חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

בית החיים

2025-05-18T09:14:43Z

46.19.86.71:

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:קבר.jpg|ממוזער|מצבות בבית החיים]]
'''בית החיים''' (נקרא גם בשם 'בית העלמין' או 'בית הקברות') הוא מקום אשר בו קוברים את ה[[פטירה|נפטרים]].

הסיבה לכינוי 'בית החיים' תוך שימוש בלשון [[סגי נהור]] היא הרצון להימנע משימוש מילים שליליות.

==אוהל==
{{ערך מורחב|אוהל (קבר הצדיק)}}
אוהל הינו מבנה שהוקם במקום קבורת צדיק. מטרת האוהל היא הגנה על האנשים שמגיעים לקבר הצדיק מפני פגעי מזג האויר.

הקבר כשלעצמו נקרא "'''ציון'''", כלומר, לציין שכאן קבור צדיק זה{{הערה|יתכן ששם זה רומז לכך שהצדיק אינו יותר מ"סימן בעולם" לאלוקות, וכפי שאמר [[רשב"י]] על עצמו{{מקור|נדרש מקור גם לדברי רשב"י וגם לעצם הפירוש}}.}}.

===אוהלי נשיאי החסידות===
* '''אוהל [[הבעל שם טוב]]''' - נמצא במזיבוז, בתוך מבנה אשר מסביבו נמצאים עוד מתלמידיו, לא ידועים שמות כולם. מחוץ למבנה ישנם עוד קברים של תלמידיו. בשנים האחרונות הוקם בצידו מספר מבנים ובמרכזם מבנה ראשי עם חדר אוכל כשר, מקוה ואולם תפילה על ידי עמותת באהלי צדיקים.
* '''אוהל [[המגיד ממעזריטש]]''' - נמצא באמצע בית החיים ב[[אניפולי]] נטמן כשלצידיו שני תלמידיו תושבי העיר - רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] (אשר שניהם גם חתומים על ההסכמות ל[[ספר התניא]]).
* '''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' - נמצא בעיר [[האדיטש]] באמצע בית החיים על שפת נהר, הוקם על ידי [[אדמו"ר האמצעי]] עם חדר לבית כנסת צמוד. בשנת [[תשע"ג]] נחנך במקום מבנה מרכזי של הכנסת אורחים.
* '''אוהל [[אדמו"ר האמצעי]]''' - נמצא בבית החיים ב[[ניעז'ין]].
* '''אוהל [[הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]''' - נמצא ב[[בית החיים בליובאוויטש]], אחד על יד השני.
* '''אוהל [[אדמו"ר הרש"ב]]''' - נמצא בבית החיים ב[[רוסטוב]].
* '''אוהל [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]''' - נמצא בבית החיים מונטיפיורי שבקווינס, במרכז חלקת חב"ד.

===קברי הרבניות===
* '''חלקת הרבניות''' - נמצא בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], לא רחוק מאוהל הרביים, ובו קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''הרבנית [[סטערנא]]''' אשת אדמו"ר הזקן{{ש}}'''הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]]''' אשת אדמו"ר האמצעי{{ש}}'''הרבנית [[חיה מושקא (אשת הצמח צדק)|חיה מושקא]]''' אשת אדמו"ר הצמח צדק{{ש}}'''[[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית שטערנא]]''' אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש.
* '''קבר [[הרבנית רבקה]]''' - מחוץ לאוהל הרביים בליובאוויטש, היא נקברה שם על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] והוסכם על ידי אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בעת שנפטרה לא היה [[אדמו"ר הרש"ב]] בליובאוויטש, וההחלטה נפלה על כתפי בנו, אדמו"ר הריי"צ.}}.
* '''קברי הרבניות''' מול [[אוהל הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] בחלקת הנשים, שם קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''[[הרבנית שטערנא שרה]]''' אשת הרבי הרש"ב{{ש}}'''[[הרבנית נחמה דינה]]''' אשת הרבי הריי"צ{{ש}}'''[[הרבנית חיה מושקא]]''' אשת הרבי{{ש}}'''[[הרבנית חנה]]''' אמו של הרבי

==תחיית המתים==
{{ערך מורחב|תחיית המתים}}
ב[[תחיית המתים]] כולם יקומו מקבריהם לתחיה, ולכן על פי המסורת היהודית קוברים עם הפנים למעלה כדי שיוכלו לחפור ולצאת במהרה. יתירה מזו מצינו אצל רבי מאיר{{הערה|מדברי הר' מרדכי אליהו ב[[יחידות]] אצל הרבי.}} שנקבר בעמידה על מנת שיוכל לרוץ כשמשיח יבוא.

==שיקום בתי קברות עתיקים==
'''בית החיים ליובאוויטש:'''

בבית החיים בעיירה ליובאוויטש, הופלו או טבעו בבוץ מאות מצבות במהלך מלחמת העלום השניה, בשנת תש"נ שופץ האוהל והוקם מבנה מעליו, ובשנת תש"פ, הורד הגג, מפני צוואתו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק שלא יהא מבנה על קברו. בית החיים עצמו שופץ שיפוצים נרחבים החל משנת תשע"ו, ובשיפוצים נמצאו מאות מצבות של אישים, חסידים, ותושבי העיירה ליובאוויטש בעבר. בינהם מצבתו של הרה"ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מורו של כ"ק [[אדמוה"ז]] בילדותו.

===שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו===
{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש}}
{{ערך מורחב|שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו}}
בשנת [[תשמ"ח]] פעלו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] במסווה של אנשי עסקים הסוחרים ביהלומים, לשיפוץ אהלי רבותינו נשיאינו וכן דאגו לקבו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] שביו של הרבי ברוסיה.

הפעולות נעשו תחת מעקב מתמיד של אנשי ה[[ק.ג.ב.]] תוך סיכון רב, ומאמץ עילאי הכרוך בשיתוף פעולה מצד קבלנים ואנשי עבודה רוסיים.

לאורך כל הדרך קיבלו השניים עידודים רבים מהרבי, ופעלו על פי הוראותיו{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/3/14/295159757516.html חשיפתו של הרב דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873].}}.

{{פסקה חסרה}}

==קבורה בקומות==
{{פסקה חסרה}}

==חלקות חב"ד==
בכמה בתי חיים ברחבי העולם ישנן חלקות חב"ד:
*ניו יורק - א) חלקת אגו"ח, בבית החיים על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות מקום ל[[אוהל הרבי הריי"צ]]. (החלקה מחולקת לנשים וגברים). ב) [[חלקת אנשי ליובאוויטש]] בצידו המערבי של רובע קווינס מזרחית לשכונת בראנזוויל (שימש את חסידי חב"ד בין השנים [[תרמ"ח]]-[[תר"צ]]).
*ירושלים - [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בבית החיים בהר הזיתים]].
*צפת - [[בית העלמין צפת]].
*חברון - [[חברון#בית הקברות בעיר|חלקת כולל חב"ד]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בתי עלמין]]

בית החיים

2025-05-18T05:45:39Z

46.19.86.71: /* אוהלי נשיאי החסידות */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:קבר.jpg|ממוזער|מצבות בבית החיים]]
'''בית החיים''' (נקרא גם בשם 'בית העלמין' או 'בית הקברות') הוא מקום אשר בו קוברים את ה[[פטירה|נפטרים]].

