https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=38.125.100.16 2026-04-11T01:29:18Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=733909 2025-01-22T02:05:29Z

<p>38.125.100.16: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים מאיר גורליק.jpg|ממוזער|250px|הרב גרליק בשנותיו האחרונות]]<br /> הרב '''חיים מאיר גרליק''' ([[תרנ&quot;ה]] - [[כ&quot;ז שבט]] [[תשל&quot;ו]]) היה מחנך חסידי בעל שיעור קומה, שעסק בהפצת יהדות בשליחות הרבי בחבל קרים שברוסיה, ולאחר יציאתו - ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרנ&quot;ה]] בעיירא בינדא (בוידא), לאביו הרב [[בן ציון גורליק]] ולאמו מרת אסתר מיניה עטל.<br /> <br /> בגיל 7 התייתם מאביו, ובצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אליה הגיע בעקבות אחיו [[יהודה אריה לייב גרליק|יהודה אריה לייב]].<br /> <br /> לימים סיפר על ימיו הראשונים ב'תומכי תמימים' במחיצתו של אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב:<br /> <br /> &quot;בהיותי נער צעיר הגעתי לראשונה לליובאוויטש לרבי הרש&quot;ב נשארתי עומד על מקומי בלי לנוע. הרבי התחיל להתפלל, לאט ובניגון לבבי, וקול תפילתו הערבה חדרה ללבי לב של נער יתום. ההתפעלות העמוקה שאפפה אותי שעה ששמעתי את צלילי ניגוניו של הרבי בעת התפילה, נשארה חקוקה בזיכרוני זמן רב לאחר מכן. באותה שעה גמרה בלבי ההחלטה – זהו המקום הכי קדוש והכי טהור בעולם! מרוב עייפותי התקרבתי לאחד השולחנות ונרדמתי לידו, כשהתפילה הנעימה נשמעת באוזני ונספגה בזיכרוני לכל ימי חיי&quot;.<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת רבקה לאה בת הרב משה ריבלין.<br /> <br /> היה [[שוחט ובודק]] ומשלוחי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באזורים מרוחקים ב[[רוסיה]] הסובייטית, על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] במחתרת ובהיחבא, ביניהם גם ערים במדינת קזחסטן ועמד בקשר וביקורים אצל אביו של הרבי ר' לויק באלמא אטא.<br /> <br /> באותו תקופה ביקש לעלות לארץ ישראל וביקש רשות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הרבי שאל אותו על דבר דעתה של אשתו, כשענה בחיוב שאלו הרבי לדעת ילדיו, הרב גרליק הלך לביתו ושאל את בתו הדסה שהייתה אז כבת ארבע, הדסה הסכימה בשמחה. אחרי זה שאל את בתו יוכבד שהייתה אז כבת שנה שמצידה הניעה בראשה בשלילה. כשחזר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר לו הרבי, שלא יסע, מצד שליחותו במדינת קרים, כדי שלא ישאיר את יהודי קרים ללא רב (מנהיג), וברכו באריכות ימים, וגם הבטיח לו הרבי שיקבר בהר הזיתים.<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] היגר לטשקנט שם עסק בהוראה והעמיד תלמידים רבים בכשרונותיו הפדגוגיים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] יצא את רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|יציאה הגדולה]], [שאליהם הצטרפה הרבנית [[חנה שניאורסון (אם כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]] ועלה ל[[ארץ ישראל]], בעלותו [[ארץ הקודש|ארצה]] התגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] ועסק בחינוך והוראה, ובמקביל הסתכן על מנת לבצע תיקונים והגהות בספרי תורה ביישובים וקיבוצים תוך שהוא מסכן את נפשו ומקדיש לכך שעות על גבי שעות מזמנו הפרטי.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ז שבט]] [[תשל&quot;ו]] ונטמן בבית העלמין ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורבה של העיר [[מילאנו]] שב[[איטליה]].<br /> *הרב [[בן ציון גרליק]].<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת [[הדסה]] אשת ר' [[יוסף פרמן]].<br /> *מרת [[יוכבד זלמנוב]]. אשת ר' [[ישראל יצחק זלמנוב|ישראל יצחק]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Chazan%20-%20Elul%2018%2C%205761.pdf פרקים מתולדות חייו בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו], עמוד 40<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1078 חינוך ילדי ישראל בחירוף נפש]<br /> * [https://col.org.il/news/103693 המסע ב&quot;קרים&quot; ונס ההצלחה של הרב גרשון מענדל גרליק]<br /> <br /> {{מיון רגיל:גרליק, חיים מאיר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורליק (1)]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=733908 2025-01-22T02:05:08Z

<p>38.125.100.16: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים מאיר גורליק.jpg|ממוזער|250px|הרב גרליק בשנותיו האחרונות]]<br /> הרב '''חיים מאיר גרליק''' ([[תרנ&quot;ה]] - [[כ&quot;ז שבט]] [[תשל&quot;ו]]) היה מחנך חסידי בעל שיעור קומה, שעסק בהפצת יהדות בשליחות הרבי בחבל קרים שברוסיה, ולאחר יציאתו - ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרנ&quot;ה]] בעיירא בינדא (בוידא), לאביו הרב [[בן ציון גורליק]] ולאמו מרת אסתר מיניה עטל.<br /> <br /> בגיל 7 התייתם מאביו, ובצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], אליה הגיע בעקבות אחיו [[יהודה אריה לייב גרליק|יהודה אריה לייב]].<br /> <br /> לימים סיפר על ימיו הראשונים ב'תומכי תמימים' במחיצתו של אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב:<br /> <br /> &quot;בהיותי נער צעיר הגעתי לראשונה לליובאוויטש לרבי הרש&quot;ב נשארתי עומד על מקומי בלי לנוע. הרבי התחיל להתפלל, לאט ובניגון לבבי, וקול תפילתו הערבה חדרה ללבי לב של נער יתום. ההתפעלות העמוקה שאפפה אותי שעה ששמעתי את צלילי ניגוניו של הרבי בעת התפילה, נשארה חקוקה בזיכרוני זמן רב לאחר מכן. באותה שעה גמרה בלבי ההחלטה – זהו המקום הכי קדוש והכי טהור בעולם! מרוב עייפותי התקרבתי לאחד השולחנות ונרדמתי לידו, כשהתפילה הנעימה נשמעת באוזני ונספגה בזיכרוני לכל ימי חיי&quot;.<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת רבקה לאה בת הרב משה ריבלין.<br /> <br /> היה [[שוחט ובודק]] ומשלוחי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באזורים מרוחקים ב[[רוסיה]] הסובייטית, על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] במחתרת ובהיחבא, ביניהם גם ערים במדינת קזחסטן ועמד בקשר וביקורים אצל אביו של הרבי ר' לויק באלמא אטא.<br /> <br /> באותו תקופה ביקש לעלות לארץ ישראל וביקש רשות מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הרבי שאל אותו על דבר דעתה של אשתו, כשענה בחיוב שאלו הרבי לדעת ילדיו, הרב גרליק הלך לביתו ושאל את בתו הדסה שהייתה אז כבת ארבע, הדסה הסכימה בשמחה. אחרי זה שאל את בתו יוכבד שהייתה אז כבת שנה שמצידה הניעה בראשה בשלילה. כשחזר ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר לו הרבי, שלא יסע, מצד שליחותו במדינת קרים, כדי שלא ישאיר את יהודי קרים ללא רב (מנהיג), וברכו באריכות ימים, וגם הבטיח לו הרבי שיקבר בהר הזיתים.<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] היגר לטשקנט שם עסק בהוראה והעמיד תלמידים רבים בכשרונותיו הפדגוגיים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] יצא את רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|יציאה הגדולה]], [שאליהם הצטרפה [[חנה שניאורסון (אם כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]] ועלה ל[[ארץ ישראל]], בעלותו [[ארץ הקודש|ארצה]] התגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] ועסק בחינוך והוראה, ובמקביל הסתכן על מנת לבצע תיקונים והגהות בספרי תורה ביישובים וקיבוצים תוך שהוא מסכן את נפשו ומקדיש לכך שעות על גבי שעות מזמנו הפרטי.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ז שבט]] [[תשל&quot;ו]] ונטמן בבית העלמין ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורבה של העיר [[מילאנו]] שב[[איטליה]].<br /> *הרב [[בן ציון גרליק]].<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרת [[הדסה]] אשת ר' [[יוסף פרמן]].<br /> *מרת [[יוכבד זלמנוב]]. אשת ר' [[ישראל יצחק זלמנוב|ישראל יצחק]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Chazan%20-%20Elul%2018%2C%205761.pdf פרקים מתולדות חייו בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו], עמוד 40<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1078 חינוך ילדי ישראל בחירוף נפש]<br /> * [https://col.org.il/news/103693 המסע ב&quot;קרים&quot; ונס ההצלחה של הרב גרשון מענדל גרליק]<br /> <br /> {{מיון רגיל:גרליק, חיים מאיר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורליק (1)]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=733907 2025-01-22T02:01:42Z

<p>38.125.100.16: שם המשפחה הוא ללא ו&#039;</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''בן ציון גרליק''' הינו אבי משפחת גרליק החב&quot;דית.<br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד לר' אריה לייב. נשא את מרת מיניה עטא אסתר, והתגורר ב[[עיירה]] בינדא (בוידא) הסמוכה ל[[זלובין]]. <br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ד מנחם אב]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[חיים מאיר גרליק]] - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בנו, ר' [[משה נתן גרליק]]<br /> *בתו מרת [[מרייאשא שגלוב]], אשת הרב [[יצחק אלחנן שגלוב]] - נרצח על קידוש ה' במרתפי ה[[ק.ג.ב.]]<br /> *נכדו, הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - משלוחי הרבי ב[[איטליה]].<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:גורליק, בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורליק (1)]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99_%D7%96%D7%94%D7%91&diff=732396 2025-01-13T17:12:28Z

<p>38.125.100.16: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''מנחם מענדל משי-זהב''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]], 1973) הוא משלוחי הרבי ב[[קריית גת]], מייסד ומנהל הספריה החסידית בעיר, מנהל קהילת [[מעייני ישראל]] וראש כולל אברכים ללימוד חסידות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בירושלים ב[[י' אדר|י' אדר ראשון]] [[תשל&quot;ג]] לאביו ר' [[צבי משי זהב]] ולאמו מרת שרה.<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבה קטנה [[תורת אמת ירושלים]] והמשיך ללמוד גם בישיבה גדולה של מוסדות תורת אמת, ולאחר שסיים את לימודיו בשיעור א’, נסגרה באופן זמני הישיבה גדולה והוא עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|סניף ישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ונותר ללמוד בישיבה גם בשנת תשנ”ד כמעט עד לסיום השנה.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה בריינדל, בתו של הרב ברוך שלמה גולדשטיין משיכון חב”ד ב[[לוד]], ולאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[קריית גת]] והחל לעבוד במשרדי ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת|תומכי תמימים המקומית]].<br /> <br /> סמוך לקביעת מגוריו בעיר, החל לפעול כשליח הרבי וייסד ספרייה חסידית בקריה החרדית, הפתוחה לאורך כל ימות השבוע ודואג לקיים בה שיעורי חסידות קבועים לצד ספריית השאלה ועיון, ומכירת ספרי חסידות ופריטי יודאיקה.<br /> <br /> עם הקמת סניפי [[מעייני ישראל]], לקח על עצמו את ניהול סניף 'מעייני ישראל’ בקריית גת, ומשמש כראש כולל ערב לחסידות של הארגון.<br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' אליעזר ארנפלד שליח הרבי בבודוה, מונטנגרו.<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק משי זהב, קריית גת.<br /> <br /> {{מיון רגיל:משי זהב, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקריית גת]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת משי זהב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדשטיין]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%97%D7%91%22%D7%93_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=732394 2025-01-13T16:59:33Z

<p>38.125.100.16: /* השיכון כיום */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|כתוב בצורה נושנה ולא מעודכנת, חסרים הרבה פרטים, ועוד הרבה בעיות...}}<br /> [[קובץ:שיכון חב&quot;ד ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בשיכון]]<br /> '''שיכון [[חב&quot;ד]] ירושלים''' היא [[שכונה]] [[חב&quot;ד]]ית ב[[ירושלים]], הממוקמת מצפון לרחוב בר-אילן. השכונה הוקמה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשי&quot;ח]].<br /> <br /> ==התייסדות השיכון==<br /> בשנת [[תשי&quot;ח]] נתן [[הרבי]] הוראה להרב [[עזריאל זליג סלונים]] להקים את שיכון חב&quot;ד כשכונה של [[חסידות חב&quot;ד]] בירושלים. בשנת [[תש&quot;כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה ועל פי הוראת הרבי את האבן הניחו שני ילדים, בהנחת אבן הפינה של השיכון השתתפו רבנים ואישי ציבור, וביניהם הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] שבט [[תשע&quot;ד]] {{וידאו}}}}.&lt;br&gt;<br /> '''רבני השכונה בעבר''': הרב גרשון חן{{הערה|כיהן כרב השיכון בין השנים תשכ&quot;ב-תשל&quot;ח.}}, הרב [[אריה לייב כהנוביץ]]{{הערה|כיהן כרב שכונת תל ארזה ושיכון חב&quot;ד בין השנים תש&quot;כ-תשס&quot;א.}}.&lt;br&gt;<br /> בעבר התגוררו בשיכון רבנים וחסידים רבים ומפורסמים בהם הרב עובדיה יוסף, הרב [[בן-ציון אבא-שאול]], הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], הרב [[חיים זייצ'יק]], הרב [[שמואל דויטש]], הרב [[יעקב יוסף]], הרב [[אליעזר ננס]], הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], הרב ברוך שיפרין, הרב [[חנוך גליצנשטיין]], הרב [[יהושע מונדשיין]] והרב שלמה ניימן לשעבר רבה הראשי של משטרת ישראל.<br /> <br /> לקראת [[ראש השנה]] [[תשכ&quot;ב]] נכנסו הדיירים הראשונים לדירות.<br /> <br /> השיכון נמצא בין הרחובות; פנינה, חנה, אלקנה, עלי הכהן, בר-אילן ויעקובזון. בין הבתים מקשר מעלה מדריגות הקרוי &quot;מעלה הרב ננס&quot;, על שמו של הרב [[אליעזר ננס]]{{הערה|[https://col.org.il/news/31825 ירושלים: &quot;מעלה הרב ננס&quot; נחנך במעמד מרשים{{col}}]}}<br /> <br /> שיכון חב&quot;ד גובל בשכונות תל ארזה, קריית צאנז, רוממה ועזרת תורה. &lt;br&gt;<br /> בעבר השיכון גבל בגן החיות התנכ&quot;י הישן עד שהועתק למלחה ובמקומו נבנה רחוב מנחת יצחק.<br /> <br /> ==השיכון כיום==<br /> במרכז השיכון נמצאים המוסדות העיקריים של חב&quot;ד בירושלים; ישיבות [[תורת אמת]], [[תלמוד תורה תורת אמת]], בית כנסת מרכזי בו ארבעה שטיבלאך, [[מקווה]], ו[[כולל אברכים]]. בעבר שכן במקום גם סניף מרכזי של [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בירושלים, המכונה &quot;מרכז חינוכי חסידותי&quot;.<br /> <br /> השיכון הפך לבית כנסת המוני אליו מגיעים בכל יום עשרות מתושבי [[ירושלים]] חסידים וליטאים לתפילות ימי החול ושבתות. המקווה מנוהל כיום על ידי ר' [[מנחם שוחט]] בהצלחה. הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] היה מהמתפללים הקבועים ורבים היו שואלים אותו הלכות במקום.<br /> <br /> על יד [[בית כנסת]] [[חב&quot;ד]] בשיכון, ממוקם בית מדרשו ומוסדותיו של רבי [[מנחם מנדל טאוב]], האדמו&quot;ר מקאליב, אשר עבר מ[[בני ברק]] למקום משנת [[תשס&quot;ב]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] עבר המבנה שיפוץ יסודי ביוזמת רבה של הקהילה הרב [[טוביה זילברשטרום]].<br /> <br /> בשיכון גרות כ-1500 משפחות.<br /> <br /> *רב הקהילה: הרב [[טוביה זילברשטרום]].<br /> *גבאים:הרב יוסף משי זהב.<br /> *אחראי המקווה: הרב מנחם שוחט.<br /> משפיעי בית הכנסת בעבר:<br /> הרב [[שלום דובער שור]]<br /> הרב [[נטע שלמה וילהלם]]<br /> הרב [[הלל רבינוביץ]]<br /> הרב [[יעקב משה ליפקין]]<br /> <br /> <br /> מדמויות ההוד הותיקים של בית הכנסת:<br /> הרב [[דוד אלכסנדר זושא קעניג]], הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]], הרב [[שמעון גד אליטוב]], הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[זלמן נוטיק]], הרב [[ישראל יצחק פרישמן]], הרב [[יצחק גליצנשטיין]], הרב [[לייבל ביסטריצקי]], הרב [[בן ציון גרשוני]], הרב [[נטע שלמה וילהלם]], הרב [[נחום רבינוביץ]], הרב [[חיים שלום דייטש]], הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], הרב [[דויד הכהן כהן]], הרב [[דוב אליעזרוב]], הרב [[שמואל רבינוביץ]], הרב [[גדליה אייזן]], הרב [[יהושע מונדשיין]] , הרב [[משה וובר]], הרב [[משה ליפא רבינוביץ]], הרב [[נפתלי רוט]], הרב [[יהודא רבינוביץ]], הרב [[אברהם אלעזר סגל]], הרב [[ליפא קעניג]], הרב [[נחום גרינוולד|נחום גרינוולד,]] הגבאי הרב [[צבי משי זהב]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[https://chabad.info/magazine/272427/ הרב שיח המדובר: ירושלים – של חב&quot;ד – העתיקה]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שכונות בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ערים ושכונות חב&quot;דיות]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%91&diff=732391 2025-01-13T16:52:27Z

<p>38.125.100.16: /* נולדו */</p> <hr /> <div>{{חודש אב}}<br /> '''כ&quot;ה באב''' הוא היום העשרים וחמישה ב[[חודש מנחם אב]].<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[תרט&quot;ו]] – בוטלה [[גזירת הקנטוניסטים]], ו[[חברת תחיית המתים]] שהקים [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] הפסיקה את פעולתה.<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרנ&quot;ט]] – מרת [[חנה גוראריה]], בתו הבכורה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], נולדה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]].<br /> *[[תרע&quot;ג]] – הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבת טשעבעין ב[[ירושלים]], וחבר מועצת גדולי התורה.<br /> *[[תרע&quot;ה]] – הרב [[זאב אריה קרינסקי]], [[שוחט]] ומוהל של קהילת חב&quot;ד ב[[מלבורן]] [[אוסטרליה]].<br /> *[[תרפ&quot;ב]] – הרב [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי ל[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]].<br /> *[[תרצ&quot;ט]] - הרב '''צבי משי זהב,''' גבאי ושמש בית הכנסת &quot;היכל לוי יצחק&quot; ב[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]].<br /> *[[תשט&quot;ו]] – הרב [[משה דיקשטיין]], [[שליח|משלוחי]] [[הרבי]] ב[[באר שבע]].<br /> *[[תשכ&quot;ח]] – הרב [[שניאור זלמן רודרמן]], סופר חב&quot;די.<br /> תשפ''ג - הת' ישראל יצחק גולדשטיין נפטר <br /> {{להיום יום|כ&quot;ה|מנחם אב}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש מנחם אב|ב כה]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99_%D7%96%D7%94%D7%91&diff=732389 2025-01-13T16:47:34Z

<p>38.125.100.16: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> | שם =<br /> | תמונה =<br /> | תיאור =<br /> | כינוי =<br /> | תאריך לידה = [[כ&quot;ה מנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]]<br /> | מקום לידה =<br /> | תאריך פטירה = [[י&quot;ב כסלו]] [[תשפ&quot;ה]]<br /> | מקום פטירה =<br /> | מקום קבורה =<br /> | מדינה =<br /> | השכלה =<br /> | מקום מגורים =<br /> | שנות הפעילות =<br /> | התחלת הפעילות =<br /> | סיום הפעילות =<br /> | השתייכות =<br /> | תחומי עיסוק =<br /> | תפקידים נוספים =<br /> | רבותיו =<br /> | תלמידיו =<br /> | בני דורו =<br /> | חיבוריו =<br /> | בת זוג =<br /> | אב =<br /> | אם =<br /> | צאצאים =<br /> | מספר צאצאים =<br /> | אתר אינטרנט =<br /> | פרסים והוקרה =<br /> | חתימה =<br /> }}<br /> [[קובץ:צבי משי זהב.jpeg|ממוזער|בהתוועדות בשיכון חב&quot;ד בירושלים]]<br /> הרב '''צבי משי זהב''' ([[כ&quot;ה מנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]], 1939 - [[י&quot;ב כסלו]] [[תשפ&quot;ה]]) היה גבאי ושמש בית הכנסת &quot;היכל לוי יצחק&quot; ב[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בירושלים ב[[כ&quot;ה מנחם אב]] [[תרצ&quot;ט]] לאביו הרב חיים דוד משי זהב ולאמו מרת פריבה, סבו היה המקובל הרב ישראל יצחק משי זהב שזכה ליחידות באורך שעתיים עם הרבי הריי&quot;צ{{מקור}}.<br /> <br /> גדל בשכונת [[מאה שערים]], בצעירותו התחנך במוסדות החינוך בירושלים, לאחר מכן עבר לישיבת &quot;חכמי לובלין&quot; בראשות הרב [[שמואל וואזנר]] ב[[בני ברק]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל ישיבה גדולה החל ללמוד ב[[תורת אמת]], ונהפך ל[[חסיד חב&quot;ד]]. ב[[תשכ&quot;ב]] נרשם ל[[ספר החסידים]].<br /> <br /> [[קובץ:משה יהודה רייכמן - צבי משי זהב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב צבי משי זהב בשמחת הווארט שלו לצד המשפיע הרב [[משה יהודה רייכמן]]]]<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] נשא את רעייתו בתו של הרב אשר זעליג ברקוביץ' בברכת הרבי וגר בשיכון חב&quot;ד. בתחילה עבד ב[[אוניברסיטה]] העברית ב[[ירושלים]], ובהמשך בתור איש צוות ב[[תורת אמת]].<br /> <br /> היה מראשוני אנ&quot;ש שהכניס את ילדיו ללמוד במוסדות חב&quot;ד בירושלים עיה&quot;ק, ובמשך שנים בנותיו ערכו בביתו בכל יום שישי בכניסת השבת, אמירת תהילים 12 הפסוקים ו&quot;קבלת שבת&quot; לכל ילדות השיכון.<br /> <br /> שימש כגבאי ראשי ומנהל המקווה בבית כנסת שיכון חב&quot;ד בירושלים.<br /> <br /> נפטר י&quot;ב כסלו תשפ&quot;ה בשיבה טובה, והוא בן 85 לחייו, כשהוא מותיר אחריו דורות ישרים מבורכים, שלוחי הרבי ומקושרים.<br /> <br /> ===אצל הרבי===<br /> בחודש [[תשרי]] [[תש&quot;מ]] זכה להיות לראשונה אצל [[הרבי]], וכן נכנס ל[[יחידות]] פרטית.<br /> <br /> בחודש [[שבט]] [[תש&quot;נ]] זכה להגיע בפעם השנייה, ביום ראשון ל' [[שבט]] עבר ב[[חלוקת דולרים]], הרב [[יהודה לייב גרונר|גרונר]] הציגו בפני הרבי, וכאשר ביקש ברכה להוריו, אמר הרבי בחיוך, ובהרימו את ידו השמאלית הק' מעט: &quot;משי זהב איז דאָך אַ גרויסע משפחה דאָרטן! משי זהב איז דאָך אַ סימן אויף אַ מנין אידן&quot;, [ = &quot;משי זהב היא הרי משפחה גדולה שם! משי זהב הרי זה סימן על מנין יהודים&quot;.] ונתן לו דולר נוסף באומרו: &quot;זאָל זיין בשורות טובות פאַר די גאַנצע משפחה&quot; [ = &quot;שיהיו בשו&quot;ט בשביל כל המשפחה&quot;.]<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה מהפעילים בדוכן התפילין שהוקם ב{{ה|כותל המערבי}}.<br /> <br /> במשך שנים רבות היה גבאי ראשי ושמש בבית כנסת חב&quot;ד בשיכון חב&quot;ד בירושלים וגם מנהל ה[[מקווה]] חב&quot;ד וכן כ[[בעל קורא]] של המניין המרכזי, בהמשך הצטרפו אליו לעבודת הגבאות בנו ר' יוסי והרב [[גבריאל הלפרין]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אביו, הרב חיים דוד משי זהב - נפטר ח' טבת תשנ&quot;ב.<br /> <br /> אמו, מרת פריבה משי זהב - נפטרה כ&quot;א מרחשון תשנ&quot;ו.<br /> <br /> סבו, הרב ישראל יצחק משי זהב - נפטר י&quot;ג מנחם אב תשל&quot;ד.<br /> <br /> סבתו, מרת לאה משי זהב - נפטרה י&quot;ח אלול תשי&quot;ג. <br /> <br /> *בנו בכורו, הרב משה אהרון משי זהב - משפיע בישיבת מעיינות בירושלים.<br /> *בנו, ר' יוסף משי זהב - שמש שיכון חב&quot;ד-ליובאוויטש בירושלים.<br /> *חתנו, הרב [[יוסף קורנט]] - שליח הרבי ל[[פרדס חנה]] ומוהל.<br /> *חתנו, הרב [[חיים ציק]] - משפיע ושליח הרבי לבת ים ויו&quot;ר האגודה למען הגאולה.<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל משי זהב]] - שליח הרבי ומנהל הספרייה החסידית בקריית גת.<br /> *חתנו, מנחם ברנד - [[נתיבות]] - בעל משרד הפרסום Mברנד ויו&quot;ר ארגון 'מעבר חציה'.<br /> *בנו, ר' ישראל יצחק משי זהב - [[ביתר עילית]].<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן משי זהב - ביתר עילית, שליח הרבי לשכונת ארנונה-תלפיות בירושלים.<br /> *חתנו, ר' איציק בלוי - מחנך בתלמוד תורה ב[[קריית גת]].<br /> *חתנו, ר' יוסף הולצברג - קריית מלאכי.<br /> *חתנו, ר' ישראל בלוי - מחנך ב[[ביתר עילית]].<br /> *בנו, ר' מוטי משי זהב - [[קריית מלאכי]].<br /> *בנו, הרב [[אברהם משי זהב]] - שליח הרבי ל[[רמת השרון]].<br /> *בנו, הרב שמואל מאיר משי זהב - משלוחי הרבי לשכונת ארנונה-תלפיות בירושלים.<br /> *בנו, הרב לוי משי זהב - קריית גת.<br /> <br /> *אחיו, הרב מנחם מענדל משי זהב ע&quot;ה - מחבר ספרים ומאנשי היישוב הישן בירושלים.<br /> *אחיו, הרב אברהם משי זהב - מקובל ומחשובי חסידי צאנז בירושלים עיה&quot;ק.<br /> *גיסו, הרב שלמה אהרן הניג ע&quot;ה{{הערה|בן ר' מרדכי.}} - מחשובי חסידי פינסק קרלין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *תולדותיו, [[שבועון בית משיח]] 1439<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:משי זהב, צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשיכון חב&quot;ד ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת משי זהב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=586854 2023-04-03T22:14:01Z

<p>38.125.100.16: </p> <hr /> <div>{{CategoryTOC}}<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד|7]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר <br /> \<br /> ]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90&diff=586853 2023-04-03T22:13:13Z

<p>38.125.100.16: </p> <hr /> <div>{{CategoryTOC}}<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד|7]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר זצקולל&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=576391 2022-12-28T02:39:48Z

<p>38.125.100.16: /* משפחתו */תיקנתי שגיאה (יצאו לשליחות בשכונה חדשה)</p> <hr /> <div>[[קובץ:מרינובסקי.jpeg|ממוזער|הרב משה מרינובסקי]]<br /> הרב '''משה מרינובסקי''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1963) הוא שליח, עיתונאי וסופר חב&quot;די, מתרגם ועורך, העוסק בין היתר בעריכת [[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[טשקנט]], אוזבקיסטן, ב[[כ&quot;ב כסלו]] [[תשכ&quot;ד]] (8 בדצמבר 1963) לאביו המוהל ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] ולאמו מרת חיה מלכה, בתם של ר' בצלאל וצביה רובשקין.<br /> <br /> בילדותו, עלה יחד עם הוריו ל[[ארץ הקודש]], והתיישב בכפר חב&quot;ד. למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בשנת [[תשמ&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשמ&quot;ה]] חזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד, ובסיומה נסע חזרה ל-770.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] נשא את מרת חנה בתו של הרב [[פנחס קארף]]. לאחר החתונה התגורר מספר שנים ב[[קראון הייטס]], עד לעלייתו ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשנ&quot;ה]], אז קבע את מגוריו בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בקיץ [[תשס&quot;ט]] יצא לשליחות בכפר דניאל.<br /> <br /> ===פועלו הספרותי===<br /> הרב מרינובסקי כותב ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מאז [[תשמ&quot;ד]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] מונה לעורך המוסף התורני 'אספקלריה' וב[[תשס&quot;ח]] החל לשמש כעורך משנה.<br /> בעל טור קבוע בשם 'יין ישן וטוב' ובעבר גם 'פירורים משולחן גבוה' ב[[אתר שטורעם]].<br /> <br /> הרב מרינובסקי החל את עבודתו הספרותית בהיותו תלמיד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ביוזמתו ובעידודו של הרב [[חיים אשכנזי]].<br /> עבודתו הראשונה הייתה הקובץ &quot;[[אשכילה בדרך תמים]]&quot;, לקט הוראות של רבותינו נשיאינו לתלמידי התמימים.<br /> <br /> במשך השנים חיבר וערך ספרים רבים.<br /> <br /> == מספריו ==<br /> <br /> * [[אגרות קודש]] מתורגמות - תרגום ועריכה (שלושה כרכים).<br /> * [[מחשבת החסידות]] - עורך.<br /> * על אבותינו ועל יחוסם - ספרו של אביו, הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]].<br /> * [[הלב של צפת]] - כתב וערך יחד עם הרב [[יוסי הלפרין]] מ[[מירון]].<br /> * קובץ [[אשכילה בדרך תמים]] - עורך בשיתוף עם הרב [[חיים אשכנזי]].<br /> * סדרת שיחות הרבי לעם, (שישה כרכים).<br /> * ספרי הרב [[זלמן גופין]] - עורך, בהוצאת מכון &quot;שיעורים בחסידות&quot;.<br /> * לב הארי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' שניאור שמחה [[לנדא]] - שליח [[הרבי]] למכללה האקדמית במסגרת [[חב&quot;ד בקמפוס]], נתניה.<br /> *בנו, ר' לוי מרינובסקי, נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, ר' אהרון שלמה אופן - שליח [[הרבי]] בוילנא, ליטא.<br /> *בנו, ר' שמעיה יהודא לייב מרינובסקי, [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]].<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל וילהלם, שליח [[הרבי]] בשכונת הדרום, [[באר שבע]].<br /> *חתנו, ר' ישראל דוד הכט, שליח [[הרבי]] במסגרת [[חב&quot;ד לנוער]] בחיפה.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;cat_id=49 מאמרים מאת הרב מרינובסקי] באתר {{שטורעם}} {{קישור שבור|האתר שטורעם אינו זמין יותר}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מרינובסקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קארף]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D_(%D7%90%27)&diff=517968 2022-01-26T00:05:43Z

<p>38.125.100.16: </p> <hr /> <div>[[קובץ:או&quot;ם.jpg|250px|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וככל שניתוסף בבירור העולם ע&quot;י נשיא הדור ניתוסף גם בקיומו וביסוסו של הארגון שמטרתו לפעול אחדות ושלום בעולם, ועד לגמר ושלימות בירור העולם בקיום היעוד &quot;וכתתו חרבותם לאתים&quot; שהוא היסוד של ארגון זה<br /> <br /> '''*ועד שפסוק זה מתנוסס על גבי כותל הבנין'''|מקור=הערה 26 ושולי הגליון}}<br /> <br /> כתובת הפסוק המתנוססת על בנין האו&quot;ם]]<br /> '''דבר מלכות משפטים''' היא ה[[שיחה]] שנאמרה ב[[שבת קודש]] [[כ&quot;ז שבט]] [[תשנ&quot;ב]], ו[[מוגה|הוגהה]] לאחר מכן בידי [[הרבי]] ב[[לשון הקודש]]{{הערה|בעריכת השיחה והגהת הרבי שולבו בה קטעים מהשיחות שנאמרו ב[[כ&quot;ה שבט|כ&quot;ה]] ו[[כ&quot;ח שבט|כ&quot;ח]] [[שבט]].}}.<br /> <br /> שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].<br /> <br /> ==אודות השיחה==<br /> ===רקע===<br /> בשבוע פרשת משפטים תשנ&quot;ב נחתם הסכם שלום בין [[ארה&quot;ב]] ו[[רוסיה]], ובכך באו לסיומם המפתיע קרוב לחמישים שנות 'המלחמה הקרה': לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] התפשטה השפעתה של [[ברית המועצות]] של רוסיה הקומוניסטית על כל חציה המזרחי של [[אירופה]] וכך נוצר הגוש המזרחי. שלעומתו היה חציה המערבי של אירופה וארצות הברית – הגוש המערבי.<br /> <br /> בין שתי הגושים הייתה עויינות הדדית, שאמנם לא גלשה למלחמה ממשית, אך הייתה בעלת משמעויות רבות של מלחמה. הצדדים קיימו ביניהם מירוץ חימוש של נשק [[פצצת אטום|אטומי]] למקרה שה[[מלחמה]] האמיתית תתפרץ. תקופה זו קבלה את הכינוי ה'מלחמה הקרה'.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] קרסה ברית המועצות בפתאומיות (בנבואת הרבי), ובהמשך לכך בשנת [[תשנ&quot;ב]] נחתם הסכם שלום בין נשיא רוסיה ו[[נשיאי ארה&quot;ב|נשיא ארצות הברית]], שכלל הסכמה ברורה על פירוק נשק אטומי, והפניית תקציבים צבאיים לצרכי שלום.<br /> <br /> ==תוכן השיחה==<br /> [[קובץ:בית המקדש.jpg|ממוזער|250px|<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=<br /> ועוד יותר מזה לא מובן – מדוע עדיין לא באה הגאולה, ועדיין לא קבלנו את הציווי – ביחד עם הנתינת-כח – ד&quot;ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם&quot; כפי שזה שייך לזמננו זה – בבנין בית המקדש השלישי!...}}]]<br /> בשיחה זו לומד הרבי הוראה מהמאורעות שארעו באותה תקופה שגדולי מעצמות העולם חתמו ביניהם על הסכם לצמצום כלי נשק וניצולו למטרות טובות. הרבי אומר שזה קורה מכיון שמתקרבים ל[[ימות המשיח]] בו יהיה היעוד &quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot; - שמכלי הנשק יעשו דברים מועילים, ויהיה רק שלום בין כולם! עוד מוסיף הרבי, שמימוש יעוד זה הוא תוצאה ישירה מעבודתו של [[מלך המשיח]] בעולם, ומוכיח מכך שבנין ה[[או&quot;ם]] בו נערכה הפגישה בין המנהיגים נמצא בעירו של [[נשיא הדור]] - ניו יורק, ונבנה בסמיכות להגעתו של הרבי לניו יורק. במילים פשוטות אומר הרבי: שכתוצאה מעבודתו בעולם ארע המפנה הגדול ביחסים בין המעצמות.<br /> <br /> בהמשך מסביר הרבי איך ענין זה נרמז ב[[פרשת השבוע]], פרשת משפטים, שעוסקת בעיקר בדינים המחוייבים ב[[שכל]], אך שצריך לקיימם מצד ציווי הקב&quot;ה. הסיבה לכך ששכל האדם מבין את דינים אלו, היא רק מפני שכך מחייבת חכמתו של הקב&quot;ה. וכך בנוגע להסכם שנעשה, שהסיבה לכך שהשכל האנושי של [[אומות העולם]] מבין שיש לעשות שלום, הוא מכיון '''שחכמתו של הקב&quot;ה חייבה שהגיע זמן ה[[גאולה]]!'''.<br /> <br /> ==פנינים מהשיחה==<br /> ===מי&quot;ד ממ&quot;ש===<br /> בשיחה ה[[מוגה]]ת כתוב שהגאולה תבוא {{ציטוטון|תיכף ומיד ממש, על כל הפירושים שב&quot;מיד&quot;, וכל הפירושים שב&quot;ממש&quot;}}. ואכן ישנם בזה כמה פירושים, &quot;ממש תוארו גשמיות שבגשמיות&quot;{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ&quot;ג מנחם-אב|היום יום כ&quot;ג מנחם-אב]]}}, או &quot;ממש שמורה על נצחיות&quot;{{הערה|[[דבר מלכות שופטים]]}}, ועוד. אך בסרט ההקלטה (שיחת כ&quot;ד שבט בסיומה) ניתן לשמוע את הביטוי כפי שיצא מפיו, &quot;כל הראשי תיבות שבמיד, וכל הראשי תיבות שבממש&quot; (ובלשונו הק': &quot;די אלע ראשי תיבות אין מיד, און די אלע ראשי תיבות אין ממש&quot;).<br /> <br /> בשיחות אחרות נותן הרבי כמה ראשי תיבות ל&quot;מיד&quot;, ביניהם: &quot;'''מ'''שה '''י'''שראל '''ד'''וד&quot;, &quot;'''מ'''שיח (ש'''מ'''נחם שמו) '''י'''וסף '''ד'''ובער&quot; (האדמו&quot;ורים עפ&quot;י סדר הקרבה אלינו). והראשי תיבות של ממש ידוע בין החסידים כשמו של הרבי - '''מ'''נחם '''מ'''ענדל '''ש'''ניאורסון.<br /> <br /> ===נשיא דורנו===<br /> אמנם כשהרבי מדבר שהשינוי המתחולל בעולם הוא כתוצאה מפילותו של מלך המשיח - נשיא הדור, מתבטא בעיקר על ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אך בהערה 26 מרמז בבירור שמתכון אל עצמו: {{ציטוטון|ולהעיר, שארגון חבר העמים למטרת אחדות ושלום בין העמים הוקם בחצי כדור התחתון לאחרי ובסמיכות '''לבואו של נשיא דורנו''' לחצי כדור התחתון (החל מההחלטה שנתקבלה באמצע המלחמה, '''בשנת תש&quot;ב לערך{{הערה|שם=א|הדגשה זו אינה במקור}}'''...ועד לבניית הבנין המיוחד ('''בשנת תשי&quot;א לערך'''){{הערה|שם=א}}}} - השנה תש&quot;ב סמוכה לזמן בו הגיע '''[[הרבי מלך המשיח]]''' לניו יורק, ושנת [[תשי&quot;א]] היא שנת קבלת נשיאותו! בכך מדגיש הרבי שהכוונה ב&quot;נשיא דורנו&quot; היא אל עצמו{{הערה|עיין עוד שיחת פרשת וארא [[תש&quot;נ]] ובהערות 97 ו99. וכפי שהתבטא הרבי על הרבי הריי&quot;צ ש&quot;נשמתו בי&quot;. ועיין עוד ב[[לקוטי מקורות]] בפרק &quot;כ&quot;ק מו&quot;ח נשיא דורנו&quot;. ועוד.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *השיחה: '''[https://drive.google.com/drive/folders/1Cx0TiOPO5SSO3nnBqScpS7N0Nld1zP7a המוגהת] {{*}} [https://drive.google.com/drive/folders/1Cx0TiOPO5SSO3nnBqScpS7N0Nld1zP7a הבלתי מוגת] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/12J0CtW2YhIoMUIaoo8ch8MGz4hJe8IAkn_jOW0Y-aG4/edit בגרסת טקסט]'''<br /> *גליונות: '''[https://drive.google.com/drive/folders/1Cx0TiOPO5SSO3nnBqScpS7N0Nld1zP7a דף עזר] {{*}} [https://drive.google.com/drive/folders/1Cx0TiOPO5SSO3nnBqScpS7N0Nld1zP7a מדקדקים] {{*}} [https://drive.google.com/drive/folders/1Cx0TiOPO5SSO3nnBqScpS7N0Nld1zP7a חדור בד&quot;ם]'''<br /> <br /> {{שיחות הדבר מלכות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|משפטים]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=513549 2022-01-07T13:18:22Z

