין ערכים שיש בהם רק ארועים ביהדות. ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. &lt;small&gt;'''תשע&quot;א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.&lt;/small&gt; כ' בטבת ה'תשע&quot;א.<br /> :לדעתי, כדאי ליצור קטגוריות עבור כל חודש ובו הערכים על הימים שבאותו חודש. לגבי קטגוריות עבור ימים (לדוגמא: עבור כל יום י&quot;א בחודש; [[י&quot;א בתשרי]], [[י&quot;א בחשוון]] וכו') - אין צורך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ' בטבת ה'תשע&quot;א 20:52, 27 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::קטגוריות כאלו כבר קיימות. למשל הקטגוריה י&quot;א לחודש מכילה את הערכים: [[י&quot;א אדר תקפ&quot;ג]], [[י&quot;א כסלו תרפ&quot;ט]] וכו'. האם למחוק את הקטגוריות האלו? האם להשאיר אותם כמו שהן?<br /> <br /> נקודה נוספת: האם ערכים כמו [[י&quot;א כסלו תרפ&quot;ט]] שהתוכן שלהם אמור להיות גם ב[[י&quot;א בכסלו]] וגם ב[[תרפ&quot;ט]] צריכים להשאר או שהם מיועדים לאיחוד? {{שכח|חסיד שוטה}}<br /> <br /> :::בקשר לשאלה הראשונה - מצטרף לדעתו של חיים נהר. בקשר לשאלה האחרונה: כבר הוחלט באולם הדיונים שערכים קצרים ימחקו. ערכים ארוכים יותר (נשאיר את ההחלטה המדויקת למי שיאחד) ישארו. <br /> <br /> ::אולי כדאי להמתין עם סידור הקטגוריות עד תום האיחוד, שכן יתכן שרובם ימחקו. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בטבת ה'תשע&quot;א, למניינם 22:06, 27 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == ערכים מתוך עיונים וביאורים בדבר-מלכות ==<br /> <br /> מה דעתכם על הכנסים ערכים של ביאור מושגים בחסידות, מתוך [https://groups.google.com/group/abm770/topics?hl=iw עיונים וביאורים בדבר-מלכות].<br /> השבוע למשל מופיע [https://abm770.googlegroups.com/attach/7c8730c607b317ef/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90+-+%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf?view=1&amp;part=4&amp;hl=iw בדף הזה] <br /> ביאור על '''כחות הגלויים''' (ס&quot;ה). עשרת כחות הנפש מחכמה ועד מלכות (השכל והמדות האנושיים) נקראים כחות הגלויים, להבדיל מכח האמונה שבעצם הנשמה שהוא כח נסתר ונעלם.<br /> הכחות הגלויים שייכים למציאות העולם וגדריו, וכח האמונה אינו שייך למציאות העולם. <br /> <br /> או '''חמישית לפרעה''' (ס&quot;ח): יוסף מצווה את העם במצרים לתת לפרעה חמישית מתוך התבואה הצומחת לאחר שני הרעב. בפנימיות העניינים מבואר בחסידות שסדר ההשתלשלות מתחלק לארבע דרגות (ד' אותיות שם הוי'), והדרגות שלמעלה מהשתלשלות המתייחסות לעצמותו ית' הם בחינת החמישית לפרעה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 16:40, 31 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :הכל אפשרי, רק שיהיה מובן גם לחסרי כל רקע קודם בתורת החסידות. הציטוטים שהבאת זקוקים להסבר נוסף. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;א 18:00, 31 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::או קיי ננסה. אשמח לביקורת עמיתים ועזרה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:07, 2 בינואר 2011 (UTC)</div>

65.254.50.82 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=94275 2011-01-05T03:11:37Z

<p>65.254.50.82: /* מזל טוב - 5,000,000!!! */</p> <hr /> <div>{{אולם דיונים}}<br /> {{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1|1]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2|2]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3|3]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 4|4]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 5|5]]}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> == הצעה ==<br /> <br /> כיון שחלק מגולשי המרשתת מכירים את רבותינו נשיאינו בשמם הפרטי וחלק בכינוי, אני מציע להוסיף בשמות הערכים על רבותינו נשיאינו את שמותיהם הפרטיים (בסוגריים). מה דעתכם? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו בכסלו ה'תשע&quot;א 03:14, 22 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> :לדעתי מיותר. ההפניה עושה את העבודה. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט&quot;ו בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 05:08, 22 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> ::ההפניה לא עושה את העבודה. רק לגולשים המכירים את האתר כבר ולא לגולשים המחפשים באינטרנט.