https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=62.0.105.133חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T20:14:30Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9&diff=287627פנחס קדיש2017-02-20T14:22:44Z<p>62.0.105.133: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>הרב '''פנחס קדיש ''' (יליד שנת [[תשמ"ז]], 1987) הוא רב ומו"צ בעיר [[רחובות]] , ומרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' סיון]] [[תשמ"ז]] לאביו ר' יצחק יעקב , ולאמו מרת אסתר.<br />
<br />
בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים - מאור מנחם - חב"ד רחובות]], לאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשס"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
כבר בגיל צעיר ניכרו כישרונותיו כאשר [[סיים את הש"ס]] כולו, ואף הוסמך לרבנות כבר בזמן לימודיו בישיבה ע"י הרב עזריה פיג'ו - מהרבנות המקומית פתח תקווה, ומהרב ירוסלבסקי. <br />
<br />
לאחר נישואיו התיישב בקהילת חב"ד ב[[רחובות]] והתמסר ללימודי הלכה, בכולל [[אור יעקב אור זרוע]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לכהן כרב עיר]] מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]]. במקביל, החל לשמש כדמות רוחנית בבית הכנסת [[הדר מנחם]] בעיר, ובמשך הזמן הפך לכתובת הלכתית עבור צעירי הקהילה, ואף עונה לכל השלוחים ואנ"ש, בארץ ובעולם, במענה הלכתי בכל שעות היממה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] הצטרף ל[[מכון הלכה - חב"ד]], ונמנה על הרבנים המשיבים לשאלות ההלכתיות המופנות למכון.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב שלמה קדיש - רב בית הכנסת 'התקווה' ב[[פתח תקווה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34111 - סיום הש"ס בהתוועדות י"ט כסלו בפתח תקווה]'''<br />
<br />
{{מיון רגיל:קדיש, פנחס}}<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ז]]<br />
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]</div>62.0.105.133https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9&diff=287604פנחס קדיש2017-02-20T09:05:32Z<p>62.0.105.133: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div><br />
== הרב פנחס קדיש ==<br />
<br />
הרב '''פנחס קדיש ''' (יליד שנת [[תשמ"ז]], 1987) הוא רב ומו"צ בעיר [[רחובות]] , ומרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' סיון]] [[תשמ"ז]] לאביו ר' יצחק יעקב , ולאמו מרת אסתר.<br />
<br />
בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים - מאור מנחם - חב"ד רחובות]], לאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשס"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
כבר בגיל צעיר ניכרו כישרונותיו כאשר [[סיים את הש"ס]] כולו, ואף הוסמך לרבנות כבר בזמן לימודיו בישיבה ע"י הרב עזריה פיג'ו - מהרבנות המקומית פתח תקווה, ומהרב ירוסלבסקי. <br />
<br />
לאחר נישואיו התיישב בקהילת חב"ד ב[[רחובות]] והתמסר ללימודי הלכה, בכולל [[אור יעקב אור זרוע]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לכהן כרב עיר]] מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]]. במקביל, החל לשמש כדמות רוחנית בבית הכנסת [[הדר מנחם]] בעיר, ובמשך הזמן הפך לכתובת הלכתית עבור צעירי הקהילה, ואף עונה לכל השלוחים ואנ"ש, בארץ ובעולם, במענה הלכתי בכל שעות היממה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] הצטרף ל[[מכון הלכה - חב"ד]], ונמנה על הרבנים המשיבים לשאלות ההלכתיות המופנות למכון.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב שלומי קדיש - רב בית הכנסת ‘התקווה’ ב[[פתח תקווה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34111 - סיום הש"ס בהתוועדות י"ט כסלו בפתח תקווה]'''<br />
<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ז]]<br />
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]</div>62.0.105.133https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9&diff=287601פנחס קדיש2017-02-20T09:01:50Z<p>62.0.105.133: </p>
<hr />
<div><br />
== הרב פנחס קדיש ==<br />
<br />
הרב '''פנחס קדיש ''' (יליד שנת [[תשמ"ז]], 1987) הוא רב ומו"צ בעיר [[רחובות]] , ומרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' סיון]] [[תשמ"ז]] לאביו ר' יצחק יעקב [[פתח תקווה]], ולאמו מרת אסתר.<br />
<br />
בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים - מאור מנחם - חב"ד רחובות]], לאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשס"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
