חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

הגאון מווילנא

2026-04-10T10:52:35Z

5.29.11.237: /* מצאצאיו */ הוספה.

{{דמות
|שם= הגאון אליהו מווילנא
|כינוי= הגאון מווילנא
|תמונה= הגאון מוילנא.jpg
|תיאור= ציור המיוחס לגר"א
|תאריך לידה= [[ט"ו בניסן]] [[ה'ת"פ]]
|מקום לידה= סלץ
|תאריך פטירה= [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]]
|מקום פטירה= ווילנא
|מקום פעילות= [[ליטא]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו= רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי אברהם בן הגר"א, הרב דנציג בעל החיי אדם
|חיבוריו= ביאור הגר"א על התורה ועל ה[[שו"ע]], הגהות הגר"א על הש"ס ביאור הגר"א למשלי
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הגאון '''רבי אליהו בן ר' שלמה זלמן קרמר מווילנא''' ([[ט"ו בניסן]] [[ה'ת"פ]] - [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]]), הידוע בכינויו '''הגר"א''', היה מגדולי הדור ב[[ליטא]] ומראשי ההתנגדות לחסידות.

==תולדות חיים==
הגר"א נולד ב[[עיירה]] סעלץ שב[[ליטא]] לאביו הרב שלמה זלמן קרמר. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל שש דרש בבית המדרש דרשה בדרך ה[[פלפול]] והפליא את השומעים. בגיל תשע החל ללמוד את תורת הסוד{{הערה|שם=הקדמה|הקדמת בני הגר"א לביאור הגר"א לשולחן ערוך אורח חיים.}}.

לאחר חתונתו יצא הגר"א ל[[גלות]] כמנהג באותם שנים, בה התהלך בעילום שמו על מנת שלא לקבל כבוד, מפני שכבר נודע בעולם כעילוי וגאון.

לאחר שנים מספר התיישב בוילנא, שם היה לומד בבדידות רוב שעות היממה, ומאוחר יותר הנהיג את ה'קלויז' המפורסם. אף לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מראשי ופרנסי קהילת [[וילנא]] (שאחדים מהם היו מחסידיו המובהקים של [[אדמו"ר הזקן]] כדוגמת ר' [[מאיר רפאל'ס]] ובנו), ובכל זאת הוא סירב לקבל עליו את רבנות העיר.

הגר"א רצה לעלות לארץ ישראל, אולם נמנע מכך באמרו שאין לו רשות מן השמים{{הערה|שם=הקדמה}}.

==תורתו==
הגר"א לא כתב בעצמו ספרים (למעט ספר אחד, "איל משולש" בנושאי מתמטיקה, אסטרונומיה וגאומטריה, שאותו כתב כספר), אך כתב הגהות רבות וקצרות על ספרים שלמד, וכן תלמידיו הוציאו לאור ספרים ממה ששמעו מפיו. חלק מהספרים נכתבו בידי תלמידיו על דעתו {{הערה|בעניין זה ראו במאמרו של רפאל שוח"ט, מקומם של כתבי היד בחקר הגותו של הגר"א מוילנא, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כה, תשע"ח, עמ' 129–156.}}.

ספרי הגר"א, בפרט ביאורו לשולחן ערוך, מובאים לעיתים תכופות בספרי אדמו"רי חב"ד החל מ[[הצמח צדק]], וגם גירסאותיו בהגהותיו הרבות מובאות ומסתמכים עליהן. עם זאת, לעיתים חלקו אדמו"רי חב"ד על דברי הגר"א{{הערה|פרשה מיוחדת בענין זה אירעה בדבריו של [[הצמח צדק]] (פסקי דינים ח"ב בסופו סט, ג), בהם דוחה את דברי הגר"א במילים "ואינה תשובה". בהוצאה הראשונה - בווילנה, תרמ"ד - היו המסדרים בבית בדפוס מתנגדים שזייפו את הנוסח וכתבו במקום זאת: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים". נוסח זה השתרש בחלק מההוצאות הבאות, עד להוצאות שנדפסו על ידי [[קה"ת (הוצאה לאור)|קה"ת]] ב[[ארצות הברית]] בעריכת [[הרבי]]. מאוחר יותר נתגלה גם כתב היד המקורי של הצמח צדק בו אכן כותב "ואינה תשובה".
{{ש}}בענין זה ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2484.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ח, אגרת ב'רפד]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4703.htm כרך יג, אגרת ד'תשג]. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/2.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, סדרת "צמח צדק"].}}. גם הרבי מביא מתורתו של הגר"א<ref>לדוגמה [[לקוטי שיחות|ליקוטי שיחות]] חלק כו, עמוד 403. </ref>.

===תורתו בקבלה===
הגר"א כתב פירושים ל[[ספרא דצניעותא]], אותו ראה כספר היסוד של הקבלה, וכן לתיקוני זוהר ולתיקוני זוהר חדש, ולשאר חלקי ספר הזוהר, וכן לספר יצירה.

תורת הגר"א בקבלה נחשבת לזרם בפני עצמו. תלמידיו - רבי חיים מוולוז'ין בספרו נפש החיים, רבי משה מטולשין, רבי מנחם מענדל משקלוב ותלמידי תלמידיהם - חיברו כמה ספרים לבאר את דעתו.

== התנגדותו לחסידות ==
{{ערך מורחב|ההתנגדות לחסידות}}
===פעולותיו נגד החסידות===
{{לעריכה|פסקה=כן|ישנם כפילויות של סיפורים שמסופרים בצורה שונה (כגון המעורבות המדוייקת של אמו של הגר"א) ועוד}}
עם התפשטות תורת החסידות, קמו לה מתנגדים בטענה אשר החסידות מביא חלישות ב[[יראת שמים]] ואף מעודדת ביטול [[מצוות]] כתיקונן. ייתכן גם כי חששו שהחסידות היא המשך לשבתאות.

מחרחרי ריב ב[[וילנא]] בעלי השפעה העידו בפני הגר"א עדות כשרה עם שני [[עדים]] כשרים על פי דין [[תורה]] הקדושה, שהם בעיניהם ראו את ה[[חסידים]] ורבם ([[אדמו"ר הזקן]]) שביטלו את ה[[תענית|צומות]] אשר קבעו חז"ל ואף אוכלים בהם בפרהסיא בסעודה ומשתה [[יין]]. פרט אחד עיקרי הם השמיטו מהעדות, שהיה זה ב[[תשעה באב]] שחל ב[[שבת]], שאז מותרים באכילה ושתיה והצום נדחה.

עוד העידו אותם עדים אשר ראו אותם רוקדים עם אשה, אך לא ציינו שהייתה זו תינוקת בת מספר ימים, שהייתה מונחת על מגש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג עמוד רצ"א}}. ובנוסף העידו שהם אף כופרים ב[[אמונה]]. היה זה ככל הנראה בעקבות דברים שהבינו שלא כדת וכדין באשר נכתב ב[[צוואת הריב"ש]] שבעקבותם נכתב פרק ב[[ספר התניא]] המסביר את הנושא, ויצוין, כי אותו [[אביגדור]] ה'מוסר' הידוע רבה של פינסק אף כתב זאת במכתב הלשנתו לקיסר [[רוסיה]] דאז. כמו כן מנוולי המתנגדים זייפו את ספר התניא והכניסו במהדורה המזוייפת ביטויים של כפירה רח"ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/29/255&search=הגר\%22א > ספר השיחות - תש"ח, רשימת שיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א בקייץ ה'תש"ח 257]}}.

לאור כל אלה, הגר"א המפורסם כאחד מגדולי הדורות האמין לעדים הכשרים שהובאו לפניו, כנ"ל, ולא היה מודע באופן אמין למתחולל בעולם, ולכן הוציא כמתבקש על פי דין תורה חרם כנגד החסידים בו הוא מגדירם כמינים וכופרים. בעקבות חרם זה החלו הרדיפות האיומות כנגד החסידות, עד שנאלצו כל גדולי החסידות באותה תקופה - תלמידי המגיד לברוח מבתיהם אל [[המגיד ממעזריטש]].
[[קובץ:חרם חמור.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום החרם על החסידים]]
בשנת ה'[[תקל"ד]], [[אדמו"ר הזקן]] בא יחד עם רבו רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לגר"א לבקשו ולהסביר לו את דרך החסידות על מנת למנוע ולהפסיק את הרדיפות. אך מקורביו של הגר"א, מנעו בעדו מלהכנס לשם, ואף נעלו אותם במרתף סגור במשך יומיים. מאוחר יותר התבטא הר' חיים מוולוז'ין בעל "נפש החיים" כי לאחר מכן רצה הגר"א ללכת הוא לפגוש את אדמו"ר הזקן אך אמו מנעה בעדו כשנשכבה בשעת מעשה על הכביש ולא נתנה להם בשום אופן להמשיך בדרכם. או אז נאלץ הגר"א לסגת אחור אף מצד כיבוד אם{{מקור}}.

מקובל{{הערה|בכרם חב"ד ח"ד עמ' 199}} בשם רבי [[אברהם בורנשטיין|אברהם מסוכטשוב]]{{הערה|שהפליג מאד בשבח הגר"א זצ"ל מווילנא, ואמר כמו שהי' עילוי וגאון בנגלה והי' ממש בקי ושגור ע"פ כל התורה כולה, כמו כן הי' עילוי וגאון בחכמת הקבלה. והתמרמר אז רבנו הקדוש זצ"ל על מה שאיש כמותו הי' מתנגד וחולק על החסידים בימיו}}, {{ציטוטון|שבעת שנסעו לווילנא שנים מהחסידים להתוכח עמו כידוע, אם היה הגאון רק מביט בפניהם בטח הי' מכיר תיכף בצורת פניהם שהם קדושי עליונים מאד, והי' מתחבר עמהם. אך מעשה שטן הצליח, שהסיתו תלמידיו לאמו וגזרה עליו שלא יניח אותם לבוא לפניו כלל}}{{הערה|בכך יובן מה שמסופר [בית רבי עמ' 14] על רמ"מ מוייטבסק ש"כל ימיו היה דואג ומתחרט על שלא שבר את הדלת והיה נכנס להגר"א זלה"ה כי אם אך היו נכנסים אליו היה בא הדבר לידי גמר טוב"}}.

מסופר כי בהזדמנות מסוימת רצה הגר"א לנסוע ל[[המגיד ממזריטש]], וכאשר כל תחנוניהם של מקורביו לא עזרו, קראו הם לאמו של הגר"א, אשר נשכבה לפני גלגלי העגלה כדי שלא יוכל לנסוע למגיד. כך גם, לפי עדות רבי [[חיים מוולוז'ין]], אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 36.}}.

בשנת תקמ"א חתם הגר"א על חרם נוסף - 'החרם השני', חרם זה היה יוזמה של פרנסי וילנה ואין ראיות לכך שהגר"א היה מעורב בו באופן פעיל, חתימתו נוספה לחרם למחרת שאר החותמים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=b189386e-2ca0-4d97-a8fc-7a4adb507a91&st=דרכי+התורה+דרכי+נועם&pgnum=153 כרם חב"ד].}}.

סמוך לפטירתו בחוה"מ סוכות ערכו החסידים [[התוועדות]] גדולה בחצר אחד החסידים ב[[וילנא]] שם שתו לחיים ואמרו מי שברך בפרהסיא לרפואתו של הגר"א. באותו הזמן נכנס אחד ממחרחרי הריב והחל לצעוק כיצד זה עושים מסיבות הוללות בו בזמן שהגר"א גוסס והחל להתסיס את ההמונים לכיוון המקום שם.

מיד לאחר פטירתו, בי"ט [[תשרי]] ה'תקנ"ח, ביקש [[אדמו"ר הזקן]] כי יש לכבד אותו ואת תלמידיו ואף התבטא עליו במכתבו בתואר הגאון החסיד{{הערה|אגרת סב: "אחר פטירת כבוד הגאון החסיד ז"ל מווילנא, כתבתי אזהרה נוראה לכל סיעת מרחמינו שלא לספר אחר מטתו של ת"ח שום שמץ דבר דופי ושמצה, בלי שום הוראת היתר בעולם"}}.

לאחר פטירתו, התחדשו הרדיפות אחר החסידים ביתר שאת, שבעקבותיה נאסר אדמו"ר הזקן, במוצאי חג הסוכות תקנ"ט, דבר שהוביל ל[[י"ט כסלו]]. מכך יש המוכיחים, כי דווקא המצאותו של הגר"א מנעה מהמתנגדים להחריף את צעדיהם. וכן כתב אדמה"ז במכתבו לקיסר רוסיא, שהגר"א לא הניח למתנגדים כל ימיו להתנכל ליהודי וילנא המוסיפים בתפילתם, ורק אחרי פטירתו החלו להתנפל עליהם{{הערה|1=אגרות קודש לאדמה"ז ח"ב ז'.}}.

