https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=54321חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T11:21:00Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=578510גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)2023-01-16T21:17:47Z<p>54321: /* מושגי יסוד בקעמפ */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ארץ הקודש קעמפ.jpeg|שמאל|ממוזער|500px|סמל הקעמפ]]<br />
קעמפ '''גן ישראל ארץ הקודש''' הוא מחנה קיץ - קעמפ הפועל ב[[ארץ ישראל]] בחסות אגודת קריית חב"ד צפת בראשות הרב [[חיים קפלן]].<br />
<br />
'גן ישראל' הוקם בקיץ שנת [[תשס"ד]] על ידי הת' אברהם קירנברג ופנחס מרטון יחד עם קבוצת תמימים מישיבת תות"ל כפר חב"ד, כהמשך לקעמפ גן ישראל כפר חב"ד. הקעמפ מפעיל, בנוסף לתוכנית קעמפ לילדים, גם [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]] ל[[בחורים]] וקעמפ לבנות. לקעמפ וועדה רוחנית בראשות ה[[משפיע]] הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br />
<br />
== שלבי ההקמה ==<br />
<br />
בשנים [[תשס"ד]]-[[תשס"ה]] הקעמפ פעל בעיה"ק צפת. בתשס"ו הקעמפ תוכנן להתקיים בכפר הנוער סיטרין אך בעקבות מלחמת לבנון השנייה שפרצה באותו קיץ הקעמפ התקיים בקמפוס ישיבת תומכי תמימים לוד. החל משנת [[תשס"ז]] קעמפ גן ישראל מתקיים, בכפר אור אבנר (סיטרין), בנדבת הנגיד החסידי ר' לוי שי' לביוב.<br />
<br />
כיום בראש המוסדות עומד הרב אברהם קירנברג שהיה מהמייסדים. את הקעמפ לבנים מנהל הרב ירמיה קירנברג, ובראשות הישיבת קיץ עומד הרב אליהו שוויכה.<br />
<br />
במשך השנה יו"ל מפעם לפעם עיתון בשם "החייל" שנשלח לכיתות החיילים.<br />
<br />
ישיבת הקיץ נוסדה בשנת [[תשס"א]] על ידי [[מרכז חב"ד תל אביב]], בשם "[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]", ובשנת [[תש"ע]] החלה הנהלת הקעמפ להשתתף בניהול. בעבר התקיימה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|תומכי תמימים קריית גת]], כיום היא מתקיימת בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
<br />
בשנת [[תשפ"א]] השתתפו בקעמפ כ-500 ילדים.<br />
<br />
== מושגי יסוד בקעמפ ==<br />
<br />
מספר מושגים בהוואי הקעמפ "גן ישראל ארץ הקודש":<br />
{{טורים|תוכן=<br />
*'''הרמטכ"ל''' - [[הרבי]].<br />
*'''גנרל''' - סמכות העל בקעמפ, מנהלי הפעילות ואנשי המשמעת.<br />
*'''קצין לימודים''' - תמים שאחראי על חומרי הלימוד.<br />
*'''מפקד''' - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.<br />
*'''מלמד''' - תמים צעיר יותר שעוזר למפקד בפיקוד על הסיירת. המלמד, הוא זה שגם מעביר לחיילים את חומר הלימודים במשך זמן ימי הקעמפ.<br />
*'''משב"ק''' - צוות מטבח.<br />
*'''חייל''' - כל ילד בקעמפ הוא חייל ב[[צבאות ה']], הממלא את המשימות המוטלות עליו על ידי הרמטכ"ל.<br />
*'''אוגדה''' - במהלך היום, בטיולים ובפעילויות מתחלק הקעמפ לשלוש אוגדות, אוגדה א', אוגדה ב' ואוגדה ג'.<br />
*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם מפקד ומלמד לסיירת אחת.<br />
*'''מסדר''' - בכל בוקר וערב מתקיים מסדר, בו עומדים החיילים לפי סיירות, שרים המנונים ואומרים את [[12 הפסוקים]].<br />
*'''עסן עסט זיך הגדול''' - חדר האוכל שבו אוכלים אוגדות א' וב'.<br />
*'''עסן עסט זיך ב"נעלה"''' - חדר האוכל שבו אוכלים אוגדה ג'.<br />
*'''שלאפן שלאפט זיך''' - הפנימיות בהן ישנים.<br />
*'''770''' - אולם התפילה שבו אוגדה א' מתפללת בקעמפ וכן הכינוסים הגדולים של הקעמפ מתקיימים שם כגון כנס פתיחה ואירועים מרכזיים נוספים.<br />
*'' אוגדה ב' מתפללים ב'הזאל הקטן''' - אולם התפילה שבו אוגדה ג' מתפללת 770 בנעלה .<br />
*'''ששזני"ק - אחראי שלאפן שלאפט זיך''' - [[תמים]] האחראי על הפנימייה.<br />
*'''לערנען לערנט זיך''' - חוברת הלימודים בה לומדים: גמרא, הלכה ו[[חסידות]] בעיקר בנושא השנתי.<br />
*'''"חב"ד איז אקטיב"''' - אולם הספורט, שבו גם רחבת המסדרים של אוגדה ב' (מלבד מסדר הערב).<br />
