חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ועד תלמידי התמימים

2020-07-30T09:53:35Z

5778: ביטול גרסה 369933 של 84.108.10.56 (שיחה)

[[קובץ:ועד תלמידי התמימים.JPG|שמאל|ממוזער|140px|סמל הוועד]]
'''ועד תלמידי התמימים העולמי''' הינו ארגון עולמי הפועל עם תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי העולם.

משרדי הארגון ממוקמים ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], והוא מנוהל על ידי הרב צבי הירש אלטיין. את הפעילות בישראל מנהל הרב מנחם מענדל קנלסקי ולוועד סניף גם ב[[כפר חב"ד]].

הארגון הוקם בשנת [[תשס"ב]], כדי להוות אלטרנטיבה לארגון [[את"ה העולמי]] שהוקם שנתיים קודם לכן.

==פעילות==
* תוכנית לימודים, [[התוועדות|התוועדויות]], פעילות, אוכל ומקומות לינה לחלק מהאורחים הבאים לשהות ב-770 וב[[אהל]], במשך חודש [[תשרי]], [[י' בשבט]] ו[[ג' בתמוז]].
* מבצעי לימוד נושאי פרסים ומלגות, המיועדים לתלמידי ישיבות חב"ד. הפקת סרטי וידאו משיחותיו של הרבי, בשיתוף עם [[jem]].
* ביום קבלת הנשיאות של הרבי, [[י' בשבט]], מקיים הוועד כינוס של תלמידי ישיבות חב"ד בעולם, באולם "בית רבקה" ב[[קראון הייטס]]. ב[[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, מקיים הוועד בכפר חב"ד כנס ארצי לתלמידי התמימים בארץ הקודש, הכולל התוועדויות ענק, שיעורים והרצאות, ויציאה משותפת ל'מבצעים', בשם - "יום תמים לרבי". הוועד מקיים גם "שבת הכנה" לתלמידי התמימים בארץ לקראת [[ג' בתמוז]]. בשנים האחרונות, בעקבות אפס המקום, התפצלה שבת זו לשנים: שבת לתלמידי הישיבות הקטנות, ואחת נוספת לתלמידי הישיבות הגדולות.
* ישיבת קיץ "צעירי ליובאוויטש" לצעירים.
* סדרי לימוד לתלמידי התמימים ברחבי העולם ב[[ליקוטי שיחות]].

==הוצאה לאור==
* "בית חיינו", עלון שבועי ב[[עברית]] שיצא בעבר, ובו יומן מהשנים שלפני תשנ"ב ב-770, לפי אותה קביעות, וקטעי שיחות נבחרים, מופץ בישיבות חב"ד בעולם ובקהילות חב"ד בארץ. הופיע בקביעות בין השנים תשע"ב-תשע"ז.
* "א חסידישער דעהרער", מגזין חודשי ב[[אנגלית]] המופץ בישיבות חב"ד ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], אנגליה.
* "תחיינו", מגזין ב[[עברית]] המופץ בישיבות חב"ד ובריכוזי אנ"ש בארץ מידי תקופה, יוצא לאור בשיתוף עם "פעילי חב"ד" שב[[צעירי אגודת חב"ד]].
* "קובץ לחיזוק ההתקשרות" - מגזין הסוקר נושאים בעולמה הפנימי של [[חסידות חב"ד]]. יוצא לאור בתקופת ה[[חגים]] ומועדי חב"ד שונים. יוצאים לאור כשישה עלונים בשנה, בעיקר בחודש תשרי.
*"פארברענגען עם הרבי" - לקראת תאריכים חסידיים, מוציא הועד חוברות ובהם תרגום מלא וסיכומים של התוועדות נבחרת של הרבי.
* "לעבן מיטן רבי'ן" - מנשר הסוקר את המאורעות במרכז חב"ד.
* ספר מקיף על [[ישיבת תומכי תמימים]], יצא לאור בשנת תשס"ד.
* "מקבץ לתורה" - גיליון שבועי, העוסק בבירור סוגיות ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] בעיון, לאור בקשתו של הרבי מליובאוויטש במסגרת יוזמת מסלולי לימוד ה[[רמב"ם יומי|רמב"ם היומי]] ללמוד לפחות הלכה יומית אחת בעיון. הפצת הגיליון חדלה בשנת [[תשס"ז]]
*"סוגיות בגאולה" - כמה חוברות שהופיעו בשנים האחרונות, המלבנות לעומק סוגיות בעניני משיח וגאולה בתורתו של הרבי.
* חוברות עונתיות - לרגל מועדים, חגי חב"ד (כמו [[חג הגאולה]], יום הולדתו של הרבי וכדומה). חוברות אלו כוללות לקט דברי תורה של הרבי, מסמכים ומכתבים העוסקים בתולדות אדמו"רי וחסידי חב"ד בפרסום ראשון.
* "עזר וסיוע בלימוד ה[[רמב"ם]]" - חוברת דו-שבועית המתרגמת את שיעור לימוד [[הרמב"ם]] ל[[אנגלית]].
* "אור וחום ההתקשרות" - ספר המלקט את שיחותיו של הרבי אודות מהותו של נשיא הדור וההתקשרות אליו. הודפס במהדורה שלישית ומתוקנת לקראת י"א [[ניסן]] תשע"ו.
* ליובאוויטש שבליובאוויטש - מנשר יומי שיוצא לאור מידי יום במשך חודש תשרי, ובו מסמכים ותמונות נדירות, וכן שיחות מיוחדות של הרבי בענייני דיומא.
* "כתבית יהבית" (או "קובץ רשימות") - פיענוח מחודש של [[רשימות]] הרבי. יוצא לאור מזמן לזמן לקראת יומא דפגרא, החל משנת [[תשע"ח]].
בעבר היה לארגון מדור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]].
*"מעשינו ועבודתינו" - מגזין שהופיע בקביעות לאורך חורף [[תשע"ט]], ובו קטעי שיחות, טורים, התוועדויות ותכנים מרוממים בענין ה[[שליחות]].

==ביקורת==
יש המבקרים את פעילות הוועד ורואים בו ארגון מתחרה ל[[את"ה המרכזי 770]] (שהוקם מספר שנים קודם) ופועל מאותו מקום (770), ועם אותו קהל יעד. לעומתם טוענים אנשי הוועד שבפעילות "את"ה" לא היה מענה הולם לקהל הבחורים שאינם משיחיסטים.

בדין תורה שנערך לקראת תשרי תשע"ג ב[[בד"ץ קראון הייטס]] הצהירו נציגי הועד שהם בעד הסתרת אזכורים של שנת [[תשנ"ג]] והכרזת ושירת '[[יחי אדוננו]]' שעודד הרבי באותה השנה{{מקור}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים לתלמידי התמימים]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2020-07-09T00:39:40Z

5778: /* ועדה רוחנית */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]


== התואר "רבי" על ראשונים ==

בעקבות דבריי ב[[שיחה:רבי יהודה הלוי]] שלא זכו למענה, אשמח לשמוע דעת העורכים בנושא התואר "רבי" בשם הערך. עד כה היה מקובל רק על תנאים ועל הרביים, מלבד ראשונים שמוכרים בראשי תיבות ([[רא"ש]], [[רשב"א]] וכד'). האם לדעתכם יש להוסיף לכל הראשונים את התואר? (כ[[מנחם המאירי]], [[ישראל איסרלן]] ועוד). לדעתי כן, אבל צריך להחליט מה וכמה, כי אם ראשונים כן, למה אחרונים לא? למה ייגרע רבי [[יואל סירקיש]] מרבי [[יעקב בן משה מולין]]? ואז גם - למה רבי יואל סירקיש כן, ורבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לא? ולמה רבי לוי יצחק כן, ורבי [[חיים מבריסק]] לא? וכן הלאה... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:21, ט' בתמוז ה'תש"ף
:רק לציין שבהמכלול מכניסים רבי גם לשמות האחרונים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:06 • ט' בתמוז ה'תש"ף
::אני בעד להוסיף את התואר "רבי"--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:48, י' בתמוז, ה'תש"ף 07:48, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::גם אני בעד. וכמובן להשאיר הפניות! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 09:01, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::ודאי שצריך להכניס, לא דומה רבי [[יואל סירקיש]] לאחד מחסידי הדור השביעי, מרצה מבוקש, ועוד. באתרי אנציקלופדיות אחרים קוראים כמעט לכל מי ש'נחשב' צדיק (דהיינו בעיניהם, לרבות את [[זלמן לייב טייטלבוים]] והדומה) בתואר זה. זו פשוןט בושה וחרפה שלא כתוב כך. אך כיוון שהיו ע"כ דיונים בעבר וזו היתה המסקנה לא התווכחתי, אך כעת שהתעורר הענין - ודאי שכן, ולענ"ד זהו רצון הרבי. פשוט ביזוי שנקרא לאחד מהאחרונים כאילו זה עוד איזה מג"ש בישיבה נדחת (לא שאני בא לזלזל, אך קצת להשוות) ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:15, י' בתמוז, ה'תש"ף

== למפעילי המערכת! ==

ל[[משתמש:חלוקת קונטרסים|מפעילי]] [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|המערכת]] החדשים!, כל הכבוד על העבודה שלכם, אולם הבהיר בזאת שאתם יותר מידי מהר מוחקים ערכים, בלי לדון על זה, לשים לזה תבנית למחיקה מהירה, או מקסימום תעבירו את זה לדף משתמש, אבקש שתשנו מדיניות זאת [[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 08:27, י' בתמוז, ה'תש"ף 08:27, 2 ביולי 2020 (UTC)
:המחיקה מתבצעת ע"פ כללי המחיקה, ערך שיש עליו תבנית חשיבות למשך יותר משבוע ולא הובעה חשיבותו בדף השיחה או שכותב הערך הסכים שאין לו חשיבות אפילו בפחות משבוע ניתן למחוק אותו ללא כל שקלא וטריא, אני לא יודע מה נקרא אצלך מהר אבל אם תשים לב על כל ערך שאני חושב שהוא לא מתאים אני שם עליו תבנית חשיבות ולא מוחק אותו ישר וכנ"ל קרייזי. תבנית למחיקה מהירה נועדה למשתמשים שהם לא מפעילי מערכת ורוצים לידע את המפעילים על ערך הראוי למחיקה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 03:18 • י"א בתמוז ה'תש"ף
::יש כמה וכמה ערכים שכתבתי והנה אחרי כמה שעות אני רואה שהוא נמחק אפילו בלי תבנית חשיבות, --[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:57, י"א בתמוז, ה'תש"ף 12:57, 3 ביולי 2020 (UTC)
:::אולי תגיד איזה ערך בדיוק ואני יבדוק את ההיסטוריה שלו ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 19:39 • י"ב בתמוז ה'תש"ף

==אחדות??? - חובת הזעקה==
[https://col.org.il/news/125520 כתבה אחת שאומרת הכל].. "משיחסטי", "ממסד המרכזי", "בית משיח עיתון של הסטרא אחרא", "משיחסטים משוגעים", "שמחים בג' תמוז".. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 09:03, 2 ביולי 2020 (UTC)
:ולהעיר את תשומת לב כותבי הכתבה הזו בCOL שגם בארץ הקודש יש "ממסד מרכזי" ושמו הוא [[צבאות השם]], אך הוא של משיחסטים, ועל-כן הוא אפשר לחתור תחת אותו "ממסד מרכזי". ובהקשר ל[[אגו"ח]] בשנות הנוני"ם והסמכי"ם? - גם אז הממסד המרכזי היה של משיחסטים, ועל כן היה מותר לחתור תחתיו.. (מחילה שכתבתי זאת כאן אבל פשוט אי אפשר לשתוק על דברים כאלה..) [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 09:16, 2 ביולי 2020 (UTC)
::ולהעיר שבדקה 17 הרב לאזאר אומר שהוא מקווה שהוא יצליח לשנות את דעותיהם של אלה שמאמינים בשיחותיו של הרבי ללא פשרות (משיחסטים בלע"ז) וקורא לאמונתנו כדבר הגורם לחילול השם. אם זו אחדות אז מה זה מחלוקת?! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 11:38, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::א. מסתבר של{{א|חסיד של הרבי|שיטתך}} אחדות פירושה שבמרינה רושצ'ה יהי' תלוי שלט "יחי" ענק... ב. הרב לאזאר לא אמר שום דבר מהציטוטים שלך בהודעה הראשונה; ג. הרב לאזאר לא אחראי על מה שקרה באה"ק לפני כך וכך שנים. [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 14:24, י' בתמוז, ה'תש"ף 14:24, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::ד. הוא לא הזכיר לא את המשפט "שמאמינים בשיחותיו של הרבי ללא פשרות" (כביכול הרב לאזאר לא "מאמין בשיחות הרבי ללא פשרות" ח"ו) ולא את המילה "משיחיסטים"; ה. כדאי שתקשיב שוב לראיון, תבין מה זה אחדות. בברכה, [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 14:30, י' בתמוז, ה'תש"ף 14:30, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::לא דברתי חלילה על זה שהרב לאזאר הוא נגד אחדות, אמרתי שאם תסתכל בכתבה שהבאתי בדקה 17 תגלה שהוא אומר שצריך לשנות את הראש של המשיחסטים ושהם גורמים חילול השם, והוא גם זלזל ב[[בית משיח]].. אבל לא עליו (בעיקר) דברתי, אלא על הממראין ועל כל הזעקנים שקמו וצרחו על לאזאר על כך "שהעיז" להתראיין לעיתון הסטרא אחרא רח"ל! ואם תעיין בראיון תגלה שרק המשיחסטים אשמים בהכל וחותרים נגד הממסדים המרכזיים, אך כמה חבל שהם שכחו את [[צבאות השם]] שהרבי הקים שהוא גם ממסד מרכזי, וכמה חבל שכחו את מה שעוללו בזמנו ל[[אגו"ח]].. בקיצור ידיעת המחלה חצי תרופה, אך הם יודעים רק להאשים חצי עולם בבעיותיהם ואפילו לא נותנים חצי מבט לכיוון הבעיות האמתיות שנמצאות אצלם. ואם אתה יודע היסטוריה אז בהיסטוריה החב"דית היו עשרות ניסיונות (בלי גוזמא) לעשות אחדות בחב"ד, וכולם נגמרו בכישלון בעקבות שהיו כמה "חכמים" שנתקו את הרמקולים מתי שמשיחסטים באו לדבר בכינוסי האחדות.. ותנחש מי היה אשם אז? - גם המשיחסטים! אלא מי?! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 14:35, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::::בראיון הם אומרים שאחדות פירושה "לרחם" על המשיחסטים המסכנים שכופרים ב"ממסד הראשי" ויש להם אפילו עיתון "שמי קורא בו בכלל"? (כלשונם) שכופר ב"ממסד המרכזי". זה הגיע לכזאת רמה של בורות וחוצפה עד שקרומבי עצמו העלה את זה לחב"ד אינפו, [https://chabad.info/blogs/605079/ לחץ כאן לתגובתו של קרומבי על הראיון המחוצף בCOL]. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 14:37, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::::::ובנוגע {{א|א.ב. קיסר|לשאלותיך}} א. לא אמרתי שאחדות פירושה שבמרינה יהיה יחי, וגם לא אמרתי בכלל מה זה אחדות, אמרתי מהי '''אינה אחדות''' - ואינה אחדות זוהי האשמת האחר בבעיותיך שלך, וזלזול שערורייתי בעיתון של הצד שאיתו אתה רוצה "לעשות אחדות". ב. לא דיברתי רק על הרב לאזאר. ג. לא האשמתי בכך את הרב לאזאר. ד. את המשפט "שמאמינים בשיחותיו של הרבי ללא פשרות" - אני הוספתי, כי הוא אמר את ההפך הגמור וד"ל.. ה. הקשבתי שוב ושוב לראיון, ורת התרחתחתי יותר ויותר, וראה הקישור לכתבה של קרומבי על השערוריה הזאת בחב"ד אינפו. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 14:46, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::::::שוב טעית: א. לא נאמר שם שאחדות היא לרחם, אלא שלמרות הרחמנות (כן, הוא מרחם על מי שלשיטתו טועה; אם אתה לא מרחם על מי שלשיטתך טועה – כדאי שתלמד חסידות על מנת לשנות טבע מידותיך) ואי ההסכמה – זה לא אומר שאין להתנהג עם מי שלא מסכימים באהבת ישראל; ב. לא נאמר שם בכלל המשפט "שמי קורא בו בכלל", סך הכל הרב לאזאר והרצל אמרו שהם לא קוראים בו (מה רצית? שהם ישקרו ויאמרו שהם כן קוראים?); ג. אני בהחלט לא מסכים עם סגנונו (הלא רלוונטי) של הרצל, אבל לדעתי אין לך מה להתרתח – הרב לאזאר השיב כהלכה, ובסופו של דבר – הראיון בהחלט מוסיף לאחדות [נ.ב. לדעתי – אתה יותר מידי נחיתי]. בברכה לאחדות ו"באהבת ישראל נביא את הגואל", [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 14:51, י' בתמוז, ה'תש"ף 14:51, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::::::::שוב אני ידגיש שהם אמרו את ה"אני לא קורא בו" בהדגשה ובהתרסה ובזלזול. ומה עם אשמתם של המשיחסטים ווחתרנותם נגד הממסד המרכזי? ושוב, עיין בכתבה בחב"ד אינפו (עצם קיום הכתבה כבר מראה לך עד לאיזה רמה הם הגיעו). והרצל דווקא כן אמר על בית משיח שהוא "אינו רלוונטי" ושהוא "חותר נגד הממסד המרכזי".. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 14:56, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::::::::::מסכים אתך, ראיון שבוא מאשימים את המשיחסטים בהכל וזכה אפילו לתגובה בחב"ד אינפו מאוד "מוסיף לאחדות". [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 14:56, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::::::::::זה ממש נחיתי להגיד שראיון שערורייתי כזה "תורם לאחדות".. - כל מה שהראיון הזה עשה זה רק לפוצץ את האחדות. רקע הראיון היה: שומו שמים! הרב לאזאר העיז להתראיין ל[[בית משיח]]! הוואי! ואחרי כל זה הם עוד מדברים על אחדות.. 14:59, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::::::::::::ה. קרומבי בהחלט מגיב '''רק''' למראיין ולא למרואיין (ומבין השורות ניכר, שהוא מאמין שהמרואיין "באמת מעוניין באחדות בין החסידים"); ו. אם תקשיב טוב (בלי עצבים) תבין שהרב לאזאר בהחלט סובר שהבעיות באחדות נובעים משני הצדדים; ז. שוב: הוא '''לא''' יגיד "המשיחיסטים צודקים ואנחנו טועים" כי הוא '''לא''' מאמין בזה; ח. מכיוון שהרב לאזאר השיב כהלכה (קרומבי לא מכחיש) – לדעתי הוא אכן מוסיף לאחדות; ט. נימת הזלזול – הוא דמיון שלך, ושלך בלבד. [מסקנתי: א. כמה נחיתיים משני הצדדים (אלו הכועסים על הראיון בבית משיח, ואלו הכועסים על הראיון ב-COL) – '''הם''' המפריעים לאחדות; ב. אין מרצין את האדם בשעת כעסו, ולכן לא אגיב מכאן ולהבא]. בברכה, [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 15:05, י' בתמוז, ה'תש"ף 15:05, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::::::::::::אני רואה שאינך קורא את מה שכתבתי, אמרתי שגם הביקורת שלי היא על הרצל, ולא על לאזאר. ולמה אתה מתעלם ממה שכתבתי על "הממסד המרכזי"? [נ.ב. גם בהתוועדויות הרב לאזאר אמר שכל אחדות צריכה להיות רק עם הם (המשיחסטים) יהיהו כפופים לממסד המרכזי וכאן שוב נשאלת השאלה, מה עם צבאות השם?] [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 15:12, 2 ביולי 2020 (UTC)
{{שבירה}}'''שאלת תם''' לחסידו של הרבי (רק כדי להבין שיטתו): האם לדעתך על מנהלי צבאות השם באה"ק להתאחד עם ארגון ה[[פנסאים]], והיינו שכל צד ימשיך בשלו באותו אופן בדיוק, ורק 'יכבד' את הצד השני?{{ש}}וכן בנושא שנראה מאד נוגע ללבך משום מה: האם על צאצאי הרב מיינדצי'ק לחתום על הסכם עם אהרונוב ולתת לו להמשיך? [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 15:09, י' בתמוז, ה'תש"ף 15:09, 2 ביולי 2020 (UTC)
:אם אני יהיה בראש של הרצל מCOL אני יגיד שהפנסאים צריכים להיות כפופים לצבאות השם. אך אני לא בראש שלהם וכל מה שאני אומר שיעשו אחדות, אך לא יכפו את דעותיהם עלינו. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 15:14, 2 ביולי 2020 (UTC)
::כלומר אתה מצפה שיהיה כמו שכתבתי לעיל. דומני שהמושג "השגת גבול" שנשנה פעמים רבות בדבריו של הרבי בנושא - אינו קשור ל'דעה'. אלא א"כ אתה מסכים שהדעה שאין בכך השגת גבול היא גם רלוונטית [[מיוחד:תרומות/37.60.45.37|37.60.45.37]] 15:18, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::אם {{א|חסיד של הרבי|תגובתך}} '''רק''' על דברי הרצל – דברי לא עליך. לגבי הממסד המרכזי – אני לא בקי מספיק בשביל להגיב, ולכן הגבתי בצורה שתעמוד גם אם אתה צודק בטענות אלו. בברכה, [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 15:19, י' בתמוז, ה'תש"ף 15:19, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::אני לא מצפה ולא באתי להגיד פה את דעתי איך תהיה האחדות, אני רק באתי לזעוק על מה שהיה בCOL ועל ההתעלמות הבוטה מהחתרנות שלהם בעצמם נגד ממסדים מרכזיים. אבל מה אני כותב כו"כ הרבה? - [https://chabad.info/blogs/605079/ תקרא בעצמך..] [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 15:21, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::::כדאי להעביר את הדיון החשוב לאולם ההתוועדויות--נכתב בשעה 15:20 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י' בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::::::אני רואה שהכל פה ממש מבולגן, לכן אני יביא פה את עעיקרי דבריי: אני מצדד בעיקרון את מה [https://chabad.info/blogs/605079/ שכתב הרב קרומבי], ואני מוסיף על מה שכתב קרומבי שהרצל מאשים את המשיחסטים בחתרנות נגד מוסד שהרבי הקים, ואני שואל אותו מדוע הוא שכח להוסיף מילה או שניים על עוד ארגון שהרבי הקים - צבאות השם? שבמקביל אליו יש ארגון חתרני שנקרא "[[הפנסאים]]", הרי מה הבדל בין צבאות השם, לבין המל"ח? (אולי הבדל אדיאולוגי?? וד"ל..) [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 15:26, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::::::ואני רוצה להדגיש שאין פה חלילה אמרה נגד אדם כזה או אחר. אך מה שאמר הרצל בראיון הזה ממש הדהים אותי, אני לא הכרתי אותו בתור אחד כזה קיצוני. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 15:28, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::זה כל מה שבאת להוסיף? על זה "חובת הזעקה"?... [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 16:04, י' בתמוז, ה'תש"ף 16:04, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::::::::::דבר ראשון תקרא את מה שכתבתי לפני שאתה ישר מתקיף, דבר שני זה כמו שכתבתי '''עיקרי דבריי''' אך יש עוד הרבה דברים מעוררי שאלה שלא הבאתי בפסקה האחרונה. וגם מה שהבאתי - זה לא "זה הכל" זה '''הרבה'''. תקרא את הכתבה של קרומבי ותבין מהי חובת הזעקה. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 16:12, 2 ביולי 2020 (UTC)
{{שבירה}}'''הודעה חשובה לכל המתווכחים היקרים!''' א. ע"פ מדיניות חב"דפיה, זהו לא המקום לוויכוחי סרק שכאלו. ב. אני לא נכנס בצורה צדדית להגיב אלא לומר מפורשות (למרות שיש לי הרבה מה לומר בנושא, אני מתאפק כי): '''ודאי וודאי, שלא משנה איזה צד בויכוח צודק, דהיינו מהי האחדות האמיתית, אבל וויכוח זה 100% פלוס, לא מוסיף באחדות, לכל הדעות!!!''' כל מילה נוספת מיותרת!!!!! ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:24, י' בתמוז, ה'תש"ף
:מסכים עם חבר וחב"דניק, אם יש למישהו עוד משהו לומר שיעביר את כל הדיון הלזה ל[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען]], {{א|חסיד של הרבי|כאן}} זה לא המקום ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 03:57 • י"א בתמוז ה'תש"ף
לגמרי, אין זה המקום והזמן לכזה וויכוח. וויכוח זה 100% לא אחדות, אלא ההפך. תעברו להתוועד ב[[חב"דפדיה:א חסידישע פארבריינגען]] יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד[[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 15:05, י"א בתמוז, ה'תש"ף 15:05, 3 ביולי 2020 (UTC)

== אישים ==

מי בעד לעשות ערך כזה שיקבץ את כל חסידי חב"ד (שחיים ככהיום) ויכתב עליהם בקצרה, והחסידים שיש עליהם כבר ערך יכתב בקצרה פלוס הפניה לערך מורחב, (אפשר גם לפצל את זה לכמה ערכים אם זה יהיה ארוך מידי)--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 18:31, י' בתמוז, ה'תש"ף 18:31, 2 ביולי 2020 (UTC)
:{{בעד חזק}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 18:40, 2 ביולי 2020 (UTC)
::מה החשיבות אם אין עליהם שום תיאור? לאיזה חיפוש זה יועיל? [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 18:41, י' בתמוז, ה'תש"ף 18:41, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::לדעתי מיותר לגמרי. או שמגיע ערך או שלא! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:56, י' בתמוז, ה'תש"ף ''(2 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:56, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::מילא לעשות רשימה של כל חסידי חב"ד - מתאים לאינפו / חב"ד און ליין. אבל לעשות תולדות של חסידים, ועוד בחב"פדיה, דהיינו להכניס עכשיו את כל האברכים שהרגע התחתנו, מטופש ביותר. והעיקר - לא הגיוני ולא מציאותי כלל ועיקר!!! ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 19:42, י' בתמוז, ה'תש"ף
:::::אני חושב שכדאי לפתוח מיזם '''שידוךפדיה''' בו כל ראש משפחה חב"די שילדיו מגיעים לגיל שידוכים יהיה עליו כבר ערך. קהילת חב"ד היא גדולה מאוד ומפוזרת בשליחות בכל העולם ומיזם כזה יהיה מאוד מועיל וכן יגרום לעוד מאות משתתפים להיכנס ולתרום מידיעותיהם לערכים החשובים. אפשר שמיזם כזה יתקיים במרחב ערכים אחר, וכמובן ייכנס תחת קריטריונים ברורים. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 19:47, י' בתמוז, ה'תש"ף 19:47, 2 ביולי 2020 (UTC)
בנוגע לערך באופן כללי לא נראה שיש בעייה, אבל בנוגע לשידוכים בלי לפגוע באף אחד זה נראה לי מטופש. 1. זה לא מתאים לחבדפדיה, בשביל מה? 2. יש כבר אתר כזה של שידוכי חב''דיים אז לא צריך. [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 12:33, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 12:33, 7 ביולי 2020 (UTC)
:::::: מסכים בערך עם אליהו ב., זה לא יהיה פשוט תחת מרחב אחר, כמו עוד כמה יוזמות שנעשו, רשימה של בתי חב"ד, רשימה של כל התמימים, ורשימת של בחורי הקבוצה, אז שיהיה כמו רשימה של חסידי חב"ד פלוס הסבר קצר עליהם, לא מבין מה הבעייה...--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 06:28, י"א בתמוז, ה'תש"ף 06:28, 3 ביולי 2020 (UTC)
:::::::נהוג שהכל יהיה קשור ל'''חב"ד'''פדיה, ותמיד מסתכלים ע"ז. אבל אל תשכחו שיש גם את החצי השני של המילה: חב"ד'''פדיה'''... וד"ל ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 09:57, י"א בתמוז, ה'תש"ף
::::::::ל[[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]], התכוונתי שזה יהיה כמובן עם תיאור, וחוץ מזה [[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]], זה קשור מאוד לחב"ד, ואם לא מתאים לך השם '''שידוךפדיה''' אז אפשר לשנות לשם אחר.--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 10:23, י"א בתמוז, ה'תש"ף 10:23, 3 ביולי 2020 (UTC)
{{שבירה}}לא הבנת אותי: זה קשור לחב"ד, אבל לא לפדיה, תציע לאינפו... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 10:40, י"א בתמוז, ה'תש"ף:
:זה יהיה ערכים על כל חסידי חב"ד אבל כל זה יקובץ בערך אחד (או בכמה ערכים אם זה יהיה יותר מידי ארוך)--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 11:22, י"א בתמוז, ה'תש"ף 11:22, 3 ביולי 2020 (UTC)
::מיותר לחלוטין... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 15:10, י"א בתמוז, ה'תש"ף
:::בקיצור כוונתי היא לכתוב ערכים על כל חסידי חב"S אולם מפני שלפי מדיניות חב"דפדיה אי אפשר אז זה יקובץ לערך אחד-[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 18:58, י"ב בתמוז, ה'תש"ף 18:58, 4 ביולי 2020 (UTC)
::::לדעתי זה דווקא רעיון מצוין! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 19:19, 4 ביולי 2020 (UTC)
{{שבירה}}אולי הגיע הזמן לערוך הצבעה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 19:19, 4 ביולי 2020 (UTC)
:פתחתי הצבעה אני {{בעד חזק}}--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:00, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 07:00, 5 ביולי 2020 (UTC)
::איפה פתחת הצבעה? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 07:20 • י"ג בתמוז ה'תש"ף
:::פה בפיסקה הזאת[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:29, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 07:29, 5 ביולי 2020 (UTC)
::::{{א|שמואל חיים}}, מה אתה אומר על [[משתמש:חסיד של הרבי/אנ"ש חסידי חב"ד בארה"ק|הערך הזה]]? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 13:06, 5 ביולי 2020 (UTC)
:::::נראה יפה, אשמח שתבהיר מה אתה הולך לכתוב בו--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 13:10, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 13:10, 5 ביולי 2020 (UTC)
::::::רציתי לדעת אם לכזה ערך אתה מתכוון.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 13:14, 5 ביולי 2020 (UTC)
:::::::{{א|שמואל חיים}}, אם לערך כזה התכוונת אני מציע שתעביר אותו למרחב האישי שלך.. עשיתי אותו רק כדי לבדוק אם לכזה ערך התכוונת. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 13:26, 5 ביולי 2020 (UTC)
::::::::כוונתי היא ערך כל חסידי חב"ד שבו יוכתב שמם והסבר עליהם (כמו ערך אליהם)--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 13:29, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 13:29, 5 ביולי 2020 (UTC)
:::::::::אני רק רוצה לרדת לסוף דעתך.. (סליחה שאני מבולבל קצת היום, כנראה שתיתי יותר מדי משקה בפארבריינגען :-) אבל כוונתך היא שיהיה ערך על כל שמות חסידי חב"ד (כמובן שאפשרי לדעת אליהם) לא כמו הערך שעשיתי, אלא ללא קשר למקום שבו הם גרים? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 13:39, 5 ביולי 2020 (UTC)
{{שבירה}}
כוונתי היא לעשות [[משתמש:שמואל חיים/חסידי חב"ד|ככה]], אבל שיוזכר כל חסידי חב"ד (כמובן שזה לא יהיה ככה וזה רק דוגמא), אם אתה רוצה אפשר גם לחלק את זה לפי ערים (אם זה יהיה ארוך מידי [[וככול הנראה שזה יהיה מאוד ארוך!])--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 14:25, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 14:25, 5 ביולי 2020 (UTC)
::וואי וואי.. רק שתדע שרק ב[[כפר חב"ד]] יש 8,500 אנשים.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 15:00, 5 ביולי 2020 (UTC)
::אני הולך לכתוב רק את ראשי המשפחה שבכפר חב"ד זה אם כבר 1500, ול הנראה יש כאילו שלא הבינו מה אניי הולך לעשות ולכן אני יתחיל לכתוב את זה במרחב האישי, ואחרי שזה יהיה יחסית מוכן אז נוכל לדון על זה.--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 17:39, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 17:39, 5 ביולי 2020 (UTC)
:::לדעתי כולם הבינו מה אתה רוצה לעשות ואפשר לראות בדף שהתחלת להכין ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 18:01 • י"ג בתמוז ה'תש"ף
:::: ככה אני הולך לעשות : [[משתמש:שמואל חיים/חסידי חב"ד]] , ולהוסיף את שמותם של כל חסידי חב"ד (אפשר להעזר ברשימה של הקבוצה בשביל השמות), ואז כל אחד יוכל להוסיף עוד שמות או עוד פרטים--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 18:23, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 18:23, 5 ביולי 2020 (UTC)
::::: נראה לי שאני ישתמש בפורמט של חסיד של הרבי הזה - [[משתמש:חסיד של הרבי/אנ"ש חסידי חב"ד בארה"ק]], דרך אגב בדקתי ובחב"ד אינפו יש למשל 9190 משפחות חב"ד--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 10:43, י"ד בתמוז, ה'תש"ף 10:43, 6 ביולי 2020 (UTC)

===הצבעה===
*'''סיום ההצבעה: 12:25 יום ראשון כ' תמוז'''
;נגד
#מתנגד כנ"ל [[משתמש:בן פסיסא|בן פסיסא]] - [[שיחת משתמש:בן פסיסא|שיחה]], 12:36, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 12:36, 5 ביולי 2020 (UTC)
#רעיון מטופש מתחת לכל בקורת, עיינו בדברי ה{{א|א.ב. קיסר|קיסר}} והרב{{א|בן פסיסא|גביהא שליט"א}} וד"ל, ואכ"מ, ואין להאריך בדבר המצער וכו' ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:29, י"ג בתמוז, ה'תש"ף
;בעד
#{{בעד חזק}}--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:25, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 12:25, 5 ביולי 2020 (UTC)
#{{בעד חזק}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:46, 5 ביולי 2020 (UTC)

;המשך דיון
:::'''נגד קיום ההצבעה'''. ערך כזה הוא לא רק מיותר, הוא יהפוך את חב"דפדיא לבדיחפדיא. מי שלכתחילה לא מבין '''מהי''' אנציקלופדיא ו'''מהי''' חב"דפדיא – מוטב שיפרוש. בברכה, [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 13:35, י"ג בתמוז, ה'תש"ף 13:35, 5 ביולי 2020 (UTC)
::::מסכים שאפשר לפתוח הצבעה כזאת רק אם אין שמץ של מושג מהי אנציקלופדיה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:59, ט"ו בתמוז ה'תש"ף

== השלמת ערכים ==

בעבר היתה כאן התעוררות גדולה בענין! לאן היא נעלמה?

במצב זה בו כל יום יש יוזמות ערכים חדשים, שבלי לפגוע באף אחד, קצת מביישים לפעמים בדלותם, יש להשקיע בערכים הנוכחיים, המחולקים לקטגוריות שונות:
#[[חב"דפדיה:ערכים מומלצים]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה]].
#[[:קטגוריה:ערכים חסרים]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים עדכון]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים עריכה]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים שכתוב]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים פישוט]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים תיקון]].

אציין לערכים המומלצים, את [[הרבי הריי"צ]] שממש בדרך.

'''ויפה שעה אחת קודם''', אבקש מכל אחד להכנס ולהוציא 5 ערכים מרשימות אלו!

בברכת חב"דפדיה ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 19:52, י' בתמוז, ה'תש"ף

== שנים עתידיות ==

האם כדאי לפתוח ערכים על שנים עתידיות? (בדומה לויקיקליפה)_--נכתב בשעה 22:41 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י' בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:שם אולי יש צורך אבל כאן אין. גם שם יש להם מה לכתוב וכאן אין. אפשר לכתוב על תשפ"א ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 04:03 • י"א בתמוז ה'תש"ף
::אפשר לכתוב ציוני דרך מיוחדים בכל שנה--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 10:42, י"א בתמוז, ה'תש"ף 10:42, 3 ביולי 2020 (UTC)
:::את זה אפשר אחרי שהם קורים, למשל בתשפ"א אתה כבר יודע שהולך להיפתח ישיבה בראשון לציון ושזו השנה הראשונה שהולכת להיות כולה בתוך הגאולה.. על תשפ"ב אתב לא יודע כלום וכן הלאה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 12:25 • י"א בתמוז ה'תש"ף
:::: אפשר לכתוב נמשל שבשנת תשפ"ב ימלאו שמונים שנה להקמת ה[[מחנה ישראל]], או בשבשנת תש"צ ימלאו תשעים שנה לנשיאות הרבי, כאילו ציוני דרך, או שיכתוב את הסימן של השנה (כמו שבשנת תש"צ הוא בח"ה והוא 388 ימים והוא שנה ראשונה לשמיטה וכו')--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 13:06, י"א בתמוז, ה'תש"ף 13:06, 3 ביולי 2020 (UTC)
::::: כמו זה [[משתמש:שמואל חיים/תש"צ]], דרך אגב חלוקת קונטרסים אם אתה יכול למחוק לי את ה[[משתמש:שמואל חיים/אגרות קודש/א]] אשמח מאוד,-;[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 13:25, י"א בתמוז, ה'תש"ף 13:25, 3 ביולי 2020 (UTC)
::::::בשביל ציוני דרך לא צריך ערך. הערכים האלו גם יהיו יתומים ומיותרים כאן. כפי שכתבתי לדעתי אין צורך לפתוח יותר מהערך על השנה הקרובה. דפים שאתה רוצה למחוק אותם שים בהם תבנית למחיקה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:05 • י"א בתמוז ה'תש"ף
:::::::ארגונים שמציבים יעדים לשנים מסוימות אפשר לכתוב, אפשר גם: בשנה זאת יסיימו את המחזור הכך וכן של הרמב"ם היומי, בשנה זאת צפוי להיפתח המוסד הזה והזה וכן על זה הדרך--נכתב בשעה 09:41 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ג בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
::::::::נכון, לכן אין לי בעייה שיפתח ערך על תשפ"א אבל מעבר לכך אין מוסדות שיודעים בבירור שיפתחו בתשפ"ב ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 10:06 • י"ג בתמוז ה'תש"ף
או למשל לכתוב שבתשפ''א יהיו בעיצומה של הגאולה...

== ריקון האולם ==

האולם מלא מאד, אבקש ממישהו שירוקן את האולם, מדיונים שהפסיקו להתדיין עליהם, אני אינני יכול לעשות זאת כיוון שהחסימה לא נותנת אפשרות כזו - לא יודע למה, לא לשכוח להוסיף את 'כ"ב' בתוך התיבות ארכיון וכו'... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:39, י"ג בתמוז, ה'תש"ף

== יישר כח גדול לכל המנהלים על השינויים, והשיפורים החדשים וכו. זמן רב חלף מהעת האחרונה שלי פה. ==

אבל ישנו ענין שהוא בגדר בלתי נסבל הסימני שאלה והV הענקיים שלא נונתנים לך לקרוא כמו בן אדם את הדיון בדף שיחה או בכל מקום אחר. '''חובה''' להקטין אותם למען הנוחות והנראות {{שכח לחתום|ד.ר}}
:מפעילי המערכת: {{א|שיע.ק}} {{א|חלוקת קונטרסים}} {{א|כתית למאור}} ו{{א|קרייזי אבאוט משיח}} מישהו יודע מה נעשה עם זה??? ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 19:44, י"ד בתמוז, ה'תש"ף
::המתכנת טוען שהוא עובד על זה. מקווה שיפתר בקרוב ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 19:57 • י"ד בתמוז ה'תש"ף
אני לא יודע אם זה כולם או שרק לי . אבל הה מבהיל ביותר...

==עלון חב"דפדי==
הועתק מלוח מודעות

מה המשתמשים הקדושים שליט"א אומרים על הנפקת מגזין חודשי של חב"דפדיה? זה יכול מאוד לעזור... [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:40, 6 ביולי 2020 (UTC)
:מה יהיה כתוב בו? ואיפה זה יפורסם?--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:43, י"ד בתמוז, ה'תש"ף 12:43, 6 ביולי 2020 (UTC)
::שייך לאולם דיונים ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:26, י"ד בתמוז, ה'תש"ף
:::{{א|חב"דניק}} - אני לא מדבר על ערך, ערך כזה [[חב"דפדיה:הפצצת מעיינות|כבר כתב]] הרה"ג {{א|חבר|חברינו}} היקר שליט"א. אני מדבר על עלון לא ווירטואלי - עלון שעשוי מדפים, דיו, אותיות, וכו וכו'.. לכן זה לאן דווקא לאולם הדיונים.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 16:29, 6 ביולי 2020 (UTC)
::::{{א|שמואל חיים}}, פשוט עלה בדעתי לעשות עלון שיאגד כל חודש מספר נושאים מרכזיים מחב"דפדיה (להבדיל כמו שעשו COL בזמנו), על אנשים, מקומות, וכו וכו'.. דבר ראשון אני רוצה לראות אם זה מוסכם על כולם, אח"כ נוכל לדאוג לשאר. (כסף, עורך, מפיץ, וכו' וכו'). [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 16:32, 6 ביולי 2020 (UTC)
:::::::::הבנתי בדיוק על מה אתה מדבר, ואני חוזר על דברי: כל הצעת משהו שייכת לאולם דיונים, לוח מודעות - זה להודעות בלבד! הלא כן? ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:32, י"ד בתמוז, ה'תש"ף
{{שבירה}} לי לא אכפת [[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:21, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 07:21, 7 ביולי 2020 (UTC)
:{{א|חב"דניק}}, קיצר מה אתה אומר על הרעיון? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 08:00, 7 ביולי 2020 (UTC)
::דווקא רעיון טוב, השאלה היא מי יערוך, מי ידפיס, איפה יערכו, באתר עצמו? והכותבים כותבים קבועים או כל המשתמשים שליט''א? איפה זה יפורסם, בקהילות אנ'''ש? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 12:27, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 12:27, 7 ביולי 2020 (UTC)
[[קובץ:חבדפדיה - מגזין.png|שמאל|ממוזער|250px|אחת הדוגמאות]]
:::מה אתם אומרים על הדוגמה הזאת שבתמונה? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:33, 7 ביולי 2020 (UTC)
::::איפה מצאת את זה? זו דוגמא יפה אבל אני בטוח שהכותבים יוכלו לעשות דברים יותר טובים. פשוט צריך לרכז את כל הערות והארות במקום אחד, אולי ב[[שיחה]] שתהיה עם יפתחו 'ערך' [[עלון חב''דפדי]] בעבור הכתיבה והעריכה. [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 12:37, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 12:37, 7 ביולי 2020 (UTC)
:::::לשאלתך אני ערכתי את זה. יש לי עוד הרבה דוגמאות, אך אין מקום להציג את כולם כאן.. בקיצור אני רואה שיחסית המצב פה הוא בעד דבר כזה. השאלה האמתית היא איך אפשר להפיץ את זה, מאיפה יהיה כסף, איפה וכו' וכו'.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:39, 7 ביולי 2020 (UTC)
::::::אפשר קודם כללהפיץ את זה במייל, אבל אם אתה רוצה להדפיס, אז אפשר להציע למשל לאנשים לפרסם פה באתר תמורת כסף וכך יהיה מימון לעיתון--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 13:09, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 13:09, 7 ביולי 2020 (UTC)
::::::::זה רעיון טוב.. ז בוא נתחיל מלמצוא כותבים לעיתון. אני פותח דף חדש לעיתון ובו נפרט מה יהיה מה יכתבו וכו' וכו'. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 13:35, 7 ביולי 2020 (UTC)
[[קובץ:מגזין האנציקלופדיה.png|שמאל|ממוזער|250px|סמליל העלון]]
{{שבירה}}מה אתם אומרים על הסמל, יפה? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 16:48, 7 ביולי 2020 (UTC)
:אני די בעד, אבל בהחלט צריך לדון בזה בכובד ראש ולעיין היטב בתכנים שיפורסמו וכיצד וכו'... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 19:44, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף

== עיטורים ==

אפשר להעביר את הערך [[משתמש:שמואל חיים/אותות]] למרחב הראשי? ודרך אגב מה אתם אומרים האם לעשות לזה מדיניות לגבי מי שיכול לתת עיטורים ואותות או מי שרוצה יכול לתת למי שהוא רוצה חופשי?--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 16:05, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 16:05, 7 ביולי 2020 (UTC)
:אתה יכול להעביר את זה למרחב הראשי ואולי גם תחת השם עיטור (את שלי אני ימחק). כל אחד יוכל לשים מתי שהוא רוצה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 18:09 • ט"ו בתמוז ה'תש"ף

== הקישורים מתחת ללוגו בצד ==

מי בעד להוסיף לשם את [[חב"דפדיה:א חסידישע פאבריינגען]]?--נכתב בשעה 16:09 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט"ז בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:{{בעד חזק}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 16:30, 8 ביולי 2020 (UTC)
::בעד ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:31, ט"ז בתמוז, ה'תש"ף
:{{נגד}} [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 17:03, ט"ז בתמוז, ה'תש"ף.
::נמנע, מצד אחד גישה מהירה מצד שני יש שם כל מיני שטויות שעדיף שלא תהיה אליהם גישה מהירה... ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:15 • י"ז בתמוז ה'תש"ף

===מענין לענין===
מה דעת המשתמשים לפתיחת הדף [[משתמש:חלוקת קונטרסים/דלפק ייעוץ|דלפק ייעוץ]] והוספתו לרשימת הקישורים? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:15 • י"ז בתמוז ה'תש"ף

==ריענון תמונות==

בזמן האחרון נתקלתי בתמונות של אישים בחב"דפדיה המעודכנים ללפני 10 שנים ויותר, האנשים בתמונה נראים היום שונים, ונדמה לי שכדאי שמישהו יקח ע"ע את הטיפול בהחלפת תמונות לחדישות, מרעננות ובעיקר מעודכנות. אני אישית לא מתמקצע בענייני עיצוב וכדו'... אציין כדוגמא בלבד את [[שלום דובער לוין]] ו[[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)]] וכהנה רבות ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 19:30, ט"ז בתמוז, ה'תש"ף
:ראה [[חב"דפדיה:בקשת תמונות]] ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:02 • י"ז בתמוז ה'תש"ף

== ועדה רוחנית ==

ראיתי להאיר (אף שמפני סיבות אינני פעיל כ"כ באתר זה), שבאנציקלופדיה 'המכלול' יש ג"כ ועדה רוחנית שנועדה לפתור מחלוקות על אופן הצגת הדברים כפי שמתאים לתורתנו הק', אלא ששם ישנה אפשרות לכל עורך לפנות באופן אישי לועדה הרוחנית על מנת להציג את טענותיו. ואני כותב זאת משום שבכמה מהערכים החשובים כאן (כגון [[האוהל]]) הוכרעה מחלוקת הכתיבה על ידי פניה לועדה הרוחנית ללא שניתן לכל אחד מהעורכים להסביר את דבריו. פשוט שאף מפעיל מערכת אינו חף מנטיה אישית ולא יתכן שיצליח להסביר לועדה הרוחנית את דברי הצד השני טוב יותר מכפי שיעשה זאת הצד השני עצמו.

בהצלחה רבה. [[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ז בתמוז ה'תש"ף 00:39, 9 ביולי 2020 (UTC)

שיחת משתמש:5778

2020-07-05T17:05:34Z

5778: /* איכה */

{| style="float: left; width: 300px;"
|-
! class="usermessage" style="padding: 1em;" | {{מצב דף שיחה}}
|}

אשמח אם תיצרו לכאן קישור לכל הודעה שאתם משאירים לי. תודה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:45, 9 באוגוסט 2015 (UTC)

== האוהל ==

5778 שלום. עניתי לדבריך ב[[שיחה:האוהל#מקומו של הרבי]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באלול ה'תשע"ה 17:30, 27 באוגוסט 2015 (UTC)

בנוגע למה שכתבת לדי העכסטע צייט '''איזו אידיאולוגיה בדיוק תקבע את נקודת המבט של חב"דפדיה. האם דעתם של הבחורים, הנהלת הישיבות, רבני ומשפיעי אנ"ש, או רק המשתתפים במערכת.'''

לפי מה שנראה בינתיים אלה שקובעים את האידיאולוגיה הם רק המשתתפים במערכת ובהם גופא רק אותם שהיו על המחשב בחודשיים האחרונים. כי כשאני התחלתי בחב"דפדיה לפני שנתיים וחצי למיטב זכרוני הקו הי' שונה ממה שאתה ושאר החברה, החלטתם לקבוע בזמן האחרון--[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 02:46, 14 באוקטובר 2015 (UTC)

:אני שמח, מלך, שהתחלת לענות בהיגיון ולא סתם למחות. כתשובה לדבריך רק אחזור על בקשתי: האם תוכל להביא שם של אחד מהמשפיעים, הרבנים או הנהלת הישיבות, שסובר כך וגם פירסם את דעתו ברבים? רב שאכן ראוי לשמש מורה דרך בעיצוב ההשקפה?

:באם כן, טענתי בטלה ומבוטלת. אני לא בא לשנות את האידיאולוגיה באתר (למרות שאני חולק עליה ואנסה להתווכח), אלא בנושא זה ספציפית נדמה לי שהוא לא נכתב ע"פ הכללים. אם תוכיח אחרת - זה יהיה לתועלת בדיון. יישר כח!

:נ.ב. אם ממש תציק לך הראיה משיחת ש"פ שופטים תנש"א, אשתדל לענות עליה כאן. בכל אופן, לראשי הישיבה בצפת למשל זה לא מפריע. כל טוב.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 07:28, 14 באוקטובר 2015 (UTC)
::א. בצוות בנתניה, זה ששום רב לא מוחה זה לא בגלל שכולם מסכימים לראש הישיבה, אלא בגלל שהם כפופים לו. אבל בפועל המשפיע(ים) הרב רוזנבלט (שהוא דרך אגב דווקא כן קבוצה נ"ד) שממנו מחזיקים רוב הבחורים ולו יש הכי הרבה מושפעים בישיבה וממילא , אומר בפירוש שהרבי ב770 וכששואלים אותו בנוגע לאהל בער"ה, עונה שצריך ללכת כי יש הוראה של הרבי והרבי מקפיד ללכת בער"ה.
::ב. בצפת הרבה המשפיעים העיקרים בישיבה רובם מורים לא ללכת ויש שלא הולכים בעצמם וגם הר"י שכן מחזיק מהמקום לא הופך את זה למקום הקבוע של הרבי, ודבר ראשון כשמגיע הולך ל770
וידוע לי כמעט בוודאות על פעם, שנסע לרבי וברגע האחרון וויתר על הנסיעה לאהל.--[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 16:32, 14 באוקטובר 2015 (UTC)

:::א. '''מניסיון אישי''' אני יודע שגם הרב רוזנבלט סובר שבאהל הק' טמון גופו הק' של הרבי. ייתכן שהוא שינה את דעתו בשנים האחרונות, אך כך היה ידוע לי. מלבדו - אם אתה מכיר את הצוות שם - אין אף אחד שחושב אפילו בכיוון. הוא בהחלט עונה כך לבחורים שלא שואלים אותו בצורה ישירה, משום שכמו הרבה משפיעים, לצערנו, הוא מעדיף שלא להיכנס לויכוח הזה. אך בחור ששואל אותו בצורה ישירה הוא עונה ברור מאוד את דעתו.

ב. אדגיש שוב - לא דיברתי כלל על להחזיק מהמקום, בסה"כ ביקשתי שהערך ייכתב כפי שהוא צריך להיכתב, משום שאין רב שסובר שהערך צריך להיות כתוב כך. אז מה אתה מבלבל לי את המוח (ומתנצל על ההתלהמות, אבל תודה שבאמת כבר הצלחת להרגיז אותי...) האם הם הולכים יותר או פחות, אני מדבר על עצם העניין, ובזה נשאלת השאלה מי הקובע אתה או הוא. שוב, ביקשתי שתנקוט בשמו של רב שמסכים עם דעתך! מה לא ברור? ואם תוכל לעשות זאת בדף השיחה של 'האוהל'. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 12:01, 18 באוקטובר 2015 (UTC)

== ימי חב"ד ==

כל הכבוד על העבודה. תכנס לזה קצת ובעז"ה תגלה שזה פשוט.

רק שים לב, הוספת את לתבנית לא רק את הימי חב"ד, אלא גם את האירועים ביהדות. לא שאני מתנגד - רק שבדיוק על זה החלק השני של הדיון שפתחתי באולם דיונים... ולכאורה צריך לחכות להכרעה ברורה לאחר דיון, מה תהיה המדיניות הקבועה בנדון. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 10:54, 2 במאי 2016 (UTC)

== ימי חב"ד ==

יישר כח על תרומתך למיזם החדש!

אך שים לב לפרמטר ה'''שלישי''':
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר בכל פעם צריך לשנות שלושה פרמטרים: 1. הקודם. 2. הבא. ואת המספר הסידורי שבסוף התבנית בשורה שמתחילה "קטגוריה:תבניות אירועים" בדוגמה זה א01, בב' תשרי זה יהיה א02, בג' תשרי א03, בא' חשון זה ב01, ב' חשון - ב02, וכן הלאה}}, שים לב לתקן זאת גם בערכים שעשית כבר.

::בוצע.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 13:40, 2 במאי 2016 (UTC)

== תבניות משתמש שיצרת ==

לא מומלץ לשכפל תבניות בהוספת הספרה 2 בלבד, כיון שמשתמש אחר שירצה לשים תבנית לא יבדיל בקלות בין התבניות, וצריך להגדיר בשם התבנית את ההבדל בינה לבין הקודמת. ציין אם אתה מתנגד -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 15:19, כ"ה בניסן, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(3 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

{{קטן|(נ.ב. תודה על ההשראה לעדכון החתימה...)}}

:אוקיי, אין לי שום בעיה. רק תעדכן אותי מה השם ששינית, כדי שאשנה אצלי בדף המשתמש.
:אגב, היאך הצלחת לעשות חתימה מיוחדת כ"כ (היינו, הקהל, התאריך הלועזי בסוגריים וכו'...)?--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ה בניסן ה'תשע"ו 19:59, 3 במאי 2016 (UTC)
==דף משתמש==
שלום וברכה א) כתבת אני גאה וכאן המקום לאמר לך ולכל מי ( ויש פה כמה וכמה) שמשתמש במילה גאה זה לא מתאים ליהודים וודאי לא לחסידים שהרי גאווה וגם בדברים טובים זה מגונה ונאמר "הגאווה והגדולה לחי עולמים" אתה יכול לדוגמא לכתוב במקום: אני שמח ב) כתבת הקיצו כו' זכותך ( כי יש בחירה) לא להאמין בחיים הנצחיים של הרבי שליט"א אבל מדוע אתה אומר בראשם ויותר מתאים בראשנו ( וגם ראיתי שכך כותבים כמה וכמה שכותבים והקיצו כו ומסיימים בראשנו וזה לא סותר) עכפ תמשיך לכתוב וגם בנושאים שלא שנויים במחלוקת. שבת שלום וחודש טוב, יחי המלך המשיח. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 14:38, 2 בספטמבר 2016 (UTC)

:א. טעות. גאווה בעניינים קדושים - חיובית בהחלט, כמפורש בשיחות רבינו כמ"פ. ב. לשון רבינו פעמים כך ופעמים כך. למאי נפק"מ?--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ל' באב ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 21:27, 3 בספטמבר 2016 (UTC)
::שאלה קטנה מסקרנת: מי הם הרשעים שבאבדם תהיה לך רינה? אותם משתמשים שלדעתך לא הגיבו עניינית לטענותיך?
::וגם, כמה פעמים ראית בשיחות רבינו את הפסוק הנ"ל?? {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:52, א' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::הערה קטנה. 'והוא בראשם' הכוונה בראש הקמים לתחיה, ולכן זה לא יהיה נכון לומר 'והוא בראשנו'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באלול ה'תשע"ו 14:52, 7 בספטמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי]] היקר, אענה בשמחה לשאלתך הסקרנית: לא כתבתי כלל שיש רשעים שבאבדם תהיה '''לי''' רינה, בסך הכל כתבתי פסוק מפורסם, שאין מה לחלוק עליו. כאשר רשעים אובדים, יש רינה בעולם.
::::כמה פעמים ראיתי בשיחות רבינו הפסוק הנ"ל? איני זוכר כרגע מקורות, אבל למאי נפק"מ? כמה פעמים ראית את זה {{קריצה}} בתורת רבינו?...--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ב באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 21:40, 25 בספטמבר 2016 (UTC)

== '''שנה''' ==

ממש משמח אותנו המסקנות שלך מ'שנה של פעולות' (אגב, באמת היתה שנה של פעולות? או רק ב'בין הזמנים'. האם היו בכלל 'פעולות', או רק הצקות? יש לבדוק את זה), כי אולי זה יגרום לך להסיק כבר שמקומך לא כאן.
ואין פה מה להיפגע, אלא כמו שאם תהיה אנציקלופדיה יהודית, אז אין שם מקום למישהו שלא יהודי, כמו כן באנציקלופדיה חב"דית-משיחית, אין מקום למישהו שלא רואה את עצמו שייך לזה.
כמו שאובייקטיביות מגיע אחרי הנחות יסוד במהות היהדות, כך גם כאן, האובייקטיביות מתחילה אחרי הנחות יסוד שדברי הרבי אמת ונצחיים. '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ"ט באב ה'תשע"ו

:א. אני שמח בשמחתך (בשם מי אתה עוד כותב?).
:ב. מעולם לא כתבתי באופן רצוף. כרגע אין אצלי מושג של "בין הזמנים", משום שסיימתי זה מכבר את הלימודים בתו"ת (לצערי).
:ג. בכתבי 'פעולות' התכוונתי בכיוון מטרתי אותה הצגתי מלכתחילה - להתאים את האתר כך שיתאים לשמו, "חב"דפדיה" ולא "משיחיסטפדיה". ייתכן שלטעמך אלו 'הצקות', מכל מקום - לא אתה הוא המוסמך לקבוע זאת.
:ד. מעולם לא נפגעתי מדבריו של אי מי, זה רק חיזק אצלי את השערתי מתחילה, שקצת קשה לדבר ולהתדיין עם אנשים שאינם יודעים מה הם אומרים (כך לפחות עולה מ'טיעוניהם' שהועלו ללא בושה על גבי המרשתת).
:ה. הנחת היסוד שלי (אני מקווה שגם שלך) היא שכל דבריו של רבינו אמת ויציב, נצחיים לעולמי עד ולעולם לא ישתנו. כמה חבל שכדי להתמודד עם דברי הטעם שהעליתי, אתה בוחר להגדיר אצלי הנחת יסוד שגויה.
:האתר אינו חב"די-משיחי כי אם חב"די מנקודת מבט משיחית. ידעתי זאת היטב, אלא שהדבר אינו מצדיק כתיבת עובדות [[שיחה:צבאות השם (ישראל)|'''שקריות''']], או התעלמות מעובדות [[שיחה:רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|'''שנכונות לכולי עלמא''']]. ב[[שיחה:האוהל|מקרים שלא]], ניסיתי להסביר מדוע העובדות שהעליתי מתאימות גם לאתר (אינני זוכר אותך כמשתתף פעיל בדיון על האוהל, תנסה לבדוק שם).
:בינתיים, העורכים הנכבדים הוכיחו את בורותם המדהימה בנושאים אלו, או את החוסר המדהים בכישרון ההסברה שלהם (וכידוע שחיסרון בהסברה הוא גם חיסרון בהבנה), או את עצלותם להעלות את דעתם על גבי האתר.
:כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, ונזכה זעה'ן זיך מיט'ן רבי'ן נאו.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ל' באב ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 21:41, 3 בספטמבר 2016 (UTC)
::א. אם אתה מתכנן להמשיך ולכתוב עוד הערות בדפי שיחה כאן, הצעתי כחבר שתתקן את חתימתך שהמספר בה הפוך.
::ב. מצטרף למ. פינחסי בנוגע לכך שאנציקלופדיה זו תמשיך להיות חב"דית-משיחית, דהיינו "חב"די מנקודת מבט משיחית" (- פשוט, כי אין עוד נקודת מבט חב"דית אחרת. נכון שיש חב"דניקים שלא יוצאים למבצע תפילין, וחב"דניקים שמצביעים ליכוד, וחב"דניקים שמאמינים בציונות, וגם חב"דניקים שלא סגורים אם הרבי הוא משיח או שלא מכירים בנצחיות חייו. ואף אחד מהם לא יכול לגרום שיהיו כמה נקודות מבט בחב"ד). ובמילא, לעניננו, אם זו המטרה היחידה שלך בשהותך כאן, שהות זו אכן מיותרת.
::ג. לאידך, לא הייתי ממהר להסיק שמקומך אינו כאן. וזה כבר תלוי בך, כי יכול להיות שיש לך הרבה מה לתרום, אך רק מתוך הבנה בכך שהדברים הנ"ל לא ישתנו כאן אף פעם. אתה יכול לתרום בערכים 'סתם' שקשורים לחסידות וגאולה ומשיח, או (אם זה ממש קשה) אפילו בערכים כמו שאתה אוהב, אך בלי לנגוע בהנחות היסוד כאן שלא יזוזו [דוגמא: אם תשווה בין פסקת ההיסטוריה בערך [[אורו של משיח (קעמפ)|אורו של משיח]] לבין הערך על הקעמפ האהוב עליך, תגלה שאתה יכול לתרום הרבה לערך ההוא בלי שאף אחד יפריע לך. וכיו"ב]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:11, א' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

:::א. עשיתי זאת בכוונה, כי שם המשתמש שלי הוא ההפוך. ייש"כ.
:::ב. אין לי כל כוונה לחלוק ע"כ (כפי שכתבתי), מטרתי המוצהרת הינה לתקן את העובדות המתאימות גם לקו זה (ואינן מופיעות כאן מפני הקצנת-יתר של העורכים, אך הדבר אינו תואם את רוחה של חב"דפדיה).
:::ג. תודה על הרעיון. אינני יודע מי וכיצד הבין שאני מתעתד לפרוש, כהרגלי אני מציץ מידי פעם ומנסה לתקן. תודה על הרעיון. כוח"ט.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] א' באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 09:46, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
::::מענין מה רומז שם המשתמש שלך.... שאתה עכשיו מנסה להסתיר....--[[מיוחד:תרומות/95.86.126.36|95.86.126.36]] 10:08, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::לא חשבתי שישקיעו כ"כ הרבה זמן בניסיון לפצח טעות שלי... שיהיה לך בהצלחה. את כל השערותיך תכתוב כאן, ואם יהיה לי זמן גם אקרא אותם.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] א' באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:23, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::הדבר העיקרי שהעורכים הוכיחו זה שאין להם מוטיבציה לאבד את זמנם לשווא בוויכוחי סרק. אנחנו מעדיפים להשקיע את הזמן בהפצת האור. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:08, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::[[משתמש:להתראות|להתראות]] היקר, כתבתי לך כבר כמה פעמים שלא כל מה שלא מוצא חן בעיניך הוא "סרק", "חסר תועלת" או "טפשי". הפצת האור צריכה להיעשות בצורה הנכונה, ולא תוך השמטת עובדות שנכונות לכולי עלמא, מצד חששות שאין בינן לבין כתיבת אנציקלופדיה כל קשר (קרא שוב את דבריך [[שיחה:האוהל|כאן]] ותחשוב לבד). בהצלחה, כוח"ט.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] א' באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:23, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::::ואגב, את זה קיבלת בזמנו בדף השיחה שלך, ולא ראיתי ששינית את מעשיך וסגנון כתיבתך בעקבות כך. כמה חבל.
::::::::"להתראות היקר, קרייזי היקר, זכותכם שלא להסכים עם הדברים הבאים, אך אנא קראו בתשומת לב, אני מקווה שהיות שאיני חשוד באמונותיי, תוכלו לחשוב על הדברים לגופם של דברים ולא לגופו של אדם.
::::::::מצער אותי מאוד לראות את צורת הכתיבה שלכם ל-5778. אני מוצא שמשתמש 5778 נוקט באופן עקבי בסגנון כתיבה כנה וענייני. הוא לא מסתיר את דעותיו, אך מגיב תמיד בצורה עניינית ולא לגופם של אנשים או בהסטה של הדיון. לצערי לא נראה שהוא מקבל תגובות באותו מטבע. אני מתפלא הביטוי 'הצקות' והסגנון הנלווה אליו שהוא רחוק ואולי אפילו הפוך מהמתרחש בפועל, לדעתי. את דעתי על עצם הטענות של 5778 אפרט בדיון הרלוונטי באולם הדיונים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו".
::::::::--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] א' באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:41, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
לצערי ולבושתי, מרפרוף קל בדפי השיחה, והמעקב הלא רציף שלי על הנכתב בדפי השיחה בערכים השונים, המצב לא השתנה והדברים שכתבתי אז נכונים גם היום. הלוואי שאני טועה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באלול ה'תשע"ו 14:54, 7 בספטמבר 2016 (UTC)
:אני גם לא מסתיר את דעותי. היות ואני יודע מה המסקנה שפותח הדיון רוצה להוביל ואני לא מוכן להסכים איתה בשום פנים ואופן, אני לא רואה שום צורך לפתוח בדיון עניני ולהסביר את עצמי. ייתכן ואני טועה, ובהרבה דברים אחרים לא אכפת לי להתפשר, אבל בנושאים האלו אני לא רואה שום ענין בויכוח שלדעתי הוא חסר תועלת היות ושום הגיון לא ישכנע אותי, כי האמונה שלי היא בהחלט למעלה (ויהיו שיאמרו למטה) מהגיון. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:54, 8 בספטמבר 2016 (UTC)

::[[משתמש:להתראות|להתראות]] היקר, קצת קשה לי להאמין שאתה באמת חושב שהדיונים הללו הם דיונים באמונה. אתה יודע למה? כי לא מצאתי אפילו פעם אחת שהרבי שלנו - ששנינו מאמינים בו - התייחס כך לשאלות באמונה. הרבי לא פחד לדון בשום דבר, הוא הסביר היטב את דעותיו והתייחס לכל שאלה.
::כמובן, זכותך להוסיף תמיד שדעתך בנושא נקבעת ע"פ האמונה {{קטן|(וכאן הבן שואל, הרי אני טוען שאמונתך משוללת יסוד '''בתורתנו הקדושה''', אז איזו מן אמונה זו להאמין במשהו שלא נכון ע"פ תורה? אבל לא ניכנס לזה עכשיו).}} אבל ההימנעות המוחלטת מדיון ענייני (כפי שהודית בעצמך) על ידי תירוץ שכזה - אומרת דרשני.
::חודש אלול, חודש של חשבון נפש, חשוב היטב על האמונה שלך - ובלי קשר בכלל מה תוכנה, אלא כיצד הינך ניגש לנושאי אמונה, במה אתה מאמין, ועל פי מה אתה קובע את אמונותיך.
::כוח"ט לשנטו"מ, שנה של גאולה שלימה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ב באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 21:38, 25 בספטמבר 2016 (UTC)
::: אינני מכירך, ואינני נכנס לגופו של הוויכוח, אבל כמדומני שישנו הבדל בין ויכוח על נושא לבין הצגת עמדה רשמית בו.
::: אינני חושב שמר להתראות אכן מתנגד לכמה עניינים כפי שהם, אלא על אופן הצגתם וכדעה רשמית, וד"ל. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:50, 25 בספטמבר 2016 (UTC)

::::[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]], רואים שלא נכנסת לגופו של דיון... המדובר הוא לא בהצגת '''דעה''' רשמית, המדובר הוא פשוט ב'''עובדות''', שמר להתראות וחבריו מעדיפים להתעלם מהם. את התירוץ לכך קראת בעצמך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ב באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 22:05, 25 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::ידוע מאמר העולם 'מי שלא עושה לא טועה'. ואכן, בדברים צדדיים ייתכן ומותר להתדיין, אך בענינים אותם אני רואה כיסוד מוסד בתורתנו ואמונתנו (וכך ראו זאת כל החסידים בשעת אמירת הדברים, ורק בעקבות הנסיון שינו את דעתם ואמונתם) - אני מעדיף לא להיות חכם, ולא לבוא לידי נסיון. ועל פי דברי היום יום הידועים שבדורנו צריכים כל בעלי השכל להניח שכלם על הצד, אני מעדיף להמשיך באמונה נאיבית ופשוטה בלי לנסות אפילו להסביר.
:::::אגב, אם תנסה לברר עלי אצל מכירי, תשמע שאני אכן הולך לאוהל, קורא בספרים עם זי"ע, ועוד ועוד 'עוונות' כגון דא, ורבים מידידיי הם מהצד המדומה ה'שני' של המפה הפוליטית, אך בכל הנ"ל אין בשביל לגרום לי להיכנס לדיון שהמטרה המוצהרת בו היא לשכנע אותי להפסיק להאמין אמונה שלמעלה מהדעת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:30, 26 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::למעלה מהדעת, למטה מהדעת, העיקר שלא בדעת ידברו...[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]

:::::::[[משתמש:להתראות|להתראות]], שאלה מעניינת: האם את אותה מידה של זלזול ואפס רצון להסביר את דעתך למישהו אחר (גם כשהלה מנסה לשכנע אותך) תפנה כלפי יהודי שאינו שומר תומ"צ לע"ע, כאשר יבוא אליך בשאלות ותמיהות על אמונתך? האם אחיך, חסידי חב"ד, גרועים ממנו?
:::::::אגב, דברי ההיום יום הידועים לא באו למנוע ממך לעיין היטב בדברי התורה הקדושה ולבדוק האם "אמונתך" מתאימה להם. ואכ"מ.
:::::::איני מכירך, ולכן לא אוכל לפנות למכיריך - אך זה כלל לא משנה. בא נראה אותך עכשיו חוזר, ללא קשר אלי, אל [[שיחה:האוהל]], ומנסה להסביר מדוע לא שייך לכתוב בערך את '''העובדות''', כדי שכל יהודי שיכנס לאתר (וב"ה יש רבים כאלו) יוכל לראות היכן יכול הוא להיפגש עם רבינו '''בגשמיות'''.
:::::::כוח"ט לשנטו"מ.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ג באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:18, 26 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::::א. אם מטרתו המוצהרת היא לשכנע אותי - אכן לא אקיים איתו שום דיון. מלבד זאת, שחצי אמת הוא שקר שלם, ומדעות שקרובות יותר לאמת, קשה יותר להישמר מאשר דעות הרחוקות ממנה כמטחווי קשת. ב. תוכל לשאול את מכיריי שנמצאים כאן בחב"דפדיה. ג. לא אחזור לשם כי הסברתי מדוע אינני רואה צורך לבזבז על כך זמן. ד. עיינתי ושמעתי את כל הדעות וההסברים, והשתכנעתי שאכן אם מנתחים את דברי הרבי מנקודת מבט שכלית אפשר להגיע למסקנה הינך רוצה להוביל, וזו בדיוק הסיבה שאני רוצה להניח שכלי על הצד ולא לקיים על כך דיון, בגלל שאני מפחד להתקרר וליפול בפח יוקשים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:26, 26 בספטמבר 2016 (UTC)

בעברית פשוטה - אתה לא רוצה ללמוד את דברי הרבי, כי אתה מפחד לגלות שאמונתך אינה נכונה ע"פ תורה... נו, על זה אמר רש"י בתחילת פרק חלק "מה לנו ולאמונתו".

[ויודגש: בכהנ"ל אין אף טיפת זלזול בעצם האמונה, אלא אך ורק בהסתכלות, השגויה לענ"ד].

כוח"ט!--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ג באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 14:44, 26 בספטמבר 2016 (UTC)
:לא רוצה, אלא לומד בפועל, אך לא מנקודת מוצא שכלית אלא מנקודת מוצא אמונית. ואכהמ"ל היות וכנ"ל אין כאן מטרה לקיים דיון, אלא כל אחד מאיתנו כבר קבע מראש את דעתו ורק רוצה לכפות אותה על הזולת. אם היה לי ולו שמץ של הרגשה שאתה באמת מחפש לשמוע, יש סיכוי טוב שהייתי מנסה לענות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:09, 27 בספטמבר 2016 (UTC)

::אבהיר עצמי שוב (ואקווה שלא אצטרך לעשות זאת יותר): בדיון זה אינני מעוניין לשכנע אותך. לא כתבתי בערך [[ג' תמוז]] שברצוני שייכתבו העובדות כפי שאני מבין אותם, מכיוון שאני יודע את המצב - שהאתר הזה הוא משיחי, וכך הוא רואה את פני הדברים. דפי השיחה אינם המקום המתאים לדון בנושאים אלו.
::הדיון אותו אני מנסה לנהל הוא על הערך [[האוהל]] דווקא, שלטענתי - העובדות אמורות להופיע בו גם מנקודת מבט משיחית. לא משיחית שאתה וחבריך מייצגים, אלא משיחית-כללית, בה מחזיקים וממנה אוחזים (רוב) הרבנים המשיחיסטים.
::[ובלי קשר, ביקשתי לנהל דיון נפרד, על כללות ההנהגה של האתר. כי אף אם הוא כותב מנקודת מבט משיחית, שומה עליו להתייחס לעובדות. אבל לזה אין כל קשר לדיון הנ"ל].
::ועל טענה זו לא קיבלתי תשובה, לא ממך ולא משאר מכיריך.
::בהצלחה רבה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ב' בחשוון ה'תשע"ז, שנת [[הקהל]] 20:59, 3 בנובמבר 2016 (UTC)

== תמיהה ==
כמה דברים:1.אם אתה לא מאמין ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות נשיא הדור]] ניחא, ב[[גאולה]] תתפקח.
2.למה אתה כותב דברים אנטים באתר שמאמין בנצחיות [[מלך המשיח]] וגם מפרסם את זה? אתה לא חושב שזה מוגזם? הרי אתה בעצמך יוצא מגוחך לעיני הגולשים בזה שאתה כותב הפוך מכולם.
3.לגבי עובדות "שקריות" מי שאומר(במקרה הזה כותב) לאחרים הוא בעצמו, וד"ל.
4. זה שלא עונים לך על דבריך ה"שכליים" זה לא מפני שאין מה לענות, זה מפני שיש דברים יותר חשובים לעשות באתר מאשר להתווכח ויכוחי סרק על דבריך המעוררי רחמנות,ואין לאנשים כח להתווכח על דברים מובנים וברורים ולהסביר לך איפה אתה טועה. שגם ככה אתה לא מבין שמתיחסים לדבריך כאל דברי הבל לא מצחיקים, את דבריך תכתוב באתר אחר עם אנשים עם דעות משונות כמוך. (אגב, מצד אחת אתה כותב שהאתר הוא מנקודת מבט משיחיסטית, ומצד שני אתה כוב שהאתר משיחיסטי אולי תחליט?)
5.(אני לא בא להתווכח אתך על דעות (שכבר כתבתי את משנתי בנושא) אני רק מנסה להאיר את עיניך.) אתה שוכח את דברי הרבי על פסק דין מפורש מהרמב"ם, [[הרבי]] אומר על זה שמי שלא מאמין בזה שהוא נשמה בגוף הוא כופר בתורה כולה!ואני מצטט(מה שבסוגרים זה דברי הרבי.): "כל מי שאינו מאמין בו (ב[[מלך המשיח]], "מלך מבית דוד כו'", נשמה בגוף בעולם הזה הגשמי) או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר [[נביא|נביאים]] בלבד כופר אלא בתורה ובמשה רבינו"! התוועדויות ה'תשמ"ו חלק א' עמוד 155. אז זה מה ש[[הרבי]] אומר בנושא ואתה בכל זאת מאמין שדברי ה[[רבי]] חיים וקיימים (כנ"ל לגבי הנבואה שמלך המשיח עומד להתגלות).
'''הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקים בגוף גשמי'''. [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]]. --[[יחי המלך]] 22:51, 4 ביולי 2017 (UTC)
:{{א|רון}} היקר, אין ענין להילחם נגד הרוח, המשתמש הנ"ל לא פעיל כבר המון זמן, ואף אם היה פעיל לא היה טורח כנראה להסביר לך את טעותך (אני לא הייתי טורח ללהסביר למשתמש אנונימי). ושלא יהיו לך אשליות - לא תשכנע אף אחד. ולא, הטעם הוא לא כי האנשים האלה לא מאמינים לרבי, אלא מהסיבה הפשוטה שרוב האנשים האלה לומדים קצת יותר שיחות של הרבי ממך וחביריך. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:22, 6 ביולי 2017 (UTC)
::לימוד לחוד ואמונה לחוד, ולא דרושה רק אמונה בנותן התורה, אלא גם אמונה בכך שהתורה ניתנה מאת ה'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:06, 9 ביולי 2017 (UTC)
:::ולטענתך {{א|להתראות}}, {{א|5778}} {{א|שף ויתיב}} ואני הקטן (ועוד כמה וכמה..) מחקנו את שמו של הרבי מספריו הק'?! רק בגלל שאנו לא סוברים כמוך?! (לפעמים מרוב פחד לאבד את בסיס החנוך (המעוות) כבר לא שמים לב לטיעונים המצחיקים שמעלים..)-- - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:50, 9 ביולי 2017 (UTC)
::::{{א|שף ויתיב|שף}}, לצערנו הוא פעיל אף פעיל, רק שהוא מצא לעצמו זירה אחרת... [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 15:26, 9 ביולי 2017 (UTC)
:::::סלך לי [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] כלום הנך יודע את כמות השיחות שאני לומד? מי שמך להחליט כך? נ.ב. אף אחד לא טורח וגם לא יטרח להסביר לי את "טעותי" כי פשוט היא לא קימת (זה מזכיר לי קצת את הבדיחה ששאלו בן אדם למה הוא נוסע בנתיב השמאלי, הוא ענה שהוא לא מבין למה כולם נוסעים הפוך...).
:::::[[משתמש:הנחה|הנחה]] אתה יכול להסביר לי על איזה ספרים אתה מדבר? לגבי חינוך מי שמדבר... אתה נראה לי לא רק מפחד לאבד חינוך, אלא גם מפחד שידעו שאין לך חינוך. ומעוות זה לפעמים הישר (ולהפך עיין בבדיחה). נ.ב. אתה מוזמן לענות לי בדף שיחתי. ולפני שאתה מנסה לתקן אחרים תתקן את עצמך ולפחות תחזור בך מדבריך שכתבת בלי למצמץ. (לפעמים מרוב שחדורים ברוח קרב לא שמים לב לשטויות ולפגיעות שכותבים (אני כותב על פגיעה בגלל מה שאתה כתבת)).
:::::{{מצטרף}} לדברי {{א|יעקב בן שמואל}} ואני חושב שכדאי אולי ש {{א|5778}} יאמר בפירוש מיהו ולא יענה ממשמשים אחרים. [[משתמש:רון|רון]] [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]].
::::::אני רק תפרתי כובעים, מי שחושב שמתאים לו שילבש. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 07:02, 10 ביולי 2017 (UTC)
:::::::{{א|רון}}, כוונתי היתה ש5778 עבר לעשות נזקים במקומות אחרים (וד"ל), ולא שהוא פעיל כאן ממשתמשים אחרים [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 21:57, 10 ביולי 2017 (UTC)
::::::::{{א|רון}}, דבר ראשון, תן לי לנחש שאת השיחה שציטטת מעולם לא למדת והינך מכירה רק מציטוטים. דבר שני, זהותי ממש אינה סוד, וכל המשתמשים כאן יוכלו להעיד שלא רק שאינני 5778 היקר אלא דיעותיי ודיעותיו שונים לחלוטין. {{א|שף ויתיב}} מחוץ לחשבון
:::::::::ול{{א|להתראות}}, כתבת לי פעם שתמימות היא מעלה נפלאה. באמת חכמה גדולה לתקוף חצי מחסידי חב"ד אישית ואז לבוא ולומר "רק תפרתי כובע". מלבד זאת, עצם טענתך תדמה לאחד שיטען שכתוב בתורה שיש"ו הוא ... ואז אם תבוא לפרוך לו יבוא ויאמר "אינך מאמין בנותן התורה", ואח"כ כשתאמר לו שאינך מתעם מנותן התורה יענה "רק תפרתי כובע"... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:15, 11 ביולי 2017 (UTC)
::::::::::א. היא אכן מעלה נפלאה. ב. כתבתי דברים נכונים שגם אתה מסכים איתם, לדעתי הם אכן מתאימים לחלק מהמשתמשים, אבל לא תקפתי '''אישית''' לא חצי מחב"ד ולא רבע מחב"ד (וממה נפשך, אם זה אישית, זה לא חצי מחב"ד), אלא כתבתי נקודה כואבת כ'תפירת כובע'. ג. אינני טוען שהם לומדים פחות, אלא טוען שאצל רבים מהם כל הגישה ללימוד לוקח בחסר גדול. לטעון עלי שאני תוקף בלי להכיר, זה פשוט בדיחה. אתה יודע בדיוק היכן מקומי ב-770 בשנים הטובות, ומי הם חברי. ברור לי שלדעתם זו הדרך הנכונה וזוהי האמונה האמיתית בנותן התורה, והסתכלות אחרת היא נאיביות ועצימת עיניים הבנה מסולפת ועיוות הכתובים, ולכן אני לא מוצא מקום להתדיין על פירושים בשיחות, כי זה לא יוביל לשום מקום כי אכן אני מכיר בכך שאנו מחולקים על יסודות ולא על פירושים. וכמובן שזה לא סותר לאהבת ישראל ואחדות החסידים והערכה אישית על פעולות ותובנות של חסידים ידידים קרובים בלב ונפש, אבל בעניני '''אמונה''' אני לא מוכן לפתוח בדיון, בגלל הנקודות האמורות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:15, 11 ביולי 2017 (UTC)
ובכן {{א|להתראות}} אם אינך רוצה לפתוח דיון אז אל תכתוב דברים שמצריכים דיון ואל תתדיין. להזכירך זה לא שמחולקים אתה מביא את השיטה החולקת, אתם קוראים לעצמכם בשם נגד, זה לא 2 שיטות זה שיטה ומתנגדיה אין לכם שום שיטה. זה כמו שהמתנגדים אין להם דרך אלא הם פשוט נגד.
{{א|שף ויתיב}} א'. כן למדתי את השיחה אני לא מצטט אם אני לא יודע את ההקשר, (וכנ"ל לגבי כל השיחות זה שאתה מכיר בודדים זה לא אומר שכולם ככה). ותן לי לנחש ש'''אתה''' לא למדת אותה. ב'. לא הבנת אני לא אמרתי שאתה זה הוא, אני אומר שמישהו פה שלוח שלו לכתוב דעות(למשל, אני מצטט: רוב האנשים האלה לומדים '''קצת''' יותר שיחות של הרבי ממך וחביריך. מי בדיוק אנשים? אני דיברתי ספציפית. אתה פשוט מנסה להגן על מה שלא התקפתי.).בהתחלה בכלל לא דיברתי אליך אבל אתה כמו צעקת לי "אני המגן שלו", (ואגב על ראש הגנב בוער הכובע בככל לא התכוונתי אליך אתה קפצת בראש. וגם אתה כותב אנשים למה אתה לא כותב פשוט דעה?), התגובה שלך הראתה לי את זה שזה חשוב לך אישית. [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]], --[[יחי המלך]] 08:19, 11 ביולי 2017 (UTC).
:באיזו קלות נסחפים כאן לדיון אישי ולא ענייני...
:מה שבטוח, שאף אחד לא ישנה את דעתו בכיוון מתאים יותר לכוונת הרבי מלך המשיח שליט"א, על ידי דיונים בחב"דפדיה. כן יש סיכוי שזה יקרה בזכות לימוד שיחות של הרבי. אז עזבו את הדיון הזה, ולכו ללמוד שיחות (כמובן שבסיום לימוד השיחות ניתן להכנס לחב"דפדיה על מנת להרחיב בערכים השייכים...). -- '''בברכת "יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]"''', • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:11, י"ז בתמוז ה'תשע"ז
:{{קטן|הערת אגב, ל{{א|יעקב בן שמואל}}: בין הנזקים שלו - לגבי הטיעון המופרך על חיי שרה נ"ב - רציתי להעיר רק שבכינוס השלוחים של הארגון הרשמי וכו', מידי שנה מתקיימים כמה שיעורים והרצאות אודות השיחה של נ"ב, וגם ציטוט מן השיחה מופיע כל שנה בשער התוכניה שלהם, כפי שאפשר לראות שם. ומכיוון שלא ראיתי ציטוטים ולא שיעורים מיוחדים על שיחת חיי שרה תשמ"ז, מ"ח, מ"ט וכו' - יש להניח שהארגון (שהוא אבי אבות חב"ד הרשמית) רואה בשיחה חידוש 'כלשהו'. -- '''בברכת "יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]"''', • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:31, י"ז בתמוז ה'תשע"ז}}
::להתראות מה שאתה כותב מאד מעניין. תוכל אולי לפרט יותר? איזה טעות יסודית אתה מזהה אצל כמה מאנ"ש, לדבריך? [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 13:57, 11 ביולי 2017 (UTC)
:::באמת הדיון הפך לאישי, אולם שתי נקודות: א) {{א|להתראות}} זאת בדיוק הבעיה, כשתקלוט שהמחלוקת היא לא על יסודות אלא על פירושם של שיחות מסויימות אזי תראה שדעתי כמעט כדעתך ברוב הדברים. ב) {{א|רון}} קשה לי לנהל שיחה עם מישהו שלא מכיר אותי, באם הינך מכיר את אחד מהעורכים בחב"דפדיה תשאל אותם לזהותי (אני מאמין שבהיותך משיחיסט מוקצן הינך ככל הנראה מכירני). פשוט כמה מהדברים שכתבת עלי מראים עד כמה יש לך דמות מעוותת בראש על כל מי שדעתו אינו כדעתך (כמה דוגמאות מתוך דבריך: "זה שאתה מכיר בודדים" (למדתי בצפת ג' שנים), "אתם קוראים לעצמכם בשם נגד" (אני מתעב את המפלגה האנטית בדיוק כמו המפלגה המשיחית), והמשפט המצחיק ביותר שראיתי אי פעם "זה לא 2 שיטות זה שיטה ומתנגדיה אין לכם שום שיטה"... חבל מאוד שבמקום לעסוק במשיח (דהיינו אהבת ישראל - ראה ריבוי שיחות, ובטוח הינך מכיר את בשורת הגאולה סי' לב (מטו"מ נ"א), ואת שיחת ויקהל תשנ"ב) ישנם כאלה שעוסקים בפילוג. [[מיוחד:תרומות/45.50.160.249|45.50.160.249]] 23:19, 11 ביולי 2017 (UTC)
::::ההוכחה האמיתית לזה שיש כאן מישהו שתוקף ללא הבחנה, זה שהוא תוקף אפילו אותי, שאני בכלל בעדו... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:42, 12 ביולי 2017 (UTC)
:::::יישר כח לכל התוקפים לכל הכיוונים, המגיבים החיוביים ושאינם חיוביים כאחד. רק מה, אשמח שבפעם הבאה לא תעשו את זה כאן, כי האימייל שלי מלא מהודעות "כתבו לך הודעה בחב"דפדיה". בברכת יתמו חטאים - ולא חוטאים (ועי"ז יאבדו הרשעים ותהיה הרינה) - מן הארץ, תיכף ומיד ממש, בהגלות נגלות עלינו מלכנו כ"ק אדמו"ר. [[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י' באב ה'תשע"ז 14:45, 2 באוגוסט 2017 (UTC)

== ציונות ==
לכבוד הרב 5778 הנכבד!
שלום וברכה!
בתימהון '''הכי גדול''' ראיתי שהינך נמנה על מתנגדי הציונות לכל זרמיו וכו'. על אף שהרבי מתנגד לרעיון ה'אתחלתא דגאולה' שבציונות, היכן מצינו שהרבי מתנגד לצינות בכלל?
--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 06:02, 19 בספטמבר 2016 (UTC)

:[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] החביב, יישר כח על תשומת הלב. למעשה, הנוהג כאן בחב"דפדיה הוא שכאשר ישנו מונח שרוצים להזכירו בקצרה, ללא הרחבת יתר ופרשון מושגים - פשוט עושים הפניה פנימית בתוך האתר אל הערך עצמו.
:כך בדיוק נהגתי בקשר לעניין הנ"ל.
:כוח"ט לשנטו"מ.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ב באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 21:43, 25 בספטמבר 2016 (UTC)
::כתבת שהינך מתנגד לכל [[יום העצמאות|השלכותיו]] [[מדינת ישראל|המעשיות]] ו[[אברהם יצחק הכהן קוק|הרעיוניות]]. ועל זה תמהתי. [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]
:::לא הבנתי, בהתחלה הערת לי שהרבי אינו מתנגד לציונות בכלל, והגבתי שאני לא מתכוון למשמעות המילולית של העניין, אלא למושג כפי שנתפרש בארוכה בערך אליו מפנה הקישור.
:::אשר על כן, הנני בהחלט נמנה על המתנגדים ל[[יום העצמאות|כל]] [[מדינת ישראל]|עניינים] ו[[אברהם יצחק הכהן קוק|אלו]]. בנוגע למדינת ישראל ספציפית יש להעיר, כי אף שפשיטא שאין להתנגד לעצם הרעיון (ובוודאי כאשר הוא כבר מציאות קיימת, דלא כשיטת הטועים משכונות מסויימות בעיר הבירה), הרי לא נכתב שהנני מתנגד לעצם העניין, אלא לעניין כפי שהוא מ"השלכותיו" של ה[[ציונות]]. וק"ל.
:::כוח"Y לשנטו"מ.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ג באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:22, 26 בספטמבר 2016 (UTC)

== יתמו חטאים... ==

צורם לי מאוד (סיום) המשפט בסיום דף המשתמש האישי שלך. אמנם אתה לא חייב להתחשב ברגשותיי, אבל לענ"ד זהו משפט נוראי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:33, 17 ביולי 2017 (UTC)

==איכה==
אתה עדיין קיים? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 00:06, ב' בסיוון, ה'תש"ף 00:06, 25 במאי 2020 (IST)
:[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]], ב"ה אני חי וקיים ומשתדל להוסיף בלימוד התורה ובהפצת המעיינות. אם רצית משהו ספציפי אתה מוזמן לכתוב לי. [[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ג בתמוז ה'תש"ף 17:05, 5 ביולי 2020 (UTC)

שיחת משתמש:5778

2017-08-02T14:45:11Z

5778: /* תמיהה */

{| style="float: left; width: 300px;"
|-
! class="usermessage" style="padding: 1em;" | {{מצב דף שיחה}}
|}

אשמח אם תיצרו לכאן קישור לכל הודעה שאתם משאירים לי. תודה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:45, 9 באוגוסט 2015 (UTC)

== האוהל ==

5778 שלום. עניתי לדבריך ב[[שיחה:האוהל#מקומו של הרבי]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באלול ה'תשע"ה 17:30, 27 באוגוסט 2015 (UTC)

בנוגע למה שכתבת לדי העכסטע צייט '''איזו אידיאולוגיה בדיוק תקבע את נקודת המבט של חב"דפדיה. האם דעתם של הבחורים, הנהלת הישיבות, רבני ומשפיעי אנ"ש, או רק המשתתפים במערכת.'''

לפי מה שנראה בינתיים אלה שקובעים את האידיאולוגיה הם רק המשתתפים במערכת ובהם גופא רק אותם שהיו על המחשב בחודשיים האחרונים. כי כשאני התחלתי בחב"דפדיה לפני שנתיים וחצי למיטב זכרוני הקו הי' שונה ממה שאתה ושאר החברה, החלטתם לקבוע בזמן האחרון--[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 02:46, 14 באוקטובר 2015 (UTC)

:אני שמח, מלך, שהתחלת לענות בהיגיון ולא סתם למחות. כתשובה לדבריך רק אחזור על בקשתי: האם תוכל להביא שם של אחד מהמשפיעים, הרבנים או הנהלת הישיבות, שסובר כך וגם פירסם את דעתו ברבים? רב שאכן ראוי לשמש מורה דרך בעיצוב ההשקפה?

:באם כן, טענתי בטלה ומבוטלת. אני לא בא לשנות את האידיאולוגיה באתר (למרות שאני חולק עליה ואנסה להתווכח), אלא בנושא זה ספציפית נדמה לי שהוא לא נכתב ע"פ הכללים. אם תוכיח אחרת - זה יהיה לתועלת בדיון. יישר כח!

:נ.ב. אם ממש תציק לך הראיה משיחת ש"פ שופטים תנש"א, אשתדל לענות עליה כאן. בכל אופן, לראשי הישיבה בצפת למשל זה לא מפריע. כל טוב.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 07:28, 14 באוקטובר 2015 (UTC)
::א. בצוות בנתניה, זה ששום רב לא מוחה זה לא בגלל שכולם מסכימים לראש הישיבה, אלא בגלל שהם כפופים לו. אבל בפועל המשפיע(ים) הרב רוזנבלט (שהוא דרך אגב דווקא כן קבוצה נ"ד) שממנו מחזיקים רוב הבחורים ולו יש הכי הרבה מושפעים בישיבה וממילא , אומר בפירוש שהרבי ב770 וכששואלים אותו בנוגע לאהל בער"ה, עונה שצריך ללכת כי יש הוראה של הרבי והרבי מקפיד ללכת בער"ה.
::ב. בצפת הרבה המשפיעים העיקרים בישיבה רובם מורים לא ללכת ויש שלא הולכים בעצמם וגם הר"י שכן מחזיק מהמקום לא הופך את זה למקום הקבוע של הרבי, ודבר ראשון כשמגיע הולך ל770
וידוע לי כמעט בוודאות על פעם, שנסע לרבי וברגע האחרון וויתר על הנסיעה לאהל.--[[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 16:32, 14 באוקטובר 2015 (UTC)

:::א. '''מניסיון אישי''' אני יודע שגם הרב רוזנבלט סובר שבאהל הק' טמון גופו הק' של הרבי. ייתכן שהוא שינה את דעתו בשנים האחרונות, אך כך היה ידוע לי. מלבדו - אם אתה מכיר את הצוות שם - אין אף אחד שחושב אפילו בכיוון. הוא בהחלט עונה כך לבחורים שלא שואלים אותו בצורה ישירה, משום שכמו הרבה משפיעים, לצערנו, הוא מעדיף שלא להיכנס לויכוח הזה. אך בחור ששואל אותו בצורה ישירה הוא עונה ברור מאוד את דעתו.