כבר בגיל צעיר ניכרו כישרונותיו כאשר [[סיים את הש"ס]] כולו, ואף הוסמך לרבנות כבר בזמן לימודיו בישיבה ע"י הרב עזריה פיג'ו - מהרבנות המקומית פתח תקווה, ומהרב ירוסלבסקי. <br />
<br />
לאחר נישואיו התיישב בקהילת חב"ד ב[[רחובות]] והתמסר ללימודי הלכה, בכולל [[אור יעקב אור זרוע]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לכהן כרב עיר]] מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]]. במקביל, החל לשמש כדמות רוחנית בבית הכנסת [[הדר מנחם]] בעיר, ובמשך הזמן הפך לכתובת הלכתית עבור צעירי הקהילה, ואף עונה לכל השלוחים ואנ"ש, בארץ ובעולם, במענה הלכתי בכל שעות היממה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] הצטרף ל[[מכון הלכה - חב"ד]], ונמנה על הרבנים המשיבים לשאלות ההלכתיות המופנות למכון.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב שלומי קדיש - רב בית הכנסת ‘התקווה’ ב[[פתח תקווה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34111 - סיום הש"ס בהתוועדות י"ט כסלו בפתח תקווה]'''<br />
<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ז]]<br />
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]</div>62.0.105.133https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9&diff=287600פנחס קדיש2017-02-20T09:00:56Z<p>62.0.105.133: יצירת דף עם התוכן " הרב '''פנחס קדיש ''' (יליד שנת תשמ"ז, 1987) הוא רב ומו"צ בעיר רחובות , ומרבני מכון הלכה - חב"..."</p>
<hr />
<div><br />
הרב '''פנחס קדיש ''' (יליד שנת [[תשמ"ז]], 1987) הוא רב ומו"צ בעיר [[רחובות]] , ומרבני [[מכון הלכה - חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י' סיון]] [[תשמ"ז]] לאביו ר' יצחק יעקב [[פתח תקווה]], ולאמו מרת אסתר.<br />
<br />
בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים - מאור מנחם - חב"ד רחובות]], לאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשס"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
כבר בגיל צעיר ניכרו כישרונותיו כאשר [[סיים את הש"ס]] כולו, ואף הוסמך לרבנות כבר בזמן לימודיו בישיבה ע"י הרב עזריה פיג'ו - מהרבנות המקומית פתח תקווה, ומהרב ירוסלבסקי. <br />
<br />
לאחר נישואיו התיישב בקהילת חב"ד ב[[רחובות]] והתמסר ללימודי הלכה, בכולל [[אור יעקב אור זרוע]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לכהן כרב עיר]] מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]]. במקביל, החל לשמש כדמות רוחנית בבית הכנסת [[הדר מנחם]] בעיר, ובמשך הזמן הפך לכתובת הלכתית עבור צעירי הקהילה, ואף עונה לכל השלוחים ואנ"ש, בארץ ובעולם, במענה הלכתי בכל שעות היממה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] הצטרף ל[[מכון הלכה - חב"ד]], ונמנה על הרבנים המשיבים לשאלות ההלכתיות המופנות למכון.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב שלומי קדיש - רב בית הכנסת ‘התקווה’ ב[[פתח תקווה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34111 - סיום הש"ס בהתוועדות י"ט כסלו בפתח תקווה]'''<br />
<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ז]]<br />
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]</div>62.0.105.133https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=287590מכון הלכה חב"ד2017-02-20T08:41:48Z<p>62.0.105.133: /* רשימת רבני המכון */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מכון הלכה חבד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הלוגו של '''מכון הלכה חב"ד''']]<br />
<br />
'''מכון הלכה חב"ד''' הינו מכון שנותן מענה למגוון צרכים [[הלכה|הלכתיים]] עבור [[חסיד]]י וקהילות [[חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] וברחבי ה[[עולם]]. מטרות המכון היא להנגיש את עולם ההלכה לציבור הרחב, תוך זמינות מרבית; וחידוד נושאים שונים בהלכה הזקוקים לתיקון ושימת לב. המכון נוסד בשנת [[תשע"ו]], ביוזמת מספר רבנים וכיום פועלים בו למעלה משלושים רבנים ומורי הוראה חב"דיים. <br />
<br />
==רקע==<br />
[[קובץ:אסיפת רבני מכון הלכה חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אסיפת רבני מכון הלכה חב"ד ([[סיוון]], [[תשע"ו]]). נוכחים (מימין לשמאל): הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב מנחם כהן, ר' שניאור גורפינקל (מנכ"ל, עומד), הרב משה קורנוויץ, הרב [[שלמה יצחק פרנק]], הרב אברהם הרוניין, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]]]<br />
עם התפתחות הטכנולוגיה ושיפור אמצעי התקשורת, נוצרו אפשרויות ואמצעים חדשים לבירורי שאלות הלכתיות, בהם האפשרות לקבל מענה תוך זמן קצר על שאלות שמתעוררות תוך כדי חיי היום יום. מודלים של רבנים שונים שעונים תשובות דרך מסרונים, העלה את הצורך שגם בציבור החב"די יהיה גוף מקצועי שייתן מענה מהיר ותמציתי לשאלות הציבור, תוך דגש על פסיקה לפי המקובל אצל חסידי חב"ד ובתוספת מנהגי והנהגות חב"ד.<br />
