https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=46.120.187.0%2F24חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-10T19:46:26Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94&diff=712503שמות ראש השנה2024-09-11T14:47:31Z<p>46.120.187.46: ללון</p>
<hr />
<div>ל[[ראש השנה]] ישנם חמישה שמות עיקריים בחג זה.<br />
<br />
==ראש השנה==<br />
'''ראש השנה''' על שם שזהו לא רק היום הראשון בשנה, אלא, כי אז הוא זמן המשכת החיות לכל השנה{{הערה|ליקוטי תורה נצבים מו ב}}. כמו ה[[ראש]] שממשיך [[חיות]] לכל ה[[גוף]].<br />
<br />
==יום הדין==<br />
נקרא על שם, שיום זה הוא יום הדין לכל בריות העולם.<br />
<br />
עובדת היות ראש השנה יום הדין, נלמד בגמרא{{הערה|שם=ביצה}} מן הפסוק{{הערה|שם=תהלים}}: {{ציטוטון|בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא}}. שחג ה[[שמות ראש השנה#כסה|כסה]] הוא היום בו מוחלט על החק [=מזון] של כל השנה.<br />
<br />
ולכן אומרים ב[[עשרת ימי תשובה]], בברכת "השיבה שופטינו" שב[[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט", שבימים אלו שבימים אלו העיקר הוא המשפט{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תחלת סימן תקפ"ב}}.<br />
<br />
הרבי מסביר{{הערה|דבר מלכות ערב ראש השנה}}, שענין הדין של [[ראש השנה]], הוא דין לטובה. של[[בית דין]] יש מצווה מן התורה{{הערה|דברים ל"ב כ"ה}} {{ציטוטון|והצילו העדה}} - לזכות ולהציל את הנאשם מן האשמות.<br />
<br />
הרבי גם מוסיף, שההצלה הכי גדולה שישנה, היא ההצלה מה[[גלות]] - ל[[גאולה]].<br />
<br />
ולכן (ובמיוחד) היום, שאנחנו נמצאים ברגעים האחרונים שלפני הגאולה, העבודה ביום הדין צריכה להציל ולהביא את המשיח.<br />
<br />
==יום הזכרון==<br />
על שם שביום זה, ה' זוכר את היצורים והמעשים.<br />
<br />
בשם זה, משתמשים ברוב הברכות שבראש השנה (הדלקת נרות, [[קידוש]], [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ברכות ה[[הפטרה]]).<br />
<br />
ה[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה|תורת שמואל תר"ם חלק ב ד"ה וזהו אני לדודי}}, שענין הזכרון של ראש השנה, הוא להוריד את ההמשכה של [[בנין המלכות]], שתרד בפועל למטה. <br />
<br />
בזכרון זה יש שני דרגות:<br />
<br />
א. {{ציטוטון|זכור לעבדיך}} - לאלו שעובדים אותך. שזהו כשישראל מקיימים כראוי את עבודתם, בג' אהבות: "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (ובכל זאת, צריכים לבקש שה' יזכור, בשביל שתהיה ההמשכה בפועל).<br />
<br />
ב. {{ציטוטון|זכור לאברהם ליצחק וליעקב}} שכאשר לא מעורר אהבות אלו, אז הזכירה היא בזכות [[שלושת הרועים]]. אברהם יצחק ויעקב.<br />
<br />
==יום תרועה==<br />
הוא שם שה[[תורה]] קראה ל[[ראש השנה]], בכתוב{{הערה|[[במדבר]] כט א}}: {{ציטוטון|יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם}}, שבראש השנה, צריך [[תקיעת שופר|לתקוע תרועה]].<br />
<br />
בתרועה זו יש [[מחלוקת]], האם פירושה השברים (הנהוגים כיום), התרועה (הנהוגה כיום), או השברים ותרועה גם יחד. ולכן כדי לצאת ידי כל הספיקות תוקעים לפי כל הדיעות{{הערה|שו"ע הרב סימן תק"צ}}: תשר"ת תש"ת ותר"ת{{הערה|תוקעים תקיעה לפני ולאחרי, כל שם הפסוק "והעברת שופר - קול פשוט}}.<br />
<br />
==כסה==<br />
שם זה אף הוא מן התורה, כמו שכתוב{{הערה|שם=תהלים|[[תהלים פ"א ד]]}}: {{ציטוטון|תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּ'''כֵּסֶה''' לְיוֹם חַגֵּנוּ}}.<br />
<br />
