חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

גדליהו אקסלרוד

2010-10-24T23:09:33Z

62.219.49.133:

[[תמונה:אקסלרוד גדליהו.jpg|left|thumb|250px|הרב אקסלרוד בכנס של [[מטה משיח בארץ הקודש]]]]הרב '''גדליהו אקסלרוד''' הינו מחשובי [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]], שימש בעבר כאב בית הדין ב[[חיפה]] ומשמש כראש ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]] ורב קהילת חב"ד [[חיפה]]. מרבני [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ופועל בעניין [[מיהו יהודי]].

הרב אקסלרוד נולד בשנת [[תש"א]] לאביו הרב [[משה אקסלרוד]] בעיר [[רמת גן]]. למד בתלמוד תורה דתי ברמת גן ולאחר מכן בישיבת פוניבז' ב[[בני ברק]] וכן תקופה ארוכה בישיבת תות"ל בלוד. בהיותו בגיל שמונה עשרה נפטר אביו. [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] דאג שהוא יכהן כרב במקום רבנותו של אביו ב[[רמת גן]]. ב[[חג הפורים]] [[תשכ"ו]] הגיע לראשונה ל[[אדמו"ר שליט"א]].

בשנת [[תשל"ז]] מונה כרב בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש וכיהן בתפקיד זה עד לשנת תשמ"א. בשנה זו התמנה לאב בית הדין הרבני חיפה ובשנת [[תשס"א]] יצא לפנסיה.

משנת [[תשנ"ב]] החל להוציא את סדרת ספריו [[שו"ת מגדל צופים]] (ד' חלקים) וכן חידושים ב[[חסידות]] על הפרשה בשם "מגדל צופים על התורה".

בשנת [[תשס"ה]] הוציא הרב אקסלרוד מכתב חרם על [[שיחת השבוע]] ואסר לחלקו בקהילתו ודיבר על כך באחד מכינוסי [[גאולה ומשיח]] באותה שנה{{מקור}}.

בשנת [[תש"ע]] ארגן הרב [[זמרוני זליג ציק]] כינוס לרגל שישים שנות נשיאותו של [[הרבי]] ב[[י' שבט]]. מספר ימים לפני מועד הכינוס הוציא הרב אקסלרוד מכתב בו הוא קורא לא להשתתף בכינוס, זאת בעקבות מעשים שהם - כדבריו - היפך ה[[שולחן ערוך]] (אכילה בצום שבעה עשר בתמוז{{הערת שוליים|1=[http://www.hageula.com/news/moshiach/3506.html רצו אין מתענים - בתחילת ימות המשיח] - באתר [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|האגודה]]}}, ביטול [[נפילת אפים]] והשקפה שגויה ב[[אחדות ה']]) ושראוי להטיל חרם על עושיהם{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52513 הרב אקסלרוד: יש להחרים את ציק אם לא יחזור בו] - חב"ד אינפו.}}. מכתב זה עורר הדים רבים בקרב חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52666 ראה לדוגמא מכתבו של הרב וולפא: גילוי דעת בנושא הצומות בימינו] - חב"ד אינפו. גורמים שונים התייחסו אף הם לדברים במכתבים משלהם}} והרב זמרוני הוציא גלויי דעת בנושא{{הערת שוליים|1=[http://www.hageula.com/news/moshiach/3294.html הבהרה וקריאה להשתתפות בעצרת 60 שנות נשיאות] - אתר 'הגאולה'}}. לקראת [[ג' בתמוז]] באותה שנה פרסם הרב זמרוני וידיאו בו מצהיר שהוא צם בכל ד' הצומות שקבעו חז"ל ולא הורה מעולם לאדם שלא לצום{{הערת שוליים|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1939 הרב ציק: יש לנהוג רק על פי השולחן ערוך] - [[חב"ד אינפו]]}}.

== משפחתו ==
*'''אשתו''': הרבנית ציפורה אקסלרוד.

;בניו
*הרב משה אקסלרוד - שליח ומנהל מוסדות חב"ד בעתלית.
*ר' בנימין אקסלרוד.
*הרב שאול אקסלרוד - שליח בגבעת אולגה, חדרה.
*הרב יצחק אהרון אקסלרוד - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)]].
*הרב דוב אקסלרוד - שליח בצ'רקאס, אוקראינה.
*ר' שלמה אקסלרוד.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אקסלרוד גדליה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|אקסלרוד גדליה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|אקסלרוד גדליה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד|א]]

משה מרדכי ארנשטיין

2010-10-24T23:05:58Z

62.219.49.133:

[[תמונה:הרב משה ארנשטיין.jpg|left|thumb|350px|הרב משה מרדכי ארנשטיין]]
הרב '''משה מרדכי ארנשטיין''' נולד ב[[ג' תמוז]] [[תשי"א]] ב[[ארץ הקודש]].

למד בישיבה ליטאית במושב חמד בניהול הרב קרול ע"ה חתנו של הגאון הרב יעקב לנדא זצ"ל. תחילת הקשר עם תורת חב"ד נוצר ע"י ביקורים בישיבה בכפר חב"ד באמצעות הרב [[ליפא קורצוויל]].

לאחר מספר ביקורים בהתוועדויות ובמשך בין הזמנים בכפר חב"ד, החליט לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בישיבה בכפר חב"ד היה הרב ארנשטיין מתלמידיו המובהקים של להבחל"ח ה[[משפיע]]הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

לקראת [[י"א ניסן]] [[תש"ל]] הגיע ל'[[קבוצה]]' אל [[הרבי]], לראשונה בחייו, שם שהה עד לאחר [[חג הפסח]] [[תשל"א]]. ליחידות לראשונה נכנס בר"ח תמוז תש"ל. בסיום הקבוצה שב לישיבה בכפר חב"ד שם במשך שנתיים קיבל השפעה והדרכה מלהבחל"ח המשפיע הרה"ח ר' מענדל פוטרפס ע"ה. בסיון תשל"ג נסע שוב לחצרות קודשנו עד כסלו תשל"ד אז שב לאה"ק לישיבה בכפר חב"ד.

לקראת פסח תשל"ד נסע שוב לכ"ק אד"ש, שם נישא עם ב"ג שתחי' בג' תמוז תשל"ה וגר בשכונת המלך עד לאחר י"ב תמוז תשל"ח. במשך שנים אלו זכה לשמוע ולראות את כ"ק אדמו"ר שליט"א מאות שעות ולהכנס ליחידות פרטית 6 פעמים בהם זכה להוראות אישיות מהרבי. לאחר י"ב תמוז תשל"ח נסע עם משפחתו לכפר חב"ד שם גר 4 חודשים. בימים אלו קיבל כמה הצעות לשליחות וביניהם הצעה מהרה"ח ר' אליהו אריה פרידמן ע"ה מנהל ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת דאז לבוא לשמש כמשפיע בישיבה על הצעה זו קיבל את ברכת הרבי מלך המשיח.

הרב ארנשטיין משמש כמשפיע ראשי בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וכ[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[צפת]], ומחנך כיום את תלמידיו לאור תורתו הק' של הרבי מלך המשיח ועל יסוד החינוך שקיבל מהמשפיעים הרב שלמה חיים קסלמן והרב מענדל פוטרפס.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ארנשטיין משה מרדכי]]

ישיבה גדולה תורת אמת

2010-10-09T21:51:14Z

62.219.49.133: /* צוות הישיבה */

[[תמונה:ישיבת תורת אמת.jpg|left|thumb|250px|ישיבת תורת אמת בירושלים]]
ישיבת '''תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - ישיבה חב"דית, הכוללת מסגרת של ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

כבר בשנת [[תרע"ד]], בשעה שישיבת "[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]" עדיין התקיימה ב[[חברון]], התקיים סניף ממנה ב[[ירושלים]], וגם אחר כך, עם תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר ישיבת "תורת אמת" חזרה ונפתחה בארץ הקודש והפעם במקום בחברון – בירושלים.

לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת תרע"ד ועד תחילת שנת [[תרפ"ב]], נפתחה הישיבה מחדש על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]].

התוכנית הראשונה היתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.

תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת גבעת שאול, שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.

הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.

כר"מים בישיבה בירושלים שימשו הרב [[משה אריה לייב שפירא]] והרב [[משה דובער ריבקין]]. מזכיר הישיבה היה הרב [[שמעון גליצנשטיין]]. המשפיע בישיבה היה הרב [[אלטר שימחוביץ]].

בין השנים [[תשי"ג]] - [[תשט"ז]] התקיים [[דין תורה]] בין [[חנוך הנדל הבלין]] ל[[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] על בעלות הישיבה, האם היא שייכת למשפחת הבלין או ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]; לבסוף ניצחה חב"ד.

==כיום==

כיום הישיבה שוכנת ב[[ירושלים]], ברח' ירמיהו והיא אחת מחמשת הישיבות הגדולות של [[חסידות חב"ד]].

===צוות הישיבה===
* הרב [[בנימין זאב סגל]] - ראש הישיבה.
*הרב יהושע יוזביץ - מנהל.

;משפיעים
*הרב [[זלמן נוטיק]] - שיעור א'.
*הרב שמואל פרסמן- שיעור ב'.
*הרב [[יוסף יצחק אופן]] והרב יוסף יצחק גלכובובסקי - שיעור ג'.

==ישיבה קטנה==
במקום קיימת גם מסגרת לימודים לבחורים צעירים יותר - ישיבה קטנה.

==ראו גם==
*[[תורת אמת חברון]]

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|י]]

תשע"א

2010-09-18T21:17:22Z

62.219.49.133: /* אירועים */

שנת '''תשע"א''' היא השנה החמשת אלפים שבע מאות שבעים ואחד לבריאת העולם.

==אירועים==
תהא שנת עושר ואושר

770 - מרכז חב"ד העולמי

2010-06-02T12:38:09Z

62.219.49.133:

[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 770 (צילום: אהרל'ה)]][[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|770, המבנה שלשמאלו (788) ושידרת איסטרן פארקווי ב[[ל"ג בעומר]], [[תשמ"ז]]]]
'''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵוי 770''' (או בשמו הרשמי '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק'''. נקרא בקיצור '''סעוון סעוונטי''') הוא המרכז העולמי של [[חסידות חב"ד]] ובית מדרשו של [[הרבי מליובאוויטש]]. ממוקם בשידרת 'איסטרן פארקווי', בבנין מספר '770' (770 Eastern Parkway) בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, בעיר [[ניו יורק]] (שבניו-יורק סיטי).

"סעוון סעוונטי" מהווה מוקד עליה לחסידי חב"ד במשך כל ימות השנה ובפרט בחודש החגים, [[חודש תשרי]]. חשיבות המקום הוגדרה על [[הרבי]] באומרו שמספר הבניין "770" הוא ב[[גימטריא]] "פרצת", כלומר שמשם "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ יהדות. נוסף על כך אמר הרבי ש-"770" גם בגימטריא "בית [[משיח]]" והודיע כי כשירד [[בית המקדש השלישי]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור תחילה ב-770 ויחד יטוס על עננים לירושלים{{הערת שוליים|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}.

==רכישה==
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה, ביום [[ט' אדר ת"ש]], לאחר שברח מאירופה, החלו לחפש מקום קבוע ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ובית פרטי לאדמו"ר הריי"צ. לאחר חיפושים רבים נמצא מבנה בשכונת קראון הייטס. היה זה בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקווי', שימש כקלינקה של רופא מקומי. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה שכונת יוקרתית, עובדה שגרמה לגורם מסויימים להתנגד לקביעת מרכז החסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וביום [[י"ב אב ת"ש]] הרכישה התבצעה. תהליך הרכישה הוטלה על ועד מיוחד שנקרא בשם "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].

ביום י"ט אלול נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום כ"א אלול,נערכה חגיגה רשמית של "חנוכת הבית".

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו"ר הריי"צ: הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים. הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ. הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]].

המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחניה, שהספיקו לכל צרכי קהילת חסידי חב"ד ואדמו"ר הריי"צ ומשפחתו. מלבד בניית מרפסת לסוכה בדירת אדמו"ר הריי"צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא שינו מאום בבניין. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף ונרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים ב"שאלאש" ומרתף המבנה.

==קומת כניסה==
[[תמונה:גן עדן התחתון.jpg|left|thumb|250px|הרבי בגן העדן התחתון, בכניסה לחדרו הפרטי (מבט מהלובי)]][[תמונה:החדר הקדוש.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] בפגישה בחדרו]]
בחזית קומת הכניסה ישנה דלת ראשית הנפתחת ללובי (שם התקיימה [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]) המסתעפת לימינה, שמאלה וישר: הפניה שמאלה תוביל לפרוזדור ("גן עדן התחתון") שבשמאלה ממוקם חדרו הפרטי של הרבי ("גן עדן העליון") ובימינו - גרם מדרגות המוביל לקומה השניה. בסוף הפרוזדור ממוקם חדרו של המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]]. מימין הלובי ממקום חדר ה[[מזכירות]] של הרבי. אחריו ישנו בית כנסת (ה"זאל הקטן") ואחריו חדרון שמשמש כ"[[חדר שני]]" של בית הכנסת. בקומה זו גם קיימים ספריית הישיבה, משרדי הישיבה ומשרדים נוספים.

קומה זו הייתה מרכז חסידות חב"ד עד להרחבת קומת המרתף ובניית בית הכנסת הגדול הקיים כיום ("הזאל הגדול").

===הזאל הקטן===
בית הכנסת שבקומת הכניסה לבניין נקרא בעגת חסידי חב"ד '''הזאל הקטן''' ("זאל" - אולם, בעגת יוצאי רוסיה). המקום שימש בתחילה כבית הכנסת המרכזי ב-770, אולם לאחר הרחבת מרתף הבנין והכשרתו לבית הכנסת רחב יותר ("הזאל הגדול"), נשאר המקום כבית הכנסת המישני ומהווה את אולם-הלימודים הרשמי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי, ב[[התוועדות]] [[י' שבט תשי"א]], הייתה בחדר זה וכן שאר התפילות וההתוועדויות של הרבי נערכו שם. לאחר בניית "הזאל הגדול" עבר הרבי להתוועד ולהתפלל בשבתות וחגים ב"זאל הגדול", אך עד לשנת תשמ"ט המשיך הרבי להתפלל את תפילות של ימות החול ב"זאל הקטן" ולעיתים נדירות אף התוועד שם{{הערת שוליים|לדוגמא: התוועדות פורים תשמ"א}}. בשנת תשד"מ החלו לערוך את ה[[יחידות כללית|יחידויות כלליות]] ב"זאל הקטן" וכן את פגישת הרבי עם חברי [[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]. עד היום מתקיים במקום זה מעמד [[ברכת התמימים]] בערב יום הכיפורים.

===גן עדן התחתון===
בפניה שמאלה מהלובי של 770 ישנו מסדרון המוביל לחדרו של הרבי, שנקרא '''גן עדן התחתון''' על שם שדרכו נכנסים לחדרו הפרטי של הרבי - "גן עדן העליון". המושגים "גן עדן התחתון" ו"גן עדן העליון" מקורם בעולמות רוחניים, כשהמעבר לגן עדן העליון עובר דרך גן עדן התחתון.

המסדרון בנוי בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשוייה מעץ ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות ערבית (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. הדלת הפונה למסדרון הייתה פתוחה בתחילה ובשנת [[תשל"ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ביראת כבוד ליחידות.

בתחילה היה מוצב לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.

===גן עדן העליון===
חדרו הפרטי של הרבי נקרא '''גן עדן העליון''' ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל ([[יחידות]]) ולעתים אף לשינה.

מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (ב[[כ"ח סיון תש"א]]), השתמש בחדר זה [[אדמו"ר הריי"צ]] לקבלת אנשים ל"יחידות" ואף אמר שם [[מאמר]] בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], עד ששכרו דירה ברחוב "ניו-יורק" ב"קראון הייטס. לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש עוד את אדמו"ר הריי"צ בחדר.

חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי תהלים והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדשי קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו". אדמו"ר הריי"צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו}}.

==קומה שניה ושלישית==
הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת [[ת"ש]], התגורר אדמו"ר הריי"צ בקומה זו ובעקבות מצבו הבריאותו, אף התפלל, [[התוועדות|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. לאחר הסתלקותו ב[[י' שבט תש"י]] המשיכה להתגורר שם, רעייתו, הרבנית נחמה דינה והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה, בשנת [[י' טבת תשל"א|תשל"א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם בביתו שברח' פרזידנט. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד. כיום (תש"ע) הגישה לשם אפשרית בעיקר לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונת המבקרים, חודש תשרי.

קומה זו כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית ונשארה בצורתה המקורית, מאז רכישת המבנה, בשנת ת"ש.

הקומה השלישית שמשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות ספרית אגודת חסידי חב"ד שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

==קומת מרתף (הזאל הגדול)==
[[תמונה:שלאש.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']][[תמונה:הזאל הגדול 770.jpg|left|thumb|250px|הזאל הגדול בעת התוועדות, [[תשס"ו]]]]
[[תמונה:קומה ראשונה.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) כניסה ראשית, 2) מבואה, 3) חדרון צמוד לחדר [[הרבי]], 4) חדר מערכת המיזוג, 5) תצוגת ספרי [[קה"ת]], 6) קופת צדקה, 7) מעלית, 8) מזכירות ראשית, 9) "[[גן עדן התחתון]]", 10) מדרגות לקומה השניה, 11) מדרגות לקומת המרתף, 12) מרפסת הפונה לחצר, 13) "[[גן עדן העליון]]", 14) "הזאל הקטן", 15) מקום כסאו הרבי, 16) מקום הסטנדר של הרבי, 17) מקומו של [[הרבי הריי"צ]], 18) מקום הרבי בימות החול, 19) 'חדר שני' של ה"זאל הקטן", 20) דלת (בעבר, חלון), 21) ארכיון ה[[מל"ח]], 22) תאים, 23) ספריית הישיבה (בעבר, חדר שינה של [[שמואל לויטין]]), 24) מחסן לספרים, 25) המשך הספרייה (בעבר, סלון דירת הר"ש לויטין), 26) פרוזדור, 27) מקום לתליית מעילים, 28) חדר מדרגות, 29) דלת חדר הכביסה, 30) חלון שנסתם, 31) תיבת חשמל, 32) חדר מבוא, 33) משרד [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]], 34) שירותים, 35) ארכיון המזכירות, 36) מערכת מיזוג כללית, 37) [[מרכז שידורי חב"ד]] (בעבר, חדרו של הרמ"ל רודשטיין), 38) חדרו של הרב [[חודקוב]], 39) כיור לנטילת ידיים.}}]]
[[תמונה:קומה שניה.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי ברזל לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי"צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי"צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של הרבי הריי"צ (מתש"י עד תשל"א היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]][[תמונה:קומה שלישית.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]
בקומת המרתף ב-770 היה מקום ששימש לחניית אמבולנסים (שעבדו בשירות בית הרפואה המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב"ד ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. בית הכנסת נקרא בשם '''הזאל הגדול''' (להבדיל מ"הזאל הקטן" שבקומת הכניסה).