<br />
בתחילת שנת [[תשע"ו]], נועדו יחד הרבנים: [[יצחק שלמה פרנק]], [[אברהם הרוניין]] ו[[משה קורנוויץ]] ויזמו הקמה של מכון שיטפל בשאלות הלכתיות שיתקבלו באמצעות מסרונים{{הערה|מוטי הולצברג, [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA/ הרבנים שמאחורי המהפכה ההלכתית החב"דית בראיון ראשון], מתוך [[מגזין דרך המלך]] {{אינפו}} ד' [[סיוון]] תשע"ו}}. השאלות יופנו למורי הוראה שיתחייבו לענות במהירות האפשרית. הרבנים פנו לחברי ארגון [[התאחדות החסידים]] שלקח על עצמו את הפיתוח של מערכת ממוחשבת ואנונימית שמקבלת את מסרוני השאלות, ממיינת אותם לפי רבנים שפנויים און-ליין, מקבלת את התשובה ממורה ההוראה הזמין ומחזירה את התשובה לשואל. בכך מקבל השואל תשובה מהירה לשאלתו, תוך שמירה מקסימלית על פרטיותו.<br />
<br />
ב[[חודש]] [[אדר ראשון]] עלתה היוזמה לאוויר בשם "מוקד SMS הלכה למעשה", ותוך שבועות ספורים הופנו למוקד אלפי שאלות הלכתיות{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93-sms-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0/ שבוע למוקד SMS הלכה למעשה: אנ"ש פונים בהמוניהם]}}. עם הצלחת יוזמת המסרונים, התרחב השירות גם למוקד טלפוני שמאויש במשך על שעות היום על ידי רבנים, במשמרות. אלפי השאלות שהגיעו למערכת בכתב ובעל פה, העשירו את המכון בידע הלכתי עצום וניסיון רב בתחום מענק שירותים הלכתיים. עקב כך החל המכון להפיק הוצאות לאור בהלכה; פרסומים יומיים, מדריכים וקורסים הלכתיים מקוונים.<br />
<br />
==פעילות המכון==<br />
===מיזמי הלכה===<br />
[[קובץ:סמס לרב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל מוקד "SMS לרב"]]<br />
<br />
*'''SMS לרב''' - מוקד מסרוני לשאלות הלכתיות מעשיות, קצרות ותמציתיות, בכל תחומי ההלכה והמנהג. המוקד מקבל ומשיב על מאות שאלות מידי יום{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D-10/ חצי שנה למוקד ההלכה החב"די: אלפי שואלים, 10,000 שאלות!] ראיון עם הרב [[שלמה יצחק פרנק]] {{אינפו}} כ' תמוז תשע"ו}}.<br />
<br />
[[קובץ:לוגו קו לרב.jpg|שמאל|ממוזער|180px|סמל מוקד "קו לרב"]]<br />
<br />
*'''קו לרב''' - מוקד טלפוני לבירור שאלות הלכתיות בשיחה ישירה עם רב. המוקד הטלפוני החל לפעול במתכונת חלקית בחודש סיוון [[תשע"ו]] ובחודש [[מנחם אב]] אותה שנה, הורחבו שעות הפעילות של המוקד הטלפוני למשך כל היום{{הערה|[http://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA/ynet-%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%A7%D7%95-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99/ ynet מסקר את מיזם 'קו לרב' החב"די] {{אינפו}} {{וידאו}} י"א [[סיוון]] תשע"ו}}.<br />
<br />
*'''קורסי הלכה מקוונים''' - ראה להלן.<br />
<br />
===הוצאות לאור===<br />
<br />
*'''עלון "שונה הלכות"''' - עלון הלכה יומי המיועד לעידוד לימוד ההלכה. החל לצאת לאור ב[[חודש אב]] [[תשע"ו]]{{הערה|1=[http://chabad.info/special/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F/ שונה הלכות – מיזם חדש ומהפכני מבית מכון ההלכה החב"די] {{אינפו}} י"ד אב תשע"ו}}. העלון מודפס על דף כרומו צבעוני דו-צדדי ומכיל את המדורים: "הלכה מבוארת", "שואל ומשיב" ובו מספר שאלות ממוקד ה-SMS שיש בהם עניין לציבור בתוספת הרחבת נימוקים ומקורות, ומדור "מעשה רב" עם מנהגי והוראות הרבי מסביב למעגל השנה. העלון מופץ בקהילות חב"ד, בכחמשת אלפי עותקים ונערך על ידי ר' שמואל מקמל{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%9C%D7%93%D7%A8/ מכון הלכה חב"ד: מיזם "שונה הלכות" יוצא לדרך] {{אינפו}} כ"ח [[מנחם אב]] תשע"ו}}.<br />
<br />
*'''"מדריך הלכתי"''' - הדרכה מעשית ופרקטית להלכות ומנהגי החגים. לקראת חגי תשרי [[תשע"ז]] יצאו לאור המדריכים ההלכתיים הראשונים עבור חגי תשרי ולקראת חג החנוכה הופק מדריך להלכות חנוכה ולהנהגות הקשורות עם [[מבצע חנוכה]]. בנוסף יוצאים מטעם רבני המכון מכתבים שונים על מנת לחדד נושאים שונים בהלכה הזקוקים לתיקון והתעוררות. המדריכים נערכים על ידי ר' יוסף יצחק בקשי.<br />
<br />
==מסע הרבנים==<br />
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש]]<br />
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני המכון למסע רשמי, להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A1/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}. <br />
<br />
עם נחיתת הרבנים בשדה התעופה, הם נסעו לציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=עיקרי פסק הדין שהוקרא על ציוניהם אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי|תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}<br />