הסיבה לכינוי 'בית החיים' תוך שימוש בלשון [[סגי נהור]] היא הרצון להימנע משימוש מילים שליליות.

==אוהל==
{{ערך מורחב|אוהל (קבר הצדיק)}}
אוהל הינו מבנה שהוקם במקום קבורת צדיק. מטרת האוהל היא הגנה על האנשים שמגיעים לקבר הצדיק מפני פגעי מזג האויר.

הקבר כשלעצמו נקרא "'''ציון'''", כלומר, לציין שכאן קבור צדיק זה{{הערה|יתכן ששם זה רומז לכך שהצדיק אינו יותר מ"סימן בעולם" לאלוקות, וכפי שאמר [[רשב"י]] על עצמו{{מקור|נדרש מקור גם לדברי רשב"י וגם לעצם הפירוש}}.}}.

===אוהלי נשיאי החסידות===
* '''אוהל [[הבעל שם טוב]]''' - נמצא במזיבוז, בתוך מבנה אשר מסביבו נמצאים עוד מתלמידיו, לא ידועים שמות כולם. מחוץ למבנה ישנם עוד קברים של תלמידיו. בשנים האחרונות הוקם בצידו מספר מבנים ובמרכזם מבנה ראשי עם חדר אוכל כשר, מקוה ואולם תפילה על ידי עמותת באהלי צדיקים.
* '''אוהל [[המגיד ממעזריטש]]''' - נמצא באמצע בית החיים ב[[אניפולי]] נטמן כשלצידיו שני תלמידיו תושבי העיר - רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] (אשר שניהם גם חתומים על ההסכמות ל[[ספר התניא]]).
* '''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' - נמצא בעיר [[האדיטש]] באמצע בית החיים על שפת נהר, הוקם על ידי [[אדמו"ר האמצעי]] עם חדר לבית כנסת צמוד. בשנת [[תשע"ג]] נחנך במקום מבנה מרכזי של הכנסת אורחים.
* '''אוהל [[אדמו"ר האמצעי]]''' - נמצא בבית החיים ב[[ניעז'ין]].
* '''אוהל [[הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]''' - נמצא ב[[בית החיים בליובאוויטש]], אחד על יד השני.
* '''אוהל [[אדמו"ר הרש"ב]]''' - נמצא בבית החיים ב[[רוסטוב]].
* '''אוהל [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] -''' נמצא בבית החיים מונטיפיורי שבקווינס, במרכז חלקת חב"ד.

===קברי הרבניות===
* '''חלקת הרבניות''' - נמצא בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], לא רחוק מאוהל הרביים, ובו קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''הרבנית [[סטערנא]]''' אשת אדמו"ר הזקן{{ש}}'''הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]]''' אשת אדמו"ר האמצעי{{ש}}'''הרבנית [[חיה מושקא (אשת הצמח צדק)|חיה מושקא]]''' אשת אדמו"ר הצמח צדק{{ש}}'''[[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית שטערנא]]''' אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש.
* '''קבר [[הרבנית רבקה]]''' - מחוץ לאוהל הרביים בליובאוויטש, היא נקברה שם על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] והוסכם על ידי אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בעת שנפטרה לא היה [[אדמו"ר הרש"ב]] בליובאוויטש, וההחלטה נפלה על כתפי בנו, אדמו"ר הריי"צ.}}.
* '''קברי הרבניות''' מול [[אוהל הרבי הריי"צ]] בחלקת הנשים, שם קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''[[הרבנית שטערנא שרה]]''' אשת הרבי הרש"ב{{ש}}'''[[הרבנית נחמה דינה]]''' אשת הרבי הריי"צ{{ש}}'''[[הרבנית חיה מושקא]]''' אשת הרבי{{ש}}'''[[הרבנית חנה]]''' אמו של הרבי

==תחיית המתים==
{{ערך מורחב|תחיית המתים}}
ב[[תחיית המתים]] כולם יקומו מקבריהם לתחיה, ולכן על פי המסורת היהודית קוברים עם הפנים למעלה כדי שיוכלו לחפור ולצאת במהרה. יתירה מזו מצינו אצל רבי מאיר{{הערה|מדברי הר' מרדכי אליהו ב[[יחידות]] אצל הרבי.}} שנקבר בעמידה על מנת שיוכל לרוץ כשמשיח יבוא.

==שיקום בתי קברות עתיקים==
'''בית החיים ליובאוויטש:'''

בבית החיים בעיירה ליובאוויטש, הופלו או טבעו בבוץ מאות מצבות במהלך מלחמת העלום השניה, בשנת תש"נ שופץ האוהל והוקם מבנה מעליו, ובשנת תש"פ, הורד הגג, מפני צוואתו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק שלא יהא מבנה על קברו. בית החיים עצמו שופץ שיפוצים נרחבים החל משנת תשע"ו, ובשיפוצים נמצאו מאות מצבות של אישים, חסידים, ותושבי העיירה ליובאוויטש בעבר. בינהם מצבתו של הרה"ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מורו של כ"ק [[אדמוה"ז]] בילדותו.

===שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו===
{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש}}
{{ערך מורחב|שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו}}
בשנת [[תשמ"ח]] פעלו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] במסווה של אנשי עסקים הסוחרים ביהלומים, לשיפוץ אהלי רבותינו נשיאינו וכן דאגו לקבו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] שביו של הרבי ברוסיה.

הפעולות נעשו תחת מעקב מתמיד של אנשי ה[[ק.ג.ב.]] תוך סיכון רב, ומאמץ עילאי הכרוך בשיתוף פעולה מצד קבלנים ואנשי עבודה רוסיים.

לאורך כל הדרך קיבלו השניים עידודים רבים מהרבי, ופעלו על פי הוראותיו{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/3/14/295159757516.html חשיפתו של הרב דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873].}}.

{{פסקה חסרה}}

==קבורה בקומות==
{{פסקה חסרה}}

==חלקות חב"ד==
בכמה בתי חיים ברחבי העולם ישנן חלקות חב"ד:
*ניו יורק - א) חלקת אגו"ח, בבית החיים על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות מקום ל[[אוהל הרבי הריי"צ]]. (החלקה מחולקת לנשים וגברים). ב) [[חלקת אנשי ליובאוויטש]] בצידו המערבי של רובע קווינס מזרחית לשכונת בראנזוויל (שימש את חסידי חב"ד בין השנים [[תרמ"ח]]-[[תר"צ]]).
*ירושלים - [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בבית החיים בהר הזיתים]].
*צפת - [[בית העלמין צפת]].
*חברון - [[חברון#בית הקברות בעיר|חלקת כולל חב"ד]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בתי עלמין]]

בית החיים

2025-05-17T22:07:17Z

46.19.86.71: /* חלקות חב"ד */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:קבר.jpg|ממוזער|מצבות בבית החיים]]
'''בית החיים''' (נקרא גם בשם 'בית העלמין' או 'בית הקברות') הוא מקום אשר בו קוברים את ה[[פטירה|נפטרים]].

