חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משה אריאל רוט

2024-11-26T04:23:39Z

38.125.100.13: /* תולדות חיים */

[[קובץ:מא רוט.jpg|ממוזער|הרב משה אריאל הכהן רוט (תשפ"ג)]]
הרב '''משה אריאל''' '''הכהן''' '''רוט''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973) הוא שליח הרבי ורב בשכונת נאות לון ב[[באר שבע]] וראש [[כולל תורה שלמה]] בעיר. שימש בעבר כראש ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (ישיבה קטנה)|תומכי תמימים באר שבע]] וכמנהל רוחני תלמוד תורה "בניהו" בנתיבות.
[[קובץ:מנחם כהן.jpg|ממוזער|הרב משה אריאל (מימין) בהדלקת נרות חנוכה בשכונת נאות לון, לצידו הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]]]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט"ו תמוז]] [[תשל"ג]] לאביו הרב [[נפתלי רוט]] מנהל [[מרכז חינוכי חסידותי|המרכז חינוכי חסידותי]] שע"י [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ורב קהילת חב"ד בקרית מטרסדורף, ולאמו הרבנית מרת חיה.

בילדותו התחנך בתלמוד תורה "תורת אמת" חב"ד ירושלים. בבחרותו נכנס ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש לוד ובישיבה גדולה ב"תומכי תמימים" מגדל העמק.
התחבב מאוד על רבותיו בישיבה קטנה וישיבה גדולה.

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

זכה במהלך השנים לקבל עשרות מענות קודש ומכתבים מהרבי:

כתלמיד בתלמוד תורה "תורת אמת", זכה לקבל מכתב מהרבי ומענה נדיר ומיוחד על עתון לילדים בשם "עיתוננו" בעריכתו.

כתלמיד בישיבה קטנה תו"ת בלוד קיבל מענות קודש על סיומי הלכות וספרים בלימוד הרמב"ם שערך בישיבה.

וכתלמיד בישיבה גדולה תו"ת במגדל העמק, קיבל מענות קודש רבים על מכתבים ודו"חות ששיגר על פעילות ארגון "ויקהל משה"
שזכה להקים למימוש תקנת הרבי "להקהיל קהילות בכל שבת", בבתי הכנסת במגדל העמק ועל פעולות נוספות.

זכה לשמש - יחד עם ידידו וריעו הרב יצחק אלחנן (בן הרב שמואל יחזקאל) הכהן, כ"תלמידים השלוחים" בישיבת "תומכי תמימים" במגדל העמק, בהסכמתו וברכתו של הרבי, בין השנים: [[תשנ"ד]] - [[תשנ"ו]].

בשנים אלו ובשנים שלאחר מכן כאשר למד בכולל "צמח צדק" בירושלים, שקד היטב על לימוד ההלכה בעיון רב לקבלת "סמיכה לרבנות".

לאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] (על ידי הראשון לציון הגאון המקובל רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל והגאון הגדול רבי [[זלמן נחמיה גולדברג]] זצ"ל חבר בית הדין הגדול ובכירי וחשובי רבני חב"ד),
בהגיעו לגיל הנישואין נשא את רעייתו מרת רבקה רסל בת הרב [[קלמן דרוק]] משלוחי הרבי ב[[באר שבע]], ולאחר החתונה הצטרף לשלוחי הרבי בעיר.

בשנת [[תשס"ח]] חנך את בית חב"ד שבשכונת 'נאות לון' בבאר שבע.

במעמד לרגל עשור לכהונתו של הגאון רבי [[יהודה דרעי]] שליט"א, כרבה של באר שבע, שנערך בשנת [[תשס"ח]] הוכתר על ידו (יחד כעשרים מרבני באר שבע) כ"רב קהילה" ומורה הוראה מטעם הרבנות באר שבע והרבנות הראשית לישראל.

לרב הסמכה להורות הוראה ב'מראות' ובהלכות טהרה, לאחר עשיית 'שימוש חכמים' אצל רבנים מורי הוראה בפועל.

לרב אישור לעריכת חופה וקידושין מטעם הרבנות הראשית לישראל בחתימתו של הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א.

הרב מוזמן תדיר לעריכת חופה וקידושין, לעריכת טקס פדיון הבן, להנחיית אירועים וכמתוועד בקהילות אנ"ש ובתי חב"ד.

החל משנת [[תשס"ז]] מקיים בית חב"ד בראשותו, אירוע ענק של "שמחת בית השואבה" במגרשי הטניס בנאות לון, במעמד רב העיר וראש העיר, רבנים ואישי ציבור. אירוע שהפך ברבות השנים לאחד משמחות בית השואבה הגדולים והמרשימים בעיר.

שימש במרוצת השנים, כראש כולל "בית ישראל" בנתיבות, כראש בית המדרש באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע וכראש המתיבתא חב"ד בבאר שבע.

שימש כמנהל רוחני של תלמוד תורה 'בניהו' ב[[נתיבות]].

משנת [[תשע"ג]], עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (ישיבה קטנה)|תומכי תמימים באר שבע]] כיהן מספר שנים כראש הישיבה.

עם הקמת הסניף המקומי של [[כולל תורה שלמה]], התמנה לעמוד בראש הכולל, להדריך את האברכים ולהכשירם לקראת מבחני [[הרבנות הראשית לישראל]] וכן לחנוך אותם בפעילותם בשדה השליחות.

==חיבוריו==
*'''ספר כה תברכו''' - מצות נשיאת כפיים במשנתו של הרבי ובמשנת נשיאי חב"ד.
*'''ספר שערי משה''' - חידושים וביאורים על מסכתות: שבת, גיטין, בבא בתרא, סוגיות בש"ס, ברמב"ם ובשולחן ערוך.
:הספר זכה לברכה מיוחדת ונדירה של הרבי ולהסכמות גדולי הדור זי"ע, ביניהם, הגאונים: רבי מרדכי אליהו, רבי משה הלברשטאם, רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי בנימין זילבר, רבי שמחה עלברג, רבי הלל פעווזנער, רבי ישראל יצחק פיעקארסקי, רבי מנשה (הקטן) קליין.
*'''ספר אסדר לסעודתא''' - תוכן רוחני עשיר לשולחן שבת, הכולל: לימוד הלכות שבת, רעיון תורני בפרשת השבוע. סיפור חסידי עם מסר לחיים. הספר מקיף את פרשיות התורה ומעגל השנה.
*'''עולם חסד יבנה''' – סדרת חוברות בענייני מצוות גמילות חסדים.
*'''שבת חסידית''' – חוברות לצעירים ולבוגרים – הכוללים: הלכות, רעיונות, סיפורים ופעילות בנושא השבת.
*'''שמחת בית השואבה ברשות הרבים''' - חוברת ליקוט שיחות קודש - בגודל מעלת וחשיבות עריכת "שמחת בית השואבה ברשות הרבים"
*'''ספר תניא תמיד בכיס''' - חוברת לקט שיחות, אגרות קודש וסיפורים - אודות חשיבות "ספר התניא - פורמט כיס"
*'''ספר "בעזרת השם"''' – "תורת השמות" במשנתו של הרבי (בעריכה)
===בעבר===
*'''המנה העיקרית''' – עלון שבועי, ובו: הלכה לשולחן השבת, בתוספת סיפורים חסידיים{{הערה|[https://col.org.il/news/3515 המנה העיקרית מסכמים שנה]{{col}}}}.

==לקריאה נוספת==
*[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=1469&CategoryID=11 באר שבע: נחנך משכן חדש לבית חב"ד בנאות לון] {{חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רוט, משה אריאל הכהן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת דרוק]]
[[קטגוריה:משפחת רוט]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:שלוחים בבאר שבע]]

משה אריאל רוט

2024-11-26T03:47:53Z

38.125.100.13: /* תולדות חיים */

[[קובץ:מא רוט.jpg|ממוזער|הרב משה אריאל הכהן רוט (תשפ"ג)]]
הרב '''משה אריאל''' '''הכהן''' '''רוט''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973) הוא שליח הרבי ורב בשכונת "נאות לון" ב[[באר שבע]] וראש [[כולל תורה שלמה]] בעיר. שימש בעבר כראש ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (ישיבה קטנה)|תומכי תמימים באר שבע]] וכמנהל רוחני תלמוד תורה "בניהו" בנתיבות.
[[קובץ:מנחם כהן.jpg|ממוזער|הרב משה אריאל (מימין) בהדלקת נרות חנוכה בשכונת נאות לון, לצידו הרב [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]]]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט"ו תמוז]] [[תשל"ג]] לאביו הרב [[נפתלי רוט]] מנהל [[מרכז חינוכי חסידותי|המרכז חינוכי חסידותי]] שע"י [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ורב קהילת חב"ד בקרית מטרסדורף, ולאמו הרבנית מרת חיה.

בילדותו התחנך בתלמוד תורה "תורת אמת" חב"ד ירושלים. בבחרותו נכנס ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש לוד ובישיבה גדולה ב"תומכי תמימים" מגדל העמק.
התחבב מאוד על רבותיו בישיבה קטנה וישיבה גדולה.

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

זכה במהלך השנים לקבל עשרות מענות קודש ומכתבים מהרבי:

כתלמיד בתלמוד תורה "תורת אמת", זכה לקבל מכתב מהרבי ומענה נדיר ומיוחד על עתון לילדים בשם "עיתוננו" בעריכתו.

כתלמיד בישיבה קטנה תו"ת בלוד קיבל מענות קודש על סיומי הלכות וספרים בלימוד הרמב"ם שערך בישיבה.

וכתלמיד בישיבה גדולה תו"ת במגדל העמק, קיבל מענות קודש רבים על מכתבים ודו"חות ששיגר על פעילות ארגון "ויקהל משה"
שזכה להקים למימוש תקנת הרבי "להקהיל קהילות בכל שבת", בבתי הכנסת במגדל העמק ועל פעולות נוספות.

זכה לשמש - יחד עם ידידו וריעו הרב יצחק אלחנן (בן הרב שמואל יחזקאל) הכהן, כ"תלמידים השלוחים" בישיבת "תומכי תמימים" במגדל העמק, בהסכמתו וברכתו של הרבי, בין השנים: [[תשנ"ד]] - [[תשנ"ו]].

בשנים אלו ובשנים שלאחר מכן למד בכולל "צמח צדק" בירושלים, שקד היטב על לימוד ההלכה בעיון רב לקבלת "סמיכה לרבנות".

לאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] (על ידי הראשון לציון הגאון המקובל רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל והגאון הגדול רבי [[זלמן נחמיה גולדברג]] זצ"ל חבר בית הדין הגדול),
בהגיעו לגיל הנישואין נשא את רעייתו מרת רבקה רסל בת הרב [[קלמן דרוק]] משלוחי הרבי ב[[באר שבע]], ולאחר החתונה הצטרף לשלוחי הרבי בעיר.

בשנת [[תשס"ח]] חנך את בית חב"ד שבשכונת 'נאות לון' בבאר שבע.

במעמד לרגל עשור לכהונתו של הגאון רבי [[יהודה דרעי]] שליט"א, כרבה של באר שבע, שנערך בשנת [[תשס"ח]] הוכתר על ידו (יחד כעשרים מרבני באר שבע) כ"רב קהילה" ומורה הוראה מטעם הרבנות באר שבע והרבנות הראשית לישראל.

לרב הסמכה להורות הוראה ב'מראות' ובהלכות טהרה, לאחר עשיית 'שימוש' אצל רבנים מורי הוראה בפועל ואישור לעריכת חופה וקידושין מטעם הרבנות הראשית לישראל בחתימתו של הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א.

החל משנת [[תשס"ז]] מקיים בית חב"ד בראשותו, אירוע ענק של "שמחת בית השואבה" במגרשי הטניס בנאות לון, במעמד רב העיר וראש העיר, רבנים ואישי ציבור. אירוע שהפך ברבות השנים לאחד משמחות בית השואבה הגדולים והמרשימים בעיר.

שימש במרוצת השנים, כראש כולל "בית ישראל" בנתיבות, כראש בית המדרש באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע וכראש המתיבתא חב"ד בבאר שבע.

שימש כמנהל רוחני של תלמוד תורה 'בניהו' ב[[נתיבות]].

משנת [[תשע"ג]], עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (ישיבה קטנה)|תומכי תמימים באר שבע]] כיהן מספר שנים כראש הישיבה.

עם הקמת הסניף המקומי של [[כולל תורה שלמה]], התמנה לעמוד בראש הכולל, להדריך את האברכים ולהכשירם לקראת מבחני [[הרבנות הראשית לישראל]] וכן לחנוך אותם בפעילותם בשדה השליחות.

==חיבוריו==
*'''ספר כה תברכו''' - מצות נשיאת כפיים במשנתו של הרבי ובמשנת נשיאי חב"ד.
*'''ספר שערי משה''' - חידושים וביאורים על מסכתות: שבת, גיטין, בבא בתרא, סוגיות בש"ס, ברמב"ם ובשולחן ערוך.
:הספר זכה לברכה מיוחדת ונדירה של הרבי ולהסכמות גדולי הדור זי"ע, ביניהם, הגאונים: רבי מרדכי אליהו, רבי משה הלברשטאם, רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי בנימין זילבר, רבי שמחה עלברג, רבי הלל פעווזנער, רבי ישראל יצחק פיעקארסקי, רבי מנשה (הקטן) קליין.
*'''ספר אסדר לסעודתא''' - תוכן רוחני עשיר לשולחן שבת, הכולל: לימוד הלכות שבת, רעיון תורני בפרשת השבוע. סיפור חסידי עם מסר לחיים. הספר מקיף את פרשיות התורה ומעגל השנה.
*'''עולם חסד יבנה''' – סדרת חוברות בענייני מצוות גמילות חסדים.
*'''שבת חסידית''' – חוברות לצעירים ולבוגרים – הכוללים: הלכות, רעיונות, סיפורים ופעילות בנושא השבת.
*'''שמחת בית השואבה ברשות הרבים''' - חוברת ליקוט שיחות קודש - בגודל מעלת וחשיבות עריכת "שמחת בית השואבה ברשות הרבים"
*'''ספר תניא תמיד בכיס''' - חוברת לקט שיחות, אגרות קודש וסיפורים - אודות חשיבות "ספר התניא - פורמט כיס"
*'''ספר "בעזרת השם"''' – "תורת השמות" במשנתו של הרבי (בעריכה)
===בעבר===
*'''המנה העיקרית''' – עלון שבועי, ובו: הלכה לשולחן השבת, בתוספת סיפורים חסידיים{{הערה|[https://col.org.il/news/3515 המנה העיקרית מסכמים שנה]{{col}}}}.

==לקריאה נוספת==
*[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=1469&CategoryID=11 באר שבע: נחנך משכן חדש לבית חב"ד בנאות לון] {{חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רוט, משה אריאל הכהן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת דרוק]]
[[קטגוריה:משפחת רוט]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:שלוחים בבאר שבע]]

בית חב"ד 770 (חדר השידורים)

2023-02-12T03:48:01Z

38.125.100.13:

{{פירוש נוסף|נוכחי=שימוש כיום בחדר השידורים|אחר=שימוש בעבר בחדר השידורים|ראו=מרכז שידורי חב"ד}}
[[קובץ:סיור-בחדר-השידורים.jpeg|ממוזער|250px|סיור בחדר השידורים]]
[[קובץ:בית חבד חדר השידורים.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|ר' [[מענדל אייזנבאך]] מדריך ב-[[770]] את ראש מועצה אזורית שומרון מטעם הבית חב"ד]]
'''בית חב"ד 770 שעל ידי חדר השידורים''' הוקם על ידי ר' [[מנחם מענדל אייזנבך|מענדל אייזנבאך]] במטרה להסביר למבקרים המגיעים ל-770 אודות חשיבות המקום.

==היסטוריה==
בשנת תשס"ח מספר בחורים שמו את ליבם לעובדה לכך שב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת בית הכנסת (האולם הגדול)|זאל הגדול ב-770]] שורר אי סדר ואלפי המבקרים המגיעים ל-[[770]] לא מבינים את מהות המקום, בין הבחורים היה התמים (כיום ר') [[מענדל אייזנבך]], ר' מענדל החליט שצריך להקים ארגון שיתן מענה לאותם אלפי מבקרים ויסביר להם על קדושת המקום.

לשם כך מצא ר' מענדל אייזנבך את [[חדר השידורים]] שבסוף [[קומת הכניסה של 770]] בניהולו של ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] - שעמד ריק שומם מאדם.

בתיאום עם הרב הלברשטם ובשיתוף פעולה עם עוד מספר בחורים פתחו את בית חב"ד ב[[חודש טבת]] שנת [[תש"ע]], זאת לאחר שעבר התאמה לארגון החדש ונפתח לציבור בתור '''"בית חב"ד 770"'''.

==פעילות==
פעילי הבית חב"ד מוצאים את המקורבים ונותנים להם הסבר על היסטוריית שידורי ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] לכל העולם, בהתחלה על ידי מספר קווי טלפון בודדים בריכוזי חב"ד בלבד עד למאות קווים בכל העולם. בנוסף קיימים בבית חב"ד רמקולים וחפצים נוספים משנים קודמות בהם [[הרבי]] השתמש.

לאחר מכן המבקר מתקבל באולם [[ספריית ליובאוויטש]] שנמצאת בקומה השלישית של [[770]].

כל אורח שמגיע צופה בסרטון קצר המסביר על מעלת ההשתטחות באוהל, והרבה פעמים גם מקבל ליווי לנסיעה לאוהל.

==קישורים חיצוניים==
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2674868/ ופרצת! בואו לבקר בחדרון הקטן ששידר לכל העולם] [[אתר בית חב"ד]]
*[https://col.org.il/tags/tag/73/ תגית חדר השידורים] {{COL}}
*[https://chabad.info/seven-seventy/767301/ התמימים מבני ברק בחדר השידורים] {{אינפו}}
{{קצרמר}}
[[קטגוריה:770]]

שמואל בן ציון רבינוביץ (חייקין)

2022-09-13T03:30:30Z

38.125.100.13: /* משפחתו */

{{פירוש נוסף|נוכחי= עסקן חסיד חב"ד למשפחת רבינוביץ (חייקין)|אחר=רב הכותל והמקומות הקדושים|ראו=שמואל בן ציון רבינוביץ}}
הרב '''שמואל בן ציון רבינוביץ (חייקין)''' ([[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תרנ"ח]] - [[ה' אלול]] [[תש"י]]) היה מעסקניה הבולטים של הקהילה היהודית־חסידית בירושלים בתקופתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], שעסק לפרנסתו כמשגיח באיטליז הגדול שבעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תרנ"ח]] לאביו הרב [[הלל חייקין]], ולאמו מרת חיה שרה, ובשעת הברית נקרא שמו שמואל על שם [[אדמו"ר המהר"ש]].

בילדותו למד בתלמוד תורה עץ חיים, וכאשר נפל למשכב, הוסיפו לו את השם 'בן ציון' כסגולה לאריכות ימים.

בגיל 19 התייתם מאמו, בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]], בעוד אביו שוהה בחצר הרבי ברוסיה כחלק ממסעותיו כ[[שד"ר]] לטובת [[כולל חב"ד]], והוא עבר להתגורר בבית של הסבא והסבתא מצד האמא, הרב [[אלתר משה ליפא שיפמן]].

באותן שנים בעקבות החלפת שם המשפחה על ידי אביו{{הערה|במטרה להתחמק משירות בצבא הרוסי בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]].}}, שינה גם הוא את שם משפחתו ל'רבינוביץ'.

בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ונמנה על תלמידיו הקרובים של הרב [[צבי פסח פרנק]], ששימש כר"מ בישיבה באותן שנים, וכן למשפיע הרב [[זלמן הבלין]].

העובדה שבישיבה למדו תלמידים רבים שלא נמנו על משפחות חסידיות והגיעו ללמוד בישיבה רק בגלל שמה הטוב ורמת הלימודים הגבוהה, הפריעה לו ולידידו ר' [[יצחק ליפשיץ]], ויחד הם פעלו לקרב קבוצה איכותית מתוך תלמידים אלו ולקרבם לדרך החסידות, כשהכל נעשה בשיתוף עם המשפיע ר' [[אלתר שימחוביץ']] שהקדיש שעות ארוכות להתוועד ולהדריך בדרכי החסידות את בני החבורה, ששמע יצא בכל רחבי ירושלים וגרמה לקידוש שם ליובאוויטש.

ניחן בכושר הסברה ונהג להקפיד על חזרת מאמרי [[דא"ח]] בשבתות, והתמיד בכך גם בתקופת המלחמה כאשר היה סכנה לצאת מפתח הבית, כאשר את הקפדתו זו המשיכו גם צאצאיו.

בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת מרים (מירל) בת ר' נחום ברגמן, נכדת הרב משה נחום ולנשטיין, רבה של ירושלים.

לאחר החתונה התגורר בשכונת בתי מחסה שבעיר העתיקה, הצטרף לסבו הרב ליברמן כשוחט במשחטה, ובכל יום כאשר חזר מעובדתו למד בחברותא עם ראש המקובלים בישיבת המקובלים הרב שמעון לידר, ובמשך השנים רכש בקיאות גדולה בספרי הקבלה.

שימש כבעל קורא קבוע במנין התפילה שב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]], וכן היה [[מגיה סת"ם]] ששמו יצא לפניו כדקדקן בקי ומומחה.

במשך השנים מונה כמשגיח ראשי בבית המטבחים, ועמד בתוקף על משמר הכשרות כשלעיתים אף חירף נפשו מול הערבים שעבדו במפעל ומול בעלי אינטרסים שונים, כשעם זאת פעל בחכמה ובדרכי נועם כדי לפשר בין הצדדים החולקים דוגמת אנשי [[הרבנות הראשית]] ו[[העדה החרדית]] בכל הכשור לשחיטה המתבצעת בשטח בית המטבחיים.

היה מיודד עם העסקן במפורסם ר' מאיר ברלין ופעל באמצעותו לטובת תושבי הרובע היהודי, וכאשר הקים ארגון 'המזרחי' את רשת המוסדות 'מפעל התורה', הוצע לו לעמוד בראש המוסד ולנהל אותו, אך למרות הפיתוי הכלכלי והכח הציבורי שהיה ניתן לרכוש באמצעות תפקיד זה, הוא סירב כיון שטען שהדבר יפגע בחינוך ילדיו.

היה מראשוני המצטרפים ל[[חברת תהילים העולמית]] שייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ולקח על עצמו להעיר את משתתפי המניין לאמירת התהילים ולדאוג למחליף בעת הצורך, וכן ייסד את ההתוועדות השנתית שעל ידי כולל חב"ד בקשר לזה, בחג השבועות.

בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש (תרפ"ט)|ביקורו של הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] התלווה לפמליית הרבי לאורך כל הביקור, כאשר כבר בעת קבלת הפנים שערכו לרבי בתחנת הרכבת בלוד, הביט בו הרבי בעיניו החודרות ואמר: "דאס איז א אמת'ע חסיד". הכסא המיוחד בו השתמש הרבי בביקור, שהוזמן במיוחד לכבוד הרבי על ידי הסבא הרב ליברמן, היה שמור לאורך כל השנים בסלון ביתו של ר' שמואל.

היה פעיל בעסקנות הכלל והיה שותף בהקמת ישיבת [[מדרש שמואל]], ופעולות רבות נוספות. עם זאת היה בורח מהכבוד, וכאשר הוצע לו תפקיד רב הכותל, סירב לקבל זאת על עצמו, והתפקיד ניתן לידידו הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]]{{הערה|שנים רבות מאוחר יותר, מונה לתפקיד זה נכדו הקרוי על שמו, הרב [[שמואל בן ציון רבינוביץ']].}}.

באור ליום שני א' אלול לקה בשבץ מוחי והוא הובהל לבית הרפואה שערי צדק, ומספר ימים לאחר מכן נפטר ביום שישי [[ה' אלול]] [[תש"י]] בגיל 52 בלבד.

כמנהג אנשי ירושלים, הלוייתו התקיימה עוד באותו יום על מנת שלא להלין את המת, והוא נטמן באופן זמני בשייח-באדר, על תנאי שיוכלו להעביר אותו לאחר מכן להר הזיתים, ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] העבירו בני המשפחה את קברו ל[[חלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים]] בסמיכות להוריו ובני משפחתו.

==משפחתו==
*אחיו, לייבל רבינוביץ
*בנו, ר' [[נחום רבינוביץ]]
*בנו, ר' [[הלל רבינוביץ]]
*בנו, ר' [[חיים יהודה רבינוביץ]] - אב"ד בירושלים
*אז ליפא רבינוביץ -עסקן חב"ד בירושלים

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן רבינוביץ (קריית גת)|שניאור רבינוביץ]], '''דורות של חסידים''', עמוד 51

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חייקין, הלל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"י]]

צבי דובער פאשטר

2022-09-09T20:45:48Z

38.125.100.13: /* תולדות חיים */

[[קובץ:בערל פשטר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב בערל פאשטער]]
הרב '''צבי דובער (בערל)''' הכהן '''פָּאשְׁטֶר''' הוא משפיע ומחנך בחיידר חב"ד ב[[ברינואה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[צרפת]] לאביו הרב [[פנחס גדליה פאשטר]].

בעודו ילד, נכנס עם אביו ל[[יחידות]], וזכה שהרבי שוחח עמו באופן אישי, ושאל אותו 'מי הוא משה רבינו של הדור שלנו'{{הערה|הוא השיב לרבי את שאביו לימד אותו, והשיב באידיש: 'אתם!' והרבי חזר ושאל אותו שוב מי, וכך עד שהשתתק.}}.

בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת נעמה למשפחת אליאב מארגנטינה

לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[ברינואה]] שם החל לשמש כמחנך בתלמוד תורה חב"ד המקומי, ובהמשך התמנה כמשפיע החיידר.

עם הקמתה של ישיבת תומכי תמימים בווינסען, החל לשמש כמשפיע בישיבה.

משמש כ[[בעל מנגן]], ובמשך שנתיים ברציפות, קיבלה [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] את [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|הניגון שחיבר לכבוד יום הולדתו של הרבי]], בשנים [[תשע"ב]]-[[תשע"ג]]. כמו כן מספר ניגונים חב"דיים לא ידועים נרשמו מפיו{{הערה|ראו לדוגמא: [[ניגון הבטחון]].}}.

נודע כבעל פה מפיק מרגליות, ומוזמן להתוועד ולהרצות בכל רחבי העולם.

==משפחתו==
*בנו, ר' מנחם מענדל פאשטער
*בנו, ר' לוי יצחק פאשטער
*בתו מרת חנה ביילא, רעיית ר' צבי שטיינמץ

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/479812/ לכל אחד ואחת יש את הכח להביא את הגאולה]''', נאומו בכנס כ"ח ניסן של נשי ובנות ישראל, תשע"ט {{וידפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פאשטר, צבי דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו"ל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]

אברהם לייב שוחט

2022-09-06T01:38:54Z

38.125.100.13: /* משפחתו */

הרב '''אברהם לייב (לייבל) שוחאט''' הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים קראקאס]] שבוונצואלה. בעבר שימש בתפקיד ראש ישיבת [[תומכי תמימים קזבלנקה]], מינוי שקיבל בהוראת הרבי עצמו.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשי"ז]] ב[[קראון הייטס]] לאביו ר' [[משה שוחט]] ולאמו מרת ברכה ליפשע. אביו היה גבאי בית הכנסת החב"די ברחוב לפרץ ובעל תפילה נודע, וזכה לקירובים שונים מהרבי{{הערה|היה מהיושבים בקביעות מדי שבת על בימת ההתוועדויות מאחורי הרבי.}} ואמו הייתה הבלנית במקווה הטהרה לנשים בקראון הייטס וזכתה לנקות את המקווה ולהעניק שירות לרבי, אשר היה טובל במקווה זה.

התחנך בנערותו במוסדות חב"ד בארצות הברית ובאוסטרליה.

בהיותו בן 24, בעודו בחור ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], נשלח בשנת [[תשמ"א]] על ידי הרבי בראש קבוצה של שמונה בחורים, לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים קזבלנקה]], כשהוא מונה לעמוד בראשות הישיבה. הקבוצה זכתה ליחס מיוחד מהרבי, והרבי אף נשא בפניהם שיחה מיוחדת בחדר המבוא לחדרו הקדוש, המכונה בפי חסידים 'גן עדן התחתון'.

נישא עם רעייתו למשפחת סויסה ביו"ד כסלו תשד"מ, ובשנת [[תשמ"ה]] התמנה לעמוד בראשות ישיבת [[תומכי תמימים קראקאס]] שבוונצואלה.

בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[שלום דובער שוחאט]] - דיין ומורה צדק ב[[בית דין צדק|בד"ץ]] [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]]
*בנו, הרב מנחם מענדל שוחאט - ראש ישיבת חב"ד בפנמה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שוחט, אברהם לייב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]

משה הבלין

2022-09-02T17:04:13Z

38.125.100.13:

{{דמות
| שם =הרב משה הבלין
| תמונה =
[[קובץ:הבלייייין.jpg|ממוזער|הרב משה הבלין]]
| תיאור =
| כינוי =
| תאריך לידה =ט"ז אלול תש"ח
| מקום לידה =
| תאריך פטירה =
| מקום פטירה =
| מקום קבורה =
| מדינה =ארץ ישראל
| השכלה =
| מקום מגורים =
| שנות הפעילות =
| התחלת הפעילות =
| סיום הפעילות =
| השתייכות =חב"ד
| תחומי עיסוק =רב העיר קריית גת
| תפקידים נוספים =ראש ישיבת תומכי תמימים קריית גת גדולה, חבר בית דין רבני חב"ד בארה"ק
}}
[[הרב]] '''משה הבלין''' (יליד שנת [[תש"ח]]), הינו רב העיר [[קריית גת]] ורב הקהילה ה[[חב"ד]]ית בקריית גת וראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]], חבר [[בית דין רבני חב"ד בארה"ק]], וחבר הועידה לחיזוק מסורת חכמי המזרח ומורשת תורת החסידות.

במסגרת רבנותו, מנהל הרב הבלין מערכות הקשורות לעיר, ביניהן: מערכת כשרות, מרכז הרוחני לעולי חבר העמים חסדי שי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט"ז אלול]] [[תש"ח]], לאביו הרב [[דוב אליעזר הבלין]] ולאימו עלקא בת הרב אברהם בלוי. סבו, היה הרב [[שלמה זלמן הבלין]], ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בעיר.

