https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=45.83.27.77 2026-04-23T15:48:23Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9D_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=616022 2023-07-26T09:41:32Z

<p>45.83.27.77: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div><br /> [[קובץ: ישבעם סגל.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הרב ישבעם סגל]]<br /> הרב '''ישבעם הלוי סגל''' - הינו מרצה ומחבר ספרים ב[[תורת החסידות]]. משמש כ[[משפיע]] ב[[תלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> הרב סגל מוסר שיעור קבוע ב[[מאמר|מאמרי]] [[חסידות חב&quot;ד]] בביתו מידי יום רביעי.<br /> == משפחתו ==<br /> [[קובץ:קונטרס ההשגחה האלוקית בעולם.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קונטרס ההשגחה האלוקית בעולם]]<br /> ''' הוריו ''' <br /> <br /> * הרב [[משה צבי סגל]]<br /> <br /> ''' אחיו ''' <br /> <br /> * הרב עמישר הלוי סגל<br /> * הרב ידון הלוי סגל<br /> <br /> ''' גיסיו ''' <br /> [[קובץ:חסיד באמונתו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קונטרס חסיד באמונתו יחיה ]]<br /> * הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]. <br /> * הרב [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב&quot;ד)]].<br /> * הרב [[אורי קפלון]].<br /> <br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> <br /> *'''ספר [[ערכים בחסידות]]''' - ביאור מושגים, משלים, פתגמים, פסוקים ומאמרי חז&quot;ל על פי [[תורת החסידות]]. בחודש [[כסלו]] שנת [[תשנ&quot;ח]] יצא לאור החלק הראשון.<br /> *'''חסיד באמונתו יחיה''' - קונטרס המבאר את עקרונות ה[[אמונה]] האמיתית בה' וב[[הרבי]] כ[[מלך המשיח]] על פי [[תורת החסידות]], לאורם התחנכו [[חסיד]]ים מאז ומעולם.<br /> *'''ההתקשרות''' - המשך לקונטרס &quot;חסיד באמונתו יחיה&quot;.<br /> *'''ממוצע המחבר''' - המשך לקונטרס &quot;ההתקשרות&quot;.<br /> *'''קןנטרס ההשגחה האלקית בעולם'''.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXweGt1b2xoSFhkZWs/view?resourcekey=0-cvS_eYa78dYA9SpgFFWrhA הקונטרס חסיד באמונתו יחיה לקריאה] {{PDF}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/update/395.pdf קונטרס ההשגחה האלוקית בעולם] {{אינפו}} {{PDF}}<br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:סגל, ישבעם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=616020 2023-07-26T09:37:32Z

<p>45.83.27.77: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ש וינר.jpg|ממוזער|הרב שמעון ויינר מציג את האתר בו ייבנה בית חב&quot;ד יהוד (תשפ&quot;א)]]<br /> הרב '''שמעון אוריאל ויינר''' (ידוע גם כ&quot;הרב שמעון&quot;) (יליד [[תשל&quot;א]]) הוא מנהל [[בית חב&quot;ד]] ו[[שליח]] [[הרבי]] לעיר [[יהוד]]. מכהן כרב בית הכנסת הספרדי 'אור אבנר' בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד נולד ב[[א' בחשוון]] [[תשל&quot;א]] בעיר [[רחובות]] לאביו הרב נתן שמואל ומרת חיה ליבא וינר (ביתו של הרב [[יצחק גליצנשטיין]]). בשנת [[תש&quot;מ]] עברה משפחתו להתגורר ב[[שיכון חב&quot;ד לוד]].<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר&quot;מ]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], בה ניהל את מערכת [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]]. לקראת שנת הלימודים [[תנש&quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשנ&quot;ד]] שהה כבחור ב[[שליחות]] בעיר [[פטרבורג]]. <br /> <br /> ב[[ט' בסיוון]] [[תשנ&quot;ה]] נשא את רעייתו, בתו של ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב&quot;ד)|משה זלמן שניאורסון]] מ[[כפר חב&quot;ד]]. ובתחילת חורף [[תשנ&quot;ז]] יצאו לשליחות בעיר [[יהוד]]. במהלך השנים הפך לאחת הדמויות המוכרות והאהובות בעיר כאשר הוא זוכה להערצה והוקרה בכל שכבות האוכלוסייה{{הערה|1=ראה ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url%253Darticle_he%2526id%253D63093#!g=1&amp;url=article&amp;id=68972 טורו של שניאור חביב]: &quot;'אתה יודע איפה התהלוכה'? שאלה אותי רעייתי כשהתחלנו להתקרב ליהוד, 'לא', עניתי לה. 'אבל בעיר בה כשאתה אומר 'רבי שמעון' מושכל ראשון של כל ילד הוא שמדובר ברב שמעון ויינר, בטוח נמצא'.&quot;}}. <br /> <br /> בין היתר, יוצא מידי שבוע ל[[מבצע תפילין]] ו'[[מסיבות שבת]]' בעצמו ברחובות העיר. במסגרת פעילותו שליח הראשי בעיר, הביא תחתיו עוד שבעה משפחות של [[שלוחים]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] קיבל אות יקיר העיר כהוקרה על פעילותו{{הערה|1=[https://col.org.il/news/146587 דיווח באתר COL].}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, מנחם מענדל ויינר - משגיח בישיבת תות&quot;ל מגדל העמק ומצוות ישיבת אור אבנר סיטרין.<br /> *חתנו, הרב יוסף יצחק וויצהנדלר - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ויינר, שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תנש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=616010 2023-07-26T09:18:25Z

<p>45.83.27.77: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גידי שרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גידי שרון]]<br /> הרב '''גדעון (גידי) שרון''' (יליד שנת [[תשי&quot;א]], 1950) הינו [[חסיד]] [[חב&quot;ד]] המפעיל אתר [[מכון הרבי - אוצרו של משיח]], שהיה הראשון להנגיש חלקים רחבים מתורתו של הרבי לציבור באמצעות רשת האינטרנט.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ו חשון]] [[תשי&quot;א]] למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות. בצעירותו התגייס ל[[צה&quot;ל]] שם שירת כטייס קרב בחיל האויר ומטוסו נפל פעמיים. בפעם הראשונה בגיזרת סוריה. ובפעם השניה בשבי המצרי 40 יום ושוחרר. קיבל כנפי זהב ועד היום מצוי בקשר טוב עם בכירים בחיל האוויר.<br /> <br /> לאחר מספר שנים שמע על [[הרבי]], [[חזר בתשובה]] והתקרב לרבי על ידי הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)]] הרב [[יצחק גולדברג]] ועוד. והפך לחסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] הקים את [[מכון הרבי - אוצרו של משיח]] המפעיל אתר [[אינטרנט]] המכיל הרבה מתורת חב&quot;ד ובעיקר מתורת הרבי. מרצה ומתוועד ומספר את סיפורו האישי.<br /> <br /> מתגורר ב[[קריית טבעון]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> * הרב בועז שרון<br /> * הרב יוסף יצחק שרון<br /> * הרב [[מנחם מענדל שרון]]<br /> * הרב ישראל אריה לייב שרון<br /> <br /> ;חתניו:<br /> * הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)|שניאור שניאורסון]] - משלוחי הרבי ל[[רמת אביב]].<br /> * הרב [[תומר רותם]] - [[שליח]] [[הרבי]] באקוודור.<br /> * הרב יוסף יצחק פרידמן - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> * הרב דוד כץ משלוחי הרבי ללונדון.<br /> * הרב מנחם מענדל שטיינר<br /> * הרב שמואל נפרסטק<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אוצר 770 (אתר)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21725 &quot;החיילים הדתיים בלטו בחוסן עמידתם&quot;] קטע מראיון עם הרב שרון במקומון 'קול העיר' {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/131440/ הטייס החסיד &quot;ננעל&quot; על הרבי • פרופיל] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שרון, גדעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F&diff=616009 2023-07-26T09:17:54Z

<p>45.83.27.77: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:גידי שרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גידי שרון]]<br /> הרב '''גדעון (גידי) שרון''' (יליד שנת [[תשי&quot;א]], 1950) הינו [[חסיד]] [[חב&quot;ד]] המפעיל אתר [[מכון הרבי - אוצרו של משיח]], שהיה הראשון להנגיש חלקים רחבים מתורתו של הרבי לציבור באמצעות רשת האינטרנט.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ו חשון]] [[תשי&quot;א]] למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות. בצעירותו התגייס ל[[צה&quot;ל]] שם שירת כטייס קרב בחיל האויר ומטוסו נפל פעמיים. בפעם הראשונה בגיזרת סוריה. ובפעם השניה בשבי המצרי 40 יום ושוחרר. קיבל כנפי זהב ועד היום מצוי בקשר טוב עם בכירים בחיל האוויר.<br /> <br /> לאחר מספר שנים שמע על [[הרבי]], [[חזר בתשובה]] והתקרב לרבי על ידי הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)]] הרב [[יצחק גולדברג]] ועוד. וניהיה לחסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] הקים את [[מכון הרבי - אוצרו של משיח]] המפעיל אתר [[אינטרנט]] המכיל הרבה מתורת חב&quot;ד ובעיקר מתורת הרבי. מרצה ומתוועד ומספר את סיפורו האישי.<br /> <br /> מתגורר ב[[קריית טבעון]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> * הרב בועז שרון<br /> * הרב יוסף יצחק שרון<br /> * הרב [[מנחם מענדל שרון]]<br /> * הרב ישראל אריה לייב שרון<br /> <br /> ;חתניו:<br /> * הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)|שניאור שניאורסון]] - משלוחי הרבי ל[[רמת אביב]].<br /> * הרב [[תומר רותם]] - [[שליח]] [[הרבי]] באקוודור.<br /> * הרב יוסף יצחק פרידמן - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> * הרב דוד כץ משלוחי הרבי ללונדון.<br /> * הרב מנחם מענדל שטיינר<br /> * הרב שמואל נפרסטק<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אוצר 770 (אתר)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21725 &quot;החיילים הדתיים בלטו בחוסן עמידתם&quot;] קטע מראיון עם הרב שרון במקומון 'קול העיר' {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/131440/ הטייס החסיד &quot;ננעל&quot; על הרבי • פרופיל] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שרון, גדעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92&diff=615551 2023-07-25T10:28:27Z

<p>45.83.27.77: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אלעזר קניג נואם.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב אלעזר קניג נואם]]<br /> הרב '''אלעזר מרדכי קעניג''' ([[י' סיון]] [[תשי&quot;ד]] - [[ד' אייר]] [[תשפ&quot;ג]]), היה [[שליח]] ו[[משפיע]] בקהילת חב&quot;ד ב[[נוף הגליל]] וב[[תומכי תמימים נוף הגליל|ישיבת תומכי תמימים המקומית]], [[טנקיסט]], חבר מוקד המשפיעים של [[התאחדות החסידים]], מוסר שיעורי חסידות, מרצה ונואם מבוקש בחב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]] ולאמו מרת חנה. את שנות לימודיו הראשונות עשה בתלמוד תורה &quot;חיי עולם&quot; הירושלמי, וכשנפתח תלמוד תורה חב&quot;ד אביו היה מהראשונים לשלוח את ילדיו ללמוד שם.<br /> <br /> בימי הסליחות [[תשכ&quot;ו]] כאשר למד בישיבת הערב שהופעלה על ידי צעירי חב&quot;ד בירושלים, זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי שליט&quot;א מלך המשיח יחד עם שאר הילדים.<br /> <br /> לקראת חג הפסח [[תשל&quot;ג]] נסע ללמוד בחצר הרבי שליט&quot;א מלך המשיח ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה שלאחריה, כששאל את הרבי במהלך [[יחידות]] האם לחזור לארץ לצרכי שידוכים, כפי שאביו ביקש, ענה לו הרבי &quot;תחזור לאה&quot;ק, ותמצא שם שידוך טוב&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רחל למשפחת בקרמן והזוג התגורר ב[[ירושלים]]. באותה תקופה בנוסף ללימודיו בכולל, עסק רבות במבצעים: ביקורי בתים בקטמונים, מבצע מזוזה, רישום ילדים לחינוך כשר ועוד. בשנת [[תשל&quot;ז]] יצא בהוראת [[הרבי]] ל[[שליחות]] ב[[נוף הגליל]] (אז נצרת עילית) כשאת יומו חילק בין כתיבת סת&quot;ם ושחיטה לפעילות בהפצת המעיינות. בשנת [[תשל&quot;ט]] נסעו שוב לרבי עם בנם הבכור חיים לקראת ה[[תספורת]] שלו, וזכו להכנס ליחידות בה בירכם הרבי (תוכן): &quot;שיהיה לכם נחת מכל הילדים יחד, ומכל אחד לחוד&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] חלה ב'מחלה הידועה'. והוא ומשפחתו (אשתו ותשעת ילדיהם) נאלצו לעבור לגור ב[[ירושלים]] ליד בית הרפואה. הרבי הבטיח לו כמה פעמים שיזכה לחזור לשליחות בנצרת עילית, הרבי אמר פעם אחת 'שיזכו לחזור בידים מלאות' ואכן באותה שנה נולדה להם ביתם העשירית חיה מושקא. הרב קעניג סיפר בהתוועדויותיו שאצלו הייתה מידת ה[[שמחה]] וה[[אמונה]] בדברי הרבי שליט&quot;א מלך המשיח בצורה מלאה. לפי קו זה חי במשך ימי מחלתו, וביום הניתוח שנקבע נעדר בשל קביעות עם חברותא ב[[לימוד התורה]]. לאחר מעשה התברר כי לא היה כלל צורך בניתוח והמחלה נעלמה. בהתוועדויותיו הרבה לספר על תקופת מחלתו ושבזכות אמונתו בדברי הרבי שליט&quot;א מלך המשיח מתוך הליכה ב'קו' השמחה נרפא ממחלתו.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] בליל [[שמיני עצרת]] נעמד בין הקפה ד' לה' מתחת ל[[המרפסת|חדר המיוחד]] של כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ (משמאל), והכריז: &quot;כל הקהל מבקש מכבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח שיבנה בית המקדש בירושלים&quot;, ואחר אמר עם כל הקהל שלוש פעמים: &quot;יחי אדוננו מלך המשיח יבנה ביהמ&quot;ק בירושלים&quot;. הרבי פנה לעברו והביט עליו משך כל הזמן. לרגע החל מישהו מתוך הקהל לנגן ניגון כלשהוא כדי לעצור דבריו, אך הרבי פנה מיד לאזור בו החלו לנגן ומיד השתתקו כולם והנ&quot;ל המשיך וסיים את חלקו{{הערה|יומן &quot;קבלת המלכות&quot;, ליל שמיני עצרת תשנ&quot;ד.}}.<br /> <br /> לאחר שהחלים ממחלתו, נכנס הרב קעניג בברכת הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לפעילוּת כ[[טנקיסט]] במשרה מלאה ב[[ניידות חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> מאז שנת [[תשל&quot;ט]] הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] שליט&quot;א מלך המשיח מדי שנה בכל [[חודש תשרי]]. בשנותיו האחרונות נהג להיעמד ב-[[770]] במעמד [[התרת נדרים]] ב[[ערב ראש השנה]], ולבקש מהקהל שבכוח היותם &quot;דיינים מומחים&quot; (כפי שנוהגים לומר בנוסח התרת נדרים), יפסקו שהרבי שליט&quot;א צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל. כמו כן, פעמים רבות ניגש כ[[שליח ציבור]] בתפילות חגי [[תשרי]] ב-[[770]] וקולו הרם נשמע היטב ברחבי בית הכנסת. כמו כן היה מראשי המדברים בהתוועדויות הרבות שנערכות בחודש החגים ב-770.<br /> <br /> היה מראשי הדוברים בכינוסי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. בשנת [[תשע&quot;ח]] זכה לערוך את מעמד [[קידוש לבנה|קידוש הלבנה]] הגדול בעולם שהתקיים בעצרת הענק [[משיח בכיכר]] בתל אביב במעמד כ-40 אלף איש.<br /> <br /> נודע ב[[שמחה]] שהקרין על סביבתו, וב[[התוועדויות]] שלו, נושא מרכזי הייתה עבודת ה[[שמחה]], וסגולתה לזרז את הגאולה ואת התגלותו של הרבי ב[[הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> <br /> ב[[ד' אייר]] [[תשפ&quot;ג]] בשעות הבוקר, החזיר את נשמתו ליוצרה. הלווייתו יצאה מביתו שב[[נוף הגליל]], עברה דרך בית כנסת חב&quot;ד מיוחד שבעיר בדרכה לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים שם נטמן{{הערה|[https://chabad.info/bdh/931402/ ירושלים: מאות מאנ&quot;ש מרחבי הארץ בהלווית הרב קעניג ע&quot;ה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> שעות ספורות לאחר פטירתו הלך לעולמו אביו הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]] כשהוא בן תשעים ושתיים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב חיים צבי קעניג - שליח הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לישוב הושעיה.<br /> *בנו, הרב דוב בער קעניג - שליח הרבי שליט&quot;א מלך המשיח בשכונת רסקו מגדל העמק ומחנך בבית חינוך חב&quot;ד בחוף הכרמל.<br /> *בנו, הרב אברהם אהרון קעניג - מחנך בת&quot;ת חב&quot;ד [[טבריה]] ושליח הרבי שליט&quot;א מלך המשיח בישוב גניגר.<br /> *בנו, הרב [[יוסף יצחק קעניג]] - לוד<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן קעניג - [[מלמד]] בתלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל קעניג]] - משלוחי הרבי שליט&quot;א מלך המשיח ב[[קריית גת]], [[משפיע]] ומרצה בכיר וממייסדי מכון &quot;[[דרך הבית]]&quot; וממייסדי [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ישיבה גדולה ראשון לציון]].<br /> *בנו, הרב בן ציון קעניג - שליח הרבי שליט&quot;א מלך המשיח בית חב&quot;ד תלפיות ומתגורר בביתר עלית<br /> *בנו, הרב שלמה קעניג - רחובות<br /> *חתנו, הרב [[לוי משה לרנר]] - נוף הגליל<br /> *חתנו, הרב אהרון חורושוכין - נוף הגליל<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|מנחם כהנא|שיח חסידים|1361|44-45|תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/bdh/931773/ הטנקיסט והמשפיע הרב אלעזר קעניג ע&quot;ה • תמונות מחייו]''' - {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1BsaOj_uzz_lcknCcujL6zI_8eH-CmnV-/view?usp=drivesdk באופן המתלהב]''' ראיון עם הרב קעניג בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון מס' 308 עמ' 20-27<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קעניג, אלעזר}}<br /> [[קטגוריה:משפחת קעניג]] <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%93%D7%92%D7%A8&diff=613788 2023-07-20T06:57:50Z

<p>45.83.27.77: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב ידגר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ידגר נואם באירוע לרגל גליון האלף של [[שבועון בית משיח]]]]<br /> הרב '''יצחק ידגר''' ([[תרצ&quot;ח|כב תשרי תרח&quot;צ]]<br /> 1938 - [[א' אב]] [[תשפ&quot;ג]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] ליישובי ה[[תענכים]] בארץ-הקודש, מנהל את מוסדות חב&quot;ד ביישוב [[אביטל]], ובעל השפעה רבה על תושבי האזור. במשך עשרות שנים הוא שימש כמנהל בית הספר ביישוב, וקירב במסגרת עבודתו מאות אנשים לשמירת תורה ומצוות.<br /> <br /> ב[[הקפות]] ליל [[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;א]] התמנה על ידי הרבי ל'בעל הבית'{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;|&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;]]}} של מדינת עיראק.<br /> נפטר ביום ד׳, א׳ ור״ח מנחם אב ה׳תשפ״ג.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב יצחק ידגר נולד ב[[כ&quot;ב תשרי]] [[תרצ&quot;ח]]. בן למשפחה ירושלמית שמוצאה בעיראק להוריו כדורי ואסתר מלכה לאה - נפטרה ט&quot;ז טבת תשמ&quot;ח - ידגר. כבר בצעירותו החל לחפש את אשר אהבה נפשו, תמימות ופנימיות, וכך מצא את דרכו לאורה של חסידות חב&quot;ד. את התקשרותו המופלאה בצל אילנא דחיי, ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], החל במפגש מעצים עם מי שלימים היה מורו ורבו המובהק, הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] ראש [[ישיבת תורת אמת]] ורבה של שכונת [[בית ישראל]] ב[[ירושלים]]. כשהחל לבקש מקום ללמוד תורה, הגיע לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ששכנה עדיין בפרדס שם למד בין השנים [[תשי&quot;ג]] - [[תשי&quot;ז]], בשנת [[תשט&quot;ז]] כיתתו עברה זמנית ל[[אחי תמימים תל אביב]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת שמחה, עבר להתגורר במושב [[אביטל]], והצטרף יחד עם אשתו לצוות [[יצחק ידגר#מנהל בית ספר חב&quot;ד תענך|בית הספר]] שבחבל התענכים (כאשר גב' ידגר הייתה המורה הנשואה היחידה בצוות בית הספר בשנותיו הראשונות).<br /> <br /> נפטר ב[[א' מנחם אב]] [[תשפ&quot;ג]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] שביישוב גן נר.<br /> <br /> ===פעילות עם העדה הכורדית===<br /> [[קובץ:הרב ידגר טרקטור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ידגר על הטרקטור בעת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] המסורתית ביישובי התענכים]]<br /> <br /> כשנתיים לאחר חתונתו, החלו לבנות את השיכון החדש ב[[כפר חב&quot;ד]] - פרוייקט שנועד בעיקר לזוגות הצעירים. הרב ידגר ואשתו חשבו לעבור להתגורר בכפר חב&quot;ד, על-מנת להתגורר בקהילה חב&quot;דית מסודרת, ולתת לילדיהם חינוך חסידי הולם.<br /> <br /> לפני שניגשו לשלב המעשי, ביקשו את הסכמתו וברכתו של הרבי.<br /> <br /> תשובתו של הרבי הייתה '''&quot;בקשר להרשמה לשיכון בכפר חב&quot;ד, הרי הוא וחבריו עושים פעולות במקום וכו', ולא יעקור דירתו לשום מקום אחר, ובפרט שהוא מבני עדתם מלפנים, ופסקה תורתנו הקדושה 'עניי עירך קודמים'&quot;'''{{הערה|[[שבועון בית משיח|שבועון 'בית משיח']] גליון 655.}}. כמצווה ועומד, נשאר הרב ידגר להתגורר במושב [[אביטל]] שבחבל התענכים (על-יד העיר [[עפולה]]), מקום ריכוז גדול של בני העדה הכורדית.<br /> <br /> הרב ידגר המשיך ללמד בבית הספר שבניהול 'רשת אהלי יוסף יצחק' (ראה לקמן), ונפשם של התלמידים נקשרה בנפשו. השפעתו בבית-הספר גדלה, השפעתו על התלמידים והוריהם חרגה הרבה מעבר לרגיל, עד שדבק בו הכינוי בפי כל תושבי האזור &quot;המורה יצחק&quot;.<br /> [[קובץ:יצחק ידגר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ידגר]]<br /> <br /> דמותו המרשימה ודיבורו הקולח, שבו במבט ראשון את כל מי שנפגש עימו. זקנו הארוך שירד על פי מידותיו ועיניו החודרות, שיוו לו דמות מרשימה בעלת הדרת פנים, ורבים נועצו עמו.<br /> <br /> ביתו, הפך לכתובת יהודית לכל תושבי האזור, שהרגישו כלפיו רגשות חיבה והערצה. אל הבית הגיעו אנשים במשך שעות היום, להתייעץ עמו בכל תחומי החיים ולבקש את הדרכתו, כשהוא כותב יחד עמם לרבי שליט&quot;א, ומכוון את דרכת בנתיבות היהדות.<br /> <br /> מלבד פעולתו על תושבי האזור, הרב ידגר הנהיג את הקהילה החב&quot;דית. את [[בית הכנסת]] החב&quot;די שבמרכז היישוב, הפעיל בעיקר בשבתות ובחגים.<br /> <br /> כמו כן, הרב ידגר מסר שיעור מידי יום שלישי בשבוע, אשר היווה אבן שואבת למאות יהודים מכל רחבי עמק יזרעאל, שחיבבו אותו והרגישו כלפיו הערצה רבה, והגיעו בקביעות לשמוע את דרשותיו המעוררות.<br /> <br /> במהלך השנים התגבשו סביבו מאות מעריצים הפזורים בכל רחבי עמק יזרעאל, שבירכו אותו בלבביות בכל פעם שהיו נפגשים עמו, כשהוא מצידו מחזיר להם אהבה.<br /> <br /> ===מנהל בית ספר חב&quot;ד תענך===<br /> <br /> בית הספר החב&quot;די &quot;יד אליהו&quot;{{הערה|1=בית הספר נקרא על שם הרב אליהו ברזני - רב העדה הכורדית בתענכים.}} שבחבל תענך, הוקם בשנת תשח&quot;י על ידי הרב [[יצחק גאנזבורג]] כחלק ממערך בתי הספר של [[הרשת|'רשת אהלי יוסף יצחק']].<br /> <br /> מלכתחילה, שהותו של הרב גאנזבורג ומשפחתו ביישוב היו זמניים בלבד, ומטרתו הייתה רק להקים ולבסס את בית הספר, ולאחר מכן להעביר את ניהולו לידי מישהו אחר.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו של ר' יצחק בשנת [[תש&quot;כ]], והחוסר במנין מסודר לאמירת קדיש, הוצרך הרב גאנזבורג להעביר את ניהול בית הספר בהקדם, ולעבור להתגורר בקהילה חב&quot;דית.<br /> <br /> את ניהול בית הספר הוא הותיר בידיו של הרב [[אברהם דונין]], שכעבור מספר שנים העביר את הניהול לידיו של הרב ידגר{{הערה|בשנת [[תשס&quot;ה]] הרב ידגר פרש לגימלאות, והעביר את הניהול השוטף של בית הספר לבתו, מרת רחל-אפרת קיל אשת השליח ב[[גן נר]] הרב אבשלום קיל, כשאת עיקר זמנו הוא מקדיש למושפעיו ובני קהילתו, ועם זאת מקצה זמן מיוחד להמשיך ולסייע בעניני בית הספר.}} שניהלו בפועל במשך 27 שנה עד שנת תשס&quot;ד.<br /> <br /> מתוקף תפקידו כאחראי על בית הספר, ערך הרב ידגר ביקורי בית רבים, לצורך המשך הקשר החינוכי, ורישום הילדים. בשל כך, השפעתו המרובה חרגה הרבה מעבר לגבולות המושב אביטל, והתפרסה על פני האזור כולו.<br /> <br /> ===בעל הבית של מדינת עיראק===<br /> <br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשל&quot;א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או&quot;ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.<br /> <br /> במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.<br /> <br /> ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#&quot;האו&quot;ם החסידי&quot;|הקים הרבי]] &quot;או&quot;ם&quot; משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה&quot;בעל הבית&quot; של אותה מדינה על-פי תורה.<br /> <br /> הרב ידגר זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ&quot;בעל הבית&quot; על מדינת עיראק.<br /> <br /> ===יהפך להם לצינור ושפע לכל המצטרך===<br /> <br /> כחסיד המקושר לרבי בכל נימי נפשו, לאורך כל השנים היה הרב ידגר מדווח לרבי על פעולותיו, ומבקש את עצתו וברכתו הק' עבור היהודים שנפגש עמהם.<br /> <br /> מטבע הדברים, הואיל ויכולות התקשורת באותם זמנים לקחה זמן ארוך, הגיעו אנשים בתלונות לרב ידגר על כך שלוקח כל-כך הרבה זמן עד שהם מקבלים תשובה לחיוב או לשלילה, ועד שהם מקבלים את ברכתו הק' של הרבי הם צריכים להמתין ריבוי זמן.<br /> <br /> הרב ידגר העביר את תלונותיהם לרבי, וזכה לקבל מהרבי תשובה, בשנת תשל&quot;ד לערך, ש-'''&quot;יענה בשמי לכל אלו שפונים אליו, בנוסף שמעביר שמותיהם אלי, ויאמר להם שיקבלו על עצמם, מצוות וכו' ויהפך להם לצינור ושפע ברכה לכל המצטרך להם&quot;'''...<br /> <br /> מאז אותו מכתב, הרב ידגר דורש ממקורביו להתחזק בקיום תורה ומצוות, ותמורת זאת מברך אותם בכוחו של הרבי ב&quot;שפע ברכה לכל המצטרך להם&quot;.<br /> <br /> עוד בטרם החלו חסידי חב&quot;ד החלו להתייחס בגלוי אל [[הרבי]] כאל [[מלך המשיח]], הרב ידגר במכתבים ובדו&quot;חות שכותב לרבי באופן תדיר, היה מוסיף את התואר: &quot;לכבוד כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבינו '''מלך המשיח'''&quot;{{הערה|שבועון בית משיח י חשון תשע&quot;ט}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *ר' אבשלום קיל - [[שליח]] [[הרבי]], ורב היישוב [[גן נר]].<br /> *ר' אבי לוי - [[סופר סת&quot;ם]], [[מגדל העמק]].<br /> *ר' [[שמעון ידגר]] - מנהל [[בית ספר חב&quot;ד עיר גנים|בית ספר חב&quot;ד בשכונת עיר גנים]], [[ירושלים]].<br /> *ר' [[מרדכי ידגר]] - מנכ&quot;ל [[אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה חב&quot;ד בצפת]].<br /> *ר' מנחם מענדל מאיר ידגר - [[קראון הייטס]].<br /> *ר' [[שמואל ידגר]] - [[באר שבע]].<br /> <br /> ==מקורביו==<br /> <br /> מאות מחסידי חב&quot;ד ברחבי הצפון החלו את דרכם לקיום תורה ומצוות ואת הקשר שלהם עם הרבי דרך הרב ידגר, כשהוא מעורר בהם את הניצוץ היהודי, ולאחר מכן מכוון את דרכם הלאה ומפגיש אותם עם חסידי חב&quot;ד נוספים, כשהוא עומד מהצד וממשיך לפקח ולשמור על קשר.<br /> <br /> בין מקורביו נמנים:<br /> *ר' משה ראובן (עפולה).<br /> *ר' [[חיים נבו]] (אחוזת ברק).<br /> *ר' [[אפרים מול]] (ירושלים).<br /> *ר' ישראל כהן (עפולה).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=23031 צרור תמונות מהווי בית הספר בניהולו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.google.com/url?sa=t&amp;rct=j&amp;q=הרב+ידגר+%2B+תענך+%2B+אינפו&amp;source=web&amp;cd=14&amp;ved=0CFoQFjADOAo&amp;url=http%3A%2F%2Fchabadinfo.com%2Findex.php%2Fincludes%2Fimages%2Fmt%2Fcorner2.gif%3Furl%3Darticle_he%26id%3D61660&amp;ei=tintT_KnGrK80QG2zISPDg&amp;usg=AFQjCNH_wkSTfaqI0PMXI4CbhYaq2gg76Q תהלוכת הטרקטורים המסורתית בתענך לכבוד ל&quot;ג בעומר] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/602.html [[התוועדות]] עם הרב ידגר] - {{וידאו}} {{הגאולה}}<br /> *[http://www.google.com/url?sa=t&amp;rct=j&amp;q=&amp;esrc=s&amp;source=web&amp;cd=3&amp;ved=0CFQQFjAC&amp;url=http%3A%2F%2Fwww.itu.org.il%2FIndex.asp%3FArticleID%3D17358%26CategoryID%3D1795%26Page%3D2&amp;ei=KcfsT5nUAeSj6gHMp_nkBQ&amp;usg=AFQjCNEsSecSCAHxntpScKIyFbYpSLRo9Q&amp;sig2=qNMCz-sKdkf1z9AU8ayOhQ כתבה באתר משרד החינוך על החלפת ניהול בית הספר]<br /> *[http://ih.chabad.info/upload/Derech12/index.html#p=3 שכפ&quot;ץ רפואי] - הרב ידגר מתארח במדור 'הדעה והדיבור' במגזין [[דרך המלך]] של ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] {{אינפו}} [[אייר]] תשע&quot;ד<br /> *{{קישור שטורעם|3201|artdays|המקום הקדוש תענך ■ [[יין]] ישן וטוב|מגיש: הרב משה מרינובסקי|י' בשבט תשע&quot;ה}}<br /> *עמק ניוז, '''[http://chabad.info/magazine/המקובל-רב-הפעלים-מהגלבוע-•-פרופיל/ המקובל רב הפעלים מהגלבוע]''', כתבת פרופיל, טבת תשע&quot;ז<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_19.html צפו: נאום מלא ביטחון ואמונה של הרב יצחק ידגר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{תבנית:חברי האו&quot;ם החסידי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ידגר יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתענכים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ג]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8&diff=610804 2023-07-10T06:20:16Z

<p>45.83.27.77: /* הכינוס השלישי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משיח בכיכר לוגו.png|ממוזער|סמליל האירוע משיח בכיכר תשע&quot;ח]]<br /> [[קובץ:משיח בכיכר בשנת תשע''ו.jpg|מעמד משיח בכיכר בשנת תשע&quot;ו|ממוזער]]<br /> מעמד '''משיח בכיכר''' היה ארוע פומבי רב משתתפים בארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ברחבת כיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]]. במהלך השנים המעמד התקיים פעמיים תחת השם משיח בכיכר בשנים [[תשע&quot;ו]] ו[[תשע&quot;ח]], ועוד פעם נוספת בשנת [[תשנ&quot;ו]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> <br /> ארועי משיח בכיכר אורגנו על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], לחיזוק האמונה ב[[בשורת הגאולה]] של [[הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]] ול[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח#פרסום זהותו של הרבי כמשיח|פרסום זהותו כמלך המשיח]].<br /> <br /> [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] מארגנת ארבעה כינוסים בשנה במרכז הארץ ([[ראשון לציון]], [[תל אביב]], [[בת ים]]) שבהם משתתפים על פי המארגנים כ-700–2,000 איש{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/100-רגעים-אלפים-בעצרת-גאולה-ומשיח-•-גלריי/ אלפים השתתפו בעצרת גאולה ומשיח לכבוד ג' בתמוז], חב&quot;ד אינפו}}. האגודה עורכת גם כינוסים גדולים יותר{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/15620.htm כינוס פעילים - משיח בכיכר], באתר הגאולה}}, ועל פי המארגנים בכינוסיה בכיכר רבין השתתפו כ-40,000 איש{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/180TywKXf7QA-jJECxfsVXjL1a6LTI-0J/view?usp=drivesdk מגזין פנסאים עמ' 10-27]{{PDF}}}}.<br /> <br /> ==הכינוס הראשון==<br /> <br /> יו&quot;ר 'האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה' - הרב [[זמרוני ציק]], הקים לקראת [[מצוות הקהל|שנת הקהל]] [[תשנ&quot;ה]] את 'ועד כינוסי הקהל הארצי' ותחת הוועד ארגן את הכינוס הראשון של משיח בכיכר מלכי ישראל (כיום 'כיכר רבין'){{הערה|[https://drive.google.com/file/d/17KBMh_6ZMl7Bw9nPKKbzYTdfHwW1O3uj/view?usp=drivesdk שיחת הגאולה גליונות 1197-1198]{{PDF}}}} בתאריך [[כ&quot;ח בסיוון]]. בכינוס זה פורסם לראשונה בפומבי וידאו של [[הרבי]] מעודד את שירת 'יחי אדוננו' מ[[ט&quot;ו אייר]] תנש&quot;א {{הערה|[http://hageula.com/vid/malkeinu/15476.htm הרבי מעודד יחי בפעם הראשונה] - [[ט&quot;ו באייר]] [[ה'תשנ&quot;א]], באתר הגאולה{{וידאו}}}}. בין אלו שהביעו את תמיכתם לכינוס היו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], חה&quot;כ [[רון נחמן]], חה&quot;כ פרופסור [[אבנר חי שאקי]], רה&quot;ע [[מגדל העמק]] שאול עמור והרב [[שלום דובער וולפא]].<br /> <br /> ==הכינוס השני==<br /> בשנת הקהל, [[תשע&quot;ו]], אורגן שוב כינוס בכיכר רבין. הכינוס התקיים בתאריך [[ד' בתמוז]] ותמכו בו עשרות רבנים שאף השתתפו במעמד בפועל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/17vGS-3aoWGgaiakhInVMkVucLnb9VkxR/view?usp=drivesdk קריאת קודש להשתתף במעמד]}}. במעמד נאמו בין היתר חבר מועצת העיר ירושלים אריה קינג, מארגן הכינוס הרב [[זמרוני ציק]] ועוד. בחלק האומנותי של הערב הופיעו הזמרים [[אריאל זילבר]], מוטי שטיינמץ, יובל טייב ו[[אבי פיאמנטה]].<br /> <br /> בשנה זו כינוס זה פורסם בצורה יוצאת דופן. חלק מפרסום הכינוס התבצע על ידי [[התוועדות|התוועדויות]] ברחבי הארץ בהם הניע הרב [[זמרוני ציק]] את המשתתפים להשתתף בכינוס ולאחריהם התקיים כנס פעילים בו דנו אודות הכינוס{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/15620.htm כנס פעילים - משיח בכיכר]}}. כמו כן נתלו בנתיבי איילון שלטי ענק שהזמינו את הקהל להשתתף במעמד ה[[מצוות הקהל|הקהל]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/180TywKXf7QA-jJECxfsVXjL1a6LTI-0J/view?usp=drivesdk גליון פנסאים עמ' 14]}} וכן פורסמו שלטי מדבקה על אוטובוסים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/18Gb4HS-TNP4Wv6STneNnws97GhN1_kOa/view?usp=drivesdk אוטובוס מודבק בפירסום העצרת]}}. הכינוס פורסם גם באתרים, במהדורות חדשותיות ובעיתונים מקומיים.<br /> <br /> ==הכינוס השלישי==<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]], בעקבות תשובה שקיבל [[זמרוני ציק|הרב זמרוני]] מ[[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]], החליטה ה[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|אגודה]] לערוך כינוס נוסף בכיכר רבין גם השנה{{הערה|לוי קליימן, [https://chabad.info/blogs/המשיח-ניצח-את-הגלות/ המשיח ניצח את הגלות]. חב&quot;ד אינפו}}, אלא שבשונה מכל שנה הכינוס יתקיים ב[[י&quot;ב תמוז|חג הגאולה י&quot;ב בתמוז של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ויערך בו גם מעמד [[קידוש לבנה]] המוני. מאחר שתשובת הרבי התקבלה בחודש שבט - ההכנות לכינוס החלו מיד.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ז ניסן]] לאחר מכן לקה הרב ציק באירוע מוחי, וביום [[ט&quot;ז בסיוון]] [[תשע&quot;ח]] נפטר הרב ציק לאחר כחודש בו היה ללא הכרה וללא יכולת תפקוד. צוות האגודה המשיך בכל זאת לארגן את הכינוס, כאשר גם באירוע זה תמכו עשרות רבנים וביקשו להשתתף בו{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/רבני-חבד-ראשי-הישיבות-והמשפיעים-בקריא-2/ רבנים, ראשי ישיבות ומשפיעים בקריאת קודש], חב&quot;ד אינפו}}.<br /> <br /> === קודם הכינוס ===<br /> <br /> 40 יום קודם הכינוס החלה האגודה בקמפיין פרסום והסברה מקיף לקראת המעמד בשם &quot;השליחות היחידה&quot;, שכלל פרסום פתגם יומי בקשר לגאולה או לתאריך י&quot;ב תמוז{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/משיח-בכיכר-קמפיין-הסברה-מיוחד-ברשת-לקר/ קמפיין הסברה מיוחד ברשת לקראת עצרת הענק]}}. שבועיים קודם הכינוס הוקם מטה התרמה תחת הסלוגן &quot;כובשים את הכיכר&quot; שפעל למשך יומיים בהם נאספו למעלה מ-600,000 שקל, כמו כן נפתחו מוקדי מכירת כרטיסי נסיעה להסעות מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/373597/ הצלחה היסטורית: חסידי חב&quot;ד כבשו את הכיכר!], חב&quot;ד אינפו}}.<br /> <br /> שבועות מספר לפני קיום המעמד הוגשה בקשה לעיריית [[תל אביב]] מטעם ארגוני זכויות ה[[נשים]] למניעת קיום האירוע שיועד להתקיים ב[[הפרדה]] מלאה.<br /> עיריית [[תל אביב]] פנתה למארגני הארוע, אשר אלו סרבו לענות לבקשתה ולבטל את המעמד המתוכנן. אשר על כן פנו ארגוני זכויות הנשים בעתירה ל[[בג&quot;ץ]] על מנת שיפסוק על ביטול הארוע. ימים ספורים לפני התאריך המיועד, ביום [[ז' תמוז]] הודיעה עיירית תל אביב כי תאפשר לקיים את האירוע בהפרדה, אך &quot;ללא מחיצה פיזית&quot;{{הערה|[https://chabad.info/news/מארגני-כנס-משיח-בכיכר-בהודעה-רישמית-ל/ מארגני 'משיח בכיכר' בהודעה רשמית לתקשורת], באתר חב&quot;ד אינפו}}.<br /> <br /> למחרת, הגישה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|האגודה]] עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים וכיממה אחת קודם האירוע נערך המשפט, במהלכו מתח השופט ביקורת כבידה על העירייה שאישרה תחילה את האירוע ולאחר מכן ביטלה אותו ופסק שמאחר והעירייה כבר נתנה את אישורה למעמד, האישור אינו ניתן לביטול. עיריית [[תל אביב]] הודיעה בעקבות זאת כי מעתה לא תאשר קיום אירועים בהפרדה. הפרשייה גרמה לסערה עזה בכל אגפי התקשורת{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/ערוץ-20-תושבי-תל-אביב-בעד-ההפרדה-•-צפו/ ערוץ 20: תושבי תל אביב בעד ההפרדה]. חב&quot;ד אינפו}} ומארגני הכינוס רואיינו בכל מהדורות החדשות המובילות אותם ניצלו כמובן להפצת [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]]{{הערה|הרב בן ציון פרישמן, [https://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/חי-וקים-ראיון-מורחב-על-משיח-בכיכר/ ראיון בערוץ 10 על משיח בכיכר], חב&quot;ד אינפו}}{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/האזינו-מנחם-טוקר-מראיין-את-הרב-יצחק-רחי/ ראיון ברדיו קול חי: הקידוש לבנה הכי גדול בעולם. חב&quot;ד אינפו]}}. כלל העיתונים ואתרי החדשות מכלל המגזרים פרסמו גם הם על קיום האירוע בנפרד, ובעקבות זאת פורסם האירוע מאוד.<br /> <br /> בנוסף לכלי התקשורת, הכינוס התפרסם על ידי הדבקת פרסומת על למעלה מ-100 מוניות שירות{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/בכל-רחבי-הארץ-משיח-בכיכר-על-גבי-מוניות/ בכל רחבי הארץ: משיח בכיכר על גבי מוניות הגאולה], חב&quot;ד אינפו}} והדפסת מדבקות מיוחדות לשמשה האחורית של הרכב{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/גם-בתחבורה-ההכנות-למשיח-כיכר-בעיצומם/ גם בתחבורה: ההכנות למשיח בכיכר בעיצומם], חב&quot;ד אינפו}} שכבשו את רכבי אנ&quot;ש בכל רחבי הארץ.<br /> <br /> === המעמד ===<br /> <br /> בסופו של דבר התקיים הארוע כמתוכנן, כשאליו נוספו משתתפים רבים שבאו רק בעזרת הפרסום הנרחב לו זכה המעמד בכלי התקשורת. גם את הכינוס עצמו תיעדו אמצעי התקשורת הרבים שנכחו במקום, ונאמו בו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18673.htm נאום הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי], באתר הגאולה}}, ר' [[ברוך מרזל]] והשחקן עודד מנשה{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18674.htm משיח בכיכר: נאום אורח • עודד מנשה], באתר הגאולה}}. בחלק האומנותי של האירוע הופיעו הזמרים [[מנדי ג'רופי]]{{הערה|[http://hageula.com/vid/kinusim/18090.htm משיח בכיכר • צפו: מענדי ג'רופי בהופעה מלאה בעצרת הענק], באתר הגאולה}}, [[אריאל זילבר]], מקהלת [[צבאות השם]]{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18677.htm מקהלת צבאות ה' במשיח בכיכר], באתר הגאולה}}, מיילך קאהן ועוד{{הערה|[http://hageula.com/news/moshiach/18030.htm משיח בכיכר • רבבות חסידים ועמך בית ישראל בעצרת הענק &gt;&gt; הסיכום המלא], באתר הגאולה}}, ויעוד האירוע - פרסום [[בשורת הגאולה]] ו[[זהות משיח|זהות הגואל]] לאלפים, היה גדול.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> '''הכינוס הראשון - תשנ&quot;ה:'''<br /> <br /> *[https://www.chabad.fm/144/9278.html חב&quot;ד מצדיעה לך זמרוני], באתר חב&quot;ד אף אם<br /> <br /> '''הכינוס השני - תשע&quot;ו:'''<br /> *[[משיח פרידמן]], [https://chabad.info/blogs/משיח-בכיכר-זו-רק-יריית-הפתיחה/ משיח בכיכר זו רק יריית הפתיחה], באתר חב&quot;ד אינפו<br /> <br /> '''הכינוס השלישי - תשע&quot;ח:'''<br /> *[[מיכאל בן ארי]], [https://chabad.info/blogs/אבא-לאן-נוסעים-•-החוויה-שלי-ממשיח-בככר/ החוויה שלי מהכיכר], באתר חב&quot;ד אינפו<br /> *נעמה טוכפלד, [https://chabad.info/blogs/משיח-בכיכר-הקמפיין-החבדי-הגדול-בעולם/ הקמפיין החב&quot;די המוצלח], באתר חב&quot;ד אינפו<br /> *[[עמי מימון]], [https://chabad.info/news/קול-ברמה-על-הניצחון-הגדול-בבית-המשפט/ רדיו 'קול ברמה' מדווח על הניצחון הגדול בבית המשפט], באתר חב&quot;ד אינפו<br /> *[https://www.hageula.com/search?s=משיח+בכיכר משיח בכיכר באתר הגאולה]<br /> *[https://chabad.info/tag/משיח-בכיכר/ משיח בכיכר באתר חב&quot;ד אינפו]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]<br /> [[קטגוריה:האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=607748 2023-07-02T22:25:41Z

<p>45.83.27.77: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אקסלרוד 2.jpg|350px|שמאל|ממוזער|הרב יצחק אקסלרוד]]<br /> הרב '''יצחק אהרן אקסלרוד''' (יליד שנת [[תש&quot;ל]], 1970) הינו ראש [[ישיבת חב&quot;ד פתח תקווה|ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד (ישיבת 'הבוכרים')]], ו[[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|בבית שמש]] וחבר הוועדה הרוחנית של ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ח' אב]] [[תש&quot;ל]] ב[[רמת גן]], לאביו הרב [[גדליהו אקסלרוד]] ולאמו מרת ציפורה פייגא. <br /> <br /> בישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבה ב[[בית הר&quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שם למד כחצי שנה ואחר כך למד שלושה חודשים ב[[תורת אמת]]. <br /> <br /> הפעם הראשונה שזכה לשהות במחיצתו של הרבי הייתה בחודש [[תשרי]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> החל מחודש [[אלול]] [[תשמ&quot;ז]] זכה לשהות ב770 בד' אמותיו של הרבי כשהוא לומד בישיבת [[אהלי תורה]] אליה התקבל באופן חריג{{הערה|ישראלים לא התקבלו בדרך כלל לישיבה בשנים אלו}} בהשתדלותו של המשפיע הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] שניגש עימו אל מנהל הישיבה בהפצירו בו לקבלו בהיותו נכד של הרב [[משה אקסלרוד]] - מהתמימים בליובאוויטש. בשנות שהותו בחצר הרבי נקנו בנפשו התקשרות ורגשות מיוחדים אל הרבי{{הערה|במכתבו מח' תמוז תשמ&quot;ח אל אחד מידידיו התמימים שלמד בארץ הוא מתאר את האווירה המיוחדת ותחושותיו בד' אמותיו של הרבי: {{ציטוטון|תדע שפה זה באמת &quot;עולם אחר&quot;, להיות כאן סמוכים על שולחן אביהם, ובאמת לא לתאר כפשוטו, איזה הרגשה להיות כאן ליד הרבי שליט&quot;א. אם היו יודעים את זה בארץ, לא הייתם יכולים להחזיק מעמד, אבל הקב&quot;ה עשה שרק אחר שנמצאים כאן מתחילים להעריך את גודל הענין והזכות באמת, אשרינו מה טוב חלקנו. לדעתי בתשרי אי אפשר לשים לב לזה כ&quot;כ, להחויה בהתוועדות, מכל הבאלאגן והצפיפות, מה שאין כן כל השנה שבת שבת זה פשוט נפלא... רק פה מתחילים לראות שיש רבי שליט&quot;א. רק כשתגיע לכאן תתחיל לראות את זה. ואם מתחילים קצת לעבוד [על עצמך, בעבודת ה'] וכו', פשוט זה &quot;גאָר אנדערש&quot;}} (תשורה בר מצווה הרצל י' סיון תשפ&quot;ג ע' 14 - 15)}}. <br /> <br /> בהסכמת וברכת הרבי{{הערה|רשימת התלמידים השלוחים הוכנסה אל הרבי והרבי ענה בי&quot;ד כסלו תש&quot;נ: {{ציטוטון|הסכמה וברכה אזכיר על הציון.}}. במענה על ההודעה ע&quot;ד הגעת תלמידים השלוחים לישיבה כתב הרבי (כסלו תש&quot;נ): {{ציטוטון|אזכיר על הציון ויבשרו טוב בכל זה.}}}} נסע ב[[חורף]] [[תש&quot;נ]] ביחד עם קבוצת תמימים מ[[אהלי תורה]] כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד שליח]] בשליחות הרבי לישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]] למשך כשנה וחצי ללמוד ולפעול במקום בהפצת היהדות ומעיינות החסידות כשהוא שב יחד עם הקבוצה ל-770 לקראת [[כ&quot;ח סיון]] תנש&quot;א. {{הערה| להעיר שבכ&quot;ח סיון זה היה מבין הבחורים שהתחילו לנגן את הניגון של ר' מיכל מזלוטשוב בכניסתו של הרבי לתפילת שחרית וזכו לעידוד בידו הק' (מבעל המעשה)}}<br /> <br /> ב[[חורף]] [[תשנ&quot;ב]] היה ממארגני 'מבצע בשורות טובות' לדאוג שהתמימים מכל רחבי תבל יבשרו לרבי בשורות טובות רבות ככל האפשרי, כשהמארגנים וכן המשתתפים זוכים לקבל על כך עידוד מהרבי. <br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב חזר לארץ הקודש ובחודש [[מנחם אב]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת חיה, בתו של החוקר והסופר החב&quot;די ר' [[יהושע מונדשיין]]. לאחר מכן שב ל770 עד נישואיו בחודש [[כסלו]] [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ==לאחר נישואיו==<br /> [[קובץ:יא אקסלרוד.jpg|ממוזער|מאות [[תמימים]] מרותקים ל[[התוועדות]] של הרב אקסלרוד ב[[ישיבת חח&quot;ל צפת]]]]<br /> לאחר נישואיו המשיך את השליחות באוסטרליה כשהוא פותח [[בית חב&quot;ד]] למטייל ב[[סידני]] ומנהלו לצד עבודה כמשגיח בישיבה בעיר. כ[[שליח]] זכה לעבור בפני הרבי על פתח חדרו הקדוש יחד עם השלוחים ב[[ראש חודש כסלו]] [[תשנ&quot;ד]] - מאורע שלמפרע התגלה שהינו הפעם האחרונה (לעת-עתה) שניתנה לקהל החסידים האפשרות להתראות עם הרבי.<br /> <br /> לאחר שובו ארצה בשלהי שנות הנו&quot;נים, כיהן מספר שנים כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך כיהן כמשפיע ב[[תומכי תמימים בני ברק]], ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]] וב[[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> ב[[אלול]] [[תשע&quot;ו]] הקים הרב אקסלרוד ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[פתח תקווה]] והחל לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94/ ישיבה קטנה תיפתח בשנה הבאה מאחורי היוזמה עומד הרב יצחק אקסלרוד] {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשפ&quot;א]] עברה הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב&quot;ד]] שם היא ממשיכה להתנהל בצורה עצמאית ותחת הנהלה נפרדת בראשות הרב אקסלרוד. החל משנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] החל לשמש כמשפיע בסדרי חסידות ערב ב[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] במקביל לראשות הישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/810152/ הרב אקסלרוד מצטרף לישיבה גדולה בבית שמש] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> התוועדויותיו של הרב אקסלרוד ידועות בסגנונם המרתק והמיוחד והוא מוזמן רבות להתוועד כ'[[משפיע]] אורח' בישיבות [[תות&quot;ל]] ברחבי הארץ, בקהילות אנ&quot;ש ו[[בתי חב&quot;ד]], ובשבתונים שונים.<br /> <br /> מתגורר כיום ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ונמנה על קהילת חסידי חב&quot;ד בעיר. בעבר התגורר ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' נחום מרכוס - [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, ר' אברהם מאן - [[מונטריאול]], [[קנדה]]<br /> *חתנו, הרב ברוך שניאור נחשון - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב&quot;די''', שבועון בית משיח כ&quot;ד טבת תשפ&quot;א עמוד 36<br /> *'''העולם מביט בנו וממתין לראות אותנו 'גאולתיים'''', ראיון בשבועון בית משיח ש&quot;פ חוקת תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93/ ידיעות וחדשות אודות 'הרב יצחק אקסלרוד'] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/603278/ &quot;כשהרבי יתגלה נראה את התמונה המלאה&quot;: ראיון עם הרב אקסלרוד בקשר לג' תמוז ולנדרש מאיתנו כיום] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/541348 וידאו מדבריו הסוערים של הרב אקסלרוד בפני אלפי התמימים בחודש תשרי אודות הלהט הנדרש על ההתגלות המיידית וביטויו באהבה ואחדות בין חסידים] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723673 הגדודים של ז'וקוב: הרב אקסלרוד מתוועד בוידאו על סוד התמימים בדורנו] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אקסלרוד, יצחק אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=607747 2023-07-02T22:23:45Z

<p>45.83.27.77: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אקסלרוד 2.jpg|350px|שמאל|ממוזער|הרב יצחק אקסלרוד]]<br /> הרב '''יצחק אהרן אקסלרוד''' (יליד שנת [[תש&quot;ל]], 1970) הינו ראש [[ישיבת חב&quot;ד פתח תקווה|ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד (ישיבת 'הבוכרים')]], ו[[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|בבית שמש]] וחבר הוועדה הרוחנית של ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ח' אב]] [[תש&quot;ל]] ב[[רמת גן]], לאביו הרב [[גדליהו אקסלרוד]] ולאמו מרת ציפורה פייגא. <br /> <br /> בישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבה ב[[בית הר&quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שם למד כחצי שנה ואחר כך למד שלושה חודשים ב[[תורת אמת]]. <br /> <br /> הפעם הראשונה שזכה לשהות במחיצתו של הרבי הייתה בחודש [[תשרי]] [[תשמ&quot;ו]].<br /> <br /> החל מחודש [[אלול]] [[תשמ&quot;ז]] זכה לשהות ב770 בד' אמותיו של הרבי כשהוא לומד בישיבת [[אהלי תורה]] אליה התקבל באופן חריג{{הערה|ישראלים לא התקבלו בדרך כלל לישיבה בשנים אלו}} בהשתדלותו של המשפיע הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] שניגש עימו אל מנהל הישיבה בהפצירו בו לקבלו בהיותו נכד של הרב [[משה אקסלרוד]] - מהתמימים בליובאוויטש. בשנות שהותו בחצר הרבי נקנו בנפשו התקשרות ורגשות מיוחדים אל הרבי{{הערה|במכתבו מח' תמוז תשמ&quot;ח אל אחד מידידיו התמימים שלמד בארץ הוא מתאר את האווירה המיוחדת ותחושותיו בד' אמותיו של הרבי: {{ציטוטון|תדע שפה זה באמת &quot;עולם אחר&quot;, להיות כאן סמוכים על שולחן אביהם, ובאמת לא לתאר כפשוטו, איזה הרגשה להיות כאן ליד הרבי שליט&quot;א. אם היו יודעים את זה בארץ, לא הייתם יכולים להחזיק מעמד, אבל הקב&quot;ה עשה שרק אחר שנמצאים כאן מתחילים להעריך את גודל הענין והזכות באמת, אשרינו מה טוב חלקנו. לדעתי בתשרי אי אפשר לשים לב לזה כ&quot;כ, להחויה בהתוועדות, מכל הבאלאגן והצפיפות, מה שאין כן כל השנה שבת שבת זה פשוט נפלא... רק פה מתחילים לראות שיש רבי שליט&quot;א. רק כשתגיע לכאן תתחיל לראות את זה. ואם מתחילים קצת לעבוד [על עצמך, בעבודת ה'] וכו', פשוט זה &quot;גאָר אנדערש&quot;}} (תשורה בר מצווה הרצל י' סיון תשפ&quot;ג ע' 14 - 15)}}. <br /> <br /> בהסכמת וברכת הרבי{{הערה|רשימת התלמידים השלוחים הוכנסה אל הרבי והרבי ענה בי&quot;ד כסלו תש&quot;נ: {{ציטוטון|הסכמה וברכה אזכיר על הציון.}}. במענה על ההודעה ע&quot;ד הגעת תלמידים השלוחים לישיבה כתב הרבי (כסלו תש&quot;נ): {{ציטוטון|אזכיר על הציון ויבשרו טוב בכל זה.}}}} נסע ב[[חורף]] [[תש&quot;נ]] ביחד עם קבוצת תמימים מ[[אהלי תורה]] כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד שליח]] בשליחות הרבי לישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]] למשך כשנה וחצי ללמוד ולפעול במקום בהפצת היהדות ומעיינות החסידות כשהוא שב יחד עם הקבוצה ל-770 לקראת [[כ&quot;ח סיון]] תנש&quot;א. <br /> <br /> ב[[חורף]] [[תשנ&quot;ב]] היה ממארגני 'מבצע בשורות טובות' לדאוג שהתמימים מכל רחבי תבל יבשרו לרבי בשורות טובות רבות ככל האפשרי, כשהמארגנים וכן המשתתפים זוכים לקבל על כך עידוד מהרבי. <br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב חזר לארץ הקודש ובחודש [[מנחם אב]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת חיה, בתו של החוקר והסופר החב&quot;די ר' [[יהושע מונדשיין]]. לאחר מכן שב ל770 עד נישואיו בחודש [[כסלו]] [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ==לאחר נישואיו==<br /> [[קובץ:יא אקסלרוד.jpg|ממוזער|מאות [[תמימים]] מרותקים ל[[התוועדות]] של הרב אקסלרוד ב[[ישיבת חח&quot;ל צפת]]]]<br /> לאחר נישואיו המשיך את השליחות באוסטרליה כשהוא פותח [[בית חב&quot;ד]] למטייל ב[[סידני]] ומנהלו לצד עבודה כמשגיח בישיבה בעיר. כ[[שליח]] זכה לעבור בפני הרבי על פתח חדרו הקדוש יחד עם השלוחים ב[[ראש חודש כסלו]] [[תשנ&quot;ד]] - מאורע שלמפרע התגלה שהינו הפעם האחרונה (לעת-עתה) שניתנה לקהל החסידים האפשרות להתראות עם הרבי.<br /> <br /> לאחר שובו ארצה בשלהי שנות הנו&quot;נים, כיהן מספר שנים כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך כיהן כמשפיע ב[[תומכי תמימים בני ברק]], ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]] וב[[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> ב[[אלול]] [[תשע&quot;ו]] הקים הרב אקסלרוד ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[פתח תקווה]] והחל לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94/ ישיבה קטנה תיפתח בשנה הבאה מאחורי היוזמה עומד הרב יצחק אקסלרוד] {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשפ&quot;א]] עברה הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב&quot;ד]] שם היא ממשיכה להתנהל בצורה עצמאית ותחת הנהלה נפרדת בראשות הרב אקסלרוד. החל משנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] החל לשמש כמשפיע בסדרי חסידות ערב ב[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] במקביל לראשות הישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/810152/ הרב אקסלרוד מצטרף לישיבה גדולה בבית שמש] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> התוועדויותיו של הרב אקסלרוד ידועות בסגנונם המרתק והמיוחד והוא מוזמן רבות להתוועד כ'[[משפיע]] אורח' בישיבות [[תות&quot;ל]] ברחבי הארץ, בקהילות אנ&quot;ש ו[[בתי חב&quot;ד]], ובשבתונים שונים.<br /> <br /> מתגורר כיום ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ונמנה על קהילת חסידי חב&quot;ד בעיר. בעבר התגורר ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' נחום מרכוס - [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, ר' אברהם מאן - [[מונטריאול]], [[קנדה]]<br /> *חתנו, הרב ברוך שניאור נחשון - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב&quot;די''', שבועון בית משיח כ&quot;ד טבת תשפ&quot;א עמוד 36<br /> *'''העולם מביט בנו וממתין לראות אותנו 'גאולתיים'''', ראיון בשבועון בית משיח ש&quot;פ חוקת תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93/ ידיעות וחדשות אודות 'הרב יצחק אקסלרוד'] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/603278/ &quot;כשהרבי יתגלה נראה את התמונה המלאה&quot;: ראיון עם הרב אקסלרוד בקשר לג' תמוז ולנדרש מאיתנו כיום] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/541348 וידאו מדבריו הסוערים של הרב אקסלרוד בפני אלפי התמימים בחודש תשרי אודות הלהט הנדרש על ההתגלות המיידית וביטויו באהבה ואחדות בין חסידים] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723673 הגדודים של ז'וקוב: הרב אקסלרוד מתוועד בוידאו על סוד התמימים בדורנו] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אקסלרוד, יצחק אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99&diff=607746 2023-07-02T22:20:01Z

<p>45.83.27.77: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אברהם חיים מזרחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מזרחי על רקע מוצגים ב[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] במושב [[גבעתי]]]]<br /> הרב '''אברהם חיים מזרחי''' (יליד שנת [[תשל&quot;ה]], 1975) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ורב המושב [[גבעתי]] ושימש בעבר כ[[ר&quot;מ]] בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים אלעד|תומכי תמימים באלעד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[משה מזרחי (פתח תקווה)|משה מזרחי]] ב[[ט' אדר]] [[תשל&quot;ה]] (כנכד לרב [[יעקב מזרחי]]).<br /> <br /> בילדותו התגורר ב[[ארגנטינה]] ולמד במוסדות חב&quot;ד המקומיים.<br /> <br /> בשנת תש&quot;נ למד ב[[ישיבת בית הר&quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ולאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]] ובישיבה גדולה המשיך את לימודיו בישיבת [[חח&quot;ל צפת]], לקראת שנת [[תשנ&quot;ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> ובשנת תשנ&quot;ו הגיע בקבוצת התלמידים השלוחים לישיבה הגדולה בצפת ולאחר שנה עבר לשליחות [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]]. <br /> לאחר נישואיו עם מרת נחמה דינה (בתו של הרב [[אלעזר בקשי]] מ[[ערד]]) יצא בשליחות הרבי למושב [[גבעתי]] שם החל מכהן פאר כרב המושב.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] עם פתיחתה של ישיבת [[תומכי תמימים אלעד|תומכי תמימים באלעד]] התמנה ל[[ר&quot;מ]] בנגלה לשיעור א'.<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ח עקר את מקום מגוריו מנחלת הר חב&quot;ד והתיישב בקביעות ביישוב גבעתי.<br /> <br /> הרב מזרחי חתום על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br /> <br /> לרב מזרחי אחד עשר בנים ושתי בנות.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82331 מעמד הכנסת ספר תורה במושב גבעתי] {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=42197 חב&quot;ד נתניה: [[התוועדות]] לרגל י&quot;א [[ניסן]] עם הרב מזרחי] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מזרחי, אברהם חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מזרחי]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=607745 2023-07-02T22:17:38Z

<p>45.83.27.77: /* נסיעה לרבי וישיבת קיץ */</p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:סמל מוסדות אור יהודה.png|ממוזער|שמאל|סמל ישיבה]]<br /> '''תומכי תמימים אור יהודה''' הינה רשת ישיבות תומכי תמימים בעיר [[אור יהודה]] הכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה, נוסדה בשנת [[תשס&quot;ד]] על ידי הרב [[שלום דובער הנדל]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] אור יהודה נוסדה ב[[חודש אלול]] בשנת [[תשס&quot;ד]], כמסגרת לישיבה קטנה. בשנת [[תשס&quot;ט]], נפתחה גם מסגרת לישיבה גדולה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] כחלק ממאמץ הרישום לישיבה - קיימה הנהלת הישיבה מבצע לימוד מקיף הכולל גם שמירת הסדרים וגם לימוד בשקידה והתמדה, עם מבחנים על החומר הנלמד מסגרת הישיבה וכן תוספת של לימוד מחוץ לזמני הלימוד הרגילים כהפסקות וכד' כהכנה ל[[נסיעה לרבי]] אליו הצטרפו (כמעט) כל תלמידי הישיבה קטנה וגדולה יחד וכן אנשי הצוות הרוחני והגשמי, דבר שהיווה מנוף ללימוד ותוספת חסידישקייט אצל התמימים עם פעולה נמשכת. <br /> <br /> בחודש חשוון תשע&quot;ו נפתח בישיבה כולל לאברכים מצויינים לנבחני סמיכה לרבנות, וכן סמיכה במסגרת מבחני 'היכל שלמה'. ראש הכולל הוא הרב שניאור זלמן הכהן כ&quot;ץ. הלימודים בכולל נמצאים בזאל הישיבה הגדולה.<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] [[תש&quot;פ]] רכשה הישיבה בנין חדש לרווחת תלמידי הישיבה קטנה, הממוקם בסמיכות לזאל הישיבה.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשפ&quot;ב]] רכשה הישיבה בנין חדש ומרווח עבור תלמידי הישיבה גדולה. הבנין מונה כ-3 קומות וכולל את הפנימיה חדר האוכל וזאל הישיבה.<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] [[תשפ&quot;ג]] לרגל שנת הקהל וסיומו של מבצע תורה בו נבחנו כ-30 תלמידים בישיבה על כל מסכת גיטין בע&quot;פ{{הערה|1=[https://chabad.info/news/931476/ התמימים מישי&quot;ק אור יהודה נבחנו על כל גיטין] {{אינפו}} ה אייר התשפ&quot;ג (05.15.2023).}}, נסעו כלל צוות הישיבה ותלמידיה לחצרות קודשנו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/934591/ מסע תות&quot;ל אור יהודה לרבי] {{אינפו}} יב אייר התשפ&quot;ג (05.15.2023).}}.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] מונה הישיבה קטנה כ-80 תלמידים והישיבה הגדולה כ-50 תלמידים.<br /> <br /> ==נסיעה לרבי וישיבת קיץ==<br /> מידי שנה נערך מבצע תורה ע&quot;י הנהלת הישיבה שבסופו זוכים תלמידי הישיבה לנסוע לחצרות קודשנו לשהות ללמוד ולהתפלל בבית משיח - [[770]] וב[[אוהל]] הק'. ומידי יום הנהלת הישיבה מארגנת התוועדויות ושיעורים לתלמידי הישיבה עם רבני ומשפיעי שכונת המלך.<br /> <br /> מידי שנה בבין הזמנים מארגנת הנהלת הישיבה, ישיבת קיץ עבור תלמידי הישיבה. <br /> בחודש אב [[תשע&quot;ח]] נסעו לראשונה תלמידי הישיבה לישיבת קיץ ב[[אלמא אטא]] [[קזחסטן]] תחת ניהולו של השליח במקום הרב [[ישעיה כהן]], לרגל יום ההילולא של אביו של [[הרבי]] [[ר' לוי'ק]] ב[[כ' מנחם אב]]. משנה זו הישיבת קיץ מתקיימת בקביעות בעיר [[אלמא אטא]]{{הערה|1=[https://chabad.info/news/825682/ נחתמה ישיבת הקיץ של תות&quot;ל אור יהודה בקזחסטן] {{אינפו}} כ''ו אב התשפ&quot;ג (08.15.2023).}}.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> בנוסף לספרי הפלפולים וקבצי 'הערות התמימים ואנ&quot;ש' היוצאת על ידי הישיבה, החל לצאת לאור בשנת [[תשע&quot;ו]] הקובץ 'דרך תמים - בטאון הדרכה הגות ו[[מחשבה]] לתלמידי התמימים'{{הערה|1= הגליונות לקריאה והורדה: '''[http://chabad.info/beis-medrash/דרך-תמים-הגליון-המושקע-של-תותל-אור-יה/ א] {{*}} [http://www.teshura.com/teshurapdf/Derech%20Tomim%20(2%29-%20Purim-Pesach%205776.pdf ב] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf ד]'''}}.<br /> <br /> הקובץ מודפס על עמודי כרומו בצבע מלא, ומופץ בישיבות ובריכוזי אנ&quot;ש. בגליון כותבים אנשי הצוות החינוכי בישיבה, וכן משתתפים בו ראש ישיבת תות&quot;ל נתניה הרב [[משה אורנשטיין]], והרב מנחם מענדל פלדמן משלוחי הרבי ב[[אוקראינה]] (שעבד בישיבה בשנים עברו).<br /> <br /> עורך העלון הוא הרב משה רוזנבלט, ומסייעים בידו השלוחים בישיבה.<br /> <br /> ==הצוות הרוחני==<br /> ===ישיבה קטנה===<br /> * ראש הישיבה - הרב [[שלום דובער הנדל]].<br /> * מנהל רוחני - הרב שמואל ביטון.<br /> * [[משגיח]] ראשי - הרב לוי יצחק שמח.<br /> * משגיח אחה&quot;צ - הרב שלום מרכוס.<br /> * מנהל פנימייה - הרב ישראל חייבי.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> * שיעור א' 1 - הרב צמח תעיזי.<br /> * שיעור א' 2 - [[הרב מנחם מענדל גורליק]]<br /> * שיעור ב' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד.<br /> * שיעור ג' - הרב שמואל הכהן קליינמן.<br /> גרסא:<br /> * שיעור א' 1 - הרב משה חיים דוברבסקי.<br /> * שיעור א' 2 - הרב [[נחמיה סגל]].<br /> * שיעור ב' - הרב יוסף יצחק שוורץ.<br /> <br /> ;[[משפיע]]ים<br /> * שיעור א' 1 - הרב לוי יצחק שמח.<br /> * שיעור א' 2 - הרב לוי יצחק שמח.<br /> * שיעור ב' - [[הרב מנחם מענדל גורליק]].<br /> * שיעור ג' - הרב [[נחמיה סגל]].<br /> <br /> ;[[נו&quot;נ]]<br /> *הרב שניאור זלמן לייכטר.<br /> *הרב מנחם מענדל סנגאוי.<br /> *הרב יוסף יצחק שווארץ.<br /> <br /> ===ישיבה גדולה===<br /> *ראש הישיבה - [[הרב]] [[שלום דובער הנדל]].<br /> *הרב [[אהרון כהן]] - [[ר&quot;מ]] ו[[משגיח]] כללי.<br /> *הרב יוסף יצחק שוורץ - משגיח.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> *הרב [[יהושע נויהויזר]] - שיעור א' וב'.<br /> *הרב שלום דוב בער כץ- שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע]]ים<br /> *הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - שיעור א' ו[[משפיע]] ראשי.<br /> *הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] - שיעור ב'.<br /> *הרב [[זושא גורליק]] - שיעור ג'.<br /> *הרב [[אורי למברג]] - [[משפיע]] כללי.<br /> <br /> ===רבני הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]<br /> *הרב [[חיים אשכנזי]]<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br /> *הרב מנחם מענדל פלדמן<br /> *הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''תומכי תמימים הצמיחה נא''', שבועון בית משיח גליון 1291 עמוד 32<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%94/ חדשות ועדכונים על הישיבה]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אור יהודה}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים באור יהודה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=607744 2023-07-02T22:16:51Z