תלמידו המובהק של הגר"א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], היה ידידם של [[אדמו"ר הזקן]] ובנו [[אדמו"ר האמצעי]].

===התנגדותו הרעיונית===
====הצמצום - כפשוטו או לא====
{{ערך מורחב|צמצום}}
במוקד הפולמוס בין הגר"א לחסידות עמדה המחלוקת על הבנת ענין ה[[צמצום]] המבואר ב[[כתבי האריז"ל]] - שלדעת הגר"א הוא כפשוטו{{הערה|ליקוטים שבסוף פירושו לספרא דצניעותא. הרבי ציין שאת שיטתו זו ניתן ללמוד גם ממכתביו נגד החסידות - המובאים להלן ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/11.htm אגרות קודש כרך א, אגרת יא]). כך ביאר את שיטתו גם בעל הלשם (חלק הביאורים, דרושי עיגולים ויושר בהקדמה לענף ב אות ה).}}, ש[[הקב"ה]] סילק את עצמו מהמקום בו נברא [[העולם הזה]] ואין מאירה בעולם אלא [[השגחת ה'|השגחתו]]; ואילו לפי החסידות הוא אינו כפשוטו, ולכן [[אור אין סוף]] מאיר גם עתה במקום שנברא העולם, והצמצום הוא רק לעיני המקבלים{{הערה|הנושא זה ראו בהרחבה [https://toratchabad.com/פולמוס-הצמצום-בין-גדולי-המחשבה פולמוס הצמצום בין גדולי המחשבה], מעיינותיך}}.

בהקשר זה כתב הגר"א דברים חריפים נגד החסידים: {{ציטוטון|ומילין לצד עילאה ימללו: אלה אלהיך ישראל כל עץ וכל אבן, ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה בפסוק ברוך כבוד ה' ממקומו, ובפסוק ואתה מחיה את כולם}}{{הערה|מכתבו לקהילת מינסק (נדפס בחסידים ומתנגדים כרך ב, ע' 281).}}.

גם אדמו"ר הזקן ציין שנקודה זו היא שהביאה את הגר"א להתנגד לחסידים: {{ציטוטון|לפי הנשמע במדינותינו מתלמידיו, אשר זאת היא תפיסת הגאון החסיד על ספר ליקוטי אמרים ודומיו, אשר מפורש בהם פי' [[ממלא כל עלמין]] ו[[לית אתר פנוי מיניה]] כפשוטו ממש. ובעיני כבודו היא אפיקורסות גמורה, לאמר שהוא ית' נמצא ממש בדברים שפלים ותחתונים ממש}}{{הערה|שם=נב|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/igrot/2/52.htm אגרות קודש אדמו"ר הזקן (הוצאת תשע"ב), אגרת נב].}}. אדמו"ר הזקן מספר שבגלל התנגדות זו שרפו בווילנה את הספר [[צוואת הריב"ש]], וממשיך שלו היתה ניתנת לו הזדמנות לדון פנים אל פנים עם הגר"א, היו לו תשובות ניצחות על כל טענותיו של הגר"א בענין האמונה בנוכחות ה' בעולם.

ב[[שער היחוד והאמונה]] מאריך אדמו"ר הזקן לבאר את שיטתו שהצמצום אינו כפשוטו, ומקדים: {{ציטוטון|והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל, והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו}}{{הערה|פרק ז.}}. קטע זה נשמט בדפוסים הראשונים, אולי כדי לא לפגוע בבית מדרשו של הגר"א{{הערה|הרב [[יהושע מונדשיין]], תורת חב"ד - ביבליוגרפיה, כרך א, ע' 15 ובהערה.}}.

בענין זה ציין [[הרבי]] כי ישנו חידוש מפתיע בכך שתלמידו המובהק של הגר"א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], קיבל את עמדת החסידות שצמצום אינו כפשוטו{{הערה|נפש החיים שער ג, פרק ז.}} - מבלי להזכיר שזאת כנגד שיטת רבו הגר"א{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך א שם. כרך ג, אגרת תקנא. שיחת יום שמיני עצרת תשל"א בסעודה (המלך במסיבו חלק ב, ע' רכב).}}.

עם זאת, ביאר הרבי כי יש מקום בסברא לשיטת הגר"א שהצמצום כפשוטו, ואדרבה - לפי שכל היא מובנת יותר; אלא שקבלת אדמו"ר הזקן מרבותיו היא שהצמצום אינו כפשוטו{{הערה|שיחת יום שמיני עצרת תשל"א הנ"ל. שיחת ש"פ נשא תשמ"ג (התוועדויות ח"ג ע' 1599).}}.

====סמכות קבלת האריז"ל====
אדמו"ר הזקן ציין כי חלק מהתנגדותו של הגר"א לשיטת החסידות, המסתמכת על דברי [[האריז"ל]], נובעת מכך שהגר"א אינו מאמין כמו צדיקי החסידות בסמכותם המוחלטת של כתבי האריז"ל: {{ציטוטון|וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד נ"י אינו מאמין בקבלת האר"י ז"ל בכללה שהיא כולה מפי [[אליהו]] ז"ל, רק מעט מזעיר מפי אליהו ז"ל והשאר מחכמתו הגדולה, ואין חיוב להאמין בה כו', וגם הכתבים נשתבשו מאוד וכו'}}{{הערה|שם=נב}}. מסיבה זו טוען אדמו"ר הזקן שרק מי שמאמין שכל קבלת האריז"ל מפי אליהו, "כחכמי הספרדים ודומיהם", יוכל לדון ולהכריע האם הצדק עם החסידים.

תלמידו של הגר"א, רבי חיים מוולוז'ין, מאריך לטעון כנגד הסברא שהגר"א לא האמין בקבלת האריז"ל, ומתאר את גודל חשיבותו של האריז"ל בעיני הגר"א; עם זאת, מתוך דבריו הוא מאשש את דברי אדמו"ר הזקן - שהגר"א סבר שרק חלק מתורת האריז"ל היא מפי אליהו, וכן סבר שבכתביו שבידינו ישנן שגיאות רבות{{הערה|הקדמת ר"ח מוולוז'ין לביאור הגר"א לספרא דצניעותא: "עיני ראו ולא זר יקר תפארת קדושת האר"י ז"ל בעיני רבינו הגדול הגר"א ז"ל, כי מדי דברו עמי הוה מירתע כולא גופיה, ואמר מה נאמר ונדבר מקדוש ה' איש אלקים קדוש ונורא מאד כמוהו, שנגלו לו כל תעלומות חכמה, ומעת שזכה לגילוי אליהו ז"ל כמה פעמים, גדלה השגתו למעלה להפליא, גם התבונן רבינו ז"ל על כתבי הקודש שלו שיהיו עולים אל מקורות הדברים בזוה"ק והתיקונים, והוציאם מאופל שבושי ההעתקות".}}.

בצעירותו, נרדף אדמו"ר הזקן על ידי גדולי [[וויטבסק]] על רקע שיטתו שקבלת האריז"ל כולה מפי אליהו, בניגוד לשיטת הגר"א שבה החזיקו{{הערה|שיחת יום ב' דחג הפסח תרח"ץ (ספר השיחות ע' 267).}}.

==התייחסות מרבותינו נשיאינו==
{{להשלים}}
כמובא לעיל אדמו"ר הזקן תמיד התייחס להגר"א בתוארי כבוד, וכמתביו הוא קורהו "הגאון החסיד נ"י", (בית רבי עמ' 40–43) "כ' הגאון החסיד המונח ז"ל" (מובא בהערה 11).

הרבי כתב במכתב, כי למעשה, ככל שאדם דבוק במידה רבה יותר ומעריץ יותר את הגאון מווילנה, שהיה המתנגד הראשי לחסידות באותם ימים, כך הוא ייעשה לחסיד גדול ונאמן יותר. הרבי הסביר גם, כי הסיבה לזה פשוטה: אותם מכתבים ציינו גם את הסיבות להתנגדות כלפי החסידים, דהיינו, החשש שהם עלולים להחליש את יסודות התורה והמצוות. ומובן מאליו עד כמה שגויים היו חששות אלו. עצור כל יהודי ברחוב, אפילו אחד שנמנה על התומכים הנאמנים ביותר של "המחנה האחר", ושאל אותו: "מהו [[חסיד]] ומהי דרך החיים שלו?". ללא היסוס הוא יענה משהו כמו זה: "חסיד הוא יהודי בעל זקן ופיאות ארוכות, שלבוש בסגנון עתיק, אדם שמניח שני זוגות [[תפילין]], מתפלל באריכות הרבה יותר מהאחרים, מחרים את הסרטים, נזהר לאכול רק [[מצה]] 'שמורה' ב[[פסח]], וכולי וכולי"{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2090 לקריאת כל המכתב.]}}.

ביחידות מיוחדת משנת [[תשכ"ג]]{{הערה|1=פורסמה בספר 'שליחות חיי' עמ' 162-163.}} התייחס הרבי לשאלה: מי בדור הזה מסוגל להכריע במחלוקת שבין הגר"א ו[[אדמו"ר הזקן]]? ואמר:

אם היינו חושבים כל הזמן רק על זה, לא היתה קמה תנועת החסידות. אין החסידות באה לחלוק על מה שהיה מקובל ביהדות בדורות קודמים, אלא באה לפתוח שערים חדשים שאינם עומדים בשום סתירה לש"ס ולפוסקים...

מה שהתנגד הגאון מווילנה לתנועת החסידות, היה מפני החשש שמא מתוך תנועה זו תצמח החלשה בקיום מצוות. אבל אחרי ניסיון של מאתיים שנה... לו ראה הגאון מווילנה את ההתפתחות הזאת [=של הקפדה והידור במצוות יותר מאחרים], בודאי לא היה מתנגד לתנועת החסידות.

כלל הוא בגמרא: גזירה ונתגלה טעמה, בטל הטעם – בטלה הגזירה.

אני רוצה לשאול אותך: וכי אתה עושה הכול לפי דעת הגאון מווילנה? וכי הגאון מווילנה אמר לתלמידיו לקרוא עיתון או ללמוד גיאוגרפיה? בזמנו של הגאון לא למדו 'מוסר' בישיבות. ראו בזה ביטול תורה. אחרי שחלה ירידה בדורות האחרונים ראו צורך גם בישיבות [שחונכו בדרך הגר"א] ללמוד מוסר... יש מחלה חדשה – משתמשים בתרופה חדשה.

===ההכרח ללימוד פנימיות התורה===
הרבי מרבה לצטט את דברי הגר"א על החיוב ללימוד [[פנימיות התורה]]:
{{ציטוט|מקור=אגרות-קודש כרך טו עמ' שלא|ואפילו אלו שהם מתלמידי תלמידיו של הגר"א הנה זה לשון הגר"א בענין הנ"ל: "וכל זמן שאינו מבין הסוד אפילו הפשט אינו ברור בידו, ומי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן נידון בדינין קשין רחמנא-ליצלן, והעוסקים ברמז [וסוד?] אין יצר הרע יכול להתגרות בהם" [הועתק בספר אבן שלמה פרק ח' ושם – נסמן]}}
{{ציטוט|מקור=אגרות קודש כרך ט עמ' רנט-רס|שידוע הוא בכמה מקומות המובא שהעדר הלימוד דפנימיות התורה מאריך את הגלות, ראו בהקדמת הרח"ו לשער ההקדמות והוא מוסכם בכל סוגי בני-ישראל ולאו דוקא אצל החסידים וכמ"ש גם הגר"א (בספרו אבן שלמה, כמדומני)}}
{{ציטוט|מקור=יחידות הרבי עם האדמו"ר רבי [[יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא]], ו' טבת תשכ"ז|ביקר כאן ראש ישיבה ליטאית, וכשאמרתי לו שצריך לעסוק בלימוד פנימיות התורה - שאלני: היכן המקור לכך? עניתי לו: אביא לכם (לא מדברי אדמו"ר הזקן, כי אם דוקא) מדברי הגר"א בפירושו למשלי{{הערה|ה, יח.}}, הכותב שמי שלא למד פנימיות התורה, לא יתכן שידע דין לאמיתו!}}

==מצאצאיו==
* בנו ר' שלמה זלמן, נפטר בגיל 21, ב[[תק"מ]].
* בנו ר' אברהם, נפטר ב[[תקס"ט]]. חתנו של רבי נח ליפשיץ ('רבי נח מינדע'ס').
* בנו ר' יהודה לייב, נפטר ב[[תקע"ו]], אחד מחתניו היה רבי יצחק דאנציג, בנו של רבי אברהם דנאציג, מחבר הספר חיי אדם.