בצעירותו, למד בישיבת מיר אצל הרב [[נחום פרצוביץ']], ובתקופת לימודיו במקום הקים חבורה של בחורים צעירים שעסקו בלימוד ספרי חסידות, ובעקבות שיעור זה התקרבו מספר תלמידים לחסידות חב"ד, ובהמשך, עברו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

לאחר תום לימודיו בכפר חב"ד למד במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] החל מלפני [[חג הפסח]] [[תשכ"ח]] עד אחרי פסח [[תשכ"ט]]. עם תום שנת הלימוד, בא' אייר, קרא הרבי לתלמידי ה'קבוצה' וביקש מהם שלא יחזרו ללמוד בישיבה בכפר חב"ד, אלא שילכו לישיבת [[תורת אמת]] כדי לחזקה, ועדיף יותר שילכו לישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. הרבי הוסיף (תוכן): "בטח ההנהלות בקריית גת ובירושלים יחליטו - ואתם תתחלקו בין שתי הערים", ואחר כך העניק לכל אחד שטר של 50 דולר. אחר כך נקראו התלמידים לחדרו של המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], שמא להם שמרגע זה הפכו ל’שלוחים’. הרב חדקוב אמר שלמרות דברי הרבי שההנהלה תקבע - ברור שבחור שמעדיף ללמוד ב[[ירושלים]] לא יתבקש לנסוע לקריית גת, וכן להפך. ולכן, שהבחורים ישבו ביניהם, ויחליטו מי ילך לכל מקום ויבחרו להם ראשי קבוצות. באסיפה מהירה שנערכה אחר כך אמר הרב הבלין שכמי שגדל בירושלים ואינו יודע אפילו איפה זה קריית גת מעדיף הוא ללכת למקום החדש, לנסות לפעול בסביבה לא מוכרת ובאותה אסיפה נבחר הוא לראש הקבוצה לקריית גת{{הערה|מפי הרב הבלין ב[http://www.shturem.net/images/news/90849_news_18092016_2149.pdf ראיון לעיתון 'משפחה']}}.

לאחר נישואיו ב[[י"ד סיון]] [[תשל"א]] עם רעייתו חיה ביילא (לבית ר' אהרן רוזנטל), קיבל הוראה מהרבי לעסוק בהרחבת ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר [[קריית גת]] תחת השליח של קריית גת דאז הרב [[זלמן אבלסקי]], ובשנות המ"מים (ה-80) התמנה לכהן כרבה של קהילת חב"ד המקומית.

ב[[תשרי|חודש החגים]] [[תשמ"ז]] מונה על ידי הרב [[משה ירוסלבסקי]] לאחראי ראשי על סדרי הלימוד של ה[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]], ועמד בקשר ישיר עם מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] על מנת לדווח לרבי על השתתפות התלמידים.

עם פרישתו של הרב [[שלום דובער וולפא]] מישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] בשנת [[תשנ"ב]], התמנה לעמוד בראשותה.
בשנת [[תשנ"ח]] היה מראשוני הרבנים שחתמו על ה[[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], ובשנת [[תשס"א]] נבחר לכהן כרבה הראשי האשכנזי של קריית גת, וקיבל לידיו את האחריות על מערכת הכשרות העירונית, ועל המרכז הרוחני לעולי ברית המועצות בעיר. בעקבות תפקידיו הרשמיים, פחתה נוכחותו בישיבה.

במקביל לתפקידיו, מוזמן הרב הבלין לכהן בהרכבים שונים של [[זבל"א]] כדיין בסכסוכים פנימיים בין מנהלי מוסדות בחב"ד, חבר ב[[עמותת הרבנים פיקוח נפש]], ורב על תקן זמני{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67376 רבנים חב"דים נבחרו לכהן כרבני ערים] {{COL}} י"א אדר תשע"ב}} של העיר [[שדרות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69728 הכירו: המרא דאתרא החב"די של שדרות] {{תמונה}} {{אינפו}} א' תמוז [[תשע"ב]] (21.06.2012)}}.

לאחר שנים רבות שצורף להרכבים שונים בדיונים ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], צורף בשנת [[תשע"ו]] באופן רשמי כחבר בית הדין{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}.

הרב מכהן כרב [[בית הכנסת]] הגדול חב"ד 'חידקל' הממוקם בקריה החרדית. בד בבד מכהן הרב כרב [[בית הכנסת]] -'חסדי שי' בו מתפללים מידי יום ובשבתות יהודים מקהילת יוצאי רוסיה. הרב עורך שם פעילות 'מבצעים' עם המתפללים ואף נושא שם שיחות ושיעורים במהלך השבוע, ובשבת מברכים ו'יומי דפגרא' מתוועד הרב בבית הכנסת חב"ד 'חידקל'.

בשנת [[תשע"ו]] הוביל את גיבושו של הסכם הסדרה מול רשויות [[צה"ל]] על מעמדם של תלמידי ישיבות חב"ד, ובעקבות כך בחודש אלול החל מסע הסתה ממושך נגדו בקרב הפלגים הקיצוניים של 'העדה החרדית', שכלל פריצה לביתו, הפגנות בסמוך אליו, והפצת פשקווילים וכתבי שטנה.

==משפחתו==
;אחיו:
*הרב [[יוסף יצחק הבלין]], רב קהילת חב"ד [[רמת שלמה (ירושלים)|רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], וראש מכון היכל מנחם בעיר.
*הרב [[שמואל אהרן הבלין]] - רב קהילת יבנה בס. פאולו, ברזיל.
*הרב שלמה זלמן הבלין - ראש המכון התורני "דרך אליעזר", [[הר נוף]], ירושלים

;ילדיו:

* הרב [[לוי יצחק הבלין]] מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קריית גת]]
* הרב [[יוסף ירחמיאל הבלין]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים פרנקפורט דמיין]], [[גרמניה]]
* הרב מנחם מענדל הבלין, פנמה סיטי ביץ', ארצות הברית
* הרב דב בער אליעזר הבלין, [[שליח הרבי]] לכרמי גת קריית גת
* מרת יפה אשת הרב [[יעקב יוסף קופרמן]] [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]
* מרת חנה, אשת הרב [[מענדי רייצס|מנחם מענדל רייצס]], קריית גת
* מרת עלקא, אשת הרב יוסף יצחק מרגליות, אשדוד

==לקריאה נוספת==
*'''משה בן עלקא''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 24
*'''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37
*'''אין דרך חזרה''', מ. אלקנה, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 500 ע' 30-34.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14880 הרב הבלין מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} י"ב [[אייר]] תשס"ז
*{{קישור חבד און ליין|97500|בשיטת "ר' נחום" • סיני ועוקר ערים, רב, ראש-ישיבה ושליח||א' סיון תשע"ו}}
*{{קישור שטורעם|90849|news|"הרב מקרן הרחוב" ● סקירה ב"משפחה" על הרב הבלין|ר' יוסי אליטוב ור' אריה ארליך|ט"ו באלול תשע"ו}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4188718 שאל את הרב]''' בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/12/342.-Vaeira-5782.pdf זרעא של קיימא]''', ראיון משוכתב לגליון 'הסיפור שלי' של [[jem]], פרשת וארא תשפ"ב {{PDF}}
*סיפורים מפי הרב הבלין: '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/646211/ הדפסת התניא בדרום]''' {{*}} '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/649371/?old סיום ספר תורה של משיח]''' {{*}} '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/662771/ סיפורים מהרבי בפרסום ראשון]''' {{וידפו}}

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הבלין משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]

ברוך בועז יורקוביץ'

2022-08-31T18:28:54Z

38.125.100.13:

{{דמות|
שם=הרב ברוך בועז יורקוביץ'
|תמונה= [[קובץ:הרב יורקוביץ נואם.jpg|250px]]
|תיאור= הרב ברוך בועז יורקוביץ' רבה של קהילת חב"ד [[לוד]]
|תאריך לידה=[[תשי"ב]]
|מקום לידה=[[מונטריאול]]
|מקום פעילות=[[לוד]]
|רבותיו=[[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=אב"ד [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|בד"צ היכל ליובאויטש]].
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''הרב ברוך בועז יורקוביץ'''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1952) הוא [[רב]] [[שיכון חב"ד לוד|קהילת חב"ד לוד]] ואב"ד [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|בד"צ היכל ליובאויטש]].ומשפיע בישיבת חב"ד ליובאוויטש בית שמש

==תולדות חיים==
[[קובץ:ברוך בועז יורקוביץ מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורקוביץ [[התוועדות|מתוועד]] ב[[770 כפר חב"ד]]]]
הרב יורקוביץ' נולד ב[[שבת זכור]] [[י"א באדר]] שנת [[תשי"ב]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה לרב [[יעקב בן ציון יורקוביץ']] ולאמו מרת עטיל. אמו היא בת החסיד ה[[שו"ב]] הרב [[נפתלי יוניק]].

בצעירותו התחנך במוסדות חב"ד במונטריאול. בשנת [[תשל"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] (הקבוצה השלישית), שם שהה עד שנת [[תשל"ג]]. באותה שנה עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] ונמנה על אחד מ[[שבעת הקנים]] (תלמידים מובחרים).

ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רסיא לבית הרב [[יהושע פינסון]] (הגבאי הראשי של 770). לאחר חתונתו התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים ניו הייבן]]. בשנת [[תשל"ח]], בעקבות סגירת הישיבה, עבר לכהן כ[[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].

בשנת [[תשמ"ח]] נשלח על ידי הרבי לשמש כרב ב[[ארץ ישראל]] והוא התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], שם שימש כראש [[כולל אברכים|כולל]] 'בית הר"מ' ובמקביל כראש ישיבת תורת אמת. בשנת [[תנש"א]] בהוראה מהרבי התחיל לכהן כרב קהילת חב"ד בלוד ובשנת [[תשנ"ב]] התמנה על ידי המועצה הדתית לרב השכונה{{הערה|באותו שנה זכה לקבל מענה מיוחד מהרבי בנוגע לפרסום משיח "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות"}}. באותה שנה גם החל לכהן כדיין ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] עד לפרישתו בשנת [[תשס"ה]]. בשנת [[תשנ"ו]] פתח מערכת כשרות בשם 'בד"ץ היכל ליובאוויטש'.

בשנת [[תשע"ו]] היה מראשי המקימים את '[[מכון הלכה - חב"ד]]'.

בשנת [[תשפ"א]] נבחר על ידי [[חב"ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר].}}.

==משפחתו==
[[קובץ:הרב יורקוביץ בביקור במשחטה באוסטרליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יורוקביץ מפקח על המשחטה ב[[אוסטרליה]]]]
;בניו
*שמואל יורקוביץ'.
*לוי יצחק יורקוביץ'.
*הרב נחום יורקוביץ'.
*הרב אברהם אליהו יורקוביץ'.
*הרב דובער יורקוביץ.

;חתניו
*הרב יוסף ליפסקר, מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[מוסקבה]].
*ר' שמואל סופר.
*הרב אייל אונגר, [[ירושלים]].
*הרב דובער גולדברג, רב ה[[אוניברסיטה]] היהודית במוסקבה, [[רוסיה]].
*הרב יצחק אייזנבך, שליח הרבי בפאפוס, [[קפריסין]].
*הרב מנחם מענדל הלוי סגל, שליח הרבי בישוב משמר דוד באה"ק.
*הרב יאיר הלוי בייטש שליח הרבי ב[[לימסול]], [[קפריסין]].
*הרב נחום הלוי לבקובסקי, שליח הרבי במכבים אה"ק.
* ר' יצחק לוריא

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44588 ראיון מיוחד עם הרב יורקוביץ'] - [[שבועון בית משיח]].
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/1505/150496.jpg טור של הרב יורקוביץ' על השיחה הידועה] - שבועון בית משיח {{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69631 הרב יורקוביץ' נואם על חשיבות הכרזת "יחי אדוננו" גם אחרי ג' תמוז ([[שבט]] [[תשנ"ה]])]{{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/blogs/600673/ כוחו של רב קהילה]''' - מאמר של הרב יורקוביץ' ב'בית משיח' {{בית משיח}} באתר {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/05/blog-post_14.html משא מאלף של הרב יורקוביץ' על נחיצות 'עבודת התפילה']'''

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יורקוביץ', ברוך בועז}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]

יצחק יוסף

2022-08-29T23:17:47Z

38.125.100.13:

{{דמות
|שם=הרב יצחק יוסף
|תמונה=[[קובץ:יצחק יוסף.jpg|250px]]
|כינוי=הראשון לציון
|תיאור=
|תאריך לידה=[[י"ח טבת]] [[תשי"ב]] (1962)
|מקום לידה=ירושלים
|מקום פעילות=ירושלים
|תפקידים נוספים=ראש ישיבת "חזון עובדיה"
|רבותיו=אביו הרב [[עובדיה יוסף]]
|חיבוריו= סדרת שו"ת ילקוט יוסף. עין יצחק. אוצר דינים לאשה ולבת. שובע שמחות. כללי הוראה
|השתייכות=ספרדי-חרדי
}}
[[קובץ:יצחק י.png|ממוזער|הרב יצחק יוסף בשיחה עם הרב [[שמעון אייזנבך]], שליח הרבי באילת,
[[קובץ:הרב יצחק יוסף2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יוסף נואם במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשכונת [[רמות]] ב[[ירושלים]] (תשע"ג)]]
[[קובץ:לוי דוכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|השליח ר' לוי דוכמן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] ב[[בית חב"ד]] דובאי]]
הרב '''יצחק יוסף''' (יליד שנת [[תשי"ב]]), [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל|הרב הראשי הספרדי לישראל]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "חזון עובדיה" ומחבר סדרת הספרים ילקוט יוסף.

==תולדות חיים==
הרב יוסף נולד ב[[י"ח טבת]] [[תשי"ב]] ב[[ירושלים]] כבנו השלישי של אביו [[הרב עובדיה יוסף]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] 'יבנה' של תנועת המזרחי, וכשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת 'פורת יוסף' ב[[שכונת קטמון]] משם המשיך את לימודיו ב[[נתיבות]] בישיבת 'הנגב' של הרב יששכר מאיר.

בגיל שמונה עשרה החל בליקוט פסקי ההלכות של אביו. בשנת [[תשל"ג]] הקים את [[כולל]] "חזון עובדיה". בשנת [[תש"מ]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] ו[[דיין|דיינות]]. בשנת [[תשנ"ב]] פתח את [[ישיבה|ישיבת]] "חזון עובדיה"

במהלך השנים ביקר בעשרות [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם, והשתתף ב[[כינוס תורה|כינוסי תורה]] בישיבות השונות.

בשנת [[תשל"ה]] התמנה כרבם של המושבים בר גיורא, נס הרים ו'מטע' הסמוכים לירושלים.

בבחירות ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] שהתקיימו ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]], נבחר כראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77171 הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו] {{אינפו}}}}, לצד הרב הראשי האשכנזי, הרב [[דוד לאו]].

==קשריו עם חב"ד==
בילדותו השתתף יחד עם אחיו בישיבת ערב חב"דית שפעלה ב[[שיכון חב"ד ירושלים]] בהנהלתו של הרב [[נפתלי רוט]], ובהשפעתו הצטרף ל[[תקנת חת"ת|תקנת אמירת החת"ת]] של הרבי, ורכש ידיעה כללית בתולדות חב"ד{{הערה|על פי נאומו בסיום [[הרמב"ם]] בשכונת רמות, שבט תשע"ד. לנאום המלא - ראו בקישורים חיצוניים.}}, וכן למד חת"ת בעידוד אביו{{הערה|1=[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/724807/ הרב יצחק יוסף חושף: אבי שלח אותי ללמוד בתלמוד תורה חב"ד] {{אינפו}}}}

בשנת [[תשע"א]] לקראת [[חג הפסח]] ערך סיור ב[[כפר חב"ד]] ובבניין [[770 (כפר חב"ד)|770]] בכפר, והשתתף ב[[כינוס תורה]] שנערך באותו יום. ב[[תשע"ג]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך ב[[שכונה|שכונת]] [[רמות]] ב[[ירושלים]], ונשא נאום בקשר ל[[סיום הרמב"ם]].

במהלך מערכת הבחירות לרבנות הראשית, ביקר בארצות הברית, ובמסגרת הביקור נסע להשתטח על [[האוהל|הציון של אדמו"ר הריי"צ]] בבית העלמין מונטיפיורי, ולהעתיר תפילה ולבקש הצלחה במירוץ ל{{ה|רבנות הראשית}}.

הרב יצחק יוסף עומד בקשר עם [[שליח]] [[הרבי]] הראשי ב[[אילת]] הרב [[שמעון אייזנבך]], ומגיע כמעט מדי שנה לבקר בקהילה באילת. בביקורו בחגיגת סיום ה[[רמב"ם]] בבית הספר [[חב"ד]] ב[[אילת]], נאם על זכות לימוד ה[[רמב"ם]] ועל מחולל ה[[תקנת לימוד הרמב"ם|תקנה]], [[הרבי מליובאוויטש]].

כמו כן מידי שנה נוהג הוא להשתתף בתהלוכת ל"ג בעומר שע"י בית חב"ד בשכונת רמות בירושלים בהנהלת הר' יעקב זוננפלד ונושא דברים אל ילדי החמד של השכונה.

וכן הגיע כמה פעמים אל סיום הרמב"ם בשכונת רמות בירושלים ונשא דברים במעמד

===ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד===
{{ציטוט|אני אומר את זה לא בשביל להחניף - אין כמו תנועת חב"ד בזיכוי הרבים|מקור=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9_%D7%94%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99_77451.html נאומו במפגש פרידה והוקרה לאחד מבכירי מערכת צה"ל שסיים את תפקידו] {{וידאו}} - {{COL}}}}.

==ספריו==
* '''[[ילקוט יוסף]]''' – ספרי הלכה על סדר השולחן ערוך, 34 כרכים
*'''קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף
* ''' "[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53718&BOOKS אוצר דינים לאשה ולבת]" ''' – ספר הלכות ומנהגים לבנות ישראל, [[תשמ"ט]]. הספר קיבל את הסכמתם של אביו הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[יהודה צדקה]], הרב [[שלום משאש]] ועוד.
* '''איסור והיתר''' – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף.
* '''דיני חינוך קטן ובר מצווה''' – הלכות ודינים מכל חלקי השולחן ערוך
* '''השביעית והלכותיה''' – כולל גם התייחסות מפורטת לדין 'היתר מכירה'
* '''כיבוד אב ואם''' – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה "ילקוט יוסף".
* '''פסקי הלכה בהלכות נדה''' – פסקים שקובצו מספרי אביו
* '''מפתחות לספר [[יחוה דעת]]'''
* '''"[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?60626&M אגרת לבני תורה]"''' – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של [[יביע אומר]] (תשנ"ט, תשס"ו).
*ילקוט יוסף '''"שובע שמחות"''' – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים).
* קונטרס '''"כללי הוראה"''' – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (תשמ"ז) (מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של [[שו"ת]] [[יחוה דעת]]).
* '''"עין יצחק"''' – (3 כרכים): כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; [http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?53628&M כרך ב'] - כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי שו"ע ורמ"א וכן כללי המנהגים.
* '''"שולחן המערכת"''' – מערכות דינים ומנהגים לפי סדר הא'-ב', תשובות בהלכה ומאמרים על דרך הלימוד והפסיקה ההלכתית, הספר דומה במתכונתו לספר [[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]]. הספר יצא לאור בשנת תש"ע (2009) עד כה יצאו לאור שני כרכים באותיות א'-ה'.
* '''שארית יוסף''' (ג' כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים 'ילקוט יוסף'. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים 'ילקוט יוסף'.
* '''כללי הגיור''' - תשע"ה.
* '''שו"ת הראשון לציון''' (ב' חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד הראשון לציון, תשע"ו.
* '''"השיעור השבועי" תשע"ה''' – תמצית שיעוריו במוצ"ש בבית הכנסת היזדים, בעריכת הרב [[יצחק לוי (נשר)]], תשע"ו.

==משפחתו==
בנו, הרב עובדיה יוסף (הנכד) נשוי עם ביתו של הרב הראשי לשעבר הרב [[משה שלמה עמאר]] ומכהן כראש ישיבת 'חזון עובדיה'.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79897&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91+%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 חדשות הקשורות עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף], {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשכונת רמות בירושלים, שבט תשע"ד]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=69821 הראשון לציון ביקר והתרשם במוסדות חב"ד באילת] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}
*הרב [[שמעון אייזנבך]], [https://col.org.il/news/126719 סיפור קשריו עם הראשל"צ, הרב יצחק יוסף], {{חב"ד און ליין}}

{{סדרה|הקודם=הרב [[שלמה משה עמאר]]|הבא=-|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=החל מ[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]]}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]

יוסף יצחק לו

2022-08-26T04:02:18Z

38.125.100.13: /* תולדות חיים */

הרב '''יוסף יצחק (יוסי) לו''''{{הערה|באנלית מאויית: rabbi yossi liew, או rabbi Yossi Lew.}} (יליד שנת [[תשכ"ה]]) הוא שליח הרבי באטלנטה, ג'ורג'יה, המשמש כמשפיע ומרצה מבוקש בכל רחבי העולם.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשכ"ה]] לאביו הרב [[שמואל לו]] ולאמו מרת הינדה מלכה.

משפחתו זכתה לקשר קרוב וליחס מיוחד מצד הרבי והרבנית, ובעודו ילד זכה לבקר פעמים רבות ב[[פרזידנט 1304|ביתם הפרטי של הרבי והרבנית]] עם משפחתו וקיבל מהרבנית יחס אישי מיוחד.

בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשד"מ]] שימש כחבר מערכת [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]].

לכשבגר, שימש כחבר צוות ה[[חוזרים]] של התוועדויות הרבי, וסייע בהעלאת השיחות על גבי הכתב.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שטערנא שרה למשפחת בעגון מברזיל, יצא בשנת [[תשנ"ג]] לפעול בשליחות הרבי באטלנטה, ג'ורג'יה.

בשנת [[תשע"א]] ייסד את בית חב"ד בפיצ'טרי סיטי, בסאות'סייד של אטלנטה.

לצד פעילותו בג'ורג'יה עצמה, מוזמן לעיתים תכופות להרצות ולהתוועד בארצות הברית ובכל רחבי העולם.

בזמן התפשטות [[נגיף הקורונה]] נדבק בנגיף והיה בסכנת חיים, ומשפחתו ערכה קמפיין מאסיבי של הוספה במעשים טובים לזכותו, ובהמשך לאחר שיצא מכלל סכנה גם גייסה סכום משמעותי לטובת שיקומו והחזרתו למסלול החיים הרגיל.

לרב לו ורעייתו עשרה ילדים.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/search/keyword_cdo/kid/13877/jewish/Lew-Yossi.htm מאמרים פרי עטו של הרב לו באתר בית חב"ד]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[https://collive.com/the-love-of-a-chossid-to-the-rebbe/ אהבתו של חסיד לרבי]''', מאסה חסידית מאלפת לכבוד י"א ניסן {{COL}} (אנגלית)
*'''[https://col.org.il/news/138765 הרמב"ם בטיפול נמרץ: הסרט שהוקרן בסיום הרמב"ם]''' {{COL}}{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לו, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]

משה יהודה קוטלרסקי

2022-08-16T01:30:37Z

38.125.100.13:

[[קובץ:משה קוטלרסקי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קוטלרסקי]]
הרב '''משה יהודה קוטלרסקי''' הוא האחראי על כ-4,000 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם, בנוסף הוא מנהל את המיזם העולמי [[חב"ד בקמפוס]], את [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI). מאז שנת [[ה'תשמ"ה]] הוא מארגן את [[כינוס השלוחים העולמי]] בניו יורק.

==תולדות חיים==
משה קוטלרסקי, הינו בנו של הרב [[יוסף צבי קוטלרסקי|צבי יוסף (הרשל) קוטלרסקי]], חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[קראון הייטס]].

את מסלול לימודיו עשה במוסדות החינוך בשכונת [[קראון הייטס]] בה נולד, [[נישואין|נשא]] את רעייתו רבקה (בתו של הרב [[שניאור זלמן קייזן]], מראשוני השלוחים של [[אדמו"ר הריי"צ]], ורב קהילת 'צמח צדק' בקליבלנד אוהיו).

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רבקה, התיישב ב[[קראון הייטס]] והחל לעבוד במשרדי ה[[מרכז לעניני חינוך]] ולסייע בפעילות השוטפת. במשך השנים התמנה לנהל את משרד השלוחים, וסייע רבות למאות משלוחי הרבי בתחילת דרכם, ומלווה שלוחים רבים בייעוץ והכוונה.

למשך תקופה מסויימת התעסק ב[[שידוך|שדכנות]] במקביל לעבודתו ב[[מרכז לענייני חינוך]] עד שכמה שידוכים שעסק בהם לא עלו בידיו ללא הסבר מתקבל על הדעת, וכך הוא עזב את העיסוק בשדכנות. שנים לאחר מכן התברר לו שבדיוק באותה עת אחד מקרוביו היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, והרבי שאל אותו מה בתוכניתו לפעול בנוגע לשידוך אחד מצאצאיו שעמד אז על הפרק. קרוב המשפחה ענה לרבי, שבדעתו לפנות בקרוב אל הרב קוטלרסקי, העוסק בשידוכין, שיטפל בשידוך משפחתי זה. כשהרבי שמע זאת, הוא פרש את ידיו ואמר בתמיהה {{ציטוטון|האם לר' משה יש אפשרות לעסוק גם בענייני שידוכין?}} ובדיוק באותה העת פסק הוא מלראות הצלחה בעסקי השידוכין{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/6214a3a14a5f6_1645519777.pdf תשורה גולדשמיד - חן תשפ"ב] (ע' 104)}}.

בעקבות בקשת הרבי 'לחקות' את [[כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש]], נמנה על מארגני [[כינוס השלוחים העולמי]] הראשון בשנת [[תשמ"ה]], אותו ממשיך לארגן עד היום.

בעזרת קשריו הקרובים עם הפילנתרופ היהודי מר שמואל (סם) רוהר, יזם שורת פרוייקטים להפצת יהדות, ויוזמות וקרנות סיוע לשלוחי הרבי, בראשם המיזם העולמי חב"ד בקמפוס, ו[[מכון רוהר ללימודי יהדות (JLI)]].

מסייע רבות לשלוחי הרבי בחבר העמים ובארצות הברית.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] - מנהל מרכז '302' ב[[מרכז לעניני חינוך]]
*בנו, ר' דוד קוטלרסקי - שליח בלייקוויו, אילינוי.
*בנו, ר' לוי יצחק קוטלרסקי - קראון הייטס.
*בנו, ר' מאיר קוטלרסקי - פלורידה.
*בנו, ר' ישראל קוטלרסקי - שליח בלאפייאט, פנסילוויניה.
*חתנו, הרב זלמן וולוביק - שליח בפייב טאונס, לונג איילנד.
*חתנו, הרב ישעי' בנימינסון - שליח בגלענוויו, אילינוי.
*חתנו, הרב ברוך גרינברג - שליח באושנסייד, קליפורניה.
*חתנו, הרב שמואל פערלשטיין - שליח בגיינסוויל, וירג'יניה.

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים ה'תשנ"ג: המנחה הרב משה קוטלרסקי מכריז "יחי"] {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=41129 גלריה מחתונת בנו של הרב קוטלרסקי] {{תמונה}} {{COL}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=927 הרב משה קוטלרסקי מדבר], ראיון לקראת כינוס השלוחים {{שטורעם}} ב' בחשוון תשס"ו
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוטלרסקי, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]

משה יהודה קוטלרסקי

2022-08-16T01:30:07Z

38.125.100.13:

[[קובץ:משה קוטלרסקי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קוטלרסקי]]
הרב '''משה יהודה קוטלרסקי''' ה[[גוף]] האחראי על כ-4,000 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם, בנוסף הוא מנהל את המיזם העולמי [[חב"ד בקמפוס]], את [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI). מאז שנת [[ה'תשמ"ה]] הוא מארגן את [[כינוס השלוחים העולמי]] בניו יורק.

==תולדות חיים==
משה קוטלרסקי, הינו בנו של הרב [[יוסף צבי קוטלרסקי|צבי יוסף (הרשל) קוטלרסקי]], חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[קראון הייטס]].

את מסלול לימודיו עשה במוסדות החינוך בשכונת [[קראון הייטס]] בה נולד, [[נישואין|נשא]] את רעייתו רבקה (בתו של הרב [[שניאור זלמן קייזן]], מראשוני השלוחים של [[אדמו"ר הריי"צ]], ורב קהילת 'צמח צדק' בקליבלנד אוהיו).

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רבקה, התיישב ב[[קראון הייטס]] והחל לעבוד במשרדי ה[[מרכז לעניני חינוך]] ולסייע בפעילות השוטפת. במשך השנים התמנה לנהל את משרד השלוחים, וסייע רבות למאות משלוחי הרבי בתחילת דרכם, ומלווה שלוחים רבים בייעוץ והכוונה.

למשך תקופה מסויימת התעסק ב[[שידוך|שדכנות]] במקביל לעבודתו ב[[מרכז לענייני חינוך]] עד שכמה שידוכים שעסק בהם לא עלו בידיו ללא הסבר מתקבל על הדעת, וכך הוא עזב את העיסוק בשדכנות. שנים לאחר מכן התברר לו שבדיוק באותה עת אחד מקרוביו היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, והרבי שאל אותו מה בתוכניתו לפעול בנוגע לשידוך אחד מצאצאיו שעמד אז על הפרק. קרוב המשפחה ענה לרבי, שבדעתו לפנות בקרוב אל הרב קוטלרסקי, העוסק בשידוכין, שיטפל בשידוך משפחתי זה. כשהרבי שמע זאת, הוא פרש את ידיו ואמר בתמיהה {{ציטוטון|האם לר' משה יש אפשרות לעסוק גם בענייני שידוכין?}} ובדיוק באותה העת פסק הוא מלראות הצלחה בעסקי השידוכין{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/6214a3a14a5f6_1645519777.pdf תשורה גולדשמיד - חן תשפ"ב] (ע' 104)}}.

בעקבות בקשת הרבי 'לחקות' את [[כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש]], נמנה על מארגני [[כינוס השלוחים העולמי]] הראשון בשנת [[תשמ"ה]], אותו ממשיך לארגן עד היום.

בעזרת קשריו הקרובים עם הפילנתרופ היהודי מר שמואל (סם) רוהר, יזם שורת פרוייקטים להפצת יהדות, ויוזמות וקרנות סיוע לשלוחי הרבי, בראשם המיזם העולמי חב"ד בקמפוס, ו[[מכון רוהר ללימודי יהדות (JLI)]].

מסייע רבות לשלוחי הרבי בחבר העמים ובארצות הברית.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]] - מנהל מרכז '302' ב[[מרכז לעניני חינוך]]
*בנו, ר' דוד קוטלרסקי - שליח בלייקוויו, אילינוי.
*בנו, ר' לוי יצחק קוטלרסקי - קראון הייטס.
*בנו, ר' מאיר קוטלרסקי - פלורידה.
*בנו, ר' ישראל קוטלרסקי - שליח בלאפייאט, פנסילוויניה.
*חתנו, הרב זלמן וולוביק - שליח בפייב טאונס, לונג איילנד.
*חתנו, הרב ישעי' בנימינסון - שליח בגלענוויו, אילינוי.
*חתנו, הרב ברוך גרינברג - שליח באושנסייד, קליפורניה.
*חתנו, הרב שמואל פערלשטיין - שליח בגיינסוויל, וירג'יניה.