ישנם כמה פירושים במלה "כסה":<br />
*ב[[גמרא]] מובא{{הערה|שם=ביצה|ביצה טו ב}}: שכסה הוא מלשון מכוסה, שראש השנה הוא החג היחיד שחל ב[[ראש חודש]] - זמן שבו הירח מכוסה{{הערה|פירוש זה גם מתאים עם פירוש הזוהר למטה}}.<br />
<br />
*[[פירוש רש"י]]{{הערה|על פסוק זה}}: כסה הוא זמן ומועד קבוע. שזהו פירוש הפסוק, תקעו שופר ביום המיועד לכך. ומוכיח מהפסוק{{הערה|משלי ז כ}}: {{ציטוטון|לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ}}, כלומר ליום המיועד.<br />
<br />
*פירוש ה[[מצודות]], [[מלבי"ם]], ספורנו, ו[[ספר הזהר]]: הכונה בכסה, הוא לכסא ה[[דין]] (כסא הדין, אינו של דינים קשים, אלא של [[מדת הגבורה]] הנלחמת ב[[סטרא אחרא]] לאבדה). ועל ידי [[תקיעת שופר]], [[הקב"ה]] קם מכסא דין, ויושב בכסא [[רחמים]]{{הערה|שם=תרסא}}.<br />
<br />
והזהר מוסיף, שזה ש"כסה" כתוב בה' ולא ב[[א']] (כסא), זהו כי [[ראש השנה]] הוא כסא ל[[ה' עילאה]].<br />
<br />
ב[[תורת החסידות|חסידות]]{{הערה|שם=תרסא|[[ספר המאמרים תרס"א]] עמוד קס"א}} מבואר הענין, שראש השנה הוא כסא ל[[ה' עילאה]]: ראש השנה, הוא זמן התהוות ה[[עולם]] מחדש. ההתהוות היא מ[[ה' עילאה]] שב[[שם הוי"ה]]. אך בכדי שיתהוו ה[[עולמות (בחסידות)|עולמות]] מדרגה זו, צריך להיות קודם ה[[צמצום]] של [[ספירת המלכות]].<br />
<br />
ובראש השנה, המלכות בעצמה מתכסית ונכללת ב[[עצמות]]{{הערה|סה"מ תש"ז ע' 125, תקעו בחודש תש"א}}. והמשכת המלכות בחזרה לקיום העולמות, זהו על ידי [[תקיעת שופר]] ({{ציטוטון|תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר}}), שאז ממשיכים את ההמשכה, מה' עילאה - [[ספירת הבינה]]{{הערה|שם=תרסא}} .<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{ראש השנה|}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ראש השנה]]</div>46.120.187.46https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94&diff=712502שמות ראש השנה2024-09-11T14:42:06Z<p>46.120.187.46: ילך</p>
<hr />
<div>ל[[ראש השנה]] ישנם חמישה תוסיקים בחג הזה.<br />
<br />
==ראש השנה==<br />
'''ראש השנה''' על שם שזהו לא רק היום הראשון בשנה, אלא, כי אז הוא זמן המשכת החיות לכל השנה{{הערה|ליקוטי תורה נצבים מו ב}}. כמו ה[[ראש]] שממשיך [[חיות]] לכל ה[[גוף]].<br />
<br />
==יום הדין==<br />
נקרא על שם, שיום זה הוא יום הדין לכל בריות העולם.<br />
<br />
עובדת היות ראש השנה יום הדין, נלמד בגמרא{{הערה|שם=ביצה}} מן הפסוק{{הערה|שם=תהלים}}: {{ציטוטון|בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא}}. שחג ה[[שמות ראש השנה#כסה|כסה]] הוא היום בו מוחלט על החק [=מזון] של כל השנה.<br />
<br />
ולכן אומרים ב[[עשרת ימי תשובה]], בברכת "השיבה שופטינו" שב[[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט", שבימים אלו שבימים אלו העיקר הוא המשפט{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תחלת סימן תקפ"ב}}.<br />
<br />
הרבי מסביר{{הערה|דבר מלכות ערב ראש השנה}}, שענין הדין של [[ראש השנה]], הוא דין לטובה. של[[בית דין]] יש מצווה מן התורה{{הערה|דברים ל"ב כ"ה}} {{ציטוטון|והצילו העדה}} - לזכות ולהציל את הנאשם מן האשמות.<br />
<br />
הרבי גם מוסיף, שההצלה הכי גדולה שישנה, היא ההצלה מה[[גלות]] - ל[[גאולה]].<br />
<br />
ולכן (ובמיוחד) היום, שאנחנו נמצאים ברגעים האחרונים שלפני הגאולה, העבודה ביום הדין צריכה להציל ולהביא את המשיח.<br />
<br />
==יום הזכרון==<br />
על שם שביום זה, ה' זוכר את היצורים והמעשים.<br />
