חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

המטה העולמי להבאת המשיח

2021-09-24T05:22:51Z

38.125.100.11: /* פעילות המטה ועידודי הרבי */

[[קובץ:שמואל בוטמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יו"ר המטה - הרב [[שמואל בוטמן]]]]

'''המטה העולמי להבאת המשיח''' הוקם כמטה העולמי שירכז את הפעולות להבאת ה[[משיח]] בעולם. יו"ר המטה הוא הרב [[שמואל בוטמן]].

== הקמת המטה ==
[[קובץ:הרבי וחולצת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מקבל ב[[חלוקת הדולרים]] חולצה שהדפיס המטה ועליה הכיתוב 'משיח בדרך']]
[[קובץ:הקמת המטה העולמי לביאת המשיח.jpeg|שמאל|ממוזער|150px|המודעה הראשונה של המטה על אסיפה [[אייר]] תנש"א]]
ב[[ג' אייר]] [[תנש"א]], בעקבות [[השיחה הידועה]] של [[כ"ח בניסן]], התאספו מספר משפיעים שלוחים ועסקנים מ[[אנ"ש]] והחליטו להקים מטה (להבאת) משיח.

בין המשתתפים באסיפה בה הוחלט על הקמת המטה: הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[משה סלונים]], הרב [[יהושע זליג כצמן]], הרב [[נחמן שפירא]], הרב [[יצחק שפרינגר]], הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]], ר' [[שמואל שמואלי]], הרב [[נחום יצחק פינסון]], הרב [[שמואל הבר]], הרב [[מרדכי חן]], הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]], הרב [[שלום דובער פרידמן]], הרב [[ישראל דוד נחשון]], הרב [[אברהם טאוב]], הרב [[שמריהו הראל]], ר' עקיבא מרשל, הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]], הרב [[מנחם נחום גערליצקי]], התמים (הרב) [[נחום תמארין]]. חלק מחסידים אלו שימשו כפעילי ועסקני המטה.

כיושב ראש המטה נבחר הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]]. כחברי המטה נבחרו: הרב [[משה סלונים]], הרב [[נחום יצחק פינסון]] ותוכנן לבקש גם מהרב שלום דובער העכט שיצטרף. כמו כן הותנה שאולי יצורפו בהמשך עוד חברים על פי הצורך ולטובת הענין. תכניות המטה שורטטו והוחלט על עריכת אסיפה דחופה ב-770 למחרת בקשר לפעולות המטה - אסיפה שהוגדרה בהמשך כ'אסיפת היסוד'.

כל זה נכתב בדו"ח לרבי בחתימת הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[דוד נחשון]] והרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] כשבדו"ח נכתב על הרבי התואר {{ציטוטון| כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח}} ובמרכז העמוד השני של הדו"ח הופיע הכיתוב: {{ציטוטון|ויחי המלך כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח לעולם ועד}}. על הדו"ח ענה הרבי: {{ציטוטון|כל המצורף בזה נלקח להציון}}{{הערה| על פי צילום הדו"ח - [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F%20a5%20%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%93.pdf תשורה נחשון תש"פ] ע' 30}}.

לפעילי המטה הצטרף בסמיכות לזמן ההקמה הרב [חיים שלום דובער ליפסקער]]. בחודש [[תמוז]] תנש"א התמנה הרב [[מרדכי גלזמן]] לשמש כמזכיר המטה. פעיל ומסייע משמעותי לפעילות המטה שימש בנו של היו"ר, ר' זאב וולף (ועלוועל) בוטמאן. משנת תשנ"ג שימש ר' [[רחמים אנטיאן]] כגיזבר המטה כשאז מצטרף גם הרב [[שמריהו מטוסוב]] לשורת חברי ופעילי המטה.

== פעילות המטה ועידודי הרבי==

ב[[ד' אייר]] [[תנש"א]], נערכה אסיפה ב-770 בהשתתפות קהל גדול ובה השמיעו רבנים ומשפיעים דברי התעוררות אודות משיח בכיוונים שונים. במהלך הכינוס הודיע המנחה, יו"ר המטה, על הקמת ועדות פעולה בתחומים שונים וכתשורה חולקה למשתתפי האסיפה חוברת 'מפתח עניינים גאולה ומשיח המבוארים מתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א'. בסיום האסיפה החתימו הרב גרשון מענדל גרליק והרב דוד נחשון כ-250 מהנוכחים על כתב קבלת המלכות בנוסח {{ציטוטון|כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח. כל הנאספים כאן מקבלים עליהם מלכותו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, לפעול במסירות נפש בכל רצונו וכל מה שידרש מאיתנו ומתוך שמחה וטוב לבב}}.

למחרת, [[ה' אייר]] [[תנש"א]], ענה הרבי על דו"ח מהאסיפה ב-770 בצירוף חוברת המפתח: {{ציטוטון|החוברת המכתב הדו"ח והפ"נ נתקבלו אזכיר עה"צ}}. כמו כן מסר הרבי באותו יום את המענה הכללי פרטי של אותה תקופה כמענה על חתימות קבלת המלכות: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחז"ל וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו דהקב"ה שתוספתו מרובה כו'. והזמ"ג שבאים מחודש ניסן '''והשפעתו''' ונכנסים לחודש אייר (ר"ת האבות ורחל - רגל הד') כמפורש בכמה מקומות. בשנת '''ה'''(י') '''ת'''(הא) '''א'''(ראנו) '''נ'''(פלאות) אזכיר עה"צ}}{{הערה|שם ע' 33}}.

ב[[ח' אייר]] העביר הרב [[דוד נחשון]] חתימות נוספות על כתב קבלת המלכות יחד עם מכתב בו פורט שהוחלט באסיפה עם עסקנים ומשפיעים (מועד המשפיעים של המטה) להמשיך עם ההחתמות. על כך ענה הרבי: {{ציטוטון|אזכיר עה"צ ויבש"ט}}{{הערה|שם ע' 40}}.

בתקופה זו פרסם המטה את רשימת השיעורים ברבים בענייני גאולה ומשיח בשכונת קראון הייטס וכן על שיעורים באמצעות הטלפון. כמו כן פרסם המטה כרוז ובו רשימת הצעות ליישום ההוראה ללמוד מענייני משיח וגאולה: '''א.''' לנצל את ה[[שיעורי תורה]] הקבועים מכבר (בענינים שונים) להוסיף בהם - לפני השיעור או לאחריו - לימוד קצר בענינים אלו '''ב.''' לסדר שמידי יום לאחר ה[[תפילה]] (עכ"פ באחת מתפילות היום) ילמדו המתפללים יחד נקודה קצרה מענינים אלו. '''ג.''' לקבוע זמנים מיוחדים ללימוד זה בכל מוסדות ה[[חינוך]] '''ד.''' שבכל בית יקבע ראש המשפחה שעה מיוחדת (בפרט ב[[שבת קודש]] וכיו"ב) להתאסף וללמוד עם בני הבית בענינים אלו '''ה.''' לתת לצדקה בעת הלימודים בענינים הללו כשהנתינה תהיה מתוך כוונה לקרב ולזרז את הגאולה. בכרוז אף הודיע המטה על הוצאתם לאור של קונטרסים בענייני משיח הניתנים להשגה ע"י פניה למשרד המטה או באמצעות ה[[ועד להפצת שיחות]].

בתקופה זו השיב הרבי על דו"חות המטה: {{ציטוטון|ויהא כל זה בהצלחה רבה והענינים והזמ"ג ויה"ר שיהא באופן דלתקן את כו' '''סלה'''}}{{הערה|מענה זה ניתן גם בקשר לפעולות נוספות בענייני משיח בתקופה זו}}.

== פעולות המטה ==
המטה קיים עשרות פעולות, ביניהם:

* מעגל רצוף של שיעורי [[גאולה]] ו[[משיח]] - 24 שעות ביממה.
* הדפסת חולצות{{הערה|בראיון ל[[שבועון בית משיח]] סיפר יו"ר המטה הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן|בוטמן]]: כשהדפסנו חולצה עם הכיתוב "משיח בדרך", והראנו לרבי דוגמה בעת [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]], בירר [[הרבי]] כמה חולצות הדפסנו. אמרנו לרבי שהודפסו עתה אלפיים, והרבי אמר שהוא יקח אחת ועדיין ישארו עוד 1999... והוסיף: "א יישר כח פאר דער כתונת".}}, סטיקרים ומודעות.
* פרסום מודעות בעיתונים.
* כינוסים והרצאות.
* עצרת ענק בכיכר מלכי ישראל.
* הכרזת [[ג' בתמוז]] כ"יום המשיח הבינלאומי".
* [[סאטלייט#י' שב"ט תשנ"ג|סאטלייט י' שבט ה'תשנ"ג]].
* [[סאטלייט#י' שב"ט תשנ"ו|סאטלייט י' שבט ה'תשנ"ו]].

תקופה מסוימת מימן המטה את הדפסת ה[[קונטרס יחי המלך]].

== קישורים חיצוניים ==
* [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/719879/ יו"ר המטה חושף את ההיסטוריה והעובדות שמאחורי המטה] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21382 מאחורי הקלעים של קבלת המלכות] - הפרטים המלאים של פעולות ה'מטה' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/moshiach/667475/ 'המטה העולמי להבאת המשיח' • סקירה מיוחדת]''' {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/tishrei/718425/ שידור חוזר מהפאנל של המטה להבאת המשיח] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]

המטה העולמי להבאת המשיח

2021-09-24T05:22:13Z

38.125.100.11: /* פעילות המטה ועידודי הרבי */

[[קובץ:שמואל בוטמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יו"ר המטה - הרב [[שמואל בוטמן]]]]

'''המטה העולמי להבאת המשיח''' הוקם כמטה העולמי שירכז את הפעולות להבאת ה[[משיח]] בעולם. יו"ר המטה הוא הרב [[שמואל בוטמן]].

== הקמת המטה ==
[[קובץ:הרבי וחולצת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מקבל ב[[חלוקת הדולרים]] חולצה שהדפיס המטה ועליה הכיתוב 'משיח בדרך']]
[[קובץ:הקמת המטה העולמי לביאת המשיח.jpeg|שמאל|ממוזער|150px|המודעה הראשונה של המטה על אסיפה [[אייר]] תנש"א]]
ב[[ג' אייר]] [[תנש"א]], בעקבות [[השיחה הידועה]] של [[כ"ח בניסן]], התאספו מספר משפיעים שלוחים ועסקנים מ[[אנ"ש]] והחליטו להקים מטה (להבאת) משיח.

בין המשתתפים באסיפה בה הוחלט על הקמת המטה: הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[משה סלונים]], הרב [[יהושע זליג כצמן]], הרב [[נחמן שפירא]], הרב [[יצחק שפרינגר]], הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]], ר' [[שמואל שמואלי]], הרב [[נחום יצחק פינסון]], הרב [[שמואל הבר]], הרב [[מרדכי חן]], הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]], הרב [[שלום דובער פרידמן]], הרב [[ישראל דוד נחשון]], הרב [[אברהם טאוב]], הרב [[שמריהו הראל]], ר' עקיבא מרשל, הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]], הרב [[מנחם נחום גערליצקי]], התמים (הרב) [[נחום תמארין]]. חלק מחסידים אלו שימשו כפעילי ועסקני המטה.

כיושב ראש המטה נבחר הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]]. כחברי המטה נבחרו: הרב [[משה סלונים]], הרב [[נחום יצחק פינסון]] ותוכנן לבקש גם מהרב שלום דובער העכט שיצטרף. כמו כן הותנה שאולי יצורפו בהמשך עוד חברים על פי הצורך ולטובת הענין. תכניות המטה שורטטו והוחלט על עריכת אסיפה דחופה ב-770 למחרת בקשר לפעולות המטה - אסיפה שהוגדרה בהמשך כ'אסיפת היסוד'.

כל זה נכתב בדו"ח לרבי בחתימת הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[דוד נחשון]] והרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] כשבדו"ח נכתב על הרבי התואר {{ציטוטון| כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח}} ובמרכז העמוד השני של הדו"ח הופיע הכיתוב: {{ציטוטון|ויחי המלך כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח לעולם ועד}}. על הדו"ח ענה הרבי: {{ציטוטון|כל המצורף בזה נלקח להציון}}{{הערה| על פי צילום הדו"ח - [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F%20a5%20%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%93.pdf תשורה נחשון תש"פ] ע' 30}}.

לפעילי המטה הצטרף בסמיכות לזמן ההקמה הרב [חיים שלום דובער ליפסקער]]. בחודש [[תמוז]] תנש"א התמנה הרב [[מרדכי גלזמן]] לשמש כמזכיר המטה. פעיל ומסייע משמעותי לפעילות המטה שימש בנו של היו"ר, ר' זאב וולף (ועלוועל) בוטמאן. משנת תשנ"ג שימש ר' [[רחמים אנטיאן]] כגיזבר המטה כשאז מצטרף גם הרב [[שמריהו מטוסוב]] לשורת חברי ופעילי המטה.

== פעילות המטה ועידודי הרבי==

ב[[ד' אייר]] [[תנש"א]], נערכה אסיפה ב-770 בהשתתפות קהל גדול ובה השמיעו רבנים ומשפיעים דברי התעוררות אודות משיח בכיוונים שונים. במהלך הכינוס הודיע המנחה, יו"ר המטה, על הקמת ועדות פעולה בתחומים שונים וכתשורה חולקה למשתתפי האסיפה חוברת 'מפתח עניינים גאולה ומשיח המבוארים מתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א'. בסיום האסיפה החתימו הרב גרשון מענדל גרליק והרב דוד נחשון כ-250 מהנוכחים על כתב קבלת המלכות בנוסח {{ציטוטון|כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח. כל הנאספים כאן מקבלים עליהם מלכותו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, לפעול במסירות נפש בכל רצונו וכל מה שידרש מאיתנו ומתוך שמחה וטוב לבב}}.

למחרת, [[ה' אייר]] [[תנש"א]], ענה הרבי על דו"ח מהאסיפה ב-770 בצירוף חוברת המפתח {{ציטוטון|החוברת המכתב הדו"ח והפ"נ נתקבלו אזכיר עה"צ}}. כמו כן מסר הרבי באותו יום את המענה הכללי פרטי של אותה תקופה כמענה על חתימות קבלת המלכות: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחז"ל וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו דהקב"ה שתוספתו מרובה כו'. והזמ"ג שבאים מחודש ניסן '''והשפעתו''' ונכנסים לחודש אייר (ר"ת האבות ורחל - רגל הד') כמפורש בכמה מקומות. בשנת '''ה'''(י') '''ת'''(הא) '''א'''(ראנו) '''נ'''(פלאות) אזכיר עה"צ}}{{הערה|שם ע' 33}}.

ב[[ח' אייר]] העביר הרב [[דוד נחשון]] חתימות נוספות על כתב קבלת המלכות יחד עם מכתב בו פורט שהוחלט באסיפה עם עסקנים ומשפיעים (מועד המשפיעים של המטה) להמשיך עם ההחתמות. על כך ענה הרבי: {{ציטוטון|אזכיר עה"צ ויבש"ט}}{{הערה|שם ע' 40}}.

בתקופה זו פרסם המטה את רשימת השיעורים ברבים בענייני גאולה ומשיח בשכונת קראון הייטס וכן על שיעורים באמצעות הטלפון. כמו כן פרסם המטה כרוז ובו רשימת הצעות ליישום ההוראה ללמוד מענייני משיח וגאולה: '''א.''' לנצל את ה[[שיעורי תורה]] הקבועים מכבר (בענינים שונים) להוסיף בהם - לפני השיעור או לאחריו - לימוד קצר בענינים אלו '''ב.''' לסדר שמידי יום לאחר ה[[תפילה]] (עכ"פ באחת מתפילות היום) ילמדו המתפללים יחד נקודה קצרה מענינים אלו. '''ג.''' לקבוע זמנים מיוחדים ללימוד זה בכל מוסדות ה[[חינוך]] '''ד.''' שבכל בית יקבע ראש המשפחה שעה מיוחדת (בפרט ב[[שבת קודש]] וכיו"ב) להתאסף וללמוד עם בני הבית בענינים אלו '''ה.''' לתת לצדקה בעת הלימודים בענינים הללו כשהנתינה תהיה מתוך כוונה לקרב ולזרז את הגאולה. בכרוז אף הודיע המטה על הוצאתם לאור של קונטרסים בענייני משיח הניתנים להשגה ע"י פניה למשרד המטה או באמצעות ה[[ועד להפצת שיחות]].

בתקופה זו משיב הרבי על דו"חות המטה: {{ציטוטון|ויהא כל זה בהצלחה רבה והענינים והזמ"ג ויה"ר שיהא באופן דלתקן את כו' '''סלה'''}}{{הערה|מענה זה ניתן גם בקשר לפעולות נוספות בענייני משיח בתקופה זו}}.

== פעולות המטה ==
המטה קיים עשרות פעולות, ביניהם:

* מעגל רצוף של שיעורי [[גאולה]] ו[[משיח]] - 24 שעות ביממה.
* הדפסת חולצות{{הערה|בראיון ל[[שבועון בית משיח]] סיפר יו"ר המטה הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן|בוטמן]]: כשהדפסנו חולצה עם הכיתוב "משיח בדרך", והראנו לרבי דוגמה בעת [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]], בירר [[הרבי]] כמה חולצות הדפסנו. אמרנו לרבי שהודפסו עתה אלפיים, והרבי אמר שהוא יקח אחת ועדיין ישארו עוד 1999... והוסיף: "א יישר כח פאר דער כתונת".}}, סטיקרים ומודעות.
* פרסום מודעות בעיתונים.
* כינוסים והרצאות.
* עצרת ענק בכיכר מלכי ישראל.
* הכרזת [[ג' בתמוז]] כ"יום המשיח הבינלאומי".
* [[סאטלייט#י' שב"ט תשנ"ג|סאטלייט י' שבט ה'תשנ"ג]].
* [[סאטלייט#י' שב"ט תשנ"ו|סאטלייט י' שבט ה'תשנ"ו]].

תקופה מסוימת מימן המטה את הדפסת ה[[קונטרס יחי המלך]].

== קישורים חיצוניים ==
* [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/719879/ יו"ר המטה חושף את ההיסטוריה והעובדות שמאחורי המטה] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21382 מאחורי הקלעים של קבלת המלכות] - הפרטים המלאים של פעולות ה'מטה' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/moshiach/667475/ 'המטה העולמי להבאת המשיח' • סקירה מיוחדת]''' {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/tishrei/718425/ שידור חוזר מהפאנל של המטה להבאת המשיח] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]

גרשון מענדל גרליק

2021-02-16T05:11:48Z

38.125.100.11: /* תולדות חיים */

[[קובץ:גרשון מענדל גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרשון מענדל גרליק]]
הרב '''גרשון מענדל גרליק''' ([[ח' אייר]] [[תרצ"ב]], 1932 - [[א' אדר]] [[תשפ"א]], 2021) [[שליח]] [[הרבי]] ורבה של העיר [[מילאנו]] שב[[איטליה]], לשם נשלח בשנת [[תשי"ט]]. ממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].

בהתבטאות נדירה הגדירו הרבי כ"שליח שמחולל מהפכות".

==תולדות חיים==
[[קובץ:גרשון מענדיל גורליק בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליק (שני מימין) בצעירותו]]
נולד ב[[ח' אייר]] [[תרצ"ב]] ב[[ברית המועצות]], להוריו הרב [[חיים מאיר גרליק|חיים מאיר]] ולאמו רבקה לאה.

התחנך בישיבות המחתרתיות. בשנות השואה גלה יחד עם משפחתו ל[[אלמא אטא]], שם הכיר את [[הרבנית חנה]], ולאחר מכן גלו ל[[טשקנט]], ויצא בנס יחד עם משפחתו ב[[יציאת רוסיה]] בתש"ו, אחרי תקופה במחנות הפליטים הגיע ל[[ארץ הקודש]], והיו מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]]. שם למד בישיבות [[תומכי תמימים תל אביב]] ו[[תומכי תמימים לוד]]. בתקופה ההיא פעל בקרב עולי תימן בהפנייתם למוסדות תורה והצלתם מהמיסיון.

===בחצר הרבי===
לקראת [[שבת מברכים]] [[חודש תמוז]] [[תשט"ו]] הגיע לחצרו של הרבי. שם שקד על ה[[תורה]] ועל העבודה במשך מספר שנים. באותם שנים קיבל [[סמיכה לרבנות]] מאת הגאון הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]].

ב[[ד' בתמוז]] [[תשח"י]] התחתן עם רעייתו בתיה בת הרב [[שלום פויזנר]] ב-[[770]], וזכה שהרבי [[סידור קידושין|יסדר את הקידושין]].

קירבה מיוחדת הייתה לו ל[[בית רבי|משפחת בית הרב]], ולאורך השנים זכה לקירובים גדולים מהרבי. הרב גרליק זכה להתקבל ללמעלה ממאה [[יחידות|יחידויות]] בחדרו הקדוש של הרבי ואף קיבל מאות מכתבים ומברקים הקשורים לפעילותו ועסקנותו בכל תחומי החיים.

===היציאה לשליחות===
[[קובץ:גרשון מענדל התאחדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהתוועדות [[דידן נצח]] המרכזית בארגון [[התאחדות החסידים]], לצד הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[שלמה זלמן לנדא]]]]
ביום ראשון, [[י"א בכסלו]] [[תשי"ט]] יצא ב[[שליחות]] הרבי לעיר [[מילאנו]] שב[[איטליה]]. בשבת שלפני כן, שבת פרשת ויצא [[י' כסלו]], באחת השיחות ב[[התוועדות]] דיבר הרבי על מעלת השליחות, והמעלה שנפעלת אצל השליח בזכות השליחות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/20/238 שיחת ש"פ ויצא תשי"ט].}}. בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|צריך לידע, שכאשר נמצאים כאן, לא לוקחים עדיין את העצם של הרבי; את העצם של הרבי לוקחים כאשר הולכים בשליחותו, ודוקא למקום רחוק}}.

ביום ראשון נכנס הרב גרליק ליחידות אצל הרבי, בה קיבל הוראות והדרכות לשליחות, ולאחר היחידות נערך לו מעמד 'צאתכם לשלום' בו הגיעו חסידים רבים ללוותו (כיוון שהרב גרליק היה מראשוני השלוחים שנסעו למדינות רחוקות לשליחות, והיה זה חידוש גדול באותה תקופה). הרבי עצמו יצא והשתתף בליווי{{הערה|גיליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון כה, ע' 14.}}.

בהתוועדות [[חג הגאולה י"ט כסלו]], כמה ימים לאחר שהגיע לאיטליה, ביקש הרבי שמי מקרובי משפחתו יבוא לומר '[[לחיים]]' עבורו.

בתקופה בה התחיל בשליחותו הגיע הרב [[יעקב יהודה הכט]] לבקרו, ולאחר מכן סיפר ב[[קראון הייטס]] על הצלחת פעולותיו בשליחות. בין הדברים תיאר גם את דירתו שבה היו שנים עשר חדרים. בהתוועדות [[פורים]] ניגש אחד המסובים ואמר לחיים לרבי וביקש ברכה עבור הרב גרליק ושליחותו, ובין הדברים אמר: "יש לו שם דירה בת שנים עשר חדרים"... הקהל צחק ואז הגיב הרבי ברצינות: "מה צוחקים? תמים - שכבר שלושה דורות תמים - ממה הוא מתפעל, ממה שיש למישהו שנים עשר חדרים?" אחר כך במהלך ההתוועדות, חזר הרבי כמה פעמים על המילים "שנים עשר חדרים"...

כמה חודשים לאחרי שיצא ל[[שליחות]] דיבר עליו הרבי ב[[התוועדות]] באומרו (תוכן): "ילד רוסי וילדה אמריקאית עשו הרבה יותר מכל הזקנים הנמצאים כאן". כמו כן הרבי הזכירו ב[[התוועדות]] והביאו כדוגמה ל"שליח שמחולל מהפכות"{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשי"ט}}.

===פעילותו בשליחות===

כאשר הגיע למילאנו החל לכהן כרב הקהילה האשכנזית, ולמעלה מ-50 שנה ניהל את עדתו ביד רמה. הקים עולה של תורה בכל מדינת איטליה והסמוכות לה.

במשך השנים עשה ריבוי שליחויות חשאיות למען הרבי. ביניהם: הנסיון להשאיר את הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] בתור [[הרבנות הראשית לישראל|רב ראשי]] עד סוף ימיו; הוצאת [[פסק דין]] הלכתי שמסקנתו ש[[מבצע אנטבה]] היה [[נס]] משמים, כשיטתו של הרבי (ונגד טענותיהם של [[סאטמר|חסידי סאטמר]] באותה תקופה){{הערה|אודות פרשת פסק הדין - ראה באריכות בגליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון כו, ע' 19 ואילך.}}.

במהלך שנות הל' יצאו יהודים רבים מ[[ברית המועצות]] ועברו דרך העיר לאדיספולי באיטליה. הרב גרליק, יחד עם עוד חסידי חב"ד, פעל רבות ל[[הפצת יהדות]] במקום, ובנו שם [[בית כנסת]], [[מקווה]], מסעדה כשרה ועוד. הרבי התייחס לפעילותו זו{{הערה|שיחת י"ט כסלו תשל"ז. ראו [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון כו, ע' 22.}}.

באחד מהיחידויות שלו אצל הרבי הוא התלונן לרבי שקשה לו בשליחות ענה לו הרבי שיקח חסיד של הרבי הריי"צ ויחקה אותו, החסיד הכי גדול שמצא הוא הרבי ולכן מאז הרב גרליק מחקה את הרבי.

ב[[שנת הקהל תשנ"ה]] הגיע לארץ הקודש כנואם אורח ב[[כינוס הקהל]] הגדול בתל אביב, הכריז "{{יחי}}" ובזה הסתכם כל נאומו.

===פעילותו ברבנות===
[[קובץ:draui.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליק ב[[התוועדות]] ב[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]], תשס"ט]]
קשרי ידידות אמיצים, ובמיוחד בענייני תורה והלכה, קשר בכל שנות כהונתו עם מאות רבנים בכל רחבי תבל, כגון, עם הגאון הנודע בעל ה"שרידי אש" הרב יחיאל יעקב וויינברג, הגאון הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] ראש ישיבת פונוביז', הגאון הרב [[שמחה עלברג]] יו"ר אגודת הרבנים, וכן כל הרבנים הראשיים לישראל (החל מהרבנים ניסים ואונטרמן) ביקרו בביתו ועמדו איתו בקשר מתמיד.

הרב גרליק היה חבר באגודת הרבנים, באיגוד הרבנים ועוד.

===נסיעות לרבי===
הרב גרליק היה ידוע בתשוקתו הגדולה להגיע לרבי כמה שיותר, ובמהלך השנים [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] ממקום שליחותו מאות פעמים. כמעט בכל השנים היה אצל הרבי ב[[י"א ניסן]]{{הערה|[[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון כז, ע' 13.}}.