;השאלאש
משמאל למתחם הבניין 770, היה חניה (בעיקר לאמבולנסים שעבדו בשירות בית הרפואה הפרטי שהיה במקום) שנקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי, סוכה).

בסביבות שנת תשי"ד, בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט כסלו תקנ"ט|י"ט כסלו]], [[י' שבט תש"י|י' שבט]] וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

===הרחבות===
;הרחבה ראשונה
ככל שהקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן יצר מצב שהשהות במקום היה לפעמים ממש בלתי נסבל{{הערת שוליים|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשח"י]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקווי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תש"כ]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצול את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם מתמקים בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.

באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה בשמחת תורה בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770..

;הרחבה שניה
בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏788 שברחוב איסטערן פארקווי. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

יוזמת הרכישה הגיע מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.

הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות; או שהבנק לא היה מוכן להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].

לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורם הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.

בחודש אלול שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומברזל ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.

בליל ערב חג הסוכות תשכ"ח, לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.

חסידי חב"ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי שמחת תורה לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינוק ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.

הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-‏784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית כנסת החדש". לקראת תפילת מנחה של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.

ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות ברזל עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.

לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.

;הרחבה שלישית ומקסימלית
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת תשכ"ח לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את בית הכנסת תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערת שוליים|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום כ"ב באייר תשכ"ח, בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת בית הכנסת ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.

בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה כבר היה בית הכנסת מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה גוי חסון שעבד רק ביד אחת (אך "עבד כמו שני גוים"). בבניה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת. העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק.

במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבניה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי ‘ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי היתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.

בקיר ה"מזרח" של בית הכנסת נתרמו על ידי גביר לבנים מיוחדות ויקרות, שהודבקו על ידי בעל מלאכה. ברבות השנים הפכו לבנים אלו לאחד מסמליו של 770. מעל לקיר זה עשו שיפוע מיוחד, בעצת אדריכל, כדי שקולו של החזן "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים שייטיבו לשמוע.

בליל ערב ראש השנה תשל"ד היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקים לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאת הגדול" מורחב עד ליכולת המקסימלית שלו. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקווי היתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.

הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקווי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש למזון להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.

;מעמד "הנחת אבן הפינה"
במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפכו את 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.
ביום י"ז אלול תשמ"ח התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפלת מנחה התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר ‘קרן ידידי מחנה ישראל' – הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהיית שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-‏5:00".

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - ‘גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתייה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.

מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי שליט"א. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי חיוך רחב.

בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. הרש"ג הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות ‘תומכי תמימים' זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.

אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח ונעצר ואמר שרוצה לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה וכ"ק אדמו"ר שליט"א החל בחלוקה. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של כ"ק אדמו"ר שליט"א - נסע הרבי חזרה לביתו.

===שיפוצים===
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצברו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770. לקראת שמחת תורה בנו גם מפרסת, שיאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת הוריד את חמשת הנברשות שתלו בתגרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי מכל הזאל.

בשנת תשנ"ב החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה ל-זאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בו השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והיא הסתיימה בשנת תשנ"ה כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. נוסף לכך נבנה בקומת המרתף שתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג והחשמל - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. בחודש אלול תשס"א נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף תשס"ב נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת תשס"ה הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון תשס"ו הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת תשס"ח הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ"ג. בשנת תשס"ט שופץ הזאל הקטן.

===ניהול המקום===
במהלך השנים מאז פתיחת בית הכנסת על ידי הרבי הריי"צ בעת קניית הבניין, הופקד ניהול בית הכנסת בידי "גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי וכאשר חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות{{מקור}}. בשנת תש"ל, לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם אדמו"ר הריי"צ, התקיימו לראשונה בחירות לגבאים. בשנת תשל"א התאספו אנ"ש והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים, ונותרו רק הרב פינסון והרב בלסופסקי, והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב [[זאב כץ]]. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו, וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח אותו הרבי לרבני השכונה שאישרו את המינוי.

בשנת תשמ"ז, לאחר שבחג השבועות, לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערת שוליים|שבת פרשת משפטים תשמ"ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, אלא שגבאי אחר סירב להתנצל, והרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לרבני השכונה ולוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערת שוליים|התבטא על כך הרבי שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות"}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום. במקביל היה באותו זמן היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר התאונה בה נהרג הת' שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם לאחר מספר שבועות בהן כיהנו.

בשנת תשנ"ו, כאשר חברי אגו"ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת תשמ"ז. לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות בשנת תשס"ט, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב [[זלמן ליפסקר]], הרב [[מרדכי חן]], הרב [[ברוך שפילמן]] והרב [[אורי ניאזוב]].

בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של אבן הפינה, פנו ר' [[יהודה קרינסקי]] ור' [[אברהם שמטוב]] בשם [[אגו"ח]] ו[[מל"ח]] לבית משפט{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!] - חב"ד אינפו}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}) בתביעה שיאפשר להם את ניהול המקום. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34544 חב"ד אינפו]}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י"א שבט תשס"ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והוא מנוהל על ידי נבחרי הציבור – הגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: נצחון ברור] - חב"ד אינפו}}. בחודש טבת תש"ע, פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, ויאפשר להם לנהל את המקום{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53517 תביעה חדשה: לסלק את בית הכנסת מ-770] - חב"ד אינפו}}. בית המשפט טרם הכריע בעתירה.

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב"ד אינפו}} ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב"ד אינפו}}. הבחירות יתקיימו, על פי פסיקת בית הדין, בר"ח תמוז תש"ע.

==כינויים==
*'''בית אגודת חסידי חב"ד – אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת הבית מדרש המיוחד שבכל דור, על-כך בית הכנסת של האמוראים בבבל.
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערת שוליים|שיחת כ"ח סיון תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]].}}.
*'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - "770". נאמר על ידי הרבי ומופיע ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].
*'''בית חיינו''' - על שם משמם מקור חיות החסידים.
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור השביעי{{הערת שוליים|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל}}.

==העתקים==
לאחר בקשת הרבי, בשנת תשמ"ו, לבנות העתק מדויק של 770 בכפר חב"ד, החלה מגמה של בניית העתקים מדוייקים ודומים של 770, ברחבי העולם:
;בארץ ישראל
*[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת תשמ"ו (1986), על פי בקשת הרבי.
*[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת תשס"ג, על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
*[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב יוסף יצחק פריימן.
*[[קרית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
*[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
*[[גדרה]] - בית פרטי.

;בעולם
*לוס אנג'לס שבקליפורניה - נבנה בשנת תשמ"ב, על ידי השליח הרב [[שלמה קונין]].
*מילנו שבאיטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
*מלבורן שבאוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].
*ניו ג'רסי - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב יוסף צבי קרליבך.
*ס. פאולו שבברזיל.
*דנייפרודרזינסק שבאוקראינה - נבנה על ידי השליח הרב סטמבלר.
*בואנוס איירס שבארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
*סנטיאגו שבצ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.

==ראו גם==
*[[770 כפר חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*הרבי מליובאוויטש, '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', קה"ת - תשנ"ב.
*הרב זושא וולף, '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], תשס"ד (2004).
==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 העתקי הבנין בארץ הקודש]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=13 גלרייה שבועית מ'770'] - חב"ד אינפו
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] - וידיאו
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

770 - מרכז חב"ד העולמי

2010-06-02T12:34:40Z

62.219.49.133:

[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 770 (צילום: אהרל'ה)]][[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|770, המבנה שלשמאלו (788) ושידרת איסטרן פארקווי ב[[ל"ג בעומר]], [[תשמ"ז]]]]
'''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵוי 770''' ('''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק'''. נקרא בקיצור '''סעוון סעוונטי''') הוא המרכז העולמי של [[חסידות חב"ד]] ובית מדרשו של [[הרבי מליובאוויטש]]. ממוקם בשידרת 'איסטרן פארקווי', בבנין מספר '770' (770 Eastern Parkway) בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, בעיר [[ניו יורק]] (שבניו-יורק סיטי).

"סעוון סעוונטי" מהווה מוקד עליה לחסידי חב"ד במשך כל ימות השנה ובפרט בחודש החגים, [[חודש תשרי]]. חשיבות המקום הוגדרה על [[הרבי]] באומרו שמספר הבניין "770" הוא ב[[גימטריא]] "פרצת", כלומר שמשם "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ יהדות. נוסף על כך אמר הרבי ש-"770" גם בגימטריא "בית [[משיח]]" והודיע כי כשירד [[בית המקדש השלישי]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור תחילה ב-770 ויחד יטוס על עננים לירושלים{{הערת שוליים|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}.

==רכישה==
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה, ביום [[ט' אדר ת"ש]], לאחר שברח מאירופה, החלו לחפש מקום קבוע ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ובית פרטי לאדמו"ר הריי"צ. לאחר חיפושים רבים נמצא מבנה בשכונת קראון הייטס. היה זה בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקווי', שימש כקלינקה של רופא מקומי. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה שכונת יוקרתית, עובדה שגרמה לגורם מסויימים להתנגד לקביעת מרכז החסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וביום [[י"ב אב ת"ש]] הרכישה התבצעה. תהליך הרכישה הוטלה על ועד מיוחד שנקרא בשם "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].

ביום י"ט אלול נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום כ"א אלול,נערכה חגיגה רשמית של "חנוכת הבית".

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו"ר הריי"צ: הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים. הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ. הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]].

המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחניה, שהספיקו לכל צרכי קהילת חסידי חב"ד ואדמו"ר הריי"צ ומשפחתו. מלבד בניית מרפסת לסוכה בדירת אדמו"ר הריי"צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא שינו מאום בבניין. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף ונרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים ב"שאלאש" ומרתף המבנה.

==קומת כניסה==
[[תמונה:גן עדן התחתון.jpg|left|thumb|250px|הרבי בגן העדן התחתון, בכניסה לחדרו הפרטי (מבט מהלובי)]][[תמונה:החדר הקדוש.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] בפגישה בחדרו]]
בחזית קומת הכניסה ישנה דלת ראשית הנפתחת ללובי (שם התקיימה [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]) המסתעפת לימינה, שמאלה וישר: הפניה שמאלה תוביל לפרוזדור ("גן עדן התחתון") שבשמאלה ממוקם חדרו הפרטי של הרבי ("גן עדן העליון") ובימינו - גרם מדרגות המוביל לקומה השניה. בסוף הפרוזדור ממוקם חדרו של המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]]. מימין הלובי ממקום חדר ה[[מזכירות]] של הרבי. אחריו ישנו בית כנסת (ה"זאל הקטן") ואחריו חדרון שמשמש כ"[[חדר שני]]" של בית הכנסת. בקומה זו גם קיימים ספריית הישיבה, משרדי הישיבה ומשרדים נוספים.

קומה זו הייתה מרכז חסידות חב"ד עד להרחבת קומת המרתף ובניית בית הכנסת הגדול הקיים כיום ("הזאל הגדול").

===הזאל הקטן===
בית הכנסת שבקומת הכניסה לבניין נקרא בעגת חסידי חב"ד '''הזאל הקטן''' ("זאל" - אולם, בעגת יוצאי רוסיה). המקום שימש בתחילה כבית הכנסת המרכזי ב-770, אולם לאחר הרחבת מרתף הבנין והכשרתו לבית הכנסת רחב יותר ("הזאל הגדול"), נשאר המקום כבית הכנסת המישני ומהווה את אולם-הלימודים הרשמי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי, ב[[התוועדות]] [[י' שבט תשי"א]], הייתה בחדר זה וכן שאר התפילות וההתוועדויות של הרבי נערכו שם. לאחר בניית "הזאל הגדול" עבר הרבי להתוועד ולהתפלל בשבתות וחגים ב"זאל הגדול", אך עד לשנת תשמ"ט המשיך הרבי להתפלל את תפילות של ימות החול ב"זאל הקטן" ולעיתים נדירות אף התוועד שם{{הערת שוליים|לדוגמא: התוועדות פורים תשמ"א}}. בשנת תשד"מ החלו לערוך את ה[[יחידות כללית|יחידויות כלליות]] ב"זאל הקטן" וכן את פגישת הרבי עם חברי [[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]. עד היום מתקיים במקום זה מעמד [[ברכת התמימים]] בערב יום הכיפורים.

===גן עדן התחתון===
בפניה שמאלה מהלובי של 770 ישנו מסדרון המוביל לחדרו של הרבי, שנקרא '''גן עדן התחתון''' על שם שדרכו נכנסים לחדרו הפרטי של הרבי - "גן עדן העליון". המושגים "גן עדן התחתון" ו"גן עדן העליון" מקורם בעולמות רוחניים, כשהמעבר לגן עדן העליון עובר דרך גן עדן התחתון.

המסדרון בנוי בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשוייה מעץ ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות ערבית (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. הדלת הפונה למסדרון הייתה פתוחה בתחילה ובשנת [[תשל"ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ביראת כבוד ליחידות.

בתחילה היה מוצב לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.

===גן עדן העליון===
חדרו הפרטי של הרבי נקרא '''גן עדן העליון''' ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל ([[יחידות]]) ולעתים אף לשינה.

מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (ב[[כ"ח סיון תש"א]]), השתמש בחדר זה [[אדמו"ר הריי"צ]] לקבלת אנשים ל"יחידות" ואף אמר שם [[מאמר]] בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], עד ששכרו דירה ברחוב "ניו-יורק" ב"קראון הייטס. לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש עוד את אדמו"ר הריי"צ בחדר.

חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי תהלים והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדשי קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו". אדמו"ר הריי"צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו}}.

==קומה שניה ושלישית==
הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת [[ת"ש]], התגורר אדמו"ר הריי"צ בקומה זו ובעקבות מצבו הבריאותו, אף התפלל, [[התוועדות|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. לאחר הסתלקותו ב[[י' שבט תש"י]] המשיכה להתגורר שם, רעייתו, הרבנית נחמה דינה והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה, בשנת [[י' טבת תשל"א|תשל"א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם בביתו שברח' פרזידנט. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד. כיום (תש"ע) הגישה לשם אפשרית בעיקר לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונת המבקרים, חודש תשרי.

קומה זו כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית ונשארה בצורתה המקורית, מאז רכישת המבנה, בשנת ת"ש.

הקומה השלישית שמשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות ספרית אגודת חסידי חב"ד שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

==קומת מרתף (הזאל הגדול)==
[[תמונה:שלאש.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']][[תמונה:הזאל הגדול 770.jpg|left|thumb|250px|הזאל הגדול בעת התוועדות, [[תשס"ו]]]]
[[תמונה:קומה ראשונה.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) כניסה ראשית, 2) מבואה, 3) חדרון צמוד לחדר [[הרבי]], 4) חדר מערכת המיזוג, 5) תצוגת ספרי [[קה"ת]], 6) קופת צדקה, 7) מעלית, 8) מזכירות ראשית, 9) "[[גן עדן התחתון]]", 10) מדרגות לקומה השניה, 11) מדרגות לקומת המרתף, 12) מרפסת הפונה לחצר, 13) "[[גן עדן העליון]]", 14) "הזאל הקטן", 15) מקום כסאו הרבי, 16) מקום הסטנדר של הרבי, 17) מקומו של [[הרבי הריי"צ]], 18) מקום הרבי בימות החול, 19) 'חדר שני' של ה"זאל הקטן", 20) דלת (בעבר, חלון), 21) ארכיון ה[[מל"ח]], 22) תאים, 23) ספריית הישיבה (בעבר, חדר שינה של [[שמואל לויטין]]), 24) מחסן לספרים, 25) המשך הספרייה (בעבר, סלון דירת הר"ש לויטין), 26) פרוזדור, 27) מקום לתליית מעילים, 28) חדר מדרגות, 29) דלת חדר הכביסה, 30) חלון שנסתם, 31) תיבת חשמל, 32) חדר מבוא, 33) משרד [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]], 34) שירותים, 35) ארכיון המזכירות, 36) מערכת מיזוג כללית, 37) [[מרכז שידורי חב"ד]] (בעבר, חדרו של הרמ"ל רודשטיין), 38) חדרו של הרב [[חודקוב]], 39) כיור לנטילת ידיים.}}]]
[[תמונה:קומה שניה.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי ברזל לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי"צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי"צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של הרבי הריי"צ (מתש"י עד תשל"א היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]][[תמונה:קומה שלישית.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]
בקומת המרתף ב-770 היה מקום ששימש לחניית אמבולנסים (שעבדו בשירות בית הרפואה המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב"ד ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. בית הכנסת נקרא בשם '''הזאל הגדול''' (להבדיל מ"הזאל הקטן" שבקומת הכניסה).

;השאלאש
משמאל למתחם הבניין 770, היה חניה (בעיקר לאמבולנסים שעבדו בשירות בית הרפואה הפרטי שהיה במקום) שנקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי, סוכה).

בסביבות שנת תשי"ד, בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט כסלו תקנ"ט|י"ט כסלו]], [[י' שבט תש"י|י' שבט]] וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

===הרחבות===
;הרחבה ראשונה
ככל שהקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן יצר מצב שהשהות במקום היה לפעמים ממש בלתי נסבל{{הערת שוליים|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשח"י]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקווי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תש"כ]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצול את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם מתמקים בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.

באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה בשמחת תורה בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770..

;הרחבה שניה
בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏788 שברחוב איסטערן פארקווי. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

יוזמת הרכישה הגיע מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.

הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות; או שהבנק לא היה מוכן להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].

לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורם הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.

בחודש אלול שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומברזל ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.

בליל ערב חג הסוכות תשכ"ח, לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.

חסידי חב"ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי שמחת תורה לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינוק ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.

הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-‏784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית כנסת החדש". לקראת תפילת מנחה של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.

ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות ברזל עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.

לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.

;הרחבה שלישית ומקסימלית
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת תשכ"ח לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את בית הכנסת תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערת שוליים|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום כ"ב באייר תשכ"ח, בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת בית הכנסת ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.

בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה כבר היה בית הכנסת מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה גוי חסון שעבד רק ביד אחת (אך "עבד כמו שני גוים"). בבניה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת. העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק.

במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבניה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי ‘ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי היתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.