<p>38.125.100.16: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יעקב יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף]]<br /> הרב '''יעקב יוסף''' ([[כ&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;ז]] - [[ב' אייר]] [[תשע&quot;ג]]), [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] &quot;חזון יעקב&quot; ו[[מרא דאתרא|רב]] שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]]. בעבר שימש כחבר כנסת מטעם [[ש&quot;ס (מפלגה)|ש&quot;ס]]. במשך כל ימי חייו [[מסירות נפש|מסר את נפשו]] למען [[שלושת השלמויות]] תוך היצמדות מוחלטת לדבריו של [[הרבי]] בנושאים אלו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ג תשרי]] [[תש&quot;ז]] בעיר [[ירושלים]], ילדם השני של הרב [[עובדיה יוסף]] ורעייתו. למד בישיבת &quot;פורת יוסף&quot; ובישיבת &quot;קול תורה (ירושלים)&quot; וכן בכולל [[מוסד הרב קוק]] בירושלים, ו[[סמיכה|הוסמך]] לכהונת [[רב]].<br /> <br /> החל משנת [[תשכ&quot;ח]] החל לשאת בקביעות דרשות שבועיות בשכונות שונות בירושלים, שהתאפיינו בסגנון עממי.<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ג]]-[[תשד&quot;מ]] כיהן כחבר מועצת העיר [[ירושלים]] מטעם מפלגת ש&quot;ס, אז מפלגה בתחילת דרכה. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ לרשימת ש&quot;ס שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ונבחר במסגרתה לחבר כנסת. כיהן בוועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת החינוך והתרבות, וכן בוועדת החקירה הפרלמנטרית לתאונות דרכים. בתקופה זאת פעל רבות למען תיקון חוק מיהו יהודי ולשם כך התייעץ רבות בנושא עם הרבי, בעקבות זאת התקרב לחסידות חב&quot;ד, ואף פסק הלכות שונות בשיטת חב&quot;ד,<br /> <br /> בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11 פרש, ונתמנה לראש ישיבת &quot;חזון יעקב&quot; הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה, מורה הלכה ורב [[שכונה]] בשכונת גבעת משה ב[[ירושלים]], כמו כן הרב חבר בגוף ה[[כשרות]] &quot;[[בד&quot;ץ]] ישא ברכה&quot;.<br /> <br /> במשך השנים, כחבר כנסת ולאחר מכן, לחם ב[[מסירות נפש]] על [[שלושת השלמויות]], ונצמד לשיטת [[הרבי]] בעניינים אלו, על אף התנגדותו החריפה של אביו. החילוק הבולט ביניהם היה בעיקרון &quot;שטחים תמורת שלום&quot;, לו התנגד בחריפות. הוא היה מראשי רבני [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] שבראשות הרב [[שלום דב וולפא]]. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על תמיכתו ב[[האיחוד הלאומי|איחוד הלאומי]] למרות ההשתייכות המובהקת של משפחתו לתנועת ש&quot;ס, ושימש כחבר מועצת הרבנים של האיחוד הלאומי.<br /> <br /> מחלוקות גדולות נוספות היו בינו לאביו בענייני [[הלכה]]{{הערה|לדוגמה, פרשת פפושדו.}}, ולמרות זאת, צבר קהל תומכים ותלמידים אשר הולכים לאורו ונשמעים לפסיקותיו.<br /> <br /> לרב יעקב יוסף היה קשר טוב עם הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]] ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מ[[בית רפואה|בית הרפואה]]. הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד {{ציטוטון|מגדולי הפוסקים של דורנו}}.<br /> <br /> [[קובץ:הרב יעקב יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף בכנס של [[עמותת הרבנים פיקוח נפש]]]]<br /> [[קובץ:עמותת_פיקוח_נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגיש לראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] יחד עם חברי העמותה, פסק דין האוסר למסור שטחים מארץ ישראל]]<br /> <br /> == קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> הרב יוסף היה שותף ותומך לעמדת הרבי בנושאים ציבוריים כגון [[שלמות הארץ]], והמאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. היה מרבה להשתתף באירועים של [[חב&quot;ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37465 ערוץ 7: רבבות מחו על חלוקת ירושלים], באתר [[חב&quot;ד אינפו]]}}. את בניו שלח בילדותם להתחנך בתלמוד התורה החב&quot;די [[תורת אמת]] בירושלים.<br /> ===מיהו יהודי===<br /> בעת שכיהן כחבר כנסת (בשנים [[תשד&quot;מ]]-[[תשמ&quot;ח]]) פעל רבות למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]] ועמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]]. בשנים אלו התקרב מאד ל[[חסידות חב&quot;ד]] ול[[הרבי|רבי]]. בנו, יהונתן, אף למד ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> בעלון &quot;[[ארץ ישראל שלנו (עלון)|ארץ ישראל שלנו]]&quot; היה מתפרסם טור קבוע של הרב יעקב יוסף בשם 'פינת ההלכה'. בחודש [[תמוז]] [[תשנ&quot;ט]] הקדישו למאבקו של הרבי בענין חוק [[מיהו יהודי]], בהדגישו שהתוצאות מאי-תיקון החוק מלמדות מי היה הצודק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47276 דבריו באתר חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> ===משיח===<br /> חתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]].<br /> <br /> ===שלמות הארץ===<br /> היה מראשי הלוחמים בתוקף למען הצלת העם והארץ. בשנת [[תשס&quot;ה]] הקים יחד עם כמה מרבני חב&quot;ד את [[בד&quot;ץ שלימות הארץ]].<br /> <br /> בתקופת מבצע &quot;עמוד ענן&quot;, כאשר ערי הדרום טווחו בטילים, אמר: &quot;כל מי ששתק בזמן [[ההתנתקות]], לא יכול לומר 'ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו'. כל מי ששתק או היה שותף לתוכנית של שרון, יש לו חלק בכל טיל וקאסם שנופל על שדרות אשקלון ובעתיד על אשדוד ו[[קריית גת]] ח&quot;ו. דיברו על 'עזה תחילה' ואנו נמצאים כיום ב[[ירושלים]], נקוה מאד שזה הסוף ולא יהיו יותר נסיגות&quot;.<br /> <br /> היה משתתף קבוע בכינוסי המטה להצלת העם והארץ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34637 כנס האלפים של המטה להאזנה], באתר [[חב&quot;ד אינפו]]}}, והיה גם חבר בהנהלת רבנים של [[עמותת פיקוח נפש]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%E9%F2%F7%E1+%E9%E5%F1%F3&amp;url=newsnew_he&amp;mysubmit=Submit צילום מכתב].{{כלומר}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] פרש מהמטה להצלת העם והארץ וממפלגת [[ארץ ישראל שלנו (מפלגה)|ארץ ישראל שלנו]] עקב תמיכתם של אנשי המטה במפלגת [[הבית היהודי (מפלגה)|הבית היהודי]] התומכת במתן [[אוטונומיה]] ל[[ערבים|ערביי]] ישראל.<br /> <br /> לאחר שנה ושלושה חודשים בהם קיננה המחלה הנוראה בגופו, נפטר מתוך [[יסורים]] ביום שישי, [[ב' אייר]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ==משפחה==<br /> נשא לאשה את נצחיה אזולאי (בת הרב עמרם אזולאי).<br /> *בתו, מרגלית.<br /> *בנו, הרב עובדיה יוסף, רב ב[[בית שמש]] מהדיר הספר &quot;בעתה אחישנה&quot; ומחבר הספר '''אמרי עובדיה'''.<br /> *בנו, הרב משה יוסף.<br /> *בתו, רחל.<br /> *בנו, הרב עמרם יוסף.<br /> *בנו, הרב יונתן (יוני) יוסף מ[[מוצא]], מחבר הספר &quot;עבדך בן אמתך&quot;, חבר מועצת העיר ירושלים ומראשי תנועת יחד בראשות [[אלי ישי]].<br /> *בנו, הרב אברהם בנימין יוסף.<br /> *בתו, ציפורה ברכה.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> הרב יוסף השאיר אחריו מאות הקלטות של שיעורי תורה. ההקלטות יצאו בדיסקים מסודרים לפי סדר השולחן ערוך.<br /> <br /> לאחר גילוי מחלתו החל לערוך את סדרת ספריו בהלכה, לה העניק את השם &quot;בעתה אחישנה&quot; שזה גימטריה של שמו. את ספריו ערך יחד עם בנו הבכור הרב עובדיה. כשבוע לפני מותו יצא לאור הספר הראשון בסדרה, ונקרא שמו &quot;חזון יעקב - בעתה אחישנה&quot; על מועדים חלק א', כשאת הספר מעטרות הערות וחידושי בנו בשם &quot;אמרי עובדיה&quot;.<br /> <br /> כעת עורכים את שאר ספרי הסדרה בהלכה על פי קלטות שיעוריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי נכדו הרב התמים יעקב יוסף, שבט תשפ&quot;ב {{PDF}}<br /> * שבתי ויינטראוב, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75607 &quot;אמת ליעקב&quot;]''', [[שבועון בית משיח]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;tag=הרב%20יעקב%20יוסף חדשות וידיעות] אודות הרב יוסף {{אינפו}}<br /> * אהרן-דב הלפרין, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_אהרןדב_הלפרין_הדהים_הסוד_שמאחורי_הידיעה_הסנסציונית_75254.html הסוד שמאחורי הידיעה הסנסציונית] על מסירות נפשו של הרב יעקב יוסף למען תיקון [[חוק מיהו יהודי]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]], אתר COL<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:יוסף, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ג]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94&diff=500324 2021-10-14T09:06:36Z

<p>38.125.100.16: /* סדר החלוקה */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חלוקת כוס של ברכה מידי [[הרבי]]|אחר=מושג ההלכתי &quot;כוס של ברכה&quot;|ראו=[[כוס של ברכה]]}}<br /> [[קובץ:כוס של ברכה70.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בחלוקת 'כוס של ברכה' ב-[[770]]]]<br /> '''חלוקת כוס של ברכה''' הוא שמו של מעמד בו חילק [[הרבי]] מה[[יין]] עליו בירך/זימן ב[[ברכת המזון]], ולאחר מכן גם הבדיל על אותה הכוס{{הערה|שמזג יין על הכוס והתערבב עם שאר היין מברכת המזון([[משייר יין להבדלה)]]}} לאחר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> תיאור על מעמד כוס של ברכה קיים כבר מימי [[המגיד ממזריטש]], שנתן שיריים מכוס ההבדלה שלו לתלמידיו לאחר שהוסיף בה רביעית{{הערה|[[הרבי הריי&quot;צ]], [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות תש&quot;ב]]}}.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;צ]] היה נוהג לחלק כוס של ברכה בסיומן של ה[[סעודות בבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|סעודות שנערכו בביתו]] לקומץ החסידים ובני המשפחה שנכחו במקום. לעיתים ארע והרבי הריי&quot;צ שלח עם חסיד יין על מנת לחלקו לכל קהל החסידים, אך לא אירע שחילק לכולם את היין בעצמו.<br /> <br /> לאחר הסתלקותו של הרבי הריי&quot;צ, כחלק מהפצרות החסידים ברבי שיואיל [[קבלת הנשיאות של הרבי|לקבל עליו את הנשיאות]], הפצירו החסידים ברבי במוצאי [[שמחת תורה]] בשנת [[תשי&quot;א]] שיחלק כוס של ברכה. הרבי כתגובה שתה את כל היין שנשאר בכוסו והפך אותה. עם זאת, לאחר קבלת הנשיאות בשנת תשי&quot;א, הסכים הרבי לחלק כוס של ברכה. הפעם הראשונה הייתה במוצאי [[ראש השנה]] בשנת תשי&quot;ב.<br /> <br /> ==סדר החלוקה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[חיבור החגים עם ימות החול]]}}<br /> {{להשלים}}<br /> המעמד התקיים בקביעות במוצאי החגים [[ראש השנה]], [[שמחת תורה]], [[אחרון של פסח]] ו[[שבועות]]. בימים אלו מתקיימת [[התוועדות]] גדולה בהשתתפות אורחים רבים, וכן בהזדמנויות נדירות נוספות{{הערה|1=כגון [[מוצאי שבת קודש]] [[פרשת נשא]], [[י&quot;ב בסיון]], סיום [[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] שנת [[תנש&quot;א]], [[ו' תשרי]] [[תשל&quot;ה]], [[זאת חנוכה]] [[תשל&quot;ח]] ועוד - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54932 ליומן מהשבת] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בשנים תשי&quot;ב עד תשי&quot;ד, חילק הרבי כוס של ברכה גם ב[[פורים]]. כשהרבי נהג להתוועד בסוכה (עד שנת [[תשל&quot;א]]) התוועד גם במוצאי היום השני של חג הסוכות וחילק בסופו [[כוס של ברכה]].<br /> <br /> החל מתחילת החלוקה שימש בתפקיד מזיגת היין לכוסו של הרבי במשך ההתוועדות ובמשך מעמד החלוקה הרב [[מרדכי מענטליק]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשמ&quot;ח]], החליף אותו הרב [[בערל יוניק]].<br /> <br /> במהלך החלוקה עוצר הרבי מדי פעם ומעודד את ה[[חסידים]] בשירי ה[[שמחה]]. <br /> <br /> סיפורי מופת רבים מסופרים על אנשים שנושעו מברכותיו של הרבי במעמד, וכן מאנשים ששתו מה[[יין]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;וידאו<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1627 מעמד חלוקת 'כוס של ברכה']{{וידאו}} (מוצאי [[שמחת תורה]]) - {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/665282/ קטעים נדירים מחלוקת כוס של ברכה – מוצאי אחרון של פסח תשל&quot;ז]''' {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1854 מעמד חלוקת 'כוס של ברכה']{{וידאו}} מוצאי [[אחרון של פסח]] [[תשמ&quot;ז]]) - {{אינפו}}<br /> ;תמונות<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54955 גלריה ממעמד חלוקת 'כוס של ברכה']{{תמונה}} (מוצאי [[חג השבועות]] [[תשמ&quot;ט]]) - {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56992 גלריה נדירה ממעמד חלוקת 'כוס של ברכה']{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=63&amp;article=489 גלריה ממעמד חלוקת 'כוס של ברכה']{{תמונה}} - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131155 מכירים מושגים: מעמד חלוקת 'כוס של ברכה' – מה היה שם?]''' {{COL}} מדור לצעירים<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:במחיצת הרבי}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8&diff=492815 2021-09-05T22:49:13Z

<p>38.125.100.16: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק ברונר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב ברונר נואם במלווה מלכה שב[[כינוס השלוחים העולמי]], תשפ&quot;א]]<br /> הרב '''יצחק ברונר''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת וילה מארייאנה ב[[פאולו]] [[ברזיל]], מחנך במוסדות חינוך ליובאוויטש ור&quot;מ ומשגיח בישיבת [[תומכי תמימים פאולו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד להוריו שהתקרבו לחב&quot;ד על ידי השליח הרב [[יעקב בעגון]] והשתייכו לקהילה החב&quot;דית בפאולו שבברזיל. בילדותו למד בבית חינוך (יבנה) בעיר, לאחר מכן נסע ללמוד תקופה קצרה ב[[ישיבת מחנה ישראל]] בפטרופוליס. בהמשך חזר לבית חינוך והשלים את לימודיו עד לקבלת תעודה בהוראת [[הרבי]]. לאחר מכן למד בתומכי תמימים בארגנטינה וב[[אייר]] [[תנש&quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]] לשלושה חודשים. בדרך עבר ב-[[770]] וזכה להשתתף בחלוקת [[דבר מלכות י&quot;ב (קונטרס)|קונטרס הדבר מלכות]] ב[[ט&quot;ו אייר]] תנש&quot;א ובעידוד שירת [[יחי]] של [[הרבי]]. בהמשך נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] וזכה להיות בסמיכות לבית חיינו בשנים [[תשנ&quot;ב]] [[תשנ&quot;ג]]. לאחר מכן נסע לתקופה לשליחות ב[[דנייפרופטרובסק]] שברוסיה וב[[תשנ&quot;ד]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br /> <br /> זכה שהוריו הביאו אותו לרבי כילד כמה פעמים, הראשונה ב[[תשל&quot;ט]], וכן לקראת בר המצווה של אחיו חיים ברונר הצעיר ממנו ועוד.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת דבורה התגוררו באנגליה שם פעלו בשליחות הרבי. לאחר מכן עברו לפאולו ברזיל שם הרב ברונר נכנס לפעול יחד עם הרב [[עדי דוד כפיף]] בבית חב&quot;ד בשכונת וילה מארייאנה ובמקביל שימש כמחנך במוסדות החינוך [[אור מנחם ברזיל]]. בהמשך שימש כ[[ר&quot;מ]] ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] בראשות הרב [[שמאי ענדע]].<br /> <br /> מאוחר יותר החל לשמש כמחנך במוסדות חינוך ליובאוויטש בעיר בראשות הרב [[צבי אריה בעגון]] הממוקמים בשכונה היהודית הוותיקה בום רטירו.<br /> <br /> הרב ברונר ידוע בחיות הרבה שיש לו ב[[ענייני גאולה ומשיח]], והוא מחדיר זאת למושפעיו בשיעוריו בהתוועדויותיו ובדוגמא אישית.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב חיים ברונר, מנהל בית ספר חב&quot;ד לבנים בית מנחם ומשלוחי הרבי ב[[ריו דה ז'נירו]] ברזיל.<br /> *בתו, מרת חיה, אשת הרב ניסן דייטש, מנהל ישיבת [[אהלי תורה]].<br /> *בתו, מרת מנוחה רחל אשת הרב שלום דובער קארף, משלוחי הרבי במיאמי פלורידה<br /> <br /> {{מיון רגיל:ברונר, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברזיל]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=492431 2021-09-02T14:53:22Z

<p>38.125.100.16: </p> <hr /> <div>[[קובץ:זלמן ברונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן ברונשטיין]]<br /> ר' '''שניאור זלמן ברונשטיין''', ([[תרע&quot;א]] - [[ט&quot;ז תמוז]] היה חזן ובעל מנגן [[תשס&quot;ד]]) היה חזן ובעל מנגן בכפר חב״ד.<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד לאביו החסיד הרב חיים עזרא ברונשטיין שכונה &quot;עזרא הסופר&quot;, בעיר צ'רקאס.<br /> <br /> ילדותו<br /> את שנות ילדותו עשה בעיר צ'רקאס, אליה נשלח אביו בשליחות הרבי הרש&quot;ב כדי להפיץ שם את תורת החסידות. <br /> <br /> במשפחה היו ארבעה ילדים. ר' זלמן, מיכאל, עטי ובלומה. הילדים מעולם לא הלכו לבתי הספר הממשלתיים, וזו הייתה [[מסירות נפש]] עצומה מצד ר' חיים עזרא. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו. <br /> <br /> במשך תקופה מסויימת למד ר' זלמן בעיר, אך כשהגיע לגיל 11 ואחיו מיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת '[[תומכי-תמימים]]' ב[[קרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש; ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד, שלימדו שם. <br /> <br /> הלימודים התקיימו במחתרת תוך פחד תמידי. התנאים שלמדו שם היו קשים מאד, אבל לא היה בפני מי להתלונן.<br /> ר' זלמן אכל '[[טעג]]' אצל חסידישע בעל'בתים. אבל העוני באותם ימים היה כה גדול, שהיו ימים שפשוט לא אכל כלום... <br /> <br /> לאחר שהישיבה בקרמענצ'וג נסגרה, נסעו ה'תמימים' ל[[פלוצק]] שם עמדו על פרשת דרכים; היו שנשארו בעיר והיו שהלכו ל[[נעוול]]. ר' זלמן המשיך לישיבה בנעוול בעוד אחיו מיכאל נשאר בפלוצק. <br /> <br /> בנעוול היה רק שנה אחת, [[תרפ&quot;ז]]. למדו שם כחמשה-עשר תלמידים בעזרת הנשים של אחד מבתי הכנסת אצל החסיד ר' [[יהודה עבער]]. <br /> <br /> לקראת יום כיפור, נסע יחד עם שאר ה'תמימים' להיות עם הרבי ב[[לנינגרד]], וגם כדי להפרד ממנו קודם שעזב את רוסיה. <br /> <br /> לאחר נעוול למד ב[[וויטבסק]], ומשם המשיך בבריחות ממקום למקום, לאחר שהישיבות נחשפו ונסגרו בקצב מהיר יחסית. <br /> <br /> בגיל 20 לא הייתה לו ברירה, ור' זלמן עזב את הישיבה והתחיל לעבוד. ר' זלמן היה ב[[ניקולייב]] ועבד בטריקוטז'.<br /> <br /> במוסקבה התחתן עם בת דודו ר' [[הרשל ברונשטיין]]. לאחר שהתייתמה מהוריה, לקחה אחד מדודיה לביתו במוסקבה. החתונה התקיימה במחתרת בביתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בחתונה השתתפו חסידים גדולים כמו ר' [[פינייע ראקשיקער]], ועוד רבים. <br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] נאלצו לברוח מהעיר, ולאחר נדודים ארוכים הגיעו לטשימקנט שבקזאחסטאן, הסמוכה לגבול עם אוזבקיסטאן. מייד לאחמ&quot;כ עברו לכפר מונקנט, אף הוא בקזאחסטאן. כעבור מספר ימים הצטרפו אליהם גם הוריו של ר' זלמן.<br /> <br /> ==גיוסו לצבא האדום==<br /> <br /> לא רבים מאנ&quot;ש והתמימים גוייסו לצבא. הסכנה הייתה גדולה, וכל מי שיכל לברוח ולהימלט מאימת הגיוס - נמלט על נפשו. את ר' זלמן גייסו בע&quot;כ, ובמשך כארבע שנים רצופות שירת בצבא הרוסי בקרבות קשים מול הגרמנים.<br /> מיד לאחר שגוייס, נשלח לשרת בגדוד 123. גדוד זה עמד בהכון בתור עתודות רזרבה. <br /> <br /> לא היה קל ליהודי להיות בצבא, שכן האנטישמיות הייתה גדולה.<br /> בתקופה הראשונה לשהותו בצבא היו עימו זוג התפילין, אבל לא היה פשוט להניחן. למרות הפחד והסכנה שבהנחת התפילין ר' זלמן לא ויתר. מידי בוקר, כשכולם עדיין היו שקועים בשנתם עמוק בבונקר, היה מתכסה בשמיכה ומניח תפילין. <br /> בתקופות שהיו שוהים ביער, היה משכים קום ומניח את התפילין במהירות בין עצי היער. כך עשה מידי בוקר, עד שאיבד את התפילין.<br /> במשך כל 4 שנות השירות בצבא, ר' זלמן מעולם לא אכל אוכל מבושל, והסתפק בלחם ובירקות בלבד.<br /> לאחר גילגולים רבים נלקח ר' זלמן ל'מקהלה הצבאית' בזכות קולו הנדיר ובכך ניצלו חייו.<br /> <br /> לאחר שחרורו מהצבא ארגן ב[[מסירות נפש]] שתי '[[עשאלונים]]' (רכבות משא) כשבכל 'עשאלון' היו כשבעים משפחות ביניהם היו ר' שלמה חיים קסלמן ומשפחתו, ר' ישראל נח בליניצקי ומשפחתו ועוד גדולים ורבים. ב'עשאלון' השני היה גם הוא ומשפחתו. <br /> <br /> הם עברו את הגבול ל[[פולין]] ומשם לאוסטריה. באוסטריה שהו במשך כשנה והתגוררו במחנה פליטים מיוחד שהקימו האמריקאים. תקופה מאוחרת יותר הגיע ל[[צרפת]] שם היה עוד כשנה.<br /> <br /> בשהותו ב[[צרפת]] כתב לרבי [[הריי&quot;צ]] שנמאס לו מהטלטולים בגלות והוא רוצה לעלות לארץ ישראל. כעבור זמן קיבל מכתב מהרבי שם כתב הרבי &quot;נכון הדבר וטוב הדבר&quot;. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] עלה לארץ באוניית 'קדמה', והגיע לחופי הארץ ימים מספר לפני חג הפסח. מיד הובאו למחנה עולים בפרדס-חנה ואז הקימו וועד שמנה את ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[אייזיק קרסיק]] ור' זלמן ברונשטיין, וביחד עם [[אגו&quot;ח]] התחילו לחפש מקום נאות עבור מגורי החסידים שעלו זה עתה לארץ, בשיתוף פעולה של הסוכנות ומשרדי הממשלה. <br /> <br /> לא עברו ימים רבים עד שמצאו את 'ספריא' (היום, כפ&quot;ח), ועברו להתיישב בו ולהפריח אותה משממותיה.<br /> <br /> נפטר ב[[ט&quot;ז תמוז]] [[תשס&quot;ד]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''בניו:''' <br /> *ר' הרשל ברונשטיין, [[קראון הייטס]].<br /> *ר' יוסף יצחק ברונשטיין, [[מיאמי]].<br /> <br /> '''בנותיו:''' <br /> *מרת לאה (ליזה) אשת הרב [[מרדכי גוראריה (קראון הייטס)|מרדכי גוראריה]] - רב [[בית הכנסת]] &quot;חברה ש&quot;ס&quot;, [[קראון הייטס]].<br /> *מרת שרה אשת ר' [[מאיר פרידמן]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *מרת סטרנה אשת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רב העיר [[קריית מוצקין]].<br /> *מרת מוסיא אשת ר' גרשון [[קוק]], [[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[דוד זקליקובסקי]], '''[https://files.anash.org/uploads/2021/08/Levy-Fischer-Memento.pdf תולדות חייו של ר' זלמן]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אלול תשפ&quot;א (אנגלית)<br /> *'''[https://col.org.il/news/107322 נחשף: אוסף ניגונים נדיר, של הבעל מנגן ר' זלמן ברונשטיין]''' {{אודיו}}{{COL}}<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=97033 צפו: ר' זלמן ברונשטיין מנגן את ה'פולטאבע ניגון']''' {{וידאו}}{{שטורעם}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ברונשטיין, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ד]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=492430 2021-09-02T14:51:39Z

<p>38.125.100.16: </p> <hr /> <div>[[קובץ:זלמן ברונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן ברונשטיין]]<br /> ר' '''שניאור זלמן ברונשטיין''', ([[תרע&quot;א]] - [[ט&quot;ז תמוז]] היה חזן ובעל מנגן [[תשס&quot;ד]]) היה חזן ובעל מנגן<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד לאביו החסיד הרב חיים עזרא ברונשטיין שכונה &quot;עזרא הסופר&quot;, בעיר צ'רקאס.<br /> <br /> ילדותו<br /> את שנות ילדותו עשה בעיר צ'רקאס, אליה נשלח אביו בשליחות הרבי הרש&quot;ב כדי להפיץ שם את תורת החסידות. <br /> <br /> במשפחה היו ארבעה ילדים. ר' זלמן, מיכאל, עטי ובלומה. הילדים מעולם לא הלכו לבתי הספר הממשלתיים, וזו הייתה [[מסירות נפש]] עצומה מצד ר' חיים עזרא. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו. <br /> <br /> במשך תקופה מסויימת למד ר' זלמן בעיר, אך כשהגיע לגיל 11 ואחיו מיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת '[[תומכי-תמימים]]' ב[[קרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש; ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד, שלימדו שם. <br /> <br /> הלימודים התקיימו במחתרת תוך פחד תמידי. התנאים שלמדו שם היו קשים מאד, אבל לא היה בפני מי להתלונן.<br /> ר' זלמן אכל '[[טעג]]' אצל חסידישע בעל'בתים. אבל העוני באותם ימים היה כה גדול, שהיו ימים שפשוט לא אכל כלום... <br /> <br /> לאחר שהישיבה בקרמענצ'וג נסגרה, נסעו ה'תמימים' ל[[פלוצק]] שם עמדו על פרשת דרכים; היו שנשארו בעיר והיו שהלכו ל[[נעוול]]. ר' זלמן המשיך לישיבה בנעוול בעוד אחיו מיכאל נשאר בפלוצק. <br /> <br /> בנעוול היה רק שנה אחת, [[תרפ&quot;ז]]. למדו שם כחמשה-עשר תלמידים בעזרת הנשים של אחד מבתי הכנסת אצל החסיד ר' [[יהודה עבער]]. <br /> <br /> לקראת יום כיפור, נסע יחד עם שאר ה'תמימים' להיות עם הרבי ב[[לנינגרד]], וגם כדי להפרד ממנו קודם שעזב את רוסיה. <br /> <br /> לאחר נעוול למד ב[[וויטבסק]], ומשם המשיך בבריחות ממקום למקום, לאחר שהישיבות נחשפו ונסגרו בקצב מהיר יחסית. <br /> <br /> בגיל 20 לא הייתה לו ברירה, ור' זלמן עזב את הישיבה והתחיל לעבוד. ר' זלמן היה ב[[ניקולייב]] ועבד בטריקוטז'.<br /> <br /> במוסקבה התחתן עם בת דודו ר' [[הרשל ברונשטיין]]. לאחר שהתייתמה מהוריה, לקחה אחד מדודיה לביתו במוסקבה. החתונה התקיימה במחתרת בביתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בחתונה השתתפו חסידים גדולים כמו ר' [[פינייע ראקשיקער]], ועוד רבים. <br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] נאלצו לברוח מהעיר, ולאחר נדודים ארוכים הגיעו לטשימקנט שבקזאחסטאן, הסמוכה לגבול עם אוזבקיסטאן. מייד לאחמ&quot;כ עברו לכפר מונקנט, אף הוא בקזאחסטאן. כעבור מספר ימים הצטרפו אליהם גם הוריו של ר' זלמן.<br /> <br /> ==גיוסו לצבא האדום==<br /> <br /> לא רבים מאנ&quot;ש והתמימים גוייסו לצבא. הסכנה הייתה גדולה, וכל מי שיכל לברוח ולהימלט מאימת הגיוס - נמלט על נפשו. את ר' זלמן גייסו בע&quot;כ, ובמשך כארבע שנים רצופות שירת בצבא הרוסי בקרבות קשים מול הגרמנים.<br /> מיד לאחר שגוייס, נשלח לשרת בגדוד 123. גדוד זה עמד בהכון בתור עתודות רזרבה. <br /> <br /> לא היה קל ליהודי להיות בצבא, שכן האנטישמיות הייתה גדולה.<br /> בתקופה הראשונה לשהותו בצבא היו עימו זוג התפילין, אבל לא היה פשוט להניחן. למרות הפחד והסכנה שבהנחת התפילין ר' זלמן לא ויתר. מידי בוקר, כשכולם עדיין היו שקועים בשנתם עמוק בבונקר, היה מתכסה בשמיכה ומניח תפילין. <br /> בתקופות שהיו שוהים ביער, היה משכים קום ומניח את התפילין במהירות בין עצי היער. כך עשה מידי בוקר, עד שאיבד את התפילין.<br /> במשך כל 4 שנות השירות בצבא, ר' זלמן מעולם לא אכל אוכל מבושל, והסתפק בלחם ובירקות בלבד.<br /> לאחר גילגולים רבים נלקח ר' זלמן ל'מקהלה הצבאית' בזכות קולו הנדיר ובכך ניצלו חייו.<br /> <br /> לאחר שחרורו מהצבא ארגן ב[[מסירות נפש]] שתי '[[עשאלונים]]' (רכבות משא) כשבכל 'עשאלון' היו כשבעים משפחות ביניהם היו ר' שלמה חיים קסלמן ומשפחתו, ר' ישראל נח בליניצקי ומשפחתו ועוד גדולים ורבים. ב'עשאלון' השני היה גם הוא ומשפחתו. <br /> <br /> הם עברו את הגבול ל[[פולין]] ומשם לאוסטריה. באוסטריה שהו במשך כשנה והתגוררו במחנה פליטים מיוחד שהקימו האמריקאים. תקופה מאוחרת יותר הגיע ל[[צרפת]] שם היה עוד כשנה.<br /> <br /> בשהותו ב[[צרפת]] כתב לרבי [[הריי&quot;צ]] שנמאס לו מהטלטולים בגלות והוא רוצה לעלות לארץ ישראל. כעבור זמן קיבל מכתב מהרבי שם כתב הרבי &quot;נכון הדבר וטוב הדבר&quot;. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] עלה לארץ באוניית 'קדמה', והגיע לחופי הארץ ימים מספר לפני חג הפסח. מיד הובאו למחנה עולים בפרדס-חנה ואז הקימו וועד שמנה את ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[אייזיק קרסיק]] ור' זלמן ברונשטיין, וביחד עם [[אגו&quot;ח]] התחילו לחפש מקום נאות עבור מגורי החסידים שעלו זה עתה לארץ, בשיתוף פעולה של הסוכנות ומשרדי הממשלה. <br /> <br /> לא עברו ימים רבים עד שמצאו את 'ספריא' (היום, כפ&quot;ח), ועברו להתיישב בו ולהפריח אותה משממותיה.<br /> <br /> נפטר ב[[ט&quot;ז תמוז]] [[תשס&quot;ד]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''בניו:''' <br /> *ר' הרשל ברונשטיין, [[קראון הייטס]].<br /> *ר' יוסף יצחק ברונשטיין, [[מיאמי]].<br /> <br /> '''בנותיו:''' <br /> *מרת לאה (ליזה) אשת הרב [[מרדכי גוראריה (קראון הייטס)|מרדכי גוראריה]] - רב [[בית הכנסת]] &quot;חברה ש&quot;ס&quot;, [[קראון הייטס]].<br /> *מרת שרה אשת ר' [[מאיר פרידמן]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *מרת סטרנה אשת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רב העיר [[קריית מוצקין]].<br /> *מרת מוסיא אשת ר' גרשון [[קוק]], [[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[דוד זקליקובסקי]], '''[https://files.anash.org/uploads/2021/08/Levy-Fischer-Memento.pdf תולדות חייו של ר' זלמן]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אלול תשפ&quot;א (אנגלית)<br /> *'''[https://col.org.il/news/107322 נחשף: אוסף ניגונים נדיר, של הבעל מנגן ר' זלמן ברונשטיין]''' {{אודיו}}{{COL}}<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=97033 צפו: ר' זלמן ברונשטיין מנגן את ה'פולטאבע ניגון']''' {{וידאו}}{{שטורעם}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ברונשטיין, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ד]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=492429 2021-09-02T14:51:14Z

