חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

באבא סאלי

2023-11-18T18:57:16Z

5.28.176.114: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי ישראל אבוחצירא]]
רבי '''ישראל אבוחצירא''' או '''רבי ישראל בן רבי מסעוד אבוחצירא''' (מוכר בכינוי '''הבאבא סאלי'''; [[א' בתשרי]] [[תר"נ]] (1889) - [[ד' בשבט]] [[תשד"מ]] (1984)) היה רב גדול, אב"ד ומקובל אלוקי. היה בקשרים מאוד מיוחדים עם ה[[רבי]].

==תולדות חיים==
הבבא סאלי נולד ב[[א' תשרי]] [[תר"נ]] בעיר ריסאני שב[[מרוקו]] לאביו הרב מסעוד אבוחצירא, בנו של הרב יעקב אבוחצירא בעל ה'אביר יעקב'.

בין השנים [[תשי"ד]] - [[תשכ"ד]] היה מגיע ל[[צרפת]] לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולמד שם [[ליקוטי תורה]].

בשנת [[תשכ"ד]] הגיע ל[[ארץ הקודש]] ל[[יבנה]], אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש הכולל הליטאי בעיר כלפי ה[[בעל שם טוב]]. אז עבר ל[[נתיבות]].

זכה לעמוד בקשר מכתבים רציף עם [[הרבי]] שלאחר מכן נדפסו חלקם ב[[אגרות קודש]].

מספר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח הרב [[ישר אדרעי]]: "משמשו של הבאבא סאלי, הרב אליהו אלפסי, הראה לבאבא סאלי את האלבום "הרבי - שלושים שנות נשיאוּת" תוך שהוא לוחש לו: "אומרים שהוא [=הרבי] [[המשיח]]". הבבא סאלי ענה לו עם חיוך והבעה של התפעלות והערצה: "איסתאהל כל שיי!" (זהו ביטוי בשפה הערבית שפירושו: נאה לו הכל, מגיע לו הכל!). {{הערה|[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]] [מהדורה חדשה], חלק א, עמ' 32.}}.

הבאבא סאלי נודע כצדיק גדול וקדוש שהייתה לו [[רוח הקודש]] גלויה ומלומד ב[[ניסים]] ובמופתים גדול שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, בנוסף נודע כגאון עצום ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]].

בתו אסתר נשאה לרב [[ישר אדרעי]] [[שליח הרבי]] ומנהל מוסדות חב"ד ב[[נתיבות]]. שנטל חלק בקשריו עם הרבי.

==קשרים עם הרבי וחסידות חב"ד==
===הרבי מעודדו להציל חינוך ילדי מרוקו===
בסדרת "[[אגרות קודש]]"{{הערה|אגרת א'שע}} יש מכתב קבלת הפנים שכתב אליו הרבי ביום כ"ו [[טבת]] [[תשי"ב]] (אגרת א'שע), בה מכנה אותו: {{ציטוטון|עמוד התורה בוצינא דנהורא, חד מבני עלי' מראשו ומעלה עטרת [[זהב]] גדולה}}.

ואחר כך כותב: {{ציטוטון|לרגל עלותו לארצנו הקדושה, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו בעגלא דידן אכי"ר, יהא בואו ברוך לה'. מה' מצעדי גבר כוננו, ומכיון שזיכהו [[הקב"ה]] לעלות לארצנו הקדושה ת"ו, הנה בטח העמיסה עליו ההשגחה העליונה תפקיד מיוחד על אדמת הקודש, להחיות רוח חיה בקרב אחב"י הספרדים, ולהשפיע עליהם בחיזוק התורה והמצווה בכלל, ובפרט אשר ישמרו על בניהם וטפם לבל יהיו לבז, ולא יפלו ברשת חינוך של הפקר ר"ל, אלא ישמרו עליהם בעינא פקיחא, אשר כולם, בניהם ובנותיהם בלי יוצא מן הכלל, יתחנכו על ברכי התורה והמצוה, ב[[יראת שמים]] ומסורת אבותיו הקדושים, במוסדות חינוך המתנהלים על טהרת הקודש. ובזכות עבודתו למילוי תפקידו זה במסירות נפש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים ויצליח בעבודתו הכבירה להגדיל תורה ולהאדירה, ובעניניו הפרטיים מנפש ועד בשר די והותר}}.

אחד התארים שהרבי כותב לבבא סאלי זה חד מבני עליה שפירושו [[צדיק גמור]] על פי [[תניא]].

===מלך ומנהיג לאחינו בני ישראל הספרדים===
בספר תולדותיו "סידנא באבא סאלי"{{הערה|כרך ב' עמוד קלד.}} מסופר, כי כבר בשנת [[תשי"ב]] היה מתייעץ עם הרבי. וכך נאמר שם אודות מכתבו אל הרבי בענין מקום קביעת מגוריו: "כל מטרתו בעלותו ל[[ארץ הקודש]] הייתה לישב על התורה ועל העבודה בשלוה, ומפאת המצב הרוחני הירוד בארץ ישראל.. חושב הוא לצאת מקודש לחול, ואולי להגר לארצות הברית.. ששם אפשר לשבת על התורה ועל העבודה בלי שום טרדה.. הרבי ענה לאדמו"ר תשובה ארוכה ומנומקת בדבר חז"ל ובדברי [[קבלה]] וחסידות.. באגרתו לאדמו"ר כותב הרבי, כי משמיא זיכו לאדמו"ר להיות "איש כללי ומנהיג בישראל" אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, וכי מן השמים ניתנו לו כוחות חזקים כאלה. הנה כי כן רצוי שישאר בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט"א הצמאים לדבר ה'.. ולכן הוא מייעץ לרבינו להשאר בארץ". עד כאן חלק מהמתואר בספר הנ"ל.