הסיבה לכינוי 'בית החיים' תוך שימוש בלשון [[סגי נהור]] היא הרצון להימנע משימוש מילים שליליות.

==אוהל==
{{ערך מורחב|אוהל (קבר הצדיק)}}
אוהל הינו מבנה שהוקם במקום קבורת צדיק. מטרת האוהל היא הגנה על האנשים שמגיעים לקבר הצדיק מפני פגעי מזג האויר.

הקבר כשלעצמו נקרא "'''ציון'''", כלומר, לציין שכאן קבור צדיק זה{{הערה|יתכן ששם זה רומז לכך שהצדיק אינו יותר מ"סימן בעולם" לאלוקות, וכפי שאמר [[רשב"י]] על עצמו{{מקור|נדרש מקור גם לדברי רשב"י וגם לעצם הפירוש}}.}}.

===אוהלי נשיאי החסידות===
* '''אוהל [[הבעל שם טוב]]''' - נמצא במזיבוז, בתוך מבנה אשר מסביבו נמצאים עוד מתלמידיו, לא ידועים שמות כולם. מחוץ למבנה ישנם עוד קברים של תלמידיו. בשנים האחרונות הוקם בצידו מספר מבנים ובמרכזם מבנה ראשי עם חדר אוכל כשר, מקוה ואולם תפילה על ידי עמותת באהלי צדיקים.
* '''אוהל [[המגיד ממעזריטש]]''' - נמצא באמצע בית החיים ב[[אניפולי]] נטמן כשלצידיו שני תלמידיו תושבי העיר - רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] (אשר שניהם גם חתומים על ההסכמות ל[[ספר התניא]]).
* '''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' - נמצא בעיר [[האדיטש]] באמצע בית החיים על שפת נהר, הוקם על ידי [[אדמו"ר האמצעי]] עם חדר לבית כנסת צמוד. בשנת [[תשע"ג]] נחנך במקום מבנה מרכזי של הכנסת אורחים.
* '''אוהל [[אדמו"ר האמצעי]]''' - נמצא בבית החיים ב[[ניעז'ין]].
* '''אוהל [[הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]''' - נמצא ב[[בית החיים בליובאוויטש]], קבורים הם א' על יד השני.
* '''אוהל [[אדמו"ר הרש"ב]]''' - נמצא בבית החיים ב[[רוסטוב]].
* '''אוהל [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] - נמצא בבית החיים מונטיפיורי שבקווינס, במרכז חלקת חב"ד.

===קברי הרבניות===
* '''חלקת הרבניות''' - נמצא בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], לא רחוק מאוהל הרביים, ובו קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''הרבנית [[סטערנא]]''' אשת אדמו"ר הזקן{{ש}}'''הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]]''' אשת אדמו"ר האמצעי{{ש}}'''הרבנית [[חיה מושקא (אשת הצמח צדק)|חיה מושקא]]''' אשת אדמו"ר הצמח צדק{{ש}}'''[[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית שטערנא]]''' אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש.
* '''קבר [[הרבנית רבקה]]''' - מחוץ לאוהל הרביים בליובאוויטש, היא נקברה שם על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] והוסכם על ידי אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בעת שנפטרה לא היה [[אדמו"ר הרש"ב]] בליובאוויטש, וההחלטה נפלה על כתפי בנו, אדמו"ר הריי"צ.}}.
* '''קברי הרבניות''' מול [[אוהל הרבי הריי"צ]] בחלקת הנשים, שם קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''[[הרבנית שטערנא שרה]]''' אשת הרבי הרש"ב{{ש}}'''[[הרבנית נחמה דינה]]''' אשת הרבי הריי"צ{{ש}}'''[[הרבנית חיה מושקא]]''' אשת הרבי{{ש}}'''[[הרבנית חנה]]''' אמו של הרבי

==תחיית המתים==
{{ערך מורחב|תחיית המתים}}
ב[[תחיית המתים]] כולם יקומו מקבריהם לתחיה, ולכן על פי המסורת היהודית קוברים עם הפנים למעלה כדי שיוכלו לחפור ולצאת במהרה. יתירה מזו מצינו אצל רבי מאיר{{הערה|מדברי הר' מרדכי אליהו ב[[יחידות]] אצל הרבי.}} שנקבר בעמידה על מנת שיוכל לרוץ כשמשיח יבוא.

==שיקום בתי קברות עתיקים==
'''בית החיים ליובאוויטש:'''

בבית החיים בעיירה ליובאוויטש, הופלו או טבעו בבוץ מאות מצבות במהלך מלחמת העלום השניה, בשנת תש"נ שופץ האוהל והוקם מבנה מעליו, ובשנת תש"פ, הורד הגג, מפני צוואתו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק שלא יהא מבנה על קברו. בית החיים עצמו שופץ שיפוצים נרחבים החל משנת תשע"ו, ובשיפוצים נמצאו מאות מצבות של אישים, חסידים, ותושבי העיירה ליובאוויטש בעבר. בינהם מצבתו של הרה"ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מורו של כ"ק [[אדמוה"ז]] בילדותו.

===שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו===
{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש}}
{{ערך מורחב|שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו}}
בשנת [[תשמ"ח]] פעלו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] במסווה של אנשי עסקים הסוחרים ביהלומים, לשיפוץ אהלי רבותינו נשיאינו ברוסיה.

הפעולות נעשו תחת מעקב מתמיד של אנשי ה[[ק.ג.ב.]] תוך סיכון רב, ומאמץ עילאי הכרוך בשיתוף פעולה מצד קבלנים ואנשי עבודה רוסיים.

לאורך כל הדרך קיבלו השניים עידודים רבים מהרבי, ופעלו על פי הוראותיו{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/3/14/295159757516.html חשיפתו של דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873].}}.