<p>38.125.100.16: /* ילדותו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:זלמן ברונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן ברונשטיין]]<br /> ר' '''שניאור זלמן ברונשטיין''', ([[תרע&quot;א]] - [[ט&quot;ז תמוז]] היה חזן ובעל מנגן [[תשס&quot;ד]]) נולד לאביו החסיד הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]] שכונה &quot;עזרא הסופר&quot;, בעיר צ'רקאס.<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> נולד לאביו החסיד הרב חיים עזרא ברונשטיין שכונה &quot;עזרא הסופר&quot;, בעיר צ'רקאס.<br /> <br /> ילדותו<br /> את שנות ילדותו עשה בעיר צ'רקאס, אליה נשלח אביו בשליחות הרבי הרש&quot;ב כדי להפיץ שם את תורת החסידות. <br /> <br /> במשפחה היו ארבעה ילדים. ר' זלמן, מיכאל, עטי ובלומה. הילדים מעולם לא הלכו לבתי הספר הממשלתיים, וזו הייתה [[מסירות נפש]] עצומה מצד ר' חיים עזרא. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו. <br /> <br /> במשך תקופה מסויימת למד ר' זלמן בעיר, אך כשהגיע לגיל 11 ואחיו מיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת '[[תומכי-תמימים]]' ב[[קרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש; ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד, שלימדו שם. <br /> <br /> הלימודים התקיימו במחתרת תוך פחד תמידי. התנאים שלמדו שם היו קשים מאד, אבל לא היה בפני מי להתלונן.<br /> ר' זלמן אכל '[[טעג]]' אצל חסידישע בעל'בתים. אבל העוני באותם ימים היה כה גדול, שהיו ימים שפשוט לא אכל כלום... <br /> <br /> לאחר שהישיבה בקרמענצ'וג נסגרה, נסעו ה'תמימים' ל[[פלוצק]] שם עמדו על פרשת דרכים; היו שנשארו בעיר והיו שהלכו ל[[נעוול]]. ר' זלמן המשיך לישיבה בנעוול בעוד אחיו מיכאל נשאר בפלוצק. <br /> <br /> בנעוול היה רק שנה אחת, [[תרפ&quot;ז]]. למדו שם כחמשה-עשר תלמידים בעזרת הנשים של אחד מבתי הכנסת אצל החסיד ר' [[יהודה עבער]]. <br /> <br /> לקראת יום כיפור, נסע יחד עם שאר ה'תמימים' להיות עם הרבי ב[[לנינגרד]], וגם כדי להפרד ממנו קודם שעזב את רוסיה. <br /> <br /> לאחר נעוול למד ב[[וויטבסק]], ומשם המשיך בבריחות ממקום למקום, לאחר שהישיבות נחשפו ונסגרו בקצב מהיר יחסית. <br /> <br /> בגיל 20 לא הייתה לו ברירה, ור' זלמן עזב את הישיבה והתחיל לעבוד. ר' זלמן היה ב[[ניקולייב]] ועבד בטריקוטז'.<br /> <br /> במוסקבה התחתן עם בת דודו ר' [[הרשל ברונשטיין]]. לאחר שהתייתמה מהוריה, לקחה אחד מדודיה לביתו במוסקבה. החתונה התקיימה במחתרת בביתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בחתונה השתתפו חסידים גדולים כמו ר' [[פינייע ראקשיקער]], ועוד רבים. <br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] נאלצו לברוח מהעיר, ולאחר נדודים ארוכים הגיעו לטשימקנט שבקזאחסטאן, הסמוכה לגבול עם אוזבקיסטאן. מייד לאחמ&quot;כ עברו לכפר מונקנט, אף הוא בקזאחסטאן. כעבור מספר ימים הצטרפו אליהם גם הוריו של ר' זלמן.<br /> <br /> ==גיוסו לצבא האדום==<br /> <br /> לא רבים מאנ&quot;ש והתמימים גוייסו לצבא. הסכנה הייתה גדולה, וכל מי שיכל לברוח ולהימלט מאימת הגיוס - נמלט על נפשו. את ר' זלמן גייסו בע&quot;כ, ובמשך כארבע שנים רצופות שירת בצבא הרוסי בקרבות קשים מול הגרמנים.<br /> מיד לאחר שגוייס, נשלח לשרת בגדוד 123. גדוד זה עמד בהכון בתור עתודות רזרבה. <br /> <br /> לא היה קל ליהודי להיות בצבא, שכן האנטישמיות הייתה גדולה.<br /> בתקופה הראשונה לשהותו בצבא היו עימו זוג התפילין, אבל לא היה פשוט להניחן. למרות הפחד והסכנה שבהנחת התפילין ר' זלמן לא ויתר. מידי בוקר, כשכולם עדיין היו שקועים בשנתם עמוק בבונקר, היה מתכסה בשמיכה ומניח תפילין. <br /> בתקופות שהיו שוהים ביער, היה משכים קום ומניח את התפילין במהירות בין עצי היער. כך עשה מידי בוקר, עד שאיבד את התפילין.<br /> במשך כל 4 שנות השירות בצבא, ר' זלמן מעולם לא אכל אוכל מבושל, והסתפק בלחם ובירקות בלבד.<br /> לאחר גילגולים רבים נלקח ר' זלמן ל'מקהלה הצבאית' בזכות קולו הנדיר ובכך ניצלו חייו.<br /> <br /> לאחר שחרורו מהצבא ארגן ב[[מסירות נפש]] שתי '[[עשאלונים]]' (רכבות משא) כשבכל 'עשאלון' היו כשבעים משפחות ביניהם היו ר' שלמה חיים קסלמן ומשפחתו, ר' ישראל נח בליניצקי ומשפחתו ועוד גדולים ורבים. ב'עשאלון' השני היה גם הוא ומשפחתו. <br /> <br /> הם עברו את הגבול ל[[פולין]] ומשם לאוסטריה. באוסטריה שהו במשך כשנה והתגוררו במחנה פליטים מיוחד שהקימו האמריקאים. תקופה מאוחרת יותר הגיע ל[[צרפת]] שם היה עוד כשנה.<br /> <br /> בשהותו ב[[צרפת]] כתב לרבי [[הריי&quot;צ]] שנמאס לו מהטלטולים בגלות והוא רוצה לעלות לארץ ישראל. כעבור זמן קיבל מכתב מהרבי שם כתב הרבי &quot;נכון הדבר וטוב הדבר&quot;. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] עלה לארץ באוניית 'קדמה', והגיע לחופי הארץ ימים מספר לפני חג הפסח. מיד הובאו למחנה עולים בפרדס-חנה ואז הקימו וועד שמנה את ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[אייזיק קרסיק]] ור' זלמן ברונשטיין, וביחד עם [[אגו&quot;ח]] התחילו לחפש מקום נאות עבור מגורי החסידים שעלו זה עתה לארץ, בשיתוף פעולה של הסוכנות ומשרדי הממשלה. <br /> <br /> לא עברו ימים רבים עד שמצאו את 'ספריא' (היום, כפ&quot;ח), ועברו להתיישב בו ולהפריח אותה משממותיה.<br /> <br /> נפטר ב[[ט&quot;ז תמוז]] [[תשס&quot;ד]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''בניו:''' <br /> *ר' הרשל ברונשטיין, [[קראון הייטס]].<br /> *ר' יוסף יצחק ברונשטיין, [[מיאמי]].<br /> <br /> '''בנותיו:''' <br /> *מרת לאה (ליזה) אשת הרב [[מרדכי גוראריה (קראון הייטס)|מרדכי גוראריה]] - רב [[בית הכנסת]] &quot;חברה ש&quot;ס&quot;, [[קראון הייטס]].<br /> *מרת שרה אשת ר' [[מאיר פרידמן]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *מרת סטרנה אשת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רב העיר [[קריית מוצקין]].<br /> *מרת מוסיא אשת ר' גרשון [[קוק]], [[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[דוד זקליקובסקי]], '''[https://files.anash.org/uploads/2021/08/Levy-Fischer-Memento.pdf תולדות חייו של ר' זלמן]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אלול תשפ&quot;א (אנגלית)<br /> *'''[https://col.org.il/news/107322 נחשף: אוסף ניגונים נדיר, של הבעל מנגן ר' זלמן ברונשטיין]''' {{אודיו}}{{COL}}<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=97033 צפו: ר' זלמן ברונשטיין מנגן את ה'פולטאבע ניגון']''' {{וידאו}}{{שטורעם}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ברונשטיין, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ד]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=492428 2021-09-02T14:50:16Z

<p>38.125.100.16: </p> <hr /> <div>[[קובץ:זלמן ברונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן ברונשטיין]]<br /> ר' '''שניאור זלמן ברונשטיין''', ([[תרע&quot;א]] - [[ט&quot;ז תמוז]] היה חזן ובעל מנגן [[תשס&quot;ד]]) נולד לאביו החסיד הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]] שכונה &quot;עזרא הסופר&quot;, בעיר צ'רקאס.<br /> <br /> ==ילדותו==<br /> <br /> את שנות ילדותו עשה בעיר צ'רקאס, אליה נשלח אביו בשליחות הרבי הרש&quot;ב כדי להפיץ שם את תורת החסידות. <br /> <br /> במשפחה היו ארבעה ילדים. ר' זלמן, מיכאל, עטי ובלומה. הילדים מעולם לא הלכו לבתי הספר הממשלתיים, וזו הייתה [[מסירות נפש]] עצומה מצד ר' חיים עזרא. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו. <br /> <br /> במשך תקופה מסויימת למד ר' זלמן בעיר, אך כשהגיע לגיל 11 ואחיו מיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת '[[תומכי-תמימים]]' ב[[קרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש; ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד, שלימדו שם. <br /> <br /> הלימודים התקיימו במחתרת תוך פחד תמידי. התנאים שלמדו שם היו קשים מאד, אבל לא היה בפני מי להתלונן.<br /> ר' זלמן אכל '[[טעג]]' אצל חסידישע בעל'בתים. אבל העוני באותם ימים היה כה גדול, שהיו ימים שפשוט לא אכל כלום... <br /> <br /> לאחר שהישיבה בקרמענצ'וג נסגרה, נסעו ה'תמימים' ל[[פלוצק]] שם עמדו על פרשת דרכים; היו שנשארו בעיר והיו שהלכו ל[[נעוול]]. ר' זלמן המשיך לישיבה בנעוול בעוד אחיו מיכאל נשאר בפלוצק. <br /> <br /> בנעוול היה רק שנה אחת, [[תרפ&quot;ז]]. למדו שם כחמשה-עשר תלמידים בעזרת הנשים של אחד מבתי הכנסת אצל החסיד ר' [[יהודה עבער]]. <br /> <br /> לקראת יום כיפור, נסע יחד עם שאר ה'תמימים' להיות עם הרבי ב[[לנינגרד]], וגם כדי להפרד ממנו קודם שעזב את רוסיה. <br /> <br /> לאחר נעוול למד ב[[וויטבסק]], ומשם המשיך בבריחות ממקום למקום, לאחר שהישיבות נחשפו ונסגרו בקצב מהיר יחסית. <br /> <br /> בגיל 20 לא הייתה לו ברירה, ור' זלמן עזב את הישיבה והתחיל לעבוד. ר' זלמן היה ב[[ניקולייב]] ועבד בטריקוטז'.<br /> <br /> במוסקבה התחתן עם בת דודו ר' [[הרשל ברונשטיין]]. לאחר שהתייתמה מהוריה, לקחה אחד מדודיה לביתו במוסקבה. החתונה התקיימה במחתרת בביתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בחתונה השתתפו חסידים גדולים כמו ר' [[פינייע ראקשיקער]], ועוד רבים. <br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] נאלצו לברוח מהעיר, ולאחר נדודים ארוכים הגיעו לטשימקנט שבקזאחסטאן, הסמוכה לגבול עם אוזבקיסטאן. מייד לאחמ&quot;כ עברו לכפר מונקנט, אף הוא בקזאחסטאן. כעבור מספר ימים הצטרפו אליהם גם הוריו של ר' זלמן.<br /> <br /> ==גיוסו לצבא האדום==<br /> <br /> לא רבים מאנ&quot;ש והתמימים גוייסו לצבא. הסכנה הייתה גדולה, וכל מי שיכל לברוח ולהימלט מאימת הגיוס - נמלט על נפשו. את ר' זלמן גייסו בע&quot;כ, ובמשך כארבע שנים רצופות שירת בצבא הרוסי בקרבות קשים מול הגרמנים.<br /> מיד לאחר שגוייס, נשלח לשרת בגדוד 123. גדוד זה עמד בהכון בתור עתודות רזרבה. <br /> <br /> לא היה קל ליהודי להיות בצבא, שכן האנטישמיות הייתה גדולה.<br /> בתקופה הראשונה לשהותו בצבא היו עימו זוג התפילין, אבל לא היה פשוט להניחן. למרות הפחד והסכנה שבהנחת התפילין ר' זלמן לא ויתר. מידי בוקר, כשכולם עדיין היו שקועים בשנתם עמוק בבונקר, היה מתכסה בשמיכה ומניח תפילין. <br /> בתקופות שהיו שוהים ביער, היה משכים קום ומניח את התפילין במהירות בין עצי היער. כך עשה מידי בוקר, עד שאיבד את התפילין.<br /> במשך כל 4 שנות השירות בצבא, ר' זלמן מעולם לא אכל אוכל מבושל, והסתפק בלחם ובירקות בלבד.<br /> לאחר גילגולים רבים נלקח ר' זלמן ל'מקהלה הצבאית' בזכות קולו הנדיר ובכך ניצלו חייו.<br /> <br /> לאחר שחרורו מהצבא ארגן ב[[מסירות נפש]] שתי '[[עשאלונים]]' (רכבות משא) כשבכל 'עשאלון' היו כשבעים משפחות ביניהם היו ר' שלמה חיים קסלמן ומשפחתו, ר' ישראל נח בליניצקי ומשפחתו ועוד גדולים ורבים. ב'עשאלון' השני היה גם הוא ומשפחתו. <br /> <br /> הם עברו את הגבול ל[[פולין]] ומשם לאוסטריה. באוסטריה שהו במשך כשנה והתגוררו במחנה פליטים מיוחד שהקימו האמריקאים. תקופה מאוחרת יותר הגיע ל[[צרפת]] שם היה עוד כשנה.<br /> <br /> בשהותו ב[[צרפת]] כתב לרבי [[הריי&quot;צ]] שנמאס לו מהטלטולים בגלות והוא רוצה לעלות לארץ ישראל. כעבור זמן קיבל מכתב מהרבי שם כתב הרבי &quot;נכון הדבר וטוב הדבר&quot;. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] עלה לארץ באוניית 'קדמה', והגיע לחופי הארץ ימים מספר לפני חג הפסח. מיד הובאו למחנה עולים בפרדס-חנה ואז הקימו וועד שמנה את ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[אייזיק קרסיק]] ור' זלמן ברונשטיין, וביחד עם [[אגו&quot;ח]] התחילו לחפש מקום נאות עבור מגורי החסידים שעלו זה עתה לארץ, בשיתוף פעולה של הסוכנות ומשרדי הממשלה. <br /> <br /> לא עברו ימים רבים עד שמצאו את 'ספריא' (היום, כפ&quot;ח), ועברו להתיישב בו ולהפריח אותה משממותיה.<br /> <br /> נפטר ב[[ט&quot;ז תמוז]] [[תשס&quot;ד]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> '''בניו:''' <br /> *ר' הרשל ברונשטיין, [[קראון הייטס]].<br /> *ר' יוסף יצחק ברונשטיין, [[מיאמי]].<br /> <br /> '''בנותיו:''' <br /> *מרת לאה (ליזה) אשת הרב [[מרדכי גוראריה (קראון הייטס)|מרדכי גוראריה]] - רב [[בית הכנסת]] &quot;חברה ש&quot;ס&quot;, [[קראון הייטס]].<br /> *מרת שרה אשת ר' [[מאיר פרידמן]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *מרת סטרנה אשת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רב העיר [[קריית מוצקין]].<br /> *מרת מוסיא אשת ר' גרשון [[קוק]], [[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[דוד זקליקובסקי]], '''[https://files.anash.org/uploads/2021/08/Levy-Fischer-Memento.pdf תולדות חייו של ר' זלמן]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אלול תשפ&quot;א (אנגלית)<br /> *'''[https://col.org.il/news/107322 נחשף: אוסף ניגונים נדיר, של הבעל מנגן ר' זלמן ברונשטיין]''' {{אודיו}}{{COL}}<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=97033 צפו: ר' זלמן ברונשטיין מנגן את ה'פולטאבע ניגון']''' {{וידאו}}{{שטורעם}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ברונשטיין, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ד]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%99%D7%A7&diff=492005 2021-08-29T21:59:13Z

<p>38.125.100.16: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''שמעון''' הלוי '''רייטשיק''' (יליד שנת [[תשי&quot;ג]], 1952) הוא רב קהילת חב&quot;ד ב[[לוס אנג'לס]] שב[[קליפורניה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ג טבת]] [[תשי&quot;ג]] יחד עם אחיו התאום [[יוסף יצחק רייטשיק|יוסף יצחק]], לאביו, ה[[שד&quot;ר]] שליח הרבי וחבר המרכז לעניני חינוך הרב [[מנחם שמואל דוד רייטשיק]] ולאמו מרת לאה, ב[[קליפורניה]], ונקרא על שם סבו מצד אביו.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ובעודו בחור נמנה על חברי הקבוצה השלישית של [[התלמידים השלוחים]] לישיבת חב&quot;ד במלבורן, אוסטרליה, שם למד בין השנים [[תשל&quot;א]]-[[תשל&quot;ג]].<br /> <br /> לאחר חתונתו עם רעייתו מרת חנה ליבא בת החסיד ר' [[יעקב גנזבורג]] בשנת [[תשל&quot;ט]] התיישב ב[[קראון הייטס]] ולמד במשך שנתיים ב[[כולל אברכים שע&quot;י מזכירות הרבי]], ובשנת [[תשמ&quot;א]] הצטרף לצוות [[ישיבה גדולה אור אלחנן]] בלוס אנג'לס ושימש בה כמשפיע.<br /> <br /> בהמשך התמנה כרב קהל 'בית לוי יצחק' ומשמש כמורה צדק ורב הקהילה החב&quot;דית המקומית, וחבר בהסתדרות הרבנים דקליפורניה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אברהם אבא רייטשיק – לוס אנג'לס<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק רייטשיק<br /> *בנו, ר' ישראל נח רייטשיק, ר&quot;מ באהלי תורה ומשיב ב770<br /> *בנו, ר' משה רייטשיק<br /> *בנו, הרב שמואל גוראריה – משלוחי הרבי, לוס אנג'לס קליפורניה<br /> *בתו מרת מושקא, רעיית הרב לוי זלצמן – קראון הייטס<br /> *חתנו, ר' דוד גודס – לוס אנגל'ס<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *קיצור דיני שבת ומועדי השנה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://heichalmenachemmonsey.org/3_tammuz_5775/ התוועדות ג' תמוז תשע&quot;ה]''', באתר 'היכל מנחם' מאנסי<br /> *'''[https://anash.org/when-anash-packed-770-to-learn-over-chol-hamoed/ כשאנ&quot;ש מילאו את 770 בלימוד בחול המועד]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> <br /> {{מיון רגיל:רייטשיק, שמעון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אור אלחנן חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רייטשיק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גנזבורג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוס אנג'לס]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=491773 2021-08-27T04:42:02Z

<p>38.125.100.16: /* צוות הישיבה גדולה */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה|ראו=[[אהלי תורה קראון הייטס (פירושונים)]]}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=אהלי תורה<br /> |תמונה=אהלי תורה 2.jpg<br /> |כתובית=מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשט&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[קראון הייטס]]<br /> |מייסד=הרב [[מיכאל טייטלבוים]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[מאיר שלמה קפלן]] (ישי&quot;ג)<br /> |משגיח ראשי=הרב אלחנן לשס (ישי&quot;ג)<br /> |משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי&quot;ג)<br /> |מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]<br /> |מספר תלמידים=300 (ישי&quot;ג)<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=[[הערות וביאורים|קובץ הערות וביאורים]], קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב&quot;די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע&quot;ג]] (2013) לומדים בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב&quot;די הגדול בעולם.<br /> <br /> ==הסטוריית הישיבה==<br /> [[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]<br /> <br /> לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על &quot;טהרת הקודש&quot;, המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ&quot;הסגנון החדש&quot;, בשנת תשי&quot;ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על &quot;טהרת הקודש&quot; כפי שהיה &quot;באלטע שטוב&quot; (בבית הישן).<br /> <br /> השם &quot;אהלי תורה&quot;, או ליתר דיוק: &quot;מוסד חינוך אהלי תורה&quot;, ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם &quot;מוסד חינוך&quot; ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל&quot;[[מרכז לענייני חינוך]]&quot; שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת &quot;תומכי תמימים הכללי&quot;, בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש&quot;ג]]). השם שנבחר (&quot;מוסד חינוך&quot;) היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד &quot;אהלי תורה&quot; לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו &quot;מוסד חינוך&quot;, לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.<br /> <br /> משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;פ]] פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב [[אברהם חיים שטערן]].<br /> <br /> ==יחס הרבי לישיבה==<br /> המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו &quot;מיין ישיבה&quot; (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב [[חמ&quot;א חדוקוב]], ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.<br /> <br /> לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.<br /> <br /> הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל&quot;אהלי מנחם&quot; אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ&quot;ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא &quot;אהלי תורה אהלי מנחם&quot;.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> *משנת תשל&quot;ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים<br /> *מאז תש&quot;מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] בראשות הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]].<br /> *בשנים תשנ&quot;ה-תשנ&quot;ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות תחת השם '[[אהלי תורה]]'.<br /> <br /> ==מבני הישיבה==<br /> <br /> הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ&quot;ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב&quot;ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).<br /> <br /> לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.<br /> <br /> בתחילת שנות המ&quot;ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב&quot;ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע&quot;פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}. <br /> <br /> בתשס&quot;ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא &quot;הבניין האדום&quot;, באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע&quot;ט רכשה הישיבה בניין נוסף.<br /> <br /> לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.<br /> <br /> בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.<br /> <br /> ==ועד הישיבה==<br /> <br /> בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל&quot;טאטע&quot; ו&quot;מאמע&quot; (אב ואם) של המוסד.<br /> <br /> אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב [[אליעזר טייטלבוים]] להיות חבר הוועד.<br /> <br /> *הרב יוסף הכהן רוזנפלד<br /> *הרב שלום דובער רוזנפלד <br /> *הרב שמואל ברוק<br /> *הרב זלמן חן<br /> *הרב שלום רבקין<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==צוות הישיבה גדולה==<br /> [[קובץ:סמל אוהלי תורה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסד]]<br /> *הרב [[שלמה קפלן]] - [[ראש ישיבה]]<br /> *הרב [[נחמן שפירא]] - [[משפיע]] ראשי.<br /> *הרב מנחם בלוי- [[משגיח]] ראשי ומנהל רוחני.<br /> *הרב אברהם חיים שטערן - [[מנהל]] ו[[ר&quot;מ]] שיעור ה'.<br /> *הרב לוי יצחק גרינבוים - משיב ו[[משפיע]] שיעור ה'.<br /> *הרב שלום וויגלער - משיב <br /> *הרב מאיר שלמה גורדון - משגיח<br /> *הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח<br /> *הרב משה טייטלבוים-משפיע<br /> *הרב ניסן דייטש-מנהל<br /> *הרב ישראל נח רייטשיק-ר&quot;מ<br /> *הרב שמערל רויטבלאט - משגיח ראשי לחסידות.<br /> *הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] - [[משפיע]].<br /> *הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].<br /> *הרב שמואל שור - [[משפיע]].<br /> *הרב שמואל טוביה קליין-משיב<br /> *הרב מנחם מענדל ברונר-משיב<br /> *הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].<br /> *הרב לוי יצחק מטוסוב - [[משפיע]].<br /> *הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר&quot;מ]].<br /> *הרב [[מאיר שלמה קפלן]] - [[ראש הישיבה]] ו[[משפיע]].<br /> *הרב אברהם הרץ - [[ר&quot;מ]].<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר&quot;מ]].<br /> *הרב [[אפרים פישל אסטער]] - [[ר&quot;מ]].<br /> *הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר&quot;מ]].<br /> *הרב שלמה הורביץ - [[ר&quot;מ]].<br /> ;צוות הישיבה בעבר:<br /> *הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] וזקן חסידי חב&quot;ד (עד פטירתו בשנת [[תשע&quot;ח]]).<br /> *הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר&quot;מ]] עד שנת [[תשע&quot;ט]].<br /> *הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש הישיבה]] (עד פטירתו בשנת [[תש&quot;פ]]).<br /> *הרב [[פנחס קארף]] - [[משפיע]] כללי (עד פטירתו בשנת [[תשפ&quot;א]]).<br /> *הרב [[אליהו חיים רויטבלט]]<br /> *הרב [[אהרן לייב רסקין]]<br /> *הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]<br /> *הרב [[זעליג כצמן]]<br /> *הרב שמואל הבר<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מוסדות אהלי תורה (קראון הייטס)]]<br /> *[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.OholeiTorah.com אהלי תורה - Org]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58959 תמונות מארכיון המוסד] {{*}} [http://www.chabadinfo.com/?url=article_en&amp;id=25793 גלריה נוספת] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *א. דשן, '''המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון 118 עמוד 15 ואילך<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אהלי תורה}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A1&diff=491772 2021-08-27T04:41:43Z

<p>38.125.100.16: /* צוות הישיבה גדולה */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה|ראו=[[אהלי תורה קראון הייטס (פירושונים)]]}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=אהלי תורה<br /> |תמונה=אהלי תורה 2.jpg<br /> |כתובית=מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשט&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[קראון הייטס]]<br /> |מייסד=הרב [[מיכאל טייטלבוים]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[מאיר שלמה קפלן]] (ישי&quot;ג)<br /> |משגיח ראשי=הרב אלחנן לשס (ישי&quot;ג)<br /> |משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי&quot;ג)<br /> |מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]<br /> |מספר תלמידים=300 (ישי&quot;ג)<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=[[הערות וביאורים|קובץ הערות וביאורים]], קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב&quot;די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע&quot;ג]] (2013) לומדים בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב&quot;די הגדול בעולם.<br /> <br /> ==הסטוריית הישיבה==<br /> [[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]<br /> <br /> לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על &quot;טהרת הקודש&quot;, המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ&quot;הסגנון החדש&quot;, בשנת תשי&quot;ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על &quot;טהרת הקודש&quot; כפי שהיה &quot;באלטע שטוב&quot; (בבית הישן).<br /> <br /> השם &quot;אהלי תורה&quot;, או ליתר דיוק: &quot;מוסד חינוך אהלי תורה&quot;, ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם &quot;מוסד חינוך&quot; ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל&quot;[[מרכז לענייני חינוך]]&quot; שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת &quot;תומכי תמימים הכללי&quot;, בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש&quot;ג]]). השם שנבחר (&quot;מוסד חינוך&quot;) היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד &quot;אהלי תורה&quot; לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו &quot;מוסד חינוך&quot;, לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.<br /> <br /> משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;פ]] פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב [[אברהם חיים שטערן]].<br /> <br /> ==יחס הרבי לישיבה==<br /> המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו &quot;מיין ישיבה&quot; (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב [[חמ&quot;א חדוקוב]], ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.<br /> <br /> לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.<br /> <br /> הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל&quot;אהלי מנחם&quot; אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ&quot;ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא &quot;אהלי תורה אהלי מנחם&quot;.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> *משנת תשל&quot;ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים<br /> *מאז תש&quot;מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] בראשות הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]].<br /> *בשנים תשנ&quot;ה-תשנ&quot;ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות תחת השם '[[אהלי תורה]]'.<br /> <br /> ==מבני הישיבה==<br /> <br /> הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ&quot;ב]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב&quot;ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).<br /> <br /> לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.<br /> <br /> בתחילת שנות המ&quot;ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב&quot;ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע&quot;פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}. <br /> <br /> בתשס&quot;ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא &quot;הבניין האדום&quot;, באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע&quot;ט רכשה הישיבה בניין נוסף.<br /> <br /> לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.<br /> <br /> בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.<br /> <br /> ==ועד הישיבה==<br /> <br /> בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל&quot;טאטע&quot; ו&quot;מאמע&quot; (אב ואם) של המוסד.<br /> <br /> אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב [[אליעזר טייטלבוים]] להיות חבר הוועד.<br /> <br /> *הרב יוסף הכהן רוזנפלד<br /> *הרב שלום דובער רוזנפלד <br /> *הרב שמואל ברוק<br /> *הרב זלמן חן<br /> *הרב שלום רבקין<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==צוות הישיבה גדולה==<br /> [[קובץ:סמל אוהלי תורה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסד]]<br /> הרב [[שלמה קפלן]] - [[ראש ישיבה]]<br /> *הרב [[נחמן שפירא]] - [[משפיע]] ראשי.<br /> *הרב מנחם בלוי- [[משגיח]] ראשי ומנהל רוחני.<br /> *הרב אברהם חיים שטערן - [[מנהל]] ו[[ר&quot;מ]] שיעור ה'.<br /> *הרב לוי יצחק גרינבוים - משיב ו[[משפיע]] שיעור ה'.<br /> *הרב שלום וויגלער - משיב <br /> *הרב מאיר שלמה גורדון - משגיח<br /> *הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח<br /> *הרב משה טייטלבוים-משפיע<br /> *הרב ניסן דייטש-מנהל<br /> *הרב ישראל נח רייטשיק-ר&quot;מ<br /> *הרב שמערל רויטבלאט - משגיח ראשי לחסידות.<br /> *הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] - [[משפיע]].<br /> *הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].<br /> *הרב שמואל שור - [[משפיע]].<br /> *הרב שמואל טוביה קליין-משיב<br /> *הרב מנחם מענדל ברונר-משיב<br /> *הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].<br /> *הרב לוי יצחק מטוסוב - [[משפיע]].<br /> *הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר&quot;מ]].<br /> *הרב [[מאיר שלמה קפלן]] - [[ראש הישיבה]] ו[[משפיע]].<br /> *הרב אברהם הרץ - [[ר&quot;מ]].<br /> *הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר&quot;מ]].<br /> *הרב [[אפרים פישל אסטער]] - [[ר&quot;מ]].<br /> *הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר&quot;מ]].<br /> *הרב שלמה הורביץ - [[ר&quot;מ]].<br /> ;צוות הישיבה בעבר:<br /> *הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] וזקן חסידי חב&quot;ד (עד פטירתו בשנת [[תשע&quot;ח]]).<br /> *הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר&quot;מ]] עד שנת [[תשע&quot;ט]].<br /> *הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש הישיבה]] (עד פטירתו בשנת [[תש&quot;פ]]).<br /> *הרב [[פנחס קארף]] - [[משפיע]] כללי (עד פטירתו בשנת [[תשפ&quot;א]]).<br /> *הרב [[אליהו חיים רויטבלט]]<br /> *הרב [[אהרן לייב רסקין]]<br /> *הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]<br /> *הרב [[זעליג כצמן]]<br /> *הרב שמואל הבר<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מוסדות אהלי תורה (קראון הייטס)]]<br /> *[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.OholeiTorah.com אהלי תורה - Org]<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=58959 תמונות מארכיון המוסד] {{*}} [http://www.chabadinfo.com/?url=article_en&amp;id=25793 גלריה נוספת] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *א. דשן, '''המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון 118 עמוד 15 ואילך<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אהלי תורה}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%95%D7%A8&diff=491479 2021-08-25T00:42:35Z

<p>38.125.100.16: </p> <hr /> <div>הרב '''מאיר שור''' ([[תרנ&quot;ו]] - [[כ&quot;ה בכסלו]] [[תשל&quot;ב]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ומאנשי המחתרת החסידית ב[[מוסקבה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב יחיאל מיכל בשנת [[תרנ&quot;ו]], ב[[עיירה]] החסידית פודוברנקה.<br /> <br /> היה תלמיד [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], במהלך שנות לימודו בישיבה גויס לצבא והמחנה שלו היה ליד ליובאוויטש, פעם עבר שם הרה&quot;ח [[ברוך שלום כהן]] ורמז לו שליובאוויטש סמוכה למחנה הצבא בו היה, וסייע לו לברוח משם.<br /> <br /> לאחר נישואיו התגורר בקברוב, והיה מהפעילים הנמרצים בהפצת התורה והיהדות וחיזוקה. בעקבות התעסקותו בחיזוק התורה והיהדות נתפס על ידי ה[[ק.ג.ב.]] בסביבות שנת תש&quot;ה, והוגלה למשך עשר שנים.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] קיבל חנינה מעונש הגלות וחזר לקברוב ואחר כמה שנים עבר ל[[מוסקבה]] והתגורר בה עד סוף ימיו. הוא נמנה על הדמויות הפעילות של קהילת חב&quot;ד המקומית, והיה מארגן [[התוועדות|התוועדויות]], ומעתיק כתבי [[חסידות]] ומחלקם בין אנ&quot;ש. בחגים נהג להתפלל במנייני התפילה שאורגנו על ידי ר' געציל וילנסקי.<br /> <br /> נפטר ביום א' של [[חנוכה]] [[תשל&quot;ב]], ונטמן ב[[מלחובקה]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו - הרב יעקב משה שורקין.<br /> *בנו [[חיים שניאור זלמן שור]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> מכתב ממנו נדפס ב'שיעורי רבי יעקב משה שורקין' ח&quot;ב, עמ' תשה, הערה ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:שור, מאיר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים במוסקבה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת איטקין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%A3&diff=491443 2021-08-24T17:14:01Z

<p>38.125.100.16: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בנג'י קארף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן ציון קארף (מימין) עם השווער - ר' שליימק'ה מיידנצ'יק]]<br /> <br /> הרב '''בן-ציון קארף''', מכהן כמנהל רוחני ב[[תומכי תמימים מיאמי]], משלוחי הרבי לעיר, רב קהילת 'כתר אברהם' ומעסקני הקהילה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פלורידה]] לאביו ר' [[אברהם קארף]]. בשנות ילדותו למד ב[[חדר]] חב&quot;ד המקומי, בבחרותו למד ב[[אהלי תורה]] שם שימש בשנת [[תשנ&quot;ה]] כחבר מערכת בקובץ [[הערות וביאורים]] היוצא על ידי הישיבה. <br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את מרת חנה בתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] והחל להתגורר בפלורידה.<br /> <br /> הרב קארף משמש כמנהל מוסדות החינוך בעיר וכמנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר. במוסדות החינוך שתחת ניהולו לומדים נכון לשנת [[תשע&quot;ז]] 1500 תלמידים{{הערה|[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3756296/jewish/Jewish-High-Schoolers-in-Miami-to-Start-Year-in-New-Building.htm תלמידי התיכון במיאמי מתחילים את השנה בבניין חדש] באתר חב&quot;ד אורג}}. בנוסף הוא רב בית הכנסת 'כתר אברהם' שבשדרת קולינס.<br /> <br /> ===משפחתו===<br /> *בנו, ר' מנחם מנדל קארף - מיאמי, [[פלורידה]]<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן קארף - מיאמי, פלורידה<br /> *בנו ר' שלום דובער קארף, מיאמי, פלורידה<br /> *בתו, חיה מושקא שטרן - מיאמי, פלורידה<br /> *בתו, דבורה לאה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://lecfl.com/ אתר בית הספר] שבניהולו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קארף, בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בפלורידה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קארף]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=491426 2021-08-24T16:30:39Z

<p>38.125.100.16: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ר' עוזר אלפרוביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשפיע ר' [[עוזר אלפרוביץ']] כותב [[פ&quot;נ]] בעיירה [[ליובאוויטש]]]]<br /> <br /> הרב '''עוזר אלפרוביץ'''' הוא [[משפיע]] ב[[כפר חב&quot;ד]]. ר' עוזר היה מתלמידיו הגדולים של המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]]. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' עוזר נולד לאביו ר' [[ירחמיאל אלפרוביץ']] (בן ר' [[חיים משה אלפרוביץ']]) ב[[בני ברק]]. בבחרותו למד בישיבה קטנה ב[[תומכי תמימים קריית גת]], ובישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. מספר שנים לאחר שנת הקבוצה [[נישואין|נשא]] את מרת שטרנה שרה בת ר' [[אברהם ליסון]] וקבע את מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> כאשר למד בישיבה גדולה בכפר חב&quot;ד נקשר נפשית למשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]], ומאז נהיה ר' מענדל ל[[עשה לך רב]] שלו. <br /> <br /> ר' עוזר הוא אהוב על כל תושבי הכפר, ומוכר בעיקר בזכות הענווה וה[[אהבת ישראל]] הגדולה שלו. ר' עוזר מתאפיין בעיקר ב[[עבודת התפילה]] שלו, הוא נוהג להתפלל שעות רבות, ומעודד רבים לעשות כמוהו. ב[[התוועדות חסידית|התוועדויותיו]] הוא נוהג לספר סיפורים וגילויים נפלאים על המשפיע שלו - ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]], וכן מספר רבות על ה[[בינוני|בינונים]] ב[[דור השביעי|דורנו]] ואיך זה שגם בדורנו אפשר להיות [[בינוני]].<br /> <br /> כמו כן ר' עוזר אף מלמד בפרטני את ילדי הכפר לקראת [[בר מצווה|בר המצווה]] שלהם, ומלווה אותם ממספר חודשים לפני ה[[הנחת תפילין]], ועד ליום ה[[בר מצווה]] שלהם. בלימודים אלה משקיע ר' עוזר את מירב מאמציו, ומשקיע בכל ילד וילד שמגיע אליו, והופך אותו ל[[תמים]] מן המניין מושפע בהנהגות חסידיות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[חיים משה אלפרוביץ' (כפר חב&quot;ד)|חיים משה אלפרוביץ']] - משפיע בישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים בראשון לציון]]<br /> *בנו, ר' [[מנחם מענדל אלפרוביץ']] - משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]] ומנהל בית חב&quot;ד ב[[תחנת רכבת כפר חב&quot;ד|תחנת הרכבת בכפר]]<br /> *חתנו, ר' שניאור קוביטשעק - משפיע ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל רוט - משפיע ב[[תומכי תמימים ביתר עילית|תות&quot;ל ביתר עילית]].<br /> * חתנו, ר' דובער חן - כפר חב״ד<br /> *בנו שלום בער אלפרוביץ<br /> {{מיון רגיל:אלפרוביץ', עוזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליסון]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=491415 2021-08-24T14:50:05Z