ב. אדגיש שוב - לא דיברתי כלל על להחזיק מהמקום, בסה"כ ביקשתי שהערך ייכתב כפי שהוא צריך להיכתב, משום שאין רב שסובר שהערך צריך להיות כתוב כך. אז מה אתה מבלבל לי את המוח (ומתנצל על ההתלהמות, אבל תודה שבאמת כבר הצלחת להרגיז אותי...) האם הם הולכים יותר או פחות, אני מדבר על עצם העניין, ובזה נשאלת השאלה מי הקובע אתה או הוא. שוב, ביקשתי שתנקוט בשמו של רב שמסכים עם דעתך! מה לא ברור? ואם תוכל לעשות זאת בדף השיחה של 'האוהל'. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 12:01, 18 באוקטובר 2015 (UTC)

== ימי חב"ד ==

כל הכבוד על העבודה. תכנס לזה קצת ובעז"ה תגלה שזה פשוט.

רק שים לב, הוספת את לתבנית לא רק את הימי חב"ד, אלא גם את האירועים ביהדות. לא שאני מתנגד - רק שבדיוק על זה החלק השני של הדיון שפתחתי באולם דיונים... ולכאורה צריך לחכות להכרעה ברורה לאחר דיון, מה תהיה המדיניות הקבועה בנדון. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 10:54, 2 במאי 2016 (UTC)

== ימי חב"ד ==

יישר כח על תרומתך למיזם החדש!

אך שים לב לפרמטר ה'''שלישי''':
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כאשר בכל פעם צריך לשנות שלושה פרמטרים: 1. הקודם. 2. הבא. ואת המספר הסידורי שבסוף התבנית בשורה שמתחילה "קטגוריה:תבניות אירועים" בדוגמה זה א01, בב' תשרי זה יהיה א02, בג' תשרי א03, בא' חשון זה ב01, ב' חשון - ב02, וכן הלאה}}, שים לב לתקן זאת גם בערכים שעשית כבר.

::בוצע.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 13:40, 2 במאי 2016 (UTC)

== תבניות משתמש שיצרת ==

לא מומלץ לשכפל תבניות בהוספת הספרה 2 בלבד, כיון שמשתמש אחר שירצה לשים תבנית לא יבדיל בקלות בין התבניות, וצריך להגדיר בשם התבנית את ההבדל בינה לבין הקודמת. ציין אם אתה מתנגד -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 15:19, כ"ה בניסן, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(3 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

{{קטן|(נ.ב. תודה על ההשראה לעדכון החתימה...)}}

:אוקיי, אין לי שום בעיה. רק תעדכן אותי מה השם ששינית, כדי שאשנה אצלי בדף המשתמש.
:אגב, היאך הצלחת לעשות חתימה מיוחדת כ"כ (היינו, הקהל, התאריך הלועזי בסוגריים וכו'...)?--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ה בניסן ה'תשע"ו 19:59, 3 במאי 2016 (UTC)
==דף משתמש==
שלום וברכה א) כתבת אני גאה וכאן המקום לאמר לך ולכל מי ( ויש פה כמה וכמה) שמשתמש במילה גאה זה לא מתאים ליהודים וודאי לא לחסידים שהרי גאווה וגם בדברים טובים זה מגונה ונאמר "הגאווה והגדולה לחי עולמים" אתה יכול לדוגמא לכתוב במקום: אני שמח ב) כתבת הקיצו כו' זכותך ( כי יש בחירה) לא להאמין בחיים הנצחיים של הרבי שליט"א אבל מדוע אתה אומר בראשם ויותר מתאים בראשנו ( וגם ראיתי שכך כותבים כמה וכמה שכותבים והקיצו כו ומסיימים בראשנו וזה לא סותר) עכפ תמשיך לכתוב וגם בנושאים שלא שנויים במחלוקת. שבת שלום וחודש טוב, יחי המלך המשיח. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 14:38, 2 בספטמבר 2016 (UTC)

:א. טעות. גאווה בעניינים קדושים - חיובית בהחלט, כמפורש בשיחות רבינו כמ"פ. ב. לשון רבינו פעמים כך ופעמים כך. למאי נפק"מ?--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ל' באב ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 21:27, 3 בספטמבר 2016 (UTC)
::שאלה קטנה מסקרנת: מי הם הרשעים שבאבדם תהיה לך רינה? אותם משתמשים שלדעתך לא הגיבו עניינית לטענותיך?
::וגם, כמה פעמים ראית בשיחות רבינו את הפסוק הנ"ל?? {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:52, א' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::הערה קטנה. 'והוא בראשם' הכוונה בראש הקמים לתחיה, ולכן זה לא יהיה נכון לומר 'והוא בראשנו'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באלול ה'תשע"ו 14:52, 7 בספטמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי]] היקר, אענה בשמחה לשאלתך הסקרנית: לא כתבתי כלל שיש רשעים שבאבדם תהיה '''לי''' רינה, בסך הכל כתבתי פסוק מפורסם, שאין מה לחלוק עליו. כאשר רשעים אובדים, יש רינה בעולם.
::::כמה פעמים ראיתי בשיחות רבינו הפסוק הנ"ל? איני זוכר כרגע מקורות, אבל למאי נפק"מ? כמה פעמים ראית את זה {{קריצה}} בתורת רבינו?...--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ב באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 21:40, 25 בספטמבר 2016 (UTC)

== '''שנה''' ==

ממש משמח אותנו המסקנות שלך מ'שנה של פעולות' (אגב, באמת היתה שנה של פעולות? או רק ב'בין הזמנים'. האם היו בכלל 'פעולות', או רק הצקות? יש לבדוק את זה), כי אולי זה יגרום לך להסיק כבר שמקומך לא כאן.
ואין פה מה להיפגע, אלא כמו שאם תהיה אנציקלופדיה יהודית, אז אין שם מקום למישהו שלא יהודי, כמו כן באנציקלופדיה חב"דית-משיחית, אין מקום למישהו שלא רואה את עצמו שייך לזה.
כמו שאובייקטיביות מגיע אחרי הנחות יסוד במהות היהדות, כך גם כאן, האובייקטיביות מתחילה אחרי הנחות יסוד שדברי הרבי אמת ונצחיים. '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ"ט באב ה'תשע"ו

:א. אני שמח בשמחתך (בשם מי אתה עוד כותב?).
:ב. מעולם לא כתבתי באופן רצוף. כרגע אין אצלי מושג של "בין הזמנים", משום שסיימתי זה מכבר את הלימודים בתו"ת (לצערי).
:ג. בכתבי 'פעולות' התכוונתי בכיוון מטרתי אותה הצגתי מלכתחילה - להתאים את האתר כך שיתאים לשמו, "חב"דפדיה" ולא "משיחיסטפדיה". ייתכן שלטעמך אלו 'הצקות', מכל מקום - לא אתה הוא המוסמך לקבוע זאת.
:ד. מעולם לא נפגעתי מדבריו של אי מי, זה רק חיזק אצלי את השערתי מתחילה, שקצת קשה לדבר ולהתדיין עם אנשים שאינם יודעים מה הם אומרים (כך לפחות עולה מ'טיעוניהם' שהועלו ללא בושה על גבי המרשתת).
:ה. הנחת היסוד שלי (אני מקווה שגם שלך) היא שכל דבריו של רבינו אמת ויציב, נצחיים לעולמי עד ולעולם לא ישתנו. כמה חבל שכדי להתמודד עם דברי הטעם שהעליתי, אתה בוחר להגדיר אצלי הנחת יסוד שגויה.
:האתר אינו חב"די-משיחי כי אם חב"די מנקודת מבט משיחית. ידעתי זאת היטב, אלא שהדבר אינו מצדיק כתיבת עובדות [[שיחה:צבאות השם (ישראל)|'''שקריות''']], או התעלמות מעובדות [[שיחה:רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|'''שנכונות לכולי עלמא''']]. ב[[שיחה:האוהל|מקרים שלא]], ניסיתי להסביר מדוע העובדות שהעליתי מתאימות גם לאתר (אינני זוכר אותך כמשתתף פעיל בדיון על האוהל, תנסה לבדוק שם).
:בינתיים, העורכים הנכבדים הוכיחו את בורותם המדהימה בנושאים אלו, או את החוסר המדהים בכישרון ההסברה שלהם (וכידוע שחיסרון בהסברה הוא גם חיסרון בהבנה), או את עצלותם להעלות את דעתם על גבי האתר.
:כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, ונזכה זעה'ן זיך מיט'ן רבי'ן נאו.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ל' באב ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 21:41, 3 בספטמבר 2016 (UTC)
::א. אם אתה מתכנן להמשיך ולכתוב עוד הערות בדפי שיחה כאן, הצעתי כחבר שתתקן את חתימתך שהמספר בה הפוך.
::ב. מצטרף למ. פינחסי בנוגע לכך שאנציקלופדיה זו תמשיך להיות חב"דית-משיחית, דהיינו "חב"די מנקודת מבט משיחית" (- פשוט, כי אין עוד נקודת מבט חב"דית אחרת. נכון שיש חב"דניקים שלא יוצאים למבצע תפילין, וחב"דניקים שמצביעים ליכוד, וחב"דניקים שמאמינים בציונות, וגם חב"דניקים שלא סגורים אם הרבי הוא משיח או שלא מכירים בנצחיות חייו. ואף אחד מהם לא יכול לגרום שיהיו כמה נקודות מבט בחב"ד). ובמילא, לעניננו, אם זו המטרה היחידה שלך בשהותך כאן, שהות זו אכן מיותרת.
::ג. לאידך, לא הייתי ממהר להסיק שמקומך אינו כאן. וזה כבר תלוי בך, כי יכול להיות שיש לך הרבה מה לתרום, אך רק מתוך הבנה בכך שהדברים הנ"ל לא ישתנו כאן אף פעם. אתה יכול לתרום בערכים 'סתם' שקשורים לחסידות וגאולה ומשיח, או (אם זה ממש קשה) אפילו בערכים כמו שאתה אוהב, אך בלי לנגוע בהנחות היסוד כאן שלא יזוזו [דוגמא: אם תשווה בין פסקת ההיסטוריה בערך [[אורו של משיח (קעמפ)|אורו של משיח]] לבין הערך על הקעמפ האהוב עליך, תגלה שאתה יכול לתרום הרבה לערך ההוא בלי שאף אחד יפריע לך. וכיו"ב]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:11, א' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

:::א. עשיתי זאת בכוונה, כי שם המשתמש שלי הוא ההפוך. ייש"כ.
:::ב. אין לי כל כוונה לחלוק ע"כ (כפי שכתבתי), מטרתי המוצהרת הינה לתקן את העובדות המתאימות גם לקו זה (ואינן מופיעות כאן מפני הקצנת-יתר של העורכים, אך הדבר אינו תואם את רוחה של חב"דפדיה).
:::ג. תודה על הרעיון. אינני יודע מי וכיצד הבין שאני מתעתד לפרוש, כהרגלי אני מציץ מידי פעם ומנסה לתקן. תודה על הרעיון. כוח"ט.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] א' באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 09:46, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
::::מענין מה רומז שם המשתמש שלך.... שאתה עכשיו מנסה להסתיר....--[[מיוחד:תרומות/95.86.126.36|95.86.126.36]] 10:08, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::לא חשבתי שישקיעו כ"כ הרבה זמן בניסיון לפצח טעות שלי... שיהיה לך בהצלחה. את כל השערותיך תכתוב כאן, ואם יהיה לי זמן גם אקרא אותם.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] א' באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:23, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::הדבר העיקרי שהעורכים הוכיחו זה שאין להם מוטיבציה לאבד את זמנם לשווא בוויכוחי סרק. אנחנו מעדיפים להשקיע את הזמן בהפצת האור. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:08, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::[[משתמש:להתראות|להתראות]] היקר, כתבתי לך כבר כמה פעמים שלא כל מה שלא מוצא חן בעיניך הוא "סרק", "חסר תועלת" או "טפשי". הפצת האור צריכה להיעשות בצורה הנכונה, ולא תוך השמטת עובדות שנכונות לכולי עלמא, מצד חששות שאין בינן לבין כתיבת אנציקלופדיה כל קשר (קרא שוב את דבריך [[שיחה:האוהל|כאן]] ותחשוב לבד). בהצלחה, כוח"ט.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] א' באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:23, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::::ואגב, את זה קיבלת בזמנו בדף השיחה שלך, ולא ראיתי ששינית את מעשיך וסגנון כתיבתך בעקבות כך. כמה חבל.
::::::::"להתראות היקר, קרייזי היקר, זכותכם שלא להסכים עם הדברים הבאים, אך אנא קראו בתשומת לב, אני מקווה שהיות שאיני חשוד באמונותיי, תוכלו לחשוב על הדברים לגופם של דברים ולא לגופו של אדם.
::::::::מצער אותי מאוד לראות את צורת הכתיבה שלכם ל-5778. אני מוצא שמשתמש 5778 נוקט באופן עקבי בסגנון כתיבה כנה וענייני. הוא לא מסתיר את דעותיו, אך מגיב תמיד בצורה עניינית ולא לגופם של אנשים או בהסטה של הדיון. לצערי לא נראה שהוא מקבל תגובות באותו מטבע. אני מתפלא הביטוי 'הצקות' והסגנון הנלווה אליו שהוא רחוק ואולי אפילו הפוך מהמתרחש בפועל, לדעתי. את דעתי על עצם הטענות של 5778 אפרט בדיון הרלוונטי באולם הדיונים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו".
::::::::--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] א' באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:41, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
לצערי ולבושתי, מרפרוף קל בדפי השיחה, והמעקב הלא רציף שלי על הנכתב בדפי השיחה בערכים השונים, המצב לא השתנה והדברים שכתבתי אז נכונים גם היום. הלוואי שאני טועה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באלול ה'תשע"ו 14:54, 7 בספטמבר 2016 (UTC)
:אני גם לא מסתיר את דעותי. היות ואני יודע מה המסקנה שפותח הדיון רוצה להוביל ואני לא מוכן להסכים איתה בשום פנים ואופן, אני לא רואה שום צורך לפתוח בדיון עניני ולהסביר את עצמי. ייתכן ואני טועה, ובהרבה דברים אחרים לא אכפת לי להתפשר, אבל בנושאים האלו אני לא רואה שום ענין בויכוח שלדעתי הוא חסר תועלת היות ושום הגיון לא ישכנע אותי, כי האמונה שלי היא בהחלט למעלה (ויהיו שיאמרו למטה) מהגיון. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:54, 8 בספטמבר 2016 (UTC)

::[[משתמש:להתראות|להתראות]] היקר, קצת קשה לי להאמין שאתה באמת חושב שהדיונים הללו הם דיונים באמונה. אתה יודע למה? כי לא מצאתי אפילו פעם אחת שהרבי שלנו - ששנינו מאמינים בו - התייחס כך לשאלות באמונה. הרבי לא פחד לדון בשום דבר, הוא הסביר היטב את דעותיו והתייחס לכל שאלה.
::כמובן, זכותך להוסיף תמיד שדעתך בנושא נקבעת ע"פ האמונה {{קטן|(וכאן הבן שואל, הרי אני טוען שאמונתך משוללת יסוד '''בתורתנו הקדושה''', אז איזו מן אמונה זו להאמין במשהו שלא נכון ע"פ תורה? אבל לא ניכנס לזה עכשיו).}} אבל ההימנעות המוחלטת מדיון ענייני (כפי שהודית בעצמך) על ידי תירוץ שכזה - אומרת דרשני.
::חודש אלול, חודש של חשבון נפש, חשוב היטב על האמונה שלך - ובלי קשר בכלל מה תוכנה, אלא כיצד הינך ניגש לנושאי אמונה, במה אתה מאמין, ועל פי מה אתה קובע את אמונותיך.
::כוח"ט לשנטו"מ, שנה של גאולה שלימה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ב באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 21:38, 25 בספטמבר 2016 (UTC)
::: אינני מכירך, ואינני נכנס לגופו של הוויכוח, אבל כמדומני שישנו הבדל בין ויכוח על נושא לבין הצגת עמדה רשמית בו.
::: אינני חושב שמר להתראות אכן מתנגד לכמה עניינים כפי שהם, אלא על אופן הצגתם וכדעה רשמית, וד"ל. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:50, 25 בספטמבר 2016 (UTC)

::::[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]], רואים שלא נכנסת לגופו של דיון... המדובר הוא לא בהצגת '''דעה''' רשמית, המדובר הוא פשוט ב'''עובדות''', שמר להתראות וחבריו מעדיפים להתעלם מהם. את התירוץ לכך קראת בעצמך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ב באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 22:05, 25 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::ידוע מאמר העולם 'מי שלא עושה לא טועה'. ואכן, בדברים צדדיים ייתכן ומותר להתדיין, אך בענינים אותם אני רואה כיסוד מוסד בתורתנו ואמונתנו (וכך ראו זאת כל החסידים בשעת אמירת הדברים, ורק בעקבות הנסיון שינו את דעתם ואמונתם) - אני מעדיף לא להיות חכם, ולא לבוא לידי נסיון. ועל פי דברי היום יום הידועים שבדורנו צריכים כל בעלי השכל להניח שכלם על הצד, אני מעדיף להמשיך באמונה נאיבית ופשוטה בלי לנסות אפילו להסביר.
:::::אגב, אם תנסה לברר עלי אצל מכירי, תשמע שאני אכן הולך לאוהל, קורא בספרים עם זי"ע, ועוד ועוד 'עוונות' כגון דא, ורבים מידידיי הם מהצד המדומה ה'שני' של המפה הפוליטית, אך בכל הנ"ל אין בשביל לגרום לי להיכנס לדיון שהמטרה המוצהרת בו היא לשכנע אותי להפסיק להאמין אמונה שלמעלה מהדעת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:30, 26 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::למעלה מהדעת, למטה מהדעת, העיקר שלא בדעת ידברו...[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]

:::::::[[משתמש:להתראות|להתראות]], שאלה מעניינת: האם את אותה מידה של זלזול ואפס רצון להסביר את דעתך למישהו אחר (גם כשהלה מנסה לשכנע אותך) תפנה כלפי יהודי שאינו שומר תומ"צ לע"ע, כאשר יבוא אליך בשאלות ותמיהות על אמונתך? האם אחיך, חסידי חב"ד, גרועים ממנו?
:::::::אגב, דברי ההיום יום הידועים לא באו למנוע ממך לעיין היטב בדברי התורה הקדושה ולבדוק האם "אמונתך" מתאימה להם. ואכ"מ.
:::::::איני מכירך, ולכן לא אוכל לפנות למכיריך - אך זה כלל לא משנה. בא נראה אותך עכשיו חוזר, ללא קשר אלי, אל [[שיחה:האוהל]], ומנסה להסביר מדוע לא שייך לכתוב בערך את '''העובדות''', כדי שכל יהודי שיכנס לאתר (וב"ה יש רבים כאלו) יוכל לראות היכן יכול הוא להיפגש עם רבינו '''בגשמיות'''.
:::::::כוח"ט לשנטו"מ.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ג באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:18, 26 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::::א. אם מטרתו המוצהרת היא לשכנע אותי - אכן לא אקיים איתו שום דיון. מלבד זאת, שחצי אמת הוא שקר שלם, ומדעות שקרובות יותר לאמת, קשה יותר להישמר מאשר דעות הרחוקות ממנה כמטחווי קשת. ב. תוכל לשאול את מכיריי שנמצאים כאן בחב"דפדיה. ג. לא אחזור לשם כי הסברתי מדוע אינני רואה צורך לבזבז על כך זמן. ד. עיינתי ושמעתי את כל הדעות וההסברים, והשתכנעתי שאכן אם מנתחים את דברי הרבי מנקודת מבט שכלית אפשר להגיע למסקנה הינך רוצה להוביל, וזו בדיוק הסיבה שאני רוצה להניח שכלי על הצד ולא לקיים על כך דיון, בגלל שאני מפחד להתקרר וליפול בפח יוקשים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:26, 26 בספטמבר 2016 (UTC)

בעברית פשוטה - אתה לא רוצה ללמוד את דברי הרבי, כי אתה מפחד לגלות שאמונתך אינה נכונה ע"פ תורה... נו, על זה אמר רש"י בתחילת פרק חלק "מה לנו ולאמונתו".

[ויודגש: בכהנ"ל אין אף טיפת זלזול בעצם האמונה, אלא אך ורק בהסתכלות, השגויה לענ"ד].

כוח"ט!--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ג באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 14:44, 26 בספטמבר 2016 (UTC)
:לא רוצה, אלא לומד בפועל, אך לא מנקודת מוצא שכלית אלא מנקודת מוצא אמונית. ואכהמ"ל היות וכנ"ל אין כאן מטרה לקיים דיון, אלא כל אחד מאיתנו כבר קבע מראש את דעתו ורק רוצה לכפות אותה על הזולת. אם היה לי ולו שמץ של הרגשה שאתה באמת מחפש לשמוע, יש סיכוי טוב שהייתי מנסה לענות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:09, 27 בספטמבר 2016 (UTC)

::אבהיר עצמי שוב (ואקווה שלא אצטרך לעשות זאת יותר): בדיון זה אינני מעוניין לשכנע אותך. לא כתבתי בערך [[ג' תמוז]] שברצוני שייכתבו העובדות כפי שאני מבין אותם, מכיוון שאני יודע את המצב - שהאתר הזה הוא משיחי, וכך הוא רואה את פני הדברים. דפי השיחה אינם המקום המתאים לדון בנושאים אלו.
::הדיון אותו אני מנסה לנהל הוא על הערך [[האוהל]] דווקא, שלטענתי - העובדות אמורות להופיע בו גם מנקודת מבט משיחית. לא משיחית שאתה וחבריך מייצגים, אלא משיחית-כללית, בה מחזיקים וממנה אוחזים (רוב) הרבנים המשיחיסטים.
::[ובלי קשר, ביקשתי לנהל דיון נפרד, על כללות ההנהגה של האתר. כי אף אם הוא כותב מנקודת מבט משיחית, שומה עליו להתייחס לעובדות. אבל לזה אין כל קשר לדיון הנ"ל].
::ועל טענה זו לא קיבלתי תשובה, לא ממך ולא משאר מכיריך.
::בהצלחה רבה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ב' בחשוון ה'תשע"ז, שנת [[הקהל]] 20:59, 3 בנובמבר 2016 (UTC)

== תמיהה ==
כמה דברים:1.אם אתה לא מאמין ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות נשיא הדור]] ניחא, ב[[גאולה]] תתפקח.
2.למה אתה כותב דברים אנטים באתר שמאמין בנצחיות [[מלך המשיח]] וגם מפרסם את זה? אתה לא חושב שזה מוגזם? הרי אתה בעצמך יוצא מגוחך לעיני הגולשים בזה שאתה כותב הפוך מכולם.
3.לגבי עובדות "שקריות" מי שאומר(במקרה הזה כותב) לאחרים הוא בעצמו, וד"ל.
4. זה שלא עונים לך על דבריך ה"שכליים" זה לא מפני שאין מה לענות, זה מפני שיש דברים יותר חשובים לעשות באתר מאשר להתווכח ויכוחי סרק על דבריך המעוררי רחמנות,ואין לאנשים כח להתווכח על דברים מובנים וברורים ולהסביר לך איפה אתה טועה. שגם ככה אתה לא מבין שמתיחסים לדבריך כאל דברי הבל לא מצחיקים, את דבריך תכתוב באתר אחר עם אנשים עם דעות משונות כמוך. (אגב, מצד אחת אתה כותב שהאתר הוא מנקודת מבט משיחיסטית, ומצד שני אתה כוב שהאתר משיחיסטי אולי תחליט?)
5.(אני לא בא להתווכח אתך על דעות (שכבר כתבתי את משנתי בנושא) אני רק מנסה להאיר את עיניך.) אתה שוכח את דברי הרבי על פסק דין מפורש מהרמב"ם, [[הרבי]] אומר על זה שמי שלא מאמין בזה שהוא נשמה בגוף הוא כופר בתורה כולה!ואני מצטט(מה שבסוגרים זה דברי הרבי.): "כל מי שאינו מאמין בו (ב[[מלך המשיח]], "מלך מבית דוד כו'", נשמה בגוף בעולם הזה הגשמי) או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר [[נביא|נביאים]] בלבד כופר אלא בתורה ובמשה רבינו"! התוועדויות ה'תשמ"ו חלק א' עמוד 155. אז זה מה ש[[הרבי]] אומר בנושא ואתה בכל זאת מאמין שדברי ה[[רבי]] חיים וקיימים (כנ"ל לגבי הנבואה שמלך המשיח עומד להתגלות).
'''הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקים בגוף גשמי'''. [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]]. --[[יחי המלך]] 22:51, 4 ביולי 2017 (UTC)
:{{א|רון}} היקר, אין ענין להילחם נגד הרוח, המשתמש הנ"ל לא פעיל כבר המון זמן, ואף אם היה פעיל לא היה טורח כנראה להסביר לך את טעותך (אני לא הייתי טורח ללהסביר למשתמש אנונימי). ושלא יהיו לך אשליות - לא תשכנע אף אחד. ולא, הטעם הוא לא כי האנשים האלה לא מאמינים לרבי, אלא מהסיבה הפשוטה שרוב האנשים האלה לומדים קצת יותר שיחות של הרבי ממך וחביריך. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:22, 6 ביולי 2017 (UTC)
::לימוד לחוד ואמונה לחוד, ולא דרושה רק אמונה בנותן התורה, אלא גם אמונה בכך שהתורה ניתנה מאת ה'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:06, 9 ביולי 2017 (UTC)
:::ולטענתך {{א|להתראות}}, {{א|5778}} {{א|שף ויתיב}} ואני הקטן (ועוד כמה וכמה..) מחקנו את שמו של הרבי מספריו הק'?! רק בגלל שאנו לא סוברים כמוך?! (לפעמים מרוב פחד לאבד את בסיס החנוך (המעוות) כבר לא שמים לב לטיעונים המצחיקים שמעלים..)-- - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:50, 9 ביולי 2017 (UTC)
::::{{א|שף ויתיב|שף}}, לצערנו הוא פעיל אף פעיל, רק שהוא מצא לעצמו זירה אחרת... [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 15:26, 9 ביולי 2017 (UTC)
:::::סלך לי [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] כלום הנך יודע את כמות השיחות שאני לומד? מי שמך להחליט כך? נ.ב. אף אחד לא טורח וגם לא יטרח להסביר לי את "טעותי" כי פשוט היא לא קימת (זה מזכיר לי קצת את הבדיחה ששאלו בן אדם למה הוא נוסע בנתיב השמאלי, הוא ענה שהוא לא מבין למה כולם נוסעים הפוך...).
:::::[[משתמש:הנחה|הנחה]] אתה יכול להסביר לי על איזה ספרים אתה מדבר? לגבי חינוך מי שמדבר... אתה נראה לי לא רק מפחד לאבד חינוך, אלא גם מפחד שידעו שאין לך חינוך. ומעוות זה לפעמים הישר (ולהפך עיין בבדיחה). נ.ב. אתה מוזמן לענות לי בדף שיחתי. ולפני שאתה מנסה לתקן אחרים תתקן את עצמך ולפחות תחזור בך מדבריך שכתבת בלי למצמץ. (לפעמים מרוב שחדורים ברוח קרב לא שמים לב לשטויות ולפגיעות שכותבים (אני כותב על פגיעה בגלל מה שאתה כתבת)).
:::::{{מצטרף}} לדברי {{א|יעקב בן שמואל}} ואני חושב שכדאי אולי ש {{א|5778}} יאמר בפירוש מיהו ולא יענה ממשמשים אחרים. [[משתמש:רון|רון]] [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]].
::::::אני רק תפרתי כובעים, מי שחושב שמתאים לו שילבש. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 07:02, 10 ביולי 2017 (UTC)
:::::::{{א|רון}}, כוונתי היתה ש5778 עבר לעשות נזקים במקומות אחרים (וד"ל), ולא שהוא פעיל כאן ממשתמשים אחרים [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 21:57, 10 ביולי 2017 (UTC)
::::::::{{א|רון}}, דבר ראשון, תן לי לנחש שאת השיחה שציטטת מעולם לא למדת והינך מכירה רק מציטוטים. דבר שני, זהותי ממש אינה סוד, וכל המשתמשים כאן יוכלו להעיד שלא רק שאינני 5778 היקר אלא דיעותיי ודיעותיו שונים לחלוטין. {{א|שף ויתיב}} מחוץ לחשבון
:::::::::ול{{א|להתראות}}, כתבת לי פעם שתמימות היא מעלה נפלאה. באמת חכמה גדולה לתקוף חצי מחסידי חב"ד אישית ואז לבוא ולומר "רק תפרתי כובע". מלבד זאת, עצם טענתך תדמה לאחד שיטען שכתוב בתורה שיש"ו הוא ... ואז אם תבוא לפרוך לו יבוא ויאמר "אינך מאמין בנותן התורה", ואח"כ כשתאמר לו שאינך מתעם מנותן התורה יענה "רק תפרתי כובע"... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:15, 11 ביולי 2017 (UTC)
::::::::::א. היא אכן מעלה נפלאה. ב. כתבתי דברים נכונים שגם אתה מסכים איתם, לדעתי הם אכן מתאימים לחלק מהמשתמשים, אבל לא תקפתי '''אישית''' לא חצי מחב"ד ולא רבע מחב"ד (וממה נפשך, אם זה אישית, זה לא חצי מחב"ד), אלא כתבתי נקודה כואבת כ'תפירת כובע'. ג. אינני טוען שהם לומדים פחות, אלא טוען שאצל רבים מהם כל הגישה ללימוד לוקח בחסר גדול. לטעון עלי שאני תוקף בלי להכיר, זה פשוט בדיחה. אתה יודע בדיוק היכן מקומי ב-770 בשנים הטובות, ומי הם חברי. ברור לי שלדעתם זו הדרך הנכונה וזוהי האמונה האמיתית בנותן התורה, והסתכלות אחרת היא נאיביות ועצימת עיניים הבנה מסולפת ועיוות הכתובים, ולכן אני לא מוצא מקום להתדיין על פירושים בשיחות, כי זה לא יוביל לשום מקום כי אכן אני מכיר בכך שאנו מחולקים על יסודות ולא על פירושים. וכמובן שזה לא סותר לאהבת ישראל ואחדות החסידים והערכה אישית על פעולות ותובנות של חסידים ידידים קרובים בלב ונפש, אבל בעניני '''אמונה''' אני לא מוכן לפתוח בדיון, בגלל הנקודות האמורות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:15, 11 ביולי 2017 (UTC)
ובכן {{א|להתראות}} אם אינך רוצה לפתוח דיון אז אל תכתוב דברים שמצריכים דיון ואל תתדיין. להזכירך זה לא שמחולקים אתה מביא את השיטה החולקת, אתם קוראים לעצמכם בשם נגד, זה לא 2 שיטות זה שיטה ומתנגדיה אין לכם שום שיטה. זה כמו שהמתנגדים אין להם דרך אלא הם פשוט נגד.
{{א|שף ויתיב}} א'. כן למדתי את השיחה אני לא מצטט אם אני לא יודע את ההקשר, (וכנ"ל לגבי כל השיחות זה שאתה מכיר בודדים זה לא אומר שכולם ככה). ותן לי לנחש ש'''אתה''' לא למדת אותה. ב'. לא הבנת אני לא אמרתי שאתה זה הוא, אני אומר שמישהו פה שלוח שלו לכתוב דעות(למשל, אני מצטט: רוב האנשים האלה לומדים '''קצת''' יותר שיחות של הרבי ממך וחביריך. מי בדיוק אנשים? אני דיברתי ספציפית. אתה פשוט מנסה להגן על מה שלא התקפתי.).בהתחלה בכלל לא דיברתי אליך אבל אתה כמו צעקת לי "אני המגן שלו", (ואגב על ראש הגנב בוער הכובע בככל לא התכוונתי אליך אתה קפצת בראש. וגם אתה כותב אנשים למה אתה לא כותב פשוט דעה?), התגובה שלך הראתה לי את זה שזה חשוב לך אישית. [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]], --[[יחי המלך]] 08:19, 11 ביולי 2017 (UTC).
:באיזו קלות נסחפים כאן לדיון אישי ולא ענייני...
:מה שבטוח, שאף אחד לא ישנה את דעתו בכיוון מתאים יותר לכוונת הרבי מלך המשיח שליט"א, על ידי דיונים בחב"דפדיה. כן יש סיכוי שזה יקרה בזכות לימוד שיחות של הרבי. אז עזבו את הדיון הזה, ולכו ללמוד שיחות (כמובן שבסיום לימוד השיחות ניתן להכנס לחב"דפדיה על מנת להרחיב בערכים השייכים...). -- '''בברכת "יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]"''', • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:11, י"ז בתמוז ה'תשע"ז
:{{קטן|הערת אגב, ל{{א|יעקב בן שמואל}}: בין הנזקים שלו - לגבי הטיעון המופרך על חיי שרה נ"ב - רציתי להעיר רק שבכינוס השלוחים של הארגון הרשמי וכו', מידי שנה מתקיימים כמה שיעורים והרצאות אודות השיחה של נ"ב, וגם ציטוט מן השיחה מופיע כל שנה בשער התוכניה שלהם, כפי שאפשר לראות שם. ומכיוון שלא ראיתי ציטוטים ולא שיעורים מיוחדים על שיחת חיי שרה תשמ"ז, מ"ח, מ"ט וכו' - יש להניח שהארגון (שהוא אבי אבות חב"ד הרשמית) רואה בשיחה חידוש 'כלשהו'. -- '''בברכת "יהפכו [[בין המצרים|ימים אלו]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לששון ולשמחה]]"''', • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:31, י"ז בתמוז ה'תשע"ז}}
::להתראות מה שאתה כותב מאד מעניין. תוכל אולי לפרט יותר? איזה טעות יסודית אתה מזהה אצל כמה מאנ"ש, לדבריך? [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 13:57, 11 ביולי 2017 (UTC)
:::באמת הדיון הפך לאישי, אולם שתי נקודות: א) {{א|להתראות}} זאת בדיוק הבעיה, כשתקלוט שהמחלוקת היא לא על יסודות אלא על פירושם של שיחות מסויימות אזי תראה שדעתי כמעט כדעתך ברוב הדברים. ב) {{א|רון}} קשה לי לנהל שיחה עם מישהו שלא מכיר אותי, באם הינך מכיר את אחד מהעורכים בחב"דפדיה תשאל אותם לזהותי (אני מאמין שבהיותך משיחיסט מוקצן הינך ככל הנראה מכירני). פשוט כמה מהדברים שכתבת עלי מראים עד כמה יש לך דמות מעוותת בראש על כל מי שדעתו אינו כדעתך (כמה דוגמאות מתוך דבריך: "זה שאתה מכיר בודדים" (למדתי בצפת ג' שנים), "אתם קוראים לעצמכם בשם נגד" (אני מתעב את המפלגה האנטית בדיוק כמו המפלגה המשיחית), והמשפט המצחיק ביותר שראיתי אי פעם "זה לא 2 שיטות זה שיטה ומתנגדיה אין לכם שום שיטה"... חבל מאוד שבמקום לעסוק במשיח (דהיינו אהבת ישראל - ראה ריבוי שיחות, ובטוח הינך מכיר את בשורת הגאולה סי' לב (מטו"מ נ"א), ואת שיחת ויקהל תשנ"ב) ישנם כאלה שעוסקים בפילוג. [[מיוחד:תרומות/45.50.160.249|45.50.160.249]] 23:19, 11 ביולי 2017 (UTC)
::::ההוכחה האמיתית לזה שיש כאן מישהו שתוקף ללא הבחנה, זה שהוא תוקף אפילו אותי, שאני בכלל בעדו... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:42, 12 ביולי 2017 (UTC)
:::::יישר כח לכל התוקפים לכל הכיוונים, המגיבים החיוביים ושאינם חיוביים כאחד. רק מה, אשמח שבפעם הבאה לא תעשו את זה כאן, כי האימייל שלי מלא מהודעות "כתבו לך הודעה בחב"דפדיה". בברכת יתמו חטאים - ולא חוטאים (ועי"ז יאבדו הרשעים ותהיה הרינה) - מן הארץ, תיכף ומיד ממש, בהגלות נגלות עלינו מלכנו כ"ק אדמו"ר זי"ע. [[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י' באב ה'תשע"ז 14:45, 2 באוגוסט 2017 (UTC)

== ציונות ==
לכבוד הרב 5778 הנכבד!
שלום וברכה!
בתימהון '''הכי גדול''' ראיתי שהינך נמנה על מתנגדי הציונות לכל זרמיו וכו'. על אף שהרבי מתנגד לרעיון ה'אתחלתא דגאולה' שבציונות, היכן מצינו שהרבי מתנגד לצינות בכלל?
--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 06:02, 19 בספטמבר 2016 (UTC)

:[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] החביב, יישר כח על תשומת הלב. למעשה, הנוהג כאן בחב"דפדיה הוא שכאשר ישנו מונח שרוצים להזכירו בקצרה, ללא הרחבת יתר ופרשון מושגים - פשוט עושים הפניה פנימית בתוך האתר אל הערך עצמו.
:כך בדיוק נהגתי בקשר לעניין הנ"ל.
:כוח"ט לשנטו"מ.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ב באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 21:43, 25 בספטמבר 2016 (UTC)
::כתבת שהינך מתנגד לכל [[יום העצמאות|השלכותיו]] [[מדינת ישראל|המעשיות]] ו[[אברהם יצחק הכהן קוק|הרעיוניות]]. ועל זה תמהתי. [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]
:::לא הבנתי, בהתחלה הערת לי שהרבי אינו מתנגד לציונות בכלל, והגבתי שאני לא מתכוון למשמעות המילולית של העניין, אלא למושג כפי שנתפרש בארוכה בערך אליו מפנה הקישור.
:::אשר על כן, הנני בהחלט נמנה על המתנגדים ל[[יום העצמאות|כל]] [[מדינת ישראל]|עניינים] ו[[אברהם יצחק הכהן קוק|אלו]]. בנוגע למדינת ישראל ספציפית יש להעיר, כי אף שפשיטא שאין להתנגד לעצם הרעיון (ובוודאי כאשר הוא כבר מציאות קיימת, דלא כשיטת הטועים משכונות מסויימות בעיר הבירה), הרי לא נכתב שהנני מתנגד לעצם העניין, אלא לעניין כפי שהוא מ"השלכותיו" של ה[[ציונות]]. וק"ל.
:::כוח"Y לשנטו"מ.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ג באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:22, 26 בספטמבר 2016 (UTC)

== יתמו חטאים... ==

צורם לי מאוד (סיום) המשפט בסיום דף המשתמש האישי שלך. אמנם אתה לא חייב להתחשב ברגשותיי, אבל לענ"ד זהו משפט נוראי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:33, 17 ביולי 2017 (UTC)

חב"דפדיה:לוח מודעות

2017-04-11T20:44:03Z

5778: /* ניגוני תשל"ד */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
{{לוח מודעות}}

<noinclude>[[קטגוריה:חב"דפדיה]]</noinclude>

== כניסה לערך דרך סימניה ==
[javascript:(location.href="http://chabadpedia.co.il/index.php/" + prompt("%D7%94%D7%A7%D7%A9 %D7%90%D7%AA%20%D7%A9%D7%9D%20%D7%94%D7%93%D7%A3%20%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90."))|מעבר לדף בחב"דפדיה]
באמצעות תכונה זו ניתן לעבור לדף ישירות.
ההתקנה כמו בבוקמרקלט--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 14:14, 25 בינואר 2017 (UTC)

== סדר בקטגוריות ==

אני רוצה לנסות לעשות קצת סדר בקטגוריות. מכיוון שלא כולם עוקבים אחרי כל דפי השיחה בכל הקטגוריות, אני ירכז פה קישורים לכל הדיונים שיתקיימו בנושא.

*[[שיחת קטגוריה:ערים בעולם]] - לפתוח קטגוריה לכל מדינה, ולקבץ תחתיו את כל הערכים הקשורים. בנוסף למחוק קטגוריות שכבר לא יהיה צורך בהם.
*[[שיחת קטגוריה:ארץ ישראל]] - פתיחת ה[[:קטגוריה:ארץ הקודש]] והגדרה מחדש לקטגוריות [[:קטגוריה:ארץ ישראל|ארץ ישראל]] ו[[:קטגוריה:מדינת ישראל|מדינת ישראל]].

כולם מוזמנים להעיר ולהאיר, להתנגד ולהסכים ובעיקר להגיב. אחרי שבוע שלא יהיה התנגדות אני יתחיל לישם. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 15:28, כ"ט בטבת, ה'תשע"ז ''(27 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:*[[שיחת קטגוריה:מדינות שהיו ברוסיה הקומוניסטית#מה כלול בקטגוריה?]] - כל המדינות שהיו בחסות רוסיה הקומניסטית אן רק מדינות סססר?
:*[[שיחת קטגוריה:מדינות שהיו ברוסיה הקומוניסטית#דיוק היסטורי]] - שם שיהיה מדויק מבחינה עובדתית לכל הקטגוריות בנושא ברית המעצות/קומניסטים.

:דיונים נוספים. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 01:50, ב' בשבט, ה'תשע"ז ''(29 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::בשביל הנוחות נוצר הדף [[משתמש:מחלק דולרים/פרויקט סדר בקטגוריות]]. מעכשיו אני ימשיך לעדכן שם. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 14:56, י"ד בשבט, ה'תשע"ז ''(10 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== שם הערך פסק דין ==

מה עדיף לדעתכם '''[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]''' כמו השם כרגע, או '''פסק הדין שהרבי מלך המשיח''' כמו שהפתיח בערך כרגע, לתגובתכם ב[[שיחה:פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח#שם הערך]] אודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בשבט ה'תשע"ז 20:09, 29 בינואר 2017 (UTC)

== [[תבנית:וידאו מוטמע]] ==

תבנית להצגת וידאו/אודיו מוטמע בדף(ניתן גם מאתר אחר ללא העלאה לחב"דפדיה).--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 12:58, 16 בפברואר 2017 (UTC)

== דרושים ==

דרושים 5 משתמשים בעלי ידיעה בהיסטוריה חסידית לכתוב כל אחד 2 קטעי הידעת לעמוד הראשי [[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[כ"ד בשבט]] [[ה'תשע"ז]]

== [[תבנית:תוכן נטען]] ==
התבנית עובדת.--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 13:17, 24 בפברואר 2017 (UTC)
:יש"כ על המאמץ. נראה שזה עדיין לא עובד. בדקתי גם בדף התבנית עצמה, וגם בפורטלים דוגמת [[פורטל:קראון הייטס]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט בשבט ה'תשע"ז 22:52, 25 בפברואר 2017 (UTC)
::היא דווקא כן עובדת ראה [[פורטל:חסידות/הקב"ה עולמות וסדר השתלשלות 2|כאן]], יישר כח!!!--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:36, 26 בפברואר 2017 (UTC)
:::אכן עובד מצוין. כנראה לקח זמן עד שהתעדכן במערכת, כי בדקתי בהרבה מקומות ולא עבדה. men זה פשוט תענוג שיש לנו סוף סוף מישהו שגם מבין בעניינים האלו וגם מתנדב ומשקיע ולא מפסיק לקדם אותנו. תבורך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' באדר ה'תשע"ז 16:19, 27 בפברואר 2017 (UTC)
::::תודה רבה רבה ל[[משתמש:Men770|מתכנת היקר]]! אין ספק שזה יקדם רבות את חב"דפדיה, ומכאן ואילך יהיה אפשר לגוון ולרענן את הפורטלים באופן אחר לגמרי.
::::רק אפנה את תשומת לבך ל: 1. כפי ששיע אמר התבנית לא עובדת ב[[פורטל:קראון הייטס]] (ברשימת הרחובות היא עובדת, אבל יש תקלה ששם הרחוב כפול; וברשימת הרבנים אינה עובדת בכלל). 2. וכן, האם בזכות זה יהיה אפשר להפעיל גם את [[תבנית:לשוניות]] ו[[תבנית:לשוניות2]]? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:43, ח' באדר ה'תשע"ז

== [[חב"דפדיה:דיונים טכניים]] ==
דף חדש שמיועד לדיונים על עניינים טכניים.--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 16:39, 27 בפברואר 2017 (UTC)

== כללים לאנונימים ==

כללים לאנונימים ממשפחה מאוד מסויימת, כדי שלא יבואו ויתלוננו למה משחזרים את עריכותיהם:

#הכלל "''אין לשנות כלל לפני דיון בדף השיחה''" תקף גם (ואולי בעיקר) אליכם.
#אם כתבתם משהו בדף השיחה אין הפירוש שהתקיים דיון בנושא, וממילא אין לשנות (ומכ"ש אין לכתוב בתקציר עריכה "ראה דיון בדף השיחה)
#העובדה שמישהו קשור אליכם משפחתית לא הופך אותו למשפיע מרכזי בחב"ד. גם אם מישהו מסויים הוא המשפיע שלכם תזכרו שיש עוד אנשים בעולם.
#בכלל יותר משתלם לשבת בהתוועדות חסידית מאשר לבזבז את זמנכם היקר ביותר - בהילקח בחשבון שאתם הינכם המשפחה המרכזית בחב"ד - במלחמות עריכה בחב"דפדיה..
#'''עצה טובה קמ"ל''' - אף אחד לא יתייחס לטענותיכם ברצינות כל זמן שאתם כותבים באנונימי (אפילו אם תשתמשו בלשונות מפוצצים כגון "תמהני שאני צריך ללמד אותכם את הכללים כאן" וכדומה). באם הינכם חוששים להיחסם - פשוט אל תשתמשו בבובות קש.

בתקווה להבנה.
'''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 14:53, 2 במרץ 2017 (UTC)

== דעתכם חשובה ==

דעתכם חשובה בכל הדיונים [[משתמש:מחלק דולרים/פרויקט סדר בקטגוריות|כאן]] אבל במיוחד ב[[שיחת קטגוריה:עיירות חסידיות#צריך את הקטגוריה?]]. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 02:00, ה' באדר, ה'תשע"ז ''(3 במרץ למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== ניגוני תשל"ד ==

אשמח לראות תגובות המשתמשים שי' [[שיחה:ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|כאן]].--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ט"ו בניסן ה'תשע"ז 20:44, 11 באפריל 2017 (UTC)

שיחה:ניגונים על פרקי הרבי

2017-04-11T20:42:08Z

5778: /* ניגוני תשל"ד */ פסקה חדשה

אולי צריך למצוא לזה שם יותר לענין. וגם צריך למקם במקום הראוי, בינתיים זה נמצא כא' מניגוני חב"ד.--[[משתמש:בני|בני]]

חב"דניק עשה עריכה ואני בטעות בגלל שהוספתי את הקישורים לשמיעה ביטלתי את העריכה שלו. בבקשה שיעבור שוב ויראה מה מהתיקונים שלו אבד. --[[משתמש:שניאור|שניאור]] 23:43, 16 יוני 2007 (EDT)

== מקור ==

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים “[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)]]” שבפרק ס”א; הניגון על המילים “[[אך לאלוקים דומי נפשי (ניגון)]]” שבפרק ס”ב; הניגון על המילים “[[צמאה לך נפשי (ניגון)]]” שבפרק ס”ג, וכיו”ב.

?מהו המקור לקטע זה?
: מראיון עם הר' שלום ברוכשטט שהתפרסם בקובץ 'התמים' (החדש) גליון מס' 27 (אדר ניסן תשס"ג).--- [[משתמש:בני|בני]] 20:26, 25 יוני 2007 (EDT)
:[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=106 לקריאת הראיון]--[[משתמש:בני|בני]]

== ניגוני שנת החמשים ==

באותו יו"ד שבט הייתי ב770. בליל י' שבט תש"ס הלחין הרב סילברמן את הניגון ובימים הבאים הניגון הושר בקביעות ב770 ואח"כ גם בארץ הקודש. כמה ימים אחרי י' שבט שר ר'שלום ברוכשטט את ניגונו (אני נסעתי לארץ כמה ימים אחרי י' שבט ואת ניגונו שמעתי מא' שנסע לארץ אחרי). מאז לא שמעתי ששרים בצבור את ניגונו לא בארץ ולא ב770 (בתשרי ס"א). אינני יודע אם אפשר לקרוא לניגונו של ברוכשטט ניגון שהתקבל ע"י חסידים (שיחת ש"פ וישב תשנ"ב), אבל ודאי שניגונו של הרב סילברמן צריך להופיע ראשון--[[משתמש:M&n|M&n]] 08:43, 13 יולי 2007 (EDT)
:הערך לא נעול, אתה מוזמן לשנות מה שידוע ונראה לך.. הצלחה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:59, 15 יולי 2007 (EDT)
הניגון דשנת תשס"ד
יש טעות בקישור להאזנה אליו, שומעים את 'אך לא-לקים',מי שיש לו הקלטה נכונה מוזמן להעלות אותה

מי שיכול להעלות את ההקלטה של הניגון דסילברמן (ולא ברוכשטט - המושמע בקישור), אשמח.

יש למישהו את ההקלטה?--[[מיוחד:תרומות/37.46.39.231|37.46.39.231]] 15:28, 6 באפריל 2017 (UTC)

== שם מעצבן ==
אף אחד לא מחפש את הערך הזה עם השם הזה. למה אין דפי הפניה לשמות "ניגונים על פרקי הרבי" ניגונים לי"א ניסן" ועוד
:בוצעו הפניות. תודה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 13:26, 28 במרץ 2010 (UTC)

==הועבר מהערך לצורך דיון==
בשנים ה'תשנ"ה-ה'תשס"ג לא התקיימה הועדה וחזר קביעת הניגון למצב דכל דאלים וחזק קולו גבר.

בשנת ה'תשס"ד אירגן הת' מנחם מענדל שי' לבקיבקר ועדה(שבשנה הקודמת (ה'תשס"ג) הלחין ניגון ולא התקבל כלל)וחברי הועדה בחרו בניגונו, אך בפועל לא ניגנו את ניגונו מכיון שהבחינו שבחרו רק לצאת י"ח ובחרו בו מכיון שטרח לארגן את הועדה.

בשנת ה'תשס"ה עשה הת' הנ"ל כבשנה הקודמת ובחרו בו שוב כנ"ל ושוב לא ניגנו את ניגונו (אולם הפעם הצליח הת' הנ"ל לסחוף כמה מהבחורים אשר צריכים לשיר את הניגון שלו הואיל ובחרו בה כנ"ל וניגנו גם את ניגונו כמה פעמים בהתוועדיוית).

בשנת ה'תשס"ו ארגן הת' הנ"ל שוב את הועדה אך הפעם לא היה מוצלח כלל (כפי שכל אחד יכול לשמוע בעצמו) ובחרו בניגונו של ר' דוד כהנוב שהושר בשנה שעברה (יש אומרים שבכוונה תחילה הלחין ניגון לא מוצלח כדי לומר שלא בכל פעם שהוא אירגן את הועדה נבחר וכדלקמן).

בשנת ה'[[תשס"ו]] קיבל מארגן ועדת הניגונים הת' מנחם מענדל שיחי' לבקיבקר תשובה מהרבי (באמצעות ה[[אגרות קודש]]) ששם בהועדה יכלול גם את המילה '[[ליובאוויטש]]', ומאז נקראת הועדה שמארגן הת' הנ"ל "[[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]".

בשנת ה'תשס"ז עשה הת' הנ"ל כבשלוש שנים האחרונות ושוב בחרו בניגון שלו והפעם רוב הבחורים אכן נסחפו שועדה היא ועדה ואין מה לעשות.

בשנת ה'תשס"ח עשה הת' הנ"ל כבארבע שנים האחרונות ושוב בחרו בניגון שלו (בפעם הרביעית!) אולם הפעם נזעקו כמעט כל הבחורים אשר יש כאן משהו חשוד, והפכו עולמות ובסוף אף הודו כמה מחברי הועדה שבכוונה תחילה בוחרים בו ואירגנו כמה תמימים מחדש את הועדה ובראשם היה הת' שמריהו שיחי' סגל ובחרו בניגונו של יוסף שיחי' גרייזמן.

בשנת ה'תשס"ט אירגנו הת' שמריהו שיחי' סגל ושמואל שיחי' אלישביץ תחת פיקוחו של יו"ר מרכז משיח העולמי לקבלת פני משיח צדקנו הרב מנחם מענדל שיחי' הענדל את הועדה ובחרו בניגונו של הת' ברוך שיחי' פרבר.

בשנת ה'תש"ע החליט הת' מנחם מענדל שי' לבקיבקר לארגן ועדה לקראת יו"ד שבט ובחרו בניגון שחיבר תחת הסוואת שמו של מחבר הניגון - יוסף שיחי' שמואלי - שאכן שר את רוב הניגון בהקלטה המקורית, אולם בסיום התוועדות המרכזית ב770 ניגן הת' מנחם מענדל שיחי' לבקיבקר. לקראת י"א ניסן מסר הת' הנ"ל לתמימים שאירגנו את הועדה בשנתיים האחרונות שהוא מארגן את הועדה ולבד ושאסיפת חברי הועדה לא תתקיים במשרדי בית משיח תחת פיקוחו של הרב מנחם מענדל שיחי' הענדל כבשנתיים האחרונות אלא במקום אחר.ודאג שיגיע רד שלושה חברי ועדה כשאחד מהם משתתף בועדה לראשונה.ושוב בחרו בניגון שחיבר שוב תחת הסוואת שמו של מחבר הניגון כנ"ל כשהפעם הגדיל לעשות שבכלל הת' יוסף שיחי' שמואלי לא שר אלא הת' מנחם מענדל שיחי' צוקער שמנגן לת' מ.מ. שיחי' לבקיבקר בשנים האחרונות שר ובקטע א' שר הת' מ.מ. שיחי' לבקיבקר בעצמו!וגם בחרו בעוד ניגון של' ר' פייטל שיחי' לוין (שבחר בו א' מחברי הועדה שהוא חברו הטוב). וגם אז נחלצו הבחורים ובחרו בניגון אחר.

באם מישהו יוכל לערוך ולאמת הנתונים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:29, 9 באפריל 2010 (UTC)

:אוקיי, בתור העד הכמעט יחיד (אחד מתוך שניים) לוועדה הרשמית. הייתי ב[[מרכז שיעורי תורה חב”ד]] בזמן שהתכנסה בבניין הוועדה של לבקיבקר. אמנם נראה שוועדה זו לא התקיימה ביושר עד הסוף, אך היות ואם הוועדה הייתה בוחרת את הניגון של סילברמן אז היו מפרסמים את זה כדבר הועדה וזה היה מתקבל, לכן איך שהוא היה תוקף ליושבים שם. שיקולי הוועדה היו עניינים אע"פ שהיא לא הייתה מאורגנת כמו שצריך. החלטת הוועדה אמנם לא ניתנה בישוב הדעת מופלג, אך ביושר. הניגון הנ"ל של שמואלי לא קשור בשום קשר משפחתי ללבקיבקר, והת' הנ"ל היה בעצמו די בשוק מהבחירה. ניתן לציין שבעניין אחד שיקולי הועדה לא היו ענייניים (וכאן הבעיה) שאחד מחברי הוועדה לא רצה שיהיה יחי בניגון. מאוחר יותר משפורסמו הניגונים הבחורים התעצבנו ועשו ועדה בפני עצמם בפינת החי (בניהולו של ש.ג. שם נבחר הניגון של סילברמן. סתם לידע כללי אחד משלושת הניגונים שעלו ל'גמר' אצל הבחורים היה זה של שמואלי מה שמוכיח וד"ל. בהצלחה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 08:56, 22 באפריל 2010 (UTC)

כיון ריבוי הניגונים שנבחרים ע"י וועדות או בחורים, לענ"ד יש להיכתב את הניגונים שהתקבלו (שהם הקריטריון, כמו שאני רואה בערך שניגון שנבחר ע"י הבחורים הוא זה שמופיע - למרות שהוועדה בחרה אחר). לדוג' השנה צריך לציין ל: לוין, שמואלי, סילברמן (הבחורים ד-770) וניגון של דעטראיט (נתקבל ברבים מישיבות ליובאוויטש ו[[אנ"ש]] שיחיו). ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

ברצוני לתקן כמה פרטים:

א. בשנת תשס"ב הוקמה הועדה לראשונה מאז שנת תשנ"ג, ואז בחרו את הניגון "לדוד מזמור" של ר' דוד כהנוב.

ב. גם בשנת תשס"ד הוקמה הועדה, אך היא לא אורגנה ע"י לבקביקר, והועדה גם לא בחרה בניגון שלו. ממקור ראשון ידוע לי שמתוך חמשת חברי הועדה, שניים בחרו בניגון של ר' דוד כהנוב במקום ראשון ובניגון של ר' אלאור ולנר במקום שני, שניים בחרו להיפך - בניגונו של כהנוב במקום הראשון ובניגונו של ולנר במקום השני, וארבעתם בחרו בניגון של גרנובטר במקום השלישי. החבר החמישי (ר' מ.ש.) לא הספיק לבחור לפני י"א ניסן, ובמילא לא התפרסמה תוצאה. בעת ההתוועדות הגדולה של י"א ניסן השמיעו הקלטות של ניגוניהם של לבקביקר, גרנובטר ועוד א' - של הת' אורן קפלן. בש"ק י"ב ניסן היו שתי קבוצות ששרו בהתוועדות של הרבי שני ניגונים שונים בבת אחת - את של לבקביקר ואת של גרנובטר, ו"קול דאלים גבר" - הקבוצה השניה, וזה נקבע לניגון השנה.

ג. בתשס"ה הקים לבקביקר את הועדה לראשונה, ואז בחרו את הניגון שלו. הרוב באמת שרו את הניגון שלו (כגון בארץ הקודש, וכן חלק מהקהל ב-770), אך אחרים טענו שזה אינו הוגן ושרו ניגון אחר ("יהי כבוד ה' לעולם" שחובר ע"י האחים קראוס), ואת הניגון הזה שרו בהתוועדות של הרבי מדי שבת בשבתו (ולכן לכאורה כדאי להוסיפו לרשימת הניגונים בערך זה).

ד. בערך זה נרשם הניגון לפרק צ"ג (י"א ניסן תשנ"ד) כ"ה' מלך גאות לבש" של ברוכשטט. ככל הידוע לי, מעולם לא שרו את הניגון הזה, והניגון ששרו היה "נכון כסאך" שחובר ע"י כמה בחורים מהישיבה במוריסטאון, ולכן כדאי לתקן. [[א' התמימים]]

== פרק ק"י ==

לכאורה הניגון שייך לרשימת הניגונים שהותאמו ולא שהולחנו במיוחד --[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום רביעי י' אייר ה'תשע"ב, 07:15pm.

ראשית, יישר כח לכל העוסקים במלאכת הקודש
2 - די קשה למצוא את הדף הזה. אולי אפשר לעשות לינק לכאן מהערך 'ניגוני הרבי'
3 - נאמר בפנים: 'הלחין הרה"ח (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין'. והרי ידוע שהתואר 'תמים' נשאר תמיד, לכאורה מתאים לכתוב הרה"ח הרה"ת ואפשר להוסיף במאמר המוסגר שהיה אז מהתמימים שלמדו ב-770 וכדומה.--[[משתמש:זלמן הענדל|זלמן הענדל]] - [[שיחת משתמש:זלמן הענדל|שיחה]] 02:27, 10 ביוני 2014 (UTC)

== לינקים שבורים ==

מכיון שהחליפו את האתר של חב"ד אינפו הלינקים לניגונים מובילים לשגיאה.
:צריך להוסיף את הקידומת old2.ih. ללינקים בכדי שיעבדו טוב.

== ניגוני יא ניסן שנת תשנ"ז ==

ניגוני יא ניסן דשנת תשנ"ז

בערך כתוב סתם שבשנת תשנ"ז התקבל הניגון "שירו לה'" שהלחין הרב שלום ברוכשטאט. אך יצויין שכל חודש אדר וכן בתחילת חודש ניסן עד ליל יא ניסן בשעה 12:00 בלילה רק שרו ב770 ניגון אחר שהלחין הת' יוסף יצחק סילברמן .
ולא רק זה , אלא גם בהתוועדות הרשמית שהתקיימה בליל יא ניסן ב770 , הזמין המנחה (כמדומני הרה"ח דוד פייפ שיחי') את הת' הנ"ל בערך ב10:30 בערב לשיר את השיר שהלחין לכבוד יא ניסן לפני כל המשתתפים בפארבריינגען . והוא אכן עלה לבמה ושר ביחד עם כל הקהל את השיר שהוא הלחין.
רק בסוף ההתוועדות הרשמית ב770 לערך ב12:00 בלילה , שוב הכריז המנחה שיש עוד ניגון שהלחין הרב שלום ברוכשטאט .ואז לראשונה שמעו ב770 על הניגון שלו, דבר שמעולם לא היה קורה באם היה וועדה מסודרת , אך לא היה וועדה באותם שנים ...
אחרי שהוא לימד את הניגון שלו בהתוועדות , התמימים ישבו אתו אל תוך הלילה כאשר הוא המשיך ללמד את השיר לכולם.ואז במוצאי יא ניסן וכן בכל ההתוועדויות שהתקיימו לאחרי זה , רק שרו את השיר של שלום ברוכשטאט ואילו הניגון של סילברמן נשאר כשיר "פנימי" אצל חבריו לספסל הלימודים ב770 , וכן בכמה התוועדויות של הבחורים וכן אצל הקהל שנכחו בתחילת התוועדות ב770 בליל יא ניסן.....
{{משוב}} [[משתמש:Beischabadelad@012.net.il|Beischabadelad@012.net.il]] - [[שיחת משתמש:Beischabadelad@012.net.il|שיחה]] 11:14, 13 במרץ 2016 (UTC)

==ניגון יא ניסן תשס"ה==

הניגון שנבחר ע"י הועדה באותה שנה וכן שרו אותו בהתוועדויות של הרבי הוא "ברכי נפשי..ויין ישמח לבב אנוש.."!!
מדוע אינו נמצא ברשימה???
--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 20:44, 13 במרץ 2016 (UTC)

== הורדה ==

משהו יכול לדאוג לאפשרות להורדת הניגונים?{{אנונימי|}}
:לתשומת ליבך, ניתן לשמור את הניגונים בלחיצה במקש הימני של העכבר על המילה "להאזנה", ולבחור בתפריט הנפתח: '''"שמור קישור בשם"'''. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 12:50, י"ח בכסלו, ה'תשע"ז ''(18 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''

יש למישהו את הניגון 'וקדשתם את שנת החמישים' של סילברמן?

האודיו המצורף הוא של ברוכשטט (אע"פ שכתוב שהניגון של סילברמן הוא זה שנבחר..)--[[מיוחד:תרומות/141.226.182.141|141.226.182.141]] 18:05, 1 באפריל 2017 (UTC)

== ניגון של פרק קטז ==

אלמוני פלמוני שינה לניגון של ברוכשטט. לדעתי זה לא הוגן אחרי שכבר הניגון התקבל אצל אנ"ש ושרו אותו בכינוס. לא יודע מי עומד מאחורי 'בחירת' הניגון של ברוכשטט, אבל זה לא נראה לי. מה דעתכם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:46, 6 באפריל 2017 (UTC)

:אותו משתמש אלמוני - שיש לי אגב שם משתמש למעונין - זכה להיות ב770 בימים האחרונים, שם הוחלט פה א' שהניגון אותו ינגנו השנה הוא הניגון של ברוכשטט וממילא בשבת הקרובה מה שינגנו בפאבריינגען של הרבי ומסתמא שגם ב'שבת שכולה משיח' ינגנו את"ז ועד"ז בשאר מקומות וכבר עשו לזה הקלטה חדשה עם יחי.
:ובכלל, כבר היו דברים כאלה, עיין פיסקה לגבי תשנ"ז, בתשמ"ח בשיר מזמור לבני קרח, בק"ד היו שתיים. --[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 11:07, 6 באפריל 2017 (UTC)
::א. התנצלות רבתית שכיניתיך בשם פלמוני. ב. מי זה "פה אחד"? ג. למיטב ידיעתי לא היה מעולם שהניגון כבר קיבל פומבי והתקבל אצל אנ"ש בארץ הקודש '''ואחרי זה''' החליטו לשנות. ד. לעניות דעתי, ובטח יהיו שיחלקו, בפעמים אחרות היתה סיבה כגון שהניגון לא היה מספיק מתאים לריקוד וכדומה, והפעם - לעניות דעתי - אין שום הגיון בהחלפה. אדרבה, אשמח להסבר. (גילוי נאות: גם אני לא הבנתי כל כך את בחירת הועדה, והייתי מעדיף שיבחרו את של מרקוביץ' מטירת הכרמל, אבל אחרי שהחליטו וניגנו את זה במעמד הגדול במעמד אלפי חסידים, זה מקרה אחר לגמרי). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:39, 6 באפריל 2017 (UTC)
::ואם כבר, לא אכנס למלחמת עריכה, רק אעיר שהגירסא היציבה היתה עם הניגון של כהנוב, וזה לא מקובל להחליף שרירותית שוב ושוב ללא דיון מקדים בדף השיחה. בעיקרון הייתי צריך עכשיו לבטל את עריכתך, אבל אין לי בעיה לחכות, מתוך תקווה שזה יגרום גם לך להגיע למקום של הידברות מתוך אחוותת אחים חסידית ולא בהתנצחות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:39, 6 באפריל 2017 (UTC)

:::ב. פה אחד זה אומר שכל 770 מנגנים את זה, אמנם בהתחלה היו שרצו להחליף למשהו אחר, אבל למסקנה '''כולם''' מנגנים את הניגון של ברוכשטט ג. וד. התשובה לכל התמיהות: בפועל מה שקורה פה זה שמחילפים, אם יש משהו שלא מבין למה, אי"ז שאלה על העריכה כ"א על הבחור שהחליט, אבל בפועל זה מה שמנגנים פה, זה מה שינגנו בפני הרעבע בשבת, אז אם הערך בא לאמר איזה ניגון הוועדה אהבה, אולי אתה צודק אבל משום מה נראה לי שהכוונה פה הוא לניגון שישירו בפועל (וחוץ מהמעלה הנפלאה שבאחדות בליובאוויטש, שינגנו כולם את אותו הניגון) ואני חושב שאע"פ ששרו את"ז במעמד, אפשר להחליף.

:::אגב - בנוגע לפי' השניה שלך רציתי להעיר שע"ד הכלל בגמ', אני זה שכתבתי את כהנוב, ויש לי איזה שהוא זכות למחוק (אמנם תענה לי שאם לא אני משהו אחר היה כותב את זה, אבל ס"ס זה ה שקרה)
:::--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 12:09, 6 באפריל 2017 (UTC)
::::בכלל, אני חושב שאולי כדאי לכתוב בהערה (וגם בפרקים שארע שהוועדה בחרה (כמו על שיר מזמור) והחליפו) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 12:59, י' בניסן, ה'תשע"ז ''(6 באפר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

:::::על פי השיחה של הרבי, ניגון נבחר ע"פ רוב אנ"ש. ורוב אנ"ש (בפרט בארה"ק וברחבי העולם) מנגנים את הניגון שהוועדה בחרה!! של הרב כהנוב!--[[מיוחד:תרומות/37.46.39.231|37.46.39.231]] 15:34, 6 באפריל 2017

::::::העובדות הם שכל חסידי חב"ד דשכונת המלך, מנגנים ברוכשטט, וזה מה שינגנו אצל הרבי, אז לא נראה לי שמה שמנגנים בנתיים בארץ עדיף ממה שמנגנים מול הרבי! ובפרט שבפשטות גם בארץ זה הולך להשתנות, מתחיל בעז"ה בשבת שכולה משיח.--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 18:22, 6 באפריל 2017 (UTC)

:::::::מגוחך להתווכח כאשר בעוד יומיים כולם ללא יוצא מן הכלל ישירו את של ברוכשטט. ולאנונימי, יש עולם מחוץ לד' אמות שלך. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:37, 6 באפריל 2017 (UTC)

::::::::כל עוד אני יודע בוודאות שזה מה שמנגנים בבית חיינו, הרי ברור שצריך ללכתוב ככה וממילא ביטלתי את הגי' המעניית הזאת, (מקסימום אפשר להוסיף בנתיים עד שיעברו היומיים הקרובים, שבתחילה ניגנו את של כהנוב כי ככה הועדה החליטה)--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 22:25, 6 באפריל 2017 (UTC)
:::::::::מלבד "אני ואפסי עוד" אני לא מוצא שום הגיון בהחלפה. זה גורם לרבים מאנ"ש להרגיש ריחוק מכל הענין המקודש של הניגון, כשזה נהפך לחוכא ואיטלולא, וקבוצת בחורים מחליטה בלי שום הגיון להחליף ניגון, רק בגלל שהם רוצים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:20, 7 באפריל 2017 (UTC)

למר 'פיצי': את הניגון שנבחר ע"י הוועדה, כבר שרו בהתוועדות מול הרבי בשבת קודש האחרונה!!--[[מיוחד:תרומות/37.46.39.231|37.46.39.231]] 06:28, 7 באפריל 2017 (UTC)

:כנ"ל, הטעם להחלפה הוא אי רלבנטי בין אם הוא מטעם אני ואפסי עוד או שהוא מטעם אחדות החסידים. בפועל בעוד שבועיים אף אחד לא יזכור איך מתחיל הניגון של כהנוב. ב770 כולם ללא יוצא מן הכלל שרים את של ברוכשטט, ובארץ אוכלת יושביה בטח לא ישירו משהו אחר, כך שהויכוח מיותר לחלוטין. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:53, 7 באפריל 2017 (UTC)

== ניגוני תשל"ד ==

בפרק ע"ג - שנת תשל"ד - חיברו הניגון דשנת תשל"ג. ותמיהני האם חסרו ניגוני חב"ד לאותה שנה? בטח ישמחו היודעים להוסיף מידע מדוע השתמשו שוב בניגון דשנה העברה.

ומדי דברי בו, הרי בהתוועדות דט"ו סיון תשל"ד (כמדומני סוף שיחה ג' או ד') מנגנים ניגון לא מוכר (ודומני שאינו חב"די) על הפסוק האחרון בפרק: "ואני קרבת אלוקים לי טוב, שתי בה' אלוקים מחסי לספר כל מלאכותיך". לא שמעתי הניגון לא לפנ"ז ולא אח"כ, ושוב - בטח ישמחו היודעים להוסיף כאן מידע.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ט"ו בניסן ה'תשע"ז 20:42, 11 באפריל 2017 (UTC)

תומכי תמימים כפר חב"ד

2016-12-18T14:25:07Z

5778: הגהה

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה בכפר חב"ד|אחר=ישיבה ב-[[770]]|ראו=תומכי תמימים המרכזית 770}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים כפר חב"ד
|תמונה=[[קובץ:ישיבה כפר חב"ד.jpg|250px]]
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב[[כפר חב"ד]]
|אפיון=ישיבה גדולה, הישיבה המרכזית ב[[ארץ הקודש]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[כפר חב"ד]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[יעקב גולדשמיד]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[יעקב גולדשמיד]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=200
|ספר פלפולים=[[פלפול]] התמימים
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}'''ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד''', הינה [[ישיבה גדולה]] [[תומכי תמימים]] הממוקמת ב[[כפר חב"ד]].

==ייסוד הישיבה==
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]
הישיבה נוסדה ב[[לוד]] בראשית חודש [[שבט]] [[תש"ט]] כישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש, כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]] וה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] למשכנה ב[[כפר חב"ד]]. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית ב[[ארץ הקודש]], וישיבות אחרות (בקרית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את [[תורת החסידות]].

ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב [[אליעזר פלצ'ינסקי]] והרב [[יעקב דב כ"ץ]]. הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ואחריו הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. את הישיבה ניהלו הרב [[אפרים וולף]] ובנו ר' [[ברק'ה וולף]] (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).

== הישיבה כיום ==
נכון לשנת הלימודים [[תשע"ו]] לומדים בישיבה כ-200 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים.
לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]].

==פעילות==
תלמידי הישיבה מפעילים את ארגון [[פנסאים]], את מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ואת ישיבת הקיץ [[צעירי ליובאוויטש]].

==צוות הישיבה==
* [[משפיע]] ראשי: הרב [[שניאור זלמן גופין]].
* [[משגיח]] ראשי: הרב [[יעקב גולדשמיד]].
* [[משגיח]] בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].

*'''שיעור א'''': ר"מ: הרב [[דן נפתלין]]. הרב שלמה קעניג. משפיעים: הרב אליהו קוק, הרב מנחם מענדל הלוי גורביץ', הרב מנחם מענדל אשכנזי.

*'''שיעור ב'''': ר"מ: הרב [[יעקב שוויכה]]. הרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב אליהו קירשנבאום, הרב חיים לייב זקס.

*'''שיעור ג'''': ר"מ: הרב [[יעקב גולדשמיד]]. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].

*'''משיבים בעיונא''': הרב דובער בלינוב, הרב [[חנא חיים פרידמן]].

*'''משיבים גירסא''': הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג והרב חנא חיים פרידמן.

*'''מכון סמיכה''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].

*'''הנהלה''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב [[אליקים וולף]].

*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר והרב שלמה ויגלר.

===ר"מים ומגידי שיעורים בעבר===

* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].
* הרב [[אליהו לנדא]].
* הרב [[יהושע זעליג פלדמן]].
* הרב [[אברהם יצחק לסקר]].

===משפיעים בעבר===
* הרב [[שלום דובער קסלמן]].
* הרב [[אברהם גד וונקרט]].
* הרב [[יוסף ישראל גרוזמן]].
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]].
* הרב [[משה נפרסטק]].

==הוצאות לאור==
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.

בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.

נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור בסדרה כ"ד כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר col.}}

==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]

{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות|ת]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2016-12-18T14:09:29Z

5778: /* יחסה של חב"דפדיה למגוון הדעות בחב"ד */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


== ישיבות תומכי תמימים תחת שלטון הקומוניסטים ==

אני מציע לאחד את כל הערכים של גלגולי ישיבות תומכי תמימים. זה סתם מיותר. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:29, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:באיזה אופן? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:06, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

== הודעה חשובה ==

מיועד בעיקר ל{{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}} אך ככל שאר העורכים מוזמנים גם כן.

ערכתי עכשיו את הפיסקה [[הקריאה והקדושה#ביקורת]], אולם אני צריך שמישהו יעשה לזה ויקיזציה. בברכה. ואגב '''נא לא ליגוע בשאר חלקי הערך, הוא באמצע עריכה!'''. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:19, 17 בנובמבר 2016 (UTC)

== [[:קטגוריה:ידידי חב"ד]] ==

מתברר שקטגוריה זו נושאת מספר גדול של פוליטיקאים שחלקם חברי כנסת וחלקם חברי עירייה וחלקם פעילים שרצו לכנסת ולא נבחרו (כדוגמת ברוך מרזל), אולי כדאי לאחדם בקטגוריה משותפת, שתכלול בתוכה גם את הקטגוריה חברי כנסת שקיימת כאן. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 00:02, 22 בנובמבר 2016 (UTC)
:הקטגוריה צריכה להמחק. זו קטגוריה של עורכים עצלנים שלא היה להם כח לחפש את הקטגוריה האמיתית (אדמו"רים, רבנים, זמרים, ראשי ממשלות וכו'). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:36, כ"ב בחשוון ה'תשע"ז
::צודק שלא צריך להיות מישהו בקטגוריה הזו, אך היא צריכה להישאר כקטגוריית על, כאשר כל האישים הנ"ל נמצאים באחת מתת הקטגוריות שלה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בכסלו ה'תשע"ז 00:48, 5 בדצמבר 2016 (UTC)

== לתורמים החשובים בימי חב"ד ==

יישר כח לכל המתגייסים למלאכת הק' של פתיחת התבניות ([[תבנית:כ"ב בחשוון]] וכן הלאה). רק רציתי להעיר על שני דברים:
* על פי [[שיחת תבנית:אירועים בלוח העברי|מה שהוחלט]] יש להכליל בתבנית כל אירוע משמעותי ביהדות, משמעותי היינו - שיש עליו ערך בחב"דפדיה ([http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=276229&oldid=275205 דוגמא]).
* לאידך, יש למחוק מערכי הימים את האירועים המיותרים שלא שייכים לחב"דפדיה והועתקו בטיפשות מויקיפדיה ([http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%93_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=276228&oldid=275846 דוגמא]). וזה ההזדמנות - כשאתה פותח את הערך של התאריך כדי להעתיק ממנו לתבנית, למחוק את שאר המיותרים. {{קטן|ואולי על הדרך לבצע שיפוץ כללי בערכי הימים, לוודא שיש אחידות וסדר וכו'. אם יש כח.}}
יישר כח גדול לכולם! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:35, כ"ב בחשוון ה'תשע"ז

== תבניות חשיבות / מחיקה על ערכים ==

בעקבות ריבוי תבניות המחיקה לאחרונה על ערכים שונים, הנני לבקש בזאת להציב את התבנית רק על ערכים שאמורים להמחק לחלוטין. לעומת זאת ערכים שאמורים לקבל איחוד עם ערכים אחרים, למשל ערך על ספר שאת המידע שבו צריך בעצם לאחד עם ערך אחר, יש להציב עליו [[תבנית:לאיחוד]], ונבקש מזאת מהמשתמשים החשובים העוסקים בחריצות בהצבת תבניות חשיבות על ערכים לא נחוצים לדעתם, שיקחו יוזמה וגם יאחדו ערכים אלו לערכים המתבקשים - בחלוף שבוע מדיון האיחוד, אם לא תהיה התנגדות. בקשה זאת היא גם לשעבר (על ערכים שכבר קיימת בהם תבנית חשיבות). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 05:51, 1 בדצמבר 2016 (UTC)
:הצבעתי בכו"כ מהדיונים במטרה לקדם תהליכים, וכן לעודד את אלו שעוסקים בעבודת הק' שימשיכו לסנן עוד ועוד ערכים לא נחוצים.
:ואגב, לדעתי יש אינדיקציה קלה ופשוטה: אפשר לעבור על הערכים החל [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D&limit=500&offset=5000 מכאן בערך] והלאה, רובם טעונים מחיקה/איחוד(/הרחבה, אבל אף אחד לא יעשה את זה {{בכי}}). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:09, א' בכסלו ה'תשע"ז

== שגיאת ציטוט: ==

אני לא יודע איפה לשאול את השאלה שלי אז אני עושה את זה כאן.
היום התחלתי לשדרג את הערך על ה[[בעל שם טוב]]. אני לוחץ על "עריכה" בכל קטע בנפרד, שומר ועובר לקטע הבא. מהעריכה השניה או השלישית שלי, כל פעם שאני לוחץ "שמור" או "תצוגה מקדימה" נמחק כל הערך חוץ מהקטע שאני עובד עליו ואני צריך לשחזר. בתחתית העמוד הוא כותב לי באדום "שגיאת ציטוט: קיימים תגי ‎<red>‏. אך לא נמצא תג ‎</references>‏". זה בעיה אצלי או בחב"דפדיה? [[משתמש:מחלק דולרים]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 08:16, 2 בדצמבר 2016 (UTC)
:מוזר, האם אתה עדיין נתקל בבעיה? לגבי הכיתוב באדום "שגיאת ציטוט: קיימים תגי ‎<red>‏. אך לא נמצא תג ‎</references>‏, זה פשוט, בכל מקום שיש בו הערות, אך אין בסוף הערך את התבנית 'הערות שוליים' נכתבת השגיאה, שמשמעותה שבערך מופיעה הפניה להערה, אך לא מופיע התבנית שתציג את ההערות בשולי הערך, כך שההפניה תישאר מיותמת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בכסלו ה'תשע"ז 00:46, 5 בדצמבר 2016 (UTC)

:תודה רבה. יש לי בעיה אחרת שגורמת שלפעמים הוא מוחק את כל הערך חוץ מהפיסקה שערכתי. כנראה שאחרי שהוא מחק את כל הערך הוא לא מצא את ההערות... עם בעיית המחיקות אני חושב שלמדתי לחיות. [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 03:27, 6 בדצמבר 2016 (UTC)

== משהו מעניין בגוגל ==

בדרך כלל חב"דפדיה די מובילה בגוגל, בפרט בנושאים חב"דיים, במיוחד אם הם קשורים לענייני משיח וגאולה. והנה - החיפוש "[https://www.google.com/search?q=%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&rlz=1C1NHXL_iwUS719US719&oq=%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&aqs=chrome..69i57.4475j0j1&sourceid=chrome&ie=UTF-8 בשורת הגאולה]" מביא אך ורק את הערך [[בשורת הגאולה (ספר)]] (בתוצאה ראשונה), אבל הערך [[בשורת הגאולה]] לא מופיע אפילו בדף החמישי! זה גם מסקרן, וגם עצוב. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:13, ז' בכסלו ה'תשע"ז
:פשוט הדף נוצר מאוחר יותר, ולכן לוקח לו זמן לעלות במדרג. בעבר, כשאחד מידידינו הותיקים ערך את הדף על הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח, הוא פעל שכמה וכמה יוסיפו אותו כקישור מוטמע בחתימת האימייל שלהם, וזה חולל פלאים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:01, 7 בדצמבר 2016 (UTC)
== מה המדיניות? ==

מה המדיניות ביחס לכתיבה על הממשלה/מדינה?
למשל אם רוצים לכתוב על משהו שהוא שר בממשלה. איך לכתוב "והיה שר בממשלת ישראל" או "והיה שר בממשלת מדינת ישראל"? דוגמה נוספת: לכתוב "ישראל ומצרים חתמו על הסכם שלום" או "מדינת ישראל ומצרים" או נציגות המדינה ומצרים"?

השאלה היא אם יש עניין להדגיש שהמדינה ו(עם )ישראל זה עניינים שונים ובלתי מחוייבים זה לזה?

ראיתי כמה ערכים והתלבטתי עם לשנות. [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 05:30, 7 בדצמבר 2016 (UTC)
:לא נכון לשאול "מה המדיניות", אין מדיניות כל עוד זה לא נקבע בשום מקום... אפשר להחליט כאן ועכשיו.
:לענ"ד: בנוגע לממשלת ישראל, אין שום בעיה לכתוב, שהרי כל אחד יודע ש'ממשלת ישראל' אין הכוונה למלכות ישראל והנהגת עם ישראל - אלא להנהגת המדינה הציונית (כמו שנאמר: משטרת ישראל). בנוגע להסכם שלום, בודאי שלא שייך לכתוב 'ישראל' סתם אלא צ"ל מודגש 'מדינת' או 'ממשלת' ישראל, כי כאן - כדבריך - עלול להיות משמע שהעם והמדינה תלויים זה בזה. ובשאר המקרים לגופם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:51, ז' בכסלו ה'תשע"ז
::א. בקשר למדיניות זו היתה כוונתי. ב. למיטב ידיעתי חוגי המזרחי דווקא כן נוהגים לקשר בין ממשלת מדינת ישראל לממשלת/מלכות ישראל. [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 06:18, 7 בדצמבר 2016 (UTC)

== פיסקאות ביקורת ==
בעקבות עריכתו [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&curid=37365&diff=277744&oldid=277632 זו] של {{א|להתראות}}, התעוררתי לשאול חוו"ד (ע"מ לבצע הצבעה ולקבוע מדיניות) ע"ד פיסקאות ביקורת בכלל.

האם כל אחד שלא מוצא חן בעיני מישהו (או רבים) זכאי לפיסקת ביקורת? האם למשל פיסקת ביקורת [[JEM#ביקורת|זו]] אשר מעולם לא קיבלה גושפנקא רשמית משום גוף יש לה מקום? ומה עם [[מעשה מלך#ביקורת|זה]], [[יהושע מונדשיין#ביקורת|זה]], [[ימי בשורה#ביקורת|זה]], [[ארגון הפנסאים#ביקורת|זה]] ו[[ועד תלמידי התמימים#ביקורת|זה]]?

ומדוע בערך [[לראות את מלכנו|זה]] אין פיסקת ביקורת? ואם כבר, מדוע בערך '''[[חב"דפדיה|זה]]''' אין פיסקת ביקורת?

בקשה אחרונה, אבקש שבדיון ובהצבעה ישתתפו אך ורק משתמשים פעילים, נא לא להעלות באוב כל מיני שמות משתמשים ישנים שלכם בשביל להטות את הדיון.

בכבוד ובברכה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:05, 7 בדצמבר 2016 (UTC)
:העניין כבר נידון בריבוי מקומות, ולכאורה צריך רק לייבא את הדעות לכאן ולבצע הצבעה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:03, 7 בדצמבר 2016 (UTC)
::לעניות דעתי, פיסקאות ביקורת צריכות להופיע רק אם הביקורת התפרסמה במקום רשמי כלשהו/נאמרה ע"י אישיות חשובה כלשהי/נערך דיון בבית דין כלשהו וכן על זה הדרך. לדוגמה, העריכה שנעשתה לאחרונה בערך [[ימי בשורה|הזה]], והפיסקה שמופיע עכשיו [[JEM|כאן]], לא מתאימות. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 00:10, 9 בדצמבר 2016 (UTC)
:::בעצם, חשבתי להתחיל לכתוב את דפי המדיניות בחב"דפדיה, ולאחר התייעצות עם המנהלים ועם ההנהלה הרוחנית להעלותם ולאוכפם. אך לבינתיים, מחמת צוק העיתים וריבוי העיסוקים אינני מזדמן כ"כ לשבת למשך זמן ארוך ע"י מחשב, וגם כשכן, יש עוד דברים לעשות...
:::ועל כן, אבוא בזה במילים אחדות, ואקווה שבימים הקרובים אוכל להתייעץ ע"כ עם [[שלום יעקב חזן|הוועדה הרוחנית]], ולוודאות שאכן זוהי המדיניות:
:::לעניות דעתי, פסקאות ביקורת בעצם הינן משוללות זכות קיום באתר יהודי. מה גם שלדוגמה הביקורת בערך על JEM, הרי אם מקורב יראה זאת, יתכן שזה יגרום לו למאוס במוסד הזה, ובדמות שאותה הם מנסים (או שלא..) ליפות.
:::ולכן גם בערך [[ועד רבני ליובאוויטש]] צריך למחוק את הפסקה על הפולמוסים, וכן בשאר רוב הערכים.
:::אם לאחד העורכים יש רצון, והוא חושב שבערך הספציפי רצונו של אד"ש הוא שתיכתב פסקת ביקורת, עליו לפתוח דיון בדף השיחה, וזה יכנס לדף רק לאחר התייעצות עם אחד מחברי הוועדה הרוחנית.
:::בברכת הצלחה רבה לכולם, והאמת והשלום אהבו • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:41, ט' בכסלו, ה'תשע"ז ''(9 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::כל עוד הביקורת מוצדקת ועניינית, אני לא חושב שיש מניעה להכניס אותה, שהרי לדעת אומר הביקורת, יש בעיה במוסד/אדם וכדומה, ואין לך דרך להכריע מי הצודק [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 00:56, 9 בדצמבר 2016 (UTC)

::::נ.ב. כתיבת מדיניות תהיה מעשה מבורך ביותר, שתמנע מאות וויכוחים מיותרים [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 00:58, 9 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::לענ"ד, אם רוצים לקבוע מדיניות כגון הצעת כתית למאור על ידי פניה לועדה רוחנית, זה יכול להיות רק באמצעות בירור על ידי מפעיל מערכת, כדי שכלל המשתמשים יהיו בטוחים שהדברים הוצגו בצורה נייטרלית, ולא ניתנה להם פרשנות נרחבת. ואולי גם את זה צריך לכתוב במדיניות {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:15, 9 בדצמבר 2016 (UTC)
::::::לא אמלט מלהביע דעתי: באמת פסקאות ביקורת אינן הדבר הכי יהודי, אבל גם לטהר שרצים בשם הפוליטיקלי קורקט זה לא הכי יהודי. ולכן כאשר ישנם ערכים שעדיף שלא היו כאן, אך אין ברירה ומוכרחים להכניסם - הם חייבים לקבל פסקת ביקורת, כדי שיהיה ברור שלא מדובר בטלית שכולה תכלת. כמו שלא שייך לכתוב ערך על [[אביגדור בן חיים]] בתור "אחד מרבני פינסק, שיצאה ממנו שלשלת חסידית"; ולא על [[שלמה קרליבך]] בתור "חסיד הרבי הריי"צ והרבי ומראשוני מפיצי היהדות ב[[ארצות הברית]] בשליחותם" - גם לא שייך לתאר אנשים/ארגונים מסויימים כמקושרים גדולים וכו' וכו'. אם כי, במיוחד כאשר מדובר בחסידים, יש לנסות לכתוב בענייניות ובעדינות, בגיבוי מקורות, ולדלג על מוקשים מיותרים.
::::::שאר הביקורות, בפרט אישיות ולא ענייניות, מקומם בויקי ויש למחקן בהקדם (כפי שהצעתי מזמן בערכים [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ו[[ועד רבני ליובאוויטש]]).
::::::ואם בענייני הועדה הרוחנית וביקורת עסקינן, אני נזכר מיד בכתבות המובאות בקישורים חיצוניים בערך [[בד"צ קראון הייטס]], כתבות שיכולות לפרנס הרבה פסקאות ביקורת. ניתן לקהל הקדוש לנחש מי כתב אותן... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:31, ט' בכסלו ה'תשע"ז

== פתגם חסידי ==

כלל המשתמשים מוזמנים להצטרף לדיון הגורלי וההיסטורי, [[שיחת משתמש:שלום#פתגם חסידי]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:59, ט' בכסלו ה'תשע"ז
:ואולי עדיף קודם שיעברו וישפרו את הערך עצמו אודות הפתגם החסידי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 07:04, 9 בדצמבר 2016 (UTC)

בתגובה לכתוב שם: א. אם אין בעיה לצטט חסידים בני דורנו ודאי לא תהיה התנגדות לצטט מהדף משתמש שלי (כולל מה ששיע מחק...). ב. קרייזי, ביקורת זה הצד החזק שלך?! אני מריח פה השגת גבול חמורה (וכפתגם הידוע "אהוב את הביקורת"). ג. אולי קרייזי היה מתנגד להקמת האתר, אולם אני מתנגד אליו גם '''אחרי''' שהוקם.

לעצם הדיון אני {{מצטרף}} לדעת קרייזי, וממליץ ללהתראות שמלבד להעתיק מ'אוצר פתגמי חב"ד' הוא יכול לחפש גם בתורת שלום, יש שם הרבה ענינים חזקים. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:59, 9 בדצמבר 2016 (UTC)
: {{א|שף ויתיב}} נהוג שלא עונים על דיון שנערך במקום אחד במקום אחר! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 15:20, ט' בכסלו, ה'תשע"ז ''(9 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::{{א|שף ויתיב}}: א. זה אחת מהסיבות להתנגדות שלי... ב. אל תהיה כזה שליח ראשי, שמשתלט על מדינה שלימה ומחניק כל אפשרות לפעילות. פקח עיניך ותראה שיש מקום לפעילות של עוד הרבה שלוחים בנושא הזה, בלי שאף אחד יסיג את גבול רעהו...• [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 00:06, י"א בכסלו ה'תשע"ז

‏{{א|כתית למאור}}, שם זה מעל חמשת אלפים תווים ואין לי אפשרות לערוך, אם תרצה תעביר.

‏{{א|קרייזי אבאוט משיח}}: א. טוב שהבנת את כוונתי. ב. אבל רשות צריך לבקש, לא? (אא"כ תרצה שאפתח בית חב"ד מול הבית משיח שלך). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:12, 11 בדצמבר 2016 (UTC)

== קריאת קודש ==

כיהודה בשעתו הריני קורא כאן "'''מי לה' אלי?!'''"

מי מהעורכים מעוניין להטות את שכמו לעריכת הערכים בנושא [[חנוכה]] הזקוקים לטיפול נואש, וכן לכתיבת הערכים החסרים: [[גזירות אנטיוכוס]], [[מרד החשמונאים]], [[נס פך השמן]], [[חנוכיה ציבורית]] (כרגע הפניה ל[[חנוכיה]] ויכול למלא ערך נפרד) וכו'.

אני {{א|שף ויתיב|מתייג}} {{א|יעקב בן שמואל|בזאת}} {{א|מחלק דולרים|את}} {{א|שלום|המשתמשים}} {{א|להתראות|הפעילים}} {{א|כתית למאור|כאן}} {{א|הנחה|לאחרונה}}, בתקווה ובציפיה לשינוי משמעותי בנושא. יישר כח • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:10, י"ג בכסלו ה'תשע"ז
:מכך שתייגת את כלל '''המשתמשים''' בקישור המפנה לשמי, אני משער שכוונתך היא שמפעיל מערכת הוא בבחינת רבי שכל המשתמשים כלולים בו. חכה למחאת שף ויתיב. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י"ג בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 07:09, 13 בדצמבר 2016 (UTC)
::הריני להזהיר שמי שמדייק באיזה מילה תייגתי כל אחד וכו' וכו', עושה זאת על אחריותו האישית בלבד! ריבוי כוונות נסתרות יש בכך, ולאו כל מוחא סביל דא. רק הנגלות לנו ולבנינו שבהם מומלץ לדקדק - הם סדרת הערכים הנזכרת בקטע שלפני זה, שבה כולם מוזמנים להשתתף. סאך הצלחה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:15, י"ג בכסלו ה'תשע"ז

ובכן, הנני מוחה! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:16, 13 בדצמבר 2016 (UTC)
::אכתוב בע"ה את הערך [[סביבון]]. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:05, 14 בדצמבר 2016 (UTC)
:::יש כמובן עוד ערכים חסרים לדעתי, לדוגמה: [[יוון]].

== יחסה של חב"דפדיה למגוון הדעות בחב"ד ==

היות שבזמן האחרון יש הרבה דיונים על זה בדפי שיחה שונים, החלטתי פשוט לעשות סדר ולשאול את כולם:

מה דעתכם? כיצד צריכה חב"דפדיה להתייחס למגוון הדעות בחב"ד?

