חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ישיבת נחלת יצחק

2026-04-10T15:55:07Z

46.31.101.79:

'''ישיבת המקובלים נחלת יצחק''', היא ישיבה הנמצאת בעיר הקודש [[ירושלים]] תובב"א ב[[שכונת הבוכרים]] ב[[רחוב דוד]] 19, הישיבה נוסדה על ידי הרב [[דיויד כדורי]] ואביו הרב [[יצחק כדורי]] ללימוד קבלה ותפילה ומידות טובות ו[[דרך ארץ]] ולימוד כוונות התפילה עם ה[[כוונות הרש"ש]] בסיועם הנמרץ של [[הרב הראשי לישראל]] מלפנים הרב [[עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]] בעל [[יביע אומר]] ותנועת [[אגודת ישראל]] ובראשה איש המעשה העסקן הרב [[מנחם פרוש]] וביחד עם עזרתם של עסקני [[תנועת ש"ס]], הישיבה עברה 3 טלטולים עד שנוסדה ברחוב דוד 19 מתרומות של נדיבי עמים בחוץ לארץ, קומה א' בבנין על ידי יהודי [[יהדות ארגנטינה]] [[יהדות צרפת|יהודי צרפת]] בעיקר על ידי הנדיב '''נני דיג'בלי''' תושב [[צרפת]] ומשפחתו בקומה א', ו[[בית הכנסת]] בקומה ב' נוסד על ידי הנדיב [[אדמונד ספרא]] בן [[יעקב ספרא]] מ[[לבנון]] [[ביירות]], כיום יש בבנין 8 כוללים ללימוד קבלה ופשט.
==שם הישיבה==
השם נחלת יצחק ניתן לישיבה על שם הפסוק ב[[ספר שמות]] ([[שמות]] לד ז) היוצא מהשם הקדוש '''נח"ל''' ראשי תיבות '''נֹ'''צֵ֥ר '''חֶ֙'''סֶד֙ '''לָ'''אֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֺ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֣ד עֲוֺ֣ן אָב֗וֹת עַל־בָּנִים֙ וְעַל־בְּנֵ֣י בָנִ֔ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים׃ ות' של נחל'''ת''' על שם הפסוק ב[[ספר משלי]] ([[משלי]] יא יד) בְּאֵ֣ין תַּ֭חְבֻּלוֹת יִפׇּל־עָ֑ם, וּ֝'''תְ'''שׁוּעָ֗ה בְּרֹ֣ב יוֹעֵֽץ, ועל ידי חסד בצירופם של לימוד [[תורה]] ומצוות{{הערה|מפנקסו של זקן המקובלים}}, ועוד טעם וסיבה לקריאת שם הישיבה כן משום כבודה של אשתו השניה אשת חבר '''דורית בן יהודה-כדורי''' שהוריה באו מעיר מולדתו של הרב רשכבה"ג הרב [[יצחק אלחנן ספקטור]] מ[[קובנא]] [[ליטא]] ועלו וגרו באחד מ[[קיבוץ|הקיבוצים]] ב[[ארץ ישראל]] ואחד מחיבוריו הוא '''נחל יצחק'''{{הערה|מפי גבאיו ומשמשיו}} וכן נתינת כבוד לאשתו הראשונה '''שרה שד'רה''' גימטריה '''נחלת יצחק כ' '''.
==תולדות הישיבה==
בנין הישיבה הוקם ונתייסד לחלוטין בשנת [[תש"נ]] לפני כן היו לומדים ב[[בית הכנסת]] [[נועם שיח-מושהיוף]] אשר ב[[רחוב דוד]] השייך ל[[חצר מושהיוף]] וכיום לומדים בה מתלמידי ישיבת קמניץ, הרב כדורי השתדל שהלימוד קבלה יביא לכלל מעשה ולכן ביקש כל פעם שסיימו את הלימוד בספר [[עץ החיים]] או [[שער הכוונות]] מה למדנו מכאן ומה עלינו לקחת ולכווין הלכה למעשה.
טרם פטירתו וימיו האחרונים ציווה את בנו רבי [[טיוטה:דוד בן רבי יצחק|דוד כדורי]] "שמור על הלימודים וסדרי הישיבה כפי שהיה במשך כל שנות חיי", מי שלימד בה תלמידים כמה שנים בשיעורים הרבנים; הרב נסים טהרני מייסד מכון נהרות יצחק, הרב יוסף בראל, בהשתתפות הרבנים הרב יוסף חיים זכאי והרב דן הולנד, לאחר פטירת הרב יצחק כדורי משנת תשס"ו עד שנת תשע"ה מי שניהל את הישיבה הינו הרב [[דוד כדורי]], משנת [[תשע"ה]] עד עתה שנת [[תשפ"ד]] מי שמנהל את הישיבה הינו רבי [[ישראל בן דוד כדורי]] ואחיו רבי [[יוסי בן דוד כדורי]] בהחזקת האברכים מדי חודש בחודשו ובתוספת [[מילגה]] מכובדת מטעם הישיבה ובסיוע הניתנת מטעם [[מדינת ישראל]], הלימודים בישיבה הם לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בכדי לקיים מצוות ואהבת לרעך כמוך לאהוב כל אחד מישראל כנפשו וכמאודו ולקרב את הגאולה ולהקים שכינתא קדישתא מעפרא על דעת רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]] תובב"א ועל דעת רבי [[שמעון בר יוחאי]] שמקום מנוחתו ב[[הר מירון]] ועל דעת רבי [[אלעזר בן רבי שמעון]] שמקום מנוחתו אצל אביו ב[[הר מירון]], ועל דעת [[יותם בן עוזיהו]] מלך יהודה.
==הישיבה ורבותינו נשיאנו==
כשעמד הרב כדורי לבנות את הישיבה נסע ונכנס אל הרבי פנימה וביקש את ברכתו להקמת הישיבה ללימוד קבלה וגם לבנות בה מקווה טהרה לטבילה יומית כמנהג החסידים, הרבי בירך ואמר שיהיה בנין הישיבה ובית הכנסת הכנה לבית המקדש השלישי.

ישיבת נחלת יצחק

2026-04-10T15:50:27Z

46.31.101.79: יצירת דף חדש

{{מוסד לימודי
|שם=ישיבת המקובלים נחלת יצחק ללימוד הקבלה והפשט
|תמונה= [[קובץ:נחלת יצחק.jpg|ממוזער|ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" שעמדו בראשותה זקן המקובלים בארץ ובעולם הרב [[יצחק כדורי]] ובנו הרב דוד כדורי וכיום הרב ישראל והרב יוסי הנכדים]]
|מוטו= '''לאהוב כל אחד מישראל'''
|שם בשפת המקור=
|תאריך ייסוד= [[כ"ב בסיון]] [[תש"נ]] סיום הבנין וחנוכת הבית [[1990]] [[ה'תש"נ]]
|תאריך סגירה=
|השתייכות=
|מייסדים= הרב [[יצחק כדורי]] בנו הרב [[דוד כדורי]] ועוד
|התמחות= [[קבלה]] [[כוונות הרש"ש]], [[תיקון שובבי"ם]]
|ראש הישיבה= הרב [[נסים טהרני]] הרב [[חיים יוסף זכאי]]
|מנהל= הרב [[דן בן אליהו]] הרב יוסי כדורי הרב ישראל כדורי
|תלמידים=
|מיקום=
| מדינה = ישראל {{דגל|ישראל}}
|באחריות=
|קואורדינטות=
|אתר אינטרנט=
|מפה={{ממי}}
|סוג=[[ישיבה]]}}
'''ישיבת המקובלים נחלת יצחק''', היא ישיבה הנמצאת בעיר הקודש [[ירושלים]] תובב"א ב[[שכונת הבוכרים]] ב[[רחוב דוד]] 19, הישיבה נוסדה על ידי הרב [[טיוטה:דוד בן רבי יצחק|דוד כדורי]] ואביו הרב [[יצחק כדורי]] ללימוד קבלה ותפילה ומידות טובות ו[[דרך ארץ]] ולימוד כוונות התפילה עם ה[[כוונות הרש"ש]] בסיועם הנמרץ של [[מרן]] פאר הדור [[הרב הראשי לישראל]] מלפנים הרב [[עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]] בעל [[יביע אומר]] ותנועת [[אגודת ישראל]] ובראשה איש המעשה העסקן הרב [[מנחם פרוש]] וביחד עם עזרתם של עסקני [[תנועת ש"ס]], הישיבה עברה 3 טלטולים עד שנוסדה ברחוב דוד 19 מתרומות של נדיבי עמים בחוץ לארץ, קומה א' בבנין על ידי יהודי [[יהדות ארגנטינה]] [[יהדות צרפת|יהודי צרפת]] בעיקר על ידי הנדיב '''נני דיג'בלי''' תושב [[צרפת]] ומשפחתו בקומה א', ו[[בית הכנסת]] בקומה ב' נוסד על ידי הנדיב [[אדמונד ספרא]] בן [[יעקב ספרא]] מ[[לבנון]] [[ביירות]], כיום יש בבנין 8 כוללים ללימוד קבלה ופשט.
==שם הישיבה==
השם נחלת יצחק ניתן לישיבה על שם הפסוק ב[[ספר שמות]] ([[שמות]] לד ז) היוצא מהשם הקדוש '''נח"ל''' ראשי תיבות '''נֹ'''צֵ֥ר '''חֶ֙'''סֶד֙ '''לָ'''אֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֺ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֣ד עֲוֺ֣ן אָב֗וֹת עַל־בָּנִים֙ וְעַל־בְּנֵ֣י בָנִ֔ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים׃ ות' של נחל'''ת''' על שם הפסוק ב[[ספר משלי]] ([[משלי]] יא יד) בְּאֵ֣ין תַּ֭חְבֻּלוֹת יִפׇּל־עָ֑ם, וּ֝'''תְ'''שׁוּעָ֗ה בְּרֹ֣ב יוֹעֵֽץ, ועל ידי חסד בצירופם של לימוד [[תורה]] ומצוות{{הערה|מפנקסו של זקן המקובלים}}, ועוד טעם וסיבה לקריאת שם הישיבה כן משום כבודה של אשתו השניה אשת חבר '''דורית בן יהודה-כדורי''' שהוריה באו מעיר מולדתו של הרב רשכבה"ג הרב [[יצחק אלחנן ספקטור]] מ[[קובנא]] [[ליטא]] ועלו וגרו באחד מ[[קיבוץ|הקיבוצים]] ב[[ארץ ישראל]] ואחד מחיבוריו הוא '''נחל יצחק'''{{הערה|מפי גבאיו ומשמשיו}} וכן נתינת כבוד לאשתו הראשונה '''שרה שד'רה''' גימטריה '''נחלת יצחק כ' '''.
==תולדות הישיבה==
בנין הישיבה הוקם ונתייסד לחלוטין בשנת [[תש"נ]] לפני כן היו לומדים ב[[בית הכנסת]] [[נועם שיח-מושהיוף]] אשר ב[[רחוב דוד]] השייך ל[[חצר מושהיוף]] וכיום לומדים בה מתלמידי ישיבת קמניץ, הרב כדורי השתדל שהלימוד קבלה יביא לכלל מעשה ולכן ביקש כל פעם שסיימו את הלימוד בספר [[עץ החיים]] או [[שער הכוונות]] מה למדנו מכאן ומה עלינו לקחת ולכווין הלכה למעשה.
טרם פטירתו וימיו האחרונים ציווה את בנו רבי [[טיוטה:דוד בן רבי יצחק|דוד כדורי]] "שמור על הלימודים וסדרי הישיבה כפי שהיה במשך כל שנות חיי", מי שלימד בה תלמידים כמה שנים בשיעורים הרבנים; הרב נסים טהרני מייסד מכון נהרות יצחק, הרב יוסף בראל, בהשתתפות הרבנים הרב יוסף חיים זכאי והרב דן הולנד, לאחר פטירת הרב יצחק כדורי משנת תשס"ו עד שנת תשע"ה מי שניהל את הישיבה הינו הרב [[דוד כדורי]], משנת [[תשע"ה]] עד עתה שנת [[תשפ"ד]] מי שמנהל את הישיבה הינו רבי [[ישראל בן דוד כדורי]] ואחיו רבי [[יוסי בן דוד כדורי]] בהחזקת האברכים מדי חודש בחודשו ובתוספת [[מילגה]] מכובדת מטעם הישיבה ובסיוע הניתנת מטעם [[מדינת ישראל]], הלימודים בישיבה הם לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בכדי לקיים מצוות ואהבת לרעך כמוך לאהוב כל אחד מישראל כנפשו וכמאודו ולקרב את הגאולה ולהקים שכינתא קדישתא מעפרא על דעת רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]] תובב"א ועל דעת רבי [[שמעון בר יוחאי]] שמקום מנוחתו ב[[הר מירון]] ועל דעת רבי [[אלעזר בן רבי שמעון]] שמקום מנוחתו אצל אביו ב[[הר מירון]], ועל דעת [[יותם בן עוזיהו]] מלך יהודה.