בקיר ה"מזרח" של בית הכנסת נתרמו על ידי גביר לבנים מיוחדות ויקרות, שהודבקו על ידי בעל מלאכה. ברבות השנים הפכו לבנים אלו לאחד מסמליו של 770. מעל לקיר זה עשו שיפוע מיוחד, בעצת אדריכל, כדי שקולו של החזן "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים שייטיבו לשמוע.

בליל ערב ראש השנה תשל"ד היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקים לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאת הגדול" מורחב עד ליכולת המקסימלית שלו. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקווי היתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.

הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקווי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש למזון להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.

;מעמד "הנחת אבן הפינה"
במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפכו את 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.
ביום י"ז אלול תשמ"ח התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפלת מנחה התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר ‘קרן ידידי מחנה ישראל' – הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהיית שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-‏5:00".

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - ‘גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתייה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.

מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי שליט"א. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי חיוך רחב.

בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. הרש"ג הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות ‘תומכי תמימים' זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.

אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח ונעצר ואמר שרוצה לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה וכ"ק אדמו"ר שליט"א החל בחלוקה. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של כ"ק אדמו"ר שליט"א - נסע הרבי חזרה לביתו.

===שיפוצים===
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצברו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770. לקראת שמחת תורה בנו גם מפרסת, שיאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת הוריד את חמשת הנברשות שתלו בתגרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי מכל הזאל.

בשנת תשנ"ב החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה ל-זאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בו השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והיא הסתיימה בשנת תשנ"ה כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. נוסף לכך נבנה בקומת המרתף שתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג והחשמל - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. בחודש אלול תשס"א נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף תשס"ב נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת תשס"ה הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון תשס"ו הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת תשס"ח הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ"ג. בשנת תשס"ט שופץ הזאל הקטן.

===ניהול המקום===
במהלך השנים מאז פתיחת בית הכנסת על ידי הרבי הריי"צ בעת קניית הבניין, הופקד ניהול בית הכנסת בידי "גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי וכאשר חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות{{מקור}}. בשנת תש"ל, לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם אדמו"ר הריי"צ, התקיימו לראשונה בחירות לגבאים. בשנת תשל"א התאספו אנ"ש והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים, ונותרו רק הרב פינסון והרב בלסופסקי, והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב [[זאב כץ]]. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו, וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח אותו הרבי לרבני השכונה שאישרו את המינוי.

בשנת תשמ"ז, לאחר שבחג השבועות, לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערת שוליים|שבת פרשת משפטים תשמ"ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, אלא שגבאי אחר סירב להתנצל, והרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לרבני השכונה ולוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערת שוליים|התבטא על כך הרבי שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות"}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום. במקביל היה באותו זמן היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר התאונה בה נהרג הת' שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם לאחר מספר שבועות בהן כיהנו.

בשנת תשנ"ו, כאשר חברי אגו"ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת תשמ"ז. לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות בשנת תשס"ט, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב [[זלמן ליפסקר]], הרב [[מרדכי חן]], הרב [[ברוך שפילמן]] והרב [[אורי ניאזוב]].

בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של אבן הפינה, פנו ר' [[יהודה קרינסקי]] ור' [[אברהם שמטוב]] בשם [[אגו"ח]] ו[[מל"ח]] לבית משפט{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!] - חב"ד אינפו}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}) בתביעה שיאפשר להם את ניהול המקום. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34544 חב"ד אינפו]}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י"א שבט תשס"ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והוא מנוהל על ידי נבחרי הציבור – הגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: נצחון ברור] - חב"ד אינפו}}. בחודש טבת תש"ע, פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, ויאפשר להם לנהל את המקום{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53517 תביעה חדשה: לסלק את בית הכנסת מ-770] - חב"ד אינפו}}. בית המשפט טרם הכריע בעתירה.

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב"ד אינפו}} ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב"ד אינפו}}. הבחירות יתקיימו, על פי פסיקת בית הדין, בר"ח תמוז תש"ע.

==כינויים==
*'''בית אגודת חסידי חב"ד – אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת הבית מדרש המיוחד שבכל דור, על-כך בית הכנסת של האמוראים בבבל.
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערת שוליים|שיחת כ"ח סיון תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]].}}.
*'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - "770". נאמר על ידי הרבי ומופיע ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].
*'''בית חיינו''' - על שם משמם מקור חיות החסידים.
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור השביעי{{הערת שוליים|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל}}.

==העתקים==
לאחר בקשת הרבי, בשנת תשמ"ו, לבנות העתק מדויק של 770 בכפר חב"ד, החלה מגמה של בניית העתקים מדוייקים ודומים של 770, ברחבי העולם:
;בארץ ישראל
*[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת תשמ"ו (1986), על פי בקשת הרבי.
*[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת תשס"ג, על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
*[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב יוסף יצחק פריימן.
*[[קרית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
*[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
*[[גדרה]] - בית פרטי.

;בעולם
*לוס אנג'לס שבקליפורניה - נבנה בשנת תשמ"ב, על ידי השליח הרב [[שלמה קונין]].
*מילנו שבאיטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
*מלבורן שבאוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].
*ניו ג'רסי - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב יוסף צבי קרליבך.
*ס. פאולו שבברזיל.
*דנייפרודרזינסק שבאוקראינה - נבנה על ידי השליח הרב סטמבלר.
*בואנוס איירס שבארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
*סנטיאגו שבצ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.

==ראו גם==
*[[770 כפר חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*הרבי מליובאוויטש, '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', קה"ת - תשנ"ב.
*הרב זושא וולף, '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], תשס"ד (2004).
==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 העתקי הבנין בארץ הקודש]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=13 גלרייה שבועית מ'770'] - חב"ד אינפו
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] - וידיאו
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

בית אגודת חסידי חב"ד העולמי

2010-05-30T11:56:28Z

62.219.49.133: הפניה לדף 770 איסטרן פארקווי

#הפניה [[770 איסטרן פארקווי]]

770 - מרכז חב"ד העולמי

2010-05-30T11:54:30Z

62.219.49.133:

[[תמונה:חזית_770.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 770]][[תמונה:הזאל הגדול 770.jpg|left|thumb|250px|הזאל הגדול בעת התוועדות]]
'''איסטרן פארקווי 770''' (נקרא בקיצור '''סעוון סעוונטי''') הוא '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי''' ובו בית מדרשו של [[הרבי]] והמרכז העולמי של [[חסידות חב"ד]]. ממוקם בשידרת 'איסטרן פארקווי', בבנין מספר '770' (770 Eastern Parkway) בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, בעיר [[ניו יורק]] (שבניו-יורק סיטי).

"סעוון סעוונטי" מהווה מוקד עליה לחסידי חב"ד במשך כל ימות השנה ובפרט בחודש החגים, [[חודש תשרי]]. חשיבות המקום הוגדרה על [[הרבי]] באומרו שמספר הבניין "770" הוא ב[[גימטריא]] "פרצת", כלומר שמשם "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ יהדות. נוסף על כך אמר הרבי ש-"770" גם בגימטריא "בית [[משיח]]" והודיע כי כשירד [[בית המקדש השלישי]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור תחילה ב-770 ויחד יטוס על עננים לירושלים{{הערת שוליים|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}.

==רכישה==
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה, ביום [[ט' אדר ת"ש]], לאחר שברח מאירופה, החלו לחפש מקום קבוע ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ובית פרטי לאדמו"ר הריי"צ. לאחר חיפושים רבים נמצא מבנה בשכונת קראון הייטס. היה זה בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקווי', שימש כקלינקה של רופא מקומי. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה שכונת יוקרתית, עובדה שגרמה לגורם מסויימים להתנגד לקביעת מרכז החסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וביום [[י"ב אב ת"ש]] הרכישה התבצעה. תהליך הרכישה הוטלה על ועד מיוחד שנקרא בשם "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].

ביום י"ט אלול נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום כ"א אלול,נערכה חגיגה רשמית של "חנוכת הבית".

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו"ר הריי"צ: הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים. הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ. הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]].

המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחניה, שהספיקו לכל צרכי קהילת חסידי חב"ד ואדמו"ר הריי"צ ומשפחתו. מלבד בניית מרפסת לסוכה בדירת אדמו"ר הריי"צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא שינו מאום בבניין. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף ונרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים ב"שאלאש" ומרתף המבנה.

==קומת כניסה==
[[תמונה:גן עדן התחתון.jpg|left|thumb|250px|הרבי בגן העדן התחתון, בכניסה לחדרו הפרטי (מבט מהלובי)]][[תמונה:החדר הקדוש.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] בפגישה בחדרו]]
בחזית קומת הכניסה ישנה דלת ראשית הנפתחת ללובי (שם התקיימה [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]) המסתעפת לימינה, שמאלה וישר: הפניה שמאלה תוביל לפרוזדור ("גן עדן התחתון") שבשמאלה ממוקם חדרו הפרטי של הרבי ("גן עדן העליון") ובימינו - גרם מדרגות המוביל לקומה השניה. בסוף הפרוזדור ממוקם חדרו של המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]]. מימין הלובי ממקום חדר ה[[מזכירות]] של הרבי. אחריו ישנו בית כנסת (ה"זאל הקטן") ואחריו חדרון שמשמש כ"[[חדר שני]]" של בית הכנסת. בקומה זו גם קיימים ספריית הישיבה, משרדי הישיבה ומשרדים נוספים.

קומה זו הייתה מרכז חסידות חב"ד עד להרחבת קומת המרתף ובניית בית הכנסת הגדול הקיים כיום ("הזאל הגדול").

===הזאל הקטן===
בית הכנסת שבקומת הכניסה לבניין נקרא בעגת החסידים "הזאל הקטן". המקום שימש בתחילה כבית הכנסת המרכזי ב-770, אולם לאחר הרחבת מרתף הבנין והכשרתו לבית הכנסת רחב יותר ("הזאל הגדול"), נשאר המקום כבית הכנסת המישני ומהווה את אולם-הלימודים הרשמי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי, ב[[התוועדות]] [[י' שבט תשי"א]], הייתה בחדר זה וכן שאר התפילות וההתוועדויות של הרבי נערכו שם. לאחר בניית "הזאל הגדול" עבר הרבי להתוועד ולהתפלל בשבתות וחגים ב"זאל הגדול", אך עד לשנת תשמ"ט המשיך הרבי להתפלל את תפילות של ימות החול ב"זאל הקטן" ולעיתים נדירות אף התוועד שם{{הערת שוליים|לדוגמא: התוועדות פורים תשמ"א}}. בשנת תשד"מ החלו לערוך את ה[[יחידות כללית|יחידויות כלליות]] ב"זאל הקטן" וכן את פגישת הרבי עם חברי [[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]. עד היום מתקיים במקום זה מעמד [[ברכת התמימים]] בערב יום הכיפורים.

===גן עדן התחתון===
בפניה שמאלה מהלובי של 770 ישנו מסדרון המוביל לחדרו של הרבי, שנקרא "גן עדן התחתון" על שם שדרכו נכנסים לחדרו הפרטי של הרבי - "גן עדן העליון". המושגים "גן עדן התחתון" ו"גן עדן העליון" מקורם בעולמות רוחניים, כשהמעבר לגן עדן העליון עובר דרך גן עדן התחתון.

המסדרון בנוי בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשוייה מעץ ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות ערבית (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. הדלת הפונה למסדרון הייתה פתוחה בתחילה ובשנת [[תשל"ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ביראת כבוד ליחידות.

בתחילה היה מוצב לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.

===גן עדן העליון===
חדרו הפרטי של הרבי נקרא "גן עדן העליון" ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל ([[יחידות]]) ולעתים אף לשינה.

מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (ב[[כ"ח סיון תש"א]]), השתמש בחדר זה [[אדמו"ר הריי"צ]] לקבלת אנשים ל"יחידות" ואף אמר שם [[מאמר]] בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], עד ששכרו דירה ברחוב "ניו-יורק" ב"קראון הייטס. לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש עוד את אדמו"ר הריי"צ בחדר.

חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי תהלים והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדשי קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו". אדמו"ר הריי"צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו}}.

==קומה שניה ושלישית==
הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת [[ת"ש]], התגורר אדמו"ר הריי"צ בקומה זו ובעקבות מצבו הבריאותו, אף התפלל, [[התוועדות|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. לאחר הסתלקותו ב[[י' שבט תש"י]] המשיכה להתגורר שם, רעייתו, הרבנית נחמה דינה והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה, בשנת [[י' טבת תשל"א|תשל"א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם בביתו שברח' פרזידנט. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד. כיום (תש"ע) הגישה לשם אפשרית בעיקר לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונת המבקרים, חודש תשרי.

קומה זו כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית ונשארה בצורתה המקורית, מאז רכישת המבנה, בשנת ת"ש.

הקומה השלישית שמשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות ספרית אגודת חסידי חב"ד שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

==קומת מרתף (הזאל הגדול)==
[[תמונה:שלאש.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]
[[תמונה:קומה ראשונה.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) כניסה ראשית, 2) מבואה, 3) חדרון צמוד לחדר [[הרבי]], 4) חדר מערכת המיזוג, 5) תצוגת ספרי [[קה"ת]], 6) קופת צדקה, 7) מעלית, 8) מזכירות ראשית, 9) "[[גן עדן התחתון]]", 10) מדרגות לקומה השניה, 11) מדרגות לקומת המרתף, 12) מרפסת הפונה לחצר, 13) "[[גן עדן העליון]]", 14) "הזאל הקטן", 15) מקום כסאו הרבי, 16) מקום הסטנדר של הרבי, 17) מקומו של [[הרבי הריי"צ]], 18) מקום הרבי בימות החול, 19) 'חדר שני' של ה"זאל הקטן", 20) דלת (בעבר, חלון), 21) ארכיון ה[[מל"ח]], 22) תאים, 23) ספריית הישיבה (בעבר, חדר שינה של [[שמואל לויטין]]), 24) מחסן לספרים, 25) המשך הספרייה (בעבר, סלון דירת הר"ש לויטין), 26) פרוזדור, 27) מקום לתליית מעילים, 28) חדר מדרגות, 29) דלת חדר הכביסה, 30) חלון שנסתם, 31) תיבת חשמל, 32) חדר מבוא, 33) משרד [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]], 34) שירותים, 35) ארכיון המזכירות, 36) מערכת מיזוג כללית, 37) [[מרכז שידורי חב"ד]] (בעבר, חדרו של הרמ"ל רודשטיין), 38) חדרו של הרב [[חודקוב]], 39) כיור לנטילת ידיים.}}]]
[[תמונה:קומה שניה.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי ברזל לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי"צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי"צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של הרבי הריי"צ (מתש"י עד תשל"א היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]][[תמונה:קומה שלישית.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]
ה"זאל הגדול" (זאל = אולם, בעגת יוצאי רוסיה) הוא בית המדרש הגדול שב-[[770]] - מרכז חסידות חב"ד - ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. תחילה היה המקום חנייה לאמבולנס ובמשך השנים התפתח המקום לבית כנסת גדול.

;השאלאש
משמאל למתחם הבניין 770, היה חניה (בעיקר לאמבולנסים שעבדו בשירות בית הרפואה הפרטי שהיה במקום) שנקראה בשם "שאלאש" (ברוסית - מבנה ארעי, סוכה).

בסביבות שנת תשי"ד, בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט כסלו תקנ"ט|י"ט כסלו]], [[י' שבט תש"י|י' שבט]] וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

===הרחבות===
;הרחבה הראשונה
ככל שהקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן יצר מצב שהשהות במקום היה לפעמים ממש בלתי נסבל{{הערת שוליים|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשח"י]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקווי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תש"כ]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצול את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם מתמקים בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.

באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה בשמחת תורה בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770..

;הרחבה השניה
בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏788 שברחוב איסטערן פארקווי. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

יוזמת הרכישה הגיע מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.

הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות; או שהבנק לא היה מוכן להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].

לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורם הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.

בחודש אלול שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומברזל ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.

בליל ערב חג הסוכות תשכ"ז, לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.

חסידי חב"ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי שמחת תורה לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינוק ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.

הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-‏784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית כנסת החדש". לקראת תפילת מנחה של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.

ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות ברזל עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.

לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.

;הרחבה שלישית ומקסימלית
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת תשכ"ח לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את בית הכנסת תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערת שוליים|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום כ"ב באייר תשכ"ח, בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת בית הכנסת ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.

בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה כבר היה בית הכנסת מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה גוי חסון שעבד רק ביד אחת (אך "עבד כמו שני גוים"). בבניה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת. העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק.

במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבניה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי ‘ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי היתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.

בקיר ה"מזרח" של בית הכנסת נתרמו על ידי גביר לבנים מיוחדות ויקרות, שהודבקו על ידי בעל מלאכה. ברבות השנים הפכו לבנים אלו לאחד מסמליו של 770. מעל לקיר זה עשו שיפוע מיוחד, בעצת אדריכל, כדי שקולו של החזן "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים שייטיבו לשמוע.

בליל ערב ראש השנה תשל"ד היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקים לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאת הגדול" מורחב עד ליכולת המקסימלית שלו. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקווי היתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.

הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקווי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש למזון להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.

;מעמד "הנחת אבן הפינה"
במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפכו את 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.
ביום י"ז אלול תשמ"ח התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפלת מנחה התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר ‘קרן ידידי מחנה ישראל' – הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהיית שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-‏5:00".

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - ‘גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתייה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.

מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי שליט"א. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי חיוך רחב.

בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. הרש"ג הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות ‘תומכי תמימים' זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.

אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח ונעצר ואמר שרוצה לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה וכ"ק אדמו"ר שליט"א החל בחלוקה. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של כ"ק אדמו"ר שליט"א - נסע הרבי חזרה לביתו.

===שיפוצים===
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצברו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770. לקראת שמחת תורה בנו גם מפרסת, שיאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת הוריד את חמשת הנברשות שתלו בתגרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי מכל הזאל.

בשנת תשנ"ב החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה ל-זאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בו השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והיא הסתיימה בשנת תשנ"ה כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. נוסף לכך נבנה בקומת המרתף שתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג והחשמל - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. בחודש אלול תשס"א נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף תשס"ב נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת תשס"ה הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון תשס"ו הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת תשס"ח הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ"ג. בשנת תשס"ט שופץ הזאל הקטן.

===ניהול המקום===
במהלך השנים מאז פתיחת בית הכנסת על ידי הרבי הריי"צ בעת קניית הבניין, הופקד ניהול בית הכנסת בידי "גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי וכאשר חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות{{מקור}}. בשנת תש"ל, לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם אדמו"ר הריי"צ, התקיימו לראשונה בחירות לגבאים. בשנת תשל"א התאספו אנ"ש והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים, ונותרו רק הרב פינסון והרב בלסופסקי, והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב [[זאב כץ]]. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו, וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח אותו הרבי לרבני השכונה שאישרו את המינוי.