באחת ההזדמנויות השתוקק מאוד לנסוע לרבי ל[[חג הגאולה י"ב תמוז]], אך לא היה באפשרותו, ולכן החליט לנסוע לנמל התעופה - לראות את המטוסים הממריאים אל הרבי... בנמל התעופה פגש גביר ששאל למעשיו, וכששמע שאין לו כרטיס הזמין לו כרטיס וכך נסע לרבי{{הערה|[[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון כג, ע' 17.}}.

===פטירתו===
לאחר 61 שנים בהן שימש כשליח הרבי במילאנו, בשבת פרשת משפטים - שקלים, [[א' אדר]], [[תשפ"א]] נפטר והוא בגיל 88. ארונו עבר על יד [[770]] ומשם נסע ל[[ישראל]] לקבורה ב[[בית העלמין הר הזיתים]].

== משפחתו ==
*בנו, הרב [[לוי יצחק גרליק]] - [[קראון הייטס]] רב המרכז הארופאי בבריסל.
*בנו, הרב יוסף גרליק - קראון הייטס.
*בנו, הרב משה גרליק - השליח הראשון לאיחוד האירופאי.
*בתו, מרת רבקה לאה אשת הרב אברהם חזן - שליח במילאנו ומהנהלת מרכז לעיני חינוך איטליה.
*בתו, מרת סאשע אשת הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]] - שליח ומנהל בית חב"ד מילאנו.
*בתו, מרת שטרנא שרה אשת הרב הלל דוד קרינסקי - מייסד חברת [[JEM]].
*חתנו, הרב ישראל גרינברג - שליח בטקסס.

==לקריאה נוספת==
*'''מעולמו של שליח - אוצרו של הרב גרשון מענדל גרליק''', סדרת כתבות בגליונות [[התמים (בית משיח)|התמים]] תשס"ג-ד, גליונות כג-כח
*'''ופרצת ימה וקדמה''', 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 34

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69787 עברנו שנים של מס"נ - עלינו להתחזק ברגע האחרון]''' - מכתב מהרב גרליק {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1264784 סמיכה לרבנות]''' - הרב גרליק מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2627428 נער רוסי ונערה אמריקנית יוצאים לשליחות] - ראיון עם הרבנית בתיה גרליק {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/122667 לא דומה לאף אחד אחר]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/122920 הפלפול שהרבי הכין לר' גרשון מענדל גרליק והבושות שנחסכו]''' {{COL}}, מתוך סדרת 'השלוחים הראשונים' לרגל י' שבט תש"פ
*'''[https://col.org.il/news/122669 ראיון נדיר במיוחד עם השליח הרב גרשון מענדל גרליק]''' {{COL}} פרוייקט מיוחד לרגל יו"ד תש"פ {{אודיו}}
*'''[https://col.org.il/news/129317לוויות במחיצת הרבי: ראיון ברדיו 'קול מבשר']''' {{COL}}{{אודיו}}
*'''[https://col.org.il/news/129311 סיפורה של שליחות]''', בראיון נרחב לחברת [[jem]] {{COL}}
*[https://chabad.info/bdh/653165 מאות בהלוויית השליח הרב גרשון מענדל גרליק]
*[https://chabad.info/video/news-video/%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%91%d7%93-news-video/653230 מנגנים ובוכים: סדר ניגונים מרטיט בהלווייתו של הרב גרליק]
{{הערות שוליים|}}
{{מיון רגיל:גרליק, גרשון מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]
[[קטגוריה:אישים במילאנו]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]

אנטוורפן

2021-01-26T02:22:25Z

38.125.100.11: /* חסידים שגרו באנטוורפן */

[[קובץ:שבתי סלבטיצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב סלבטיצקי]]
'''אנטוורפן''' הינה העיר השניה בגודלה במדינת בלגיה, בה שוכנת הקהילה היהודית השנייה בגודלה בבלגיה (לאחר [[בריסל]]), ואחת הגדולות, החשובות והותיקות באירופה. לפני [[שואה|מלחמת העולם השנייה]] מנתה הקהילה כ-55 אלף איש, וכיום היא מונה מעל 20 אלף, חלק ניכר מחברי הקהילה נמנים עם חברי הקהילה החרדית הוותיקה בעיר. הקהילה היא אחת מן הקהילות המאורגנות והוותיקות, שעדיין מתנהלת בסגנון "שטעטל" עתיק. הנהלת הקהילה נבחרת בבחירות כלליות.

רבים מן היהודים מתגוררים בשכונה גדולה סמוך למרכז העיר, בה ניתן לראות שלטים, חנויות וכרזות ב[[עברית]] וב[[יידיש]]. חלק גדול מיהודי העיר עוסקים במסחר ובעיבוד יהלומים. בעיר בתי עסק רבים העוסקים בתעשיית היהלומים.

==מוסדות חב"ד בעיר==
בעיר פועל [[בית כנסת]] חב"ד גדול ומפואר שנוסד על ידי הרב יעקב צבי הולצמן שנשלח לעיר על ידי הרבי בסוף שנת [[תשכ"ז]] ועבר למקום יותר גדול ב[[תשמ"ב]] שמנוהל כיום על ידי ה[[שליח]] הנודע הרב שבתאי סלבטיצקי בו מתקיימים תפילות כל ימי השבוע, שיעורים והתוועדויות רבים.

במקביל אליו פועלים במבנה [[תומכי תמימים אנטוורפן|ישיבת חב"ד]], מכון סמיכה - חב"ד, וחנות יודאיקה חב"ד.

במכון ה[[סמיכה]] הפועל במקום, מוסמכים מדי שנה כ-15 בחורים העוברים מסלול לימודים של דיינות והוראה, שבתור ראש הישיבה וראש המכון משמש הרב [[מנחם מענדל טברדוביץ']], חתנו של שליח הרבי בעיר, הרב שבתאי סלבטיצקי.

בשנת תשע"ה נפתחה במקום ישיבה קטנה לילדי השלוחים מאירופה על ידי הרב מנחם מענדל טבדרוביץ. נכון לשנת תשע"ז מונה הישיבה כ-50 תמימים בצוות הישיבה חברים הרבנים יעקב גוראריה והרב שבתאי סלבטיצקי.

==השלוחים המקומיים==
השליח הראשי בבלגיה הוא הרב [[שבתי סלבטיצקי]] שנשלח על ידי הרבי בסוף שנות הלמ"דים.
לצידו של הרב סלביטצקי, פועלים בעיר הרב מענדי גורארי' והרב [[יוסף יצחק סלבטיצקי]] המשמש כיד ימינו של אביו. בפרברי העיר פועל הרב מנחם הרץ.

בשנים שלפני זה פעלו שם הרב סעדיה ליברוב שנשלח לעיר על ידי הרבי בשנת תשי"ח שנקרא על ידי הרבי הבא-כח לבלגיא ועסק רבות בהפצת המעיינות והשאיר רושם עמוק עד היום.

בסוף שנת תשכ"ז נשלח הרב יעקב צבי הולצמן שי' (משב"ק בשנים תשי"ד-תש"כ) על ידי הרבי לאנטוורפן כשהרבי אומר לו שהוא יעסוק עם הגברים ולאשתו אמר שתעסוק עם הנשים.

כמה שבועות אחרי הגיעו לעיר פתח ביהכ"נ חב"ד הראשון בעיר ובשנות הלמד פתח קעמפ. כן הדפיס את התניא ברחבי בלגיא. כיום מתגורר בקראון הייטס.

==רבנים באנטוורפן==
במשך שנים רבות כיהן הגאון הרב [[הלל מדליה]] כרב קהילת שומרי הדת באנטוורפן. הרב מדליה היה מקורב מאד לחב"ד, ואף נכנס כמה פעמים ל[[יחידות]] אצל הרבי. היום מכהן במקומו הרב [[דוד משה ליברמן]] (חתנו של הרב [[יהודה חיטריק]]).

==חסידים שגרו באנטוורפן==
*הרב [[יהודה חיטריק]] - פעל שם מ[[תש"ו]] עד ל[[תש"י]] שאז עבר ל[[מונטריאול]] שבקנדה.
*הרב [[סעדיה ליברוב]] - לאחר שעזב את [[מרוקו]] התיישב על פי הוראת [[הרבי]] באנטוורפן שם פעל עד לפטירתו בחודש [[ניסן]] [[תשמ"ד]].
*הרב [[דוד אליהו משה יוניק]] (אחיו של הרב [[דובער יוניק]]) - שימש כ[[שו"ב]] ומוהל עד לפטירותו ב[[אייר]] [[תשנ"ד]].
*הרב יעקב צבי הולצמן שנשלח על ידי הרבי בשלהי תשכ"ז והיה שם מעל 30 שנה [[כעת בקראון הייטס]]
*הרב [[חיים אריה זילברשטיין]] - מאוחר יותר עבר ל[[ירושלים]], נפטר ב[[אדר]] [[תשס"ד]].
*הרב [[שמואל קראוס]] - גר באנטוורפן במשך כמה שנים, כיום משמש כמזכיר ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] בשכונת [[קראון הייטס]].
*הרב [[יעקב פרידריך]].

[[קטגוריה:בלגיה]]

ועד להפצת שיחות

2020-11-02T04:45:24Z

38.125.100.11: /* תורמים מרכזיים */

'''ועד להפצת שיחות''' תפקידו הוא לערוך, להדפיס ולהפיץ את [[שיחה|שיחותיו]] ה[[מוגה|מוגהות]] של [[הרבי]], הועד הוקם בשנת [[תשכ"ז]], ועד היום פעיל בהפצת שיחות של הרבי ועריכת ספרים חדשים. מנהלו כיום הוא הרב [[שניאור זלמן חנין]].

== הקמת הועד ומהותו ==
[[קובץ:תיקון מכונת ה'ועד'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן חאנין ור' יונתן האקנר עמלים על תיקון מכונת דפוס של הוועד להפצת שיחות]]
הפצת שיחותיו של הרבי החלה כבר בסוף שנת [[תש"י]], עוד קודם [[קבלת הנשיאות]] באופן רשמי{{הערה|שם=מני|[[ימי בראשית (ספר)|ספר ימי בראשית]], עמוד 222.}}, במטרה להפיץ את שיחותיו של הרבי בין החסידים ברחבי העולם ובכך לגרום לקהילות אנ"ש להכיר יותר את הרבי ולבקש ממנו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בין ראשי העוסקים בהפצת השיחות באותה תקופה היה הרב [[יואל כהן]], שמאז ואילך עסק לאורך כל השנים בהעלאת דבריו של הרבי על גבי הכתב.

מצד הרבי, הגהת השיחות במסגרת '[[לקוטי שיחות]]' החלה לראשונה לקראת [[חג השבועות]] [[תשי"ח]]. הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה ב[[בית כנסת|בתי כנסיות]], במסגרת [[הקהלת קהילות]]. היוזמים היו [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]]. בתחילה עבדו על השיחות ר' [[אוריאל צימר]] (חלקים א'-ב') ור' [[יואל כהן]] (חלקים ג'-ד').

בשנת [[תשכ"ז]] התמסדה העבודה באופן רשמי כאשר הרב [[בן ציון שם טוב]] קרא למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל ה[[מרכז לענייני חינוך]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים [[קה"ת]], לכן פעילותו לא תתוקצב על ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צא"ח]] ניתנה אחר-כך לועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.

כאשר הכניסו דוגמה לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את ה[[שערי הספרים של רבותינו נשיאנו|שער]] המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על ידי הועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת (במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו '[[ועד שיחות באנגלית]]', '[[היכל מנחם]]' ועוד.

ר' [[יואל כהן]] עמד בראש הועד עד שנת [[תשל"ז]].

== הוצאה לאור ==
[[קובץ:התוועדות לרגל הדפסת הספר ליקוטי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב-[[770]] לרגל הדפסת מהדורה חדשה של [[ליקוטי תורה]] בשנת [[תשד"מ]] בהוראת [[הרבי]]]]
הועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, במשך השנים בית הדפוס היה ממוקם יחד עם משרדי הועד ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]], אך בעקבות סכסוכים שהתעוררו אחרי ג' תמוז עבר הדפוס למקום אחר ב[[קראון הייטס|שכונה]].

בשנת [[תשל"ט]] [[הרבי]] ביקש שהוועד יהיו אחראים על העבודה של הוצאת ספרי [[קה"ת]] לאור.

== חברי הועד ==
יושב ראש הועד הוא הרב [[שניאור זלמן חנין]]. בראש המערכת עומדים הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[יעקב לייב אלטיין]]. חברי המערכת הינם הרב [[אלימלך צוויבל]], הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]], והרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] והרב [[שלום יעקבסאן]]. בכמה שנים גם עזרו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[יהודא לייב שפירא]], הרב [[שניאור זלמן וילשנסקי]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[דוד אולידורט]].

הגהה של האידית היה על ידי ר' [[היישקע דובראווסקי]]

הספרים העיקריים עליהם עבדו הועד הינם ספרי ה[[לקוטי שיחות]]. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הועד, הועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה [[מוגה|מגיה]] את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.

==תורמים מרכזיים==

מראשי התורמים להדפסת ה[[לקוטי שיחות]] ולשאר ספרי הועד להפצת שיחות.
*הרב חיים אליעזר לפידות מארגנטינה
*הרב [[מאיר זאינץ]] מברזיל. שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לזאת.
* מר זאב הורביץ, מברזיל. שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=97076 ההצעה המקורית של המוציא לאור] {{שטורעם}}}}.

יש לציין שהרבי בעצמו גם הקדיש את הוצאת החוברות לזכות משפחתו מספר פעמים.

== הספרים שבהוצאת הועד ==
במהלך השנים, ערך הועד ספרים רבים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי. רשימת הספרים שבהוצאתם:

*סט [[לקוטי שיחות]] (האורגינל).
*סט [[לקוטי שיחות פרשיות]] - בשנים האחרונות יצא לאור הלקוטי שיחות ערוכים לפי סדר פרשיות השבוע.
*סט [[לקוטי שיחות מועדים]] הכולל שיחות מוגהות המסודרות לפי חגי ומועדי ישראל, לעת עתה יצאו לאור 11 כרכים{{הערה|[[חנוכה]] (3 כרכים), [[פורים]] (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר}}.
*סט [[ביאורים לפרקי אבות]] - ביאורים על מסכת אבות.
*סט [[ספר המאמרים באתי לגני]] - כל מאמרי [[באתי לגני]] של הרבי.
*סט [[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]].
*סט [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]].
*סט [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]].
*ספר [[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה]].
*סט [[חידושים וביאורים בגאולה ומשיח]].
*סט [[ספר המאמרים - מלוקט]] - כל המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.
*[[ספר המאמרים - מלוקט - גאולה ומשיח]].
*ספר [[אוצר חידושים בש"ס]] כרך א' על מסכת סנהדרין מאת הרב [[שלום דוב וולפא]].
*סט [[ספר השיחות]] - כל השיחות משנות תשמ"ז-תשנ"ב שהוגהו על ידי הרבי.
*סט ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב (ויקרא נ"א-ויקהל נ"ב) במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים.
* [[חומש אור מנחם]].

[[קובץ:תהילים אוהל יוסף יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תהלים - תהילות מנחם]]
* [[תהלים]] [[תהלות מנחם]] - לקט ביאורי [[הרבי]] על ספר [[תהלים]]. נערך על ידי הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] וחתנו בסיועו של הרב [[שאול משה אליטוב]] במסגרת מכון "[[אור מנחם]]" ויצא לאור בחמישה כרכים.
* [[בשורת הגאולה]].
*שידוכים ו[[נישואין]] - ליקוט הוראות מנהגים ביאורים, שיחות ו[[כתי"ק]] בנושא.
* מידי שנה מוציא הועד ספר חדש על הפרק [[תהלים]] של הרבי בשם "קובץ י"א ניסן" (עם ציון השנה).

מלבד הספרים בלשון הקודש, יצאו על ידי הועד מספר ספרים באנגלית, ביניהם: סיפורים על פרשת-השבוע ושיחות בעניני גאולה ומשיח.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55936 חברי הוועד מעניקים לרב [[מרדכי אליהו]] את [[חומש אור מנחם]]] {{אינפו}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf הסיפור שמאחורי ספרי קה"ת] - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75724 עבודת קה"ת ● מסמכים מרתקים בפרסום ראשון] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד] {{אינפו}}

{{770}}
{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

יעקב בן ציון יורקוביץ'

2020-10-08T16:25:51Z

38.125.100.11: /* תולדות חיים */הוספה

הרב '''יעקב בן ציון יורקוביץ' (יורקאוויטש)''' (?-[[תשס"ב]]) היה מחסידי חב"ד ב[[מונטריאול]]. כיהן אחרי מלחמת העולם השנייה כ[[ר"מ]] בישיבת נובהרדוק בפוקינג.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ברית המועצות]] למשפחה ששורשיה נמנו על גזע חסידי חב"ד.

לאחר נישואיו עם מרת עטיא בת השוחט החסידי ר' [[נפתלי יוניק]] מ[[מונטריאול]], החל להתקרב לחסידות חב"ד יותר ויותר, ובזמן [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]] מרוסיה הצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול באמצעות זהות פולנית בדויה, והתיישב בפריז, שם מונה כ[[ר"מ]] בישיבה ליטאית בעיר.

כעבור מספר שנים בשנת [[תשי"א]] עבר להתגורר בקהילה החב"דית ב[[מונטריאול]] והיה מחשובי החסידים שם במשך עשרות שנים והיה ידיד קרוב לראשי הקהילה החב"דית במקום דוגמת הרב [[יהושע העשיל צייטלין]] ועוד. בשבתו במונטריאול עסק בהרבצת תורה בקרב בני הקהילה תושבי העיר, ואף מסר שיעור [[דף היומי]] קבוע - בברכתו ובעידודו של הרבי.לימד תשב''ר.

בשנת [[תשי"ד]] ובשנת [[תשי"ח]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, כאשר בפעם השניה היה זה יחד עם בנו [[ברוך בועז יורקוביץ'|ברוך בועז]] (כיום רב קהילת חב"ד בלוד).

נפטר ליל ג' דחנוכה תשס''ב.

==משפחתו==
*גיסו, ר' [[דובער יוניק]] - [[משב"ק]] בבית הרבי
*בנו, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - רב קהילת חב"ד ב[[לוד]]
*בנו, הרב שמשון אהרן יורקוביץ' - מנהל בית חב"ד במלוורן מלבורג
*בתו מרת בתיה גיטל, רעיית הרב [[יצחק שרגא פייביש וילהלם]] - ספרן ראשי ב[[ספריית ליובאוויטש]], [[קראון הייטס]]
*בתו מרת ברכה תרצה, רעיית הרב [[אברהם אלטיין]] - שליח הרבי בוויניפעג, קנדה
*בתו מרת פסיה, רעיית הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים קריית גת]] וב[[נחלת הר חב"ד]]
*בתו מרת רחל, רעיית הרב זושא הלפרין - מונטריאול, קנדה
*בתו מרת נחמה ענגעל, לאנג ביטש [[קליפורניה]]

{{מיון רגיל:יורקוביץ', יעקב בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת יוניק]]

יעקב בן ציון יורקוביץ'

2020-10-08T16:24:27Z

38.125.100.11: /* תולדות חיים */תיקנתי שגיאה

הרב '''יעקב בן ציון יורקוביץ' (יורקאוויטש)''' (?-[[תשס"ב]]) היה מחסידי חב"ד ב[[מונטריאול]]. כיהן אחרי מלחמת העולם השנייה כ[[ר"מ]] בישיבת נובהרדוק בפוקינג.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ברית המועצות]] למשפחה ששורשיה נמנו על גזע חסידי חב"ד.

לאחר נישואיו עם מרת עטיא בת השוחט החסידי ר' [[נפתלי יוניק]] מ[[מונטריאול]], החל להתקרב לחסידות חב"ד יותר ויותר, ובזמן [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]] מרוסיה הצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול באמצעות זהות פולנית בדויה, והתיישב בפריז, שם מונה כ[[ר"מ]] בישיבה ליטאית בעיר.

כעבור מספר שנים בשנת [[תשי"א]] עבר להתגורר בקהילה החב"דית ב[[מונטריאול]] והיה מחשובי החסידים שם במשך עשרות שנים והיה ידיד קרוב לראשי הקהילה החב"דית במקום דוגמת הרב [[יהושע העשיל צייטלין]] ועוד. בשבתו במונטריאול עסק בהרבצת תורה בקרב בני הקהילה תושבי העיר, ואף מסר שיעור [[דף היומי]] קבוע - בברכתו ובעידודו של הרבי.

בשנת [[תשי"ד]] ובשנת [[תשי"ח]] זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, כאשר בפעם השניה היה זה יחד עם בנו [[ברוך בועז יורקוביץ'|ברוך בועז]] (כיום רב קהילת חב"ד בלוד).

נפטר ליל ג' דחנוכה תשס''ב.

==משפחתו==
*גיסו, ר' [[דובער יוניק]] - [[משב"ק]] בבית הרבי
*בנו, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - רב קהילת חב"ד ב[[לוד]]
*בנו, הרב שמשון אהרן יורקוביץ' - מנהל בית חב"ד במלוורן מלבורג
*בתו מרת בתיה גיטל, רעיית הרב [[יצחק שרגא פייביש וילהלם]] - ספרן ראשי ב[[ספריית ליובאוויטש]], [[קראון הייטס]]
*בתו מרת ברכה תרצה, רעיית הרב [[אברהם אלטיין]] - שליח הרבי בוויניפעג, קנדה
*בתו מרת פסיה, רעיית הרב [[יוסף יצחק גנזבורג]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים קריית גת]] וב[[נחלת הר חב"ד]]
*בתו מרת רחל, רעיית הרב זושא הלפרין - מונטריאול, קנדה
*בתו מרת נחמה ענגעל, לאנג ביטש [[קליפורניה]]

{{מיון רגיל:יורקוביץ', יעקב בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת יוניק]]

גבאי בית הכנסת 770

2020-08-27T10:50:01Z

38.125.100.11: /* בחירות תשמ"ז-תש"ע */ שטויות וללא כל מקור, אחרת למה חשבו שצריכים להתפטר?

בית הכנסת ובית המדרש של הרבי, נמצא ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי]], מנוהל על ידי הגבאים, שלוקחים אחריות על התפילות ועל המתפללים.

==השתלשלות מינוי הגבאים==
[[קובץ:רוזנברג בחירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג מפקח על הבחירות ([[תמוז]] [[תש"ע]])]]
[[קובץ:אסיפת גבאים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגבאים (מימין לשמאל) ר' אורי ניאזוב, ר' [[יוסף ברוך שפילמן]], ר' זלמן ליפסקר ור' [[מרדכי חן]], באסיפה ראשונה לאחר תוצאות הבחירות]]

במהלך השנים מאז פתיחת [[בית הכנסת]] על ידי [[הרבי הריי"צ]] בעת קניית הבניין, הופקד ניהול [[בית הכנסת]] בידי "גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי.

הגבאים הראשונים בבית חיינו הרב ר' (?) רוט<ref>מבאי בית הכנסת 770, תושב קראון הייטס שלא נימנה על חסידי חב"ד. ראה אודתיו בהסיפור שלי שיוצא לאור על ידי ג'עם.</ref>, והרב [[יוחנן גורדון]].

וכאשר חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות{{מקור}}.

בשנת [[תש"ל]], לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם [[אדמו"ר הריי"צ]], התקיימו לראשונה בחירות לגבאים, באישורו של [[הרבי]] ובברכתו לגבאים שנבחרו{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כ"ו עמוד מ"ד}}.

בשנת [[תשל"א]] התאספו [[אנ"ש]] (על פי הצעת הרבי), והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים ונותרו רק הרב פינסון והרב [[שניאור זלמן בלסופסקי]] והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח הרבי לרבני השכונה שיאשרו את המינוי.

===בחירות תשמ"ז-תש"ע===
בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שב[[פרשת יתרו]] לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערה|[[שבת]] פרשת משפטים תשמ"ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערה|התבטא על כך הרבי שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות"}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, שזכו להתייחסות מהרבי{{דרוש מקור}}, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. במקביל היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב"די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים{{הערה|באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלויה בהם והם התפטרו. היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.}}.

בשנת [[תשנ"ו]], כאשר חברי אגו"ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת [[תשמ"ז]]. בשנת [[תשס"ט]], לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב זלמן ליפסקר, הרב [[מרדכי חן]], הרב [[יוסף ברוך שפילמן]] והרב אורי ניאזוב.

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב"ד אינפו}}. המעוניינים הגישו בקשות מועמדות ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב"ד אינפו}}. בכ"ה [[סיוון]] הוציאו הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] מכתב בו הם קוראים לבעלי זכות הבחירה, להשתתף בבחירות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55231 רבני השכונה במכתב משותף: בואו להצביע]}}, שהתקיימו בר"ח תמוז תש"ע{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55344 [[קראון הייטס]] בוחרת] - חב"ד אינפו}} ובהם נבחרו הגבאים: ר' [[מנחם נחום גרליצקי]], ר' אברהם הולצברג, ר' [[יוסף יצחק לאש]] ור' זלמן ליפסקר. אחריהם ברשימה (שלא עברו את אחוז החסימה): ניאזוב, חן ושפילמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 תוצאות סופיות לגבאי 770] - [[חב"ד אינפו]].}}.
ב[[סיון]] שנת [[תשע"ד]] הפסיק ר' [[מנחם נחום גרליצקי]] לשמש כגבאי.

==משמשים בקודש==
במהלך השנים שימשו כשמשים בבית הכנסת: ר' [[אבא פלסטין]], ר' שלום דובער קיובמאן ור' [[נחום קפלינסקי]].

כמו כן, משמש הרב [[אהרן יוסף וואגעל]] כגזבר והאחראי על מכירת המושבים בימים נוראים.

משנת תשע"א משמש ר' [[יוסף יצחק קרץ]] כעוזר לגבאים{{הערה|נוסף לעבודתו בתפקידים שונים בבית הכנסת מאז שנת תש"ס}}.

==מפעולות הגבאים==

===חומש לקריאת התורה===
מדי שבת מדפיסים גבאי בית הכנסת חומש מיוחד של הפרשה לקריאת התורה.

במהלך שנים רבות היה צילום של חומש ישן, ובתחילת שנות הענס', בעזרת הרב [[מנחם מענדל דורון]], והרב [[יוסף יצחק קרץ]], התחיל לצאת חומש בסדר יפה וחדש, לאחר הפרשה מופיע מספר הורואת של הרבי בנוגע לתקופה מתוך הספר [[המעשה הוא העיקר (ספר)| המעשה הוא העיקר]].

