חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שבועות

2020-11-25T09:55:40Z

62.0.85.33: /* קבלה טובה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=חג השבועות|אחר=מסכת [[גמרא]] בשם "שבועות"|ראו=[[מסכת שבועות]]}}
[[קובץ: מעמד הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של [[מעמד הר סיני]]]]
[[קובץ:לוחות הברית 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור עתיק של [[לוחות הברית]] מרובעות]]
[[קובץ:כנס_מתן_תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנס [[מתן תורה]] לילדים ב[[כפר סבא]]]]
'''חג השבועות''' הוא [[חג]] השני מבין [[שלושת הרגלים]]. הוא חל ב[[ו' בסיוון]], והוא כולל יום אחד ב[[ארץ ישראל]] ושני ימים ב[[חוץ לארץ]]. ביום זה ניתנה ה[[תורה]] ב[[מעמד הר סיני]] ובימי [[בית המקדש]] הוקרב [[קרבן]] מיוחד שנקרא "קרבן שתי הלחם" והחלה בו העונה של הבאת הביכורים.

==שמות החג==
*'''שבועות''' - שם זה הוא השם הנפוץ של החג. מכונה כך על שם שבעת השבועות המחברים בין [[חג הפסח]] לחג השבועות, שבמהלכם אנו סופרים את [[ספירת העומר]]. סיבה נוספת: המילה "שבועות" יכולה גם להתפרש במובן "שבועה", לרמז על השבועה שנשבע [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[בני ישראל]] בשעת [[מתן תורה]], שלעולם לא יחליף את עם ישראל בעם אחר. ה[[יהודים]] אף הם נשבעו, מצידם, כי ישמרו אמונים לה' ולתורתו. (ולכן שבועות לשון רבים).

*'''זמן מתן תורתנו''' (או '''חג מתן תורה''') - ביום זה, בשנת 2448 ל[[בריאת העולם]], התגלה ה' על [[הר סיני]] ונתן לעם ישראל את ה[[תורה]]. מעמד זה מכונה "[[מעמד הר סיני]]".

*'''חג הביכורים''' - החל מחג השבועות, החלו החקלאים להביא את ביכוריהם - ראשית הפירות שצמחו בשדותיהם - אל [[בית המקדש]]. את ה[[ביכורים]] היה ניתן היה להביא רק מחג השבועות ואילך, עד ל[[חג הסוכות]].

*'''עצרת''' - משמעות המילה עצרת היא סיום ונעילה. חג השבועות הוא הסיום והנעילה של [[חג הפסח]] (בשל תקופת [[ספירת העומר]] המחברת ביניהם). סיבה נוספת: "עצירה מעשיית מלאכה" - שכן בחג אסור לעשות מלאכות חול. ואף שבכל החגים אסורות המלאכות, אומר [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ג, חלק ג', עמ' 2601.}} בשם רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בשבועות ניכרת איסור-עצירת המלאכה יותר משאר החגים, כי בכולם ישנם סימני היכר אחרים ואילו בשבועות איסור המלאכות הוא סימן ההיכר היחידי.

*'''חג הקציר''' - ב[[ארץ ישראל]], תקופת קציר החיטים החלה לפני חג השבועות. במהלך החג היו מביאים [[קרבן]] מיוחד המציין עובדה זו. הקרבן כונה בשם "שתי הלחם", והיה מורכב משתי חלות העשויות חיטה.

*'''חג המוצי"ם''' - שם זה נהוג בעיקר בקהילות החסידים. שם זה נובע ממנהג רבני הקהילות (מו"ץ ראשי תיבות "מורה צדק") [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] בחג זה, מכיוון שהחג לא מרובה בהלכות יכולים לעזוב את קהילתם למשך החג.

==ימי ההגבלה==
{{ערך מורחב|ערך=[[שלושת ימי ההגבלה]]}}
שלושת הימים שלפני החג, נקראים "ימי ההגבלה", בימים אלה הכינו בני ישראל את עצמם לקבלת ה[[תורה]] ב[[הר סיני]].

==האיחולים לקראת החג==
בימים הסמוכים לחג השבועות, נוהג [[הרבי]] לאחל במכתביו ובשיחותיו, בנוסח: "לקבלת ה[[תורה]] ב[[שמחה]] וב[[פנימיות]]". [[הרבי]] מסביר את הברכה ששמחה ופנימיות הוא היסוד לקבלת התורה:

'''[[שמחה]]:''' מפני ש[[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]] קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לכן צריכה להיות קבלת התורה ב[[שמחה]], כמאמר חכמינו "מצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר".

'''[[פנימיות]]:''' קיום התורה וה[[מצוות]] צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק ב[[לבושים|לבושי]] ה[[נפש]] - [[מחשבה]] [[דיבור]] ו[[מעשה]], וגם לא רק בכוחות הנפש - [[שכל]] ו[[מדות]]. הכל זה חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115).]}}

==ערב החג==
הרבי מעורר לדאוג לכל יהודי לצרכי החג, אף שחג השבועות לא מרובה בסעודות, כשאר החגים, נוהגים לערוך מגבית עבור העניים.

באור לערב החג נוהג [[הרבי]] לערוך [[התוועדות]], בהם משמיע דברי [[תורה]] לכבוד החג.

בערב החג מסיימים את לימוד [[מסכת סוטה]] אותם למדו במשך ימי [[ספירת העומר]] - דף ליום.

==משמעות החג==
ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי 'חג' הוא יום התגלות אלוקית וככל שההתגלות חזקה יותר - כך עוצמתו חשובה ונעלית יותר. ההתגלות האלוקית הנעלית ביותר שהיתה מאז ומעולם - התקיימה ב[[מעמד מתן תורה]]. [[עצמות]]ו ומהותו של [[הקדוש ברוך הוא]] התגלתה לעיני כל בני-ישראל, לכן שבועות הוא חג בעל מעלה נשגבת משאר החגים, יום עילאי שאין כמוהו.

[[האריז"ל]] גילה שבשבועות מידי שנה מתגלית אותה קדושה אלוקית נשגבת שהיתה במעמד הר-סיני. לכן חג שבועות מידי שנה הוא יום של קדושה נשגבת.

ה[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|מכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק ה', עמ' עו-עח.}}: בחג-השבועות שהוא זמן [[מתן תורה|מתן תורתנו]], בשני ימים הבהירים הללו שהם מועדי ה', מתגלים ומאירים אותם ה[[אורות]] והגילויים שהאירו ונתגלו בשעת [[מתן תורה]]. חג-השבועות הוא זמן [[עת רצון]] למעלה, ו[[השי"ת]] מטריד את המקטרג על [[עם ישראל]], כדוגמת הטרדתו בשעת ה[[תקיעות]] ב[[ראש השנה]] ויום הקדוש ד[[צום כיפורים]]. זאת אומרת, אשר חג-השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד ה[[תורה]] והעבודה ב[[יראת שמים]], וכן להתעסק ב[[תשובה]] בהנוגע לתורה, באין מפריע משטן המקטרג כדוגמת זמן ה[[תקיעות]] בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים..."

==השמחה בחג==
"היום-טוב של שבועות, מלבד זאת שהוא ככל יום טוב, מועדים ל[[שמחה]], יש בו שמחה נוספת, שמחת מצוה, מצד זה ש[[בני ישראל]] קיבלו את ה[[תורה]], וכשם שכשמביאים ילד ל"חדר" ללמוד תורה עושים "שמחה", כך גם בשבועות שבני ישראל נכנסו ל"חדר" לקבל את התורה, הרי זו שמחה, נוסף על שמחת המועדים{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ו'}}."

"השמחה שבמתן תורה שייכת לכל אחד ואחד מישראל, בכל מקום ובכל זמן. שמחה זו פועלת עליו שימשיך הנהגה טובה זו על כל השנה כולה, כי שמחה פורצת גדר, גדרי הזמן וגדרי המקום, שבכל מקום ובכל זמן יוכל לקבל את התורה{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ו'.}}".

==ליל החג==
פעם ישבו [[חסידים]] לפני חג השבועות ודיברו ביניהם מה צריכים לבקש מ[[השי"ת]] בליל שבועות. שאלו על כך את [[אדמו"ר האמצעי]], הם חשבו שהוא יענה [[פנימיות התורה]], הבנה והשגה, אך הוא ענה: "הייתי מתברך שיהיה לי לבת האש של [[מתן תורה]]".

[[הרבי]] אומר{{הערה|שיחת חג השבועות [[תשי"ד]].}}: בליל שבועות צריך אדם לקבל על עצמו את עול ה[[תורה]]. צריכה להיות קבלה בלב, קבלה בפה, ולומר: "ריבונו של עולם, אני מקבל על עצמי את עול התורה".

===תיקון ליל שבועות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תיקון ליל שבועות]]}}
נוהגים להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה, בכדי לתקן את הפגם שבלילה שלפני מתן תורה בני-ישראל ישנו ואפילו פרעושי המדבר (יתוש הקרוי "פורטנא") לא עקצו אותם, וכש[[הקב"ה]] בא לפנות בוקר לתת את התורה - היה צורך להעירם משנתם.

ה[[אריז"ל]] אומר שמי שלא יישן בלילה זה ויעסוק בתורה "מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק"! ב[[זוהר]] מסופר על [[רשב"י]] שעסק בתורה כל הלילה, והפליג מאד בשבח הנעור בלילה זה ומצפה לקבלת תורה, שאז באים "כל בני היכלא" לשמוח עם ישראל, לעשות תכשיטים וקישוטים (תיקונים) נעלים לכבוד חופתם עם [[הקב"ה]] והתורה.

חכמי הסוד תקנו סדר לימוד מיוחד - 'תיקון ליל שבועות', בו משולבים קטעים מ[[תנ"ך]], [[משנה]], [[גמרא]], [[זוהר]], סדר [[תרי"ג מצוות]] ועוד.

הרבי מסביר מדוע התיקון הוא בדרך אמירה ולא בצורת לימוד: החידוש ב[[מתן תורה]] אינו בענין הבנת התורה והשגתה, דברים שהיו קיימים גם לפני מתן-תורה, אלא בעצם מעמד התגלות המלך. לכן אין הדגשה על הבנה והשגה בתורה, אלא על עצם אמירת האותיות הקדושות של ה[[תורה]].

===[[מאמר]] [[מתן תורה]]===
[[אדמו"ר|אדמו"רי]] [[חב"ד]] נהגו לומר [[מאמר]] [[חסידות]] בליל החג. מאמר זה מכונה אצל ה[[חסידים]] "מאמר מתן תורה".

==הלכות ומנהגי חב"ד בחג==
בניגוד לכל יום טוב בו יש את המצוות המיוחדות שלו (ב[[חג המצות]] - סיפור [[יציאת מצרים]], אכילת [[מצה]] וכו'; ב[[חג הסוכות]] - ישיבה ב[[סוכה]], [[ד' מינים]]), הרי שבחג השבועות אין בו שום מצוה מיוחדת. הסיבה לכך היא: כל הימים-טובים מבטאים ענינים פרטיים בקשר של [[הקב"ה]] עם [[בני ישראל]], ולכן הקשר עם [[הקב"ה]] הוא באופן מסויים בלבד. ואילו חג השבועות, מתן תורתנו, מבטא את '''עצם הבחירה''' של [[הקב"ה]] בבני ישראל ואת הבחירה של בני ישראל בקב"ה. זהו עניין כללי-עצמותי, לכן אי אפשר להביע זאת במצווה פרטית.

חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול בו סעודת חג, כלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וחציו לכם".

===שמיעת עשרת הדברות===
מובא במדרש{{הערה|שיר השירים פרשה א כד.}}: "אמר [[רבי מאיר]] בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני לקבל את התורה, אמר להם הקב"ה: הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה ואני נותן לכם את התורה. אמרו: הרי בנינו ערבים אותנו". ועוד מובא: "אמר [[הקב"ה]] לישראל: בני, היו קוראים את הפרשה הזו בכל שנה, ואני מעלה עליכם כאילו אתם עומדין לפני"{{הערה|פסיקתא דרב כהנא פרשת בחודש השלישי.}}.

[[הרבי]] הסביר כי עיקר '''ההתגלות''' ועיקר ה'''אני מעלה עליכם כאילו אתם עומדין לפני''' היא בקריאת "עשרת הדברות", כי אמנם אנו שומעים אותם מפי בעל-הקורא, אך בתוך קולו הגשמי מוסתר [[קול]] סמוי של "[[עצמותו]] ומהותו יתברך" הקורא את עשרת-הדברות בכל בית כנסת כמו במעמד הר סיני.

מסיבה זו ציווה הרבי: "שבעשרת הדברות יהיו כל בתי-הכנסת מלאים באנשים נשים וטף (בנפרד כמובן), וכדאי להביא גם ילדים קטנים "מבן חודש ומעלה", והמהדרים יביאו אפילו תינוקות יותר רכים".

בהתאם להוראה זו - בבתי כנסת רבים וב[[בתי חב"ד]] בכל קצווי תבל, מתקיימים כינוסים מיוחדים לשמיעת עשרת הדיברות, והמארגנים מחלקים לילדים ממתקים ופרסים, בכדי שחוויית שמיעת עשרת הדיברות תיחרט אצל הילדים הרכים. בבתי חב"ד רבים נערכים אף כינוסים קודם החג על-מנת לעורר זאת אצל הילדים.

===אכילת מאכלי חלב===
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילת מאכלי חלב בחג השבועות]]}}
נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי [[חלב]]. למנהג זה מובא הרבה טעמים: 1) לזכר מאכלי החלב ש[[בני ישראל]] אכלו ביום קבלת התורה. כיון שב[[מתן תורה]] נצטוו בני ישראל על מצות השחיטה מיד נאסרו כל מאכלי ה[[בשר]] שלהם והכלים שהשתמשו בהם, והם לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי מתן תורה היה בשבת. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב. 2) זכר לפסוק "דבש וחלב תחת לשונך". 3) זכר לשתי הלחם שהקריבו בחג, אוכלים שני תבשילים בשבועות - [[לחם]] עם חלב ולחם עם בשר. 4) להזכיר זכות [[משה רבינו]] שכשנלקח לארמון [[פרעה]] בהיותו בן שלושה חדשים (בחג השבועות) - סירב לינוק חלב מאשה נוכריה וינק חלב אך ורק מאשה יהודיה. 5) הפסוק "מנחה חדשה לה' בשבעותיכם" ראשי-תיבות "מחלב". 6) חלב בגימטריא 40, כנגד ארבעים יום ששהה משה בהר סיני לקבל את לוחות הברית. 7) אחד משמות [[הר סיני]] - "הר גבנונים", שהוא לבן וצח כגבינה. 8) מן ה"דם" שהוא דבר אסור, נוצר ה"חלב" ונעשה [[מזון]] כשר (בלשון חז"ל "דם נעכר ונעשה חלב"), כך העוסק בתורה יוצא מטומאתו ונטהר.

===קבלה טובה===
הרבי מעורר לקבלת [[החלטה טובה]] בחג השבועות: "כשם שב[[ראש השנה]] על כל יהודי לקבל על עצמו דבר נוסף ב[[עבודה]], כך גם בשבועות צריך כל יהודי לקבל על עצמו דבר נוסף ב[[תורה]]".

===מנהגים נוספים===

*ללמוד תורה עם הילדים, "לפי שניתנה בחג התורה".

*יש נוהגים לאפות חלות מיוחדות הקרויות "עוגות הר-סיני".

*יש נוהגים לאכול בשבועות תופיני עוגה אפויה ומטוגנת בדבש, על שם "דבש וחלב תחת לשונך".

*קריאת [[מגילת רות]]. אך בחב"ד אין נוהגים לקרוא מגילת רות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46987 "מעולם לא נהגו כן בחב"ד"] - [[כתב יד]] של [[הרבי]] על שאלתו של עורך ה"אמריקן ג'ואיש יירבוק" מר מילטאן הימלפרב {{אינפו}}}}

*אמירת "אקדמות". ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו לאומרם{{הערה|אף שהרבי עצמו נוהג לאומרם, כאביו [[רבי לוי יצחק]] זי"ע.}}.

*יש נוהגים לקשט בחג את בתי-הכנסת והבתים בירק ופרחים, זכר לנס ש[[הר סיני]] במדבר השומם התמלא בירק ופרחים ב[[מתן תורה]]. ועוד: לזכר תיבת [[משה רבינו]] שהושמה בסוף על שפת היאור בשבועות{{הערה|שהרי נולד בז' אדר, ובסוף שלוש חדשים מלידתו שהוטמן בתיבה על שפת הסוּף, זה בז' בסיוון.}} ובחב"ד אין נוהגין כן.

==תהלוכה==
{{ערך מורחב|ערך=[[תהלוכה]]}}
ביום חג-השבועות (ב[[חו"ל]] ביום הראשון) אחר תפילת ה[[מנחה]], יוצאים [[חסידי חב"ד]] על-פי הוראתו של הרבי, לשכונות קרובות ורחוקות, לשמח בשמחת החג ולומר דברי-תורה מענייני החג.

==יום טוב שני==
בימי [[בית המקדש]] תושבי חוץ לארץ לא היו יודעים מתי [[קידוש החודש|קודש החודש]] ב[[ארץ ישראל]] ולכן חוגגים הם את החג בשני ימים. אף שמועד חג השבועות לא תלוי בקביעת החודש אלא בספירה של חמישים יום מ[[חג הפסח]], למרות זאת, תיקנו [[חז"ל]] לחגוג את חג השבועות בשני ימים, בכדי שלא לחלק בין ה[[מועדים]].

גם ביום השני אוכלים מאכלי חלב, וישנם שאף נוהגים להיות ערים בליל החג השני.

==מוצאי חג השבועות==
מוצאי חג השבועות חל בארץ ישראל ביום [[ז' בסיוון]], ובחוץ לארץ ביום [[ח' בסיוון]]. יום זה הינו כיום חג, ואסור להתענות בו.

על פי הסבר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|1=סימן תצ"ד סעיף י"ט.}} הטעם לכך הוא מכיון שלדברי [[בית שמאי]] אסור היה להקריב עולות ראיה ביום טוב עצמו מכיון שאין בהן צורך אוכל נפש, ולכן אסור לחלל עליהם את יום החג, ועל אף שההלכה היא כ[[בית הלל]], בדבר זה נהגו בית הלל כבית שמאי וכן נהגו כל ישראל.

מקורו של [[רבינו הזקן]] אינו ברור, ו[[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15916&hilite=84270edb-112e-442b-a7bd-555e1846a07f&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&pgnum=36 לקוטי שיחות חכ"ח עמ' 24 (36)].}} מסביר כי מקורו הוא מהגמרא{{הערה|1חגיגה יח א.}} שם מובא כי [[רבי טרפון]] אסר להספיד ביום זה, ומכך מוכח שבית הלל גם כן נהגו לטבוח ביום זה, שלולא כן לא היה רבי טרפון פוסק כבית שמאי.

לפי שיטת ה[[תוס' רי"ד]] הסיבה לכך שטבחו ביום זה הינו מפני שלא הספיקו להקריב את כל קרבנות הראיה בחג השבועות עצמו, ולא מפני שלא שחטו אותם, אם כי מלשון [[אדמו"ר הזקן]] משמע שבית הלל נהגו כבית שמאי מפני סיבה הלכתית, ולא מכורח המציאות.

הסיבה לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] אינו מקבל את שיטת התוס' רי"ד היא, מכיון שלא מסתבר שמפני דבר שנעשה מכורח המציאות יהפך יום זה ליום חג.

[[המגיד ממעזריטש]] אומר: "את העשרים וארבע השעות הראשונות מאז קיבלו בני ישראל את התורה, יש לחבב ביותר. ובפרט לדעת [[רבי יוסי]] שב[[ז' בסיוון]] ניתנה התורה, שזוהי מעלה נפלאה".

==ימי התשלומין==
{{ערך מורחב|ימי התשלומין}}
ששת הימים שלאחר החג נקראים "ימי התשלומין". בזמן שבית המקדש היה קיים, מי שלא הספיק להקריב את קורבנו בחג, משלים זאת בימים אלו.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=113 חג השבועות, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/images/notimage/54835_he_1.pdf קובץ חג השבועות התש"ע], בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]{{PDF}} {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62019 הלכות שבועות] מתוך שיעור שמסר הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] {{אינפו}}
*הרב ישעיה זושא וילהלם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%C2%A0%C2%A0%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97%20%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA%20%D7%97%D7%92%20%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA.pdf תוכן מפורט וקיצור שיחות חג השבועות שבלקוטי שיחות]'''

{{הערות שוליים}}
{{חגים ומועדים}}
[[קטגוריה:שבועות|*]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:שלוש רגלים]]

משה גרוזמן

2020-06-23T14:02:56Z

62.0.85.33:

[[קובץ:משה גרוזמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
ר' '''משה יהודה לייב גרוזמן''', [[שליח]] ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]], לשעבר [[משפיע]] ב[[ישיבת חב"ד ליובאוויטש חולון]], וכיום משפיע בישיבה גדולה [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] עיה"ק.

הרב גרוזמן ידוע ב'[[קאך]]' המיוחד שיש לו בענייני [[גאולה ומשיח]], בייסוד ובמסירת שיעורים בעניינים אלו. הרב גרוזמן חבר בוועדה לענייני משיח וגאולה ב[[צעירי אגודת חב"ד]].

==תולדות חיים==

הרב גרוזמן נולד לאביו הרב [[מאיר גרוזמן|מאיר]], מ[[ראש ישיבה|ראשי ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. ב[[תנש"א]] נסע ללמוד בישיבה המרכזית ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בחורף [[תשנ"ה]] נישא לדבירה, בתו של ר' [[אורי קפלון]] מ[[ירושלים]].

הרב גרוזמן פועל ב[[שליחות]] ב[[ראשון לציון]], ובמשך השנים החזיר בתשובה מאות צעירים שרבים מהם משמשים כיום בעצמם כ[[שלוחים]] ברחבי הארץ.

ב[[תשע"א]] היה מהיזמים של קמפיין אחדות בקרב [[אנ"ש]] להתעוררות ביום [[כ"ז אדר]] ב{{ה|שיחה הידועה}} של [[כ"ח בניסן]], מה שהוכר כקמפיין "אייכה".

== קישורים חיצוניים ==
* [http://yahadut.tv/Lecture-VideoList.asp?SupplierID=30 שיעורי ווידאו של הרב גרוזמן], באתר [[יהדות TV]]
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55061 להביא משיח על ידי אחדות], שיעור וידאו באתר [[חב"ד אינפו]]

{{מיון רגיל: גרוזמן, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד ליובאוויטש חולון]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: שלוחים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"א]]

יצחק צבי אייזנבך

2020-06-23T02:13:44Z

62.0.85.33: /* משפחתו */

הרב '''יצחק צבי אייזנבך''' ([[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]]-[[ז' סיון]] [[תשע"ד]]) היה מחנך חסידי ומפעילי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש, שנמנה על קהילת [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]]. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על [[הרמב"ם]], ומלחין ה[[ניגון]] [[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]. שימש בתפקיד הנהלת צא''ח בירושלים בעקבות הוראת הרבי,.
הקים וניהל את בית הספר חבד בעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' לתורתו ולתורת החסידות.
בשנים האחרנות לחייו ערך את סדרת הספרים "בזאת תבחנו" על הרמב"ם ובהם מבחנים על כל הפרקים של יד החזקה הנלמדים בלימוד הרמב"ם היומי.
מסר שיעורים ברמב"ם ובמקצועות נוספים מידי יום בקהילת קודש של חב"ד ברמת שלמה וכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות.

==תולדות חייו==
הרב יצחק צבי נולד ביום [[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]] לאביו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]] ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד ל{{ה|רבנית מנוחה רחל}} וצאצא ל[[אדמו"ר הזקן]]. תאריך הולדתו נחשב סימלי, היות וזהו גם יום הולדתו ו[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר האמצעי]] שהרב אייזנבך נמנה על צאצאיו.

בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.

===פעילות ציבורית===
היה מראשוני מייסדי בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.

ב[[אסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תשי"ט]] קיבל מברק מ[[הרבי]] הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "[[ופרצת|ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה]]".

במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]". וכן לאחרונה יצאו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה).

===הניגון 'אימתי קא אתי מר'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון אימתי קאתי מר]]}}
ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את ה[[ניגון]] המפורסם "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]], היה בחצר הרבי ר' [[יונה גרינוולד]] שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.

הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, וב[[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.

===שנותיו האחרונות===
בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.

כמו כן הוציא לאור סדרת ספרים "בזאת תבחנו" מבחנים עצמיים ללימוד [[הרמב"ם]] ובאמצע הכרך הרביעי שהיה אמור להשלים את סדרת הספרים חלה במחלה קשה ממנה לא קם

בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על [[מקווה|טבילה במקווה טהרה]] בכל בוקר, [[תפילה]] במניין וקיום שאר מצוות. נפטר ב[[ז' בסיוון]] [[תשע"ד]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].

לאחר שהתגלתה מחלתו תרם [[ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, [[רמת שלמה]] בירושלים.

== משפחתו ==
;בניו
* הרב [[שמעון אייזנבך]], [[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונת השחמון ב[[אילת]].
* הרב [[מנחם מענדל אייזנבך]], כפר חב"ד.
* הרב [[שלמה גדליה אייזנבך]], גבעת זאב.
* הרב [[משה יהושע אייזנבך]], ביתר עילית.
;בנותיו
* מרת צירה וקסלשטיין ע"ה (נלב"ע [[תשנ"ג]]), אשת הרב אהרן ווקסלשטיין, מחבר 'אבותינו' ו'רבותינו'.
* מרת הדסה אורנשטיין, אשת הרב [[יעקב אורנשטיין]] [[משגיח]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].
* מרת לאה בוטמן, אשת הרב [[יוחנן בוטמן]] [[שליח|שליח הרבי]] ב[[חדרה]].
;אחיו
* הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] - חבר מערכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], בעבר ראש ישיבות [[תומכי תמימים קרית גת]], [[תומכי תמימים בני ברק]] וראש כוללים להוראה ב[[בריסל]] וב[[בואנוס איירס]].
* ר' שלום לייב אייזנבך - מפעילי [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[מונטריאול]].
* ר' אברהם אייזנבך- ירושלים.
אחיותיו:
הגב' אהובה רוזנווסר
הגב' הניה ברוורמן
הגב' מלכה שיינין (מפעילי [[יד לאחים]])
הגב' מרים קוטס

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%A8_%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%97%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%93_83180.html טור פרידה מחתנו הרב יוחנן בוטמן] {{בםך}}
*'''[http://shturem.net/images/news/89699_news_02082016_9949.pdf תשורה מנישואי נכדו המלקטת מאה אגרות שקיבל מהרבי]''', כפר חב"ד תמוז תשע"ו

;מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"[[אגרות קודש]]"
* [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4551 כ"ב תמוז תשט"ז] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4816 ו' חשוון תשי"ז] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/18/7002 י"ד אלול תשי"ט] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7047 י"ג תשרי תש"כ] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/22/8303 י"ד טבת תשכ"ב] - באתר ספריית ליובאוויטש

{{מיון רגיל: אייזנבך יצחק צבי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

שיחה:אופנועי הגאולה

2020-06-21T21:26:37Z

62.0.85.33: /* חשיבות */

אם אפשר לתקן שאת האופנועים לא הביא רזיאל לייזרוביץ, אלא חברת ניפוניה רייכמן--[[מיוחד:תרומות/79.179.10.195|79.179.10.195]] 12:20, 19 במאי 2014 (UTC)
:אז מה חלקם של 4 גלגלים? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשע"ד 09:57, 26 במאי 2014 (UTC)

== חשיבות ==

ערך מלא וארוך אך חשיבותו מצד אנציקלופדיה לא משהו, מה המשתמשים אומרים? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 22:18 • כ"ו בסיוון ה'תש"ף
:לענ"ד אם הדבר הזה קיים עד היום מספיק חשוב, ואם כבר לא אז לא. אינני יודע כי לא שמעתי על זה לאחרונה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:38, כ"ט בסיוון ה'תש"ף
::הכתבה האחרונה שהעלו בחיפוש קצר היא בתשע"ו ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 12:43 • כ"ט בסיוון ה'תש"ף
:::נראה לי, שמיזם חדש בפרסום ענייני גאולה ומשיח שתפס את דעת הקהל והתקשורת בארץ ראוי לערך למרות שהיום אין שומעים עליו, כמו שעל [[היכונו לביאת המשיח]] יש ערך. בהצלחה! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 13:08, כ"ט בסיוון, ה'תש"ף ''(21 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::היכונו כיכב בראש החדשות (ובמידת מה כמוהו גם 'ברוך הבא' וכו'). אופנועי הגאולה לא תפס שום דעת קהל או איזכור תקשורתי מחוץ מכתבה ממומנת פה ושם. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 22:26, 21 ביוני 2020 (IST)

ברוך וילהלם

2020-06-18T13:29:37Z

62.0.85.33: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב {{שם הערך}}.{{#תנאי:|{{{3}}}|jpg}}|שמאל|ממוזער|250px|{{#תנאי:|{{{2}}}|הרב {{שם הערך}}}}]]
הרב '''ברוך וילהלם''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הוא רב ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ומשלוחי הרבי ב[[נהריה]], ומרצה מבוקש בעל שפה רהוטה, בעיקר בנושאי [[חינוך]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' סיון]] [[תשכ"ה]] ב[[ירושלים]] לאביו ר' [[משה אהרן וילהלם]] ולאמו מרת חיה שרה.

בהיותו בגיל 8, בחודש כסלו תשל"ד, זכה להיכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל הרבי ובמהלך היחידות בחן אותו הרבי על לימודיו ובסיום הבחינה העניק לו מטבע ואמר לו שהוא נותן לו דולר היות ו'עייף' אותו עם שאלות, והורה לו לספר על היחידות ראשית למורו הרב ישעיהו וובר ואחר כך לחבריו{{הערה|תיאור היחידות במילואה נדפס בספר 'היכל מנחם - תשנ"ו' עמודים רמז-רמט.}}.
גם בכ"ז [[תשרי]] ה'תש"מ זכה להכנס שוב ליחידות פרטית

בשנת [[תשל"ט]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], והמשיך ללמוד גם בישיבה גדולה של תומכי תמימים בכפר חב"ד. לאחר שיחתו הידועה של הרבי בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]] בנושא [[לוחות הברית]] שהיו מרובעות בדווקא, הסתובב בין רבנים ואדמו"רים כדי לשאול את דעתם בנושא מראה לוחות הברית{{הערה|הדו"ח ששלח לרבי נדפס בגליון התקשרות רמג, פרשת ויקרא תשנ"ט.}}.

בשנת [[תשמ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובזמן שהותו בחצר הרבי, עבד במערכת [[אוצר החסידים]] והיה שותף בהכנה לדפוס של ספרי רבותינו נשיאינו, ובעיקר את ספריהם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בין הספרים שערך: ספר המאמרים תר"ס-תרס"ד, תר"פ-תרפ"ה.}}. כמו כן עזר בשנים מאוחרות יותר בעריכת והגהת ספרים נוספים{{הערה|כינויו בכל הספרים הוא "ברוך (ברמ"א) וילהלם".}}.

לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה בתו של ר' שמעון דיסקין מ[[בני ברק]], נשלח על ידי הרבי ל[[נהריה]] ובי"ב [[אלול]] [[תשמ"ז]] קבע שם את מגוריו, והתמנה כרב [[בית הכנסת]] החב"די בעיר.

ידוע כבעל שפה רהוטה, ומשמש כמרצה מבוקש בבתי ומוסדות חב"ד.

לאחר פטירתו של הרב [[ישראל ברוך בוטמן]] ב[[ו' אדר]] [[תשע"ד]] אשר שימש כשליח הראשי בעיר, החליף אותו הרב וילהלם בתפקיד.

==משפחתו==
;בניו:
* ר' מנחם מענדל וילהלם.
* ר' צבי אלימלך וילהלם.
* ר' יוסף יצחק וילהלם.

;חתניו:
* ר' מנחם מענדל אלישביץ - לשעבר [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים באר שבע]] (סניף [[תומכי תמימים קרית גת]]).
* ר' דוד מנחם מענדל ברוך - ר"מ בישיבה קטנה חח"ל צפת.
* ר' מנחם מענדל מרגליות - ר"מ בישיבה קטנה חח"ל צפת.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: וילהלם, ברוך (נהריה)}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]]

שיחה:אברהם בן דוד מפושקירה

2020-06-18T13:27:44Z

62.0.85.33: /* חשיבות */

==חשיבות==
ראשון, מגדולי הפוסקים, הרבי מתייחס אליו. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:25, כ"ו באייר, ה'תשע"ט ''(31 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:התייחסות של הרבי לא מלמדת על כי צריך להיות עליו ערך, הרבי התייחס גם ל[[שולמית אלוני]], [[אלעזר מנחם מן שך]], [[אהרן בן ציון שורין]], ולעוד רבים. ואף שאין אני משווה בחשיבות אלה לראשונים אשר כמלאכים וכבני אדם הם לעומת דורות האחרונים. אך הערך הקשר החב"די צריך להיות מובהק. וכאן אסייג את דבריי - ביחס לערך זה - באם אכן ישנה התייחסות משמעותית בתורתו של הרבי לנשוא הערך בהחלט ראוי שיהיה עליו ערך, אך דומה שההתייחסות השולית המוזכרת בערך מעידה על כי הוא מיותר כאן. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 15:03, כ"ו באייר, ה'תשע"ט 15:03, 31 במאי 2019 (IST)
::לענ"ד יש, אבל צריך להשלים. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:21, כ"ו בסיוון ה'תש"ף

אברהם בן דוד מפושקירה

2020-06-18T13:26:53Z

62.0.85.33: /* תולדות חיים */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
רבי '''אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה''' ('''הראב"ד''', ד'תת"פ - ד'תתקנ"ט, 1120 - 1198), היה מגדולי הראשונים, ראש ישיבה בפּוֹסְקְיֶיר (Posquières) שב[[צרפת]], פרשן ומקובל. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר [[משנה תורה לרמב"ם]]. כונה גם "'''ראב"ד השלישי'''" ו"'''בעל ההשגות'''". היה חתנו של [[הראב"ד השני]] בעל [[ספר האשכול]], ואביו של רבי [[יצחק סגי נהור]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת ד'תת"ה בערך בנרבונה שב[[פרובנס]] (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה בן רבי יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל רבי [[הראב"ד השני|אברהם אב בית דין]] (הראב"ד השני) שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם בן רבי יעקב מלוניל. בנוסף, הוסיף הרבה חכמה משלו, ובהקדמתו לפירושו על [[מסכת עדויות]] כותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת", ובכל מה שלא נמצא מפורש בגמרא, "אני מפרש מה שיראוני מן השמים".

נחשב לבכיר חכמי פרובנס, וכינויו בפיהם היה 'הארי שבחבורה'.

היה ידוע כאיש קדוש בעל [[רוח הקודש]], שרבים מחידושיו קיבל בגילויים מהשמיים וברוח הקודש, וכמו שכותב למשל בספריו: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשנו מכמה שנים"{{הערת שוליים|שם=רוה"ק|השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פרק ח הלכה ה. וראה שם הל' בית הבחירה פרק ו הלכה י"ד וראה הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ז הלכה ז.}}. [[החיד"א]] אומר שלפי רבי [[חיים ויטאל]] המשמעות סוד ה' ליראיו שהיה לו [[גילוי אליהו]]{{מקור}}.

== דרגתו ==
רבי [[חיים ויטאל]], מונה את הראב"ד בין מעבירי מסורת [[הקבלה]] עד לגילויה{{הערה|הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות.}}.

[[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו שבשנת ד' אלפים תתקע"ו - תחזור ה[[נבואה]] בישראל{{הערה|1=אגרת תימן פ"ג (קרוב לסופו).}}. [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל, היה [[הראב"ד]], שהופיעה [[רוח הקודש]] בבית מדרשו, כנ"ל{{הערה|1= תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}}.

==חיבוריו==
*'''[[השגות הראב"ד]]''' - חיבורו המפורסם ביותר - השגות על ספר [[משנה תורה]] של [[הרמב"ם]]. כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לחיבור הוא כתב השגות, לעיתים קרובות בסגנון חריף, על פסיקותיו של הרמב"ם. אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם{{הערה|ראה השגתו בהלכות כלאים הלכה ו.}}, הגיה עליו בלשון חריפה ובתקיפות, ואינו מתנסח כספר "הגהות" רגיל בשולי המקור.
:לדעת [[שלשלת הקבלה]], הלשונות החריפים נגד הרמב"ם נועדו כדי לזלזל בו{{הערה|שלשלת הקבלה, דבריו הובאו בספר יד מלאכי כללי הרמב"ם הראב"ד והסמ"ג.}}. רבים חולקים על הנחה זו, ולדבריהם ישנם סיבות אחרות לביטויים אלו. לדעת ה[[רמ"ע מפאנו]], הראב"ד התכוון בסגנונו כדי שלא ימשכו אחר ספרו [[מורה הנבוכים]]{{הערה|שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן קח.}}, השערה זו נדחתה שהרי הראב"ד לא ראה את מורה הנבוכים שנכתב בערבית{{מקור}}. רבי משה חאגיז משער שמטרת הראב"ד בלשונותיו החריפים לצנן את ההתלהבות מספר משנה תורה כך שיוכלו הדורות הבאים לחלוק עליו{{הערה|ספר משנת חכמים אות פו, פח.}}.
:לדעת הכנסת הגדולה, במקום שהראב"ד אינו משיג, נחשב שמסכים עם דעת הרמב"ם{{הערה|כללי הפוסקים אות לה}}. אולם יש שחלקו על קביעה זו{{הערה|ראה מחלוקת זו בהרחבה בספר 'שדה חמד' חלק ט כללי הראב"ד אות ו עמוד א'תתיג.}}, וכראיה לכך מביאים מקרים שבהם בחיבוריו השונים דעתו שונה מהרמב"ם ובהשגות לא השיג על פרטים אלו.
*'''השגות על [[הרי"ף]]''' - אף על פי שהראב"ד ראה ברי"ף את רבו הגדול, ובכל מקום הוא קורא לו "הרב", בכל זאת ישנם מקומות מעטים בהם חלק על הרי"ף. בהשגות אלו הראב"ד משתמש בלשון עדינה שלא כהרגלו, מפאת הכבוד הרב שרחש לרי"ף. [[הרמב"ן]] כתב ספר תשובות להשגות אלו בשם "ספר הזכות".
*'''ספר "כתוּב שָם"''' - בו הוא מגן על הרי"ף מפני התקפותיו של [[זרחיה הלוי|בעל המאור]], הנודע בשל ניסוחו החריף.
*השגות על ספרו של רבו רבי יוסף אבן פלאת, שלא ראו את אור הדפוס.
*'''בעלי הנפש''' - חיבור על הלכות [[נידה]].
*'''פירוש על התלמוד''' - כתב פירוש על מסכתות רבות בתלמוד אך נותרו רק פירושיו על מסכתות בבא קמא, עבודה זרה, קינים ותמיד.
*'''פירוש על תורת כהנים'''.
*'''איסור משהו''' - חיבור על הלכות ביטול האיסורים. הספר חובר לפני רבו משולם הכהן מלוניל לפי ספר שחיבר רבו בשם דומה{{הערה|אוצר הגדולים אלופי יעקב, ערך רבינו משולם בן יעקב.}}.
*'''פירוש ל[[ספר יצירה]]''' מיוחס אליו.
*'''הלכות לולב''' - הרב [[מנחם המאירי]] בספרו מגן אבות מספר שהראב"ד חיבר את ספרו זה בצאתו מהעיר גושקייריש בסיבת מלחמה שניטשה שם, ובדרכו לשוב לעיר מולדתו נרבונא עבר דרך העיר קרקשנה, ונעתר לבקשת בני העיר לגור בעירם, ובעיר זו חיבר את הלכות לולב הנזכרים. הרמב"ן כתב חיבור השגות על הלכות לולב אלו.
*'''תמים דעים''' - ספר ליקוט של תשובות, פסקים והשגות.
*'''דברי הריבות''' - חיבור הכולל חלופת מכתבים בין הראב"ד לרבי זרחיה הלוי, בענייני חיובי שבועה ונושאים נלווים.
*'''תשובות ופסקים''' - מהדורת הרב [[יוסף קאפח]], מוסד הרב קוק תשכ"ד.
*'''דרשה לראש השנה ויום כפור''' - נדפסה בלונדון שנת תשט"ו מכתב יד מספריית בודלינא.
*שרידים מדרשה לפסח - נדפסו במאסף הדרום ניו יורק שנת תשל"ב על ידי הרב אלעזר הורביץ.
==קישורים חיצוניים==
*[http://hebrewbooks.org/14483 בעלי הנפש] - על דיני אישות והלכות [[נדה]] {{הב}}
*פירוש הראב"ד על הש"ס [[http://hebrewbooks.org/14814 מסכת [[בבא קמא]]]] {{הב}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:ראשונים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]

שיחה:הסכם השלום עם מצרים

2020-06-18T13:24:50Z

62.0.85.33: /* חשיבות */

בקשר לדוד צוריאל לא חושב שכדאי להתעלם מ[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3001 זה], כמו"כ בצטטך שיחות של הרבי אנא קשר את הציטוט למקורו, בכבוד והערכה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:04, 5 בדצמבר 2016 (UTC)

:א. יישר כח {{א|הנחה}}, לא ראיתי את זה קודם. ב. לא הבנתי איך בדיוק אני אמור לקשר לשיחה. ג. אגב, העברתי כבר את הערך למרחב הערכים [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 14:45, 5 בדצמבר 2016 (UTC)
::כוונתי פשוטה היות וערכת לאחרונה ערכים שבתוכנם דיבר הרבי שיחות ארוכות, ראוי היה שבערכים אלו יופיע בפרטיות דיבוריו של הרבי בעניין תוך התייחסות לכל הפרטים וכו' ולמה שכבר עשית ראוי היה לציין למקומם בשיחות, ולקשר לתורת מנחם-התוועדויות המופיע באתר היברובוקס (בכוונה אני לא כותב אצר770 למרות שלעיין בו קל יותר קישור אליו מסורבל יותר ומוגבל רק לדף אחד וכו').--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:41, 5 בדצמבר 2016 (UTC)

== הוספת פרטים ==

שיניתי כמה פרטים. רשמתי שהמשא ומתן היה עם מדינת ישראל (ולא ישראל שיכול בטעות להתפרש כנציגי עם ישראל), הוספתי קישורים וכדומה.