יש להרחיב את הערך תודה רבה.

יצחק כדורי

2026-04-10T15:38:11Z

46.31.101.79:

{{דמות
|שם=הרב כדורי{{הערה|כינוייו; רבי '''רפאל אריכא'''{{הערה|שהעלה ארוכה ומרפא לחולים רבים בסגולותיו (ראה קונטרס באר יצחק עמ' 13)}}, '''חכם יצחק כורך'''{{הערה|על שם מקצועו (שם)}}, '''רבי אפי מגן'''{{הערה|שהיגן בפניו ובאפיו ובמאור פניו על הדור (שם, כינויים אלו היו בשנות ה90)}}}}
|תמונה=הרב כדורי.jpg
|כינוי=
|תיאור=מימין [[הרבי]], משמאל הרב יצחק כדורי זקן המקובלים
|תאריך לידה= ט"ז בתשרי תרנ"ט
|מקום לידה=[[עיראק]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט בטבת]] תשס"ו
|מקום פטירה=ישראל
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים= ראש ישיבה, מקובל, כורך
|רבותיו=
|תלמידיו= הרב י. עדס, ועוד
|חיבוריו=פתחי עולם
|השתייכות=
}}
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כוס]] ו[[קידוש|גביע]] הנקרא '''גביע ארבעת הנהרות''' שהעניק מתנה ושי הרב [[יצחק כדורי]] אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 בליל אור ל[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] [[1 באפריל]] אור ל[[2 באפריל]] [[1993]] [[מניין אומות העולם|למניינם]]{{הערה|הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]].}}]]
הרב '''יצחק כדורי''', כונה "'''זקן המקובלים'''" בדורו{{הערה|הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים וכן '''חכם יצחק הארוך''' על שם גובהו כמו כן נהג לחתום על ספריו ועל ספרים שכרך בשם '''היכינ"י''' ראשי תיבות ה'צעיר י'צחק כ'דורי י'איר נ'רו י'זרח}}, ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] – [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] (1898–2006)), כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק"{{הערה|בירושלים בנוה צבי רחוב דוד 19}} ומוסדותיה ובד"ץ נחלת יצחק.

==תולדות חיים==
נולד בבגדאד בעיראק ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] כבנם בכורם של אביו ר' יחזקאל זאב דיבה ולתוּפאחה. שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.

אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את ה[[בן איש חי]] שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.

בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו "ארי עלה מבבל".

עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידו בסיוע בנו הרב דוד (מאיר) כדורי על פי דרך [[האריז"ל]] מ[[צפת]], ועל פי דרך הרש"ש מירושלים הנקרא 'אור השמ"ש'.

היה רגיל לברך את הפונה אליו בפסוקים אלו: "ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה|שמואל א כה, ו}}... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"{{הערה|תהלים כט, יא.}}, כדברי חז"ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה|סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב"ם}}, עושה שלום ובורא את הכל{{הערה|נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור.}}.
הרב כדורי היה רגיל בקריאת עיתון [[המודיע]] על חדשות והיה בודק את אלו הזקוקים לתפילה לרפואה שהתפרסמו כל יום בעיתון ומתפלל עליהם לרפואה וחיים.

==פטירתו והלוויתו==
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונפטר במוצאי [[שבת קודש]] בליל [[כ"ט טבת]] ה'[[תשס"ו]]{{הערה|בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} בהיותו בן מאה ושמונה שנים, ונטמן בליל ראש חודש שבט ב[[הר המנוחות]] שבירושלים.

בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים, העדות והגילאים, ומכל הקשת הפוליטית. ערוצי התקשורת בישראל תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול. בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[ראובן אלבז]], ועוד.
==הנצחת שמו ב[[ארץ ישראל]]==
על שמו של הרב יצחק כדורי נקראו 4 רחובות בשם "רחוב הרב יצחק כדורי" או "רחוב הרב כדורי" בערים: [[אור יהודה]], [[ירושלים]], [[שדרות]] וב[[בית שמש]].

==חיים אישיים==
הרב כדורי נישא לראשונה ב[[י"ב טבת]] [[תרפ"ז]]{{הערה|קרוב לגיל 40}} לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש{{הערה|על פי כתובתו הנמצאת בארכיון הספרדי}}, ממנה נולדו לו שני ילדים{{הערה|בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' [[דוד כדורי|דוד מאיר כדורי]] הנשוי לאביגיל לוי, ממייסדי ישיבת נחלת יצחק ירושלים.}} רחל לוי בתו הבכורה, ורבי [[דוד כדורי]] בנו הצעיר.

לאחר פטירת אשתו ב[[י"ח באייר]] [[תשנ"ב]], נישא בשנית ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ד]] ל'דורית' לבית בן יהודה{{הערה|שהוריה עלו לארץ מהעיר [[קובנא]] עירו של רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] רב העיר קובנא ב[[ליטא]] ומחבר הספרים, מעין יצחק, באר יצחק, עץ פרי, נחל יצחק, ועוד}}, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.

== קשריו עם הרבי ==
רבי יצחק בא ל[[רבי]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בירושלים, בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].

הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] והרב [[שלום מזרחי שרעבי]] - הרש"ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה|הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128756 ביקור הרב כדורי אצל הרבי]}}.

=== תרומותיו למען מוסדות צדקה תורה וחסד ===
הרב כדורי קיבל סכומי עתק חלק רב מהם נתן תרומות נכבדות לישיבות ללימוד הקבלה ולכל מיני מוסדות ישיבות צדקה וחסד, וכמו כן כשהיא מגיעים תורמים רבים למען מוסדותיו קודם היה שולחם לתרום לבית התבשיל [[חסדי יוסף]] שנוסד על ידי הרב [[יוסף אליהו דייטש]] ובניו והיה מחזק את ידי הרב [[משה דייטש]] שסיפר זאת על תמיכתו הרחבה והרבה במוסדותיו. וכן ב[[פורים]] במוצאי [[תענית אסתר]] לכבוד [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]] היה מחלק מעטפות עם שטרות רבים לאברכים מקורביו{{הערה|מפי תלמידו הרב חיים יוסף זכאי}}.

=== מוחה על כבוד החסידות ===
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[ווילמסבורג]]: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל ה[[תניא]] וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן [[הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א".

===פעילותו לזירוז הגאולה ===
הרב חתם על פסק דין{{הערה|על פי בקשתו של [[הרבי]]}}, ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]]{{הבהרה}}.}}.