<p>38.125.100.16: /* השליחות בברזיל וההתקרבות לרבי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים בנימיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימיני]]<br /> הרב '''חיים בנימיני''' היה רב קהילת האורטודוקסית בקארצאג שבהונגריה והיה במשך עשרות שנים [[שליח]] [[הרבי]] בפטרופוליס [[ברזיל]], ומייסד [[ישיבת מחנה ישראל]] - הישיבה הראשונה על אדמת ברזיל.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבודפסט שב[[הונגריה]] ב[[ג' טבת]] [[תרפ&quot;ג]], לאביו הרב בנימין זאב פישר, ולאמו מרת חיה לאה.<br /> <br /> בילדותו למד בבית הספר היהודי בעיר הולדתו, ובגיל 14 נשלח על ידי אביו לישיבה בעיר טאב, שם למד תורה אצל ראש הישיבה ר' יוסף פרנקפורטר עד לפריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת תרצ&quot;ט, אז נשלח על ידי אביו לישיבה פעיר פאקש, בראשותו של ר' שמשון אלטמן.<br /> <br /> עם סגירת הישיבות מאימת המלחמה, המשיך את לימודיו אצל דודו, ר' יצחק צבי פאנט, רב העיר קונסנטמיקלוש, ואף קיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], גויס לשירות אזרחי (כתחליף לשירות צבאי בצבא ההונגרי), ובאמצעות תחבולות שונות הצליח להישאר בסמיכות לבית הוריו. בשלב כל שהוא חש שהאדמה בוערת מתחת לרגליו, וניסה להתחמק מהשירות האזרחי.<br /> <br /> הוא ניצל את החוק ההונגרי שרבנים פטורים משירות אזרחי, והציע את עצמו כמועמד לרבנות הקהילה היהודית האורטודוקסית בעיר קארצאג, ולאחר שנערך לו מבחן קבלה, נבחר לכהן ברבנות מתוך 43 מועמדים.<br /> <br /> ===במחנות העבודה===<br /> עם פלישתם של הגרמנים להונגריה, גויס למחנות העבודה, וכאשר נוצרה האפשרות לצאת מגבולות הונגריה עם 'רכבת האלף' של קסטנר, לחץ על הוריו לעזוב את הונגריה, בעוד הוא עצמו נשאר לעבוד בשירות הגרמני.<br /> <br /> בחורף של שנת תש&quot;ה ערק ממחנה העבודה יחד עם בן משפחתו, והצליח להשיג שתי ויזות מהקונסוליה השוויצרית, וניסה להגיע אל מחנה הצבא האדום ששכן בשדות מחוץ לבודפסט, אך נתפס בדרכו על ידי הגרמנים, ונשלח ברכבת אל מחנה ברגן-בלזן.<br /> <br /> כאשר כוחות הצבא האמריקאי התחילו לכבוש את האזור שבשליטת הגרמנים, הועלה יחד עם עוד 2500 יהודים על רכבת שעשתה את דרכה לתוככי גרמניה, ובראש חודש אייר, העמידו את אנשי הרכבת בסמיכות לנהר 'אלבה' על מנת להרוג אותם באמצעות מכונות יריה, אך ברגע האחרון הגיעו טנקים אמריקאים למקום, והוא ניצל.<br /> <br /> ===הנסיעה לארץ===<br /> בסיוע הצלב האדום, הגיע לפריז יחד עם קבוצה של 100 נערים נוספים, ומשם המשיך בהפלגה באניה לארץ ישראל, אליה הגיע בז' [[מנחם אב]] תש&quot;ה.<br /> <br /> כשהגיע לארץ, נשלח על פי בקשתו לקיבוץ יבנה, שם חבר לארגוני 'המזרחי', והצטרף לשורות 'ההגנה'. בעקבות פעילותו בסיוע לספינות מעפילים גורש לקפריסין, שם נותר עד לכינונה של מדינת ישראל בשנת [[תש&quot;ח]] ועסק בהכשרת העולים הצעירים שגורשו בספינות לאי קפריסין.<br /> <br /> כשהתאפשר לו הדבר מחדש, חזר להתגורר בקיבוץ יבנה, ובה' כסלו [[תשי&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רבקה לבית שטיינברג. בשנת [[תשי&quot;ב]] שהייתה שנת השמיטה, התעוררה בקיבוץ מחלוקת בקשר עם ההתייחסות להלכות שנת השמיטה, והוא עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר בירושלים בסמיכות להוריו. בירושלים, החל לעסוק בעבודתו החינוכית כמדריך חקלאי-תורני בתלמוד תורה של 'המזרחי'.<br /> <br /> ===השליחות בברזיל וההתקרבות לרבי===<br /> בשנת [[תשט&quot;ו]] נשלח כנציג המחלקה התורנית של הסוכנות היהודית לריו-דה ז'נירו בברזיל, ועסק בחינוך במשך שלוש שנים, והקים מערכת מסועפת של פעילות תורנית כמו בית ספר &quot;בר אילן&quot;.<br /> <br /> עם סיום שליחותו, חזר לארץ, והתיישב במושבה 'משואות יצחק', שם החל הקשר הראשוני שלו עם [[חסידות חב&quot;ד]], בעקבות שבת מיוחדת שמספר בחורים צעירים מ[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|הישיבה בכפר חב&quot;ד]] עשו בקיבוץ (ביניהם: [[צבי אייזנבאך]] [[טוביה בלוי]], ו[[יוסף מרטון]]).<br /> <br /> הרב בנימיני התלהב מ[[התוועדות|ההתוועדויות]] מה[[ניגוני חב&quot;ד|ניגונים]] ומדברי התורה ששמע מהבחורים הצעירים, ובעקבות השבת - נוסד בקיבוץ שיעור שבועי ב[[ספר התניא]], בו החל להשתתף באופן קבוע, כשמזמן לזמן הקשר שלו עם [[חסידות חב&quot;ד]] הולך ומעמיק.<br /> <br /> בקיץ של שנת [[תשי&quot;ט]] כתב את מכתבו הראשון לרבי, ומאז החל להתייעץ עם [[הרבי]] על כל פרט בחייו.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] התמנה לנהל את ישיבת 'אור עציון', ובשנת [[תשכ&quot;ג]] נאלץ לעזוב את ניהול הישיבה, ונשלח בפעם השניה לברזיל על ידי הסוכנות היהודית כשליח המחלקה התורנית.<br /> <br /> לאורך כל שליחותו בברזיל כתב לרבי והתייעץ עמו, וזכה לקבל עשרות מכתבים ובהם הוראות והדרכות מפורטות כיצד לנהוג, וכן דברי עידוד רבים מהרבי, שכיוונו אותו להמשיך בפעילותו על אף כל הקשיים שנערמו בדרכו.<br /> <br /> בברזיל, התחזק הקשר הפנימי שלו עם חסידי חב&quot;ד בכלל ועם הרבי ו[[תורת החסידות]] בפרט, והוא קבע שיעורים בחסידות עם חסידי חב&quot;ד בברזיל, הרב [[משה בלומנפל]], הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]], ר' פייביל גרינער, והרב [[שבתי אלפרין]].<br /> <br /> ===הישיבה בפטרופוליס===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] הקים את הישיבה בפטרופוליס, ובקשר עם רכישת השטח, [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה בי&quot;ב תמוז תשכ&quot;ו.<br /> <br /> משפחתו נשארה בריו-ד'ה-ז'נירו, בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר בפטרופוליס.<br /> <br /> ישיבת 'מחנה ישראל' הייתה הישיבה הראשונה בברזיל, ורוב רבני ברזיל התחנכו במוסד חשוב זה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] העביר את ניהול הישיבה לבנו, אברהם דוד, וכיום הוא מתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב [[אברהם דוד בנימיני]] - מנהל ישיבת מחנה ישראל בפטרופוליס, [[ברזיל]].<br /> *חתנו הרב [[מנחם לרר]] - יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]] (לשעבר), ומנכ&quot;ל מרכז ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.<br /> *חתנו הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב&quot;ד, [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[ישיבה של מעלה ביערות ברזיל]]''' - בעריכת הרב [[זושא וולף]], (600 עמ').<br /> *'''[[הכפר של הרבי (גליון)|הכפר של הרבי]]''' - [http://www.chabad.info/images/notimage/55312_he_1.pdf גליון 8], באתר חב&quot;ד אינפו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59300 הונגריה וברזיל בהתוועדות מאוחדת] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=23756&amp;lang=hebrew האיש שגידל דורות של שלוחים] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?id=27986&amp;section=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על ישיבת חב&quot;ד בברזיל והעומד בראשה] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3212671 לא התראינו חמש עשרה שנה] {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב בנימיני מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה [[jem]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:בנימיני, חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=491414 2021-08-24T14:48:00Z

<p>38.125.100.16: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים בנימיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימיני]]<br /> הרב '''חיים בנימיני''' היה רב קהילת האורטודוקסית בקארצאג שבהונגריה והיה במשך עשרות שנים [[שליח]] [[הרבי]] בפטרופוליס [[ברזיל]], ומייסד [[ישיבת מחנה ישראל]] - הישיבה הראשונה על אדמת ברזיל.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבודפסט שב[[הונגריה]] ב[[ג' טבת]] [[תרפ&quot;ג]], לאביו הרב בנימין זאב פישר, ולאמו מרת חיה לאה.<br /> <br /> בילדותו למד בבית הספר היהודי בעיר הולדתו, ובגיל 14 נשלח על ידי אביו לישיבה בעיר טאב, שם למד תורה אצל ראש הישיבה ר' יוסף פרנקפורטר עד לפריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת תרצ&quot;ט, אז נשלח על ידי אביו לישיבה פעיר פאקש, בראשותו של ר' שמשון אלטמן.<br /> <br /> עם סגירת הישיבות מאימת המלחמה, המשיך את לימודיו אצל דודו, ר' יצחק צבי פאנט, רב העיר קונסנטמיקלוש, ואף קיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], גויס לשירות אזרחי (כתחליף לשירות צבאי בצבא ההונגרי), ובאמצעות תחבולות שונות הצליח להישאר בסמיכות לבית הוריו. בשלב כל שהוא חש שהאדמה בוערת מתחת לרגליו, וניסה להתחמק מהשירות האזרחי.<br /> <br /> הוא ניצל את החוק ההונגרי שרבנים פטורים משירות אזרחי, והציע את עצמו כמועמד לרבנות הקהילה היהודית האורטודוקסית בעיר קארצאג, ולאחר שנערך לו מבחן קבלה, נבחר לכהן ברבנות מתוך 43 מועמדים.<br /> <br /> ===במחנות העבודה===<br /> עם פלישתם של הגרמנים להונגריה, גויס למחנות העבודה, וכאשר נוצרה האפשרות לצאת מגבולות הונגריה עם 'רכבת האלף' של קסטנר, לחץ על הוריו לעזוב את הונגריה, בעוד הוא עצמו נשאר לעבוד בשירות הגרמני.<br /> <br /> בחורף של שנת תש&quot;ה ערק ממחנה העבודה יחד עם בן משפחתו, והצליח להשיג שתי ויזות מהקונסוליה השוויצרית, וניסה להגיע אל מחנה הצבא האדום ששכן בשדות מחוץ לבודפסט, אך נתפס בדרכו על ידי הגרמנים, ונשלח ברכבת אל מחנה ברגן-בלזן.<br /> <br /> כאשר כוחות הצבא האמריקאי התחילו לכבוש את האזור שבשליטת הגרמנים, הועלה יחד עם עוד 2500 יהודים על רכבת שעשתה את דרכה לתוככי גרמניה, ובראש חודש אייר, העמידו את אנשי הרכבת בסמיכות לנהר 'אלבה' על מנת להרוג אותם באמצעות מכונות יריה, אך ברגע האחרון הגיעו טנקים אמריקאים למקום, והוא ניצל.<br /> <br /> ===הנסיעה לארץ===<br /> בסיוע הצלב האדום, הגיע לפריז יחד עם קבוצה של 100 נערים נוספים, ומשם המשיך בהפלגה באניה לארץ ישראל, אליה הגיע בז' [[מנחם אב]] תש&quot;ה.<br /> <br /> כשהגיע לארץ, נשלח על פי בקשתו לקיבוץ יבנה, שם חבר לארגוני 'המזרחי', והצטרף לשורות 'ההגנה'. בעקבות פעילותו בסיוע לספינות מעפילים גורש לקפריסין, שם נותר עד לכינונה של מדינת ישראל בשנת [[תש&quot;ח]] ועסק בהכשרת העולים הצעירים שגורשו בספינות לאי קפריסין.<br /> <br /> כשהתאפשר לו הדבר מחדש, חזר להתגורר בקיבוץ יבנה, ובה' כסלו [[תשי&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רבקה לבית שטיינברג. בשנת [[תשי&quot;ב]] שהייתה שנת השמיטה, התעוררה בקיבוץ מחלוקת בקשר עם ההתייחסות להלכות שנת השמיטה, והוא עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר בירושלים בסמיכות להוריו. בירושלים, החל לעסוק בעבודתו החינוכית כמדריך חקלאי-תורני בתלמוד תורה של 'המזרחי'.<br /> <br /> ===השליחות בברזיל וההתקרבות לרבי===<br /> בשנת [[תשט&quot;ו]] נשלח כנציג המחלקה התורנית של הסוכנות היהודית לריו-דה ז'נירו בברזיל, ועסק בחינוך במשך שלוש שנים, והקים מערכת מסועפת של פעילות תורנית.<br /> <br /> עם סיום שליחותו, חזר לארץ, והתיישב במושבה 'משואות יצחק', שם החל הקשר הראשוני שלו עם [[חסידות חב&quot;ד]], בעקבות שבת מיוחדת שמספר בחורים צעירים מ[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|הישיבה בכפר חב&quot;ד]] עשו בקיבוץ (ביניהם: [[צבי אייזנבאך]] [[טוביה בלוי]], ו[[יוסף מרטון]]).<br /> <br /> הרב בנימיני התלהב מ[[התוועדות|ההתוועדויות]] מה[[ניגוני חב&quot;ד|ניגונים]] ומדברי התורה ששמע מהבחורים הצעירים, ובעקבות השבת - נוסד בקיבוץ שיעור שבועי ב[[ספר התניא]], בו החל להשתתף באופן קבוע, כשמזמן לזמן הקשר שלו עם [[חסידות חב&quot;ד]] הולך ומעמיק.<br /> <br /> בקיץ של שנת [[תשי&quot;ט]] כתב את מכתבו הראשון לרבי, ומאז החל להתייעץ עם [[הרבי]] על כל פרט בחייו.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] התמנה לנהל את ישיבת 'אור עציון', ובשנת [[תשכ&quot;ג]] נאלץ לעזוב את ניהול הישיבה, ונשלח בפעם השניה לברזיל על ידי הסוכנות היהודית כשליח המחלקה התורנית.<br /> <br /> לאורך כל שליחותו בברזיל כתב לרבי והתייעץ עמו, וזכה לקבל עשרות מכתבים ובהם הוראות והדרכות מפורטות כיצד לנהוג, וכן דברי עידוד רבים מהרבי, שכיוונו אותו להמשיך בפעילותו על אף כל הקשיים שנערמו בדרכו.<br /> <br /> בברזיל, התחזק הקשר הפנימי שלו עם חסידי חב&quot;ד בכלל ועם הרבי ו[[תורת החסידות]] בפרט, והוא קבע שיעורים בחסידות עם חסידי חב&quot;ד בברזיל, הרב [[משה בלומנפל]], הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]], ר' פייביל גרינער, והרב [[שבתי אלפרין]].<br /> <br /> ===הישיבה בפטרופוליס===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] הקים את הישיבה בפטרופוליס, ובקשר עם רכישת השטח, [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה בי&quot;ב תמוז תשכ&quot;ו.<br /> <br /> משפחתו נשארה בריו-ד'ה-ז'נירו, בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר בפטרופוליס.<br /> <br /> ישיבת 'מחנה ישראל' הייתה הישיבה הראשונה בברזיל, ורוב רבני ברזיל התחנכו במוסד חשוב זה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] העביר את ניהול הישיבה לבנו, אברהם דוד, וכיום הוא מתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב [[אברהם דוד בנימיני]] - מנהל ישיבת מחנה ישראל בפטרופוליס, [[ברזיל]].<br /> *חתנו הרב [[מנחם לרר]] - יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]] (לשעבר), ומנכ&quot;ל מרכז ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.<br /> *חתנו הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב&quot;ד, [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[ישיבה של מעלה ביערות ברזיל]]''' - בעריכת הרב [[זושא וולף]], (600 עמ').<br /> *'''[[הכפר של הרבי (גליון)|הכפר של הרבי]]''' - [http://www.chabad.info/images/notimage/55312_he_1.pdf גליון 8], באתר חב&quot;ד אינפו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59300 הונגריה וברזיל בהתוועדות מאוחדת] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=23756&amp;lang=hebrew האיש שגידל דורות של שלוחים] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?id=27986&amp;section=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על ישיבת חב&quot;ד בברזיל והעומד בראשה] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3212671 לא התראינו חמש עשרה שנה] {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב בנימיני מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה [[jem]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:בנימיני, חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=491413 2021-08-24T14:46:50Z

<p>38.125.100.16: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים בנימיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימיני]]<br /> הרב '''חיים בנימיני''' היה רב קהילת אוטורדוקסטי בקארצאג שבהונגריה והיה במשך עשרות שנים [[שליח]] [[הרבי]] בפטרופוליס [[ברזיל]], ומייסד [[ישיבת מחנה ישראל]] - הישיבה הראשונה על אדמת ברזיל.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבודפסט שב[[הונגריה]] ב[[ג' טבת]] [[תרפ&quot;ג]], לאביו הרב בנימין זאב פישר, ולאמו מרת חיה לאה.<br /> <br /> בילדותו למד בבית הספר היהודי בעיר הולדתו, ובגיל 14 נשלח על ידי אביו לישיבה בעיר טאב, שם למד תורה אצל ראש הישיבה ר' יוסף פרנקפורטר עד לפריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת תרצ&quot;ט, אז נשלח על ידי אביו לישיבה פעיר פאקש, בראשותו של ר' שמשון אלטמן.<br /> <br /> עם סגירת הישיבות מאימת המלחמה, המשיך את לימודיו אצל דודו, ר' יצחק צבי פאנט, רב העיר קונסנטמיקלוש, ואף קיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], גויס לשירות אזרחי (כתחליף לשירות צבאי בצבא ההונגרי), ובאמצעות תחבולות שונות הצליח להישאר בסמיכות לבית הוריו. בשלב כל שהוא חש שהאדמה בוערת מתחת לרגליו, וניסה להתחמק מהשירות האזרחי.<br /> <br /> הוא ניצל את החוק ההונגרי שרבנים פטורים משירות אזרחי, והציע את עצמו כמועמד לרבנות הקהילה היהודית האורטודוקסית בעיר קארצאג, ולאחר שנערך לו מבחן קבלה, נבחר לכהן ברבנות מתוך 43 מועמדים.<br /> <br /> ===במחנות העבודה===<br /> עם פלישתם של הגרמנים להונגריה, גויס למחנות העבודה, וכאשר נוצרה האפשרות לצאת מגבולות הונגריה עם 'רכבת האלף' של קסטנר, לחץ על הוריו לעזוב את הונגריה, בעוד הוא עצמו נשאר לעבוד בשירות הגרמני.<br /> <br /> בחורף של שנת תש&quot;ה ערק ממחנה העבודה יחד עם בן משפחתו, והצליח להשיג שתי ויזות מהקונסוליה השוויצרית, וניסה להגיע אל מחנה הצבא האדום ששכן בשדות מחוץ לבודפסט, אך נתפס בדרכו על ידי הגרמנים, ונשלח ברכבת אל מחנה ברגן-בלזן.<br /> <br /> כאשר כוחות הצבא האמריקאי התחילו לכבוש את האזור שבשליטת הגרמנים, הועלה יחד עם עוד 2500 יהודים על רכבת שעשתה את דרכה לתוככי גרמניה, ובראש חודש אייר, העמידו את אנשי הרכבת בסמיכות לנהר 'אלבה' על מנת להרוג אותם באמצעות מכונות יריה, אך ברגע האחרון הגיעו טנקים אמריקאים למקום, והוא ניצל.<br /> <br /> ===הנסיעה לארץ===<br /> בסיוע הצלב האדום, הגיע לפריז יחד עם קבוצה של 100 נערים נוספים, ומשם המשיך בהפלגה באניה לארץ ישראל, אליה הגיע בז' [[מנחם אב]] תש&quot;ה.<br /> <br /> כשהגיע לארץ, נשלח על פי בקשתו לקיבוץ יבנה, שם חבר לארגוני 'המזרחי', והצטרף לשורות 'ההגנה'. בעקבות פעילותו בסיוע לספינות מעפילים גורש לקפריסין, שם נותר עד לכינונה של מדינת ישראל בשנת [[תש&quot;ח]] ועסק בהכשרת העולים הצעירים שגורשו בספינות לאי קפריסין.<br /> <br /> כשהתאפשר לו הדבר מחדש, חזר להתגורר בקיבוץ יבנה, ובה' כסלו [[תשי&quot;א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רבקה לבית שטיינברג. בשנת [[תשי&quot;ב]] שהייתה שנת השמיטה, התעוררה בקיבוץ מחלוקת בקשר עם ההתייחסות להלכות שנת השמיטה, והוא עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר בירושלים בסמיכות להוריו. בירושלים, החל לעסוק בעבודתו החינוכית כמדריך חקלאי-תורני בתלמוד תורה של 'המזרחי'.<br /> <br /> ===השליחות בברזיל וההתקרבות לרבי===<br /> בשנת [[תשט&quot;ו]] נשלח כנציג המחלקה התורנית של הסוכנות היהודית לריו-דה ז'נירו בברזיל, ועסק בחינוך במשך שלוש שנים, והקים מערכת מסועפת של פעילות תורנית.<br /> <br /> עם סיום שליחותו, חזר לארץ, והתיישב במושבה 'משואות יצחק', שם החל הקשר הראשוני שלו עם [[חסידות חב&quot;ד]], בעקבות שבת מיוחדת שמספר בחורים צעירים מ[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|הישיבה בכפר חב&quot;ד]] עשו בקיבוץ (ביניהם: [[צבי אייזנבאך]] [[טוביה בלוי]], ו[[יוסף מרטון]]).<br /> <br /> הרב בנימיני התלהב מ[[התוועדות|ההתוועדויות]] מה[[ניגוני חב&quot;ד|ניגונים]] ומדברי התורה ששמע מהבחורים הצעירים, ובעקבות השבת - נוסד בקיבוץ שיעור שבועי ב[[ספר התניא]], בו החל להשתתף באופן קבוע, כשמזמן לזמן הקשר שלו עם [[חסידות חב&quot;ד]] הולך ומעמיק.<br /> <br /> בקיץ של שנת [[תשי&quot;ט]] כתב את מכתבו הראשון לרבי, ומאז החל להתייעץ עם [[הרבי]] על כל פרט בחייו.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] התמנה לנהל את ישיבת 'אור עציון', ובשנת [[תשכ&quot;ג]] נאלץ לעזוב את ניהול הישיבה, ונשלח בפעם השניה לברזיל על ידי הסוכנות היהודית כשליח המחלקה התורנית.<br /> <br /> לאורך כל שליחותו בברזיל כתב לרבי והתייעץ עמו, וזכה לקבל עשרות מכתבים ובהם הוראות והדרכות מפורטות כיצד לנהוג, וכן דברי עידוד רבים מהרבי, שכיוונו אותו להמשיך בפעילותו על אף כל הקשיים שנערמו בדרכו.<br /> <br /> בברזיל, התחזק הקשר הפנימי שלו עם חסידי חב&quot;ד בכלל ועם הרבי ו[[תורת החסידות]] בפרט, והוא קבע שיעורים בחסידות עם חסידי חב&quot;ד בברזיל, הרב [[משה בלומנפל]], הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]], ר' פייביל גרינער, והרב [[שבתי אלפרין]].<br /> <br /> ===הישיבה בפטרופוליס===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] הקים את הישיבה בפטרופוליס, ובקשר עם רכישת השטח, [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה בי&quot;ב תמוז תשכ&quot;ו.<br /> <br /> משפחתו נשארה בריו-ד'ה-ז'נירו, בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר בפטרופוליס.<br /> <br /> ישיבת 'מחנה ישראל' הייתה הישיבה הראשונה בברזיל, ורוב רבני ברזיל התחנכו במוסד חשוב זה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] העביר את ניהול הישיבה לבנו, אברהם דוד, וכיום הוא מתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב [[אברהם דוד בנימיני]] - מנהל ישיבת מחנה ישראל בפטרופוליס, [[ברזיל]].<br /> *חתנו הרב [[מנחם לרר]] - יו&quot;ר [[ועד כפר חב&quot;ד]] (לשעבר), ומנכ&quot;ל מרכז ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש.<br /> *חתנו הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב&quot;ד, [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[ישיבה של מעלה ביערות ברזיל]]''' - בעריכת הרב [[זושא וולף]], (600 עמ').<br /> *'''[[הכפר של הרבי (גליון)|הכפר של הרבי]]''' - [http://www.chabad.info/images/notimage/55312_he_1.pdf גליון 8], באתר חב&quot;ד אינפו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59300 הונגריה וברזיל בהתוועדות מאוחדת] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=23756&amp;lang=hebrew האיש שגידל דורות של שלוחים] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?id=27986&amp;section=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על ישיבת חב&quot;ד בברזיל והעומד בראשה] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3212671 לא התראינו חמש עשרה שנה] {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב בנימיני מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה [[jem]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:בנימיני, חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=491209 2021-08-22T19:49:36Z

<p>38.125.100.16: /* סדר החלוקה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים ביום ראשון]]<br /> '''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו חילק הרבי דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל משנת [[תשמ&quot;ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מידי יום ראשון, כשלעיתים אף חילק פעמים נוספות לאורך השבוע. <br /> <br /> המעמד בימי ראשון נמשך מידי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה היווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סר החלוקה|סדר החלוקה]])]]<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מדברי הרבי על חלוקת הדולרים<br /> |תוכן=&quot;וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-&quot;יום אחד&quot;, שבו &quot;היה [[הקב&quot;ה]] יחיד בעולמו&quot;, ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל&quot;יחידו של עולם&quot;. ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של &quot;חזקה&quot; וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'&quot;<br /> {{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש&quot;א]]}}<br /> }}<br /> עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז&quot;ל &quot;כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך&quot;, שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%9F%20%D7%A9%D7%97%D7%A8.pdf תשורה ט&quot;ו חשון תשפ&quot;א עמוד 7].}}.<br /> <br /> ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח&quot;י אלול]] [[תשל&quot;ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות שלוחיו, ה'[[טנקיסטים]]' הפועלים להפצת [[מבצעי המצוות]] באמצעות [[טנק המבצעים]]. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל&quot;ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של לקבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י&quot;א ניסן תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ&quot;א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע}}, מאחר ורבו המבקשים להכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת [[תשמ&quot;ב]] הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.<br /> <br /> בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[י' שבט]] [[תש&quot;מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש&quot;י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי&quot;צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד&quot;מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולצאת כששקית מטבעות בידו ולחלק לכל אחד מהנוכחים בלובי 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ&quot;ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וערכה עשר דקות בערך{{הערה|יש לציין את חלוקת [[ערב ראש השנה]] [[תשמ&quot;ו]] ([[כ&quot;ט אלול]] תשמ&quot;ה) שערכה כחצי שעה}}.<br /> <br /> בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ&quot;ו]], לא חילק הרבי כדרכו דולרים לקהל באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש&quot;נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש&quot;נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.<br /> <br /> חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לסוע לאוהל. היה זה י&quot;א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל&quot;א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.<br /> <br /> כשנשאל הרבי מדוע הוא מחלק דווקא דולר, הסביר הרבי את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי&quot;צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: &quot;כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי&quot;. הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: &quot;כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?&quot;.<br /> <br /> הרבי התבטא מספר פעמים כמענה לאנשים שרצו להיכנס ל[[יחידות]] פרטית שיכנסו ל&quot;יחידות דעתה&quot; - חלוקת דולרים לצדקה{{הערה|[http://hageula.com/sevenseventy/ktoim/16703.htm מעמד חלוקת דולרים • ד' אייר תשע&quot;ז]}}.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו תשרי]] בשנת [[תשנ&quot;ד]] התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה בה עברו לפני הרבי, שחילק לכל אחד מהעוברים דולר. בסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שקיבלו הודעה על כך בביפר והספיקו לעבור ולקבל דולר, עד שהחלוקה נפסקה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] החלו כמה מן ה[[תמימים]] וה[[חסידים]] לארגן מעמדי חלוקת דולרים בזמנים בהם חילק [[הרבי]] לפני [[ג' תמוז]], כמסתעף מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ובהסתמך על שיחת הרבי אודות נצחיות החלוקה{{הערה|התועדות ש&quot;פ נשא (הראשונה) התנש&quot;א, דברי משיח, תנש&quot;א חלק ד' עמ' 144.}}. עם זאת יש שהתנגדו לביצוע החלוקה{{הערה|ראה ראיון עם הרב [[מאיר ווילישאנסקי]], בתוך מוסף 'ד' אמות', [[בית משיח]][[תשרי]] [[תשע&quot;ח]].}}, מתוך קביעה שאין להחליט לרבי מה עליו לעשות. מעודדי החלוקה ענו בתגובה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9}}. כי לא הם קבעו את סדר החלוקה אלא הרבי עצמו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב''''].}}.<br /> <br /> ==סדר החלוקה==<br /> [[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש&quot;א]]]]<br /> [[קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י&quot;ז כסלו תשנ&quot;ב]]<br /> [[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י&quot;א תשרי תנש&quot;ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]<br /> <br /> החלוקה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם היה הרבי יורד לתפילה דרך הפרוזדור, דרך הפרוזדור ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב [[יהודה לייב גרונר]] מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שמחלקם לקהל.<br /> <br /> לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג}}, אך עם זאת במעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.<br /> <br /> סדר החלוקה היה שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להם פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובם{{הערה|הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הם מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב&quot;ד גליון 1887 עמוד 24).}}, בנוסף, כאשר הגיעו אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, הם הוכנסו מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.<br /> <br /> <br /> בסוף החלוקה הרבי נותן דולר לאלו מהמזכירים והמשב&quot;קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניס את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].<br /> <br /> בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ&quot;ב שבט]] [[תשמ&quot;ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ&quot;ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.<br /> <br /> ===חלוקות מיוחדות===<br /> <br /> עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ&quot;ח]] והתעצם בשנים [[תש&quot;נ]]-[[תשנ&quot;ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום ה[[שיחה]] שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).<br /> <br /> בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).<br /> <br /> יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תנש&quot;ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב יהודה לייב גרונר, והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.<br /> <br /> ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ&quot;ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ&quot;נים]]. [[הושענא רבה]] [[תשנ&quot;ב]] לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י&quot;ז כסלו]] [[תשנ&quot;ב]], בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ&quot;ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע &quot;[[דמי חנוכה]]&quot;. החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.<br /> <br /> הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.<br /> <br /> {{גלריה חלוקת דולרים}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ&quot;ג]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב&quot;ניו-יורק טיימס&quot;] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ&quot;ו אדר תשנ&quot;ב] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}<br /> *[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן &quot;&quot;[[נייעט נייעט ניקאווא]]&quot;] {{וידפו|}}<br /> {{תבנית:במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94&diff=491181 2021-08-22T15:19:34Z

<p>38.125.100.16: /* מניחים בדור השביעי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תקסט אדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחה ב[[כתי&quot;ק]] [[אדמו&quot;ר האמצעי]]]]<br /> [[קובץ:הגהות הצצ להנחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחה ב[[כתב יד|כתב ידו]] של בן [[אדמו&quot;ר הזקן]] [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|ר' משה]], עם [[מוגה|הגהות]] [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בצידה{{הערה|ראה אודות הנחותיו [http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96/ כאן] ו[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9F-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8/ כאן]}}]]<br /> '''&quot;הנחה&quot;''' היא כתיבת [[שיחה]] או [[מאמר]] שאמר [[הרבי]] על ידי הזיכרון. <br /> <br /> ==רקע==<br /> בימות החול הוקלטו רוב שיחותיו ומאמריו של הרבי, אך בשבת, מכיון שאי אפשר להקליט, הייתה קבוצת חסידים שלקחה על עצמה את התפקיד &quot;להקליט&quot; את שיחותיו ומאמריו של הרבי בראש ולשבת לכתבה במוצאי שבת. קבוצה זו הייתה נקראת [[ועד הנחות התמימים]]. במשך השנים, כשהרבי החל להגיה את השיחות ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] קם עוד גוף שכתב הנחות מהשיחות, והוא נקרא [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]. <br /> <br /> כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[הרבי]] הועלו על הכתב על ידי &quot;מניחים&quot; שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים הגיה הרבי את הדברים לאחר מכן. אף [[מוגה|&quot;הגהה&quot;]] זו פנים רבות לה: יש והיה מציין מספר הערות ותיקונים ומורה &quot;להוציאו בסדרת בלתי מוגה&quot;, כלומר, עדיין לא נשלמה ההגהה כרצונו הקדוש. ופעמים היה מגיה ושונה ואף משלש, ומאשר להדפיס את השיחה &quot;מוגה&quot;.<br /> <br /> בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את המאמר, היו נכנסים המניחים לאדמו&quot;ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל הרבי, כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה&quot;אותיות&quot; שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. <br /> <br /> אולם, עיקר החידוש של &quot;דור השביעי&quot; התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב. כך ישנו מכל שנות [[חסידות חב&quot;ד]] &quot;ספר המאמרים&quot;, המכיל את מאמרי ה[[דא&quot;ח]] מאותה שנה. הרבי, החל בהתוועדויות ארוכות, שרוב זמנן תפסו שיחות-קודש הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה. החסידים היו צריכים להתרגל כעת לשמיעת &quot;הדרנים&quot; עמוקים, &quot;דיוקים&quot; בסיפורי רבותינו נשיאנו המתבהרים בהתאם לדברי [[הגאון מרוגצ'וב]] במקום פלוני, ומכוונים לעומק ביאור החסידות בעניין זה, ועוד. <br /> <br /> הקושי התבטא אם כן בתוכן ובסגנון המחודש, וגם בהיקף שלא היה לו אח וריע: התועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו&quot;מאמר&quot;. מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות בחדרו בשבת-קודש בבוקר; ואם הייתה זו שבת הסמוכה ליום-טוב - צאו וחשבו מה קשה הייתה מלאכת ה&quot;חוזרים&quot; במוצאי-החג. <br /> <br /> בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שה&quot;הנחות&quot; הבלתי-מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב&quot;קופיר&quot;, כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול (&quot;סטנסיל&quot;) שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה&quot;הנחות&quot; היו איפוא פרסום &quot;פנימי&quot; לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר. <br /> <br /> עם הזמן נוצר דור של &quot;חוזרים&quot; ו&quot;מניחים&quot; שגדל והתלמד על סגנונו המיוחד של הרבי, ובד בבד קיבל הוראות על האופן הנכון לכתיבת השיחות בהתאם לרצונו הקדוש. רמתן של ההנחות הבלתי-מוגהות השתפרה, והתאפשר להדפיס את השיחות בצורה המקובלת, ולהסתפק בהסתייגות בתחתית כל עמוד &quot;[[בלתי מוגה]]&quot;. <br /> <br /> כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדוייק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.<br /> <br /> ==מניחים בדור השביעי==<br /> *הרב [[יואל כהן]].<br /> *הרב [[דוד פלדמן]].<br /> *הרב [[סימון ג'ייקובסון]].<br /> *הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]].<br /> *הרב [[צבי גרינבלט]]<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9C&diff=490509 2021-08-18T14:54:24Z