לדעתי כדאי להוסיף יותר פרטים א. בהתיחסות של הרבי מלך המשיח לנושא. כתוב כאן רק סקירה קצרה ומתומצתת על כללות העניין ולא כמו שמתאים לדעתי ([[שיחת משתמש:מחלק דולרים#בירור|אין מדיניות]] בנתיים) בחב"דפדיה. במיוחד שיש למיטב זכרוני הרבה התיחסויות יחודיות של הרבי שליט"א לכל מיני שלבים שונים בהסכם (זכור לי למשל שבאחד הפעמיים הרבי מלך המשיח אומר שנכון שבמצב העכשווי אין מנוס מלבצע את ההסכם אבל צריך לפחות למתן אותו). ב. לפינוי מסיני. הוספתי את השנה ושמדובר בחלק האחרון בהסכם. חסר פרטים על הפינויים בשלבים הקודמים. לפי הידוע לי היה כמה שלבים וועידות וכדאי להוסיף אותם. ג. כדאי לשנות את שם הפיסקה מ"המהפכות במצרים" ל"תוצאות ההסכם" ולרשום את כל גרורות ההסכם. המהפכות במצרים, הסכם עם ערביי יהודה שומרון ועזה, המצב היום וכו'. [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 02:56, 6 בדצמבר 2016 (UTC)

== פה זה חב"דפדיה ==
לדעה ישרה היקר, פה זה חב"דפדיה ולנו ברור שהרבי לא טועה. אם אתה מעונין להבין בשכלך הגשמי כיצד דברי הרבי הם הצודקים למרות השקט היחסי השורר תוכל לעשות זאת באמצעות שאלה למשתמשים הנכבדים בדף השיחה או באולם הדיונים אך אין מקום כלל להשחתה גסה ובוטה זו--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 11:11, כ"ב בניסן, ה'תש"ף 11:11, 16 באפריל 2020 (IST)

==חשיבות==
{{א|קרייזי אבאוט משיח|קרייזי}} היקר, לשם האהבת ישראל אני הזדהתי אתך ושמתי תבנית חשיבות להסכם השלום עם מצרים, אני לא רואה שום סיבה של[[תכנית המאה]] יהיה תבנית חשיבות, אך ל"הסכם השלום עם מצרים" (שאין בזה שום דבר חב"די) לא יהיה את התבנית. ואני גם בטוח ש{{א|חלוקת קונטרסים|חלוקת}} היקר יבוא מיד ויצביע בעד מחיקת הערך המיותר הזה - כדי שחב"דפדיה לא תראה חלילה ג'ונגל. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:15, כ"ו בסיוון, ה'תש"ף 14:15, 18 ביוני 2020 (IST)
:אין בזה שום דבר חב"ד? דברי הרבי שליט"א מלך המשיח לא מספיק חב"דיים בשבילך? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:20 • כ"ו בסיוון ה'תש"ף
:(הוספה לאחר התנגשות עריכה): הסכם קעמפ דיוויד הוא נושא בשיחות הרבי. מה זה שייך. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 14:24, 18 ביוני 2020 (IST)

יוסף רוזין

2020-06-18T00:47:37Z

62.0.85.33: ביטול גרסה 347106 של ילקוט השבעתי אתכם (שיחה)

{{פירוש נוסף|נוכחי=גאון הרוגוצ'ובי|אחר=נציג ה[[ג'וינט]] ברוסיה|ראו=[[יוסף רוזין (ד"ר)]]}}
{{דמות
|שם=רבי יוסף רוזין
|תמונה=[[תמונה:יוסף רוזין.jpg|250px]]
|כינוי=הגאון מרוגוצ'וב (הרוגוצ'ובר או כלשון הרבי הרוגוצו'בי)
|תיאור=
|תאריך לידה=שנת [[תרי"ח]]
|מקום לידה=רגצ'וב, בלארוס
|תאריך פטירה=[[י"א באדר]] [[תרצ"ו]]
|מקום פטירה=[[וינה]]
|מקום פעילות=דווינסק
|תפקידים נוספים=רב ומשיב
|רבותיו=הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] והרב יהושע לייב דיסקין
|תלמידיו=
|חיבוריו="צפנת פענח", "מכתבי תורה" [[יוסף רוזין#חיבוריו|ועוד]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
הרב '''יוסף'''{{הערה|השם חיים נוסף לו ככל הנראה כשחלה.}}''' רוז'ין''' (מכונה '''הגאון מרוגוצ'וב''', '''הרוגוצ'ובֶר''') היה נצר למשפחת חסידי חב"ד, ידיד [[אדמו"רי חב"ד]] ומחבר הספר "[[צפנת פענח (ספר)|צפנת פענח]]". נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב בבלארוס ונפטר ביום [[י"א באדר]] שנת [[תרצ"ו]] בהיותו ב[[וינה]]. מנוחתו כבוד בעיר רבנותו - דווינסק.

==קורות חייו==
[[קובץ:הרב יוסף רוזין בצעירותו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזין בתקופת היותו [[רב]] בעיר דווינסק]]
הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר רוגצ'וב שבבלארוס (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. בילדותו לקחו אביו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], שלימים היה האדמו"ר הראשון מ[[קאפוסט]], מניח עליו את ידיו.
כאשר היה אצל אדמו"ר הצ"צ הורה לו הרבי ללמוד מסכת נזיר, ומזה הבין שעליו לנהוג בנזירות, וכן נהג כל חייו.
(אף כי בענינים מסויימים לא נהג בנזירות, כגון שהיה אוכל ענבים).
כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל [[סדר נזיקין]] בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי יוסף דוב הלוי (רבי יושע בער) סולובייצ'יק "הבית לוי", ושם למד בחברותא עם בנו ר' [[חיים סולובייצ'יק]]. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל ר' [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[קפוסט]]. לפני חתונתו נסע אל רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושם נהיה לחסיד [[חסידות חב"ד]] ([[ליובאוויטש]]).

בגיל שמונה עשרה התחתן עם בתו של הרב משה גורפינקל מ[[וורשה]], זמן קצר לאחר נישואיהם נפטרה אשתו ולבקשת חמיו [[נישואין|נשא]] את בתו השניה. במשך שמונה שנים עסק רק ב[[תורה]] כשחמיו דואג לכלכלו. בשנת [[תרמ"ט]] התמנה על ידי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן שניאורסון]] ל[[רב]] בעיר דווינסק, שהייתה מאוכלסת ברובה בחסידי [[חב"ד - קפוסט]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נתקע ב[[פטרבורג]] ובמשך עשר שנים שימש כרב עדת החסידים בעיר. לאחר מכן חזר לדווינסק.

הרב יוסף רוזי'ן היה יוצא דופן בהתמדתו ב[[תורה]]. חריפותו וגאונותו הם נדירים ביותר ובודדים שמשתווים לו{{הערה|[[הרב]] [[אליעזר ננס]] ביקר פעם אצל הרב רוזין ושאל אותו "אומרים שאינך לומד [[אחרונים]]". ענהו הרב רוזין: "שקר וכזב. אתה יכול לבחון אותי על כל הנושאי כלים של ה[[שולחן ערוך]] ונספחיהם ואומר לך אותם מלה במילה" (מגדל עוז פענח רזא).}}. ספריו "צפנת פענח" על התורה, ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], עמוקים מאוד ורק יחידי סגולה יכולים לרדת לסוף דעתו. למען פענוח ספריו הוקם ב[[ארצות הברית]] על ידי ישיבת יצחק אלחנן, מכון "צפנת פענח" המביא את כל המקורות אליו הוא מפנה.

וכך כתב עליו הרב [[שלמה יוסף זווין]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור='''אישים ושיטות''', הרב [[שלמה יוסף זווין]]
|תוכן=הרוגצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה.. יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל.. אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים ([[רש"י]], [[תוספות]], [[הרא"ש]] וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט.}}

פעם, בעת הולכו עם בתו ברחוב, ראו שלט הכתוב בשפה זרה, ואז אמר לבתו שהוא יכול ללמוד כל שפה ב-8 שעות.

ביום [[י"א באדר]] בשנת [[תרצ"ו]] נפטר בוינה ומנוחתו כבוד בעיר רבנותו, דווינסק. לאחר פטירתו הוקם סניף של ישיבת תומכי תמימים על שמו "זכרון יוסף" בדווינסק.

==הקשר עם חב"ד==
===על אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי===
[[קובץ:הלוויית הרב יוסף רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלווית הרב רוזין בעיר דווינסק]]
הרב רוזין העריך מאוד את [[אדמו"ר הזקן]]. בספרו צפנת פענח הוא מכנה אותו "הגאון האמיתי{{הערת שוליים|"צפנח פענח" דפוס דווינסק שנת [[ת"ש]], חלק א' סימן נ"ח.}}. על "קונטרס אחרון" של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] אמר פעם: {{ציטוטון|יש צורך ב[[גידים]] כאלה{{הערת שוליים|כשאמר זאת הראה על אצבעו.}} במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[לקוטי סיפורים]] מהרב [[חיים מרדכי פרלוב]]. התבטאויות נוספות של הרב רוזין על אדמו"ר הזקן, ראה ספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ה]], חלק ד' ע' 2282.}}. כשלמד את ה"קונטרס אחרון" על הלכות תלמוד תורה{{הערת שוליים|פרק ג' סק"א ד"ה וסמ"ק.}} הוא רץ בהתפעלות אנה ואנה ואמר: "הוא כאחד הראשונים הוא כאחד הראשונים"{{הערת שוליים|בשם ר' [[אלטר שימחוביץ]], [[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].}}. פעם תיאר הרב רוזין את גדלותו התורנית של [[הגאון מווילנא]] ובסיום דבריו אמר: "אבל לדעת ללמוד - זאת ידע אדמו"ר הזקן"!{{הערת שוליים|במקור ב[[אידיש]] "אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי"!. הרב [[יהושע מונדשיין]] בספרו "מגדל עוז" ע' צ"ב, בשם הרב יעקב ברמן ששמע זאת מהרב רוזין.}}

באחד ההזדמנויות אמר על אדמו"ר הזקן:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=ר' [[אליעזר ננס]] שמע מהרב רוזין.
|תוכן=מאז חתימת ה[[ש"ס]] היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש"ס, והם [[הרמב"ם]] ו[[אדמו"ר הזקן]]
}}

בתקופה שטרם הודפסו כתביו של ה[[אדמו"ר האמצעי]], אמר, שמעיון בספרי החסידות שלו ובמיוחד בספר "[[אמרי בינה]]" אפשר לראות שהוא היה "גאון הגאונים" גם ב[[נגלה]].

===עם אדמו"ר הצמח צדק===
ביקר אותו בילדותו וקיבל ברכה, ראו לעיל בפסקה [[#קורות חייו.

===עם אדמו"ר הרש"ב===
[[קובץ:מכתב מהרבי אל הרב רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מהרבי אל הרב רוזין]]

הרב רוזין היה בקשרי ידידות עם [[אדמו"רי חב"ד]] שהיו בתקופתו ([[אדמו"ר הרש"ב]], אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]){{הערת שוליים|ראו [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] מיום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ב]].}}. התכתב גם עם אדמו"ר הרש"ב. הרב [[יעקב לנדא]], מבאי ביתו של אדמו"ר הרש"ב, סיפר, שכאשר היה מתקבל מכתב מהרב רוזין, הייתה התרגשות גדולה ו"נתמלא הבית כולו אורה". בשנת [[תרע"ז]] ביקר [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[לנינגרד]] והיה במצב רוח טוב. כשנשאל מה גרם למצב רוחו, השיב: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגאצ'ובי שאמר לי: "אני מברך אתכם בכח התורה שלי, שתהיה לכם הצלחה בכל ענייניכם"".

באחד ממכתביו כותב עליו אדמו"ר הרש"ב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=
|תוכן=ידיד עליון וידיד נפשי, הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל, יראת ה' אוצרו
}}

לעומתו השיב הרב רוזין:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור="מגדל עוז"
|תוכן=כאשר כבוד-קדושתו שליט"א עומד תמיד בפרץ ומחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור וכאשר ברוך השם דבריו נשמעים בכל מקום, באתי לעורר את כבוד קדושתו לעיין בזה..
}}

הרב רוזין גם נפגש עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ובפגישתם שוחחו בנושא "אויר של [[ארץ ישראל]]" ו"קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא", כשהוא מתנצל על שאינו מדבר ב[[חסידות]] ו[[קבלה]], כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירך אותו שידע ללמוד [[נגלה]]. אדמו"ר הריי"צ תיאר אחר כך את הפגישה ואמר שבמקום הפגישה היה "אויר של [[גן עדן]]"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ע' 107-108.}}. לאחר תקופה הסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] עניין בתורת [[הקבלה]] בהתבסס על דברי הרב רוזין בפגישתם.

כשהרב רוזין היה ב[[פטרבורג]] הציע לו [[אדמו"ר הרש"ב]] עזרה כלכלית, אך הרב רוזין דחה את ההצעה והשיב שגם עתה מונחת צנצנת המן ב[[קודש הקודשים]]{{הערת שוליים|בכך רצה לרמוז, שכמו המן שהיה [[לחם]] מן השמים, כך הוא - בקודש הקודשים - ניזון מספיק ואינו צריך עזרה.}}.

בשכנות לרב רוזין בדווינסק התגורר זוג שלא היה להם ילדים במשך עשר שנים מחתונתם. הם נכנסו אצל הרב רוזין לשאול האם להתגרש, כפי שההלכה דורשת. הוא הפנה אותם לאדמו"ר הרש"ב, שאמר להם שלא יתגרשו ו"משנה מקום משנה מזל" ושיעברו לגור באמריקה וברכם שיזכו שם לילדים ולאריכות ימים{{הערת שוליים|הרב דניאל כהן מספר על סבתו, מרת דבורה מרים קווין שחיית עד מאה ועשר שנים - [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1179 ע' 48.}}.

בשנת [[תר"פ]], לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב [[יהושע נימוטין]] מכתב אל הרב רוזין בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. למשמע הבשורה הגיב הרב רוזין: {{ציטוטון|שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו.. כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש.. וכל רגע ורגע הוה חורבן}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[ד' בסיוון]] שנת [[תר"פ]]. מודפס בשלמות בקובץ "לב לדעת" - [[י' בשבט]] [[תש"נ]] ע' כ"ז, כ"ח.}}.

ב[[חג השבועות]] שנת [[תרפ"ג]] ביקרו הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[שמואל מיכל טריינין]] אצל הרב רוזין והועלתה שאלה לגבי [[עישון]] ב[[יום טוב]]. העיר ר' שמואל מיכל טריינין ש[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לעשן ביום טוב בצנעה. השיב לו הרב רוזין: {{ציטוטון|הרי הוא [[צדיק]] עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי}}.

בהזדמנות ביאר הרב רוזין לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]], מהו רבי: {{ציטוטון|כל ערב סוקר הרבי את העולם כולו, ובאם רואה שבקצוי ארץ נמצא אברך במצוקה גשמית, פונה הוא בתביעה אל הרבש"ע שיוריד ממנו את דאגותיו הגשמיות, ומבטיח "ובחנוני נא" שעל ידי זה בודאי יתעלה גם ברוחניות, ולכן נקרא הצדיק "עיני העדה", בגלל ראיתו בכל עניני עדתו}}. באותה הזדמנות גם הביע הערצתו לתלמידי תומכי תמימים, ש[[אדמו"ר הרש"ב]] גידלם להיות בעלי מסירות נפש.

===עם אדמו"ר הריי"צ===
הרב רוזין ואדמו"ר הריי"צ היו בקשרי ידידות והערצה הדדיים. בשנת [[תר"פ]], מיד לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הרש"ב, חלה אדמו"ר הריי"צ במחלת הטיפוס והוא ביקש שישלחו בקשת רפואה ("[[פדיון נפש]]") אל הרב רוזין שהשיב במכתב הפותח במילים: {{ציטוטון|נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים}}. בגוף המכתב הוא מבאר של[[אדמו"ר הזקן]] היה גם כתר תורה וגם כתר נשיאות ואת שניהם הוריש לבניו. כדי לעבור מכתר תורה לכתר נשיאות צריך "ליבון" וזה הסבר לסיבת המחלה. את המכתב הוא מסיים: {{ציטוטון|הנני גוזר בכוח התורה שיבריא}}{{הערת שוליים|הרב [[שמחה גורודצקי]] העיד שראה בעצמו את המכתב.}}. בהזדמנויות נוספות ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרב רוזין שיברכו "ברכת התורה".

באחד ממכתביו כותב אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין: {{ציטוטון|הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[י"ז בשבט]] שנת [[תרפ"ב]]. מובא ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 270 ע' 30 ואילך.}}. אדמו"ר הריי"צ גם סייע לו כלכלית באופן אישי, כפי שעולה מכותבו: {{ציטוטון|לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי}}{{הערת שוליים|מופיע ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 219 ע' 18-19. ראה שם מכתבים נוספים.}}.

בשנת [[תרפ"ד]] התגברו הרדיפות נגד הפצת התורה והיהדות ב[[רוסטוב]] ואדמו"ר הריי"צ רצה לעבור ללנינגרד. לפני כן שלח שלושה חסידים שיביקשו את רשותו של הרב רוזין, שהיה רב בללנינגרד באותה תקופה, האם הוא יכול להגיע לעיר. החסידים הלכו לרב רוזין ובחוצפתם הציעו לו שיחזור לדווינסק. הרב רוזין חייך ולא ענה להם. כשנודע לאדמו"ר הריי"צ מה שהם אמרו לרב רוזין, הוא שלח להודיע להם שהם משחקים באש ושילכו מיד אל הגאון ויבקשו ממנו מחילה. אחד מהם ניגש ואמר לרב רוזין שהרבי צוה עליו לבקש מחילה. הגיב הרב רוזין: "זהו [[חסיד]] אמיתי.. הוא מבקש מחילה רק מפני שהרבי ציווהו.. הנהגה כזו כה יקרה לי, עד כי רק בזכותה הנני מוחל בלב שלם". השניים האחרים לא ביקשו מחילה ואחד מהם נהרג על ידי הקומוניסטים והשני יצא מדעתו{{הערת שוליים|ראו באריכות ב[[שבועון בית משיח]], גיליון 520 ע' 48-49, מרשימתו של הרב [[שניאור זלמן חנין]].}}.

ב[[חודש סיון]] [[תרפ"ד]] הגיע אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד והלך עם הרב [[שמואל נימוטין]] לבקר את הרב רוזין. הרב נימוטין תיאר אחר כך שאדמו"ר הריי"צ התכונן לפגישה כמו לפגישה עם מלך. ר' שמואל נכנס אל הרב רוזין והודיע שהרבי הגיע והוא יצא לקבל את פניו. הפגישה נמשכה כשעתיים. בהזדמנות אחרת נשלח הרב נימוטין על ידי אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרב רוזין שהתבטא כששמע את הקריאה: "הנשיא קורא!" מיד ביקש את מעילו ורצה לצאת לנסיעה. כששמעה זאת אשתו, אמרה שהוא עדיין לא אכל היום כלום והניחה לפניו סרדינים קטנים, עוגיה וכוס [[חלב]]. הגאון טעם משהו מהדג, לגם לגימה מהחלב, ואמר: "צריך להזדרז, הנשיא מחכה".

כשחלה הרב רוזין כתב אליו אדמו"ר הריי"צ שהוא בצער ממצב בריאותו וכל חסידי חב"ד מתפללים לרפואתו. הוא בירך אותו ברפואה שלמה וביקשו שיעדכן את בשורות הטובות{{הערת שוליים|ממכתב ליום [[ב' בשבט]] שנת [[תרצ"ו]].}}.

בשנת [[תרפ"ה]] הגיע שוב ר' שמחה גורדוצקי לפטרבורג והרב רוזין שאל אותו "הגעת לרבי ללנינגרד?", ענה הרב שמחה "כן הגעתי ללנינגרד לרבי". שאל הרב רוזין שוב: "הגעת ללנינגרד לרבי או לרבי ללנינגרד"? ומיד ציין שישנן שבע עשרה השלכות הלכתיות בין שני האופנים{{הערת שוליים|את אחד מהם הוא פירט: אם באת לרבי הרי אתה פטור מן ה[[סוכה]] ואם באת ללנינגרד, אתה חייב בסוכה. "ולגבי יתר השש עשרה - אמר - תשבור את הראש בעצמך.}}. בעת שהותו של הרב רוזין ב[[לנינגרד]] הוא למד ב'חברותא' עם הרב [[מנחם מנדל גולומבוביץ]] שהיה [[חסיד]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]].

כאשר הרב רוזין יעץ שהיהודים יעזבו את רוסיה{{הערת שוליים|בהתבסס על דברי ה[[רמב"ם]] שאומר שאסור לאדם לשהות במדינה שמעשיה מקולקלים.}}, שאלו אותו, והרי אדמו"ר הריי"צ נמצא ברוסיה, על-כך הוא ענה: {{ציטוטון|הרי הוא [[צדיק]] עליון ומה לנו להשתוות אליו}}.

===עם הרבי===
[[קובץ:גלויית הרב יוסף רוזין אל הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גלויה ששלח הרב רוזין אל [[הרבי]]]]
ע"פ עדותה של הרבנית חנה מתחילים קשריו של הרבי עם הרוגוצ'ובר כבר מגיל 16 (!)

בשנת [[תרפ"ב]] כש[[הרבי]] היה כבן עשרים שנה, היה מבקר רבות אצל הרב רוזין והם היו משוחחים בדברי תורה. בהמשך אף נתן הרב רוזין לרבי [[סמיכה|הסמכה לרבנות]]. במקביל הם היו גם בקשרי מכתבים{{הערת שוליים|[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|אמו של הרבי]] העידה שהתכתבות זו החלה כשהרבי היה בגיל שש עשרה או שבע עשרה. בחוברת "לב לדעת", גליון 1 ([[ניסן]] [[תש"נ]]) ע' 4; מסופר שתקופה ארוכה הסתיר הרבי את עובדת ההתכתבות ולשם כך היה מוציא את הדואר בעצמו, עד שפעם לא חש בטוב ונודע הדבר. לעומת זאת, בקונטרס "[[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]]" ע' קס"ה, מאת הרב [[שלום דובער לוין]], הוא כותב, שבאחד ממכתבי הרבי אל הרב רוזין חתם הרבי בשם "מ. גוראריה" והוא כתב לרבי "לא נתברר אצלנו טעם העלמת השם והכתובת, אם הוא כדי להעלים מעין הצנזורה, או שהוא כדי להעלים מבני הבית את דבר ההתכתבות עם הגאון מרוגאצ'וב". בתשובה על כך אישר הרבי את האפשרות הראשונה (העלמה מהצנזורה) ועל ההאפשרות השניה (העלמה מהמשפחה) כתב: "?! אין לזה שחר כלל - כפשוט".}}. באגרת מיום [[ט"ו בטבת]] [[תרפ"ה]]{{הערת שוליים|הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'תשנט.}} עונה הרבי למכתב של הרב רוזין ובין היתר דנים בעניין 'נקב בבהמה' שנרפאה על ידי רופא שהרב רוזין טען שאינה כשרה. הרבי מביא במכתב יותר מארבעים מקורות מה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], להוכיח שהטריפה חוזרת להכשירה. במכתב מיום [[כ"ב בשבט]] [[תרפ"ח]] כותב הרבי מכתב תורני נוסף הפותח במילים: {{ציטוטון|כבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה, איש האשכולות טוביינא דחכימי תל תלפיות, מרי דחטי סיני ואוצר בלום סודרן ופלפלן וכו' וכו' מוהרר"י ראזין שליט"א}}. יומיים לאחר מכן, ביום [[כ"ד בשבט]] התקבלה תשובה ארוכה מהרב רוזין{{הערה|מכתבים נוספים מהרבי אל הרב רוזין, ראה: מכתב מיום [[כ"א באדר]] שנת [[תרפ"ח]] בעניין חכמת התכונה (המכתב הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], חלק א' אגרת א'. תשובת הרב רוזין הודפסה עם פיענוח ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 704). מכתב נוסף מיום [[ז' באב]] [[תרצ"ב]] בענין דין הפקר ביובל, אם יוצאת מיד הזוכה מן ההפקר וחוזרת ליד המפקיר וביאור בפירוש ה[[משניות]] לרמב"ם ב[[מסכת נדה]] (דף מ"ה עמוד ב') בטעם הדין ששנות הנקבה לענין הנדרים הם פחות משני הזכר. ביום [[כ"ז באב]] שואל הרבי שוב בענין דין הפקר ביובל. במכתבו הוא מאשר את מכתבו של הגאון אליו, אולם מציין שבנקודה זו עדיין לא קיבל תשובה ולכן שואל שוב.}}.

חלק ממכתבי הרבי אל הרב רוזין נמצאו בין דפי שלוש מסכתות של הרב רוזין, בהם גם נהג לציין את חידושיו בשולי הגמרא{{הערת שוליים|מפי הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.

המכתב הראשון ב[[אגרות קודש]] של הרבי הוא אל הרב רוזין.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הרבי ביקש לברר את מנהג הרב רוזין בקשר עם שתיית ד' כוסות בחג הפסח, מחמת היותו נזיר.

==הרבי ושיטת הרגצ'ובר==
הרב מנחם כשר שיחד עם בנו ר' משה עסק בההדרת כתבי הרב רוזין, אמר ש"הרבי הוא המבין הגדול ביותר והמפיץ הגדול ביותר של תורת הרוגאצ'ובי"{{הערת שוליים|ההתבטאות נאמרה לר' מנחם מענדל טננבוים המתעסק עם תורתו ומורשתו של הרב רוזין.}}. דברים דומים אמר גם הרב [[שלמה יוסף זוין]] אל הרב [[מיכאל הלפרין]]: "אין כמו הרבי בהבנת דברי הרוגאצ'ובער". בקובץ "מבית הגנזים" מודפס מכתבו של הרב כשר בו הוא מודה לרבי על שדאג שהג'וינט יתמוך בעבודתו על תורת הרב רוזין.

בשנת [[תש"כ]] הוציא הרב משה חיים אפרים בלוך ספר בשם "דובב שפתי ישנים" ובו מכתבים נגד ה[[ציונות]] שצוין עליהם שהם מהרב רוזין. הוא שלח עותק מהספר לרבי שהשיב לו: {{ציטוטון|לאחרי בקשת סליחתו, נצטערתי על שצוין על כמה מכתבים שהם להגאון הרוגאצ'ובי - וכל הרגיל בסגנונו יראה תיכף שאינו}}{{הערת שוליים|מכתב מ[[חודש כסלו]] [[תש"כ]], אגרת ז'צו.}}. כשניסה להתווכח על קביעה זו, כתב לו הרבי שוב: {{ציטוטון|אלפי מכתבים שאלות ותשובות ועמודים בחידושי תורה נמצאים מהגאון הרוגאצ'ובי, ומשתרעים הם על משך תקופה של כמה וכמה שנים, עשיריות בשנים. והצד השוה בכל המכתבים, שו"ת, חידושי תורה אלו, מבלי יוצא מן הכלל בהחלט, הוא סגנון המיוחד לו, שכל אחד יכירו, ויכיר גם כן את מה שאינו שייך לו בהחלט. ומכתבים הנדפסים בספר "דובב שפתי ישנים" הם בסגנון הפכי בתכלית הכי החלטית מסגנון הרוגאצ'ובי.. (ולא עוד אלא שבאם היתה מציאות שיבוא הרוגאצ'ובי ויעיד שהוא כתב המכתבים, לא יאמינו לו ולא ישמעו לקולו)}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[כ"ו בטבת]], אגרת זקעא.}}.

בקשר ליחסו של הרב מרוזין לציונות יש לציין, בתחילה התבטא הרב נגד הציונות, אך לאחר ששמע שבשל כך מאיימים על בתו שגרה בארץ, הפסיק לפרסם את דעתו באומרו: "הם (הציונים) חשודים על 3 העברות של יהרג ובל יעבור" - וממילא עלולים לרצוח את בתו.

את שיטתו של הרב רוזין בתורה הגדיר הרבי כאירוע מיוחד ש[[הקב"ה]] גילה בתקופה שלפני ביאת המשיח{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=624&hilite= שיחת חג הפורים תשמ"ז. התוועדויות ח"ב ע' 627].}}. במכתב לרב שלמה טרשנסקי, שהוציא לאור את חידושיו של הרב רוזין במורה נבוכים של [[הרמב"ם]] כותב הרבי {{ציטוטון|ובאמת אין התואר "חידושים" הולמם ומכילם, כי חידושיו הם שלא בערך למעלה ממובן הרגיל של מלת "חידוש". ובסגנון המונחים בתורת החסידות, מלאים הם אור הממלא את הכלי, ועוד כהנה וכהנה אשר לא יכילנו הכלי ומקיף עליו מלמעלה}}{{הערה|מכתב מיום [[ד' בשבט]] [[תשכ"ה]]. אגרת ח'תתקכ"ט. וראה גם במכתב מיום [[י"א באדר]] [[תשל"ז]] אל מהדירי ספרי "צפנת פענח". מודפס ב[[קובץ יגדיל תורה ירושלים]], חוברת י"ד ע' 36.}}. למרות שהעולם מתפעל מהזכרון הנדיר שלו - אומר הרבי - שלא היה כמותו מאות שנים, הרי שמעלתו היותר גדולה היא היכולת למצוא את המכנה המשותף לריבוי נושאים בתורה{{הערה|מודפס ב[[שיחות קודש]] שנת [[תשל"ו]], כרך א' ע' 140.}}.

שיטתו של הרב רוזין בתורה היה למצוא בכל הנושאים והמחלוקות שבכל חלקי התורה, את הנקודה המשותפת להם. וכפי שכותב הרבי: {{ציטוטון|היתה לו דרך נפלאה בלימוד התורה, בקיאים היו הרבה, אך שיטתו היא למצוא לכל ענין בתורה - כלל, או שמגלה ענין כללי "לשיטתיה", שמאה וחמישים - מאתיים שנה לא היה דבר כזה". בחסידות - מצאנו כך אצל אדמו"ר ה"צמח צדק}}{{הערה|בסעודת ליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]]}}. וכן: {{ציטוטון|על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרוגאצ'ובי, למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה, עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות, הבאות על ידי זה.}} הרבי גם אמר ששיטת הלימוד שלו עצמו היא כמו של הרב רוזין{{הערה|מופיע בספר "תשובות וביאורים" [[תשמ"ז]] ע' 273.}}.

הרב משה גרוסברג, מחבר הספר "העמק עיון" על ה"צפנת פענח" של הרב רוזין, מספר שכאשר היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ביטא את התפעלותו מהשילוב הנדיר בין [[נגלה]] ופנימיות אצל הרב רוזין. בהקשר לכך הזכיר הרבי את הספר [[דרך מצוותיך]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] והוסיף שהוא נקרא על שמו (מנחם מענדל) ולכן הוא משתדל לנהוג גם בדרכיו{{הערה|[[המלך במסיבו (ספר)|המלך במסיבו]] חלק ב' ע' רנ"ט.}}.

הרבי סיפר ששמע מיהודי שהיה נוכח בשעת הדפסת אחד מספרי הרב רוזין בחייו והמדפיס צילצל ואמר לו כי נשארו שני עמודים ריקים. אמר הרב רוזין: "חכה חכה, הנה הנה אני מביא עוד"{{הערה|סופר בליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]].}}.
{{פסקה חסרה}}

==חיבוריו==
[[תמונה:הרוגוצ'ובי.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'הרוגוצ'ובי' על הרב רוזין]]
*הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים, חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) וב'קובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן.
*צפנת פענח - שני כרכים של פירוש על הרמב"ם.
*חיבור על מורה נבוכים.
*צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים).
*צפנח פענח על הש"ס (בבלי, ירושלמי, תוספתא, רי"ף ורא"ש)-בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, הוריות, עדויות ומסכתות קטנות.
*שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת [[תשט"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובול.
*מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת [[תרצ"ז]]) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא.
*צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השניה. השו"ת יצא בשתי מהדורות:
מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).

#חלק ראשון - יצא לאור בשנת [[ת"ש]]
#חלק שני - יצא לאור בשנת [[תש"א]]

מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת [[תרצ"ה]]. ב[[תשנ"ט]] יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.

*שו"ת הרוגצ'ובר החדשות - הכולל תשובות חדשות, מענות ומכתבים, הגהות על הטור והערות על שירי ריה"ל. יצא לאור על ידי מכון הרוגצ'ובר החדש ב[[מודיעין עילית]] בשנת [[תשס"ט]].
* ליקוטים מפירושי הרגצ'ובר כולל פענוח והסבר דבריו על ידי הרב אברהם בן שמעון ממוטנריאול, בהוצאת מוסד הרב קוק
#ספר צפנת פענח על גרושין (תשס"ט).
#ספר צפנת פענח על שבת (תש"ע).
#ספר צפנת פענח על אישות ח"א הלכות קדושין (תשע"ב).
#ספר צפנת פענח על אישות ח"ב הלכות כתובות (תשע"ג).

===חיבורים על חיבוריו===
*מפענח צפונות - הסברת סוגיות יסודיות בתורת הרוגוצ'ובי. הרב מ. כשר.
*רזין דאורייתא - 200 ערכים בתורת הרוגוצ'ובי עם ביאורי [[הרבי]]. מכון להוראה ודיינות ביתר עילית (תשס"ח).

==משפחתו==
*חתנו, הרב אבא דוד גולדפיין
*חתנו, רבי ישראל אבא ציטרן

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''אישים ושיטות''', עמודים 71-132.
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 169-187.
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''פענח רזא''', דמותו החסידית של הרוגצובי (מאמר בספר [[מגדל עז]], [[ירושלים]] [[תש"מ]]).
*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"ד]], חלק י' עמ' 136.
*[[יאיר בורוכוב]], '''הרוגוצ'ובי''', ביוגרפיית הרב יוסף רוזין, הוצאת המחבר, [[רחובות]] [[תשס"ד]] (מהדורה שניה עם הוספות - תשע"ד).
*יהושע מנחם נויהויזר, '''הצפנת פענח במשנת הרבי''', [[ועד להפצת שיחות]], [[תשס"ג]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Tenenbaum-Shatz%20-%20Tammuz%201,%205774.pdf רב החובל החב"די בים התלמוד]''', סקירת הפן החב"די באישיותו של הרוגוצ'ובר, בתוך [[תשורה]] לנישואי משפחת טננבוים (כפר חב"ד תמוז תשע"ד)

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד] - מאמר שפורסם ב[[עיתון]] "שעה טובה" מאת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59704 בנו העלום של הרוגצ'ובער] - יעקב ב. פרידמן, עיתון בקהילה {{אינפו}}
*ישראל אורי מייטליס, '''[http://asif.co.il/?wpfb_dl=2360 הלמדנות הפילוסופית של רבי יוסף רוזין בדרשותיו של הרבי מליובאוויטש]''', בהוצאת אוניברסיטת בר אילן, באתר אסיף {{PDF|}}
*ישראל אורי מייטליס, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mathless-Landau%20-%20RC%20Adar%20Beis%2C%205776.pdf חקירות והתבוננויות חסידיות בחידושים של הגאון הרוגוצ'ובי בסוגיות קידושין ונישואין]''', תשורה מחתונתו, תשע"ו

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{מיון רגיל:רוזין, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2020-06-15T15:59:42Z

62.0.85.33:

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]


== כמה הצעות לבר- מצווה. ==

[[קובץ:סמל חבדפדיה.png|200px|thumb|left|]]
קודם כל: מזל טוב מזל טוב. למי שלא שם לב, בעוד שבועיים ב[[כ"ד בסיוון]] ימלאו לחב"דפדיה 13 שנים ([[תשס"ז]] - [[תש"פ]]).

שנת ה13 הזו יכולה לעבור בשקט, או להקפיץ את כל חב"ד על הרגליים.{{ש}}המטרה היא כמובן שהשנה הזו תמשוך עורכים ושיפורים באין ערוך לנעשה עד עכשיו.

ולכן באתי בכמה הצעות:

===ליום הולדת עצמו:===
# לעצב סמל חגיגי לשנה הקרובה 'חב"דפדיה 13 שנה'.
# לנסח כרזה לעמוד הראשי 'מזל טוב לחב"דפדיה' עם שירות ותשבחות, וכמובן, הזמנה לעריכת חב"דפדיה.
# לדאוג לכתבה באינפו (אולי אפילו כבר עכשיו) ובבית משיח.

===לשנה הקרובה:===
# ליצור מעין פורטל '13 שנה לחב"דפדיה' עם העורכים החדשים שהצטרפו השנה, יוזמות חדשות, ערכים שנתווספו השנה, מייזמי השנה. ועוד כל שעולה על רוחכם.
# הזמן להתחיל את [[משתמש:בנימין770/מיזמי התרגום|התרגומים]] לחב"דפדיה.

בברכת מזל טוב! מזל טוב! --[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 11:46, י"א בסיוון, ה'תש"ף 11:46, 3 ביוני 2020 (IST)

:הצעה שעלתה כבר פעם, אך עדיין רלוונטית ותגרום להגברת הצפיות בחבדפדיה וכן יכולה לגייס עורכים, היא להוסיף באתר חב"ד אינפו ריבוע של הידעת שמתחלף כל יום (!) מתוך חבדפדיה. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] - [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיחה]], 15:13, י"א בסיוון, ה'תש"ף 15:13, 3 ביוני 2020 (IST)
::אין מספיק הידעת בחב"דפדיה בשביל זה... [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 16:33, י"א בסיוון, ה'תש"ף.
:::הכל טוב ויפה, אבל צריך לדאוג לכתבות הנ"ל, וחוץ מזה אין ענין ל'הידעת', צריך להחליף כל יום ערך, דהיינו לאו דוקא מובחר או מומלץ, אלא ערך שלם (זה מתחבר עם מה שכתבי למעלה בעניין מתקפת הערכים עיי"ש), כל השאר - נראה לי טוב, ייש"כ לאיש היוזמות של חב"דפדיה {{א|בנימין770}} ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 18:04, 3 ביוני 2020 (IST)
::::שימו לב למה שעשיתי כאן [[תבנית:13 לחב"דפדיה]] לפני עיצובים וכו' וכמובן פתוח לעריכה, שינוים וכו' (בימים הקרובים כנראה לא אוכל עוד לצאת ולבוא כמקודם, אז מישהו צריך לקחת את העבודה). מזל טוב! מזל טוב! --[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 21:51, י"א בסיוון, ה'תש"ף 21:51, 3 ביוני 2020 (IST)
:::::ראו כאן: [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/13 לחב"דפדיה]] --[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 21:51, י"א בסיוון, ה'תש"ף 21:51, 3 ביוני 2020 (IST)
::::::כל הרעיונות טובים ויפים גם הידעת אפשר להמשיך את המיזם כדי שיהיה מספיק לכל יום, יש כעת כבר 208 הידעת. כל יום ערך אחר בחב"ד אינפו ודאי שלא שייך, גם מצידם שזה ארוך מידי וגם מצידנו שלא נפרסם ערכים לא מושלמים כדי שהרמה שלנו תחשב כמו שהיא ולא תרד ח"ו. להפוך את העמוד הראשי למודעות מזל טוב זה לא בא בחשבון, אפשר לשים כמקובל באתרי ויקי תבנית בראש כל הערכים למשך שבוע/חודש עם מזל טוב בקצרה. יש בעיה כעת בהעלאת תמונות כך שאני לא יודע כמה יצליח שאר הרעיונות אבל אני בעד ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 13:07 • י"ב בסיוון ה'תש"ף
:::::::עוד שלושים ותשעה עריכות בדיוק מגיעים לעריכה 350,000 שיהיה לנו במזל טוב. אפשר לציין את זה בכתבה באינפו - [[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - היום, [[כ' בסיוון]] [[ה'תש"ף]] מגיע משיח.
::::::::עברנו... לגבי הידעת יומי - התחלתי לנסות את העניין בעבר - מוזמנים להצטרף - [[משתמש:חבר/הידעת יומי/חודש]] - [[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - היום, [[כ' בסיוון]] [[ה'תש"ף]] מגיע משיח.
:::::::::ישר כח! {{שכח|חלוקת קונטרסים}}

== שדרוגים! הודעה חשובה לכולם!! ==

שיע ביקש להודיע, שכל מי שעשה שינויים מאתמול בלילה, כדאי שיגבה אותם לעצמו, מכיוון שכעת נערכים שדרוגים שבסיומם הכל ימחק. בברכה• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 16:02, י"ח בסיוון, ה'תש"ף ''(10 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 16:02, 10 ביוני 2020 (IST)
:מה זאת אומרת? ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 17:28, 10 ביוני 2020 (IST)
::עד מתי זה? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 19:08 • י"ח בסיוון ה'תש"ף
::: זאת אומרת שעוד משך זמן, כל מה שהשתנה ב24 שעות האחרונות - ימחק! {{ש}}אני מאמין ששיע יודיע עד מתי. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:52, י"ח בסיוון, ה'תש"ף ''(10 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:52, 10 ביוני 2020 (IST)
::::ממתי זה התחיל???? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:29, י"ט בסיוון, ה'תש"ף 14:29, 11 ביוני 2020 (IST)
:::::בדרך אגב: מישהו יודע מה נסגר עם העלאת תמונות? זה שוב פעם לא נותן הרשאה.. זה קורה אצל כולם או שהתקלה היא אצלי? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:31, י"ט בסיוון, ה'תש"ף 14:31, 11 ביוני 2020 (IST)
::::::חברים יקרים, ראשית צפירת הרגעה, בעקבות עיכובים שונים בשדרוג, הצלחנו להגיע לדרך פעולה שלא ימחק שום דבר רטרואקטיבית, כרגע המתכנת יעבוד 'על יבש' כלומר ידמה את השדרוג והעברה. ורק אחרי שהמהלך יצליח, נעשה את השדרוג על אמת, נודיע לכם מראש ויהיה זמן (קצר ככל האפשר) שבו כל מה שיכתב כאן לא יישמר. '''בינתיים כל מה שכתבתם עד כה וגם מכאן ולהבא יישמר.''' עד להודעה חדשה.
::::::סיבת התקלות היא ששטח האחסון שלנו נגמר, לכן גם אי אפשר להעלות תמונות. כרגע אין לנו פתרון לבעיה, אך בעז"ה זה יפתר בקרוב בשדרוג. יחי המלך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בסיוון ה'תש"ף 15:47, 11 ביוני 2020 (IST)

== אגרות קודש ==

שלום התחלתי בפרויקט בלכתוב את תורת הרבי בחב"דפדיה התחלתי עם "אגרות קודש" ראו דוגמא [[אגרות קודש\ א]] , אמשח לעזרה וביקורת {{שכח|שמואל חיים}}
: רעיון מקורי. יש את הטקסט באוצר החכמה, ספריית חב"ד וכו', אולי לא כדאי. חכה לביקורת (חיובית או שלילית) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:26, י"ט בסיוון, ה'תש"ף ''(11 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:26, 11 ביוני 2020 (IST)
::באם אתה מתחיל את המיזם כמובן שמקומו כעת במרחב הפרטי שלך. בשונה מהפרויקט על התניא שבו הובא כל פרק עם הקדמה, הסבר, סיכום, צילום הפרק וכו' במיזם הזה נראה שאתה מתכנן להעתיק מלל של מכתבים וכו' ומסופקני אם יש לזה קשר לאנצקלופדיה. אגב, בהעתקות חומר יש לוודא שאין בעיה של זכויות יוצרים. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:02 • כ' בסיוון ה'תש"ף
:::הצעה - כדאי שבערך [[אגרות קודש\ כרך א]] תשים את המבוא. בנוגע לעצם ההצעה - {{מתלבט}}, יותר נוטה ל {{בעד}} ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 10:27, כ' בסיוון, ה'תש"ף

בינתיים אני התחלתי, לא אכפת לי ממש עם אחרי הזה אני יהיה צריך למחוק את זה למרות שלפי דעתי זה רעיון מצוין, מאחר שאני מכיר כמה וכמה מכרים שמאוד זה היה עוזר להם עם ב"חב"דפדיה" היה גם "אגרות קודש", תחליטו אתם אם לעצור את זה, אם יוחלט אז אני יעצור וימחק. וגם אני מצידי אחרי שאני גומר את זה אז אני עובר להביא לפה את שאר תורת הרבי ואחרי זה גם את כל תורת רבותינו נשיאנו, לגבי זכויות יצורים, לא ידוע לי שמכתבים של הרבי מוגנים בזה, וכן אני לוקח את זה מאתר שמפרסם בחינם