<br />
למחרת היום ביקרו הרבנים בבית הכנסת היהודי המרכזי בקייב, "ברוצקי", שתחת ניהולו של הרב [[משה אסמן]] ומשם המשיכו לקריית החינוך "אנטווקה". הרבנים סיירו באגפי החינוך השונים ואף התכבדו בהנחת אבן הפניה לתלמוד תורה "אור מנחם" שנמצא בשלבי הרחבה. את המסע חתמו הרבנים בהקראת פסק הדין והשתטחות על ציונו של [[אדמו"ר האמצעי]] בניעז'ין.<br />
<br />
לכבוד המסע, הדפיס אחד מרבני המכון, הרבי מיכאל אבישיד, קונטרס הלכתי מיוחד על הלכות נידה, "מחנה מיכאל", שהוא תדפיס מתוך ספר שעתיד לראות אור בקרוב{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%93/ מחנה מיכאל: קובץ הלכתי מאת הרב אבישיד]}}.<br />
<br />
==קורסי הלכה מקוונים ([http://www.smichanet.com/ סמיכה.נט])==<br />
[[קובץ:סמיכה נט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|לוגו האתר "סמיכה.נט"]]<br />
עם הצלחת פעילות המכון בנתינת מענה לשאלות הלכתיות, הוחלט על הקמת מערך מסודר של לימודי הסמכה לרבנות, באמצעות צוות ייעודי ובמתכונת ייחודית. כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים להשתתף במערך הלמידה, הוחלט שתוכנית הלימודים תהיה מקוונת, כך יהיה ניתן להשתתף בתוכנית ללא צורך בנוכחות פיזית. על החפץ ללמוד, לבחור אחד מהקורסים המקוונים המוצעים באתר, אותו ניתן ללמוד באמצעות תוכנה של כיתה וירטואלית, שמאפשרת קשר ישיר בין מגיד השיעור למשתתפי הקורס. התוכנה מעניקה תחושה של שיעור פרונטלי, כולל האפשרות לראות את מגיד השיעור ושאר התלמידים, ולשאול שאלות בדיבור ישיר, אף ללא צורך בהקלדה. פרויקט זה שם לעצמו מטרה, לאפשר למידה מסודרת ורצינית של ההלכה בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם. <br />
<br />
המיזם יצא לאור בחודש כסלו [[תשע"ז]], בשיתוף עם מכון "הלכה למעשה". הוקם אתר בשם "סמיכה.נט - בית הספר הוירטואלי ללימודי הלכה" ועובדים בו צוות רוחני שמורכב מאברכים ורבנים בעלי ניסיון רב בתחום לימוד והוראת ההלכה, בניית תוכניות לימודים, הרצאות והכשרת אברכים להסמכה לרבנות. כמו כן, ישנו צוות טכני של מומחי מדיה ומיחשוב, המופקדים על בניית מצגות מקצועיות המנגישות את חומר הלימוד.<br />
<br />
'''הקורסים המוצעים''':<br />
*איסור והיתר (מתכונת רגילה)<br />
*איסור והיתר (היכל שלמה)<br />
*חופה וקידושין<br />
*מקוואות<br />
<br />
'''הצוות הרוחני''':<br />
*הרב מרדכי מנשה אמיתי – ראש [[ישיבת חב"ד הרצליה]] וראש מכון הלכה למעשה.<br />
*הרב שניאור זלמן פלדמן – עורך הקורסים.<br />
*הרב ישראל מעטוף - מגיש שיעור.<br />
*הרב חיים דוד לנדא - מגיש שיעור.<br />
<br />
'''הרבנים הבוחנים''':<br />
<br />
*הרב [[יחיאל גברא]] - רב קהילת חב"ד יבנה ורב אזורי גדרות.<br />
*הרב [[שלמה יצחק פראנק]] - רב מרכז העיר עכו.<br />
<br />
==רשימת רבני המכון==<br />
- שמות הרבנים הוא לפי סדר אל"ף-בי"ת<br />
<br />
{{טורים|תוכן= <br />
*הרב [[מיכאל אבישיד]] - רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א'<br />
*הרב [[גדליה אקסלרוד]] - רב קהילת חב"ד ואב"ד ב[[חיפה]]<br />
*הרב [[יחיאל גברא]] - רב קהילת חב"ד יבנה ורב אזורי גדרות<br />
*הרב [[דניאל גראבסקי]] - דיין ומו"צ בירושלים<br />
*הרב [[שלמה גולדפרב]] - רב הישוב כפר ורדים<br />
*הרב [[משה הלל]] - דיין ומו"צ בקרית מלאכי, וראש ישיבה באשקלון<br />
*הרב [[ישראל הלפרין]] - יו"ר מוסדות חב"ד ורב קהילת חב"ד הרצליה<br />
*הרב [[שלמה הלפרן]] - רב קהילת חב"ד [[תל אביב]]<br />
*הרב [[אברהם הרוניין]] - רב מרכז העיר כפר סבא ורב העדה הפרסית בעיר <br />
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו"ר מוסדות חב"ד ורב קהילת חב"ד אופקים<br />
*הרב נפתלי ועקנין - רב שכונות ואחראי מערכת הכשרות בלוד<br />
*הרב [[עמנואל חביב]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] ומו"צ בקהילת חב"ד ביתר עילית<br />
*הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]] - שימש כרב מחוז הצפון של שירות בתי הסוהר<br />
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], מנהל 'מכון כשרות בהידור'<br />
*הרב [[שלום דובער טאלר]] - מו"צ בקהילת חב"ד אור יהודה<br />
*הרב [[דוב טברדוביץ']] - מו"צ בכפר חב"ד <br />
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - רב קהילת חב"ד ב[[לוד]] ואב"ד היכל ליובאוויטש<br />
*הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]] - רב קהלת חב"ד ב[[באר שבע]]<br />
*הרב שי שמעון כהן - דיין בבית הדין הרבני צפת<br />
*הרב [[ברוך לבקיבקר]] - רב קהילת חב"ד בשכונת מנחם בגין ב[[צפת]]<br />