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים ה'תשנ"ג: המנחה הרב משה קוטלרסקי מכריז "יחי"] {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=41129 גלריה מחתונת בנו של הרב קוטלרסקי] {{תמונה}} {{COL}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=927 הרב משה קוטלרסקי מדבר], ראיון לקראת כינוס השלוחים {{שטורעם}} ב' בחשוון תשס"ו
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוטלרסקי, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]

ירחמיאל בלינוב (ברזיל)

2022-08-08T03:57:44Z

38.125.100.13: /* משפחתו */

{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי בברזיל|אחר=מנהל תלמוד תורה חב"ד בבני ברק|ראו=ירחמיאל בלינוב (בני ברק)}}
[[קובץ:ירחמיאל בלינוב ברזיל.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב בלינוב עולה לתורה במניין של הרבי ב-770. טבת תשפ"ב]]
הרב '''ירחמיאל בלינוב''' (יליד שנת [[תשל"ז]]) הוא משלוחי [[הרבי]] ב[[פאולו]] [[ברזיל]] ורב קהילת "חי מנחם" בעיר.

==תולדות חיים==
הרב בלינוב נולד ב[[כ"ה תשרי]] [[תשל"ז]] לאביו הרב [[יצחק בלינוב]] במילאנו, [[איטליה]].
לאחר סיום מסלול לימודיו בישיבות חב"ד נסע לשליחות יחד עם הרב [[אריה ברוך בלוך]] בישיבת [[תומכי תמימים פאולו]].

לאחר נישואיו עם מרת חנה בתו של הרב [[שמואל שפריצר]], התגוררו כשנה ב[[קראון הייטס]].

לאחר מכן יצאו ב[[שליחות]] [[הרבי]] ל[[פאולו]] שב[[ברזיל]] והחל לעבוד תחת הרב [[יצחק משען]] בפעילות היהודית והתורנית של "כולל מנחם" בשכונה היהודית היז'נופוליס בעיר.

עם התפתחותו של מוסד ה"כולל מנחם" והתחלת בניית מבנה בית כנסת גדול ומפואר עבור הקהילה של אנ"ש והמקורבים שהתפתחה סביבו, התמנה הרב בלינוב לכהן כרב הקהילה בשמה החדש "בַּיִת" (Centro Judaico Bait).

בשנת [[תשע"ט]] ייסד את קהילת "חי מנחם" ומכהן כרב הקהילה.

==משפחתו==
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' מנחם קלמנסון - צרפת
*בתו מרת דבורה לאה רעיית ר' אריה לייב פבזנר - קראון הייטס

{{מיון רגיל:בלינוב, ירחמיאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:אישים בברזיל]]

אברהם פריד

2022-07-27T03:58:51Z

38.125.100.13: /* משפחתו */

[[קובץ:אברהם פריד תמונה חדשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם פריד]]
ר' '''אברהם שבתאי הכהן פרידמן''' (מוכר יותר בשם הבמה שלו כזמר: '''אברהם פריד''', יליד שנת [[תשי"ט]] - 1959) הוא חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]], וזמר חסידי מהמפורסמים והאהובים בישראל ובעולם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[קראון הייטס]] ב[[י"ב אדר ב']] [[תשי"ט]] לר' [[יעקב משה פרידמן]] ולמרת מרים צימל. משפחתו התגוררה בסמיכות לדירת [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי.

על כך מסופר ש[[הרבנית חנה]] ביקשה ממנו לשיר לפניה, אך מכיוון שהתבייש, עמד מאחורי הוילון ושר...{{הערה|1=סופר על-ידו בתוועדות ב"[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]" שנת תשע"ו}}.

את דרכו המוזיקלית החל פריד עוד כילד, כששימש סולן בלהקת ילדים חב"דית שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה נשתמרו על סלילי הקלטה ישנים, ובחלק מאלבומיו ושיריו הוא שילב את קולו כילד במקהלה, לצד ליווי בקולו העכשווי.

באחת מהופעותיו החובבניות ב[[מחנה קיץ]] לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט שבנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עימו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב הפופ החרדי היחידי עד אז [[מרדכי בן דוד]] (שסייע - לבקשתו של המפיק - בהפקת האלבום כ"עוזר מפיק").

אברהם פרידמן שגדל והתחנך ב[[תומכי תמימים]] התבייש בתחילה במקצועו החדש ועל כן חתם על תקליטו "אברהם פריד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו צביה בת הרב [[דוד נחמן קרסיינסקי]].

שני תקליטיו הראשונים, על אף שיש בהם לא מעט שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור המוזיקה היהודית ("א-ל ההודאות" "וזכנו לקבל שבתות" "וקרב פזורנו" ועוד) נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי הוא מתבייש כיום להאזין להם. התקליט השלישי נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם.

==עם הרבי==
[[קובץ:פריד_ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מופיע ב[[הכנסת ספר תורה]] ל[[770]]]]
כ[[חסיד]] [[חב"ד]] הקפיד פריד על קבלת אישור מ[[הרבי]]. בתחילה לא קיבל הזמר הצעיר את הסכמת הרבי להופיע בהופעה חיה מול קהל ואכן נמנע מכך. רק בשנת [[תשמ"ה]] - 1985 כאשר היה סיום הראשון של הרמב"ם, והמארגנים ביקשו מיוזמתם את אישורו של הרבי להופעה בלעדית של אברהם פריד קיבלו את ברכת הדרך מהרבי ומאז החל פריד להופיע בצורה סדירה. כשעבר פריד, טרם הופעתו הראשונה, לקבל עצה וברכה מהרבי יעץ לו הרבי לשים בעיצומה של ההופעה, אל מול הקהל, כסף ב[[קופת צדקה]], ומאז ועד היום נוהג כך בהופעותיו ברחבי העולם.

הרבי הורה לו לרשום על כל דיסק שאין לשמוע בשבת וביום טוב. ופעם בחלוקת [[כוס של ברכה]] הרבי הגיש לו בקבוק משקה כשליחות.

ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]] הושמעו לעיתים תקליטיו של פריד, כמו גם ברכבה של [[הרבנית חיה מושקא]] אותו הסיע ה[[משב"ק]] ר' [[חס"ד הלברשטאם]]. עוד סופר, כי התקליט האהוב ביותר על [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] היה "תנו שבח", ואת השיר "טאטעניו" שבאלבום זה, זימרה הרבנית עצמה בעת הדלקת הנרות.

מאז [[כ"ח ניסן|כ"ח]] [[ניסן]] [[תשנ"א|תנש"א]] בה [[הרבי]] דיבר על עשו כל אשר ביכולתכם להבאת הגאולה, מקפיד אברהם פריד לשלב בכל דיסק שיר על אודות המשיח והגאולה.

==דיסקוגרפיה==
===אלבומים===
{{טורים|תוכן=
* "Goobye Golus" [[תשל"ט]] (1971)
* "אף יהודי לא יישאר מאחור" [[תשמ"א]] (1981)
* "זה הזמן" [[תשמ"ב]] (1982)
* "תנו שבח" [[תשמ"ג]] (1983)
* "קץ לגלות" [[תשמ"ה]] (1985)
* "מלוה מלכה" [[תשמ"ו]] (1986)
* "מעגל השנה 2" [[תשמ"ז]] (1987)
* "אנחנו מוכנים" [[תשמ"ח]] (1988)
* "מעגל השנה 3" [[תשמ"ט]] (1989)
* "אדרבה" [[תש"נ]] (1990)
* "הימים טובים" [[תש"נ]] (1990)
* "המיטב" [[תנש"א]] (1991)
* "אוצרות יהודיים" (עיבוד משיריו של [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]]) חלק א' [[תשנ"ב]] (1992)
* "אוצרות יהודיים" (עברית) חלק א' [[תשנ"ב]] (1992)
* "שטר התנאים" [[תשנ"ד]] (1994)
* "אוצרות יהודיים" (יידיש) חלק ב' [[תשנ"ד]] (1994)
* "אוצרות יהודיים" (עברית) חלק ב' [[תשנ"ד]] (1994)
* "ברכה והצלחה" [[תשנ"ה]] (1995)
* "אם אשכחך ירושלים" [[תשנ"ו]] (1996)
* "האפ קאזאק (ניגוני חב"ד)" [[תשנ"ו]] (1996)
* "חזק" [[תשנ"ז]] (1997)
* "ניגוני הבעש"ט (ניגוני חב"ד)" [[תשנ"ח]] (1998)
* "יחיד ורבים" [[תשס"א]] (2001)
* "פריד הופעה חיה" [[תשס"א]] (2001)
* "עלה קטן (סינגל)" [[תשס"ב]] (2002)
* "אבינו מלכנו (ניגוני חב"ד)" [[תשס"ב]] (2002)
* "אני חושב עליכם (סינגל)" [[תשס"ה]] (2005)
* "בין כך ובין כך" [[תשס"ו]] (2006)
* "הלהיטים הגדולים" [[תשס"ו]] (2006)
* "רק תפילה אשא" (סינגל) [[תשס"ח]] (2008)
* "אוסף להיטי העשור" (אוסף סינגלים) [[תשס"ט]] (2009)
* "זמירות בית אבא" [[תשס"ט]] (2009)
* "יענקל יענקל (ניגוני חב"ד)" [[תשס"ט]] (2009)
* "אברהם פריד בהופעה חיה (אלבום כפול) [[תשס"ט]] (2009)
* "אברהם פריד בהופעה חיה" (DVD לצפיה) [[תשס"ט]] (2009)
* "Miracles שיר ב[[אנגלית]] (סינגל) [[תש"ע]] (2010)
* "כי הרבית" (סינגל) [[תש"ע]] (2010)
* "Keep Climbing" (ממשיך לטפס/רצוננו לראות את מלכנו) (אלבום) [[תשע"ב]] (2012)
* "א מחי-ה" ([[יידיש]]) [[תשע"ג]] (2013)
* "אוצר של יראת שמיים" [[תשע"ו]] (2016)
* "כמה טוב שנפגשנו" (שירים ישראליים) [[תשע"ז]] (2017)
*רילקס [[תשע"ט]]
}}

==משפחתו==
לר' אברהם ורעייתו ששה ילדים
* בנו ר' מאיר משלוחי הרבי בס דאגו קליפורניה
*בתו חנה אשת ר' שלוימי הכהן פרידמן מארגנטינה

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26373 הרבי האזין כמה דקות ואמר: 'נו, נגמר החופש'] - ראיון עם אברהם פריד (מקור ראשון) {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74999 אברהם פריד בשיעור לתושבי כפר חב"ד], כב אדר התשע"ג (05.03.2013) {{צליל}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9B%D7%95%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%94%D7%9D_77439.html אברהם פריד מתראיין לאתר col לרגל השקת האלבום באידיש 'א מחיה'], [[אלול]] [[תשע"ג]] {{col}}
*'''[https://col.org.il/news/133841 הקול נשאר במשפחה]''', ראיון משותף עם האחיין הזמר החסידי ר' [[שמחה פרידמן]] - [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון מספר 1926 עמוד 84
*[https://col.org.il/news/134643 פריד הבטיח, פריד קיים] באתר {{חב"ד און ליין}}.
*[https://col.org.il/news/123868 שמחה פרידמן בשיחת נוסטלגיה עם דודו ר' אברהם פריד] באתר {{חב"ד און ליין}}.
*[https://col.org.il/news/116548 עובדות מענינות על אברהם פריד] באתר {{חב"ד און ליין}}.
;שירים להאזנה
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/593519/ כשהזמר אברהם פריד שר "יחי" בכינוס צבאות השם]''' - באתר {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=56 שר את השיר "ברוך הבא מלך המשיח"] {{צליל}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=401 שר את השיר "כל נדרי" באירוע הטלטון החב"די בתשס"ז] {{צליל}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74950 אברהם פריד עם מחרוזת ניגוני חב"ד] כב אדר התשע"ג (04.03.2013) {{וידאו}} {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/137793 אברהם פריד בניגון לפרק של הרבי] - י"א ניסן תשפ"ב.
*[https://col.org.il/news/128547 אברהם פריד עם עיבוד ללהיט 'יעקב'] - תשפ"א.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פריד, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:זמרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]

אברהם יואל לפידות

2022-07-24T04:47:14Z

38.125.100.13: /* תולדות חיים */

הרב '''אברהם יואל לפידות''' (יליד שנת [[תשל"ד]], 1974) הינו [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] גדולה "[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]" ב[[ירושלים]], לשעבר ראש ישיבת חב"ד ב[[בואנוס איירס]], ארגנטינה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"א באדר]] [[תשל"ד]] ב[[ארגנטינה]] להוריו ר' מנחם דניאל לפידות ומרת טובא ממייסדי מוסדות חב"ד בארגנטינה.

כבר מהיותו ילד צעיר הצטיין בשקידתו העצומה בלימוד וכבר מגיל צעיר היה בקיא בהרבה מ[[מסכתות הש"ס]].

בישיבה קטנה למד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בארגנטינה{{הערה|בעקבות מענה [[הרבי]] על-כך על אף רצונו ללמוד ב[[תות"ל לוד|ישיבת תומכי תמימים בלוד]].}}, ומאוחר יותר בשנת [[תנש"א]] - [[תשנ"ג]] למד בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בסמיכות לחצר [[הרבי]] ב-[[770]]. בשנים [[תשנ"ד]] - [[תשנ"ה]] שימש כ[[שליח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] לאחמ"כ חזר ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770]] עד חתונתו ב[[תשנ"ח]].

בהגיעו לגיל חופה [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רבה של קריית מוצקין וקהילת חב"ד בקריות.

החל משנת [[תשנ"ט]] כיהן כ[[שליח הרבי]] בארגנטינה וכ[[ראש ישיבה]] גדולה שם. ובראש חודש [[אייר]] [[תשע"ג]] התמנה כראש ה[[ישיבה גדולה תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. מינויו הביא להגדלת מספר הבחורים הלומדים בישיבה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לפידות, אברהם}}
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]

מרדכי זאיאנץ

2022-07-20T22:04:00Z

38.125.100.13: /* תולדות חיים */

הרב '''מרדכי (מוטל) זאיאנץ''' ([[תרצ"ג]] - [[י"ב אלול]] [[תשע"ז]]), היה רב [[בית הכנסת]] צעירי חב"ד ב[[פאולו]] שב[[ברזיל]], חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] 'אהל מנחם מענדל', ו[[משפיע]] קהילת חב"ד.

==תולדות חיים==
נולד בפצ'ינוב שבפולין לאביו ר' [[שמחה יצחק זאיינץ]] ולאמו מרת חוה נעכא בשנת [[תרצ"ג]].

בשנת [[תש"ז]] נשלח ללמוד בישיבת חב"ד ב[[ניו יורק]], כשאת שלושת שנותיו הראשונות עשה בסניף לצעירים שנקרא בשם '[[ליובאוויטשער ישיבה]]', ובשנת [[תש"י]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] שם עשה חיל בלימודיו במשך חמש שנים.

עוד לפני חתונתו, ב[[חודש מנחם אב]] [[תשט"ו]] נסע לברזיל על מנת לפעול שם בהפצת היהדות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_25445_71.pdf דיווח מפורט על פעולותיו של הרבי זאיאנץ בברזיל בתוך 'קובץ ליובאוויטש' גליון י"ג] (באידיש).}}.

נישואיו עם רעייתו מרת רבקה{{הערה|בת ר' [[מנחם מענדל מייזעס]] והרבנית בתיה ונכדת הרב [[מאיר שמחה חן]].}} התקיימו ב[[ב' טבת]] [[תשי"ז]], וזכה ש[[הרבי]] ישתתף בשמחת ה[[נישואין]] ויהיה [[מסדר הקידושין]] בטקס ה[[חופה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/134077 הוידאו הנדיר: הרבי בסידור קידושין בתשי"ז].}}. לאחר החתונה קבע את מגוריו בברזיל, ולקראת [[חג השבועות]] [[תש"כ]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], ובמהלך הביקור בחצר הרבי נכנס ל'[[יחידות]]' שם ביקש ברכה מהרבי עבור פתיחת בית חרושת לייצור מעילים, אך הרבי שלל זאת והורה לו לנסוע לבופולו ולפתוח שם מחדש את סניף ישיבת [[תומכי תמימים בופולו|תומכי תמימים]] שפעלה במקום ונסגרה באומרו (תוכן): "איך אפשר לישון בלילה כשהישיבה של מו"ח סגורה".

לאחר שלוש וחצי שנים בהם פעל במקום ודאג לניהולה הגשמי והרוחני של הישיבה, חזר לברזיל והתיישב לצד משפחתו ב[[פאולו]]. בתחילה שלח ידו במסחר, ובהמשך התמנה כרב [[בית הכנסת]] צעירי אגודת חב"ד בעיר, כחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] אהל מנחם מענדל, וכ[[משפיע]] קהילת חב"ד.

נפטר ב[[י"ב אלול]] [[תשע"ז]]. נטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב אברהם מאיר זאיאנץ - משלוחי הרבי בלוס אנג'לס
*בנו, הרב יוסף זאיאנץ - משלוחי הרבי במונטריאול
*בנו, ר' שמואל זאיאנץ - לונדון
*בתו, מרת בתיה איטצינגר - לונדון
*בתו, מרת נחמה בארבער - קראון הייטס

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1317500 כשהרבי הסתתר מעיני הציבור]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1663518 מה לימדו אותך בישיבה?]''' - הרב זאיינץ מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

==לקריאה נוספת==
*'''והגדת לבנך''', ראיון עם רעייתו המחנכת מרת רבקה זאיאנץ, מוסף עטרת חיה לשבועון בית משיח פרשת צו תשפ"א עמוד 10

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זאיינץ, מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בברזיל]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת זאיאנץ]]

ברזיל

2022-07-20T21:56:29Z

38.125.100.13: /* ריו דה ז'נירו */

[[קובץ:770 ברזיל.jpg|
שמאל|ממוזער|300px|בית חב"ד המרכזי בעיר פאולו, ברזיל]]
'''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי.

השפה המדוברת במדינה היא פורטוגזית. בשונה משאר מדינות דרום אמריקה בהם השפה היא ספרדית.

יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הדרומית והתיכונה, אחרי יהדות [[ארגנטינה]].

במדינה מתקיימת פעילות עניפה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] שייסדו במשך השנים ישיבות, בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים.

==התפתחות קהילת חב"ד בברזיל==
עם השנים התפתחה במדינה קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל הייתה בשנת תר"ע, כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר [[פאולו]] (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם ביישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]===
תרפ"ט, התיישב הרב דובער ורעייתו פייגא בעגון, בדרום ברזיל, בעיר פורטו אלגרי, הקים מקוה טהרה בביתו (שקיים עד היום, ע"י השליח הרב ליברוב, שקנה את הבית ושיפצו).
בשנת ה'תש"ח, שלח הרב דובער את שני ילדיו, הרב יעקב וצבי אריה בעגון, ללמוד בתות"ל-770 עד החתונה שלהם, ואז נשלחו ע"י כ"ק אדמו"ר לשליחות בברזיל.
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם אדמו"ר הריי"צ אליו דיווח על יהדות ברזיל.

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[
ברזיל. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] בברזיל הייתה בשנת תש"ז, כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע ל[[פאולו]] לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] בברזיל הייתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]].

בשנה זו גם נשלח על ידי הרבי הריי"צ הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]] לשמש כשוחט לקהילה היהודית.

'''[[תש"י]]''' גם בשנת תש"י בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי ברזיל כשהורה לרב [[משה יצחק הכט]] לנסוע לשליחות לברזיל, לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק הכט| הכט]] פיסה ממטפחתו של אדמו"ר הריי"צ להצלחת שליחותם.

===אצל [[הרבי]]===
'''[[תשי"א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע הייתה ברזיל, כאשר כבר בשנת תשי"א שלח ל[[פאולו]] את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להילחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי בברזיל בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשי"ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית הייתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[פאולו]] הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך ב[[ריו דה ז'נירו]].

'''[[תשח"י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק הייתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן" בהנהלת של הרב [[חיים בנימיני]], עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.

בשנה זו עבר גם הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]] לריו חסיד חב"ד שסייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם [[מקווה טהרה]] מהודר.

'''[[תשי"ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר ל[[פאולו]] ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום, וזכה לברכות רבות מהרבי, ומשם נחנכו שלוחים ומנהלי מוסדות ועסקנים רבים, ברזיל בכל העולם.

'''[[תשכ"א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות.

בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ברזיל נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן הרבי שלח לברזיל את הרב [[שבתי אלפרין]] לשמש כשליח ראשי בברזיל.

בהשפעת הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]], הרב אלפרין הגיע לריו והתמנה שם התמנה להיות מנהל בית הספר "תלמוד תורה". (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור בברזיל ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר פטרופוליס, ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[לייבל זאיינץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בברזיל, הייתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

==שלוחים ובתי חב"ד בברזיל==
[[קובץ:כינוס השלוחים האזורי - ברזיל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו]]
===[[פאולו]]===
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד
*הרב [[שבתי אלפרין]], שליח ומנהל בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יעקב בעגון]], מייסד מוסדות חב"ד-ליובאוויטש בברזיל, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.
*הרב [[צבי אריה בעגון]], מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש.
*הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב"ד בעיר
*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[נח גנזבורג]], מנהל בית חב"ד לצעירים.
*הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]].
*הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[שלום דובער גוראריה (ברזיל)|שלום דובער גוראריה]], מנהל בית חב"ד דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי.
*הרב ישעיהו דיין, בית חב"ד מורומבי
*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה.
*הרב [[עדי דוד כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב [[יצחק ברונר]], בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד אלטו דה פיניירוס.
*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, מנהל בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב [[שמעון ברנד]], בית חב"ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.
*הרב יוסף טוויל, בית חב"ד אנדרה.
*הרב [[דוד אזולאי]], רב קהילת "הר סיני".
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד ברוקלין.
*הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד ברוקלין.
*הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת "כנסת ישראל"
*הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל
*הרב [[לייבל זאיינץ]], מנהל צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב יחיאל יוסף זאיינץ, צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב דוד לוינסון, חב"ד קמפוס
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]], מנהל בית חב"ד פרדיזז
*הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרדיזז
*הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב"ד פרדיזז
*הרב חיים גרבצ'יק, מנהל ארגון "לעודד"
*הרב פסח קאופמן
*הרב [[אהוד קווין]], דיין וחבר בית דין המקומי

===[[ריו דה ז'נירו]]===
*הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא.
*הרב [[יהושע בנימין גולדמן]], מנהל מוסדות חב"ד בריו דה ז'נירו.
*הרב לוי גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון.
*הרב מנחם גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל חב"ד קמפוס בריו.
*הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו.
*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד קופהקבנה.
*הרב[[אברהם צבי בויטנר]], עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית.
*הרב משה לנטיסקי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב שמואל שימענוביץ, בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב"ד לבנים בית מנחם.
*הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת "בית יעקב".
*הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת "הר סיני" ומנהל בית חב"ד טיג'וקה.
*הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה.
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת "אדמונד ספרא".
*הרב מענדל אבוטבול "אנדמונד ספרא".
*הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד.
*הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת "בית אהרון" וחבר מערכת הכשרות בברזיל.
*הרב ישראל קטאלה, מנהל בית חב"ד בוטהפוגו
*הרב שלמה אוסוביצקי, מנהל בית חב"ד ניטערוי

===ברזיליה===
*הרב ליב רוטנברג.

===בליים===
*הרב [[דישראלי זאגורי]].
*הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי.

===פורטו אלגרי===
*הרב משה מנחם מענדל ליברוב.
*הרב שלמה אהרון ליברוב.

===קוריטיבה===
*הרב יוסף דובראווסקי.
*הרב מנחם מענדל לבקובסקי.
*הרב מנחם מענדל סטוליק.

===בלו הוריזונטה===
*הרב ניסים קטרי.
*הרב מנחם קטרי.

===סלבדור===
*הרב ישראל בוקיעט.

===רסיפה===
*הרב אלכסנדר מזרחי.

===מנאוס אמזונס===
*הרב אריה רייכמן.

===מורו דה ס. פאולו===
*הרב מנחם מענדל גרנשטט.

==רחובות וכיכר==
===פאולו===
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעירייה דוד רוזן.
רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)

רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)

כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)

===ריו דה ז'נירו===
לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני השלוחים בעיר (מנחם מענדל שמעונוביץ כיום חבר מקהלה [[קאפעליע]] ) יחד עם אנשי הקהילה את כיכר "הרבי מליובאוויטש"(praça rebe de Lubavitch).

==ראו גם==
*[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת מחנה ישראל פטרופוליס]]
*[[אור מנחם ברזיל]]
*[[בני נח ברזיל]]
*[[תומכי תמימים פאולו]]

==לקריאה נוספת==
*'''אדמורי חב"ד ויהדות בראזיל'''. הרב [[זושא וולף]]
*'''ישיבה של מעלה ביערות בראזיל'''

== קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36352 סיור מצולם בברזיל ובמוסדות חב"ד] {{שטורעם}}
*[https://col.org.il/news/123235 חנוכת כיכר על שם הרבי בריאו ד. ז'נירו] {{col}}
*[https://chabad.info/news/583778/ השלוחים בברזיל התאחדו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה לשלוחים לישראלים בברזיל] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}}

[[קטגוריה:ברזיל]]

ברזיל

2022-07-20T21:55:55Z

38.125.100.13: /* ריו דה ז'נירו */

[[קובץ:770 ברזיל.jpg|
שמאל|ממוזער|300px|בית חב"ד המרכזי בעיר פאולו, ברזיל]]
'''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי.

השפה המדוברת במדינה היא פורטוגזית. בשונה משאר מדינות דרום אמריקה בהם השפה היא ספרדית.

יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הדרומית והתיכונה, אחרי יהדות [[ארגנטינה]].

במדינה מתקיימת פעילות עניפה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] שייסדו במשך השנים ישיבות, בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים.

==התפתחות קהילת חב"ד בברזיל==
עם השנים התפתחה במדינה קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל הייתה בשנת תר"ע, כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר [[פאולו]] (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם ביישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]===
תרפ"ט, התיישב הרב דובער ורעייתו פייגא בעגון, בדרום ברזיל, בעיר פורטו אלגרי, הקים מקוה טהרה בביתו (שקיים עד היום, ע"י השליח הרב ליברוב, שקנה את הבית ושיפצו).
בשנת ה'תש"ח, שלח הרב דובער את שני ילדיו, הרב יעקב וצבי אריה בעגון, ללמוד בתות"ל-770 עד החתונה שלהם, ואז נשלחו ע"י כ"ק אדמו"ר לשליחות בברזיל.
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם אדמו"ר הריי"צ אליו דיווח על יהדות ברזיל.

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[
ברזיל. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] בברזיל הייתה בשנת תש"ז, כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע ל[[פאולו]] לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] בברזיל הייתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]].

בשנה זו גם נשלח על ידי הרבי הריי"צ הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]] לשמש כשוחט לקהילה היהודית.

'''[[תש"י]]''' גם בשנת תש"י בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי ברזיל כשהורה לרב [[משה יצחק הכט]] לנסוע לשליחות לברזיל, לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק הכט| הכט]] פיסה ממטפחתו של אדמו"ר הריי"צ להצלחת שליחותם.

===אצל [[הרבי]]===
'''[[תשי"א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע הייתה ברזיל, כאשר כבר בשנת תשי"א שלח ל[[פאולו]] את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להילחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי בברזיל בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשי"ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית הייתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[פאולו]] הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך ב[[ריו דה ז'נירו]].

'''[[תשח"י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק הייתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן" בהנהלת של הרב [[חיים בנימיני]], עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.

בשנה זו עבר גם הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]] לריו חסיד חב"ד שסייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם [[מקווה טהרה]] מהודר.

'''[[תשי"ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר ל[[פאולו]] ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום, וזכה לברכות רבות מהרבי, ומשם נחנכו שלוחים ומנהלי מוסדות ועסקנים רבים, ברזיל בכל העולם.

'''[[תשכ"א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות.

בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ברזיל נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן הרבי שלח לברזיל את הרב [[שבתי אלפרין]] לשמש כשליח ראשי בברזיל.

בהשפעת הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]], הרב אלפרין הגיע לריו והתמנה שם התמנה להיות מנהל בית הספר "תלמוד תורה". (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור בברזיל ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר פטרופוליס, ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[לייבל זאיינץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בברזיל, הייתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

==שלוחים ובתי חב"ד בברזיל==
[[קובץ:כינוס השלוחים האזורי - ברזיל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו]]
===[[פאולו]]===
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד
*הרב [[שבתי אלפרין]], שליח ומנהל בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יעקב בעגון]], מייסד מוסדות חב"ד-ליובאוויטש בברזיל, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.
*הרב [[צבי אריה בעגון]], מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש.
*הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב"ד בעיר
*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[נח גנזבורג]], מנהל בית חב"ד לצעירים.
*הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]].
*הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[שלום דובער גוראריה (ברזיל)|שלום דובער גוראריה]], מנהל בית חב"ד דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי.
*הרב ישעיהו דיין, בית חב"ד מורומבי
*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה.
*הרב [[עדי דוד כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב [[יצחק ברונר]], בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד אלטו דה פיניירוס.
*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, מנהל בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב [[שמעון ברנד]], בית חב"ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.
*הרב יוסף טוויל, בית חב"ד אנדרה.
*הרב [[דוד אזולאי]], רב קהילת "הר סיני".
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד ברוקלין.
*הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד ברוקלין.
*הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת "כנסת ישראל"
*הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל
*הרב [[לייבל זאיינץ]], מנהל צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב יחיאל יוסף זאיינץ, צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב דוד לוינסון, חב"ד קמפוס
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]], מנהל בית חב"ד פרדיזז
*הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרדיזז
*הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב"ד פרדיזז
*הרב חיים גרבצ'יק, מנהל ארגון "לעודד"
*הרב פסח קאופמן
*הרב [[אהוד קווין]], דיין וחבר בית דין המקומי

===[[ריו דה ז'נירו]]===
*הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא.
*הרב [[יהושע בנימין גולדמן]], מנהל מוסדות חב"ד בריו דה ז'נירו.
*הרב לוי גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון.
*הרב מנחם גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל חב"ד קמפוס בריו.
*הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו.
*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד קופהקבנה.
*הרב[[אברהם צבי בויטנר]], עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית.
*הרב משה לנטיסקי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב שמואל שימענוביץ, בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב"ד לבנים בית מנחם.
*הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת "בית יעקב".
*הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת "הר סיני" ומנהל בית חב"ד טיג'וקה.
*הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה.
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת "אדמונד ספרא".
*הרב מענדל אבוטבול "אנדמונד ספרא".
*הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד.
*הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת "בית אהרון" וחבר מערכת הכשרות בברזיל.
*הרב ישראל קטאלה, מנהל בית חב"ד בוטהפוגו
*הרב שלמה אוסוביצקי, מנהל בית חב"ד ניטערוי

===ברזיליה===
*הרב ליב רוטנברג.

===בליים===
*הרב [[דישראלי זאגורי]].
*הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי.

===פורטו אלגרי===
*הרב משה מנחם מענדל ליברוב.
*הרב שלמה אהרון ליברוב.

===קוריטיבה===
*הרב יוסף דובראווסקי.
*הרב מנחם מענדל לבקובסקי.
*הרב מנחם מענדל סטוליק.