בשנת תשמ"ז, לאחר שבחג השבועות, לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערת שוליים|שבת פרשת משפטים תשמ"ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, אלא שגבאי אחר סירב להתנצל, והרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לרבני השכונה ולוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערת שוליים|התבטא על כך הרבי שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות"}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום. במקביל היה באותו זמן היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר התאונה בה נהרג הת' שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם לאחר מספר שבועות בהן כיהנו.

בשנת תשנ"ו, כאשר חברי אגו"ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת תשמ"ז. לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות בשנת תשס"ט, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב [[זלמן ליפסקר]], הרב [[מרדכי חן]], הרב [[ברוך שפילמן]] והרב [[אורי ניאזוב]].

בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של אבן הפינה, פנו ר' [[יהודה קרינסקי]] ור' [[אברהם שמטוב]] בשם [[אגו"ח]] ו[[מל"ח]] לבית משפט{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!] - חב"ד אינפו}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}) בתביעה שיאפשר להם את ניהול המקום. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34544 חב"ד אינפו]}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י"א שבט תשס"ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והוא מנוהל על ידי נבחרי הציבור – הגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: נצחון ברור] - חב"ד אינפו}}. בחודש טבת תש"ע, פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, ויאפשר להם לנהל את המקום{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53517 תביעה חדשה: לסלק את בית הכנסת מ-770] - חב"ד אינפו}}. בית המשפט טרם הכריע בעתירה.

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב"ד אינפו}} ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב"ד אינפו}}. הבחירות יתקיימו, על פי פסיקת בית הדין, בר"ח תמוז תש"ע.

==כינויים==
*'''בית אגודת חסידי חב"ד – אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת הבית מדרש המיוחד שבכל דור, על-כך בית הכנסת של האמוראים בבבל.
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערת שוליים|שיחת כ"ח סיון תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]].}}.
*'''בית משיח''' - על פי הגימטריא מספר הבית - "770". נאמר על ידי הרבי ומופיע ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].
*'''בית חיינו''' - על שם משמם מקור חיות החסידים.
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור השביעי{{הערת שוליים|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל}}.

==העתקים==
לאחר בקשת הרבי, בשנת תשמ"ו, לבנות העתק מדויק של 770 בכפר חב"ד, החלה מגמה של בניית העתקים מדוייקים ודומים של 770, ברחבי העולם:
;בארץ ישראל
*[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת תשמ"ו (1986), על פי בקשת הרבי.
*[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת תשס"ג, על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
*[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב יוסף יצחק פריימן.
*[[קרית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
*[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
*[[גדרה]] - בית פרטי.

;בעולם
*לוס אנג'לס שבקליפורניה - נבנה בשנת תשמ"ב, על ידי השליח הרב [[שלמה קונין]].
*מילנו שבאיטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
*מלבורן שבאוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].
*ניו ג'רסי - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב יוסף צבי קרליבך.
*סאן פאולו שבברזיל.
*דנייפרודרזינסק שבאוקראינה - נבנה על ידי השליח הרב סטמבלר.
*בונוס איירס שבארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
*סנטיאגו שבצ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.

==ראו גם==
*[[770 כפר חב"ד]]

==לקריאה נוספת==
*הרבי מליובאוויטש, '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', קה"ת - תשנ"ב.
*הרב זושא וולף, '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], תשס"ד (2004).
==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 העתקי הבנין בארץ הקודש]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=13 גלרייה שבועית מ'770'] - חב"ד אינפו
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] - וידיאו
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת בול '770' מטעם דואר ישראל]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

תומכי תמימים כפר חב"ד

2010-05-30T11:44:06Z

62.219.49.133:

[[תמונה:ישיבה כפר חב"ד.jpg|left|thumb|250px|בניין הישיבה]]
'''[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית [[כפר חב"ד]]''', הוקמה על ידי התלמידים המבוגרים של ישיבת תומכי תמימים בלוד. הקמת בניין הישיבה ארכה זמן רב, וכאשר הושלמה הבנייה, עברו בצורה מסודרת כלל התלמידים המבוגרים והצוות מהישיבה בלוד.

בעבר שימש כראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]].

כ[[משפיע]]ים שימשו בעבר הרבנים:
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - עד לפטירתו.
* הרב ר' [[מענדל פוטערפאס]] - עד לפטירתו.
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - עד ל[[תשס"ה]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - עד ל[[תשס"ח]].

== הישיבה כיום ==

נכון לשנת הלימודים [[תש"ע]] לומדים בישיבה כ-200 תלמידים המחולקים לארבעה שיעורים. לאחר שנה ג' בישיבה חלקם של התלמידים יוצאים ל[[שליחות]] או לימודים באחד [[מכון סמיכה|ממכוני הסמיכה]] החבדיי"ם בארץ ובעולם.

לאחר שנת הלימודים ב[[שיעור ד']] ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמיגים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]].

תלמידי הישיבה מפעילים את מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ואת ישיבת הקיץ [[צעירי ליובאוויטש]].

==צוות הישיבה==
* ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]]
* משפיע ראשי: הרב [[שניאור זלמן גופין]]
* משגיח ראשי ור"מ: הרב [[יעקב גולדשמיד]]
* משגיח חסידות ונו"נ בנגלה: הרב אפרים פישל דמיכובסקי

===משפיעים:===
*הרב [[משה נפרסטק]]
*הרב אליהו קוק
*הרב אליהו קרישנבוים
*הרב שמעון גופין

===רמי"ם:===
*הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]
*הרב יעקב שוויכה
*הרב [[אליהו לנדא]]
*הרב ברוך בליזנסקי

===משיבים:===
*הרב בנימין כהן
*הרב דן נפתלין
*הרב חיים זקס.
*הרב שניאור זלמן חזן.

===מכון סמיכה:===
*הרב [[דוב טברדוביץ]]
*הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]

===מנהלים גשמיים:===
*הרב [[מנשה חדד]]
*הרב מנחם לרר
*הרב אליקים וולף
*הרב נחשון פקטור

==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים]]
*[[נרות להאיר]]

{{ערך חסר}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|כפר חב"ד]]

תומכי תמימים המרכזית 770

2010-05-30T11:43:16Z

62.219.49.133:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית ב[[770 איסטרן פארקווי]]|אחר=ישיבה המרכזית ב[[כפר חב"ד]]|ראו=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]}}
[[תמונה:שגרת לימוד ב770.jpg|left|thumb|250px|שגרת לימודים בישיבה]]
[[תמונה:מקורבים ב770.jpg|left|thumb|250px|תמים בלימוד עם מקורבים ב770]]
[[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]] הגיע כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] צלחה לארצות הברית, ובו ביום קרא לאסיפה מיוחדת למען ייסוד סניף מישיבת [[תומכי תמימים]] באמריקה.

חלק מהתלמידים הראשונים היו תלמידי "אחי תמימים" שלמדו חסידות אצל הרה"ת [[ישראל דזייקובסון]] עוד כמה שנים קודם לכן. מטעם זה נקראה גם הישיבה עצמה, בתקופתה הראשונה בשם "אחי תמימים".

תחילה התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שבברוקלין, ואחר זמן, בחודש חשוון [[תש"א]] עברה הישיבה לבנין החדש – [[770]] איסטערן פארקווי, שם היא קיימת עד לעצם היום הזה.

== צוות הישיבה במשך השנים ==
*מנהל הישיבה: הרב [[שמריהו גוראריה]] ע"ה
*צוות הישיבה: הרבנים [[ישראל יצחק פיקרסקי]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[ישראל זאב גוסטמן]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל לויטין]], [[יהושע קארף]] ו[[שלום מרוזוב]] ע"ה.

==צוות הישיבה היום==
*מנהל רוחני: הרב [[דוד רסקין]].
*ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*צוות הישיבה: הרבנים [[יואל כהן]], [[יצחק שפרינגר]], [[שלמה זרחי]], יקותיאל פלדמן, [[מיכאל חנוך גולומב]], [[יקותיאל ראפ]], גדליה בלומינג, [[אברהם אזדבא]], יעקב קאפיל גולדברג, [[יהודה לייב מוצ'קין]] ו[[ישראל לבקובסקי]].
*מזכיר הישיבה: הרב ירחמיאל בנימינסון.
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ארצות הברית]]

770 איסטרן פרקווי

2010-05-30T11:42:40Z

62.219.49.133: הפניה לדף 770 איסטרן פארקווי

#הפניה [[770 איסטרן פארקווי]]

770 איסטערן פארקווי

2010-05-30T11:42:10Z

62.219.49.133: הפניה לדף 770 איסטרן פארקווי

#הפניה [[770 איסטרן פארקווי]]

תומכי תמימים המרכזית 770

2010-05-30T11:41:30Z

62.219.49.133:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב[[770 איסטרן פארקווי]]|אחר=ישיבה המרכזית ב[[כפר חב"ד]]|ראו=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]}}
[[תמונה:שגרת לימוד ב770.jpg|left|thumb|250px|שגרת לימודים בישיבה]]
[[תמונה:מקורבים ב770.jpg|left|thumb|250px|תמים בלימוד עם מקורבים ב770]]
[[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]] הגיע כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] צלחה לארצות הברית, ובו ביום קרא לאסיפה מיוחדת למען ייסוד סניף מישיבת [[תומכי תמימים]] באמריקה.

חלק מהתלמידים הראשונים היו תלמידי "אחי תמימים" שלמדו חסידות אצל הרה"ת [[ישראל דזייקובסון]] עוד כמה שנים קודם לכן. מטעם זה נקראה גם הישיבה עצמה, בתקופתה הראשונה בשם "אחי תמימים".

תחילה התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שבברוקלין, ואחר זמן, בחודש חשוון [[תש"א]] עברה הישיבה לבנין החדש – [[770]] איסטערן פארקווי, שם היא קיימת עד לעצם היום הזה.

== צוות הישיבה במשך השנים ==
*מנהל הישיבה: הרב [[שמריהו גוראריה]] ע"ה
*צוות הישיבה: הרבנים [[ישראל יצחק פיקרסקי]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[ישראל זאב גוסטמן]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל לויטין]], [[יהושע קארף]] ו[[שלום מרוזוב]] ע"ה.

==צוות הישיבה היום==
*מנהל רוחני: הרב [[דוד רסקין]].
*ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*צוות הישיבה: הרבנים [[יואל כהן]], [[יצחק שפרינגר]], [[שלמה זרחי]], יקותיאל פלדמן, [[מיכאל חנוך גולומב]], [[יקותיאל ראפ]], גדליה בלומינג, [[אברהם אזדבא]], יעקב קאפיל גולדברג, [[יהודה לייב מוצ'קין]] ו[[ישראל לבקובסקי]].
*מזכיר הישיבה: הרב ירחמיאל בנימינסון.
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ארצות הברית]]

שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 2

2010-05-30T11:34:20Z

62.219.49.133: /* כדאי מאוד להוסיף */

מאחר שהערכים מאוד טריים ויש הרבה מה להוסיף בכל אחד מהם, לכן נראה לי שגם בערכים המוגדרים כערכים מוגנים יש לצמצם את ההגנה רק לקטעים שחוששים שיהיו בהם בלגנים. ולדוגמא בערך זה של הרבי, הרי חסר המון חומר במיוחד מהשנים הראשונות (הערך מתחיל רק משנת תרפ"ד, כשהרבי הי' כבר בן 22!), לכן כדאי שיפתחו לעריכה את כל האזור הזה, ורק בעוד תקופת מה כשכבר יהי' מספיק חומר יתחילו להגן עליו בצורה רחבה יותר.
[[משתמש:בני|בני]] 18:35, 10 יוני 2007 (EDT)

אין אפשרות כזאת לחסום רק חצי ערך. מכיוון שכך, הכי הגיוני הוא לחסום את כל הערך בערכים שישנו חשש שיושחתו במזיד. אם יש לך מה להוסיף בערך, תכתוב זאת כאן ו[[מפעיל מערכת]] יכניס את הדברים לגוף הערך. תודה רבה מראש! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:46, 10 יוני 2007 (EDT)

הרבי מלך המשיח לא למד בסורבון אלא בבית הספר לעבודות ציבוריות. צילום של מסמך הקבלה התפרסם פעם בשטורעם

==לתקן כותרת!==

במקום:"מפעולותיו בין השנית: תשכ"א - תש"ל" - צריך להיות: בין השנים".

פרט לכך, רשימה ארוכה של פירוט דקדקני מכל הוראה של הרבי שליט"א אינה מתאימה לערך אנציקלופדיוני. שלום בער

== לתקן הקישור ==

תחת הכותרת משנית "בברלין" יש קישור בשם "ישראל ארי לייב" צריך לתקנו שיקשר לערך האמיתי שיש לשם זה.[[משתמש:בני|בני]] 15:45, 11 יוני 2007 (EDT)

== לתקן עוד קישור ==

בפעולותיו של הרבי בשנת תשל"ד ישנו קישור למילה "טנקים", קישור זה אינו נכון ויש לתקנו שיפנה לערך הנ"ל.[[משתמש:בני|בני]]

== הכל מועתק ==

מה זה מעניין?!?

הכל מועתק מ"סדר ההשתלשלות" של היום יום!

חכמים גדולים

[[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 15:42, 18 יוני 2007 (EDT)

:א. הערך אמור להכיל את העובדות ה'יבשות', ולא סיפורים וכו' אשר לכן מתאים הסגנון הנ"ל. ב. אדרבה, אם יש בידך להוסיף וכו' תציע זאת כאן ומפעילי המערכת יכניסו זאת.----[[משתמש:בני|בני]] 15:48, 18 יוני 2007 (EDT)

----

חסרים ספרים: ענינה של תורת החסידות, לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח
וכל הספרי שערים למיניהם צריכם לעבור לקטגורית לקט מרבותינו נשיאנו--[[משתמש:אפי|אפי]] 01:04, 19 יוני 2007 (EDT)

----

מדוע מסתירים את הלימודי חול של הרבי באירופה ?
:ב[[אדמו"ר שליט"א#בפאריז|שורה הראשונה של פאריז]] מוזכר: "בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון". --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 16:27, 28 יוני 2007 (EDT)

==חייו הנצחיים של הרבי==
על פי אמונתנו בתורת ישראל, מוכרח להיות שמציאותו של הרבי בעולם הזה הגשמי היא ללא שינוי. ליתר פירוט אפשר לראות בקטגוריה [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]].
:אז תן לי להבין... הרב עובדיה יוסף, הגר"מ פיינשטיין וכו' לא מאמינים בתורת ישראל? או שמא יש כאן מחלוקת, ו"אלו ואלו דברי אלוקים חיים"?

== לכל השואלים והמתמיהים בתמימות ==

לכל המעוניין לדעת פרטים על המופיע בערך שיגש אחר כבוד לעיין בערך [[חיים נצחיים במלך המשיח|חייו הנצחיים של מלך המשיח]] שהוא כרגע עדיין בעריכה ובעז"ה בהמשך יופיעו הסברים מורחבים יותר. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:25, 6 יולי 2007 (EDT)

== פירושונים ==

כאשר הגולש מחפש ערך ששמו "מנחם מענדל שניאורסון", בפשטות כוונתו לכ"ק אדמו"ר שליט"א ולכן יגיע לערך זה. כאשר אבל אין כוונתו לרבי שליט"א, ישנן שתי אפשרויות: [[הצמח צדק]] ו[[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|הרמ"מ - בנו של אדמו"ר המהר"ש]] (ואגב מסתבר שברוב המקרים כוונתו לרמ"מ, כי מי שמחפש את הצמח צדק יכתוב [[צמח צדק]](ותראו מה תהיה התוצאה)). על כן ערכתי דף שנקרא "[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]", כדי שבן אדם שהגיע לדף של [[הרבי שליט"א]] והתכוון לדף אחר יוכל לעבור אליו. אך מכיון שדף זה מוגן ואין לי אפשרות לערכו, על כן הנני מבקש ממי שיש לו את האפשרות שישנה את ה"פירוש אחר" בדף הרבי שליט"א לדף של פירושונים הנ"ל. בתודה מראש.--[[משתמש:M&n|M&n]] 15:52, 11 יולי 2007 (EDT)

==קישור חיצוני==
להלן קישורים ובהם כתבות על הצלת הרבי בימי השואה. כדאי להכניסם בשולי הערך כ"קישורים חיצוניים", וכן לתקן אולי כמה ענינים הכתובים בערך זה.
http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186

http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214

== מלך המשיח? ==

אני חושב שיש מקום להזכיר בגוף הערך, שיש קבוצה קטנה וזוטרה, ובכלליות ממש לא חשובה, שטוענת שהרבי נפטר. אתם יודעים, למען ההגינות... [[משתמש:Eytanar|Eytanar]] 15:11, 1 ספטמבר 2007 (EDT)
:אין עניינינו בטענות ומענות. הדברים נכתבו ותוארו כחלק מתהליך ההתגלות של [[מלך המשיח]] '''ע"פ המקורות''', ללא מתן פרשנות או "טענות" כלשהן על המציאות, לכאן או לכאן.. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:51, 1 ספטמבר 2007 (EDT)

== איות שם משפחתו של הרבי צריך להיות כפי שהרבי כותב "שניאורסאהן" ==
ייש"כ, טופל. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:37, 20 אוקטובר 2007 (EDT)

== מה הרעיון לעשות אתר חופשי על נושא מסוים שנוי במחלוקת ==

כאשר האתר נוקט עמדה ולא נשאר נייטרלי?