*'''"השאלאש"''' - רחבת המסדרים של אוגדה ג' (מלבד מסדר הערב).<br />
*'''"עימדו הכן כולכם"''' - רחבת המסדרים הכללית של הקעמפ.<br />
*'''מלחמת התקשרות''' - ליומיים שלימים נערכת בקעמפ מלחמה של ממש. הקעמפ כולו מתחלק לשתי פלוגות. כשלכל פלוגה ילווה מסר חסידי שאותו הוא יצטרך לייצג נאמנה. המלחמה תוכרע על ידי תפילות בחיות, הנהגה חסידית ובעיקר לימוד [[תניא]] בעל-פה. בראש כל פלוגה יעמוד ה'קצין'.<br />
*'''מתיחה''' - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת התקשרות" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת התקשרות".}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
* '''[https://ganisrael.co.il/ דף הבית של קעמפ גן ישראל ארץ הקודש]'''<br />
<br />
[[קטגוריה:מחנות קיץ|א]]</div>54321https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%94&diff=578509מרדכי סירוטה2023-01-16T21:08:54Z<p>54321: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מרדכי סירוטהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי סירוטה אצל [[הרבי]]]]<br />
הרב '''מרדכי סירוטה''' (? - [[ח' אייר]] [[תשנ"א]]) היה [[חסיד]] שמסר את הנפש על [[הפצת יהדות]] ו[[חינוך]] ב[[ברית המועצות]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו ר' ראובן סירוטה שהיה מחסידי [[ברסלב]], בעיירה טפליק הסמוכה לעיר [[אומן]]. בילדותו נפטרו הוריו והוא נשאר יתום. בהיותו בן חמש-עשרה עבר להתגורר ב[[טשקנט]], שם נישאה זמן קצר קודם לכן אחת מאחיותיו.<br />
<br />
נשא את רבקה לבית משפחת קוגן מהעיר דניהטרובסק, יתומה כבת 16, החתונה התקיימה בטשקנט בשנת [[תרפ"ז]]. בעקבות המלשינים הרבים שהסתובבו ברחובות, נאלץ מרדכי להקים [[מניין]] בעצמו, בו היה מתפלל עם מניין מצומצם. לפרנסתו עסק אז בייצור הכובעים.<br />
<br />
ב[[מלחמת עולם השנייה]] קיבל פטור מהצבא עקב היותו אב לשמונה ילדים, אולם הוא שובץ לעבודות שירות אזרחיות, אולם כעבור חודשים ספורים שוחרר גם מכך, לאחר שאחד הפקידים ריחם עליו, ושיחרר אותו לביתו. <br />
<br />
ר' מרדכי אירח אז את הפליטים הרבים שהגיעו אז ל[[טשקנט]], וניצול ואת קרבתו לשלטון בשביל להשיג לרבים מהם מסמכים, ותעודות פטור מהצבא.<br />
<br />
המשפיע הנודע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] נהג להתוועד בבית משפחת סירוטה, יחד עם עוד רבים מגדולי וזקני חב"ד בדור ההוא, אשר שהו בתקופת המלחמה בטשקנט. בבית משפחת סירוטה התקיימה מאפיית מצות מחתרתית אשר במשך עשרות שנים סיפקה מצות לאלפי יהודים בטשקנט, בה עבד גם הבן הבכור במשפחה, ר' ראובן, שמאוחר יותר זכה לאפות את המצות עבור [[הרבי]].<br />
<br />
לאחר המלחמה חזרו רבים מתושבי [[פולין]] אל מולדתם דרך העיר [[לבוב]], אולם ר' מרדכי חשש לצאת עם דרכונים מזויפים ולאחר לבטים רבים העדיף להישאר ב[[ברית המועצות]] תחת הסיכון ביציאה לא חוקית.<br />
<br />
במשך השנים עזר ליהודים רבים לצאת את ברית המועצות, לאחר שניצל קשרים שהיו לו והעניק שוחד רב על מנת שיהודים יקבלו אישור יציאה. בשנת [[תשל"ב]] קיבל ר' מרדכי בעצמו אישור יציאה וב[[י' שבט]] [[תשל"ב]] נסע לראשונה אל [[הרבי]].<br />
<br />
לאחר שיצא, השתכן ב[[ארץ ישראל]] ב[[נחלת הר חב"ד]] שם עבד במפעל מסוים לפרנסתו וגמל חסדים רבים באמצעות גמ"ח כספים שניהל. לאחר שיצא לפנסיה היה יוצא מידי יום ל[[מבצע תפילין]].<br />
<br />
נפטר ב[[ח' אייר]] [[תשנ"א]] ונטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים. על מצבתו נכתב "איש תם וישר ירא ה' בעל מדות תרומיות רודף צדקה וחסד מתוך מסירות נפש בפועל ממש ברוסיה הסובייטית על תורה ומצוות וחינוך".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[ראובן סירוטה]] - [[קראון הייטס]], זכה לאפות את ה[[מצות]] של הרבי.<br />
*בנו, ר' [[זאב סירוטה]] - [[נחלת הר חב"ד]], קראון הייטס.<br />
*בנו, ר' משה סירוטה - נחלת הר חב"ד.<br />