<br /> ::שהרי גולש המחפש את הרבי, לא מגיע לרבי בחב&quot;ד פדיה, אלא לעשרות אתרים אחרים.אם כן, הוא יגיע למנחם מענדל פוטרפס, הורנשטיין ועוד ועוד. אפילו בדף החמישי בגוגל! האתר לא מופיע. וזה פספוס גדול כי חב&quot;ד פדיה מקבלת דירוג די טוב בגוגל, כשהשם תואם לחיפוש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:14, 24 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> :::זה נראה לי מוזר שהשם יהיה בסוגריים והתואר לא. נראה לי שעדיף ההפך, כך [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]], או [[יוסף יצחק שניאורסון - (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]], מה דעתכם? בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 00:26, 25 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> ::::נראה גם לי רק שיש להוסיף את התואר רבי קודם השם. לי נראה יותר ללא מקו (זו סתם כפילות גם סוגריים וגם מקו. אני שוב מרגיש צורך להדגיש את החידלון הגדול של האתר, שמטרתו הפצת המעיינות, מלהגיע למקום רציני יותר בחיפוש גוגל על שמות רבותנו נשיאנו רק בשל חוסר התאמה טכני. בערכים אחרים אנחנו מהמובילים ואין סיבה שלא נהיה כך גם בחיפוש שמות רבותנו נשיאנו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 02:52, 25 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> :::::ההצעה של שלום נראית בעיני. לגבי הוספת התואר רבי, זה מאוד לא מקובל באנציקלופדיות וגם אין בזה משום פגיעה בכבוד וכדו', כיון שהשם הוא טכני ביותר ורק הכתוב בגוף הערך (מספר פעמים) הוא נוגע. ובכל זאת, באם אהיה דעת יחיד, אבטל דעתי מפני הרבים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ח בכסלו ה'תשע&quot;א 03:05, 25 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> :::::::מצטרף בזה לכל מילה של ר' חיים. עכשיו עלינו להחליט בין שני האפשרויות שהצעתי. לעניות דעתי הראשונה עדיפה. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 09:45, 25 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> ::::::::מה הוחלט? שלום ואני תומכים בהצעה ללא מקו. יש מתנגדים? אם לא אפשר לבצע. {{שכח|שיע ק.}}<br /> ::::::::אומר את האמת, רק עכשיו שמתי לב לטעות. ההצעה השניה, עם המקו, היתה אמורה לחסוך את הסוגריים, כלומר שתי האפשרויות הם: [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]], או [[יוסף יצחק שניאורסון - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], גם עכשיו שמתי לב להערתו של שיע ק. {{ציטוטון|לי נראה יותר ללא מקו (זו סתם כפילות גם סוגריים וגם מקו.).}} אז מה אתם אומרים, איזה עדיף? בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ג בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 00:42, 30 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> :::::::::לדעתי, סוגריים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ד בכסלו ה'תשע&quot;א 01:02, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::::::::::אם יש הסכמה, אז למה שלא תתחיל לבצע? בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ד בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 01:09, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::::::::::אל דאגה. יבוצע. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ד בכסלו ה'תשע&quot;א 01:16, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> רגע, טרם הוחלט האם להוסיף את התואר '''רבי''' לשמות הערכים או לא. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ד בכסלו ה'תשע&quot;א 04:25, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::::::::::::::וודאי שלא. אם יוחלט שכן, יש להוסיף קודם כול לשמות התנאים והאמוראים... --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ד בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 08:34, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> גם לדעתי ללא מקו, אלא עם סוגריים, אלא אם כן, הסוגריים יכולים להרוס בחיפושים בגוגל. בנוגע לתואר 'אדמו&quot;ר' או 'רבי', אולי כדאי לשאול את הוועדה הרוחנית לדעתה ([[משתמש:שלום|שלום]], לפני שאתה שואל אותם, תחכה להסכמה של שאר החברים) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:03, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :הסוגריים לא יפריעו לחיפוש, גוגל מתעלם מסימני פיסוק.