<br />
בשם זה, משתמשים ברוב הברכות שבראש השנה (הדלקת נרות, [[קידוש]], [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ברכות ה[[הפטרה]]).<br />
<br />
ה[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר{{הערה|תורת שמואל תר"ם חלק ב ד"ה וזהו אני לדודי}}, שענין הזכרון של ראש השנה, הוא להוריד את ההמשכה של [[בנין המלכות]], שתרד בפועל למטה. <br />
<br />
בזכרון זה יש שני דרגות:<br />
<br />
א. {{ציטוטון|זכור לעבדיך}} - לאלו שעובדים אותך. שזהו כשישראל מקיימים כראוי את עבודתם, בג' אהבות: "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (ובכל זאת, צריכים לבקש שה' יזכור, בשביל שתהיה ההמשכה בפועל).<br />
<br />
ב. {{ציטוטון|זכור לאברהם ליצחק וליעקב}} שכאשר לא מעורר אהבות אלו, אז הזכירה היא בזכות [[שלושת הרועים]]. אברהם יצחק ויעקב.<br />
<br />
==יום תרועה==<br />
הוא שם שה[[תורה]] קראה ל[[ראש השנה]], בכתוב{{הערה|[[במדבר]] כט א}}: {{ציטוטון|יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם}}, שבראש השנה, צריך [[תקיעת שופר|לתקוע תרועה]].<br />
<br />
בתרועה זו יש [[מחלוקת]], האם פירושה השברים (הנהוגים כיום), התרועה (הנהוגה כיום), או השברים ותרועה גם יחד. ולכן כדי לצאת ידי כל הספיקות תוקעים לפי כל הדיעות{{הערה|שו"ע הרב סימן תק"צ}}: תשר"ת תש"ת ותר"ת{{הערה|תוקעים תקיעה לפני ולאחרי, כל שם הפסוק "והעברת שופר - קול פשוט}}.<br />
<br />
==כסה==<br />
שם זה אף הוא מן התורה, כמו שכתוב{{הערה|שם=תהלים|[[תהלים פ"א ד]]}}: {{ציטוטון|תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּ'''כֵּסֶה''' לְיוֹם חַגֵּנוּ}}.<br />
<br />
ישנם כמה פירושים במלה "כסה":<br />
*ב[[גמרא]] מובא{{הערה|שם=ביצה|ביצה טו ב}}: שכסה הוא מלשון מכוסה, שראש השנה הוא החג היחיד שחל ב[[ראש חודש]] - זמן שבו הירח מכוסה{{הערה|פירוש זה גם מתאים עם פירוש הזוהר למטה}}.<br />
<br />
*[[פירוש רש"י]]{{הערה|על פסוק זה}}: כסה הוא זמן ומועד קבוע. שזהו פירוש הפסוק, תקעו שופר ביום המיועד לכך. ומוכיח מהפסוק{{הערה|משלי ז כ}}: {{ציטוטון|לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ}}, כלומר ליום המיועד.<br />
<br />
*פירוש ה[[מצודות]], [[מלבי"ם]], ספורנו, ו[[ספר הזהר]]: הכונה בכסה, הוא לכסא ה[[דין]] (כסא הדין, אינו של דינים קשים, אלא של [[מדת הגבורה]] הנלחמת ב[[סטרא אחרא]] לאבדה). ועל ידי [[תקיעת שופר]], [[הקב"ה]] קם מכסא דין, ויושב בכסא [[רחמים]]{{הערה|שם=תרסא}}.<br />
<br />
והזהר מוסיף, שזה ש"כסה" כתוב בה' ולא ב[[א']] (כסא), זהו כי [[ראש השנה]] הוא כסא ל[[ה' עילאה]].<br />
<br />
ב[[תורת החסידות|חסידות]]{{הערה|שם=תרסא|[[ספר המאמרים תרס"א]] עמוד קס"א}} מבואר הענין, שראש השנה הוא כסא ל[[ה' עילאה]]: ראש השנה, הוא זמן התהוות ה[[עולם]] מחדש. ההתהוות היא מ[[ה' עילאה]] שב[[שם הוי"ה]]. אך בכדי שיתהוו ה[[עולמות (בחסידות)|עולמות]] מדרגה זו, צריך להיות קודם ה[[צמצום]] של [[ספירת המלכות]].<br />
<br />
ובראש השנה, המלכות בעצמה מתכסית ונכללת ב[[עצמות]]{{הערה|סה"מ תש"ז ע' 125, תקעו בחודש תש"א}}. והמשכת המלכות בחזרה לקיום העולמות, זהו על ידי [[תקיעת שופר]] ({{ציטוטון|תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר}}), שאז ממשיכים את ההמשכה, מה' עילאה - [[ספירת הבינה]]{{הערה|שם=תרסא}} .<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{ראש השנה|}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ראש השנה]]</div>46.120.187.46