*בנו, ר' גרשון סירוטה - חולון.<br />
*בנו, ר' ברוך סירוטה - שיכון חב"ד לוד.<br />
*בנו, ר' ישראל סירוטה - [[שליח]] הרבי מונטריאול, [[קנדה]].<br />
*בתו, מרת חיה גולדשמיד, אשת הרב משה גולדשמיד - נחלת הר חב"ד.<br />
*בתו, מרת רחל קליין, אשת הרב ליפא קליין - נחלת הר חב"ד.<br />
*בן ובת שנהרגו.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20372 סקירה על ר' מרדכי סירוטה]''' {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50675 אודות הרב סירוטה] בראיון עם ר' [[דוד אוקינוב]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:סירוטה, מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]</div>54321https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=578508שמואל מנחם קליין2023-01-16T21:01:32Z<p>54321: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|שמואל מנחם קליין|מנהל בית חב"ד המרכזי באילת|שמואל מנחם קליין (אילת)}}<br />
[[קובץ:שמואל מנחם קליין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בשנותיו המאוחרות]]<br />
הרב '''שמואל מנחם קליין''' ([[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] - [[ד' סיון]] [[תשכ"ב]]) מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד ב[[פולטבה]] וב[[טשקנט]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר טורקי שבגליציה ב[[י"ח אלול]] [[תרנ"א]] לאביו ר' יהודה צבי בן ר' יום טוב ליפמאן קליין ולאמו מרים. בהיותו כבן עשרים, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והוא הוגלה על ידי השלטונות יחד עם משפחתו לסיביר, עם סיום המלחמה הורשו לחזור היות והגדרתם הייתה שבויי מלחמה, אך בדרכם חזרה לביתם עצרה הרכבת בתחנה ב[[פולטובה]] שם פגשו מספר חסידי חב"ד בר' שמואל ושכנעו אותו להישאר בעיר ולהכינס ללמוד ב[[תומכי תמימים פולטובה|סניף הישיבה המקומית]].<br />
<br />
ר' שמואל נפרד מבני משפחתו ונותר ללמוד בישיבה שם קיבל את חינוכו החסידי מהמנהל הרב [[שמואל לייב לוין]], ראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]], והמשפיעים הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]].<br />
<br />
לאחר מספר שנים בהם שקד בישיבה על לימוד התורה, החל לעבוד במפעל לייצור שמן חמניות בהנהלתו של הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שם התמנה כמנהל עבודה, ובעקבות כך הפך לבן בית אצל אביו של מנהל המפעל הרב [[שאול משה חוסידוב]].<br />
<br />
בחודש כסלו [[תרפ"ג]] נישא ר' שמואל לרעייתו מרים בתו של הרב שניאור זלמן חוסידוב והמשיך להתגורר בעיר. כאשר נולד לו בנו הבכור, קרא אותו על שם גיסו הרב שניאור זלמן, שנפטר בינתיים ממחלת הטיפוס שפרצה בעיר.<br />
<br />
בשנת [[תר"צ]] נדד יחד עם משפחתו וקבע את מגוריו בפרבר 'פושקינה' הסמוך ל[[לנינגרד]]. בתקופה זו, נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת החזקת המניין החב"די המקומי והענקת חינוך יהודי כשר לילדיו, ורק בנס הצליח להינצל מהגלייה ל[[סיביר]] בפעם השניה בחייו.<br />
<br />
המגורים בפושקינה נמשכו יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' שמואל ברח יחד עם בני משפחתו והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו כמעט והופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.<br />
<br />
===בטשקנט===<br />
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמן על ידי גיסו הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת שהתאספו במקום.<br />
<br />
גם בהגיעו לטשקנט, הפך בתו לבית המרכזי בו התקיימו רוב הפעילויות ה'חתרניות' של הקהילה החב"דית המקומית, וחרף הסכנה שבדבר התקיימו במקום מניני תפילה והתוועדויות חסידיות.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר, על מנת לחפות על העובדה שבביתו מתקיימים מניני תפילה, היה ר' שמואל משרך את דרכו לבית הכנסת המרוחק, ביודעו שהמשטרה לא תציק לו עקב גילו המבוגר, ועם זאת הדבר יגרום להם לחשוב שבביתו לא מתקיימים מנינים.<br />