===בלו הוריזונטה===
*הרב ניסים קטרי.
*הרב מנחם קטרי.

===סלבדור===
*הרב ישראל בוקיעט.

===רסיפה===
*הרב אלכסנדר מזרחי.

===מנאוס אמזונס===
*הרב אריה רייכמן.

===מורו דה ס. פאולו===
*הרב מנחם מענדל גרנשטט.

==רחובות וכיכר==
===פאולו===
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעירייה דוד רוזן.
רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)

רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)

כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)

===ריו דה ז'נירו===
לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני השלוחים בעיר (מנחם מענדל שמעונוביץ כיום חבר מקהלה [[קפעליע]] ) יחד עם אנשי הקהילה את כיכר "הרבי מליובאוויטש"(praça rebe de Lubavitch).

==ראו גם==
*[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת מחנה ישראל פטרופוליס]]
*[[אור מנחם ברזיל]]
*[[בני נח ברזיל]]
*[[תומכי תמימים פאולו]]

==לקריאה נוספת==
*'''אדמורי חב"ד ויהדות בראזיל'''. הרב [[זושא וולף]]
*'''ישיבה של מעלה ביערות בראזיל'''

== קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36352 סיור מצולם בברזיל ובמוסדות חב"ד] {{שטורעם}}
*[https://col.org.il/news/123235 חנוכת כיכר על שם הרבי בריאו ד. ז'נירו] {{col}}
*[https://chabad.info/news/583778/ השלוחים בברזיל התאחדו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה לשלוחים לישראלים בברזיל] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}}

[[קטגוריה:ברזיל]]

אליעזר צבי זאב צירקינד

2022-07-20T04:25:47Z

38.125.100.13: /* משפחתו */

[[קובץ:אליעזר צבי צירקינד.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]
הרב '''אליעזר צבי זאב צירקינד''' ([[תרצ"א]] – [[כ"ה סיון]] [[תשע"ד]]) היה מורה צדק ב[[קראון הייטס]] שעסק ב[[סופר סת"ם|סופרות]] וזכה להיות הסופר שהגיה את התפילין והמזוזות

==תולדות חיים==
נולד ב[[ניו יורק]] בשנת [[תרצ"א]] לאביו ר' מרדכי שכנא ולאמו מרת אדא צירקינד. משפחתו שהייתה במקורה מ[[בולטימור]] שבמרילנד, נמנתה על חוגי האורתודוקסים המודרניים. מגזע חסידי ליובאוויטש בעיר [[בברויסק]]{{הערה|1=אף שבברויסק היא מקום של קפוסטער חסידים, המשפחה השתייכה לחצר ליובאוויטש}}.אבי סבו זכה להיות מ[[היושבים]] אצל אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש.

התקרב עם אחיו לחסידות חב"ד בעקבות פעילותו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].

כאשר התגורר בווילמסבורג, הלך להתפלל בבית כנסת של [[המלאכים]], בווילמסבורג, שהיה בית הכנסת נוסח האריז"ל היחידי באותה תקופה בווילמסבורג.

למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ואחר כן ב ב[[ישיבת רבי יעקב יוסף]]. (ידועה בראשי התיבות באנגלית RJJ), ואחר כן למד בתומכי תמימים - 770.

בעת מלחמת קוריאה בשנת [[תשי"ג]], גויס לצבא היות ולא למד בישיבה ולא הצליח לקבל פטור משירות, ובמהלך התקופה בה שהה בצבא התעקש להקפיד על קלה כבחמורה ולהמשיך לגדל את זקנו, ונעצר בשל כך ושהה במשך שבועות ארוכים בבית הכלא הצבאי, כשבמשך כל תקופה זו ניזון מאכילת ירקות וביצים בלבד כדי שלא להכינס לספיקות בעניני [[כשרות]].

כאשר היה בצבא קיבל על עצמו שאם יצא מהצבא בחיים ילך בלבושים חסידים, דומים לחסידי פולין, וכן נהגו אחריו בני משפחתו.

לפני חתונתו התמחה במקצועות [[סופר סת"ם|סופרות]] ו[[שחיטה]] ולאחר נישואיו עם רעייתו רייזל התפרנס בעיקר מכתיבת סת"ם.

סייע לסופר הרב [[ישעיה מטלין]] בעניני [[ספרי תורה ב-770]].

כאשר קרה כמה פעמים שהיה פסול בספר התורה במהלך המנין של הרבי, החליטו גבאי בית הכנסת 770 שיש להגיהה הספר לפני השבת ולקחו את הרב צירקינד לכך.

ששימש כסופרו של הרבי. במשך השנים בדק את המזוזות ב-770 ובבית הרבי, והחליף את רצועות התפילין של הרבי, ועוד. כמו כן קיבל מהרבי כמה הוראת בעניני סת"ם.

זכה לכתוב את ה[[מגילת אסתר]] שהרבי השתמש בה הרבה שנים.

כן כתב בהוראת הרבי את ה[[תפילין דרבינו תם]] שהרבי שלח במתנה לגאון הרב [[משה פיינשטיין]].

כמו כן קיבל הוראה אישית מהרבי להשתדל בלימוד [[כתב אדמו"ר הזקן]] על פי הפרשיות המיוחסות לסופרו האישי ר' [[ראובן מיאנוביץ']], ולאורך כל השנים עסק בהפצת כתב זה ושכנע חסידים נוספים להשתמש בו.

ב[[חודש כסלו]] [[תשמ"ג]] הוא קיבל מענה מהרבי על ייסוד "אגודת [[סופר סת"ם|כותבי סת"ם]] [[אנ"ש]] ד[[קראון הייטס]]", וכתב: "אנו פונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א ליתן הסכמתו וברכתו ועוד וכו'"{{הערה|קובץ זכרון הרב אליעזר צבי זאב צירקינד עמוד 7}}. הרבי מחק את המילה "ליתן" וסימן בחץ את התיבות "הסכמתו וברכתו", וכתב: "ויהי רצון שיקויים בזה החלצו מאתכם גו' וכל משנ"ת בקונטרס הנ"ל אזכיר עה"צ".

היה בעל ידע מקיף בהלכה, ושימש כ[[מורה צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]], וכן סייע במשך תקופה בתרגום שיחותיו של הרבי ל[[אנגלית]] עבור הקהל שאינו דובר [[לשון הקודש]] ו[[אידיש]].

נפטר בגיל 83 ב[[כ"ה סיון]] [[תשע"ד]], ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[שמחה צירקינד]] - משלוחי הרבי ב[[קנדה]]
*אחותו, מרת פעשא שטרן - ניו יורק
*בנו, הרב [[יצחק צירקינד]] - מורה צדק בקראון הייטס
*בנו, הרב [[יהושע שלמה צירקינד]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], [[ירושלים]]
*בנו, הרב גרשון צירקינד - מונטריאול
*בנו, הרב שניאור זלמן קלמן צירקינד - מנהל השל"ה relest time, קראון הייטס
*בנו, הרב יעקב מענדל צירקינד - מוריסטאון
*בנו, הרב [[יהודה מיכאל צירקינד]] - קראון הייטס
*בנו, הרב שמואל יוסף צירקינד - טורונטו
*בנו, הרב מאיר צירקינד - וועסטון
*בנו, הרב חיים נחמן צירקינד - בוסטון
*בנו, הרב דוד צירקינד - קראון הייטס
*בתו, מרת שיינא רחל שמידט - ירושלים
*בתו, מרת חנה מוסקוביץ - קראון הייטס אשת הרב [[מנחם מוסקוביץ]] סופר סת"ם

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=774&cat=11&haoro=2 עידוד השימוש בכתב אדמו"ר הזקן]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:צירקינד, אליעזר צבי זאב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

אליעזר צבי זאב צירקינד

2022-07-20T04:25:03Z

38.125.100.13:

[[קובץ:אליעזר צבי צירקינד.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]
הרב '''אליעזר צבי זאב צירקינד''' ([[תרצ"א]] – [[כ"ה סיון]] [[תשע"ד]]) היה מורה צדק ב[[קראון הייטס]] שעסק ב[[סופר סת"ם|סופרות]] וזכה להיות הסופר שהגיה את התפילין והמזוזות

==תולדות חיים==
נולד ב[[ניו יורק]] בשנת [[תרצ"א]] לאביו ר' מרדכי שכנא ולאמו מרת אדא צירקינד. משפחתו שהייתה במקורה מ[[בולטימור]] שבמרילנד, נמנתה על חוגי האורתודוקסים המודרניים. מגזע חסידי ליובאוויטש בעיר [[בברויסק]]{{הערה|1=אף שבברויסק היא מקום של קפוסטער חסידים, המשפחה השתייכה לחצר ליובאוויטש}}.אבי סבו זכה להיות מ[[היושבים]] אצל אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש.

התקרב עם אחיו לחסידות חב"ד בעקבות פעילותו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].

כאשר התגורר בווילמסבורג, הלך להתפלל בבית כנסת של [[המלאכים]], בווילמסבורג, שהיה בית הכנסת נוסח האריז"ל היחידי באותה תקופה בווילמסבורג.

למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ואחר כן ב ב[[ישיבת רבי יעקב יוסף]]. (ידועה בראשי התיבות באנגלית RJJ), ואחר כן למד בתומכי תמימים - 770.

בעת מלחמת קוריאה בשנת [[תשי"ג]], גויס לצבא היות ולא למד בישיבה ולא הצליח לקבל פטור משירות, ובמהלך התקופה בה שהה בצבא התעקש להקפיד על קלה כבחמורה ולהמשיך לגדל את זקנו, ונעצר בשל כך ושהה במשך שבועות ארוכים בבית הכלא הצבאי, כשבמשך כל תקופה זו ניזון מאכילת ירקות וביצים בלבד כדי שלא להכינס לספיקות בעניני [[כשרות]].

כאשר היה בצבא קיבל על עצמו שאם יצא מהצבא בחיים ילך בלבושים חסידים, דומים לחסידי פולין, וכן נהגו אחריו בני משפחתו.

לפני חתונתו התמחה במקצועות [[סופר סת"ם|סופרות]] ו[[שחיטה]] ולאחר נישואיו עם רעייתו רייזל התפרנס בעיקר מכתיבת סת"ם.

סייע לסופר הרב [[ישעיה מטלין]] בעניני [[ספרי תורה ב-770]].

כאשר קרה כמה פעמים שהיה פסול בספר התורה במהלך המנין של הרבי, החליטו גבאי בית הכנסת 770 שיש להגיהה הספר לפני השבת ולקחו את הרב צירקינד לכך.

ששימש כסופרו של הרבי. במשך השנים בדק את המזוזות ב-770 ובבית הרבי, והחליף את רצועות התפילין של הרבי, ועוד. כמו כן קיבל מהרבי כמה הוראת בעניני סת"ם.

זכה לכתוב את ה[[מגילת אסתר]] שהרבי השתמש בה הרבה שנים.

כן כתב בהוראת הרבי את ה[[תפילין דרבינו תם]] שהרבי שלח במתנה לגאון הרב [[משה פיינשטיין]].

כמו כן קיבל הוראה אישית מהרבי להשתדל בלימוד [[כתב אדמו"ר הזקן]] על פי הפרשיות המיוחסות לסופרו האישי ר' [[ראובן מיאנוביץ']], ולאורך כל השנים עסק בהפצת כתב זה ושכנע חסידים נוספים להשתמש בו.

ב[[חודש כסלו]] [[תשמ"ג]] הוא קיבל מענה מהרבי על ייסוד "אגודת [[סופר סת"ם|כותבי סת"ם]] [[אנ"ש]] ד[[קראון הייטס]]", וכתב: "אנו פונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א ליתן הסכמתו וברכתו ועוד וכו'"{{הערה|קובץ זכרון הרב אליעזר צבי זאב צירקינד עמוד 7}}. הרבי מחק את המילה "ליתן" וסימן בחץ את התיבות "הסכמתו וברכתו", וכתב: "ויהי רצון שיקויים בזה החלצו מאתכם גו' וכל משנ"ת בקונטרס הנ"ל אזכיר עה"צ".

היה בעל ידע מקיף בהלכה, ושימש כ[[מורה צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]], וכן סייע במשך תקופה בתרגום שיחותיו של הרבי ל[[אנגלית]] עבור הקהל שאינו דובר [[לשון הקודש]] ו[[אידיש]].

נפטר בגיל 83 ב[[כ"ה סיון]] [[תשע"ד]], ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[שמחה צירקינד]] - משלוחי הרבי ב[[קנדה]]
*אחותו, מרת פעשא שטרן - ניו יורק
*בנו, הרב [[יצחק צירקינד]] - מורה צדק בקראון הייטס
*בנו, הרב [[יהושע שלמה צירקינד]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], [[ירושלים]]
*בנו, הרב גרשון צירקינד - מונטריאול
*בנו, הרב שניאור זלמן קלמן צירקינד - מנהל השל"ה, קראון הייטס
*בנו, הרב יעקב מענדל צירקינד - מוריסטאון
*בנו, הרב [[יהודה מיכאל צירקינד]] - קראון הייטס
*בנו, הרב שמואל יוסף צירקינד - טורונטו
*בנו, הרב מאיר צירקינד - וועסטון
*בנו, הרב חיים נחמן צירקינד - בוסטון
*בנו, הרב דוד צירקינד - קראון הייטס
*בתו, מרת שיינא רחל שמידט - ירושלים
*בתו, מרת חנה מוסקוביץ - קראון הייטס אשת הרב [[מנחם מוסקוביץ]] סופר סת"ם

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=774&cat=11&haoro=2 עידוד השימוש בכתב אדמו"ר הזקן]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:צירקינד, אליעזר צבי זאב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

אליעזר צבי זאב צירקינד

2022-07-20T04:23:05Z

38.125.100.13: /* תולדות חיים */

[[קובץ:אליעזר צבי צירקינד.PNG|שמאל|ממוזער|250px|]]
הרב '''אליעזר צבי זאב צירקינד''' ([[תרצ"א]] – [[כ"ה סיון]] [[תשע"ד]]) היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]] שעסק ב[[סופר סת"ם|סופרות]] וזכה להיות הסופר שהגיה את התפילין והמזוזות של הרבי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ניו יורק]] בשנת [[תרצ"א]] לאביו ר' מרדכי שכנא ולאמו מרת אדא צירקינד. משפחתו שהייתה במקורה מ[[בולטימור]] שבמרילנד, נמנתה על חוגי האורתודוקסים המודרניים. מגזע חסידי ליובאוויטש בעיר [[בברויסק]]{{הערה|1=אף שבברויסק היא מקום של קפוסטער חסידים, המשפחה השתייכה לחצר ליובאוויטש}}.אבי סבו זכה להיות מ[[היושבים]] אצל אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש.

התקרב עם אחיו לחסידות חב"ד בעקבות פעילותו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].

כאשר התגורר בווילמסבורג, הלך להתפלל בבית כנסת של [[המלאכים]], בווילמסבורג, שהיה בית הכנסת נוסח האריז"ל היחידי באותה תקופה בווילמסבורג.

למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ואחר כן ב ב[[ישיבת רבי יעקב יוסף]]. (ידועה בראשי התיבות באנגלית RJJ), ואחר כן למד בתומכי תמימים - 770.

בעת מלחמת קוריאה בשנת [[תשי"ג]], גויס לצבא היות ולא למד בישיבה ולא הצליח לקבל פטור משירות, ובמהלך התקופה בה שהה בצבא התעקש להקפיד על קלה כבחמורה ולהמשיך לגדל את זקנו, ונעצר בשל כך ושהה במשך שבועות ארוכים בבית הכלא הצבאי, כשבמשך כל תקופה זו ניזון מאכילת ירקות וביצים בלבד כדי שלא להכינס לספיקות בעניני [[כשרות]].

כאשר היה בצבא קיבל על עצמו שאם יצא מהצבא בחיים ילך בלבושים חסידים, דומים לחסידי פולין, וכן נהגו אחריו בני משפחתו.

לפני חתונתו התמחה במקצועות [[סופר סת"ם|סופרות]] ו[[שחיטה]] ולאחר נישואיו עם רעייתו רייזל התפרנס בעיקר מכתיבת סת"ם.

סייע לסופר הרב [[ישעיה מטלין]] בעניני [[ספרי תורה ב-770]].

כאשר קרה כמה פעמים שהיה פסול בספר התורה במהלך המנין של הרבי, החליטו גבאי בית הכנסת 770 שיש להגיהה הספר לפני השבת ולקחו את הרב צירקינד לכך.

ששימש כסופרו של הרבי. במשך השנים בדק את המזוזות ב-770 ובבית הרבי, והחליף את רצועות התפילין של הרבי, ועוד. כמו כן קיבל מהרבי כמה הוראת בעניני סת"ם.

זכה לכתוב את ה[[מגילת אסתר]] שהרבי השתמש בה הרבה שנים.

כן כתב בהוראת הרבי את ה[[תפילין דרבינו תם]] שהרבי שלח במתנה לגאון הרב [[משה פיינשטיין]].

כמו כן קיבל הוראה אישית מהרבי להשתדל בלימוד [[כתב אדמו"ר הזקן]] על פי הפרשיות המיוחסות לסופרו האישי ר' [[ראובן מיאנוביץ']], ולאורך כל השנים עסק בהפצת כתב זה ושכנע חסידים נוספים להשתמש בו.

ב[[חודש כסלו]] [[תשמ"ג]] הוא קיבל מענה מהרבי על ייסוד "אגודת [[סופר סת"ם|כותבי סת"ם]] [[אנ"ש]] ד[[קראון הייטס]]", וכתב: "אנו פונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א ליתן הסכמתו וברכתו ועוד וכו'"{{הערה|קובץ זכרון הרב אליעזר צבי זאב צירקינד עמוד 7}}. הרבי מחק את המילה "ליתן" וסימן בחץ את התיבות "הסכמתו וברכתו", וכתב: "ויהי רצון שיקויים בזה החלצו מאתכם גו' וכל משנ"ת בקונטרס הנ"ל אזכיר עה"צ".

היה בעל ידע מקיף בהלכה, ושימש כ[[מורה צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]], וכן סייע במשך תקופה בתרגום שיחותיו של הרבי ל[[אנגלית]] עבור הקהל שאינו דובר [[לשון הקודש]] ו[[אידיש]].

נפטר בגיל 83 ב[[כ"ה סיון]] [[תשע"ד]], ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[שמחה צירקינד]] - משלוחי הרבי ב[[קנדה]]
*אחותו, מרת פעשא שטרן - ניו יורק
*בנו, הרב [[יצחק צירקינד]] - מורה צדק בקראון הייטס
*בנו, הרב [[יהושע שלמה צירקינד]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], [[ירושלים]]
*בנו, הרב גרשון צירקינד - מונטריאול
*בנו, הרב שניאור זלמן קלמן צירקינד - מנהל השל"ה, קראון הייטס
*בנו, הרב יעקב מענדל צירקינד - מוריסטאון
*בנו, הרב [[יהודה מיכאל צירקינד]] - קראון הייטס
*בנו, הרב שמואל יוסף צירקינד - טורונטו
*בנו, הרב מאיר צירקינד - וועסטון
*בנו, הרב חיים נחמן צירקינד - בוסטון
*בנו, הרב דוד צירקינד - קראון הייטס
*בתו, מרת שיינא רחל שמידט - ירושלים
*בתו, מרת חנה מוסקוביץ - קראון הייטס אשת הרב [[מנחם מוסקוביץ]] סופר סת"ם

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=774&cat=11&haoro=2 עידוד השימוש בכתב אדמו"ר הזקן]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:צירקינד, אליעזר צבי זאב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

שלום בער שיינגרטן

2022-07-18T04:59:09Z

38.125.100.13:

[[קובץ:שלום בער.jpg|ממוזער|200px|הרב שלום בער שיינגארטן]]
'''הרב שלום דובער שיינגארטן''' (יליד שנת [[תשנ"ב]]) הוא סופר סתם במונטריאול.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' מרחשוון]] [[תשנ"ב]] לאביו הרב [[מנחם מענדל שיינגארטן]] ולאימו מרת רבקה צירה בת ר' [[ירחמיאל אלפרוביץ']].

בשנת [[תשנ"ג]]. בהיותו בן שנה, יצאה משפחתו בהוראת הרבי ל[[שליחות]] ב[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]]. שם למד בחיידר ובישיבה הקטנה.

למד בישיבה גדולה ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. ו[[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]]. וב[[תומכי תמימים ארגנטינה|ארגנטינה]]. ויצא לשליחות ב[[ישיבת תומכי תמימים בבואנוס איירס]].

ב[[ח"י אלול]] [[תשע"ה]] התחתן עם בת הרב [[צבי הירש גוראריה (מונטריאול)|צבי הירש גוראריה]] ממונטריאול. אז למד ב[[כולל מנחם]]. ולאחמ"כ התמנה למשפיע במשך שנתיים בישיבת תומכי תמימים במונטריאול.

בחודש אלול שנת [[תשע"ח]]. עבר למוסקבה על מנת לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|תומכי תמימים במוסקבה]] קטנה.

בקיץ שנת תשפ"א עזב את עבודתו כמשפיע בתות"ל מוסקבה מפני אילוצים שונים, ומשמש בתור סופר סת"ם במונטריאול.

{{מיון רגיל:שיינגארטן, שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו"ל]]

צבי אריה בעגון

2022-07-18T02:09:22Z

38.125.100.13: /* משפחתו */הוספתי תוכן

[[קובץ:צבי אריה בעגון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב צבי אריה בעגון עם ספר התורה שנכתב לציון חמישים שנות שליחותו בברזיל (תשע"ד)]]
הרב '''צבי אריה בעגון'''{{הערה|הירש לייב}} הוא מראשוני [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[פאולו]], [[ברזיל]]. עומד בראש מוסדות חינוך ליובאוויטש לבנים ולבנות בעיר.

==תולדות חיים==
נולד בעיר פורטו אלגרי שב[[ברזיל]] לאביו בערל בעגון.

בהשפעת השד"ר הרב [[יוסף וויינברג]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]].

[[קובץ:י"ד כסלו תשי"ט חופת צבי אריה בעגון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי ב[[סידור קידושין]] בחופת הרב בעגון. י"ד כסלו תשי"ט]]

התחתן עם רעייתו מרת רבקה בלימא, וזכה שהרבי ישמש כ[[מסדר קידושין]] בחתונה, שהתקיימה באותו תאריך של חתונת הרבי, ב[[י"ד כסלו]], בשנת [[תשי"ט]], ובשנה שלאחר החתונה נשלח על ידי הרבי לעיר [[ריו דה ז'נירו]], שם הקים מפעל שחיטה מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר לפאולו ופעל שם על שחיטה מהודרת.

בשנת [[תש"כ]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו, הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו ויחד ייסדו את "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום, וזכה לברכות רבות מהרבי, ושם התחנכו תלמידים רבים שבהמשך הפכו לשלוחי הרבי ומנהלי מוסדות בברזיל.

מוסדות ליובאוויטש כוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "ליובאוויטש" ובית ספר לבנות "גני". תחת הנהלת המוסדות נמצאת גם ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] בראשות הרב [[שמאי ענדע]], חתנו של הרב בעגון.

בתשרי [[תשע"ד]] ציין במעמד סיום כתיבת ספר תורה חמישים שנות שליחות בברזיל{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77970 ברזיל: ספר תורה לציון חמישים שנות שליחות] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[יעקב בעגון]] - פאולו, ברזיל
*בנו, הרב שמואל אשר בעגון - פאולו, ברזיל
*בתו מרת חנה אשת הרב [[שמאי ענדע]] - רב קהילת חב"ד וראש ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] ברזיל.
*בנו, הרב מרדכי בעגון - מנהל פועל של מוסדות ליובאוויטש בפאולו
*בתו מרת רוזא לאה אשת הרב דוד נפרסטק - פאולו, ברזיל
*בנו, הרב מענדל בעגון - פאולו ברזיל
*חתנו הרב יוסי לו , ארה"ב

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/7/78/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A7.pdf תשורה מנישואי צאצאיו הכוללת מכתבים שקיבל מהרבי]''', י"ד כסלו תשפ"ב
==לקריאה נוספת==
*שלום מגידמן, '''הרבי מוליך אותנו יד ביד''', ראיון עם הרב בעגון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1940.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בעגון, צבי אריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]

משה הרסון

2022-07-18T02:05:19Z

38.125.100.13: /* תולדות חיים */

[[קובץ:משה הרסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה הרסון (משמאל) בהדלקת החנוכיה עם ראשי הקהילה]]
הרב '''משה הרסון''' (יליד שנת [[תרצ"ד]], 1934) משמש כ[[שליח]] של [[הרבי]] במדינת [[ניו ג'רזי]] ומנהל את ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' אייר]] [[תרצ"ד]] ב[[ריו דה ז'נירו]] שב[[ברזיל]] למשפחה לא שומרת תורה ומצוות, ובצעירותו התקרב ליהדות . בשנת [[תש"ט]] בהיותו בן 15, נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם גם הוסמך בהמשך לרבנות.

בשנות לימודיו בישיבה, זכה לסייע ל[[מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] בתרגום מכתבים שהגיעו לרבי בשפה הספרדית.

בשנת [[תשי"ז]] נשלח על ידי הרבי במסגרת [[מרכז שליחות]] למדינות אמריקה הדרומית בוונצואלה ובקובה יחד עם הרב [[בנימין קליין]], וקודם יציאתם נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי.

===פעילות ציבורית===
לאחר נישואיו, מונה על ידי הרבי בשנת [[תשכ"ה]] כשלוחו למדינת ניו ג'רזי, ומיד עם הגיעו למקום החל בהקמת מוסדות חב"ד במדינה, ובראשם מכון הסמכה ללימודי רבנות, שהתפתח לאורך השנים עד שבנקודות השיא שלו הגיע ל-280 תלמידים בשנה. תעודות ההסמכה המוענקות מטעם המכון מוכרות בכל רחבי העולם, ודמויות תורניות מהשורה הראשונה של פוסקי ההלכה בדורנו מגיעים לבחון את התלמידים, ביניהם [[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]] הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[מנשה קליין]].

הרב הרסון מונה בשנת [[תשמ"ה]] על ידי [[הרבי]] לחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד]], ופעל במסגרתו לביסוס שכונת [[קראון הייטס]] ולהשבת הספרים שנגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]] ב[[משפט הספרים]].

בשנת [[תשמ"ו]] חבר יחד עם הרב [[בערל שם טוב]] הרב [[שמחה זירקינד]] הרב [[חיים קפלן]] והרב [[ישראל שמוטקין]] לייסוד "הקרן לפיתוח מחנה ישראל" (midf) שיזמה התגבשות של קבוצת גבירים שיתרמו סכומי כסף גדולים לעניניו של הרבי, ותמורת זאת יזכו למפגש אישי עם הרבי שהיה ארוך יותר ממעמד ה[[חלוקת דולרים]] שהתקיים באותם שנים. 'יחידויות' אלו נודעו לימים בשם [[יחידות לגבירים]].

עם גילוי חוברות ה'[[רשימות]]' בשנת [[תשנ"ה]] נקרא להשתתף באסיפה המיוחדת בה נידונו אפשרויות ההוצאה לאור שלהם לציבור הרחב, והיה שותף להכרעה הסופית להתחיל בפרסומם.

מאז שנשלח לניו ג'רזי, הקים תחתיו אימפרייה של מוסדות תורה וחסד, ביניהם 50 בתי כנסת, [[תלמוד תורה]] ישיבה ומכון הסמכה לרבנות, ועוד עשרות סניפים של בתי חב"ד באוניברסיטאות ובמרכזי הערים.

==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם מענדל הרסון, שליח הרבי בבאסקינג רידז', ניו ג'רזי
*בנו, הרב אשר הרסון, שליח הרבי למערב ניו ג'רזי
*חתנו, הרב שלמה חיים ברפמן, מראשי ישיבת 'תפארת בחורים' מוריסטאון

==לקריאה נוספת==
*'''הרבי קירב אותי לעבודתו''', ראיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1893 עמוד 56

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=57295 מה הקשר בין הזקן של הרב הרסון ל'פידל קאסטרו'?] בצירוף גלריית תמונות {{שטורעם}} לרגל ג' תמוז תשע"ב
*[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=37 השליח הראשי מתרגש] {{שטורעם}} ד' [[תשרי]] תשס"ו
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/712327 שינוי תכניות]''' - הרב הרסון מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/122801 רוחב דעת, עדינות, מרץ והצלחות • דמותו של הרב משה הרסון]''' {{COL}}

{{מיון רגיל: הרסון משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:שלוחים בניו ג'רזי]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]

תומכי תמימים וונצואלה (קארקאס)

2022-07-18T01:51:31Z

38.125.100.13: /* הערות שוליים */

ישיבה גדולה '''תומכי תמימים בקראקס''', ונצואלה נוסדה בשנת [[תשל"ז]] על ידי שליח הרבי הרב [[משה פרמן]] עם קבוצה של [[התלמידים השלוחים|תלמידים שלוחים]] מ-[[770]]. בתקופה הראשונה שימש בה כראש ישיבה הרב [[זושא ווינר]].

לאחר מכן הגיע הרב [[לייבל שוחט]] לשמש כראש ישיבה.

מידי שנתיים היו מגיעים קבוצת שלוחים חדשה מישיבת אהלי תורה ללמוד בישיבה וללמד את בני המקום.
הרבי נהג ללוות את קבוצות השלוחים לפני יציאתם למקומות השליחות, במעמד זה של 'צאתכם לשלום' נשא דברי הדרכה הוראה וחיזוק והעניק לשלוחים בדרך כלל את ה'מכתב הכללי' התקופתי. לדוגמה, בערב ר"ח [[אייר]] [[תש"מ]] אמר הרבי שיחה לתלמידים השלוחים לונצואלה.{{הערה|נדפסה בלקוטי שיחות חלק כב עמ' 222.}}

מסיבות ביטחוניות נסגרה הישיבה באופן זמני ונפתחה מחדש בשנת [[תשס"ח]] עם בוא כעשרה תלמידים שלוחים מישיבת [[אהלי תורה]].

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ו]]
{{הערות שוליים}}

יצחק מישולובין

2022-07-17T15:33:18Z

38.125.100.13: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יצחק מישולובין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במניין הרבי מלך המשיח, תשע"ז]]
הרב '''יצחק (איצ'ה) מישולובין''', הוא [[משפיע]] בקהילה הרוסית ב[[קראון הייטס]], [[סופר סת"ם]] ומנהל חנות היודאיקה "מרכז סת"ם" בשכונה.

==תולדות חיים==
הרב יצחק מישולובין נולד לאביו ר' [[אליעזר מישולובין]] ב[[סמרקנד]] והתחנך ב[[רוסיה]] בזמנים הקשים. בשנת [[תשכ"ט]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה ולעלות לארץ ישראל. ר' יצחק הגיע ללמוד אצל [[הרבי]], ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].

התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע|משפעים]] ר' [[בנציון מרוז]], ר' [[חיים אברהם דוכמן]], והרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אליא פריצ'ר' ר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].