ואסביר: חב"דפדיה הינו אתר שנועד להפיץ את המעיינות '''חוצה''' (ראה [[חב"דפדיה|כאן]]). כמובן, שהמטרה היא שב"חוצה" יקבלו את הדברים המקובלים על רוב מפעילי האתר (מה שנקרא "השיטה המשיחיסטית").

לאידך גיסא, אדם שנכנס לאתר ורואה את הערך [[האוהל]] כפי שהוא עתה, יתאכזב עד מאוד מחוסר האמינות של חב"דפדיה. הרי אי אפשר לכתוב בפשטות שהאוהל הוא רק של הרבי הריי"צ מבלי להזכיר עוד כלום (וראה בארוכה [[שיחה:האוהל|כאן]] ובארכיון).

לכן גם חב"דפדיה נוהגת כך במקרים רבים אחרים, כמו [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], [[ארגון הפנסאים]], [[מרכז לענייני חינוך]], [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]], ועוד ועוד. בכולם מובאות העובדות מבלי להתחמק, בתוספת ביאור והבהרה לשיטה שאנו רוצים שתתקבל אצל הקורא.

ויודגש: הועלתה בדפי השיחה השונים כמה וכמה פעמים הטענה: בחב"דפדיה לא מביאים את טענות האבולוציה, טענות העולים להר הבית, ועוד ועוד. זה נכון, אך חושבני שאין אף אחד שישווה בין הדברים (כנראה מהדוגמאות הנ"ל).

אשמח לשמוע את דעתכם בנידון, כדי לחסוך דיונים שיחזרו על עצמם שוב ושוב ללא תועלת.

בתקווה שתיכף ומיד ממש נזכה ל"לא ילמדו עוד איש את רעהו"! בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:26, 26 באפריל 2016 (UTC)

:אגב, באותה המידה צריך להיות היחס ל[[חלוקת דולרים]] וכדומה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:31, 26 באפריל 2016 (UTC)
::אל תנסה להיתמם ולהציק. ראה מה שהגבתי לך בדף שיחתי. יעידו כל באי האתר שבדרך כלל אני משתדל להתייחס בסלחנות וסובלנות, אבל אתה ממש מטריד ומסיט את המשתמשים מלתרום תרומות תועלתיות לפיתוחה של חב"דפדיה ולשקוע בשטויות של ויכוחים חסרי תועלת עם משתמש שאין רצונו להגיע לעמק השווה, אלא לשנות את מדיניות הכותבים והמשתמשים בחב"דפדיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]

:::תוכל להאשים אותי בכל מה שעולה על דעתך, רק בקשה אחת לי: תנסה להתעלם מהדמות, תתמקד בנושא ובטענות. אם תרצה אוכל לחתום בשם אחר.

:::"קבל את האמת ממי שאמרה"!

:::אני שוב פונה לשאר הכותבים והמשתמשים, שמשתדלים תמיד (ולא "בדרך כלל") להגיב בסלחנות וסובלנות, שבכל זאת יוכלו להקדיש מעט מזמנם ולחשוב על השאלה החשובה הזאת. בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 22:41, 27 באפריל 2016 (UTC)
::::א. הביטוי המקורי הוא "'''שמע''' האמת ממי שאמרה", ומשמעותו שאין הכרח '''לקבל''' את הדברים... (רמב"ם בפתיחה למסכת אבות).
::::ב. הרמב"ם עצמו בספר המצוות כתב: "הוזהרנו מלהיות חופשיים במחשבותינו".
::::ג. הדיון התארך כבר פעמים רבות והשיבו לך, אך אתה מתעקש וחוזר על הטענות ומפריע לנו להתמקד בדברים החשובים באמת. אם אתה מחפש תשובות, תקרא ותשנן את דפי השיחה, כי תשובות חדשות מעבר למה שכתוב שם - לא תקבל. בהצלחה, ובברכה "יתמו חטאים" (ולא חוטאים ח"ו). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:53, 28 באפריל 2016 (UTC)

:::::א. "מנין אתה אומר, שאם שמע מפי אדם שבישראל, שיהא עליו כשומע מפי חכם? ת"ל אשר אנכי מצוך היום" (קה"ר פי"ב, י). גם ברמב"ם מדובר על דברי תורה (הוא מסביר מדוע אינו מזכיר את שמות החכמים בדבריו), כך שבהחלט לא נכון לומר ש"אין הכרח" לקבל את הדברים (באם זו אמת, כמובן).
:::::ב. אבל על כך בדיוק הדיון! אסור להיות חופשיים במחשבתנו כאשר מדובר בדברי הקב"ה, או בדברי הרבי עצמו. אבל האם אסור להיות חפשיים במחשבתנו כאשר מדובר על '''דעתי האישית''' בפירוש דברי הרבי, כשיש מחבריי החולקים עלי? ועיין במכתבו המפורסם של רי"כ לר"מ וועכטער בארוכה.
:::::ואילו אתה מגיע למסקנת הדיון כבר מראשיתו, ואינך נותן לשאר המשתמשים אפשרות לפצות פה, בטענותיך השונות נגד הדיון עצמו!
:::::אשמח אם תואיל להשתתף בדיון, ולהסביר, למשל, מדוע לדעתך האיסור להיות חופשיים במחשבתנו כולל גם את דעתם של שאר חסידי חב"ד בפירוש דברי הרבי, ובאם כן, האם בשל כך אמורה להיות כאן התעלמות מעובדות, כפי שצויין לעיל בארוכה.
:::::ג. מעולם לא ניתנו תשובות בדפי השיחה לדיון זה (אלא למקרים ספצפיים בלבד, שניכר כי יש כאן תפיסה שניתנת לשינוי ע"י דיון ממצה כאן באולם, וחבל שאתה מפריע ומזיק לו שוב ושוב).
:::::אני חוזר וקורא למשתמשים השונים להביע את דעתם, ולהיות חלק מהדיון. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 06:53, 2 במאי 2016 (UTC)
ואילו אני קורא לכל המשתמשים כולם לא להביע את דעתם ולא לבזבז את זמנם על הדיון הזה והדומים לו, שחוסר התועלת בהם אינו מוטל בספק. חב"דפדיה אינה פורום, בשביל זה יש מקומות אחרים ברשת. המקום כאן מיועד לאלו שרוצים לעבוד (וקצת להתוועד, בין לבין), ולא לאלו שיש להם תחביב מוזר - לשבת על שפת הים, לזרוק אבנים למים ולהביט בהנאה על הגלים שנוצרים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 07:02, 2 במאי 2016 (UTC)

- כהנ"ל מתוך אולם דיונים:ארכיון 16. לשיפוטך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ז בכסלו ה'תשע"ז 22:26, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
:יש כאן טענה אמתית. חב"דפדיה צריכה להציג את מגוון הדעות בחב"ד. ויש בכך שני עניינים. א' מצד האנציקלופדיות שבדבר, למרות שחב"דפדיה נכתבת מנקודת מבט משיחיסטית, אין טעם להעלים את קיומם של דעות אחרות בחב"ד, כמו שלא נעלים את קיומם של המתנגדים לחסידות למרות שהם טועים לדעתנו. ב'. יש שורה של דברים שתלויים בהרגש, שאינם שחור ולבן, שאינם עובדות וכדו'. בשני העניינים נדרש גיבוש מדיניות ברורה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז בכסלו ה'תשע"ז 23:32, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
::מדיניות בכגון דא אינה מגובשת על ידי רוב, עיין ערך [[משאל עם]]. אם האמת שצריך להיות כתוב, יהיה כתוב, ואם לא - לא. ובשביל זה בדיוק יש את הוועדה הרוחנית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:40, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
:::אוקיי [[משתמש:להתראות|להתראות]], ניתן להחשיב את דעתך כמתנגד להתייחסותה של חב"דפדיה לדעות השונות (שעפ"ז צריך למחוק ולתקן בכמו"כ ערכים). בקשר לפניה לועדה הרוחנית, אם יהיה רוב שיתבע זאת, כנראה שמפעיל המערכת [[משתמש:שיע.ק|שיע]] יעשה זאת.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ח בכסלו ה'תשע"ז 07:02, 18 בדצמבר 2016 (UTC)

אגיב באריכות יותר מחר בל"נ, אולם פה אומר את דעתי בקצירת האומר ממש: בכללות ניתן לחלק את הטענה לשני חלקים, אחד 'טכני' והשני מהותי. הטענה אשר הועלתה ע"י {{א|5778|8775}} (ולמיטב הבנתי {{א|שיע.ק|שיע}} מסכים איתו), היא אשר כאנציקלופדיה אסור להתעלם מהעובדות (וגם זה מחולק לשנים: א. מעצם היותה אנציקלופדיה, ב. כדי שלא נהפוך ללעג וקלס וזה היפך כל מטרת האתר). על טענה זו הגיב {{א|להתראות}} (בצדק מסויים, יש לציין, אך מסויים מאוד שכן מדובר על ענין של פרשנות וראה להלן) אשר גם אם ימצאו ממצאים המאשרים במאת האחוזים אשר אין חיים מחוץ לכדור הארץ נמשיך לכתוב [[חוצנים|כאן]] אשר יש חיים מכיון שהפרמטרים שלנו לאמת נמדדים ע"פ דברי רבותינו.

הנקודה השנית והמהותית יותר (אשר כפי הבנתי לה רמז {{א|5778|8775}} בתשובתו ל{{א|להתראות}} מערערת על עצם האפשרות לכתוב אנציקלופדיה חב"דית מנקודת מבט כלשהי (משיחיסטית '''או''' אנטית). ואפרש שיחתי: מטבע הדברים כולנו גדלנו באופן מסויים ודי נדיר אשר מישהו יחליף את השיטה שלו, גישה תינוקית מאוד תגיד אשר השני לא מכיר/מאמין/מבין את השיחות/מענות/וכו' של הרבי וברגע שהוא יכיר/יאמין/יבין יעבור הוא לצד שלי. אם נהיה טיפ-טיפה יותר בוגרים נבין אשר כולנו - ללא יוצא מן הכלל - נגועים בדיעות קדומות ובנגיעות אישיות. וברגע שנקלוט את זה נבין שמה שעלינו לעשות זה לשכוח '''לחלוטין''' מכל ענין המפלגות ("מחלת המפלגות"), כולל - השיטות שהם כוללות, ולגשת אל דברי הרבי מנקודת מבט "נקיה" (עד כמה שאפשר).

ממילא מובן אשר ברגע שהינך כותב "חב"די מנקודת מבט מסויימת" הינך חותם טופס התחייבות אשר (בחלק מהמקרים עכ"פ) תעוות או תכופף את דברי הרבי כרצונך '''מבלי לשים לב אפילו''' (כי ברור לחלוטין אשר לאף אחד אין כוונות זדון, ומי שזה לא ברור לו מקומו בבית משוגעים).

אי לכך אני {{נגד חזק}} שחב"דפדיה תהיה חב"דית מנקודת מבט משיחיסטית.

אינני מיתמם, ברור שצריך לנסח איזו שהיא מדיניות בשביל שלא יהיו כאן מלחמות עריכה אין סופיות, אולם זו צריכה להיות בנייטרליות המירבית (לדעתי - אשר ברור שהרבי נשיא דורינו (במילים אחרות - שלאו דוקא צריך להשתמש בהם - הרבי חי וקיים), ובעיקר שיש לכתוב רק עובדות (ואת '''כל''' העובדות) ולא פרשנות).

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 07:51, 18 בדצמבר 2016 (UTC)

:לגבי הוועדה רוחנית (יש כזה דבר?): א. נראה שפונים אליהם רק מתוך הגנה ולדעתי זה לא הוגן. ב. לדעתי יש לערוך בחירות לוועדה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 07:56, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
::יש ועדה רוחנית. אם אתה רוצה ועדה אחרת אתה יכול להקים חב"דפדיה חדשה. האתר שייך לאינפו, וכל התורם תרם על דעת שכל דיון המגיע למבוי סתום יובא להכרעה בועדה הרוחנית. אפשר לדרוש שבדיון זה ישאלו את דעתם של כל חברי הועדה, ומי שישאל יהיה מפעיל המערכת בדווקא. אני לא תרמתי כל כך הרבה בשביל שביום מן הימים יבואו כמה חכמים בעיני עצמם, ובמחטף חצוף ישנו את פניה של חב"דפדיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:05, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
:::אינני מבין כלל מדוע דיון כזה מתנהל בדף שיחתו של משתמש המצהיר כי דעתו הפוכה מכל מה שיאמרו לו, וכמו"כ הבטיח שיימנע מלהתערב ב"נושאי מחלוקת" (אם כי יש לציין שלדעתו כל הערכים כאן הם כאלו..). -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 12:48, י"ח בכסלו, ה'תשע"ז ''(18 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::: - הועבר מתוך [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]. נשמח לשמוע את דעתם של כל המשתמשים הפעילים.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ח בכסלו ה'תשע"ז 14:09, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:להתראות|להתראות]], הדיון לא הגיע למבוי סתום. אם אתה לא רוצה להשתתף בו זו זכותך, יש כאן עוד משתמשים שתרמו למערכת כמוך. כאשר תרמת לחב"דפדיה, הוזהרת כי לעבודתך אין זכויות יוצרים. אינך יכול לנופף שוב ושוב בטיעון "תרמתי לחב"דפדיה" כדי שטענתך תתקבל יותר ממשתמשים אחרים. אין מה לעשות, זוהי דמקורטיה, וכך הדברים מתנהלים באתר אנציקלופדי חפשי.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ח בכסלו ה'תשע"ז 14:09, 18 בדצמבר 2016 (UTC)

שיחה:ימי בשורה

2016-12-18T14:08:57Z

5778: /* למהות הביקורת */

==ביקורת ==
[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] טוען כי אני היחיד מבין חסידי חב"ד שטוען את הביקורת על הספר. האם יש מישהו שמסכים איתו?--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ט"ו בכסלו ה'תשע"ז 22:52, 15 בדצמבר 2016 (UTC)
:לא. אינני מסכים עם טענתו, אך גם לא עם טענתך. מי ש'מתנגד לספר ולטענתו', זה לא בגלל הטענות כשלעצמם, אלא מצד המסקנא שלו שמנוגדת לאידיאלוגיה שלך. אמור מעתה - אם מישהו היה עורך ספר מקביל, שמשמיט עובדות אחרות - לא הייתה לך ביקורת, ומכאן שהביקורת אינה עניינית אלא אידיאולוגית. זה בערך כמו להוסיף פסקה בערך על חב"דפדיה "האתר מעצבן הרבה חסידים, היות והוא דוגל בשיטה שהרבי מלך המשיח, והם טוענים שזה מזיק להפצת החסידות". גם אם זה אמת, זה לא נקרא ביקורת עניינית... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:57, 15 בדצמבר 2016 (UTC)
::הצגתי ביקורת עניינית. הספר משמיט עובדות רבות, וזו עובדה שבלתי אפשרי להתווכח איתה. למה החלטת שלא הייתה לי ביקורת על ספר מקביל?--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ט"ו בכסלו ה'תשע"ז 23:00, 15 בדצמבר 2016 (UTC)
::: כמו באנציקלופדיה, חבדפדיה איננה במה לפרסום מחקרים עצמיים! ולכן, אין מקום לפרסם את הביקורת שיש '''לך''' עליהם. אלא אם כן זה נכתב ע"י מישהו אחר והתפרסם באופן רשמי. מלבד זאת, כמו שכתבתי במקום אחר, שכל הנושא של הפסקאות ביקורת הינו שלילי ועדיף למעט בהם, ובמה שיש לקצץ.. (ואל תרוץ ממניעים אידיאולוגיים למחוק בערכים נפיצים...) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 02:32, ט"ז בכסלו, ה'תשע"ז ''(16 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::"מתנגדים להפצת הספר" אינה ביקורת עניינית על הספר, כי היית מתנגד אליו גם אם היה מחקרי לחלוטין. ההתנגדות היא בגלל המסקנה שמוביל אליה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:17, 16 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]], ביקורת אמורה להיכתב רק אם היא פורסמה במקום אחר? זאת עובדה שכל אחד יכול לבדוק. מה צריך, להעלות עובדות שהספר משמיט?
:::::[[משתמש:להתראות|להתראות]], כבר כתבתי לך מזמן שהחיטוט בנבכי מניעיהם של האנשים אינו שייך לדיון ענייני, והוא הגדרה מדוייקת לדמגוגיה. ראה כאן: [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94]. בהצלחה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ט"ז בכסלו ה'תשע"ז 09:36, 16 בדצמבר 2016 (UTC)
::::::כל הכלים כשרים כדי לפגום באמונת חסידים, ואילו דמגוגיה אינה כלי כשר להגן עליה מפני משחיתים? אם האמת היה נר לרגליך, אולי הייתי משתכנע מהצדקנות בטענת דמגוגיה. אך כאשר אתה מחפש את נקודות התורפה בשביל לפגום בכל הקדוש והיקר, במסגרת המגבלות האפשריות - איני יכול מלהתאפק ולזעוק. אני ממש מבקש ממך בכל לשון של בקשר, שפשוט תפסיק להיטפל להציק ולהזיק. אתה מתיש את כוחותיהם של החסידים שגוזלים מזמנם בשביל לפתח ולהאדיר את המיזם, שנאלצים בעקבות עריכות מגמתיות וקטנוניות לבזבז את הזמן היקר שלהם כדי להעמיד אותך על מקומך. אנא. די. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:38, 16 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::::אגב, לא ניסיתי לשכנע אף אחד. כל אחד מאיתנו משוכנע לחלוטין בצדקת דרכו, ובטוח שהשני הוא המעוות והמסלף, וכל אחד בטוח שאין כל סיכוי שיצליח לשכנע את השני. משכך, אין כל קשר בין הדברים דלעיל וטענת 'דמגוגיה'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:41, 16 בדצמבר 2016 (UTC)
::: גם אם הספר משמיט, תצטרך להמתין שלמישהו יהיה משעמם, ויכתוב כתבה. חוץ מזה שכבר כתבתי שפסקאות הביקורת בכלל אינן כ"כ רצויות באתר דתי..
::: ובכלל, וכמו שכתב מר להתראות, עדיף שתתעסק בעניינים (שגם אתה חושב שהם) של אור! יש כל כך הרבה ערכים הדורשים טיפול, מה לך כי החלטת, שבאם לא יהיה כתוב שימי בשורה לא בסדר, אז אי אפשר לכתוב על [[נס פח השמן]] וכיו"ב?! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:47, ט"ז בכסלו, ה'תשע"ז ''(16 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

אני מוחה! על אף שאני חדש באתר עברתי קצת על הערותיו של {{א|5778|8775}} וטענתו של {{א|להתראות}} הינה מושללת לחלוטין (היינו שבניגוד למשתמשים אחרים שמעלים טיעונים כגון [[שיחה:כיפת יחי|לשמור על כבוד המשיחיסטים]] הוא תמיד מגיב עניינית) כך שלומר עליו אשר האמת אינה נר לרגליו זו השמצה ללא בסיס). הטענה ההגיונית היחידה כאן היא של {{א|כתית למאור}} אשר מעולם לא יצאה ביקורת רשמית, ואם כך הייתי מוחק חצי מפיסקאות הביקורת ומוסיף פיסקת ביקורת לערך [[חב"דפדיה]]. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 15:37, 16 בדצמבר 2016 (UTC)
:[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]], אולי תכתוב ל"מר [[משתמש:להתראות|להתראות]]" שחב"דפדיה אינה מקום למחקרים עצמיים? הוא בטוח שבאתי לשכנע אותו, או שאני חושב שהוא בא לשכנע אותי.
:[[משתמש:להתראות|להתראות]] היקר. אינני חושב שבאת לשכנע אותי, וגם לא באתי לשכנע אותך. אני בסך הכל מבקש שתתייחס לטענתי בצורה הגיונית ולגופו של עניין ולא דמגוגית (אגב, טענתך לפיה ""מתנגדים להפצת הספר" אינה ביקורת עניינית על הספר, כי היית מתנגד אליו גם אם היה מחקרי לחלוטין. ההתנגדות היא בגלל המסקנה שמוביל אליה", היא דמגוגית בלבד. אין מה לענות עליה שכלית. עיין בהרחבה במקור שציינתי).
:[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]], עיין ב[[שיחה:JEM]] ותראה את המסקנה אליה מגיע ידידנו להתראות, שאם הביקורת גלויה וניכרת לכל, אין צורך במקור. כך שיש תקדים למקרה שלנו. אם יש צורך אעלה דוגמאות בהערות שוליים.
:ולשניכם, למרות שאינני חושב שאני אמור לענות על טענה כזאת, שאינה לגופו של עניין, בכל זאת. אני יכול לתרום לאתר, ואני עושה זאת מידי פעם. אך החלטתי היא לערוך ולסדר את הערכים שאתה קורא להם "חושך".
:כי לדעתי חשוב, למשל, שכל מי שקורא את הערך "ימי בשורה" ידע לפחות שיש כאלה שטוענים שזה ספר מגמתי שמשמיט עובדות מוכחות (לא פחות - ואף יותר - משחשוב שידע על נס פך השמן). הייתי רוצה שיהיה כתוב ביקורת ללא טוען, היינו - "הספר משמיט עובדות" וכו'. אך אני מבין שזה בניגון ל"כללים" אותם קבע להתראות ואחרים (שמעולם לא נוסחו במדיניות חב"דפדיה, למרות שביקשתי לדון בכך ב"אולם דיונים", אך ידידיי הרבים כנראה העדיפו שהמצב יישאר כך, שלא יהיו כללים ויעשה איש הישר בעיניו (מלבדי, כמובן...)). זכותך שלא לרצות זאת, אך עליך לטעון טענה הגיונית (ובכך אני מצטרף בחום לדבריו של ידידי [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]).--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ז בכסלו ה'תשע"ז 17:30, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
::משעמם לכם. אני בזבזתי מספיק זמן על זה. פרשתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:29, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
:::אוקיי. אם גם שאר המשתתפים יפרשו להם מהדיון - יהיה ניתן להחזיר את הקטע אל הערך. הלא כן?--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ז בכסלו ה'תשע"ז 19:04, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
:::: לא אכפת לי מה הוא כתב שם. הביקורת שם היא בעלת מקור ולכן היא נשארה. ובאם אתה תשחזר את הביקורת היא תשוחזר ואתה תקבל אזהרה ואולי אף חסימה (ראה הוזהרת)... ואל תנסה להתחכם! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:10, י"ז בכסלו, ה'תשע"ז ''(17 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::[[משתמש:כתית למאור|כתית]], נראה שאתה משתעשע ברעיון הזה כבר הרבה זמן... משיטוט קליל בין הודעותיך בדפי שיחה למשתמשים שחורגים מקו מחשבתך, בולטת התייחסותך המתנשאת, פוגענית והמאיימת. חבל. זו לא דרכנו.
:::::לגופו של עניין, התכוונתי לביקורת שנכתבה שם, שJEM מחקו את "אני מדפיס" מהוידאו וכיו"ב, שזו ביקורת שלא נכתבה בשום מקום ולמרות זאת מתאים שהיא תיכתב בחב"דפדיה.
:::::אם תשחזר עריכה שלי לאחר שתושג הסכמה (שבשתיקה) בדף השיחה היא תשוחזר, תקבל אזהרה ואולי אף חסימה...--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ז בכסלו ה'תשע"ז 23:18, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
::::::אינני חובב חסימות, וגם אותך אשמח לראות בין התורמים לשלל הערכים בחב"דפדיה! אתה יכול להמשיך ולשוטט בדפי השיחה, אך חבל שאינך משוטט בין דפי הערכים ומוסיף ומתקן (ואדגיש שוב פעם, לא רק בערכים שעליהם תשוקתך וד"ל).
::::::על דבר זה לא שמתי את ליבי, ואם זה הובא לא רק בתור חיזוק לביקורת שנאמרה והתפרסמה באופן רשמי (של שימי גולדשטיין וכיו"ב), אכן יש לכאורה להסירה (אך כאמור, אל תמהר לעשות זאת). ולסיום, הלצותיך אינן במקום, וכמדומני שלא תשיג (וודאי לא בערך זה) הסכמה שבשתיקה! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:52, י"ז בכסלו, ה'תשע"ז ''(17 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::::אינך צודק. גם מידע כזה אמור להופיע בחב"דפדיה, משום שהוא ניתן לבדיקה בקלות. לא כותבים רק מה שמופיע על האינטרנט (אחרת יכול לבוא האיש עליו כתוב הערך בעצמו, לטעון שמה שכתוב כאן לא נכון - וזה לא יועיל... הפיתרון שנציע לו יהיה לעשות כתבה בשטורעם על המחדל בחב"דפדיה ואז כמובן הערך ישתנה... זה לא עובד ככה).
:::::::ולסיום, הלצותי אכן אינן במקום. אם אתה תפסיק עם הסגנון המתלהם (הסימן הבולט בהודעותיך הוא סימן קריאה, בדרך כלל מופיע אחרי איום או קביעה מוחצנית ומתנשאת). וזו הפעם האחרונה בל"נ שאגיב בנושא.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ז בכסלו ה'תשע"ז 23:57, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::אכן גם מה שנכתב בעיתונות המודפסת או בשאר ספרים וכיו"ב מהווים מקור. ושנית, יתכן ששורות אלו בערך על ג'ם אמורות להמחק, וכדאי שתיצור קשר עם מר שיע בפרטי.
:::::בנוגע אלי, אינני מתלהם כלל וכלל, ואם הזהרתיך, זה בגלל סגנונך (ע"ע [[משתמש:משחית]]). וסימן קריאה מורה על החלטיות, ולא על תוקפנות או כל שם שתרצה לקרוא לזה..
:::::ואני אכן מקווה שזו תהיה הפעם האחרונה שאצטרך להזדקק לכאלו עניינים..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:16, י"ח בכסלו, ה'תשע"ז ''(18 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::ברור שגם מה שמוכח לעין כל מהווה מקור, ואין צרוך שזה יכתב בפירוש. לכן לדעתי לא צריך למחוק זאת לא כאן ולא שם (התכוונתי שלא אכתוב עוד בנושא סגנון הכתיבה שלך וכו'. תחשוב לבד).--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ח בכסלו ה'תשע"ז 01:14, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
:::: ולענ"ד צריך להוריד גם שם את פסקת הביקורת עם היות שהיא מגובה במקורות. וכן גם בשאר המקומות. אמנם צריך לדון בכל מקום לגופו, ולאחרי התייעצות עם הוועדה הרוחנית, נוכל לגבש מדיניות בנושא. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 01:29, י"ח בכסלו, ה'תשע"ז ''(18 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::וכל עוד שלא גובשה מדיניות, אין לך את הזכות למחוק כאן דווקא.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ח בכסלו ה'תשע"ז 06:59, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
::::::[[משתמש:כתית למאור|לחברי]] [[משתמש:להתראות|היקרים]] איני רואה שום סיבה להתקפות חסרי הרחמים על [[משתמש: 5778]], ומה נכונים דבריהם של {{א|שף ויתיב}} {{א|שיע ק.}}. כל משתמש בוחר לתרום במקום בו הוא רואה את עצמו בקי ושיך, והטענה כי יתרום קודם בערכים אחרים אינה טענה כלל! מלבד זאת, מעלת אתר שיתופי הוא בזה, שכל משתמש מושך לכיוון דיעותיו ושומר על השני שלא יוביל וימשוך את החבל לדעותיו האישיות שאינן אובייקיטיביות (כל זמן שעומד במדיניות, ומגיב בצורה רלווניטית וכו'), וממילא מה הטענה עליו? גם אם טענותיו אינן נכונות הרי הן בגדר "תלמיד המחכים את.. על ידי קושיות וכו'". הטוען לשלילת טענותיו נדרש להגיב בדיוק לשאלה ששאל (אלא א"כ היא אינה אובייקטיבית אבל גם את זה צריך "להוכיח") '''וכך ורק כך''' האתר עולה רמה ושומר על אובייקטיביות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:24, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::::אם הייתי מתייחס למעשיו כתרומות, הייתי משנה את דעותי וכתיבתי בהקדם, אבל הוא לא מחפש לבנות אלא להרוס. מבחינתו, עדיף שלא תהיה חב"דפדיה כלל, אלא שמנסה לשנות את פניה בבחינת 'הרע במיעוטו', ובמילא אני מתייחס לפעולותיו כהשחתות, והשאר בהתאם... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:04, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
::::::::תודה לך, [[משתמש:להתראות|להתראות]] היקר, על גילוי הלב. ממליץ לך לחשוב מעט על מאמר חכמינו "והוי דן את כל האדם לכף זכות". נכון, זה קשה.
::::::::מנין לך מהם מטרותי, האם אני רוצה שחב"דפדיה תיסגר, "הרע במיעוטו"... על סמך מה החלטת להתייחס לפעולותיי כך ועפ"ז להתייחס אליהם בסגנון הלוחמני כ"כ?--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ח בכסלו ה'תשע"ז 14:05, 18 בדצמבר 2016 (UTC)

== למהות הביקורת ==

אם כבר דנים מהי דמגוגיה, יש לציין שלכל אורך הדיון לא פירט המבקר הנכבד ולו עובדה אחת שהושמטה לטענתו, מתוך אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה שאירעו בשנים תנש"א-ד. לכאורה היה ראוי שידון קודם לגופו של ענין, ואח"כ ניתן יהיה לשקול האם הביקורת עומדת בכללים. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 12:45, י"ח בכסלו, ה'תשע"ז ''(18 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:אויש, באמת... ברור שהיו מענות הפוכים, וברור שהם הושמטו. למרות שכתוב "עם עיקש תתפתל", הרי כבר נאמר: "המתעסק עם... וכו'", ולכן זה יהיה מצחיק לרדת לרמה הזאת של היצמדות מטופשת לפרוטוקול עיקש, כי אנחנו הולכים עם האמת שלנו לא בגלל שהיא מסתדרת עם כללי ההגיון והצדק, אלא בגלל ש(אנו מאמינים ש)זו דעתו של הרבי, ומשכך, זה לא משנה דעת הרוב, ולא טענות מקומיות ספציפיות על טענה כזו או אחרת, כי לא יהיה לזה סוף וחבל על הזמן של כל הנוגעים בדבר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:16, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
::ולשם ה"פרוטוקול העיקש", אפנה את [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] לעיין במענות והפרטים שהוספתי לאחרונה בערך [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]], שכולם לא מופיעים בספר. נחמד לגלות, [[משתמש:להתראות|להתראות]], שאתה '''מאמין''' שזוהי דעתו של הרבי, אשמח לדעת מדוע החלטת שבירור דעתו של הרבי (לא נעשה, חלילה, על ידי בדיקת העובדות, המענות, השיחות והביטויים המפורשים שנאמרו ונכתבו על ידו, אלא) נעשה ע"י '''אמונה''' שמה שנראה '''לך''' זוהי אכן דעתו של הרבי.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ח בכסלו ה'תשע"ז 14:08, 18 בדצמבר 2016 (UTC)

שיחה:ימי בשורה

2016-12-18T14:05:08Z

5778: /* ביקורת */

נשיא הדור

2016-12-18T14:01:52Z

5778: /* נשיא הדור בגוף גשמי */

::{{מפנה|רבי|תנא שחיבר את ה[[משניות]]|רבי יהודה הנשיא}}
'''ראש בני ישראל''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''רב"י'''), הנקרא גם '''נשיא הדור''', הינו [[צדיק]] שנמצא בכל דור, דרכו נמשכת החיות לאנשי הדור ומשמש כ[[ממוצע המחבר]] בין [[ישראל]] ל[[הקדוש ברוך הוא]].

==הגדרה==
על פי התפיסה היהודית, כללות [[נשמה|נשמות]] עם ישראל מהווים יחד "קומה אחת שלימה"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ניצבים.}}, ונמשלים לגוף אחד - כאשר רוב היהודים נחשבים לאבר פרטי בגוף הכללי, אך יש יהודים שנחשבים לראש. וכשם שבאברי האדם הראש הוא אבר כללי, שדרכו נמשכת החיות לאברים, כך צדיקי הדורות (המכונים "ראשי אלפי ישראל") הם נשמות כלליות, ודרכם נמשכת החיות לכל אנשי הדור{{הערה|ספר ה[[תניא]] פרק ב'.}}. בנשיא הדור ישנו ענין נוסף, אשר מלבד היותו מראשי אלפי ישראל הוא נמשל גם ל"[[לב]] כל בני ישראל"{{הערה|ראה [[רמב"ם]] הלכות מלכים פ"ד.}}. החידוש בכך (שהוא נמשל גם ללב), הוא השוני בין הלב ל[[מוח]]: המוח מעביר לכל אבר חיות כפי תכונותיו; והלב שמזרים את הדם לכל האיברים, עושה זאת ללא חילוק ביניהם, וכך הנשיא משפיע (לא רק את החיות הפרטית, אלא) גם את החיות הכללית.

"עצם החיות" של יהודי באה מהתקשרותו הפנימית לה', שנפעלת על יד הרובד הפנימי שבנפשו, המכונה ה"[[יחידה שבנפש]]". כשם שלכל יהודי יש "יחידה פרטית", כך לכללות העם יש "יחידה כללית", אשר היא נשמתו של נשיא הדור{{הערה|1=ראה [[אדמו"ר האמצעי]], [[שערי תשובה]], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/5/56c/56c.htm ד"ה "פדה בשלום" פרק י"ב.]}}, וכיוון שכך מאירה אצל הנשיא עצם החיות של כל בני ישראל, ללא חלוקה לפרטי ה"אברים" - כל יהודי בפני עצמו{{הערה|לקו"ש חל"א שיחה א' לפרשת בשלח. וראה שם יתירה מזו, שאצל נשיא הדור נרגש גם "שרש נפשם (של נשמות בני ישראל) בה' אחד", שהוא למעלה מלהיות אפילו מקור להתחלקות. וראה גם שיחת שיחת ש"פ שמיני תשי"ב. שיחת ב' ניסן תשמ"ח. ועוד.}}.

נשיא{{הערה|נשיא, ראשי תיבות: '''נ'''יצוצו '''ש'''ל '''י'''עקב '''א'''בינו, שיעקב "נשמתו כלולה מכל ה[[נשמה|נשמות]] שבישראל" (מופיע בספר קהלת יעקב מערכת "רבי").}} הדור הראשון היה [[משה רבינו]], עליו כותב [[רש"י]]{{הערה|בפירושו על התורה {{קח|פרשת|חוקת}} כא, כא.}}: {{ציטוטון|משה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל}}. המדרש קובע כי {{ציטוטון|אין דור שאין בו כמשה}}{{הערה|בראשית רבה פרשה נו, ז.}}. כך גם נכתב ב[[תיקוני זוהר]]{{הערה|תיקון סט (קיד, א).}}: {{ציטוטון|אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא}}, כלומר - בכל דור יש את נשמתו של משה, המתלבשת בגופו של הנשיא של אותו הדור.

במשך הדורות, היו זמנים בהם הקשר בין הנשיא לעם היה קשר גלוי, והיו זמנים שקשר זה היה בהעלם. מאז שהחל רבי [[ישראל בעל שם טוב]] לשמש כנשיא הדור, ובפרט עם התגלותה של [[תורת החסידות]] ע"י [[נשיאי חב"ד]], חזר הנשיא להיות גלוי{{הערה|[[היום יום]] כ"ב אייר: "פעם, הרבי - הר"מ והגאון - היו לבד והתלמידים היו לבד. [[דרך החסידות]] אותה ייסד הרבי, הוא התועלת האלוקית הגדולה, שהרבי אינו בודד וחסידים אינם בודדים.}}. הרבי קישר את התהליך הזה בכך שהעולם מתקרב ל[[גאולה]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמ' 283}}.

==מאפיינים==
===דואג לכל יהודי בכל עניין===
מתוקף תפקידו של נשיא הדור, הוא דואג לכל אנשי הדור, איש איש לפי צרכיו ודרגתו. מסיבה זו הוא מכונה "ראש" (כפי שהוזכר לעיל) - '''ר'''אש '''ב'''ני '''י'''שראל - שכן בדומה לראש המחיה את כל אברי הגוף, מהמח והלב עד לציפורניים והשערות, כך נשיא הדור, דואג לצרכיהם של כל אנשי הדור, ללימוד ה[[קבלה]] ו[[פנימיות התורה]], ללימוד [[תורת הנגלה]], לעניינים הקשורים ברגש, ואפילו ל"פושעים ומורדים בתלמידי חכמים"{{הערה|תניא פרק ב'. וראה [[התוועדות]] י"א שבט תשכ"ד ([[תורת מנחם]] חלק לט עמ' 38).}}.
===ממוצע המחבר===
ה[[גוף]] הגשמי וה[[נפש הבהמית]] שבכל יהודי מעלימים על הנשמה האלוקית שבו, ובכדי להתקשר לקב"ה זקוק היהודי ל"ממוצע המחבר", שהוא נשיא הדור. וכך אומר הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תרל"ה}}: {{ציטוטון|נשיא בכלל, נקרא ראש אלפי ישראל, הוא בחינת ראש ומוח לגביהם, וממנו היא יניקה וחיות שלהם. ועל ידי הדביקה בו קשורים ומיוחדים הם בשורשם למעלה מעלה}}.

וכפי שנאמר על משה רבינו "אנכי עומד בין ה' וביניכם"{{הערה|דברים ה, ה}}, ועוד נאמר בו "משה איש האלוקים"{{הערה|דברים לג, א. תהלים צ, א.}}, ומבארים חז"ל{{הערה|מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א}}: מחציו ולמטה - "איש", מחציו ולמעלה -"האלוקים". כלומר, מצד אחד הוא אדם [[גשמי]], אך מצד שני נשמתו מאירה בגלוי, עקב ביטולו המוחלט לקדוש ברוך הוא, וכתוצאה מכך גופו הגשמי אינו מעלים עליה כלל{{הערה|ראה בהרחבה בשיחת [[י"א ניסן]] [[תשנ"א]] (תורת מנחם תנש"א חלק שלישי עמ' 29).}}. כך אצל נשיא הדור - שהוא ממלא המקום של משה בכל דור (כפי שהורחב לעיל), קיים חיבור של האור האלוקי (שהוא למעלה מהעולם) עם גשמיות העולם, בתכלית השלימות (כפי שיהיה [[לעתיד לבוא]] בעולם כולו), ולכן על ידי החיבור אליו יכול יהודי להתחבר לה' בשלימות.

===רעיא מהימנא===
"'''רעיא מהימנא'''" (בעברית: הרועה הנאמן) הוא כינויו של משה רבינו, על שם היותו רועה נאמן לבני ישראל. סיבה נוספת לכינוי זה, הוא היותו רועה של ה"[[אמונה]]" של בני ישראל.

כלומר: לכל יהודי יש אמונה בה'{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[יהודי]].}}, אבל לא תמיד האמונה מאירה בגלוי אצלו. לפיכך יתכן יהודי שיגנוב, ולפני ביצוע הגניבה יתפלל לה' שיעזור לו, למרות שהוא יודע שזה נגד רצון ה'! כי כאשר האמונה איננה מאירה בגלוי, היא לא מחייבת את מעשי האדם.

תפקידו של משה רבינו הוא - להחדיר את האמונה של היהודי בפנימיות, באופן שתחייב את מעשיו (ובלשון החסידות: תשפיע על "כוחותיו הגלויים").

משה עושה זאת ע"י שהוא מגלה את הקשר העצמי של היהודי עם הקב"ה, שמכיוון ש[[עצם הנשמה]] שלו קשור לקב"ה, גם הוא (כפי שנשמתו מלובשת בגוף) קשור אליו, וזוהי עצם המציאות שלו. גילוי זה מביא לכך שכאשר ילמד או יחשוב אודות הקב"ה, ההדברים לא ישארו אצלו באופן "מקיף" ובלתי מחייב, אלא יחדרו לפנימיות. וכמו אדם שילמד על דבר שהוא מוחשי מבחינתו, שאז הוא מתחבר אל הדבר. אך אם ילמד אודות דבר שאין לו שייכות איתו, הוא ישאר מופשט וללא תוצאות){{הערה|[[מאמר ואתה תצווה]] תשמ"א.}}.

==בתורת הרבי==
על אף שבתורת החסידות לא נכתבו ביאורים רבים על ענינו של נשיא הדור, בתורת הרבי קיבל הענין עומק ורוחב נפלא. רוב הפרטים שבערך זה, שאובים מתורתו של הרבי.

בדרך כלל התבטא הרבי כי נשיא דורנו הוא חמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אך היו גם פעמים נדירות בהם התבטא מפורשות על עצמו כנשיא הדור{{הערה|ראה לדוגמא שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב. ועוד.}}.

==נשיא שבדור הוא המשיח שבדור==
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}
נשיא הדור הוא גם ה[[משיח שבדור]], כיוון שהנשיא כולל את [[נשמה|נשמות]] ישראל ו[[ניצוץ משיח]] שבכל אחת מהם ([[יחידה]] הפרטית), הרי הוא המשיח הכללי שבדור, יחידה הכללית, והוא העתיד לגאול את ישראל{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 470}}.

על יסוד זה, האמינו חסידים בכל הדורות כי הרבי, נשיא הדור, הוא המשיח. בשנים האחרונות הוזכרה נקודה זו על ידי הרבי עצמו פעמים רבות{{הערה|1=דוגמאות: [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=343&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 343], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=350&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 350], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=360&cPartLetter=B&nBookId=105&refrashBookNav=Y לקוטי שיחות חלק כט עמ' 360], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=211&cPartLetter=B&nBookId=111&refrashBookNav=Y תורת מנחם תנש"א חלק ד עמ' 159],
[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=420&cPartLetter=B&nBookId=45&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשנ"ב חלק א עמוד 420].}}: {{ציטוט| תוכן=נשיא הדור הוא - "משיח", החל מהפירוש הפשוט ד"משיח" ("משיח ה'") - מלשון משוח, שנמשח ונבחר להיות נשיא ורועה ישראל; ולא תהי' שום תרעומת ("איך וועל ניט האבן קיין פאריבל") אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו, מכיון שכן הוא האמת - שנשיא הדור הוא משיח שבדור.|מקור= [[שמחת תורה]] תשמ"ו, [[התוועדויות]] חלק א עמ' 3342|מרכאות=כן}}

==נשיא הדור בגוף גשמי==
כפי שהוזכר לעיל, על מנת שנשיא הדור יוכל לשמש כ"ממוצע המחבר" בין בני ישראל לקב"ה, עליו לחיות בגשמיות בעולם הזה, ובכך לחבר אלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. עם זאת, הרבי התייחס לאפשרות בה נשיא הדור ממשיך לשמש כממוצע המחבר גם לאחר הסתלקותו{{הערה|ראה גם שיחת [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] (תורת מנחם חלק ג עמ' 186): "כל ענינו של רבי הוא '''יחידה שבנפש''', ובנוגע לבחינת היחידה לא שייך כ"כ ענין ההסתלקות, ודאי הדבר בפשיטות גמורה שיכול להיות המשך הנהגתו לאחר ההסתלקות כמו בחייו". וראה גם שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"י]]. שיחת י' שבט [[תש"ל]].}}, וזאת באמצעות ההליכה אל [[האוהל]] שלו: {{ציטוט|תוכן="בנוגע להשתטחות על קברי צדיקים '''דנשיאי חב"ד''' - מנוחתם כבוד (לא בארץ ישראל, אלא) במקומות שונים בחוץ לארץ דווקא . . נשיא ישראל, מניח הוא את הכל על הצד, וכאשר צאן מרעיתו נשאר בגלות, נשאר גם הוא בגלות, כדי שיוכל להמשיך ולשמש "צינור" ו"ממוצע המחבר", שעל ידו יוכל יהודי לקשר את עצם הנשמה עם עצמות ומהות א"ס ב"ה.||מקור= [[י' שבט]] [[תשי"ד]], [[תורת מנחם]] חלק יא עמ' 28|מרכאות=כן}}

==ראו גם==
*[[התקשרות|התקשרות לרבי]]
*[[שבעה רועים]]
*[[אדמו"ר]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/79637_he_1.pdf '''נשיא זה מלך'''] {{PDF}} - לקט שיחות ומכתבים מהרבי אודות ענינו של נשיא ישראל, בהוצאת [[את"ה העולמי]].
*[http://www.chabad.info/images/notimage/59559_he_1.pdf '''ראש בני ישראל'''] {{PDF}} - לקט מאמרים מהרב [[חיים אשכנזי]] בנושא "רבי".

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]

שיחת משתמש:שף ויתיב/ארכיון 1

2016-12-18T07:02:14Z

5778: /* יחסה של חב"דפדיה למגוון הדעות בחב"ד */

{{בה}}
אני מקווה שתנצל את שהותך בחממה התורנית המוגנת של [[חב"דפדיה]] לתועלת המיזם, קרי: עריכת והוספת ערכים בחסידות ובנגלה, ולא בהתקוטטות אווילית שמקומה בויקי-קליפה. {{כתב קטן|(להעיר, שאף שאין מי שימנע בעדך מלהתווכח וכדו' על דפי האתר על נושאים השקפתיים, מומלץ להמנע מכך ולהתמקד בתוכן, אם זה לא נוגע לערך ספציפי, עדיף אולי שתשלח מכתב דרך שירות יונות הדואר המלכותיות השוכן בין הכלים המשובחים של אתר זה!)}}.

בברכת הגאולה האמיתית והשלימה, ושתזכה יחד עם כל בני ישראל לצפות ולייחל לגאולה (ולא רק בדמיון...)• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 07:08, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
:תודה על הקבלת פנים החמה... אך מדוע נראה לך שבאתי להתקוטט אם כתבתי בפירוש שאין בכוונתי לבקר כלל בערכים אלו--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 07:12, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
::ראשית כל, על פי כתיבתך ב[[שיחת משתמש:5778#ציונות]]. שנית, נהוג בדפי שיחה להזיח בכל תגובה את השורה פעם אחת באמצעות נקודותיים (:), ובתגובה שנייה פעמיים וכן הלאה.• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 07:31, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
:::ייש"כ על העצה. אגב, מהו יונת הדואר ואיך משתמשים בזה?--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 12:10, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
::::יונת הדואר המכונה בלע"ז "אימייל" הוא קישור בצד הימני של הדף בלשונית "כלים", שכאשר נמצאים בדף שיחה או משתמש של מישהו - ניתן לשלוח לו אימייל באופן אישי ללא הטרדת כל העולם (בעוד שינוי...) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:57, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== ברוכים הבאים ==

ראשית כל ברכת ברוכים הבאים רבתית. נשמע שיש לך הרבה מרץ, דבר שמוסיף מרץ גם לשאר העורכים... שנית, אהבתי לקרוא את דף המשתמש שלך. יש בו הרבה נקודות למחשבה, וכבר בתחילתו - תוכל לקרוא את המאמר האחרון של וייצהנדלר בגליון 'הפנסאים' של חודש אב על 'אהוב אריסטו' וכו' - שמפרש זאת באופן מקורי. אשמח לקבל הסבר על שם המשתמש המקורי (אלא אם כן אתה רוצה לרמז שזה שמקום מושבך הוא בשכונת המלך, זה מכיון שאתה מתגורר במקום ד'שף ויתיב' עצמו, מה שמעורר דיון חדש - על איזה חלק בדיוק ב-770 נאמר שף ויתיב, המקום בו מלמד תורה לתלמידיו, או המקום ששם 'יתיב' {{קריצה}}). מי שלא מפחד מחרם הקדמונים, מה לו לחשוש לאיסור דאורייתא? והלא חמורים (וערבים) דברי סופרים יותר מדברי תורה... בקשר עם יחס הרבי לציונות, הרי שההצהרה שכתבת מאוד מעניינת, אתה מתכוון שהרבי לא התנגד בחריפות לרעיון הציוני, או למפעל הציוני? לרעיון הציוני - אין ספק שרבותינו נשיאינו התנגדו בתוקף הרבה לפני שיטת ה'אתחלתא', ועיין במכתבי אדמו"ר הרש"ב הידועים, ובקונטרס שהורה הרבי לאוריאל צימר לכתוב, ואם על המפעל הציוני - הרי שלכל היותר אפשר לומר שלדעת הרבי אין זו ציונות אלא חלוציות וכדומה, אך ודאי שהרבי מתנגד לציונות כציונות. נעצור כאן, ואם נראה שיש לך כח להתפלסף - אז נמשיך... בהצלחה בעבודת הקודש, ואחתום מעין הפתיחה בברכת ברוכים הבאים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:37, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
:תודה על הקבלת פנים החמה! השם שבחרתי לניק שלי הוא בגדר הררים התלויים בשערה והרבה סודות התורה מרומזים בה. אך הנסתרות לה' אלוקינו ומה שניתן לגלות הוא ש'''א.''' "שף" הוא ר"ת של שמי הקדוש ושם משפחתי (אם אתה אכן מי שאני חושב שאתה אז תדע שאני זה מי שאתה חושב שאני...). '''ב.''' לרמז אשר אינני מסוגל לשבת במקום אחד אלא כלשון המדרש "קפיץ ואזיל קפיץ ואזיל". '''ג.''' כפי ששיערת זה רכן רומז שאני תושב השכונה. '''ד.''' לרמז אשר אני נמנה על נאמני בית חיינו. ועוד הרבה הרבה טעמים.

:בנוגע למה שכתבתי על הציונות אז ככה, הדיעה הרווחת כיום בחב"ד שזה שיש מדינה זהו ענין של בדיעבד והצלת נפשות ולא ענין של לכתחילה (ולהרבה, אף החזרת שטחים אסורה רק מטעם פקו"נ). אולם מעיון קל בדברי רבינו נראה שלא כך הם פני הדברים וזה שהארץ היא בידי ישראלים הוא ענין טוב, ויתירה מזו אף ענין של אתחלתא דגאולה. ישנו סיפור שא' (שכחתי מי, אבדוק זאת) שאל את אדמו"ר הקודם בזמן קום המדינה אם זהו ענין של גאולה, ואמר אחרי מחשבה "רעדן טאר מען ניט, אבער טראכטן מעג מען". ולענ"ד הביאור הוא שאם מסתכלים על זה כהגאולה, היינו שכל הגאולה היא גאולה "טכנית" הרי בודאי שח"ו לומר כן, אך אם מסתכלים על הגאולה ככלל ושכל דבר שקורה בעולם הוא בהשגח"פ (היינו שמסתכלים על הגאולה ע"פ אחו"ק תנש"א ובכלל שיחות נ"א-נ"ב) הרי שבודאי ש'''כל''' מאורע שקורה בעולם הוא בגדר "אתחלתא דגאולה" ובודאי אירוע כה משמעותי כהקמת ממשלה יהודית בארץ ישראל.

:כן הדבר גם בנוגע למנהיגי המדינה, אשר בחב"ד מקובל לחשוב עליהם כעל בעלי תפקיד 'טכני' בלבד, אך לכאורה דעת הרבי היא שהם (סוג של) מנהיגי עם ישראל וע"ד 'נשיא שבט' וד"ל. זו רק דעתי, ואשמח לשמוע דיעות אחרות.--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 22:51, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
::אצטרף בזאת למברכים מקרב הלב ולמצפים לפעילותך המשמעותית באזורנו.
::להעיר, שבכתיבה אנציקלופדית יש לכתוב בכתיב התקני של שפת הציונים, וכיון שאתה מזדהה במידת מה עם הציונות, בטח לא יקשה עליך הדבר {{קריצה}}. דוגמאות: הערך מוטל ליפשיץ הנחמד שבנית, ייקרא "מרדכי ליפשיץ" וגם בפתיח ייכתב מרדכי ובסוגריים (מוטל). ובכך עניתי על שאלתך ב[[שיחת חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]] (אם כי לענ"ד השם מענדל יוצא מהכלל מהסיבה שכתבת).
::הרבה הצלחה בפעילות ובפולמוסים מרתקים בענינים העומדים ברומו של עולם! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:06, ט"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::עוד, לא אתאפק מלשאול היכן מצאת רמז בדברי מלכנו משיחנו לכך שיש ענין יהודי-רוחני כלשהו במנהיגי המדינה הציונית (אני מניח שהשיחה על כך ששז"ר עלה לגדולה ונמחלו עוונותיו, אינה מהווה מקור מספק לדעה הזו). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:32, ט"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::הגדרת הציונות היא - יצירת לאום יהודי, שיחליף את הזיהוי של המשתייך לעם ישראל כשומר תורה ומצוות, ויחליפו בפולקלור יהודי המשתמש בשפה עברית וקשור לחלקת אדמה 'ישראלית'. זה ערש הציונות וזה הרס הציונות. בשל כך - חס ושלום להוציא לעז שהרבי לא מתנגד לציונות. שאר הענינים, זהו חבל דק שרק הרבי יכול לאחוז בשני קצותיו. הרי כל הענינים כמדינה וכו' הם הם כלי המשחית של הצורר הציוני, ולהשתמש בהם בחכמה ולראות בהם ענין אלוקי, זה אפשרי רק בכוחו של מי שרואה בעשיו וקורח והמקושש וכו' וכו' - אנשים צדיקים בעלי רצון מופלא להוסיף בשמירת תומ"צ אצל כלל ישראל...
::::בקשר לרמזים שפיזרת, הרי שאין עיתותי בידי לנחש, אבל אני רואה שריבוי משתמשים אחרים כן הצליחו לזהותך, ואולי אתה או אחד מהם יכתוב לי בפרטי את זהותך, וכך - אם "אם אני זה מי שאתה חושב שאני", הרי שבלאו הכי לא תחשוף את זהותך, ואם זה לא אני, אזי שלא יוודע לי מזהותך... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:48, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::ובנוגע לציונות, אני התכוונתי נגד תבנית משתמש עם הכיתובית "משתמש זה מתנגד לרעיון הציוני על כל מונחיו, זרמיו ושיטותיו, ולכל השלכותיו המעשיות והרעיוניות", עם קישורים ל[[אתחלתא דגאולה]], [[יום העצמאות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אברהם יצחק הכהן קוק]]. אשר לאלה (מלבד האחרון) אינני בטוח שהרבי מתנגד. לרעיון הלאומי ודאי שהרבי מתנגד, אך אם כך היה צריך לכתוב "השכלה בלבוש ציוני" ולא "ציונות". [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי]], אכן לא טעית, התכוונתי בין היתר לאותה שיחה. אך אם לדעתך אין היא מהווית ראיה מספקת אשמח להמציא לידך עוד הרבה מראי מקומות. ואגב [[משתמש:להתראות|להתראות]], איך שלא תרצה להסתכל על זה, השימוש בביטוי "הצורר הציוני" ודאי שאינו הולם. אגב, כנראה ידוע לכם שהרבי לא היה מתנגד כ"כ חריף לשירת 'התקוה' ואף שר קטע ממנו לאחד מחסידיו שבמקרה הינו אביו של סבי שיחי'. --[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]] 10:36, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::תמחל לי שמחקתי את שמך, וקבל בזה את ברכותיי הכפולות והמכופלות לרגל בואך בקשרי השידוכין עם חב"דפדיה. באמת רוח רעננה וצעירה, עתירת הידע וברוכת הכשרונות. ברוכים הבאים!
::::::בנוגע לציונות, נמצנו חולקים על הגדרת המושג 'ציונות' ולא על יחסו של הרבי. ניחא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:04, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::מצחיק לחשוב על מנהיג חילוני של תנועה פוליטית כנשיא שבט. הענין של נשיא שבט הוא מנהיג רוחני, וכל קבוצה התארגונית אחרת אינה קשורה למושג הזה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 17:59, 28 באוקטובר 2016 (UTC)

== חיים אברהם דובער לוין ==

ע"פ הצהרתך בדף המשתמש שאין לחטט בנבכי הצארסקי פאמיליע, ערכתי את הערך [[חיים אברהם דובער לוין]]. בתקוה שיניח דעתך. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:02, ט"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:קרייזי, בפעם האחרונה שערכת משהו שכתבתי... וע"ע [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|פיל בחנות חרסינה]]... ובנוגע לעניננו, כוונתי בעניני הצארסקי פאמיליע לא היתה בנוגע למידת דתיותם, ואדרבה, לענ"ד צריך לפרוך כל הבדותות על 'צידקותם' של ר' לייבל אחי אד"ש והרבנית הצדקנית, ולו כדי לידע להודיע ולהיוודע אשר צידקותם אינה נובעת ממעשיהם אלא מעצם עובדת היותם צארסקי פאמיליע. כוונתי היתה בנוגע למחלוקות פנימיות בתוך המשפחה כגון פרשת [[חסידות קפוסט|בני הצ"צ]], [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]], מאבק הירושה בתש"י, וגם המתחים שבין הרבי נ"ע לרבי הקודם בעקבות פרשת [[חיים אברהם דובער לוין|האיליער]] ועוד ועוד אשר אין כדאי לפורטם. אולם מפאת שאני חולק לך כבוד השארתי את הערך כפי שכתבתו.--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 00:02, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
::אני מקוה שחוץ מהכבוד אלי - תגלה גם הבנה לדעות אחרות (ונפוצות), הסוברות שאין לפרסם ענינים כאלו בנוגע להצארסקי פאמיליע (אני פשוט חושש שיש בכוונתך להעלות תיכף תמונה לערכים של [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|אחים ורעים למקום]]...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:21, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== תבנית משתמש ==

מה אתה אומר על [[תבנית:משתמש - איפכא מסתברא'ניק|התבנית המיוחדת]] שהקדשתי לך? {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:26, ט"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:יישר כח! קצת מקובל מידי, אך נסתדר עם זה.{{שכח|שף ויתיב}}
::שתי הצעות לי אליך: א. סדר את התבניות בסדר הגיוני יותר, היינו קודם הדעות ובסוף המגורים, או להיפך. ב. קצר אותם קצת, כי האורך מאבד את האפקט שבתבנית משתמש (כי הרי באמת גם ערכים ארוכים לא יצליחו להוות משכן לדעותיך הק'...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:19, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== ערכים שבכוונתו הק' לערוך ==

כיון שראיתי שבדעתך לערוך על [[סימון יעקובשוילי]], הריני להוסיף לינק ל[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31666&st=&pgnum=196&hilite= מכתב אדמו"ר הריי"צ נ"ע] על מה שסיפר פקיד הק.ג.ב., אשר שמעתי מבנו שי' שהמכתב עוסק בו. עוד אמר לי הנ"ל, שמכתב זה נכתב ע"י הרבי הריי"צ בכוונה שלא ידעו מי הוא הכותב, ולכן מופיע בו "כ"ק אדמו"ר שליט"א" עליו (וגם בהקדמה לקונטרס כתוב שנכתב ע"י "אחד הרבנים"). בהצלחה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:25, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:אני לא בטוח שאתם מדברים על אותו בן אדם, כי יעקובשוילי ש"שף" מדבר עליו לכאורה לא נולד לפני הסתלקות אדמו"ר הריי"צ '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ז באלול ה'תשע"ו
::טעית. אתה מדבר על [[סימון ג'ייקובסון]] (שעליו יש ערך), ואני והוא מדברים על [[סימון יעקובשוילי]] שליח הרבי הריי"צ לגרוזיה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:04, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::ופה בדיוק הנקודה. אני שאלתי אותו פא"פ, והוא אמר לי שכוונתו לסימון ג'ייקובסון. אכן יש עליו ערך? מוזר לי. כנראה אני או הוא התבלבלנו. '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ז באלול ה'תשע"ו
::::המכתב ידוע, וייש"כ בכ"ז. בנוגע למחלוקת למי התכוונתי אלו ואלו דא"ח, התכוונתי לסימון יעקבשוילי אשר החליף את שמו לג'ייקובסון... סימון ג'ייקובסון דהיום הוא נכדו.--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 03:53, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== אידיש ==

כשראית את ההוספות בדף המשתמש, נתעוררתי לחביבות המיוחדת שהינך רוחש לשפת ה[[אידיש]], ושמא תוכל להרחיב מהידוע לך על המופיע בערך זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:57, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== ספר החינוך ==

האם אוכל נא לבקש מכבודו לכתוב את הערך [[ספר החינוך]]. ערך שלענ"ד מאוד חשוב, ואם תוכל, תוסיף שנית ידיך גם על [[ספר המצוות להרמב"ם]].

בכתיבתך תוכל להעזר במבוא של [http://hebrewbooks.org/40631 מהדורת שעוועל], וכן באופן הכתיבה שבערך המקביל בויקיקליפה.

הרבי כותב באיזהו מקומן בלקו"ש שדרכו היא דרך הרמב"ם.

כמו כן יש את עניין ה[[שש מצוות תמידיות]] שמובאות בהקדמתו - שחובתן תמיד.

בהצלחה, ו{{ישר כוח|}}• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:21, 27 בספטמבר 2016 (UTC)

== קו? ==

רבינו שף, באיזה קו היית מגדיר את עצמך? קו השמאל (ביקורת) או קו הימין (השפעה והוספה בטוב)? אני חושב שאם יש לך משהו לתקן, אז פשוט תתקן, מההערות בדף השיחה לא תועיל הרבה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 19:56, 10 באוקטובר 2016 (UTC)
:[[משתמש:שלום]] - אני מצטרף לדבריך. אני חייב לציין שאמרתי את הנל פא"פ להנ"ל. יהא רעווא מן שמיא הוא אכן יתחיל לבצע בפועל.
:וכמו"כ בנוגע לעניינים אחרים שהוא צריך להועיל בהם, ואין כאן המקום. {{תבנית:קריצה}} '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ח' בתשרי ה'תשע"ז
::אבל למען ההגינות י"ל שהוא אכן כן תורם גם בפועל. רק נעשה רושם כזה, כיון שכשהוא רושם הערות בדפי שיחת הוא רושם אותם באופן של נתינת ביקורת ופקודות. חבל. מהיכרותי איתו - עם קצת השקעה הוא יכול להפוך פה את חב"דפדיה. '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ח' בתשרי ה'תשע"ז
:::באשר לשאלתך [[משתמש:שלום|שלום]], המקובל האלוקי [[באבא אמזגלו]] זיעכויו"א אמר לי פעם ששורש נשמתי מקו השמאל, מה לעשות ככה נולדתי... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
::::העבודה היא להצמד לקו האמצעי ככל האפשר... --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 22:56, 10 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::מהיכרותי, עם יותר מידי מחמאות הוא בסוף יעזוב פה. נשמתו מקו השמאל וצריך גם 'לתת לו בראש', שהרי זהו המזון הרוחני שלו {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:05, 11 באוקטובר 2016 (UTC)
ובנימה רצינית, [[משתמש:שלום|שלום]] אני מאמין ש(עכ"פ חלק מ)ביקורתך היא בעקבות הערתי [[שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כאן]], אולם זהו ממש שלא באשמתי כי הערך נעול... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
:אני חייב להגיד שבנוגע להערה הנ"ל - אתה צודק. ידידנו קרייזי העי"ר ע"ז ג"כ כבר כמ"פ. אז אולי תפתח דף משתמש ושם תכתוב מחדש, ואח"ז תבקש לשלב אותו בערך הקיים. '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"א בתשרי ה'תשע"ז
::בנתיים ההגנה הוסרה. עכשיו אתה מוזמן לערוך... '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 17:19, 13 באוקטובר 2016 (UTC)

== חתימה ==

נושא התאריך בחתימה שלך - בכוונה? '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ט' בתשרי ה'תשע"ז
:סתם מעצבן, לא? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
::אבל מאפשר לך ולאחרים לדעת מתי נכתבו הדברים (למשל במקרה זה, האם אני מעורר דיון מעלה אבק, או סתם מתערב בשיחה מעודכנת). ובהזדמנות זו אשגר ברכת ברוך הבא לבבית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתשרי ה'תשע"ז 20:48, 12 באוקטובר 2016 (UTC)
:::לזה הינך יכול להסתכל במגיב שלפני ושלאחריי... ואגב כך אעיר, שאחת הסיבות שאינני חותם בתאריך הוא כי אינני רוצה ש'''כ-ו-ל-ם''' יראו שאני גולש ב[[יום הכיפורים|י' תשרי]] {{קריצה|}} '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
::::ולאחר כל הקריצה והצחוק, כרונולוגיה היא עניין מהותי בשיחות ודיונים. ניתן להסתכל אצל המגיבים שלפני ואחרי (למרות שלפעמים עוברים ימים ואף חודשים בין מגיב למגיב) ניתן גם להסתכל בהיסטוריה, אך עדיין זה מוסיף מורכבות שאינה נחוצה.
::::כשעובדים במיזם קהילתי כגון חב"דפדיה, מן הראוי לכבד את כללי הכתיבה המקובלים, גם אם לא מדובר בכלל מחייב. א גוט מועד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בתשרי ה'תשע"ז 17:36, 20 באוקטובר 2016 (UTC)

== שינה בסוכה ==

בחיל ורעדה אני מתכבד להזמינך להביע דעתך לתקן ולשפר בערך [[שינה בסוכה]] לקדמה למומלצות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:23, 12 באוקטובר 2016 (UTC)

== ברכות והודאות ==

כמשתמש צעיר אך רב פעלים, הרשה לי להביע את הערכתי לפועלך הרב, המתבטא לא רק [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D במספר העריכות הגבוה שלך], אלא גם ובעיקר בתוספת האיכותית שלהם לחב"דפדיה.

{{תודה רבה}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בתשרי ה'תשע"ז 23:16, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
:היינו, ברצונך לכפר על מעשיך הנבזים בדברי חנופה {{קריצה}}... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:43, 27 באוקטובר 2016 (UTC)
::הוא התכוין לכסות על מעשיך הנוראים והתנהגותך הבוטה, בהדגשת הצד הטוב שבך, מה שלא כ"כ הצליח לו כי התגובה שלך הרסה הכל {{קריצה}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 03:05, 27 באוקטובר 2016 (UTC)
:::כל הכבוד על פעלך הרב וידיעותיך הנפלאות, המשך בעבודה ופחות בתלונות (פשוט אם תתחיל לכתוב תלונות על הנעשה בחב"דפדיה - תוכל בקלות למלא על זה יותר מ-6,658 ערכים)... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:40, כ"ט בתשרי, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

== חמדת ימים ==

היות וכבר הבטחתי שלא להגיב בדף השיחה שם אודות הערך, אני נמנע מלכתוב שם באופן ענייני (מהסיבות שפירטתי שם וד"ל). אך ברצוני לשבח את עריכותיך המעולות האחרונות.

מכיון שאתה מקו השמאל, ייתכן שמחמאות עלולות לעצבן אותך. א"כ ממ"נ: אם תהנה מהמחמאות - סימן שנגזר משמים שתהנה, ואם תתעצבן - גם כן טוב, הכל בהשגחה פרטית. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 00:24, 11 בנובמבר 2016 (UTC)

‏:ראה תגובתי ל{{א|שיע.ק|שיע}} לעיל. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:28, 13 בנובמבר 2016 (UTC)

== בעניין לגופו של אדם ועניין ==

שף ויתיב, בהמשך לאמור ב'חמדת ימים' המטרה של כולנו היא לכתוב פה מידע אמין ומדויק, וחבל להסיט דיונים לפסים אישיים (למרות שמהיכרותי רבת השנים עם שלום, אני משוכנע שזה לא ילך לכיוון הזה, למענך הקפד על תרבות דיון נאותה).

גם במקרה קיצוני בו נפגשת במשתמש שהבעיה היא אכן בו ולא רק בעניין הנידון - כאשר לדעתך המשתמש עורך בצורה בעייתית באופן עקבי, ויש צורך לתקן אותו ולא רק את העניין הנידון, יש לעשות זאת כפשוט על פי הלכה ומצד אנושיות ותועלתיות בפורום פרטי, מייל וכדו'.

בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בחשוון ה'תשע"ז 07:27, 14 בנובמבר 2016 (UTC)

== הקריאה והקדושה ==

{{בעבודה מתיישנת|הקריאה והקדושה}}• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:50, י"ד בחשוון, ה'תשע"ז ''(15 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

{{בוצע}} '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:40, 17 בנובמבר 2016 (UTC)
== שלמה מולכו ==

הייתי מאוד רוצה להכין ערך על [[שלמה מולכו]] במיוחד לאור הפרשנות היחסית די שלילית שהוא מקבל בעולם ולאור התמיכה המוחלטת בו אצל גדולי עולם וברבותינו נשאינו בפרט. אין לי את הכח והידע והכלים המתאימים תרצה לעזור לי בנושא? אם כן תשאיר לי הודעה בדף שיחה שלי --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 08:03, 17 בנובמבר 2016 (UTC)
:עניתי ב[[שיחת משתמש:מענדי ר.|דף השיחה שלך]] כבקשתך. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 08:13, 17 בנובמבר 2016 (UTC)

== תבניות למחיקה וחשיבות ==

אבקש ממך אם תוכל לנמק בדף שיחה של ערכים שאתה שם בהם תבנית חשיבות. הנימוק אמור להיות מדוע ערך זה חסר חשיבות עבור חב"דפדיה כאנציקלופדיה חבדי"ת. תודה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 04:13, 18 בנובמבר 2016 (UTC)

== תבניות ==

אולי אינך מודע לכך, שלפי הכללים מפעילי מערכת הם האחראים הבלעדיים{{מקור}} להורדת / השארת תבניות מחיקה / חשיבות על ערכים. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 06:27, 1 בדצמבר 2016 (UTC)

בקיצור, אני החזק ואתה החלש. בחב"דפיליה הקומוניסטית מי שלא ייכנע לתכתיבי החזקים (אף אם הם [[שיחה:כשרות ‏EK|‎סותרים את עצמם]]) ייחסם מיידית! '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:36, 1 בדצמבר 2016 (UTC)
:מדובר בנוהל שמקורו מויקיפדיה, והסברה פשוטה: מכיון שדיונים על מחיקת ערכים זקוקים לכובד ראש ונסיון, מסרו זאת ליד מפעילים שהם לרוב המשתמשים הותיקים ובקיאים בכללים. כמו כן תבניות חשיבות שהם בעצם בקשות מחיקה, נמסרו למפעילי מערכת שנדרשים לבדוק אם הובהרה החשיבות בדף השיחה על ידי משתמש ותיק. במקרה דידן למשל ראית בעצמך, כי הכללים כנראה אינם ידועים לך, ולמרות שהיתה הבהרה בדף השיחה ביקשת למחוק את הערך בניגוד לכללים. לכן הינך מתבקש שלא להתעקש על החזרת תבניות, ולהשאיר בחב"דפדיה איזו היררכיה כל שהיא שתמנע מלחמות עריכה אין סופיות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 06:42, 1 בדצמבר 2016 (UTC)

ההבדל ביני לבינך, שלי יש (אולי זה בעיה, אך זה כבר דיון אחר) גישה לויקיפדיה, ולך אין. לידיעתך כתוב שם בפירוש וכך נהוג בפועל שמפעילים אין להם דיעה יותר קובעת מאחרים, והולכים לפי דעת הרוב. וכיצד הינך יכול להיות בקי בכללים אם אפילו בכלל שאתה בעצמך קבעת הינך מכופף כרצונך? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:50, 1 בדצמבר 2016 (UTC)
::בויקיפדיה (היתה לי גישה לשם עד לפני כמה שנים, ואף שימשתי בה לבושתי בתפקיד בכיר ואכמ"ל) נהוג ומקובל בהחלט שרק מפעילים מסירים /משאירים תבניות חשיבות. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 07:15, 1 בדצמבר 2016 (UTC)

ובלייקוואוד נהוג לשים דם של חסידים במצות. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 07:26, 1 בדצמבר 2016 (UTC)
:#אי אפשר לכתוב "לפי הכללים" ולטעון שמשתמש כלשהו הפר את הכללים, כי זה פשוט לא נכון. אין כאלו כללים. בחב"דפדיה מעט מאוד דפים העוסקים בכללים, ובאף אחד מהם אין התייחסות להנ"ל. אז מניין צץ פתאום כזה כלל? (ואגב, גם בויקיפדיה הכלל לא כזה. ציטוט [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%96%D7%9E%D7%9F מכאן]: "ויקיפדים בעלי זכות הצבעה יכולים להניח את תבנית:חשיבותודה או את תבנית:חשיבות על פי שיקול דעתם").
:#אם ירצה מישהו להמציא כזה כלל, אתנגד בכל התוקף. הכלל ש"רק מפעילים זכאים" יוצא מתוך הנחה שלמפעילים (או יותר נכון למפעיל, נראה לי שאף פעם לא היה כאן יותר מאחד פעיל) יש זמן לעבור על כל הערכים כאן ולמצוא את הטעונים מחיקה. מה שכמובן הוא שטות גמורה, יש כאן להערכתי לא פחות מ-500 ערכים כאלה, והלואי שיהיו כאן מספיק משתמשים למצוא את כולם כדי למחוק/לאחד אותם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:48, א' בכסלו ה'תשע"ז
:::קרייזי, אני מסכים עם כל מילה שכתבת. אבל הויכוח כאן הוא לא על הזכות להניח תבנית חשיבות, ברור שלכל אחד מותר לשים. השאלה היא לאחר שבוע, כשצריך להכריע אם למחוק את הערך או להסיר את התבנית, שפעולה זו היא פעולה הקשורה למפעיל, שצריך לבדוק אם ניתן למחוק את הערך או שיש תומך בהשארותו. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 20:14, 1 בדצמבר 2016 (UTC)‎
‏:{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, מדבריך משמע שלו היה מפעיל פעיל אז היה לכלל הדיקטטורי הזה (שמפעילים יכולים לפעול בניגוד לדעת הרוב) איזה שהוא הגיון, ולא היא כפשוט. {{א|שלום}}, בעבר נהגתי לשים תבניות למחיקה ואז ביקשת שאעבור לתבניות חשיבות שהיא בעצם תבנית למחיקה עם אפשרות לדיון, באם אין דיון אז אם אין רצונך למחוק תשאיר את התבנית, ולפחות תודיע (במיוחד במקרה שכן היה דיון עם רוב דיעות למחיקת הערך) שבאם לא יהיו יותר משתתפים בדיון יורד התבנית בעוד שבוע. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 17:18, 4 בדצמבר 2016 (UTC)
::כדאי שתקרא שוב ושוב מילים אלו המופיעים בתבנית החשיבות: "מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (ניתן לראות מתי הוצבה התבנית בהיסטוריית הדף).". כלומר לאחר שבוע, נופלת ההכרעה לאחת מהשניים: הובעה תמיכה בערך - הערך ישאר (בויקיפדיה מקובל ש1 מספיק). לא הובעה תמיכה - הערך ימחק. מה שברור הוא שאין משאירים תבניות חשיבות לאחר שבוע וכמו שנוהגים בפועל באתר הנ"ל. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' בכסלו ה'תשע"ז, למניינם 17:27, 4 בדצמבר 2016 (UTC)

== כבוד ==

כפשוט לא יתכן שבמפעל הנושא את שם חב"ד, יכתבו דברים שעלול אפילו להשתמע מהם זלזלול ברב או מנהיג של עדה בישראל. אבקשך שסגנון הכתיבה ב[[שיחה:אליהו שמואל שמרלר]] לא יחזור על עצמו. מחקתי את המילים הבוטות, אך גם הכתיבה אודות האדמו"ר מבעלז עשויה להתפרש כלא מכבדת, אבקשך להזהר בדבריך, ולשוות לנגד עיניך האם הרבי היה מאשר פרסום כזה, וידוע גודל החשיבות של המילה הכתובה... ויש להוסיף בדורנו, של זו הכתובה ברשת ונגישה לכל מחפש... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 18:51, 3 בדצמבר 2016 (UTC)

== הרב ויסמנדל ==

בהתאם לעבודתי למחוק בתאריכים את פטירתם של רבנים שלא יהיה עליהם ערך, מחקתי את פטירתו של הרב חיים מיכאל דב וויסמאנדל בו' בכסלו. אך ליבי נוקפני, שמא זו בורות מצידי והיו לו קשרים חב"דיים שאינם ידועים לי. מה דעתך? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:07, ז' בכסלו ה'תשע"ז

לא ידוע לי, מלבד ההתנגדות המשותפת לועד ההצלה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 05:33, 7 בדצמבר 2016 (UTC)

== יחסה של חב"דפדיה למגוון הדעות בחב"ד ==

היות שבזמן האחרון יש הרבה דיונים על זה בדפי שיחה שונים, החלטתי פשוט לעשות סדר ולשאול את כולם:

מה דעתכם? כיצד צריכה חב"דפדיה להתייחס למגוון הדעות בחב"ד?

ואסביר: חב"דפדיה הינו אתר שנועד להפיץ את המעיינות '''חוצה''' (ראה [[חב"דפדיה|כאן]]). כמובן, שהמטרה היא שב"חוצה" יקבלו את הדברים המקובלים על רוב מפעילי האתר (מה שנקרא "השיטה המשיחיסטית").

לאידך גיסא, אדם שנכנס לאתר ורואה את הערך [[האוהל]] כפי שהוא עתה, יתאכזב עד מאוד מחוסר האמינות של חב"דפדיה. הרי אי אפשר לכתוב בפשטות שהאוהל הוא רק של הרבי הריי"צ מבלי להזכיר עוד כלום (וראה בארוכה [[שיחה:האוהל|כאן]] ובארכיון).

לכן גם חב"דפדיה נוהגת כך במקרים רבים אחרים, כמו [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], [[ארגון הפנסאים]], [[מרכז לענייני חינוך]], [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]], ועוד ועוד. בכולם מובאות העובדות מבלי להתחמק, בתוספת ביאור והבהרה לשיטה שאנו רוצים שתתקבל אצל הקורא.

ויודגש: הועלתה בדפי השיחה השונים כמה וכמה פעמים הטענה: בחב"דפדיה לא מביאים את טענות האבולוציה, טענות העולים להר הבית, ועוד ועוד. זה נכון, אך חושבני שאין אף אחד שישווה בין הדברים (כנראה מהדוגמאות הנ"ל).

אשמח לשמוע את דעתכם בנידון, כדי לחסוך דיונים שיחזרו על עצמם שוב ושוב ללא תועלת.

בתקווה שתיכף ומיד ממש נזכה ל"לא ילמדו עוד איש את רעהו"! בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:26, 26 באפריל 2016 (UTC)

:אגב, באותה המידה צריך להיות היחס ל[[חלוקת דולרים]] וכדומה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:31, 26 באפריל 2016 (UTC)
::אל תנסה להיתמם ולהציק. ראה מה שהגבתי לך בדף שיחתי. יעידו כל באי האתר שבדרך כלל אני משתדל להתייחס בסלחנות וסובלנות, אבל אתה ממש מטריד ומסיט את המשתמשים מלתרום תרומות תועלתיות לפיתוחה של חב"דפדיה ולשקוע בשטויות של ויכוחים חסרי תועלת עם משתמש שאין רצונו להגיע לעמק השווה, אלא לשנות את מדיניות הכותבים והמשתמשים בחב"דפדיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]

:::תוכל להאשים אותי בכל מה שעולה על דעתך, רק בקשה אחת לי: תנסה להתעלם מהדמות, תתמקד בנושא ובטענות. אם תרצה אוכל לחתום בשם אחר.

:::"קבל את האמת ממי שאמרה"!

:::אני שוב פונה לשאר הכותבים והמשתמשים, שמשתדלים תמיד (ולא "בדרך כלל") להגיב בסלחנות וסובלנות, שבכל זאת יוכלו להקדיש מעט מזמנם ולחשוב על השאלה החשובה הזאת. בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 22:41, 27 באפריל 2016 (UTC)
::::א. הביטוי המקורי הוא "'''שמע''' האמת ממי שאמרה", ומשמעותו שאין הכרח '''לקבל''' את הדברים... (רמב"ם בפתיחה למסכת אבות).
::::ב. הרמב"ם עצמו בספר המצוות כתב: "הוזהרנו מלהיות חופשיים במחשבותינו".
::::ג. הדיון התארך כבר פעמים רבות והשיבו לך, אך אתה מתעקש וחוזר על הטענות ומפריע לנו להתמקד בדברים החשובים באמת. אם אתה מחפש תשובות, תקרא ותשנן את דפי השיחה, כי תשובות חדשות מעבר למה שכתוב שם - לא תקבל. בהצלחה, ובברכה "יתמו חטאים" (ולא חוטאים ח"ו). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:53, 28 באפריל 2016 (UTC)

:::::א. "מנין אתה אומר, שאם שמע מפי אדם שבישראל, שיהא עליו כשומע מפי חכם? ת"ל אשר אנכי מצוך היום" (קה"ר פי"ב, י). גם ברמב"ם מדובר על דברי תורה (הוא מסביר מדוע אינו מזכיר את שמות החכמים בדבריו), כך שבהחלט לא נכון לומר ש"אין הכרח" לקבל את הדברים (באם זו אמת, כמובן).
:::::ב. אבל על כך בדיוק הדיון! אסור להיות חופשיים במחשבתנו כאשר מדובר בדברי הקב"ה, או בדברי הרבי עצמו. אבל האם אסור להיות חפשיים במחשבתנו כאשר מדובר על '''דעתי האישית''' בפירוש דברי הרבי, כשיש מחבריי החולקים עלי? ועיין במכתבו המפורסם של רי"כ לר"מ וועכטער בארוכה.
:::::ואילו אתה מגיע למסקנת הדיון כבר מראשיתו, ואינך נותן לשאר המשתמשים אפשרות לפצות פה, בטענותיך השונות נגד הדיון עצמו!
:::::אשמח אם תואיל להשתתף בדיון, ולהסביר, למשל, מדוע לדעתך האיסור להיות חופשיים במחשבתנו כולל גם את דעתם של שאר חסידי חב"ד בפירוש דברי הרבי, ובאם כן, האם בשל כך אמורה להיות כאן התעלמות מעובדות, כפי שצויין לעיל בארוכה.
:::::ג. מעולם לא ניתנו תשובות בדפי השיחה לדיון זה (אלא למקרים ספצפיים בלבד, שניכר כי יש כאן תפיסה שניתנת לשינוי ע"י דיון ממצה כאן באולם, וחבל שאתה מפריע ומזיק לו שוב ושוב).
:::::אני חוזר וקורא למשתמשים השונים להביע את דעתם, ולהיות חלק מהדיון. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 06:53, 2 במאי 2016 (UTC)
ואילו אני קורא לכל המשתמשים כולם לא להביע את דעתם ולא לבזבז את זמנם על הדיון הזה והדומים לו, שחוסר התועלת בהם אינו מוטל בספק. חב"דפדיה אינה פורום, בשביל זה יש מקומות אחרים ברשת. המקום כאן מיועד לאלו שרוצים לעבוד (וקצת להתוועד, בין לבין), ולא לאלו שיש להם תחביב מוזר - לשבת על שפת הים, לזרוק אבנים למים ולהביט בהנאה על הגלים שנוצרים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 07:02, 2 במאי 2016 (UTC)

- כהנ"ל מתוך אולם דיונים:ארכיון 16. לשיפוטך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ז בכסלו ה'תשע"ז 22:26, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
:יש כאן טענה אמתית. חב"דפדיה צריכה להציג את מגוון הדעות בחב"ד. ויש בכך שני עניינים. א' מצד האנציקלופדיות שבדבר, למרות שחב"דפדיה נכתבת מנקודת מבט משיחיסטית, אין טעם להעלים את קיומם של דעות אחרות בחב"ד, כמו שלא נעלים את קיומם של המתנגדים לחסידות למרות שהם טועים לדעתנו. ב'. יש שורה של דברים שתלויים בהרגש, שאינם שחור ולבן, שאינם עובדות וכדו'. בשני העניינים נדרש גיבוש מדיניות ברורה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז בכסלו ה'תשע"ז 23:32, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
::מדיניות בכגון דא אינה מגובשת על ידי רוב, עיין ערך [[משאל עם]]. אם האמת שצריך להיות כתוב, יהיה כתוב, ואם לא - לא. ובשביל זה בדיוק יש את הוועדה הרוחנית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:40, 18 בדצמבר 2016 (UTC)
:::אוקיי [[משתמש:להתראות|להתראות]], ניתן להחשיב את דעתך כמתנגד להתייחסותה של חב"דפדיה לדעות השונות (שעפ"ז צריך למחוק ולתקן בכמו"כ ערכים). בקשר לפניה לועדה הרוחנית, אם יהיה רוב שיתבע זאת, כנראה שמפעיל המערכת [[משתמש:שיע.ק|שיע]] יעשה זאת.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ח בכסלו ה'תשע"ז 07:02, 18 בדצמבר 2016 (UTC)

שיחה:ימי בשורה

2016-12-18T06:59:38Z

5778: /* ביקורת */

שיחה:נשיא הדור

2016-12-18T01:19:22Z

5778: /* שם הערך */

חלש ביותר. בכלל לא מוגדר. אני פונה בזאת בקריאה נרגשת (במיוחד ל[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע]] ול[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]) לערוך ערך זה. אף אני אינני פוטר עצמי מעבודה זו ואצטרף אי"ה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''

== שם הערך ==

אבקש ממנהלי האתר (ע"פ עריכתי האחרונה) לשנות שם הערך ל"נשיא הדור" או הדומה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
:מן הראוי להמתין מעט לתגובות נוספות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 00:22, 11 באוקטובר 2016 (UTC)
::האם אפשר כבר להעביר? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:12, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:::[[משתמש:שיע.ק|שיע]], תעיין היטב ותמצא שמדובר שם על "מנהיג ונשיא ישראל '''בדורו'''".--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ז בכסלו ה'תשע"ז 23:38, 17 בדצמבר 2016 (UTC)

נשיא הדור

2016-12-18T01:17:17Z

5778: הגהה

::{{מפנה|רבי|תנא שחיבר את ה[[משניות]]|רבי יהודה הנשיא}}
'''ראש בני ישראל''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''רב"י'''), הנקרא גם '''נשיא הדור''', הינו [[צדיק]] שנמצא בכל דור, דרכו נמשכת החיות לאנשי הדור ומשמש כ[[ממוצע המחבר]] בין [[ישראל]] ל[[הקדוש ברוך הוא]].

==הגדרה==
על פי התפיסה היהודית, כללות [[נשמה|נשמות]] עם ישראל מהווים יחד "קומה אחת שלימה"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ניצבים.}}, ונמשלים לגוף אחד - כאשר רוב היהודים נחשבים לאבר פרטי בגוף הכללי, אך יש יהודים שנחשבים לראש. וכשם שבאברי האדם הראש הוא אבר כללי, שדרכו נמשכת החיות לאברים, כך צדיקי הדורות (המכונים "ראשי אלפי ישראל") הם נשמות כלליות, ודרכם נמשכת החיות לכל אנשי הדור{{הערה|ספר ה[[תניא]] פרק ב'.}}. בנשיא הדור ישנו ענין נוסף, אשר מלבד היותו מראשי אלפי ישראל הוא נמשל גם ל"[[לב]] כל בני ישראל"{{הערה|ראה [[רמב"ם]] הלכות מלכים פ"ד.}}. החידוש בכך (שהוא נמשל גם ללב), הוא השוני בין הלב ל[[מוח]]: המוח מעביר לכל אבר חיות כפי תכונותיו; והלב שמזרים את הדם לכל האיברים, עושה זאת ללא חילוק ביניהם, וכך הנשיא משפיע (לא רק את החיות הפרטית, אלא) גם את החיות הכללית.

"עצם החיות" של יהודי באה מהתקשרותו הפנימית לה', שנפעלת על יד הרובד הפנימי שבנפשו, המכונה ה"[[יחידה שבנפש]]". כשם שלכל יהודי יש "יחידה פרטית", כך לכללות העם יש "יחידה כללית", אשר היא נשמתו של נשיא הדור{{הערה|1=ראה [[אדמו"ר האמצעי]], [[שערי תשובה]], [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/5/56c/56c.htm ד"ה "פדה בשלום" פרק י"ב.]}}, וכיוון שכך מאירה אצל הנשיא עצם החיות של כל בני ישראל, ללא חלוקה לפרטי ה"אברים" - כל יהודי בפני עצמו{{הערה|לקו"ש חל"א שיחה א' לפרשת בשלח. וראה שם יתירה מזו, שאצל נשיא הדור נרגש גם "שרש נפשם (של נשמות בני ישראל) בה' אחד", שהוא למעלה מלהיות אפילו מקור להתחלקות. וראה גם שיחת שיחת ש"פ שמיני תשי"ב. שיחת ב' ניסן תשמ"ח. ועוד.}}.

נשיא{{הערה|נשיא, ראשי תיבות: '''נ'''יצוצו '''ש'''ל '''י'''עקב '''א'''בינו, שיעקב "נשמתו כלולה מכל ה[[נשמה|נשמות]] שבישראל" (מופיע בספר קהלת יעקב מערכת "רבי").}} הדור הראשון היה [[משה רבינו]], עליו כותב [[רש"י]]{{הערה|בפירושו על התורה {{קח|פרשת|חוקת}} כא, כא.}}: {{ציטוטון|משה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל}}. המדרש קובע כי {{ציטוטון|אין דור שאין בו כמשה}}{{הערה|בראשית רבה פרשה נו, ז.}}. כך גם נכתב ב[[תיקוני זוהר]]{{הערה|תיקון סט (קיד, א).}}: {{ציטוטון|אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא}}, כלומר - בכל דור יש את נשמתו של משה, המתלבשת בגופו של הנשיא של אותו הדור.

במשך הדורות, היו זמנים בהם הקשר בין הנשיא לעם היה קשר גלוי, והיו זמנים שקשר זה היה בהעלם. מאז שהחל רבי [[ישראל בעל שם טוב]] לשמש כנשיא הדור, ובפרט עם התגלותה של [[תורת החסידות]] ע"י [[נשיאי חב"ד]], חזר הנשיא להיות גלוי{{הערה|[[היום יום]] כ"ב אייר: "פעם, הרבי - הר"מ והגאון - היו לבד והתלמידים היו לבד. [[דרך החסידות]] אותה ייסד הרבי, הוא התועלת האלוקית הגדולה, שהרבי אינו בודד וחסידים אינם בודדים.}}. הרבי קישר את התהליך הזה בכך שהעולם מתקרב ל[[גאולה]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמ' 283}}.

==מאפיינים==
===דואג לכל יהודי בכל עניין===
מתוקף תפקידו של נשיא הדור, הוא דואג לכל אנשי הדור, איש איש לפי צרכיו ודרגתו. מסיבה זו הוא מכונה "ראש" (כפי שהוזכר לעיל) - '''ר'''אש '''ב'''ני '''י'''שראל - שכן בדומה לראש המחיה את כל אברי הגוף, מהמח והלב עד לציפורניים והשערות, כך נשיא הדור, דואג לצרכיהם של כל אנשי הדור, ללימוד ה[[קבלה]] ו[[פנימיות התורה]], ללימוד [[תורת הנגלה]], לעניינים הקשורים ברגש, ואפילו ל"פושעים ומורדים בתלמידי חכמים"{{הערה|תניא פרק ב'. וראה [[התוועדות]] י"א שבט תשכ"ד ([[תורת מנחם]] חלק לט עמ' 38).}}.
===ממוצע המחבר===
ה[[גוף]] הגשמי וה[[נפש הבהמית]] שבכל יהודי מעלימים על הנשמה האלוקית שבו, ובכדי להתקשר לקב"ה זקוק היהודי ל"ממוצע המחבר", שהוא נשיא הדור. וכך אומר הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תרל"ה}}: {{ציטוטון|נשיא בכלל, נקרא ראש אלפי ישראל, הוא בחינת ראש ומוח לגביהם, וממנו היא יניקה וחיות שלהם. ועל ידי הדביקה בו קשורים ומיוחדים הם בשורשם למעלה מעלה}}.

וכפי שנאמר על משה רבינו "אנכי עומד בין ה' וביניכם"{{הערה|דברים ה, ה}}, ועוד נאמר בו "משה איש האלוקים"{{הערה|דברים לג, א. תהלים צ, א.}}, ומבארים חז"ל{{הערה|מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א}}: מחציו ולמטה - "איש", מחציו ולמעלה -"האלוקים". כלומר, מצד אחד הוא אדם [[גשמי]], אך מצד שני נשמתו מאירה בגלוי, עקב ביטולו המוחלט לקדוש ברוך הוא, וכתוצאה מכך גופו הגשמי אינו מעלים עליה כלל{{הערה|ראה בהרחבה בשיחת [[י"א ניסן]] [[תשנ"א]] (תורת מנחם תנש"א חלק שלישי עמ' 29).}}. כך אצל נשיא הדור - שהוא ממלא המקום של משה בכל דור (כפי שהורחב לעיל), קיים חיבור של האור האלוקי (שהוא למעלה מהעולם) עם גשמיות העולם, בתכלית השלימות (כפי שיהיה [[לעתיד לבוא]] בעולם כולו), ולכן על ידי החיבור אליו יכול יהודי להתחבר לה' בשלימות.

===רעיא מהימנא===
"'''רעיא מהימנא'''" (בעברית: הרועה הנאמן) הוא כינויו של משה רבינו, על שם היותו רועה נאמן לבני ישראל. סיבה נוספת לכינוי זה, הוא היותו רועה של ה"[[אמונה]]" של בני ישראל.

כלומר: לכל יהודי יש אמונה בה'{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[יהודי]].}}, אבל לא תמיד האמונה מאירה בגלוי אצלו. לפיכך יתכן יהודי שיגנוב, ולפני ביצוע הגניבה יתפלל לה' שיעזור לו, למרות שהוא יודע שזה נגד רצון ה'! כי כאשר האמונה איננה מאירה בגלוי, היא לא מחייבת את מעשי האדם.

תפקידו של משה רבינו הוא - להחדיר את האמונה של היהודי בפנימיות, באופן שתחייב את מעשיו (ובלשון החסידות: תשפיע על "כוחותיו הגלויים").

משה עושה זאת ע"י שהוא מגלה את הקשר העצמי של היהודי עם הקב"ה, שמכיוון ש[[עצם הנשמה]] שלו קשור לקב"ה, גם הוא (כפי שנשמתו מלובשת בגוף) קשור אליו, וזוהי עצם המציאות שלו. גילוי זה מביא לכך שכאשר ילמד או יחשוב אודות הקב"ה, ההדברים לא ישארו אצלו באופן "מקיף" ובלתי מחייב, אלא יחדרו לפנימיות. וכמו אדם שילמד על דבר שהוא מוחשי מבחינתו, שאז הוא מתחבר אל הדבר. אך אם ילמד אודות דבר שאין לו שייכות איתו, הוא ישאר מופשט וללא תוצאות){{הערה|[[מאמר ואתה תצווה]] תשמ"א.}}.