<br />
במשך כל חייו לא יצא מברית המועצות ולמרות שזכה להיות מקושר לשלושה מנשיאי חב"ד, לא זכה לראות אף אחד מהם, ונותר בטשקנט תחת השלטון הקומוניסטי עד לפטירתו ב[[ד' סיון]] [[תשכ"ב]].<br />
<br />
רעייתו מרים האריכה ימים אחריו, עלתה לארץ הקודש בשנת תשל"ג, וקבעה את מגוריה בסמיכות לילדיה בשכונת נחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי. נפטרה ב[[ז' אייר]] [[תשנ"ב]] ונטמנה ב[[הר הזיתים]] שבירושלים.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*[[שניאור זלמן קליין]], נחלת הר חב"ד<br />
*[[שואל משה קליין]], חבר ועד נחלת הר חב"ד<br />
*[[ליפא קליין]], נחלת הר חב"ד מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד<br />
<br />
{{מיון רגיל:קליין, שמואל מנחם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפולטובה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]</div>54321https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=578505ישראל צבי גליצנשטיין2023-01-16T20:54:52Z<p>54321: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל צבי גליצנשטיין.jpg|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין]]<br />
הרב '''ישראל צבי גליצנשטיין''' היה שליח [[הרבי]] לאילת שזכה לפעול בה במשך קרוב לעשרים שנה. כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יצחק גליצנשטיין]]. לאחר שנות לימודו בישיבה נסע ללמוד בשנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשל"ב]].<br />
<br />
בעודו בחור קודם החתונה החל לפעול בשליחות הרבי ב[[אילת]], וב[[התוועדות]] י"א [[ניסן]] [[תשל"ו]] זכה להגיש לרבי במתנה את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ"ץ{{הערה|הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('[[מקדש מלך]]' כרך ב, עמ' 436): "בשנת תשל"ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ"ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו ל{{ה|רבי}}. "זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, ב[[התוועדות]] י"א [[ניסן]] תשל"ו. "הרבי פתח את הקופסה והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. "הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה".}}.<br />
<br />
לפני יציאתו לשליחות אמר לו הרב [[חודוקוב]] שיקבל תמיכה חודשית מהמזכירות דרך הרב לייבוב, ובאם יצליח התמיכה תימשך. כשכתב לרבי שלמרות זאת עדיין לא קיבל את התמיכה המדוברת מכיון שהרב לייבוב אמר לו שלא קיבל על כך כל הוראה, ענה הרבי: ""כנראה פעיל ומצליח, ולכן כדאי לעזור ולעודד וכו' (אלא שאולי זקוק לקבלות - ולכן על ידי לייבוב?)".<br />
<br />
בחודש סיון [[תשל"ו]] נישא עם רעייתו מרת צפורה פייגא בת החסיד ר' [[שואל משה קליין]].<br />
<br />
במשך התקופה בה פעל בשליחות הרבי בעיר, זכה להתחבב על תושבי העיר ולפעול גדולות ונצורות, וכן פעל רבות עם חיילי צה"ל המוצבים בסמיכות לאילת.<br />
<br />
ביוזמתו הגיעו לפעול בעיר שלוחים נוספים, ומינוי הרב [[יוסף הכט]] לרב העיר, והבאת השלוחים הרב [[דוד פלדמן]], הרב [[ברוך לבקיבקר]] והרב [[שמעון אייזנבך]] שהתמנה לשליח באילת ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.<br />
<br />
לאחר מחלוקת עם הרב יוסף הכט, שקיבלה התייחסות מהרבי{{מקור}}, עזב בשנת [[תשנ"ה]] את [[אילת]] יחד עם השליח [[ברוך לבקיבקר]], ועבר להתגורר בנחלת הר חב"ד ושם עדיין שומר יומיים יו"ט מכיוון שהוא השליח הראשי של אילת.<br />
<br />
הרב גליצנשטיין מחזיק בארכיון של הוראות ומכתבים רבים מהרבי, ורבים מהפנינים המתפרסמים במדור 'ניצוצי רבי' בעריכת הרב לאופר בשבועון 'התקשרות' מסתייעים ברשימותיו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שלום גליצנשטיין - שליח הרבי, שכונת בבלי, תל-אביב.<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל גליצנשטיין - שליח הרבי, צ'רנוביץ אוקראינה. <br />