ואמנם באגרת מיום ט' [[ניסן]] [[תשי"ב]] כותב לו הרבי: {{ציטוטון|בנועם קיבלתי יקרת אגרתו מראש ומקדם, וגם אגרת השנית הזאת משלהי [[אדר]]. ואבוא בזה בהצעת חוות דעת בשאלתו.. אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לארה"ק ת"ו, ויש סברא אשר אולי יסע ל[[ארצות הברית]]}}.

הרבי כתב אליו מכתב מלא בדברי קבלה, ויעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, [[מאן מלכי רבנן]] "איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו.. הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם".
הרבי סיים את המכתב לבבא סאלי בצורה נדירה שכנראה לא כתב לאף אחד והוא מסיים במילים האלה "בכבוד הוקרה '''והערצה'''".

בי"ג ב[[ניסן]] [[תשי"ג]] שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנ"ל שיעץ לו "להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן ב[[אגרת רב שרירא גאון|אגרת הידועה של רב שרירא גאון]], אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא".

==="קירוב הדעת בטח יביא תועלת"===
ב[[כ"א בתמוז]] [[תשי"ב]]{{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תשכא.}} כותב הרבי אל הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|נודע לי אשר הרב אבוחצירא שי' פרסם מכתב אודותם, ולפלא שלא הודיעו לי על דבר זה מקודם, ונא לשלוח העתק מכתבו}}.

שוב כתב אליהם הרבי בט' [[אלול]] תשי"ג{{הערה|אגרת ז'תתקעח.}}: {{ציטוטון|בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו' כו' מוה"ר ישראל אבוחצירא שי'... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת}}.

גם אל הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי זקני רבני חב"ד בארה"ק כתב הרבי בט' [[ניסן]] [[תשי"ב]]{{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תק}}: {{ציטוטון|מוסג"פ העתק מכתבי שכתבתי להרב וכו' מוה"ר ישראל אביחצירא. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת"ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ"ל בביתו, ויאמרו לו שעפ"י בקשתי עושים זאת להבעת כבוד}}.

===מעודד ומסייע בפעולות חב"ד===
מאז ומתמיד תמך רבי ישראל אבוחצירא בכל הפעולות של הרבי. כאשר חזר ל[[מרוקו]] ב[[תשי"ד]], וראה את אשר חוללו שם [[שליח]]יו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר.

כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|אדמו"רי חב"ד]], והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק"ל.

כאשר חזר לארה"ק בשנת [[תשכ"ד]] המשיך את הקשר החם עם הרבי ו[[שליח|שלוחיו]] בארץ ישראל. כשהוכרז על "[[מבצע תפילין]]", יצא בקריאת הצטרפות למבצע ביחד עם רבי [[עזרא עטיה]] ורבי [[רפאל ברוך טולידאנו]]. וכן יצא בקריאת קודש גם לעידוד [[מבצע נרות שבת קודש]] על ידי בנות שהגיעו לחינוך.

במאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] נלחם לצידו של הרבי, חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבק נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה".

בשנת [[תשמ"א]] פירסם מכתב ברכה לכל אלו שהשתתפו בקנית [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|אותיות בספר התורה של ילדי ישראל]]: {{ציטוטון|כולנו מחכים ומצפים ל[[גאולה]] השלימה שתבוא מיד עם משיח צדקנו, ולשם כך עלינו להתלכד וללכד את כל עם ישראל. הרבי מליובאוויטש פנה בימים האחרונים ללכד את כל ילדי ישראל, על ידי כתיבת [[ספר תורה]] מיוחד לילדי ישראל שהם צבאות ה'. זכות גדולה לכל אחד ואחת מילדי ישראל לקנות אות אחת בספר תורה זה, ועל ההורים לעשות הכל, שילדיהם יקנו ויזכו באות אחת מספר התורה, ברכתי האישית שלוחה לכל ילד וילדה שירשמו לספר התורה של צבאות ה'. ובוודאי נזכה כולנו מיד לביאת המלך המשיח, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה. עבד ה' המצפה לגאולה קרובה. ישראל אבוחצירה}}.

בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]]) קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[אברהם מנדל ווכטר|חסידים]] שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[וויליאמסבורג]]: {{ציטוטון|כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א}}.

סיפר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח ר' ישר אדרעי: "בשעה שישב הבאבא סאלי שבעה ל"ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצ"ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם הבאבא סאלי ממקומו בבכייה ואמר: מי אני ומה אני שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א יחשוב עליי וישלח לי מכתב תנחומין?!"{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח"א [מהדורה חדשה], עמ' 31.}}.

==הסתלקותו==
הסתלק ב[[ד' שבט]] בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]].

לאחר [[הסתלקות]]ו הגיע מכתב מהרבי לבני המשפחה:

"משפחת אבוחצירה. מאוד נצטערתי להשמועה, מפטירת הרב הצדיק הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ רברבן ובר רברבן, מוכתר במעלות ומדות תרומיות, מפורסם בתורתו ויראתו, יראת ה' אוצרו, ישב על מדין ומצודתו הייתה פרוסה וכו', מוהר"ר ישראל. המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצא אותם תמיד כל הימים".