על פי השמועה{{הערה|בספר 'שמועות וסיפורים' ח"ב במדור הצדיקים וחסידים ע"ש רבי שלמה מקרלין מובא שתלמידו של הגר"א התקשה בענין מסויים בלימוד קבלה, וביקש מר"ש שילמדו, וענה לו בתנאי שיקלל את הגר"א, ולא הסכים, ובסוף בלית ברירה הסכים ואמר לו ר"ש שיקללו שצאצאיו יהיו חסידים, ונכדו נהיה חסיד}}, [[אדמו"ר הזקן]] ברך את הגאון שמצאצאיו יצאו חסידים, ואף חסידי חב"ד, ואכן כיום ישנם רבים מחסידי חב"ד וגם מחסידויות אחרות שהינם מצאצאיו של הגאון. בין צאצאיו המפורסמים מחסידי חב"ד נמנים הרב [[אריה לייב קרמר]] הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[שלום דובער וולפא]], הרב [[מנחם וולפא]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[יוסף קרמר]] ועוד<ref>כמו"כ הרב יהושע שקלאר.</ref>.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6781&CategoryID=1391 '''הרבי ותורת הגר"א'''], מגליון [[התקשרות (עלון)|התקשרות]], באתר צעירי חב"ד.
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6763&CategoryID=1389 '''הגר"א מחייב לימוד פנימיות התורה'''] מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]

הגאון מווילנא

2026-04-10T10:38:34Z

5.29.11.237: /* מצאצאיו */ הוספה.

{{דמות
|שם= הגאון אליהו מווילנא
|כינוי= הגאון מווילנא
|תמונה= הגאון מוילנא.jpg
|תיאור= ציור המיוחס לגר"א
|תאריך לידה= [[ט"ו בניסן]] [[ה'ת"פ]]
|מקום לידה= סלץ
|תאריך פטירה= [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]]
|מקום פטירה= ווילנא
|מקום פעילות= [[ליטא]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו= רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי אברהם בן הגר"א, הרב דנציג בעל החיי אדם
|חיבוריו= ביאור הגר"א על התורה ועל ה[[שו"ע]], הגהות הגר"א על הש"ס ביאור הגר"א למשלי
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הגאון '''רבי אליהו בן ר' שלמה זלמן קרמר מווילנא''' ([[ט"ו בניסן]] [[ה'ת"פ]] - [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]]), הידוע בכינויו '''הגר"א''', היה מגדולי הדור ב[[ליטא]] ומראשי ההתנגדות לחסידות.

==תולדות חיים==
הגר"א נולד ב[[עיירה]] סעלץ שב[[ליטא]] לאביו הרב שלמה זלמן קרמר. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל שש דרש בבית המדרש דרשה בדרך ה[[פלפול]] והפליא את השומעים. בגיל תשע החל ללמוד את תורת הסוד{{הערה|שם=הקדמה|הקדמת בני הגר"א לביאור הגר"א לשולחן ערוך אורח חיים.}}.

לאחר חתונתו יצא הגר"א ל[[גלות]] כמנהג באותם שנים, בה התהלך בעילום שמו על מנת שלא לקבל כבוד, מפני שכבר נודע בעולם כעילוי וגאון.

לאחר שנים מספר התיישב בוילנא, שם היה לומד בבדידות רוב שעות היממה, ומאוחר יותר הנהיג את ה'קלויז' המפורסם. אף לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מראשי ופרנסי קהילת [[וילנא]] (שאחדים מהם היו מחסידיו המובהקים של [[אדמו"ר הזקן]] כדוגמת ר' [[מאיר רפאל'ס]] ובנו), ובכל זאת הוא סירב לקבל עליו את רבנות העיר.

הגר"א רצה לעלות לארץ ישראל, אולם נמנע מכך באמרו שאין לו רשות מן השמים{{הערה|שם=הקדמה}}.

==תורתו==
הגר"א לא כתב בעצמו ספרים (למעט ספר אחד, "איל משולש" בנושאי מתמטיקה, אסטרונומיה וגאומטריה, שאותו כתב כספר), אך כתב הגהות רבות וקצרות על ספרים שלמד, וכן תלמידיו הוציאו לאור ספרים ממה ששמעו מפיו. חלק מהספרים נכתבו בידי תלמידיו על דעתו {{הערה|בעניין זה ראו במאמרו של רפאל שוח"ט, מקומם של כתבי היד בחקר הגותו של הגר"א מוילנא, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כה, תשע"ח, עמ' 129–156.}}.

ספרי הגר"א, בפרט ביאורו לשולחן ערוך, מובאים לעיתים תכופות בספרי אדמו"רי חב"ד החל מ[[הצמח צדק]], וגם גירסאותיו בהגהותיו הרבות מובאות ומסתמכים עליהן. עם זאת, לעיתים חלקו אדמו"רי חב"ד על דברי הגר"א{{הערה|פרשה מיוחדת בענין זה אירעה בדבריו של [[הצמח צדק]] (פסקי דינים ח"ב בסופו סט, ג), בהם דוחה את דברי הגר"א במילים "ואינה תשובה". בהוצאה הראשונה - בווילנה, תרמ"ד - היו המסדרים בבית בדפוס מתנגדים שזייפו את הנוסח וכתבו במקום זאת: "ואנכי בעניי לא זכיתי להבין דבריו הקדושים". נוסח זה השתרש בחלק מההוצאות הבאות, עד להוצאות שנדפסו על ידי [[קה"ת (הוצאה לאור)|קה"ת]] ב[[ארצות הברית]] בעריכת [[הרבי]]. מאוחר יותר נתגלה גם כתב היד המקורי של הצמח צדק בו אכן כותב "ואינה תשובה".
{{ש}}בענין זה ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2484.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ח, אגרת ב'רפד]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4703.htm כרך יג, אגרת ד'תשג]. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/5/2.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, סדרת "צמח צדק"].}}. גם הרבי מביא מתורתו של הגר"א<ref>לדוגמה [[לקוטי שיחות|ליקוטי שיחות]] חלק כו, עמוד 403. </ref>.

===תורתו בקבלה===
הגר"א כתב פירושים ל[[ספרא דצניעותא]], אותו ראה כספר היסוד של הקבלה, וכן לתיקוני זוהר ולתיקוני זוהר חדש, ולשאר חלקי ספר הזוהר, וכן לספר יצירה.

תורת הגר"א בקבלה נחשבת לזרם בפני עצמו. תלמידיו - רבי חיים מוולוז'ין בספרו נפש החיים, רבי משה מטולשין, רבי מנחם מענדל משקלוב ותלמידי תלמידיהם - חיברו כמה ספרים לבאר את דעתו.

== התנגדותו לחסידות ==
{{ערך מורחב|ההתנגדות לחסידות}}
===פעולותיו נגד החסידות===
{{לעריכה|פסקה=כן|ישנם כפילויות של סיפורים שמסופרים בצורה שונה (כגון המעורבות המדוייקת של אמו של הגר"א) ועוד}}
עם התפשטות תורת החסידות, קמו לה מתנגדים בטענה אשר החסידות מביא חלישות ב[[יראת שמים]] ואף מעודדת ביטול [[מצוות]] כתיקונן. ייתכן גם כי חששו שהחסידות היא המשך לשבתאות.

מחרחרי ריב ב[[וילנא]] בעלי השפעה העידו בפני הגר"א עדות כשרה עם שני [[עדים]] כשרים על פי דין [[תורה]] הקדושה, שהם בעיניהם ראו את ה[[חסידים]] ורבם ([[אדמו"ר הזקן]]) שביטלו את ה[[תענית|צומות]] אשר קבעו חז"ל ואף אוכלים בהם בפרהסיא בסעודה ומשתה [[יין]]. פרט אחד עיקרי הם השמיטו מהעדות, שהיה זה ב[[תשעה באב]] שחל ב[[שבת]], שאז מותרים באכילה ושתיה והצום נדחה.

עוד העידו אותם עדים אשר ראו אותם רוקדים עם אשה, אך לא ציינו שהייתה זו תינוקת בת מספר ימים, שהייתה מונחת על מגש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג עמוד רצ"א}}. ובנוסף העידו שהם אף כופרים ב[[אמונה]]. היה זה ככל הנראה בעקבות דברים שהבינו שלא כדת וכדין באשר נכתב ב[[צוואת הריב"ש]] שבעקבותם נכתב פרק ב[[ספר התניא]] המסביר את הנושא, ויצוין, כי אותו [[אביגדור]] ה'מוסר' הידוע רבה של פינסק אף כתב זאת במכתב הלשנתו לקיסר [[רוסיה]] דאז. כמו כן מנוולי המתנגדים זייפו את ספר התניא והכניסו במהדורה המזוייפת ביטויים של כפירה רח"ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/29/255&search=הגר\%22א > ספר השיחות - תש"ח, רשימת שיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א בקייץ ה'תש"ח 257]}}.

לאור כל אלה, הגר"א המפורסם כאחד מגדולי הדורות האמין לעדים הכשרים שהובאו לפניו, כנ"ל, ולא היה מודע באופן אמין למתחולל בעולם, ולכן הוציא כמתבקש על פי דין תורה חרם כנגד החסידים בו הוא מגדירם כמינים וכופרים. בעקבות חרם זה החלו הרדיפות האיומות כנגד החסידות, עד שנאלצו כל גדולי החסידות באותה תקופה - תלמידי המגיד לברוח מבתיהם אל [[המגיד ממעזריטש]].
[[קובץ:חרם חמור.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום החרם על החסידים]]
בשנת ה'[[תקל"ד]], [[אדמו"ר הזקן]] בא יחד עם רבו רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לגר"א לבקשו ולהסביר לו את דרך החסידות על מנת למנוע ולהפסיק את הרדיפות. אך מקורביו של הגר"א, מנעו בעדו מלהכנס לשם, ואף נעלו אותם במרתף סגור במשך יומיים. מאוחר יותר התבטא הר' חיים מוולוז'ין בעל "נפש החיים" כי לאחר מכן רצה הגר"א ללכת הוא לפגוש את אדמו"ר הזקן אך אמו מנעה בעדו כשנשכבה בשעת מעשה על הכביש ולא נתנה להם בשום אופן להמשיך בדרכם. או אז נאלץ הגר"א לסגת אחור אף מצד כיבוד אם{{מקור}}.

מקובל{{הערה|בכרם חב"ד ח"ד עמ' 199}} בשם רבי [[אברהם בורנשטיין|אברהם מסוכטשוב]]{{הערה|שהפליג מאד בשבח הגר"א זצ"ל מווילנא, ואמר כמו שהי' עילוי וגאון בנגלה והי' ממש בקי ושגור ע"פ כל התורה כולה, כמו כן הי' עילוי וגאון בחכמת הקבלה. והתמרמר אז רבנו הקדוש זצ"ל על מה שאיש כמותו הי' מתנגד וחולק על החסידים בימיו}}, {{ציטוטון|שבעת שנסעו לווילנא שנים מהחסידים להתוכח עמו כידוע, אם היה הגאון רק מביט בפניהם בטח הי' מכיר תיכף בצורת פניהם שהם קדושי עליונים מאד, והי' מתחבר עמהם. אך מעשה שטן הצליח, שהסיתו תלמידיו לאמו וגזרה עליו שלא יניח אותם לבוא לפניו כלל}}{{הערה|בכך יובן מה שמסופר [בית רבי עמ' 14] על רמ"מ מוייטבסק ש"כל ימיו היה דואג ומתחרט על שלא שבר את הדלת והיה נכנס להגר"א זלה"ה כי אם אך היו נכנסים אליו היה בא הדבר לידי גמר טוב"}}.

מסופר כי בהזדמנות מסוימת רצה הגר"א לנסוע ל[[המגיד ממזריטש]], וכאשר כל תחנוניהם של מקורביו לא עזרו, קראו הם לאמו של הגר"א, אשר נשכבה לפני גלגלי העגלה כדי שלא יוכל לנסוע למגיד. כך גם, לפי עדות רבי [[חיים מוולוז'ין]], אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 36.}}.

בשנת תקמ"א חתם הגר"א על חרם נוסף - 'החרם השני', חרם זה היה יוזמה של פרנסי וילנה ואין ראיות לכך שהגר"א היה מעורב בו באופן פעיל, חתימתו נוספה לחרם למחרת שאר החותמים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=b189386e-2ca0-4d97-a8fc-7a4adb507a91&st=דרכי+התורה+דרכי+נועם&pgnum=153 כרם חב"ד].}}.

סמוך לפטירתו בחוה"מ סוכות ערכו החסידים [[התוועדות]] גדולה בחצר אחד החסידים ב[[וילנא]] שם שתו לחיים ואמרו מי שברך בפרהסיא לרפואתו של הגר"א. באותו הזמן נכנס אחד ממחרחרי הריב והחל לצעוק כיצד זה עושים מסיבות הוללות בו בזמן שהגר"א גוסס והחל להתסיס את ההמונים לכיוון המקום שם.