==בתורת הרבי==
על אף שבתורת החסידות לא נכתבו ביאורים רבים על ענינו של נשיא הדור, בתורת הרבי קיבל הענין עומק ורוחב נפלא. רוב הפרטים שבערך זה, שאובים מתורתו של הרבי.

בדרך כלל התבטא הרבי כי נשיא דורנו הוא חמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אך היו גם פעמים נדירות בהם התבטא מפורשות על עצמו כנשיא הדור{{הערה|ראה לדוגמא שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב. ועוד.}}.

==נשיא שבדור הוא המשיח שבדור==
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}
נשיא הדור הוא גם ה[[משיח שבדור]], כיוון שהנשיא כולל את [[נשמה|נשמות]] ישראל ו[[ניצוץ משיח]] שבכל אחת מהם ([[יחידה]] הפרטית), הרי הוא המשיח הכללי שבדור, יחידה הכללית, והוא העתיד לגאול את ישראל{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 470}}.

על יסוד זה, האמינו חסידים בכל הדורות כי הרבי, נשיא הדור, הוא המשיח. בשנים האחרונות הוזכרה נקודה זו על ידי הרבי עצמו פעמים רבות{{הערה|1=דוגמאות: [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=343&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 343], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=350&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 350], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=360&cPartLetter=B&nBookId=105&refrashBookNav=Y לקוטי שיחות חלק כט עמ' 360], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=211&cPartLetter=B&nBookId=111&refrashBookNav=Y תורת מנחם תנש"א חלק ד עמ' 159],
[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=420&cPartLetter=B&nBookId=45&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשנ"ב חלק א עמוד 420].}}: {{ציטוט| תוכן=נשיא הדור הוא - "משיח", החל מהפירוש הפשוט ד"משיח" ("משיח ה'") - מלשון משוח, שנמשח ונבחר להיות נשיא ורועה ישראל; ולא תהי' שום תרעומת ("איך וועל ניט האבן קיין פאריבל") אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו, מכיון שכן הוא האמת - שנשיא הדור הוא משיח שבדור.|מקור= [[שמחת תורה]] תשמ"ו, [[התוועדויות]] חלק א עמ' 3342|מרכאות=כן}}

==נשיא הדור בגוף גשמי==
{{להשלים|דרושה הרחבה}}
כפי שהוזכר לעיל, על מנת שנשיא הדור יוכל לשמש כ"ממוצע המחבר" בין בני ישראל לקב"ה, עליו לחיות בגשמיות בעולם הזה, ובכך לחבר אלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. עם זאת, הרבי התייחס לאפשרות בה נשיא הדור ממשיך לשמש כממוצע המחבר גם לאחר הסתלקותו{{הערה|ראה גם שיחת [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] (תורת מנחם חלק ג עמ' 186): "כל ענינו של רבי הוא '''יחידה שבנפש''', ובנוגע לבחינת היחידה לא שייך כ"כ ענין ההסתלקות, ודאי הדבר בפשיטות גמורה שיכול להיות המשך הנהגתו לאחר ההסתלקות כמו בחייו". וראה גם שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"י]]. שיחת י' שבט [[תש"ל]].}}.

==ראו גם==
*[[התקשרות|התקשרות לרבי]]
*[[שבעה רועים]]
*[[אדמו"ר]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/79637_he_1.pdf '''נשיא זה מלך'''] {{PDF}} - לקט שיחות ומכתבים מהרבי אודות ענינו של נשיא ישראל, בהוצאת [[את"ה העולמי]].
*[http://www.chabad.info/images/notimage/59559_he_1.pdf '''ראש בני ישראל'''] {{PDF}} - לקט מאמרים מהרב [[חיים אשכנזי]] בנושא "רבי".

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]

שיחה:ימי בשורה

2016-12-18T01:14:13Z

5778: /* ביקורת */

= ביקורת =
[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] טוען כי אני היחיד מבין חסידי חב"ד שטוען את הביקורת על הספר. האם יש מישהו שמסכים איתו?--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ט"ו בכסלו ה'תשע"ז 22:52, 15 בדצמבר 2016 (UTC)
:לא. אינני מסכים עם טענתו, אך גם לא עם טענתך. מי ש'מתנגד לספר ולטענתו', זה לא בגלל הטענות כשלעצמם, אלא מצד המסקנא שלו שמנוגדת לאידיאלוגיה שלך. אמור מעתה - אם מישהו היה עורך ספר מקביל, שמשמיט עובדות אחרות - לא הייתה לך ביקורת, ומכאן שהביקורת אינה עניינית אלא אידיאולוגית. זה בערך כמו להוסיף פסקה בערך על חב"דפדיה "האתר מעצבן הרבה חסידים, היות והוא דוגל בשיטה שהרבי מלך המשיח, והם טוענים שזה מזיק להפצת החסידות". גם אם זה אמת, זה לא נקרא ביקורת עניינית... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:57, 15 בדצמבר 2016 (UTC)
::הצגתי ביקורת עניינית. הספר משמיט עובדות רבות, וזו עובדה שבלתי אפשרי להתווכח איתה. למה החלטת שלא הייתה לי ביקורת על ספר מקביל?--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ט"ו בכסלו ה'תשע"ז 23:00, 15 בדצמבר 2016 (UTC)
::: כמו באנציקלופדיה, חבדפדיה איננה במה לפרסום מחקרים עצמיים! ולכן, אין מקום לפרסם את הביקורת שיש '''לך''' עליהם. אלא אם כן זה נכתב ע"י מישהו אחר והתפרסם באופן רשמי. מלבד זאת, כמו שכתבתי במקום אחר, שכל הנושא של הפסקאות ביקורת הינו שלילי ועדיף למעט בהם, ובמה שיש לקצץ.. (ואל תרוץ ממניעים אידיאולוגיים למחוק בערכים נפיצים...) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 02:32, ט"ז בכסלו, ה'תשע"ז ''(16 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::"מתנגדים להפצת הספר" אינה ביקורת עניינית על הספר, כי היית מתנגד אליו גם אם היה מחקרי לחלוטין. ההתנגדות היא בגלל המסקנה שמוביל אליה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:17, 16 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]], ביקורת אמורה להיכתב רק אם היא פורסמה במקום אחר? זאת עובדה שכל אחד יכול לבדוק. מה צריך, להעלות עובדות שהספר משמיט?
:::::[[משתמש:להתראות|להתראות]], כבר כתבתי לך מזמן שהחיטוט בנבכי מניעיהם של האנשים אינו שייך לדיון ענייני, והוא הגדרה מדוייקת לדמגוגיה. ראה כאן: [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94]. בהצלחה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ט"ז בכסלו ה'תשע"ז 09:36, 16 בדצמבר 2016 (UTC)
::::::כל הכלים כשרים כדי לפגום באמונת חסידים, ואילו דמגוגיה אינה כלי כשר להגן עליה מפני משחיתים? אם האמת היה נר לרגליך, אולי הייתי משתכנע מהצדקנות בטענת דמגוגיה. אך כאשר אתה מחפש את נקודות התורפה בשביל לפגום בכל הקדוש והיקר, במסגרת המגבלות האפשריות - איני יכול מלהתאפק ולזעוק. אני ממש מבקש ממך בכל לשון של בקשר, שפשוט תפסיק להיטפל להציק ולהזיק. אתה מתיש את כוחותיהם של החסידים שגוזלים מזמנם בשביל לפתח ולהאדיר את המיזם, שנאלצים בעקבות עריכות מגמתיות וקטנוניות לבזבז את הזמן היקר שלהם כדי להעמיד אותך על מקומך. אנא. די. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:38, 16 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::::אגב, לא ניסיתי לשכנע אף אחד. כל אחד מאיתנו משוכנע לחלוטין בצדקת דרכו, ובטוח שהשני הוא המעוות והמסלף, וכל אחד בטוח שאין כל סיכוי שיצליח לשכנע את השני. משכך, אין כל קשר בין הדברים דלעיל וטענת 'דמגוגיה'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:41, 16 בדצמבר 2016 (UTC)
::: גם אם הספר משמיט, תצטרך להמתין שלמישהו יהיה משעמם, ויכתוב כתבה. חוץ מזה שכבר כתבתי שפסקאות הביקורת בכלל אינן כ"כ רצויות באתר דתי..
::: ובכלל, וכמו שכתב מר להתראות, עדיף שתתעסק בעניינים (שגם אתה חושב שהם) של אור! יש כל כך הרבה ערכים הדורשים טיפול, מה לך כי החלטת, שבאם לא יהיה כתוב שימי בשורה לא בסדר, אז אי אפשר לכתוב על [[נס פח השמן]] וכיו"ב?! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:47, ט"ז בכסלו, ה'תשע"ז ''(16 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

אני מוחה! על אף שאני חדש באתר עברתי קצת על הערותיו של {{א|5778|8775}} וטענתו של {{א|להתראות}} הינה מושללת לחלוטין (היינו שבניגוד למשתמשים אחרים שמעלים טיעונים כגון [[שיחה:כיפת יחי|לשמור על כבוד המשיחיסטים]] הוא תמיד מגיב עניינית) כך שלומר עליו אשר האמת אינה נר לרגליו זו השמצה ללא בסיס). הטענה ההגיונית היחידה כאן היא של {{א|כתית למאור}} אשר מעולם לא יצאה ביקורת רשמית, ואם כך הייתי מוחק חצי מפיסקאות הביקורת ומוסיף פיסקת ביקורת לערך [[חב"דפדיה]]. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 15:37, 16 בדצמבר 2016 (UTC)
:[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]], אולי תכתוב ל"מר [[משתמש:להתראות|להתראות]]" שחב"דפדיה אינה מקום למחקרים עצמיים? הוא בטוח שבאתי לשכנע אותו, או שאני חושב שהוא בא לשכנע אותי.
:[[משתמש:להתראות|להתראות]] היקר. אינני חושב שבאת לשכנע אותי, וגם לא באתי לשכנע אותך. אני בסך הכל מבקש שתתייחס לטענתי בצורה הגיונית ולגופו של עניין ולא דמגוגית (אגב, טענתך לפיה ""מתנגדים להפצת הספר" אינה ביקורת עניינית על הספר, כי היית מתנגד אליו גם אם היה מחקרי לחלוטין. ההתנגדות היא בגלל המסקנה שמוביל אליה", היא דמגוגית בלבד. אין מה לענות עליה שכלית. עיין בהרחבה במקור שציינתי).
:[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]], עיין ב[[שיחה:JEM]] ותראה את המסקנה אליה מגיע ידידנו להתראות, שאם הביקורת גלויה וניכרת לכל, אין צורך במקור. כך שיש תקדים למקרה שלנו. אם יש צורך אעלה דוגמאות בהערות שוליים.
:ולשניכם, למרות שאינני חושב שאני אמור לענות על טענה כזאת, שאינה לגופו של עניין, בכל זאת. אני יכול לתרום לאתר, ואני עושה זאת מידי פעם. אך החלטתי היא לערוך ולסדר את הערכים שאתה קורא להם "חושך".
:כי לדעתי חשוב, למשל, שכל מי שקורא את הערך "ימי בשורה" ידע לפחות שיש כאלה שטוענים שזה ספר מגמתי שמשמיט עובדות מוכחות (לא פחות - ואף יותר - משחשוב שידע על נס פך השמן). הייתי רוצה שיהיה כתוב ביקורת ללא טוען, היינו - "הספר משמיט עובדות" וכו'. אך אני מבין שזה בניגון ל"כללים" אותם קבע להתראות ואחרים (שמעולם לא נוסחו במדיניות חב"דפדיה, למרות שביקשתי לדון בכך ב"אולם דיונים", אך ידידיי הרבים כנראה העדיפו שהמצב יישאר כך, שלא יהיו כללים ויעשה איש הישר בעיניו (מלבדי, כמובן...)). זכותך שלא לרצות זאת, אך עליך לטעון טענה הגיונית (ובכך אני מצטרף בחום לדבריו של ידידי [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]).--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ז בכסלו ה'תשע"ז 17:30, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
::משעמם לכם. אני בזבזתי מספיק זמן על זה. פרשתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:29, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
:::אוקיי. אם גם שאר המשתתפים יפרשו להם מהדיון - יהיה ניתן להחזיר את הקטע אל הערך. הלא כן?--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ז בכסלו ה'תשע"ז 19:04, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
:::: לא אכפת לי מה הוא כתב שם. הביקורת שם היא בעלת מקור ולכן היא נשארה. ובאם אתה תשחזר את הביקורת היא תשוחזר ואתה תקבל אזהרה ואולי אף חסימה (ראה הוזהרת)... ואל תנסה להתחכם! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:10, י"ז בכסלו, ה'תשע"ז ''(17 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::[[משתמש:כתית למאור|כתית]], נראה שאתה משתעשע ברעיון הזה כבר הרבה זמן... משיטוט קליל בין הודעותיך בדפי שיחה למשתמשים שחורגים מקו מחשבתך, בולטת התייחסותך המתנשאת, פוגענית והמאיימת. חבל. זו לא דרכנו.
:::::לגופו של עניין, התכוונתי לביקורת שנכתבה שם, שJEM מחקו את "אני מדפיס" מהוידאו וכיו"ב, שזו ביקורת שלא נכתבה בשום מקום ולמרות זאת מתאים שהיא תיכתב בחב"דפדיה.
:::::אם תשחזר עריכה שלי לאחר שתושג הסכמה (שבשתיקה) בדף השיחה היא תשוחזר, תקבל אזהרה ואולי אף חסימה...--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ז בכסלו ה'תשע"ז 23:18, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
::::::אינני חובב חסימות, וגם אותך אשמח לראות בין התורמים לשלל הערכים בחב"דפדיה! אתה יכול להמשיך ולשוטט בדפי השיחה, אך חבל שאינך משוטט בין דפי הערכים ומוסיף ומתקן (ואדגיש שוב פעם, לא רק בערכים שעליהם תשוקתך וד"ל).
::::::על דבר זה לא שמתי את ליבי, ואם זה הובא לא רק בתור חיזוק לביקורת שנאמרה והתפרסמה באופן רשמי (של שימי גולדשטיין וכיו"ב), אכן יש לכאורה להסירה (אך כאמור, אל תמהר לעשות זאת). ולסיום, הלצותיך אינן במקום, וכמדומני שלא תשיג (וודאי לא בערך זה) הסכמה שבשתיקה! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:52, י"ז בכסלו, ה'תשע"ז ''(17 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::::אינך צודק. גם מידע כזה אמור להופיע בחב"דפדיה, משום שהוא ניתן לבדיקה בקלות. לא כותבים רק מה שמופיע על האינטרנט (אחרת יכול לבוא האיש עליו כתוב הערך בעצמו, לטעון שמה שכתוב כאן לא נכון - וזה לא יועיל... הפיתרון שנציע לו יהיה לעשות כתבה בשטורעם על המחדל בחב"דפדיה ואז כמובן הערך ישתנה... זה לא עובד ככה).
:::::::ולסיום, הלצותי אכן אינן במקום. אם אתה תפסיק עם הסגנון המתלהם (הסימן הבולט בהודעותיך הוא סימן קריאה, בדרך כלל מופיע אחרי איום או קביעה מוחצנית ומתנשאת). וזו הפעם האחרונה בל"נ שאגיב בנושא.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ז בכסלו ה'תשע"ז 23:57, 17 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::אכן גם מה שנכתב בעיתונות המודפסת או בשאר ספרים וכיו"ב מהווים מקור. ושנית, יתכן ששורות אלו בערך על ג'ם אמורות להמחק, וכדאי שתיצור קשר עם מר שיע בפרטי.
:::::בנוגע אלי, אינני מתלהם כלל וכלל, ואם הזהרתיך, זה בגלל סגנונך (ע"ע [[משתמש:משחית]]). וסימן קריאה מורה על החלטיות, ולא על תוקפנות או כל שם שתרצה לקרוא לזה..
:::::ואני אכן מקווה שזו תהיה הפעם האחרונה שאצטרך להזדקק לכאלו עניינים..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:16, י"ח בכסלו, ה'תשע"ז ''(18 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::ברור שגם מה שמוכח לעין כל מהווה מקור, ואין צרוך שזה יכתב בפירוש. לכן לדעתי לא צריך למחוק זאת לא כאן ולא שם (התכוונתי שלא אכתוב עוד בנושא סגנון הכתיבה שלך וכו'. תחשוב לבד).--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ח בכסלו ה'תשע"ז 01:14, 18 בדצמבר 2016 (UTC)

הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

2016-12-18T00:02:42Z

5778: תקלדה

{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}}
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו. חסידים רואים בכך הסכמה ברורה של הרבי על היותו "מלך"]]
'''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא.

החל מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ"התגלות המשיח" והתחלת [[פעולות משיח בזמן הגלות|פעולתו בעולם]], החלה האמונה לקבל ביטוי פומבי בשירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו . . מלך המשיח לעולם ועד]]" אל מול הרבי.

האמונה שהרבי משיח הפכה לפופולרית בעקבות קמפיינים פרסומיים באמצעים שונים, שהתפרסמו (וממשיכים להתפרסם) בעידוד הרבי.

==זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה==
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}
[[קובץ:חן כותב לרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד ר' [[בערקע חן]] כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. ז' תמוז [[תשמ"ב]]]]
בכל דור ישנו אדם הראוי להיות משיח ובאם הדור זכאי, יגאל הוא את עם ישראל מה[[גלות]] וכך כותב ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו"ת [[חתם סופר]] חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו.. ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו}}.

על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש [[רש"י]] "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהיה משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן}}. הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}} מספרת על כך שתלמידי ה[[תנאים]] מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: {{ציטוטון|מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש}}.

הרבי מדייק בלשונו של [[רש"י]] כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו (לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'){{הערה|שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א.}}.

על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|דבריהם נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550& משיח שבכל דור]' ([[קראון הייטס]] תנש"א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.}}. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח{{הערה|לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ"א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו. (הובא בקונטרס הנ"ל).}}.

עם התגלות החסידות באה אמונה{{הערה|"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח" (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז)}} זאת בביטוי על [[נשיאי חב"ד]]. גם את האדמו"ר הקודם בחב"ד, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ראו כאדם הראוי להיות משיח{{הערה|1=[[נחום שמריהו ששונקין]], בספרו 'זכרונותי' פרק ל"א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח], והתבטאות מפיו של הרב [[ניסן נמנוב]] (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא'.}} וכך גם העיד הרבי על חותנו{{הערה|ראה כדוגמא שיחת שבת פרשת נשא תש"כ}}.

בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] נשא הרבי [[מאמר]] בו הודיע{{הערה|מאמר "באתי לגני" תשי"א}} כי בדורו תבוא הגאולה. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: {{ציטוטון|דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה}}{{הערה|שיחות שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א ה'תשמ"ח}}. ואף הודיע{{הערה|1=שיחת פרשת שמות [[תשנ"ב]] אות י"ד - [http://www.chabad.fm/63/5217.html השיחה בגרסת טקסט]}} שכבר ישנו מלך שהוא [[בחזקת משיח]]. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[שופטים]] תשנ"א}}. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי.

בשנת תשנ"ב, בשיחה ל[[שלוחים]] הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: {{ציטוטון|על פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", ועל פי הודעת מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, ש'''מתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח'''{{הערה|1=ביטוי אותו אמר משה אל ה' כאשר ציווה אותו לצאת ולגאול את ישראל ממצרים}}", השליחות של [[הרבי הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]]}}{{הערה|שיחת [[פרשת חיי שרה]] ה'תשנ"ב, סעיף י"ג}}.

==גדרו ההלכתי==
===סימני הרמב"ם===
{{ערך מורחב|בחזקת משיח}}
[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מלובאוויטש. מלך מבית דוד]]
[[הרמב"ם]] הינו הפוסק היחיד שהגדיר [[הלכה|הלכתית]] את תהליך ה[[גאולה]] והתגלות ה[[משיח]]. [[הרמב"ם]] קבע כי [[מלך המשיח]] הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה{{הערה|כך כותב גם [[האריז"ל]], שער הגלגולים פרק י"ג: "בוודאי משיח יהיה אדם [[צדיק]] נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין"}}, הצאצא ל[[דוד]] המלך{{הערה|כפי הנאמר במפורש בדברי הנביאים: "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה", ישעיהו י"א א}}.

לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים י"א א'}}: {{ציטוטון|ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי [[תורה שבכתב]] ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד}}.

בשונה מ[[משיח שבכל דור]], שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ"חזקת שהוא משיח". רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את [[בית המקדש]] וקיבץ נדחי ישראל, רק אז "הרי זה משיח בודאי".

סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב"ם{{הערה|1=ד"ר יעקב גוטליב, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.

כך גם אמר הרבי{{הערה|שיחת פרשת שמות תשנ"ב: "ישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" - שאז "בחזקת שהוא משיח""}}, שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.

====• יעמוד מלך מבית דוד:====
התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], תומת ישרים תנחם עמ' 86}} או מדיני{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], יחי המלך המשיח עמ' קמו}}. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית [[הרמב"ם]] "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא היה שם נביא וכו') - כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי [[תשכ"ז]], שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.}} אלא, הכוונה למנהיג היהודים הנוהג בפועל במנהגי המלך המנהיג את בני ישראל{{הערה|על דרך [[בן כוזיבא]], שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח על אף שלא מלך על ידי סנהדרין ונביא, כן אינו חייב למלוך על כל העם שהרי הוא מלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש}}. מלכותו זו היא המשך להיותו [[משיח שבכל דור|נשיא הדור]]{{הערה|כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם [[רבינו הקדוש]], רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא ה[[סנהדרין]], ורב נחמן שהיה מבית [[ראש הגולה]], וראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא" (וראה [[דבר מלכות]] תולדות הערה 94)}}.

על מלך זה להיות מזרעו של דוד{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"}}, מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר [[הרמב"ם]] "לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם{{הערה|משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'}}{{הערה|וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה.. עד כי יבוא שילה", "מלך המשיח שהמלוכה שלו". ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות.

וכך ביאר ה[[של"ה]] (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"}}".

סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"{{הערה|"מפשטות לשון [[הרמב"ם]] משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על [[הרמב"ם]] תשמ"ו)}}{{הערה|1=ראה בהרחבה:[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} עמ' 74}}.

[[הרבי הרש"ב]] העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תער"ג}}: "חסידות תהי' עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד".

הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת{{הערה|1=הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת]}}. כפי שהעיד הרבי בעצמו{{הערה|שיחת שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]] סעיף י"ג}}: {{ציטוטון|[[רבותינו נשיאנו]], שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.

ב[[ט"ו אייר]] [[תשנ"א]] חילק הרבי קונטרס בשם "[[דבר מלכות]]" בו נדפסו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים. חסידים ראו בכך רמז והסכמה לכך שהרבי עונה לתואר מלך.
{{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}

====• הוגה בתורה:====
[[תמונה:הוגה בתורה.jpg|left|thumb|250px|תמונה נדירה. הרבי הוגה בתורה בחדרו ב-[[770]]]]
מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 8}}, בכח התורה גם מבטל את ידי עשו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"ב}}, על פי חז"ל דרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש"גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א}}.

כשהוכנס הספר [[היום יום]] להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: "לומד בשקידה עצומה ומצליח{{הערה|1=[[שלשלת היחס]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247& נדפס בספר היום יום, עמ' 21]}}".

הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות [[שיחה|שיחותיו]], באלפי [[מאמר|מאמריו]], באין ספור [[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.

היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מליובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ו[[מחשבה]] ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: פשט, רמז, דרוש וסוד. [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.

ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.

====• עוסק במצוות כדוד אביו:====
הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר"ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד, שהקדים תשובה ומעשים טובים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}.

====• [[יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]]:====
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו", תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים]]]]
סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפיה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפיה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס.. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב [[הרמב"ם]] "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.

כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב}}.

מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|"לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעברו ופרצו}}.

גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך
כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].

====• [[ילחם מלחמות ה']]:====
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה"ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}.

מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.

על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים [[תשי"ג]] הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה ו[[ארצות הברית]] על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב}}.

===פסק דין===
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
====הפסק הראשון====
בכ"ח ניסן תשנ"א, נשא הרבי שיחה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו"{{הערה|[http://torah4blind.org/hebrew/dm54.pdf שיחת ליל כ"ח בניסן ה'תנש"א - ספר-השיחות תנש"א כרך ב עמ' 474] {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=867"מחזה מאוים, מבהיל ומפחיד"] וידאו ויומן - {{אינפו}}}}. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] ל' אייר התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה בכפר חב"ד. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מהרבנים שהרבי משיח. רעיון הפסק לא היה חדש, בעבר הרבי עצמו יזם{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב מרדכי אליהו שהגיע זמן הגאולה}} ופנה רבנים, מורי הוראה, שיפסקו שהגיע זמן הגאולה. ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח.

באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:

{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תשנ"א|שנת נפלאות אראנו]]

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}

באותו לילה, הרב [[דוד]] נחשון ו[[אבי טאוב]] טסו לניו יורק, לחצר הרבי, על מנת להגיש לרבי את הפסק דין. למחרת בוקר, ב' אייר, נוספו ארבע חתימות נוספות של חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] הרב יוסף אברהם העלער, הרב [[גרשון מענדל גרליק]], רבה של מילאנו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין בחיפה.

הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה}} וכשהגיע הגיש לרבי את פסק הדין, הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.

====הפסק השני====
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]] וכך נכתב בין היתר:

{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל|מרכאות=כן}}

הרבנים גם חתמו על כתב מינוי להרב נחשון ולטאוב שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ברוסיה, להקריא את פסק הדין. ביום ראשון י"ג סיוון. במעמד [[חלוקת דולרים]] פנה הרבי מיוזמתו, לאבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}} מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת ל[[מוסקבה]] משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על קברם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}} ביום רביעי חזרה המשלחת ל770{{הערה|מספר הרב נחשון: כשהרבי יצא מתפילת ערבית, עבר לידנו ועשה בידו הק' תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומייד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו, כאומר "כבר הספקתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברנו.}}.

ביום ההילולא של [[האריז"ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו בצפת מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין, על דו"ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}} ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].

בחורף תשנ"ב, לאחר חתימת הסכם לצמצום כלי הנשק בין רוסיה לארצות הברית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68650 רוסיה וארה"ב: פירקנו את רוב הנשק הכימי והגרעיני]}}, בשיחה שנתן הרבי{{הערה|שבת [[פרשת משפטים]] תשנ"ב}}, ייחס את האירוע לכך שמשיח החל לפעול בעולם וזאת כתוצאה של פסק הדין שנתן לו את הכח:{{ציטוטון|רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים... שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא"... הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו'. בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}.

לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע לקברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.

====הפסק השלישי====

הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

====הפסק הרביעי====
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] התארגנו מספר רבנים ב[[ארץ הקודש]] וניסחו את פסק הדין מחדש ובו מופיע: {{ציטוטון|הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא. ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא, ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'מלחמת ששת הימים' וב'מלחמת המפרץ' ועוד ועוד. ועל כן מחוייבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו, מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}.

על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]] רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים, בינהם: הרב [[אהרון יחיאל לייפער]], האדמו"ר מ[[נדבורנא]]. הרב [[אהרן רוזנפלד]], האדמו"ר מ[[פינסק קרלין]]. הרב [[אליהו שמואל שמרלר]], ראש ישיבות [[צאנז]] וחבר הנהלת 'מפעל הש"ס'. הרב [[יורם אברג'ל]], ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות. הרב [[יעקב יוסף]], רב גבעת משה וראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון יעקב, בנו של הרב עובדיה יוסף. חכם [[רפאל אלאשוילי]], רב ראשי ליהודי יוצאי [[גרוזיה]]{{הערה|[http://www.chabad.info/files/pdf/psak.pdf רשימה מלאה של הרבנים] {{PDF}}}}.

וגם רבני חב"ד מכל העולם, בינהם: הרב [[יצחק הענדל]], אב בית הדין ב[[מונטריאול]]. הרב [[יצחק גינזבורג]] וכן חתנו של ה[[בבא סאלי]], הרב [[ישר אדרעי]].

את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

==התייחסות הרבי==
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש [[תשי"ב]] עמ' 137)}}.

אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להיאמר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות, הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו".}}:

*דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, [[תשנ"ב]] חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}

*בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם"}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}.

*הרבי גם רמז בכך שאמר שמספר הבית של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא "בית משיח"{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז"ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') "משיח יתגלה באמריקה"}}.

==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]
[[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}} לפרסם, חסדי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים [[תשנ"א]] "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".}} ועל מנת לזרז את הגאולה.

כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.

עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה היתה בשנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך, ושלח את אחד מעותקי הכרוז לרבי, הרבי ציווה מיד על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1="אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו]]). הרב פריז כתב לאחר מכן לר' [[ישראל גורדון]] כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד".}}.

בשנת [[תשמ"ג]], פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}.

בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר{{הערה|הרבי התבטא ש"אם '''חס ושלום''' יעשה '''משהו''' בזה, ידע '''ברור''' שזהו '''מלחמה נגדי בפרט ובכלל'''" (מבשר טוב עמ' עב).}}. כמו כן, בליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] שלל הרבי שוב את העיסוק בנושא זה, בהסבירו שתפקידנו הוא להראות דוגמא חיה של חסיד וכו', ואילו בעניין המלכת מלך המשיח יש לסמוך על הקב"ה.

לאחר מכן, ב[[שבת]] פרשת [[בראשית]] דיבר הרבי בחריפות חסרת תקדים על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל באים עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות המשיח{{הערה|1=וכלשון הרבי לרב וולפא: "כתבי לא היה מפני חשש '''אולי''' וכו', כי אם מיוסד על '''המפורסם''' שאלפים ויותר הפסיקו ללמוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' - ע"י הדיבור ופרסום הנ"ל '''לחוד'''".}}.

החל מ[[תנש"א]] (1991), חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח{{הערה|1=בדומה לשינוי הברור ביחסו של הרבי לפרסום בנושאי משיח בכלל - שהתבטא באישורו של הרבי לרב [[יונה אבצן]] להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן {ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 אינפו]).}}. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תנש"א, שאל הרב ציק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על [[האוהל|הציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. בהתוועדות אליה הפנה הרבי הזכיר הרבי את הכרזת מלך המשיח הנ"ל, וייחס אותה להכרזתו שלו בהתוועדויות באופן ברור{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&hilite=d3abaca9-c182-4f1b-8e0b-937d22845203&st=%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94&pgnum=338 שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א סעיף יב, ובהערה 108].}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום.

בקיץ תנש"א שאל הרב וולפא את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם אישר הרבי את הדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]].}}, בתאריך [[י"ז חשון]] [[תשנ"ב]], ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, {{מונחון|שיחליפו במכורך|שידפיסו עם כריכה}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.

בשנים תשנ"ב-[[תשנ"ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר בדרך כלל התנה זאת בהסכמתם של שלוחי חב"ד המקומיים או הרב המקומי{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. לאידך - במקומות מסויימים, שבהם התנגדו השלוחים או העוסקים בנושא לפירסום זה, הורה הרבי שאין לעסוק בנושא, או שאין חיוב בכך{{הערה|יש להעיר, כי הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי דברי השואל. למי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ולאלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.

את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אמנם, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}.

בשנת [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספרו "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]", כהמשך לספרו הקודם. בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]
לקראת [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.

אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ"ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיעה תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו"ע או"ח סימן צ סכ"ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.

באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}.

במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.

====פירסום בעיתונים====
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].

מספר עסקנים טענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול לגרום נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.

לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.

לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שהרב גרונר יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. הרב גרונר אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד.
{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="4">
תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס הרב שפרינגר בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]
תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]
תמונה:משיח בעיתונות אנגלית.JPG|מודעה בשפה ה[[אנגלית]] שפורסמה בעיתון 'ניו יורק טיימס'
תמונה:Maane_springer.jpeg|תגובתו החיובית של הרבי לפרסומים, בפתק שכתב המזכיר הרב [[לייבל גרונר|גרונר]]
</gallery>
|}

==קבלת המלכות==
[[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ"א]]
[[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]]
[[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס"ט]]
===הרקע===
בסוף זמן הגלות כשעומדים על [[סף הגאולה]], ישנו מצב של [[שינה]] במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}.

בתאריך ב' ניסן [[תשמ"ח]] נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב, וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}.

הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: "[[אין מלך בלא עם]]"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'.}}.

בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}.

האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"ב}}.

בשנת [[תש"ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י"א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.

===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כסלו תשנ"ד. שלוחי הרבי בחזית 770 עם שלט ה'יחי']]
המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. נוהגים לכתוב זאת בכל פרסום ורבים אף חובשים כיפה עליה מצוין משפט זה. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.

הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד}}, היה ב[[שבת]] פרשת [[תזריע-מצורע]], ו' אייר תשנ"א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] עצמה. במהלך ה[[התוועדות]] בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים על ידי רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת] {{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}.

ב[[מוצאי שבת]] לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, כשהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הלחן שהושר עד אז עם המילים: 'זאל שיין זיין די גאולה]], הרבי עודד את השירה.

ביום שני ט"ו אייר [[תנש"א]] אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס [[דבר מלכות]], בסיום החלוקה החלו לשיר "יחי אדוננו" והרבי עודד בידו את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט"ו אייר תשנ"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}. גם אחרי [[תפילת ערבית]] באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ"ל בחוזק רב.

בשנת תשנ"ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך [[המרפסת]], בימים אלו שרו עשרות פעמים את השיר "יחי אדוננו" בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F0%E6%EB%F8%E9%ED%20%E5%F0%F2%F9%E9%ED הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו בתשנ"ג]{{וידאו}} - עשרות סרטי וידאו של עידוד השירה בשנת תשנ"ג}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72586 יומן] ו[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 וידאו] מכינוס השלוחים [[תשנ"ג]] בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי}}.

===התייחסות הרבי להחתמות===
ב[[חודש אייר]] תשנ"א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם ב[[קראון הייטס]] [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי:
{{ציטוט|תוכן=אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}}

למחרת האסיפה, [[ערב שבת]] פרשת תזריע מצורע, ו' אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:
{{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו ד[[הקב"ה]] שתוספתו מרובה כו'.

והזמן גרמא שבאים מ[[חודש ניסן]] והשפעתו ונכנסים ל[[חודש אייר]] (ר"ת [[האבות]] ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.

בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]".|מרכאות=כן}}

* בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".

* בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".

===פעילות הנשים===
[[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ"ב, נשי חב"ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]
[[קובץ:תוף יחיPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px| גברת ח. כהן מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]
בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}.

לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם ל[[צדקה]] ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.

לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.

מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.

בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של [[הקב"ה]] שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.

במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב"ד]], והכריזה "{{יחי}}"{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.

הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב"ד]] הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'[[מלוה מלכה]]', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו"ח ומענה הרבי [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66313&search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.

לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה, ותשואות חן, ויהא בהצלחה רבה. ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן, לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.

===מעמד קבלת המלכות===
{{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]]
[[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.

בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= הרב [[שמואל בוטמן]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 מאחרי הקלעים של קבלת המלכות] בראיון ל[[שבועון בית משיח]]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מאדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר על ידי המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד"צ]] בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]], והרב [[יואל כהן]].

תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}.
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-‏770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.
{{תבנית:גלריה משיח}}

==האמונה לאחר ג' בתמוז==
{{פסקה חסרה}}
ביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה הרבי מעינינו; עם זאת, על פי דבריו, מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז"ל{{הערה|רש"י, דניאל י"ב, י"ב}} "שעתיד משיחנו [[נכסה וחוזר ונגלה|להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה]]".

ביום ו' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב"ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.

הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב"ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז"ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"‏{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, [[תשנ"ב]] (1992)
*הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש"ס (2000)
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], [[תשס"ה]] (2005).
*משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, [[אלול]] [[תשע"ג]] (09.2013) ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}})

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח] {{PDF}}

====גדרו ההלכתי====
'''סימני הרמב"ם'''
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני [[הרמב"ם]] על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה
*[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח"] - אתר הגאולה
*הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה

'''פסק דין'''
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין] {{PDF}}
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] {{PDF}} - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}

====פרסום האמונה====
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21467&search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידאו}}

====קבלת המלכות====
'''שיחות הרבי'''
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] {{PDF}} קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה

'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}

'''פעולות הנשים'''
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ"ב{{וידאו}} - {{אינפו}}

'''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג'''
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}}
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]".
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט [[תשנ"ג]] • הוידאו המלא]{{וידאו}}

'''שונות'''
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות"]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] [[חודש ניסן]] תשנ"ד{{וידאו}} - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&id=60913 סגן רה"ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}

====האמונה לאחר ג' תמוז====
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]

שיחה:ימי בשורה

2016-12-17T23:57:56Z

5778: /* ביקורת */

שיחה:נשיא הדור

2016-12-17T23:38:55Z

5778: /* שם הערך */

חלש ביותר. בכלל לא מוגדר. אני פונה בזאת בקריאה נרגשת (במיוחד ל[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע]] ול[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]) לערוך ערך זה. אף אני אינני פוטר עצמי מעבודה זו ואצטרף אי"ה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''

== שם הערך ==

אבקש ממנהלי האתר (ע"פ עריכתי האחרונה) לשנות שם הערך ל"נשיא הדור" או הדומה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
:מן הראוי להמתין מעט לתגובות נוספות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 00:22, 11 באוקטובר 2016 (UTC)
::האם אפשר כבר להעביר? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:12, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:::[[משתמש:שיע|שיע]], תעיין היטב ותמצא שמדובר שם על "מנהיג ונשיא ישראל '''בדורו'''".--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] י"ז בכסלו ה'תשע"ז 23:38, 17 בדצמבר 2016 (UTC)

שיחה:ימי בשורה

2016-12-17T23:18:29Z

5778: /* ביקורת */

שיחת משתמש:שף ויתיב/ארכיון 1

2016-12-17T22:26:39Z

5778: /* יחסה של חב"דפדיה למגוון הדעות בחב"ד */ פסקה חדשה

ארגון הפנסאים

2016-12-17T22:00:59Z

5778: /* פעילות ארצית עם ילדי חב"ד */

{{מפנה|הפנסאים|בטאון היוצא לאור על ידי [[מכון ממש]]|מכון ממש#בטאון הפנסאים}}
[[קובץ:לוגו הפנסאים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]
'''ארגון הפנסאים''' הינו ארגון שנוי במחלוקת{{הערה|ראו בפסקה [[#ביקורת|ביקורת]]}}, הפועל עם ילדי הקהילה החב"דית בארץ ובעולם. לארגון 25 סניפים, והוא מקיים כנסים, שבתונים, וכן מחלקת הוצאה לאור. דגש מיוחד בפעילותו מושם על עידוד הילדים ללימוד תורה. [[משפיע]] הארגון הוא הרב [[זלמן גופין]]{{הערה|{{קישור שטורעם|68484|news|'הפנסאים' - מתאחדים לע"נ הרב רייטשיק|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ד}}}}. ממייסדי הארגון הוא יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]] ר' [[שמעון רבינוביץ]].

==היסטוריה==
===שם הארגון===
שם הארגון שאוב מפתגמו של [[אדמו"ר הרש"ב]] {{ציטוטון|חסיד הוא פנסאי}}{{הערה|פתגם זה התבאר באריכות על ידי הרבי ב[[התוועדות]] י"ב תמוז תשכ"ב.}}, והסלוגן המלווה את פעילותו הוא "מאירים את העולם על ידי לימוד התורה".

===כפר חב"ד===
הארגון הוקם ב[[חשוון]] [[תש"ע]] על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ופעל בשם 'צבאות השם' במתכונת שבועית עם ילדי כפר חב"ד. עיקר הפעילות היה לימוד ב[[חברותא|חברותות]] של ילדים עם בחורי ה[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|ישיבה]].

הארגון הוקם כחצי שנה לאחר הקמת ארגון לילדים בשם 'עוגן', שפעל גם הוא עם ילדי [[כפר חב"ד]] והיה בעל אוריינטציה משיחיסטית ברורה. פנסאים (שנקרא באותם ימים 'צבאות השם כפר חב"ד') נועד לתת מענה של פעילות לילדי [[כפר חב"ד]] ללא מאפיינים משיחסטים. פעילות שני הארגונים: 'עוגן' ו'צבאות ה' (פנסאים), עוררה מחלוקת ותחרותיות בין ילדי כפר חב"ד, שהתפרצה באופן פומבי ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] תשע"א, ב-2 תהלוכות מתופפים ועוד. בעקבות כך הורה רבו של [[כפר חב"ד]] באותם ימים הרב מרדכי שמואל אשכנזי על סגירת שני הארגונים והקמת פעילות מאוחדת לילדי [[כפר חב"ד]] שתנוהל על ידי ועד כפר חב"ד. בעקבות הדברים חדל ארגון 'עוגן' מלפעול ואילו ארגון 'צבאות ה' המשיך לפעול במתכונת שונה. שם הארגון שונה לפנסאים וכעבור זמן הוא עבר לפעול באופן ארצי.

===פעילות ארצית ועולמית===
בשנת [[תשע"ב]] החל הארגון לפעול מחוץ לתחומי כפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|54642|news|'הפנסאים' משיק תנועת הנוער הארצית בערב יוקרתי|מערכת שטורעם|ח' בשבט תשע"ב}}}}.

נכון לשנת [[תשע"ז]], מקיים הארגון פעילות דו-שבועית ב-25 סניפים ברחבי הארץ, ומפעיל מערך נרחב של הוצאה לאור של חוברות לימוד ועלונים שבועיים, וכן כינוסים ארציים לילדי חב"ד. ההשתתפות בפעילות מותנית בתשלום, והארגון מסונף לרשת 'מועדוניות נוער חב"ד'.

בנוסף, עומד הארגון בקשר גם עם ילדי ה[[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם ומקיים כנסים ווירטואליים לילדים אלו.

בשנת [[תשע"ו]] חנך הארגון מבנה של קבע בבית שז"ר שבמרכז [[כפר חב"ד]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|86655|news|תנופה אדירה לפעילות צבאות ה' הארצית|מערכת שטורעם|י"א אדר ב' תשע"ו}}}}.

==ביקורת==

פעולות הארגון שנויות במחלוקת, עקב ההתעלמות העקבית בפעילויות וההוצאות לאור של הארגון מ[[בשורת הגאולה]] ומ[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהותו של הרבי כמלך המשיח]]. אולם בעיקר נמתחה ביקורת נוקבת על השימוש בשם ובסמל 'צבאות השם' ללא נטילת רשות מתנועת הנוער הארצית [[צבאות השם ארץ הקודש]], על ידי יו"ר התנועה הרב [[דוד נחשון]] הפועל עם ילדים ברחבי הארץ מאז ייסוד התנועה בברכת ובעידוד הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הרב נחשון: אין לאיש רשות להשתמש בשם צבאות ה'].}}.

לדעת ראשי הפנסאים{{הערה|טענה זו הועלתה על ידם לראשונה בשנת [[תשע"ו]]. לפני כן נטען על ידם (בעל פה ובאופן בלתי רשמי) כי הרבי לא הפקיד את האחריות על צבאות השם בידי הרב נחשון בלבד, אלא הוא פעל בפעילות כזאת במסגרת פעילותו ב[[ניידות חב"ד]], אך בעצם כל [[שליח]] או [[תלמוד תורה]] חב"די יכול להשתמש בשם ובסמל, ואף במסגרת הפעילות של [[צא"ח]] ניהל הרב [[נפתלי רוט]] את "מטה צבאות השם".}}, מעולם הרבי לא הפקיד את הפעילות של [[צבאות ה']] בידיו של הרב נחשון. להיפך: הפעילות עם חיילי צבאות השם צריכה להיות מופקדת בידי ארגון הפנסאים בלבד, שכן הם פועלים בכפוף למוסד [[צעירי אגודת חב"ד (ארץ הקודש)|צא"ח]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|86655|news|תנופה אדירה לפעילות צבאות ה' הארצית|מערכת שטורעם|י"א אדר ב' תשע"ו}}}}.

==פעולות ומיזמים==
===מקהלת הפנסאים===
כבר בשנותיו הראשונות של הארגון הוקמה מקהלה המלווה את פעילות הארגון. המקהלה מופיעה בכנסי הארגון ובכנסים כלל חב"דיים{{הערה|1={{קישור שטורעם|73228|news|מופע הפנסאים בעצרת הרבבה ■ וידאו מלא|מערכת שטורעם|ד' בתמוז תשע"ד}}}}, וכן מוציאה מזמן לזמן שיר חדש{{הערה|1=לדוגמא: {{קישור חבד און ליין|69548|ניצב האב > הקליפ המרגש של ה"פנסאים"}}}}.

בשנת [[תשע"ה]] יצא לאור הדיסק הראשון של המקהלה.

=== רשת מחנות קיץ ===
לאחר הקמת [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|רשת מחנות קיץ]] על ידי [[צבאות השם בישראל]] הוחלט בארגון הפנסאים בשנת [[תשע"ה]] על הקמת רשת נפרדת עבור הקייטנות ומחנות הקיץ המזוהות איתם ובראשם [[גן ישראל ארץ הקודש]] ו[[גן ישראל חיילי הרבי]] וכן קייטנות נוספות בחלק מהערים בארץ. בדומה לרשת מחנות הקיץ המקבילה, מקבלים החיילים המאוגדים תחת הרשת חולצה בצבע תואם, נערכים עבור כולם חוברת לימודים אחידה, החיילים שרים המנון אחיד, ועוד.

בשנת [[תשע"ו]] הוקמה 'קרן לילדי אנ"ש', במסגרתה כל אחד מהתורמים לקרן זכאי להנחות ברשת מחנות הקיץ שמטעם הארגון. לפי הפרסומים מטעם הקרן, בשנה הראשונה לפעילותה נאסף תקציב של למעלה מ-800,000 ש"ח, וקרוב לאלפיים ילדים קיבלו סיוע משמעותי של הנחות כספיות מטעמה.

===הפקות===
====פנסאים צעירים====
העלון השבועי של הארגון נקרא בשם '''פנסאים צעירים''' (בעבר נקרא העלון בשם '''ּאיך בין א לאמטערנעצ'יק''') והוא החל לצאת לאור בשנת [[תש"ע]]. העלון עבר גלגולים שונים וכיום הוא כולל 16 עמודי צבע, המודפסים על דף כרומו ומחולקים לילדי הארגון מידי שבוע.

====מגזין מיוחד====
לקראת חג הסוכות [[תשע"ה]] החל הארגון להפיק מגזין שנתי בשם '''אבוקות של אור''' בו מופיעים כתבות וסיפורים לילדים{{הערה|1={{קישור שטורעם|75503|news|צפו בכותרות המגזין שכבש את בתי אנ"ש|מערכת שטורעם|י"ט בתשרי תשע"ה}}}}.

לקראת חג הפסח תשע"ו יצא מגזין דומה בשם "'''אפיקומן'''"{{הערה|שתי המגזינים יוצאים במקביל, אחד לפסח ואחד לסוכות}}.

====פעילות ארצית עם ילדי חב"ד====
ארגון הפנסאים פועל ב - 25 ערים (נכון לשנת [[תשע"ז]]). במהלך הפעילות הילדים לומדים את ספר הלימוד שהוציאו הפנסאים (ראה בהרחבה להלן), והפעילות מלווה במגוון פרסים יקרי ערך. במהלך הפעילות המתקיימת פעמיים בשבוע לומדים במשך 45 דקות את חומר הלימוד, ולאחר מכן מכן מקבלים חטיף ועשרות נקודות לקנייה בסניף יודאיקה כפר חב"ד.
במהלך שנת הלימוד מקיימים הפנסאים שלושה כנסים עיקריים, בחנוכה, י"א [[ניסן]] וג' תמוז, לאחר הכנסים נפתחת חנות "יודאיקה" לציבור הילדים, הרוכשים מתנות ופרסים באמצעות הנקודות.

====מגזין לימודים====
בחודש כסלו [[תשע"ו]] הופק לראשונה מגזין לימודים בשם '''הכא במאי עסקינן''' בו מופיע סיפור בהמשכים, סקירה מצולמת של סניפי הארגון ברחבי הארץ, וחידושי תורה פרי עטם של ילדי הארגון{{הערה|1={{קישור שטורעם|84117|news|הכא במאי עסקינן ■ העלון החדש של הפנסאים|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע"ו}}}}.

====מגזין וידאו====
בשנת [[תשע"ד]] החל הארגון בהפקת מגזין וידאו חודשי בשם 'מ'זאגט לחיים' בהפקת ובהשתתפות השחקן החב"די ר' [[מיכאל וייגל]] ובהשתתפות שחקנים מקצועיים נוספים.

במגזין מופיעים קטעי וידאו מהרבי, לצד סרט עלילתי המתפרסם בהמשכים.

====ספרים====
;ספרי לימוד
*ברכות הנהנין.
*להביא לימות המשיח - סוגיות בעניני גאולה ומשיח.
*הלכות שבת.
*הלכות פסח.
*הלכות תפילה.

;כללי
*שיחו בכל נפלאותיו - ביוגרפיה על הרבי לילדים.
*סיפור למופת.
*כל השביעין חביבין.
*טועמים גאולה.
*ללמוד וללמד.

==הנהלת הארגון==
*ר' [[שמעון רבינוביץ]].
*ר' אפרים רבינוביץ.
*ר' שלמה אזימוב.

;חברי הועד הרוחני של מגזין הוידאו
*הרב [[זאב קפלן]] - מנהל תלמוד תורה חב"ד [[קרית מלאכי]].
*הרב [[מנחם הלפרין]] - מנהל 'אור החינוך'.
*הרב [[מנחם מינצברג]] - ר"מ ב[[ישיבת צעירי השלוחים]].
*הרב [[פנחס מרטון]] - משלוחי הרבי ב[[קרית ביאליק]], חיפה.
*הרב [[בנימין וילהלם]] - משלוחי הרבי ב[[רמת גן]].

==ראו גם==
*[[צבאות השם]]
*[[צבאות השם בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|80665|news|"ונכבשה הארץ" - אלבום מרהיב מבית 'הפנסאים'. צפו|מערכת שטורעם|ז' בסיון תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|72907|news|מאה גיליונות מאירים: 'פנסאים צעירים' חוגג מאה ● לקריאה|מערכת שטורעם|כ"ב בסיון תשע"ד}}
*{{קישור שטורעם|71274|news|והגדת לבנך: האיש שחולל מהפכה בקרב ילדי אנ"ש|מאת יוסי כהן|י"ג ב[[ניסן]] תשע"ד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

ארגון הפנסאים

2016-12-17T21:59:06Z

5778: עריכה

{{מפנה|הפנסאים|בטאון היוצא לאור על ידי [[מכון ממש]]|מכון ממש#בטאון הפנסאים}}
[[קובץ:לוגו הפנסאים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]
'''ארגון הפנסאים''' הינו ארגון שנוי במחלוקת{{הערה|ראו בפסקה [[#ביקורת|ביקורת]]}}, הפועל עם ילדי הקהילה החב"דית בארץ ובעולם. לארגון 25 סניפים, והוא מקיים כנסים, שבתונים, וכן מחלקת הוצאה לאור. דגש מיוחד בפעילותו מושם על עידוד הילדים ללימוד תורה. [[משפיע]] הארגון הוא הרב [[זלמן גופין]]{{הערה|{{קישור שטורעם|68484|news|'הפנסאים' - מתאחדים לע"נ הרב רייטשיק|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ד}}}}. ממייסדי הארגון הוא יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]] ר' [[שמעון רבינוביץ]].

==היסטוריה==
===שם הארגון===
שם הארגון שאוב מפתגמו של [[אדמו"ר הרש"ב]] {{ציטוטון|חסיד הוא פנסאי}}{{הערה|פתגם זה התבאר באריכות על ידי הרבי ב[[התוועדות]] י"ב תמוז תשכ"ב.}}, והסלוגן המלווה את פעילותו הוא "מאירים את העולם על ידי לימוד התורה".

===כפר חב"ד===
הארגון הוקם ב[[חשוון]] [[תש"ע]] על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ופעל בשם 'צבאות השם' במתכונת שבועית עם ילדי כפר חב"ד. עיקר הפעילות היה לימוד ב[[חברותא|חברותות]] של ילדים עם בחורי ה[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|ישיבה]].

הארגון הוקם כחצי שנה לאחר הקמת ארגון לילדים בשם 'עוגן', שפעל גם הוא עם ילדי [[כפר חב"ד]] והיה בעל אוריינטציה משיחיסטית ברורה. פנסאים (שנקרא באותם ימים 'צבאות השם כפר חב"ד') נועד לתת מענה של פעילות לילדי [[כפר חב"ד]] ללא מאפיינים משיחסטים. פעילות שני הארגונים: 'עוגן' ו'צבאות ה' (פנסאים), עוררה מחלוקת ותחרותיות בין ילדי כפר חב"ד, שהתפרצה באופן פומבי ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] תשע"א, ב-2 תהלוכות מתופפים ועוד. בעקבות כך הורה רבו של [[כפר חב"ד]] באותם ימים הרב מרדכי שמואל אשכנזי על סגירת שני הארגונים והקמת פעילות מאוחדת לילדי [[כפר חב"ד]] שתנוהל על ידי ועד כפר חב"ד. בעקבות הדברים חדל ארגון 'עוגן' מלפעול ואילו ארגון 'צבאות ה' המשיך לפעול במתכונת שונה. שם הארגון שונה לפנסאים וכעבור זמן הוא עבר לפעול באופן ארצי.

===פעילות ארצית ועולמית===
בשנת [[תשע"ב]] החל הארגון לפעול מחוץ לתחומי כפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|54642|news|'הפנסאים' משיק תנועת הנוער הארצית בערב יוקרתי|מערכת שטורעם|ח' בשבט תשע"ב}}}}.

נכון לשנת [[תשע"ז]], מקיים הארגון פעילות דו-שבועית ב-25 סניפים ברחבי הארץ, ומפעיל מערך נרחב של הוצאה לאור של חוברות לימוד ועלונים שבועיים, וכן כינוסים ארציים לילדי חב"ד. ההשתתפות בפעילות מותנית בתשלום, והארגון מסונף לרשת 'מועדוניות נוער חב"ד'.

בנוסף, עומד הארגון בקשר גם עם ילדי ה[[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם ומקיים כנסים ווירטואליים לילדים אלו.

בשנת [[תשע"ו]] חנך הארגון מבנה של קבע בבית שז"ר שבמרכז [[כפר חב"ד]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|86655|news|תנופה אדירה לפעילות צבאות ה' הארצית|מערכת שטורעם|י"א אדר ב' תשע"ו}}}}.

==ביקורת==

פעולות הארגון שנויות במחלוקת, עקב ההתעלמות העקבית בפעילויות וההוצאות לאור של הארגון מ[[בשורת הגאולה]] ומ[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|זהותו של הרבי כמלך המשיח]]. אולם בעיקר נמתחה ביקורת נוקבת על השימוש בשם ובסמל 'צבאות השם' ללא נטילת רשות מתנועת הנוער הארצית [[צבאות השם ארץ הקודש]], על ידי יו"ר התנועה הרב [[דוד נחשון]] הפועל עם ילדים ברחבי הארץ מאז ייסוד התנועה בברכת ובעידוד הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79116 הרב נחשון: אין לאיש רשות להשתמש בשם צבאות ה'].}}.

לדעת ראשי הפנסאים{{הערה|טענה זו הועלתה על ידם לראשונה בשנת [[תשע"ו]]. לפני כן נטען על ידם (בעל פה ובאופן בלתי רשמי) כי הרבי לא הפקיד את האחריות על צבאות השם בידי הרב נחשון בלבד, אלא הוא פעל בפעילות כזאת במסגרת פעילותו ב[[ניידות חב"ד]], אך בעצם כל [[שליח]] או [[תלמוד תורה]] חב"די יכול להשתמש בשם ובסמל, ואף במסגרת הפעילות של [[צא"ח]] ניהל הרב [[נפתלי רוט]] את "מטה צבאות השם".}}, מעולם הרבי לא הפקיד את הפעילות של [[צבאות ה']] בידיו של הרב נחשון. להיפך: הפעילות עם חיילי צבאות השם צריכה להיות מופקדת בידי ארגון הפנסאים בלבד, שכן הם פועלים בכפוף למוסד [[צעירי אגודת חב"ד (ארץ הקודש)|צא"ח]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|86655|news|תנופה אדירה לפעילות צבאות ה' הארצית|מערכת שטורעם|י"א אדר ב' תשע"ו}}}}.

==פעולות ומיזמים==
===מקהלת הפנסאים===
כבר בשנותיו הראשונות של הארגון הוקמה מקהלה המלווה את פעילות הארגון. המקהלה מופיעה בכנסי הארגון ובכנסים כלל חב"דיים{{הערה|1={{קישור שטורעם|73228|news|מופע הפנסאים בעצרת הרבבה ■ וידאו מלא|מערכת שטורעם|ד' בתמוז תשע"ד}}}}, וכן מוציאה מזמן לזמן שיר חדש{{הערה|1=לדוגמא: {{קישור חבד און ליין|69548|ניצב האב > הקליפ המרגש של ה"פנסאים"}}}}.

בשנת [[תשע"ה]] יצא לאור הדיסק הראשון של המקהלה.

=== רשת מחנות קיץ ===
לאחר הקמת [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|רשת מחנות קיץ]] על ידי [[צבאות השם בישראל]] הוחלט בארגון הפנסאים בשנת [[תשע"ה]] על הקמת רשת נפרדת עבור הקייטנות ומחנות הקיץ המזוהות איתם ובראשם [[גן ישראל ארץ הקודש]] ו[[גן ישראל חיילי הרבי]] וכן קייטנות נוספות בחלק מהערים בארץ. בדומה לרשת מחנות הקיץ המקבילה, מקבלים החיילים המאוגדים תחת הרשת חולצה בצבע תואם, נערכים עבור כולם חוברת לימודים אחידה, החיילים שרים המנון אחיד, ועוד.

בשנת [[תשע"ו]] הוקמה 'קרן לילדי אנ"ש', במסגרתה כל אחד מהתורמים לקרן זכאי להנחות ברשת מחנות הקיץ שמטעם הארגון. לפי הפרסומים מטעם הקרן, בשנה הראשונה לפעילותה נאסף תקציב של למעלה מ-800,000 ש"ח, וקרוב לאלפיים ילדים קיבלו סיוע משמעותי של הנחות כספיות מטעמה.

===הפקות===
====פנסאים צעירים====
העלון השבועי של הארגון נקרא בשם '''פנסאים צעירים''' (בעבר נקרא העלון בשם '''ּאיך בין א לאמטערנעצ'יק''') והוא החל לצאת לאור בשנת [[תש"ע]]. העלון עבר גלגולים שונים וכיום הוא כולל 16 עמודי צבע, המודפסים על דף כרומו ומחולקים לילדי הארגון מידי שבוע.

====מגזין מיוחד====
לקראת חג הסוכות [[תשע"ה]] החל הארגון להפיק מגזין שנתי בשם '''אבוקות של אור''' בו מופיעים כתבות וסיפורים לילדים{{הערה|1={{קישור שטורעם|75503|news|צפו בכותרות המגזין שכבש את בתי אנ"ש|מערכת שטורעם|י"ט בתשרי תשע"ה}}}}.

לקראת חג הפסח תשע"ו יצא מגזין דומה בשם "'''אפיקומן'''"{{הערה|שתי המגזינים יוצאים במקביל, אחד לפסח ואחד לסוכות}}.

====פעילות ארצית עם ילדי חב"ד====
ארגון הפנסאים פועל ב - 18 ערים (נכון לשנת [[תשע"ו]]) במהלך הפעילות לומדים את חוברות הלימוד האחרונות שהוציאו הפנסאים בהן נמנות חוברות על הלכות הנהנין, הלכות פסח, הלכות תפילה ועוד (ראה בהרחבה ב"ספרי לימוד") הפעילות מלווה במגוון פרסים יקרי ערך במהלך הפעילות התקיימת פעמיים בשבוע לומדים במשך 45 דקות את חומר הלימוד ולאחר מכן מכן מקבלים חטיף ועשרות נקודות לקנייה בסניף יודאיקה כפר חב"ד.
במהלך שנת הלימוד מקיימים הפנסאים שלושה כנסים עיקריים, בחנוכה, י"א [[ניסן]] וג' תמוז, לאחר הכנסים נפתחת חנות "יודאיקה" לציבור הילדים, הרוכשים מתנות ופרסים באמצעות הנקודות.

====מגזין לימודים====
בחודש כסלו [[תשע"ו]] הופק לראשונה מגזין לימודים בשם '''הכא במאי עסקינן''' בו מופיע סיפור בהמשכים, סקירה מצולמת של סניפי הארגון ברחבי הארץ, וחידושי תורה פרי עטם של ילדי הארגון{{הערה|1={{קישור שטורעם|84117|news|הכא במאי עסקינן ■ העלון החדש של הפנסאים|מערכת שטורעם|כ' בכסלו תשע"ו}}}}.

====מגזין וידאו====
בשנת [[תשע"ד]] החל הארגון בהפקת מגזין וידאו חודשי בשם 'מ'זאגט לחיים' בהפקת ובהשתתפות השחקן החב"די ר' [[מיכאל וייגל]] ובהשתתפות שחקנים מקצועיים נוספים.

במגזין מופיעים קטעי וידאו מהרבי, לצד סרט עלילתי המתפרסם בהמשכים.

====ספרים====
;ספרי לימוד
*ברכות הנהנין.
*להביא לימות המשיח - סוגיות בעניני גאולה ומשיח.
*הלכות שבת.
*הלכות פסח.
*הלכות תפילה.

;כללי
*שיחו בכל נפלאותיו - ביוגרפיה על הרבי לילדים.
*סיפור למופת.
*כל השביעין חביבין.
*טועמים גאולה.
*ללמוד וללמד.

==הנהלת הארגון==
*ר' [[שמעון רבינוביץ]].
*ר' אפרים רבינוביץ.
*ר' שלמה אזימוב.

;חברי הועד הרוחני של מגזין הוידאו
*הרב [[זאב קפלן]] - מנהל תלמוד תורה חב"ד [[קרית מלאכי]].
*הרב [[מנחם הלפרין]] - מנהל 'אור החינוך'.
*הרב [[מנחם מינצברג]] - ר"מ ב[[ישיבת צעירי השלוחים]].
*הרב [[פנחס מרטון]] - משלוחי הרבי ב[[קרית ביאליק]], חיפה.
*הרב [[בנימין וילהלם]] - משלוחי הרבי ב[[רמת גן]].

==ראו גם==
*[[צבאות השם]]
*[[צבאות השם בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|80665|news|"ונכבשה הארץ" - אלבום מרהיב מבית 'הפנסאים'. צפו|מערכת שטורעם|ז' בסיון תשע"ה}}
*{{קישור שטורעם|72907|news|מאה גיליונות מאירים: 'פנסאים צעירים' חוגג מאה ● לקריאה|מערכת שטורעם|כ"ב בסיון תשע"ד}}
*{{קישור שטורעם|71274|news|והגדת לבנך: האיש שחולל מהפכה בקרב ילדי אנ"ש|מאת יוסי כהן|י"ג ב[[ניסן]] תשע"ד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

נשיא הדור

2016-12-17T21:22:00Z

5778: הגהה, ניסוח, הרחבה, עריכה

::{{מפנה|רבי|תנא שחיבר את ה[[משניות]]|רבי יהודה הנשיא}}
'''ראש בני ישראל''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''רב"י'''), הנקרא גם '''נשיא הדור''', הינו [[צדיק]] שנמצא בכל דור, דרכו נמשכת החיות לאנשי הדור ומשמש כ[[ממוצע המחבר]] בין [[ישראל]] ל[[הקדוש ברוך הוא]].

==הגדרה==
על פי התפיסה היהודית, כללות [[נשמה|נשמות]] עם ישראל מהווים יחד "קומה אחת שלימה"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ניצבים.}}, ונמשלים לגוף אחד - כאשר רוב היהודים נחשבים לאבר פרטי בגוף הכללי, אך יש יהודים שנחשבים לראש. וכשם שבאברי האדם הראש הוא אבר כללי, שדרכו נמשכת החיות לאברים, כך צדיקי הדורות (המכונים "ראשי אלפי ישראל") הם נשמות כלליות, ודרכם נמשכת החיות לכל אנשי הדור{{הערה|ספר ה[[תניא]] פרק ב'.}}. בנשיא הדור ישנו ענין נוסף, אשר מלבד היותו מראשי אלפי ישראל הוא נמשל גם ל"לב כל בני ישראל"{{הערה|ראה [[רמב"ם]] הלכות מלכים פ"ד.}}. החידוש בכך הוא השוני בין הלב למח: המח נותן חיות פרטית לכל אבר כפי תכונותיו, אך הלב מעביר לכל האיברים את הדם, שהוא עצם חיותם (שאינו מתחלק לפרטים), כמו שכתוב "כי הדם הוא הנפש"{{הערה|דברים יב, כג.}}.

"עצם החיות" היהודית הוא ההתקשרות הפנימית שלהם לקב"ה, הקרויה - בלשון הקבלה והחסידות - בחינת ה"[[יחידה שבנפש]]". וכשם שלכל יהודי יש "יחידה פרטית", כך לכללות העם יש "יחידה כללית", והיא נשמתו של נשיא הדור{{הערה|ראה [[שערי תשובה]] מאת [[אדמו"ר האמצעי]], מאמר ד"ה "פדה בשלום" פרק י"ב}}. לפיכך, אצלו מאיר עצם החיות של כל בני ישראל, ללא חלוקה לפרטי ה"אברים" - כל יהודי בפני עצמו{{הערה|לקו"ש חל"א שיחה א' לפרשת בשלח. וראה שם יתירה מזו, שאצל נשיא הדור נרגש גם "שרש נפשם [של נשמות בני ישראל] בה' אחד", שהוא למעלה מלהיות אפילו מקור להתחלקות. וראה גם שיחת שיחת ש"פ שמיני תשי"ב. שיחת ב' ניסן תשמ"ח. ועוד}}.

נשיא{{הערה|נשיא, ראשי תיבות: '''נ'''יצוצו '''ש'''ל '''י'''עקב '''א'''בינו, שיעקב "נשמתו כלולה מכל ה[[נשמה|נשמות]] שבישראל" (מופיע בספר קהלת יעקב מערכת "רבי")}} הדור הראשון היה [[משה רבינו]], עליו כותב [[רש"י]]{{הערה|בפירושו על התורה במדבר כא, כא.}}: {{ציטוטון|משה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל}}. המדרש קובע כי {{ציטוטון|אין דור שאין בו כמשה}}{{הערה|בראשית רבה פרק נו, ז.}}. כך גם נכתב ב[[תיקוני זוהר]]{{הערה|תיקון סט (קיד, א).}}: {{ציטוטון|אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא}}, כלומר - בכל דור יש את נשמתו של משה, המתלבשת בגופו של הנשיא של אותו הדור.

במשך הדורות, היו זמנים בהם הקשר בין הנשיא לעם היה קשר גלוי, והיו זמנים שקשר זה היה בהעלם. מאז שהחל רבי [[ישראל בעל שם טוב]] לשמש כנשיא הדור, ובפרט עם התגלותה של [[תורת החסידות]] ע"י [[נשיאי חב"ד]], חזר הנשיא להיות גלוי{{הערה|[[היום יום]] כ"ב אייר: "פעם, הרבי - הר"מ והגאון - היו לבד והתלמידים היו לבד. [[דרך החסידות]] אותה ייסד הרבי, הוא התועלת האלוקית הגדולה, שהרבי אינו בודד וחסידים אינם בודדים.}}. מעניין, שהרבי מקשר תהליך זה לכך שהעולם מתקרב ל[[גאולה]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמ' 283}}.

==מאפיינים==
===דואג לכל יהודי בכל עניין===
מתוקף תפקידו של נשיא הדור, הוא דואג לכל אנשי הדור, איש איש לפי צרכיו ודרגתו. מסיבה זו הוא מכונה "ראש" (כפי שהוזכר לעיל) - '''ר'''אש '''ב'''ני '''י'''שראל - שכן בדומה לראש המחיה את כל אברי הגוף, מהמח והלב עד לציפורניים והשערות, כך נשיא הדור, דואג לצרכיהם של כל אנשי הדור, ללימוד ה[[קבלה]] ו[[פנימיות התורה]], ללימוד [[תורת הנגלה]], לעניינים הקשורים ברגש, ואפילו ל"פושעים ומורדים בתלמידי חכמים"{{הערה|תניא פרק ב'. וראה [[התוועדות]] י"א שבט תשכ"ד ([[תורת מנחם]] חלק לט עמ' 38).}}.
===ממוצע המחבר===
ה[[גוף]] הגשמי וה[[נפש הבהמית]] שבכל יהודי מעלימים על הנשמה האלוקית שבו, ובכדי להתקשר לקב"ה זקוק היהודי ל"ממוצע המחבר", שהוא נשיא הדור. וכך אומר הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תרל"ה}}: {{ציטוטון|נשיא בכלל, נקרא ראש אלפי ישראל, הוא בחינת ראש ומוח לגביהם, וממנו היא יניקה וחיות שלהם. ועל ידי הדביקה בו קשורים ומיוחדים הם בשורשם למעלה מעלה}}.

וכפי שנאמר על משה רבינו "אנכי עומד בין ה' וביניכם"{{הערה|דברים ה, ה}}, ועוד נאמר בו "משה איש האלוקים"{{הערה|דברים לג, א. תהלים צ, א.}}, ומבארים חז"ל{{הערה|מדרש תהלים (באבער) עה"פ. דב"ר פי"א}}: מחציו ולמטה - "איש", מחציו ולמעלה -"האלוקים". כלומר, מצד אחד הוא אדם [[גשמי]], אך מצד שני נשמתו מאירה בגלוי, עקב ביטולו המוחלט לקדוש ברוך הוא, וכתוצאה מכך גופו הגשמי אינו מעלים עליה כלל{{הערה|ראה בהרחבה בשיחת [[י"א ניסן]] [[תשנ"א]] (תורת מנחם תנש"א חלק שלישי עמ' 29).}}. כך אצל נשיא הדור - שהוא ממלא המקום של משה בכל דור (כפי שהורחב לעיל), קיים חיבור של האור האלוקי (שהוא למעלה מהעולם) עם גשמיות העולם, בתכלית השלימות (כפי שיהיה [[לעתיד לבוא]] בעולם כולו), ולכן על ידי החיבור אליו יכול יהודי להתחבר לה' בשלימות.

===רעיא מהימנא===
"'''רעיא מהימנא'''" (בעברית: הרועה הנאמן) הוא כינויו של משה רבינו, על שם היותו רועה נאמן לבני ישראל. סיבה נוספת לכינוי זה, הוא היותו רועה של ה"[[אמונה]]" של בני ישראל.

כלומר: לכל יהודי יש אמונה בה'{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[יהודי]].}}, אבל לא תמיד האמונה מאירה בגלוי אצלו. לפיכך יתכן יהודי שיגנוב, ולפני ביצוע הגניבה יתפלל לה' שיעזור לו, למרות שהוא יודע שזה נגד רצון ה'! כי כאשר האמונה איננה מאירה בגלוי, היא לא מחייבת את מעשי האדם.

תפקידו של משה רבינו הוא - להחדיר את האמונה של היהודי בפנימיות, באופן שתחייב את מעשיו (ובלשון החסידות: תשפיע על "כוחותיו הגלויים").

משה עושה זאת ע"י שהוא מגלה את הקשר העצמי של היהודי עם הקב"ה, שמכיוון ש[[עצם הנשמה]] שלו קשור לקב"ה, גם הוא (כפי שנשמתו מלובשת בגוף) קשור אליו, וזוהי עצם המציאות שלו. גילוי זה מביא לכך שכאשר ילמד או יחשוב אודות הקב"ה, ההדברים לא ישארו אצלו באופן "מקיף" ובלתי מחייב, אלא יחדרו לפנימיות. וכמו אדם שילמד על דבר שהוא מוחשי מבחינתו, שאז הוא מתחבר אל הדבר. אך אם ילמד אודות דבר שאין לו שייכות איתו, הוא ישאר מופשט וללא תוצאות){{הערה|[[מאמר ואתה תצווה]] תשמ"א.}}.

==בתורת הרבי==
על אף שבתורת החסידות לא נכתבו ביאורים רבים על ענינו של נשיא הדור, בתורת הרבי קיבל הענין עומק ורוחב נפלא. רוב הפרטים שבערך זה, שאובים מתורתו של הרבי.

בדרך כלל התבטא הרבי כי נשיא דורנו הוא חמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אך היו גם פעמים נדירות בהם התבטא מפורשות על עצמו כנשיא הדור{{הערה|ראה לדוגמא שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב. ועוד.}}.

==נשיא שבדור הוא המשיח שבדור==
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}
נשיא הדור הוא גם ה[[משיח שבדור]], כיוון שהנשיא כולל את [[נשמה|נשמות]] ישראל ו[[ניצוץ משיח]] שבכל אחת מהם ([[יחידה]] הפרטית), הרי הוא המשיח הכללי שבדור, יחידה הכללית, והוא העתיד לגאול את ישראל{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 470}}.

על יסוד זה, האמינו חסידים בכל הדורות כי הרבי, נשיא הדור, הוא המשיח. בשנים האחרונות הוזכרה נקודה זו על ידי הרבי עצמו פעמים רבות{{הערה|1=דוגמאות: [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=343&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 343], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=350&cPartLetter=b&nBookId=109&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשמ"ו חלק א עמ' 350], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=360&cPartLetter=B&nBookId=105&refrashBookNav=Y לקוטי שיחות חלק כט עמ' 360], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=211&cPartLetter=B&nBookId=111&refrashBookNav=Y תורת מנחם תנש"א חלק ד עמ' 159],
[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=420&cPartLetter=B&nBookId=45&refrashBookNav=Y תורת מנחם תשנ"ב חלק א עמוד 420].}}: {{ציטוט| תוכן=נשיא הדור הוא - "משיח", החל מהפירוש הפשוט ד"משיח" ("משיח ה'") - מלשון משוח, שנמשח ונבחר להיות נשיא ורועה ישראל; ולא תהי' שום תרעומת ("איך וועל ניט האבן קיין פאריבל") אם יפרשו "משיח" כפשוטו, משיח צדקנו, מכיון שכן הוא האמת - שנשיא הדור הוא משיח שבדור.|מקור= [[שמחת תורה]] תשמ"ו, [[התוועדויות]] חלק א עמ' 3342|מרכאות=כן}}

==נשיא הדור בגוף גשמי==
כפי שהוזכר לעיל, על מנת שנשיא הדור יוכל לשמש כ"ממוצע המחבר" בין בני ישראל לקב"ה, עליו לחיות בגשמיות בעולם הזה, ובכך לחבר אלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. עם זאת, הרבי התייחס לאפשרות בה נשיא הדור ממשיך לשמש כממוצע המחבר גם לאחר הסתלקותו{{הערה|ראה גם שיחת [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] (תורת מנחם חלק ג עמ' 186): "כל ענינו של רבי הוא '''יחידה שבנפש''', ובנוגע לבחינת היחידה לא שייך כ"כ ענין ההסתלקות, ודאי הדבר בפשיטות גמורה שיכול להיות המשך הנהגתו לאחר ההסתלקות כמו בחייו". וראה גם שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"י]]. שיחת י' שבט [[תש"ל]].}}, וזאת באמצעות ההליכה אל [[האוהל]] שלו: {{ציטוט|תוכן="בנוגע להשתטחות על קברי צדיקים '''דנשיאי חב"ד''' - מנוחתם כבוד (לא בארץ ישראל, אלא) במקומות שונים בחוץ לארץ דווקא . . נשיא ישראל, מניח הוא את הכל על הצד, וכאשר צאן מרעיתו נשאר בגלות, נשאר גם הוא בגלות, כדי שיוכל להמשיך ולשמש "צינור" ו"ממוצע המחבר", שעל ידו יוכל יהודי לקשר את עצם הנשמה עם עצמות ומהות א"ס ב"ה.||מקור= [[י' שבט]] [[תשי"ד]], [[תורת מנחם]] חלק יא עמ' 28|מרכאות=כן}}
==ראו גם==
*[[התקשרות|התקשרות לרבי]]
*[[שבעה רועים]]
*[[אדמו"ר]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/79637_he_1.pdf '''נשיא זה מלך'''] {{PDF}} - לקט שיחות ומכתבים מהרבי אודות ענינו של נשיא ישראל, בהוצאת [[את"ה העולמי]].
*[http://www.chabad.info/images/notimage/59559_he_1.pdf '''ראש בני ישראל'''] {{PDF}} - לקט מאמרים מהרב [[חיים אשכנזי]] בנושא "רבי".

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:רבי וחסיד]]

שיחה:ימי בשורה

2016-12-17T19:04:29Z

5778: /* ביקורת */

שיחה:ימי בשורה

2016-12-17T17:30:44Z

5778: /* ביקורת */

JEM

2016-12-17T17:09:05Z

5778: /* פרוייקטים */

[[תמונה:סמל JEM.jpg|left|thumb|150px|סמל החברה]]

חברת '''jem''' (ראשי תבות '''Jewish Educational Media''', ב[[עברית]] '''מדיה חינוכית יהודית'''), הינה אחת מחברות המדיה החב"דיות המובילות, אשר פועלת תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיקה לאורך כל השנה מגזין וידאו שבועי, ותכניות צפיה מיוחדות ומרשימות. הדיסקים היוצאים לאור על-ידי החברה, ידועים ברמת העריכה הגבוהה שלהם, ובהשקעה הרבה ותשומת הלב המרובה לכל פרט ופרט.

==רקע ויסוד הארגון==
[[תמונה:אלקנה שמוטקין.jpg|left|thumb|250px|[[אלקנה שמוטקין]], מנכ"ל jem]]
כבר מראשית נשיאותו של הרבי נעשו פעולות רבים לתיעוד ההתוועדויות ושיחותיו של הרבי. שיחותיו של הרבי שנאמרו בימות החול הוקלטו ותועדו. בשנת [[תש"ל]] ב[[י' שבט הגדול]] הוקמה החברה [[WLCC]] על ידי הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] על ידה הוקמו מוקדים ברחבי העולם אליהם היו משודרים שיחותיו של הרבי בשידור טלפוני. בנוסף לכך, חלקים מתפילותיו והתוועדויותיו של הרבי הוסרטו לעיתים על ידי עיתונאים שונים. הפעם הראשונה בה הוסרטה [[התוועדות]] שלימה הייתה ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תשל"א, אז הוצב מסריט על ידי ה[[מזכיר]] [[חיים יהודה קרינסקי]].

בשנת [[תש"מ]], הוסרטו חלקים מ[[התוועדות]] י' שבט על ידי אנשי הטלוויזיה האמריקאית, שעמדו בקשר עם קרינסקי מתוקף תפקידו כדובר המרכז לעניני חינוך, והוא מצידו שלח את בנו [[הלל דוד קרינסקי]] לסייע להם. הלל דוד שמר את התשדיר הסופי, ורצה להכניס אותה לרבי באמצעות אביו, אך הרבי ביקש שאף הוא עצמו יכנס, ולאחר מכן שאל אותו האם עושה משהו כדי לסייע יותר בענין.

בראשונה, לא הבין את כוונת הרבי, ורק מאוחר יותר התחברו לו הדברים עם רעיון שהוצע לו מוקדם יותר על ידי אחד מידידיו לדאוג לשידור התוועדויו של הרבי בזמן אמת למוקדי הקהילות החב"דיות.

ה[[התוועדות]] הראשונה ששודרה היתה ב[[ו' תשרי]] [[תשמ"א]] אולם היא שודרה למקום אחד בלבד בארה"ב עצמה ללוס אנג'לס שבקליפורניה. אומנם כבר ב[[התוועדות]] המרכזית הבאה (י"ט כסלו) כבר שודרה בכל רחבי ארה"ב. ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] שודרה ה[[התוועדות]] לראשונה לאנגליה אולם עקב העלות הגבוהה השידור הופסק לאחר שלש שעות כשהרבי באמצע ההתוועדות. שנה לאחר מכן בי"א [[ניסן]] [[תשמ"ג]] שודרה לראשונה ה[[התוועדות]] גם לארץ ישראל במוקדים שונים, (בניני האומה בירושלים, ובכפר חב"ד ושנים לאחר מכן גם בנחלת הר חב"ד ובחיפה). בשנת [[תשמ"ח]] הפסיק הרבי להתוועד בימות החול ומני אז פסקו גם השידורים. אולם אלו חזרו בשנת תש"נ בעת ה"[[חנוכה לייב]]" - כינוס ילדים בינלאומי בשידור-חי, בה נראו וראו זה את זה כל המוקדים מרחבי העולם (770, ירושלים, מוסקבה, אוסטרליה, פריז, דרום אפריקה ועוד) בו זמנית.

עם התרחבות הפעילות והשידורים הקים קרינסקי בשיתוף עם גיסו הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] את חברת JEM, ובשנת [[תשנ"ו]] הצטרף לפעילות החברה הרב [[אלקנה שמוטקין]], שתוך שנים ספורות פיתח את פעילות החברה בתחומים רבים והתמנה למנהל.

למטרות פעילות החברה הוקצתה משרד בבניין המשרדים הסמוך ל[[770]] בה הוקם אולפן, מרכזיית טלפונים, ומשרד. כיום החברה עוסקת באיסוף שימור ותיעוד של כל המדיה הקיימת מהרבי, עובדים בה כארבעים אנשים במשרה מלאה, והיא נמצאת תחת הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]], ומפיצה בקרב קהלים רחבים את תורתו ומשנתו של [[הרבי]]{{הערה|תחיינו גליון 4, "פני מלך חיים" עמודים 40-48.}}.

המערכת ממוקמת כיום בשכונת [[קראון הייטס]], ובראש הסניף בארץ ישראל עומד הרב [[זושא וולף]].

==מגזין שבועי==
[[תמונה:מגזין תורת חיים.jpg|left|thumb|250px|תמונת המגזין בגירסתו האנגלית]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חיים (מגזין וידאו)]]}}

הפרוייקט המרכזי של החברה, הינו הפקה קבועה של תוכנית וידאו שבועית בשם "תורת חיים" (באנגלית:Living Torah), המחולקת למספר חלקים:

*עיקרה של התוכנית, הוא קטע משיחת קודש של [[הרבי]] באורך של 7 עד 11 דקות, הקשור עם פרשת השבוע או עם אירועים הקשורים עם התאריך בלוח העברי, בעל לקח מעשי לחיי היום-יום.

*עין בעין - מפגשים פרטיים של אישים שונים במעמד [[חלוקת הדולרים]] הקבועה מידי יום ראשון, או בהזדמנויות דומות כגון [[יחידות]] לחברי [[קרן הפיתוח של מחנה גן ישראל]]. מפגשים אלו יוצרים פסיפס אנושי של אנשים מכל קצות הקשת, החל מרבנים, אנשי ממשל, תורמים, ו'עמך ישראל', העוברים לפני הרבי לקבלת עצה וברכה.

*רגעים נצחיים - קטע וידאו מאירועים מיוחדים במחיצת הרבי, כגון [[כינוסי ילדים]], תפילות, תהלוכת ל"ג בעומר, עידוד השירה ועוד.

*מפגשים אישיים - ראיון אישי עם אישים חשובים מכל רחבי העולם, המספרים בהתפעמות גלויה על היכרותם עם הרבי, על ראייתו הרחבה, ועל המופתים המתגלגלים מתחת לשולחן{{הערה| פרוייקט זה החל בשנת [[תשס"ו]], והחליף את המדור הקודם בו הוקרן מידי שבוע קטע וידאו ממקום מסויים ברחבי הגלובוס, בו צופים קביעות במגזין.}}.

לאחר הגהה קפדנית ורמת גימור גבוהה, התוכניות נאגדות יחד בתקליטור DVD חודשי, נמכרות בחנויות יודאיקה בכל רחבי העולם, ונשלחות בדואר למאות מנויים קבועים. התכניות מתורגמות לחמש שפות באמצעות כתוביות על המסך.

העורך הראשי של התוכנית הוא המנכ"ל של החברה, הרב [[אלקנה שמוטקין]], ותחתיו עובדים עשרות עורכים ובעלי מקצוע.

הפרוייקט החל בשנת [[תשס"א]]. נכון לשנת תשע"ב, יצאו במסגרת התוכנית למעלה ממאה ועשרים דיסקים, הכוללים כחמש מאות תוכניות שבועיות.

==פרוייקטים==
===שימור הארכיונים===
בנוסף להפקות הוידאו, החברה לקחה על עצמה כמטרה וכערך עליון לשמר את ארכיון התמונות האודיו והוידאו של [[חסידות חב"ד]] בכלל, והתוועדויותיו של הרבי בפרט.

לצורך כך, [[מרכז שידורי חב"ד#העברת הבעלות|רכשה החברה]] את ארכיון צילומי הוידאו של ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] ([[מרכז שידורי חב"ד|wlcc]]), של ר' [[לוי יצחק פריידין]], ואת של ר' [[יוסי מלמד]].

מלאכת השימור החלה בשנת [[תשס"ז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24985 דיווח באתר col].}}, ובשנת [[תש"ע]], קיבלה החברה בתרומה את ארכיון ההקלטות של הרב יוסי גולדשטיין.

עלות השימור והשחזור של החומר, והעברתו מחומרים מתכלים אל ארכיוני המחשב ברמה האיכותית הגבוהה ביותר, נערכת במאות אלפי דולרים. לכן, בשנת תשס"ח, פנתה החברה אל כלל חסידי חב"ד ברחבי תבל, לעזור במימון ההוצאות הרבות הכרוכות בכך, כאשר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מגבה את קריאתם, ומורה כי ניתן להשתמש לצורך כך בכספי מעשרות.

===המפגש שלי===

[[תמונה:Jem_פרוייקט_מפגשים_עם_הרבי.jpeg‏|left|thumb|250px|עלון המזמין את אנ"ש ברחבי תבל להצטרף לפרוייקט]]

עם חלוף השנים והתעכבותה של הגאולה האמיתית והשלימה, נוצר צורך לשמר את זיכרונותיהם האישיים של הדור המבוגר של חסידי חב"ד, שזכו בעצמם ל[[יחידות|יחידויות]] ולאפיזודות אישיות עם הרבי - דברים שעל-דרך הרוב אינם מתועדים מכלי ראשון.

לצורך כך, הוקם אגף מיוחד בראשות הרב יחיאל קייגען, המפקח על עשרות צוותי ראיון וצילום, המסתובבים בכל רחבי העולם, ומראיינים מאות אנשים, בהם רבנים, אישי ממשל, אנשי עסקים, חסידים ועוד.

עד היום נאספו במסגרת הפרוייקט אלפי שעות של צילום איכותי, המתעד במיהמנות מירבית עדויות אישיות מכלי ראשון, השופכים אור על ריבוי פרטים עלומים בתולדות ליובאוויטש, ופותחים צוהר נוסף לפועלו העצום של הרבי.

חלק מהשימוש בראיונות אלו, הוא לצורך המדור 'מפגשים אישיים' שבמגזין השבועי 'תורת חיים' שהחברה מפיקה, כמו גם בהפקות נוספות כגון 'אמונה ובטחון', 'שנים ראשונות' ועוד.

===הפקות נוספות===
* שנים ראשונות - סדרת תיעוד ייחודית, המנסה לשרטט קווים לפועלו ולאורח חייו הצנוע של הרבי בשנותיו הצעירות, קודם שהוכתר בכתר השביעי של שושלת [[חסידות חב"ד]], והסתיר את גדולתו בתורה ובחסידות בצניעות מופלגה. הוידאו מורכב בעיקר מראיונות עם אישים שנפגשו עם הרבי במהלך שנים אלו, ומתמונות נדירות שהגיעו לידינו. הסדרה כוללת ארבעה חלקים, ומתורגמת לשש שפות.
* רגישות - האכפתיות של הרבי ותשומת הלב ל"דברים הקטנים". 'רגישות' מציג את הסיפורים הפשוטים, אך המדהימים, של אלה שחשו באכפתיות ובתשומת לב לצרכים הקטנים ביותר שלהם מצידו של הרבי.
* Joy (שמחה) - קטעי שיחות מהרבי על מעלתה וחשיבותה של השמחה, בצירוף קטעי וידאו בהם נצפים חסידים במהלך ריקודים ושירה שמחה.
* אמריקה אינה שונה - קטעי וידאו תיעודיים מ[[אדמו"ר הריי"צ]].
* פארבריינגענ'ס - סדרה הכוללת עשרות [[התוועדות|התוועדויות]] באורך מלא עם כיתוביות ותרגומים. ההתוועדויות יוצאות בעיקר לקראת ימי חג ומועד.
* [[ארץ ישראל]] - קטעי שיחות מהרבי בדבר חשיבותה ומעלתה של ארץ ישראל.
* אמונה ובטחון - סדרת ראיונות אישיים עם בכירי ממשל בארץ-הקודש, שזכו לקבל הדרכות מפורטות מהרבי בנוגע לתחום עבודתם בהנהגת המדינה ובמערכה הצבאית.
*[[דידן נצח]] - וידאו המקיף המגולל את [[פרשת הספרים|פרשיית גניבת הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]], המאמצים המשפטיים והכספיים להשבתם של הספרים, ועד לסיומו המוצלח של הסיפור, בניצחון משפטי מלא ובחזרתם של הספרים לספרייה בה' טבת תשמ"ז.
*ברכת החמה - תיעוד מעמד [[ברכת החמה]] במחיצת הרבי בשנת [[תשמ"א]] (מאורע המתרחש אחת ל-28 שנה).
*[[תשרי]] עם הרבי - הפקה איכותית המעבירה את התחושות ואת הרגעים המיוחדים ב[[חודש תשרי]] אצל הרבי, החל מ[[התרת נדרים]], [[ברכת הבנים]], ימי השמחה בחג הסוכות, ועוד. ב' חלקים.
*תפילה עם הרבי - וידאו באורך מלא מתפילתו של הרבי לפני העמוד, בו ניתן לראות את הנהגותיו הקדושות, וממש 'להתפלל עם הרבי'.
*הפסוקים שלי - ילדי ישראל מכריזים לפני הרבי את [[י"ב הפסוקים]], ב[[כינוסי ילדים]], ובמהלך [[פאראד|תהלוכות ל"ג בעומר]].

===הוצאה לאור===
בשנת [[תשע"ג]] החלה החברה להפיץ מידי שבוע עלון ב[[אנגלית]] בו התפרסם ראיון משוכתב מתוך פרוייקט [[jem#המפגש שלי|המפגש שלי]], בו מופיע סיפור אישי עם הרבי מכלי ראשון מפי בעל המעשה עצמו. בשנת [[תשע"ה]] החלה הפצת העלון גם בשפה העברית.

בעלון זה מופיע גם מדור 'השבוע לפני' בו מופיעים ציוני דרך בהיסטוריה החב"דית שאירעו בתאריכים החלים בימי השבוע החופפים למועד פרסום העלון.
לקראת חודש תשרי ה'תשע"ז הפיקה החברה ספר מקיף בשפה האנגלית אודות חודש [[תשרי]] אצל הרבי.

==צוות המכון==
*מייסד - הרב הלל דוד קרינסקי.
*מנהל - הרב [[אלקנה שמוטקין]].
*מנהל סניף ישראל - הרב [[זושא וולף]].
*מנכ"ל מחקר ופיתוח - הרב יצחק צאפ.
*חברי הנהלה - הרב מנחם מענדל דערען, הרב יחיאל קייגען.

;צוות התרגום:
*[[עברית]] - הרב [[משה מרינובסקי]].
*[[אנגלית]] - הרב [[מאניס פרידמן]].

==ביקורת==
{{להשלים|סיבה=דרושים מקורות / אסמכתאות}}
כנגד החברה הושמעו מספר טענות המבקרות את פעילותה.

הביקורת העיקרית על jem, עוסקת בכך שהחברה משמיטה במכוון ובאופן עקבי את קטעי הוידאו בהם נראה הרבי מעודד את שירת החסידים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכן קטעי שיחות (במיוחד משנות [[תנש"א]] ו[[תשנ"ב]]) בנושאי [[בשורת הגאולה]] ו[[חיים נצחיים במלך המשיח|חייו הנצחיים]] של [[מלך המשיח]]{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55417 דוגמא] באתר {{אינפו}}}}.

טענה נוספת היא שבהפקות של jem ישנם השמטות מכוונות, שנועדו 'לייפות' כביכול את הרבי, באמצעות הסרת קטעים בהם נראה הרבי משתעל חוזר על מילה וכיו"ב{{הערה|1=לדוגמא, באחת התוכניות התפרסם קטע וידאו בו מנגן הרבי את ה[[ניגון]] '[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]' כשהשניות בהם הרבי משתעל, כפי שנראה בהסרטה המקורית - הושמטו.
דוגמא נוספת: בוידאו מ[[חלוקת דולרים]] הידועה בו שואל כתב ה-cnn את הרבי "מה המסר שלך לעולם" - השמיטו ב-jem את המילים הראשונות "אני הדפסתי", [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=61331 ובוידאו שבעריכתם] תשובת הרבי מתחילה במילים "זה הודפס בכל העיתונים".}} המבקרים טוענים שהיות וכל תנועה ותנועה של הרבי הינה קודש קדשים{{הערה|ראה לוח היום-יום י"ד טבת: "תנועת [[צדיק]] ומכל שכן ראיה או שמיעת קול - צריך לפעול שלא יישכח לעד".}}, יש להביט על כל תנועה של הרבי כעל פעולה מכוונת וקדושה.