הרב כדורי אף נסע ל[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס לקבלת פני משיח צדקנו]] שהתקיים על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק|זמרוני ציק]] באירגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ב[[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ה]] בכיכר מלכי ישראל, אלא שבדרך חש ברע, חזר לביתו וביקש למסור את ברכתו לאירוע, בהמשך השתתף בכינוסים דומים נוספים באירגון [[מטה משיח בארץ הקודש]].

הרב יוסף כדורי, נכדו וממשיך דרכו של הרב כדורי, העיד כי סבו אמר לו אחרי [[ג' בתמוז תשנ"ד]] ש[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2135.html בנו ונכדו של הרב כדורי בקרו ב - 770] {{חב"ד אף אם}} ל' חשון תשס"ג}}.

==ראו גם==
* [[ישראל אבוחצירא]]
* [[שיח שרפי קודש]]
* [[שמן ששון מחבריך]]
* [[יהדות ספרד]]
==לקריאה נוספת==
*[[אוצר החכמה]] [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=22649 פרקי זכרון ותולדות זקן המקובלים הרב יצחק כדורי-דיבא ובנו הרב דוד מאיר כדורי ראשי ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים באתר; אוצר החכמה]
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד{{הערה|גליון 1926 עמוד 123}}
;קונטרסים
4 קונטרסים הודפסו על תולדות חייו;
* קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' - מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], הודפס ב[[ירושלים]].
* קונטרס '''ארי במסתרים''' - בהוצאת העיתון 'יום ליום'{{הערה|ביטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').}}, הודפס בישראל, [[שבט]] [[תשס"ו]].
** הרב יעקב עדס, מגזין הדרך, מוסף תור הזהב{{הערה|גיליון 172}}
* קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' - מאת הרב עדס, הודפס בירושלים{{הערה| מכיל בתוכו 92 עמודים}} 2007 למניינם תשס"ז.
;ספרי ביוגרפיה
על הרב כדורי התחברו 13 ספרי ביוגרפיה כדלהלן.
* בתוך ספר '''קֵץ הַיָּמִין''' ー אנציקלופדיה אלפביתית לחכמי [[יהדות ספרד|יהדות בבל]], בעיקר בדורות האחרונים, הודפס ירושלים 9 ביולי 1967 למניינם, [[ב' סיוון]] תשכ"ז, מאת הרב יהושע משה רב העיר [[גבעתיים]], מגלה את רב ערכו, והוא מן הראשונים שכתב וגילה את תולדותיו.
* ספר '''פתחי עולם-קדושת יצחק'''{{הערה|בהקדמת הספר קונטרס וספר על מעלותיו והשגותיו}} 6 חלקים ー עם ביאורים והערות מאת המקובל הרב [[יעקב עדס]], מראשי ישיבת השלום שכונת מחנה יהודה ירושלים, הודפס בירושלים בהוצאת ישיבת 'נחלת יצחק' רחוב דוד 19.
* בתוך ספר '''מן הגנזים'''{{הבהרה|איזה כרך?}} ー הוצאת ישיבת חברת אהבת שלום, בשכונת מאה שערים ירושלים, בעריכת הרב [[שלום הלל]] עובדות והנהגות עליו, וגם קונטרס שלם מכתב יד של הרב הישיש המקובל העוסק ב"שמות הגדולים" של חכמי הדורות.
* ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' (חלק א בסידרה על 8 מחכמי ירושלים ー הנהגות עובדות ושימוש חכמים, מאת [[אברהם א. סופר]] בהוצאת 'יריד הספרים ירושלים' "שכונת מאה שערים" מוקדש לו פרק נרחב בענף 'כתר יצחק' הודפס בירושלים ב[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]] ב-1 בינואר אור ל-2 בינואר 2007 למניינם, הודפס בשנית בשנת [[תש"ע]] שנת 2010 למניינם.
* ספר '''הרב כדורי''' ー מאת רחל לאה סופר אשת הרב עזריה סופר תושבי [[צפת]] ומושב עלמה שבגליל העליון, נערך הוגה וסודר להדפסה בצפת והודפס בירושלים [[טבת]] [[תשס"ז]]{{הערה|הוצאת הרב יששכר מאזוז ביחד עם ישיבת נחלת יצחק.}}.
* ספר '''ישועות יצחק''' ー מאת הרב מאיר דיויד מלכא תושב היישוב אדם בפרברי [[ירושלים]], הודפס בירושלים ב[[ט"ו טבת]] אור ל[[ט"ז טבת]] [[תש"ע]] 1 בינואר אור ל2 בינואר 2010 למניינם.
* ספר '''זקן המקובלים''' ー הוצאת ישיבת נחלת יצחק ירושלים, בעריכת בנו הרב דוד מ. כדורי ראש ישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים, [[2016]] [[תשע"ו]], בהוצאה כספית של ישיבת נחלת יצחק שמיקומה ברחוב דוד 19 שכונת נוה צבי שכונת הבוכרים ירושלים, בהגהת ועריכת נכדתו בת לבתו וחתנו ר' דן בן אליהו בן אחיו של [[הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]] והגהת נכדו הרב ישראל כדורי.
* ספר '''זקן המקובלים''' ー מאת הרב בניהו י. שמואלי, ראש ישיבת נהר שלום מיסודו של הרב [[מרדכי שרעבי]], הוצאת ישיבת נהר שלום שכונת מחנה יהודה, הודפס בירושלים.
* ספר '''שלמי יוסף''' ー חידושים על ה[[תלמוד]] בהקדמתו עובדות והנהגות שנערכו על ידי תלמידו ומשמשו בקודש הרב חיים יוסף זכאי ורעייתו אפרת זכאי, תושבי העיר [[ביתר עלית]].
* ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) ー מאת הרב משה כהן מירושלים, רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.
* ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) ー מאת הרב תומר בסיס, תושב ירושלים, הודפס בירושלים.
* ספר '''גדולה שימושה''' ー שליש מהספר הוא תולדות הרב [[יצחק כדורי]] וקשריו עם משמשו בקודש הרב מ. חסידים, 2023 תשפ"ד, ושליש מהספר הוא תולדות הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[בן ציון אבא שאול]].
* ספר '''האיר פני המזרח''' ー כולל 600 עמודי כרומו משובחים עם מאות מסמכים ותמונות, נכתב על ידי הרב [[שבתי ויינטראוב]] יו"ר מכון באהלי צדיקים תושב [[קריית מלאכי]], בו מוקדש פרק נבחר על קשרי הרב כדורי עם הרבי מחב"ד.

;ספר לנוער וילדים
* ספר '''זקן המקובלים''' ー מנוקד ומעובד לנוער ולילדים, מאת הסופר הרב אברהם אוחיון, תשע"ח 2018, הודפס בירושלים (60 עמודים)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כדורי, יצחק}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]

יצחק כדורי

2026-04-10T15:34:45Z

46.31.101.79:

{{דמות
|שם=הרב כדורי{{הערה|כינוייו; רבי '''רפאל אריכא'''{{הערה|שהעלה ארוכה ומרפא לחולים רבים בסגולותיו (ראה קונטרס באר יצחק עמ' 13)}}, '''חכם יצחק כורך'''{{הערה|על שם מקצועו (שם)}}, '''רבי אפי מגן'''{{הערה|שהיגן בפניו ובאפיו ובמאור פניו על הדור (שם, כינויים אלו היו בשנות ה90)}}}}
|תמונה=הרב כדורי.jpg
|כינוי=
|תיאור=מימין [[הרבי]], משמאל הרב יצחק כדורי זקן המקובלים
|תאריך לידה= ט"ז בתשרי תרנ"ט
|מקום לידה=[[עיראק]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט בטבת]] תשס"ו
|מקום פטירה=ישראל
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים= ראש ישיבה, מקובל, כורך
|רבותיו=
|תלמידיו= הרב י. עדס, ועוד
|חיבוריו=פתחי עולם
|השתייכות=
}}
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כוס]] ו[[קידוש|גביע]] הנקרא '''גביע ארבעת הנהרות''' שהעניק מתנה ושי הרב [[יצחק כדורי]] אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 בליל אור ל[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] [[1 באפריל]] אור ל[[2 באפריל]] [[1993]] [[מניין אומות העולם|למניינם]]{{הערה|הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]].}}]]
הרב '''יצחק כדורי''', כונה "'''זקן המקובלים'''" בדורו{{הערה|הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים וכן '''חכם יצחק הארוך''' על שם גובהו כמו כן נהג לחתום על ספריו ועל ספרים שכרך בשם '''היכינ"י''' ראשי תיבות ה'צעיר י'צחק כ'דורי י'איר נ'רו י'זרח}}, ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] – [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] (1898–2006)), כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק"{{הערה|בירושלים בנוה צבי רחוב דוד 19}} ומוסדותיה ובד"ץ נחלת יצחק.

==תולדות חיים==
נולד בבגדאד בעיראק ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] כבנם בכורם של אביו ר' יחזקאל זאב דיבה ולתוּפאחה. שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.

אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את ה[[בן איש חי]] שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.

בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו "ארי עלה מבבל".

עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידו בסיוע בנו הרב דוד (מאיר) כדורי על פי דרך [[האריז"ל]] מ[[צפת]], ועל פי דרך הרש"ש מירושלים הנקרא 'אור השמ"ש'.

היה רגיל לברך את הפונה אליו בפסוקים אלו: "ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה|שמואל א כה, ו}}... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"{{הערה|תהלים כט, יא.}}, כדברי חז"ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה|סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב"ם}}, עושה שלום ובורא את הכל{{הערה|נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור.}}.
הרב כדורי היה רגיל בקריאת עיתון [[המודיע]] על חדשות והיה בודק את אלו הזקוקים לתפילה לרפואה שהתפרסמו כל יום בעיתון ומתפלל עליהם לרפואה וחיים.