עוד בהיותו בסמרקנד תחת המגף הקומניסטי שלח לרבי בקשה לעצה עבור [[עבודת התפילה]], מה לעשות מכיון שיש לו מחשבות זרות בעת התפילה, והרבי סיפר זאת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ"ח], באתר מפתח}}, הדברים נאמרו מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוך מבכי, שבחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלה למה כל זה? למה צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות, הוא מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא, מה שמדאיג אותו? עצה לעבודת התפילה.

[[נישואין|נישא]] למרת פריידל, ביתו של ר' [[לוי יצחק שפירא]].

הרב מישולובין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר"י]] ומהעוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור רמב"ם ושיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]].ואחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב770 בשעות הבוקר.

ר' יצחק עצמו הינו סופר סת"ם ובעל תפילה מיוחד, ואף נוהג להתפלל ב[[בית משיח 770]] בימי הסליחות. ועוד.

ר' יצחק נחשב למשפיעים המעודדים את האמונה הפשוטה בגאולה הקרובה והכרזת ה[[יחי]].

==היציאה מרוסיה==
בשנת [[תשכ"ט]], כאשר שערי ברית המועצרות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסמרקנד בקשות לעזוב את רוסיה{{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו"ל.}}. רבי יצחק נתקל בבעיה מכיון שהיה גם מועמד לגיוס לצבא רוסיה, אך לבסוף התירו את יציאתו מרוסיה כאשר ניסים מלווים אותו בכל שלבי יציאתו.

===הברחת כתבי יד חסידות אל לרבי===
ר' איצ'ה עזב את רוסיה עם הוריו בסוף [[חודש אדר]]. באמתחתו היו [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]] ממאמרים של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] שלקח איתו על מנת להביאם אל [[הרבי]]. לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וודקה יוקרתית (סטוליצ'ניה) שאין להשיגה במוסקבה. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח איתו כשהבחינו בוודקה שאלו אותו מה זה וינה להם שזה בשבילם, כך שיחררו אותו ויכל להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש שרצה להעביר אל הרבי{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.

כשהגיע ל[[כפר חב"ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל המחוייבות לצבא, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו לרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מרוסיה שידע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זוין השתמש בקשריו, ועוד קודם חג הפסח זכה להגיע לרבי.

ב[[ליל הסדר]] באותה שנה הזכיר ה[[רש"ג]] על כך שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר משולובין. ומיד העבירו אותו הבחורים לעמוד בכל הסדר ליד הרבי

כאשר נכנס ל[[יחידות]] לאחר פסח [[תשכ"ט]], מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי [[רבותינו נשיאינו]] יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.

לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצת בחורים להיבחן אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, כיצד אפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.

==משפחתו==
* אחיו, ר' דוד דב מישולובין - לוס אנג'לס.
* אחיו, הרב [[חיים אליהו מישולובין]], כפר חב"ד.
* אחיו, הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע ב[[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, ר' אליהו - קראון הייטס.
*בנו, ר' אליעזר.
*בנו, ר' פרץ - קראון הייטס.
*בנו ר' מנחם מענדל - מלבורן, אוסטרליה
*בנו הת' נחום ישראל - קראון הייטס.
*בנו, ר' מיכאל גרשון - משלוחי הרבי בברונקס, ניו יורק.
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל פבזנר]] - רב ושליח הרבי ב[[פטרבורג]].
*חתנו, הרב [[ישראל בלינוב]] - רב ושליח הרבי בסון דוני, [[צרפת]].
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל מוצ'קין]] - משפיע בישיבת אהלי תורה ב[[קראון הייטס]].

==לקריאה נוספת==
* הספר [[סמרקנד]], ידידו ר' [[הלל זלצמן]] מתאר את חייהם יחדיו בלימודי מחתרת תחת המגף הסובייטי.

==קישורים חיצוניים==
* [http://beismoshiachmagazine.org/articles/r-yitzchok-mishulovin-experiencing-a-whole-new-world.html סיפור היציאה מרוסיה בבית משיח באנגלית]
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=28942 ר' איצ'ה מסיים ספר תורה]
* [https://anash.org/chag-hageulah-celebrated-in-770 הרב משולבין מתוועד עם הקהל ב-770 י"ב תמוז תש"פ]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מישולובין, יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]
[[קטגוריה:משפחת מישולובין]]

לייב שרה'ס

2022-07-15T21:55:52Z

38.125.100.13: /* תולדות חייו */

[[קובץ:לייב שרה'ס.jpg|ממוזער|מקום המצבה המשוערת של ר' לייב שרה'ס כפי שהתגלתה בשנים האחרונות: '''פה חלקת מחוקק ספון הרה"ק ר' לייב שרה'ס זיע"א''' [= הרב הקדוש רבי לייב בן שרה זכרו יגן עלינו אמן]]]
הרב הקדוש רבי '''לייב שרה'ס''', נולד ב[[י"ז תמוז]] [[ת"צ]] ב[[רובנה]]. בהגיעו למצוות בשנת תק"ג גילה הבעש"ט כי נתעברה בו נשמתו של רבי [[חיים בן עטר]] - האור החיים הקדוש, שנסתלק יומיים לפני כן, בט"ו תמוז, כמתנת בר מצווה.{{הערה|אור יקרות חלק א' עמ' שסא.}} הוא נסתלק ביום [[ד' באדר]] [[תקנ"א]], ומנוחת קדשו בעיר מגוריו, ביאלטישקוב.

בספר רזיא-ל המלאך מובאת תפילה אודותיו שיהיה לו פתיחת המוחין, והרבי הכריע כי ללא ספק הכוונה היא אליו, ולמרות שהספר נכתב לפני שהיה בעולם{{הערה|1=שיחות קודש [[תש"ל]] ח"ב, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4602&st=%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%90&pgnum=78 ע' 58]}}.

=== שם הוריו ===
באותה שיחה התייחס הרבי גם לעובדה ששמות הוריהם של הצדיקים שונים{{הערה|שם אביו של ר' לייב היה יוסף, ושם אביו של הסבא משפולי היה ברוך.}}, ואמר שאין להביא מכך ראיה, שהרי ייתכן שבמהלך השנים נוספו שמות אחרים, או שהחליטו להחליף את השם.

==תולדות חייו==
ר' לייב לא הכיר את אביו שנפטר בעודו ילד קטן, ומקובל לומר שאביו היה מהל"ו צדיקים נסתרים.

בהגיעו לגיל בר מצוה, הביאה אותו אמו אל [[הבעל שם טוב]], והוא אמר שהוא ייתן לו מתנה מאוד יפה לכבוד הבר מצווה, אך הנוכחים לא הבינו למה ירמזון דבריו של המגיד, מכיון שלא נתן בידיהם מאומה. לימים אמרו הצדיקים שהדורון היה חלק משורש נשמת [[האור החיים]] הקדוש, שנסתלק לשמי מרום בשבת קודש ט"ו תמוז תק"ג, ערב יום ה[[בר מצוה]].

המגיד העיד עליו כי "כל מעשיו הינם בלתי לה' לבדו", והוא נחשב לאיש פלאי אפילו ביחס לדורו, ראה וידע כל הנעשה, עסק רבות בפדיון שבויים ובתיקוני נשמות, והשתדל כל העת להסתיר את מעשיו וצדקותו.

דרכו היה לנסוע מספר פעמים בשנה אל [[רבי פנחס מקוריץ]]. בשנת תקנ"א בא לקוריץ ל[[יום כיפור]], ובמוצאי היום הלך לקבל ברכת השנה מרבי פנחס, שהכניסו לחדרו וסגר את הדלת אחריהם. כעבור זמן יצאו הצדיקים כשעיניהם דומעות והנוכחים שמעו כיצד רבי פנחס אומר לרבי לייב "מה אעשה שרצונכם הוא להיות תחלה", וכאשר במהלך אותה שנה הסתלקו שני הצדיקים, כאשר רבי לייב הסתלק ראשונה ב[[ד' באדר]] [[תקנ"א]] בעיר מגוריו יאלטישקוב, הבינו את כוונת דבריהם הקדושים.

===זהותו===
באחת ה[[שיחה|שיחות]] התייחס הרבי לעובדה שהזכיר את [[הסבא משפולי|הסבא משפאליע]] ואת ר' לייב שרה'ס כאותו אדם: {{ציטוטון|מונח בפשטות לומר, שזה אותו אחד. כיוון שבכלל הן בנוגע לסבא משפאליע והן בנוגע לר' לייב שרה'ס, יודעים מאוד מעט. ומה שיודעים בקשר לכל אחד משניהם הוא - שכל העניינים שאירעו אצל שניהם, אירעו באותו זמן, ושניהם היו תלמידים של [[המגיד ממעזריטש|המגיד]], ולשניהם הייתה שייכות ל[[בעל שם טוב]], ולשניהם היה אותו שם, ואצל שניהם אירעו הרבה מופתים, ושניהם היו נסתרים - שלכן מונח בשכל לומר, שהם היו אותו אדם}}{{הערה|1=[[שבת]] פרשת אחרי [[תש"ל]].}}.

הרבי לא קבע את זיהויים של שני הצדיקים כאדם אחד באופן מוחלט, אלא אמר ש{{ציטוטון|עד שלא יגיע מישהו ויאמר שהוא ראה שני קברים ושני מצבות ובשני מקומות שונים. והוא יהיה איש נאמן - הרי עד אז אפשר לומר ששניהם היו אותו אדם, ושלום על ישראל}}{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=671&ArticleID=1937 שניים שהם אחד], מתוך כתבתו של הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] באתר צעירי חב"ד.}}. על פי הנחה זאת, שהסבא משפולי ור' לייב הוא אדם אחד, הסביר הרבי מדוע ניגנו בשביעי של פסח את ניגונו של הסבא, אך הוסיף ואמר כי אם יתברר שאינו מדובר באותו אדם, הרי שיתכן שהניגון נבחר בשל תוכנו ולא בשל מחברו{{הערה|1=שיחות קודש [[תש"ל]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4602&st=%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%90&pgnum=120 עמוד 99]}}.

בהתאם לכך, ישנם המצדדים בטענה כי ר' לייב שרה'ס איננו הסבא משפולי, היות שמקורות רבים מצביעים על קיום שני קברים שונים לשני הצדיקים{{הערה|הסבא קבור בשפולי. אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב, ורבי לייב ביאלטישקוב}}.

בנוסף, מקורות נאמנים מספרים כי ידוע על משפחתם של שני צדיקים אלו, ומתברר שמדובר בשני צדיקים המשתייכים למשפחה אחת, אך למעשה היו שני צדיקים שונים, שהיו בני דודים{{הערה|בקובץ 'בית אהרן וישראל', קיט, דבריו של רבי שאול יששכר ביק אב"ד מעזיבוז' ומאהליב בשם חותנו הרה"ק רבי שלום פרלוב מקוידינוב - בראהין, מובא במכתבו של ר' חיים גולבסקי}}. כמו כן העובדה שלכל אחד מהצדיקים מתייחסות משפחות שונות שאינן קשורות זו לזו, מלמדת על כך כי מדובר בשני צדיקים שונים{{הערה|1=[ראה מחקר בנושא באתר תולדות ושרשים http://toladot.blogspot.co.il/2010/08/blog-post_25.html]}}.

חסידים אמרו, שבוודאי שורש נשמתם הוא אחד, ולכן הרבי אמר שמצד הנשמה הם אחד, אף שיתכן שמצד גופם הם שני אנשים נפרדים{{הערה|מפי ר' [[יואל כהן]].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]

דוד מאיר דרוקמן

2022-07-14T03:36:38Z

38.125.100.13: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב_דוד_מאיר_דרוקמן.jpg |שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד מאיר דרוקמן]]
'''[[הרב]] דוד מאיר דרוקמן''' (יליד שנת [[תש"ז]]) הוא חסיד חב"ד, רב קהילת חב"ד בקריות, רבה של [[קריית מוצקין]] וחבר ב[[קונגרס הרבנים למען השלום]]. נואם, מרצה וכותב בנושאי [[הלכה]], [[חינוך]] והשקפה יהודית.

==תולדות חיים==
[[קובץ:דוד_מאיר_דרוקמן_קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דרוקמן בצעירותו, בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]']]
הרב דרוקמן נולד ב[[שבת]] שופטים [[ז' אלול]] [[תש"ז]] (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' ב[[ירושלים]]. (אביו היה בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל]] בשנות [[ת"ש]]. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים{{הערה|מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי [[קרלין]] - רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.}}). בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[קריית מוצקין]] ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.

בשנת [[תשי"ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב"ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קריית שמואל]]. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].

בסיום לימודיו ב[[ירושלים]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו סטרנה (לבית הרב [[שניאור זלמן ברונשטיין]]{{הערה|בנו של הרב [[חיים עזרא ברונשטיין|חיים עזרא 'הסופר']] מצ'רקס.}}). לאחר חתונתו התגורר ב[[כפר חב"ד]] ולמד בכולל להוראה בראשות הרב [[אברהם צבי כהן]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]].

===התמנותו לרב===
הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] דאז; הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]. בנוסף עשה שימוש אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], מהבד"ץ [[העדה החרדית]]. בשנת [[תשמ"ד]] מונה הרב דרוקמן, בברכתו והוראתו של [[הרבי]], לרבה של קהילת חב"ד ב[[קריות]]{{הערה|קרית מוצקין, קריית חיים, קריית ים, קריית ביאליק, קריית שמואל.}}. לאחר מכן מונה לרב [[שכונה]] במקום. בשנת [[תשמ"ז]], בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן{{הערה|מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-[[פולין]].}}, הוכתר באופן רשמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין.

עם התפתחותה של הקהילה והמוסדות ב[[קריית שמואל]], ביקשו בני הקהילה למנות עליהם לרב את ראש [[תומכי תמימים קריות|הישיבה המקומית]] הרב [[יגאל פיזם]]. המינוי עורר בתחילה מספר חיכוכים והתנגדויות, מתוך חשש שבעקבותיו ידחק מעמדו של הרב דרוקמן כרב חסידי חב"ד בקריות, אך הרצון הטוב להשכין אחדות ושלום בקרב המחנה הביא לסיום של הפרשה, בהכתרת הרב יגאל פיזם כרב המקומי של קהילת חב"ד בקריית שמואל.

בשנת [[תשע"ג]] קיבל מתנועת [[בני עקיבא]] תעודת הוקרה{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77419 תעודת הוקרה מבני עקיבא לרב דוד דרוקמן] ג [[אלול]] ה'תשע"ג (09.08.2013) {{אינפו}}}} על עזרתו לסניף הארגון בקריית מוצקין, ועל היענותו מידי שבוע לכתיבת שו"ת לשאלות שנשלחות אליו על ידי החניכים{{הערה|באמצעות מסרונים סלולריים}}, שחלקם אף מתפרסמות בשבועון המקומי של הארגון.

==איש ארץ ישראל==
הרב דרוקמן פועל רבות בנושא ארץ ישראל השלימה ומניעת החזרת שטחים לערבים. הוא חבר ב[[ועד רבני פיקוח נפש]] וכותב מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. גישתו של הרב דרוקמן היא שהוא אינו מתערב בפוליטיקה וכל דבריו מתבססים על ה[[הלכה]]. כמו כן, הוא מדגיש שיש לקיים את מצות [[אהבת ישראל]] גם כלפי [[יהודים]] המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידאולוגיות.

בשנת [[תשס"ד]] עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לערבים, פרסם הרב דרוקמן קריאה לשריפת "ההסכם האומלל". הקריאה חוללה סערה תקשורתית, שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסר ערפאת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים. בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסר ערפאת.

בשנת, [[תשס"ה]] בטרם גירוש יהודי גוש קטיף מביתם (הידוע בשם [[תוכנית ההתנתקות]]) פעל הרב דרוקמן רבות למניעת ביצועו וקרא לחיילים ושוטרים, שמבחינה [[הלכה|הלכתית]] עליהם לסרב לפקודת הגירוש. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית ב[[מדינת ישראל]] גינתה את אמירותיו ואף עתרה לבג"ץ, אך מלשכת שר המשפטים נטען שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. לימינו ציטט יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד שלמה כהן, שתביעת הרב דרוקמן מצביעה על "מגמה מסוכנת" של סתימת פיות. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".

בשנת [[תשע"א]] בטקס "יום [[השואה]] והגבורה" נאם הרב דרוקמן וכינה את הערבים תושבי ישראל "פלשתי-נאצים" באומרו "נזכור ולא נשכח את אשר עוללו הפלשתי-נאצים אשר שחטו את ילדי משפחת פוגל באיתמר". דבריו עוררו זעם תקשורתי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61244 הרב דרוקמן חולל סערה ביום השואה: הפלשתינים - נאצים] - [[חב"ד אינפו]]}}. לקראת חגיגות יום העצמאות באותה שנה קרא הרב דרוקמן לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60781 משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב"ד • טור נוקב] - [[חב"ד אינפו]]}}. דבריו שוב עוררו הדים תקשורתיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}.

ביום [[ט"ו בחשוון]] שנת [[תשע"ב]] נעצר הרב דרוקמן לחקירה פלילית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202096&url=article_he&id=64945 הרב דרוקמן נעצר לחקירה - דיווח בחב"ד אינפו]}}. הרב סירב לשתף פעולה ואמר "אני, כרב, לא מתכונן לשתף פעולה בחקירה באופן עקרוני, כל עוד שלא חוקרים את אפרים הלוי - ראש המוסד לשעבר - ואנשי אקדמיה שמסיתים כנגד המדינה". - הוא אף הוסיף - "כמיטב הבנתי פעלתי על פי החוק והנני שומר חוק ואין לי מה להוסיף מעבר לכך"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64947 "רצו לקשר אותי לארגונים הזויים; לא אשבר" - דיווח בחב"ד אינפו]}}.

==משפחתו==
בן דודו של הרב דרוקמן הוא הרב [[חיים דרוקמן]], ממנהיגי [[הציונות הדתית]] כיום, השניים שומרים על קשר קרוב ביניהם{{הערה|[https://col.org.il/news/103032 תמונת הלילה: הרבנים דרוקמן] {{col}}}}.
;בניו:
*הרב יצחק דרוקמן - טורונטו, קנדה.
*הרב מנחם מענדל דרוקמן - ברוקלין, ניו יורק. מנהל מערכת 'לקראת שבת'.
*הרב חיים עזרא דרוקמן - שליח ורב מרכז שווייץ.
*הרב צבי הירש דרוקמן - שליח ורב קהילת סאן-מור בסמיכות ל[[פריז]], [[צרפת]].
* שלמה שאול ליב דרוקמן

;חתניו:
*הרב שמעון אייזנבך - שליח ורב שכונת נווה-גנים בקריית מוצקין.
*הרב [[אברהם יואל לפידות]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חב"ד]] [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת ירושלים - גדולה]] ובעבר ראש ישיבת חב"ד בבואנוס-איירס, [[ארגנטינה]].
*הרב לוי צייטלין - סופר שליח בחיפה ומנהל קבוצות נסיעה לרבי (ממשיך את היוזמה של אביו הרה"ח [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)]] ע"ה).
*הרב לוי לפידות - בואנוס איירס, ארגנטינה.
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] (בן הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]) - רבו של [[כפר חב"ד]], בעבר שימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].

==לקריאה נוספת==
*'''הבטחה שמיימית ועוד אחת...''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 26

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד. מאת: הרב דוד דרוקמן] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%F8%E1%20%E3%E5%E3%20%EE%E0%E9%F8%20%E3%F8%E5%F7%EE%EF אסופת מאמרי השקפה מאת הרב דוד מאיר דרוקמן] - {{אינפו}}
*[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77395 הרב דרוקמן מתארח במגזין 'לקראת שבת'] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77988 ה'תשכ"ח: הרב דרוקמן כותב לרב פיזם מכתב מ- 770], יב [[תשרי]] התשע"ד (16.09.2013), שבועון בית משיח - {{אינפו}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf תמיהה גדולה על שאלתו]''' {{PDF}} הרב דרוקמן מספר על שנת ה'[[קבוצה]]' שלו אצל הרבי, בתוך [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז
*'''[https://col.org.il/news/131691 במחיצתו של הרבי]''', במגזין עונג שבת של 'מיום ליום', ערב ג' תמוז תשפ"א

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:דרוקמן, דוד מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שלוחים בקריות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]

בערל צוקר

2022-07-10T23:08:57Z

38.125.100.13: /* תולדות חיים */

[[קובץ:Maxresdefault.jpg|ממוזער|ר' בערל]]

ר' '''שלום דובער (בער'ל) צוקֶר'''{{הערה|Beryl Zucker.|כיוון=שמאל}} (יליד שנת [[תשמ"א]], 1981), הינו חזן, [[בעל תפילה]], וזמר חסיד חב"ד.

==תולדות חיים==
נולד ב[[דטרויט]] בשנת [[תשמ"א]] במשפחה של חסידי חב"ד.

אביו ששימש כחזן ובעל תפילה, הטמיע בו ובאחיו את הנגינה החב"דית והחזנות, ונהג להשמיע לעיתים תדירות בבית הקלטות של החזן המפורסם יוסל'ה רוזנבלט.

במהלך שנות הילדות, עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה ב[[ירושלים]], שם נחשף לחזן ר' נפתלי הרשטיק ומקהלת בית הכנסת הגדול, לתפילותיו של ר' [[שלמה קרליבך]], ועוד.

כנער, הצטרך ללהקות שמחה בחתונות ואירועים, ולאחר לימודיו בישיבה חב"ד קרית גת ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], למד חזנות בבית הספר למוזיקה יהודית בלז, ב'ישיבה יוניברסיטי' שם התמחה בתורת המוזיקה, פיתוח קול, ופסנתר.

שימש כחבר בהרכב המוזיקלי וכסולן בלהקה של הישיבה יוניברסיטי, מקהלת בית ישראל הצעיר לצד החזן ר' בן ציון מילר, ועוד.

במקביל, החל לשמש כבעל תפילה ושליח ציבור בקהילות שונות ברחבי העולם.

בשנת [[תשס"ה]] זכה כמנצח בתחרות החזנות העולמית{{הערה|1=[https://crownheights.info/general/119/chabadnik-wins-the-2005-cantors-world-cantorial-contest/ דיווח באתר קראון הייטס אינפו].}}.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא בשנת [[תשס"ו]] עם רעייתו מרת טויבא רייזל בת החסיד ר' [[יוסף מוצקין]] ומרת זלטה מ[[קראון הייטס]].

לאחר תקופת מגורים בניו יורק, עלו לארץ הקודש והתיישבו ב[[ביתר עילית]].

בשנת [[תשע"ט]], עקב מחלתה של רעייתו, עברו להתגורר במונסי לצורך הטיפולים הרפואיים.

בשנת [[תשפ"א]] נפטרה רעייתו, והוא נותר לגדל לבד את 8 היתומים.

משמש כיום כזמר חתונות, בעל תפילה מבוקש ב{{ה|ימים הנוראים}}, ובקונצרטים בעלי תהודה בכל רחבי העולם.

משמש לעיתים קרובות כסולן בהרכב המוזיקלי של מקהלת 'א קאפעליע'.

==לקריאה נוספת==
*'''מאחורי התיבה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1924 עמוד 78

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/בערל-צוקר/ כתבות הקשורות לר' בערל צוקער, באתר חב"ד אינפו] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:צוקר, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תפילה]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:זמרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]

יוסף אריה שימונוביץ'

2022-07-10T13:19:27Z

38.125.100.13: /* משפחתו */

הרב '''יוסף אריה שימענוביץ''' (יליד שנת [[תשכ"ד]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ודרשן ב[[ריו דה ז'נירו]] ב[[ברזיל]].

==תולדות חיים==

הרב שימענוביץ נולד בג' [[ניסן]] [[תשכ"ד]] בעיר [[פאולו]] שב[[ברזיל]], כבן יחיד לאביו הרב זלמן שהיה ניצול [[שואה]] (במקור חסידות מנדבורנה).
בשנת [[תשל"ז]] לאחר פטירת אביו החל להתקרב לחסידות [[חב"ד]] על ידי הרב [[חיים בנימיני]] ולמד ב[[ישיבת מחנה ישראל]] פטרופוליס.

בהוראה של [[הרבי]] בשנת [[תשל"ט]] עבר להתגורר בארץ [[ישראל]] יחד עם אמו, שם למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]] וקיבל השפעה מר' [[מענדל פוטרפס]]. באותם ימים היה לו קשר עם הרב [[משה וובר]] והרב [[לייזר ננס]].

לקראת שנת [[תשד"מ]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר שנת הקבוצה שימש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת|תומכי תמימים בקריית גת]] והוסמך לרבנות.

לאחר נישואיו עם בתו של ד"ר [[הרמן לנצ'ינסקי]] (רופא מפורסם בברזיל, שהתקרב לחסידות [[חב"ד]]), נשלח על ידי [[הרבי]] לברזיליה, עיר הבירה של ברזיל.

בשנת [[תשס"א]], הוזמן על ידי הרב יהושע גולדמן, לשמש כראש [[כולל אברכים|כולל]] ומנהל בית ספר חב"ד ב[[ריו דה ז'נירו]]. בשנת [[תשס"ז]] פתח בית ליובאוויטש, שתחת הרב יהושע גלדמן, בשכונת 'בחה' בריו.

זכה למסור לרבי מכתב הערכה של נשיא ברזיל ב[[חלוקת דולרים]], ט' [[ניסן]] [[תנש"א]] .

== משפחתו ==
;בניו:
* הרב זלמן שימענוביץ - ר"מ בסמיכה בישיבת בית רא"פ, [[ירושלים]] וסופר. אשתו מנהלת בית ספר במושב בבית חורון
* שמואל שימענוביץ - משלוחי הרבי בריו דה ז'נירו, ברזיל.
* מנחם מענדל שימענוביץ - חזן בניו יורק וחבר מקהלת קאפעליע
;חתניו:
* לייב רוטנברג - [[שליח]] בברזיליה, ברזיל.
* זלמן ברקמן - מנהל "העמוד יומי אנ"ש" לונדון, אנגליה.
* יצחק מרדכי צירקינד - משיב ומנהל הפנמי' ועניני רפואה ב[[מתיבתא ליובאוויטש שיקגו]]
* ישעיהו צירקינד - פלורידה

{{מיון רגיל:שימעונוביץ, יוסף אריה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פטרופוליס]]
[[קטגוריה:אישים בברזיל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]

יוסף אריה שימונוביץ'

2022-07-10T13:18:11Z

38.125.100.13: /* משפחתו */

הרב '''יוסף אריה שימענוביץ''' (יליד שנת [[תשכ"ד]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ודרשן ב[[ריו דה ז'נירו]] ב[[ברזיל]].

==תולדות חיים==

הרב שימענוביץ נולד בג' [[ניסן]] [[תשכ"ד]] בעיר [[פאולו]] שב[[ברזיל]], כבן יחיד לאביו הרב זלמן שהיה ניצול [[שואה]] (במקור חסידות מנדבורנה).
בשנת [[תשל"ז]] לאחר פטירת אביו החל להתקרב לחסידות [[חב"ד]] על ידי הרב [[חיים בנימיני]] ולמד ב[[ישיבת מחנה ישראל]] פטרופוליס.

בהוראה של [[הרבי]] בשנת [[תשל"ט]] עבר להתגורר בארץ [[ישראל]] יחד עם אמו, שם למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]] וקיבל השפעה מר' [[מענדל פוטרפס]]. באותם ימים היה לו קשר עם הרב [[משה וובר]] והרב [[לייזר ננס]].

לקראת שנת [[תשד"מ]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר שנת הקבוצה שימש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת|תומכי תמימים בקריית גת]] והוסמך לרבנות.

לאחר נישואיו עם בתו של ד"ר [[הרמן לנצ'ינסקי]] (רופא מפורסם בברזיל, שהתקרב לחסידות [[חב"ד]]), נשלח על ידי [[הרבי]] לברזיליה, עיר הבירה של ברזיל.

בשנת [[תשס"א]], הוזמן על ידי הרב יהושע גולדמן, לשמש כראש [[כולל אברכים|כולל]] ומנהל בית ספר חב"ד ב[[ריו דה ז'נירו]]. בשנת [[תשס"ז]] פתח בית ליובאוויטש, שתחת הרב יהושע גלדמן, בשכונת 'בחה' בריו.

זכה למסור לרבי מכתב הערכה של נשיא ברזיל ב[[חלוקת דולרים]], ט' [[ניסן]] [[תנש"א]] .

== משפחתו ==
;בניו:
* הרב זלמן שימענוביץ - ר"מ בסמיכה בישיבת בית רא"פ, [[ירושלים]].
* שמואל שימענוביץ - שליח בריו דה ז'נירו, ברזיל.
* מנחם מענדל שימענוביץ - חזן בניו יורק וחבר מקהלת קאפעליע
;חתניו:
* לייב רוטנברג - [[שליח]] בברזיליה, ברזיל.
* זלמן ברקמן - מנהל "העמוד יומי אנ"ש" לונדון, אנגליה.
* יצחק מרדכי צירקינד - משיב ומנהל הפנמי' ועניני רפואה ב [[מתיבתא ליובאוויטש שיקגו]]
* ישעיהו צירקינד - פלורידה

{{מיון רגיל:שימעונוביץ, יוסף אריה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פטרופוליס]]
[[קטגוריה:אישים בברזיל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]

יוסף אריה שימונוביץ'

2022-07-10T13:17:15Z

38.125.100.13: /* משפחתו */

הרב '''יוסף אריה שימענוביץ''' (יליד שנת [[תשכ"ד]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ודרשן ב[[ריו דה ז'נירו]] ב[[ברזיל]].

==תולדות חיים==

הרב שימענוביץ נולד בג' [[ניסן]] [[תשכ"ד]] בעיר [[פאולו]] שב[[ברזיל]], כבן יחיד לאביו הרב זלמן שהיה ניצול [[שואה]] (במקור חסידות מנדבורנה).
בשנת [[תשל"ז]] לאחר פטירת אביו החל להתקרב לחסידות [[חב"ד]] על ידי הרב [[חיים בנימיני]] ולמד ב[[ישיבת מחנה ישראל]] פטרופוליס.

בהוראה של [[הרבי]] בשנת [[תשל"ט]] עבר להתגורר בארץ [[ישראל]] יחד עם אמו, שם למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]] וקיבל השפעה מר' [[מענדל פוטרפס]]. באותם ימים היה לו קשר עם הרב [[משה וובר]] והרב [[לייזר ננס]].

לקראת שנת [[תשד"מ]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר שנת הקבוצה שימש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת|תומכי תמימים בקריית גת]] והוסמך לרבנות.

לאחר נישואיו עם בתו של ד"ר [[הרמן לנצ'ינסקי]] (רופא מפורסם בברזיל, שהתקרב לחסידות [[חב"ד]]), נשלח על ידי [[הרבי]] לברזיליה, עיר הבירה של ברזיל.

בשנת [[תשס"א]], הוזמן על ידי הרב יהושע גולדמן, לשמש כראש [[כולל אברכים|כולל]] ומנהל בית ספר חב"ד ב[[ריו דה ז'נירו]]. בשנת [[תשס"ז]] פתח בית ליובאוויטש, שתחת הרב יהושע גלדמן, בשכונת 'בחה' בריו.