{{בעד}} [[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 11:18, כ' בסיוון, ה'תש"ף 11:18, 12 ביוני 2020 (IST)
:{{בעד חלש}} ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 11:45, כ' בסיוון, ה'תש"ף
::לפי איך שאתה מעתיק את זה מכתב מכתב אתה לוקח את זה מהאתר של הספריה, שם כתוב במפורש כל הזכויות שמורות ולכן צריך לבקש מהם אישור. בעבר העתיקו לכאן משהו בלי אישור והיה צריך אח"כ למחוק הרבה ערכים מהאתר (גם כאלו שלא ממש קשורים). ובכלל שאלה אם זה שייך לכאן, ה'היום יום' הועתק בשביל העמוד הראשי, אם יש צורך בזה למשהו ספציפי אז יכול להיות שיש קשר אבל סתם כך לא מכניסים מלל לאנצקלופדיה ומי שרוצה לחפש מכתב הוא יכול לעשות את זה באתר שאתה מעתיק ממנו. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 13:40 • כ' בסיוון ה'תש"ף
:::{{א|חלוקת קונטרסים}} {{צודק}} - מוריד את תמיכתי - אני {{נגד}} ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 13:53, כ' בסיוון, ה'תש"ף
::::נכון לאיך שזה עכשיו אני קצת {{מתלבט}} ונוטה יותר להיות {{נגד}}, אך אם תעשה את זה כמו הפרקים בתניא, לא רק שאני יהיה {{בעד}}, אלא שאני יהיה {{בעד חזק}}! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:00, כ' בסיוון, ה'תש"ף 14:00, 12 ביוני 2020
האמת שחלוקת קונטרסים {{צודק}} טעות שלי [[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 08:02, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 08:02, 14 ביוני 2020 (IST)

תגידו, מה אתם אומרים את זה יהיה בסגנון כזה - [[משתמש:שמואל חיים/אגרות קודש/א]] [[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 10:55, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 10:55, 14 ביוני 2020 (IST)
:א. {{הזחה}}. ב. כאשק העיקר יהיה הערך ולא המלל יש מקום לדון אבל כל עוד זה לא המצב אין קשר בין זה לאנציקלופדיה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:18 • כ"ב בסיוון ה'תש"ף

==הצעת מיזם==
בקשר לערך [[האוכלוסיה החב"דית]], לדעתי: 1: צריך לעדכן '''דחוף''' את כמות המש' החב"דיות שיש בקהילות חב"ד בעולם. 2: צריך לעשות ערך נפרד שיכול להקראות "קהילות חב"ד ברחבי העולם" במקביל לערך [[האוכלוסיה החב"דית]]. ושתי הדברים האלה הם '''ממש לא פשוטים''', זה אומר שצריך לדבר עם כמה אנשים ידועים ואמינים מכל קהילה חב"דית ברחבי העולם, ולבדוק את כמות המש' שיש באותה קהילה, (אפשר גם ע"פ רישומים אחרים) (שזה לבד לא דבר פשוט), לעדכן את כמות השלוחים (גם אלה שלא מוכרים ע"י המל"ח -בעולם וצא"ח - בישראל), צריך לדבר עם אנשים 'מבפנים' כדי שיתנו קצת רקע לתולדות כל קהילה חב"דית (בהקשר לערך על קהילות חב"ד) וכו'.. במטרת המיזם הזה היא להנגיש '''ברמה המדויקת ביותר שאפשר''' את מס' המש' הח"בדיות שיש ברחבי העולם - שעד עכשיו נתון במחלוקת. מי שבעד המיזם שיצביע {{בעד}} (הייתי אומר אפילו {{בעד חזק}}). מי שלצערינו לא - שיצביע שהוא {{נגד}}.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:08, כ' בסיוון, ה'תש"ף 16:08, 12 ביוני 2020 (IST)
:{{בעד חזק}} אבל: א. אין סיכוי לדבר עם קהלות מכל העולם, זו אשליה. ב. אין סיבה לשים שלוחים שלא מתחת המל"ח, רוב השלוחים המשיחיסטים עדיין תחת המל"ח!!! ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:44, כ' בסיוון, ה'תש"ף
::אני אומר שלא נפסיד מלנסות.. אפשר גם להוציא את המיזם אל אתרי חב"ד. (COL עשה פעם דבר כזה בארץ). ודווקא בגלל שזה קשה עושים על זה מיזם.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:48, כ' בסיוון, ה'תש"ף 16:48, 12 ביוני 2020 (IST)
:::{{בעד}} המיזם כולל '''כל''' השלוחים. זה אמנם קצת קשה וגם תמיד יצטרך להתעדכן אבל אפשר להגיע לרמה יחסית טובה. אם כל ההוספה זה פרטים מדוייקים ומקורות אז אפשר להכניס אותם לערך האוכלוסיה החב"דית ואין צורך לפתוח בשביל זה עוד ערך. בהצלחה! ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:07 • כ' בסיוון ה'תש"ף
::::הרעיון הוא '''גם''' להוסיף '''מספרים מעודכנים''' לערך [[האוכלוסיה החב"דית]], ו'''גם''' לפתוח ערך על הקהילות של חב"ד בימים האלה. הערך יהיה כולל חוץ ממספרים גם רקע להקמת כל קהילה, הרבנים שלה, מוסדות, וכו'. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 17:20, כ' בסיוון, ה'תש"ף 17:20, 12 ביוני 2020 (IST)
:::::אם תמצא מספיק מה לכתוב על כל קהילה בנפרד תוכל לפתוח בשבילה ערך נפרד ולא אפשרי לשים פירוט של כל קהילות חב"ד בעולם בערך אחד. בלי קשר תוכל עי"ז לעדכן גם את הערך האוכלוסיה החב"דית ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:23 • כ' בסיוון ה'תש"ף
{{שבירה}}אז למסקנה: יש ספקות אם המיזם יצליח, אך אין התנגדות לנסות עם המיזם.. קיצ'ר אני פותח דף מיזם. ר' {{א|חב"דניק}} - אשמח אם נעבוד על זה ביחד. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 21:10, כ"א בסיוון, ה'תש"ף 21:10, 13 ביוני 2020 (IST)
:למסקנה הזו הגעת אחרי שקראת את מה שכתבנו או את מה שרצית לקרוא? כתבתי שאין צורך בפתיחת דף מיזם אם מה שאתה רוצה הוא לעדכן את הערך האוכלוסיה החב"דית ואם אתה רוצה לכתוב פירוט של כל קהילות חב"ד בעולם זה לא יוכל להיכנס בערך אחד אלא לכל קהילה יהיה את הערך שלה (כפי שכבר יש להרבה כאלו) ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:43 • כ"ב בסיוון ה'תש"ף
{{בעד}} [[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 08:03, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 08:03, 14 ביוני 2020 (IST)
:[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - אתה בעד מה שאמר חלוקת קונטרסים, או בעד המיזם? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 11:17, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 11:17, 14 ביוני 2020 (IST)
::ר' {{א|חלוקת קונטרסים}} שליט"א: אני רוצה לעשות משהו על כל קהילה של חב"ד בעולם כמו שכתבתי, אך המשהו הזה יהיה מעין "סיכום" של כל הקהילות של חב"ד - במקום אחד. לדעתי זה רעיון ממש טוב לפתוח דף עם כל קהילות חב"ד והסיפור שמאחוריהם. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 09:59, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 09:59, 14 ביוני 2020 (IST)
:::אשמח אם המשתמשים שליט"א יעיינו [[משתמש:חסיד של הרבי/קהילות חב"ד בארץ ובעולם|כאן]] ויביעו את דעתם. יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 11:16, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 11:16, 14 ביוני 2020 (IST)
וואו ! מצוין![[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 11:39, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 11:39, 14 ביוני 2020 (IST)

ל[[חב"ד אינפו]] יש ספר טלפונים של כל חב"ד, תוכל לברר אצלם כמה מספרים יש ואיפה יש ואז ככה זה יקל עליך לברר [[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 13:06, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 13:06, 14 ביוני 2020 (IST)
:אמנם אין להם את המס' טל' של כל מש' חב"ד, אך בכל זאת שלחתי להם עכשיו מיל. זה באמת יכול לקדם אותנו בהרבה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:18, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 14:18, 14 ביוני 2020 (IST)
::כרגע הערך ריק מתוכן על חוץ מכמה קהילות שיש בהם יותר מידי מידע בהתחשב שכבר יש עליהם ערך נפרד. כאשר כל הערך יהיה מלא לא יהיה אפשר להשאיר אותו כערך אחד. אם אתה רוצה לרשום פירוט על כל קהילה אז כפי שכתבתי לך אתה יכול לפתוח על כל אחת ערך נפרד כפי שיש ב[[:קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] - באם יש מה לכתוב עליה - כמובן. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:18 • כ"ב בסיוון ה'תש"ף
:::אני רואה שלא הסברתי את עצמי כראוי: הרעיון של הערך הוא לכתוב על כל הקהילות של חב"ד בעולם בצורה כזו שעל כל קהילה יהיה מין "סיכום" מי המייסדים שלה, איך כמה, מצבה כיום, וכו'. אני בכל אופן (וראיתי פה שעוד משתמשים) חושב שזה דווקא כן ראוי לערך בפני עצמו. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:23, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 16:23, 14 ביוני 2020 (IST)
::::ולהעיר שהדיון '''אם''' לכתוב את הערך כבר הסתיים ברוב שזה דבר טוב ורצוי. עכשיו בסך הכל שאלתי מה אומרים על איך שזה בנוי '''עכשיו'''.. יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:25, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 16:25, 14 ביוני 2020 (IST)
:::::ובדיוק על זה שאלתי אם אתה קורא מה שאתה רוצה לקרוא או מה שאנחנו כותבים? תחשוב ששנה הבאה יגיע משתמש שיחליט שהוא רוצה לעשות ערך על כל קהילות חב"ד בארץ כולל מי רב הקהילה, כמות הקהילה, ומוסדות הקהילה אבל בשונה מהערך שלך בלי מייסדי הקהילה, ופיתוחה ומצבה כיום, זה יהיה נשמע לך טוב? אי אפשר לעשות כמה ערכים על אותו דבר עם עוד פרט או פחות פרט. יש ערך על כל קהילה בנפרד ואת הפרוייקט הזה אתה יכול להרחיב. יש ערך על מספר האנשים בקהילות חב"ד אותו אתה יכול להרחיב ולהוסיף מקורות. אי אפשר גם ערך עם כל קהילות חב"ד עם יותר פרטים אבל בלי כל הפרטים - זה כבר נשמע מיותר מאוד. הדיון הוא תמיד היה האם יש צורך בערך ואתה יכול לראות גם מה שאתה כתבת... אני מאוד בעד הרעיון שיהיה יותר אמין ולכן הצבעתי בעד הוספת המקורות לכל פרט בערך אבל אין צורך לפתוח עוד אחד ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:49 • כ"ב בסיוון ה'תש"ף
::::::אני ב"ה יודע לקרוא, ותקרא גם אתה, הרב {{א|חב"דניק}} בעד פתיחת הערך, וגם הרב {{א|שמואל חיים}} בעד פתיחת הערך. רק אתב מתנגד משום מה. ועדין לא הבנתי למה אתה מתנגד? - הערך הזה בא להנגיש את כל קהילות חב"ד בדף אחד. בכל אופן יש כבר הסכמה של רוב (תקרא בעצמך) על פתיחת הערך. אז התחלתי אותו. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 17:12, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 17:12, 14 ביוני 2020 (IST)
::::::כפי שכבר אמרתי: (א) אעזור ל{{א|חסיד של הרבי}} בנושא. אבל - (ב) לא אטפל בקשר עם קהלות חב"ד וכו' כי זה לא אפשרי מבחינתי ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 17:46, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף
{{שבירה}} הגענו ל{{סוף דיון}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:17, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 14:17, 15 ביוני 2020 (IST)

==כתיבת ערך חדש על "יסוד" המיזם==
לאחר שנוכחתי לדעת שקביעת המספרים המדויקים של חסידי חב"ד בעולם הינו "למעלה מגדר אנושי" עבור אנשים פשוטים כמונו (מבלי לזלזל חלילה באחד מהמשתמשים שליט"א) החלטתי לזנוח לעת עתה את "ענין המספרים" ולעבור לכתיבת ערך אחד שיאגד את כל קהילות חב"ד ברחבי העולם - בערך אחד (מהרעיונות המהפכניים בהיסטוריה האנושית). מבלי ששמו לב התחלנו כבר לדון על הערך הזה בדף הקודם, אך למען הסר ספק מלבו של כל אדם אשר על פני האדמה הריני מתכבד בזאת להציג בפניכם את הדיון החדש: מי {{בעד}} פתיחת ערך שיאגד את כל קהילות חב"ד בארץ ובעולם, כמו [[משתמש:חסיד של הרבי/קהילות חב"ד בארץ ובעולם|שכבר התחלתי לעשות כאן]]. ומי חלילה וחס מתנגד לפתיחת הערך הקדוש הזה.. בברכה ובכבוד רב, אחד שהוא - [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 18:18, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 18:18, 14 ביוני 2020 (IST)
:{{בעד חזק}}, כך גם נוכל פחות או יותר לדעת את מספר האוכלוסיה... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 19:08, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף
::נגד לפתוח ערך חדש. בעד לעדכן את המספרים ב[[האוכלוסיה החב"דית]]. ובנוסף לפתוח ערכים על קהילות שיש מה לכתוב עליהם ולשים מקור בערך [[האוכלוסיה החב"דית]] כך מי שירצה לדעת איפה יש קהילה יוכל לעיין שם ואם הוא ירצה עוד פרטים הוא יוכל להיכנס לקישור. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 19:18 • כ"ב בסיוון ה'תש"ף
:::בנושא הזה אני מסכים עם חלוקת ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 20:05, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף
::::אבל אחרי הכל - עדיף שזה יהיה נגיש לכולם מול העיניים, יש כאלה שמאוד אוהבים ללמוד על קהילות חב"ד, ולא רק לדעת את המספרים.. אני חושב שעדיף שיהיה ערך שיאגד את כל קהילות חב"ד "בפורום" אחד. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:36, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 20:36, 14 ביוני 2020 (IST)
:::::להזיק זה בטוח לא יזיק, אם כן אז למה סתם להתנגד? אני השקעתי הרבה מאוד בדף הזה.. סתם חבל שהכל ילך לפח.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:38, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 20:38, 14 ביוני 2020 (IST)
::::::וכפי שכתבתי לך בהתחלה... ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 21:07 • כ"ב בסיוון ה'תש"ף
:{{בעד}} רעיון טוב, גם זה לא מתאים לשים את הכול ב[[האוכלוסיה החב"דית]][[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 11:11, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 11:11, 15 ביוני 2020 (IST)
::מי אמר להכניס הכל? הפוך, לא להכניס את המידע שם אלא רק מקורות וקישורים, וזה מתאים לכל ערך ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 12:41 • כ"ג בסיוון ה'תש"ף
:::לפי מה שאתה אומר אפשר למחוק חצי מחב"דפדיה. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 12:43, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 12:43, 15 ביוני 2020 (IST)
אני רואה שה"קרב" פה ממש צמוד, לכן לפי מדיניות חב"דפדיה במקרים מיוחדים כותב הערך יכול גם להצביע כפי שיקול דעותו. ולכן אני מצביע {{בעד}} הערך הקדוש הזה, ולא סתם "בעד" - אלא {{בעד חזק}}! יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 12:50, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 12:50, 15 ביוני 2020 (IST)
:::::תוצאות ביניים: 2 {{נגד}}, ו2 (כולל אני) {{בעד}}
::::::סתם שאלה, איפה ראית את זה במדיניות? אם לדעתך אפשר עפ"ז למחוק חצי חב"דפדיה תגיד מה ראית שדומה למקרה זה ונדון גם בו. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 13:37 • כ"ג בסיוון ה'תש"ף
::::::::כמו שכבר אמרתי:חצי מחב"דפדיה. לדוגמה: לפי מה שאתה כותב אפשר למחוק את כל הרביים של חב"ד - זה כבר כלול בערך [[חסידות חב"ד]]! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:11, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 14:11, 15 ביוני 2020 (IST)
:::::::::ולפי מה שאתה כותב אפשר גם למחוק את אולם הדיונים! זה "סתם מיותר" ואפשר לדון על כל דבר בדף השיחה שלו.. תמחל לי על מי שאני עומד לשאול אותך עכשיו, אבל למה אתה כו"כ לא רוצה שיכתבו ערכים חדשים בחב"דפדיה? (וזה לא שזה ערך שיזיק, הוא יכול '''רק להועיל'''). ושוב: מחילה על השאלה. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:15, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 14:15, 15 ביוני 2020 (IST)
:הצעתי היתה לעשות בדיוק כמו הערכים על הרביים. מצד אחד ערך כולל ומצד שני ערך נפרד על כל קהילה וקהילה/רבי ורבי וכמובן עם קישורים ביניהם... אני מאוד רוצה שיכתבו ערכים חדשים וכפי שכבר עשית היום שנים ברוך ה' וישר כח עליהם. אני בהחלט לא מעוניין שיפַּתחו ערכים שיורידו את הרמה וראה מה כבר עניתי לך בשיחת הערך של גליון כפר חב"ד. אני מקווה שאתה בראש של להבין... אחרי אתמול.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:27 • כ"ג בסיוון ה'תש"ף

=={{תבנית:סוף דיון}}==

מה דעתכם לעשות משהו כזה בסופי דיונים כאשר הגיעו לעמק השוה??? ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 20:32, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף
:{{בעד}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:34, כ"ב בסיוון, ה'תש"ף 20:34, 14 ביוני 2020 (IST)
::אני לא ממש רואה זמנים שזה קורה ואם זה קורה אז כדאי לרשום במקום את תוצאת הדיון אבל לא אתנגד לפתיחת התבנית ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 21:06 • כ"ב בסיוון ה'תש"ף
:::{{א|חב"דניק}} מה אתה אומר על [[תבנית:סוף דיון|התבנית שעשיתי]]? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:05, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 14:05, 15 ביוני 2020 (IST)
::::יש את זה בכותרת הדף, אני יביא פה עוד דוגמה: {{סוף דיון}}. מה אתם אומרים? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 14:06, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 14:06, 15 ביוני 2020 (IST)

==תמונות==
אפשר כבר לעלות תמונות? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 09:03, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 09:03, 15 ביוני 2020 (IST)
:הסתדרתי, יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 09:34, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 09:34, 15 ביוני 2020 (IST)

== הודעה ==

שלום לכם!, האתר זה נקרא כמובן "חב"דפדיה" , לפיכך לפי דעתי הוא אמור לייצג את כל חב"ד, אני לא מדבר על זה שיש חב"דניקים שלא מסתדרים עם ערך כמו [[הרבי כמלך המשיח]], אלא על זה שבכמה [[ארגון הפנסאים|ארגונים חבדי"ם אנטים]] וכן [[יוסף יצחק אהרונוב|אישים]] יש עליהן ביקורת לא כזאת טובה, אנחנו אמורים להביא את סיפור חייו של האיש או של הארגון ולא לכתוב את דעתנו עליו, אשמח שזה ישתנה
:ראה בדפי שיחה הרלוונטיים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:58 • כ"ג בסיוון ה'תש"ף

לקוטי שיחות

2020-06-15T15:58:49Z

62.0.85.33:

{{איחוד|אוצר לקוטי שיחות|לקוטי שיחות}}
[[תמונה:ליקוטי שיחות רגיל.jpg|left|thumb|250px|סדרת 'ליקוטי שיחות']]
סדרת '''לקוטי שיחות''' הינה סדרת הספרים (39 כרכים) החשובה והעיקרית ביותר של תורת [[הרבי]] היוצאת לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]]. סדרה זו בנויה מ[[שיחה|שיחות]] שאמר הרבי במהלך השנים, רוב השיחות נערכו על ידי חברי ועד להפצת שיחות, ומתייחדות בכך שכולן הוגהו בקפידה על ידי הרבי עצמו שהשקיע בכך שעות רבות.

==מבנה הסדרה==
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
הסדרה מורכבת מ39 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות'){{הערה|חלק א' על כרכים א-י, חלק ב' כרכים יא-טו, חלק ג' כרכים טו-כ, חלק ד' כרכים כא-כה, חלק ה' מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א-כט ב' חלקים, תוכן ומפתח.}},

סדרה זו מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מסה״כ תשעה 'ספרים'. (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א׳ כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; ״בראשית״ ״שמות״ ו״ויקרא״. וכרך ב׳ כולל שיחות על שני החומשים; ״במדבר״ ו״דברים״. באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים מה'ספר' השני.
החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל [[שיחה|שיחות]] השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת ״לקוטי שיחות״, ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.

הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הוציאו לאור את הספר ליקוטי שיחות כשלכל שבוע ישנם בין 2 ל-5 שיחות (תלוי באיזו סדרה).

בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות (וקטעי שיחות) שיש בהם ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, כלולים ובלולים מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם בארוכה, ואף אלו נלקטו "מגילה מגילה" בכל כרך וכרך.
ענין זה התחיל בכרך ט"ו, שנים רבות לפני תחילת ההו"ל של סדרת [[אגרות קודש]]. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.

בשנים האחרונות (החל מחורף [[תשל"ח]]) זכינו שהרבי [[מוגה|הגיה]], לעתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות שבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, החלו להדפיס אותם בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת ה[[ועד להפצת שיחות]]).

בשנים קודמות היה גם כרך אחד שיוחד ל"לקוטי שיחות על ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]". אך בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הנ"ל הכללית.

בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים. וכמו סדרת "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]", הכוללת חמשה כרכים.

==הרקע לסדרה==
בסביבות [[חג השבועות]] [[תשי"ח]]. תבע הרבי רבות מהחסידים [[הקהלת קהילות|ללכת לומר דברי חסידות בבתי הכנסת]], החסידים ביקשו שהרבי יגיה אחת משיחותיו מהשנים שעברו על פרשת השבוע, על-מנת שיהיה בידם חומר מוכן לומר, הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע קונטרסים שנקראו אז בשם 'תוכן עניינים לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'. שיחות אלו יצאו במשך שנה (והודפסו לאחר-מכן בשני הכרכים הראשונים של לקוטי שיחות).

שנת [[תשכ"ג]], היתה שנת הק"ן ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], הרבי עשה [[שטורעם]] גדול למעלת שנה זו, ושוב היתה התעוררות מחודשת להפצת השיחות. הרבי המשיך להגיה את השיחות, (אלו נקבצו בשני הכרכים ג-ד של לקוטי שיחות). לאחר מכן היתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.

ארבעת הכרכים הראשונים נערכו על ידי הרב [[אליהו חיים קרליבך]] והרב [[אוריאל צימער]] ונדפסו על ידי [[צא"ח]] ב[[ארה"ב]] ואחר כך נמסרה הזכות עליהם ל[[ועד להפצת שיחות]], ורק אחרי שנדפסו ארבעת הכרכים הם קיבלו את השם 'לקוטי שיחות' כשקודם לכן הם נקראו 'רעיונות לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'.

לאחר [[הסתלקות]] אמו של הרבי, הרבנית [[חנה שניאורסון]], בשנת [[תשכ"ה]], החל הרבי [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] בכל שבת ולהקדיש בכל [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שיחה מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של [[פרשת השבוע|הפרשה]]. בתקופה ההיא (משבת נח ועד שבת וישלח) הגיה הרבי מדי שבוע את כל ההתוועדות.

בשנת [[תשכ"ז]] החליט הרב [[בן ציון שם טוב]] לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, הוא חידש והרחיב את פעילות ה[[ועד להפצת שיחות]]. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס ולהפיץ את אחת השיחות שהוגהו מהשנים שעברו ברחבי [[ניו יורק]], כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, כתב הרבי בעצמו על דף-השער של הקונטרס את צמד-המלים "לקוטי שיחות", וציין למטה להוסיף את סמל [[קה"ת]]. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.

בחורף [[תשכ"ט]], לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את כל השיחות שיצאו בארבעת הכרכים הראשונים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות לשבועות הבאים. לקראת שבת [[פרשת שמות]] [[תשכ"ט]] הופיע ליקוט חדש מהרבי. אולם סך הכול הוגהו באותה שנה רק לשבע שבתות.

בשנת [[תש"ל]], כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה-ט.

בשנת [[תשל"ב]], בעקבות התעסקותו של ר' [[יואל כהן]] בכתיבת [[ספר הערכים]] לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת [[תשל"ג]] ביוזמתו של הרב [[יהודה לייב שפירא]] ניגשו יחד חברי ה[[ועד להפצת שיחות]] בשעת חלוקת [[כוס של ברכה]] במוצאי שמחת תורה, וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, כשבהשפעתו של הרב שפירא החלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש), וכך זה המשיך עד לשנת [[תשל"ו]], עם הפסקה קצרה בשנת [[תשל"ה]], ומאז תשל"ו ברצף עד ל[[תשנ"ב]].

משיחות אלו נכרכו כל 39 ספרי הלקוטי שיחות, שבהם 1228 ליקוטים.

הליקוט האחרון אותו הגיה הרבי היה לקראת שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, והוא נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187.

יחד עם זה ישנם מספר שיחות מוגהות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו{{הערה|כגון רוב ההדרנים על הש"ס, ועוד.}}.

בפי [[חסיד]]ים מקובל, (ויש אומרים שמ[[הרבי]] עצמו היו התייחסויות לכך) שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה ה[[יהודי]]ת וה[[חסיד]]ית. הרב [[יואל כהן]] מכנה חלקים אלו: 'שולחן ערוך של הרבי'.

==צורת העריכה==
כמתבקש ממטרת החוברות - חזרת חסידות בבתי כנסת - נערכו השיחות באופן של נקודות משיחה (או מכמה שיחות, מכתבים ואפילו [[מאמר|מאמרים]]) שנערכו מחדש בצורת ענין מסודר ולא כצורת האמירה.

העריכה כולה לוותה בהנחיות צמודות מ[[הרבי]], למשל מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. פעמים רבות הרבי ביקש להוריד ענינים שלמים שנכתבו בגוף השיחה אל ההערות, לשנות במקצת ציוני מראי מקומות, להחליף סוגריים לזוג מקפים ועוד.

הרבי ביקש שהעריכה תהיה כמה שיותר מובנת לציבור הרחב, גם במחיר היצמדות פחותה לסגנון המקורי. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים מדוייק ביותר אך קל לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות (לדוגמא - כל משפט שבתוכו ישנם סוגריים אמור להיות קריא ברצף בין עם הסוגריים ובין בלעדיהם), כדי שיהיה נעים לעין הקורא החיצוני.

בחלקים האחרונים השתדל הרבי שיהי' מתאים גם לסגנון לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות.

==שפת הכתיבה==
בעקבות שינויים שונים שעבר צוות העריכה של הסדרה וקהל היעד, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת האידיש וחלקים אחרים בלשון הקודש.

בשנים הראשונות אחרי השואה, רוב קהל [[חסיד|חסידי חב"ד]] היו יוצאי ארצות אירופה ושפת הדיבור שלהם הייתה אידיש. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן איפוא שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.

עם השנים גדל היישוב החב"די ב[[ארץ הקודש]], ואט אט, במיוחד אחרי הצטרפות תנועת ה[[תשובה]] למאזן, התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך רציני בשיחות בלשון הקודש.

בתחילת שנת [[תשל"ג]] הסכים הרבי להתחיל להגיה את הלקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי ב[[קראון הייטס]], והם התחילו להכין את השיחות להגהה.

בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' עד י"ד בלקו"ש. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחיחלת שנת [[תשל"ה]] הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.

במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה (תשל"ה). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות (והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י-יד), וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלה"ק וחלקם באידיש.

ב[[תשל"ו]] חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו-כ"ט), ורק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, הפעם על ידי מערכת מנוסה ומקצועית, והמשיך בזה עד שבת פרשת ויקהל תשנ"ב. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל'-ל"ט.

==חלוקתו על ידי הרבי==
הרבי חילק במספר הזדמנויות חלקים שונים שיצאו לאור מתוך הסדרה, בסמוך למועד הוצאתם לאור.

כאשר הקבוצה הראשונה של [[לוחי הרבי לארץ הקודש]] יצאה בשליחות הרבי בשנת [[תשל"ו]], חילק להם הרבי את חלק י"א שיצא באותה שעה ממכבש הדפוס.

גם לקבוצה הבאה שנשלחה על ידי הרבי לארץ הקודש בשנת תשל"ז, חילק הרבי לחברי הקבוצה את חלק י"ב, והדבר חזר ונשנה ב[[שושן פורים]] [[תשל"ח]] כאשר חברי הקבוצה השלישית נכנסו לרבי קודם הנסיעה וזכו לקבל את חלק י"ג כשהוא כרוך בכריכת עור.

ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] תש"מ, חילק הרבי את חלק ט"ו ל{{ה|תלמידים השלוחים}} לישיבת חב"ד באוסטרליה.

==הוצאות שונות לסדרה==
[[קובץ:לקוטי שיחות באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[לקוטי שיחות]] בתרגום לאנגלית]]
* '''בעברית''' - בשנת [[תשל"ד]] הוקם ב[[ישראל]] [[מכון לוי יצחק]] כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת [[תשע"ד]] גמר המכון את כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים תש"ל-תשל"א תורגמו השיחות של כרכים א-ד והודפסו בב' כרכים. וכן בשנים תשנ"ג-תשנ"ו הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא ל[[עברית]] מדוברת כמו מכון לוי"צ) של רוב השיחות מכרכים כה-כט, וחלק מכרכים ו-ז. משום מה, בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.
*'''בעברית''' - בשנת [[תשע"א]] יצאו לאור שלושה כרכים של מהדורה לבני הישיבות הכוללת שלוש שיחות לכל פרשה ומועד, בתרגום חדש ללשון הקודש, בתוספת פתיח וסיכום לכל שיחה - בשם [[אוצר לקוטי שיחות]]. בהוצאת [[קה"ת]] ו[[תורת חב"ד לבני הישיבות]], בשנת [[תשע"ו]] יצאו שלושה כרכים נוספים עם שלוש שיחות נוספות לכל פרשה ומועד. בשנת [[תשע"ט]] הספרים יצאו במהדורה חדשה של שישה כרכים, כרך לכל חומש, עם שש השיחות לכל פרשה ומועד.
* '''באנגלית''' - תרגום הסדרה ל[[אנגלית]] נעשה על-ידי 'ועד להפצת שיחות'.
* '''ליקוטי שיחות פרשיות''' - בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור ה[[ועד להפצת שיחות]] מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת [[ספר השיחות]]. בשנת [[תשע"א]] יצא סט זה במהדורת כיס.

===ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה===
*'''[[ביאורים לפירש"י על התורה]]'''

==ראו גם==
* [[ועד להפצת שיחות]].
* [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]].
* [[אוצר לקוטי שיחות]]
==לקריאה נוספת==
*אליהו מאיר אליטוב, '''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי בלקוטי שיחות, [[תשע"ב]].

==קישורים חיצוניים==
* סדרת לקוטי שיחות כרכים א' - ל"ט, ב[http://sites.google.com/site/bokss2/home/lkoth פורמט ספר] - אתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].
* כרכים ל' - ל"ט, ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/index.htm פורמט טקסט] - אתר "ספריית חב"ד".
*[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/news/121190 סקירה היסטורית על ההוצאה לאור של הלקוטי שיחות - פרק א']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121323 פרק ב']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121405 פרק ג']''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/121530 פרק ד']''' - {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://toratchabad.com/%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2 סקירת הסדרה]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*הרב מנחם מענדל קפלן, '''[https://toratchabad.com/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D לקוטי שיחות, תורה אחת, תורת אמת, תורת חיים]''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''[https://toratchabad.com/%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA גדולי ישראל על הלקוטי שיחות]''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה: ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סדרות]]

יוסף יצחק יהושע הכט

2020-06-09T13:19:44Z

62.0.85.33: /* תולדות חיים */

[[תמונה:אתפשטותא דמשה.jpg|left|thumb|250px|שער ספרו]]הרב '''יוסף יצחק יהושע העכט''' (ח' בניסן, תשט"ו) הוא רב וראש כולל ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]] ומחבר ספרות תורנית.

==תולדות חיים==
הרב יוסף יצחק יהושע הכט נולד ב[[ח' ניסן]] [[תשט"ו]] לאביו הרב [[פרץ הכט]]. בהגיעו לפרקו נשא את בתו של הרב [[שרגא פייבל רימלר]].

בשנת [[תשמ"א]], יצא בשליחות הרבי למלבורן [[אוסטרליה]] במסגרת כולל האברכים שנוסד שם על ידי הרבי שנתיים קודם. הוא משמש בתור ראש כולל וברבנות, בנוסף שימש ברבנות במשך כעשור בבית שמש, ישראל.

הרב העכט הינו המייסד והעומד בראש המכון לחקר כתבי הרמב"ם (rambam research) ולאחר התעסקות רבת שנים בכתביו של הרמב"ם והוצאת ספרים בתורתו, החל הרב העכט בפרוייקט מקיף בחקר תורת שר התורה הגאון הרוגצ'ובי, רבי יוסף רוז'ין. בפרוייקט רב שנים זה, משקיע הרב העכט את מרצו במסירת שיעורים קבועים בתורת הרוגצ'ובי, הסברת חידושיו בספריו צפנת פענח וגילוי ופרסום של כתביו שעדיין לא הודפסו.

שיעוריו הקבועים בתורת הגאון הרוגצ'ובי זוכים להשתתפות של המונים מכל גווני הקשת, חסידים, ליטאיים ואף בעלי תשובה הנהנים מחידושיו הנפלאים ומהעמקתו והסברתו הברורה של חידושי הגאון, וכמו כן מהגילויים החדשים מכתבי הגאון שלא נדפסו עד כה המתפרסמים בשיעוריו.

==חיבוריו==
* הספר "אתפשטותא דמשה". מכיל ביאורים על הלכות [[ליל הסדר]] ונוסח ההגדה לרמב"ם, עם הערות וציונים לעשרות ספרי ראשונים ואחרונים. כולל מקורות חדשים וביאורים ברמב"ם, והרבה חידושים וביאורים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], משנ"ב ועוד. כמו כן נדפס גם כן על הלכות [[חנוכה]] ודיני הלל. לתועלת הלומדים נדפס בתחילת הספר דברי [[הרמב"ם]] מעוטרים בנושאי כליו כמו שנדפסו ברמב"ם מהדורת "שבתי פרנקל" (ברשות המו"ל).
* סדרת הקבצים, אור המאיר על דף היומי, במסכתות ברכות, שבת ועירובין.
* סדרת הקבצים צפנת פענח מבואר על תורת הרוגוצ'ובי.{{הערה|1= תקיית הקבצים, צפנת פענח מבואר[https://drive.google.com/drive/folders/18Z0bQBgelhRpqDoPo0ghSYkJqrkBgIVt]}} {{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%94%D7%9C/ חידושי הרוגוצו'בי על ספר תורה של הקהל] {{אינפו}}}}

==משפחתו==
* אביו הרב [[פרץ העכט]]
* אמו מרת חי'ה יוטא העכט (ראזנפלד)
* בנו הרב מנחם מענדל העכט, שליח בקווינס, ניו יורק

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:אישים באוסטרליה]]

זמרוני זליג ציק

2020-06-09T13:18:41Z

62.0.85.33: ביטול גרסה 344052 של 164.138.116.189 (שיחה)

[[קובץ: זמרוני ציק2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב זמרוני ציק נואם בכנס 'משיח בכיכר']]
הרב '''זמרוני זליג ציק''' ([[כ"ט חשון]] [[תש"ט]]-[[ט"ז סיון]] [[ה'תשע"ח]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בת ים]], [[משפיע]], וממייסדי [[איגוד המשפיעים]] שתחת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יושב ראש [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], חבר הנהלת [[תומכי תמימים באר שבע]] וחבר הנהלת 'ישיבת המלך המשיח' בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ט חשון]] [[תש"ט]] לחיים וציפורה ציק (נקרא על שם סביו רבי זליג פרוכטר הי"ד), למשפחה שהשתייכה לזרם המזרחי. כשהיה ילד חיפשו הוריו מסגרת קייטנה דתית, ושלחו אותו לקייטנה ב[[כפר חב"ד]]. בצעירותו למד בישיבה התיכונית "נחלים" וכן תקופה בישיבה הליטאית "ישיבת הנגב" בנתיבות של הרב יששכר מאיר.

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
בשנת ה'[[תשכ"ז]] לערך גוייס ל[[צבא הגנה לישראל|צבא]], וכשהיה באמצע קורס מ"כים פרצה [[מלחמת ששת הימים]]. הרב ציק נשלח לחזית המצרית, שם הכיר את [[הרב]] אהרון טננבוים איש מילואים, ויחד למדו פרק מ[[ספר התניא]]. ההיכרות שנוצרה בינו לרב טננבוים הלכה והעמיקה, והוא הזמינו לשבת ב[[כפר חב"ד]]. באותה שבת ביקר הרב ציק ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה]] שם למד עם [[תלמידי התמימים]] מ[[תורת החסידות]], ונפשו נקשרה בתורה זו{{הערת שוליים|על פי ראיון עמו ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 611}}. מאז אותו ביקור, בכל שבת בה הורשה לצאת מהבסיס, היה מגיע לכפר חב"ד.

במשך הזמן נפגש עם חייל מהמחלקה בוגר [[בית הספר למלאכה]], שהיה ברשותו [[חת"ת]]. יחד התחילו ללמוד [[ליקוטי שיחות]] של הרבי שחולקו ב[[בית הכנסת]].

בשנת [[תשכ"ח]] התחתן תוך כדי שירותו הצבאי, ועבר לגור ב[[בני ברק]] סמוך להורי אשתו. המעבר ל[[בני ברק]] היה מרובה בחששות, כיוון שכתב על כך לרבי ולא זכה לקבל מענה. כשידידו הרב אהרון טננבוים נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאל האם כדאי להשפיע עליו לעבור לכפר חב"ד. הרבי ענה ש{{ציטוטון|מכיוון שהוא התקרב זה עתה וגם זוגתו התקרבה, המעבר מהעיר לכפר עלול לפעול שבירה, ולכן לא כדאי להשפיע בכיוון זה}}

הורי אשתו הכירו את הרב [[גדליה אקסלרוד]] מ[[רמת גן]], וזה הציע לו ללמוד חסידות בקביעות עם הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]{{הערת שוליים|כשנפטר הרב בליז'ינסקי החל ללמוד אצל הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].}}.

===כמדריך בישיבת נחלים===
בשנת ה'[[תשכ"ט]] סיים את שירותו הצבאי, והרב בא-גד, ראש ישיבת נחלים הציע לו לשמש כמדריך בישיבה. לאחר קבלת ברכתו של הרבי, החל לעבוד בישיבה. בנחלים פעל רבות עם בחורי הישיבה בדרך תורת החסידות, והשפיע על רבים מהם לנהוג במנהגי חסידים (חלקם אף נהפכו לחסידי חב"ד). הנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את התקרבותם של הבחורים לחסידות חב"ד, ובסביבות [[חג הפסח]] בשנת ה'[[תש"ל]] התבקש לסיים את תפקידו.

==אצל הרבי==
באותה תקופה ידיד נעורים שלו מישיבת נחלים, הרב [[דוד נחשון]], הציע לו לנסוע לרבי, ומכיוון שבדיוק פוטר מהישיבה ניצל את הזמן ונסע לרבי בחודש [[אייר]]. כשהגיע ל-[[770]] כתב לרבי שברצונו לעבוד כדי לכסות את הוצאות הנסיעה, אך הרבי השיב לו {{ציטוטון|יעשה כעצת הנהלת הישיבה}}. ההנהלת הישבה ערכה "אסיפה" והחליטה שעל פי דברי הרבי הוא נכנס ללמוד ב"ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית]]" במסגרת ה"קבוצה" [[תשל"א]]. וכך מצא את עצמו תלמיד ב"קבוצה" לאחר חתונה בהוראת הרבי.

===ביחידות הראשונה===
הרב ציק רצה מאוד להיכנס ל[[יחידות]], אך מהמזכירות נמסר לו שעליו לחכות זמן רב. לאחר תקופה שהמתין והתור עדיין נותר רחוק כתב לרבי שרצונו עז להיכנס ליחידות, ואם אין אפשרות בזמן הרגיל הוא מבקש להיכנס שלא בזמן הרגיל. תשובת הרבי הייתה ש{{ציטוטון|הזמן הזה אינו מסוגל לזה ומה יועילנו?!}}.

ב[[י"ג בתמוז]] הגיע תורו להיכנס ליחידות. טרם היכנסו לרבי הכין רשימת שאלות שהתפרשה על דפים רבים, והגיש למזכירות כדי שיכניסו לרבי. דקות לפני שנכנס ליחידות ניגש אליו [[תמים|בחור]] ודיבר איתו על האמונה ברבי כ[[משיח]], אז החליט הרב ציק שצריך לכתוב הכול בצורה אחרת ובסוף הדף החדש כתב כי מאחר שהרבי הוא משיח, הוא מתקשר ומתבטל לפניו כמשיח ומבקש ברכה.

כשנכנס לרבי, הרבי שאלו באיזו שפה לדבר. הרב ציק ענה ש[[אידיש]] קשה לו, והרבי החל לדבר ב[[לשון הקודש]]. כשהגיש לרבי את דף השאלות החדש הרבי הגיב {{ציטוטון|הרי כבר כתבת}}. במהלך היחידות ענה לו הרבי על כל השאלות, מלבד שתי נושאים עליהם הרבי דילג. בסוף היחידות שאל את הרבי על שתי הנושאים והרבי השיב לו גם עליהם.

כשיצא מהיחידות התיישב ל[[התוועדות|התוועד]] עם חבריו ה[[תמימים]], אז שם לב שאינו זוכר חלק מתשובותיו של הרבי אליו. בעצת חבר הכניס לרבי פתק בו כתב את התשובות אותם הוא זוכר, והשאיר מקום ריק לתשובות אותם שכח. כעבור זמן השיב לו הרבי את הפתק מלא.