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - מו"צ בקהילת חב"ד ומראשי ישיבת חב"ד הגדולה ב[[צפת]]<br />
*הרב [[יהושע ליפש]] - דיין ומו"צ בקהילת חב"ד ב[[חיפה]]<br />
*הרב [[שמואל מעטוף]] - מו"צ בקהילת חב"ד אדם<br />
*הרב [[אלחנן נחמנסון]] - ראש [[כולל אברכים]] ב[[לוד]]<br />
*הרב [[יהודה ליב נחמנסון]] - מו"צ בקהילת חב"ד רחובות<br />
*הרב [[שאול סילם]] - מו"צ בקהילת חב"ד גילה<br />
*הרב [[יעקב סינגאווי]] - מו"צ בקהילת חב"ד ורב בית הכנסת חב"ד המרכזי קרית גת<br />
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (רמת אביב)|מנחם מענדל פרידמן]] - מו"צ וראש [[כולל אברכים|כולל]] ברמת אביב<br />
*הרב [[שלמה יצחק פרנק]] - רב מרכז העיר עכו, ומו"צ בקהילת חב"ד בעיר<br />
*הרב [[פנחס קדיש]] - רב ומו"צ ברחובות<br />
*הרב [[משה קורנוויץ]] - מו"צ ב[[נצרת עלית]], ורב קהילת חב"ד בשכונת הר יונה בעיר<br />
*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד וחבר ביה"ד הרבני ב[[עמנואל]]<br />
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]] - רב המועצה האזורית גליל תחתון<br />
*הרב [[שאול רוזנבלט]] - רב קהילת חב"ד הספריה החסידית [[ביתר עילית]]<br />
}}<br />
<br />
צוות ניהול המכון:<br />
*ר' שניאור גורפינקל, מנכ"ל.<br />
*ר' מאיר רוזנבלט, מזכיר.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[מכון למען ילמדו]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/30-09-2016-02-39-30-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95.pdf המדריך ההלכתי לחגי תשרי להורדה]'''<br />
<br />
*'''[http://www.smichanet.com/ אתר סמיכה.נט]'''<br />
<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%A9%D7%99/ מכון הלכה חב"ד מסכם שנה פוריה ומלאת עשיה]''', אלול תשע"ו<br />
<br />
*'''[http://chabad.info/special/%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90/ המהפכה ההלכתית בחב"ד: רבנים ומו"צים נרתמים למען אנ"ש]''', סיוון תשע"ו<br />
<br />
*'''[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA/ הרב קורנוויץ על המהפיכה ההלכתית בחב"ד]''', {{אינפו}} כ"ב [[אייר]] תשע"ו<br />
<br />
*'''[http://chabad.info/magazine/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A1/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]''' \ '''[http://chabad.info/video/news-video/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-news-video/%D7%A6%D7%A4%D7%95-%D7%94%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%98-%D7%9E%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%97%D7%91%D7%93/ וידאו סיכום מרטיט ממסע הרבנים]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מכון הלכה - חב"ד]]</div>62.0.105.133https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94&diff=287181הבדלה2017-02-13T13:26:25Z<p>62.0.105.133: /* הסיבות לאמירת ויתן לך */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבי בהבדלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] עורך הבדלה ב-[[770]]]]<br />
'''הבדלה''' היא ברכה שתקנו אנשי כנסת הגדולה לברך ב[[מוצאי השבת]], על ההבדלה שהבדיל [[הקב"ה]] בין ימים של קודש לימים של חולין. <br />
<br />
ברכה זו נאמרת פעמיים ב[[מוצאי השבת]]: פעם אחת בשעת [[תפילת ערבית]] בברכת 'חונן הדעת' שבתפילת [[שמונה עשרה]], והפעם השנייה - בעת ההבדלה על כוס [[יין]].<br />
<br />
==מקור החיוב==<br />
על מקור החיוב להבדיל את ה[[שבת]] ביציאתה חלוקות הדעות, ישנם שסוברים שזהו מן ה[[תורה]] מהפסוק "זכור את יום השבת לקדשו" ולמדו שצריך לזכור את השבת בכניסתו וביציאתו ולפי דעה זו מה שתיקנו חכמים הוא רק נוסח הברכה. וישנם הסוברים שמקור החיוב הוא מדברי סופרים, משום שהפסוק מדבר בזכירת השבת בכניסתו בלבד. <br />
==זמן אמירתה==<br />
בשעת תקנת ברכה זו היו בני ישראל עניים, ועל כן לא חייבו אותם חכמים לקנות [[יין]] ולברך עליו ברכה זו, ולכן תיקנו אותה בתפילה, לאחר זמן כשהעשירו ישראל, חזרו חכמים ותיקנו לברכה על הכוס, וחוזר חלילה. וכדי שלברכה זו יהיה זמן קבוע שאינו תלוי במצבם הגשמי של בני ישראל, תיקנו חכמים לברך ברכה זו לעולם גם על הכוס אם יכול למצוא ומכל מקום עיקר ההבדלה היא בתפילה.<br />
<br />
===בברכת אתה חונן===<br />
מיקומה בתוך תפילת [[שמונה עשרה]] בברכת אתה חונן מוסבר בכך שנתינת החכמה בראשו של אדם, היא הגורמת לו להבדיל בין הקודש ובין החול, וכן משום שזו הברכה הראשונה בתפילת [[שמונה עשרה]] שהיא בקשת צרכיו של אדם לאחר ברכות ההודאה, וזהו משום שאסור לאדם לשאול צרכיו ב[[מוצאי השבת]] קודם שיבדיל.<br />
<br />