מיד לאחר פטירתו, בי"ט [[תשרי]] ה'תקנ"ח, ביקש [[אדמו"ר הזקן]] כי יש לכבד אותו ואת תלמידיו ואף התבטא עליו במכתבו בתואר הגאון החסיד{{הערה|אגרת סב: "אחר פטירת כבוד הגאון החסיד ז"ל מווילנא, כתבתי אזהרה נוראה לכל סיעת מרחמינו שלא לספר אחר מטתו של ת"ח שום שמץ דבר דופי ושמצה, בלי שום הוראת היתר בעולם"}}.

לאחר פטירתו, התחדשו הרדיפות אחר החסידים ביתר שאת, שבעקבותיה נאסר אדמו"ר הזקן, במוצאי חג הסוכות תקנ"ט, דבר שהוביל ל[[י"ט כסלו]]. מכך יש המוכיחים, כי דווקא המצאותו של הגר"א מנעה מהמתנגדים להחריף את צעדיהם. וכן כתב אדמה"ז במכתבו לקיסר רוסיא, שהגר"א לא הניח למתנגדים כל ימיו להתנכל ליהודי וילנא המוסיפים בתפילתם, ורק אחרי פטירתו החלו להתנפל עליהם{{הערה|1=אגרות קודש לאדמה"ז ח"ב ז'.}}.

תלמידו המובהק של הגר"א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], היה ידידם של [[אדמו"ר הזקן]] ובנו [[אדמו"ר האמצעי]].

===התנגדותו הרעיונית===
====הצמצום - כפשוטו או לא====
{{ערך מורחב|צמצום}}
במוקד הפולמוס בין הגר"א לחסידות עמדה המחלוקת על הבנת ענין ה[[צמצום]] המבואר ב[[כתבי האריז"ל]] - שלדעת הגר"א הוא כפשוטו{{הערה|ליקוטים שבסוף פירושו לספרא דצניעותא. הרבי ציין שאת שיטתו זו ניתן ללמוד גם ממכתביו נגד החסידות - המובאים להלן ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/11.htm אגרות קודש כרך א, אגרת יא]). כך ביאר את שיטתו גם בעל הלשם (חלק הביאורים, דרושי עיגולים ויושר בהקדמה לענף ב אות ה).}}, ש[[הקב"ה]] סילק את עצמו מהמקום בו נברא [[העולם הזה]] ואין מאירה בעולם אלא [[השגחת ה'|השגחתו]]; ואילו לפי החסידות הוא אינו כפשוטו, ולכן [[אור אין סוף]] מאיר גם עתה במקום שנברא העולם, והצמצום הוא רק לעיני המקבלים{{הערה|הנושא זה ראו בהרחבה [https://toratchabad.com/פולמוס-הצמצום-בין-גדולי-המחשבה פולמוס הצמצום בין גדולי המחשבה], מעיינותיך}}.

בהקשר זה כתב הגר"א דברים חריפים נגד החסידים: {{ציטוטון|ומילין לצד עילאה ימללו: אלה אלהיך ישראל כל עץ וכל אבן, ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה בפסוק ברוך כבוד ה' ממקומו, ובפסוק ואתה מחיה את כולם}}{{הערה|מכתבו לקהילת מינסק (נדפס בחסידים ומתנגדים כרך ב, ע' 281).}}.

גם אדמו"ר הזקן ציין שנקודה זו היא שהביאה את הגר"א להתנגד לחסידים: {{ציטוטון|לפי הנשמע במדינותינו מתלמידיו, אשר זאת היא תפיסת הגאון החסיד על ספר ליקוטי אמרים ודומיו, אשר מפורש בהם פי' [[ממלא כל עלמין]] ו[[לית אתר פנוי מיניה]] כפשוטו ממש. ובעיני כבודו היא אפיקורסות גמורה, לאמר שהוא ית' נמצא ממש בדברים שפלים ותחתונים ממש}}{{הערה|שם=נב|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/igrot/2/52.htm אגרות קודש אדמו"ר הזקן (הוצאת תשע"ב), אגרת נב].}}. אדמו"ר הזקן מספר שבגלל התנגדות זו שרפו בווילנה את הספר [[צוואת הריב"ש]], וממשיך שלו היתה ניתנת לו הזדמנות לדון פנים אל פנים עם הגר"א, היו לו תשובות ניצחות על כל טענותיו של הגר"א בענין האמונה בנוכחות ה' בעולם.

ב[[שער היחוד והאמונה]] מאריך אדמו"ר הזקן לבאר את שיטתו שהצמצום אינו כפשוטו, ומקדים: {{ציטוטון|והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל, והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו}}{{הערה|פרק ז.}}. קטע זה נשמט בדפוסים הראשונים, אולי כדי לא לפגוע בבית מדרשו של הגר"א{{הערה|הרב [[יהושע מונדשיין]], תורת חב"ד - ביבליוגרפיה, כרך א, ע' 15 ובהערה.}}.

בענין זה ציין [[הרבי]] כי ישנו חידוש מפתיע בכך שתלמידו המובהק של הגר"א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], קיבל את עמדת החסידות שצמצום אינו כפשוטו{{הערה|נפש החיים שער ג, פרק ז.}} - מבלי להזכיר שזאת כנגד שיטת רבו הגר"א{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך א שם. כרך ג, אגרת תקנא. שיחת יום שמיני עצרת תשל"א בסעודה (המלך במסיבו חלק ב, ע' רכב).}}.

עם זאת, ביאר הרבי כי יש מקום בסברא לשיטת הגר"א שהצמצום כפשוטו, ואדרבה - לפי שכל היא מובנת יותר; אלא שקבלת אדמו"ר הזקן מרבותיו היא שהצמצום אינו כפשוטו{{הערה|שיחת יום שמיני עצרת תשל"א הנ"ל. שיחת ש"פ נשא תשמ"ג (התוועדויות ח"ג ע' 1599).}}.

====סמכות קבלת האריז"ל====
אדמו"ר הזקן ציין כי חלק מהתנגדותו של הגר"א לשיטת החסידות, המסתמכת על דברי [[האריז"ל]], נובעת מכך שהגר"א אינו מאמין כמו צדיקי החסידות בסמכותם המוחלטת של כתבי האריז"ל: {{ציטוטון|וידוע לנו בבירור גמור שהגאון החסיד נ"י אינו מאמין בקבלת האר"י ז"ל בכללה שהיא כולה מפי [[אליהו]] ז"ל, רק מעט מזעיר מפי אליהו ז"ל והשאר מחכמתו הגדולה, ואין חיוב להאמין בה כו', וגם הכתבים נשתבשו מאוד וכו'}}{{הערה|שם=נב}}. מסיבה זו טוען אדמו"ר הזקן שרק מי שמאמין שכל קבלת האריז"ל מפי אליהו, "כחכמי הספרדים ודומיהם", יוכל לדון ולהכריע האם הצדק עם החסידים.

תלמידו של הגר"א, רבי חיים מוולוז'ין, מאריך לטעון כנגד הסברא שהגר"א לא האמין בקבלת האריז"ל, ומתאר את גודל חשיבותו של האריז"ל בעיני הגר"א; עם זאת, מתוך דבריו הוא מאשש את דברי אדמו"ר הזקן - שהגר"א סבר שרק חלק מתורת האריז"ל היא מפי אליהו, וכן סבר שבכתביו שבידינו ישנן שגיאות רבות{{הערה|הקדמת ר"ח מוולוז'ין לביאור הגר"א לספרא דצניעותא: "עיני ראו ולא זר יקר תפארת קדושת האר"י ז"ל בעיני רבינו הגדול הגר"א ז"ל, כי מדי דברו עמי הוה מירתע כולא גופיה, ואמר מה נאמר ונדבר מקדוש ה' איש אלקים קדוש ונורא מאד כמוהו, שנגלו לו כל תעלומות חכמה, ומעת שזכה לגילוי אליהו ז"ל כמה פעמים, גדלה השגתו למעלה להפליא, גם התבונן רבינו ז"ל על כתבי הקודש שלו שיהיו עולים אל מקורות הדברים בזוה"ק והתיקונים, והוציאם מאופל שבושי ההעתקות".}}.

בצעירותו, נרדף אדמו"ר הזקן על ידי גדולי [[וויטבסק]] על רקע שיטתו שקבלת האריז"ל כולה מפי אליהו, בניגוד לשיטת הגר"א שבה החזיקו{{הערה|שיחת יום ב' דחג הפסח תרח"ץ (ספר השיחות ע' 267).}}.

==התייחסות מרבותינו נשיאינו==
{{להשלים}}
כמובא לעיל אדמו"ר הזקן תמיד התייחס להגר"א בתוארי כבוד, וכמתביו הוא קורהו "הגאון החסיד נ"י", (בית רבי עמ' 40–43) "כ' הגאון החסיד המונח ז"ל" (מובא בהערה 11).

הרבי כתב במכתב, כי למעשה, ככל שאדם דבוק במידה רבה יותר ומעריץ יותר את הגאון מווילנה, שהיה המתנגד הראשי לחסידות באותם ימים, כך הוא ייעשה לחסיד גדול ונאמן יותר. הרבי הסביר גם, כי הסיבה לזה פשוטה: אותם מכתבים ציינו גם את הסיבות להתנגדות כלפי החסידים, דהיינו, החשש שהם עלולים להחליש את יסודות התורה והמצוות. ומובן מאליו עד כמה שגויים היו חששות אלו. עצור כל יהודי ברחוב, אפילו אחד שנמנה על התומכים הנאמנים ביותר של "המחנה האחר", ושאל אותו: "מהו [[חסיד]] ומהי דרך החיים שלו?". ללא היסוס הוא יענה משהו כמו זה: "חסיד הוא יהודי בעל זקן ופיאות ארוכות, שלבוש בסגנון עתיק, אדם שמניח שני זוגות [[תפילין]], מתפלל באריכות הרבה יותר מהאחרים, מחרים את הסרטים, נזהר לאכול רק [[מצה]] 'שמורה' ב[[פסח]], וכולי וכולי"{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2090 לקריאת כל המכתב.]}}.

ביחידות מיוחדת משנת [[תשכ"ג]]{{הערה|1=פורסמה בספר 'שליחות חיי' עמ' 162-163.}} התייחס הרבי לשאלה: מי בדור הזה מסוגל להכריע במחלוקת שבין הגר"א ו[[אדמו"ר הזקן]]? ואמר:

אם היינו חושבים כל הזמן רק על זה, לא היתה קמה תנועת החסידות. אין החסידות באה לחלוק על מה שהיה מקובל ביהדות בדורות קודמים, אלא באה לפתוח שערים חדשים שאינם עומדים בשום סתירה לש"ס ולפוסקים...

מה שהתנגד הגאון מווילנה לתנועת החסידות, היה מפני החשש שמא מתוך תנועה זו תצמח החלשה בקיום מצוות. אבל אחרי ניסיון של מאתיים שנה... לו ראה הגאון מווילנה את ההתפתחות הזאת [=של הקפדה והידור במצוות יותר מאחרים], בודאי לא היה מתנגד לתנועת החסידות.

כלל הוא בגמרא: גזירה ונתגלה טעמה, בטל הטעם – בטלה הגזירה.

אני רוצה לשאול אותך: וכי אתה עושה הכול לפי דעת הגאון מווילנה? וכי הגאון מווילנה אמר לתלמידיו לקרוא עיתון או ללמוד גיאוגרפיה? בזמנו של הגאון לא למדו 'מוסר' בישיבות. ראו בזה ביטול תורה. אחרי שחלה ירידה בדורות האחרונים ראו צורך גם בישיבות [שחונכו בדרך הגר"א] ללמוד מוסר... יש מחלה חדשה – משתמשים בתרופה חדשה.

===ההכרח ללימוד פנימיות התורה===
הרבי מרבה לצטט את דברי הגר"א על החיוב ללימוד [[פנימיות התורה]]:
{{ציטוט|מקור=אגרות-קודש כרך טו עמ' שלא|ואפילו אלו שהם מתלמידי תלמידיו של הגר"א הנה זה לשון הגר"א בענין הנ"ל: "וכל זמן שאינו מבין הסוד אפילו הפשט אינו ברור בידו, ומי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן נידון בדינין קשין רחמנא-ליצלן, והעוסקים ברמז [וסוד?] אין יצר הרע יכול להתגרות בהם" [הועתק בספר אבן שלמה פרק ח' ושם – נסמן]}}
{{ציטוט|מקור=אגרות קודש כרך ט עמ' רנט-רס|שידוע הוא בכמה מקומות המובא שהעדר הלימוד דפנימיות התורה מאריך את הגלות, ראו בהקדמת הרח"ו לשער ההקדמות והוא מוסכם בכל סוגי בני-ישראל ולאו דוקא אצל החסידים וכמ"ש גם הגר"א (בספרו אבן שלמה, כמדומני)}}
{{ציטוט|מקור=יחידות הרבי עם האדמו"ר רבי [[יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא]], ו' טבת תשכ"ז|ביקר כאן ראש ישיבה ליטאית, וכשאמרתי לו שצריך לעסוק בלימוד פנימיות התורה - שאלני: היכן המקור לכך? עניתי לו: אביא לכם (לא מדברי אדמו"ר הזקן, כי אם דוקא) מדברי הגר"א בפירושו למשלי{{הערה|ה, יח.}}, הכותב שמי שלא למד פנימיות התורה, לא יתכן שידע דין לאמיתו!}}

==מצאצאיו==
* בנו ר' אברהם, נפטר ב[[תקס"ט]].