== ראו גם ==
*[[יהדות ספרד]]
*[[שושלת אבוחצירא]]

==לקריאה נוספת==
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ח, לח.
*ספר '''בסוד שיח''' ע' 21-27.
*שמן ששון מחבריך, חלק א, [מהדורה חדשה] עמ' 23 ואילך.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=239&hilite= מכתב מהרבי לבבא סאלי, אגרות קודש חלק ז' עמ' רכג]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=8916 קשרי הבבא סאלי עם הרבי] מתוך הספר [[שמן ששון מחבריך]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1756 ראיון על הבבא סאלי עם חתנו, הרב ישר אדרעי] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18559 הקשר השמיימי בין הרבי מה"מ ל'בבא סאלי] - {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26061 הבבא סאלי תורם לישיבת תות"ל המרכזית] {{תמונה}} {{אינפו}}
* חיים רייך, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79590 ה"בבא ברוך" בראיון נדיר: "הקשר של אבי עם חב"ד התחיל כבר בימי הריי"צ"], א' שבט התשע"ד (02.01.2014) {{אינפו}}
* אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79630 כיצד הגיב הבבא סאלי כאשר אמרו לו שהרבי משיח?], הרב שלמה וויצמן מספר ל{{שבועון בית משיח}} (מס' 909) על הקשר המיוחד עם הרבי ו[[חסידות חב"ד]], באתר {{חב"ד אינפו}}, כ"ט טבת התשע"ד (01.01.2014)
*'''[https://col.org.il/news/128791 נשיא אלוקים בתוכנו]''', הבבא סאלי מעודד את [[מבצעי הרבי]] {{COL}}

{{סדרה|הקודם=-|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[א' בתשרי]] [[תר"נ]] - [[ד' שבט]] [[תשד"מ]]|הבא=האדמו"ר הבאבא [[ברוך אבוחצירא]] (נתיבות) והאדמו"ר הבאבא [[מאיר אבוחצירא]] (אשדוד)}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אבוחצירא, ישראל}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:משפחת אבוחצירא]]

באבא סאלי

2023-11-18T18:56:41Z

5.28.176.114: /* תולדות חיים */

[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי ישראל אבוחצירא]]
רבי '''ישראל אבוחצירא''' או '''רבי ישראל בן רבי מסעוד אבוחצירא''' (מוכר בכינוי '''הבאבא סאלי'''; [[א' בתשרי]] [[תר"נ]] (1889) - [[ד' בשבט]] [[תשד"מ]] (1984)) היה רב גדול, אב"ד ומקובל אלוקי. היה בקשרים מאוד מיוחדים עם ה[[רבי]].

==תולדות חיים==
הבבא סאלי נולד ב[[א' תשרי]] [[תר"נ]] בעיר ריסאני שב[[מרוקו]] לאביו הרב מסעוד אבוחצירא, בנו של הרב יעקב אבוחצירא בעל ה'אביר יעקב'.

בין השנים [[תשי"ד]] - [[תשכ"ד]] היה מגיע ל[[צרפת]] לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולמד שם [[ליקוטי תורה]].

בשנת [[תשכ"ד]] הגיע ל[[ארץ הקודש]] ל[[יבנה]], אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש הכולל הליטאי בעיר כלפי ה[[בעל שם טוב]]. אז עבר ל[[נתיבות]].

זכה לעמוד בקשר מכתבים רציף עם [[הרבי]] שלאחר מכן נדפסו חלקם ב[[אגרות קודש]].

מספר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח הרב [[ישר אדרעי]]: "משמשו של הבאבא סאלי, הרב אליהו אלפסי, הראה לבאבא סאלי את האלבום "הרבי - שלושים שנות נשיאוּת" תוך שהוא לוחש לו: "אומרים שהוא [=הרבי] [[המשיח]]". הבבא סאלי ענה לו עם חיוך והבעה של התפעלות והערצה: "איסתאהל כל שיי!" (זהו ביטוי בשפה הערבית שפירושו: נאה לו הכל, מגיע לו הכל!). {{הערה|[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]] [מהדורה חדשה], חלק א, עמ' 32.}}.

הבבא סאלי נודע כצדיק גדול וקדוש שהייתה לו [[רוח הקודש]] גלויה ומלומד ב[[ניסים]] ובמופתים גדול שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, בנוסף נודע כגאון עצום ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]].

בתו אסתר נשאה לרב [[ישר אדרעי]] [[שליח הרבי]] ומנהל מוסדות חב"ד ב[[נתיבות]]. שנטל חלק בקשריו עם הרבי.

==קשרים עם הרבי וחסידות חב"ד==
===הרבי מעודדו להציל חינוך ילדי מרוקו===
בסדרת "[[אגרות קודש]]"{{הערה|אגרת א'שע}} יש מכתב קבלת הפנים שכתב אליו הרבי ביום כ"ו [[טבת]] [[תשי"ב]] (אגרת א'שע), בה מכנה אותו: {{ציטוטון|עמוד התורה בוצינא דנהורא, חד מבני עלי' מראשו ומעלה עטרת [[זהב]] גדולה}}.

ואחר כך כותב: {{ציטוטון|לרגל עלותו לארצנו הקדושה, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו בעגלא דידן אכי"ר, יהא בואו ברוך לה'. מה' מצעדי גבר כוננו, ומכיון שזיכהו [[הקב"ה]] לעלות לארצנו הקדושה ת"ו, הנה בטח העמיסה עליו ההשגחה העליונה תפקיד מיוחד על אדמת הקודש, להחיות רוח חיה בקרב אחב"י הספרדים, ולהשפיע עליהם בחיזוק התורה והמצווה בכלל, ובפרט אשר ישמרו על בניהם וטפם לבל יהיו לבז, ולא יפלו ברשת חינוך של הפקר ר"ל, אלא ישמרו עליהם בעינא פקיחא, אשר כולם, בניהם ובנותיהם בלי יוצא מן הכלל, יתחנכו על ברכי התורה והמצוה, ב[[יראת שמים]] ומסורת אבותיו הקדושים, במוסדות חינוך המתנהלים על טהרת הקודש. ובזכות עבודתו למילוי תפקידו זה במסירות נפש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים ויצליח בעבודתו הכבירה להגדיל תורה ולהאדירה, ובעניניו הפרטיים מנפש ועד בשר די והותר}}.