<br /> :לגבי תואר רבי, אני נמנע מלצדד באחת ההצעות. מחד יש סברה להוסיף, כי לגבי כל קורא מזדמן שם הערך נראה כמו כותרת הערך, וכשלא מדובר על עורכי אנציקלופדיה, הדבר לא מכובד. אני אישית כשנכסתי לחב&quot;דפדיה הופתעתי מאוד לראות זאת. מאידך, זה אכן לא אנציקלופדי. להנ&quot;ל יש להוסיף את דברי שלום הצודקים בהחלט, שאם נכניס תארים, אין לדבר סוף, ויהיה צורך להוסיפו לכל אחד מהראשונים לפחות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:02, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::{{נגד}} הוספת התואר &quot;רבי&quot;. אני לא רואה הגיון לפנות לוועדה הרוחנית בנושא. לדעתי אין כל בזיון בכך, שכן ההכרח לא יגונה, לא ניתן לגרום לכך שהקורא יטרך להקליד את המילה &quot;רבי&quot;, כאשר מדובר כאן במאות רבות של ערכים, בהם יש מהצורך להוסיף &quot;רבי&quot;, הרי יש כאן עוד מאות אדמורים וגדולי תורה, ואפילו ראשונים תנאים ואמוראים. ולהוסיף רק לרבותינו נשיאינו זה יותר מגוחך, כאילו הם יותר חשובים מכל הראשונים וכו'. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ה בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 00:29, 2 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::מצטרף לשלום ולהוסיף שהוספת תוארים יגרור מאות דיונים בקשר לסוגי התוארים וגודלם ודי לנו שעל גוף הערכים מתקיימים הדיונים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ה בכסלו ה'תשע&quot;א 01:04, 2 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::::לאור הנ&quot;ל, מצטרף ל'נגד' הוספת תואר רבי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:31, 2 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::::ייתכן שיש בזה מעין 'ימחה שמו על המים', היינו, שלמען הפצת המעיינות נאלץ לוותר על ה'רבי'. (להעיר מאבן כתר המלך..). בכל-אופן, גם אני {{נגד}} הוספת התואר. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::::::יש הרבה היגיון בדברי החברים. מצטרף ג&quot;כ לדעתם. [[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 03:52, 12 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> חיים, אפשר להתחיל. לא? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:20, 16 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> תמחקו את הכתבה<br /> <br /> == חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים?!!? צע&quot;ג!!! ==<br /> :{{כתב קטן|'''הועבר מ[[חב&quot;דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת]]'''}}<br /> <br /> למה ב&quot;חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים&quot; או בכלל כל מקום שמוזכר חב&quot;ד בחבר העמים, לא מוזכר שום דבר על השלוחים המקורים שנשלחו ע&quot;י הרבי מה&quot;מ בעצמו? (לא כמו רוב השלוחים שנמצאים שם כעת - כולל לאזר)? ה&quot;ה הרה&quot;ח ר' משה חיים לוין שי', שכעת שליח בקענזינגטון, וכידוע שהוא נשלח ע&quot;י הרבי בעצמו, ואחר זמן מה הביא את לזאר לעזור לו וכו'....<br /> <br /> וכידוע שבחנוכה לייו תש&quot;נ, הנ&quot;ל אירגן את כל האירוע ברוסיה (זה היה עוד לפני שלזאר הגיע) וכיודע הסיפורים בזה - ששמו את הצלחת (לווין) על התחנה של המשטרה וכו' וכו', (וסתם להעיר ולהאיר שכידוע שפעם הראשונה שרוסיה היה על המסך - ראו דמעות בעניים של הרבי....)<br /> <br /> וגם בכל 'עזרת אחים' לא מוזכר בכלל מי היו האחראים האמיתים (כידוע לי&quot;ח)... ו:יוסף יצחק אהרונוב; שלום דובער לוין; יצחק קוגן; ברוך שלמה אליהו קונין וכו' בכלל לא התעסקו באגו&quot;ח חבה&quot;ע - אלא הגיעו לשם לפדיון שבויים - הספרים וכו',<br /> <br /> ואיני באתי אלא להעיר ולהאיר וכו', וכדאי לעשות תיקונים בזה וכו' (לא להיכשל את הדור החדש של ליובאוויטש וכו') {{שכח|אנונימי}}<br /> <br /> :תוכל להוסיף בעצמך ברגע זה. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ח בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 08:08, 5 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::חב&quot;דפדי' הינה ספר ערכים של כל חסידות חב&quot;ד, ולא רק של הקבוצה של 'עזרת אחי' - רמ&quot;ש סלאנים ע&quot;ה וכו', עם כל הכבוד והערכה. אתה מוזמן להכניס חומר עליהם - אך אנא ואנא לא להיכנס לעניינים שהם היייפך קונטרס החלצו(והערה כללית: מה לעשות שרצונו הק' של אדמו&quot;ר הי' שהם - קונין, אהרונוב, קוגן ולוין - יהיו אחראים על 'ארגון חב&quot;ד ברוסיא', כנראה ברורמתשובותיו להם הנדפסים ב'עבודת הקודש', בקובץ שהוציא לוין אודות האגודה ובהרחבה קצת ביומן השליחות המיודחת של לוין). ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> בעי'ה בפני עצמה היא שאהרונוב מכנה את עצמו יו&quot;ר אגו&quot;ח בחבר העמים, כשבאמת הרב קוגן הוא יו&quot;ר אגו&quot;ח {{שכח|מאמיניסט}}<br /> :ישנן בעיות רבות בעולם. אנו לא עומדים לפתור אפילו את חציים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;א 03:12, 31 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == סטטיסטיקות של משתמשים פעילים ==<br /> <br /> בחב&quot;דפדיה &quot;משתמש פעיל&quot; נחשב מי &quot;שביצע פעולה כלשהי ב-7 ימים האחרונים&quot; וזה נע בין 10 ל-12.<br /> אני חושב שכדאי לשנות את זה שיהיה כמו בויקיפדיה שמשתמש פעיל הוא מי שביצע פעולה כלשהי ב-'''30''' ימים האחרונים וממילא המספר יהיה גדול יותר ומכובד יותר. {{שכח|חב&quot;ד}}<br /> <br /> :איפה רואים את הסטטיסטיקות האלה? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. '''תשע&quot;א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה. י' בטבת ה'תשע&quot;א.<br /> ::חשבתי על זה בעבר ולא מצאתי את הדרך כיצד לעשות זאת. את הסטטיסטיקות ניתן לראות [[מיוחד:סטטיסטיקות|כאן]]. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י' בטבת ה'תשע&quot;א 04:32, 17 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == [[:קטגוריה: ימי חב&quot;ד]] ==<br /> <br /> ניסיתי היום לעשות קצת סדר בקטגוריה, תגידו מה דעתכם: את כל הערכים (החדשים) שעוסקים בתאריך רב שנתי (לדוגמא:[[י&quot;ז בכסלו]]) לסווג לקטגוריות לפי חודש ותאריך (לדוג': י&quot;ז לחודש, חודש כסלו). כרגע כולם נמצאים כדפים של הקטגוריה הכללית ימי חב&quot;ד (חוץ ממה שכבר העברתי לחודש שלו וערכים שעדיין לא קיימים). '''איך לדעתכם הכי כדאי לארגן את הקטגוריה?''' ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. &lt;small&gt;'''תשע&quot;א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.&lt;/small&gt; כ' בטבת ה'תשע&quot;א.<br /> <br /> בנוסף הציע [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] להבדיל בין ערכים שיש להם תוכן של ימי חב&quot;ד לבין ערכים שיש בהם רק ארועים ביהדות. ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. &lt;small&gt;'''תשע&quot;א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.&lt;/small&gt; כ' בטבת ה'תשע&quot;א.<br /> :לדעתי, כדאי ליצור קטגוריות עבור כל חודש ובו הערכים על הימים שבאותו חודש. לגבי קטגוריות עבור ימים (לדוגמא: עבור כל יום י&quot;א בחודש; [[י&quot;א בתשרי]], [[י&quot;א בחשוון]] וכו') - אין צורך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ' בטבת ה'תשע&quot;א 20:52, 27 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::קטגוריות כאלו כבר קיימות. למשל הקטגוריה י&quot;א לחודש מכילה את הערכים: [[י&quot;א אדר תקפ&quot;ג]], [[י&quot;א כסלו תרפ&quot;ט]] וכו'. האם למחוק את הקטגוריות האלו? האם להשאיר אותם כמו שהן?<br /> <br /> נקודה נוספת: האם ערכים כמו [[י&quot;א כסלו תרפ&quot;ט]] שהתוכן שלהם אמור להיות גם ב[[י&quot;א בכסלו]] וגם ב[[תרפ&quot;ט]] צריכים להשאר או שהם מיועדים לאיחוד? {{שכח|חסיד שוטה}}<br /> <br /> :::בקשר לשאלה הראשונה - מצטרף לדעתו של חיים נהר. בקשר לשאלה האחרונה: כבר הוחלט באולם הדיונים שערכים קצרים ימחקו. ערכים ארוכים יותר (נשאיר את ההחלטה המדויקת למי שיאחד) ישארו. <br /> <br /> ::אולי כדאי להמתין עם סידור הקטגוריות עד תום האיחוד, שכן יתכן שרובם ימחקו. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בטבת ה'תשע&quot;א, למניינם 22:06, 27 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == ערכים מתוך עיונים וביאורים בדבר-מלכות ==<br /> <br /> מה דעתכם על הכנסים ערכים של ביאור מושגים בחסידות, מתוך [https://groups.google.com/group/abm770/topics?hl=iw עיונים וביאורים בדבר-מלכות].<br /> השבוע למשל מופיע [https://abm770.googlegroups.com/attach/7c8730c607b317ef/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90+-+%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf?view=1&amp;part=4&amp;hl=iw בדף הזה] <br /> ביאור על '''כחות הגלויים''' (ס&quot;ה). עשרת כחות הנפש מחכמה ועד מלכות (השכל והמדות האנושיים) נקראים כחות הגלויים, להבדיל מכח האמונה שבעצם הנשמה שהוא כח נסתר ונעלם.