<p>38.125.100.16: /* ריו דה ז&#039;נירו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:770 ברזיל.jpg|<br /> שמאל|ממוזער|300px|בית חב&quot;ד המרכזי בעיר פאולו, ברזיל]]<br /> '''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי.<br /> <br /> השפה המדוברת במדינה היא פורטוגזית. בשונה משאר מדינות דרום אמריקה בהם השפה היא ספרדית.<br /> <br /> יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הדרומית והתיכונה, אחרי יהדות [[ארגנטינה]].<br /> <br /> במדינה מתקיימת פעילות עניפה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] שייסדו במשך השנים ישיבות, בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים.<br /> <br /> ==התפתחות קהילת חב&quot;ד בברזיל==<br /> עם השנים התפתחה במדינה קהילת חב&quot;ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.<br /> <br /> ===בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]===<br /> '''[[תר&quot;ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל הייתה בשנת [[תר&quot;ע]], כאשר שלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר [[פאולו]] (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם ביישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].<br /> <br /> ===בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]===<br /> תרפ&quot;ט, התיישב הרב דובער ורעייתו פייגא בעגון, בדרום ברזיל, בעיר פורטו אלעגרע, הקים מקוה טהרה בביתו (שקיים עד היום, ע&quot;י השליח הרב ליברוב, שקנה את הבית ושיפצו). <br /> בשנת ה'תש&quot;ח, שלח הרב דובער את שני ילדיו, הרב יעקב וצבי אריה בעגון, ללמוד ביתות&quot;ל-770 עד החתונה שלהם, ואז נשלחו ע&quot;י כ&quot;ק אדמו&quot;ר לשליחות בברזיל. <br /> '''[[תר&quot;צ]]''', [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': &quot;אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי&quot;ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות&quot;. על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.<br /> <br /> '''[[תרצ&quot;ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אליו דיווח על יהדות [[ברזיל]].<br /> <br /> בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם [[בפאולו]] בית ספר חרדי בשם &quot;תלמוד תורה&quot;, הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.<br /> <br /> '''[[תרצ&quot;ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ&quot;ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].<br /> <br /> בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה&quot;ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].<br /> <br /> '''[[תש&quot;ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב&quot;ד]] ב[[ברזיל]] הייתה בשנת [[תש&quot;ז]], כאשר התחיל ה[[שד&quot;ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע ל[[פאולו]] לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום &quot;לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות&quot;.<br /> <br /> העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] הייתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.<br /> <br /> הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי&quot;צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]].<br /> <br /> '''[[תש&quot;י]]''' גם בשנת [[תש&quot;י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק הכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק הכט| הכט]] פיסה ממטפחתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להצלחת שליחותם.<br /> <br /> ===אצל [[הרבי]]===<br /> '''[[תשי&quot;א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע הייתה ברזיל, כאשר כבר בשנת [[תשי&quot;א]] שלח ל[[פאולו]] את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר. <br /> <br /> הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש &quot;תלמוד תורה בית חינוך&quot;, ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו. <br /> <br /> הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם &quot;מחנה ישיבה&quot; שקצר הצלחות רבות.<br /> <br /> '''[[תשי&quot;ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית הייתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו&quot;ייבא&quot; מחנכים טובים ממדינות אחרות.<br /> <br /> '''[[תשט&quot;ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[פאולו]] הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר. <br /> <br /> '''[[תשי&quot;ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך ב[[ריו דה ז'נירו]]. <br /> <br /> '''[[תשח&quot;י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק הייתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם &quot;בר אילן&quot; בהנהלת של הרב [[חיים בנימיני]] , עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.<br /> <br /> בשנה זו עבר גם הרב ירחמיאל בלומנפעלד לריו חסיד חב&quot;ד שם סייע רבות לפעילות חב&quot;ד ואף בנה שם [[מקווה טהרה]] מהודר.<br /> <br /> '''[[תשי&quot;ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר ל[[פאולו]] ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].<br /> <br /> '''[[תש&quot;כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו &quot;חיידר ליובאוויטש&quot; בפאולו, מוסד שפועל עד היום, וזכה לברכות רבות מהרבי, ומשם נחנכו שלוחים ומנהלי מוסדות ועסקנים רבים, ברזיל בכל העולם. <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות. <br /> <br /> בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ריו נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן, בהשפעת הרב ירחמיאל בלומנפעלד, הגיע לריו הרב [[שבתי אלפרין]], שם התמנה להיות מנהל בית הספר &quot;תלמוד תורה&quot;. (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]] ומסר לרבי דו&quot;ח מפורט על פעולות חב&quot;ד.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר &quot;בית חינוך&quot; (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).<br /> <br /> הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל &quot;[[ישיבת מחנה ישראל]]&quot; בעיר פטרופוליס, ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ז]]''' הרב [[יהודה ליב זאיאנץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.<br /> <br /> מכאן ואילך התרחבות קהילת חב&quot;ד בברזיל, הייתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.<br /> <br /> ==שלוחים ובתי חב&quot;ד בברזיל==<br /> [[קובץ:כינוס השלוחים האזורי - ברזיל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו]]<br /> ===[[פאולו]]===<br /> *הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב&quot;ד<br /> *הרב [[שבתי אלפרין]], שליח ומנהל בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב [[יעקב בעגון]], מייסד מוסדות חב&quot;ד-ליובאוויטש בברזיל, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.<br /> *הרב צבי אריה בעגון, מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש.<br /> *הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב&quot;ד בעיר<br /> *הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת &quot;בַּיִת&quot; בשכונת היז'נופוליס.<br /> *הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב&quot;ד איטאים.<br /> *הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב&quot;ד בשכונת ברוקלין.<br /> *הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת &quot;חי מנחם&quot; בשכונת היז'נופוליס.<br /> *הרב [[נח גנזבורג]], מנהל בית חב&quot;ד לצעירים.<br /> *הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]].<br /> *הרב יעקב נורקין, בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב דניאל אשכנזי, בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב שלום דובער נורקין, בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב דב פומרוי, בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב שלום דובער גוראריה, מנהל בית חב&quot;ד דאס וילאס.<br /> *הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב&quot;ד מורומבי.<br /> *הרב ישעיהו דיין, בית חב&quot;ד מורומבי<br /> *הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב&quot;ד למטייל בשכונת סנטנה.<br /> *הרב [[עדי דוד כפיף]], מנהל בית חב&quot;ד בשכונת וילה מאריאנה.<br /> *הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב&quot;ד וילה מאריאנה.<br /> *הרב [[יצחק ברונר]], בית חב&quot;ד וילה מאריאנה.<br /> *הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס.<br /> *הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב&quot;ד אלטו דה פיניירוס.<br /> *הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב&quot;ד קאמפינאס.<br /> *הרב יוסף בנזיכרי, מנהל בית חב&quot;ד בשכונת פומפי.<br /> *הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב&quot;ד לקהילה הישראלית.<br /> *הרב [[שמעון ברנד]], בית חב&quot;ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.<br /> *הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.<br /> *הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.<br /> *הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון &quot;תן יד&quot;.<br /> *הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.<br /> *הרב יוסף טוויל, בית חב'&quot;ד אנדרה.<br /> *הרב [[דוד אזולאי]], רב קהילת &quot;הר סיני&quot;.<br /> *הרב אליהו אקסלרוד, בית חב&quot;ד ברוקלין.<br /> *הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב&quot;ד ברוקלין.<br /> *הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת &quot;כנסת ישראל&quot;<br /> *הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל<br /> *הרב [[לייב זאיינץ]], מנהל צעירי אגודת חב&quot;ד ברזיל<br /> *הרב יחיאל יוסף זאיינץ, צעירי אגודת חב&quot;ד<br /> *הרב דוד לוינסון, חב&quot;ד קמפוס<br /> *הרב שניאור זלמן סלונים, מנהל בית חב&quot;ד פרדיזז<br /> *הרב לוי סלונים, בית חב&quot;ד פרדיזז<br /> *הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב&quot;ד פרדיזז<br /> *הרב חיים גרבצ'יק, מנהל ארגון &quot;לעודד&quot;<br /> *הרב פסח קאופמן<br /> *הרב [[אהוד קווין]], דיין וחבר בית דין המקומי<br /> <br /> ===[[ריו דה ז'נירו]]===<br /> *הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא.<br /> *הרב יהושע בנימין גולדמן, מנהל מוסדות חב&quot;ד בריו דה ז'נירו.<br /> *הרב לוי גולדמן, בית חב&quot;ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון.<br /> *הרב מנחם גולדמן, בית חב&quot;ד המרכזי ומנהל חב&quot;ד קמפוס בריו.<br /> *הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו.<br /> *הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב&quot;ד קופהקבנה.<br /> *הרב אברהם צבי בויטנר, עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית.<br /> *הרב משה לנטיסקי, בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב&quot;ד בשכונת ברה דה טיגו'קה.<br /> *הרב שמואל שימענוביץ, בית חב&quot;ד בשכונת ברה דה טיג'קה.<br /> *הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב&quot;ד לבנים בית מנחם.<br /> *הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת &quot;בית יעקב&quot;.<br /> *הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת &quot;הר סיני&quot; ומנהל בית חב&quot;ד טיג'וקה.<br /> *הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה.<br /> *הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת&quot; אדמונד ספרא&quot;.<br /> *הרב מענדל אבוטבול &quot;אנדמונד ספרא&quot;.<br /> *הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד.<br /> *הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת &quot;בית אהרון&quot; וחבר מערכת הכשרות בברזיל.<br /> *הרב ישראל קטאלה, מנהל בית חב&quot;ד בוטהפוגו<br /> *הרב שלמה אוסוביצקי, מנהל בית חב״ד ניטערוי<br /> <br /> ===ברזיליה===<br /> *הרב ליב רוטנברג.<br /> <br /> ===בליים===<br /> *הרב [[דישראלי זאגורי]].<br /> *הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי.<br /> <br /> ===פורטו אלגרי===<br /> *הרב מענדל ליברוב.<br /> *הרב שלמה אהרון ליברוב.<br /> <br /> ===קוריטיבה===<br /> *הרב יוסף דובראווסקי.<br /> *הרב מנחם מענדל לבקובסקי.<br /> *הרב מנחם מענדל סטוליק.<br /> <br /> ===בלו הוריזונטה===<br /> *הרב ניסים קטרי.<br /> *הרב מנחם קטרי.<br /> <br /> ===סלבדור===<br /> *הרב ישראל בוקיעט.<br /> <br /> ===רסיפה===<br /> *הרב אלכסנדר מזרחי.<br /> <br /> ===מנאוס אמזונס===<br /> *הרב אריה רייכמן.<br /> <br /> ===מורו פאולו===<br /> *הרב מנחם מענדל גרנשטט.<br /> <br /> ==רחובות וכיכר==<br /> ===פאולו===<br /> בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב&quot;ד בעירייה דוד רוזן.<br /> רחוב חב&quot;ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)<br /> <br /> רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)<br /> <br /> כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)<br /> <br /> ===ריו דה ז'נירו===<br /> לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני השלוחים בעיר (מנחם מענדל שימענוביץ)יחד עם אנשי הקהילה את כיכר &quot;הרבי מליובאוויטש&quot;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת מחנה ישראל פטרופוליס]]<br /> *[[אור מנחם ברזיל]]<br /> *[[בני נח ברזיל]]<br /> *[[תומכי תמימים פאולו]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אדמורי חב&quot;ד ויהדות בראזיל'''. הרב [[זושא וולף]]<br /> *'''ישיבה של מעלה ביערות בראזיל'''<br /> <br /> == קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=36352 סיור מצולם בברזיל ובמוסדות חב&quot;ד] {{שטורעם}}<br /> *[https://col.org.il/news/123235 חנוכת כיכר על שם הרבי בריאו ד. ז'נירו] {{col}}<br /> *[https://chabad.info/news/583778/ השלוחים בברזיל התאחדו] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה לשלוחים לישראלים בברזיל] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ברזיל]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=490066 2021-08-13T18:32:52Z

<p>38.125.100.16: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''יוסף אריה שימענוביץ''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ד]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ודרשן בריאו דה ז'נירו בברזיל.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב שימענוביץ נולד בג' [[ניסן]] [[תשכ&quot;ד]] בעיר [[פאולו]] שב[[ברזיל]], כבן יחיד לאביו הרב זלמן שהיה ניצול [[שואה]] (במקור מנדבורנה).<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] לאחר פטירת אביו החל להתקרב לחסידות [[חב&quot;ד]] על ידי הרב [[חיים בנימיני]] ולמד ב[[ישיבת מחנה ישראל]] פטרופוליס.<br /> <br /> בהוראה של [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ט]] עבר להתגורר בארץ [[ישראל]] יחד עם אמו, שם למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]] וקיבל השפעה מר' [[מענדל פוטרפס]]. באותם ימים היה לו קשר עם הרב [[משה וובר]] והרב [[לייזר ננס]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשד&quot;מ]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר שנת הקבוצה שימש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת|תומכי תמימים בקריית גת]] והוסמך לרבנות.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם בתו של ד&quot;ר הערש לענטיסקי (רופא מפורסם בברזיל, שהתקרב לחסידות [[חב&quot;ד]]), נשלח על ידי [[הרבי]] לברזיליה, עיר הבירה של ברזיל.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;א]], הוזמן על ידי הרב יהושע גולדמן, לשמש כראש [[כולל אברכים|כולל]] ומנהל בית ספר חב&quot;ד ב[[ריו דה ז'נירו]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] פתח בית ליובאוויטש, שתחת הרב יהושע גלדמן, בשכונת 'בחה' בריו.<br /> <br /> זכה למסור לרבי מכתב הערכה של נשיא ברזיל בחלוקת דולרים, ט' [[ניסן]] [[תנש&quot;א]] .<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> ;בניו:<br /> *הרב זלמן שימענוביץ - ר&quot;מ בסמיכה בישיבת בית רא&quot;פ, [[ירושלים]].<br /> * שמואל שימענוביץ - שליח בריא דא זנירו. ברזיל.<br /> *מנחם מענדל שימענוביץ- חזן בניו יורק וחבר מקהלת קאפעליע<br /> ;חתניו:<br /> * לייב רוטנברג - [[שליח]] בברזיליה, ברזיל.<br /> * זלמן ברקמן -מנהל&quot;העמוד יומי אנ&quot;ש&quot; לונדון, אנגליה.<br /> *יצחק מרדכי צירקינד, ר&quot;מ במתיבתא שיקגו<br /> *ישעיהו צירקינד- פלורידה<br /> {{מיון רגיל:שימעונוביץ, יוסף אריה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פטרופוליס]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברזיל]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%97%D7%99_(%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%95)&diff=489873 2021-08-12T04:53:21Z

<p>38.125.100.16: </p> <hr /> <div>ניגון על המילים {{ציטוטון|'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''}}.<br /> <br /> מקור הניגון הוא ממשפחת הכט שהביאו אותו לרבי.<br /> <br /> במקור, הלחן הושר על המילים:<br /> {{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=חיילי אדוננו מורנו ורבינו, חיילי משיח צדקנו. הוא יוליכנו בטנקים לארצנו עם ה[[מבצעים]] ו[[נש&quot;ק]] בידינו, יבוא ויגאלנו.}}<br /> <br /> מילים אלה שרו, לעיתים תדירות בכינוסי ילדים בנוכחות הרבי, וכן ב[[התועדויות]], ובמעמד [[כוס של ברכה]]. היום מקובל לשיר הניגון עם המילים 'יחי אדוננו'.<br /> <br /> בכל ליל שבת ב770 וברוב קהילות אנ&quot;ש נוהגים לנגן ניגון זה בפיוט &quot;לכה דודי&quot; החל מהקטע &quot;לא תבושי''.<br /> <br /> שירת יחי במנגינה זו לאחר הפיוט ''לכה דודי'' זכתה לעידודו של הרבי בעת תפילות שהתקיימו בליל ש''ק סמוך לחדרו הק' במניין מצומצם בתקופה שלאחר כ''ז אד''ר תשנ''ב.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1652 הניגון בביצוע של ר' שלמה שמידע]{{שמע}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=745 הניגון בביצוע של משה לאופר]{{שמע}} {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/עידוד-מיוחד-של-שירת-חיילי-אדוננו/ הרבי מעודד את שירת &quot;חיילי אדוננו&quot;], מוצאי שמחת תורה תשמ&quot;א (1981) {{וידפו}}<br /> *[http://www.hageula.com/moshiach/person/2058.html התוועדות מסוף שנת תשמ&quot;א] הרבי מסיים חלק ב' ב[[התוועדות]] במילים &quot;משיח צדקנו - מנחם שמו&quot; - הקהל שר במשך דקות ארוכות &quot;חיילי אדוננו מורנו ורבינו, חיילי הרבי משיח צדקנו&quot; {{שמע}} {{הגאולה}} {{קישור שבור|ג' שבט תשע&quot;ז}}<br /> *[https://abc770.org/wp-content/uploads/mp3/03CHAYOLE_ADONEIMU.MP3 הניגון חיילי אדוננו] {{שמע}} {{חב&quot;ד אור אין סוף}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה|יחי אדוננו]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח|יחי אדוננו]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A1%D7%92%D7%9C&diff=489872 2021-08-12T04:43:59Z

<p>38.125.100.16: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בנימין זאב סגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[איגוד צאצאי רבנו הזקן#כנסים ופעולות|כינוס הצאצאים]] תשע&quot;ב]]<br /> [[קובץ:בנימין סגל בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[מבצע תפילין]] ב{{ה|כותל המערבי}}]]<br /> הרב '''בנימין זאב סגל''' (מכונה גם בשם '''ר' וועלוועל''', יליד שנת [[תש&quot;ד]], 1944) הינו חסיד חב&quot;ד תושב [[ירושלים]] שכיהן בראשות ישיבות חב&quot;ד '[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]' ב[[ירושלים]], ו'[[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים]]' ב[[לוד]], ו'[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|בית הר&quot;מ]]' ב[[קריית מלאכי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[תש&quot;ד]] להוריו אסתר ו[[חיים שלום סגל]]. <br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת &quot;סלבודקה&quot;, ובתקופת לימודיו במקום הצטרף לחבורת בחורים מבתים חסידיים שקיימו קביעות בלימוד ספרי חסידות ובראשם ספר ה[[תניא]], (בין תלמידי החבורה - האחים הרבנים [[משה הבלין|משה]] ו[[יוסף יצחק הבלין]]). בהמשך עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת חנה ברכה, התיישב ב[[בני ברק]], וכעבור מספר שנים התמנה כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך גם כראש ישיבת [[בית הר&quot;מ]] ב[[קריית מלאכי]]. <br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ד]] החל לכהן כראש הישיבה הגדולה [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], בתפקיד זה נשא עד שנת [[תשע&quot;ג]]. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] עבר לגור בירושלים והחל לכהן במקביל גם כראש ה[[ישיבה קטנה תורת אמת]] בתפקיד זה נשא עד שנת [[תש&quot;ע]]. <br /> <br /> משנת תשע&quot;ג משמש כראש כולל שיסד ורב בית הכנסת &quot;בעל התניא&quot; בירושלים. כיום הוא אף מוסר שיעורים בישיבה גדולה ''תורת אמת'' בירושלים<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[קלמן סגל|קלונימוס קלמן]] - [[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים פתח תקווה]] ושליח הרבי בכפר מעש.<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אופקים]].<br /> *בנו, הרב אליהו - שליח הרבי בשכונת נעורים וקדמת ראשון ב[[ראשון לציון]].<br /> *בנו, הרב שלמה יהודה - שליח הרבי בחרקוב.<br /> *בנו, הרב חיים שלום - הרב הראשי ושליח הרבי לרפובליקת מלטה.<br /> *בתו, מרת שרה שפרה אשת הרב [[יוסף צבי צירקוס]] - [[ירושלים]].<br /> *בתו, מרת שושנה בילא אשת הרב יוסף פינקוביץ.<br /> *בתו, מרת פנינה רילא אשת הרב אלחנן ישראל הכהן - ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים קריית גת]].<br /> *בתו, מרת זהבה אשת הרב נתן לוין.<br /> *בתו, מרת רבקה אשת הרב [[יהושע נויהויזר]] - ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים אור יהודה]].<br /> <br /> {{מיון רגיל:סגל, בנימין זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ד]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=489688 2021-08-10T02:03:57Z

<p>38.125.100.16: /* מגיד שיעור בישיבות וכוללים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסף יצחק סילברמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק סילברמן]]<br /> הרב '''יוסף יצחק סילברמן''' הינו מורה צדק, שליח [[הרבי]] וראש קהילת בית חב&quot;ד בעיר [[אלעד]], ו[[בעל מנגן]] שחיבר [[ניגונים]] רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל [[שבת קודש]] [[פרשת בא]], [[ו' שבט]], [[תשל&quot;ב]] במדינת מרילנד שב[[ארצות הברית]] לאביו הרב משה סילברמן שהיה באותו הזמן [[שליח]] [[הרבי]] לאוניברסיטה במרילנד (הוא החזיק בתפקיד זה בין השנים [[תשל&quot;א]] - [[תשמ&quot;ג]]).<br /> <br /> קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש&quot;יזכו לילדים מיוחדים&quot; (&quot;special children&quot;). לקראת הלידה נכנסו הוריו ל[[יחידות]] אצל הרבי, והרבי הורה להם להירשם ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת. ושוב בירך את הזוג.<br /> <br /> בהגיעו לגיל שלוש, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי לקראת ה[[תספורת]], והרבי נתן לו מטבע ובירך אותו שיהיה חסיד, ירא שמים ולמדן. בנוסף לכך, הרבי שלח מכתב ברכה לרגל התספורת.<br /> <br /> מכיוון שלא היו מוסדות חינוך חרדים באזור, פתח אביו גן חב&quot;ד בביתו. אך בכיתה א' וב' למד בבית ספר המקומי &quot;היברו אקדמי&quot; בסילבר ספרינגס. בכיתה ג' הוא רצה ללמוד בחב&quot;ד, הוריו שאלו את הרבי באם לשלוח אותו ללמוד בתלמוד תורה חב&quot;ד בניו יורק; והרבי ענה שהילד יחליט איפה הוא רוצה ללמוד. הוא אמר שרצונו ללמוד בניו יורק בחב&quot;ד, ולכן בשנת [[תש&quot;מ]] שלחו אותו הוריו ללמוד ב'ליובאוויטשער ישיבה' שברחוב אושען פרקוויי (ocean parkway) בניו יורק. הוא התגורר בבית משפחת קארפ, והיה מגיע בשבתות ל[[התוועדויות]] של הרבי ב-770. כמו כן, היה נוכח בכינוסי הילדים שארגן הרב הכט ב-770.<br /> <br /> לאחר שנה הוא החליט לחזור חזרה, ולאחר מכן בשנים [[תשמ&quot;ב]] - תשמ&quot;ג, הוריו ארגנו אוטובוס מידי בוקר מקולדז' פארק, ומאדלפי מרלינד לבולטימור, לתלמוד תורה חרדי &quot;חפץ חיים&quot; (TALMUDICAL ACADEMY). בתחרות שהתקיימה בתלמוד תורה על לימוד מסכתות משנה בעל פה, הוא זכה במקום השלישי.<br /> <br /> בסוף שנת תשמ&quot;ג, לאחר שהוריו קיבלו ברכה מהרבי לעבור לגור בטורונטו ולהמשיך בשליחותם באוניברסיטה בטורונטו, הוא החל ללמוד בתלמוד תורה &quot;עץ חיים&quot; אצל הרב שלמה הוכלר (מתלמידי תומכי תמימים באוטוואצק) ובשנת שלאחר מכן אצל הרב יעקב גלוכאווסקי.<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ו]] - [[תשמ&quot;ט]] הוא למד בישיבה קטנה &quot;נר ישראל&quot; בטורונטו. בחלק מהזמן השתתף בשיעורי חסידות שהתקיימו &quot;במחתרת&quot; (לפעמים בחדר האוכל או בפנימיה), בניגוד להוראת הנהלת הישיבה שאסרה ללמוד חסידות בישיבה. מגידי השיעור בחסידות היו הרב לורנץ והרב חי כהן. בשנת תשמ&quot;ח, [[משגיח]] הישיבה תפס את לומדי השיעור חסידות &quot;על חם&quot; בשיעור שהתקיים בספריית הישיבה, הוא הפסיק את השיעור באמצע ואסר על המשתתפים להמשיך ללמוד שיעורי חסידות ברבים בישיבה באמרו שזה נגד עמדת הישיבה, אך בחברותות לא אסר. בשנה שלאחר מכן ה[[משגיח]] כבר לא היה בישיבה.<br /> <br /> בפורים תשמ&quot;ט, לאחר הסעודה, כתב מכתב ארוך לרבי ופירט את צדדי הספק לגבי מקום הלימודים בשנה הבאה. (מכיוון שהיה במצב של &quot;עד דלא ידע&quot;, המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך). חלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אלי' שווי והרב שמואל קמינצקי, וכן בטעלז. לאחר מספר חדשים שלא התקבל בהם כל מענה, הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו, והחליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] יחד עם התמים [[לימא וילהלם]]. לאחר [[פורים]] תש&quot;נ, כתב ביחד עם החברותא שלו דו&quot;ח מפורט לרבי ממבצע [[פורים]] שעשו בבית אבות בטורונטו, ושלח את הדו&quot;ח לרבי באמצעות ה[[משפיע]] שלהם, הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה: {{ציטוטון|באם יש ספיקות, נא להתייעץ בעסקני חב&quot;ד שיחיו}}. הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב&quot;עסקני חב&quot;ד&quot; זה לעצמו, אולם הוא לא הבין איזה &quot;ספיקות&quot; יש. כששאל את הבחורים אם יש למישהו ספיקות, הם ענו בשלילה. לאחר מכן הם תפסו שהרבי ענה לרב סילברמן על המכתב שכתב בשנה הקודמת.<br /> <br /> לאחר פסח תנש&quot;א, נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון. ב[[כ&quot;ו חשוון]] [[תשנ&quot;ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה &quot;אמן&quot; ונתן לו שני דולרים. בתשנ&quot;ג למד ב[[ישיבת חח&quot;ל צפת]]. לקראת פסח, הסתפק האם להמשיך ללמוד שם, או לעבור ללמוד ב&quot;[[770]]&quot;; הוא ביקש לאביו שיבקש מהרב [[לייבל גרונר]] לשאול את הרבי מה לעשות. לאחר שהרבי לא ענה, הוא הציע שהרב גרונר ישאל את הרבי האם הרבי רוצה שהוא יחליט לבד איפה ללמוד. במענה לזה הרבי ענה בראשו לחיוב. בראש [[חודש אלול]] [[תשנ&quot;ג]] ביקש ברכה מהרבי להצטרף לתלמידי קבוצה [[תשנ&quot;ד]] שנסעו אז. והרבי אישר. והוא למד ב-770 עד סוף תשנ&quot;ז.<br /> <br /> בסוף [[תשרי]] תשנ&quot;ח, [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה לבית משפחת הרב משה אהרון ברוידא, רב שכונת דרום גבעתיים. לאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק ירושלים]].<br /> <br /> קיבל [[סמיכה]] ושימוש לרבנות ולדיינות אצל מספר רבנים: הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], הרב יעקב יורוביץ', הרב יוסף בנימין וואזנר, הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב יעקב מאיר שטרן, ורבנים נוספים.<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> ===מגיד שיעור בישיבות וכוללים===<br /> * בין השנים [[תשנ&quot;ט]]-[[תש&quot;ס]] כיהן כמגיד שיעור בישיבת &quot;[[באור חסידות חב&quot;ד]]&quot; של הרב [[גרשון אבצן|גרשון מענדל אבצן]] בחשמונאים.<br /> * בין השנים [[תש&quot;ס]]-[[תשס&quot;ב]] כיהן כמגיד שיעור בסמיכה, וכ[[משפיע]] ב[[חסידות]] ב[[ישיבת חב&quot;ד חיפה]]. <br /> * בין השנים [[תשס&quot;ב]]-[[תשס&quot;ז]] כיהן כמגיד שיעור ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]. <br /> * בין השנים [[תשס&quot;ז]]-[[תשס&quot;ח]] כיהן כמגיד שיעור לסמיכה ב[[מכון להוראה ודיינות (ביתר עילית)|כולל להוראה ודיינות]] של הרב [[דניאל גולדברג]] ב[[ביתר עילית]]. <br /> * בשנת [[תשס&quot;ט]] כיהן כר&quot;מ לסמיכה לתלמידים השלוחים ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת חב&quot;ד]] ב[[אלעד]].<br /> * בין השנים [[תשס&quot;ט]]-[[תשע&quot;ג]] כיהן כמגיד שיעור לתלמידי שיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].<br /> * בשנת [[תשע&quot;ד]] כיהן כר&quot;מ בישיבת חב&quot;ד בעמנואל.<br /> * בשנת [[תשע&quot;ו]] כיהן כמגיד שיעור ב[[כולל אברכים]] בחריש.<br /> נכון לעכשיו [[תשע&quot;ט]] מכהן כמגיד שיעור בבית מדרש &quot;אהל רינה&quot; באלעד וכראש כולל &quot;מרכז חמ&quot;ש&quot; סניף מערב אלעד.<br /> <br /> ===שליח ומנהל בית חב&quot;ד===<br /> בשנת [[תש&quot;ס]], במקביל לתפקידיו כמגיד שיעור בישיבות וכוללים, החל הרב סילברמן לפעול כשליח ומנהל בית חב&quot;ד בעיר אלעד. במסגרת השליחות, הקים הרב סילברמן את [[בית הכנסת]] '''&quot;בית מנחם&quot;''' ברחוב אבטליון עבור חסידי חב&quot;ד, ואת [[בית הכנסת]] '''&quot;אור מנחם&quot;''' ברחוב שמאי - עבור תושבי אלעד שאינם חסידי חב&quot;ד, אך מעוניינים להינות מזיווה ומאורה של החסידות.<br /> [לבקשת בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק, בית הכנסת הנ&quot;ל נסגרה וקבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם &quot;בית שמואל&quot; - באישור ובהסכמת הבד&quot;ץ חושן משפט אלעד].<br /> <br /> כמו כן, נוסדו בפעילותו הנמרצת גני ילדים, ספרייה תורנית, שיעורים בחסידות לקהל הרחב והתוועדויות חסידיות בימי חג ומועד חסידיים.<br /> <br /> במועדי השנה, פועל בית חב&quot;ד שבראשותו עם ילדי אלעד, בתהלוכות ל&quot;ג בעומר, מסיבות חנוכה, ועוד.<br /> <br /> ===רב, מורה צדק וראש קהילת בית חב&quot;ד אלעד ===<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]], נבחר לכהן כרב [[בית הכנסת]] &quot;קהל עדת ישורון - שטפנשט&quot; באלעד. במסגרת תפקידו, פתח בית הוראה, וכיהן כמו&quot;צ במשך 7 שנים.<br /> <br /> זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, הרב [[דניאל גראבסקי]], נסגר [[בית הכנסת]] &quot;קהל עדת ישורון&quot;, ובעקבות כך חזר לבית הכנסת &quot;בית מנחם&quot;, שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת. בשנת [[תש&quot;ע]], התבקש על ידי רב קהילת חב&quot;ד אלעד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], להפסיק את פעילות בית ההוראה וכן את תפקידו כמורה צדק בעיר אלעד, בטענה שיש בזה משום הסגת גבול. הרב סילברמן נענה לבקשת הרב ירוסלבסקי וסגר את בית ההוראה שבראשותו.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] התמנה על ידי הרב אשר זיגדון כמורה צדק בבית ההוראה של קהילת &quot;לעבדך באמת&quot; בעיר חריש.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ח]] התמנה על ידי חברי הנהלת בית חב&quot;ד אלעד לכהן כראש קהילת בית חב&quot;ד אלעד במסגרת פרויקט &quot;ראשי קהילות&quot; של משרד הדתות שיזם השר דוד אזולאי.<br /> <br /> כיום קהילת בית חב&quot;ד אלעד בראשות השליח מונה מעל 70 בתי אב כ&quot;י המתגוררים בעיקר בשכונת מערב אלעד.<br /> <br /> ==ספרים שערך==<br /> לאורך השנים, השתתף הרב סילברמן בעריכתם של מספר ספרים וחוברות:<br /> * '''&quot;נקדמה פניו בתודה&quot;''' - [[תשנ&quot;ו]] (שותף בעריכה). <br /> * '''&quot;תפארת במקדשו&quot;''' - [[תשנ&quot;ז]].<br /> * '''&quot;כוננת מישרים&quot; על הלכות אמירה לעכו&quot;ם''' - [[י&quot;ט כסלו]] [[תש&quot;ס]].<br /> * '''&quot;שומרי משפט&quot; על הלכות [[טהרת המשפחה]]''' - [[תשס&quot;ז]].<br /> * '''קונטרס &quot;בל תשחית&quot; על הלכות בל תשחית ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] - [[כ&quot;ד טבת]] [[תשע&quot;ב]]. <br /> * '''&quot;טל ילדותך&quot; על חושן משפט הלכות דיינים, עדות וטוען ונטען''' - [[י&quot;ב תמוז]] [[תשע&quot;ב]].<br /> * '''&quot;אמת ומשפט&quot; על אבן העזר הלכות פריה ורביה ועגונות, יורה דעה הלכות מקוואות וחושן משפט הלכות הלוואה''' - [[כ' מנחם אב]] [[תשע&quot;ד]] <br /> * '''&quot;גמרא לעם מסכת [[בבא קמא]] פרקים א-ג&quot;''' - [[תשע&quot;ו]] (שותף בעריכה)<br /> <br /> ;ספרים בשלבי עריכה לדפוס <br /> * '''&quot;באר הגאולה&quot; בענייני [[גאולה ומשיח]]'''.<br /> * '''&quot;שערי שמירת ה[[גוף]] ונפש&quot; על הלכות מעקה ושמירת [[גוף]] ונפש ובל תשחית ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] עם סיכום הדינים הלכה למעשה'''.<br /> <br /> ==בעל מנגן==<br /> כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים ושנה לאחר מכן, בגיל 10, החל להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי. החל משנת תשנ&quot;ו (כשהרב שלום בורכשטאט היה בשנת אבילות), זכה הרב סילברמן שחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויות.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]], הלחין שני שירים ב[[אנגלית]] בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב&quot;מונטריאל&quot;. בשנת תשע&quot;ז השתתף בתחרות וזכה בשיר &quot;יהי השם אלוקינו עמנו&quot; שהלחין לכבוד 90 שנה לג' תמוז. בשנת תשע&quot;ח הלחין שיר &quot;הודו להשם&quot; לכבוד יב תמוז חג הגאולה של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> ===רשימת הניגונים שהלחין (משנת תשמ&quot;ב)=== <br /> {{טורים|תוכן=<br /> * הרנינו לאלוקים - [[תשמ&quot;ב]]<br /> * משנאי ה' - [[תשמ&quot;ב]]<br /> * קומה אלוקים - [[תשמ&quot;ג]]<br /> * וידעו - [[תשמ&quot;ד]]<br /> * כי שמש ומגן - [[תשמ&quot;ה]]<br /> * גם ה' יתן הטוב - [[תשמ&quot;ו]]<br /> * כל גוים - [[תשמ&quot;ז]]<br /> * ה' יספור בכתוב עמים - [[תשמ&quot;ח]]<br /> * חיים שאל ממך - [[תשנ&quot;ב]]. <br /> * צדיק כתמר יפרח - [[תשנ&quot;ג]].<br /> * ה' מלך - [[תשנ&quot;ד]].<br /> * open your eyes - [[תשנ&quot;ה]].<br /> * v'nizke - [[תשנ&quot;ה]]. <br /> * לכו נרננה - [[תשנ&quot;ו]] (התקבל). <br /> * שירו לה' שיר חדש - [[תשנ&quot;ז]]. <br /> * אור זרוע לצדיק - [[תשנ&quot;ח]]. <br /> * מזמור שירו - [[תשנ&quot;ט]].<br /> * ה' בציון גדול - [[תש&quot;ס]]. <br /> * וקדשתם את שנת החמישים - [[תש&quot;ס]] (התקבל).<br /> * מזמור לתודה - [[תשס&quot;א]]. <br /> * לדוד מזמור - [[תשס&quot;ב]].<br /> * אשכילה - [[תשס&quot;ב]]. <br /> * תפילה לעני - [[תשס&quot;ג]].<br /> * לדוד ברכי נפשי - [[תשס&quot;ד]]. <br /> * ברכי נפשי - [[תשס&quot;ה]].<br /> * הודו לה' קראו בשמו - [[תשס&quot;ו]]. <br /> * זכרני ה' ברצון עמך - [[תשס&quot;ז]]. <br /> * הודו לה' כי טוב - [[תשס&quot;ח]]. <br /> * נכון לבי אלקים - [[תשס&quot;ט]].<br /> * אודה ה' מאד בפי - [[תש&quot;ע]] (התקבל).<br /> * מטה עוזך - [[תשע&quot;א]]. <br /> * ראשית [[חכמה]] - [[תשע&quot;ב]].<br /> * זרח בחושך - [[תשע&quot;ג]].<br /> * מי כה' אלוקינו - [[תשע&quot;ד]].<br /> * בצאת ישראל - [[תשע&quot;ה]].<br /> * לא לנו - [[תשע&quot;ו]]<br /> * לך אזבח - [[תשע&quot;ז]].<br /> * הללו את ה' - [[תשע&quot;ח]].<br /> * אבן מאסו הבונים - [[תשע&quot;ט]].<br /> * כלו עיני לאמרתיך - [[תש&quot;פ]].<br /> * קראתי ויענני - [[תשפ&quot;א]].<br /> }}<br /> <br /> {{מיון רגיל:סילברמן, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=488938 2021-08-06T18:22:16Z