====חלק ממענות הרבי====
[[קובץ:ועד שכמופת יהיה לרבים.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרבי לרב זמרוני: "ועד שכמופת יהיה לרבים"]]
חלק מהשאלות אותם שאל את הרבי:
*האם להירשם ללימודים באוניברסיטת "בר אילן" למחשבת ישראל ופילוסופיה במטרה לחדור באמצעות הלימודים לבתי ספר בשביל להפיץ חסידות - '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|שאלת [[רב|רב מורה הוראה]]}}{{הערת שוליים|לאחר שחזר לארץ נסע הרב ציק ל[[הרב זוין|רב זוין]] שהיה "נשיא כבוד" של האוניברסיטה. הרב זוין ענה לו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא מחשבת ישראל - מחשבת בר-אילן"...}}
*האם למסור הרצאות בנושא "[[אמונה]] ו[[ידיעת השם|ידיעה]]". '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אין זה פדגוגי כלל לגבי נושא שאינו ברור אצלו כל צרכו, יברר תחילה יותר את הנושא עם הרב מאיר בליז'ינסקי, ובינתיים ידבר על נושאים שכבר לימד בעבר}}.
*במהלך השירות הצבאי, קיבל על עצמו [[צום|צומות]] רבים כהודאה ל[[הקב"ה|השם]] על הצלתו. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מבואר ב[[תניא]] שאין עניין בצומות, אלא אותם צומות שקבעו לנו [[חז"ל]] כגון [[י"ז בתמוז]], אלא יפדה אותם ב[[צדקה]] ובתוספת [[יראת שמים]]}}.
*באופן קירוב אחרים לחסידות חב"ד. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|אבל בדרכי נועם}}.
*שאלה שהפנה בשם בחור שלמד בישיבת "נחלים", עד כמה יש להילחם על גידול [[זקן]] במשפחה ובישיבה. '''תשובת הרבי:''' {{ציטוטון|מה שאסור על פי [[שולחן ערוך]] - הרי אסור, ומה שמותר - יתייעץ ב[[משפיע]]}}.
*בנוגע למקום מגורים בעתיד, '''ענה הרבי''' שהיות ויש להם דירה בקריית באבוב בבת ים ויש בה כמה שומרי [[מצוות]] עליהם לגור שם ולהוסיף ב[[הפצת המעיינות]].
*על שליחת תמונות, דו"ח ופ"נ, '''השיב הרבי:''' {{ציטוטון|1=להצלחה רבה בעבוה"ק [= בעבודת הקודש] ועד שכמופת יהי' לרבים}}{{הערה|ראה תצלום.}}.

אחרי חודשיים מאז הגיע ל-770, הורה לו הרבי לחזור לארץ.

==בבת ים==
לאחר שחזר לארץ עבר בהוראת הרבי{{הערת שוליים|ראה לעיל במענות הרבי אליו במהלך היחידות.}} לקריית באבוב ב[[בת ים]], והחל לעבוד כמדריך בישיבת "אדרת" שפעלה במתכונת דומה לישיבת נחלים. גם שם פעל רבות בקרוב הנוער לחסידות חב"ד ובסוף השנה פוטר גם משם.

לאחר שפוטר מ"אדרת" התחיל ללמד בכיתה ו' בבית ספר חב"ד בעיר, והשפיע רבות על הילדים לצאת ל"[[מבצעים]]" בחנויות הסביבה. לאחר שנה נסגר בית הספר ממחסור בתלמידים, בשל האוכלוסייה המבוגרת שהתגוררה באזור.

===בית חב"ד הראשון===
בקיץ ה'[[תשל"ד]] הציע לחבריו רעיון לפתוח ספריה, בה ימסרו שיעורי תורה ותפעל חנות לממכר [[תשמישי קדושה]]. בשנים אלו עדיין לא פעלו "[[בית חב"ד|בתי חב"ד]]" והרעיון היה חדש. בשל כך התקשר לרב {{קח|חיים מרדכי אייזיק|חודקוב}}, מזכירו של הרבי והציע את הרעיון.

הרב חודקוב בירר מה מתוכנן לפעול בספריה, ובאיזה אופן, כשבמשך כל זמן השיחה היה על הקו הרבי בעצמו. הרב חודקוב התעניין האם הדבר ייעשה בפרסום וב[[שטורעם]] גדול, ואיך יגיעו לכמות גדולה של אנשים. הרב ציק הציע שיעברו בכל הקייטנות הפועלות בעיר ויפרסמו את [[עשרת המבצעים|חמשת המבצעים]]{{הערת שוליים|עד לשנת ה'[[תשל"ד]] היו רק חמישה מבצעי מצוות של הרבי.}}, והתקבל האישור.

יש לציין שבפעם הראשונה בה התייחס הרבי במכתבים לבית חב"ד זה לבית חב"ד בת ים.

מיד בפתיחת הספריה (בית חב"ד) הפיצו בעיר עלונים על [[מזוזה|בדיקת מזוזות]], חלוקת [[צדקה|קופות צדקה]] ועוד. בזמן קצר החלו להופיע בעיתונים המקומיים כתבות אוהדות על הפעילות.
כיום ידועה העיר בשם עיר הגאולה בזכות פרסום שם זה ב[[שיחת הגאולה]].
[[קובץ:ציק זמרוני - פנים.JPG|250px|thumb|left|הרב זמרוני ציק נואם ב[[התוועדות]] מרכזית לכבוד [[י"א בניסן]] ה'[[תשע"ג]]]]

===אצל הרבי בפעם השנייה===
בחודש [[אלול]] אותה שנה נסע בפעם השניה לרבי, וכשהגיע היה הרבי באמצע [[התוועדות]]. כשנכנס פנימה שאל הרבי האם הקבוצה שצריכה להגיע הערב כבר הגיעה, וכשנענה בחיוב שאל מי בקבוצה. אחרי שאמרו לרבי כמה שמות וביניהם את הרב ציק, שאל הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|איפה זמרוני? הוא כותב כל הזמן אודות מאות יהודים מכתבים, שיגיד [[לחיים]] עבורם ועל כוס גדולה. אינני מכירו בפנים - היכן הוא?}}. כשהצליח להתקרב לרבי ואמר לחיים על כוס גדולה, אמר הרבי (בתרגום חופשי:){{ציטוטון|זה זמרוני? איני אחראי אם הוא לא ישכים מחר ל[[סליחות]]..}}

באותה הזדמנות שהיה אצל הרבי גם נכנס ליחידות בפעם השנייה. במענה על שאלתו מה יהיה עיקר עיסוקו כעת, הפנה אותו הרבי לעסוק ב[[חינוך]].

===בשליחות===
אחרי קרוב לשנתיים, בשנת ה'[[תשל"ז]] בהם התעסק בשעות הבוקר בחינוך ילדי ישראל, ביקש מהרבי רשות להשקיע את כל מרצו רק בעבודה בבית חב"ד, וקיבל ברכה.

בשנת ה'[[תשל"ט]] פתח את ישיבת [[הדר התמימים בת ים]] שנועדה לצעירים בעלי תשובה, ופעלה עד שנת ה'[[תשמ"ב]].

בסוף שנות הלמ"דים (שנות השבעים) קיבל הרב ציק מ[[הרבי]] את [[קונטרס אהבת ישראל]] - בתור [[משפיע]]. מאז משמש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בבת ים וכ"[[עשה לך רב]]" של רבים.

בכ"ג חשוון תשמ"ג קיבל מכתב מהרבי שבסופו בירכו והוסיף בחתימת ידו "ועד שכמופת יהיה לרבים".

נמנה כחבר בארגון [[חגיגות הרמב"ם]] של צא"ח. ובשנת [[תשמ"ז]] ארגן את חגיגת ה"[[סיום הרמב"ם]]" השלישי בארץ הקודש, שנערכה ב"בנייני האומה" בירושלים. מעמד בו השתתפו גדולי האדמו"רים וראשי הישיבות וזכה לברכתו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ח]] לאחר השיחה של ב' ניסן בה דיבר הרבי על הכרזת "יחי המלך", יזם יחד עם הרב שמואל פרומר, קמפיין שבמהלכו כל ריכוזי חב"ד בעולם יכריזו בשעת "סעודת משיח" יחי המלך. אך הוא לא יצא לפועל מצד התנגדות פנימית.

בשנת [[תנש"א]] בזמן [[מלחמת המפרץ]] הוציא כרוזים בברכתו של הרבי על כך שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ש"עומד על גג בית המקדש ואומר ענווים הגיע זמן גאולתכם".

בעקבות [[השיחה הידועה]] בכ"ח ניסן [[תנש"א]] הקים את [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

בחודש [[סיוון]] ה'[[תנש"א]] החל להוציא לאור את עיתון [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|הגאולה האמיתית והשלימה]]. מטרת העיתון הייתה לקשר מאורעות שקרו בעולם, עם תהליך התגלותו ופעולתו של [[משיח]] בעולם. הדבר הגיע כתוצאה מ[[שיחות קודש|שיחות]] הרבי בהם ביאר מאורעות מיוחדים שקרו בעולם, והראה כיצד הם חלק מפעולתו של משיח שהתחילה בעולם. באחת הפעמים לקח הרבי עותק מהעיתון אל ה[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]].

בשנת [[תשנ"ג]] יזם קמפיין בשם "כתר יתנו לך" במסגרתו ירכשו כתר אמיתי לרבי בתור מלך בשותפות של כל אחד מבני ישראל.

בחודש כסלו [[תשנ"ג]] היה הנואם המרכזי בבאנקט הסיום של [[כינוס השלוחים העולמי]], בו זעק אודות הכנת העולם לביאת הרבי כמלך המשיח.

ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ד]] לאחר כ"ז אדר השני אירגן במסגרת עבודתו בצא"ח כינוס חרום ענק "לחיזוק האמונה הטהורה" בהשתתפות מאות מאנ"ש בארץ הקודש.

ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] היה המראשונים שדיברו בכלי התקשורת על כך שהרבי מליובאוויטש חי וקיים, וכן ערך "שבעת ימי משתה ושמחה" על כך "שזכינו להיות דור הגאולה העומד בנסיון האחרון של הגלות", בו' תמוז [[תשנ"ד]] הוציא את [[הגאולה האמיתית והשלימה (גיליון)|עיתון הגאולה]] תחת הכותרת "הרבי מלך המשיח חי וקיים".

בשנת [[תשנ"ה]] לאחר כינוס השלוחים העולמי, ארגן כינוס פעילים ארצי והקים את [[ועד כינוסי הקהל הארצי]], במסגרתו ארגן שלושה כנסי [[הקהל]] ארצים.

ב[[י' שבט]] [[תשנ"ו]] ארגן כינוס ארצי כחלק ממעמד הסאטלייט העולמי ואף נאם בשם תושבי ארץ הקודש.

ב[[ח"י אלול]] [[תשנ"ט]] ארגן כינוס ענק תחת הכותרת "המלך בשדה" בפארק הירקון בתל אביב.

בשנת [[תשס"ב]] הקים את רדיו זמן הגאולה שפעל בתקופת ערוצי הקודש ושימש כבימה חב"דית תקשורתית להפצת בשורת הגאולה ושלימות הארץ.

ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ד]] ארגן לראשונה את "עצרת גאולה ומשיח" באמפי בבת ים, ועם השנים הפך קיומה למסורת מידי שנה.

==פעולות נוספות==
במשך השנים עמד לימין ר' [[ישראל לייבוב]] שעמד בראשות [[צא"ח]] ועזר לו בפתרון בעיות שהתעוררו אצל חלק מה[[שלוחים]]{{מקור}}, כמו כן היה חבר בהנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צא"ח בארץ הקודש]]. בשנת [[תשל"ו]] כשהגיעו השלוחים לארץ הקודש, שלח הרבי את חלק מהשלוחים ללמוד אצל הרב ציק "שליחות"{{הערה|כך מעיד הרב יוחנן גואריה והרב אברהם כהן השליח בבאר שבע}}. וכן הקים את בית חב"ד חולון יחד עם הרב יוסק'ה לידר והרב לוי ווילמובסקי.

הקים וייסד את [[איגוד המשפיעים]] ב[[ארץ הקודש]] יחד עם הרב [[שמואל גרייזמן]].

===האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה===
{{ערך מורחב|האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה}}
האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה פועלת להגברת התודעה הציבורית לגאולה, ומטרתה לפעול את הבאת הגאולה. האגודה הוקמה על ידי הרב זמרוני זליג ציק, ומרכז האגודה הוא בעיר בת ים. האגודה מוציאה עלון שבועי, מפעילה אתר [[אינטרנט]] ומקיימת מספר כינוסים בשנה.

===עלון שיחת הגאולה===

[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]
{{ערך מורחב|שיחת הגאולה}}

שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]]. העלון מופץ ברחבי העולם על ידי תמימים ובתי חב"ד.

===שלימות התורה העם והארץ===
הרב ציק היה מגדולי הלוחמים כנגד הפגיעה בשלימות התורה העם והארץ, והיה כותב על כך בקביעות בפרסומיו וכן בכל כינוס שערך היה דואג למחאה בעניין, בשנת [[תשס"ה]] לחם בתוקף כנגד גירוש גוש קטיף וצפון השומרון [[תוכנית ההתנתקות]] ואף נאם בעצרת המחאה "מי לה' אלי" שנערכה בבניני האומה ב[[י"ד אדר]].

לאחר הגירוש, עלה עם תלמידיו מספר פעמים לחורבות היישוב 'חומש' והתוועד שם וחיזק את תלמידי הישיבה שהוקמה במקום.

===ארבע זוגות תפילין===
{{ערך מורחב|ארבע זוגות תפילין}}

ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת [[תפילין#ארבעה זוגות תפילין|ד' זוגות תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שמושא רבא]] ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות [[תפילין]] מהודרים. ולא רק [[תפילין]] דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם [[תפילין]] ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

הרב ציק נכח בהתוועדות, והבין שהרבי מעודד רכישת ד' זוגות תפילין והנחתם לכל יהודי. למחרת השבת, הוא כתב לרבי את הבנתו והעלה את רצונו להתחיל בהנחתם. הרבי ענה: "שייך לה[[משפיע]] שלו שי' שבארץ הקודש. אזכיר על הציון". הרב ציק ראה חידוש מיוחד בעצם מתן האישור שגם [[עשה לך רב|משפיע]] יכול להחליט בזה, בשונה מההנהגה בשנים קודמות - שרק הרבי עצמו אישר, בתנאים מסויימים, את הנחת זוגות [[תפילין]] אלו.

לאחר שקיבל את אישורו של ה[[משפיע]] שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] וקיבל על הדיווח ברכה נוספת מהרבי, החל להניח ד' זוגות {{הערת שוליים|[http://www.hageula.com/news/press/11759.html מכתבו של הרבי לרב זמרוני.]}}.

על פי השיחה, התוועד הרב ציק רבות שכל אחד צריך להתחיל ולהניח ארבעה זוגות, והיה מעודד בחורים מתקרבים להתחיל להניח [[תפילין דרבינו תם]].

ב[[חודש אלול]] תשע"ד, הוציא לאור את ספרו "תפילין של ימות המשיח" המדבר אודות מצוות התפילין בכלל והנחת ד' זוגות בפרט.

==אחרית ימיו==
ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ח]] עבר אירוע מוחי קשה, ובארץ ובעולם נערכו כנסי התעוררות ופעולות לזירוז הגאולה שנזקפו לזכותו ולרפואתו.

כעבור מספר שבועות נפטר ב[[ט"ז סיוון]] תשע"ח, בגיל 69.

לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ח]] אורגן ע"י [[האגודה למען הגאולה]] כינוס ענק בו החלה לצאת לאור סדרת ספרים בשם '''כפשוטו ממש''' בה מלוקטים מאמריו של הרב זמרוני שנכתבו במשך השנים בשער העלון [[שיחת הגאולה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/%d7%91%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%99-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a4%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%91%d7%9b%d7%99%d7%9b%d7%a8-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%95-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%a9%d7%9c-%d7%94/ הספרים מגיעים למשתתפי משיח מכיכר].}}, נכון לשנת [[תשע"ט]] יצאו לאור שני ספרים.

==משפחתו==
*בנו בכורו, הרב [[חיים ציק]] - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו"ר האגודה למען הגאולה, מרצה בכיר, ו[[משפיע]] במדרשת ה"מימד הפנימי" לנשים ובנות.
*בנו, מאיר ציק - ירושלים.
*בנו, לוי יצחק - כפר חב"ד.
*בנו, שניאור זלמן ציק - חיש כפר חב"ד
*חתנו, ברוך בורושנסקי - קריית מלאכי.
*חתנו, אריה עמית - מנהל ארגון "[[ברית יוסף יצחק]]".
*חתנו, הרב אבירז בן מתתיהו

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור VOD|zalig}}
* יצחק ברנדלר, "'''[http://chabad.info/bdh/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%E2%80%A2-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C/ שבועת אמונים לצבא המשיח באישון לילה]'''" כתבה אודות הרב זמרוני ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 611, י"א [[ניסן]] תשנ"ד {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/772377148644.html כל ימי חייו להביא לימות המשיח]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2018/6/6/689878154408.html אילו אנשים ידעו מיהו באמת הרב זימרוני]''', [[שבועון בית משיח]], כ"ה בסיון תשע"ח
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62630 אמונת חסידים בנצחיותו של נשיא הדור], הרב ציק בראיון לערוץ הרדיו 'קול חי' {{שמע}} - {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/open?id=1z2TteR5JYfyAto5nJKiR4SUjom04XEdf 'מדבר הכי חזק' - קובץ מנאומיו של הרב זימרוני] {{PDF}}
*[https://drive.google.com/open?id=1XBGndyM1pYwgIv9THqKxutbWWaDwmn0b שיעורים, תמונות, התוועדויות, כינוסים והו"ל] של הרב זימרוני ציק
*[https://drive.google.com/open?id=1bfg1GZDymCULERcejBJVXrA_sjZztZr_ '''מכתבים בענייני הפצה ושליחות לרב זמרוני]''' גליון החייל עמ' 3 - [[תומכי תמימים ראשון לציון]] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ציק, זמרוני זליג}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בת ים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]

דוד פלדמן

2020-06-08T23:13:42Z

62.0.85.33:

[[קובץ:דוד פלדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד פלדמן]]
הרב '''דוד פלדמן''' (יליד שנת [[תשט"ו]], 1955) הינו העורך הראשי של [[ועד הנחות בלה"ק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ז' תמוז]] [[תשט"ו]] לאביו ר' מנחם מענדל פלדמן ולאמו מרת פרידא באבע מאלע{{הערה|לאחר פטירת בעלה, נישאה ב[[נישואין]] שניים לרב [[יעקב אורנשטיין]] מ[[בני ברק]].}}, והתייתם מאביו בעודו ילד צעיר.

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשל"ד]] הגיע מ[[ארץ הקודש]] ל[[קראון הייטס]] והחל לעבוד ב[[ועד הנחות התמימים]], במרץ רב. הוא שיפר את העבודה הן בחזרה על [[שיחה|שיחות]], הן ברשימת ה[[הנחה|הנחות]] והן בהפצתם במהירות לריכוזי [[אנ"ש]] ברחבי העולם. תוך תקופה קצרה הפך להיות ראש הועד ועסק בזה עד סוף שנות הלמדי"ם.

לאחר חתונתו לרעיית מרת חיה רבקה בת ר' [[שמואל אייזיק פופאק]], נסע ל[[ארץ הקודש]] ל[[שליחות]] ב[[בית חב"ד]] [[אילת]], ואת המשך העבודה העביר לידי ר' [[סימון ג'יקובסון]] שהמשיך ואף פיתח את העבודה.

בשנת [[תשמ"א]] חזר לחצרות קדשינו והחל שוב לעסוק בהנחת שיחותיו של הרבי אך הפעם ב[[לשון הקודש]]. מערכת זו התפתחה במשך השנים והיום היא מוכרת כ[[ועד הנחות בלה"ק]].

משנת [[תשנ"ג]] החל הוועד, בראשות הרב פלדמן, לערוך מחדש את כל שיחותיו ומאמריו של הרבי מהשנים הראשונות ([[תש"י]]-[[תשמ"ב]]), כשעדיין לא היה ועד מסודר להנחת ועריכת השיחות. ספרים אלו יוצאים כסדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]]. כמו כן, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] עמד בראש צוות העריכה של ה[[רשימות]].

==ספרים בעריכתו==
*[[תורת מנחם התוועדויות]]
*[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]]
*[[מעייני הישועה]]

==משפחתו==
*אחיו, ר' ברוך פלדמן - כפר חב"ד
*אחיו ר' [[אברהם פלדמן]] ר"מ בישיבת חב"ד נחלת הר חב"ד
*אחותו מרת אסתר, רעיית הרב מנחם מענדל גוראריה
*בנו, ר' מנחם מענדל - Shliach in Greenwich, CT
*בנו, ר' לוי - מחנך ב[[חיידר אוהלי תורה]].
*בנו, ר' אורי ניסן - שליח הרבי בפארק הייטס, בולטימור.
*בנו, ר' יעקב.
*בנו, ר' אברהם - שליח הרבי באיסלנד.
*בנו, הת' ברוך.
*בנו, הת' אליעזר.
*חתנו, ר' משה גורארי' - שליח הרבי בטומס ריבר, ניו ג'רסי.
*חתנו, ר' ברוך אידלקופ - "מעגל הידידות" מונטריאול, קנדה.

{{תורת הרבי}}
{{מיון רגיל:פלדמן, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]
[[קטגוריה:משפחת פופאק]]
[[קטגוריה:משפחת אלטיין]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות בלה"ק]]
{{הערות שוליים}}

שמחה עלברג

2020-06-08T23:12:44Z

62.0.85.33: /* מאמרים שונים */

{{דמות
|שם=הרב שמחה עלברג
|תמונה=[[קובץ:שמחה עלברג.jpg|250px|כיתוב תמונה]]
|כינוי=
|תיאור=יושב ראש [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]]
|תאריך לידה=שנת [[תרע"א]]
|מקום לידה=[[וורשה]], [[פולין]]
|תאריך פטירה=[[ח' בחשוון]], [[תשנ"ו]]
|מקום פטירה=[[ניו יורק]]
|מקום פעילות=ניו יורק
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=הרב אליהו יהודה ליפשיץ, רבי [[מנחם זעמבא]] ורבי אברהם ווינברג
|תלמידיו=
|חיבוריו=ראו [[שמחה עלברג#ספריו|ספריו]]
|השתייכות=
}}
[[הרב]] '''שמחה עלברג''' היה גאון ב[[תורה]], מחבר ספרים, עורכה הראשי של הבטאון התורני "[[הפרדס (חוברת)|הפרדס]]" ויו"ר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]]. הרב עלברג שמר על קשרי ידידות מיוחדים עם [[הרבי]] ומקורב ל[[חסידות חב"ד]]. נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[וורשה]] ונפטר ב[[ח' בחשוון]] [[תשנ"ו]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:עלברג בדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג (במרכז) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]

הרב עלברג נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[וורשה]] לרבי אהרון שמעון (מגדולי חסידי סקרנוביץ') וגיטל עלברג. בילדותו חונך אצל סבו (אב אמו), הרב אליהו יהודה ליפשיץ, אב"ד בעיר גריצה ב[[פולין]]. באותה תקופה, היה סבו מצרפו לאסיפות בהם השתתפו גדולי הדור ההוא. בצעירותו למד במחזור הראשון של ישיבת "חכמי לובלין" ובהמשך התקרב לרבי [[מנחם זעמבא]] ורבי אברהם וינברג (בעל ה"ראשית בכורים"). במקביל למד גם בכולל למצוינים בוורשה "עמק הלכה", בראשו עמד רבי נתן שפיגלגלס.

בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן עשרים וחמש שנה, הדפיס את ספרו הראשון "מנחם ביכורים" שמכיל חידושים וביאורים בכל מקצועות ה[[תורה]]. לספר מצורפות הסכמותיהם של הרב מנחם זעמבא{{הערה|שכותב עליו: {{ציטוטון|אהובי תלמידי, הבחור המצוין בכשרונותיו הנעלים, בקי טובא וגם בהבנה ישרה.}}}}, הרב שפיגלגס וה[[אדמו"ר]] מ[[סוקולוב]].

בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] עבר לישיבת סלבודקה בעיר קובנה, בהמשך המלחמה נאלץ לעזוב את [[ליטא]]{{הערה|באותה תקופה הייתה [[ליטא]] מסופחת בכח ל[[ברית המועצות]], ובפרוץ המלחמה נערכו בה מעצרים המוניים, חיסולים והגליות לסיביר.}} והגיע לישיבת מיר ב[[שנחאי]]. בהיותו בשנחאי היה מבאי ביתם של האדמו"ר מ[[אמשינוב]] ושל ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ, שרחש לו ידידות כל ימי חייו. בסיום לימודיו בישיבה נשא לאשה את בת רבי יהודה זעליג סלוצקר, רב העיר חרבין שבסין. בתקופת שהותו בשנחאי התיידד עם הרב [[מאיר אשכנזי]], [[חסיד חב"ד]] ורבה של שנחאי דאז{{הערה|בספרו "עיני העדה" כותב עלברג על הרב מאיר אשכנזי: {{ציטוטון|עשרים ושלש שנים היה הרב אשכנזי בשנחאי. כל אותן שנים עסק בתורה בקדושה ובטהרה. קדושים היו ימיו וקדושים היו לילותיו. הוא אסף את כל [[העלאת ניצוצות הקדושה|ניצוצי הקודש]] של המקום וקלט אותם אל תוכו. הוא עבד קודם כל לתקן את עצמו. תמיד חיפש את הדרך אל השלמות הרוחנית, להזדכך ולהתקדש. ועבודתו לא היתה לחינם. הוא נעשה [[עובד ה']]. שקל בפלס כל מילה, מדד כל צעד.. כמה עבודת ה' היתה בכל תפילת [[שמונה עשרה]] שלו בימי חול! כל מי שראה אותו בתפילתו - נעשה בעצמו חדור רגש של קדושה והתעלות. יהודי קדוש חי בשנחאי - ושמו היה: הרב מאיר אשכנזי}}.}}.

לאחר חתונתו הגיע הרב עלברג ל[[ארצות הברית]], שם התפרסמה גדולתו התורנית והוא היה לבן בית ואיש סודם של גדולי ישראל ב[[ארה"ב]] ועוזרו האישי של הרב [[משה פיינשטיין]]{{הערת שוליים|וכך כותב עליו הרב פיינשטיין: {{ציטוטון|ידידי עוז הגאון הגדול המפורסם, מחדש נפלא בחריפות ובקיאות}}.}}. כחמישים שנה שימש כחבר פעיל ב[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]] ושנים רבות אף היה היושב ראש שלה. במקביל היה עורכו של הירחון התורני "הפרדס", שהיווה במה ידועה לפירסומים [[תורה|תורניים]] של גדולי ישראל. בשנת [[תשנ"ה]] ייסד והקים את המתיבתא "בית אברהם ועמק הלכה", על שם רבו מפולין, הרב אברהם וינברג.

בערב [[חג הסוכות]] שנת [[תשנ"ו]] לקה הרב עלברג בהתקף לב קשה ומצבו הלך והחמיר. כעבור שבועיים, ביום רביעי [[ח' בחשוון]] [[תשנ"ו]], נפטר (85) ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].

==הקשר עם הרבי==
[[קובץ:עלברג בהתוועדות של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בשורה הקדמית. רביעי מימין. (ידו הימנית מורמת מעט)]]
[[קובץ:הרב עלברג בהתוועדות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג בשיחה עם הרבי בהתוועדות]]

הרב עלברג העריץ את [[הרבי]] עוד בטרם קיבל הרבי את הנהגת [[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תשי"א]], כשהרבי קיבל את הנשיאות, כתב על כך הרב עלברג ב"הפרדס" והפליא במעלת הרבי{{הערה|ראו להלן: [[שמחה עלברג#קבלת הנשיאות ב"הפרדס"|קבלת הנשיאות ב"הפרדס"]].}}. תקופה קצרה לאחר מכן כתב על תנופת הפעילות של הרבי ועל היותו מנהיג גם בזכות עצמו. במשך כל השנים היה הרב עלברג בקשר עם הרבי וביקר רבות ב-[[770]]. היה משתתף ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות המרכזיות של הרבי]] ובין ה[[שיחה|שיחות]] היה משוחח עם הרבי על הנושאים המדוברים בהתוועדות.

עם הזמן התחזקו קשרי הידידות של הרב עלברג עם הרבי והוא הורשה להיכנס לחדרו של הרבי גם בזמנים שלא נועדו ל[[יחידות]]. הפגישות ביניהם היו ארוכות מהרגיל. כשהרבי [[יחידות#יחידות כללית|הפסיק לקבל אנשים ליחידות]] היו מסדרים שולחן ב"[[מרכז חב"ד העולמי - ‏770 איסטרן פארקוויי#גן עדן התחתון|גן עדן התחתון]]" (הפרוזדור שלפני חדר הרבי ב-[[770]]), שם הייתה נערכת פגישתם. הרבי והרב עלברג גם היו מתכתבים ביניהם רבות על נושאים הלכתיים שונים, בית היתר על תוכן דברי הרבי בהתוועדויות{{הערה|חלק מההתכתבויות פורסמו בספרו של הרב עלברג "שלמי שמחה".}}.

באחד ממכתביו, העוסק בעניין [[מצה]] עשירה, הוא כותב לרבי:

{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=ספר "שלמי שמחה", חלק רביעי, סימן י'
|תוכן=הוד [[הרבי|כ"ק אדמו"ר מרן שליט"א מליובאוויטש]]. בשיחתו הקדושה במוצאי [[פסח]] דהשתא שזכיתי לשמוע, ציין כ"ק דברי [[אדמו"ר הזקן|הרב]] ב[[שולחן ערוך]] סימן תס"ב שכתב שני טעמים מדוע אין יוצאין במצה עשירה.. הריני בזה להמציא לכ"ק את מאמרי ההלכתי שכתבתי.. ישים נא עיניו הקדושות עליו והיה שכרי גדול. ומה מאד ישמח את לבבי אם יודיעני חוות דעתו הגדולה עליו.. בכל הכבוד וביקרא דאורייתא, המשתחווה מול הדרת קדשו.}}

ב[[כינוס תורה|כינוסי-תורה]] שנערכו אחרי ה[[חג]]ים ב-770, היה הרב עלברג משתתף-נואם קבוע. בימים שאחרי הכינוס, היה הרבי מתעניין בחידושי התורה אותם השמיע ואף היה משוחח אתו עליהם.

ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ד]] הגיע הרב [[משה פיינשטיין]] ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] והרב עלברג התלווה אליו והיה עד לשיחה התורנית שהייתה ביניהם, שנמשכה כשעה.

בשנת [[תשמ"ח]], לאחר [[הסתלקות]] הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], הגיע הרב עלברג לנחם את הרבי. שיחתם עסקה בכך שאין אזכור להספד של [[אברהם]] או [[יצחק]] על [[שרה]] לאחר פטירתה{{הערה|דבריהם נדפסו בספר "והחי יתן אל לבו".}}.

ביום [[כ"ז בטבת]] [[תשנ"א]] עבר ב[[חלוקת דולרים]] והרבי חייך אליו ואמר לו: "בתוך כל הנערים"?!{{הערה|כלומר, למרות שהרב עלברג היה יכול לבוא באופן פרטי, בכל זאת עמד בתור והגיע יחד עם כולם.}} באותה הזדמנות מסר לרבי ספר חדש שהדפיס וכן מכתב '[[פדיון נפש]]' עם שמות שהרבי יתפלל עבורם. הרבי דיבר עמו אודות "קול קורא" שיצא אז מאת "[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים]]".

===מילאנו===
בשנת [[תש"כ]] ביקר הרב עלברג בעיר [[מילאנו]] ונפגש עם [[שליח]] הרבי בעיר, הרב [[גרשון מנדל גרליק]]. במהלך הפגישה אליה הוזמנו נכבדי העיר, נשא הרב עלברג נאום, בו התפלא על התעמולה הגדולה שעושים משנת המאתיים ל[[הסתלקות]] ה[[בעל שם טוב]], שחלה באותה שנה. הרב גרליק שידע עד כמה הרבי עוסק בעניין זה, קטע את נאומו של הרב עלברג ואמר לו: "אילו מישהו היה נעמד ומדבר על אבא שלכם, הייתם מוחים כנגדו, ומה אעשה כאשר דיברתם כך על האבא שלי". בסיום הארוחה נפרדו שני הרבנים באווירה טעונה. לאחר זמן קצר קיבל הרב גרליק מכתב מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[מזכיר]]ו האישי של הרבי, בו נכתב שהרב עלברג תיאר בהתפעלות יוצאת דופן את אומץ לבם של שלוחי הרבי.

מאורע זה חיזק מאוד את הקשר בין הרב עלברג לרבי ובעקבות כך קיבל הרב גרליק הוראה מהרבי, שבכל פעם שיבקר ב[[ניו-יורק]], שיטלפן אל הרב עלברג, לדרוש בשלומו.

אחד מבקוריו של הרב עלברג במילאנו היה בתקופת "[[בין הזמנים]]" כאשר הבחורים יצאו לפעילות [[הפצת המעיינות]] עם [[טנק המבצעים]] ("[[טנקיסטים]]"). בהיותו במילאנו, קיבל הרב עלברג הוראה ממזכירות הרבי שישוחח עם הבחורים בעניינים תורניים ושאף יצטלם איתם.

==שופרו של הרבי==
[[קובץ:הסכמה עלברג ליחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב עלברג ל[[יחי המלך (ספר)|ספר "יחי המלך"]] של הרב [[שלום דובער וולפא|וולפא]]]]
[[קובץ:הרב שמחה עלברג בכינוס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג נואם ב[[כינוס תורה]] ב-[[770]]]]
תפקידו של הרב עלברג כעורך בטאון "הפרדס" נוצל פעמים רבות כדי לפרסם את דעותיו התורניות של הרבי במגוון נושאים, פעמים גם על פי בקשה ישירה מהרבי. ב[[חודש אייר]] שנת [[תשכ"ד]], מאה וחמישים שנה ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], ביקש הרבי מהרב עלברג שיוציא גליון "הפרדס" מיוחד שיעסוק באדמו"ר הזקן, שיטתו וספריו. הרב עלברג הבטיח למלא את בקשת הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15913&st=%u05E2%u05DC%u05D1%u05E8%u05D2 אגרות קודש חכ"ג עמ' קפא] וכן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&hilite=ea31a071-0aca-4581-918d-235070b3ea6d&st=%u05e2%u05dc%u05d1%u05e8%u05d2&pgnum=196 בעמוד רכ"ב].}} וכעבור תקופה הודפס הגיליון.

;נסיעה באוניה ישראלית בשבת
בשנים [[תשט"ו]]-[[תשי"ח]] ניהל הרבי מאבק נגד אלה שניסו להתיר את ה[[נסיעת אוניות ישראליות בשבת|נסיעה באוניות ישראליות בשבת]] והבהיר שהיא אסורה על פי ה[[הלכה]]. הרב עלברג פירסם את דעתו של הרבי בבטאון "הפרדס" וזה עורר בעולם התורה התעניינות לדעתו של הרבי בנושא. מאוחר יותר גם כתב על כך מאמר משלו, בו הוא מגבה את דעתו של הרבי. בין דבריו כתב: {{ציטוטון|תיתי ליה לאדמו"ר מליובאוויטש וישר חילו על אומץ דעתו הגלויה ועל העמדה שנקט בשאלה זו, הנוגעת לנפשם של כמה אלפים המשתמשים באניות ישראליות אלו}}.

;מיהו יהודי

ב[[חודש סיון]] [[תש"ל]] כתב ב"הפרדס" מאמר בנושא [[מיהו יהודי]]. בההתועדות [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ו]] שוחח הרב עלברג עם הרבי רבות בזמן הניגונים ולבסוף שמעו את הרבי מציע לו להעניק ראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]]. בגליון 221 פורסם הראיון שעסק בעיקר בסכנה שבאי תיקון [[חוק מיהו יהודי]] ועל האפשרות שהייתה אז לתקנו, אם רק היו רוצים בכך באמת{{הערת שוליים|מעניין לציין, כי הראיון היה חשוב לרבי עד כדי כך, שכאשר עברו 5 שבועות מאז [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] והראיון טרם הודפס, כתב הרבי לעורך העיתון, הרב [[אהרון דוב הלפרין]]: "ראיון הרב עלברג?! לאחר כמה וכמה שבועות!".}}.

;שלמות הארץ

ב[[התוועדות]] שנערכה ביום [[י' בשבט]] [[תשל"ו]] בחר הרבי שבעים ואחד זקנים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל. הרב עלברג היה אחד מהם ובמהלך אותה [[התוועדות]] אף כובד לשאת דרשה הלכתית בנושא [[שלמות הארץ]]{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=KqXgxqEAMcg&feature=player_embedded#at=84 הרב שמחה עלברג מכריז ב[[התוועדות]] של הרבי שארץ ישראל שייכת לעם ישראל (1:24)] {{וידאו}}}}. במוצאי חג [[אחרון של פסח]] בשנת [[תשל"ח]] מסר הרבי שיחה תקיפה אודות המצב הביטחוני בארץ ישראל, בין היתר התבטא על תנועת "שלום עכשיו" - "תנועה הכי מסוכנת לעם ישראל". הרב עלברג, שנכח ב[[התוועדות]] ושוחח במהלכה עם הרבי, סיכם את הדברים לעצמו והם פורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערת שוליים|גיליון 734.}}.

בתקופת [[מלחמת ששת הימים]] היה לחץ גדול ב[[ארץ ישראל]] והרבה תושבים רצו לעזוב את הארץ. הרב עלברג פרסם את התנגדותו של הרבי לבריחה מן הארץ וכתב: {{ציטוטון|קרן אור גדול מחצרות ליובאוויטש שבאימרה מוצקה ומוחלטת אומרת שאין לעזוב ואין לפחד ובודאי "לא ינום ולא ישן שומר ישראל"}}.

;שונות
ביום [[כ"ז בניסן]] [[תשמ"ח]] יצא הרב עלברג במכתב תמיכה בקיום [[תהלוכות ל"ג בעומר]] המאורגנות ביוזמתו של הרבי וציין את התועלת החינוכית שבהן, כמו גם את העובדה שגדולי ישראל רבים הצטרפו ותמכו בתהלוכות.

לקראת סיום ה[[רמב"ם]] בשנת [[תש"נ]] כתב מכתב אוהד על [[תקנת הרמב"ם]] של הרבי.

במאמר שכתב לאחר [[מלחמת המפרץ]] בשנת [[תנש"א]] שיבח את [[מסירות נפש]]ו של הרבי ותמיכתו בעם ישראל בתקופת המלחמה.

הרב עלברג גם נתן את הסכמתו לספר [[יחי המלך (ספר)|"יחי המלך"]] של הרב [[שלום דובער וולפא]], שהודפס בשנת [[תשנ"ב]] ועוסק בהלכות מלכים ב[[רמב"ם]].
==פירסומים על הרבי==
===קבלת הנשיאות ב"הפרדס"===
{{חלונית
|כותרת=הרב עלברג עם הרב גרליק - סיפור
|מקור=[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 708
|תוכן=
"באחת השנים באמצע זמן הקיץ הודיעו מהמזכירות של הרבי שהרב עלברג מגיע בשבוע הבא לאירופה ואני (הרב [[גרשון מענדל גרליק]]) מתבקש לעמוד לימינו. בדיוק באותו שבוע היתה צריכה להתקיים ב[[אנטוורפן]] חתונה של אברך אחד ששהה בעבר במילאנו, ומצאתי את עצמי במבוכה: מצד אחד אני מוכרח להופיע בחתונה, מאידך הרב עלברג אמור להגיע ואינני יודע באיזה יום, ואם לא אהיה בבית לא יהיה אפילו מי שיענה על הטלפון כשהאורח יגיע. החלטתי לבסוף לנסוע לאנטוורפן, אבל במשך כל הנסיעה והחתונה הייתי מוטרד מה[[מחשבה]] שנסעתי ממילאנו אף על פי שעלי לעמוד לימינו של הרב עלברג. ה[[מחשבה]] לא נתנה לי מנוח, ולכן החלטתי במהלך החתונה לנסוע בחזרה כבר למחרת בבוקר למילאנו. בינתיים לחצו עלי האברכים באנטוורפן להשאר עוד יום אחד ומשום מה נכנעתי להם. למחרת בבוקר יצאתי לבית הנתיבות, ובעודי ממתין לרכבת שמעתי פתאום שמישהו קורא לי מרחוק: "מה אתה עושה כאן הרי אני מחפש אותך", ואכן האיש שקרא לי היה לא אחר מאשר הרב עלברג!

"הרב עלברג אמר לי שהוא נוסע עתה ל[[עיירה]] מונטריי בכדי לבקר את הגאון רבי יחיאל ווינברג בעל ה"שרידי אש", וכיון שאני פנוי הוא מבקש שאתלווה אליו. "כאשר עלינו לאוטובוס ראינו באחד המושבים יהודי שפניו מעידות עליו שהוא רב ובר אורייין. כשהלה ראה אותי עם הרב עלברג הוא השמיע [[צעקה]] של הפתעה: "זה
לא יכול להיות, זה לא יכול להיות" והוסיף: "דע לך שהרבי שלך הוא נביא בפועל"! וכך סיפר: אני והרב עלברג הגענו לאירופה בכדי להשתתף בדין תורה. לפני שיצאנו מניו יורק היינו ביחידות אצל הרבי מליובאוויטש, והרבי אמר להרב עלברג שבהיותו באירופה ילך לבקר את הרב גרליק. הרב עלברג שאל את הרבי: "היכן אוכל למצוא אותו, הרי זה באמצע הקיץ"? והרבי השיב: "כאשר תסיים עם הענינים שלך בודאי תמצא אותו". והנה לפני שעה וחצי סיימנו את הדין תורה והחלטנו לנסוע אל הרב ווינברג, התישבנו כבר באוטובוס והודיעו לנו שהנסיעה תצא בעוד חצי שעה. פתאום הרב עלברג קם ואמר שהוא מרגיש שעליו לרדת משום מה מהאוטובוס ולהסתובב כמה דקות בתחנת הרכבת. ועכשיו הוא חוזר איתך, בדיוק כפי שהרבי אמר.
}}

ב[[חודש שבט]] שנת [[תשי"א]], מיד לאחר ש[[הרבי]] [[קבלת הנשיאות|קיבל באופן רשמי]] את נשיאות [[חסידות חב"ד]], כתב הרב עלברג על הרבי:

{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=ירחון "הפרד"ס", [[תשי"א]]
|תוכן=ה[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]] [[רבי]] [[מנחם מענדל שניאורסאהן]] הוא איש המעלה ומורם מעם ב[[גאונות]]ו ובצדקותו, גאון ובקי נפלא בכל חדרי ה[[תורה]] ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], איש [[צדיק]] ותמים במעשיו ובעל [[מדות]] נעימות ביחוסו לבני אדם, אשר כל מי שהיה לו קשר עמו מתפלא מאצילות [[נפש]]ו ועדינות רוחו.. מטבעו הוא הצנע לכת וענוותן גדול, מימי נעוריו שם לילות כימים בשקידה נפלאה על דלתי התורה וה[[יראה]] ועסק ב[[עבודת ה']] על פי [[דרכי החסידות]], אבל מעולם היה מתנהג בהתבודדות בצנעה ובחשאי.. כבוד קדושת חותנו [[אדמו"ר הריי"צ|האדמו"ר מליובאוויטש]] היה מחבב את חתנו הרב מנחם מענדל שליט"א במאד מאד, והרבה פעמים דיבר בשבחו לפני מקורביו והפליא מאד את גודל גאונותו וצדקתו ואת רוחב [[דעת]]ו התקיפה והישרה.}}

זמן קצר לאחר מכן, פירסם שוב הרב עלברג מאמר בו הוא מתייחס לתחילת הנהגתו של הרבי את תנועת [[חב"ד]]:

{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=ירחון "הפרד"ס", [[תשי"א]]
|תוכן=עם בחירתו של ה[[רבי]] החדש בתור מנהיג לעדת [[ליובאוויטש]], הורמה ליובאוויטש לגובהה ומרחבה ההסטורי. כי אכן מייצג הוא הרבי העכשווי בחינה מושלמת במאה אחוז של התפיסה העמוקה ביסודות החב"ד, ומאידך גיסא הלא הרבי הנהו אחד מגדולי דורנו בנגלה בלומדות, בבקיאות בספרות הרבנית לכל ענפיה, ונוסף על אלה איש הצדקות והפרישות. ואין כל ספק שאיתו יעלה כל בית ליובאוויטש הרמתה. ולא הגיע הרב למינויו התנשאותו, בגלל זכות היותו "נכד" בלבד. כבודו ויחוסו בזכות אישיותו העצומה, בגדלותו בכל שטחי התורה גדל ונעשה ראוי לתפוס את כסא מלכות ליובאוויטש.. וכקדם תהיה ליובאוויטש נציגתה של התורה הממוזגת, של [[תורת הנגלה]] והנסתר המשתזרים לאחדים. ואין פלא שאף אצל אנשי שם, יודעי דרך הרבי, דרך התורה, דרך הפרישות והצנע לכת, עורר מינויו של הרבי למנהיג ליובאוויטש תקוות גדולות בהתחדשות והחזרת העטרה ליושנה, כי הכרח חיוני הוא קיומה ועבודתה של ליובאוויטש על כל תוקפה וגבורתה בכל ארצות פזורנו, ובעיקר כאן ב[[אמריקה]].}}

ב[[חודש אלול]], לקראת סוף שנת תשי"א, כתב:

{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=ירחון "הפרד"ס", [[תשי"א]]
|תוכן=האדמו"ר מרן מנחם מענדל שליט"א, שהוא ה[[דור השביעי]] ל[[נשיאי חב"ד]], ממשיך עבודת הקודש של חב"ד בכל היקפה, הן באמירת [[מאמר]]י [[חסידות חב"ד]] בכל [[שבת קודש]] מברכים, [[יום טוב]] ויומי דפגרא, והן בקבלת אנשים ל"[[יחידות]]" ג' פעמים בשבוע בזמן קבוע והן במכתבי תשובה לשואליו, נוסף על עבודתו בעסקנות הצבור בהרבצת תורה ויראה בכל העולם.}}

===מאמרים שונים===
{{חלונית
|כותרת=ציטוטים ממאמר של הרב עלברג
|מקור=ירחון "הפרדס"
|תוכן=
"בכל תקופה ישנם יחידים יוצאים מן הכלל, העומדים מעל לסביבה שבה הם חיים. בגדולה הגאונית העצומה שלהם בתחומים רבים ושונים, בחכמה ודעת שלהם, בצדקותם וביראתם, רחוקים הם מלהשתייך לדור ההווה השטחי והרדוד.. הם חיים בתוכנו.. כדי לשמש דוגמא מופתית, כיצד צריך להראות גדול תורני בעל מוח גאוני, כסמל
של תורה במדרגה מרוממת וכמופת של צדקות על טבעית.. כדברי הנביא יחזקאל "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה"..