{{פסקה חסרה}}

==קבורה בקומות==
{{פסקה חסרה}}

==חלקות חב"ד==
בכמה בתי חיים ברחבי העולם ישנן חלקות חב"ד:
*ניו יורק - א) חלקת אגו"ח, בבית החיים על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות מקום ל[[אוהל הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]. (החלקה מחולקת לנשים וגברים). ב) [[חלקת אנשי ליובאוויטש]] בצידו המערבי של רובע קווינס מזרחית לשכונת בראנזוויל (שימש את חסידי חב"ד בין השנים [[תרמ"ח]]-[[תר"צ]]).
*ירושלים - [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בבית החיים בהר הזיתים]].
*צפת - [[בית העלמין צפת]].
*חברון - [[חברון#בית הקברות בעיר|חלקת כולל חב"ד]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בתי עלמין]]

בית החיים

2025-05-17T22:06:29Z

46.19.86.71: /* חלקות חב"ד */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:קבר.jpg|ממוזער|מצבות בבית החיים]]
'''בית החיים''' (נקרא גם בשם 'בית העלמין' או 'בית הקברות') הוא מקום אשר בו קוברים את ה[[פטירה|נפטרים]].

הסיבה לכינוי 'בית החיים' תוך שימוש בלשון [[סגי נהור]] היא הרצון להימנע משימוש מילים שליליות.

==אוהל==
{{ערך מורחב|אוהל (קבר הצדיק)}}
אוהל הינו מבנה שהוקם במקום קבורת צדיק. מטרת האוהל היא הגנה על האנשים שמגיעים לקבר הצדיק מפני פגעי מזג האויר.

הקבר כשלעצמו נקרא "'''ציון'''", כלומר, לציין שכאן קבור צדיק זה{{הערה|יתכן ששם זה רומז לכך שהצדיק אינו יותר מ"סימן בעולם" לאלוקות, וכפי שאמר [[רשב"י]] על עצמו{{מקור|נדרש מקור גם לדברי רשב"י וגם לעצם הפירוש}}.}}.

===אוהלי נשיאי החסידות===
* '''אוהל [[הבעל שם טוב]]''' - נמצא במזיבוז, בתוך מבנה אשר מסביבו נמצאים עוד מתלמידיו, לא ידועים שמות כולם. מחוץ למבנה ישנם עוד קברים של תלמידיו. בשנים האחרונות הוקם בצידו מספר מבנים ובמרכזם מבנה ראשי עם חדר אוכל כשר, מקוה ואולם תפילה על ידי עמותת באהלי צדיקים.
* '''אוהל [[המגיד ממעזריטש]]''' - נמצא באמצע בית החיים ב[[אניפולי]] נטמן כשלצידיו שני תלמידיו תושבי העיר - רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] (אשר שניהם גם חתומים על ההסכמות ל[[ספר התניא]]).
* '''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' - נמצא בעיר [[האדיטש]] באמצע בית החיים על שפת נהר, הוקם על ידי [[אדמו"ר האמצעי]] עם חדר לבית כנסת צמוד. בשנת [[תשע"ג]] נחנך במקום מבנה מרכזי של הכנסת אורחים.
* '''אוהל [[אדמו"ר האמצעי]]''' - נמצא בבית החיים ב[[ניעז'ין]].
* '''אוהל [[הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]''' - נמצא ב[[בית החיים בליובאוויטש]], קבורים הם א' על יד השני.
* '''אוהל [[אדמו"ר הרש"ב]]''' - נמצא בבית החיים ב[[רוסטוב]].
* '''אוהל [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] - נמצא בבית החיים מונטיפיורי שבקווינס, במרכז חלקת חב"ד.

===קברי הרבניות===
* '''חלקת הרבניות''' - נמצא בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], לא רחוק מאוהל הרביים, ובו קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''הרבנית [[סטערנא]]''' אשת אדמו"ר הזקן{{ש}}'''הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]]''' אשת אדמו"ר האמצעי{{ש}}'''הרבנית [[חיה מושקא (אשת הצמח צדק)|חיה מושקא]]''' אשת אדמו"ר הצמח צדק{{ש}}'''[[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית שטערנא]]''' אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש.
* '''קבר [[הרבנית רבקה]]''' - מחוץ לאוהל הרביים בליובאוויטש, היא נקברה שם על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] והוסכם על ידי אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בעת שנפטרה לא היה [[אדמו"ר הרש"ב]] בליובאוויטש, וההחלטה נפלה על כתפי בנו, אדמו"ר הריי"צ.}}.
* '''קברי הרבניות''' מול [[אוהל הרבי הריי"צ]] בחלקת הנשים, שם קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''[[הרבנית שטערנא שרה]]''' אשת הרבי הרש"ב{{ש}}'''[[הרבנית נחמה דינה]]''' אשת הרבי הריי"צ{{ש}}'''[[הרבנית חיה מושקא]]''' אשת הרבי{{ש}}'''[[הרבנית חנה]]''' אמו של הרבי

==תחיית המתים==
{{ערך מורחב|תחיית המתים}}
ב[[תחיית המתים]] כולם יקומו מקבריהם לתחיה, ולכן על פי המסורת היהודית קוברים עם הפנים למעלה כדי שיוכלו לחפור ולצאת במהרה. יתירה מזו מצינו אצל רבי מאיר{{הערה|מדברי הר' מרדכי אליהו ב[[יחידות]] אצל הרבי.}} שנקבר בעמידה על מנת שיוכל לרוץ כשמשיח יבוא.

==שיקום בתי קברות עתיקים==
'''בית החיים ליובאוויטש:'''

בבית החיים בעיירה ליובאוויטש, הופלו או טבעו בבוץ מאות מצבות במהלך מלחמת העלום השניה, בשנת תש"נ שופץ האוהל והוקם מבנה מעליו, ובשנת תש"פ, הורד הגג, מפני צוואתו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק שלא יהא מבנה על קברו. בית החיים עצמו שופץ שיפוצים נרחבים החל משנת תשע"ו, ובשיפוצים נמצאו מאות מצבות של אישים, חסידים, ותושבי העיירה ליובאוויטש בעבר. בינהם מצבתו של הרה"ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מורו של כ"ק [[אדמוה"ז]] בילדותו.

===שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו===
{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש}}
{{ערך מורחב|שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו}}
בשנת [[תשמ"ח]] פעלו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] במסווה של אנשי עסקים הסוחרים ביהלומים, לשיפוץ אהלי רבותינו נשיאינו ברוסיה.

הפעולות נעשו תחת מעקב מתמיד של אנשי ה[[ק.ג.ב.]] תוך סיכון רב, ומאמץ עילאי הכרוך בשיתוף פעולה מצד קבלנים ואנשי עבודה רוסיים.

לאורך כל הדרך קיבלו השניים עידודים רבים מהרבי, ופעלו על פי הוראותיו{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/3/14/295159757516.html חשיפתו של דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873].}}.