אחד התארים שהרבי כותב לבבא סאלי זה חד מבני עליה שפירושו [[צדיק גמור]] על פי [[תניא]].

===מלך ומנהיג לאחינו בני ישראל הספרדים===
בספר תולדותיו "סידנא באבא סאלי"{{הערה|כרך ב' עמוד קלד.}} מסופר, כי כבר בשנת [[תשי"ב]] היה מתייעץ עם הרבי. וכך נאמר שם אודות מכתבו אל הרבי בענין מקום קביעת מגוריו: "כל מטרתו בעלותו ל[[ארץ הקודש]] הייתה לישב על התורה ועל העבודה בשלוה, ומפאת המצב הרוחני הירוד בארץ ישראל.. חושב הוא לצאת מקודש לחול, ואולי להגר לארצות הברית.. ששם אפשר לשבת על התורה ועל העבודה בלי שום טרדה.. הרבי ענה לאדמו"ר תשובה ארוכה ומנומקת בדבר חז"ל ובדברי [[קבלה]] וחסידות.. באגרתו לאדמו"ר כותב הרבי, כי משמיא זיכו לאדמו"ר להיות "איש כללי ומנהיג בישראל" אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, וכי מן השמים ניתנו לו כוחות חזקים כאלה. הנה כי כן רצוי שישאר בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט"א הצמאים לדבר ה'.. ולכן הוא מייעץ לרבינו להשאר בארץ". עד כאן חלק מהמתואר בספר הנ"ל.

ואמנם באגרת מיום ט' [[ניסן]] [[תשי"ב]] כותב לו הרבי: {{ציטוטון|בנועם קיבלתי יקרת אגרתו מראש ומקדם, וגם אגרת השנית הזאת משלהי [[אדר]]. ואבוא בזה בהצעת חוות דעת בשאלתו.. אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לארה"ק ת"ו, ויש סברא אשר אולי יסע ל[[ארצות הברית]]}}.

הרבי כתב אליו מכתב מלא בדברי קבלה, ויעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, [[מאן מלכי רבנן]] "איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו.. הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם".
הרבי סיים את המכתב לבבא סאלי בצורה נדירה שכנראה לא כתב לאף אחד והוא מסיים במילים האלה "בכבוד הוקרה '''והערצה'''".

בי"ג ב[[ניסן]] [[תשי"ג]] שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנ"ל שיעץ לו "להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן ב[[אגרת רב שרירא גאון|אגרת הידועה של רב שרירא גאון]], אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא".

==="קירוב הדעת בטח יביא תועלת"===
ב[[כ"א בתמוז]] [[תשי"ב]]{{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תשכא.}} כותב הרבי אל הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|נודע לי אשר הרב אבוחצירא שי' פרסם מכתב אודותם, ולפלא שלא הודיעו לי על דבר זה מקודם, ונא לשלוח העתק מכתבו}}.

שוב כתב אליהם הרבי בט' [[אלול]] תשי"ג{{הערה|אגרת ז'תתקעח.}}: {{ציטוטון|בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו' כו' מוה"ר ישראל אבוחצירא שי'... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת}}.

גם אל הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי זקני רבני חב"ד בארה"ק כתב הרבי בט' [[ניסן]] [[תשי"ב]]{{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תק}}: {{ציטוטון|מוסג"פ העתק מכתבי שכתבתי להרב וכו' מוה"ר ישראל אביחצירא. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת"ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ"ל בביתו, ויאמרו לו שעפ"י בקשתי עושים זאת להבעת כבוד}}.

===מעודד ומסייע בפעולות חב"ד===
מאז ומתמיד תמך רבי ישראל אבוחצירא בכל הפעולות של הרבי. כאשר חזר ל[[מרוקו]] ב[[תשי"ד]], וראה את אשר חוללו שם [[שליח]]יו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר.

כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|אדמו"רי חב"ד]], והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק"ל.

כאשר חזר לארה"ק בשנת [[תשכ"ד]] המשיך את הקשר החם עם הרבי ו[[שליח|שלוחיו]] בארץ ישראל. כשהוכרז על "[[מבצע תפילין]]", יצא בקריאת הצטרפות למבצע ביחד עם רבי [[עזרא עטיה]] ורבי [[רפאל ברוך טולידאנו]]. וכן יצא בקריאת קודש גם לעידוד [[מבצע נרות שבת קודש]] על ידי בנות שהגיעו לחינוך.

במאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] נלחם לצידו של הרבי, חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבק נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה".

בשנת [[תשמ"א]] פירסם מכתב ברכה לכל אלו שהשתתפו בקנית [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|אותיות בספר התורה של ילדי ישראל]]: {{ציטוטון|כולנו מחכים ומצפים ל[[גאולה]] השלימה שתבוא מיד עם משיח צדקנו, ולשם כך עלינו להתלכד וללכד את כל עם ישראל. הרבי מליובאוויטש פנה בימים האחרונים ללכד את כל ילדי ישראל, על ידי כתיבת [[ספר תורה]] מיוחד לילדי ישראל שהם צבאות ה'. זכות גדולה לכל אחד ואחת מילדי ישראל לקנות אות אחת בספר תורה זה, ועל ההורים לעשות הכל, שילדיהם יקנו ויזכו באות אחת מספר התורה, ברכתי האישית שלוחה לכל ילד וילדה שירשמו לספר התורה של צבאות ה'. ובוודאי נזכה כולנו מיד לביאת המלך המשיח, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה. עבד ה' המצפה לגאולה קרובה. ישראל אבוחצירה}}.

בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]]) קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[אברהם מנדל ווכטר|חסידים]] שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[וויליאמסבורג]]: {{ציטוטון|כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א}}.

סיפר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח ר' ישר אדרעי: "בשעה שישב הבאבא סאלי שבעה ל"ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצ"ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם הבאבא סאלי ממקומו בבכייה ואמר: מי אני ומה אני שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א יחשוב עליי וישלח לי מכתב תנחומין?!"{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח"א [מהדורה חדשה], עמ' 31.}}.

==הסתלקותו==
הסתלק ב[[ד' שבט]] בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]].

לאחר [[הסתלקות]]ו הגיע מכתב מהרבי לבני המשפחה:

"משפחת אבוחצירה. מאוד נצטערתי להשמועה, מפטירת הרב הצדיק הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ רברבן ובר רברבן, מוכתר במעלות ומדות תרומיות, מפורסם בתורתו ויראתו, יראת ה' אוצרו, ישב על מדין ומצודתו הייתה פרוסה וכו', מוהר"ר ישראל. המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצא אותם תמיד כל הימים".

== ראו גם ==
*[[יהדות ספרד]]
*[[שושלת אבוחצירא]]

==לקריאה נוספת==
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ח, לח.
*ספר '''בסוד שיח''' ע' 21-27.
*שמן ששון מחבריך, חלק א, [מהדורה חדשה] עמ' 23 ואילך.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=239&hilite= מכתב מהרבי לבבא סאלי, אגרות קודש חלק ז' עמ' רכג]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=8916 קשרי הבבא סאלי עם הרבי] מתוך הספר [[שמן ששון מחבריך]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1756 ראיון על הבבא סאלי עם חתנו, הרב ישר אדרעי] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18559 הקשר השמיימי בין הרבי מה"מ ל'בבא סאלי] - {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26061 הבבא סאלי תורם לישיבת תות"ל המרכזית] {{תמונה}} {{אינפו}}
* חיים רייך, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79590 ה"בבא ברוך" בראיון נדיר: "הקשר של אבי עם חב"ד התחיל כבר בימי הריי"צ"], א' שבט התשע"ד (02.01.2014) {{אינפו}}
* אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79630 כיצד הגיב הבבא סאלי כאשר אמרו לו שהרבי משיח?], הרב שלמה וויצמן מספר ל{{שבועון בית משיח}} (מס' 909) על הקשר המיוחד עם הרבי ו[[חסידות חב"ד]], באתר {{חב"ד אינפו}}, כ"ט טבת התשע"ד (01.01.2014)
*'''[https://col.org.il/news/128791 נשיא אלוקים בתוכנו]''', הבבא סאלי מעודד את [[מבצעי הרבי]] {{COL}}

{{סדרה|הקודם=-|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[א' בתשרי]] [[תר"נ]] - [[ד' שבט]] [[תשד"מ]]|הבא=האדמו"ר הבאבא [[ברוך אבוחצירא]] (נתיבות) והאדמו"ר הבאבא [[מאיר אבוחצירא]] (אשדוד)}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אבוחצירא, ישראל}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:משפחת אבוחצירא]]

כתב אדמו"ר הזקן

2023-01-27T08:16:21Z

5.28.176.114:

{{פירוש נוסף|נוכחי=צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן|אחר=ספר הדרכה בכתב אדמו"ר הזקן|ראו=[[כתב חב"ד (ספר)]]}}
[[קובץ:ראובן הסופר.PNG|שמאל|ממוזער|350px|פרשיות התפילין המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]] מיאנווביץ' - סופרו האישי של [[אדמו"ר הזקן]]]]

'''כתב אדמו"ר הזקן''' הוא כינוי לצורת [[אותיות האל"ף בי"ת|האותיות]] של כתיבת סת"ם ([[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]) על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]], המשלבת בין שתי השיטות הכלליות שישנם בצורת האותיות - שיטת הפוסקים ושיטת המקובלים. היא שיטת הכתיבה הנפוצה כיום בין [[סופר סת"ם|סופרי הסת"ם]] החב"דיים. ב[[אגרות קודש]] רבות מעודד [[הרבי]] סופרי סת"ם לברר את צורת האותיות המדוייקת ולכתוב על פיה, ומעורר את חסידי חב"ד לקנות תפילין ומזוזות שנכתבו בצורת האותיות המקובלת מאת אדמו"ר הזקן.

==תולדות הכתב==
===צורת האותיות===
צורת תמונת האותיות בכתב האשורי ואופן כתיבתם הינה [[הלכה למשה מסיני]], והיא הועברה במסורה בין סופרי הסת"ם לאורך הדורות איש מפי איש. אף-על-פי-כן, במשך הדורות נוצרו שינויים בצורת חלק מהאותיות, ובאופן כתיבתם.
===השיטות השונות===
# ה'''כתב האשכנזי ''' מתחלק לשלושה סוגים:
## '''כתב בית יוסף''' - מנהג האשכנזים.
## '''כתב האר"י''' - מנהג על פי חכמת [[הקבלה]] בספרו של [[האר"י]] [[עץ חיים]] ופרשנותו את ספר הזוהר. שונה מכתב בית יוסף בכמה פרטים. התקבל על חלק מחצרות ה[[חסידות|חסידים]]. פולמוס גדול בעניין זה היה הפירוש השבתאי שניתן לכתב, והאשמת מחייבי הכתב באימוץ דעות שבתאיות.
## '''כתב [[אדמו"ר הזקן]] (בעל התניא)''' - מנהג חסידי חב"ד.
# '''כתב ספרדי''' - מנהג עדות המזרח. הכתב מכונה כתב "וועליש" או כתב "מור וקציעה" כשם הספר בו הוא מתואר.
# '''כתב תימני''' - מנהג עדת תימן, כולל [[#אותיות משונות ולפופות|אותיות משונות ולפופות]].
הכתב האשכנזי נחשב לקשה יותר לכתיבה מן הכתב הספרדי.