<br /> הכחות הגלויים שייכים למציאות העולם וגדריו, וכח האמונה אינו שייך למציאות העולם. <br /> <br /> או '''חמישית לפרעה''' (ס&quot;ח): יוסף מצווה את העם במצרים לתת לפרעה חמישית מתוך התבואה הצומחת לאחר שני הרעב. בפנימיות העניינים מבואר בחסידות שסדר ההשתלשלות מתחלק לארבע דרגות (ד' אותיות שם הוי'), והדרגות שלמעלה מהשתלשלות המתייחסות לעצמותו ית' הם בחינת החמישית לפרעה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 16:40, 31 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :הכל אפשרי, רק שיהיה מובן גם לחסרי כל רקע קודם בתורת החסידות. הציטוטים שהבאת זקוקים להסבר נוסף. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;א 18:00, 31 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::או קיי ננסה. אשמח לביקורת עמיתים ועזרה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:07, 2 בינואר 2011 (UTC)</div>

65.254.50.82 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=94274 2011-01-05T03:10:35Z

<p>65.254.50.82: /* אדמו&quot;ר הזקן? */</p> <hr /> <div>{{אולם דיונים}}<br /> {{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 1|1]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 2|2]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 3|3]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 4|4]] • [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 5|5]]}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> == הצעה ==<br /> <br /> כיון שחלק מגולשי המרשתת מכירים את רבותינו נשיאינו בשמם הפרטי וחלק בכינוי, אני מציע להוסיף בשמות הערכים על רבותינו נשיאינו את שמותיהם הפרטיים (בסוגריים). מה דעתכם? --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו בכסלו ה'תשע&quot;א 03:14, 22 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> :לדעתי מיותר. ההפניה עושה את העבודה. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט&quot;ו בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 05:08, 22 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> ::ההפניה לא עושה את העבודה. רק לגולשים המכירים את האתר כבר ולא לגולשים המחפשים באינטרנט.<br /> ::שהרי גולש המחפש את הרבי, לא מגיע לרבי בחב&quot;ד פדיה, אלא לעשרות אתרים אחרים.אם כן, הוא יגיע למנחם מענדל פוטרפס, הורנשטיין ועוד ועוד. אפילו בדף החמישי בגוגל! האתר לא מופיע. וזה פספוס גדול כי חב&quot;ד פדיה מקבלת דירוג די טוב בגוגל, כשהשם תואם לחיפוש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 20:14, 24 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> :::זה נראה לי מוזר שהשם יהיה בסוגריים והתואר לא. נראה לי שעדיף ההפך, כך [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]], או [[יוסף יצחק שניאורסון - (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]], מה דעתכם? בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 00:26, 25 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> ::::נראה גם לי רק שיש להוסיף את התואר רבי קודם השם. לי נראה יותר ללא מקו (זו סתם כפילות גם סוגריים וגם מקו. אני שוב מרגיש צורך להדגיש את החידלון הגדול של האתר, שמטרתו הפצת המעיינות, מלהגיע למקום רציני יותר בחיפוש גוגל על שמות רבותנו נשיאנו רק בשל חוסר התאמה טכני. בערכים אחרים אנחנו מהמובילים ואין סיבה שלא נהיה כך גם בחיפוש שמות רבותנו נשיאנו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 02:52, 25 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> :::::ההצעה של שלום נראית בעיני. לגבי הוספת התואר רבי, זה מאוד לא מקובל באנציקלופדיות וגם אין בזה משום פגיעה בכבוד וכדו', כיון שהשם הוא טכני ביותר ורק הכתוב בגוף הערך (מספר פעמים) הוא נוגע. ובכל זאת, באם אהיה דעת יחיד, אבטל דעתי מפני הרבים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ח בכסלו ה'תשע&quot;א 03:05, 25 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> :::::::מצטרף בזה לכל מילה של ר' חיים. עכשיו עלינו להחליט בין שני האפשרויות שהצעתי. לעניות דעתי הראשונה עדיפה. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 09:45, 25 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> ::::::::מה הוחלט? שלום ואני תומכים בהצעה ללא מקו. יש מתנגדים? אם לא אפשר לבצע. {{שכח|שיע ק.