*בנו, ר' שמואל גליצנשטיין - שליח בהונגריה.<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן גליצנשטיין - שליח הרבי לקהילה הישראלית, לונדון, אנגליה. <br />
*בנו, ר' שמעון גליצנשטיין - אנטוורפן, בלגיה.<br />
*בנו, ר' יוסף גליצנשטיין - משלוחי הרבי, מזכרת בתיה.<br />
*בנו, ר' לוי גליצנשטיין - משלוחי הרבי אנקורג', אלסקה. <br />
*בנו, ר' מאיר שלמה גליצנשטיין, שליח הרבי, ניצה, נתניה.<br />
*בנו, ר' שואל משה גליצנשטיין, שליח הרבי, רויאל אוק, מישגן.<br />
*בנו, ר' נחמיה גליצנשטיין - ביתר עילית.<br />
*בנו, ר' חיים זאב גליצנשטיין - משלוחי הרבי בנעיי סור-סען צרפת.<br />
*חתנו, ר' מנחם מענדל קורנט, שליח הרבי, ברקן, אה"ק.<br />
*חתנו, ר' לוי יצחק ארנאוו - משלוחי הרבי בפאריז. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69829 "הפרסום שהרבי הוא מלך המשיח מקרב לחסידות"]''' {{אינפו}}<br />
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=99014 שחזור השיחה המרגשת של הרבי והילד]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}<br />
*'''[https://anash.org/the-ten-minute-miracle/ נס בן 10 דקות]''', בתוך גליון 'הסיפור שלי' של חברת [[jem]] {{אנש}} (אנגלית)<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גליצנשטיין, ישראל צבי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים באילת]]</div>54321https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA&diff=578504אילת2023-01-16T20:50:58Z<p>54321: /* שלוחי הרבי כיום */</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|250px]]<br />
|כתובית=שלוחי הרבי בעיר בתמונה קבוצתית על רקע בית חב"ד עם [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יצחק יוסף]]<br />
|עיר=אילת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=<br />
|מייסדי הקהילה=<br />
|רב הקהילה=הרב [[יוסף הכט]]<br />
|[[משפיע]] הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, ישיבת תומכי תמימים<br />
|שלוחים בעיר=הרב יוסף העכט, הרב מענדי קליין, הרב עוזיהו קפלון (גני חב"ד), הרב לוי העכט (בית חב"ד שחמון), הרב יהודה טיכטל (רובע 9, משכן משה), הרב מ"מ ארבוב (תלמוד תורה ורב בית כנסת אליהו הנביא), הרב לוי ליפש (נמל התעופה רמון), הרב אסי פישמן (חב"ד בקמפוס), הרב מענדל סלונים (דוברי צרפתית, בית כנסת בית מנחם), הרב שניאור בקשי (חב"ד לנוער).<br />
|מספר שלוחים=<br />
|מספר בתי חב"ד=<br />
|מספר משפחות בקהילה=<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באילת|אישים באילת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
|הרבי מעניק דולר לברכה לרב [[יוסף הכט]] עבור אילת]]<br />
[[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]<br />
'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש"ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה העיר 60,100 תושבים.<br />
<br />
בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. <br />
<br />
ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}.<br />
<br />
==פעילות חב"ד בעיר==<br />
בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.<br />
<br />
הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית [[מקווה]] חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]], לבקשת הרב גליצנשטיין ובעידוד נמרץ של הרבי, הגיע הרב [[שמעון אייזנבך]] יחד עם משפחתו. בהוראת הרבי, החל בתשנ"ב לפעול בעניין הקמת מוסדות חב”ד בעיר, ובשנת תשנ”ג הקים בית ספר ובהמשך אף גנים, ישיבה לבעלי תשובה ועוד.<br />
<br />
במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.<br />
<br />
משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה. <br />
<br />
את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי<br />
<br />
===ארץ העמים===<br />
במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ"ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] "שנכבשו עתה", ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו"ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ"ה סימן נא קיז, א}}.<br />
<br />
השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל"ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע"ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.<br />
<br />
בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.<br />
<br />
אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.<br />
<br />
ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו"ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו"ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}<br />
<br />
עוד ציין הרבי בין הדברים:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה "טומעל" [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.<br />
<br />
הרבי הוסיף אחר כך, ש"אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...".<br />
<br />
כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.<br />
<br />
בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו"ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:<br />
<br />
לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).<br />
<br />
כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו"ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר "שאלה" האם יוכל לצאת בחזרה לחו"ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.<br />
<br />
גם בשנת [[תשמ"ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.<br />
<br />
===יחס נדיר מצד הרבי===<br />
במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי. <br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו"ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם". <br />
<br />
בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות". <br />
<br />
בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב"ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים". <br />
<br />
ב[[אדר]] [[תנש"א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.<br />
<br />
===הקמת קריית חב"ד בעיר===<br />
בשנת [[תש"מ]], פנה מר אלימלך לנדנר, שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב"ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב"ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב"ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב"ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.<br />
<br />
==שלוחי הרבי כיום==<br />
[[קובץ:חנוכת בית הכנסת אילת.jpg|ממוזער|[[חנוכת הבית|חנוכת בית חב"ד]] 'משכן משה'. בתמונה: הרב [[יוסף הכט]], הרב [[מענדי קליין]], הגבירים מיכאל מירלשוילי ויצחק מירלשוילי ומנהלי חברת 'צבעים הפקות']]<br />
* הרב ישראל צבי גליצנשטיין השליח הראשי<br />
הרב [[יוסף הכט]] - הרב הראשי לאילת.<br />
*הרב מנחם שמואל קליין - מנהל בית חב"ד המרכזי.<br />
*הרב יהודה טייכטל - שליח בשכונת רובע 9.<br />
*הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב"ד וסופר.<br />
*הרב לוי הכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.<br />
*הרב רפאל דב פרידמן - אחראי פעילות חב"ד במלונות.<br />
*הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.<br />
*הרב מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית.<br />
*הרב אסי פישמן - חב"ד בקמפוס.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד אילת==<br />
<br />
===גני ילדים===<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון. <br />
<br />
אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.<br />
החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף. <br />