{{פסקה חסרה}}

==קבורה בקומות==
{{פסקה חסרה}}

==חלקות חב"ד==
בכמה בתי חיים ברחבי העולם ישנן חלקות חב"ד:
*ניו יורק - א) חלקת אגו"ח, בבית החיים על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות מקום ל[[אוהל הרבי הריי"צ]][[והרבי]]. (החלקה מחולקת לנשים וגברים). ב) [[חלקת אנשי ליובאוויטש]] בצידו המערבי של רובע קווינס מזרחית לשכונת בראנזוויל (שימש את חסידי חב"ד בין השנים [[תרמ"ח]]-[[תר"צ]]).
*ירושלים - [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בבית החיים בהר הזיתים]].
*צפת - [[בית העלמין צפת]].
*חברון - [[חברון#בית הקברות בעיר|חלקת כולל חב"ד]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בתי עלמין]]

בית החיים

2025-05-17T22:03:48Z

46.19.86.71: /* אוהלי נשיאי החסידות */

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:קבר.jpg|ממוזער|מצבות בבית החיים]]
'''בית החיים''' (נקרא גם בשם 'בית העלמין' או 'בית הקברות') הוא מקום אשר בו קוברים את ה[[פטירה|נפטרים]].

הסיבה לכינוי 'בית החיים' תוך שימוש בלשון [[סגי נהור]] היא הרצון להימנע משימוש מילים שליליות.

==אוהל==
{{ערך מורחב|אוהל (קבר הצדיק)}}
אוהל הינו מבנה שהוקם במקום קבורת צדיק. מטרת האוהל היא הגנה על האנשים שמגיעים לקבר הצדיק מפני פגעי מזג האויר.

הקבר כשלעצמו נקרא "'''ציון'''", כלומר, לציין שכאן קבור צדיק זה{{הערה|יתכן ששם זה רומז לכך שהצדיק אינו יותר מ"סימן בעולם" לאלוקות, וכפי שאמר [[רשב"י]] על עצמו{{מקור|נדרש מקור גם לדברי רשב"י וגם לעצם הפירוש}}.}}.

===אוהלי נשיאי החסידות===
* '''אוהל [[הבעל שם טוב]]''' - נמצא במזיבוז, בתוך מבנה אשר מסביבו נמצאים עוד מתלמידיו, לא ידועים שמות כולם. מחוץ למבנה ישנם עוד קברים של תלמידיו. בשנים האחרונות הוקם בצידו מספר מבנים ובמרכזם מבנה ראשי עם חדר אוכל כשר, מקוה ואולם תפילה על ידי עמותת באהלי צדיקים.
* '''אוהל [[המגיד ממעזריטש]]''' - נמצא באמצע בית החיים ב[[אניפולי]] נטמן כשלצידיו שני תלמידיו תושבי העיר - רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] (אשר שניהם גם חתומים על ההסכמות ל[[ספר התניא]]).
* '''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' - נמצא בעיר [[האדיטש]] באמצע בית החיים על שפת נהר, הוקם על ידי [[אדמו"ר האמצעי]] עם חדר לבית כנסת צמוד. בשנת [[תשע"ג]] נחנך במקום מבנה מרכזי של הכנסת אורחים.
* '''אוהל [[אדמו"ר האמצעי]]''' - נמצא בבית החיים ב[[ניעז'ין]].
* '''אוהל [[הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]''' - נמצא ב[[בית החיים בליובאוויטש]], קבורים הם א' על יד השני.
* '''אוהל [[אדמו"ר הרש"ב]]''' - נמצא בבית החיים ב[[רוסטוב]].
* '''אוהל [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] - נמצא בבית החיים מונטיפיורי שבקווינס, במרכז חלקת חב"ד.

===קברי הרבניות===
* '''חלקת הרבניות''' - נמצא בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], לא רחוק מאוהל הרביים, ובו קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''הרבנית [[סטערנא]]''' אשת אדמו"ר הזקן{{ש}}'''הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]]''' אשת אדמו"ר האמצעי{{ש}}'''הרבנית [[חיה מושקא (אשת הצמח צדק)|חיה מושקא]]''' אשת אדמו"ר הצמח צדק{{ש}}'''[[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית שטערנא]]''' אשתו הראשונה של הרבי מהר"ש.
* '''קבר [[הרבנית רבקה]]''' - מחוץ לאוהל הרביים בליובאוויטש, היא נקברה שם על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] והוסכם על ידי אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בעת שנפטרה לא היה [[אדמו"ר הרש"ב]] בליובאוויטש, וההחלטה נפלה על כתפי בנו, אדמו"ר הריי"צ.}}.
* '''קברי הרבניות''' מול [[אוהל הרבי הריי"צ]] בחלקת הנשים, שם קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''[[הרבנית שטערנא שרה]]''' אשת הרבי הרש"ב{{ש}}'''[[הרבנית נחמה דינה]]''' אשת הרבי הריי"צ{{ש}}'''[[הרבנית חיה מושקא]]''' אשת הרבי{{ש}}'''[[הרבנית חנה]]''' אמו של הרבי

==תחיית המתים==
{{ערך מורחב|תחיית המתים}}
ב[[תחיית המתים]] כולם יקומו מקבריהם לתחיה, ולכן על פי המסורת היהודית קוברים עם הפנים למעלה כדי שיוכלו לחפור ולצאת במהרה. יתירה מזו מצינו אצל רבי מאיר{{הערה|מדברי הר' מרדכי אליהו ב[[יחידות]] אצל הרבי.}} שנקבר בעמידה על מנת שיוכל לרוץ כשמשיח יבוא.

==שיקום בתי קברות עתיקים==
'''בית החיים ליובאוויטש:'''

בבית החיים בעיירה ליובאוויטש, הופלו או טבעו בבוץ מאות מצבות במהלך מלחמת העלום השניה, בשנת תש"נ שופץ האוהל והוקם מבנה מעליו, ובשנת תש"פ, הורד הגג, מפני צוואתו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק שלא יהא מבנה על קברו. בית החיים עצמו שופץ שיפוצים נרחבים החל משנת תשע"ו, ובשיפוצים נמצאו מאות מצבות של אישים, חסידים, ותושבי העיירה ליובאוויטש בעבר. בינהם מצבתו של הרה"ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מורו של כ"ק [[אדמוה"ז]] בילדותו.

===שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו===
{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש}}
{{ערך מורחב|שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו}}
בשנת [[תשמ"ח]] פעלו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] במסווה של אנשי עסקים הסוחרים ביהלומים, לשיפוץ אהלי רבותינו נשיאינו ברוסיה.

הפעולות נעשו תחת מעקב מתמיד של אנשי ה[[ק.ג.ב.]] תוך סיכון רב, ומאמץ עילאי הכרוך בשיתוף פעולה מצד קבלנים ואנשי עבודה רוסיים.

לאורך כל הדרך קיבלו השניים עידודים רבים מהרבי, ופעלו על פי הוראותיו{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/3/14/295159757516.html חשיפתו של דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873].}}.