מנגד טענתה הרשמית של החברה היא שתוכנית הוידאו נועדה להפצה גם בקרב אנשים שאינם נמנים על חסידי חב"ד ופרסום קטעי וידאו שכאלו עלול לפגום ביחס הקהל הרחב לתדמיתו של הרבי{{הערה|לדעת המבקרים, אין בטענה מענה הולם היות והיא מורה על חוסר באמונה ובהתקשרות אמתית לרבי.}}.

צעד נוסף של החברה שעורר ביקורת, היה תביעה של חברת jem מאתר הווידאו הפופלרי YouTube להשמיט סרטוני וידאו על הרבי, הכוללים חומרים שנרכשו על-ידם - צעד שעורר ביקורת מצד הקהל על כך שהדבר נוגד למוטו של החברה שמטרתה הינה הפצת דמותו של הרבי{{הערה|לעומת זאת מועלה טיעון נגדי שההכנסות של החברה נמוכות מכדי שיאפשרו לתת לאחרים להפיץ חומרים שהם עבדו עליהם ללא תשלום היות ובצורה כזו לא יוכלו להמשיך את פעילותם.}}.

==ראו גם==
*[[לראות את מלכנו]]
*[[ועד לצייר פני הרב]]

==לקריאה נוספת==
*'''פני מלך חיים - סיפורו של מוסד jem''', מגזין 'תחיינו' גליון 4 י"א [[ניסן]] [[תשע"ו]] עמוד 40

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.jem.co.il אתר הבית] (בעברית)
*[http://home.jemedia.org אתר הבית] (באנגלית)
*{{קישור שטורעם|86268|news|המספרים שעשו את 2015 • JEM מסכמים שנה|מערכת שטורעם|כ"ג באדר א' תשע"ו}}
*{{קישור שטורעם|86402|news|השבוע ב'החייל': סיפורה של חברת המדיה החבדי"ת|מערכת שטורעם|ל' באדר א' תשע"ו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

שיחה:ימי בשורה

2016-12-16T09:36:39Z

5778: /* ביקורת */

פורטל:גאולה ומשיח/מבוא

2016-12-15T23:13:29Z

5778: תיקוני עריכה

<table align=left><tr><td>[[קובץ:אייקון גאולה ומשיח.png|none|100px|הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)]]</td></tr></table>

ה'''[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה העתידה]]''' היא אחת מעיקרי הדת. ה[[נבואה]] אודותיה נאמרה ונשנתה ריבוי פעמים ב[[תורה]] ב[[נביאים]] וב[[כתובים]]. תיאורו של [[מלך המשיח|הגואל]] ושל תקופת הגאולה תוארו על ידי הנביאים, והתפרשו יותר על ידי חכמי ישראל במשך הדורות. ועדיין אמרו על חלקם של פרטי הדברים - "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו".

ה[[ציפיה לגאולה]] היא חלק מ[[אמונה בביאת המשיח|האמונה בבואו]]. על האדם לעורר עצמו לצפות ולבקש את ביאת המשיח, [[בית המקדש השלישי|בנין המקדש]] ו[[קיבוץ גלויות|קיבוצם של ישראל]]. בנוסח ה[[תפילה]] נקבעה התפילה והבקשה לגאולה עשרות פעמים, עקב היותה מהחשובים ביותר בצרכי היהודי המתפלל.

אולם עם התגלותה של [[תורת החסידות]], נוספה בהירות חדשה בכל הנושאים הקשורים לגאולה. הסיבה לכך היא שהתגלותה של החסידות אף היא חלק מהתגלות אור הגאולה, שלכן בתורת נשיאי החסידות הדגישו את הזיקה של התורה והמצוות לגאולה בכלל, וכן לציפיה וההשתוקקות התמידית לגאולה.

התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל [[נשיאי החסידות]], אשר הכמיהה לגאולה חדרה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם; אך במיוחד בדורות האחרונים - החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שהקים את ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ועורר [[שיחה|בשיחותיו]] שתלמידי הישיבה הם "[[חיילי בית דוד]]" הלוחמים כנגד המחרפים את עקבות המשיח. התעוררות זו התחזקה על ידי בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "חבלי משיח". [[נשיא דורנו]], השביעי לשושלת נשיאי חב"ד, הודיע עם קבלת נשיאותו כי דורנו הוא [[בשורת הגאולה|הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה]], ומכך מובן שהוא – המלך המשיח. מובן מאליו, אם כן, שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאותו והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם.

בשנים האחרונות דיבר בנושא זה ללא הרף, והודיע כי [[סיום עבודת הגלות|עבודת הגלות הסתיימה]] ומה שנשאר הוא רק להתכונן [[קבלת פני משיח|לקבל פני משיח]] תיכף ומיד ממש. כמו כן עודד מאות פעמים את ההכרזה של קבלת מלכותו:
[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

שיחה:ימי בשורה

2016-12-15T23:00:01Z

5778:

שיחה:ימי בשורה

2016-12-15T22:52:15Z

5778: יצירת דף עם התוכן " = ביקורת = קרייזי אבאוט משיח טוען כי אני היחיד מבין חסידי חב"ד ש..."

ימי בשורה

2016-12-04T01:07:22Z

5778: ביקורת

[[קובץ:ימי בשורה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כריכת הספר "ימי בשורה"]]
'''ימי בשורה''' הוא ספר המתעד את מאורעות השנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ד]] (91-94) במחיצתו של [[הרבי מלך המשיח]] ובקרב חסידיו ושלוחיו ברחבי העולם.

==מבנה תוכן והספר==
הספר מחולק ל-18 פרקים על פי סדר כרונולוגי, ומספר על האירועים שהתרחשו מאז הכריז הרבי על כך שישנה כבר [[התגלות מלך המשיח]], ובקשתו לפרסם את [[בשורת הגאולה]]. לצד תיעוד קבלתה, הסברתה, פרסומה והפצתה על ידי חסידי חב"ד ברחבי העולם.

הספר מקיף את אירועי התקופה, החל משלהי שנת [[תש"נ]], עם תחילת אירועי [[מלחמת המפרץ]] בה נתקיימו דברי ה[[מדרש]] "[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]]", וממשיך בתיעוד השתלשלות המאורעות בשנים הבאות, בהם בישר הרבי לעם היהודי ולעולם כולו את בשורת הגאולה הקרובה.

הספר מכיל 460 עמודים ומובאים בו [[שיחות]], מענות ועידודי הרבי, לצד ראיונות בעדות אישית, יומנים, מכתבים ונאומי חסידים מתקופה זו, עליהם נלוו מאות תמונות, קטעי עיתונות, מודעות וצילומי מסמכים נדירים, רבים מהם בפרסום ראשון.

הספר נלקט ונערך על ידי הת' [[משיח פרידמן]]. ראה אור בחודש [[אלול]] [[תשע"ג]].

==ביקורת==
רבים מחסידי חב"ד מתנגדים לספר ולהפצתו, בשל העובדה כי הוא מתאר את אירועי התקופה בצורה חד צדדית, ומעלים עובדות רבות שאינן תואמות עם הקו הכללי של הספר.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78076 מפי אמרם ומפי כתבם - עלון הנותן הצצה מיוחדת לספר] {{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77955 עמודיו הראשונים של הספר] {{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78218 ערב ההשקה לספר 'ימי בשורה'] כח [[תשרי]] התשע"ד (02.10.2013) {{אינפו}} {{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79346 ספר מומלץ - במדור 'הגות וואך' מאת [[אסף פרומר|א. אברהם]]]

[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]

הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

2016-12-04T01:04:07Z

5778: /* פרסום זהותו של הרבי כמשיח */

{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}}
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו. חסידים רואים בכך הסכמה ברורה של הרבי על היותו "מלך"]]
'''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא.

החל מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ"התגלות המשיח" והתחלת [[פעולות משיח בזמן הגלות|פעולתו בעולם]], החלה האמונה לקבל ביטוי פומבי בשירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו.. מלך המשיח לעולם ועד]]" למול הרבי.

האמונה שהרבי משיח הפכה לפופולרית בעקבות קמפיינים פרסומיים באמצעים שונים, שהתפרסמו (וממשיכים להתפרסם) בעידוד הרבי.

==זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה==
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}
[[קובץ:חן כותב לרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד ר' [[בערקע חן]] כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. ז' תמוז [[תשמ"ב]]]]
בכל דור ישנו אדם הראוי להיות משיח ובאם הדור זכאי, יגאל הוא את עם ישראל מה[[גלות]] וכך כותב ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו"ת [[חתם סופר]] חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו.. ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו}}.

על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש [[רש"י]] "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהיה משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן}}. הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}} מספרת על כך שתלמידי ה[[תנאים]] מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: {{ציטוטון|מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש}}.

הרבי מדייק בלשונו של [[רש"י]] כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו (לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'){{הערה|שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א.}}.

על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|דבריהם נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550& משיח שבכל דור]' ([[קראון הייטס]] תנש"א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.}}. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח{{הערה|לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ"א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו. (הובא בקונטרס הנ"ל).}}.

עם התגלות החסידות באה אמונה{{הערה|"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח" (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז)}} זאת בביטוי על [[נשיאי חב"ד]]. גם את האדמו"ר הקודם בחב"ד, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ראו כאדם הראוי להיות משיח{{הערה|1=[[נחום שמריהו ששונקין]], בספרו 'זכרונותי' פרק ל"א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח], והתבטאות מפיו של הרב [[ניסן נמנוב]] (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא'.}} וכך גם העיד הרבי על חותנו{{הערה|ראה כדוגמא שיחת שבת פרשת נשא תש"כ}}.

בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] נשא הרבי [[מאמר]] בו הודיע{{הערה|מאמר "באתי לגני" תשי"א}} כי בדורו תבוא הגאולה. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: {{ציטוטון|דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה}}{{הערה|שיחות שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א ה'תשמ"ח}}. ואף הודיע{{הערה|1=שיחת פרשת שמות [[תשנ"ב]] אות י"ד - [http://www.chabad.fm/63/5217.html השיחה בגרסת טקסט]}} שכבר ישנו מלך שהוא [[בחזקת משיח]]. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[שופטים]] תשנ"א}}. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי.

בשנת תשנ"ב, בשיחה ל[[שלוחים]] הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: {{ציטוטון|על פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", ועל פי הודעת מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, ש'''מתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח'''{{הערה|1=ביטוי אותו אמר משה אל ה' כאשר ציווה אותו לצאת ולגאול את ישראל ממצרים}}", השליחות של [[הרבי הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]]}}{{הערה|שיחת [[פרשת חיי שרה]] ה'תשנ"ב, סעיף י"ג}}.

==גדרו ההלכתי==
===סימני הרמב"ם===
{{ערך מורחב|בחזקת משיח}}
[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מלובאוויטש. מלך מבית דוד]]
[[הרמב"ם]] הינו הפוסק היחיד שהגדיר [[הלכה|הלכתית]] את תהליך ה[[גאולה]] והתגלות ה[[משיח]]. [[הרמב"ם]] קבע כי [[מלך המשיח]] הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה{{הערה|כך כותב גם [[האריז"ל]], שער הגלגולים פרק י"ג: "בוודאי משיח יהיה אדם [[צדיק]] נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין"}}, הצאצא ל[[דוד]] המלך{{הערה|כפי הנאמר במפורש בדברי הנביאים: "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה", ישעיהו י"א א}}.

לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים י"א א'}}: {{ציטוטון|ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי [[תורה שבכתב]] ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד}}.

בשונה מ[[משיח שבכל דור]], שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ"חזקת שהוא משיח". רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את [[בית המקדש]] וקיבץ נדחי ישראל, רק אז "הרי זה משיח בודאי".

סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב"ם{{הערה|1=ד"ר יעקב גוטליב, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.

כך גם אמר הרבי{{הערה|שיחת פרשת שמות תשנ"ב: "ישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" - שאז "בחזקת שהוא משיח""}}, שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.

====• יעמוד מלך מבית דוד:====
התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], תומת ישרים תנחם עמ' 86}} או מדיני{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], יחי המלך המשיח עמ' קמו}}. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית [[הרמב"ם]] "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא היה שם נביא וכו') - כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי [[תשכ"ז]], שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.}} אלא, הכוונה למנהיג היהודים הנוהג בפועל במנהגי המלך המנהיג את בני ישראל{{הערה|על דרך [[בן כוזיבא]], שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח על אף שלא מלך על ידי סנהדרין ונביא, כן אינו חייב למלוך על כל העם שהרי הוא מלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש}}. מלכותו זו היא המשך להיותו [[משיח שבכל דור|נשיא הדור]]{{הערה|כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם [[רבינו הקדוש]], רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא ה[[סנהדרין]], ורב נחמן שהיה מבית [[ראש הגולה]], וראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא" (וראה [[דבר מלכות]] תולדות הערה 94)}}.

על מלך זה להיות מזרעו של דוד{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"}}, מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר [[הרמב"ם]] "לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם{{הערה|משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'}}{{הערה|וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה.. עד כי יבוא שילה", "מלך המשיח שהמלוכה שלו". ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות.

וכך ביאר ה[[של"ה]] (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"}}".

סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"{{הערה|"מפשטות לשון [[הרמב"ם]] משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על [[הרמב"ם]] תשמ"ו)}}{{הערה|1=ראה בהרחבה:[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} עמ' 74}}.

[[הרבי הרש"ב]] העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תער"ג}}: "חסידות תהי' עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד".

הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת{{הערה|1=הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת]}}. כפי שהעיד הרבי בעצמו{{הערה|שיחת שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]] סעיף י"ג}}: {{ציטוטון|[[רבותינו נשיאנו]], שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.

ב[[ט"ו אייר]] [[תשנ"א]] חילק הרבי קונטרס בשם "[[דבר מלכות]]" בו נדפסו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים. חסידים ראו בכך רמז והסכמה לכך שהרבי עונה לתואר מלך.
{{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}

====• הוגה בתורה:====
[[תמונה:הוגה בתורה.jpg|left|thumb|250px|תמונה נדירה. הרבי הוגה בתורה בחדרו ב-[[770]]]]
מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 8}}, בכח התורה גם מבטל את ידי עשו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"ב}}, על פי חז"ל דרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש"גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א}}.

כשהוכנס הספר [[היום יום]] להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: "לומד בשקידה עצומה ומצליח{{הערה|1=[[שלשלת היחס]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247& נדפס בספר היום יום, עמ' 21]}}".

הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות [[שיחה|שיחותיו]], באלפי [[מאמר|מאמריו]], באין ספור [[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.

היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מליובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ו[[מחשבה]] ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: פשט, רמז, דרוש וסוד. [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.

ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.

====• עוסק במצוות כדוד אביו:====
הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר"ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד, שהקדים תשובה ומעשים טובים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}.

====• [[יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]]:====
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו", תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים]]]]
סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפיה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפיה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס.. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב [[הרמב"ם]] "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.

כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב}}.

מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|"לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעברו ופרצו}}.

גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך
כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].

====• [[ילחם מלחמות ה']]:====
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה"ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}.

מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.

על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים [[תשי"ג]] הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה ו[[ארצות הברית]] על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב}}.

===פסק דין===
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
====הפסק הראשון====
בכ"ח ניסן תשנ"א, נשא הרבי שיחה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו"{{הערה|[http://torah4blind.org/hebrew/dm54.pdf שיחת ליל כ"ח בניסן ה'תנש"א - ספר-השיחות תנש"א כרך ב עמ' 474] {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=867"מחזה מאוים, מבהיל ומפחיד"] וידאו ויומן - {{אינפו}}}}. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] ל' אייר התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה בכפר חב"ד. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מהרבנים שהרבי משיח. רעיון הפסק לא היה חדש, בעבר הרבי עצמו יזם{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב מרדכי אליהו שהגיע זמן הגאולה}} ופנה רבנים, מורי הוראה, שיפסקו שהגיע זמן הגאולה. ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח.

באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:

{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תשנ"א|שנת נפלאות אראנו]]

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}

באותו לילה, הרב [[דוד]] נחשון ו[[אבי טאוב]] טסו לניו יורק, לחצר הרבי, על מנת להגיש לרבי את הפסק דין. למחרת בוקר, ב' אייר, נוספו ארבע חתימות נוספות של חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] הרב יוסף אברהם העלער, הרב [[גרשון מענדל גרליק]], רבה של מילאנו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין בחיפה.

הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה}} וכשהגיע הגיש לרבי את פסק הדין, הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.

====הפסק השני====
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]] וכך נכתב בין היתר:

{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל|מרכאות=כן}}

הרבנים גם חתמו על כתב מינוי להרב נחשון ולטאוב שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ברוסיה, להקריא את פסק הדין. ביום ראשון י"ג סיוון. במעמד [[חלוקת דולרים]] פנה הרבי מיוזמתו, לאבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}} מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת ל[[מוסקבה]] משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על קברם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}} ביום רביעי חזרה המשלחת ל770{{הערה|מספר הרב נחשון: כשהרבי יצא מתפילת ערבית, עבר לידנו ועשה בידו הק' תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומייד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו, כאומר "כבר הספקתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברנו.}}.

ביום ההילולא של [[האריז"ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו בצפת מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין, על דו"ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}} ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].

בחורף תשנ"ב, לאחר חתימת הסכם לצמצום כלי הנשק בין רוסיה לארצות הברית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68650 רוסיה וארה"ב: פירקנו את רוב הנשק הכימי והגרעיני]}}, בשיחה שנתן הרבי{{הערה|שבת [[פרשת משפטים]] תשנ"ב}}, ייחס את האירוע לכך שמשיח החל לפעול בעולם וזאת כתוצאה של פסק הדין שנתן לו את הכח:{{ציטוטון|רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים... שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא"... הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו'. בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}.

לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע לקברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.

====הפסק השלישי====

הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

====הפסק הרביעי====
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] התארגנו מספר רבנים ב[[ארץ הקודש]] וניסחו את פסק הדין מחדש ובו מופיע: {{ציטוטון|הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא. ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא, ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'מלחמת ששת הימים' וב'מלחמת המפרץ' ועוד ועוד. ועל כן מחוייבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו, מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}.

על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]] רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים, בינהם: הרב [[אהרון יחיאל לייפער]], האדמו"ר מ[[נדבורנא]]. הרב [[אהרן רוזנפלד]], האדמו"ר מ[[פינסק קרלין]]. הרב [[אליהו שמואל שמרלר]], ראש ישיבות [[צאנז]] וחבר הנהלת 'מפעל הש"ס'. הרב [[יורם אברג'ל]], ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות. הרב [[יעקב יוסף]], רב גבעת משה וראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון יעקב, בנו של הרב עובדיה יוסף. חכם [[רפאל אלאשוילי]], רב ראשי ליהודי יוצאי [[גרוזיה]]{{הערה|[http://www.chabad.info/files/pdf/psak.pdf רשימה מלאה של הרבנים] {{PDF}}}}.

וגם רבני חב"ד מכל העולם, בינהם: הרב [[יצחק הענדל]], אב בית הדין ב[[מונטריאול]]. הרב [[יצחק גינזבורג]] וכן חתנו של ה[[בבא סאלי]], הרב [[ישר אדרעי]].

את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

==התייחסות הרבי==
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש [[תשי"ב]] עמ' 137)}}.

אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להיאמר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות, הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו".}}:

*דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, [[תשנ"ב]] חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}

*בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם"}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}.

*הרבי גם רמז בכך שאמר שמספר הבית של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא "בית משיח"{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז"ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') "משיח יתגלה באמריקה"}}.

==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]
[[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}} לפרסם, חסדי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים [[תשנ"א]] "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".}} ועל מנת לזרז את הגאולה.

כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.

עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה היתה בשנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך, ושלח את אחד מעותקי הכרוז לרבי, הרבי ציווה מיד על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1="אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו]]). הרב פריז כתב לאחר מכן לר' [[ישראל גורדון]] כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד".}}.

בשנת [[תשמ"ג]], פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}.

בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]", בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר{{הערה|הרבי התבטא ש"אם '''חס ושלום''' יעשה '''משהו''' בזה, ידע '''ברור''' שזהו '''מלחמה נגדי בפרט ובכלל'''" (מבשר טוב עמ' עב).}}. כמו כן, בליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] שלל הרבי שוב את העיסוק בנושא זה, בהסבירו שתפקידנו הוא להראות דוגמא חיה של חסיד וכו', ואילו בעניין המלכת מלך המשיח יש לסמוך על הקב"ה.

לאחר מכן, ב[[שבת]] פרשת [[בראשית]] דיבר הרבי בחריפות חסרת תקדים על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל באים עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות המשיח{{הערה|1=וכלשון הרבי לרב וולפא: "כתבי לא היה מפני חשש '''אולי''' וכו', כי אם מיוסד על '''המפורסם''' שאלפים ויותר הפסיקו ללמוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' - ע"י הדיבור ופרסום הנ"ל '''לחוד'''".}}.

החל מ[[תנש"א]] (1991), חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח{{הערה|1=בדומה לשינוי הברור ביחסו של הרבי לפרסום בנושאי משיח בכלל - שהתבטא באישורו של הרבי לרב [[יונה אבצן]] להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן {ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 אינפו]).}}. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תנש"א, שאל הרב ציק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על [[האוהל|הציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. בהתוועדות אליה הפנה הרבי הזכיר הרבי את הכרזת מלך המשיח הנ"ל, וייחס אותה להכרזתו שלו בהתוועדויות באופן ברור{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&hilite=d3abaca9-c182-4f1b-8e0b-937d22845203&st=%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94&pgnum=338 שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א סעיף יב, ובהערה 108].}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום.

בקיץ תנש"א שאל הרב וולפא את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם אישר הרבי את הדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]].}}, בתאריך [[י"ז חשון]] [[תשנ"ב]], ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, {{מונחון|שיחליפו במכורך|שידפיסו עם כריכה}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.

בשנים תשנ"ב-[[תשנ"ד]] איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר בדרך כלל התנה זאת בהסכמתם של שלוחי חב"ד המקומיים או הרב המקומי{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. לאידך - במקומות מסויימים, שבהם התנגדו השלוחים או העוסקים בנושא לפירסום זה, הורה הרבי שאין לעסוק בנושא, או שאין חיוב בכך{{הערה|יש להעיר, כי הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי דברי השואל. למי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ולאלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.

את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אמנם, לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}.

בשנת [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספרו "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]", כהמשך לספרו הקודם. בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]
לקראת [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} (אם כי יש לציין, שלא הובאה לידיעתו של הרבי העובדה כי הקמפיין כולל גם את פירסום זהותו כמשיח - צירוף תמונתו לסלוגן{{הערה|1על פי עדותו של [[דוד נחשון|הרב נחשון]] (מנהל ניידות חב"ד), נדפסה ביומן "קבלת המלכות" בתאריך ט"ז שבט תשנ"ג. ראה גם מכתבו של הרב נחשון לרבי שנד]פס בספר [[ימי בשורה]], בו אכן לא נזכרה עובדה זו.}}) וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.

אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ"ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיעה תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו"ע או"ח סימן צ סכ"ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.

באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}.

במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.

====פירסום בעיתונים====
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].

מספר עסקנים טענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול לגרום נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.

לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.

לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שהרב גרונר יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. הרב גרונר אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד.
{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="4">
תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס הרב שפרינגר בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]
תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]
תמונה:משיח בעיתונות אנגלית.JPG|מודעה בשפה ה[[אנגלית]] שפורסמה בעיתון 'ניו יורק טיימס'
תמונה:Maane_springer.jpeg|תגובתו החיובית של הרבי לפרסומים, בפתק שכתב המזכיר הרב [[לייבל גרונר|גרונר]]
</gallery>
|}

==קבלת המלכות==
[[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ"א]]
[[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]]
[[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס"ט]]
===הרקע===
בסוף זמן הגלות כשעומדים על [[סף הגאולה]], ישנו מצב של [[שינה]] במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}.

בתאריך ב' ניסן [[תשמ"ח]] נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב, וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}.

הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: "[[אין מלך בלא עם]]"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'.}}.

בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}.

האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"ב}}.

בשנת [[תש"ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י"א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.

===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כסלו תשנ"ד. שלוחי הרבי בחזית 770 עם שלט ה'יחי']]
המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. נוהגים לכתוב זאת בכל פרסום ורבים אף חובשים כיפה עליה מצוין משפט זה. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.

הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד}}, היה ב[[שבת]] פרשת [[תזריע-מצורע]], ו' אייר תשנ"א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] עצמה. במהלך ה[[התוועדות]] בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים על ידי רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת] {{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}.

ב[[מוצאי שבת]] לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, כשהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הלחן שהושר עד אז עם המילים: 'זאל שיין זיין די גאולה]], הרבי עודד את השירה.

ביום שני ט"ו אייר [[תנש"א]] אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס [[דבר מלכות]], בסיום החלוקה החלו לשיר "יחי אדוננו" והרבי עודד בידו את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט"ו אייר תשנ"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}. גם אחרי [[תפילת ערבית]] באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ"ל בחוזק רב.

בשנת תשנ"ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך [[המרפסת]], בימים אלו שרו עשרות פעמים את השיר "יחי אדוננו" בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F0%E6%EB%F8%E9%ED%20%E5%F0%F2%F9%E9%ED הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו בתשנ"ג]{{וידאו}} - עשרות סרטי וידאו של עידוד השירה בשנת תשנ"ג}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72586 יומן] ו[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 וידאו] מכינוס השלוחים [[תשנ"ג]] בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי}}.

===התייחסות הרבי להחתמות===
ב[[חודש אייר]] תשנ"א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם ב[[קראון הייטס]] [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי:
{{ציטוט|תוכן=אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}}

למחרת האסיפה, [[ערב שבת]] פרשת תזריע מצורע, ו' אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:
{{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו ד[[הקב"ה]] שתוספתו מרובה כו'.

והזמן גרמא שבאים מ[[חודש ניסן]] והשפעתו ונכנסים ל[[חודש אייר]] (ר"ת [[האבות]] ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.

בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]".|מרכאות=כן}}

* בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".

* בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".

===פעילות הנשים===
[[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ"ב, נשי חב"ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]
[[קובץ:תוף יחיPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px| גברת ח. כהן מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]
בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}.

לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם ל[[צדקה]] ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.

לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.

מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.

בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של [[הקב"ה]] שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.

במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב"ד]], והכריזה "{{יחי}}"{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.

הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב"ד]] הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'[[מלוה מלכה]]', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו"ח ומענה הרבי [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66313&search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.

לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה, ותשואות חן, ויהא בהצלחה רבה. ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן, לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.

===מעמד קבלת המלכות===
{{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]]
[[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.

בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= הרב [[שמואל בוטמן]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 מאחרי הקלעים של קבלת המלכות] בראיון ל[[שבועון בית משיח]]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מאדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר על ידי המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד"צ]] בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]], והרב [[יואל כהן]].

תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}.
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-‏770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.
{{תבנית:גלריה משיח}}

==האמונה לאחר ג' בתמוז==
{{פסקה חסרה}}
ביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה הרבי מעינינו; עם זאת, על פי דבריו, מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז"ל{{הערה|רש"י, דניאל י"ב, י"ב}} "שעתיד משיחנו [[נכסה וחוזר ונגלה|להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה]]".

ביום ו' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב"ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.

הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב"ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז"ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"‏{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, [[תשנ"ב]] (1992)
*הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש"ס (2000)
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], [[תשס"ה]] (2005).
*משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, [[אלול]] [[תשע"ג]] (09.2013) ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}})

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח] {{PDF}}

====גדרו ההלכתי====
'''סימני הרמב"ם'''
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני [[הרמב"ם]] על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה
*[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח"] - אתר הגאולה
*הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה

'''פסק דין'''
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין] {{PDF}}
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] {{PDF}} - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}

====פרסום האמונה====
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21467&search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידאו}}

====קבלת המלכות====
'''שיחות הרבי'''
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] {{PDF}} קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה

'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}

'''פעולות הנשים'''
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ"ב{{וידאו}} - {{אינפו}}

'''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג'''
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}}
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]".
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט [[תשנ"ג]] • הוידאו המלא]{{וידאו}}

'''שונות'''
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות"]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] [[חודש ניסן]] תשנ"ד{{וידאו}} - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&id=60913 סגן רה"ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}

====האמונה לאחר ג' תמוז====
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]

שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח/ארכיון 1

2016-12-04T00:06:35Z

5778: /* יחסו של הרבי לפירסום זהותו כמשיח */

המשימה עוד ארוכה....
לכאורה היה זה צריך להיות הערך הראשון בחב"פדיה ולא ה-5000.....
בכל מקרה, עם עוד מאמץ הערך יהיה מקיף, בעז"ה, את כל הנושא, ואז יצטרך לעבור עריכה אינצקלופדית ע"מ שיהיה שווה ערך לערך מומלץ.--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 08:55, 2 ביוני 2013 (UTC)

הערה ראשונה; הפתיח צריך להיות, לענ"ד, מנוסח אחרת. לא באתי אלא להאיר, ויישר כוח על העבודה! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בסיוון ה'תשע"ג 10:01, 2 ביוני 2013 (UTC)

==מבית דוד==
ע"פ מה שהוספתי אודות בן אחר בן, צריך להוסיף זאת בערכים על נח אלטשולר, הלל יחיאל אלטשולר, הצמח צדק, יעמוד מלך ועוד.--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 20:46, 2 ביוני 2013 (UTC)
:א. לא נהוג לערוך ארגז חול פרטי של משתמש אחר ב. והוא עיקר לא הצלחתי להבין מהו הקישור הנ"ל?--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:58, 6 ביוני 2013 (UTC)

== הגדרה הלכתית ==

בפיסקה על ההגדרה ההלכתית צ"ל לפענ"ד מתחילה משיחת הרבי (שמות תשנ"ב) שישנו בחזקת משיח, ואח"כ איזכור של הפס"ד בנושא. (להדגיש שיש כאן גדר '''הלכתי''' יתר על משיח שבכל דור. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

::חשוב להדגיש: גם פרט זה שאנו מאמינים ברבי כמלך המשיח 'מצד גדרו ההלכתי', יש בזה מצד דברי הרמב"ם נטו, ויש בזה מצד עדות הרבי על עצמו שיש כבר "חזקת משיח".
כלומר, לא רק שיש את הפן ההלכתי ויש את הפן של האמונה בדברי הרבי, אלא גם בהלכתי עצמו, ובחזקת משיח עצמו יש את הפן של החזקת משיח מצד זה שהרבי אמר. וד"ל.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 18:53, 11 באוגוסט 2015 (UTC)

== לתשומת לבך ==

הערה 10 אצלך פגומה, התיקון נעשה ע"י כתיבת 1= בתחילת ההערה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:47, 13 ביוני 2013 (UTC)

== שם הערך ==

אני מציע ששם הערך יהיה '''הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח'''.

בנוסף, ללא תלות בקבלתה של הצעתי הראשונה, אני מציע שהפתיח יהיה קצת יותר אנציקלופדי ומכובד. זה לא מתאים להתייחס לאמונה ברבי מלך המשיח כמשהו ש'נתפס על ידי חסידי חב"ד ורבים'. למרות שאנחנו צריכים להתנסח בשפה אנציקלופדית ו'ניטרלית'.

'''הרבי מליובאוויטש''' מוגדר '''כמלך המשיח''' העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתמוז ה'תשע"ג 14:09, 19 ביוני 2013 (UTC)
:מסכים לגמרי. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:33, 19 ביוני 2013 (UTC)

::למרות שאין עיתותי בידי לשפר את הנוסח יותר, אומר שעדיין אינו מושלם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשע"ג 21:06, 19 ביוני 2013 (UTC)

== תמונה ראשית לערך ==

נראה לי פשוט שצריך לתחילת הערך תמונה יפה ומלכותית של הרבי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע"ג • 00:18, 28 ביוני 2013 (UTC)

==עד כאן מדף השיחה של הטיוטה: מכאן והלאה של הערך עצמו==
פותחין בברכה על הערך המושקע והנפלא.

רק הערה קצרה: הכותרות שתחת התמונות מתאימות יותר לכתבה עיתונאית מאשר לערך, והיה מקום לסדר זאת. כמו כן, כדאי לכתוב בלשון יותר מדוייקת. ('אפשר לפרסם זאת', למשל, הרי לא היה באופן גורף לחלוטין. ואגב, למען ההגינות, וגם כדי למנוע חילול ה', מוכחרים לציין שגם בשתנ"ג היו תשובות אחרות!).

ועוד נוספת: איני חושב שראוי לשלב במלחמות ה', שבהגדרת ההלכתית היא מול רשעים, את המלחמות הרוחניות על שלושת השלמויות. שמתאימות יותר ל'יכוף כל ישראל'. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:אתה מוזמן לערוך. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 03:17, 7 ביולי 2013 (UTC)

== וואו!!! ערך מדהים! ==
'''ברכות!''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 01:53, 7 ביולי 2013 (UTC)

== להריץ להמלצה ==
קריאה נרגשת לכלל העורכים - לעבור ביסודיות ובקפדנות יתירה על הערך, הלשון, הסגנון והעריכה - לתת הערות, לתקן, להרחיב ולהשמיט - ולהריץ לקראת המלצת הערך!! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 01:53, 7 ביולי 2013 (UTC)

== האמונה אחרי ג' תמוז ==

הפסקה ממש קצרה ולא ממצת. הייתי אומר מגוחכת. אדם שקורא מבחוץ לא במהרה ישתכנע. אתם צריכים להביא את כל הצדדים, עכ"פ אזכור של הדעות הנוספות, ומה שבטוח להרחיב יותר על המצב אחרי ג' תמוז. גם המלים שם לא משהו.

אשריכם ישראל! {{אלמ}}
:תודה על הביקורת הבונה. --[[מיוחד:תרומות/199.203.84.152|199.203.84.152]] 13:31, 25 באוגוסט 2013 (UTC)
::כמובן, שאם תואיל להצטרף למיזם ולשפר את הערך בעצמך, הכל יודו לך... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באלול ה'תשע"ג 13:38, 25 באוגוסט 2013 (UTC)

== ערך מומלץ באינפו ==

יש"כ עצום על העלאת הכתבה לאינפו, אך בדא עקא, ששם נאמר שזהו ערך מומלץ.. ואין...• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 03:17, 26 באוגוסט 2013 (UTC)
:מצטרף ליש"כ. הוא ממולץ לקריאה, אך אכן עדיין לא מומלץ במובן החב"דפדי/אנציקלופדי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באלול ה'תשע"ג 18:18, 26 באוגוסט 2013 (UTC)

== אודות הפסק דין ==

אולי כדאי לשנות מ"ע"י רבני חבד ורבנים נוספים" ל"רבנים חשובים / גדולים מכל העולם" {{אלמ}}
:תודה על ההצעה, אך זה לא אנציקלופדי לכתוב רבנים 'חשובים' או 'גדולים'. מי קובע בדיוק מי חשוב או גדול. אולי כדאי לכתוב, "רבני חב"ד, אדמו"רים, רבני ערים, ראשי ישיבות ורבנים מפורסמים אחרים" על ידי פירוט תפקידם של החותמים, מובן שמדובר ברבנים משמעותיים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באלול ה'תשע"ג 18:20, 26 באוגוסט 2013 (UTC)

== ההתנגדות לפרסום ==

משום מה, וכנראה בכוונה הושמטה ההתנגדות לפרסום, אבל לכאורה צריך למצוא איפה להכניס קישור זה
{{קישור חבד אינפו|85086|הרב שפירא נשאל: האם העיסוק במשיח מרחק מחסידות?||{{תע|12/09/2014}}}}
בהצלחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:36, 9 בדצמבר 2014 (UTC)
:להתנגדות מבחוץ? או של הרבי?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:16, 15 בינואר 2015 (UTC)

==ציטוט מטעה==
{{ציטוט|תוכן="במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: "דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה"[11]. ואף הודיע[12] שכבר ישנו מלך שהוא בחזקת משיח. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה[13]. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי".}}
יש פה עירבוב של שתי עניינים זמן התקופה "דור האחרון..והראשון.." ועל זה ציווי הפרסום הנבואה. ועוד עניין שלכאורה אינו שייך לפיסקה זו שישנו בחזקת משיח (וגם על זה יש לערר בפירושו)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:14, 15 בינואר 2015 (UTC)

==פסקים נוספים==
מה המקור להוספה של הפסק השני במוצאי שבועות ולמה אין צילום של פסק זה? מישהו יודע היכן יש את הפסק שהוקרא בי"א ניסן נ"ב? מי הם הרבנים שרצו לשנות את הפסק וחתמו עליו במוצאי שבועות? יש כאן מידע קצת מעורפל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:58, 21 בינואר 2015 (UTC)

== הערות כלליות ==

א. מעולם לא הבנתי איך ניתן לפסוק שהרבי משיח ע"פ הלכה, כאשר הסימן '''ויכוף כל ישראל''' מעולם לא התקיים ברבי.

הרבי בעצמו מסביר ש'ויכוף' הכוונה כפשוטו (ראה שיחות: ש"פ חו"ב תשט"ו, ו' תשרי תשכ"ז, בראשית תשכ"ט ועוד). גם 'כל ישראל' הכוונה לפחות רוב (ראה יחידות לרב גוטניק סיון תשכ"ז (נדפס ב'צדי"ק למלך' ו'), שיחת י"ב תמוז תשכ"ז ועוד) - ממש לא כמו שמסביר הרב וולפא שי' בספריו. מצב זה, עדיין אינו קיים כרגע.

ואכן, הפס"ד אותו הרבי קיבל הוא - ל' ניסן תנש"א, שאז פסקו שהגיע הזמן שהרבי יתגלה כמלך המשיח. לא מוזכר שם שום מילה על כך שהגדר ההלכתי של 'חזקת משיח' כבר חל. ואילו הפס"ד מחג השבועות, שבו כן הוזכר העניין הנ"ל - לא זכה לשום התייחסות מהרבי! [מלבד מה שהורה פעם אחת - מבין כל השאלות - לנסוע למז'יבוז' ושם להקריא את הפס"ד, אך אין כאן התייחסות לתוכן הפס"ד עצמו].

גם בשיחת ש"פ משפטים תשנ"ב שהרבי אומר שהפס"ד של הרבנים החל לפעול, אין כל הכרח שהכוונה לפס"ד של חה"ש ולא לפס"ד מל' ניסן שהגיע זמן הגאולה (שבו) "יעמוד מלך" וכו' ועד להמעמד ומצב דהרי זה משיח ודאי.

- והדבר היחידי שעדיין צ"ע הוא שיחת ש"פ שמות תשנ"ב, שגם בה ניתן לבאר, עכ"פ בדוחק, ואכ"מ.

לדעתי כל הערך צריך להיות בנוי אחרת לגמרי, בלי קשר בכלל לסימני הרמב"ם, אלא (כפי שכתב ר' יואל שי' בהערתו הידועה - קובץ משיח וגאולה ב') שחסידות ומשיח היינו הך וכו'.

ב. בנוגע לפירסום והחתמות, יש מידע רב שאינו מוזכר פה כלל, וחבל. תמיד אמרו ש'חב"דפדיה' זה אתר אובייקטיבי, אז למה להתעלם מעובדות?...

אולי בהמשך כשיהיו עיתותיי בידי אנסה להעלות לכאן חלק ממידע זה.

יישר כח בכל אופן על כל העבודה הנפלאה. {{אנונימי}}
:א. "ויכוף" מתפרש בפשטות כמו ההמשך "וילחום", שהוא עוסק בעניין. ולא שהוא אכן סיים לכוף. וכפי שמוכח מהמשך דברי הרמב"ם "אם עשה והצליח הרי זה משיח ודאי". משמע שהוא בחזקת משיח כבר בזמן שעוסק בעניינים הנ"ל (לכוף, ולהלחם) גם טרם שהצליח בהם בשלימות.
:ב. נשמח מאוד, כפשוט. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 19:03, 4 באוגוסט 2015 (UTC)

שיקראו את כל מה שמנחם ברוד כתב בcol על ההתנגדות העצומה של הרבי על פרסום זהותו של שיח ואח"כ ידברו האישור להדפיס את הספר היה רק בהשמטת החלקים המתיחסים או אפי' מרמזים על הרבי כמלך המשיח ה' ישמרנו מכל המעוותים למיניהם

א. שייע החסיד, האם בדקת את השיחות שציינתי לפני שחזרת כתוכי על עיוותי-וולפא? את כל מה שכתבת אני מכיר בע"פ.

ב. חושבני שאם תרצה, תוכל להשיג בקלות... כדי להקל עליך אני ירשום פה ליקוט חלקי של כמה עובדות, רק מהשנים תנש"א-תשנ"ג, ואני בטוח שמקורות תוכל להשיג לבד:

1. בפסח תנש"א כתב ר' דוד נחשון על תכניתו לפרסם בכל העולם שהרבי הוא מלך המשיח. התגובה מהרבי כללה שלוש מילים: '''כפשוט מופרך לגמרי'''. [אגב, בעקבות זה, כאשר הציעו בכינוס שנערך בל' ניסן תנש"א בבית מנחם לפרסם שהרבי הוא מה"מ, נזעק הרד"נ נגד העניין ונפנף במענה הנ"ל].

2. בכל מכתבי הרד"נ לרבי אודות קבלת המלכות, הוא מדגיש "כמובן שהנ"ל בתוך חב"ד בלבד ולא לפירסום", "בלי רעש" וכיו"ב. '''רק על זה''' הוא קיבל מענות חיוביים ומעודדים מהרבי (צילומי המכתבים נדפסו גם בימי בשורה).

3. כשהציע עורך כחב"ד לרבי להכניס מאמר של ר' יואל אודות כך שכל חסיד מאמין שהרבי בדורו הוא מלך המשיח וכו' וכו'. את התגובה קיבל בט"ז אייר תנש"א: "באם קס"ד לפרסם מעין דמעין דהנ"ל - קדימה שיסגור המכ"ע לגמרי".

4. כשהכניס הר' וולפא את ספרו 'יחי המלך' בתחילת חשון תשנ"ב, קיבל תגובה: "באם ישמיט - לדעת ידידים מבינים - הקטעים שעלולים לרחק אחדים מאחב"י - כדאי. אזעה"צ".

רק לאחר שהשמיט מהספר כל איזכור או רמז לכך שהרבי הוא מלך המשיח, קיבל תשובה "להחליפו במכורך", כבפנים. [כך שהשינוי '''היחיד''' מתשמ"ה הוא - עצם האפשרות שחב"ד ידפיסו ספר בנושא משיח, אך לא בעניין הפירסום שהרבי הוא המשיח].

5. כשהנ"ל הכניס לרבי את הקונטרס 'קבלת פני משיח צדקנו', שבו נרמז שהרבי הוא המשיח, קיבל תשובה חריפה ביותר, בי"ג אדר תשנ"ב (שבועיים לפני ז"ך אדר, וזו התשובה האחרונה בנושא לפני כ"ז אדר - ככל הידוע לנו): "'''מהיר.''' מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחקים בנ"י מחסידות - היפך הפצת המעיינות חוצה. אזעה"צ".

6. לאחר פירסום המודעות של ר' איצ'ה שפרינגר בטבת תשנ"ג, נתן הרחי"ק לרבי נוסח של מודעה בשם אגו"ח העולמית (שאגב, הרב חודקוב ע"ה היה מדוחפי המהלך וחתם על המודעה וכו'), שכל פירסום שהוא שאינו בשם אגו"ח - אינו משקף את דעתה הרשמית של חב"ד, והוא על אחריות המפרסם בלבד. הרבי הגיה את המודעה ואישר לפרסמה כלשונה (עובדה אותה התמימים לא ידעו וחתמו נגד חברי אגו"ח בקול רעש גדול, כמפורסם). [רמזים לזה תוכל למצוא במכתבו של ג'ימי גוראריה המתפרסם בימי בשורה, כמובן שעורך הספר לא טרח לפענח את המכתב המפליל כך שתצטרך לאמץ אץ עיניך ולקרוא בין השורות כדי שתוכל להבין בערך מה הלך שם].

אין כאן המקום לבנות את כל האידיאולוגיה כיצד זה לא סותר למענות אחרים, סאטעלייט לעיני מצלמות, ההתבטאויות בשיחות וכו'. רק רציתי שחב"דפדיה כאתר אובייקטיבי יביאו את כל העובדות.

יישר כח. --[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:00, 9 באוגוסט 2015 (UTC)
:5778 שלום
* ראשית, קשה לי להאמין שנוכל ללבן נושא זה רחב זה שנידון עד היום כה במדיום המוגבל של חב"דפדיה.
* יתירה מזו חב"דפדיה לא נועדה לכך, הן מבחינה עניינית שתפקידה הוא הנגשת ידע ולא פלטפורמת דיונים, והן מבחינה טכנית שהיא לא בנויה כפלטפורמה נוחה לדיונים.
* ברור שזוהי מחלוקת רצינית, ובכל צד מצויים, רבנים, מורי הוראה, משפיעים וכו' יודעי היסטוריה וכו'. כך שלא סביר שמישהו מאיתנו ישנה את דעתו בשל הנ"ל.
* כולנו מסכימים שחב"דפדיה צריכה להיות אתר אובייקטיבי, אבל גם אובייקטיביות בסופו של דבר נתונה לפרשנות. כמו שבחב"דפדיה ברור שהתורה אמת והיא נכתבת בצורה אובייקטיבית בהתאם לאמת זו, כך להבדיל בויקיפדיה האובייקיטביות אחרת... כך גם בעניינו חב"דפדיה צריכה להיות אובייקטיבית בכך שתשציג כל מידע ומקור מבוסס, יחד עם זאת חב"דפדיה נכתבת מתוך נקודת הנחה בסיסית שהרבי הוא נשיא הדור המשיח שבדור והוא חי וקיים, הנושא הזה לא נתון לדיון. מה שכן נתון לדיון ואכן צריך שיפור, הוא הצגת העמדות השונות בנושא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשע"ה 21:12, 10 באוגוסט 2015 (UTC)

::שייע שי', אני מסכים עם רוב דבריך, ודווקא לכן אני חוזר שוב על דברי: שתי הנקודות שציינתי (עצם הפסיקה, והפירסום) מוצגות כאן כעובדה, וחלק מהעובדות - מושמטות. על כן בקשתי שתכניס את הנ"ל לתוך הערך בצורה מסודרת.

::אם אתה צריך מקורות, לחלק ציינתי, אם תצטרך עוד - אשמח להיות לעזר. בהצלחה, משיח נאו!
==הרב וולפא==
:::לשייע, אם תעיין במקור שציינתי, תגלה להפתעתך שהתשובה הנ"ל היא התשובה האחרונה, ככל הידוע, לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב, והיא ניתנה בי"ג אד"ר תשנ"ב. האם זה לא מספיק "נו"נים" בשבילך? או שזה אולי לא הנו"נים שאתה מכיר?...

עפ"ז שיניתי בפנים הערך, ואשמח לתגובתך.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:05, 29 באוגוסט 2015 (UTC)
::::ראשית הצדק איתך. המענה המדובר אכן בתשנ"ב. אך בערך עצמו מובאות מענות לוולפא בתשנ"א ובתשנ"ג, שסותרות לכאורה את המענה שליפקין מביא. אני חושב שיש להביא מקור נוסף או קדום יותר כדי שנוכל להכניס את העניין. ואם אכן נקבל מקור אמין יותר, אז יש להכניס את המענה בצורה נורמלית יותר ואפילו מרכזית יותר. כרגע זה מופיע בהערת שוליים מתפלפלת בתגובה להסבר לא מחייב. וזה ממש לא מקומו של מענה של הרבי.

בכל אופן, המקובל בערכים, ובמיוחד כאלו שהם רגישים יותר, שלא משנים אותם לפני שמוצה הדיון, לכן ראשית יש לשחזר למצב הראשוני, ולשנות את הערך לאחר הגעה להסכמה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באלול ה'תשע"ה 21:27, 30 באוגוסט 2015 (UTC)

:::::אוי, באמת, מה לא ברור? ציינתי מקור (מהספר 'הניסיון האחרון'). אתה צריך שאני יצטט בשביל שתאמין לי? מי מדבר על ליפקין? וולפא בעצמו מספר את זה! הפעם באמת הצלחת להרגיז אותי:-)

:::::אתה יודע מה,תכתוב את הערך איך שנראה לך (אדרבה, אני ישמח שזה לא יופיע רק בהערת שוליים. כל מה שביקשתי זה שעוד לפני שעורכים את כל המענות בטבלה מסודרת, מורידים את ההסבר המשונה הזה, שברור שהוא לא נכון. איש אינו מתעלם מהמענות החיוביים, חבל שהמענות השליליים נעלמים כאן, כנ"ל.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 17:57, 5 בספטמבר 2015 (UTC)

== פסק דין ==

העברתי את כל החומר על הפסק דין למקומו בערך [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], עם הגהות והוספות. כעת יש לכאורה למחוק את הנכתב כאן ולשכתב בקיצור נמרץ, עם הפניה לערך מורחב (ולכאורה כן צריך להיות בעוד נושאים, שצריכים להכתב כאן בקיצור ולהפנות לערך מורחב, לנוחות הקורא). מה דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:04, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== הערה 25 ==

בהערה מובאת הגמ' אודות רבינו הק' וכו' ולכאורה אינו ראיה כלל, ואינו שייך לערך זה כלל, שהרי מדבר אודות המצב של ראוי להיות משיח (שעוד בזמן הגלות יש בהם עניין המלוכה ולא עניין המלוכה כפי שהיא אצל מלך המשיח בהיותו בחזקת משיח - "יעמוד מלך", כפשוט).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:54, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:אכן חזקת משיח הוא עוד בזמן הגלות, עכ"פ לפי הידוע לי. אם ידוע לך על מקור אחר שהגאולה הגיעה כבר ומלכותו של הרבי בכל משלה כפשוטו - אשמח אם תציינו. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 18:31, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(10 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::לא הבנתי כלל מה אתה עונה לי, אני לא אמרתי ולא הגדרתי כלל את מלכותו של הרבי, טענתי שהיות ואחד מסימני משיח בהגדרת בחזקת משיח הוא שיהיה "יעמוד מלך" בעוד שמלכותם של רבינו הקדוש וכו' בזמן הגלות אינו העניין של יעמוד מלך אלא "עניין המלכות".--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:58, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:::[[משתמש:ד. שטרן]] אולי כאן מתחילים הבעיות? אתה חולק עלי? למה לא הגבת?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:24, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
::::אולי אכן לא התנסחתי בבירור: ככל הידוע לי, לחזקת משיח אין '''דין מלך''', אלא "ענין המלכות". מטענתך הבנתי שאתה סובר שמשיח הוא מלך כפשוטו תיכף עם עמידתו. ועל כך שאלתי מהו המקור לדבריך. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:04, ט"ו באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(19 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::האמת שתקנתי את הערך ורק עכשיו הבחנתי שהגבת לי, הענין הוא כך אכן בחלק כג כותב הרבי שע"כ לא יהיה לו "דין מלך" שהרי לא יהיה על פי סנהדרין ונביא, אולם במקומות רבים משמע הפוך (לבד זאת שמצויין למקור הראשון בחלק ח - שהוא גם ממכתב הרבי שכנראה יותר מדוייק - ששם הניסוח שונה ולא שלא יהיה לו דין מלך) 1. בכ"מ מבואר שיעמוד מלך הוא חלק משלשת השלבים של "שלשה מצות נצטוו ישראל.. למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה ובזה מבאר הרבי את סדר הדברים. 2. לשון הרמב"ם "יעמוד מלך" ובלשון הרמב"ם שהיא צחה וברורה. 3. ההשוואה לבן כוזיבא שעליו כותב הרמב"ם (איני זוכר עתה כמדומני בהלכות תענית) שהוא היה "מלך גדול" (!) ועוד. ואכן דווקא מהלשון בסוף יש לתרץ שמלכותו של מלך המשיח היא כמלכותו של בן כוזיבא שלא נמשח וללא סנהדרין ולמרות זאת היה מלך, כידוע שנהג במנהגי מלך עד שצרו אפילו מטבעות שלו (כעין זה מובא בלקו"ש אודות מלכות חשמונאי, ודא"ג בזה מבואר גם למה צריך לקבל מלכותו ואכ"מ). ובפשטות הניסוח בחלק כג יש לפרש שיחסר לו בדיני המלוכה היות ולא יהיה על פי בי"ד וכו' אבל הגדרתו כמלך זה בודאי יהיה לו ושם זה יחול עליו מצד הנהגתו בפועל כמלך וללא זה חסר בכל המציאות שלו. וראה בהערה 94 בדבר מלכות תולדות שמכל זה מובן שיש בזה 3 שלבים 1. מציאות הקיימת '''ל'''מלכות והוא בזמן הגלות ממש כרבנו הקדוש 2.יעמוד מלך - הנהגת מלכות בפועל למרות שאינו על כל ישראל ואינו על ידי נביא משיחה וכו' 3. מלך ממש - על פי נביא ומשיחה, כמבוא בלקו"ש (איני זוכר עתה מקומו שלאחר זמן יהיה גם זה)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:04, 25 באוגוסט 2016 (UTC)

== לא יכולתי להתאפק... ==

על אף הצהרתי ב[[משתמש:שף ויתיב|דף המשתמש שלי]] שלא אתייחס לערכים כגון זה, לא יכולתי להתאפק מלציין משהו שאמורים להסכים עליו כולם החל מ[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע]] וכלה ב-[[משתמש:5778|5778]], והוא:

'''ערך זה הינו שטחי להחריד'''!!!! תגידו מה? הרבי משיח מכיון שהוא כפה או לא כפה את כל ישראל? מדוע לא מובא כאן מאומה אודות [[יחידה הכללית]] שפירוש המילה רבי זה משיח? מדוע אתם תופסים הכל בחיצוניות?
'''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''

:כתבתי על כך מזמן במקומות שונים באתר, ואתה מוזמן לשנות זאת.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:04, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

‏::תודה על ההצעה, כשכתבתי את דבריי הערך היה נעול, ומאז שהוא נפתח אני מנוע לצערי מלערוך דברים רציניים כגון דא מפאת מחסור חריף במחשב (כל תלונותיי אני נאלץ לכתוב ממכשיר ‏C2‏). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:09, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

== יחסו של הרבי לפירסום זהותו כמשיח ==

התחלתי להעלות את העובדות (שפורסמו לאחרונה), אך הצלחתי להגיע רק עד לשנת תנש"א. שם מופיע משפט מפתח הקובע כי המענה לרב זמרוני שי' ציק הינו חיובי (וזיופו מוכח מתוכו: הרבי אומר לו להתנהג ע"פ מה שמדובר בהתוועדות (ששם, כמובן, '''לא''' הוזכר דבר על פירסום זהות המשיח, אלא פירסום בשורת הגאולה), ולא להעלות רעיונות אישיים. כך שמעתי ממנו בעצמו), ומאז היו כמה וכמה מענות חיוביים.

כמובן, שאי אפשר בהמשך ישיר לכך להוסיף רשימת מענות שליליים...

לאידך, אינני רוצה לשנות משפטים כאלו מבלי לשמוע את דעתם של שאר העורכים. באם במשך תקופה לא תהיה תגובה - אכתוב את הקטע מחדש ע"פ העובדות.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:03, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

:אגב, את ה"אישור" שניתן לרב גרינבלט מארגנטינה לתרגם פרקים מ"יחי המלך המשיח", מכחיש הוא בעצמו, וכל הרוצה מוזמן לשאול אותו על כך. אי אפשר לכתוב זאת בערך, גם אם הדבר הופיע (בטעות) ביומני אותה תקופה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:50, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::לצערנו נוצר מצב שיומני התקופה יותר אמינים מאשר האדם עצמו. ואין המקום להאריך בדבר המצער. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:08, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::אכן, לא נאריך בדבר המצער. אך כאשר האיש עצמו מסביר מדוע התפרסם כך אז ב-770 (שלחצו עליו לשאול את הרבי, אז הוא הכניס סעיף כזה בין כל המכתב כדי להוכיח לכולם שיקבל עתה תשובה שלילית, וכשריל"ג נתן לו תשובה אמר שע"ז הגיב הרבי בחיוב, וכשהוא תמה - הייתכן, אמר הריל"ג שאכן אינו זוכר זאת בוודאות... ובזה באמת אין להאריך). מבחינה אנציקלופדית טהורה - האדם הוא האמין ביותר, בא לא נכניס לכאן סיפורים מלוכלכים.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 13:26, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::::באנציקלופדיה, דברים מודפסים אמינים יותר מעדויות אנונימיות.
::::ואם כבר, אנא התחשב בעדויות אודות אופן הוראת הרבי לאברהם פריז (שהם אכן מודפסות). -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:30, ה' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז ''(6 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
{{שבירה}}הסבר עריכותיי (בנוסף לתיקוני לשון רבים וכד'): רבים מה'עובדות' כביכול בנושא, שהתפרסמו בהזדמנויות שונות ובבמות שונות (בעיקר בלקט מגמתי ומגוחך בנושא, שנדפס ע"י ידידיו של ידידנו {{א|5778}}) - לוקות בקשר מקרי עד מקרי בהחלט עם המציאות, וכל אחד שרק יכל המציא איזה סיפור על מנת להוכיח את ה'השקפה'. דוגמאות בולטות לכך, הם דוקא נושאים שהוזכרו בדיון זה:

(א) הרבי נותן מענה חיובי לשליח, המענה מתפרסם בשעתו; '''לאחר 20 שנה''' מתפרסם בבימה אנונימית "בכינוס השלוחים האחרון שאל א' התמימים [-שהוא כותב הלקט ד"א, שלא טרח לציין שהוא הוא התמים-הלא-תמים. קא"מ] את אותו שליח" והשליח חשף שבאמת המענה לא הסתדר לו, ולכן שאל שוב את המזכיר, ואז המזכיר "התלבט אם היה אישור"... אם זה לא חוכא ואטלולא, מה כן...

(ב) דוגמא נוספת הקשורה לנושאים שהוזכרו, היא ספרים שהודפסו בנ"ג-נ"ד, ע"י מו"ל ששמו נזכר כאן לאחרונה. לאחר ג' תמוז הודפסו ספרים אלו שוב ללא כל שינוי, אפילו ללא שינוי התאריך (כביכול היא אותה מהדורה), '''ובשינוי אחד קטן''': השמטת התואר "מלך המשיח" משמו של אד"ש... כך שכל מי שאינו בקיא בעובדות אמור להתבלבל ולחשוב כאילו להד"מ כו', ורק "ביבליוגרפים מומחים" יכולים להשוות בין שני העותקים מ"אותה המהדורה".

אינני רוצה להאריך בדבר המצער (ומה גם שהשתמטתי מאז ומעולם מעריכות הנגועות בפוליטיקה, רק שנדרשתי לכך בעקבות משתמש הפוך - שהשתמט מכל עריכה '''שאינה''' נוגעת בפוליטיקה...). אבל לפועל, אעמוד על המשמר - שכל סיפור מגמתי שייכנס ע"י עורכים מגמתיים, יושמט (דהיינו, סיפורים "מפי" פלוני ו"בשם" אלמוני שאינם מצולמים וכד'). ואם מישהו חושב שרוח האנציקלופדיה אינה מתאימה לו, ייכבד נא לפתוח אנציקלופדיה ברשת לצד השני בחב"ד, ואז אולי נראה איך שם ייכתב הכל - כנראה - באובייקטיביות ובהיצמדות לעובדות, ללא כל נטייה...

בברכת הצלחה לכולם • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:01, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

:באופן כללי אמליץ לכל הכותבים לקרוא מעט מהי דמגוגיה (ניתן למצוא באתר ויקפידיה ובשאר אנציקלופדיות), ואז לנסות שלא לכתוב בשיטות אלו, דבר המוריד את הדיון שלנו מדיון מחשבתי-ענייני, לדיון דמגוגי, שחבל על כל רגע של כתיבה בו, והוא גם אינו מכבד את האתר.
:למעשה, בקשתי הראשונית הייתה לשמוע מכלל העורכים שיחי' הצעה כיצד לנסח מחדש את ההגדרה לשנים תנש"א-תשנ"ב, בעקבות מענות שנמצאים ברשותי (ומפורסמים זה מכבר) ועדיין לא העליתי אותם, מכיוון שאינני רוצה לשנות את משפט הפתיחה. לאידך לא ניתן - מבחינה אנציקלופדית - להעלות מענות שליליים רבים לאחר משפט פתיחה חיובי, ולפיכך אני ממתין. באם לא, אערוך את בקטע בהתאם לעובדות, ואזי ניתן יהיה לדון מחדש.
:כתגובה לתגובות למענות שכבר העליתי:
:א. הכרוזים של ר' אברהם פאריז. סיפור המעשה מופיע בשני מקומות מודפסים (לפחות): א. הספר "אחד היה אברהם", בו נדפסה הגירסה אותה כתבתי. ב. הספר "והוא יגאלנו", בו מודפסת עדותו של ר' משה סלונים.
:אני ביכרתי את הגירסה של הספר "אחד היה אברהם" (ואת עדותו של רמ"ס להכניס בהערה), מכיון שהדברים מתאימים יותר לסגנון ההתנהלות באותה תקופה (כהמשך הישיר של הקטע, המספר סיפורים נוספים מאותן שנים), וכן מתאימים יותר ללשון מכתב המזכירות המצוטט בערך.
:הרוצה לעשות להיפך, לציין בערך כי על פי עדות רמ"ס היה כך, ובהערה לציין שהסיפור נדפס מאוחר יותר, בספר שסקר את כל תולדותיו של רא"פ ללא ציון עובדה זו, ואולי לנסות לבאר מדוע וכיצד הדברים אינם חורגים מהקו הכללי של אותן שנים ולמברק המזכירות - זכותו, וניתן לקיים על כך דיון נפרד.
:מה שבטוח, שאין כל הצדקה לדרישתו של [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]], להתייחס (וכי לא התייחסתי?) לעדותו של רמ"ס בדווקא.
:ב. בנוגע למענה אודות הר' גרינבלאט: המקור היחיד למענה זה, הינו יומן "קבלת המלכות". במה יומן עדיף על פני עדותו של האדם עצמו, לא זכיתי להבין:
:ה"ליקוט האנונימי" שמר [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] מבקש לכנות (חלק?) מהדברים המודפסים בו בתור "חוכא ואיטלולא", הינו ניסיון ראשוני ללקט את כל המענות מהרבי בנושא, הן החיוביים והן השליליים, תוך ציון מקור מדוייק ומהימן לכל דבר (ונדפס כתשורה לחתונת אוירכמן, כפ"ח תשע"ו). כאשר מצויין שם, בנוגע לענייננו, שא' התמימים (שמר קרייזי אף יודע לרמוז את שמו, מסוד ה' ליראיו) שאל את בעל המעשה בעצמו מה התרחש, והלה השיב לו שהמענה לא היה ולא נברא - אין כל סיבה שלא לקבל זאת כהפרכת מה שנכתב ביומן, שלא בשמו של בעל המעשה.
:עד כאן הכל ברור ופשוט. הבעיה שמר [[משתמש:להתראות|להתראות]] החליט להתייחס לכל טענה שלי בצורה אישית ופוגענית, ובשום אופן לא בצורה שכלית ועניינית (כפי שהעיד על עצמו בבירור בדף השיחה שלי). ולפיכך, כאשר טענתי שהרב גרינבלאט העיד שמה שנכתב ביומן אינו נכון (ולו היו הדברים נאמרים בכל נושא אחר, היו כמובן מתקבלים ללא עוררין), החליט משתמש להתראות היקר להגיב - ואני מצטט: "לצערנו נוצר מצב שיומני התקופה יותר אמינים מאשר האדם עצמו. ואין המקום להאריך בדבר המצער".
:מכיון שלהתראות החליט להכניס לתוך הדיון שלנו עניין שלא נעים - ואף בלתי אפשרי - לדון בו במסגרות כאלו, רמזתי מצידי על המעשה כפי שהוא על פי דבריו של הר' גרינבלאט. מעשה זה (ועוד רבים רבים כמותו, ולאו דוקא בנושא שלנו, ואין כאן מקומו) מוכיחים את רמת אמינותו של המזכיר שהוציא את המענה, ואין כאן המקום כלל לדון בכך.
:על כל פנים, אינני רוצה להיכנס כלל לדיון זה. לא ארצה להשמיט מהערך מענות שנתקבלו ע"י אותו מזכיר, אני מדבר על מענה ספציפי שהופרך ע"י בעל המעשה. אין כל סיבה לקבל את דבריו, אלא א"כ נכנסים לפוליטיקה, שלא כרצונו של קרייזי.
:עד כאן תיאור העובדות מבחינתי. [אינני מבין כיצד קישר לכאן קרייזי הדפסה של ספרים מסויימים במהדורות חדשות, כאשר כלל לא דובר עליהם עד עתה].
:אשמח לשמוע הבעת דעה עניינית משאר העורכים, כדי שנוכל להמשיך ולקדם את האתר - כן, אני עוסק דווקא בנושאים אלו, שמסתבר כי הם מן הנצפים ביותר באתר - להצלחה גדולה יותר. בהצלחה לכולם.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 21:18, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
::המלקט הנ"ל, שהוציא את הליקוט כתשורה לחתונתו, אף כי רבו מעלותיו, מ"מ אינו המושלם באדם. ומר קרייזי שמכירו באופן אישי כתב את מה שכתב.
::עניינו של הריל"ג הוא עניין בפ"ע, ואכן אין לדון בו כאן, מה גם שדרכו עברו בקשות ברכה לחולים וכו' ונרפאו וכו' וד"ל. וכאן נכנסים לסוגיית צמצום כפשוטו...
::אם יש לך הצעות על שינוי הפתח דבר, תכניס אותם כאן (בדף שיחה), ואם תהיה הסכמה (ללא איומים של: אם לא יענו אכניס) - תוכל להכניסם בערך (ומומלץ שאחר יעשה זאת).
::ובנוגע לסיפור דהקול קורא, כבר כתבתי בדף שיחתי, שאין הכרח שסותר.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:40, ג' בכסלו, ה'תשע"ז ''(3 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::א. הדיון במהותו של המלקט אינו קשור ואינו אנציקלופדי כלל. ישנה חוברת המפורסמת בין אנ"ש (חלקים ממנה אף עלו למרשתת והיא מסתובבת באימיילים), ובה מופיעה עדות זו. למי משנה אם המלקט מושלם באדם. אם יש ראיות שהנכתב בחוברת אינו נכון, יש מה להתווכח.
:::ב. מכיוון שעניינו של הריל"ג אינו נוגע, לכן אבקש ממר להתראות, ממך ומקרייזי התייחסות עניינית ואנציקלופדית לנושא. עדות של האדם עצמו תתקבל בכל נושא שהוא, גם כאשר היא "תסתור" ל"מפורש" ביומני התקופה. הניסיון שלא לקבל את עדותו מפני חששות פוליטיים, הוא ניסיון לערב כאן פוליטיקה שאינה יכולה להוות שיקול באתר אנציקלופדי.
:::ולצורך הדוגמא: בערך נכתב שבשבת פרשת תזו"מ תנש"א הוכרז בפני הרבי יחי. זאת למרות השמטת העובדה (כידוע) מכל יומני התקופה. המקור לכך הוא עדותו של רד"נ. היינו, מבחינה אנציקלופדית מקבלים עדות של אדם, גם אם היא מופיעה שנים מאוחר יותר, וגם אם היא סותרת את יומני התקופה.
:::ג. כבר כתבתי שהצעתי היא לתאר את העובדות כפי שהן, לפי שנים (כפי שזה בויקיפדיה). כרגע יש משפט פתיחה לשנים תנש"א ואילך, שלדעתי הוא לא נכון. אם יש למישהו הצעה אחרת, אשמח לדון בה. אם לא, אמחק את המיותר (זה לא איום, מר כתית היקר, למרות שאתה וחבריך מנסים להציג אותי שוב ושוב כמי שאינו טוען טענות ענייניות ורק מנסה לעורר מהומה. זוהי הודעה מראש של מה שאני רוצה לעשות, כדי שהדיון יתחיל לפני ולא אחרי העריכה).
:::ד. לגבי ר' אברהם פאריז דומני שיש לפתוח דיון נפרד, אעתיק מדף שיחתך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 23:50, 3 בדצמבר 2016 (UTC)

== הצורך בקבלת המלכות ==

לא אכנס עכשיו כלל לדיון האם יש צורך בכך, ומהו יחסו של הרבי לקבלת המלכות שאינה פנים חב"דית, ועוד. כאן אציין רק נקודות שאיני יודע כיצד לתקנן, אך למתבונן מן הצד הן נראות תמוהות ביותר:

א. המקור לכך שהרבי תובע את קבלת המלכות הינו "צריכה רק להיות קבלת מלכותו ע"י העם . . '''בגאולה האמיתית והשלימה'''". יש צורך להבהיר מדוע עבודה זו שייכת גם כעת.

ב. מקור נוסף הינו "הכרזת שמו של משיח" מביאה את הגאולה מהר יותר. גם כאן, לא ברור מה הקשר לפירסום זהותו של הרבי כמשיח. האם זה מביא אנשים להכריז "מנחם"?

ג. בכללות: לא ברור מדוע דווקא פירסום זהותו של הרבי '''כמשיח''' תגרום לאנשים לקבל את מלכותו, יותר מאשר פירסום העובדה שהוא "שופט, יועץ ונביא דורנו", למשל.

אדגיש שוב: כהנ"ל אינו בשביל להיכנס לדיון כלל, אלא רק בשביל שיתוקן בפנים הערך (שמסתמא נכנסים אליו רבים שאינם מאנ"ש).--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:א. צריך גם להבהיר מדוע מבצע תפילין תקף גם כעת.
:ג. זה מזכיר לי את הטענות של ברוד שצריך לפרסם שאדמו"ר הריי"צ נביא ושופט ויועץ דורנו. הרי הוא עושה זאת באופן קבוע... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::א. לא הבנת. בשיחה הרבי מבהיר שעבודה זו תיעשה בגאולה האמיתית והשלימה, מדוע אם כן עושים אותה כיום. שוב, אני לא שואל לצורך הוויכוח, אני מעיר שזה נראה תמוה בקריאה שוטפת של הערך.
::ג. לעולם לא תוכל להתנתק מההסתכלות הצרה הזו? כמה שאדגיש זאת זה לא יעזור לך? מה זה קשור מה אני או מישהו אחר עושה? אני בסה"כ מעיר שבגוף הערך זה לא מובן. יש לך הסבר, תכתוב אותו, בשמחה. לא באתי לשכנע אותך וגם לא באתי להשתכנע ממך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 13:30, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::אם אני מבין נכון, המשתמש בא' מבקש להבהיר את פשט השיחה (לא עבודה קשה במיוחד. אבל חשוב). ב באמת לא קשור לכאורה. ג' - זה כבר תלוי בהחלטה מהי עמדת חב"דפדיה במשמעות קבלת המלכות... והאם אכן 'אנצקלופדיה' יכולה להביא ביאורין ללא מקור. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 22:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]], יישר כח על הביאור לדבריי. בנוגע לדבריך בסעיף ג, לא כתבתי שאני שולל את עמדתה של חב"דפדיה בנושא הפרסומים, כתבתי שיש צורך להבהיר עמדה זו. כפי שהדברים כתובים בערך כרגע (אני מצטט: "על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו"), הם אינם ברורים. כפי שכתבתי, אין קשר בין תחילת המשפט לסיומו: על מנת לקבל את מלכותו של הרבי, אין צורך שהעם ידע שהוא מלך המשיח בדווקא.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 20:45, 3 בדצמבר 2016 (UTC)

== אברהם פאריז ==

אתה לא יכול להפנות לספר "אחד היה אברהם" ולכתוב אחרת...

חוץ מזה, במכתב של המזכירות כתוב "נבהלנו '''ממכתבו'''", ובפשטות הכוונה שזה לא בא כבהלה בעקבות מכתב אחר, אלא בהלה מהמכתב '''שלו'''.

ובכלל, מכל הסגנון ש"'''תיכף''' להפסיק", ו"מטובו לאשר '''תיכף''' מילוי ההוראה האמורה", '''ברור''' שזה לא בא בעקבות מכתב של מישהו אחר, ואז לפתע נזכר הרבי בדחיפות שבעניין...

והמרתק ביותר הוא, שהסיפור המשונה הזה התרחש רק אצל ר' אברהם פריז, ואילו אצל הרשד"ב וולפא, ר' משה סלונים בעצמו, הרב ירוסלבסקי, רא"ד הלפרין ועוד - הרבי לא הוצרך לחכות שמישהו ישלח לו עידכון מה קורה, אלא ידע להגיב בחריפות לבד...--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:40, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::מר {{א|5778}} היקר,
::#"מכתבו", הכוונה בפשטות ל"מכתב כללי" שכתב לכל בני ישראל על עובדת מציאות המשיח בתוכנו וזהותו.
::בברכה, • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:46, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::מענין שכשרוצים אפשר על סמך סברות לבנות עובדות. יש עדות, ואתה מחליט לסתור אותה על סמך הגיון בלבד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:50, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]], מה הקשר למה ששאלתי?
::::[[משתמש:להתראות|להתראות]], אתה מתחיל להגזים... המשפט '''הראשון''' שכתבתי כאן הוא שיש גירסה אחרת, ואני מעדיף אותה כי היא מסתדרת מבחינה הגיונית. לא בניתי עובדות לבד, ובטח שלא סתרתי עדויות. ערערתי עליהן, ומחמת הערעור יש להורידן - לדעתי - להערת שוליים. כך היינו נוהגים בכל ערך אחר.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 21:25, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::מר {{א|5778}} היקר, יש קשר לשאלה לא קשורה.• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:30, ג' בכסלו, ה'תשע"ז ''(3 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::: - עד כאן העתקה מ[[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]].--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ד' בכסלו ה'תשע"ז 00:03, 4 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::::אבהיר בשנית את טענותיי:
:::::::ישנן שתי גירסאות לסיפור זה. האחת - המופיעה בספר "אחד היה אברהם", ללא עדותו של ר' משה סלונים (שרא"פ שלח לרבי את הפירסומים והרבי לא הגיב, ורק לאחר שכתבו לרבי שזה מרחק ביקש הרבי להפסיק). השניה - המופיעה בספר "והוא יגאלנו", עם העדות.
:::::::לדעתי יש להעדיף את הגירסה שב"אחד היה אברהם" (ואת עדותו של רמ"ס לציין בהערת שוליים, תוך ציון העובדה שיש לתמוה על כך), מהסיבות הבאות:
:::::::א. מסגנון המכתב משמע שהמזכירות "נבהלה" ממכתבו של ר' אברהם פאריז (ולא של מישהו אחר). כלומר, עצם הפירסום של רא"פ הביא ל"בהלה" במזכירות, ולא שמישהו כתב שהדבר מרחיק.
:::::::ב. הקו של אותן שנים - לכולי עלמא - היה שלא לפרסם עניינים אלו בשום אופן (בערך מובא הסיפור עם רמ"ס עצמו, שבשנת תשמ"ג כתב קונטרס והרבי הורה מידית לגנזו). כך שקשה לומר שהפרסום קיבל הסכמה שבשתיקה מהרבי, ורק אחרי שכתבו לרבי שזה מפריע להפצת המעיינות - הרבי הורה להפסיק. מה נשתנה פירסום זה משאר פירסומים.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ד' בכסלו ה'תשע"ז 00:03, 4 בדצמבר 2016 (UTC)

שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח/ארכיון 1

2016-12-04T00:03:23Z

5778: /* אברהם פאריז */ פסקה חדשה

המשימה עוד ארוכה....
לכאורה היה זה צריך להיות הערך הראשון בחב"פדיה ולא ה-5000.....
בכל מקרה, עם עוד מאמץ הערך יהיה מקיף, בעז"ה, את כל הנושא, ואז יצטרך לעבור עריכה אינצקלופדית ע"מ שיהיה שווה ערך לערך מומלץ.--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 08:55, 2 ביוני 2013 (UTC)

הערה ראשונה; הפתיח צריך להיות, לענ"ד, מנוסח אחרת. לא באתי אלא להאיר, ויישר כוח על העבודה! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בסיוון ה'תשע"ג 10:01, 2 ביוני 2013 (UTC)

==מבית דוד==
ע"פ מה שהוספתי אודות בן אחר בן, צריך להוסיף זאת בערכים על נח אלטשולר, הלל יחיאל אלטשולר, הצמח צדק, יעמוד מלך ועוד.--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 20:46, 2 ביוני 2013 (UTC)
:א. לא נהוג לערוך ארגז חול פרטי של משתמש אחר ב. והוא עיקר לא הצלחתי להבין מהו הקישור הנ"ל?--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:58, 6 ביוני 2013 (UTC)

== הגדרה הלכתית ==

בפיסקה על ההגדרה ההלכתית צ"ל לפענ"ד מתחילה משיחת הרבי (שמות תשנ"ב) שישנו בחזקת משיח, ואח"כ איזכור של הפס"ד בנושא. (להדגיש שיש כאן גדר '''הלכתי''' יתר על משיח שבכל דור. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

::חשוב להדגיש: גם פרט זה שאנו מאמינים ברבי כמלך המשיח 'מצד גדרו ההלכתי', יש בזה מצד דברי הרמב"ם נטו, ויש בזה מצד עדות הרבי על עצמו שיש כבר "חזקת משיח".
כלומר, לא רק שיש את הפן ההלכתי ויש את הפן של האמונה בדברי הרבי, אלא גם בהלכתי עצמו, ובחזקת משיח עצמו יש את הפן של החזקת משיח מצד זה שהרבי אמר. וד"ל.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 18:53, 11 באוגוסט 2015 (UTC)

== לתשומת לבך ==

הערה 10 אצלך פגומה, התיקון נעשה ע"י כתיבת 1= בתחילת ההערה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:47, 13 ביוני 2013 (UTC)

== שם הערך ==

אני מציע ששם הערך יהיה '''הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח'''.

בנוסף, ללא תלות בקבלתה של הצעתי הראשונה, אני מציע שהפתיח יהיה קצת יותר אנציקלופדי ומכובד. זה לא מתאים להתייחס לאמונה ברבי מלך המשיח כמשהו ש'נתפס על ידי חסידי חב"ד ורבים'. למרות שאנחנו צריכים להתנסח בשפה אנציקלופדית ו'ניטרלית'.

'''הרבי מליובאוויטש''' מוגדר '''כמלך המשיח''' העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתמוז ה'תשע"ג 14:09, 19 ביוני 2013 (UTC)
:מסכים לגמרי. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:33, 19 ביוני 2013 (UTC)

::למרות שאין עיתותי בידי לשפר את הנוסח יותר, אומר שעדיין אינו מושלם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשע"ג 21:06, 19 ביוני 2013 (UTC)

== תמונה ראשית לערך ==

נראה לי פשוט שצריך לתחילת הערך תמונה יפה ומלכותית של הרבי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע"ג • 00:18, 28 ביוני 2013 (UTC)

==עד כאן מדף השיחה של הטיוטה: מכאן והלאה של הערך עצמו==
פותחין בברכה על הערך המושקע והנפלא.

רק הערה קצרה: הכותרות שתחת התמונות מתאימות יותר לכתבה עיתונאית מאשר לערך, והיה מקום לסדר זאת. כמו כן, כדאי לכתוב בלשון יותר מדוייקת. ('אפשר לפרסם זאת', למשל, הרי לא היה באופן גורף לחלוטין. ואגב, למען ההגינות, וגם כדי למנוע חילול ה', מוכחרים לציין שגם בשתנ"ג היו תשובות אחרות!).

ועוד נוספת: איני חושב שראוי לשלב במלחמות ה', שבהגדרת ההלכתית היא מול רשעים, את המלחמות הרוחניות על שלושת השלמויות. שמתאימות יותר ל'יכוף כל ישראל'. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:אתה מוזמן לערוך. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 03:17, 7 ביולי 2013 (UTC)

== וואו!!! ערך מדהים! ==
'''ברכות!''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 01:53, 7 ביולי 2013 (UTC)

== להריץ להמלצה ==
קריאה נרגשת לכלל העורכים - לעבור ביסודיות ובקפדנות יתירה על הערך, הלשון, הסגנון והעריכה - לתת הערות, לתקן, להרחיב ולהשמיט - ולהריץ לקראת המלצת הערך!! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 01:53, 7 ביולי 2013 (UTC)

== האמונה אחרי ג' תמוז ==

הפסקה ממש קצרה ולא ממצת. הייתי אומר מגוחכת. אדם שקורא מבחוץ לא במהרה ישתכנע. אתם צריכים להביא את כל הצדדים, עכ"פ אזכור של הדעות הנוספות, ומה שבטוח להרחיב יותר על המצב אחרי ג' תמוז. גם המלים שם לא משהו.

אשריכם ישראל! {{אלמ}}
:תודה על הביקורת הבונה. --[[מיוחד:תרומות/199.203.84.152|199.203.84.152]] 13:31, 25 באוגוסט 2013 (UTC)
::כמובן, שאם תואיל להצטרף למיזם ולשפר את הערך בעצמך, הכל יודו לך... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באלול ה'תשע"ג 13:38, 25 באוגוסט 2013 (UTC)

== ערך מומלץ באינפו ==

יש"כ עצום על העלאת הכתבה לאינפו, אך בדא עקא, ששם נאמר שזהו ערך מומלץ.. ואין...• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 03:17, 26 באוגוסט 2013 (UTC)
:מצטרף ליש"כ. הוא ממולץ לקריאה, אך אכן עדיין לא מומלץ במובן החב"דפדי/אנציקלופדי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באלול ה'תשע"ג 18:18, 26 באוגוסט 2013 (UTC)

== אודות הפסק דין ==

אולי כדאי לשנות מ"ע"י רבני חבד ורבנים נוספים" ל"רבנים חשובים / גדולים מכל העולם" {{אלמ}}
:תודה על ההצעה, אך זה לא אנציקלופדי לכתוב רבנים 'חשובים' או 'גדולים'. מי קובע בדיוק מי חשוב או גדול. אולי כדאי לכתוב, "רבני חב"ד, אדמו"רים, רבני ערים, ראשי ישיבות ורבנים מפורסמים אחרים" על ידי פירוט תפקידם של החותמים, מובן שמדובר ברבנים משמעותיים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באלול ה'תשע"ג 18:20, 26 באוגוסט 2013 (UTC)

== ההתנגדות לפרסום ==

משום מה, וכנראה בכוונה הושמטה ההתנגדות לפרסום, אבל לכאורה צריך למצוא איפה להכניס קישור זה
{{קישור חבד אינפו|85086|הרב שפירא נשאל: האם העיסוק במשיח מרחק מחסידות?||{{תע|12/09/2014}}}}
בהצלחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:36, 9 בדצמבר 2014 (UTC)
:להתנגדות מבחוץ? או של הרבי?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:16, 15 בינואר 2015 (UTC)

==ציטוט מטעה==
{{ציטוט|תוכן="במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: "דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה"[11]. ואף הודיע[12] שכבר ישנו מלך שהוא בחזקת משיח. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה[13]. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי".}}
יש פה עירבוב של שתי עניינים זמן התקופה "דור האחרון..והראשון.." ועל זה ציווי הפרסום הנבואה. ועוד עניין שלכאורה אינו שייך לפיסקה זו שישנו בחזקת משיח (וגם על זה יש לערר בפירושו)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:14, 15 בינואר 2015 (UTC)

==פסקים נוספים==
מה המקור להוספה של הפסק השני במוצאי שבועות ולמה אין צילום של פסק זה? מישהו יודע היכן יש את הפסק שהוקרא בי"א ניסן נ"ב? מי הם הרבנים שרצו לשנות את הפסק וחתמו עליו במוצאי שבועות? יש כאן מידע קצת מעורפל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:58, 21 בינואר 2015 (UTC)

== הערות כלליות ==

א. מעולם לא הבנתי איך ניתן לפסוק שהרבי משיח ע"פ הלכה, כאשר הסימן '''ויכוף כל ישראל''' מעולם לא התקיים ברבי.

הרבי בעצמו מסביר ש'ויכוף' הכוונה כפשוטו (ראה שיחות: ש"פ חו"ב תשט"ו, ו' תשרי תשכ"ז, בראשית תשכ"ט ועוד). גם 'כל ישראל' הכוונה לפחות רוב (ראה יחידות לרב גוטניק סיון תשכ"ז (נדפס ב'צדי"ק למלך' ו'), שיחת י"ב תמוז תשכ"ז ועוד) - ממש לא כמו שמסביר הרב וולפא שי' בספריו. מצב זה, עדיין אינו קיים כרגע.

ואכן, הפס"ד אותו הרבי קיבל הוא - ל' ניסן תנש"א, שאז פסקו שהגיע הזמן שהרבי יתגלה כמלך המשיח. לא מוזכר שם שום מילה על כך שהגדר ההלכתי של 'חזקת משיח' כבר חל. ואילו הפס"ד מחג השבועות, שבו כן הוזכר העניין הנ"ל - לא זכה לשום התייחסות מהרבי! [מלבד מה שהורה פעם אחת - מבין כל השאלות - לנסוע למז'יבוז' ושם להקריא את הפס"ד, אך אין כאן התייחסות לתוכן הפס"ד עצמו].

גם בשיחת ש"פ משפטים תשנ"ב שהרבי אומר שהפס"ד של הרבנים החל לפעול, אין כל הכרח שהכוונה לפס"ד של חה"ש ולא לפס"ד מל' ניסן שהגיע זמן הגאולה (שבו) "יעמוד מלך" וכו' ועד להמעמד ומצב דהרי זה משיח ודאי.

- והדבר היחידי שעדיין צ"ע הוא שיחת ש"פ שמות תשנ"ב, שגם בה ניתן לבאר, עכ"פ בדוחק, ואכ"מ.

לדעתי כל הערך צריך להיות בנוי אחרת לגמרי, בלי קשר בכלל לסימני הרמב"ם, אלא (כפי שכתב ר' יואל שי' בהערתו הידועה - קובץ משיח וגאולה ב') שחסידות ומשיח היינו הך וכו'.

ב. בנוגע לפירסום והחתמות, יש מידע רב שאינו מוזכר פה כלל, וחבל. תמיד אמרו ש'חב"דפדיה' זה אתר אובייקטיבי, אז למה להתעלם מעובדות?...

אולי בהמשך כשיהיו עיתותיי בידי אנסה להעלות לכאן חלק ממידע זה.

יישר כח בכל אופן על כל העבודה הנפלאה. {{אנונימי}}
:א. "ויכוף" מתפרש בפשטות כמו ההמשך "וילחום", שהוא עוסק בעניין. ולא שהוא אכן סיים לכוף. וכפי שמוכח מהמשך דברי הרמב"ם "אם עשה והצליח הרי זה משיח ודאי". משמע שהוא בחזקת משיח כבר בזמן שעוסק בעניינים הנ"ל (לכוף, ולהלחם) גם טרם שהצליח בהם בשלימות.
:ב. נשמח מאוד, כפשוט. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 19:03, 4 באוגוסט 2015 (UTC)

שיקראו את כל מה שמנחם ברוד כתב בcol על ההתנגדות העצומה של הרבי על פרסום זהותו של שיח ואח"כ ידברו האישור להדפיס את הספר היה רק בהשמטת החלקים המתיחסים או אפי' מרמזים על הרבי כמלך המשיח ה' ישמרנו מכל המעוותים למיניהם

א. שייע החסיד, האם בדקת את השיחות שציינתי לפני שחזרת כתוכי על עיוותי-וולפא? את כל מה שכתבת אני מכיר בע"פ.

ב. חושבני שאם תרצה, תוכל להשיג בקלות... כדי להקל עליך אני ירשום פה ליקוט חלקי של כמה עובדות, רק מהשנים תנש"א-תשנ"ג, ואני בטוח שמקורות תוכל להשיג לבד:

1. בפסח תנש"א כתב ר' דוד נחשון על תכניתו לפרסם בכל העולם שהרבי הוא מלך המשיח. התגובה מהרבי כללה שלוש מילים: '''כפשוט מופרך לגמרי'''. [אגב, בעקבות זה, כאשר הציעו בכינוס שנערך בל' ניסן תנש"א בבית מנחם לפרסם שהרבי הוא מה"מ, נזעק הרד"נ נגד העניין ונפנף במענה הנ"ל].

2. בכל מכתבי הרד"נ לרבי אודות קבלת המלכות, הוא מדגיש "כמובן שהנ"ל בתוך חב"ד בלבד ולא לפירסום", "בלי רעש" וכיו"ב. '''רק על זה''' הוא קיבל מענות חיוביים ומעודדים מהרבי (צילומי המכתבים נדפסו גם בימי בשורה).

3. כשהציע עורך כחב"ד לרבי להכניס מאמר של ר' יואל אודות כך שכל חסיד מאמין שהרבי בדורו הוא מלך המשיח וכו' וכו'. את התגובה קיבל בט"ז אייר תנש"א: "באם קס"ד לפרסם מעין דמעין דהנ"ל - קדימה שיסגור המכ"ע לגמרי".

4. כשהכניס הר' וולפא את ספרו 'יחי המלך' בתחילת חשון תשנ"ב, קיבל תגובה: "באם ישמיט - לדעת ידידים מבינים - הקטעים שעלולים לרחק אחדים מאחב"י - כדאי. אזעה"צ".

רק לאחר שהשמיט מהספר כל איזכור או רמז לכך שהרבי הוא מלך המשיח, קיבל תשובה "להחליפו במכורך", כבפנים. [כך שהשינוי '''היחיד''' מתשמ"ה הוא - עצם האפשרות שחב"ד ידפיסו ספר בנושא משיח, אך לא בעניין הפירסום שהרבי הוא המשיח].

5. כשהנ"ל הכניס לרבי את הקונטרס 'קבלת פני משיח צדקנו', שבו נרמז שהרבי הוא המשיח, קיבל תשובה חריפה ביותר, בי"ג אדר תשנ"ב (שבועיים לפני ז"ך אדר, וזו התשובה האחרונה בנושא לפני כ"ז אדר - ככל הידוע לנו): "'''מהיר.''' מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחקים בנ"י מחסידות - היפך הפצת המעיינות חוצה. אזעה"צ".

6. לאחר פירסום המודעות של ר' איצ'ה שפרינגר בטבת תשנ"ג, נתן הרחי"ק לרבי נוסח של מודעה בשם אגו"ח העולמית (שאגב, הרב חודקוב ע"ה היה מדוחפי המהלך וחתם על המודעה וכו'), שכל פירסום שהוא שאינו בשם אגו"ח - אינו משקף את דעתה הרשמית של חב"ד, והוא על אחריות המפרסם בלבד. הרבי הגיה את המודעה ואישר לפרסמה כלשונה (עובדה אותה התמימים לא ידעו וחתמו נגד חברי אגו"ח בקול רעש גדול, כמפורסם). [רמזים לזה תוכל למצוא במכתבו של ג'ימי גוראריה המתפרסם בימי בשורה, כמובן שעורך הספר לא טרח לפענח את המכתב המפליל כך שתצטרך לאמץ אץ עיניך ולקרוא בין השורות כדי שתוכל להבין בערך מה הלך שם].

אין כאן המקום לבנות את כל האידיאולוגיה כיצד זה לא סותר למענות אחרים, סאטעלייט לעיני מצלמות, ההתבטאויות בשיחות וכו'. רק רציתי שחב"דפדיה כאתר אובייקטיבי יביאו את כל העובדות.

יישר כח. --[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:00, 9 באוגוסט 2015 (UTC)
:5778 שלום
* ראשית, קשה לי להאמין שנוכל ללבן נושא זה רחב זה שנידון עד היום כה במדיום המוגבל של חב"דפדיה.
* יתירה מזו חב"דפדיה לא נועדה לכך, הן מבחינה עניינית שתפקידה הוא הנגשת ידע ולא פלטפורמת דיונים, והן מבחינה טכנית שהיא לא בנויה כפלטפורמה נוחה לדיונים.
* ברור שזוהי מחלוקת רצינית, ובכל צד מצויים, רבנים, מורי הוראה, משפיעים וכו' יודעי היסטוריה וכו'. כך שלא סביר שמישהו מאיתנו ישנה את דעתו בשל הנ"ל.
* כולנו מסכימים שחב"דפדיה צריכה להיות אתר אובייקטיבי, אבל גם אובייקטיביות בסופו של דבר נתונה לפרשנות. כמו שבחב"דפדיה ברור שהתורה אמת והיא נכתבת בצורה אובייקטיבית בהתאם לאמת זו, כך להבדיל בויקיפדיה האובייקיטביות אחרת... כך גם בעניינו חב"דפדיה צריכה להיות אובייקטיבית בכך שתשציג כל מידע ומקור מבוסס, יחד עם זאת חב"דפדיה נכתבת מתוך נקודת הנחה בסיסית שהרבי הוא נשיא הדור המשיח שבדור והוא חי וקיים, הנושא הזה לא נתון לדיון. מה שכן נתון לדיון ואכן צריך שיפור, הוא הצגת העמדות השונות בנושא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשע"ה 21:12, 10 באוגוסט 2015 (UTC)

::שייע שי', אני מסכים עם רוב דבריך, ודווקא לכן אני חוזר שוב על דברי: שתי הנקודות שציינתי (עצם הפסיקה, והפירסום) מוצגות כאן כעובדה, וחלק מהעובדות - מושמטות. על כן בקשתי שתכניס את הנ"ל לתוך הערך בצורה מסודרת.

::אם אתה צריך מקורות, לחלק ציינתי, אם תצטרך עוד - אשמח להיות לעזר. בהצלחה, משיח נאו!
==הרב וולפא==
:::לשייע, אם תעיין במקור שציינתי, תגלה להפתעתך שהתשובה הנ"ל היא התשובה האחרונה, ככל הידוע, לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב, והיא ניתנה בי"ג אד"ר תשנ"ב. האם זה לא מספיק "נו"נים" בשבילך? או שזה אולי לא הנו"נים שאתה מכיר?...