<br />
במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב"ד.<br />
<br />
===ישיבת חב"ד===<br />
<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}<br />
<br />
החל משנת [[תשס"ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.<br />
<br />
===בית חב"ד המרכזי===<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב"ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב"ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ"ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין. <br />
<br />
בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.<br />
<br />
הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.<br />
<br />
===בית חב"ד שחמון===<br />
<br />
התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב"ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו"ר המוסדות הרב הכט הוקם בשנת תש"ע בית חב"ד מפואר חב"ד בחלק התחתון של השכונה. הבנין המרשים - הכולל בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר ספרייה ומקווה טהרה - הוקם על ידי הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש"ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח"כים ומאות מתושבי העיר. במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים. <br />
<br />
הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד שחמון, הרב לוי הכט.<br />
<br />
===בית כנסת חב"ד משכן משה===<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב"ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב"ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע"ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי. בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל הרב יהודה טייכטל.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.yeshiva-eilat.co.il/ לאתר ישיבת חב"ד אילת]<br />
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1045 בית חב"ד אילת] סקירה מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80367 הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] מתארח בבית חב"ד אילת] {{תמונה}} {{אינפו}} י"ז אדר התשע"ד (17.02.2014)<br />
* [https://col.org.il/news/123163 "הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן" • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}<br />
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אילת]]<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]</div>54321https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=578503שמואל מנחם קליין (אילת)2023-01-16T20:42:51Z<p>54321: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|שמואל מנחם קליין|סבו, מהדמויות המרכזיות בקהילת חב"ד בפולטובה ובטשקנט|שמואל מנחם קליין}}<br />
[[קובץ:מענדי קליין אילת.jpg|ממוזער|הרב מענדי קליין מנהל בית חב"ד המרכזי אילת]]<br />
הרב '''שמואל מנחם (מענדי) קליין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1970) הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[אילת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:קליין תעודת הוקרה.jpg|ממוזער|הרב קליין מקבל תעודת הוקרה מראש העיר אילת על פעילותו]]<br />
נולד ב[[טשקנט]] שבברית המועצות ב[[כ"ח כסלו]] [[תשל"א]] להוריו ר' [[ליפא קליין]] ולאמו מרת רחל. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] שהיה מהדמויות המרכזיות בקהילות חב"ד בפולטבה ובטשקנט ונפטר כעשר שנים קודם לידתו.<br />
<br />
בעודו תינוק בגיל פחות משנה, בחודש סיון תשל"א קיבלו הוריו אשרת יציאה ועלו לארץ הקודש, והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
תקופה קצרה לאחר שהשליח הרב [[ישראל גליצנשטיין]] עזב את העיר, הצטרף בשנת [[תשנ"ד]] למערך שלוחי הרבי בעיר [[אילת]], והתמנה לשמש כמנהל הפעילות של בית חב"ד המרכזי.<br />