בחסידות מוסבר שזהו משום שהדעת היא הגורמת את עירבוב הרע מהטוב ואת האפשרות להכרה בעירבובו, כמו בחטא [[עץ הדעת]] שהאכילה מהעץ הביאה להכרה בין הרע לטוב וכן לעירבוב ביניהם, ולכן הברכה על ההבדלה ביניהם (שזהו עניינו של אור וחושך) נתקנה בברכת חונן הדעת.<br />
<br />
===בברכה על הכוס===<br />
ככל קידושי השבת תיקנו חכמים להבדיל את השבת על היין. את הברכה על הכוס מברכים קודם הברכה על הבשמים והנר, אך קודם ברכת ההבדלה, ונוהגים להקדים כמה פסוקים לסימן טוב. אמנם הידור מצוה הוא לברך ברכה זו על היין, אך אם אין [[יין]] אפשר להבדיל גם על חמר מדינה. אף שעיקר ההבדלה היא בתפילה, אך מכיון שחכמים תיקנו גם לברכה על הכוס אין לטעום מאומה עד להבדלה זו. ברכה זו אף שאינה בתפילה, נאמרת ככל הברכות בעמידה. <br />
<br />
==הברכות הנלוות==<br />
בברכה על הכוס מברכים ארבע ברכות וזהו סדרם: [[יין]], בשמים, נר והבדלה.<br />
<br />
===ברכת ההבדלה===<br />
נוסח הברכה שתיקנו חכמים לברך בהבדלת השבת הוא "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה", בנוסח זה מוזכרים ארבע הבדלות שהבדיל [[הקב"ה]].<br />
====פירושה==== <br />
נוסח ההבדלה הוא ענין גדול באמונה בה', וצריך לאמרו בכוונה גדולה ולכוין בו כך: <br />
<br />
'''המבדיל בין קודש לחול:''' [[מצוות עשה]] רבה וגדולה, משורשי התורה ועיקריה לדעת ולהכיר שלמרות שהכל נעשה מאת ה', הן ה[[קדושה|קודש]] והן החול, הן הטהור והן הטמא, הרי הם באמת הפכים גמורים "זה לעומת זה עשה אלוקים" ויש להיזהר לא להיכשל ברע, ולהבדיל ולהפריש בין הקדש והחול, כהבדל ה[[אור]] מן ה[[חשך]], והמערב זה בזה, עונשו רב ומחריב את העולמות וקוצץ בנטיעות. <br />
<br />
'''בין אור לחושך:''' [[תורה]] ו[[מצוות]] נקראים אור, וביטול הדת וחוקיה נקרא חושך, וצריך האדם להבדיל בשכלו הזך בין זה לזה, לבחור ב[[טוב]] ולמאוס ברע. ואז הוא יזכה בשכר הטוב הצפון לצדיקים, שהוא נקרא אור, להפך מגהינום שהוא חשך וצלמות. <br />
<br />
'''בין ישראל לעמים:''' ישראל עם סגולה מכל העמים. ואל יאמר אדם שמקרה אחד לישראל ולאומות העולם, כמות זה כן מות זה, כי אין לערב זה בזה; יש להכיר ולידע באמיתות ובנאמנות שלמה שאין חלק הגוי עם הישראל כלל ועיקר, ויתרון זה מזה כיתרון האור מן החשך: נשמתו של ישראל חלק אלוה ממעל והוא נקרא בנו בכורו, ונשמת הגויים מזוהמא וסטרא אחרא, והם נקראים זרים זדים ועושי רשעה, ותקותם מפח נפש. <br />
<br />
'''בין יום השביעי לששת ימי המעשה:''' צריך להאמין שהוא יתברך ויתעלה ברא את עולמו בששת ימי המעשה וביום השביעי שבת וינפש, ויש הבדל גדול ביניהם כהבדל האור מן החשך, ובזה יכיר האדם וידע סוד מעלת השבת וישמור אותה כראוי, ויזכה לנועם ה' ולבקר בהיכלו. <br />
<br />
====פירושי [[הקבלה]] והחסידות לנוסח==== <br />
<br />
בקבלה ובחסידות מסבירים בדרך נוספת את נוסח ההבדלה: <br />
<br />
1) ב[[שבת]] עוזבים את העולם כוחות הטומאה והרע, וב[[מוצאי שבת]] הם שבים אליו ומנסים לחצוץ בין ישראל לאביהם שבשמים. <br />
<br />
ארבעה כוחות טומאה ורע קיימים: 1) [[שלוש קליפות הטמאות|רוח סערה]], 2) [[שלוש קליפות הטמאות|ענן גדול]], 3) [[שלוש קליפות הטמאות|אש מתלקחת]], הם [[שלוש קליפות הטמאות]], שהנם כוחות הרע הקשים ביותר, 4) [[קליפת נוגה]] - שאינה רע גמור כמו שלוש קליפות הטמאות. <br />
<br />
ארבע המשפטים שבהבדלה נותנים ליהודי עוז ותעצומות נפש להצליח במלחמתו מול ארבע כוחות רע אלו, ובלשון הקבלה: ארבע הבדלות כנגד ארבע קליפות.. שהם מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים.. כי בשבתות וימים טובים מתלבש [[הקב"ה]] בפאת הטוב שבעץ הדעת.. וב[[מוצאי שבת]] מתפשט מהם ומתלבש בקליפות הנזכרות להנהיג העולם ולשמור את בניו.. והמבדיל ביניהם הוא העושה הטוב בעיני ה'". <br />
<br />
2) מונח יסוד אומר ה[[ספר יצירה]], שהמציאות הגשמית מחולקת לשלושה ממדים: [[עולם שנה נפש|עולם]] - מקום, [[עולם שנה נפש|שנה]] - זמן, ו[[עולם שנה נפש|נפש]] - בני אדם. <br />
<br />
ההבדלה הנעשית ב[[מוצאי שבת]] בין הקודש לחול באה ליצור נתק מכוחות הטומאה בכל הרבדים שבבריאה: <br />
<br />
בין אור לחושך - [[עולם שנה נפש|עולם]]. בין ישראל לעמים - [[עולם שנה נפש|נפש]], בין יום השביעי לששת ימי המעשה - [[עולם שנה נפש|שנה]].<br />
<br />
===ברכת הבשמים===<br />
תיקנו חכמים להריח בשמים ב[[מוצאי השבת]], מכיון שבשעה זו יש צער על הסתלקות ה[[נשמה]] היתירה שישנה בשבת, ועל מנת להשיב את הנפש תיקנו להריח בשמים, וצריך לברך עליהם ככל ברכות הנהנין, רק שמשום שאין זה חלק ממצות ההבדלה אין זה מעכב, ואם לא מצא יבדיל בלי בשמים.<br />
<br />
=== ברכת מאורי האש ===<br />
בין הברכות אותן מברכים בהבדלה על הכוס, היא ברכת מאורי האש, מכיון שב[[מוצאי שבת]] הוא זמן בריאת האש, שב[[מוצאי שבת]], שהיה היום הראשון שהחשיך העולם ל[[אדם הראשון]] - כי ב[[שבת]] לא החשיך העולם - חיפש [[אדם הראשון]] להאיר את הלילה, ומצא את האש.<br />