{{פסקה חסרה}}

==קבורה בקומות==
{{פסקה חסרה}}

==חלקות חב"ד==
בכמה בתי חיים ברחבי העולם ישנן חלקות חב"ד:
*ניו יורק - א) חלקת אגו"ח, בבית החיים על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות מקום ל[[אוהל הרבי הריי"צ]]. (החלקה מחולקת לנשים וגברים). ב) [[חלקת אנשי ליובאוויטש]] בצידו המערבי של רובע קווינס מזרחית לשכונת בראנזוויל (שימש את חסידי חב"ד בין השנים [[תרמ"ח]]-[[תר"צ]]).
*ירושלים - [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בבית החיים בהר הזיתים]].
*צפת - [[בית העלמין צפת]].
*חברון - [[חברון#בית הקברות בעיר|חלקת כולל חב"ד]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בתי עלמין]]

ליל ניטל

2023-12-24T15:02:53Z

46.19.86.71: /* מנהגי לילה זה */

[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משחק [[שחמט]] עם חותנו [[הרבי הריי"צ]] בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]
'''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל''') הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו. בלילה זה מנהג קהילות רבות בקרב האשכנזים ובתוכם חסידי [[חב"ד]] שלא לעסוק ב[[לימוד התורה]]. הטעם למנהג, הוא כי הלימוד בזמן זה עלול להוסיף חיות ב[[קליפות]] (ואין לשנות המנהג גם כשחל בליל שבת קודש).

תאריך זה נקבע לפי לוח השנה הנוצרי, ובשל כך ישנם חילוקי מנהגים, זאת בהתאם ליום בו חוגגים ה[[נצרות|נוצרים]] את יום המולד (עקב המעבר שעשו חלקם מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני).

[[הרבי]] כותב כי בניגוד לכמה הנוהגים באופן קבוע באחד הימים דווקא{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8807&st=&pgnum=318 דרכי חיים ושלום סימן תתכה].}}, למעשה יש לנהוג בכל מדינה לפי מנהג הנוצרים באותו מקום{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 שערי הלכה ומנהג חלק יורה דעה עמוד סה].}}. ב[[ארץ ישראל]] נוהגים שליל ניטל חל בלילה שבין ה-24 לדצמבר ל-25 בדצמבר.

==פירוש השם ניטל==
במשך השנים ניתנו לשם ניטל כמה רמזים.
* שביום זה מת [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] - ניטל על שם נטילתו ועקירתו של אותו האיש מן העולם.
* שביום זה נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] - ניטל מלשון נטאל שפירושו ברומית לידה, כי ביום זה נולד אותו האיש.
*ויש שפירושו את ראשי התיבות של ניט"ל בשפת האידיש: "יידען טארן נישט לערנען" = ליהודים אסור ללמוד.

==מנהגי לילה זה==
היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בלילה זה מהשקיעה עד חצות{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]], וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&search=ניתל אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}.

הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, הייתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא הייתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה{{הערה|1=משמעות [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&search=שלא+להוסיף+חיות דברי האדמו"ר מסאטמר בביקורו של הרבי אצלו בניחום אבלים].}}. מקור המנהג לקוח כפי הנראה מהחשש שבימי הביניים היו מכים הגויים בעת חגגם בלילה זה את היוצאים ולכן גזרו שלא יצאו לישיבות{{הערה|1=הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&pgnum=513 טעמי המנהגים] בשם
ספר ליקטי הפרדס (המיוחס לרש"י) הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 מכתבו של הרבי].}}.
אמנם כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|שם=היום יום|[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]].}}, וכדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] ש:{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|שם=היום יום}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב{{הערה|במדינת [[רוסיה]] לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר אדמו"ר הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}}}.

מאידך, מסופר כי פעם נכנס חסיד לחדרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בליל ניטל וראהו יושב ולומד תורה, על שאלתו: "הרי היום ניטל?" ענה לו הרבי: '''"פעטח! פעטח! ווער האט דיר געהייסען זאגען?" {{כתב קטן|[שוטה, שוטה, מי ציווה עליך לומר?]}}''' אך בכל זאת סגר את הספר{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=177 חלק ז' עמוד קס"א]}}.
בשמועות וסיפורים הסיפור מובא ג''כ, ובצירוף\שינוי ארבעה פרטים
א. היה זה המשמש.
ב. הוא לא שאל את הצמח צדק, אלא סגר להצ''צ את הספר ואמר 'רבי, ליל ניטל היום'
ג. שתשובתו של הצמח צדק הייתה בסגנון 'שוטה, מי שאל אותך'
ד. שלימוד הצמח צדק היה לאחר חצות באותו לילה, בזמן שבו כבר נוהגים שאפשר ללמוד תורה.

הרבי דן אודות קיום מצוות עונה בלילה זה{{הערה|1=ראה [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\11\B0000292.tif&ilIF=G&ilSC=30 לקוטי שיחות חלק יא עמד 292].}}.

הרבי אמר שניטל תלוי בהשר שלמעלה, שלכן, במדינות שאינם חוגגים ניטל, אין חשש של הוספת חיות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'שצא.}}. לכן, הספרדים, שחיו בארצות הישמעאלים, לא נהגו בניטל{{הערה|שיחות קודש תשל"ז חלק א כ' כסלו אות לח (הרבי אמר שדיבר עם ספרדי והוא לא ידע מהו ניטל).}}.

===ניצול הזמן===
בשנת [[תש"נ]] אמר [[הרבי]] ב[[שיחה]] שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:
א) [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג בניטל "לשחק" [[שחמט]] או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי [[לימוד התורה]] - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה ב[[צדקה]] וחסד, או בהנהגת הבית.

ב) לתקן [[בגד]]ים וכדומה וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...

ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף ב[[אהבה]] ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.

באותה שנה חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.

מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מה[[תורה]] אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ מכיוון ש[[מנהג]] ישראל, תורה הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד - על ידי זה העולם מתקיים{{הערה|ראו בספרו של הרב יונתן שרגא דומב ״להעיר להורות ולהשכיל״ (חלק שביעי , עמוד שב, נקודה ה), שם מובא שהסיפור על רבי יונתן איבשיץ אודות המנהג שלא ללמוד תורה בליל הניטל, נמצא בספר ״טעמי המנהגים״ , עמוד תק, בקונטרס אחרון אות ד.}}.

==מנהגי החסידים==
פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים ב[[מבצע חנוכה]].

עיסוקים נוספים בלילה זה:
*משחק ב[[שחמט]].
*קריאת [[סיפורי חסידים]]{{הערה|כך הורה הרבי לר' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.}}.
*צפיה בוידאו מהרבי (ללא דברי תורה).

במענה פרטי לרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] הורה לו הרבי להימנע מטיסות לא הכרחיות בלילה זה{{הערה|תשורה קאטלארסקי ג' מרחשון תשע"ד ע' 58. מענות קודש תש"ל-תשל"א.}}.