===ועד סעודת שלמה===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ועד סעודת שלמה]]}}
תחת הגבאים מתנהל '''ועד סעדות שלמה''', שתפקידו לארגן את השתיה החמה, וכל סעודות במוצאי חג, ועוד.

===התוועדויות המרכזיות===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ההתוועדויות המרכזיות ב-770]]}}
בימי דפגרא של חסידות חב"ד, וכן במוצאי הימים טובים מארגנים הגבאים התוועדות מרכזית. כמו כן מדי שבת, מארגנים הגבאים התוועדות קטנה במרכז בית הכנסת.

===ודיאו של הרבי בימי דפגרא===
בימי דפגרא במיוחד באלו שהרבי התוועד בהם קביעות, מארגנים הגבאים בעזרת הרב [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטנוב]] הרב מרדכי טלזנר, והרב ראובן בלאו, וידאו מתוועדות קודש של הרבי במרכז הזאל הגדול.

==נגיף הקורונה==
בשנת [[תש"פ]] כאשר נגיף ה[[קורונה]] התפשט בעולם בכלל וב[[קראון הייטס]] בפרט, באור ל[[כ"ב באדר]] לראשונה מזה 80 שנה. נסגר בית הכנסת לקהל הרחב, ולא התקיימו מניני תפילה כלל.

לאחר חודשיים ב[[כ"ט אייר]] 770 החל להיפתח בהדרגה, בתחילה למניין של 10 משתתפים בכל תפילה שנקבעו על פי הגרלה, לאחר מכן ניתן אישור ללמוד בתוכו במהלך היום תוך שמירת כללי הבריאות לעשרה שהתחלפו גם הם על פי הגרלה.

ב[[י"ב סיוון]] החלו ללמוד ברישום מראש והתקיים השיעור השבועי בגאולה ומשיח בהשתתפות מצומצמת ושודר לכלל התמימים בשידור חי.

ב[[ל' סיוון]] הוא נפתח למשך היום לכ250 איש ובהדרגה חזר למצבו המלא.

==משפטים==
[[קובץ:אבן הפינה - 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'אבן הפינה' שהניח [[הרבי]] ב[[י"ז באלול]] שנת [[תשמ"ח]]. כיום מוצב בכניסה לבית הכנסת הגדול ("הזאל הגדול") ב-770 כשמסביבו לוח שיש עם הסבר (החדש)]]
בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של 'אבן הפינה' המוצבת בפתח 770, הוגשה תביעה על ידי הנציגים של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] וה[[מרכז לעניני חינוך]] [[יהודה קרינסקי|קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב|שמטוב]] לבית משפט{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!] - חב"ד אינפו}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}), בתביעה שניהול [[בית הכנסת]] יעבור לידיהם. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34544 חב"ד אינפו]}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י"א בשבט]] [[תשס"ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והאחריות לניהולו היא בידי נבחרי הציבור (הגבאים){{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: נצחון ברור] - חב"ד אינפו}}.

ב[[חודש טבת]] [[תש"ע]], פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, באופן שיאפשר להם לנהל את המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53517 תביעה חדשה: לסלק את [[בית הכנסת]] מ-770], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35432 בית המשפט לערעורים קיבל את טענות הגבאים] - חב"ד אינפו}}. כעבור שלושה חודשים, ב[[חודש סיון]], הגישו התובעים בקשה נוספת, לבית משפט מחוזי, להפקיע את סמכות עמותת [[בית הכנסת]] מהגבאים וצו לפינוי ציבור המתפללים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55229 לא נגמר: תביעה לפינוי הגבאים והמתפללים מ- 770]}}. ביום [[ו' בתמוז]] התקיים הדיון בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55448 דיון במשפט על פינוי 770 ● כל הפרטים]}} ובית המשפט פסק כי אופיה של התביעה היא סכסוך-דיירים וכי לבעלים החוקיים זכות מלאה כולל אפשרות לפינוי [[בית הכנסת]] ממקומו. הגבאים הגישו ערעור לבית המשפט העליון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55460 פס"ד במשפט 770; הגבאים יגישו ערעור]}} שעצר את ביצוע פסק בית המשפט המחוזי וניתנו למשיבים שישה חודשים להכין ניירות לקראת הדיון בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55957 הוטל עיקול על הפסיקה במשפט ניהול 770]}}.

ביום [[ל' בתשרי]] שנת [[תשע"א]] הגישו הגבאים תצהיר ובו טענתם לפיו פסק הדין של השופטת בערכאה הנמוכה הינו מוטעה מיסודו וכי הפסיקה הקודמת של בית המשפט הגבוה בניו יורק, היא הצודקת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57490_he_1.PDF תצהיר הגבאים על פני שבעים ושתיים עמודים, הוגש באמצעות עורך הדין מר רודובסקי]}}. לתובעים ניתנה שלושים יום כדי להשיב על כך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57490 משפט 770: הוגש התצהיר מטעם ההגנה] - חב"ד אינפו}} וביום [[כ"ד באייר]] [[תשע"א]] פסק בית המשפט לערעורים כי את [[בית הכנסת]] ינהלו הגבאים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61824 בית המשפט פסק: 770 שייך לרבי ולחסידים] - דיווח באתר [[חב"ד אינפו]] על פי [http://www.courts.state.ny.us/reporter/3dseries/2011/2011_04432.htm פסק הדין של בית המשפט בארה"ב לערעורים (אנגלית)]}}{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62550 משפט 770: ההחלטה סופית - לא ניתן להגיש ערעור] - {{אינפו}}}}.

ביום [[כ"ב באלול]] [[תשע"א]] דרשו שמטוב וקרינסקי שמתחם בית המדרש יפונה תוך עשרה ימים ובאם לא - ייתבעו הגבאים בבית משפט אזרחי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php/includes/images/includes/newvideo/player/images/he/sidemadorim/small/includes/images/he/sidemadorim/small/113.jpg?url=article_he&id=64114 דיווח בחב"ד אינפו ומסמכים]}}

בחודש [[חשוון]] [[תשע"ח]] הגיעה השופטת שדנה בנושא ל-770, נערך בשבילה סיור{{הערה|1= [https://chabad.info/seven-seventy/316471/ תמונות] - חב"ד אינפו}} והיא מאוד התרשמה מהביקור.

ביום [[ד' אייר]] [[תש"פ]] היא פסקה{{הערה|1=[https://collive.com/wp-content/uploads/2020/04/AGUDAS-FINAL-1.pdf הפסק-דין המלא]}} של[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] יש את הזכות לנהל את המקום, וכבר אינו בניהול הגבאים{{הערה|1= [https://chabad.info/seven-seventy/595139/ פס"ד בנוגע לניהול 770; הערעור בדרך?] - חב"ד אינפו}}, אך ב[[ל' סיון]] הגישו הגבאים ערעור{{מקור}}.

{{770}}
{{הערות שוליים}}

בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)

2020-08-23T20:00:45Z

38.125.100.11: /* אישי בית הכנסת */הוספתי פרטים שאירעו בתקופה האחרונה

[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה בית הכנסת]]
'''בית הכנסת צמח צדק''' הוא בית הכנסת [[חסידות חב"ד|חב"ד]] ברובע היהודי בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].

בית הכנסת ממוקם בקומה השניה של מבנה ברחוב חב"ד, מול [[בית הכנסת החורבה]], במקום שכונה "חצר חב"ד".

נוסד בחודש [[מנחם אב]] ה'[[תרל"ט]] (1879).

לבית הכנסת מוכנסים [[ספר תורה לילדי ישראל|ספרי התורה של ילדי ישראל]].

==הקמת בית הכנסת==

ה[[שד"ר]] הרב שניאור זלמן, נסע לגייס כספים עבור קהילת חב"ד בירושלים, בעיר [[בומביי]] שבהודו, שם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי [[עיראק]]: [[משפחת ששון]] ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו{{הערה|במקומות אחרים מובא כי מי שדאג להשגת תרומה זו היה קרוב משפחתם, בנימין יחזקאל יהודה, שהשיג את הכספים לקומה השניה מדודיו למשפחת ששון, ואף עסק בעצמו בבניה.}} להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד.

בבית הכנסת ישנה הקדשה לזכות התורמים:
* מעלת הגביר השר אליהו ששון הי"ו מעי"ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.
* מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי"ו וכן למעלת אחיו הגבירים.

בני המשפחה ביקשו לקיים תפילת השכבה ומי שברך בכל השבתות והחגים לאליהו טכבטד אחיו.

בסוף ההקדשה ישנה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.

שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם תורמי בית הכנסת, אך בשנת [[תרפ"ח]] שונה שמו של בית הכנסת לצמח צדק.

===המבנה===

המבנה ממוקם במקום הנקרא "חצר חב"ד" והוא בן שתי קומות.

==אישי בית הכנסת==

* רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין (בעל ה"תורת חסד") עלה לירושלים בשנת תרנ"ב ומונה לראש [[כולל חב"ד]] בעיר ורב בית הכנסת.

* הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]], ששימש כרב הכותל עד ל[[מלחמת העצמאות]], היה מראשי המתפללים בבית הכנסת.

* הרב [[עדין אבן ישראל]] עליו השלום שימש כרב בית הכנסת. הוא היה מתפלל בבית הכנסת ב[[תפילת שחרית]] בשבתות ודורש בו ב[[שבת שובה]] וב[[שבת הגדול]]. בשנותיו האחרונות, לאחר שלקה באירוע מוחי דרש את דרשותיו בנו [[מני אבן ישראל]].

* הרב [[יהושע יוזביץ]] משמש כגבאי בית הכנסת ומנהלו הקבוע

* הרב [[חיים שלום דייטש]] ראש כולל 'צמח צדק'

* הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש כולל צמח צדק

==יחס הרבי לבית הכנסת==
מאז גאולת בית הכנסת בזמן [[מלחמת ששת הימים]], גילה הרבי יחס מיוחד כלפי בית הכנסת והתעניין בו ובשיפוצו באופן מיוחד, כשלצורך כך רתם הרבי את ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[זלמן שז"ר]], הקים ועד מיוחד, דרבן את השיפוץ והשיקום במכתבים רבים, ועוד.

הרבי הסביר כי היחס המיוחד שלו כלפי בית הכנסת נובע מכך שאינו "ככל שאר בתי כנסיות אנ"ש בכל מקומות מושבותיהם", היות והוא בית כנסת כללי המהווה "נחלת כל אנ"ש בכל קצווי תבל, וכל התקדמות בזה הרי היא התקדמות הנוגעת לכל אנ"ש בכל קצוי תבל"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ה עמוד קמה.}}, והוא "נכס כללי, אחוזת כללות אנ"ש בכל מקום שהם וחלקת בירושלים עיר הקודש"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תנד, עמוד צא.}}.

==ועד הציבורי למען בית הכנסת==
ב[[ב' ניסן]] ה'[[תשכ"ח]] הקים הרבי ועד שתפקידו לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם "ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים" ואף בחר את חבריו, שמהווים למעשה נציגים של כל מוסדות חב"ד העיקריים שפעלו באותה עת בארץ הקודש ובירושלים, בהתאם ליחסו של הרבי לבית הכנסת כבית כנסת השייך לכללות אנ"ש:

*נציג [[כולל חב"ד]]: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].
*נציג [[חברון]] ו[[תורת אמת ירושלים]]: הרב [[שלמה יוסף זווין]].
*נציג [[תומכי תמימים]]: הרב [[אפרים וולף]].
*נציג [[כפר חב"ד]]: הרב [[זושא וילימובסקי]].
*נציג [[אגודת חסידי חב"ד]]: הרב [[אברהם פריז]].

ליו"ר הועד נבחר הרב סלונים.

לגבאי ומנהל המקום מונה הרב יהושע יוזביץ.

==ספר תורה מהרבי==
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב[[תשכ"ז]], שבו אליו חסידי חב"ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב"דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי [[ספר תורה]] על ידי הרב [[יעקב יהודה מאיעסקי]], שכיהן כמנהל רוחני במוסדות [[בית רבקה]] ב[[קראון הייטס]]. ספר התורה הגיע למחרת [[שושן פורים]] [[תשכ"ט]].

בשעה ארבע אחר הצהרים יצא ספר התורה מה[[כותל המערבי]] בליווי תהלוכה חגיגית, תזמורת וריקודים לעבר בית הכנסת "צמח צדק".

==כיום==
כיום משמש המבנה כבית כנסת פעיל בשבתות וחגים ומרכז להתוועדויות חסידיות בכל מועד ויום חג חסידי.

במהלך ימי החול מתקיים בבית הכנסת כולל אברכים בניהולם של הרב [[חיים שלום דייטש]] והרב [[יוסף צבי סגל]]

בקומת הכניסה של בית הכנסת מתקיים בימי החול בית חב"ד ראשי בניהולו של הרב מענדל אזדאבא

בקומת הכניסה ישנו אולם המשמש כמקום סעודת המצווה בהכנסות ספר התורה של ילדי ישראל. ובימי השנה את אנ"ש העורכים אירועים קטנים בעיר העתיקה.

==ראו גם==
*[[בית כנסת צמח צדק (צפת)]]

==קישורים חיצוניים==

* [https://tzemachtzedekshul.org|tzemachtzedekshul] אתר האינטרנט של בית הכנסת
* [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/toldot/28 בית הכנסת הצמח צדק] בספר תולדות חב"ד בארץ הקודש. פרק בתי כנסת חב"ד בירושלים (חמשה פרקים מתוך שישה עוסקים בבית הכנסת הצ"צ)
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1167&ArticleID=4985 ייסוד כולל "צמח צדק" בירושלים העתיקה], גיליון התקשרות מס' 725, מדור ניצוצי רבי
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5004&CategoryID=1170 מכולל "צמח צדק" תצא תורה], גיליון התקשרות מס' 726, מדור ניצוצי רבי
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16106&CategoryID=2485 '''בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה'''], [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] 1340, ויקרא ה'תש"פ

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בירושלים]]

{{הערות שוליים}}

ברזיל

2020-08-18T14:56:46Z

38.125.100.11: /* מורו פאולו */

[[קובץ:770 ברזיל.jpg|
שמאל|ממוזער|300px|בית חב"ד המרכזי בעיר ס. פאולו, ברזיל]]
'''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי.

השפה המדוברת במדינה היא פורטוגזית. בשונה משאר מדינות דרום אמריקה בהם השפה היא ספרדית.

יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הדרומית והתיכונה, אחרי יהדות [[ארגנטינה]].

במדינה מתקיימת פעילות עניפה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] שייסדו במשך השנים ישיבות, בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים.

==התפתחות קהילת חב"ד בברזיל==
עם השנים התפתחה במדינה קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר [[פאולו]] (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]===
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו דיווח על יהדות [[ברזיל]].

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם [[בפאולו]] בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] היתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע ל[[פאולו]] לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] היתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]].

'''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להצלחת שליחותם.

===אצל [[הרבי]]===
'''[[תשי"א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה ברזיל, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח ל[[פאולו]] את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשי"ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית היתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[פאולו]] הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך ב[[ריו דה ז'נירו]].

'''[[תשח"י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק היתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן" בהנהלת של הרב [[חיים בנימיני]] , עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.

בשנה זו עבר גם הרב ירחמיאל בלומנפעלד לריו חסיד חב"ד שם סייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם [[מקווה טהרה]] מהודר.

'''[[תשי"ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר ל[[פאולו]] ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום.

'''[[תשכ"א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות.

בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ריו נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן, בהשפעת הרב ירחמיאל בלומנפעלד, הגיע לריו הרב [[שבתי אלפרין]], שם התמנה להיות מנהל בית הספר "תלמוד תורה". (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]] ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר [[פטרופוליס]], ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[יהודה ליב זאיאנץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בברזיל, היתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

==שלוחים ובתי חב"ד בברזיל==
[[קובץ:כינוס השלוחים האזורי - ברזיל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו]]
===[[פאולו]]===
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד
*הרב [[שבתי אלפרין]], שליח הראשי ומנהל בית
חב"ד המרכזי.
*הרב [[יעקב בעגון]], רב קהילת תפארת ליובאוויטש.
הרב צבי אריה בעגון, מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק לויבאוויטש ס פאולו
*הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב"ד בעיר
*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[נח גנזבורג]], מנהל בית חב"ד לצעירים.
*הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]].
*הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב'"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער גוראריה, מנהל בית חב"ד דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי.
*הרב ישעיהו דיין, בית חב"ד מורומבי
*הרב אריאל אנטבי, מנהל בית חב"ד למטייל.
*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף כפיף, בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב יצחק ברונר, בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד אלטו דה פיניירוס.
*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, מנהל בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב מנחם מענדל ניסלביץ', בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.
*הרב יוסף טוויל, בית חב'"ד אנדרה.
*הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני".
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד ברוקלין.
*הרב מיכאל זאב טבצ'ניק, בית חב"ד ברוקלין.
*הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת "כנסת ישראל"
*הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל
*הרב לייב זאינץ, מנהל צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב יחיאל יוסף זאינץ, צעירי אגודת חב"ד
הרב דוד לוינסון, חב"ד קמפוס
*הרב שניאור זלמן סלונים, מנהל בית חב"ד פרדיזז
*הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרדיזז
*הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב"ד פרדיזז
*הרב חיים גרבט'יק ,מנהל ארגון "לעודד"
*הרב פסח קאופמן
* הרב אהוד קווין , דיין וחבר בית דין המקומי

===ריאו דה ז'נירו===
*הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא.
*הרב יהושע בנימין גולדמן, מנהל מוסדות חב"ד בריו דה ז'נירו.
*הרב לוי גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון.
*הרב מנחם גולדמן, בית חב"ד מרכזית ומנהל חב"ד קמפוס בריו.
*הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו.
*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד קופהקבנה.
*הרב אברהם צבי בויטנר, עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית.
*הרב משה לנטיסקי, בית חב"ד מרכזית.
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברה דה טיגו'קה.
*הרב שמואל שימענוביץ, בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב"ד לבנים בית מנחם.
*הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת " בית יעקב "
*הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת "הר סיני" ומנהל בית חב"ד טיג'וקה.
*הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה.
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת" אדמונד ספרא".
*הרב מענדל אבוטבול "אנדמונד ספרא "
* הרב אברהם דיין , "אנדמונד ספרא"
*הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד.
*הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת" בית אהרון" וחבר מערכת הכשרות בברזיל.
*הרב ישראל קטאלה , בית חב"ד המרכזי.

===ברזיליה===
*הרב ליב רוטנברג.

===בליים===
*הרב דישראלי זאגורי.
*הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי.

===פורטו אלגרי===
*הרב מענדל ליברוב.
*הרב שלמה אהרון ליברוב.

===קוריטיבה===
*הרב יוסף דובראווסקי.
*הרב מנחם מענדל לבקובסקי.
*הרב מנחם מענדל סטוליק.

===בלו הוריזונטה===
*הרב ניסים קטרי.
*הרב מנחם קטרי.

===סלבדור===
*הרב ישראל בוקיעט.

===רסיפה===
*הרב אלכסנדר מזרחי.

===מנאוס אמזונס===
*הרב אריה רייכמן.

==רחובות וכיכר ==

===פאולו===
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעיריה דוד רוזן.
רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)

רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)

כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)

===ריאו דה ז'נירו ===
לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני השלוחים בעיר (מנחם מענדל שימענוביץ)יחד עם אנשי הקהילה את כיכר "הרבי מליובאוויטש"

==ראו גם==
*[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת מחנה ישראל פטרופוליס]]
*[[אור מנחם ברזיל]]
*[[בני נח ברזיל]]
*[[תומכי תמימים פאולו]]

==לקריאה נוספת==
*'''אדמורי חב"ד ויהדות בראזיל'''. הרב [[זושא וולף]]
*'''ישיבה של מעלה ביערות בראזיל'''

== קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36352 סיור מצולם בברזיל ובמוסדות חב"ד] {{שטורעם}}
*[https://col.org.il/news/123235 חנוכת כיכר על שם הרבי בריאו ד. ז'נירו] {{col}}
*[https://chabad.info/news/583778/ השלוחים בברזיל התאחדו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה לשלוחים לישראלים בברזיל] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}}

[[קטגוריה:ברזיל]]

ברוך סלונים

2020-08-12T22:05:01Z

38.125.100.11: /* תולדות חיים */

[[File:הרב_ברוך_סלונים_2016-11-20_01-46.jpg|thumbnail|הרב ברוך סלונים]]

הרב '''ברוך סלונים''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1970) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ורב [[קהילת חב"ד]] בעיר [[מודיעין]]-מכבים-רעות ומנהל מוסדות חב"ד המקומיים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ג תמוז]] [[תש"ל]] לאמו מרת גיטל לאה ולאביו הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], רב מרכז העיר [[ירושלים]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]].

בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] גם בישיבה קטנה וגם בישיבה גדולה, ובשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי ראשי הישיבה ואף על ידי הגאון הרב [[פנחס הירשפרונג]] ובהמשך על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]]. הוא נותר ללמוד ב-770 עד שנת תשנ"ד, אז בא בקשרי ה[[נישואין]] עם מרת נאווה, בתו של הרב [[שמואל חפר]] מנהל סמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]].

לאחר חתונתו התגורר ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשנ"ז]] החל לפעול בשליחות הרבי בעיר מודיעין (שאוחדה בהמשך עם מכבים-רעות), שאז עוד הייתה בשלבי ההקמה שלה והפעילות התרכזה בעיקר עם הקבלנים ואנשי משרד הפנים שהתגוררו במקום ועסקו בבניין ופיתוח העיר.

תוך זמן קצר יצר קשרי ידידות קרובים עם רבים מאנשי העיר, והתחבב על כל תושביה. בשל המרקם האנושי של תושבי העיר שרוב תושביה נמנים עם בני המעמד הגבוה, יצר הרב סלונים קשרים אישיים קרובים עם אנשי מפתח ברבנות, בפוליטיקה ובכלכלה, ובין ידידיו האישיים נמנים [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד לאו]], יושב ראש הכנסת מר יריב לוין, ראש העיר ויו"ר מרכז השלטון המקומי מר חיים ביבס ועוד.

בשנת [[תשס"ט]] נבחר כאחד מחמשת המתנדבים המצטיינים בעיר.

בשנת [[תשע"ו]] חנך לאחר קשיים רבים את מבנה [[בית הכנסת]] חב"ד המפואר בעיר.
כשלוש שנים לאחמ"כ באלול [[תשע"ט]] חנך את מקווה הטהרה המפואר ששוכן בקומת הקרקע של הבנין.

==משפחתו==
*חתונו שניאור זלמן גולדמן, אוקראינה

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|85452|news|מילה של חסיד: השליח במודיעין הרב ברוך סלונים|מערכת שטורעם|כ' בשבט תשע"ו}}

{{מיון רגיל:סלונים, ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת סלונים]]

שליח ציבור

2020-08-12T21:44:27Z

38.125.100.11: /* "חיוב" */

{{מפנה|חזן|חזן (פירושונים)}}
[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] משמש כשליח ציבור]]
'''שליח ציבור''' (בראשי תיבות: '''ש"ץ''') הוא כינוי לחזן [[בית כנסת|בית הכנסת]], המייצג את הקהל בתפילתו ל[[קדוש ברוך הוא]].
==רקע==
בתקופות מוקדמות יותר היה שליח הציבור מתפלל בקול את ה[[תפילה]] כולה, עבור ה[[יהודים]] שלא ידעו להתפלל. מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות הספרדים ובקהילות נוספות. בקהילות האשכנזיות מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את ה[[קדיש]], [[ברכו]] ו[[חזרת הש"ץ]].

למנהג זה קדמה מחלוקת בין [[רבן גמליאל דיבנה]] וחכמים{{הערת שוליים|{{קח|מסכת|ראש השנה}} משנה בדף לג, ב. וברייתא בדף לד, ב.}}: שחכמים אמרו, ש"כשם ש[[שליח ציבור]] חייב, כך כל יחיד ויחיד חייב", ו"שליח צבור [[חזרת הש"ץ|יורד לפני התיבה]] כדי להוציא את מי שאינו בקי". אבל "רבן גמליאל אומר: שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן" כולל את מי שהוא בקי, והצבור מתפללים כדי לאפשר לשליח צבור לסדר את תפילתו בפיו.

[[הרבי]] הסביר{{הערת שוליים|1= [[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=8ef748ff-778e-49cb-bcfc-80dce30345b8&st=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%99%D7%A7&pgnum=183 חלק א, עמוד מ].}} שמחלוקתם תלויה בחקירה בעניין [[כמות ואיכות]]: לפי חכמים עדיף שיתפללו ציבור - [[עשרה]] אנשים ביחד, כיוון שכך הם יוצרים כמות של [[מניין]]; אבל רבן גמליאל סבר שעדיף שרק אחד יתפלל, אבל תהיה לו איכות של מניין מתפללים.

וה[[הלכה]] נפסקה כחכמים{{הערה|[[טור]] [[שולחן ערוך]] ו[[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן|אדה"ז]] סימן קכד, סעיף א.}}.

==מי השליח ציבור==
באגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]], הוא מעורר על כך שעמוד התפילה פנוי לכל מי שרוצה לגשת לעמוד, גם לכאלו שאינם מתפללים כראוי ועל ידי כך מכשילים את הציבור, ואי לכך תיקן שהחזן יקבע על פי החלטת הציבור:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=השמרו והזהרו מאד מאד על ה[[תורה]] ועל ה[[תפילה|עבודה שבלב זו תפילה]] בכוונה, להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה ולא זה בכה וזה בכה וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה, ה' ישמרנו. ועיקר הסיבה וגרמא בנזקין הוא מהיורדים לפני התיבה, שהוא הפקר לכל הרוצה לפשוט רגליו החוטף אפרתי או מחמת שאין גם אחד רוצה וכו'. ואי לזאת זאת העצה היעוצה ותקנה קבועה חוק ולא יעבור עוד ח"ו, דהיינו לבחור אנשים קבועים הראוים לזה על פי הגורל או בריצוי רוב המנין. דהיינו שמתפללים מלה במלה בדרך המיצוע בקול רם ולא מאריכים יותר מדאי ולא מקצרים וחוטפים ח"ו. ועליהם מוטל חובה לירד לפני התיבה כל אחד ואחד ביומו אשר יגיע לו ולאסוף אליו סביב סמוך כל המתפללים בקול קצת על כל פנים, ולא בלחש ולא חוטפים ח"ו וכמבואר בתקנות ישנות בכמה עיירות|מקור=[[קונטרס אחרון - פרק ט']]}}

== מקום השליח ציבור ==
המקום המיועד לשליח ציבור בבית הכנסת, משתנה בין מנהגי העדות השונות. בקהילות האשכנזיות מקובל לקבוע את מקום החזן סמוך לארון הקודש{{הערה|בדרך כלל מימין לארון קודש או לפניו בסמוך לו}}, והמבנה שעליו מניח החזן את סידורו נקרא "עמוד". בקהילות הספרדיות עומד החזן בבימה שבמרכז בית הכנסת עליה גם קוראים בתורה.