==פטירתו והלוויתו==
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונפטר במוצאי [[שבת קודש]] בליל [[כ"ט טבת]] ה'[[תשס"ו]]{{הערה|בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} בהיותו בן מאה ושמונה שנים, ונטמן בליל ראש חודש שבט ב[[הר המנוחות]] שבירושלים.

בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים, העדות והגילאים, ומכל הקשת הפוליטית. ערוצי התקשורת בישראל תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול. בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[ראובן אלבז]], ועוד.
==הנצחת שמו ב[[ארץ ישראל]]==
על שמו של הרב יצחק כדורי נקראו 4 רחובות בשם "רחוב הרב יצחק כדורי" או "רחוב הרב כדורי" בערים: [[אור יהודה]], [[ירושלים]], [[שדרות]] וב[[בית שמש]].

==חיים אישיים==
הרב כדורי נישא לראשונה ב[[י"ב טבת]] [[תרפ"ז]]{{הערה|קרוב לגיל 40}} לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש{{הערה|על פי כתובתו הנמצאת בארכיון הספרדי}}, ממנה נולדו לו שני ילדים{{הערה|בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' [[דוד כדורי|דוד מאיר כדורי]] מייסד ישיבת נחלת יצחק.}} רחל לוי בתו הבכורה, ורבי [[דוד כדורי]] בנו הצעיר.

לאחר פטירת אשתו ב[[י"ח באייר]] [[תשנ"ב]], נישא בשנית ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ד]] ל'דורית' לבית בן יהודה{{הערה|שהוריה עלו לארץ מהעיר [[קובנא]] עירו של רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] רב העיר קובנא ב[[ליטא]] ומחבר הספר מעין יצחק}}, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.

== קשריו עם הרבי ==
רבי יצחק בא ל[[רבי]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בירושלים, בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].

הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] והרב [[שלום מזרחי שרעבי]] - הרש"ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה|הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128756 ביקור הרב כדורי אצל הרבי]}}.

=== תרומותיו למען מוסדות צדקה תורה וחסד ===
הרב כדורי קיבל סכומי עתק חלק רב מהם נתן תרומות נכבדות לישיבות ללימוד הקבלה ולכל מיני מוסדות ישיבות צדקה וחסד, וכמו כן כשהיא מגיעים תורמים רבים למען מוסדותיו קודם היה שולחם לתרום לבית התבשיל [[חסדי יוסף]] שנוסד על ידי הרב [[יוסף אליהו דייטש]] ובניו והיה מחזק את ידי הרב [[משה דייטש]] שסיפר זאת על תמיכתו הרחבה והרבה במוסדותיו. וכן ב[[פורים]] במוצאי [[תענית אסתר]] לכבוד [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]] היה מחלק מעטפות עם שטרות רבים לאברכים מקורביו{{הערה|מפי תלמידו הרב חיים יוסף זכאי}}.

=== מוחה על כבוד החסידות ===
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[ווילמסבורג]]: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל ה[[תניא]] וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן [[הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א".

===פעילותו לזירוז הגאולה ===
הרב חתם על פסק דין{{הערה|על פי בקשתו של [[הרבי]]}}, ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]]{{הבהרה}}.}}.

הרב כדורי אף נסע ל[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס לקבלת פני משיח צדקנו]] שהתקיים על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק|זמרוני ציק]] באירגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ב[[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ה]] בכיכר מלכי ישראל, אלא שבדרך חש ברע, חזר לביתו וביקש למסור את ברכתו לאירוע, בהמשך השתתף בכינוסים דומים נוספים באירגון [[מטה משיח בארץ הקודש]].

הרב יוסף כדורי, נכדו וממשיך דרכו של הרב כדורי, העיד כי סבו אמר לו אחרי [[ג' בתמוז תשנ"ד]] ש[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2135.html בנו ונכדו של הרב כדורי בקרו ב - 770] {{חב"ד אף אם}} ל' חשון תשס"ג}}.

==ראו גם==
* [[ישראל אבוחצירא]]
* [[שיח שרפי קודש]]
* [[שמן ששון מחבריך]]
* [[יהדות ספרד]]
==לקריאה נוספת==
*[[אוצר החכמה]] [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=22649 פרקי זכרון ותולדות זקן המקובלים הרב יצחק כדורי-דיבא ובנו הרב דוד מאיר כדורי ראשי ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים באתר; אוצר החכמה]
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד{{הערה|גליון 1926 עמוד 123}}
;קונטרסים
4 קונטרסים הודפסו על תולדות חייו;
* קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' - מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], הודפס ב[[ירושלים]].
* קונטרס '''ארי במסתרים''' - בהוצאת העיתון 'יום ליום'{{הערה|ביטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').}}, הודפס בישראל, [[שבט]] [[תשס"ו]].
** הרב יעקב עדס, מגזין הדרך, מוסף תור הזהב{{הערה|גיליון 172}}
* קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' - מאת הרב עדס, הודפס בירושלים{{הערה| מכיל בתוכו 92 עמודים}} 2007 למניינם תשס"ז.
;ספרי ביוגרפיה
על הרב כדורי התחברו 13 ספרי ביוגרפיה כדלהלן.
* בתוך ספר '''קֵץ הַיָּמִין''' ー אנציקלופדיה אלפביתית לחכמי [[יהדות ספרד|יהדות בבל]], בעיקר בדורות האחרונים, הודפס ירושלים 9 ביולי 1967 למניינם, [[ב' סיוון]] תשכ"ז, מאת הרב יהושע משה רב העיר [[גבעתיים]], מגלה את רב ערכו, והוא מן הראשונים שכתב וגילה את תולדותיו.
* ספר '''פתחי עולם-קדושת יצחק'''{{הערה|בהקדמת הספר קונטרס וספר על מעלותיו והשגותיו}} 6 חלקים ー עם ביאורים והערות מאת המקובל הרב [[יעקב עדס]], מראשי ישיבת השלום שכונת מחנה יהודה ירושלים, הודפס בירושלים בהוצאת ישיבת 'נחלת יצחק' רחוב דוד 19.
* בתוך ספר '''מן הגנזים'''{{הבהרה|איזה כרך?}} ー הוצאת ישיבת חברת אהבת שלום, בשכונת מאה שערים ירושלים, בעריכת הרב [[שלום הלל]] עובדות והנהגות עליו, וגם קונטרס שלם מכתב יד של הרב הישיש המקובל העוסק ב"שמות הגדולים" של חכמי הדורות.
* ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' (חלק א בסידרה על 8 מחכמי ירושלים ー הנהגות עובדות ושימוש חכמים, מאת [[אברהם א. סופר]] בהוצאת 'יריד הספרים ירושלים' "שכונת מאה שערים" מוקדש לו פרק נרחב בענף 'כתר יצחק' הודפס בירושלים ב[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]] ב-1 בינואר אור ל-2 בינואר 2007 למניינם, הודפס בשנית בשנת [[תש"ע]] שנת 2010 למניינם.
* ספר '''הרב כדורי''' ー מאת רחל לאה סופר אשת הרב עזריה סופר תושבי [[צפת]] ומושב עלמה שבגליל העליון, נערך הוגה וסודר להדפסה בצפת והודפס בירושלים [[טבת]] [[תשס"ז]]{{הערה|הוצאת הרב יששכר מאזוז ביחד עם ישיבת נחלת יצחק.}}.
* ספר '''ישועות יצחק''' ー מאת הרב מאיר דיויד מלכא תושב היישוב אדם בפרברי [[ירושלים]], הודפס בירושלים ב[[ט"ו טבת]] אור ל[[ט"ז טבת]] [[תש"ע]] 1 בינואר אור ל2 בינואר 2010 למניינם.
* ספר '''זקן המקובלים''' ー הוצאת ישיבת נחלת יצחק ירושלים, בעריכת בנו הרב דוד מ. כדורי ראש ישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים, [[2016]] [[תשע"ו]], בהוצאה כספית של ישיבת נחלת יצחק שמיקומה ברחוב דוד 19 שכונת נוה צבי שכונת הבוכרים ירושלים, בהגהת ועריכת נכדתו בת לבתו וחתנו ר' דן בן אליהו בן אחיו של [[הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]] והגהת נכדו הרב ישראל כדורי.
* ספר '''זקן המקובלים''' ー מאת הרב בניהו י. שמואלי, ראש ישיבת נהר שלום מיסודו של הרב [[מרדכי שרעבי]], הוצאת ישיבת נהר שלום שכונת מחנה יהודה, הודפס בירושלים.
* ספר '''שלמי יוסף''' ー חידושים על ה[[תלמוד]] בהקדמתו עובדות והנהגות שנערכו על ידי תלמידו ומשמשו בקודש הרב חיים יוסף זכאי ורעייתו אפרת זכאי, תושבי העיר [[ביתר עלית]].
* ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) ー מאת הרב משה כהן מירושלים, רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.
* ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) ー מאת הרב תומר בסיס, תושב ירושלים, הודפס בירושלים.
* ספר '''גדולה שימושה''' ー שליש מהספר הוא תולדות הרב [[יצחק כדורי]] וקשריו עם משמשו בקודש הרב מ. חסידים, 2023 תשפ"ד, ושליש מהספר הוא תולדות הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[בן ציון אבא שאול]].
* ספר '''האיר פני המזרח''' ー כולל 600 עמודי כרומו משובחים עם מאות מסמכים ותמונות, נכתב על ידי הרב [[שבתי ויינטראוב]] יו"ר מכון באהלי צדיקים תושב [[קריית מלאכי]], בו מוקדש פרק נבחר על קשרי הרב כדורי עם הרבי מחב"ד.