"הרבי מליובאוויטש, בעוצם גדולתו העל טבעית, אינו שייך לדור יתום שלנו, גדול הוא בעוצמת תכונותיו ומעלותיו הנדירות והיחודיות, עד.. שבכמה תחומים הוא יחיד הדור. בגלל שורה של תכונות נדירות שקשה למצוא לו דומה בשורת גדולי המעלה שיוכלו להשתוות אליו..

"מה היו הצעדים הראשונים של ליובאוויטש על אדמת אמריקה, קודם כל היא שאפה לשבור בכל הכוחות את חומת האדישות.. מי היה התובע והמעורר אשר הניח את היסוד החדש.. שריכז את האנרגיה הגדולה, האומץ והאמונה לצאת ולהשפיע על ההמון היהודי הגדול.. מי היה מחונן ומבורך בכוחות השמימיים.. היה זה הרבי מליובאוויטש..

"הרבי מליובאוויטש הוא אב ואם, לא רק לחסידים המוגדרים והמובהקים שלו, אלא גם לכל כלל ישראל.. בלא הבדל היכן הוא נמצא.. חסידי ליובאוויטש לא רק מתיראים מהרבי אלא גם אוהבים אותו [[אהבה]] עצומה. הם חורדים ממבטו - כאַב, ואוהבים אותו בכל להט ה[[נשמה]] - כאם.

"לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. מפרשים ספרים חסידיים: גדולתו של משה התבטאה גם בכך, שהיה לו הכח הדרוש לומר בקול "לא כן"!.. למשה רבינו היתה גבורת קודש להתיצב נגד דעות של אחרים ולומר באומץ "לא כן"!.. מי ששמע פעם כיצד הרבי מליובאוויטש מצטט מקורות לדיבוריו הקדושים מש"ס בבלי וירושלמי, וגם מדברי גדולי בעלי הקבלה, יכול להבין היטב את ה"לא כן" שלו..

"הרבי מליובאוויטש לא רק קיבל לידיו את ליובאוויטש ההסטורית, אלא בפעליו נתן פירוש חדש לליובאוויטש. הוא שמר בקפידה על צורתה הקמאית ההסטורית, אבל באותו זמן, עקב הזמנים המיוחדים והסוערים של תקופתנו, העמיס עליה תפקידים חדשים, אשר כדי להגשימם ולבצעם נדרשו כוחות שמימיים אדירים עם הרבה מסירות נפש.. ליובאוויטש אינה יודעת הפסקה בתורתה ובפעילותה החסידית.. ברגע שבו תכנית אחת מתבצעת באה מיד תכנית פעולה אחרת.. מי עומד בראש כל הפעולות הטובות הללו, הרבי מליובאוויטש.}}

ב[[חודש שבט]] [[תש"ל]] כתב הרב עלברג ב"הפרדס" על היות הרבי ממשיך בכל דיוקי הפרטים את [[אדמו"רי חב"ד]] שלפניו והוא אף מתייחד מהם בכך שהוא הגיע לאן שאף אחד מקודמיו לא הגיע. בשנת [[תשמ"ג]] כתב מאמר על כברת הדרך המוצלחת שחב"ד עשתה ואת אשר עוד לפניה, ש"אדם גדול אמיתי אינו שבע רצון על דברים שעשה"{{הערת שוליים|שבועון "כפר חב"ד" גיליון 67, ערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ג]].}}.

ב[[חודש אייר]] שנת [[תשל"ב]], לרגל שבעים שנה להולדת הרבי, כתב הרב עלברג ב"הפרדס" מאמר על "מהותה של ליובאוויטש" - על מעלת מסירות הנפש של החסידים ב[[רוסיה]] והמשכו ב[[ארצות הברית]]. בין היתר הוא כותב:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור="הפרדס"
|תוכן=[[מסירות נפש]]. בשתי המילים האלה כרוך כל תוכנה ונשמתה של ליובאוויטש. [[מסירות נפש]] הוא העמוד והבריח התיכון והיסוד, עליהם מתבססת חסידות ליובאוויטש. הוא המעיין הנובע והבלתי פוסק, ממנו שואבת ליובאוויטש את כל כוחותיה הרוחניים.
}}

ב[[חודש שבט]] [[תשל"ד]] כתב ב"הפרדס" על השלוחים הפזורים ברחבי העולם, הקשיים איתם הם נאלצים להתמודד ועל הרבי - הכח המניע אותם. בהמשך המאמר הארוך הביא סיפורים מיוחדים על התחלת השליחות בהונג קונג ובספרד. במאמר נוסף{{הערת שוליים|"הפרדס" חוברת ט' שנת [[תשל"ח]].}} הוא מתאר את המצב בארצות הברית בתקופה שלפני בואו של הרבי מליובאוויטש אליה, שלא היה ניתן למצוא אדם צעיר מזוקן. בראיון שהעניק ל"שבועון כפר חב"ד"{{הערת שוליים|גיליון 149.}} הוא דיבר על התפשטותה של חב"ד בעולם ופריצתה אל מעבר לגבולות ה"חצר", על בנייתה את היהדות בארצות הברית ועל החזרת ה"צורה היהודית" לשם. בשנת [[תשל"ט]] כתב "[[אלגמיינר ז'ורנאל]]" על יצירתה את תנועת ה[[תשובה]] ו"קירוב רחוקים" ועל הגישה לכל יהודי בצורה אבהית עד להבאתם לכנפי ה[[שכינה]]. למרות שתחילה לעגו לחב"ד על דרך זו, כיום כולם מודים שטוב עשו.

לאחר השתתפותו ב[[התוועדות]] עם הרבי ב[[י' בשבט]] [[תש"מ]] {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59239 הגאון הליטאי ב[[התוועדות]] י' שבט] {{וידאו}} {{אינפו}}}} (בה כנח גם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]]), כתב שהגדרת הרבי היא בשני מילים - "מנהיג ישראל". "אפשר להיות אדם גדול מאד גאון וצדיק, אבל לא מנהיג. הרבי מליובאוויטש הוא מנהיג". לקראת [[י"א ניסן]] [[תש"נ]] כתב דברים דומים והשווה את הרבי למנהיגים קדומים שהקריבו את כל אשר להם למען כלל ישראל.

ביום [[כ"ה באדר]] [[תשמ"ט]] נערך בניו-יורק אירוע לציון הופעת הכרך העשירי של [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי. הרב עלברג נכח באירוע והוא אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=נאום הרב עלברג [[אדר]] [[תשמ"ט]]
|תוכן=המעיין בסגנון אגרות הקודש של הרבי, סגנון קצר ובהיר מאין כמוהו, נזכר מיד בלשון הרמב"ם, לשון שכל מילה שבו מדויקת ומחושבת, בחסרון ובהוספת מילה אחת מקשים קושיות ומתרצים תירוצים. ואמנם, המעיין בחידושי התורה שבאגרות הקודש רואה את גודל הדיוק בכל תיבה ותיבה, מעין מה שאמרו חז"ל: ראשונים - למה נקרא שמם סופרים, לפי שהיו סופרים כל אות ואות שבתורה.. כסגנונו המיוחד והנפלא של הגאון רבי [[חיים מבריסק]].
}}

==ספריו==
[[קובץ:הפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד מבטאוני 'הפרדס' בעריכת הרב עלברג]]
*'''מנחת ביכורים''' - חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה. הודפס בשנת [[תרצ"ו]].
*'''וורשה של מעלה''' - תיאור חיי היהדות התורנית וגדוליה בתקופה שלפני ה[[שואה]]. הודפס בשנת [[תשכ"ט]].
*'''אמרי שמחה''' - מאמרים בעניני הגות ומחשבה. הודפס בשנת תשכ"ט.
*'''שלמי שמחה''' (חמשה כרכים) - חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה.

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 12-30.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1465 הרב שמחה עלברג ב"חלוקת דולרים" אצל הרבי בג' סיוון תש"נ] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.youtube.com/watch?v=KqXgxqEAMcg&feature=player_embedded#at=84 הרב שמחה עלברג מכריז ב[[התוועדות]] של הרבי שארץ ישראל שייכת לעם ישראל (1:24)] {{וידאו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15913&st=%u05e2%u05dc%u05d1%u05e8%u05d2 הרבי מזכיר את הרב עלברג] - [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ג עמ' רכ"ב וכן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15954&st=%u05E2%u05DC%u05D1%u05E8%u05D2 בחלק כ"ז עמ' קס"ח].
*{{קישור התקשרות צאח|2084|12592|1150|הגאון הרב שמחה עלברג|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127378 שלמה שמחה]''' לקט קטעי וידאו בהן נצפה הרב עלברג עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים {{וידאו}}{{בית חבד}}

;ספריו
*{{HebrewBooks|הרב שמחה עלברג|מנחת בכורים|21535}}
*{{HebrewBooks|הרב שמחה עלברג|שלמי שמחה (חלק א')|3211}}
*{{HebrewBooks|הרב שמחה עלברג|שלמי שמחה (חלק ב')|3210}}
*{{HebrewBooks|הרב שמחה עלברג|שלמי שמחה (חלק ה')|10076}}
*{{HebrewBooks|הרב שמחה עלברג|אמרי שמחה|3330}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{ערך מומלץ}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]]

יוסף ירחמיאל הבלין

2020-06-08T09:47:53Z

62.0.85.33:

[[קובץ:יוסף הבלין.JPG|שמאל|ממוזער|200px|]]
הרב '''יוסף ירחמיאל הבלין''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1975) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לעיר פרנקפורט שב[[גרמניה]] ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים פרנקפורט|חב"ד בפרנקפורט]].

==תולדות חיים==
הרב הבלין נולד ב[[י"ד בחשון]] [[תשל"ו]] לרב [[משה הבלין]], [[ראש ישיבה|ראש]] [[תומכי תמימים קריית גת|ישיבת חב"ד בקריית גת]] ורב העיר, ולאמו מרת חיה ביילא (לבית רוזנטל). בישיבה קטנה למד בישיבת תות"ל אחי תמימים כפר חב"ד[[ישיבה גדולה]] למד ב[[תומכי תמימים קריית גת]], ולאחר מכן בשנת תשנ"ו למד ב[[קבוצה]], בי"ד אלול תשנ"ט [[נישואין|נשא]] את מרת שטערנא שרה בתו של הרב [[יוסף יצחק גורביץ]].

בשנת [[תשס"א]] התחיל לכהן כ[[שליח]] הרבי בפרנקפורט שבגרמניה וכיום מכהן גם כראש ישיבת חב"ד במקום.

==הישיבה==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים פרנקפורט]]}}
בשנת [[תשס"א]] עם הגיעתו לעיר יסדו הוא והרב [[שניאור זלמן גורביץ']] את הישיבה.

{{מיון רגיל:הבלין יוסף ירחמיאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:חברי איגוד הרבנים גרמניה]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]

ארבעה זוגות תפילין

2020-06-07T00:34:14Z

62.0.85.33: /* הנחת ד' זוגות */ לא רבנים

ישנם ארבעה שיטות בסידור הפרשיות בתפילין של ראש - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==רקע==
===התפילין===
[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]
{{ערך מורחב|תפילין}}

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. שם יג טז,. וראה גם דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך.."

"והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עינך.."

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש (במקום שמצחו של תינוק רופס) '''מול''' העיניים), ומכאן למדו [[חז"ל]] את מצוות תפילין.

עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים – מין קופסאות שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע{{הערה|דבר זה נלמד מכך שבפרשיות אלו התורה מדברת על מצוות התפילין}}. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב בכתב [[סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

בתפילין של יד הפרשיות כתובות על גבי רצועת קלף אחת, בשונה מהתפילין של ראש שבהם הפרשיות כתובות בארבע פרשיות שונות וממוקמות בארבעה בתים-חללים שונים בבית התפילין{{הערה|דבר זה לומדים חז"ל מכך שכתוב "לטוטפת 3 פעמים ופעם אחת כתוב בתוספת וא"ו – כלומר 4 פעמים. או ש'טת' ו'פת' זה שתיים בשפות זרות}} .

===מיקום הפרשיות===
בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות (בתפילין של יד – מיקומם על גבי הקלף. ובתפילין של ראש – במיקומם בבתים-חללים השונים), אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות (של ראש – אך למדים גם לתפילין של יד) וממנו משתלשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהיינו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים: '''מן הפנים אל החוץ''' - כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר בצד ימין נסדר את הפרשיות לכיוון פנים, ובצד שמאל נסדר את הפרשיות לכיוון החוץ. או '''מן החוץ אל הפנים''' כלומר גם בצד ימין וגם בצד שמאל אופן סידור הפרשיות יהי' מכיוון החוץ אל כיוון הפנים. {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==
[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]

ארבעת שיטות אלו הינם קדומות ביותר, אך שמם נקבע על שם מקורם הגלוי והעיקרי, יש לציין שבעלי השיטות המובאים להלן קיבלו את שיטותיהם בקבלה מרבותיהם – מהגאונים ומרבנן סבוראי. מקובל אף שמשה רבינו הניח תפילין דרש"י ור"ת{{דרוש מקור}} כמו כן מובא בספר שו"ת מן השמים{{הערה|סימן ג}} שהמחלוקת האם "הוויות באמצע" או "כסדרן", היא מחלוקת גם בין הקב"ה לפמליא של מעלה.

===שיטת [[רש"י]]===
סדר הפרשיות בצד ימין הוא מן החוץ אל הפנים, ובצד שמאל הינו מן הפנים אל החוץ (ראה לעיל) – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח). לשיטת רש"י הפירוש "קדש לי והיה כי יביאך מימין שמע הי' אם שמוע משמאל", הכוונה שהם ממוקמים בחלק הימני והשמאלי של הבתים.

שיטת רש"י הינה השיטה המקובלת ביותר ולדעת רוב הפוסקים על מנת לצאת ידי חובת המצווה יש להניח אותם דווקא{{הערה|[[שולחן ערוך]] (סימן לד סעיף א):"ומנהג העולם כרש"י ורמב"ם", וב[[שולחן ערוך הרב]] (או"ח הלכות תפילין סימן לד סעיף ד):"והעיקר כרש"י וסיעתו וכן כתב הרמב"ם". ובמשמרת שלום (סימן ד' ע' י"א ד"ה והנה):"ודאי דאין להרהר כלל ח"ו דהלכה כרש"י ורמב"ם דכן הסכימו הפוסקים וכל העולם וכ"כ כמה ראיות מזה"ק דתפילין המסורות לנו לצאת ידי חובה דווקא כרש"י ורמב"ם"}}, וראה בספר אות חיים לגה"צ ממונקאטש סימן לד א}}.

לפי שיטת רש"י יש להקפיד ביותר שהתפילין יהיו באמצע הראש ממש, מכיוון שעל פי שיטתו ההבדל בין צד ימין לצד שמאל הוא קטן ביותר (החריץ בין הבית של פרשת "והי' כי יביאך", לבית של פרשת שמע){{הערה|הלכות תפילין שבסידור אדמו"ר הזקן (מופיע בהוספות לשולחן ערוך או"ח ע' 8 (312).}}.

אחד ההיכרים לתפילין דרש"י הוא מקום יציאת "שער עגל"{{הערה|הלכה למשה מסיני לכרוך את הפרשיות בשער עגל ובתפילין של ראש שיצאו מן התפילין וישנה מחלוקת האם צריכה לצאת מפרשת "והי' אם שמוע" או פרשת "קדש" ועל כן צריך לנהוג כבבפנים}}. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דרש"י זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון משמאל הקורא לזה שלפניו.

כשיטת רש"י סוברים גם{{הערה|כפי שמציינים ה[[בית יוסף]] (או"ח סימן לד סעיף ב'), מגדל עוז (על ספר הרמב"ם – הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה'), [[שולחן ערוך הרב]] במראי מקומות (או"ח סימן לד, סעיף ב')}}: ר"י אלפס (לשיטת המגדל עוז), ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל{{הערה| שו"ת מהרי"ל תשובה קלז}} ועוד. הרמב"ם{{הערה|בתשובתו לחכמי לוניל שמובאת בכסף משנה הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה'}} מביא אף שהתפילין של רב האי היו כרש"י. אמנם התוס' מביא ששיטת רב האי היא כר"ת, והראב"ד מביא ששיטת רב האי היא כשיטתו. יש שהסבירו לתיווך הסתירה שרב האי הניח תפילין ככל השיטות{{הערה|שו"ת רמ"ע מפאנו סימן קז, שלחן הטהור לאדמו"ר מקומרנא סי' ל"ד ע' מ' ד"ה ומעתה}}. כמו כן מכמה מקומות בזהר{{הערה|ראה תקו"ז תקונא עשרים ותרין דף סה ע' ב, הקדמת הזהר בראשית י"ג ב, רע"מ פנחס רנ"ב ב, רע"מ פנחס רנ"ח א, זהר ואתחנן רס"ט סע"א, הקדמת התקו"ז ט ב, תקו"ז חדש ק"כ רע"א}} משמע שהשיטה העיקרית היא שהפרשיות צריכים להיות "כסדרן", ולדעת המשמרת שלום{{הערה|סימן ד' ע' עט}} הכוונה היא "מימין המניח" כשיטת רש"י.

===שיטת [[רבינו תם]]===
סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, '''מימין הקורא.''' לשיטת ר"ת הפירוש "קדש והיה כי יביאך מימין", הוא שמסדרים את קדש ווהי' מימין לשמאל, "שמע והי' אם שמוע משמאל", הכוונה שמסדרים אותם משמאל לימין.

הסימן שמשתמשים בו פעמים רבות לסדר הפרשיות לשיטת רבינו תם (וראב"ד) הוא{{הערה|סימנים אלו קדומים ביותר ומופיעים לדוגמא בזהר (רע"מ פרשת פנחס רנ"ח א, הקדמה לתוק"ז דף ט' ע"א וע"ב, זהר חדש-תיקונים כרך ב' דף סט ע"ב) ובשו"ע אדמוה"ז (הלכות תפילין לד ג), בזהר מבואר גם העניין של "הוויות באמצע" בפנימיות העניינים שמורה על סדר נעלה באותיות שם הוי' עיין שם}} "הוויות באמצע" כלומר פרשיות "והיה אם שמוע", ו"והי' כי יביאך" הם באמצע. וכן יש סימן ב"שיני"ן" – שפרשיות '''ש'''מע וקד'''ש''' מופיעות בסמיכות ל"שיני"ם" שבולטים על גבי תפילין ששל ראש.

אחד הסימנים לשיטת ר"ת הוא מקום יציאת שער עגל – שלשיטת ר"ת הוא בדיוק באמצע – בין פרשת והי' לפרשת קדש.

כפי דעת ר"ת סוברים גם{{הערה| כפי שציין הב"ח}}: רב שרירא גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]] (לפי הרמב"ם{{הערה|בתשובתו לחכמי לוניל הובאה ב[[כסף משנה]] לרמב"ם פ"ג ה"ה}}), הר"י ברצלוני, האשכול. (אך יש לציין שיתכן שחלקם יכולים להיות גם כראב"ד). כמו כן מוכח מכמה מקומות בזהר שיש להניח גם תפילין דר"ת, ויש אף חיוב בדבר (אם כי משמע שהתפילין העיקריות לפי הזהר הן תפילין דרש"י).

===שיטת השימושא רבא===
דעת השמושא רבא{{הערה|בחיבור "שימושא רבא" המופיע ברא"ש במס' מנחות בסוף הלכות תפילין}} - הוא רב שר שלום גאון - היא שסדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), אמנם ישנה מחלוקת האם שיטתו היא 'מימין הקורא' או 'מימין המניח'. התוס', הגהות מיימוניות, ספר התרומה, המרדכי , הבית יוסף ועוד למדו ששיטתו היא כרש"י לגמרי, אך בשו"ת רמ"ע מפאנו, מצת שמורים, משמרת שלום אות חיים כתבו ששיטתו היא 'מימין המניח', וכן היא שיטתו של הרבי{{הערה|ראה לדוגמא אג"ק חי"א ע' שסא, חי"ד ע' שפא}}, כמו כן נחלקו בשיטת האריז"ל: עולת תמיד, משנת חסידים, סידור האריז"ל (להר"ר שבתי) הרמ"ז (בלחמי תודה), אות חיים והבן איש חי סוברים שדעת האר"י היא ששמושא רבא הינו כרש"י ממש, לעומתם הרמ"ע מפאנו, מצת שמורים, לחמי תודה, משמרת שלום, הרמ"ז כפי שנלמד ע"י האות חיים, ואשכבתא דרבי סוברים שדעת האריז"ל בשמושא רבא היא "מימין המניח".

ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין – שלפי שיטתו מתייגים אותיות נוספות (אפילו מאותיות 'מלאכ"ת סופ"ר'), ומוסיפים תגין (יותר מ3 תגין לאותיות 'שעטנ"ז ג"ץ', ויותר מתג 1 לאותיות בד"ק חי"ה). ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ).
אחד ההיכרים לתפילין ד"שמושא רבא" הוא מקום יציאת "שער עגל. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דשמושא רבא זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון מימין הקורא לזה שלפניו.

התפילין של יד לשיטת השמו"ר הם כרש"י.

===שיטת [[הראב"ד]]===
סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. התפילין של יד לשיטת הראב"ד הם כר"ת.

==עניינם על פי חסידות וקבלה==
===ד' מוחין===
*'''תפילין דרש"י''' - [[מוחין דאמא]] - מוחין הנמשכים ל[[ז"א]] מספירת הבינה דאצילות.
*'''תפילין דר"ת''' - [[מוחין דאבא]] - מוחין הנמשכים ל[[ז"א]] מספירת החכמה דאצילות{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער התפילין פרק ט', דרך מצוותיך מצוות תפילין ע' י"ז}}.
*'''תפילין דשמו"ר''' - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[אריך אנפין]].
*תפילין דראב"ד - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[עתיק יומין]]{{הערה|בלקו"ש חלק ב' ע' 507 הרבי כותב ששמו"ר וראב"ד הם כתר. ומציין לעמק המלך (שער קרית ארבע פרק ס"ח) שכותב: "והתפילין השלישית הם תפילין של אריך שמשיג זעיר אנפין וזהו סברת בעל שמושא רבא". ומוסיף שם הרבי: "ואולי אפשר לומר:עתיק ואריך". ובפשטות הכוונה ששמו"ר הינם בחי' אריך, וראב"ד הינם בחי' עתיק}}.

===ארבעה אופני המשכת שם הוי'===
פרשיות התפילין מקבילות ל[[הוי']]: פרשת קדש לי כנגד אות י' דשם הוי', פרשת והי' כי יביאך כנגד אות ה' ראשונה דשם הוי', פרשת שמע כנגד אות ו' דשם הוי', ופרשת והיה אם שמוע כנגד אות ה' דשם הוי'{{הערה|זהר משפטים קי"ט ע"ב. וראה גם הקדמת הזהר בראשית י"ג ב. זהר פרשת פנחס רנב, ב}}. נמצא שעל ידי הנחת תפילין האדם ממשיך את שם הוי'דשם הוי'{{הערה|ראה סידור עם דא"ח שער התפילין (ע' 14) ועוד}}. אמנם בהמשכת שם הוי' ישנם כמה אופנים לפי אופן הצירוף של שם הוי', המתבטאים בארבעת זוגות התפילין:

'''תפילין דרש"י''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ו-ה. סדר הפרשיות בתפילין דרש"י הינם כסדרן בתורה ולכן גם המשכת שם הוי' בהם הוא בצירוף הרגיל בו אותיות שם הוי' הם כסדרן. סדר זה מבטא את הסדר הרגיל בכל השפעה אלוקית של צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות{{הערה|ראה המשך תרס"ו ע' ט}}. ומכיוון שזהו הסדר הרגיל בהשתלשלות השפע לעולם ההלכה היא כרש"י. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דשמו"ר.

'''תפילין דר"ת''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ה-ו. כך הוא הצירוף בעולם הבא{{הערה|[[רעיא מהימנא]] כרך ג' (במדבר) פנחס רנח, א}}. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דר"ת{{הערה|הרב זימרוני ציק בספרו "תפילין של ימות המשיח" (ע' 377 ואילך) הסביר שצירופי שם הוי' ברש"י ור"ת הם בשם הוי' דלתתא, ובשמו"ר וראב"ד הם בשם הוי' דלעילא.}}.

==הנחתם==
===הנחת תפילין דר"ת===
ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כתוב: ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי [[תפילין]] ויניחם".

על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה.

[[חסידי חב"ד]] נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר"ת רק על פי הוראה מיוחדת מהרבי, כאשר כל בחור (בסביבות גיל שמונה עשרה) שאל את הרבי על כך. לעיתים הורה הרבי להתייעץ עם ה[[משפיע]] על כך. ב[[פורים]] [[תשל"ו]] הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מה[[בר מצוה]], ועוד קודם לכן - מהזמן שבו מתחילים להתרגל להניח תפילין, במיוחד כדי להתגבר על חושך ה[[גלות]] ולזרז את [[הגאולה]]. מאז נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח תפילין דר"ת יחד עם תפילין דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה.

===הנחת ד' זוגות===
כל [[רבותינו נשיאינו]] הניחו ד' זוגות.

בספר [[היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ט מנחם אב|פתגם ליום י"ט מנחם אב.]]}} מביא הרבי את סדר הנחת ארבעה זוגות תפילין{{הערה|בלקו"ש שבהערה הבאה הרבי מספר שבשעה שהדפיסו את היום יום הסכים [[הרבי הריי"צ]] לפרסם את סדר הנחת ד' זוגות תפילין}}.

בשיחת [[י"ד שבט]] [[תש"י]]{{הערה|לקו"ש ח"ב ע' 507}} הרבי סיפר שבני אדמו"ר [[הצמח צדק]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יצחק מתמיד]], ור' [[צבי הירש גוראריה]] הניחו ד' זוגות תפילין. באותה שיחה הרבי העיד על עצמו שבתחילה חשש להניחם, אך בסוף לאחר הוראה מפורשת מהרבי הריי"צ החל להניחם. הרבי הריי"צ הזמין עבור הרבי את התפילין דשמו"ר וראב"ד על מנת שהדבר ייעשה בחשאיות. ממכתבו של אביו של הרבי - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מובן שהרבי החל להניחם בסביבות שנת [[תרצ"ט]]. אמנם, הרבי הריי"צ כתב לרבי מכתב על אופן ההנהגה בהנחת ד' זוגות לפני מוסף כבר ב[[ג' ניסן]] [[תרצ"ו]].

הרבי כתב לר' [[ברוך פריז]] שיכול להתחיל להניח ד' זוגות בגיל ארבעים{{הערה|אג"ק ח"ה ע' קכח}}

בשיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ט אומר הרבי (בלתי מוגה): "ובפרט שגם בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם בשביל יהודי הוא בשביל ענייני תומ"צ . . כמו לקנות תפילין מהודרים, ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים (כידוע גודל העניין דהנחת ד' זוגות תפילין){{הערה|לפי הנוסח שבהשלמות לשיחה (התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 147).}}".

לאחר שיחה זו שאל הרב [[זמרוני ציק]] את הרבי האם הוא יכול להתחיל להניח ארבעה זוגות תפילין והרבי ענה: "שייך להמשפיע שלו שיחי' בארה"ק". לאחר אישור המשפיע שלו (ר' [[מענדל פוטרפס]]) החל הרב [[זמרוני ציק]] להניח ד' זוגות תפילין. וכמה שנים לאחר מכן החל בתעמולה לעורר אנשים על הנחת ד' זוגות תפילין (שכן לדבריו שאלתו לא הייתה פרטית, אלא התכוון לראות האם בדברי הרבי בשיחה הנ"ל, אכן יש שינוי 'קו', וזה הי' המענה), וכן החלו רבים להניח ד' זוגות תפילין, בין הבולטים בניהם ניתן למנות את הרבנים [[בועז קלי]], [[חיים ניסלביץ']], [[שניאור זלמן גפני]], [[שלמה יצחק פראנק]], [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], [[חיים ציק]], [[יוסף יצחק אופן]], [[טוביה דורון]], [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]], [[זלמן לנדא]], [[משה אנטיזדה]], [[יצחק ערד]], [[שמואל פרומר]], [[נועם ישראל הרפז]], [[ברוך בועז יורקוביץ']]{{מקור}}, [[שלמה זלמן לבקיבקר]], ועוד. אם כי הנחתם לא נהפכה לנחלת הכלל ורוב הציבור החבד"י לא מניח ארבעה זוגות תפילין.

'''דמויות נוספות שהניחו ד' זוגות תפילין:'''

*[[הרז"א]]{{הערה|ספה"ש תש"ד בלה"ק ע' יד,ט}}, וכן רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|עדות ר' [[אלכסנדר בן נון]] - ראה תולדות לוי יצחק ע' 278}}.
*ר' [[דובער חן]]{{הערה|היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}}.
*רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין – האדמו"ר מקומרנא, ובנו מהר"א.

==הספר תפילין של ימות המשיח==
{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

==קישורים חיצוניים==
*[[איסר שפרינגר]], '''[https://drive.google.com/open?id=1h1QgEcWeTHa58G322G3gT5rcsXHRaoC- סדר הפרשיות בתפילין]''', בתוך מוסף שבועון בית משיח, 'התמים' גליון מ"ה

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילין]]

שיחת משתמש:62.0.85.33

2020-05-28T04:57:11Z

62.0.85.33: /* הזמנה */

{{חזרה על עריכה|יואל כהן}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ"ז בניסן ה'תש"ף • 09:04, 21 באפריל 2020 (IST)

== הזמנה ==

{{הזמנה}}
סליחה על השאלה. אתה אנונימי שלא רוצה להירשם, או משתמש רשום שלא רוצה להיכנס לחשבון? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:27, ו' באייר ה'תש"ף
:יש לי הכרות קודמת עם האתר, אם זו השאלה.. יום אחד אתגבר על מידת העצלנות וארשם בצורה מסודרת. אם כבר מדברים, שמעתי שרבי דרייב השיג לאחרונה וידיאו מהתועדות ל"ג בעומר מ"ו המוזכרת בדף המשתמש שלך.
::גם אני מצטרף להזמנתך להרשם!--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 20:39, ד' בסיוון, ה'תש"ף 20:39, 27 במאי 2020 (IST)
:::עוד מעט תגמר הקורונה (הלוואי אמן בהתגלות מלך המשיח נאו!), אתם (המזמינים) תחזרו לישיבות, בין בתור צוות בין בתור תלמידים, ואני אשאר כאן לבד (עם [[:משתמש:חלוקת קונטרסים]] ואולי עוד כמה, לא שאני מזלזל.. אבל רוח החיים שכאן תעלם). ולמה לי כל זאת?....[[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 22:55, 27 במאי 2020 (IST)
::::מה אתה חושב, רוח החיים הזאת תישאר! הרי יתיר מבחיוהי!... עכ"פ אתה רוצה לומר שהיית כאן לפנינו ותישאר גם אחרינו וכך אתה מסתלבט עלינו, אני חושב שחבל וכדאי פשוט שתירשם וזהו. בהצלחה!--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 23:28, ד' בסיוון, ה'תש"ף 23:28, 27 במאי 2020 (IST)
:::::"לא יתיר ולא שמתיר" והרי רוב בנים דומים לאחי האם וברא כרעא דאבוה. אני לא 'מסתלבט' ח"ו, סתם מתעצל. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 05:57, 28 במאי 2020 (IST)

שיחת משתמש:62.0.85.33

2020-05-27T21:56:24Z

62.0.85.33: /* הזמנה */

שיחת משתמש:62.0.85.33

2020-05-27T21:55:25Z

62.0.85.33: /* הזמנה */

{{חזרה על עריכה|יואל כהן}} ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • כ"ז בניסן ה'תש"ף • 09:04, 21 באפריל 2020 (IST)

== הזמנה ==

{{הזמנה}}
סליחה על השאלה. אתה אנונימי שלא רוצה להירשם, או משתמש רשום שלא רוצה להיכנס לחשבון? -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:27, ו' באייר ה'תש"ף
:יש לי הכרות קודמת עם האתר, אם זו השאלה.. יום אחד אתגבר על מידת העצלנות וארשם בצורה מסודרת. אם כבר מדברים, שמעתי שרבי דרייב השיג לאחרונה וידיאו מהתועדות ל"ג בעומר מ"ו המוזכרת בדף המשתמש שלך.
::גם אני מצטרף להזמנתך להרשם!--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 20:39, ד' בסיוון, ה'תש"ף 20:39, 27 במאי 2020 (IST)
:::עוד מעט תגמר הקורונה (הלוואי אמן בהתגלות מלך המשיח נאו!), אתם (המזמינים) תחזרו לישיבות, בין בתור צוות בין בתור תלמידים, ואני אשאר כאן לבד (עם [[:משתמש:חלוקת קונטרסים]] ואולי עוד כמה, לא שאני מזלזל..). ולמה לי כל זאת?....[[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 22:55, 27 במאי 2020 (IST)

פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח

2020-05-27T19:27:13Z

62.0.85.33:

[[תמונה:הפסק דין.JPG|left|thumb|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
'''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות רבנים מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של [[הרבי]] לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].

==היסטוריה==
====הפסק הראשון====
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]]. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מה[[רב|רבנים]] שהרבי הוא משיח.

באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:

{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תשנ"א|שנת נפלאות אראנו]]

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}

בהמשך לכך טסו ל[[ניו יורק]], ל[[770|חצר הרבי]], הרב [[דוד]] נחשון ור' [[אבי טאוב]] - על מנת להגיש לרבי את פסק הדין. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין ב[[חיפה]].

הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.

====הפסק השני והשליחות לרוסיה====
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:

{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל|מרכאות=כן}}

הרבנים גם חתמו על כתב מינוי לרב דוד נחשון ולר' אבי טאוב, שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ב[[רוסיה]], להקריא שם את פסק הדין. ביום ראשון [[י"ג סיוון]], במעמד [[חלוקת הדולרים]], פנה הרבי מיוזמתו לר' אבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}}. מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. ביום רביעי חזרה המשלחת ל-770{{הערה|הרב נחשון מספר שכאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו - כאומר "כבר הספקתם?" - ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם.}}.

ביום ההילולא של [[האריז"ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו ב[[צפת]] מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].

לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע לקברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.

====הפסק השלישי====
[[קובץ:272428.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]
הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

====הפסק הרביעי====
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בניגוד לפסקי הדין הקודמים, המבוססים על [[הלכות מלך המשיח]], מבוסס פסק דין זה על 'דין נביא' החל על [[הרבי]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.

וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.

בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.

בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.

הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.

ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}

על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]], רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

====מסע הרבנים - תשע"ז====
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]

בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A1/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.

עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:

{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}

==התייחסויות הרבי==
[[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|left|thumb|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}

כמו כן פנה לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}, ובשנת [[תשמ"ז]] הגישו רבני חב"ד לרבי פסק דין כזה{{הערה|ראה קובץ '''דידן נצח''', הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ב.}}.

לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב
|תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא".. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}

==רבנים שחתמו על פסק הדין==

ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת:

{{טורים|מספר=4|תוכן=
*הרב דוד אבוחצירא
*הרב [[אליהו אבוחצירא]]
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]
*הרב [[זלמן אבלסקי]]
*הרב [[אליהו אברג'ל]]
*הרב [[יורם אברג'ל]]
*הרב [[יוסף אברקי]]
*הרב [[יהושע אדוט]]
*הרב [[בנימין אדרעי]]
*הרב [[יעקב אדרעי]]
*הרב [[ישר אדרעי]]
*הרב [[חיים אדרעי]]
*הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]
*הרב [[יהורם אולמן]]
*הרב [[דוד אופן]]
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]
*הרב [[דורון חיים איזמן]]
*הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב
*חכם [[רפאל אלאשוילי]]
*הרב [[יהודה אלחרר]]
*הרב [[מרדכי דב אלטיין]]
*הרב [[שאול משה אליטוב]]
*הרב [[שמעון אלמליח]]
*הרב [[יוסף אלמשעלי]]
*הרב [[שלמה אמסלם]]
*הרב [[יוסף אנגל]]
*הרב [[משה אנטיזדה]]
*הרב [[אליהו אסולין]]
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]
*הרב [[נפתלי אסטולין]]
*הרב [[דוד אסייג]]
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]
*הרב [[יהושע זעליג אהרונוב]]
*הרב [[גבריאל ארבוב]]
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]
*הרב [[יוסף באגד]]
*הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]
*הרב דוד רפאל באנון
*הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]
*הרב יוסף בוימגרטן
*הרב [[רפאל בוסי]]
*הרב יהונתן בורגן
*הרב [[יונתן בורוכוב]]
*הרב מאיר בורנשטיין
*הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]
*הרב יוסף חיים ביטון
*הרב שמעון ביטון
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]]
*הרב יעקב בלומנפלד
*הרב יצחק יעקב בלטנר
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]
*הרב [[מרדכי בלינוב]]
*הרב משה בן אבו
*הרב יוסף בן זכריה
*הרב רחמים בנין
*הרב אהרון בעגון
*הרב [[אלעזר בקשי]]
*הרב [[נועם ברטוב]]
*הרב שרגא בראווד
*הרב משה אהרון ברוידא
*הרב ברוך אדלר
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
*הרב [[נתן נטע ברכהן]]
*הרב חי ברכץ
*הרב [[ישעיה ברקוביץ']]
*הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]
*הרב נח גנזבורג
*הרב אליהו גבאי
*הרב מסעוד גבאי
*הרב יחיאל גברא
*הרב [[שלום דובער גוטניק]]
*הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]
*הרב יצחק גולדשטיין
*הרב [[שמשון גולדשטיין]]
*הרב [[יוחנן גוראריה]]
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]
*הרב [[אבא דוד גורביץ']]
*הרב שמואל גורביץ'
*הרב [[זכריה גורי]]
*הרב אריאל גורן
*הרב [[משה גורקוב]]
*הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]
*הרב [[יוסף גינזבורג]]
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]
*הרב [[שניאור זלמן גפני]]
*הרב [[דניאל גרבסקי]]
*הרב [[חיים צבי גרונר]]
*הרב יעקב גרנשטט
*הרב ששון גריידי
*הרב דניאל גרין
*הרב [[מאיר גרינברג]]
*הרב אריה גרינברג
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]]
*הרב ישראל גרשטנקורן
*הרב אליהו דהן
*הרב דוד דהברעסער
*הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי
*הרב אריה לייב דודאביץ'
*הרב עקיבא אליהו דיוויק
*הרב מרדכי דיעי
*הרב [[נועם דקל]]
*הרב מאיר שמעון דרורי
*הרב ישראל שלום דרעי
*הרב [[משה הבלין]]
*הרב [[משה הויכברג]]
*הרב אריה לייב היינץ
*הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]
*הרב [[ישראל הלפרין]]
*הרב [[יצחק הנדל]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
*הרב [[יהושע העכט]]
*הרב יצחק הכט
*הרב שגיא הר שפר
*הרב [[אברהם הרוניין]]
*הרב [[ישעיהו הרצל]]
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
*הרב [[נועם ווגנר]]
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]
*הרב [[רפאל וילשאנסקי]]
*הרב משה ווינר
*הרב [[משה יעקב ווייס]]
*הרב משה ניסן וולבוסקי
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]
*הרב [[מנחם מענדל וולפא]]
*הרב [[שלום דובער וולפא]]
*הרב דוד וולפמן
*הרב [[אריה וועג]]
*הרב [[שלמה וילהלם]]
*הרב [[דוד ועקנין]]
*הרב מכלוף ועקנין
*הרב מנשה זכריהו
*הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]
*הרב אשר זמל
*הרב יצחק חביב
*הרב [[ישועה חדד]]
*הרב ברוך חורי
*הרב משה חזן
*הרב לוי חזקיה
*הרב [[עזריאל חייקין]]
*הרב שמעון חיריק
*הרב אהרון חן
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב שמריהו חריטונוב
*הרב [[דב טברדוביץ]]
*הרב שלמה טובים
*הרב [[אלעזר טורין]]
*הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]
*הרב יוסף טייב
*הרב [[חיים מנחם טייכטל]]
*הרב [[דב טייכמן]]
*הרב [[צבי הירש טלזנר]]
*הרב גרשון טננבוים
*הרב [[יצחק ידגר]]
*הרב מנשה יום טוב
*הרב [[יעקב יוסף]]
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
*הרב זלמן יפה
*הרב אברהם יפרח
*הרב מרדכי יצחקי
*הרב אליהו כהן
*הרב בנימין כהן
*הרב יוסף כהן
*הרב נועם שמעון כהן
*הרב חנן כוחונוסבקי
*הרב יגאל כספי
*הרב זכריה כספי
*הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]
*הרב יונה לייב לבל
*הרב [[ברוך לבקיבקר]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
*הרב שלמה לוי
*הרב [[שלום דובער לויטין]]
*הרב משה לוין
*הרב [[שלמה דובער פנחס לזר]]
*הרב יחייא לחיאני
*הרב אלכסנדר סנדר ליברוב
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]
*הרב זבולון ליברמן
*הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא
*הרב אברהם ליפסקר
*הרב [[ברוך ליפקין]]
*הרב שלמה ליפש
*הרב יצחק מאיר ליפשיץ
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]
*הרב [[מאיר מאירי]]
*הרב [[יהודה קלמן מארלו]]
*הרב אברהם חיים מזרחי
*הרב שלמה מזרחי
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]
*הרב גואל ישראל מיירס
*הרב אברהם מיכאלשווילי
*הרב בן ציון מיכאלשווילי
*הרב [[משה מיכאלשווילי]]
*הרב יצחק מיכאלשווילי
*הרב חיים מילר
*הרב מרדכי מלובני
*הרב חיים מלול
*הרב מיכאל מלכא
*הרב שלמה ממן
*הרב יעקב מנדלסון
*הרב סעדיה מעטוף
*הרב שלום מעטוף
*הרב אהרון מרגולין
*הרב יוסף מרגי
*הרב מנחם נוימן
*הרב דוד נוסבאום
*הרב פרץ ניסים
*הרב יוסף יצחק נפרסטק
*הרב [[חיים נפתלין]]
*הרב יוסף יצחק נקי
*הרב מנחם מענדל סבג
*הרב יואל סויסה
*הרב מאיר סויסה
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]
*הרב [[שלום מענדל סימפסון]]
*הרב ברוך סלונים
*הרב חיים סלונים
*הרב שניאור זלמן סלונים
*הרב יוסף שמעון סמיערק
*הרב רחמים עמרוסי
*הרב [[שמאי ענדע]]
*הרב נחום ערנטרוי
*הרב [[חיים פארו]]
*הרב [[הלל פבזנר]]
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]
*הרב [[יגאל פיזם]]
*הרב [[משה זאב פיזם]]
*הרב [[שמשון פיזם]]
*הרב [[יוסף יצחק פינסון]]
*הרב [[שמואל פלוטקין]]
*הרב [[יהודה פרידמן]]
*הרב מנשה פרמן
*הרב פרץ פרטוש
*הרב [[אריה פרקש]]
*הרב פנחס פשטר
*הרב ראובן צופין
*הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר
*הרב רחמים רפאל ציקושווילי
*הרב אברהם צמח
*הרב [[פנחס קארף]]
*הרב יהודה קובלקין
*הרב [[יצחק קוגן]]
*הרב אברהם קוט
*הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]
*הרב נטע קופרמן
*הרב [[חיים קיז'נר]]
*הרב אבשלום קיל
*הרב מאיר קירש
*הרב [[דוד בן ציון קליין]]
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]
*הרב מאיר שמחה קלמנסון
*הרב [[שלום דובער קלמנסון]]
*הרב [[שמואל קמינצקי]]
*הרב [[מרדכי קנלסקי]]
*הרב יוסף יצחק קסלמן
*הרב יוסף יצחק קפלן
*הרב שאול יצחק קצין
*הרב מכלוף עמינדב קריספין
*הרב אלכסנדר מענדל קרליבך
*הרב מרדכי אברהם ראדאל
*הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא
*הרב ליאור רוזנבוים
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]
*הרב [[שאול רוזנבלט]]
*הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין
*הרב יצחק רויטמן
*הרב ניסן מענדל רופו
*הרב יהושע רסקין
*הרב [[מנחם מענדל רסקין]]
*הרב יאשיהו שאמע
*הרב שמעון שאער
*הרב דניאל שהינו
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]
*הרב אברהם לייב שוחט
*הרב דוד שועדיק
*הרב שלום דובער שטעק
*הרב אליהו שטרן
*הרב ישראל שטרן מנישכיז
*הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]
*הרב יעקב דוד שככטר
*הרב נחמיה שמרלינג
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]
*הרב [[יצחק שפרינגר]]
*הרב ישי שרעבי
*הרב אבינועם תעיזי
*הרב יוסף יצחק תעיזי
}}

==ראו גם==
*[[הרבי כמלך המשיח]]
*[[נבואה]]
*[[נביאים]]

==קישורים חיצוניים==
*[machiaharrive.com/psakdin.pdf פסק הדין] {{PDF}} באתר [http://psakdin.net 'פסק דין']
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
*[[דוד נחשון]], [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-%E2%80%A2-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/moshiach/10-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%a7-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי ה'תש"פ

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]

פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח

2020-05-27T19:26:39Z

62.0.85.33: /* רבנים שחתמו על פסק הדין */

[[תמונה:הפסק דין.JPG|left|thumb|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
'''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות, ועליו חתומים מאות רבנים מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של [[הרבי]] לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].