תהיו הוגנים, משיחיסטים[[משתמש:איזוטופ|איזוטופ]] 03:39, 28 אפריל 2008 (EDT)

== השם קזרנובסקי ==

יש לו ערך,כנראה השם בערך הזה לא מאוית נכון. [[משתמש:חיים|חיים]] גולש שערך חיפוש לערך.
:אכן, הוא אוית כאן "אהרן". הפנתי את השם לערך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:06, 27 יולי 2008 (EDT)

== הסרת ההגנה ==
נראה אם זה יועיל לערך, או שזו הייתה טעות --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:25, 18 מאי 2009 (EDT)

== תמונות ==

עד כמה תמונות יחיו את הערך ויקלו על קריאתו. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:ועכשיו הוסרו רובם...נו גוט. בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::מוזר שבאנציקלופדיה צריכים להוסיף תמונות בשביל להקל על קריאת הערך. כשהערך יהיה ערוך ומסוגנן יותר, לא יצטרכו לתמונות בשביל להקל על קריאת הערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:53, 28 במרץ 2010 (UTC)
:::תמונות מחיות את הערך. זה מציאות, גם אם יש לה הסבר וגם אם לא, וזה גם המהלך של ויקיפדיה. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 22:20, 28 במרץ 2010 (UTC)
::::אכן. בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::כמה ניתן לזלזל בעצמנו. יש 12 תמונות בערך ועדיין צריך להחיות אותו?! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 11:24, 1 באפריל 2010 (UTC)

==תמיהות==

שנות צעירותו - הרבי הוגדר כ"שר ההשכלה". ע"י מי? מתי? יש מקור בכתובים? וכן נראה כאילו הרבי נכנס לעסקנות לפני השידוך עם הרבנית, יש לכך מקור רציני? פיני 13:40, 7 אוקטובר 2009 (IST)
:הוגדר ע"י [[אדמו"ר הריי"צ]] בשיחתו עם הפרופ' המטורף שרצה לעמוד על סודו של ה[[מגן דוד]]. לא זוכר כרגע מקור מדויק. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::הפרופסור ההוא (איפוא ראית - [[משתמש:חסיד|חסיד]] - שהוא היה מטורף) הגיע לרבי הריי"צ והרבי הריי"צ הפנה אותו לרבי. היה זה כמה שזכור לי בשנת תרפ"ז לערך. עיי"ש. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:03, 7 אוקטובר 2009 (IST)
:::לא מטורף, כוונתי הייתה שלא הי' בריטא בנפשו כ"כ (שלכן הטריד את אדמו"ר הריי"צ). ושמעתי א"ז מא' מזקני המשפיעים - נראה לי ר' מענדל מאראזאב. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::::בסדר. אכן מסתבר לומר עליו מטורף ויש גם שחשדו אותו ביעבסקצי' וריגול. ייש"כ. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:18, 7 אוקטובר 2009 (IST)

==הרבי מלובביץ'==

אני חושב שמאד חשוב שגם שם זה יופיע במהלך הדף, כיון שרבבות עמך בית ישראל מכירים שם זה יותר מאשר שמות אחרים, ובחיפוש במנועי החיפוש וכיו"ב, יגיעו יותר מהר למצוא את מבוקשם. חב"דפדיה - מיזם להפצת מעינות. --[[משתמש:Shalom|Shalom]] 16:22, 20 נובמבר 2009 (IST)

:השם של הרבי מופיע ברבבות צורות שונות ומשונות אצל רבבות עמך בית ישראל וכפשוט שא"א להכניס את כולם בגוף הערך. בשביל שיגיעו לדף בחיפושים השונים, יש את [[עזרה:דף הפניה]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 10:32, 22 בנובמבר 2009 (UTC)

==שורות הכותרת==
לדעתי שורות הכותרת צריכות למצות (כמובן בגדר האפשר) את דמותו של אדמו"ר שליט"א ולא לעסוק בפרטים בילדותו. פרטים אלו צריכים להופיע תחת הכותרת 'בצעירותו'.--[[משתמש:Shalom|Shalom]] 01:27, 25 בנובמבר 2009 (UTC)
:הבא דוגמא למה כוונתך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 09:21, 25 בנובמבר 2009 (UTC)
שיניתי אני מקווה שאתה מבין למה, כוונתי שכל יהודי באשר הוא שייכנס לפה יבין בשורות הראשונות מיהו הרבי שליט"א, ייתכן שזה לא נכתב בסגנו כל כך מתאים צריך לחשוב הרבה איך לשנות את זה. מתאים לערך הכי חשוב בחב"דפדיה להיות מסודר וכו'. בכלל ניסיתי להכניס ולמצות את כל הסימנים המופיעים ברמב"ם כידוע בשיחות אדמו"ר שליט"א שבזה מתמצת עניינו ומהותו של מלך המשיח--[[משתמש:Shalom|Shalom]] 20:30, 25 בנובמבר 2009 (UTC)

== "לקריאה נוספת" ==

על-פי המקובל במדע הביבלוגרפיה, וכן נהוג גם בויקיפדיה, לציין את שם הכותבים לפני שם הספר. לכן לדעתי כצ"ל. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:צודק. ביטלתי את עריכתי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:24, 20 בדצמבר 2009 (UTC)
::אגב, ה'בהצלחה' שלך עושה כל תגובה נעימה לקריאה ולעיין. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:::[[משתמש:חסיד|חסיד]] - הרואה מעלת חבירו! כל הכבוד על ההבחנה. אכן, היה זה הברקה של רגע. יותר מדוייק, היה מישהו שהיה מסיים כל תגובה באיחול ולרגע חשבתי שאולי זה היה חתימה שלו. בסוף התברר שלא כך, אבל ההוא אמינא הזו כבר נהיית אצלי למסקנא.. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:51, 20 בדצמבר 2009 (UTC)

==נבואות הרבי==
מה אם נבואת הרבי שליט"א מלך המשיח????
:הינך מוזמן להוסיף, כפי שהתחלת לעשות מספר ערכים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 13:47, 27 בדצמבר 2009 (UTC)

== אתר של עמותה לייעוץ בעזרת אגרות קודש ==

באתר של עמותת [http://www.lev-ladaat.com/index.html לב לדעת - אגרות קודש] ניתן למצוא מידע רב על אגרות הקודש והשימוש בהן.
:המידע באתר לקוי, נמתין קצת ונראה כיצד יתפתח האתר ואז נחליט. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:26, 7 בינואר 2010 (UTC)
::מה המידע הלקוי?
:::"גם אנחנו, בדור שלנו, אחרי 40 שנות נשיאות של הרבי שליט"א" - לא מעודכן כבר עשרים שנה! אנחנו היום כבר לאחרי שישים שנות נשיאות.. ובכלל איננו מקשרים לאתרים מסחריים. בתקווה להבנה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 10:58, 14 בינואר 2010 (UTC)

== מטופש ==

כי שהעירו כבר רבים וחשובים כאיש השלום שאחריתו - ואחריתנו, בעז"ה - שלום, שאין טעם להעתיק עודות יבשות וקטנות משלשת היחס, יש לעבד הכל, ולהכניס את המרכזיים לערך, שיהי' קריא ונח - צריך ךהיזה בשתיים - לה להכבי רפרטים, ולא לוותר על שום פרט הכרחי. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
:מסכים וכן לכל [[נשיאי חב"ד]]. אך בד בבד, צריך עבודה מקצועית ויסודית. הייתי מציע לתת את זה אולי לאיש מקצוע. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 08:07, 10 בינואר 2010 (UTC)

== עריכה ראשונית מנימלית ==

ביצעתי עריכה ראשונית ומנימאלית לערך. יש עוד המון מה להוסיף לערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:04, 6 באפריל 2010 (UTC)

==טעות בכיתוב לתמונה==
ישנה בערך תמונה של הרבי עם ספר תורה וכתוב בטעות שזה בפגישה עם הרב אליהו. כדאי לתקן (ואולי להוסיף גם התמונה המדוברת).
:תודה. תוקן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:49, 3 במאי 2010 (UTC)

== חיבוריו של הרבי ==

מומולץ לענ"ד, להוסיף את מספר הכרכים לכל א' מחיבוריו של הרבי. לדוגמא - ליקוטי שיחות (39 כרכים)
אגרות קודש (28 כרכים ע"ע) וכו'.
בהצלחה
לוי
:תודה. הוספתי מה שידעתי בטוח. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:29, 25 במאי 2010 (UTC)

==כדאי מאוד להוסיף==

ביוגרפיה מפורטת באתר חב"ד בישראל: http://chabad.co.il/?template=article&topic=67&article=142
:הביוגרפיה המפורטת נמצאת בקישור [http://chabad.co.il/?template=article&topic=67&article=246] והוא העתק מלא מהערך כאן.. --[[מיוחד:תרומות/62.219.49.133|62.219.49.133]] 11:34, 30 במאי 2010 (UTC)

תבנית:הידעת?/כ"ו בתשרי

2010-05-16T00:10:31Z

62.219.49.133:

[[אדמו"ר האמצעי]] היה חוזר לפעמים [[מאמר]]י [[חסידות]] ארוכים מאוד. בשעת ה'חזרה' היה נשען על נכדו המהרי"ל מקאפוסט (בן הצמח צדק)[שאגב, רק לאחר אסיפת הרבנים בפטרברוג - בה נאסר הצ"צ 20 פעמים - התבטא שהחל להיות חסיד של אביו ועד אז היה חסיד של סבו בלבד] (שעקב כך קיבל את הכינוי 'הסטנדר'). לעיתים היה אומר חסידות למעלה מעשר שעות ופעם אף קרה שאמר מאמר שמונה עשרה שעות ברציפות! בעת אמירת החסידות, פעמים שהיה קורא "שא! שא!" כדי להשתיק את נביעת ה[[מוח]]ין שהיה לו באמצע אמירת החסידות.<noinclude>[[קטגוריה:תבניות הידעת?|1]]</noinclude>

תבנית:הידעת?/כ"ו בתשרי

2010-05-16T00:09:52Z

62.219.49.133:

[[אדמו"ר האמצעי]] היה חוזר לפעמים [[מאמר]]י [[חסידות]] ארוכים מאוד. בשעת ה'חזרה' היה נשען על נכדו המהרי"ל מקאפוסט (בן הצמח צדק)[שאגב, רק לאחר אסיפת הרבנים בפטרברוג - בה נאסר הצ"צ 20 פעמים - התבטא שהחל להיות חסיד של אביוועד אז היה חסיד של סבו בלבד] (שעקב כך קיבל את הכינוי 'הסטנדר'). לעיתים היה אומר חסידות למעלה מעשר שעות ופעם אף קרה שאמר מאמר שמונה עשרה שעות ברציפות! בעת אמירת החסידות, פעמים שהיה קורא "שא! שא!" כדי להשתיק את נביעת ה[[מוח]]ין שהיה לו באמצע אמירת החסידות.<noinclude>[[קטגוריה:תבניות הידעת?|1]]</noinclude>

תבנית:הידעת?/ג' באייר

2010-05-16T00:06:48Z

62.219.49.133:

[[אדמו"ר המהר"ש]] התנהג ב[[עשיר]]ות מופלגה ונהג כלפי חוץ כאחד הגבירים. לעומת זאת, הנהגתו ה[[פנימי]]ת הייתה בשיא ה[[פשטות]]. לדוגמא: נעליו היו מ[[זהב]] ונראו לעומד מן הצד במצב מעולה. אך בתחתית הנעל לא הייתה סוליה, דבר שגרם ייסורים עצומים לאדמו"ר המהר"ש.
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות הידעת?|1]]</noinclude>
סיפור זה עם הנעליים אירע עם הצדיק מרוזין שגם התנהג בעשירות כדרכו של הרבי המהרש והמספר לא דייק

חב"דפדיה:מיזמים/חידושי הרבי על הש"ס/שונות

2010-04-28T02:14:48Z

62.219.49.133: /* ברית מילה */

'''מיזם חידושי הרבי על הש"ס''' נועד לרכז את כל הביאורים של הרבי על מסכתות הש"ס. דף זה מרכז את הביאורים שאינם קשורים ישירות למסכת ספציפית, אלא שייכים לכללות הש"ס. {{ש"ס/ניווט}}

== סיום מסכת ==
*'''עניין סיום מסכת ביום ההילולא, ואמירת ההדרן.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea&pgnum=285 התוועדויות תשמ"ב ח"ד עמ' 2016 (עמ' 270)]

*האם אפשר לעשות סיום מסכת על משניות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=276 שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' כב (עמ' 276)]

*סיום על מסכת בירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=193 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רד (עמ' 193)]

*סיום בערב פסח לתענית בכורים, על מס' תענית. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=193 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רד (עמ' 193)]

*סיום בתשעת הימים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=45&hilite= שערי המועדים מנחם אב עמ' רנ (עמ' 45)]

*שבת הוא יום מסוגל לעשות סיום מסכת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=b4ae323a-ea57-4dfa-98ad-822f8dc26c4d&st=%u05d1%u05d1%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e8%u05d0 התוועדויות תשמ"ז ח"ב עמ' 300 (עמ' 297)]

== כללים בש"ס ומפרשיו ושולחן ערוך ==

*'''בבלי וירושלמי''' החילוק בין דרך הלימוד לבבלי והירושלמי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&st=&pgnum=334 התוועדויות תשמ"ב ח"ד עמ' 2080 (עמ' 334)]

*'''שולחן ערוך''' מתי מזכיר '''אדמו"ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]? [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=145 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 117 (עמ' 145)]

*'''רש"י על הש"ס''' מפרש על דרך הפשט גם נגד ההלכה למעשה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=250 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רסב (עמ' 250)]

*'''בית שמאי ובית הלל''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 114 (עמ' 126)]

*'''רב ושמואל.''' יסוד מחלוקתם בכללות הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=16 לקוטי שיחות חט"ז עמ' 1 (עמ' 16)]

*לא תיתכן פלוגתא במציאות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&st=&pgnum=35 שערי גאולה וימות המשיח, עמ' מ' (עמ' 35)]

== נושאים שונים לפי סדר א"ב ==
*'''אבות'''. האם היה להם דין בן נח או דין ישראל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=196 לקוטי שיחות חל"ה עמ' 182 (עמ' 196)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&hilite=df108749-d22f-458a-9f04-b47b67c9b940&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=155 לקוטי שיחות ח"ה עמ' 143 עמ' (155)]

*'''[[ארץ ישראל]]''' גדר הבעלות והירושה של עם ישראל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=100&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da לקוטי שיחות ח"ל עמ' 87 הערה 56 (עמ' 100)]

*'''ביכורים.''' ענינה - הודאה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=181&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמ' 153 (עמ' 181)]

*'''[[ביקור חולים]]''' גמילות חסדים או [[רפואה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&hilite=7d9d1fe6-722f-4b8c-9c56-6c27eaa3ccfb&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=78 לקוטי שיחות ח"כ עמ' 63 (עמ' 76)]

===[[ברית מילה]]===
*נוסח הברכה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=73c74909-ca4a-44c7-89a5-24b675a81e47&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=68 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 55 (עמ' 68)]

*רק ביום, המקורות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16025&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=138 לקוטי שיחות חי"ז עמ' 125 (עמ' 138)]

*המקור לדחות שבת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=67 לקוטי שיחות חל"ה עמ' 53 (עמ' 67)]

*מכח אברהם אבינו או מכח ציווי [[משה רבינו]]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=52 לקוטי שיחות ח"י בראשית עמ' 44 (עמ' 62)]

*חיוב האב למול את בנו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=66 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 53 (עמ' 65)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=50&hilite= לקוטי שיחות חי"א עמ' 42 (עמ' 50)]

* אם היה לפני מתן תורה איסור למול בלילה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=290 שערי המועדים פסח ח"א עמ' שב (עמ' 290)]

*'''ברכת התורה.''' שאני מברכת המצווות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14939&hilite=2f59105a-4faa-4167-a0e8-3b2aec1640f0&st=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F&pgnum=160 לקוטי שיחות חי"ד עמ' 148 (עמ' 160)]

*'''גזילה.''' כיבוש מלחמה אינו גזל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=17 לקוטי שיחות ח"ה בראשית עמ' 5 (עמ' 17)]

*'''גזילה.''' שבירת הלוחות, למה לא היה בזה דין גזילה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=65 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 53 (עמ' 65)]

*'''[[חינוך]]''' חיוב חינוך קטן מהתורה או מדרבנן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=75 לקוטי שיחות חל"ה עמ' 61 (עמ' 75)]

===[[חנוכה]]===
*מחלוקת הרמב"ם והמאירי על הזמן הניצחון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=217 לקוטי שיחות ח"ל בראשית עמ' 204 (עמ' 217)]

*מצוותה משתשקע החמה, שזהו בעוד יום, היינו בערב חנוכה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4620&hilite=e229aa2c-2d52-464b-a170-173ec3fbd113&st=%u05e2%u05d9%u05e8%u05d5%u05d1%u05d9%u05df שיחות קודש תשל"ט ח"א עמ' ז (עמ' 481)]

*'''[[חתונה]]''' תענית ב[[יום החופה]]. כפרת עוונות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=177 לקוטי שיחות ח"ח עמ' 155 (עמ' 177)]

*'''ימי הספירה.''' החטא של תלמידי ר"ע. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=162 לקוטי שיחות עמ' 149 (עמ' 152)]

*'''ירושה.''' גדרה. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=52 לקוטי שיחות ח"י בראשית עמ' 44 (עמ' 62)]

*'''כלאים בבהמה.''' רק בהמה טמאה עם טהורה, או גם טהורה עם טהורה? [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&hilite=f75cd2aa-70b4-407a-aa79-f80682a94cbc&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90 לקוטי שיחות חלק כ"ד עמ' 146 (עמ' 162)]

*'''[[כתיבת ספר תורה]]''' בזמננו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=32 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 17 (עמ' 32)]

*'''[[כתיבת ספר תורה]]''' טעם המצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&hilite=3c06342c-e2e7-4f73-ac8d-43e1185b52d8&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=49 לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 33 (עמ' 49)]

*'''[[מזבח]]''' מקום ה[[מזבח]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=81 לקוטי שיחות עמ' 68 (עמ' 81)]

*'''מזיק.''' שבירת הלוחות על ידי משה, למה לא היה בזה חיוב מזיק. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=64 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 52 (עמ' 64)]

*'''[[מזוזה]]''' גדר המצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&hilite=3c06342c-e2e7-4f73-ac8d-43e1185b52d8&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=49 לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 33 (עמ' 49)]

*'''מצוות דרבנן.''' מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן אי עובר בלא תסור. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=119 לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 104 (עמ' 119)]

*'''מצוות דרבנן.''' על הגברא או גם על החפצא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15771&st=&pgnum=222 שערי המועדים חודש אדר עמ' רמד (עמ' 222)]

*'''משכן.''' דין לשמה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14954&hilite=c2783f8c-fc57-47c9-b5ff-0d7d5f8a3039&st=%u05ea%u05e4%u05d9%u05dc%u05d9%u05df לקוטי שיחות חל"א עמ' 208 (עמ' 220)]

*'''נדר.''' התרת נדרים - גילוי למפרע שלא היה נדר. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=199 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 187 (עמ' 199)]

*'''[[נישואין]]''' [[הצמח צדק]] התנחם אחרי פטירת הרבנית על ידי [[תורה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=276 לקוטי שיחות חל"ה עמ' 266 (עמ' 276)]

===[[סוכות]]===

*'''סוכה.''' חיוב כוונה, גדר המצווה, ועוד. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=153 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 140 (עמ' 153)]

*'''שינה בסוכה.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=סאטמאר&pgnum=2 שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב עמ' רלח (עמ' 233)]

*'''שינה בסוכה.''' לפשוטי עם שאינם מרגישים האור מקיף. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=243 שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב עמ' רמח (עמ' 243)]

*'''לולב בסוכה.''' הידור בהלכות סוכה, או בהלכות לולב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=251 שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב עמ' רנו (עמ' 271)]