עפ"ז שיניתי בפנים הערך, ואשמח לתגובתך.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:05, 29 באוגוסט 2015 (UTC)
::::ראשית הצדק איתך. המענה המדובר אכן בתשנ"ב. אך בערך עצמו מובאות מענות לוולפא בתשנ"א ובתשנ"ג, שסותרות לכאורה את המענה שליפקין מביא. אני חושב שיש להביא מקור נוסף או קדום יותר כדי שנוכל להכניס את העניין. ואם אכן נקבל מקור אמין יותר, אז יש להכניס את המענה בצורה נורמלית יותר ואפילו מרכזית יותר. כרגע זה מופיע בהערת שוליים מתפלפלת בתגובה להסבר לא מחייב. וזה ממש לא מקומו של מענה של הרבי.

בכל אופן, המקובל בערכים, ובמיוחד כאלו שהם רגישים יותר, שלא משנים אותם לפני שמוצה הדיון, לכן ראשית יש לשחזר למצב הראשוני, ולשנות את הערך לאחר הגעה להסכמה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באלול ה'תשע"ה 21:27, 30 באוגוסט 2015 (UTC)

:::::אוי, באמת, מה לא ברור? ציינתי מקור (מהספר 'הניסיון האחרון'). אתה צריך שאני יצטט בשביל שתאמין לי? מי מדבר על ליפקין? וולפא בעצמו מספר את זה! הפעם באמת הצלחת להרגיז אותי:-)

:::::אתה יודע מה,תכתוב את הערך איך שנראה לך (אדרבה, אני ישמח שזה לא יופיע רק בהערת שוליים. כל מה שביקשתי זה שעוד לפני שעורכים את כל המענות בטבלה מסודרת, מורידים את ההסבר המשונה הזה, שברור שהוא לא נכון. איש אינו מתעלם מהמענות החיוביים, חבל שהמענות השליליים נעלמים כאן, כנ"ל.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 17:57, 5 בספטמבר 2015 (UTC)

== פסק דין ==

העברתי את כל החומר על הפסק דין למקומו בערך [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], עם הגהות והוספות. כעת יש לכאורה למחוק את הנכתב כאן ולשכתב בקיצור נמרץ, עם הפניה לערך מורחב (ולכאורה כן צריך להיות בעוד נושאים, שצריכים להכתב כאן בקיצור ולהפנות לערך מורחב, לנוחות הקורא). מה דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:04, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== הערה 25 ==

בהערה מובאת הגמ' אודות רבינו הק' וכו' ולכאורה אינו ראיה כלל, ואינו שייך לערך זה כלל, שהרי מדבר אודות המצב של ראוי להיות משיח (שעוד בזמן הגלות יש בהם עניין המלוכה ולא עניין המלוכה כפי שהיא אצל מלך המשיח בהיותו בחזקת משיח - "יעמוד מלך", כפשוט).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:54, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:אכן חזקת משיח הוא עוד בזמן הגלות, עכ"פ לפי הידוע לי. אם ידוע לך על מקור אחר שהגאולה הגיעה כבר ומלכותו של הרבי בכל משלה כפשוטו - אשמח אם תציינו. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 18:31, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(10 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::לא הבנתי כלל מה אתה עונה לי, אני לא אמרתי ולא הגדרתי כלל את מלכותו של הרבי, טענתי שהיות ואחד מסימני משיח בהגדרת בחזקת משיח הוא שיהיה "יעמוד מלך" בעוד שמלכותם של רבינו הקדוש וכו' בזמן הגלות אינו העניין של יעמוד מלך אלא "עניין המלכות".--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:58, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:::[[משתמש:ד. שטרן]] אולי כאן מתחילים הבעיות? אתה חולק עלי? למה לא הגבת?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:24, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
::::אולי אכן לא התנסחתי בבירור: ככל הידוע לי, לחזקת משיח אין '''דין מלך''', אלא "ענין המלכות". מטענתך הבנתי שאתה סובר שמשיח הוא מלך כפשוטו תיכף עם עמידתו. ועל כך שאלתי מהו המקור לדבריך. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:04, ט"ו באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(19 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::האמת שתקנתי את הערך ורק עכשיו הבחנתי שהגבת לי, הענין הוא כך אכן בחלק כג כותב הרבי שע"כ לא יהיה לו "דין מלך" שהרי לא יהיה על פי סנהדרין ונביא, אולם במקומות רבים משמע הפוך (לבד זאת שמצויין למקור הראשון בחלק ח - שהוא גם ממכתב הרבי שכנראה יותר מדוייק - ששם הניסוח שונה ולא שלא יהיה לו דין מלך) 1. בכ"מ מבואר שיעמוד מלך הוא חלק משלשת השלבים של "שלשה מצות נצטוו ישראל.. למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה ובזה מבאר הרבי את סדר הדברים. 2. לשון הרמב"ם "יעמוד מלך" ובלשון הרמב"ם שהיא צחה וברורה. 3. ההשוואה לבן כוזיבא שעליו כותב הרמב"ם (איני זוכר עתה כמדומני בהלכות תענית) שהוא היה "מלך גדול" (!) ועוד. ואכן דווקא מהלשון בסוף יש לתרץ שמלכותו של מלך המשיח היא כמלכותו של בן כוזיבא שלא נמשח וללא סנהדרין ולמרות זאת היה מלך, כידוע שנהג במנהגי מלך עד שצרו אפילו מטבעות שלו (כעין זה מובא בלקו"ש אודות מלכות חשמונאי, ודא"ג בזה מבואר גם למה צריך לקבל מלכותו ואכ"מ). ובפשטות הניסוח בחלק כג יש לפרש שיחסר לו בדיני המלוכה היות ולא יהיה על פי בי"ד וכו' אבל הגדרתו כמלך זה בודאי יהיה לו ושם זה יחול עליו מצד הנהגתו בפועל כמלך וללא זה חסר בכל המציאות שלו. וראה בהערה 94 בדבר מלכות תולדות שמכל זה מובן שיש בזה 3 שלבים 1. מציאות הקיימת '''ל'''מלכות והוא בזמן הגלות ממש כרבנו הקדוש 2.יעמוד מלך - הנהגת מלכות בפועל למרות שאינו על כל ישראל ואינו על ידי נביא משיחה וכו' 3. מלך ממש - על פי נביא ומשיחה, כמבוא בלקו"ש (איני זוכר עתה מקומו שלאחר זמן יהיה גם זה)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:04, 25 באוגוסט 2016 (UTC)

== לא יכולתי להתאפק... ==

על אף הצהרתי ב[[משתמש:שף ויתיב|דף המשתמש שלי]] שלא אתייחס לערכים כגון זה, לא יכולתי להתאפק מלציין משהו שאמורים להסכים עליו כולם החל מ[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע]] וכלה ב-[[משתמש:5778|5778]], והוא:

'''ערך זה הינו שטחי להחריד'''!!!! תגידו מה? הרבי משיח מכיון שהוא כפה או לא כפה את כל ישראל? מדוע לא מובא כאן מאומה אודות [[יחידה הכללית]] שפירוש המילה רבי זה משיח? מדוע אתם תופסים הכל בחיצוניות?
'''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''

:כתבתי על כך מזמן במקומות שונים באתר, ואתה מוזמן לשנות זאת.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:04, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

‏::תודה על ההצעה, כשכתבתי את דבריי הערך היה נעול, ומאז שהוא נפתח אני מנוע לצערי מלערוך דברים רציניים כגון דא מפאת מחסור חריף במחשב (כל תלונותיי אני נאלץ לכתוב ממכשיר ‏C2‏). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:09, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

== יחסו של הרבי לפירסום זהותו כמשיח ==

התחלתי להעלות את העובדות (שפורסמו לאחרונה), אך הצלחתי להגיע רק עד לשנת תנש"א. שם מופיע משפט מפתח הקובע כי המענה לרב זמרוני שי' ציק הינו חיובי (וזיופו מוכח מתוכו: הרבי אומר לו להתנהג ע"פ מה שמדובר בהתוועדות (ששם, כמובן, '''לא''' הוזכר דבר על פירסום זהות המשיח, אלא פירסום בשורת הגאולה), ולא להעלות רעיונות אישיים. כך שמעתי ממנו בעצמו), ומאז היו כמה וכמה מענות חיוביים.

כמובן, שאי אפשר בהמשך ישיר לכך להוסיף רשימת מענות שליליים...

לאידך, אינני רוצה לשנות משפטים כאלו מבלי לשמוע את דעתם של שאר העורכים. באם במשך תקופה לא תהיה תגובה - אכתוב את הקטע מחדש ע"פ העובדות.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:03, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

:אגב, את ה"אישור" שניתן לרב גרינבלט מארגנטינה לתרגם פרקים מ"יחי המלך המשיח", מכחיש הוא בעצמו, וכל הרוצה מוזמן לשאול אותו על כך. אי אפשר לכתוב זאת בערך, גם אם הדבר הופיע (בטעות) ביומני אותה תקופה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:50, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::לצערנו נוצר מצב שיומני התקופה יותר אמינים מאשר האדם עצמו. ואין המקום להאריך בדבר המצער. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:08, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::אכן, לא נאריך בדבר המצער. אך כאשר האיש עצמו מסביר מדוע התפרסם כך אז ב-770 (שלחצו עליו לשאול את הרבי, אז הוא הכניס סעיף כזה בין כל המכתב כדי להוכיח לכולם שיקבל עתה תשובה שלילית, וכשריל"ג נתן לו תשובה אמר שע"ז הגיב הרבי בחיוב, וכשהוא תמה - הייתכן, אמר הריל"ג שאכן אינו זוכר זאת בוודאות... ובזה באמת אין להאריך). מבחינה אנציקלופדית טהורה - האדם הוא האמין ביותר, בא לא נכניס לכאן סיפורים מלוכלכים.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 13:26, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::::באנציקלופדיה, דברים מודפסים אמינים יותר מעדויות אנונימיות.
::::ואם כבר, אנא התחשב בעדויות אודות אופן הוראת הרבי לאברהם פריז (שהם אכן מודפסות). -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:30, ה' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז ''(6 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
{{שבירה}}הסבר עריכותיי (בנוסף לתיקוני לשון רבים וכד'): רבים מה'עובדות' כביכול בנושא, שהתפרסמו בהזדמנויות שונות ובבמות שונות (בעיקר בלקט מגמתי ומגוחך בנושא, שנדפס ע"י ידידיו של ידידנו {{א|5778}}) - לוקות בקשר מקרי עד מקרי בהחלט עם המציאות, וכל אחד שרק יכל המציא איזה סיפור על מנת להוכיח את ה'השקפה'. דוגמאות בולטות לכך, הם דוקא נושאים שהוזכרו בדיון זה:

(א) הרבי נותן מענה חיובי לשליח, המענה מתפרסם בשעתו; '''לאחר 20 שנה''' מתפרסם בבימה אנונימית "בכינוס השלוחים האחרון שאל א' התמימים [-שהוא כותב הלקט ד"א, שלא טרח לציין שהוא הוא התמים-הלא-תמים. קא"מ] את אותו שליח" והשליח חשף שבאמת המענה לא הסתדר לו, ולכן שאל שוב את המזכיר, ואז המזכיר "התלבט אם היה אישור"... אם זה לא חוכא ואטלולא, מה כן...

(ב) דוגמא נוספת הקשורה לנושאים שהוזכרו, היא ספרים שהודפסו בנ"ג-נ"ד, ע"י מו"ל ששמו נזכר כאן לאחרונה. לאחר ג' תמוז הודפסו ספרים אלו שוב ללא כל שינוי, אפילו ללא שינוי התאריך (כביכול היא אותה מהדורה), '''ובשינוי אחד קטן''': השמטת התואר "מלך המשיח" משמו של אד"ש... כך שכל מי שאינו בקיא בעובדות אמור להתבלבל ולחשוב כאילו להד"מ כו', ורק "ביבליוגרפים מומחים" יכולים להשוות בין שני העותקים מ"אותה המהדורה".

אינני רוצה להאריך בדבר המצער (ומה גם שהשתמטתי מאז ומעולם מעריכות הנגועות בפוליטיקה, רק שנדרשתי לכך בעקבות משתמש הפוך - שהשתמט מכל עריכה '''שאינה''' נוגעת בפוליטיקה...). אבל לפועל, אעמוד על המשמר - שכל סיפור מגמתי שייכנס ע"י עורכים מגמתיים, יושמט (דהיינו, סיפורים "מפי" פלוני ו"בשם" אלמוני שאינם מצולמים וכד'). ואם מישהו חושב שרוח האנציקלופדיה אינה מתאימה לו, ייכבד נא לפתוח אנציקלופדיה ברשת לצד השני בחב"ד, ואז אולי נראה איך שם ייכתב הכל - כנראה - באובייקטיביות ובהיצמדות לעובדות, ללא כל נטייה...

בברכת הצלחה לכולם • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:01, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

:באופן כללי אמליץ לכל הכותבים לקרוא מעט מהי דמגוגיה (ניתן למצוא באתר ויקפידיה ובשאר אנציקלופדיות), ואז לנסות שלא לכתוב בשיטות אלו, דבר המוריד את הדיון שלנו מדיון מחשבתי-ענייני, לדיון דמגוגי, שחבל על כל רגע של כתיבה בו, והוא גם אינו מכבד את האתר.
:למעשה, בקשתי הראשונית הייתה לשמוע מכלל העורכים שיחי' הצעה כיצד לנסח מחדש את ההגדרה לשנים תנש"א-תשנ"ב, בעקבות מענות שנמצאים ברשותי (ומפורסמים זה מכבר) ועדיין לא העליתי אותם, מכיוון שאינני רוצה לשנות את משפט הפתיחה. לאידך לא ניתן - מבחינה אנציקלופדית - להעלות מענות שליליים רבים לאחר משפט פתיחה חיובי, ולפיכך אני ממתין. באם לא, אערוך את בקטע בהתאם לעובדות, ואזי ניתן יהיה לדון מחדש.
:כתגובה לתגובות למענות שכבר העליתי:
:א. הכרוזים של ר' אברהם פאריז. סיפור המעשה מופיע בשני מקומות מודפסים (לפחות): א. הספר "אחד היה אברהם", בו נדפסה הגירסה אותה כתבתי. ב. הספר "והוא יגאלנו", בו מודפסת עדותו של ר' משה סלונים.
:אני ביכרתי את הגירסה של הספר "אחד היה אברהם" (ואת עדותו של רמ"ס להכניס בהערה), מכיון שהדברים מתאימים יותר לסגנון ההתנהלות באותה תקופה (כהמשך הישיר של הקטע, המספר סיפורים נוספים מאותן שנים), וכן מתאימים יותר ללשון מכתב המזכירות המצוטט בערך.
:הרוצה לעשות להיפך, לציין בערך כי על פי עדות רמ"ס היה כך, ובהערה לציין שהסיפור נדפס מאוחר יותר, בספר שסקר את כל תולדותיו של רא"פ ללא ציון עובדה זו, ואולי לנסות לבאר מדוע וכיצד הדברים אינם חורגים מהקו הכללי של אותן שנים ולמברק המזכירות - זכותו, וניתן לקיים על כך דיון נפרד.
:מה שבטוח, שאין כל הצדקה לדרישתו של [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]], להתייחס (וכי לא התייחסתי?) לעדותו של רמ"ס בדווקא.
:ב. בנוגע למענה אודות הר' גרינבלאט: המקור היחיד למענה זה, הינו יומן "קבלת המלכות". במה יומן עדיף על פני עדותו של האדם עצמו, לא זכיתי להבין:
:ה"ליקוט האנונימי" שמר [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] מבקש לכנות (חלק?) מהדברים המודפסים בו בתור "חוכא ואיטלולא", הינו ניסיון ראשוני ללקט את כל המענות מהרבי בנושא, הן החיוביים והן השליליים, תוך ציון מקור מדוייק ומהימן לכל דבר (ונדפס כתשורה לחתונת אוירכמן, כפ"ח תשע"ו). כאשר מצויין שם, בנוגע לענייננו, שא' התמימים (שמר קרייזי אף יודע לרמוז את שמו, מסוד ה' ליראיו) שאל את בעל המעשה בעצמו מה התרחש, והלה השיב לו שהמענה לא היה ולא נברא - אין כל סיבה שלא לקבל זאת כהפרכת מה שנכתב ביומן, שלא בשמו של בעל המעשה.
:עד כאן הכל ברור ופשוט. הבעיה שמר [[משתמש:להתראות|להתראות]] החליט להתייחס לכל טענה שלי בצורה אישית ופוגענית, ובשום אופן לא בצורה שכלית ועניינית (כפי שהעיד על עצמו בבירור בדף השיחה שלי). ולפיכך, כאשר טענתי שהרב גרינבלאט העיד שמה שנכתב ביומן אינו נכון (ולו היו הדברים נאמרים בכל נושא אחר, היו כמובן מתקבלים ללא עוררין), החליט משתמש להתראות היקר להגיב - ואני מצטט: "לצערנו נוצר מצב שיומני התקופה יותר אמינים מאשר האדם עצמו. ואין המקום להאריך בדבר המצער".
:מכיון שלהתראות החליט להכניס לתוך הדיון שלנו עניין שלא נעים - ואף בלתי אפשרי - לדון בו במסגרות כאלו, רמזתי מצידי על המעשה כפי שהוא על פי דבריו של הר' גרינבלאט. מעשה זה (ועוד רבים רבים כמותו, ולאו דוקא בנושא שלנו, ואין כאן מקומו) מוכיחים את רמת אמינותו של המזכיר שהוציא את המענה, ואין כאן המקום כלל לדון בכך.
:על כל פנים, אינני רוצה להיכנס כלל לדיון זה. לא ארצה להשמיט מהערך מענות שנתקבלו ע"י אותו מזכיר, אני מדבר על מענה ספציפי שהופרך ע"י בעל המעשה. אין כל סיבה לקבל את דבריו, אלא א"כ נכנסים לפוליטיקה, שלא כרצונו של קרייזי.
:עד כאן תיאור העובדות מבחינתי. [אינני מבין כיצד קישר לכאן קרייזי הדפסה של ספרים מסויימים במהדורות חדשות, כאשר כלל לא דובר עליהם עד עתה].
:אשמח לשמוע הבעת דעה עניינית משאר העורכים, כדי שנוכל להמשיך ולקדם את האתר - כן, אני עוסק דווקא בנושאים אלו, שמסתבר כי הם מן הנצפים ביותר באתר - להצלחה גדולה יותר. בהצלחה לכולם.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 21:18, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
::המלקט הנ"ל, שהוציא את הליקוט כתשורה לחתונתו, אף כי רבו מעלותיו, מ"מ אינו המושלם באדם. ומר קרייזי שמכירו באופן אישי כתב את מה שכתב.
::עניינו של הריל"ג הוא עניין בפ"ע, ואכן אין לדון בו כאן, מה גם שדרכו עברו בקשות ברכה לחולים וכו' ונרפאו וכו' וד"ל. וכאן נכנסים לסוגיית צמצום כפשוטו...
::אם יש לך הצעות על שינוי הפתח דבר, תכניס אותם כאן (בדף שיחה), ואם תהיה הסכמה (ללא איומים של: אם לא יענו אכניס) - תוכל להכניסם בערך (ומומלץ שאחר יעשה זאת).
::ובנוגע לסיפור דהקול קורא, כבר כתבתי בדף שיחתי, שאין הכרח שסותר.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:40, ג' בכסלו, ה'תשע"ז ''(3 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::א. הדיון במהותו של המלקט אינו קשור ואינו אנציקלופדי כלל. ישנה חוברת המפורסמת בין אנ"ש (חלקים ממנה אף עלו למרשתת והיא מסתובבת באימיילים), ובה מופיעה עדות זו. למי משנה אם המלקט מושלם באדם. אם יש ראיות שהנכתב בחוברת אינו נכון, יש מה להתווכח.
:::ב. מכיוון שעניינו של הריל"ג אינו נוגע, לכן אבקש ממר להתראות, ממך ומקרייזי התייחסות עניינית ואנציקלופדית לנושא. עדות של האדם עצמו תתקבל בכל נושא שהוא, גם כאשר היא "תסתור" ל"מפורש" ביומני התקופה. הניסיון שלא לקבל את עדותו מפני חששות פוליטיים, הוא ניסיון לערב כאן פוליטיקה שאינה יכולה להוות שיקול באתר אנציקלופדי.
:::ג. כבר כתבתי שהצעתי היא לתאר את העובדות כפי שהן, לפי שנים (כפי שזה בויקיפדיה). כרגע יש משפט פתיחה לשנים תנש"א ואילך, שלדעתי הוא לא נכון. אם יש למישהו הצעה אחרת, אשמח לדון בה. אם לא, אמחק את המיותר (זה לא איום, מר כתית היקר, למרות שאתה וחבריך מנסים להציג אותי שוב ושוב כמי שאינו טוען טענות ענייניות ורק מנסה לעורר מהומה. זוהי הודעה מראש של מה שאני רוצה לעשות, כדי שהדיון יתחיל לפני ולא אחרי העריכה).
:::ד. לגבי ר' אברהם פאריז דומני שיש לפתוח דיון נפרד, אעתיק מדף שיחתך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 23:50, 3 בדצמבר 2016 (UTC)

== הצורך בקבלת המלכות ==

לא אכנס עכשיו כלל לדיון האם יש צורך בכך, ומהו יחסו של הרבי לקבלת המלכות שאינה פנים חב"דית, ועוד. כאן אציין רק נקודות שאיני יודע כיצד לתקנן, אך למתבונן מן הצד הן נראות תמוהות ביותר:

א. המקור לכך שהרבי תובע את קבלת המלכות הינו "צריכה רק להיות קבלת מלכותו ע"י העם . . '''בגאולה האמיתית והשלימה'''". יש צורך להבהיר מדוע עבודה זו שייכת גם כעת.

ב. מקור נוסף הינו "הכרזת שמו של משיח" מביאה את הגאולה מהר יותר. גם כאן, לא ברור מה הקשר לפירסום זהותו של הרבי כמשיח. האם זה מביא אנשים להכריז "מנחם"?

ג. בכללות: לא ברור מדוע דווקא פירסום זהותו של הרבי '''כמשיח''' תגרום לאנשים לקבל את מלכותו, יותר מאשר פירסום העובדה שהוא "שופט, יועץ ונביא דורנו", למשל.

אדגיש שוב: כהנ"ל אינו בשביל להיכנס לדיון כלל, אלא רק בשביל שיתוקן בפנים הערך (שמסתמא נכנסים אליו רבים שאינם מאנ"ש).--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:א. צריך גם להבהיר מדוע מבצע תפילין תקף גם כעת.
:ג. זה מזכיר לי את הטענות של ברוד שצריך לפרסם שאדמו"ר הריי"צ נביא ושופט ויועץ דורנו. הרי הוא עושה זאת באופן קבוע... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::א. לא הבנת. בשיחה הרבי מבהיר שעבודה זו תיעשה בגאולה האמיתית והשלימה, מדוע אם כן עושים אותה כיום. שוב, אני לא שואל לצורך הוויכוח, אני מעיר שזה נראה תמוה בקריאה שוטפת של הערך.
::ג. לעולם לא תוכל להתנתק מההסתכלות הצרה הזו? כמה שאדגיש זאת זה לא יעזור לך? מה זה קשור מה אני או מישהו אחר עושה? אני בסה"כ מעיר שבגוף הערך זה לא מובן. יש לך הסבר, תכתוב אותו, בשמחה. לא באתי לשכנע אותך וגם לא באתי להשתכנע ממך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 13:30, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::אם אני מבין נכון, המשתמש בא' מבקש להבהיר את פשט השיחה (לא עבודה קשה במיוחד. אבל חשוב). ב באמת לא קשור לכאורה. ג' - זה כבר תלוי בהחלטה מהי עמדת חב"דפדיה במשמעות קבלת המלכות... והאם אכן 'אנצקלופדיה' יכולה להביא ביאורין ללא מקור. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 22:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]], יישר כח על הביאור לדבריי. בנוגע לדבריך בסעיף ג, לא כתבתי שאני שולל את עמדתה של חב"דפדיה בנושא הפרסומים, כתבתי שיש צורך להבהיר עמדה זו. כפי שהדברים כתובים בערך כרגע (אני מצטט: "על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו"), הם אינם ברורים. כפי שכתבתי, אין קשר בין תחילת המשפט לסיומו: על מנת לקבל את מלכותו של הרבי, אין צורך שהעם ידע שהוא מלך המשיח בדווקא.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 20:45, 3 בדצמבר 2016 (UTC)

== אברהם פאריז ==

אתה לא יכול להפנות לספר "אחד היה אברהם" ולכתוב אחרת...

חוץ מזה, במכתב של המזכירות כתוב "נבהלנו '''ממכתבו'''", ובפשטות הכוונה שזה לא בא כבהלה בעקבות מכתב אחר, אלא בהלה מהמכתב '''שלו'''.

ובכלל, מכל הסגנון ש"'''תיכף''' להפסיק", ו"מטובו לאשר '''תיכף''' מילוי ההוראה האמורה", '''ברור''' שזה לא בא בעקבות מכתב של מישהו אחר, ואז לפתע נזכר הרבי בדחיפות שבעניין...

והמרתק ביותר הוא, שהסיפור המשונה הזה התרחש רק אצל ר' אברהם פריז, ואילו אצל הרשד"ב וולפא, ר' משה סלונים בעצמו, הרב ירוסלבסקי, רא"ד הלפרין ועוד - הרבי לא הוצרך לחכות שמישהו ישלח לו עידכון מה קורה, אלא ידע להגיב בחריפות לבד...--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:40, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::מר {{א|5778}} היקר,
::#"מכתבו", הכוונה בפשטות ל"מכתב כללי" שכתב לכל בני ישראל על עובדת מציאות המשיח בתוכנו וזהותו.
::בברכה, • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:46, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::מענין שכשרוצים אפשר על סמך סברות לבנות עובדות. יש עדות, ואתה מחליט לסתור אותה על סמך הגיון בלבד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:50, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]], מה הקשר למה ששאלתי?
::::[[משתמש:להתראות|להתראות]], אתה מתחיל להגזים... המשפט '''הראשון''' שכתבתי כאן הוא שיש גירסה אחרת, ואני מעדיף אותה כי היא מסתדרת מבחינה הגיונית. לא בניתי עובדות לבד, ובטח שלא סתרתי עדויות. ערערתי עליהן, ומחמת הערעור יש להורידן - לדעתי - להערת שוליים. כך היינו נוהגים בכל ערך אחר.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 21:25, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::מר {{א|5778}} היקר, יש קשר לשאלה לא קשורה.• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:30, ג' בכסלו, ה'תשע"ז ''(3 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::: - עד כאן העתקה מ[[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]].--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ד' בכסלו ה'תשע"ז 00:03, 4 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::::אבהיר בשנית את טענותיי:
:::::::ישנן שתי גירסאות לסיפור זה. האחת - המופיעה בספר "אחד היה אברהם", ללא עדותו של ר' משה סלונים (שרא"פ שלח לרבי את הפירסומים והרבי לא הגיב, ורק לאחר שכתבו לרבי שזה מרחק ביקש הרבי להפסיק). השניה - המופיעה בספר "והוא יגאלנו", עם העדות.
:::::::לדעתי יש להעדיף את הגירסה שב"אחד היה אברהם" (ואת עדותו של רמ"ס לציין בהערת שוליים, תוך ציון העובדה שיש לתמוה על כך), מהסיבות הבאות:
:::::::א. מסגנון המכתב משמע שהמזכירות "נבהלה" ממכתבו של ר' אברהם פאריז (ולא של מישהו אחר). כלומר, עצם הפירסום של רא"פ הביא ל"בהלה" במזכירות, ולא שמישהו כתב שהדבר מרחיק.
:::::::ב. הקו של אותן שנים - לכולי עלמא - היה שלא לפרסם עניינים אלו בשום אופן (בערך מובא הסיפור עם רמ"ס עצמו, שבשנת תשמ"ג כתב קונטרס והרבי הורה מידית לגנזו). כך שקשה לומר שהפרסום קיבל הסכמה שבשתיקה מהרבי, ורק אחרי שכתבו לרבי שזה מפריע להפצת המעיינות - הרבי הורה להפסיק. מה נשתנה פירסום זה משאר פירסומים.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ד' בכסלו ה'תשע"ז 00:03, 4 בדצמבר 2016 (UTC)

שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון חורף תשע"ז

2016-12-03T23:51:44Z

5778: /* אברהם פריז */

{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון קיץ תשע"ג|קיץ תשע"ג]] {{*}} [[שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון ע"ד-ע"ו|ע"ד - ע"ו]]}}

== ברכות על האירכוב ==

אני גאה להיות הפותח את הדף הבא בדף שיחתך. ומכיון שבדף הקודם שארכבת היו הרבה דברי הערצה והוקרה לפעילותך המבורכת, הריני לציין בזאת שוב את הערכתי העצומה לפעלך, כדי שח"ו לא יהיו כאלו שיכנסו לדף הזה ולא יבדקו בארכיון וממילא יחמיצו את המידע החשוב. המשך עבודת קודש פוריה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:01, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:אגב אפשר לשאול מהו פשר הרמז "בית הבד"? (אני מקווה מאוד שלא התכוונת לומר שבדף שיחה זה יהיה ה"כתית" בין המשתמשים על מנת להגיע "למאור"...) {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:05, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::בית הבד הוא אכן המקום שבו כותשים את הזיתים.. במחשבה ראשונה רציתי לכתוב משהו כמו "ועמדו רגליו על הר הזיתים", או "כרם היה לידידי בקרן בית שמן", אבל החלטתי שזה יותר שמיש, מלבד שזהו מקום שבו אנו הנדכאים בגולה נמצאים... {{קריצה}} בתקווה שתיכף ומיד יתגלה המשיח שליט"א והשמן ידלק ויאיר באור אין סוף באופן ש"כולה משקה" ושלא ישאר בכתובים אלא יתבצע בפועל ממש!! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:12, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::אין לי איפה להניח לך את זה אז אני מניח את זה כאן: כשאתה מתעצבן על עריכות של מישהו אחר אתה יכול לברר את קו המחשבה שלו ולהסכים או לא. אבל כל עוד שאין כאן דברים הנוגדים את הדת / שיחות של הרבי / וכו' אתה צריך לחשוב פעמיים לפני שאתה מתעצבן ובטח לפני שאתה מדבר בסגנון זול שכזה (ואני מצטט: "אקווה שמעשיך היו בתום לב, ומכאן ולהבא תשים לב למעשי ידי מקלדתך") אא"כ זה לא חב"דפדיה אלא שלטון יחיד ואם כן אז תאמר ואנחנו נכרע בפניך ברך ונשתוק..... (או שלא) --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 09:17, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

== ערכים בחסידות ==
כל הכבוד על פועלך המיוחד בעריכת ושיפוץ ערכי חסידות. אשמח אם תוכל להכין אחד מהערכים שכתבת למומלצות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:03, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:אני חושב כרגע על [[מתיבתא דרקיעא]], או [[נפש אלוקית]] ואולי [[יין]] או [[יין המשומר]]. מה דעתך? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:27, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
::אני בעד [[נפש אלוקית]], בהיותו ערך מקיף ומושג מרכזי בחסידות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:29, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::1. אז מה צריך לעשות? 2. צריך לכתוב את הערך [[ירידת הנשמה לגוף]]. 3. אתה מוזמן להמליץ עליו. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:31, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
::::מה אמור להיות שם, האם אתה בטוח שזה ראוי לערך נפרד מבחינת כמות החומר?--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:33, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::א. [[מתיבתא דרקיעא]] אכן די פוטנציאלי מבחינת מצבו הנוכחי.
:::::ב. בנוגע לירידת הנשמה אולי כדאי לעשות ערך [[נשמה וגוף]] ובו ידונו כל הנושאים הקשורים לכך (ירידת הנשמה, חלק הנשמה המלובש/אינו מלובש בגוף, עובדי ה' בגופם/בנשמתם, ההבדל בין העבודה עם הנשמה לעבודה עם הגוף, נשמה ניזונת מן הגוף לע"ל ועוד). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:50, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::::ב. יתכן, אך צריך קודם להתחיל בדף משתמש, ולראות מהו המבנה המיועד של הערך. כעת אני עסוק בערך על [[ספר יחזקאל]]..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:27, 2 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::אחד החסרונות המשמעותיים ברוב הערכים בחסידות הוא המחסור במקורות. ראה לדוגמא מה שהוספתי בנפש אלוקית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:51, 2 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::::דווקא בקטע הזה יש מראה מקום בסופו המציין לפרק ב' בתניא. אך אתה צודק, אפשר וצריך להוסיף עוד מראי מקומות. אך יש לזכור בערך זה, שמכיוון שיש לו הרבה תתי-ערכים, לא לכל דבר צריך לציין. (וגילוי נאות: לא רציתי להעלותו לפני שאסיים לכתוב עוד סדרת ערכים, אך מפאת סיבה מיוחדת התעוררתי שלא להמתין..) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:59, 2 בספטמבר 2016 (UTC)

== wlcc ==
אתה צודק שwlcc השמיטו את זה ג"כ, אבל הוידאו שג'ם פרסמו זה לא אותו וידאו, אלא הוידאו המלא.
כלומר, הם קיבלו את הכל, ללא צינזורים, וצינזרו שוב '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ"ט באב ה'תשע"ו
:באנגלית אומרים "come on", הם עשו אותו דבר, שאגב לפי השמועה (לפחות אז) זה הוראה שהגיעה מהמזכירות (ואולי פנימה יותר).. וכך או כך, מי יודע על זה שנאמר לעומר? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:07, 2 בספטמבר 2016 (UTC)
::לפי השמועה שאני שמעתי מאנשים שהיו אז - זה היה כריזה של [[יהודה לייב גרונר|א' המזכירים]] שנהג תמיד 'לשמור על כבוד החצר' '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ"ט באב ה'תשע"ו
:::סליחה על ההתערבות, אבל מה זה שייך לביקורת, אולי לפסקה שתעסוק במבנה שבה החברה עורכת את הוידיאו, שלדעתם קטעי וידיאו שמפורסמים בציבור עליהם להיות מבוקרים. (בגבול העריכה אפשר להתווכח ואין לדבר סוף) אבל ברעיון עצמו יש כנראה ריבוי עניינים שבהם אפשר למצוא סיפורים ועדויות על ביקורת של הרבי והמזכירות על אופי ואופן הפרסום. (ידוע לכולם שמלך אין רואים אותו במקומות שאינם מכבדים אותו למרות שגם לשם "געיטער וי א נשיא" (כלשונו של הרבי - י"ב תמוז מ"ה) הן אמת שישנם כאלו שלא שמים לב לזה כבוידיאו של "לראות" שבוע זה (ראה ע"ו) אבל עדיין לא אומר שהם צודקים) (כל האמור הוא רק בא לומר שאם מצטטים ביקורת עליהם להיות ציטוט של מישהו, ולא של חב"דפדיה שהרי איננו האגף הפירסומי של "לראות"..).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:56, 3 בספטמבר 2016 (UTC)
::::סליחה על ההתערבות בהתערבות.. אבל לא מתאים כלל לתמים וחסיד חב"ד לערוך השוואה כזו, שתוכנה הוא כביכול הרבי נראה לציבור באופן בלתי מכובד. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 21:17, ל' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(3 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::הבאתי ראיה שקיים מושג של חוסר כבוד, בגבול מה בגדר כבוד ומה לא, כתבתי שאפשר לדון ואין לדבר סוף. וממילא זכותם של עורכי ג'ם לשקול את הדברים על פי שיקול דעתם. לעיתים ישנם עניינים שבגלוי הינם פליטת פה (אף שעל פי אמת אין איתנו יודע להסבירם) שאצל כמה וכמה לא יבינו זאת וכשם שבעריכת הספר השיחה (הבלתי מוגה!) השמיטו כך ישמיטו אותו גם בוידיאו. (ועל זה הוספתי שגם בוידיאו שבמוצ"ש זה למי שראה רואים את הרבי בהופעה בציבור בנ"ג, אבל מה לעשות החולצה אינה מסודרת ואינה מכבדת כלל (לבד העניין שבשעה שהרבי דיבר על "גלות הדיבור" הוא בכה, ואנו רואים זאת שוב ושוב וששים ושמחים וכו'..) אף שיש כאלו שלא מרגישים זאת, נו, בשביל "להרגיש" צריכים חוש..)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:56, 3 בספטמבר 2016 (UTC)
==זריז==
אני מעביר את הדף, חושב: נו, צריך גם לסדר את התבנית ו.. אופס, מסודר.. מעניין.. מסתכל ב'שינויים אחרונים' ורואה שיש כאן בחור זריז, כל הכבוד. {{חיוך}}.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:36, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:הסתכלתי על השינויים אחרונים, והצצתי שוב על הערך שלא ממש קראתי בעיון, והקישור האדום הציק לי בעין..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:38, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:אני מקווה שהנך מתעתד לבוא לחצרות קודשנו לקראת חודש החגים הבעל"ט, כך נוכל להתוועד כהוגן על מנת להצעיד את המיזם הלאה..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:40, 4 בספטמבר 2016 (UTC)

== בקשת ערכים ==
כיון שאתה עוסק כרגע הרבה בתנ"ך, כדאי שאת כל הערכים שאתה נתקל שחסרים בנושאים אלו תכתוב בדף בקשת ערכים, במיוחד בערכים בסיסיים על סיפורי תורה. לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:50, ו' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:הבעיה היא, שעד שלא אעשה זאת בעצמי, לא יהיה מי שיעשה זאת{{בכי|}} אגב, היום הצצתי שוב ב[[:קטגוריה:קטגוריות]], ו... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:17, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::פעם להתראות הסביר לי שזה בבחי' "שלח לחמך", ונוכחתי שהוא צודק. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:01, ו' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::אשתדל. אגב, מה עם ההערות על פסח גלגל? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 07:06, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::::עם הדגשה על "'''ברוב''' הימים" {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:20, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::סתם מעניין. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C_(%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA)&curid=38705&diff=262269&oldid=259851 למה זה]? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז באלול ה'תשע"ו, למניינם 05:48, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::ראה בפלח הרימון שציינתי....• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:10, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== יהודים ==

מה התכוונת שאבדוק? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:10, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:את האופן שבו העתקתי..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:12, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== תמונות ==

צריך גם ל[[יין]], [[ראיה]] (עין), [[בשר]] בהמה, [[סוכר]], [[דבש]], ואולי גם [[מן (לחם מן השמים)|מן]] {{קריצה|}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח באלול ה'תשע"ו, למניינם 03:05, 21 בספטמבר 2016 (UTC)

== אותיות ==

מכיון שצורת האותיות מיוחסת בצורה מדוייקת לאותיות על פי כתב אשורית שעל פי הקבלה, האם תוכל להעלות לכאן את תמונות האותיות שיש כבר עליהם ערכים? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד באלול ה'תשע"ו, למניינם 18:30, 27 בספטמבר 2016 (UTC)
: כמו בויקיקליפה? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 19:11, 27 בספטמבר 2016 (UTC)
:::ויקיקליפה חסום לי ב"ה. אם זה אותיות אשורית תעלה לכאן, ונבדוק כבר אם זה מתאים על פי הקבלה (ברוב האותיות אין חילוק, חוץ מצ' ועוד בודדים). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד באלול ה'תשע"ו, למניינם 23:17, 27 בספטמבר 2016 (UTC)
:::{{כל הכבוד|}}, {{תודה רבה|}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באלול ה'תשע"ו, למניינם 00:59, 28 בספטמבר 2016 (UTC)

== שינה בסוכה ==

הנני מתכבד להזמינך להביע דעתך בערך [[שינה בסוכה]], ברצוני להעלותה להצבעה בקרוב למומלצות. תודה מראש--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:22, 12 באוקטובר 2016 (UTC)

== קמץ א ==

מה פשר הפסקה 'הניגון' ב[[קמץ אלף א]]?

האם המשפט הבא הוא ציטוט מאיפשהו? "לעיתים לאחר התוועדות ממושכת בסיומו של לילה, מגיעים למסקנה שצריכים להתחיל הכל מחדש. ואז פוצחים בניגון שמבטא יותר מהכל את ההתחלה מחדש"

--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בתשרי ה'תשע"ז 21:54, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
==חוצפה!==
הנך מרשה לעצמך לשכזר עריכות ללא שום חשבון!
עיין [[פיל בחנות חרסינה]] {{שכח|אביי}}
: אתה באמת מטרד.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:16, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
::אביי. אולי אינך מודע לכללים כאן: 1. אין לחזור על עריכה שבוטלה, כלומר אם בערך היה כתוב משהו מסויים בתקופה מסויימת, ובאת ושינית וביטלו את זה, אז אין לחזור על העריכה. 2. לא הספקתי לעבור על כל עריכותיך, אבל באופן כללי נראה שאתה כאן למטרה פוליטית ולא לתרום לחב"דפדיה. פעולות כאלו ממש אינם רצויות במיזם זה שהוקם על מנת להפיץ את תורת החסידות ותורת חב"ד בפרט. תקן אותי אם אני טועה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ג' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 18:52, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

== מיהו הפיל ==

אתה מוזמן להצטרף לדיון [[שיחת תבנית:פיל בחנות חרסינה]]. [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 18:41, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
: אענה על כך כשאכתוב את הדף [[משתמש: כתית למאור/משנתי החב"דפדית|משנתי החב"דפדית]] או את הדף [[משתמש: כתית למאור/הגדר בכלוב הפילים|הגדר בכלוב הפילים]]... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 19:57, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

== אברהם פריז ==
אתה לא יכול להפנות לספר "אחד היה אברהם" ולכתוב אחרת...

חוץ מזה, במכתב של המזכירות כתוב "נבהלנו '''ממכתבו'''", ובפשטות הכוונה שזה לא בא כבהלה בעקבות מכתב אחר, אלא בהלה מהמכתב '''שלו'''.

ובכלל, מכל הסגנון ש"'''תיכף''' להפסיק", ו"מטובו לאשר '''תיכף''' מילוי ההוראה האמורה", '''ברור''' שזה לא בא בעקבות מכתב של מישהו אחר, ואז לפתע נזכר הרבי בדחיפות שבעניין...

והמרתק ביותר הוא, שהסיפור המשונה הזה התרחש רק אצל ר' אברהם פריז, ואילו אצל הרשד"ב וולפא, ר' משה סלונים בעצמו, הרב ירוסלבסקי, רא"ד הלפרין ועוד - הרבי לא הוצרך לחכות שמישהו ישלח לו עידכון מה קורה, אלא ידע להגיב בחריפות לבד...--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:40, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

:אגב, למה החלטת להשמיט את עדותו של רח"ש? הוא נאמן עליך פחות מנחמן או חזן? זכותך. אבל עליך לציין שרח"ש מעיד אחרת. בכלל, אם תרצה תוכל לגשת בעצמך לכל אחד מהמזכירים, הוא יכחיש זאת גם בפניך. אלו עובדות שצריכים להיות כתובים בערך, עכ"פ בהערה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:52, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::מר {{א|5778}} היקר,
::#"מכתבו", הכוונה בפשטות ל"מכתב כללי" שכתב לכל בני ישראל על עובדת מציאות המשיח בתוכנו וזהותו.
::#ההדפסה של הספר הנ"ל בתשנ"ג/ד הייתה בצירוף התואר "מלך המשיח" על הרבי, ואינני אחראי על חש"ב, אך נחמן סיפר: שכשלייבל אמר לו שיש אישור, הוא הודיע לו שאם ישאלו אותו הוא יכחיש.
::#לשחזר עריכה ששוחזרה לגירסה יציבה, היא עבירה על חוקי חב"דפדיה, אשר יכולה להביא לחסימתך!
::בברכה, • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:46, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::מענין שכשרוצים אפשר על סמך סברות לבנות עובדות. יש עדות, ואתה מחליט לסתור אותה על סמך הגיון בלבד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:50, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]], העוינות נושבת מכל מילה מדבריך... 1. מה הקשר למה ששאלתי? 2. זכותך להכניס גם זאת בערך. העדות של רח"ש קיימת (ולייבל עד היום, פעמים אומר שכן ופעמים שלא, כאשר תנוח עליו הרוח. ואכ"מ לדון בזה). 3. אבקש עמוקות את סליחתך, אשתדל כי המעשה לא יחזור ע"ע חלילה בשנית (בוודאי לצערך, שכן בוודאי תשמח עד מאוד כאשר איחסם...).
::::[[משתמש:להתראות|להתראות]], אתה מתחיל להגזים... המשפט '''הראשון''' שכתבתי כאן הוא שיש גירסה אחרת, ואני מעדיף אותה כי היא מסתדרת מבחינה הגיונית. לא בניתי עובדות לבד, ובטח שלא סתרתי עדויות. ערערתי עליהן, ומחמת הערעור יש להורידן - לדעתי - להערת שוליים. כך היינו נוהגים בכל ערך אחר.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 21:25, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::מר {{א|5778}} היקר, 1. יש קשר לשאלה לא קשורה. 2. עדות מוכחשת, שלא נתפרסמה בשום מקום (מלבד הקובץ של אוירכמן) אינה מקור אנציקלופדי. 3. לדעתי רוב מוחלט של העורכים בחב"דפדיה אינם "שמחים" כאשר מישהו נחסם, אך כאשר מישהו מתעקש על דברים מסוימים שהקהילה מתנגדת להם, אזי הוא נחשב מטריד, וככזה יש סיכוי שישנם החפצים בסילוקו. באופן אישי, אינני חושב שמומלץ שתימלט ממקום זה, כיוון שמוחזקני עליך, שכבנם של גדולים מטרותיך הינן אך ורק בכדי להגדיל תורה ולהאדירה, ולהפיץ את מעינות החסידות חוצה. ועל כן, בטוחני שתוכל למלאות את ערכי הנגלה והחסידות בטוב טעם, בכשרונותיך המעולים. וחבל שהנך מדשדש בביצה עכורה זו (אם אתה באמת מעוניין לשנות דברים נפיצים, בקש זאת מא' ממפעילי המערכת או שתשאל את חברי הועדה הרוחנית). ובנוגע למה שכתבת, ה"חרטה על העבר" נוגעת פחות מאשר ה"קבלה על העתיד", בברכת הצלחה רבה, ושבוע טוב ומבורך, משיח נאו! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:30, ג' בכסלו, ה'תשע"ז ''(3 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::טענתך השניה אינה נכונה. ברור ופשוט שקובץ המלקט מענות של הרבי בנידון יכול לשמש כמקור אנציקלופדי, אלא א"כ תוכיח אחרת. אם אתה דווקא מעוניין בעדות נוספת, תמצא אותה בבלוג של רי"מ על לייבל. אגב, לדבריך ש"נחמן אמר" ודאי שאין כל מקור אנציקלופדי.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 23:40, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::::עדות מוכחשת הכוונה היא - שהוא אומר שהוא לא עשה משהו כי אמרו לו שלא לעשות, ובפועל הוא כן עשה! את הדברים האלו אני מכיר לפני שנגבת את החלב מהשפתיים. ולגבי נחמן, יש ערך בעדותו, ובפרט שמשום מה אוירכמן לא הלך לשאול אותו (אולי תעשה הפסקה נוספת, להתקשר לדובי..) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:44, ג' בכסלו, ה'תשע"ז ''(3 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::::תביא ראיה לכך שהוא עשה.
::::::::שוב אמליץ לך אישית לעיין בערך "דמגוגיה" שבויקיפדיה. לא אתייחס למשפט השני (והרביעי) שלך. מנין לך שהוא לא שאל את נחמן? לי אין מושג. בכל מקרה זה לא נוגע לדברי, שאין לך שום מקור אנציקלופדי לכך (ובינינו, גם לא תמצא).--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 23:51, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
::::::::

==בערך [[פה]]==
מדוע מחקת קישור לערך [[ה' מוצאות הפה]]?? [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 20:12, 9 בנובמבר 2016 (UTC)
:כי הוא לא קיים. כשתכתוב אותו, תקשר אליו. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 22:27, 9 בנובמבר 2016 (UTC)
::ומי אמר שאסור לקשר לערך שאין עליו עדיין ערך, הרי ככל שירבו הערכים האדומים כן ירבה הסיכוי שייכתב עליו ערך, והרי ערך זה של ה' מוצאות הפה ללא ספק ראוי שיהי עליו ערך... (רק לאחרונה שאל מישהו איזה ערכים בחסידות לא קיימים אם בתוככי הערכים יציינו הכותבים איזה ערכים חסרים יש סיכוי גדול יותר שירבו הערכים.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:34, 9 בנובמבר 2016 (UTC)
:::יש הבדל בין לקשר בתוך הערך, לבין לקשר ב"ראו עוד". וק"ל. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 22:44, 9 בנובמבר 2016 (UTC)
::::ומהו?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:05, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::שראו עוד זה הוראה שלך לראות במקום זה, ואם הוא לא קיים, אז זוהי הוראת שוא. אבל אם אתה כותב את הטקסט בין כה, ואתה שם קישור לערך שעתיד (בתקווה) להיכתב, זה מודיע שזהו נושא השווה ערך.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 12:13, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::::הנחה, אלו הם אכן הכללים, כמו שכותב המאור "כתית". '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 14:34, 10 בנובמבר 2016 (UTC)

== ברית בין הבתרים ==

כל הכבוד!

אל תשכח את [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=84 השיחה הזאת]. בהצלחה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 01:16, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
:התכוונתי לקצת יותר מזה, היינו, קצת הסבר ע"פ נקודת השיחה: "הרבי מבאר את הסיבה לכך שבברית בין הבתרים - שהיתה זמן של התגלות אהבתו של ה' לאברהם - דוקא אז בישר לו על גלות בניו: כיון שלאמתו של דבר, בפנימיותה של הגלות ישנה כוונה להביא את הגאולה ולהגיע לדרגה נעלית יותר" וכד'... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:04, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
::ואגב, מחכה להערות [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/מילת אברהם אבינו|כאן]], כמובן. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:04, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
:::אולי כדאי שתוסיף אתה, אני באמצע לעשות בלאגן בדברים אחרים... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 03:06, 11 בנובמבר 2016 (UTC)
::::כל הכבוד, קדימה בלגן... אבל על ההערות לא מוותר! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:12, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
:::::התכוונתי להוספה ב[[ברית בין הבתרים]] • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 03:17, י' בחשוון, ה'תשע"ז ''(11 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::הוספתי, ועכשיו תור ההערות שלך. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:22, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

== פרשיות השבוע ==

לאחר הייבוא המוצלח של [[תבנית:סוגיה]], חשבתי אולי תייבא גם את תבנית פרשת השבוע. זה עושה את הערך פי כמה יותר יפה. לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:48, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
:ועוד משהו: האם אפשר להרחיב מעט את [[תבנית:סוגיה]]? ניסיתי ולא הצלחתי. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:23, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
::מה ניסית לעשות? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 04:30, י' בחשוון, ה'תשע"ז ''(11 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 04:30, 11 בנובמבר 2016 (UTC)
:::להרחיב את התבנית בכמה מילימטרים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:33, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
{{בוצע|}} • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:08, י' בחשוון, ה'תשע"ז ''(11 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== כבודו בארה"ק? ==
איזו זכות לשמוע... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:47, 12 בנובמבר 2016 (UTC)
:{{קריצה|}} עד [[כינוס השלוחים העולמי]]...• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:03, י"א בחשוון, ה'תשע"ז ''(12 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

מה נשמע הרב כתית?
תן לי איזה רעיון לעבודה על משהו בחב"דפדיה, עיתותי בידי..--[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]]  •  [[שיחת משתמש:משה מ.|א חסידישע פארבריינגען]] 09:35, 13 בנובמבר 2016 (UTC)
:באיזה תחום אתה מתעניין? אולי ערך [[מסעות אברהם אבינו]] או [[נסיונות אברהם אבינו]], או סתם [[אברהם אבינו]] - לכתוב שם את קורות חייו הכתובים בתורה ובמדרשים, נולד באור כשדים, שם אמו אמתלאי בת כרנבו וכו' כולל הנסיונות (שאח"כ יעבור לערך בפ"ע) והמסעות (כנ"ל). מה דעתך? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:54, י"ב בחשוון, ה'תשע"ז ''(13 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

נשמע מעניין..--[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]]  •  [[שיחת משתמש:משה מ.|א חסידישע פארבריינגען]] 10:16, 13 בנובמבר 2016 (UTC)

== לשכתב ==

לכאורה לאחר עריכתי האחרונה הבעיה סודרה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 10:58, 14 בנובמבר 2016 (UTC)
:ממש לא• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 10:59, י"ג בחשוון, ה'תשע"ז ''(14 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::כעת זה סודר • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:10, י"ג בחשוון, ה'תשע"ז ''(14 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== קטגוריות ==
לא הבנתי מה יש לך נגד קטגוריות, מילא לעדכן לסדר וכו, אבל למה למחוק, ברור שככל שיש יותר קטגוריות (ומסודרות) הערכים מסודרים יותר, למה למחוק??--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:18, 17 בנובמבר 2016 (UTC)
:אין לי שום דבר נגד קטגוריות נצרכות, אבל קטגוריה של "מבשרי אחזה", ו"גוף האדם", ששתיהן מכילות את אותם ערכים, לדעתי מיותרת. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:04, ט"ז בחשוון, ה'תשע"ז ''(17 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::ומה עם סדר השתלשלות?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:17, 17 בנובמבר 2016 (UTC)
:::יש קטגוריה עם כל העניינים של עולמות, אורות וכלים צמצום וכו', ולפתוח קטגוריית אב לזה במקום אחר ולקחת חלקים זה מיותר לדעתי. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:09, ט"ז בחשוון, ה'תשע"ז ''(17 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::עד כה לא היתה קטגוריה שכוללת את כל סדר השתלשלות. עולמות - לא כולל מה שלמעלה מעולמות, כנ"ל אורות וכלים, כנ"ל צמצום. אפשר שבתוך קטגוריה סדר השתלשלות יהיו הקטגוריות הנ"ל. אנא הגב. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 23:58, 23 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::יש משהו במה שאתה אומר. אבל איך שעשית זאת זה לא היה במקום (במחילת כת"ר..). מלבד זאת שזאת תהיה לך סתם עבודה כפולה.. אנסה לראות מה אפשר לעשות • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 04:09, כ"ג בחשוון, ה'תשע"ז ''(24 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== חי וקיים? ==

אתה ממשיך לפעול פה כסדר, או שקצת קשה לאחרונה? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:12, ב' בכסלו ה'תשע"ז
: משתדל, אם כי ההכנות ל[[נסיעה לרבי]] תופסות יותר מקום... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:16, ב' בכסלו, ה'תשע"ז ''(2 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח/ארכיון 1

2016-12-03T23:50:45Z

5778: /* יחסו של הרבי לפירסום זהותו כמשיח */

המשימה עוד ארוכה....
לכאורה היה זה צריך להיות הערך הראשון בחב"פדיה ולא ה-5000.....
בכל מקרה, עם עוד מאמץ הערך יהיה מקיף, בעז"ה, את כל הנושא, ואז יצטרך לעבור עריכה אינצקלופדית ע"מ שיהיה שווה ערך לערך מומלץ.--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 08:55, 2 ביוני 2013 (UTC)

הערה ראשונה; הפתיח צריך להיות, לענ"ד, מנוסח אחרת. לא באתי אלא להאיר, ויישר כוח על העבודה! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בסיוון ה'תשע"ג 10:01, 2 ביוני 2013 (UTC)

==מבית דוד==
ע"פ מה שהוספתי אודות בן אחר בן, צריך להוסיף זאת בערכים על נח אלטשולר, הלל יחיאל אלטשולר, הצמח צדק, יעמוד מלך ועוד.--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 20:46, 2 ביוני 2013 (UTC)
:א. לא נהוג לערוך ארגז חול פרטי של משתמש אחר ב. והוא עיקר לא הצלחתי להבין מהו הקישור הנ"ל?--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:58, 6 ביוני 2013 (UTC)

== הגדרה הלכתית ==

בפיסקה על ההגדרה ההלכתית צ"ל לפענ"ד מתחילה משיחת הרבי (שמות תשנ"ב) שישנו בחזקת משיח, ואח"כ איזכור של הפס"ד בנושא. (להדגיש שיש כאן גדר '''הלכתי''' יתר על משיח שבכל דור. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

::חשוב להדגיש: גם פרט זה שאנו מאמינים ברבי כמלך המשיח 'מצד גדרו ההלכתי', יש בזה מצד דברי הרמב"ם נטו, ויש בזה מצד עדות הרבי על עצמו שיש כבר "חזקת משיח".
כלומר, לא רק שיש את הפן ההלכתי ויש את הפן של האמונה בדברי הרבי, אלא גם בהלכתי עצמו, ובחזקת משיח עצמו יש את הפן של החזקת משיח מצד זה שהרבי אמר. וד"ל.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 18:53, 11 באוגוסט 2015 (UTC)

== לתשומת לבך ==

הערה 10 אצלך פגומה, התיקון נעשה ע"י כתיבת 1= בתחילת ההערה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:47, 13 ביוני 2013 (UTC)

== שם הערך ==

אני מציע ששם הערך יהיה '''הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח'''.

בנוסף, ללא תלות בקבלתה של הצעתי הראשונה, אני מציע שהפתיח יהיה קצת יותר אנציקלופדי ומכובד. זה לא מתאים להתייחס לאמונה ברבי מלך המשיח כמשהו ש'נתפס על ידי חסידי חב"ד ורבים'. למרות שאנחנו צריכים להתנסח בשפה אנציקלופדית ו'ניטרלית'.

'''הרבי מליובאוויטש''' מוגדר '''כמלך המשיח''' העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתמוז ה'תשע"ג 14:09, 19 ביוני 2013 (UTC)
:מסכים לגמרי. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:33, 19 ביוני 2013 (UTC)

::למרות שאין עיתותי בידי לשפר את הנוסח יותר, אומר שעדיין אינו מושלם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשע"ג 21:06, 19 ביוני 2013 (UTC)

== תמונה ראשית לערך ==

נראה לי פשוט שצריך לתחילת הערך תמונה יפה ומלכותית של הרבי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע"ג • 00:18, 28 ביוני 2013 (UTC)

==עד כאן מדף השיחה של הטיוטה: מכאן והלאה של הערך עצמו==
פותחין בברכה על הערך המושקע והנפלא.

רק הערה קצרה: הכותרות שתחת התמונות מתאימות יותר לכתבה עיתונאית מאשר לערך, והיה מקום לסדר זאת. כמו כן, כדאי לכתוב בלשון יותר מדוייקת. ('אפשר לפרסם זאת', למשל, הרי לא היה באופן גורף לחלוטין. ואגב, למען ההגינות, וגם כדי למנוע חילול ה', מוכחרים לציין שגם בשתנ"ג היו תשובות אחרות!).

ועוד נוספת: איני חושב שראוי לשלב במלחמות ה', שבהגדרת ההלכתית היא מול רשעים, את המלחמות הרוחניות על שלושת השלמויות. שמתאימות יותר ל'יכוף כל ישראל'. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:אתה מוזמן לערוך. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 03:17, 7 ביולי 2013 (UTC)

== וואו!!! ערך מדהים! ==
'''ברכות!''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 01:53, 7 ביולי 2013 (UTC)

== להריץ להמלצה ==
קריאה נרגשת לכלל העורכים - לעבור ביסודיות ובקפדנות יתירה על הערך, הלשון, הסגנון והעריכה - לתת הערות, לתקן, להרחיב ולהשמיט - ולהריץ לקראת המלצת הערך!! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 01:53, 7 ביולי 2013 (UTC)

== האמונה אחרי ג' תמוז ==

הפסקה ממש קצרה ולא ממצת. הייתי אומר מגוחכת. אדם שקורא מבחוץ לא במהרה ישתכנע. אתם צריכים להביא את כל הצדדים, עכ"פ אזכור של הדעות הנוספות, ומה שבטוח להרחיב יותר על המצב אחרי ג' תמוז. גם המלים שם לא משהו.

אשריכם ישראל! {{אלמ}}
:תודה על הביקורת הבונה. --[[מיוחד:תרומות/199.203.84.152|199.203.84.152]] 13:31, 25 באוגוסט 2013 (UTC)
::כמובן, שאם תואיל להצטרף למיזם ולשפר את הערך בעצמך, הכל יודו לך... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באלול ה'תשע"ג 13:38, 25 באוגוסט 2013 (UTC)

== ערך מומלץ באינפו ==

יש"כ עצום על העלאת הכתבה לאינפו, אך בדא עקא, ששם נאמר שזהו ערך מומלץ.. ואין...• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 03:17, 26 באוגוסט 2013 (UTC)
:מצטרף ליש"כ. הוא ממולץ לקריאה, אך אכן עדיין לא מומלץ במובן החב"דפדי/אנציקלופדי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באלול ה'תשע"ג 18:18, 26 באוגוסט 2013 (UTC)

== אודות הפסק דין ==

אולי כדאי לשנות מ"ע"י רבני חבד ורבנים נוספים" ל"רבנים חשובים / גדולים מכל העולם" {{אלמ}}
:תודה על ההצעה, אך זה לא אנציקלופדי לכתוב רבנים 'חשובים' או 'גדולים'. מי קובע בדיוק מי חשוב או גדול. אולי כדאי לכתוב, "רבני חב"ד, אדמו"רים, רבני ערים, ראשי ישיבות ורבנים מפורסמים אחרים" על ידי פירוט תפקידם של החותמים, מובן שמדובר ברבנים משמעותיים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באלול ה'תשע"ג 18:20, 26 באוגוסט 2013 (UTC)

== ההתנגדות לפרסום ==

משום מה, וכנראה בכוונה הושמטה ההתנגדות לפרסום, אבל לכאורה צריך למצוא איפה להכניס קישור זה
{{קישור חבד אינפו|85086|הרב שפירא נשאל: האם העיסוק במשיח מרחק מחסידות?||{{תע|12/09/2014}}}}
בהצלחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:36, 9 בדצמבר 2014 (UTC)
:להתנגדות מבחוץ? או של הרבי?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:16, 15 בינואר 2015 (UTC)

==ציטוט מטעה==
{{ציטוט|תוכן="במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: "דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה"[11]. ואף הודיע[12] שכבר ישנו מלך שהוא בחזקת משיח. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה[13]. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי".}}
יש פה עירבוב של שתי עניינים זמן התקופה "דור האחרון..והראשון.." ועל זה ציווי הפרסום הנבואה. ועוד עניין שלכאורה אינו שייך לפיסקה זו שישנו בחזקת משיח (וגם על זה יש לערר בפירושו)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:14, 15 בינואר 2015 (UTC)

==פסקים נוספים==
מה המקור להוספה של הפסק השני במוצאי שבועות ולמה אין צילום של פסק זה? מישהו יודע היכן יש את הפסק שהוקרא בי"א ניסן נ"ב? מי הם הרבנים שרצו לשנות את הפסק וחתמו עליו במוצאי שבועות? יש כאן מידע קצת מעורפל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:58, 21 בינואר 2015 (UTC)

== הערות כלליות ==

א. מעולם לא הבנתי איך ניתן לפסוק שהרבי משיח ע"פ הלכה, כאשר הסימן '''ויכוף כל ישראל''' מעולם לא התקיים ברבי.

הרבי בעצמו מסביר ש'ויכוף' הכוונה כפשוטו (ראה שיחות: ש"פ חו"ב תשט"ו, ו' תשרי תשכ"ז, בראשית תשכ"ט ועוד). גם 'כל ישראל' הכוונה לפחות רוב (ראה יחידות לרב גוטניק סיון תשכ"ז (נדפס ב'צדי"ק למלך' ו'), שיחת י"ב תמוז תשכ"ז ועוד) - ממש לא כמו שמסביר הרב וולפא שי' בספריו. מצב זה, עדיין אינו קיים כרגע.

ואכן, הפס"ד אותו הרבי קיבל הוא - ל' ניסן תנש"א, שאז פסקו שהגיע הזמן שהרבי יתגלה כמלך המשיח. לא מוזכר שם שום מילה על כך שהגדר ההלכתי של 'חזקת משיח' כבר חל. ואילו הפס"ד מחג השבועות, שבו כן הוזכר העניין הנ"ל - לא זכה לשום התייחסות מהרבי! [מלבד מה שהורה פעם אחת - מבין כל השאלות - לנסוע למז'יבוז' ושם להקריא את הפס"ד, אך אין כאן התייחסות לתוכן הפס"ד עצמו].

גם בשיחת ש"פ משפטים תשנ"ב שהרבי אומר שהפס"ד של הרבנים החל לפעול, אין כל הכרח שהכוונה לפס"ד של חה"ש ולא לפס"ד מל' ניסן שהגיע זמן הגאולה (שבו) "יעמוד מלך" וכו' ועד להמעמד ומצב דהרי זה משיח ודאי.

- והדבר היחידי שעדיין צ"ע הוא שיחת ש"פ שמות תשנ"ב, שגם בה ניתן לבאר, עכ"פ בדוחק, ואכ"מ.

לדעתי כל הערך צריך להיות בנוי אחרת לגמרי, בלי קשר בכלל לסימני הרמב"ם, אלא (כפי שכתב ר' יואל שי' בהערתו הידועה - קובץ משיח וגאולה ב') שחסידות ומשיח היינו הך וכו'.

ב. בנוגע לפירסום והחתמות, יש מידע רב שאינו מוזכר פה כלל, וחבל. תמיד אמרו ש'חב"דפדיה' זה אתר אובייקטיבי, אז למה להתעלם מעובדות?...

אולי בהמשך כשיהיו עיתותיי בידי אנסה להעלות לכאן חלק ממידע זה.

יישר כח בכל אופן על כל העבודה הנפלאה. {{אנונימי}}
:א. "ויכוף" מתפרש בפשטות כמו ההמשך "וילחום", שהוא עוסק בעניין. ולא שהוא אכן סיים לכוף. וכפי שמוכח מהמשך דברי הרמב"ם "אם עשה והצליח הרי זה משיח ודאי". משמע שהוא בחזקת משיח כבר בזמן שעוסק בעניינים הנ"ל (לכוף, ולהלחם) גם טרם שהצליח בהם בשלימות.
:ב. נשמח מאוד, כפשוט. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 19:03, 4 באוגוסט 2015 (UTC)

שיקראו את כל מה שמנחם ברוד כתב בcol על ההתנגדות העצומה של הרבי על פרסום זהותו של שיח ואח"כ ידברו האישור להדפיס את הספר היה רק בהשמטת החלקים המתיחסים או אפי' מרמזים על הרבי כמלך המשיח ה' ישמרנו מכל המעוותים למיניהם

א. שייע החסיד, האם בדקת את השיחות שציינתי לפני שחזרת כתוכי על עיוותי-וולפא? את כל מה שכתבת אני מכיר בע"פ.

ב. חושבני שאם תרצה, תוכל להשיג בקלות... כדי להקל עליך אני ירשום פה ליקוט חלקי של כמה עובדות, רק מהשנים תנש"א-תשנ"ג, ואני בטוח שמקורות תוכל להשיג לבד:

1. בפסח תנש"א כתב ר' דוד נחשון על תכניתו לפרסם בכל העולם שהרבי הוא מלך המשיח. התגובה מהרבי כללה שלוש מילים: '''כפשוט מופרך לגמרי'''. [אגב, בעקבות זה, כאשר הציעו בכינוס שנערך בל' ניסן תנש"א בבית מנחם לפרסם שהרבי הוא מה"מ, נזעק הרד"נ נגד העניין ונפנף במענה הנ"ל].

2. בכל מכתבי הרד"נ לרבי אודות קבלת המלכות, הוא מדגיש "כמובן שהנ"ל בתוך חב"ד בלבד ולא לפירסום", "בלי רעש" וכיו"ב. '''רק על זה''' הוא קיבל מענות חיוביים ומעודדים מהרבי (צילומי המכתבים נדפסו גם בימי בשורה).

3. כשהציע עורך כחב"ד לרבי להכניס מאמר של ר' יואל אודות כך שכל חסיד מאמין שהרבי בדורו הוא מלך המשיח וכו' וכו'. את התגובה קיבל בט"ז אייר תנש"א: "באם קס"ד לפרסם מעין דמעין דהנ"ל - קדימה שיסגור המכ"ע לגמרי".

4. כשהכניס הר' וולפא את ספרו 'יחי המלך' בתחילת חשון תשנ"ב, קיבל תגובה: "באם ישמיט - לדעת ידידים מבינים - הקטעים שעלולים לרחק אחדים מאחב"י - כדאי. אזעה"צ".

רק לאחר שהשמיט מהספר כל איזכור או רמז לכך שהרבי הוא מלך המשיח, קיבל תשובה "להחליפו במכורך", כבפנים. [כך שהשינוי '''היחיד''' מתשמ"ה הוא - עצם האפשרות שחב"ד ידפיסו ספר בנושא משיח, אך לא בעניין הפירסום שהרבי הוא המשיח].

5. כשהנ"ל הכניס לרבי את הקונטרס 'קבלת פני משיח צדקנו', שבו נרמז שהרבי הוא המשיח, קיבל תשובה חריפה ביותר, בי"ג אדר תשנ"ב (שבועיים לפני ז"ך אדר, וזו התשובה האחרונה בנושא לפני כ"ז אדר - ככל הידוע לנו): "'''מהיר.''' מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחקים בנ"י מחסידות - היפך הפצת המעיינות חוצה. אזעה"צ".

6. לאחר פירסום המודעות של ר' איצ'ה שפרינגר בטבת תשנ"ג, נתן הרחי"ק לרבי נוסח של מודעה בשם אגו"ח העולמית (שאגב, הרב חודקוב ע"ה היה מדוחפי המהלך וחתם על המודעה וכו'), שכל פירסום שהוא שאינו בשם אגו"ח - אינו משקף את דעתה הרשמית של חב"ד, והוא על אחריות המפרסם בלבד. הרבי הגיה את המודעה ואישר לפרסמה כלשונה (עובדה אותה התמימים לא ידעו וחתמו נגד חברי אגו"ח בקול רעש גדול, כמפורסם). [רמזים לזה תוכל למצוא במכתבו של ג'ימי גוראריה המתפרסם בימי בשורה, כמובן שעורך הספר לא טרח לפענח את המכתב המפליל כך שתצטרך לאמץ אץ עיניך ולקרוא בין השורות כדי שתוכל להבין בערך מה הלך שם].

אין כאן המקום לבנות את כל האידיאולוגיה כיצד זה לא סותר למענות אחרים, סאטעלייט לעיני מצלמות, ההתבטאויות בשיחות וכו'. רק רציתי שחב"דפדיה כאתר אובייקטיבי יביאו את כל העובדות.

יישר כח. --[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:00, 9 באוגוסט 2015 (UTC)
:5778 שלום
* ראשית, קשה לי להאמין שנוכל ללבן נושא זה רחב זה שנידון עד היום כה במדיום המוגבל של חב"דפדיה.
* יתירה מזו חב"דפדיה לא נועדה לכך, הן מבחינה עניינית שתפקידה הוא הנגשת ידע ולא פלטפורמת דיונים, והן מבחינה טכנית שהיא לא בנויה כפלטפורמה נוחה לדיונים.
* ברור שזוהי מחלוקת רצינית, ובכל צד מצויים, רבנים, מורי הוראה, משפיעים וכו' יודעי היסטוריה וכו'. כך שלא סביר שמישהו מאיתנו ישנה את דעתו בשל הנ"ל.
* כולנו מסכימים שחב"דפדיה צריכה להיות אתר אובייקטיבי, אבל גם אובייקטיביות בסופו של דבר נתונה לפרשנות. כמו שבחב"דפדיה ברור שהתורה אמת והיא נכתבת בצורה אובייקטיבית בהתאם לאמת זו, כך להבדיל בויקיפדיה האובייקיטביות אחרת... כך גם בעניינו חב"דפדיה צריכה להיות אובייקטיבית בכך שתשציג כל מידע ומקור מבוסס, יחד עם זאת חב"דפדיה נכתבת מתוך נקודת הנחה בסיסית שהרבי הוא נשיא הדור המשיח שבדור והוא חי וקיים, הנושא הזה לא נתון לדיון. מה שכן נתון לדיון ואכן צריך שיפור, הוא הצגת העמדות השונות בנושא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשע"ה 21:12, 10 באוגוסט 2015 (UTC)

::שייע שי', אני מסכים עם רוב דבריך, ודווקא לכן אני חוזר שוב על דברי: שתי הנקודות שציינתי (עצם הפסיקה, והפירסום) מוצגות כאן כעובדה, וחלק מהעובדות - מושמטות. על כן בקשתי שתכניס את הנ"ל לתוך הערך בצורה מסודרת.

::אם אתה צריך מקורות, לחלק ציינתי, אם תצטרך עוד - אשמח להיות לעזר. בהצלחה, משיח נאו!
==הרב וולפא==
:::לשייע, אם תעיין במקור שציינתי, תגלה להפתעתך שהתשובה הנ"ל היא התשובה האחרונה, ככל הידוע, לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב, והיא ניתנה בי"ג אד"ר תשנ"ב. האם זה לא מספיק "נו"נים" בשבילך? או שזה אולי לא הנו"נים שאתה מכיר?...

עפ"ז שיניתי בפנים הערך, ואשמח לתגובתך.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:05, 29 באוגוסט 2015 (UTC)
::::ראשית הצדק איתך. המענה המדובר אכן בתשנ"ב. אך בערך עצמו מובאות מענות לוולפא בתשנ"א ובתשנ"ג, שסותרות לכאורה את המענה שליפקין מביא. אני חושב שיש להביא מקור נוסף או קדום יותר כדי שנוכל להכניס את העניין. ואם אכן נקבל מקור אמין יותר, אז יש להכניס את המענה בצורה נורמלית יותר ואפילו מרכזית יותר. כרגע זה מופיע בהערת שוליים מתפלפלת בתגובה להסבר לא מחייב. וזה ממש לא מקומו של מענה של הרבי.

בכל אופן, המקובל בערכים, ובמיוחד כאלו שהם רגישים יותר, שלא משנים אותם לפני שמוצה הדיון, לכן ראשית יש לשחזר למצב הראשוני, ולשנות את הערך לאחר הגעה להסכמה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באלול ה'תשע"ה 21:27, 30 באוגוסט 2015 (UTC)

:::::אוי, באמת, מה לא ברור? ציינתי מקור (מהספר 'הניסיון האחרון'). אתה צריך שאני יצטט בשביל שתאמין לי? מי מדבר על ליפקין? וולפא בעצמו מספר את זה! הפעם באמת הצלחת להרגיז אותי:-)

:::::אתה יודע מה,תכתוב את הערך איך שנראה לך (אדרבה, אני ישמח שזה לא יופיע רק בהערת שוליים. כל מה שביקשתי זה שעוד לפני שעורכים את כל המענות בטבלה מסודרת, מורידים את ההסבר המשונה הזה, שברור שהוא לא נכון. איש אינו מתעלם מהמענות החיוביים, חבל שהמענות השליליים נעלמים כאן, כנ"ל.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 17:57, 5 בספטמבר 2015 (UTC)

== פסק דין ==

העברתי את כל החומר על הפסק דין למקומו בערך [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], עם הגהות והוספות. כעת יש לכאורה למחוק את הנכתב כאן ולשכתב בקיצור נמרץ, עם הפניה לערך מורחב (ולכאורה כן צריך להיות בעוד נושאים, שצריכים להכתב כאן בקיצור ולהפנות לערך מורחב, לנוחות הקורא). מה דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:04, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== הערה 25 ==

בהערה מובאת הגמ' אודות רבינו הק' וכו' ולכאורה אינו ראיה כלל, ואינו שייך לערך זה כלל, שהרי מדבר אודות המצב של ראוי להיות משיח (שעוד בזמן הגלות יש בהם עניין המלוכה ולא עניין המלוכה כפי שהיא אצל מלך המשיח בהיותו בחזקת משיח - "יעמוד מלך", כפשוט).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:54, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:אכן חזקת משיח הוא עוד בזמן הגלות, עכ"פ לפי הידוע לי. אם ידוע לך על מקור אחר שהגאולה הגיעה כבר ומלכותו של הרבי בכל משלה כפשוטו - אשמח אם תציינו. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 18:31, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(10 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::לא הבנתי כלל מה אתה עונה לי, אני לא אמרתי ולא הגדרתי כלל את מלכותו של הרבי, טענתי שהיות ואחד מסימני משיח בהגדרת בחזקת משיח הוא שיהיה "יעמוד מלך" בעוד שמלכותם של רבינו הקדוש וכו' בזמן הגלות אינו העניין של יעמוד מלך אלא "עניין המלכות".--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:58, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:::[[משתמש:ד. שטרן]] אולי כאן מתחילים הבעיות? אתה חולק עלי? למה לא הגבת?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:24, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
::::אולי אכן לא התנסחתי בבירור: ככל הידוע לי, לחזקת משיח אין '''דין מלך''', אלא "ענין המלכות". מטענתך הבנתי שאתה סובר שמשיח הוא מלך כפשוטו תיכף עם עמידתו. ועל כך שאלתי מהו המקור לדבריך. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:04, ט"ו באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(19 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::האמת שתקנתי את הערך ורק עכשיו הבחנתי שהגבת לי, הענין הוא כך אכן בחלק כג כותב הרבי שע"כ לא יהיה לו "דין מלך" שהרי לא יהיה על פי סנהדרין ונביא, אולם במקומות רבים משמע הפוך (לבד זאת שמצויין למקור הראשון בחלק ח - שהוא גם ממכתב הרבי שכנראה יותר מדוייק - ששם הניסוח שונה ולא שלא יהיה לו דין מלך) 1. בכ"מ מבואר שיעמוד מלך הוא חלק משלשת השלבים של "שלשה מצות נצטוו ישראל.. למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה ובזה מבאר הרבי את סדר הדברים. 2. לשון הרמב"ם "יעמוד מלך" ובלשון הרמב"ם שהיא צחה וברורה. 3. ההשוואה לבן כוזיבא שעליו כותב הרמב"ם (איני זוכר עתה כמדומני בהלכות תענית) שהוא היה "מלך גדול" (!) ועוד. ואכן דווקא מהלשון בסוף יש לתרץ שמלכותו של מלך המשיח היא כמלכותו של בן כוזיבא שלא נמשח וללא סנהדרין ולמרות זאת היה מלך, כידוע שנהג במנהגי מלך עד שצרו אפילו מטבעות שלו (כעין זה מובא בלקו"ש אודות מלכות חשמונאי, ודא"ג בזה מבואר גם למה צריך לקבל מלכותו ואכ"מ). ובפשטות הניסוח בחלק כג יש לפרש שיחסר לו בדיני המלוכה היות ולא יהיה על פי בי"ד וכו' אבל הגדרתו כמלך זה בודאי יהיה לו ושם זה יחול עליו מצד הנהגתו בפועל כמלך וללא זה חסר בכל המציאות שלו. וראה בהערה 94 בדבר מלכות תולדות שמכל זה מובן שיש בזה 3 שלבים 1. מציאות הקיימת '''ל'''מלכות והוא בזמן הגלות ממש כרבנו הקדוש 2.יעמוד מלך - הנהגת מלכות בפועל למרות שאינו על כל ישראל ואינו על ידי נביא משיחה וכו' 3. מלך ממש - על פי נביא ומשיחה, כמבוא בלקו"ש (איני זוכר עתה מקומו שלאחר זמן יהיה גם זה)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:04, 25 באוגוסט 2016 (UTC)

== לא יכולתי להתאפק... ==

על אף הצהרתי ב[[משתמש:שף ויתיב|דף המשתמש שלי]] שלא אתייחס לערכים כגון זה, לא יכולתי להתאפק מלציין משהו שאמורים להסכים עליו כולם החל מ[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע]] וכלה ב-[[משתמש:5778|5778]], והוא:

'''ערך זה הינו שטחי להחריד'''!!!! תגידו מה? הרבי משיח מכיון שהוא כפה או לא כפה את כל ישראל? מדוע לא מובא כאן מאומה אודות [[יחידה הכללית]] שפירוש המילה רבי זה משיח? מדוע אתם תופסים הכל בחיצוניות?
'''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''

:כתבתי על כך מזמן במקומות שונים באתר, ואתה מוזמן לשנות זאת.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:04, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

‏::תודה על ההצעה, כשכתבתי את דבריי הערך היה נעול, ומאז שהוא נפתח אני מנוע לצערי מלערוך דברים רציניים כגון דא מפאת מחסור חריף במחשב (כל תלונותיי אני נאלץ לכתוב ממכשיר ‏C2‏). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:09, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

== יחסו של הרבי לפירסום זהותו כמשיח ==

התחלתי להעלות את העובדות (שפורסמו לאחרונה), אך הצלחתי להגיע רק עד לשנת תנש"א. שם מופיע משפט מפתח הקובע כי המענה לרב זמרוני שי' ציק הינו חיובי (וזיופו מוכח מתוכו: הרבי אומר לו להתנהג ע"פ מה שמדובר בהתוועדות (ששם, כמובן, '''לא''' הוזכר דבר על פירסום זהות המשיח, אלא פירסום בשורת הגאולה), ולא להעלות רעיונות אישיים. כך שמעתי ממנו בעצמו), ומאז היו כמה וכמה מענות חיוביים.

כמובן, שאי אפשר בהמשך ישיר לכך להוסיף רשימת מענות שליליים...

לאידך, אינני רוצה לשנות משפטים כאלו מבלי לשמוע את דעתם של שאר העורכים. באם במשך תקופה לא תהיה תגובה - אכתוב את הקטע מחדש ע"פ העובדות.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:03, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

:אגב, את ה"אישור" שניתן לרב גרינבלט מארגנטינה לתרגם פרקים מ"יחי המלך המשיח", מכחיש הוא בעצמו, וכל הרוצה מוזמן לשאול אותו על כך. אי אפשר לכתוב זאת בערך, גם אם הדבר הופיע (בטעות) ביומני אותה תקופה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:50, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::לצערנו נוצר מצב שיומני התקופה יותר אמינים מאשר האדם עצמו. ואין המקום להאריך בדבר המצער. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:08, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::אכן, לא נאריך בדבר המצער. אך כאשר האיש עצמו מסביר מדוע התפרסם כך אז ב-770 (שלחצו עליו לשאול את הרבי, אז הוא הכניס סעיף כזה בין כל המכתב כדי להוכיח לכולם שיקבל עתה תשובה שלילית, וכשריל"ג נתן לו תשובה אמר שע"ז הגיב הרבי בחיוב, וכשהוא תמה - הייתכן, אמר הריל"ג שאכן אינו זוכר זאת בוודאות... ובזה באמת אין להאריך). מבחינה אנציקלופדית טהורה - האדם הוא האמין ביותר, בא לא נכניס לכאן סיפורים מלוכלכים.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 13:26, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::::באנציקלופדיה, דברים מודפסים אמינים יותר מעדויות אנונימיות.
::::ואם כבר, אנא התחשב בעדויות אודות אופן הוראת הרבי לאברהם פריז (שהם אכן מודפסות). -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:30, ה' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז ''(6 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
{{שבירה}}הסבר עריכותיי (בנוסף לתיקוני לשון רבים וכד'): רבים מה'עובדות' כביכול בנושא, שהתפרסמו בהזדמנויות שונות ובבמות שונות (בעיקר בלקט מגמתי ומגוחך בנושא, שנדפס ע"י ידידיו של ידידנו {{א|5778}}) - לוקות בקשר מקרי עד מקרי בהחלט עם המציאות, וכל אחד שרק יכל המציא איזה סיפור על מנת להוכיח את ה'השקפה'. דוגמאות בולטות לכך, הם דוקא נושאים שהוזכרו בדיון זה:

(א) הרבי נותן מענה חיובי לשליח, המענה מתפרסם בשעתו; '''לאחר 20 שנה''' מתפרסם בבימה אנונימית "בכינוס השלוחים האחרון שאל א' התמימים [-שהוא כותב הלקט ד"א, שלא טרח לציין שהוא הוא התמים-הלא-תמים. קא"מ] את אותו שליח" והשליח חשף שבאמת המענה לא הסתדר לו, ולכן שאל שוב את המזכיר, ואז המזכיר "התלבט אם היה אישור"... אם זה לא חוכא ואטלולא, מה כן...

(ב) דוגמא נוספת הקשורה לנושאים שהוזכרו, היא ספרים שהודפסו בנ"ג-נ"ד, ע"י מו"ל ששמו נזכר כאן לאחרונה. לאחר ג' תמוז הודפסו ספרים אלו שוב ללא כל שינוי, אפילו ללא שינוי התאריך (כביכול היא אותה מהדורה), '''ובשינוי אחד קטן''': השמטת התואר "מלך המשיח" משמו של אד"ש... כך שכל מי שאינו בקיא בעובדות אמור להתבלבל ולחשוב כאילו להד"מ כו', ורק "ביבליוגרפים מומחים" יכולים להשוות בין שני העותקים מ"אותה המהדורה".

אינני רוצה להאריך בדבר המצער (ומה גם שהשתמטתי מאז ומעולם מעריכות הנגועות בפוליטיקה, רק שנדרשתי לכך בעקבות משתמש הפוך - שהשתמט מכל עריכה '''שאינה''' נוגעת בפוליטיקה...). אבל לפועל, אעמוד על המשמר - שכל סיפור מגמתי שייכנס ע"י עורכים מגמתיים, יושמט (דהיינו, סיפורים "מפי" פלוני ו"בשם" אלמוני שאינם מצולמים וכד'). ואם מישהו חושב שרוח האנציקלופדיה אינה מתאימה לו, ייכבד נא לפתוח אנציקלופדיה ברשת לצד השני בחב"ד, ואז אולי נראה איך שם ייכתב הכל - כנראה - באובייקטיביות ובהיצמדות לעובדות, ללא כל נטייה...

בברכת הצלחה לכולם • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:01, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

:באופן כללי אמליץ לכל הכותבים לקרוא מעט מהי דמגוגיה (ניתן למצוא באתר ויקפידיה ובשאר אנציקלופדיות), ואז לנסות שלא לכתוב בשיטות אלו, דבר המוריד את הדיון שלנו מדיון מחשבתי-ענייני, לדיון דמגוגי, שחבל על כל רגע של כתיבה בו, והוא גם אינו מכבד את האתר.
:למעשה, בקשתי הראשונית הייתה לשמוע מכלל העורכים שיחי' הצעה כיצד לנסח מחדש את ההגדרה לשנים תנש"א-תשנ"ב, בעקבות מענות שנמצאים ברשותי (ומפורסמים זה מכבר) ועדיין לא העליתי אותם, מכיוון שאינני רוצה לשנות את משפט הפתיחה. לאידך לא ניתן - מבחינה אנציקלופדית - להעלות מענות שליליים רבים לאחר משפט פתיחה חיובי, ולפיכך אני ממתין. באם לא, אערוך את בקטע בהתאם לעובדות, ואזי ניתן יהיה לדון מחדש.
:כתגובה לתגובות למענות שכבר העליתי:
:א. הכרוזים של ר' אברהם פאריז. סיפור המעשה מופיע בשני מקומות מודפסים (לפחות): א. הספר "אחד היה אברהם", בו נדפסה הגירסה אותה כתבתי. ב. הספר "והוא יגאלנו", בו מודפסת עדותו של ר' משה סלונים.
:אני ביכרתי את הגירסה של הספר "אחד היה אברהם" (ואת עדותו של רמ"ס להכניס בהערה), מכיון שהדברים מתאימים יותר לסגנון ההתנהלות באותה תקופה (כהמשך הישיר של הקטע, המספר סיפורים נוספים מאותן שנים), וכן מתאימים יותר ללשון מכתב המזכירות המצוטט בערך.
:הרוצה לעשות להיפך, לציין בערך כי על פי עדות רמ"ס היה כך, ובהערה לציין שהסיפור נדפס מאוחר יותר, בספר שסקר את כל תולדותיו של רא"פ ללא ציון עובדה זו, ואולי לנסות לבאר מדוע וכיצד הדברים אינם חורגים מהקו הכללי של אותן שנים ולמברק המזכירות - זכותו, וניתן לקיים על כך דיון נפרד.
:מה שבטוח, שאין כל הצדקה לדרישתו של [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]], להתייחס (וכי לא התייחסתי?) לעדותו של רמ"ס בדווקא.
:ב. בנוגע למענה אודות הר' גרינבלאט: המקור היחיד למענה זה, הינו יומן "קבלת המלכות". במה יומן עדיף על פני עדותו של האדם עצמו, לא זכיתי להבין:
:ה"ליקוט האנונימי" שמר [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] מבקש לכנות (חלק?) מהדברים המודפסים בו בתור "חוכא ואיטלולא", הינו ניסיון ראשוני ללקט את כל המענות מהרבי בנושא, הן החיוביים והן השליליים, תוך ציון מקור מדוייק ומהימן לכל דבר (ונדפס כתשורה לחתונת אוירכמן, כפ"ח תשע"ו). כאשר מצויין שם, בנוגע לענייננו, שא' התמימים (שמר קרייזי אף יודע לרמוז את שמו, מסוד ה' ליראיו) שאל את בעל המעשה בעצמו מה התרחש, והלה השיב לו שהמענה לא היה ולא נברא - אין כל סיבה שלא לקבל זאת כהפרכת מה שנכתב ביומן, שלא בשמו של בעל המעשה.
:עד כאן הכל ברור ופשוט. הבעיה שמר [[משתמש:להתראות|להתראות]] החליט להתייחס לכל טענה שלי בצורה אישית ופוגענית, ובשום אופן לא בצורה שכלית ועניינית (כפי שהעיד על עצמו בבירור בדף השיחה שלי). ולפיכך, כאשר טענתי שהרב גרינבלאט העיד שמה שנכתב ביומן אינו נכון (ולו היו הדברים נאמרים בכל נושא אחר, היו כמובן מתקבלים ללא עוררין), החליט משתמש להתראות היקר להגיב - ואני מצטט: "לצערנו נוצר מצב שיומני התקופה יותר אמינים מאשר האדם עצמו. ואין המקום להאריך בדבר המצער".
:מכיון שלהתראות החליט להכניס לתוך הדיון שלנו עניין שלא נעים - ואף בלתי אפשרי - לדון בו במסגרות כאלו, רמזתי מצידי על המעשה כפי שהוא על פי דבריו של הר' גרינבלאט. מעשה זה (ועוד רבים רבים כמותו, ולאו דוקא בנושא שלנו, ואין כאן מקומו) מוכיחים את רמת אמינותו של המזכיר שהוציא את המענה, ואין כאן המקום כלל לדון בכך.
:על כל פנים, אינני רוצה להיכנס כלל לדיון זה. לא ארצה להשמיט מהערך מענות שנתקבלו ע"י אותו מזכיר, אני מדבר על מענה ספציפי שהופרך ע"י בעל המעשה. אין כל סיבה לקבל את דבריו, אלא א"כ נכנסים לפוליטיקה, שלא כרצונו של קרייזי.
:עד כאן תיאור העובדות מבחינתי. [אינני מבין כיצד קישר לכאן קרייזי הדפסה של ספרים מסויימים במהדורות חדשות, כאשר כלל לא דובר עליהם עד עתה].
:אשמח לשמוע הבעת דעה עניינית משאר העורכים, כדי שנוכל להמשיך ולקדם את האתר - כן, אני עוסק דווקא בנושאים אלו, שמסתבר כי הם מן הנצפים ביותר באתר - להצלחה גדולה יותר. בהצלחה לכולם.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 21:18, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
::המלקט הנ"ל, שהוציא את הליקוט כתשורה לחתונתו, אף כי רבו מעלותיו, מ"מ אינו המושלם באדם. ומר קרייזי שמכירו באופן אישי כתב את מה שכתב.
::עניינו של הריל"ג הוא עניין בפ"ע, ואכן אין לדון בו כאן, מה גם שדרכו עברו בקשות ברכה לחולים וכו' ונרפאו וכו' וד"ל. וכאן נכנסים לסוגיית צמצום כפשוטו...
::אם יש לך הצעות על שינוי הפתח דבר, תכניס אותם כאן (בדף שיחה), ואם תהיה הסכמה (ללא איומים של: אם לא יענו אכניס) - תוכל להכניסם בערך (ומומלץ שאחר יעשה זאת).
::ובנוגע לסיפור דהקול קורא, כבר כתבתי בדף שיחתי, שאין הכרח שסותר.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:40, ג' בכסלו, ה'תשע"ז ''(3 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::א. הדיון במהותו של המלקט אינו קשור ואינו אנציקלופדי כלל. ישנה חוברת המפורסמת בין אנ"ש (חלקים ממנה אף עלו למרשתת והיא מסתובבת באימיילים), ובה מופיעה עדות זו. למי משנה אם המלקט מושלם באדם. אם יש ראיות שהנכתב בחוברת אינו נכון, יש מה להתווכח.
:::ב. מכיוון שעניינו של הריל"ג אינו נוגע, לכן אבקש ממר להתראות, ממך ומקרייזי התייחסות עניינית ואנציקלופדית לנושא. עדות של האדם עצמו תתקבל בכל נושא שהוא, גם כאשר היא "תסתור" ל"מפורש" ביומני התקופה. הניסיון שלא לקבל את עדותו מפני חששות פוליטיים, הוא ניסיון לערב כאן פוליטיקה שאינה יכולה להוות שיקול באתר אנציקלופדי.
:::ג. כבר כתבתי שהצעתי היא לתאר את העובדות כפי שהן, לפי שנים (כפי שזה בויקיפדיה). כרגע יש משפט פתיחה לשנים תנש"א ואילך, שלדעתי הוא לא נכון. אם יש למישהו הצעה אחרת, אשמח לדון בה. אם לא, אמחק את המיותר (זה לא איום, מר כתית היקר, למרות שאתה וחבריך מנסים להציג אותי שוב ושוב כמי שאינו טוען טענות ענייניות ורק מנסה לעורר מהומה. זוהי הודעה מראש של מה שאני רוצה לעשות, כדי שהדיון יתחיל לפני ולא אחרי העריכה).
:::ד. לגבי ר' אברהם פאריז דומני שיש לפתוח דיון נפרד, אעתיק מדף שיחתך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 23:50, 3 בדצמבר 2016 (UTC)

== הצורך בקבלת המלכות ==

לא אכנס עכשיו כלל לדיון האם יש צורך בכך, ומהו יחסו של הרבי לקבלת המלכות שאינה פנים חב"דית, ועוד. כאן אציין רק נקודות שאיני יודע כיצד לתקנן, אך למתבונן מן הצד הן נראות תמוהות ביותר:

א. המקור לכך שהרבי תובע את קבלת המלכות הינו "צריכה רק להיות קבלת מלכותו ע"י העם . . '''בגאולה האמיתית והשלימה'''". יש צורך להבהיר מדוע עבודה זו שייכת גם כעת.