;ספר לנוער וילדים
* ספר '''זקן המקובלים''' ー מנוקד ומעובד לנוער ולילדים, מאת הסופר הרב אברהם אוחיון, תשע"ח 2018, הודפס בירושלים (60 עמודים)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כדורי, יצחק}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]

יצחק כדורי

2026-04-10T15:32:58Z

46.31.101.79:

{{דמות
|שם=הרב כדורי{{הערה|כינוייו; רבי '''רפאל אריכא'''{{הערה|שהעלה ארוכה ומרפא לחולים רבים בסגולותיו (ראה קונטרס באר יצחק עמ' 13)}}, '''חכם יצחק כורך'''{{הערה|על שם מקצועו (שם)}}, '''רבי אפי מגן'''{{הערה|שהיגן בפניו ובאפיו ובמאור פניו על הדור (שם, כינויים אלו היו בשנות ה90)}}}}
|תמונה=הרב כדורי.jpg
|כינוי=
|תיאור=מימין [[הרבי]], משמאל הרב יצחק כדורי זקן המקובלים
|תאריך לידה= ט"ז בתשרי תרנ"ט
|מקום לידה=[[עיראק]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט בטבת]] תשס"ו
|מקום פטירה=ישראל
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים= ראש ישיבה, מקובל, כורך
|רבותיו=
|תלמידיו= הרב י. עדס, ועוד
|חיבוריו=פתחי עולם
|השתייכות=
}}
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כוס]] ו[[קידוש|גביע]] הנקרא '''גביע ארבעת הנהרות''' שהעניק מתנה ושי הרב [[יצחק כדורי]] אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 בליל אור ל[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] [[1 באפריל]] אור ל[[2 באפריל]] [[1993]] [[מנין אומות העולם|למניינם]]{{הערה|הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]].}}]]
הרב '''יצחק כדורי''', כונה "'''זקן המקובלים'''" בדורו{{הערה|הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים וכן '''חכם יצחק הארוך''' על שם גובהו כמו כן נהג לחתום על ספריו ועל ספרים שכרך בשם '''היכינ"י''' ראשי תיבות ה'צעיר י'צחק כ'דורי י'איר נ'רו י'זרח}}, ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] – [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] (1898–2006)), כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק"{{הערה|בירושלים בנוה צבי רחוב דוד 19}} ומוסדותיה ובד"ץ נחלת יצחק.

==תולדות חיים==
נולד בבגדאד בעיראק ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] כבנם בכורם של אביו ר' יחזקאל זאב דיבה ולתוּפאחה. שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.

אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את ה[[בן איש חי]] שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.

בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו "ארי עלה מבבל".

עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידו בסיוע בנו הרב דוד (מאיר) כדורי על פי דרך [[האריז"ל]] מ[[צפת]], ועל פי דרך הרש"ש מירושלים הנקרא 'אור השמ"ש'.

היה רגיל לברך את הפונה אליו בפסוקים אלו: "ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה|שמואל א כה, ו}}... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"{{הערה|תהלים כט, יא.}}, כדברי חז"ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה|סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב"ם}}, עושה שלום ובורא את הכל{{הערה|נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור.}}.
הרב כדורי היה רגיל בקריאת עיתון [[המודיע]] על חדשות והיה בודק את אלו הזקוקים לתפילה לרפואה שהתפרסמו כל יום בעיתון ומתפלל עליהם לרפואה וחיים.

==פטירתו והלוויתו==
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונפטר במוצאי [[שבת קודש]] בליל [[כ"ט טבת]] ה'[[תשס"ו]]{{הערה|בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} בהיותו בן מאה ושמונה שנים, ונטמן בליל ראש חודש שבט ב[[הר המנוחות]] שבירושלים.

בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים, העדות והגילאים, ומכל הקשת הפוליטית. ערוצי התקשורת בישראל תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול. בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[ראובן אלבז]], ועוד.
==הנצחת שמו ב[[ארץ ישראל]]==
על שמו של הרב יצחק כדורי נקראו 4 רחובות בשם "רחוב הרב יצחק כדורי" או "רחוב הרב כדורי" בערים: [[אור יהודה]], [[ירושלים]], [[שדרות]] וב[[בית שמש]].

==חיים אישיים==
הרב כדורי נישא לראשונה ב[[י"ב טבת]] [[תרפ"ז]]{{הערה|קרוב לגיל 40}} לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש{{הערה|על פי כתובתו הנמצאת בארכיון הספרדי}}, ממנה נולדו לו שני ילדים{{הערה|בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' [[דוד כדורי|דוד מאיר כדורי]] מייסד ישיבת נחלת יצחק.}} רחל לוי בתו הבכורה, ורבי [[דוד כדורי]] בנו הצעיר.

לאחר פטירת אשתו ב[[י"ח באייר]] [[תשנ"ב]], נישא בשנית ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ד]] ל'דורית' לבית בן יהודה{{הערה|שהוריה עלו לארץ מהעיר [[קובנא]] עירו של רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] רב העיר קובנא ב[[ליטא]] ומחבר הספר מעין יצחק}}, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.

== קשריו עם הרבי ==
רבי יצחק בא ל[[רבי]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בירושלים, בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].

הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] והרב [[שלום מזרחי שרעבי]] - הרש"ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה|הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128756 ביקור הרב כדורי אצל הרבי]}}.

=== תרומותיו למען מוסדות צדקה תורה וחסד ===
הרב כדורי קיבל סכומי עתק חלק רב מהם נתן תרומות נכבדות לישיבות ללימוד הקבלה ולכל מיני מוסדות ישיבות צדקה וחסד, וכמו כן כשהיא מגיעים תורמים רבים למען מוסדותיו קודם היה שולחם לתרום לבית התבשיל [[חסדי יוסף]] שנוסד על ידי הרב [[יוסף אליהו דייטש]] ובניו והיה מחזק את ידי הרב [[משה דייטש]] שסיפר זאת על תמיכתו הרחבה והרבה במוסדותיו. וכן ב[[פורים]] במוצאי [[תענית אסתר]] לכבוד [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]] היה מחלק מעטפות עם שטרות רבים לאברכים מקורביו{{הערה|מפי תלמידו הרב חיים יוסף זכאי}}.

=== מוחה על כבוד החסידות ===
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[ווילמסבורג]]: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל ה[[תניא]] וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן [[הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א".

===פעילותו לזירוז הגאולה ===
הרב חתם על פסק דין{{הערה|על פי בקשתו של [[הרבי]]}}, ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]]{{הבהרה}}.}}.

הרב כדורי אף נסע ל[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס לקבלת פני משיח צדקנו]] שהתקיים על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק|זמרוני ציק]] באירגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ב[[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ה]] בכיכר מלכי ישראל, אלא שבדרך חש ברע, חזר לביתו וביקש למסור את ברכתו לאירוע, בהמשך השתתף בכינוסים דומים נוספים באירגון [[מטה משיח בארץ הקודש]].

הרב יוסף כדורי, נכדו וממשיך דרכו של הרב כדורי, העיד כי סבו אמר לו אחרי [[ג' בתמוז תשנ"ד]] ש[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2135.html בנו ונכדו של הרב כדורי בקרו ב - 770] {{חב"ד אף אם}} ל' חשון תשס"ג}}.