על פי השמועה{{הערה|בספר 'שמועות וסיפורים' ח"ב במדור הצדיקים וחסידים ע"ש רבי שלמה מקרלין מובא שתלמידו של הגר"א התקשה בענין מסויים בלימוד קבלה, וביקש מר"ש שילמדו, וענה לו בתנאי שיקלל את הגר"א, ולא הסכים, ובסוף בלית ברירה הסכים ואמר לו ר"ש שיקללו שצאצאיו יהיו חסידים, ונכדו נהיה חסיד}}, [[אדמו"ר הזקן]] ברך את הגאון שמצאצאיו יצאו חסידים, ואף חסידי חב"ד, ואכן כיום ישנם רבים מחסידי חב"ד וגם מחסידויות אחרות שהינם מצאצאיו של הגאון. בין צאצאיו המפורסמים מחסידי חב"ד נמנים הרב [[אריה לייב קרמר]] הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[שלום דובער וולפא]], הרב [[מנחם וולפא]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[יוסף קרמר]] ועוד<ref>כמו"כ הרב יהושע שקלאר.</ref>.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6781&CategoryID=1391 '''הרבי ותורת הגר"א'''], מגליון [[התקשרות (עלון)|התקשרות]], באתר צעירי חב"ד.
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6763&CategoryID=1389 '''הגר"א מחייב לימוד פנימיות התורה'''] מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]

אברהם בן ציון מייזליש

2026-04-10T10:34:17Z

5.29.11.237: תיקון מידע שהוא פשוט המצאה.

[[קובץ:אברהם בן ציון מייזליש.jpg|שמאל|ממוזער|הרב מייזליש נואם בהתכנסות חסידית]]
הרב '''אברהם בן ציון מייזליש''' ([[כ"ז תשרי]] [[תרצ"ג]] – [[י"ג טבת]] [[תשע"ה]]), (דור שביעי לר' [[משה מייזליש]], שהיה צאצא של ה[[רבי משה איסרליש|רמ"א]]) היה חבר ב[[ועד כפר חב"ד|ועד הרוחני של כפר חב"ד]], חבר באיגוד המשפיעים של אגו"ח בארץ הקודש ו[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].

כמו כן כיהן במשך תקופה בתור משפיע ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד.

==תולדות חיים==
[[קובץ:מייזליש2.jpg|שמאל|ממוזער|הרב מייזליש אצל [[הרבי]]]]
נולד ב[[ארץ הקודש]] ב[[כ"ז תשרי]] [[תרצ"ג]] להוריו מרדכי ולאה מייזליש, מצאצאי ר' [[משה מייזליש]], מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]].

בילדותו גדל בשכונת גאולה בירושלים, שרד את מלחמת העצמאות בניסים גדולים, לאחר הקמת המדינה, היה מ"הפעילים" ופעל במסירות נפש למען עולי תימן ואף נתפס בעת שחדר למבצע בראש העין כדי לרשום ילדים למוסדות חינוך. לאחר מכן הצטרף לקבוצה אשר פעלה במחתרת להפוך את המדינה למדינת הלכה ונעצר יחד עם הרב מרדכי אליהו והרב יעקב זלמן בלוי בעת שניסו לפוצץ את ישיבת הממשלה על חוק גיוס בנות לצה"ל.

לאחר שנשתחרר נכנס ללמוד בישיבה בלוד אצל ר' [[שלמה חיים קסלמן]].

בשנת [[תשט"ו]] נבחר לכהן כחבר בועד הגשמי של [[כפר חב"ד]] בתפקיד זה כיהן עד לשנת תשי"ח.

בכ"ה אדר א' [[תשי"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר, בתו של ה[[משפיע]] החסידי הרב [[יהושע מרדכי ליפקין]].

===בשדה החינוך===
[[קובץ:הרב מיזלייש.jpg|ממוזער|הרב מייזליש בהתוועדות בישיבה ב[[ישיבת תות"ל ראשון לציון|ראשון לציון]]]]
לאחר נישואיו החל לשמש כמורה בבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וכמנהל בית הספר של ה'רשת' בנס ציונה.

היה מחנך ב[[בית הספר למלאכה|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובימי [[מלחמת יום כיפור]] נסע יחד עם תלמידיו בכיתה י"ב לחזית, להביא לחיילים את עידודו ותמיכתו של [[הרבי]] בהם.

בשנת [[תשל"ו]] ייסד את [[מכון ליובאוויטש]] שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

כיהן כחבר בועד הרוחני של [[כפר חב"ד]].

גם אחרי [[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי שליט"א מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי]] והתגשמות [[נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק|זמרוני ציק]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני הרבי מלך המשיח]].

בשנת הלימודים [[תשע"א]] מונה למשפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
היה [[משפיע]] של שיעור ג' בישיבה ומשפיע ראשי של הישיבה בהתוועדויות וכדומה.
המשיך במסירת השיעורים עד ל[[חודש חשון]] [[תשע"ה]] אז נפל למשכב עד ליום פטירתו.

בסיום השבעה נערך כינוס בישיבה בראשון לציון בהשתתפות משפחתו ותלמידיו. במהלך האירוע הכריז בנו על מבצע לימוד המאמר '[[לא תהיה משכלה]]', בו היה לר' אברהם {{מונחון|קאך |כלומר הייתה לו בו חיות מיוחדת}} מיוחד, הובטח לכל נבחן סט ספרי חסידות.

במשך שנים ארוכות נמנה על הנוסעים הקבועים בכל שנה ל[[חודש תשרי]] לחצרות קדשנו [[770]], והקפיד על נסיעה זו מאז הצ'רטר הראשון. כמו כן נהג להקריא בכל שנה את ה[[פ"נ כללי|פ"נ הכללי]] של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל העולם ל{{ה|רבי}}.

נפטר במוצאי שבת, ליל [[י"ג טבת]] ה'תשע"ה. הלוויתו שיצאה מביתו בכפר חב"ד ועברה דרך [[בית הכנסת]] 'בית מנחם' התקיימה עוד באותו לילה והוא נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]] תחת ממטרים עזים.

==משפחתו==
אביו, הרב מרדכי מייזליש - נפטר כ"ט כסלו תשמ"א.

אמו, לאה מייזליש - נפטרה כ"ד אדר תשמ"ה.
*אשתו, מ' אסתר מייזליש.
*חתנו, ר' [[משה גבירץ]], נוף הגליל
*בנו, ר' [[יוסף יצחק מייזליש]] - [[שליח]] [[הרבי]] במקסיקו.
*חתנו, ר' מרדכי שכטר, כפר חב"ד
*בנו, הת' שמואל גרשון - נפטר בצעירותו ([[כ"ט שבט]] [[תשמ"א]]).
*חתנו, ר' [[יצחק אלישביץ]] - [[משפיע]] בתומכי תמימים קריית גת.
*בנו, ר' מנחם, שליח ומשפיע בישוב חשמונאים
*בנו, ר' משה, כפר חב"ד

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''מחנך ומשפיע''' גליון 956 ב[[שבועון בית משיח]], ח"י [[טבת]] [[תשע"ה]]
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''המשפיע ר' אברהם''' גליון 957 בשבועון בית משיח, כ"ה [[טבת]] [[תשע"ה]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://chabad.info/beis-medrash/קונטרס-מעשה-אברהם-•-להורדה/ מעשה אברהם]''', תשורה המרכזת לקט מספוריו ואמרותיו של הרב מייזליש, בהוצאת ישיבת תות"ל ראשון לציון {{PDF|}} {{אינפו|}}
* [https://hageula.com/news/world/19661.htm|ה' באייר, הרב מייזליש חשף: "ראיתי בעיני את הניסים וההחמצה הגדולה"], הקלטה משיעור שמסר הרב מייזליש בנושא {{צליל}} {{הגאולה}} {{קישור שבור}}
;כתבות אודותיו
* שניאור זלמן ברגר, '''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85668|איש חסיד היה ור' אברהם שמו]''' כתבת פרופיל ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 956, {{תע|01/08/2015}}}}
* '''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_66.html רגעים במחיצת הרב אברהם מייזליש • גלרייה ויומן]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}
;הרב מייזליש מספר על חוויותיו מנסיעת הצ'רטר הראשונה לרבי
* {{קישור חבד אינפו ישן|85598|הרב מייזליש מספר על הפעם הראשונה אצל הרבי||{{תע|01/04/2015}}}}
* {{קישור חבד און ליין|87437|"כך נסענו לרבי לפני 58 שנה" ● מיוחד||י"ד טבת תשע"ה}}
* '''[https://col.org.il/news/128442 הרבי הביט בי, התחלתי לרעוד]''' {{אודיו}}{{COL}}
;וידאו ותמונות
* {{קישור חבד און ליין|87399|הרב אברהם מייזליש מלמד בכפר חב"ד בשנים הראשונות||י"ב טבת תשע"ה}} {{וידאו}}
* {{קישור חבד און ליין|87398|הרב אברהם מייזליש: שלוש תמונות, שלושה רגעים||י"ב טבת תשע"ה}} {{תמונה}}

{{מיון רגיל:מייזליש, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות רשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת מייזליש]]
[[קטגוריה:משפחת ליפקין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]

מרדכי מנשכיז

2026-04-09T11:54:07Z

5.29.11.237: /* צאצאיו */ הוספת מידע.

{{להשלים|כל הערך=כן}}
הרב '''מרדכי מנשכיז''' ([[תק"ב]] - [[ח' ניסן]] [[תק"ס]]) היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] ורבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[נסכיז']] בשנת ה'תק"ב לגיטל ורבי דובער מ[[טולצ'ין]]{{הערה|בן רבי לייבוש מנשכיז בן רבי ישעיה מקובל נכד ה[[מגלה עמוקות]]}} (סופר ומזכיר ב[[ועד ארבע ארצות|וועד ארבע ארצות]]), היה [[רב מובהק|תלמידו המובהק]] של [[יחיאל מיכל מזלוטשוב|המגיד מזלאטשוב]] ויחדיו נסעו ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. לאחר נישואיו התגורר בסמוך לחותנו ב[[לשנוב]] שב[[אוסטריה]] ועם הימים נתמנה ל[[אב"ד]] בעיר. שימש ברבנות גם ב[[קובל]] (קוואלא) וב[[לודמיר]] ובשנת [[ה'תקמ"ט]] נתמנה לרבה של נסכיז' עיר מולדתו ושם נהג באדמורו"ת. נודע כבעל מופת גדול ומופתיו העל טבעים הסעירו את דורו{{ הערה| מקורות ועדויות על מופתיו בספרים זיכרון טוב שבחי מוהר"ם ורשפי אש.}}. צדיקי דורו הפליגו בשבחו, [[החוזה מלובלין]] אמר שהכריזו בשמים שרבי מרדכי מנשכיז הוא בלתי לה' לבדו (הכוונה עובד את ה' בלי שום אינטרס אישי כלל){{הערה| זיכרון טוב.}}. כמו כן הוא התפרסם בגדלותו בתורה ועסק גם בהתרת עגונות.

שימש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובעקבות המחלוקת שהתפתחה בין מנהיגי החסידות ברוסיה ופולין סביב יעילותה של מערכת הגבייה והחלוקה, הקים בשנת תקנ"ו (1796) את "כולל ווהלין" ביחד עם החוזה מלובלין, [[המגיד מקוזניץ]] והאוהב ישראל מאפטא.

נפטר בנסכיז' בח' בניסן ה'תק"ס ושם נטמן. בנו הצעיר רבי יצחק מילא את מקומו בנסכיז'.