יש שהקצו לו מקום נמוך, בכדי לקיים את הפסוק "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'" {{הערה|1=[[תהלים]] ק"ל, א.}}", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב.

=="חיוב"==
על פי [[מנהג חב"ד]], האבל במשך שנת האבילות נוהג לעלות כשליח ציבור לכל התפילות (למעט בימים שבהם מתפללים [[תפילת מוסף]]).

[[הרבי]] עלה כשליח ציבור באופן קבוע (חוץ מהשנים [[תש"ד]], [[תש"י]], [[תשכ"ה]] ו[[תשמ"ח]]) בימים: [[ו' תשרי]], [[יו"ד שבט]], [[כ"ב שבט]], [[כ' אב]].

==ראו עוד==
*[[חזרת הש"ץ]]
*[[מניין]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2020-08-05T18:15:19Z

38.125.100.11: /* מלחמה במשיחיתים. */

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]


== התואר "רבי" על ראשונים ==

בעקבות דבריי ב[[שיחה:רבי יהודה הלוי]] שלא זכו למענה, אשמח לשמוע דעת העורכים בנושא התואר "רבי" בשם הערך. עד כה היה מקובל רק על תנאים ועל הרביים, מלבד ראשונים שמוכרים בראשי תיבות ([[רא"ש]], [[רשב"א]] וכד'). האם לדעתכם יש להוסיף לכל הראשונים את התואר? (כ[[מנחם המאירי]], [[ישראל איסרלן]] ועוד). לדעתי כן, אבל צריך להחליט מה וכמה, כי אם ראשונים כן, למה אחרונים לא? למה ייגרע רבי [[יואל סירקיש]] מרבי [[יעקב בן משה מולין]]? ואז גם - למה רבי יואל סירקיש כן, ורבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לא? ולמה רבי לוי יצחק כן, ורבי [[חיים מבריסק]] לא? וכן הלאה... -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:21, ט' בתמוז ה'תש"ף
:רק לציין שבהמכלול מכניסים רבי גם לשמות האחרונים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 23:06 • ט' בתמוז ה'תש"ף
::אני בעד להוסיף את התואר "רבי"--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:48, י' בתמוז, ה'תש"ף 07:48, 2 ביולי 2020 (UTC)
:::גם אני בעד. וכמובן להשאיר הפניות! [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 09:01, 2 ביולי 2020 (UTC)
::::ודאי שצריך להכניס, לא דומה רבי [[יואל סירקיש]] לאחד מחסידי הדור השביעי, מרצה מבוקש, ועוד. באתרי אנציקלופדיות אחרים קוראים כמעט לכל מי ש'נחשב' צדיק (דהיינו בעיניהם, לרבות את [[זלמן לייב טייטלבוים]] והדומה) בתואר זה. זו פשוןט בושה וחרפה שלא כתוב כך. אך כיוון שהיו ע"כ דיונים בעבר וזו היתה המסקנה לא התווכחתי, אך כעת שהתעורר הענין - ודאי שכן, ולענ"ד זהו רצון הרבי. פשוט ביזוי שנקרא לאחד מהאחרונים כאילו זה עוד איזה מג"ש בישיבה נדחת (לא שאני בא לזלזל, אך קצת להשוות) ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:15, י' בתמוז, ה'תש"ף
בנוגע לראשונים מקובל לכתוב "רבינו" כמו רבינו חננאל ובכך גם מבדילים בין הראשונים לאחרונים. האם הדבר מתאים לאנציקלופדיה? זו כבר שאלה אחרת. אפשר להציע לכתוב בקיצור ר' בכל הערכים וכל אחד יפרש כרצונו. בתור אורח צורם לי לראות שמות של גדולי ישראל בלי תואר מינימלי. [[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 09:44, י' באב, ה'תש"ף 09:44, 31 ביולי 2020 (UTC)
:אני חושש שיש כאן בלבול בהבנת הקונספט. שם הערך באנציקלופדיה עניינו הוא אינדקס לאיתור הערך. ולכן הוא נכתב ללא תארים. בפתיח של הערך אפשר וצריך לכתוב תואר. ועל כך ראוי לדון ולקבוע כללים ברורים ככל האפשר איזה תואר יכתב בהתאם לתקופה ולהשתייכות וכו'. אני מבין שזה עשוי לצרום, אבל אפשר להרגיע את הצרימה אם נזכרים בקונספט. ואם לא, אז מחר נוסיף גם שליט"א זצ"ל וכו'.[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באב ה'תש"ף 23:22, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

== השלמת ערכים ==
בעבר היתה כאן התעוררות גדולה בענין! לאן היא נעלמה?

במצב זה בו כל יום יש יוזמות ערכים חדשים, שבלי לפגוע באף אחד, קצת מביישים לפעמים בדלותם, יש להשקיע בערכים הנוכחיים, המחולקים לקטגוריות שונות:
#[[חב"דפדיה:ערכים מומלצים]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה]].
#[[:קטגוריה:ערכים חסרים]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים עדכון]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים עריכה]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים שכתוב]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים פישוט]].
#[[:קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים תיקון]].

אציין לערכים המומלצים, את [[הרבי הריי"צ]] שממש בדרך.

'''ויפה שעה אחת קודם''', אבקש מכל אחד להכנס ולהוציא 5 ערכים מרשימות אלו!

בברכת חב"דפדיה ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 19:52, י' בתמוז, ה'תש"ף

==עלון חב"דפדי==
הועתק מלוח מודעות

מה המשתמשים הקדושים שליט"א אומרים על הנפקת מגזין חודשי של חב"דפדיה? זה יכול מאוד לעזור... [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:40, 6 ביולי 2020 (UTC)
:מה יהיה כתוב בו? ואיפה זה יפורסם?--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:43, י"ד בתמוז, ה'תש"ף 12:43, 6 ביולי 2020 (UTC)
::שייך לאולם דיונים ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:26, י"ד בתמוז, ה'תש"ף
:::{{א|חב"דניק}} - אני לא מדבר על ערך, ערך כזה [[חב"דפדיה:הפצצת מעיינות|כבר כתב]] הרה"ג {{א|חבר|חברינו}} היקר שליט"א. אני מדבר על עלון לא ווירטואלי - עלון שעשוי מדפים, דיו, אותיות, וכו וכו'.. לכן זה לאן דווקא לאולם הדיונים.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 16:29, 6 ביולי 2020 (UTC)
::::{{א|שמואל חיים}}, פשוט עלה בדעתי לעשות עלון שיאגד כל חודש מספר נושאים מרכזיים מחב"דפדיה (להבדיל כמו שעשו COL בזמנו), על אנשים, מקומות, וכו וכו'.. דבר ראשון אני רוצה לראות אם זה מוסכם על כולם, אח"כ נוכל לדאוג לשאר. (כסף, עורך, מפיץ, וכו' וכו'). [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 16:32, 6 ביולי 2020 (UTC)
:::::::::הבנתי בדיוק על מה אתה מדבר, ואני חוזר על דברי: כל הצעת משהו שייכת לאולם דיונים, לוח מודעות - זה להודעות בלבד! הלא כן? ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:32, י"ד בתמוז, ה'תש"ף
{{שבירה}} לי לא אכפת [[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:21, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 07:21, 7 ביולי 2020 (UTC)
:{{א|חב"דניק}}, קיצר מה אתה אומר על הרעיון? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 08:00, 7 ביולי 2020 (UTC)
::דווקא רעיון טוב, השאלה היא מי יערוך, מי ידפיס, איפה יערכו, באתר עצמו? והכותבים כותבים קבועים או כל המשתמשים שליט''א? איפה זה יפורסם, בקהילות אנ'''ש? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 12:27, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 12:27, 7 ביולי 2020 (UTC)
[[קובץ:חבדפדיה - מגזין.png|שמאל|ממוזער|250px|אחת הדוגמאות]]
:::מה אתם אומרים על הדוגמה הזאת שבתמונה? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:33, 7 ביולי 2020 (UTC)
::::איפה מצאת את זה? זו דוגמא יפה אבל אני בטוח שהכותבים יוכלו לעשות דברים יותר טובים. פשוט צריך לרכז את כל הערות והארות במקום אחד, אולי ב[[שיחה]] שתהיה עם יפתחו 'ערך' [[עלון חב''דפדי]] בעבור הכתיבה והעריכה. [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 12:37, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 12:37, 7 ביולי 2020 (UTC)
:::::לשאלתך אני ערכתי את זה. יש לי עוד הרבה דוגמאות, אך אין מקום להציג את כולם כאן.. בקיצור אני רואה שיחסית המצב פה הוא בעד דבר כזה. השאלה האמתית היא איך אפשר להפיץ את זה, מאיפה יהיה כסף, איפה וכו' וכו'.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 12:39, 7 ביולי 2020 (UTC)
::::::אפשר קודם כללהפיץ את זה במייל, אבל אם אתה רוצה להדפיס, אז אפשר להציע למשל לאנשים לפרסם פה באתר תמורת כסף וכך יהיה מימון לעיתון--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 13:09, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 13:09, 7 ביולי 2020 (UTC)
::::::::זה רעיון טוב.. ז בוא נתחיל מלמצוא כותבים לעיתון. אני פותח דף חדש לעיתון ובו נפרט מה יהיה מה יכתבו וכו' וכו'. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 13:35, 7 ביולי 2020 (UTC)
[[קובץ:מגזין האנציקלופדיה.png|שמאל|ממוזער|250px|סמליל העלון]]
{{שבירה}}מה אתם אומרים על הסמל, יפה? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 16:48, 7 ביולי 2020 (UTC)
:אני די בעד, אבל בהחלט צריך לדון בזה בכובד ראש ולעיין היטב בתכנים שיפורסמו וכיצד וכו'... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 19:44, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף
אני {{בעד}}

== עיטורים ==

אפשר להעביר את הערך [[משתמש:שמואל חיים/אותות]] למרחב הראשי? ודרך אגב מה אתם אומרים האם לעשות לזה מדיניות לגבי מי שיכול לתת עיטורים ואותות או מי שרוצה יכול לתת למי שהוא רוצה חופשי?--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 16:05, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 16:05, 7 ביולי 2020 (UTC)
:אתה יכול להעביר את זה למרחב הראשי ואולי גם תחת השם עיטור (את שלי אני ימחק). כל אחד יוכל לשים מתי שהוא רוצה. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 18:09 • ט"ו בתמוז ה'תש"ף
==העלון הראשון של חב"דפדיה!!==
רק היום! העלון החדש והראשון של חב"דפדיה מוכן וממריא אל השחקים! לכניסה לעלון החדש [https://drive.google.com/file/d/1CZ4k5tfGZ7wl1ErlAfRpA1Sv6OuoE-O-/view?usp=sharing לחץ כאן!] [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 18:03, 23 ביולי 2020 (UTC)
:להערות ולהארות צרו קשר במיל של העלון: alon.chabadpedia@gmail.com [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 18:04, 23 ביולי 2020 (UTC)
::יפה מאד ומושקע בצורה לא נורמלית, העיצוב חבל על הזמן. אבל:
#אמליץ לעשות מדור 'קוראים כותבים' (בשביל אנשים כמוני למשל).
#הערה חשובה: מה שכתוב בסטסטיסטיקות 55 משתמשים פעילים לא נכון כלל, יש הרבה יותר, מאז שנכנסתי לאתר זה כתוב כך, וזה בכלל לא נכון. כאן המקום לבקש ממפעילי המערכת לתקן שגיאה זו באם אפשר.
#המילים מדי מרווחות, וזה לא מאפשר קריאה רציפה. ואולי גם כדאי להגדיל אותם.
#אני מקוה מאד שהעלונים הבאים יהיו גדולים בכמות ובאיכות פי כמה וכמה...
#ואולי כדאי להוסיף ראיונות עם כמה עורכים של האתר... (בשמות או שמות בדויים).
#ואגב, אתעניין לדעת האם הערכים שנכנסים לשם עוברים הגהה??? בברכת הצלחה - ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 18:10, ב' באב, ה'תש"ף
:::ויהא מוסיף והולך בכמות ובאיכות. אפשר לכתוב בצורה חד פעמית?--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 18:25, ב' באב, ה'תש"ף 18:25, 23 ביולי 2020 (UTC)
::::אפשר (ורצוי) גם בצורה רב פעמית {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 18:27, 23 ביולי 2020 (UTC)
:::::{{א|חב"דניק}}, בנוגע למה שכתבת גם אני וכל עורכי העיתון שאלנו את אותו דבר. היו בעיות וליקויים לא צפויים ולכן זה יצא ככה, התכנה עשתה רווחים וכך זה הוכנס לעלון, ההגהות שהגענו את העלון לא נשמרו, העלון קצת קטן בגלל שלא הספקנו לעדכן את הכותבים מתי מוצאים אותו וכו'. אבל '''העיתון הזה הוא רק הקדמה למה שיהיה בפעם הבאה בעז"ה!'''. יחי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 18:30, 23 ביולי 2020 (UTC)
::::::: {{א|חסיד של הרבי}}, בטח עשיתם את זה באמצעות אינדיזיין. אם תשלח לי באימייל את הקובץ, אנסה לסדר את המילים בצורה נאותה. בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:46, ב' באב, ה'תש"ף ''(23 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 18:46, 23 ביולי 2020 (UTC)
::::::::מה המיל שלך? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 18:49, 23 ביולי 2020 (UTC)
:::::::::הערה חשובה ביותר: אי' ה"ב"ה" בראש העלון? [[משתמש:א.ב. קיסר|א.ב. קיסר]] - [[שיחת משתמש:א.ב. קיסר|שיחה]], 18:57, ב' באב, ה'תש"ף 18:57, 23 ביולי 2020 (UTC)
::::::::::אם היו עושים באינדיזיין לא היו הרבה תקלות, עשו בתוכנה אחרת ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 04:40 • ג' באב ה'תש"ף
:::::::::::ואולי כגאי גם להוסיף שיו"ל בשנת השבעים וכו'.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 08:16, ג' באב, ה'תש"ף 08:16, 24 ביולי 2020 (UTC)
{{א|חסיד של הרבי}} את כתובת האימייל שלי תוכל למצוא כאשר תעמוד בדף המשתמש שלי בסרגל כלים הצידי - אימייל למשתמש (או כיו"ב) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:40, ו' באב, ה'תש"ף ''(27 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:40, 27 ביולי 2020 (UTC)

== סליחה על השאלה... ==

אבל אולי אפשר פשוט במקום למחוק ערכים חדשים ולשנות אותם למשתמש וכו', אולי פשוט שיגידו לתקן את מה שצריך?..--[[משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|זאל שוין זיין די גאולה]] - [[שיחת משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|שיחה]], 18:32, ב' באב, ה'תש"ף 18:32, 23 ביולי 2020 (UTC)
זה פשוט לוקח יותר טרחה
:תלוי במצב: אם יש כמה תיקונים קטנים, או שהערך דורש עריכה יסודית. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:54, ב' באב ה'תש"ף

== נשים ==

מה המדיניות בחב"דפדיה בנושא כתיבת ערכים על נשים?--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 06:22, ג' באב, ה'תש"ף 06:22, 24 ביולי 2020 (UTC)
:תלוי עד כמה הם חשובות, ראה ב[[:קטגוריה:נשים]] נכתב בשעה 06:49 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ג' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
::לא מספיק ברור הנושא הזה.. לוט בערפל כבד. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:58, ד' באב, ה'תש"ף 22:58, 25 ביולי 2020 (UTC)
:::איני רואה סיבה לא לכתוב על ערך על אישה, אם יש אודותיה מידע אנציקלופדי משמעותי. (כלומר לא רק תאריך לידה ומקום מגורים...). כמובן שתמונת נשים איננו שמים, בדומה לאתר חב"ד אינפו (מלבד רבניות, כמענה הרבי הידוע). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באב ה'תש"ף 00:28, 28 ביולי 2020 (UTC)
::::אם כך אפשר להרחיב את האתר בקלות בעוד 500 ערכים תוך תקופה קצרה. אגב, הרבה דברים פה באתר מנוסחים בלשון זכר. וחצי מחב"ד - הוויבער שול - לא נמצא פה משום מה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:22, ז' באב, ה'תש"ף 01:22, 28 ביולי 2020 (UTC)
:::::עשיתי 3 ערכים על נשים ([[יפה קדוש]] [[וורה בורושנסקי]] [[זיוה פש]]). הקטגוריה היחידה שהם נכנסות זה "קטגוריה:נשים" ותו לא. המצב בכל העזרת נשים על הפנים. דבר נוסף, לא ברור מה עם תמונות נשים. יש ערכים על נשים שנפטרו/שלאויוש"ט חלקם עם תמונות צבעוניות וזה לא רק בערכים על רבניות. ראו גם במשפחת הרבי, לדוגמא [[דליה רוטמן]]. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:30, י' באב, ה'תש"ף 01:30, 31 ביולי 2020 (UTC)

== האם 'אמריקה אינה שונה' ==

זכאי לערך ?
לענ"ד בוודאי. זה בעצם לא רק פעולה של הרבי הריי"צ אלא מכאן החל מפעל
השליחות העולמית

מה דעתכם? --[[משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|זאל שוין זיין די גאולה]] - [[שיחת משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|שיחה]], 08:35, ג' באב, ה'תש"ף 08:35, 24 ביולי 2020 (UTC)
:נראה לי שכבר פתחו על זה ערך בעבר ומחקו אותו.. אני לא בטוח, אבל נראה לי. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 08:38, 24 ביולי 2020 (UTC)
::מדניות חב"דפדיה סוברת שלא ראוי ערך כזה?--[[משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|זאל שוין זיין די גאולה]] - [[שיחת משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|שיחה]], 09:05, ג' באב, ה'תש"ף 09:05, 24 ביולי 2020 (UTC)
:::בעיקרון ערך כזה נדרש, אומנם יש לדאוג שהוא יהיה מבוסס ומורחב כראוי.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 09:09, ג' באב, ה'תש"ף 09:09, 24 ביולי 2020 (UTC)
::::רק אם אפשר בבקשה לפתוח אולי דף בשפה ברורה ולא כל מיני העתקות מויקליפה , שיסביר במדויק מה ראוי לערך ובאיזה צורה--[[משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|זאל שוין זיין די גאולה]] - [[שיחת משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|שיחה]], 09:12, ג' באב, ה'תש"ף 09:12, 24 ביולי 2020 (UTC)

== קורה כאן דבר עצוב ביותר ==

כבר עשרה ימים שלא בקרתי כאן, וכעת כשחזרתי נדהמתי לראות משהו נורא: ב"ה כותבים כאן כל הזמן ערכים חדשים ונצרכים, וכמות המשתמשים הפעילים גוברת והולכת, אני לא נכנס לדיונים איזה ערך חשוב יותר או פחות, ואיזה משתמש תורם יותר או פחות, אבל לצערי אני נדהם לראות שמשתמשים כותבים ערכים, והם לא שמים לב מה הם כותבים, כל דבר שהם רואים באתר מסויים, לא משנה עד כמה הוא הגיוני, הם מכניסים בערך, ויוצאות להם טעויות הקלדה נוראיות!!! אותו דבר הוא בדפי שיחה, שלפעמים א"א להבין מה הם רוצים, במקום לכתוב משפט ללא שגיאות הם כותבים עם מלא שגיאות וטעויות, שלא מבינים מה הם רוצים!

לכן הנני להציע כדלהלן:
#כל משתמש שכותב משהו (לא משנה מה), שיעבור ע"כ (תוך כדי, או לפני שהוא שומר את השינויים) לראות שהכל ברור ללא טעויות ושגיאות.
#ועוד והוא העיקר: לפני שמעבירים ערך מהמרחב הפרטי למרחב הציבורי, שיתנו למשתמש אחר לעבור על הערך (אולי אפי' אפשר למנות כמה משתמשם קבועים לזה, לפי נושאים), לבדוק שאין בו שגיאות וטעויות, ושכל הדברים הכתובים שם הם עם מקורות מבוססים ולא סתם המצאות!

||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 10:34, ג' באב, ה'תש"ף
:כ"כ נכון, אגב, נקווה שתמשיך לבקר כאן עוד הרבה פעמים -נכתב בשעה 10:35 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ג' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
::בינתיים עד סוף החודש (או החופש) אני כאן בע"ה... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 16:03, ה' באב, ה'תש"ף

==המאגר שהתפרסם עכשיו==
שבוע טוב. וודאי ראיתם על [https://col.org.il/news/125924 המאגר שהתפרסם עכשיו] שוודאי יש בו פרטים חדשים שנוגעים למאות ערכים בחבדפדיה.
#יש לעדכן מהפרטים החדשים שמתפרסמים שם בערכים על אישים.
#צריך לקבוע מדיניות האם אפשר לשלב תמונה של הכרטיס של חסיד שכתב בכתב ידו על פרטיו בערכו. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:13, ד' באב, ה'תש"ף 22:13, 25 ביולי 2020 (UTC)
:לא שמתי לב שכתבת והעלתי בלוח המודעות.... לא משנה | נכתב בשעה 22:40 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ד' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
::חחח.. כנראה שזה באמת מעניין.ץ {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 22:45, 25 ביולי 2020 (UTC)

== 'ספר החסידים' - מקור מסולא בפז! ==

בימים האחרונים עלה לרשת ארכיון כרטיסי 'ספר החסידים' מהשנים תשכ"ג - תשל"א.

מדובר באחת החשיפות הגדולות ביותר שנעשו בהיסטוריה החב"דית בזמן האחרון! (אפ' יותר מפרסום ארכיון הספריה והתמונות שפורסמו בשנים האחרונות).

מהיום ניתן לפתור דרכו כל ספק בדברי ימי חייו של חסיד - שנת ומקום לידתו, משפחתו, מקום לימודיו וכו'.

מומלץ!!!
https://chabadlibrary.org/chasidim/c.html
[[משתמש:גישמאקער|גישמאקער]] - [[שיחת משתמש:גישמאקער|שיחה]], 02:21, ה' באב, ה'תש"ף 02:21, 26 ביולי 2020 (UTC)

== הרחבת פרוטלים ==

מה דעתכם בעניין הרחבת הפרוטלים? דהיינו הוספת תמונות נבחרות, קטעי הידעת וכיו"ב. אני מתכוון בעיקר לימי חב"ד וניגוני חב"ד, אף שזה נוגע גם לתורת החסידות וכיו"ב.--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 09:24, ה' באב, ה'תש"ף 09:24, 26 ביולי 2020 (UTC)
:בפורטלים שלא נראים כמו אישי חב"ד,גאולה ומשיח ותורת הנגלה, צריך מישהו שיתחיל הכל מהתחלה נכתב בשעה 09:48 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ה' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
::הייתי אומר שגם תורת הנגלה טעון שיפור ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 13:52 • ו' באב תש"פ
:::אין הכי נמי. הפרוטל שבנוי בצורה הכי טובה הוא גאולה ומשיח. אפשר להתחיל לקדם את העניין?--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 12:54, ז' באב, ה'תש"ף 12:54, 28 ביולי 2020 (UTC)
::::הסיבה שהוא בנוי הכי טוב היא כי לא הכניסו בתחילתו תמונות. כדאי לחכות קצת אולי יסתדרו התמונות וגם שאר הפורטלים יקבלו מראה יחסית סביר ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 20:53 • ח' באב תש"פ

== הודעה ליוצרי ערכי אישים ==
לא לשכוח להוסיף את התבנית מיון רגיל! נכתב בשעה 13:02 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ה' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]

== הקישורים מתחת ללוגו בצד ==

מי בעד להוסיף את [[בקשות ממפעיל מערכת]] לשם? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג - זאגט לחיים]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 18:50, ה' באב, ה'תש"ף 18:50, 26 ביולי 2020 (UTC)

{{בעד חזק}} [[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 09:29, ו' באב, ה'תש"ף 09:29, 27 ביולי 2020 (UTC)

{{בעד}} [[משתמש:בשט|בשט]] - [[שיחת משתמש:בשט|שיחה]] 10:06, ו' באב, ה'תש"ף 10:06, 27 ביולי 2020 (UTC)
:::{{נגד חזק}} מספיק שיש קישור בראש דף השינויים אחרונים =נכתב בשעה 14:34 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ו' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:::: לא תצא מכך אף תועלת כלפי חוץ, מלבד תועלת לכמה חב"דפדים עצלנים.... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:33, ו' באב, ה'תש"ף ''(27 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:33, 27 ביולי 2020 (UTC)
::::מישהו מהמפעילי מערכת יכול לקבוע? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג - זאגט לחיים]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 16:00, ז' באב, ה'תש"ף 16:00, 28 ביולי 2020 (UTC)

==שאלה==
האם שייך להוסיף קישורים לציטוטים?[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]] - [[שיחת משתמש:יוסי מ.|שיחה]], 19:45, ה' באב, ה'תש"ף 19:45, 26 ביולי 2020 (UTC)
:מומלץ ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 09:13 • ו' באב תש"פ

== '''הסמלים הענקיים''' ==

מה יהיה???[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]], 12:14, ו' באב, ה'תש"ף
:לפני יותר מחודש (ב' תמוז) [!!!] כתבו (בלוח מודעות ובאולם דיונים (ארכיון 22)) שהבעיה '''תיכף תיגמר'''... ובאמת זה הזמן והמקום לציין שהדבר פשוט נורא!!! ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 12:20, ו' באב, ה'תש"ף
::ועדיין לא נושענו...[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]], 09:06, ז' באב, ה'תש"ף

== פורום חב"דפדיה ==

סתם עלה לי רעיון מעניין, אולי לפתוח 'פורום חב"דפדיה' שבו יתכתבו המשתמשים שיחיו על כל מיני דיונים מעניינים, שלא קשורים לאולם דיונים, דהיינו תולדות חייו של מישהו, מקור למנהג מסויים וכדו', יכול להיות שזה מיותר ואפ' להסתפק בדפי שיחה וכדו'...