}}<br /> ::::::::אומר את האמת, רק עכשיו שמתי לב לטעות. ההצעה השניה, עם המקו, היתה אמורה לחסוך את הסוגריים, כלומר שתי האפשרויות הם: [[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]], או [[יוסף יצחק שניאורסון - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], גם עכשיו שמתי לב להערתו של שיע ק. {{ציטוטון|לי נראה יותר ללא מקו (זו סתם כפילות גם סוגריים וגם מקו.).}} אז מה אתם אומרים, איזה עדיף? בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ג בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 00:42, 30 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> :::::::::לדעתי, סוגריים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ד בכסלו ה'תשע&quot;א 01:02, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::::::::::אם יש הסכמה, אז למה שלא תתחיל לבצע? בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ד בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 01:09, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::::::::::אל דאגה. יבוצע. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ד בכסלו ה'תשע&quot;א 01:16, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> רגע, טרם הוחלט האם להוסיף את התואר '''רבי''' לשמות הערכים או לא. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ד בכסלו ה'תשע&quot;א 04:25, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::::::::::::::וודאי שלא. אם יוחלט שכן, יש להוסיף קודם כול לשמות התנאים והאמוראים... --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ד בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 08:34, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> גם לדעתי ללא מקו, אלא עם סוגריים, אלא אם כן, הסוגריים יכולים להרוס בחיפושים בגוגל. בנוגע לתואר 'אדמו&quot;ר' או 'רבי', אולי כדאי לשאול את הוועדה הרוחנית לדעתה ([[משתמש:שלום|שלום]], לפני שאתה שואל אותם, תחכה להסכמה של שאר החברים) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:03, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :הסוגריים לא יפריעו לחיפוש, גוגל מתעלם מסימני פיסוק.<br /> :לגבי תואר רבי, אני נמנע מלצדד באחת ההצעות. מחד יש סברה להוסיף, כי לגבי כל קורא מזדמן שם הערך נראה כמו כותרת הערך, וכשלא מדובר על עורכי אנציקלופדיה, הדבר לא מכובד. אני אישית כשנכסתי לחב&quot;דפדיה הופתעתי מאוד לראות זאת. מאידך, זה אכן לא אנציקלופדי. להנ&quot;ל יש להוסיף את דברי שלום הצודקים בהחלט, שאם נכניס תארים, אין לדבר סוף, ויהיה צורך להוסיפו לכל אחד מהראשונים לפחות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:02, 1 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::{{נגד}} הוספת התואר &quot;רבי&quot;. אני לא רואה הגיון לפנות לוועדה הרוחנית בנושא. לדעתי אין כל בזיון בכך, שכן ההכרח לא יגונה, לא ניתן לגרום לכך שהקורא יטרך להקליד את המילה &quot;רבי&quot;, כאשר מדובר כאן במאות רבות של ערכים, בהם יש מהצורך להוסיף &quot;רבי&quot;, הרי יש כאן עוד מאות אדמורים וגדולי תורה, ואפילו ראשונים תנאים ואמוראים. ולהוסיף רק לרבותינו נשיאינו זה יותר מגוחך, כאילו הם יותר חשובים מכל הראשונים וכו'. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ה בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 00:29, 2 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::מצטרף לשלום ולהוסיף שהוספת תוארים יגרור מאות דיונים בקשר לסוגי התוארים וגודלם ודי לנו שעל גוף הערכים מתקיימים הדיונים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ה בכסלו ה'תשע&quot;א 01:04, 2 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::::לאור הנ&quot;ל, מצטרף ל'נגד' הוספת תואר רבי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:31, 2 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::::ייתכן שיש בזה מעין 'ימחה שמו על המים', היינו, שלמען הפצת המעיינות נאלץ לוותר על ה'רבי'. (להעיר מאבן כתר המלך..). בכל-אופן, גם אני {{נגד}} הוספת התואר. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> ::::::יש הרבה היגיון בדברי החברים. מצטרף ג&quot;כ לדעתם. [[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 03:52, 12 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> חיים, אפשר להתחיל. לא? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:20, 16 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> תמחקו את הכתבה<br /> <br /> == '''מזל טוב - 5,000,000!!! ==<br /> <br /> בעוד מספר דקות נגיע לחמש מיליון צפיות! שלחתי כתבה לחב&quot;ד אינפו ותקוותי שיפרסמו אותה כמה שיותר סמוך לאירוע.. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ז בכסלו ה'תשע&quot;א 01:06, 24 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> :קישור לכתבה ב[[חב&quot;ד אינפו]] - '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58270 האנציקלופדיה החב&quot;דית: 5,000,000 צפיות!]'''. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ח בכסלו ה'תשע&quot;א 03:08, 25 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> ===נו - 6,000,000..===<br /> '''האמת היא שזה קצת נדוש, אבל בשעה הקרובה נגיע לשש מיליון צפיות בדפים! להזכירכם: העידכון של החמש מיליון היה ב[[י&quot;ז בכסלו]] [[תשע&quot;א]] (24.11.2010)'''. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו בטבת ה'תשע&quot;א 01:57, 2 בינואר 2011 (UTC)<br /> :לא הגיוני! מה קורה פה? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בטבת ה'תשע&quot;א, למניינם 09:01, 2 בינואר 2011 (UTC)<br /> ::כן כן. מה שאתה רואה, זה מה שקורה. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ו בטבת ה'תשע&quot;א 15:16, 2 בינואר 2011 (UTC)<br /> <br /> == חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים?!!? צע&quot;ג!!! ==<br /> :{{כתב קטן|'''הועבר מ[[חב&quot;דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת]]'''}}<br /> <br /> למה ב&quot;חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים&quot; או בכלל כל מקום שמוזכר חב&quot;ד בחבר העמים, לא מוזכר שום דבר על השלוחים המקורים שנשלחו ע&quot;י הרבי מה&quot;מ בעצמו? (לא כמו רוב השלוחים שנמצאים שם כעת - כולל לאזר)? ה&quot;ה הרה&quot;ח ר' משה חיים לוין שי', שכעת שליח בקענזינגטון, וכידוע שהוא נשלח ע&quot;י הרבי בעצמו, ואחר זמן מה הביא את לזאר לעזור לו וכו'....<br /> <br /> וכידוע שבחנוכה לייו תש&quot;נ, הנ&quot;ל אירגן את כל האירוע ברוסיה (זה היה עוד לפני שלזאר הגיע) וכיודע הסיפורים בזה - ששמו את הצלחת (לווין) על התחנה של המשטרה וכו' וכו', (וסתם להעיר ולהאיר שכידוע שפעם הראשונה שרוסיה היה על המסך - ראו דמעות בעניים של הרבי....)<br /> <br /> וגם בכל 'עזרת אחים' לא מוזכר בכלל מי היו האחראים האמיתים (כידוע לי&quot;ח)... ו:יוסף יצחק אהרונוב; שלום דובער לוין; יצחק קוגן; ברוך שלמה אליהו קונין וכו' בכלל לא התעסקו באגו&quot;ח חבה&quot;ע - אלא הגיעו לשם לפדיון שבויים - הספרים וכו',<br /> <br /> ואיני באתי אלא להעיר ולהאיר וכו', וכדאי לעשות תיקונים בזה וכו' (לא להיכשל את הדור החדש של ליובאוויטש וכו') {{שכח|אנונימי}}<br /> <br /> :תוכל להוסיף בעצמך ברגע זה. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ח בכסלו ה'תשע&quot;א, למניינם 08:08, 5 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::חב&quot;דפדי' הינה ספר ערכים של כל חסידות חב&quot;ד, ולא רק של הקבוצה של 'עזרת אחי' - רמ&quot;ש סלאנים ע&quot;ה וכו', עם כל הכבוד והערכה. אתה מוזמן להכניס חומר עליהם - אך אנא ואנא לא להיכנס לעניינים שהם היייפך קונטרס החלצו(והערה כללית: מה לעשות שרצונו הק' של אדמו&quot;ר הי' שהם - קונין, אהרונוב, קוגן ולוין - יהיו אחראים על 'ארגון חב&quot;ד ברוסיא', כנראה ברורמתשובותיו להם הנדפסים ב'עבודת הקודש', בקובץ שהוציא לוין אודות האגודה ובהרחבה קצת ביומן השליחות המיודחת של לוין). ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br /> <br /> בעי'ה בפני עצמה היא שאהרונוב מכנה את עצמו יו&quot;ר אגו&quot;ח בחבר העמים, כשבאמת הרב קוגן הוא יו&quot;ר אגו&quot;ח {{שכח|מאמיניסט}}<br /> :ישנן בעיות רבות בעולם. אנו לא עומדים לפתור אפילו את חציים. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;א 03:12, 31 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == סטטיסטיקות של משתמשים פעילים ==<br /> <br /> בחב&quot;דפדיה &quot;משתמש פעיל&quot; נחשב מי &quot;שביצע פעולה כלשהי ב-7 ימים האחרונים&quot; וזה נע בין 10 ל-12.<br /> אני חושב שכדאי לשנות את זה שיהיה כמו בויקיפדיה שמשתמש פעיל הוא מי שביצע פעולה כלשהי ב-'''30''' ימים האחרונים וממילא המספר יהיה גדול יותר ומכובד יותר. {{שכח|חב&quot;ד}}<br /> <br /> :איפה רואים את הסטטיסטיקות האלה? ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. '''תשע&quot;א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה. י' בטבת ה'תשע&quot;א.<br /> ::חשבתי על זה בעבר ולא מצאתי את הדרך כיצד לעשות זאת. את הסטטיסטיקות ניתן לראות [[מיוחד:סטטיסטיקות|כאן]]. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י' בטבת ה'תשע&quot;א 04:32, 17 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == [[:קטגוריה: ימי חב&quot;ד]] ==<br /> <br /> ניסיתי היום לעשות קצת סדר בקטגוריה, תגידו מה דעתכם: את כל הערכים (החדשים) שעוסקים בתאריך רב שנתי (לדוגמא:[[י&quot;ז בכסלו]]) לסווג לקטגוריות לפי חודש ותאריך (לדוג': י&quot;ז לחודש, חודש כסלו). כרגע כולם נמצאים כדפים של הקטגוריה הכללית ימי חב&quot;ד (חוץ ממה שכבר העברתי לחודש שלו וערכים שעדיין לא קיימים). '''איך לדעתכם הכי כדאי לארגן את הקטגוריה?''' ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. &lt;small&gt;'''תשע&quot;א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.&lt;/small&gt; כ' בטבת ה'תשע&quot;א.<br /> <br /> בנוסף הציע [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] להבדיל בין ערכים שיש להם תוכן של ימי חב&quot;ד לבין ערכים שיש בהם רק ארועים ביהדות. ''[[משתמש:חסיד שוטה|חסיד שוטה]] - [[שיחת משתמש: חסיד שוטה|בית מ'''ועד''']]''. &lt;small&gt;'''תשע&quot;א''' = '''ביאת משיח'''. אין ביאה ללא משיח, אין משיח ללא ביאה.&lt;/small&gt; כ' בטבת ה'תשע&quot;א.<br /> :לדעתי, כדאי ליצור קטגוריות עבור כל חודש ובו הערכים על הימים שבאותו חודש. לגבי קטגוריות עבור ימים (לדוגמא: עבור כל יום י&quot;א בחודש; [[י&quot;א בתשרי]], [[י&quot;א בחשוון]] וכו') - אין צורך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ' בטבת ה'תשע&quot;א 20:52, 27 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::קטגוריות כאלו כבר קיימות. למשל הקטגוריה י&quot;א לחודש מכילה את הערכים: [[י&quot;א אדר תקפ&quot;ג]], [[י&quot;א כסלו תרפ&quot;ט]] וכו'. האם למחוק את הקטגוריות האלו? האם להשאיר אותם כמו שהן?<br /> <br /> נקודה נוספת: האם ערכים כמו [[י&quot;א כסלו תרפ&quot;ט]] שהתוכן שלהם אמור להיות גם ב[[י&quot;א בכסלו]] וגם ב[[תרפ&quot;ט]] צריכים להשאר או שהם מיועדים לאיחוד? {{שכח|חסיד שוטה}}<br /> <br /> :::בקשר לשאלה הראשונה - מצטרף לדעתו של חיים נהר. בקשר לשאלה האחרונה: כבר הוחלט באולם הדיונים שערכים קצרים ימחקו. ערכים ארוכים יותר (נשאיר את ההחלטה המדויקת למי שיאחד) ישארו. <br /> <br /> ::אולי כדאי להמתין עם סידור הקטגוריות עד תום האיחוד, שכן יתכן שרובם ימחקו. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בטבת ה'תשע&quot;א, למניינם 22:06, 27 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == ערכים מתוך עיונים וביאורים בדבר-מלכות ==<br /> <br /> מה דעתכם על הכנסים ערכים של ביאור מושגים בחסידות, מתוך [https://groups.google.com/group/abm770/topics?hl=iw עיונים וביאורים בדבר-מלכות].<br /> השבוע למשל מופיע [https://abm770.googlegroups.com/attach/7c8730c607b317ef/%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%90+-+%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf?view=1&amp;part=4&amp;hl=iw בדף הזה] <br /> ביאור על '''כחות הגלויים''' (ס&quot;ה). עשרת כחות הנפש מחכמה ועד מלכות (השכל והמדות האנושיים) נקראים כחות הגלויים, להבדיל מכח האמונה שבעצם הנשמה שהוא כח נסתר ונעלם.<br /> הכחות הגלויים שייכים למציאות העולם וגדריו, וכח האמונה אינו שייך למציאות העולם. <br /> <br /> או '''חמישית לפרעה''' (ס&quot;ח): יוסף מצווה את העם במצרים לתת לפרעה חמישית מתוך התבואה הצומחת לאחר שני הרעב. בפנימיות העניינים מבואר בחסידות שסדר ההשתלשלות מתחלק לארבע דרגות (ד' אותיות שם הוי'), והדרגות שלמעלה מהשתלשלות המתייחסות לעצמותו ית' הם בחינת החמישית לפרעה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 16:40, 31 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :הכל אפשרי, רק שיהיה מובן גם לחסרי כל רקע קודם בתורת החסידות. הציטוטים שהבאת זקוקים להסבר נוסף. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ד בטבת ה'תשע&quot;א 18:00, 31 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::או קיי ננסה. אשמח לביקורת עמיתים ועזרה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:07, 2 בינואר 2011 (UTC)</div>

65.254.50.82