*ספיקא דאורייתא לחומרא - מהתורה או מדרבנן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15944&st=%u05d0%u05d7%u05ea+%u05e9%u05dc לקוטי שיחות ח"ז עמ' 71 (עמ' 83)]

*'''עבד עברי.''' הנמכר לישראל, ולעכו"ם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=174 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 161 (עמ' 174)]

*'''[[עבודה זרה]]'''. שלושה ענינים בה השקולים כנגד כל המצוות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15838&hilite=ca400e3e-ff1f-4ec2-841a-a782ded916fa&st=%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA&pgnum=64 שיחות קודש עמ' 53 (עמ' 64)]

*'''פדיון הבן''' גדר המצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=25055&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ"ג עמ' 328 (עמ' 301)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=50&hilite= לקוטי שיחות חי"א עמ' 42 (עמ' 50)]

*'''פדיון הבן''' ספק בכור, דיני הברכות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=55 לקוטי שיחות חי"א עמ' 47 הערה 35 (עמ' 55)]

*'''פורים.''' חייב איניש לבסומי בפוריא, זה דין ב'ימי משתה ושמחה'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=32&hilite= לקוטי שיחות ח"ז עמ' 20 (עמ' 32)]

*'''פורים.''' קריאת המגילה ע"י הטלפון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&st=&pgnum=154&hilite= שערי הלכה ומנהג אה"ע עמ' קנח (עמ' 154)]

===[[פסח]]===

*'''ביאורים בהלכות פסח.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=140 שערי המועדים פסח ח"א עמ' קמט (עמ' 140)]

*מצות מכונה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91 אגרות קודש חי"א עמ' חצר (עמ' 315)]

*סיום בערב פסח לתענית בכורים, על מס' תענית. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=193 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רד (עמ' 193)]

*האוכל חמץ בפסח אם מקיים תשביתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=209&hilite= לקוטי שיחות חל"ב עמ' 196 (עמ' 209)]

*איסור מלאכה בפסח ראשון ובפסח לדורות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16025&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=138 לקוטי שיחות חי"ז עמ' 125 (עמ' 138)]

*הלל באכילת הפסח, מדין עשיית [[מצווה]] או על הגאולה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=255 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רסז הערה 9 (עמ' 255)]

*למה לא מכר [[הצמח צדק]] את הסוכריות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=160 שערי המועדים ח"א עמ' קסט (עמ' 160)]

*הפקרת [[שיריים]] בער"פ. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=171 שערי המועדים ח"א עמ' קפ (עמ' 171)]

*מכירת [[שיריים]] לגוי בער"פ. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=168 שערי המועדים ח"א עמ' קעז (עמ' 168)]

* למה לא להפקיר את החמץ? [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=163&hilite= שערי המועדים ח"א עמ' קעב (עמ' 163)]

*בית המקדש שנבנה בין פסח ראשון לשני, אם חייבים בפסח שני. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15853&st=&pgnum=258 שערי המועדים ספירת העומר עמ' רסז (עמ' 258)]

*פסח שחל בשבת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15831&st=%u05e9%u05d7%u05dc+%u05d1%u05e9%u05d1%u05ea לקוטי שיחות חל"ז עמ' 109 (עמ' 120)]

===[[ציצית]]===

*'''טלית קטן.''' מעל הבגדים או מתחתיהם? [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14956&st=%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA&pgnum=107&hilite=eefcda2d-dcc1-4c0a-80d0-3da28d081062 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 95 (עמ' 107)]

*'''טלית גדול.''' סדר העטיפה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14931&hilite=33416830-3c4c-404c-9168-d91789ccb77c&st=%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA&pgnum=322 לקוטי שיחות ח"ח עמ' 311 (עמ' 322)]

*על ידי מכונה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91 אגרות קודש חי"א עמ' חצר (עמ' 315)]

*'''[[צדקה]]''' בסבר פנים יפות, אם הוא חלק ממצוות הצדקה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=96 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)]

*'''[[קדוש החודש]]''' על פי הראיה או על פי חשבון, בהרחבה.. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=ffac569f-df06-4113-a785-24c7fb02bf5a&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=473 התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 466 (עמ' 473)]

*'''[[קריאת שמע]]''' מחלוקת הראשונים אם רק פסוק ראשון דאורייתא או יותר מזה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%u05e0%u05d3%u05e8%u05d9%u05dd&pgnum=200 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 153 (עמ' 156)]

*'''רפואה.''' ע"י הקב"ה וע"י בשר ודם. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=85 ליקוטי שיחות ל"ב ויקרא עמ' 72 (עמ' 85)]

===[[רש"י]] - פירושו על התורה===

*רש"י פרשן ולא פסקן כידוע. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)]

*אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=51 ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 49)]

*מתי מזכיר [[רש"י]] בפירושו על התורה את מקור הפירוש? [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=150&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמ' 122 (עמ' 150)]

*מתי מזכיר [[רש"י]] שלוש פירושים שונים? [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=53&hilite=06c7f35a-ba54-4d86-b833-0a3eae94111d לקוטי שיחות ח"ה בראשית עמ' 41 (עמ' 53)]

*אלו דברים אין [[רש"י]] מפרש כלל? [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=153&hilite=0378d1b7-4be8-47f9-b44b-ef6f98e4bc12 לקוטי שיחות ח"ה עמ' 141 (עמ' 153)]

*מה[[אדמו"ר הזקן]]: הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה, ורש"י על הש"ס. [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98 היום יום, כ"ט שבט.]

*'''[[שבת]].''' לימוד נגלה ונסתר, החילוק בין שבת לחול. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=8abbf7b9-eef4-4426-85be-542dee4ee210&st=%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%9D&pgnum=729 התועדויות תשד"ם ח"ג עמ' 2113]

*'''שליחות.''' בבן נח אין גדר של "כמותו". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=49 לקוטי שיחות חט"ו עמ' 36 (עמ' 49)]

*'''שמיטה.''' פרוזבול. פסק [[אדמו"ר הזקן]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15945&st=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=373&hilite=2cea2f90-0086-4960-8e3d-589b20f98911 תורת מנחם תשי"א ב' עמ' 352 (עמ' 373)]

*'''שמיטה''' הפקעה או חיוב גברא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15802&st=&pgnum=274 שערי הלכה ומנהג עמ' רפב (עמ' 274)]

*'''[[תפילה]]''' סדר התפילות, החל מערבית או החל משחרית. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=139&hilite= לקוטי שיחות חל"ה עמ' 125 (עמ' 139)]

===[[תורה]]===
*האיסור לשכוח ד"ת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=36 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 24 (עמ' 36)]

*לימוד מתוך אימה ו[[יראה]] רתת וזיע. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=925f3877-c670-45d6-bd5f-517ebe972562&st=%u05e2%u05d9%u05e8%u05d5%u05d1%u05d9%u05df שערי המועדים שבועות עמ' קסט (עמ' 158)]

*לימוד הלכה למעשה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=159&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3 לקוטי שיחות חט"ז עמ' 144 (עמ' 157)]
*לימוד נגלה בשבת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=8abbf7b9-eef4-4426-85be-542dee4ee210&st=%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%9D&pgnum=729 התועדויות תשד"ם ח"ג עמ' 2113]

*'''[[תיבת נח]].''' גדר המצווה שהיה על נח. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=47&hilite= לקוטי שיחות חט"ו עמ' 35 (עמ' 47)]

*'''[[תפילין]].''' היסח הדעת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14939&hilite=2f59105a-4faa-4167-a0e8-3b2aec1640f0&st=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F&pgnum=163 לקוטי שיחות חי"ד עמ' 151 (163)]

*'''[[תשובה]]''' גדר המצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14961&hilite=16c6bc01-2caa-4f1b-a365-522f6490e081&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=29 לקוטי שיחות חלק ל"ח עמ' 18 (עמ' 29)]

*'''[[שמחה]] בחג.''' חיוב [[שמחה]] בחג בזמן הזה, רק ביין או גם בבשר? [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=75 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 63 (עמ' 75)]

*'''תוכחה'''. מצווה בפני עצמו או ענין בכל מצוה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25050&hilite=a7b2e848-e85c-40ab-bee1-3d294d029295&st=%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8&pgnum=259 תורת מנחם עמ' 259 (עמ' 259)]

== עבודת השם ==

*'''[[בטחון]]'''. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14926&st=&pgnum=145 לקוטי שיחות ח"ג עמ' 883 (עמ' 145)]

*'''[[יסורים]]'''. קבלת יסורים ב[[שמחה]] וב[[אמונה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14926&st=&pgnum=146 לקוטי שיחות ח"ג עמ' 884 (עמ' 146)]

*[[קבלה]] האם יוצאים ידי חובה בלימוד החסידות במקום קבלה. [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1361 הרבי בשיחה לאדמו"ר מאשלג, 30:35-34:15]

*[[שליחות]]. כדי לעסוק גם ב[[אהבת ישראל]], שיהיה עוסק בתורה ובגמילות חסדים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15945&st=%u05d9%u05d1%u05de%u05d5%u05ea תורת מנחם תשי"א ב' עמ' 198 (עמ' 219)]

*'''[[תורה]]''' לימוד בכל הרמ"ח איברים. '''[[תפילה]]''' עם הרגש של חיות. '''[[חסד]]''' בהידור.
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15859&st=%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=233&hilite=cea6bd99-e540-495a-81df-9e4175fb7a5a לקוטי שיחות ח"א בראשית עמ' 219 (עמ' 233)]

*'''[[תפילה]].''' נתינת [[צדקה]] קודם התפילה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=25050&st=%u05db%u05ea%u05d5%u05d1%u05d5%u05ea תורת מנחם חי"ח עמ' 99)]

[[קטגוריה:מיזמי חב"דפדיה]]

חיים יצחק אייזיק לנדא

2010-04-15T16:46:04Z

62.219.49.133:

[[תמונה:הרב לנדא 2.jpg|left|thumb|250px|הרב לנדא נואם בעת [[התוועדות]] ב-[[770]]]]
הרב '''חיים יצחק אייזיק לנדא''' הוא איש [[חינוך]] ותיק, [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ומפקח מערכת הכשרות מטעם הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], באזור הצפון.

הרב לנדא נולד לרב משה יהודה לייב לנדא, [[רב]] העיר [[בני ברק]]. בצעירותו למד בישיבה ליטאית וב[[ישיבה גדולה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד ובהמשך יצא לשליחות עם קבוצת תלמידים להקים את הישיבה החדשה במגדל העמק]]. לאחרי נישואיו עבר לגור בעיר [[צפת]] ושימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים צפת (קטנה)]] עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של ישיבה גדולה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.

שיעוריו של הרב לנדא מתייחדים בהסברה טובה וביכולת להבינם, למרות עומקם. לפני שיעוריו מחולק סיכום מהלך כל השיעור הקרוב. במסגרת תפקידו גם [[התוועדות|מתוועד]] הרב לנדא בישיבה במשך ימי השנה ובמיוחד במוצאי שבת סליחות.

בין השנים [[תשס"ה]] ו[[תשס"ט]] היה חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]].

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51843 התוועדות של הרב לנדא לצפיה]
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|לנדא יצחק אייזיק]] [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|לנדא יצחק אייזיק]]

רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)

2010-04-10T21:33:15Z

62.219.49.133: הסרת כל התוכן מדף זה

רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)

2010-04-10T21:32:02Z

62.219.49.133:

== הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א.
הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. הרבי שליט"א הריי"צ בדומה לרבי האחרון הסתלק לזמן מה והוא יתגלה עם אליהו הנביא טרם בואו של הרבי שליט"א. ==

עזרה:איך לערוך דף

2010-04-10T21:29:18Z

62.219.49.133: הסרת כל התוכן מדף זה

יהושע פישל שניאורסון

2010-03-31T10:24:22Z

62.219.49.133:

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}[[תמונה:פישל שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|פרופ' שניאורסון בצעירותו]]
פרופסור '''יהושע פישל שניאורסון''' נולד בד' [[תמוז]] [[תרמ"ח]] לאביו הרב [[שניאור זלמן מסטארדוב]] שהיה נינו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

אביו, הרב שניאור זלמן שניאורסון, היה רבם של העיירות החסידיות רעפקא, הומיל וסטארדוב ומידידיו של אדמו"ר הרש"ב. אבי אביו, היה האדמו"ר רבי שלום בער מרצ'יצ'ה, בן הרה"ק הרב מהרי"ל מקאפוסט, בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע זי"ע.

פישל היה סופר ופרופסור לפילוסופיה, עסק במדעים, בעיקר בתורת ה[[נפש]]. ניחן בזכרון מיוחד ומטבע הדברים זכר סיפורי [[חסיד]]ים רבים שלא הגיעו לשמע אוזנים של החסידים והיו נחלתם של [[בית רבי]] בלבד.

היה בקשר עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ונפגש איתו כמה פעמים. בין חסידים מקובל שרופאיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] המליצו לו לשוחח עימו אודות דברים שונים. כמו כן ידוע לפחות על פעם אחת ש[[אדמו"ר הריי"צ]] הפנה חסיד לטיפול אצלו. היה זה בן למשפחה חסידית מפורסמת, אשר היה במצוקה נפשית קשה ומכיון שהיה בחור ישיבה, נוצר חשש כי המטפלים הנפשיים, לא יבינו את הלך רוחו. [[אדמו"ר הריי"צ]] שלח מכתב לאביו שיפנה לפישל שניאורסאהן וז"ל: "הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה ... שי'... ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל [[מידות]] [[חכם]] ו[[נבון]] מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן – יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי [[ישיבה]] ואותם שקיבלו [[חינוך]] חסידותי".

מאוחר יותר, כאשר התגורר בתל אביב, ישב בהתוועדות חסידית ולא פצה את פיו, החסידים שידעו שהוא אוצר בתוכו אוצר בלום של עשרות רבות שיחות עם אדמו"ר הקודם ניסו לדובבו אך ללא הצלחה, רק לאחר הרבה 'משקה' והפצרות שונות הואיל לומר את מה שאמר לו הרבי נ"ע ש"לפני קריאת שמע שעל המיטה הוא מעביר במחשבתו כל אחד ואחד מן החסידים", סיפור שהפך לאחד מאבני היסוד בהתקשרות בין חסיד לרבי.

חיבר ספרים במגוון נושאים. ביניהם ספרי היסטוריה חסידית כמו "[[כוחה של סנגוריה]]", ספרי סיפורי חסידים כמו "[[סיפורי התגלות חסידיים]]", ספרים רבים על פסיכולוגיית ילדים, פסיכולוגיה בעקבות השואה. התעסק בכתיבת מאמרים וחוברות על ההווי החסידי, פעמים כתב באהדת החסידים ופעמים בביקורת. הידוע מבין ספריו מהסוג השני הוא הפרוזה "[[חיים גראביצער]]" בו הוא מתאר את הליכי נפשו של חסיד במעבי חסידות חב"ד, קשייו ומשבריו. בסך הכל ישנם היום עשרות רבות של כותרים שכתב פרופסור שניאורסון.

בצעירותו השתייך ל[[ציונות]], אך בספריו מהשנים המאחרות יותר ניתן שוב להבחין ברוח האוהדת את דרכו המקורית - דרך [[חב"ד]].

נפטר בה' [[סיון]], ערב [[חג השבועות]] בשנת [[תשי"ח]].
[[תמונה:231194.jpg|250px|thumb|left|מצבתו של ר' פישל שניאורסאהן]]

==התייחסויות הרבי לספריו==

כאשר שלח פישל לרבי את ספרו [[סיפורי התגלות חסידיים]], קיבל הרבי בברכה את ספרו ואף השיב לו במכתב מיוחד. במכתב כותב לו הרבי, בין היתר, על החסרון בהעברת סיפור מכלי לכלי ועל הצורך לשמור על מקוריות הסיפור כפי שסופר על ידי בעל המעשה עצמו. כשהכותב רוצה להכניס פרשנות משלו - ממשיך הרבי - יביא קודם הסיפור ככתבו וכלשונו ואחר כך יוסיף את פרשנותו והא והא איתנהו. כמו כן כאשר כתב פישל את ספרו [[כוחה של סנגוריה]], סייע לו הרבי בהשגת פרטים ומידע הקשורים למאורעות עליהם מדבר הספר.

==ראו גם==
*[[סיפורי התגלות חסידיים (ספר)|סיפורי התגלות חסידיים]]
*[[חיים גרביצר (ספר)|חיים גרביצר]]
*[[כוחה של סנגוריה (ספר)|כוחה של סנגוריה]]
*[[איש מפי איש (ספר)|איש מפי איש]]

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:ידידים]]

זלמן גופין

2010-03-31T09:53:40Z

62.219.49.133:

[[תמונה:גופין 3.jpg|left|thumb|250px|ר' זלמן ([[COL]])]]
הרב '''שניאור זלמן גופין''' הוא [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. חבר הנהלה של [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ויושב ראש הוועדה הרוחנית של [[קעמפ]] [[גן ישראל ארץ הקודש]].

הרב גופין הנודע בכינויו "ר' זלמן" בקרב הציבור החרדי ובעיקר החסידי מבוקש מאוד בתור מרצה ומתוועד, ורבים מהם מחזיקים אותו לרבם האישי ונוהרים להתוועדויותיו בהמוניהם. לשיעורי החסידות שהוא מוסר באשדוד, מכון "נשמתא דאורייתא" ובמסגרת האירגון "שיעורי חב"ד לבני הישיבות" מגיעים יהודים מכל שכבות הציבור החל מ'כיפות סרוגות' וכלה באברכים הנמנים על חצרות חסידיות ידועות כגון גור וכדו'.

התוועדויותיו מאופיינות בקו 'עבודה' חזק ובתביעות רבות ממושפעיו, כמו כן בשונה מהרבה משפיעים, לעיתם רבות התוועדויותו נערכות כשהוא עומד על רגליו.

הרב גופין נולד לר' [[ישעיה גופין]] ע"ה.

בשנת [[תשמ"א]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובשנת [[תשנ"ה]] מונה "משפיע ראשי", בעקבות פטירתו של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]].

הרב גופין מתייחד בידיעותיו ב[[תורת החסידות]] ובהסברתם.

== ספריו ==
*[[שיעורים בחסידות]] - מאמר חסידות שאמר כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[חג השבועות]] [[תרס"ה]].
*[[ללמוד איך להתפלל]], הוצאת [[קה"ת]].
*'''[[שיעורים בחסידות]]'''. נערך על ידי הרב שמעון גופין.