מה דעתכם? ~ '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]]''' ~ '''[[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' 12:57, ו' באב, ה'תש"ף
:פיתרון לגן ישראל חב"דפדיה?נכתב בשעה 13:01 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ו' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
::לא חשבתי ע"ז, אבל אולי גם... תכלס, מה דעתך??? ~ '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]]''' ~ '''[[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' 13:04, ו' באב, ה'תש"ף
:::כדאי באמת, אולי כתת פורום בפורום חב"ד אינפו, צריך לשאול את קרומבי נכתב בשעה 13:08 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ו' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
::::רעיון לא רע, אפשר אולי דרך המייל להקים כזה דבר--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 13:09, ו' באב, ה'תש"ף 13:09, 27 ביולי 2020 (UTC)
:::::מה הקשר למייל? איני יודע אם זה קשור לחב"ד אינפו... חסיד של הרבי נ"ל ישמח לעלות שם את הגיגיו על הרצל קוסאסשוילי, אהרונוב מנחם ברוד וכו'... ~ '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]]''' ~ '''[[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' 13:11, ו' באב, ה'תש"ף
::::::בואו רק תזכרו שמה שאתם כותבים כאן או בפורום או בכל מקום בחבדפדיה זמין לכל מחפש ברשת וזה לא קבוצת ווצאפ פרטית.... [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:46, ו' באב, ה'תש"ף 13:46, 27 ביולי 2020 (UTC)
:::::::בשביל זה יש את [[א חסידישע פארבריינגען]] ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 13:48 • ו' באב תש"פ
::::::::[[א חסידישע פארבריינגען]] לא קשור, יש ענינים שלא קשורים להתוועדות, כוונתי היא כמו פורום אוצר החכמה לדוג' ~ '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]]''' ~ '''[[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' 13:49, ו' באב, ה'תש"ף
{{שבירה}} הרעיון בכללותו, נחמד הוא. למעשה, דבר זה מורכב יותר, מי יוודא את זהות הכותבים וישמור על רמת כתיבה. בירור נושאים בין משתמשים יכול להיות באחת משתי הדרכים הבאות (כמובן אם אינם מכירים זה את זה): באמצעות דפי השיחה או באמצעות שליחת אימייל פרטי (מי שאישר יכולים לראות זאת בסרגל הצידי כשנמצאים בדף המשתמש (או השיחה) האישי שלו). {{ש}}דבר נוסף, פלטפורמה כזו מטבעה תסחוף את המשתמשים ותדלל את השתתפותם בכתיבה. {{ש}}בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:32, ו' באב, ה'תש"ף ''(27 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:32, 27 ביולי 2020 (UTC)

==פתיחת חשבון==
אם אני פותח למישהו חשבון מהמחשב שלי, ואח"כ חוסמים אותו זה חוסם גם אותי? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 18:52, 27 ביולי 2020 (UTC)
:הוא ממשיך לערות מאותו IP שלך? [[משתמש:תייר ותו לא|תייר ותו לא]] - [[שיחת משתמש:תייר ותו לא|שיחה]], 05:37, ז' באב, ה'תש"ף 05:37, 28 ביולי 2020 (UTC)
::זה תלוי במפעיל מערכת אם הוא חוסם את כתובת האי פי שלך או רק את שם משתמש הזה,--[[משתמש:שמואל חיים|ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:07, ז' באב, ה'תש"ף 07:07, 28 ביולי 2020 (UTC)

== חב"ד ציטוט ==

אתר שחשוב להשקיע בפיתוחו, ויעזור רבות בהפצת המעינות, האתר לא פחות חשוב מחב"דפדיה ואולי אף עדיף ממנה מכמה סיבות (הרבה פעמים משפטים קצרים וחזקים תופסים את האנשים יותר מערכים גדולים מושקעים ועם מקורות, ובפרט כשזה ציטוטים של אנשים שהם מעריכים כך שזה יכול להשפיע על אנשים רבים) כך שדרוש לפתוח אותו בזריזות המירבית ויפה שעה אחת קודם...[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]], 23:02, ו' באב, ה'תש"ף 23:02, 27 ביולי 2020 (UTC)[[קובץ:חבדציטוט.jpg|ממוזער]]
:אם הלוגו ייראה ככה אני מתנגד {{קריצה}} [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 13:13, ז' באב, ה'תש"ף.
::מה הולך פה????? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 17:08, 28 ביולי 2020 (UTC)

== שלום לכולם ==

אמנם זה לא קשור לחב"דפדיה כ"כ, אך אשמח שמשהו יענה
האם משהו מכיר מעצב חב"די שיש לו יצירת קשר אתו? אשמח מאוד, תודה.
:אפילו לא משהו מוכר --[[משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|זאל שוין זיין די גאולה]] - [[שיחת משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|שיחה]], 16:59, ז' באב, ה'תש"ף 16:59, 28 ביולי 2020 (UTC)
::מכיר אחד כזה, אך עולה קצת כסף.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 17:07, 28 ביולי 2020 (UTC)
:::למה כוונתך? מעצב גרפי למודעות וכיו"ב?--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 17:11, ז' באב, ה'תש"ף 17:11, 28 ביולי 2020 (UTC)
::::גם, ו[[משתמש: חסיד של הרבי| חסיד]], גם אם זה עולה כסף--[[משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|זאל שוין זיין די גאולה]] - [[שיחת משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|שיחה]], 16:59, ז' באב, ה'תש"ף 16:59, 28 ביולי 2020 (UTC)
:::::אז יש לי מישהו.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 17:13, 28 ביולי 2020 (UTC)
::::::גם לי--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 17:14, ז' באב, ה'תש"ף 17:14, 28 ביולי 2020 (UTC)
:::::::אשמח לפרטים--[[משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|זאל שוין זיין די גאולה]] - [[שיחת משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|שיחה]], 17:15, ז' באב, ה'תש"ף 17:15, 28 ביולי 2020 (UTC)
{{שבירה}}{{א|זאל שוין זיין די גאולה|זאל שוין}}, יש לך מיל? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 17:18, 28 ביולי 2020 (UTC)
:zal770770@gmail.com --[[משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|זאל שוין זיין די גאולה]] - [[שיחת משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|שיחה]], 17:19, ז' באב, ה'תש"ף 17:19, 28 ביולי 2020 (UTC)
::שכויח. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 17:20, 28 ביולי 2020 (UTC)

== ערכים ==

לאחרונה נכתבים ערכים חדשים רבים על ראשונים, אמוראים וקצת אחרונים וכו'.

נוצר מצב בו מתעוררות שתי בעיות:
#יש כאלו המעתיקים ערכים מאתר הקליפה והמכלול (ה"מצונזר" קצת...) ומשאירים את אותו שכתוב שלפעמים כופר בעיקר, ויש לשים לכך לב...
#הקשר לחב"ד חסר - הרבה פעמים שוכחים לשים קשר לחב"ד, וזה ממש מעצבן, לפעמים באמת קשה למצוא (ראה [[יעקב בן משה מולין]] לדוגמא), צריך להחליט האם לשים במקרים כאלו [[תבנית:להשלים]] או להסתפק בזאת (ראה דברי ב[[שיחה:יעקב בן משה מולין]]).

בעריכת ערכים קיימים, גם יש בעיות, לפעמים יוצרי הערך מניחים את הערך ללא תולדות חיים, וללא פרטים מינימליים, אלא רק עם פרטים על פועלו הציבורי של נשוא הערך וכדו', ובשאר הערך יש תבנית להשלים, ויש לעיין האם אפשר להוציא ערך כזה למרחב הפתוח, או עד שלא יהיו תולדות חיים - לא להוציא...

ואשמח לשמוע את חוו"ד המשתמשים שיחיו (בעיקר הוותיקים שבהם - {{א|כתית למאור}} {{א|שיע.ק}} {{א|להתראות}} {{א|קרייזי אבאוט משיח}} {{א|חבר}} {{א|חלוקת קונטרסים}} - וסליחה אם השמטתי כאן מישהו) בנושאים אלו...

החותם בצער רב על הנושאים הללו: ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 19:41, ח' באב, ה'תש"ף
:ודבר נוסף חשוב מאד - לדעתי (וכן כתב הרב קרייזי לפני כמה שבועות, והצטרפו עוד כמה משתמשים לכך) - יש לשנות את שמות הערכים על הראשונים ובעיקר האחרונים ולהוסיף את התואר 'רבי' - לא [[מנחם המאירי]] אלא [[רבי מנחם המאירי]], ולא [[יואל סירקיש]], אלא [[רבי יואל סירקיש]], הכוונה היא לא על אחרוני זמננו, אלא על האחרונים שלפני 200 שנה (קריטריונים אפשר לקבוע אח"כ), וזהו פלא גדול שזה לא נראה ככה - אם יש דבר שצריך ללמוד מויקיקליפה - זה היחס לגדולי ישראל כפשוטם - נתינת התואר 'רבי' ולא כאילו הם ידידינו משכבר הימים שנקרא להם בשמם הפרטי!!! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 19:52, ח' באב, ה'תש"ף
::השאלה היא האם בכלל ראוי ונכון להעתיק מאתרים אחרים, גם אם הערכים הכתובים שם היו בתכלית השלימות. כלומר, על אף שבחב"דפדיה יש מקום לכל גדולי ישראל באשר הם (הרי היהדות זה חב"ד וחב"ד זו היהדות), מכל מקום, העיקר אצלנו זה ההקשרים החב"דיים. מקוריות העורכים גם היא נמדדת, האם עושים הע-בק, או שמא טורחים לפתוח את המקורות התורניים האמתיים ומגלים עפר מעל גבי הערך, וד"ל ואכמ"ל. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:25, ח' באב, ה'תש"ף ''(29 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:25, 29 ביולי 2020 (UTC)
:::אביע את דעתי כדלהלן:
:::בקשר לבעיה הא', באמת עדיף להחזיר ערכים שלא מספיק מותאמים לאתר, וכמובן לעבור על כל הערכים מתחילתם ועד סופם לפני שמוציאים אותם למרחב הראשי, השבוע לדוגמה הועתק מהמכלול "לפי דעת חז"ל.." וכד' וצריך לראות שהכל תואם את רוח היהדות והחסידות (מה שלא ממש עושים בהמכלול).
:::בקשר לבעיה הב', אם זה ערך שנכתב עליו בחסידות חובה להכניס את החסידות לפני שמכניסים את הערך. אם זה ערך שאין מה לכתוב עליו בחסידות אין מקומו בחב"דפדיה. אם זה ערך שיש קצת לכתוב עליו צריך לראות אם הקצת הזה מספיק חשוב בשביל ערך שלם שכן זה מה שמקנה לו את החשיבות ולא זה שהוא ראשון או אחרון (ע"פ הנכתב ב[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים]]) וודאי שאם יש קצת תוכן בחסידות חייב מקורות.
:::בקשר לבעיה הג' של חוסר פרטים, אם מה שמקנה לערך חשיבות הוא התולדות חיים וזה מה שחסר אז בהחלט חסר חשיבות לערך, אך אם פעולתו הציבורית מקנה את החשיבות אין סיבה שהערך לא יצא למרחב הערכים גם אם חסר בו תולדות חיים.
:::בקשר להצעה לשנות את שמות הראשונים, אם ימשיכו לדון על האם לכתוב רבי זה לא יקרה אף פעם אע"פ שכולם מסכימים.. אם רוצים שזה יקרה צריך לדון על מי זכאי לתואר רבי ומי לא (ניתן להיעזר במדיניות המכלול)
:::הצעה נוספת היא שכל פעם שתכתב המילה 'רבים', 'רבות' וכד' בלי מקור (לפחות אחד) בכאלו ערכים - המילה תימחק מיידית, ועיין לדוגמה בערך שהזכרת ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 20:39 • ח' באב תש"פ
::::והרי דעתי - לפני שנתייחס לכיצד פותרים את הבעיה, ישנה [[תבנית:ערך פילי/ויקיפדיה]], ראית ערך כזה? קודם כל שים את התבנית, שנדע שיש בעיה.
::::עכשיו בנוגע לפיתרון, רוצה ליצור ערך, שאתה לא חושב שהוא יהיה מושלם תוך כמה שעות? תפתח אותו במרחב המשתמש. אל תעביר שום ערך לפני שהוא מושלם לחלוטין, מושלם לחלוטין זה אומר שיש בערך פסקת הסבר/היסטוריה/תולדות חיים, כמות של קישורים חיצוניים, הערות שוליים, ראו גם, קטגוריות (בערכי אישים - תבנית מיון רגיל), קישורים פנימיים לערכים אחרים. <big>ומעל הכל - ערך שאין בו שום קשר לחב"ד הוא לא ערך מושלם! אל תגידו ערך מוכן לפני שיש בו קשר לחב"ד</big> | נכתב בשעה 20:43 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ח' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:::::צר לי, אבל אני חייב לחלוק על ההגדרה "קשר לחב"ד". אילו הרבי ח"ו וח"ו לא היה מייסד את שיטת העיון ברש"י - [[רש"י]] גם לא היה מופיע כאן?! אלא מה - צריך לבדוק איך לנסח בדיוק, ומה בכ"ז לא קשור בכלל. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 21:14, ח' באב, ה'תש"ף.
::::::ראה דברי כתית | נכתב בשעה 21:19 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ח' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
:::::::ודפח"ח. אכתי - מה עושים במקרה כמו המהרי"ל? או לו יצוייר רש"י כנ"ל? -- לכתוב "מוזכר רבות בכתבי החסידות/לקו"ש"? '''נשמע''' מגוחך קצת... וזאת אף שלדידנו זה ודאי ההצדקה היחידה לקיומם - גם בויקיפדיה... [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 21:26, ח' באב, ה'תש"ף
:::::::::אני לא חושב שכל ערך של ראשון שלא מוצאים ממש קשר לחב"ד צריך למחוק, אבל צריך להשתדל שיהיה כמה שיותר, ורק אחרי חיפוש מקיף, כשלא מוצאים - אז אין ברירה... ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 08:30, ט' באב, ה'תש"ף
{{שבירה}}לדעתי צריך קודם להבין שהמטרה של האתר היא לא כמטרת ויקי שיהיה ערך על כל האנשים החשובים אלא הפצת המעיינות, ולכן ההתמקדות הוא דוקא בחסידות חב"ד, ערך שאין בו כלום על חסידות חב"ד (דבר שלענ"ד לא קורה בד"כ הגדולים ישראל והכל זה ענין של חיפוש) לא שייך לאתר ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 13:31 • ט' באב תש"פ

== בזמן האחרון משתמשים לא מקבלים.... ==

בזמן האחרון ('''ולא רק...''') משתמשים חדשים לא מקבלים את התבנית שכל משתמש שנכנס מקבל (תבנית -בה- [לא עושה עם ה{{}} כדי שלא יווצר התבנית באולם]). יש סיבה לדבר? (ראה את [[משתמש:אנא עבדא|אנא עבדא]] למשל, שנאלץ לעשות לעצמו ועוד מס' משתמשים לא קטן...'''[[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאגט לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 14:38, י' באב, ה'תש"ף 14:38, 31 ביולי 2020 (UTC)'''
:בדרך כלל נותנים רק למי שעשה כבר עריכה אחת, אפילו פתיחת דף משתמש לעצמו או תיקון שגיאת כתיב, עושים את זה בעיקר מכיוון שבעבר היו נפתחים חשבונות ספאם בצורה אוטומטית. | נכתב בשעה 18:27 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"א באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
::אני לא חושב שצריך '''להגזים''' בקבלת משתמשים שקופצים פה ליום. את הזמן כדאי לנצל לדברים חשובים יותר... [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 20:45, י"א באב, ה'תש"ף.
:::הבעיה היא שאת התבנית הזאת המפעילים שמים לכל משתמש... אפשר לעשות את זה אוטמטי שכל משתמש שנכנס הוא מקבל את זה... '''[[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאגט לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 08:00, י"ב באב, ה'תש"ף 08:00, 2 באוגוסט 2020 (UTC)'''
::::השאלה היא אם זה באמת ידני ולא אוטמטי... [[משתמש:א סאטמר איד|א סאטמר איד]] - [[שיחת משתמש:א סאטמר איד|שיחה]], 09:17, י"ב באב, ה'תש"ף 09:17, 2 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::נו, ואם כך, למה [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש]] כתבו שלא צריך "'''להגזים'''" בקבלת משתמשים. אבל זה אוטמטי, אז מה הבעייה? זה לא עושה כלום בסופו של דבר... [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 09:21, י"ב באב, ה'תש"ף 09:21, 2 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::זה נכתב ידני, ואכן גם לדעתי אין טעם לשים אותה למי שלא תרם או שתרם תרומה בודדת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ב באב ה'תש"ף 23:24, 2 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::::אי אפשר לעשות את זה אוטמטי? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 08:49, י"ג באב, ה'תש"ף 08:49, 3 באוגוסט 2020 (UTC)

==תבנית בעבודה ביצירת ערך==
הנני לעורר על נקודה מאוד לא נעימה שביצירת ערך חדש כשהעורך שם תבנית "'''בעבודה'''" יש לכבד את זה ולא להוסיף לו שם כלום. גם לא משהו קטן. זה גורם להתנגשויות עריכה. וכפל עבודה. מי שיש לו מה להוסיף שיעשה זאת הדף השיחה. הגיעו הדברים לידי כך שמי שיוצר ערך שם יחד עם התבנית גם אזהרות נוספות "לא לגעת" וכדו'... בבקשה.. רמזור אדום זה רמזור אדום. ירוק זה ירוק. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:10, י' באב, ה'תש"ף 16:10, 31 ביולי 2020 (UTC)
:מצטרף לידידי היקר הרב הגאון וכו' וכו' ר' {{א|אליהו ב.|אליהו}} שליט"א. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 17:59, 1 באוגוסט 2020 (UTC)

== דחוף ==

יש למשהו אולי מייל של הרב וייצהנדלר שליט"א?--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~ ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 16:08, י"ב באב, ה'תש"ף 16:08, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

== חוו"די העניה ==

בנוגע לתופעה המבורכת של ריבוי כתיבת ערכים בעניני יסוד ואישים וכו', ברצוני להעיר את עיני חברי קהילתנו הק', שהכותרת הכי מגוחכת לפיסקה הוא "הקשר לחב"ד". התחביר מוזר, זה לא שם טוב לכותרת, וגם הדבר מהווה יותר מרמז שהערך הוא תקציר של הערך מהמכלול וכיו"ב עם טלאי חב"די. ובעברית מדוברת "ערך פילי" מצוי. על כן לדעתי כדאי, לפי ההקשר כמובן, לבחור בכותרת אחרת. כגון: "אצל רבותינו נשיאינו". בהצלחה רבה ותודה על ההקשבה. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 02:14, י"ג באב, ה'תש"ף.
:חשבתי ע"כ, והתלבטתי, ועתה אעשה כדבריך ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 07:52, י"ג באב, ה'תש"ף '''מחאת הסמלים'''
::גם אני חושב כמו {{א|קודש לנשיא הדור!|קודש}} רק הבעייה הייתה שאחד מהמשתמשים הוסיף באחד מהערכים שאני עובד עליהם כעת את הפיסקא '''הקשר לחב"ד''' אז חשבתי שבמדיניות חבדפדיה ככה אמורים לכתוב. עכשיו אני יתקן את זה בערכים שאני עובד עליהם. יישר כוח על ההארה וההערה. [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 08:45, י"ג באב, ה'תש"ף 08:45, 3 באוגוסט 2020 (UTC)
:::מסכים עם קודש נשיא הדור אך לדעתי גם 'אצל רבותינו נשיאנו' לא מתאים לכותרת ויותר מתאים 'בחסידות חב"ד' או 'בתורת החסידות' (תלוי בהקשר) ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 15:31 • י"ד באב תש"פ
::::"נהרא נהרא ופשטיה". [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 16:28, ט"ו באב, ה'תש"ף.

== בלתי נסבל ==

בתור מנכ"ל ומייסד [[משתמש:מחאת הסמלים הענקיים|המחאה]] יחד עם רעי וידידי הרה"ג [[משתמש: חב"דניק| החב"דניק ]], הנני מכריז בזאת :

כל עוד לא יוצג מתווה ברור והבטחה שהנושא יטופל, ננקוט בצעדיים דרמטיים וחשובים.

לא אחת שמעתי ומבין אנוכי, שבעיה זאת מרחיקה גולשים מחב"דפדיה, וגורמת להם להכינס לאתרים של הפך [[הפצת המעיינות]] ר"ל!

אנא, אם חשוב לכם חב"דפדיה, כנסו [[משתמש:מחאת הסמלים הענקיים|לכאן]] שבו וטכסו עצה איך אפשר לשפר את הנושא.

במקום להעניק תירוצים , שבו עמנו ונחשוב ביחד על עצה ופיתרון לכל השיגעון הנ"ל.

תנו יד ל[[הפצת המעיינות]] וע"י קרבו בואו של [[הרבי|הגואל]]!

על החתום, מייסד ומנכ"ל [[משתמש:מחאת הסמלים הענקיים|המחאה]]
--[[משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|זאל שוין זיין די גאולה]] - [[שיחת משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|שיחה]], 11:23, י"ג באב, ה'תש"ף 11:23, 3 באוגוסט 2020 (UTC)
:מצטרף בכל לבבי!!! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 12:48, י"ג באב, ה'תש"ף '''מחאת הסמלים'''
::מצטרף הנני ברמ"ח איברי ושס"ה גידי למיזם חשוב [[משתמש:מחאת הסמלים הענקיים|זה]], מזכ"ל דיו"ר [[משתמש:מחאת הסמלים הענקיים|מחאת הסמלים הענקיים]]. [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 14:52, י"ג באב, ה'תש"ף 14:52, 3 באוגוסט 2020 (UTC)
===למי שלא יודע===

ב"ה אחרי עבודה ממושכת הצליח שמואל חיים לשנות את רוב הסמלים ולהרמינלם...

כעת נדרש מכולנו לשקם את התבניות שעוד לא התנרמלו--[[משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|זאל שוין זיין די גאולה]] - [[שיחת משתמש:זאל שוין זיין די גאולה|שיחה]], 14:59, י"ג באב, ה'תש"ף 14:59, 3 באוגוסט 2020 (UTC)
: לא הורגש עניין השינוי, אנוכי מצטער[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]], 15:16, י"ג באב, ה'תש"ף

== שלום וברכה לאחי המשתמשים ==

אחרי שנים שלא הייתי פה ( חוץ מכמה פעמים שנה שעברה מהמשתמש החדש שלי)

אני שמח לבשר שחזרתי, ומתכנן פרויקט עריכות גדול בעז"ה בל"נ.

אעיר את תשומת לבי למשתמשים היקרים:

ב"ה חב"דפדיה התברכה במשתמשים צעירים עם רוח טובה , אשר רוצים ליצור ולערוך ערכים.

יוזמה ברוכה מאוד! אמאמא, רק לא הכל (בלשון המעטה) לפי תקנון האתר, בין אם בשוגג ובין אם במזיד.

אם זה מפריע למשהו התקנון, מוזמן להעלות לדיון לשינוי המדניות. וגם למשתמשים הוותיקים יותר:

אכן, כל הכבוד שאתם שומרים שלא יהיו שטויות ודברים אשר לא לרוח האתר - אך אנא, אתר חב"דפדיה צריך להזמין אנשים לבקר באתר,

לא ההפך ח"ו. צריך להגיב לכל משתמש בסר פנים יפות, לנסות להסביר לו מה לא נכון במה שהוא עשה וכו'.

ואחרון חביב...
מחאת הסמלים שהתקיימה\מתקיימת פה, אמנם היא אכן חשובה ומטרתה טובה, אך לא ראוי כ"כ, ונעשה בתוקפניות רבה ובלבול באתר.

יישר כוח ל[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים]], שהוא עשה לפחות משהו מועיל (אמנם לא היה כ"כ טוב בהתחלה) אבל בהחלט מגיע לו יישר כוח.

אז תמשיכו להפיץ את המעיינות , ע"פ הדרך המתאימה...

בהצלחה רבה לכולם!--[[משתמש:ש'|ש']] - [[שיחת משתמש:ש'|שיחה]], 08:39, י"ד באב, ה'תש"ף 08:39, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

== טעון שיפור ==

אני מבקר שוב בתבניות ה'מחודשות', אך שם לב לתבית: משתמש זה מתנגד לשיטה הציונית וכו'.

(אמנם זה היה ממזמן, אך כעת אני מרשה לעצמי לומד את דברי בתקווה ויובן:)

האמנם? לא כ"כ מסתדר שבאתר מופיע ערך ובו מצוי שהרבי התנגד לפרסום על התנגדות חב"ד לציוניות, בטח לא באתרים שאמורים להנגיש את היהדות לאנשים שבקושי מכירים.

ניחא אם האתר מיועד לחסידי חב"ד ואנ"ש. חשבו בהגיון:

אדם מחפש מה זה יהדות, שומע על אתר בשם 'חב"דפדיה', מתלהב , מעיין וכו'

אך לפתע, רואה תבנית של משתמש שבו כתוב : משתמש זה נגד הציוניות.

זה יקרב אותו או ההפך ח"ו?