<p>45.83.27.77: /* נסיעה לרבי וישיבת קיץ */</p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:סמל מוסדות אור יהודה.png|ממוזער|שמאל|סמל ישיבה]]<br /> '''תומכי תמימים אור יהודה''' הינה רשת ישיבות תומכי תמימים בעיר [[אור יהודה]] הכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה, נוסדה בשנת [[תשס&quot;ד]] על ידי הרב [[שלום דובער הנדל]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] אור יהודה נוסדה ב[[חודש אלול]] בשנת [[תשס&quot;ד]], כמסגרת לישיבה קטנה. בשנת [[תשס&quot;ט]], נפתחה גם מסגרת לישיבה גדולה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] כחלק ממאמץ הרישום לישיבה - קיימה הנהלת הישיבה מבצע לימוד מקיף הכולל גם שמירת הסדרים וגם לימוד בשקידה והתמדה, עם מבחנים על החומר הנלמד מסגרת הישיבה וכן תוספת של לימוד מחוץ לזמני הלימוד הרגילים כהפסקות וכד' כהכנה ל[[נסיעה לרבי]] אליו הצטרפו (כמעט) כל תלמידי הישיבה קטנה וגדולה יחד וכן אנשי הצוות הרוחני והגשמי, דבר שהיווה מנוף ללימוד ותוספת חסידישקייט אצל התמימים עם פעולה נמשכת. <br /> <br /> בחודש חשוון תשע&quot;ו נפתח בישיבה כולל לאברכים מצויינים לנבחני סמיכה לרבנות, וכן סמיכה במסגרת מבחני 'היכל שלמה'. ראש הכולל הוא הרב שניאור זלמן הכהן כ&quot;ץ. הלימודים בכולל נמצאים בזאל הישיבה הגדולה.<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] [[תש&quot;פ]] רכשה הישיבה בנין חדש לרווחת תלמידי הישיבה קטנה, הממוקם בסמיכות לזאל הישיבה.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשפ&quot;ב]] רכשה הישיבה בנין חדש ומרווח עבור תלמידי הישיבה גדולה. הבנין מונה כ-3 קומות וכולל את הפנימיה חדר האוכל וזאל הישיבה.<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] [[תשפ&quot;ג]] לרגל שנת הקהל וסיומו של מבצע תורה בו נבחנו כ-30 תלמידים בישיבה על כל מסכת גיטין בע&quot;פ{{הערה|1=[https://chabad.info/news/931476/ התמימים מישי&quot;ק אור יהודה נבחנו על כל גיטין] {{אינפו}} ה אייר התשפ&quot;ג (05.15.2023).}}, נסעו כלל צוות הישיבה ותלמידיה לחצרות קודשנו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/934591/ מסע תות&quot;ל אור יהודה לרבי] {{אינפו}} יב אייר התשפ&quot;ג (05.15.2023).}}.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] מונה הישיבה קטנה כ-80 תלמידים והישיבה הגדולה כ-50 תלמידים.<br /> <br /> ==נסיעה לרבי וישיבת קיץ==<br /> מידי שנה נערך מבצע תורה ע&quot;י הנהלת הישיבה שבסופו זוכים תלמידי הישיבה לנסוע לחצרות קודשנו. במהלך הנסיעה זוכים התמימים לשהות ללמוד ולהתפלל בבית משיח - [[770]] וב[[אוהל]] הק'. ומידי יום הנהלת הישיבה מארגנת התוועדויות ושיעורים לתלמידי הישיבה עם רבני ומשפיעי שכונת המלך.<br /> <br /> מידי שנה בבין הזמנים מארגנת הנהלת הישיבה, ישיבת קיץ עבור תלמידי הישיבה. <br /> בחודש אב [[תשע&quot;ח]] נסעו לראשונה תלמידי הישיבה לישיבת קיץ ב[[אלמא אטא]] [[קזחסטן]] תחת ניהולו של השליח במקום הרב [[ישעיה כהן]], לרגל יום ההילולא של אביו של [[הרבי]] [[ר' לוי'ק]] ב[[כ' מנחם אב]]. משנה זו הישיבת קיץ מתקיימת בקביעות בעיר [[אלמא אטא]]{{הערה|1=[https://chabad.info/news/825682/ נחתמה ישיבת הקיץ של תות&quot;ל אור יהודה בקזחסטן] {{אינפו}} כ''ו אב התשפ&quot;ג (08.15.2023).}}.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> בנוסף לספרי הפלפולים וקבצי 'הערות התמימים ואנ&quot;ש' היוצאת על ידי הישיבה, החל לצאת לאור בשנת [[תשע&quot;ו]] הקובץ 'דרך תמים - בטאון הדרכה הגות ו[[מחשבה]] לתלמידי התמימים'{{הערה|1= הגליונות לקריאה והורדה: '''[http://chabad.info/beis-medrash/דרך-תמים-הגליון-המושקע-של-תותל-אור-יה/ א] {{*}} [http://www.teshura.com/teshurapdf/Derech%20Tomim%20(2%29-%20Purim-Pesach%205776.pdf ב] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf ד]'''}}.<br /> <br /> הקובץ מודפס על עמודי כרומו בצבע מלא, ומופץ בישיבות ובריכוזי אנ&quot;ש. בגליון כותבים אנשי הצוות החינוכי בישיבה, וכן משתתפים בו ראש ישיבת תות&quot;ל נתניה הרב [[משה אורנשטיין]], והרב מנחם מענדל פלדמן משלוחי הרבי ב[[אוקראינה]] (שעבד בישיבה בשנים עברו).<br /> <br /> עורך העלון הוא הרב משה רוזנבלט, ומסייעים בידו השלוחים בישיבה.<br /> <br /> ==הצוות הרוחני==<br /> ===ישיבה קטנה===<br /> * ראש הישיבה - הרב [[שלום דובער הנדל]].<br /> * מנהל רוחני - הרב שמואל ביטון.<br /> * [[משגיח]] ראשי - הרב לוי יצחק שמח.<br /> * משגיח אחה&quot;צ - הרב שלום מרכוס.<br /> * מנהל פנימייה - הרב ישראל חייבי.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> * שיעור א' 1 - הרב צמח תעיזי.<br /> * שיעור א' 2 - [[הרב מנחם מענדל גורליק]]<br /> * שיעור ב' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד.<br /> * שיעור ג' - הרב שמואל הכהן קליינמן.<br /> גרסא:<br /> * שיעור א' 1 - הרב משה חיים דוברבסקי.<br /> * שיעור א' 2 - הרב [[נחמיה סגל]].<br /> * שיעור ב' - הרב יוסף יצחק שוורץ.<br /> <br /> ;[[משפיע]]ים<br /> * שיעור א' 1 - הרב לוי יצחק שמח.<br /> * שיעור א' 2 - הרב לוי יצחק שמח.<br /> * שיעור ב' - [[הרב מנחם מענדל גורליק]].<br /> * שיעור ג' - הרב [[נחמיה סגל]].<br /> <br /> ;[[נו&quot;נ]]<br /> *הרב שניאור זלמן לייכטר.<br /> *הרב מנחם מענדל סנגאוי.<br /> *הרב יוסף יצחק שווארץ.<br /> <br /> ===ישיבה גדולה===<br /> *ראש הישיבה - [[הרב]] [[שלום דובער הנדל]].<br /> *הרב [[אהרון כהן]] - [[ר&quot;מ]] ו[[משגיח]] כללי.<br /> *הרב יוסף יצחק שוורץ - משגיח.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> *הרב [[יהושע נויהויזר]] - שיעור א' וב'.<br /> *הרב שלום דוב בער כץ- שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע]]ים<br /> *הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - שיעור א' ו[[משפיע]] ראשי.<br /> *הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] - שיעור ב'.<br /> *הרב [[זושא גורליק]] - שיעור ג'.<br /> *הרב [[אורי למברג]] - [[משפיע]] כללי.<br /> <br /> ===רבני הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]<br /> *הרב [[חיים אשכנזי]]<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br /> *הרב מנחם מענדל פלדמן<br /> *הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''תומכי תמימים הצמיחה נא''', שבועון בית משיח גליון 1291 עמוד 32<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%94/ חדשות ועדכונים על הישיבה]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אור יהודה}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים באור יהודה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=607743 2023-07-02T22:16:32Z

<p>45.83.27.77: /* נסיעה לרבי וישיבת קיץ */</p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:סמל מוסדות אור יהודה.png|ממוזער|שמאל|סמל ישיבה]]<br /> '''תומכי תמימים אור יהודה''' הינה רשת ישיבות תומכי תמימים בעיר [[אור יהודה]] הכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה, נוסדה בשנת [[תשס&quot;ד]] על ידי הרב [[שלום דובער הנדל]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] אור יהודה נוסדה ב[[חודש אלול]] בשנת [[תשס&quot;ד]], כמסגרת לישיבה קטנה. בשנת [[תשס&quot;ט]], נפתחה גם מסגרת לישיבה גדולה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] כחלק ממאמץ הרישום לישיבה - קיימה הנהלת הישיבה מבצע לימוד מקיף הכולל גם שמירת הסדרים וגם לימוד בשקידה והתמדה, עם מבחנים על החומר הנלמד מסגרת הישיבה וכן תוספת של לימוד מחוץ לזמני הלימוד הרגילים כהפסקות וכד' כהכנה ל[[נסיעה לרבי]] אליו הצטרפו (כמעט) כל תלמידי הישיבה קטנה וגדולה יחד וכן אנשי הצוות הרוחני והגשמי, דבר שהיווה מנוף ללימוד ותוספת חסידישקייט אצל התמימים עם פעולה נמשכת. <br /> <br /> בחודש חשוון תשע&quot;ו נפתח בישיבה כולל לאברכים מצויינים לנבחני סמיכה לרבנות, וכן סמיכה במסגרת מבחני 'היכל שלמה'. ראש הכולל הוא הרב שניאור זלמן הכהן כ&quot;ץ. הלימודים בכולל נמצאים בזאל הישיבה הגדולה.<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] [[תש&quot;פ]] רכשה הישיבה בנין חדש לרווחת תלמידי הישיבה קטנה, הממוקם בסמיכות לזאל הישיבה.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשפ&quot;ב]] רכשה הישיבה בנין חדש ומרווח עבור תלמידי הישיבה גדולה. הבנין מונה כ-3 קומות וכולל את הפנימיה חדר האוכל וזאל הישיבה.<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] [[תשפ&quot;ג]] לרגל שנת הקהל וסיומו של מבצע תורה בו נבחנו כ-30 תלמידים בישיבה על כל מסכת גיטין בע&quot;פ{{הערה|1=[https://chabad.info/news/931476/ התמימים מישי&quot;ק אור יהודה נבחנו על כל גיטין] {{אינפו}} ה אייר התשפ&quot;ג (05.15.2023).}}, נסעו כלל צוות הישיבה ותלמידיה לחצרות קודשנו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/934591/ מסע תות&quot;ל אור יהודה לרבי] {{אינפו}} יב אייר התשפ&quot;ג (05.15.2023).}}.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] מונה הישיבה קטנה כ-80 תלמידים והישיבה הגדולה כ-50 תלמידים.<br /> <br /> ==נסיעה לרבי וישיבת קיץ==<br /> מידי שנה נערך מבצע תורה ע&quot;י הנהלת הישיבה שבסופו זוכים רוב תלמידי הישיבה לנסוע לחצרות קודשנו. במהלך הנסיעה זוכים התמימים לשהות ללמוד ולהתפלל בבית משיח - [[770]] וב[[אוהל]] הק'. ומידי יום הנהלת הישיבה מארגנת התוועדויות ושיעורים לתלמידי הישיבה עם רבני ומשפיעי שכונת המלך.<br /> <br /> מידי שנה בבין הזמנים מארגנת הנהלת הישיבה, ישיבת קיץ עבור תלמידי הישיבה. <br /> בחודש אב [[תשע&quot;ח]] נסעו לראשונה תלמידי הישיבה לישיבת קיץ ב[[אלמא אטא]] [[קזחסטן]] תחת ניהולו של השליח במקום הרב [[ישעיה כהן]], לרגל יום ההילולא של אביו של [[הרבי]] [[ר' לוי'ק]] ב[[כ' מנחם אב]]. משנה זו הישיבת קיץ מתקיימת בקביעות בעיר [[אלמא אטא]]{{הערה|1=[https://chabad.info/news/825682/ נחתמה ישיבת הקיץ של תות&quot;ל אור יהודה בקזחסטן] {{אינפו}} כ''ו אב התשפ&quot;ג (08.15.2023).}}.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> בנוסף לספרי הפלפולים וקבצי 'הערות התמימים ואנ&quot;ש' היוצאת על ידי הישיבה, החל לצאת לאור בשנת [[תשע&quot;ו]] הקובץ 'דרך תמים - בטאון הדרכה הגות ו[[מחשבה]] לתלמידי התמימים'{{הערה|1= הגליונות לקריאה והורדה: '''[http://chabad.info/beis-medrash/דרך-תמים-הגליון-המושקע-של-תותל-אור-יה/ א] {{*}} [http://www.teshura.com/teshurapdf/Derech%20Tomim%20(2%29-%20Purim-Pesach%205776.pdf ב] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf ד]'''}}.<br /> <br /> הקובץ מודפס על עמודי כרומו בצבע מלא, ומופץ בישיבות ובריכוזי אנ&quot;ש. בגליון כותבים אנשי הצוות החינוכי בישיבה, וכן משתתפים בו ראש ישיבת תות&quot;ל נתניה הרב [[משה אורנשטיין]], והרב מנחם מענדל פלדמן משלוחי הרבי ב[[אוקראינה]] (שעבד בישיבה בשנים עברו).<br /> <br /> עורך העלון הוא הרב משה רוזנבלט, ומסייעים בידו השלוחים בישיבה.<br /> <br /> ==הצוות הרוחני==<br /> ===ישיבה קטנה===<br /> * ראש הישיבה - הרב [[שלום דובער הנדל]].<br /> * מנהל רוחני - הרב שמואל ביטון.<br /> * [[משגיח]] ראשי - הרב לוי יצחק שמח.<br /> * משגיח אחה&quot;צ - הרב שלום מרכוס.<br /> * מנהל פנימייה - הרב ישראל חייבי.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> * שיעור א' 1 - הרב צמח תעיזי.<br /> * שיעור א' 2 - [[הרב מנחם מענדל גורליק]]<br /> * שיעור ב' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד.<br /> * שיעור ג' - הרב שמואל הכהן קליינמן.<br /> גרסא:<br /> * שיעור א' 1 - הרב משה חיים דוברבסקי.<br /> * שיעור א' 2 - הרב [[נחמיה סגל]].<br /> * שיעור ב' - הרב יוסף יצחק שוורץ.<br /> <br /> ;[[משפיע]]ים<br /> * שיעור א' 1 - הרב לוי יצחק שמח.<br /> * שיעור א' 2 - הרב לוי יצחק שמח.<br /> * שיעור ב' - [[הרב מנחם מענדל גורליק]].<br /> * שיעור ג' - הרב [[נחמיה סגל]].<br /> <br /> ;[[נו&quot;נ]]<br /> *הרב שניאור זלמן לייכטר.<br /> *הרב מנחם מענדל סנגאוי.<br /> *הרב יוסף יצחק שווארץ.<br /> <br /> ===ישיבה גדולה===<br /> *ראש הישיבה - [[הרב]] [[שלום דובער הנדל]].<br /> *הרב [[אהרון כהן]] - [[ר&quot;מ]] ו[[משגיח]] כללי.<br /> *הרב יוסף יצחק שוורץ - משגיח.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> *הרב [[יהושע נויהויזר]] - שיעור א' וב'.<br /> *הרב שלום דוב בער כץ- שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע]]ים<br /> *הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - שיעור א' ו[[משפיע]] ראשי.<br /> *הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] - שיעור ב'.<br /> *הרב [[זושא גורליק]] - שיעור ג'.<br /> *הרב [[אורי למברג]] - [[משפיע]] כללי.<br /> <br /> ===רבני הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]<br /> *הרב [[חיים אשכנזי]]<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br /> *הרב מנחם מענדל פלדמן<br /> *הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''תומכי תמימים הצמיחה נא''', שבועון בית משיח גליון 1291 עמוד 32<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%94/ חדשות ועדכונים על הישיבה]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אור יהודה}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים באור יהודה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%97%D7%99_(%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95)&diff=607192 2023-07-01T00:05:09Z

<p>45.83.27.77: </p> <hr /> <div>ניגון על המילים {{ציטוטון|'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''}}.<br /> <br /> מקור הניגון הוא ממשפחת הכט שהביאו אותו לרבי.<br /> <br /> במקור, הלחן הושר על המילים:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=חיילי אדוננו מורנו ורבינו, חיילי (הרבי) משיח צדקנו. הוא יוליכנו בטנקים לארצנו עם ה[[מבצעים]] וה[[נש&quot;ק]] בידינו, יבוא ויגאלנו.}}<br /> <br /> מילים אלה שרו, לעיתים תדירות בכינוסי [[ילדים]] בנוכחות [[הרבי]], וכן ב[[התועדויות]], ובמעמד [[כוס של ברכה]]. וזכו לעידודו הנמרץ של הרבי כו&quot;כ פעמים. מאידך בש&quot;פ בראשית תשמ&quot;ה דיבר בחריפות לאחר ששרו ניגון זה.<br /> היום מקובל לשיר הניגון עם המילים 'יחי אדוננו'.<br /> <br /> בכל ליל [[שבת]] ב[[770]] וברוב קהילות [[אנ&quot;ש]] נוהגים לנגן ניגון זה בפיוט &quot;[[לכה דודי]]&quot; החל מהקטע &quot;לא תבושי&quot;.<br /> <br /> שירת יחי במנגינה זו לאחר הפיוט [[לכה דודי]] זכתה לעידודו של הרבי בעת תפילות שהתקיימו בליל ש&quot;ק סמוך לחדרו הק' במניין מצומצם בתקופה שלאחר [[כ&quot;ז אדר]] [[תשנ&quot;ב]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1652 הניגון בביצוע של ר' שלמה שמידע] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=745 הניגון בביצוע של משה לאופר] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/עידוד-מיוחד-של-שירת-חיילי-אדוננו/ הרבי מעודד את שירת &quot;חיילי אדוננו&quot;], מוצאי שמחת תורה תשמ&quot;א (1981) {{וידפו}}<br /> *[https://www.hageula.com/vid/malkeinu/20733.htm הרבי מעודד את הניגון בשנת תשמ&quot;א] על המילים &quot;חיילי אדוננו מורנו ורבינו, חיילי הרבי משיח צדקנו&quot; {{שמע}} {{הגאולה}}<br /> *[https://abc770.org/wp-content/uploads/mp3/03CHAYOLE_ADONEIMU.MP3 הניגון חיילי אדוננו] {{שמע}} {{חב&quot;ד אור אין סוף}}<br /> *[https://chabad.info/musicnews/628033/ במנגינת &quot;חיילי אדוננו&quot;: אליה גבאי מבצע את &quot;לכה דודי&quot;] {{אינפו|}}<br /> <br /> {{מסורת הנגינה}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה|יחי אדוננו]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח|יחי אדוננו]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי|יחי אדוננו]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=607186 2023-06-30T23:51:47Z

<p>45.83.27.77: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ברוך נחשון2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך נחשון נואם בחנוכת [[חברון#בית חב&quot;ד בעיר|בית חב&quot;ד קריית ארבע]] שנבנה לעילוי נשמת נכדתו]]<br /> הרב '''ברוך נחשון''' ([[ט&quot;ו במנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]] – [[ח' תשרי]] [[תשפ&quot;ב]]) היה צייר חב&quot;די ממחדשי היישוב היהודי ב[[חברון]] בעידוד ובברכת [[הרבי]]. זכה בפרס בר אילן לאמנות יהודית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:ברוך נחשון וזוגתו בחלוקת דולרים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ברוך נחשון וזוגתו ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> נולד ב[[ט&quot;ו במנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]] בעיר [[חיפה]]. החל לצייר עוד בהיותו צעיר לימים. במשך זמן זה פיתח את גישתו לציור, אומנות ואמנים בכלל. את לימודי היסודי והתיכון עשה נחשון במערכת החינוך הדתית, אך לא מצא בה את מבוקשו.<br /> <br /> החל להתקרב לחב&quot;ד כאשר הזדמן לו להגיע ל[[תומכי תמימים לוד|ישיבת חב&quot;ד בלוד]], שם הוקסם מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. כאשר סיים את השרות הצבאי, החליט לחזור לישיבה בלוד.<br /> <br /> באותה תקופה סיים גם את לימודיו המקצועיים אצל האמן שלמה נרני. נרני העריך מאוד את עבודותיו של נחשון וראה בו כיורשו הרוחני.<br /> <br /> בשלב מסוים כתב לרבי כי ברצונו להכיר מקרוב את הרבי. הרבי בתשובה שלח אליו הזמנה רשמית מטעם [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|ישיבת חב&quot;ד המרכזית בניו-יורק]] לבוא וללמוד במקום, הכוללת התחייבות לכל הוצאות כלכלתו. עם הזמנה כזאת קיבל ברוך משלטונות ההגירה של [[ארצות הברית]] אשרה לשהייה ארוכה שם, ועד מהרה הגיע לרבי.<br /> <br /> בשנותיה הראשונות של ה[[ישיבה]] התיכונית [[פרחי אהרן]] ב[[קריית שמואל]], כיהן כמדריך בישיבה. הוא שתל את הגרעין הח&quot;בדי במקום, וזכה לקרב בחורים בישיבה ל[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] [[נישואין|נשא]] את זוגתו שרה ומיד נסעו אל [[הרבי]]. לאחר יומיים מהגעתו, זכה נחשון ל[[יחידות]] בן שלוש שעות עם [[הרבי]]. האמן הצעיר ניצל הזדמנות זו בכדי לשתף את הרבי בהתלבטויותיו לגבי אמנות הציור בעולם בכלל, ולגבי תפקידו של האמן ה[[יהודי]] בפרט. הרבי זיכה את נחשון במלגה שנתית ללימודי ציור ב[[ניו יורק]], ואמר לו: &quot;אמנות הציור עדיין לא הגיעה לתיקונה בעולם זה דורות רבים. נשמתך ירדה לעולם לתקן את עולם הציור&quot;, וברכו שיזכה בכך.<br /> <br /> לאחר שנתיים בשכונת [[קראון הייטס]], חזר ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת [[תשכ&quot;ז]], מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]], נחשון ורעייתו שרה, יחד עם שש משפחות נוספות, חידשו את הנוכחות היהודית ב[[חברון]] שהייתה ריקה מ[[יהודים]] מאז [[מאורעות תרפ&quot;ט]], בהם נטבחו יהודי חברון.<br /> <br /> נפטר ב[[ח' תשרי]] [[תשפ&quot;ב]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/716350/ בגיל 82: נפטר הצייר החב&quot;די ר' ברוך נחשון].}}.<br /> <br /> == הרבי בתערוכת הציורים של נחשון ==<br /> בו' כסלו [[תשל&quot;ט]], 15 שנה מה[[יחידות]] הראשונה, זכה למחווה נדירה יוצאת דופן, כאשר [[הרבי]] הגיע לבקר בתערוכת ציורים שהציג ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]].<br /> <br /> בתכנונו הראשוני של ברוך נחשון היה להביא את ציוריו לחדרו של הרבי, אך הרבי הורה לו לעשות תערוכה ב[[מרכז חב&quot;ד העולמי]], ואף הוסיף 'אני אהיה הפותח'...<br /> <br /> הרבי ביקר וסקר את התערוכה במשך 50 דקות, העיר הערות על ציוריו, ובתום הביקור אמר לו 'אני מבקש שתפיץ את הציורים בכל האמצעים, בכל העולם'. הרבי גם דרש ממנו לשזור בין הציורים [[חסידים]] [[שמחה|שמחים]] ורוקדים.<br /> <br /> {{גלריה ברוך נחשון}}<br /> <br /> == ציוריו ==<br /> [[קובץ:ברוך נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ברוך נחשון על רקע אחד מציוריו]]<br /> בציוריו מבטא נחשון את הכיסופים לימי ה[[גאולה]] הקרבים, ציורים שנוסכים אופטימיות ו[[שמחה]]. ציוריו מדויקים עד הפרט הקטן האחרון. המביט מקרוב עשוי להשתומם על מידת הסימטריה והעמידה על פרטים, והמתרחק מספר צעדים יכול להישאב לתוך התמונה וסיפורה. עבודותיו של נחשון נעות סביב ה[[תנ&quot;ך]], ה[[מדרש]], [[חגים]] וחוויות יהודיות, ונושאות סמלים יהודיים: המספר שבע, [[דגים]] ושושנה כמסמלים את [[עם ישראל]] ועוד.<br /> <br /> לפי הערכתו של נחשון הוא צייר עד היום למעלה מ-1000 ציורים. הוא מעיד שרישום הציורים ותרגומם מהתמונה שהוא רואה בעיני רוחו אל הדף, עשוי לארוך יומיים-שלושה.<br /> <br /> נחשון הגיע למקומות שונים בעולם כדי להעביר את המסרים הגלומים בציוריו. הוא קיים תערוכות ב[[ארגנטינה]], ב[[ברזיל]], ב[[קנדה]], ובמדינות שונות ב[[ארצות הברית]]. למרות שציוריו מפארים את כתלי המזרח בעולם כולו, הוא אומר כי &quot;ההשגחה העליונה הוליכה אותי במשך ארבעים שנה מתמונה לתמונה. הרעיונות הם של [[הקב&quot;ה]], אני רק מבצע אותם, ואני יודע לומר תודה ולהודות ל[[הקב&quot;ה]] על הכל&quot;.<br /> <br /> == בנם אברהם ידידיה ==<br /> בחורף [[תשל&quot;ה]] נולד בנו אברהם ידידיה ב[[קריית ארבע]]. לאחר מאמצים וחרף האיסור וההגבלה של הממשל הצבאי הצליחה המשפחה לקיים את [[ברית]]ו ב[[מערת המכפלה]] על קברו של אברהם אבינו - שעל שמו גם נקרא. הייתה זו ברית המילה הראשונה במערת המכפלה מאז חזרתם של היהודים ל[[חברון]].<br /> <br /> [[קובץ:קברו של אברהם ידידיה נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך נחשון על קבר בנו אברהם ידידיה]]<br /> כארבע חודשים בלבד חי אברהם ידידיה הפעוט, אולם לדאבון לב לאחר תקופה זו השיב אברהם ידידיה את נשמתו לבוראה. האם שרה הייתה נחושה לקבור את בנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחברון שחולל במאורעות תרפ&quot;ט. שיירת המכוניות של הלוויה יצאה לדרך, ו[[שמעון פרס]], שהיה אז שר הביטחון, הורה לא לתת לשיירה להתקדם. <br /> <br /> משראתה שרה נחשון שכך הם פני הדברים, לקחה את תינוקה המת בידיה ואמרה: &quot;הוא נולד פה, הוא נימול פה נגד החוק שלכם והא ייקבר פה. אם לא תיתנו לי לנסוע ברכב, אלך ברגל. אין חוק שאסור ליהודי ללכת ב[[ארץ ישראל]]. בסופו של דבר נכנע המפקד, ואמר 'תנו למשוגעת ללכת'. היא הלכה, ובעקבותיה המלווים, וכך חזר גם בית העלמין העתיק לידיים יהודיות.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> '''בניו:'''<br /> * הרב יהודה אדם, [[חברון]].<br /> * הרב ניסן חסדיאל, [[שליח]] ב[[אפרת]].<br /> * הרב שניאור חברון, [[רחובות]].<br /> * הרב יוסף שבע אור, [[שליח]] ברמת ממרא - [[קריית ארבע]].<br /> * אברהם ידידיה.<br /> * הרב יצחק אריאל צמח קודש, קריית ארבע.<br /> '''חתניו:'''<br /> * הרב [[ויקטור עטיה]], שליח בקריית ארבע.<br /> * הרב [[ארז קרלנשטיין]], סמנכ&quot;ל מוסדות [[חב&quot;ד]] ב[[רחובות]].<br /> * הרב [[יגאל הושיאר]], מנהל חברת [[ניצוצות של קדושה]], [[נצרת עילית]].<br /> * הרב עמית חזי, [[קריית ארבע]].<br /> * הרב אבשלום מעטוף, רחובות.<br /> '''נכדיו:'''<br /> * המוזיקאי והבמאי דוד נחשון, [[רחובות]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - מוסף חג הפסח תשפ&quot;ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' [[הענדל ליברמן]], ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]] ר' אליעזר טיפנברון ועוד.<br /> *'''לצייר פני רבו''', מוסף [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], חודש [[אדר]] [[תשע&quot;ג]].<br /> *'''הנחשון''', מענדי קורטס, שבועון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], גליון 1927 עמוד 18 {{*}} '''המטמון של הנחשון''', גליון 1959 עמוד 37<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1_dBkX-7AAiB67sNSXQlao-0mhtxmU1BP/view?usp=drivesdk אסופת סיפורים אודותיו ומכתבים מהרבי אליו]''' תשורה מנישואי נכדו הרב התמים לוי קרלנשטיין , תמוז תשפ&quot;ג {{PDF}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' תשורה מנישואי הרב התמים יעקב יוסף עם נכדתו, שבט תשפ&quot;ב {{PDF}}<br /> * '''[http://www.nachshonart.com/ דף הבית של ברוך נחשון]'''<br /> * [http://hebron.co.il/agdot/ag26.html סיפור קבורת הבן באתר חברון]<br /> * [http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=197&amp;article=1752 צייר בחסד עליון] {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36121 &quot;הרבי גילה בי את חוש הציור&quot;] - ראיון ל'[[ארץ ישראל שלנו]]'<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=3827 צייר בשליחות הרבי] - כתבה מעיתון &quot;בשבע&quot;<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64784 שר האוצר, מר יובל שטייניץ, בביקור אצל ברוך נחשון]<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775194 אומנות אבודה]''' - הרב נחשון מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *דביר הלוי, '''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/לראות-חסידות/ לראות חסידות]''', כתבה על ציוריו של ברוך נחשון ב[[עלון קרוב אליך]], גליון 60 - פרשת בא תשע&quot;ה<br /> *אוריה ג'ורי, '''[http://shturem.net/images/news/94191_news_23022017_64049.pdf ציור הגאולה העתידה]''', סקירה על הסטודיו של ר' ברוך נחשון בתוך [[גליון 'החייל']] חדר מנחם מוסקבה, פרשת משפטים תשע&quot;ז<br /> *'''[https://col.org.il/news/125941 בחסות ה'קורונה': ר' חיים ברוך הלברשטם איתר הקלטת האבודה]''' {{COL}} {{אודיו}} הקלטה נדירה של הרבי מתערוכת הציורים של נחשון, ה' אב ה'תש&quot;פ 26.07.2020<br /> *'''[https://col.org.il/news/125922 הצייר מחברון ר' ברוך נחשון אצל הרבי: צפו ב'תורת חיים' השבועי]''' {{COL}} {{וידאו}} ד' אב ה'תש&quot;פ 25.07.2020<br /> *'''[https://col.org.il/news/133734 אמן שפרץ דרך: סיפור חייו המפותל של ר' ברוך נחשון ע&quot;ה]''' {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/724822/ &quot;הרבי התייחס אלי כמו אל בן&quot; • ראיון מרתק עם הצייר האגדי]''', בתוך שבועון בית משיח {{אינפו}}<br /> * {{קישור כללי|הכותב=שי גפן|כותרת=&quot;הרבי התייחס אלי כמו אל בן&quot; • ראיון מרתק עם הצייר האגדי|אתר=חב&quot;ד אינפו|תאריך=ג' במרחשון ה'תשפ&quot;ב (6 בספטמבר 2021)|כתובת=https://chabad.info/magazine/724822/|מידע נוסף=מתוך ראיון ב[[שבועון בית משיח]]}} {{בית משיח}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:נחשון, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בחברון]]<br /> [[קטגוריה:ציירים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ב]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=607179 2023-06-30T22:42:00Z

<p>45.83.27.77: /* רבני הישיבה בעבר */</p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:סמל מוסדות אור יהודה.png|ממוזער|שמאל|סמל ישיבה]]<br /> '''תומכי תמימים אור יהודה''' הינה רשת ישיבות תומכי תמימים בעיר [[אור יהודה]] הכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה, נוסדה בשנת [[תשס&quot;ד]] על ידי הרב [[שלום דובער הנדל]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] אור יהודה נוסדה ב[[חודש אלול]] בשנת [[תשס&quot;ד]], כמסגרת לישיבה קטנה. בשנת [[תשס&quot;ט]], נפתחה גם מסגרת לישיבה גדולה.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] כחלק ממאמץ הרישום לישיבה - קיימה הנהלת הישיבה מבצע לימוד מקיף הכולל גם שמירת הסדרים וגם לימוד בשקידה והתמדה, עם מבחנים על החומר הנלמד מסגרת הישיבה וכן תוספת של לימוד מחוץ לזמני הלימוד הרגילים כהפסקות וכד' כהכנה ל[[נסיעה לרבי]] אליו הצטרפו (כמעט) כל תלמידי הישיבה קטנה וגדולה יחד וכן אנשי הצוות הרוחני והגשמי, דבר שהיווה מנוף ללימוד ותוספת חסידישקייט אצל התמימים עם פעולה נמשכת. <br /> <br /> בחודש חשוון תשע&quot;ו נפתח בישיבה כולל לאברכים מצויינים לנבחני סמיכה לרבנות, וכן סמיכה במסגרת מבחני 'היכל שלמה'. ראש הכולל הוא הרב שניאור זלמן הכהן כ&quot;ץ. הלימודים בכולל נמצאים בזאל הישיבה הגדולה.<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] [[תש&quot;פ]] רכשה הישיבה בנין חדש לרווחת תלמידי הישיבה קטנה, הממוקם בסמיכות לזאל הישיבה.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשפ&quot;ב]] רכשה הישיבה בנין חדש ומרווח עבור תלמידי הישיבה גדולה. הבנין מונה כ-3 קומות וכולל את הפנימיה חדר האוכל וזאל הישיבה.<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] [[תשפ&quot;ג]] לרגל שנת הקהל וסיומו של מבצע תורה בו נבחנו כ-30 תלמידים בישיבה על כל מסכת גיטין בע&quot;פ{{הערה|1=[https://chabad.info/news/931476/ התמימים מישי&quot;ק אור יהודה נבחנו על כל גיטין] {{אינפו}} ה אייר התשפ&quot;ג (05.15.2023).}}, נסעו כלל צוות הישיבה ותלמידיה לחצרות קודשנו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/934591/ מסע תות&quot;ל אור יהודה לרבי] {{אינפו}} יב אייר התשפ&quot;ג (05.15.2023).}}.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] מונה הישיבה קטנה כ-80 תלמידים והישיבה הגדולה כ-50 תלמידים.<br /> <br /> ==נסיעה לרבי וישיבת קיץ==<br /> מידי שנה נערך מבצע תורה ע&quot;י הנהלת הישיבה שבסופו זוכים רוב תלמידי הישיבה לנסוע לחצרות קודשנו. במהלך הנסיעה זוכים התמימים לשהות בבית משיח - [[770]] וב[[אוהל]] הק'. ומידי יום הנהלת הישיבה מארגנת התוועדויות ושיעורים לתלמידי הישיבה עם רבני ומשפיעי שכונת המלך.<br /> <br /> מידי שנה בבין הזמנים מארגנת הנהלת הישיבה, ישיבת קיץ עבור תלמידי הישיבה. <br /> בחודש אב [[תשע&quot;ח]] נסעו לראשונה תלמידי הישיבה לישיבת קיץ ב[[אלמא אטא]] [[קזחסטן]] תחת ניהולו של השליח במקום הרב [[ישעיה כהן]], לרגל יום ההילולא של אביו של [[הרבי]] [[ר' לוי'ק]] ב[[כ' מנחם אב]]. משנה זו הישיבת קיץ מתקיימת בקביעות בעיר [[אלמא אטא]]{{הערה|1=[https://chabad.info/news/825682/ נחתמה ישיבת הקיץ של תות&quot;ל אור יהודה בקזחסטן] {{אינפו}} כ''ו אב התשפ&quot;ג (08.15.2023).}}.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> בנוסף לספרי הפלפולים וקבצי 'הערות התמימים ואנ&quot;ש' היוצאת על ידי הישיבה, החל לצאת לאור בשנת [[תשע&quot;ו]] הקובץ 'דרך תמים - בטאון הדרכה הגות ו[[מחשבה]] לתלמידי התמימים'{{הערה|1= הגליונות לקריאה והורדה: '''[http://chabad.info/beis-medrash/דרך-תמים-הגליון-המושקע-של-תותל-אור-יה/ א] {{*}} [http://www.teshura.com/teshurapdf/Derech%20Tomim%20(2%29-%20Purim-Pesach%205776.pdf ב] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf ד]'''}}.<br /> <br /> הקובץ מודפס על עמודי כרומו בצבע מלא, ומופץ בישיבות ובריכוזי אנ&quot;ש. בגליון כותבים אנשי הצוות החינוכי בישיבה, וכן משתתפים בו ראש ישיבת תות&quot;ל נתניה הרב [[משה אורנשטיין]], והרב מנחם מענדל פלדמן משלוחי הרבי ב[[אוקראינה]] (שעבד בישיבה בשנים עברו).<br /> <br /> עורך העלון הוא הרב משה רוזנבלט, ומסייעים בידו השלוחים בישיבה.<br /> <br /> ==הצוות הרוחני==<br /> ===ישיבה קטנה===<br /> * ראש הישיבה - הרב [[שלום דובער הנדל]].<br /> * מנהל רוחני - הרב שמואל ביטון.<br /> * [[משגיח]] ראשי - הרב לוי יצחק שמח.<br /> * משגיח אחה&quot;צ - הרב שלום מרכוס.<br /> * מנהל פנימייה - הרב ישראל חייבי.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> * שיעור א' 1 - הרב צמח תעיזי.<br /> * שיעור א' 2 - [[הרב מנחם מענדל גורליק]]<br /> * שיעור ב' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד.<br /> * שיעור ג' - הרב שמואל הכהן קליינמן.<br /> גרסא:<br /> * שיעור א' 1 - הרב משה חיים דוברבסקי.<br /> * שיעור א' 2 - הרב [[נחמיה סגל]].<br /> * שיעור ב' - הרב יוסף יצחק שוורץ.<br /> <br /> ;[[משפיע]]ים<br /> * שיעור א' 1 - הרב לוי יצחק שמח.<br /> * שיעור א' 2 - הרב לוי יצחק שמח.<br /> * שיעור ב' - [[הרב מנחם מענדל גורליק]].<br /> * שיעור ג' - הרב [[נחמיה סגל]].<br /> <br /> ;[[נו&quot;נ]]<br /> *הרב שניאור זלמן לייכטר.<br /> *הרב מנחם מענדל סנגאוי.<br /> *הרב יוסף יצחק שווארץ.<br /> <br /> ===ישיבה גדולה===<br /> *ראש הישיבה - [[הרב]] [[שלום דובער הנדל]].<br /> *הרב [[אהרון כהן]] - [[ר&quot;מ]] ו[[משגיח]] כללי.<br /> *הרב יוסף יצחק שוורץ - משגיח.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> *הרב [[יהושע נויהויזר]] - שיעור א' וב'.<br /> *הרב שלום דוב בער כץ- שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע]]ים<br /> *הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - שיעור א' ו[[משפיע]] ראשי.<br /> *הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] - שיעור ב'.<br /> *הרב [[זושא גורליק]] - שיעור ג'.<br /> *הרב [[אורי למברג]] - [[משפיע]] כללי.<br /> <br /> ===רבני הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]<br /> *הרב [[חיים אשכנזי]]<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br /> *הרב מנחם מענדל פלדמן<br /> *הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''תומכי תמימים הצמיחה נא''', שבועון בית משיח גליון 1291 עמוד 32<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%aa%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%94/ חדשות ועדכונים על הישיבה]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אור יהודה}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים באור יהודה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=607178 2023-06-30T22:08:25Z

<p>45.83.27.77: /* צוות הישיבה */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה הבוכרים<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=אלול [[תשע&quot;ו]]<br /> |מיקום=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]]<br /> |משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br /> |מספר תלמידים=50}}<br /> <br /> '''ישיבה קטנה הבוכרים''' (מכונה גם: ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד) היא [[ישיבה]] קטנה שהוקמה ב[[ר&quot;ח אלול]] [[תשע&quot;ו]] בעיר [[פתח תקווה]] על ידי הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] העומד בראשה והועברה בשנת [[תשפ&quot;א]] למתחם [[ישיבת הבוכרים]] שב[[כפר חב&quot;ד]]. הישיבה מתאפיינת בגישה נינוחה יותר לתלמידים אך לא מתפשרת ברמה ובדרישות החסידיות מתלמידיה.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> [[קובץ:ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התוועדות כללית בישיבה עם ראש הישיבה הרב אקסלרוד (תשפ&quot;ג)]]<br /> הישיבה הוקמה על ידי הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] בתמיכתו של ר' אלון דביר מ[[רמת אביב]]. במהלך השנה הראשונה להקמתה עזב ר' אלון דביר את ניהול הישיבה, ומתוך כך נקלעה לקשיים גשמיים. בחסדי ה' יצאה הישיבה מהמשבר ומאז היא גודלת בכמות ובאיכות.<br /> <br /> ישיבה זו קמה במטרה לפעול בשיטה מיוחדת שבה [[תמימים]] [[חסיד]]יים שקשה להם לשבת בשיעורים ארוכים וכיוצ&quot;ב יבואו אליה - מתחם גדול, מגרש ספורט, אוכל טוב, טיולים ומבצעים לרוב, שימת דגש על יחס אישי לכל בחור וכל שיעור בישיבה הינו כשלשת רבעי שעה.<br /> <br /> בראשית שנת [[תשפ&quot;א]] עקב עלויות גבוהות של שכירות במתחם הישיבה בפתח תקוה, עברה הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] (אור שמחה) ב[[כפר חב&quot;ד]] שם היא ממשיכה להתנהל מבחינה רוחנית בצורה עצמאית תחת הנהלה רוחנית נפרדת בראשות הרב אקסלרוד.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]] לומדים בישיבה כ-50 תמימים.<br /> [[קובץ:ישיבה קטנה בכפר חב&quot;ד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כינוס תורה בישיבה בהשתתפות הדיין החשוב הרב [[ירמיה מנחם כהן]], ה[[מרא דאתרא]] הרב [[מאיר אשכנזי]] ורבני הישיבה (תשפ&quot;ג)]]<br /> בשנותיה הראשונות של הישיבה במשכנה בפתח תקווה, נקראה בשם תומכי תמימים{{הערה|כסניף של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] באישור וברכת הנהלת הישיבה - ראש הישיבה הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] והמנהל הרוחני הרב [[שלמה זרחי]]}} פתח תקווה. עם המעבר למתחם [[ישיבת הבוכרים]] אור שמחה, החליט ראש הישיבה שהישיבה תישא את השם 'ישיבה קטנה הבוכרים', לאור זאת שבזמנו כתבו לרבי סברא להוריד את השם 'ישיבת הבוכרים', והרבי ענה בפתק חריף ביותר שתוכנו{{הערה|מפי הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפ&quot;ח)]]}}: &quot;אפשר להוריד את השם ישיבת הבוכרים בתנאי שתורידו ביחד עם זה גם את השם שלי{{הערה|בקשר לעובדה שהישיבה בנשיאות הרבי}}&quot;. הישיבה מכונה גם 'ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד' ואף השם 'פתח תקווה' דבק בה והיא מכונה בו עדיין בפי תלמידיה ובוגריה.<br /> <br /> ==הערות התמימים ואנ&quot;ש==<br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] הוציאה הישיבה את הגליון הראשון של קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] ראשון{{הערה|ל[https://drive.google.com/file/d/1_CuFRgsd4kNLVmdtm3EcpxYZcygougfQ/view?usp=sharing קריאת והורדת הקובץ]}}. לרגל [[י&quot;א ניסן]] [[תשפ&quot;ב]] הוציאה הישיבה לאור את קובץ הערות במתכונת ייעודית על הלכות [[קריאת שמע]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1CzMobYJRA-mxxfxMJfcRha1rNQFvHnq_/view?usp=sharing לקריאת והורדת הקובץ]}}, ובקשר ל[[כ&quot;ח סיון]] תשפ&quot;ב יצא לאור קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש השלישי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/805334/ ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד: קובץ הערות שני בתוך שנה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש הישיבה]] ו[[ר&quot;מ]] בגירסא והלכה שיעור ב' וג'.<br /> *הרב [[יוסף יצחק בקשי]] - מנהל רוחני ומשגיח ו[[ר&quot;מ]] בגירסא והלכה שיעור א'.<br /> *הרב יצחק מאיר מיידנצ'יק - [[ר&quot;מ]] שיעור ב' וג' ואחראי שבתות.<br /> *הרב ברוך שניאור נחשון - [[משפיע]] שיעור ב'.<br /> *הרב שניאור זלמן קוביטשעק - [[משפיע]] שיעור א'.<br /> *הרב נחום רביסקי - משפיע שיעור ג'.<br /> *הרב חיים אברביה - משפיע בשבתות.<br /> *ר' זוהר דנסון - ראש חוג ידידי הישיבה ועומד לימינה לכל אורך הדרך<br /> *ר' יצחק בוקבזה - רכז רישום<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב&quot;די''', שבועון בית משיח כ&quot;ד טבת תשפ&quot;א עמוד 36<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבת-חבד-פתח-תקוה/ כתבות וחדשות אודות הישיבה במשכנה בפתח תקווה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבה-קטנה-כפר-חבד/ כתבות וחדשות אודות הישיבה במשכנה הנוכחי במתחם 'ישיבת הבוכרים' בכפר חב&quot;ד], [https://chabad.info/tag/ישיבת-הבוכרים/ ידיעות נוספות], [https://chabad.info/tag/ישיבה-קטנה-הבוכרים/ ידיעות נוספות] {{אינפו}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות המשלבות לימודים נוספים]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=607177 2023-06-30T22:08:13Z

<p>45.83.27.77: </p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה הבוכרים<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=אלול [[תשע&quot;ו]]<br /> |מיקום=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]]<br /> |משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br /> |מספר תלמידים=50}}<br /> <br /> '''ישיבה קטנה הבוכרים''' (מכונה גם: ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד) היא [[ישיבה]] קטנה שהוקמה ב[[ר&quot;ח אלול]] [[תשע&quot;ו]] בעיר [[פתח תקווה]] על ידי הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] העומד בראשה והועברה בשנת [[תשפ&quot;א]] למתחם [[ישיבת הבוכרים]] שב[[כפר חב&quot;ד]]. הישיבה מתאפיינת בגישה נינוחה יותר לתלמידים אך לא מתפשרת ברמה ובדרישות החסידיות מתלמידיה.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> [[קובץ:ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התוועדות כללית בישיבה עם ראש הישיבה הרב אקסלרוד (תשפ&quot;ג)]]<br /> הישיבה הוקמה על ידי הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] בתמיכתו של ר' אלון דביר מ[[רמת אביב]]. במהלך השנה הראשונה להקמתה עזב ר' אלון דביר את ניהול הישיבה, ומתוך כך נקלעה לקשיים גשמיים. בחסדי ה' יצאה הישיבה מהמשבר ומאז היא גודלת בכמות ובאיכות.<br /> <br /> ישיבה זו קמה במטרה לפעול בשיטה מיוחדת שבה [[תמימים]] [[חסיד]]יים שקשה להם לשבת בשיעורים ארוכים וכיוצ&quot;ב יבואו אליה - מתחם גדול, מגרש ספורט, אוכל טוב, טיולים ומבצעים לרוב, שימת דגש על יחס אישי לכל בחור וכל שיעור בישיבה הינו כשלשת רבעי שעה.<br /> <br /> בראשית שנת [[תשפ&quot;א]] עקב עלויות גבוהות של שכירות במתחם הישיבה בפתח תקוה, עברה הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] (אור שמחה) ב[[כפר חב&quot;ד]] שם היא ממשיכה להתנהל מבחינה רוחנית בצורה עצמאית תחת הנהלה רוחנית נפרדת בראשות הרב אקסלרוד.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]] לומדים בישיבה כ-50 תמימים.<br /> [[קובץ:ישיבה קטנה בכפר חב&quot;ד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כינוס תורה בישיבה בהשתתפות הדיין החשוב הרב [[ירמיה מנחם כהן]], ה[[מרא דאתרא]] הרב [[מאיר אשכנזי]] ורבני הישיבה (תשפ&quot;ג)]]<br /> בשנותיה הראשונות של הישיבה במשכנה בפתח תקווה, נקראה בשם תומכי תמימים{{הערה|כסניף של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] באישור וברכת הנהלת הישיבה - ראש הישיבה הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] והמנהל הרוחני הרב [[שלמה זרחי]]}} פתח תקווה. עם המעבר למתחם [[ישיבת הבוכרים]] אור שמחה, החליט ראש הישיבה שהישיבה תישא את השם 'ישיבה קטנה הבוכרים', לאור זאת שבזמנו כתבו לרבי סברא להוריד את השם 'ישיבת הבוכרים', והרבי ענה בפתק חריף ביותר שתוכנו{{הערה|מפי הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפ&quot;ח)]]}}: &quot;אפשר להוריד את השם ישיבת הבוכרים בתנאי שתורידו ביחד עם זה גם את השם שלי{{הערה|בקשר לעובדה שהישיבה בנשיאות הרבי}}&quot;. הישיבה מכונה גם 'ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד' ואף השם 'פתח תקווה' דבק בה והיא מכונה בו עדיין בפי תלמידיה ובוגריה.<br /> <br /> ==הערות התמימים ואנ&quot;ש==<br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] הוציאה הישיבה את הגליון הראשון של קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] ראשון{{הערה|ל[https://drive.google.com/file/d/1_CuFRgsd4kNLVmdtm3EcpxYZcygougfQ/view?usp=sharing קריאת והורדת הקובץ]}}. לרגל [[י&quot;א ניסן]] [[תשפ&quot;ב]] הוציאה הישיבה לאור את קובץ הערות במתכונת ייעודית על הלכות [[קריאת שמע]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1CzMobYJRA-mxxfxMJfcRha1rNQFvHnq_/view?usp=sharing לקריאת והורדת הקובץ]}}, ובקשר ל[[כ&quot;ח סיון]] תשפ&quot;ב יצא לאור קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש השלישי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/805334/ ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד: קובץ הערות שני בתוך שנה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש הישיבה]] ו[[ר&quot;מ]] בגירסא והלכה שיעור ב' וג'.<br /> *הרב [[יוסף יצחק בקשי]] - מנהל רוחני ומשגיח ו[[ר&quot;מ]] בגירסא והלכה שיעור א'.<br /> *הרב יצחק מאיר מיידנצ'יק - [[ר&quot;מ]] שיעור ב' וג' ואחראי שבתות.<br /> *הרב ברוך שניאור נחשון - [[משפיע]] שיעור ב'.<br /> *הרב שניאור זלמן קוביטשעק - [[משפיע]] שיעור א'.<br /> *הרב נחום רביסקי - משפיע שיעור ג'.<br /> הרב טוביה יעקובוביץ - מנהל גשמי<br /> *הרב חיים אברביה - משפיע בשבתות.<br /> *ר' זוהר דנסון - ראש חוג ידידי הישיבה ועומד לימינה לכל אורך הדרך<br /> *ר' יצחק בוקבזה - רכז רישום<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב&quot;די''', שבועון בית משיח כ&quot;ד טבת תשפ&quot;א עמוד 36<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבת-חבד-פתח-תקוה/ כתבות וחדשות אודות הישיבה במשכנה בפתח תקווה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבה-קטנה-כפר-חבד/ כתבות וחדשות אודות הישיבה במשכנה הנוכחי במתחם 'ישיבת הבוכרים' בכפר חב&quot;ד], [https://chabad.info/tag/ישיבת-הבוכרים/ ידיעות נוספות], [https://chabad.info/tag/ישיבה-קטנה-הבוכרים/ ידיעות נוספות] {{אינפו}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות המשלבות לימודים נוספים]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94&diff=606912 2023-06-30T11:10:07Z

<p>45.83.27.77: /* קהילת חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד<br /> |עיר=פתח תקווה<br /> |תמונה=[[קובץ:בית כנסת צמח צדק חב&quot;ד.jpeg|250px]]<br /> |כתובית=בית כנסת צמח צדק חב&quot;ד במרכז העיר<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |רב הקהילה=הרב [[אשר זאב דייטש]], הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקוה)|מנחם מענדל פרידמן]], הרב [[חיים הלל רסקין]] <br /> |מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה|תלמוד תורה צמח צדק]], בית ספר לבנות אור חיה, רשת גני ילדים, כולל ערב ללימוד חסידות, כולל בוקר כתר שאול ללימוד נגלה וחסידות.<br /> <br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[אשר דייטש]], הרב [[מרדכי גורליק (פתח תקווה)|מרדכי גורליק]]<br /> |מספר משפחות בקהילה=200<br /> }}<br /> העיר '''פתח תקווה''' (המכונה &quot;אם המושבות&quot;) היא החמישית בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. נוסדה כמושבה בשנת [[תרל&quot;ח]]. זמן כניסת השבת הרשמי בעיר הוא ארבעים דקות לפני [[שקיעת החמה]], כפי [[מנהג]] [[ירושלים]] שלא כשאר ערי מרכז הארץ (משום שמקימי העיר היו מאנשי ירושלים).<br /> <br /> == היסטוריה חב&quot;דית בעיר ==<br /> <br /> ===קהילה מתרחבת===<br /> בשנת [[תרפ&quot;ח]] הרב [[אברהם פריז]] התיישב בפתח תקוה ובשנים הבאות חיו בה מספר לא גדול של חסידי חב&quot;ד, אך בעשורים הבאים הגיעו לעיר שלוחים ובזכותם התפתחו בתי כנסת, קהילות חב&quot;דיות ומוסדות חינוך חב&quot;דיים.<br /> <br /> ===ביקור הרבי הריי&quot;צ===<br /> בב' [[מנחם אב]] [[תרפ&quot;ט]] הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] למסעו ב[[ארץ ישראל]] ובמהלך המסע ביקר ב[[י&quot;ד מנחם אב]] בפתח תקווה אז מושבה.<br /> <br /> לקראת בואו פירסמה המועצה המקומית מודעות שבישרו לתושבי המושבה על בואו הצפוי של הרבי, ומשלחת מיוחדת מנכבדי המושבה נסעה ל[[תל אביב]] כדי לקבל את פניו. כשהגיעה הרבי למושבה נערכה עבורו קבלת פנים רשמית ליד בית הכנסת הגדול. קהל גדול בראשות הרבנים ונכבדי המושבה קיבלו את פניו בתרועות שמחה.<br /> <br /> ר' [[אברהם פריז]] שהתיישב בפתח תקווה כשנה קודם לכן, התלווה לרבי כל משך ביקורו בארץ, הגיע עמו לעיר מגוריו, ובמקביל רעייתו מרת רבקה ביילא, לקחה את צאצאיה לעזרת הנשים של בית הכנסת הגדול, והרימה אותם מעל למחיצה כדי שיזכו לראות את פני הקודש.<br /> <br /> עובדה מעניינת היא, ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לא נכנס ל[[בית כנסת צמח צדק (פתח תקווה)|בית כנסת צמח צדק]] חב&quot;ד, על אף שהוא קרוב מרחק הליכה קצרה מבית הכנסת הגדול. בהמשך ביקורו נכנס לישיבת לומז'ה במרכז העיר.<br /> <br /> לאחר מכן, ביום [[ט&quot;ז מנחם אב תרפ&quot;ט]], עלה על רכבת ל[[מצרים]], משם המשיך ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ===הרב חנזין===<br /> [[קובץ:חנזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב&quot;ד בעיר, הרב דוד חנזין]]<br /> בשנת [[תשי&quot;ב]] הגיע להתגורר בעיר פתח תקווה הרב [[דוד חנזין]], שם מונה לחבר הרבנות הראשית ומונה לתפקידים חשובים. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. [[הרבי]] עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו מפאת גילו.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] פוטר מתפקידו זה, אך למרות זאת המשיך לפעול ביד רמה בקרב תושבי העיר שחיבבו אותו מאוד.<br /> <br /> מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב&quot;ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. [[הרבי]] מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב&quot;דיות.<br /> <br /> הרב חנזין שימש כרב קהילת חב&quot;ד בעיר וכן כחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] והיה זקן רבני חב&quot;ד.<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] שנת [[תשי&quot;ט]] נסע הרב חנזין לראשונה לרבי. לאחר שובו [[ארץ הקודש|ארצה]] [[התוועדות|התוועד]] עם החסידים בקהילת חב&quot;ד בעיר (וכן בערים נוספות) וסיפר את חוויותיו ורשמיו מהביקור. כמו כן לימד את [[ניגון שאמיל]] אותו לימד [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]] באותה [[תשי&quot;ב|שנה]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] נפטר, ומאז לא התמנה רב אחר לקהילה עד לשנת [[תשע&quot;ח]]. בשנת [[תשס&quot;ח]] החליטה עיריית פתח תקווה - בהשתדלותו של השליח הראשי לעיר הרב [[אשר דייטש]] - לקרוא רחוב על שמו.<br /> <br /> == פעילות חב&quot;ד בעיר ==<br /> [[קובץ:469140.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשר דייטש ראש העיר יצחק אוחיון והרב מרדכי גורליק]]<br /> [[בית חב&quot;ד]] בפתח תקווה נוסד על ידי הרב [[בנימין רבינוביץ (פתח תקווה)|בנימין רבינוביץ]], בשנת [[תשמ&quot;א]] (1981), ובהמשך הצטרף אליו הרב [[אשר דייטש]], שקיבל לידיו את הנהלת בית חב&quot;ד, והוא מכהן כיום כשליח הראשי בעיר.<br /> <br /> מטעם בית חב&quot;ד, היה מתקיים בקרייה החרדית שיעור שבועי לציבור החסידי עם המשפיעים הרב [[יוסף יצחק אופן]] והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> מידי יום שישי מתקיים במרכז העיר [[מבצע תפילין]] על ידי התמימים מישיבת תות&quot;ל ב[[אלעד]] הסמוכה, וכן התמימים המתגוררים בעיר.<br /> <br /> בעבר, יצא לאור גליון '''חב&quot;ד בפתח''' בעריכתו של הרב מרדכי גורליק שהיווה בימה לפרסום פעולות ה[[בית חב&quot;ד]]. בידיעון הופיעו מאמרים, חדשות ואירועים ממוסדות חב&quot;ד בעיר, ברכות מזל-טוב לתושבי הקהילה וכדומה.<br /> <br /> מידי שנה התקיים במתחם התלמוד תורה [[דיי קעמפ אור הגאולה]], שבשנים האחרונות השתתפו בו למעלה ממאה חיילים והחל משנת תשפ הקעמפ עבר לכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[ח' אדר]] [[תש&quot;ע]], ערכה עיריית פתח תקווה תחרות בנושא &quot;ספרות תורנית&quot; והרב [[יואב למברג]] זכה ב&quot;פרס לספרות תורנית&quot;{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הספר_החבדי_שזכה_בפרס_התחרות_ראיון_53433.html הספר החב&quot;די שזכה בפרס התחרות ● ראיון] {{col}}}}.<br /> <br /> == קהילת חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:508293.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב&quot;ם בבית כנסת &quot;צמח צדק&quot; פתח תקווה]]<br /> הקהילה הוותיקה במרכז העיר ממוקמת בבית הכנסת &quot;צמח צדק&quot; ברחוב גוטמן על יד השוק, גבאי [[בית הכנסת]] הם הרב [[נפתלי ליפסקר]] והרב אפרים סגל. בעקבות התפתחות הקהילה והגעת זוגות צעירים רבים, החליטה הקהילה למנות רב וערכה בחירות לתפקיד במוצאי שבת סליחות תשע&quot;ח ובהם נבחר לכהן כרב הקהילה הרב [[חיים הלל רסקין]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=113208 הרב חיים-הלל רסקין נבחר כרב לקהילת חב&quot;ד מרכז פתח-תקווה]}}.<br /> <br /> קהילה חב&quot;דית נוספת המונה כמאתיים משפחות פועלת בשכונת &quot;הדר גנים&quot; ובקריה החסידית קריית בעש&quot;ט. [[בית הכנסת]] של הקהילה הוא &quot;הדר מנחם&quot; הממוקם ברחוב חנה רובינא.<br /> בתחילת חורף תשפ&quot;ב בית הכנסת עבר למבנה ברחוב מנחם בגין 50 (מתחת לשירותי בריאות כללית)<br /> <br /> הקהילה נוסדה בשנות הנונ&quot;ים, ובעבר נעשו מספר נסיונות להביא למקום משפחות חב&quot;דיות נוספות להרחבתה, אך רק כעבור עשרים שנה נרשמה תנופת התפתחות בקהילה, בעיקר על ידי זוגות צעירים שבאים לגור במקום. באסיפת קהילה שהתקיימה באלול תשע&quot;ח הוחלט על הקמת ועדת בחירות לקדם הבאת רב לבית כנסת ובאור לי' אדר שני תשע&quot;ט נבחר ברוב קולות הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/461765/ פתח תקווה בחרה: הרב פרידמן יכהן כרב הקהילה]}} שעבר מכפר חב&quot;ד לגור בשכונה.<br /> <br /> בקהילה פועל מערך שיעורי תורה רחב לגברים ולנשים, וכן כולל ערב ל[[אברך|אברכים]] ללימוד [[חסידות]] המנוהל על ידי הרב [[שלמה סגל]] בהכוונת הרב [[יוסף יצחק אופן]]. <br /> בקהילה פועל גמ&quot;ח כספים בהנהלת הרב רן רוזנטל, וכן גמ&quot;ח שמחת שבת ויום טוב-שמחת דוד המנוהל על ידי הרב ישראל אופן, הרב [[אליעזר צבי וייספיש]] והרב שמעון ריינהולד.<br /> <br /> בחורף תשפ&quot;ב נפתח גם כולל במשך היום ללימוד נגלה וחסידות המנוהל ע&quot;י הרב יהושע גור ונקרא על שם אביו 'כתר שאול'. בכולל לומדים אברכים מהעיר ומחוצה לה ושמו יצא לשם ולתהילה{{הערה|[https://col.org.il/news/140009 ידיעה באתר חב&quot;ד און ליין].}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] החל בית חב&quot;ד בניהולו של הרב דייטש בתנופת התפתחות על ידי הבאת זוגות צעירים לפעול תחתיו בשלוחות השונות בעיר, ביניהם הרב לוי יצחק דורון - בית חב&quot;ד נווה דקלים, הרב מנחם מענדל כלפון, והרב ירון אפרים חודורוב. בשנה זו גם נפתחה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים פתח תקווה|תומכי תמימים]] בראשותו של הרב [[יצחק אקסלרוד]] (מאוחר יותר עברה למתחם ישיבת הבוכרים בכפר חב&quot;ד).<br /> <br /> בשכונת כפר גנים פועל בית כנסת חב&quot;ד ב[[שבת]]ות בשם &quot;מה ידידות - נוסח האריז&quot;ל&quot;, רב הבית כנסת הוא הרב ישראל דוידוביץ.<br /> <br /> [[קובץ:הרב דייטש במבצע חנוכה.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|הרב אשר דייטש במבצע חנוכה]]<br /> ב[[חודש אלול]] [[תשע&quot;ח]] הכתירו רבים מבני קהילת חב&quot;ד מהבתי כנסיות והמוסדות את הרב דייטש כ&quot;[[מרא דאתרא]]&quot; החב&quot;די של העיר פתח תקווה (מלבד היותו השליח הראשי בעיר){{הערה|1=[http://chabad.info/special/הרב-אשר-דייטש-נבחר-לכהן-כרב-קהילת-חבד-ב/ הרב אשר דייטש נבחר לכהן כרב קהילת חב&quot;ד בפתח תקווה].}}.<br /> <br /> == מוסדות וארגוני חב&quot;ד בעיר ==<br /> * רשת גני ילדים במרכז העיר, בשכונת הדר גנים ובשכונת &quot;אם המושבות&quot; - גני הילדים במסגרת הממ&quot;ד התורני של חב&quot;ד. לגני חב&quot;ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.<br /> * [[תלמוד תורה צמח צדק]] לבנים, בניהולו של הרב [[אברהם פרקש]] בו לומדים כ-200 תלמידים.<br /> * בית ספר בנות ממ&quot;ד &quot;[[אור חיה]]&quot; בניהולה של הגב' נחמה דינה דייטש בו לומדות כ-250 תלמידות.<br /> * בית כנסת &quot;[[בית כנסת צמח צדק (פתח תקווה)|צמח צדק]]&quot; - במרכז העיר.<br /> * בית כנסת &quot;הדר מנחם&quot; - בשכונת הדר גנים.<br /> * בית כנסת &quot;מה ידידות - נוסח האריז&quot;ל&quot; - בכפר גנים.<br /> * מקוואות - בשיטת חב&quot;ד.<br /> * [[נשי ובנות חב&quot;ד]].<br /> * [[שפרה ופועה]].<br /> * צבאות ה' חיילי מנחם - שעל ידי ארגון [[צבאות ה' בארץ הקודש]].<br /> * ארגון נוער חב&quot;ד - [[פנסאים]]/בת מלך/מועדון המעשים הטובים.<br /> * כולל ערב ללימוד חסידות.<br /> * ישיבת בין הזמנים שעל ידי [[את&quot;ה העולמי]] מידי חודש ניסן.<br /> *כולל בוקר ללימוד נגלה וחסידות 'כתר שאול'.<br /> <br /> == שלוחי הרבי בעיר ==<br /> [[קובץ:שיירת האור בחנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור בחנוכה]]<br /> * הרב [[אשר זאב דייטש]] - שליח ראשי.<br /> * הרב [[אליעזר צבי וייספיש]] - מנהל מבצע מזוזה וקבלת קהל בבית חב&quot;ד המרכזי.<br /> * הרב [[שלמה יהודה סגל (פתח תקווה)|שלמה יהודה סגל]] - מנהל מחלקת פעילות בבתי עסק ואזור התעשיה, ואחראי הכשרת מטבחים.<br /> * הרב [[מרדכי גורליק (פתח תקווה)|מרדכי גורליק]] - שליח בשכונת אם המושבות.<br /> * הרב אברהם פרקש - שליח תורה.<br /> * הרב ישראל דייטש - שליח בשכונת קריית מטלון.<br /> * הרב [[לוי יצחק דורון]] - שליח בשכונת שיפר נווה דקלים.<br /> * הרב מנחם מענדל כלפון - שליח בשכונת אחדות.<br /> * הרב ישראל רסקין - שליח חב&quot;ד לנוער.<br /> * הרב אפרים סגל - שליח בבתי הרפואה בעיר.<br /> * הרב ירון אפרים חודורוב - שליח בשכונת צמרת גנים שעריה.<br /> *הרב לוי יצחק זלמנוב - שליח בשכונת רמת וורבר.<br /> *הרב יוסף יצחק אקסלרוד - שליח בשכונת המרכז השקט.<br /> *הרב חיים מרטון - שליח בשכונת נווה גן.<br /> <br /> == חסידים שהתגוררו בעבר בעיר ==<br /> * הרב [[חיים צבי ליפסקר]]<br /> * הרב [[ברוך פריז]]<br /> * הרב [[אברהם פריז]]<br /> * ר' [[מנחם זיגלבוים]]<br /> * הרב [[יעקב משה חנזין]].<br /> * ר' [[שניאור זלמן רודרמן]]<br /> * הרב [[אסי שפיגל]].<br /> *הרב [[משה צבי נאה]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית כנסת צמח צדק (פתח תקווה)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[דוד עבדי (ספר)]]<br /> *[[אחד היה אברהם]]<br /> *ברוך אומר ועושה<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.chabadpt.org/ אתר בית חב&quot;ד פתח תקווה]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=39708/ רחוב על שם הרב חנזין] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=2819 גילויים נחשפים מביקור [[הרבי הריי&quot;צ]] בפתח תקווה] {{שטורעם}}<br /> *[http://chabad.info/news/בית-חבד-האיר-את-פתח-תקווה/ בית חב&quot;ד האיר את פתח תקווה] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/גן-ישראל-אור-הגאולה-בפתח-תקווה-נפתח-בסע/ גן ישראל אור הגאולה בפתח תקווה נפתח בסערה] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/news/הרב-גרונר-התוועד-בפתח-תקוה/ הרב גרונר התוועד בפתח תקווה] {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/644337/ מה פשר שם העיר פתח תקווה]''', הרבי מבאר את משמעות שם העיר במעמד חלוקת דולרים {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/134386 בפתח תקווה החלו בכתיבת ספר תורה חדש לזכות חברי הקהילה]''' {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/130358 נקודות ציון חב&quot;דיות | בית הכנסת העתיק בפתח תקווה {{col}}]<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%a4%d7%aa%d7%97-%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%94/ תגית: פתח תקווה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/951147/ לטובת אנ&quot;ש בפתח תקווה: קו חדש יומי לכפר חב&quot;ד] {{אינפו}}<br /> <br /> {{ערים בישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:פתח תקווה]]<br /> [[קטגוריה:מסע הרבי הריי&quot;צ בארץ הקודש]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1&diff=606911 2023-06-30T11:04:00Z