== משפחתו ==
*אחיו: הרב יוסף גופין, שליח הרבי ב[[קונטיקט]].
*אחיו: הרב גבריאל גופין, קראון הייטס.
*בנו ר' שמעון גופין, משפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד ובלוד.
== קישורים חיצונים ==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של "תמים" ב"תומכי תמימים" - ר' זלמן גופין] - וידיאו
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות - ר' זלמן גופין] - טקסט
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 נשמה יתירה בשבת - ר' זלמן גופין] - אודיו

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

זלמן גופין

2010-03-31T09:51:59Z

62.219.49.133:

[[תמונה:גופין 3.jpg|left|thumb|250px|ר' זלמן ([[COL]])]]
הרב '''שניאור זלמן גופין''' הוא [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. חבר הנהלה של [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ויושב ראש הוועדה הרוחנית של [[קעמפ]] [[גן ישראל ארץ הקודש]].

הרב גופין הנודע בכינויו "ר' זלמן" בקרב הציבור החרדי ובעיקר החסידי מבוקש מאוד בתור מרצה ומתוועד, ורבים מהם מחזיקים אותו לרבם האישי ונוהרים להתוועדויותיו בהמוניהם. לשיעורי החסידות שהוא מוסר באשדוד, מכון "נשמתא דאורייתא" ובמסגרת האירגון "שיעורי חב"ד לבני הישיבות" מגיעים יהודים מכל שכבות הציבור החל מ'כיפות סרוגות' וכלה באברכים הנמנים על חצרות חסידיות ידועות כגון גור וכדו'.

הרב גופין נולד לר' [[ישעיה גופין]] ע"ה.

בשנת [[תשמ"א]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובשנת [[תשנ"ה]] מונה "משפיע ראשי", בעקבות פטירתו של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]].

הרב גופין מתייחד בידיעותיו ב[[תורת החסידות]] ובהסברתם.

== ספריו ==
*[[שיעורים בחסידות]] - מאמר חסידות שאמר כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[חג השבועות]] [[תרס"ה]].
*[[ללמוד איך להתפלל]], הוצאת [[קה"ת]].
*'''[[שיעורים בחסידות]]'''. נערך על ידי הרב שמעון גופין.

== משפחתו ==
*אחיו: הרב יוסף גופין, שליח הרבי ב[[קונטיקט]].
*אחיו: הרב גבריאל גופין, קראון הייטס.
*בנו ר' שמעון גופין, משפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד ובלוד.
== קישורים חיצונים ==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של "תמים" ב"תומכי תמימים" - ר' זלמן גופין] - וידיאו
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות - ר' זלמן גופין] - טקסט
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 נשמה יתירה בשבת - ר' זלמן גופין] - אודיו

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

זלמן גופין

2010-03-31T09:51:26Z

62.219.49.133:

[[תמונה:גופין 3.jpg|left|thumb|250px|ר' זלמן ([[COL]])]]
הרב '''שניאור זלמן גופין''' הוא [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. חבר הנהלה של [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ויושב ראש הוועדה הרוחנית של [[קעמפ]] [[גן ישראל ארץ הקודש]].

הרב גופין הנודע בכינויו "ר' זלמן" בקרב הציבור החרדי ובעיקר החסידי מבוקש מאוד בתור מרצה ומתוועד, ורבים מהם מחזיקים אותו לרבם האישי ונוהרים להתוועדויותיו בהמוניהם. לשיעורי החסידות שהוא מוסר באשדוד, מכון "נשמתא דאורייתא" ובמסגרת האירגון "שיעורי חב"ד לבני הישיבות" מגיעים יהודים מכל שבות הציבור החל מכיפות סרוגות וכלה באברכים הנמנים על חצרות חסידיות ידועות כגון גור וכדו'.

הרב גופין נולד לר' [[ישעיה גופין]] ע"ה.

בשנת [[תשמ"א]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובשנת [[תשנ"ה]] מונה "משפיע ראשי", בעקבות פטירתו של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]].

הרב גופין מתייחד בידיעותיו ב[[תורת החסידות]] ובהסברתם.

== ספריו ==
*[[שיעורים בחסידות]] - מאמר חסידות שאמר כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[חג השבועות]] [[תרס"ה]].
*[[ללמוד איך להתפלל]], הוצאת [[קה"ת]].
*'''[[שיעורים בחסידות]]'''. נערך על ידי הרב שמעון גופין.

== משפחתו ==
*אחיו: הרב יוסף גופין, שליח הרבי ב[[קונטיקט]].
*אחיו: הרב גבריאל גופין, קראון הייטס.
*בנו ר' שמעון גופין, משפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד ובלוד.
== קישורים חיצונים ==
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של "תמים" ב"תומכי תמימים" - ר' זלמן גופין] - וידיאו
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות - ר' זלמן גופין] - טקסט
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 נשמה יתירה בשבת - ר' זלמן גופין] - אודיו

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

תומכי תמימים נתניה (קטנה)

2010-03-31T09:45:22Z

62.219.49.133:

ישיבת 'תומכי תמימים' בנתניה, נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].

לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב מנחם וולפא, לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה.

הישיבה בנתניה מונה תשעים ושתיים בחורים ([[תש"ע]]).

==צוות הישיבה==

*ראש הישיבה: הרב [[משה אורנשטיין]].

*[[משפיע|משפיעים]]: הרב שלמה רוזנבלט, הרב לוי סגל, הרב ששון גבאי.

*רמי"ם: הרב נפתלי מינצברג, הרב אריה לייב כהן, הרב [[ישראל אלפנביין]], הרב שמואל רוז.

*משגיח : הרב יצחק גנדל.

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]

משה אורנשטיין

2010-03-31T09:44:27Z

62.219.49.133:

הרב '''משה אורנשטיין''' הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]] מאז הקמתה באלול תשנ"ד (והייתה לישיבה הראשונה שהוקמה אחרי ג' תמוז ושליח בשכונת דורה בעיר. כתב סיפורי מופת מ[[הרבי]] (תחת השם "ארי סמית") ב[[שבועון כפר חב"ד]]. היה שותף פעיל בשיחרור [[הגניזה החרסונית]] בשנת [[תנש"א]].

הרב אורנשטיין ידוע בקו החסידי הלוהט אותו הוא מוביל, המתבטא בין היתר בהתוועדויות מלאות הרגשים וסיפורים על הרבי אשר נוהרים אליהם בוגרים רבים מכל רחבי הארץ ובפרט ההתוועדות המסורתית בה' טבת, והן בשיעורים ופילפולים ב'היום יום' וכו'.

הרב אורנשטיין הוא חתנו של הרב [[בן ציון וישצקי]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אורנשטיין משה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות|א]]

משפיע

2010-03-31T09:43:44Z

62.219.49.133:

[[תמונה:ר ניסן.jpg|left|thumb|250px|המשפיע ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]]
ה'''משפיע''' הוא [[חסיד]] - המשתייך בדרך-כלל לשכבת גיל מבוגרת יותר - אשר משמש כדמות רוחנית לחסידים האחרים, להם הוא מהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו החסידית. המשפיע החסידי משמר באישיותו ובהנהגותיו את האתוס החסידי האותנטי מן הדורות הקודמים. בד-בבד, ב[[התוועדות|התוועדויות]] חסידיות, משפיע ה'משפיע' על מושפעיו דברי [[חסידות]]. בדרך כלל המשפיע גם מוסר שיעורי חסידות.

לרוב מתייחס התואר "משפיע" לרב ב[[תומכי תמימים]] האחראי על לימודי השקפה ואמונה ב[[חסידות חב"ד|חסידות]] אך לא בהכרח. [[הרבי]] הורה בעבר הורה למנות משפיע אישי - "[[עשה לך רב]]" - שידריך וינהיג בחיי היום-יום וגם בצמתי קבלת החלטות חשובות. המשפיע משמש לחסידים מקור לפניות ומתן הכוונה ומענה בנושאים שונים - הן בענייני עבודה שבלב זו תפילה והן בשאלות ארציות בהן מתקשה החסיד להכריע לבדו ועל-כן פונה אל המשפיע בבקשת סיוע. מתוקף היכרותו המעמיקה של המשפיע את המושפע ומתוקף היותו אובייקטיבי וחף מפניות ואינטרסים אישיים - מצליח המשפיע לראות את התמונה בכללותה, על כל היבטיה, ועל-כן מצוי בעמדה המאפשרת לו להשיא עצה טובה המתאימה לפונה.

המשפיע הוא הדמות הדומיננטית כמעט בכל [[התוועדות]] החסידית, ועל-פי רוב הוא משמש בה דובר ראשי - אם לא בלעדי. עם זאת, אין מדובר בהרצאה פרונטאלית בה נותר קהל השומעים פאסיבי, אלא מתקיימת הפריה הדדית מתוך דינמיקה קבוצתית, באווירה בלתי פורמלית וידידותית, שמעורבים בה [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] כבדי ראש לצד ניגוני שמחה. המשפיע מנחה את משתתפי ההתוועדות, מעודדם ומדרבנם להפנים ולאמץ את המסר החסידי והלקח הטמון בו בקשר לעבודת ה' הפנימית שלהם, וכן בחיזוק התקשרותם אל רבותינו-נשיאינו ובפרט אל הנשיא שבדור.

== משפיעים בעבר ==
בין המשפיעים המפורסמים בחסידות חב"ד מהדורות הקודמים:
*הרב '''[[שמואל גרונם אסתרמן]]''' - המשפיע הראשון, אליו נשלחו תלמידי ישיבת תומכי תמימים עם פתיחתה.
*הרב '''[[משולם ידידיה קוראטין]]''', ידוע בכינוי "'''ר' שילם'''" - למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, אחר כך נהיה משפיע בישיבה, התפרסם כגדול ה"חוזרים" (על מאמרי חסידות) בדורו. נפטר בצעירותו, ב[[קרעמענטשוג]] בשנת [[תרע"ט]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי בתלמידו זה הרויח את הקרן מישיבתו, וכל השאר הם רווח נקי.
*הרב '''[[שמואל בצלאל שעפטיל]]''' - היה עוד מחסידי ה[[צמח צדק]] ומחנכו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. היה מדריך את תלמידי הישיבה עד פטירתו בשנת [[תרס"ד]].
*הרב '''[[שלמה זלמן הבלין]]''' - מתלמידי ישיבת תומכי תמימים הראשונים, בשנת [[תרע"ב]] שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] כמנין תלמידים לפתוח את [[תורת אמת חברון]], ומינהו למשפיע, כעבור זמן עברה הישיבה ל[[ירושלים]], ובאופיו הלבבי משך צעירים ירושלמים רבים לחסידות חב"ד.
*הרב '''[[אלתר שימחוביץ]]''' - חתנו וממלא מקומו של הרב שלמה זלמן הבלין.
*הרב '''[[חיים שאול ברוק]]''' - משפיע בישיבת "אחי תמימים" ב[[ראשון לציון]].
*הרב '''[[אברהם דריזין]]''', הידוע בשמו '''ר' אברהם מאיור''' - משפיע ב[[כפר חב"ד]].
*הרב '''[[זלמן משה היצחקי]]''', כיהן כמשפיע בעיירה החסידית נעוול ולאחר מכן בתל אביב.
*הרב '''[[שלמה חיים קסלמן]]''' - היה משפיע בישיבות ברוסיה, לאחר המהפכה הקומוניסטית ירד למחתרת, יצא מרוסיה בשנת [[תש"ו]], וכעבור זמן עלה לארץ ישראל, שם שימש כמשפיע בישיבה שנפתחה ב[[לוד]] (מכונה "הפרדס"), בשנת [[תש"ז]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה ל[[כפר חב"ד]]. נפטר בשנת [[תשל"א]], לאחר ששימש כמשפיע למעלה מחמישים שנה. השפעתו על תלמידיו הייתה עצומה, והוא נחשב כאחרון המשפיעים בסגנון הישן.
*הרב '''[[מנחם מענדל פוטרפס]]''', הידוע בשמו '''ר' מענדל''' - מונה על ידי [[הרבי]] למשפיע בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד לאחר פטירת הרב שלמה חיים קסלמן.
*הרב '''[[ניסן נמנוב]]''' - היה משפיע תחת שלטון האימים ברוסיה הקומוניסטית, ולאחר עזיבת רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] נחשב כסמכות העליונה בקרב החסידים, על אף צעירותו, וזאת מחמת היותו למופת בפרישותו ועבודת ה' שלו. עזב את רוסיה בשנת תש"ו, ופתח את הישיבה [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]]. נפטר בשנת [[תשמ"ג]]. דמות מופת וסמל לחסיד מסור ללא סייג שאינו מוותר על קוצו של יוד.

== ממשפיעי ימינו ==
בין המשפיעים בימינו:
*הרב [[יואל כהן]], הידוע בשמו ר' יואל כאַהן - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים 770]] והעורך של סדרת [[ספר הערכים חב"ד]], וה[[חוזר]] הראשי של הרבי מליובאוויטש.
*הרב [[מענדל וועכטר]], נולד להורים המשתייכים ל[[סאטמר]], ואף הוא השתייך לחסידות זו עד גיל שלושים. התקרב לחב"ד על ידי הרב [[יואל כהן]]. כיום הוא מתגורר ב[[קרית מלאכי]] ומידי שבוע מכנס עשרות תלמידים ללימוד והתוועדות.
*הרב [[ישבעם סגל]] - בנו של הרב [[משה צבי סגל]], הידוע בכינויו "התוקע מהכותל". משפיע בכפר חב"ד. (מחבר ספר [[ערכים בחסידות (ספר)|ערכים בחסידות]])
*הרב [[שניאור זלמן גופין]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*הרב [[יוסף יצחק גורארי]] - משפיע ב[[ישיבת מנחם מענדל-ליובאוויטש, דעטראיט]].
*הרב [[יוסף יצחק אופן]] - משפיע בישיבות חב"ד בירושלים ובצפת.
*הרב [[שלום פלדמן]] - משפיע (אנ"ש) בכפר חב"ד ובישיבת [[תומכי תמימים חולון]].
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב [[עופר מיודובניק]] - חתנו של יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ז"ל. משפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] -[[צפת]].
*הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].
*הרב [[זלמן נוטיק]] - משפיע בישיבת [[תורת אמת]].
*הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*הרב [[משה אורנשטיין]], ראש [[ישיבת נתני'ה]] ושליח בעיר.
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע בכפר חב"ד וב[[תומכי תמימים ראשון לציון|ישיבת חב"ד ראשון לציון]].
*הרב [[זאב קסלמן]] - זקן המשפיעים, משפיע בית הכנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד.

==ראו גם==

[[איגוד המשפיעים]]
{{ויקיפדיה}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

משה אורנשטיין

2010-03-31T09:40:04Z

62.219.49.133:

הרב '''משה אורנשטיין''' הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]] מאז הקמתה באלול תשנ"ד (והייתה לישיבה הראשונה שהוקמה אחרי ג' תמוז. כתב סיפורי מופת מ[[הרבי]] (תחת השם "ארי סמית") ב[[שבועון כפר חב"ד]]. היה שותף פעיל בשיחרור [[הגניזה החרסונית]] בשנת [[תנש"א]].

הרב אורנשטיין ידוע בקו החסידי הלוהט אותו הוא מוביל, המתבטא בין היתר בהתוועדויות מלאות הרגשים וסיפורים על הרבי אשר נוהרים אליהם בוגרים רבים מכל רחבי הארץ ובפרט ההתוועדות המסורתית בה' טבת, והן בשיעורים ופילפולים ב'היום יום' וכו'.

הרב אורנשטיין הוא חתנו של הרב [[בן ציון וישצקי]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אורנשטיין משה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות|א]]

בני ברק

2010-03-31T09:30:18Z

62.219.49.133:

העיר '''בני ברק''' נוסדה לפני למעלה משמונים שנה על ידי הר' יצחק גרשנטקורן ע"ה שאף שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה והפך למחותן עם ר' [[שאול ברוק]] כאשר בתו רבקה שתחי' נישאה לבנו ישראל ע"ה שהתגורר בפר חב"ד, ר"י אף זכה לקיים תחלופת מכתבים ארוכה עם כ"ק אד"ש, רובם המוחלט של תושביה הינם יהודים שומרי [[תורה]] ו[[מצוות]]. קהילת חסידי חב"ד קיימים בעיר כמעט מזמן הקמתה. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], וכיום משמש ברבנות בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].

==רבני חב"ד בעיר==
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב יעקב לנדא (ששימש כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת לבין הטובות ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות בבני ברק היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.

לאחר פטירתו ע"פ צוואתו, וע"פ בקשתו מראש העיר דאז משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] מונה בנו הרב [[משה לייב יהודה לנדא]] לרב העיר. הרב לנדא (הבן) מחזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות של שירותי דת נוספים כמו לשכה מיוחדת לבדיקת [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]].

רב מרכז העיר הוא הרב בלינוב חתנו של הרב משה יהודה לייב לנדא.

==קהילות חב"ד בעיר==
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה.

*בית כנסת ברחוב אברהם - הוותיק מבין בתי הכנסת בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]]. כיום מכהן כרב בית הכנסת הרב [[יעקב דב כץ]] וכמשפיע הרב [[יהודה ליב זלמנוב]].

*בית כנסת ברחוב רש"י - הגדול מבין בתי הכנסיות בעיר.

*בית כנסת נווה אחיעזר - שם התפלל החסיד, בעל מסירות נפש, ר' [[יוסף גרינברג]] ויבדלחט"א אחיו ר' [[משה גרינברג]]

*בית כנסת, שיכון ה' - המקום גם מהווה "בית חב"ד" בהנהלתו של הרב חנניה קורקוס.

==מוסדות חב"ד בעיר==
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב שלמה רוזנברג. במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל רק את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה, בשכונת "פרדס כץ", בניהולו של ר' שלמה רוזנברג ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]] והרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]].

*[[תלמוד תורה בני מנחם בני ברק]] לבנים. בניהולו של ר' ירחמיאל בלינוב.

*בית ספר יסודי לבנות [[עטרת חיה בני ברק]] שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] בניהולם של הגב' חיה לנדא וגב' אופן.

*[[היכל מנחם - בני ברק]] להפצת [[תורת החסידות]]. בעבר ניהל את המקום ר' [[אליהו וילהלם]] והספרן הראשי היה הגה"ח ר' [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרה"ח ר' שמואל אנגלסמן.

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

אלעד

2010-03-28T15:40:20Z

62.219.49.133:

[[תמונה:אלעד חנוכיה.jpg|left|thumb|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]
העיר '''אלעד''' היא עיר חרדית במחוז המרכז בישראל. והיא בעצם ראשי תיבות של אזור לבניית עיר דתית היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ"ח]], וב-[[תשס"ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ, כ-25 דקות נסיעה מ[[כפר חב"ד]]. העיר נוסדה בשנת [[תשנ"ט]] וכבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת הישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב"ד]]. נכון לשנת [[תש"ע]] מתגוררים בעיר כ-200 חסידי חב"ד מתוך 35,000 כלל תושביה.