<br />
כיום משמש הרב קליין כאחראי הפעילות השוטפת, מנהל המבנה של בית חב"ד המרכזי, והאחראי על הפעילות של שלוחי הרבי בעיר במוסדות החינוך המקומיים.<br />
<br />
הרב קליין ידוע כמנהל בית חב"ד הפועל בהיקפים גדולים, הן במרחב הגיאוגרפי והן בכמות המשתתפים. <br />
<br />
לקראת החגים פועל הרב קליין בפעילות חגים מיוחדת בכל בתי ספר באילת, וזאת בסיוע קבוצות תלמידות בית רבקה כפר חב"ד.<br />
<br />
בחגי ומועדי ישראל מפעיל רשת מקיפה ונרחבת של פעילות יהודית בקרב תושבי העיר, קניונים, מרכזים רפואיים, ובמחנות צבא בהרי אילת ובערבה. לקראת כל חג מגיעים עשרות תמימים מישיבות חב"ד ויחד עם חסידי חב"ד ומקורבים מקומיים, פועלים במשך כל ימי החג בכל החזיתות בניצוחו של הרב קליין. <br />
<br />
בבניין בית חב"ד המרכזי, המנוהל על ידי הרב קליין, שוכן בית כנסת חב"ד המרכזי באילת בו מתקיימים תפילות, שיעורי תורה והתוועדויות, בהשתתפות אנ"ש מקורבים ותיירים רבים.<br />
<br />
בבית חב"ד – ספריה להשאלת ספרים תורניים-חסידיים, בית תבשיל המספק ארוחות חמות לנזקקים וממנו יוצאים חבילות מזון למשפחות נצרכות באילת ובשנים האחרונות שוכן בבית חב"ד גם תלמוד תורה חב"ד.<br />
<br />
רעייתו מרת חנה בת הרב [[ישראל שמוטקין]] שליח הרבי בויסקונסין, משמשת כגננת בגני חב"ד בעיר{{הערה|היה נשוי בזיווג ראשון עם בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת שרה בת ר' דוד ומרים ברנד מירושלים.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו מרת חנה ברכה<br />
* בתו מרת איילה<br />
*בתו מרת רבקה<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''בין מטולה לאילת''', שבועון כפר חב"ד 1962 עמוד 68<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/10229 ברח מהתורה לאילת ומצא אותה בבית חב"ד''', ראיון בתכ נית 'קול שישי' ברדיו קול חי {{COL}}{{אודיו}} ט"ז אדר א' תשס"ה<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/news/773207/ פורים באילת]''' {{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קליין, מנחם שמואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים באילת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קליין]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]</div>54321https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A8&diff=578500אברהם אהרן שיינברגר2023-01-16T20:35:32Z<p>54321: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>הרב '''אברהם אהרן (אהרלה) שיינברגר''' הוא משלוחי הרבי בג'ורג'טאון, בעל חנות 'בייגל' ברחוב [[קינגסטון]].<br />
[[קובץ:אהרל'ה שיינברגר.jpeg|ממוזער|ר' אהרל'ה שיינברגר (שני מימין)]]<br />
==תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[ה' אדר]] [[תשכ"ג]] לאביו ר' עקיבא ולאמו מרת פיגא מלכה (בת ר' [[יהודה לייב סלונים (הראשון)|יהודה לייב סלונים]]). צאצא לרבי יוסף חיים זוננפלד ורבי עקיבא יוסף שלזינגר. <br />
<br />
גדל במאה שערים ולמד בישיבת בית מאיר ב[[בני ברק]]. התקרב לחסידות על ידי דודו הרב [[בערל קסלמן]], [[משפיע]] ב[[כפר חב"ד]]. <br />
<br />
התחתן עם שרה מלכה לבית גרליץ שגם היא התקרבה לחב"ד, על ידי הרב [[טוביה בלוי]] ב[[בית חנה]]. <br />
<br />
בבעלותו נמצאת חנות הבייגל בפינת הרחובות [[קינגסטון (רחוב)|קינגסטון]] ו[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]. <br />
<br />
ב[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] יצא לשליחות בג'ורג'טאון תחת השליח הרב [[יהודה פרידמן]].<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
* בנו, ר' מנחם שיינברגר - קראון הייטס <br />
* בנו, ר' עקיבא שיינברגר - נחלת הר חבד <br />
* חתנו, דוד אוקינאו <br />
* חתנו, שבתי זקהיים - הילסייד, ניו גרזי<br />
<br />
{{מיון רגיל: שיינברגר, אהרן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]</div>54321