==ראו גם==
* [[ישראל אבוחצירא]]
* [[שיח שרפי קודש]]
* [[שמן ששון מחבריך]]
* [[יהדות ספרד]]
==לקריאה נוספת==
*[[אוצר החכמה]] [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=22649 פרקי זכרון ותולדות זקן המקובלים הרב יצחק כדורי-דיבא ובנו הרב דוד מאיר כדורי ראשי ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים באתר; אוצר החכמה]
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד{{הערה|גליון 1926 עמוד 123}}
;קונטרסים
4 קונטרסים הודפסו על תולדות חייו;
* קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' - מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], הודפס ב[[ירושלים]].
* קונטרס '''ארי במסתרים''' - בהוצאת העיתון 'יום ליום'{{הערה|ביטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').}}, הודפס בישראל, [[שבט]] [[תשס"ו]].
** הרב יעקב עדס, מגזין הדרך, מוסף תור הזהב{{הערה|גיליון 172}}
* קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' - מאת הרב עדס, הודפס בירושלים{{הערה| מכיל בתוכו 92 עמודים}} 2007 למניינם תשס"ז.
;ספרי ביוגרפיה
על הרב כדורי התחברו 13 ספרי ביוגרפיה כדלהלן.
* בתוך ספר '''קֵץ הַיָּמִין''' ー אנציקלופדיה אלפביתית לחכמי [[יהדות ספרד|יהדות בבל]], בעיקר בדורות האחרונים, הודפס ירושלים 9 ביולי 1967 למניינם, [[ב' סיוון]] תשכ"ז, מאת הרב יהושע משה רב העיר [[גבעתיים]], מגלה את רב ערכו, והוא מן הראשונים שכתב וגילה את תולדותיו.
* ספר '''פתחי עולם-קדושת יצחק'''{{הערה|בהקדמת הספר קונטרס וספר על מעלותיו והשגותיו}} 6 חלקים ー עם ביאורים והערות מאת המקובל הרב [[יעקב עדס]], מראשי ישיבת השלום שכונת מחנה יהודה ירושלים, הודפס בירושלים בהוצאת ישיבת 'נחלת יצחק' רחוב דוד 19.
* בתוך ספר '''מן הגנזים'''{{הבהרה|איזה כרך?}} ー הוצאת ישיבת חברת אהבת שלום, בשכונת מאה שערים ירושלים, בעריכת הרב [[שלום הלל]] עובדות והנהגות עליו, וגם קונטרס שלם מכתב יד של הרב הישיש המקובל העוסק ב"שמות הגדולים" של חכמי הדורות.
* ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' (חלק א בסידרה על 8 מחכמי ירושלים ー הנהגות עובדות ושימוש חכמים, מאת [[אברהם א. סופר]] בהוצאת 'יריד הספרים ירושלים' "שכונת מאה שערים" מוקדש לו פרק נרחב בענף 'כתר יצחק' הודפס בירושלים ב[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]] ב-1 בינואר אור ל-2 בינואר 2007 למניינם, הודפס בשנית בשנת [[תש"ע]] שנת 2010 למניינם.
* ספר '''הרב כדורי''' ー מאת רחל לאה סופר אשת הרב עזריה סופר תושבי [[צפת]] ומושב עלמה שבגליל העליון, נערך הוגה וסודר להדפסה בצפת והודפס בירושלים [[טבת]] [[תשס"ז]]{{הערה|הוצאת הרב יששכר מאזוז ביחד עם ישיבת נחלת יצחק.}}.
* ספר '''ישועות יצחק''' ー מאת הרב מאיר דיויד מלכא תושב היישוב אדם בפרברי [[ירושלים]], הודפס בירושלים ב[[ט"ו טבת]] אור ל[[ט"ז טבת]] [[תש"ע]] 1 בינואר אור ל2 בינואר 2010 למניינם.
* ספר '''זקן המקובלים''' ー הוצאת ישיבת נחלת יצחק ירושלים, בעריכת בנו הרב דוד מ. כדורי ראש ישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים, [[2016]] [[תשע"ו]], בהוצאה כספית של ישיבת נחלת יצחק שמיקומה ברחוב דוד 19 שכונת נוה צבי שכונת הבוכרים ירושלים, בהגהת ועריכת נכדתו בת לבתו וחתנו ר' דן בן אליהו בן אחיו של [[הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]] והגהת נכדו הרב ישראל כדורי.
* ספר '''זקן המקובלים''' ー מאת הרב בניהו י. שמואלי, ראש ישיבת נהר שלום מיסודו של הרב [[מרדכי שרעבי]], הוצאת ישיבת נהר שלום שכונת מחנה יהודה, הודפס בירושלים.
* ספר '''שלמי יוסף''' ー חידושים על ה[[תלמוד]] בהקדמתו עובדות והנהגות שנערכו על ידי תלמידו ומשמשו בקודש הרב חיים יוסף זכאי ורעייתו אפרת זכאי, תושבי העיר [[ביתר עלית]].
* ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) ー מאת הרב משה כהן מירושלים, רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.
* ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) ー מאת הרב תומר בסיס, תושב ירושלים, הודפס בירושלים.
* ספר '''גדולה שימושה''' ー שליש מהספר הוא תולדות הרב [[יצחק כדורי]] וקשריו עם משמשו בקודש הרב מ. חסידים, 2023 תשפ"ד, ושליש מהספר הוא תולדות הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[בן ציון אבא שאול]].
* ספר '''האיר פני המזרח''' ー כולל 600 עמודי כרומו משובחים עם מאות מסמכים ותמונות, נכתב על ידי הרב [[שבתי ויינטראוב]] יו"ר מכון באהלי צדיקים תושב [[קריית מלאכי]], בו מוקדש פרק נבחר על קשרי הרב כדורי עם הרבי מחב"ד.

;ספר לנוער וילדים
* ספר '''זקן המקובלים''' ー מנוקד ומעובד לנוער ולילדים, מאת הסופר הרב אברהם אוחיון, תשע"ח 2018, הודפס בירושלים (60 עמודים)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כדורי, יצחק}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]

יצחק כדורי

2026-04-10T15:30:11Z

46.31.101.79:

{{דמות
|שם=הרב כדורי{{הערה|כינוייו; רבי '''רפאל אריכא'''{{הערה|שהעלה ארוכה ומרפא לחולים רבים בסגולותיו (ראה קונטרס באר יצחק עמ' 13)}}, '''חכם יצחק כורך'''{{הערה|על שם מקצועו (שם)}}, '''רבי אפי מגן'''{{הערה|שהיגן בפניו ובאפיו ובמאור פניו על הדור (שם, כינויים אלו היו בשנות ה90)}}}}
|תמונה=הרב כדורי.jpg
|כינוי=
|תיאור=מימין [[הרבי]], משמאל הרב יצחק כדורי זקן המקובלים
|תאריך לידה= תרנ"ט
|מקום לידה=[[עיראק]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט בטבת]] תשס"ו
|מקום פטירה=ישראל
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים= ראש ישיבה, מקובל, כורך
|רבותיו=
|תלמידיו= הרב י. עדס, ועוד
|חיבוריו=פתחי עולם
|השתייכות=
}}
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כוס]] ו[[גביע]] הנקרא '''גביע ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 בליל אור ל[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] [[1 באפריל]] אור ל[[2 באפריל]] [[1993]] [[מנין אומות העולם|למניינם]]{{הערה|הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]].}}]]
הרב '''יצחק כדורי''', כונה "'''זקן המקובלים'''" בדורו{{הערה|הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים וכן '''חכם יצחק הארוך''' על שם גובהו כמו כן נהג לחתום על ספריו ועל ספרים שכרך בשם '''היכינ"י''' ראשי תיבות ה'צעיר י'צחק כ'דורי י'איר נ'רו י'זרח}}, ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] – [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] (1898–2006)), כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה ובד"ץ נחלת יצחק.

==תולדות חיים==
נולד בבגדאד בעיראק ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] כבנם בכורם של אביו ר' יחזקאל זאב דיבה ולתוּפאחה. שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.

אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את ה[[בן איש חי]] שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.

בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו "ארי עלה מבבל".

עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידו בסיוע בנו הרב דוד (מאיר) כדורי על פי דרך [[האריז"ל]] מ[[צפת]], ועל פי דרך הרש"ש מירושלים הנקרא 'אור השמ"ש'.

היה רגיל לברך את הפונה אליו בפסוקים אלו: "ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה|שמואל א כה, ו}}... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"{{הערה|תהלים כט, יא.}}, כדברי חז"ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה|סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב"ם}}, עושה שלום ובורא את הכל{{הערה|נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור.}}.
הרב כדורי היה רגיל בקריאת עיתון [[המודיע]] על חדשות והיה בודק את אלו הזקוקים לתפילה לרפואה שהתפרסמו כל יום בעיתון ומתפלל עליהם לרפואה וחיים.

==פטירתו והלוויתו==
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונפטר במוצאי [[שבת קודש]] בליל [[כ"ט טבת]] ה'[[תשס"ו]]{{הערה|בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} בהיותו בן מאה ושמונה שנים, ונטמן בליל ראש חודש שבט ב[[הר המנוחות]] שבירושלים.

בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים, העדות והגילאים, ומכל הקשת הפוליטית. ערוצי התקשורת בישראל תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול. בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[ראובן אלבז]], ועוד.
==הנצחת שמו ב[[ארץ ישראל]]==
על שמו של הרב יצחק כדורי נקראו 4 רחובות בשם "רחוב הרב יצחק כדורי" או "רחוב הרב כדורי" בערים: [[אור יהודה]], [[ירושלים]], [[שדרות]] וב[[בית שמש]].

==חיים אישיים==
הרב כדורי נישא לראשונה ב[[י"ב טבת]] [[תרפ"ז]]{{הערה|קרוב לגיל 40}} לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש{{הערה|על פי כתובתו הנמצאת בארכיון הספרדי}}, ממנה נולדו לו שני ילדים{{הערה|בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' [[דוד כדורי|דוד מאיר כדורי]] מייסד ישיבת נחלת יצחק.}} רחל לוי בתו הבכורה, ורבי [[דוד כדורי]] בנו הצעיר.

לאחר פטירת אשתו ב[[י"ח באייר]] [[תשנ"ב]], נישא בשנית ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ד]] ל'דורית' לבית בן יהודה{{הערה|שהוריה עלו לארץ מהעיר [[קובנא]] עירו של רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] רב העיר קובנא ב[[ליטא]] ומחבר הספר מעין יצחק}}, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.

== קשריו עם הרבי ==
רבי יצחק בא ל[[רבי]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בירושלים, בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].

הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] והרב [[שלום מזרחי שרעבי]] - הרש"ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה|הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128756 ביקור הרב כדורי אצל הרבי]}}.

=== תרומותיו למען מוסדות צדקה תורה וחסד ===
הרב כדורי קיבל סכומי עתק חלק רב מהם נתן תרומות נכבדות לישיבות ללימוד הקבלה ולכל מיני מוסדות ישיבות צדקה וחסד, וכמו כן כשהיא מגיעים תורמים רבים למען מוסדותיו קודם היה שולחם לתרום לבית התבשיל [[חסדי יוסף]] שנוסד על ידי הרב [[יוסף אליהו דייטש]] ובניו והיה מחזק את ידי הרב [[משה דייטש]] שסיפר זאת על תמיכתו הרחבה והרבה במוסדותיו. וכן ב[[פורים]] במוצאי [[תענית אסתר]] לכבוד [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]] היה מחלק מעטפות עם שטרות רבים לאברכים מקורביו{{הערה|מפי תלמידו הרב חיים יוסף זכאי}}.

=== מוחה על כבוד החסידות ===
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[ווילמסבורג]]: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל ה[[תניא]] וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן [[הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א".

===פעילותו לזירוז הגאולה ===
הרב חתם על פסק דין{{הערה|על פי בקשתו של [[הרבי]]}}, ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]]{{הבהרה}}.}}.