<p>45.83.27.77: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם = הרב מנחם מענדל פוטרפס<br /> |תמונה = מענדל פוטרפס.jpg<br /> |כינוי=<br /> |תיאור= ב[[התוועדות חסידית]]<br /> |תאריך לידה = [[כ' בתשרי]] [[תרס&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך פטירה = [[ד' בתמוז]] [[תשנ&quot;ה]]<br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות=<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו = [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות = [[חסיד חב&quot;ד]]<br /> }}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> <br /> הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ח]] - [[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים מוסדות רבים [[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת [[תשל&quot;ג]] שימש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד]] ושד&quot;ר לעורר ברוחניות ולגייס תקציבים. שימש כחבר הנהלת [[בית רבקה]] ומוסדות [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב&quot;ד. ייסד ביחד עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ח]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס&quot;ח או תרס&quot;ז. המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא (בת משפחת סגלוביץ ואימא למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.<br /> <br /> הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב&quot;ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב&quot;ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע&quot;ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: &quot;ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים&quot;! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).<br /> והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.<br /> <br /> מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מדי שנה, לקחתו עמה ב[[נסיעה לרבי|נסיעותיה לרבי]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר&quot;פ]] כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הרבי הרש&quot;ב]].<br /> <br /> === לימודיו בישיבה ===<br /> [[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]<br /> [[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד ה[[כפרות]] אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ&quot;ב]]<br /> בסוף שנת [[תר&quot;פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'ג]] שם למד עד שנת [[תרפ&quot;ד]], בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבות המחתרתיות והוא נאלץ לברוח. שנה לאחר מכן החל ללמוד בישיבות מחתרתיות בחרקוב, וויטבסק ונעוויל עד שנת [[תרפ&quot;ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות.<br /> <br /> ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד הגמרא.<br /> <br /> הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב התמים [[זלמן משה היצחקי]] הרב התמים [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב התמים [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] לאחר שכאמור נסגרה הישיבה בה למד עבר הוא לוויטבסק שם למד בישיבה המקומית שהתנהלה גם היא בתנאי מחתרת. כשנה לאחר מכן נקרא הוא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ביקטרינוסלב. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].<br /> <br /> ר' מענדל נסע אל ביתו אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].<br /> <br /> באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: &quot;הצעת קאראלעוויץ נכונה&quot; - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.<br /> <br /> הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: &quot;נראה, שהבחור הזה הוא &quot;א אמת'ר חסידישער בחור&quot; (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא &quot;להתראות&quot;, ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך&quot;.<br /> <br /> ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעיירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת מ[[מוסקבה]] במרחק של כ - 100 ק&quot;מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי [[רוסיה]], בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי &quot;לא יחרץ&quot; - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.<br /> <br /> הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר ל[[תומכי תמימים]]. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ&quot;ש נצרכו בסכום כסף גדול ל&quot;פדיון שבויים&quot;, פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.<br /> <br /> ר' מענדל, שכאמור המשיך בתפקיד זה בהצלחה רבה - הצליח לזמן מה לנהל את חייו על מי מנוחות, אך כשהנאצים ימ&quot;ש הגיעו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע לעיר [[סמרקנד]], שם היה מראשי העסקנים שפעלו למען [[תומכי תמימים סמרקנד|הישיבה המקומית]]. שם פגש ברבים מאנ&quot;ש ופליטי [[פולין]] שהגיעו לפניו, ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מידי יום ביומו ביחד עם ילדיהם. שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו - והוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.<br /> <br /> בד בבד נטל חלק פעיל ביסוד &quot;חדרים&quot;. החל משלהי החורף של שנת ה'[[תש&quot;ג]], בעיצומה של המלחמה האכזרית, ניהל את ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;, שהכילה במשך הזמן מאות תלמידים, כאשר המנהל הכללי היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה.<br /> <br /> ===תקופת לבוב וגלות סיביר===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]}}<br /> [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]<br /> <br /> לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, ואזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב&quot;ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה לא חוקית, וכאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני שהממשלה הרוסית החליטה להפסיק את האישורים.<br /> <br /> בעקבות פעולתו של ר' [[יהודה לייב מוצקין]] ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד [[אנ&quot;ש]] ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ&quot;ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.<br /> <br /> ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שידע כי אנשי המשטרה החשאית עלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה,<br /> עד שהחליט לצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד ובהם הרב [[שמואל נוטיק]].<br /> <br /> מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם.<br /> <br /> העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו נגזר על ר' מענדל גלות{{הערה|[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{חב&quot;ד און ליין}}}} והוגלה למשך כ-10 שנים ל[[סיביר]].<br /> בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ&quot;ד.<br /> [[קובץ:תשכד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] (תשכ&quot;ד)]]<br /> <br /> במהלך תקופת הגלות בסיביר ואחרי השחרור בעודו בגלות רוסיה, זכה להתייחסויות נדירות מהרבי:<br /> *בשנת תשט&quot;ז, הרב בן ציון שניאורסאהן גיסו של הרבי הריי&quot;צ, הגיע לארצות הברית זמן קצר לאחר שיצא מרוסיה, ונכנס ל'יחידות' אצל הרבי. לאחר שיצא מ'יחידות', פגש אותו הת' שלום בער בן ר' מענדל פוטרפס, ושאלו אם מכיר את אביו. ר' בן ציון ענה בחיוב, והוסיף: הדבר הראשון שהרבי שאל אותי ב'יחידות' היה על אביך{{הערה|שם=בית משיח 1365|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365 עמוד 57}}.<br /> *באגרת ששיגר הרבי אל רעיית ר' מענדל, בעודו ברוסיה, כתב הרבי אודותו שורה של ביטויים נדירים ביותר:<br /> &quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ רב פעלים ובעל מרץ, מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם, דרך הקודש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם, הרמ&quot;מ שליט&quot;א וזוגתו מרת לאה שתליט&quot;א&quot;{{הערה|שם=בית משיח 1365}}.<br /> *בהתוועדות י' שבט [[תשכ&quot;ב]] הרבי תיאר את מעשי איש מסירות הנפש ברוסיה, כאשר הכוונה היתה לר' מענדל פוטרפס, אשר עוסק בהחזקת היהדות ובניית מקוואות ללא כל חשבונות ושיקולים אישיים{{הערה|[[תורת מנחם]] תשכ&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365}}.<br /> <br /> ==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב&quot;ד==<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב&quot;ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב [[שלמה חיים קסלמן]] בשנת [[תשל&quot;א]], הורה הרבי לר' מענדל שיעבור ל[[כפר חב&quot;ד]] ויתמנה כממלא מקומו בתפקיד המשפיע המרכזי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ועם מינויו לתפקיד בשנת [[תשל&quot;ג]] רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ&quot;ש.<br /> <br /> ===עסקנות===<br /> [[קובץ:מאיר בליז'ינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]<br /> בשנים הבאות, הפך ר' מענדל שהיה בד בבד עם תפקידו בישיבה גם המשפיע הראשי בארץ הקודש לאחד מראשי העסקנים החב&quot;דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב&quot;ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב&quot;ד]] בה היה חבר הנהלה. ייסד את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. בשנת [[תשל&quot;ד]] קיבל מכתב בו כתב לו הרבי ברכה (תוכן) {{ציטוטון|בעבודת הקודש בתומכי תמימים ובכפר חב&quot;ד}}, כש (גם) בו ראה כהסכמה מהרבי להתעסק בענייני הכפר{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ו' ע' 304}}. כמו כן מסופר שהייתה לו הוראה מהרבי &quot;לדחוף את האף&quot; בכל ענייני חב&quot;ד בארץ ולפעול מה שצריך{{הערה|מכתבי הרבי חיים לוי יצחק גינזבורג}}.<br /> <br /> כשהרב גרשון דובער (בורקע) שיף חזר מחצרות קודשינו עם הוראה ברורה להקים ולייסד מוסד לעולים שהגיעו מרוסיה, עמד לימינו לעזר והתמנה להיות חבר הנהלה במוסדות ישיבת הבוכרים עד פטירתו.<br /> <br /> כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]. בין היתר היה נוסע ל[[ארצות הברית]] לגיוס כספים עם ה[[שד&quot;ר]] הרב [[שמואל דוד רייטשיק]].<br /> <br /> ==אחרי כ&quot;ז אדר וג' תמוז==<br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר]] ו[[ג' תמוז]] זהרה דמותו החסידית ואמונתו והתקשרותו לרבי על אף ההעלם והסתר שאפיינה תקופה זו:<br /> <br /> ===התייחסותו למצב ההעלם והסתר===<br /> מצבו הבריאות של הרבי (לעיני בשר) נגע ללבו של ר' מענדל וגרם לו באופן טבעי לחוסר בקו השמחה{{הערה|שם=בית משיח 560|מפי תלמידו ר' שלום בער רייכמן - בית משיח גליון 560}}. הוא היה יושב באותה תקופה כשעיניו זולגות דמעות. כמעט ולא היה יכול לדבר, רק חזר שוב ושוב בתפילה לרבונו של עולם: מוכרחים שהרבי יהיה בריא! לא בסוד ולא ברמז ולא בדרש, אלא בפשט פשוט, לעיני בשר שלנו!{{הערה|הרב חיים לוי יצחק גינבזורג}}. באותה תקופה היה הוא אומר בתכיפות תהלים תוך קינוח דמעותיו המרובות במטפחתו{{הערה|מפי ר' זושא פויזנר}}. מאידך הוא לא פסק לעודד ולקרוא לכולם לא להתפעל ולא להתרשם. ללכת קדימה בראש מורם, בדרך בה מורה לנו הרבי{{הערה|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג}}. <br /> <br /> לאחרי תשרי [[תשנ&quot;ג]] כשהרבי החל לצאת ל{{ה|מרפסת}} התבטא ר' מענדל: {{ציטוטון|אי אפשר להבין כלום. כל יום יש גילויים חדשים}}{{הערה|שם=בית משיח 560}}. <br /> <br /> ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[טבת]] תשנ&quot;ג התוועד ר' מענדל ב-770 עם אברכים ובעלי בתים מאנ&quot;ש ואמר שכל אחד צריך לקבל על עצמו איזה ענין בקשר למצבו של הרבי. כשאחד הבעלי בתים שאל אותו מה הוא מקבל על עצמו, ענה לו ר' מענדל שהוא לקח על עצמו ללמוד מסכת ביצה, דבר שהיה קשה לו בגשמיות בשנים ההן{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> כשבועיים אחרי ג' תמוז התוועד ר' מענדל בישיבה בכפר ולמרות שעיניו זלגו דמעות, וכמעט לא דיבר מאומה, הוא אמר משפט אחד עליו חזר שוב ושוב: {{ציטוטון|הוא, היצר הרע, רוצה ש&quot;ניפול&quot; ליאוש ולמרה שחורה - לא ולא! בשום אופן לא &quot;ניתן&quot; לו! זאגט א ניגון, א פריילאכן ניגון!, פריילעכער, פריילעכער!}}{{הערה|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 40}}. הוא היה חוזר ומצטט את דברי רש&quot;י על הפסוק &quot;תמים תהיה עם ה' אלוקיך&quot;{{הערה|דברים יח, יג}} - &quot;התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות&quot;{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> בחודש סיון תשנ&quot;ה, זמן קצר לפני פטירתו של ר' מענדל, שאלו נכדו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בקשר להדפסת ספרי ה[[לקוטי שיחות]] המתורגמים אותם לא רצה בשום אופן להדפיס בלא התואר &quot;שליט&quot;א&quot; על הרבי, אך הדבר היה כרוך בקשיים ולחצים גדולים. למשמע השאלה נענה ר' מענדל מיד{{הערה|לאחר יום שלם בו לא הוציא אף מילה מהפה עקב מצבו הבריאותי למרות נסיונות הדיבוב של נכדו בנושאים שונים}}: {{ציטוטון|צריכים לצפצף על העולם ולכתוב שליט&quot;א}}. כעבור כמה רגעים של מחשבה המשיך ר' מענדל ואמר: {{ציטוטון|ואם אפשר לפעול בצורה שלא תהיה מריבה - בוודאי טוב}}. בעקבות כך מצא הרב ליברוב פתרון להדפיס את הספררים עם התואר שליט&quot;א ובשער הספר לציין: &quot;תהא שנת נפלאות דגולות&quot;{{הערה|באריכות ובפירוט ראה בכתבה 'מכון לוי יצחק - רעיון טוב ונחוץ' ב[https://drive.google.com/file/d/1l2qgPkMKIw02C2_uCXr1mqxaPKosSy99/view?usp=sharing קובץ 'וירם קרן משיחו'] (ע' 27 - 31)}}.<br /> <br /> ===נסיעה לרבי לתשרי ולקבוצה===<br /> [[קובץ:6426e5b8892f5 1680270776 news main gallery.jpg|ממוזער|התוועדות חסידית בישיבה בכפר. לצד ר' מענדל נראה תלמידו המובהק הרב [[לוי יצחק גינזבורג]]]]<br /> לקראת חודש תשרי תשנ&quot;ג, חודש החגים הראשון אחרי [[כ&quot;ז אדר]] התוועד ר' מענדל עם התמימים ואנ&quot;ש בישיבה בכפר במשך כחמש שעות, תוך שדבריו נקטעים בבכיות ותפילות שיתבטלו המניעות והעיכובים{{הערה|בין דבריו באותה התוועדות התבטא: &quot;סבלנו כבר די והותר, שישה חודשים ויותר, ועד מתי?! וכבר אי אפשר&quot; וכו' וכו'}}. יחד עם זה, עורר והדגיש שאנו מצידנו חייבים &quot;לעשות כלים&quot; - [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] כמו שהיינו רגילים כל שנה, וה&quot;כלים&quot; הם עצמם &quot;ימשיכו אור&quot; ויזרזו את ההתגלות של הרבי. דבריו של ר' מענדל הועלו על הכתב ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] ופורסמו לכלל אנ&quot;ש במדור 'דעות' ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] ועוררו הדים. נקודה נוספת שהשמיע ר' מענדל{{הערה|בקשר לנסיעת תלמידי קבוצה תשנ&quot;ג לרבי}}, היא שגם כשאנחנו רואים את הרבי, איננו מבינים ברבי - &quot;אנחנו מבינים ברבי כמו שעז מבינה בבן אדם, לכן, צריך לנסוע לרבי גם אם לא רואים ושומעים&quot;{{הערה|מפי הרב אלעזר וילהלם ב[https://chabad.info/special/846108/ ראיון לשבועון בית משיח]}}. ר' מענדל עצמו היה בין החסידים המבוגרים הבודדים שהגיעו ל770 לתשרי תשנ&quot;ג מארץ ישראל.<br /> <br /> גם לאחר ג' תמוז, לקראת תשרי [[תשנ&quot;ה]], הביע ר' מענדל עמדה תקיפה אודות הצורך בנסיעה לרבי גם במצב הנוכחי. בדיונים של הנהלת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] כאשר הוצע לקצר את שהות תלמידי ה[[קבוצה]] ב-770 הזדעק ר' מענדל: &quot;שנה שלימה! אף לא דקה אחת פחות!&quot;{{הערה|מפי תלמידו הרב לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 47, ועוד}}. כמו כן הוא נשאל אז ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] האם אפשר לומר בשמו שגם עתה לאחרי ג' תמוז צריך לנסוע לרבי לתשרי. למשמע ניסוח השאלה הזדעק ר' מענדל: &quot;מה? ה''''צריך''' לנסוע'? '''מוכרחים''' לנסוע!&quot; ר' מענדל עצמו החל בנסיעה לרבי לקראת תשרי תשנ&quot;ה אך מסיבות בריאותיות נעצר הוא באמצע הדרך ב[[אנגליה]] אצל משפחתו שם שהה עד פטירתו.<br /> <br /> ===עידוד וחיות בענייני משיח===<br /> על לשונו של ר' מענדל היה שגור תמיד הניגון &quot;[[חיילי אדוננו|חיילי אדוננו משיח צדקנו]]&quot;{{הערה|הרב לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 187}}.<br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב ניגש אליו התמים [[יצחק אקסלרוד]] ושטח בפניו את זעזועו מדיבורים קרירים וציניים שנשמעו מפי מכובדי אנ&quot;ש כלפי אמונת החסידים ור' מענדל נענה: &quot;זה בא מהשכלה בלי עבודה&quot;{{הערה|מפי הרב יצחק אקסלרוד, בית משיח גל' 1317}}.<br /> <br /> לקראת [[י' שבט]] תשנ&quot;ג, בשעה שהיו שניסו להכשיל את מעמד ה[[סאטעלייט]] ושידורו בארץ הקודש כשהם מכנסים לשם כך אסיפת רבנים, פנה לר' מענדל תלמידו ר' [[בצלאל קופצ'יק]] וביקש שיבוא לאסיפה להביע את דעתו החיובית לקיום האירוע. בתחילה התנגד בתוקף ר' מענדל להשתתף בכלל באסיפה באומרו שאינו מוכן לשהות עימם באותו חדר, אך אחרי שגויס ה'עשה לך רב' שלו ר' [[זאב קסלמן]] שהגיע לביתו וביקש וציווה עליו שבכל זאת ילך לאסיפה נעתר ר' מענדל והגיע למקום והשמיע למשתתפים דברים חריפים באומרו התנגדותם מגיעה מחששם ופחדם 'שמא לא' שזה ממש אפיקורסות, שהגדלות שלהם מתבטאת בהטלת ספיקות וקרירות, עניינו של עמלק, בענין משיח. הוא אף אמר אז שדעתו של הרבי במקרה שכזה ידועה שהרי הרבי אומר ש'צריך לילך עם המפלגה החרדית ביותר' וגם בנידון דידן כשיש שני קבוצות צריך ללכת עם החרדי ביותר, וזה לא הקבוצה המתנגדת לעניין וכו'{{הערה|ראה בפרוטרוט ב'מחאתו החריפה של ר' מענדל בקובץ [https://drive.google.com/file/d/10wED7xIYD8LLT9ENTRRcdgIekXQCOXKl/view?usp=sharing העובדות שמאחורי הסאטעלייט] ע' 50 - 52}}.<br /> <br /> בשיחה עם ר' [[יחזקאל סופר]] ור' [[טוביה פלס]] בחורף תשנ&quot;ג גילה את דעתו על ה'רציונאליסטים' הדואגים כביכול ל&quot;הצלת כבודו של הרבי&quot; מבזיון על ידי פרסום ענייני משיח וכו': &quot;אל תנסה להבין אותם, אני מכירם היטב, אלו אפיקורסים ימ&quot;ש! מי שמקרר התפעלות של יהודי המאמין בביאת המשיח הרי הוא מתנגד ו . .&quot;. ור' מענדל אף הוסיף ואמר להם שאפשר לפרסם את הדברים בשמו{{הערה|עדות ר' יחזקאל סופר ב'מכתב לידיד שהחמיץ' - י&quot;א ניסן תשנ&quot;ג}}.<br /> <br /> בכינוס אנ&quot;ש ב[[כ&quot;ח ניסן]] תשנ&quot;ג להתחזקות בענייני משיח הכריז ר' מענדל את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]]{{הערה|עפ&quot;י סרט הוידאו, דיווח בעיתון הגאולה גל' מס' 27 (כ' אייר תשנ&quot;ג) ע' 3}}.<br /> <br /> במכתבו של תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] מ[[אייר]] [[תשנ&quot;ג]] מתוארים דבריו של ר' מענדל בתגובה לסיפורו ש[[אמיר רוזן]], תלמידו של ר' מענדל שלמד אז ב-770, סועד סעודות שבת בבית הרב [[יואל כהן]] - מנושאי דגל הפצת בשורת הגאולה וזהותו של משיח באותם ימים. הדבר היה לר' מענדל לשמחה, ואמר: {{ציטוטון|אם כן, הרי שהוא (אתה) מ&quot;המשיחסטים&quot; - יש לי נחת מאתו, יש לו זכרון טוב ויוכל לקבל ממנו הרבה}}. בהתוועדות בישיבה בכפר בחודש [[אייר]] [[תשנ&quot;ג]] התוועד אחד המשפיעים{{הערה|כנראה הכוונה לרב חיים לוי יצחק גינזבורג}} וכשעה לאחר תחילת ההתוועדות בא ר' מענדל ממנוחה בחדרו וישב בצד כשמקשיב בעונג גלוי לדברי המשפיע שנאמרו מתוך התלהבות עצומה בענין &quot;יחי אדוננו&quot; ועל כך שזה בא מתוך התפילה{{הערה|ממכתבו של ר' שלום בער רייכמן - נדפס בבית משיח גל' 187}} <br /> <br /> גם אחרי ג' תמוז המשיך ר' מענדל לדבוק בהכרזת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; אחרי התפילות, וכדי להראות זאת לאנשים שהיו מסופקים בכך הוא אמר זאת לא פעם בקול רם{{הערה|מפי רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד}}. כשאחד האברכים אמר לו שיש וויכוחים האם להכריז &quot;יחי&quot; או לא השיב ר' מענדל נחרצות שמי שהרבי חי אצלו צריך הוא לומר &quot;יחי&quot;{{הערה|רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג}}.<br /> <br /> באותה תקופה כשהכריזו &quot;יחי&quot; היה ר' מענדל נעמד מלא קומתו ועונה זאת למרות שבשאר התפילה לא היה יכול לעמוד במקומות שונים מפאת חולשתו. באחד הימים הגיע אחד מה[[ר&quot;מ]]ים בישיבה בכפר לר' מענדל וניסה &quot;להסביר&quot; לו עד כמה כביכול הענין של &quot;יחי&quot; מרחק יהודים וכו'. ר' מענדל שתק כל העת עד שהלה סיים את דבריו ואז השיב לו, שכאשר מישהו היה מתווכח עם ר' [[אבא פליסקין]] הוא היה שותק ושומע עד הסוף ואז אומר: &quot;אבל אני איני מסכים איתך&quot; ללא הסברים נוספים, &quot;כך גם אני אומר לך: &quot;אינני מסכים איתך&quot;&quot;{{הערה|שתי סיפורים אלו מפי א' התמימים - בית משיח גל' 158}}.<br /> <br /> אחרי ג' תמוז, כשרצו לתרום שלט 'יחי' לקירות הזאל בישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|השלט היה תלוי עשור שנים על קירות הזאל.}}, שאלו את ר' מענדל האם להוסיף לפני &quot;ובקרוב נזכה ליחי…&quot; וכדומה מפני חילוקי הדעות, ענה: {{ציטוטון|לא! לא להוסיף, לא לגרוע ולא לשנות!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]] חלק ד', בהקדמה.}}.<br /> <br /> ===אהבה בין החסידים ושלילת מחלוקת===<br /> בתקופה זו של העלם והסתר בה גברו חילוקי הדעות הדגיש ר' מענדל כמה פעמים את ההכרח הגמור שתשרור אהבה ואחדות בין חסידים. <br /> <br /> הוא ציטט אז ועורר רבות על דברי אדמו&quot;ר הזקן &quot;ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם&quot;.<br /> <br /> בהזדמנות מסויימת כשנשאל על המחלוקות בנושא המשיל על כך משל מדוב שהיה זולל דבש עד שבעליו טיכסו עצה להעמיד ענף שיצליף בפניו של הדוב כל פעם שיתקרב ואכן כשהתקרב הצליף בו הענף והוא פנה לעסוק במריבות עימו עד שהותש ונפל, והנמשל שכ[[נסיון]] מעמידים לנו מנגד מרגיז שהמלחמה והמריבה עימו תסיח את דעתנו מהדבש והעניין העיקרי{{הערה|בשם ר' [[חיים יצחק כהן]] ששמע זאת ממנו באנגליה אחרי ג' תמוז}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> לקראת [[חודש תשרי]] תשנ&quot;ה היה בדרכו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו. בחג הפסח עבר אירוע מוחי וב[[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]] נפטר ושם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==תיעוד תולדותיו וסיפוריו==<br /> * לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית על ידי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> * כמה שנים לאחר מכן יצא לאור על ידי ר' [[אליהו וולף]] ספר בשם &quot;ר' מענדל&quot; שבחלקו התבסס גם על כתבות אלו.<br /> * הרב לוי יצחק גינזבורג הוציא ספר בשם &quot;המשפיע&quot; ובו סיפורים לדמותו של ר' מענדל וסיפורים מפיו. כמו כן בסדרת הספרים שכתב הרב גינזבורג בשם [[פניני התניא]], הכניס סיפורים ומשלים רבים מפיו של ר' מנדל.<br /> * בשנת [[תשפ&quot;ג]] נחשף{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365.}} כי בקרוב יצא לאור ספר חדש אודות ר' מענדל בהוצאת הרב [[יוסף יצחק קרץ]] ובעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * סבו, הרב [[חיים פוטרפס]]<br /> * רעייתו מרת לאה, בת ר' [[בן ציון רובינסון]] - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס&quot;ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]]<br /> * אחיו, הרב [[הענדל ליברמן]] - צייר חסידי<br /> <br /> ;גיסיו:<br /> *גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]<br /> *גיסו הרב [[בן ציון שמטוב]]<br /> *גיסו הרב [[יהושע קארף]]<br /> <br /> ;ילדיו:<br /> לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם, בימים הקשים ברוסיה הסובייטית:<br /> * בתו, מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים בשנת [[תשל&quot;א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדיה.<br /> * בנו, הרב [[שלום דובער פוטרפס|שלום דובער (בער'ל) פוטרפס]] - בעבר חבר הנהלת מוסדות חב&quot;ד בלונדון, עבר בשנת [[תשס&quot;ח]] ל [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, לייבל - נפטר בילדותו.<br /> * בנו, אברהם - נפטר בילדותו.<br /> * בתו, רחל - נפטרה בילדותה.<br /> * בתו, אלטע - נפטרה בילדותה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:המשפיע ר מנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיסק המשפיע ר' מענדל]]<br /> * '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] ורעיתו דינה (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]] ([[תשנ&quot;ט]]).<br /> * '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> * צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס&quot;ז]] (במלאת 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל).<br /> * '''גם יראה וגם חכמה''' - דמותו של המשפיע הרמ&quot;מ פוטרפס, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 674.<br /> * ר' מענדל - ספר קומיקס על תולדות חייו וסיפוריו המסעירים [הוצאת אורות]<br /> *'''איש מסירות הנפש, השמחה והאמונה''', הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 121–132.<br /> *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 203–215.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/פוטרפס_לאחר_פטירה.pdf תולדות המשפיע ר' מענדל פוטרפאס ע&quot;ה]''' פורסם בתמוז תשנ&quot;ה ימים ספורים לאחר הפטירה<br /> *[[שבועון בית משיח]], [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/טעימה_מספר_חדש_ר_מענדל_פוטרפס.pdf הצצה לספר החדש: תולדות ר' מענדל], תמוז תשפ&quot;ג<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/הרבי_מליובאוויטש_מספר_על_ר'_מענדל_פוטרפס.mp3 הרבי מספר על ר' מענדל] {{שמע}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_42.html גלרייה בלעדית: תיעוד מחייו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/143255 סרט תיעודי על ר' מענדל]''', שניאור זלמן ליברמן תשפ&quot;ג {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243641 המכתב נשלח בכוח המחשבה]''' - ראיון עם הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר {{col}}.<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105110 תמונות מחייו] של ר' מענדל {{תמונה}} {{COL}}<br /> *'''[https://anash.org/the-man-who-would-not-be-a-tzaddik-in-peltz/ The Chosid Who Would Not Be a “Tzaddik in Peltz&quot;]''' (החסיד שלא היה צדיק בפרווה - באנגלית) {{אנש}}<br /> *'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/המשפיע-ר-מענדל-פוטרפס/ המשפיע - ר' מענדל]''' אתר קרוב אליך שבת פרשת ויגש תשפ&quot;א. (טקסט)<br /> *'''[https://col.org.il/news/130013 האיש שלא נכנע: קורות חייו הסוערים של המשפיע ר' מענדל פוטרפס - חלק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/130399 חלק שני] {{*}} [https://col.org.il/news/130448 חלק שלישי]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{COL}}'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/144905 ההקלטה שנחשפה מההתוועדות של ר' מענדל]''', התוועדות שהתוועד בי' שבט תש&quot;מ, תמלול והאזנה {{COL}}<br /> * &quot;Derher &quot;[https://derher.org/wp-content/uploads/54-Adar-5777-05.pdf A Living Legend&quot; – Reb Mendel Futerfas] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_5.html ר' מענדל זועק: מוכרחים להתפלל באריכות! • מיוחד]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=606910 2023-06-30T11:03:08Z

<p>45.83.27.77: הוא אינו הרב המקומי. יש את הרב בקהילה הוותיקה (שקיימת הרבה לפני בואו לעיר) שזה רסקין, וגם בקהילת הדר גנים נבחר הרב פרידמן. התמנותו לרב היה מהלך שהיו מי שיזמו אך זה בסוף לא צלח.</p> <hr /> <div>[[קובץ:אשר דייטש 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אשר זאב דייטש]]<br /> הרב '''אשר זאב דייטש''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] הראשי ב[[פתח תקווה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב דייטש נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[חיים שלום דייטש]]. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש. לקראת שנת הלימודים [[תשמ&quot;ז]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת נחמה דינה, בתו של הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], יצא ב[[שליחות]] [[הרבי]] ל[[פתח תקווה]].<br /> <br /> [[בית חב&quot;ד]] בפתח תקווה נוסד על ידי הרב [[בנימין רבינוביץ]], בשנת [[תשמ&quot;א]], ובהמשך הצטרף אליו הרב דייטש, וקיבל לידיו את הנהלת הבית חב&quot;ד.<br /> <br /> עם הגיעו לעיר החל לפעול במרץ וייסד את מוסדות חב&quot;ד בעיר הכוללים גני ילדים, בית ספר לבנות, מועדוניות של&quot;ה ועוד.<br /> <br /> הרב דייטש נמנה על קהילת חב&quot;ד בשכונת הדר גנים בעיר וממייסדי בית הכנסת הדר מנחם חב&quot;ד שם מוסר מידי שבת בשבתו שיחה של הרבי לפני קריאת התורה.<br /> <br /> [[קובץ:הרב דייטש במבצע חנוכה.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|הרב אשר דייטש במבצע חנוכה]]<br /> במשך השנים מאז בואו לעיר, הביא תחתיו כעשרה שלוחים נוספים הפועלים בשכונות העיר.<br /> <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל דייטש - כפר חב&quot;ד<br /> *חתנו, ר' יוסף יצחק אקסלרוד - שליח הרבי בשכונת המרכז השקט, פתח תקווה<br /> *בנו, ר' יוסף דייטש - קרית גת<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דייטש, אשר זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הנדל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1&diff=605513 2023-06-26T22:25:35Z

<p>45.83.27.77: /* אחרי כ&quot;ז אדר וג&#039; תמוז */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם = הרב מנחם מענדל פוטרפס<br /> |תמונה = מענדל פוטרפס.jpg<br /> |כינוי=<br /> |תיאור= ב[[התוועדות חסידית]]<br /> |תאריך לידה = [[כ' בתשרי]] [[תרס&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך פטירה = [[ד' בתמוז]] [[תשנ&quot;ה]]<br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות=<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו = [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות = [[חסיד חב&quot;ד]]<br /> }}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> <br /> הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ח]] - [[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים מוסדות רבים [[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת [[תשל&quot;ג]] שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד]]. שימש כחבר הנהלת [[בית רבקה]] ומוסדות [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב&quot;ד. ייסד ביחד עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ח]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס&quot;ח או תרס&quot;ז. המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא (בת משפחת סגלוביץ ואימא למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.<br /> <br /> הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב&quot;ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב&quot;ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע&quot;ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: &quot;ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים&quot;! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).<br /> והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.<br /> <br /> מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מדי שנה, לקחתו עמה ב[[נסיעה לרבי|נסיעותיה לרבי]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר&quot;פ]] כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הרבי הרש&quot;ב]].<br /> <br /> === לימודיו בישיבה ===<br /> [[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]<br /> [[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד ה[[כפרות]] אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ&quot;ב]]<br /> בסוף שנת [[תר&quot;פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'ג]] שם למד עד שנת [[תרפ&quot;ד]], בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבות המחתרתיות והוא נאלץ לברוח. שנה לאחר מכן החל ללמוד בישיבות מחתרתיות בחרקוב, וויטבסק ונעוויל עד שנת [[תרפ&quot;ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות.<br /> <br /> ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד הגמרא.<br /> <br /> הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב התמים [[זלמן משה היצחקי]] הרב התמים [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב התמים [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] לאחר שכאמור נסגרה הישיבה בה למד עבר הוא לוויטבסק שם למד בישיבה המקומית שהתנהלה גם היא בתנאי מחתרת. כשנה לאחר מכן נקרא הוא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ביקטרינוסלב. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].<br /> <br /> ר' מענדל נסע אל ביתו אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].<br /> <br /> באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: &quot;הצעת קאראלעוויץ נכונה&quot; - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.<br /> <br /> הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: &quot;נראה, שהבחור הזה הוא &quot;א אמת'ר חסידישער בחור&quot; (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא &quot;להתראות&quot;, ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך&quot;.<br /> <br /> ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעיירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת מ[[מוסקבה]] במרחק של כ - 100 ק&quot;מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי [[רוסיה]], בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי &quot;לא יחרץ&quot; - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.<br /> <br /> הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר ל[[תומכי תמימים]]. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ&quot;ש נצרכו בסכום כסף גדול ל&quot;פדיון שבויים&quot;, פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.<br /> <br /> ר' מענדל, שכאמור המשיך בתפקיד זה בהצלחה רבה - הצליח לזמן מה לנהל את חייו על מי מנוחות, אך כשהנאצים ימ&quot;ש הגיעו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע לעיר [[סמרקנד]], שם היה מראשי העסקנים שפעלו למען [[תומכי תמימים סמרקנד|הישיבה המקומית]]. שם פגש ברבים מאנ&quot;ש ופליטי [[פולין]] שהגיעו לפניו, ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מידי יום ביומו ביחד עם ילדיהם. שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו - והוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.<br /> <br /> בד בבד נטל חלק פעיל ביסוד &quot;חדרים&quot;. החל משלהי החורף של שנת ה'[[תש&quot;ג]], בעיצומה של המלחמה האכזרית, ניהל את ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;, שהכילה במשך הזמן מאות תלמידים, כאשר המנהל הכללי היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה.<br /> <br /> ===תקופת לבוב וגלות סיביר===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]}}<br /> [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]<br /> <br /> לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, ואזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב&quot;ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה לא חוקית, וכאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני שהממשלה הרוסית החליטה להפסיק את האישורים.<br /> <br /> בעקבות פעולתו של ר' [[יהודה לייב מוצקין]] ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד [[אנ&quot;ש]] ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ&quot;ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.<br /> <br /> ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שידע כי אנשי המשטרה החשאית עלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה,<br /> עד שהחליט לצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד ובהם הרב [[שמואל נוטיק]].<br /> <br /> מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם.<br /> <br /> העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו נגזר על ר' מענדל גלות{{הערה|[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{חב&quot;ד און ליין}}}} והוגלה למשך כ-10 שנים ל[[סיביר]].<br /> בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ&quot;ד.<br /> [[קובץ:תשכד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] (תשכ&quot;ד)]]<br /> <br /> במהלך תקופת הגלות בסיביר ואחרי השחרור בעודו בגלות רוסיה, זכה להתייחסויות נדירות מהרבי:<br /> *בשנת תשט&quot;ז, הרב בן ציון שניאורסאהן גיסו של הרבי הריי&quot;צ, הגיע לארצות הברית זמן קצר לאחר שיצא מרוסיה, ונכנס ל'יחידות' אצל הרבי. לאחר שיצא מ'יחידות', פגש אותו הת' שלום בער בן ר' מענדל פוטרפס, ושאלו אם מכיר את אביו. ר' בן ציון ענה בחיוב, והוסיף: הדבר הראשון שהרבי שאל אותי ב'יחידות' היה על אביך{{הערה|שם=בית משיח 1365|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365 עמוד 57}}.<br /> *באגרת ששיגר הרבי אל רעיית ר' מענדל, בעודו ברוסיה, כתב הרבי אודותו שורה של ביטויים נדירים ביותר:<br /> &quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ רב פעלים ובעל מרץ, מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם, דרך הקודש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם, הרמ&quot;מ שליט&quot;א וזוגתו מרת לאה שתליט&quot;א&quot;{{הערה|שם=בית משיח 1365}}.<br /> *בהתוועדות י' שבט [[תשכ&quot;ב]] הרבי תיאר את מעשי איש מסירות הנפש ברוסיה, כאשר הכוונה היתה לר' מענדל פוטרפס, אשר עוסק בהחזקת היהדות ובניית מקוואות ללא כל חשבונות ושיקולים אישיים{{הערה|[[תורת מנחם]] תשכ&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365}}.<br /> <br /> ==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב&quot;ד==<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב&quot;ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב [[שלמה חיים קסלמן]] בשנת [[תשל&quot;א]], הורה הרבי לר' מענדל שיעבור ל[[כפר חב&quot;ד]] ויתמנה כממלא מקומו בתפקיד המשפיע המרכזי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ועם מינויו לתפקיד בשנת [[תשל&quot;ג]] רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ&quot;ש.<br /> <br /> ===עסקנות===<br /> [[קובץ:מאיר בליז'ינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]<br /> בשנים הבאות, הפך ר' מענדל שהיה בד בבד עם תפקידו בישיבה גם המשפיע הראשי בארץ הקודש לאחד מראשי העסקנים החב&quot;דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב&quot;ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב&quot;ד]] בה היה חבר הנהלה. ייסד את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. בשנת [[תשל&quot;ד]] קיבל מכתב בו כתב לו הרבי ברכה (תוכן) {{ציטוטון|בעבודת הקודש בתומכי תמימים ובכפר חב&quot;ד}}, כש (גם) בו ראה כהסכמה מהרבי להתעסק בענייני הכפר{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ו' ע' 304}}.<br /> <br /> כשהרב גרשון דובער (בורקע) שיף חזר מחצרות קודשינו עם הוראה ברורה להקים ולייסד מוסד לעולים שהגיעו מרוסיה, עמד לימינו לעזר והתמנה להיות חבר הנהלה במוסדות ישיבת הבוכרים עד פטירתו.<br /> <br /> כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]. בין היתר היה נוסע ל[[ארצות הברית]] לגיוס כספים עם ה[[שד&quot;ר]] הרב [[שמואל דוד רייטשיק]].<br /> <br /> ר' מענדל היה מנושאי הדגל של פרסום [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל.<br /> <br /> ==אחרי כ&quot;ז אדר וג' תמוז==<br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר]] ו[[ג' תמוז]] זהרה דמותו החסידית ואמונתו והתקשרותו לרבי על אף ההעלם והסתר שמאפיינת תקופה זו:<br /> <br /> ===התייחסותו למצב ההעלם והסתר===<br /> מצבו הבריאות של הרבי (לעיני בשר) נגע ללבו של ר' מענדל וגרם לו באופן טבעי לחוסר בקו השמחה{{הערה|שם=בית משיח 560|מפי תלמידו ר' שלום בער רייכמן - בית משיח גליון 560}}. הוא היה יושב באותה תקופה כשעיניו זולגות דמעות. כמעט ולא היה יכול לדבר, רק חזר שוב ושוב בתפילה לרבונו של עולם: מוכרחים שהרבי יהיה בריא! לא בסוד ולא ברמז ולא בדרש, אלא בפשט פשוט, לעיני בשר שלנו!{{הערה|הרב חיים לוי יצחק גינבזורג}}. באותה תקופה היה הוא אומר בתכיפות תהלים תוך קינוח דמעותיו המרובות במטפחתו{{הערה|מפי ר' זושא פויזנר}}. מאידך הוא לא פסק לעודד ולקרוא לכולם לא להתפעל ולא להתרשם. ללכת קדימה בראש מורם, בדרך בה מורה לנו הרבי{{הערה|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג}}. <br /> <br /> לאחרי תשרי [[תשנ&quot;ג]] כשהרבי החל לצאת ל{{ה|מרפסת}} התבטא ר' מענדל: {{ציטוטון|אי אפשר להבין כלום. כל יום יש גילויים חדשים}}{{הערה|שם=בית משיח 560}}. <br /> <br /> ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[טבת]] תשנ&quot;ג התוועד ר' מענדל ב-770 עם אברכים ובעלי בתים מאנ&quot;ש ואמר שכל אחד צריך לקבל על עצמו איזה ענין בקשר למצבו של הרבי. כשאחד הבעלי בתים שאל אותו מה הוא מקבל על עצמו, ענה לו ר' מענדל שהוא לקח על עצמו ללמוד מסכת ביצה, דבר שהיה קשה לו בגשמיות בשנים ההן{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> כשבועיים אחרי ג' תמוז התוועד ר' מענדל בישיבה בכפר ולמרות שעיניו זלגו דמעות, וכמעט לא דיבר מאומה, הוא אמר משפט אחד עליו חזר שוב ושוב: {{ציטוטון|הוא, היצר הרע, רוצה ש&quot;ניפול&quot; ליאוש ולמרה שחורה - לא ולא! בשום אופן לא &quot;ניתן&quot; לו! זאגט א ניגון, א פריילאכן ניגון!, פריילעכער, פריילעכער!}}{{הערה|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 40}}. הוא היה חוזר ומצטט את דברי רש&quot;י על הפסוק &quot;תמים תהיה עם ה' אלוקיך&quot;{{הערה|דברים יח, יג}} - &quot;התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות&quot;{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> בחודש סיון תשנ&quot;ה, זמן קצר לפני פטירתו של ר' מענדל, שאלו נכדו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בקשר להדפסת ספרי ה[[לקוטי שיחות]] המתורגמים אותם לא רצה בשום אופן להדפיס בלא התואר &quot;שליט&quot;א&quot; על הרבי, אך הדבר היה כרוך בקשיים ולחצים גדולים. למשמע השאלה נענה ר' מענדל מיד{{הערה|לאחר יום שלם בו לא הוציא אף מילה מהפה עקב מצבו הבריאותי למרות נסיונות הדיבוב של נכדו בנושאים שונים}}: {{ציטוטון|צריכים לצפצף על העולם ולכתוב שליט&quot;א}}. כעבור כמה רגעים של מחשבה המשיך ר' מענדל ואמר: {{ציטוטון|ואם אפשר לפעול בצורה שלא תהיה מריבה - בוודאי טוב}}. בעקבות כך מצא הרב ליברוב פתרון להדפיס את הספררים עם התואר שליט&quot;א ובשער הספר לציין: &quot;תהא שנת נפלאות דגולות&quot;{{הערה|באריכות ובפירוט ראה בכתבה 'מכון לוי יצחק - רעיון טוב ונחוץ' ב[https://drive.google.com/file/d/1l2qgPkMKIw02C2_uCXr1mqxaPKosSy99/view?usp=sharing קובץ 'וירם קרן משיחו'] (ע' 27 - 31)}}.<br /> <br /> ===נסיעה לרבי לתשרי ולקבוצה===<br /> [[קובץ:6426e5b8892f5 1680270776 news main gallery.jpg|ממוזער|התוועדות חסידית בישיבה בכפר. לצד ר' מענדל נראה תלמידו המובהק הרב [[לוי יצחק גינזבורג]]]]<br /> לקראת חודש תשרי תשנ&quot;ג, חודש החגים הראשון אחרי [[כ&quot;ז אדר]] התוועד ר' מענדל עם התמימים ואנ&quot;ש בישיבה בכפר במשך כחמש שעות, תוך שדבריו נקטעים בבכיות ותפילות שיובאו המניעות והעיכובים{{הערה|בין דבריו באותה התוועדות התבטא: &quot;סבלנו כבר די והותר, שישה חודשים ויותר, ועד מתי?! וכבר אי אפשר&quot; וכו' וכו'}}. יחד עם זה, עורר והדגיש שאנו מצידנו חייבים &quot;לעשות כלים&quot; - [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] כמו שהיינו רגילים כל שנה, וה&quot;כלים&quot; הם עצמם &quot;ימשיכו אור&quot; ויזרזו את ההתגלות של הרבי. דבריו של ר' מענדל הועלו על הכתב ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] ופורסמו לכלל אנ&quot;ש במדור 'דעות' ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] ועוררו הדים. נקודה נוספת שהשמיע ר' מענדל{{הערה|בקשר לנסיעת תלמידי קבוצה תשנ&quot;ג לרבי}}, היא שגם כשאנחנו רואים את הרבי, איננו מבינים ברבי - &quot;אנחנו מבינים ברבי כמו שעז מבינה בבן אדם, לכן, צריך לנסוע לרבי גם אם לא רואים ושומעים&quot;{{הערה|מפי הרב אלעזר וילהלם ב[https://chabad.info/special/846108/ ראיון לשבועון בית משיח]}}. ר' מענדל עצמו היה בין החסידים המבוגרים הבודדים שהגיעו ל770 לתשרי תשנ&quot;ג מארץ ישראל.<br /> <br /> גם לאחר ג' תמוז, לקראת תשרי [[תשנ&quot;ה]], הביע ר' מענדל עמדה תקיפה אודות הצורך בנסיעה לרבי גם במצב הנוכחי. בדיונים של הנהלת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] כאשר הוצע לקצר את שהות תלמידי ה[[קבוצה]] ב-770 הזדעק ר' מענדל: &quot;שנה שלימה! אף לא דקה אחת פחות!&quot;{{הערה|מפי תלמידו הרב לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 47, ועוד}}. כמו כן הוא נשאל ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] האם אפשר לומר בשמו שגם עתה לאחרי ג' תמוז צריך לנסוע לרבי לתשרי. למשמע ניסוח השאלה הזדעק ר' מענדל: &quot;מה? ה''''צריך''' לנסוע'? '''מוכרחים''' לנסוע!&quot; ר' מענדל עצמו החל בנסיעה לרבי לקראת תשרי תשנ&quot;ה אך מסיבות בריאותיות נעצר הוא באמצע הדרך ב[[אנגליה]] אצל משפחתו שם שהה עד פטירתו.<br /> <br /> ===עידוד וחיות בענייני משיח===<br /> על לשונו של ר' מענדל היה שגור תמיד הניגון &quot;[[חיילי אדוננו|חיילי אדוננו משיח צדקנו]]&quot;{{הערה|הרב לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 187}}.<br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב ניגש אליו התמים [[יצחק אקסלרוד]] ושטח בפניו את זעזועו מדיבורים קרירים וציניים שנשמעו מפי מכובדי אנ&quot;ש כלפי אמונת החסידים ור' מענדל נענה: &quot;זה בא מהשכלה בלי עבודה&quot;{{הערה|מפי הרב יצחק אקסלרוד, בית משיח גל' 1317}}.<br /> <br /> לקראת [[י' שבט]] תשנ&quot;ג, בשעה שהיו שניסו להכשיל את מעמד ה[[סאטעלייט]] ושידורו בארץ הקודש כשהם מכנסים לשם כך אסיפת רבנים, פנה לר' מענדל תלמידו ר' [[בצלאל קופצ'יק]] וביקש שיבוא לאסיפה להביע את דעתו החיובית לקיום האירוע. בתחילה התנגד בתוקף ר' מענדל להשתתף בכלל באסיפה באומרו שאינו מוכן לשהות עימם באותו חדר, אך אחרי שגויס ה'עשה לך רב' שלו ר' [[זאב קסלמן]] שהגיע לביתו וביקש וציווה עליו שבכל זאת ילך לאסיפה נעתר ר' מענדל והגיע למקום והשמיע למשתתפים דברים חריפים באומרו התנגדותם מגיעה מחששם ופחדם 'שמא לא' שזה ממש אפיקורסות, שהגדלות שלהם מתבטאת בהטלת ספיקות וקרירות, עניינו של עמלק, בענין משיח. הוא אף אמר אז שדעתו של הרבי במקרה שכזה ידועה שהרי הרבי אומר ש'צריך לילך עם המפלגה החרדית ביותר' וגם בנידון דידן כשיש שני קבוצות צריך ללכת עם החרדי ביותר, וזה לא הקבוצה המתנגדת לעניין וכו'{{הערה|ראה בפרוטרוט ב'מחאתו החריפה של ר' מענדל בקובץ [https://drive.google.com/file/d/10wED7xIYD8LLT9ENTRRcdgIekXQCOXKl/view?usp=sharing העובדות שמאחורי הסאטעלייט] ע' 50 - 52}}.<br /> <br /> בשיחה עם ר' [[יחזקאל סופר]] ור' [[טוביה פלס]] בחורף תשנ&quot;ג גילה את דעתו על ה'רציונאליסטים' הדואגים ל&quot;הצלת כבודו של הרבי&quot; מפרסום ענייני משיח וכו': &quot;אל תנסה להבין אותם, אני מכירם היטב, אלו אפיקורסים ימ&quot;ש! מי שמקרר התפעלות של יהודי המאמין בביאת המשיח הרי הוא מתנגד ו . .&quot;. ור' מענדל אף הוסיף ואמר להם שאפשר לפרסם את הדברים בשמו{{הערה|עדות ר' יחזקאל סופר ב'מכתב לידיד שהחמיץ' - י&quot;א ניסן תשנ&quot;ג}}.<br /> <br /> בכינוס אנ&quot;ש ב[[כ&quot;ח ניסן]] תשנ&quot;ג להתחזקות בענייני משיח הכריז ר' מענדל את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]]{{הערה|עפ&quot;י סרט הוידאו}}.<br /> <br /> גם אחרי ג' תמוז המשיך ר' מענדל לדבוק בהכרזת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; אחרי התפילות, וכדי להראות זאת לאנשים שהיו מסופקים בכך הוא אמר זאת לא פעם בקול רם{{הערה|מפי רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד}}. כשאחד האברכים אמר לו שיש וויכוחים האם להכריז &quot;יחי&quot; או לא השיב ר' מענדל נחרצות שמי שהרבי חי אצלו צריך הוא לומר &quot;יחי&quot;{{הערה|רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג}}.<br /> <br /> באותה תקופה כשהכריזו &quot;יחי&quot; היה ר' מענדל נעמד מלא קומתו ועונה זאת למרות שבשאר התפילה לא היה יכול לעמוד במקומות שונים מפאת חולשתו. באחד הימים הגיע אחד מה[[ר&quot;מ]]ים בישיבה בכפר לר' מענדל וניסה &quot;להסביר&quot; לו עד כמה כביכול הענין של &quot;יחי&quot; מרחק יהודים וכו'. ר' מענדל שתק כל העת עד שהלה סיים את דבריו ואז השיב לו, שכאשר מישהו היה מתווכח עם ר' [[אבא פליסקין]] הוא היה שותק ושומע עד הסוף ואז אומר: &quot;אבל אני איני מסכים איתך&quot; ללא הסברים נוספים, &quot;כך גם אני אומר לך: &quot;אינני מסכים איתך&quot;&quot;{{הערה|שתי סיפורים אלו מפי א' התמימים - בית משיח גל' 158}}.<br /> <br /> אחרי ג' תמוז, כשרצו לתרום שלט 'יחי' לקירות הזאל בישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|השלט היה תלוי עשור שנים על קירות הזאל.}}, שאלו את ר' מענדל האם להוסיף לפני &quot;ובקרוב נזכה ליחי…&quot; וכדומה מפני חילוקי הדעות, ענה: {{ציטוטון|לא! לא להוסיף, לא לגרוע ולא לשנות!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]] חלק ד', בהקדמה.}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> לקראת [[חודש תשרי]] תשנ&quot;ה היה בדרכו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו. בחג הפסח עבר אירוע מוחי וב[[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]] נפטר ושם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==תיעוד תולדות ועשיה ציבורית==<br /> * לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית על ידי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> * כמה שנים לאחר מכן יצא לאור על ידי ר' [[אליהו וולף]] ספר בשם &quot;ר' מענדל&quot; שבחלקו התבסס גם על כתבות אלו.<br /> * הרב לוי יצחק גינזבורג הוציא ספר בשם &quot;המשפיע&quot; ובו סיפורים לדמותו של ר' מענדל וסיפורים מפיו. כמו כן בסדרת הספרים שכתב הרב גינזבורג בשם [[פניני התניא]], הכניס סיפורים ומשלים רבים מפיו של ר' מנדל.<br /> * בשנת [[תשפ&quot;ג]] נחשף{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365.}} כי בקרוב יצא לאור ספר חדש אודות ר' מענדל בהוצאת הרב [[יוסף יצחק קרץ]] ובעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * סבו, הרב [[חיים פוטרפס]]<br /> * רעייתו מרת לאה, בת ר' [[בן ציון רובינסון]] - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס&quot;ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]]<br /> * אחיו, הרב [[הענדל ליברמן]] - צייר חסידי<br /> <br /> ;גיסיו:<br /> *גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]<br /> *גיסו הרב [[בן ציון שמטוב]]<br /> *גיסו הרב [[יהושע קארף]]<br /> <br /> ;ילדיו:<br /> לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם, בימים הקשים ברוסיה הסובייטית:<br /> * בתו, מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים בשנת [[תשל&quot;א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדיה.<br /> * בנו, הרב [[שלום דובער פוטרפס|שלום דובער (בער'ל) פוטרפס]] - בעבר חבר הנהלת מוסדות חב&quot;ד בלונדון, עבר בשנת [[תשס&quot;ח]] ל [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, לייבל - נפטר בילדותו.<br /> * בנו, אברהם - נפטר בילדותו.<br /> * בתו, רחל - נפטרה בילדותה.<br /> * בתו, אלטע - נפטרה בילדותה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:המשפיע ר מנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיסק המשפיע ר' מענדל]]<br /> * '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] ורעיתו דינה (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]] ([[תשנ&quot;ט]]).<br /> * '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> * צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס&quot;ז]] (במלאת 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל).<br /> * '''גם יראה וגם חכמה''' - דמותו של המשפיע הרמ&quot;מ פוטרפס, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 674.<br /> * ר' מענדל - ספר קומיקס על תולדות חייו וסיפוריו המסעירים [הוצאת אורות]<br /> *'''איש מסירות הנפש, השמחה והאמונה''', הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 121–132.<br /> *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 203–215.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/פוטרפס_לאחר_פטירה.pdf תולדות המשפיע ר' מענדל פוטרפאס ע&quot;ה]''' פורסם בתמוז תשנ&quot;ה ימים ספורים לאחר הפטירה<br /> *[[שבועון בית משיח]], [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/טעימה_מספר_חדש_ר_מענדל_פוטרפס.pdf הצצה לספר החדש: תולדות ר' מענדל], תמוז תשפ&quot;ג<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/הרבי_מליובאוויטש_מספר_על_ר'_מענדל_פוטרפס.mp3 הרבי מספר על ר' מענדל] {{שמע}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_42.html גלרייה בלעדית: תיעוד מחייו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/143255 סרט תיעודי על ר' מענדל]''', שניאור זלמן ליברמן תשפ&quot;ג {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243641 המכתב נשלח בכוח המחשבה]''' - ראיון עם הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר {{col}}.<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105110 תמונות מחייו] של ר' מענדל {{תמונה}} {{COL}}<br /> *'''[https://anash.org/the-man-who-would-not-be-a-tzaddik-in-peltz/ The Chosid Who Would Not Be a “Tzaddik in Peltz&quot;]''' (החסיד שלא היה צדיק בפרווה - באנגלית) {{אנש}}<br /> *'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/המשפיע-ר-מענדל-פוטרפס/ המשפיע - ר' מענדל]''' אתר קרוב אליך שבת פרשת ויגש תשפ&quot;א. (טקסט)<br /> *'''[https://col.org.il/news/130013 האיש שלא נכנע: קורות חייו הסוערים של המשפיע ר' מענדל פוטרפס - חלק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/130399 חלק שני] {{*}} [https://col.org.il/news/130448 חלק שלישי]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{COL}}'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/144905 ההקלטה שנחשפה מההתוועדות של ר' מענדל]''', התוועדות שהתוועד בי' שבט תש&quot;מ, תמלול והאזנה {{COL}}<br /> * &quot;Derher &quot;[https://derher.org/wp-content/uploads/54-Adar-5777-05.pdf A Living Legend&quot; – Reb Mendel Futerfas] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_5.html ר' מענדל זועק: מוכרחים להתפלל באריכות! • מיוחד]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1&diff=605512 2023-06-26T22:15:05Z

<p>45.83.27.77: /* פטירתו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם = הרב מנחם מענדל פוטרפס<br /> |תמונה = מענדל פוטרפס.jpg<br /> |כינוי=<br /> |תיאור= ב[[התוועדות חסידית]]<br /> |תאריך לידה = [[כ' בתשרי]] [[תרס&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך פטירה = [[ד' בתמוז]] [[תשנ&quot;ה]]<br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות=<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו = [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות = [[חסיד חב&quot;ד]]<br /> }}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> <br /> הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ח]] - [[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים מוסדות רבים [[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת [[תשל&quot;ג]] שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד]]. שימש כחבר הנהלת [[בית רבקה]] ומוסדות [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב&quot;ד. ייסד ביחד עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ח]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס&quot;ח או תרס&quot;ז. המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא (בת משפחת סגלוביץ ואימא למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.<br /> <br /> הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב&quot;ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב&quot;ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע&quot;ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: &quot;ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים&quot;! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).<br /> והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.<br /> <br /> מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מדי שנה, לקחתו עמה ב[[נסיעה לרבי|נסיעותיה לרבי]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר&quot;פ]] כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הרבי הרש&quot;ב]].<br /> <br /> === לימודיו בישיבה ===<br /> [[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]<br /> [[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד ה[[כפרות]] אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ&quot;ב]]<br /> בסוף שנת [[תר&quot;פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'ג]] שם למד עד שנת [[תרפ&quot;ד]], בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבות המחתרתיות והוא נאלץ לברוח. שנה לאחר מכן החל ללמוד בישיבות מחתרתיות בחרקוב, וויטבסק ונעוויל עד שנת [[תרפ&quot;ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות.<br /> <br /> ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד הגמרא.<br /> <br /> הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב התמים [[זלמן משה היצחקי]] הרב התמים [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב התמים [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] לאחר שכאמור נסגרה הישיבה בה למד עבר הוא לוויטבסק שם למד בישיבה המקומית שהתנהלה גם היא בתנאי מחתרת. כשנה לאחר מכן נקרא הוא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ביקטרינוסלב. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].<br /> <br /> ר' מענדל נסע אל ביתו אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].<br /> <br /> באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: &quot;הצעת קאראלעוויץ נכונה&quot; - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.<br /> <br /> הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: &quot;נראה, שהבחור הזה הוא &quot;א אמת'ר חסידישער בחור&quot; (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא &quot;להתראות&quot;, ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך&quot;.<br /> <br /> ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעיירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת מ[[מוסקבה]] במרחק של כ - 100 ק&quot;מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי [[רוסיה]], בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי &quot;לא יחרץ&quot; - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.<br /> <br /> הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר ל[[תומכי תמימים]]. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ&quot;ש נצרכו בסכום כסף גדול ל&quot;פדיון שבויים&quot;, פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.<br /> <br /> ר' מענדל, שכאמור המשיך בתפקיד זה בהצלחה רבה - הצליח לזמן מה לנהל את חייו על מי מנוחות, אך כשהנאצים ימ&quot;ש הגיעו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע לעיר [[סמרקנד]], שם היה מראשי העסקנים שפעלו למען [[תומכי תמימים סמרקנד|הישיבה המקומית]]. שם פגש ברבים מאנ&quot;ש ופליטי [[פולין]] שהגיעו לפניו, ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מידי יום ביומו ביחד עם ילדיהם. שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו - והוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.<br /> <br /> בד בבד נטל חלק פעיל ביסוד &quot;חדרים&quot;. החל משלהי החורף של שנת ה'[[תש&quot;ג]], בעיצומה של המלחמה האכזרית, ניהל את ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;, שהכילה במשך הזמן מאות תלמידים, כאשר המנהל הכללי היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה.<br /> <br /> ===תקופת לבוב וגלות סיביר===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]}}<br /> [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]<br /> <br /> לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, ואזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב&quot;ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה לא חוקית, וכאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני שהממשלה הרוסית החליטה להפסיק את האישורים.<br /> <br /> בעקבות פעולתו של ר' [[יהודה לייב מוצקין]] ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד [[אנ&quot;ש]] ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ&quot;ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.<br /> <br /> ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שידע כי אנשי המשטרה החשאית עלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה,<br /> עד שהחליט לצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד ובהם הרב [[שמואל נוטיק]].<br /> <br /> מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם.<br /> <br /> העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו נגזר על ר' מענדל גלות{{הערה|[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{חב&quot;ד און ליין}}}} והוגלה למשך כ-10 שנים ל[[סיביר]].<br /> בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ&quot;ד.<br /> [[קובץ:תשכד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] (תשכ&quot;ד)]]<br /> <br /> במהלך תקופת הגלות בסיביר ואחרי השחרור בעודו בגלות רוסיה, זכה להתייחסויות נדירות מהרבי:<br /> *בשנת תשט&quot;ז, הרב בן ציון שניאורסאהן גיסו של הרבי הריי&quot;צ, הגיע לארצות הברית זמן קצר לאחר שיצא מרוסיה, ונכנס ל'יחידות' אצל הרבי. לאחר שיצא מ'יחידות', פגש אותו הת' שלום בער בן ר' מענדל פוטרפס, ושאלו אם מכיר את אביו. ר' בן ציון ענה בחיוב, והוסיף: הדבר הראשון שהרבי שאל אותי ב'יחידות' היה על אביך{{הערה|שם=בית משיח 1365|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365 עמוד 57}}.<br /> *באגרת ששיגר הרבי אל רעיית ר' מענדל, בעודו ברוסיה, כתב הרבי אודותו שורה של ביטויים נדירים ביותר:<br /> &quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ רב פעלים ובעל מרץ, מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם, דרך הקודש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם, הרמ&quot;מ שליט&quot;א וזוגתו מרת לאה שתליט&quot;א&quot;{{הערה|שם=בית משיח 1365}}.<br /> *בהתוועדות י' שבט [[תשכ&quot;ב]] הרבי תיאר את מעשי איש מסירות הנפש ברוסיה, כאשר הכוונה היתה לר' מענדל פוטרפס, אשר עוסק בהחזקת היהדות ובניית מקוואות ללא כל חשבונות ושיקולים אישיים{{הערה|[[תורת מנחם]] תשכ&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365}}.<br /> <br /> ==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב&quot;ד==<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב&quot;ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב [[שלמה חיים קסלמן]] בשנת [[תשל&quot;א]], הורה הרבי לר' מענדל שיעבור ל[[כפר חב&quot;ד]] ויתמנה כממלא מקומו בתפקיד המשפיע המרכזי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ועם מינויו לתפקיד בשנת [[תשל&quot;ג]] רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ&quot;ש.<br /> <br /> ===עסקנות===<br /> [[קובץ:מאיר בליז'ינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]<br /> בשנים הבאות, הפך ר' מענדל שהיה בד בבד עם תפקידו בישיבה גם המשפיע הראשי בארץ הקודש לאחד מראשי העסקנים החב&quot;דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב&quot;ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב&quot;ד]] בה היה חבר הנהלה. ייסד את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. בשנת [[תשל&quot;ד]] קיבל מכתב בו כתב לו הרבי ברכה (תוכן) {{ציטוטון|בעבודת הקודש בתומכי תמימים ובכפר חב&quot;ד}}, כש (גם) בו ראה כהסכמה מהרבי להתעסק בענייני הכפר{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ו' ע' 304}}.<br /> <br /> כשהרב גרשון דובער (בורקע) שיף חזר מחצרות קודשינו עם הוראה ברורה להקים ולייסד מוסד לעולים שהגיעו מרוסיה, עמד לימינו לעזר והתמנה להיות חבר הנהלה במוסדות ישיבת הבוכרים עד פטירתו.<br /> <br /> כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]. בין היתר היה נוסע ל[[ארצות הברית]] לגיוס כספים עם ה[[שד&quot;ר]] הרב [[שמואל דוד רייטשיק]].<br /> <br /> ר' מענדל היה מנושאי הדגל של פרסום [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל.<br /> <br /> ==אחרי כ&quot;ז אדר וג' תמוז==<br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר]] ו[[ג' תמוז]] זהרה דמותו החסידית ואמונתו והתקשרותו לרבי על אף ההעלם והסתר שמאפיינת תקופה זו:<br /> <br /> ===התייחסותו למצב ההעלם והסתר===<br /> מצבו הבריאות של הרבי (לעיני בשר) נגע ללבו של ר' מענדל וגרם לו באופן טבעי לחוסר בקו השמחה{{הערה|שם=בית משיח 560|מפי תלמידו ר' שלום בער רייכמן - בית משיח גליון 560}}. הוא היה יושב באותה תקופה כשעיניו זולגות דמעות. כמעט ולא היה יכול לדבר, רק חזר שוב ושוב בתפילה לרבונו של עולם: מוכרחים שהרבי יהיה בריא! לא בסוד ולא ברמז ולא בדרש, אלא בפשט פשוט, לעיני בשר שלנו!{{הערה|הרב חיים לוי יצחק גינבזורג}}. באותה תקופה היה הוא אומר בתכיפות תהלים תוך קינוח דמעותיו המרובות במטפחתו{{הערה|מפי ר' זושא פויזנר}}. מאידך הוא לא פסק לעודד ולקרוא לכולם לא להתפעל ולא להתרשם. ללכת קדימה בראש מורם, בדרך בה מורה לנו הרבי{{הערה|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג}}. <br /> <br /> לאחרי תשרי [[תשנ&quot;ג]] כשהרבי החל לצאת ל{{ה|מרפסת}} התבטא ר' מענדל: {{ציטוטון|אי אפשר להבין כלום. כל יום יש גילויים חדשים}}{{הערה|שם=בית משיח 560}}. <br /> <br /> ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[טבת]] תשנ&quot;ג התוועד ר' מענדל ב-770 עם אברכים ובעלי בתים מאנ&quot;ש ואמר שכל אחד צריך לקבל על עצמו איזה ענין בקשר למצבו של הרבי. כשאחד הבעלי בתים שאל אותו מה הוא מקבל על עצמו, ענה לו ר' מענדל שהוא לקח על עצמו ללמוד מסכת ביצה, דבר שהיה קשה לו בגשמיות בשנים ההן{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> כשבועיים אחרי ג' תמוז התוועד ר' מענדל בישיבה בכפר ולמרות שעיניו זלגו דמעות, וכמעט לא דיבר מאומה, הוא אמר משפט אחד עליו חזר שוב ושוב: {{ציטוטון|הוא, היצר הרע, רוצה ש&quot;ניפול&quot; ליאוש ולמרה שחורה - לא ולא! בשום אופן לא &quot;ניתן&quot; לו! זאגט א ניגון, א פריילאכן ניגון!, פריילעכער, פריילעכער!}}{{הערה|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 40}}. הוא היה חוזר ומצטט את דברי רש&quot;י על הפסוק &quot;תמים תהיה עם ה' אלוקיך&quot;{{הערה|דברים יח, יג}} - &quot;התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות&quot;{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> ===נסיעה לרבי לתשרי ולקבוצה===<br /> [[קובץ:6426e5b8892f5 1680270776 news main gallery.jpg|ממוזער|התוועדות חסידית בישיבה בכפר. לצד ר' מענדל נראה תלמידו המובהק הרב [[לוי יצחק גינזבורג]]]]<br /> לקראת חודש תשרי תשנ&quot;ג, חודש החגים הראשון אחרי [[כ&quot;ז אדר]] התוועד ר' מענדל עם התמימים ואנ&quot;ש בישיבה בכפר במשך כחמש שעות, תוך שדבריו נקטעים בבכיות ותפילות שיובאו המניעות והעיכובים{{הערה|בין דבריו באותה התוועדות התבטא: &quot;סבלנו כבר די והותר, שישה חודשים ויותר, ועד מתי?! וכבר אי אפשר&quot; וכו' וכו'}}. יחד עם זה, עורר והדגיש שאנו מצידנו חייבים &quot;לעשות כלים&quot; - [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] כמו שהיינו רגילים כל שנה, וה&quot;כלים&quot; הם עצמם &quot;ימשיכו אור&quot; ויזרזו את ההתגלות של הרבי. דבריו של ר' מענדל הועלו על הכתב ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] ופורסמו לכלל אנ&quot;ש במדור 'דעות' ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] ועוררו הדים. נקודה נוספת שהשמיע ר' מענדל{{הערה|בקשר לנסיעת תלמידי קבוצה תשנ&quot;ג לרבי}}, היא שגם כשאנחנו רואים את הרבי, איננו מבינים ברבי - &quot;אנחנו מבינים ברבי כמו שעז מבינה בבן אדם, לכן, צריך לנסוע לרבי גם אם לא רואים ושומעים&quot;{{הערה|מפי הרב אלעזר וילהלם ב[https://chabad.info/special/846108/ ראיון לשבועון בית משיח]}}. ר' מענדל עצמו היה בין החסידים המבוגרים הבודדים שהגיעו ל770 לתשרי תשנ&quot;ג מארץ ישראל.<br /> <br /> גם לאחר ג' תמוז, לקראת תשרי [[תשנ&quot;ה]], הביע ר' מענדל עמדה תקיפה אודות הצורך בנסיעה לרבי גם במצב הנוכחי. בדיונים של הנהלת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] כאשר הוצע לקצר את שהות תלמידי ה[[קבוצה]] ב-770 הזדעק ר' מענדל: &quot;שנה שלימה! אף לא דקה אחת פחות!&quot;{{הערה|מפי תלמידו הרב לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 47, ועוד}}. כמו כן הוא נשאל ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] האם אפשר לומר בשמו שגם עתה לאחרי ג' תמוז צריך לנסוע לרבי לתשרי. למשמע ניסוח השאלה הזדעק ר' מענדל: &quot;מה? ה''''צריך''' לנסוע'? '''מוכרחים''' לנסוע!&quot; ר' מענדל עצמו החל בנסיעה לרבי לקראת תשרי תשנ&quot;ה אך מסיבות בריאותיות נעצר הוא באמצע הדרך ב[[אנגליה]] אצל משפחתו שם שהה עד פטירתו.<br /> <br /> ===עידוד וחיות בענייני משיח===<br /> על לשונו של ר' מענדל היה שגור תמיד הניגון &quot;[[חיילי אדוננו|חיילי אדוננו משיח צדקנו]]&quot;{{הערה|הרב לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 187}}.<br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב ניגש אליו התמים [[יצחק אקסלרוד]] ושטח בפניו את זעזועו מדיבורים קרירים וציניים שנשמעו מפי מכובדי אנ&quot;ש כלפי אמונת החסידים ור' מענדל נענה: &quot;זה בא מהשכלה בלי עבודה&quot;{{הערה|מפי הרב יצחק אקסלרוד, בית משיח גל' 1317}}.<br /> <br /> לקראת [[י' שבט]] תשנ&quot;ג, בשעה שהיו שניסו להכשיל את מעמד ה[[סאטעלייט]] ושידורו בארץ הקודש כשהם מכנסים לשם כך אסיפת רבנים, פנה לר' מענדל תלמידו ר' [[בצלאל קופצ'יק]] וביקש שיבוא לאסיפה להביע את דעתו החיובית לקיום האירוע. בתחילה התנגד בתוקף ר' מענדל להשתתף בכלל באסיפה באומרו שאינו מוכן לשהות עימם באותו חדר, אך אחרי שגויס ה'עשה לך רב' שלו ר' [[זאב קסלמן]] שהגיע לביתו וביקש וציווה עליו שבכל זאת ילך לאסיפה נעתר ר' מענדל והגיע למקום והשמיע למשתתפים דברים חריפים באומרו התנגדותם מגיעה מחששם ופחדם 'שמא לא' שזה ממש אפיקורסות, שהגדלות שלהם מתבטאת בהטלת ספיקות וקרירות, עניינו של עמלק, בענין משיח. הוא אף אמר אז שדעתו של הרבי במקרה שכזה ידועה שהרי הרבי אומר ש'צריך לילך עם המפלגה החרדית ביותר' וגם בנידון דידן כשיש שני קבוצות צריך ללכת עם החרדי ביותר, וזה לא הקבוצה המתנגדת לעניין וכו'{{הערה|ראה בפרוטרוט ב'מחאתו החריפה של ר' מענדל בקובץ [https://drive.google.com/file/d/10wED7xIYD8LLT9ENTRRcdgIekXQCOXKl/view?usp=sharing העובדות שמאחורי הסאטעלייט] ע' 50 - 52}}.<br /> <br /> בשיחה עם ר' [[יחזקאל סופר]] ור' [[טוביה פלס]] בחורף תשנ&quot;ג גילה את דעתו על ה'רציונאליסטים' הדואגים ל&quot;הצלת כבודו של הרבי&quot; מפרסום ענייני משיח וכו': &quot;אל תנסה להבין אותם, אני מכירם היטב, אלו אפיקורסים ימ&quot;ש! מי שמקרר התפעלות של יהודי המאמין בביאת המשיח הרי הוא מתנגד ו . .&quot;. ור' מענדל אף הוסיף ואמר להם שאפשר לפרסם את הדברים בשמו{{הערה|עדות ר' יחזקאל סופר ב'מכתב לידיד שהחמיץ' - י&quot;א ניסן תשנ&quot;ג}}.<br /> <br /> בכינוס אנ&quot;ש ב[[כ&quot;ח ניסן]] תשנ&quot;ג להתחזקות בענייני משיח הכריז ר' מענדל את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]]{{הערה|עפ&quot;י סרט הוידאו}}.<br /> <br /> גם אחרי ג' תמוז המשיך ר' מענדל לדבוק בהכרזת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; אחרי התפילות, וכדי להראות זאת לאנשים שהיו מסופקים בכך הוא אמר זאת לא פעם בקול רם{{הערה|מפי רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד}}. כשאחד האברכים אמר לו שיש וויכוחים האם להכריז &quot;יחי&quot; או לא השיב ר' מענדל נחרצות שמי שהרבי חי אצלו צריך הוא לומר &quot;יחי&quot;{{הערה|רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג}}.<br /> <br /> באותה תקופה כשהכריזו &quot;יחי&quot; היה ר' מענדל נעמד מלא קומתו ועונה זאת למרות שבשאר התפילה לא היה יכול לעמוד במקומות שונים מפאת חולשתו. באחד הימים הגיע אחד מה[[ר&quot;מ]]ים בישיבה בכפר לר' מענדל וניסה &quot;להסביר&quot; לו עד כמה כביכול הענין של &quot;יחי&quot; מרחק יהודים וכו'. ר' מענדל שתק כל העת עד שהלה סיים את דבריו ואז השיב לו, שכאשר מישהו היה מתווכח עם ר' [[אבא פליסקין]] הוא היה שותק ושומע עד הסוף ואז אומר: &quot;אבל אני איני מסכים איתך&quot; ללא הסברים נוספים, &quot;כך גם אני אומר לך: &quot;אינני מסכים איתך&quot;&quot;{{הערה|שתי סיפורים אלו מפי א' התמימים - בית משיח גל' 158}}.<br /> <br /> אחרי ג' תמוז, כשרצו לתרום שלט 'יחי' לקירות הזאל בישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|השלט היה תלוי עשור שנים על קירות הזאל.}}, שאלו את ר' מענדל האם להוסיף לפני &quot;ובקרוב נזכה ליחי…&quot; וכדומה מפני חילוקי הדעות, ענה: {{ציטוטון|לא! לא להוסיף, לא לגרוע ולא לשנות!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]] חלק ד', בהקדמה.}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> לקראת [[חודש תשרי]] תשנ&quot;ה היה בדרכו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו. בחג הפסח עבר אירוע מוחי וב[[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]] נפטר ושם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==תיעוד תולדות ועשיה ציבורית==<br /> * לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית על ידי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> * כמה שנים לאחר מכן יצא לאור על ידי ר' [[אליהו וולף]] ספר בשם &quot;ר' מענדל&quot; שבחלקו התבסס גם על כתבות אלו.<br /> * הרב לוי יצחק גינזבורג הוציא ספר בשם &quot;המשפיע&quot; ובו סיפורים לדמותו של ר' מענדל וסיפורים מפיו. כמו כן בסדרת הספרים שכתב הרב גינזבורג בשם [[פניני התניא]], הכניס סיפורים ומשלים רבים מפיו של ר' מנדל.<br /> * בשנת [[תשפ&quot;ג]] נחשף{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365.}} כי בקרוב יצא לאור ספר חדש אודות ר' מענדל בהוצאת הרב [[יוסף יצחק קרץ]] ובעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * סבו, הרב [[חיים פוטרפס]]<br /> * רעייתו מרת לאה, בת ר' [[בן ציון רובינסון]] - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס&quot;ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]]<br /> * אחיו, הרב [[הענדל ליברמן]] - צייר חסידי<br /> <br /> ;גיסיו:<br /> *גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]<br /> *גיסו הרב [[בן ציון שמטוב]]<br /> *גיסו הרב [[יהושע קארף]]<br /> <br /> ;ילדיו:<br /> לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם, בימים הקשים ברוסיה הסובייטית:<br /> * בתו, מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים בשנת [[תשל&quot;א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדיה.<br /> * בנו, הרב [[שלום דובער פוטרפס|שלום דובער (בער'ל) פוטרפס]] - בעבר חבר הנהלת מוסדות חב&quot;ד בלונדון, עבר בשנת [[תשס&quot;ח]] ל [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, לייבל - נפטר בילדותו.<br /> * בנו, אברהם - נפטר בילדותו.<br /> * בתו, רחל - נפטרה בילדותה.<br /> * בתו, אלטע - נפטרה בילדותה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:המשפיע ר מנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיסק המשפיע ר' מענדל]]<br /> * '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] ורעיתו דינה (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]] ([[תשנ&quot;ט]]).<br /> * '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> * צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס&quot;ז]] (במלאת 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל).<br /> * '''גם יראה וגם חכמה''' - דמותו של המשפיע הרמ&quot;מ פוטרפס, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 674.<br /> * ר' מענדל - ספר קומיקס על תולדות חייו וסיפוריו המסעירים [הוצאת אורות]<br /> *'''איש מסירות הנפש, השמחה והאמונה''', הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 121–132.<br /> *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 203–215.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/פוטרפס_לאחר_פטירה.pdf תולדות המשפיע ר' מענדל פוטרפאס ע&quot;ה]''' פורסם בתמוז תשנ&quot;ה ימים ספורים לאחר הפטירה<br /> *[[שבועון בית משיח]], [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/טעימה_מספר_חדש_ר_מענדל_פוטרפס.pdf הצצה לספר החדש: תולדות ר' מענדל], תמוז תשפ&quot;ג<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/הרבי_מליובאוויטש_מספר_על_ר'_מענדל_פוטרפס.mp3 הרבי מספר על ר' מענדל] {{שמע}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_42.html גלרייה בלעדית: תיעוד מחייו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/143255 סרט תיעודי על ר' מענדל]''', שניאור זלמן ליברמן תשפ&quot;ג {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243641 המכתב נשלח בכוח המחשבה]''' - ראיון עם הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר {{col}}.<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105110 תמונות מחייו] של ר' מענדל {{תמונה}} {{COL}}<br /> *'''[https://anash.org/the-man-who-would-not-be-a-tzaddik-in-peltz/ The Chosid Who Would Not Be a “Tzaddik in Peltz&quot;]''' (החסיד שלא היה צדיק בפרווה - באנגלית) {{אנש}}<br /> *'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/המשפיע-ר-מענדל-פוטרפס/ המשפיע - ר' מענדל]''' אתר קרוב אליך שבת פרשת ויגש תשפ&quot;א. (טקסט)<br /> *'''[https://col.org.il/news/130013 האיש שלא נכנע: קורות חייו הסוערים של המשפיע ר' מענדל פוטרפס - חלק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/130399 חלק שני] {{*}} [https://col.org.il/news/130448 חלק שלישי]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{COL}}'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/144905 ההקלטה שנחשפה מההתוועדות של ר' מענדל]''', התוועדות שהתוועד בי' שבט תש&quot;מ, תמלול והאזנה {{COL}}<br /> * &quot;Derher &quot;[https://derher.org/wp-content/uploads/54-Adar-5777-05.pdf A Living Legend&quot; – Reb Mendel Futerfas] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_5.html ר' מענדל זועק: מוכרחים להתפלל באריכות! • מיוחד]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=605494 2023-06-26T20:51:47Z