==היסטוריה==
====הפסק הראשון====
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]]. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מה[[רב|רבנים]] שהרבי הוא משיח.

באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:

{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תשנ"א|שנת נפלאות אראנו]]

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}

בהמשך לכך טסו ל[[ניו יורק]], ל[[770|חצר הרבי]], הרב [[דוד]] נחשון ור' [[אבי טאוב]] - על מנת להגיש לרבי את פסק הדין. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין ב[[חיפה]].

הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.

====הפסק השני והשליחות לרוסיה====
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:

{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל|מרכאות=כן}}

הרבנים גם חתמו על כתב מינוי לרב דוד נחשון ולר' אבי טאוב, שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ב[[רוסיה]], להקריא שם את פסק הדין. ביום ראשון [[י"ג סיוון]], במעמד [[חלוקת הדולרים]], פנה הרבי מיוזמתו לר' אבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}}. מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. ביום רביעי חזרה המשלחת ל-770{{הערה|הרב נחשון מספר שכאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו - כאומר "כבר הספקתם?" - ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם.}}.

ביום ההילולא של [[האריז"ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו ב[[צפת]] מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].

לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע לקברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.

====הפסק השלישי====
[[קובץ:272428.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]
הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

====הפסק הרביעי====
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בניגוד לפסקי הדין הקודמים, המבוססים על [[הלכות מלך המשיח]], מבוסס פסק דין זה על 'דין נביא' החל על [[הרבי]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.

וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.

בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.

בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.

הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.

ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}

על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]], רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

====מסע הרבנים - תשע"ז====
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]

בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A1/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.

עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:

{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}

==התייחסויות הרבי==
[[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|left|thumb|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}

כמו כן פנה לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}, ובשנת [[תשמ"ז]] הגישו רבני חב"ד לרבי פסק דין כזה{{הערה|ראה קובץ '''דידן נצח''', הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ב.}}.

לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב
|תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא".. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}

==רבנים שחתמו על פסק הדין==

ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת:

{{טורים|מספר=4|תוכן=
*הרב דוד אבוחצירא
*הרב [[אליהו אבוחצירא]]
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]
*הרב [[זלמן אבלסקי]]
*הרב [[אליהו אברג'ל]]
*הרב [[יורם אברג'ל]]
*הרב [[יוסף אברקי]]
*הרב [[יהושע אדוט]]
*הרב [[בנימין אדרעי]]
*הרב [[יעקב אדרעי]]
*הרב [[ישר אדרעי]]
*הרב [[חיים אדרעי]]
*הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]
*הרב [[יהורם אולמן]]
*הרב [[דוד אופן]]
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]
*הרב [[דורון חיים איזמן]]
*הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב
*חכם [[רפאל אלאשוילי]]
*הרב [[יהודה אלחרר]]
*הרב [[מרדכי דב אלטיין]]
*הרב [[שאול משה אליטוב]]
*הרב [[שמעון אלמליח]]
*הרב [[יוסף אלמשעלי]]
*הרב [[שלמה אמסלם]]
*הרב [[יוסף אנגל]]
*הרב [[משה אנטיזדה]]
*הרב [[אליהו אסולין]]
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]
*הרב [[נפתלי אסטולין]]
*הרב [[דוד אסייג]]
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]
*הרב [[יהושע זעליג אהרונוב]]
*הרב [[גבריאל ארבוב]]
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]
*הרב [[יוסף באגד]]
*הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]
*הרב דוד רפאל באנון
*הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]
*הרב יוסף בוימגרטן
*הרב [[רפאל בוסי]]
*הרב יהונתן בורגן
*הרב [[יונתן בורוכוב]]
*הרב מאיר בורנשטיין
*הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]
*הרב יוסף חיים ביטון
*הרב שמעון ביטון
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]]
*הרב יעקב בלומנפלד
*הרב יצחק יעקב בלטנר
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]
*הרב [[מרדכי בלינוב]]
*הרב משה בן אבו
*הרב יוסף בן זכריה
*הרב רחמים בנין
*הרב אהרון בעגון
*הרב [[אלעזר בקשי]]
*הרב [[נועם ברטוב]]
*הרב שרגא בראווד
*הרב משה אהרון ברוידא
*הרב ברוך אדלר
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
*הרב [[נתן נטע ברכהן]]
*הרב חי ברכץ
*הרב [[ישעיה ברקוביץ']]
*הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]
*הרב נח גנזבורג
*הרב אליהו גבאי
*הרב מסעוד גבאי
*הרב יחיאל גברא
*הרב [[שלום דובער גוטניק]]
*הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]
*הרב יצחק גולדשטיין
*הרב [[שמשון גולדשטיין]]
*הרב [[יוחנן גוראריה]]
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]
*הרב [[אבא דוד גורביץ']]
*הרב שמואל גורביץ'
*הרב [[זכריה גורי]]
*הרב אריאל גורן
*הרב [[משה גורקוב]]
*הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]
*הרב [[יוסף גינזבורג]]
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]
*הרב [[שניאור זלמן גפני]]
*הרב [[דניאל גרבסקי]]
*הרב [[חיים צבי גרונר]]
*הרב יעקב גרנשטט
*הרב ששון גריידי
*הרב דניאל גרין
*הרב [[מאיר גרינברג]]
*הרב אריה גרינברג
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]]
*הרב ישראל גרשטנקורן
*הרב אליהו דהן
*הרב דוד דהברעסער
*הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי
*הרב אריה לייב דודאביץ'
*הרב עקיבא אליהו דיוויק
*הרב מרדכי דיעי
*הרב [[נועם דקל]]
*הרב מאיר שמעון דרורי
*הרב ישראל שלום דרעי
*הרב [[משה הבלין]]
*הרב [[משה הויכברג]]
*הרב אריה לייב היינץ
*הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]
*הרב [[ישראל הלפרין]]
*הרב [[יצחק הנדל]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
*הרב [[יהושע העכט]]
*הרב יצחק הכט
*הרב שגיא הר שפר
*הרב [[אברהם הרוניין]]
*הרב [[ישעיהו הרצל]]
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
*הרב [[נועם ווגנר]]
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]
*הרב [[רפאל וילשאנסקי]]
*הרב משה ווינר
*הרב [[משה יעקב ווייס]]
*הרב משה ניסן וולבוסקי
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]
*הרב [[מנחם מענדל וולפא]]
*הרב [[שלום דובער וולפא]]
*הרב דוד וולפמן
*הרב [[אריה וועג]]
*הרב [[שלמה וילהלם]]
*הרב [[דוד ועקנין]]
*הרב מכלוף ועקנין
*הרב מנשה זכריהו
*הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]
*הרב אשר זמל
*הרב יצחק חביב
*הרב [[ישועה חדד]]
*הרב ברוך חורי
*הרב משה חזן
*הרב לוי חזקיה
*הרב [[עזריאל חייקין]]
*הרב שמעון חיריק
*הרב אהרון חן
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב שמריהו חריטונוב
*הרב [[דב טברדוביץ]]
*הרב שלמה טובים
*הרב [[אלעזר טורין]]
*הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]
*הרב יוסף טייב
*הרב [[חיים מנחם טייכטל]]
*הרב [[דב טייכמן]]
*הרב [[צבי הירש טלזנר]]
*הרב גרשון טננבוים
*הרב [[יצחק ידגר]]
*הרב מנשה יום טוב
*הרב [[יעקב יוסף]]
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
*הרב זלמן יפה
*הרב אברהם יפרח
*הרב מרדכי יצחקי
*הרב אליהו כהן
*הרב בנימין כהן
*הרב יוסף כהן
*הרב נועם שמעון כהן
*הרב חנן כוחונוסבקי
*הרב יגאל כספי
*הרב זכריה כספי
*הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]
*הרב יונה לייב לבל
*הרב [[ברוך לבקיבקר]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
*הרב שלמה לוי
*הרב [[שלום דובער לויטין]]
*הרב משה לוין
*הרב [[שלמה דובער פנחס לזר]]
*הרב יחייא לחיאני
*הרב אלכסנדר סנדר ליברוב
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]
*הרב זבולון ליברמן
*הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא
*הרב אברהם ליפסקר
*הרב [[ברוך ליפקין]]
*הרב שלמה ליפש
*הרב יצחק מאיר ליפשיץ
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]
*הרב [[מאיר מאירי]]
*הרב [[יהודה קלמן מארלו]]
*הרב אברהם חיים מזרחי
*הרב שלמה מזרחי
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]
*הרב גואל ישראל מיירס
*הרב אברהם מיכאלשווילי
*הרב בן ציון מיכאלשווילי
*הרב [[משה מיכאלשווילי]]
*הרב יצחק מיכאלשווילי
*הרב חיים מילר
*הרב מרדכי מלובני
*הרב חיים מלול
*הרב מיכאל מלכא
*הרב שלמה ממן
*הרב יעקב מנדלסון
*הרב סעדיה מעטוף
*הרב שלום מעטוף
*הרב אהרון מרגולין
*הרב יוסף מרגי
*הרב מנחם נוימן
*הרב דוד נוסבאום
*הרב פרץ ניסים
*הרב יוסף יצחק נפרסטק
*הרב [[חיים נפתלין]]
*הרב יוסף יצחק נקי
*הרב מנחם מענדל סבג
*הרב יואל סויסה
*הרב מאיר סויסה
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]
*הרב [[שלום מענדל סימפסון]]
*הרב ברוך סלונים
*הרב חיים סלונים
*הרב שניאור זלמן סלונים
*הרב יוסף שמעון סמיערק
*הרב רחמים עמרוסי
*הרב [[שמאי ענדע]]
*הרב נחום ערנטרוי
*הרב [[חיים פארו]]
*הרב [[הלל פבזנר]]
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]
*הרב [[יגאל פיזם]]
*הרב [[משה זאב פיזם]]
*הרב [[שמשון פיזם]]
*הרב [[יוסף יצחק פינסון]]
*הרב [[שמואל פלוטקין]]
*הרב [[יהודה פרידמן]]
*הרב מנשה פרמן
*הרב פרץ פרטוש
*הרב [[אריה פרקש]]
*הרב פנחס פשטר
*הרב ראובן צופין
*הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר
*הרב רחמים רפאל ציקושווילי
*הרב אברהם צמח
*הרב [[פנחס קארף]]
*הרב יהודה קובלקין
*הרב [[יצחק קוגן]]
*הרב אברהם קוט
*הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]
*הרב נטע קופרמן
*הרב [[חיים קיז'נר]]
*הרב אבשלום קיל
*הרב מאיר קירש
*הרב [[דוד בן ציון קליין]]
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]
*הרב מאיר שמחה קלמנסון
*הרב [[שלום דובער קלמנסון]]
*הרב [[שמואל קמינצקי]]
*הרב [[מרדכי קנלסקי]]
*הרב יוסף יצחק קסלמן
*הרב יוסף יצחק קפלן
*הרב שאול יצחק קצין
*הרב מכלוף עמינדב קריספין
*הרב אלכסנדר מענדל קרליבך
*הרב מרדכי אברהם ראדאל
*הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא
*הרב ליאור רוזנבוים
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]
*הרב [[שאול רוזנבלט]]
*הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין
*הרב יצחק רויטמן
*הרב ניסן מענדל רופו
*הרב יהושע רסקין
*הרב [[מנחם מענדל רסקין]]
*הרב יאשיהו שאמע
*הרב שמעון שאער
*הרב דניאל שהינו
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]
*הרב אברהם לייב שוחט
*הרב דוד שועדיק
*הרב שלום דובער שטעק
*הרב אליהו שטרן
*הרב ישראל שטרן מנישכיז
*הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]
*הרב יעקב דוד שככטר
*הרב נחמיה שמרלינג
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]
*הרב [[יצחק שפרינגר]]
*הרב ישי שרעבי
*הרב אבינועם תעיזי
*הרב יוסף יצחק תעיזי
}}

==ראו גם==
*[[הרבי כמלך המשיח]]
*[[נבואה]]
*[[נביאים]]

==קישורים חיצוניים==
*[machiaharrive.com/psakdin.pdf פסק הדין] {{PDF}} באתר [http://psakdin.net 'פסק דין']
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
*[[דוד נחשון]], [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-%E2%80%A2-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/moshiach/10-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%a7-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי ה'תש"פ

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]

פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח

2020-05-27T19:25:27Z

62.0.85.33: /* רבנים שחתמו על פסק הדין */

[[תמונה:הפסק דין.JPG|left|thumb|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
'''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות, ועליו חתומים מאות רבנים מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של [[הרבי]] לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].

==היסטוריה==
====הפסק הראשון====
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]]. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מה[[רב|רבנים]] שהרבי הוא משיח.

באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:

{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תשנ"א|שנת נפלאות אראנו]]

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}

בהמשך לכך טסו ל[[ניו יורק]], ל[[770|חצר הרבי]], הרב [[דוד]] נחשון ור' [[אבי טאוב]] - על מנת להגיש לרבי את פסק הדין. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין ב[[חיפה]].

הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.

====הפסק השני והשליחות לרוסיה====
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:

{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל|מרכאות=כן}}

הרבנים גם חתמו על כתב מינוי לרב דוד נחשון ולר' אבי טאוב, שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ב[[רוסיה]], להקריא שם את פסק הדין. ביום ראשון [[י"ג סיוון]], במעמד [[חלוקת הדולרים]], פנה הרבי מיוזמתו לר' אבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}}. מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. ביום רביעי חזרה המשלחת ל-770{{הערה|הרב נחשון מספר שכאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו - כאומר "כבר הספקתם?" - ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם.}}.

ביום ההילולא של [[האריז"ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו ב[[צפת]] מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].

לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע לקברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.

====הפסק השלישי====
[[קובץ:272428.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]
הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

====הפסק הרביעי====
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בניגוד לפסקי הדין הקודמים, המבוססים על [[הלכות מלך המשיח]], מבוסס פסק דין זה על 'דין נביא' החל על [[הרבי]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.

וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.

בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.

בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.

הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.

ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}

על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]], רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

====מסע הרבנים - תשע"ז====
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]

בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A1/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.

עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:

{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}

==התייחסויות הרבי==
[[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|left|thumb|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}

כמו כן פנה לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}, ובשנת [[תשמ"ז]] הגישו רבני חב"ד לרבי פסק דין כזה{{הערה|ראה קובץ '''דידן נצח''', הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ב.}}.

לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב
|תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא".. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}

==רבנים שחתמו על פסק הדין==
הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת:

{{טורים|מספר=4|תוכן=
*הרב דוד אבוחצירא
*הרב [[אליהו אבוחצירא]]
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]
*הרב [[זלמן אבלסקי]]
*הרב [[אליהו אברג'ל]]
*הרב [[יורם אברג'ל]]
*הרב [[יוסף אברקי]]
*הרב [[יהושע אדוט]]
*הרב [[בנימין אדרעי]]
*הרב [[יעקב אדרעי]]
*הרב [[ישר אדרעי]]
*הרב [[חיים אדרעי]]
*הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]
*הרב [[יהורם אולמן]]
*הרב [[דוד אופן]]
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]
*הרב [[דורון חיים איזמן]]
*הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב
*חכם [[רפאל אלאשוילי]]
*הרב [[יהודה אלחרר]]
*הרב [[מרדכי דב אלטיין]]
*הרב [[שאול משה אליטוב]]
*הרב [[שמעון אלמליח]]
*הרב [[יוסף אלמשעלי]]
*הרב [[שלמה אמסלם]]
*הרב [[יוסף אנגל]]
*הרב [[משה אנטיזדה]]
*הרב [[אליהו אסולין]]
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]
*הרב [[נפתלי אסטולין]]
*הרב [[דוד אסייג]]
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]
*הרב [[יהושע זעליג אהרונוב]]
*הרב [[גבריאל ארבוב]]
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]
*הרב [[יוסף באגד]]
*הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]
*הרב דוד רפאל באנון
*הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]
*הרב יוסף בוימגרטן
*הרב [[רפאל בוסי]]
*הרב יהונתן בורגן
*הרב [[יונתן בורוכוב]]
*הרב מאיר בורנשטיין
*הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]
*הרב יוסף חיים ביטון
*הרב שמעון ביטון
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]]
*הרב יעקב בלומנפלד
*הרב יצחק יעקב בלטנר
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]
*הרב [[מרדכי בלינוב]]
*הרב משה בן אבו
*הרב יוסף בן זכריה
*הרב רחמים בנין
*הרב אהרון בעגון
*הרב [[אלעזר בקשי]]
*הרב [[נועם ברטוב]]
*הרב שרגא בראווד
*הרב משה אהרון ברוידא
*הרב ברוך אדלר
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
*הרב [[נתן נטע ברכהן]]
*הרב חי ברכץ
*הרב [[ישעיה ברקוביץ']]
*הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]
*הרב נח גנזבורג
*הרב אליהו גבאי
*הרב מסעוד גבאי
*הרב יחיאל גברא
*הרב [[שלום דובער גוטניק]]
*הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]
*הרב יצחק גולדשטיין
*הרב [[שמשון גולדשטיין]]
*הרב [[יוחנן גוראריה]]
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]
*הרב [[אבא דוד גורביץ']]
*הרב שמואל גורביץ'
*הרב [[זכריה גורי]]
*הרב אריאל גורן
*הרב [[משה גורקוב]]
*הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]
*הרב [[יוסף גינזבורג]]
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]
*הרב [[שניאור זלמן גפני]]
*הרב [[דניאל גרבסקי]]
*הרב [[חיים צבי גרונר]]
*הרב יעקב גרנשטט
*הרב ששון גריידי
*הרב דניאל גרין
*הרב [[מאיר גרינברג]]
*הרב אריה גרינברג
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]]
*הרב ישראל גרשטנקורן
*הרב אליהו דהן
*הרב דוד דהברעסער
*הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי
*הרב אריה לייב דודאביץ'
*הרב עקיבא אליהו דיוויק
*הרב מרדכי דיעי
*הרב [[נועם דקל]]
*הרב מאיר שמעון דרורי
*הרב ישראל שלום דרעי
*הרב [[משה הבלין]]
*הרב [[משה הויכברג]]
*הרב אריה לייב היינץ
*הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]
*הרב [[ישראל הלפרין]]
*הרב [[יצחק הנדל]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
*הרב [[יהושע העכט]]
*הרב יצחק הכט
*הרב שגיא הר שפר
*הרב [[אברהם הרוניין]]
*הרב [[ישעיהו הרצל]]
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
*הרב [[נועם ווגנר]]
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]
*הרב [[רפאל וילשאנסקי]]
*הרב משה ווינר
*הרב [[משה יעקב ווייס]]
*הרב משה ניסן וולבוסקי
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]
*הרב [[מנחם מענדל וולפא]]
*הרב [[שלום דובער וולפא]]
*הרב דוד וולפמן
*הרב [[אריה וועג]]
*הרב [[שלמה וילהלם]]
*הרב [[דוד ועקנין]]
*הרב מכלוף ועקנין
*הרב מנשה זכריהו
*הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]
*הרב אשר זמל
*הרב יצחק חביב
*הרב [[ישועה חדד]]
*הרב ברוך חורי
*הרב משה חזן
*הרב לוי חזקיה
*הרב [[עזריאל חייקין]]
*הרב שמעון חיריק
*הרב אהרון חן
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב שמריהו חריטונוב
*הרב [[דב טברדוביץ]]
*הרב שלמה טובים
*הרב [[אלעזר טורין]]
*הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]
*הרב יוסף טייב
*הרב [[חיים מנחם טייכטל]]
*הרב [[דב טייכמן]]
*הרב [[צבי הירש טלזנר]]
*הרב גרשון טננבוים
*הרב [[יצחק ידגר]]
*הרב מנשה יום טוב
*הרב [[יעקב יוסף]]
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
*הרב זלמן יפה
*הרב אברהם יפרח
*הרב מרדכי יצחקי
*הרב אליהו כהן
*הרב בנימין כהן
*הרב יוסף כהן
*הרב נועם שמעון כהן
*הרב חנן כוחונוסבקי
*הרב יגאל כספי
*הרב זכריה כספי
*הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]
*הרב יונה לייב לבל
*הרב [[ברוך לבקיבקר]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
*הרב שלמה לוי
*הרב [[שלום דובער לויטין]]
*הרב משה לוין
*הרב [[שלמה דובער פנחס לזר]]
*הרב יחייא לחיאני
*הרב אלכסנדר סנדר ליברוב
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]
*הרב זבולון ליברמן
*הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא
*הרב אברהם ליפסקר
*הרב [[ברוך ליפקין]]
*הרב שלמה ליפש
*הרב יצחק מאיר ליפשיץ
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]
*הרב [[מאיר מאירי]]
*הרב [[יהודה קלמן מארלו]]
*הרב אברהם חיים מזרחי
*הרב שלמה מזרחי
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]
*הרב גואל ישראל מיירס
*הרב אברהם מיכאלשווילי
*הרב בן ציון מיכאלשווילי
*הרב [[משה מיכאלשווילי]]
*הרב יצחק מיכאלשווילי
*הרב חיים מילר
*הרב מרדכי מלובני
*הרב חיים מלול
*הרב מיכאל מלכא
*הרב שלמה ממן
*הרב יעקב מנדלסון
*הרב סעדיה מעטוף
*הרב שלום מעטוף
*הרב אהרון מרגולין
*הרב יוסף מרגי
*הרב מנחם נוימן
*הרב דוד נוסבאום
*הרב פרץ ניסים
*הרב יוסף יצחק נפרסטק
*הרב [[חיים נפתלין]]
*הרב יוסף יצחק נקי
*הרב מנחם מענדל סבג
*הרב יואל סויסה
*הרב מאיר סויסה
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]
*הרב [[שלום מענדל סימפסון]]
*הרב ברוך סלונים
*הרב חיים סלונים
*הרב שניאור זלמן סלונים
*הרב יוסף שמעון סמיערק
*הרב רחמים עמרוסי
*הרב [[שמאי ענדע]]
*הרב נחום ערנטרוי
*הרב [[חיים פארו]]
*הרב [[הלל פבזנר]]
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]
*הרב [[יגאל פיזם]]
*הרב [[משה זאב פיזם]]
*הרב [[שמשון פיזם]]
*הרב [[יוסף יצחק פינסון]]
*הרב [[שמואל פלוטקין]]
*הרב [[יהודה פרידמן]]
*הרב מנשה פרמן
*הרב פרץ פרטוש
*הרב [[אריה פרקש]]
*הרב פנחס פשטר
*הרב ראובן צופין
*הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר
*הרב רחמים רפאל ציקושווילי
*הרב אברהם צמח
*הרב [[פנחס קארף]]
*הרב יהודה קובלקין
*הרב [[יצחק קוגן]]
*הרב אברהם קוט
*הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]
*הרב נטע קופרמן
*הרב [[חיים קיז'נר]]
*הרב אבשלום קיל
*הרב מאיר קירש
*הרב [[דוד בן ציון קליין]]
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]
*הרב מאיר שמחה קלמנסון
*הרב [[שלום דובער קלמנסון]]
*הרב [[שמואל קמינצקי]]
*הרב [[מרדכי קנלסקי]]
*הרב יוסף יצחק קסלמן
*הרב יוסף יצחק קפלן
*הרב שאול יצחק קצין
*הרב מכלוף עמינדב קריספין
*הרב אלכסנדר מענדל קרליבך
*הרב מרדכי אברהם ראדאל
*הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא
*הרב ליאור רוזנבוים
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]
*הרב [[שאול רוזנבלט]]
*הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין
*הרב יצחק רויטמן
*הרב ניסן מענדל רופו
*הרב יהושע רסקין
*הרב [[מנחם מענדל רסקין]]
*הרב יאשיהו שאמע
*הרב שמעון שאער
*הרב דניאל שהינו
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]
*הרב אברהם לייב שוחט
*הרב דוד שועדיק
*הרב שלום דובער שטעק
*הרב אליהו שטרן
*הרב ישראל שטרן מנישכיז
*הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]
*הרב יעקב דוד שככטר
*הרב נחמיה שמרלינג
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]
*הרב [[יצחק שפרינגר]]
*הרב ישי שרעבי
*הרב אבינועם תעיזי
*הרב יוסף יצחק תעיזי
}}

==ראו גם==
*[[הרבי כמלך המשיח]]
*[[נבואה]]
*[[נביאים]]

==קישורים חיצוניים==
*[machiaharrive.com/psakdin.pdf פסק הדין] {{PDF}} באתר [http://psakdin.net 'פסק דין']
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
*[[דוד נחשון]], [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-%E2%80%A2-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/moshiach/10-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%a7-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי ה'תש"פ

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]

פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח

2020-05-27T19:23:42Z

62.0.85.33: /* רבנים שחתמו על פסק הדין */

[[תמונה:הפסק דין.JPG|left|thumb|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
'''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות, ועליו חתומים מאות רבנים מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של [[הרבי]] לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].

==היסטוריה==
====הפסק הראשון====
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]]. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מה[[רב|רבנים]] שהרבי הוא משיח.

באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:

{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תשנ"א|שנת נפלאות אראנו]]

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}

בהמשך לכך טסו ל[[ניו יורק]], ל[[770|חצר הרבי]], הרב [[דוד]] נחשון ור' [[אבי טאוב]] - על מנת להגיש לרבי את פסק הדין. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין ב[[חיפה]].

הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.

====הפסק השני והשליחות לרוסיה====
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:

{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל|מרכאות=כן}}

הרבנים גם חתמו על כתב מינוי לרב דוד נחשון ולר' אבי טאוב, שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ב[[רוסיה]], להקריא שם את פסק הדין. ביום ראשון [[י"ג סיוון]], במעמד [[חלוקת הדולרים]], פנה הרבי מיוזמתו לר' אבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}}. מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. ביום רביעי חזרה המשלחת ל-770{{הערה|הרב נחשון מספר שכאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו - כאומר "כבר הספקתם?" - ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם.}}.

ביום ההילולא של [[האריז"ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו ב[[צפת]] מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].

לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע לקברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.

====הפסק השלישי====
[[קובץ:272428.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]
הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

====הפסק הרביעי====
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בניגוד לפסקי הדין הקודמים, המבוססים על [[הלכות מלך המשיח]], מבוסס פסק דין זה על 'דין נביא' החל על [[הרבי]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.

וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.

בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.

בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.

הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.

ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}

על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]], רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

====מסע הרבנים - תשע"ז====
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]

בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A1/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.

עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:

{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}

==התייחסויות הרבי==
[[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|left|thumb|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}

כמו כן פנה לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}, ובשנת [[תשמ"ז]] הגישו רבני חב"ד לרבי פסק דין כזה{{הערה|ראה קובץ '''דידן נצח''', הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ב.}}.

לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב
|תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא".. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}

==רבנים שחתמו על פסק הדין==
הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת:

{{טורים|מספר=4|תוכן=
*הרב דוד אבוחצירא
*הרב [[אליהו אבוחצירא]]
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]
*הרב [[זלמן אבלסקי]]
*הרב [[אליהו אברג'ל]]
*הרב [[יורם אברג'ל]]
*הרב [[יוסף אברקי]]
*הרב [[יהושע אדוט]]
*הרב [[בנימין אדרעי]]
*הרב [[יעקב אדרעי]]
*הרב [[ישר אדרעי]]
*הרב [[חיים אדרעי]]
*הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]
*הרב [[יהורם אולמן]]
*הרב [[דוד אופן]]
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]
*הרב [[דורון חיים איזמן]]
*הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב
*חכם [[רפאל אלאשוילי]]
*הרב [[יהודה אלחרר]]
*הרב [[מרדכי דב אלטיין]]
*הרב [[שאול משה אליטוב]]
*הרב [[שמעון אלמליח]]
*הרב [[יוסף אלמשעלי]]
*הרב [[שלמה אמסלם]]
*הרב [[יוסף אנגל]]
*הרב [[משה אנטיזדה]]
*הרב [[אליהו אסולין]]
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]
*הרב [[נפתלי אסטולין]]
*הרב [[דוד אסייג]]
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]
*הרב [[יהושע זעליג אהרונוב]]
*הרב [[גבריאל ארבוב]]
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]
*הרב [[יוסף באגד]]
*הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]
*הרב דוד רפאל באנון
*הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]
*הרב יוסף בוימגרטן
*הרב [[רפאל בוסי]]
*הרב יהונתן בורגן
*הרב [[יונתן בורוכוב]]
*הרב מאיר בורנשטיין
*הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]
*הרב יוסף חיים ביטון
*הרב שמעון ביטון
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]]
*הרב יעקב בלומנפלד
*הרב יצחק יעקב בלטנר
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]
*הרב [[מרדכי בלינוב]]
*הרב משה בן אבו
*הרב יוסף בן זכריה
*הרב רחמים בנין
*הרב אהרון בעגון
*הרב [[אלעזר בקשי]]
*הרב [[נועם ברטוב]]
*הרב שרגא בראווד
*הרב משה אהרון ברוידא
*הרב ברוך אדלר
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
*הרב [[נתן נטע ברכהן]]
*הרב חי ברכץ
*הרב [[ישעיה ברקוביץ']]
*הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]
*הרב נח גנזבורג
*הרב אליהו גבאי
*הרב מסעוד גבאי
*הרב יחיאל גברא
*הרב [[שלום דובער גוטניק]]
*הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]
*הרב יצחק גולדשטיין
*הרב [[שמשון גולדשטיין]]
*הרב [[יוחנן גוראריה]]
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]
*הרב [[אבא דוד גורביץ']]
*הרב שמואל גורביץ'
*הרב [[זכריה גורי]]
*הרב אריאל גורן
*הרב [[משה גורקוב]]
*הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]
*הרב [[יוסף גינזבורג]]
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]
*הרב [[שניאור זלמן גפני]]
*הרב [[דניאל גרבסקי]]
*הרב [[חיים צבי גרונר]]
*הרב יעקב גרנשטט
*הרב ששון גריידי
*הרב דניאל גרין
*הרב [[מאיר גרינברג]]
*הרב אריה גרינברג
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]]
*הרב ישראל גרשטנקורן
*הרב אליהו דהן
*הרב דוד דהברעסער
*הרב אליעזר דוברבסקי
*הרב אריה לייב דודאביץ'
*הרב עקיבא אליהו דיוויק
*הרב מרדכי דיעי
*הרב [[נועם דקל]]
*הרב מאיר שמעון דרורי
*הרב ישראל שלום דרעי
*הרב [[משה הבלין]]
*הרב [[משה הויכברג]]
*הרב אריה לייב היינץ
*הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]
*הרב [[ישראל הלפרין]]
*הרב [[יצחק הנדל]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
*הרב [[יהושע העכט]]
*הרב [[יצחק הכט]]
*הרב שגיא הר שפר
*הרב [[אברהם הרוניין]]
*הרב [[ישעיהו הרצל]]
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
*הרב [[נועם ווגנר]]
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]
*הרב [[רפאל וילשאנסקי]]
*הרב משה ווינר
*הרב [[משה יעקב ווייס]]
*הרב משה ניסן וולבוסקי
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]
*הרב [[מנחם מענדל וולפא]]
*הרב [[שלום דובער וולפא]]
*הרב דוד וולפמן
*הרב [[אריה וועג]]
*הרב [[שלמה וילהלם]]
*הרב [[דוד ועקנין]]
*הרב מכלוף ועקנין
*הרב מנשה זכריהו
*הרב יוסף יצחק זלצמן
*הרב אשר זמל
*הרב יצחק חביב
*הרב [[ישועה חדד]]
*הרב ברוך חורי
*הרב משה חזן
*הרב לוי חזקיה
*הרב [[עזריאל חייקין]]
*הרב שמעון חיריק
*הרב אהרון חן
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב שמריהו חריטונוב
*הרב [[דב טברדוביץ']]
*הרב שלמה טובים
*הרב [[אליעזר טורין]]
*הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]
*הרב יוסף טייב
*הרב [[חיים מנחם טייכטל]]
*הרב [[דב טייכמן]]
*הרב [[צבי הירש טלזנר]]
*הרב גרשון טננבוים
*הרב [[יצחק ידגר]]
*הרב מנשה יום טוב
*הרב [[יעקב יוסף]]
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
*הרב זלמן יפה
*הרב אברהם יפרח
*הרב מרדכי יצחקי
*הרב אליהו כהן
*הרב בנימין כהן
*הרב יוסף כהן
*הרב נועם שמעון כהן
*הרב חנן כוחונוסבקי
*הרב יגאל כספי
*הרב זכריה כספי
*הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]
*הרב יונה לייב לבל
*הרב [[ברוך לבקיבקר]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
*הרב שלמה לוי
*הרב [[שלום דובער לויטין]]
*הרב משה לוין
*הרב [[שלמה דובער פנחס לזר]]
*הרב יחייא לחיאני
*הרב אלכסנדר סנדר ליברוב
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]
*הרב זבולון ליברמן
*הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא
*הרב אברהם ליפסקר
*הרב [[ברוך ליפקין]]
*הרב שלמה ליפש
*הרב יצחק מאיר ליפשיץ
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]
*הרב [[מאיר מאירי]]
*הרב [[יהודה קלמן מארלו]]
*הרב אברהם חיים מזרחי
*הרב שלמה מזרחי
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]
*הרב גואל ישראל מיירס
*הרב אברהם מיכאלשווילי
*הרב בן ציון מיכאלשווילי
*הרב [[משה מיכאלשווילי]]
*הרב יצחק מיכאלשווילי
*הרב חיים מילר
*הרב מרדכי מלובני
*הרב חיים מלול
*הרב מיכאל מלכא
*הרב שלמה ממן
*הרב יעקב מנדלסון
*הרב סעדיה מעטוף
*הרב שלום מעטוף
*הרב אהרון מרגולין
*הרב יוסף מרגי
*הרב מנחם נוימן
*הרב דוד נוסבאום
*הרב פרץ ניסים
*הרב יוסף יצחק נפרסטק
*הרב [[חיים נפתלין]]
*הרב יוסף יצחק נקי
*הרב מנחם מענדל סבג
*הרב יואל סויסה
*הרב מאיר סויסה
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]
*הרב [[שלום מענדל סימפסון]]
*הרב ברוך סלונים
*הרב חיים סלונים
*הרב שניאור זלמן סלונים
*הרב יוסף שמעון סמיערק
*הרב רחמים עמרוסי
*הרב [[שמאי ענדע]]
*הרב נחום ערנטרוי
*הרב [[חיים פארו]]
*הרב [[הלל פבזנר]]
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]
*הרב [[יגאל פיזם]]
*הרב [[משה זאב פיזם]]
*הרב [[שמשון פיזם]]
*הרב [[יוסף יצחק פינסון]]
*הרב [[שמואל פלוטקין]]
*הרב [[יהודה פרידמן]]
*הרב מנשה פרמן
*הרב פרץ פרטוש
*הרב [[אריה פרקש]]
*הרב פנחס פשטר
*הרב ראובן צופין
*הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר
*הרב רחמים רפאל ציקושווילי
*הרב אברהם צמח
*הרב [[פנחס קארף]]
*הרב יהודה קובלקין
*הרב [[יצחק קוגן]]
*הרב אברהם קוט
*הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]
*הרב נטע קופרמן
*הרב [[חיים קיז'נר]]
*הרב אבשלום קיל
*הרב מאיר קירש
*הרב [[דוד בן ציון קליין]]
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]
*הרב מאיר שמחה קלמנסון
*הרב [[שלום דובער קלמנסון]]
*הרב [[שמואל קמינצקי]]
*הרב [[מרדכי קנלסקי]]
*הרב יוסף יצחק קסלמן
*הרב יוסף יצחק קפלן
*הרב שאול יצחק קצין
*הרב מכלוף עמינדב קריספין
*הרב אלכסנדר מענדל קרליבך
*הרב מרדכי אברהם ראדאל
*הרב [[חסידות ביאלה#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא
*הרב ליאור רוזנבוים
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]
*הרב [[שאול רוזנבלט]]
*הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין
*הרב יצחק רויטמן
*הרב ניסן מענדל רופו
*הרב יהושע רסקין
*הרב [[מנחם מענדל רסקין]]
*הרב יאשיהו שאמע
*הרב שמעון שאער
*הרב דניאל שהינו
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]
*הרב אברהם לייב שוחט
*הרב דוד שועדיק
*הרב שלום דובער שטעק
*הרב אליהו שטרן
*הרב ישראל שטרן מנישכיז
*הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]
*הרב יעקב דוד שככטר
*הרב נחמיה שמרלינג
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]
*הרב [[יצחק שפרינגר]]
*הרב ישי שרעבי
*הרב אבינועם תעיזי
*הרב יוסף יצחק תעיזי
}}

==ראו גם==
*[[הרבי כמלך המשיח]]
*[[נבואה]]
*[[נביאים]]

==קישורים חיצוניים==
*[machiaharrive.com/psakdin.pdf פסק הדין] {{PDF}} באתר [http://psakdin.net 'פסק דין']
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
*[[דוד נחשון]], [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-%E2%80%A2-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/moshiach/10-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%a7-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי ה'תש"פ

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]

שיחה:הלכות מלך המשיח

2020-05-27T06:57:18Z

62.0.85.33: יצירת דף עם התוכן "אין ערך כזה? או שרק חסרה הפניה. ~~~~"

אין ערך כזה? או שרק חסרה הפניה. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 07:57, 27 במאי 2020 (IST)

פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח

2020-05-27T06:56:45Z

62.0.85.33: /* הפסק הרביעי */

[[תמונה:הפסק דין.JPG|left|thumb|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
'''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות, ועליו חתומים מאות רבנים מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של [[הרבי]] לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].

==היסטוריה==
====הפסק הראשון====
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
ב[[כ"ח ניסן]] [[תשנ"א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]]. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מה[[רב|רבנים]] שהרבי הוא משיח.

באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:

{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תשנ"א|שנת נפלאות אראנו]]

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}

בהמשך לכך טסו ל[[ניו יורק]], ל[[770|חצר הרבי]], הרב [[דוד]] נחשון ור' [[אבי טאוב]] - על מנת להגיש לרבי את פסק הדין. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין ב[[חיפה]].

הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.

====הפסק השני והשליחות לרוסיה====
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:

{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל|מרכאות=כן}}

הרבנים גם חתמו על כתב מינוי לרב דוד נחשון ולר' אבי טאוב, שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ב[[רוסיה]], להקריא שם את פסק הדין. ביום ראשון [[י"ג סיוון]], במעמד [[חלוקת הדולרים]], פנה הרבי מיוזמתו לר' אבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}}. מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. ביום רביעי חזרה המשלחת ל-770{{הערה|הרב נחשון מספר שכאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו - כאומר "כבר הספקתם?" - ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם.}}.

ביום ההילולא של [[האריז"ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו ב[[צפת]] מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].

לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע לקברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.