זכה למסור לרבי מכתב הערכה של נשיא ברזיל ב[[חלוקת דולרים]], ט' [[ניסן]] [[תנש"א]] .

== משפחתו ==
;בניו:
* הרב זלמן שימענוביץ - ר"מ בסמיכה בישיבת בית רא"פ, [[ירושלים]].
* שמואל שימענוביץ - שליח בריו דה ז'נירו, ברזיל.
* מנחם מענדל שימענוביץ - חזן בניו יורק וחבר מקהלת קאפעליע
;חתניו:
* לייב רוטנברג - [[שליח]] בברזיליה, ברזיל.
* זלמן ברקמן - מנהל "העמוד יומי אנ"ש" לונדון, אנגליה.
* יצחק מרדכי צירקינד - משיב ומנהל הפנמי' ועניני רפואה ב[[מתיבתא שיקגו]]
* ישעיהו צירקינד - פלורידה

{{מיון רגיל:שימעונוביץ, יוסף אריה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פטרופוליס]]
[[קטגוריה:אישים בברזיל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]

מתיבתא ליובאוויטש שיקגו

2022-07-10T13:15:07Z

38.125.100.13: /* צוות הישיבה */

ישיבת '''מתיבתא ליובאוויטש [[שיקגו]]''', היא ישיבה קטנה בה לומדים כמאה ועשרים תלמידים. מנהל הישיבה הוא הרב [[משה בנימין פרלשטיין]]. ראש הישיבה הוא הרב [[אליהו נתן סילברברג]].

==היסטוריה==
הישיבה הוקמה בשנת [[תשנ"ו]] ביוזמת הרב משה בנימין פרלשטיין, במרתף של בית הכנסת "שערי תורה-אנשי מערב" של הרב בנציון רוזנטל. בהתחלה בניהולו של הרב לוי יצחק רפאל ווייספיש, ולאחר מכן בניהולו של הרב שלום בער הלברשטם, בשנת תש"ס הצטרף הרב [[אליהו נתן סילברברג]] כראש ישיבה. לאחר כמה שנים, עם התרחבותה של הישיבה, ודעיכתה של קהילת בית הכנסת, קנתה הישיבה את המבנה כולו ובו נמצאת הישיבה עד היום.
בשנת תשע"ז, התחילה הנהלת הישיבה בפרוייקט לבניית בנין חדש, בעלות כוללת של מליוני דולרים, ובמהלכה שונה שם הישיבה לישיבת אור אליהו - מתיבתא ליובאוויטש שיקגו, על ידי הנגיד ר' יוסף וולדר שתרם סכום כסף נכבד.

==צוות הישיבה==
*הרב [[משה בנימין פערלשטיין]] - מייסד ומנהל כללי
*הרב [[אליהו נתן סילברברג]] - ראש המתיבתא
*הרב [[שלום דובער הלברשטם]] - מנהל רוחני
*הרב [[יוסף יצחק כהן]] - ר"מ בשיעור ב' ומשפיע
*הרב לוי יצחק שטרן - ר"מ בשיעור א'
*הרב [[מנחם מענדל שכטר]] - ר"מ בשיעור ב' וסגן מנהל
*הרב [[שמואל חיים שארף]] - משפיע בשיעור ב'
*הרב [[שלום דובער שארף]] - משפיע ור"מ בשיעור א'
*הרב [[יוסף גורביץ]] - משפיע בשיעור ג'
*הרב דניאל גולדברג - ר"מ בשיעור ג' ומשפיע בשיעור ב'
*הרב אפרים פלטיאל - משפיע בשיעור א'
*הרב יצחק מרדכי צרקינד-משיב ומנהל הפנמי' ועניני רפואה
*הרב מנחם מענדל צירקינד - משגיח
*הרב מנחם מענדל פערלשטיין - משיב ומנהל ה[[מבצעים]]
*הרב משה אליהו מארקאוויטש - משיב
*הרב יואל וואלף - ר"מ בשיעור א'
*הרב אברהם הערשקאוויטש - מנהל גשמי
*הרב שמואל ווינברג - אמרכל
*הרב אלחנן ווינברג - גזבר
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אילינוי]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]

מתיבתא ליובאוויטש שיקגו

2022-07-10T13:14:45Z

38.125.100.13: /* צוות הישיבה */

ישיבת '''מתיבתא ליובאוויטש [[שיקגו]]''', היא ישיבה קטנה בה לומדים כמאה ועשרים תלמידים. מנהל הישיבה הוא הרב [[משה בנימין פרלשטיין]]. ראש הישיבה הוא הרב [[אליהו נתן סילברברג]].

==היסטוריה==
הישיבה הוקמה בשנת [[תשנ"ו]] ביוזמת הרב משה בנימין פרלשטיין, במרתף של בית הכנסת "שערי תורה-אנשי מערב" של הרב בנציון רוזנטל. בהתחלה בניהולו של הרב לוי יצחק רפאל ווייספיש, ולאחר מכן בניהולו של הרב שלום בער הלברשטם, בשנת תש"ס הצטרף הרב [[אליהו נתן סילברברג]] כראש ישיבה. לאחר כמה שנים, עם התרחבותה של הישיבה, ודעיכתה של קהילת בית הכנסת, קנתה הישיבה את המבנה כולו ובו נמצאת הישיבה עד היום.
בשנת תשע"ז, התחילה הנהלת הישיבה בפרוייקט לבניית בנין חדש, בעלות כוללת של מליוני דולרים, ובמהלכה שונה שם הישיבה לישיבת אור אליהו - מתיבתא ליובאוויטש שיקגו, על ידי הנגיד ר' יוסף וולדר שתרם סכום כסף נכבד.

==צוות הישיבה==
*הרב [[משה בנימין פערלשטיין]] - מייסד ומנהל כללי
*הרב [[אליהו נתן סילברברג]] - ראש המתיבתא
*הרב [[שלום דובער הלברשטם]] - מנהל רוחני
*הרב [[יוסף יצחק כהן]] - ר"מ בשיעור ב' ומשפיע
*הרב לוי יצחק שטרן - ר"מ בשיעור א'
*הרב [[מנחם מענדל שכטר]] - ר"מ בשיעור ב' וסגן מנהל
*הרב [[שמואל חיים שארף]] - משפיע בשיעור ב'
*הרב [[שלום דובער שארף]] - משפיע ור"מ בשיעור א'
*הרב [[יוסף גורביץ]] - משפיע בשיעור ג'
*הרב דניאל גולדברג - ר"מ בשיעור ג' ומשפיע בשיעור ב'
*הרב אפרים פלטיאל - משפיע בשיעור א'
*הרב יצחק מרדכי צרקינד-ר"מ בשיעור א'ומנהל הפנמי' ועניני רפואה
*הרב מנחם מענדל צירקינד - משגיח
*הרב מנחם מענדל פערלשטיין - משיב ומנהל ה[[מבצעים]]
*הרב משה אליהו מארקאוויטש - משיב
*הרב יואל וואלף - ר"מ בשיעור א'
*הרב אברהם הערשקאוויטש - מנהל גשמי
*הרב שמואל ווינברג - אמרכל
*הרב אלחנן ווינברג - גזבר
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אילינוי]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]

נחמן יוסף טברסקי

2022-07-08T18:13:12Z

38.125.100.13:

[[קובץ:נחמן יוסף טברסקי 02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחמן יוסף טברסקי]]
[[קובץ:נחמן יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחמן יוסף טווערסקי ב[[התוועדות]] ([[כ"ד טבת]] [[תשע"ז]], [[770]])]]
רבי '''נחמן יוסף טברסקי''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הוא חסיד חב"ד המכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ו[[משפיע]] בשכונת [[קראון הייטס]], ונחשב לאיש חינוך מצליח ו[[בעל שמועה]] ורב קהילת רחמסטריבקא בארצות הברית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ט אדר|כ"ט אדר ראשון]] [[תשי"ד]] לאביו כ"ק ה[[אדמו"ר]] רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] מ[[רחמסטריבקא]] ולאמו הרבנית מרת שרה גרינא.

בשנת [[תשל"ב]] נתקרב ל[[חסידות חב"ד]] והתחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ובשנת [[תשל"ג]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. בתקופת לימודו בישיבה התעסק גם בהנחת השיחות של שיחות קודש ועד הנחות התמימים.

בחודש שבט [[תשל"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר, בתו של הרב [[משה אשכנזי]] ונכדת הרב [[אליעזר קרסיק]], רבני קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] כשהחתונה התקיימה ב[[ניו יורק]]. לאחר נישואיו למד שנתיים ב[[מזכירות אדמו"ר שליט"א#כולל אברכים|כולל מנחם]] - שעל ידי [[מזכירות כ"ק אדמו"ר]] [[שליט"א]]. בשנת [[תשל"ט]] יצא ל[[שליחות]] ל[[דטרויט]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&st=טווערסקי&pgnum=784&hilite=a57e92e0-8b17-4da7-877d-9dc4e8a5ef87 שיחות קודש תשל"ט חלק ג' (784)].}}. בתקופה מאוחרת יותר שימש כחבר ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

כיום הוא מתגורר ב[[קראון הייטס]] ומשמש כרב ו[[משפיע]] בקהילת [[בית הכנסת]] 'בית מנחם מענדל' (ברחוב לפרץ) ב[[קראון הייטס]], שרבים נוהרים לשמוע אותו בהתוועדויות ביומי דפגרא. וכן כר"מ בשיעור א' מתיבתא של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] והוא ידוע כבעל גישה מיוחדת להנחלת לימוד הגמרא מתוך תענוג.

נוהג לנסוע ל[[חג השבועות]] ל[[מז'יבוז']] שם נפגש עם רבים שאינם חסידי חב"ד ומתוועד ביום [[הסתלקות]] [[הבעל שם טוב]] שחל ביום הראשון של חג השבועות. ב[[התוועדות]] זו משתתף קהל גדול שאינו מחסידי חב"ד אשר מגלה עניין רב בדברי חסידות הנאמרים וביחוד בשיחות של הרבי.

==משפחתו==
*בנו, הת' [[חיים אליעזר טברסקי]] - חבר מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]]
*בנו, הרה"ח ר' [[דוד מאיר טברסקי]]
*בנו, השליח ר' [[שניאור זלמן טברסקי]] מנהל חדר ליבאוויטש שיקגו
*חתנו, ר' [[יחיאל ווייזער]] בן הרה"ח ר' יעקב יהודא שי' מווינא

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/1/1/699029286411.html סוד חינוך הילדים ושלימות הבית (חלק א')]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/1/7/243073294580.html רגע לפני השריפה (חלק ב')]''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליונות 955-956, י"א טבת תשע"ה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=60165 סאטמר עם חבד ?!]
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2749371/jewish/-.htm סיפור על הרבי]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=12216 סיפורים על הרבי]

;וידאו:
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/הרצאות/56473/ הרצאה מקיפה: מדוע אין הלכות חינוך בשולחן ערוך?]''' {{וידפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3744 כיצד נגרום לילד לאהוב את הבית?]''' הרצאה חינוכית מאת הרב טברסקי {{וידפו}} ד' אדר ראשון [[תשע"ד]] (05.02.2014)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3914 יסודות החינוך]''' הרצאה מרתקת מאת הרב טברסקי {{וידפו}} כ"ה [[אייר]] [[תשע"ד]] (25.05.2014)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טברסקי, נחמן יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]

ברזיל

2022-07-08T02:33:06Z

38.125.100.13:

[[קובץ:770 ברזיל.jpg|
שמאל|ממוזער|300px|בית חב"ד המרכזי בעיר פאולו, ברזיל]]
'''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי.

השפה המדוברת במדינה היא פורטוגזית. בשונה משאר מדינות דרום אמריקה בהם השפה היא ספרדית.

יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הדרומית והתיכונה, אחרי יהדות [[ארגנטינה]].

במדינה מתקיימת פעילות עניפה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] שייסדו במשך השנים ישיבות, בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים.

==התפתחות קהילת חב"ד בברזיל==
עם השנים התפתחה במדינה קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל הייתה בשנת תר"ע, כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר [[פאולו]] (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם ביישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]===
תרפ"ט, התיישב הרב דובער ורעייתו פייגא בעגון, בדרום ברזיל, בעיר פורטו אלגרי, הקים מקוה טהרה בביתו (שקיים עד היום, ע"י השליח הרב ליברוב, שקנה את הבית ושיפצו).
בשנת ה'תש"ח, שלח הרב דובער את שני ילדיו, הרב יעקב וצבי אריה בעגון, ללמוד בתות"ל-770 עד החתונה שלהם, ואז נשלחו ע"י כ"ק אדמו"ר לשליחות בברזיל.
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם אדמו"ר הריי"צ אליו דיווח על יהדות ברזיל.

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[
ברזיל. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] בברזיל הייתה בשנת תש"ז, כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע ל[[פאולו]] לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] בברזיל הייתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]].

בשנה זו גם נשלח על ידי הרבי הריי"צ הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]] לשמש כשוחט לקהילה היהודית.

'''[[תש"י]]''' גם בשנת תש"י בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי ברזיל כשהורה לרב [[משה יצחק הכט]] לנסוע לשליחות לברזיל, לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק הכט| הכט]] פיסה ממטפחתו של אדמו"ר הריי"צ להצלחת שליחותם.

===אצל [[הרבי]]===
'''[[תשי"א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע הייתה ברזיל, כאשר כבר בשנת תשי"א שלח ל[[פאולו]] את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להילחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי בברזיל בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשי"ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית הייתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[פאולו]] הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך ב[[ריו דה ז'נירו]].

'''[[תשח"י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק הייתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן" בהנהלת של הרב [[חיים בנימיני]], עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.

בשנה זו עבר גם הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]] לריו חסיד חב"ד שסייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם [[מקווה טהרה]] מהודר.

'''[[תשי"ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר ל[[פאולו]] ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום, וזכה לברכות רבות מהרבי, ומשם נחנכו שלוחים ומנהלי מוסדות ועסקנים רבים, ברזיל בכל העולם.

'''[[תשכ"א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות.

בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ברזיל נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן הרבי שלח לברזיל את הרב [[שבתי אלפרין]] לשמש כשליח ראשי בברזיל.

בהשפעת הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]], הרב אלפרין הגיע לריו והתמנה שם התמנה להיות מנהל בית הספר "תלמוד תורה". (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור בברזיל ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר פטרופוליס, ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[לייבל זאיינץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בברזיל, הייתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

==שלוחים ובתי חב"ד בברזיל==
[[קובץ:כינוס השלוחים האזורי - ברזיל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו]]
===[[פאולו]]===
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד
*הרב [[שבתי אלפרין]], שליח ומנהל בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יעקב בעגון]], מייסד מוסדות חב"ד-ליובאוויטש בברזיל, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.
*הרב [[צבי אריה בעגון]], מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש.
*הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב"ד בעיר
*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[נח גנזבורג]], מנהל בית חב"ד לצעירים.
*הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]].
*הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[שלום דובער גוראריה (ברזיל)|שלום דובער גוראריה]], מנהל בית חב"ד דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי.
*הרב ישעיהו דיין, בית חב"ד מורומבי
*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה.
*הרב [[עדי דוד כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב [[יצחק ברונר]], בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד אלטו דה פיניירוס.
*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, מנהל בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב [[שמעון ברנד]], בית חב"ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.
*הרב יוסף טוויל, בית חב"ד אנדרה.
*הרב [[דוד אזולאי]], רב קהילת "הר סיני".
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד ברוקלין.
*הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד ברוקלין.
*הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת "כנסת ישראל"
*הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל
*הרב [[לייבל זאיינץ]], מנהל צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב יחיאל יוסף זאיינץ, צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב דוד לוינסון, חב"ד קמפוס
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]], מנהל בית חב"ד פרדיזז
*הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרדיזז
*הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב"ד פרדיזז
*הרב חיים גרבצ'יק, מנהל ארגון "לעודד"
*הרב פסח קאופמן
*הרב [[אהוד קווין]], דיין וחבר בית דין המקומי

===[[ריו דה ז'נירו]]===
*הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא.
*הרב [[יהושע בנימין גולדמן]], מנהל מוסדות חב"ד בריו דה ז'נירו.
*הרב לוי גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון.
*הרב מנחם גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל חב"ד קמפוס בריו.
*הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו.
*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד קופהקבנה.
*הרב[[אברהם צבי בויטנר]], עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית.
*הרב משה לנטיסקי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב שמואל שימענוביץ, בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב"ד לבנים בית מנחם.
*הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת "בית יעקב".
*הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת "הר סיני" ומנהל בית חב"ד טיג'וקה.
*הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה.
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת "אדמונד ספרא".
*הרב מענדל אבוטבול "אנדמונד ספרא".
*הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד.
*הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת "בית אהרון" וחבר מערכת הכשרות בברזיל.
*הרב ישראל קטאלה, מנהל בית חב"ד בוטהפוגו
*הרב שלמה אוסוביצקי, מנהל בית חב"ד ניטערוי

===ברזיליה===
*הרב ליב רוטנברג.

===בליים===
*הרב [[דישראלי זאגורי]].
*הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי.

===פורטו אלגרי===
*הרב מענדל ליברוב.
*הרב שלמה אהרון ליברוב.

===קוריטיבה===
*הרב יוסף דובראווסקי.
*הרב מנחם מענדל לבקובסקי.
*הרב מנחם מענדל סטוליק.

===בלו הוריזונטה===
*הרב ניסים קטרי.
*הרב מנחם קטרי.

===סלבדור===
*הרב ישראל בוקיעט.

===רסיפה===
*הרב אלכסנדר מזרחי.

===מנאוס אמזונס===
*הרב אריה רייכמן.

==רחובות וכיכר==
===פאולו===
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעירייה דוד רוזן.
רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)

רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)

כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)

===ריו דה ז'נירו===
לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני השלוחים בעיר (מנחם מענדל שימענוביץ) יחד עם אנשי הקהילה את כיכר "הרבי מליובאוויטש"(praça rebe de Lubavitch).

==ראו גם==
*[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת מחנה ישראל פטרופוליס]]
*[[אור מנחם ברזיל]]
*[[בני נח ברזיל]]
*[[תומכי תמימים פאולו]]

==לקריאה נוספת==
*'''אדמורי חב"ד ויהדות בראזיל'''. הרב [[זושא וולף]]
*'''ישיבה של מעלה ביערות בראזיל'''

== קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36352 סיור מצולם בברזיל ובמוסדות חב"ד] {{שטורעם}}
*[https://col.org.il/news/123235 חנוכת כיכר על שם הרבי בריאו ד. ז'נירו] {{col}}
*[https://chabad.info/news/583778/ השלוחים בברזיל התאחדו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה לשלוחים לישראלים בברזיל] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}}

[[קטגוריה:ברזיל]]

חלוקת דולרים

2022-07-08T02:32:41Z

38.125.100.13: /* סדר החלוקה */

[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי שליט"א מלך המשיח]] במעמד חלוקת דולרים ביום ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו מחלק [[הרבי]] דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל משנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מדי יום ראשון, כשלעיתים אף מחלק פעמים נוספות לאורך השבוע.

המעמד בימי ראשון נמשך מדי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה מהווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית{{הערה|שם=יחידות דעתה}}.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על נצחיות מנהג חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בן%20שחר.pdf תשורה ט"ו חשון תשפ"א עמוד 7].}}.

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות ה'[[טנקיסטים]]'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1nqpaD5uoKwX8C6-YHllPPtr2wIGPFaDA/view יומן ר' שלום דובער שור].}}. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של קבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע.}}, מאחר ורבו המבקשים להיכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם, הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת תשמ"א הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[י' שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו{{הערה|תחיינו, גיליון 9, עמ' 49.}}.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולאחר מכן לצאת, עם שקית מטבעות בידו, ולחלק בלובי של 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה כעשר דקות{{הערה|זאת למעט מספר חלוקות מיוחדות שבהן ארכה החלוקה כחצי שעה - תחיינו, גיליון 9, עמ' 48.}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], הרבי חילק הרבי שלא כדרכו דולרים לקהל, שלא באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לנסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

כשנשאל הרבי מדוע הוא מחלק דווקא דולר, הסביר הרבי את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?"{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=107&CategoryID=205 כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים] באתר חב"ד.}}.

ב[[ר"ח אייר]] [[תשל"ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב"ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים.

בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|שם=יחידות דעתה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רו.}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ"ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מרוסיה ל-[[770]] {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה}}{{הערה|ליקוט מענות תש"נ, מענה רלט.}}.

בעקבות האירועים של [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/81136 תיעוד מרגש: 'חלוקת דולרים', ערב כ"ז אדר תשנ"ב ● וידאו] באתר {{חב"ד און ליין}}.}} לא יצא הרבי לחלוקת דולרים מדי יום ראשון למעט הזדמנות נדירה אחת ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] שאז התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה שעברו לפני הרבי שחילק לכל אחד מהעוברים דולר, ובסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שהספיקו לעבור עד שהחלוקה נפסקה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד כ"ו תשרי תשנ"ד] באתר יומן 770.}}.

בשנת [[תשס"ה]] החלו כמה מן ה[[תמימים]] וה[[חסידים]] לארגן מעמדי חלוקת דולרים בזמנים בהם חילק [[הרבי]] לפני [[ג' תמוז]], כמסתעף מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ובהסתמך על שיחת הרבי אודות נצחיות החלוקה{{הערה|התועדות ש"פ נשא (הראשונה) התנש"א, דברי משיח, תנש"א חלק ד' עמ' 144.}}. עם זאת גם בין המאמינים בנצחיות חייו של הרבי יש שמתנגדים לביצוע החלוקה{{הערה|ראה ראיון עם הרב [[מאיר ווילישאנסקי]], בתוך מוסף 'ד' אמות', [[בית משיח]] [[תשרי]] [[תשע"ח]].}}, מתוך קביעה שאין להחליט לרבי מה עליו לעשות ומחמת טענות נוספות. מעודדי החלוקה ענו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9}}, כי לא הם קבעו את סדר החלוקה אלא הרבי עצמו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב'].}}.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]

החלוקה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם הרבי יורד לתפילה, דרך הפרוזדור, ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב יהודה לייב גרונר מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שחילקם לקהל.

לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג, אשת ר' [[מנחם נחום שטרנברג]].}}, אך עם זאת במעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

סדר החלוקה היה שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להם פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובם{{הערה|הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הם מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 24).}}, בנוסף, כאשר הגיעו אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, הם הוכנסו מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.

בסוף החלוקה הרבי נותן דולר למזכירים, והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור, כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניסו את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום השיחה שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]], והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] תשנ"ב לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

{{גלריה חלוקת דולרים}}

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].
*[https://drive.google.com/file/d/19DfJexQUpHgSQ02ve2PmdLoS4NyrOMeQ/view?usp=sharing '''יחידות דעתה''' - סקירה על מעמד חלוקת הדולרים במגזין תחיינו גיליון 9], ע' 46 - 63.
*'''שונא מתנות יחיה''', כך נימק הרבי את סירובו לקבל מתנות גשמיות מהחסידים, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 30

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""נייעט נייעט ניקאווא"] {{וידפו|}}
*'''[https://col.org.il/news/135745 השעות שעשו היסטוריה: נחשף הוידאו מחלוקת דולרים הראשונה] {{*}} [https://col.org.il/news/135730 פורסם סרטון ייחודי: חלוקת הדולרים הראשונה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

ברזיל

2022-07-08T00:05:21Z

38.125.100.13:

[[קובץ:770 ברזיל.jpg|
שמאל|ממוזער|300px|בית חב"ד המרכזי בעיר פאולו, ברזיל]]
'''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי.

השפה המדוברת במדינה היא פורטוגזית. בשונה משאר מדינות דרום אמריקה בהם השפה היא ספרדית.

יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הדרומית והתיכונה, אחרי יהדות [[ארגנטינה]].

במדינה מתקיימת פעילות עניפה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] שייסדו במשך השנים ישיבות, בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים.

==התפתחות קהילת חב"ד בברזיל==
עם השנים התפתחה במדינה קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל הייתה בשנת תר"ע, כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר [[פאולו]] (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם ביישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]===
תרפ"ט, התיישב הרב דובער ורעייתו פייגא בעגון, בדרום ברזיל, בעיר פורטו אלגרי, הקים מקוה טהרה בביתו (שקיים עד היום, ע"י השליח הרב ליברוב, שקנה את הבית ושיפצו).
בשנת ה'תש"ח, שלח הרב דובער את שני ילדיו, הרב יעקב וצבי אריה בעגון, ללמוד בתות"ל-770 עד החתונה שלהם, ואז נשלחו ע"י כ"ק אדמו"ר לשליחות בברזיל.
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם אדמו"ר הריי"צ אליו דיווח על יהדות ברזיל.

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[
ברזיל. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] בברזיל הייתה בשנת תש"ז, כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע ל[[פאולו]] לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] בברזיל הייתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]].

בשנה זו גם נשלח על ידי הרבי הריי"צ הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]] לשמש כשוחט לקהילה היהודית.

'''[[תש"י]]''' גם בשנת תש"י בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי ברזיל כשהורה לרב [[משה יצחק הכט]] לנסוע לשליחות לברזיל, לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק הכט| הכט]] פיסה ממטפחתו של אדמו"ר הריי"צ להצלחת שליחותם.

===אצל [[הרבי]]===
'''[[תשי"א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע הייתה ברזיל, כאשר כבר בשנת תשי"א שלח ל[[פאולו]] את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להילחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי בברזיל בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשי"ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית הייתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[פאולו]] הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך ב[[ריו דה ז'נירו]].

'''[[תשח"י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק הייתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן" בהנהלת של הרב [[חיים בנימיני]], עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.

בשנה זו עבר גם הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]] לריו חסיד חב"ד שסייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם [[מקווה טהרה]] מהודר.

'''[[תשי"ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר ל[[פאולו]] ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום, וזכה לברכות רבות מהרבי, ומשם נחנכו שלוחים ומנהלי מוסדות ועסקנים רבים, ברזיל בכל העולם.

'''[[תשכ"א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות.

בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ברזיל נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן הרבי שלח לברזיל את הרב [[שבתי אלפרין]] לשמש כשליח ראשי בברזיל.

בהשפעת הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]], הרב אלפרין הגיע לריו והתמנה שם התמנה להיות מנהל בית הספר "תלמוד תורה". (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור בברזיל ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר פטרופוליס, ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[לייבל זאיינץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בברזיל, הייתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

==שלוחים ובתי חב"ד בברזיל==
[[קובץ:כינוס השלוחים האזורי - ברזיל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו]]
===[[פאולו]]===
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד
*הרב [[שבתי אלפרין]], שליח ומנהל בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יעקב בעגון]], מייסד מוסדות חב"ד-ליובאוויטש בברזיל, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.
*הרב [[צבי אריה בעגון]], מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש.
*הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב"ד בעיר
*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[נח גנזבורג]], מנהל בית חב"ד לצעירים.
*הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]].
*הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[שלום דובער גוראריה (ברזיל)|שלום דובער גוראריה]], מנהל בית חב"ד דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי.
*הרב ישעיהו דיין, בית חב"ד מורומבי
*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה.
*הרב [[עדי דוד כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב [[יצחק ברונר]], בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד אלטו דה פיניירוס.
*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, מנהל בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב [[שמעון ברנד]], בית חב"ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.
*הרב יוסף טוויל, בית חב"ד אנדרה.
*הרב [[דוד אזולאי]], רב קהילת "הר סיני".
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד ברוקלין.
*הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד ברוקלין.
*הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת "כנסת ישראל"
*הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל
*הרב [[לייבל זאיינץ]], מנהל צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב יחיאל יוסף זאיינץ, צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב דוד לוינסון, חב"ד קמפוס
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]], מנהל בית חב"ד פרדיזז
*הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרדיזז
*הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב"ד פרדיזז
*הרב חיים גרבצ'יק, מנהל ארגון "לעודד"
*הרב פסח קאופמן
*הרב [[אהוד קווין]], דיין וחבר בית דין המקומי

===[[ריו דה ז'נירו]]===
*הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא.
*הרב [[יהושע בנימין גולדמן]], מנהל מוסדות חב"ד בריו דה ז'נירו.
*הרב לוי גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון.
*הרב מנחם גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל חב"ד קמפוס בריו.
*הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו.
*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד קופהקבנה.
*הרב[[אברהם צבי בויטנר]], עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית.
*הרב משה לנטיסקי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב שמואל שימענוביץ, בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב"ד לבנים בית מנחם.
*הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת "בית יעקב".
*הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת "הר סיני" ומנהל בית חב"ד טיג'וקה.
*הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה.
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת "אדמונד ספרא".
*הרב מענדל אבוטבול "אנדמונד ספרא".
*הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד.
*הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת "בית אהרון" וחבר מערכת הכשרות בברזיל.
*הרב ישראל קטאלה, מנהל בית חב"ד בוטהפוגו
*הרב שלמה אוסוביצקי, מנהל בית חב"ד ניטערוי

===ברזיליה===
*הרב ליב רוטנברג.

===בליים===
*הרב [[דישראלי זאגורי]].
*הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי.

===פורטו אלגרי===
*הרב מענדל ליברוב.
*הרב שלמה אהרון ליברוב.

===קוריטיבה===
*הרב יוסף דובראווסקי.
*הרב מנחם מענדל לבקובסקי.
*הרב מנחם מענדל סטוליק.

===בלו הוריזונטה===
*הרב ניסים קטרי.
*הרב מנחם קטרי.

===סלבדור===
*הרב ישראל בוקיעט.

===רסיפה===
*הרב אלכסנדר מזרחי.

===מנאוס אמזונס===
*הרב אריה רייכמן.

==רחובות וכיכר==
===פאולו===
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעירייה דוד רוזן.
רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)

רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)

כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)

===ריו דה ז'נירו===
לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני השלוחים בעיר (מנחם מענדל שימענוביץ) יחד עם אנשי הקהילה את כיכר "הרבי מליובאוויטש"(praça rebe de Lubavitch).

==ראו גם==
*[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת מחנה ישראל פטרופוליס]]
*[[אור מנחם ברזיל]]
*[[בני נח ברזיל]]
*[[תומכי תמימים פאולו]]

==לקריאה נוספת==
*'''אדמורי חב"ד ויהדות בראזיל'''. הרב [[זושא וולף]]
*'''ישיבה של מעלה ביערות בראזיל'''

== קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36352 סיור מצולם בברזיל ובמוסדות חב"ד] {{שטורעם}}
*[https://col.org.il/news/123235 חנוכת כיכר על שם הרבי בריאו ד. ז'נירו] {{col}}
*[https://chabad.info/news/583778/ השלוחים בברזיל התאחדו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה לשלוחים לישראלים בברזיל] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}}

[[קטגוריה:ברזיל]]

חלוקת דולרים

2022-07-08T00:04:23Z

38.125.100.13: /* סדר החלוקה */

[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי שליט"א מלך המשיח]] במעמד חלוקת דולרים ביום ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו מחלק [[הרבי]] דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל משנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מדי יום ראשון, כשלעיתים אף מחלק פעמים נוספות לאורך השבוע.