<p>45.83.27.77: /* סכסוך כולל חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>הרב '''חיים אליעזר הכהן ביחובסקי''' (בכתיב אידישי: '''ביכאָווסקי''' או '''ביחאָווסקי'''; ? – [[י&quot;ז באב]] [[תרפ&quot;ד]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], מחסידי רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] מ[[חסידות ליאדי|ליאדי]] ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מ[[חסידות בוברויסק|בוברויסק]], [[ראש ישיבה]] ב[[קיבוץ בוברויסק]], מוציא לאור וחבר הנהלת [[כולל חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי, נולד לר' דובער. נכד גיסו של אדמו&quot;ר האמצעי. חיים אליעזר ביחובסקי היה מחסידי אדמו&quot;ר [[המהרי&quot;ד מליאדי]], ואחר פטירתו היה מחסידי אדמו&quot;ר [[שמריה נח שניאורסון]] מ[[בוברויסק]].<br /> <br /> התחתן עם בתו של ר' שמואל יהודה לייב עפשטיין, לאחר נישואיו התיישב כנראה בכלמי (שב[[פלך צ'רניגוב]]), והיה סמוך על שולחן חותנו{{הערה|על פי השערת שלום דובער לוין, '''כתבי הרח&quot;א ביחובסקי''', תש&quot;נ, עמוד 7.}}.<br /> <br /> משנת תרנ&quot;א חבר בוועד מעות [[כולל חב&quot;ד]] ומנהל החשבונות של הכולל, תפקיד בו שימש עד סוף ימיו.<br /> <br /> משנת תרס&quot;ז עסק בההדרת ספרים רבים מכתביהם של אדמו&quot;רי חב&quot;ד. בין השנים תרע&quot;א-תרע&quot;ד הדפיס כתשעה ספרים (ראה להלן פסקה 'ספרים שהו&quot;ל').<br /> <br /> תקופה מסוימת התגורר בבוברויסק, ושימש שם כראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק יחד עם הרב יעקב הנקין{{הערה|'''ספר זיכרון לקהילת בוברויסק''', עמוד 296.}}.<br /> <br /> בקיץ תרע&quot;ד נסע לארץ ישראל, ולאחר שובו עבר לגור בעיר סנובסק, סמוך לבנו זלמן, ושב לעסוק בעריכת ספרים.<br /> <br /> במשך הזמן שלאחר המהפכה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, והמשיך בהדפסת ספרים.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ז באב]] [[תרפ&quot;ד]], ונטמן בחלקת כולל חב&quot;ד בהר הזיתים בירושלים. סמוך לקברו נטמן הרב [[דוד צבי חן]].<br /> <br /> == סכסוך כולל חב&quot;ד ==<br /> סכסוך [[כולל חב&quot;ד]] היה על השליטה בכולל חב&quot;ד, [[הרבי הרש&quot;ב]] רצה שההתנהלות תהיה על ידי חסידיו, שהיו בעיקרם אנשי חברון, והאדמו&quot;ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]] ניסה לעומת זאת לתפוס את השליטה על ידי אנשיו שהיו בעיקרם אנשי ירושלים. מצד ליובאוויטש היה הרב ישראל דוב פרומקין, עורך עיתון 'החבצלת', ומצד בוברויסק היה הרב חיים אליעזר ביחובסקי. המחלוקת נשאה אופי חריף ונמשכה כמה שנים, עם התכתשויות הדדיות בין החסידים. באמצע שנות תר&quot;ע החליט אדמו&quot;ר מבוברויסק להיפרד מכולל חב&quot;ד והקים את &quot;[[כולל חב&quot;ד המיוחד]]&quot;, בראשו הועמד הרב ביחובסקי. אחר פטירת אדמו&quot;ר מבוברויסק, חזר הכולל להיות חלק מכולל חב&quot;ד הכללי, והוא חזר להנהלת הכולל{{הערה|בהרחבה על פרשה זו ראו שלום דובער לוין, '''תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש''', פרק מא.}}.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ד]] שלח הרבי הרש&quot;ב לארץ ישראל שלושה מנכבדי החסידים על מנת להשיב את הסדר בעניני הכולל על כנו, הרב משה מדייעבסקי מחאראל, והרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] רבה של [[קרמנצ'וג]] והרב נתן גוראריה מקרמנצ'וג, ובמהלך אותו ביקור התבטא הרב ביחובסקי שלא בכבוד אודות רבותינו נשיאינו, ולאחר מכן התחרט ובא במיוחד ל[[ליובאוויטש]] להתנצל על הההתבטאויות, אך אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לא נתן להיכנסו בשל העובדה שדיבר נגד אבותיו הקדושים, ואף אמר שלא יגיד חסידות עד שיעזוב את העיירה{{הערה|לימים התבטא שמצטער שלא עשה כר' הירש'ל מדיסנא שחלק על [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בתחילת הנהגתו, וכאשר בא לבקש סליחה ואדמו&quot;ר האמצעי לא הסכים לקבלו שכר בית לחודש ונותר בליובאוויטש במשך שישה שבועות עד שהרבי התרצה לו. שבועון כפר חב&quot;ד 1882 עמוד 38.}}. במהלך ביקורו נידב תרומתו ל[[קופת בחורים]]. לאחר מעשה נזף הרבי הריי&quot;צ בגבאי הקופה על שביקשוהו לנדב.<br /> <br /> לאחר פטירת ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מ[[הרבי הריי&quot;צ]] שהורה לו לבקש מחילה על קברו של אביו{{הערה|חיים מרדכי פרלוב, '''לקוטי סיפורים''', עמודים שעא-שעב.}}.<br /> <br /> אצל הרבי כבר השתנה היחס אליו לחלוטין, הרבי דיבר בשבחו{{הערה|בסעודות חג הסוכות תש&quot;ל.}}, הורה להדפיס את כתביו, ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עסקו בתיקון ושחזור המצבות בחלקת חב&quot;ד, שאלו החסידים את הרבי כיצד יש לנהוג במצבתו והרבי השיב שיכתבו כנוסח שאר המצבות הסמוכות, והתבטא שכבר: &quot;עבידא שלמא בינייהו&quot;{{הערה|עדותו לשהרב נחום רבינוביץ. שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1882 עמוד 38.}} וש&quot;מעז יצא מתוק&quot;{{הערה|הרב אהרן חיטריק ששמע מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - קובץ הערות וביאורים שבת תשובה תשנ&quot;ה}}.<br /> <br /> == כתביו ==<br /> [[קובץ:כתבי הרח''א ביחובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|180px]]<br /> בתשל&quot;ד הודפסו הגהותיו על [[ספר התניא]] בשם &quot;[[לקוטי הגהות]]&quot;, בהוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> <br /> בתשמ&quot;ד הודפסו הגהותיו על לקוטי תורה, במראי מקומות בסוף המהדורה של &quot;לקוטי תורה של אותה שנה, בעריכת הרב [[אהרן חיטריק]].<br /> <br /> בתש&quot;נ הוקם בברוקלין &quot;וועד להדפסת כתבי הרח&quot;א ביחובסקי&quot;, הוועד הדפיס רק ספר אחד מתוך כתביו בשם &quot;[[כתבי הרח&quot;א ביחובסקי]]&quot;, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]].<br /> <br /> === כתביו בעניין הסכסוך ===<br /> *'''תשובה לדורשי אדרעס בענייני הסכסוך בכולל חב&quot;ד''', [[ווילנה]] תרס&quot;ז<br /> *'''הטענות והאשמות שיש לנו על הממונים בענייני כולל חב&quot;ד''', [[פולטבה]] תרע&quot;ג<br /> *'''מעוז לתום בענייני כולל חב&quot;ד''', פולטבה תרע&quot;ג<br /> *'''למען שלא יוכל לצמוח שום סכסוך אודות הסכסוכים בענייני כולל חב&quot;ד''', [[ירושלים]]<br /> <br /> === ספרים שהו&quot;ל ===<br /> *'''[[דרך מצותיך]]''', פולטובה, תרע&quot;א<br /> *'''[[דרך אמונה]]''', פולטובה, תרע&quot;ב{{הערה|הדפסה זו לא הייתה לרוח [[הרבי הרש&quot;ב]] (אג&quot;ק כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;א, עמודים שז-שח), אך האדמו&quot;ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]] סמך עליו את ידיו.}}<br /> *'''[[דרך מצותיך#&quot;דרך מצותיך חלק שני&quot;|דרך מצותיך חלק שני]]''', פולטובה, תרע&quot;ב<br /> *'''[[חנה אריאל]]''' (לפי פרשיות, מאת [[יצחק אייזיק אפשטיין]], ברדיצ'ב, תרע&quot;ב<br /> *'''חנה אריאל''' (עניינים), ברדיצ'ב, תרע&quot;ב<br /> *'''[[אור התורה]]''', ח&quot;א, בראשית (מאת [[הרבי הצמח צדק]]), ברדיצ'ב תרע&quot;ג<br /> *'''חנה אריאל''', ברדיצ'ב, תרע&quot;ג<br /> *'''סדר מאה שערים''', ברדיצ'ב תרע&quot;ג<br /> *'''[[סידור מהרי&quot;ד|סדר תפילה, עם פירוש מהרי&quot;ד מליאדי]]''', ברדיצ'ב תרע&quot;ג<br /> *'''[[פלח הרימון]] על שיר השירים''', מאת הרב [[הלל מפאריץ']], פולטובה, תרע&quot;ח<br /> *'''שני המאורות''' מאת יצחק אייזיק אפשטיין, פולטובה תרע&quot;ח<br /> *'''תהלים, עם פירוש יהל אור''' של אדמו&quot;ר הצמח צדק, פולטובה תרע&quot;ח<br /> *'''לקוטי מאמרים, מאת אדמו&quot;ר יצחק דובער שניאורסון מליאדי''', פולטובה תרע&quot;ח<br /> *'''גנזי נסתרות''' (מכתבי הבעש&quot;ט, [[המגיד ממעזריטש|הרב המגיד ממעזריטש]] ו[[בעל התניא]] - רבים מהם הם ממכתבי [[הגניזה החרסונית]]), ירושלים תרפ&quot;א<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ידועים על שלושה מילדיו, בן ושתי בנות. אחת הייתה נשואה להרב איסר תומרקין, הרב העיר סטארודוב.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43291&amp;pgnum=1 בונה ירושלים], באתר [[היברובוקס]]<br /> * [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21494&amp;pgnum=1 גנזי נסתרות], באתר היברובוקס<br /> * {{אוצר החכמה||'''כתבי הרח&quot;א ביחובסקי'''|26496|הועד להדפסת כתבי הרח&quot;א ביחובסקי, ניו יורק תש&quot;נ}}<br /> * {{אוצר החכמה|הרב [[שלום דובער לוין]]|ראשי פרקים מתולדות המחבר|26496|שם, עמ' 7–16|עמוד=6}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ביחובסקי חיים אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=605493 2023-06-26T20:41:48Z

<p>45.83.27.77: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אסף פרומר.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב אסף פרומר נואם ב[[סיום הרמב&quot;ם]] ב-[[770]]]]<br /> הרב '''אסף חנוך פרומר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ד]]; כותב תחת שם העט '''א. אברהם''') - הינו מרצה מבוקש המכהן כ[[משפיע]] בקהילת חב&quot;ד ב[[קריית שמואל]], בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]]. ייסד ומנהל בית חב&quot;ד בטרמינל הנוסעים בעיר, סופר מוכשר בעל טור ב[[שבועון בית משיח]], מהעורכים של בית ה[[הוצאה לאור]] [[ממש]] ומרבני סמינר 'בית חיה מושקא' ב[[נוף הגליל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[קריית שמואל]] שב[[חיפה]] ב[[ט&quot;ו אלול]] [[תשל&quot;ד]] לאביו הרב [[שמואל פרומר]] ולאמו מרת דבורה. בצעירותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות [[אחי תמימים ראשון לציון]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]].<br /> <br /> למשך כמעט שנה למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון|תומכי תמימים במוריסטאון]] כדי להיות קרוב לרבי ולהשתתף בהתוועדויות ובחלוקות השונות ועוד. עוד קודם לימודו בישיבה זו קדמה תשובתו של הרבי לאביו להתייעץ עם הנהלת הישיבה.<br /> <br /> שהותו בישיבה בסמיכות ל-[[770]] בתקופה זו נמשכה עד יום ראשון [[כ&quot;ד במנחם אב]] [[תנש&quot;א]] שאז עבר ב[[חלוקת דולרים]] ולאחר שקיבל דולר עם האיחול &quot;ברכה והצלחה&quot; (כרגיל) הודיע שנוסע באותו יום לארץ הקודש וביקש ברכה לחזור מהר ובתגובה לכך הרבי העניק לו הרבי דולר נוסף באומרו: {{ציטוטון|תתן לצדקה בכל המקומות שתהיה שם, הצלחה רבה}}. את דברים אלו נוהג הרב פרומר להזכיר בכל פעם שמגיע למקום חדש ולקיים את הוראת הרבי בנתינת [[צדקה]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]].<br /> <br /> עם סיום לימודיו, [[נישואין|נשא]] את רעייתו גיטל, בתו של הרב [[שלום דובער וולפא]] מ[[ביתר עלית]], ועבר להתגורר בקהילת חב&quot;ד ב[[קריית שמואל]].<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> בעת לימודו בישיבה ב[[מוריסטון]] בשנת [[תנש&quot;א]] שימש כחבר מערכת 'הערות התמימם ואנ&quot;ש'{{הערה|והאר עינינו בתורתך ע' יט}}.<br /> <br /> [[קובץ:אסף חנוך פרומר.jpg|ממוזער|הרב פרומר נואם במעמד חגיגת הו&quot;ל של כרך חדש מסדרת &quot;[[הרמב&quot;ם השלם]]&quot;]]<br /> בעת שהותו בחצרות קדשנו אחרי שנת הקבוצה היה חבר במערכת [[שבועון בית משיח]] ומפעילי [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]. הוא היה מהוגי ועורכי התכנים ששודרו ב'מעמד ההתאחדות העולמי' ב[[סאטלייט]] שנערך ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> <br /> הרב פרומר משמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]].<br /> <br /> מספר שיחות מסדרת ה[[לקוטי שיחות]] בתרגום ללשון הקודש שעל ידי [[מכון לוי יצחק]] תורגמו על ידו. כמו כן תרגם לשם הדפסה בעיתון [[בית משיח]] את מאמריו של הרב [[יהושע דוברבסקי]] ואת הסדרה 'אלה תולדות פרץ' - זכרונותיו וקורות חייו של הרב דוברבסקי כפי שנכתבו על ידו ב[[אידיש]].<br /> <br /> הרב פרומר הינו העורך של [[מאמר מבואר|מערכת מאמר מבואר]] של [[את&quot;ה המרכזי]]. כמו כן שימש כעורך הראשי של [[מכון ממ&quot;ש]]. הרב פרומר כתב את המבוא של כמה מכרכי ה[[אגרות קודש (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] וכן את המבוא של הספר [[מעשה מלך]], ועוד. הרב פרומר כותב מאמרי הגות בעניינים אקטואליים העומדים על הפרק, ב[[שבועון בית משיח]] תחת שם העט א. אברהם. מאמריו מתאפינים בשפה 'פנימית' ומרומזת, המובנת לעיתים רק למתמצאים בנבכי הסוגיות בהם הוא עוסק. מאפיין נוסף, הוא השימוש בהומור וסגנון כתיבה חופשי.<br /> <br /> פעיל ומרצה במטה [[שבע מצוות לשבעים אומות]].<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תשע&quot;ג]] יזם את הקמת דוכן חב&quot;ד בנמל הנוסעים של מפרץ חיפה, ממנו יוצאות ספינות תיירות עמוסות בנוסעים, ואף החל לפעול בתפעולו של המקום תחת הנהלת בית חב&quot;ד המרכזי בחיפה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77524 בלעדי: דוכן חב&quot;ד נפתח בטרמינל הנוסעים בנמל חיפה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * חתנו - הרב מנחם מענדל הלפרין.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> '''ספרים בעריכתו:'''<br /> *אלבום '''[[משיח תמונות ורגעים]]'''.<br /> *ספר '''[[מאמר מבואר]]''' המאגד כמה מחוברות המאמרים המבוארים.<br /> *'''[[הגדה של פסח]]''' עם פירוש עממי - בהוצאת ממ&quot;ש.<br /> <br /> '''ספרים שהיה שותף בעריכתם:'''<br /> * [[והוא יגאלנו (ספר)]]<br /> * [[תורת מנחם - התוועדויות]]<br /> * [[הטרקטוריסט של הרבי]] - הרב [[ראובן דונין]]<br /> * [[קהל גדול]]<br /> * [[החמה וברכתה]]<br /> * [[נביא מקרבך]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/0B2k04CfIOmXwcHFoM1pzMVlPYUE?resourcekey=0-Iy6UT5xU4a3V7rjqRa2wnA תיקיית דרייב עם חלק מאמריו וטוריו (בעיקר בשבועון בית משיח)] {{PDF|}}<br /> *[https://chabad.info/tag/א-אברהם/ מאמרי הגות (תחת השם א. אברהם)] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=הרב%20אסף%20פרומר כתבות הקשורות עם הרב פרומר] באתר חב&quot;ד אינפו {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://www.hageula.com/news/press/23.html מבוא לספר קהל גדול מעטו של הרב אסף פרומר] {{הגאולה}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=55597 שיעור בנושא 'קבלת המלכות' מהרב פרומר] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68479 הנשים תצעדנה לפני המחנה] - נאומו של הרב פרומר {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75983 טעימה מבית הספר לגאולה: נבואות המשיח] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/11337.html צריך לצעוק &quot;יחי המלך&quot; ברעש כזה עד ש&quot;תבקע הארץ&quot;] {{וידאו}} {{הגאולה}} כינוס נשים כ&quot;ח [[ניסן]] תש&quot;ע {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/?no_pd#!g=1&amp;url=article&amp;id=75983 טעימה מבית הספר לתורת הגאולה] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[https://chabad.info/beis-medrash/592434/ שיעור התוועדותי על ההגדה של הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2316 הטלויזיה מסקרת את ההגדה החדשה ● וידאו]''' - {{וידפו|}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרומר, אסף חנוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקריית שמואל]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחיפה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וולפא]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ד]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1&diff=605412 2023-06-26T15:45:29Z

<p>45.83.27.77: /* אחרי כ&quot;ז אדר וג&#039; תמוז */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם = הרב מנחם מענדל פוטרפס<br /> |תמונה = מענדל פוטרפס.jpg<br /> |כינוי=<br /> |תיאור= ב[[התוועדות חסידית]]<br /> |תאריך לידה = [[כ' בתשרי]] [[תרס&quot;ח]]<br /> |מקום לידה=<br /> |תאריך פטירה = [[ד' בתמוז]] [[תשנ&quot;ה]]<br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות=<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו = [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות = [[חסיד חב&quot;ד]]<br /> }}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> <br /> הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ח]] - [[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים מוסדות רבים [[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת [[תשל&quot;ג]] שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד]]. שימש כחבר הנהלת [[בית רבקה]] ומוסדות [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב&quot;ד. ייסד ביחד עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס&quot;ח]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס&quot;ח או תרס&quot;ז. המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא (בת משפחת סגלוביץ ואימא למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.<br /> <br /> הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב&quot;ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב&quot;ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע&quot;ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: &quot;ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים&quot;! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).<br /> והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.<br /> <br /> מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מדי שנה, לקחתו עמה ב[[נסיעה לרבי|נסיעותיה לרבי]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר&quot;פ]] כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|הרבי הרש&quot;ב]].<br /> <br /> === לימודיו בישיבה ===<br /> [[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]<br /> [[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד ה[[כפרות]] אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ&quot;ב]]<br /> בסוף שנת [[תר&quot;פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'ג]] שם למד עד שנת [[תרפ&quot;ד]], בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבות המחתרתיות והוא נאלץ לברוח. שנה לאחר מכן החל ללמוד בישיבות מחתרתיות בחרקוב, וויטבסק ונעוויל עד שנת [[תרפ&quot;ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות.<br /> <br /> ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד הגמרא.<br /> <br /> הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב התמים [[זלמן משה היצחקי]] הרב התמים [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב התמים [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] לאחר שכאמור נסגרה הישיבה בה למד עבר הוא לוויטבסק שם למד בישיבה המקומית שהתנהלה גם היא בתנאי מחתרת. כשנה לאחר מכן נקרא הוא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ביקטרינוסלב. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].<br /> <br /> ר' מענדל נסע אל ביתו אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].<br /> <br /> באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: &quot;הצעת קאראלעוויץ נכונה&quot; - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.<br /> <br /> הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: &quot;נראה, שהבחור הזה הוא &quot;א אמת'ר חסידישער בחור&quot; (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא &quot;להתראות&quot;, ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך&quot;.<br /> <br /> ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעיירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת מ[[מוסקבה]] במרחק של כ - 100 ק&quot;מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי [[רוסיה]], בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי &quot;לא יחרץ&quot; - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.<br /> <br /> הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר ל[[תומכי תמימים]]. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ&quot;ש נצרכו בסכום כסף גדול ל&quot;פדיון שבויים&quot;, פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.<br /> <br /> ר' מענדל, שכאמור המשיך בתפקיד זה בהצלחה רבה - הצליח לזמן מה לנהל את חייו על מי מנוחות, אך כשהנאצים ימ&quot;ש הגיעו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע לעיר [[סמרקנד]], שם היה מראשי העסקנים שפעלו למען [[תומכי תמימים סמרקנד|הישיבה המקומית]]. שם פגש ברבים מאנ&quot;ש ופליטי [[פולין]] שהגיעו לפניו, ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מידי יום ביומו ביחד עם ילדיהם. שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו - והוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.<br /> <br /> בד בבד נטל חלק פעיל ביסוד &quot;חדרים&quot;. החל משלהי החורף של שנת ה'[[תש&quot;ג]], בעיצומה של המלחמה האכזרית, ניהל את ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot;, שהכילה במשך הזמן מאות תלמידים, כאשר המנהל הכללי היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה.<br /> <br /> ===תקופת לבוב וגלות סיביר===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]}}<br /> [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]<br /> <br /> לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, ואזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב&quot;ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה לא חוקית, וכאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני שהממשלה הרוסית החליטה להפסיק את האישורים.<br /> <br /> בעקבות פעולתו של ר' [[יהודה לייב מוצקין]] ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד [[אנ&quot;ש]] ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ&quot;ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.<br /> <br /> ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שידע כי אנשי המשטרה החשאית עלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה,<br /> עד שהחליט לצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד ובהם הרב [[שמואל נוטיק]].<br /> <br /> מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם.<br /> <br /> העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו נגזר על ר' מענדל גלות{{הערה|[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{חב&quot;ד און ליין}}}} והוגלה למשך כ-10 שנים ל[[סיביר]].<br /> בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ&quot;ד.<br /> [[קובץ:תשכד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] (תשכ&quot;ד)]]<br /> <br /> במהלך תקופת הגלות בסיביר ואחרי השחרור בעודו בגלות רוסיה, זכה להתייחסויות נדירות מהרבי:<br /> *בשנת תשט&quot;ז, הרב בן ציון שניאורסאהן גיסו של הרבי הריי&quot;צ, הגיע לארצות הברית זמן קצר לאחר שיצא מרוסיה, ונכנס ל'יחידות' אצל הרבי. לאחר שיצא מ'יחידות', פגש אותו הת' שלום בער בן ר' מענדל פוטרפס, ושאלו אם מכיר את אביו. ר' בן ציון ענה בחיוב, והוסיף: הדבר הראשון שהרבי שאל אותי ב'יחידות' היה על אביך{{הערה|שם=בית משיח 1365|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365 עמוד 57}}.<br /> *באגרת ששיגר הרבי אל רעיית ר' מענדל, בעודו ברוסיה, כתב הרבי אודותו שורה של ביטויים נדירים ביותר:<br /> &quot;הוו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ רב פעלים ובעל מרץ, מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם, דרך הקודש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם, הרמ&quot;מ שליט&quot;א וזוגתו מרת לאה שתליט&quot;א&quot;{{הערה|שם=בית משיח 1365}}.<br /> *בהתוועדות י' שבט [[תשכ&quot;ב]] הרבי תיאר את מעשי איש מסירות הנפש ברוסיה, כאשר הכוונה היתה לר' מענדל פוטרפס, אשר עוסק בהחזקת היהדות ובניית מקוואות ללא כל חשבונות ושיקולים אישיים{{הערה|[[תורת מנחם]] תשכ&quot;ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365}}.<br /> <br /> ==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב&quot;ד==<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב&quot;ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב [[שלמה חיים קסלמן]] בשנת [[תשל&quot;א]], הורה הרבי לר' מענדל שיעבור ל[[כפר חב&quot;ד]] ויתמנה כממלא מקומו בתפקיד המשפיע המרכזי של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ועם מינויו לתפקיד בשנת [[תשל&quot;ג]] רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ&quot;ש.<br /> <br /> ===עסקנות===<br /> [[קובץ:מאיר בליז'ינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]<br /> בשנים הבאות, הפך ר' מענדל שהיה בד בבד עם תפקידו בישיבה גם המשפיע הראשי בארץ הקודש לאחד מראשי העסקנים החב&quot;דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב&quot;ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב&quot;ד]] בה היה חבר הנהלה. ייסד את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. בשנת [[תשל&quot;ד]] קיבל מכתב בו כתב לו הרבי ברכה (תוכן) {{ציטוטון|בעבודת הקודש בתומכי תמימים ובכפר חב&quot;ד}}, כש (גם) בו ראה כהסכמה מהרבי להתעסק בענייני הכפר{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ו' ע' 304}}.<br /> <br /> כשהרב גרשון דובער (בורקע) שיף חזר מחצרות קודשינו עם הוראה ברורה להקים ולייסד מוסד לעולים שהגיעו מרוסיה, עמד לימינו לעזר והתמנה להיות חבר הנהלה במוסדות ישיבת הבוכרים עד פטירתו.<br /> <br /> כמו כן היה מאלו שעשו רבות למען [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]. בין היתר היה נוסע ל[[ארצות הברית]] לגיוס כספים עם ה[[שד&quot;ר]] הרב [[שמואל דוד רייטשיק]].<br /> <br /> ר' מענדל היה מנושאי הדגל של פרסום [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל.<br /> <br /> ==אחרי כ&quot;ז אדר וג' תמוז==<br /> לאחר [[כ&quot;ז אדר]] ו[[ג' תמוז]] זהרה דמותו החסידית ואמונתו והתקשרותו לרבי על אף ההעלם והסתר שמאפיינת תקופה זו:<br /> <br /> ===התייחסותו למצב ההעלם והסתר===<br /> מצבו הבריאות של הרבי (לעיני בשר) נגע ללבו של ר' מענדל וגרם לו באופן טבעי לחוסר בקו השמחה{{הערה|שם=בית משיח 560|מפי תלמידו ר' שלום בער רייכמן - בית משיח גליון 560}}. החל מכ&quot;ז אדר היה אומר בתכיפות תהלים בדמעות{{הערה|מפי ר' זושא פויזנר}}. מאידך לאחרי תשרי [[תשנ&quot;ג]] כשהרבי החל לצאת ל{{ה|מרפסת}} התבטא ר' מענדל: &quot;אי אפשר להבין כלום. כל יום יש גילויים חדשים&quot;{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[טבת]] תשנ&quot;ג התוועד ר' מענדל ב-770 עם אברכים ובעלי בתים מאנ&quot;ש ואמר שכל אחד צריך לקבל על עצמו איזה ענין בקשר למצבו של הרבי. כשאחד הבעלי בתים שאל אותו מה הוא מקבל על עצמו, ענה לו ר' מענדל שהוא לקח על עצמו ללמוד מסכת ביצה, דבר שהיה קשה לו בגשמיות בשנים ההן{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> כשבועיים אחרי ג' תמוז התוועד ר' מענדל בישיבה בכפר ולמרות שעיניו זלגו דמעות, וכמעט לא דיבר מאומה, הוא אמר משפט אחד עליו חזר שוב ושוב: &quot;הוא, היצר הרע, רוצה ש&quot;ניפול&quot; ליאוש ולמרה שחורה - לא ולא! בשום אופן לא &quot;ניתן&quot; לו! זאגט א ניגון, א פריילאכן ניגון!, פריילעכער, פריילעכער!&quot;{{הערה|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 40}}. הוא היה חוזר ומצטט את דברי רש&quot;י על הפסוק &quot;תמים תהיה עם ה' אלוקיך&quot;{{הערה|דברים יח, יג}} - &quot;התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות&quot;{{הערה|שם=בית משיח 560}}.<br /> <br /> ===נסיעה לרבי לתשרי ולקבוצה===<br /> [[קובץ:6426e5b8892f5 1680270776 news main gallery.jpg|ממוזער|התוועדות חסידית בישיבה בכפר. לצד ר' מענדל נראה תלמידו המובהק הרב [[לוי יצחק גינזבורג]]]]<br /> לקראת חודש תשרי תשנ&quot;ג, חודש החגים הראשון אחרי [[כ&quot;ז אדר]] התוועד ר' מענדל עם התמימים ואנ&quot;ש בישיבה בכפר במשך כחמש שעות, תוך שדבריו נקטעים בבכיות ותפילות שיובאו המניעות והעיכובים{{הערה|בין דבריו באותה התוועדות התבטא: &quot;סבלנו כבר די והותר, שישה חודשים ויותר, ועד מתי?! וכבר אי אפשר&quot; וכו' וכו'}}. יחד עם זה, עורר והדגיש שאנו מצידנו חייבים &quot;לעשות כלים&quot; - [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] כמו שהיינו רגילים כל שנה, וה&quot;כלים&quot; הם עצמם &quot;ימשיכו אור&quot; ויזרזו את ההתגלות של הרבי. דבריו של ר' מענדל הועלו על הכתב ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] ופורסמו לכלל אנ&quot;ש במדור 'דעות' ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] ועוררו הדים. נקודה נוספת שהשמיע ר' מענדל{{הערה|בקשר לנסיעת תלמידי קבוצה תשנ&quot;ג לרבי}}, היא שגם כשאנחנו רואים את הרבי, איננו מבינים ברבי - &quot;אנחנו מבינים ברבי כמו שעז מבינה בבן אדם, לכן, צריך לנסוע לרבי גם אם לא רואים ושומעים&quot;{{הערה|מפי הרב אלעזר וילהלם ב[https://chabad.info/special/846108/ ראיון לשבועון בית משיח]}}. ר' מענדל עצמו היה בין החסידים המבוגרים הבודדים שהגיעו ל770 לתשרי תשנ&quot;ג מארץ ישראל.<br /> <br /> גם לאחר ג' תמוז, לקראת תשרי [[תשנ&quot;ה]], הביע ר' מענדל עמדה תקיפה אודות הצורך בנסיעה לרבי גם במצב הנוכחי. בדיונים של הנהלת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] כאשר הוצע לקצר את שהות תלמידי ה[[קבוצה]] ב-770 הזדעק ר' מענדל: &quot;שנה שלימה! אף לא דקה אחת פחות!&quot;{{הערה|מפי תלמידו הרב לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 47, ועוד}}. כמו כן הוא נשאל ע&quot;י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] האם אפשר לומר בשמו שגם עתה לאחרי ג' תמוז צריך לנסוע לרבי לתשרי. למשמע ניסוח השאלה הזדעק ר' מענדל: &quot;מה? ה''''צריך''' לנסוע'? '''מוכרחים''' לנסוע!&quot; ר' מענדל עצמו החל בנסיעה לרבי לקראת תשרי תשנ&quot;ה אך מסיבות בריאותיות נעצר הוא באמצע הדרך ב[[אנגליה]] אצל משפחתו שם שהה עד פטירתו.<br /> <br /> ===עידוד וחיות בענייני משיח===<br /> על לשונו של ר' מענדל היה שגור תמיד הניגון &quot;[[חיילי אדוננו|חיילי אדוננו משיח צדקנו]]&quot;{{הערה|הרב לוי יצחק גינזבורג - בית משיח גל' 187}}.<br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב ניגש אליו התמים [[יצחק אקסלרוד]] ושטח בפניו את זעזועו מדיבורים קרירים וציניים שנשמעו מפי מכובדי אנ&quot;ש כלפי אמונת החסידים ור' מענדל נענה: &quot;זה בא מהשכלה בלי עבודה&quot;{{הערה|מפי הרב יצחק אקסלרוד, בית משיח גל' 1317}}.<br /> <br /> לקראת [[י' שבט]] תשנ&quot;ג, בשעה שהיו שניסו להכשיל את מעמד ה[[סאטעלייט]] ושידורו בארץ הקודש כשהם מכנסים לשם כך אסיפת רבנים, פנה לר' מענדל תלמידו ר' [[בצלאל קופצ'יק]] וביקש שיבוא לאסיפה להביע את דעתו החיובית לקיום האירוע. בתחילה התנגד בתוקף ר' מענדל להשתתף בכלל באסיפה באומרו שאינו מוכן לשהות עימם באותו חדר, אך אחרי שגויס ה'עשה לך רב' שלו ר' [[זאב קסלמן]] שהגיע לביתו וביקש וציווה עליו שבכל זאת ילך לאסיפה נעתר ר' מענדל והגיע למקום והשמיע למשתתפים דברים חריפים באומרו התנגדותם מגיעה מחששם ופחדם 'שמא לא' שזה ממש אפיקורסות, שהגדלות שלהם מתבטאת בהטלת ספיקות וקרירות, עניינו של עמלק, בענין משיח. הוא אף אמר אז שדעתו של הרבי במקרה שכזה ידועה שהרי הרבי אומר ש'צריך לילך עם המפלגה החרדית ביותר' וגם בנידון דידן כשיש שני קבוצות צריך ללכת עם החרדי ביותר, וזה לא הקבוצה המתנגדת לעניין וכו'{{הערה|ראה בפרוטרוט ב'מחאתו החריפה של ר' מענדל בקובץ [https://drive.google.com/file/d/10wED7xIYD8LLT9ENTRRcdgIekXQCOXKl/view?usp=sharing העובדות שמאחורי הסאטעלייט] ע' 50 - 52}}.<br /> <br /> בשיחה עם ר' [[יחזקאל סופר]] ור' [[טוביה פלס]] בחורף תשנ&quot;ג גילה את דעתו על ה'רציונאליסטים' הדואגים ל&quot;הצלת כבודו של הרבי&quot; מפרסום ענייני משיח וכו': &quot;אל תנסה להבין אותם, אני מכירם היטב, אלו אפיקורסים ימ&quot;ש! מי שמקרר התפעלות של יהודי המאמין בביאת המשיח הרי הוא מתנגד ו . .&quot;. ור' מענדל אף הוסיף ואמר להם שאפשר לפרסם את הדברים בשמו{{הערה|עדות ר' יחזקאל סופר ב'מכתב לידיד שהחמיץ' - י&quot;א ניסן תשנ&quot;ג}}.<br /> <br /> בכינוס אנ&quot;ש ב[[כ&quot;ח ניסן]] תשנ&quot;ג להתחזקות בענייני משיח הכריז ר' מענדל את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]]{{הערה|עפ&quot;י סרט הוידאו}}.<br /> <br /> גם אחרי ג' תמוז המשיך ר' מענדל לדבוק בהכרזת &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד&quot; אחרי התפילות, וכדי להראות זאת לאנשים שהיו מסופקים בכך הוא אמר זאת לא פעם בקול רם{{הערה|מפי רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד}}. כשאחד האברכים אמר לו שיש וויכוחים האם להכריז &quot;יחי&quot; או לא השיב ר' מענדל נחרצות שמי שהרבי חי אצלו צריך הוא לומר &quot;יחי&quot;{{הערה|רש&quot;ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג}}.<br /> <br /> באותה תקופה כשהכריזו &quot;יחי&quot; היה ר' מענדל נעמד מלא קומתו ועונה זאת למרות שבשאר התפילה לא היה יכול לעמוד במקומות שונים מפאת חולשתו. באחד הימים הגיע אחד מה[[ר&quot;מ]]ים בישיבה בכפר לר' מענדל וניסה &quot;להסביר&quot; לו עד כמה כביכול הענין של &quot;יחי&quot; מרחק יהודים וכו'. ר' מענדל שתק כל העת עד שהלה סיים את דבריו ואז השיב לו, שכאשר מישהו היה מתווכח עם ר' [[אבא פליסקין]] הוא היה שותק ושומע עד הסוף ואז אומר: &quot;אבל אני איני מסכים איתך&quot; ללא הסברים נוספים, &quot;כך גם אני אומר לך: &quot;אינני מסכים איתך&quot;&quot;{{הערה|שתי סיפורים אלו מפי א' התמימים - בית משיח גל' 158}}.<br /> <br /> אחרי ג' תמוז, כשרצו לתרום שלט 'יחי' לקירות הזאל בישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|השלט היה תלוי עשור שנים על קירות הזאל.}}, שאלו את ר' מענדל האם להוסיף לפני &quot;ובקרוב נזכה ליחי…&quot; וכדומה מפני חילוקי הדעות, ענה: {{ציטוטון|לא! לא להוסיף, לא לגרוע ולא לשנות!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]] חלק ד', בהקדמה.}}.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> לקראת [[חודש תשרי]] תשנ&quot;ה היה בדרכו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו עד לפטירתו, ב[[ד' תמוז]] [[תשנ&quot;ה]], ושם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==תיעוד תולדות ועשיה ציבורית==<br /> * לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית על ידי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> * כמה שנים לאחר מכן יצא לאור על ידי ר' [[אליהו וולף]] ספר בשם &quot;ר' מענדל&quot; שבחלקו התבסס גם על כתבות אלו.<br /> * הרב לוי יצחק גינזבורג הוציא ספר בשם &quot;המשפיע&quot; ובו סיפורים לדמותו של ר' מענדל וסיפורים מפיו. כמו כן בסדרת הספרים שכתב הרב גינזבורג בשם [[פניני התניא]], הכניס סיפורים ומשלים רבים מפיו של ר' מנדל.<br /> * בשנת [[תשפ&quot;ג]] נחשף{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365.}} כי בקרוב יצא לאור ספר חדש אודות ר' מענדל בהוצאת הרב [[יוסף יצחק קרץ]] ובעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * סבו, הרב [[חיים פוטרפס]]<br /> * רעייתו מרת לאה, בת ר' [[בן ציון רובינסון]] - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס&quot;ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]]<br /> * אחיו, הרב [[הענדל ליברמן]] - צייר חסידי<br /> <br /> ;גיסיו:<br /> *גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]<br /> *גיסו הרב [[בן ציון שמטוב]]<br /> *גיסו הרב [[יהושע קארף]]<br /> <br /> ;ילדיו:<br /> לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם, בימים הקשים ברוסיה הסובייטית:<br /> * בתו, מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים בשנת [[תשל&quot;א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדיה.<br /> * בנו, הרב [[שלום דובער פוטרפס|שלום דובער (בער'ל) פוטרפס]] - בעבר חבר הנהלת מוסדות חב&quot;ד בלונדון, עבר בשנת [[תשס&quot;ח]] ל [[קראון הייטס]].<br /> * בנו, לייבל - נפטר בילדותו.<br /> * בנו, אברהם - נפטר בילדותו.<br /> * בתו, רחל - נפטרה בילדותה.<br /> * בתו, אלטע - נפטרה בילדותה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:המשפיע ר מנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיסק המשפיע ר' מענדל]]<br /> * '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] ורעיתו דינה (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]] ([[תשנ&quot;ט]]).<br /> * '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ב<br /> * צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס&quot;ז]] (במלאת 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל).<br /> * '''גם יראה וגם חכמה''' - דמותו של המשפיע הרמ&quot;מ פוטרפס, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 674.<br /> * ר' מענדל - ספר קומיקס על תולדות חייו וסיפוריו המסעירים [הוצאת אורות]<br /> *'''איש מסירות הנפש, השמחה והאמונה''', הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 121–132.<br /> *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 203–215.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/פוטרפס_לאחר_פטירה.pdf תולדות המשפיע ר' מענדל פוטרפאס ע&quot;ה]''' פורסם בתמוז תשנ&quot;ה ימים ספורים לאחר הפטירה<br /> *[[שבועון בית משיח]], [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/טעימה_מספר_חדש_ר_מענדל_פוטרפס.pdf הצצה לספר החדש: תולדות ר' מענדל], תמוז תשפ&quot;ג<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/הרבי_מליובאוויטש_מספר_על_ר'_מענדל_פוטרפס.mp3 הרבי מספר על ר' מענדל] {{שמע}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_42.html גלרייה בלעדית: תיעוד מחייו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/143255 סרט תיעודי על ר' מענדל]''', שניאור זלמן ליברמן תשפ&quot;ג {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243641 המכתב נשלח בכוח המחשבה]''' - ראיון עם הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר {{col}}.<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=105110 תמונות מחייו] של ר' מענדל {{תמונה}} {{COL}}<br /> *'''[https://anash.org/the-man-who-would-not-be-a-tzaddik-in-peltz/ The Chosid Who Would Not Be a “Tzaddik in Peltz&quot;]''' (החסיד שלא היה צדיק בפרווה - באנגלית) {{אנש}}<br /> *'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/המשפיע-ר-מענדל-פוטרפס/ המשפיע - ר' מענדל]''' אתר קרוב אליך שבת פרשת ויגש תשפ&quot;א. (טקסט)<br /> *'''[https://col.org.il/news/130013 האיש שלא נכנע: קורות חייו הסוערים של המשפיע ר' מענדל פוטרפס - חלק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/130399 חלק שני] {{*}} [https://col.org.il/news/130448 חלק שלישי]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{COL}}'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/144905 ההקלטה שנחשפה מההתוועדות של ר' מענדל]''', התוועדות שהתוועד בי' שבט תש&quot;מ, תמלול והאזנה {{COL}}<br /> * &quot;Derher &quot;[https://derher.org/wp-content/uploads/54-Adar-5777-05.pdf A Living Legend&quot; – Reb Mendel Futerfas] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_5.html ר' מענדל זועק: מוכרחים להתפלל באריכות! • מיוחד]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ&quot;פים]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=605113 2023-06-25T16:56:21Z

<p>45.83.27.77: </p> <hr /> <div>[[קובץ:והוא יגאלנו ספר.png|ממוזער|שמאל|כריכת הספר, בעברית ובאנגלית]]<br /> הספר '''והוא יגאלנו''' יצא לאור ב[[ג' מנחם אב]] [[תשנ&quot;ד]] לחיזוק אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח ובנצחיות הנהגתו. זאת לאחר ה[[ניסיון]] השורר לאחר ההעלם והסתר שהחל [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> חודש לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], ב[[ג' מנחם אב]], יצא לאור הספר והוא יגאלנו על יסוד שיחות [[הרבי]] לאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|ובעיקר שיחת שבת פרשת תרומה תש&quot;י.}} שכמו שהיה מונח עד עכשיו ש[[הרבי]] יוביל אותנו אל הגאולה, כך צריך להיות ברור גם עכשיו, ויש לדעת, שהמאורע שאירע הוא רק [[ניסיון]] שמסתיר על האמת ומטרתו היא ההתגברות עליו {{הערה|מתוך הפתח דבר לספר.}}.<br /> <br /> הספר ליבה וחיזק את האמונה של [[חסידים|חסידי חב&quot;ד]] בדבריו של [[הרבי]] והופיעו בו עשרות ציטטות משיחותיו של [[הרבי]] על ההנהגה הנדרשת מחסידים בזמן של ניסיון, כמו גם [[מענות קודש]] בנוגע לעידוד פירסום זהות הגואל, וסדרת מאמרים בענייני [[גאולה ומשיח]] מ[[משפיע|משפיעים]].<br /> <br /> לאחר זמן, יצא הספר במהדורה בשפה האנגלית.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> הספר מחולק לשלושה חלקים.<br /> * קטעי שיחות ומאמרי הרבי בנוגע ל[[זהות משיח|זהותו כמלך המשיח]] ואופני [[פרסום זהות משיח|פרסום הדבר]].<br /> * גלריית תמונות המלווים בקטעי שיחות המבארים את נושא ה[[ציפייה לגאולה|ציפייה למשיח]] ואיך [[לחיות גאולה|חיים גאולה]].<br /> * טורים של חסידים ב[[ענייני גאולה ומשיח]] וסקירות התפתחות נושא ה[[גאולה ומשיח]] לאורך שנות נשיאותו של הרבי.<br /> <br /> ==עורכי הספר==<br /> * הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> * הרב [[מנחם מענדל הנדל]]<br /> * הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]<br /> * הרב [[זלמן הרצל]]<br /> * הרב [[חיים יוסף גינזבורג]]<br /> * הרב [[אסף חנוך פרומר]]<br /> *הרב [[שלמה הלפרן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/69819_he_1.pdf קובץ והוא יגאלנו] ובו חלקים מתוך הספר, יצא לאור ע&quot;י [[ועד חב&quot;ד]], [[תשס&quot;ב]]<br /> * הרב [[משה סלונים]], '''[https://chabad.info/moshiach/318995/ מתי התחילו לדבר על המשיח בחב&quot;ד?]''' מאמר מתוך הספר {{אינפו}}<br /> * ראיון עם הרב שלמה הלפרן בו מספר אודות הוצאת הספר, בית משיח גליון 200 ע' 26.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]<br /> [[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]<br /> [[קטגוריה:ספרים באנגלית]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=605102 2023-06-25T16:43:09Z

<p>45.83.27.77: /* היסטוריה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:והוא יגאלנו ספר.png|ממוזער|שמאל|כריכת הספר, בעברית ובאנגלית]]<br /> הספר '''והוא יגאלנו''' יצא לאור ב[[ג' מנחם אב]] [[תשנ&quot;ד]] לחיזוק אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח ובנצחיות הנהגתו. זאת לאחר ה[[ניסיון]] השורר לאחר ההעלם והסתר שהחל [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> חודש לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], ב[[ג' מנחם אב]], יצא לאור הספר והוא יגאלנו על יסוד שיחות [[הרבי]] לאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|ובעיקר שיחת שבת פרשת תרומה תש&quot;י.}} שכמו שהיה מונח עד עכשיו ש[[הרבי]] יוביל אותנו אל הגאולה, כך צריך להיות ברור גם עכשיו, ויש לדעת, שהמאורע שאירע הוא רק [[ניסיון]] שמסתיר על האמת ומטרתו היא ההתגברות עליו {{הערה|מתוך הפתח דבר לספר.}}.<br /> <br /> הספר ליבה וחיזק את האמונה של [[חסידים|חסידי חב&quot;ד]] בדבריו של [[הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]] והופיעו בו עשרות ציטטות משיחותיו של [[הרבי]] על ההנהגה הנדרשת מחסידים בזמן של ניסיון, כמו גם [[מענות קודש]] בנוגע לעידוד פירסום זהות הגואל, וסדרת מאמרים בענייני [[גאולה ומשיח]] מ[[משפיע|משפיעים]].<br /> <br /> לאחר זמן, יצא הספר במהדורה בשפה האנגלית.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> הספר מחולק לשלושה חלקים.<br /> * קטעי שיחות ומאמרי הרבי בנוגע ל[[זהות משיח|זהותו כמלך המשיח]] ואופני [[פרסום זהות משיח|פרסום הדבר]].<br /> * גלריית תמונות המלווים בקטעי שיחות המבארים את נושא ה[[ציפייה לגאולה|ציפייה למשיח]] ואיך [[לחיות גאולה|חיים גאולה]].<br /> * טורים של חסידים ב[[ענייני גאולה ומשיח]] וסקירות התפתחות נושא ה[[גאולה ומשיח]] לאורך שנות נשיאותו של הרבי.<br /> <br /> ==עורכי הספר==<br /> * הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> * הרב [[מנחם מענדל הנדל]]<br /> * הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]<br /> * הרב [[זלמן הרצל]]<br /> * הרב [[חיים יוסף גינזבורג]]<br /> * הרב [[אסף חנוך פרומר]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/69819_he_1.pdf קובץ והוא יגאלנו] ובו חלקים מתוך הספר, יצא לאור ע&quot;י [[ועד חב&quot;ד]], [[תשס&quot;ב]]<br /> * הרב [[משה סלונים]], '''[https://chabad.info/moshiach/318995/ מתי התחילו לדבר על המשיח בחב&quot;ד?]''' מאמר מתוך הספר {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]<br /> [[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]<br /> [[קטגוריה:ספרים באנגלית]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=605101 2023-06-25T16:39:32Z

<p>45.83.27.77: /* עורכי הספר */</p> <hr /> <div>[[קובץ:והוא יגאלנו ספר.png|ממוזער|שמאל|כריכת הספר, בעברית ובאנגלית]]<br /> הספר '''והוא יגאלנו''' יצא לאור ב[[ג' מנחם אב]] [[תשנ&quot;ד]] לחיזוק אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח ובנצחיות הנהגתו. זאת לאחר ה[[ניסיון]] השורר לאחר ההעלם והסתר שהחל [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> חודש לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], ב[[ג' מנחם אב]], יצא לאור הספר והוא יגאלנו על יסוד שיחות [[הרבי]] לאחר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|ובעיקר שיחת שבת פרשת תרומה תש&quot;י.}} שכמו שהיה מונח עד עכשיו ש[[הרבי]] יוביל אותנו אל הגאולה, כך צריך להיות ברור גם עכשיו, ויש לדעת, שהמאורע שאירע הוא רק [[ניסיון]] שמסתיר על האמת ומטרתו היא ההתגברות עליו {{הערה|מתוך הפתח דבר לספר.}}.<br /> <br /> הספר ליבה וחיזק את האמונה של [[חסידים|חסידי חב&quot;ד]] בדבריו של [[הרבי שליט&quot;א מלך המשיח]] והופיעו בו עשרות ציטטות משיחותיו של [[הרבי]] על ההנהגה הנדרשת מחסידים בזמן של ניסיון, כמו גם [[מענות קודש]] בנוגע לעידוד פירסום זהות הגואל, וסדרת מאמרים בענייני [[גאולה ומשיח]] מגדולי ה[[משפיע|משפיעים]].<br /> <br /> לאחר זמן, יצא הספר במהדורה בשפה האנגלית.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> הספר מחולק לשלושה חלקים.<br /> * קטעי שיחות ומאמרי הרבי בנוגע ל[[זהות משיח|זהותו כמלך המשיח]] ואופני [[פרסום זהות משיח|פרסום הדבר]].<br /> * גלריית תמונות המלווים בקטעי שיחות המבארים את נושא ה[[ציפייה לגאולה|ציפייה למשיח]] ואיך [[לחיות גאולה|חיים גאולה]].<br /> * טורים של חסידים ב[[ענייני גאולה ומשיח]] וסקירות התפתחות נושא ה[[גאולה ומשיח]] לאורך שנות נשיאותו של הרבי.<br /> <br /> ==עורכי הספר==<br /> * הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]<br /> * הרב [[מנחם מענדל הנדל]]<br /> * הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]<br /> * הרב [[זלמן הרצל]]<br /> * הרב [[חיים יוסף גינזבורג]]<br /> * הרב [[אסף חנוך פרומר]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/69819_he_1.pdf קובץ והוא יגאלנו] ובו חלקים מתוך הספר, יצא לאור ע&quot;י [[ועד חב&quot;ד]], [[תשס&quot;ב]]<br /> * הרב [[משה סלונים]], '''[https://chabad.info/moshiach/318995/ מתי התחילו לדבר על המשיח בחב&quot;ד?]''' מאמר מתוך הספר {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]<br /> [[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]<br /> [[קטגוריה:ספרים באנגלית]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=604447 2023-06-22T18:08:51Z

<p>45.83.27.77: /* תכניות מיוחדות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ואביטה סמל חדש.jpg|ממוזער|סמליל התוכנית]]<br /> '''ואביטה נפלאות''' היא תכנית וידאו חודשית מבית [[את&quot;ה העולמי]] העוסקת בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] תוך הדגשה על האמונה ב[[הרבי כמלך המשיח|התגלות הרבי כמשיח]].<br /> ==התכנית==<br /> מופיעה מידי חודש בקביעות, החל מחודש [[כסלו]] [[תשפ&quot;א]], בקשר לשנת השבעים ל[[קבלת הנשיאות של הרבי|נשיאות הרבי]].<br /> <br /> [[קובץ:22-09-2021-12-21-02-DSCF2670-758x505.jpg|ממוזער|הקרנה של אחת מתכניות 'ואביטה נפלאות' ב[[770]] [[בית משיח]]]]<br /> בתכנית נחשפים הצופים ל[[שיחות]] שאמר [[הרבי]] בעניני גאולה ומשיח, והתייחסויותיו ל[[פרסום בשורת הגאולה]], וכן לנאומי ופעולות החסידים בעניין - (בעיקר) בשנים הראשונות לאחר שהרבי בישר את [[בשורת הגאולה]] - שנות הנו&quot;ן, החל משנת [[תנש&quot;א]] שכונתה על ידי הרבי &quot;שנת נפלאות אראנו&quot;, ומשם שמה של התכנית &quot;ואביטה נפלאות&quot;. דיבורים ונאומים שנאמרו במקורם בשפות [[אידיש]] ו[[אנגלית]] המופיעים בתכנית תורגמו על ידי המערכת ל[[לשון הקודש]], והתרגום מופיע בתחתית החלונית. לעיתים מצורפים לתיעודים ההיסטוריים ראיונות וידיאו של אנשים שנטלו בהם חלק שמתארים את הרקע לאירועים ועובדות נוספות. <br /> <br /> חלק משמעותי מהתכנים של 'ואביטה נפלאות' התפרסמו בה לראשונה, וחלקם נקנו על ידי המערכת בדמים מרובים או שהשגתם הייתה כרוכה במאמץ רב.<br /> <br /> התכנית מוקרנת באופן קבוע ב-[[770]] ובישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי תבל, נשלחת לרשימת תפוצה בדואר אלקטרוני, ומתפרסמת באתרי חב&quot;ד ובפלטפורמות שונות. כמו כן היא מוקרנת לעיתים באירועים מרכזיים של [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|לדוגמא בהתוועדות ה' טבת תשפ&quot;ב המרכזית באה&quot;ק המאורגנת על ידי [[התאחדות החסידים]]}}.<br /> התכנית נערכת על ידי כמה מ[[תלמידי התמימים|תלמידי]] [[תומכי תמימים המרכזית 770]], בהתייעצות עם רבנים ומשפיעים מישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]]. החל משנת [[תשפ&quot;ב]] התכניות מתורגמות גם ל[[אנגלית|שפה האנגלית]], על ידי המחלקה לישיבות דוברי אנגלית של [[את&quot;ה העולמי]].<br /> <br /> נכון ל[[סיון]] [[תשפ&quot;ג]] יצאו לאור שלושים תוכניות חודשיות בעברית, וארבע תכניות באנגלית.<br /> <br /> ==מדורי התכנית==<br /> *'''קול מבשר''' - שיחת הרבי ב[[עניני גאולה ומשיח]]<br /> *'''מלכותו ברצון קיבלו''' - אירועי שנת [[תשנ&quot;ג]] - [[תשנ&quot;ד]] ב[[770]], בה עודד [[הרבי]] את שירת [[יחי אדוננו]]<br /> *'''יעמוד מלך''' - אירועי התגלות משיח<br /> *'''קיימו וקיבלו''' - תיעוד של כינוסים נאומים ופעולות, בהם ביטאו החסידים את האמונה ב[[בשורת הגאולה]] וב[[הרבי כמשיח|התגלות הרבי כמשיח]].<br /> <br /> ==תכניות מיוחדות==<br /> בחודש [[ניסן]] [[תשפ&quot;א]] יצאו לאור תכניות יומיות לימי [[בין הזמנים]] של ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש, במסגרת מבצע ההכנה 'נשאת ונתת בגאולה' של את&quot;ה לקראת [[י&quot;א ניסן]]. סך הכל יצאו 10 תכניות יומיות.<br /> <br /> לרגל [[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ב]], יצאה תוכנית וידאו מעוררת בשם &quot;רגע המבחן&quot; ובו סקירה על אירועי קיץ [[תשנ&quot;ד]] ב[[770]] בהם התגלתה האמונה וההתקשרות הנצחית של התמימים ואנ&quot;ש עם הרבי.<br /> <br /> לרגל [[י' שבט]] [[תשפ&quot;ג]], בסימון 'שלושים שנה' למעמד העולמי של קבלת המלכות בי' שבט התשנ&quot;ג יצאה תוכנית מיוחדת 'מאחורי הסאטעלייט' ובה שולבו קטעים מהמעמד לצד קטעי ארכיון הכוללים מאורעות וכינוסים ב-770 באותם ימים, מסיבת עיתונאים, ראיונות לערוצי התקשורת, ועוד.<br /> <br /> לרגל [[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ג]], יצאה תוכנית וידאו בדומה ל&quot;רגע המבחן&quot; בשם: '''&quot;עמידה במבחן&quot;''' ובה סקירה על האמונה העיקשת אחרי ג' תמוז אותה ביטאו ביטאו החסידים כבר בסמיכות זמן למאורע<br /> <br /> ==סקירות וחשיפות==<br /> במסגרת התכנית פורסמו לראשונה תיעודים נדירים מכמה אירועים משמעותיים בשנות הנפלאות, ומהם: תיעוד של הקראת ה[[פסק דין]] אודות התגלותו של הרבי כמלך המשיח בציוני רבותינו נשיאנו בחודש סיון תנש&quot;א ע&quot;י הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשליחות [[בית דין רבני חב&quot;ד]], [[בד&quot;צ קראון הייטס]] ו[[ועד רבני ליובאוויטש]]. תיעוד הודעתו של מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] אחרי [[כ&quot;ז אדר ראשון תשנ&quot;ב]] על דברי הרבי שתהיה רפואה קרובה {{ציטוטון|ברוב שירה וזמרה}}, והריקודים הסוערים שפרצו בעקבות כך{{הערה|הוידאו מההודעה ההיסטורית בתוך [https://drive.google.com/drive/folders/1Ftow732FNJZ6ftSSJZS53YUdWPtx7T9X התכנית לחודש אדר תשפ&quot;ב]. [https://chabad.info/seven-seventy/767062/ דיווח על פרסום התיעוד ההיסטורי] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> במסגרת התכנית, התפרסמו סקירות וידאו מלאות על שני האירועים התקשורתיים המרכזיים שנערכו בחורף [[תשנ&quot;ג]] בברכת הרבי, והיוו פריצת דרך בפרסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח: שיירת ה[[טנק מבצעים|טנקים]] ל[[קבלת פני משיח]] תחת הסיסמא &quot;[[ברוך הבא מלך המשיח]]&quot; שיצאה לדרך ב[[חנוכה]] - ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בתוך [https://drive.google.com/drive/folders/1Ftow732FNJZ6ftSSJZS53YUdWPtx7T9X התכנית לחודש כסלו תשפ&quot;ב]}} ו'מעמד קבלת המלכות העולמי - ה[[סאטלייט]]' שנערך ב[[י' שבט]] ושודר מ[[770]] לרחבי תבל{{הערה|מתחברים לסאטלייט - [https://drive.google.com/file/d/12UqSl_nsOR1WUjcytEoUmTiz6p33uhn-/view?usp=sharing התכנית לחודש שבט תשפ&quot;א]}}. בתכנית אף פורסמה סקירת וידיאו בשילוב ראיונות על התקופה שלאחרי כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ד בה דבקו החסידים באמונה על טבעית בהתממשות נבואת הגאולה יחד עם נצחיות חייו של הרבי{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1369Nvgfq29rgb7LZII5pOHZ_bsPbIfaN/view?usp=sharing התכנית לחודש תמוז תשפ&quot;ב]}}.<br /> <br /> במסגרת התכנית פורסם תיעוד ייחודי שיצר הדים, תיעוד מאסיפת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ב[[ט' אייר]] [[תנש&quot;א]] - בתוך אותם הימים בהם עודד הרבי לראשונה את החתמות על קבלת מלכותו כמלך המשיח, ועסקני המטה פעלו להפיץ את דעתו של הרבי לכלל חסידי חב&quot;ד על מנת שיצטרפו אף הם לחותמים על קבלת המלכות{{הערה|[https://chabad.info/blogs/790252/ הרהורי תמים בעקבות פרסום התיעוד] {{אינפו}}}}. קטע הוידיאו מהתוועדות [[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]] ב770, בו נראה מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] מספר שהרבי אישר [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|לפרסם את זהותו כמשיח]] - שפורסם במסגרת התכנית בחודש [[ניסן]] [[תשפ&quot;א]]{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/664285 מזכירו של הרבי: להמשיך בכל התוקף בפרסום זהות משיח] {{אינפו}}}} הופץ ברשתות החברתיות וב[[אינטרנט]] וצבר עשרות אלפי צפיות במהירות. לפרסום דומה זכו הקליפים שפורסמו בתכנית לקראת [[כ&quot;ז אדר]] [[תשפ&quot;א]] ולקראת [[י&quot;א ניסן]] [[תשפ&quot;ב]] - שנת המאה ועשרים להולדת הרבי.<br /> <br /> ==רבנים ומשפיעים שהתראיינו לתכנית==<br /> רבנים, משפיעים ושלוחים שהעניקו ראיון וידאו לתכנית ואביטה נפלאות:<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] - [[מרא דאתרא]] וחבר [[בד&quot;צ קראון הייטס]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן ליברוב (פלטבוש)|שניאור זלמן ליברוב]] - שליח הרבי מלך המשיח בשכונת [[פלטבוש]] וחבר [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] שע&quot;י [[המרכז לעניני חינוך]].<br /> *הרב [[דוד נחשון]] - יו&quot;ר [[ניידות חב&quot;ד]] ו[[צבאות השם]] באה&quot;ק.<br /> *הרב [[בצלאל קופצ'יק]] - שליח הרבי לפונה שב[[הודו]].<br /> *הרב [[שלמה רוזנבלט]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בית שמש]].<br /> *הרב [[אריה לייב כהן (נתניה)|אריה לייב כהן]] - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *נחשון פרץ, '''מאחורי הקלעים של [[אייר]] [[תנש&quot;א]]''' בתוך [[בית משיח]] ל[[פרשת במדבר]] [[תשפ&quot;ב]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/drive/folders/1Ftow732FNJZ6ftSSJZS53YUdWPtx7T9X?usp=sharing כל תכניות ואביטה נפלאות בתיקיית דרייב]''' {{וידיאו}}<br /> *'''[https://chabad.info/tag/ואביטה-נפלאות/ תגית: ואביטה נפלאות]''' {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/moshiach/959962/ הסרט החדש לג' תמוז]''' {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%A8&diff=603219 2023-06-18T10:00:18Z

<p>45.83.27.77: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אסף פרומר.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב אסף פרומר נואם ב[[סיום הרמב&quot;ם]] ב-[[770]]]]<br /> הרב '''אסף חנוך פרומר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ד]]; כותב תחת שם העט '''א. אברהם''') - הינו מרצה מבוקש המכהן כ[[משפיע]] בקהילת חב&quot;ד ב[[קריית שמואל]], בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]]. ייסד ומנהל בית חב&quot;ד בטרמינל הנוסעים בעיר, סופר מוכשר בעל טור ב[[שבועון בית משיח]], מהעורכים של בית ה[[הוצאה לאור]] [[ממש]] ומרבני סמינר 'בית חיה מושקא' ב[[נוף הגליל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[קריית שמואל]] שב[[חיפה]] ב[[ט&quot;ו אלול]] [[תשל&quot;ד]] לאביו הרב [[שמואל פרומר]] ולאמו מרת דבורה. בצעירותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות [[אחי תמימים ראשון לציון]] ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]].<br /> <br /> למשך כמעט שנה למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון|תומכי תמימים במוריסטאון]] כדי להיות קרוב לרבי ולהשתתף בהתוועדויות, חלוקות ועוד. לפני כן כתב אביו לרבי על הרעיון והרבי ענה שיתייעץ עם הנהלת הישיבה. שהותו בסמיכות ל-[[770]] בתקופה זו נמשכה עד יום ראשון [[כ&quot;ד במנחם אב]] [[תנש&quot;א]] שאז עבר ב[[חלוקת דולרים]] ולאחר שקיבל דולר עם האיחול &quot;ברכה והצלחה&quot; (כרגיל) הודיע שנוסע באותו יום לארץ הקודש וביקש ברכה לחזור מהר ובתגובה לכך הרבי העניק לו הרבי דולר נוסף באומרו: {{ציטוטון|תתן לצדקה בכל המקומות שתהיה שם, הצלחה רבה}}. את דברים אלו נוהג הרב פרומר להזכיר בכל פעם שמגיע למקום חדש ולקיים במקום את הוראת הרבי בנתינת [[צדקה]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]].<br /> <br /> עם סיום לימודיו, [[נישואין|נשא]] את רעייתו גיטל, בתו של הרב [[שלום דובער וולפא]] מ[[ביתר עלית]], ועבר להתגורר בקהילת חב&quot;ד ב[[קריית שמואל]].<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> [[קובץ:אסף חנוך פרומר.jpg|ממוזער|הרב פרומר נואם במעמד חגיגת הו&quot;ל של כרך חדש מסדרת &quot;[[הרמב&quot;ם השלם]]&quot;]]<br /> בעת שהותו בחצרות קדשנו אחרי שנת הקבוצה היה חבר במערכת [[שבועון בית משיח]] ומפעילי [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]. הוא היה מהוגי ועורכי התכנים ששודרו ב'מעמד ההתאחדות העולמי' ב[[סאטלייט]] שנערך ב[[י' שבט]] [[תשנ&quot;ו]].<br /> <br /> הרב פרומר משמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש חיפה]]. פעיל ומרצה במטה [[שבע מצוות לשבעים אומות]].<br /> <br /> מספר שיחות מסדרת ה[[לקוטי שיחות]] בתרגום ללשון הקודש שעל ידי [[מכון לוי יצחק]] תורגמו על ידו. כמו כן תרגם לשם הדפסה בעיתון [[בית משיח]] את מאמריו של הרב [[יהושע דוברבסקי]] ואת הסדרה 'אלה תולדות פרץ' - זכרונותיו וקורות חייו של הרב דוברבסקי כפי שנכתבו על ידו ב[[אידיש]]. <br /> <br /> הרב פרומר הינו העורך של [[מאמר מבואר|מערכת מאמר מבואר]] של [[את&quot;ה המרכזי]]. כמו כן שימש כעורך הראשי של [[מכון ממ&quot;ש]]. הרב פרומר כתב את המבוא של כמה מכרכי ה[[אגרות קודש (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] וכן את המבוא של הספר [[מעשה מלך]], ועוד.<br /> <br /> הרב פרומר כותב מאמרי הגות בעניינים אקטואליים העומדים על הפרק, ב[[שבועון בית משיח]] תחת שם העט א. אברהם. מאמריו מתאפינים בשפה 'פנימית' ומרומזת, המובנת לעיתים רק למתמצאים בנבכי הסוגיות בהם הוא עוסק. מאפיין נוסף, הוא השימוש בהומור וסגנון כתיבה חופשי.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] [[תשע&quot;ג]] יזם את הקמת דוכן חב&quot;ד בנמל הנוסעים של מפרץ חיפה, ממנו יוצאות ספינות תיירות עמוסות בנוסעים, ואף החל לפעול בתפעולו של המקום תחת הנהלת בית חב&quot;ד המרכזי בחיפה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77524 בלעדי: דוכן חב&quot;ד נפתח בטרמינל הנוסעים בנמל חיפה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> חתנו - הרב מנחם מענדל הלפרין.<br /> ==ספריו==<br /> '''ספרים בעריכתו:'''<br /> *אלבום '''[[משיח תמונות ורגעים]]'''.<br /> *ספר '''[[מאמר מבואר]]''' המאגד כמה מחוברות המאמרים המבוארים.<br /> *'''[[הגדה של פסח]]''' עם פירוש עממי - בהוצאת ממ&quot;ש.<br /> <br /> '''ספרים שהיה שותף בעריכתם:'''<br /> *'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]'''.<br /> *'''[[הטרקטוריסט של הרבי]]''' - הרב [[ראובן דונין]].<br /> *'''[[קהל גדול]]'''.<br /> *'''[[החמה וברכתה]]'''.<br /> *'''[[נביא מקרבך]]'''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/0B2k04CfIOmXwcHFoM1pzMVlPYUE?resourcekey=0-Iy6UT5xU4a3V7rjqRa2wnA תיקיית דרייב עם חלק ממאמריו (תחת השם א. אברהם)] ב[[ארכיון גאולה ומשיח]] {{PDF|}}<br /> *[https://chabad.info/tag/א-אברהם/ מאמרי הגות (תחת השם א. אברהם)] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=הרב%20אסף%20פרומר כתבות הקשורות עם הרב פרומר] באתר חב&quot;ד אינפו {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://www.hageula.com/news/press/23.html מבוא לספר קהל גדול מעטו של הרב אסף פרומר] {{הגאולה}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=55597 שיעור בנושא 'קבלת המלכות' מהרב פרומר] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=68479 הנשים תצעדנה לפני המחנה] - נאומו של הרב פרומר {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75983 טעימה מבית הספר לגאולה: נבואות המשיח] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/11337.html צריך לצעוק &quot;יחי המלך&quot; ברעש כזה עד ש&quot;תבקע הארץ&quot;] {{וידאו}} {{הגאולה}} כינוס נשים כ&quot;ח [[ניסן]] תש&quot;ע {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/?no_pd#!g=1&amp;url=article&amp;id=75983 טעימה מבית הספר לתורת הגאולה] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[https://chabad.info/beis-medrash/592434/ שיעור התוועדותי על ההגדה של הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2316 הטלויזיה מסקרת את ההגדה החדשה ● וידאו]''' - {{וידפו|}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרומר, אסף חנוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקריית שמואל]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחיפה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וולפא]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ד]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=603190 2023-06-18T06:57:46Z

<p>45.83.27.77: /* הסברי הרבי מלך המשיח שליט&quot;א על החלוקה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים באחד מימי ראשון]]<br /> '''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו מחלק [[הרבי]] דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל מי&quot;א בניסן שנת [[תשמ&quot;ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מדי יום ראשון, כשלעיתים אף מחלק פעמים נוספות לאורך השבוע.<br /> <br /> המעמד בימי ראשון נמשך מדי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה מהווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית{{הערה|שם=יחידות דעתה}}.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סדר החלוקה|סדר החלוקה]])]]<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מדברי הרבי על נצחיות מנהג חלוקת הדולרים<br /> |תוכן=&quot;וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-&quot;יום אחד&quot;, שבו &quot;היה [[הקב&quot;ה]] יחיד בעולמו&quot;, ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל&quot;יחידו של עולם&quot;. ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של &quot;חזקה&quot; וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'&quot;<br /> {{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש&quot;א]], [[דברי משיח]] [[תנש&quot;א]] ח&quot;ד ע' 144}}<br /> }}<br /> עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז&quot;ל &quot;כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך&quot;, שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בן%20שחר.pdf תשורה ט&quot;ו חשון תשפ&quot;א עמוד 7].}}.<br /> <br /> ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח&quot;י אלול]] [[תשל&quot;ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות ה'[[טנקיסטים]]'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1nqpaD5uoKwX8C6-YHllPPtr2wIGPFaDA/view יומן ר' שלום דובער שור].}}. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל&quot;ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של קבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י&quot;א ניסן תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ&quot;א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע.}}, מאחר ורבו המבקשים להיכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם, הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת תשמ&quot;א הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.<br /> <br /> בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[ר&quot;ח שבט]] [[תש&quot;מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש&quot;י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי&quot;צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו{{הערה|תחיינו, גיליון 9, עמ' 49.}}.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד&quot;מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולאחר מכן לצאת, עם שקית מטבעות בידו, ולחלק בלובי של 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ&quot;ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה כעשר דקות{{הערה|זאת למעט מספר חלוקות מיוחדות שבהן ארכה החלוקה כחצי שעה - תחיינו, גיליון 9, עמ' 48.}}.<br /> <br /> בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ&quot;ו]], שלא כרגיל, לא חילק הרבי דולרים לקהל באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש&quot;נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש&quot;נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.<br /> <br /> חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לנסוע לאוהל. היה זה י&quot;א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל&quot;א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.<br /> <br /> בעקבות המאורע של [[כ&quot;ז אדר ראשון תשנ&quot;ב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/81136 תיעוד מרגש: 'חלוקת דולרים', ערב כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב ● וידאו] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.}} לא יצא הרבי לחלוקת דולרים מדי יום ראשון למעט הזדמנות נדירה אחת ב[[כ&quot;ו תשרי]] [[תשנ&quot;ד]] שאז התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה שעברו לפני הרבי שחילק לכל אחד מהעוברים דולר, ובסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שהספיקו לעבור עד שהחלוקה נפסקה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד כ&quot;ו תשרי תשנ&quot;ד] באתר יומן 770.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] החלו כמה מה[[תמימים]] וה[[חסידים]] לארגן מעמדי חלוקת דולרים בזמנים בהם התקיים המעמד על ידי [[הרבי]] לפני [[ג' תמוז]], כמסתעף מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ובהסתמך על שיחת הרבי אודות נצחיות החלוקה{{הערה|התועדות ש&quot;פ נשא (הראשונה) התנש&quot;א, דברי משיח, תנש&quot;א חלק ד' עמ' 144.}}. מעמדים אלו קיבלו התייחסות בקבצי 'ויקהלו אל המלך'{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9, [https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב'].}}.<br /> <br /> ==הסברי הרבי על החלוקה==<br /> הרבי הסביר את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי&quot;צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: &quot;כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי&quot;. הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. הרבי המליץ לנהוג כך גם במקומות נוספים, ולנצל כל פגישה בין יהודים להוספה בצדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת בשלח תשמ&quot;ח (סה&quot;ש ח&quot;א ע' 239).}}.<br /> <br /> באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף השיב: &quot;כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?&quot;{{הערה|בית חיינו גליון 10. [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=107&amp;CategoryID=205 כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים] באתר חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> ב[[ר&quot;ח אייר]] [[תשל&quot;ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה &quot;כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים&quot;. כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב&quot;ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים.<br /> <br /> בחודש [[ניסן]] [[תש&quot;נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|שם=יחידות דעתה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש&quot;נ] מענה רו.}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ&quot;ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מרוסיה ל-[[770]] {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה}}{{הערה|ליקוט מענות תש&quot;נ, מענה רלט.}}.<br /> <br /> ==סדר החלוקה==<br /> [[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש&quot;א]]]]<br /> [[קובץ:חלוקת קונטרס דרושי חתונה י&quot;ז כסלו תשנ&quot;ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י&quot;ז כסלו תשנ&quot;ב]]<br /> [[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י&quot;א תשרי תשנ&quot;ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]<br /> <br /> החלוקה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם הרבי יורד לתפילה, דרך הפרוזדור, ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב יהודה לייב גרונר מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שחילקם לקהל.<br /> <br /> לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג, אשת ר' [[מנחם נחום שטרנברג]].}}, אך עם זאת במעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.<br /> <br /> סדר החלוקה היה שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להן פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובן{{הערה|הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הן מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב&quot;ד גליון 1887 עמוד 24).}}, בנוסף, כאשר הגיעו אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, הם הוכנסו מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.<br /> <br /> בין [[כ&quot;ד טבת]] [[תשע&quot;ג]] ל[[כ&quot;ו אדר]] [[תש&quot;פ]] התקיימה החלוקה על פי רוב לאחר תפילת מנחה ליד בימת התפילות שבזאל הגדול ב[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|הסכמת הרבי באמצעות האגרות קודש]]. משנת תש&quot;פ החלוקה מתקיימת מול הדלת הראשית, במעבר שבכניסה ל-770{{הערה|למעט מפעמיים ([[א' באלול|אדר&quot;ח אלול]] ו[[ח' באלול|ח' אלול]] [[תשפ&quot;ב|ה'תשפ&quot;ב]]) בהם התקיימה החלוקה (עקב השיפוצים בשביל הכניסה) בחניה הצמודה ל770 בית משיח.}}.<br /> <br /> בסוף החלוקה הרבי מלך המשיח שליט&quot;א נותן דולר למזכירים, והמשב&quot;קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור, כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניסו את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].<br /> <br /> בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ&quot;ב שבט]] [[תשמ&quot;ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ&quot;ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.<br /> <br /> ===חלוקות מיוחדות===<br /> <br /> עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ&quot;ח]] והתעצם בשנים [[תש&quot;נ]]-[[תשנ&quot;ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום השיחה שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).<br /> <br /> בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).<br /> <br /> יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ&quot;ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]], והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.<br /> <br /> ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ&quot;ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ&quot;נים]]. [[הושענא רבה]] תשנ&quot;ב לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י&quot;ז כסלו]] תשנ&quot;ב, בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ&quot;ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע &quot;[[דמי חנוכה]]&quot;. החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.<br /> <br /> הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.<br /> <br /> {{גלריה חלוקת דולרים}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ&quot;ג]].<br /> *[https://drive.google.com/file/d/19DfJexQUpHgSQ02ve2PmdLoS4NyrOMeQ/view?usp=sharing '''יחידות דעתה''' - סקירה על מעמד חלוקת הדולרים במגזין תחיינו גיליון 9], ע' 46 - 63.<br /> *'''שונא מתנות יחיה''', כך נימק הרבי את סירובו לקבל מתנות גשמיות מהחסידים, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב&quot;ד 1940 עמוד 30<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב&quot;ניו-יורק טיימס&quot;] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ&quot;ו אדר תשנ&quot;ב] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}<br /> *[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן &quot;&quot;נייעט נייעט ניקאווא&quot;] {{וידפו|}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/135745 השעות שעשו היסטוריה: נחשף הוידאו מחלוקת דולרים הראשונה] {{*}} [https://col.org.il/news/135730 פורסם סרטון ייחודי: חלוקת הדולרים הראשונה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> {{תבנית:במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%94_(%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F)&diff=602502 2023-06-14T21:04:26Z