[[תמונה:הבד.jpg|left|thumb|250px|ברכת בורא מאורי האש]]<br />
==== ארבע אצבעות ====<br />
לאחר ברכת מאורי האש מביטים על ה[[ציפורנים]] של ארבע האצבעות - חוץ מהאגודל - של יד ימין. סיבת הדבר: <br />
<br />
שלושה נביאים - יחזקאל, ישעיה וזכריה - מתארים את [[הקב"ה]] יושב על כסא כבוד בעל ארבע רגלים, המוצב במרכבה שבה ארבע דמויות, אלא שיחזקאל ראה "ארבעה פנים גו', פני אדם, פני אריה גו', פני [[שור]] גו', פני נשר, וזכריה ראה ארבעה סוסים, גם ההשפעה מ[[גן עדן]] היא בעלת ארבעה חלקים, ככתוב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. גם חניית שנים עשר השבטים במדבר, סביב משכן ה', היתה בארבע קבוצות.. <br />
<br />
ב[[תורת הקבלה]] מוסבר שבעצם אלו ארבעה כוחות אלוקיים, המכוונים כנגד ארבע [[אותיות]] שמו הקדוש [[י]]-[[ה]]-[[ו]]-[[ה]]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]] ו[[מלכות]], והם ארבעה מלאכי עליון: מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל, ומרכבת ה' מוליכה את ארבעת הכוחות הללו לעולם, השפעת שפע אלוקי לכל הנבראים. <br />
<br />
לכן מביטים רק על ארבע אצבעות ולא על האגודל: ארבע אצבעותיו של [[היהודי]], מכוונות כנגד ארבעה מיני ההשפעות האלוקיות הנמשכות לעולם, וכשמסתכלים עליהם לאור האבוקה, זוכים לדבוק בהשפעות האלוקיות.<br />
<br />
==== פרטים נוספים בברכת האש ====<br />
<br />
זה ההסבר לפרטים נוספים בברכת האש: <br />
<br />
1) משתמשים באבוקה ולא בנר, כי לאבוקה ארבעה גווני אש - שחור (ותכלת), לבן, אדום וירוק - כנגד ארבעה הכוחות האלוקיים, ועליהם מברכים מאורי האש לשון רבים.{{הערה|1=[[מסכת ברכות]].}}<br />
<br />
2) מסתכלים על יד ימין: כי ימין מסמלת השפעה ונתינה [[חסד]], וזאת המטרה בהבדלה - להוריד את השפע העליון לעולם הזה. יש לציין, כי בכל-זאת מנהג הרבי להביט גם על יד שמאל. <br />
<br />
3) מסתכלים רק על גב האצבעות, כי יש שתי מרכבות ה': א) '''מרכבת פני ה'''', היא ה"מרכבה העליונה" שבעולמות עליונים, אותה אי-אפשר לראות, ככתוב "ופני לא ייראו". ב) '''מרכבת אחורי ה'''', היא ה"מרכבה התחתונה" שבעולמות התחתונים, אותה אפשר לראות, ככתוב "וראית את אחורי". <br />
<br />
אצבעות היהודי מכוונות כנגד מרכבות ה': פנים האצבעות כנגד המרכבה העליונה, פני ה'; ואחורי האצבעות כנגד המרכבה התחתונה אחורי ה' - לכן צריך להסתכל רק על גב האצבעות, כי היהודי יכול להתקרב, לראות ולהמשיך רק את המרכבה התחתונה ולא העליונה. <br />
<br />
כך או כך אנו רואים את החשיבות העצומה של ההסתכלות בציפורנים, שכן דרכם היהודי מתקרב למרכבה התחתונה של הקב"ה.<br />
<br />
==== מביטים על הציפורניים ====<br />
<br />
המנהג הוא להביט על הציפורנים, והסיבות לכך הם: <br />
<br />
1) [[ציפורנים]] מסמלות [[ברכה]], שכן הם הדבר הכמעט יחידי בגוף שצומח כל הזמן - הן פרות ורבות לעולם, והגידול הוא סימן ברכה, לכן נהגו להסתכל בהם לסימן טוב בתחילת השבוע. <br />
<br />
2) [[אדם הראשון]] היה כולו מוקף ציפורן, ורק לאחר שהוא שמע לעצת אשתו וחטא בעץ הדעת, הורידו מגופו את הציפורן, והוא נשאר רק על קצות האצבעות. כשאנו מביטים בציפורנים ב[[מוצאי שבת]] אנו מזכירים את ה[[צפרניים|ציפורן]] המיוחדת שהיתה ל[[אדם הראשון]]. <br />
<br />
דבר זה מרומז בנוסח הברכה (בורא מאורי) '''ה'''אש, כי האש [[אותיות]] [[אשה]], והאשה היא שפיתתה את האדם לחטוא. לכן יש נוהגים שהאשה אינה מסתכלת בציפורנים, כדי שלא תזכיר את חטאה. <br />
<br />
3) ציפורנים הם האבר הנחות ביותר בגוף, ויש בהם הכי מעט חיות שלכן גם בקציצתם לא חשים כל כאב, וכשמאירים בנר ההבדלה על הציפורנים, פועלים שההמשכה והאור האלוקי יגיע לכל אברי הגוף, עד לאבר הנחות ביותר - הציפורנים. <br />
<br />
זאת ועוד: לפי תורת [[הקבלה]] ו[[החסידות]], ציפורנים מסמלות עיסוקי חולין, כי פעילות האדם [[עולם הזה|בעולם הגשמי]] היא עם הידיים והאצבעות שבקצותיהם - לכן תחתיהם מצטברת זוהמה וטינופת גשמית ורוחנית (כוחות טומאה) מעיסוקיו בעולם. <br />
<br />
ההסתכלות על הציפורנים באור ההבדלה באה להאיר ולקדש גם את עיסוקי החולין, ולתת לאדם כוח להישמר מהדברים האסורים והמזוהמים שבעולם, ובלשון הקבלה: ב[[מוצאי שבת]] מתפשטת טומאה בעולם, ובמיוחד על ראשי הציפורנים, וכאשר מסתכלים עם אור ההבדלה על הציפורנים ומאירים אותם באור הקדושה, דוחים את החושך, ומכניעים ומבטלים את כוח הקליפה, והיא לא יכולה להזיק כל השבוע, לכן מברכים על האש להודות למי שברא את האש הטובה הזו והציל את האדם מכל הצרות. <br />
<br />