המעמד בימי ראשון נמשך מדי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה מהווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית{{הערה|שם=יחידות דעתה}}.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על נצחיות מנהג חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בן%20שחר.pdf תשורה ט"ו חשון תשפ"א עמוד 7].}}.

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות ה'[[טנקיסטים]]'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1nqpaD5uoKwX8C6-YHllPPtr2wIGPFaDA/view יומן ר' שלום דובער שור].}}. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של קבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע.}}, מאחר ורבו המבקשים להיכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם, הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת תשמ"א הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[י' שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו{{הערה|תחיינו, גיליון 9, עמ' 49.}}.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולאחר מכן לצאת, עם שקית מטבעות בידו, ולחלק בלובי של 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה כעשר דקות{{הערה|זאת למעט מספר חלוקות מיוחדות שבהן ארכה החלוקה כחצי שעה - תחיינו, גיליון 9, עמ' 48.}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], הרבי חילק הרבי שלא כדרכו דולרים לקהל, שלא באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לנסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

כשנשאל הרבי מדוע הוא מחלק דווקא דולר, הסביר הרבי את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?"{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=107&CategoryID=205 כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים] באתר חב"ד.}}.

ב[[ר"ח אייר]] [[תשל"ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב"ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים.

בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|שם=יחידות דעתה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רו.}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ"ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מרוסיה ל-[[770]] {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה}}{{הערה|ליקוט מענות תש"נ, מענה רלט.}}.

בעקבות האירועים של [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/81136 תיעוד מרגש: 'חלוקת דולרים', ערב כ"ז אדר תשנ"ב ● וידאו] באתר {{חב"ד און ליין}}.}} לא יצא הרבי לחלוקת דולרים מדי יום ראשון למעט הזדמנות נדירה אחת ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] שאז התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה שעברו לפני הרבי שחילק לכל אחד מהעוברים דולר, ובסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שהספיקו לעבור עד שהחלוקה נפסקה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד כ"ו תשרי תשנ"ד] באתר יומן 770.}}.

{{הערה|ראה ראיון עם הרב [[מאיר ווילישאנסקי]], בתוך מוסף 'ד' אמות', [[בית משיח]] [[תשרי]] [[תשע"ח]].}}, מתוך קביעה שאין להחליט לרבי מה עליו לעשות ומחמת טענות נוספות. מעודדי החלוקה ענו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9}}, כי לא הם קבעו את סדר החלוקה אלא הרבי עצמו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב'].}}.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]

החלוקה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם הרבי יורד לתפילה, דרך הפרוזדור, ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב יהודה לייב גרונר מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שחילקם לקהל.

לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג, אשת ר' [[מנחם נחום שטרנברג]].}}, אך עם זאת במעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

סדר החלוקה היה שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להם פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובם{{הערה|הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הם מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 24).}}, בנוסף, כאשר הגיעו אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, הם הוכנסו מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.
בסוף החלוקה הרבי נותן דולר למזכירים, והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור, כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניסו את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום השיחה שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]], והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] תשנ"ב לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

{{גלריה חלוקת דולרים}}

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].
*[https://drive.google.com/file/d/19DfJexQUpHgSQ02ve2PmdLoS4NyrOMeQ/view?usp=sharing '''יחידות דעתה''' - סקירה על מעמד חלוקת הדולרים במגזין תחיינו גיליון 9], ע' 46 - 63.
*'''שונא מתנות יחיה''', כך נימק הרבי את סירובו לקבל מתנות גשמיות מהחסידים, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 30

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""נייעט נייעט ניקאווא"] {{וידפו|}}
*'''[https://col.org.il/news/135745 השעות שעשו היסטוריה: נחשף הוידאו מחלוקת דולרים הראשונה] {{*}} [https://col.org.il/news/135730 פורסם סרטון ייחודי: חלוקת הדולרים הראשונה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

חלוקת דולרים

2022-07-08T00:03:35Z

38.125.100.13: /* היסטוריה */

[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי שליט"א מלך המשיח]] במעמד חלוקת דולרים ביום ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו מחלק [[הרבי]] דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל משנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מדי יום ראשון, כשלעיתים אף מחלק פעמים נוספות לאורך השבוע.

המעמד בימי ראשון נמשך מדי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה מהווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית{{הערה|שם=יחידות דעתה}}.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על נצחיות מנהג חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בן%20שחר.pdf תשורה ט"ו חשון תשפ"א עמוד 7].}}.

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות ה'[[טנקיסטים]]'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1nqpaD5uoKwX8C6-YHllPPtr2wIGPFaDA/view יומן ר' שלום דובער שור].}}. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של קבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע.}}, מאחר ורבו המבקשים להיכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם, הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת תשמ"א הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[י' שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו{{הערה|תחיינו, גיליון 9, עמ' 49.}}.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולאחר מכן לצאת, עם שקית מטבעות בידו, ולחלק בלובי של 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה כעשר דקות{{הערה|זאת למעט מספר חלוקות מיוחדות שבהן ארכה החלוקה כחצי שעה - תחיינו, גיליון 9, עמ' 48.}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], הרבי חילק הרבי שלא כדרכו דולרים לקהל, שלא באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לנסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

כשנשאל הרבי מדוע הוא מחלק דווקא דולר, הסביר הרבי את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?"{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=107&CategoryID=205 כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים] באתר חב"ד.}}.

ב[[ר"ח אייר]] [[תשל"ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב"ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים.

בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|שם=יחידות דעתה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רו.}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ"ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מרוסיה ל-[[770]] {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה}}{{הערה|ליקוט מענות תש"נ, מענה רלט.}}.

בעקבות האירועים של [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/81136 תיעוד מרגש: 'חלוקת דולרים', ערב כ"ז אדר תשנ"ב ● וידאו] באתר {{חב"ד און ליין}}.}} לא יצא הרבי לחלוקת דולרים מדי יום ראשון למעט הזדמנות נדירה אחת ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] שאז התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה שעברו לפני הרבי שחילק לכל אחד מהעוברים דולר, ובסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שהספיקו לעבור עד שהחלוקה נפסקה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד כ"ו תשרי תשנ"ד] באתר יומן 770.}}.

{{הערה|ראה ראיון עם הרב [[מאיר ווילישאנסקי]], בתוך מוסף 'ד' אמות', [[בית משיח]] [[תשרי]] [[תשע"ח]].}}, מתוך קביעה שאין להחליט לרבי מה עליו לעשות ומחמת טענות נוספות. מעודדי החלוקה ענו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9}}, כי לא הם קבעו את סדר החלוקה אלא הרבי עצמו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב'].}}.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]

החלוקה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם הרבי יורד לתפילה, דרך הפרוזדור, ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב יהודה לייב גרונר מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שחילקם לקהל.

לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג, אשת ר' [[מנחם נחום שטרנברג]].}}, אך עם זאת במעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

סדר החלוקה היה שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להם פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובם{{הערה|הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הם מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 24).}}, בנוסף, כאשר הגיעו אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, הם הוכנסו מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.

בין [[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] ל[[כ"ו אדר]] [[תש"פ]] התקיימה החלוקה על פי רוב לאחר תפילת מנחה ליד בימת התפילות שבזאל הגדול ב[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|הסכמת הרבי באמצעות האגרות קודש]]. משנת תש"פ החלוקה מתקיימת מול הדלת הראשית, במעבר שבכניסה ל-770.

בסוף החלוקה הרבי נותן דולר למזכירים, והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור, כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניסו את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום השיחה שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]], והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] תשנ"ב לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

{{גלריה חלוקת דולרים}}

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].
*[https://drive.google.com/file/d/19DfJexQUpHgSQ02ve2PmdLoS4NyrOMeQ/view?usp=sharing '''יחידות דעתה''' - סקירה על מעמד חלוקת הדולרים במגזין תחיינו גיליון 9], ע' 46 - 63.
*'''שונא מתנות יחיה''', כך נימק הרבי את סירובו לקבל מתנות גשמיות מהחסידים, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 30

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""נייעט נייעט ניקאווא"] {{וידפו|}}
*'''[https://col.org.il/news/135745 השעות שעשו היסטוריה: נחשף הוידאו מחלוקת דולרים הראשונה] {{*}} [https://col.org.il/news/135730 פורסם סרטון ייחודי: חלוקת הדולרים הראשונה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

חלוקת דולרים

2022-07-07T03:08:14Z

38.125.100.13: /* סדר החלוקה */

[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי שליט"א מלך המשיח]] במעמד חלוקת דולרים ביום ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו מחלק [[הרבי]] דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל משנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מדי יום ראשון, כשלעיתים אף מחלק פעמים נוספות לאורך השבוע.

המעמד בימי ראשון נמשך מדי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה מהווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית{{הערה|שם=יחידות דעתה}}.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על נצחיות מנהג חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20בן%20שחר.pdf תשורה ט"ו חשון תשפ"א עמוד 7].}}.

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות ה'[[טנקיסטים]]'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1nqpaD5uoKwX8C6-YHllPPtr2wIGPFaDA/view יומן ר' שלום דובער שור].}}. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של קבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע.}}, מאחר ורבו המבקשים להיכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם, הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת תשמ"א הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[י' שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו{{הערה|תחיינו, גיליון 9, עמ' 49.}}.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולאחר מכן לצאת, עם שקית מטבעות בידו, ולחלק בלובי של 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וארכה כעשר דקות{{הערה|זאת למעט מספר חלוקות מיוחדות שבהן ארכה החלוקה כחצי שעה - תחיינו, גיליון 9, עמ' 48.}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], הרבי חילק הרבי שלא כדרכו דולרים לקהל, שלא באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לנסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

כשנשאל הרבי מדוע הוא מחלק דווקא דולר, הסביר הרבי את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?"{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=107&CategoryID=205 כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים] באתר חב"ד.}}.

ב[[ר"ח אייר]] [[תשל"ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב"ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים.

בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|שם=יחידות דעתה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש"נ] מענה רו.}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ"ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מרוסיה ל-[[770]] {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה}}{{הערה|ליקוט מענות תש"נ, מענה רלט.}}.

בעקבות האירועים של [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]]{{הערה|[https://col.org.il/news/81136 תיעוד מרגש: 'חלוקת דולרים', ערב כ"ז אדר תשנ"ב ● וידאו] באתר {{חב"ד און ליין}}.}} לא יצא הרבי לחלוקת דולרים מדי יום ראשון למעט הזדמנות נדירה אחת ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] שאז התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה שעברו לפני הרבי שחילק לכל אחד מהעוברים דולר, ובסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שהספיקו לעבור עד שהחלוקה נפסקה{{הערה|[https://www.yoman770.com/wiki/כ%22ו_תשרי_תשנ%22ד כ"ו תשרי תשנ"ד] באתר יומן 770.}}.

בשנת [[תשס"ה]] החלו כמה מן ה[[תמימים]] וה[[חסידים]] לארגן מעמדי חלוקת דולרים בזמנים בהם חילק [[הרבי]] לפני [[ג' תמוז]], כמסתעף מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ובהסתמך על שיחת הרבי אודות נצחיות החלוקה{{הערה|התועדות ש"פ נשא (הראשונה) התנש"א, דברי משיח, תנש"א חלק ד' עמ' 144.}}. עם זאת גם בין המאמינים בנצחיות חייו של הרבי יש שמתנגדים לביצוע החלוקה{{הערה|ראה ראיון עם הרב [[מאיר ווילישאנסקי]], בתוך מוסף 'ד' אמות', [[בית משיח]] [[תשרי]] [[תשע"ח]].}}, מתוך קביעה שאין להחליט לרבי מה עליו לעשות ומחמת טענות נוספות. מעודדי החלוקה ענו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9}}, כי לא הם קבעו את סדר החלוקה אלא הרבי עצמו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב'].}}.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תשנ"ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]

החלוקה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם הרבי יורד לתפילה, דרך הפרוזדור, ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב יהודה לייב גרונר מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שחילקם לקהל.

לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת [[מנחם נחום שטרנברג|אסתר שטרנברג]].}}, אך עם זאת במעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

סדר החלוקה היה שקודם כל היו עוברות הנשים, ורק לאחר מכן עבר התור של הגברים, ובהמשך, כשהצטבר תור נוסף של נשים שהגיעו מאוחר יותר, עשו הפסקה בתור של הגברים ונתנו להם פעם נוספת לעבור, וזאת במטרה למנוע את עיכובם{{הערה|הרבי אמר פעם לאחד הרבנים שעבר בחלוקת דולרים שמתנצל על כך שאשתו קיבלה לפניו, אך כך הוא הסדר על פי תורה, שהנשים מתביישות לעמוד ולבקש, ולכן הם מקבלות תחילה (מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 24).}}, בנוסף, כאשר הגיעו אנשי ציבור, נציגי המשטרה וכדומה, הם הוכנסו מהצד מבלי לחכות בתור הארוך, וכך גם יכלו לעבור יחד במידת הצורך כל בני המשפחה הן הבעל הן האשה והן הילדים.

בסוף החלוקה הרבי נותן דולר למזכירים, והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור, כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניסו את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום השיחה שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תשנ"ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]], והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] תשנ"ב לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] תשנ"ב, בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

{{גלריה חלוקת דולרים}}

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].
*[https://drive.google.com/file/d/19DfJexQUpHgSQ02ve2PmdLoS4NyrOMeQ/view?usp=sharing '''יחידות דעתה''' - סקירה על מעמד חלוקת הדולרים במגזין תחיינו גיליון 9], ע' 46 - 63.
*'''שונא מתנות יחיה''', כך נימק הרבי את סירובו לקבל מתנות גשמיות מהחסידים, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 30

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""נייעט נייעט ניקאווא"] {{וידפו|}}
*'''[https://col.org.il/news/135745 השעות שעשו היסטוריה: נחשף הוידאו מחלוקת דולרים הראשונה] {{*}} [https://col.org.il/news/135730 פורסם סרטון ייחודי: חלוקת הדולרים הראשונה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

משה פסח גולדמן

2022-07-04T18:02:39Z

38.125.100.13: /* תולדות חיים */

[[קובץ:פסח גולדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדמן נואם בכנס השנתי של צעירי אגודת חב"ד (תשע"ו)]]
הרב '''משה פסח גולדמן''' הוא מזכיר וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ברוקלין]] בשנת [[תרפ"ט]] לאביו ר' [[שאול גולדמן]] ולאמו מרת חנה.

בבחרותו התקרב לחב"ד ולמד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] בין השנים [[תש"ג]]-[[תשי"ב]]. לאחר שהשלים את חוק לימודיו נשלח בתוך קבוצת בחורים על ידי הרבי לחזק את ישיבת [[תומכי תמימים שיקגו]] שנוסדה באותה תקופה.

בשנת [[תשי"ג]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת אסתר בת הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], וזכה שהרבי השתתף במעמד ה[[קבלת פנים]] בחתונתו שנערכה באולם 'גאלד מענאר' שבברוקלין וסידר את הקידושין, ואף נשא בפני הנאספים שיחה מיוחדת{{הערה|שיחת יום ד' פרשת תולדות, ב' דראש חודש כסלו תשי"ג (תורת מנחם חלק ז' עמוד 182).}}.

לאחר נישואיו החל לשמש כמחנך ובמקביל נכנס בעסקנות הכלל בניהול פרוייקטים שונים מטעם [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]], והתמנה כמזכיר.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יהושע בנימין גולדמן]] - שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד [[ריו דה ז'נירו]], [[ברזיל]]
*בנו, הרב מנחם מענדל גולדמן
*בנו, הת' [[אברהם אליעזר גולדמן]]{{הערה|נרצח בדמי ימיו בהיותו בגיל 17 בלבד ב[[כ"ז סיון]] [[תשל"ז]].}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Teitelbaum%20-%20Elul%209%2C%205776.pdf לקט סיפורים מפיו]''' בתוך תשורה מנישואי נכדו

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גולדמן, משה פסח}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת סימפסון]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]

ברזיל

2022-06-28T02:31:00Z

38.125.100.13: /* ריו דה ז'נירו */

[[קובץ:770 ברזיל.jpg|
שמאל|ממוזער|300px|בית חב"ד המרכזי בעיר פאולו, ברזיל]]
'''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי.

השפה המדוברת במדינה היא פורטוגזית. בשונה משאר מדינות דרום אמריקה בהם השפה היא ספרדית.

יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הדרומית והתיכונה, אחרי יהדות [[ארגנטינה]].

במדינה מתקיימת פעילות עניפה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] שייסדו במשך השנים ישיבות, בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים.

==התפתחות קהילת חב"ד בברזיל==
עם השנים התפתחה במדינה קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל הייתה בשנת תר"ע, כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר [[פאולו]] (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם ביישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]===
תרפ"ט, התיישב הרב דובער ורעייתו פייגא בעגון, בדרום ברזיל, בעיר פורטו אלגרי, הקים מקוה טהרה בביתו (שקיים עד היום, ע"י השליח הרב ליברוב, שקנה את הבית ושיפצו).
בשנת ה'תש"ח, שלח הרב דובער את שני ילדיו, הרב יעקב וצבי אריה בעגון, ללמוד בתות"ל-770 עד החתונה שלהם, ואז נשלחו ע"י כ"ק אדמו"ר לשליחות בברזיל.
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם אדמו"ר הריי"צ אליו דיווח על יהדות ברזיל.

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[
ברזיל. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] בברזיל הייתה בשנת תש"ז, כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע ל[[פאולו]] לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] בברזיל הייתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]].

בשנה זו גם נשלח על ידי הרבי הריי"צ הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]] לשמש כשוחט לקהילה היהודית.

'''[[תש"י]]''' גם בשנת תש"י בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי ברזיל כשהורה לרב [[משה יצחק הכט]] לנסוע לשליחות לברזיל, לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק הכט| הכט]] פיסה ממטפחתו של אדמו"ר הריי"צ להצלחת שליחותם.

===אצל [[הרבי]]===
'''[[תשי"א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע הייתה ברזיל, כאשר כבר בשנת תשי"א שלח ל[[פאולו]] את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להילחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי בברזיל בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשי"ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית הייתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[פאולו]] הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך ב[[ריו דה ז'נירו]].

'''[[תשח"י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק הייתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן" בהנהלת של הרב [[חיים בנימיני]], עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.

בשנה זו עבר גם הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]] לריו חסיד חב"ד שסייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם [[מקווה טהרה]] מהודר.

'''[[תשי"ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר ל[[פאולו]] ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום, וזכה לברכות רבות מהרבי, ומשם נחנכו שלוחים ומנהלי מוסדות ועסקנים רבים, ברזיל בכל העולם.

'''[[תשכ"א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות.

בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ברזיל נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן הרבי שלח לברזיל את הרב [[שבתי אלפרין]] לשמש כשליח ראשי בברזיל.

בהשפעת הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]], הרב אלפרין הגיע לריו והתמנה שם התמנה להיות מנהל בית הספר "תלמוד תורה". (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור בברזיל ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר פטרופוליס, ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[לייבל זאיינץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בברזיל, הייתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

==שלוחים ובתי חב"ד בברזיל==
[[קובץ:כינוס השלוחים האזורי - ברזיל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו]]
===[[פאולו]]===
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד
*הרב [[שבתי אלפרין]], שליח ומנהל בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יעקב בעגון]], מייסד מוסדות חב"ד-ליובאוויטש בברזיל, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.
*הרב [[צבי אריה בעגון]], מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש.
*הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב"ד בעיר
*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[נח גנזבורג]], מנהל בית חב"ד לצעירים.
*הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]].
*הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[שלום דובער גוראריה (ברזיל)|שלום דובער גוראריה]], מנהל בית חב"ד דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי.
*הרב ישעיהו דיין, בית חב"ד מורומבי
*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה.
*הרב [[עדי דוד כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב [[יצחק ברונר]], בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד אלטו דה פיניירוס.
*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, מנהל בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב [[שמעון ברנד]], בית חב"ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.
*הרב יוסף טוויל, בית חב"ד אנדרה.
*הרב [[דוד אזולאי]], רב קהילת "הר סיני".
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד ברוקלין.
*הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד ברוקלין.
*הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת "כנסת ישראל"
*הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל
*הרב [[לייבל זאיינץ]], מנהל צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב יחיאל יוסף זאיינץ, צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב דוד לוינסון, חב"ד קמפוס
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]], מנהל בית חב"ד פרדיזז
*הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרדיזז
*הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב"ד פרדיזז
*הרב חיים גרבצ'יק, מנהל ארגון "לעודד"
*הרב פסח קאופמן
*הרב [[אהוד קווין]], דיין וחבר בית דין המקומי

===[[ריו דה ז'נירו]]===
*הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא.
*הרב [[יהושע בנימין גולדמן]], מנהל מוסדות חב"ד בריו דה ז'נירו.
*הרב לוי גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון.
*הרב מנחם גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל חב"ד קמפוס בריו.
*הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו.
*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד קופהקבנה.
*הרב[[אברהם צבי בויטנר]], עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית.
*הרב משה לנטיסקי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב שמואל שימענוביץ, בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב"ד לבנים בית מנחם.
*הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת "בית יעקב".
*הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת "הר סיני" ומנהל בית חב"ד טיג'וקה.
*הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה.
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת "אדמונד ספרא".
*הרב מענדל אבוטבול "אנדמונד ספרא".
*הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד.
*הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת "בית אהרון" וחבר מערכת הכשרות בברזיל.
*הרב ישראל קטאלה, מנהל בית חב"ד בוטהפוגו
*הרב שלמה אוסוביצקי, מנהל בית חב"ד ניטערוי

===ברזיליה===
*הרב ליב רוטנברג.

===בליים===
*הרב [[דישראלי זאגורי]].
*הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי.

===פורטו אלגרי===
*הרב מענדל ליברוב.
*הרב שלמה אהרון ליברוב.

===קוריטיבה===
*הרב יוסף דובראווסקי.
*הרב מנחם מענדל לבקובסקי.
*הרב מנחם מענדל סטוליק.

===בלו הוריזונטה===
*הרב ניסים קטרי.
*הרב מנחם קטרי.

===סלבדור===
*הרב ישראל בוקיעט.

===רסיפה===
*הרב אלכסנדר מזרחי.

===מנאוס אמזונס===
*הרב אריה רייכמן.

===מורו דה ס. פאולו===
*הרב מנחם מענדל גרנשטט.

==רחובות וכיכר==
===פאולו===
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעירייה דוד רוזן.
רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)

רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)

כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)

===ריו דה ז'נירו===
לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני השלוחים בעיר (מנחם מענדל שימענוביץ) יחד עם אנשי הקהילה את כיכר "הרבי מליובאוויטש"(praça rebe de Lubavitch).

==ראו גם==
*[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת מחנה ישראל פטרופוליס]]
*[[אור מנחם ברזיל]]
*[[בני נח ברזיל]]
*[[תומכי תמימים פאולו]]

==לקריאה נוספת==
*'''אדמורי חב"ד ויהדות בראזיל'''. הרב [[זושא וולף]]
*'''ישיבה של מעלה ביערות בראזיל'''

== קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36352 סיור מצולם בברזיל ובמוסדות חב"ד] {{שטורעם}}
*[https://col.org.il/news/123235 חנוכת כיכר על שם הרבי בריאו ד. ז'נירו] {{col}}
*[https://chabad.info/news/583778/ השלוחים בברזיל התאחדו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה לשלוחים לישראלים בברזיל] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}}

[[קטגוריה:ברזיל]]

ברזיל

2022-06-28T02:27:22Z

38.125.100.13: /* ריו דה ז'נירו */

[[קובץ:770 ברזיל.jpg|
שמאל|ממוזער|300px|בית חב"ד המרכזי בעיר פאולו, ברזיל]]
'''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי.

השפה המדוברת במדינה היא פורטוגזית. בשונה משאר מדינות דרום אמריקה בהם השפה היא ספרדית.

יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הדרומית והתיכונה, אחרי יהדות [[ארגנטינה]].

במדינה מתקיימת פעילות עניפה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] שייסדו במשך השנים ישיבות, בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים.

==התפתחות קהילת חב"ד בברזיל==
עם השנים התפתחה במדינה קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל הייתה בשנת תר"ע, כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר [[פאולו]] (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם ביישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]===
תרפ"ט, התיישב הרב דובער ורעייתו פייגא בעגון, בדרום ברזיל, בעיר פורטו אלגרי, הקים מקוה טהרה בביתו (שקיים עד היום, ע"י השליח הרב ליברוב, שקנה את הבית ושיפצו).
בשנת ה'תש"ח, שלח הרב דובער את שני ילדיו, הרב יעקב וצבי אריה בעגון, ללמוד בתות"ל-770 עד החתונה שלהם, ואז נשלחו ע"י כ"ק אדמו"ר לשליחות בברזיל.
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם אדמו"ר הריי"צ אליו דיווח על יהדות ברזיל.

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[
ברזיל. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] בברזיל הייתה בשנת תש"ז, כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע ל[[פאולו]] לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] בברזיל הייתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]].

בשנה זו גם נשלח על ידי הרבי הריי"צ הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]] לשמש כשוחט לקהילה היהודית.

'''[[תש"י]]''' גם בשנת תש"י בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי ברזיל כשהורה לרב [[משה יצחק הכט]] לנסוע לשליחות לברזיל, לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק הכט| הכט]] פיסה ממטפחתו של אדמו"ר הריי"צ להצלחת שליחותם.

===אצל [[הרבי]]===
'''[[תשי"א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע הייתה ברזיל, כאשר כבר בשנת תשי"א שלח ל[[פאולו]] את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להילחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי בברזיל בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשי"ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית הייתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[פאולו]] הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך ב[[ריו דה ז'נירו]].

'''[[תשח"י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק הייתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן" בהנהלת של הרב [[חיים בנימיני]], עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.

בשנה זו עבר גם הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]] לריו חסיד חב"ד שסייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם [[מקווה טהרה]] מהודר.

'''[[תשי"ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר ל[[פאולו]] ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום, וזכה לברכות רבות מהרבי, ומשם נחנכו שלוחים ומנהלי מוסדות ועסקנים רבים, ברזיל בכל העולם.

'''[[תשכ"א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות.

בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ברזיל נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן הרבי שלח לברזיל את הרב [[שבתי אלפרין]] לשמש כשליח ראשי בברזיל.

בהשפעת הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]], הרב אלפרין הגיע לריו והתמנה שם התמנה להיות מנהל בית הספר "תלמוד תורה". (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור בברזיל ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר פטרופוליס, ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[לייבל זאיינץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בברזיל, הייתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

==שלוחים ובתי חב"ד בברזיל==
[[קובץ:כינוס השלוחים האזורי - ברזיל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו]]
===[[פאולו]]===
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד
*הרב [[שבתי אלפרין]], שליח ומנהל בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יעקב בעגון]], מייסד מוסדות חב"ד-ליובאוויטש בברזיל, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.
*הרב [[צבי אריה בעגון]], מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש.
*הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב"ד בעיר
*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[נח גנזבורג]], מנהל בית חב"ד לצעירים.
*הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]].
*הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[שלום דובער גוראריה (ברזיל)|שלום דובער גוראריה]], מנהל בית חב"ד דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי.
*הרב ישעיהו דיין, בית חב"ד מורומבי
*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה.
*הרב [[עדי דוד כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב [[יצחק ברונר]], בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד אלטו דה פיניירוס.
*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, מנהל בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב [[שמעון ברנד]], בית חב"ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.
*הרב יוסף טוויל, בית חב"ד אנדרה.
*הרב [[דוד אזולאי]], רב קהילת "הר סיני".
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד ברוקלין.
*הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד ברוקלין.
*הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת "כנסת ישראל"
*הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל
*הרב [[לייבל זאיינץ]], מנהל צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב יחיאל יוסף זאיינץ, צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב דוד לוינסון, חב"ד קמפוס
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]], מנהל בית חב"ד פרדיזז
*הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרדיזז
*הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב"ד פרדיזז
*הרב חיים גרבצ'יק, מנהל ארגון "לעודד"
*הרב פסח קאופמן
*הרב [[אהוד קווין]], דיין וחבר בית דין המקומי

===[[ריו דה ז'נירו]]===
*הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא.
*הרב [[יהושע בנימין גולדמן]], מנהל מוסדות חב"ד בריו דה ז'נירו.
*הרב לוי גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון.
*הרב מנחם גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל חב"ד קמפוס בריו.
*הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו.
*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד קופהקבנה.
*הרב[[אברהם צבי בויטנר]], עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית.
*הרב משה לנטיסקי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב שמואל שימענוביץ, בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב"ד לבנים בית מנחם.
*הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת "בית יעקב".
*הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת "הר סיני" ומנהל בית חב"ד טיג'וקה.
*הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה.
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת "אדמונד ספרא".
*הרב מענדל אבוטבול "אנדמונד ספרא".
*הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד.
*הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת "בית אהרון" וחבר מערכת הכשרות בברזיל.
*הרב ישראל קטאלה, מנהל בית חב"ד בוטהפוגו
*הרב שלמה אוסוביצקי, מנהל בית חב"ד ניטערוי

===ברזיליה===
*הרב ליב רוטנברג.

===בליים===
*הרב [[דישראלי זאגורי]].
*הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי.

===פורטו אלגרי===
*הרב מענדל ליברוב.
*הרב שלמה אהרון ליברוב.

===קוריטיבה===
*הרב יוסף דובראווסקי.
*הרב מנחם מענדל לבקובסקי.
*הרב מנחם מענדל סטוליק.

===בלו הוריזונטה===
*הרב ניסים קטרי.
*הרב מנחם קטרי.

===סלבדור===
*הרב ישראל בוקיעט.

===רסיפה===
*הרב אלכסנדר מזרחי.

===מנאוס אמזונס===
*הרב אריה רייכמן.

===מורו דה ס. פאולו===
*הרב מנחם מענדל גרנשטט.

==רחובות וכיכר==
===פאולו===
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעירייה דוד רוזן.
רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)

רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)

כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)

===ריו דה ז'נירו===
לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני השלוחים בעיר (מנחם מענדל שימענוביץ) יחד עם אנשי הקהילה את כיכר "הרבי מליובאוויטש".