הרב כדורי אף נסע ל[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס לקבלת פני משיח צדקנו]] שהתקיים על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק|זמרוני ציק]] באירגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ב[[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ה]] בכיכר מלכי ישראל, אלא שבדרך חש ברע, חזר לביתו וביקש למסור את ברכתו לאירוע, בהמשך השתתף בכינוסים דומים נוספים באירגון [[מטה משיח בארץ הקודש]].

הרב יוסף כדורי, נכדו וממשיך דרכו של הרב כדורי, העיד כי סבו אמר לו אחרי [[ג' בתמוז תשנ"ד]] ש[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2135.html בנו ונכדו של הרב כדורי בקרו ב - 770] {{חב"ד אף אם}} ל' חשון תשס"ג}}.

==ראו גם==
* [[ישראל אבוחצירא]]
* [[שיח שרפי קודש]]
* [[שמן ששון מחבריך]]
* [[יהדות ספרד]]
==לקריאה נוספת==
*[[אוצר החכמה]] [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=22649 פרקי זכרון ותולדות זקן המקובלים הרב יצחק כדורי-דיבא ובנו הרב דוד מאיר כדורי ראשי ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים באתר; אוצר החכמה]
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד{{הערה|גליון 1926 עמוד 123}}
;קונטרסים
4 קונטרסים הודפסו על תולדות חייו;
* קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' - מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], הודפס ב[[ירושלים]].
* קונטרס '''ארי במסתרים''' - בהוצאת העיתון 'יום ליום'{{הערה|ביטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').}}, הודפס בישראל, [[שבט]] [[תשס"ו]].
** הרב יעקב עדס, מגזין הדרך, מוסף תור הזהב{{הערה|גיליון 172}}
* קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' - מאת הרב עדס, הודפס בירושלים{{הערה| מכיל בתוכו 92 עמודים}} 2007 למניינם תשס"ז.
;ספרי ביוגרפיה
על הרב כדורי התחברו 13 ספרי ביוגרפיה כדלהלן.
* בתוך ספר '''קֵץ הַיָּמִין''' ー אנציקלופדיה אלפביתית לחכמי [[יהדות ספרד|יהדות בבל]], בעיקר בדורות האחרונים, הודפס ירושלים 9 ביולי 1967 למניינם, [[ב' סיוון]] תשכ"ז, מאת הרב יהושע משה רב העיר [[גבעתיים]], מגלה את רב ערכו, והוא מן הראשונים שכתב וגילה את תולדותיו.
* ספר '''פתחי עולם-קדושת יצחק'''{{הערה|בהקדמת הספר קונטרס וספר על מעלותיו והשגותיו}} 6 חלקים ー עם ביאורים והערות מאת המקובל הרב [[יעקב עדס]], מראשי ישיבת השלום שכונת מחנה יהודה ירושלים, הודפס בירושלים בהוצאת ישיבת 'נחלת יצחק' רחוב דוד 19.
* בתוך ספר '''מן הגנזים'''{{הבהרה|איזה כרך?}} ー הוצאת ישיבת חברת אהבת שלום, בשכונת מאה שערים ירושלים, בעריכת הרב [[שלום הלל]] עובדות והנהגות עליו, וגם קונטרס שלם מכתב יד של הרב הישיש המקובל העוסק ב"שמות הגדולים" של חכמי הדורות.
* ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' (חלק א בסידרה על 8 מחכמי ירושלים ー הנהגות עובדות ושימוש חכמים, מאת [[אברהם א. סופר]] בהוצאת 'יריד הספרים ירושלים' "שכונת מאה שערים" מוקדש לו פרק נרחב בענף 'כתר יצחק' הודפס בירושלים ב[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]] ב-1 בינואר אור ל-2 בינואר 2007 למניינם, הודפס בשנית בשנת [[תש"ע]] שנת 2010 למניינם.
* ספר '''הרב כדורי''' ー מאת רחל לאה סופר אשת הרב עזריה סופר תושבי [[צפת]] ומושב עלמה שבגליל העליון, נערך הוגה וסודר להדפסה בצפת והודפס בירושלים [[טבת]] [[תשס"ז]]{{הערה|הוצאת הרב יששכר מאזוז ביחד עם ישיבת נחלת יצחק.}}.
* ספר '''ישועות יצחק''' ー מאת הרב מאיר דיויד מלכא תושב היישוב אדם בפרברי [[ירושלים]], הודפס בירושלים ב[[ט"ו טבת]] אור ל[[ט"ז טבת]] [[תש"ע]] 1 בינואר אור ל2 בינואר 2010 למניינם.
* ספר '''זקן המקובלים''' ー הוצאת ישיבת נחלת יצחק ירושלים, בעריכת בנו הרב דוד מ. כדורי ראש ישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים, [[2016]] [[תשע"ו]], בהוצאה כספית של ישיבת נחלת יצחק שמיקומה ברחוב דוד 19 שכונת נוה צבי שכונת הבוכרים ירושלים, בהגהת ועריכת נכדתו בת לבתו וחתנו ר' דן בן אליהו בן אחיו של [[הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]] והגהת נכדו הרב ישראל כדורי.
* ספר '''זקן המקובלים''' ー מאת הרב בניהו י. שמואלי, ראש ישיבת נהר שלום מיסודו של הרב [[מרדכי שרעבי]], הוצאת ישיבת נהר שלום שכונת מחנה יהודה, הודפס בירושלים.
* ספר '''שלמי יוסף''' ー חידושים על ה[[תלמוד]] בהקדמתו עובדות והנהגות שנערכו על ידי תלמידו ומשמשו בקודש הרב חיים יוסף זכאי ורעייתו אפרת זכאי, תושבי העיר [[ביתר עלית]].
* ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) ー מאת הרב משה כהן מירושלים, רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.
* ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) ー מאת הרב תומר בסיס, תושב ירושלים, הודפס בירושלים.
* ספר '''גדולה שימושה''' ー שליש מהספר הוא תולדות הרב [[יצחק כדורי]] וקשריו עם משמשו בקודש הרב מ. חסידים, 2023 תשפ"ד, ושליש מהספר הוא תולדות הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[בן ציון אבא שאול]].
* ספר '''האיר פני המזרח''' ー כולל 600 עמודי כרומו משובחים עם מאות מסמכים ותמונות, נכתב על ידי הרב [[שבתי ויינטראוב]] יו"ר מכון באהלי צדיקים תושב [[קריית מלאכי]], בו מוקדש פרק נבחר על קשרי הרב כדורי עם הרבי מחב"ד.

;ספר לנוער וילדים
* ספר '''זקן המקובלים''' ー מנוקד ומעובד לנוער ולילדים, מאת הסופר הרב אברהם אוחיון, תשע"ח 2018, הודפס בירושלים (60 עמודים)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כדורי, יצחק}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]

יצחק כדורי

2026-04-10T15:26:05Z

46.31.101.79:

{{דמות
|שם=הרב כדורי{{הערה|כינוייו; רבי '''רפאל אריכא'''{{הערה|שהעלה ארוכה ומרפא לחולים רבים בסגולותיו (ראה קונטרס באר יצחק עמ' 13)}}, '''חכם יצחק כורך'''{{הערה|על שם מקצועו (שם)}}, '''רבי אפי מגן'''{{הערה|שהיגן בפניו ובאפיו ובמאור פניו על הדור (שם, כינויים אלו היו בשנות ה90)}}}}
|תמונה=הרב כדורי.jpg
|כינוי=
|תיאור=מימין [[הרבי]], משמאל הרב יצחק כדורי זקן המקובלים
|תאריך לידה= תרנ"ט
|מקום לידה=[[עיראק]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט בטבת]] תשס"ו
|מקום פטירה=ישראל
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים= ראש ישיבה, מקובל, כורך
|רבותיו=
|תלמידיו= הרב י. עדס, ועוד
|חיבוריו=פתחי עולם
|השתייכות=
}}
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כוס]] ו[[גביע]] הנקרא '''גביע ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[1 באפריל]] אור ל[[2 באפריל]] [[1993]] למניינם [[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]]{{הערה|הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]].}}]]
הרב '''יצחק כדורי''', כונה "'''זקן המקובלים'''" בדורו{{הערה|הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים וכן '''חכם יצחק הארוך''' על שם גובהו כמו כן נהג לחתום על ספריו ועל ספרים שכרך בשם '''היכינ"י''' ראשי תיבות ה'צעיר י'צחק כ'דורי י'איר נ'רו י'זרח}}, ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] – [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] (1898–2006)), כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה ובד"ץ נחלת יצחק.

==תולדות חיים==
נולד בבגדאד בעיראק ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] כבנם בכורם של אביו ר' יחזקאל זאב דיבה ולתוּפאחה. שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.

אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את ה[[בן איש חי]] שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.

בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו "ארי עלה מבבל".

עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידו בסיוע בנו הרב דוד (מאיר) כדורי על פי דרך [[האריז"ל]] מ[[צפת]], ועל פי דרך הרש"ש מירושלים הנקרא 'אור השמ"ש'.

היה רגיל לברך את הפונה אליו בפסוקים אלו: "ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה|שמואל א כה, ו}}... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"{{הערה|תהלים כט, יא.}}, כדברי חז"ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה|סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב"ם}}, עושה שלום ובורא את הכל{{הערה|נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור.}}.
הרב כדורי היה רגיל בקריאת עיתון [[המודיע]] על חדשות והיה בודק את אלו הזקוקים לתפילה לרפואה שהתפרסמו כל יום בעיתון ומתפלל עליהם לרפואה וחיים.

==פטירתו והלוויתו==
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונפטר במוצאי [[שבת קודש]] בליל [[כ"ט טבת]] ה'[[תשס"ו]]{{הערה|בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} בהיותו בן מאה ושמונה שנים, ונטמן בליל ראש חודש שבט ב[[הר המנוחות]] שבירושלים.

בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים, העדות והגילאים, ומכל הקשת הפוליטית. ערוצי התקשורת בישראל תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול. בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[ראובן אלבז]], ועוד.
==הנצחת שמו ב[[ארץ ישראל]]==
על שמו של הרב יצחק כדורי נקראו 4 רחובות בשם "רחוב הרב יצחק כדורי" או "רחוב הרב כדורי" בערים: [[אור יהודה]], [[ירושלים]], [[שדרות]] וב[[בית שמש]].

==חיים אישיים==
הרב כדורי נישא לראשונה ב[[י"ב טבת]] [[תרפ"ז]]{{הערה|קרוב לגיל 40}} לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש{{הערה|על פי כתובתו הנמצאת בארכיון הספרדי}}, ממנה נולדו לו שני ילדים{{הערה|בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' [[דוד כדורי|דוד מאיר כדורי]] מייסד ישיבת נחלת יצחק.}} רחל לוי בתו הבכורה, ורבי [[דוד כדורי]] בנו הצעיר.

לאחר פטירת אשתו ב[[י"ח באייר]] [[תשנ"ב]], נישא בשנית ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ד]] ל'דורית' לבית בן יהודה{{הערה|שהוריה עלו לארץ מהעיר [[קובנא]] עירו של רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] רב העיר קובנא ב[[ליטא]] ומחבר הספר מעין יצחק}}, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.

== קשריו עם הרבי ==
רבי יצחק בא ל[[רבי]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בירושלים, בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].

הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] והרב [[שלום מזרחי שרעבי]] - הרש"ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה|הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128756 ביקור הרב כדורי אצל הרבי]}}.

=== תרומותיו למען מוסדות צדקה תורה וחסד ===
הרב כדורי קיבל סכומי עתק חלק רב מהם נתן תרומות נכבדות לישיבות ללימוד הקבלה ולכל מיני מוסדות ישיבות צדקה וחסד, וכמו כן כשהיא מגיעים תורמים רבים למען מוסדותיו קודם היה שולחם לתרום לבית התבשיל [[חסדי יוסף]] שנוסד על ידי הרב [[יוסף אליהו דייטש]] ובניו והיה מחזק את ידי הרב [[משה דייטש]] שסיפר זאת על תמיכתו הרחבה והרבה במוסדותיו. וכן ב[[פורים]] במוצאי [[תענית אסתר]] לכבוד [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]] היה מחלק מעטפות עם שטרות רבים לאברכים מקורביו{{הערה|מפי תלמידו הרב חיים יוסף זכאי}}.

=== מוחה על כבוד החסידות ===
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[ווילמסבורג]]: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל ה[[תניא]] וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן [[הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א".

===פעילותו לזירוז הגאולה ===
הרב חתם על פסק דין{{הערה|על פי בקשתו של [[הרבי]]}}, ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]]{{הבהרה}}.}}.

הרב כדורי אף נסע ל[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס לקבלת פני משיח צדקנו]] שהתקיים על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק|זמרוני ציק]] באירגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ב[[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ה]] בכיכר מלכי ישראל, אלא שבדרך חש ברע, חזר לביתו וביקש למסור את ברכתו לאירוע, בהמשך השתתף בכינוסים דומים נוספים באירגון [[מטה משיח בארץ הקודש]].

הרב יוסף כדורי, נכדו וממשיך דרכו של הרב כדורי, העיד כי סבו אמר לו אחרי [[ג' בתמוז תשנ"ד]] ש[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2135.html בנו ונכדו של הרב כדורי בקרו ב - 770] {{חב"ד אף אם}} ל' חשון תשס"ג}}.

==ראו גם==
* [[ישראל אבוחצירא]]
* [[שיח שרפי קודש]]
* [[שמן ששון מחבריך]]
* [[יהדות ספרד]]
==לקריאה נוספת==
*[[אוצר החכמה]] [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=22649 פרקי זכרון ותולדות זקן המקובלים הרב יצחק כדורי-דיבא ובנו הרב דוד מאיר כדורי ראשי ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים באתר; אוצר החכמה]
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד{{הערה|גליון 1926 עמוד 123}}
;קונטרסים
4 קונטרסים הודפסו על תולדות חייו;
* קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' - מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], הודפס ב[[ירושלים]].
* קונטרס '''ארי במסתרים''' - בהוצאת העיתון 'יום ליום'{{הערה|ביטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').}}, הודפס בישראל, [[שבט]] [[תשס"ו]].
** הרב יעקב עדס, מגזין הדרך, מוסף תור הזהב{{הערה|גיליון 172}}
* קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' - מאת הרב עדס, הודפס בירושלים{{הערה| מכיל בתוכו 92 עמודים}} 2007 למניינם תשס"ז.
;ספרי ביוגרפיה
על הרב כדורי התחברו 13 ספרי ביוגרפיה כדלהלן.
* בתוך ספר '''קֵץ הַיָּמִין''' ー אנציקלופדיה אלפביתית לחכמי [[יהדות ספרד|יהדות בבל]], בעיקר בדורות האחרונים, הודפס ירושלים 9 ביולי 1967 למניינם, [[ב' סיוון]] תשכ"ז, מאת הרב יהושע משה רב העיר [[גבעתיים]], מגלה את רב ערכו, והוא מן הראשונים שכתב וגילה את תולדותיו.
* ספר '''פתחי עולם-קדושת יצחק'''{{הערה|בהקדמת הספר קונטרס וספר על מעלותיו והשגותיו}} 6 חלקים ー עם ביאורים והערות מאת המקובל הרב [[יעקב עדס]], מראשי ישיבת השלום שכונת מחנה יהודה ירושלים, הודפס בירושלים בהוצאת ישיבת 'נחלת יצחק' רחוב דוד 19.
* בתוך ספר '''מן הגנזים'''{{הבהרה|איזה כרך?}} ー הוצאת ישיבת חברת אהבת שלום, בשכונת מאה שערים ירושלים, בעריכת הרב [[שלום הלל]] עובדות והנהגות עליו, וגם קונטרס שלם מכתב יד של הרב הישיש המקובל העוסק ב"שמות הגדולים" של חכמי הדורות.
* ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' (חלק א בסידרה על 8 מחכמי ירושלים ー הנהגות עובדות ושימוש חכמים, מאת [[אברהם א. סופר]] בהוצאת 'יריד הספרים ירושלים' "שכונת מאה שערים" מוקדש לו פרק נרחב בענף 'כתר יצחק' הודפס בירושלים ב[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]] ב-1 בינואר אור ל-2 בינואר 2007 למניינם, הודפס בשנית בשנת [[תש"ע]] שנת 2010 למניינם.
* ספר '''הרב כדורי''' ー מאת רחל לאה סופר אשת הרב עזריה סופר תושבי [[צפת]] ומושב עלמה שבגליל העליון, נערך הוגה וסודר להדפסה בצפת והודפס בירושלים [[טבת]] [[תשס"ז]]{{הערה|הוצאת הרב יששכר מאזוז ביחד עם ישיבת נחלת יצחק.}}.
* ספר '''ישועות יצחק''' ー מאת הרב מאיר דיויד מלכא תושב היישוב אדם בפרברי [[ירושלים]], הודפס בירושלים ב[[ט"ו טבת]] אור ל[[ט"ז טבת]] [[תש"ע]] 1 בינואר אור ל2 בינואר 2010 למניינם.
* ספר '''זקן המקובלים''' ー הוצאת ישיבת נחלת יצחק ירושלים, בעריכת בנו הרב דוד מ. כדורי ראש ישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים, [[2016]] [[תשע"ו]], בהוצאה כספית של ישיבת נחלת יצחק שמיקומה ברחוב דוד 19 שכונת נוה צבי שכונת הבוכרים ירושלים, בהגהת ועריכת נכדתו בת לבתו וחתנו ר' דן בן אליהו בן אחיו של [[הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]] והגהת נכדו הרב ישראל כדורי.
* ספר '''זקן המקובלים''' ー מאת הרב בניהו י. שמואלי, ראש ישיבת נהר שלום מיסודו של הרב [[מרדכי שרעבי]], הוצאת ישיבת נהר שלום שכונת מחנה יהודה, הודפס בירושלים.
* ספר '''שלמי יוסף''' ー חידושים על ה[[תלמוד]] בהקדמתו עובדות והנהגות שנערכו על ידי תלמידו ומשמשו בקודש הרב חיים יוסף זכאי ורעייתו אפרת זכאי, תושבי העיר [[ביתר עלית]].
* ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) ー מאת הרב משה כהן מירושלים, רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.
* ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) ー מאת הרב תומר בסיס, תושב ירושלים, הודפס בירושלים.
* ספר '''גדולה שימושה''' ー שליש מהספר הוא תולדות הרב [[יצחק כדורי]] וקשריו עם משמשו בקודש הרב מ. חסידים, 2023 תשפ"ד, ושליש מהספר הוא תולדות הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[בן ציון אבא שאול]].
* ספר '''האיר פני המזרח''' ー כולל 600 עמודי כרומו משובחים עם מאות מסמכים ותמונות, נכתב על ידי הרב [[שבתי ויינטראוב]] יו"ר מכון באהלי צדיקים תושב [[קריית מלאכי]], בו מוקדש פרק נבחר על קשרי הרב כדורי עם הרבי מחב"ד.

;ספר לנוער וילדים
* ספר '''זקן המקובלים''' ー מנוקד ומעובד לנוער ולילדים, מאת הסופר הרב אברהם אוחיון, תשע"ח 2018, הודפס בירושלים (60 עמודים)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כדורי, יצחק}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]