בתקווה שכל החרד להפצת המעיינות יקשיב ויפנים ויתוקן העניין. --[[משתמש:ש'|*ליובאוויטשפעדיה | מפיצים את המעיינות!*]] - [[שיחת משתמש:ש'|שיחה]], 15:15, י"ד באב, ה'תש"ף 15:15, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:האתר לא מיועד לקרב, הוא מיועד ל[[הפצת המעיינות]] בקרב [[אנ"ש]] [[חסידי חב"ד]] במיוחד. לקירוב יש די והותר אתרים, חבדפדיה (כך נראה '''לי''') לא אחד מהם... [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 15:31, י"ד באב, ה'תש"ף 15:31, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
::אתה סותר את עצמך.. "[[הפצת המעיינות]]" - לאנ"ש, כן?--[[משתמש:ש'|*ליובאוויטשפעדיה ~~ מפיצים את המעיינות!*]] - [[שיחת משתמש:ש'|שיחה]], 15:35, י"ד באב, ה'תש"ף 15:35, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:::לא סתרתי אף אחד. האתר הזה מיועד ל'''אנ"ש'''. לא למקורבים. עכשיו כבודו הבין? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 15:38, י"ד באב, ה'תש"ף 15:38, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
::::בינתיים כבוד עוד לא מגיע לי...
::::רק הסבר נא ידידי הצעיר: הפצת המעיינות. מהי? --[[משתמש:ש'|*ליובאוויטשפעדיה ~~ מפיצים את המעיינות!*]] - [[שיחת משתמש:ש'|שיחה]], 15:41, י"ד באב, ה'תש"ף 15:41, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::טוב, טעיתי בנוגע להפצת המעיינות. אנטשולדיג מיר זייער. רק שהאתר לא שייך למקורבים אלא לאנ"ש. הבנת? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 15:54, י"ד באב, ה'תש"ף 15:54, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::כפי שכבר נכתב זה רק דעה אישית של מישהו מה הוא חושב--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~ ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 16:58, י"ד באב, ה'תש"ף 16:58, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::::זאבי היקר, בתור מה אתה פוסק או יותר נכון , חושב, שהאתר מיועד רק לאנ"ש? אתה בכלל דברת עם מקים האתר שנו, ידידנו ר' [[שרגא קרומבי|שרגילא]] שלנו ? אגב אם כבר אתה מדבר על הפצת המעיינות עדיף שתכתוב ערכים במקום להפגין נגד דבר שכבר תוקן. בהצלחה רבה. ושמואל חיים, נכון שכך זה בפועל - ולכן אני פונה למשתמשים היקרים שיחשבו אם זה מוסיף בהפצת המעיינות וקירוב הגאולה. שכוייעח.--[[משתמש:ש'|*ליובאוויטשפעדיה ~~ מפיצים את המעיינות!*]] - [[שיחת משתמש:ש'|שיחה]], 17:03, י"ד באב, ה'תש"ף 17:03, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::[[משתמש:ש'|*ליובאוויטשפעדיה ~~ מפיצים את המעיינות!*]], ממליץ לך ב'''חום''' לא לכתוב דברים שאתה לא יודע מה הם, סיכמנו? זה עדיין לא תוקן ואתן לך עיצה, אל תכתוב דברי שאתה לא יודע. ב. מאיפה אתה יודע למה? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 06:41, ט"ו באב, ה'תש"ף 06:41, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::לפי כמה מקורות כאן באתר אני רואה שזה כן נועד גם למי שמתקרב לחב"ד. (ובעיקר למי שמתקרב.) ואכמ"ל ואולי בהזדמנות. ואני מצטרף ומעודד את ר' ליובאוויטש כו' אף שצעיר אנוכי כאן באתר אך אל תהי ברכת כו'. בברכה.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 17:07, י"ד באב, ה'תש"ף 17:07, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
::::::גם בויקיפדיה והמכלול כתוב על חב"ד שהיא מתנגדת לציונות, ודו"ק. ואולי יש למתן את נוסח התבנית, אבל לא לשלול אותה!!! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 17:55, י"ד באב, ה'תש"ף '''מחאת הסמלים'''
:::::::גם בויקפדיה כתבו על חב"דפדיה ועל חב"ד תוארים של___וד"ל. --[[משתמש:ש'|*ליובאוויטשפעדיה ~~ מפיצים את המעיינות!*]] - [[שיחת משתמש:ש'|שיחה]], 18:18, י"ד באב, ה'תש"ף 18:18, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
1. פחות משנה מה נחליט שהוא מיועד, אם בפועל חוקרים, עיתונאים וגם ילדי בית ספר נעזרים בו דבר יום ביומו. האתר מגיע לחוצה שבחוצה... 2. תיבות המשתמש מופיעים רק בדף המשתמש אלו לא הדפים שאנשים מבחוץ רואים באופן שוטף. ובכל מקרה אם אינם מייצגים מידע של חב"דפדיה אלא דעות אישיות העדפות וכו', ולכן אנחנו מתערבים בהם רק במקרים של תוכן קיצוני או בוטה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד באב ה'תש"ף 22:19, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::::::(בדעה ש'''כולם''' נכנסים ל[[חבדפדיה|פה]]), הוא מחפש ערך, פתאום רואה בצד אולם דיונים, רואה משתמש, נכנס ואז רואה את התבנית... למה זה יגרום? הרי כולם יכולים לראות ולערוך את הדפים... [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 06:31, ט"ו באב, ה'תש"ף 06:31, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

==חממה==
מה דעתכם על הקמת [[חב"דפדיה:חממה]] יש המון משתמשים חדשים שלא מבינים איך בדיוק פועלת חב"ד חב"דפדיה והפרויקט הזה בדיוק בשבילם! מה דעתכם?

למי שאינו מכיר את זה מוזמן לראות איך זה במכלול בקישור הבא:
www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9C:%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%94

[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~ ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 17:47, י"ד באב, ה'תש"ף 17:47, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:אני חשבתי על משהו כמו שו"ת, משתמשים חדשים שואלים שאלות והותיקים עונים להם, גם זה וגם החממה מתאימים להיות בקישורים מתחת ללוגו | נכתב בשעה 17:54 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ד באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::שו"ת חדשים וותיקים? [[משתמש:זאבי מינצברג|זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! ]] - [[שיחת משתמש:זאבי מינצברג|שיחה]], 17:58, י"ד באב, ה'תש"ף 17:58, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:::כמדומני שיש כבר משהו דומה, לא? ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 18:07, י"ד באב, ה'תש"ף '''מחאת הסמלים'''
::::שזה לא יהיה סתם שו"ת אלא כל משתמש חדש יוכל לבחור משתמש ותיק שילווה אותו בשלביו הראשונים, ידריך אותו אישית , יעזור לו לעשות את העריכות והערכים הראשונים שלו, אשמח לתשובה מהירה שאדע אם לפתוח את זה--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~ ווי וואנט משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 18:20, י"ד באב, ה'תש"ף 18:20, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::הקמתי כעת את פרויקט החממה, אשמח שמשתמשים יענו שם ויסכימו להצטרף{{סימן קריאה}}, [[משתמש:שמואל חיים/חממה|ראו כאן!]]--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 06:40, ט"ו באב, ה'תש"ף 06:40, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
{{שבירה}} הוספתי גם בחממה אפשרות לשו"ת!

אני מעביר אותה למרחב הראשי!--[[משתמש:שמואל חיים|שמואל חיים~יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 11:40, ט"ו באב, ה'תש"ף 11:40, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

== תש"פ ==

ע"פ מכתב הרבי הידוע לכולם משנת תש"כ שאין לכתוב את השנה עם אות סופית. לכאורה ראוי לשנות את זה בהגדרות האתר. שאחרי החתימה וכן בכל מקום אליו זה נוגע שיהיה תאריך כמו שהרבי הורה. אני לא איש מחשבים אבל מה אתם חושבים. (אמנם זה כמעט לא רלוונטי אך בכל זאת זה שייך.).--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 18:38, י"ד באב, ה'תש"ף 18:38, 4 באוגוסט 2020 (UTC)
:ניסו כבר עשרות פעמים ולא הצליחו | נכתב בשעה 18:45 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[י"ד באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::חבל מאד.[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 18:48, י"ד באב, ה'תש"פ 18:48, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

== עדכון מתכנת ==

חברים יקרים,

בעיית הסמלים היא בעיה טכנית שרק מתכנת יוכל בעז"ה לפתור. המחאות מאפשרות אולי פריקת אנרגיות, או תחביב משעשע אך אין בהם טעם.

מציאת מתכנת היא משימה קשה ואשמח מאוד לסיוע בעניין, כדי שהמתכנת יתאים לנו, הוא צריך את הכישורים הבאים 1. נסיון FULL-STACK, עם ידע בסיסי ב-DEV-OPS, כלומר מתכנת שיודע לעשות את כל הנדרש כדי להעלות אתר לאוויר, 2. היכרות עם תוכנת מדיה ויקי, או נכונות להשקיע שעות רבות בלהכיר אותה 3. נכונות לעבוד איתנו בצורה רצינית ומחויבת ולמשך זמן, זאת למרות שהיקף ההעבודה באתר שלנו הוא קטן יחסית (שעות בודדות בחודש), בשלב ראשון כן ידרשו שעות רבות לטיפול בכל הבעיות שהצטברו עד כה.

כל מי שיש לו מועמד מתאים נא ליצור איתי קשר בהקדם. בבקשה לא להפנות אלי סתם אנשים שלא עונים על הדרישות הנ"ל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ד באב ה'תש"ף 22:25, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

== כמה בשורות... ==

דבר ראשון אפתח בתודה ל[[משתמש:שיע.ק|שיע]], שהחליף לי את השם מזאל שוין זיין די גאולה ל[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]], עקב שדרוג השתמש שלי...
שנית, התבשר לי גם שחשבוני נפרץ ע"י אקר מתוחכם...
סתם, הוא נפרץ ע"י משהו קצת משועמם (אני מכיר אתו אישית, הכל בסדר) שכתב בימים האחרונים דרך המשתמש שלי ודרך המשתמש הישן שלי [[משתמש:ש'|ש']] ...

אז ככה שבבקשה אל תתייחסו להודעות שכתב בשלושה הימים האחרונים בערך ( או אפילו לפני זה..צריך לבדוק).

עם שדרוג שם המשתמש החדש שלי אני יוצר לחופשה חב"דפדית קצרה בשביל להתרענן מעט ולחזור בעז"ה בל"נ בכל ה'[[שטורעם]]', להפיץ\להפציץ את המעיינות.

בהצלחה לכולם!

נ.ב
בקשר למחאה שעכשיו אני רואה לדעתי היא חשובה אבל כמו שאמרו, זה גם לא קשור למפעילים אלא למתכנת (שאגב, [[משתמש:שיע.ק|שיע]], נראה לי שאני יכול להשיג לך משהו טוב.)

וזה הפך יותר ללונה פארק מאשר מחאה אמיתית, לתשומת ליבם של מזכ"לי ויו"רי ומנכל"י וכו' וכו' של המחאה.
תעשו חיל.

בברכה, --[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 09:41, ט"ו באב, ה'תש"ף 09:41, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

== מלחמה במשיחיתים. ==

ההשחתות החוזרות ונמנות כאן הם בלתי נסבל!

אחת הבעיות שלפעמים מפעילי המערכת הם באים מאוחר מדי, ואיני ח"ו מאשים אותם, כי לא חסרים הם עבודות ודברים לעשותם, שהם עושים במקומנו.

לדעתי, יש לעשות בחירות \למנות משהו ממפעילי המערכת שתפקידו העיקרי יהיה להלחם במשחיתים. אפשר גם כמה וכו'

כמובן זה לא על חשבון המפעילים!

מצידי שיהיה גם תנאים , למשל: שהוא כבר שנה שלמה משתמש , יש לו למעלה מ1000 עריכות וכו'

רק כך נוכל גם לעזור למפעילי המערכת ולהלחם במשחיתים.

אשמח לחוות דעתכם.--[[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] - [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]], 14:00, ט"ו באב, ה'תש"ף 14:00, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
:{{בעד}} וגם בעד להגיש נגדם תלונה מיידית. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 14:02, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
:ג"א מצטרף!!! --[[משתמש:אנטי משיחיזם|אנטי משיחיזם]] - [[שיחת משתמש:אנטי משיחיזם|שיחה]], 14:04, ט"ו באב, ה'תש"ף 14:04, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
::{{בעד חזק}}--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 14:37, ט"ו באב, ה'תש"ף 14:37, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
:::[[משתמש:חסיד של הרבי]], חשבנו שאתה נגד פניה לערכאות...

== בקשה. ==

אפשר אולי להעביר כבר את הדף הזה לארכיון. זה פשוט ארוך לי מידי.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 14:40, ט"ו באב, ה'תש"ף 14:40, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

== וראו כל עמי הארץ ==

הגיע הזמן שחב"דפדיה תהיה באמת טהורה, ותתחיל כל פעם שמזכירים את [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] לכתוב "שליט"א מלך המשיח" לא כמו האנטים הללו!!! --[[משתמש:ר' איד|ר' איד]] - [[שיחת משתמש:ר' איד|שיחה]], 17:05, ט"ו באב, ה'תש"ף 17:05, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
:ר' איד. עם כל הכבוד לפני זמן לא ארוך הגיע לפה מישהוא לעשות שמות. בבקשה ממך על תתחיל שוב. אמנם הוא אמר ככה ואתה אומר אחרת אך עדיין אב אחד לכולנה. מקווה להבנה.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 17:12, ט"ו באב, ה'תש"ף 17:12, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
::מסכים עם {{א|ר' איד}}. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 17:30, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
:::תמיד היו כאלו שנכנסו לעשות שמות, ודווקא בגללם, אנחנו צריכים להגיע לאמת, ולהראות לכולם שאנו חסידים באמת של אד"ש מה"מ, ולא כאלה שמפחדים מה יגיד מי ומה, וכנראה יש לך קשר איתו אם אתה מתנגד לכזו הצעה פשוטה המתאימה לכל חסיד פשוט של הרבי שליט"א מה"מ!!! --[[משתמש:ר' איד|ר' איד]] - [[שיחת משתמש:ר' איד|שיחה]], 17:34, ט"ו באב, ה'תש"ף 17:34, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
::::חשבתי להתעלם. אבל בגלל שיש לנו עניין בלאהב כל יהודי אני עונה. כל אחד צריך לזכור שיש לנו מטרה. המטרה היא להביא את הגאולה לעולם. ההתניצחויות וההתלהמויות רק יגרמו חלילה וחס להיפך הגמור. ואם כן אני מבקש ממך חדל עם הפרובוקציות. ורבי ירווה ממך רוב נחת.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 17:43, ט"ו באב, ה'תש"ף 17:43, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
:::::אם לא נאמר את האמת לא נשיג את המטרה!!! --[[משתמש:ר' איד|יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח '''שליט"א''' לעולם ועד!]] [[שיחת משתמש:ר' איד|הרבי חי בגוף גשמי!!!]] 17:54, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

== לפני שאני עוזב.. ==

ברצוני להעיר את הנמרצים שבכאן על הצורך בכך שלפחות עד ה[[ימים הנוראים]] יהיה ערך על הנ"ל... יחי המלך, חסידים אינם נפרדים - באמת! {{מחוץ לחשבון|קודש לנשיא הדור!}}
:לאן אתה עוזב אותנו? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 17:30, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
::עיין בדף השיחה שלו.--[[משתמש:קונטרס החלצו.|קונטרס החלצו.]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו.|שיחה]], 18:08, ט"ו באב, ה'תש"ף 18:08, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

משה פסח גולדמן

2020-07-27T22:11:21Z

38.125.100.11: /* משפחתו */

[[קובץ:פסח גולדמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדמן נואם בכנס השנתי של צעירי אגודת חב"ד (תשע"ו)]]
הרב '''משה פסח גולדמן''' הוא מזכיר וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' [[שאול גולדמן]] ולאמו מרת חנה.

בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] ולאחר שהשלים את חוק לימודיו נשלח בתוך קבוצת בחורים על ידי הרבי לחזק את ישיבת [[תומכי תמימים שיקאגו]] שנוסדה באותה תקופה.

בשנת תשי"ג בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת אסתר בת הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], וזכה שהרבי ישתתף במעמד ה[[קבלת פנים]] בחתונתו שנערכה באולם 'גאלד מענאר' שבברוקלין ויסדר את הקידושין, ואף ישא בפני הנאספים שיחה מיוחדת{{הערה|שיחת יום ד' פרשת תולדות, ב' דראש חודש כסלו תשי"ג (תורת מנחם חלק ז' עמוד 182).}}.

לאחר נישואיו החל לשמש כמחנך ובמקביל נכנס בעסקנות הכלל בניהול פרוייקטים שונים מטעם [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]], והתמנה כמזכיר.

==משפחתו==
*בנו, ר' יהושע בנימין גולדמן - שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד [[ריו דה ז'נירו]], [[ברזיל]]
*בנו, ר' מנחם מענדל גולדמן
*בנו, הת' אברהם אליעזר גולדמן{{הערה|נרצח בדמי ימיו בהיותו בגיל 17 בלבד ב[[כ"ז סיון]] [[תשל"ז]].}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Teitelbaum%20-%20Elul%209%2C%205776.pdf לקט סיפורים מפיו]''' בתוך תשורה מנישואי נכדו

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גולדמן, משה פסח}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת סימפסון]]
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]]

יוסף דוד וויטמן

2020-07-26T22:01:52Z

38.125.100.11: /* תולדות חייו */

[[קובץ:וויטמאן.png|ממוזער|250px|הרב וויטמאן עם הרב לאו במהלך ביקורו במוסדות חב"ד בעיר]]
הרב '''יוסף דוד וויטמאן''' הוא משלוחי [[הרבי]] בס. פאולו [[ברזיל]], רב בית הכנסת בית יעקב בעיר וראש הוצאת הספרים 'מעיינות'.

==תולדות חייו==
{{להשלים}}
הרב וויטמאן נולד בבלגיה בשנת תשי"ד, אחר מסלול לימודיו ב[[ישיבות חב"ד]], נישא לרעייתו מרת סוניא (אלישבע) בתו של ר' [[חיים ציפעל]].

נשלח על ידי [[הרבי]] פעמים רבות להפיח את רוח היהדות בקרב יהודי [[רוסיה]] הקומוניסטית.

בשנת [[תשל"ט]] יצא ב[[שליחות]] [[הרבי]] לעיר סאו פאולו תחת הרב [[שבתי אלפרין]].

בשנת [[תש"מ]] פתח בחזרה בהוראת הרבי את קעמפ [[גן ישראל]] [[ברזיל]].

בשנת תש"נ פתח את בית חב"ד בשכונה מורמבי.

בשנת [[תשנ"ב]] כמתנה ל[[יום הולדת]] הצדי"ק של [[הרבי]], פתח ארגון חסד ובית תבשיל "תן יד" העוזר עד היום לאלפי נזקקים [[יהודים]].

לאחר עשרות שנות פעילות הפקיד את בית חב"ד מורומבי בידי חתנו הרב דוד גולדברג, ועבר לכהן כרב בית הכנסת בית יעקב.

הרב וויטמאן עומד בראש הוצאת ספרים "מעיינות" העוסק בכתיבת ותרגום מאות ספרי [[יהדות]] ו[[חסידות]] בפורטוגזית. וגם עומד בראש המוזיאון היהודי בברזיל

==משפחתו==
*חתנו, דוד גולדברג - [[שליח]] [[הרבי]] מורומבי ס. פאולו.
*חתנו, ברוך רוזנפלד - מנהל בית חב"ד אלטו דה פיניירוס.
*חתנו, דערן , מוסקבה
*בנו, שלום דובער וויטמאן - קעמפ [[גן ישראל]] ב[[ברזיל]] ומנהל ארגון "תן יד".
*בנו, לוי יצחק וויטמאן - הוצאת ספרים "מעיינות".
*בנו, טוביה וויטמאן - מנהל מוזיאון יהודי בעיר.
* בנו, מנחם מענדל וויטמאן, רב בית הכנסת ספרא מנהטן ניו יורק

==קישורים חיצונים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60216 מאות נזקקים קבלו חבילות מזון מאת ארגון "תן יד"] {{שטורעם}}

{{מיון רגיל:וויטמאן, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות באירופה]]

ישיבת מחנה ישראל

2020-07-26T05:25:45Z

38.125.100.11: /* מכון סמיכה */

ישיבת חב"ד '''מחנה ישראל''' שב[[פטרופוליס]], [[ברזיל]] נוסדה בשנת [[תשכ"ו]] על ידי הרב [[חיים בנימיני]] בעידודו של [[הרבי]].

==רקע==
בשנת [[תשכ"ו]] הקים הרב [[חיים בנימיני]] את הישיבה ב[[פטרופוליס]], ובקשר עם רכישת השטח, נסע לרבי בפעם הראשונה ב[[י"ב תמוז]] תשכ"ו.

משפחתו נשארה [[בריו דה ז'נירו]], בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר ב[[פטרופוליס]].

במשך כל השנים קבל הרב [[חיים בנימיני]] עשרות מענות מ[[הרבי]] שהתעניין בכל פרט ופרט מהנעשה בישיבה.

ישיבת 'מחנה ישראל' היתה הישיבה הראשונה ב[[ברזיל]], ורוב רבני [[ברזיל]] התחנכו במוסד חשוב זה.

בשנת [[תשס"ח]] העביר הרב חיים את ניהול הישיבה לבנו אברהם דוד, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

נכון לשנת [[תש"פ]] הישיבה מונה כשלושים בחורים כשרובם הם בניהם של בוגרי הישיבה.

==צוות הישיבה==
*הרב אברהם דוד בנימיני - ראש ישיבה ומנכ"ל
*הרב שמואל בנימיני - [[משפיע]] בישיבה
*הרב זיו בלבן - ר"מ בישיבה
*הרב שלמה זאגורי - ר"מ ומשיב בישיבה

==מכון סמיכה==
ביישיבה קיימת משנת תשל"ח מכון סמיכה עבור תלמידי השלוחים בין בוגרי מכון סמיכה המקומי
*הרב שלום דובער קארף, משפיע בקהילה מנשסטר, אנגליה
*הרב מנחם מענדל יוזביץ , מנהל [[ תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס]]
*הרב יהושע רבינוביץ, ר"מ בשיבת חב"ד בבלגיה
* הרב שמואל ניסלביץ , בלגיה
*הרב דוד טרגר , ביתר עילית
* הרב שמואל בנימיני, ר"מ ומשפיע ב[[ישבה מחנה ישראל]]
* הרב דובער בנימיני , שליח בוינה
*הרב יצחק משען, ברזיל
*הרב אברהם כהן, פאולו
*הרב [[ שמאי ענדע ]], רב קהילת חבד ב[[פאולו]]
*הרב יחיאל יוסף זאינץ, פאלו ברזיל
*הרב ניסים קטרי , ברזיל
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת "אנדמונד ספרא" ריאו דה ז'נירו
*הרב אברהם בטט, רחובות
* הרב אברהם מאיר ברקש , רב קהילת בית אהרון וחבר מערכת הכשרות בברזיל
*הרב אברהם ארבוב , תל אביב
* הרב שלמה זגורי
*הרב פנחס אילוביץ ע"ה, ריאו דה ז'נירו

==בין בוגרי הישיבה במשך השנים==
*הרב [[שמאי ענדע]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] אהלי מנחם מענדל ורב קהילת חב"ד [[פאולו]]
*הרב [[יעקב שוויכה]] - [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*הרב שניאור זלמן בלומנפלד, שליח בלימה , פרו
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]] - שליח הרבי ב[[ריו דה ז'נירו]]
*הרב זלמן שימענוביץ - ראש [[מכון סמיכה]] בית רא"פ [[ירושלים]]
*הרב יצחק דישי - אב בית דין קהילה ספרדית [[פאולו]]
*הרב אריה טיטלבוים - ראש מכון סמיכה ב[[ישיבת חח"ל צפת]]
*הרב רפאל שמה - ראש ישיבה תיכונית אור ישראל [[פאולו]]
*הרב שמואל זייאנץ - ר"מ ב[[תומכי תמימים מוריסטון]]
*הרב שמחה זייאנץ - משפיע ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*הרב אברהם ברקש - רב קהילת חב"ד [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב גבריאל אבוטבול - שליח הרבי [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב [[יעקב גרנשטט]] - שליח הרבי בברוקלין [[פאולו]]
*הרב ישראל זאגורי - שליח הרבי בבלם, [[ברזיל]]
*הרב דוד אזולאי - שליח הרבי ב[[פאולו]]
*הרב פנחס אילוביץ - [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב דוד אשכנזי - שליח הרבי ב[[פאולו]]
*הרב יונה חסקי - שליח הרבי ב[[פריז]] [[צרפת]]
*הרב אלכסנדר מזרחי - שליח הרבי ברסיפי, [[ברזיל]]

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה של מעלה ביערות ברזיל''' - [[זושא וולף]], (600 עמ').

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39877 הספר "ישיבה של מעלה": סיפורה של ישיבת "מחנה ישראל" בפטרופוליס]
*[http://www.shturem.net/index.php?id=27986&section=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על הישיבה] {{שטורעם}}

[[קטגוריה:ברזיל]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]

ישיבת מחנה ישראל

2020-07-26T05:24:07Z

38.125.100.11: /* מכון סמיכה */

ישיבת חב"ד '''מחנה ישראל''' שב[[פטרופוליס]], [[ברזיל]] נוסדה בשנת [[תשכ"ו]] על ידי הרב [[חיים בנימיני]] בעידודו של [[הרבי]].

==רקע==
בשנת [[תשכ"ו]] הקים הרב [[חיים בנימיני]] את הישיבה ב[[פטרופוליס]], ובקשר עם רכישת השטח, נסע לרבי בפעם הראשונה ב[[י"ב תמוז]] תשכ"ו.

משפחתו נשארה [[בריו דה ז'נירו]], בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר ב[[פטרופוליס]].

במשך כל השנים קבל הרב [[חיים בנימיני]] עשרות מענות מ[[הרבי]] שהתעניין בכל פרט ופרט מהנעשה בישיבה.

ישיבת 'מחנה ישראל' היתה הישיבה הראשונה ב[[ברזיל]], ורוב רבני [[ברזיל]] התחנכו במוסד חשוב זה.

בשנת [[תשס"ח]] העביר הרב חיים את ניהול הישיבה לבנו אברהם דוד, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

נכון לשנת [[תש"פ]] הישיבה מונה כשלושים בחורים כשרובם הם בניהם של בוגרי הישיבה.

==צוות הישיבה==
*הרב אברהם דוד בנימיני - ראש ישיבה ומנכ"ל
*הרב שמואל בנימיני - [[משפיע]] בישיבה
*הרב זיו בלבן - ר"מ בישיבה
*הרב שלמה זאגורי - ר"מ ומשיב בישיבה

==מכון סמיכה==
ביישיבה קיימת משנת תשל"ח מכון סמיכה עבור תלמידי השלוחים בין בוגרי מכון סמיכה המקומי
*הרב שלום דובער קארף, משפיע בקהילה מנשסטר, אנגליה
*הרב מנחם מענדל יוזביץ , מנהל [[ תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס]]
*הרב יהושע רבינוביץ, ר"מ בשיבת חב"ד בבלגיה
* הרב שמואל ניסלביץ , בלגיה
*הרב דוד טרגר , ביתר עילית
* הרב שמואל בנימיני, ר"מ ומשפיע ב[[ישבה מחנה ישראל]]
* הרב דובער בנימיני , שליח בוינה
*הרב יצחק משען, ברזיל
*הרב אברהם כהן, פאולו
*הרב [[ שמאי ענדע ]], רב קהילת חבד ב[[פאולו]]
*הרב יחיאל יוסף זאינץ, פאלו ברזיל
*הרב ניסים קטרי , ברזיל
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת "אנדמונד ספרא" ריאו דה ז'נירו
*הרב אברהם בטט, רחובות
* הרב אברהם מאיר , רב קהילת בית אהרון וחבר מערכת הכשרות בברזיל
*הרב אברהם ארבוב , תל אביב
* הרב שלמה זגורי, שליח בבלם ברזיל
*הרב פנחס אילוביץ ע"ה, ריאו דה ז'נירו

==בין בוגרי הישיבה במשך השנים==
*הרב [[שמאי ענדע]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] אהלי מנחם מענדל ורב קהילת חב"ד [[פאולו]]
*הרב [[יעקב שוויכה]] - [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*הרב שניאור זלמן בלומנפלד, שליח בלימה , פרו
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]] - שליח הרבי ב[[ריו דה ז'נירו]]
*הרב זלמן שימענוביץ - ראש [[מכון סמיכה]] בית רא"פ [[ירושלים]]
*הרב יצחק דישי - אב בית דין קהילה ספרדית [[פאולו]]
*הרב אריה טיטלבוים - ראש מכון סמיכה ב[[ישיבת חח"ל צפת]]
*הרב רפאל שמה - ראש ישיבה תיכונית אור ישראל [[פאולו]]
*הרב שמואל זייאנץ - ר"מ ב[[תומכי תמימים מוריסטון]]
*הרב שמחה זייאנץ - משפיע ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*הרב אברהם ברקש - רב קהילת חב"ד [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב גבריאל אבוטבול - שליח הרבי [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב [[יעקב גרנשטט]] - שליח הרבי בברוקלין [[פאולו]]
*הרב ישראל זאגורי - שליח הרבי בבלם, [[ברזיל]]
*הרב דוד אזולאי - שליח הרבי ב[[פאולו]]
*הרב פנחס אילוביץ - [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב דוד אשכנזי - שליח הרבי ב[[פאולו]]
*הרב יונה חסקי - שליח הרבי ב[[פריז]] [[צרפת]]
*הרב אלכסנדר מזרחי - שליח הרבי ברסיפי, [[ברזיל]]

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה של מעלה ביערות ברזיל''' - [[זושא וולף]], (600 עמ').