===חיבור תמונת האותיות===
באחת הפעמים בהם ביקר [[אדמו"ר הזקן]] בחצר מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], הורה לו הרב המגיד לתקן צורת כתב שתהיה תואמת גם את דעת הפוסקים, וגם את המבואר בספרי הקבלה{{הערה|ב[[אגרות קודש]] הנסמנת בהערה הבאה מדגיש [[אדמו"ר הריי"צ]]: "שיסדר תמונת האותיות כפי שיטת בעלי [[הקבלה]] '''בדרך חב"ד'''".}}. על פי הוראה זו, התעכב [[אדמו"ר הזקן]] במעזריטש במשך ארבעה שבועות נוספים, בהם התעסק ועמל על תיקון צורת האותיות.

בחזרתו לביתו עבר [[אדמו"ר הזקן]] דרך ה[[עיירה]] [[אניפולי]], שם שמע שר' [[זושא מאניפולי]] הורה לסופר האישי שלו{{הערה|הרב הקדוש ר' [[דוד הסופר מאניפולי]], שמסופר שהמגיד ממעזריטש ציווה עליו לעסוק במלאכת הכתיבה ואף ציווה לתלמידיו לגלות לו את סוד האותיות ואת כוונות השם.}} לכתוב כפי הנוסח החדש שתיקן אדמו"ר הזקן, מכיון שהוא שמע כרוז מפמליה של מעלה שמכאן ואילך זו תהיה צורת האותיות{{הערה|ראה באריכות בקובץ 'ידע עם' חלק ה' עמ' 71 פרטי הדברים באריכות. לשלימות הדברים עיין ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ ח"ט עמ' נג, ובהנסמן בהערות שם.}}.

צורת כתיבת האותיות על-פי שיטה זו, הועברה על ידי [[אדמו"ר הזקן]] לתלמידו ר' [[ראובן הסופר|ראובן מיאנווויטש]], שהיה סופר סת"ם ירא שמים, והיה כותב את התפילין והמזוזות לאדמו"ר הזקן.

צורת האותיות כפי שהורה אדמו"ר הזקן, שונה בכמה וכמה פרטים מצורת האותיות שכתב בחיבור ה'[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]' שלו.

===העברת המסורה===
למרות מאמציו הרבים של הרבי{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] הרבי ח"ו עמ' סט, חלק ח' עמ' קמא, ח"ט עמ' קצט, קובץ יגדיל תורה חוברת כו סימן ו'. ועוד}} לאתר סופרים שקיבלו במסורת את צורת כתיבת האותיות איש מפי איש, לא עלה הדבר בידו, והמסורת בדבר כתיבת האותיות נפסקה במהלך השנים.

עם זאת, נותרו בידינו [[תפילין]] מקוריות, המיוחסות לר' [[ראובן הסופר]]{{הערה|כשהראה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] את תמונת [[אותיות]] אלו לאדמו"ר הריי"צ, התבטא הרבי שהוא מסופק אם [[אותיות]] אלו נכתבו על ידי ר' ראובן הסופר בעצמו או על ידי תלמידו, מכיון שכתיבתם הייתה דומה להפליא עד כי לא ניתן להבדיל ביניהם.}}. [[תפילין]] אלו נשתמרו בידי משפחת גוראריה, והוצגו לפני [[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. כמו כן נמצאת בספריית הרבי [[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש|מגילת אסתר שנכתבה על ידי אדמו"ר המהר"ש]], אולם בנוגע לצורת אותיות הכתב עצמו קשה ללמוד ממנה, היות וכאשר המגילה הייתה זקוקה לשיפוץ מאסיבי, הסופר שקיבל לידיו את המגילה לתיקון - לא הקפיד לשמר את צורת האותיות.
ישנה מגילה נוספת של הרבי המהר"ש בידי צאצאי משפחת גינזבורג בתו של הרבי מהר"ש.

הבעיה העיקרית בהעברת המסורה בדרך זו, היא חוסר-בהירות אלו פרטים בתמונת האותיות הינם בדוקא, ואלו פרטים הם מפני ההידור או כתב ידו של הסופר{{הערה|יש הטוענים כי המאמצים הרבים שהשקיע הרבי בנושא זה, אינם על מנת לברר '''האם''' זוהי תמונת האותיות המדוייקת והאם ניתן להסתמך עליה, אלא על מנת '''להקל''' על הסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן. באמצעות הסבר זה ניתן להבין את העובדה שבאגרות-קודש ניתן למצוא מכתבים בהם הרבי מברר על תמונות האותיות, ובמקביל - מכתבים בהם הרבי מורה לסופרים לכתוב בכתב אדמו"ר הזקן, ולאנ"ש להשתדל לקנות [[תפילין]] ומזוזות בכתב [[אדמו"ר הזקן]] בדווקא.}}.