<p>45.83.27.77: /* עידוד הרבי להוצאת הגליון */</p> <hr /> <div>[[קובץ:עיתון הגאולה.jpg|ממוזער|סמליל עיתון הגאולה המחודש]]<br /> [[קובץ:הרבי והגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק את העיתון בדרכו ל[[אוהל]]]]<br /> [[עיתון]] '''הגאולה האמיתית והשלימה''' (ידוע בשם &quot;הגאולה&quot;) היה בטאון דו-שבועי שיצא לאור בעידודו של [[הרבי]] בין השנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ד]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] מטעם [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], והוצאתו לאור התחדשה על ידי חברי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|האגודה]] בשנת [[תשפ&quot;א]].<br /> <br /> העיתון נועד לחזק את האמונה והציפייה ל[[ביאת המשיח]] בצורה אקטואלית ולהביא את הוראות [[הרבי]] בנושא לקהל הרחב. בסוף עידן העיתון הראשוני בתמוז [[תשנ&quot;ד]], החל העיתון לצאת כעלון שבועי תחת השם [[שיחת הגאולה]] המופץ מדי שבוע בקהילות ובבתי חב&quot;ד בארץ ובעולם.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> העיתון החל לצאת לאור בחודש [[סיון]] [[תנש&quot;א]]. כחודש ומחצה לאחר [[השיחה הידועה]] של הרבי &quot;עשו כל אשר ביכולתכם&quot;. הרב [[זמרוני ציק]] שליח הרבי ל[[בת ים]] החליט על הקמת אגודה שתעסוק בענייני הגאולה, ותוציא לאור עיתון בקביעות. האגודה נקראה '[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]'.<br /> <br /> הרעיון שמאחורי העיתון היה דיווח מכל מה שקורה בעולם ואיך הוא מרמז אודות [[ביאת המשיח]], על פי שיחות [[הרבי]].<br /> <br /> בגליונות הובאו ראיונות אישיים, צופנים, רבנים על גאולה, סקרים על משיח, ניסי [[מלחמת המפרץ]], מדור הספרות, בעיות המים בישראל, סיפור ועוד נושאים רבים.<br /> <br /> על הוצאתו של העיתון בפועל היה אחראי מטעם האגודה הרב [[יצחק רחימי]].<br /> <br /> עיתון &quot;הגאולה&quot; במהדורתו הראשונית בשנות הנו&quot;ן יצא לאור שלושים ותשע פעמים. האחרון יצא בחודש [[אלול]] תשנ&quot;ד, זמן קצר לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]]. בגליון האחרון הייתה התייחסות ישירה למאורע של [[ג' תמוז]], אם כי בצורה בהירה וברורה כי הכל נמשך כרגיל, וכל המאורע הזה אינו אלא [[נסיון]] שיימשך לרגע קט. לאחר מכן החל לצאת עלון [[שיחת הגאולה]] כתחליף לעיתון, המופיע מדי שבוע בקהילות ובבתי חב&quot;ד בארץ ובעולם.<br /> <br /> ==חידוש ההוצאה לאור==<br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] החל הגיליון לראות אור מחדש כעיתון חודשי אקטואלי המגיש כתבות וסקירות מיוחדות על התהליך הגאולתי המתרחש בעולם לאור דבריו של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח, ומופץ על ידי שלוחי הרבי ופעילי בתי חב&quot;ד בארץ ובעולם בנוסף לגיליון [[שיחת הגאולה]] השבועי.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ב]] החל לצאת מוסף בשם 'עולם חדש' בסופו של העיתון, כשלאחר מספר פעמים החל לצאת כגילון מוסף נפרד, בצירוף לעיתון החדשות.<br /> <br /> עיתון הגאולה יוצא לאור בכל אמצע חודש, והוא מכיל 48 עמודי תוכן וצבע בגיליון החדשות ובמוסף. בעיתון מובאות ידיעות חדשותיות מהעולם והארץ, המוגשות לקורא בזוית גאולתית מיוחדת. זאת לבד טורי עיון והעמקה בנושאים בגאולה ובשיחותיו של הרבי, המופיעים במוסף עולם חדש.<br /> ====הכתבים בעיתון====<br /> *ר' [[בן ציון פרישמן]] - מראיין ועורך ראשי.<br /> *שקד איש שלום - תחקירן.<br /> *יוסף אברמוביץ' - הגאולה בעולם.<br /> *מנחם אמיתי - מראיין.<br /> *טל רוזנברג - כתב.<br /> *יוסף עמנואל - שלימות הארץ.<br /> *לבנת גסס.<br /> *[[תמימים|הת']] שניאור גרנשטט.<br /> <br /> ====הכתבים במוסף====<br /> *שלום דובער ישראלי - [[דבר מלכות]] מעובד.<br /> *ר' מנחם מענדל אקסלרוד.<br /> *גב' מלי קופצ'יק - טור 'בזכות נשים'.<br /> *גב' נעמה טוכפלד - טור 'בנימה אישית'.<br /> *גב' רחל שאבי.<br /> *ר' [[אריה קירשנזפט]].<br /> *ר' ירון צבי.<br /> *ר' צבי ונטורה.<br /> <br /> ==עידוד הרבי להוצאת הגליון==<br /> [[קובץ:חיים ציק.jpg|ממוזער|250px|העיתון מוגש לרבי]]<br /> על הגליון הראשון של העיתון השיב הרבי לרב זמרוני ציק: {{ציטוטון|[[אזכיר על הציון]]}}. <br /> <br /> העיתון השני נמסר לידיו של הרבי בעת [[חלוקת דולרים]] ע&quot;י מר יוסף ציק שאמר: &quot;זה הרב זמרוני ביקש שאני אמסור לרבי&quot;. הרבי הביט בעיתון ובירך &quot;הצלחה רבה&quot; והעניק דולר נוסף באומרו: &quot;בשביל הגליון ובשורות טובות&quot;. יומיים לאחר מכן בי&quot;ג תמוז, בעת שהרבי יצא לאוהל לקח את העיתון עמו. <br /> <br /> מאז, לכל אורך הדרך זכו המו&quot;לים לתשובות עידוד מהרבי כמו &quot;הזמן גרמא&quot; וכיו&quot;ב. <br /> <br /> הרבי לא הפסיק לעודד, ולא רק זאת - אלא לאחר הכנסתה של הכותרת &quot;יש נביא בישראל&quot;, הרבי הוציא תשובה מיוחדת של &quot;הסכמה וברכה&quot;. <br /> <br /> בגליון 22 שיצא לאור בחודש [[סיוון]] [[תשנ&quot;ב]], הכותרת הראשית הייתה &quot;ישראל מחכה לרבי&quot;, בפרפרזה על סיסמת המערך שנפוצה באותם ימי בחירות. בכותרת המשנה נכתב &quot;יש לפקוח את העיניים - נפילתו של [[יצחק שמיר|שמיר]] היא התממשות אזהרתו של הרבי מליובאוויטש - על יצחק רבין להפסיק מיד את הדיבורים על האוטונומיה&quot;. בעמוד הראשון הופיעה כותרת נוספת שעסקה בארמון למלך המשיח. גם על הגליון הזה הרבי נתן את ברכתו הקדושה.<br /> <br /> בחודש סיון תשנ&quot;ג הואיל הרבי לענות על משלוח גליון מס' 28 שעסק בהבלטה בפעולות פרסום משיח במגרשי הספורט ונשא את הכותרת: &quot;ההמנון הלאומי החדש: משיח! משיח! משיח…&quot;: &quot;ברכה והצלחה&quot;.<br /> <br /> ==גלריית תמונות==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> הגאולה מהדורה מיוחדת.jpg|יצא לאור לאחר [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[חנוכה]] [[תשנ&quot;ב]], להוציא לאור מהדורת עיתונות מיוחדת אודות [[ביאת המשיח]]<br /> נביא יש.jpg|עיתון שיצא לאחר [[דבר מלכות שופטים|שיחת הרבי בפרשת שופטים]] [[תנש&quot;א]] <br /> קובץ:הגאולה 2.png|גיליון מס' 1<br /> קובץ:הגאולה 3.png|גיליון מס' 2<br /> קובץ:הגאולה גליון 40.jpeg|גיליון מס' 40 שנדפס בשנת [[תשפ&quot;א]]<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הגיע זמן הגאולה''', נחשון פרץ, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1292 ע' 12-16.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/drive/folders/0B91KHRkDr3SANkkzTXU5QURVQkk?resourcekey=0-Uv0L5HGFuwT-KwTd12oo5A&amp;usp=sharing ארכיון גליונות 'הגאולה האמיתית והשלימה'] בתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]]<br /> * [https://chabad.info/moshiach/678153/ העיתון שהביא ויביא את 'הגאולה האמיתית והשלימה' לשיח הציבורי - סקירה מרתקת] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גליונות ועלוני גאולה ומשיח]]<br /> [[קטגוריה:האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=602262 2023-06-14T09:54:10Z

<p>45.83.27.77: /* לאחר נישואיו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אקסלרוד 2.jpg|350px|שמאל|ממוזער|הרב יצחק אקסלרוד]]<br /> הרב '''יצחק אהרן אקסלרוד''' (יליד שנת [[תש&quot;ל]], 1970) הינו ראש [[ישיבת חב&quot;ד פתח תקווה|ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד (ישיבת 'הבוכרים')]] ו[[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|בבית שמש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ח' אב]] [[תש&quot;ל]] ב[[רמת גן]], לאביו הרב [[גדליהו אקסלרוד]] ולאמו מרת ציפורה פייגא. <br /> <br /> בישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבה ב[[בית הר&quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שם למד כחצי שנה ואחר כך למד שלושה חודשים ב[[תורת אמת]]. <br /> <br /> הפעם הראשונה שזכה לשהות במחיצתו של הרבי היה בחודש תשרי תשמ&quot;ו.<br /> <br /> החל מחודש אלול תשמ&quot;ז זכה לשהות ב770 בד' אמותיו של הרבי כשהוא לומד בישיבת [[אהלי תורה]] אליה התקבל באופן חריג{{הערה|ישראלים לא התקבלו בדרך כלל לישיבה בשנים אלו}} בהשתדלותו של המשפיע הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] שניגש עימו אל מנהל הישיבה בהפצירו בו לקבלו בהיותו נכד של הרב [[משה אקסלרוד]] - מהתמימים בליובאוויטש. בשנות שהותו בחצר הרבי נקנו בנפשו התקשרות ורגשות מיוחד אל הרבי{{הערה|במכתבו מח' תמוז תשמ&quot;ח אל אחד מידידיו התמימים שלמד בארץ הוא מתאר את האווירה המיוחדת ותחושותיו בד' אמותיו של הרבי: {{ציטוטון|תדע שפה זה באמת &quot;עולם אחר&quot;, להיות כאן סמוכים על שולחן אביהם, ובאמת לא לתאר כפשוטו, איזה הרגשה להיות כאן ליד הרבי שליט&quot;א. אם היו יודעים את זה בארץ, לא הייתם יכולים להחזיק מעמד, אבל הקב&quot;ה עשה שרק אחר שנמצאים כאן מתחילים להעריך את גודל הענין והזכות באמת, אשרינו מה טוב חלקנו. לדעתי בתשרי אי אפשר לשים לב לזה כ&quot;כ, להחויה בהתוועדות, מכל הבאלאגן והצפיפות, מה שאין כן כל השנה שבת שבת זה פשוט נפלא... רק פה מתחילים לראות שיש רבי שליט&quot;א. רק כשתגיע לכאן תתחיל לראות את זה. ואם מתחילים קצת לעבוד [על עצמך, בעבודת ה'] וכו', פשוט זה &quot;גאָר אנדערש&quot;}} (תשורה בר מצווה הרצל י' סיון תשפ&quot;ג ע' 14 - 15)}}. <br /> <br /> בהסכמת וברכת הרבי{{הערה|רשימת התלמידים השלוחים הוכנסה אל הרבי והרבי ענה בי&quot;ד כסלו תש&quot;נ: {{ציטוטון|הסכמה וברכה אזכיר על הציון.}}. במענה על ההודעה ע&quot;ד הגעת תלמידים השלוחים לישיבה כתב הרבי (כסלו תש&quot;נ): {{ציטוטון|אזכיר על הציון ויבשרו טוב בכל זה.}}}} נסע בחורף תש&quot;נ ביחד עם קבוצת תמימים מ[[אהלי תורה]] כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד שליח]] בשליחות הרבי לישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]] למשך כשנה וחצי ללמוד ולפעול במקום בהפצת היהדות ומעיינות החסידות כשהוא שב יחד עם הקבוצה ל-770 לקראת [[כ&quot;ח סיון]] תנש&quot;א.<br /> <br /> ב[[חורף]] [[תשנ&quot;ב]] היה ממארגני 'מבצע בשורות טובות' לדאוג שהתמימים מכל רחבי תבל יבשרו לרבי בשורות טובות רבות ככל האפשרי, כשהמארגנים וכן המשתתפים זוכים לקבל על כך עידוד מהרבי. <br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב חזר לארץ הקודש ובחודש [[מנחם אב]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת חיה, בתו של החוקר והסופר החב&quot;די ר' [[יהושע מונדשיין]]. לאחר מכן שב ל770 עד נישואיו בחודש כסלו תשנ&quot;ג.<br /> <br /> ==לאחר נישואיו==<br /> לאחר נישואיו המשיך את השליחות באוסטרליה כשהוא פותח [[בית חב&quot;ד]] למטייל ב[[סידני]] ומנהלו לצד עבודה כמשגיח בישיבה בעיר. כ[[שליח]] זכה לעבור בפני הרבי על פתח חדרו הקדוש יחד עם השלוחים ב[[ראש חודש כסלו]] [[תשנ&quot;ד]] - מאורע שלמפרע התגלה הפעם האחרונה (לעת-עתה) שניתנה לקהל החסידים האפשרות להתראות עם הרבי.<br /> <br /> לאחר שובו ארצה בשלהי שנות הנו&quot;נים, כיהן מספר שנים כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך כיהן כמשפיע ב[[תומכי תמימים בני ברק]], ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]] וב[[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> <br /> ב[[אלול]] [[תשע&quot;ו]] הקים הרב אקסלרוד ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[פתח תקווה]] והחל לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94/ ישיבה קטנה תיפתח בשנה הבאה מאחורי היוזמה עומד הרב יצחק אקסלרוד] {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשפ&quot;א]] עברה הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב&quot;ד]] שם היא ממשיכה להתנהל בצורה עצמאית ותחת הנהלה נפרדת בראשות הרב אקסלרוד.<br /> <br /> החל משנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] החל לשמש כמשפיע בסדרי חסידות ערב ב[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] במקביל לראשות הישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/810152/ הרב אקסלרוד מצטרף לישיבה גדולה בבית שמש] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מתגורר כיום ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ונמנה על קהילת חסידי חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> התוועדויותיו של הרב אקסלרוד ידועות בסגנונם המרתק והמיוחד והוא מוזמן רבות להתוועד כ'[[משפיע]] אורח' בישיבות [[תות&quot;ל]] ברחבי הארץ, בקהילות אנ&quot;ש ו[[בתי חב&quot;ד]], ובשבתונים שונים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' נחום מרכוס - [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, ר' אברהם מאן - [[מונטריאול]], [[קנדה]]<br /> *חתנו, הרב ברוך שניאור נחשון - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב&quot;די''', שבועון בית משיח כ&quot;ד טבת תשפ&quot;א עמוד 36<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93/ ידיעות וחדשות אודות 'הרב יצחק אקסלרוד'] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/603278/ &quot;כשהרבי יתגלה נראה את התמונה המלאה&quot;: ראיון עם הרב אקסלרוד בקשר לג' תמוז ולנדרש מאיתנו כיום] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/541348 וידאו מדבריו הסוערים של הרב אקסלרוד בפני אלפי התמימים בחודש תשרי אודות הלהט הנדרש סביב ההתגלות המיידית וביטויו בהנהגה של אהבה ואחדות בין חסידים] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723673 הגדודים של ז'וקוב: הרב אקסלרוד מתוועד בוידאו על סוד התמימים בדורנו] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אקסלרוד, יצחק אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=602261 2023-06-14T09:38:39Z

<p>45.83.27.77: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אקסלרוד 2.jpg|350px|שמאל|ממוזער|הרב יצחק אקסלרוד]]<br /> הרב '''יצחק אהרן אקסלרוד''' (יליד שנת [[תש&quot;ל]], 1970) הינו ראש [[ישיבת חב&quot;ד פתח תקווה|ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד (ישיבת 'הבוכרים')]] ו[[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|בבית שמש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ח' אב]] [[תש&quot;ל]] ב[[רמת גן]], לאביו הרב [[גדליהו אקסלרוד]] ולאמו מרת ציפורה פייגא. <br /> <br /> בישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבה ב[[בית הר&quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שם למד כחצי שנה ואחר כך למד שלושה חודשים ב[[תורת אמת]]. <br /> <br /> הפעם הראשונה שזכה לשהות במחיצתו של הרבי היה בחודש תשרי תשמ&quot;ו.<br /> <br /> החל מחודש אלול תשמ&quot;ז זכה לשהות ב770 בד' אמותיו של הרבי כשהוא לומד בישיבת [[אהלי תורה]] אליה התקבל באופן חריג{{הערה|ישראלים לא התקבלו בדרך כלל לישיבה בשנים אלו}} בהשתדלותו של המשפיע הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] שניגש עימו אל מנהל הישיבה בהפצירו בו לקבלו בהיותו נכד של הרב [[משה אקסלרוד]] - מהתמימים בליובאוויטש. בשנות שהותו בחצר הרבי נקנו בנפשו התקשרות ורגשות מיוחד אל הרבי{{הערה|במכתבו מח' תמוז תשמ&quot;ח אל אחד מידידיו התמימים שלמד בארץ הוא מתאר את האווירה המיוחדת ותחושותיו בד' אמותיו של הרבי: {{ציטוטון|תדע שפה זה באמת &quot;עולם אחר&quot;, להיות כאן סמוכים על שולחן אביהם, ובאמת לא לתאר כפשוטו, איזה הרגשה להיות כאן ליד הרבי שליט&quot;א. אם היו יודעים את זה בארץ, לא הייתם יכולים להחזיק מעמד, אבל הקב&quot;ה עשה שרק אחר שנמצאים כאן מתחילים להעריך את גודל הענין והזכות באמת, אשרינו מה טוב חלקנו. לדעתי בתשרי אי אפשר לשים לב לזה כ&quot;כ, להחויה בהתוועדות, מכל הבאלאגן והצפיפות, מה שאין כן כל השנה שבת שבת זה פשוט נפלא... רק פה מתחילים לראות שיש רבי שליט&quot;א. רק כשתגיע לכאן תתחיל לראות את זה. ואם מתחילים קצת לעבוד [על עצמך, בעבודת ה'] וכו', פשוט זה &quot;גאָר אנדערש&quot;}} (תשורה בר מצווה הרצל י' סיון תשפ&quot;ג ע' 14 - 15)}}. <br /> <br /> בהסכמת וברכת הרבי{{הערה|רשימת התלמידים השלוחים הוכנסה אל הרבי והרבי ענה בי&quot;ד כסלו תש&quot;נ: {{ציטוטון|הסכמה וברכה אזכיר על הציון.}}. במענה על ההודעה ע&quot;ד הגעת תלמידים השלוחים לישיבה כתב הרבי (כסלו תש&quot;נ): {{ציטוטון|אזכיר על הציון ויבשרו טוב בכל זה.}}}} נסע בחורף תש&quot;נ ביחד עם קבוצת תמימים מ[[אהלי תורה]] כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד שליח]] בשליחות הרבי לישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]] למשך כשנה וחצי ללמוד ולפעול במקום בהפצת היהדות ומעיינות החסידות כשהוא שב יחד עם הקבוצה ל-770 לקראת [[כ&quot;ח סיון]] תנש&quot;א.<br /> <br /> ב[[חורף]] [[תשנ&quot;ב]] היה ממארגני 'מבצע בשורות טובות' לדאוג שהתמימים מכל רחבי תבל יבשרו לרבי בשורות טובות רבות ככל האפשרי, כשהמארגנים וכן המשתתפים זוכים לקבל על כך עידוד מהרבי. <br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב חזר לארץ הקודש ובחודש [[מנחם אב]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת חיה, בתו של החוקר והסופר החב&quot;די ר' [[יהושע מונדשיין]]. לאחר מכן שב ל770 עד נישואיו בחודש כסלו תשנ&quot;ג.<br /> <br /> ==לאחר נישואיו==<br /> לאחר נישואיו המשיך את השליחות באוסטרליה כשהוא פותח [[בית חב&quot;ד]] למטייל ב[[סידני]] ומנהלו לצד עבודה כמשגיח בישיבה בעיר. כ[[שליח]] זכה לעבור בפני הרבי על פתח חדרו הקדוש יחד עם השלוחים ב[[ראש חודש כסלו]] [[תשנ&quot;ד]] - מאורע שלמפרע התגלה הפעם האחרונה (לעת-עתה) שניתנה לקהל החסידים האפשרות להתראות עם הרבי.<br /> <br /> לאחר שובו ארצה בשלהי שנות הנו&quot;נים, כיהן מספר שנים כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך כיהן כמשפיע ב[[תומכי תמימים בני ברק]], ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]] וב[[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> <br /> ב[[אלול]] [[תשע&quot;ו]] הקים הרב אקסלרוד ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[פתח תקווה]] והחל לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94/ ישיבה קטנה תיפתח בשנה הבאה מאחורי היוזמה עומד הרב יצחק אקסלרוד] {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשפ&quot;א]] עברה הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב&quot;ד]] שם היא ממשיכה להתנהל בצורה עצמאית ותחת הנהלה נפרדת בראשות הרב אקסלרוד.<br /> <br /> החל משנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] החל לשמש כמשפיע בסדרי חסידות ערב ב[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] במקביל לראשות הישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/810152/ הרב אקסלרוד מצטרף לישיבה גדולה בבית שמש] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מתגורר כיום ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ונמנה על קהילת חסידי חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> [[קובץ:יצחק אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]]]<br /> התוועדויותיו של הרב אקסלרוד ידועות בסגנונם המרתק והמיוחד והוא מוזמן רבות להתוועד כ'[[משפיע]] אורח' בישיבות [[תות&quot;ל]] ברחבי הארץ, בקהילות אנ&quot;ש ו[[בתי חב&quot;ד]], ובשבתונים שונים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' נחום מרכוס - [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, ר' אברהם מאן - [[מונטריאול]], [[קנדה]]<br /> *חתנו, הרב ברוך שניאור נחשון - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב&quot;די''', שבועון בית משיח כ&quot;ד טבת תשפ&quot;א עמוד 36<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93/ ידיעות וחדשות אודות 'הרב יצחק אקסלרוד'] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/603278/ &quot;כשהרבי יתגלה נראה את התמונה המלאה&quot;: ראיון עם הרב אקסלרוד בקשר לג' תמוז ולנדרש מאיתנו כיום] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/541348 וידאו מדבריו הסוערים של הרב אקסלרוד בפני אלפי התמימים בחודש תשרי אודות הלהט הנדרש סביב ההתגלות המיידית וביטויו בהנהגה של אהבה ואחדות בין חסידים] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723673 הגדודים של ז'וקוב: הרב אקסלרוד מתוועד בוידאו על סוד התמימים בדורנו] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אקסלרוד, יצחק אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=602258 2023-06-14T09:19:03Z

<p>45.83.27.77: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אקסלרוד 2.jpg|350px|שמאל|ממוזער|הרב יצחק אקסלרוד]]<br /> הרב '''יצחק אהרן אקסלרוד''' (יליד שנת [[תש&quot;ל]], 1970) הינו ראש [[ישיבת חב&quot;ד פתח תקווה|ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד (ישיבת 'הבוכרים')]] ו[[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|בבית שמש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ח' אב]] [[תש&quot;ל]] ב[[רמת גן]], לאביו הרב [[גדליהו אקסלרוד]] ולאמו מרת ציפורה פייגא. <br /> <br /> בישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבה ב[[בית הר&quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שם למד כחצי שנה ואחר כך למד שלושה חודשים ב[[תורת אמת]]. <br /> <br /> הפעם הראשונה שזכה לשהות במחיצתו של הרבי היה בחודש תשרי תשמ&quot;ו.<br /> <br /> החל מחודש אלול תשמ&quot;ז זכה לשהות ב770 בד' אמותיו של הרבי כשהוא לומד בישיבת [[אהלי תורה]] אליה התקבל באופן חריג{{הערה|ישראלים לא התקבלו בדרך כלל לישיבה בשנים אלו}} בהשתדלותו של המשפיע הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] שניגש עימו אל מנהל הישיבה בהפצירו בו לקבלו בהיותו נכד של הרב [[משה אקסלרוד]] - מהתמימים בליובאוויטש. בשנות שהותו בחצר הרבי נקנו בנפשו התקשרות ורגשות מיוחד אל הרבי{{הערה|במכתבו מח' תמוז תשמ&quot;ח אל אחד מידידיו התמימים שלמד בארץ הוא מתאר את האווירה המיוחדת ותחושותיו בד' אמותיו של הרבי: {{ציטוטון|תדע שפה זה באמת &quot;עולם אחר&quot;, להיות כאן סמוכים על שולחן אביהם, ובאמת לא לתאר כפשוטו, איזה הרגשה להיות כאן ליד הרבי שליט&quot;א. אם היו יודעים את זה בארץ, לא הייתם יכולים להחזיק מעמד, אבל הקב&quot;ה עשה שרק אחר שנמצאים כאן מתחילים להעריך את גודל הענין והזכות באמת, אשרינו מה טוב חלקנו. לדעתי בתשרי אי אפשר לשים לב לזה כ&quot;כ, להחויה בהתוועדות, מכל הבאלאגן והצפיפות, מה שאין כן כל השנה שבת שבת זה פשוט נפלא... רק פה מתחילים לראות שיש רבי שליט&quot;א. רק כשתגיע לכאן תתחיל לראות את זה. ואם מתחילים קצת לעבוד [על עצמך, בעבודת ה'] וכו', פשוט זה &quot;גאָר אנדערש&quot;}} (תשורה בר מצווה הרצל י' סיון תשפ&quot;ג ע' 14 - 15)}}. <br /> <br /> בהסכמת וברכת הרבי{{הערה|רשימת התלמידים השלוחים הוכנסה אל הרבי והרבי ענה (י&quot;ד כסלו תש&quot;נ): {{ציטוטון|הסכמה וברכה אזכיר על הציון.}}. במענה על ההודעה ע&quot;ד הגעת תלמידים השלוחים לישיבה כתב הרבי (כסלו תש&quot;נ): {{ציטוטון|אזכיר על הציון ויבשרו טוב בכל זה.}}}} נסע בחורף תש&quot;נ ביחד עם קבוצת תמימים מ[[אהלי תורה]] כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד שליח]] בשליחות הרבי לישיבה גדולה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]] למשך כשנה וחצי ללמוד ולפעול במקום בהפצת היהדות ומעיינות החסידות כשהוא שב יחד עם הקבוצה ל-770 לקראת [[כ&quot;ח סיון]] תנש&quot;א.<br /> <br /> ב[[חורף]] [[תשנ&quot;ב]] היה ממארגני 'מבצע בשורות טובות' לדאוג שהתמימים מכל רחבי תבל יבשרו לרבי בשורות טובות רבות ככל האפשרי, כשהמארגנים וכן המשתתפים זוכים לקבל על כך עידוד מהרבי. <br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב חזר לארץ הקודש ובחודש [[מנחם אב]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת חיה, בתו של החוקר והסופר החב&quot;די ר' [[יהושע מונדשיין]]. לאחר מכן שב ל770 עד נישואיו בחודש כסלו תשנ&quot;ג.<br /> <br /> ==לאחר נישואיו==<br /> לאחר נישואיו המשיך את השליחות באוסטרליה כשהוא פותח [[בית חב&quot;ד]] למטייל ב[[סידני]] ומנהלו לצד עבודה כמשגיח בישיבה בעיר. כ[[שליח]] זכה לעבור בפני הרבי על פתח חדרו הקדוש יחד עם השלוחים ב[[ראש חודש כסלו]] [[תשנ&quot;ד]] - מאורע שלמפרע התגלה הפעם האחרונה (לעת-עתה) שניתנה לקהל החסידים האפשרות להתראות עם הרבי.<br /> <br /> לאחר שובו ארצה בשלהי שנות הנו&quot;נים, כיהן מספר שנים כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך כיהן כמשפיע ב[[תומכי תמימים בני ברק]], ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]] וב[[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> <br /> ב[[אלול]] [[תשע&quot;ו]] הקים הרב אקסלרוד ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[פתח תקווה]] והחל לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94/ ישיבה קטנה תיפתח בשנה הבאה מאחורי היוזמה עומד הרב יצחק אקסלרוד] {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשפ&quot;א]] עברה הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב&quot;ד]] שם היא ממשיכה להתנהל בצורה עצמאית ותחת הנהלה נפרדת בראשות הרב אקסלרוד.<br /> <br /> החל משנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] החל לשמש כמשפיע בסדרי חסידות ערב ב[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] במקביל לראשות הישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/810152/ הרב אקסלרוד מצטרף לישיבה גדולה בבית שמש] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מתגורר כיום ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ונמנה על קהילת חסידי חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> [[קובץ:יצחק אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]]]<br /> התוועדויותיו של הרב אקסלרוד ידועות בסגנונם המרתק והמיוחד והוא מוזמן רבות להתוועד כ'[[משפיע]] אורח' בישיבות [[תות&quot;ל]] ברחבי הארץ, בקהילות אנ&quot;ש ו[[בתי חב&quot;ד]], ובשבתונים שונים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' נחום מרכוס - [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, ר' אברהם מאן - [[מונטריאול]], [[קנדה]]<br /> *חתנו, הרב ברוך שניאור נחשון - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב&quot;די''', שבועון בית משיח כ&quot;ד טבת תשפ&quot;א עמוד 36<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93/ ידיעות וחדשות אודות 'הרב יצחק אקסלרוד'] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/603278/ &quot;כשהרבי יתגלה נראה את התמונה המלאה&quot;: ראיון עם הרב אקסלרוד בקשר לג' תמוז ולנדרש מאיתנו כיום] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/541348 וידאו מדבריו הסוערים של הרב אקסלרוד בפני אלפי התמימים בחודש תשרי אודות הלהט הנדרש סביב ההתגלות המיידית וביטויו בהנהגה של אהבה ואחדות בין חסידים] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723673 הגדודים של ז'וקוב: הרב אקסלרוד מתוועד בוידאו על סוד התמימים בדורנו] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אקסלרוד, יצחק אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=602135 2023-06-14T04:10:41Z

<p>45.83.27.77: /* לאחר נישואיו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אקסלרוד 2.jpg|350px|שמאל|ממוזער|הרב יצחק אקסלרוד]]<br /> הרב '''יצחק אהרן אקסלרוד''' (יליד שנת [[תש&quot;ל]], 1970) הינו ראש [[ישיבת חב&quot;ד פתח תקווה|ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד (ישיבת 'הבוכרים')]] ו[[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|בבית שמש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ח' אב]] [[תש&quot;ל]] ב[[רמת גן]], לאביו הרב [[גדליהו אקסלרוד]] ולאמו מרת ציפורה פייגא. <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לאחר מכן עבר ללמוד בישיבה ב[[בית הר&quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שם למד כחצי שנה, אחר כך למד שלושה חודשים ב[[תורת אמת]]. <br /> <br /> הפעם הראשונה שזכה לשהות במחיצתו של הרבי היה בחודש תשרי תשמ&quot;ו.<br /> <br /> החל מחודש אלול תשמ&quot;ז זכה לשהות ב770 בד' אמותיו של הרבי כשהוא לומד בישיבת [[אהלי תורה]] אליה התקבל באופן חריג{{הערה|ישראלים לא התקבלו בדרך כלל לישיבה בשנים אלו}} בהשתדלותו של המשפיע הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] שניגש עימו אל מנהל הישיבה בהפצירו בו לקבלו בהיותו נכד של הרב [[משה אקסלרוד]]. בשנות שהותו בחצר הרבי נקנו בנפשו התקשרות ורגשות מיוחד אל הרבי{{הערה|במכתבו מח' תמוז תשמ&quot;ח אל אחד מידידיו התמימים שלמד בארץ הוא מתאר את האווירה המיוחדת ותחושותיו בד' אמותיו של הרבי: {{ציטוטון|תדע שפה זה באמת &quot;עולם אחר&quot;, להיות כאן סמוכים על שולחן אביהם, ובאמת לא לתאר כפשוטו, איזה הרגשה להיות כאן ליד הרבי שליט&quot;א. אם היו יודעים את זה בארץ, לא הייתם יכולים להחזיק מעמד, אבל הקב&quot;ה עשה שרק אחר שנמצאים כאן מתחילים להעריך את גודל הענין והזכות באמת, אשרינו מה טוב חלקנו. לדעתי בתשרי אי אפשר לשים לב לזה כ&quot;כ, להחויה בהתוועדות, מכל הבאלאגן והצפיפות, מה שאין כן כל השנה שבת שבת זה פשוט נפלא... רק פה מתחילים לראות שיש רבי שליט&quot;א. רק כשתגיע לכאן תתחיל לראות את זה. ואם מתחילים קצת לעבוד [על עצמך, בעבודת ה'] וכו', פשוט זה &quot;גאָר אנדערש&quot;}} (תשורה בר מצווה הרצל י' סיון תשפ&quot;ג ע' 14 - 15)}}. בחודש אלול [[תשמ&quot;ז]] עבר ללמוד בישיבת [[אהלי תורה]] בסמוך לחצר הרבי כדי שיוכל להסתופף בצל הרבי ולהשתתף בהתוועדויות, והמאורעות השונים עם הרבי.<br /> <br /> בחודש שבט תש&quot;נ נסע ביחד עם קבוצת תמימים מ[[אהלי תורה]] כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד שליח]] לישיבה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]] למשך כשנה וחצי כשהוא שב ל-770 לקראת כ&quot;ח סיון תנש&quot;א.<br /> <br /> ב[[חורף]] [[תשנ&quot;ב]] היה ממארגני 'מבצע בשורות טובות' לדאוג שהתמימים מכל רחבי תבל יבשרו לרבי בשורות טובות רבות ככל האפשרי, כשהמארגנים וכן המשתתפים זוכים לקבל על כך עידוד מהרבי. <br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב חזר לארץ הקודש ובחודש [[מנחם אב]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת חיה, בתו של החוקר והסופר החב&quot;די ר' [[יהושע מונדשיין]]. לאחר מכן שב ל770 עד נישואיו בחודש כסלו תשנ&quot;ג.<br /> <br /> ==לאחר נישואיו==<br /> לאחר נישואיו המשיך את השליחות באוסטרליה כשהוא פותח [[בית חב&quot;ד]] למטייל ב[[סידני]] ומנהלו לצד עבודה כמשגיח בישיבה בעיר. כ[[שליח]] זכה לעבור בפני הרבי על פתח חדרו הקדוש יחד עם השלוחים ב[[ראש חודש כסלו]] [[תשנ&quot;ד]] - מאורע שלמפרע התגלה הפעם האחרונה (לעת-עתה) שניתנה לקהל החסידים האפשרות להתראות עם הרבי.<br /> <br /> לאחר שובו ארצה בשלהי שנות הנו&quot;נים, כיהן מספר שנים כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך כיהן כמשפיע ב[[תומכי תמימים בני ברק]], ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]] וב[[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> <br /> ב[[אלול]] [[תשע&quot;ו]] הקים הרב אקסלרוד ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[פתח תקווה]] והחל לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94/ ישיבה קטנה תיפתח בשנה הבאה מאחורי היוזמה עומד הרב יצחק אקסלרוד] {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשפ&quot;א]] עברה הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב&quot;ד]] שם היא ממשיכה להתנהל בצורה עצמאית ותחת הנהלה נפרדת בראשות הרב אקסלרוד.<br /> <br /> החל משנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] החל לשמש כמשפיע בסדרי חסידות ערב ב[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] במקביל לראשות הישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/810152/ הרב אקסלרוד מצטרף לישיבה גדולה בבית שמש] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ונמנה על קהילת חסידי חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> [[קובץ:יצחק אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]]]<br /> התוועדויותיו של הרב אקסלרוד ידועות בסגנונם המרתק והמיוחד והוא מוזמן רבות להתוועד כ'[[משפיע]] אורח' בישיבות [[תות&quot;ל]] ברחבי הארץ, בקהילות אנ&quot;ש ו[[בתי חב&quot;ד]], ובשבתונים שונים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' נחום מרכוס - [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, ר' אברהם מאן - [[מונטריאול]], [[קנדה]]<br /> *חתנו, הרב ברוך שניאור נחשון - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב&quot;די''', שבועון בית משיח כ&quot;ד טבת תשפ&quot;א עמוד 36<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76667 הרב יצחק אקסלרוד התוועד בקריית גת] {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69517 תמונת ערב שבת] {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=61521 התוועדות י&quot;ג אייר ו'פסח שני' בצפת ● גלריה] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}{{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/857487/ התוועדות כ&quot;ף מר-חשון תשפ&quot;ג, תות&quot;ל רמת אביב] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אקסלרוד, יצחק אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=602134 2023-06-14T04:08:51Z

<p>45.83.27.77: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אקסלרוד 2.jpg|350px|שמאל|ממוזער|הרב יצחק אקסלרוד]]<br /> הרב '''יצחק אהרן אקסלרוד''' (יליד שנת [[תש&quot;ל]], 1970) הינו ראש [[ישיבת חב&quot;ד פתח תקווה|ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד (ישיבת 'הבוכרים')]] ו[[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|בבית שמש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ח' אב]] [[תש&quot;ל]] ב[[רמת גן]], לאביו הרב [[גדליהו אקסלרוד]] ולאמו מרת ציפורה פייגא. <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לאחר מכן עבר ללמוד בישיבה ב[[בית הר&quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שם למד כחצי שנה, אחר כך למד שלושה חודשים ב[[תורת אמת]]. <br /> <br /> הפעם הראשונה שזכה לשהות במחיצתו של הרבי היה בחודש תשרי תשמ&quot;ו.<br /> <br /> החל מחודש אלול תשמ&quot;ז זכה לשהות ב770 בד' אמותיו של הרבי כשהוא לומד בישיבת [[אהלי תורה]] אליה התקבל באופן חריג{{הערה|ישראלים לא התקבלו בדרך כלל לישיבה בשנים אלו}} בהשתדלותו של המשפיע הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] שניגש עימו אל מנהל הישיבה בהפצירו בו לקבלו בהיותו נכד של הרב [[משה אקסלרוד]]. בשנות שהותו בחצר הרבי נקנו בנפשו התקשרות ורגשות מיוחד אל הרבי{{הערה|במכתבו מח' תמוז תשמ&quot;ח אל אחד מידידיו התמימים שלמד בארץ הוא מתאר את האווירה המיוחדת ותחושותיו בד' אמותיו של הרבי: {{ציטוטון|תדע שפה זה באמת &quot;עולם אחר&quot;, להיות כאן סמוכים על שולחן אביהם, ובאמת לא לתאר כפשוטו, איזה הרגשה להיות כאן ליד הרבי שליט&quot;א. אם היו יודעים את זה בארץ, לא הייתם יכולים להחזיק מעמד, אבל הקב&quot;ה עשה שרק אחר שנמצאים כאן מתחילים להעריך את גודל הענין והזכות באמת, אשרינו מה טוב חלקנו. לדעתי בתשרי אי אפשר לשים לב לזה כ&quot;כ, להחויה בהתוועדות, מכל הבאלאגן והצפיפות, מה שאין כן כל השנה שבת שבת זה פשוט נפלא... רק פה מתחילים לראות שיש רבי שליט&quot;א. רק כשתגיע לכאן תתחיל לראות את זה. ואם מתחילים קצת לעבוד [על עצמך, בעבודת ה'] וכו', פשוט זה &quot;גאָר אנדערש&quot;}} (תשורה בר מצווה הרצל י' סיון תשפ&quot;ג ע' 14 - 15)}}. בחודש אלול [[תשמ&quot;ז]] עבר ללמוד בישיבת [[אהלי תורה]] בסמוך לחצר הרבי כדי שיוכל להסתופף בצל הרבי ולהשתתף בהתוועדויות, והמאורעות השונים עם הרבי.<br /> <br /> בחודש שבט תש&quot;נ נסע ביחד עם קבוצת תמימים מ[[אהלי תורה]] כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד שליח]] לישיבה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]] למשך כשנה וחצי כשהוא שב ל-770 לקראת כ&quot;ח סיון תנש&quot;א.<br /> <br /> ב[[חורף]] [[תשנ&quot;ב]] היה ממארגני 'מבצע בשורות טובות' לדאוג שהתמימים מכל רחבי תבל יבשרו לרבי בשורות טובות רבות ככל האפשרי, כשהמארגנים וכן המשתתפים זוכים לקבל על כך עידוד מהרבי. <br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב חזר לארץ הקודש ובחודש [[מנחם אב]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת חיה, בתו של החוקר והסופר החב&quot;די ר' [[יהושע מונדשיין]]. לאחר מכן שב ל770 עד נישואיו בחודש כסלו תשנ&quot;ג.<br /> <br /> ==לאחר נישואיו==<br /> לאחר נישואיו המשיך את השליחות באוסטרליה כשהוא פותח [[בית חב&quot;ד]] למטייל ב[[סידני]] ומנהלו לצד עבודה כמשגיח בישיבה בעיר. כ[[שליח]] זכה לעבור בפני הרבי על פתח חדרו הקדוש יחד עם השלוחים ב[[ראש חודש כסלו]] [[תשנ&quot;ד]] - מאורע שלמפרע התברר כההזדמנות האחרונה (לעת-עתה) שניתנה לקהל החסידים האפשרות להתראות עם הרבי.<br /> <br /> לאחר שובו ארצה בשלהי שנות הנו&quot;נים, כיהן מספר שנים כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך כיהן כמשפיע ב[[תומכי תמימים בני ברק]], ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]] וב[[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> <br /> ב[[אלול]] [[תשע&quot;ו]] הקים הרב אקסלרוד ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[פתח תקווה]] והחל לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94/ ישיבה קטנה תיפתח בשנה הבאה מאחורי היוזמה עומד הרב יצחק אקסלרוד] {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשפ&quot;א]] עברה הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב&quot;ד]] שם היא ממשיכה להתנהל בצורה עצמאית ותחת הנהלה נפרדת בראשות הרב אקסלרוד.<br /> <br /> החל משנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] החל לשמש כמשפיע בסדרי חסידות ערב ב[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] במקביל לראשות הישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/810152/ הרב אקסלרוד מצטרף לישיבה גדולה בבית שמש] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ונמנה על קהילת חסידי חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> [[קובץ:יצחק אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]]]<br /> התוועדויותיו של הרב אקסלרוד ידועות בסגנונם המרתק והמיוחד והוא מוזמן רבות להתוועד כ'[[משפיע]] אורח' בישיבות [[תות&quot;ל]] ברחבי הארץ, בקהילות אנ&quot;ש ו[[בתי חב&quot;ד]], ובשבתונים שונים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' נחום מרכוס - [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, ר' אברהם מאן - [[מונטריאול]], [[קנדה]]<br /> *חתנו, הרב ברוך שניאור נחשון - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב&quot;די''', שבועון בית משיח כ&quot;ד טבת תשפ&quot;א עמוד 36<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76667 הרב יצחק אקסלרוד התוועד בקריית גת] {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69517 תמונת ערב שבת] {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=61521 התוועדות י&quot;ג אייר ו'פסח שני' בצפת ● גלריה] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}{{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/857487/ התוועדות כ&quot;ף מר-חשון תשפ&quot;ג, תות&quot;ל רמת אביב] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אקסלרוד, יצחק אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93&diff=602133 2023-06-14T04:08:03Z

<p>45.83.27.77: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אקסלרוד 2.jpg|350px|שמאל|ממוזער|הרב יצחק אקסלרוד]]<br /> הרב '''יצחק אהרן אקסלרוד''' (יליד שנת [[תש&quot;ל]], 1970) הינו ראש [[ישיבת חב&quot;ד פתח תקווה|ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד (ישיבת 'הבוכרים')]] ו[[משפיע]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|בבית שמש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ח' אב]] [[תש&quot;ל]] ב[[רמת גן]], לאביו הרב [[גדליהו אקסלרוד]] ולאמו מרת ציפורה פייגא. <br /> <br /> בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לאחר מכן עבר ללמוד בישיבה ב[[בית הר&quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] שם למד כחצי שנה, אחר כך למד שלושה חודשים ב[[תורת אמת]]. <br /> <br /> הפעם הראשונה שזכה לשהות במחיצתו של הרבי היה בחודש תשרי תשמ&quot;ו.<br /> <br /> החל מחודש אלול תשמ&quot;ז זכה לשהות ב770 בד' אמותיו של הרבי כשהוא לומד בישיבת [[אהלי תורה]] אליה התקבל באופן חריג{{הערה|ישראלים לא התקבלו בדרך כלל לישיבה בשנים אלו}} בהשתדלותו של המשפיע הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] שניגש עימו אל מנהל הישיבה בהפצירו בו לקבלו בהיותו נכד של הרב [[משה אקסלרוד]]. בשנות שהותו בחצר הרבי נקנו בנפשו התקשרות ורגשות מיוחד אל הרבי{{הערה|במכתבו מח' תמוז תשמ&quot;ח אל אחד מידידיו התמימים שלמד בארץ הוא מתאר את האווירה המיוחדת ותחושותיו בד' אמותיו של הרבי: {{ציטוטון|תדע שפה זה באמת &quot;עולם אחר&quot;, להיות כאן סמוכים על שולחן אביהם, ובאמת לא לתאר כפשוטו, איזה הרגשה להיות כאן ליד הרבי שליט&quot;א. אם היו יודעים את זה בארץ, לא הייתם יכולים להחזיק מעמד, אבל הקב&quot;ה עשה שרק אחר שנמצאים כאן מתחילים להעריך את גודל הענין והזכות באמת, אשרינו מה טוב חלקנו. לדעתי בתשרי אי אפשר לשים לב לזה כ&quot;כ, להחויה בהתוועדות, מכל הבאלאגן והצפיפות, מה שאין כן כל השנה שבת שבת זה פשוט נפלא... רק פה מתחילים לראות שיש רבי שליט&quot;א. רק כשתגיע לכאן תתחיל לראות את זה. ואם מתחילים קצת לעבוד [על עצמך, בעבודת ה'] וכו', פשוט זה &quot;גאָר אנדערש&quot;}} (תשורה בר מצווה הרצל י' סיון תשפ&quot;ג ע' 14 - 15)}}. בחודש אלול [[תשמ&quot;ז]] עבר ללמוד בישיבת [[אהלי תורה]] בסמוך לחצר הרבי כדי שיוכל להסתופף בצל הרבי ולהשתתף בהתוועדויות, והמאורעות השונים עם הרבי.<br /> <br /> בחודש שבט תש&quot;נ נסע ביחד עם קבוצת תמימים מ[[[אהלי תורה]] כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד שליח]] לישיבה ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]] למשך כשנה וחצי כשהוא שב ל-770 לקראת כ&quot;ח סיון תנש&quot;א.<br /> <br /> ב[[חורף]] [[תשנ&quot;ב]] היה ממארגני 'מבצע בשורות טובות' לדאוג שהתמימים מכל רחבי תבל יבשרו לרבי בשורות טובות רבות ככל האפשרי, כשהמארגנים וכן המשתתפים זוכים לקבל על כך עידוד מהרבי. <br /> <br /> בקיץ תשנ&quot;ב חזר לארץ הקודש ובחודש [[מנחם אב]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת חיה, בתו של החוקר והסופר החב&quot;די ר' [[יהושע מונדשיין]]. לאחר מכן שב ל770 עד נישואיו בחודש כסלו תשנ&quot;ג.<br /> ==לאחר נישואיו==<br /> לאחר נישואיו המשיך את השליחות באוסטרליה כשהוא פותח [[בית חב&quot;ד]] למטייל ב[[סידני]] ומנהלו לצד עבודה כמשגיח בישיבה בעיר. כ[[שליח]] זכה לעבור בפני הרבי על פתח חדרו הקדוש יחד עם השלוחים ב[[ראש חודש כסלו]] [[תשנ&quot;ד]] - מאורע שלמפרע התברר כההזדמנות האחרונה (לעת-עתה) שניתנה לקהל החסידים האפשרות להתראות עם הרבי.<br /> <br /> לאחר שובו ארצה בשלהי שנות הנו&quot;נים, כיהן מספר שנים כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך כיהן כמשפיע ב[[תומכי תמימים בני ברק]], ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]] וב[[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> <br /> ב[[אלול]] [[תשע&quot;ו]] הקים הרב אקסלרוד ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[פתח תקווה]] והחל לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94/ ישיבה קטנה תיפתח בשנה הבאה מאחורי היוזמה עומד הרב יצחק אקסלרוד] {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשפ&quot;א]] עברה הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב&quot;ד]] שם היא ממשיכה להתנהל בצורה עצמאית ותחת הנהלה נפרדת בראשות הרב אקסלרוד.<br /> <br /> החל משנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] החל לשמש כמשפיע בסדרי חסידות ערב ב[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] במקביל לראשות הישיבה בכפר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/news/810152/ הרב אקסלרוד מצטרף לישיבה גדולה בבית שמש] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> מתגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ונמנה על קהילת חסידי חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> [[קובץ:יצחק אקסלרוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[התוועדות]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]]]<br /> התוועדויותיו של הרב אקסלרוד ידועות בסגנונם המרתק והמיוחד והוא מוזמן רבות להתוועד כ'[[משפיע]] אורח' בישיבות [[תות&quot;ל]] ברחבי הארץ, בקהילות אנ&quot;ש ו[[בתי חב&quot;ד]], ובשבתונים שונים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' נחום מרכוס - [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, ר' אברהם מאן - [[מונטריאול]], [[קנדה]]<br /> *חתנו, הרב ברוך שניאור נחשון - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב&quot;די''', שבועון בית משיח כ&quot;ד טבת תשפ&quot;א עמוד 36<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76667 הרב יצחק אקסלרוד התוועד בקריית גת] {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69517 תמונת ערב שבת] {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=61521 התוועדות י&quot;ג אייר ו'פסח שני' בצפת ● גלריה] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}{{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/857487/ התוועדות כ&quot;ף מר-חשון תשפ&quot;ג, תות&quot;ל רמת אביב] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אקסלרוד, יצחק אהרון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=601749 2023-06-12T19:29:42Z

<p>45.83.27.77: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב עובדיה יוסף<br /> |תמונה=[[קובץ:עובדיה.jpg|250px]]<br /> |כינוי=ראשון לציון, מרן<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]]<br /> |מקום לידה=בגדד, עיראק<br /> |תאריך פטירה=[[ג' בחשוון]] [[תשע&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=[[ירושלים]], ישראל<br /> |מקום פעילות=פתח תקוה, תל אביב, ירושלים<br /> |תפקידים נוספים=[[רב]] ונשיא מועצת חכמי התורה<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[עובדיה יוסף#ספריו|ראו בהמשך]]<br /> |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ספרד|רבני ספרד]]<br /> }}<br /> הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע&quot;ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר &quot;מרן&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ&quot;ב, הרב עובדיה כרב הראשי לישראל הספרדי (מימין עמיתו הרב [[שלמה גורן]] הרב הראשי לישראל האשכנזי ורעייתו מרת צפיה גורן)]]<br /> הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ&quot;ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]], בה גדל יחד עם אחיו <br /> ואחיותיו, אהרן, שושנה, אסתר, אליהו, מרגלית, נעים עובדיה{{הערה|(שכשגדל התגייס לאצ&quot;ל והיה בעל מכולת כאביו בסמיכות לרחוב דוד ילין)}} ואברהם עובדיה{{הערה|(שכשגדל היה פקיד מס שומה בכיר במס הכנסה)}}<br /> . בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] [[נישואין|נשא]] את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש&quot;ה]]-[[תש&quot;ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים תש&quot;ז-[[תש&quot;י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].<br /> <br /> עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ&quot;ה]]-[[תשכ&quot;ח]] כיהן כדיין בביה&quot;ד האזורי בירושלים, ובתשכ&quot;ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ&quot;ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].<br /> <br /> בחשוון [[תשל&quot;ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ&quot;ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד&quot;מ]] ייסד את [[מפלגת ש&quot;ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.<br /> <br /> ===סוף ימיו===<br /> בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע&quot;ד]] אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם &quot;חיים&quot; כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון תשע&quot;ד הלך הרב יוסף לבית עולמו.<br /> <br /> ==הקשר לחסידות ולחב&quot;ד==<br /> [[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב&quot;ד (תשע&quot;ג)]]<br /> [[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב&quot;ד במילאנו]]<br /> [[קובץ:עובדיה_יוסף_בקריית_גת.JPG|שמאל|ממוזער|×250|הרב עובדיה יוסף בביקור במוסדות חב&quot;ד ב[[קריית גת]]]]<br /> בנו הרב יעקב יוסף העיד{{הערה|בראיון שהעניק לשבועון כפר חב&quot;ד בשנת תשמ&quot;ח גיליון 313}} כי &quot;לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת&quot;. בנו הרב יצחק יוסף העיד ש &quot;כשאבא דיבר על האדמו&quot;ר, הכל היה מתוך כבוד&quot;{{הערה|בהתוועדות י&quot;ט כסלו תשע&quot;ד בכפר חב&quot;ד}}.<br /> <br /> עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] שבט [[תשע&quot;ד]] {{וידאו}}}} והפעילות בה הייתה ברוח החסידות ולאור הדרכות הרבי, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], שהייתה מועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בספריו מזכיר תדיר את [[שו&quot;ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ&quot;הגאון הצדיק מליובאויטש&quot;.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב&quot;ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.<br /> <br /> היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב&quot;ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב&quot;ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר&quot;ע יוסף בסוגיית מקווה חב&quot;ד {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> אפיזודה בה ניכר יחסו החיובי לחסידות חב&quot;ד היה כשהרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] רצה בבחרותו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] אך הוריו התנגדו למהלך וכשהרב גינזבורג פנה לרב עובדיה פסק הוא לו שיכול לעבור על אף התנגדות הוריו{{הערה|גיליון החייל}}.<br /> <br /> במהלך שיעור שמסר בכולל ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] בשנות הלמ&quot;דים, שיעור שעסק בענין 'פסיק רישא', הציג הרב אשכנזי את שיטתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בסוגיה ואת שיחתו של הרבי בנושא. במקום התפתח דיון תורני מעמיק כדרכה של תורה כשבתומו הכריז הרב עובדיה בהסכמה: &quot;מי שחפץ לנהוג כשיטתו של &quot;הרב&quot; - ינהג כמוה&quot;. לאחר השיעור ביקש הרב עובדיה מהרב אשכנזי שימציא לידו את שיחתו הקדושה של הרבי בנושא במילואה על מנת שיעיין בה{{הערה|ספר 'הרב אשכנזי'}}.<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ח שיגר מכתב אל תושבי חולון בו ממליץ לשלוח את ילדיהם לבית ספר חב&quot;ד &quot;כדי שיתחנכו על פי מסורת ישראל סבא&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/113009 הרב עובדיה: לשלוח לבתי ספר חב&quot;ד {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> במכתב מ[[כ&quot;ו אב]] [[תשל&quot;ט]], ביקש מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שיעביר מכתב {{ציטוטון|לצדיק המפורסם פאר הדור והדרו כקש&quot;ת כמהר&quot;ר מנחם מענדל שניאורסון שליט&quot;א האדמו&quot;ר מליובאוויטש}} שיתפלל עבור כלתו אשת הרב [[יעקב יוסף]] שהייתה אז ב[[בית רפואה]]{{הערה|שלמה מן, [https://col.org.il/news/126463 כשהגר&quot;ע יוסף ביקש, באמצעות הרב גולדברג זצ&quot;ל, ברכה מהרבי], באתר [[COL]], ו' אלול ה'תש&quot;פ {{COL}}.}}.<br /> <br /> לקראת [[סיום הרמב&quot;ם]] השני צלצל מזכירו של הרב, אל הרב [[טוביה בלוי]] ממארגני הסיום והביע את רצונו של הרב ליטול חלק בחגיגת הסיום כשהדברים נעשים מיוזמתו{{הערה|ספר ימי תמימים}} ואכן נטל חלק בסיום הרמב&quot;ם ב[[רחובות]] על חשיבותה של התקנה.<br /> <br /> ===כתיבתו אל הרבי===<br /> א. בחודש [[ניסן]] [[תשט&quot;ז]] שלח [[הרבי|לרבי]] באמצעות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה', כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה יום ה' ג' בניסן תשט&quot;ז, כבוד האדמו&quot;ר הקדוש מליובאוויטש שליט&quot;א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו&quot;ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים.<br /> <br /> את הספרים שלחתי על ידי הרה&quot;ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט&quot;א מנהל כולל חב&quot;ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס&quot;ט}}<br /> <br /> [[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל&quot;ב]]<br /> ב. לקראת [[י&quot;א בניסן]] [[תשל&quot;ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:<br /> <br /> {{ציטוט|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]. [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=66549 מופיע גם כאן]|תוכן= בעזה&quot;י. ו' [[ניסן]] תשל&quot;ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.<br /> <br /> אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש&quot;ת כמהר&quot;ר מנחם מענדל שניאורסון שליט&quot;א, האדמו&quot;ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.<br /> <br /> שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.<br /> אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.<br /> <br /> השי&quot;ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}<br /> <br /> ג. בשנת [[תשמ&quot;ג]], שנת כהונתו האחרונה כ'ראשון לציון', כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ&quot;ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו&quot;ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א.<br /> <br /> אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ&quot;ק שליט&quot;א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב&quot;ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק&quot;ש בהגהות ערך לחם יו&quot;ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ&quot;ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.<br /> <br /> ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה&quot;ק כקבלת חז&quot;ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח&quot;ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.<br /> <br /> לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט&quot;א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב&quot;ד שבאה&quot;ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה&quot;ר שיקיים בו &quot;ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור&quot;. ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב&quot;א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי}}. <br /> יש לציין שכידוע, דעת הרבי בנושא האתיופים שונה לחלוטין מדעת הרב יוסף {{הערה|ראה אגרות קודש, חלק לב, עמ' פב-פג. וראה בערך &quot;ביתא ישראל&quot; בארוכה.}}.<br /> <br /> == התייחסויות מהרבי ==<br /> ===מכתב הרבי אליו===<br /> בכ&quot;ז ניסן תשט&quot;ז כתב הרבי אגרת קודש מיוחדת{{הערה|האגרת לא נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש]] ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע&quot;ט בעיתון 'יום ליום' - [https://www.bhol.co.il/news/1014822 ההתכתבות בין הרבי והרב עובדיה]. יצויין כי העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר&quot;ע, לא הגיע לידינו לעת עתה (וככל הנראה לא נכתב, ולכאורה זו הסיבה שלא נשלח)}} במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים :<br /> <br /> {{ציטוטון|ב&quot;ה. כז' ניסן תשט&quot;ז, ברוקלין, הרה&quot;ג אי&quot;א נו&quot;נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט&quot;א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח&quot;כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש&quot;ב הרה&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ עוסק בצ&quot;צ רב פעלים מוהרע&quot;ז סלונים שליט&quot;א, שקיבל כת&quot;ר ספרי חסידות תמורתם. ובוודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז&quot;ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ&quot;ב ע&quot;ב) והוא במכש&quot;כ וק&quot;ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו&quot;ע חו&quot;מ סי' רצ&quot;ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו&quot;כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז&quot;ל עה&quot;כ ואת והב בסופה. בברכה}}.<br /> <br /> במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לר' עזריאל זעליג סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ&quot;ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי &quot;'''החכם עובדיה''' שי&quot;.<br /> <br /> ===מסרים שונים מהרבי===<br /> בחודש [[טבת]] [[תשל&quot;ג]] שלח הרבי אל הרב עובדיה יוסף שליח מיוחד שיאמר לו שעיני כל ישראל נשואות אליו בקשר למצב הנוכחי - המאבק שניהל הרבי בעניין שלימות העם{{הערה|ימי תמימים ח&quot;ו ע' 81}}.<br /> <br /> בחודש [[ניסן]] [[תשל&quot;ד]] התבקש הרב [[אפרים וולף]] למסור לרב עובדיה באופן רשמי מהמזכירות שמתפלאים על תכנונו לבקר ב[[ארצות הברית]] בשעה שחוגים שונים עלולים לפגוע בכבודו ולכן אין הזמן גרמא כלל לביקורו בארצות הברית{{הערה|ימי תמימים ח&quot;ו ע' 285}}.<br /> <br /> בשנת תש&quot;נ, כשעמדה על הפרק אפשרות לחידוש ממשלת האחדות בין פרס לשמיר, הרבי הורה לרב יוסף יצחק גוטניק שינסה למנוע זאת בכל מחיר. בי&quot;א אייר תש&quot;נ בערב מסר הרבי לרב גוטניק באמצעות המזכיר הרב גרונר כי כדאי שיבקר אצל הרב עובדיה יוסף, מנהיגה של ש&quot;ס, שהוקמה 6 שנים קודם לכן. בסופו של דבר הוקמה ממשלת ימין צרה בח&quot;י סיוון תש&quot;נ, כרצון הרבי. {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 1989, עמ' 46 מראיון עם הרב גוטניק}}.<br /> <br /> אך בשנת תשנ&quot;ג, לאחר שש&quot;ס הצטרפה לממשלת השמאל של רבין, והרב גוטניק שאל את הרבי אם להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, הורה לו הרבי: &quot;לבקר אצל גדולי ישראל באה&quot;ק ולעשות תעמולה בנוגע שלמות הארץ, ושאסור להחזיר שטחים&quot;... וכן: &quot;לא להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, אבל עם הרב כדורי כן להיפגש&quot;. {{הערה|מענה מי&quot;ט אדר תשנ&quot;ג. מענות קודש תשנ&quot;ג, עמ' 53, מענה עג. מ&quot;תשורה&quot; גוטניק.}}<br /> <br /> === עידוד לקשר עם רבני חב&quot;ד===<br /> לאחר שהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוציא את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב [[חודקוב]] רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. הרב אשכנזי והרב וולף מסרו לו את הספר בלשכתו ושוחחו עימו ארוכות אודות תורתו הרחבה של [[אדמו&quot;ר הזקן]], וגדלותו התורנית של הרבי. הם אף הזמינוהו, על פי הוראתו של הרבי, למסור שיעור בישיבה ב[[כפר חב&quot;ד]]. הוא אכן נענה להזמנה, ושיעורו שנערך בתקופת חג ה[[פסח]], עסק במנהגם השונה של האשכנזים והספרדים בעניין אכילת קטניות בפסח{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 310}}.<br /> <br /> כמו כן באחת משנות הלמ&quot;דים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שב[[נחלת הר חב&quot;ד]], הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור. מקרה נוסף שאירע לרב אשכנזי עם הרב עובדיה היה כשבחור צרפתי כתב לרבי על חתונתו הצפויה, ונענה לברר את כשרות הייחוסין. תשובת הרבי הגיעה לפתחו של הרב אשכנזי, ומתברר לאחר חקירה מאומצת, שאותו בחור נולד מנישואין שניים של אמו ויש שאלה על הגט. הרב אשכנזי העביר את התיק הסבוך לידי הרב עובדיה שהושיב בית דין מיוחד וכתב את התשובה להיתר בכתב ידו. פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כפי שכתבו בכתב ידו שוגר במהירות לרבי שאישר את השידוך ושיגר את ברכתו{{הערה|[https://col.org.il/news/107406 הרבי מעניק את ברכתו לשידוך לאור פסקו של הרב עובדיה {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ו שיגר הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר&quot;ע אשר על הנער המגיע לגיל י&quot;ג לכוון בברכת &quot;אהבת עולם&quot; בתפילת מעריב הראשונה שמתפלל כ&quot;בר חיובא&quot; לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור &quot;בר חיובא&quot; אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב הכט לרב עובדיה אשר ה[[צמח צדק]] מדייק מדברי הרמב&quot;ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב הכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - &quot;נתקבל ות&quot;ח. בטח יודיע באם יהיה המשך&quot;. כמו כן העיר הרבי על דברי הגר&quot;ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - &quot;ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> על מכתב הרב [[שלום דובער וולפא]] שביקש את הסכמתו לספר [[יחי המלך]] (וכן את הסכמת הרבנים הראשיים הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]) התעניין הרבי על תוצאות בקשת ההסכמה וכתב &quot;התוצאות?!&quot;{{הערה|ראה לקמן את הסכמתו}}.<br /> <br /> ===הזכרתו ב'ליקוטי שיחות'===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת ה[[ליקוטי שיחות]] השבועית בה דן הרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר&quot;י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו{{הערה|1=בשלהי הערה 3, נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1M1yjm2jQMcHW0iFWoTRAxTkwWgkS1NjP/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חל&quot;ג עמ' 95 ואילך].}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו&quot;ת יחוה דעת (להגר&quot;ע שי' יוסף) חלק ב' ס&quot;א ובס' שנסמנו שם}}. העתקים מהשיחה נשלחו לדפוס קודם שהרבי הוסיף הערה זו ובהוראת הרבי העתקים אלו הושמדו והשיחה נדפסה מיד מחדש עם ההערה{{הערה|מפי המעורבים בהכנת השיחה לדפוס, יומן ר' [[שניאור הלפרין]] שהיה מעוזריו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]}}. <br /> <br /> כמו כן, כשהגיה הרבי את שיחתו עם ה'פני מנחם' {{הערה|התוועדויות תשד&quot;מ כרך ב' עמ' 1050}} ציין הרבי בהערה שם:<br /> &quot;העירני חכם אחד משו&quot;ת מים חיים... שו&quot;ת בית ישראל... יביע אומר ח&quot;א או&quot;ח סוף סי' כו&quot;.<br /> <br /> <br /> ===דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי===<br /> א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב-[[770]] מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: &quot;'''כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור,''' כ&quot;ק האדמו&quot;ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א. מוגש ב'''הוקרה והערצה רבה ונאמנה''', וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף&quot;.<br /> <br /> ב. בשנת [[תש&quot;מ]] חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין [[טהרת המשפחה]]. בראש הקריאה נכתב: &quot;גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב&quot;א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של '''ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש'''&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/70100 הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש {{אינפו}}]}}.<br /> <br /> ג. בקובץ 'כבוד חכמים עטרת פז' שיצא לאור ב[[תש&quot;נ]] בקשר ליום הולדתו ה-87 של הרבי פירסם הרב עובדיה פלפול מפרי עטו כשבהקדמה לפלפול כותב הרב: &quot;תשובה זו מוקדשת לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/78553 הגר&quot;ע יוסף כותב על הרבי: &quot;פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל&quot; {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> ד. לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] נשא דברים על דמותו של הרבי שליט&quot;א וכך אמר: '''&quot;גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר.''' גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. '''מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם''', וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא את עבודת הקודש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח&quot;ו לא להרפות ידיים&quot;.<br /> <br /> ה. ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיים [[סיום הרמב&quot;ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=67802 הגר&quot;ע יוסף: &quot;אבוא בשמחה לסיום הרמב&quot;ם] {{אינפו}}.}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי '''כ&quot;יחיד בדורו&quot; ושלא קם כמוהו'''{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1= לשעבר רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] ואת מחוללה, הרבי.<br /> <br /> ו. בשבט תשפ&quot;ג נחשף מכתב של הרב עובדיה מאלול תשמ&quot;ו להרב אברהם העכט, ובו מספר על קשריו עם הרבי בנוגע לתיקון החוק &quot;מיהו יהודי&quot;, ועוד. בתחילת המכתב מכנה הרב עובדיה את הרבי &quot;ידיד נפשנו, הגאון הגדול המפורסם, בוצינא קדישא, בנן של קדושים, אראלים ותרשישים, פאר הדור, עמוד הימני, המאור הגדול לממשלת התורה, ממצדיקי הרבים ככוכבים, ועל ישראל הדרתו, כבוד קדושת רבנו מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א, האדמו&quot;ר מליובאוויטש&quot;. {{הערה|חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ&quot;ל על הרבי. - col, ט' שבט ה׳תשפ״ג. 31.01.2023.}}<br /> <br /> ==הסכמתו לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'==<br /> [[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר &quot;יחי המלך&quot; ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר &quot;יחי המלך המשיח&quot;]]<br /> ביום [[ג' חשון]] [[תשנ&quot;ב]], העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]] '[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]', העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב&quot;ם]]. תוכן הספר הוא שכאשר מתקיימים סימני '[[בחזקת משיח]]' בצדיק הדור, יש לקבל את מלכותו ולהכיר בהיותו מלך המשיח - הכרה המתבטאת בהכרזה &quot;יחי המלך!&quot;.<br /> <br /> כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר: {{ציטוטון|הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר &quot;יחי המלך&quot; על [[הרמב&quot;ם]] הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה חכו ממתקים וכולו מחמדים. תהילתו בקהל חסידים שמן תורק שמו טעמו ונימוקו עימו.. ולפעלא טבא אמינא איישר חילא}}.<br /> <br /> ביום ג' חשון [[תשנ&quot;ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], המהווה המשך לקודמו ובו מבואר כיצד התממשו בדורנו סימני &quot;[[בחזקת משיח]]&quot; ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח.<br /> <br /> == חיכוכים ==<br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ&quot;א: &quot;לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו&quot;- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף. בשנת [[תשע&quot;ג]], שינה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: &quot;רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש&quot;]. [[כ&quot;ד סיון]] [[תשע&quot;ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש&quot;ק לבנות וביניהם [[הבבא סאלי]], הבאבא מאיר {{הערה| שמן ששון מחבריך, ח&quot;א, ע' 38.}} והרב [[שלום משאש]].).<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ט]]-[[תנש&quot;א]], ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב&quot;ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא - רח&quot;ל - נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו&quot;ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה. {{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע&quot;ח עמוד 160. ועיינו בתשורה בלינוב - תשפ&quot;ב, עמ' 34 בה מסופר על שנת תשמ&quot;ט: &quot;באותם ימים השתוללה ברחובות אש המחלוקת הנוראה, והיו שניסו בכל התוקף ליצור את הרושם כאילו גם הגר&quot;ע נשיא מועצת חכמי התורה תומך בזה. כדי להזים שמועות אלו בחר הגר&quot;ע באמצעות הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לפרסם אז מאמר תורני חשוב ובראשיתו כתב בזה&quot;ל: &quot;תשובה זו מוקדשת לספר &quot;מכבוד חכמים&quot;, לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, להגיעו בע&quot;ה לשנת הפ&quot;ז. זכות מעשיו הכבירים להפצת התורה ואמונה טהורה בכל קצוי תבל תעמוד לו לאורך ימים ושנות חיים בבריות גופא ונהורא מעליא עד ביאת הגואל בב&quot;א. עובדיה יוסף&quot;.}}.<br /> <br /> בתגובה על מכתב חצוף שכתב אחד ממנהיגי הציבור הליטאי נגד תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי, כתב הרב עובדיה יוסף בכתב ידו: &quot;מה חידוש יש בזה שלומדים הרמב&quot;ם, הלא זה בכלל מה שכתוב &quot;כל השונה הלכות בכל יום&quot;, אלא רק כוונתו (=של אותו ליטאי) לחלוק על חב&quot;ד&quot;. {{הערה|שבתי ויינטראוב, בסוד שיח, ירושלים, מכון באהלי צדיקים, תשע&quot;ד, עמ' 196–197. שם מופיע צילום מכתב היד של הרב עובדיה.}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב&quot;ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י&quot;ז מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].<br /> *בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]] לשעבר.<br /> *בנו הרב [[דוד יוסף]], רבה של שכונת הר נוף בירושלים.<br /> *בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד&quot;צ בית יוסף.<br /> כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב&quot;ד ומסייעים ל[[שליח|שלוחי הרבי]] במקומות שונים.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שו&quot;ת יביע אומר''' - ספר השו&quot;ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת [[תשס&quot;ט]] יצא כרך מפתחות עד חלק י.<br /> *'''שו&quot;ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).<br /> *'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)<br /> *'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.<br /> *'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שולחן ערוך|שו&quot;ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].<br /> *'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].<br /> *'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש&quot;ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].<br /> *'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב&quot;ם]].<br /> *'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.<br /> *'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה &quot;בן איש חי&quot; של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).<br /> *'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].<br /> <br /> ===ספרים אחרים===<br /> *'''[[כף החיים]]''' - הרב עובדיה יוסף השלים את כתיבת הספר כף החיים מאת המחבר [[הרב יעקב חיים סופר]] (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי&quot;ט ואילך) על פי בקשת הסוחר החשוב מר [[משה סופר (ירושלים)]] בן הרב [[יעקב חיים סופר]] בעל כף החיים (י' חלקים){{הערה|שאצלו למד בטל ילדותו בשושנים לדוד}} ששילם לו על כך שכרו במיטב כראוי.<br /> *'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.<br /> *'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו&quot;ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.<br /> *'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ספר '''שר התורה''' תולדות חייו מאת הרב [[יוסף סופר]].<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''<br /> *'''אני בעל חוב לרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1929 עמוד 40<br /> * '''[[בסוד שיח]]'''<br /> * '''[[מנחם משיב נפשי]]'''<br /> * '''[[נודע בשיעורים]]''' עמ' 182.<br /> *'''ספר הרב אשכנזי''' - במפתח שמות ערך הרב עובדיה יוסף.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי צאצאו הרב התמים יעקב יוסף, שבט תשפ&quot;ב {{PDF}}<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע&quot;ח עמוד 160 ואילך - יחסי חב&quot;ד והגר&quot;ע.]<br /> *[https://col.org.il/news/78634 הסכם אוסלו בטל ומבוטל].<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף] מגן על שיעוריו של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] {{וידאו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&amp;url=article_he&amp;id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון &quot;[[יד לאחים]]&quot;<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_עובדיה_יוסף_חשף_הוראה_מהרבי_הצילה_נערה_וידאו_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב&quot;ד און ליין]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב&quot;ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע&quot;ד]] {{PDF}} - שטורעם. נט<br /> *'''[https://col.org.il/news/134305 הסיפור המטלטל שפורסם ב'כפר חב&quot;ד': הרב שניאור אשכנזי תיאר]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2353122/jewish/Rabbi-Ovadia-Yosef-a-Leader-of-Sephardic-Jewry-Dies-at-93.htm מנהיג יהדות ספרד בארץ הקודש נפטר בגיל 93]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> *'''[https://col.org.il/news/143677 חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ&quot;ל על הרבי] {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל&quot;ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ&quot;ג]]}}<br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=מנהיג תנועת ש&quot;ס|שנה=[[י&quot;ט תמוז]] [[תשנ&quot;ח]] - [[ג' חשוון]] [[תשע&quot;ד]]|הבא=[[שלום כהן]]}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:יוסף, עובדיה}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:ראשונים לציון]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשכונת הר נוף]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A8&diff=601378 2023-06-11T19:51:57Z