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39877 הספר "ישיבה של מעלה": סיפורה של ישיבת "מחנה ישראל" בפטרופוליס]
*[http://www.shturem.net/index.php?id=27986&section=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על הישיבה] {{שטורעם}}

[[קטגוריה:ברזיל]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]

ישיבת מחנה ישראל

2020-07-26T05:22:30Z

38.125.100.11: /* מכון סמיכה */

ישיבת חב"ד '''מחנה ישראל''' שב[[פטרופוליס]], [[ברזיל]] נוסדה בשנת [[תשכ"ו]] על ידי הרב [[חיים בנימיני]] בעידודו של [[הרבי]].

==רקע==
בשנת [[תשכ"ו]] הקים הרב [[חיים בנימיני]] את הישיבה ב[[פטרופוליס]], ובקשר עם רכישת השטח, נסע לרבי בפעם הראשונה ב[[י"ב תמוז]] תשכ"ו.

משפחתו נשארה [[בריו דה ז'נירו]], בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר ב[[פטרופוליס]].

במשך כל השנים קבל הרב [[חיים בנימיני]] עשרות מענות מ[[הרבי]] שהתעניין בכל פרט ופרט מהנעשה בישיבה.

ישיבת 'מחנה ישראל' היתה הישיבה הראשונה ב[[ברזיל]], ורוב רבני [[ברזיל]] התחנכו במוסד חשוב זה.

בשנת [[תשס"ח]] העביר הרב חיים את ניהול הישיבה לבנו אברהם דוד, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

נכון לשנת [[תש"פ]] הישיבה מונה כשלושים בחורים כשרובם הם בניהם של בוגרי הישיבה.

==צוות הישיבה==
*הרב אברהם דוד בנימיני - ראש ישיבה ומנכ"ל
*הרב שמואל בנימיני - [[משפיע]] בישיבה
*הרב זיו בלבן - ר"מ בישיבה
*הרב שלמה זאגורי - ר"מ ומשיב בישיבה

==מכון סמיכה==
ביישיבה קיימת משנת תשל"ח מכון סמיכה עבור תלמידי השלוחים בין בוגרי מכון סמיכה המקומי
*הרב שלום דובער קארף, משפיע בקהילה מנשסטר, אנגליה
*הרב מנחם מענדל יוזביץ , מנהל [[ תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס]]
*הרב יהושע רבינוביץ, ר"מ בשיבת חב"ד בבלגיה
* הרב שמואל ניסלביץ , בלגיה
*הרב דוד טרגר , ביתר עילית
* הרב שמואל בנימיני, ר"מ ומשפיע ב[[ישבה מחנה ישראל]]
* הרב דובער בנימיני , שליח בוינה
*הרב יצחק משען, ברזיל
*הרב אברהם כהן, פאולו
*הרב [[ שמאי ענדע ]], רב קהילת חבדט בפאולו
*הרב יחיאל יוסף זאינץ, פאלו ברזיל
*הרב ניסים קטרי , ברזיל
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת "אנדמונד ספרא" ריאו דה ז'נירו
*הרב אברהם בטט, רחובות
* הרב אברהם מאיר , רב קהילת בית אהרון וחבר מערכת הכשרות בברזיל
*הרב אברהם ארבוב , תל אביב
* הרב שלמה זגורי, שליח בבלם ברזיל
*הרב פנחס אילוביץ ע"ה, ריאו דה ז'נירו

==בין בוגרי הישיבה במשך השנים==
*הרב [[שמאי ענדע]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] אהלי מנחם מענדל ורב קהילת חב"ד [[פאולו]]
*הרב [[יעקב שוויכה]] - [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*הרב שניאור זלמן בלומנפלד, שליח בלימה , פרו
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]] - שליח הרבי ב[[ריו דה ז'נירו]]
*הרב זלמן שימענוביץ - ראש [[מכון סמיכה]] בית רא"פ [[ירושלים]]
*הרב יצחק דישי - אב בית דין קהילה ספרדית [[פאולו]]
*הרב אריה טיטלבוים - ראש מכון סמיכה ב[[ישיבת חח"ל צפת]]
*הרב רפאל שמה - ראש ישיבה תיכונית אור ישראל [[פאולו]]
*הרב שמואל זייאנץ - ר"מ ב[[תומכי תמימים מוריסטון]]
*הרב שמחה זייאנץ - משפיע ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*הרב אברהם ברקש - רב קהילת חב"ד [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב גבריאל אבוטבול - שליח הרבי [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב [[יעקב גרנשטט]] - שליח הרבי בברוקלין [[פאולו]]
*הרב ישראל זאגורי - שליח הרבי בבלם, [[ברזיל]]
*הרב דוד אזולאי - שליח הרבי ב[[פאולו]]
*הרב פנחס אילוביץ - [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב דוד אשכנזי - שליח הרבי ב[[פאולו]]
*הרב יונה חסקי - שליח הרבי ב[[פריז]] [[צרפת]]
*הרב אלכסנדר מזרחי - שליח הרבי ברסיפי, [[ברזיל]]

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה של מעלה ביערות ברזיל''' - [[זושא וולף]], (600 עמ').

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39877 הספר "ישיבה של מעלה": סיפורה של ישיבת "מחנה ישראל" בפטרופוליס]
*[http://www.shturem.net/index.php?id=27986&section=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על הישיבה] {{שטורעם}}

[[קטגוריה:ברזיל]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]

ישיבת מחנה ישראל

2020-07-26T05:20:16Z

38.125.100.11: /* בין בוגרי הישיבה במשך השנים */

ישיבת חב"ד '''מחנה ישראל''' שב[[פטרופוליס]], [[ברזיל]] נוסדה בשנת [[תשכ"ו]] על ידי הרב [[חיים בנימיני]] בעידודו של [[הרבי]].

==רקע==
בשנת [[תשכ"ו]] הקים הרב [[חיים בנימיני]] את הישיבה ב[[פטרופוליס]], ובקשר עם רכישת השטח, נסע לרבי בפעם הראשונה ב[[י"ב תמוז]] תשכ"ו.

משפחתו נשארה [[בריו דה ז'נירו]], בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר ב[[פטרופוליס]].

במשך כל השנים קבל הרב [[חיים בנימיני]] עשרות מענות מ[[הרבי]] שהתעניין בכל פרט ופרט מהנעשה בישיבה.

ישיבת 'מחנה ישראל' היתה הישיבה הראשונה ב[[ברזיל]], ורוב רבני [[ברזיל]] התחנכו במוסד חשוב זה.

בשנת [[תשס"ח]] העביר הרב חיים את ניהול הישיבה לבנו אברהם דוד, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

נכון לשנת [[תש"פ]] הישיבה מונה כשלושים בחורים כשרובם הם בניהם של בוגרי הישיבה.

==צוות הישיבה==
*הרב אברהם דוד בנימיני - ראש ישיבה ומנכ"ל
*הרב שמואל בנימיני - [[משפיע]] בישיבה
*הרב זיו בלבן - ר"מ בישיבה
*הרב שלמה זאגורי - ר"מ ומשיב בישיבה

==מכון סמיכה==
ביישיבה קיימת משנת תשל"ח מכון סמיכה עבור תלמידי השלוחים בין בוגרי מכון סמיכה המקומי
*הרב שלום דובער קארף, משפיע בקהילה מנשסטר, אנגליה
*הרב מנחם מענדל יוזביץ , מנהל [[ אור מנחם ]]
*הרב יהושע רבינוביץ, ר"מ בשיבת חב"ד בבלגיה
* הרב שמואל ניסלביץ , בלגיה
*הרב דוד טרגר , ביתר עילית
* הרב שמואל בנימיני, ר"מ ומשפיע ב[[ישבה מחנה ישראל]]
* הרב דובער בנימיני , שליח בוינה
*הרב יצחק משען, ברזיל
*הרב אברהם כהן, פאולו
*הרב [[ שמאי ענדע ]], רב קהילת חבדט בפאולו
*הרב יחיאל יוסף זאינץ, פאלו ברזיל
*הרב ניסים קטרי , ברזיל
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת "אנדמונד ספרא" ריאו דה ז'נירו
*הרב אברהם בטט, רחובות
* הרב אברהם מאיר , רב קהילת בית אהרון וחבר מערכת הכשרות בברזיל
*הרב אברהם ארבוב , תל אביב
* הרב שלמה זגורי, שליח בבלם ברזיל
*הרב פנחס אילוביץ ע"ה, ריאו דה ז'נירו

==בין בוגרי הישיבה במשך השנים==
*הרב [[שמאי ענדע]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] אהלי מנחם מענדל ורב קהילת חב"ד [[פאולו]]
*הרב [[יעקב שוויכה]] - [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*הרב שניאור זלמן בלומנפלד, שליח בלימה , פרו
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]] - שליח הרבי ב[[ריו דה ז'נירו]]
*הרב זלמן שימענוביץ - ראש [[מכון סמיכה]] בית רא"פ [[ירושלים]]
*הרב יצחק דישי - אב בית דין קהילה ספרדית [[פאולו]]
*הרב אריה טיטלבוים - ראש מכון סמיכה ב[[ישיבת חח"ל צפת]]
*הרב רפאל שמה - ראש ישיבה תיכונית אור ישראל [[פאולו]]
*הרב שמואל זייאנץ - ר"מ ב[[תומכי תמימים מוריסטון]]
*הרב שמחה זייאנץ - משפיע ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*הרב אברהם ברקש - רב קהילת חב"ד [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב גבריאל אבוטבול - שליח הרבי [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב [[יעקב גרנשטט]] - שליח הרבי בברוקלין [[פאולו]]
*הרב ישראל זאגורי - שליח הרבי בבלם, [[ברזיל]]
*הרב דוד אזולאי - שליח הרבי ב[[פאולו]]
*הרב פנחס אילוביץ - [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב דוד אשכנזי - שליח הרבי ב[[פאולו]]
*הרב יונה חסקי - שליח הרבי ב[[פריז]] [[צרפת]]
*הרב אלכסנדר מזרחי - שליח הרבי ברסיפי, [[ברזיל]]

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה של מעלה ביערות ברזיל''' - [[זושא וולף]], (600 עמ').

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39877 הספר "ישיבה של מעלה": סיפורה של ישיבת "מחנה ישראל" בפטרופוליס]
*[http://www.shturem.net/index.php?id=27986&section=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על הישיבה] {{שטורעם}}

[[קטגוריה:ברזיל]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]

ישיבת מחנה ישראל

2020-07-26T05:19:26Z

38.125.100.11: /* רקע */

ישיבת חב"ד '''מחנה ישראל''' שב[[פטרופוליס]], [[ברזיל]] נוסדה בשנת [[תשכ"ו]] על ידי הרב [[חיים בנימיני]] בעידודו של [[הרבי]].

==רקע==
בשנת [[תשכ"ו]] הקים הרב [[חיים בנימיני]] את הישיבה ב[[פטרופוליס]], ובקשר עם רכישת השטח, נסע לרבי בפעם הראשונה ב[[י"ב תמוז]] תשכ"ו.

משפחתו נשארה [[בריו דה ז'נירו]], בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר ב[[פטרופוליס]].

במשך כל השנים קבל הרב [[חיים בנימיני]] עשרות מענות מ[[הרבי]] שהתעניין בכל פרט ופרט מהנעשה בישיבה.

ישיבת 'מחנה ישראל' היתה הישיבה הראשונה ב[[ברזיל]], ורוב רבני [[ברזיל]] התחנכו במוסד חשוב זה.

בשנת [[תשס"ח]] העביר הרב חיים את ניהול הישיבה לבנו אברהם דוד, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

נכון לשנת [[תש"פ]] הישיבה מונה כשלושים בחורים כשרובם הם בניהם של בוגרי הישיבה.

==צוות הישיבה==
*הרב אברהם דוד בנימיני - ראש ישיבה ומנכ"ל
*הרב שמואל בנימיני - [[משפיע]] בישיבה
*הרב זיו בלבן - ר"מ בישיבה
*הרב שלמה זאגורי - ר"מ ומשיב בישיבה

==מכון סמיכה==
ביישיבה קיימת משנת תשל"ח מכון סמיכה עבור תלמידי השלוחים בין בוגרי מכון סמיכה המקומי
*הרב שלום דובער קארף, משפיע בקהילה מנשסטר, אנגליה
*הרב מנחם מענדל יוזביץ , מנהל [[ אור מנחם ]]
*הרב יהושע רבינוביץ, ר"מ בשיבת חב"ד בבלגיה
* הרב שמואל ניסלביץ , בלגיה
*הרב דוד טרגר , ביתר עילית
* הרב שמואל בנימיני, ר"מ ומשפיע ב[[ישבה מחנה ישראל]]
* הרב דובער בנימיני , שליח בוינה
*הרב יצחק משען, ברזיל
*הרב אברהם כהן, פאולו
*הרב [[ שמאי ענדע ]], רב קהילת חבדט בפאולו
*הרב יחיאל יוסף זאינץ, פאלו ברזיל
*הרב ניסים קטרי , ברזיל
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת "אנדמונד ספרא" ריאו דה ז'נירו
*הרב אברהם בטט, רחובות
* הרב אברהם מאיר , רב קהילת בית אהרון וחבר מערכת הכשרות בברזיל
*הרב אברהם ארבוב , תל אביב
* הרב שלמה זגורי, שליח בבלם ברזיל
*הרב פנחס אילוביץ ע"ה, ריאו דה ז'נירו

==בין בוגרי הישיבה במשך השנים==
*הרב [[שמאי ענדע]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] אהלי מנחם מענדל ורב קהילת חב"ד [[פאולו]]
*הרב [[יעקב שוויכה]] - [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]] - שליח הרבי ב[[ריו דה ז'נירו]]
*הרב זלמן שימענוביץ - ראש [[מכון סמיכה]] בית רא"פ [[ירושלים]]
*הרב יצחק דישי - אב בית דין קהילה ספרדית [[פאולו]]
*הרב אריה טיטלבוים - ראש מכון סמיכה ב[[ישיבת חח"ל צפת]]
*הרב רפאל שמה - ראש ישיבה תיכונית אור ישראל [[פאולו]]
*הרב שמואל זייאנץ - ר"מ ב[[תומכי תמימים מוריסטון]]
*הרב שמחה זייאנץ - משפיע ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*הרב אברהם ברקש - רב קהילת חב"ד [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב גבריאל אבוטבול - שליח הרבי [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב [[יעקב גרנשטט]] - שליח הרבי בברוקלין [[פאולו]]
*הרב ישראל זאגורי - שליח הרבי בבלם, [[ברזיל]]
*הרב דוד אזולאי - שליח הרבי ב[[פאולו]]
*הרב פנחס אילוביץ - [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב דוד אשכנזי - שליח הרבי ב[[פאולו]]
*הרב יונה חסקי - שליח הרבי ב[[פריז]] [[צרפת]]
*הרב אלכסנדר מזרחי - שליח הרבי ברסיפי, [[ברזיל]]

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה של מעלה ביערות ברזיל''' - [[זושא וולף]], (600 עמ').

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39877 הספר "ישיבה של מעלה": סיפורה של ישיבת "מחנה ישראל" בפטרופוליס]
*[http://www.shturem.net/index.php?id=27986&section=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על הישיבה] {{שטורעם}}

[[קטגוריה:ברזיל]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]

ישיבת מחנה ישראל

2020-07-26T05:16:47Z

38.125.100.11: /* מכון סמיכה */

ישיבת חב"ד '''מחנה ישראל''' שב[[פטרופוליס]], [[ברזיל]] נוסדה בשנת [[תשכ"ו]] על ידי הרב [[חיים בנימיני]] בעידודו של [[הרבי]].

==רקע==
בשנת [[תשכ"ו]] הקים הרב [[חיים בנימיני]] את הישיבה ב[[פטרופוליס]], ובקשר עם רכישת השטח, נסע לרבי בפעם הראשונה ב[[י"ב תמוז]] תשכ"ו.

משפחתו נשארה [[בריו דה ז'נירו]], בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר ב[[פטרופוליס]].

במשך כל השנים קבל הרב [[חיים בנימיני]] עשרות מענות מ[[הרבי]] שהתעניין בכל פרט ופרט מהנעשה בישיבה.

ישיבת 'מחנה ישראל' היתה הישיבה הראשונה ב[[ברזיל]], ורוב רבני [[ברזיל]] התחנכו במוסד חשוב זה.

בשנת [[תשס"ח]] העביר הרב חיים את ניהול הישיבה לבנו אברהם דוד, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

נכון לשנת [[תשע"ט]] הישיבה מונה כשלושים בחורים כשרובם הם בניהם של בוגרי הישיבה.

==צוות הישיבה==
*הרב אברהם דוד בנימיני - ראש ישיבה ומנכ"ל
*הרב שמואל בנימיני - [[משפיע]] בישיבה
*הרב זיו בלבן - ר"מ בישיבה
*הרב שלמה זאגורי - ר"מ ומשיב בישיבה

==מכון סמיכה==
ביישיבה קיימת משנת תשל"ח מכון סמיכה עבור תלמידי השלוחים בין בוגרי מכון סמיכה המקומי
*הרב שלום דובער קארף, משפיע בקהילה מנשסטר, אנגליה
*הרב מנחם מענדל יוזביץ , מנהל [[ אור מנחם ]]
*הרב יהושע רבינוביץ, ר"מ בשיבת חב"ד בבלגיה
* הרב שמואל ניסלביץ , בלגיה
*הרב דוד טרגר , ביתר עילית
* הרב שמואל בנימיני, ר"מ ומשפיע ב[[ישבה מחנה ישראל]]
* הרב דובער בנימיני , שליח בוינה
*הרב יצחק משען, ברזיל
*הרב אברהם כהן, פאולו
*הרב [[ שמאי ענדע ]], רב קהילת חבדט בפאולו
*הרב יחיאל יוסף זאינץ, פאלו ברזיל
*הרב ניסים קטרי , ברזיל
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת "אנדמונד ספרא" ריאו דה ז'נירו
*הרב אברהם בטט, רחובות
* הרב אברהם מאיר , רב קהילת בית אהרון וחבר מערכת הכשרות בברזיל
*הרב אברהם ארבוב , תל אביב
* הרב שלמה זגורי, שליח בבלם ברזיל
*הרב פנחס אילוביץ ע"ה, ריאו דה ז'נירו

==בין בוגרי הישיבה במשך השנים==
*הרב [[שמאי ענדע]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] אהלי מנחם מענדל ורב קהילת חב"ד [[פאולו]]
*הרב [[יעקב שוויכה]] - [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]] - שליח הרבי ב[[ריו דה ז'נירו]]
*הרב זלמן שימענוביץ - ראש [[מכון סמיכה]] בית רא"פ [[ירושלים]]
*הרב יצחק דישי - אב בית דין קהילה ספרדית [[פאולו]]
*הרב אריה טיטלבוים - ראש מכון סמיכה ב[[ישיבת חח"ל צפת]]
*הרב רפאל שמה - ראש ישיבה תיכונית אור ישראל [[פאולו]]
*הרב שמואל זייאנץ - ר"מ ב[[תומכי תמימים מוריסטון]]
*הרב שמחה זייאנץ - משפיע ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*הרב אברהם ברקש - רב קהילת חב"ד [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב גבריאל אבוטבול - שליח הרבי [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב [[יעקב גרנשטט]] - שליח הרבי בברוקלין [[פאולו]]
*הרב ישראל זאגורי - שליח הרבי בבלם, [[ברזיל]]
*הרב דוד אזולאי - שליח הרבי ב[[פאולו]]
*הרב פנחס אילוביץ - [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב דוד אשכנזי - שליח הרבי ב[[פאולו]]
*הרב יונה חסקי - שליח הרבי ב[[פריז]] [[צרפת]]
*הרב אלכסנדר מזרחי - שליח הרבי ברסיפי, [[ברזיל]]

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה של מעלה ביערות ברזיל''' - [[זושא וולף]], (600 עמ').

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39877 הספר "ישיבה של מעלה": סיפורה של ישיבת "מחנה ישראל" בפטרופוליס]
*[http://www.shturem.net/index.php?id=27986&section=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על הישיבה] {{שטורעם}}

[[קטגוריה:ברזיל]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]

ישיבת מחנה ישראל

2020-07-26T05:16:11Z

38.125.100.11: /* מכון סמיכה */

ישיבת חב"ד '''מחנה ישראל''' שב[[פטרופוליס]], [[ברזיל]] נוסדה בשנת [[תשכ"ו]] על ידי הרב [[חיים בנימיני]] בעידודו של [[הרבי]].

==רקע==
בשנת [[תשכ"ו]] הקים הרב [[חיים בנימיני]] את הישיבה ב[[פטרופוליס]], ובקשר עם רכישת השטח, נסע לרבי בפעם הראשונה ב[[י"ב תמוז]] תשכ"ו.

משפחתו נשארה [[בריו דה ז'נירו]], בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר ב[[פטרופוליס]].

במשך כל השנים קבל הרב [[חיים בנימיני]] עשרות מענות מ[[הרבי]] שהתעניין בכל פרט ופרט מהנעשה בישיבה.

ישיבת 'מחנה ישראל' היתה הישיבה הראשונה ב[[ברזיל]], ורוב רבני [[ברזיל]] התחנכו במוסד חשוב זה.

בשנת [[תשס"ח]] העביר הרב חיים את ניהול הישיבה לבנו אברהם דוד, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

נכון לשנת [[תשע"ט]] הישיבה מונה כשלושים בחורים כשרובם הם בניהם של בוגרי הישיבה.

==צוות הישיבה==
*הרב אברהם דוד בנימיני - ראש ישיבה ומנכ"ל
*הרב שמואל בנימיני - [[משפיע]] בישיבה
*הרב זיו בלבן - ר"מ בישיבה
*הרב שלמה זאגורי - ר"מ ומשיב בישיבה

==מכון סמיכה==
ביישיבה קיימת משנת תשל"ח מכון סמיכה עבור תלמידי השלוחים בין בוגרי מכון סמיכה המקומי
*הרב שלום דובער קארף, משפיע בקהילה מנשסטר, אנגליה
*הרב מנחם מענדל יוזביץ , מנהל [[ אור מנחם ]]
*הרב יהושע רבינוביץ, ר"מ בשיבת חב"ד בבלגיה
* הרב שמואל ניסלביץ , בלגיה
*הרב דוד טרגר , ביתר עילית
* הרב שמואל בנימיני, ר"מ ומשפיע [[בישבת מחנה ישראל]]
* הרב דובער בנימיני , שליח בוינה
*הרב יצחק משען, ברזיל
*הרב אברהם כהן, פאולו
*הרב [[ שמאי ענדע ]], רב קהילת חבדט בפאולו
*הרב יחיאל יוסף זאינץ, פאלו ברזיל
*הרב ניסים קטרי , ברזיל
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת "אנדמונד ספרא" ריאו דה ז'נירו
*הרב אברהם בטט, רחובות
* הרב אברהם מאיר , רב קהילת בית אהרון וחבר מערכת הכשרות בברזיל
*הרב אברהם ארבוב , תל אביב
* הרב שלמה זגורי, שליח בבלם ברזיל
*הרב פנחס אילוביץ ע"ה, ריאו דה ז'נירו

==בין בוגרי הישיבה במשך השנים==
*הרב [[שמאי ענדע]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] אהלי מנחם מענדל ורב קהילת חב"ד [[פאולו]]
*הרב [[יעקב שוויכה]] - [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]] - שליח הרבי ב[[ריו דה ז'נירו]]
*הרב זלמן שימענוביץ - ראש [[מכון סמיכה]] בית רא"פ [[ירושלים]]
*הרב יצחק דישי - אב בית דין קהילה ספרדית [[פאולו]]
*הרב אריה טיטלבוים - ראש מכון סמיכה ב[[ישיבת חח"ל צפת]]
*הרב רפאל שמה - ראש ישיבה תיכונית אור ישראל [[פאולו]]
*הרב שמואל זייאנץ - ר"מ ב[[תומכי תמימים מוריסטון]]
*הרב שמחה זייאנץ - משפיע ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*הרב אברהם ברקש - רב קהילת חב"ד [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב גבריאל אבוטבול - שליח הרבי [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב [[יעקב גרנשטט]] - שליח הרבי בברוקלין [[פאולו]]
*הרב ישראל זאגורי - שליח הרבי בבלם, [[ברזיל]]
*הרב דוד אזולאי - שליח הרבי ב[[פאולו]]
*הרב פנחס אילוביץ - [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב דוד אשכנזי - שליח הרבי ב[[פאולו]]
*הרב יונה חסקי - שליח הרבי ב[[פריז]] [[צרפת]]
*הרב אלכסנדר מזרחי - שליח הרבי ברסיפי, [[ברזיל]]

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה של מעלה ביערות ברזיל''' - [[זושא וולף]], (600 עמ').

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39877 הספר "ישיבה של מעלה": סיפורה של ישיבת "מחנה ישראל" בפטרופוליס]
*[http://www.shturem.net/index.php?id=27986&section=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על הישיבה] {{שטורעם}}

[[קטגוריה:ברזיל]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]

ישיבת מחנה ישראל

2020-07-26T05:08:56Z

38.125.100.11: /* מכון סמיכה */

ישיבת חב"ד '''מחנה ישראל''' שב[[פטרופוליס]], [[ברזיל]] נוסדה בשנת [[תשכ"ו]] על ידי הרב [[חיים בנימיני]] בעידודו של [[הרבי]].

==רקע==
בשנת [[תשכ"ו]] הקים הרב [[חיים בנימיני]] את הישיבה ב[[פטרופוליס]], ובקשר עם רכישת השטח, נסע לרבי בפעם הראשונה ב[[י"ב תמוז]] תשכ"ו.

משפחתו נשארה [[בריו דה ז'נירו]], בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר ב[[פטרופוליס]].

במשך כל השנים קבל הרב [[חיים בנימיני]] עשרות מענות מ[[הרבי]] שהתעניין בכל פרט ופרט מהנעשה בישיבה.

ישיבת 'מחנה ישראל' היתה הישיבה הראשונה ב[[ברזיל]], ורוב רבני [[ברזיל]] התחנכו במוסד חשוב זה.