==התייחסות הרבי==
על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה כאשר אינה איש מפי איש, נפסק בספרות ההלכה{{הערה|שערי-תשובה ר"ס לב: '''"יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה"'''.}} כי ניתן ללמוד את כתיבת האותיות על פי צורת כתיבתו של סופר מומחה. וכך אכן הורה [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ח"ו עמ' צה.}} להרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] בבחרותו: "חבל שלא נתרגל בכתיבה יפה בתמונת הכתיבה של ר' ראובן סופר שהיא כתיבה יפה עד מאד, כי במדינה זו נחוצים סופרים".

ובנוגע למעשה בפועל, הורה [[הרבי]] במפורש לחסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות '''דוקא''' בכתב אדמו"ר הזקן.
לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד{{הערה|[[אגרות קודש]] חטו עמ' שטז.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב.. והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל}}

בנוסף לכך, הרבי דרבן{{הערה|בין הסופרים שקיבלו הוראות מהרבי: הרב [[אליעזר צבי צירקינד]] (קראון הייטס), הרב [[מנחם מנדל אהרונוב]] (קנדה), הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]], הרב אליהו גבאי, הרב [[שמשון כהנא]], ועוד. ראו המקורות לכך בהרחבה בהקדמה לספר [[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]].}} מספר סופרי סת"ם ללמוד את צורת כתיבת האותיות על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]] מתוך פרשיות התפילין המיוחסות לר' ראובן הסופר, ולנהוג על פיהם.

===הפולמוס בנוגע למעשה בפועל===
על אף ההתייחסויות מהרבי בנוגע לכתב זה, ישנם כמה וכמה סופרי סת"ם משפיעים ורבנים{{הערה|כך העיד הסופר הרב ישראל מרדכי לישנר (כפר חב"ד) בשם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שהורה לו לכתוב רק בכתב האריז"ל.}}, הטוענים שאין להשתמש בכתב זה היות ואין בו מסורת ברורה, כשלחיזוק דבריהם הם מצטטים את מכתבי הרבי בהם עוסק בבירור פרטים שונים בכתב חב"ד.

המצדדים בשימוש בכתב זה משיבים על טענות אלו, במספר אופנים, וביניהם: '''א.''' במקביל לבירור אודות הכתב הורה הרבי בהוראות פרטיות לכמה וכמה מהחסידים שישתמשו דווקא בכתב זה. '''ב.''' בכל ההתייחסויות של הרבי אין אף התייחסות השוללת את השימוש בכתב, אלא רק מענות המתפרשות לחיוב. '''ג.''' גם הכתב המכונה 'כתב האריז"ל' - בו משתמשים המתנגדים לשימוש בכתב אדמו"ר הזקן - אין בו מסורת ברורה, והוא עבר מספר שינויים לאורך השנים{{הערה|ולטענתם, זו הייתה הסיבה המקורית לכך ש[[המגיד ממעזריטש]] ביקש מאדמו"ר הזקן לתקן את הכתב.}} ובפרט לאחר מלחמת העולם השנייה{{הערה|וראה באריכות בעניין זה בקונט' "באתריה דרב".}}. '''ד.''' השאלות של הרבי בנוגע לכתב היו רק עד השנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]], כאשר לאחר גל העלייה מרוסיה שהיה אז, בו נכללו גם סופרי סת"ם חסידי חב"ד בעלי מסורת, נפתרו הספקות.

בשנת [[תשס"ו]] נערך פולמוס נרחב על השימוש בכתב זה במספר בימות חב"דיות-תורניות, ביניהן [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]]{{הערה|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תשעא], [http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תתפח], ועוד.}}, [[שבועון כפר חב"ד]] ו[[גליון התקשרות]]{{הערה|1=[http://chabad-il.org/hit/hit237.htm גליון רלז], [http://chabad-il.org/hit/hit409.htm גליון תט], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5177&CategoryID=1191 גליון תשלה].}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב משה ויינר, '''אותיות הרב''', [[תנש"א]] .
*הרב אברהם לוי, '''[[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]]''', [[תשס"ט]].
* הרב מנחם מענדל בלינוב, '''באתרי' דרב''', [[תשע"ח]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30434&st=&pgnum=129&hilite= מעשה מופת בקשר להתגלות צורת האותיות על פי שיטת אדמו"ר הזקן]. [[אהלי שם]], גליון ט'.
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=35 כתב הסת"ם שייסד אדמו"ר הזקן]''' - לקט [[סיפורי חסידים]] והתייחסויות מרבותינו נשיאינו {{שטורעם}}
*הרב [[יעקב טייב]], '''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/01/29-01-2016-01-06-05-magazine_01_80.pdf כתב חב"ד]''', בטאון [[דרך תמים (עלון)|דרך תמים]] גליון א', עמוד 32
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_30501_239.pdf עוללות]''', [[אהלי שם]] שנה ג' חלק ו'

{{סתם}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:סת"ם]]

תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)

2023-01-27T07:53:55Z

5.28.176.114: /* הוצאה לאור */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שנפתחה ב-[[תשס"ו]]|אחר=ישיבת אחי תמימים ראשון לציון (תשי"ב - תשס"ה)|ראו=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון
|תמונה=ראשלצ ברבאק.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון= ישיבה גדולה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ו]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=קריית קאליב ראשון לציון.
|ראש הישיבה=הרב [[שמעון ויצהנדלר|שמעון וייצהנדלר]]
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=כ-45
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]], מגזין החייל.
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:התוועדות יט כסלו תשעא ישיבת ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] [[תשע"א]] בישיבה. נואם: ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]]]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב שמעון ויצהנדלר והיא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה ואינה רשומה במוסדות המדינה.