4) עם ציפורנים יכולים לדקור את הזולת, והכוונה למידות המגונות של הצקה ופגיעה בזולת, בפרט במגע עם הזולת בימי החול, לכן מביטים על הציפורנים לאור ההבדלה, כדי להאיר אותן, שהמגע עם הזולת יהיה עם "[[צפרניים|ציפורן]] חיה", כלומר קשר רגשי וחי, ב[[אהבה]] נועם ומתיקות.. קירוב הדעת והרגש פנימי, הנובע מהמידות הטובות שבאדם. <br />
<br />
יתכן גם - אומר הרבי, כי לכן אשה אינה מביטה על הציפורנים, שכן מעצם טבעה יש בה יותר מידות טובות, לכן היא אינה זקוקה לאור ההבדלה. <br />
<br />
5) בשעת ההסתכלות על הציפורנים מסתכלים גם על שרטוטי הידים שהן "סימן להתברך בו". <br />
<br />
==== נוסח הברכה ==== <br />
[[תמונה:הבדלהה.jpg|left|thumb|280px|ברכת בורא מיני בשמים]]<br />
א. בתיקוני הזוהר מוסבר מדוע נוסח הברכה הוא '''מאורי''' בלשון רבים ולא '''מאור''' בלשון יחיד: <br />
<br />
משום שישנם שני מיני אישים, אש של האיש, ואש של האשה: אש בתוספת יוד - "אשי" [[אותיות]] [[איש]]. אש בתוספת ה' - [[אותיות]] [[אשה]]. וכשיש שני מיני האישים בתוספת [[י-ה]], נמשכת ברכת ה' ואור ההבדלה לאיש ולאשתו, ל[[הצלחה]] ולחיים טובים ומאושרים ב[[שלום בית]], לאורך ימים ושנים טובות.<br />
<br />
ב. [[הרבי]] מסביר מדוע קבעו חז"ל את נוסח הברכה בורא '''מאורי''' האש, ולא '''אורות''' האש, או אבוקות כלשון חז"ל בכמה מקומות, שזהו משום שנר הבדלה בא להאיר את החשיכה הן חשכת ה[[לילה]] הפיזי, והן חשכת החולין שבימות החול, וכדי להצליח בפעולה זו, יש צורך דווקא ב"מאור" שהוא בעל עוצמה חזקה באין-ערוך מה[[אור]]: <br />
<br />
השפעת אור הקדושה על חשכת [[עולם הזה|העולם הגשמי]] יכולה להיות בשתי דרכים: <br />
<br />
1) דחייה וסילוק החומריות הגשמית ומילוי החלל באור קדושת התורה. <br />
<br />
2) השארת החומריות הגשמית ומילוייה באור של קדושה. וזה בעצם עבודת היהודי בימות החול - לא להתנתק ולברוח מהעולם הגשמי ולהתבודד בתחום האלוקי רוחני, אלא לצאת אל העולם הגשמי-חומרי ולהביא לתוכו את אור ה'. <br />
<br />
לשם כך אנו זקוקים לא רק ל'''אור''', אלא ל'''מאור''', שהוא בעל ההשפעה העיקרית והבלתי מוגבלת, ורק בכוחו אפשר להפוך את החושך לאור אלוקי קדוש, לכן נוסח הברכה הוא '''מאורי''' האש, להדגיש את הפעולה החשובה שנעשית על-ידי ובכוח המאור.<br />
<br />
==המנהג אחר ההבדלה== <br />
<br />
אחר ההבדלה: <br />
<br />
1) מכבים את הנר בשיירי היין. <br />
<br />
2) מנהג ישראל לטבול את האצבעות ביין הנותר מההבדלה ואז לגעת עם האצבעות בפנים על העיניים, סגולה למאור העיניים. [[הרבי]] נוגע בעיניו לצד האף. <br />
<br />
3) [[הרבי]] נוהג להריח את [[ריח]] עשן הנר, מצלוחית היין בה טבלו את הנר. <br />
<br />
4) מברכים ברכה אחרונה.<br />
<br />
5) אומרים [[אמירת ויתן לך|ויתן לך]] וגו' עם אדם נוסף.<br />
<br />
בכתבי [[האריז"ל]] מסופר שאותם הפסוקים של ויתן לך האלהים מטל השמים.. אמרם [[האריז"ל]] בכל [[מוצאי שבת]] אחר הבדלה בביתו. אבל כשהתפלל בבית כנסת אשכנזי, האומרים ויתן לך בבית הכנסת, אמר עמהם.<br />
<br />
===הסיבות לאמירת ויתן לך=== <br />
<br />
כמה סיבות לאמירת ויתן לך: <br />
<br />
1) כשהשבוע נכנס אומרים פסוקים טובים וברכות ונחמות. כדי להמשיך תחילת ימי החול בפסוקי [[ברכה]] ורצון. <br />
<br />
2) לסימן טוב בתחילת השבוע. <br />
<br />
3) כדי שיתברכו במעשה ידיהם. <br />
<br />
4) ה[[נשמה|נשמות]] הנמצאות בגהינום יוצאות ממנו ב[[ערב שבת]] והן שבות אליו לאחר צאת ה[[שבת]], אך לא מיד עם צאתה אלא רק לאחר שהיהודי סיים את ברכת ההבדלה, לכן מאריכים באמירת ההבדלה בתוספת פסוקים אחריה - כדי להאריך ל[[רשעים]] מלחזור ל[[גהינום]]. <br />
<br />
5) כדי שהפעולה ה'''ראש'''ונה - מלשון ראש - של השבוע תהיה בעניני [[ברכה]] ו[[קדושה]], ולא בעניני חולין. <br />
<br />
6) תוכן ברכת ויתן לך - מטל השמים ומשמני הארץ - כולל כל [[סדר ההשתלשלות]], ולכן נוהגים לאומרה מיד לאחר הבדלה, שכוללת כל סדר ההשתלשלות, כידוע שד' העניינים - [[יין]], בשמים, נר והבדלה - הם כנגד ד' עולמות [[אבי"ע]].<br />
<br />
ב[[זוהר]] לא נזכרו רק פסוקי ויתן לך וגו', ברוך אתה בעיר וגו'. אבל נהגו להרבות בפסוקים בזה הסדר: [[ברכה]], [[גאולה]], [[ישועה]], [[דעת]], פדיום, היפוך צרה, [[שלום]]. ויש ממעטים ואינם אומרים רק פסוקים טובים... [[ברכה]] ו[[שלום]], וכן סידר [[אדמו"ר הזקן]] [[סדור אדמו"ר הזקן|בסדור]] בלי הפסוקים ופדויי ה' ישובון.. כי לא רצה שיזכירו ב[[מוצאי שבת]] יגון ואנחה.{{הערה|1=[[שער הכולל]].}}<br />
<br />
הרבי אומר {{מקור}} שהסיבה שאומרים ויתן לך עם עוד מישהו, כדי שיוכלו לומר ויתן לך - לזולת, ולשמוע ויתן לך - מהזולת. - המלך במסיבו חלק ב' עמ' לט.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1858 שמיעת הבדלה מהרבי] {{אינפו}}<br />
{{שבת}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:שבת]]</div>62.0.105.133