==קישורים חיצוניים==
* [[מכון הלכה חב"ד]]: '''[https://chabad.info/beis-medrash/643389/ תרשים מנהגי ליל ניטל]''' {{PDF}}{{אינפו}}{{הערה|תרשים לליל ניטל החל בשבת התפרסם בשבועון בית משיח 1291 עמוד 22.}}
* {{קישור חבד אינפו ישן|65690|ניתל - מנהג ומקורו ● מצגת בתמונות|הרב בלאו מישיבת [[חובבי תורה]]|{{תע|12/23/2011}}}}
* {{קישור התקשרות צאח|547|1594|544|מה עושים ב'ניטל'?|מרדכי מנשה לאופר}}
* [http://www.shturem.net/images/news/60917_news_24122012_5791.pdf הניטל ומנהגיו] הרב טוביה פריינד {{שטורעם}}
* '''[https://hitbonenut.net/archives/2326 שח במקום תורה – ההיגיון של ליל ניתל]''', בלוג 'התבוננות' של ד"ר [[יחיאל הררי]]
* הרב שניאור אשכנזי: '''[https://chabad.info/beis-medrash/643444/ חופש מלימוד תורה? • ליל ניטל – מהותו של יום]''', מתארח בתכניתו של עמי מיימון ברדיו {{אודיו}}{{אינפו}}
*'''[https://anash.org/the-pictures-the-rebbe-would-see-on-nittel-nacht/ התמונות שהרבי ראה בליל ניטל]''' {{אנש}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf מה עושים ב'ניטל'?]''', שבועון התקשרות פרשת ויחי תשפ"ב {{PDF}}

{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]
[[קטגוריה:עבודה זרה]]

דרור משה שאול

2023-12-24T14:44:37Z

46.19.86.71: /* תולדות חיים */

הרב '''דרור משה שאול''' (יליד שנת [[תשל"א]]), הוא מנהל [[בית חב"ד]] בדראמסללה שבצפון [[הודו]], שהינו אחד מבתי חב"ד הותיקים במדינה, ולאורך השנים קירב מאות צעירים לחסידות חב"ד ולשמירת תורה ומצוות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"א טבת]] [[תשל"א]] להוריו מאיר ואלישבע שאול.

כילד, התגוררה משפחתו בשכונת 'בית הכרם' ב[[ירושלים]], וכבר מגיל צעיר טייל במקומות רבים בעולם.

לאחר שירותו הצבאי כלוחם קרבי וחובש בגדוד הצנחנים ב[[צה"ל]], נסע ל[[הודו]] למסע חיפוש רוחני, ובין השאר ביקר במנזרים וכתות שונות, ולבסוף באמצע טיול במעבה יער לאחר 28 ימים שאיבד את דרכו והרגיש אבוד החל מסע ההתקרבות שלו לקב"ה ולשמירת תורה ומצוות.

עם חזרתו לארץ, התחזקה אצלו הזהות היהודית והוא הצטרף לחסידות [[ברסלב]] ובמקביל השלים לימודי נטרופתיה, וכעבור תקופה [[התקשרות|התקשר]] לרבי והפך לחסיד חב"ד, ולמד בישיבת עוד יוסף חי בשכם.

לאחר חתונתו עם רעייתו מיכל בת אהרון ורות וייסמן מהישוב מורשת, התיישב בעיר [[צפת]], למד לרבנות בכולל של הרב עמיחי כהן, והדריך קבוצות ב[[מרכז אסנט]], וכעבור חמש שנים לאחר שעזב את דראמסללה, חזר להודו ובשנת [[תש"ס]] הקים את בית חב"ד למטיילים בדראמסללה. בהמשך הקים במקום בית חב"ד בדוגמת [[770]] - מרכז חב"ד העולמי.

כיום פועלים בהנהגתו שני בתי חב"ד במחוז דרמסאלה. 770 בכפר דרמקוט, ובית חב"ד בכפר בגסו. כ-20,000 מטיילים משתתפים בפעילויות השונות מדי שנה.

בין מגוון הפעילויות: שבתות וחגים, קורסים בנושאי התבוננות, תורת הנפש, זוגיות, סוד האותיות ועוד. מסעדות כשרות, חדרי אירוח, מקוואות, גן ילדים, מדרשה, מסעות רוחניים בהרי ההימלאיה ועוד.

במהלך השנים פיתח יחד עם אשתו מגוון סדנאות וקורסים וזכה לקרב מאות צעירים לחסידות חב"ד ולשמירת תורה ומצוות.

הרב דרור רואה ברב [[יצחק גינזבורג]] את מורה דרכו הרוחני, ובהשפעתו הקים את מרכז 'יחודא' בארץ, להתבוננות קבלית-חסידית שעיקר הפעילות בו היא בחודשי החורף, בהם תנועת המטיילים בהודו דלילה ולא מצריכה נוכחות מאסיבית של פעילים.

בנוסף הינו מרצה בכיר בבית הספר לתורת הנפש ועוסק בייעוץ אישי וזוגי.

בעקבות כך בתי חב"ד בדרמסאלה הפכו להיות אבן שואבת למי שמחפש תשובות לשאלות המורכבות איתן אנו מתמודדים כיום בנושאי נפש האדם, הגישה הנכונה לאתגרי הזוגיות ואחדות ישראל.

ספריו שנכתבו במיוחד עבור הציבור שאינו מודע לאוצרות התורה והקבלה, משפיעים בצורה משמעותית על תפיסת העולם של הציבור ומגלים שהיהדות היא המציאה האמיתית אליה הם בעצם שואפים.

לצד פעילותו בהודו, מקיים באופן קבוע מסעות של קורסים והרצאות מסביב לעולם בנושאי פסיכולוגיה, מדיטציה ותנועה יהודית, והינו אורח קבוע בקהילות היהודיות בארצות הברית, אנגליה, אוסטרליה, ארץ הקודש ועוד.

כמו כן עוסק בכתיבה יהודית ברוח החסידות.

לרב דרור ואשתו אחד עשר ילדים.

==ממקורביו==
*[[רועי תור]]
*[[נדב בכר]]
*[[דותן קריטי]]
*[[אורי ציפורי|אורי ויעל ציפורי]]
* [[עמרי בן עקיבא]]
*[[שי שור]]
*[[עופר קריפור]]

==ספריו==
*'''התבוננות במעשה מרכבה''', הדרכה מעשית למדיטציה יהודית תשס"ו
*'''לך-לך דרמסאלה - יומן מסע ושליחות''', תשפ"ב

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hidabroot.org/article/1168605 הכרתי לראשונה בחיי את אלוקים]''', סיפור התקרבותו באתר הידברות
*'''[unity.co.il/author/dror/ מאמרי הרב דרור שאול]''', בתוך אתר מכללת 'יחודא' שייסד
*'''[https://chabad.info/magazine/814916/ "לך לך דרמסאלה": הבית של הרבי בהימלאיה]''' {{אינפו}}

{{מיון רגיל:שאול, דרור}}
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חב"ד רמת אביב]]

מרדכי גרומך

2023-12-24T14:40:08Z

46.19.86.71: /* השליחות להודו */

[[קובץ:מוטי גרומך 1.jpeg|300px|ממוזער|שמאל|הרב מוטי גרומך]]
הרב '''מרדכי (מוטי) גרומך''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] לקיוטו (Kayoto), [[יפן]]. הקים בשנת [[תש"ע]] את בית חב"ד בהאמפי שב[[הודו]].