<p>45.83.27.77: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שימען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון וייצהנדלר ב[[כינוס תורה]] ב-[[770]]]]<br /> הרב '''שמעון וייצהנדלר''' הינו ראש ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]], מרצה ועורך ספרים. שימש בעבר כספרן בספריית [[היכל מנחם בני ברק]] ובספריית [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בז' תשרי ה'תשל&quot;ג לאביו הרב ישראל זאב ויצהנדלר, חסיד [[אמשינוב]]{{הערה|נפטר בכ&quot;ב סיון תשפ&quot;ג}}. למד בישיבה קטנה של חסידות אמשינוב, לאחמ&quot;כ עבר ללמוד בישיבה גדולה הליטאית &quot;חברון־גאולה&quot;. <br /> <br /> באותה זמן התקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]]. היה מגיע הרבה להתוועדויות הנערכות ב&quot;[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]]&quot;. כמו כן ערך בתקופה זו את גליון '[[תקציר בית חיינו]]' - תקציר מותאם לקהל החרדי מ[[גליון בית חיינו]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם בתו של ר' משה הורביץ מנחלת הר חב&quot;ד, התיישב ב[[רמת גן]], והתמנה כספרן בספריית [[היכל מנחם בני ברק]].<br /> <br /> בתקופת עבודתו בספריה, קירב אישים רבים לתורתו של הרבי, והחל לעסוק בליקוט ועריכת ספרים.<br /> <br /> עם הקמתו של מכון [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש]], התמנה כעורך ראשי. ובמקביל סיים את עבודתו בספריית [[היכל מנחם]].<br /> <br /> במשך תקופה ארוכה היה עורך מדור קבוע בשם &quot;ממדף ספרי הישיבה&quot; בירחון [[התמים (בית משיח)]].<br /> <br /> לאחר הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]], מונה לעמוד לכהן בה כ[[משפיע]] ולאחר מכן כ[[ראש ישיבה]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] הצטרף לצוות [[בית הספר לתורת הגאולה]], ובמסגרתו מסר הרצאות עומק על עניני הגאולה כפי שהם מופיעים במקורות ובספרי היסוד של הספרייה התורנית.<br /> <br /> באלול [[תש&quot;פ]] הצטרף להנהלה הרוחנית של הישיבה הקטנה בראשון לציון.<br /> <br /> בשיעוריו בגמרא מרבה הוא להפשיט את הסוגיא לחקירות כלליות, על פי יסודות המתבארים מתורת הרבי.<br /> <br /> ==ספרים בעריכתו==<br /> <br /> * הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים - &quot;הגדת הרבי&quot;, - מנוקדת, עם פיענוחים - בתוספת סקירה של הרב שמעון וייצהנדלר, בהוצאת מכון תורת מנחם (מהדורה ראשונה תשס&quot;ו. מאז נדפס במהדורות נוספות ומתוקנות, שהאחרונה שבהן יצאה לאור בתשפ&quot;ב).<br /> * היכל מנחם, עורך שותף עם הרב מרדכי [[מרדכי מנשה לאופר]] והרב רייכמן, בהוצאת מכון היכל מנחם.<br /> * '''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]''', עורך שותף יחד עם הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשנ&quot;ז]]<br /> * '''[[השביעי (ספר)|השביעי]]''', ספר העוסק במחקר אודות מפעל חייו של הרבי כפי שמודגש בתורתו ובמשנתו, סייע לפרופ' [[יצחק קראוס]] בעריכה.<br /> * '''[[קהל גדול (ספר)|קהל גדול]]''', ליקוט תורתו של הרבי על [[שנת הקהל]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * '''[[החמה וברכתה]]''', ליקוט דברי הרבי בנושא [[ברכת החמה]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * '''[[הגדה בעברית מדוברת]]''', עורך שותף יחד עם הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[תשע&quot;א]].<br /> * '''[[שו&quot;ת מנחם משיב נפשי]]''', התכתבויות של גדולי ישראל עם הרבי בהוצאת [[מכון באוהלי צדיקים]], סייע לעריכה, [[תשע&quot;ב]].<br /> * '''[[אגרת החינוך]]''', שיטתם של נשיאי חב&quot;ד ובפרט [[הרבי|הרבי מלך המשיח]] בנושא ה[[חינוך]] בזמננו, [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''אלבום השליחות''', ספר המלקט את הוראות הרבי וסיפורים על שליחות, [[תשע&quot;ז]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * חתנו, הרב אהרון אברהם קעניג, מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].<br /> * חתנו, ר' שניאור זלמן רייניץ<br /> * בנו, הרב יוסף יצחק, ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה ראשון לציון]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;טורים וראיונות:<br /> *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/586.pdf נגד הזרם]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 586 עמוד 38<br /> <br /> ;הרצאות ונאומים:<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3920 נקודת ההתקשרות - זה המלך שלי]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77353 החידוש בקונטרס בית רבינו]''' {{אודיו}} {{אינפו}} ל' אב [[תשע&quot;ג]] (06.08.2013)<br /> *'''[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/541350/ עכשוויות ביאת הגאולה]''' - נאומו במעמד 'צאתכם לשלום' מחודש תשרי תש&quot;פ {{אינפו}}<br /> *'''ותלמודו בידו - שיעור בענין נצחיותו של מלך המשיח'''. [https://chabad.info/moshiach/612447/ שיעור מס' 1] ו[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/613879/ שיעור מס' 2] {{אינפו}}. ניסן תשפ&quot;א<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/613879/ התוועדות לתלמידי ישיבות גדולות במסגרת 'יום שכולו משיח' כ&quot;ח ניסן תשפ&quot;א]''' {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וייצהנדלר, שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברמת גן]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=601377 2023-06-11T19:48:48Z