== ייסוד מנין נוסח חב"ד באלעד ==

בסוף חודש [[מנחם אב]] תשנ"ט עבר לגור באלעד ה[[שליח]] הרה"ח [[יוסף יצחק סילברמן]] שי'. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "שבת סליחות" נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה יביל לצורך פתיחת בית כנסת חב"ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב"ד, יקבלו בית כנסת.

הרב סילברמן הפיץ את התשובה בין שאר המשפחות והציע לנסות לארגן מנין בביתו ואכן בליל [[שבת בראשית]] [[תש"ס]] התכנסו מנין מצומצם בביתו. לאחרי שבת, הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב"ד אלא שראש המועצה דחה אותו ואמר שרק כשיהיו 50 משפחות של חסידי חב"ד יקבלו בית כנסת. הרב סילברמן קיבל את התשובה ברצינות ולקראת י' שבט (שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]) יזם "מבצע חמישים" בה התגייסו מתפללי המנין להחתים 50 מתושבי אלעד שמעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב"ד וברוך השם המבצע עבר בהצלחה וב[[ראש חודש]] [[אדר ראשון]] הגיש השליח רשימה עם יותר מ 50 חתימות לראש המועצה.

שלשה שבועות לאחר מכן, בכ' [[אדר ראשון]], החליטו מתפללי המנין להעביר את התפילות לבית משפחת החסיד הר"ר יעקב בוסני שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להגיע למנין של חב"ד כאשר כל הזמן ניסו מתפללי המנין לשכנע אותו להעמיד מבנה עבור בית כנסת לחסידי חב"ד. וחודש וחצי לאחר מכן, בב' [[ניסן]], התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב"ד.

== ייסוד קהילת חב"ד אלעד ==

כחלק מההערכות לקבלת מבנה מהמועצה , החליטו מתפללי המנין להקים עמותה מסודרת ובראש חודש סיון [[תש"ס]] התקיימה אסיפה לבחירת וועד קהילת חב"ד בה נבחר ה[[שליח]] ליו"ר הוועד והרב בועז שורץ לתפקיד מזכיר.
כעבור שלשה שבועות, בכ"ג סיון תש"ס , נשלח המכתב מראש המועצה ליו"ר הנבחר בה הודיעו על החלטתו "לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מב' ניסן תש"ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב"ד.
בחודש מנחם אב הגיע סוף סוף המבנה ולאחרי עבודות הפיתוח,בח"י אלול,נחתם חוזה בין יו"ר הקהילה לבין הר"ר תומר כהן רכז מחלקת דת במועצה המקומית להפעיל את המבנה לצורך בית-כנסת.ביום שישי כ"א אלול קיבל הרב סילברמן את המפתחות למבנה ובמוצאי [[שבת סליחות]] התקיימה אמירת הסליחות הראשונה בבית הכנסת החדש.
בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס [[חנוכת הבית]].
בנוסף למבנה , העמידו המועצה מקומית לטובת בית הכנסת: 20 חומשים , 25 סידורים נוסח חב"ד ,ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה,עמוד לחזן, שתי כונניות לספרי קודש, 8 שולחנות, 70 כסאות ואפילו שלט שעליו הופיע שם בית הכנסת החדש:"בית מנחם חב"ד-ליובאוויטש אלעד".

== ייסוד גני חב"ד באלעד ==

בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]].על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן תחי' בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא תחי' שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד.
כיום ישנם בעיר 5 גנים לבנים 3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד.בהנהלת הגנים מכהנים הרבנים הרב משה פולק, הרב משה זילברשטרום, השליח הרב יוסף יצחק סילברמן והרב בועז שורץ.

== ייסוד מקווה טהרה אלעד ==

לקראת שבת פרשת נח תשס"א, יזם השליח ויו"ר הקהילה רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב"ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו"רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב"ד.

תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לבקש מרב עובדיה יוסף שליט"א באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב"ד.
בחודש אדר [[תשס"ב]], החלה המועצה בבניית המקווה. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי-הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיום הבנייה. רק בחודש אייר שנת תשס"ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.לקראת חודש אלול תשס"ט, נוצר בעיה נוספת כאשר רב העיר האשכנזי הרב גרוסמן הורה להעביר את כל המי גשמים שהתמלא באוצר מי הגשמים אל בור נוסף שבמבנה המקווה שלא נבנה בשיטת חב"ד ואילו הבור שנבנה בשיטת חב"ד פסק שיצטרכו לחכות עד שירד גשם.

חודשיים לאחר מכן, בי"א חשוון תש"ע ירד גשם ובכ"ה חשוון לאחרי שהורה הרב [[עובדיה יוסף]] לעירייה לפתוח את המקווה, נפתחה המקווה לרווחת תושבי אלעד.חודש לאחר מכן גילו שהבור שנבנה בשיטת חב"ד זוחל והודיעו שיקח עוד חודש עד שיתקנו את הזחילה במקווה.

==ייסוד הספרייה==

בו' [[שבט]] [[תשס"ד]] נחתם הסכם לשנתיים בין השליח הרב סילברמן לבין מנהל מחלקת דת במועצה מר רמי לברון על הפעלת ספרייה תורנית עיונית שישרת את העיר כולה. בג' תמוז תשס"ד התקיים טקס חנוכת הבית.

בתום ההסכם, בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן ע"י מנהל מחלקת התרבות במועצה - ר' ברק שטיגליץ - לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) ביחד עם הספרייה התורנית ולאפשר מנויים להשאיל ספרים מהספרייה. בתמורה לשילוב הספריות, הבטיחו במועצה מבנה גדול ומרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים.
הרב סילברמן הסכים לקחת על עצמו את העניין וב[[ראש חודש]] [[אדר]] תשס"ו נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש.

לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד.
ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 35 .

==רבני הקהילה==

בב' ניסן תשס"א התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הגה"ח ר' [[דניאל גראבסקי]] שליט"א שדאג רבות לענייני קהילה ותרם תרומה אדירה לענייני חב"ד בעיר; הכנסת שלשה ספרי תורה, בניית התלמוד תורה "פאר מנחם" ובית הספר "תפארת חיה" וניהולם. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב ספר תורה שנקנה מכספי הציבור, שסימל את איחוד הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י"א ניסן]] שנת תשס"ה הוכנס ספר התורה הקהילתי.

לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו שוב בשנת [[תשס"ו]] בחירות בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] שליט"א - בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שליט"א - רבה של נחלת הר חב"ד - לכהן כרב בקהילה.

== יסוד מנין שני נוסח חב"ד באלעד ==

בב' תמוז תשס"ג התקיימה פגישה בין רב קהילת חב"ד דאז הרה"ח דניאל גראבסקי שליט"א לבין השליח הרה"ח יוסף יצחק שיחי' סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב"ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש.אולם כעבור חודשיים, חזר בו הרב גראבסקי מהרעיון של הקמת בית כנסת נוסף באלעד. כ-שנה לאחר מכן, לאחרי חג הפסח תשס"ד, החליט רב הקהילה לאפשר פתיחת מנין שני נוסח חב"ד בכיתת לימוד של התלמוד תורה ולהשתמש בספר תורה הראשון שנתרם לקהילה.

== ייסוד מנין שלישי נוסח חב"ד ==

עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס"ה, להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב"ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת תשס"ו סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב"ד. ואכן בשבת פרשת לך לך תשס"ו פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למנין, הוחלט להשהות את המנין עד שיושג קאראוואן מסודר. עם העברת הספרייה לקאראוואן ברובע A ברחוב הראב"ד באדר תשס"ו החליט השליח להקים מחדש את המנין, אולם מנין אחר בשם "כנסת שלום" ש"קיבלו רשות" מהעירייה להיות בקאראוואן בשבתות וחגים(לפני שהספרייה עברה לשם) סירבו לפנות את הקאראוואן (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות לפתיחת המנין עד שהעירייה יאשר את העברת הקאראוואן הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A או יתן קאראוואן חילופי לספרייה בתמורה לקאראוואן שברחוב שמאי. נכון להיום עדיין אין אישור.

== פעילויות אנ"ש ==

פעילויות אנ"ש באלעד הינם: גמ"חים, מכירות ויוזמות נוספות לתועלת הציבור אנ"ש וכללי.

== ישיבת חב"ד ==
באלעד קיימת ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. הישיבה הוקמה ע"י הרב אברהם אשר בלינוב. בעקבות הישיבה הצטרפו משפחות צוות הישיבה לקהילת אנ"ש בעיר.

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

בני ברק

2010-03-28T15:37:16Z

62.219.49.133:

העיר '''בני ברק''' נוסדה לפני למעלה משמונים שנה על ידי הר' יצחק גרשנטקורן ע"ה שאף שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה והפך למחותן עם ר' [[שאול ברוק]] כאשר בתו רבקה שתחי' נישאה לבנו ישראל ע"ה שהתגורר בפר חב"ד, רובם המוחלט של תושביה הינם יהודים שומרי [[תורה]] ו[[מצוות]]. קהילת חסידי חב"ד קיימים בעיר כמעט מזמן הקמתה. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], וכיום משמש ברבנות בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].

==רבני חב"ד בעיר==
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב יעקב לנדא (ששימש כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת לבין הטובות ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות בבני ברק היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.

לאחר פטירתו ע"פ צוואתו, וע"פ בקשתו מראש העיר דאז משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] מונה בנו הרב [[משה לייב יהודה לנדא]] לרב העיר. הרב לנדא (הבן) מחזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות של שירותי דת נוספים כמו לשכה מיוחדת לבדיקת [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]].

רב מרכז העיר הוא הרב בלינוב חתנו של הרב משה יהודה לייב לנדא.

==קהילות חב"ד בעיר==
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה.

*בית כנסת ברחוב אברהם - הוותיק מבין בתי הכנסת בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]]. כיום מכהן כרב בית הכנסת הרב [[יעקב דב כץ]] וכמשפיע הרב [[יהודה ליב זלמנוב]].

*בית כנסת ברחוב רש"י - הגדול מבין בתי הכנסיות בעיר.

*בית כנסת נווה אחיעזר - שם התפלל החסיד, בעל מסירות נפש, ר' [[יוסף גרינברג]] ויבדלחט"א אחיו ר' [[משה גרינברג]]

*בית כנסת, שיכון ה' - המקום גם מהווה "בית חב"ד" בהנהלתו של הרב חנניה קורקוס.

==מוסדות חב"ד בעיר==
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב שלמה רוזנברג. במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל רק את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה, בשכונת "פרדס כץ", בניהולו של ר' שלמה רוזנברג ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]] והרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]].

*[[תלמוד תורה בני מנחם בני ברק]] לבנים. בניהולו של ר' ירחמיאל בלינוב.

*בית ספר יסודי לבנות [[עטרת חיה בני ברק]] שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] בניהולם של הגב' חיה לנדא וגב' אופן.

*[[היכל מנחם - בני ברק]] להפצת [[תורת החסידות]]. בעבר ניהל את המקום ר' [[אליהו וילהלם]] והספרן הראשי היה הגה"ח ר' [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרה"ח ר' שמואל אנגלסמן.

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

בני ברק

2010-03-28T15:30:00Z

62.219.49.133:

העיר '''בני ברק''' נוסדה לפני למעלה משמונים שנה על ידי הר' [[יצחק גרשנטקורן]] ע"ה שאף שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, רובם המוחלט של תושביה הינם יהודים שומרי [[תורה]] ו[[מצוות]]. קהילת חסידי חב"ד קיימים בעיר כמעט מזמן הקמתה. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], וכיום משמש ברבנות בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].

==רבני חב"ד בעיר==
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב יעקב לנדא (ששימש כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת לבין הטובות ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות בבני ברק היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.

לאחר פטירתו ע"פ צוואתו, וע"פ בקשתו מראש העיר דאז משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] מונה בנו הרב [[משה לייב יהודה לנדא]] לרב העיר. הרב לנדא (הבן) מחזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות של שירותי דת נוספים כמו לשכה מיוחדת לבדיקת [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]].

רב מרכז העיר הוא הרב בלינוב חתנו של הרב משה יהודה לייב לנדא.

==קהילות חב"ד בעיר==
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה.

*בית כנסת ברחוב אברהם - הוותיק מבין בתי הכנסת בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]]. כיום מכהן כרב בית הכנסת הרב [[יעקב דב כץ]] וכמשפיע הרב [[יהודה ליב זלמנוב]].

*בית כנסת ברחוב רש"י - הגדול מבין בתי הכנסיות בעיר.

*בית כנסת נווה אחיעזר - שם התפלל החסיד, בעל מסירות נפש, ר' [[יוסף גרינברג]] ויבדלחט"א אחיו ר' [[משה גרינברג]]

*בית כנסת, שיכון ה' - המקום גם מהווה "בית חב"ד" בהנהלתו של הרב חנניה קורקוס.

==מוסדות חב"ד בעיר==
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב שלמה רוזנברג. במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל רק את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה, בשכונת "פרדס כץ", בניהולו של ר' שלמה רוזנברג ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]] והרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]].

*[[תלמוד תורה בני מנחם בני ברק]] לבנים. בניהולו של ר' ירחמיאל בלינוב.

*בית ספר יסודי לבנות [[עטרת חיה בני ברק]] שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] בניהולם של הגב' חיה לנדא וגב' אופן.

*[[היכל מנחם - בני ברק]] להפצת [[תורת החסידות]]. בעבר ניהל את המקום ר' [[אליהו וילהלם]] והספרן הראשי היה הגה"ח ר' [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרה"ח ר' שמואל אנגלסמן.

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

שיחת קטגוריה:ימי חב"ד

2010-01-31T09:10:16Z

62.219.49.133: מנוחה רחל חודש שבט ימי חבד לא מופיעה

הנני בזה להציע רעיון כביר לדעתי שיהא ערך על כל תאריך ותאריך מימות השנה אשר בו יובאו מה היה ביום זה אצל הרבי שליט"א בפרט ובכלל אם היה משהו ב770 ביום זה או אצל רבותינו נשיאנו ואם יש התיחסות בחסידות ליום זה נכון שזה פרויקט ענק וידרוש מאמצים ויקח זמן רב אבל יש לכם כבר נסיון ולאט לאט בעז"ה יצא משהו מכך וזה ממש שווה זה ילוט מיומנים ויוכלל בו גם מנהגים אם יש ליום זה

העברתי הרעיון המקסים שלך לפה - כל דבר יש לו את מקומו. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:22, 23 יולי 2007 (EDT)

:אדרבה ואדרבה, רעיון מוצלח מאד. אתה מוזמן בשמחה להתחיל. נשמח לעזור ולסייע. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:19, 24 יולי 2007 (EDT)

== תת קטגוריה "אירועים בחסידות" ==
בקטגורית "אירועים בחסידות" ישנם ערכים שהשם הראשי שלהם הוא תאריך, ובסוגריים מובא האירוע. זה נראה לי לא נכון. ישנם תאריכים שהתאריך עצמו הוא האירוע, ישנם אירועים שהתאריך בו הם התחרשו הוא שולי.

מכיון שקטגורית "אירועים בחסידות" היא תת קטגוריה בקטגוריה "ימי חב"ד", זה מיותר לדעתי להכניס את אותו ערך בשתי הקטגוריות. אנחנו נקבע מה השם של הערך לפי ההגיון עם איזה שם, ואיפה אנשים יחפשו אותו. למשל, הערך "[[י"א ניסן תרס"ב]]" לכולם ברור שיחפשו אותו ב"ימי חב"ד", הערך "[[רצח בבית ספר למלאכה]]", (כמעט) אף אחד לא יחפש אותו ב"ימי חב"ד", אלא ב"אירועים בחסידות", ולכן אני עובד עכשיו לסדר את העניין.

ניסיתי לגרום שהתאריך של הרצח בבית ספר למאלכה - א' אייר תשט"ז - יהיה בקטגורית "ימי חב"ד" ויפנה לערך על הרצ, אך ממה שניסיתי לא הצלחתי. אשמח לשמוע הערות והארות. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:53, 10 דצמבר 2008 (EST)
מדוע לא מופיעה הרבנית מנוחה רחל בימי חבד בחודש שבט

שיחה:תש"ע

2010-01-17T12:29:14Z

62.219.49.133: דף חדש: ב"ה. להוסיף ליצא לאור? יומן שנת התש"ן בבית חיינו, הרב שניאור זלמן הרצל אג"ק ח"ל תורת מנחם חלק ל' [קיץ תשכ"…

ב"ה.

להוסיף ליצא לאור?

יומן שנת התש"ן בבית חיינו, הרב שניאור זלמן הרצל
אג"ק ח"ל
תורת מנחם חלק ל' [קיץ תשכ"ב כמדומני]
ספר 'הראש', הרב שלמה מאיעסקי
ספר על סדר השתלשלות, הת' מרדכי ארטובסקי,
ספר על ניגונים, הרב לב לייבמן

ויש עוד
בברכה
chs770@gmail.com
וי

משה יהודה לייב לנדא

2008-06-03T18:51:58Z

62.219.49.133:

הרב '''משה יהודה לייב לנדא''' נולד לאביו הרב [[יעקב לנדא]] - ששימש כרבה של [[בני ברק]] במשך יובל שנים ([[תרצ"ו]]-[[תשמ"ו]]) ונקרא על שם סבו אבי אביו.

ר' משה שימש כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]] ולאחר פטירת אביו, החל למלא את מקומו לאויוש"ט כרב העיר בני ברק (בהשתדלות ובברכת [[הרבי מלך המשיח]]), ועומד בראש מערכת כשרות הנחשבת כהמהודרת בעולם.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|לנדא]]

ו' שבט תקע"א

2008-01-14T15:09:45Z

62.219.49.133:

בו' [[שבט]] בשנת [[תקע"א]] התקיימה חתונת הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]] עם הרה"ק [[יעקב ישראל מטשרקאס (חתן אדמו"ר האמצעי)]].

[[קטגוריה:ימי חב"ד|ה ו]]

אמירת פרק הרבי

2007-10-10T16:23:17Z

62.219.49.133:

מנהג ה[[חסיד|חסידים]] לומר בכל יום תיכף לאחר תפלת שחרית את פרק התהלים של הרבי. זאת על פי מנהג [[הבעש"ט]] הידוע, שכל אדם יאמר את פרק התהלים המתאים למספר שנותיו. חסידים מקדימים, אפוא, ואומרים (לפני הפרק האישי שלהם) את פרקו של הרבי - המתאים למספר שנותיו.

זהו אחד מהענינים בהם מתבטאת [[התקשרות|התקשרותם]] של החסידים לרבי.

מנהג זה היה קיים גם בדורות הקודמים ([[שיחה|שיחת]] י"ב [[תמוז]] [[תש"י]]).

[[קטגוריה:מנהגים כללי]]

שאלה??
מהו פרק הרבי לשנה זו? (תשס"ח)?