<p>38.125.100.16: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:העכט.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט]]<br /> [[קובץ:אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br /> [[קובץ:יוסף הכט יקיר העיר אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט (קיצוני משמאל) מקבל אות 'יקיר העיר' אילת ([[אדר ב']] [[תשע&quot;א]])]]<br /> הרב [[יוסף הכט]] (יליד שנת [[תשי&quot;א]], 1951) הינו ה[[שליח]] [[הרבי]] שנמנה על קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]], רבה הראשי של העיר [[אילת]], וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[י&quot;ד שבט]] [[תשי&quot;א]] לאביו הרב [[משה יצחק הכט]] ולאימו, בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], ונקרא על-שם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. <br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה אחד משבעה קנים (כינוי לתלמידים מצוינים שהיו מוסרים שיעורים שונים בנגלה ובחסידות) נמנה עם קבוצת החוזרים של הרבי והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, להעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד.<br /> <br /> נשא את רעייתו מרת טילא הניה בתו של ר' [[שלום בער פופאק]]. <br /> <br /> נבחר בשנת [[תשל&quot;ז]] כאחד מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר צפת.<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תשל&quot;ט]] נבחר לרבה הראשי של [[אילת]] ולחבר ב[[בית דין רבני חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] עמד בקשר עם רציף עם [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] והיה ממונה מטעם הרבי על החלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] וסגירת [[ארגון הגג]]. <br /> <br /> בסמיכות לל&quot;ג בעומר בשנת [[תנש&quot;א]] כתב לרבי שהעיסוק במשיח גורם נזק לפעילות להפצת יהדות ובהקשר לזה הורה הרבי להימנע משימוש בעת תהלוכות ל&quot;ג בעומר באותה השנה בשלטים על משיח שנשאו את הסיסמאות &quot;אנו רוצים משיח עכשיו&quot; ו&quot;הגיע זמן גאולתכם&quot;. לאחר מעשה זה בעת שהגיע ל-770 כמה בחורים ביזוהו תוך שימוש ב'ידיים ידי עשיו'. הרב הכט כתב זאת לרבי והרבי הורה בחריפות שההנהגה באלימות מושללת ומי שנוהג בה שיקח את חפציו ויסע למקומות אחרים.<br /> <br /> כיו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד באילת, הקים הרב הכט מוסדות רבים בעיר: מוסדות חינוך לגיל הרך, בית ספר יסודי, שלשה בתי חב&quot;ד מפוארים, ובית תבשיל המחלק ארוחות חמות מדי יום. כן דואג להקמת מקוואות מהודרים.<br /> <br /> בחודש אדר תשע&quot;א קיבל ממאיר יצחק-הלוי ראש העיר את התואר 'יקיר העיר', על עבודתו המסורה בעיר.<br /> <br /> בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב&quot;דיים לסיום ספר הרמב&quot;ם במצרים. בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכרה על ידי הרבי בהתוועדות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב מנחם מענדל - [[שליח]] ורב קהילה ב[[תל אביב]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט|שניאור זלמן צבי הירש]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> *הרב לוי - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל בית חב&quot;ד בשחמון, אילת.<br /> *הרב [[שמעיה הכט|שמעיה]] - מראשי הפרוייקט &quot;למען ילמדו&quot; המעביר קורסים להסמכה לרבנות (לשעבר ר&quot;מ בישיבת תות&quot;ל נתניה) ו[[שליח]] [[הרבי]] ב[[יפו]].<br /> *הרב משה יצחק - [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישי&quot;ק חח&quot;ל צפת]], ו[[שליח]] [[הרבי]] בגבעת אבני.<br /> *הרב ישראל דוד כפר דניאל<br /> *הת' אברהם יהושע. <br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב יוסף יצחק בורגן - שליח הרבי ורב ישוב ניר צבי.<br /> *הרב יהודה טייכטל - שליח הרבי לרובע 9.<br /> *הרב משה סילמן - מנהל ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].<br /> * הרב דובער פרידמן - מנהל פעילות חב&quot;ד באזור התיירות באילת.<br /> * הרב מנחם מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית באילת.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''היום בו נקבע שאנחנו דור הגאולה''', ראיון עם הרב הכט, שבועון בית משיח גליון 1199<br /> *'''המכתב הפלאי הגיע ליעדו כעבור 21 שנים''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1894 עמוד 54<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62473 &quot;לא שייך [[הסתלקות]] לפני השלמת המשימה&quot; • משא מאלף]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2406 להיות 'בראש' של הרבי - נאומו של הרב בכנס המנהלים (תשע&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2351 גודל זכותם ואחריותם של ידידי המוסדות]{{וידאו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47092 ג' תמוז [[תשנ&quot;ד]] - מה לא קרה בתאריך הזה] - מאמר דעה מהרב הכט<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60287 העיר אילת העניקה את אות יקיר העיר לשליח]{{תמונה}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64051 ב-‏770 מרגישים את החגים אחרת לגמרי] - ראיון עם הרב הכט ב[[שבועון בית משיח]]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2348 '''השלוחים - עצמותו של הרבי'''] - דבריו בכינוס השלוחים תשנ&quot;ה ב[[ארץ הקודש]] מתוך '''[[בית משיח]]''' גליון 530.<br /> *[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2020/11/282.-Vayeira-5781.pdf '''רב ראשי בן עשרים ותשע'''] {{PDF}} בראיון בגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]('''[https://anash.org/the-young-chief-rabbi/ אנגלית])<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/594797 '''השפעת היחיד על העולם כולו: דבריו בכינוס מטה משיח בכ&quot;ח ניסן תש&quot;פ'''] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/576497/ &quot;י' שבט היום בו נקבע שאנחנו דור הגאולה&quot;: ראיון לשבועון בית משיח לקראת י' שבט תש&quot;פ'''] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> {{חברי בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> <br /> {{מיון רגיל: הכט יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:דיינים]]<br /> [[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:אישים באילת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הכט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99&diff=488691 2021-08-04T19:52:14Z

<p>38.125.100.16: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{דמות|<br /> שם=הרב אהרון יעקב שווי<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב שוויי.jpg|250px]]<br /> |תיאור= הרב שווי נואם ב-770<br /> |תאריך לידה=[[תרצ&quot;ד]] <br /> |מקום לידה=אבו פינלאנד<br /> |תאריך פטירה= ל' ניסן תש&quot;פ<br /> |מקום פעילות=[[קראון הייטס]] <br /> |רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]<br /> |תפקידים נוספים=חבר בהנהלת [[קופת רבינו]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> [[קובץ:משפחת שווי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אהרון יעקב שוויי (במרכז) יחד עם אחיו; הרב ברוך שלום שוויי (מימין) והרב [[אייזיק שוויי]] (משמאל)]]<br /> <br /> ה[[רב]] '''אהרון יעקב שווי''' (נכתב גם שוויי) ([[כ&quot;ו תמוז]] [[תרצ&quot;ד]] - [[ל' ניסן]] [[תש&quot;פ]]) היה מרא דאתרא וחבר ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בד&quot;ץ]] ב[[קראון הייטס]], חבר בהנהלת [[קופת רבינו]] ושימש כ[[ר&quot;מ]] ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] (עד לבחירתו לרב).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב אהרון יעקב נולד ב[[כ&quot;ו תמוז]] [[תרצ&quot;ד]] בעיר אבו פינלאנד לאביו הרב [[מרדכי אליהו שווי]] ולאמו מרת בוניא, בה כיהן אביו כרב מורה הוראה. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] בהיותו כבן שבע נפטר אביו. בתקופת [[מלחמת העולם השניה]], ברח עם אמו לאוזבקיסטן, שם גרו בכפר קטן. בגיל שבע - לערך - נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] בתנאי עוני ודוחק.<br /> <br /> בישיבת תומכי תמימים המחתרתית בסמרקנד החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.<br /> <br /> כשנשלח על ידי אימו כילד לסמרקנד הבטיחה לו אימו שתבא לבקר. לאחר כשנה כשאימו הגיע לבקר מצאה את בנה ממתין בתחנת הרכבת. על שאלת אימו מנין ידעת שאני מגיע? ענה: הבטחת שתבא, אז כל יום בשעה שהגיע הרכבת עמדתי כאן והמתנתי.<br /> סיפור זה מסופר בהתוועדויות על הדרך שעלינו לצפות לביאת המשיח. ואף נערכה ההצגה על פיו על ידי חיידר 'גן ישראל' בבארא פארק.<br /> <br /> בהיותו בסמרקנד זכה להסתופף בקרב גדולי החסידים ששהו שם בשנות המלחמה כר' דוד הארדאקער ועוד. <br /> <br /> בשנת תש&quot;ו, יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים ב[[פוקינג]].<br /> <br /> למד גם בישיבות תומכי תמימים ב[[פריז]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] וב[[תומכי תמימים מונטריאל|מונטריאול]]. לאחר המלחמה היגר עם אחיו ר' ברוך שלום שוויי והרב [[אייזיק שוויי]] - ל[[ארצות הברית]], ובשנת [[תשי&quot;א]] נכנסו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], והיו חברי מחזור הלימודים הראשון ל[[סמיכה לרבנות]].<br /> <br /> בתקופת בחרותו הדריך וניהל את מחנה הקיץ בקעמפ גן ישראל בניו יורק, ובמהלך תקופות אלו השתמש בחוש הציור שניחן בו ועיטר את קירות המחנה בציורים של הרבי ויצירות אומנות נוספות, שחלקן מעטרות את קירות המחנה עד היום.<br /> <br /> קיבל הוראות מיוחדות מהרבי ובניהם הוראה אישית להתפלל באריכות ובעבודה, כשכתב לרבי שקשה לו להתפלל כל שבת באריכות נענה: שיעשה הפסקה קודם תפילת מוסף. <br /> <br /> במהלך השנים כיהן כרב של קעמפ גן ישראל ניו יורק. <br /> <br /> כמו כן עסק בעריכת ספרים לדפוס, ערך את ספרי אחיו הגאון הרב [[אייזיק שוויי]], ואת ספרי הרב [[יצחק רייטפורט]] ועוד. <br /> <br /> במהלך השנים כיהן כר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים בקראון הייטס.<br /> <br /> ==רבנות בקראון הייטס==<br /> <br /> בתאריך כ' סיון תש&quot;ס הלך לעולמו הרב [[יהודה קלמן מרלו|יהודה קלמן מארלאו]]. ע&quot;ה, לאחר מחלה קשה, הרב מרלאו שהיה הדמות הדומיננטית [[בד&quot;ץ קראון הייטס|בבית דין בקראון הייטס]], מאז היבחרו בתשמ&quot;ו, הותיר חלל גדול, לאחר כשנתיים חברי ארגון הנציגים הודיעו על קיום בחירות למשרת רב. ואכן, ביום ראשון כ&quot;ב חשון תשס&quot;ג, השתתפו הגיעו אלפי תושבי השכונה לקלפי שמוקמה בקומת המרתף של 770, ובחרו ברוב גדול את הרב אהרן יעקב שוויי כמרא דאתרא וחבר בית הדין, כאשר לאחר ספירת פתקי ההצבעה התברר שהרב שוויי זכה בלמעלה מתשעים אחוז מהקולות.<br /> <br /> מול הרב שווי לא התמודד מעומד נוסף, אך כל אדם שלא בחר נחשב שהצביע נגדו, ועל הרב שווי היה לקבל רוב לא רק ממספר המצבעים כמקובל בדרך כלל, אלא עליו היה לקבל רוב מכל בעלי זכות ההצבעה, נמצא שהרב שווי נבחר על הרוב הגודל ביותר בהיסטוריית בחירות הרבנים בקראון הייטס.<br /> <br /> חודש לאחר מכן, במהלך התוועדות י&quot;ט כסלו המרכזית בבית חיינו, הוכתר הרב שוויי לרב השכונה, במעמד הרב [[אברהם אזדבא]], הנציגים, חברי ועד הקהל הרבנים ר' חנינא שפערלין הרב יעקב הרצוג, והרב נח גרוס, ותושבי השכונה.<br /> <br /> עם הבחרו נתפרסם שבנועם הלכותיו מצליח להשכין [[שלום בית]], ונעשה לאישיות פופולרית בקרב הקהילה. <br /> <br /> היה דוגמה ומופת לביטול והתקשרות לרבי מלך המשיח שליט&quot;א, וכל ימיו היה חדור בציפיה לגאולה האמיתית והשלימה. לקח חלק פעיל לעודד ולחזק את העוסקים בפרסום בשורת הגאולה והגואל, ותמך במוסדות שחרטו על דגלם את נושא הגאולה כמו [[בית משיח]], חדר אור מנחם בשכונה ועוד.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> במשך השנים האחרונות לחייו נחלש גופו, והיו תקופות בהן לא חש בטוב ואנ&quot;ש נקראו לומר תהלים לרפואתו. בראש חודש אייר תש&quot;פ הלך לעולמו בגיל 85, לאחר שנדבק ב[[נגיף הקורונה]]. הלוויתו התקיימה בערב שבת, ורבני השכונה הורו על ביטול מלאכה בזמן ההלוויה. מסע ההלוויה עבר בין רחובות השכונה ובסיומה בחזית בית חיינו-770 ומשם לבית החיים.<br /> <br /> כמה חודשים לאחר פטירתו יצא לאור ספר זכרון בשם 'תפארת איש', כאשר במילה 'איש' מרומז ראשי תיבות של שמו.<br /> <br /> == מפסקיו ==<br /> *איסור שתית [[מים]] בלתי מסוננים במדינת [[ניו יורק]], בגלל תולעים המצויים במים. <br /> *אין לאכול תותים בקליפתם בכל העולם, מחמת חרקים{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=29493 הרב שווי: אסור לאכול תותי שדה] - {{אינפו}}}}.<br /> *פסק, שדין קראון הייטס כדין רשות הרבים דאורייתא, ובמילא לא יותר הטלטול בה בשבת, על ידי חוט היוצר צורת הפתח.<br /> *היתר מכירת חמץ של מסעדה שנוהגת כל שנה למכור דרכו, ובאותה השנה שכחו בעלי החנות למכור החמץ, מחומת שהיה כתוב בשטר המכירה לגוי, שכל אלו שרגילים למכור דרכנו כל שנה הרי הם חלק מהמכירה, פסק זה עומד במחלוקת ונכתבו עליו בקבצי חודשי תורה רבים.<br /> *בשנת תשס&quot;ז, משפחה שמכרה את ביתה לגוי בקראון הייטס טענה שעשתה באישור הרב, הרב הוציא מכתב הבהרה שלא ידע שמיקום הבית הוא בתוך שכונת קראון הייטס, ובמילא חוזר בו מההיתר שניתן בטעות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו, הרבנית רחל<br /> *בתו, מרת רבקה מקס - צפת.<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק שווי - לוטין, אנגליה.<br /> *בתו, מרת חנה עטא אשת ר' יוסף יצחק טורק - שליח הרבי בעיר קורדובה ארגנטינה <br /> *בנו, ר' מרדכי אליהו שווי - קראון הייטס.<br /> *בתו, מרת נחמה דינה אשת ר' פינחס רפפורט - קראון הייטס.<br /> *בתו, מרת שטרנא שרה, אשת ר' [[אהרן יקותיאל גינזבורג]] - משלוחי הרבי, בורו פארק.<br /> *בתו, מרת דבורה סרח - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' ברוך שלום שווי, קראון הייטס.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית דין צדק קראון הייטס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *תפארת איש - ספר על תולדות חייו.<br /> *'''הרב שלום יעקב חזן, '''שכונת המלך אבלה''' [[שבועון בית משיח]] גליון 1210 <br /> '''<br /> *מנדי ריזל, '''וידם אהרון''' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1856<br /> *'''רב פנים''', שבועון בית משיח כ&quot;ח אייר תש&quot;פ עמוד 36<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=104 מעמד ההכתרה של הרב שוויי] {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/595511/ שכונת המלך אבלה]''', קווים לדמותו של הרב שוויי, מתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 1210 {{אינפו}}<br /> *פטירתו: '''[https://chabad.info/bdh/594604/ אבל כבד בחב&quot;ד: המרא דאתרא הרב אהרן יעקב שוויי ע&quot;ה] {{*}} [https://chabad.info/bdh/594628/ מסע הלוייה] {{*}} [https://chabad.info/bdh/594616/ קראון הייטס: ביטול מלאכה בזמן הלוויה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/blogs/594610/ כשהרב שוויי חיכה לאימו כל יום בתחנת הרכבת…] - טור פרידה מאת ר' שרגא קרומבי {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/beis-medrash/601007/ תפארת אי&quot;ש: קובץ זיכרון לע&quot;נ הרב שוויי ע&quot;ה]<br /> <br /> ;מדיה<br /> *[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/227482/&quot;שליח אמיתי הוא אחד שקשור תמיד לרבי&quot;] - נאום הרב שווי בכינוס השלוחים העולמי {{אינפו}}<br /> {{חברי בד&quot;צ קראון הייטס}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שווי, אהרון יעקב}}<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה: חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:רבני שכונות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;פ]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99&diff=488689 2021-08-04T19:51:22Z

<p>38.125.100.16: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{דמות|<br /> שם=הרב אהרון יעקב שווי<br /> |תמונה=[[קובץ:הרב שוויי.jpg|250px]]<br /> |תיאור= הרב שווי נואם ב-770<br /> |תאריך לידה=[[תרצ&quot;ד]] <br /> |מקום לידה=אבו פינלאנד<br /> |תאריך פטירה= ל' ניסן תש&quot;פ<br /> |מקום פעילות=[[קראון הייטס]] <br /> |רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]<br /> |תפקידים נוספים=חבר בהנהלת [[קופת רבינו]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> [[קובץ:משפחת שווי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אהרון יעקב שוויי (במרכז) יחד עם אחיו; הרב ברוך שלום שוויי (מימין) והרב [[אייזיק שוויי]] (משמאל)]]<br /> <br /> ה[[רב]] '''אהרון יעקב שווי''' (נכתב גם שוויי) ([[כ&quot;ו תמוז]] [[תרצ&quot;ד]] - [[ל' ניסן]] [[תש&quot;פ]]) היה מרא דאתרא וחבר ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בד&quot;ץ]] ב[[קראון הייטס]], חבר בהנהלת [[קופת רבינו]] ושימש כ[[ר&quot;מ]] ב[[ליובאוויטשער ישיבה]] (עד לבחירתו לרב).<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב אהרון יעקב נולד ב[[כ&quot;ו תמוז]] [[תרצ&quot;ד]] בעיר אבו פינלאנד לאביו הרב [[מרדכי אליהו שווי]] ולאמו מרת בוניא, בה כיהן אביו כרב מורה הוראה. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ב]] בהיותו כבן שבע נפטר אביו. בתקופת [[מלחמת העולם השניה]], ברח עם אמו לאוזבקיסטן, שם גרו בכפר קטן. בגיל שבע - לערך - נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] בתנאי עוני ודוחק.<br /> <br /> בישיבת תומכי תמימים המחתרתית בסמרקנד החל לשקוד על לימודיו, ובכשרונותיו הצליח להשלים את חוק לימודיו, והפך לאחד מחשובי הבחורים.<br /> <br /> כשנשלח על ידי אימו כילד לסמרקנד הבטיחה לו אימו שתבא לבקר. לאחר כשנה כשאימו הגיע לבקר מצאה את בנה ממתין בתחנת הרכבת. על שאלת אימו מנין ידעת שאני מגיע? ענה: הבטחת שתבא, אז כל יום בשעה שהגיע הרכבת עמדתי כאן והמתנתי.<br /> סיפור זה מסופר בהתוועדויות על הדרך שעלינו לצפות לביאת המשיח. ואף נערכה ההצגה על פיו על ידי חיידר 'גן ישראל' בבארא פארק.<br /> <br /> בהיותו בסמרקנד זכה להסתופף בקרב גדולי החסידים ששהו שם בשנות המלחמה כר' דוד הארדאקער ועוד. <br /> <br /> בשנת תש&quot;ו, יצא יחד עם כל תלמידי הישיבה את גבולות רוסיה ב'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', והמשיך את לימודיו במחנה הפלטים ב[[פוקינג]].<br /> <br /> למד גם בישיבות תומכי תמימים ב[[פריז]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ברינואה]] וב[[תומכי תמימים מונטריאל|מונטריאול]]. לאחר המלחמה היגר עם אחיו ר' ברוך שלום שוויי והרב [[אייזיק שוויי]] - ל[[ארצות הברית]], ובשנת [[תשי&quot;א]] נכנסו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], והיו חברי מחזור הלימודים הראשון ל[[סמיכה לרבנות]].<br /> <br /> בתקופת בחרותו הדריך וניהל את מחנה הקיץ בקעמפ גן ישראל בניו יורק, ובמהלך תקופות אלו השתמש בחוש הציור שניחן בו ועיטר את קירות המחנה בציורים של הרבי ויצירות אומנות נוספות, שחלקן מעטרות את קירות המחנה עד היום.<br /> <br /> קיבל הוראות מיוחדות מהרבי ובניהם הוראה אישית להתפלל באריכות ובעבודה, כשכתב לרבי שקשה לו להתפלל כל שבת באריכות נענה: שיעשה הפסקה קודם תפילת מוסף. <br /> <br /> במהלך השנים כיהן כרב של קעמפ גן ישראל ניו יורק. <br /> <br /> כמו כן עסק בעריכת ספרים לדפוס, ערך את ספרי אחיו הגאון הרב [[אייזיק שוויי]], ואת ספרי הרב [[יצחק רייטפורט]] ועוד. <br /> <br /> במהלך השנים כיהן כר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים בקראון הייטס.<br /> <br /> ==רבנות בקראון הייטס==<br /> <br /> בתאריך כ' סיון תש&quot;ס הלך לעולמו הרב [[יהודה קלמן מרלו|יהודה קלמן מארלאו]]. ע&quot;ה, לאחר מחלה קשה, הרב מרלאו שהיה הדמות הדומיננטית [[בד&quot;ץ קראון הייטס|בבית דין בקראון הייטס]], מאז היבחרו בתשמ&quot;ו, הותיר חלל גדול, לאחר כשנתיים חברי ארגון הנציגים הודיעו על קיום בחירות למשרת רב. ואכן, ביום ראשון כ&quot;ב חשון תשס&quot;ג, השתתפו הגיעו אלפי תושבי השכונה לקלפי שמוקמה בקומת המרתף של 770, ובחרו ברוב גדול את הרב אהרן יעקב שוויי כמרא דאתרא וחבר בית הדין, כאשר לאחר ספירת פתקי ההצבעה התברר שהרב שוויי זכה בלמעלה מתשעים אחוז מהקולות.<br /> <br /> מול הרב שווי לא התמודד מעומד נוסף, אך כל אדם שלא בחר נחשב שהצביע נגדו, ועל הרב שווי היה לקבל רוב לא רק ממספר המצבעים כמקובל בדרך כלל, אלא עליו היה לקבל רוב מכל בעלי זכות ההצבעה, נמצא שהרב שווי נבחר על הרוב הגודל ביותר בהיסטוריית בחירות הרבנים בקראון הייטס.<br /> <br /> חודש לאחר מכן, במהלך התוועדות י&quot;ט כסלו המרכזית בבית חיינו, הוכתר הרב שוויי לרב השכונה, במעמד הרב [[אברהם אזדבא]], הנציגים, חברי ועד הקהל הרבנים ר' חנינא שפערלין הרב יעקב הרצוג, והרב נח גרוס, ותושבי השכונה.<br /> <br /> עם הבחרו נתפרסם שבנועם הלכותיו מצליח להשכין [[שלום בית]], ונעשה לאישיות פופולרית בקרב הקהילה. <br /> <br /> היה דוגמה ומופת לביטול והתקשרות לרבי מלך המשיח שליט&quot;א, וכל ימיו היה חדור בציפיה לגאולה האמיתית והשלימה. לקח חלק פעיל לעודד ולחזק את העוסקים בפרסום בשורת הגאולה והגואל, ותמך במוסדות שחרטו על דגלם את נושא הגאולה כמו [[בית משיח]], חדר אור מנחם בשכונה ועוד.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> במשך השנים האחרונות לחייו נחלש גופו, והיו תקופות בהן לא חש בטוב ואנ&quot;ש נקראו לומר תהלים לרפואתו. בראש חודש אייר תש&quot;פ הלך לעולמו בגיל 85, לאחר שנדבק ב[[נגיף הקורונה]]. הלוויתו התקיימה בערב שבת, ורבני השכונה הורו על ביטול מלאכה בזמן ההלוויה. מסע ההלוויה עבר בין רחובות השכונה ובסיומה בחזית בית חיינו-770 ומשם לבית החיים.<br /> <br /> כמה חודשים לאחר פטירתו יצא לאור ספר זכרון בשם 'תפארת איש', כאשר במילה 'איש' מרומז ראשי תיבות של שמו.<br /> <br /> == מפסקיו ==<br /> *איסור שתית [[מים]] בלתי מסוננים במדינת [[ניו יורק]], בגלל תולעים המצויים במים. <br /> *אין לאכול תותים בקליפתם בכל העולם, מחמת חרקים{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=29493 הרב שווי: אסור לאכול תותי שדה] - {{אינפו}}}}.<br /> *פסק, שדין קראון הייטס כדין רשות הרבים דאורייתא, ובמילא לא יותר הטלטול בה בשבת, על ידי חוט היוצר צורת הפתח.<br /> *היתר מכירת חמץ של מסעדה שנוהגת כל שנה למכור דרכו, ובאותה השנה שכחו בעלי החנות למכור החמץ, מחומת שהיה כתוב בשטר המכירה לגוי, שכל אלו שרגילים למכור דרכנו כל שנה הרי הם חלק מהמכירה, פסק זה עומד במחלוקת ונכתבו עליו בקבצי חודשי תורה רבים.<br /> *בשנת תשס&quot;ז, משפחה שמכרה את ביתה לגוי בקראון הייטס טענה שעשתה באישור הרב, הרב הוציא מכתב הבהרה שלא ידע שמיקום הבית הוא בתוך שכונת קראון הייטס, ובמילא חוזר בו מההיתר שניתן בטעות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו, הרבנית רחל<br /> *בתו, מרת רבקה מקס - צפת.<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק שווי - לוטין, אנגליה.<br /> *בתו, מרת חנה עטא אשת ר' יוסף יצחק טורק - שליח הרבי בעיר קורדובה ארגנטינה <br /> *בנו, ר' מרדכי אליהו שווי - קראון הייטס.<br /> *בתו, מרת נחמה דינה אשת ר' פינחס רפפורט - קראון הייטס.<br /> *בתו, מרת שטרנא שרה, אשת ר' [[אהרן יקותיאל גינזבורג]] - משלוחי הרבי, בורו פארק.<br /> *בתו, מרת דבורה סרח - קראון הייטס.<br /> *בנו, ר' ברוך שלום שווי, קראון הייטס.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית דין צדק קראון הייטס]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *תפארת איש - ספר על תולדות חייו.<br /> *[[הרב [[שלום יעקב חזן]], '''שכונת המלך אבלה''' [[שבועון בית משיח]] גליון 1210]]<br /> *מנדי ריזל, '''וידם אהרון''' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1856<br /> *'''רב פנים''', שבועון בית משיח כ&quot;ח אייר תש&quot;פ עמוד 36<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=104 מעמד ההכתרה של הרב שוויי] {{אינפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/595511/ שכונת המלך אבלה]''', קווים לדמותו של הרב שוויי, מתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 1210 {{אינפו}}<br /> *פטירתו: '''[https://chabad.info/bdh/594604/ אבל כבד בחב&quot;ד: המרא דאתרא הרב אהרן יעקב שוויי ע&quot;ה] {{*}} [https://chabad.info/bdh/594628/ מסע הלוייה] {{*}} [https://chabad.info/bdh/594616/ קראון הייטס: ביטול מלאכה בזמן הלוויה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/blogs/594610/ כשהרב שוויי חיכה לאימו כל יום בתחנת הרכבת…] - טור פרידה מאת ר' שרגא קרומבי {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/beis-medrash/601007/ תפארת אי&quot;ש: קובץ זיכרון לע&quot;נ הרב שוויי ע&quot;ה]<br /> <br /> ;מדיה<br /> *[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/227482/&quot;שליח אמיתי הוא אחד שקשור תמיד לרבי&quot;] - נאום הרב שווי בכינוס השלוחים העולמי {{אינפו}}<br /> {{חברי בד&quot;צ קראון הייטס}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שווי, אהרון יעקב}}<br /> [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה: חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:רבני שכונות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;פ]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=488598 2021-08-04T17:15:15Z

<p>38.125.100.16: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אליעזר צבי צירקינד.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> הרב '''אליעזר צבי זאב צירקינד''' ([[תרצ&quot;א]]-[[כ&quot;ה סיון]] [[תשע&quot;ד]]) היה מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] שעסק ב[[סופר סת&quot;ם|סופרות]] וזכה להיות הסופר שהגיה את התפילין והמזוזות של הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בניו יורק בשנת [[תרצ&quot;א]] לאביו ר' מרדכי שכנא ולאמו מרת אדא צירקינד. משפחתו שהייתה במקורה מ[[בולטימור]] שבמרילנד, נמנתה על חוגי הארוטודוקסים המודרנים, התקרב עם אחיו לחסידות חב&quot;ד בעקבות פעילותו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].<br /> <br /> על פי הוראת הרבי, לבש את ה[[בגד|בגדים]] של חסידי פולין , וכן נהגו אחריו בני משפחתו.<br /> <br /> בעת מלחמת קוריאה בשנת תשי&quot;ג, גויס לצבא היות ולא למד בישיבה ולא הצליח לקבל פטור משירות, ובמהלך התקופה בה שהה בצבא התעקש להקפיד על קלה כבחמורה ולהמשיך לגדל את זקנו, ונעצר בשל כך ושהה במשך שבועות ארוכים בבית הכלא הצבאי, כשבמשך כל תקופה זו ניזון מאכילת ירקות וביצים בלבד כדי שלא להכינס לספיקות בעניני [[כשרות]].<br /> <br /> לפני חתונתו התמחה במקצועות [[סופר סת&quot;ם|סופרות]] ו[[שחיטה]] ולאחר נישואיו עם רעייתו רייזל התפרנס בעיקר מכתיבת סת&quot;ם.<br /> <br /> בזכות ה[[יראת שמים]] הרבה בה ניחן, מונה לשמש כסופרו של הרבי לאחר פטירתו של הרב [[ישעיה מטלין]], והיה בודק את התפילין והמזוזות האישיות שלו. <br /> <br /> היה הסופר של 770, והיה עובר על הספר תורה של אותה השבת, <br /> <br /> זכה לבדוק את המזוזות ב 770, וכמו כן קיבל את תפליו של הרבי על מנת להחליף את הרצועות וכיוצא בזה.<br /> <br /> זכה לכתוב את מגילת אסתר שהרבי השתמש בה בשנים האחרונות.<br /> <br /> כן כתב בהוראת הרבי את ה[[תפילין דרבינו תם]] שהרבי שלח במתנה לגאון הרב [[משה פיינשטיין]].<br /> <br /> כמו כן קיבל הוראה אישית מהרבי להשתדל בלימוד [[כתב אדמו&quot;ר הזקן]] על פי הפרשיות המיוחסות לסופרו האישי ר' [[ראובן מיאנוביץ']], ולאורך כל השנים עסק בהפצת כתב זה ושכנע חסידים נוספים להשתמש בו.<br /> <br /> ב[[חודש כסלו]] [[תשמ&quot;ג]] הוא קיבל מענה מהרבי על ייסוד &quot;אגודת [[סופר סת&quot;ם|כותבי סת&quot;ם]] [[אנ&quot;ש]] ד[[קראון הייטס]]&quot;, וכתב: &quot;אנו פונים לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ליתן הסכמתו וברכתו ועוד וכו'&quot;{{הערה|קובץ זכרון הרב אליעזר צבי זאב צירקינד עמוד 7}}. הרבי מחק את המילה &quot;ליתן&quot; וסימן בחץ את התיבות &quot;הסכמתו וברכתו&quot;, וכתב: &quot;ויהי רצון שיקויים בזה החלצו מאתכם גו' וכל משנ&quot;ת בקונטרס הנ&quot;ל אזכיר עה&quot;צ&quot;.<br /> <br /> היה בעל ידע מקיף בהלכה, ושימש כמורה צדק בשכונת [[קראון הייטס]], וכן סייע במשך תקופה בתרגום שיחותיו של הרבי ל[[אנגלית]] עבור הקהל שאינו דובר [[לשון הקודש]] ו[[אידיש]].<br /> <br /> נפטר בגיל 83 ב[[כ&quot;ה סיון]] [[תשע&quot;ד]], ונטמן בחלקת חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[שמחה צירקינד]] - משלוחי הרבי ב[[קנדה]]<br /> *אחותו, מרת פעשא שטרן - ניו יורק<br /> *בנו, הרב [[יצחק צירקינד]] ע&quot;ה - מורה צדק בקראון הייטס<br /> *בנו, הרב [[יהושע שלמה צירקינד]] ע&quot;ה - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], [[ירושלים]]<br /> *בנו, הרב גרשון צירקינד - מונטריאול<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן קלמן צירקינד -, מנהלה השל&quot;ה, קראון הייטס<br /> *בנו, הרב יעקב מענדל צירקינד - מוריסטאון<br /> *בנו, הרב יהודה מיכאל צירקינד - קראון הייטס<br /> *בנו, הרב שמואל יוסף צירקינד - טורונטו<br /> *בנו, הרב מאיר צירקינד - וועסטון<br /> *בנו, הרב חיים נחמן צירקינד - בוסטון<br /> *בנו, הרב דוד צירקינד - קראון הייטס<br /> *בתו, מרת שיינא רחל שמידט - ירושלים<br /> *בתו, מרת חנה מוסקוביץ - קראון הייטס אשת הרב מנחם מוסקוביץ סופר סת&quot;ם<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=774&amp;cat=11&amp;haoro=2 עידוד השימוש בכתב אדמו&quot;ר הזקן]<br /> <br /> {{מיון רגיל:צירקינד, אליעזר צבי זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ד]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=488597 2021-08-04T17:14:59Z