==תולדות חיים==
הרב גרומך נולד לאביו הרב [[שמואל גרומך]] שליח הרבי ל[[בית דגן]].
בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] וב[[ישיבה גדולה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר לימודיו ב-[[770]] נסע ל[[שליחות]] ל[[הודו]], שם שימש כתמים שליח בכמה בתי חב"ד.

התחתן עם רעייתו מרת ליבי, בת הרב [[יעקב מרום]] מ[[בת ים]].

==השליחות להודו==
[[קובץ:מוטי גרומך 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מוטי בקריאת התורה בבית חב"ד האמפי]]
לאחר החתונה יצאו לשליחות ב[[הודו]]. בתחילה בתקופת הסתגלות בבית חב"ד בעיר דארמסללה תחת הרב [[דרור שאול]]. ובחודש כסלו תש"ע הקימו את הבית חב"ד בכפר 'האמפי' שהינו אחד מאתרי התיירות הפופולאריים בהודו. הכפר הקטן שוכן בצפונה של מדינת 'קרנטקה' הנמצאת במרכז תת היבשת ההודית.

עם בואם הקימו [[בית חב"ד]] פעיל, כתובת לכל עניין יהודי, רוחני וגשמי, לאלפי מטיילים בשנה.

בשנת [[תשע"ד]]{{הערה|בכ"ד אדר ב'}} פקד אותם אסון קשה. בתם דבורה לאה גאולה, בת העשרה חודשים, חלתה בחיידק אלים, ונפטרה.

לאחר האסון חזרו לשליחותם והקימו במקום [[מקווה טהרה]] מפואר לעילוי נשמת ביתם "מי גאולה"{{הערה|1=[https://chabad.info/news/230146/ התרגשות בהודו: נחנך המקווה לעילוי נשמת השליחה] {{אינפו}}}}.

חזרתם לשליחות גרמה ל[[קידוש ה']] רב, והדבר פורסם בכלי תקשורת רבים.

==השליחות ליפן==
עקב התנכלויות שונות של ממשלת הודו בהערמת קשיים בהשגת הוויזה, בשנת [[תשע"ט]] עברו לפעול בעיר קיוטו שב[[יפן]] תחת השליח הראשי ליפן הרב [[בנימין אדרעי]].

הבית חב"ד מתעסק עם אנשי הקהילה הישראלית שנמצאים שם לצורך עסקיהם וכן עם המטיילים שפוקדים את המקום.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/magazine/238301/ "האסון לא שבר אותנו, להיפך!": שיחה מטלטלת] {{בית משיח}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A4%D7%99 ידיעות וכתבות שנושא בית חב"ד האמפי] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83471 שליחות לכל החיים] כתבה על הזוג גרומך במגזין 'שביעי'.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרומך, מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באסיה]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]

יצחק יהודה ירוסלבסקי

2023-12-24T14:32:54Z

46.19.86.71: /* תולדות חיים */

{{מפנה|הרב ירוסלבסקי|ירוסלבסקי (פירושונים)}}
{{דמות|
שם= הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
|תמונה= הרב_יצחק_יהודה.jpeg
|תיאור= רבה של [[נחלת הר חב"ד]] ורב העיר [[קריית מלאכי]]
|תאריך לידה= [[ט' תשרי]] [[תש"ג]]
|מקום פעילות= [[נחלת הר חב"ד]]
|תפקידים נוספים= מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]
}}
הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], [[אב"ד|אב בית הדין]] ו[[רב העיר]] של [[קריית מלאכי]] ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].

[[קובץ:הרב ירוסלבסקי.png|ממוזער|X250|הרב ירוסלבסקי באירוע של [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]]]
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה זאב ירוסלבסקי]] ולאמו מרת חיה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]].

בשנת [[תשכ"ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' - שנת הקבוצה הראשונה.

[[נישואין|נשא]] את מרת שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) לאחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של [[כפר חב"ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תשכ"ט]] נשלח בהוראת [[הרבי]], יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה. ב[[התוועדות]] ג' ד[[סליחות]] של אותה שנה הוכתר על ידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] לרב השכונה.

כשהוקם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין יחד עם הרב [[דובער אליעזרוב]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[דוד חנזין]] תחת אב בית הדין הרב [[שלמה יוסף זווין]]. לאחר שהרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי. ביחידות בשנת [[תשמ"א]], אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|התקשרות, גיליון פ"ב.}}.

בשנת [[תנש"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]].

בשנת [[תשע"ב]] מונה הרב ירוסלבסקי לרבה האשכנזי של העיר [[קריית מלאכי]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|68610|מועצת קריית-מלאכי החליטה: הרב ירוסלבסקי ימונה לרב העיר}}}}. ב[[אלול]] [[תשפ"ב]] פירסם כי בעקבות מצבו הרפואי, הוא יפרוש מתפקידו בבית דין רבני חב"ד, ובמקומו ימונה בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב"ד אלעד{{הערה|[https://col.org.il/news/140668 הרב ירוסלבסקי ביקש: בני הרב זלמן ימלא את מקומי בבית הדין] {{חב"ד און ליין}}}}.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]] - מחנך ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] [[קריית מלאכי]] [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]], דיין בבית דין רבני חב"ד וראש מכון הסמיכה בישיבת תות"ל קרית גת.
*בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] 'בני מנחם', [[בני ברק]].
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק סלונים]] - שליח ורב מרכז העיר [[ירושלים]].
*חתנו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].
*חתנו, הרב אלחנן יעקובוביץ' - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יהושע אשר רבינוביץ]]' - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבה]] קטנה [[תות"ל]] [[אנטוורפן]] [[בלגיה]].
*חתנו, הרב יצחק שמואל מלוב - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יעקב יוסף קורץ]] - [[שליח הרבי]] בישוב שדה משה.
*חתנו, הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]] ומשגיח ראשי של ארגון הכשרות נחלת ההידור, [[נחלת הר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ראיון בית משיח 219]
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/633eac2653412_1665051686.pdf "הזוכר למזכיריו"]''' תשורה מ"אויפרופעניש" של משפחת ירוסלבסקי, [[תשרי]] [[תשפ"ג]].

==לקריאה נוספת==
*'''ענק הרוח''' - ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]'''
* [[ישראל אלפנביין]], '''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], {{שבועון כפר חב"ד}} 1906 עמוד 37
* [[מנחם כהן]] ו[[מענדי קורטס]], '''"הרבי נתן את מלוא הכוח לעיתון כפר חב"ד"''', ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2000 עמוד 40
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]