<p>45.83.27.77: /* רשימות */</p> <hr /> <div>&lt;br&gt;<br /> __NEWSECTIONLINK__<br /> {{אולם דיונים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - קהילה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. יחי המלך המשיח. --&gt;<br /> <br /> == בני משפחה בערכי אישים ==<br /> <br /> שלום חברים. ב[[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכי אישים#בני משפחה]] מופיעה הפסקה הבאה: <br /> ===ציטוט===<br /> :בערכי אישים מופיעה כמעט תמיד פיסקה 'משפחתו'. לפעמים, כוללת הפיסקה מספר רב של בני המשפחה מעבר לגבול הטעם הטוב, ולכן החליטו משתמשי חב&quot;דפדיה על המדיניות כדלהלן:<br /> *'''סבים''', '''אב / אם''', '''אישה''', '''חם / חמות''': לא יכללו בפיסקה 'משפחתו' אלא ייכתבו בגוף הערך בפרקים העוסקים בתולדות חייו.<br /> *'''אחים / גיסים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להימצא בפיסקא הדומה בערך האב/השווער. במקרה חריג במיוחד (כשאין ערך לאב/שווער, ויש חשיבות מיוחדת) יש להפעיל שיקול דעת.<br /> *'''ילדים''': יש לכתוב על ילדיו הנשואים בלבד.<br /> *'''נכדים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להמצא בפיסקא הדומה בערך הבן/החתן. במקרה חריג במיוחד יש להפעיל שיקול דעת.<br /> במידה ונתקלתם בערך הכולל בני משפחה שלא על פי המדיניות הנ&quot;ל, הנכם מוזמנים לתקן זאת.<br /> ===דיון===<br /> ברצוני לדון בעקרונות אלו (נתעלם מבעיות הניסוח שאינו ברור מספיק ומחליף בין מושגים). לדעתי יש מקום לפסקת 'משפחתו ובה רשימות של בני משפחתו. זה נתון שמעניין רבים מהגולשים שלנו שהרי 'חסידים הם משפחה', אני חושב שדי קל להבין למה הנתונים האלו מעניינים רבים מהגולשים, ויותר מנסה להבין מה הסיבה להתנגדות. כמו&quot;כ אם מישהו זוכר האם והיכן יש דיונים קודמים בעניין ויוכל לקשר אותנו לשם [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ב 15:00, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :לא הבנתי מה חסר במצב הקיים כעת, שאת בניו וחתניו הנשואים של נשוא הערך תמצא בפיסקת משפחתו, את אביו תמצא בתחילת הערך, את גיסיו וכו' תמצא בערך על האבא או השווער, ואם יש משהו מיוחד אז כן מציינים במשפחתו. מה חסר? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:48, כ&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::טוב, כעת זכיתי להבין. סוגר את הדיון, ואנסה לנסח במקור את ההוראות בצורה מובנת יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בחשוון ה'תשפ&quot;ב 17:54, 3 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :::{{לייק}} ברוך השב. ראה [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה|כאן]] ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:24 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::עדין לא ברור הקטע &quot;ילדים&quot;, נראה שאפשר להוריד את החלק השני של הקטע. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:52 • כ&quot;ט בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::לדעתי נכדים של נשוא הערך שעל אביהם אין ערך בחבדפדיה יש לכתוב אותם בערך של סבם. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''חב&quot;דים פעילים מחרסנים את הפילים'''}}]] 19:17, 7 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> ::::::אתה מתכוון שאם על סבא שלי יש ערך אני יכתוב את כל 100 הנכדים שיש לו? נכתב שבמקרה חריג יש להפעיל שיקול דעת ואני חושב שזה ניסוח מצויין ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 20:30 • ד' בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::הוא כנראה התכוון לנכדים שיש להם ערך ולאביהם אין, אז אין איפה לכתוב אותם כצאצא רק אצל הסבים דוד קורצוג (לא יודע איך חותמים פה)<br /> ::::::::אני גם חושב כך. (לא יודע איך חותמים פה) {{לא חתם|יחי המלך המשיח!!!}}<br /> <br /> == יצירת ערך בשם קודם הבריאה ==<br /> <br /> בערך בריאה הפסקה הראשונה היא קודם הבריאה ואין מספיק ביטוי לדברי תורת חסידות חב&quot;ד בנידון {{אנונימי}}<br /> :אתה מוזמן להרחיב את הפיסקה. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:12 • י&quot;ח בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> ::הנושא מקבל תשומת לב כה רבה בתורת החסידות כך שאכן מגיע לו ערך בפני עצמו {{לא חתם|זלמן המלך}}<br /> :::זה פרט באותו נושא, אפשר להרחיב הרבה באותו ערך. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:29 • כ&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==ערך לימוד זכות==<br /> צריך ערך שמסקר בנקודה את המשך חורף נ&quot;א שהיה בצורה דומה בש&quot;פ ויקרא תש&quot;נ. תשובות הרבי מלך המשיח שליט&quot;א מליובאוויטש על נאומי ש&quot;ך בנושא לימוד זכות על עם ישראל {{לא חתם|זלמן המלך}}<br /> :יש עוד הרבה מה להכניס אליו, בהצלחה! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:29 • כ&quot;ד בכסלו ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> מאיזה גיל ניתן לכתוב ערך על אדם? ראיתי שנכתבו ערכים על אנשים בני שלושים ומטה ([[נחמיה גרייזמן]], [[משיח פרידמן]], [[שלום דובער אדרי]], [[שמואל מישולובין]], [[חיים טל]] ואולי עוד כמה שלא ראיתי) [עד כדי כך שרצו לכתוב ערך על אברך בן 24, והסיבה שלא כתבו היא לא מפאת הגיל אלא סיבה אחרת...] בברכה, [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 11:35, א' בטבת, ה'תשפ&quot;ב<br /> :כל עוד האדם עונה לקריטוריונים של חבדפדיה ניתן לכתוב עליו ערך ללא קשר לגיל. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 14:45, 5 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::לא רק רצו, כתבו. כתבו גם על אחרים שיש להם חשיבות מסיבות אחרות בגיל [[שמחה זילברשטרום|25]], [[ישראל אריה דוברוסקין|21]] ואפילו [[לוי הנדל (מגדל העמק)|16]]. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:31 • ט' בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> :::ויש אפילו על [[שניאור זלמן דובער נאה|בני 10-7]] [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;שיחת השבוע&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו 9000]] - {{תאריך עברי|מקושר=כן}} 11:45, 16 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == ערך על זמרת חב&quot;דית ==<br /> <br /> האם לדעתכם מתאים להוסיף ערך על זמרת חב&quot;דית (קולטניוק), כשמצד אחד היא מפורסמת מאוד ואנשים מחפשים מידע אודותיה ויכולים למצוא אותו אצלנו, ומצד שני - לא יודע אם צריך להסביר. לתשובתכם אודה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:57, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;ב 15:57, 13 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :ועדה רוחנית. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 17:54, ט' בטבת, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::אכן, ניתן לנסח שאלה בדף [[חב&quot;דפדיה:דיונים מקדימים ועדה רוחנית]] וכשתהיה הסכמה הוא יועבר לוועדה. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:31 • ט' בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> :::לענ&quot;ד לא כ&quot;כ מתאים... {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 18:08, י&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(16 בדצמ' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == שגיאה ביצירת תמונה ממודערת! תקלה נרחבת ==<br /> <br /> בדף הראשי ועוד ניתן להיווכח בתקלה זו {{חב&quot;דפדים פעילים}}, {{מפעילי מערכת}}, {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 18:08, י&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(16 בדצמ' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :ב&quot;ה {{טופל}}. --[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, י&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ב, 20:21 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!<br /> ::שכוייח!! {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 18:32, י&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(16 בדצמ' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> == מיזם חב&quot;דפדיה באנגלית ==<br /> לענ&quot;ד צריך להתחיל מיזם חב&quot;דפדיה באנגלית וכך להפיץ את בשורת הגאולה לעוד מגוון אנשים {{אנונימי|83.38.142.172}}<br /> :אכן, אך יש צורך במתנדבים ששולטים בשפה האנגלית, בשבת להקים מיזם כזה {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 09:47, 17 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::'''לא חסרים משתמשים'''. כבר בעבר היו הרבה בקשות דומות והגיע הזמן לנסות לעשות מיזם חב&quot;דפדיה באנגלית . לא חסרים משתמשים שיודעים אנגלית. {{אנונימי}}<br /> :::אדרבה, קודם בא תירשם לחבדפדי&quot;ה, תעשה פה תקופה של עריכות משמעותיות על מנת להיכנס לעניינים ואז תתגייס ותגייס אחרים למיזם החשוב. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:48, י&quot;ג בטבת, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::למרות שיש הגיון בצורת החשיבה בה נקטנו עד עכשיו, אולי באמת הגיע הזמן ללכת באופן של לכתחילה אריבער? אני חושב שצריך להתחיל בהכנה של תשתית האתר באנגלית, ואז לנסות למצוא מישהו עם ידע באנגלית שמוכן להתחיל עם תרגום של מאה ערכים בסיסיים (בהתנדבות, או אפילו בתשלום. כיון שמדובר רק בתרגום ולא בכתיבה מחדש, זה לא משהו שאמור לקחת הרבה זמן, וממילא לא מדובר בגיוס של סכום כסף גדול). ואז לצאת בהודעה לציבור, ונראה לי שאכן יימצאו בעזרת השם החסידים שיתמסרו לזה. {{א|שיע.ק}} השאלה היא מה צריך לעשות כדי שתתקבל ההחלטה של חב&quot;ד אינפו להשקיע בפתיחת האתר האנגלי? זה תלוי בהוצאה כספית מסויימת, הלא כן?<br /> ::::בקשר לגיוס ראשוני בשביל תרגום הערכים הראשונים עבור פתיחת האתר, אפשר לנסות לראות מי התורמים החב&quot;דיים באתר הויקיפדיה האנגלי שמנסים לאזן את הנכתב שם לצד של אמונה בבשורת הגאולה וכו', ולפנות אליהם. 17:46, 18 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :::::לדעתי, במקום לפתוח אתר חדש לגמרי שבוודאי עולה כסף רב, עדיף שלשלב את זה באתרנו, כך שבכל ערך יהיה בצד לשונית של אנגלית, לקריאה של הערך באנגלית {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:53, 18 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::::::זה רעיון מקורי, השאלה היא כמה מרץ יהיה למשתמשים אנגליים להשקיע בצורה כזו, והאם נכון לבנות לכתחילה משהו 'עקום', כלומר לא כמו שאנחנו רוצים שהוא יוקם. זה גם עלול להיות מסובך מהבחינה של הקישורים הפנימיים, ועוד. אולי מי שמכיר יותר את הצד הטכני יביע דעה, ייתכן ואני טועה. אולי אם כבר, אז לעשות על אותו דומיין אבל עם ספירה נפרדת, כאילו 'מרחב' נפרד. לא יודע. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:12, י&quot;ד בטבת, ה'תשפ&quot;ב 19:12, 18 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :::::::אם בפועל כולם מסכימים להצעה לפתוח חבדפדיה באנגלית אז מדוע מתעכבים? הגיע הזמן לעשות לכתחילה אריבער . להפנות את ההצעה לחב&quot;ד אינפו ולישם את ההצעה! {{לא חתם|לוי יצחק ל.}}<br /> ::::::::מדי תקופה מעלים את הנושא, הוסכם בעבר שזה רעיון יפה, יהיה כמובן אתר נפרד עם ערכים באנגלית וזה לא סותר שיהיה קישור לערכים האלו (אם יש) מהאתר כאן (כמו בויקיפדיה). לבינתיים הוחלט שיכתבו את הערכים באתר כאן עד שיצטברו לא פחות מ-500 ערכים ואז יהיה אפשר לפתוח את האתר באנגלית ולהעביר את הערכים לשם. לצורך כך אף נפתחה [[:קטגוריה:חב&quot;דפדיה - אנגלית]] בה החלו לרכז את הערכים. אם יש מישהו שיודע אנגלית ומוכן להתחיל לתרגם הוא מוזמן להמשיך בעבודה. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:15 • י&quot;ז בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::::אפשר דרך תרגום גוגל ומקסימום מישהו שיודע אנגלית שיבדוק אם זה מתורגם נכון. ללא חתימה בבקשה לא לחתום את כתובת הIP שלי<br /> ::::::::::לדעתי, מבחינה טכנית, אם מתחילים לעבוד על זה ויוצרים ערכים, עדיף שזה יהי' באתר נפרד מלכתחילה. זה יכול ליצור סיבוכים אחר כך, וזה גם הרבה פחות נח לעבוד ככה. בכל מקרה, לדעתי צריך להקים דף מסודר, עם רשימה של כמה מאות ערכים, לפי סדר חשיבות, שצריך לתרגם. --[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ב, 16:21 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!<br /> {{שבירה|10}}<br /> התחלתי לגבש רשימה [[משתמש:Men770/חב&quot;דפדיה אנגלית|כאן]]. --[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, כ&quot;ד בטבת ה'תשפ&quot;ב, 16:29 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!<br /> :לתשומת לבכם, יש בויקיפדיה תוסף המאפשר לתרגם ערכים, אפשר לנסות להתקין אותו גם בחב&quot;דפדיה: [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D כאן] ו[https://www.mediawiki.org/wiki/Content_translation/he כאן]<br /> ::הדרך הכי רלוונטית כרגע בשביל ליצור את המיזם, לענ&quot;ד היא לפנות למשתמשים חב&quot;דים בויקיפדיה האנגלית (כפי שהציע מר להתראות), שלהם יש את הידע וההמרץ לכך. {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:44, 29 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> :::אם יורשה לי, אני מציע לערוך כרזה שמזמינה עורכים חדשים להתחיל לפעול, ולכלול בה הסבר בסיסי איך עורכים (ביחד עם מה שיצר [[משתמש:Men770|Men770]]). ו(בהמשך )לפרסם בחב&quot;ד אינפו העברי והאנגלי על '''&quot;בקרוב - חב&quot;דפיה האנגלית&quot;''' ולקשר לכרזה הנ&quot;ל. [[מיוחד:תרומות/95.86.107.6|95.86.107.6]]<br /> ::::פתאום הקב&quot;ה מקפיץ לי רעיון.. מה עדיף? לתרגם ערכים מכאן לאנגלית, או פשוט לחב&quot;ד (בשילוב מידע מכאן) ערכים מויקיפדיה האנגלית?--[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ב, 12:49 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!<br /> :::::כמובן שעדיף משהו שנוצר אצלינו (תרגום) ולא משהו שזקוק לקרדיט אבל אם יותר קל לחב&quot;ד ובסופו של דבר יעברו על הערכים והם יצאו בצורה טובה אז גם זה אפשרי ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:54 • כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::נערכים כרגע דיונים נוספים [[שיחת משתמש:Men770/חב&quot;דפדיה אנגלית|כאן]]. כולם מוזמנים להביע דעה..--[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, כ&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ב, 13:14 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!<br /> :::::::לעניות דעתי ולמיטב הבנתי, התפקיד שלנו הוא ממש רק ליצור את הבסיס הכי התחלתי. חב&quot;דפדיה האנגלית תוכל להתפתח רק על ידי דוברי אנגלית מבטן ומלידה, כאלו שלא ישתתפו כלל בדיונים שאנחנו מקיימים... הם מבינים הכי טוב את קהל היעד, את אופן העבודה, וכו' וכו'. רק שבשביל שהם יוכלו להצטרף למיזם צריך ליצור משהו ראשוני והתחלתי, רק בשביל להתניע. משכך, לעניות דעתי, עיקר העבודה שלנו צריכה להיות כמותית ולא איכותית, פשוט לנסות להגיע כמה שיותר מהר לבסיס שיאפשר את פתיחת חב&quot;דפדיה באנגלית. ברגע שהאתר ייפתח, אני מאמין ובטוח שהוא כבר ישאב אליו את הכוחות המתאימים שיפתחו אותו כראוי, והוא עוד יעקוף בקלות את הגירסה העברית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:37, כ&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;ב 20:37, 2 בינואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::ראיתי פה רעיון מאוד מזעזע שחב&quot;דפדיה האנגלית לא תהיה באתר נפרד אלא תהיה ממש באתר הזה! הרעיון הוא מאוד מזעזע בעקבות כך שזה יצור בלאגן שלם באתר, כגון: שינויים אחרונים מוזרים מפעילי המערכת שם ישנו דברים שפה לא נרצה שישנו הם יצטרכו גם מתכנת דובר אנגלית שישנה דברים באתר בניגוד לדעתנו יהיה הרהבה יותר קשה לעבוד באתר וזה משהו שאף אחד בשום אתר ויקי אחר לא חשב עליו מרוב שזה לא מציאותי.. ותחשבו על זה קצת ותבינו עד כמה זה לא מציאותי אלא מזעזע.. כך שאם רוצים לפתוח חב&quot;דפדיה באנגלית דבר ראשון צריך שזה יהיה '''אתר נפרד מהאתר שלנו''' כלל בסיסי.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 15:05, 3 בינואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::::זה בסה&quot;כ ענין זמני, עד שיהיו מספיק ערכים. אף אחד לא דיבר על משהו קבוע. אם מתעקשים שיהיה במקום אחר אני יכול לפתוח משהו חינמי באנגלית וכשיהיו בו מספיק ערכים נעביר אותם לאתר החדש. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:53 • ב' בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::::::לעניות דעתי כיון שבינתיים מי שדוחף ויוזם את זה הם המשתמשים בעברית, כן מן הנכון שזה יופיע דווקא באתר ובדף השינויים האחרונים וכו' כדי שנראה מה וכיצד אפשר לקדם ונדרבן אחד את השני. אולי ניקח יעד של 120 ערכים עד י&quot;א ניסן... {{א|חלוקת קונטרסים}}, איפה התוסף שמסייע בתרגום ערכים שכתבת? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 07:03, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;ב 07:03, 4 בינואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::::::לא אני כתבתי אותו, כתב את זה אנונימי. בגלל שזה הרחבה ולא גאדג'ט לדעתי יהיה נכון יותר להתקין אותו על האתר האחר ולא כאן. בכל אופן זה ידרוש מתכנת שיתקין אותו על השרת. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:51 • ב' בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::::::::סליחה. לא אחזתי. בויקיפדיה העברית זה קיים? אם יש לי משתמש שם, אני יכול לעשות שם את התרגום (נאמר במרחב המשתמש הפרטי) ואז להעתיק לחב&quot;דפדיה? או שיש איזו מגבלה שתמנע ממני לעשות זאת? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:06, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;ב 11:06, 4 בינואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::::::::בכל זאת עדיף למען הסדר הטוב ואיכות האתר עדיף שזה יצא לפועל באתר חינמי אחר כפי ש{{א|להתראות|כתבת}} ולא יהיה חלק מחב&quot;דפדיה העברית, ושם אפשר לכתוב הברה שזה רק זמני עד שזה יצא לאתר ויקי משובח יותר עם מתכנת וכו' וכו', אך ממש ממש עדיף שלא יההי חלק מהאתר הזה.. רחמנות על המשתמשים ועל ציבור המקרים.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 13:51, 4 בינואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::::::::::דווקא את זה אני כתבתי {{חיוך}}. להתראות, זה קצת מסובך לעשות את זה בויקיפדיה אבל אפשרי (בין היתר גם מצד זכויות יוצרים). אם עושים בויקיפדיה צריך לעשות את זה בויקיפדיה באנגלית, לפתוח משתמש (אם יש בעברית זה אותו אחד), להפעיל את אופציית התרגום ב[https://en.wikipedia.org/wiki/Special:Preferences בטא] למטה, להיכנס לתרומות המשתמש, ללחוץ על תרגום (נמצא למעלה), ללחוץ יצירת תרגום חדש, לבחור ערך חב&quot;די שנמצא בויקיפדיה העברית (כדאי להעביר ערך מחב&quot;דפדיה למרחב הפרטי בויקיפדיה העברית ולבחור אותו), להגדיר את הדף כטיוטה (למעלה), לתרגם (בלי לשמור באמצע), להעביר את התרגום לדף ב[https://chabadpedia.miraheze.org/ אתר החדש הזמני] לפני השמירה לצורך הימנעות מזכויות יוצרים, בסופו של דבר זה לאו דווקא יותר נח לתרגם כך ערכים אבל כל אחד איך שנח לו. בהצלחה לכולם. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:20 • ג' בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> {{שבירה|::::::::::::::::}}<br /> ו[https://cp-en.menta770.com הנה] האתר הזמני החדש, במקום הקודם.--[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת, ט' בשבט ה'תשפ&quot;ב, 13:58 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!<br /> ::{{א|Men770}} הוא לא עובד משום מה . הגיע הזמן אולי לעבוד ברצינות קצת? להתחיל בשיא השטורעם! לפרסם בחב&quot;ד אינפו האנגלי! [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;שיחת השבוע&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו 9000]] 11:05, 19 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::בעתיד יהיה מישהו שיבצע את הרעיון . ואני במקרה הזה מעדיף שזה יהיה אנחנו ולא COL ואתרים למיניהם . שמעתי שבויקיפדיה אפשר לתרגם ערכים מויקיפדיות אחרות . נגיד מהאנגלית לעברית . אולי נעשה משהו כזה? - [[משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;לוחם חב&quot;די&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;יצאנו למלחמה&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הקרב על הגדלת חב&quot;דפדיה&lt;/font&gt;]] 08:00, 25 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> <br /> ==רעיונות לערכים== <br /> אני יודע שזה לא בדיוק המקום לזה אבל מישהו יכול לתת לי רעיון כלשהו לעריכה\ערך שאני יכול לעשות? {{לא חתם|לוי יצחק ל.}}<br /> :יש דף מיועד לזה שנקרא [[:חב&quot;דפדיה:בקשת ערכים]], תוכל לקחת משם. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:12, י&quot;ד בטבת, ה'תשפ&quot;ב 19:12, 18 בדצמבר 2021 (UTC)<br /> ::{{א|לוי יצחק ל.}} ברוך הבא, זה כיף להתחיל עם ערך חדש שנותן תחושה של סיפוק ועשיה, אבל מה שחב&quot;דפדיה צריכה בעיקר זה שיפור של ערכים קיימים. ועוד והוא העיקר, משתמש חדש שעדיין לא מכיר את שפת הויקי וצורת העריכה בחב&quot;דפדיה, צריך קודם להתנסות בעריכות קטנות בערכים קיימים לפני שהוא יוצר ערך חדש שימחק לבסוף מחוסר התאמה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ&quot;ב 20:56, 12 בינואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == ר' זלמן לוין ==<br /> <br /> בערך [[ג' בשבט]], ובתבניות אירועים בלוח העברי ביום ג' בשבט, נכתב שר' זלמן לוין, נולד בשנת [[ה'תרפ&quot;ה]].<br /> לעומת זאת, בערך [[שניאור זלמן לוין]], נכתב שנולד בשנת [[ה'תרפ&quot;ד]]. ואם כן, איזה מהם נכון? ואחרי שיבררו צריך לתקן במקומות הלא נכונים, את השנה הנכונה. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:50, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;ב.<br /> :הנכון הוא [[תרפ&quot;ד]] לפי הכרטיס שלו ב[[ספר החסידים]] שכתב בכתב ידו. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:12, ג' בשבט, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::סליחה על התגובה המאוחרת. למרות שבדרך כלל זה נכון, זה לא מחייב. אני יכול להביא כמה וכמה דוגמאות של חסידים שכתבו משהו בכרטיס שלהם בספר החסידים, ויש כמה וכמה אינדיקציות שהם טעו, כשלפעמים הם עצמם כתבו בכרטיס אחר (היו כמה פעמים שביקשו למלא, והיו כאלו שמילאו בשניהם), תאריך שונה. צריך להבין שבעבר גם לא ייחסו חשיבות מיוחדת לתאריכים, וגם עם כל מאורעות המלחמה וכו' די היה קשה להחזיק ראש. אבל בהחלט בדרך כלל כשאנו מוצאים תאריכים שונים - יהיה עדיף לכתוב את התאריך כפי שכתב נשוא הערך עצמו, ובהערה נציין תאריכים נוספים עם מקור. מה שלא יהיה, יישר כח על השימת לב! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:40, כ&quot;ו בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 19:40, 25 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> ==למביני החסידות שבינינו==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} מביני החסידות ותורת הנסתר שבינינו, אחיי המקובלים. אשמח לדעת אם אתם יודעים מה ההבדל (אם יש) בין [[אהבה בתענוגים]] ל[[אהבה כמים]], זה נראה אותו דבר אבל זה לא כו&quot;כ מסתדר שזה אותו דבר.. זה חשוב בנוגע לערך. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 18:53, 8 בינואר 2022 (UTC)<br /> <br /> לענ&quot;ד ניתן להתחיל לעשות בדף הבית כל יום סיפור חסידי מתוך ערכים . בס&quot;ד בחבדפדיה לא חסרים סיפורים חסידים שניתן לשים בדף הבית מידי יום<br /> <br /> == חב&quot;דפדיה:בקשת ערכים ==<br /> <br /> אולי כדאי, במקום בצד ימין ליד אפשרות עריכת האתר, שיש שמה קישורים ל: עמוד ראשי, אולם דיונים, לשים גם: חב&quot;דפדיה:בקשת ערכים? [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 10:05, י' בשבט, ה'תשפ&quot;ב<br /> :כדי שיהיה זמין להגיע לערכים מבוקשים. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:56, י' בשבט, ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == שלוש טילדות ==<br /> בחב&quot;דפדיה נהוג לחתום בדפי השיחה בסיום כל תגובה. החתימה בדרך כלל נעשית באמצעות הוספת ארבע טילדות ([[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:56, י' בשבט, ה'תשפ&quot;ב 15:56, 12 בינואר 2022 (UTC)). במצב כזה, בסוף החתימה יהיה רשום התאריך העברי והתאריך הלועזי. אך אם החתימה היא בהוספת שלוש טילדות, יהיה רשום בחתימה, רק את התאריך העברי.<br /> כמעט כל המשתמשים בחבדפדיה, חותמים עם ארבע טילדות, וגם לכל משתמש חדש אומרים להשתמש בארבע טילדות.<br /> אולי כדאי, שיחתמו בשלוש טילדות, ואז נשתמש רק התאריך העברי? [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 15:56, י' בשבט, ה'תשפ&quot;ב<br /> :מכיוון שחב&quot;דפדיה מיועדת גם למשתמשים שאינם מכירים את התאריך העברי, חשוב להקפיד להזכיר תאריך לועזי ככל שניתן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ&quot;ב 20:58, 12 בינואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == סיפור חסידי ==<br /> <br /> לענ&quot;ד ניתן להתחיל לעשות בדף הבית כל יום סיפור חסידי מתוך ערכים . בס&quot;ד בחבדפדיה לא חסרים סיפורים חסידים בערכים ומקרים מענינים שניתן לשים בדף הבית מידי יום {{שכח|זאל זיין גאולה}}<br /> <br /> == זכויות יוצרים ==<br /> <br /> {{א|שיע.ק}}, האם אין מה לעשות עם הגניבה המסחרית הסדרתית של COL? זה הפך לריטואל קבוע שכל פעם שנפטרת דמות חב&quot;דית שיש עליה ערך בחב&quot;דפדיה הם פשוט מעתיקים בלי לנסות אפילו לעשות עריכה בסיסית, פעמים רבות מעתיקים עם הפרטים הלא מעודכנים, עם הטעויות כתיב, וכו' וכו'. זועק לעין. האם מפחדים מתביעה נגדית? או שסתם זה לא מפריע? אולי אפילו לנסות לכתוב להם בצורה מאוד פשוטה שאנחנו מודעים לכך שלוקחים ללא רשות ומבקשים להפסיק כדי שלא נצטרך לנקוט בצעדים משפטיים, ולציין שם שאם הם יודעים ממידע שנלקח מהם ללא קרדיט וכדומה שיכתבו לנו ונוריד (אני משער שמבחינה משפטית יש הבדל עצום בין עורך של אתר שגונב יבודעין לבין אתר שיתופי שמישהו מעלה נגד הכללים של האתר ועורכי האתר לא שמו לב). מעניין מה יגידו. זה פשוט מקומם אותי איך יכול להיות שאנשים אפילו לא מתביישים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:22, י&quot;ג בשבט, ה'תשפ&quot;ב 20:22, 15 בינואר 2022 (UTC)<br /> <br /> :התלונה שלך מיותרת לחלוטין משום שיש הרבה אתרים שמעתיקים . וחוץ מזה על פי חוקי חב&quot;דפדיה מותר לקחת ערכים . יש חופשיות העתקה[[משתמש:זאל זיין גאולה|זאל זיין גאולה]] - [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|שיחה]], 16:26, ט&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;ב 16:26, 17 בינואר 2022 (UTC)זאל זיין גאולה! ממשיכים את פרויקט הידעת!<br /> ::אני מבין שאתה אומר את זה מתוך הבנה עמוקה גם בחוקים וגם בנפשות הפועלות שמשקיעות מזמנם ומרצם... זה שיש הרבה שמעתיקים ועוברים על החוק, זה לא תירוץ. ואדרבה, אם יש הרבה שמעתיקים, צריך לפנות גם אליהם ולהעמיד אותם על מקומם. באמת לא מפריע לי שיש כאלו שמעתיקים באופן מזדמן ובתום לב לא טורחים לציין קרדיט, אבל כשזה קורה בצורה סדרתית וסיטונאית זה שונה לחלוטין. לגופו של עניין, 'חופשיות ההעתקה' כפי שקראת לה, היא עם תנאים מאוד מסויימים. מוזמן ללחוץ על הקישור המופיע בתחתית כל דף בחב&quot;דפדיה ולעיין מה ה'חופשיות' כוללת. אם אין לך כח לקרוא באנגלית את המסמך הארוך והמפורט, תוכל לקרוא [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%90%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8_%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7_%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94%3F סיכום ממצה מויקיפדיה], המשתמשת כמובן באותו הסכם רשיון-ייחוס. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 21:06, ט&quot;ו בשבט, ה'תשפ&quot;ב 21:06, 17 בינואר 2022 (UTC)<br /> :::הם אכן חייבים לפי חוק לתת קרדיט אפנה אליהם בצורה רשמית ומקווה לעדכן בשינוי לטובה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ב 14:38, 23 בינואר 2022 (UTC)<br /> ::::פנייתנו התקבלה, ולכתבה האחרונה שהועתקה מכאן נוסף קרדיט [https://col.org.il/news/136095 אבל בחב&quot;ד: בכפר חב&quot;ד נפטר הרה&quot;ח הרב טוביה פלס ע&quot;ה]. נצטרך לעקוב שהם יקפידו על כך גם מכאן ולהבא. ישר כח {{א|להתראות}} שעוררת על העניין. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::{{א|שיע.ק|תודה רבה!}} אולי כדאי לבקש מהם שיעשו קישור לאתר, כך זה יקדם אותו בגוגל ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:59 • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> {{אחרי התנגשות}}<br /> ::::::{{א|שיע.ק}} - ראשית כל יישר כח עצום. חזקה על תעמולה וכו' שאינה חוזרת ריקם. אין בכלל ספק עד כמה זה חשוב, כאשר מלבד עצם הפרסומת, יש בזה ערך מוסף כשיותר ויותר אנשים לא מתביישים להזכיר את חב&quot;דפדיה כמקור, ובכך שחב&quot;דפדיה מפסיקה להיות משוייכת מפלגתית. אני בטוח שלרבי יש נחת רוח מזה!<br /> ::::::ואם כבר, האם מופרך לבקש מהם גם על לשעבר? יש לשער שהם יגידו שהם לא יודעים באיזה עמודים הם צריכים להכניס קרדיט, אך אם נשלח להם רשימת דפים שצוטטו מחב&quot;דפדיה - יש סיכוי שיתקנו גם רטרואקטיבית? או ש&quot;תפסת מרובה לא תפסת&quot;? ואולי אכן כדאי אך לא כעת, אלא רק לאחר שכבר יתקבע במשך איזה חודשים העובדה שמציינים קרדיט לחב&quot;דפדיה?<br /> ::::::וסתם להעיר, שלפי הבנתי, החוק מחייב לא רק לציין קרדיט, אלא גם להוסיף קישור לעמוד ממנו נלקח החומר, אם כי במקרה זה כבר ממש מדובר ב'תפסת מרובה'... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:19, כ&quot;ג בשבט, ה'תשפ&quot;ב 06:19, 25 בינואר 2022 (UTC)<br /> :::::::לגבי העבר נראה לי פחות חשוב, לגבי חובת הקישור הרישיון כרגע אינו נהיר לי, בעז&quot;ה אנחנו עומדים לשנות את הרישיון של חב&quot;דפדיה כך שמה שיכתב מכאן ולהבא יהיה מוגן בזכיויות יוצרים ותתאפשר העתקה רק עם קישור. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ב 19:34, 25 בינואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::א. הם [https://col.org.il/news/136390 חזרו לסורם...]. אני חושב שכדאי לכתוב להם שוב. ב. אולי אם כבר יש נוסח בו פנו אליהם, אפשר לפנות עם אותו נוסח לחרדים 10? ג. מה הסיבה לשינוי הרישיון? סתם מעניין. ד. אני חושב שהשינוי בנוגע לעבר חשוב בשביל העיקרון, וגם בשביל התוצאות בגוגל. ככל שהאתר מוזכר ביותר מקומות ברשת וביותר דפים, גוגל מדרג אותו כיותר פופולארי ומקדם אותו בותצאות החיפוש. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:37, ל' בשבט, ה'תשפ&quot;ב 08:37, 1 בפברואר 2022 (UTC)<br /> {{שבירה}} א. דווקא באתר כיכר השבת ב[https://www.kikar.co.il/411352.html ידיעה על פטירתו צוין לראשונה קרדיט לחב&quot;דפדיה], למרות שהכתב שהעלה את הכתבה עורך גם בסיאואל. ב. סיאואל מנסים כמה שיותר שלא לתת קרדיט, בכתבה על פטירתו של הרב [[דוד משה ליברמן]], הם שינו ממש קצת את הניסוח כדי לצאת ידי חובה, הם כנראה הפעם חשבו ששכחנו מזה. {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:25, 1 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::להתראות. א. יש&quot;כ יטופל. ב. תוכל בבקשה לציין כתבות מחרדים 10 שהועתקו מכאן. ג. כדי להגן על חב&quot;דפדיה ממקרי העתקה, שימוש לרעה בחומר (כלומר ניצולו למטרות הפכות ממטרות האתר) ועוד. ד. אבדוק את העניין. <br /> :::::::::שמואל חיים, יש&quot;כ על תשומת הלב על ליברמן. האמת שהם העתיקו מאינפו (שאינפו מעתיקים מאיתנו באישור וגם שמים הרבה פעמים קרדיט למרות שאנחנו לא דורשים), בכל אופן כמובן שהדבר אסור על פי דין, ובעז&quot;ה נוודא שזה יתוקן. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' באדר א' ה'תשפ&quot;ב 21:40, 3 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::::{{א|שמואל חיים}} כיכר השבת הספיקו למחוק את הקרדיט.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 23:54, 3 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::::{{א|שיע.ק}} סתם מעניין, אינפו הם לא אלה שממנים את האתר? למה הם צריכים אישור ממנו? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 23:57, 3 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::::{{א|חסיד של הרבי}}, זה בדיוק כמו שהתורם של הבית חב&quot;ד יגיד שהבית חב&quot;ד שייך לו. הם מממנים את הפלטפורמה, אבל מי שכותב באתר תורם מזמנו מרצו וכוחותיו על בסיס הסכם הרישיון שמשתמשים בויקי שמייחסות אליו את זכויות הקנין ולא למי שמממן את הפלטפורמה (אלא שהוא תורם על תנאי שהוא מסכים לאחרים להשתמש בתנאי שמציינים את המקור). {{א|שיע.ק}}, רבים הם ואי אפשר לפורטם. סתם על קצה המזלג: [https://ch10.co.il/news/717074/#.Yfy-FupBzIU טוביה פלס (עם עריכה קלה)], [https://ch10.co.il/news/716099/#.Yfy-EupBzIU זושא פוזנר (שוב, עם עריכה קלה)], [https://ch10.co.il/news/704307/#.Yfy-FepBzIU שמעון רייטשיק (ככתבו וכלשונו)], [https://ch10.co.il/news/681578/#.Yfy-IOpBzIU יואל כהן (ככתבו וכלשונו)], [https://ch10.co.il/news/553640/#.YfzAEOpBzIU מרדכי דב אלטיין (עם שינויים קלים)], [https://ch10.co.il/news/173658/#.Yfy-J-pBzIU בנימין קליין], [https://ch10.co.il/news/339719/#.YfzAp-pBzIU מאיר צבי גרוזמן], [https://ch10.co.il/news/485897/#.Yfy-LupBzIU הרב אורנשטיין], [https://ch10.co.il/news/635232/#.Yfy-NOpBzIU זלמן נוטיק], ואטו כי רוכלא וכו'... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:01, ג' באדר א', ה'תשפ&quot;ב 06:01, 4 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::::::זה לא רק שהם ממנים, הם פתחו את האתר ואם אני לא טועה חב&quot;דפדיה זה אתר חסות שלהם.. יצא לי לדבר עם שרגא והוא סיפר לי כמה זמן לקח לו לםתוח את חב&quot;דפדיה וכו' וכו'. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 12:12, 4 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::::::::::::::אני חושב שזה די ברור ומתבקש שמי שמשלם על אחזקת האתר, אנחנו נאפשר לו להשתמש בחומרים של האתר. זה כמו שהתורם של הבניין יבקש לעשות אירוע או שימוש אחר בבניין שהוא תרם ולא יאפשרו לו... כמובן שמתן קרדיט זה דבר נחמד, אבל אין כאן מה לדרוש. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באדר א' ה'תשפ&quot;ב 23:14, 5 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::::::::::::::{{א|חסיד של הרבי}}, כיכר השבת לא מחקו את הקרדיט, הם הכניסו אותו מלכתחילה באמצע הכתבה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:08 • ה' באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::::::::::::כפשוט, לא התכוונתי שצריך לדרוש, רק הסברתי לו מה שכתבת שהם מעתיקים מאיתנו ללא קרדיט, למה בכלל שמישהו יחשוב שצריך, אז כתבתי לו שמבחינת החוק היבש זה לא משנה כל כך מי תרם את פתיחת והחזקת האתר ומי השקיע בו. סתם לדוגמא, אם כתבתי ערך בויקיפדיה העברית, גם אם אלף משתמשים יגידו שהם מסכימים שיעתיקו ללא קרדיט את הערך שכתבתי, ואני אשאר דעת יחיד - אני אוכל לתבוע בבית משפט את מי שמעתיק בלי קרדיט את הערך הזה, כי אני תרמתי אותו לפי הסכם רישיון ספציפי עם תוקף חוקי מאוד ברור שמחייב לייחס אלי את הכתיבה, ואף אחד לא יכול לקחת ממני את זה (אפשר כמובן לעשות הצבעה ולמחוק את הערך, אבל זה כבר ענין אחר...). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:55, ה' באדר א', ה'תשפ&quot;ב 05:55, 6 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> == מדיניות ספרים ==<br /> <br /> בקשר להוספתו של {{א|תלמוד בבלי}}, אני פותח את הדיון על אלו ספרים ניתן לכתוב ערך. כרגע הכנסתי קצת פרטים ב[[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכי ספרים/טיוטה|טיוטה של המדיניות]], לאחר שתגובש המדיניות היא תעבור לדף הרשמי. כאן המקום לדון גם אם המדיניות תשפיע רטואקטיבית על כלל הערכים או רק על הערכים שיווצרו מכאן ולהבא ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:05 • כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> :יפה, ישר כח! [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ב 19:32, 25 בינואר 2022 (UTC)<br /> ::לדעתי:<br /> <br /> <br /> <br /> ::אורך מינימום יהיה 1,300 בתים (אפשר אולי קצת יותר) לא כולל ראו גם, קישורים חיצוניים, הערות שוליים וקטגוריות.<br /> ::המדיניות החדשה תשפיע על כל הערכים, ערכים שנכתבו ע&quot;י משתמש פעיל יועברו למרחב שלו, ערכים שנכתבו ע&quot;י אנונימי או ישן יורחבו/יאוחדו או יעברו לדף השיחה. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:08 • כ&quot;ה בשבט ה'תשפ&quot;ב<br /> :::תראו את '''[[שיחת קטגוריה:ספרים|זה]]'''. הוספתי ע&quot;פ זה. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 14:14, ל' בשבט, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::אפשר לקחת משם (הקישור שהבאתי | [[שיחת קטגוריה:ספרים|זה]]) רעיונות. {{שכח|תלמוד בבלי}}<br /> :::::אה, אני רואה שהוסיפו כבר. [[משתמש:תלמוד בבלי|תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 14:21, ל' בשבט, ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==חב&quot;דפדיה בגוגל==<br /> שמתי לב שלאחרונה בחיפוש גוגל אחר ערכים בחב&quot;דפדיה שמות הערכים כתובים - אך לא כתוב כלל שזה חב&quot;דפדיה.. זה דבר שנראה כקטן אך יש לו חשיבות גדולה מאוד. צריך לטפל בזה, לא יודע למי לפנות אז כתבתי את זה כאן.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 21:36, 10 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :כתוב חב&quot;דפדיה. ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:18 • י&quot;ב באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == איחוד שם משפחה ==<br /> <br /> רציתי להתייעץ האם כדאי לאחד את שמות האנשים שמשפחתם הלברשטאם והלברשטם כשם אחד אחיד לכולם, ההמלצה שלי שזה יהיה עם תוספת האות א כמו באינצקלופדיות אחרות ויקי והמכלול, מה דעתכם? [[הלברשטם (פירושונים)]] --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 02:33, ט&quot;ו באדר א', ה'תשפ&quot;ב 02:33, 16 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :באופן כללי שמות הערכים נקבעים לפי הדרך בה רגילים לכתוב אותם בעברית, כנראה שהלברשטאם נהוג לכתוב בעברית עם א', כמו המילים 'העשיל' 'מזריטש' ועוד, לכן אפשר לאחד את הערכים ולהוסיף בהם א' ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:12 • ט&quot;ו באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::לעת עתה שיניתי אצל אדמו&quot;רי באבוב והפירשונים, השאלה האם לשנות גם אצל הערכים &quot;חס&quot;ד הלברשטם&quot; &quot;חיים ברוך הלברשטם&quot; &quot;ארי הלברשטם&quot;? --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:57, כ&quot;ג באדר א', ה'תשפ&quot;ב 20:57, 24 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :::{{א|דוד קורצוג}}, נראה לי שאכן לשנות בכולם. 17:21, 21 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == עזרה - תמונה ==<br /> <br /> אני מנסה להעלות קובץ, מישהו יכול לעזור לי? כל מה שאני כותב על פי ההוראות ב'שמירת הקובץ בשם', לא נותן לי להעלות את הקובץ. אם מישהו יכול להעלות את הקובץ מכאן - https://col.org.il/news/136932? [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 16:38, כ&quot;ו באדר א', ה'תשפ&quot;ב 16:38, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :אנסה בכל זאת [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 17:10, כ&quot;ו באדר א', ה'תשפ&quot;ב 17:10, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :{{א|חלוקת קונטרסים|מישהו}} {{א|ב. א. א.|יכול}} {{א|שמואל חיים|לשים}} ב'''[[משתמש:ב. א. א./לוי פריז]]''' {{א|חסיד של הרבי|את}} התמונה האחרונה שהעליתי? בתודה מראש. [[משתמש:תלמוד בבלי|נכתב על-ידי העורך תלמוד בבלי]] - [[שיחת משתמש:תלמוד בבלי|שיחה]], 17:28, כ&quot;ו באדר א', ה'תשפ&quot;ב 17:28, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> ::{{בוצע}} [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] [[קובץ:דגל משיח 2.jpg|25px|קישור=[[דגל משיח]]]] [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם חירסון הפילים|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חב&quot;דפדים פעילים מחרסנים את הפילים}}]] 17:50, 27 בפברואר 2022 (UTC)<br /> <br /> ==הפרת זכויות יוצרים 2==<br /> [https://www.bhol.co.il/news/1352929 בחדרי חרדים על פטירתו של השליח נחום פרסמן - העתק הדבק מחב&quot;דפדיה ללא קרדיט] {{א|שיע.ק}} לטיפולך האישי.. יש לאתר הזה קשיי הבנה שהם לא יודעים מה זה זכויות יוצרים? זה לא פעם ראשונה.. זה שהם לא רושמים קרדיט לחב&quot;דפדיה יכול להזיק מאוד לאתר שיחשבו שאחנו העתקנו מהם ולא להפך, אז למען שם האתר שיע, דבר איתם, ברחמים.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 14:36, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> :דוגמא לנזק שנגרם לאתר מאי כתיבת קרדיט: www.kore.co.il/viewArticle/100299 אתר בכל רגע פרסם את הידיעה עם קרדיט - זה לא טעות - לבחדרי חרדים! שיע דבר גם איתם שישנו את הקרדיט, זה דוגמא לנזק שנגרם. אתר אחד לא מפרסם קרדיט מחב&quot;דפדיה, האתר השני כבר בטוח שהאתר הראשון הוא זה שכתב והשקיע בכתיבה! צריך לדבר איתם תקיף מאוד, כי זה לא פעם ראשונה והייתי מציע שתתן לבחדרי חרדים דוגמא מאתר בכל רגע לנזק שהם גרמו לנו. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 14:41, 10 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::אפשר לתבוע אותם על 50,000 ש&quot;ח. [[מיוחד:תרומות/213.137.64.109|213.137.64.109]] 01:54, 11 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::מרן הרב {{א|שיע.ק}} אתה חיי? אתנו? גם col ממשכים לגנוב מהאתר לא קרדיט. מה עם הכתבה בבחדרי חרדים על נחום פרסמן? ובערוץ בכל הזמן? נזכה לתגובה מתישהו? כבר שבועיים לא רואים אותך [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]]<br /> ::::חסיד, תודה על הפניות תשומת הלב, וסליחה על העיכוב במענה. 1. בחדרי חרדים לא עשו &quot;העתק הדבק&quot; אלא שינו מילים, כמובן שזה עדיין לא מתיר את ההעתקה, אבל צריך לדייק. בעז&quot;ה אפנה אליהם (גם הדוגמה של בכל זמן חשובה). 2. אם היו עוד העתקות מCOL נא כתוב אותם כאן, כדי שאוכל לטפל. 3. לגבי חרדים 10, שהוזכרו בפסקה הקודמת, אפנה אליהם. שוב יש&quot;כ [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב 23:14, 21 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::שמח לעדכן שאתר חרדים10, הוסיף קרדיט לאתר חב&quot;דפדיה. הבהירו גם שההעתקה נעשתה מכלי שני ולא ישירות מאיתנו, מה שמבהיר כמה חשוב שנעקוב אחרי המפרסמים השונים של כתבות בנושאים חב&quot;דיים, מאמין ומקווה שלא יקח הרבה זמן לאנשים הרלווטניים להפנים ולתת קרדיט בלי שנצטרך להזכיר להם. [https://ch10.co.il/news/704307/#.YjzdgerP2Un], [https://ch10.co.il/news/717074/#.YjzdhOrP2Un], [https://ch10.co.il/news/717074/#.YjzdoerP2Un] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;א באדר ב' ה'תשפ&quot;ב 21:10, 24 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::בעניין זה אני רוצה לתקן ולשנות את מה שכתבתי בעבר, שוחחתי גם עם חב&quot;ד אינפו, ואנחנו חייבים להקפיד שגם שם יתנו קרדיט, כי אחרת אחרים מעתיקים מהם ואפילו לא יודעים שזה הגיע מכאן. מכיוון שלוקח זמן להטמיע התנהלות כזו אצל כל הכתבים, אבקש אם מישהו רואה גם כתבה באינפו ללא קרדיט, לציין את זה כדי שנוכל להזכיר להם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;א באדר ב' ה'תשפ&quot;ב 21:14, 24 במרץ 2022 (UTC)<br /> ::::::כל הכבוד. יישר כח. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:50, כ&quot;א באדר ב', ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::::{{א|שיע.ק}} {{ישר כוח}} ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:49 • כ&quot;ב באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::::להעיר שהבאת שני קישורים אותו דבר. תיקנתי את זה ב[[חב&quot;דפדיה:ציטוטים מחב&quot;דפדיה]]. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:59 • כ&quot;ב באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::::::{{שכויח}} עצום שיע! [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 11:29, 25 במרץ 2022 (UTC)<br /> :::::::::::ואגב שיע, נכון לזמן פרסום הכתבה הנ&quot;ל על נחום פרסמן ע&quot;ה הערך היה מעודכן בידיוק כפי שהכתבה כתובה, אפשר לראות זאת בגרסאות קודמות של הערך. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 14:28, 25 במרץ 2022 (UTC)<br /> <br /> == ספרים כשרים ==<br /> <br /> יוכל להועיל מאוד לאתר אם מישהו ישלח קישור לדרייב עם '''ספרים כשרים''', לתועלת הגולשים והמשתמשים, ולהוספה בערכים המובחרים. יחי! {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 16:39, י&quot;ב באדר ב', ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(15 במרץ למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :[https://drive.google.com/drive/folders/1CKPj-bt-i2WVJ-CIoqT72YEyU6Bgy1rG?usp=sharing בבקשה]. שים לב שיש עדיפות לקשר לאתר במקום לדרייב כך שלא בכל ערך נצרך לקשר לדרייב. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:41 • י&quot;ב באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> :: יש את הדרייב הכשר. יש למישהו את הקישור? [[משתמש:חייל שעומד על המשמר|חייל שעומד על המשמר]] - [[שיחת משתמש:חייל שעומד על המשמר|שיחה]], 05:51, ט' בניסן, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::עכשיו אני רואה את הקישור.. בכל מקרה כבר קיבלתי אותו בדרייב הכשר (https://drive.google.com/drive/u/0/folders/18dvqlqohR67QtNLlNwyBKbFaEmUL-Vd3) {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 18:20, כ&quot;ה בניסן, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(26 באפר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:20, 26 באפריל 2022 (UTC)<br /> <br /> == שפיצקייט - לחקות את הרבי ==<br /> <br /> מה דעתכם על לפתוח נושא חדש על שפיצקייט - כמו הרבי, כלומר פירוט מלא של כובעו של הרבי, שלייקס, חליפת דאבאל, מעיל, משקפיים, נעליים וכו... [[משתמש:חייל שעומד על המשמר|חייל שעומד על המשמר]] - [[שיחת משתמש:חייל שעומד על המשמר|שיחה]], 19:29, י&quot;ז באדר ב', ה'תשפ&quot;ב.<br /> <br /> : יכול להיות רעיון מוצלח, אבל יש להבדיל בין חיקוי כתב היד שהמעתיקים שהעתיקו את כתבי ה[[רביים]] לבין מנהגי השפיצקייט שאין לו כ&quot;כ מקור...<br /> <br /> [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 20:16, י&quot;ז באדר ב', ה'תשפ&quot;ב<br /> :: אפשר להכניס את הפרטים לערך [[לבוש חסידי]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:26 • י&quot;ח באדר ב' ה'תשפ&quot;ב<br /> בכל אופן אני אכן חושב שצריך לפתוח לזה שולחן לבד<br /> <br /> ::: בכל אופן, אין לזה קשר למילה 'שפיצקייט', שענינה &quot;שפיץ חב&quot;ד&quot; כפי שתיאר הרבי מספר פעמים (ובסוגריים: סגנונם ורמתם של הנוהגים במנהגים שהזכרת, בד&quot;כ רחוקים מסגנונם של רוב ה'שפיצים', גם בדורנו). [[מיוחד:תרומות/174.44.177.185|174.44.177.185]] 13:00, 3 באפריל 2022 (UTC)<br /> :::: אז כן או לא? [[משתמש:חייל שעומד על המשמר|חייל שעומד על המשמר]] - [[שיחת משתמש:חייל שעומד על המשמר|שיחה]], 15:37, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;ב<br /> אני {{נגד חזק}} , הערך הזה מיותר לגמרי [[ווי וואנט משיח נאו|בברכת ווי וואנט משיח נאו]] ~ &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש:זאל זיין גאולה|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;זאל זיין גאולה&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]&lt;/span&gt; 11:15, 4 באפריל 2022 (UTC)<br /> :::::[[משתמש:זאל זיין גאולה|זאל זיין גאולה]], גם אני הקטן מצטרף לדעתך --[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 03:25, ג' בניסן, ה'תשפ&quot;ב 15:04, 4 באפריל 2022 (UTC)<br /> ::::::אני {{בעד חזק|}} מה חלוקת קונטרסים אומר? [[משתמש:חייל שעומד על המשמר|חייל שעומד על המשמר]] - [[שיחת משתמש:חייל שעומד על המשמר|שיחה]], 18:46, ה' בניסן, ה'תשפ&quot;ב--<br /> ::::כבר כתבתי את דעתי ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בניסן ה'תשפ&quot;ב • 01:42, 10 באפריל 2022 (UTC)<br /> ::::: פתחתי את הקטגוריה ב[[לבוש חסידי]] כתבתי שם משהו בדף השיחה. {{א|חלוקת קונטרסים}} [[משתמש:חייל שעומד על המשמר|חייל שעומד על המשמר]] - [[שיחת משתמש:חייל שעומד על המשמר|שיחה]], 06:35, ט' בניסן, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::אני{{נגד חזק|}} זה שטות גדולה לחקות את הרבי בענין הבגדים מילא במעשים שהרבי עושה זה מובן וברור והגיוני אבל בלבוש באיזה מידה בדיוק וכל זה זה שטויות והבלים [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 19:45, כ&quot;ה בניסן, ה'תשפ&quot;ב 19:45, 26 באפריל 2022 (UTC)<br /> :::::::{{בעד}} כן אבל יש הרי הרבה שעושים את זה ולדעתם זה לא שטות ובתור אנציקלופדיה חב&quot;דית אמינה ראוי שיכתבו על כך ואם יש לו מספיק מילים (אני לא יודע כמה צריך) למה שלא יעשה זאת? במיוחד שזה לא קשור ישר לערך לבוש חסידי אלה נספח אליו [[משתמש:חיים כ|חיים כ י1ח8י1 ה5מ4ל3כ2]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]], 15:47, ט&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ג 15:47, 5 ביוני 2023 (UTC) אם זה עדין רלוונטי (לא בדקתי)[[משתמש:חיים כ|חיים כ י1ח8י1 ה5מ4ל3כ2]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]], 15:56, ט&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ג 15:56, 5 ביוני 2023 (UTC)<br /> ::::::::אני {{נגד חזק|}} לכתוב כזה ערך. לחקות את הרבי צריך וזוהי הנהגה טובה ומעולה. אך הענין הזה לא אמור לבלוט כלל!! ישנם אנשים שמבליטים את ענין זה שהם שפיצים וכדו' אך זה לא אמור להיות נושא לדבר עליו כלל ועיקר אלא עניין בין חסיד לרבו ותו לא. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(23:05, ט&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> ==מפעיל ל3 שנים==<br /> מה דעתכם לעשות כמו בויקיפדיה שהמפעיל יבחר למשך שלוש שנים ולא לשנה אחת?[[ווי וואנט משיח נאו|בברכת ווי וואנט משיח נאו]] ~ &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש:זאל זיין גאולה|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;זאל זיין גאולה&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]&lt;/span&gt; 20:12, 9 באפריל 2022 (UTC)<br /> :מתייג {{א|חלוקת קונטרסים}} ● אני {{בעד חזק|}} [[משתמש:יונה זאב סטמבלר|יונה זאב סטמבלר - משתמש ותיק]] - [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]], 11:35, י&quot;ב בניסן, ה'תשפ&quot;ב 11:35, 13 באפריל 2022 (UTC)<br /> ::בעת קביעת הקריטריונים הייתי בעד שנתיים והיו שני משתמשים שאמרו שנה אחת ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ג בניסן ה'תשפ&quot;ב • 00:42, 14 באפריל 2022 (UTC)<br /> :::{{א|חלוקת קונטרסים}} האם לא ניתן להעלות את הנושא בשנית? ● &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש:זאל זיין גאולה|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;זאל זיין גאולה&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]&lt;/span&gt; 07:39, 15 באפריל 2022 (UTC)<br /> ::::ניתן, רק ציינתי ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ז בניסן ה'תשפ&quot;ב • 01:10, 18 באפריל 2022 (UTC)<br /> :::::מה ר' {{א|שיע.ק}} אומר? בוא נמשיך כאן את הדיון [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;דיבורי חסידים&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|לא משנה מה . יהיה כאן 9000]] 14:35, 29 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::כפי שכתבתי ב[[חב&quot;דפדיה:בקשות ממפעילים#הרשאות]], כעת יש כמות משתמשים עם ותק ולדעתי אפשר להגדיל את קריטריון הוותק של המפעילים לכמו של המנטרים = שנתיים. בנוסף, נראה לי שאפשר לקיים בחירות פעם בשנתיים ולא כל שנה: במילא לוקח כארבעה חודשים עד שקולטים את הקצב של המפעילים ומפסיקים להתלונן על איטיות, ועוד חודשיים לפני בחירות דיוני נחוץ/לא נחוץ... ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ל' בסיוון ה'תשפ&quot;ב • 14:56, 29 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::גם אני בעד הארכה ל2-3 שנים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בסיוון ה'תשפ&quot;ב 20:30, 29 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::להכניס לקרטיונים בדף [[חב&quot;דפדיה:מפעיל מערכת]]? [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;דיבורי חסידים&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|מירוץ ה9000]] 20:40, 29 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::::כשיעבור שבוע ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • א' בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 17:01, 30 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == שי למורא ==<br /> <br /> [https://chabad.info/news/780073/ כתבה בחב&quot;ד אינפו], לא מדוייק, אבל עושה את הרעש דקדושה כראוי... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:54, י' בניסן, ה'תשפ&quot;ב 13:54, 11 באפריל 2022 (UTC)<br /> :הערך הראשון הוא בכלל מטבת, והם לא שמו את כל הערכים שנוצרו מראש במרחב האישי {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 17:37, 11 באפריל 2022 (UTC)<br /> ::קצת מצחיק, נראה שהערך הראשון מט' שבט, הם בטח לקחו את זה [[מיוחד:דפים חדשים/120|מכאן]] ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;א בניסן ה'תשפ&quot;ב • 22:56, 12 באפריל 2022 (UTC)<br /> :::האמת שהיה ראוי והיינו צריכים להרים מיזם של יצירת או שיפור 1200 ערכים. וכיוצא בזה. מתייג את {{א|חסיד של הרבי}}. גוט יום טוב! [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 23:36, י&quot;א בניסן, ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == הפנייה בחתימה לדף השיחה ==<br /> <br /> עשיתי חתימה והיא יצאה כזו<br /> ...(נמחק)<br /> :אולי באמת הגיע הזמן לקבוע כלל שהמחרוזת של החתימה לא יכולה להכיל יותר מאשר כמות מסויימת של תווים, במטרה שלא להכביד על דפי השיחה, וכן לקבוע כלל של טווח צבעים / כתבים שאפשר להשתמש, כדי שהשרשורים בדפי השיחה יראו נורמלים ולא יקפצו בעיניים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:48, כ&quot;ד בניסן, ה'תשפ&quot;ב 08:48, 25 באפריל 2022 (UTC)<br /> :לגוף העניין: תכנס ל-[[משתמש:חלוקת קונטרסים/חתימה]] לדוגמה, ותחליף בשם הפונט/הצבע את מה שאתה צריך, כך גם לא יכביד על דפי השיחה כאשר אתה חותם. [[משתמש:מתנת הבנים|מתנת הבנים]] - [[שיחת משתמש:מתנת הבנים|שיחה]], 09:19, כ&quot;ד בניסן, ה'תשפ&quot;ב 09:19, 25 באפריל 2022 (UTC)<br /> <br /> ::{{א|להתראות}} קפצתי לאתר לכמה דקות וראיתי את הדיון. עשיתי את ההוראות . אכן החתימה של חייל שעומד על המשמר מוגזמת לגמרי . פעם היתה לי חתימה כזאת וחלוקת יצר לי קוד מיוחד לחתימה. עכשיו אני פשוט עושה כמו שחלוקת עושה..אני מוחק ברגע זה את החתימה של חייל שעומד על המשמר שכן היא מכבידה על אולם הדיונים . אני בעד מה שאמר להתראות ● &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש:זאל זיין גאולה|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;זאל זיין גאולה&lt;/font&gt;]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]&lt;/span&gt; 09:35, 25 באפריל 2022 (UTC)<br /> :::אולי יחלקו עלי החולקים, אבל לעניות דעתי צריך להתיר מקסימום 2 פונטים לחתימות, וצבע אחיד. גם ככה יש צבעוניות רבה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:37, כ&quot;ד בניסן, ה'תשפ&quot;ב 09:37, 25 באפריל 2022 (UTC)<br /> ::::נראה לי אפילו עד פונט אחד נוסף על הפונט ברירת מחדל. וכמובן שבסך הכללי צריך שהחתימה תהיה באורך סביר וללא תבניות כפי שכבר נקבע ב[[עזרה:חתימה#כללים לבחירת חתימה]]. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ל' בסיוון ה'תשפ&quot;ב • 15:01, 29 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == החרבה ==<br /> <br /> מישהו מוחק כעת ערכים שלמים בחב&quot;דפדיה!!! --[[משתמש:האמנתי כי אדבר|האמנתי כי אדבר]] - [[שיחת משתמש:האמנתי כי אדבר|שיחה]], 08:41, כ&quot;ה בניסן, ה'תשפ&quot;ב 08:41, 26 באפריל 2022 (UTC)<br /> :מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו ליבו לעשות כן? [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 17:27, 26 באפריל 2022 (UTC)<br /> ::פנחס הרע הזה. [[משתמש:איש חסיד אחד|איש חסיד אחד]] - [[שיחת משתמש:איש חסיד אחד|שיחה]], 19:24, כ&quot;א באייר, ה'תשפ&quot;ב 19:24, 22 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == בעייה בחתימה שלי ==<br /> <br /> סידרתי את החתימה שלי עקב טענת {{א|להתראות}} ו{{א|חלוקת קונטרסים}} אז עכשיו יש לי בעיה. בדף הרגיל זה נראה ממש בסדר אבל בעריכת הדף יש לי מגילות של קודים צבעים ופונטים. למה זה? &lt;span style=&quot;font-family: Guttman yad-brush;&quot;&gt;חייל שעומד על המשמר&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חייל שעומד על המשמר|שיחה]] • יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!<br /> :מוזר זה נראה כאילו לקחת את האפשרוית צביעה של החתימה ושמתה בחתימה [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 19:40, כ&quot;ה בניסן, ה'תשפ&quot;ב 19:40, 26 באפריל 2022 (UTC)<br /> ::כנראה כי הכנסת את התבנית במקום את הקוד הספציפי שאתה בוחר. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ' באייר ה'תשפ&quot;ב • 23:36, 21 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == 120 ערכים חדשים מאז י&quot;א ניסן ==<br /> <br /> '''[https://chabad.info/news/787253/ התנופה בחב&quot;דפדיה נמשכת: מעל 120 ערכים חדשים מאז י&quot;א ניסן!]''' יישר כח גדול לכל השותפים... 127 ערכים, וזה לא כולל את דפי הפירושונים הרבים (על אף שלעת עתה גם הם נספרים למניין מספר 8,612 דפי הערכים). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 04:46, י' באייר, ה'תשפ&quot;ב 04:46, 11 במאי 2022 (UTC)<br /> :נותרו עוד כ-140 יום עד לראש השנה, ועוד כ-400 ערכים להגיע ל-9,000. מה שאומר שאם יתווספו בממוצע מידי יום 2.8 (עשירית ה'יחי') ערכים, נוכל להגיע לזה. כמובן שזה יהיה שווה רק אם יתווספו ערכים מלאים וראויים, ואין כוונתי לסוג מתקפה כזה שימוטט את חב&quot;דפדיה... נראה לכם שייך?... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:31, י' באייר, ה'תשפ&quot;ב 06:31, 11 במאי 2022 (UTC)<br /> ::להעיר שבחודש האחרון קצב התווספות הערכים עבר את הממוצע של 4 ערכים ביום, רובם המוחלט ערכים מלאים וראויים. כך ש'לא בשמים היא'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:32, י' באייר, ה'תשפ&quot;ב 06:32, 11 במאי 2022 (UTC)<br /> :::אז אחרי עשור באתר, אני מתכבד בזה להכריז על [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|דף המיזם הראשון שלי - מיזם ה-9,000!]], מוזמנים לעזור ולסייע, להיות שותפים בביקורת בונה, בבקשת ערכים, בהוספת ערכים, בעידוד ובפרגון, והעיקר, שנזכה עוד לפני הערך ה-9,000, לכתוב את הערך על [[שלימות ההתגלות של הרבי שליט&quot;א כמלך המשיח]], ותיכף ומיד ממש! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:55, י&quot;א באייר, ה'תשפ&quot;ב 18:55, 12 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::{{א|להתראות}} כל הכבוד על היוזמה. אשתדל לקחת חלק חשוב במיזם. בעזרת ה'. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:38, י&quot;א באייר, ה'תשפ&quot;ב<br /> :::::מצטרף לישר כח ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ב באייר ה'תשפ&quot;ב • 00:54, 13 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::::מיזם שאפתני, שספק אם יצליח, גם בימים הטובים של חבדפדיה לא נראה לי חלמו על זה... מכל מקום אם אנחנו רוצים למשוך משתמשים חדשים או אפילו אנונימים למיזם כדי לפרסם מודעה הקוראת לעזור להגיע לערך ה9,000 בראשית כל דף {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 09:15, 13 במאי 2022 (UTC)<br /> :::::::עיין קהלת ז, י. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:48, י&quot;ב באייר, ה'תשפ&quot;ב 15:48, 13 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == הדרייב הכשר ==<br /> <br /> יחי המלך המשיח!<br /> יש למישהו קישור של הדרייב הכשר? [[משתמש:משיח חי וקים|משיח חי וקים]] - [[שיחת משתמש:משיח חי וקים|שיחה]], 08:59, י&quot;ז באייר, ה'תשפ&quot;ב<br /> :ראה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;curid=4564&amp;diff=541579&amp;oldid=540756#.D7.A1.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.9D_.D7.9B.D7.A9.D7.A8.D7.99.D7.9D למעלה] --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]] - [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח!!!]], י&quot;ז באייר ה'תשפ&quot;ב 13:31, 18 במאי 2022 (UTC)<br /> <br /> == שפיצקייט ==<br /> <br /> ::לאחר שבועות שנערך בדף השיחה של הערך &quot;לבוש חסידי&quot; הנושא שפיצקייט . הגיע הזמן לפתוח אותו כערך בפני עצמו. מי בעד? [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 10:51, 18 במאי 2022 (UTC)<br /> :{{נגד חזק}} זה שטויות והבלים הדבר הזה[[עזרה:חתימה|~]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[עזרה:הזחה|~]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] 11:12, 18 במאי 2022 (UTC)<br /> :::{{בעד חזק}} זה מצוין! {{א|זינגען א ניגן}} תקרא את ההקדמה לספר מעשה מלך. [[משתמש:חייל שעומד על המשמר|חייל שעומד על המשמר]] - [[שיחת משתמש:חייל שעומד על המשמר|שיחה]], 11:48, י&quot;ז באייר, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::זה לא כך כך מענייו אותי כרגע . איקס כתב למעלה שהוא נגד חזק כמוני כך שיש 2 נגד 2 בעד .................. תיקו! צריך ש{{א|חלוקת קונטרסים}} יגיד את דעתו . זה פשוט שטויות! [[עזרה:חתימה|~]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חב&quot;דפדיה|~]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] 11:58, 18 במאי 2022 (UTC)<br /> :::{{נגד חזק}}. (ובקשר למראה מקום למעשה מלך - להעיר שהעיוות הגדול שנהיה לאחרונה מאד פופלארי הוא לקחת פרט אחד שיחסית שולי ולעשות מזה ענין עיקרי ונפרד. כי הרי הכי קל להתרים חליפת דאבל בפלאמס אך עכשיו להתחיל לדבר באידיש כמו הרבי זה יותר מורכב...) [[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 19:04, י&quot;ז באייר, ה' תשפ&quot;ב<br /> :שלוש נגד! ובכן נערכה הצבעה והתוצאות הם:2 בעד , 3 נגד . נקבע שאין לעשות כזה ערך [[עזרה:חתימה|~]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חב&quot;דפדיה|~]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] 13:38, 19 במאי 2022 (UTC)<br /> ::למרות שגם אני {{נגד}}, לפחות במצב הנוכחי, לא כך עורכים הצבעה... בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • י&quot;ח באייר ה'תשפ&quot;ב ליצירה | 23:05, 19 במאי 2022 (UTC)<br /> {{בעד}} [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 20:40, כ' באייר, ה'תשפ&quot;ב<br /> :::א. הצבעה אורכת שבוע. ב. התקיים דיון [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים#שפיצקייט - לחקות את הרבי|לפני חודשיים]] ואין טעם בדיון כפול. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ' באייר ה'תשפ&quot;ב • 23:43, 21 במאי 2022 (UTC)<br /> {{בעד}} גם אני בעד לפתוח כערך בפני עצמו [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]! . [[משתמש:דבר מלכות פנחס|דבר מלכות פנחס]] [[שיחת משתמש:דבר מלכות פנחס|שיחה]] 13:17, 22 במאי 2022 (UTC)<br /> :יש עדיין 4-5 נגד . חלוקת אמר לך לפני שנייה וחצי שערכו כבר דיון! למה אתם מתעקשים לפתוח ערך טפשי כל כך? [[עזרה:חתימה|~]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חב&quot;דפדיה|~]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] 13:19, 22 במאי 2022 (UTC)<br /> :::{{נגד חזק}} לדעתי זה עלול לעשות וויכוח אם יכניסו לשם את העניין של הדגלונים וכו'. לכן לדעתי אין צורך לגרום לזה ● &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש: Mmkaye770 |&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;מנחם מענדל קיי&lt;/font&gt;]]&lt;/span&gt;‏ 18:29, 31 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==ערכים על שנים הבאות==<br /> צריך להתחיל לכתוב ערכים על השנים הבאות! בויקיקליפה יש כבר ערכים על ה14 שנים הבאות! מי בעד כך? מתייג {{מפעילי מערכת}} {{חב&quot;דפדים פעילים}} [[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 06:07, 24 במאי 2022 (UTC)<br /> :מצטרף {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 11:12, כ&quot;ג באייר, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 11:12, 24 במאי 2022 (UTC)<br /> ::לענ&quot;ד אין מה לכתוב ערך על יותר משנה אחת קדימה. יש שוני רב מויקיקליפה, וכל מי שיעיין בתוכן של הערכים הללו יבין לבד את ההבדל בינינו לבינם, ועדיף להשקיע את הזמן והמרץ בכתיבת ערכי תוכן מועילים יותר. 12:31, 24 במאי 2022 (UTC)<br /> :::אז קדימה! בוא נכתוב ערך על תשפ&quot;ג [[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 14:44, 24 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::קריינא דאיגרתא וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:04, כ&quot;ג באייר, ה'תשפ&quot;ב 16:04, 24 במאי 2022 (UTC)<br /> :::::כבר דנו על בעבר, והוחלט שזה טיפשי, לא יהיה בערך שום דבר תוכני, והוא סתם יותר {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:01, 24 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::::אכן, בקושי על שנה קדימה ניתן לכתוב רק כשיש מה לכתוב, היינו קצת לפני תחילת שנת הלימודים כשיודעים אודות המוסדות שעומדים להיפתח או על אירועים מיוחדים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ד באייר ה'תשפ&quot;ב • 15:21, 25 במאי 2022 (UTC)<br /> ::::::::למיטב ידיעתי, יש במרחב האישי של מאן דהוא ערך על שנת תשפ&quot;ג, אך הוא לא ערוך בצורה טובה. וגם היום חיפשתי אותו והוא נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. ● [[User:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;יונה זאב סטמבלר&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;שיחה&lt;/font&gt;]] 08:08, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::::[[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/תשפ&quot;ג|הנה הוא]] [[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 08:23, 1 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::::::תודה! ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● ג' בסיוון ה'תשפ&quot;ב&lt;/font&gt; 07:28, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> ==רבויסעי להתעורר!==<br /> :החודש בחירות למפעיל מערכת! רוב ה{{מפעילי מערכת}} הם ישנים ולא פעילים אף פעם למעט חלוקת קונטרסים ולפעמים גם שמואל חיים . צריך להוריד את ההרשאה למפעילים הישנים ולכולם! .אני מוכן להתנדב להיות מפעיל אך אין לי 2000 עריכות אלא רק אלף . חבל . ר' {{א|שיע.ק}} אתה הביורקרט . צריך שתבוא לפה לטפל בבחירות שלישיות למפעיל מערכת! [[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 07:53, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::מסכים איתך {{א|זינגען א ניגן}}! כולם ישינים חוץ מ{{א|חלוקת קונטרסים|חלוקת}} ו{{א|שמואל חיים}}. צריך להתעורר! ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● ג' בסיוון ה'תשפ&quot;ב&lt;/font&gt; 07:55, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::לאט לכם ידידי היקרים. לצערנו, הכמות של העריכות עדיין לא מצריכה אלפי מפעילי מערכת, והמפעילים הנוכחיים משתלטים היטב על העבודה. אם יש כוחות צעירים ורעננים, הרי שצריכים להירתם בעיקר '''להוספת תוכן בערכים''', ולכשיהיו מספיק תורמים ועריכות, או אז נצטרך להידרש לריענון שורות מפעילי המערכת, אבל בינתיים לא שם הבעיה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:14, ג' בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 08:14, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::סליחה להתראות אך איני מסכים איתך כלל וכלל! היחיד שאולי משתלט על העבודה זה חלוקת! צריך להוריד את ההרשאה לכתית לקרייזי ולכל אלה שזה זמן רב שאינם פעילים . למנות מפעילים חדשים וטובים (כמוני וכמוך למשל {{חחח}}) [[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 11:08, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::אין כאן מחלוקת, אלא אי הבנה במשמעות הדיון. לא טענתי שהם כן פעילים או שהם זכאים להרשאות יותר ממך, אלא שלצורך פיתוח חב&quot;דפדיה יותר חשוב להתעסק בתוכן ובמהות מאשר בבירוקרטיה, שיחות, דיונים, והנלווה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:28, ג' בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 11:28, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::אכן אתה צודק . אך כל דבר בעיתו ובזמנו ועל פי הנוהלים בחודש סיוון צריכים להיות בחירות ל[[מפעיל מערכת]] ואני מעורר את ה{{מפעילי מערכת}} ואת ר' {{א|שיע.ק}} להתחיל להתעסק בזה ולראות משתמשים ולהוריד את הרשאות למפעילי מערכת הישנים שלא זמינים כאן ממזמן [[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 11:34, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::גם בלי קשר כך שהמפעילים פעילים, לא כל אחד יכול לבוא ולדרוש להיות מפעיל רק בגלל מספר עריכות, בשביל מפעיל צריך לראות שהמשתמש בקי בכתיבה וניסוח כראוי, ולא רק ערך עריכות שוליות, כאשר הדבר יתבטא בעריכותיכם תולכו לקבל. (נ.ב. הרשאות סרות אוטומטי עוד חודש מהמפעילים) {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 14:46, 2 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::סליחה מי אמר שאני דורש להיות מפעיל מערכת? . אני דורש שימנו מפעילים חדשים . ולאו דוקא אותי [[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 06:10, 3 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::::אגב להתראות אם יש לך למעלה מ2000 עריכות אתה מוזמן להגיש מועמדות למפעיל מערכת . אם תגיש אז אני אצביע לך בעד [[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 06:31, 3 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::::::ידידי היקר, ככל הנראה אני יותר קרוב ל2000 ערכים מאשר ל2000 עריכות... לא משעמם לי, ואת הזמן המועט והדחוק שיש לי אני מעדיף לנצל - כדלעיל - לעניני תוכן ומהות ופחות לעבודה של אפיית לחם. אם כי היא בוודאי נצרכת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:40, ד' בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 06:40, 3 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::מה???????? איך יתכן שאתה כאן מתשע&quot;ד ועדיין אין לך 2000 עריכות? ואו . חשבתי שלכל העורכים הוותיקים פה יש 2000 עריכות [[חב&quot;ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב&quot;דית&lt;/font&gt;]] 06:42, 3 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::זינגען חסיד. א. אני כאן מתשע&quot;ב, ולא מתשע&quot;ד. הניק הקודם היה 'זוננשיין'. ב. קרא שוב לאט את מה שכתבתי, אולי תצליח להבין, ובעזרת השם יפול האסימון {{קריצה}}. 09:56, 3 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::{{לייק}} ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ו' בסיוון ה'תשפ&quot;ב • 20:48, 5 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::ההרשאות סרו מהמפעילי מערכת . יש הרבה דפים שדורשים מחיקה העברה והרבה דברים שרק מפעילים יכולים לעשות . פניתי ל{{א|שיע.ק}} במייל . מקווה שיענה ויתן אישור להתחיל בחירות מס' 3 [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;שיחת השבוע&lt;/font&gt;]] - [[פורטל:ליובאוויטש|כותבים את ליובאוויטש]] 09:44, 21 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::ושוב.. ההרשאות ירדו . מחכה ל{{א|שיע.ק|שיע}} שיעשה בחירות למפעילים - [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 21:31, 25 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> ==הצעה==<br /> :מה דעתכם להתחיל כל יום לשים סיפור חסידי בעמוד הבית? {{חב&quot;דפדים פעילים}}? זה יכול להצליח לדעתי [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[היום יום]] [[י' בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|שבו החב&quot;דפדים היו מתגייסים למיזם]] 11:55, 9 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::*{{בעד}} [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 14:58, כ' בסיוון, ה'תשפ&quot;ב<br /> :::לעבודה . אולי לפתוח מיזם כזה? [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;שיחת השבוע&lt;/font&gt;]] - [[פורטל:ליובאוויטש|כותבים את ליובאוויטש]] 05:31, 20 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::*{{בעד}} רעיון מצויין!! ● &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש: Mmkaye770 |&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;מנחם מענדל קיי&lt;/font&gt;]]&lt;/span&gt;‏ 11:19, 31 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == חב&quot;דפדיה להורדה. ==<br /> <br /> יש כרגע בהמכלול אפשרות להוריד את כל האתר כתוכנה [https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%94?utm_source=baner+hamichlol&amp;utm_medium=zim].<br /> <br /> אני חושב שחב&quot;דפדיה צריכה ג&quot;כ אפשרות כזו, דבר שיועיל לדוגמא למערכות הערות בישיבות חב&quot;ד שאין למחשביהם גישה לאינטרנט. [[מיוחד:תרומות/213.151.56.48|213.151.56.48]] (אחד המשתמשים לשעבר).<br /> <br /> א.נשמע מאוד יפה ואכן אפשר לעשות זאת . ב. לגבי אחד המשתמשים לשעבר . נשמח שתחזור אלינו . צריך כאן עורכים . צריך לפנות למתכנת/מפעיל מערכת . בנתיים ניתן להוריד כל דף בנפרד/להדפיסו [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;שיחת השבוע&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו 9000]] 10:36, 19 ביוני 2022 (UTC)<br /> :אני זוכר שפעם בדקתי לגבי זה ויש תוכנה או אתר שעושה את זה בחינם כמדומני (זה אומר: מכניסים קישור והאתר יורד כתוכנה אופליין). עדכון: ראו פה mitmachim.top/topic/2556/תוכנה-להורדת-אתרים/16 {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 18:43, כ&quot;ג בסיוון, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(22 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> =={{:משתמש - נגד ציונות}}==<br /> :פעם נתקלתי בתבנית משתמש בסגנון הזה, מישהו יודע איפה ניתן להשיג ה' או אולי מחקו אותה? [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 15:36, כ' בסיוון, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::[[תבנית:משתמש - נגד ציונות|הנה]] התבנית. ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[כ&quot;א בסיוון]] [[ה'תשפ&quot;ב]]&lt;/font&gt;<br /> <br /> == קמפיין גיוס ==<br /> <br /> שלום חברים, לצורך התחזוקה השוטפת של האתר, כמו גם גיוס מתכנת שיפתור בעיות ישנות וישפר דברים קיימים, אנו רוצים להוסיף באנר לתרומות בראש האתר. התכנון הוא שהבאנר יכלול משפט אחד קצר וקליט שישכנע מדוע חשוב ומועיל לתרום לחב&quot;דפדיה. לשם כך אני פותח את הדף הבא '''[[חב&quot;דפדיה:באנר תרומות]]''' אשמח גם להערות ורעיונות באופן כללי וגם למשפטים מתאימים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בסיוון ה'תשפ&quot;ב 13:48, 22 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::שייע . אם כבר מדברים על תחזוקה .אז חיבים למנות מפעילים חדשים [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;שיחת השבוע&lt;/font&gt;]] - [[פורטל:ליובאוויטש|כותבים את ליובאוויטש]] 13:53, 22 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::[[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]], אתה מגזים בהטרדות בענין. מספיק אנשים פה ענו לך שזה לא דחוף ומסתדרים וכדאי להשקיע את כל האנרגיות הללו בהוספת תוכן וכו' - [[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] 21:31, 22 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::זינגען בעז&quot;ה יטופל, ואם היה לי זמן היה מטופל כבר אתמול. באופן כללי אפשר לעשות באתר כמעט הכל בלי מפעילי מערכת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בסיוון ה'תשפ&quot;ב<br /> ממש לא . הרבה מאוד דברים לא . למחוק דפים להפעיל הגנה למזג משתמשים ועוד רשימה ארוכה מאוד של דברים . תודה על המענה . אף ע&quot;פ שהוא היה איטי הוא היה שווה [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;שיחת השבוע&lt;/font&gt;]] - [[פורטל:ליובאוויטש|כותבים את ליובאוויטש]] 20:35, 22 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::לגבי מה שאמר {{א|חייל של המלך}} . אני א. דואג לאתר . ב. תבדוק בקטגוריה למחיקה . בבקשות למפעילים ובעוד מקומות יש מאות דברים שדורשים טיפול ואילו לא היו מפעילי מערכת זה היה נשאר מלא ומתמלא לדורי דורות . וזה דחוף . כן . יש כאלה שלא חושבים על זה וחושבים שמספיק רק לערוך ולערוך אבל העניינים הטכנים של האתר חשובים פי כמה וכמה . הם חשובים משום שללא מפעילי מערכת האתר יהיה אנציקלופדיה מוזנחת חסרת כל פעילות ח&quot;ו [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;שיחת השבוע&lt;/font&gt;]] - [[פורטל:ליובאוויטש|כותבים את ליובאוויטש]] 21:26, 25 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::באנר התרומות של חב&quot;דפדיה יצא לדרך! להצביע ב[[חב&quot;דפדיה:באנר תרומות|דף זה]] איזה משפטים אתם חושבים שצריכים להופיע בבאנר [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;שיחת השבוע&lt;/font&gt;]] - [[פורטל:ליובאוויטש|כותבים את ליובאוויטש]] 08:50, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> <br /> == האתר שטורעם.נט ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} האתר נמחק וכל הקישורים מפנים לאתר אחר. צריך עבודה מאומצת למחוק את כל הקישורים (וחבל שהרבה ערכים יישארו בלי מקורות...) לפי מה שהבנתי כבר לפני שנתיים הם עברו באופן לא רשמי לקבוצת ווצאפ וכד' {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 18:25, כ&quot;ד בסיוון, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(23 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :אכן חבל. אך לפני שימחקו הקישורים – כדאי לבדוק האם ניתן להשיג את החומר באתר ארכיון האינטרנט (חסום בחלק מהמסננים). בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • כ&quot;ד בסיוון ה'תשפ&quot;ב ליצירה | 18:36, 23 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::נורא ואיום. רק שחבדפדיה יום אחד לא תימחק ככה ר&quot;ל. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:35, כ&quot;ה בסיוון, ה'תשפ&quot;ב<br /> :::למה שתמחק? יש פי 8 קישורים של חב&quot;ד אינפו וCOL מאשר שטורעם שבקושי יש בודדים [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;שיחת השבוע&lt;/font&gt;]] - [[פורטל:ליובאוויטש|כותבים את ליובאוויטש]] 09:08, 24 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::אכן נורא ואיום. גם אם מדובר באחוזים מעטים יותר, עדיין מדובר בסביבות ה1000 קישורים, ובמידע חב&quot;די שהלך לפח ובשונה מדבר שבדפוס - נמחק לדורי דורות... לא יודע אם מישהו שמר את התוכן הרב שהיה שם בינות לכתבות. בקשר לחשש שהדבר יקרה בחב&quot;דפדיה, אז ראשית כל אכן, צריכים להחזיק טיבותא לאנשי חב&quot;ד אינפו שלקחו על עצמם את החזקת הדומיין של חב&quot;דפדיה, מדובר בתשלום חודשי קבוע. אבל לחשוש לא צריך, גם מכיון שהעלות פחותה בהרבה מהחזקת אתר שבמהותו מצריך הרבה יותר מקום אחסון של תמונות ומדיה וכו', וגם מכיון שבינתיים אנחנו בלעדיים וכולם מבינים את החשיבות, משא&quot;כ בCOL ושטורעם שישבו בעצם על אותה משבצת והתחרו על אותם תקציבי פרסום שפונים אל אותו קהל יעד וכו'. ועדיין, רק מעשי ידי משה נצחיים, ואנחנו כאנשי משה צריכים לא להפסיק להיות מחוברים למשה, ורק אז נהיה בטוחים שגם במעשינו ידבק מן הנצחיות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:57, כ&quot;ה בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 11:57, 24 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::ניסיתי לברר כמה פעמים והאתר פשוט נמחק לחלוטין. אין ברירה אלא למחוק את כל הקישורים מהאתר הזה, שהם יותר מאלף, ובמה שצריך - להשאיר תבנית {{תב|מקור}} {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 18:27, כ&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(26 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::::גם אני ניסיתי לברר שמה יש מקורות אחרים שיחליפו את שטורעם נט אבל במילה אחת מה שמצאתי:'''גורנישט''' . נצטרך באמת למחוק את כל הקישורים לשם . בעיה גדולה [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;שיחת השבוע&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|מפציצים 9000 מעיינות]] 18:32, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::לא למחוק, לשים את {{תב|קישור שבור}} {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:56, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::::אתמול בדקתי (במכשיר אחר) באתר ארכיון האינטרנט (archive.org) והיו שם קישורים פעילים של שטורעם.נט. הבעי' היא שמסנן האינטרנט במכשיר בו אני משתמש בד&quot;כ, חוסם את האתר. מי שהאתר פתוח לו – יכול לקשר כשהקישור נמצא שם. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • כ&quot;ז בסיוון ה'תשפ&quot;ב ליצירה | 19:00, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::::מה שבטוח – לא למחוק. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • כ&quot;ז בסיוון ה'תשפ&quot;ב ליצירה | 19:01, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::אין חכמה להשאר עם 1000 קישבורים . צריך למחוק ולמצוא תחליף . אנחנו נראה מגוחכים אם יהיה לנו כל כך הרבה מקורות קישבורים [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;שיחת השבוע&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|מפציצים 9000 מעיינות]] 19:03, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::אם הקישורים ימחקו – לא יוכלו לקשר לארכיון האינטרנט כשהדבר אפשרי. ומוטב שנראה מגוחכים, מאשר שימחקו קישורים היכולים להביא תועלת. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • כ&quot;ז בסיוון ה'תשפ&quot;ב ליצירה | 19:09, 26 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::מעלה רעיון, לא יודע אם זה מעשי וחוקי, להעלות לדרייב מסודר את כל מאמרי התוכן שהיו שם באתר. לפחות דברים חשובים. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:12, כ&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::::{{א|להתראות}}, א. גם בחב&quot;דפדיה יש אלפי קבצי PDF, תמונות ומספר סרטונים כך שאני לא בטוח שהעלות פחותה. ב. בשונה משטורעם, חב&quot;דפדיה מגובה אוטמטית בענן ואין סיבה שיאבד חומר. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ח בסיוון ה'תשפ&quot;ב • 16:24, 27 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::::אין באמת מה להשוות קצב העלאה של מאות תמונות '''ביום''', לקצב העלאה של 200-300 תמונות בשנה. וכן בנוגע לקבצי השמע והPDF, ופוק חזי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:47, כ&quot;ח בסיוון, ה'תשפ&quot;ב 19:47, 27 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::::::מסכים שאין למחוק את הקישור, אלא לנסות ולהביא או מקור חילופי, או לצלם כPDF את הדף הרלוונטי מארכיון האינטרנט. גם אם לא מוצאים מקור חילופי יש להוסיף ליד הקישורים הנ&quot;ל את התבנית {{קישור שבור}}, כך לפחות ישנו תיעוד שפעם היה לעניין מקור, גם אם אינו זמין יותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בסיוון ה'תשפ&quot;ב 21:10, 29 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::::::מה רע ב[web.archive.org/web/20160806095743/http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=77743 זה] לדוגמא? {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 14:58, א' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(30 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::::::::::בתכל'ס זה אותו דבר אם נסיר את הקישורים או שנחליף אותם . עדיין מדובר בפרויקט אדיר [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;דיבורי חסידים&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|מירוץ ה9000]] 15:02, 30 ביוני 2022 (UTC)<br /> :::::::::::::{{א|זינגען א ניגן}}, לא ברור לי למה אתה בד&quot;כ לא מוסיף נקודותיים אחד על ההודעה שלפניך. זה יוצא פחות מסודר.<br /> :::::::::::::הכי כדאי לקשר לארכיון האינטרנט. מה שאין בארכיון האינטרנט לדעתי כדאי להוריד לגמרי. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • א' בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 17:00, 30 ביוני 2022 (UTC)<br /> ::::::::::::::https://web.archive.org נא להוסיף לרשימת מסנן הספאם את האתר הזה . נוכל להוריד ולשים פה את שטורעם [[עזרה:חתימה|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חסיד|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;david&quot;&gt;דיבורי חסידים&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|מירוץ ה9000]] 10:52, 1 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::::::::::::::זה כבר פתוח ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ד' בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 14:56, 3 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::::::::::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, כשמדובר על מקור משמעותי (כלומר שהקישור היה מקור לפרט משמעותי שאין לו מקורות נוספים) לדעתי אין למחוק את הקישור אלא לשים כנ&quot;ל תבנית שהקישור לא פעיל. עצם התיעוד שהיה פעם מקור זמין חשוב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באב ה'תשפ&quot;ב 00:50, 31 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::::::::::::::::{{א|שיע.ק}}, אולי במקרים חריגים בהם חשוב לדעת שהיה מקור, אבל ברוב המקרים שהקישור הוא רק לתוספת פירוט על אירוע כלשהו לדעתי יש להוריד. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באב ה'תשפ&quot;ב • 22:55, 2 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> <br /> == אגרות קודש ==<br /> <br /> :בציטוטים והפניות לספרי האגרות קודש, הרי יש מחלק כ&quot;ג והלאה שתי סוגי הוצאות השונות במספר העמודים ובמספור האיגרות, מה הכלל פה? שלמה מציינים בד&quot;כ? ואם אין כלל אז צריך לציין כל פעם על איזה הוצאה מדובר.. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 21:10, ו' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(5 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:10, 5 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::כאן מציינים את הסדרה האורגינלית היוצאת על ידי הרב ש&quot;י חזן, ראה ב[[שיחה:אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]. ההתפצלות היא מאמצע כרך כ&quot;ד (youtube.com/watch?v=tRZnuq7dVps) {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 12:37, ז' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(6 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :::תיקון קטן: '''חב&quot;דפדי פעיל''' מציין (אי פעם הוא ציין לאג&quot;ק?) לסידרה הערוכה ע&quot;י הרב ש&quot;י חזן. בדף השיחה שהנ&quot;ל קישר אליו, לא תמצא מענה לשאלתך. אין כללים בזה וכל אחד עושה הישר בעיניו. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ז' בתמוז ה'תשפ&quot;ב ליצירה | 19:19, 6 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::: אין זה משנה כ&quot;כ מה משתמש כזה או אחר עושה, מה שבטוח שצריך להיות כלל בזה, וכל עוד אין כלל, אזי כל פעם שמציינים לאגרות קודש בחלקים הנ&quot;ל, חובה לציין גם באיזה הוצאה.. וכמובן שאינו עניין כפשוט.. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 02:59, ח' בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 02:59, 7 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::::: [[משתמש:שיע.ק|שיע]], מה דעתך (או דעת ה[[חב&quot;דפדיה:ועדה רוחנית|ועדה רוחנית]]) בנושא? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 02:24, י&quot;ד בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(13 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 02:24, 13 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::::::באופן כללי האתר מעדיף להפנות למקורות היותר מתאימים וראויים לעיון. מדיניות זו נקבעה גם לגבי האתרים חב&quot;ד אינפו ו-COL, אם כי כאן כמובן מדובר בסוגיה רחבה יותר ומהותית יותר של קה&quot;ת וכו'. עדיין לדעתי ברור שעדיף להפנות לספר שכתובים בו תארים המתאימים לקו הכללי של האתר. כמובן שאם המכתב מופיע רק בהוצאה השניה, אפשר להפנות לשם. בכל מקרה בין שמפנים לכאן בין שמפנים לשם, צריך לחשוב על ניסוח ראוי שמבהיר בצורה פשוטה על איזו הוצאה מדובר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באב ה'תשפ&quot;ב 00:48, 31 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::::::תגובה ל{{א|בא מועד}}: אתה בטוח? כי לא נראה לי שהסתכלת בשיחת הערך של אג&quot;ק (ובמיוחד שלא בערך עצמו) וד&quot;ל... {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 10:35, ז' באב, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(4 באוג' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::::::לא זו בלבד שהסתכלתי, אלא אף הייתי מהפעילים בדיון שם. אם תמצא שם (או בדף הערך...) את הטענה שבחב&quot;דפדי' יש לציין למהדורה שבעריכת רש&quot;י חזן בלבד – תצטט בבקשה. כמובן שאני לא אמור להסכים עם מה שאני קורא, בפרט לא כשהדברים מוטים מסיבות מפלגתיות ו/או אידיאולוגיות. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • ח' באב ה'תשפ&quot;ב ליצירה | 01:56, 5 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> <br /> == סתירות ==<br /> <br /> בהרבה מאוד ערכים על חסידים בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מצאתי סתירות בין מה שכתוב ב[[חב&quot;דפדיה]] לבין הקובץ '''[https://col.org.il/files/old/files/0.99985478547_2036496.pdf הזה]'''.<br /> <br /> הקובץ נערך ע&quot;י הרב [[אהרן לייב רסקין]] שהוא בלי ספק מקור מוסמך בכל הנושא של תקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. <br /> <br /> '''אז מה דעתכם?''' [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 03:47, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 03:47, 12 ביולי 2022 (UTC)<br /> :דעתי שיש לתקן לפי הקובץ. כפשוט, רא&quot;ל מוסמך יותר מחב&quot;דפדיא. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • י&quot;ג בתמוז ה'תשפ&quot;ב ליצירה | 20:05, 12 ביולי 2022 (UTC)<br /> מצטרף לבא מועד[[מיוחד:תרומות/213.137.73.13|213.137.73.13]] 01:06, 13 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::כמובן שלתקן ולהוסיף כמקור, אך לשים לב אם יש מקורות בערך שאומרים אחרת. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ד בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 15:03, 13 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == חב&quot;דפדיה מקבלת רישיון ==<br /> <br /> שנה הבאה חב&quot;דפדיה נהיית בת 18 (מקבלת רישיון {{חחח}}) וחשבתי שאולי נעצב לזה סמל מיוחד של חב&quot;דפדיה . מה אתם אומרים? [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 09:53, 13 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::כמו הסמל של חב&quot;דפדיה חוגגת בר מצווה . אבל משהו אחר (כמו בויקיקליפה) . מה ר' {{א|חיים נהר}} ור' {{א|שיע.ק}} אומרים? [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 12:44, 13 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::א. לא כל מי שבגיל 18 מקבל רישיון. ב. השרת של חב&quot;דפדיה נמצא בחו&quot;ל, שם אפשר לעשות רישיון עוד קודם 18. ג. שנה הבאה חב&quot;דפדיה תהיה בת 16. ד. סמל תמיד אפשר לעשות. {{חיוך}} ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ד בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 15:02, 13 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::::תחשב שוב . מתשס&quot;ז והלאה [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 15:06, 13 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::::אז נכריז על פתיחת תחרות הסמלים? [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 15:47, 13 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::::חישבתי שוב, תספור עם האצבעות {{קריצה}} הרבה משתמשים פה זוכרים את הבר מצווה של חב&quot;דפדיה (לפני שנתיים). אתה רוצה שנכריז בכל שנה על תחרות סמלים למשך שנה? ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ד בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 16:21, 13 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == סטטיסטיקה ==<br /> <br /> יש אפשרות לראות את כמות צפיות של כל ערך וכו לכל אחד או רק לעורכים?[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]], 11:37, כ&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ב<br /> :כרגע לא, מקווים להוסיף בהמשך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באב ה'תשפ&quot;ב 00:44, 31 ביולי 2022 (UTC)<br /> בהחלט, חיוני.[[משתמש:יוסי כהן|יוסי כהן]] - [[שיחת משתמש:יוסי כהן|שיחה]], 19:33, ד' באב, ה'תשפ&quot;ב 19:33, 1 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> <br /> == עוד יבואו הימים ==<br /> <br /> הלוואי ויהיה אפשר להוריד את חבדפדיה למחשב, ללא מקוון.<br /> כפי שעשו במכלול וכדומה. יהי רצון. {{שכח|איציק}}<br /> ::א. אין צורך לחזור מאה פעמים על דברים אלה . כתבו זאת בעבר פה . . ב. {{חתימה}} - [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 13:21, 24 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> אפשר קישור לדיון זה? יש תקווה לכזה דבר?<br /> בהחלט אין צורך לחזור על דבר פעמים רבות. אך אין אני בקיא בכל רזי אולם הדיונים [[משתמש:איציק|איציק]] - [[שיחת משתמש:איציק|שיחה]], 21:30, כ&quot;ה בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 21:30, 24 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::::ראה [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים#חב&quot;דפדיה להורדה.|כאן]] - [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;חב&quot;דפדיה משמינה&lt;/font&gt;]] 21:35, 25 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::::הוספתי לרשימת ה[[חב&quot;דפדיה:פיתוח|פיתוח]]. רעיון טוב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באב ה'תשפ&quot;ב 00:43, 31 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == חב&quot;דפדיה:מפעיל מערכת - בחירות ==<br /> <br /> לתשומת לבכם [[חב&quot;דפדיה:מפעיל מערכת/בחירות]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' באב ה'תשפ&quot;ב 01:09, 31 ביולי 2022 (UTC)<br /> : יש עכשיו בחירות למפעיל מערכת? [[משתמש:מ.ק.|מ.ק.]] - [[שיחת משתמש:מ.ק.|שיחה]], 16:16, ג' באב, ה'תשפ&quot;ב 16:16, 31 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::נכון. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 19:41, ג' באב, ה'תשפ&quot;ב<br /> :: למי יש זכות בחירה? [[משתמש:מ.ק.|מ.ק.]] - [[שיחת משתמש:מ.ק.|שיחה]], 19:59, ג' באב, ה'תשפ&quot;ב 19:59, 31 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::{{א|שיע.ק}}, אמור להתחיל? ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' באב ה'תשפ&quot;ב • 23:08, 2 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> ::::{{א|שיע.ק}} {{א|אליהו ב.}} מתי מתחיל בחירות?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 00:08, 3 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :::::התחיל. ראה [[חב&quot;דפדיה:מפעיל מערכת/בחירות]]. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 03:10, ו' באב, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::{{א|אליהו ב.}} היכן אפשר להגיש מועמדות?!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 03:29, 3 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :::::::בדף הנ&quot;ל. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 04:30, ו' באב, ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::::::{{א|אליהו ב.}} אני לא רואה היכן זה פסקת הדיונים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 10:08, 3 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :::::::::מה צריך דיונים? מי שרוצה להגיש מועמדות כותב שם בדף האמור את שמו ואז המשתמשים יצביעו בעד או נגד. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 14:43, ו' באב, ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==בושה==<br /> מה זה החוצפה הזאת שמחקו את הערך של שלום דובער ליפש?! [[שיחת משתמש: יוסי כהן|שיחה]]<br /> :מה קרה לפטרוניות של המשתמשים לערך הזה? זה מרגיש לי שמנצלים את התאונה הנוראה שלו בשביל דרמות בחב&quot;דפדיה, מחקו בעבר פי אלף יותר חשובים ממנו ולא קרה דבר, הוא לא היה רב לא ראש ראש ישיבה ולא משפיע לא קרה כלום זה לא יקוב הדין את ההר. [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 21:06, ג' באב, ה'תשפ&quot;ב 21:06, 31 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::אכן, אין מספיק מידע ועניין כדי לכתוב ערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באב ה'תשפ&quot;ב 15:25, 1 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> <br /> == כיכר השבת ==<br /> <br /> {{מפעילי מערכת}} ו{{חב&quot;דפדים פעילים}}מה דעתכם על קישורים לאתר כיכר השבת, (כעת יש ב[[חבדפדיה]] כמה קישורים [[מנחם מענדל חיטריק|כאן]] [[דובער פינסון|וכאן]] ועוד).<br /> <br /> האתר מלא בפוליטיקה מסריחה ובסרטונים לא מתאימים ולעיתים קרובות גם תמונות נשים (לא הכי צנועות).. דעתי נוטה מאוד להיות {{נגד}} קישורים לשם.<br /> <br /> '''מה דעתכם'''? '''[[דבר מלכות בלק|בברכת]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|יהפכו]] [[בין המצרים|ימים אלו]]!''' • [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 09:30, ד' באב, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(1 באוג' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 09:30, 1 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> <br /> מה הבעיה להביא קישורים משם? הקישורים שמעלים זה הרי קישור שקשור לערך ולא לדף הראשי של האתר. אם מישהו מסתכל בכללי זה בעיה שלו. חוץ מזה שגם בסיאואל יש פוליטיקה ותמונות של נשים. [[שיחת משתמש: יוסי כהן|שיחה]]<br /> : {{חתימה}} [[משתמש:מ.ק.|מ.ק.]] - [[שיחת משתמש:מ.ק.|שיחה]], 12:56, ד' באב, ה'תשפ&quot;ב 12:56, 1 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> <br /> אני יודע אבל אין לי את האייקון בעריכה ואת הטילדה במקלדת. טוב אני יעשה העתק הדבק. [[משתמש:יוסי כהן|יוסי כהן]] - [[שיחת משתמש:יוסי כהן|שיחה]], 13:02, ד' באב, ה'תשפ&quot;ב 13:02, 1 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :יוסי שלום, במקלדת מחשב רגילה, ממוקם מקש הטילדה בפינה השמאלית-העליונה של לוח המקשים. מקש זה מארח גם את סימן ההטעמה המשני או את הנקודה-פסיק. כשהמקלדת במצב עברית חייבים להשתמש בו-זמנית במקש Shift במקביל ללחיצה על מקש הטילדה, על מנת ליצור ~. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באב ה'תשפ&quot;ב 15:24, 1 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> אה אני רואה, תודה.[[משתמש:יוסי כהן|יוסי כהן]] - [[שיחת משתמש:יוסי כהן|שיחה]], 15:25, ד' באב, ה'תשפ&quot;ב 15:25, 1 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> ::לגופו של עניין, גם לדעתי אין בעיה לקשר לכיכר השבת, או לכל אתר חרדי, כל עוד מדובר בקישור רלוונטי שמוסיף לערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' באב ה'תשפ&quot;ב 20:59, 1 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> {{בעד חזק}} לחסום את האתר בפרט שהסינון 'אתרוג' (- ואולי בעוד חסימות -) לא מאשר להיכנס לאתר כלל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] - [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|שיחה]] 10:10, 3 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> קישור לכתבה ספציפית בכיכר השבת לא יגרום לאף אחד להיכנס לדף הראשי בגלל הקישור הזה כי אם מישהו רוצה כיכר השבת הוא לא צריך אותנו אלא הוא נכנס לבד כבר בגוגל. מה גם שכמעט כולם מכירים את האתר הזה ככה שלא גילית לאף אחד שקיים כזה אתר - [[משתמש:יוסי כהן|יוסי כהן]] - [[שיחת משתמש:יוסי כהן|שיחה]], 08:39, ט&quot;ו באלול, ה'תשפ&quot;ב 08:39, 11 בספטמבר 2022 (UTC)<br /> <br /> == ערכי הפרקי תניא ==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}}{{מפעילי מערכת}},<br /> בכל הערכים של הפרקי תניא מופיע מסגרת עם כל הטקסט של הפרק, אני חושב שיהיה יותר יפה אם זה יהיה מוסתר מלכתחילה עם אפשרות ל'הצגה'. מה אתה חושבים? '''[[דבר מלכות בלק|בברכת]] [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|יהפכו]] [[בין המצרים|ימים אלו]]!''' • [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 05:13, ה' באב, ה'תשפ&quot;ב ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 באוג' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 05:13, 2 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :לדעתי כדאי לנו לקחת דוגמא מהעיצוב בערכים על פרקי תהילים בויקיפדיה ''' ●&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]]&lt;/span&gt;. - [[שיחת משתמש:יונתן770י|אשמח לדבר]]''' 13:09, 8 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> <br /> == מיזם ה9000 ערכים ==<br /> מישהו יכול לסדר את הדף של המיזם? ממשיכים לכתוב ערכים אבל זה לא מופיע בדף מיזם, הוספתי את הדף של חודש אב במוצש&quot;ק וזה נשאר בידיוק כמו שערכתי. [[משתמש:מ.ק.|מ.ק.]] - [[שיחת משתמש:מ.ק.|שיחה]], 15:35, ו' באב, ה'תשפ&quot;ב 15:35, 3 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :זה לא משהו שמתעדכן אוטומטית. כל אחד יכול להיכנס ולעדכן ידנית בדף [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000]]. אני לא מבין על איזה דף אתה מתכוון שהוספת, הסתכלתי בתרומות המשתמש שלך ולא הצלחתי להבין על איזו תרומה אתה מתכוון. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:14, ו' באב, ה'תשפ&quot;ב 16:14, 3 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :: במוצש&quot;ק הערכים שנוספו באב היו בדף של תמוז, אז הוספתי קטע חדש של אב והעברתי אליו את הערכים שנוצרו באב, בכל מקרה שמתי לב שעידכנת את זה. [[משתמש:מ.ק.|מ.ק.]] - [[שיחת משתמש:מ.ק.|שיחה]], 17:27, ו' באב, ה'תשפ&quot;ב 17:27, 3 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> <br /> == עזרה ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} - או כל הקוראים שי' - מישהו יודע אולי על לקט שנערך בעבר שאוסף את כל (או כמה מ) ביאורי רבו&quot;נ על מס' גיטין הנלמדת בישיבות בשנה&quot;ל הבעל&quot;ט?<br /> :בישיבה בראשל&quot;ץ מלקטים מידי חודש קובץ עם ביאורי רבותינו נשיאינו על המסכתות הנלמדות בישיבות. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם אחדות אוקראינה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|עוד לא הבעת הערכה לשלוחים בחזית? לחץ כאן והצטרף למיזם!}}]] 23:55, 8 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> <br /> == בכל דרכיך דעהו ==<br /> <br /> מה דעתכם על קטגוריה 'בכל דרכיך דעהו' בה נכניס את כל הערכים בעניני עולם הזה שיש להם התייחסות מהרבי, והקרוב אלי קודם: אוניברסיטה, בית מגורים, עבודה, גמלאות, וכו'? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:19, כ&quot;ז באב, ה'תשפ&quot;ב 08:19, 24 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :ממש בעד. וכהתחלה, ממליץ לשלב בתוכה את הקטגוריה [[:קטגוריה:הבית היהודי|הבית היהודי]] שפתחתי וכן את [[:קטגוריה:האדם וגופו|האדם וגופו]]. ואם פתיחת הקטגוריה תעורר מישהו ליצור את הערך [[בכל דרכיך דעהו]], ולהסביר בו באריכות ההבדל בין זה לבין בכל מעשיך יהיו לשם שמים, אתרום לו כבסיס את ההפניות ללקו&quot;ש חלק י שיחת וישלח-י&quot;ט כסלו, שיחות ל&quot;ג בעומר וש&quot;פ אמור תשמ&quot;ח, וכמובן דבר מלכות ליל שמח&quot;ת תשנ&quot;ב. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:05, כ&quot;ז באב ה'תשפ&quot;ב<br /> ::אופס. אני רואה שיש כבר ערך. ואעפ&quot;כ, תרומתי דלעיל בעינה עומדת - למי שירצה לשכתבו מראשו ועד סופו כמתבקש... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:10, כ&quot;ז באב ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == יצירת קטגוריות ==<br /> <br /> בהמשך לדיון שפתח משתמש הר' {{א|להתראות}} שיחי', עלה לי רעיון (בעקבות יצירת הערך [[לימוד קריאת האותיות]]), לעשות קטגוריות כגון &lt;nowiki&gt;[[קטגוריה:לקוטי שיחות: כרך ג']], ובתוך הקטגורי' הזו למשל[[קטגוריה:כרך ג': פרשת שמוות]]&lt;/nowiki&gt; וכיו&quot;ב (איני מבין בדיוק בנוסח הויקי, העיקר שהרעיון הובן), וראו לדוג' [https://www.hamichlol.org.il/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA כאן] - כך אתר חב&quot;דפדיא יהווה כמעין 'מפתח' בתורת הרבי בפרט ובתורת חב&quot;ד בכלל. אפשר, ולדעתי ראוי לעשות זאת על כל תורת הרבי בפרט, ותורת רבו&quot;נ בכלל. לענ&quot;ד, דבר כזה יעזור למפתח בסוגית רבינו ורבו&quot;נ. אשמח מאוד לחוו&quot;ד מקהילת ה{{חב&quot;דפדים פעילים|}} ({{א|בא מועד}}, {{א|חייל של המלך}} ו{{א|חלוקת קונטרסים}} [אלו השמות שראיתי ברשימת השינויים האחרונים שפעילים כעת, וכמובן שאין לראות זאת כפגיעה אישית חלילה מכל מי שהחסרתי])<br /> <br /> בברכה,<br /> <br /> [[משתמש:דערהער|דערהער]] - [[שיחת משתמש:דערהער|שיחה]], 15:46, כ&quot;ז באב, ה'תשפ&quot;ב 15:46, 24 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :הרעיון חביב והחשיבה שמאחוריו, המעידה על ווייקען זיך אין דברי הרב, עוד יותר. ברם, חוששני שזה יהיה בבחי' מים שאין להם סוף. ראשית, בפועל - יתחיל אי מי, ויגיע עד אמצע חלק ב' במקרה הטוב - ואז מה? ושנית, גם כעיקרון - הלקו&quot;ש כולל כל כך הרבה עניינים שזה ממש בלי סוף. רק לדוגמא, כמה קטגוריות בלקו&quot;ש יהיו לערכים [[אומות העולם]], [[דירה בתחתונים]], [[יציאת מצרים]], [[המשכן]] וכו' וכו'... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:08, כ&quot;ז באב ה'תשפ&quot;ב<br /> ::{{א|קרייזי אבאוט משיח|שכוייעח}} על התגובה. ובכן - כפשוט שבתורת רבינו זהו בבחי' מים שאין להם סוף.. ולגוש&quot;ע: כפי שאתה כותב - באם יתחיל מישהו ויגיע עד אמצע חלק ב' נניח, זה לא יהי' אסון אם זה יעצר פה. ולכאו', אם הדבר יקבל משמעות ופרסום בין משתמשי אתרא קדישא זה, ובפרט לומדי וחובבי תורת רבינו הק' - אזי מלבד הקאך ברעיון חשוב (לענ&quot;ד - דעת תחתון) זה, גם מהצד ה'טכני' - כפי שצריך לשים קטגורי' מתאימה לכל ערך, כך יצטרכו לשים זה (וא&quot;כ יהי' צורך לציין דבר זה במקום הנדרש (מדיניות וכיו&quot;ב)). וכמו שלא כל הערכים נמצאים בכל הקטגוריות המתאימות להם - ואין זה אסון ממש, אזי שבמצב זה - לא רק שלא יזיק, אלא רק באופן של 'מוסיף והולך'. וכפי שציינתי בדוג' שהבאתי, זהו לא חידוש (היינו ברעיון הטכני שבדבר. וראו באתר (לא נותן לי לשלוח פה קישור) 'ויקישיבה' שמרכז סוגיות רבות בתלמוד, שיש קטגוריות ע&quot;פ דפים ועמ' בגמ' (!)) כמובן וכפשוט שצריך סדר ברור ואחיד בדבר, ושלא יהי' בלאגן וממילא לא יהי' מפתח מסודר, ולכן יהי' צריך כללים מתאימים לניסוח הקטגורי', כרך פרשה וכו' - את זה אשאיר למומחים בדבר. ומה דעתכם? [[משתמש:דערהער|דערהער]] - [[שיחת משתמש:דערהער|שיחה]], [[כ&quot;ז באב]], [[תשפ&quot;ב]] לפ&quot;ק - שנת [[שמיטה]] - שבת להוי', ושנת הק&quot;כ להולדת כ&quot;ק אבינו רועינו 21:20, 24 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :::א. בשונה מהקטגוריות כעת, שגם אם אינן מושלמות יש להניח שיתמלאו יום אחד, וכפי שכו&quot;כ פעלו ועשו בזה סדר - במקרה זה נראה לי ממש רחוק שזה יקרה. צריך גם בקיאות עצומה בתורת אד&quot;ש וגם רצון להשקיע בנושא אפרורי כמו קטגוריות, עבודה אינסופית ממש. ב. לא הבנתי מדבריך כמה קטגוריות תכניס לערכים כנ&quot;ל ורבים דוגמתם. ובכל מקרה, זו רק דעתי, ויבואו עוד וידונו. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:43, כ&quot;ז באב ה'תשפ&quot;ב<br /> ::::א. לא הבנתי מדוע צריך בשביל זה בקיאות עצומה. כמו למשל שבאתרים הנ&quot;ל - יש קטגורי' על ש&quot;ס, ובתוכה קטגורי' למשל &lt;nowiki&gt;[[קטגורי':מסכת שבת]], ובה [[קטגור2':שבת: ו]], כך גם נגיד יהי' פה: [[קטגורי':תורת רבינו]], ובה [[קטגורי':לקוטי שיחות]], ובה [[קטגורי':כרך א]] ובה [[קטגורי':כרך א': פרשת וירא]]&lt;/nowiki&gt;5 וכו'. שוב - אני לא טוב בניסוח, כך שייתכן וצריך מישהו שיעשה סדר בכך, אבל גם אם יתחילו בכרכים א-ה נניח, ויעצרו שם (למרות שמבחינת העבודה לא חסר בכלל ערכים..) אזי לא יזיק כלל וכלל, אלא רק יועיל. איני מתכוון עכשיו שיחפשו לכל ערכים איזה ערך מפנה לאיזה כרך, אלא שאם בלא&quot;ה אתה כבר עורך - תציין בקטגורי' המתאימה בתורת רבינו. וייתכן שזה רק מתאים ללקו&quot;ש ולא לתו&quot;מ וכיו&quot;ב, אבל גם אם יהי' לע&quot;ע רק על לקו&quot;ש, זה עדיין - לענ&quot;ד דבר עצום שיהי' כעין מפתח לערכים בלקו'ש בחבדפדיא. {{א|קרייזי אבאוט משיח|הלא כך?}} [[משתמש:דערהער|דערהער]] - [[שיחת משתמש:דערהער|שיחה]], [[כ&quot;ח באב]], [[תשפ&quot;ב]] לפ&quot;ק - שנת [[שמיטה]] - שבת להוי', ושנת הק&quot;כ להולדת כ&quot;ק אבינו רועינו 08:17, 25 באוגוסט 2022 (UTC)2<br /> :::::אני פחות בעד מפתח ספרים, בעד מפתח עניינים שאותו כבר יש... מפתח ספרים הוא מתכונת להיראות כמו ויקישיבה... {{חיוך}} ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ח באב ה'תשפ&quot;ב • 16:35, 25 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> ::::::אני מבין שכנראה אאלץ לסגת מן הרעיון.. אבל אם אפשר רק בבקשה לשמוע את {{א|חלוקת קונטרסים|הסיבה שלך}}. (ואיך ויקישיבה נראית? אני לא פעיל שם (גם אין לי משתמש), אבל זכור לי שראיתי באתר הזה (או שאני מתבלבל עם אתר אחר?) יש מפתח ספרים וזה דווקא עובד טוב.) [[משתמש:דערהער|דערהער]] - [[שיחת משתמש:דערהער|שיחה]], [[כ&quot;ח באב]], [[תשפ&quot;ב]] לפ&quot;ק - שנת [[שמיטה]] - שבת להוי', ושנת הק&quot;כ להולדת כ&quot;ק אבינו רועינו 19:13, 25 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :::::::אתה מוזמן לראות את השינויים האחרונים שם. מפתח ספרים גורם בעקיפין להעלאת הגיגים שהוחלט שלא להכניס לכאן אפילו כקישורים חיצוניים. ששם באופן ספציפי זה עוד יותר גרוע כי רק היוצר יכול לערוך את הערך-ביאור שיצר ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ט באב ה'תשפ&quot;ב • 11:25, 26 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> {{שבירה}}ולמה אתה חושב שמפתח ספרים שם זה מקור הבעי' שלהם?.. לא הבנתי איך זה קשור לדיון פה. איך מפתח ספרים גורם להעלאת הגיגים? [[משתמש:דערהער|דערהער]] - [[שיחת משתמש:דערהער|שיחה]], [[כ&quot;ט באב]], [[תשפ&quot;ב]] לפ&quot;ק - שנת [[שמיטה]] - שבת להוי', ושנת הק&quot;כ להולדת כ&quot;ק אבינו רועינו 11:50, 26 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :כי ברגע שעל כל שיחה יש ערך עלולים להגיע לכתיבת הערך במחשבה של 'מה אפשר לכתוב על השיחה?' במקום 'על איזה שיחה אפשר לכתוב?'. וזה יהיה כמו פרוייקט כתיבת הערכים על הדבר מלכות שלא הצליח והרבה מהערכים שנוצרו בו הגיעו מכיוון המחשבה הראשון. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ל' באב ה'תשפ&quot;ב • 21:05, 27 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> ::{{א|חלוקת קונטרסים}}, הדיון הוא לא על פתיחת ערכים על שיחות. כמובן שזה לא דבר רלוונטי. אדרבה, מוצע פה תחליף לכך - קטגוריות על שיחות, כך שבמקום ליצור ערך ע&quot;כ שיחה - יהי' מפנה מדויק של כל ערך שקיים כבר, על נושא שיהי' - לשיחה שבו מדובר, כמובן שבהתאם לכללים שייקבעו כאמור. ובקיצור: מפתח ללקו&quot;ש בערכים הקיימים כאן. [[משתמש:דערהער|דערהער]] - [[שיחת משתמש:דערהער|שיחה]], [[ל' באב]], [[תשפ&quot;ב]] לפ&quot;ק - שנת [[שמיטה]] - שבת להוי', ושנת הק&quot;כ להולדת כ&quot;ק אבינו רועינו 21:34, 27 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :::תוכל לתת דוגמא? כרגע אין כמעט ערכים על שיחות שניתן לעשות עץ קטגוריות. יש קטגוריה שכוללת את כל השיחות יחד: [[:קטגוריה:שיחות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. אני לא רואה איך ניתן לעשות מהקיים מפתח ללא יצירת ערכים. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ל' באב ה'תשפ&quot;ב • 21:42, 27 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> ::::{{א|חלוקת קונטרסים|לא}}. אין כוונתי קטגוריה על ערכים על שיחות. שוב: קטגוריה של ערכים שמפנים לשיחות. או למשל: [[כתיבת ספר תורה]] - פסקה שלימה כמעט מדברת על שיחה של רבינו בלקו&quot;ש כרך ג'. א&quot;כ ניתן לעשות משהו בסגנון של קטגורי' על לקו&quot;ש, ובתוכה קטגורי' (שתוצב בערך הנ&quot;ל) על הכרך, או על השיחה גופא, לפי הבנתכם. פארשטאנדיק? [[משתמש:דערהער|דערהער]] - [[שיחת משתמש:דערהער|שיחה]], [[ל' באב]], [[תשפ&quot;ב]] לפ&quot;ק - שנת [[שמיטה]] - שבת להוי', ושנת הק&quot;כ להולדת כ&quot;ק אבינו רועינו 21:53, 27 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> :::::כן, אני חושב שזה יגרום שיהיו ערכים עם עשרות (ואולי מאות כשתתחיל התחרות...) קטגוריות, דבר שלא כ&quot;כ רצוי. בנוסף, לצורך פתיחת עץ קטגוריות צריך בתור התחלה אחד שיוסיף המון ערכים לקטגוריות ואני לא רואה מיזם כזה קורה בזמן הקרוב ואם זה יקח יותר משנה-שנתיים כבר לא בטוח שזה משתלם גם מהבחינה הזו. ועוד, אני מנסה לחשוב למה אפשר לחלק את הקטגוריות, אם לפי כרכים אז הם יהיו מפוצצות ואם לפי שיחות הם יהיו ריקות (מלבד בודדות שמישהו יתנדב למלא). ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ל' באב ה'תשפ&quot;ב • 22:36, 27 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[פורטל:הקהל]] ==<br /> <br /> :אני חושב שלקראת שנת הקהל הקרבה, יש לשים את [[פורטל:הקהל]] בעמוד הראשי, מה דעתכם? ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[י' באלול]] [[ה'תשפ&quot;ב]]&lt;/font&gt;<br /> <br /> ::{{בעד חזק|}} - [[משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;לוחם חב&quot;די&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;יצאנו למלחמה&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הקרב על הגדלת חב&quot;דפדיה&lt;/font&gt;]] 05:40, 7 בספטמבר 2022 (UTC)<br /> :::{{בעד}} ''' ● [[מש:יונתן770י |&lt;span style=&quot;color:#40c0c2;&quot;&gt;יונתן770י&lt;/span&gt;]] - [[שמש:יונתן770י|&lt;span style=&quot;color:#8198e3;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] ''' 11:59, 7 בספטמבר 2022 (UTC)<br /> {{בעד חזק}} - [[משתמש:יוסי כהן|יוסי כהן]] - [[שיחת משתמש:יוסי כהן|שיחה]], 08:30, ט&quot;ו באלול, ה'תשפ&quot;ב 08:30, 11 בספטמבר 2022 (UTC)<br /> ::::{{בעד חזק}} ● &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש: Mmkaye770 |&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;מנחם מענדל קיי&lt;/font&gt;]]&lt;/span&gt;‏ 11:50, 12 באוקטובר 2022 (UTC)<br /> <br /> == הידעת ==<br /> <br /> כדאי להחליף מידי פעם, הלא - כן? {{שכח לחתום|שפי&quot;ץקייט}}<br /> <br /> == הערך &quot;כוח ההיולי&quot; - הצעת פיצול ==<br /> <br /> מקווה שכאן המקום הנכון לשאול זאת:<br /> הערך &quot;כח ההיולי&quot; נמצא כרגע בעבודה תחת ידי. לענ&quot;ד, הערך עוסק ב2 מושגים שונים לחלוטין:<br /> 1. כח ההיולי שהוא המקור ל4 היסודות, והוא &quot;יסוד דק&quot;, כמבואר בכמה מקומות.<br /> 2. ממוצע בין אין ליש בכל דרגה (שהוא גם הממוצע בין עלול ועילתו וכו').<br /> <br /> כרגע נראה שהחיבור שלהם ביחד הופך את הערך למבולבל, עמוס ומקשה על ההבנה.<br /> <br /> האם כדאי לפצל אותו לשני ערכים?<br /> --[[משתמש:ספירת המלכות|ספירת המלכות]] - [[שיחת משתמש:ספירת המלכות|שיחה]], 21:14, כ&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;ג 21:14, 19 באוקטובר 2022 (UTC)<br /> <br /> <br /> &quot;יסוד דק&quot; סותר ל&quot;ממוצע בין אין ליש&quot;? לכאורה &quot;ממוצע וכו'&quot; הוא רק &quot;פיתוח רעיוני&quot; של &quot;יסוד דק&quot; - ומה מקום לפצל? מצד שני: א) מתוך כתיבתך שם הנני רואה שאתה ממש &quot;בקי&quot;. ב) הערך אכן גדול וקשה לתפוס כל העניינים שבו. ג) גם אם נפצלו אפשר יהיה להוסיף הערה של &quot;ערך מורחב&quot; וכיו&quot;ב בכל אחד משני הערכים החדשים (שתפנה לערך השני). מכח שלוש סיבות אלו אני מסיר את התנגדותי... [[משתמש:Mdafula|Mdafula]] - [[שיחת משתמש:Mdafula|שיחה]], 14:34, כ&quot;ו בתשרי, ה'תשפ&quot;ג 14:34, 21 באוקטובר 2022 (UTC)<br /> <br /> :אינו סותר כלל, אך עלול ליצור בלבול. כיוון שיסוד דק הוא רק בעניין ארבעת היסודות הגשמיים, ולא באופן כללי. בכ&quot;א כרגע [[משתמש:Mdafula|Mdafula]] הינו [[תבנית:בעד]] הפיצול? --[[משתמש:ספירת המלכות|ספירת המלכות]] - [[שיחת משתמש:ספירת המלכות|שיחה]], 01:47, כ&quot;ח בתשרי, ה'תשפ&quot;ג 01:47, 23 באוקטובר 2022 (UTC)<br /> <br /> ::ל[[משתמש:ספירת המלכות]]: א. כפי שכבר אמרתי - כן, שיניתי דעתי, כעת תומך בפיצול. ב. אשמח באם תפתח דף משתמש אישי.[[משתמש:Mdafula|Mdafula]] - [[שיחת משתמש:Mdafula|שיחה]], 05:02, כ&quot;ח בתשרי, ה'תשפ&quot;ג 05:02, 23 באוקטובר 2022 (UTC)<br /> <br /> == דחוף דיון!!! ==<br /> הערך [[הרצל קוסאשוילי]] אינו תקין כלל וכלל! האם למחוק או להעביר למרחב משתמש (למרות שהוא בכלל עורך ללא משתמש) --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|דער רעבע איז דא]]! - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|נייעס חסידי מעניין]] 11:27, 25 באוקטובר 2022 (UTC)<br /> <br /> == בבקשה ==<br /> <br /> אשמח אם מישהו יוכל לתת לי רעיונות לכתיבת ערכים וערכים שאפשר למצוא עליהם חומר בספרים ועלונים וכדו'--[[משתמש:חסיד אמיתי|חסיד אמיתי. יחי המלך המשיח!]]<br /> :ראה דף [[חב&quot;דפדיה:בקשת ערכים]]. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 23:52, ב' בחשוון, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> == ליקוטי שיחות מתורגם ==<br /> <br /> יש למישהו לשלוח לי לקוש מתורגם כל הכרכים.<br /> אפשר גם עם הסימן מים של מכון לוי יצחק. {{שכח לחתום|95.86.67.163}}<br /> :אני חושב שיש הכל ב'''[https://www.mafteiach.app/all/by_year/5711 מפתח]'''. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 19:42, כ&quot;ט בתשרי, ה'תשפ&quot;ג<br /> ::אבל זה אחד אחד {{שכח לחתום|95.86.67.163}}<br /> :::א. ב[[חב&quot;דפדיה]] נהוג לחתום בדפי השיחה בסיום כל תגובה. החתימה נעשית באמצעות הוספת ארבע טילדות (&lt;nowiki&gt;~~~~&lt;/nowiki&gt;), או באופן אוטומטי בלחיצה על האייקון [[קובץ:חתימהמעודכן.png|25px]] (מופיע מעל חלונית העריכה). את חתימתך ניתן לעצב ב[[מיוחד:העדפות|דף ההעדפות האישיות]]. ב. יש באתר 'אוצר החכמה' את הסט כולו כמדומני. חלקים א - ד יש גם ב[https://drive.google.com/drive/folders/1xcRZTt5s7YSrR4FbTXFByw0FkzuFh81A דרייב]. יחי המלך {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 09:45, ל' בתשרי, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(25 באוק' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :::: איך אני מוריד את זה מאוצר החכמה.<br /> :::::ניתן גם לצפות בכל הכרכים באתר מפתח לקו&quot;ש ● &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש: Mmkaye770 |&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;מנחם מענדל קיי&lt;/font&gt;]]&lt;/span&gt;‏ 18:15, 30 בנובמבר 2022 (UTC)<br /> <br /> ==???==<br /> :הגעתי לפה משיטוט בויקיפדיה, למה אנשים חושבים שהרבי משיח? כן, הוא רב גדול, אבל לא משיח... שאלה רצינית עכשיו<br /> &lt;br&gt;<br /> ::יש לכך המון תשובות. אחת הסיבות: הרמב&quot;ם כותב את סימני ביאת משיח וסימנים איך לזהות את מלך המשיח. על הרבי קיימים כל או רוב הסימנים. ● &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש: Mmkaye770 |&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;מנחם מענדל קיי&lt;/font&gt;]]&lt;/span&gt;‏ 18:13, 30 בנובמבר 2022 (UTC)<br /> ::{{חתימה}} {{ש}} {{הזחה}} ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[י&quot;ח בכסלו]] [[ה'תשפ&quot;ג]]&lt;/font&gt;<br /> :::הרבי שליט&quot;א מליובאוויטש מוגדר כמלך המשיח (ראה ערך: [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]) ע&quot;פ הסימנים ההלכתיים שמונה הרמב&quot;ם. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב&quot;ד ואחרים בפסק דין הלכתי (ראה ערך: [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]), המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא. {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 16:18, י&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(13 בדצמ' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == [[צדוקים וקראים]] ==<br /> <br /> :כמו שכתבתי לפני זמן רב ב[[שיחה:צדוקים וקראים|דף השיחה של הערך]], אני חושב שיש להפריד את ה[[צדוקים וקראים|ערך הזה]], להשאיר את הקראים וליצור ערך אחר על הצדוקים. ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[כ&quot;א בכסלו]] [[ה'תשפ&quot;ג]]&lt;/font&gt; <br /> ::בהחלט. קריינא דאיגרתא.. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 15:27, י&quot;ח בכסלו, ה'תשפ&quot;ג<br /> :::{{בוצע}} ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ה' בטבת]] [[ה'תשפ&quot;ג]]&lt;/font&gt;<br /> <br /> == חב&quot;ד אינפו לא עובד ==<br /> <br /> כבר הרבה שעות. מדוע? {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 18:11, י&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(13 בדצמ' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :לא יודע אם קשור אבל גם החבד אינפו הישן לא עובד אולי האקרים או משהו.. [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 18:18, י&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;ג 18:18, 13 בדצמבר 2022 (UTC)<br /> ::עדכון האתר חזר לעבוד https://chabad.info/news/872396/ [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:39, י&quot;ט בכסלו, ה'תשפ&quot;ג 20:39, 13 בדצמבר 2022 (UTC)<br /> <br /> == [[תבנית:דמות]] ==<br /> <br /> קיימת איזושהי מדיניות בנוגע לערכי אישים בהם צריך לשבץ את [[תבנית:דמות]]? או שבאופן תיאורטי אפשר להניח את התבנית בכל ערך העוסק באדם? ''' ● [[מש:יונתן770י |&lt;span style=&quot;color:#40c0c2;&quot;&gt;יונתן770י&lt;/span&gt;]] - [[שמש:יונתן770י|&lt;span style=&quot;color:#8198e3;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] ''' 13:10, 28 בדצמבר 2022 (UTC)<br /> :כנראה בחוש גם כאן וגם באתרים אחרים שהתבנית ניתנת רק לאנשים בעלי חשיבות מיוחדת, כמו רבנים גדולים ואדמו&quot;רים ראשי מוסדות ענק וכדומה [[מיוחד:תרומות/192.117.165.9|192.117.165.9]]<br /> ::לאילו אתרים אתה מתכוון? ''' ● [[משתמש:יונתן770י |&lt;span style=&quot;color:#40c0c2;&quot;&gt;יונתן770י&lt;/span&gt;]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|&lt;span style=&quot;color:#8198e3;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] ''' 05:49, 29 בדצמבר 2022 (UTC)<br /> :::ויקיקליפה מן הסתם ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ה' בטבת]] [[ה'תשפ&quot;ג]]&lt;/font&gt;<br /> ::::אם זוהי אכן כוונתו של האנונימי אז הוא טועה ומטעה ''' ● [[משתמש:יונתן770י |&lt;span style=&quot;color:#40c0c2;&quot;&gt;יונתן770י&lt;/span&gt;]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|&lt;span style=&quot;color:#8198e3;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] ''' 13:34, 29 בדצמבר 2022 (UTC)<br /> :::::מה טועה ומה מטעה, ביננו אתה יודע שאני צודק, אז אל תשקר. אזכיר לך שאחד המנטרים הוריד בעבר תבנית דמות שהצבת בערך על מלמד? [[מיוחד:תרומות/192.117.165.9|192.117.165.9]]<br /> ::::::מוזמן להפנות אותי לעמוד שגרם לך להבין שקיימים קריטריונים מיוחדים לתבנית דמות. עד שלא תעשה את זה אין שום הצדקה לעריכות החוזרות ונשנות שלך ''' ● [[משתמש:יונתן770י |&lt;span style=&quot;color:#40c0c2;&quot;&gt;יונתן770י&lt;/span&gt;]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|&lt;span style=&quot;color:#8198e3;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] ''' 12:00, 30 בדצמבר 2022 (UTC)<br /> :::::::ואיפה כתוב בתורה שצריך ללכת עם כיפה? יש דברים שמבינים לבד, די להיתממות המטומטמת הזאת [[מיוחד:תרומות/192.117.165.9|192.117.165.9]]<br /> ::::::::[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 26#האם יש מקום שלכל דמות יהיה את התבנית הזו?]] ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 19:38 - היום, [[ז' בטבת]] [[תשפ&quot;ג]] מגיע משיח.<br /> :::::::::לא ידעתי מזה.. אבל אם זו מדיניות רשמית אולי כדאי שזה יופיע בדף מדיניות של חב&quot;דפדיה ''' ● [[משתמש:יונתן770י |&lt;span style=&quot;color:#40c0c2;&quot;&gt;יונתן770י&lt;/span&gt;]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|&lt;span style=&quot;color:#8198e3;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]] ''' 19:52, 31 בדצמבר 2022 (UTC)<br /> ::::::::::בוויקיפדי' ומעתיקי' התבנית ניתנת לכל אישיות שיש עלי' מידע. לענ&quot;ד כן צריך להיות גם כאן. אין סמכות לדיון שנזכר לעיל להכריע יותר מלדיון זה, וככל בידוע לי אין מדיניות רשמית. [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו&quot;ת]] • כ&quot;ה בטבת ה'תשפ&quot;ג ליצירה | 22:36, 18 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == ניגון לר' דוב ==<br /> <br /> מישהו יודע היכן הערך על [https://www.jdn.co.il/music/1891432/ ניגון זה]? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 16:36, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;ג 16:36, 15 בינואר 2023 (UTC)<br /> :[[ניגון לר' דוב מוסיוב]]. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 18:30, כ&quot;ב בטבת, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==איחוד ערכים==<br /> <br /> ישנם שני ערכים על פרץ חן המשפיע בישיבת אור מנחם באשקלון, [[פרץ חן (אשקלון)]] ו[[פרץ חן.]]<br /> צריך לאחד את שני הערכים או למחוק אחד מהם! בברכה, [[קובץ:סמליל.png|קישור=חב&quot;דפדיה]] [[משתמש:חסיד אמיתי|חסיד אמיתי - יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חסיד אמיתי|שיחה]] 20:13, 24 בינואר 2023 (UTC)<br /> :עשיתי בנתיים תבנית איחוד בשני [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 20:52, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;ג 20:52, 24 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> ==הקשר חב&quot;די==<br /> <br /> בנוגע לכל הערכים של הפרשות, אפשר אולי לשים בכל ערך שיחה של הרבי לפרשה (וטוב שתהיה כמה שיותר כללית, כמו על שם הפרשה) וכך יהיה הקשר חב&quot;די לערכים!<br /> [[קובץ:סמליל.png|קישור=חב&quot;דפדיה]] [[משתמש:חסיד אמיתי|חסיד אמיתי - יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חסיד אמיתי|שיחה]] {{ #תנאי: |[[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx{{!}}xhxjj|}}]] [[{{#שווה:{{תאריך עברי נוכחי|xjF|}}|שבט|שבט (חודש){{!}}בשבט|{{תאריך עברי נוכחי|xjF{{!}}xjx|}}}}]] [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY|}}]] {{#תנאי:{{מועד עברי}}|- {{מועד עברי}}}} | {{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx xhxjY|}} }} 17:24, 25 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> לערך רבי [[מיימון הדיין]] יש קשר קלוש לחב&quot;ד, האם צריך למחקו או שזה בסדר? [[קובץ:סמליל.png|קישור=חב&quot;דפדיה]] [[משתמש:חסיד אמיתי|חסיד אמיתי - יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חסיד אמיתי|שיחה]] {{ #תנאי: |[[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx{{!}}xhxjj|}}]] [[{{#שווה:{{תאריך עברי נוכחי|xjF|}}|שבט|שבט (חודש){{!}}בשבט|{{תאריך עברי נוכחי|xjF{{!}}xjx|}}}}]] [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY|}}]] {{#תנאי:{{מועד עברי}}|- {{מועד עברי}}}} | {{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx xhxjY|}} }} 17:24, 25 בינואר 2023 (UTC)<br /> :לגבי הפרשיות אני בטוח שלהתראות או אליהו ב ישמחו לעזור בזה אם תציע להם, לגבי הערך על רבינו מיימון הדיין זה כבר דובר בדף השיחה שם על ידי יוסי מ שהוא מוזכר כמה פעמים אצל אדמור הזקן ואדמור הצמח צדק אז לדעתי זה מספיק לחשיבות [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 21:01, ב' בשבט, ה'תשפ&quot;ג 21:01, 24 בינואר 2023 (UTC)<br /> ::אז את ההזכרות שלו אצל רבותינו נשיאנו עדיף לכתוב בערך עצמו, לא? [[קובץ:סמליל.png|קישור=חב&quot;דפדיה]] [[משתמש:חסיד אמיתי|חסיד אמיתי - יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חסיד אמיתי|שיחה]] {{ #תנאי: |[[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx{{!}}xhxjj|}}]] [[{{#שווה:{{תאריך עברי נוכחי|xjF|}}|שבט|שבט (חודש){{!}}בשבט|{{תאריך עברי נוכחי|xjF{{!}}xjx|}}}}]] [[{{תאריך עברי נוכחי|xhxjY|}}]] {{#תנאי:{{מועד עברי}}|- {{מועד עברי}}}} | {{תאריך עברי נוכחי|xhxjj xjx xhxjY|}} }} 17:24, 25 בינואר 2023 (UTC)<br /> <br /> == [[קטגוריה]] חדשה ==<br /> <br /> :חשבתי שאולי יש ליצור [[קטגוריה]] חדשה בשם [[תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] ב[[פולין]].<br /> תצביעו פה {{בעד}} או {{נגד}}<br /> ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ט&quot;ז בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ג]]&lt;/font&gt;<br /> ::איזה ישיבות תרצה להכניס אליה? ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט&quot;ז בשבט ה'תשפ&quot;ג • 07:24, 7 בפברואר 2023 (UTC)<br /> :::[[תומכי תמימים וורשא]], [[תומכי תמימים לודז']], [[אחי תמימים חלם]]. ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[י&quot;ז בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ג]]&lt;/font&gt;<br /> ::::המדיניות לפתיחת קטגוריות אומרת שניתן ליצור קטגוריה באם יש 5 ערכים להכניס אליה. אם תמצא עוד 2 אתה מוזמן לפתוח. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ט בשבט ה'תשפ&quot;ג • 09:50, 10 בפברואר 2023 (UTC)<br /> :::::{{א|יונה זאב סטמבלר|אני}} לא חושב שאמצא, אבל אחפש. ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[כ' בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ג]]&lt;/font&gt;<br /> ::::::בינתיים מצאתי עוד אחת, [[תומכי תמימים אטוואצק|תות&quot;ל אטוואצק]], אנסה למצוא חמישית ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[כ' בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ג]]&lt;/font&gt;<br /> :::::::מצאתי! [[תומכי תמימים חמעלניק]]! ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[כ' בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ג]]&lt;/font&gt;<br /> <br /> {{בעד}}<br /> [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 02:25, כ&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;ג<br /> ::::::::בוצע. ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[כ&quot;א בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ג]]&lt;/font&gt;<br /> <br /> ==חב&quot;ד אינפו הישן==<br /> הנ&quot;ל ז&quot;ל? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 02:22, כ&quot;ג בשבט, ה'תשפ&quot;ג<br /> :כך זה נראה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ל' בשבט ה'תשפ&quot;ג 20:20, 21 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> '''אבל''' {{חב&quot;דפדים פעילים}} '''שימו לב''' כמו שנכתב לעיל ☝ בקשר ל[[שטורעם]] שאפשר למצוא אותו בארכיון האינטרנט - רק שצריך את הקישור המתאים<br /> [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 22:19, י&quot;ב באדר, ה'תשפ&quot;ג<br /> :עד שיטופל.. הצלחתי ב&quot;ה לפתוח ע&quot;י דפדפן אחר שכנראה דורש פחות אבטחה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 02:07, כ' בניסן, ה'תשפ&quot;ג<br /> <br /> == [[:קטגוריה:משפחת מוסקוביץ|משפחת מוסקוביץ']] ==<br /> <br /> :{{א|לוחם חב&quot;די}} יצר את ה[[קטגוריה]] ה[[:קטגוריה:משפחת מוסקוביץ|זו]] ויש בה רק 3 ערכים. צריך למחוק אותה או שיש למישהו עוד 2 ערכים? ● &lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt; [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[כ&quot;ג בשבט]] [[ה'תשפ&quot;ג]]&lt;/font&gt;<br /> <br /> == קשר של תפילין ==<br /> <br /> <br /> בחתת של היום<br /> <br /> מישהוא יודע איפה הרבי מתייחס לכך שעם טלית (י&quot;ט) אי אפשר לראות את הקשר של התפילין(כב)?<br /> <br /> :חלק כ&quot;א ע' 232 • [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 20:50, ו' באייר, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(27 באפר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> ==[[דברי ימי הרבנית רבקה]]==<br /> למישהו יש את זה בPDF? {{שכח לחתום|ידע חסידי}}<br /> == מנין הערכים ==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} למישהו ידע מדוע מנין הערכים ירד ב11 ערכים למרות שאין שינוי בערכים הקיימים? --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;דער רעבע איז דא&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;נייעס חסידי מעניין&lt;/font&gt;]] 14:02, כ&quot;ז בניסן, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(18 באפר' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 14:02, 18 באפריל 2023 (UTC)<br /> :עיין ב'''[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D/delete יומן מחיקות]'''. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 17:47, כ&quot;ז בניסן, ה'תשפ&quot;ג<br /> == קצרמר ==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} למישהו ידוע איך ניתן להוסיף סוג קצרמר נוסף (חוברות) ל[[תבנית:קצרמר|רשימת הקצרמרים הקיימת]]? טכנית ניתן להוסיף אך לא הועיל ראו ב[[אברהם, ויאמר הנני (חוברת)|ערך זה]] --בברכה, [[משתמש:דער רעבע איז דא|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;דער רעבע איז דא&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:דער רעבע איז דא|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;נייעס חסידי מעניין&lt;/font&gt;]] 18:18, 13 במאי 2023 (UTC)<br /> :נראה לי שאין צורך בקטגוריה נוספת ואתה יכול להוסיף לקצרמר ספרים [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 18:30, כ&quot;ב באייר, ה'תשפ&quot;ג 18:30, 13 במאי 2023 (UTC)<br /> <br /> == רשימות ==<br /> <br /> מה דעת אורחי האתר שי' אודות הכנסת סיפורים וכו' מרשימת היומן וכו' לערכים? {{שכח|שפי&quot;ץקייט}}<br /> :{{א|שפי&quot;ץקייט}} תוכן לא אנציקלופדי, וגם מה העניין מסיפורים מרשימות היומן? יש הקצנה כזו? {{חיוך}} בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(01:33, כ&quot;ג באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :: לא הבנתי &quot;תוכן לא אנציקלופדי&quot;. ואי&quot;ז הקצנה, כ&quot;א סיפורים ועובדות שלא קיימים במק&quot;א, וחושש הנני שכאשר אציין ל&quot;רשימות&quot; פב&quot;פ יוריד א&quot;ז...<br /> נוחכתי שלא. {{שכח|שפי&quot;ץקייט}}<br /> :::{{א|שפי&quot;ץקייט}} א. בבקשה תחתום, תתייג ותזיח. ב.כאן לא מעלים סיפורים ואם אתה טוען בקשר לעובדות וסיפרים שלא קיימים במקום אחר אתה מוזמן לפרסם אבל לא כאן, אגב, איפה הוספת? אני רוצה למחוק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(09:17, כ&quot;ג באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::::בהתחשב בעובדה שהרבי עצמו פירסם מיומנו הנהגות קודש ועובדות, בספר היום יום, והרבי מציין בפירוש &quot;מרשימותי&quot; חושבני שניתן להעלות לכאן עובדות משם, כמו כן אין שלילה כזו בחוקי האתר, כמובן שניתן להשמיט המקור או להלחיפו בשם אחר עליו ניתן לדון כאן, אך חס ושלום למנוע בר מעם ישראל עקב שגיונם של כמה מוקצנים. דרך אגב, שמעתי מהרב [[שמעון וויצהנדלר]] שהתבטא שמכיוון שהספר כבר פורסם על ידי אחרים אין חשש להשתמש בו. בברכה--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 12:50, ג' בסיוון, ה'תשפ&quot;ג 12:50, 23 במאי 2023 (UTC)<br /> :::::{{א|קונטרס החלצו}} שמעתי מהרב [[זושא פוזנר]] את הסיבה מדוע '''אסור''' ללמוד רשימות, והיא: אכן, אין בעיה כלל עם העובדה שהרשימות 'גנובות', שהרי אנו מוצאים כמה סיפורים אודות גניבות חסידיות ובכך שהדבר מותר. הבעיה העיקרית והחמורה היא שלומדי הרשימות טוענים חלילה שזו ירושה מהרבי (עפ&quot;ל!) ולזה אין נתינת מקום כלל בחב&quot;דפדיה! כאן לא יהיו רשימות!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(15:20, ג' בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::::::{{א|יוסף בן מלמד}} בדיוק על זה מצינו בגמרא התימה &quot;ויאבד עולמו מפני השוטים?!&quot; וכי מכיוון שתורתו של הרבי מפורסמת על ידי אנשים הסוברים סברות שונות ומשונות, יהיה על עם ישראל לסבול מחור בהשכלה. אי ידיעת תורתו של הרבי חמורה בהרבה ממה שכת &quot;לומדי הרשימות&quot; (כלשונך, וכבר הזכרתי דברי הרב וייצהנדלר בזה, והוא למיטב ידיעתי נמנה על הצד של ליובאוויטש) טוענים, עלינו להוכיח לציבור שישנם המכירים בנצחיות חייו של הרבי, ויחד עם זאת לא סובלים מחסרון שכזה, דהיינו כנ&quot;ל, התעלמות מוחלטת מחלק שלם בתורת הרבי, איני מדבר על לתת כסף למוציאים לאור - על כך עוד יש לדון, אך הספרים האלו כבר מפורסמים בקובצי פי-די-אף. ובכל זאת לא לקרא אותם בגלל שאלו הקוראים אותם סוברים אחרת?, זה כמעט כמו טענת כמה מחסידי פולין שלא לומדים תנ&quot;ך (בשונה מליובאוויטש כמו שמובא בהיום יום) מכיוון שהמשכילים קבעו לעצמם שיעורים בתנ&quot;ך. ומובן האבסורד שבדבר. התורה היא אמת, תורת הרבי היא אמת, ועל אמת אי אפשר להעלים בטענות כזב על חוסר בחיים רח&quot;ל. יהיה אפשר להדגיש את נצחיות חיי הרבי בשעת הבאת תוכן דבריו מהרשימות, יהיה אפשר לא להזכיר כלל שזה נכתב ברשימות (אפשר לכתוב מ&quot;יומנו של הרבי&quot; ועוד) אבל להתעלם לגמרי זהו אבסורד. בברכה לבשורות טובות --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 11:53, ד' בסיוון, ה'תשפ&quot;ג 11:53, 24 במאי 2023 (UTC)<br /> :::::::מדיניות האתר היא שלא להכניס קטעים מהרשימות ולמעשה גם על יצירת הערך של הרשימות היו מחלוקות רבות. אפשר להכניס מרשימות שהרבי אישר להדפיסם, ליקוט מהרשימות הנ&quot;ל ראה בקישורים חיצוניים בערך [[רשימות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] (וגם ראה את המענה ש&quot;לא הדפסתי מרשימותי לפועל&quot; הנדפס שם בא' העמודים הראשונים, ולהרחבה בקונטרס &quot;חיים שנים ישלם&quot;). יחי. {{משתמש:חב&quot;דפדי פעיל/חתימה}} 14:51, ד' בסיוון, ה'תשפ&quot;ג ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 במאי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::::::{{א|קונטרס החלצו}} אכן, מפני השוטים נאבד עולמנו, אני גאה להמנות על שבט לוי המאמין בנצחיות חייו של הרבי שליט&quot;א. כיוון שהרבי חי וקיים הרי זה ממש לא מוסרי ללמוד רשימות. אשאל אותך שאלה, האם הינך בקי בתורת הדבר-מלכות לפני שאתה ניגש ללמוד רשימות?! ובסגנון אחר, מה הדחף המוזר הזה ללמוד רשימות?! האם אין תורת הרבי גדולה כחול הים אשר לא ייספר, שלכך אתה זקוק לרשימות היומן דווקא בכדי להיות חסיד של הרבי? מסכים אני איתך שרשימות אלו הם חלק בלתי נפרד מתורת הרבי, אך אולי הרשימות הם כמו ספר הזוהר שהיה מוחבא מעיני הציבור במשך אלפי (!!) שנים? מי נתן לך רשות לקרוא בהם כל עוד הרבי לא עודד את הוצאתם לאור? ומסיימים בטוב, שנזכה לתורה חדשה מפי הרבי שליט&quot;א עוד היום. (נ.ב נדמה כי אנחנו סתם מתפלספים לשווא, שהרי הזכיר חב&quot;דפדי פעיל שמדיניות האתר היא שלא להכניס רשימות). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(20:10, ד' בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} לא זו הסיבה שלא לומדים רשימות, הרי לכאורה אם יש זמן לקרוא ספרים אז למה שלא יהיה זמן ללמוד מהרשימות שהרבי כתב? אלא הסיבה היא שהרשימות '''נגנבו''' מארונו של הרבי, וכידוע מספר פעמים באו לרבי ובקשו ממנו להוציא לאור את רשימותיו ומה שהרבי הביא יצא לאור בתור [[רשימות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], כל השאר הרבי לא התיר להוציא לאור, ואז אחרי ג' תמוז באו מספר קיצוניים שגבנו - נגד דעתו של הרבי! - את רשימותיו מארונו הפרטי ועוד העיזו להוציאם לאור! - אלה הם אותם משוגעים קיצוניים אדוני {{א|קונטרס החלצו|המתון והמלומד}} וזוהי הסיבה שלא לומדים מהרשימות, ודוגמא לדבר יש שם אף דברים שעברו במסורת בית רב בלבד שלא על מנת להבעירם הלאה, וגם אם יש ספק ספקה שמה יש דברים שהרבי לא רוצה שיתפרסמו - ואין ספק בזה כי הרבי אכן לא הסכים שזה יתפרסם - אז אנחנו - ה&quot;קיצוניים&quot; וה&quot;הזויים&quot; לא נלמד מזה! כן יש כאלה שגם אחרי ג' תמוז מקשיבים לרבי.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם:מלחמתה של תורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|חוזרים למערכה! עכשיו יותר מתמיד כולנו מתגייסים}}]] 11:23, 25 במאי 2023 (UTC)<br /> :::::::::::{{א|חסיד של הרבי}} תודה רבה לך על תגובתך! ברשותך אצטט ממה שכבר כתבתי למעלה: &quot;'''אך אולי הרשימות הם כמו ספר הזוהר שהיה מוחבא מעיני הציבור במשך אלפי (!!) שנים? מי נתן לך רשות לקרוא בהם כל עוד הרבי לא עודד את הוצאתם לאור?'''&quot;. אכן, כיוונת לדבריי ואני מודה לך מאוד על כך. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(21:58, ה' בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> {{שבירה}} אני מצטער, לא ידעתי שחוקי האתר שוללים ועם העורכים הסליחה. מלבד זאת כוונתי הייתה אך ורק לפי שיחת הרבי בי&quot;ג שבט תשי&quot;א, (הציטוט לקמן) ובאם ההבנה בדברים שונה אצל אחרים הרי נהרא נהרא ופשטיה, ושבעים פנים לתורה, וכבר הצהרתי לעיל שאין חלקי עם הכופרים בנצחיות חייו כו' אלא כפי שכתב ידידי {{א|חסיד של הרבי}} הנני מתון במקצת ומנסה לשקול הדברים שנית, באם הדבר כבר סוכם ניתן כעת '''''לסגור דיון'''''. <br /> <br /> &quot;ב. הרבנית הצדקנית בעלת היאָרצייט היתה מאלה שהיו מעתיקים את הכתבים של אדמו&quot;ר מהר&quot;ש1.<br /> <br /> בהיות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש מסודר ביותר, וידעו בדיוק סדר יומו, כולל גם הזמנים שהי' נוסע לטייל – היו מתגנבים, בעת שהי' יוצא לטייל (לאחרי שהיו מעמידים שומר להודיע בעוד מועד על שובו), ומעתיקים כתבי דא&quot;ח. באופן כזה העתיקו ריבוי כתבים. א' המעתיקים היתה כאמור הרבנית הצדקנית בעלת היאָרצייט.<br /> <br /> אצל כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר היו מונחים ההעתקות שלה מכתבי אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, בתיק אחד, עם ההנחות של כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע.<br /> <br /> ג. כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר סיפר, שבאופן כזה התנהג אף הוא עם אביו כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע.<br /> <br /> פעם תפס אותו אביו כ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע להעתיק כתבים, ואמר לו: גם אצלי בבית אינני כבר בעל-הבית?!<br /> <br /> מדברים אלה קיבל כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שבירת-לב חזקה, וביקש תיקון על זה.<br /> <br /> לאחרי זמן נתן לו אביו כ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע רשיון, גישה להכתבים, ובנסעו, הי' משאיר לו את מפתחות הארונות2.<br /> <br /> ד. לכאורה אינו מובן:<br /> <br /> מסתמא שיער אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, ואולי גם ידע ברור, שמעתיקים את הכתבים בזמן נסיעותיו, שהרי הכיר את אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב) נ&quot;ע ואת תשוקתו לכתבי חסידות. ואם כן – ממה-נפשך: אם לא רצה שיעתיקו את הכתבים – הי' יכול להבטיח את הכתבים באופן כזה שלא תהי' אפשרות להעתיקם; ואם לא הי' איכפת לו שמעתיקים הכתבים – הי' יכול ליתן רשיון על זה. ולמה הוצרכה העתקת הכתבים להיות באופן כזה?<br /> <br /> ועד&quot;ז אינו מובן בנוגע להכתבים שהעתיק כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר אצל כ&quot;ק אדמו&quot;ר נ&quot;ע – למה הוצרך להיות באופן כזה, שלא ברשות?<br /> <br /> ויש לומר הביאור בזה:<br /> <br /> בהמאמר השני שנאמר לאחרי המשך המאמרים דראש השנה (בשנת תרצ&quot;ד – הנדפס לר&quot;ה השתא) – המאמר דפ' וישלח, ד&quot;ה ויאמר גו' ישראל יהי' שמך3 – מבואר טעם הדבר שברכות יצחק ליעקב הוצרכו להיות במרמה דוקא (בחכמת תורתו4, אבל באופן שקרוי &quot;מרמה&quot;), כמ&quot;ש5 &quot;בא אחיך במרמה ויקח ברכתך&quot; – לפי שנפילת ניצוצות הקדושה למטה ע&quot;י חטא עה&quot;ד היתה במרמה, כמ&quot;ש6 &quot;והנחש הי' ערום גו'&quot;, ולכן גם סדר העלאתם ע&quot;י יעקב (שהוא מעין אדם הראשון7) שלוקח הברכות מעשו, צ&quot;ל במרמה דוקא, כמ&quot;ש8 &quot;עם עקש תתפתל&quot;.<br /> <br /> ויש להוסיף ולבאר גם דברי רבקה ליעקב (בדברה אליו לילך ליקח את הברכות במרמה) &quot;עלי קללתך בני&quot;9, שאם תהי' קללה ח&quot;ו, לוקחת היא על עצמה – דלכאורה: איזו נחמה היא זו? כל בן, ובפרט כמו יעקב, דואג לאמו, וא&quot;כ מהי התועלת בהמענה &quot;עלי קללתך בני&quot;? והרי רואים אנו שמענה זה פעל על יעקב?!<br /> <br /> והענין בקיצור:<br /> <br /> כאשר צריכים ליקח ענין כזה וממקום כזה שהוא למעלה משכל10, בחירה ורצון הנותן, צ&quot;ל גם אצל המקבל כלי המתאים – לא שכל, טעם ודעת, אלא תנועת המסירת נפש, להעמיד את עצמו בסכנה.<br /> <br /> וזהו &quot;עלי קללתך בני&quot; – שהיא מוכנה אף לכך. ואדרבה: דבר זה דורש מסירת נפש, ומתקבל רק על ידי מסירת נפש דוקא, ולא חשבון על פי טעם ודעת. ומענה זה פעל גם אצל יעקב תנועה של מסירת נפש.<br /> <br /> ועפ&quot;ז מובן גם בנוגע לתורה בכלל11, ובפרט לפנימיות התורה, כבנדו&quot;ד בנוגע להעתקת הכתבים – שישנו אופן נעלה יותר שמגיעים אליו באופן של מרמה דקדושה, שלא בידיעת הנותן ובתנועה של מס&quot;נ מצד המקבל12 (להסתכן מקבלת קפידא מהרבי כו').<br /> <br /> ה. ענין זה (שע&quot;י מרמה באים לדרגא נעלית יותר) מבאר כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר במאמר ההילולא13 – שהכוונה היא להפוך השטות דלעו&quot;ז לשטות דקדושה, כי, ע&quot;י הפיכת השטות דלעו&quot;ז מגיעים לדרגא נעלית יותר מאשר ע&quot;י עבודה שע&quot;פ טעם ודעת, שטות דקדושה שלמעלה מטעם ודעת דקדושה14.<br /> <br /> ועפ&quot;ז יש לבאר מ&quot;ש כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר במאמר ההילולא15 בענין &quot;עיקר שכינה בתחתונים היתה&quot;16, ש&quot;עיקר גילוי אלקות הי' בבית המקדש (וראי' לדבר) דכתיב17 ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל&quot; – דלכאורה אינו מובן: מהי הראי' מהשראת השכינה בנשמות ישראל (&quot;ושכנתי בתוכם&quot;, &quot;בתוך כל אחד ואחד מישראל&quot;) על השראת השכינה בעולם (עיקר שכינה בתחתונים היתה ועיקר גילוי אלקות הי' בבית המקדש) – הרי נשמות ישראל הם אלקות, שהאלקות נעשה יש18, ואיך אפשר להביא ראי' מהשראת השכינה בהם על השראת השכינה בעולם?<br /> <br /> והענין – דלכאורה אינו מובן לאידך גיסא: מהו הצורך בתנאי מוקדם, &quot;ועשו לי מקדש&quot;, כדי שיהי' &quot;ושכנתי בתוכם&quot;, בתוך כאו&quot;א? כיון ש&quot;נשמה שנתת בי טהורה היא&quot;19, &quot;בנים אתם להוי' אלקיכם&quot;20, וכו' וכו' – ה&quot;ז מספיק שיהי' &quot;ושכנתי בתוכם&quot;, ומהו ההכרח בהקדמת &quot;ועשו לי מקדש&quot; שלאח&quot;ז דוקא יהי' &quot;ושכנתי בתוכם&quot;?<br /> <br /> והביאור בזה – שעבודת הנשמה מצד עצמה היא עבודה שע&quot;פ טעם ודעת, ואילו עבודתה במסירת נפש, שטות דקדושה, מתעוררת דוקא ע&quot;י העלם והסתר העולם, הגוף ונה&quot;ב. ולכן, התנאי להענין ד&quot;ושכנתי בתוכם&quot;, עיקר שכינה ולא הארה בלבד, הוא, דוקא ע&quot;י &quot;ועשו לי מקדש&quot;, &quot;מקדש דאקרי משכן&quot;21, שנעשה מ&quot;עצי שטים עומדים&quot;22, &quot;עצי שטים&quot;, השטות דלעו&quot;ז שמהפכים לשטות דקדושה (כמבואר בהמאמר13), ש&quot;עומדים&quot; ומחברים אוא&quot;ס ב&quot;ה עם המטה23.&quot; <br /> בברכה --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 18:20, ז' בסיוון, ה'תשפ&quot;ג 18:20, 27 במאי 2023 (UTC)<br /> :{{א|קונטרס החלצו}} א. למה אתה עושה 'העתק הדבק' ועוד כזה אורך? תסביר במילים שלך. ב. כבר כתבתי לך למעלה שאין עניין לשנות את דעת הקהל דחב&quot;דפדיה, אם הוחלט שאין רשימות אז אין רשימות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(01:52, ח' בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::היות שהובאה כאן השיחה מתשי&quot;א אציין לערך המלא על [[גניבה חסידית]] לתועלת הקוראים. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 10:44, ח' בסיוון, ה'תשפ&quot;ג<br /> :::{{א|אליהו ב.}} ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(11:19, ח' בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::::אני נגד! [[משתמש:יחי המלך המשיח!!!|יחי המלך המשיח!!!]] - [[שיחת משתמש:יחי המלך המשיח!!!|שיחה]], 15:52, י&quot;ג בסיוון, ה'תשפ&quot;ג 15:52, 2 ביוני 2023 (UTC)<br /> :::::{{א|יחי המלך המשיח!!!}} כל הכבוד שאתה נגד, אבל לא בחב&quot;דפדיה, אלא בעולם האמיתי. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:10, י&quot;ג בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :::::: היוצא מהנ&quot;ל: במענה לשאלת {{א|שפי&quot;ץקייט}} מה דעת עורכי האתר כו', התשובה היא &quot;דעתם שנויה במחלוקת&quot; ומכיוון ש&quot;כל מחלוקת כו' סופה להתקיים&quot;, הרי ש'''אי אפשר''' לצטט ציטוטים מהחוברות הנ&quot;ל באתר זה (ואע&quot;פ שאין זה כתוב בפירוש בכללי האתר, ככל הידוע לי. אך תא חזי מאי עמא דבר, וודאי שמדיניות האתר היא שלא להרבות במחלוקת) וכפי שביקשתי לעיל, לאחר ששללנו בפירוש. הריני מרשה לעצמי להניח התבנית: {{סוף דיון}} <br /> ::::::החותם לכבוד התורה ולומדיה --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 12:07, י&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ג 12:07, 6 ביוני 2023 (UTC)<br /> :::::::ישר כח לך {{א|קונטרס החלצו}} על ההבנה! אכן, סוף דיון. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(12:14, י&quot;ז בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :::::::: הפירוש ב&quot;כל מחלוקת כו' סופה להתקיים&quot; היינו - פי' רע&quot;ב - &quot;כלומר... תכליתה המבוקש מענינה. והמחלוקת שהיא לשם שמים, התכלית והסוף המבוקש מאותה מחלוקת להשיג האמת, וזה מתקיים, כמו שאמרו מתוך הויכוח יתברר האמת, וכמו שנתבאר במחלוקת הלל ושמאי שהלכה כבית הלל. ומחלוקת שאינה לשם שמים, תכלית הנרצה בה היא בקשת השררה ואהבת הניצוח, וזה הסוף אינו מתקיים, כמו שמצינו במחלוקת קורח ועדתו שתכלית וסוף כוונתם היתה בקשת הכבוד והשררה והיו להיפך: וראה- רוב אלה שחולקים &lt;small&gt;(ואף רח&quot;ל שולחים ידם בקודש וקורעים רשימות וכה&quot;ג רח&quot;ל היל&quot;ת)&lt;/small&gt; אינם עושים זאת בגלל שעי&quot;ז יתברר האמת וכה&quot;ג כ&quot;א משום &quot;אהבת הניצוח&quot;. וכיוון שלע&quot;ע לא הוכרע הוויכוח- למעט פב&quot;פ לעיל - אני ס&quot;ל כהמ&quot;ד הב'. (והאמת) '''והשלום''' אהבו. (וכנראה יהי' רק) בביאת משיח צדקינו תומ&quot;י. [[שיחת משתמש:שפי&quot;ץקייט|שפי&quot;ץקייט]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(22:16, כ&quot;א בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> :::::::::&quot;כידוע מספר פעמים באו לרבי ובקשו ממנו להוציא לאור את רשימותיו ומה שהרבי הביא יצא לאור בתור [[רשימות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], כל השאר הרבי לא התיר להוציא לאור, ואז אחרי ג' תמוז באו מספר קיצוניים שגבנו - נגד דעתו של הרבי! - את רשימותיו מארונו הפרטי ועוד העיזו להוציאם לאור!&quot; - כ&quot;כ הרבה אי דיוקים במשפט אחד... לתועלת הדיון כדאי להעלות מקור אמין לה'ידוע' שביקשו מהרבי מספר פעמים וסירב [[שיחת משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(21:38, כ&quot;א בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::::::::::הדיון מוצה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(03:08, כ&quot;ב בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> כשרואים את עמדתך מקודם מובן מדוע אתה ממהר ודוחק לקבוע שהדיון מוצה...[[שיחת משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(15:48, כ&quot;ב בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == אתר &quot;שטורעם&quot; ==<br /> <br /> כידוע לכולם, אתר &quot;שטורעם&quot; הפסיק את פעילותו לפני כשנה.<br /> באתר הי' מידע רב שלא התפרסם במקומות אחרים, וערכים רבים מציינים אליו.<br /> חלק מעמודי האתר אפשר עדיין למצוא ע&quot;י חיפוש הכתובת באתר https://web.archive.org/<br /> הבעי' לאשר את האתר היא שאפשר לציין כך לכל אתר ששמור בארכיון זה. מה דעתכם? ~ [[מיוחד:תרומות/אורח]] 12:04, כ&quot;ב סיון תשפ&quot;ג</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92&diff=599966 2023-06-05T23:38:39Z