<p>38.125.100.16: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אליעזר צבי צירקינד.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> הרב '''אליעזר צבי זאב צירקינד''' ([[תרצ&quot;א]]-[[כ&quot;ה סיון]] [[תשע&quot;ד]]) היה מחשובי חסידי חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] שעסק ב[[סופר סת&quot;ם|סופרות]] וזכה להיות הסופר שהגיה את התפילין והמזוזות של הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בניו יורק בשנת [[תרצ&quot;א]] לאביו ר' מרדכי שכנא ולאמו מרת אדא צירקינד. משפחתו שהייתה במקורה מ[[בולטימור]] שבמרילנד, נמנתה על חוגי הארוטודוקסים המודרנים, התקרב עם אחיו לחסידות חב&quot;ד בעקבות פעילותו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].<br /> <br /> על פי הוראת הרבי, לבש את ה[[בגד|בגדים]] של חסידי פולין , וכן נהגו אחריו בני משפחתו.<br /> <br /> בעת מלחמת קוריאה בשנת תשי&quot;ג, גויס לצבא היות ולא למד בישיבה ולא הצליח לקבל פטור משירות, ובמהלך התקופה בה שהה בצבא התעקש להקפיד על קלה כבחמורה ולהמשיך לגדל את זקנו, ונעצר בשל כך ושהה במשך שבועות ארוכים בבית הכלא הצבאי, כשבמשך כל תקופה זו ניזון מאכילת ירקות וביצים בלבד כדי שלא להכינס לספיקות בעניני [[כשרות]].<br /> <br /> לפני חתונתו התמחה במקצועות [[סופר סת&quot;ם|סופרות]] ו[[שחיטה]] ולאחר נישואיו עם רעייתו רייזל התפרנס בעיקר מכתיבת סת&quot;ם.<br /> <br /> בזכות ה[[יראת שמים]] הרבה בה ניחן, מונה לשמש כסופרו של הרבי לאחר פטירתו של הרב [[ישעיה מטלין]], והיה בודק את התפילין והמזוזות האישיות שלו. <br /> <br /> היה הסופר של 770, והיה עובר על הספר תורה של אותה השבת, <br /> <br /> זכה לבדוק את המזוזות ב 770, וכמו כן קיבל את תפליו של הרבי על מנת להחליף את הרצועות וכיוצא בזה.<br /> <br /> זכה לכתוב את מגילת אסתר שהרבי השתמש בה בשנים האחרונות.<br /> <br /> כן כתב בהוראת הרבי את ה[[תפילין דרבינו תם]] שהרבי שלח במתנה לגאון הרב [[משה פיינשטיין]].<br /> <br /> כמו כן קיבל הוראה אישית מהרבי להשתדל בלימוד [[כתב אדמו&quot;ר הזקן]] על פי הפרשיות המיוחסות לסופרו האישי ר' [[ראובן מיאנוביץ']], ולאורך כל השנים עסק בהפצת כתב זה ושכנע חסידים נוספים להשתמש בו.<br /> <br /> ב[[חודש כסלו]] [[תשמ&quot;ג]] הוא קיבל מענה מהרבי על ייסוד &quot;אגודת [[סופר סת&quot;ם|כותבי סת&quot;ם]] [[אנ&quot;ש]] ד[[קראון הייטס]]&quot;, וכתב: &quot;אנו פונים לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ליתן הסכמתו וברכתו ועוד וכו'&quot;{{הערה|קובץ זכרון הרב אליעזר צבי זאב צירקינד עמוד 7}}. הרבי מחק את המילה &quot;ליתן&quot; וסימן בחץ את התיבות &quot;הסכמתו וברכתו&quot;, וכתב: &quot;ויהי רצון שיקויים בזה החלצו מאתכם גו' וכל משנ&quot;ת בקונטרס הנ&quot;ל אזכיר עה&quot;צ&quot;.<br /> <br /> היה בעל ידע מקיף בהלכה, ושימש כמורה צדק בשכונת [[קראון הייטס]], וכן סייע במשך תקופה בתרגום שיחותיו של הרבי ל[[אנגלית]] עבור הקהל שאינו דובר [[לשון הקודש]] ו[[אידיש]].<br /> <br /> נפטר בגיל 83 ב[[כ&quot;ה סיון]] [[תשע&quot;ד]], ונטמן בחלקת חב&quot;ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[שמחה צירקינד]] - משלוחי הרבי ב[[קנדה]]<br /> *אחותו, מרת פעשא שטרן - ניו יורק<br /> *בנו, הרב [[יצחק צירקינד]] ע&quot;ה - מורה צדק בקראון הייטס<br /> *בנו, הרב [[יהושע שלמה צירקינד]]ע&quot;ה - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], [[ירושלים]]<br /> *בנו, הרב גרשון צירקינד - מונטריאול<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן קלמן צירקינד -, מנהלה השל&quot;ה, קראון הייטס<br /> *בנו, הרב יעקב מענדל צירקינד - מוריסטאון<br /> *בנו, הרב יהודה מיכאל צירקינד - קראון הייטס<br /> *בנו, הרב שמואל יוסף צירקינד - טורונטו<br /> *בנו, הרב מאיר צירקינד - וועסטון<br /> *בנו, הרב חיים נחמן צירקינד - בוסטון<br /> *בנו, הרב דוד צירקינד - קראון הייטס<br /> *בתו, מרת שיינא רחל שמידט - ירושלים<br /> *בתו, מרת חנה מוסקוביץ - קראון הייטס אשת הרב מנחם מוסקוביץ סופר סת&quot;ם<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=774&amp;cat=11&amp;haoro=2 עידוד השימוש בכתב אדמו&quot;ר הזקן]<br /> <br /> {{מיון רגיל:צירקינד, אליעזר צבי זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרי סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ד]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=488465 2021-08-03T21:20:43Z

<p>38.125.100.16: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:רובשקין2.png|ממוזער|ר' מרדכי רובשקין]]<br /> [[קובץ:שלום_מרדכי_רובשקין.jpg‏|שמאל|ממוזער|250px|בדיון אודות מאסרו]]<br /> ר' '''שלום מרדכי הלוי רובשקין''' (יליד שנת [[ה'תש&quot;כ]]) הינו [[חסיד חב&quot;ד]], אשר ניהל את מפעל ה[[בשר]] הכשר הגדול בעולם. נתבע על ידי הרשויות של [[ארצות הברית]] על עבירות פליליות ונענש בעשרים ושבע שנות מאסר וקנס של 31 מליון דולר וב[[זאת חנוכה]] [[ה'תשע&quot;ח]] שוחרר ממאסרו המפורסם.<br /> ==תולדות חיים==<br /> רובשקין נולד ב[[כ&quot;ח בתשרי]] [[תש&quot;כ]] לר' [[אברהם אהרון רובשקין|אהרן ורבקה רובשקין]]. .בשנת תש&quot;מ יצא שליחות לארגנטינה .בשנת [[תשמ&quot;א]] נשא לאשה את מרת לאה גולדמן. לאחר שנת לימודים ב[[כולל]] ב[[קראון הייטס]] עבד יחד עם אביו באיטליז כשר בשכונת [[בורו פארק]] ב[[ניו יורק]]. לאחר מספר שנים יצא ל[[שליחות]] לאטלנטה, ג'ורג'יה. שנה לאחר מכן עבר למיניסוטה בכדי לעזור לאביו, אשר רכש באותו זמן מפעל בשר באיווה שהיה על סף פשיטת רגל. אחר שלוש שנים עבר לפוסטוויל שבאיווה, שם מונה למנהל המפעל ובמשך השנים הפך המפעל להיות מפעל הבשר ה[[כשר]] הגדול בעולם.<br /> <br /> מפעל הבשר העסיק מאות רבות של [[יהודי|יהודים]], רובם חסידי חב&quot;ד. הרב רובשקין התפרסם רבות בזכות מעשי ה[[צדקה]] והחזקת מוסדות ה[[תורה]] באיזור מגוריו.<br /> <br /> ==המעצר==<br /> [[קובץ:עצרת_ענק_למען_רובשקין.jpg‏‏|שמאל|ממוזער|250px|עצרת בבורו פארק למען רובשקין]]<br /> ביום [[ז' באייר]] [[תשס&quot;ח]] פשטה משטרת ההגירה על המשחטה הגדולה שבבעלותו של רובשקין. הפשיטה נערכה בכוחות גדולים של שוטרים ורכבי משטרה שהגיעו על מנת לעצור את העובדים אשר שהייתם ב[[ארה&quot;ב]] בלתי חוקית לטענתם. הכוחות נעזרו במסוק משטרתי בכדי לוודא שאף אחד לא בורח. באותו יום נעצרו שבע מאות עובדים שהיוו מחצית מעובדי המפעל.<br /> <br /> במהלך המשפט נוספו לכתב האישום גם סעיפים רבים בדבר הלבנת הון והונאת בנקים אך ההגנה הפריכה את רוב סעיפי האישום.<br /> <br /> לאחר שההגנה הפריכה את סעיפי האישום, התביעה התביישה לשחרר את רובשקין בלי להרשיע אותו בכלום (מכיון שעשו מהפשיטה הגדולה רעש וצלצולים). והתחילו לנבור בחשבונות המפעל, וגילו שכשרובשקין קנה בקר מהספקים הוא לא שילם להם מיד, אלא שילם להם לאחר זמן. וזה נוגד איזושהי פיסקה קטנה בחוק.<br /> וכשהתביעה גילו זאת, הם ישר קפצו על המציאה וניפחו זאת למימדים ענקיים והוסיפו גם את העובדה שרובשקין לווה כספים מהבנקים ועדיין לא החזיר (עקב המעצר ופשיטת הרגל של המפעל) וכך יכלו להאשימו בהונאת בנקים.<br /> <br /> במהלך המשפט התלוננה הסנגוריה מספר פעמים על כך שחבר המושבעים ואף חלק מהשופטים הינם גויים אנטישמיים שמחפשים להצר את צעדיו של רובשקין, ושמחים על ההזדמנות לסגור את מפעלי הבשר הכשר.<br /> <br /> יחד עם המשך הדיונים בבית המשפט, התגברו מיום ליום כנסי ההתעוררות והתפילות לזכותו של רובשקין בכל רחבי העולם. קהילות יהודיות רבות הצטרפו למאבק למען שחרורו. בין היתר היה ניתן לראות כנס תפילה ב[[ישיבת ליקווד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55895 לייקווד: אלפים בעצרת למען רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}} וכינוסי התעוררות גדולים ב[[בורו פארק]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55509 בורו פארק: עצרת ענק למען רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, לוס אנג'לס{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55543 לוס אנג'לס תומכת ברובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, סידני{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62267 סידני התפללה לזכות רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, מלבורן שבאוסטרליה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62153 מלבורן התאחדה למען רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, בפלורידה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55454 פלורידה התפללה לזכות רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, במונסי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55328 מונסי: אלפים בכנס למען רובשקין] {{אינפו}}}}, ב[[קראון הייטס]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54997 אלפים בכנס התעוררות לזכות רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, במונרו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54734 קריית יואל: עצרת אלפים למען רובשקין] {{תמונה}} {{אינפו}}}}, בשיקגו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54386 שיקגו: הקהילות התאחדו למען רובשקין] {{אינפו}}}} ובמקומות נוספים. בחודשים האחרונים שלפני מתן פסק הדין קבעו מספר קהילות יהודיות [[תענית שעות]] לזכותו.<br /> <br /> ביום [[ט' בתמוז]] [[תש&quot;ע]] הודיעה השופטת על גזר הדין שינתן על ידה למחרת, ובו נפסקו לרובשקין 27 שנים בכלא וקנס של 31 מיליון דולרים שישולם באופן מיידי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55502 הלם: רובשקין ל- 27 שנים בכלא] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לפסק דין זה הגיבו עורכי הדין שוב, כי מדובר בפסק אנטישימי, והם הגישו על כך ערעור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55719 הוגש הערעור במשפט רובשקין] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> רבים יצאו נגד הפסיקה של השופטת, ביניהם חבר הוועדה המשפטית של הקונגרס האמריקני, ביל דלנט{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57489 חבר קונגרס אמריקאי: העונש של רובשקין חסר פשר] {{אינפו}}}}, וארבעה חברי קוננגרס נוספים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57673 שרשרת חברי קונגרס בדרישה: משפט צדק לרובשקין] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> לאחר שמסמכים חדשים גילו שהשופטת במשפט רובשקין, גב' לינדה רייד, הייתה צריכה לפסול את עצמה מבחינה משפטית מלשפוט את רובשקין, פרקליטי רובשקין הגישו בקשה בבית משפט המחוזי של המחוז הצפוני של איווה, בו הם מבקשים משפט חוזר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56329 השופטת סייעה לתביעה; דרישה למשפט חוזר] {{אינפו}}}}. לאחר כשלושה חודשים, השופטת לינדה רייד פסקה כי לאחר &quot;שמיעת הצדדים&quot; החליטה שלא לפסול את עצמה ולא לאפשר משפט חוזר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=57782 אין הפתעות: השופטת דחתה הדרישה למשפט חוזר] {{אינפו}}}}. <br /> לאחר חודשים ספורים, הגישו עורכי דינו של רובשקין ערעור ארוך ומנומק לבית משפט על פסיקתה של השופטת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59092 ערעורו של רובשקין הוגש לבית המשפט] {{אינפו}}}}. ביום שישי [[י&quot;ז באלול]] דחה בית משפט פדרלי לערעורים את בקשתו של רובשקין לפסול את משפטו הקודם ולהתחיל במשפט חדש, בטענה כי עורכי דינו לא הצליחו להוכיח שעל השופטת היה לפסול את עצמה מלשפוט בתיק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63972 בית המשפט דחה הבקשה למשפט חוזר לרובשקין] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==שחרורו==<br /> [[קובץ:רובשקין שחרור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רובשקין ב-770 לאחר שחרורו]]<br /> [[קובץ:שמחה רובשקין 770.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|השמחה ב-770 לאחר השחרור]]<br /> בצהרי [[זאת חנוכה]] [[תשע&quot;ח]] חתם נשיא ארצות הברית מר דונאלד טראמפ על צו המורה על שחרורו המיידי, לאחר שריצה שמונה שנות מאסר מתוך ה-27 שנגזרו עליו.<br /> <br /> ההודעה על שחרורו התקבלה אצל חסידי חב&quot;ד ואצל כל יהודי ארה&quot;ב בשמחה גלויה. ברחובות בורו-פארק ומונסי נפתחו מעגלי ריקודים ענקיים בהשתתפות עשרות אלפי אנשים עד אמצע הלילה, וכן בישיבות ובקהילות רבות ברחבי העולם. עיקר השמחה הייתה ב-770 לשם הגיע להודות לרבי על השחרור ולברך ברכת 'מתיר אסורים' בשם ומלכות. מעגלי הריקודים ב-770 נמשכו לאורך על הלילה, והזכירו לרבים את החגיגות שאירעו בסמיכות לאותו תאריך בשנת תשמ&quot;ז, עם היוודע בשורת הניצחון במשפט הספרים.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> [[קובץ:ספרו של רובשקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר]]<br /> *'''inside out''' - התכתבויותיו עם תלמידי כיתה ו' בישיבת דרכי תורה בדטרויט, ועם מחנך הכיתה. ההתכתבויות מעוררות השראה, ועוסקות בנושא האמונה בבורא עולם, גם במצבים קשים ביותר.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מתכון האמונה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1896 עמוד 22<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;string=tag_%FA%E9%F7%20%F8%E5%E1%F9%F7%E9%EF תיק רובשקין - הסיפור המלא] - סדרת כתבות ב[[חב&quot;ד אינפו]].<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2069 למעלה משלושים זמרים בקליפ אחדות למען ר' שלום מרדכי רובשקין]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2011 &quot;אנחנו לא יכולים לשתוק עוד&quot;] - קליפ למען רובשקין{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54306 למה שיהיה אכפת לי מרובשקין?]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55511 &quot;אבא ישב בכלא עד גיל 80?!&quot;] - בנו של רובשקין בראיון לקו החרדי 'כל בקול' {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55069 פרשיית רובשקין - הסיפור המלא] - כתבה בעיתון 'המבשר' {{אינפו}}<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64314 קליפ לעידוד חתימה על עצומה לשחרורו]{{וידאו}}<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9D/ ספר חדש: מכתבי אמונה מאחורי הסורגים] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9D/ שלכם, שלום מרדכי] - אלי שניידר, עיתון 'כל ישראל' - {{אינפו}}<br /> === בשורת השחרור ===<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%90%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F-%D7%A9/ ברוך מתיר אסורים: שלום מרדכי רובשקין שוחרר!] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/770-news-video/%D7%93%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%A0%D7%A6%D7%97-%D7%94%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0/ דידן נצח: הבשורה המשמחת הגיעה לבית חיינו] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/%D7%A8%D7%A5-%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94-%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A9%D7%A7/ שמחת המשפחה: ריקודים בבית משפחת רובשקין] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/%D7%A8%D7%A5-%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94-%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%E2%80%A2-%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%95/ שמחה אדירה בכל העולם • טורונטו] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/770-news-video/%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9A-%D7%95%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9A/ להודות ולהלל: על ניסך ועל נפלאותיך] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/%D7%A8%D7%A5-%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%AA/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99/ אלפים בריקודי שמחה ברחובות בורו פארק] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/%D7%A8%D7%A5-%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%AA/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%A1-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%95/ אביו של רובשקין רוקד על הנס של בנו] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/%D7%A8%D7%A5-%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%AA/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90/ רובשקין ביציאה מהכלא: מגאולה פרטית לגאולה כללית] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/%D7%A8%D7%A5-%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9B%D7%96%D7%95-%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%94/ שמחה שכזו: חלוקת 'משקה' ברחובות השכונה] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/musicnews/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99-%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90-%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D/ יוסי גרין שר לרובשקין: מוציא אסירים] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/seven-seventy/%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A1%D7%95%D7%97%D7%A3-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-%D7%97%D7%95%D7%92%D7%92%D7%AA-%D7%93%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%A0%D7%A6%D7%97/ תיעוד סוחף: ליובאוויטש חוגגת דידן נצח] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/%D7%A8%D7%A5-%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%AA/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%95-%D7%96%D7%95%D7%94%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%9C%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90/ רובשקין בפתח ביתו: זוהי שמחה של כלל ישראל] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/%D7%A8%D7%A5-%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%AA/%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95/ באמצע הלילה: אלפים רוקדים ברחובות בורו פארק] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/770-news-video/770-%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA/ 770: ברכת מתיר אסורים בשם ומלכות] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/770-news-video/%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%AA-%D7%99%D7%95/ להודות ולהלל: רובשקין בתפילה במניגת יום טוב] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רובשקין, שלום מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;כ]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9C&diff=488450 2021-08-03T18:10:11Z

<p>38.125.100.16: </p> <hr /> <div>[[קובץ:770 ברזיל.jpg|<br /> שמאל|ממוזער|300px|בית חב&quot;ד המרכזי בעיר פאולו, ברזיל]]<br /> '''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי.<br /> <br /> השפה המדוברת במדינה היא פורטוגזית. בשונה משאר מדינות דרום אמריקה בהם השפה היא ספרדית.<br /> <br /> יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הדרומית והתיכונה, אחרי יהדות [[ארגנטינה]].<br /> <br /> במדינה מתקיימת פעילות עניפה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] שייסדו במשך השנים ישיבות, בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים.<br /> <br /> ==התפתחות קהילת חב&quot;ד בברזיל==<br /> עם השנים התפתחה במדינה קהילת חב&quot;ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.<br /> <br /> ===בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]===<br /> '''[[תר&quot;ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל הייתה בשנת [[תר&quot;ע]], כאשר שלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר [[פאולו]] (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם ביישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].<br /> <br /> ===בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]===<br /> תרפ&quot;ט, התיישב הרב דובער ורעייתו פייגא בעגון, בדרום ברזיל, בעיר פורטו אלעגרע, הקים מקוה טהרה בביתו (שקיים עד היום, ע&quot;י השליח הרב ליברוב, שקנה את הבית ושיפצו). <br /> בשנת ה'תש&quot;ח, שלח הרב דובער את שני ילדיו, הרב יעקב וצבי אריה בעגון, ללמוד ביתות&quot;ל-770 עד החתונה שלהם, ואז נשלחו ע&quot;י כ&quot;ק אדמו&quot;ר לשליחות בברזיל. <br /> '''[[תר&quot;צ]]''', [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': &quot;אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי&quot;ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות&quot;. על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.<br /> <br /> '''[[תרצ&quot;ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אליו דיווח על יהדות [[ברזיל]].<br /> <br /> בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם [[בפאולו]] בית ספר חרדי בשם &quot;תלמוד תורה&quot;, הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.<br /> <br /> '''[[תרצ&quot;ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ&quot;ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].<br /> <br /> בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה&quot;ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].<br /> <br /> '''[[תש&quot;ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב&quot;ד]] ב[[ברזיל]] הייתה בשנת [[תש&quot;ז]], כאשר התחיל ה[[שד&quot;ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע ל[[פאולו]] לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום &quot;לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות&quot;.<br /> <br /> העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] הייתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.<br /> <br /> הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי&quot;צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]].<br /> <br /> '''[[תש&quot;י]]''' גם בשנת [[תש&quot;י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק הכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק הכט| הכט]] פיסה ממטפחתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להצלחת שליחותם.<br /> <br /> ===אצל [[הרבי]]===<br /> '''[[תשי&quot;א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע הייתה ברזיל, כאשר כבר בשנת [[תשי&quot;א]] שלח ל[[פאולו]] את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר. <br /> <br /> הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש &quot;תלמוד תורה בית חינוך&quot;, ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו. <br /> <br /> הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם &quot;מחנה ישיבה&quot; שקצר הצלחות רבות.<br /> <br /> '''[[תשי&quot;ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית הייתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו&quot;ייבא&quot; מחנכים טובים ממדינות אחרות.<br /> <br /> '''[[תשט&quot;ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[פאולו]] הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר. <br /> <br /> '''[[תשי&quot;ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך ב[[ריו דה ז'נירו]]. <br /> <br /> '''[[תשח&quot;י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק הייתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם &quot;בר אילן&quot; בהנהלת של הרב [[חיים בנימיני]] , עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.<br /> <br /> בשנה זו עבר גם הרב ירחמיאל בלומנפעלד לריו חסיד חב&quot;ד שם סייע רבות לפעילות חב&quot;ד ואף בנה שם [[מקווה טהרה]] מהודר.<br /> <br /> '''[[תשי&quot;ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר ל[[פאולו]] ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].<br /> <br /> '''[[תש&quot;כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו &quot;חיידר ליובאוויטש&quot; בפאולו, מוסד שפועל עד היום, וזכה לברכות רבות מהרבי, ומשם נחנכו שלוחים ומנהלי מוסדות ועסקנים רבים, ברזיל בכל העולם. <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות. <br /> <br /> בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ריו נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן, בהשפעת הרב ירחמיאל בלומנפעלד, הגיע לריו הרב [[שבתי אלפרין]], שם התמנה להיות מנהל בית הספר &quot;תלמוד תורה&quot;. (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]] ומסר לרבי דו&quot;ח מפורט על פעולות חב&quot;ד.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר &quot;בית חינוך&quot; (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).<br /> <br /> הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל &quot;[[ישיבת מחנה ישראל]]&quot; בעיר פטרופוליס, ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ז]]''' הרב [[יהודה ליב זאיאנץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.<br /> <br /> מכאן ואילך התרחבות קהילת חב&quot;ד בברזיל, הייתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.<br /> <br /> ==שלוחים ובתי חב&quot;ד בברזיל==<br /> [[קובץ:כינוס השלוחים האזורי - ברזיל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו]]<br /> ===[[פאולו]]===<br /> *הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב&quot;ד<br /> *הרב [[שבתי אלפרין]], שליח ומנהל בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב [[יעקב בעגון]], מייסד מוסדות חב&quot;ד-ליובאוויטש בברזיל, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.<br /> *הרב צבי אריה בעגון, מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש.<br /> *הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב&quot;ד בעיר<br /> *הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת &quot;בַּיִת&quot; בשכונת היז'נופוליס.<br /> *הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב&quot;ד איטאים.<br /> *הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב&quot;ד בשכונת ברוקלין.<br /> *הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת &quot;חי מנחם&quot; בשכונת היז'נופוליס.<br /> *הרב [[נח גנזבורג]], מנהל בית חב&quot;ד לצעירים.<br /> *הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]].<br /> *הרב יעקב נורקין, בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב דניאל אשכנזי, בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב שלום דובער נורקין, בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב דב פומרוי, בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב שלום דובער גוראריה, מנהל בית חב&quot;ד דאס וילאס.<br /> *הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב&quot;ד מורומבי.<br /> *הרב ישעיהו דיין, בית חב&quot;ד מורומבי<br /> *הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב&quot;ד למטייל בשכונת סנטנה.<br /> *הרב [[עדי דוד כפיף]], מנהל בית חב&quot;ד בשכונת וילה מאריאנה.<br /> *הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב&quot;ד וילה מאריאנה.<br /> *הרב [[יצחק ברונר]], בית חב&quot;ד וילה מאריאנה.<br /> *הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס.<br /> *הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב&quot;ד אלטו דה פיניירוס.<br /> *הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב&quot;ד קאמפינאס.<br /> *הרב יוסף בנזיכרי, מנהל בית חב&quot;ד בשכונת פומפי.<br /> *הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב&quot;ד לקהילה הישראלית.<br /> *הרב [[שמעון ברנד]], בית חב&quot;ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.<br /> *הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.<br /> *הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.<br /> *הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון &quot;תן יד&quot;.<br /> *הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.<br /> *הרב יוסף טוויל, בית חב'&quot;ד אנדרה.<br /> *הרב [[דוד אזולאי]], רב קהילת &quot;הר סיני&quot;.<br /> *הרב אליהו אקסלרוד, בית חב&quot;ד ברוקלין.<br /> *הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב&quot;ד ברוקלין.<br /> *הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת &quot;כנסת ישראל&quot;<br /> *הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל<br /> *הרב [[לייב זאיינץ]], מנהל צעירי אגודת חב&quot;ד ברזיל<br /> *הרב יחיאל יוסף זאיינץ, צעירי אגודת חב&quot;ד<br /> *הרב דוד לוינסון, חב&quot;ד קמפוס<br /> *הרב שניאור זלמן סלונים, מנהל בית חב&quot;ד פרדיזז<br /> *הרב לוי סלונים, בית חב&quot;ד פרדיזז<br /> *הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב&quot;ד פרדיזז<br /> *הרב חיים גרבצ'יק, מנהל ארגון &quot;לעודד&quot;<br /> *הרב פסח קאופמן<br /> *הרב [[אהוד קווין]], דיין וחבר בית דין המקומי<br /> <br /> ===[[ריו דה ז'נירו]]===<br /> *הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא.<br /> *הרב יהושע בנימין גולדמן, מנהל מוסדות חב&quot;ד בריו דה ז'נירו.<br /> *הרב לוי גולדמן, בית חב&quot;ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון.<br /> *הרב מנחם גולדמן, בית חב&quot;ד המרכזי ומנהל חב&quot;ד קמפוס בריו.<br /> *הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו.<br /> *הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב&quot;ד קופהקבנה.<br /> *הרב אברהם צבי בויטנר, עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית.<br /> *הרב משה לנטיסקי, בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב&quot;ד בשכונת ברה דה טיגו'קה.<br /> *הרב שמואל שימענוביץ, בית חב&quot;ד בשכונת ברה דה טיג'קה.<br /> *הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב&quot;ד לבנים בית מנחם.<br /> *הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת &quot;בית יעקב&quot;.<br /> *הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת &quot;הר סיני&quot; ומנהל בית חב&quot;ד טיג'וקה.<br /> *הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה.<br /> *הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת&quot; אדמונד ספרא&quot;.<br /> *הרב מענדל אבוטבול &quot;אנדמונד ספרא&quot;.<br /> *הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד.<br /> *הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת &quot;בית אהרון&quot; וחבר מערכת הכשרות בברזיל.<br /> *הרב ישראל קטאלה,מנהל בית חב״ד בוטהפוגו<br /> <br /> ===ברזיליה===<br /> *הרב ליב רוטנברג.<br /> <br /> ===בליים===<br /> *הרב [[דישראלי זאגורי]].<br /> *הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי.<br /> <br /> ===פורטו אלגרי===<br /> *הרב מענדל ליברוב.<br /> *הרב שלמה אהרון ליברוב.<br /> <br /> ===קוריטיבה===<br /> *הרב יוסף דובראווסקי.<br /> *הרב מנחם מענדל לבקובסקי.<br /> *הרב מנחם מענדל סטוליק.<br /> <br /> ===בלו הוריזונטה===<br /> *הרב ניסים קטרי.<br /> *הרב מנחם קטרי.<br /> <br /> ===סלבדור===<br /> *הרב ישראל בוקיעט.<br /> <br /> ===רסיפה===<br /> *הרב אלכסנדר מזרחי.<br /> <br /> ===מנאוס אמזונס===<br /> *הרב אריה רייכמן.<br /> <br /> ===מורו פאולו===<br /> *הרב מנחם מענדל גרנשטט.<br /> <br /> ==רחובות וכיכר==<br /> ===פאולו===<br /> בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב&quot;ד בעירייה דוד רוזן.<br /> רחוב חב&quot;ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)<br /> <br /> רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)<br /> <br /> כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)<br /> <br /> ===ריו דה ז'נירו===<br /> לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני השלוחים בעיר (מנחם מענדל שימענוביץ)יחד עם אנשי הקהילה את כיכר &quot;הרבי מליובאוויטש&quot;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת מחנה ישראל פטרופוליס]]<br /> *[[אור מנחם ברזיל]]<br /> *[[בני נח ברזיל]]<br /> *[[תומכי תמימים פאולו]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אדמורי חב&quot;ד ויהדות בראזיל'''. הרב [[זושא וולף]]<br /> *'''ישיבה של מעלה ביערות בראזיל'''<br /> <br /> == קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=36352 סיור מצולם בברזיל ובמוסדות חב&quot;ד] {{שטורעם}}<br /> *[https://col.org.il/news/123235 חנוכת כיכר על שם הרבי בריאו ד. ז'נירו] {{col}}<br /> *[https://chabad.info/news/583778/ השלוחים בברזיל התאחדו] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה לשלוחים לישראלים בברזיל] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ברזיל]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9C&diff=488447 2021-08-03T18:08:57Z

<p>38.125.100.16: /* ריו דה ז&#039;נירו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:770 ברזיל.jpg|<br /> שמאל|ממוזער|300px|בית חב&quot;ד המרכזי בעיר פאולו, ברזיל]]<br /> '''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי.<br /> <br /> השפה המדוברת במדינה היא פורטוגזית. בשונה משאר מדינות דרום אמריקה בהם השפה היא ספרדית.<br /> <br /> יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הדרומית והתיכונה, אחרי יהדות [[ארגנטינה]].<br /> <br /> במדינה מתקיימת פעילות עניפה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] שייסדו במשך השנים ישיבות, בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים.<br /> <br /> ==התפתחות קהילת חב&quot;ד בברזיל==<br /> עם השנים התפתחה במדינה קהילת חב&quot;ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.<br /> <br /> ===בתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]===<br /> '''[[תר&quot;ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל הייתה בשנת [[תר&quot;ע]], כאשר שלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר [[פאולו]] (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם ביישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].<br /> <br /> ===בתקופת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]===<br /> תרפ&quot;ט, התיישב הרב דובער ורעייתו פייגא בעגון, בדרום ברזיל, בעיר פורטו אלעגרע, הקים מקוה טהרה בביתו (שקיים עד היום, ע&quot;י השליח הרב ליברוב, שקנה את הבית ושיפצו). <br /> בשנת ה'תש&quot;ח, שלח הרב דובער את שני ילדיו, הרב יעקב וצבי אריה בעגון, ללמוד ביתות&quot;ל-770 עד החתונה שלהם, ואז נשלחו ע&quot;י כ&quot;ק אדמו&quot;ר לשליחות בברזיל. <br /> '''[[תר&quot;צ]]''', [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': &quot;אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי&quot;ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות&quot;. על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.<br /> <br /> '''[[תרצ&quot;ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אליו דיווח על יהדות [[ברזיל]].<br /> <br /> בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם [[בפאולו]] בית ספר חרדי בשם &quot;תלמוד תורה&quot;, הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.<br /> <br /> '''[[תרצ&quot;ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ&quot;ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].<br /> <br /> בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה&quot;ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].<br /> <br /> '''[[תש&quot;ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב&quot;ד]] ב[[ברזיל]] הייתה בשנת [[תש&quot;ז]], כאשר התחיל ה[[שד&quot;ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע ל[[פאולו]] לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום &quot;לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות&quot;.<br /> <br /> העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] הייתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.<br /> <br /> הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי&quot;צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]].<br /> <br /> '''[[תש&quot;י]]''' גם בשנת [[תש&quot;י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק הכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק הכט| הכט]] פיסה ממטפחתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להצלחת שליחותם.<br /> <br /> ===אצל [[הרבי]]===<br /> '''[[תשי&quot;א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע הייתה ברזיל, כאשר כבר בשנת [[תשי&quot;א]] שלח ל[[פאולו]] את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר. <br /> <br /> הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש &quot;תלמוד תורה בית חינוך&quot;, ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו. <br /> <br /> הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם &quot;מחנה ישיבה&quot; שקצר הצלחות רבות.<br /> <br /> '''[[תשי&quot;ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית הייתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו&quot;ייבא&quot; מחנכים טובים ממדינות אחרות.<br /> <br /> '''[[תשט&quot;ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[פאולו]] הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר. <br /> <br /> '''[[תשי&quot;ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך ב[[ריו דה ז'נירו]]. <br /> <br /> '''[[תשח&quot;י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק הייתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם &quot;בר אילן&quot; בהנהלת של הרב [[חיים בנימיני]] , עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.<br /> <br /> בשנה זו עבר גם הרב ירחמיאל בלומנפעלד לריו חסיד חב&quot;ד שם סייע רבות לפעילות חב&quot;ד ואף בנה שם [[מקווה טהרה]] מהודר.<br /> <br /> '''[[תשי&quot;ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר ל[[פאולו]] ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].<br /> <br /> '''[[תש&quot;כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו &quot;חיידר ליובאוויטש&quot; בפאולו, מוסד שפועל עד היום, וזכה לברכות רבות מהרבי, ומשם נחנכו שלוחים ומנהלי מוסדות ועסקנים רבים, ברזיל בכל העולם. <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות. <br /> <br /> בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ריו נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן, בהשפעת הרב ירחמיאל בלומנפעלד, הגיע לריו הרב [[שבתי אלפרין]], שם התמנה להיות מנהל בית הספר &quot;תלמוד תורה&quot;. (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]] ומסר לרבי דו&quot;ח מפורט על פעולות חב&quot;ד.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר &quot;בית חינוך&quot; (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).<br /> <br /> הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל &quot;[[ישיבת מחנה ישראל]]&quot; בעיר פטרופוליס, ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ז]]''' הרב [[יהודה ליב זאיאנץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.<br /> <br /> מכאן ואילך התרחבות קהילת חב&quot;ד בברזיל, הייתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.<br /> <br /> ==שלוחים ובתי חב&quot;ד בברזיל==<br /> [[קובץ:כינוס השלוחים האזורי - ברזיל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו]]<br /> ===[[פאולו]]===<br /> *הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב&quot;ד<br /> *הרב [[שבתי אלפרין]], שליח ומנהל בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב [[יעקב בעגון]], מייסד מוסדות חב&quot;ד-ליובאוויטש בברזיל, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.<br /> *הרב צבי אריה בעגון, מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש.<br /> *הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב&quot;ד בעיר<br /> *הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת &quot;בַּיִת&quot; בשכונת היז'נופוליס.<br /> *הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב&quot;ד איטאים.<br /> *הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.<br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב&quot;ד בשכונת ברוקלין.<br /> *הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת &quot;חי מנחם&quot; בשכונת היז'נופוליס.<br /> *הרב [[נח גנזבורג]], מנהל בית חב&quot;ד לצעירים.<br /> *הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]].<br /> *הרב יעקב נורקין, בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב דניאל אשכנזי, בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב שלום דובער נורקין, בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב דב פומרוי, בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב שלום דובער גוראריה, מנהל בית חב&quot;ד דאס וילאס.<br /> *הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב&quot;ד מורומבי.<br /> *הרב ישעיהו דיין, בית חב&quot;ד מורומבי<br /> *הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב&quot;ד למטייל בשכונת סנטנה.<br /> *הרב [[עדי דוד כפיף]], מנהל בית חב&quot;ד בשכונת וילה מאריאנה.<br /> *הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב&quot;ד וילה מאריאנה.<br /> *הרב [[יצחק ברונר]], בית חב&quot;ד וילה מאריאנה.<br /> *הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס.<br /> *הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב&quot;ד אלטו דה פיניירוס.<br /> *הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב&quot;ד קאמפינאס.<br /> *הרב יוסף בנזיכרי, מנהל בית חב&quot;ד בשכונת פומפי.<br /> *הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב&quot;ד לקהילה הישראלית.<br /> *הרב [[שמעון ברנד]], בית חב&quot;ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.<br /> *הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.<br /> *הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.<br /> *הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון &quot;תן יד&quot;.<br /> *הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.<br /> *הרב יוסף טוויל, בית חב'&quot;ד אנדרה.<br /> *הרב [[דוד אזולאי]], רב קהילת &quot;הר סיני&quot;.<br /> *הרב אליהו אקסלרוד, בית חב&quot;ד ברוקלין.<br /> *הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב&quot;ד ברוקלין.<br /> *הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת &quot;כנסת ישראל&quot;<br /> *הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל<br /> *הרב [[לייב זאיינץ]], מנהל צעירי אגודת חב&quot;ד ברזיל<br /> *הרב יחיאל יוסף זאיינץ, צעירי אגודת חב&quot;ד<br /> *הרב דוד לוינסון, חב&quot;ד קמפוס<br /> *הרב שניאור זלמן סלונים, מנהל בית חב&quot;ד פרדיזז<br /> *הרב לוי סלונים, בית חב&quot;ד פרדיזז<br /> *הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב&quot;ד פרדיזז<br /> *הרב חיים גרבצ'יק, מנהל ארגון &quot;לעודד&quot;<br /> *הרב פסח קאופמן<br /> *הרב [[אהוד קווין]], דיין וחבר בית דין המקומי<br /> <br /> ===[[ריו דה ז'נירו]]===<br /> *הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא.<br /> *הרב יהושע בנימין גולדמן, מנהל מוסדות חב&quot;ד בריו דה ז'נירו.<br /> *הרב לוי גולדמן, בית חב&quot;ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון.<br /> *הרב מנחם גולדמן, בית חב&quot;ד המרכזי ומנהל חב&quot;ד קמפוס בריו.<br /> *הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו.<br /> *הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב&quot;ד קופהקבנה.<br /> *הרב אברהם צבי בויטנר, עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית.<br /> *הרב משה לנטיסקי, בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> *הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב&quot;ד בשכונת ברה דה טיגו'קה.<br /> *הרב שמואל שימענוביץ, בית חב&quot;ד בשכונת ברה דה טיג'קה.<br /> *הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב&quot;ד לבנים בית מנחם.<br /> *הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת &quot;בית יעקב&quot;.<br /> *הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת &quot;הר סיני&quot; ומנהל בית חב&quot;ד טיג'וקה.<br /> *הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה.<br /> *הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת&quot; אדמונד ספרא&quot;.<br /> *הרב מענדל אבוטבול &quot;אנדמונד ספרא&quot;.<br /> *הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד.<br /> *הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת &quot;בית אהרון&quot; וחבר מערכת הכשרות בברזיל.<br /> *הרב ישראל קטאלה, בית חב&quot;ד המרכזי.<br /> <br /> ===ברזיליה===<br /> *הרב ליב רוטנברג.<br /> <br /> ===בליים===<br /> *הרב [[דישראלי זאגורי]].<br /> *הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי.<br /> <br /> ===פורטו אלגרי===<br /> *הרב מענדל ליברוב.<br /> *הרב שלמה אהרון ליברוב.<br /> <br /> ===קוריטיבה===<br /> *הרב יוסף דובראווסקי.<br /> *הרב מנחם מענדל לבקובסקי.<br /> *הרב מנחם מענדל סטוליק.<br /> <br /> ===בלו הוריזונטה===<br /> *הרב ניסים קטרי.<br /> *הרב מנחם קטרי.<br /> <br /> ===סלבדור===<br /> *הרב ישראל בוקיעט.<br /> <br /> ===רסיפה===<br /> *הרב אלכסנדר מזרחי.<br /> <br /> ===מנאוס אמזונס===<br /> *הרב אריה רייכמן.<br /> <br /> ===מורו פאולו===<br /> *הרב מנחם מענדל גרנשטט.<br /> <br /> ==רחובות וכיכר==<br /> ===פאולו===<br /> בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב&quot;ד בעירייה דוד רוזן.<br /> רחוב חב&quot;ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)<br /> <br /> רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)<br /> <br /> כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)<br /> <br /> ===ריו דה ז'נירו===<br /> לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני השלוחים בעיר (מנחם מענדל שימענוביץ)יחד עם אנשי הקהילה את כיכר &quot;הרבי מליובאוויטש&quot;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת מחנה ישראל פטרופוליס]]<br /> *[[אור מנחם ברזיל]]<br /> *[[בני נח ברזיל]]<br /> *[[תומכי תמימים פאולו]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אדמורי חב&quot;ד ויהדות בראזיל'''. הרב [[זושא וולף]]<br /> *'''ישיבה של מעלה ביערות בראזיל'''<br /> <br /> == קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=36352 סיור מצולם בברזיל ובמוסדות חב&quot;ד] {{שטורעם}}<br /> *[https://col.org.il/news/123235 חנוכת כיכר על שם הרבי בריאו ד. ז'נירו] {{col}}<br /> *[https://chabad.info/news/583778/ השלוחים בברזיל התאחדו] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה לשלוחים לישראלים בברזיל] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ברזיל]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=488445 2021-08-03T18:06:44Z