== צאצאיו ==
*רבי יוסף קצנלבוגן מ[[אוסטילוג|אוסטילה]] ([[ה'תקכ"ג]] - [[י"ח באלול]] [[ה'תק"צ]]), חתן רבי יהודה מאיר מ[[חסידות קוריץ|שפיטובקה]]. בנו היה רבי [[מרדכי מאוסטילה]].
*רבי יעקב אריה שפירא מ[[קובל]] ([[תקל"ט]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תקצ"ז]]), חתן רבי יצחק מליבאוונא.
*רבי יצחק מנשכיז ([[ה'תקמ"ח]] - [[כ"א בשבט]] [[ה'תרכ"ח]]), חתן רבי מאיר בנו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].
*(לכמה גרסאות) אשת רבי חיים מ[[חסידות יאמפולה|סאטינוב]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מנשכיז, מרדכי}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

משה מייזליש

2026-04-06T11:55:39Z

5.29.11.237: /* משפחתו */ הוספה

הרב '''משה מייזליש''' ([[תקי"ט]] - [[כ"ד מנחם אב]] [[תר"ט]]), היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], מחבר ספר "[[שירת משה]]" על תר"ך מצות, מראשי הקהל ב[[וילנא]], היה בין המתיישבים והממונים הראשונים ב"[[כולל חב"ד]]" ב[[חברון]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תקי"ט]] ובמשך שנים רבות היה נאמן הקהל ב[[וילנא]]. היה בין התלמידי חכמים שנשלחו 'להכניס יפיפותו של יפת באהלי שם' - ללמוד השכלה ומדעים לצורך לימוד התורה, על ידי גדולי וילנא. כל התלמידי חכמים שנשלחו יצאו לתרבות רעה מלבדו.

בין השנים תקנ"ו-ח נתקרב לחב"ד ורדפוהו בשל כך בוילנא, עד שהוכרח לברוח מוילנא להיות נודד ללחם בין השנים [[תקס"א]]-[[תקס"ג]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לב; מח, ובמקורות והערות שם ע' תלו; תמד-ה.}}.

[[אדמו"ר הזקן]] נתן מכתב המלצה בידיו של ר' משה המופנה לרבי [[פנחס בעל ההפלאה]] שהיה אז במדינות אשכנז, ואכן המכתב הועיל והוא נהפך לסוחר גדול. גם בעולם המדיני היה שמו מפורסם, ונתקבל בכבוד בחצרות השרים, כמו בחצר הקיסר אלכסנדר, ונפוליון.

בעת [[מלחמת נפוליון]] ריגל לטובת קיסר [[רוסיה]], על פי בקשת [[אדמו"ר הזקן]] שרצה שרוסיה תנצח. במסגרת תפקידו יצא לו להפגש מספר פעמים עם נפוליון. באחד הפעמים עלה חשדו של נפוליון שר' משה מרגל. ניגש אליו נפליון וצעק עליו "אתה מרגל!" ומיד הניח את ידו על [[לב|ליבו]] של ר' משה כדי לבדוק את פעימות הלב. ר' משה שמר על קור רוח והכחיש זאת מיד. לימים סיפר ר' משה, שהדרכתו של האדמו"ר הזקן, שלימדם איך [[מוח שליט על הלב|להשליט את המוח על הלב]], הצילה את חייו{{הערה|שם=אגרת סד|ראה שם אגרת סד, ובמקורות והערות שם ע' תנד-ה.}}.

בשנת [[תקע"ב]] כתב לו [[אדמו"ר הזקן]] מכתב בו הוא מרמז על [[הסתלקות]]ו הקרובה. באגרת זו הוא מסביר את נימוקיו להצלחת קיסר [[רוסיה]] נגד נפוליון, ומוסיף שם "וזה לך האות, שבקרב הימים יוקח מחמד עיניכם"{{הערה|1=אור יקרות חלק א' עמ' תל"א.}}.

אחרי [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] היה מסור אל בנו [[אדמו"ר האמצעי]], שהרבה לכתוב לו, ומכנהו "אהובי ידידי חביבי כנפשי מנעורי איש נאמן רוח ונבון דבר", "ידידי נאמני עוז חיבתו בתוונא דליבאי", "ידידי נפשי עוז ונאמן לבבי"{{הערה|1=ראה אגרות קודש שלו אגרות ח (לפי חלק מהגירסאות ממוענת אליו; ראה "המסע האחרון" ע' 1–9). י-יג}}.

בין השנים [[תקע"ד]]-[[תקע"ה]] שאל אצל [[אדמו"ר האמצעי]] אודות נסיעה להתיישב באה"ק, והשיב לו עצתו לא לנסוע{{הערה|1=שם אגרת י.}} "ועל כל פנים זה לא יעלה בדעתם שאתן מקופת ה[[צדקה]] שלנו אפילו פ"א על הוצאות נסיעתם עד בואם לשם ויקבעו דירה ב[[ירושלים]] עה"ק, יהיה להם מעמד עד ערך חמשים אדומים לשניהם (הוא והרה"ג ר' ברוך מרדכי אבד"ק [[בברויסק]]) לא יותר בשום אופן".

בין השנים [[תקע"ו]]-[[תקע"ז]] הורה [[אדמו"ר האמצעי]] לכמה מחסידיו לעלות ל[[ארץ הקודש]] ואז עלה גם ר' משה מייזליש והתיישב ב[[צפת]] וב[[חורף]] [[תקפ"ג]] עבר ל[[חברון]] והיה לאחד הממונים שבו, החותם על רוב כתבי הקהלה, שבין השנים תקפ"ז-תר"א.

במפקד [[תקצ"ט]] רשום שהוא בן פ' ועלה מ[[וילנא]] ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תקע"ח]], עם בנו ר' צבי שהוא בן מ"ג, נשוי ויש לו בן ובת הסמוכים על שלחנו, ועוד בן ר' מרדכי שהוא נשוי, בן כ', ויש לו בן ובת. וכמו כן רשום במפקד [[תרט"ו]] שבנו ר' צבי הנ"ל עלה בשנת תקע"ח. אמנם במכתבו של ר' משה משנת [[תקצ"ח]]{{הערה|1=ציון ד, ירושלים תר"צ, ע' 42.}} כותב "והריני כ"ב שנה באה"ק" ואם כן עלה כבר בשנת [[תקע"ו]].

נפטר ב[[כ"ד מנחם אב]] [[תר"ט]].

==משפחתו==
*גיסו, ר' [[זיסקינד מווידז]] - מחסידי אדמו"ר הזקן.
*בנו, ר' צבי (הירש) מייזליש
**בנו, ר' שמואל פסח מייזליש
***בנו, ר' [[יוסף חיים מייזליש]] - חסיד חב"ד הראשון שהתיישב ב[[אוסטרליה]]
**בנו ר' מרדכי מייזליש
***בנו ר' שמרי' שמואל מייזליש - חסיד חב"ד, מלמד בחברון.
*בנו, ר' מרדכי מייזליש

==במלחמת נפוליון==
בעת [[מלחמת נפוליון]] ריגל לטובת קיסר [[רוסיה]], על פי בקשת [[אדמו"ר הזקן]] שרצה שרוסיה תנצח. במסגרת תפקידו יצא לו להפגש מספר פעמים עם נפוליון. באחד הפעמים עלה חשדו של נפוליון שר' משה מרגל. ניגש אליו נפליון וצעק עליו "אתה מרגל!"{{הערה|כשהיו מספרים סיפור זה אצל ר' [[ראובן דונין]], היה מעיר שלכאורה פרט זה, שנפוליון קרא לעברו 'אתה מרגל', אינו מדויק, שהרי גם ללא זה היה אמור לפחד כאשר נפוליו רץ לעברו ומניח את ידו על ליבו ('הטרקטוריסט של הרבי')}}ומיד הניח את ידו על [[לב|ליבו]] של ר' משה כדי לבדוק את פעימות הלב. ר' משה שמר על קור רוח והכחיש זאת מיד. לימים סיפר ר' משה, שהדרכתו של האדמו"ר הזקן, שלימדם איך [[מוח שליט על הלב|להשליט את המוח על הלב]], הצילה את חייו{{הערה|שם=אגרת סד}}.

==ספרו [[שירת משה (ספר)]]==
{{ערך מורחב|שירת משה (ספר)}}

בצעירותו חיבר את הספר [[שירת משה]] על [[תרי"ג מצות התורה]] ו[[ז' מצות דרבנן]], והדפיסו בשנת [[תקמ"ח]] ב[[שקלוב]]. אח"כ נדפס הספר במהדורה שני' ב[[ירושלים]] - [[תרס"ז]], ובמהדורה שלישית ב[[כפר חב"ד]] - [[תשס"ב]].

==מדבריו==
ר' משה מייזליש סיפר: "הרבי ([[רבינו הזקן]]) לימד אותנו, שה[[אל"ף]] של [[חסידות]] הוא, לנצל את ה[[טבע]]יות ב[[עבודת ה'|עבודה]]. וראשית העבודה שיהיה לנצל את טבע הכוחות, כמו את הטבע ש[[מוח]] שליט על ה[[לב]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ט אדר ב'|היום יום, י"ט אדר ב']]}}.

== לקריאה נוספת ==
*'''[[בית רבי]]''' עמ' 145.
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' משה מייזליש''', [[התמים (בית משיח)]] גליון יג, ע' 6 {{*}} גליון יד, ע' 6
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 217–224.
*עו"ד קובי סגל, '''סוכן כפול''', סקירה הסיטורית על פעולותיו של ר' משה מייזליש בהוראת אדמו"ר הזקן במסגרת הריגול לטובת רוסיה במלחמת המולדת{{הבהרה|פרק, עמוד}}
*חנניה זוהר, '''ר' משה מייזליש''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 133
*הרב לוי יצחק הולצמן, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/689473f9938f1_1754559481.pdf נאמן קראת לו - בלב שקט מול עיניו מזרות האימה של נפוליאון]''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] גליון 173 עמ' 4

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מייזליש משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים בחברון]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקי"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"ט]]

שיחה:עוזיאל מייזליש

2026-04-05T15:56:34Z

5.29.11.237: /* על תלמידו רבי אהרן מזעליחאוו */ פסקה חדשה

== זרעו אחריו? ==

מי היו בניו וחתניו? היה לו חתן בשם ר' יוסקא שווארץ, מישהו יודע משהו עליו?{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/69.112.100.201|69.112.100.201]] 16:06, 8 בינואר 2016 (UTC)
== זכה להיות אצל הבעש"ט ==
במאמר על שיר השירים שבספרו 'תפארת עוזיאל' מביא דא"ח ששמע 'מפי' הבעש"ט, אמנם אינו כותב 'מורי' כמו שכותב על הרב המגיד.

== על תלמידו רבי אהרן מזעליחאוו ==

ישנם שני רבי אהרן מזעליחאוו, אחד שהיה מחבר הספר אור הגנוז, וסידור כתר נהורא, והיה חותנו של רבי שמואל בנו של ר' חיים חייקל מאמדור.

רבי אהרן מזעליחאוו אחר, היה רבי אהרן דער שטימער, או רבי אהרן השותק, והוא היה תלמידו של רבי עוזיאל מייזליש, וחותנו של רבי שמואל מאמדור אב"ד מינסק בעל התשובת שמואל, נכד רבי שמואל מפיורדא. לא ידוע על קשר בין ר' חיים חייקל מאמדור, לבין רבי שמואל מאמדור אב"ד מינסק מח"ס תשובת שמואל. והוא אינו רבי שמואל שהיה בנו של ר' חיים חייקל מאמדור. ‫[[מיוחד:תרומות/5.29.11.237|5.29.11.237]]‬ 18:56, 5 באפריל 2026 (IDT)

עוזיאל מייזליש

2026-04-05T15:50:04Z

5.29.11.237: /* מתלמידיו */ הוספה משנית.

רבי '''עוזיאל מייזליש''' היה מחשובי תלמידי [[הבעל שם טוב]]{{הערה|ואף מזכיר בשמו דברי תורה - תפארת עוזיאל ת"א [[תשכ"ב]] עמ' ס"ח.}}, ולאחר [[הסתלקות]]ו הסתופף בצל [[המגיד ממזריטש]], ועל פי פקודתו חיבר את הספר "תפארת עוזיאל". מראשוני [[הפצת המעיינות|מפיצי]] ה[[חסידות]] ב[[פולין]].

==תולדות==

נולד בשנת ה'[[תק"ד]] לאביו ר' צבי הירש, רבה של סמיטיטש, ולאמו מ' דרעזיל{{הערה|בתו של הג"ר אברהם נתן נטע מייזליש, מח"ס [http://beta.hebrewbooks.org/19466 נטע שעשועים] על גפ"ת וספר שמחת נתן - חידושי הלכה ותוספות על כל דף (על שמו נקרא חתנו הנ"ל ר' הירש ר' נטעל'ש). הוא היה נכדו של הג"ר אריה ליב סירקיש, בן-בנו של [[הב"ח]] ובנו חורגו של [[הט"ז]] עמו עמד בקשר של שאלות ותשובות הלכתיות. בשנת תכ"ו, בהיותו אב"ד קאמארנא, נשלח עם אחיו על ידי אביהם הט"ז, לתהות על קנקנו של [[ש"צ]] שר"י.}}. כבר בצעירותו נודע בכשרונותיו הגאוניים.