====הפסק השלישי====
[[קובץ:272428.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]
הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

====הפסק הרביעי====
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בניגוד לפסקי הדין הקודמים, המבוססים על [[הלכות מלך המשיח]], מבוסס פסק דין זה על 'דין נביא' החל על [[הרבי]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.

וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.

בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.

בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.

הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.

ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}

על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]], רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

====מסע הרבנים - תשע"ז====
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]

בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A1/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.

עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:

{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}

==התייחסויות הרבי==
[[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|left|thumb|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}

כמו כן פנה לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}, ובשנת [[תשמ"ז]] הגישו רבני חב"ד לרבי פסק דין כזה{{הערה|ראה קובץ '''דידן נצח''', הוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], תשע"ב.}}.

לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב
|תוכן=רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים.. שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה ([[מלך המשיח]]) בא".. הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח ודאי|משיח בוודאי]]" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}

==רבנים שחתמו על פסק הדין==
הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת:

{{טורים|מספר=4|תוכן=
*הרב דוד אבוחצירא
*הרב [[אליהו אבוחצירא]]
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]
*הרב [[זלמן אבלסקי]]
*הרב [[אליהו אברג'ל]]
*הרב [[יורם אברג'ל]]
*הרב [[יוסף אברקי]]
*הרב [[יהושע אדוט]]
*הרב [[בנימין אדרעי]]
*הרב [[יעקב אדרעי]]
*הרב [[ישר אדרעי]]
*הרב [[חיים אדרעי]]
*הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]
*הרב [[יהורם אולמן]]
*הרב [[דוד אופן]]
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]
*הרב [[דורון חיים איזמן]]
*הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב
*חכם [[רפאל אלאשוילי]]
*הרב [[יהודה אלחרר]]
*הרב [[מרדכי דב אלטיין]]
*הרב [[שאול משה אליטוב]]
*הרב [[שמעון אלמליח]]
*הרב [[יוסף אלמשעלי]]
*הרב [[שלמה אמסלם]]
*הרב [[יוסף אנגל]]
*הרב [[משה אנטיזדה]]
*הרב [[אליהו אסולין]]
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]
*הרב [[נפתלי אסטולין]]
*הרב [[דוד אסייג]]
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]
*הרב [[יהושע זעליג אהרונוב]]
*הרב [[גבריאל ארבוב]]
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]
*הרב יוסף באגד
*הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]
*הרב דוד רפאל באנון
*הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]
*הרב יוסף בוימגרטן
*הרב [[רפאל בוסי]]
*הרב יהונתן בורגן
*הרב [[יונתן בורוכוב]]
*הרב מאיר בורנשטיין
*הרב יעקב יצחק בידרמן
*הרב יוסף חיים ביטון
*הרב שמעון ביטון
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]]
*הרב יעקב בלומנפלד
*הרב יצחק יעקב בלטנר
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]
*הרב [[מרדכי בלינוב]]
*הרב משה בן אבו
*הרב יוסף בן זכריה
*הרב רחמים בנין
*הרב אהרון בעגון
*הרב [[אלעזר בקשי]]
*הרב [[נועם ברטוב]]
*הרב שרגא בראווד
*הרב משה אהרון ברוידא
*הרב ברוך אדלר
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
*הרב [[נתן נטע ברכהן]]
*הרב חי ברכץ
*הרב [[ישעיה ברקוביץ']]
*הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]
*הרב נח גנזבורג
*הרב אליהו גבאי
*הרב מסעוד גבאי
*הרב יחיאל גברא
*הרב [[שלום דובער גוטניק]]
*הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]
*הרב יצחק גולדשטיין
*הרב [[שמשון גולדשטיין]]
*הרב [[יוחנן גוראריה]]
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]
*הרב [[אבא דוד גורביץ']]
*הרב שמואל גורביץ'
*הרב [[זכריה גורי]]
*הרב אריאל גורן
*הרב משה גורקוב
*הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]
*הרב [[יוסף גינזבורג]]
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]
*הרב [[שניאור זלמן גפני]]
*הרב [[דניאל גרבסקי]]
*הרב [[חיים צבי גרונר]]
*הרב יעקב גרנשטט
*הרב ששון גריידי
*הרב דניאל גרין
*הרב [[מאיר גרינברג]]
*הרב אריה גרינברג
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]]
*הרב ישראל גרשטנקורן
*הרב אליהו דהן
*הרב דוד דהברעסער
*הרב אליעזר דוברבסקי
*הרב אריה לייב דודאביץ'
*הרב עקיבא אליהו דיוויק
*הרב מרדכי דיעי
*הרב [[נועם דקל]]
*הרב מאיר שמעון דרורי
*הרב ישראל שלום דרעי
*הרב [[משה הבלין]]
*הרב [[משה הויכברג]]
*הרב אריה לייב היינץ
*הרב ישעיה הכהן
*הרב [[ישראל הלפרין]]
*הרב [[יצחק הנדל]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
*הרב [[יהושע העכט]]
*הרב [[יצחק הכט]]
*הרב שגיא הר שפר
*הרב [[אברהם הרוניין]]
*הרב [[ישעיהו הרצל]]
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
*הרב נועם וגנר
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]
*הרב [[רפאל וילשאנסקי]]
*הרב משה ווינר
*הרב [[משה יעקב ווייס]]
*הרב משה ניסן וולבוסקי
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]
*הרב [[מנחם מענדל וולפא]]
*הרב [[שלום דובער וולפא]]
*הרב דוד וולפמן
*הרב [[אריה וועג]]
*הרב [[שלמה וילהלם]]
*הרב [[דוד ועקנין]]
*הרב מכלוף ועקנין
*הרב מנשה זכריהו
*הרב יוסף יצחק זלצמן
*הרב אשר זמל
*הרב יצחק חביב
*הרב [[ישועה חדד]]
*הרב ברוך חורי
*הרב משה חזן
*הרב לוי חזקיה
*הרב [[עזריאל חייקין]]
*הרב שמעון חיריק
*הרב אהרון חן
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב שמריהו חריטונוב
*הרב [[דב טברדוביץ']]
*הרב שלמה טובים
*הרב [[אליעזר טורין]]
*הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]
*הרב יוסף טייב
*הרב [[חיים מנחם טייכטל]]
*הרב [[דב טייכמן]]
*הרב [[צבי הירש טלזנר]]
*הרב גרשון טננבוים
*הרב [[יצחק ידגר]]
*הרב מנשה יום טוב
*הרב [[יעקב יוסף]]
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
*הרב זלמן יפה
*הרב אברהם יפרח
*הרב מרדכי יצחקי
*הרב אליהו כהן
*הרב בנימין כהן
*הרב יוסף כהן
*הרב נועם שמעון כהן
*הרב חנן כוחונוסבקי
*הרב יגאל כספי
*הרב זכריה כספי
*הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]
*הרב יונה לייב לבל
*הרב [[ברוך לבקיבקר]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
*הרב שלמה לוי
*הרב בערל לויטין
*הרב משה לוין
*הרב [[שלמה דובער פנחס לזר]]
*הרב יחייא לחיאני
*הרב אלכסנדר ליברוב
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]
*הרב זבולון ליברמן
*הרב [[אהרן יחיאל לייפר]] מנדבורנא
*הרב אברהם ליפסקר
*הרב [[ברוך ליפקין]]
*הרב שלמה ליפש
*הרב יצחק מאיר ליפשיץ
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]
*הרב מאיר מאירי
*הרב [[יהודה קלמן מארלו]]
*הרב אברהם חיים מזרחי
*הרב שלמה מזרחי
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]
*הרב גואל ישראל מיירס
*הרב אברהם מיכאלשווילי
*הרב בן ציון מיכאלשווילי
*הרב [[משה מיכאלשווילי]]
*הרב יצחק מיכאלשווילי
*הרב חיים מילר
*הרב מרדכי מלובני
*הרב חיים מלול
*הרב מיכאל מלכא
*הרב שלמה ממן
*הרב יעקב מנדלסון
*הרב סעדיה מעטוף
*הרב שלום מעטוף
*הרב אהרון מרגולין
*הרב יוסף מרגי
*הרב מנחם נוימן
*הרב דוד נוסבאום
*הרב פרץ ניסים
*הרב יוסף יצחק נפרסטק
*הרב חיים נפתלין
*הרב יוסף יצחק נקי
*הרב מנחם מענדל סבג
*הרב יואל סויסה
*הרב מאיר סויסה
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]
*הרב [[שלום מענדל סימפסון]]
*הרב ברוך סלונים
*הרב חיים סלונים
*הרב שניאור זלמן סלונים
*הרב יוסף שמעון סמיערק
*הרב רחמים עמרוסי
*הרב [[שמאי ענדע]]
*הרב נחום ערנטרוי
*הרב [[חיים פארו]]
*הרב [[הלל פבזנר]]
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]
*הרב [[יגאל פיזם]]
*הרב [[משה זאב פיזם]]
*הרב [[שמשון פיזם]]
*הרב [[יוסף יצחק פינסון]]
*הרב [[שמואל פלוטקין]]
*הרב [[יהודה פרידמן]]
*הרב מנשה פרמן
*הרב פרץ פרטוש
*הרב [[אריה פרקש]]
*הרב פנחס פשטר
*הרב ראובן צופין
*הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר
*הרב רחמים רפאל ציקושווילי
*הרב אברהם צמח
*הרב [[פנחס קארף]]
*הרב יהודה קובלקין
*הרב [[יצחק קוגן]]
*הרב אברהם קוט
*הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]
*הרב נטע קופרמן
*הרב [[חיים קיז'נר]]
*הרב אבשלום קיל
*הרב מאיר קירש
*הרב [[דוד בן ציון קליין]]
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]
*הרב מאיר שמחה קלמנסון
*הרב [[שלום דובער קלמנסון]]
*הרב [[שמואל קמינצקי]]
*הרב [[מרדכי קנלסקי]]
*הרב יוסף יצחק קסלמן
*הרב יוסף יצחק קפלן
*הרב שאול יצחק קצין
*הרב מכלוף עמינדב קריספין
*הרב אלכסנדר מענדל קרליבך
*הרב מרדכי אברהם ראדאל
*הרב יעקב מנחם רבינוביץ מביאלא
*הרב ליאור רוזנבוים
*הרב יוסף חיים רוזנבלט
*הרב שאול רוזנבלט
*הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין
*הרב יצחק רויטמן
*הרב ניסן מענדל רופו
*הרב יהושע רסקין
*הרב [[מנחם מענדל רסקין]]
*הרב יאשיהו שאמע
*הרב שמעון שאער
*הרב דניאל שהינו
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]
*הרב אברהם לייב שוחט
*הרב דוד שועדיק
*הרב שלום דובער שטעק
*הרב אליהו שטרן
*הרב ישראל שטרן מנישכיז
*הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]
*הרב יעקב דוד שככטר
*הרב נחמיה שמרלינג
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]
*הרב [[יצחק שפרינגר]]
*הרב ישי שרעבי
*הרב אבינועם תעיזי
*הרב יוסף יצחק תעיזי
}}

==ראו גם==
*[[הרבי כמלך המשיח]]
*[[נבואה]]
*[[נביאים]]

==קישורים חיצוניים==
*[machiaharrive.com/psakdin.pdf פסק הדין] {{PDF}} באתר [http://psakdin.net 'פסק דין']
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
*[[דוד נחשון]], [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-%E2%80%A2-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/moshiach/10-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%a7-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי ה'תש"פ

{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]

שיחת משתמש:46.19.86.51

2020-05-26T09:05:27Z

62.0.85.33: יצירת דף עם התוכן "גם את הברית שלי! ~~~~"

גם את הברית שלי! [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 10:05, 26 במאי 2020 (IST)

שלום מרוזוב

2020-05-25T01:54:45Z

62.0.85.33: /* משפחתו */

[[תמונה:מרוזוב.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום מרוזוב]]
[[קובץ:האחים מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום (עומד), עם אחיו משה ומענדל]]

הרב '''שלום מרוזוב''' ([[ד' שבט]] [[תרפ"ג]] - [[ל' סיון]] [[תשס"ו]]) היה חבר הצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] העולמי. נודע כלמדן עצום, ובעל ידע רחב בכל מקצועות הקודש, ואף בעניני מדע ואסטרונומיה.

==תולדותיו==
נולד ב[[ד' שבט]] [[תרפ"ג]] ב[[רוסטוב]], שם שימש אביו הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]], כמזכירו של [[הרבי הריי"צ]]. [[הרבי הריי"צ]] אף היה הסנדק בברית המילה של ר' שלום.

בשנת [[תרפ"ד]] כאשר שלום היה בן שנה, ר' חאניע ומשפחתו עברו יחד עם הרבי ל[[לנינגרד]], שם גדל וחונך ר' שלום בד' אמותיו של [[הרבי הריי"צ]]. לאחר מאסרו של האב בשנת [[תרפ"ז]] המשפחה עברה ל[[נעוול]]. ב[[תרפ"ט]] ר' חאניע שוחרר לפני הזמן הקצוב, נסע לנעוול וב[[תרצ"א]] התיישב בלנינגרד. בחורף [[תרצ"ח]], בהיותו בן 15, ר' שלום ישב לילה אחד עם אביו הדגול והם עסקו בתורה. בשלוש לפנות בוקר, נכנסו הביתה הרשעים הקומנסטים ולקחו את האב. כעבור שנים נודע בוודאות שר' חאניע נורה למוות.

ר' שלום התחנך ב[[חיידר|חדרים]] ובישיבות החב"דיות המחתרתיות ב[[רוסיה]] הסובייטית ובימי המלחמה למד ולימד גם בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שבגרוזיה. לאחר המלחמה, הוא יצא מ[[רוסיה]] עם שאר בני המשפחה, למחנה שהקים צבא [[ארצות הברית]] ב[[פאקינג]] שב[[גרמניה]] ולבסוף הגיע ל[[פריז]].

==הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ==
ב[[תש"י]] הגיע ר' שלום, כבחור מבוגר, ל[[ניו יורק]] ונכנס ל'[[יחידות]]' לרבי ריי"צ, שישה ימים לפני [[הסתלקות]]ו, ביו"ד [[שבט]] [[תש"י]]. אחד מבני המשפחה סיפר שכאשר ר' שלום נכנס, הרבי הגיב: {{ציטוטון|אוי, חאניע!...}} והתרגש עמוקות. לאחר מכן התבטא הרבי - {{ציטוטון|זהו חאניע בחיצוניות ובפנימיות}}. מספרים שהרבי התרגש מאד מהפגישה עם בנו של חאניע, משל הדבר החזיר אותו לתקופה אחרת...

ר' שלום הוכר עד מהרה כאחד העילויים הגדולים בישיבת ליובאוויטש ב[[ברוקלין]], כבעל כשרונות גאוניים ותלמיד חכם עצום, וכעובד השם בדרך [[חב"ד]]. בשנת [[תשי"ז]] התחתן עם מרת עטא דבורה גליק. בשנת [[תשל"ד]] מונה על ידי [[הרבי]] ור' [[שמריהו גוראריה]] ל[[ראש ישיבה]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

==הפצת תורה וחסידות==
בהיותו "הצנע לכת", הורה לו [[הרבי]] למסור שיעורים ב[[נגלה]].

ר' שלום מרוזוב היה יהודי מזן נדיר, תלמיד חכם מופלג, שהיתה לו ידיעה בכל מקצועות התורה. הוא היה בקי בש"ס ופוסקים, תנ"ך ומדרש, זוהר וכתבי האר"י, והיה ידען מופלא בחסידות (בגיל 60 הורה לו הרבי ללמוד קבלה). היה מוכר כמומחה גדול בהלכות קידוש החודש ומהלכים אסטרונומיים והתמצא אפילו בסוגיות של דקדוק.

הוא שקד על תלמודו יומם ולילה, ושום דבר לא היה קיים בעולמו מלבד לימוד התורה. רבני חב"ד ופוסקים מכל העולם היו שואלים אותו את השאלות הקשות שלהם והוא היה עונה להם בענוות חן ובצניעות גדולה. {{ציטוטון|אפשר אולי לומר כך... אבל הרי מצד שני...}} - זה היה הסגנון העמוק של ר' שלום בעת שהיה מדבר בלימוד, תוך מנענע קלות את כל גופו. בנוסף לכך, היה עובד השם מסוג אחר. הוא התפלל שעות ארוכות בכל יום, הידר במצוות במידה בלתי מצויה והיה יהודי ירא-שמים כחד מקמאי.

כדרך חסידים הראשונים, הקפיד שעבודתו את השם תהיה ללא 'בליטות', וללא 'קונצים' והיה צורך להתבונן היטב כדי לעמוד על טיבו.

בשנת [[תש"נ]] נתמנה על ידי הרבי לחבר המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]], [[מרכז לעניני חינוך]], [[קה"ת]] ו[[מחנה ישראל]].

ביום שני [[ל' סיון]] [[תשס"ו]] לפנות בוקר, הלך לעולמו לאחר מחלה קשה, והוא בן 83.

==משפחתו==
*רעייתו עטא דבורה - נפטרה ב[[ב' תמוז]] [[תשע"ד]]
*בנו, הרב יוסף יצחק מרוזוב - [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב אלחנן דוב מרוזוב - שיפסד ביי, [[ניו יורק]]
*בנו, הרב דוד מנחם מענדל מרוזוב - קראון הייטס
*בנו, הרב יהושע מרוזוב (חתנו של הרב [[יצחק מאיר גוראריה]]) - קראון הייטס
*בנו, הרב לוי מרוזוב - נשלח על ידי הרבי לנהל לימוד יהדות לצעירים ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]]
*בתו, מרת חנה גורקוב - [[מסצ'וסטס]]

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[יוסף יצחק יעקובסון]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3070 חסיד, בלי קונצים - לדמותו של ר' שלום מרוזוב], תרגום מ[[אלגמיינער ז'ורנאל]], באתר [[שטורעם נט]].
*'''[https://anash.org/true-chassidishe-bittul/ ביטול חסידי אמיתי]'''{{אנש}}
{{מיון רגיל:מרוזוב, שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

שלום מרוזוב

2020-05-25T01:54:33Z

62.0.85.33: /* משפחתו */

[[תמונה:מרוזוב.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום מרוזוב]]
[[קובץ:האחים מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום (עומד), עם אחיו משה ומענדל]]

הרב '''שלום מרוזוב''' ([[ד' שבט]] [[תרפ"ג]] - [[ל' סיון]] [[תשס"ו]]) היה חבר הצוות החינוכי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] העולמי. נודע כלמדן עצום, ובעל ידע רחב בכל מקצועות הקודש, ואף בעניני מדע ואסטרונומיה.

==תולדותיו==
נולד ב[[ד' שבט]] [[תרפ"ג]] ב[[רוסטוב]], שם שימש אביו הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]], כמזכירו של [[הרבי הריי"צ]]. [[הרבי הריי"צ]] אף היה הסנדק בברית המילה של ר' שלום.

בשנת [[תרפ"ד]] כאשר שלום היה בן שנה, ר' חאניע ומשפחתו עברו יחד עם הרבי ל[[לנינגרד]], שם גדל וחונך ר' שלום בד' אמותיו של [[הרבי הריי"צ]]. לאחר מאסרו של האב בשנת [[תרפ"ז]] המשפחה עברה ל[[נעוול]]. ב[[תרפ"ט]] ר' חאניע שוחרר לפני הזמן הקצוב, נסע לנעוול וב[[תרצ"א]] התיישב בלנינגרד. בחורף [[תרצ"ח]], בהיותו בן 15, ר' שלום ישב לילה אחד עם אביו הדגול והם עסקו בתורה. בשלוש לפנות בוקר, נכנסו הביתה הרשעים הקומנסטים ולקחו את האב. כעבור שנים נודע בוודאות שר' חאניע נורה למוות.

ר' שלום התחנך ב[[חיידר|חדרים]] ובישיבות החב"דיות המחתרתיות ב[[רוסיה]] הסובייטית ובימי המלחמה למד ולימד גם בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שבגרוזיה. לאחר המלחמה, הוא יצא מ[[רוסיה]] עם שאר בני המשפחה, למחנה שהקים צבא [[ארצות הברית]] ב[[פאקינג]] שב[[גרמניה]] ולבסוף הגיע ל[[פריז]].

==הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ==
ב[[תש"י]] הגיע ר' שלום, כבחור מבוגר, ל[[ניו יורק]] ונכנס ל'[[יחידות]]' לרבי ריי"צ, שישה ימים לפני [[הסתלקות]]ו, ביו"ד [[שבט]] [[תש"י]]. אחד מבני המשפחה סיפר שכאשר ר' שלום נכנס, הרבי הגיב: {{ציטוטון|אוי, חאניע!...}} והתרגש עמוקות. לאחר מכן התבטא הרבי - {{ציטוטון|זהו חאניע בחיצוניות ובפנימיות}}. מספרים שהרבי התרגש מאד מהפגישה עם בנו של חאניע, משל הדבר החזיר אותו לתקופה אחרת...

ר' שלום הוכר עד מהרה כאחד העילויים הגדולים בישיבת ליובאוויטש ב[[ברוקלין]], כבעל כשרונות גאוניים ותלמיד חכם עצום, וכעובד השם בדרך [[חב"ד]]. בשנת [[תשי"ז]] התחתן עם מרת עטא דבורה גליק. בשנת [[תשל"ד]] מונה על ידי [[הרבי]] ור' [[שמריהו גוראריה]] ל[[ראש ישיבה]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

==הפצת תורה וחסידות==
בהיותו "הצנע לכת", הורה לו [[הרבי]] למסור שיעורים ב[[נגלה]].

ר' שלום מרוזוב היה יהודי מזן נדיר, תלמיד חכם מופלג, שהיתה לו ידיעה בכל מקצועות התורה. הוא היה בקי בש"ס ופוסקים, תנ"ך ומדרש, זוהר וכתבי האר"י, והיה ידען מופלא בחסידות (בגיל 60 הורה לו הרבי ללמוד קבלה). היה מוכר כמומחה גדול בהלכות קידוש החודש ומהלכים אסטרונומיים והתמצא אפילו בסוגיות של דקדוק.

הוא שקד על תלמודו יומם ולילה, ושום דבר לא היה קיים בעולמו מלבד לימוד התורה. רבני חב"ד ופוסקים מכל העולם היו שואלים אותו את השאלות הקשות שלהם והוא היה עונה להם בענוות חן ובצניעות גדולה. {{ציטוטון|אפשר אולי לומר כך... אבל הרי מצד שני...}} - זה היה הסגנון העמוק של ר' שלום בעת שהיה מדבר בלימוד, תוך מנענע קלות את כל גופו. בנוסף לכך, היה עובד השם מסוג אחר. הוא התפלל שעות ארוכות בכל יום, הידר במצוות במידה בלתי מצויה והיה יהודי ירא-שמים כחד מקמאי.

כדרך חסידים הראשונים, הקפיד שעבודתו את השם תהיה ללא 'בליטות', וללא 'קונצים' והיה צורך להתבונן היטב כדי לעמוד על טיבו.

בשנת [[תש"נ]] נתמנה על ידי הרבי לחבר המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]], [[מרכז לעניני חינוך]], [[קה"ת]] ו[[מחנה ישראל]].

ביום שני [[ל' סיון]] [[תשס"ו]] לפנות בוקר, הלך לעולמו לאחר מחלה קשה, והוא בן 83.

==משפחתו==
*רעייתו עטא דבורה - נפטרה ב[[ב' תמוז]] [[תשע"ד]]
*בנו, הרב יוסף יצחק מרוזוב - [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב אלחנן דוב מרוזוב - שיפסד ביי, [[ניו יורק]]
*בנו, הרב דוד מנחם מענדל מרוזוב - קראון הייטס
*בנו, הרב יהושע מרוזוב (חתנו של הרב [[יצחק מאיר גוראריה]] - קראון הייטס
*בנו, הרב לוי מרוזוב - נשלח על ידי הרבי לנהל לימוד יהדות לצעירים ב[[מלבורן]], [[אוסטרליה]]
*בתו, מרת חנה גורקוב - [[מסצ'וסטס]]

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[יוסף יצחק יעקובסון]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3070 חסיד, בלי קונצים - לדמותו של ר' שלום מרוזוב], תרגום מ[[אלגמיינער ז'ורנאל]], באתר [[שטורעם נט]].
*'''[https://anash.org/true-chassidishe-bittul/ ביטול חסידי אמיתי]'''{{אנש}}
{{מיון רגיל:מרוזוב, שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

שלום דובער וולף

2020-05-24T17:56:11Z

62.0.85.33: ביטול גרסה 340921 של 31.31.102.226 (שיחה) גם לי זה כואב, אבל זה מה שהיה

[[קובץ:ברקה וולף ליד הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער וולף על יד [[הרבי]] (משמאל), על בימת קריאת התורה ב-[[770]]]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[דובר חסידות חב"ד]] ועסקן תושב קריית מלאכי|אחר=משפיע ור"מ ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]] ומחבר ספרים|ראו=שלום דובער וולף (צפת)}}
הרב [[שלום דובער וולף]] (מכונה '''ברק'ה''') תש"ד-תשס"א, היה עסקן ו[[דובר חב"ד|דובר חסידות חב"ד]]. ניהל במשך שנים רבות את ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וסניפה ב[[לוד]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:וולף לוין ולאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער וולף (משמאל) עם הרב [[שלום דובער לוין]] (במרכז) והרב [[ישראל מאיר לאו]] (מימין)]]
[[קובץ:VOLF RABIN.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברק'ה וולף עם מר [[יצחק רבין]]]]

הרב וולף נולד ביום [[כ"ד במנחם אב]] שנת [[תש"ד]] ב[[ירושלים]] לרב [[אפרים וולף]]. בילדותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. ביום [[ט' באלול]] [[תשכ"ה]] התחתן עם מרת בת-שבע (לבית משפחת בקרמן). לאחר נישואיו התגורר ב"שיכון חב"ד" בלוד, החל לעבוד במשרדי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ושם נולדו שני ילדיו הראשונים, הרב חיים וולף (שליח הרבי כיום, לירוחם) והרב זלמן וולף. עם הקמתה עבר לשכונת [[נחלת הר חב"ד]] (בקריית מלאכי) עם השנים נכנס לעסקנות החב"דית ושימש בתפקידים מרכזיים: מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]], דובר חב"ד, חבר [[הועד למען שלימות העם|הוועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], חבר ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] עיקר עיסוקו של הרב וולף היה בניהול ופיתוח ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

מתוקף תפקידיו התיידד הרב וולף על ידי התקשורת בארץ ואנשי ציבור שונים ופעל כנציגה הבלתי רשמי של [[חסידות חב"ד]] בכנסת.

בשנת [[תש"נ]] (1990) חדל מלשמש כדובר חב"ד.
בשנת [[תש"ס]] חלה במחלה וסבל [[יסורים]] קשים. במוצאי [[שבת]] [[פרשת בראשית]], אור ל[[ל' בתשרי]] שנת [[תשס"א]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]] לצד אביו, הרב [[אפרים וולף]].

שנה לאחר פטירת הרב וולף, ביום [[ל' בתשרי]] [[תשס"ב]] הונחה אבן הפינה למרכז חינוכי שיקרא על שמו "בית ברק'ה", בו תאוכלס, בין היתר, ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שהייתה בניהולו.

ב[[חודש חשוון]] [[תשע"א]], עשור לאחר פטירת הרב וולף, נערך ב[[כפר חב"ד]] ערב הוקרה לזכרו שנקרא: "חברים מספרים על ברקה", בו השתתפו בכירים בעולם התקשרות שהכירו את הרב וולף מתוקף תפקידו כדובר חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57488 עיתונאיי ערוץ 2 וערוץ 10 סיפרו על ברק'ה]}}

==משפחתו==
*בנו חיים, השליח בירוחם
*בנו זלמן, עסקן חב"די ושליח בכנסת
*בנו אברהם, רב ושליח הרבי לאודסה
*בנו [[יוסף יצחק]], רב ושליח הרבי ב[[חרסון]]
*בתו גב' זילברשטרום
*בנו בנימין רב ושליח הרבי לסבסטופיל קרים
*ביתו גב' בורגן
*בנו מנחם

== לקריאה נוספת ==
*זושא וולף, '''דובר שלום''', "לדמותו של הרב שלום דובער וולף", [[הוצאת ספרים קה"ת]], [[תשס"ח]]; 2008.

==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32537 הרב יעקב גלויברמן במאמר על דובר חב"ד הרב ברק'ה וולף] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57488 עיתונאיי ערוץ 2 וערוץ 10 סיפרו על ברק'ה] - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]

שיחה:שלמה משה עמאר

2020-05-22T06:01:45Z

62.0.85.33: יצירת דף עם התוכן "להעביר לשם 'שלמה משה עמאר'. ~~~~"

להעביר לשם 'שלמה משה עמאר'. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 07:01, 22 במאי 2020 (IST)

חיים שניאור זלמן מרוזוב

2020-05-22T05:49:53Z

62.0.85.33: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:חיים שניאור זלמן מרוזוב .jpg|100px|ממוזער|הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב]]
הרב '''חיים שניאור זלמן מרוזוב''' ([[תרצ"ב]]-[[תשס"ג]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]

==תולדות חיים==

ר' זלמן נולד בעיר [[לנינגרד]] (פטרבורג), ב[[י"ח כסלו]] [[תרצ"ב]] לאביו ר' [[דוד לייב מרוזוב|דוד לייב]] בנו בכורו של החסיד הנודע ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] ולאמו מרת צייטא בת הרב [[חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)|חיים שניאור זלמן איטקין]] מ[[נעוול]], על שמו נקרא.

כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ברחה משפחתו לסיביר, שם לקחו את אביו לחזית, ואימו גידלה לבדה את כל הילדים במשך כמה שנים.

לאחר מכן ברחה משפחתו ל[[סמרקנד]] שם למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים]] עד [[י"ט בכסלו]] [[תש"ז]], אז ברח מ[[רוסיה]] יחד עם אביו.

בין השנים [[תש"ז]] - [[תשי"ב]] למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ישיבת תומכי תמימים בברינואה]].

בשנת [[תשי"ב]] עבר לגור עם משפחתו ל[[מונטריאול]], ולמד ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים במקום]] וב[[כ"ז באלול]] [[תשי"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] לשהות במחיצתו ב[[ראש השנה]].

ב[[תשי"ז]] התחתן עם זוגתו מרת חנה חיה בת ר' [[נפתלי יוניק]] {{הערה|בת ר' נפתלי וגולדא איטא יוניק צאצאים של רבי לוי יצחק מברדידשוב, ר' פנחס מקוריץ, ומנחם נחום מצ'רנוביל}} והתיישב ב[[מונטריאול]], ולפרנסתו היה השוחט החסידי בעיר.

לאור הוראת אדמו"ר שליט"א (שבת פרשת [[שמות]] [[תשל"ז]]) מונה ל[[משפיע]] הקהילה יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] ור' [[משה אליהו גרליצקי]], אולם דעתו לא הייתה נוחה מייחס הקהילה אליו כמשפיע. יחד עם זאת, שימש בפועל כ[[משפיע]] לתלמידי הישיבה במונטריאול ולאנ"ש. ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ה]] קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו, עד שב[[ח׳ ניסן]] [[תשס"ג]] נפטר.

==התוועדויותיו==
למרות שלא התוועד באופן רשמי בישיבה, היה מתוועד בביתו פעמים רבות (בעיקר עם התמימים) בפרט בלילות שבת, ורבים היו נוהרים ל[[התוועדות|התוועדויותיו]] בשל סגנונו היחודי.

בהתוועדויותיו היה מסוגל לדבר כמה שעות רצופות בעניין אחד, ולא היה מפסיק כי אם לאמירת [[לחיים]]. אם כי לפעמים היה מנגן איזה ניגון, וזה היה סימן שיש התעוררות מיוחדת, ואז היו מסוגלים לנגן ניגון אחד במשך כמה שעות. שכן, בהיותו איש אמת לא סבל רשמיות וחיצוניות, הוא ניגן כשהרגיש צורך לנגן, דיבר מה שהרגיש צורך לדבר ובמה שהחזיק באמת, גם כשלא כולם "אהבו" לשמוע את הדברים. ר' זלמן היה "חי" את מה שדיבר ולכן דבריו נחרתו עמוק בלב.

ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] היה מעורר רבות על [[ביאת המשיח]], שהינה ענין פנימי, ולא ישועה מהצרות גרידא, עוד עורר על תביעת ה[[רבי]] לחיות עם [[משיח]] - חיים המקיפים את הגוף כולו, אפילו אם הם לשעה קלה בלבד.

==משפחתו==

*מרת דבורה וולוסוב - לשעבר מנהלת מכינה ל[[חיידר]] ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] [[קראון הייטס]].
*מרת רבקה בוימגרטן, קראון הייטס.
*מרת נחמה פרלשטיין אשת ר' נפתלי צבי פרלשטיין, בן הרב [[אליעזר פרלשטיין]], מנהל המוסד ח"י סנטר [[מונטריאול]].
*מרת מלי אשת ר' בערל ערנטרוי, [[מונטריאול]].
*בנו ר' יוסף מרוזוב, חתן הרב [[שלום בער אייכהורן]], שו"ב ב[[מונטריאול]].
*בנו ר' מנחם מענדל מרוזוב, מנהל מוסדות לבנות ב[[מונטריאול]].

== לקריאה נוספת ==

*התוועדויותיו כפי שהתפרסמו בגיליונות [[התמים]] וב[[שבועון בית משיח]] וב[[תשורה|תשורות]] שונות, מתוך רשימותיו של תלמידו הרב [[אשר פרקש]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרוזוב, חיים שניאור}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]

חיים שניאור זלמן מרוזוב

2020-05-22T05:49:23Z

62.0.85.33: /* תולדות חיים */

[[קובץ:חיים שניאור זלמן מרוזוב .jpg|100px|ממוזער|הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב]]
הרב '''חיים שניאור זלמן מרוזוב''' ([[תרצ"ב]]-[[תשס"ג]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]

==תולדות חיים==

ר' זלמן נולד בעיר [[לנינגרד]] (פטרבורג), ב[[י"ח כסלו]] [[תרצ"ב]] לאביו ר' [[דוד לייב מרוזוב|דוד לייב]] בנו בכורו של החסיד הנודע ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] ולאמו מרת צייטא בת הרב [[חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)|חיים שניאור זלמן איטקין]] מ[[נעוול]], על שמו נקרא.

כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ברחה משפחתו לסיביר, שם לקחו את אביו לחזית, ואימו גידלה לבדה את כל הילדים במשך כמה שנים.

לאחר מכן ברחה משפחתו ל[[סמרקנד]] שם למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים]] עד [[י"ט בכסלו]] [[תש"ז]], אז ברח מ[[רוסיה]] יחד עם אביו.

בין השנים [[תש"ז]] - [[תשי"ב]] למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ישיבת תומכי תמימים בברינואה]].

בשנת [[תשי"ב]] עבר לגור עם משפחתו ל[[מונטריאול]], ולמד ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים במקום]] וב[[כ"ז באלול]] [[תשי"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] לשהות במחיצתו ב[[ראש השנה]].

ב[[תשי"ז]] התחתן עם זוגתו מרת חנה חיה בת ר' [[נפתלי יוניק]] {{הערה|בת ר' נפתלי וגולדא איטא יוניק צאצאים של רבי לוי יצחק מברדידשוב, ר' פנחס מקוריץ, ומנחם נחום מצ'רנוביל}} והתיישב ב[[מונטריאול]], ולפרנסתו היה השוחט החסידי בעיר.

לאור הוראת אדמו"ר שליט"א (שבת פרשת [[שמות]] [[תשל"ז]]) מונה ל[[משפיע]] הקהילה יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] ור' [[משה אליהו גרליצקי]], אולם דעתו לא הייתה נוחה מייחס הקהילה אליו כמשפיע. יחד עם זאת, שימש בפועל כ[[משפיע]] לתלמידי הישיבה במונטריאול ולאנ"ש. ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ה]] קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו, עד שב[[ח׳ ניסן]] [[תשס"ג]] נפטר.

==התוועדויותיו==
למרות שלא התוועד באופן רשמי בישיבה, היה מתוועד בביתו פעמים רבות (בעיקר עם התמימים) בפרט בלילות שבת, ורבים היו נוהרים ל[[התוועדות|התוועדויותיו]] בשל סגנונו היחודי.

בהתוועדויותיו היה מסוגל לדבר כמה שעות רצופות בעניין אחד, ולא היה מפסיק כי אם לאמירת [[לחיים]]. אם כי לפעמים היה מנגן איזה ניגון, וזה היה סימן שיש התעוררות מיוחדת, ואז היו מסוגלים לנגן ניגון אחד במשך כמה שעות. שכן, בהיותו איש אמת לא סבל רשמיות וחיצוניות, הוא ניגן כשהרגיש צורך לנגן, דיבר מה שהרגיש צורך לדבר ובמה שהחזיק באמת, גם כשלא כולם "אהבו" לשמוע את הדברים. ר' זלמן היה "חי" את מה שדיבר ולכן דבריו נחרתו עמוק בלב.

ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] היה מעורר רבות על [[ביאת המשיח]], שהינה ענין פנימי, ולא ישועה מהצרות גרידא, עוד עורר על תביעת ה[[רבי]] לחיות עם [[משיח]] - חיים המקיפים את הגוף כולו, אפילו אם הם לשעה קלה בלבד.

==משפחתו==

*מרת דבורה וולוסוב - לשעבר מנהלת מכינה ל[[חיידר]] ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] [[קראון הייטס]].
*מרת רבקה בוימגרטן, קראון הייטס.
*מרת נחמה פרלשטיין אשת ר' נפתלי צבי פרלשטיין, בן הרב [[אליעזר פרלשטיין]], מנהל המוסד ח"י סנטר [[מונטריאול]].
*מרת מלי אשת ר' בערל ערנטרוי, [[מונטריאול]].
*בנו ר' יוסף מרוזוב, חתן הרב [[שלום בער אייכהורן]], שו"ב ב[[מונטריאול]].
*בנו ר' מנחם מענדל מרוזוב, מנהל מוסדות לבנות ב[[מונטריאול]].

== לקריאה נוספת ==

*התוועדויותיו כפי שהתפרסמו בגיליונות [[התמים]] וב[[שבועון בית משיח]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרוזוב, חיים שניאור}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]

חיים שניאור זלמן מרוזוב

2020-05-22T05:48:17Z

62.0.85.33: /* משפחתו */

[[קובץ:חיים שניאור זלמן מרוזוב .jpg|100px|ממוזער|הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב]]
הרב '''חיים שניאור זלמן מרוזוב''' ([[תרצ"ב]]-[[תשס"ג]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]

==תולדות חיים==

הרב מרוזוב נקרא על שם סביו [[חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)|חיים שניאור זלמן איטקין]] מ[[נעוול]].

הוא נולד בעיר [[לנינגרד]] (פטרבורג), ב[[י"ח כסלו]] [[תרצ"ב]] לאביו ר' [[דוד לייב מרוזוב|דוד לייב]] בנו בכורו של החסיד הנודע ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] ולאמו מרת צייטא בת הרב [[חיים שניאור זלמן איטקין (נעוול)|חיים שניאור זלמן איטקין]] מ[[נעוול]].

כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ברחה משפחתו לסיביר, שם לקחו את אביו לחזית, ואימו גידלה לבדה את כל הילדים במשך כמה שנים.

לאחר מכן ברחה משפחתו ל[[סמרקנד]] שם למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים]] עד [[י"ט בכסלו]] [[תש"ז]], אז ברח מ[[רוסיה]] יחד עם אביו.

בין השנים [[תש"ז]] - [[תשי"ב]] למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ישיבת תומכי תמימים בברינואה]].

בשנת [[תשי"ב]] עבר לגור עם משפחתו ל[[מונטריאול]], ולמד ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים במקום]] וב[[כ"ז באלול]] [[תשי"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] לשהות במחיצתו ב[[ראש השנה]].

ב[[תשי"ז]] התחתן עם זוגתו מרת חנה חיה בת ר' [[נפתלי יוניק]] {{הערה|בת ר' נפתלי וגולדא איטא יוניק צאצאים של רבי לוי יצחק מברדידשוב, ר' פנחס מקוריץ, ומנחם נחום מצ'רנוביל}} והתיישב ב[[מונטריאול]], ולפרנסתו היה השוחט החסידי בעיר.

לאור הוראת אדמו"ר שליט"א (שבת פרשת [[שמות]] [[תשל"ז]]) מונה ל[[משפיע]] הקהילה יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] ור' [[משה אליהו גרליצקי]], אולם דעתו לא הייתה נוחה מייחס הקהילה אליו כמשפיע. ו ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ה]] קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו, עד שב[[ח׳ ניסן]] [[תשס"ג]] נפטר.

==התוועדויותיו==
למרות שלא התוועד באופן רשמי בישיבה, היה מתוועד בביתו פעמים רבות (בעיקר עם התמימים) בפרט בלילות שבת, ורבים היו נוהרים ל[[התוועדות|התוועדויותיו]] בשל סגנונו היחודי.

בהתוועדויותיו היה מסוגל לדבר כמה שעות רצופות בעניין אחד, ולא היה מפסיק כי אם לאמירת [[לחיים]]. אם כי לפעמים היה מנגן איזה ניגון, וזה היה סימן שיש התעוררות מיוחדת, ואז היו מסוגלים לנגן ניגון אחד במשך כמה שעות. שכן, בהיותו איש אמת לא סבל רשמיות וחיצוניות, הוא ניגן כשהרגיש צורך לנגן, דיבר מה שהרגיש צורך לדבר ובמה שהחזיק באמת, גם כשלא כולם "אהבו" לשמוע את הדברים. ר' זלמן היה "חי" את מה שדיבר ולכן דבריו נחרתו עמוק בלב.

ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] היה מעורר רבות על [[ביאת המשיח]], שהינה ענין פנימי, ולא ישועה מהצרות גרידא, עוד עורר על תביעת ה[[רבי]] לחיות עם [[משיח]] - חיים המקיפים את הגוף כולו, אפילו אם הם לשעה קלה בלבד.

==משפחתו==

*מרת דבורה וולוסוב - לשעבר מנהלת מכינה ל[[חיידר]] ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] [[קראון הייטס]].
*מרת רבקה בוימגרטן, קראון הייטס.
*מרת נחמה פרלשטיין אשת ר' נפתלי צבי פרלשטיין, בן הרב [[אליעזר פרלשטיין]], מנהל המוסד ח"י סנטר [[מונטריאול]].
*מרת מלי אשת ר' בערל ערנטרוי, [[מונטריאול]].
*בנו ר' יוסף מרוזוב, חתן הרב [[שלום בער אייכהורן]], שו"ב ב[[מונטריאול]].
*בנו ר' מנחם מענדל מרוזוב, מנהל מוסדות לבנות ב[[מונטריאול]].

== לקריאה נוספת ==

*התוועדויותיו כפי שהתפרסמו בגיליונות [[התמים]] וב[[שבועון בית משיח]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מרוזוב, חיים שניאור}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]

נפתלי יוניק

2020-05-22T05:47:47Z

62.0.85.33: /* משפחתו */

[[קובץ:נפתלי יוניק.jpg|ממוזער|250px|הרב נפתלי יוניק]]
הרב '''נפתלי יוניק''' ([[ו' אדר ב']] [[תרס"ב]]-[[כ"ט כסלו]] [[תשנ"ה]]) היה [[שוחט]] ומלמד חסידי בקהילה החב"דית ב[[מונטריאול]].