<p>38.125.100.16: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:וויטמאן.png|ממוזער|250px|הרב וויטמאן עם [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]] הרב [[ישראל מאיר לאו]] במהלך ביקורו במוסדות חב&quot;ד בעיר]]<br /> הרב '''יוסף דוד וויטמאן''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]], 1954) הוא משלוחי [[הרבי]] ב[[פאולו]] [[ברזיל]], רב בית הכנסת הגדול בית יעקב ספרא בעיר<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מורומבי.jpg|ממוזער|300px|חנוכיית ענק שהציב הרב וויטמאן באיצטדיון מורומבי]]<br /> הרב וויטמאן נולד ב[[בלגיה]] בשנת [[תשי&quot;ד]], אחר מסלול לימודיו ב[[תומכי תמימים ברינואה]] וישיבות חב&quot;ד, נשא את רעייתו מרת סוניא (אלישבע) בתו של ר' [[חיים ציפעל]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] יצא ב[[שליחות]] [[הרבי]] לעיר ס. פאולו תחת הרב [[שבתי אלפרין]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] פתח בחזרה בהוראת הרבי את קעמפ [[גן ישראל]] [[ברזיל]].<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ג]] ו[[תשמ&quot;ה]] נסע בחשאי ל[[רוסיה]] בשליחות הרבי.<br /> בנסיעתו הראשונה, הפיץ ספרי חסידות רבים, שהביא לו נציג [[קה&quot;ת]] ששהה באותה תקופה ברוסיה.<br /> <br /> בנסיעתו השנייה, צירף אליו את הרב [[צבי גרינבלט]]. במהלכה, הסריט חסידים מדברים אל הרבי כמו ביחידות. וכשחזר ל770, [[הרבי]] ו[[הרבנית]] צפו בהם בהתרגשות רבה. כמו כן הוא גם הביא משם '[[ביכלאך|ביכל חסידות]]' שהוחרם ממנו ביציאתו במכס, ובכל זאת, תחת סיכון רב - הצליח להגניב את הביכל חזרה לתיקו ולהביאו אל הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] פתח את [[בית חב&quot;ד]] בשכונה מורמבי.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] כמתנה ל[[יום הולדת]] הצדי&quot;ק של [[הרבי]], פתח ארגון חסד, ובית תבשיל &quot;תן יד&quot; העוזר עד היום לאלפי נזקקים [[יהודים]].<br /> <br /> לאחר עשרות שנות פעילות הפקיד את בית חב&quot;ד מורומבי בידי חתנו הרב דוד גולדברג, ועבר לכהן כרב בית הכנסת בית יעקב.<br /> <br /> הרב וויטמאן עומד בראש הוצאת ספרים &quot;מעיינות&quot; העוסק בכתיבת ותרגום מאות ספרי [[יהדות]] ו[[חסידות]] בפורטוגזית. וגם עומד בראש המוזיאון היהודי בברזיל.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב דוד גולדברג - [[שליח]] [[הרבי]] מורומבי [[פאולו]].<br /> *חתנו, הרב ברוך רוזנפלד - מנהל בית חב&quot;ד אלטו דה פיניירוס.<br /> *חתנו, הרב דערן - מוסקבה<br /> *בנו, הרב שלום דובער וויטמאן - מנהל קעמפ [[גן ישראל]] ב[[ברזיל]] ומנהל ארגון &quot;תן יד&quot;.<br /> *בנו, הרב לוי יצחק וויטמאן - הוצאת ספרים &quot;מעיינות&quot;.<br /> *בנו, הרב טוביה וויטמאן - מנהל מוזיאון יהודי בעיר פאולו.<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל וויטמאן - רב בית הכנסת ספרא מנהטן [[ניו יורק]].<br /> *בנו, ר' חיים וויטמאן<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=60216 מאות נזקקים קבלו חבילות מזון מאת ארגון &quot;תן יד&quot;] {{שטורעם}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וויטמאן, דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברזיל]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=488443 2021-08-03T18:05:44Z

<p>38.125.100.16: </p> <hr /> <div>[[קובץ:וויטמאן.png|ממוזער|250px|הרב וויטמאן עם [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]] הרב [[ישראל מאיר לאו]] במהלך ביקורו במוסדות חב&quot;ד בעיר]]<br /> הרב '''יוסף דוד וויטמאן''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]], 1954) הוא משלוחי [[הרבי]] ב[[פאולו]] [[ברזיל]], רב בית הכנסת הגדול בית יעקב ספרא בעיר<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:מורומבי.jpg|ממוזער|300px|חנוכיית ענק שהציב הרב וויטמאן באיצטדיון מורומבי]]<br /> הרב וויטמאן נולד ב[[בלגיה]] בשנת [[תשי&quot;ד]], אחר מסלול לימודיו ב[[תומכי תמימים ברינואה]] וישיבות חב&quot;ד, נשא את רעייתו מרת סוניא (אלישבע) בתו של ר' [[חיים ציפעל]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] יצא ב[[שליחות]] [[הרבי]] לעיר ס. פאולו תחת הרב [[שבתי אלפרין]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] פתח בחזרה בהוראת הרבי את קעמפ [[גן ישראל]] [[ברזיל]].<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ג]] ו[[תשמ&quot;ה]] נסע בחשאי ל[[רוסיה]] בשליחות הרבי.<br /> בנסיעתו הראשונה, הפיץ ספרי חסידות רבים, שהביא לו נציג [[קה&quot;ת]] ששהה באותה תקופה ברוסיה.<br /> <br /> בנסיעתו השנייה, צירף אליו את הרב [[צבי גרינבלט]]. במהלכה, הסריט חסידים מדברים אל הרבי כמו ביחידות. וכשחזר ל770, [[הרבי]] ו[[הרבנית]] צפו בהם בהתרגשות רבה. כמו כן הוא גם הביא משם '[[ביכלאך|ביכל חסידות]]' שהוחרם ממנו ביציאתו במכס, ובכל זאת, תחת סיכון רב - הצליח להגניב את הביכל חזרה לתיקו ולהביאו אל הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] פתח את [[בית חב&quot;ד]] בשכונה מורמבי.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] כמתנה ל[[יום הולדת]] הצדי&quot;ק של [[הרבי]], פתח ארגון חסד, ובית תבשיל &quot;תן יד&quot; העוזר עד היום לאלפי נזקקים [[יהודים]].<br /> <br /> לאחר עשרות שנות פעילות הפקיד את בית חב&quot;ד מורומבי בידי חתנו הרב דוד גולדברג, ועבר לכהן כרב בית הכנסת בית יעקב.<br /> <br /> הרב וויטמאן עומד בראש הוצאת ספרים &quot;מעיינות&quot; העוסק בכתיבת ותרגום מאות ספרי [[יהדות]] ו[[חסידות]] בפורטוגזית. וגם עומד בראש המוזיאון היהודי בברזיל.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב דוד גולדברג - [[שליח]] [[הרבי]] מורומבי [[פאולו]].<br /> *חתנו, הרב ברוך רוזנפלד - מנהל בית חב&quot;ד אלטו דה פיניירוס.<br /> *חתנו, הרב דערן - מוסקבה<br /> *בנו, הרב שלום דובער וויטמאן - קעמפ [[גן ישראל]] ב[[ברזיל]] ומנהל ארגון &quot;תן יד&quot;.<br /> *בנו, הרב לוי יצחק וויטמאן - הוצאת ספרים &quot;מעיינות&quot;.<br /> *בנו, הרב טוביה וויטמאן - מנהל מוזיאון יהודי בעיר פאולו.<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל וויטמאן - רב בית הכנסת ספרא מנהטן [[ניו יורק]].<br /> *בנו, ר' חיים וויטמאן<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=60216 מאות נזקקים קבלו חבילות מזון מאת ארגון &quot;תן יד&quot;] {{שטורעם}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:וויטמאן, דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינוא]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברזיל]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%96%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=488440 2021-08-03T17:54:49Z

<p>38.125.100.16: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''דישראלי זאגורי''' הוא [[שליח הרבי]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] בבלם{{הערה|נכתב גם 'בליים'}} (Belém) שבצפון [[ברזיל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> למד ב[[ישיבת מחנה ישראל]] שבפטרופוליס אצל הרב [[חיים בנימיני]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שרה נעמי, בשנת [[תשמ&quot;ה]] יצאו בשליחות הרבי ופתחו את בית חב&quot;ד בבליים. בשנת [[תשס&quot;ה]] חנכו במקום בניין בעל 3 קומות המכיל בתוכו [[בית כנסת]] מרווח, בית ספר יהודי שהוא גם היחידי בעיר, ספריית ענק המכילה בתוכה מאות ספרי יהדות, חנות למצרכים כשרים, אולם אירועים, משחקייה לילדים וכן מגרש ספורט, מטבח בשרי וחלבי ועוד.<br /> {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=9357 20 שנה לבית חב&quot;ד הצפוני ביותר בברזיל] <br /> כ&quot;ז שבט תשס&quot;ה באתר [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> הרב זאגורי משמש כ[[שוחט ובודק]] ולשחיטתו יצא שם של שחיטה מהודרת ביותר. בית חב&quot;ד בלם בראשותו עורך שחיטות גדולות של בקר ועופות ומספק את הביקוש לבשר כשר בבלם ובמקומות נוספים ברחבי המדינה.וכל היהודים בעיר אוכלים רק בשר כשר.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו מרת חנה אשת הרב שי ועקנין - שלוחי הרבי בבלו הריזונטי, ברזיל.<br /> *בנו, הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי - שליח הרבי בלם ברזיל.<br /> *בתו מרת אסתר אשת ר' עמית ברמי - כפר חב&quot;ד<br /> *חתנו הרב אריה רייכמן-שליח הרבי במנאוס ברזיל<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/145578/ בלם, ברזיל: הכנסת ספר תורה לכבודו של הרבי] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זאגורי, דישראלי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%96%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99&diff=488439 2021-08-03T17:52:28Z

<p>38.125.100.16: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''דישראלי זאגורי''' הוא [[שליח הרבי]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] בבלם{{הערה|נכתב גם 'בליים'}} (Belém) שבצפון [[ברזיל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> למד ב[[ישיבת מחנה ישראל]] שבפטרופוליס אצל הרב [[חיים בנימיני]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שרה נעמי, בשנת [[תשמ&quot;ה]] יצאו בשליחות הרבי ופתחו את בית חב&quot;ד בבליים. בשנת [[תשס&quot;ה]] חנכו במקום בניין בעל 3 קומות המכיל בתוכו [[בית כנסת]] מרווח, בית ספר יהודי שהוא גם היחידי בעיר, ספריית ענק המכילה בתוכה מאות ספרי יהדות, חנות למצרכים כשרים, אולם אירועים, משחקייה לילדים וכן מגרש ספורט, מטבח בשרי וחלבי ועוד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=9357 20 שנה לבית חב&quot;ד הצפוני ביותר בברזיל] <br /> כ&quot;ז שבט תשס&quot;ה באתר [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> הרב זאגורי משמש כ[[שוחט ובודק]] ולשחיטתו יצא שם של שחיטה מהודרת ביותר. בית חב&quot;ד בלם בראשותו עורך שחיטות גדולות של בקר ועופות ומספק את הביקוש לבשר כשר בבלם ובמקומות נוספים ברחבי המדינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו מרת חנה אשת הרב שי ועקנין - שלוחי הרבי בבלו הריזונטי, ברזיל.<br /> *בנו, הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי - שליח הרבי בלם ברזיל.<br /> *בתו מרת אסתר אשת ר' עמית ברמי - כפר חב&quot;ד<br /> *חתנו הרב אריה רייכמן-שליח הרבי במנאוס ברזיל<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/145578/ בלם, ברזיל: הכנסת ספר תורה לכבודו של הרבי] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זאגורי, דישראלי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=488438 2021-08-03T17:48:09Z

<p>38.125.100.16: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''יוסף אריה שימענוביץ''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ד]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ודרשן בריאו דה ז'נירו בברזיל.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב שימענוביץ נולד בג' [[ניסן]] [[תשכ&quot;ד]] בעיר [[פאולו]] שב[[ברזיל]], כבן יחיד לאביו הרב זלמן שהיה ניצול [[שואה]] (במקור מנדבורנה).<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] לאחר פטירת אביו החל להתקרב לחסידות [[חב&quot;ד]] על ידי הרב [[חיים בנימיני]] ולמד ב[[ישיבת מחנה ישראל]] פטרופוליס.<br /> <br /> בהוראה של [[הרבי]] בשנת [[תשל&quot;ט]] עבר להתגורר בארץ [[ישראל]] יחד עם אמו, שם למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]] וקיבל השפעה מר' [[מענדל פוטרפס]]. באותם ימים היה לו קשר עם הרב [[משה וובר]] והרב [[לייזר ננס]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשד&quot;מ]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר שנת הקבוצה שימש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת|תומכי תמימים בקריית גת]] והוסמך לרבנות.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם בתו של ד&quot;ר הערש לענטיסקי (רופא מפורסם בברזיל, שהתקרב לחסידות [[חב&quot;ד]]), נשלח על ידי [[הרבי]] לברזיליה, עיר הבירה של ברזיל.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;א]], הוזמן על ידי הרב יהושע גולדמן, לשמש כראש [[כולל אברכים|כולל]] ומנהל בית ספר חב&quot;ד ב[[ריו דה ז'נירו]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] פתח בית ליובאוויטש, שתחת הרב יהושע גלדמן, בשכונת 'בחה' בריו.<br /> <br /> זכה למסור לרבי מכתב הערכה של נשיא ברזיל בחלוקת דולרים, ט' [[ניסן]] [[תנש&quot;א]] .<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> ;בניו:<br /> *הרב זלמן שימענוביץ - ר&quot;מ בסמיכה בישיבת בית רא&quot;פ, [[ירושלים]].<br /> * שמואל שימענוביץ - שליח בריא דא זנירו. ברזיל.<br /> *מנחם מענדל שימענוביץ- חזן בשכונות בניו יורק<br /> ;חתניו:<br /> * לייב רוטנברג - [[שליח]] בברזיליה, ברזיל.<br /> * זלמן ברקמן - לונדון, אנגליה.<br /> *יצחק מרדכי צירקינד, ר&quot;מ במתיבתא שיקגו<br /> *ישעיהו צירקינד- פלורידה<br /> {{מיון רגיל:שימעונוביץ, יוסף אריה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פטרופוליס]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברזיל]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=488205 2021-08-02T01:41:51Z

<p>38.125.100.16: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה טלישבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב טלישבסקי נואם ב[[התוועדות]] חסידים ב-770]]<br /> הרב '''משה טלישבסקי''' ([[תרפ&quot;ז]] - [[ט&quot;ז תשרי]] [[תשע&quot;ג]]) היה 'ה[[שליח ציבור|חזן]] של הרבי' שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי והתבקש לעיתים קרובות להנעים בקולו ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי. בנוסף, כיהן כ[[שליח ציבור|חזן]] רישמי בקהילה מכובדת בפלטבוש, ובמשך עשרות שנים התפלל לפני בקביעות לפני העמוד במנין של הרבי ב[[שבת בראשית]] והדליק את ה[[חנוכיה]] ב[[הזאל הגדול|בית המדרש הגדול]] ב-[[770]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ&quot;ז]] לאביו ה[[שליח ציבור|חזן]] החסידי ר' [[מרדכי דב טלישבסקי]]. עוד בילדותו כאשר התחנך אצל המלמד החסידי ר' קדיש רומנוב זכה להיכנס יחד עם בני כיתתו לחדרו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ולהתברך מפיו.<br /> <br /> בגיל 9 זכה להיכנס פעם נוספת ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בריגא שבלבטיה יחד עם סבו ר' [[מנחם מענדל טלישבסקי]], ובאותה [[יחידות]] הורה לו הרבי שהיות ואין באפשרותו ללמוד מאימת [[ק.ג.ב|המשטרה החשאית]], שיסתובב בבתי כנסיות ויענה 'אמן יהא שמיה רבא'.<br /> <br /> בהמשך, כאשר נפתח תלמוד תורה 'תורה ודרך ארץ' בניהולו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], נשלח ללמוד במוסד יחד עם אחותו, כאשר הוריו נסעו בשליחות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להלסינקי שבמדינת פינלנד לחזק את היהדות המקומית.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] הצליח ברגע האחרון לעזוב את אדמת ריגא לפני שנחסמו נתיבי המסע, והתאחד יחד עם משפחתו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] היגרה משפחתו ל[[ארצות הברית]] וקבעה את מגוריה בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי, שם נכנס ללמוד כתלמיד מן המניין בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]].<br /> <br /> ===קריירת חזנות===<br /> במקביל ללימודיו בישיבה, קיבל את אישורו וברכתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להמשיך את מסורת המשפחה, ולהתעסק בלימודי החזנות במשך שלוש שעות ביום. לצורך כך היה נוסע מידי יום למנהטן, ובשבתות וימים טובים היה עובר לפני התיבה בתשלום בבתי כנסיות שונים, ומחצית מהרווח הפריש לטובת אחזקת ישיבת תומכי תמימים בה למד.<br /> <br /> לאחר נישואיו קבע את מגוריו בפיסטבורג והתפרנס ממשרת חזנות פשוטה עם משכורת ממוצעת, ורעייתו עבדה כמורה בבית הספר היהודי המקומי.<br /> <br /> מספר שנים לאחר מכן, במהלך ביקור של ר' משה בחצר הרבי ב-770, נכנס ל[[יחידות]] ביום חמישי לאחר חצות הלילה, במהלכה הורה לו הרבי באופן חד משמעי לעזוב את הבית בפיסטבורג, ולעבור להתגורר ב[[קראון הייטס]] עוד לפני שבת, מבלי לומר את הטעם לכך.<br /> <br /> ר' משה ציית להוראת הרבי{{הערה|ב[[יחידות]] של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] התבטא בפניו הרבי שארבעה חסידים גרמו לו נחת רוח גדולה באופן מיוחד, והרבי מנה את ר' משה כאחד מהם וסיפר על האופן בו קיבל את ההוראה בביטול מוחלט.}}, ולאחר שההשתכן ב[[קראון הייטס]] החל לחפש משרת חזנות קבועה, וכאשר הוצעה לו עבודה בבית כנסת מכובד בשכונת [[פלטבוש]] הסמוכה ל[[קראון הייטס]], שאל את הרבי האם לקבל את ההצעה, והרבי התנה זאת בכך שתוגבה המחיצה המפרידה בין עזרת גברים לעזרת נשים.<br /> <br /> ברכת הרבי התקיימה, ור' משה החזיק במשרה זו עד הגיעו לגיל שיבה מבלי שיצטרך לנדוד כמנהג החזנים בבתי כנסיות ברחבי העולם כדי למצוא פרנסה.<br /> <br /> ===כבעל מנגן===<br /> לאחר פטירתו של ר' [[שמואל זלמנוב]] שניהל את הוצאת התקליטים של [[ניחו&quot;ח]], התבקש מהרב חודוקוב למלא את מקומו, ולהמשיך את ההוצאה לאור עם כל הכרוך בכך. הרב טלישבסקי ניהל את מערכת ההפקה במשך שבע שנים במהלכם הוציא לאור שבעה תקליטים בהם זכה לקבל הדרכה מפורטת מהרבי על כל צעד ושעל, כולל סוגי כלי הנגינה שיש לערב בכל שיר, ופרטים נוספים מסוג זה. תקופה זו הסתיימה בשנת [[תשל&quot;ז]] כאשר הארגון נסגר בעקבות מחסור בתקציב, ובעקבותיו פסקה הוצאתם לאור של התקליטים.<br /> <br /> ===בחצר הרבי===<br /> במהלך ה[[ראלי]] לילדים שנערך ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ב]], ביקש הרבי שינגנו את הניגון 'שיבנה בית המקדש', והחסידים הזדרזו לקרוא לר' משה שישיר את הפתיח המקדים של הניגון, והרבי היה מאוד שבע רצון מכך, ומאז ואילך החל הרבי לבקש מר' משה לעיתים קרובות לנגן 'יהי רצון'.<br /> <br /> בנוסף לכך, במשך עשרות שנים התפלל לפני בקביעות לפני העמוד במנין של הרבי ב[[שבת בראשית]] ובלילה השני של [[חג הפסח]], ואף הדליק את ה[[חנוכיה]] ב[[הזאל הגדול|בית המדרש הגדול]] ב-[[770]].<br /> <br /> ===שנותיו האחרונות===<br /> בשנים הראשונות להתייסדות [[שבועון בית משיח]] נמנה על צוות הכתבים, ופרסם מידי שבוע מדור מיוחד בשם 'מאי טעמא', בו ליקט מספרי חסידות פנינים על פרשת השבוע. עם סגירת המדור, עבר לפרסם טור דומה בעיתון '[[אלגעמיינער זשורנאל]]'.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ב[[ט&quot;ו תשרי|יום טוב ראשון של חג הסוכות]] [[תשע&quot;ג]], ובהלווייתו השתתף קהל רב מתושבי השכונה ומהאורחים שהגיעו לרבי לרגל חודש החגים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב ישראל טלישבסקי - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בתו, מרת רוחי ברבר - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בתו, מרת חנה גולדה נפרסטק - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *מנחם זיגלבוים, '''[https://www.scribd.com/doc/110311319/852 ה[[שליח ציבור|חזן]] של הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 852 עמוד 50.<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1900572 הרב טלישבסקי מנגן 'שיבנה בית המקדש' יחד עם אביו ב[[התוועדות]] של הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=71948 [[השליח ציבור|חזן של הרבי מבצע &quot;המבדיל&quot; של רוזנבלט] {{אודיו}} {{אינפו}}''']]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:טלישבסקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חזנים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ג]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=488204 2021-08-02T01:41:09Z

<p>38.125.100.16: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה טלישבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב טלישבסקי נואם ב[[התוועדות]] חסידים ב-770]]<br /> הרב '''משה טלישבסקי''' ([[תרפ&quot;ז]] - [[ט&quot;ז תשרי]] [[תשע&quot;ג]]) היה 'ה[[שליח ציבור|חזן]] של הרבי' שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי והתבקש לעיתים קרובות להנעים בקולו ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי. בנוסף, כיהן כ[[שליח ציבור|חזן]] רישמי בקהילה מכובדת בפלטבוש, ובמשך עשרות שנים התפלל לפני בקביעות לפני העמוד במנין של הרבי ב[[שבת בראשית]] והדליק את ה[[חנוכיה]] ב[[הזאל הגדול|בית המדרש הגדול]] ב-[[770]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] בשנת [[תרפ&quot;ז]] לאביו ה[[שליח ציבור|חזן]] החסידי ר' [[מרדכי דב טלישבסקי]]. עוד בילדותו כאשר התחנך אצל המלמד החסידי ר' קדיש רומנוב זכה להיכנס יחד עם בני כיתתו לחדרו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ולהתברך מפיו.<br /> <br /> בגיל 9 זכה להיכנס פעם נוספת ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בריגא שבלבטיה יחד עם סבו ר' [[מנחם מענדל טלישבסקי]], ובאותה [[יחידות]] הורה לו הרבי שהיות ואין באפשרותו ללמוד מאימת [[ק.ג.ב|המשטרה החשאית]], שיסתובב בבתי כנסיות ויענה 'אמן יהא שמיה רבא'.<br /> <br /> בהמשך, כאשר נפתח תלמוד תורה 'תורה ודרך ארץ' בניהולו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], נשלח ללמוד במוסד יחד עם אחותו, כאשר הוריו נסעו בשליחות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להלסינקי שבמדינת פינלנד לחזק את היהדות המקומית.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] הצליח ברגע האחרון לעזוב את אדמת ריגא לפני שנחסמו נתיבי המסע, והתאחד יחד עם משפחתו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ו]] היגרה משפחתו ל[[ארצות הברית]] וקבעה את מגוריה בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי, שם נכנס ללמוד כתלמיד מן המניין בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]].<br /> <br /> ===קריירת חזנות===<br /> במקביל ללימודיו בישיבה, קיבל את אישורו וברכתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להמשיך את מסורת המשפחה, ולהתעסק בלימודי החזנות במשך שלוש שעות ביום. לצורך כך היה נוסע מידי יום למנהטן, ובשבתות וימים טובים היה עובר לפני התיבה בתשלום בבתי כנסיות שונים, ומחצית מהרווח הפריש לטובת אחזקת ישיבת תומכי תמימים בה למד.<br /> <br /> לאחר נישואיו קבע את מגוריו בפיסטבורג והתפרנס ממשרת חזנות פשוטה עם משכורת ממוצעת, ורעייתו עבדה כמורה בבית הספר היהודי המקומי.<br /> <br /> מספר שנים לאחר מכן, במהלך ביקור של ר' משה בחצר הרבי ב-770, נכנס ל[[יחידות]] ביום חמישי לאחר חצות הלילה, במהלכה הורה לו הרבי באופן חד משמעי לעזוב את הבית בפיסטבורג, ולעבור להתגורר ב[[קראון הייטס]] עוד לפני שבת, מבלי לומר את הטעם לכך.<br /> <br /> ר' משה ציית להוראת הרבי{{הערה|ב[[יחידות]] של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] התבטא בפניו הרבי שארבעה חסידים גרמו לו נחת רוח גדולה באופן מיוחד, והרבי מנה את ר' משה כאחד מהם וסיפר על האופן בו קיבל את ההוראה בביטול מוחלט.}}, ולאחר שההשתכן ב[[קראון הייטס]] החל לחפש משרת חזנות קבועה, וכאשר הוצעה לו עבודה בבית כנסת מכובד בשכונת [[פלטבוש]] הסמוכה ל[[קראון הייטס]], שאל את הרבי האם לקבל את ההצעה, והרבי התנה זאת בכך שתוגבה המחיצה המפרידה בין עזרת גברים לעזרת נשים.<br /> <br /> ברכת הרבי התקיימה, ור' משה החזיק במשרה זו עד הגיעו לגיל שיבה מבלי שיצטרך לנדוד כמנהג החזנים בבתי כנסיות ברחבי העולם כדי למצוא פרנסה.<br /> <br /> ===כבעל מנגן===<br /> לאחר פטירתו של ר' [[שמואל זלמנוב]] שניהל את הוצאת התקליטים של [[ניחו&quot;ח]], התבקש מהרב חודוקוב למלא את מקומו, ולהמשיך את ההוצאה לאור עם כל הכרוך בכך. הרב טלישבסקי ניהל את מערכת ההפקה במשך שבע שנים במהלכם הוציא לאור שבעה תקליטים בהם זכה לקבל הדרכה מפורטת מהרבי על כל צעד ושעל, כולל סוגי כלי הנגינה שיש לערב בכל שיר, ופרטים נוספים מסוג זה. תקופה זו הסתיימה בשנת [[תשל&quot;ז]] כאשר הארגון נסגר בעקבות מחסור בתקציב, ובעקבותיו פסקה הוצאתם לאור של התקליטים.<br /> <br /> ===בחצר הרבי===<br /> במהלך ה[[ראלי]] לילדים שנערך ב[[ל&quot;ג בעומר]] [[תשמ&quot;ב]], ביקש הרבי שינגנו את הניגון 'שיבנה בית המקדש', והחסידים הזדרזו לקרוא לר' משה שישיר את הפתיח המקדים של הניגון, והרבי היה מאוד שבע רצון מכך, ומאז ואילך החל הרבי לבקש מר' משה לעיתים קרובות לנגן 'יהי רצון'.<br /> <br /> בנוסף לכך, במשך עשרות שנים התפלל לפני בקביעות לפני העמוד במנין של הרבי ב[[שבת בראשית]] ובלילה השני של [[חג הפסח]], ואף הדליק את ה[[חנוכיה]] ב[[הזאל הגדול|בית המדרש הגדול]] ב-[[770]].<br /> <br /> ===שנותיו האחרונות===<br /> בשנים הראשונות להתייסדות [[שבועון בית משיח]] נמנה על צוות הכתבים, ופרסם מידי שבוע מדור מיוחד בשם 'מאי טעמא', בו ליקט מספרי חסידות פנינים על פרשת השבוע. עם סגירת המדור, עבר לפרסם טור דומה בעיתון '[[אלגעמיינער זשורנאל]]'.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ב[[ט&quot;ו תשרי|יום טוב ראשון של חג הסוכות]] [[תשע&quot;ג]], ובהלווייתו השתתף קהל רב מתושבי השכונה ומהאורחים שהגיעו לרבי לרגל חודש החגים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב ישראל טלישבסקי - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בתו, מרת רוחי ברבר - מלבורן, אוסטרליה<br /> *בתו, מרת חנה גולדה נפרסטק - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *מנחם זיגלבוים, '''[https://www.scribd.com/doc/110311319/852 ה[[שליח ציבור|חזן]] של הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 852 עמוד 50.<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1900572 הרב טלישבסקי מנגן 'שיבנה בית המקדש' יחד עם אביו ב[[התוועדות]] של הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=71948 ה[[שליח ציבור|חזן]] של הרבי מבצע &quot;המבדיל&quot; של רוזנבלט] {{אודיו}} {{אינפו}}'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:טלישבסקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חזנים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ג]]</div>

38.125.100.16 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=487756 2021-07-29T16:30:41Z

<p>38.125.100.16: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אלטער הלל רבינוביץ'''' ([[ט&quot;ז סיון]] [[תרצ&quot;ב]]-[[י&quot;ז שבט]] [[תשע&quot;ה]]) היה ראש ישיבה ו[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט&quot;ז סיון]] [[תרצ&quot;ב]] לאביו הרב שמואל בן ציון רבינוביץ, מעסקני חב&quot;ד בעיר העתיקה. בעת הברית נקרא על שם סבו החסיד הרב הלל רבינוביץ ([[הלל חייקין]]){{הערה|נפטר שלושה חודשים קודם לכן, ב[[י&quot;ב אדר|י&quot;ב אדר ראשון]] [[תרצ&quot;ב]].}}.<br /> <br /> עוד בצעירותו נבחן אצל הראב&quot;ד דירושלים הרב [[ישראל יצחק רייזמן]] על שלוש מסכתות, והפגין בהם בקיאות. כשניסה הראב&quot;ד להקשות עליו והחל לשאול אותו שאלות מתוך פירושי רבי עקיבא איגר על המסכת - הצליח לענות בשלימות על כל מה שנשאל.<br /> <br /> בהיותו נער צעיר נפל למשכב, וכמענה על בקשת הברכה של אביו, שיגר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[סידור תורה אור]] כסגולה לרפואה.<br /> <br /> בימי [[מלחמת השחרור]] נמנה על התמימים שלמדו בישיבה החב&quot;דית [[מדרש שמואל]] שנקראה על שם [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], ועם סיום המלחמה עבר יחד עם משפחתו להתגורר בשכונת 'קטמון', שם עזר לאביו בניהול ישיבת ערב לבחורים נושרים, ולאחר שאביו נפטר בפתאומיות מילא את מקומו על אף גילו הצעיר, וניהל את הישיבה בהצלחה רבה.<br /> <br /> ===בראשות ישיבת תורת אמת===<br /> לאחר נישואיו עם רעייתו חווה גיטל, הצטרף לצוות החינוכי של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ובהמשך אף מונה לכהן כראש ישיבה, תפקיד אותו מילא במשך מספר שנים.<br /> <br /> בפעם הראשונה [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] ב[[חודש אלול]] [[תשכ&quot;ט]], ובלילה הראשון בו שהה בחצר הרבי והתקיימו [[יחידות|יחידויות פרטיות]], ביקש הרבי מהמזכיר ר' [[בנימין קליין]] להכניס לתור גם את ר' הלל, וכאשר נכנס לחדר הרבי עיכב אותו הרבי באופן חריג במשך ארבעים דקות, בו בזמן שלשאר האנשים שנכנסו ל[[יחידות]] הוקצבה דקה אחת בלבד. בהמשך החודש ציין הרבי פעמיים את היותו ראש ישיבת תורת אמת, פעם אחת היה זה כאשר הכניסו לרבי את רשימת אלו שנכנסו ל[[יחידות]] והרבי הוסיף את התואר לצד שמו, ובפעם השניה היה זה בעת ה[[התוועדות]] במוצאי ראש השנה, כאשר הרבי ביקש ש&quot;הרב הלל רבינוביץ ראש ישיבת תורת אמת&quot; ינגן את השיר [[פרזות תשב ירושלים (ניגון)|פרזות תשב ירושלים]].<br /> <br /> מאז פטירת אביו, מילא את מקומו בחזרת מאמרי חסידות ברבים מידי שבת, תפקיד בו שימש במשך למעלה מ-60 שנה.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> נפטר בשיבה טובה בגיל 83 ביום שישי [[י&quot;ז שבט]] [[תשע&quot;ה]]{{הערה|גם אביו וסבו נפטרו ביום שישי, והיה בכך גילוי [[רוח הקודש]] מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שהורה לסבו ללמוד [[משניות]] בעל פה, כי כאשר נפטרים ביום שישי ולא מספיקים לטמון את הגופה לפני כניסת השבת, ה[[נשמה]] חוזרת במשך כל השבת את [[אותיות]] ה[[משניות]] בעל פה.}} ונטמן ב[[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים]] שבירושלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב נחום רבינוביץ , עסקן ירושלים<br /> *אחיו, הדיין הרב [[חיים יהודה רבינוביץ]], אב בית דין בירושלים<br /> *אחיו, ר' [[משה ליפא רבינוביץ']], איש עסקים ומייסד ישיבת חב&quot;ד בויניצא, אוקראינה<br /> *בנו, ר' שמואל רבינוביץ ' - רמת שלמה, ירושלים<br /> *בנו, ר' [[שמעון רבינוביץ]] - יו&quot;ר [[וועד כפר חב&quot;ד]]<br /> *בנו, ר' ישראל רבינוביץ'ע&quot;ה - קנדה<br /> *בנו, ר' אברהם יצחק רבינוביץ' - שליח הרבי ליישוב מבשרת ציון.<br /> *בתו, מרת חנה שטרובך - בני ברק<br /> *בתו, מרת לאה פרידמן - ירושלים<br /> *בתו, מרת דבורה הלפרין - ירושלים<br /> *בתו, מרת בת שבע שפיצר - ירושלים<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור שטורעם|78291|news|היו ימים: הרב הלל רבינוביץ' בישיבת תורת אמת|כתב שטורעם|י&quot;ז בשבט תשע&quot;ה}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מאיר סגל, '''משימה עלומה בשדה התעופה''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1594 - שבת פרשת משפטים, שבט תשע&quot;ה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רבינוביץ', הלל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מדרש שמואל]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ה]]</div>

38.125.100.16