בגיל צעיר מאד [[נישואין|נשא]] את בת ר' [[שלמה מזעליחאוו]], לאחר מכן החל להתקרב לדרך [[הבעל שם טוב]], אלא שהי' זה בסתר{{הערה|לגרסאות אחרות לא זכה ר' עוזיא-ל להיות אצל הבעש"ט, ורדיפות ה[[מתנגדים]] היו כאשר התקרב ל[[הרב המגיד]].}}.

לאחר [[הסתלקות]] [[הבעש"ט]] קיבל על-עצמו את מרותו של [[המגיד ממזריטש]], ועם זאת החשיב עצמו גם כתלמיד לר' [[מנחם מנדל מפרימשלן]], ר' [[אברהם מפדלוסק]] ור' [[נחמן מקוסוב]].

במהלך תקופה זו התמנה לרבה של [[אוסטרובצה]], אלא שכאשר נודע לראשי הקהילה ה[[מתנגד]]ים על היותו [[חסיד]] הם הדיחוהו מתפקיד הרבנות, הוא עקר לריטשוואל ולאחר מכן התיישב בניישטאט ('עיר חדש', נאווידוואר).

בקרב תלמידי המגיד זכה להערכה רבה, הוא היה קשור בקשר קרוב לר' [[חיים חייקל מאמדור]], ר' [[יחיאל מיכל מזלטשוב]], האחים ר' [[פנחס הורביץ]] מפרנקפורט ור' [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], והאחים ר' [[זושא מאניפולי]] ור' [[אלימלך מליז'נסק]]. הם כינוהו '''עבד השם''', כשעבד [[נוטריקון]] '''ע'''וזיאל '''ב'''ן '''ד'''רעזיל. באותו הקשר העידו עליו צדיקי דורו שלא טעם טעם חטא מעולם.

ב[[גניזה החרסונית]]{{הערה|מכתב רכ"ו.}} נמצא [[פ"נ]] של בקשת רחמים עבור המגיד ממזריטש, למסור לארון הקדוש של הבעל שם טוב. על פ"נ זה חתומים שמותיהם של חמשה עשר מגדולי תלמידי המגיד. לאחר רשימת חתימות אלו, מופיעות חתימות שמותיהם של רבי עוזיאל ואחריו שמו של [[אדמו"ר הזקן]], כשני שלוחים שנבחרו מעדת תלמידי המגיד למסור את הפ"נ. גם בצוואתו של המגיד ממעזריטש, שנמצאה בגניזה הנ"ל{{הערה|מכתב רמ"א.}}, מופיעה חתימת שמו של ר' עוזיאל ולאחריה חתימת שמו של ר' [[שלמה מלוצק]], כעדים על כך שהצוואה נכתבה ונחתמה בפניהם.

תלמידים רבים הסתופפו בצילו.

נפטר בעיר חדש, בחצי ימיו בכ"ח [[כסלו]] [[תקמ"ו]].

== מצאצאיו ==

*חתנו הגאון רבי זעליג, בנו של הרה"ק רבי יצחק מזיכלין, ואביו של הרה"ק רבי שמואל אבא מזיכלין.
*בנו הגאון רבי אריה לייב מייזליש, אביו של רבי שמריה יוסף מייזליש, שהיה חותנו של רבי שלום ז"ק<ref>שהיה נכדו של רבי שלום ב"ר מנחם נחום ז"ק אב"ד בירד והגליל, צאצא של מרנא רבי יהודה ליוואי - ה[[מהר"ל מפראג]] (דרך חתנו רבי אברהם הלוי העלליר וואלרשטיין).</ref>, אביו של ר' יהודה לייב ז"ק<ref>חותנו של ר' דב וויינבערג משדליץ, מבוני כפר סבא, שהיה חותנו של ר' ברוך מרדכי גאלדמאן - שד"ר של ישיבת עץ חיים, שהיה חותנו של ר' פנחס זעליג הומינער - נכד בתו של ה[[חסיד חב"ד|חסיד חב"ד ליובאוויטש]] רבי דוד הלוי זעלדאוויטש, שהיה ממשפחת [[רבותינו נשיאנו]] (דרך [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|הרבנית שטערנא שרה]], אמו של כ"ק [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]]).</ref>.

== מתלמידיו ==

*רבי אפרים [[פישל מסטריקוב]].
*רבי אהרן מזעליחוב ("רבי אהר'לע שותק"){{הערה|נקרא גם ר' אהר'לע שטומער (אילם). כיון ש"יותר מעשרים שנה, ויש אומרים ארבעים שנה, ישב על התורה ועבודת השי"ת בדבקות נפלאה, ולא דיבר עם שום בן אדם בעולם". אין זה רבי אהרן הכהן מזעליחוב מח"ס אור הגנוז לצדיקים, שמפרש את ספר התניא.}}. נסתלק בדמי ימיו (בערך בשנת תקל"ח){{הערה|השאיר אחריו בן ובת רכים בשנים. בנו, ר' משה בער, עלה בערוב ימיו לארה"ק, נפטר בה בי"ב מנחם אב תר"ז, ונטמן בבית החיים העתיק בטבריה (קרוב לקברו של ר' [[זאב וואלף מטשרנאוסטרי]]). בתו נישאה נישאה להרה"ק ר' שמואל מאמדור, שנקרא גם "ר' שמואל גליל רב", מחבר השו"ת תשובת שמואל, בנו של ר' יוסף מאמדור וקראקא, בנו של רבי שמואל מפיורדא ושידלוב, מחבר הספר בית שמואל על אבן העזר. אלמנתו מרת פייגא נישאה לאחר פטירתו, להרה"ק רבי [[אשר מסטאלין|אשר]] מ[[חסידות קרלין|סטאלין]], ע"פ ציוויו של [[המגיד מקוז'ניץ]], ונשארו לגור תקופה ממושכת בעיר זליחוב.}}, ורבו הספידו{{הערה|הספד זה נדפס בספרו.}}. רבו בספרו תפארת עוזיאל מביא דברי תורה מתלמידו זה{{הערה|"שמעתי מתלמידי המופלא בתורה וביראה" (עמ' ס"ד).}}.

==קישורים חיצוניים==
;ספריו
* '''[http://chabadlibrarybooks.com/37923 תפארת עוזיאל]''' - ח"א: על ה[[תורה]]. ח"ב: על [[תנ"ך#נביאים|נ"ך]], [[חג]]ים ו[[גמרא]], אתר [[היברובוקס]]
* '''[http://beta.hebrewbooks.org/19263 כרם שלמה - חותם טהור]''' - חידושי סוגיות והלכה, אתר [[היברובוקס]]
* '''[http://chabadlibrarybooks.com/19263 תפארת הצבי]''' - על מסכת ביצה, אתר [[היברובוקס]]
* '''[http://beta.hebrewbooks.org/14841 עץ הדעת טוב על מסכתות שבת]''' ו[http://beta.hebrewbooks.org/37648 כתובות], אתר [[היברובוקס]]
* '''[http://beta.hebrewbooks.org/14799 מנורה הטהורה]''' - על מסכת שבת, אתר [[היברובוקס]]

== מאמרותיו ==
*{{ציטוטון|לאדם צריך חמימות רב בתורת השם וב[[יראת שמים|יראתו]] ותשוקה וחשק גדול, ולהיפך בעבירות, כי [[היצר הרע]] בוער באדם באהבה, על כן צריך להתגבר על [[יצר הרע|יצרו]] ולצנן עצמו מחמת יראה ובושה ממנו יתברך}}{{הערה|מתוך ספרו על הפסוק בבראשית לא, מ. "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה".}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מייזליש, עוזיאל}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

עוזיאל מייזליש

2026-04-05T15:48:21Z

5.29.11.237: /* מתלמידיו */ תיקון טעות.

רבי '''עוזיאל מייזליש''' היה מחשובי תלמידי [[הבעל שם טוב]]{{הערה|ואף מזכיר בשמו דברי תורה - תפארת עוזיאל ת"א [[תשכ"ב]] עמ' ס"ח.}}, ולאחר [[הסתלקות]]ו הסתופף בצל [[המגיד ממזריטש]], ועל פי פקודתו חיבר את הספר "תפארת עוזיאל". מראשוני [[הפצת המעיינות|מפיצי]] ה[[חסידות]] ב[[פולין]].

==תולדות==

נולד בשנת ה'[[תק"ד]] לאביו ר' צבי הירש, רבה של סמיטיטש, ולאמו מ' דרעזיל{{הערה|בתו של הג"ר אברהם נתן נטע מייזליש, מח"ס [http://beta.hebrewbooks.org/19466 נטע שעשועים] על גפ"ת וספר שמחת נתן - חידושי הלכה ותוספות על כל דף (על שמו נקרא חתנו הנ"ל ר' הירש ר' נטעל'ש). הוא היה נכדו של הג"ר אריה ליב סירקיש, בן-בנו של [[הב"ח]] ובנו חורגו של [[הט"ז]] עמו עמד בקשר של שאלות ותשובות הלכתיות. בשנת תכ"ו, בהיותו אב"ד קאמארנא, נשלח עם אחיו על ידי אביהם הט"ז, לתהות על קנקנו של [[ש"צ]] שר"י.}}. כבר בצעירותו נודע בכשרונותיו הגאוניים.

בגיל צעיר מאד [[נישואין|נשא]] את בת ר' [[שלמה מזעליחאוו]], לאחר מכן החל להתקרב לדרך [[הבעל שם טוב]], אלא שהי' זה בסתר{{הערה|לגרסאות אחרות לא זכה ר' עוזיא-ל להיות אצל הבעש"ט, ורדיפות ה[[מתנגדים]] היו כאשר התקרב ל[[הרב המגיד]].}}.

לאחר [[הסתלקות]] [[הבעש"ט]] קיבל על-עצמו את מרותו של [[המגיד ממזריטש]], ועם זאת החשיב עצמו גם כתלמיד לר' [[מנחם מנדל מפרימשלן]], ר' [[אברהם מפדלוסק]] ור' [[נחמן מקוסוב]].

במהלך תקופה זו התמנה לרבה של [[אוסטרובצה]], אלא שכאשר נודע לראשי הקהילה ה[[מתנגד]]ים על היותו [[חסיד]] הם הדיחוהו מתפקיד הרבנות, הוא עקר לריטשוואל ולאחר מכן התיישב בניישטאט ('עיר חדש', נאווידוואר).

בקרב תלמידי המגיד זכה להערכה רבה, הוא היה קשור בקשר קרוב לר' [[חיים חייקל מאמדור]], ר' [[יחיאל מיכל מזלטשוב]], האחים ר' [[פנחס הורביץ]] מפרנקפורט ור' [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], והאחים ר' [[זושא מאניפולי]] ור' [[אלימלך מליז'נסק]]. הם כינוהו '''עבד השם''', כשעבד [[נוטריקון]] '''ע'''וזיאל '''ב'''ן '''ד'''רעזיל. באותו הקשר העידו עליו צדיקי דורו שלא טעם טעם חטא מעולם.

ב[[גניזה החרסונית]]{{הערה|מכתב רכ"ו.}} נמצא [[פ"נ]] של בקשת רחמים עבור המגיד ממזריטש, למסור לארון הקדוש של הבעל שם טוב. על פ"נ זה חתומים שמותיהם של חמשה עשר מגדולי תלמידי המגיד. לאחר רשימת חתימות אלו, מופיעות חתימות שמותיהם של רבי עוזיאל ואחריו שמו של [[אדמו"ר הזקן]], כשני שלוחים שנבחרו מעדת תלמידי המגיד למסור את הפ"נ. גם בצוואתו של המגיד ממעזריטש, שנמצאה בגניזה הנ"ל{{הערה|מכתב רמ"א.}}, מופיעה חתימת שמו של ר' עוזיאל ולאחריה חתימת שמו של ר' [[שלמה מלוצק]], כעדים על כך שהצוואה נכתבה ונחתמה בפניהם.

תלמידים רבים הסתופפו בצילו.

נפטר בעיר חדש, בחצי ימיו בכ"ח [[כסלו]] [[תקמ"ו]].

== מצאצאיו ==

*חתנו הגאון רבי זעליג, בנו של הרה"ק רבי יצחק מזיכלין, ואביו של הרה"ק רבי שמואל אבא מזיכלין.
*בנו הגאון רבי אריה לייב מייזליש, אביו של רבי שמריה יוסף מייזליש, שהיה חותנו של רבי שלום ז"ק<ref>שהיה נכדו של רבי שלום ב"ר מנחם נחום ז"ק אב"ד בירד והגליל, צאצא של מרנא רבי יהודה ליוואי - ה[[מהר"ל מפראג]] (דרך חתנו רבי אברהם הלוי העלליר וואלרשטיין).</ref>, אביו של ר' יהודה לייב ז"ק<ref>חותנו של ר' דב וויינבערג משדליץ, מבוני כפר סבא, שהיה חותנו של ר' ברוך מרדכי גאלדמאן - שד"ר של ישיבת עץ חיים, שהיה חותנו של ר' פנחס זעליג הומינער - נכד בתו של ה[[חסיד חב"ד|חסיד חב"ד ליובאוויטש]] רבי דוד הלוי זעלדאוויטש, שהיה ממשפחת [[רבותינו נשיאנו]] (דרך [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|הרבנית שטערנא שרה]], אמו של כ"ק [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]]).</ref>.