==היסטוריה==

הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[שי הרמתי]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[שמעון וויצהנדלר]] והרב מנחם קעניג. בעת הקמתה היא נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת [[תומכי תמימים]] ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את תלמידי הישיבה.

בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב [[אלחנן רקובר]] מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.

בשנת [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]], ובשנת [[תשע"ד]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה.

לקראת מעבר הישיבה לשנת הלימודים [[תשפ"א]] ערכה הישיבה קמפיין התרמה.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-50 תלמידים.

== מבנה הישיבה ==
בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת [[תשס"ט]] עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב{{הערה|על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] (לפני שעברה ל[[כפר חב"ד]]) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".}}. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

==מפעולות הישיבה==
[[קובץ:החייל.png|שמאל|ממוזער|250px|ספר החייל]]
הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:
*'''[[פרסום משיח]]''' - בכל יום יוצאים ה[[תמימים]] למבצע [[פרסום משיח]] על ידי תליית [[דגל משיח|דגלים]] והדבקת פוסטרים (על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים).
*'''[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו מעיינותיך]]''' - מדי [[ליל שישי]] מתארגנים מספר קבוצות של תמימים שמחלקים עלונים לשבת (בעיקר גיליונות [[אחרית הימים (גיליון)|אחרית הימים]] ו[[שיחת הגאולה]]) ברחבי הארץ.
*'''[[מבצע קידוש]]''' - מדי [[ליל שבת]] יוצאים מספר תמימים מהישיבה לזכות יהודים בשמיעת [[קידוש]] (עניין שעודד הרב [[זלמן נוטיק]]).
*'''[[הקהלת קהילות]]''' - התמימים בישיבה הולכים מידי שבת להקהלת קהילות בעשרות בתי כנסת (בעיקר בראשון לציון ובת ים).
לומדים [[חסידות]] עם אברכים שאינם חב"דיים ב[[חברותא]] ובאופן ווירטואלי.
*מידי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות ה[[דבר מלכות]] השבועי.
* מידי יום מפיצים התמימים חומר על הגאולה בצמתי הכבישים.
* בליל שישי מתקיימת [[התוועדות חסידית|התוועדות]] רחוב במקומות מרכזיים בראשון לציון והסביבה.
* שיעורים בישיבות - מידי שבוע מגיעים התמימים לישיבות לא חב"דיות באזור ולומדים איתם את הדבר מלכות.

== הוצאה לאור ==
החל מחודש [[אייר]] [[תשע"ח]] החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת [[תשפ"א]] לוקט המדור לספר. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "[[הלמדן]]" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.

בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב [[יוסף יצחק רוך]] ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ב]] הוציאה הישיבה ספר [[הערות התמימים ואנ"ש]] (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על [[מסכת שבת]] שנלמדת בשנה זו בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/755599/ תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט] {{אינפו}}}}.

== צוות הישיבה ==
[[קובץ:שמעון וייצהנדלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה הרב וויצהנדלר]]
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] [[ר"מ]] ש"ב ומשפיע ש"ג- [[הרב]] [[שמעון ויצהנדלר]].
*מנכ"ל הישיבה - הרב אלירן שלום.
;[[משפיע]]ים:
*הרב ישראל קופצ'יק - משפיע שיעור ג'
*הרב [[לב לייבמן]] - משפיע שיעור ב'
*הרב [[בן ציון פרישמן|חיים אלתר בן ציון פרישמן]] משפיע שיעור ב'
*הרב [[חיים משה אלפרוביץ' (כפר חב"ד)|חיים משה אלפרוביץ']] - משפיע שיעור א'

;[[ר"מ|רמי"ם]]:
*הרב יוסף יצחק רוך - ר"מ ומשפיע שיעור א'
*הרב [[חיים טל]] - ר"מ שיעור א'
*הרב [[אלחנן רקובר]] - ר"מ שיעור ג'.

;[[נו"נ]]:
*הרב [[טוביה בולטון]]
*הרב [[שמואל מרדכי נוטיק]]
*הרב ירחמיאל רוך
*הרב מאיר כהן
*הרב [[יעקב לנצ'נר]]
*הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]]
*הרב מנחם מענדל קעניג

;[[משגיח]]ים:
*הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי)
*הרב אביחי פנחס רוטשילד

===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[שי הרמתי]] - [[ראש הישיבה]] (תשס"ו - תשס"ט).
*הרב יואל חיים רוזן - מנכ"ל הישיבה (תשס"ו - תשע"ח).
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - ר"מ ומשפיע.
*הרב [[ינון ששון]] משגיח ומשפיע (תשע"א - תשע"ט).
*הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"א - תשע"ה).
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע ראשי (תשע"ה - תשע"ט).
*הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"ט - תשפ"א).

== הישיבה הקטנה ==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)}}
לקראת שנת הלימודים תשפ"א קיבלה הנהלת הישיבה הגדולה כמה מכתבים מהרבי שליט"א מלך המשיח על הרחבת הישיבה, ובהתאם לכך הוחלט להקים גם [[ישיבה קטנה ראשון לציון|ישיבה קטנה בעיר]] כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה הרב זלמן פלדמן כמנהל רוחני, הרב לוי דורון והרב שלום דובער טאלער כמשפיעים, הרב מנחם קעניג כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל כמשגיח.

==קישורים חיצוניים==
* [http://totrashlats.com/ אתר בו מופיעים שיעורים מרבני הישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל' שיו"ל על ידי הישיבה] {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1ug5Ub-mfXgQ7T8pBLeMcj6dKq1SqWsO0/view קובץ הערות התמימים ואנש, י' שבט תשפ"ב] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל: ראשון לציון}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]