==תולדות חיים==
נולד [[ו' אדר ב']] [[תרס"ב]].

בהיותו ילד צעיר, ניגש אביו הרב דוב יוניק לרבו ושאל אותו כיצד ביכולתו להבטיח שילדיו יגדלו ליראי שמים, והוא השיב לו: "שלח אותם לליובאוויטש. שם נמצאת האמת".

בהגיעו לגיל חתונה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת גולדה איטה ממשפחה של חסידי [[פולין]] המתייחסת לצאצאי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לרבי [[פנחס מקוריץ]] והרב [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]., ושימש במשך עשר שנים כשוחט ב[[עיירה]] פרילוקי, שם התחבב על ידי הרב [[הלל סולוצובסקי]] אחיינו של ר' [[הלל מפאריטש]] ובעקבות הקשר עמו התקרב לחסידות חב"ד.

לאחר [[מלחמת העולם השניה]] הצטרף לאלפי החסידים ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]]' ויצא את גבולות ברית המועצות תחת זהות פולנים בדויה, התגורר למשך תקופה קצרה במחנה העקורים [[פוקינג]] שבגרמניה, ולאחר זמן התיישב ב[[מונטריאול]] ושימש כשוחט ומחנך בקהילה החב"דית בעיר.

נפטר בערב שבת, [[כ"ט כסלו]] נר חמישי של [[חנוכה]] בשנת [[תשנ"ה]], ונטמן באותו יום בחלקת חב"ד בבית העלמין במונטריאול.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[דובער יוניק]] - [[משב"ק]] בבית הרבי משנת תש"י
*בנו, הרב [[מאיר יחזקאל יוניק]] - [[מונטריאול]].
*בנו, הרב [[דוד אליהו משה יוניק]] - אנטוורפן, בלגיה.
*בתו מרת עטיא אשת הרב [[יעקב בן ציון יורקוביץ]] - [[מונטריאול]].
*בתו מרת חנה חיה אשת ר' [[חיים שניאור זלמן מרוזוב]] - [[מונטריאול]].

{{מיון רגיל:יוניק, נפתלי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

ישראל יהודה אלפנביין

2020-05-22T05:46:47Z

62.0.85.33: /* תולדות חיים */ משפט מיותר

[[קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg|left|thumb|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]
[[תמונה:ישראל יהודה אלפנביין.jpg|left|thumb|250px|]]
הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, המכהן כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ו[[רב]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] סמילנסקי ב[[נתניה]].

==תולדות חיים==
הרב אלפנביין נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]]. בינקותו הכיר רבים מחסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]] והתגוררו ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]].

ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על צוות ה'[[חוזרים]]' על ה[[שיחות]] של [[הרבי]]. ב[[קיץ]] [[תשנ"א]] עבד במערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות וזכה לקבל ע"ז את ברכת הרבי (יחד עם שאר חברי המערכת באותה התקופה): "ילכו מחיל אל חיל גו'".

בהגיעו לגיל חתונה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש"פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'.

בעבר כתב בקביעות ב[[שבועון כפר חב"ד]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסיד]] מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. כתבותיו מתפרסמים לעתים תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב".

החל משנת [[תשע"ג]] הופסקה כתיבתו לחלוטין בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם מתפרסמות כתבות ישנות שלו. בשנת [[תשע"ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי חב"ד שונים.

לאחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע"ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי בנתניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כרב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.

==משפחתו==
*בנו, ר' יחיאל אלפנביין - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקרית גת]]
*חתנו, ר' אהרון קוביטשעק - [[שליח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב[[חדרה]]

==ספריו==
הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:
*'''פניני הגאולה''' - ליקוט שיחות בענייני גאולה ומשיח.
*'''אות בספר תורה''' - סקירה מקיפה אודות כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל.
*'''פארבריינגען''' - קטעי התוועדויות שונים ממשפיעי חב"ד בעבר ובהווה.
*'''מורה לדור נבוך''' - מכתבים של הרבי ב{{קישור אם קיים|אנגלית}} מתורגמים ללשון הקודש (3 כרכים).
*'''[[חסידים הראשונים]]''' (2 כרכים) - סיפורים על חסידים שונים, [[תשס"ד]]-[[תשס"ה]].
*'''יראת ה' אוצרו''' - תולדות חייו של הרב [[יצחק הורביץ]] - הידוע בשם "איצ'ה דער מתמיד", הוצאת [[שבועון כפר חב"ד]] [[תשס"ו]].
*'''סיפורים חסידיים''' - [[סיפורי חסידים]] מחולקים לפי נושאים.
*'''הטרקטוריסט של הרבי''' (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' [[ראובן דונין]], [[תשס"ט]].
*'''ר' ניסן''' - תולדות חייו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], [[תשע"ג]].
*'''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע"ג]] (2 כרכים).
*'''אתם שלום''' - תולדות חייו של החסיד ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]], תשע"ו.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלפנביין ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נתניה: אישים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]

שיחה:סעדי' מעטוף

2020-05-22T05:45:26Z

62.0.85.33:

הוציאו עליו בזמן פטירתו חוברת. אולי אפשר למצוא אותה ולהוספיה לערך במקום למוחקו--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 05:35, כ"ז באייר, ה'תש"ף 05:35, 21 במאי 2020 (IST)
:אפשר, כל עוד שהערך במצב הזה עדיף למחוק אותו מלחכות ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 05:36 • כ"ז באייר ה'תש"ף
:: כשיכתב צריך להבדיל בין המלמד הרה"ח ר' סעדיה מעטוף ע"ה מנחל'ה, לבין הרה"ג הרב סעדיה מעטוף שליט"א, רב אנ"ש והשליח בברקת, שאין לי מושג מה הקשר ביניהם. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 06:45, 22 במאי 2020 (IST)

שיחה:מענות קודש

2020-05-22T05:43:25Z

62.0.85.33:

טעיתי בתקציר. השחזור היה עם נימוק, אבל נימוק שגוי, משום שהחלוקה בין הסדרות '''כן''' מוזכרת בערך. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 14:15, 19 במאי 2020 (IST)
:החלוקה בין הסדרות הוזכרה בערך אחרי השיחזור וזה לא הסיבה היחידה, הם צריכים להגיע ביחד כי אין שום סיבה לחלק אותם - זה המשך של אותו סדרה. בכל אופן לא מבין למה אתה לא כותב מתוך שם המשתמש שלך ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 18:33 • כ"ה באייר ה'תש"ף
::אלו סדרות נפרדות עם מו"ל נפרד. המשתמש שלי הוא [[משתמש:חכם באשי]] וכרגע שכחתי את הסיסמא שלו. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 21:40, 19 במאי 2020 (IST)
:::אתה יכול לחתום מחוץ לחשבון ואם שכחת לגמרי אתה יכול לפתוח חשבון חדש. נכון שזה שני מוציאים לאור אחרים אבל זה אותו שם, והסיבה לזה היא כי זה חלק מאותו סדרה - זה יצא בהמשך לזה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 05:12 • כ"ו באייר ה'תש"ף
::::לא ברור לי איך ההגיון שלך עובד. החוברת של קיץ יצאה לאור '''כביכול''' באותה סדרה, אבל למעשה היא יצאה ע"י חבר'ה אחרים, והסדרה המקורית פרסמה אזהרת חיקוי וכו'. אז '''זו לא אותה סדרה'''. ופשוט. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 05:25, 20 במאי 2020 (IST)
:::::הם לא הוציאו קובץ מהשנים האלו ולכן זה יכול להיות המשך של אותה סדרה, זה יהיה מצחיק להפריד אותם בערך בגלל מוציאים שונים. תחשוב על איך נראה הערך. כמו שכתבתי, אתה יכול לפתוח חשבון חדש אם אתה רואה ששכחת את סיסמת החשבון הקודם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:44 • כ"ו באייר ה'תש"ף
::::::צודק. שוכנעתי.... [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 06:43, 22 במאי 2020 (IST)

שיחה:מענות קודש

2020-05-22T05:43:16Z

62.0.85.33:

טעיתי בתקציר. השחזור היה עם נימוק, אבל נימוק שגוי, משום שהחלוקה בין הסדרות '''כן''' מוזכרת בערך. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 14:15, 19 במאי 2020 (IST)
:החלוקה בין הסדרות הוזכרה בערך אחרי השיחזור וזה לא הסיבה היחידה, הם צריכים להגיע ביחד כי אין שום סיבה לחלק אותם - זה המשך של אותו סדרה. בכל אופן לא מבין למה אתה לא כותב מתוך שם המשתמש שלך ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 18:33 • כ"ה באייר ה'תש"ף
::אלו סדרות נפרדות עם מו"ל נפרד. המשתמש שלי הוא [[משתמש:חכם באשי]] וכרגע שכחתי את הסיסמא שלו. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 21:40, 19 במאי 2020 (IST)
:::אתה יכול לחתום מחוץ לחשבון ואם שכחת לגמרי אתה יכול לפתוח חשבון חדש. נכון שזה שני מוציאים לאור אחרים אבל זה אותו שם, והסיבה לזה היא כי זה חלק מאותו סדרה - זה יצא בהמשך לזה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 05:12 • כ"ו באייר ה'תש"ף
::::לא ברור לי איך ההגיון שלך עובד. החוברת של קיץ יצאה לאור '''כביכול''' באותה סדרה, אבל למעשה היא יצאה ע"י חבר'ה אחרים, והסדרה המקורית פרסמה אזהרת חיקוי וכו'. אז '''זו לא אותה סדרה'''. ופשוט. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 05:25, 20 במאי 2020 (IST)
:::::הם לא הוציאו קובץ מהשנים האלו ולכן זה יכול להיות המשך של אותה סדרה, זה יהיה מצחיק להפריד אותם בערך בגלל מוציאים שונים. תחשוב על איך נראה הערך. כמו שכתבתי, אתה יכול לפתוח חשבון חדש אם אתה רואה ששכחת את סיסמת החשבון הקודם ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 14:44 • כ"ו באייר ה'תש"ף
:::::צודק. שוכנעתי.... [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 06:43, 22 במאי 2020 (IST)

שיחה:צוואת הרבי

2020-05-22T05:42:42Z

62.0.85.33:

אני בעד הערך אבל דורש עריכה רצינית ביותר[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 03:18, כ"ח באייר, ה'תש"ף 03:18, 22 במאי 2020 (IST)
: צריך שינוי. הרבי שליט"א כתב שני 'שטרות צוואה', אחד לפי חוקי המדינה ואחד מסר לכתיבה לפי ד"ת, וכ"א מהם קובע ברכה לעצמו. אף שאפשר לכלול בערך א' את שניהם. גם, השם 'צוואת הרבי' מעצבן לי את העין (אולי סתם נערווים שלי, אבל סו"ס לא ככל האתרים חב"דפדיה, כאן מאמינים בנצחיות נשיא הדור), וצריך שהועדה הרוחנית תקבע מהו השם המתאים. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 06:41, 22 במאי 2020 (IST)

שיחה:צוואת הרבי

2020-05-22T05:41:53Z

62.0.85.33:

אני בעד הערך אבל דורש עריכה רצינית ביותר[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 03:18, כ"ח באייר, ה'תש"ף 03:18, 22 במאי 2020 (IST)
: צריך שינוי. הרבי שליט"א כתב שני 'שטרות צוואה', אחד לפי חוקי המדינה ואחד מסר לכתיבה לפי ד"ת, וכ"א מהם קובע ברכה לעצמו. אף שאפשר לכלול בערך א' את שניהם. גם, השם 'צוואת הרבי' מעצבן לי את העין, וצריך שהועדה הרוחנית תקבע מהו השם המתאים. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 06:41, 22 במאי 2020 (IST)

יוסף ישראל בלוי

2020-05-21T22:14:55Z

62.0.85.33: /* משפחתו */

[[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|thumb|left|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]]
הרב '''יוסף ישראל בלוי''' (יליד שנת [[תש"ב]], 1942) היה איש ציבור ועסקן חב"די מהבולטים שפעלו בארץ הקודש, בין התפקידים שמילא: חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[רב]] המועצה האזורית 'תמר', חבר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש]], חבר [[הועד למען שלימות העם]], חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, מנהל ביה"ס למלאכה בכפ"ח, מקים עמותת [[אור אבנר]] ויו"ר המועצה הדתית בקרית מלאכי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] לאביו ר' ברוך יהודה בלוי מראשי פאג"י בירושלים. ולאמו מרת רחל טעמרל. הרב בלוי הינו נכדו של הרב משה בלוי יושב ראש תנועת 'אגודת ישראל' בארץ הקודש.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד ו[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד, היה הממונה על כתיבה לרבי בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה ע"י הישיבה בלוד), לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]] מנהל מוסדות חב"ד בארה"ק, השתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר באישור ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו, זכה וגילה אליו יחס מיוחד הרב חדוקוב יו"ר המזכירות, והרב גורודצקי בא כח של הרבי. זכה והרבה מן ההוראות שהורה הרבי עברו ונתבצעו על ידו. זכה ואמר עליו הרבי לרב בנימין גורודצקי- "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"- יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל. וש. ח. שהשמיע טענות נגדו בעת יחידות אמר הרבי- "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"- כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.

ר' יוסף היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח]] בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית- חבר הנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק, וחבר בלתי רשמי ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. (ועוד עמותות שאינם של חב"ד), ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קרית מלאכי]].

יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים והביא מכך תועלת רבה לחב"ד, פעל רבות לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם).
היה האיש שהמציא את המושג שמוסד תורני (כגון ישיבה) מקבל תקציבים ממשרד החחינוך, וזאת לאחר שתלדנות ושכנוע.

בשנת תשמ"ז, הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד באופן רשמי.

יסד את כולל 'פעמי יעקב' בראשות הגאון ר' [[משה יהודה ליב לנדא]] אב"ד בני ברק, וסיע רבות בהזרמת תרומות ותקציבים עד ימיו האחרונים, הקים את המועצה הדתית תמר וסיפח אליה את המועצות האזוריות - מגילות וים המלח, ומונה כרבה האזורי של המועצה הנ"ל, במסגרת זו דאג לכך שבכל מועצה אזורית זו עד אילת אין דלת בלא מזוזה ולשם כך התרים מאות אלפי שקלים וקנה בהם את כל המזוזות הנ"ל, הכניס עשרה ספרי תורה, עשה מהפיכות בכל הבתי מלון שבאיזור זה, מינה 3 רבנים חבדי"ם ועוד. בהמשך עזב את תפקידו זה ומונה לתפקיד יו"ר המועצה הדתית קרית מלאכי.

בשנת [[תשס"ו]] קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין.

ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף בדימוס (פיקוד העורף), במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד לתפארת. במלחמת המפרץ היה מפקד חבל בפיקוד העורף (גזרת דרום).

גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית 17 מוסדות חב"ד ברחבי הארץ (-מוסדות חב"ד ב[[נתניה]], תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק, ביה"ס חב"ד כפר סבא, ביה"ס חב"ד חיפה, ביה"ס חב"ד אשדוד, ביה"ס בית חנה ירושלים, ביה"ס חב"ד קרית גת וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד רבות).
לחסידות חב"ד בארץ עברו תחת ידו ממשרד החינוך כ60-80 מיליון דולר. ועוד תקציבים אדירים ממשרד הדתות.

יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי, היוזמה תוקצבה על ידי המדינה בכ70 מיליון דולר.

וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי למרות שאינם חברים בהסתדרות.

הגדיל את המשכורת והפנסייה של רבו של [[כפר חב"ד]] ושל נחלת הר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר{{הערה|בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.}}.

היה שותף במינויים של חסידי חב"ד ברבנות של 28 ערים ומועצות מקומיות או אזוריות, בראשם מינוי [[הגרמי"ל לנדא]] כממשיך מקום אביו בעיר בני ברק בשנת תשמ"ז.

הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], במסגרתו מקבלים למעלה מ20 בתי ספר בברית המועצות השייכים לחב"ד תקציבים ממשלתיים. כן הקים את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה', סייע רבות בהבאת תקציבים לכולל חב"ד, כן יזם כנסים בכנסת ישראל לכבודו של הרבי. ועוד פעולות רבות נוספות.

בשנותיו האחרונות סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]].

==ספר הסוקר את תולדות חייו==
בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר החסידי ר' [[בנימין ליפקין]] וממשיכים להתפרסם מעת לעת.

==משפחתו==
*בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין
*בנו, ר' מנחם מענדל בלוי - יו"ר [[כולל חב"ד]], [[ירושלים]]
*בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על [[שלימות הארץ]], ונפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ד]]{{הערה|לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב [[טוביה בלוי]] והוקם 'מכון נחלי דבש'.}}
*בנו, ר' ברוך יהודה בלוי - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, [[ביתר עילית]]
*בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל [[כולל חב"ד]], [[ביתר עילית]]
*חתנו, ר' [[יוסף קרסיק]] - רבה של המועצה המקומית עמק חפר
*חתנו, הרב [[נחום גרינוולד]] - מעורכי [[היכל הבעש"ט]] ורב קהילת חב"ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
*חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - [[כפר חב"ד]]
*חתנו, ר' שניאור זלמן ווגל - [[אשקלון]]
*חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - [[קרית מלאכי]]
*חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - [[קרית מלאכי]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=100869 הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}
*בנימין ליפקין, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=100977 המחולל]''', כתבה על דמותו ופועלו לרגל מלאות 30 לפטירתו, [[שבועון כפר חב"ד]] כ"ו תשרי תשע"ט

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בלוי, יוסף ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]

משה גרוזמן

2020-05-21T21:49:05Z

62.0.85.33:

[[קובץ:משה גרוזמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
ר' '''משה יהודה לייב גרוזמן''', [[שליח]] ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]], לשעבר [[משפיע]] ב[[ישיבת חב"ד ליובאוויטש חולון]], וכיום משפיע בישיבה גדולה [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] עיה"ק.

הרב גרוזמן ידוע ב'[[קאך]]' המיוחד שיש לו בענייני [[גאולה ומשיח]], בייסוד ובמסירת שיעורים בעניינים אלו. הרב גרוזמן חבר בוועדה לענייני משיח וגאולה ב[[צעירי אגודת חב"ד]].

==תולדות חיים==

הרב גרוזמן נולד לאביו הרב [[מאיר גרוזמן|מאיר]], מ[[ראש ישיבה|ראשי ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. ב[[תנש"א]] נסע ללמוד בישיבה המרכזית ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בחורף [[תשנ"ו]] נישא לדבירה, בתו של ר' [[אורי קפלון]] מ[[ירושלים]].

הרב גרוזמן פועל ב[[שליחות]] ב[[ראשון לציון]], ובמשך השנים החזיר בתשובה מאות צעירים שרבים מהם משמשים כיום בעצמם כ[[שלוחים]] ברחבי הארץ.

ב[[תשע"א]] היה מהיזמים של קמפיין אחדות בקרב [[אנ"ש]] להתעוררות ביום [[כ"ז אדר]] ב{{ה|שיחה הידועה}} של [[כ"ח בניסן]], מה שהוכר כקמפיין "אייכה".

== קישורים חיצוניים ==
* [http://yahadut.tv/Lecture-VideoList.asp?SupplierID=30 שיעורי ווידאו של הרב גרוזמן], באתר [[יהדות TV]]
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55061 להביא משיח על ידי אחדות], שיעור וידאו באתר [[חב"ד אינפו]]

{{מיון רגיל: גרוזמן, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד ליובאוויטש חולון]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: שלוחים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"א]]

לוי יצחק גרליק

2020-05-20T20:22:42Z

62.0.85.33: /* תולדות חיים */

[[קובץ:לוי יצחק גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליק בהרצאה לבוגרות סמינר 'חנה']]
הרב '''לוי יצחק גרליק''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא רב חב"די המתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], מכהן כרב קהילת האיחוד האירופי בבריסל, ונחשב למרצה בעל שם עולמי.

==תולדות חיים==
[[קובץ:לויק גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בתמונה משנות ילדותו]]
נולד ב[[מילאנו]] שבאיטליה לאביו הרב [[גרשון מענדל גרליק]], [[שליח]] [[הרבי]] ורב הקהילה ולאמו מרת בתיה. בשעת הברית נקרא על שם אביו של [[הרבי]], הגאון ר' [[לוי יצחק שניאורסון]].

בצעירותו למד אצל הרב ראדאל בתלמוד תורה שהקים אביו, ובהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בפיצבורג שבארצות הברית בישיבה שהייתה תחת סבו הרב [[שולם פויזנר]], בישיבת [[אהלי תורה]], במוריסטון שבניו ג'רזי, ובקונטיקט, ובהמשך הוסמך לרבנות בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] אצל ראש הישיבה הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] שאף הסמיך אותו לדיינות.

לאחר נישואיו בשנת תשמ"ה עם רעייתו חנה, בתו של הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] מזכירו של הרבי, עשה 'שימוש' רבני אצל רבני קהילת [[קראון הייטס]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]].

בהמשך מונה לרב קהילת האיחוד האירופי בבריסל, וכן החל לשמש כרב [[מורה הוראה]] לא רשמי בשכונת [[קראון הייטס]], וכמייעץ למשפחות רבות.

במקביל לתפקידיו הרבניים, עוסק בכתיבה והוצאה לאור של מדריכים הלכתיים. חלק מהמדריכים שכתבו יצאו לאור בספרים וניתנים לרכישה.

את שמות ילדיו קראו הוא ורעייתו על שם בני משפחתו של הרבי - [[ישראל אריה לייב]], [[דובער]], [[רחל ינובסקי|רחל]] ועוד, כאשר שמו הוא 'לוי יצחק' ושם אמו 'חנה'. שמות אלו נקראו על ידם לאחר קבלת אישורו וברכתו של הרבי לכך.

בין השנים [[תשע"ג]]-[[תשע"ט]], פירסם רב השכונה הרב [[אברהם אזדבא]] בבתי המשפחות ב[[קראון הייטס]] לקראת כל חג ומועד, לקט הלכתי של דינים הנוגעים לאותו חג בעריכת הרב גרליק.

הרב גרליק נחשב למרצה בעל כשרון דיבור יוצא מן הכלל, והוא מוזמן לעתים קרובות לבתי חב"ד ברחבי העולם למסור שיעורים והרצאות{{הערה|1=לדוגמא: {{קישור חבד אינפו|52115|נחתם עוד סבב הרצאות מוצלח בקהילות אירופה||{{תע|12/31/2009}}}}}}.

לאחר שבשנת [[תשס"ח]] עבר התקף שבץ ('סטרוק'), קיבל על עצמו שבאם יצא בריא ושלם מהאירוע יקים אתר אינטרנט בו ירכז את כל שיעורי הוידאו שלו לנוחות הרבים, עם מדור מיוחד בו יעביר שיעורים שבועיים על סדרת ה[[לקוטי שיחות]] בתור עזרה לשלוחים ברחבי העולם המעוניינים בשיעור מסודר ובנוי מבלי לטרוח, ובחודש טבת [[תשע"ה]] השיק את האתר המרכז את כל שיעורי הוידאו שלו.

==חיבוריו==
*'''תפארת יהודה קלמן''', עורך שותף. ניו יורק תשס"א.
*'''מדריך הלכתי - במעגל החיים''', ניו יורק תשס"ט.
*'''מדריך הלכתי - דיני שמחות / הלכות אבילות''', ניו יורק תשע"א.

==משפחתו==
*חתנו, הרב בצלאל לויפער מחנך ב [[אהלי תורה]] ומפעילי צא"ח נ.י.
*חתנו, הרב אריה צבי ניסלביץ'

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.theonlinerabbi.com אתר האינטרנט של הרב גרליק עם שיעורי וידאו שלו]
*{{2קישור חבד וידפו|3300|"כך ניצלתי בזכות אנשי 'הצלה' בשכונה" ● וידאו}}
*{{קישור חבד אינפו|63380|השאלה ביחידות הראשונה: על שם מי אתה נקרא?|הרב לוי יצחק גרליק, בית משיח|{{תע|08/18/2011}}}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=23261 "אין אנו מניחים אותו" - הרב לוי יצחק גרליק]''' - {{אינפו|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליק, לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]

לוי גרליק

2020-05-20T20:19:27Z

62.0.85.33: הפניה לדף לוי יצחק גרליק

#הפניה [[לוי יצחק גרליק]]

שיחה:ווארט

2020-05-20T20:18:48Z

62.0.85.33:

קיבלתי הודעה ממערכת חב"דפדיה שנוצר קישור מדף ווארט (לחיים) אל הדף הלוויה ואני לא רואה כאן את הקישור. מישהו יכול להסביר בטובו היכן טעיתי בהבנה? •[[משתמש:א שטארקע|א שטארקע]] - [[שיחת משתמש:א שטארקע|שיחה]], 11:01, כ"ו באייר, ה'תש"ף 11:01, 20 במאי 2020 (IST)
: זה בגלל התבנית של אירועים במעגל החיים.
: אגב, לא מומלץ שערכים שלימים יהיו רק העתקה מהרב קרסיק. יש צורך בעבודת מחקר עצמאית של העורך. ({{א|לוי ק}} לתשומת ליבך) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:49, כ"ו באייר, ה'תש"ף ''(20 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 11:49, 20 במאי 2020 (IST)
:: תכל'ס יש קישור או אין קישור? • [[משתמש:א שטארקע|א שטארקע]] - [[שיחת משתמש:א שטארקע|שיחה]], 17:51, כ"ו באייר, ה'תש"ף 17:51, 20 במאי 2020 (IST)
:::יש--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 18:24, כ"ו באייר, ה'תש"ף 18:24, 20 במאי 2020 (IST)

== מנהג אנ"ש בכתיבת תנאים בווארט ==

הרב [[לוי גרליק]] כתב על כך באחד מקובצי 'הערות וביאורים' לפני כמה חודשים. מומלץ לעיין שם ולשלב את התוכן הרלוונטי כאן. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 21:18, 20 במאי 2020 (IST)

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

2020-05-20T20:17:21Z

62.0.85.33: /* דיינים נוספים בבית הדין */

[[תמונה:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|left|thumb|150px|חותמת בית הדין]]
'''[[בית דין]] רבני חב"ד''' ב[[ארץ הקודש]] נוסד בשנת [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני חב"ד.
בשנת [[תנש"א]] כתב [[הרבי]] כי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] ב[[אה"ק]] בידי [[אגו"ח]] ב[[ארץ הקודש]] הוא בידי אגו"ח ב[[ארץ הקודש]] ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שהם הדיינים ופס"ד בכח ה[[תורה]]}}

מזכיר בית הדין הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. סגנו הוא הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]].

==הקמתו==
ה[[גוף]] הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[חודש מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.

ב[[תשל"ח]] נפטר האב"ד הרב זווין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין.

בשנים הראשונות כל רבני חב"ד בארץ היו חברים בבית הדין. במשך השנים צורפו רבנים נוספים. במשך השנים מאז ייסודו של בית-הדין, נפטרו רוב החברים בה, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. החברים האחרונים שצורפו היו הרבנים [[לוי ביסטריצקי]], [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]].

'''מטרות הקמתו של בית-הדין{{מקור}}:'''

א. לאגד את רבני חב"ד.

ב. לפקח על פעילות מוסדות חב"ד.

ג. לפקח על [[חסידי חב"ד]].

על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ת"ו".

===חברי בית הדין עם הקמתו===
אב בית הדין היה הרב [[שלמה יוסף זווין]]. חבריו היו הרבנים: [[יעקב לנדא]] מ[[בני ברק]], [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מ[[תל אביב]], [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[נחום טרבניק]] מ[[כפר חב"ד]], [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], [[דוד חנזין]] מ[[פתח תקווה]], [[משה אשכנזי]] מ[[תל אביב]],[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]], [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].

==שינויים בהרכב בית הדין במשך השנים==
במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: [[יהוסף גדליה רלב"ג]], [[לוי ביסטריצקי]], [[בן ציון ליפסקר]], [[זאב דב סלונים]], ויבלחט"א: [[יוסף הכט]], [[אליהו יוחנן גוראריה]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשמ"א]], כאשר שימש כרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. ב[[תשמ"א]] נתמנה לדיין ובהמשך לאב"ד בבית הדין הרבני בחיפה.

בשנת [[תשנ"ב]] התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה.

במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת [[תשע"ו]] צורף הרב [[משה הבלין]] ובשנת [[תש"פ]] צורף הרב [[ישראל יוסף הנדל]] לחברי הבית דין.

==בית הדין כיום==
===הרכב בית הדין===

הרכב בית הדין הנוכחי הוא:

* הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]] - מזכיר (תפקיד האחראי לניהול בית הדין).
* הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] - סגן מזכיר.
* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה של [[חולון]].
* הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת הגבעה הצרפתית ב[[ירושלים]].
* הרב [[יוסף העכט]], רבה של [[אילת]].
*הרב [[משה הבלין]] - רב הערים [[קרית גת]] ושדרות וראש ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (צורף בשנת תשע"ו){{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}.
*הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] (צורף בשנת [[תש"פ]]){{הערה|1=[https://col.org.il/news/121805 חבר חדש בבית דין רבני חב"ד], כסלו תש"פ {{COL}}}}.

חברי בית הדין בעבר:
* הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], רב מרכז העיר [[ירושלים]].
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]].
* הרב [[לוי ביסטריצקי]], רב קהילת חב"ד ב[[צפת]].

====דיינים נוספים בבית הדין====
*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי ב[[חיפה]].

*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב [[בית הכנסת]] הגדול ודיין ב[[רמת גן]].

*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד ב[[עמנואל]] וחבר [[מכון הלכה חב"ד]].

====מזכירות בית הדין====
מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].

==פעילות בית הדין==

====אגף ההשלתמויות====
[[תמונה:יומעיון.jpg|left|thumb|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]
אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56603 תשועה בְּרַב יועץ] - סיכומי ההרצאות מ[[אלול]] [[תש"ע]] {{אינפו}}}}

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]].

====כינוסי רבנים====
בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים{{דרוש מקור
}}.

===מוסדות הפועלים מטעם בית הדין===

[[ספר התורה של ילדי ישראל|הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל]], בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]], פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].

בשנת תשע"ח הקים בית הדין מוקד חב"ד, דרכו יוכלו חסידי חב"ד לקבל תשובות הלכתיות מרבני קהילות אנ"ש.

===מוקד הלכה===
בעקבות הקמתו של [[מכון הלכה חב"ד]], שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד מערכת דומה תחת השם 'מוקד הלכה', שהחל את דרכו בשנת תשע"ח עם מענה מצומצם שפעל בעיקר בתקופות החגים, ועם הזמן הלך והתרחב.

החל מחודש ניסן תשע"ט, החל המוקד להוציא לאור מדריך הלכתי מפורט לקראת כל חג ומועד{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120793 ראש השנה - הלכות ומנהגי חב"ד].}}.

==ראו גם==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]
*[[מכון הלכה - חב"ד]]

==קישורים חיצונים==
* [http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/229582.jpg בי"ד רבני חב"ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47420 ביה"ד: עניני חב"ד ידונו אך ורק בישיבה] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רחובות: מוסדות]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

2020-05-20T20:17:11Z

62.0.85.33: /* דיינים נוספים בבית הדין */

[[תמונה:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|left|thumb|150px|חותמת בית הדין]]
'''[[בית דין]] רבני חב"ד''' ב[[ארץ הקודש]] נוסד בשנת [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני חב"ד.
בשנת [[תנש"א]] כתב [[הרבי]] כי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] ב[[אה"ק]] בידי [[אגו"ח]] ב[[ארץ הקודש]] הוא בידי אגו"ח ב[[ארץ הקודש]] ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שהם הדיינים ופס"ד בכח ה[[תורה]]}}

מזכיר בית הדין הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. סגנו הוא הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]].

==הקמתו==
ה[[גוף]] הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[חודש מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.

ב[[תשל"ח]] נפטר האב"ד הרב זווין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין.

בשנים הראשונות כל רבני חב"ד בארץ היו חברים בבית הדין. במשך השנים צורפו רבנים נוספים. במשך השנים מאז ייסודו של בית-הדין, נפטרו רוב החברים בה, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. החברים האחרונים שצורפו היו הרבנים [[לוי ביסטריצקי]], [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]].

'''מטרות הקמתו של בית-הדין{{מקור}}:'''

א. לאגד את רבני חב"ד.

ב. לפקח על פעילות מוסדות חב"ד.

ג. לפקח על [[חסידי חב"ד]].

על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ת"ו".

===חברי בית הדין עם הקמתו===
אב בית הדין היה הרב [[שלמה יוסף זווין]]. חבריו היו הרבנים: [[יעקב לנדא]] מ[[בני ברק]], [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מ[[תל אביב]], [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[נחום טרבניק]] מ[[כפר חב"ד]], [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], [[דוד חנזין]] מ[[פתח תקווה]], [[משה אשכנזי]] מ[[תל אביב]],[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]], [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].

==שינויים בהרכב בית הדין במשך השנים==
במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: [[יהוסף גדליה רלב"ג]], [[לוי ביסטריצקי]], [[בן ציון ליפסקר]], [[זאב דב סלונים]], ויבלחט"א: [[יוסף הכט]], [[אליהו יוחנן גוראריה]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשמ"א]], כאשר שימש כרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. ב[[תשמ"א]] נתמנה לדיין ובהמשך לאב"ד בבית הדין הרבני בחיפה.

בשנת [[תשנ"ב]] התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה.

במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת [[תשע"ו]] צורף הרב [[משה הבלין]] ובשנת [[תש"פ]] צורף הרב [[ישראל יוסף הנדל]] לחברי הבית דין.

==בית הדין כיום==
===הרכב בית הדין===

הרכב בית הדין הנוכחי הוא:

* הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]] - מזכיר (תפקיד האחראי לניהול בית הדין).
* הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] - סגן מזכיר.
* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה של [[חולון]].
* הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת הגבעה הצרפתית ב[[ירושלים]].
* הרב [[יוסף העכט]], רבה של [[אילת]].
*הרב [[משה הבלין]] - רב הערים [[קרית גת]] ושדרות וראש ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (צורף בשנת תשע"ו){{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}.
*הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] (צורף בשנת [[תש"פ]]){{הערה|1=[https://col.org.il/news/121805 חבר חדש בבית דין רבני חב"ד], כסלו תש"פ {{COL}}}}.

חברי בית הדין בעבר:
* הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], רב מרכז העיר [[ירושלים]].
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]].
* הרב [[לוי ביסטריצקי]], רב קהילת חב"ד ב[[צפת]].

====דיינים נוספים בבית הדין====
*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי.

*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב [[בית הכנסת]] הגדול ודיין ב[[רמת גן]].

*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד ב[[עמנואל]] וחבר [[מכון הלכה חב"ד]].

====מזכירות בית הדין====
מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].

==פעילות בית הדין==

====אגף ההשלתמויות====
[[תמונה:יומעיון.jpg|left|thumb|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]
אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56603 תשועה בְּרַב יועץ] - סיכומי ההרצאות מ[[אלול]] [[תש"ע]] {{אינפו}}}}

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]].

====כינוסי רבנים====
בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים{{דרוש מקור
}}.

===מוסדות הפועלים מטעם בית הדין===

[[ספר התורה של ילדי ישראל|הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל]], בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]], פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].

בשנת תשע"ח הקים בית הדין מוקד חב"ד, דרכו יוכלו חסידי חב"ד לקבל תשובות הלכתיות מרבני קהילות אנ"ש.

===מוקד הלכה===
בעקבות הקמתו של [[מכון הלכה חב"ד]], שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד מערכת דומה תחת השם 'מוקד הלכה', שהחל את דרכו בשנת תשע"ח עם מענה מצומצם שפעל בעיקר בתקופות החגים, ועם הזמן הלך והתרחב.

החל מחודש ניסן תשע"ט, החל המוקד להוציא לאור מדריך הלכתי מפורט לקראת כל חג ומועד{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120793 ראש השנה - הלכות ומנהגי חב"ד].}}.

==ראו גם==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]
*[[מכון הלכה - חב"ד]]

==קישורים חיצונים==
* [http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/229582.jpg בי"ד רבני חב"ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47420 ביה"ד: עניני חב"ד ידונו אך ורק בישיבה] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רחובות: מוסדות]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

2020-05-20T20:17:04Z

62.0.85.33: /* דיינים נוספים בבית הדין */

[[תמונה:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|left|thumb|150px|חותמת בית הדין]]
'''[[בית דין]] רבני חב"ד''' ב[[ארץ הקודש]] נוסד בשנת [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני חב"ד.
בשנת [[תנש"א]] כתב [[הרבי]] כי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] ב[[אה"ק]] בידי [[אגו"ח]] ב[[ארץ הקודש]] הוא בידי אגו"ח ב[[ארץ הקודש]] ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שהם הדיינים ופס"ד בכח ה[[תורה]]}}

מזכיר בית הדין הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. סגנו הוא הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]].

==הקמתו==
ה[[גוף]] הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[חודש מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.

ב[[תשל"ח]] נפטר האב"ד הרב זווין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין.

בשנים הראשונות כל רבני חב"ד בארץ היו חברים בבית הדין. במשך השנים צורפו רבנים נוספים. במשך השנים מאז ייסודו של בית-הדין, נפטרו רוב החברים בה, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. החברים האחרונים שצורפו היו הרבנים [[לוי ביסטריצקי]], [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]].

'''מטרות הקמתו של בית-הדין{{מקור}}:'''

א. לאגד את רבני חב"ד.

ב. לפקח על פעילות מוסדות חב"ד.

ג. לפקח על [[חסידי חב"ד]].

על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ת"ו".

===חברי בית הדין עם הקמתו===
אב בית הדין היה הרב [[שלמה יוסף זווין]]. חבריו היו הרבנים: [[יעקב לנדא]] מ[[בני ברק]], [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מ[[תל אביב]], [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[נחום טרבניק]] מ[[כפר חב"ד]], [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], [[דוד חנזין]] מ[[פתח תקווה]], [[משה אשכנזי]] מ[[תל אביב]],[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]], [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].

==שינויים בהרכב בית הדין במשך השנים==
במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: [[יהוסף גדליה רלב"ג]], [[לוי ביסטריצקי]], [[בן ציון ליפסקר]], [[זאב דב סלונים]], ויבלחט"א: [[יוסף הכט]], [[אליהו יוחנן גוראריה]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשמ"א]], כאשר שימש כרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. ב[[תשמ"א]] נתמנה לדיין ובהמשך לאב"ד בבית הדין הרבני בחיפה.

בשנת [[תשנ"ב]] התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה.

במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת [[תשע"ו]] צורף הרב [[משה הבלין]] ובשנת [[תש"פ]] צורף הרב [[ישראל יוסף הנדל]] לחברי הבית דין.

==בית הדין כיום==
===הרכב בית הדין===

הרכב בית הדין הנוכחי הוא:

* הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]] - מזכיר (תפקיד האחראי לניהול בית הדין).
* הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] - סגן מזכיר.
* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה של [[חולון]].
* הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת הגבעה הצרפתית ב[[ירושלים]].
* הרב [[יוסף העכט]], רבה של [[אילת]].
*הרב [[משה הבלין]] - רב הערים [[קרית גת]] ושדרות וראש ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (צורף בשנת תשע"ו){{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}.
*הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] (צורף בשנת [[תש"פ]]){{הערה|1=[https://col.org.il/news/121805 חבר חדש בבית דין רבני חב"ד], כסלו תש"פ {{COL}}}}.

חברי בית הדין בעבר:
* הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], רב מרכז העיר [[ירושלים]].
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]].
* הרב [[לוי ביסטריצקי]], רב קהילת חב"ד ב[[צפת]].

====דיינים נוספים בבית הדין====
*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי.

*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב [[בית הכנסת]] הגדול ודיין ב[[רמת גן]].

*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד ב[[עמנואל]] וחבר [[מכון הלכה חב"ד]]

====מזכירות בית הדין====
מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].

==פעילות בית הדין==

====אגף ההשלתמויות====
[[תמונה:יומעיון.jpg|left|thumb|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]
אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56603 תשועה בְּרַב יועץ] - סיכומי ההרצאות מ[[אלול]] [[תש"ע]] {{אינפו}}}}

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]].

====כינוסי רבנים====
בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים{{דרוש מקור
}}.

===מוסדות הפועלים מטעם בית הדין===

[[ספר התורה של ילדי ישראל|הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל]], בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]], פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].

בשנת תשע"ח הקים בית הדין מוקד חב"ד, דרכו יוכלו חסידי חב"ד לקבל תשובות הלכתיות מרבני קהילות אנ"ש.

===מוקד הלכה===
בעקבות הקמתו של [[מכון הלכה חב"ד]], שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד מערכת דומה תחת השם 'מוקד הלכה', שהחל את דרכו בשנת תשע"ח עם מענה מצומצם שפעל בעיקר בתקופות החגים, ועם הזמן הלך והתרחב.

החל מחודש ניסן תשע"ט, החל המוקד להוציא לאור מדריך הלכתי מפורט לקראת כל חג ומועד{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120793 ראש השנה - הלכות ומנהגי חב"ד].}}.

==ראו גם==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]
*[[מכון הלכה - חב"ד]]

==קישורים חיצונים==
* [http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/229582.jpg בי"ד רבני חב"ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47420 ביה"ד: עניני חב"ד ידונו אך ורק בישיבה] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רחובות: מוסדות]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]

שיחה:ישראל גרנובטר

2020-05-20T04:28:07Z

62.0.85.33:

לבקשת בעל הערך זה בקטגוריית "מדיניות המחיקה המהירה"? אני דווקא זוכר מקרה שבעל הערך ביקש למחוק את הערך ואפי' לא התייחסו לבקשתו.--[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 21:52, כ"ה באייר, ה'תש"ף 21:52, 19 במאי 2020 (IST)
:כנראה שלמר {{א|חלוקת קונטרסים}} כן חשובה דעת בעל הערך...--[[משתמש:לוי ק|לוי ק]] - [[שיחת משתמש:לוי ק|שיחה]], 22:06, כ"ה באייר, ה'תש"ף 22:06, 19 במאי 2020 (IST)
::אי אז, נקבעו פה קריטריונים, אך כנראה שלא נכתבו בדפים הרשמיים. הוספתי כעת [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#מחיקת ערך לבקשת נשוא הערך|מחיקת ערך לבקשת נשוא הערך]]. כמובן שאפשר ורצוי לדון ולשפר את מה שכתבתי שם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באייר ה'תש"ף 22:26, 19 במאי 2020 (IST)
::: {{א|שיע.ק}},הוא לא סתם מחבר ספר. האחראי על סדרת הספרים של מאמרי הרבי לפי פרשיות, סדרת דברי משיח, מעשה מלך. נראה לי שיש להתעלם מבקשתו, מכיוון שזהו צורך ציבורי. (זה לא כמו [[בערלה וולף]] שהוא רק ר"מ והוציא ספר אחד). ובקיצור {{נגד חזק}} מחיקת הערך! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 05:22, כ"ו באייר, ה'תש"ף ''(20 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 05:22, 20 במאי 2020 (IST)
:::: בפועל נרצה או לא נרצה הוא גם די אחראי להתנהלות של מנייני הרבי וכו' ב[[770]] (לפחות במשך הרבה שנים), שעובדתית זה נותן לו חשיבות ציבורית גדולה. [[מיוחד:תרומות/62.0.85.33|62.0.85.33]] 05:28, 20 במאי 2020 (IST)