== מתלמידיו ==

*רבי אפרים [[פישל מסטריקוב]].
*רבי אהרן מזעליחוב ("רבי אהר'לע שותק"){{הערה|נקרא גם ר' אהר'לע שטומער (אילם). כיון ש"יותר מעשרים שנה, ויש אומרים ארבעים שנה, ישב על התורה ועבודת השי"ת בדבקות נפלאה, ולא דיבר עם שום בן אדם בעולם". אין זה רבי אהרן הכהן מזעליחוב מח"ס אור הגנוז לצדיקים, שמפרש את ספר התניא.}}. נסתלק בדמי ימיו (בערך בשנת תקל"ח){{הערה|השאיר אחריו בן ובת רכים בשנים. בנו, ר' משה בער, עלה בערוב ימיו לארה"ק, נפטר בה בי"ב מנחם אב תר"ז, ונטמן בבית החיים העתיק בטבריה (קרוב לקברו של ר' [[זאב וואלף מטשרנאוסטרי]]). בתו נישאה נישאה להרה"ק ר' שמואל מאמדור בנו של ר' יוסף מאמדור וקראקא, בנו של רבי שמואל מפיורדא ושידלוב, מחבר הספר בית שמואל על אבן העזר. אלמנתו מרת פייגא נישאה לאחר פטירתו, להרה"ק רבי [[אשר מסטאלין|אשר]] מ[[חסידות קרלין|סטאלין]], ע"פ ציוויו של [[המגיד מקוז'ניץ]], ונשארו לגור תקופה ממושכת בעיר זליחוב.}}, ורבו הספידו{{הערה|הספד זה נדפס בספרו.}}. רבו בספרו תפארת עוזיאל מביא דברי תורה מתלמידו זה{{הערה|"שמעתי מתלמידי המופלא בתורה וביראה" (עמ' ס"ד).}}.

==קישורים חיצוניים==
;ספריו
* '''[http://chabadlibrarybooks.com/37923 תפארת עוזיאל]''' - ח"א: על ה[[תורה]]. ח"ב: על [[תנ"ך#נביאים|נ"ך]], [[חג]]ים ו[[גמרא]], אתר [[היברובוקס]]
* '''[http://beta.hebrewbooks.org/19263 כרם שלמה - חותם טהור]''' - חידושי סוגיות והלכה, אתר [[היברובוקס]]
* '''[http://chabadlibrarybooks.com/19263 תפארת הצבי]''' - על מסכת ביצה, אתר [[היברובוקס]]
* '''[http://beta.hebrewbooks.org/14841 עץ הדעת טוב על מסכתות שבת]''' ו[http://beta.hebrewbooks.org/37648 כתובות], אתר [[היברובוקס]]
* '''[http://beta.hebrewbooks.org/14799 מנורה הטהורה]''' - על מסכת שבת, אתר [[היברובוקס]]

== מאמרותיו ==
*{{ציטוטון|לאדם צריך חמימות רב בתורת השם וב[[יראת שמים|יראתו]] ותשוקה וחשק גדול, ולהיפך בעבירות, כי [[היצר הרע]] בוער באדם באהבה, על כן צריך להתגבר על [[יצר הרע|יצרו]] ולצנן עצמו מחמת יראה ובושה ממנו יתברך}}{{הערה|מתוך ספרו על הפסוק בבראשית לא, מ. "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה".}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מייזליש, עוזיאל}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

עוזיאל מייזליש

2026-04-05T15:42:25Z

5.29.11.237: /* מצאצאיו */ הוספת קשרי משפחתו עם משפחת רבותינו נשיאנו.

רבי '''עוזיאל מייזליש''' היה מחשובי תלמידי [[הבעל שם טוב]]{{הערה|ואף מזכיר בשמו דברי תורה - תפארת עוזיאל ת"א [[תשכ"ב]] עמ' ס"ח.}}, ולאחר [[הסתלקות]]ו הסתופף בצל [[המגיד ממזריטש]], ועל פי פקודתו חיבר את הספר "תפארת עוזיאל". מראשוני [[הפצת המעיינות|מפיצי]] ה[[חסידות]] ב[[פולין]].

==תולדות==

נולד בשנת ה'[[תק"ד]] לאביו ר' צבי הירש, רבה של סמיטיטש, ולאמו מ' דרעזיל{{הערה|בתו של הג"ר אברהם נתן נטע מייזליש, מח"ס [http://beta.hebrewbooks.org/19466 נטע שעשועים] על גפ"ת וספר שמחת נתן - חידושי הלכה ותוספות על כל דף (על שמו נקרא חתנו הנ"ל ר' הירש ר' נטעל'ש). הוא היה נכדו של הג"ר אריה ליב סירקיש, בן-בנו של [[הב"ח]] ובנו חורגו של [[הט"ז]] עמו עמד בקשר של שאלות ותשובות הלכתיות. בשנת תכ"ו, בהיותו אב"ד קאמארנא, נשלח עם אחיו על ידי אביהם הט"ז, לתהות על קנקנו של [[ש"צ]] שר"י.}}. כבר בצעירותו נודע בכשרונותיו הגאוניים.

בגיל צעיר מאד [[נישואין|נשא]] את בת ר' [[שלמה מזעליחאוו]], לאחר מכן החל להתקרב לדרך [[הבעל שם טוב]], אלא שהי' זה בסתר{{הערה|לגרסאות אחרות לא זכה ר' עוזיא-ל להיות אצל הבעש"ט, ורדיפות ה[[מתנגדים]] היו כאשר התקרב ל[[הרב המגיד]].}}.

לאחר [[הסתלקות]] [[הבעש"ט]] קיבל על-עצמו את מרותו של [[המגיד ממזריטש]], ועם זאת החשיב עצמו גם כתלמיד לר' [[מנחם מנדל מפרימשלן]], ר' [[אברהם מפדלוסק]] ור' [[נחמן מקוסוב]].

במהלך תקופה זו התמנה לרבה של [[אוסטרובצה]], אלא שכאשר נודע לראשי הקהילה ה[[מתנגד]]ים על היותו [[חסיד]] הם הדיחוהו מתפקיד הרבנות, הוא עקר לריטשוואל ולאחר מכן התיישב בניישטאט ('עיר חדש', נאווידוואר).

בקרב תלמידי המגיד זכה להערכה רבה, הוא היה קשור בקשר קרוב לר' [[חיים חייקל מאמדור]], ר' [[יחיאל מיכל מזלטשוב]], האחים ר' [[פנחס הורביץ]] מפרנקפורט ור' [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], והאחים ר' [[זושא מאניפולי]] ור' [[אלימלך מליז'נסק]]. הם כינוהו '''עבד השם''', כשעבד [[נוטריקון]] '''ע'''וזיאל '''ב'''ן '''ד'''רעזיל. באותו הקשר העידו עליו צדיקי דורו שלא טעם טעם חטא מעולם.

ב[[גניזה החרסונית]]{{הערה|מכתב רכ"ו.}} נמצא [[פ"נ]] של בקשת רחמים עבור המגיד ממזריטש, למסור לארון הקדוש של הבעל שם טוב. על פ"נ זה חתומים שמותיהם של חמשה עשר מגדולי תלמידי המגיד. לאחר רשימת חתימות אלו, מופיעות חתימות שמותיהם של רבי עוזיאל ואחריו שמו של [[אדמו"ר הזקן]], כשני שלוחים שנבחרו מעדת תלמידי המגיד למסור את הפ"נ. גם בצוואתו של המגיד ממעזריטש, שנמצאה בגניזה הנ"ל{{הערה|מכתב רמ"א.}}, מופיעה חתימת שמו של ר' עוזיאל ולאחריה חתימת שמו של ר' [[שלמה מלוצק]], כעדים על כך שהצוואה נכתבה ונחתמה בפניהם.

תלמידים רבים הסתופפו בצילו.

נפטר בעיר חדש, בחצי ימיו בכ"ח [[כסלו]] [[תקמ"ו]].

== מצאצאיו ==

*חתנו הגאון רבי זעליג, בנו של הרה"ק רבי יצחק מזיכלין, ואביו של הרה"ק רבי שמואל אבא מזיכלין.
*בנו הגאון רבי אריה לייב מייזליש, אביו של רבי שמריה יוסף מייזליש, שהיה חותנו של רבי שלום ז"ק<ref>שהיה נכדו של רבי שלום ב"ר מנחם נחום ז"ק אב"ד בירד והגליל, צאצא של מרנא רבי יהודה ליוואי - ה[[מהר"ל מפראג]] (דרך חתנו רבי אברהם הלוי העלליר וואלרשטיין).</ref>, אביו של ר' יהודה לייב ז"ק<ref>חותנו של ר' דב וויינבערג משדליץ, מבוני כפר סבא, שהיה חותנו של ר' ברוך מרדכי גאלדמאן - שד"ר של ישיבת עץ חיים, שהיה חותנו של ר' פנחס זעליג הומינער - נכד בתו של ה[[חסיד חב"ד|חסיד חב"ד ליובאוויטש]] רבי דוד הלוי זעלדאוויטש, שהיה ממשפחת [[רבותינו נשיאנו]] (דרך [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|הרבנית שטערנא שרה]], אמו של כ"ק [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"ץ]]).</ref>.

== מתלמידיו ==

*רבי אפרים [[פישל מסטריקוב]].
*רבי אהרן מזעליחוב ("רבי אהר'לע שותק"){{הערה|נקרא גם ר' אהר'לע שטומער (אילם). כיון ש"יותר מעשרים שנה, ויש אומרים ארבעים שנה, ישב על התורה ועבודת השי"ת בדבקות נפלאה, ולא דיבר עם שום בן אדם בעולם". אין זה רבי אהרן הכהן מזעליחוב מח"ס אור הגנוז לצדיקים, שמפרש את ספר התניא.}}. נסתלק בדמי ימיו (בערך בשנת תקל"ח){{הערה|השאיר אחריו בן ובת רכים בשנים. בנו, ר' משה בער, עלה בערוב ימיו לארה"ק, נפטר בה בי"ב מנחם אב תר"ז, ונטמן בבית החיים העתיק בטבריה (קרוב לקברו של ר' [[זאב וואלף מטשרנאוסטרי]]). בתו נישאה נישאה להרה"ק ר' שמואל מאמדור בנו של ר' [[חיים חייקא מאמדור]]. אלמנתו מרת פייגא נישאה לאחר פטירתו, להרה"ק רבי [[אשר מסטאלין|אשר]] מ[[חסידות קרלין|סטאלין]], ע"פ ציוויו של [[המגיד מקוז'ניץ]], ונשארו לגור תקופה ממושכת בעיר זליחוב.}}, ורבו הספידו{{הערה|הספד זה נדפס בספרו.}}. רבו בספרו תפארת עוזיאל מביא דברי תורה מתלמידו זה{{הערה|"שמעתי מתלמידי המופלא בתורה וביראה" (עמ' ס"ד).}}.

==קישורים חיצוניים==
;ספריו
* '''[http://chabadlibrarybooks.com/37923 תפארת עוזיאל]''' - ח"א: על ה[[תורה]]. ח"ב: על [[תנ"ך#נביאים|נ"ך]], [[חג]]ים ו[[גמרא]], אתר [[היברובוקס]]
* '''[http://beta.hebrewbooks.org/19263 כרם שלמה - חותם טהור]''' - חידושי סוגיות והלכה, אתר [[היברובוקס]]
* '''[http://chabadlibrarybooks.com/19263 תפארת הצבי]''' - על מסכת ביצה, אתר [[היברובוקס]]
* '''[http://beta.hebrewbooks.org/14841 עץ הדעת טוב על מסכתות שבת]''' ו[http://beta.hebrewbooks.org/37648 כתובות], אתר [[היברובוקס]]
* '''[http://beta.hebrewbooks.org/14799 מנורה הטהורה]''' - על מסכת שבת, אתר [[היברובוקס]]

== מאמרותיו ==
*{{ציטוטון|לאדם צריך חמימות רב בתורת השם וב[[יראת שמים|יראתו]] ותשוקה וחשק גדול, ולהיפך בעבירות, כי [[היצר הרע]] בוער באדם באהבה, על כן צריך להתגבר על [[יצר הרע|יצרו]] ולצנן עצמו מחמת יראה ובושה ממנו יתברך}}{{הערה|מתוך ספרו על הפסוק בבראשית לא, מ. "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה".}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מייזליש, עוזיאל}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]