<p>45.83.27.77: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אלעזר קניג נואם.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב אלעזר קניג נואם]]<br /> הרב '''אלעזר מרדכי קעניג''' ([[י' סיון]] [[תשי&quot;ד]] - [[ד' אייר]] [[תשפ&quot;ג]]), היה [[שליח]] ו[[משפיע]] בקהילת חב&quot;ד ב[[נוף הגליל]] וב[[תומכי תמימים נוף הגליל|ישיבת תומכי תמימים המקומית]], [[טנקיסט]], חבר מוקד המשפיעים של [[התאחדות החסידים]], מוסר שיעורי חסידות, מרצה ונואם מבוקש בחב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]] ולאמו מרת חנה. <br /> <br /> בימי הסליחות [[תשכ&quot;ו]] כאשר למד בישיבת הערב שהופעלה על ידי צעירי חב&quot;ד בירושלים, זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי שליט&quot;א מלך המשיח יחד עם שאר הילדים.<br /> <br /> לקראת חג הפסח [[תשל&quot;ג]] נסע ללמוד בחצר הרבי שליט&quot;א מלך המשיח ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה שלאחריה, כששאל את הרבי במהלך [[יחידות]] האם לחזור לארץ לצרכי שידוכים, כפי שאביו ביקש, ענה לו הרבי &quot;תחזור לאה&quot;ק, ותמצא שם שידוך טוב&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רחל למשפחת בקרמן והזוג התגורר ב[[ירושלים]]. באותה תקופה בנוסף ללימודיו בכולל, עסק רבות במבצעים: ביקורי בתים בקטמונים, מבצע מזוזה, רישום ילדים לחינוך כשר ועוד. בשנת [[תשל&quot;ז]] יצא בהוראת [[הרבי]] ל[[שליחות]] ב[[נוף הגליל]] (אז נצרת עילית). בשנת [[תשל&quot;ט]] נסעו שוב לרבי עם בנם הבכור חיים לקראת ה[[תספורת]] שלו, וזכו להכנס ליחידות בה בירכם הרבי (תוכן): &quot;שיהיה לכם נחת מכל הילדים יחד, ומכל אחד לחוד&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] חלה ב'מחלה הידועה'. והוא ומשפחתו (אשתו ותשעת ילדיהם) נאלצו לעבור לגור ב[[ירושלים]] ליד בית הרפואה. הרבי הבטיח לו כמה פעמים שיזכה לחזור לשליחות בנצרת עילית, הרבי אמר פעם אחת 'שיזכו לחזור בידים מלאות' ואכן באותה שנה נולדה להם ביתם העשירית חיה מושקא. הרב קעניג סיפר בהתוועדויותיו שאצלו הייתה מידת ה[[שמחה]] וה[[אמונה]] בדברי הרבי שליט&quot;א מלך המשיח בצורה מלאה. לפי קו זה חי במשך ימי מחלתו, וביום הניתוח שנקבע נעדר בשל קביעות עם חברותא ב[[לימוד התורה]]. לאחר מעשה התברר כי לא היה כלל צורך בניתוח והמחלה נעלמה. בהתוועדויותיו הרבה לספר על תקופת מחלתו ושבזכות אמונתו בדברי הרבי שליט&quot;א מלך המשיח מתוך הליכה ב'קו' השמחה נרפא ממחלתו.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] בליל [[שמיני עצרת]] נעמד בין הקפה ד' לה' מתחת ל[[המרפסת|חדר המיוחד]] של כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ (משמאל), והכריז: &quot;כל הקהל מבקש מכבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח שיבנה בית המקדש בירושלים&quot;, ואחר אמר עם כל הקהל שלוש פעמים: &quot;יחי אדוננו מלך המשיח יבנה ביהמ&quot;ק בירושלים&quot;. הרבי פנה לעברו והביט עליו משך כל הזמן. לרגע החל מישהו מתוך הקהל לנגן ניגון כלשהוא כדי לעצור דבריו, אך הרבי פנה מיד לאזור בו החלו לנגן ומיד השתתקו כולם והנ&quot;ל המשיך וסיים את חלקו{{הערה|יומן &quot;קבלת המלכות&quot;, ליל שמיני עצרת תשנ&quot;ד.}}.<br /> <br /> לאחר שהחלים ממחלתו, נכנס הרב קעניג בברכת הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לפעילוּת כ[[טנקיסט]] ב[[ניידות חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> מאז שנת [[תשל&quot;ט]] הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] שליט&quot;א מלך המשיח מדי שנה בכל [[חודש תשרי]]. בשנותיו האחרונות נהג להיעמד ב-[[770]] במעמד [[התרת נדרים]] ב[[ערב ראש השנה]], ולבקש מהקהל שבכוח היותם &quot;דיינים מומחים&quot; (כפי שנוהגים לומר בנוסח התרת נדרים), יפסקו שהרבי שליט&quot;א צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל. כמו כן, פעמים רבות ניגש כ[[שליח ציבור]] בתפילות חגי [[תשרי]] ב-[[770]] וקולו הרם נשמע היטב ברחבי בית הכנסת. כמו כן היה מראשי המדברים בהתוועדויות הרבות שנערכות בחודש החגים ב-770.<br /> <br /> היה מראשי הדוברים בכינוסי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. בשנת [[תשע&quot;ח]] זכה לערוך את מעמד [[קידוש הלבנה]] הגדול בעולם שהתקיים בעצרת הענק [[משיח בכיכר]] בתל אביב במעמד כ-40 אלף איש.<br /> <br /> נודע ב[[שמחה]] שהקרין על סביבתו, וב[[התוועדויות]] שלו, נושא מרכזי הייתה עבודת ה[[שמחה]], וסגולתה לזרז את הגאולה ואת התגלותו של הרבי ב[[הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> <br /> ב[[ד' אייר]] [[תשפ&quot;ג]] בשעות הבוקר, החזיר את נשמתו ליוצרה. הלווייתו יצאה מביתו שב[[נוף הגליל]], עברה דרך בית כנסת חב&quot;ד מיוחד שבעיר בדרכה לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים שם נטמן{{הערה|[https://chabad.info/bdh/931402/ ירושלים: מאות מאנ&quot;ש מרחבי הארץ בהלווית הרב קעניג ע&quot;ה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> שעות ספורות לאחר פטירתו הלך לעולמו אביו הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]] כשהוא בן תשעים ושתיים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב חיים צבי קעניג - שליח הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לישוב הושעיה.<br /> *בנו, הרב דוב בער קעניג - שליח הרבי שליט&quot;א מלך המשיח בשכונת רסקו מגדל העמק ומחנך בבית חינוך חב&quot;ד בחוף הכרמל.<br /> *בנו, הרב אברהם אהרון קעניג - מחנך בת&quot;ת חב&quot;ד [[טבריה]] ושליח הרבי שליט&quot;א מלך המשיח בישוב גניגר.<br /> *בנו, הרב [[יוסף יצחק קעניג]] - לוד<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן קעניג - [[מלמד]] בתלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל קעניג]] - משלוחי הרבי שליט&quot;א מלך המשיח ב[[קריית גת]], [[משפיע]] ומרצה בכיר וממייסדי מכון &quot;[[דרך הבית]]&quot; וממייסדי [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ישיבה גדולה ראשון לציון]].<br /> *בנו, הרב בן ציון קעניג - שליח הרבי שליט&quot;א מלך המשיח בית חב&quot;ד תלפיות ומתגורר בביתר עלית<br /> *בנו, הרב שלמה קעניג - רחובות<br /> *חתנו, הרב [[לוי משה לרנר]] - נוף הגליל<br /> *חתנו, הרב אהרון חורושוכין - נוף הגליל<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|מנחם כהנא|שיח חסידים|1361|44-45|תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://ih.chabad.info/upload/Derech12/index.html#p=13 אבא בריא]''' - הרב קעניג בראיון למגזין [[דרך המלך]] על תקופת מחלתו והבטחון בה' {{אינפו}} [[אייר]] תשע&quot;ד<br /> *'''[https://chabad.info/bdh/931773/ הטנקיסט והמשפיע הרב אלעזר קעניג ע&quot;ה • תמונות מחייו]''' - {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קעניג, אלעזר}}<br /> [[קטגוריה:משפחת קעניג]] <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=599703 2023-06-04T18:37:30Z

<p>45.83.27.77: /* היסטוריה */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה הבוכרים<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=אלול [[תשע&quot;ו]]<br /> |מיקום=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]]<br /> |משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br /> |מספר תלמידים=50}}<br /> <br /> '''ישיבה קטנה הבוכרים''' (מכונה גם: ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד) היא [[ישיבה]] קטנה שהוקמה ב[[ר&quot;ח אלול]] [[תשע&quot;ו]] בעיר [[פתח תקווה]] על ידי הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] העומד בראשה והועברה בשנת [[תשפ&quot;א]] למתחם [[ישיבת הבוכרים]] שב[[כפר חב&quot;ד]]. הישיבה מתאפיינת בגישה נינוחה יותר לתלמידים אך לא מתפשרת ברמה החסידית.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> [[קובץ:ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התוועדות כללית בישיבה עם ראש הישיבה הרב אקסלרוד (תשפ&quot;ג)]]<br /> הישיבה הוקמה על ידי הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] בתמיכתו של ר' אלון דביר מ[[רמת אביב]]. במהלך השנה הראשונה להקמתה עזב ר' אלון דביר את ניהול הישיבה, ומתוך כך נקלעה לקשיים גשמיים. בחסדי ה' יצאה הישיבה מהמשבר ומאז היא גודלת בכמות ובאיכות.<br /> <br /> ישיבה זו קמה במטרה לפעול בשיטה מיוחדת שבה [[תמימים]] [[חסיד]]יים שקשה להם לשבת בשיעורים ארוכים וכיוצ&quot;ב יבואו אליה - מתחם גדול, מגרש ספורט, אוכל טוב, טיולים ומבצעים לרוב, שימת דגש על יחס אישי לכל בחור וכל שיעור בישיבה הינו כשלשת רבעי שעה.<br /> <br /> בראשית שנת [[תשפ&quot;א]] עקב עלויות גבוהות של שכירות במתחם הישיבה בפתח תקוה, עברה הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] (אור שמחה) ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]] לומדים בישיבה כ-50 תמימים.<br /> [[קובץ:ישיבה קטנה בכפר חב&quot;ד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כינוס תורה בישיבה בהשתתפות הדיין החשוב הרב [[ירמיה מנחם כהן]], ה[[מרא דאתרא]] הרב [[מאיר אשכנזי]] ורבני הישיבה (תשפ&quot;ג)]]<br /> בשנותיה הראשונות של הישיבה במשכנה בפתח תקווה, נקראה בשם '''תומכי תמימים{{הערה|כסניף של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] באישור וברכת הנהלת הישיבה הרב [[שלמה זרחי]] והרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]}} פתח תקווה'''. עם המעבר למתחם [[ישיבת הבוכרים]] אור שמחה, החליט ראש הישיבה שהישיבה תישא את השם 'ישיבה קטנה הבוכרים', לאור זאת שבזמנו כתבו לרבי סברא להוריד את השם 'ישיבת הבוכרים', והרבי ענה בפתק חריף ביותר שתוכנו{{הערה|מפי הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפ&quot;ח)]]}}: &quot;אפשר להוריד את השם ישיבת הבוכרים בתנאי שתורידו ביחד עם זה גם את השם שלי{{הערה|בקשר לעובדה שהישיבה בנשיאות הרבי}}&quot;. הישיבה מכונה גם 'ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד' ואף השם 'פתח תקווה' דבק בה והיא מכונה בו עדיין בפי תלמידיה ובוגריה.<br /> <br /> ==הערות התמימים ואנ&quot;ש==<br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] הוציאה הישיבה את הגליון הראשון של קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] ראשון{{הערה|ל[https://drive.google.com/file/d/1_CuFRgsd4kNLVmdtm3EcpxYZcygougfQ/view?usp=sharing קריאת והורדת הקובץ]}}. לרגל [[י&quot;א ניסן]] [[תשפ&quot;ב]] הוציאה הישיבה לאור את קובץ הערות במתכונת ייעודית על הלכות [[קריאת שמע]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1CzMobYJRA-mxxfxMJfcRha1rNQFvHnq_/view?usp=sharing לקריאת והורדת הקובץ]}}, ובקשר ל[[כ&quot;ח סיון]] תשפ&quot;ב יצא לאור קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש השלישי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/805334/ ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד: קובץ הערות שני בתוך שנה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש הישיבה]] ו[[ר&quot;מ]] בגירסא והלכה שיעור ב' וג'.<br /> *הרב [[יוסף יצחק בקשי]] - מנהל רוחני ומשגיח ו[[ר&quot;מ]] בגירסא והלכה שיעור א'.<br /> *הרב [[פנחס רמי שוורץ]] - מנהל מערך הלימודים.<br /> *הרב יצחק מאיר מיידנצ'יק - [[ר&quot;מ]] שיעור ב' וג' ואחראי שבתות.<br /> *הרב ברוך שניאור נחשון - [[משפיע]] שיעור ב'.<br /> *הרב [[שניאור זלמן קוביטשעק]] - [[משפיע]] שיעור א'.<br /> *הרב נחום רביסקי - משפיע שיעור ג'.<br /> *הרב אושריאל דהן - ר&quot;מ שיעור א'.<br /> *הרב טוביה יעקובוביץ - אחרי גשמי<br /> *הרב חיים אברביה - משפיע בשבתות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב&quot;די''', שבועון בית משיח כ&quot;ד טבת תשפ&quot;א עמוד 36<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבת-חבד-פתח-תקוה/ כתבות וחדשות אודות הישיבה במשכנה בפתח תקווה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ כתבות וחדשות אודות הישיבה במשכנה הנוכחי במתחם 'ישיבת הבוכרים' בכפר חב&quot;ד], [https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9d/ ידיעות נוספות], [https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9d/ ידיעות נוספות] {{אינפו}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות המשלבות לימודים נוספים]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=599281 2023-06-01T17:34:15Z

<p>45.83.27.77: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{דמות|<br /> שם=הרב ישעיהו הרצל<br /> |תמונה= [[קובץ:הרב ישעיהו הרצל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px]]<br /> |תיאור= הרב ישעיהו הרצל ב[[איגוד צאצאי רבנו הזקן#כנסים ופעולות|כינוס הצאצאים]], [[תשע&quot;ה]]<br /> |תאריך לידה=[[תש&quot;ו]] <br /> |מקום לידה= ירושלים<br /> |מקום פעילות=[[נוף הגליל]] <br /> |רבותיו=הרבי מליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |השתייכות=חסידות חב&quot;ד<br /> }}<br /> <br /> [[קובץ:אברהם יעקב פרידמן וישעיהו הרצל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישעיהו הרצל עם האדמו&quot;ר מסדיגורא, הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] ([[כסלו]] [[תשס&quot;ח]])]]<br /> הרב '''ישעיה הרצל''' (יליד שנת [[תש&quot;ו]]) הוא רב העיר [[נוף הגליל]]. כיהן כשליח הרבי וכרבו של כפר תבור וממייסדי שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בקריית מלאכי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד וגדל בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] לרב [[פנחס לייבוש הרצל|פנחס לייבוש]] ושטערנא פרידא. אביו שימש כ[[משפיע]] בבית כנסת [[חב&quot;ד]] 'אוהל יצחק' בשכונה.<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש&quot;ס]] נפטרה רעייתו מרת שרה רחל ולאחר מספר שנים נישא בזיווג שני למרת זלטה (מבית ר' [[ברוך פריז]]), אלמנת ר' [[מאיר פריימן]].<br /> <br /> בילדותו היה מבקר מידי [[שבת]] את דודו המשפיע הרב [[משה ובר]], למד בתלמוד תורה [[מוסדות תורת אמת|תורת אמת]], בישיבת [[ישיבה קטנה בלוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] שם למד אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], בחודש [[אלול]] [[תשכ&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שב[[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770|מרכז חב&quot;ד העולמי]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]].<br /> <br /> לאחר חתונתו בתמוז [[תשכ&quot;ו]] עם שרה רחל בת הרב [[יעקב פרידמן]], למד ב[[כולל אברכים]] בשכונת [[קראון הייטס]], בקיץ תשכ&quot;ז חזר לישראל, בשנת [[תשכ&quot;ט]] עבר בהוראת [[הרבי]] ל[[קריית מלאכי|נחלת הר חב&quot;ד]] שהוקם אז והיה מהמשפחות הראשונות במקום, שם למד שם בכולל במשך שנתיים, שם [[סמיכה לרבנות|נסמך לרבנות]] מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]] על ידי הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] עבר לכולל של 'התנועה להפצת התורה' ב[[נצרת עילית]].<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ח]] התמנה הרב הרצל לרב בכפר תבור.<br /> <br /> זכה לקבל באופן אישי מהרבי את [[קונטרס אהבת ישראל]], מתוקף תפקידו כ[[משפיע]] הפועל בקירוב יהודים.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב פנחס מילר בשנת [[תשנ&quot;ב]], התמודד בבחירות לרבנות בנוף הגליל ונבחר ב[[י&quot;ג באב]] [[תשנ&quot;ו]] לרב העיר.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[שניאור זלמן הרצל]] - סופר חסידי <br /> *הרב מנחם מענדל הרצל - [[רב]] ו[[שליח]] ביישובי גוש ארבל.<br /> *הרב שלום דובער הרצל - שליח בעיר [[יקנעם]].<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב משה צבי היילפרין - רב קהילות חב&quot;ד ברמות ד' ובשכונת בית-ישראל, ירושלים.<br /> *הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] - שליח הרבי ל[[אור יהודה]].<br /> *הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]] - [[שליח]] ו[[רב]] מועצה אזורית גליל תחתון.<br /> *הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]] בישיבת חב&quot;ד [[בית שמש]].<br /> *הרב דובער משה ליפש - רב ביכנ&quot;ס ב[[נצרת עילית]].<br /> *הרב שלום בער הניג - מחנך ו[[משפיע]] ב[[צפת]].<br /> *הרב אברהם רבינוביץ' - [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת חנוך לנער]] ושליח בשכונת נוה אורנים, [[צפת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חשבון נפש? בסדר מסודר''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1954 עמוד 54<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=23375 &quot;זכרון ליום ראשון&quot;]''' ראיון מקיף עם הרב הרצל ב[[שבועון בית משיח]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=20210 לא לתת למשיח לרדת מסדר היום!] מאמר שכתב לקראת כ&quot;ח ב[[ניסן]] - {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82311 הגדרתם של מנהגי ישראל]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידאו}} {{אינפו}} ט&quot;ו [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (13.06.2014)<br /> *'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/02/296.-Mishpatim-5781.pdf הפצת יהדות - בלי פוליטיקה]''', ראיון משוכתב עם הרב הרצל בעלון הסיפור שלי [[JEM]]<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/678295/ הכנסת אורחים כהלכה]''', כינוס תורה [[מכון הלכה חב&quot;ד]] חג השבועות תשפ&quot;א {{וידפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הרצל, ישעיהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הרצל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פאריז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ו]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92&diff=599280 2023-06-01T17:33:48Z

<p>45.83.27.77: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אלעזר קניג נואם.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב אלעזר קניג נואם]]<br /> הרב '''אלעזר מרדכי קעניג''' ([[י' סיון]] [[תשי&quot;ד]] - [[ד' אייר]] [[תשפ&quot;ג]]), היה [[שליח]] ו[[משפיע]] בקהילת חב&quot;ד ב[[נוף הגליל]] וב[[תומכי תמימים נוף הגליל|ישיבת תומכי תמימים המקומית]], [[טנקיסט]], מוסר שיעורי חסידות, מרצה ונואם מבוקש בחב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]] ולאמו מרת חנה. <br /> <br /> בימי הסליחות [[תשכ&quot;ו]] כאשר למד בישיבת הערב שהופעלה על ידי צעירי חב&quot;ד בירושלים, זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי שליט&quot;א מלך המשיח יחד עם שאר הילדים.<br /> <br /> לקראת חג הפסח [[תשל&quot;ג]] נסע ללמוד בחצר הרבי שליט&quot;א מלך המשיח ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנה שלאחריה, כששאל את הרבי במהלך [[יחידות]] האם לחזור לארץ לצרכי שידוכים, כפי שאביו ביקש, ענה לו הרבי &quot;תחזור לאה&quot;ק, ותמצא שם שידוך טוב&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רחל למשפחת בקרמן והזוג התגורר ב[[ירושלים]]. באותה תקופה בנוסף ללימודיו בכולל, עסק רבות במבצעים: ביקורי בתים בקטמונים, מבצע מזוזה, רישום ילדים לחינוך כשר ועוד. בשנת [[תשל&quot;ז]] יצא בהוראת [[הרבי]] ל[[שליחות]] ב[[נוף הגליל]] (אז נצרת עילית). בשנת [[תשל&quot;ט]] נסעו שוב לרבי עם בנם הבכור חיים לקראת ה[[תספורת]] שלו, וזכו להכנס ליחידות בה בירכם הרבי (תוכן): &quot;שיהיה לכם נחת מכל הילדים יחד, ומכל אחד לחוד&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] חלה ב'מחלה הידועה'. והוא ומשפחתו (אשתו ותשעת ילדיהם) נאלצו לעבור לגור ב[[ירושלים]] ליד בית הרפואה. הרבי הבטיח לו כמה פעמים שיזכה לחזור לשליחות בנצרת עילית, הרבי אמר פעם אחת 'שיזכו לחזור בידים מלאות' ואכן באותה שנה נולדה להם ביתם העשירית חיה מושקא. הרב קעניג סיפר בהתוועדויותיו שאצלו הייתה מידת ה[[שמחה]] וה[[אמונה]] בדברי הרבי שליט&quot;א מלך המשיח בצורה מלאה. לפי קו זה חי במשך ימי מחלתו, וביום הניתוח שנקבע נעדר בשל קביעות עם חברותא ב[[לימוד התורה]]. לאחר מעשה התברר כי לא היה כלל צורך בניתוח והמחלה נעלמה. בהתוועדויותיו הרבה לספר על תקופת מחלתו ושבזכות אמונתו בדברי הרבי שליט&quot;א מלך המשיח מתוך הליכה ב'קו' השמחה נרפא ממחלתו.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] בליל [[שמיני עצרת]] נעמד בין הקפה ד' לה' מתחת ל[[המרפסת|חדר המיוחד]] של כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ (משמאל), והכריז: &quot;כל הקהל מבקש מכבוד קדושת אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח שיבנה בית המקדש בירושלים&quot;, ואחר אמר עם כל הקהל שלוש פעמים: &quot;יחי אדוננו מלך המשיח יבנה ביהמ&quot;ק בירושלים&quot;. הרבי פנה לעברו והביט עליו משך כל הזמן. לרגע החל מישהו מתוך הקהל לנגן ניגון כלשהוא כדי לעצור דבריו, אך הרבי פנה מיד לאזור בו החלו לנגן ומיד השתתקו כולם והנ&quot;ל המשיך וסיים את חלקו{{הערה|יומן &quot;קבלת המלכות&quot;, ליל שמיני עצרת תשנ&quot;ד.}}.<br /> <br /> לאחר שהחלים ממחלתו, נכנס הרב קעניג בברכת הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לפעילוּת כ[[טנקיסט]] ב[[ניידות חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> מאז שנת [[תשל&quot;ט]] הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] שליט&quot;א מלך המשיח מדי שנה בכל [[חודש תשרי]]. בשנותיו האחרונות נהג להיעמד ב-[[770]] במעמד [[התרת נדרים]] ב[[ערב ראש השנה]], ולבקש מהקהל שבכוח היותם &quot;דיינים מומחים&quot; (כפי שנוהגים לומר בנוסח התרת נדרים), יפסקו שהרבי שליט&quot;א צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל. כמו כן, פעמים רבות ניגש כ[[שליח ציבור]] בתפילות חגי [[תשרי]] ב-[[770]] וקולו הרם נשמע היטב ברחבי בית הכנסת. כמו כן היה מראשי המדברים בהתוועדויות הרבות שנערכות בחודש החגים ב-770.<br /> <br /> היה מראשי הדוברים בכינוסי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. בשנת [[תשע&quot;ח]] זכה לערוך את מעמד [[קידוש הלבנה]] הגדול בעולם שהתקיים בעצרת הענק [[משיח בכיכר]] בתל אביב במעמד כ-40 אלף איש.<br /> <br /> נודע ב[[שמחה]] שהקרין על סביבתו, וב[[התוועדויות]] שלו, נושא מרכזי הייתה עבודת ה[[שמחה]], וסגולתה לזרז את הגאולה ואת התגלותו של הרבי ב[[הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> <br /> ב[[ד' אייר]] [[תשפ&quot;ג]] בשעות הבוקר, החזיר את נשמתו ליוצרה. הלווייתו יצאה מביתו שב[[נוף הגליל]], עברה דרך בית כנסת חב&quot;ד מיוחד שבעיר בדרכה לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים שם נטמן{{הערה|[https://chabad.info/bdh/931402/ ירושלים: מאות מאנ&quot;ש מרחבי הארץ בהלווית הרב קעניג ע&quot;ה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> שעות ספורות לאחר פטירתו הלך לעולמו אביו הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]] כשהוא בן תשעים ושתיים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב חיים צבי קעניג - שליח הרבי שליט&quot;א מלך המשיח לישוב הושעיה.<br /> *בנו, הרב דוב בער קעניג - שליח הרבי שליט&quot;א מלך המשיח בשכונת רסקו מגדל העמק ומחנך בבית חינוך חב&quot;ד בחוף הכרמל.<br /> *בנו, הרב אברהם אהרון קעניג - מחנך בת&quot;ת חב&quot;ד [[טבריה]] ושליח הרבי שליט&quot;א מלך המשיח בישוב גניגר.<br /> *בנו, הרב [[יוסף יצחק קעניג]] - לוד<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן קעניג - [[מלמד]] בתלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל קעניג]] - משלוחי הרבי שליט&quot;א מלך המשיח ב[[קריית גת]], [[משפיע]] ומרצה בכיר וממייסדי מכון &quot;[[דרך הבית]]&quot; וממייסדי [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ישיבה גדולה ראשון לציון]].<br /> *בנו, הרב בן ציון קעניג - שליח הרבי שליט&quot;א מלך המשיח בית חב&quot;ד תלפיות ומתגורר בביתר עלית<br /> *בנו, הרב שלמה קעניג - רחובות<br /> *חתנו, הרב [[לוי משה לרנר]] - נוף הגליל<br /> *חתנו, הרב אהרון חורושוכין - נוף הגליל<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|מנחם כהנא|שיח חסידים|1361|44-45|תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://ih.chabad.info/upload/Derech12/index.html#p=13 אבא בריא]''' - הרב קעניג בראיון למגזין [[דרך המלך]] על תקופת מחלתו והבטחון בה' {{אינפו}} [[אייר]] תשע&quot;ד<br /> *'''[https://chabad.info/bdh/931773/ הטנקיסט והמשפיע הרב אלעזר קעניג ע&quot;ה • תמונות מחייו]''' - {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קעניג, אלעזר}}<br /> [[קטגוריה:משפחת קעניג]] <br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94_(%D7%A0%D7%A1%D7%92%D7%A8)&diff=599171 2023-06-01T01:39:11Z

<p>45.83.27.77: </p> <hr /> <div>ישיבת '''תומכי תמימים''' בעיר [[חיפה]], הוקמה בשנת [[תשט&quot;ו]]. ה[[זאל]] היה בית הכנסת שברחוב הרצליה. הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] היה ראש הישיבה ור' [[אליהו פינקל]] היה מגיד שיעור ב[[נגלה]]. שותף להקמת הישיבה היה הרב [[גרשון חן]].<br /> בשל סיבות כלכליות, לא הצליחה הישיבה להחזיק מעמד, ונסגרה. <br /> <br /> בתגובה לסגירת הישיבה, כתב [[הרבי]] מכתב בו הביע צער על סגירת הישיבה מסיבה כלכלית.<br /> <br /> == רבני הישיבה ==<br /> *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] - [[ראש הישיבה]].<br /> * הרב [[אליהו פינקל]] - מגיד שיעור.<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ח]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש שנסגרו]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בחיפה]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=599167 2023-06-01T00:22:57Z

<p>45.83.27.77: /* היסטוריה */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה הבוכרים<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=אלול [[תשע&quot;ו]]<br /> |מיקום=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]]<br /> |משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br /> |מספר תלמידים=50}}<br /> <br /> '''ישיבה קטנה הבוכרים''' (מכונה גם: ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד) היא [[ישיבה]] קטנה שהוקמה ב[[ר&quot;ח אלול]] [[תשע&quot;ו]] בעיר [[פתח תקווה]] על ידי הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] העומד בראשה והועברה בשנת [[תשפ&quot;א]] למתחם [[ישיבת הבוכרים]] שב[[כפר חב&quot;ד]]. הישיבה מתאפיינת בגישה נינוחה יותר לתלמידים אך לא מתפשרת ברמה החסידית.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> [[קובץ:ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התוועדות כללית בישיבה עם ראש הישיבה הרב אקסלרוד (תשפ&quot;ג)]]<br /> הישיבה הוקמה על ידי הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] בתמיכתו של ר' אלון דביר מ[[רמת אביב]]. במהלך השנה הראשונה להקמתה עזב ר' אלון דביר את ניהול הישיבה, ומתוך כך נקלעה לקשיים גשמיים. בחסדי ה' יצאה הישיבה מהמשבר ומאז היא גודלת בכמות ובאיכות.<br /> <br /> ישיבה זו קמה במטרה לפעול בשיטה מיוחדת שבה [[תמימים]] [[חסיד]]יים שקשה להם לשבת בשיעורים ארוכים וכיוצ&quot;ב יבואו אליה - מתחם גדול, מגרש ספורט, אוכל טוב, טיולים ומבצעים לרוב, שימת דגש על יחס אישי לכל בחור וכל שיעור בישיבה הינו כשלשת רבעי שעה.<br /> <br /> בראשית שנת [[תשפ&quot;א]] עקב עלויות גבוהות של שכירות במתחם הישיבה בפתח תקוה, עברה הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] (אור שמחה) ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]] לומדים בישיבה כ-50 תמימים.<br /> [[קובץ:ישיבה קטנה בכפר חב&quot;ד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כינוס תורה בישיבה בהשתתפות הדיין החשוב הרב [[ירמיה מנחם כהן]], ה[[מרא דאתרא]] הרב [[מאיר אשכנזי]] ורבני הישיבה (תשפ&quot;ג)]]<br /> בשנותיה הראשונות של הישיבה במשכנה בפתח תקווה, נקראה בשם '''תומכי תמימים{{הערה|כסניף של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] באישור וברכת הנהלת הישיבה הרב [[שלמה זרחי]] והרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]}} פתח תקווה'''. עם המעבר למתחם [[ישיבת הבוכרים]] אור שמחה, החליט ראש הישיבה שהישיבה תישא את השם 'ישיבת הבוכרים', לאור זאת שבזמנו כתבו לרבי סברא להוריד את השם 'ישיבת הבוכרים', והרבי ענה בפתק חריף ביותר שתוכנו{{הערה|מפי הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפ&quot;ח)]]}}: &quot;אפשר להוריד את השם ישיבת הבוכרים בתנאי שתורידו ביחד עם זה גם את השם שלי{{הערה|בקשר לעובדה שהישיבה בנשיאות הרבי}}&quot;. הישיבה מכונה גם 'ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד' ואף השם 'פתח תקווה' דבק בה והיא מכונה בו עדיין בפי תלמידיה ובוגריה.<br /> <br /> ==הערות התמימים ואנ&quot;ש==<br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] הוציאה הישיבה את הגליון הראשון של קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] ראשון{{הערה|ל[https://drive.google.com/file/d/1_CuFRgsd4kNLVmdtm3EcpxYZcygougfQ/view?usp=sharing קריאת והורדת הקובץ]}}. לרגל [[י&quot;א ניסן]] [[תשפ&quot;ב]] הוציאה הישיבה לאור את קובץ הערות במתכונת ייעודית על הלכות [[קריאת שמע]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1CzMobYJRA-mxxfxMJfcRha1rNQFvHnq_/view?usp=sharing לקריאת והורדת הקובץ]}}, ובקשר ל[[כ&quot;ח סיון]] תשפ&quot;ב יצא לאור קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש השלישי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/805334/ ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד: קובץ הערות שני בתוך שנה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש הישיבה]] ו[[ר&quot;מ]] בגירסא והלכה שיעור ב' וג'.<br /> *הרב [[יוסף יצחק בקשי]] - מנהל רוחני ומשגיח ו[[ר&quot;מ]] בגירסא והלכה שיעור א'.<br /> *הרב [[פנחס רמי שוורץ]] - מנהל מערך הלימודים.<br /> *הרב יצחק מאיר מיידנצ'יק - [[ר&quot;מ]] שיעור ב' וג' ואחראי שבתות.<br /> *הרב ברוך שניאור נחשון - [[משפיע]] שיעור ב'.<br /> *הרב [[שניאור זלמן קוביטשעק]] - [[משפיע]] שיעור א'.<br /> *הרב נחום רביסקי - משפיע שיעור ג'.<br /> *הרב אושריאל דהן - ר&quot;מ שיעור א'.<br /> *הרב טוביה יעקובוביץ - אחרי גשמי<br /> *הרב חיים אברביה - משפיע בשבתות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב&quot;די''', שבועון בית משיח כ&quot;ד טבת תשפ&quot;א עמוד 36<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבת-חבד-פתח-תקוה/ כתבות וחדשות אודות הישיבה במשכנה בפתח תקווה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ כתבות וחדשות אודות הישיבה במשכנה הנוכחי במתחם 'ישיבת הבוכרים' בכפר חב&quot;ד], [https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9d/ ידיעות נוספות], [https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9d/ ידיעות נוספות] {{אינפו}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות המשלבות לימודים נוספים]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=599166 2023-06-01T00:20:47Z

<p>45.83.27.77: /* היסטוריה */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=ישיבה קטנה הבוכרים<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=אלול [[תשע&quot;ו]]<br /> |מיקום=[[כפר חב&quot;ד]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]]<br /> |משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br /> |מספר תלמידים=50}}<br /> <br /> '''ישיבה קטנה הבוכרים''' (מכונה גם: ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד) היא [[ישיבה]] קטנה שהוקמה ב[[ר&quot;ח אלול]] [[תשע&quot;ו]] בעיר [[פתח תקווה]] על ידי הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] העומד בראשה והועברה בשנת [[תשפ&quot;א]] למתחם [[ישיבת הבוכרים]] שב[[כפר חב&quot;ד]]. הישיבה מתאפיינת בגישה נינוחה יותר לתלמידים אך לא מתפשרת ברמה החסידית.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> [[קובץ:ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התוועדות כללית בישיבה עם ראש הישיבה הרב אקסלרוד (תשפ&quot;ג)]]<br /> הישיבה הוקמה על ידי הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] בתמיכתו של ר' אלון דביר מ[[רמת אביב]]. במהלך השנה הראשונה להקמתה עזב ר' אלון דביר את ניהול הישיבה, ומתוך כך נקלעה לקשיים גשמיים. בחסדי ה' יצאה הישיבה מהמשבר ומאז היא גודלת בכמות ובאיכות.<br /> <br /> ישיבה זו קמה במטרה לפעול בשיטה מיוחדת שבה [[תמימים]] [[חסיד]]יים שקשה להם לשבת בשיעורים ארוכים וכיוצ&quot;ב יבואו אליה - מתחם גדול, מגרש ספורט, אוכל טוב, טיולים ומבצעים לרוב, שימת דגש על יחס אישי לכל בחור וכל שיעור בישיבה הינו כשלשת רבעי שעה.<br /> <br /> בראשית שנת [[תשפ&quot;א]] עקב עלויות גבוהות של שכירות במתחם הישיבה בפתח תקוה, עברה הישיבה למתחם [[ישיבת הבוכרים]] (אור שמחה) ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]] לומדים בישיבה כ-50 תמימים.<br /> [[קובץ:ישיבה קטנה בכפר חב&quot;ד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כינוס תורה בישיבה בהשתתפות הדיין החשוב הרב [[ירמיה מנחם כהן]], ה[[מרא דאתרא]] הרב [[מאיר אשכנזי]] ורבני הישיבה (תשפ&quot;ג)]]<br /> בשנותיה הראשונות של הישיבה במשכנה בפתח תקווה, נקראה בשם '''תומכי תמימים{{הערה|כסניף של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] באישור וברכת הנהלת הישיבה הרב [[שלמה זרחי]] והרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]]}} פתח תקווה'''. עם המעבר למתחם [[ישיבת הבוכרים]] אור שמחה, החליט ראש הישיבה שהישיבה תישא את השם 'ישיבת הבוכרים', לאור זאת שבזמנו כתבו לרבי סברא להוריד את השם 'ישיבת הבוכרים', והרבי ענה בפתק חריף ביותר שתוכנו{{הערה|מפי הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפ&quot;ח)]]}}: &quot;אפשר להוריד את השם ישיבת הבוכרים בתנאי שתורידו ביחד עם זה גם את השם שלי{{הערה|בקשר לעובדה שהישיבה בנשיאות הרבי}}&quot;. הישיבה מכונה גם 'ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד' ואף השם 'פתח תקווה' דבק בה והיא מכונה בו עדיין בפי תלמידיה ובוגריה.<br /> <br /> ==הערות התמימים ואנ&quot;ש==<br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] הוציאה הישיבה את הגליון הראשון של קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] ראשון{{הערה|ל[https://drive.google.com/file/d/1_CuFRgsd4kNLVmdtm3EcpxYZcygougfQ/view?usp=sharing קריאת והורדת הקובץ]}}. לרגל [[י&quot;א ניסן]] [[תשפ&quot;ב]] הוציאה הישיבה לאור את קובץ הערות במתכונת ייעודית על הלכות [[קריאת שמע]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1CzMobYJRA-mxxfxMJfcRha1rNQFvHnq_/view?usp=sharing לקריאת והורדת הקובץ]}}, ובקשר ל[[כ&quot;ח סיון]] תשפ&quot;ב יצא לאור קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש השלישי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/805334/ ישיבה קטנה כפר חב&quot;ד: קובץ הערות שני בתוך שנה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - [[ראש הישיבה]] ו[[ר&quot;מ]] בגירסא והלכה שיעור ב' וג'.<br /> *הרב [[יוסף יצחק בקשי]] - מנהל רוחני ומשגיח ו[[ר&quot;מ]] בגירסא והלכה שיעור א'.<br /> *הרב [[פנחס רמי שוורץ]] - מנהל מערך הלימודים.<br /> *הרב יצחק מאיר מיידנצ'יק - [[ר&quot;מ]] שיעור ב' וג' ואחראי שבתות.<br /> *הרב ברוך שניאור נחשון - [[משפיע]] שיעור ב'.<br /> *הרב [[שניאור זלמן קוביטשעק]] - [[משפיע]] שיעור א'.<br /> *הרב נחום רביסקי - משפיע שיעור ג'.<br /> *הרב אושריאל דהן - ר&quot;מ שיעור א'.<br /> *הרב טוביה יעקובוביץ - אחרי גשמי<br /> *הרב חיים אברביה - משפיע בשבתות.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב&quot;די''', שבועון בית משיח כ&quot;ד טבת תשפ&quot;א עמוד 36<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבת-חבד-פתח-תקוה/ כתבות וחדשות אודות הישיבה במשכנה בפתח תקווה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ כתבות וחדשות אודות הישיבה במשכנה הנוכחי במתחם 'ישיבת הבוכרים' בכפר חב&quot;ד], [https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9d/ ידיעות נוספות], [https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9d/ ידיעות נוספות] {{אינפו}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות המשלבות לימודים נוספים]]</div>

45.83.27.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=599165 2023-06-01T00:07:44Z

<p>45.83.27.77: /* קשריו עם חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=ירחמיאל גרשון אדלשטיין<br /> |כינוי=<br /> |תמונה=[[קובץ:גרשון אדלשטיין.jpg|ללא מסגרת|ממוזער]]<br /> |תיאור= הרב גרשון אדלשטיין<br /> |תפקידים נוספים=ראש ישיבת פוניבז'<br /> |תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ&quot;ג]]<br /> |תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ&quot;ג]]<br /> |מקום לידה=[[ברית המועצות]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> <br /> |רבותיו= רבותיו החב&quot;דיים [[זלמן לייב אסטולין]], [[מרדכי אליהו שניאור]], [[משה אקסלרוד]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|מנהיג הציבור הליטאי]]<br /> }}<br /> הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ&quot;ג]] - י' סיון [[תשפ&quot;ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ&quot;ג]] לאביו הרב צבי יהודה ב[[ברית המועצות]], ולמד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו היה לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.<br /> <br /> כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב [[יעקב אדלשטיין]], המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב&quot;דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב&quot;ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב&quot;ד לנחם את המשפחה האבלה.<br /> <br /> רב חב&quot;די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירות [[ז'לובין]] ו[[סוראז']] שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב בעיר [[רמת גן]] עד לפטירתו ב[[תש&quot;כ]] ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.<br /> <br /> בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין וכך דרך חמיו נהיה קרוב משפחה של מספר חסידי חב&quot;ד.<br /> אח חמיו הוא - הרב [[אהרן יעקב דיסקין]] - חסיד חב&quot;ד. נכדו הוא הרב [[חיים שלמה דיסקין]], שליח הרבי ורב העיר [[קריית אתא]].<br /> אחות חמיו גיסא, אשת הרב [[ישעיהו מאטלין]] - חסיד חב&quot;ד. בתם שצערע הייתה אשת הרב [[שמשון חריטונוב]].<br /> אחות חמיו תמר איטה, אשת הרב [[נפתלי גלוסקין]] - חסיד חב&quot;ד. בנם הרב משה חיים גלוסקין הוא משגיח בישיבת חמד לצעירים.<br /> [[קובץ:הרב נפתולי אסטולין מוסר את הספר להרב גרשון אדלשטיין מראשי-ישיבת פונובז.jpg|ממוזער|הרב [[נפתלי אסטולין]] מגיש לרב אדלשטיין את הספר &quot;גאון וחסיד&quot; על אביו ר' [[זלמן לייב אסטולין]]]]<br /> לאחר נישואיו החל לשמש כר&quot;מ בישיבת פוניבז'.<br /> <br /> בחודש [[אייר]] [[תש&quot;ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].<br /> <br /> עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע&quot;ח מונה לכהן כיו&quot;ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי [[דגל התורה]].<br /> <br /> החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ&quot;ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.<br /> <br /> בליל חג השבועות תשפ&quot;ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ&quot;ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:אדלשטיין.jpg|ממוזער|עם רבני [[מרכז רבני אירופה]]]]<br /> למרות המאורעות בפונוביז' נגד ליובאוויטש בכלל ובמיוחד סביב [[בחירות תשמ&quot;ט]] והרקע שקדם להם שהביאו להתנגדות חריפה לליובאויטש בשנים ההם מצד מנהיגי הזרם הליטאי דאז, לא השתתף הרב אדלשטיין בהתקפות נגד ליובאוויטש על אף כהונתו כר&quot;מ בישיבת פוניבז'.<br /> <br /> כאשר למד ר' דוד אסטולין, בנו של הרב [[זלמן לייב אסטולין]], בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות ה[[לקוטי שיחות]]. ר' דוד שח באוזני אביו שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות ואף משחיתים אותן. האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה השיחות הבאה. כשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שאינו מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת, אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת - ובכך אפשר את המשך הפצת השיחות בישיבתו {{הערה|[https://col.org.il/news/27885 מסכת הידידות בין הרב אסטולין לגדולי הליטאים: מה עשה הרב אדלשטיין כשראה תלמידים קורעים שיחות של הרבי?] באתר {{COL}}}}.<br /> <br /> [[קובץ:אליעזר ברוד אדלשטיין.jpg|ממוזער|הרב [[אליעזר ברוד]] אצל הרב אדלשטיין]]<br /> במשך השנים נפגש עם רבנים ואישים חב&quot;דיים שונים, ומהם: בשנת תשס&quot;ט עם השליח ר' בן ציון גגולה ממנו שמע על אמונת החסידים שהרבי הוא נביא והוא המלך המשיח בצירוף המקורות ההלכתיים לכך כשהרב אדלשטיין דן בנושא עם הרב גגולה{{הערה| הדבר היה במהלך סבב ביקוריו של גגולה אצל רבנים חשובים כשמתעד ומתמלל את תוכן השיחות}}, בשנת [[תש&quot;ע]] עם משלחת של [[מרכז רבני אירופה]] בה נכחו גם רבני חב&quot;ד{{הערה|[https://col.org.il/news/53705 ראשי ה'מרכז' נפגשו עם גדולי הליטאים והאדמו&quot;רים] באתר {{COL}}}}, בשנת תשע&quot;ח עם המרא דאתרא של [[בני ברק]] הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] שהגיע לבקרו בניחום אבלים לאחר פטירת בנו של הרב אדלשטיין{{הערה|[https://col.org.il/news/111800 תמונת הלילה: המקום ינחם אתכם] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}} ובחודש אלול באותה שנה עם הרב [[שלום מרדכי רובשקין]] שיצא זמן לא רב קודם לכן לחירות ממאסרו{{הערה|[https://col.org.il/news/112963 ר' שלום רובשקין בביקור אצל גדולי הרבנים וראשי הישיבות] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}, בחודש [[שבט]] [[תשפ&quot;ב]] עם הרב [[אליעזר ברוד]] לרגל הוצאת ספרו החדש של הרב ברוד על הלכות תערובות{{הערה|[https://chabad.info/news/757741 '''הרב אליעזר ברוד בביקור אצל גדולי הרבנים בבני ברק'''] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}, עם הרב [[עזרא שוחט]] בחול המועד פסח [[תשפ&quot;ב]] שקיבלו בביתו ודברו בלימוד{{הערה|[https://chabad.info/news/783934 '''ביקור חג רב רושם: הרב שוחט ביקר אצל הרבנים בבני ברק'''] באתר {{חב&quot;ד אינפו}}}}, עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שהגיע בפגישה מיוחדת יחד עם ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[מרדכי גולדשמיד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/108128 וידאו מהמעמד] באתר {{COL}}}}, ועוד רבים.<br /> <br /> כמו כן בחודש [[אדר]] [[תשע&quot;ט]] קיבל בביתו את הנגיד החב&quot;די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות, נכדו של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לרב את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך, וכתמורה העניק לחתן את ספרו של אבי 'הוד צבי' ובירכו לרגל ה[[בר מצווה]]. בחודש [[אלול]] [[תשפ&quot;א]] קיבל בביתו את ר' ישראל אלינסון מ[[כפר חב&quot;ד]], לרגל בר המצווה של נכדו עקב קרבתם המשפחתית. במעמד חזר חתן הבר מצווה [[מאמר חסידות]], כשהרב אדלשטיין האזין בצורה מיוחדת. לאחר מכן העניק לחתן הבר מצווה את ספרו 'דרכי החיזוק' עם הקדשה אישית&lt;ref&gt;[https://col.org.il/news/145743 '''כשהרב אדלשטיין האזין לחסידות מבן משפחתו החב&quot;די'''] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בחודש [[שבט]] [[תשע&quot;א]] השתתף באירוע הכשרה להוראה מקדמת בגמרא על פי &quot;שיטת הרב וובר&quot; מיסודו הרב [[ישעיהו וובר]], כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה{{הערה|[https://col.org.il/news/59748 חסיד חב&quot;ד ערך אירוע, גדולי הליטאים הגיעו לברך] באתר {{COL}}}}.<br /> <br /> בחודש [[תשרי]] [[תשע&quot;ח]] במעמד [[הקפות שניות]] של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב [[ברוך דוב פוברסקי]] והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון [[ד' בבות]] ואת הניגון [[צמאה לך נפשי]] שלימד הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/107086 במעמד ראשי הישיבה: 'צמאה לך נפשי' וד' בבות בפונביז'] באתר {{COL}}}}.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] העניק את הסכמתו וברכתו למהלך מינוי בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרב העיר [[בני ברק]] כשלצידו יכהן הרב [[שבח צבי רוזנבלט]]&lt;ref&gt;[https://chabad.info/news/708016 '''תמיכה מלאה בהכשר רבני בני ברק'''] באתר {{חב&quot;ד אינפו}}&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''ממגד גרש ירחים''' - על תלמוד בבלי<br /> *'''הערות וביאורים על סדר הרמב&quot;ם'''<br /> *'''הערות וביאורים על הש&quot;ס''' - כרך ראשון על מסכת בבא בתרא<br /> <br /> סביב תחילת שנות הסמ&quot;ך החלו להופיע חוברות מודפסות של שיעוריו שנערכו על ידי תלמידיו. בסדרה זו הופיעו:<br /> <br /> *'''שיעורי רבי גרשון''' - על המסכתות שנלמדו בישיבת פוניבז'<br /> *'''שיעורי הגרי&quot;ג''' - שיעוריו על מסכת יבמות<br /> *'''זכרון יעקב''' - שיעוריו (יחד עם שיעורי הרב [[ברוך דב פוברסקי]]) על מסכת בבא בתרא<br /> *'''אסיפת שמועות''' - על מועדי השנה<br /> *'''דרכה של תורה''' - בענייני דרך הלימוד<br /> *'''קונטרס דעת מבינים''' - על דרכי הלימוד<br /> *'''פתגם המלך''' - על חג הפורים<br /> *'''ענני כבוד''' - על חג הסוכות<br /> *'''חותמו של כהן גדול''' - על ימי החנוכה<br /> *'''דרכי החיזוק - פרקי הדרכה''', '''דרכי החיזוק - ענייני ציבור''' - לקט משיחותיו השבועיות. שיחות אלו ואחרות התפרסמו בעלון שבועי בשם &quot;דרכי החיזוק&quot;<br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] החל לצאת מדי שבוע עלון ובו לקט מדברי תורתו, בשם &quot;ממגד גרש ירחים&quot;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין]''' באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.<br /> *[https://col.org.il/news/145738 ברוך דיין האמת: בבני ברק נפטר הגאון הרב גרשון אדלשטיין זצ&quot;ל] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/bdh/951157/ הקשר של המנהיג הליטאי וחסידי חב&quot;ד] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/145743 כשהרב אדלשטיין זצ&quot;ל האזין לחסידות מבן משפחתו החב&quot;די] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/145773 הפרופ' החב&quot;די: “הרב אדלשטיין למד עד הרגע האחרון&quot;] {{COL}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[חיים קנייבסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט&quot;ו אדר|ט&quot;ו אדר שני]] [[תשפ&quot;ב]] - [[י' סיון]] [[תשפ&quot;ג]]|הבא=}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אדלשטיין, ירחמיאל גרשון}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ג]]</div>

45.83.27.77