ב. מקור נוסף הינו "הכרזת שמו של משיח" מביאה את הגאולה מהר יותר. גם כאן, לא ברור מה הקשר לפירסום זהותו של הרבי כמשיח. האם זה מביא אנשים להכריז "מנחם"?

ג. בכללות: לא ברור מדוע דווקא פירסום זהותו של הרבי '''כמשיח''' תגרום לאנשים לקבל את מלכותו, יותר מאשר פירסום העובדה שהוא "שופט, יועץ ונביא דורנו", למשל.

אדגיש שוב: כהנ"ל אינו בשביל להיכנס לדיון כלל, אלא רק בשביל שיתוקן בפנים הערך (שמסתמא נכנסים אליו רבים שאינם מאנ"ש).--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:א. צריך גם להבהיר מדוע מבצע תפילין תקף גם כעת.
:ג. זה מזכיר לי את הטענות של ברוד שצריך לפרסם שאדמו"ר הריי"צ נביא ושופט ויועץ דורנו. הרי הוא עושה זאת באופן קבוע... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::א. לא הבנת. בשיחה הרבי מבהיר שעבודה זו תיעשה בגאולה האמיתית והשלימה, מדוע אם כן עושים אותה כיום. שוב, אני לא שואל לצורך הוויכוח, אני מעיר שזה נראה תמוה בקריאה שוטפת של הערך.
::ג. לעולם לא תוכל להתנתק מההסתכלות הצרה הזו? כמה שאדגיש זאת זה לא יעזור לך? מה זה קשור מה אני או מישהו אחר עושה? אני בסה"כ מעיר שבגוף הערך זה לא מובן. יש לך הסבר, תכתוב אותו, בשמחה. לא באתי לשכנע אותך וגם לא באתי להשתכנע ממך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 13:30, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::אם אני מבין נכון, המשתמש בא' מבקש להבהיר את פשט השיחה (לא עבודה קשה במיוחד. אבל חשוב). ב באמת לא קשור לכאורה. ג' - זה כבר תלוי בהחלטה מהי עמדת חב"דפדיה במשמעות קבלת המלכות... והאם אכן 'אנצקלופדיה' יכולה להביא ביאורין ללא מקור. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 22:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]], יישר כח על הביאור לדבריי. בנוגע לדבריך בסעיף ג, לא כתבתי שאני שולל את עמדתה של חב"דפדיה בנושא הפרסומים, כתבתי שיש צורך להבהיר עמדה זו. כפי שהדברים כתובים בערך כרגע (אני מצטט: "על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו"), הם אינם ברורים. כפי שכתבתי, אין קשר בין תחילת המשפט לסיומו: על מנת לקבל את מלכותו של הרבי, אין צורך שהעם ידע שהוא מלך המשיח בדווקא.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 20:45, 3 בדצמבר 2016 (UTC)

שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון חורף תשע"ז

2016-12-03T23:40:21Z

5778: /* אברהם פריז */

{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון קיץ תשע"ג|קיץ תשע"ג]] {{*}} [[שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון ע"ד-ע"ו|ע"ד - ע"ו]]}}

== ברכות על האירכוב ==

אני גאה להיות הפותח את הדף הבא בדף שיחתך. ומכיון שבדף הקודם שארכבת היו הרבה דברי הערצה והוקרה לפעילותך המבורכת, הריני לציין בזאת שוב את הערכתי העצומה לפעלך, כדי שח"ו לא יהיו כאלו שיכנסו לדף הזה ולא יבדקו בארכיון וממילא יחמיצו את המידע החשוב. המשך עבודת קודש פוריה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:01, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:אגב אפשר לשאול מהו פשר הרמז "בית הבד"? (אני מקווה מאוד שלא התכוונת לומר שבדף שיחה זה יהיה ה"כתית" בין המשתמשים על מנת להגיע "למאור"...) {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:05, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::בית הבד הוא אכן המקום שבו כותשים את הזיתים.. במחשבה ראשונה רציתי לכתוב משהו כמו "ועמדו רגליו על הר הזיתים", או "כרם היה לידידי בקרן בית שמן", אבל החלטתי שזה יותר שמיש, מלבד שזהו מקום שבו אנו הנדכאים בגולה נמצאים... {{קריצה}} בתקווה שתיכף ומיד יתגלה המשיח שליט"א והשמן ידלק ויאיר באור אין סוף באופן ש"כולה משקה" ושלא ישאר בכתובים אלא יתבצע בפועל ממש!! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:12, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::אין לי איפה להניח לך את זה אז אני מניח את זה כאן: כשאתה מתעצבן על עריכות של מישהו אחר אתה יכול לברר את קו המחשבה שלו ולהסכים או לא. אבל כל עוד שאין כאן דברים הנוגדים את הדת / שיחות של הרבי / וכו' אתה צריך לחשוב פעמיים לפני שאתה מתעצבן ובטח לפני שאתה מדבר בסגנון זול שכזה (ואני מצטט: "אקווה שמעשיך היו בתום לב, ומכאן ולהבא תשים לב למעשי ידי מקלדתך") אא"כ זה לא חב"דפדיה אלא שלטון יחיד ואם כן אז תאמר ואנחנו נכרע בפניך ברך ונשתוק..... (או שלא) --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 09:17, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

== ערכים בחסידות ==
כל הכבוד על פועלך המיוחד בעריכת ושיפוץ ערכי חסידות. אשמח אם תוכל להכין אחד מהערכים שכתבת למומלצות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:03, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:אני חושב כרגע על [[מתיבתא דרקיעא]], או [[נפש אלוקית]] ואולי [[יין]] או [[יין המשומר]]. מה דעתך? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:27, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
::אני בעד [[נפש אלוקית]], בהיותו ערך מקיף ומושג מרכזי בחסידות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:29, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::1. אז מה צריך לעשות? 2. צריך לכתוב את הערך [[ירידת הנשמה לגוף]]. 3. אתה מוזמן להמליץ עליו. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:31, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
::::מה אמור להיות שם, האם אתה בטוח שזה ראוי לערך נפרד מבחינת כמות החומר?--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:33, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::א. [[מתיבתא דרקיעא]] אכן די פוטנציאלי מבחינת מצבו הנוכחי.
:::::ב. בנוגע לירידת הנשמה אולי כדאי לעשות ערך [[נשמה וגוף]] ובו ידונו כל הנושאים הקשורים לכך (ירידת הנשמה, חלק הנשמה המלובש/אינו מלובש בגוף, עובדי ה' בגופם/בנשמתם, ההבדל בין העבודה עם הנשמה לעבודה עם הגוף, נשמה ניזונת מן הגוף לע"ל ועוד). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:50, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::::ב. יתכן, אך צריך קודם להתחיל בדף משתמש, ולראות מהו המבנה המיועד של הערך. כעת אני עסוק בערך על [[ספר יחזקאל]]..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:27, 2 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::אחד החסרונות המשמעותיים ברוב הערכים בחסידות הוא המחסור במקורות. ראה לדוגמא מה שהוספתי בנפש אלוקית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:51, 2 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::::דווקא בקטע הזה יש מראה מקום בסופו המציין לפרק ב' בתניא. אך אתה צודק, אפשר וצריך להוסיף עוד מראי מקומות. אך יש לזכור בערך זה, שמכיוון שיש לו הרבה תתי-ערכים, לא לכל דבר צריך לציין. (וגילוי נאות: לא רציתי להעלותו לפני שאסיים לכתוב עוד סדרת ערכים, אך מפאת סיבה מיוחדת התעוררתי שלא להמתין..) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:59, 2 בספטמבר 2016 (UTC)

== wlcc ==
אתה צודק שwlcc השמיטו את זה ג"כ, אבל הוידאו שג'ם פרסמו זה לא אותו וידאו, אלא הוידאו המלא.
כלומר, הם קיבלו את הכל, ללא צינזורים, וצינזרו שוב '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ"ט באב ה'תשע"ו
:באנגלית אומרים "come on", הם עשו אותו דבר, שאגב לפי השמועה (לפחות אז) זה הוראה שהגיעה מהמזכירות (ואולי פנימה יותר).. וכך או כך, מי יודע על זה שנאמר לעומר? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:07, 2 בספטמבר 2016 (UTC)
::לפי השמועה שאני שמעתי מאנשים שהיו אז - זה היה כריזה של [[יהודה לייב גרונר|א' המזכירים]] שנהג תמיד 'לשמור על כבוד החצר' '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ"ט באב ה'תשע"ו
:::סליחה על ההתערבות, אבל מה זה שייך לביקורת, אולי לפסקה שתעסוק במבנה שבה החברה עורכת את הוידיאו, שלדעתם קטעי וידיאו שמפורסמים בציבור עליהם להיות מבוקרים. (בגבול העריכה אפשר להתווכח ואין לדבר סוף) אבל ברעיון עצמו יש כנראה ריבוי עניינים שבהם אפשר למצוא סיפורים ועדויות על ביקורת של הרבי והמזכירות על אופי ואופן הפרסום. (ידוע לכולם שמלך אין רואים אותו במקומות שאינם מכבדים אותו למרות שגם לשם "געיטער וי א נשיא" (כלשונו של הרבי - י"ב תמוז מ"ה) הן אמת שישנם כאלו שלא שמים לב לזה כבוידיאו של "לראות" שבוע זה (ראה ע"ו) אבל עדיין לא אומר שהם צודקים) (כל האמור הוא רק בא לומר שאם מצטטים ביקורת עליהם להיות ציטוט של מישהו, ולא של חב"דפדיה שהרי איננו האגף הפירסומי של "לראות"..).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:56, 3 בספטמבר 2016 (UTC)
::::סליחה על ההתערבות בהתערבות.. אבל לא מתאים כלל לתמים וחסיד חב"ד לערוך השוואה כזו, שתוכנה הוא כביכול הרבי נראה לציבור באופן בלתי מכובד. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 21:17, ל' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(3 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::הבאתי ראיה שקיים מושג של חוסר כבוד, בגבול מה בגדר כבוד ומה לא, כתבתי שאפשר לדון ואין לדבר סוף. וממילא זכותם של עורכי ג'ם לשקול את הדברים על פי שיקול דעתם. לעיתים ישנם עניינים שבגלוי הינם פליטת פה (אף שעל פי אמת אין איתנו יודע להסבירם) שאצל כמה וכמה לא יבינו זאת וכשם שבעריכת הספר השיחה (הבלתי מוגה!) השמיטו כך ישמיטו אותו גם בוידיאו. (ועל זה הוספתי שגם בוידיאו שבמוצ"ש זה למי שראה רואים את הרבי בהופעה בציבור בנ"ג, אבל מה לעשות החולצה אינה מסודרת ואינה מכבדת כלל (לבד העניין שבשעה שהרבי דיבר על "גלות הדיבור" הוא בכה, ואנו רואים זאת שוב ושוב וששים ושמחים וכו'..) אף שיש כאלו שלא מרגישים זאת, נו, בשביל "להרגיש" צריכים חוש..)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:56, 3 בספטמבר 2016 (UTC)
==זריז==
אני מעביר את הדף, חושב: נו, צריך גם לסדר את התבנית ו.. אופס, מסודר.. מעניין.. מסתכל ב'שינויים אחרונים' ורואה שיש כאן בחור זריז, כל הכבוד. {{חיוך}}.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:36, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:הסתכלתי על השינויים אחרונים, והצצתי שוב על הערך שלא ממש קראתי בעיון, והקישור האדום הציק לי בעין..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:38, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:אני מקווה שהנך מתעתד לבוא לחצרות קודשנו לקראת חודש החגים הבעל"ט, כך נוכל להתוועד כהוגן על מנת להצעיד את המיזם הלאה..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:40, 4 בספטמבר 2016 (UTC)

== בקשת ערכים ==
כיון שאתה עוסק כרגע הרבה בתנ"ך, כדאי שאת כל הערכים שאתה נתקל שחסרים בנושאים אלו תכתוב בדף בקשת ערכים, במיוחד בערכים בסיסיים על סיפורי תורה. לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:50, ו' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:הבעיה היא, שעד שלא אעשה זאת בעצמי, לא יהיה מי שיעשה זאת{{בכי|}} אגב, היום הצצתי שוב ב[[:קטגוריה:קטגוריות]], ו... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:17, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::פעם להתראות הסביר לי שזה בבחי' "שלח לחמך", ונוכחתי שהוא צודק. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:01, ו' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::אשתדל. אגב, מה עם ההערות על פסח גלגל? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 07:06, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::::עם הדגשה על "'''ברוב''' הימים" {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:20, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::סתם מעניין. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C_(%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA)&curid=38705&diff=262269&oldid=259851 למה זה]? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז באלול ה'תשע"ו, למניינם 05:48, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::ראה בפלח הרימון שציינתי....• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:10, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== יהודים ==

מה התכוונת שאבדוק? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:10, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:את האופן שבו העתקתי..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:12, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== תמונות ==

צריך גם ל[[יין]], [[ראיה]] (עין), [[בשר]] בהמה, [[סוכר]], [[דבש]], ואולי גם [[מן (לחם מן השמים)|מן]] {{קריצה|}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח באלול ה'תשע"ו, למניינם 03:05, 21 בספטמבר 2016 (UTC)

== אותיות ==

מכיון שצורת האותיות מיוחסת בצורה מדוייקת לאותיות על פי כתב אשורית שעל פי הקבלה, האם תוכל להעלות לכאן את תמונות האותיות שיש כבר עליהם ערכים? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד באלול ה'תשע"ו, למניינם 18:30, 27 בספטמבר 2016 (UTC)
: כמו בויקיקליפה? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 19:11, 27 בספטמבר 2016 (UTC)
:::ויקיקליפה חסום לי ב"ה. אם זה אותיות אשורית תעלה לכאן, ונבדוק כבר אם זה מתאים על פי הקבלה (ברוב האותיות אין חילוק, חוץ מצ' ועוד בודדים). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד באלול ה'תשע"ו, למניינם 23:17, 27 בספטמבר 2016 (UTC)
:::{{כל הכבוד|}}, {{תודה רבה|}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באלול ה'תשע"ו, למניינם 00:59, 28 בספטמבר 2016 (UTC)

== שינה בסוכה ==

הנני מתכבד להזמינך להביע דעתך בערך [[שינה בסוכה]], ברצוני להעלותה להצבעה בקרוב למומלצות. תודה מראש--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:22, 12 באוקטובר 2016 (UTC)

== קמץ א ==

מה פשר הפסקה 'הניגון' ב[[קמץ אלף א]]?

האם המשפט הבא הוא ציטוט מאיפשהו? "לעיתים לאחר התוועדות ממושכת בסיומו של לילה, מגיעים למסקנה שצריכים להתחיל הכל מחדש. ואז פוצחים בניגון שמבטא יותר מהכל את ההתחלה מחדש"

--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בתשרי ה'תשע"ז 21:54, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
==חוצפה!==
הנך מרשה לעצמך לשכזר עריכות ללא שום חשבון!
עיין [[פיל בחנות חרסינה]] {{שכח|אביי}}
: אתה באמת מטרד.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:16, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
::אביי. אולי אינך מודע לכללים כאן: 1. אין לחזור על עריכה שבוטלה, כלומר אם בערך היה כתוב משהו מסויים בתקופה מסויימת, ובאת ושינית וביטלו את זה, אז אין לחזור על העריכה. 2. לא הספקתי לעבור על כל עריכותיך, אבל באופן כללי נראה שאתה כאן למטרה פוליטית ולא לתרום לחב"דפדיה. פעולות כאלו ממש אינם רצויות במיזם זה שהוקם על מנת להפיץ את תורת החסידות ותורת חב"ד בפרט. תקן אותי אם אני טועה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ג' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 18:52, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

== מיהו הפיל ==

אתה מוזמן להצטרף לדיון [[שיחת תבנית:פיל בחנות חרסינה]]. [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 18:41, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
: אענה על כך כשאכתוב את הדף [[משתמש: כתית למאור/משנתי החב"דפדית|משנתי החב"דפדית]] או את הדף [[משתמש: כתית למאור/הגדר בכלוב הפילים|הגדר בכלוב הפילים]]... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 19:57, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

== אברהם פריז ==
אתה לא יכול להפנות לספר "אחד היה אברהם" ולכתוב אחרת...

חוץ מזה, במכתב של המזכירות כתוב "נבהלנו '''ממכתבו'''", ובפשטות הכוונה שזה לא בא כבהלה בעקבות מכתב אחר, אלא בהלה מהמכתב '''שלו'''.

ובכלל, מכל הסגנון ש"'''תיכף''' להפסיק", ו"מטובו לאשר '''תיכף''' מילוי ההוראה האמורה", '''ברור''' שזה לא בא בעקבות מכתב של מישהו אחר, ואז לפתע נזכר הרבי בדחיפות שבעניין...

והמרתק ביותר הוא, שהסיפור המשונה הזה התרחש רק אצל ר' אברהם פריז, ואילו אצל הרשד"ב וולפא, ר' משה סלונים בעצמו, הרב ירוסלבסקי, רא"ד הלפרין ועוד - הרבי לא הוצרך לחכות שמישהו ישלח לו עידכון מה קורה, אלא ידע להגיב בחריפות לבד...--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:40, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

:אגב, למה החלטת להשמיט את עדותו של רח"ש? הוא נאמן עליך פחות מנחמן או חזן? זכותך. אבל עליך לציין שרח"ש מעיד אחרת. בכלל, אם תרצה תוכל לגשת בעצמך לכל אחד מהמזכירים, הוא יכחיש זאת גם בפניך. אלו עובדות שצריכים להיות כתובים בערך, עכ"פ בהערה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:52, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::מר {{א|5778}} היקר,
::#"מכתבו", הכוונה בפשטות ל"מכתב כללי" שכתב לכל בני ישראל על עובדת מציאות המשיח בתוכנו וזהותו.
::#ההדפסה של הספר הנ"ל בתשנ"ג/ד הייתה בצירוף התואר "מלך המשיח" על הרבי, ואינני אחראי על חש"ב, אך נחמן סיפר: שכשלייבל אמר לו שיש אישור, הוא הודיע לו שאם ישאלו אותו הוא יכחיש.
::#לשחזר עריכה ששוחזרה לגירסה יציבה, היא עבירה על חוקי חב"דפדיה, אשר יכולה להביא לחסימתך!
::בברכה, • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:46, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::מענין שכשרוצים אפשר על סמך סברות לבנות עובדות. יש עדות, ואתה מחליט לסתור אותה על סמך הגיון בלבד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:50, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]], העוינות נושבת מכל מילה מדבריך... 1. מה הקשר למה ששאלתי? 2. זכותך להכניס גם זאת בערך. העדות של רח"ש קיימת (ולייבל עד היום, פעמים אומר שכן ופעמים שלא, כאשר תנוח עליו הרוח. ואכ"מ לדון בזה). 3. אבקש עמוקות את סליחתך, אשתדל כי המעשה לא יחזור ע"ע חלילה בשנית (בוודאי לצערך, שכן בוודאי תשמח עד מאוד כאשר איחסם...).
::::[[משתמש:להתראות|להתראות]], אתה מתחיל להגזים... המשפט '''הראשון''' שכתבתי כאן הוא שיש גירסה אחרת, ואני מעדיף אותה כי היא מסתדרת מבחינה הגיונית. לא בניתי עובדות לבד, ובטח שלא סתרתי עדויות. ערערתי עליהן, ומחמת הערעור יש להורידן - לדעתי - להערת שוליים. כך היינו נוהגים בכל ערך אחר.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 21:25, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::מר {{א|5778}} היקר, 1. יש קשר לשאלה לא קשורה. 2. עדות מוכחשת, שלא נתפרסמה בשום מקום (מלבד הקובץ של אוירכמן) אינה מקור אנציקלופדי. 3. לדעתי רוב מוחלט של העורכים בחב"דפדיה אינם "שמחים" כאשר מישהו נחסם, אך כאשר מישהו מתעקש על דברים מסוימים שהקהילה מתנגדת להם, אזי הוא נחשב מטריד, וככזה יש סיכוי שישנם החפצים בסילוקו. באופן אישי, אינני חושב שמומלץ שתימלט ממקום זה, כיוון שמוחזקני עליך, שכבנם של גדולים מטרותיך הינן אך ורק בכדי להגדיל תורה ולהאדירה, ולהפיץ את מעינות החסידות חוצה. ועל כן, בטוחני שתוכל למלאות את ערכי הנגלה והחסידות בטוב טעם, בכשרונותיך המעולים. וחבל שהנך מדשדש בביצה עכורה זו (אם אתה באמת מעוניין לשנות דברים נפיצים, בקש זאת מא' ממפעילי המערכת או שתשאל את חברי הועדה הרוחנית). ובנוגע למה שכתבת, ה"חרטה על העבר" נוגעת פחות מאשר ה"קבלה על העתיד", בברכת הצלחה רבה, ושבוע טוב ומבורך, משיח נאו! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:30, ג' בכסלו, ה'תשע"ז ''(3 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::טענתך השניה אינה נכונה. ברור ופשוט שקובץ המלקט מענות של הרבי בנידון יכול לשמש כמקור אנציקלופדי, אלא א"כ תוכיח אחרת. אם אתה דווקא מעוניין בעדות נוספת, תמצא אותה בבלוג של רי"מ על לייבל. אגב, לדבריך ש"נחמן אמר" ודאי שאין כל מקור אנציקלופדי.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 23:40, 3 בדצמבר 2016 (UTC)

==בערך [[פה]]==
מדוע מחקת קישור לערך [[ה' מוצאות הפה]]?? [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 20:12, 9 בנובמבר 2016 (UTC)
:כי הוא לא קיים. כשתכתוב אותו, תקשר אליו. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 22:27, 9 בנובמבר 2016 (UTC)
::ומי אמר שאסור לקשר לערך שאין עליו עדיין ערך, הרי ככל שירבו הערכים האדומים כן ירבה הסיכוי שייכתב עליו ערך, והרי ערך זה של ה' מוצאות הפה ללא ספק ראוי שיהי עליו ערך... (רק לאחרונה שאל מישהו איזה ערכים בחסידות לא קיימים אם בתוככי הערכים יציינו הכותבים איזה ערכים חסרים יש סיכוי גדול יותר שירבו הערכים.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:34, 9 בנובמבר 2016 (UTC)
:::יש הבדל בין לקשר בתוך הערך, לבין לקשר ב"ראו עוד". וק"ל. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 22:44, 9 בנובמבר 2016 (UTC)
::::ומהו?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:05, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::שראו עוד זה הוראה שלך לראות במקום זה, ואם הוא לא קיים, אז זוהי הוראת שוא. אבל אם אתה כותב את הטקסט בין כה, ואתה שם קישור לערך שעתיד (בתקווה) להיכתב, זה מודיע שזהו נושא השווה ערך.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 12:13, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::::הנחה, אלו הם אכן הכללים, כמו שכותב המאור "כתית". '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 14:34, 10 בנובמבר 2016 (UTC)

== ברית בין הבתרים ==

כל הכבוד!

אל תשכח את [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=84 השיחה הזאת]. בהצלחה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 01:16, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
:התכוונתי לקצת יותר מזה, היינו, קצת הסבר ע"פ נקודת השיחה: "הרבי מבאר את הסיבה לכך שבברית בין הבתרים - שהיתה זמן של התגלות אהבתו של ה' לאברהם - דוקא אז בישר לו על גלות בניו: כיון שלאמתו של דבר, בפנימיותה של הגלות ישנה כוונה להביא את הגאולה ולהגיע לדרגה נעלית יותר" וכד'... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:04, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
::ואגב, מחכה להערות [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/מילת אברהם אבינו|כאן]], כמובן. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:04, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
:::אולי כדאי שתוסיף אתה, אני באמצע לעשות בלאגן בדברים אחרים... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 03:06, 11 בנובמבר 2016 (UTC)
::::כל הכבוד, קדימה בלגן... אבל על ההערות לא מוותר! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:12, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
:::::התכוונתי להוספה ב[[ברית בין הבתרים]] • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 03:17, י' בחשוון, ה'תשע"ז ''(11 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::הוספתי, ועכשיו תור ההערות שלך. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:22, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

== פרשיות השבוע ==

לאחר הייבוא המוצלח של [[תבנית:סוגיה]], חשבתי אולי תייבא גם את תבנית פרשת השבוע. זה עושה את הערך פי כמה יותר יפה. לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:48, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
:ועוד משהו: האם אפשר להרחיב מעט את [[תבנית:סוגיה]]? ניסיתי ולא הצלחתי. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:23, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
::מה ניסית לעשות? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 04:30, י' בחשוון, ה'תשע"ז ''(11 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 04:30, 11 בנובמבר 2016 (UTC)
:::להרחיב את התבנית בכמה מילימטרים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:33, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
{{בוצע|}} • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:08, י' בחשוון, ה'תשע"ז ''(11 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== כבודו בארה"ק? ==
איזו זכות לשמוע... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:47, 12 בנובמבר 2016 (UTC)
:{{קריצה|}} עד [[כינוס השלוחים העולמי]]...• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:03, י"א בחשוון, ה'תשע"ז ''(12 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

מה נשמע הרב כתית?
תן לי איזה רעיון לעבודה על משהו בחב"דפדיה, עיתותי בידי..--[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]]  •  [[שיחת משתמש:משה מ.|א חסידישע פארבריינגען]] 09:35, 13 בנובמבר 2016 (UTC)
:באיזה תחום אתה מתעניין? אולי ערך [[מסעות אברהם אבינו]] או [[נסיונות אברהם אבינו]], או סתם [[אברהם אבינו]] - לכתוב שם את קורות חייו הכתובים בתורה ובמדרשים, נולד באור כשדים, שם אמו אמתלאי בת כרנבו וכו' כולל הנסיונות (שאח"כ יעבור לערך בפ"ע) והמסעות (כנ"ל). מה דעתך? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:54, י"ב בחשוון, ה'תשע"ז ''(13 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

נשמע מעניין..--[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]]  •  [[שיחת משתמש:משה מ.|א חסידישע פארבריינגען]] 10:16, 13 בנובמבר 2016 (UTC)

== לשכתב ==

לכאורה לאחר עריכתי האחרונה הבעיה סודרה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 10:58, 14 בנובמבר 2016 (UTC)
:ממש לא• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 10:59, י"ג בחשוון, ה'תשע"ז ''(14 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::כעת זה סודר • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:10, י"ג בחשוון, ה'תשע"ז ''(14 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== קטגוריות ==
לא הבנתי מה יש לך נגד קטגוריות, מילא לעדכן לסדר וכו, אבל למה למחוק, ברור שככל שיש יותר קטגוריות (ומסודרות) הערכים מסודרים יותר, למה למחוק??--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:18, 17 בנובמבר 2016 (UTC)
:אין לי שום דבר נגד קטגוריות נצרכות, אבל קטגוריה של "מבשרי אחזה", ו"גוף האדם", ששתיהן מכילות את אותם ערכים, לדעתי מיותרת. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:04, ט"ז בחשוון, ה'תשע"ז ''(17 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::ומה עם סדר השתלשלות?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:17, 17 בנובמבר 2016 (UTC)
:::יש קטגוריה עם כל העניינים של עולמות, אורות וכלים צמצום וכו', ולפתוח קטגוריית אב לזה במקום אחר ולקחת חלקים זה מיותר לדעתי. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:09, ט"ז בחשוון, ה'תשע"ז ''(17 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::עד כה לא היתה קטגוריה שכוללת את כל סדר השתלשלות. עולמות - לא כולל מה שלמעלה מעולמות, כנ"ל אורות וכלים, כנ"ל צמצום. אפשר שבתוך קטגוריה סדר השתלשלות יהיו הקטגוריות הנ"ל. אנא הגב. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 23:58, 23 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::יש משהו במה שאתה אומר. אבל איך שעשית זאת זה לא היה במקום (במחילת כת"ר..). מלבד זאת שזאת תהיה לך סתם עבודה כפולה.. אנסה לראות מה אפשר לעשות • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 04:09, כ"ג בחשוון, ה'תשע"ז ''(24 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== חי וקיים? ==

אתה ממשיך לפעול פה כסדר, או שקצת קשה לאחרונה? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:12, ב' בכסלו ה'תשע"ז
: משתדל, אם כי ההכנות ל[[נסיעה לרבי]] תופסות יותר מקום... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:16, ב' בכסלו, ה'תשע"ז ''(2 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

תקנת המשקה

2016-12-03T21:44:59Z

5778:

{{תקנות הרבי|}}
[[תמונה:משקה.jpg|left|thumb|300px|ציור: זלמן קליינמן]]
'''תקנת המשקה''', היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית ה[[משקה]] בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]], יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה[[משקה]] יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים.{{הערה|גם לפני כן העיר הרבי כמה פעמים אודות הגבלה זו ראה לדוגמה שיחת פורים [[תשי"ט]] (אודות בחורים) אמנם לא תיקן 'תקנה' בזה. ותמיד היה מצטט את דברי [[הרבי הריי"צ]] בריבוי מקומות{{מקור}} נגד שתיית המשקה.}}

במשך השנים הזכיר [[הרבי]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות{{הערה|1=ראה משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ"ח]] - שיחות קודש [[תשכ"ח]] חלק ב' (".. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת שבת פרשת דברים [[תש"מ]] (".. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד"מ - [[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ב' עמ' 1087 ואילך (".. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה".. - אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת שבת פרשת ויק"פ [[תשמ"ח]] - [[תורת מנחם]] [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי - יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה - כראוי לדרך [[חסידות חב"ד]] ([[חכמה]] [[בינה]] דעת)". משיחת שבת פרשת תצא [[תשמ"ח]] - [[תורת מנחם]] [[תשמ"ח]] חלק ד' עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות - כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועל אחת כמה וכמה חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" - שייכת ללוט") ועוד.}}. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.
==פרטי התקנה==
א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה{{הערה|1=ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 282-3.}}.

ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים [[לחיים]]. (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה על שלש פעמים בלבד, אבל החל משנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע){{הערה|1=ההגבלה דג' כוסיות מוזכר בשיחות: שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשכ"ג. פורים, שבת פרשת בלק (י"ז תמוז) תשכ"ד. שבת פרשת שמיני (מבה"ח ניסן), י"ב תמוז תשכ"ה. שבת פרשת נח תשכ"ז. יום ב' דחה"ש תשכ"ח. שבת פרשת דברים תש"מ.
וההגבלה דד' כוסיות מוזכר בשיחות: ליל י"ג ניסן, שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשמ"ב. שבת פרשת בלק תשד"מ. שבת פרשת מקץ תשמ"ה. ליל י"ב טבת תשמ"ז. אחרון של פסח תשמ"ח.
(ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט"ז טבת תשל"ח כתוב: "ג' ד' כוסיות".) בשאר השיחות מזכיר הרבי את הגבלת המשקה בתור "ההגבלה הידועה".
ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף הרבי במשך השנים, האם הוא נכלל בה"רביעית", או שהוא הוספה לה"רביעית", דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.}}.

ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית"{{הערה|1=ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 282-3. י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב. שיחת אור לי"ב טבת [[תשמ"ז]] תורת מנחם [[תשמ"ז]] חלק ב' עמ' 246-7, ועוד.}}.

ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה{{הערה|1=ראה בשיחת י"א [[ניסן]] [[תשמ"ח]] - התוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ג' עמ' 38 בהערה 19 (".. ופשיטא - בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה - לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח - עמ' 173 ("ופשיטא - באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', על ידי זה שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיו"ב"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח [[תשי"ח]] ("וכל אחד ואחד באופן המתאים אליו, ז. א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").}}.

ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס - (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה){{הערה|1=בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני [[תשכ"ג]] (נדפס ב'יגדיל תורה' חלק ג' עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק א' עמ' רסו)): ".. כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו"ב בשו"ע קה"ת [[תשמ"ז]] עמ' 132)] לקדש על יי"ש. ועל כל פנים לקדש את שתיית היי"ש היפך הגמור מציווי מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ"ז. ויבש"ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ"ל מכוון לכל אחד ואחד מהם שנהגו כנ"ל.."
על דרך זה אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרעז"ס: ".. תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 403). על דרך זה גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה - הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.}}.

ו. היין של הקידוש (של [[שבת]] או של [[יום טוב]]) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים{{הערה|1='''אם מדובר אודות [[התוועדות]] שקשורה עם קדוש של שבת או של יום טוב, אזי הקידוש הוא ענין בפ"ע, ולא נוגע לשלשת הכוסות''' י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}.

ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל [[שמחת תורה]]{{הערה|1=י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}.

ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה){{הערה|1=שיחת אור לי"ב טבת [[תשמ"ז]] תורת מנחם [[תשמ"ז]] חלק ב' עמ' 246-7.}}.

ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות.

י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש{{הערה|1=שיחות קודש [[תשל"א]] חלק ב' עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק ה' עמ' סח').}}.

י"א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני{{הערה|1=שבת פרשת נח [[תשכ"ז]] - שיחת קודש תשכ"ז. על דרך זה אמר בשיחת שבת פרשת בלק (ז' תמוז) תשד"מ ([[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ג' עמ' 2122): ".. ואם ישנו מישהו שכבר עושה "משהו" - הנה במוצאי יום טוב שולח מכתב ל"770" ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! - אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון - לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח "מכתב"! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל".}}.

==חומר התקנה==
התבטאויות שונות של הרבי.

א. ביקש שאלה שאינם שומרים על תקנת המשקה שלא ישתתפו ב[[תהלוכה]], ושלא יסעו ל[[שליחות]] מטעם ה[[מל"ח]] בחודשי הקיץ{{הערה|1=יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' [[סיוון]] תשכ"ח.}}.

ב. "לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב"קליאמקע" או לא"{{הערה|1=יום ב' דחה"ש [[תשכ"ח]] - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.

ג. "ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים"{{הערה|1=ליל ט"ו שבט תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}, ובפרט שזהו "היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו"{{הערה|1=[[זאת חנוכה]] תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}. ואם כן "מדוע צריך להדחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאנו"{{הערה|1=ש"פ שמיני [[תשמ"א]] שיחות קודש ה'תשמ"א.}}. וישנם כאלה ש"חושבים להיות 'שפיץ חב"ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו"{{הערה|1=התוועדויות ה'תשד"מ חלק ג' שבת פרשת בלק.}}.

ד. פעם אמר כי השתיה יתר מן המידה מהרס פעולות ה[[מבצעים]]{{הערה|1=מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.}}. "וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"{{הערה|1=תרגום משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ"ח]] - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.

ה. "מה שחושב שמגביר את [[נפש האלוקית]] על [[נפש הבהמית]] - הרי זה פיתוי היצר וההיפך הוא הנכון"{{הערה|1=יום ב' דחה"ש [[תשכ"ח]] - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.

ו. באם נעשה שינוי הוא רק לחומרא{{הערה|1=ש"פ דברים [[תש"מ]] שיחות קודש ה'תש"מ.}}.

ז. כמו כן התבטא פעם כי השתיה יתר מן המידה גורם עגמת נפש{{הערה|1=מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.}}.

==היתר השתיה==
א. בנוגע לאלה שהגיעו מ[[רוסיה]] אמר הרבי: '''אלה שבאו מ[[רוסיה]] - זה חלק מהדברים שהביאו משם ולא בנקל לבא בטרוניא. אבל מחדש אין צורך בזה וא"צ לשתות בקבוקים שלמים, מספיק כמה כוסיות'''{{הערה|1=מיחידות הרב אוריאל צימער - ימי מלך חלק ג' עמ' 954.}}.

ב. הרבי התיר את השתיה יתר מן המידה ב'קידוש' בליל [[שמיני עצרת]] בסוכתו של הרב [[שלום ישעיה דייטש]], שב[[קראון הייטס]]. (לאחר פטירתו המשיך בנו הרב [[זלמן יהודה דייטש]] לערוך ה'קידוש', וכיום ממשיך את הקידוש בנו ר' אברהם משה דייטש) {{הערה|1=http://www.algemeiner.com/generic.asp?id=2101.}}.

==פורים==

בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני [[תשכ"ג]] אמר הרבי כי בנוגע ל[[פורים]] הוא אינו מתערב, ולכן אינו מביע דיעה ליום זה. למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" - ב[[התוועדות]] פורים [[תשכ"ד]] {{הערה|1=שיחות קודש [[תשכ"ד]] עמ' 231.}}. אמר הרבי, שבאותו יום ו"במסיבה זו" בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.

מאוחר יותר, ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]]{{הערה|1=י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}. הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, היה שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה היה ידוע לכולם ולא היה מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה {{הערה|1=ראה: שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 658. שיחת אחרון של פסח [[תשמ"א]] - שיחות קודש [[תשמ"א]] חלק ג' ("אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בעל פי ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב"יינה של תורה", שבזה אין כל חשש. וכיון שעל ידי זה יהיה בודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא בגשמיות"). י"ב תמוז [[תשמ"ז]] - התוועדויות [[תשמ"ז]] חלק ד' ("ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות - שיוסיפו בלימוד תורת החסידות, פנימיות התורה, הנקראת "יין" ("יינה של תורה"), ושההתמסרות בהלימוד ("אריינוואַרפן זיך") תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה"). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: "מדוע לעשות זאת על ידי כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת על ידי לימוד חסידות בשופי" (מפי ה[[משפיע]] הרב שלום חריטונוב) ועוד.}}.
בכמה מהשנים ביקש הרבי שא' מתוך הקהל "יוציא י"ח" עד דלא ידע את כל הקהל הקדוש [ואותו א' הי' שותה כמובן למעלה מהגבלה, ע"פ הוראתו המפורשת של הרבי - כו"כ כוסות שלמים בזה אחר זה].

===האיסור===
הרבי אף הדגיש שוב ושוב במשך השנים כי הגבלת המשקה עומד בתקפה גם בפורים.

א. ב[[שבת]] פרשת פרה [[תש"ל]] אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של "עד דלא ידע", אבל הדגיש שלא יהיה זה מהבחורים{{הערה|1=שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 657-8.}}.

ב. בפורים [[תשל"א]] אחר שביקש שמישהו "ימסור נפשו" לקיים "עד דלא ידע", אמר: "ההצעה ד"לא ידע" יקיימו אחד, שתים, שלוש - אבל לא מהבחורים - כאמור ["הגבלת המשקה"] במקומה עומדת" {{הערה|1=שיחות קודש [[תשל"א]] חלק א' עמ' 576.}}.

ג. בכ"ז [[סיון]] [[תשל"ז]] אמר לא' התמימים ביחידות ששאל: א) תיקון על ענין שתיית משקה יותר מהשיעור בפורים ובשמחת תורה, ב) האם "הגבלת המשקה" היא גם בנוגע לפורים: '''בנוגע לשאלתך אודות התקנה של המשקה - הנה ידוע שהתקנה בתקפה, כולל פורים ושמחת תורה. היות וכתבת שאתה עברת על התקנה, הרי התיקון לזה הוא, להשתדל להשפיע על שניים או יותר, שעדיין אינם אוחזים מהתקנה - שיקיימו את התקנה''''{{הערה|1=היכל מנחם' חלק ג' עמ' רנח, וכן בשיחות קודש תשל"ז ח"ב.}}.

ד. בפורים [[תשמ"ב]] אמר: '''מן הראוי שה"ציבור" כולו יבחר מישהו שימסור נפשו (בכח) ויקיים את החיוב ד"עד דלא ידע" בפועל, ועל ידי זה יוציא י"ח את הציבור כולו. כנראה יהיו כאלו שירצו להתיר לעצמם לשתות יותר מד' פעמים - ולכן, חוזרים ומדגישים שאין הכוונה אליהם!'''{{הערה|1=התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ב' עמ' 975.}}.

ה. ב[[שבת]] פרשת תצוה [[תש"נ]] אמר: '''אלא גם בנוגע להתוועדויות במשך המעת לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד"עד דלא ידע", אבל, עם ההגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים''' {{הערה|1=התוועדויות תש"נ חלק ב' עמ' 372 בההשלמת לשיחה הנ"ל.}}.

ו. ב[[יחידות]] באחד השנים אמר לה[[תמים]] דורון אייזנמן (כיום [[שליח]] במירטל ביטש, דרום קרוליינה) כי הגבלת המשקה עומדת בתוקפה הן ב[[פורים]] והן [[בשמחת תורה]], וכן היה עוד כמה פעמים.

===ההיתר===
אולם היה ארבע שנים שהרבי צוה שבפורים צריך להיות "עד דלא ידע" כפשוטו, ולומר "לחיים" ללא הגבלות{{הערה|1=להעיר אשר היה פעם נוספת שהרבי ציוה שיקיימו "עד דלא ידע", היה זה בש"פ כי תשא תשמ"ה, הרבי אמר שאלו שעדיין לא קיימו "עד דלא ידע" בפורים יוכלים להשלים זאת ב[[שבת]] (אחר כך דיבר על אנשים מסוימים וציום לקיים "עד דלא ידע").}}.

א. פורים [[תשכ"ו]] - צוה לרוקן את כל הבקבוקים שהי' אז ב-[[770]], והכריז כי "כל הפושט יד נותנים לו"! {{הערה|1=ובעצם גם אז לא ביטל הרבי את ההגבלה על אלו שפחות מגיל ארבעים. הרבי מזג משקה, אבל לכל אחד רק מעט, כמו שנותן בכוס של ברכה, ומי שקיבל כבר לא קבל שוב.}}.

ב. פורים [[תשל"ט]] - צוה לשתות כמה פעמים, והוסיף כי "כל המרבה הרי זה משובח"!

ג. פורים [[תשמ"א]] - אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות{{הערה|1=פורים היה ביום שישי עש"ק פרשה צו, אחר [[מנחה]] נכנס הרבי שוב - באופן פתאומי - לזאל למעלה ואמר מאמר [[דא"ח]] ד"ה "ליהודים היתה אורה". רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר הרבי לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.}}.

ד. פורים [[תשמ"ט]] - אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"{{הערה|1=בשיחת פורים [[תשמ"ט]] אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים - על כל פנים בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש").. ועל דרך זה בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע".. מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיו"ב), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויהי רצון שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת שבת פרשת תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת שבת פרשת ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).}}.

===המסקנה===

מלבד שנים אלו, לא ידוע על איזה היתר מפורש - שיוריד את התקנה '''המפורשת''' - בנוגע לפורים.

בשיחת ליל ג' דסליחות [[תנש"א]] {{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תנש"א]] חלק ד' עמ' 298.}} אמר: '''ובודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וה[[התוועדות]] תהי' דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (על כל פנים אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) - אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")...'''.

ישנם [[משפיע]]ים הטוענים כי בזה שהדגיש כי "היום [ליל ג' דסליחות] אסור השתיה כי הרי סוף סוף אין זה פורים" שבעצם בזה הוריד הרבי את הגבלת המשקה בפורים. אבל הרבה משפיעים אומרים כי אין זה ראיה כלל להיתר כל שהיא, ואשר לכן איסור השתיה יתר מהמידה אסור גם בפורים.

כמובן אשר על כל אחד לשאול את ה[[משפיע]] שלו בנידן.

כדאי להוסיף קטע ממכתב מיום כ"ג הרבי [[תשי"ז]] "אודות ניצול ימי הפורים בענינים הכללים וגם באופן חסידותי, כי מרוב הטומלעניש עלול שישכחו כלה, אז מען דארף אמאל א חסידשע התועדות כפשוטו ומובן ופשוט שאין זה נוגע כלל בריבוי השתי' ח"ו וכמדובר בהתועדות הפורים דשנה זו, שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד את עצמו למע' מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש, אז ווען מען וויל אויף א אמת איז גענוג איין טראפען ואם ח"ו עס איז ניט אזוי העלפט ניט אפילו א פעסיל (חבית)"){{הערה|1=נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י"ד עמ' תקיח-ט. על דרך זה ראה בשיחת מוצאי ט"ו מנ"א [[תשמ"ט]] –[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק ב' ("וכמדובר כמ"פ שהדבר תלוי ברצונו - שבאם רוצה באמת לא נוגע כמות המשקה (כרצון [[נפש הבהמית]] שלו שרוצה יותר ממה שמקבל), וגם על ידי כמות קטנה אפשר לפעול ענין השמחה".}}.

==שמחת תורה==

בשמחת תורה, ההגבלה במקומה עומדת. אמנם, אירע והרבי הורה לקיים את ההוראה בהתאם ל"מנהג המדינה" במדה כפולה ("דאבל ריישאנס"), דהיינו אמירת "לחיים" שמונה פעמים (על שתי רביעיות של 'משקה'){{הערה|1=שיחת [[שמחת תורה]] [[תש"ל]] - תורת מנחם חנ"ח עמ' 163.}}.

==ראו גם==
*[[משקה]].
*[[משקה המשמח (קובץ)]].
== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36697 דיון מרתק ועיון בשיחות הקודש בנוגע להנהגה בחג הפורים]
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64558 לשמור על גזירת ה'משקה'] - פסק דין של חברי [[בית דין צדק קראון הייטס]] לקראת [[שמחת תורה]] תשע"ב
* [http://www.chabad.info/images/update/665.pdf גזירת המשקה] שו"ת מאת הרב יהודה ליב נחמנסון {{PDF}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{פורים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:פורים]]

שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון חורף תשע"ז

2016-12-03T21:25:49Z

5778: /* אברהם פריז */

{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון קיץ תשע"ג|קיץ תשע"ג]] {{*}} [[שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון ע"ד-ע"ו|ע"ד - ע"ו]]}}

== ברכות על האירכוב ==

אני גאה להיות הפותח את הדף הבא בדף שיחתך. ומכיון שבדף הקודם שארכבת היו הרבה דברי הערצה והוקרה לפעילותך המבורכת, הריני לציין בזאת שוב את הערכתי העצומה לפעלך, כדי שח"ו לא יהיו כאלו שיכנסו לדף הזה ולא יבדקו בארכיון וממילא יחמיצו את המידע החשוב. המשך עבודת קודש פוריה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:01, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:אגב אפשר לשאול מהו פשר הרמז "בית הבד"? (אני מקווה מאוד שלא התכוונת לומר שבדף שיחה זה יהיה ה"כתית" בין המשתמשים על מנת להגיע "למאור"...) {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:05, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::בית הבד הוא אכן המקום שבו כותשים את הזיתים.. במחשבה ראשונה רציתי לכתוב משהו כמו "ועמדו רגליו על הר הזיתים", או "כרם היה לידידי בקרן בית שמן", אבל החלטתי שזה יותר שמיש, מלבד שזהו מקום שבו אנו הנדכאים בגולה נמצאים... {{קריצה}} בתקווה שתיכף ומיד יתגלה המשיח שליט"א והשמן ידלק ויאיר באור אין סוף באופן ש"כולה משקה" ושלא ישאר בכתובים אלא יתבצע בפועל ממש!! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:12, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::אין לי איפה להניח לך את זה אז אני מניח את זה כאן: כשאתה מתעצבן על עריכות של מישהו אחר אתה יכול לברר את קו המחשבה שלו ולהסכים או לא. אבל כל עוד שאין כאן דברים הנוגדים את הדת / שיחות של הרבי / וכו' אתה צריך לחשוב פעמיים לפני שאתה מתעצבן ובטח לפני שאתה מדבר בסגנון זול שכזה (ואני מצטט: "אקווה שמעשיך היו בתום לב, ומכאן ולהבא תשים לב למעשי ידי מקלדתך") אא"כ זה לא חב"דפדיה אלא שלטון יחיד ואם כן אז תאמר ואנחנו נכרע בפניך ברך ונשתוק..... (או שלא) --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 09:17, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

== ערכים בחסידות ==
כל הכבוד על פועלך המיוחד בעריכת ושיפוץ ערכי חסידות. אשמח אם תוכל להכין אחד מהערכים שכתבת למומלצות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:03, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:אני חושב כרגע על [[מתיבתא דרקיעא]], או [[נפש אלוקית]] ואולי [[יין]] או [[יין המשומר]]. מה דעתך? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:27, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
::אני בעד [[נפש אלוקית]], בהיותו ערך מקיף ומושג מרכזי בחסידות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:29, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::1. אז מה צריך לעשות? 2. צריך לכתוב את הערך [[ירידת הנשמה לגוף]]. 3. אתה מוזמן להמליץ עליו. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:31, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
::::מה אמור להיות שם, האם אתה בטוח שזה ראוי לערך נפרד מבחינת כמות החומר?--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:33, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::א. [[מתיבתא דרקיעא]] אכן די פוטנציאלי מבחינת מצבו הנוכחי.
:::::ב. בנוגע לירידת הנשמה אולי כדאי לעשות ערך [[נשמה וגוף]] ובו ידונו כל הנושאים הקשורים לכך (ירידת הנשמה, חלק הנשמה המלובש/אינו מלובש בגוף, עובדי ה' בגופם/בנשמתם, ההבדל בין העבודה עם הנשמה לעבודה עם הגוף, נשמה ניזונת מן הגוף לע"ל ועוד). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:50, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::::ב. יתכן, אך צריך קודם להתחיל בדף משתמש, ולראות מהו המבנה המיועד של הערך. כעת אני עסוק בערך על [[ספר יחזקאל]]..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:27, 2 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::אחד החסרונות המשמעותיים ברוב הערכים בחסידות הוא המחסור במקורות. ראה לדוגמא מה שהוספתי בנפש אלוקית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:51, 2 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::::דווקא בקטע הזה יש מראה מקום בסופו המציין לפרק ב' בתניא. אך אתה צודק, אפשר וצריך להוסיף עוד מראי מקומות. אך יש לזכור בערך זה, שמכיוון שיש לו הרבה תתי-ערכים, לא לכל דבר צריך לציין. (וגילוי נאות: לא רציתי להעלותו לפני שאסיים לכתוב עוד סדרת ערכים, אך מפאת סיבה מיוחדת התעוררתי שלא להמתין..) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:59, 2 בספטמבר 2016 (UTC)

== wlcc ==
אתה צודק שwlcc השמיטו את זה ג"כ, אבל הוידאו שג'ם פרסמו זה לא אותו וידאו, אלא הוידאו המלא.
כלומר, הם קיבלו את הכל, ללא צינזורים, וצינזרו שוב '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ"ט באב ה'תשע"ו
:באנגלית אומרים "come on", הם עשו אותו דבר, שאגב לפי השמועה (לפחות אז) זה הוראה שהגיעה מהמזכירות (ואולי פנימה יותר).. וכך או כך, מי יודע על זה שנאמר לעומר? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:07, 2 בספטמבר 2016 (UTC)
::לפי השמועה שאני שמעתי מאנשים שהיו אז - זה היה כריזה של [[יהודה לייב גרונר|א' המזכירים]] שנהג תמיד 'לשמור על כבוד החצר' '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ"ט באב ה'תשע"ו
:::סליחה על ההתערבות, אבל מה זה שייך לביקורת, אולי לפסקה שתעסוק במבנה שבה החברה עורכת את הוידיאו, שלדעתם קטעי וידיאו שמפורסמים בציבור עליהם להיות מבוקרים. (בגבול העריכה אפשר להתווכח ואין לדבר סוף) אבל ברעיון עצמו יש כנראה ריבוי עניינים שבהם אפשר למצוא סיפורים ועדויות על ביקורת של הרבי והמזכירות על אופי ואופן הפרסום. (ידוע לכולם שמלך אין רואים אותו במקומות שאינם מכבדים אותו למרות שגם לשם "געיטער וי א נשיא" (כלשונו של הרבי - י"ב תמוז מ"ה) הן אמת שישנם כאלו שלא שמים לב לזה כבוידיאו של "לראות" שבוע זה (ראה ע"ו) אבל עדיין לא אומר שהם צודקים) (כל האמור הוא רק בא לומר שאם מצטטים ביקורת עליהם להיות ציטוט של מישהו, ולא של חב"דפדיה שהרי איננו האגף הפירסומי של "לראות"..).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:56, 3 בספטמבר 2016 (UTC)
::::סליחה על ההתערבות בהתערבות.. אבל לא מתאים כלל לתמים וחסיד חב"ד לערוך השוואה כזו, שתוכנה הוא כביכול הרבי נראה לציבור באופן בלתי מכובד. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 21:17, ל' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(3 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::הבאתי ראיה שקיים מושג של חוסר כבוד, בגבול מה בגדר כבוד ומה לא, כתבתי שאפשר לדון ואין לדבר סוף. וממילא זכותם של עורכי ג'ם לשקול את הדברים על פי שיקול דעתם. לעיתים ישנם עניינים שבגלוי הינם פליטת פה (אף שעל פי אמת אין איתנו יודע להסבירם) שאצל כמה וכמה לא יבינו זאת וכשם שבעריכת הספר השיחה (הבלתי מוגה!) השמיטו כך ישמיטו אותו גם בוידיאו. (ועל זה הוספתי שגם בוידיאו שבמוצ"ש זה למי שראה רואים את הרבי בהופעה בציבור בנ"ג, אבל מה לעשות החולצה אינה מסודרת ואינה מכבדת כלל (לבד העניין שבשעה שהרבי דיבר על "גלות הדיבור" הוא בכה, ואנו רואים זאת שוב ושוב וששים ושמחים וכו'..) אף שיש כאלו שלא מרגישים זאת, נו, בשביל "להרגיש" צריכים חוש..)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:56, 3 בספטמבר 2016 (UTC)
==זריז==
אני מעביר את הדף, חושב: נו, צריך גם לסדר את התבנית ו.. אופס, מסודר.. מעניין.. מסתכל ב'שינויים אחרונים' ורואה שיש כאן בחור זריז, כל הכבוד. {{חיוך}}.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:36, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:הסתכלתי על השינויים אחרונים, והצצתי שוב על הערך שלא ממש קראתי בעיון, והקישור האדום הציק לי בעין..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:38, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:אני מקווה שהנך מתעתד לבוא לחצרות קודשנו לקראת חודש החגים הבעל"ט, כך נוכל להתוועד כהוגן על מנת להצעיד את המיזם הלאה..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:40, 4 בספטמבר 2016 (UTC)

== בקשת ערכים ==
כיון שאתה עוסק כרגע הרבה בתנ"ך, כדאי שאת כל הערכים שאתה נתקל שחסרים בנושאים אלו תכתוב בדף בקשת ערכים, במיוחד בערכים בסיסיים על סיפורי תורה. לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:50, ו' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:הבעיה היא, שעד שלא אעשה זאת בעצמי, לא יהיה מי שיעשה זאת{{בכי|}} אגב, היום הצצתי שוב ב[[:קטגוריה:קטגוריות]], ו... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:17, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::פעם להתראות הסביר לי שזה בבחי' "שלח לחמך", ונוכחתי שהוא צודק. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:01, ו' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::אשתדל. אגב, מה עם ההערות על פסח גלגל? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 07:06, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::::עם הדגשה על "'''ברוב''' הימים" {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:20, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::סתם מעניין. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C_(%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA)&curid=38705&diff=262269&oldid=259851 למה זה]? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז באלול ה'תשע"ו, למניינם 05:48, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::ראה בפלח הרימון שציינתי....• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:10, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== יהודים ==

מה התכוונת שאבדוק? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:10, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:את האופן שבו העתקתי..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:12, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== תמונות ==

צריך גם ל[[יין]], [[ראיה]] (עין), [[בשר]] בהמה, [[סוכר]], [[דבש]], ואולי גם [[מן (לחם מן השמים)|מן]] {{קריצה|}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח באלול ה'תשע"ו, למניינם 03:05, 21 בספטמבר 2016 (UTC)

== אותיות ==

מכיון שצורת האותיות מיוחסת בצורה מדוייקת לאותיות על פי כתב אשורית שעל פי הקבלה, האם תוכל להעלות לכאן את תמונות האותיות שיש כבר עליהם ערכים? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד באלול ה'תשע"ו, למניינם 18:30, 27 בספטמבר 2016 (UTC)
: כמו בויקיקליפה? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 19:11, 27 בספטמבר 2016 (UTC)
:::ויקיקליפה חסום לי ב"ה. אם זה אותיות אשורית תעלה לכאן, ונבדוק כבר אם זה מתאים על פי הקבלה (ברוב האותיות אין חילוק, חוץ מצ' ועוד בודדים). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד באלול ה'תשע"ו, למניינם 23:17, 27 בספטמבר 2016 (UTC)
:::{{כל הכבוד|}}, {{תודה רבה|}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באלול ה'תשע"ו, למניינם 00:59, 28 בספטמבר 2016 (UTC)

== שינה בסוכה ==

הנני מתכבד להזמינך להביע דעתך בערך [[שינה בסוכה]], ברצוני להעלותה להצבעה בקרוב למומלצות. תודה מראש--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:22, 12 באוקטובר 2016 (UTC)

== קמץ א ==

מה פשר הפסקה 'הניגון' ב[[קמץ אלף א]]?

האם המשפט הבא הוא ציטוט מאיפשהו? "לעיתים לאחר התוועדות ממושכת בסיומו של לילה, מגיעים למסקנה שצריכים להתחיל הכל מחדש. ואז פוצחים בניגון שמבטא יותר מהכל את ההתחלה מחדש"

--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בתשרי ה'תשע"ז 21:54, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
==חוצפה!==
הנך מרשה לעצמך לשכזר עריכות ללא שום חשבון!
עיין [[פיל בחנות חרסינה]] {{שכח|אביי}}
: אתה באמת מטרד.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:16, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
::אביי. אולי אינך מודע לכללים כאן: 1. אין לחזור על עריכה שבוטלה, כלומר אם בערך היה כתוב משהו מסויים בתקופה מסויימת, ובאת ושינית וביטלו את זה, אז אין לחזור על העריכה. 2. לא הספקתי לעבור על כל עריכותיך, אבל באופן כללי נראה שאתה כאן למטרה פוליטית ולא לתרום לחב"דפדיה. פעולות כאלו ממש אינם רצויות במיזם זה שהוקם על מנת להפיץ את תורת החסידות ותורת חב"ד בפרט. תקן אותי אם אני טועה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ג' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 18:52, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

== מיהו הפיל ==

אתה מוזמן להצטרף לדיון [[שיחת תבנית:פיל בחנות חרסינה]]. [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 18:41, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
: אענה על כך כשאכתוב את הדף [[משתמש: כתית למאור/משנתי החב"דפדית|משנתי החב"דפדית]] או את הדף [[משתמש: כתית למאור/הגדר בכלוב הפילים|הגדר בכלוב הפילים]]... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 19:57, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

== אברהם פריז ==
אתה לא יכול להפנות לספר "אחד היה אברהם" ולכתוב אחרת...

חוץ מזה, במכתב של המזכירות כתוב "נבהלנו '''ממכתבו'''", ובפשטות הכוונה שזה לא בא כבהלה בעקבות מכתב אחר, אלא בהלה מהמכתב '''שלו'''.

ובכלל, מכל הסגנון ש"'''תיכף''' להפסיק", ו"מטובו לאשר '''תיכף''' מילוי ההוראה האמורה", '''ברור''' שזה לא בא בעקבות מכתב של מישהו אחר, ואז לפתע נזכר הרבי בדחיפות שבעניין...

והמרתק ביותר הוא, שהסיפור המשונה הזה התרחש רק אצל ר' אברהם פריז, ואילו אצל הרשד"ב וולפא, ר' משה סלונים בעצמו, הרב ירוסלבסקי, רא"ד הלפרין ועוד - הרבי לא הוצרך לחכות שמישהו ישלח לו עידכון מה קורה, אלא ידע להגיב בחריפות לבד...--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:40, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

:אגב, למה החלטת להשמיט את עדותו של רח"ש? הוא נאמן עליך פחות מנחמן או חזן? זכותך. אבל עליך לציין שרח"ש מעיד אחרת. בכלל, אם תרצה תוכל לגשת בעצמך לכל אחד מהמזכירים, הוא יכחיש זאת גם בפניך. אלו עובדות שצריכים להיות כתובים בערך, עכ"פ בהערה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:52, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::מר {{א|5778}} היקר,
::#"מכתבו", הכוונה בפשטות ל"מכתב כללי" שכתב לכל בני ישראל על עובדת מציאות המשיח בתוכנו וזהותו.
::#ההדפסה של הספר הנ"ל בתשנ"ג/ד הייתה בצירוף התואר "מלך המשיח" על הרבי, ואינני אחראי על חש"ב, אך נחמן סיפר: שכשלייבל אמר לו שיש אישור, הוא הודיע לו שאם ישאלו אותו הוא יכחיש.
::#לשחזר עריכה ששוחזרה לגירסה יציבה, היא עבירה על חוקי חב"דפדיה, אשר יכולה להביא לחסימתך!
::בברכה, • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:46, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::::מענין שכשרוצים אפשר על סמך סברות לבנות עובדות. יש עדות, ואתה מחליט לסתור אותה על סמך הגיון בלבד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:50, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]], העוינות נושבת מכל מילה מדבריך... 1. מה הקשר למה ששאלתי? 2. זכותך להכניס גם זאת בערך. העדות של רח"ש קיימת (ולייבל עד היום, פעמים אומר שכן ופעמים שלא, כאשר תנוח עליו הרוח. ואכ"מ לדון בזה). 3. אבקש עמוקות את סליחתך, אשתדל כי המעשה לא יחזור ע"ע חלילה בשנית (בוודאי לצערך, שכן בוודאי תשמח עד מאוד כאשר איחסם...).
:::::[[משתמש:להתראות|להתראות]], אתה מתחיל להגזים... המשפט '''הראשון''' שכתבתי כאן הוא שיש גירסה אחרת, ואני מעדיף אותה כי היא מסתדרת מבחינה הגיונית. לא בניתי עובדות לבד, ובטח שלא סתרתי עדויות. ערערתי עליהן, ומחמת הערעור יש להורידן - לדעתי - להערת שוליים. כך היינו נוהגים בכל ערך אחר.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 21:25, 3 בדצמבר 2016 (UTC)

==בערך [[פה]]==
מדוע מחקת קישור לערך [[ה' מוצאות הפה]]?? [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 20:12, 9 בנובמבר 2016 (UTC)
:כי הוא לא קיים. כשתכתוב אותו, תקשר אליו. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 22:27, 9 בנובמבר 2016 (UTC)
::ומי אמר שאסור לקשר לערך שאין עליו עדיין ערך, הרי ככל שירבו הערכים האדומים כן ירבה הסיכוי שייכתב עליו ערך, והרי ערך זה של ה' מוצאות הפה ללא ספק ראוי שיהי עליו ערך... (רק לאחרונה שאל מישהו איזה ערכים בחסידות לא קיימים אם בתוככי הערכים יציינו הכותבים איזה ערכים חסרים יש סיכוי גדול יותר שירבו הערכים.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:34, 9 בנובמבר 2016 (UTC)
:::יש הבדל בין לקשר בתוך הערך, לבין לקשר ב"ראו עוד". וק"ל. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 22:44, 9 בנובמבר 2016 (UTC)
::::ומהו?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:05, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::שראו עוד זה הוראה שלך לראות במקום זה, ואם הוא לא קיים, אז זוהי הוראת שוא. אבל אם אתה כותב את הטקסט בין כה, ואתה שם קישור לערך שעתיד (בתקווה) להיכתב, זה מודיע שזהו נושא השווה ערך.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 12:13, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::::הנחה, אלו הם אכן הכללים, כמו שכותב המאור "כתית". '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 14:34, 10 בנובמבר 2016 (UTC)

== ברית בין הבתרים ==

כל הכבוד!

אל תשכח את [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=84 השיחה הזאת]. בהצלחה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 01:16, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
:התכוונתי לקצת יותר מזה, היינו, קצת הסבר ע"פ נקודת השיחה: "הרבי מבאר את הסיבה לכך שבברית בין הבתרים - שהיתה זמן של התגלות אהבתו של ה' לאברהם - דוקא אז בישר לו על גלות בניו: כיון שלאמתו של דבר, בפנימיותה של הגלות ישנה כוונה להביא את הגאולה ולהגיע לדרגה נעלית יותר" וכד'... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:04, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
::ואגב, מחכה להערות [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/מילת אברהם אבינו|כאן]], כמובן. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:04, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
:::אולי כדאי שתוסיף אתה, אני באמצע לעשות בלאגן בדברים אחרים... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 03:06, 11 בנובמבר 2016 (UTC)
::::כל הכבוד, קדימה בלגן... אבל על ההערות לא מוותר! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:12, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
:::::התכוונתי להוספה ב[[ברית בין הבתרים]] • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 03:17, י' בחשוון, ה'תשע"ז ''(11 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::הוספתי, ועכשיו תור ההערות שלך. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:22, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

== פרשיות השבוע ==

לאחר הייבוא המוצלח של [[תבנית:סוגיה]], חשבתי אולי תייבא גם את תבנית פרשת השבוע. זה עושה את הערך פי כמה יותר יפה. לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:48, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
:ועוד משהו: האם אפשר להרחיב מעט את [[תבנית:סוגיה]]? ניסיתי ולא הצלחתי. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:23, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
::מה ניסית לעשות? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 04:30, י' בחשוון, ה'תשע"ז ''(11 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 04:30, 11 בנובמבר 2016 (UTC)
:::להרחיב את התבנית בכמה מילימטרים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:33, י' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
{{בוצע|}} • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:08, י' בחשוון, ה'תשע"ז ''(11 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== כבודו בארה"ק? ==
איזו זכות לשמוע... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:47, 12 בנובמבר 2016 (UTC)
:{{קריצה|}} עד [[כינוס השלוחים העולמי]]...• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:03, י"א בחשוון, ה'תשע"ז ''(12 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

מה נשמע הרב כתית?
תן לי איזה רעיון לעבודה על משהו בחב"דפדיה, עיתותי בידי..--[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]]  •  [[שיחת משתמש:משה מ.|א חסידישע פארבריינגען]] 09:35, 13 בנובמבר 2016 (UTC)
:באיזה תחום אתה מתעניין? אולי ערך [[מסעות אברהם אבינו]] או [[נסיונות אברהם אבינו]], או סתם [[אברהם אבינו]] - לכתוב שם את קורות חייו הכתובים בתורה ובמדרשים, נולד באור כשדים, שם אמו אמתלאי בת כרנבו וכו' כולל הנסיונות (שאח"כ יעבור לערך בפ"ע) והמסעות (כנ"ל). מה דעתך? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:54, י"ב בחשוון, ה'תשע"ז ''(13 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

נשמע מעניין..--[[משתמש:משה מ.|מהתמימים ד770]]  •  [[שיחת משתמש:משה מ.|א חסידישע פארבריינגען]] 10:16, 13 בנובמבר 2016 (UTC)

== לשכתב ==

לכאורה לאחר עריכתי האחרונה הבעיה סודרה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ג בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 10:58, 14 בנובמבר 2016 (UTC)
:ממש לא• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 10:59, י"ג בחשוון, ה'תשע"ז ''(14 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::כעת זה סודר • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 11:10, י"ג בחשוון, ה'תשע"ז ''(14 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== קטגוריות ==
לא הבנתי מה יש לך נגד קטגוריות, מילא לעדכן לסדר וכו, אבל למה למחוק, ברור שככל שיש יותר קטגוריות (ומסודרות) הערכים מסודרים יותר, למה למחוק??--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:18, 17 בנובמבר 2016 (UTC)
:אין לי שום דבר נגד קטגוריות נצרכות, אבל קטגוריה של "מבשרי אחזה", ו"גוף האדם", ששתיהן מכילות את אותם ערכים, לדעתי מיותרת. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:04, ט"ז בחשוון, ה'תשע"ז ''(17 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::ומה עם סדר השתלשלות?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:17, 17 בנובמבר 2016 (UTC)
:::יש קטגוריה עם כל העניינים של עולמות, אורות וכלים צמצום וכו', ולפתוח קטגוריית אב לזה במקום אחר ולקחת חלקים זה מיותר לדעתי. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:09, ט"ז בחשוון, ה'תשע"ז ''(17 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::עד כה לא היתה קטגוריה שכוללת את כל סדר השתלשלות. עולמות - לא כולל מה שלמעלה מעולמות, כנ"ל אורות וכלים, כנ"ל צמצום. אפשר שבתוך קטגוריה סדר השתלשלות יהיו הקטגוריות הנ"ל. אנא הגב. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 23:58, 23 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::יש משהו במה שאתה אומר. אבל איך שעשית זאת זה לא היה במקום (במחילת כת"ר..). מלבד זאת שזאת תהיה לך סתם עבודה כפולה.. אנסה לראות מה אפשר לעשות • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 04:09, כ"ג בחשוון, ה'תשע"ז ''(24 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== חי וקיים? ==

אתה ממשיך לפעול פה כסדר, או שקצת קשה לאחרונה? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:12, ב' בכסלו ה'תשע"ז
: משתדל, אם כי ההכנות ל[[נסיעה לרבי]] תופסות יותר מקום... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:16, ב' בכסלו, ה'תשע"ז ''(2 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח/ארכיון 1

2016-12-03T21:18:42Z

5778: /* יחסו של הרבי לפירסום זהותו כמשיח */

המשימה עוד ארוכה....
לכאורה היה זה צריך להיות הערך הראשון בחב"פדיה ולא ה-5000.....
בכל מקרה, עם עוד מאמץ הערך יהיה מקיף, בעז"ה, את כל הנושא, ואז יצטרך לעבור עריכה אינצקלופדית ע"מ שיהיה שווה ערך לערך מומלץ.--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 08:55, 2 ביוני 2013 (UTC)

הערה ראשונה; הפתיח צריך להיות, לענ"ד, מנוסח אחרת. לא באתי אלא להאיר, ויישר כוח על העבודה! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בסיוון ה'תשע"ג 10:01, 2 ביוני 2013 (UTC)

==מבית דוד==
ע"פ מה שהוספתי אודות בן אחר בן, צריך להוסיף זאת בערכים על נח אלטשולר, הלל יחיאל אלטשולר, הצמח צדק, יעמוד מלך ועוד.--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 20:46, 2 ביוני 2013 (UTC)
:א. לא נהוג לערוך ארגז חול פרטי של משתמש אחר ב. והוא עיקר לא הצלחתי להבין מהו הקישור הנ"ל?--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:58, 6 ביוני 2013 (UTC)

== הגדרה הלכתית ==

בפיסקה על ההגדרה ההלכתית צ"ל לפענ"ד מתחילה משיחת הרבי (שמות תשנ"ב) שישנו בחזקת משיח, ואח"כ איזכור של הפס"ד בנושא. (להדגיש שיש כאן גדר '''הלכתי''' יתר על משיח שבכל דור. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

::חשוב להדגיש: גם פרט זה שאנו מאמינים ברבי כמלך המשיח 'מצד גדרו ההלכתי', יש בזה מצד דברי הרמב"ם נטו, ויש בזה מצד עדות הרבי על עצמו שיש כבר "חזקת משיח".
כלומר, לא רק שיש את הפן ההלכתי ויש את הפן של האמונה בדברי הרבי, אלא גם בהלכתי עצמו, ובחזקת משיח עצמו יש את הפן של החזקת משיח מצד זה שהרבי אמר. וד"ל.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 18:53, 11 באוגוסט 2015 (UTC)

== לתשומת לבך ==

הערה 10 אצלך פגומה, התיקון נעשה ע"י כתיבת 1= בתחילת ההערה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:47, 13 ביוני 2013 (UTC)

== שם הערך ==

אני מציע ששם הערך יהיה '''הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח'''.

בנוסף, ללא תלות בקבלתה של הצעתי הראשונה, אני מציע שהפתיח יהיה קצת יותר אנציקלופדי ומכובד. זה לא מתאים להתייחס לאמונה ברבי מלך המשיח כמשהו ש'נתפס על ידי חסידי חב"ד ורבים'. למרות שאנחנו צריכים להתנסח בשפה אנציקלופדית ו'ניטרלית'.

'''הרבי מליובאוויטש''' מוגדר '''כמלך המשיח''' העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתמוז ה'תשע"ג 14:09, 19 ביוני 2013 (UTC)
:מסכים לגמרי. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:33, 19 ביוני 2013 (UTC)

::למרות שאין עיתותי בידי לשפר את הנוסח יותר, אומר שעדיין אינו מושלם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשע"ג 21:06, 19 ביוני 2013 (UTC)

== תמונה ראשית לערך ==

נראה לי פשוט שצריך לתחילת הערך תמונה יפה ומלכותית של הרבי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע"ג • 00:18, 28 ביוני 2013 (UTC)

==עד כאן מדף השיחה של הטיוטה: מכאן והלאה של הערך עצמו==
פותחין בברכה על הערך המושקע והנפלא.

רק הערה קצרה: הכותרות שתחת התמונות מתאימות יותר לכתבה עיתונאית מאשר לערך, והיה מקום לסדר זאת. כמו כן, כדאי לכתוב בלשון יותר מדוייקת. ('אפשר לפרסם זאת', למשל, הרי לא היה באופן גורף לחלוטין. ואגב, למען ההגינות, וגם כדי למנוע חילול ה', מוכחרים לציין שגם בשתנ"ג היו תשובות אחרות!).

ועוד נוספת: איני חושב שראוי לשלב במלחמות ה', שבהגדרת ההלכתית היא מול רשעים, את המלחמות הרוחניות על שלושת השלמויות. שמתאימות יותר ל'יכוף כל ישראל'. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:אתה מוזמן לערוך. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 03:17, 7 ביולי 2013 (UTC)

== וואו!!! ערך מדהים! ==
'''ברכות!''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 01:53, 7 ביולי 2013 (UTC)

== להריץ להמלצה ==
קריאה נרגשת לכלל העורכים - לעבור ביסודיות ובקפדנות יתירה על הערך, הלשון, הסגנון והעריכה - לתת הערות, לתקן, להרחיב ולהשמיט - ולהריץ לקראת המלצת הערך!! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 01:53, 7 ביולי 2013 (UTC)

== האמונה אחרי ג' תמוז ==

הפסקה ממש קצרה ולא ממצת. הייתי אומר מגוחכת. אדם שקורא מבחוץ לא במהרה ישתכנע. אתם צריכים להביא את כל הצדדים, עכ"פ אזכור של הדעות הנוספות, ומה שבטוח להרחיב יותר על המצב אחרי ג' תמוז. גם המלים שם לא משהו.

אשריכם ישראל! {{אלמ}}
:תודה על הביקורת הבונה. --[[מיוחד:תרומות/199.203.84.152|199.203.84.152]] 13:31, 25 באוגוסט 2013 (UTC)
::כמובן, שאם תואיל להצטרף למיזם ולשפר את הערך בעצמך, הכל יודו לך... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באלול ה'תשע"ג 13:38, 25 באוגוסט 2013 (UTC)

== ערך מומלץ באינפו ==

יש"כ עצום על העלאת הכתבה לאינפו, אך בדא עקא, ששם נאמר שזהו ערך מומלץ.. ואין...• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 03:17, 26 באוגוסט 2013 (UTC)
:מצטרף ליש"כ. הוא ממולץ לקריאה, אך אכן עדיין לא מומלץ במובן החב"דפדי/אנציקלופדי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באלול ה'תשע"ג 18:18, 26 באוגוסט 2013 (UTC)

== אודות הפסק דין ==

אולי כדאי לשנות מ"ע"י רבני חבד ורבנים נוספים" ל"רבנים חשובים / גדולים מכל העולם" {{אלמ}}
:תודה על ההצעה, אך זה לא אנציקלופדי לכתוב רבנים 'חשובים' או 'גדולים'. מי קובע בדיוק מי חשוב או גדול. אולי כדאי לכתוב, "רבני חב"ד, אדמו"רים, רבני ערים, ראשי ישיבות ורבנים מפורסמים אחרים" על ידי פירוט תפקידם של החותמים, מובן שמדובר ברבנים משמעותיים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באלול ה'תשע"ג 18:20, 26 באוגוסט 2013 (UTC)

== ההתנגדות לפרסום ==

משום מה, וכנראה בכוונה הושמטה ההתנגדות לפרסום, אבל לכאורה צריך למצוא איפה להכניס קישור זה
{{קישור חבד אינפו|85086|הרב שפירא נשאל: האם העיסוק במשיח מרחק מחסידות?||{{תע|12/09/2014}}}}
בהצלחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:36, 9 בדצמבר 2014 (UTC)
:להתנגדות מבחוץ? או של הרבי?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:16, 15 בינואר 2015 (UTC)

==ציטוט מטעה==
{{ציטוט|תוכן="במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: "דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה"[11]. ואף הודיע[12] שכבר ישנו מלך שהוא בחזקת משיח. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה[13]. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי".}}
יש פה עירבוב של שתי עניינים זמן התקופה "דור האחרון..והראשון.." ועל זה ציווי הפרסום הנבואה. ועוד עניין שלכאורה אינו שייך לפיסקה זו שישנו בחזקת משיח (וגם על זה יש לערר בפירושו)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:14, 15 בינואר 2015 (UTC)

==פסקים נוספים==
מה המקור להוספה של הפסק השני במוצאי שבועות ולמה אין צילום של פסק זה? מישהו יודע היכן יש את הפסק שהוקרא בי"א ניסן נ"ב? מי הם הרבנים שרצו לשנות את הפסק וחתמו עליו במוצאי שבועות? יש כאן מידע קצת מעורפל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:58, 21 בינואר 2015 (UTC)

== הערות כלליות ==

א. מעולם לא הבנתי איך ניתן לפסוק שהרבי משיח ע"פ הלכה, כאשר הסימן '''ויכוף כל ישראל''' מעולם לא התקיים ברבי.

הרבי בעצמו מסביר ש'ויכוף' הכוונה כפשוטו (ראה שיחות: ש"פ חו"ב תשט"ו, ו' תשרי תשכ"ז, בראשית תשכ"ט ועוד). גם 'כל ישראל' הכוונה לפחות רוב (ראה יחידות לרב גוטניק סיון תשכ"ז (נדפס ב'צדי"ק למלך' ו'), שיחת י"ב תמוז תשכ"ז ועוד) - ממש לא כמו שמסביר הרב וולפא שי' בספריו. מצב זה, עדיין אינו קיים כרגע.

ואכן, הפס"ד אותו הרבי קיבל הוא - ל' ניסן תנש"א, שאז פסקו שהגיע הזמן שהרבי יתגלה כמלך המשיח. לא מוזכר שם שום מילה על כך שהגדר ההלכתי של 'חזקת משיח' כבר חל. ואילו הפס"ד מחג השבועות, שבו כן הוזכר העניין הנ"ל - לא זכה לשום התייחסות מהרבי! [מלבד מה שהורה פעם אחת - מבין כל השאלות - לנסוע למז'יבוז' ושם להקריא את הפס"ד, אך אין כאן התייחסות לתוכן הפס"ד עצמו].

גם בשיחת ש"פ משפטים תשנ"ב שהרבי אומר שהפס"ד של הרבנים החל לפעול, אין כל הכרח שהכוונה לפס"ד של חה"ש ולא לפס"ד מל' ניסן שהגיע זמן הגאולה (שבו) "יעמוד מלך" וכו' ועד להמעמד ומצב דהרי זה משיח ודאי.

- והדבר היחידי שעדיין צ"ע הוא שיחת ש"פ שמות תשנ"ב, שגם בה ניתן לבאר, עכ"פ בדוחק, ואכ"מ.

לדעתי כל הערך צריך להיות בנוי אחרת לגמרי, בלי קשר בכלל לסימני הרמב"ם, אלא (כפי שכתב ר' יואל שי' בהערתו הידועה - קובץ משיח וגאולה ב') שחסידות ומשיח היינו הך וכו'.

ב. בנוגע לפירסום והחתמות, יש מידע רב שאינו מוזכר פה כלל, וחבל. תמיד אמרו ש'חב"דפדיה' זה אתר אובייקטיבי, אז למה להתעלם מעובדות?...

אולי בהמשך כשיהיו עיתותיי בידי אנסה להעלות לכאן חלק ממידע זה.

יישר כח בכל אופן על כל העבודה הנפלאה. {{אנונימי}}
:א. "ויכוף" מתפרש בפשטות כמו ההמשך "וילחום", שהוא עוסק בעניין. ולא שהוא אכן סיים לכוף. וכפי שמוכח מהמשך דברי הרמב"ם "אם עשה והצליח הרי זה משיח ודאי". משמע שהוא בחזקת משיח כבר בזמן שעוסק בעניינים הנ"ל (לכוף, ולהלחם) גם טרם שהצליח בהם בשלימות.
:ב. נשמח מאוד, כפשוט. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 19:03, 4 באוגוסט 2015 (UTC)

שיקראו את כל מה שמנחם ברוד כתב בcol על ההתנגדות העצומה של הרבי על פרסום זהותו של שיח ואח"כ ידברו האישור להדפיס את הספר היה רק בהשמטת החלקים המתיחסים או אפי' מרמזים על הרבי כמלך המשיח ה' ישמרנו מכל המעוותים למיניהם

א. שייע החסיד, האם בדקת את השיחות שציינתי לפני שחזרת כתוכי על עיוותי-וולפא? את כל מה שכתבת אני מכיר בע"פ.

ב. חושבני שאם תרצה, תוכל להשיג בקלות... כדי להקל עליך אני ירשום פה ליקוט חלקי של כמה עובדות, רק מהשנים תנש"א-תשנ"ג, ואני בטוח שמקורות תוכל להשיג לבד:

1. בפסח תנש"א כתב ר' דוד נחשון על תכניתו לפרסם בכל העולם שהרבי הוא מלך המשיח. התגובה מהרבי כללה שלוש מילים: '''כפשוט מופרך לגמרי'''. [אגב, בעקבות זה, כאשר הציעו בכינוס שנערך בל' ניסן תנש"א בבית מנחם לפרסם שהרבי הוא מה"מ, נזעק הרד"נ נגד העניין ונפנף במענה הנ"ל].

2. בכל מכתבי הרד"נ לרבי אודות קבלת המלכות, הוא מדגיש "כמובן שהנ"ל בתוך חב"ד בלבד ולא לפירסום", "בלי רעש" וכיו"ב. '''רק על זה''' הוא קיבל מענות חיוביים ומעודדים מהרבי (צילומי המכתבים נדפסו גם בימי בשורה).

3. כשהציע עורך כחב"ד לרבי להכניס מאמר של ר' יואל אודות כך שכל חסיד מאמין שהרבי בדורו הוא מלך המשיח וכו' וכו'. את התגובה קיבל בט"ז אייר תנש"א: "באם קס"ד לפרסם מעין דמעין דהנ"ל - קדימה שיסגור המכ"ע לגמרי".

4. כשהכניס הר' וולפא את ספרו 'יחי המלך' בתחילת חשון תשנ"ב, קיבל תגובה: "באם ישמיט - לדעת ידידים מבינים - הקטעים שעלולים לרחק אחדים מאחב"י - כדאי. אזעה"צ".

רק לאחר שהשמיט מהספר כל איזכור או רמז לכך שהרבי הוא מלך המשיח, קיבל תשובה "להחליפו במכורך", כבפנים. [כך שהשינוי '''היחיד''' מתשמ"ה הוא - עצם האפשרות שחב"ד ידפיסו ספר בנושא משיח, אך לא בעניין הפירסום שהרבי הוא המשיח].

5. כשהנ"ל הכניס לרבי את הקונטרס 'קבלת פני משיח צדקנו', שבו נרמז שהרבי הוא המשיח, קיבל תשובה חריפה ביותר, בי"ג אדר תשנ"ב (שבועיים לפני ז"ך אדר, וזו התשובה האחרונה בנושא לפני כ"ז אדר - ככל הידוע לנו): "'''מהיר.''' מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחקים בנ"י מחסידות - היפך הפצת המעיינות חוצה. אזעה"צ".

6. לאחר פירסום המודעות של ר' איצ'ה שפרינגר בטבת תשנ"ג, נתן הרחי"ק לרבי נוסח של מודעה בשם אגו"ח העולמית (שאגב, הרב חודקוב ע"ה היה מדוחפי המהלך וחתם על המודעה וכו'), שכל פירסום שהוא שאינו בשם אגו"ח - אינו משקף את דעתה הרשמית של חב"ד, והוא על אחריות המפרסם בלבד. הרבי הגיה את המודעה ואישר לפרסמה כלשונה (עובדה אותה התמימים לא ידעו וחתמו נגד חברי אגו"ח בקול רעש גדול, כמפורסם). [רמזים לזה תוכל למצוא במכתבו של ג'ימי גוראריה המתפרסם בימי בשורה, כמובן שעורך הספר לא טרח לפענח את המכתב המפליל כך שתצטרך לאמץ אץ עיניך ולקרוא בין השורות כדי שתוכל להבין בערך מה הלך שם].

אין כאן המקום לבנות את כל האידיאולוגיה כיצד זה לא סותר למענות אחרים, סאטעלייט לעיני מצלמות, ההתבטאויות בשיחות וכו'. רק רציתי שחב"דפדיה כאתר אובייקטיבי יביאו את כל העובדות.

יישר כח. --[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:00, 9 באוגוסט 2015 (UTC)
:5778 שלום
* ראשית, קשה לי להאמין שנוכל ללבן נושא זה רחב זה שנידון עד היום כה במדיום המוגבל של חב"דפדיה.
* יתירה מזו חב"דפדיה לא נועדה לכך, הן מבחינה עניינית שתפקידה הוא הנגשת ידע ולא פלטפורמת דיונים, והן מבחינה טכנית שהיא לא בנויה כפלטפורמה נוחה לדיונים.
* ברור שזוהי מחלוקת רצינית, ובכל צד מצויים, רבנים, מורי הוראה, משפיעים וכו' יודעי היסטוריה וכו'. כך שלא סביר שמישהו מאיתנו ישנה את דעתו בשל הנ"ל.
* כולנו מסכימים שחב"דפדיה צריכה להיות אתר אובייקטיבי, אבל גם אובייקטיביות בסופו של דבר נתונה לפרשנות. כמו שבחב"דפדיה ברור שהתורה אמת והיא נכתבת בצורה אובייקטיבית בהתאם לאמת זו, כך להבדיל בויקיפדיה האובייקיטביות אחרת... כך גם בעניינו חב"דפדיה צריכה להיות אובייקטיבית בכך שתשציג כל מידע ומקור מבוסס, יחד עם זאת חב"דפדיה נכתבת מתוך נקודת הנחה בסיסית שהרבי הוא נשיא הדור המשיח שבדור והוא חי וקיים, הנושא הזה לא נתון לדיון. מה שכן נתון לדיון ואכן צריך שיפור, הוא הצגת העמדות השונות בנושא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשע"ה 21:12, 10 באוגוסט 2015 (UTC)

::שייע שי', אני מסכים עם רוב דבריך, ודווקא לכן אני חוזר שוב על דברי: שתי הנקודות שציינתי (עצם הפסיקה, והפירסום) מוצגות כאן כעובדה, וחלק מהעובדות - מושמטות. על כן בקשתי שתכניס את הנ"ל לתוך הערך בצורה מסודרת.

::אם אתה צריך מקורות, לחלק ציינתי, אם תצטרך עוד - אשמח להיות לעזר. בהצלחה, משיח נאו!
==הרב וולפא==
:::לשייע, אם תעיין במקור שציינתי, תגלה להפתעתך שהתשובה הנ"ל היא התשובה האחרונה, ככל הידוע, לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב, והיא ניתנה בי"ג אד"ר תשנ"ב. האם זה לא מספיק "נו"נים" בשבילך? או שזה אולי לא הנו"נים שאתה מכיר?...

עפ"ז שיניתי בפנים הערך, ואשמח לתגובתך.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:05, 29 באוגוסט 2015 (UTC)
::::ראשית הצדק איתך. המענה המדובר אכן בתשנ"ב. אך בערך עצמו מובאות מענות לוולפא בתשנ"א ובתשנ"ג, שסותרות לכאורה את המענה שליפקין מביא. אני חושב שיש להביא מקור נוסף או קדום יותר כדי שנוכל להכניס את העניין. ואם אכן נקבל מקור אמין יותר, אז יש להכניס את המענה בצורה נורמלית יותר ואפילו מרכזית יותר. כרגע זה מופיע בהערת שוליים מתפלפלת בתגובה להסבר לא מחייב. וזה ממש לא מקומו של מענה של הרבי.

בכל אופן, המקובל בערכים, ובמיוחד כאלו שהם רגישים יותר, שלא משנים אותם לפני שמוצה הדיון, לכן ראשית יש לשחזר למצב הראשוני, ולשנות את הערך לאחר הגעה להסכמה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באלול ה'תשע"ה 21:27, 30 באוגוסט 2015 (UTC)

:::::אוי, באמת, מה לא ברור? ציינתי מקור (מהספר 'הניסיון האחרון'). אתה צריך שאני יצטט בשביל שתאמין לי? מי מדבר על ליפקין? וולפא בעצמו מספר את זה! הפעם באמת הצלחת להרגיז אותי:-)

:::::אתה יודע מה,תכתוב את הערך איך שנראה לך (אדרבה, אני ישמח שזה לא יופיע רק בהערת שוליים. כל מה שביקשתי זה שעוד לפני שעורכים את כל המענות בטבלה מסודרת, מורידים את ההסבר המשונה הזה, שברור שהוא לא נכון. איש אינו מתעלם מהמענות החיוביים, חבל שהמענות השליליים נעלמים כאן, כנ"ל.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 17:57, 5 בספטמבר 2015 (UTC)

== פסק דין ==

העברתי את כל החומר על הפסק דין למקומו בערך [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], עם הגהות והוספות. כעת יש לכאורה למחוק את הנכתב כאן ולשכתב בקיצור נמרץ, עם הפניה לערך מורחב (ולכאורה כן צריך להיות בעוד נושאים, שצריכים להכתב כאן בקיצור ולהפנות לערך מורחב, לנוחות הקורא). מה דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:04, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== הערה 25 ==

בהערה מובאת הגמ' אודות רבינו הק' וכו' ולכאורה אינו ראיה כלל, ואינו שייך לערך זה כלל, שהרי מדבר אודות המצב של ראוי להיות משיח (שעוד בזמן הגלות יש בהם עניין המלוכה ולא עניין המלוכה כפי שהיא אצל מלך המשיח בהיותו בחזקת משיח - "יעמוד מלך", כפשוט).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:54, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:אכן חזקת משיח הוא עוד בזמן הגלות, עכ"פ לפי הידוע לי. אם ידוע לך על מקור אחר שהגאולה הגיעה כבר ומלכותו של הרבי בכל משלה כפשוטו - אשמח אם תציינו. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 18:31, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(10 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::לא הבנתי כלל מה אתה עונה לי, אני לא אמרתי ולא הגדרתי כלל את מלכותו של הרבי, טענתי שהיות ואחד מסימני משיח בהגדרת בחזקת משיח הוא שיהיה "יעמוד מלך" בעוד שמלכותם של רבינו הקדוש וכו' בזמן הגלות אינו העניין של יעמוד מלך אלא "עניין המלכות".--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:58, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:::[[משתמש:ד. שטרן]] אולי כאן מתחילים הבעיות? אתה חולק עלי? למה לא הגבת?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:24, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
::::אולי אכן לא התנסחתי בבירור: ככל הידוע לי, לחזקת משיח אין '''דין מלך''', אלא "ענין המלכות". מטענתך הבנתי שאתה סובר שמשיח הוא מלך כפשוטו תיכף עם עמידתו. ועל כך שאלתי מהו המקור לדבריך. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:04, ט"ו באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(19 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::האמת שתקנתי את הערך ורק עכשיו הבחנתי שהגבת לי, הענין הוא כך אכן בחלק כג כותב הרבי שע"כ לא יהיה לו "דין מלך" שהרי לא יהיה על פי סנהדרין ונביא, אולם במקומות רבים משמע הפוך (לבד זאת שמצויין למקור הראשון בחלק ח - שהוא גם ממכתב הרבי שכנראה יותר מדוייק - ששם הניסוח שונה ולא שלא יהיה לו דין מלך) 1. בכ"מ מבואר שיעמוד מלך הוא חלק משלשת השלבים של "שלשה מצות נצטוו ישראל.. למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה ובזה מבאר הרבי את סדר הדברים. 2. לשון הרמב"ם "יעמוד מלך" ובלשון הרמב"ם שהיא צחה וברורה. 3. ההשוואה לבן כוזיבא שעליו כותב הרמב"ם (איני זוכר עתה כמדומני בהלכות תענית) שהוא היה "מלך גדול" (!) ועוד. ואכן דווקא מהלשון בסוף יש לתרץ שמלכותו של מלך המשיח היא כמלכותו של בן כוזיבא שלא נמשח וללא סנהדרין ולמרות זאת היה מלך, כידוע שנהג במנהגי מלך עד שצרו אפילו מטבעות שלו (כעין זה מובא בלקו"ש אודות מלכות חשמונאי, ודא"ג בזה מבואר גם למה צריך לקבל מלכותו ואכ"מ). ובפשטות הניסוח בחלק כג יש לפרש שיחסר לו בדיני המלוכה היות ולא יהיה על פי בי"ד וכו' אבל הגדרתו כמלך זה בודאי יהיה לו ושם זה יחול עליו מצד הנהגתו בפועל כמלך וללא זה חסר בכל המציאות שלו. וראה בהערה 94 בדבר מלכות תולדות שמכל זה מובן שיש בזה 3 שלבים 1. מציאות הקיימת '''ל'''מלכות והוא בזמן הגלות ממש כרבנו הקדוש 2.יעמוד מלך - הנהגת מלכות בפועל למרות שאינו על כל ישראל ואינו על ידי נביא משיחה וכו' 3. מלך ממש - על פי נביא ומשיחה, כמבוא בלקו"ש (איני זוכר עתה מקומו שלאחר זמן יהיה גם זה)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:04, 25 באוגוסט 2016 (UTC)

== לא יכולתי להתאפק... ==

על אף הצהרתי ב[[משתמש:שף ויתיב|דף המשתמש שלי]] שלא אתייחס לערכים כגון זה, לא יכולתי להתאפק מלציין משהו שאמורים להסכים עליו כולם החל מ[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע]] וכלה ב-[[משתמש:5778|5778]], והוא:

'''ערך זה הינו שטחי להחריד'''!!!! תגידו מה? הרבי משיח מכיון שהוא כפה או לא כפה את כל ישראל? מדוע לא מובא כאן מאומה אודות [[יחידה הכללית]] שפירוש המילה רבי זה משיח? מדוע אתם תופסים הכל בחיצוניות?
'''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''

:כתבתי על כך מזמן במקומות שונים באתר, ואתה מוזמן לשנות זאת.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:04, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

‏::תודה על ההצעה, כשכתבתי את דבריי הערך היה נעול, ומאז שהוא נפתח אני מנוע לצערי מלערוך דברים רציניים כגון דא מפאת מחסור חריף במחשב (כל תלונותיי אני נאלץ לכתוב ממכשיר ‏C2‏). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:09, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

== יחסו של הרבי לפירסום זהותו כמשיח ==

התחלתי להעלות את העובדות (שפורסמו לאחרונה), אך הצלחתי להגיע רק עד לשנת תנש"א. שם מופיע משפט מפתח הקובע כי המענה לרב זמרוני שי' ציק הינו חיובי (וזיופו מוכח מתוכו: הרבי אומר לו להתנהג ע"פ מה שמדובר בהתוועדות (ששם, כמובן, '''לא''' הוזכר דבר על פירסום זהות המשיח, אלא פירסום בשורת הגאולה), ולא להעלות רעיונות אישיים. כך שמעתי ממנו בעצמו), ומאז היו כמה וכמה מענות חיוביים.