==ראו גם==
*[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת מחנה ישראל פטרופוליס]]
*[[אור מנחם ברזיל]]
*[[בני נח ברזיל]]
*[[תומכי תמימים פאולו]]

==לקריאה נוספת==
*'''אדמורי חב"ד ויהדות בראזיל'''. הרב [[זושא וולף]]
*'''ישיבה של מעלה ביערות בראזיל'''

== קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36352 סיור מצולם בברזיל ובמוסדות חב"ד] {{שטורעם}}
*[https://col.org.il/news/123235 חנוכת כיכר על שם הרבי בריאו ד. ז'נירו] {{col}}
*[https://chabad.info/news/583778/ השלוחים בברזיל התאחדו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה לשלוחים לישראלים בברזיל] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}}

[[קטגוריה:ברזיל]]

שמואל פלוטקין

2022-06-28T02:16:20Z

38.125.100.13:

הרב '''שמואל יוסף ליפמאן פלוטקין (פלאטקין)''' (יליד שנת [[תרפ"ו]], 1926) הוא חסיד חב"ד שגר ב[[קראון הייטס]] ועסק במסחר, ומשמש כשליח הרבי ב[[ז'יטומיר]] וברדיצ'וב, ונמנה על זקני חסידי חב"ד.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"ו]] לאביו הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]], ונקרא על שם סבו מצד אביו, מחשובי חסידי חב"ד ברוגוצ'וב.

יצא יחד עם אביו ובני משפחתו ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', והגיע למחנות המעבר ב[[פוקינג]] שב[[גרמניה]] משם המשיכו ל[[צרפת]] כשבכל תחנות המעבר נמנה אביו על ראשי ומנהיגי הקהילה החב"דית, אך נפטר בטרם עת בשנת [[תש"ט]]{{הערה|1=בקשר עם פטירת אביו, קיבל ר' שמואל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/536.htm מכתב תשובה הלכתי מהרבי] בו מייעץ לו כיצד לנהוג לאחר שהיה הפרש זמן בין הפטירה, מסירת הארון לקבורה, והקבורה בפועל (הארון נמסר באונייה על מנת לטמון אותו בצפת).}}.

ר' שמואל המשיך ל[[קראון הייטס]] שם התחתן עם רעייתו מרת דבורה גרינר והחל לעסוק במסחר.

עם נפילת [[מסך הברזל]] נשלח על ידי הרבי לברית המועצות ועסק ב[[ברדיטשוב]] וב[[ז'יטומיר]] בהפרחת השממה וחיזוק היהדות בעיר, ועם סיום התקופה חזר להתגורר ב[[קראון הייטס]], ובהמשך חזר לפעול בברדיטשוב.

לאורך השנים ערך לדפוס את כתבי אביו והתעסק בהוצאתם לאור, בהם: 'ביאור לתניא', 'כתבי אברהם אליהו' ו'קונטרס בעניני מקוואות'.

משמש כחבר הנהלת [[אגודת רבני חבר העמים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב אברהם אליהו פלוטקין - רב ומורה צדק במארקהעם, קנדה
*בתו מרת חנה, רעיית הרב שלום אדלר - שלוחי הרבי בפאלם הארבור, פלורידה
*בתו מרת שטערנא שרה, רעיית ר' אהרון לייב רסקין

==לקריאה נוספת==
*'''כתבי ר' אברהם אליהו'''
*'''תולדות חב"ד בפטרבורג''' - פרק כד (תקופת מגוריו בפושקינה) ועמוד 234 (הצלתו בשואה)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלוטקין, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]]
[[קטגוריה:שלוחים בברית המועצות]]

אברהם צבי בויטנר

2022-06-26T03:55:56Z

38.125.100.13: /* משפחתו */

[[קובץ:אברהם צבי בויטנר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אברהם צבי בויטנר]]
הרב '''אברהם צבי בויטנר''' הוא משלוחי הרבי בעיר [[ריו דה ז'נירו]] ב[[ברזיל]], נואם מוכשר, עוסק בעריכה ותירגום של ספרי חב"ד לשפה הפורטוגזית.

==תולדות חיים==
נולד במשפחה שומרת מסורת ב[[פאולו]] ברזיל, לאביו ר' אשר בויטנר ולאמו מרת יוכבד.

בצעירותו למד בבית חינוך - יבנה ב[[פאולו]] והמשיך ללמוד ב[[ישיבת מחנה ישראל]] שבפטרופוליס אצל הרב [[חיים בנימיני]].

בהמשך, אביו שמע שיש חלישות בלימודי חול שנלמדו באותה תקופה בישיבה בפטרופוליס, ובהגיע החופש - קנה לבנו כרטיס טיסה לארצות הברית שם רשם אותו ללימודים בישיבה ליטאית המשלבת לימוד תורה עם לימוד מקצוע ב[[בולטימור]].

כשהגיע לארצות הברית נכנס אל [[הרבי]] ל[[יחידות]]. במכתב שהביא עמו ליחידות הזכיר שמות של ישיבות חב"ד בארצות הברית, אך לא הזכיר את הישיבה בבולטימור. הרבי ענה לו במפתיע ש"גם בבולטימור אפשר להיות חסיד".

בישיבה בבולטימור למד כארבע שנים, שם גם השתלם במקצוע המחשבים.

בהמשך עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] שם למד כארבע שנים וקיבל [[סמיכה לרבנות]]. כמו כן למד והשתלם באומנות הזביחה. מאוחר יותר חזר ללמוד בישיבה בפטרופוליס, שם למד סופרות.

לפני נישואיו החל לשמש כ[[שליח]] תחת הרב [[יצחק משען]] ב"כולל תורה תמימה" בשכונה היהודית היז'נופוליס בפאולו. בהמשך התחתן עם רעייתו
מרת שרה שמחה מהעיר טוקומן, ארגנטינה. והמשיכו בשליחות בכולל.

בהמשך נסעו בשליחת הרבי ל[[ריו דה ז'נירו]] תחת הרב [[יהושע בנימין גולדמן]]. הרב בויטנר עוסק במסירת שיעורי תורה לשכבות גיל שונות, נואם מוכשר בפורטוגזית בכל רחבי המדינה, וכן עוסק בכתיבה ובתרגום של ספרי חב"ד בפורטוגזית. חלקם יוצאים לאור תחת בית ליובאוויטש בריו וחלקם מוציא לאור עצמאית.

==ספריו==
*'''שיעורים בספר התניא''' בפורטוגזית (6 כרכים) בהוצאת בית ליובאוויטש בריו - עורך שותף יחד עם ר' מיכאל רעגן.
*'''סידור תהילת ה'בתרגום לפורטוגזית''' - בהוצאת בית ליובאוויטש בריו.
*'''הגדה של פסח בתרגום לפורטוגזית''' - בהוצאת בית ליובאוויטש בריו.
*'''מאמרי הרבי מתורגמים ומבוארים''' - נדפסים בקובץ "ושננתם" השבועי המופץ בברזיל.
*'''סיפורים על רבותינו נשיאנו''' פורטגזית.
*'''שבת רעיונות הלכות ומנהגים''' פורטוגזית.
*'''גיליון בית ליובאוויטש''' - יוצא לאור על ידי בית ליובאוויטש בריו.
*'''שיחה יומית''' פורטוגזית.

==משפחתו==
*בנו, ר' שלמה מנחם מענדל - גבעתיים
*בתו מרת חיה מושקא אשת ר' ישראל דוד גלמאן - פנסילבניה
*בנו, הת' משה בויטנר
*בנו הרב יוסף יצחק בויטנר - מחנך ב[[אור מנחם ברזיל]] ומשלוחי הרבי בשכונת ברוקלין, פאולו ברזיל
*בנו, הת' דוד בויטנר

{{מיון רגיל:בויטנר, אברהם צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פטרופוליס]]
[[קטגוריה:אישים בברזיל]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]

יהושע בנימין גולדמן

2022-06-26T03:52:58Z

38.125.100.13: /* משפחתו */

[[קובץ:ריו דה ז'נירו.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב גולדמן (שלישי משמאל) יחד עם שלוחי הרבי ל[[ריו דה ז'נירו]] בטקס חנוכת כיכר על שם הרבי. שבט תש"פ]]
הרב '''יהושע בנימין גולדמן''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1963) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל מוסדות חב"ד ובית ליובאוויטש ב[[ריו דה ז'נירו]], [[ברזיל]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת תשכ"ג ב[[ניו יורק]] לאביו הרב [[משה פסח גולדמן]] ולאמו מרת אסתר (בת הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]).

בבחרותו, בז' בטבת [[תשמ"א]], נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם עוד שבעה תלמידים מישיבת [[אהלי תורה]] לשמש כראשי ישיבה וכ[[תלמידים שלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים קזבלנקה]] שנפתחה באותה תקופה ב[[מרוקו]].

התחתן עם רעייתו מרת חנה בתו של הרב ישראל זאיינץ מ[[פאולו]] שב[[ברזיל]]. לפני חתונתם זכו להתארח כחתן וכלה אצל [[הרבנית]] יחד עם הוריו. לאחר נישואיהם התגוררו כשנה וחצי ב[[קראון הייטס]].

בשנת [[תשמ"ז]] כתבו לרבי בקשר ליציאה לשליחות בעיר [[ריו דה ז'נירו]], והציעו שחמיו, הרב ישראל זאיינץ יממן את העלויות של הקמת ה[[בית חב"ד]]. במענה שקיבלו הרבי הורה שיהיה כפי הסכמת הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]], המכהן כרב הראשי של הקהילה היהודית בריו דה ז'נירו ומראשוני שלוחי הרבי בברזיל. כך יצאו בשליחות הרבי ופתחו בית חב"ד בעיר בשם "בית ליובאוויטש חב"ד ריו דה ז'נירו".

לאחר נישואיהם תקופה ארוכה עברה ועדיין לא נפקדו בילדים. בהגיעם לעיר פעלו בעניין [[טהרת המשפחה]] בעיר ופעלו לשיפוץ [[מקווה]] ישן שהיה בשטחו של בית כנסת ספרדי בעיר. בשנת [[תשנ"ב]] זכו בברכת הרבי ללדת שלישיה{{הערה|'''הרבי שלי''' - נשים מספרות על הרבי מלובביץ'. עמ' 261.}}.

בהמשך, הביא כעשר משפחות של שלוחים לעבוד תחתיו בתחומים שונים ברחבי העיר. בית ליובאוויטש בריו אחראי על הדפסת ספרי חב"ד בתרגום לפורטוגזית, כמו סידורי תהילת ה', מחזורים תניא ועוד.

בשנת [[תשס"ג]] קיבל מעיריית ריו דה ז'נירו בטקס מכובד, את אות "אזרח כבוד של ריו-דה-ז'נרו", כהוקרה על תרומתו לתושבי העיר בניהול המרכזים היהודיים המשרתים את האוכלוסיה היהודית עם פעילויות חינוכיות ושירותים סוציאליים, כמו בית התבשיל המאכיל מאות נזקקים מידי יום{{הערה|[https://col.org.il/news/9 שליח חב"ד - אזרח כבוד של ריו-דה-ז'נרו]. ב' סיון תשס"ג. באתר {{col}}.}}.

==משפחתו==
*בתו מרת חיה מושקא אשת הרב יוסף יצחק פישמן - משלוחי הרבי בריו דה ז'נירו
*בנו הרב לוי גולדמן - משלוחי הרבי בריו דה ז'נירו
*בנו, הרב מנחם מענדל גולדמן - משלוחי הרבי בריו דה ז'נירו
*בנו, הרב שניאור זלמן גולדמן, משפיע בישיבה תומכי תמימים בדיינפר
*בתו חוה אשת הרב מרדכי צירקינד , קראון הייטס

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גולדמן, יהושע בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת סימפסון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]

יהושע בנימין גולדמן

2022-06-26T03:52:44Z

38.125.100.13: /* משפחתו */

[[קובץ:ריו דה ז'נירו.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב גולדמן (שלישי משמאל) יחד עם שלוחי הרבי ל[[ריו דה ז'נירו]] בטקס חנוכת כיכר על שם הרבי. שבט תש"פ]]
הרב '''יהושע בנימין גולדמן''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1963) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל מוסדות חב"ד ובית ליובאוויטש ב[[ריו דה ז'נירו]], [[ברזיל]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת תשכ"ג ב[[ניו יורק]] לאביו הרב [[משה פסח גולדמן]] ולאמו מרת אסתר (בת הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]).

בבחרותו, בז' בטבת [[תשמ"א]], נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם עוד שבעה תלמידים מישיבת [[אהלי תורה]] לשמש כראשי ישיבה וכ[[תלמידים שלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים קזבלנקה]] שנפתחה באותה תקופה ב[[מרוקו]].

התחתן עם רעייתו מרת חנה בתו של הרב ישראל זאיינץ מ[[פאולו]] שב[[ברזיל]]. לפני חתונתם זכו להתארח כחתן וכלה אצל [[הרבנית]] יחד עם הוריו. לאחר נישואיהם התגוררו כשנה וחצי ב[[קראון הייטס]].

בשנת [[תשמ"ז]] כתבו לרבי בקשר ליציאה לשליחות בעיר [[ריו דה ז'נירו]], והציעו שחמיו, הרב ישראל זאיינץ יממן את העלויות של הקמת ה[[בית חב"ד]]. במענה שקיבלו הרבי הורה שיהיה כפי הסכמת הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]], המכהן כרב הראשי של הקהילה היהודית בריו דה ז'נירו ומראשוני שלוחי הרבי בברזיל. כך יצאו בשליחות הרבי ופתחו בית חב"ד בעיר בשם "בית ליובאוויטש חב"ד ריו דה ז'נירו".

לאחר נישואיהם תקופה ארוכה עברה ועדיין לא נפקדו בילדים. בהגיעם לעיר פעלו בעניין [[טהרת המשפחה]] בעיר ופעלו לשיפוץ [[מקווה]] ישן שהיה בשטחו של בית כנסת ספרדי בעיר. בשנת [[תשנ"ב]] זכו בברכת הרבי ללדת שלישיה{{הערה|'''הרבי שלי''' - נשים מספרות על הרבי מלובביץ'. עמ' 261.}}.

בהמשך, הביא כעשר משפחות של שלוחים לעבוד תחתיו בתחומים שונים ברחבי העיר. בית ליובאוויטש בריו אחראי על הדפסת ספרי חב"ד בתרגום לפורטוגזית, כמו סידורי תהילת ה', מחזורים תניא ועוד.

בשנת [[תשס"ג]] קיבל מעיריית ריו דה ז'נירו בטקס מכובד, את אות "אזרח כבוד של ריו-דה-ז'נרו", כהוקרה על תרומתו לתושבי העיר בניהול המרכזים היהודיים המשרתים את האוכלוסיה היהודית עם פעילויות חינוכיות ושירותים סוציאליים, כמו בית התבשיל המאכיל מאות נזקקים מידי יום{{הערה|[https://col.org.il/news/9 שליח חב"ד - אזרח כבוד של ריו-דה-ז'נרו]. ב' סיון תשס"ג. באתר {{col}}.}}.

==משפחתו==
*בתו מרת חיה מושקא אשת הרב יוסף יצחק פישמן - משלוחי הרבי בריו דה ז'נירו
*בנו הרב לוי גולדמן - משלוחי הרבי בריו דה ז'נירו
*בנו, הרב מנחם מענדל גולדמן - משלוחי הרבי בריו דה ז'נירו
*בנו, הרב שניאור זלמן גולדמן, משפיע בישיבה תומכי תמימים בדיינפר
*בתו חוה אשת הרב מרדכי צירקינד , קראון הייסט

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גולדמן, יהושע בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת סימפסון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]

חיים דובער זלצמן

2022-06-26T03:43:18Z

38.125.100.13:

[[קובץ:בערל זלצמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בערל זלצמן מתוועד ב-[[770]] (אלול תשע"ה)]]
הרב '''חיים דובער (בערל) זלצמן''' (יליד שנת [[תרצ"ד]]) הוא [[שליח ציבור|חזן]], מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בניו ג'רזי, ומייסד קהילת חב"ד 'ברית אברהם' לדוברי רוסית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[חרקוב]] שבאוקראינה ב[[תרצ"ד]] לאביו הרב [[אברהם זלצמן]].

בצעירותו, הצטרף למחתרת החסידית שפעלה מ[[סמרקנד]] להפיץ תורה ויהדות ברחבי ברית המועצות תחת ארגון [[חמ"ה]] בניהול הרב [[משה ניסלביץ']].

על פי עצת ר' [[בערקע חן]], בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת חיה אסתר, בת הרב [[יהודה קולשר (בוטרשווילי)]].

עם יציאתו מברית המועצות ב[[תשל"א]], התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]], ובשנת [[תש"מ]] יצא בשליחות הרבי ופתח בית חב"ד ליהודים יוצאי רוסיה בלוס אנג'לס, ובשנת תשנ"ב עבר לפייר לאון שבניו ג'רזי וייסד שם את קהילת "ברית אברהם" ליהודים יוצאי רוסיה, לאורך ימים ושנים טובות.

חתם על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]].

ע"פ הוראתו הברורה של הרבי אליו כמה פעמים משמש כ[[שליח ציבור|חזן]] בעל שם, וכן ע"פ הוראה ישירה של הרבי הוציא מספר תקליטים כאשר הרבי מלווה ודוחף אותו על כל צעד ושעל ואף השתתף בסכומים נכבדים בעלויות ה[[הוצאה לאור]]. וזכה לגרום נחת רוח לרבי בפעמים רבות כאשר התבקש על ידו לנגן ולשמש כשליח ציבור.

==לקריאה נוספת==
*'''[[סמרקנד]] - מחתרת שהשפיעה למרחקים''' - מאת אחיו ר' [[הלל זלצמן]]

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יוסף יצחק זלצמן]] - משלוחי הרבי בטורונטו קנדה
*בתו מרת שיינא, רעיית הרב שרגא פייוול בראוד - קראו הייטס
*בתו מרת רבקה רעיית הרב אהרן סירוטה - משלוחי הרבי בדנבר קולורדו, ארהײב
*בתו מרת שטערנא שרה, רעיית הרב [[מרדכי קנלסקי]] - משלוחי הרבי בפיירלאון ניו ג'רזי
*בתו מרת רחל רעיית הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]] - משלוחי הרבי בקלגרי קנדה
*בנו הרב ברוך מרדכי - מייסד ומנהל ישיבת אור תמימים בטורונטו קנדה
*בנו הרב מנחם מענדל - שלחי הרבי בפיירלאון ניו ג'רזי

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2946233 הרבי ביקש ממני לשיר] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2946217 כשהרבי ביקש ממני לשיר שוב ושוב]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בראיון לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]]

{{מיון רגיל:זלצמן, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:שלוחים בניו ג'רזי]]
[[קטגוריה:חזנים]]
[[קטגוריה:משפחת זלצמן]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]

יוסף יצחק אהרונוב

2022-06-21T00:25:52Z

38.125.100.13:

{{דמות
|שם=יוסף יצחק אהרונוב
|תמונה=[[קובץ:אהרונוב 2.jpg|250px]]
|תיאור= הרב אהרונוב לצד ראש עיריית [[ביתר עילית]] מאיר רובינשטיין, [[תש"פ]].
|תאריך לידה=[[תשי"ד]]
|תחומי עיסוק= עסקנות
|אב=מנחם מענדל
|מקום פעילות=[[ ארץ ישראל]]
|בת זוג=שפרה
}}
הרב '''יוסף יצחק''' הכהן '''אהרונוב''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו מעסקני חב"ד בישראל מאמצע שנות המ"מים, משמש כיו"ר של מספר ארגונים מרכזיים: [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], ארגון חב"ד ל[[ילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה על ידי חלק מהרבנים ליו"ר שלו, אולם מינוי זה שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש רשמית מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}.

==תולדות חיים==
נולד לרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] בקנדה ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה בת ר' צבי הירש ריבקין, עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהווה.

===פעילותו הציבורית===
עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] בארץ הקודש ובשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.

כאשר ביקשו אנשי בית הספר למלאכה מהרבי בשנת תשמ"ח שהרב אהרונוב יחזור לנהל את בית הספר למלאכה, שלל זאת הרבי בכותבו שהוא "עוסק עתה בראש עסקנות הכי אחראית"{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ערב].}}.

בשנת [[תנש"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי ל[[רוסיה]] לפדות חלק גדול מ[[ספריית חב"ד]], בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], אולם הרשימה נכשלה בבחירות.

בשנת [[תשפ"ב]] נבחר לאחד מ-50 אנשי השנה המשפיעים ביותר בישראל של מגזין 'יום ליום'{{הערה|[https://col.org.il/news/133772 יו"ר אגו"ח נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה'] באתר {{COL}}.}}.

===עבודתו בצעירי אגודת חב"ד===
[[קובץ:אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]]]]
בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. באותה תקופה מונה למנהל [[עיתון כפר חב"ד]] שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת [[תש"נ]].

בשנת [[תשמ"ז]] מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". באותה השנה הגה גם את רעיון הוצאת עלון השבת "[[שיחת השבוע]]" שתפס תאוצה רבה ומביא את דבר הרבי לאלפי יהודים מדי שבוע. עם קריאתו של הרבי בתנש"א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח הוחלט להוסיף בו גם מדור שיקרא בשם "לומדים גאולה".

על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מיוחדים מהרבי שאף זימן אותו לחדרו (בשנים בהם כבר לא נכנסו ל[[יחידות]]) לשיחה בת חצי שעה, כאשר הוא מצליח לבסס את הארגון כארגון מסודר וחזק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה. [[הרבי]] כתב אז ש{{ציטוטון|צעירי אגודת חב"ד על יד וליד הכהן הריי"צ שי' אהרונוב עשו עבודה נפלאה ובאופן דפעולה נמשכת ובהוספה וכו' לדורי דורות...}}{{הערה|מענה הרבי למזכירות מ[[א' אדר]] [[תש"נ]], פורסם ב"צעירי אגודת חב"ד", עמ' 350.}}. ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]] ביקש ר' [[יוסף יצחק גוטניק]]{{הערה|ששהה אז בארץ בשליחות אישית של הרבי להבהרת דעתו בנושא [[שלימות הארץ]] ושלילת הקמת ממשלה בראשות [[שמעון פרס]] והצורך בממשלה צרה בראשות [[יצחק שמיר]]}} במכתב למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לשאול שוב את דעת הרבי לאור ההוראה שקיבל שלא לעמוד בקשר עם העסקנים בארץ האם זה בסדר שעומד בקשר עם אהרונוב (בהתאם לזה שהרב גרונר אמר לו שזה בסדר ושהרבי יודע ומסכים לכך) בהיות שרואה הוא את אהרונוב כ"אחד שהפקיר את חייו לעניני כ"ק אדמו"ר שליט"א". בתשובתו מתח הרבי קו תחת המילים "עניני כ"ק אדמו"ר שליט"א", על מה ששאל "אם זה בסדר" סימן הרבי קו מחיקה על המילה "אם" והוסיף: "גמור" (כך שנתקבל: "זה בסדר גמור"){{הערה|מצילום המכתב והעתקת מענה הרבי}}.

בחודש [[כסלו]] [[תשמ"ט]] כאשר העלו חברי ה[[הועד למען שלימות העם]] הצעה שיטול על עצמו את פרוייקט ההסברה לקהל הרחב של חשיבות תיקון חוק 'מיהו יהודי' דחה זאת הרבי כשכותב{{ציטוטון|6 חתומים "ואזרו כח" להעמיס עוד ענין מהשייך להם עליו – "לעת עתה" לא מצאתי טעם שיסייעם בזה}}.

בשנים [[תשמ"ז]] - [[תש"נ]] מספר גורמים התנכלו והפריעו לעבודתו של אהרונוב בצאגו"ח. באחת מהמענות שקיבל באותה תקופה, כתב לו [[הרבי]]: {{ציטוטון|ה' יתברך יצליחו ואת חבריו בצאגו"ח להמשיך בעבודת הקודש ומתוך שמחה וטוב לבב, '''ושיפסיקו המפריעים להפריע,''' ובפרט שהמפריעים מלכתחילה יודעים שאין כוונתם לשם שמים אלא שטועים שהעולם האט א טעות טועה, וקל להבין. אזכיר על הציון}}{{הערה|מענה שקיבל מ[[כ"ח אדר]] [[תשמ"ט]], פורסם ב"צעירי אגודת חב"ד", עמ' 98.}}.

בשנת [[תשמ"ט]] התגלעו חילוקי דעות קשים בין [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]] לצא"ח בהנהלתו של אהרונוב בקשר לניהול סניפי הבתי חב"ד בארץ. [[בית דין רבני חב"ד]] הוציאו אז מכתב בו הם קובעים כי הניהול נתון בידי אהרונוב. ארגון הגג הגיש ערעור על כך, ובית דין החליט להקפיא את המכתב. מספר ימים לאחר מכן, קרא הרבי למזכירים [[בנימין קליין]] ו[[יהודה לייב גרונר]] והתבטא בפניהם בחריפות על הערעור שהגיש ארגון הגג, ואמר שהניהול מסור בידי צא"ח. בין השאר התבטא הרבי במהלך השיחה: {{ציטוטון|הוא [אהרונוב] היו"ר של צאגו"ח, ואף אחד לא יכול לשנות זאת, ושימשיך בפעולותיו}}{{הערה|צעירי אגודת חסידי חב"ד, עמ' 114 - 116.}}.

בשנת [[תש"נ]], היה שותף להעלאת הקבוצה הראשונה של '[[ילדי צ'רנוביל]]', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזם הרב [[יצחק קוגן]] והיו שותפים לו גם הרב [[שמואל חפר]] והרב [[דובער שיף]]. הרבי עודד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]], עד לפטירתו בחודש [[אלול]] [[תשס"ח]].

לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון.

===עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק===
[[קובץ:Knisa leaguch.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מענה הרבי בענין כניסתו לאגו"ח]]
[[קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב התנגדות למינוי]]
בחודש [[תמוז]] [[תש"נ]] כללו [[בית דין רבני חב"ד]] את אהרונוב בהנהלה החדשה שמינו ל[[אגודת חסידי חב"ד]] וכן בשלושת חברי ההנהלה שמונו לייצג כלפי חוץ. אהרונוב כתב לרבי שמסופק אם עליו לקבל את המינויים והרבי השיב: "בוודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו ב[[צעירי חב"ד בישראל|צאגו"ח]], באם ספק, ימשיך רק בצאגו"ח. אזכיר על [[הציון]]"{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ, מענה רצב.}}.

משנת [[תשנ"ו]] בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו"ר אגו"ח באותה העת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב"ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו"ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו"ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס"ד.

בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו חלק מרבני [[בית דין רבני חב"ד]] (להלן 'הבית דין') את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב:"לאור הנ"ל שאסיפת בית הדין זומנה ב[[מחשבה]] תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה"ד כמקובל"{{הערה|1=[[:קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|צילום 'מכתב התנגדות למינוי']]}}.

לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית "כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח]}}.

בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים. בפועל לא צורפו הששה האחרים.

===כתב האישום ועסקת הטיעון===
[[קובץ:Daat torah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבנים]]
בשנת [[תשס"ז]] החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו [[תשע"ו]] הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מיליון וחצי ש"ח.

עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב"ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ול[[בית דין רבני חב"ד]], תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב"ד, אולם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] המשמשים כהנהלת בית דין רבני חב"ד סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה.

בחול המועד ד[[חג הפסח]] [[תשע"ז]] שוחרר הרב אהרונוב ממאסרו לאחר ניכוי שליש, והתקבל ב[[התוועדות]] ב-[[770]] ב[[כפר חב"ד]], בהשתתפות רבני ועסקני חב"ד.

===חב"ד ופוליטיקה===
לקראת ה[[בחירות תשמ"ט|בחירות לכנסת בשנת תשמ"ט]] בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לתעמולה עבור רשימת [[אגודת ישראל]], אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: '''עיקרו של דבר, כל אשר לו [[ריח]] פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור'''{{הערה|[[:קובץ:Michtav tashan.JPG|המכתב]].}}.

בשנת [[תשנ"ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות, סברו מספר עסקנים כי למרות התנגדות הרבי להתערבות חב"דית בפוליטיקה, יש להתערב באופן חד פעמי ולהביא לבחירתו לראשות הממשלה.

הרב אהרונוב, כיו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]], הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, אף הוציא הודעה לתקשורת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין. הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], התנגד להתערבות בבחירות, וצדד בדעת הרבי שלא להתערב בבחירות הללו, וכן פרסם הודעת הבהרה בעיתונות הישראלית בה הכחיש כל קשר בין חסידות חב"ד לבין הקמפיין וכן גינה כל שימוש בשם חב"ד ללא מתן אישור מאגו"ח - הגוף הממונה על חסידות חב"ד בישראל. לעומתו, טען הרב אהרונוב כי כל הפעולה הייתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך מעולם לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים. לאידך, הרב [[משה נפרסטק]] העיד שכל הרבנים שהכיר דעתם הייתה נרחצת נגד התערבות חב"דית בחירות וזאת בהתאם לדעת הרבי, אך הן פחדו להגיד את דעתם בציבור בעקבות התנכלויות אישיות כלפיהם{{הערה|קונטרס אגו"ח ותפקידיה, עמוד 39}}.

לאור הקמפיין רבים ניתקו קשר עם חב"ד, ובמשרדי הממשלה חב"ד נרשמה כארגון פוליטי, דבר שהתבטא בעיקר בבסיסי הצבא שם מנעו כניסת חסידי חב"ד בטענה כי הם פעילים פוליטיים{{הערה|כך לדוגמא יוסי שריד, ח"כ שמאלני קיצוני ממפלגת 'מרצ', התבטא בעבר שהוא מאוד חיבב את חב"ד עד הקמפיין והיה מחובר ליהדות, אך הקמפיין שהרב אהרונוב יצא בו ניתק אותו מכל קשר עם הדת, והוא התנחם בכך שראה שידידו החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] התנגד לקמפיין בחריפות, ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233-236.}}.

בהמשך ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] חזר בו מהתמיכה בקמפיין{{הערה|[https://col.org.il/news/118889 עדיין טוב ליהודים? גוטניק מאוכזב מהתנהגות רה"מ נתניהו] {{col}}}}.

==משפחתו==
*בנו, הרב שמואל אהרונוב - שליח הרבי לאסן, גרמניה.
*בנו, הרב שלום דובער אהרונוב - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב חיים מאיר ליברמן - שליח הרבי בקיסריה.
*חתנו, הרב [[שמואל ביסטריצקי]] - שליח הרבי בסביון, מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] כפר חב"ד, ומנהל ערוץ [[יהדותון]] המפיץ בין היתר סרטונים וחוברות על קיום המצוות בדרך פרקטית ויחודית.
==לקריאה נוספת==
* [[מנחם מענדל ברוד]] והרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''', [[מכון ליובאוויטש]], [[כפר חב"ד]], [[תשס"ד]].
==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|87673|היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין||כ"ה טבת תשע"ה}}
*'''[https://col.org.il/news/133772 אהרונוב נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה']''', בעיתון 'יום ליום', ערב ראש השנה תשפ"ב {{COL}}
{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[ישראל לייבוב]]|הבא=-|רשימה=[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|יושב ראש צא"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=-|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|יושב ראש הרשת]]|שנה=מ[[תשנ"ו]]}}

{{מיון רגיל:אהרונוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]