כמובן, שאי אפשר בהמשך ישיר לכך להוסיף רשימת מענות שליליים...

לאידך, אינני רוצה לשנות משפטים כאלו מבלי לשמוע את דעתם של שאר העורכים. באם במשך תקופה לא תהיה תגובה - אכתוב את הקטע מחדש ע"פ העובדות.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:03, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

:אגב, את ה"אישור" שניתן לרב גרינבלט מארגנטינה לתרגם פרקים מ"יחי המלך המשיח", מכחיש הוא בעצמו, וכל הרוצה מוזמן לשאול אותו על כך. אי אפשר לכתוב זאת בערך, גם אם הדבר הופיע (בטעות) ביומני אותה תקופה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:50, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::לצערנו נוצר מצב שיומני התקופה יותר אמינים מאשר האדם עצמו. ואין המקום להאריך בדבר המצער. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:08, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::אכן, לא נאריך בדבר המצער. אך כאשר האיש עצמו מסביר מדוע התפרסם כך אז ב-770 (שלחצו עליו לשאול את הרבי, אז הוא הכניס סעיף כזה בין כל המכתב כדי להוכיח לכולם שיקבל עתה תשובה שלילית, וכשריל"ג נתן לו תשובה אמר שע"ז הגיב הרבי בחיוב, וכשהוא תמה - הייתכן, אמר הריל"ג שאכן אינו זוכר זאת בוודאות... ובזה באמת אין להאריך). מבחינה אנציקלופדית טהורה - האדם הוא האמין ביותר, בא לא נכניס לכאן סיפורים מלוכלכים.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 13:26, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::::באנציקלופדיה, דברים מודפסים אמינים יותר מעדויות אנונימיות.
::::ואם כבר, אנא התחשב בעדויות אודות אופן הוראת הרבי לאברהם פריז (שהם אכן מודפסות). -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:30, ה' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז ''(6 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
{{שבירה}}הסבר עריכותיי (בנוסף לתיקוני לשון רבים וכד'): רבים מה'עובדות' כביכול בנושא, שהתפרסמו בהזדמנויות שונות ובבמות שונות (בעיקר בלקט מגמתי ומגוחך בנושא, שנדפס ע"י ידידיו של ידידנו {{א|5778}}) - לוקות בקשר מקרי עד מקרי בהחלט עם המציאות, וכל אחד שרק יכל המציא איזה סיפור על מנת להוכיח את ה'השקפה'. דוגמאות בולטות לכך, הם דוקא נושאים שהוזכרו בדיון זה:

(א) הרבי נותן מענה חיובי לשליח, המענה מתפרסם בשעתו; '''לאחר 20 שנה''' מתפרסם בבימה אנונימית "בכינוס השלוחים האחרון שאל א' התמימים [-שהוא כותב הלקט ד"א, שלא טרח לציין שהוא הוא התמים-הלא-תמים. קא"מ] את אותו שליח" והשליח חשף שבאמת המענה לא הסתדר לו, ולכן שאל שוב את המזכיר, ואז המזכיר "התלבט אם היה אישור"... אם זה לא חוכא ואטלולא, מה כן...

(ב) דוגמא נוספת הקשורה לנושאים שהוזכרו, היא ספרים שהודפסו בנ"ג-נ"ד, ע"י מו"ל ששמו נזכר כאן לאחרונה. לאחר ג' תמוז הודפסו ספרים אלו שוב ללא כל שינוי, אפילו ללא שינוי התאריך (כביכול היא אותה מהדורה), '''ובשינוי אחד קטן''': השמטת התואר "מלך המשיח" משמו של אד"ש... כך שכל מי שאינו בקיא בעובדות אמור להתבלבל ולחשוב כאילו להד"מ כו', ורק "ביבליוגרפים מומחים" יכולים להשוות בין שני העותקים מ"אותה המהדורה".

אינני רוצה להאריך בדבר המצער (ומה גם שהשתמטתי מאז ומעולם מעריכות הנגועות בפוליטיקה, רק שנדרשתי לכך בעקבות משתמש הפוך - שהשתמט מכל עריכה '''שאינה''' נוגעת בפוליטיקה...). אבל לפועל, אעמוד על המשמר - שכל סיפור מגמתי שייכנס ע"י עורכים מגמתיים, יושמט (דהיינו, סיפורים "מפי" פלוני ו"בשם" אלמוני שאינם מצולמים וכד'). ואם מישהו חושב שרוח האנציקלופדיה אינה מתאימה לו, ייכבד נא לפתוח אנציקלופדיה ברשת לצד השני בחב"ד, ואז אולי נראה איך שם ייכתב הכל - כנראה - באובייקטיביות ובהיצמדות לעובדות, ללא כל נטייה...

בברכת הצלחה לכולם • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:01, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

:באופן כללי אמליץ לכל הכותבים לקרוא מעט מהי דמגוגיה (ניתן למצוא באתר ויקפידיה ובשאר אנציקלופדיות), ואז לנסות שלא לכתוב בשיטות אלו, דבר המוריד את הדיון שלנו מדיון מחשבתי-ענייני, לדיון דמגוגי, שחבל על כל רגע של כתיבה בו, והוא גם אינו מכבד את האתר.
:למעשה, בקשתי הראשונית הייתה לשמוע מכלל העורכים שיחי' הצעה כיצד לנסח מחדש את ההגדרה לשנים תנש"א-תשנ"ב, בעקבות מענות שנמצאים ברשותי (ומפורסמים זה מכבר) ועדיין לא העליתי אותם, מכיוון שאינני רוצה לשנות את משפט הפתיחה. לאידך לא ניתן - מבחינה אנציקלופדית - להעלות מענות שליליים רבים לאחר משפט פתיחה חיובי, ולפיכך אני ממתין. באם לא, אערוך את בקטע בהתאם לעובדות, ואזי ניתן יהיה לדון מחדש.
:כתגובה לתגובות למענות שכבר העליתי:
:א. הכרוזים של ר' אברהם פאריז. סיפור המעשה מופיע בשני מקומות מודפסים (לפחות): א. הספר "אחד היה אברהם", בו נדפסה הגירסה אותה כתבתי. ב. הספר "והוא יגאלנו", בו מודפסת עדותו של ר' משה סלונים.
:אני ביכרתי את הגירסה של הספר "אחד היה אברהם" (ואת עדותו של רמ"ס להכניס בהערה), מכיון שהדברים מתאימים יותר לסגנון ההתנהלות באותה תקופה (כהמשך הישיר של הקטע, המספר סיפורים נוספים מאותן שנים), וכן מתאימים יותר ללשון מכתב המזכירות המצוטט בערך.
:הרוצה לעשות להיפך, לציין בערך כי על פי עדות רמ"ס היה כך, ובהערה לציין שהסיפור נדפס מאוחר יותר, בספר שסקר את כל תולדותיו של רא"פ ללא ציון עובדה זו, ואולי לנסות לבאר מדוע וכיצד הדברים אינם חורגים מהקו הכללי של אותן שנים ולמברק המזכירות - זכותו, וניתן לקיים על כך דיון נפרד.
:מה שבטוח, שאין כל הצדקה לדרישתו של [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]], להתייחס (וכי לא התייחסתי?) לעדותו של רמ"ס בדווקא.
:ב. בנוגע למענה אודות הר' גרינבלאט: המקור היחיד למענה זה, הינו יומן "קבלת המלכות". במה יומן עדיף על פני עדותו של האדם עצמו, לא זכיתי להבין:
:ה"ליקוט האנונימי" שמר [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] מבקש לכנות (חלק?) מהדברים המודפסים בו בתור "חוכא ואיטלולא", הינו ניסיון ראשוני ללקט את כל המענות מהרבי בנושא, הן החיוביים והן השליליים, תוך ציון מקור מדוייק ומהימן לכל דבר (ונדפס כתשורה לחתונת אוירכמן, כפ"ח תשע"ו). כאשר מצויין שם, בנוגע לענייננו, שא' התמימים (שמר קרייזי אף יודע לרמוז את שמו, מסוד ה' ליראיו) שאל את בעל המעשה בעצמו מה התרחש, והלה השיב לו שהמענה לא היה ולא נברא - אין כל סיבה שלא לקבל זאת כהפרכת מה שנכתב ביומן, שלא בשמו של בעל המעשה.
:עד כאן הכל ברור ופשוט. הבעיה שמר [[משתמש:להתראות|להתראות]] החליט להתייחס לכל טענה שלי בצורה אישית ופוגענית, ובשום אופן לא בצורה שכלית ועניינית (כפי שהעיד על עצמו בבירור בדף השיחה שלי). ולפיכך, כאשר טענתי שהרב גרינבלאט העיד שמה שנכתב ביומן אינו נכון (ולו היו הדברים נאמרים בכל נושא אחר, היו כמובן מתקבלים ללא עוררין), החליט משתמש להתראות היקר להגיב - ואני מצטט: "לצערנו נוצר מצב שיומני התקופה יותר אמינים מאשר האדם עצמו. ואין המקום להאריך בדבר המצער".
:מכיון שלהתראות החליט להכניס לתוך הדיון שלנו עניין שלא נעים - ואף בלתי אפשרי - לדון בו במסגרות כאלו, רמזתי מצידי על המעשה כפי שהוא על פי דבריו של הר' גרינבלאט. מעשה זה (ועוד רבים רבים כמותו, ולאו דוקא בנושא שלנו, ואין כאן מקומו) מוכיחים את רמת אמינותו של המזכיר שהוציא את המענה, ואין כאן המקום כלל לדון בכך.
:על כל פנים, אינני רוצה להיכנס כלל לדיון זה. לא ארצה להשמיט מהערך מענות שנתקבלו ע"י אותו מזכיר, אני מדבר על מענה ספציפי שהופרך ע"י בעל המעשה. אין כל סיבה לקבל את דבריו, אלא א"כ נכנסים לפוליטיקה, שלא כרצונו של קרייזי.
:עד כאן תיאור העובדות מבחינתי. [אינני מבין כיצד קישר לכאן קרייזי הדפסה של ספרים מסויימים במהדורות חדשות, כאשר כלל לא דובר עליהם עד עתה].
:אשמח לשמוע הבעת דעה עניינית משאר העורכים, כדי שנוכל להמשיך ולקדם את האתר - כן, אני עוסק דווקא בנושאים אלו, שמסתבר כי הם מן הנצפים ביותר באתר - להצלחה גדולה יותר. בהצלחה לכולם.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 21:18, 3 בדצמבר 2016 (UTC)

== הצורך בקבלת המלכות ==

לא אכנס עכשיו כלל לדיון האם יש צורך בכך, ומהו יחסו של הרבי לקבלת המלכות שאינה פנים חב"דית, ועוד. כאן אציין רק נקודות שאיני יודע כיצד לתקנן, אך למתבונן מן הצד הן נראות תמוהות ביותר:

א. המקור לכך שהרבי תובע את קבלת המלכות הינו "צריכה רק להיות קבלת מלכותו ע"י העם . . '''בגאולה האמיתית והשלימה'''". יש צורך להבהיר מדוע עבודה זו שייכת גם כעת.

ב. מקור נוסף הינו "הכרזת שמו של משיח" מביאה את הגאולה מהר יותר. גם כאן, לא ברור מה הקשר לפירסום זהותו של הרבי כמשיח. האם זה מביא אנשים להכריז "מנחם"?

ג. בכללות: לא ברור מדוע דווקא פירסום זהותו של הרבי '''כמשיח''' תגרום לאנשים לקבל את מלכותו, יותר מאשר פירסום העובדה שהוא "שופט, יועץ ונביא דורנו", למשל.

אדגיש שוב: כהנ"ל אינו בשביל להיכנס לדיון כלל, אלא רק בשביל שיתוקן בפנים הערך (שמסתמא נכנסים אליו רבים שאינם מאנ"ש).--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:א. צריך גם להבהיר מדוע מבצע תפילין תקף גם כעת.
:ג. זה מזכיר לי את הטענות של ברוד שצריך לפרסם שאדמו"ר הריי"צ נביא ושופט ויועץ דורנו. הרי הוא עושה זאת באופן קבוע... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::א. לא הבנת. בשיחה הרבי מבהיר שעבודה זו תיעשה בגאולה האמיתית והשלימה, מדוע אם כן עושים אותה כיום. שוב, אני לא שואל לצורך הוויכוח, אני מעיר שזה נראה תמוה בקריאה שוטפת של הערך.
::ג. לעולם לא תוכל להתנתק מההסתכלות הצרה הזו? כמה שאדגיש זאת זה לא יעזור לך? מה זה קשור מה אני או מישהו אחר עושה? אני בסה"כ מעיר שבגוף הערך זה לא מובן. יש לך הסבר, תכתוב אותו, בשמחה. לא באתי לשכנע אותך וגם לא באתי להשתכנע ממך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 13:30, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::אם אני מבין נכון, המשתמש בא' מבקש להבהיר את פשט השיחה (לא עבודה קשה במיוחד. אבל חשוב). ב באמת לא קשור לכאורה. ג' - זה כבר תלוי בהחלטה מהי עמדת חב"דפדיה במשמעות קבלת המלכות... והאם אכן 'אנצקלופדיה' יכולה להביא ביאורין ללא מקור. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 22:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]], יישר כח על הביאור לדבריי. בנוגע לדבריך בסעיף ג, לא כתבתי שאני שולל את עמדתה של חב"דפדיה בנושא הפרסומים, כתבתי שיש צורך להבהיר עמדה זו. כפי שהדברים כתובים בערך כרגע (אני מצטט: "על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו"), הם אינם ברורים. כפי שכתבתי, אין קשר בין תחילת המשפט לסיומו: על מנת לקבל את מלכותו של הרבי, אין צורך שהעם ידע שהוא מלך המשיח בדווקא.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 20:45, 3 בדצמבר 2016 (UTC)

שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח/ארכיון 1

2016-12-03T20:45:02Z

5778: /* הצורך בקבלת המלכות */

המשימה עוד ארוכה....
לכאורה היה זה צריך להיות הערך הראשון בחב"פדיה ולא ה-5000.....
בכל מקרה, עם עוד מאמץ הערך יהיה מקיף, בעז"ה, את כל הנושא, ואז יצטרך לעבור עריכה אינצקלופדית ע"מ שיהיה שווה ערך לערך מומלץ.--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 08:55, 2 ביוני 2013 (UTC)

הערה ראשונה; הפתיח צריך להיות, לענ"ד, מנוסח אחרת. לא באתי אלא להאיר, ויישר כוח על העבודה! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בסיוון ה'תשע"ג 10:01, 2 ביוני 2013 (UTC)

==מבית דוד==
ע"פ מה שהוספתי אודות בן אחר בן, צריך להוסיף זאת בערכים על נח אלטשולר, הלל יחיאל אלטשולר, הצמח צדק, יעמוד מלך ועוד.--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 20:46, 2 ביוני 2013 (UTC)
:א. לא נהוג לערוך ארגז חול פרטי של משתמש אחר ב. והוא עיקר לא הצלחתי להבין מהו הקישור הנ"ל?--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:58, 6 ביוני 2013 (UTC)

== הגדרה הלכתית ==

בפיסקה על ההגדרה ההלכתית צ"ל לפענ"ד מתחילה משיחת הרבי (שמות תשנ"ב) שישנו בחזקת משיח, ואח"כ איזכור של הפס"ד בנושא. (להדגיש שיש כאן גדר '''הלכתי''' יתר על משיח שבכל דור. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

::חשוב להדגיש: גם פרט זה שאנו מאמינים ברבי כמלך המשיח 'מצד גדרו ההלכתי', יש בזה מצד דברי הרמב"ם נטו, ויש בזה מצד עדות הרבי על עצמו שיש כבר "חזקת משיח".
כלומר, לא רק שיש את הפן ההלכתי ויש את הפן של האמונה בדברי הרבי, אלא גם בהלכתי עצמו, ובחזקת משיח עצמו יש את הפן של החזקת משיח מצד זה שהרבי אמר. וד"ל.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 18:53, 11 באוגוסט 2015 (UTC)

== לתשומת לבך ==

הערה 10 אצלך פגומה, התיקון נעשה ע"י כתיבת 1= בתחילת ההערה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:47, 13 ביוני 2013 (UTC)

== שם הערך ==

אני מציע ששם הערך יהיה '''הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח'''.

בנוסף, ללא תלות בקבלתה של הצעתי הראשונה, אני מציע שהפתיח יהיה קצת יותר אנציקלופדי ומכובד. זה לא מתאים להתייחס לאמונה ברבי מלך המשיח כמשהו ש'נתפס על ידי חסידי חב"ד ורבים'. למרות שאנחנו צריכים להתנסח בשפה אנציקלופדית ו'ניטרלית'.

'''הרבי מליובאוויטש''' מוגדר '''כמלך המשיח''' העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתמוז ה'תשע"ג 14:09, 19 ביוני 2013 (UTC)
:מסכים לגמרי. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:33, 19 ביוני 2013 (UTC)

::למרות שאין עיתותי בידי לשפר את הנוסח יותר, אומר שעדיין אינו מושלם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשע"ג 21:06, 19 ביוני 2013 (UTC)

== תמונה ראשית לערך ==

נראה לי פשוט שצריך לתחילת הערך תמונה יפה ומלכותית של הרבי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע"ג • 00:18, 28 ביוני 2013 (UTC)

==עד כאן מדף השיחה של הטיוטה: מכאן והלאה של הערך עצמו==
פותחין בברכה על הערך המושקע והנפלא.

רק הערה קצרה: הכותרות שתחת התמונות מתאימות יותר לכתבה עיתונאית מאשר לערך, והיה מקום לסדר זאת. כמו כן, כדאי לכתוב בלשון יותר מדוייקת. ('אפשר לפרסם זאת', למשל, הרי לא היה באופן גורף לחלוטין. ואגב, למען ההגינות, וגם כדי למנוע חילול ה', מוכחרים לציין שגם בשתנ"ג היו תשובות אחרות!).

ועוד נוספת: איני חושב שראוי לשלב במלחמות ה', שבהגדרת ההלכתית היא מול רשעים, את המלחמות הרוחניות על שלושת השלמויות. שמתאימות יותר ל'יכוף כל ישראל'. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:אתה מוזמן לערוך. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 03:17, 7 ביולי 2013 (UTC)

== וואו!!! ערך מדהים! ==
'''ברכות!''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 01:53, 7 ביולי 2013 (UTC)

== להריץ להמלצה ==
קריאה נרגשת לכלל העורכים - לעבור ביסודיות ובקפדנות יתירה על הערך, הלשון, הסגנון והעריכה - לתת הערות, לתקן, להרחיב ולהשמיט - ולהריץ לקראת המלצת הערך!! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 01:53, 7 ביולי 2013 (UTC)

== האמונה אחרי ג' תמוז ==

הפסקה ממש קצרה ולא ממצת. הייתי אומר מגוחכת. אדם שקורא מבחוץ לא במהרה ישתכנע. אתם צריכים להביא את כל הצדדים, עכ"פ אזכור של הדעות הנוספות, ומה שבטוח להרחיב יותר על המצב אחרי ג' תמוז. גם המלים שם לא משהו.

אשריכם ישראל! {{אלמ}}
:תודה על הביקורת הבונה. --[[מיוחד:תרומות/199.203.84.152|199.203.84.152]] 13:31, 25 באוגוסט 2013 (UTC)
::כמובן, שאם תואיל להצטרף למיזם ולשפר את הערך בעצמך, הכל יודו לך... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באלול ה'תשע"ג 13:38, 25 באוגוסט 2013 (UTC)

== ערך מומלץ באינפו ==

יש"כ עצום על העלאת הכתבה לאינפו, אך בדא עקא, ששם נאמר שזהו ערך מומלץ.. ואין...• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 03:17, 26 באוגוסט 2013 (UTC)
:מצטרף ליש"כ. הוא ממולץ לקריאה, אך אכן עדיין לא מומלץ במובן החב"דפדי/אנציקלופדי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באלול ה'תשע"ג 18:18, 26 באוגוסט 2013 (UTC)

== אודות הפסק דין ==

אולי כדאי לשנות מ"ע"י רבני חבד ורבנים נוספים" ל"רבנים חשובים / גדולים מכל העולם" {{אלמ}}
:תודה על ההצעה, אך זה לא אנציקלופדי לכתוב רבנים 'חשובים' או 'גדולים'. מי קובע בדיוק מי חשוב או גדול. אולי כדאי לכתוב, "רבני חב"ד, אדמו"רים, רבני ערים, ראשי ישיבות ורבנים מפורסמים אחרים" על ידי פירוט תפקידם של החותמים, מובן שמדובר ברבנים משמעותיים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באלול ה'תשע"ג 18:20, 26 באוגוסט 2013 (UTC)

== ההתנגדות לפרסום ==

משום מה, וכנראה בכוונה הושמטה ההתנגדות לפרסום, אבל לכאורה צריך למצוא איפה להכניס קישור זה
{{קישור חבד אינפו|85086|הרב שפירא נשאל: האם העיסוק במשיח מרחק מחסידות?||{{תע|12/09/2014}}}}
בהצלחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:36, 9 בדצמבר 2014 (UTC)
:להתנגדות מבחוץ? או של הרבי?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:16, 15 בינואר 2015 (UTC)

==ציטוט מטעה==
{{ציטוט|תוכן="במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: "דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה"[11]. ואף הודיע[12] שכבר ישנו מלך שהוא בחזקת משיח. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה[13]. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי".}}
יש פה עירבוב של שתי עניינים זמן התקופה "דור האחרון..והראשון.." ועל זה ציווי הפרסום הנבואה. ועוד עניין שלכאורה אינו שייך לפיסקה זו שישנו בחזקת משיח (וגם על זה יש לערר בפירושו)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:14, 15 בינואר 2015 (UTC)

==פסקים נוספים==
מה המקור להוספה של הפסק השני במוצאי שבועות ולמה אין צילום של פסק זה? מישהו יודע היכן יש את הפסק שהוקרא בי"א ניסן נ"ב? מי הם הרבנים שרצו לשנות את הפסק וחתמו עליו במוצאי שבועות? יש כאן מידע קצת מעורפל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:58, 21 בינואר 2015 (UTC)

== הערות כלליות ==

א. מעולם לא הבנתי איך ניתן לפסוק שהרבי משיח ע"פ הלכה, כאשר הסימן '''ויכוף כל ישראל''' מעולם לא התקיים ברבי.

הרבי בעצמו מסביר ש'ויכוף' הכוונה כפשוטו (ראה שיחות: ש"פ חו"ב תשט"ו, ו' תשרי תשכ"ז, בראשית תשכ"ט ועוד). גם 'כל ישראל' הכוונה לפחות רוב (ראה יחידות לרב גוטניק סיון תשכ"ז (נדפס ב'צדי"ק למלך' ו'), שיחת י"ב תמוז תשכ"ז ועוד) - ממש לא כמו שמסביר הרב וולפא שי' בספריו. מצב זה, עדיין אינו קיים כרגע.

ואכן, הפס"ד אותו הרבי קיבל הוא - ל' ניסן תנש"א, שאז פסקו שהגיע הזמן שהרבי יתגלה כמלך המשיח. לא מוזכר שם שום מילה על כך שהגדר ההלכתי של 'חזקת משיח' כבר חל. ואילו הפס"ד מחג השבועות, שבו כן הוזכר העניין הנ"ל - לא זכה לשום התייחסות מהרבי! [מלבד מה שהורה פעם אחת - מבין כל השאלות - לנסוע למז'יבוז' ושם להקריא את הפס"ד, אך אין כאן התייחסות לתוכן הפס"ד עצמו].

גם בשיחת ש"פ משפטים תשנ"ב שהרבי אומר שהפס"ד של הרבנים החל לפעול, אין כל הכרח שהכוונה לפס"ד של חה"ש ולא לפס"ד מל' ניסן שהגיע זמן הגאולה (שבו) "יעמוד מלך" וכו' ועד להמעמד ומצב דהרי זה משיח ודאי.

- והדבר היחידי שעדיין צ"ע הוא שיחת ש"פ שמות תשנ"ב, שגם בה ניתן לבאר, עכ"פ בדוחק, ואכ"מ.

לדעתי כל הערך צריך להיות בנוי אחרת לגמרי, בלי קשר בכלל לסימני הרמב"ם, אלא (כפי שכתב ר' יואל שי' בהערתו הידועה - קובץ משיח וגאולה ב') שחסידות ומשיח היינו הך וכו'.

ב. בנוגע לפירסום והחתמות, יש מידע רב שאינו מוזכר פה כלל, וחבל. תמיד אמרו ש'חב"דפדיה' זה אתר אובייקטיבי, אז למה להתעלם מעובדות?...

אולי בהמשך כשיהיו עיתותיי בידי אנסה להעלות לכאן חלק ממידע זה.

יישר כח בכל אופן על כל העבודה הנפלאה. {{אנונימי}}
:א. "ויכוף" מתפרש בפשטות כמו ההמשך "וילחום", שהוא עוסק בעניין. ולא שהוא אכן סיים לכוף. וכפי שמוכח מהמשך דברי הרמב"ם "אם עשה והצליח הרי זה משיח ודאי". משמע שהוא בחזקת משיח כבר בזמן שעוסק בעניינים הנ"ל (לכוף, ולהלחם) גם טרם שהצליח בהם בשלימות.
:ב. נשמח מאוד, כפשוט. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 19:03, 4 באוגוסט 2015 (UTC)

שיקראו את כל מה שמנחם ברוד כתב בcol על ההתנגדות העצומה של הרבי על פרסום זהותו של שיח ואח"כ ידברו האישור להדפיס את הספר היה רק בהשמטת החלקים המתיחסים או אפי' מרמזים על הרבי כמלך המשיח ה' ישמרנו מכל המעוותים למיניהם

א. שייע החסיד, האם בדקת את השיחות שציינתי לפני שחזרת כתוכי על עיוותי-וולפא? את כל מה שכתבת אני מכיר בע"פ.

ב. חושבני שאם תרצה, תוכל להשיג בקלות... כדי להקל עליך אני ירשום פה ליקוט חלקי של כמה עובדות, רק מהשנים תנש"א-תשנ"ג, ואני בטוח שמקורות תוכל להשיג לבד:

1. בפסח תנש"א כתב ר' דוד נחשון על תכניתו לפרסם בכל העולם שהרבי הוא מלך המשיח. התגובה מהרבי כללה שלוש מילים: '''כפשוט מופרך לגמרי'''. [אגב, בעקבות זה, כאשר הציעו בכינוס שנערך בל' ניסן תנש"א בבית מנחם לפרסם שהרבי הוא מה"מ, נזעק הרד"נ נגד העניין ונפנף במענה הנ"ל].

2. בכל מכתבי הרד"נ לרבי אודות קבלת המלכות, הוא מדגיש "כמובן שהנ"ל בתוך חב"ד בלבד ולא לפירסום", "בלי רעש" וכיו"ב. '''רק על זה''' הוא קיבל מענות חיוביים ומעודדים מהרבי (צילומי המכתבים נדפסו גם בימי בשורה).

3. כשהציע עורך כחב"ד לרבי להכניס מאמר של ר' יואל אודות כך שכל חסיד מאמין שהרבי בדורו הוא מלך המשיח וכו' וכו'. את התגובה קיבל בט"ז אייר תנש"א: "באם קס"ד לפרסם מעין דמעין דהנ"ל - קדימה שיסגור המכ"ע לגמרי".

4. כשהכניס הר' וולפא את ספרו 'יחי המלך' בתחילת חשון תשנ"ב, קיבל תגובה: "באם ישמיט - לדעת ידידים מבינים - הקטעים שעלולים לרחק אחדים מאחב"י - כדאי. אזעה"צ".

רק לאחר שהשמיט מהספר כל איזכור או רמז לכך שהרבי הוא מלך המשיח, קיבל תשובה "להחליפו במכורך", כבפנים. [כך שהשינוי '''היחיד''' מתשמ"ה הוא - עצם האפשרות שחב"ד ידפיסו ספר בנושא משיח, אך לא בעניין הפירסום שהרבי הוא המשיח].

5. כשהנ"ל הכניס לרבי את הקונטרס 'קבלת פני משיח צדקנו', שבו נרמז שהרבי הוא המשיח, קיבל תשובה חריפה ביותר, בי"ג אדר תשנ"ב (שבועיים לפני ז"ך אדר, וזו התשובה האחרונה בנושא לפני כ"ז אדר - ככל הידוע לנו): "'''מהיר.''' מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחקים בנ"י מחסידות - היפך הפצת המעיינות חוצה. אזעה"צ".

6. לאחר פירסום המודעות של ר' איצ'ה שפרינגר בטבת תשנ"ג, נתן הרחי"ק לרבי נוסח של מודעה בשם אגו"ח העולמית (שאגב, הרב חודקוב ע"ה היה מדוחפי המהלך וחתם על המודעה וכו'), שכל פירסום שהוא שאינו בשם אגו"ח - אינו משקף את דעתה הרשמית של חב"ד, והוא על אחריות המפרסם בלבד. הרבי הגיה את המודעה ואישר לפרסמה כלשונה (עובדה אותה התמימים לא ידעו וחתמו נגד חברי אגו"ח בקול רעש גדול, כמפורסם). [רמזים לזה תוכל למצוא במכתבו של ג'ימי גוראריה המתפרסם בימי בשורה, כמובן שעורך הספר לא טרח לפענח את המכתב המפליל כך שתצטרך לאמץ אץ עיניך ולקרוא בין השורות כדי שתוכל להבין בערך מה הלך שם].

אין כאן המקום לבנות את כל האידיאולוגיה כיצד זה לא סותר למענות אחרים, סאטעלייט לעיני מצלמות, ההתבטאויות בשיחות וכו'. רק רציתי שחב"דפדיה כאתר אובייקטיבי יביאו את כל העובדות.

יישר כח. --[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:00, 9 באוגוסט 2015 (UTC)
:5778 שלום
* ראשית, קשה לי להאמין שנוכל ללבן נושא זה רחב זה שנידון עד היום כה במדיום המוגבל של חב"דפדיה.
* יתירה מזו חב"דפדיה לא נועדה לכך, הן מבחינה עניינית שתפקידה הוא הנגשת ידע ולא פלטפורמת דיונים, והן מבחינה טכנית שהיא לא בנויה כפלטפורמה נוחה לדיונים.
* ברור שזוהי מחלוקת רצינית, ובכל צד מצויים, רבנים, מורי הוראה, משפיעים וכו' יודעי היסטוריה וכו'. כך שלא סביר שמישהו מאיתנו ישנה את דעתו בשל הנ"ל.
* כולנו מסכימים שחב"דפדיה צריכה להיות אתר אובייקטיבי, אבל גם אובייקטיביות בסופו של דבר נתונה לפרשנות. כמו שבחב"דפדיה ברור שהתורה אמת והיא נכתבת בצורה אובייקטיבית בהתאם לאמת זו, כך להבדיל בויקיפדיה האובייקיטביות אחרת... כך גם בעניינו חב"דפדיה צריכה להיות אובייקטיבית בכך שתשציג כל מידע ומקור מבוסס, יחד עם זאת חב"דפדיה נכתבת מתוך נקודת הנחה בסיסית שהרבי הוא נשיא הדור המשיח שבדור והוא חי וקיים, הנושא הזה לא נתון לדיון. מה שכן נתון לדיון ואכן צריך שיפור, הוא הצגת העמדות השונות בנושא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשע"ה 21:12, 10 באוגוסט 2015 (UTC)

::שייע שי', אני מסכים עם רוב דבריך, ודווקא לכן אני חוזר שוב על דברי: שתי הנקודות שציינתי (עצם הפסיקה, והפירסום) מוצגות כאן כעובדה, וחלק מהעובדות - מושמטות. על כן בקשתי שתכניס את הנ"ל לתוך הערך בצורה מסודרת.

::אם אתה צריך מקורות, לחלק ציינתי, אם תצטרך עוד - אשמח להיות לעזר. בהצלחה, משיח נאו!
==הרב וולפא==
:::לשייע, אם תעיין במקור שציינתי, תגלה להפתעתך שהתשובה הנ"ל היא התשובה האחרונה, ככל הידוע, לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב, והיא ניתנה בי"ג אד"ר תשנ"ב. האם זה לא מספיק "נו"נים" בשבילך? או שזה אולי לא הנו"נים שאתה מכיר?...

עפ"ז שיניתי בפנים הערך, ואשמח לתגובתך.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:05, 29 באוגוסט 2015 (UTC)
::::ראשית הצדק איתך. המענה המדובר אכן בתשנ"ב. אך בערך עצמו מובאות מענות לוולפא בתשנ"א ובתשנ"ג, שסותרות לכאורה את המענה שליפקין מביא. אני חושב שיש להביא מקור נוסף או קדום יותר כדי שנוכל להכניס את העניין. ואם אכן נקבל מקור אמין יותר, אז יש להכניס את המענה בצורה נורמלית יותר ואפילו מרכזית יותר. כרגע זה מופיע בהערת שוליים מתפלפלת בתגובה להסבר לא מחייב. וזה ממש לא מקומו של מענה של הרבי.

בכל אופן, המקובל בערכים, ובמיוחד כאלו שהם רגישים יותר, שלא משנים אותם לפני שמוצה הדיון, לכן ראשית יש לשחזר למצב הראשוני, ולשנות את הערך לאחר הגעה להסכמה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באלול ה'תשע"ה 21:27, 30 באוגוסט 2015 (UTC)

:::::אוי, באמת, מה לא ברור? ציינתי מקור (מהספר 'הניסיון האחרון'). אתה צריך שאני יצטט בשביל שתאמין לי? מי מדבר על ליפקין? וולפא בעצמו מספר את זה! הפעם באמת הצלחת להרגיז אותי:-)

:::::אתה יודע מה,תכתוב את הערך איך שנראה לך (אדרבה, אני ישמח שזה לא יופיע רק בהערת שוליים. כל מה שביקשתי זה שעוד לפני שעורכים את כל המענות בטבלה מסודרת, מורידים את ההסבר המשונה הזה, שברור שהוא לא נכון. איש אינו מתעלם מהמענות החיוביים, חבל שהמענות השליליים נעלמים כאן, כנ"ל.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 17:57, 5 בספטמבר 2015 (UTC)

== פסק דין ==

העברתי את כל החומר על הפסק דין למקומו בערך [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], עם הגהות והוספות. כעת יש לכאורה למחוק את הנכתב כאן ולשכתב בקיצור נמרץ, עם הפניה לערך מורחב (ולכאורה כן צריך להיות בעוד נושאים, שצריכים להכתב כאן בקיצור ולהפנות לערך מורחב, לנוחות הקורא). מה דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:04, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== הערה 25 ==

בהערה מובאת הגמ' אודות רבינו הק' וכו' ולכאורה אינו ראיה כלל, ואינו שייך לערך זה כלל, שהרי מדבר אודות המצב של ראוי להיות משיח (שעוד בזמן הגלות יש בהם עניין המלוכה ולא עניין המלוכה כפי שהיא אצל מלך המשיח בהיותו בחזקת משיח - "יעמוד מלך", כפשוט).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:54, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:אכן חזקת משיח הוא עוד בזמן הגלות, עכ"פ לפי הידוע לי. אם ידוע לך על מקור אחר שהגאולה הגיעה כבר ומלכותו של הרבי בכל משלה כפשוטו - אשמח אם תציינו. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 18:31, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(10 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::לא הבנתי כלל מה אתה עונה לי, אני לא אמרתי ולא הגדרתי כלל את מלכותו של הרבי, טענתי שהיות ואחד מסימני משיח בהגדרת בחזקת משיח הוא שיהיה "יעמוד מלך" בעוד שמלכותם של רבינו הקדוש וכו' בזמן הגלות אינו העניין של יעמוד מלך אלא "עניין המלכות".--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:58, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:::[[משתמש:ד. שטרן]] אולי כאן מתחילים הבעיות? אתה חולק עלי? למה לא הגבת?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:24, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
::::אולי אכן לא התנסחתי בבירור: ככל הידוע לי, לחזקת משיח אין '''דין מלך''', אלא "ענין המלכות". מטענתך הבנתי שאתה סובר שמשיח הוא מלך כפשוטו תיכף עם עמידתו. ועל כך שאלתי מהו המקור לדבריך. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:04, ט"ו באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(19 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::האמת שתקנתי את הערך ורק עכשיו הבחנתי שהגבת לי, הענין הוא כך אכן בחלק כג כותב הרבי שע"כ לא יהיה לו "דין מלך" שהרי לא יהיה על פי סנהדרין ונביא, אולם במקומות רבים משמע הפוך (לבד זאת שמצויין למקור הראשון בחלק ח - שהוא גם ממכתב הרבי שכנראה יותר מדוייק - ששם הניסוח שונה ולא שלא יהיה לו דין מלך) 1. בכ"מ מבואר שיעמוד מלך הוא חלק משלשת השלבים של "שלשה מצות נצטוו ישראל.. למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה ובזה מבאר הרבי את סדר הדברים. 2. לשון הרמב"ם "יעמוד מלך" ובלשון הרמב"ם שהיא צחה וברורה. 3. ההשוואה לבן כוזיבא שעליו כותב הרמב"ם (איני זוכר עתה כמדומני בהלכות תענית) שהוא היה "מלך גדול" (!) ועוד. ואכן דווקא מהלשון בסוף יש לתרץ שמלכותו של מלך המשיח היא כמלכותו של בן כוזיבא שלא נמשח וללא סנהדרין ולמרות זאת היה מלך, כידוע שנהג במנהגי מלך עד שצרו אפילו מטבעות שלו (כעין זה מובא בלקו"ש אודות מלכות חשמונאי, ודא"ג בזה מבואר גם למה צריך לקבל מלכותו ואכ"מ). ובפשטות הניסוח בחלק כג יש לפרש שיחסר לו בדיני המלוכה היות ולא יהיה על פי בי"ד וכו' אבל הגדרתו כמלך זה בודאי יהיה לו ושם זה יחול עליו מצד הנהגתו בפועל כמלך וללא זה חסר בכל המציאות שלו. וראה בהערה 94 בדבר מלכות תולדות שמכל זה מובן שיש בזה 3 שלבים 1. מציאות הקיימת '''ל'''מלכות והוא בזמן הגלות ממש כרבנו הקדוש 2.יעמוד מלך - הנהגת מלכות בפועל למרות שאינו על כל ישראל ואינו על ידי נביא משיחה וכו' 3. מלך ממש - על פי נביא ומשיחה, כמבוא בלקו"ש (איני זוכר עתה מקומו שלאחר זמן יהיה גם זה)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:04, 25 באוגוסט 2016 (UTC)

== לא יכולתי להתאפק... ==

על אף הצהרתי ב[[משתמש:שף ויתיב|דף המשתמש שלי]] שלא אתייחס לערכים כגון זה, לא יכולתי להתאפק מלציין משהו שאמורים להסכים עליו כולם החל מ[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע]] וכלה ב-[[משתמש:5778|5778]], והוא:

'''ערך זה הינו שטחי להחריד'''!!!! תגידו מה? הרבי משיח מכיון שהוא כפה או לא כפה את כל ישראל? מדוע לא מובא כאן מאומה אודות [[יחידה הכללית]] שפירוש המילה רבי זה משיח? מדוע אתם תופסים הכל בחיצוניות?
'''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''

:כתבתי על כך מזמן במקומות שונים באתר, ואתה מוזמן לשנות זאת.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:04, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

‏::תודה על ההצעה, כשכתבתי את דבריי הערך היה נעול, ומאז שהוא נפתח אני מנוע לצערי מלערוך דברים רציניים כגון דא מפאת מחסור חריף במחשב (כל תלונותיי אני נאלץ לכתוב ממכשיר ‏C2‏). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:09, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

== יחסו של הרבי לפירסום זהותו כמשיח ==

התחלתי להעלות את העובדות (שפורסמו לאחרונה), אך הצלחתי להגיע רק עד לשנת תנש"א. שם מופיע משפט מפתח הקובע כי המענה לרב זמרוני שי' ציק הינו חיובי (וזיופו מוכח מתוכו: הרבי אומר לו להתנהג ע"פ מה שמדובר בהתוועדות (ששם, כמובן, '''לא''' הוזכר דבר על פירסום זהות המשיח, אלא פירסום בשורת הגאולה), ולא להעלות רעיונות אישיים. כך שמעתי ממנו בעצמו), ומאז היו כמה וכמה מענות חיוביים.

כמובן, שאי אפשר בהמשך ישיר לכך להוסיף רשימת מענות שליליים...

לאידך, אינני רוצה לשנות משפטים כאלו מבלי לשמוע את דעתם של שאר העורכים. באם במשך תקופה לא תהיה תגובה - אכתוב את הקטע מחדש ע"פ העובדות.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:03, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

:אגב, את ה"אישור" שניתן לרב גרינבלט מארגנטינה לתרגם פרקים מ"יחי המלך המשיח", מכחיש הוא בעצמו, וכל הרוצה מוזמן לשאול אותו על כך. אי אפשר לכתוב זאת בערך, גם אם הדבר הופיע (בטעות) ביומני אותה תקופה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:50, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::לצערנו נוצר מצב שיומני התקופה יותר אמינים מאשר האדם עצמו. ואין המקום להאריך בדבר המצער. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:08, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::אכן, לא נאריך בדבר המצער. אך כאשר האיש עצמו מסביר מדוע התפרסם כך אז ב-770 (שלחצו עליו לשאול את הרבי, אז הוא הכניס סעיף כזה בין כל המכתב כדי להוכיח לכולם שיקבל עתה תשובה שלילית, וכשריל"ג נתן לו תשובה אמר שע"ז הגיב הרבי בחיוב, וכשהוא תמה - הייתכן, אמר הריל"ג שאכן אינו זוכר זאת בוודאות... ובזה באמת אין להאריך). מבחינה אנציקלופדית טהורה - האדם הוא האמין ביותר, בא לא נכניס לכאן סיפורים מלוכלכים.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 13:26, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::::באנציקלופדיה, דברים מודפסים אמינים יותר מעדויות אנונימיות.
::::ואם כבר, אנא התחשב בעדויות אודות אופן הוראת הרבי לאברהם פריז (שהם אכן מודפסות). -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:30, ה' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז ''(6 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
{{שבירה}}הסבר עריכותיי (בנוסף לתיקוני לשון רבים וכד'): רבים מה'עובדות' כביכול בנושא, שהתפרסמו בהזדמנויות שונות ובבמות שונות (בעיקר בלקט מגמתי ומגוחך בנושא, שנדפס ע"י ידידיו של ידידנו {{א|5778}}) - לוקות בקשר מקרי עד מקרי בהחלט עם המציאות, וכל אחד שרק יכל המציא איזה סיפור על מנת להוכיח את ה'השקפה'. דוגמאות בולטות לכך, הם דוקא נושאים שהוזכרו בדיון זה:

(א) הרבי נותן מענה חיובי לשליח, המענה מתפרסם בשעתו; '''לאחר 20 שנה''' מתפרסם בבימה אנונימית "בכינוס השלוחים האחרון שאל א' התמימים [-שהוא כותב הלקט ד"א, שלא טרח לציין שהוא הוא התמים-הלא-תמים. קא"מ] את אותו שליח" והשליח חשף שבאמת המענה לא הסתדר לו, ולכן שאל שוב את המזכיר, ואז המזכיר "התלבט אם היה אישור"... אם זה לא חוכא ואטלולא, מה כן...

(ב) דוגמא נוספת הקשורה לנושאים שהוזכרו, היא ספרים שהודפסו בנ"ג-נ"ד, ע"י מו"ל ששמו נזכר כאן לאחרונה. לאחר ג' תמוז הודפסו ספרים אלו שוב ללא כל שינוי, אפילו ללא שינוי התאריך (כביכול היא אותה מהדורה), '''ובשינוי אחד קטן''': השמטת התואר "מלך המשיח" משמו של אד"ש... כך שכל מי שאינו בקיא בעובדות אמור להתבלבל ולחשוב כאילו להד"מ כו', ורק "ביבליוגרפים מומחים" יכולים להשוות בין שני העותקים מ"אותה המהדורה".

אינני רוצה להאריך בדבר המצער (ומה גם שהשתמטתי מאז ומעולם מעריכות הנגועות בפוליטיקה, רק שנדרשתי לכך בעקבות משתמש הפוך - שהשתמט מכל עריכה '''שאינה''' נוגעת בפוליטיקה...). אבל לפועל, אעמוד על המשמר - שכל סיפור מגמתי שייכנס ע"י עורכים מגמתיים, יושמט (דהיינו, סיפורים "מפי" פלוני ו"בשם" אלמוני שאינם מצולמים וכד'). ואם מישהו חושב שרוח האנציקלופדיה אינה מתאימה לו, ייכבד נא לפתוח אנציקלופדיה ברשת לצד השני בחב"ד, ואז אולי נראה איך שם ייכתב הכל - כנראה - באובייקטיביות ובהיצמדות לעובדות, ללא כל נטייה...

בברכת הצלחה לכולם • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:01, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

== הצורך בקבלת המלכות ==

לא אכנס עכשיו כלל לדיון האם יש צורך בכך, ומהו יחסו של הרבי לקבלת המלכות שאינה פנים חב"דית, ועוד. כאן אציין רק נקודות שאיני יודע כיצד לתקנן, אך למתבונן מן הצד הן נראות תמוהות ביותר:

א. המקור לכך שהרבי תובע את קבלת המלכות הינו "צריכה רק להיות קבלת מלכותו ע"י העם . . '''בגאולה האמיתית והשלימה'''". יש צורך להבהיר מדוע עבודה זו שייכת גם כעת.

ב. מקור נוסף הינו "הכרזת שמו של משיח" מביאה את הגאולה מהר יותר. גם כאן, לא ברור מה הקשר לפירסום זהותו של הרבי כמשיח. האם זה מביא אנשים להכריז "מנחם"?

ג. בכללות: לא ברור מדוע דווקא פירסום זהותו של הרבי '''כמשיח''' תגרום לאנשים לקבל את מלכותו, יותר מאשר פירסום העובדה שהוא "שופט, יועץ ונביא דורנו", למשל.

אדגיש שוב: כהנ"ל אינו בשביל להיכנס לדיון כלל, אלא רק בשביל שיתוקן בפנים הערך (שמסתמא נכנסים אליו רבים שאינם מאנ"ש).--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:א. צריך גם להבהיר מדוע מבצע תפילין תקף גם כעת.
:ג. זה מזכיר לי את הטענות של ברוד שצריך לפרסם שאדמו"ר הריי"צ נביא ושופט ויועץ דורנו. הרי הוא עושה זאת באופן קבוע... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::א. לא הבנת. בשיחה הרבי מבהיר שעבודה זו תיעשה בגאולה האמיתית והשלימה, מדוע אם כן עושים אותה כיום. שוב, אני לא שואל לצורך הוויכוח, אני מעיר שזה נראה תמוה בקריאה שוטפת של הערך.
::ג. לעולם לא תוכל להתנתק מההסתכלות הצרה הזו? כמה שאדגיש זאת זה לא יעזור לך? מה זה קשור מה אני או מישהו אחר עושה? אני בסה"כ מעיר שבגוף הערך זה לא מובן. יש לך הסבר, תכתוב אותו, בשמחה. לא באתי לשכנע אותך וגם לא באתי להשתכנע ממך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 13:30, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::אם אני מבין נכון, המשתמש בא' מבקש להבהיר את פשט השיחה (לא עבודה קשה במיוחד. אבל חשוב). ב באמת לא קשור לכאורה. ג' - זה כבר תלוי בהחלטה מהי עמדת חב"דפדיה במשמעות קבלת המלכות... והאם אכן 'אנצקלופדיה' יכולה להביא ביאורין ללא מקור. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 22:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]], יישר כח על הביאור לדבריי. בנוגע לדבריך בסעיף ג, לא כתבתי שאני שולל את עמדתה של חב"דפדיה בנושא הפרסומים, כתבתי שיש צורך להבהיר עמדה זו. כפי שהדברים כתובים בערך כרגע (אני מצטט: "על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו"), הם אינם ברורים. כפי שכתבתי, אין קשר בין תחילת המשפט לסיומו: על מנת לקבל את מלכותו של הרבי, אין צורך שהעם ידע שהוא מלך המשיח בדווקא.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 20:45, 3 בדצמבר 2016 (UTC)

שיחת משתמש:להתראות

2016-11-06T14:06:58Z

5778: /* מנחם ברוד */

{{משתמש:שלום/תבנית ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 1|א]] - [[שיחת משתמש:להתראות/ארכיון 2|ב]]}}

== ארכוב ==

לתועלת הכלל, כדאי לארכב את הדף שיחת משתמש בשלב מסויים כשהוא מתמלא. אם אתה עסוק מדי, אעשה זאת עבורך בשמחה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 23:57, 10 ביולי 2016 (UTC)

== הצבעה ==

[[שיחה:וילשאנסקי (פירושונים)|בוא להצביע ולהשפיע!]]--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 15:09, 14 ביולי 2016 (UTC)

== מחכה לתגובותיך המחכימות! ==

[[שיחה:לימוד עניני בית הבחירה|כאן]] ו[[חב"דפדיה:אולם דיונים#ימי חב"ד (?)|כאן]]. תודה מראש, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:15, כ"ג בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

:נ.ב. כאן המקום להצטרף לבקשת [[משתמש:שלום]] לעיל לגבי ארכוב שיחתך. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:16, כ"ג בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::אולי זה יעזור שפחות ירצו להשאיר לי הודעות בדף השיחה... גם ככה אין לי מספיק זמן... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:03, 30 ביולי 2016 (UTC)
:::{{כל הכבוד|}} על ה(הסכמה ל)אירכוב! וסליחה מראש אם בגלל זה אשאיר לך יותר מידי הודעות בדף השיחה... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:10, כ"א באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]] ==

איך בכל זאת אפשר להשחיל את זה? ([[חיילי הרבי]]) ובד"א, מתי תארכב את דף השיחה?--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] י"ט באב ה'תשע"ו 12:36, 23 באוגוסט 2016 (UTC)
:מי אמר שחייבים להשחיל? אני לא מתכנן לארכב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:37, 23 באוגוסט 2016 (UTC)

== ערך מומלץ ==

מה דעתך לבחור ערך הקרוב לליבך, ולעבוד עליו יחדיו כערך מומלץ, יחד עם שאר החברים כמובן? הייתי כמובן מעדיף ערך תוכני מתורת החסידות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א באב ה'תשע"ו, למניינם 04:31, 25 באוגוסט 2016 (UTC)

:ואגב, אזכירך שוב, כי הארכוב הוא פשוט חסד של אמת עם חברים יקרים, שקשה להם קצת לדפדף ארוכות בכל פעם שמבקרים בדף שיחתך. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א באב ה'תשע"ו, למניינם 04:32, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
::אני באמצע לעבוד על צה"ל ועל הביקור של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית. במקביל צריך גם לסיים את הפרוייקט של התבניות 'מועדים חסידיים' ו'מסעות רבותינו נשיאינו', וכמובן להמשיך עם העבודה של תבניות התאריכים עד לקבלת מחזור שלם על השנה כולה, ולקדם את הפרוייקט של תבניות 'הידעת', וכל זאת מבלי לזנוח את תחביבי העיקרי, הוספת ערכים חדשים (בעיקר על אישים שונים ומשונים...). אם תציע שם של ערך, אשמח לקחת אותו כפרוייקט ולהתקדם בו לפי הזמן הפנוי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:37, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
:::חסד של אמת - מוגדר רק אם לא מצפים לקבל עליו תודה. והיות שאני ברוך ה' נשאר לעבוד לצד המשתמשים היקרים, מן הנמנע שיהיה זה חסד של אמת... בכל אופן, אם זה ממש ממש ממש מפריע לך, אני מסכים לך להתערב בדף שיחתי ולארכב אותו, וכך לגמול עם עצמך חסד של אמת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:37, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
::::שהחינו והיגיענו וקימנו לזמן הזה! ברכותי על הארכוב!--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! כ"א באב ה'תשע"ו 10:40, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::לפי ההתרגשות של המגיבים(פה ובמקומות אחרים) לא נותר אלא לאמר " זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 11:01, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::כידוע, אשר לומר 'זה' רק כשאפשר להצביע. וכל עוד אנחנו בהתוועדות וירטואלית... - שלום, אני צריך לסגור כרטיס. מתי ההתוועדות בתשרי? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:25, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::::תלוי בקהל. תודיע לנו מתי אתה מוכן, ואולי תוכל לברר גם עם המשתמשים בחב"דפדיה שאותם אתה מכיר פא"פ. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א באב ה'תשע"ו, למניינם 16:51, 25 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::::כמה מרגש להשתמש בפעם הראשונה בתבנית החדשה ובכזה הקשר מרנין: {{מצטרף}} לפארבריינגען ההיסטורי. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 16:17, כ"ב באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::::::::החצוצרות (מהקהל) מוכנות, השטיח עומד לפני פריסה, והכל מחכים וממתינים לרגע המיוחל הקהל במוצאיו למקהילים העולמיים בתורה, בחסידות ובאנשיהם. אין דבר גדול כחיי קהילה מוכרת, דבר שמן הסתם יביא להרבה תועלת. ובקיצור, מתי זה קורה?.. •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 17:31, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::::::::מיד כש"להתראות" יגיע, הוא מתבקש להודיע על הגעתו, ואז נקבע על זמני ההתוועדות. אם שיע מגיע גם הוא, כמובן שזה תלוי גם בהגעתו. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב באב ה'תשע"ו, למניינם 17:53, 26 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::::::::אגב, ראיתי בא' השיחות מתשכ"ז שהרבי מבאר, שכיוון שהקהל מתחיל בחג הסוכות הרי "שנת הקהל" ממשיכה עד חג הסוכות בשנה שלאחריה {{קטן|(ויש לעיין האם זה מתאים גם למה שחידש הרבי ב[[תשמ"ח]], ששנת הקהל מתחילה כבר מראשיתה. ואכ"מ).}} אז אם ההתוועדות תהיה לפני חג הסוכות, היא תוכל להיחשב כמעמד הקהל... ולא באתי אלא להעיר.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] א' באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 12:31, 4 בספטמבר 2016 (UTC)

::::::::::::::{{קטן|שו"ר שבגיליון האחרון של ממ"ש דאתקרי "פנסאים", התייחס הרה"ח ר' שמעון ווייצהנדלר לנושא. ולא באתי אלא להעיר--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] כ"ב באלול ה'תשע"ו, שנת [[הקהל]] 21:31, 25 בספטמבר 2016 (UTC).}}

==זכויות יוצרים==
בערך [[ חסידות פינסק קרלין]] יש תמונה משטורעם של הרב חיים שלום דייטש לכאורה זה בעייתי.[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 00:38, 28 באוגוסט 2016 (UTC)
:אתה מוזמן למחוק אותה מהערך ולהציב תבנית 'למחיקה' בדף של התמונה עצמה (או להעלות במקום התמונה הזו תמונה חופשית מאינפו וכיו"ב של הרב דייטש, ו'לרדוס' את התמונה הקיימת). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:32, 28 באוגוסט 2016 (UTC)
::יש שתי קטגוריות שכדאי לפתוח א) צאצאי אדמו"ר הזקן ב) רבני ערים חסידי חב"ד (אים הייתי יודע הייתי עושה זאת בעצמי)[[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 15:36, 29 באוגוסט 2016 (UTC)
:::פשוט כותבים את הקטגוריה בערכים הרלוונטיים, ואז מופיע קישור אדום לקטגוריה, והוא מכחיל כאשר פותחים אותו ומקשרים את הקטגוריה לקטגורית-אב המתאימה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:28, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

== ערכים בחסידות ==

אין לי מילים להביע את הערכתי על פועלך העצום בערכי חסידות!

(אגב, אם אתה עובד בחיפוש על ידי תוכנה תורנית כל שהיא ברשת, אשמח אם תוכל לקשר ישירות למקור, כמו שאני עושה). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:01, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:לא ברשת. באוצר החכמה. בהזדמנות צריך לעשות מיזם ולקשר את כל הערכים התורניים למקורות שלהם (דוגמת ריבוי המקורות בערך על [[שיטת לימודו של הרבי]], ועוד). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:26, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
::למה לא ברשת למשל בספריית חב"ד ליובאווטש כמוני? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:27, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::כי אפשרויות החיפוש מדוייקות יותר, ויש שם ספרים רבים יותר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:28, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
::::נו נו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:29, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::ואז הערך מבוסס ורחב לאין ערוך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:30, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::ראה עריכתי בדף השיחה של הערך. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:31, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::בעבודה מתמשכת... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:41, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

== [[נפש אלוקית]] ==

בהמשך לפעלך הרחב בערכי חסידות, הנני העני ממעש בשם העשיר ממעש רבי כתית למאור, מציע לערוך מעט את הערך [[נפש אלוקית]] באופן שיוכלו להציעו למומלצות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:36, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:כידוע לך זה רבות בשנים, אני בדרך כלל משקיע בערכים חדשים. קשה לי לבנות מחדש ערך כתוב. זו הסיבה שאני ושנוזל זכרונו לברכה לחיי העולם הזה התנגדנו כל כך לעריכותיו של כתית בשנותיו הראשונות כאן במחיצתנו, כשהוא הוסיף במרצו הבלתי נדלה ערכים רבים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:39, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
::מדובר בכל אופן בערך היוצא מן הכלל, בכך שהוא אמור להיות ערך מומלץ, וככזה אמור להיות לעיניך לטוב או למוטב, להביע דעתך בדיון המומלצות, וא"כ מה טוב שאם ישנן הערות, יציינו על כך כבר עכשיו, ולא לאחר ההצעה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 23:32, 1 בספטמבר 2016 (UTC)

== ערך חסר ==

בעקבות דבריך לאחרונה שאתה מעונין לקבל ערכים בסיסיים חסרים, אשמח להציע לך את הערך הכל-כך בסיסי שאולי תרצה לעבוד עליו - [[הפצת היהדות]]. לבחירתך. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:28, א' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

: האם תוכל בבקשה לכתוב ערך על [[מן (מזון)]]? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 15:55, 5 בספטמבר 2016 (UTC)
::קרייזי, {{בוצע}}. כתית, {{יבוצע}}. הכל בעהי"ת כמובן וכפשוט. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 07:08, 7 בספטמבר 2016 (UTC)
:::{{בוצע}} {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:48, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== תורהפדיה ==

רציתי לשאול דעתך על מיזם החברותות תורהפדיה, אשמח אם תענה בהקדם, בתודה מראש--גמר חתימה טובה [[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[ז' בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 16:36, 9 באוקטובר 2016 (UTC)
:אני בעד כל דבר טוב. לא יודע כמה הוא שייך לחב"דפדיה. אולי היה יותר הגיוני אם יבחרו נושא שאותו כותבים יחד ודנים בו כמו שעשו בערך על ניצוץ משיח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:49, 9 באוקטובר 2016 (UTC)
::בדיוק! מדברים על סוגיות שונות בגמרא ודנים בהם!--גמר חתימה טובה [[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[ז' בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 16:51, 9 באוקטובר 2016 (UTC)
:::לא הובנתי. אם זה מקדם את מטרתה של חב"דפדיה - מה טוב. לענ"ד במתכונת העכשווית זה לא יקדם, אלא אם כן יבחרו נושא בנגלה, ויתמקדו בכתיבתו, ותוך כדי הכתיבה וסביב הפרטים השונים שנכתבו בגוף בערך - ידונו ויחקרו וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:53, 9 באוקטובר 2016 (UTC)
::::רעיון טוב, האם תוכל להכניס את זה בתקנון?--גמר חתימה טובה [[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[ז' בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 16:57, 9 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::אני בשיטה שכל אחד עושה מה שהוא נהנה ממנו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:03, 9 באוקטובר 2016 (UTC)

== שינה בסוכה ==

מתכבד אנכי להזמינך להביע דעתך לתקן ולהאיר כמיטב ידיעותיך בערך [[שינה בסוכה]], תודה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:25, 12 באוקטובר 2016 (UTC)

== גרשיים ==

למה אתה שם את הגרשיים בתוך ההפניה? זה לא אמור להיות חלק משם הערך '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ח בתשרי ה'תשע"ז
:סתם עשיתי עריכה רחבה והיתה התנגשות ומה שראיתי בהסתכלות שטחית זה רק התיקון של היסטרויה/היסטוריה אז דרסתי. אחרי זה ראיתי. אגב, אם אני רוקד באמצע השדה, גם לך מותר לרקוד ברחובה של עיר... {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:44, 20 באוקטובר 2016 (UTC)
::אבל אני בטוח שאתה לא רוקד ממש ברגעים אלה, תוך כדי שאתה מקליד... אז תהיה בטוח שגם אני רוקד, אבל לא ברגעים שאני מקליד. '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ח בתשרי ה'תשע"ז

== משקה ==

אודה לתגובתך ב[[תקנת המשקה#אינם שלוחי]]. חורף בריא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 17:56, 25 באוקטובר 2016 (UTC)
:הגבתי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:12, 26 באוקטובר 2016 (UTC)

== תבניות חשיבות ==

אכן הגיע הזמן להביע יותר דיעות בערכים שתחת תבנית חשיבות. ראה תשובתי בדף השיחה, ונא להגיב גם ב[[שיחה:אריק סיני]]--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ג' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 14:53, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
:אינני עובד כמנטר וממילא אני לא שם לב להנחת תבניות כגון אלו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:26, 5 בנובמבר 2016 (UTC)

== בוט ==

הערכים החדשים שיצרת (בת מצוה ומלוה מלכה) קיבלו גיבוי חזק מהבוט על ידי החלפות. לתשומת לבך. --[[משתמש:שלום בוט2|שלום בוט2]] - [[שיחת משתמש:שלום בוט2|שיחה]] 02:29, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:יישר כח! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:55, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

== מנחם ברוד ==

סתם לידיעתך, זה בורות מדהימה של משיחיסטים בהבנת הנקרא. ברוד לא טוען שצריך לפרסם שאדמו"ר הריי"צ הוא נשיא דורנו, הוא בסך הכל מספר לך סיפור - כיצד הגיב הרבי עצמו על הפירסומים. אין כוונתו שעלינו לנהוג כך (שהרי הוא בעצמו מפרסם על הרבי), אלא להוכיח שכשהרבי אומר על הרבי הריי"צ כוונתו היא כפשוטה, ודלא כהאומרים "נשמתו בי" ושאר עניינים רוחניים, שהקשר בינם לפשט הדברים - מקרי בהחלט.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 14:06, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח/ארכיון 1

2016-11-06T13:30:55Z

5778: /* הצורך בקבלת המלכות */

שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח/ארכיון 1

2016-11-06T13:26:57Z

5778: /* יחסו של הרבי לפירסום זהותו כמשיח */

ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)

2016-11-06T01:03:54Z

5778:

הניגון על המילים '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' הושר במקור על המילים '''זאל שוין זיין די גאולה, משיח זאל שוין קומען'''.

בשנת [[תשל"ח]], לאחר האירוע הבריאותי שעבר [[הרבי]] ב[[שמיני עצרת תשל"ח|שמיני עצרת]], הושר הניגון ב[[הקפות]] שנערכו ב[[שמחת תורה]], על המילים "דער רבי זאל געזונט זיין" [בשפת ה[[אידיש]] = הרבי שיהיה בריא], מאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין" [=הרבי יהיה בריא] ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" [=הרבי הוא בריא].

במוצאי שבת פ' תזריע מצורע, [[ו' אייר]] בשנת [[תנש"א]], שרו החסידים את המנגינה עם המילים 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', ולאחר מכן גם ביום ט"ו אייר{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 [[ט"ו באייר]] [[תנש"א]], הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}.
במשך השנה שלאחר מכן לא חזרו החסידים על הנהגה זו, אלא המשיכו לשיר את הניגון עם המילים "זאל שוין זיין די גאולה", כאשר בחורף [[תשנ"ב]] שרו מידי פעם את הניגון עם המילים "'''עס קומט שוין די גאולה, משיח קומט שוין''', בעידודו של הרבי.
מתחילת [[תשנ"ג]], החלו החסידים לשיר בתדירות מול [[הרבי]] את הניגון עם המילים 'יחי אדוננו' כשהרבי מעודד את השירה. ומאז ועד [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] היה זה השיר העיקרי ששרו בפני הרבי.

==ראו גם==
*[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]]

==קישורים חיצוניים==
'''הניגון'''
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=237 הניגון מושר ב[[התוועדות]] עם הרבי] ללא מילים {{אינפו}} {{שמע}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=905 מקהלת הילדים] [[קעמפ אורו של משיח]] {{אינפו}} {{שמע}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2077 שרים למלך] שירה: אלעזר פרץ תזמורת: משה אברהם.

'''שירת הניגון עם המילים 'יחי אדוננו' מול הרבי'''
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}

'''ביצועים מיוחדים'''
* [http://www.hageula.com/vid/general/1857.html ניגון באמצעות שופר] בכינוס בארץ הקודש - אתר הגאולה {{וידאו}}
* [http://www.hageula.com/news/moshiach/5435.html ניגון באמצעות כינור] בפארק ב[[מנהטן]] - אתר הגאולה {{וידאו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59653 נגינה על כלי ההקשה Steelpans (מחבת פלדה)] גוי אפרו-אמריקני במנהטן {{אינפו}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגוני שמחה|יחי אדוננו]]
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח|יחי אדוננו]]

שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון חורף תשע"ז

2016-11-06T00:52:30Z

5778: /* אברהם פריז */

שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח/ארכיון 1

2016-11-06T00:50:50Z

5778: /* יחסו של הרבי לפירסום זהותו כמשיח */

שיחה:יהודה לייב גרונר

2016-11-06T00:42:51Z

5778:

י"ד כסלו תשי"ד חל בשבת. לא יכול להיות שהתחתן אז. {{אנונימי}}
:צודק. מחקתי לביניים את התאריך המדויק, ואשאיר רק כסלו תשי"ד, עד שיתברר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באייר ה'תשע"ד 20:33, 4 במאי 2014 (UTC)

::פשוט וברור לכל מי שרואה את הוידאו של י"א ניסן תשד"מ, שהרבי מתכוון או לריב"ק או לרחי"ק. הרבי בתחילה מחפש את לייבל, מוצאו עסוק בלעשות סדר במרחק כמה צעדים ואז שואל בחיוך "וואו איז מיין צווייטן גנרל".--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:42, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

2016-11-06T00:41:40Z

5778: א"א לציין לאחד היה אברהם ולכתוב אחרת. ובפשטות מובן שהגירסא הזאת היא הנכונה

{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}}
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו. חסידים רואים בכך הסכמה ברורה של הרבי על היותו "מלך"]]
'''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא.

החל מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ"התגלות המשיח" והתחלת [[פעולות משיח בזמן הגלות|פעולתו בעולם]], החלה האמונה לקבל ביטוי פומבי בשירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו.. מלך המשיח לעולם ועד]]" למול הרבי.

האמונה שהרבי משיח הפכה לפופולרית בעקבות קמפיינים פרסומיים באמצעים שונים, שהתפרסמו (וממשיכים להתפרסם) בעידוד הרבי.

==זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה==
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}
[[קובץ:חן כותב לרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד ר' [[בערקע חן]] כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. ז' תמוז [[תשמ"ב]]]]
בכל דור ישנו אדם הראוי להיות משיח ובאם הדור זכאי, יגאל הוא את עם ישראל מה[[גלות]] וכך כותב ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו"ת [[חתם סופר]] חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו.. ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו}}.

על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש [[רש"י]] "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהיה משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן}}. הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}} מספרת על כך שתלמידי ה[[תנאים]] מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: {{ציטוטון|מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש}}.

הרבי מדייק בלשונו של [[רש"י]] כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו (לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'){{הערה|שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א.}}.

על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|דבריהם נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550& משיח שבכל דור]' ([[קראון הייטס]] תנש"א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.}}. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח{{הערה|לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ"א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו. (הובא בקונטרס הנ"ל).}}.

עם התגלות החסידות באה אמונה{{הערה|"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח" (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז)}} זאת בביטוי על [[נשיאי חב"ד]]. גם את האדמו"ר הקודם בחב"ד, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ראו כאדם הראוי להיות משיח{{הערה|1=[[נחום שמריהו ששונקין]], בספרו 'זכרונותי' פרק ל"א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח], והתבטאות מפיו של הרב [[ניסן נמנוב]] (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא'.}} וכך גם העיד הרבי על חותנו{{הערה|ראה כדוגמא שיחת שבת פרשת נשא תש"כ}}.

בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] נשא הרבי [[מאמר]] בו הודיע{{הערה|מאמר "באתי לגני" תשי"א}} כי בדורו תבוא הגאולה. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: {{ציטוטון|דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה}}{{הערה|שיחות שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א ה'תשמ"ח}}. ואף הודיע{{הערה|1=שיחת פרשת שמות [[תשנ"ב]] אות י"ד - [http://www.chabad.fm/63/5217.html השיחה בגרסת טקסט]}} שכבר ישנו מלך שהוא [[בחזקת משיח]]. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[שופטים]] תשנ"א}}. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי.

בשנת תשנ"ב, בשיחה ל[[שלוחים]] הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: {{ציטוטון|על פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", ועל פי הודעת מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, ש'''מתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח'''{{הערה|1=ביטוי אותו אמר משה אל ה' כאשר ציווה אותו לצאת ולגאול את ישראל ממצרים}}", השליחות של [[הרבי הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]]}}{{הערה|שיחת [[פרשת חיי שרה]] ה'תשנ"ב, סעיף י"ג}}.

==גדרו ההלכתי==
===סימני הרמב"ם===
{{ערך מורחב|בחזקת משיח}}
[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מלובאוויטש. מלך מבית דוד]]
[[הרמב"ם]] הינו הפוסק היחיד שהגדיר [[הלכה|הלכתית]] את תהליך ה[[גאולה]] והתגלות ה[[משיח]]. [[הרמב"ם]] קבע כי [[מלך המשיח]] הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה{{הערה|כך כותב גם [[האריז"ל]], שער הגלגולים פרק י"ג: "בוודאי משיח יהיה אדם [[צדיק]] נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין"}}, הצאצא ל[[דוד]] המלך{{הערה|כפי הנאמר במפורש בדברי הנביאים: "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה", ישעיהו י"א א}}.

לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים י"א א'}}: {{ציטוטון|ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי [[תורה שבכתב]] ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד}}.

בשונה מ[[משיח שבכל דור]], שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ"חזקת שהוא משיח". רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את [[בית המקדש]] וקיבץ נדחי ישראל, רק אז "הרי זה משיח בודאי".

סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב"ם{{הערה|1=ד"ר יעקב גוטליב, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.

כך גם אמר הרבי{{הערה|שיחת פרשת שמות תשנ"ב: "ישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" - שאז "בחזקת שהוא משיח""}}, שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.

====• יעמוד מלך מבית דוד:====
התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], תומת ישרים תנחם עמ' 86}} או מדיני{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], יחי המלך המשיח עמ' קמו}}. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית [[הרמב"ם]] "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא היה שם נביא וכו') - כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי [[תשכ"ז]], שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.}} אלא, הכוונה למנהיג היהודים הנוהג בפועל במנהגי המלך המנהיג את בני ישראל{{הערה|על דרך [[בן כוזיבא]], שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח על אף שלא מלך על ידי סנהדרין ונביא, כן אינו חייב למלוך על כל העם שהרי הוא מלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש}}. מלכותו זו היא המשך להיותו [[משיח שבכל דור|נשיא הדור]]{{הערה|כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם [[רבינו הקדוש]], רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא ה[[סנהדרין]], ורב נחמן שהיה מבית [[ראש הגולה]], וראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא" (וראה [[דבר מלכות]] תולדות הערה 94)}}.

על מלך זה להיות מזרעו של דוד{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"}}, מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר [[הרמב"ם]] "לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם{{הערה|משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'}}{{הערה|וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה.. עד כי יבוא שילה", "מלך המשיח שהמלוכה שלו". ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות.

וכך ביאר ה[[של"ה]] (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"}}".

סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"{{הערה|"מפשטות לשון [[הרמב"ם]] משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על [[הרמב"ם]] תשמ"ו)}}{{הערה|1=ראה בהרחבה:[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} עמ' 74}}.

[[הרבי הרש"ב]] העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תער"ג}}: "חסידות תהי' עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד".

הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת{{הערה|1=הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת]}}. כפי שהעיד הרבי בעצמו{{הערה|שיחת שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]] סעיף י"ג}}: {{ציטוטון|[[רבותינו נשיאנו]], שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.

ב[[ט"ו אייר]] [[תשנ"א]] חילק הרבי קונטרס בשם "[[דבר מלכות]]" בו נדפסו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים. חסידים ראו בכך רמז והסכמה לכך שהרבי עונה לתואר מלך.
{{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}

====• הוגה בתורה:====
[[תמונה:הוגה בתורה.jpg|left|thumb|250px|תמונה נדירה. הרבי הוגה בתורה בחדרו ב-[[770]]]]
מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 8}}, בכח התורה גם מבטל את ידי עשו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"ב}}, על פי חז"ל דרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש"גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א}}.

כשהוכנס הספר [[היום יום]] להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: "לומד בשקידה עצומה ומצליח{{הערה|1=[[שלשלת היחס]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247& נדפס בספר היום יום, עמ' 21]}}".

הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות [[שיחה|שיחותיו]], באלפי [[מאמר|מאמריו]], באין ספור [[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.

היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מליובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ו[[מחשבה]] ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: פשט, רמז, דרוש וסוד. [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.

ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.

====• עוסק במצוות כדוד אביו:====
הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר"ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד, שהקדים תשובה ומעשים טובים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}.

====• [[יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]]:====
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו", תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים]]]]
סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפיה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפיה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס.. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב [[הרמב"ם]] "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.

כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב}}.

מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|"לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעברו ופרצו}}.

גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך
כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].

====• [[ילחם מלחמות ה']]:====
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה"ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}.

מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.

על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים [[תשי"ג]] הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה ו[[ארצות הברית]] על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב}}.

===פסק דין===
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
====הפסק הראשון====
בכ"ח ניסן תשנ"א, נשא הרבי שיחה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו"{{הערה|[http://torah4blind.org/hebrew/dm54.pdf שיחת ליל כ"ח בניסן ה'תנש"א - ספר-השיחות תנש"א כרך ב עמ' 474] {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=867"מחזה מאוים, מבהיל ומפחיד"] וידאו ויומן - {{אינפו}}}}. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] ל' אייר התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה בכפר חב"ד. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מהרבנים שהרבי משיח. רעיון הפסק לא היה חדש, בעבר הרבי עצמו יזם{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב מרדכי אליהו שהגיע זמן הגאולה}} ופנה רבנים, מורי הוראה, שיפסקו שהגיע זמן הגאולה. ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח.

באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:

{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תשנ"א|שנת נפלאות אראנו]]

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}

באותו לילה, הרב [[דוד]] נחשון ו[[אבי טאוב]] טסו לניו יורק, לחצר הרבי, על מנת להגיש לרבי את הפסק דין. למחרת בוקר, ב' אייר, נוספו ארבע חתימות נוספות של חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] הרב יוסף אברהם העלער, הרב [[גרשון מענדל גרליק]], רבה של מילאנו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין בחיפה.

הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה}} וכשהגיע הגיש לרבי את פסק הדין, הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.

====הפסק השני====
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]] וכך נכתב בין היתר:

{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל|מרכאות=כן}}

הרבנים גם חתמו על כתב מינוי להרב נחשון ולטאוב שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ברוסיה, להקריא את פסק הדין. ביום ראשון י"ג סיוון. במעמד [[חלוקת דולרים]] פנה הרבי מיוזמתו, לאבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}} מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת ל[[מוסקבה]] משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על קברם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}} ביום רביעי חזרה המשלחת ל770{{הערה|מספר הרב נחשון: כשהרבי יצא מתפילת ערבית, עבר לידנו ועשה בידו הק' תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומייד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו, כאומר "כבר הספקתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברנו.}}.

ביום ההילולא של [[האריז"ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו בצפת מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין, על דו"ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}} ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].

בחורף תשנ"ב, לאחר חתימת הסכם לצמצום כלי הנשק בין רוסיה לארצות הברית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68650 רוסיה וארה"ב: פירקנו את רוב הנשק הכימי והגרעיני]}}, בשיחה שנתן הרבי{{הערה|שבת [[פרשת משפטים]] תשנ"ב}}, ייחס את האירוע לכך שמשיח החל לפעול בעולם וזאת כתוצאה של פסק הדין שנתן לו את הכח:{{ציטוטון|רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים... שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם ב[[ערב שבת]] פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא"... הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו'. בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}.

לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע לקברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.

====הפסק השלישי====

הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

====הפסק הרביעי====
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] התארגנו מספר רבנים ב[[ארץ הקודש]] וניסחו את פסק הדין מחדש ובו מופיע: {{ציטוטון|הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא. ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא, ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'מלחמת ששת הימים' וב'מלחמת המפרץ' ועוד ועוד. ועל כן מחוייבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו, מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}.

על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]] רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים, בינהם: הרב [[אהרון יחיאל לייפער]], האדמו"ר מ[[נדבורנא]]. הרב [[אהרן רוזנפלד]], האדמו"ר מ[[פינסק קרלין]]. הרב [[אליהו שמואל שמרלר]], ראש ישיבות [[צאנז]] וחבר הנהלת 'מפעל הש"ס'. הרב [[יורם אברג'ל]], ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות. הרב [[יעקב יוסף]], רב גבעת משה וראש [[כולל אברכים|כולל]] חזון יעקב, בנו של הרב עובדיה יוסף. חכם [[רפאל אלאשוילי]], רב ראשי ליהודי יוצאי [[גרוזיה]]{{הערה|[http://www.chabad.info/files/pdf/psak.pdf רשימה מלאה של הרבנים] {{PDF}}}}.

וגם רבני חב"ד מכל העולם, בינהם: הרב [[יצחק הענדל]], אב בית הדין ב[[מונטריאול]]. הרב [[יצחק גינזבורג]] וכן חתנו של ה[[בבא סאלי]], הרב [[ישר אדרעי]].

את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

==התייחסות הרבי==
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש [[תשי"ב]] עמ' 137)}}.

אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להיאמר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות, הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו".}}:

*דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, [[תשנ"ב]] חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}

*בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם"}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}.

*הרבי גם רמז בכך שאמר שמספר הבית של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא "בית משיח"{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז"ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') "משיח יתגלה באמריקה"}}.

==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]
[[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}} לפרסם, חסדי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים [[תשנ"א]] "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".}} ועל מנת לזרז את הגאולה{{הערה|כפי שאמר הרבי בשיחת ז"ך חשון תשמ"ט: "הזכרת שמו של משיח - "איש צמח שמו" - ממהרת ומזרזת עוד יותר את ביאת צמח, תיכף ומיד ממש".}}.

כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.

עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה, היא משנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". כשאחד מעותקי הכרוז הגיע לרבי, ציווה מיד על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז: {{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}}{{הערה|1="אחד היה אברהם" עמ' 98. הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו]]), טוען כי עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. רק לאחר פרסום הכרוז, כאשר מספר אנשים התלוננו בפני הרבי, אז ביקש הרבי להפסיק את החלוקה. אך ממכתב המזכירות נראה בבירור שלא כך הם פני הדברים. על כל פנים, הרב פריז כתב לאחר מכן לר' [[ישראל גורדון]] כי "העיקר היא העשייה, ואם אחר כך יאמרו לנו להפסיק, יש להפסיק מיד"}}.

בכנס שהתקיים ב[[כ' חשון]] [[תשמ"ג]] טען אחד הנוכחים כי על בית דין רבני חב"ד לפסוק שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר הנאום, היו שרצו לפרסמו ב[[עיתון כפר חב"ד]].

כשהשמועה הגיעה אל הרבי, דרש מהרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לדאוג שהנאום לא יתפרסם בשום אופן{{הערה|1=מפי הרב ירוסלבסקי}}.

בהמשך לכך, באו מספר אברכים אל הרב [[טרבניק]] והציעו לכתוב ולפרסם שהרבי הוא מלך המשיח.

בהמשך לכך, טילפן הרב [[חודקוב]] לרב [[אפרים וולף]], וביקשו {{ציטוטון|"לתת הוראה לא להדפיס ולעשות"}} לרב טרבניק{{הערה|1=צילום רישום הר"א וולף נדפס בספר "ימי תמימים", ובחוברת "עסקנות ציבורית"}}.

הרב טרבניק טילפן אל הרב ירוסלבסקי, וביקשו לתת הוראה לאותם אברכים שלא לעשות זאת. לאחר שהעביר להם את הדברים, התקשר לרב חודקוב כדי לדווח שהוראת הרבי קויימה.

על הקו נשמע הרבי שאומר לרב חודקוב{{הערה|1=כידוע, הרבי לא דיבר בעצמו בטלפון, אלא רק אמר לרב חודקוב (בטלפון הפנימי) למסור את הדברים אל המטלפן, כאשר הרב חודקוב חוזר על הדברים בדיוק מושלם, גם כאשר המטלפן כבר האזין להם מפי הרבי בעצמו}} בקול כאוב: {{ציטוטון|תאמר לו - האם נכון הדבר שנתנו רשות לפרסם את החוברת על זהות משיח או לא, הרי על השולחן שלי מונחת כזאת חוברת. שיסתכל אצלו בבית ויראה ששם כתוב את זה}}. בהמשך השיחה הורה הרבי לפעול מיד להכחשת האישור שכביכול ניתן מפי הרבנים, ולהודיע מה נעשה בפועל.

כעבוד כמה ימים, כאשר טילפן הרב ירוסלבסקי אל הרב חודקוב להודיע שגם הוראה זו בוצעה, שאלו הרב חודקוב (כאשר הרבי על הקו): {{ציטוטון|מאיפה לוקח פלוני שצריכים לפרסם דברים אלו?}}. כאשר ענה הרב ירוסלבסקי כי פלוני מסתמך על דברי הרמב"ם שמביא שר"ע אמר על בר כוכבא שהוא המשיח, שאלו הרב חודקוב: {{ציטוטון|האם פלוני הוא רבי עקיבא?}}...{{הערה|1=מפי הרב ירוסלבסקי}}.

באותה שנה, פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}

בשנת [[תשמ"ד]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר [[יחי המלך (ספר)]], בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר (כאשר הרבי מתבטא, ש"אם '''חס ושלום''' יעשה '''משהו''' בזה, ידע '''ברור''' שזהו '''מלחמה נגדי בפרט ובכלל'''{{הערה|1=מבשר טוב עמ' עב}}). כמו כן, בליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] שלל הרבי שוב את העיסוק בנושא זה, בהסבירו שתפקידנו הוא להראות דוגמא חיה של חסיד וכו', ואילו בעניין המלכת מלך המשיח יש לסמוך על הקב"ה.

לאחר מכן, ב[[שבת]] פרשת [[בראשית]] דיבר הרבי בחריפות חסרת תקדים (עד שהיה קשה להסתכל בפניו הק'), על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל באים עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות המשיח{{הערה|1=וכלשון הרבי לרב וולפא: "כתבי לא היה מפני חשש '''אולי''' וכו', כי אם מיוסד על '''המפורסם''' שאלפים ויותר הפסיקו ללמוד דא"ח ונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' - ע"י הדיבור ופרסום הנ"ל '''לחוד'''}}.

בפורים תשמ"ט, לאחר תפילת מנחה, קרא הרבי לר' [[טוביה פלס]] לחדרו הק', ודיבר עמו בחריפות רבה אודות הנזק הנגרם ע"י פרסומיו של פלוני מארץ הקודש אודות זהות המשיח. בין הדברים התבטא: {{ציטוטון|הם קורעים ממני חתיכת בשר}}{{הערה|1=מפי ר' טוביה פלס}}.

החל מ[[תשנ"א]] (1991) חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תשנ"א, שאל הרב צ'יק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על ה[[ציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום.

בקיץ [[תשנ"א]] שאל הרב וולפא את הרבי האם אפשר שוב להדפיס את ספרו, הוראת הרבי הייתה אישור להדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]]}}, בתאריך י"ז חשון תשנ"ב, ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, שיחליפו במכורך{{הערה|היינו, שידפיסו עם כריכה.}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.

בדומה לזאת גם קיבל הרב [[יונה אבצן]] אישור להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 הספר ש"יעורר מלחמה" מקבל אישור מהרבי] {{אינפו}}. אך להעיר שבספר זה לא מוזכרת כלל ההתייחסות לזהות המשיח, אלא הוא ספר בענייני משיח בכלל}}.

התיחסותו של הרבי לפרסומים במהלך השנים [[תשנ"ב]] (1992) -[[תשנ"ד]] (1994) היו שונות, לרבים מה[[שלוחים]] אישר הרבי לפרסם את זהותו כמלך המשיח, אך התנה זאת בשיקול הדעת של "חב"ד של אתר" - הרבנים והשלוחים המקומיים{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}. וכן לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. מאידך, ל[[שליח]] הרב [[דוד אליעזרי]] ענה הרבי בניד ראש כי אין עיקר עניינם של השלוחים כיום לפרסם כי הרבי הוא משיח, ולרב [[עמנואל שוחט]] ענה הרבי כי אף שיש עניין להתעסק בזהות משיח בתוך אנ"ש, אסור לחלוטין להוציא מידע זה אל מחוץ לחב"ד{{הערה|נוסח השאלה היה "האם יש בזה חילוק בין חב"ד לכולי עלמא", והרבי נענע בראשו הק' בחזקה לאות הן, ואף נענע המכתב בחזקה בידו הק' לאות הן - הן. יש להעיר, כי הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי דברי השואל, מי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ואלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן. אך קשה ליישב דברים אלו עם המענות שהוזכרו לעיל}}.

את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אך יש להעיר שהרב כהן עצמו חזר בו מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').}}.

בשנת [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] כהמשך לספרו הקודם, בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]].
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]
לקראת [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי{{הערה|1=אך להעיר מעדותו של הר' דוד נחשון (מתוארת ביומן קבלת המלכות מט"ז שבט תשנ"ג), שהרבי לא נתן את אישורו לקמפיין עם תמונתו, אלא לסלוגן 'ברוך הבא מלך המשיח' בלבד.}}. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.

אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ"ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיעה תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו"ע או"ח סימן צ סכ"ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.

באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה{{הערה|1=אך להעיר מעדותו של הר' חיים שאול ברוק, שלפני הדפסת הספרים "ספר המאמרים" תש"כ-תשכ"א ותשל"ו-תשל"ז ביו"ד שבט תשנ"ד, ניגש הוא אישית אל כל אחד מן המזכירים, וכולם הכחישו שאישור כזה ניתן אי פעם על ידם. בעקבות כך, הוא לא הדפיס את התואר "מלך המשיח" בספרים אלו}}, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור}}.

במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.

====פירסום בעיתונים====
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].

בעקבות מספר עסקנים שטענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול להיגרם נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.

לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[לייבל גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.

לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שר' לייבל יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. ר' לייבל אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד.
{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="4">
תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס הרב שפרינגר בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]
תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]
תמונה:משיח בעיתונות אנגלית.JPG|מודעה בשפה ה[[אנגלית]] שפורסמה בעיתון 'ניו יורק טיימס'
תמונה:Maane_springer.jpeg|תגובתו החיובית של הרבי לפרסומים, בפתק שכתב המזכיר הרב [[לייבל גרונר|גרונר]]
</gallery>
|}

==קבלת המלכות==
[[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ"א]]
[[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]]
[[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס"ט]]
===הרקע===
בסוף זמן הגלות כשעומדים על [[סף הגאולה]], ישנו מצב של שינה במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}.

בתאריך ב' ניסן [[תשמ"ח]] נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב, וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}.

הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: "[[אין מלך בלא עם]]"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'.}}.

בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}.

האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"ב}}.

בשנת [[תש"ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י"א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.

===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כסלו תשנ"ד. שלוחי הרבי בחזית 770 עם שלט ה'יחי']]
המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. נוהגים לכתוב זאת בכל פרסום ורבים אף חובשים כיפה עליה מצוין משפט זה. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.

הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד}}, היה ב[[שבת]] פרשת [[תזריע-מצורע]], ו' אייר תשנ"א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] עצמה. במהלך ה[[התוועדות]] בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים על ידי רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת] {{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}.

ב[[מוצאי שבת]] לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, כשהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הלחן שהושר עד אז עם המילים: 'זאל שיין זיין די גאולה]], הרבי עודד את השירה.

ביום שני ט"ו אייר [[תנש"א]] אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס [[דבר מלכות]], בסיום החלוקה החלו לשיר "יחי אדוננו" והרבי עודד בידו את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט"ו אייר תשנ"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}. גם אחרי [[תפילת ערבית]] באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ"ל בחוזק רב.

בשנת תשנ"ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך [[המרפסת]], בימים אלו שרו עשרות פעמים את השיר "יחי אדוננו" בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F0%E6%EB%F8%E9%ED%20%E5%F0%F2%F9%E9%ED הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו בתשנ"ג]{{וידאו}} - עשרות סרטי וידאו של עידוד השירה בשנת תשנ"ג}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72586 יומן] ו[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 וידאו] מכינוס השלוחים [[תשנ"ג]] בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי}}.

===התייחסות הרבי להחתמות===
ב[[חודש אייר]] תשנ"א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם ב[[קראון הייטס]] [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי:
{{ציטוט|תוכן=אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}}

למחרת האסיפה, [[ערב שבת]] פרשת תזריע מצורע, ו' אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:
{{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו ד[[הקב"ה]] שתוספתו מרובה כו'.

והזמן גרמא שבאים מ[[חודש ניסן]] והשפעתו ונכנסים ל[[חודש אייר]] (ר"ת [[האבות]] ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.

בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]".|מרכאות=כן}}

* בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".

* בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".

===פעילות הנשים===
[[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ"ב, נשי חב"ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]
[[קובץ:תוף יחיPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px| גברת ח. כהן מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]
בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}.

לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם ל[[צדקה]] ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.

לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.

מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.

בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של [[הקב"ה]] שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.

במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב"ד]], והכריזה "{{יחי}}"{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.

הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב"ד]] הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'מלוה מלכה', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו"ח ומענה הרבי [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66313&search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.

לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה ותשואות חן ויהא בהצלחה רבה ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.

===מעמד קבלת המלכות===
{{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]]
[[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.

בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= הרב [[שמואל בוטמן]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 מאחרי הקלעים של קבלת המלכות] בראיון ל[[שבועון בית משיח]]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מאדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר על ידי המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד"צ]] בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]], והרב [[יואל כהן]].

תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}.
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-‏770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.
{{תבנית:גלריה משיח}}

==האמונה לאחר ג' בתמוז==
{{פסקה חסרה}}
ביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה הרבי מעינינו; עם זאת, על פי דבריו, מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז"ל{{הערה|רש"י, דניאל י"ב, י"ב}} "שעתיד משיחנו [[נכסה וחוזר ונגלה|להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה]]".

ביום ו' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב"ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.

הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב"ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז"ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"‏{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, [[תשנ"ב]] (1992)
*הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש"ס (2000)
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], [[תשס"ה]] (2005).
*משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, [[אלול]] [[תשע"ג]] (09.2013) ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}})

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח] {{PDF}}

====גדרו ההלכתי====
'''סימני הרמב"ם'''
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני [[הרמב"ם]] על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה
*[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח"] - אתר הגאולה
*הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה

'''פסק דין'''
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין] {{PDF}}
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] {{PDF}} - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}

====פרסום האמונה====
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21467&search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידאו}}

====קבלת המלכות====
'''שיחות הרבי'''
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] {{PDF}} קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה

'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}

'''פעולות הנשים'''
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ"ב{{וידאו}} - {{אינפו}}

'''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג'''
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}}
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]".
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט [[תשנ"ג]] • הוידאו המלא]{{וידאו}}

'''שונות'''
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות"]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] [[חודש ניסן]] תשנ"ד{{וידאו}} - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&id=60913 סגן רה"ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}

====האמונה לאחר ג' תמוז====
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]