בשנת [[תשס"ח]] העביר הרב חיים את ניהול הישיבה לבנו אברהם דוד, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

נכון לשנת [[תשע"ט]] הישיבה מונה כשלושים בחורים כשרובם הם בניהם של בוגרי הישיבה.

==צוות הישיבה==
*הרב אברהם דוד בנימיני - ראש ישיבה ומנכ"ל
*הרב שמואל בנימיני - [[משפיע]] בישיבה
*הרב זיו בלבן - ר"מ בישיבה
*הרב שלמה זאגורי - ר"מ ומשיב בישיבה

==מכון סמיכה==
ביישיבה קיימת משנת תשל"ח מכון עבור תלמידי השלוחים בין בוגרי מכון סמיכה המקומי
*הרב שלום דובער קארף, משפיע בקהילה מנשסטר
*הרב מנחם מענדל יוזביץ , מנהל [[ אור מנחם ]]
*הרב יהושע רבינוביץ, ר"מ בשיבת חב"ד בבלגיה
* הרב שמואל ניסלביץ , בלגיה
*הרב דוד טרגר , ביתר עילית
* הרב שמואל בנימיני, ר"מ ומשפיע
* הרב דובער בנימיני , שליח בוינה
*

==בין בוגרי הישיבה במשך השנים==
*הרב [[שמאי ענדע]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] אהלי מנחם מענדל ורב קהילת חב"ד [[פאולו]]
*הרב [[יעקב שוויכה]] - [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]] - שליח הרבי ב[[ריו דה ז'נירו]]
*הרב זלמן שימענוביץ - ראש [[מכון סמיכה]] בית רא"פ [[ירושלים]]
*הרב יצחק דישי - אב בית דין קהילה ספרדית [[פאולו]]
*הרב אריה טיטלבוים - ראש מכון סמיכה ב[[ישיבת חח"ל צפת]]
*הרב רפאל שמה - ראש ישיבה תיכונית אור ישראל [[פאולו]]
*הרב שמואל זייאנץ - ר"מ ב[[תומכי תמימים מוריסטון]]
*הרב שמחה זייאנץ - משפיע ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*הרב אברהם ברקש - רב קהילת חב"ד [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב גבריאל אבוטבול - שליח הרבי [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב [[יעקב גרנשטט]] - שליח הרבי בברוקלין [[פאולו]]
*הרב ישראל זאגורי - שליח הרבי בבלם, [[ברזיל]]
*הרב דוד אזולאי - שליח הרבי ב[[פאולו]]
*הרב פנחס אילוביץ - [[ריו דה ז'נירו]]
*הרב דוד אשכנזי - שליח הרבי ב[[פאולו]]
*הרב יונה חסקי - שליח הרבי ב[[פריז]] [[צרפת]]
*הרב אלכסנדר מזרחי - שליח הרבי ברסיפי, [[ברזיל]]

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה של מעלה ביערות ברזיל''' - [[זושא וולף]], (600 עמ').

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39877 הספר "ישיבה של מעלה": סיפורה של ישיבת "מחנה ישראל" בפטרופוליס]
*[http://www.shturem.net/index.php?id=27986&section=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על הישיבה] {{שטורעם}}

[[קטגוריה:ברזיל]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]

שמאי ענדע

2020-07-26T05:01:33Z

38.125.100.11: /* משפחתו */

[[קובץ:שמאי ענדע 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב ענדע (מימין) בעת ביקורו של הראשון לציון הרב משה עמאר במוסדות חב"ד בס. פאולו, תשע"ב]]
הרב '''שמאי ענדע''' הוא רב קהילת חב"ד וראש ישיבת תומכי תמימים בס. פאולו שב[[ברזיל]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו אלימלך ענדע ולאמו מרת בלומה בשכונת בום רטירו בס. פאולו שבברזיל.

בצעירותו התקרב לחב"ד ולמד בישיבה החב"דית '[[ישיבת מחנה ישראל|מחנה ישראל]]' ב[[פטרופוליס]] שב[[ברזיל]] וקיבל סמיכה לרבנות ודיינות מהרב [[פנחס הירשפרונג]] ,למד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ]] ובשנת [[תשמ"ד]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

לאחר סיום מסלול לימודיו, בא בקשרי ה[[נישואין]] עם ביתו של הרב אריה בעגון. למד ב[[כולל מנחם]] שעל ידי המזכירות במשך שנתיים, בשנת תשמ"ו נשלח על הרבי לפאולו תחת הרב יצחק משען , שנה אחרי נשלח לעיר אנדרה , בשנת תשנ"ה פתח את [[תומכי תמימים פאולו]]

בשנת [[תשס"ג]] ייסד [[מכון סמיכה]] בעיר, הפועל לצד הישיבה קטנה ותלמידי המכון משמשים במקביל כשלוחים ותומכי הוראה בישיבה.

לאורך השנים מקפיד הרב ענדע לעמוד בקשרי עם תלמידי הישיבה הממשיכים רובם את לימודיהם בארץ הקודש, והוא מגיע מעת לעת למסע ביקור ומבקר בישיבות על מנת לפגוש את תלמידיו ולעמוד מקרוב על התקדמותם.

כמו כן משמש הרב ענדע כחבר בית הדין ומרא דאתרא של קהילת חב"ד המקומית והוא עומד בראש מערכת כשרות המפקחת על עשרות מוצרים תחת השגחתו.

הרב ענדע נודע בחיות הרבה שמחדיר בשומעי לקחו בלימוד עניני גאולה ומשיח ובפרסום בשורת הגאולה, ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב אילן ענדע - מחנך בתלמוד תורה ליובאוויטש בעיר, ומנהל פרויקט "עתיד"
*אחיו, ר' בן ציון ענדע - מעלה אדומים
*בנו, ר' שלום דובער ענדע
*חתנו, ר' מנחם מענדל קונסיפולסקי - מנכ"ל
ישיבת חב"ד ס. פאולו, ברזיל

==ראה גם==
*[[תומכי תמימים פאולו]]

{{מיון רגיל:ענדע, שמאי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

שמאי ענדע

2020-07-26T04:59:11Z

38.125.100.11: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמאי ענדע 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב ענדע (מימין) בעת ביקורו של הראשון לציון הרב משה עמאר במוסדות חב"ד בס. פאולו, תשע"ב]]
הרב '''שמאי ענדע''' הוא רב קהילת חב"ד וראש ישיבת תומכי תמימים בס. פאולו שב[[ברזיל]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו אלימלך ענדע ולאמו מרת בלומה בשכונת בום רטירו בס. פאולו שבברזיל.

בצעירותו התקרב לחב"ד ולמד בישיבה החב"דית '[[ישיבת מחנה ישראל|מחנה ישראל]]' ב[[פטרופוליס]] שב[[ברזיל]] וקיבל סמיכה לרבנות ודיינות מהרב [[פנחס הירשפרונג]] ,למד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ]] ובשנת [[תשמ"ד]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

לאחר סיום מסלול לימודיו, בא בקשרי ה[[נישואין]] עם ביתו של הרב אריה בעגון. למד ב[[כולל מנחם]] שעל ידי המזכירות במשך שנתיים, בשנת תשמ"ו נשלח על הרבי לפאולו תחת הרב יצחק משען , שנה אחרי נשלח לעיר אנדרה , בשנת תשנ"ה פתח את [[תומכי תמימים פאולו]]

בשנת [[תשס"ג]] ייסד [[מכון סמיכה]] בעיר, הפועל לצד הישיבה קטנה ותלמידי המכון משמשים במקביל כשלוחים ותומכי הוראה בישיבה.

לאורך השנים מקפיד הרב ענדע לעמוד בקשרי עם תלמידי הישיבה הממשיכים רובם את לימודיהם בארץ הקודש, והוא מגיע מעת לעת למסע ביקור ומבקר בישיבות על מנת לפגוש את תלמידיו ולעמוד מקרוב על התקדמותם.

כמו כן משמש הרב ענדע כחבר בית הדין ומרא דאתרא של קהילת חב"ד המקומית והוא עומד בראש מערכת כשרות המפקחת על עשרות מוצרים תחת השגחתו.

הרב ענדע נודע בחיות הרבה שמחדיר בשומעי לקחו בלימוד עניני גאולה ומשיח ובפרסום בשורת הגאולה, ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב אילן ענדע - מחנך בתלמוד תורה ליובאוויטש בעיר, ומנהל פרויקט "עתיד"
*אחיו, ר' בן ציון ענדע - מעלה אדומים
*בנו, ר' שלום דובער ענדע
*חתנו, ר' מנחם מענדל קונסיפולסקי - מנכ"ל ישיבת חב"ד ס. פאולו, ברזיל

==ראה גם==
*[[תומכי תמימים פאולו]]

{{מיון רגיל:ענדע, שמאי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

שמאי ענדע

2020-07-26T04:52:31Z

38.125.100.11: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמאי ענדע 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב ענדע (מימין) בעת ביקורו של הראשון לציון הרב משה עמאר במוסדות חב"ד בס. פאולו, תשע"ב]]
הרב '''שמאי ענדע''' הוא רב קהילת חב"ד וראש ישיבת תומכי תמימים בס. פאולו שב[[ברזיל]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו אלימלך ענדע ולאמו מרת בלומה בשכונת בום רטירו בס. פאולו שבברזיל.

בצעירותו למד בישיבה החב"דית '[[ישיבת מחנה ישראל|מחנה ישראל]]' ב[[פטרופוליס]] שב[[ברזיל]] וקיבל סמיכה לרבנות ודיינות מהרב [[פנחס הירשפרונג]] ,למד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ]] ובשנת [[תשמ"ד]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

לאחר סיום מסלול לימודיו, בא בקשרי ה[[נישואין]] עם ביתו של הרב אריה בעגון. למד ב[[כולל מנחם]] שעל ידי המזכירות במשך שנתיים, בשנת תשמ"ו נשלח על הרבי לפאולו תחת הרב יצחק משען , שנה אחרי נשלח לעיר אנדרה , בשנת תשנ"ה פתח את [[תומכי תמימים פאולו]]

בשנת [[תשס"ג]] ייסד [[מכון סמיכה]] בעיר, הפועל לצד הישיבה קטנה ותלמידי המכון משמשים במקביל כשלוחים ותומכי הוראה בישיבה.

לאורך השנים מקפיד הרב ענדע לעמוד בקשרי עם תלמידי הישיבה הממשיכים רובם את לימודיהם בארץ הקודש, והוא מגיע מעת לעת למסע ביקור ומבקר בישיבות על מנת לפגוש את תלמידיו ולעמוד מקרוב על התקדמותם.

כמו כן משמש הרב ענדע כחבר בית הדין ומרא דאתרא של קהילת חב"ד המקומית והוא עומד בראש מערכת כשרות המפקחת על עשרות מוצרים תחת השגחתו.

הרב ענדע נודע בחיות הרבה שמחדיר בשומעי לקחו בלימוד עניני גאולה ומשיח ובפרסום בשורת הגאולה, ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב אילן ענדע - מחנך בתלמוד תורה ליובאוויטש בעיר, ומנהל פרויקט "עתיד"
*אחיו, ר' בן ציון ענדע - מעלה אדומים
*בנו, ר' שלום דובער ענדע
*חתנו, ר' מנחם מענדל קונסיפולסקי - מנכ"ל ישיבת חב"ד ס. פאולו, ברזיל

==ראה גם==
*[[תומכי תמימים פאולו]]

{{מיון רגיל:ענדע, שמאי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

שמאי ענדע

2020-07-26T04:47:39Z

38.125.100.11: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמאי ענדע 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב ענדע (מימין) בעת ביקורו של הראשון לציון הרב משה עמאר במוסדות חב"ד בס. פאולו, תשע"ב]]
הרב '''שמאי ענדע''' הוא רב קהילת חב"ד וראש ישיבת תומכי תמימים בס. פאולו שב[[ברזיל]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו אלימלך ענדע ולאמו מרת בלומה בשכונת בום רטירו בס. פאולו שבברזיל.

בצעירותו למד בישיבה החב"דית '[[ישיבת מחנה ישראל|מחנה ישראל]]' ב[[פטרופוליס]] שב[[ברזיל]] וקיבל סמיכה לרבנות ודיינות מהרב [[פנחס הירשפרונג]] ,למד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובשנת [[תשמ"ד]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

לאחר סיום מסלול לימודיו, בא בקשרי ה[[נישואין]] והתיישב בעיר מגוריו שם ייסד בשנת [[תשנ"ה]] ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]], המיועדת לגילאי [[ישיבה קטנה]] ומאז עומד בראשה.

בשנת [[תשס"ג]] ייסד [[מכון סמיכה]] בעיר, הפועל לצד הישיבה קטנה ותלמידי המכון משמשים במקביל כשלוחים ותומכי הוראה בישיבה.

לאורך השנים מקפיד הרב ענדע לעמוד בקשרי עם תלמידי הישיבה הממשיכים רובם את לימודיהם בארץ הקודש, והוא מגיע מעת לעת למסע ביקור ומבקר בישיבות על מנת לפגוש את תלמידיו ולעמוד מקרוב על התקדמותם.

כמו כן משמש הרב ענדע כחבר בית הדין ומרא דאתרא של קהילת חב"ד המקומית והוא עומד בראש מערכת כשרות המפקחת על עשרות מוצרים תחת השגחתו.

הרב ענדע נודע בחיות הרבה שמחדיר בשומעי לקחו בלימוד עניני גאולה ומשיח ובפרסום בשורת הגאולה, ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב אילן ענדע - מחנך בתלמוד תורה ליובאוויטש בעיר, ומנהל פרויקט "עתיד"
*אחיו, ר' בן ציון ענדע - מעלה אדומים
*בנו, ר' שלום דובער ענדע
*חתנו, ר' מנחם מענדל קונסיפולסקי - מנכ"ל ישיבת חב"ד ס. פאולו, ברזיל

==ראה גם==
*[[תומכי תמימים פאולו]]

{{מיון רגיל:ענדע, שמאי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

שמאי ענדע

2020-07-26T04:46:14Z

38.125.100.11: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמאי ענדע 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב ענדע (מימין) בעת ביקורו של הראשון לציון הרב משה עמאר במוסדות חב"ד בס. פאולו, תשע"ב]]
הרב '''שמאי ענדע''' הוא רב קהילת חב"ד וראש ישיבת תומכי תמימים בס. פאולו שב[[ברזיל]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו אלימלך ענדע ולאמו מרת בלומה בשכונת בום רטירו בס. פאולו שבברזיל.

בצעירותו למד בישיבה החב"דית '[[ישיבת מחנה ישראל|מחנה ישראל]]' ב[[פטרופוליס]] שב[[ברזיל]] וקיבל סמיכה מהרב [[פנחס הרפרגו]] ,למד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובשנת [[תשמ"ד]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

לאחר סיום מסלול לימודיו, בא בקשרי ה[[נישואין]] והתיישב בעיר מגוריו שם ייסד בשנת [[תשנ"ה]] ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]], המיועדת לגילאי [[ישיבה קטנה]] ומאז עומד בראשה.

בשנת [[תשס"ג]] ייסד [[מכון סמיכה]] בעיר, הפועל לצד הישיבה קטנה ותלמידי המכון משמשים במקביל כשלוחים ותומכי הוראה בישיבה.

לאורך השנים מקפיד הרב ענדע לעמוד בקשרי עם תלמידי הישיבה הממשיכים רובם את לימודיהם בארץ הקודש, והוא מגיע מעת לעת למסע ביקור ומבקר בישיבות על מנת לפגוש את תלמידיו ולעמוד מקרוב על התקדמותם.

כמו כן משמש הרב ענדע כחבר בית הדין ומרא דאתרא של קהילת חב"ד המקומית והוא עומד בראש מערכת כשרות המפקחת על עשרות מוצרים תחת השגחתו.

הרב ענדע נודע בחיות הרבה שמחדיר בשומעי לקחו בלימוד עניני גאולה ומשיח ובפרסום בשורת הגאולה, ואף חתם על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב אילן ענדע - מחנך בתלמוד תורה ליובאוויטש בעיר, ומנהל פרויקט "עתיד"
*אחיו, ר' בן ציון ענדע - מעלה אדומים
*בנו, ר' שלום דובער ענדע
*חתנו, ר' מנחם מענדל קונסיפולסקי - מנכ"ל ישיבת חב"ד ס. פאולו, ברזיל

==ראה גם==
*[[תומכי תמימים פאולו]]

{{מיון רגיל:ענדע, שמאי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

ברזיל

2020-07-26T04:36:38Z

38.125.100.11: /* פאולו */

[[קובץ:770 ברזיל.jpg|
שמאל|ממוזער|300px|בית חב"ד המרכזי בעיר ס. פאולו, ברזיל]]
'''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי.

השפה המדוברת במדינה היא פורטוגזית. בשונה משאר מדינות דרום אמריקה בהם השפה היא ספרדית.

יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הדרומית והתיכונה, אחרי יהדות [[ארגנטינה]].

במדינה מתקיימת פעילות עניפה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] שייסדו במשך השנים ישיבות, בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים.

==התפתחות קהילת חב"ד בברזיל==
עם השנים התפתחה במדינה קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר [[פאולו]] (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]===
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו דיווח על יהדות [[ברזיל]].

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם [[בפאולו]] בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] היתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע ל[[פאולו]] לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] היתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]].

'''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להצלחת שליחותם.

===אצל [[הרבי]]===
'''[[תשי"א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה ברזיל, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח ל[[פאולו]] את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשי"ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית היתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[פאולו]] הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך ב[[ריו דה ז'נירו]].

'''[[תשח"י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק היתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן" בהנהלת של הרב [[חיים בנימיני]] , עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.

בשנה זו עבר גם הרב ירחמיאל בלומנפעלד לריו חסיד חב"ד שם סייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם [[מקווה טהרה]] מהודר.

'''[[תשי"ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר ל[[פאולו]] ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום.

'''[[תשכ"א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות.

בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ריו נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן, בהשפעת הרב ירחמיאל בלומנפעלד, הגיע לריו הרב [[שבתי אלפרין]], שם התמנה להיות מנהל בית הספר "תלמוד תורה". (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]] ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר [[פטרופוליס]], ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[יהודה ליב זאיאנץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בברזיל, היתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

==שלוחים ובתי חב"ד בברזיל==
[[קובץ:כינוס השלוחים האזורי - ברזיל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו]]
===[[פאולו]]===
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד
*הרב [[שבתי אלפרין]], שליח הראשי ומנהל בית
חב"ד המרכזי.
*הרב [[יעקב בעגון]], רב קהילת תפארת ליובאוויטש.
הרב צבי אריה בעגון, מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק לויבאוויטש ס פאולו
*הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב"ד בעיר
*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[נח גנזבורג]], מנהל בית חב"ד לצעירים.
*הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]].
*הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב'"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער גוראריה, מנהל בית חב"ד דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי.
*הרב ישעיהו דיין, בית חב"ד מורומבי
*הרב אריאל אנטבי, מנהל בית חב"ד למטייל.
*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף כפיף, בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב יצחק ברונר, בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד אלטו דה פיניירוס.
*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, מנהל בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב מנחם מענדל ניסלביץ׳, בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.
*הרב יוסף טוויל, בית חב'"ד אנדרה.
*הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני".
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד ברוקלין.
*הרב מיכאל זאב טבצ'ניק, בית חב"ד ברוקלין.
*הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת "כנסת ישראל"
*הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל
*הרב לייב זאינץ, מנהל צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב יחיאל יוסף זאינץ, צעירי אגודת חב"ד
הרב דוד לוינסון, חב"ד קמפוס
*הרב שניאור זלמן סלונים, מנהל בית חב"ד פרדיזז
*הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרדיזז
*הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב"ד פרדיזז
*הרב חיים גרבט'יק ,מנהל ארגון "לעודד"
*הרב פסח קאופמן
* הרב אהוד קווין , דיין וחבר בית דין המקומי

===[[ריאו דה ז'נירו]]===
*הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא.
*הרב יהושע בנימין גולדמן, מנהל מוסדות חב"ד בריו דה ז'נירו.
*הרב לוי גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון.
*הרב מנחם גולדמן, בית חב"ד מרכזית ומנהל חב"ד קמפוס בריו.
*הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו.
*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד קופהקבנה.
*הרב אברהם צבי בויטנר, עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית.
*הרב משה לנטיסקי, בית חב"ד מרכזית.
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברה דה טיגו'קה.
*הרב שמואל שימענוביץ, בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב"ד לבנים בית מנחם.
*הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת " בית יעקב "
*הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת "הר סיני" ומנהל בית חב"ד טיג'וקה.
*הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה.
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת" אדמונד ספרא".
*הרב מענדל אבוטבול "אנדמונד ספרא "
* הרב אברהם דיין , "אנדמונד ספרא"
*הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד.
*הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת" בית אהרון" וחבר מערכת הכשרות בברזיל.
*הרב ישראל קטאלה , בית חב"ד המרכזי.

===ברזיליה===
*הרב ליב רוטנברג.

===בליים===
*הרב דישראלי זאגורי.
*הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי.

===פורטו אלגרי===
*הרב מענדל ליברוב.
*הרב שלמה אהרון ליברוב.

===קוריטיבה===
*הרב יוסף דובראווסקי.
*הרב מנחם מענדל לבקובסקי.
*הרב מנחם מענדל סטוליק.

===בלו הוריזונטה===
*הרב ניסים קטרי.
*הרב מנחם קטרי.

===סלבדור===
*הרב ישראל בוקיעט.

===רסיפה===
*הרב אלכסנדר מזרחי.

===מנאוס אמזונס===
*הרב אריה רייכמן.

===מורו פאולו===
*הרב מנחם מענדל גרנשטט

==רחובות וכיכר ==

===פאולו===
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעיריה דוד רוזן.
רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)

רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)

כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)

===ריאו דה ז'נירו ===
לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני השלוחים בעיר (מנחם מענדל שימענוביץ) את כיכר "הרבי מליובאוויטש"

==ראו גם==
*[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת מחנה ישראל פטרופוליס]]
*[[אור מנחם ברזיל]]
*[[בני נח ברזיל]]
*[[תומכי תמימים פאולו]]

==לקריאה נוספת==
*'''אדמורי חב"ד ויהדות בראזיל'''. הרב [[זושא וולף]]
*'''ישיבה של מעלה ביערות בראזיל'''

== קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36352 סיור מצולם בברזיל ובמוסדות חב"ד] {{שטורעם}}
*[https://col.org.il/news/123235 חנוכת כיכר על שם הרבי בריאו ד. ז'נירו] {{col}}
*[https://chabad.info/news/583778/ השלוחים בברזיל התאחדו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה לשלוחים לישראלים בברזיל] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}}

[[קטגוריה:ברזיל]]

ברזיל

2020-07-26T04:35:31Z

38.125.100.11: /* ריאו דה ז'נירו */

[[קובץ:770 ברזיל.jpg|
שמאל|ממוזער|300px|בית חב"ד המרכזי בעיר ס. פאולו, ברזיל]]
'''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי.

השפה המדוברת במדינה היא פורטוגזית. בשונה משאר מדינות דרום אמריקה בהם השפה היא ספרדית.

יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הדרומית והתיכונה, אחרי יהדות [[ארגנטינה]].

במדינה מתקיימת פעילות עניפה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] שייסדו במשך השנים ישיבות, בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים.

==התפתחות קהילת חב"ד בברזיל==
עם השנים התפתחה במדינה קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר [[פאולו]] (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]===
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו דיווח על יהדות [[ברזיל]].

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם [[בפאולו]] בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] היתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע ל[[פאולו]] לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] היתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]].

'''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להצלחת שליחותם.

===אצל [[הרבי]]===
'''[[תשי"א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה ברזיל, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח ל[[פאולו]] את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשי"ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית היתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[פאולו]] הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך ב[[ריו דה ז'נירו]].

'''[[תשח"י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק היתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן" בהנהלת של הרב [[חיים בנימיני]] , עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.

בשנה זו עבר גם הרב ירחמיאל בלומנפעלד לריו חסיד חב"ד שם סייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם [[מקווה טהרה]] מהודר.

'''[[תשי"ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר ל[[פאולו]] ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום.

'''[[תשכ"א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות.

בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ריו נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן, בהשפעת הרב ירחמיאל בלומנפעלד, הגיע לריו הרב [[שבתי אלפרין]], שם התמנה להיות מנהל בית הספר "תלמוד תורה". (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]] ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר [[פטרופוליס]], ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[יהודה ליב זאיאנץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בברזיל, היתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

==שלוחים ובתי חב"ד בברזיל==
[[קובץ:כינוס השלוחים האזורי - ברזיל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו]]
===[[פאולו]]===
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד
*הרב [[שבתי אלפרין]], שליח הראשי ומנהל בית
חב"ד המרכזי.
*הרב [[יעקב בעגון]], רב קהילת תפארת ליובאוויטש.
הרב צבי אריה בעגון, מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק לויבאוויטש ס פאולו
*הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב"ד בעיר
*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[נח גנזבורג]], מנהל בית חב"ד לצעירים.
*הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]].
*הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב'"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער גוראריה, מנהל בית חב"ד דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי.
*הרב ישעיהו דיין, בית חב"ד מורומבי
*הרב אריאל אנטבי, מנהל בית חב"ד למטייל.
*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף כפיף, בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב יצחק ברונר, בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד אלטו דה פיניירוס.
*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, מנהל בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב מנחם מענדל ניסלביץ׳, בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.
*הרב יוסף טוויל, בית חב'"ד אנדרה.
*הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני".
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד ברוקלין.
*הרב מיכאל זאב טבצ'ניק, בית חב"ד ברוקלין.
*הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת "כנסת ישראל"
*הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל
*הרב לייב זאינץ, מנהל צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב יחיאל יוסף זאינץ, צעירי אגודת חב"ד
הרב דוד לוינסון, חב"ד קמפוס
*הרב שניאור זלמן סלונים, מנהל בית חב"ד פרדיזז
*הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרדיזז
*הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב"ד פרדיזז
*הרב חיים גרבט'יק ,מנהל ארגון "לעודד"
*הרב פסח קאופמן
* הרב אהוד קווין , דיין וחבר בית דין

===[[ריאו דה ז'נירו]]===
*הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא.
*הרב יהושע בנימין גולדמן, מנהל מוסדות חב"ד בריו דה ז'נירו.
*הרב לוי גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון.
*הרב מנחם גולדמן, בית חב"ד מרכזית ומנהל חב"ד קמפוס בריו.
*הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו.
*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד קופהקבנה.
*הרב אברהם צבי בויטנר, עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית.
*הרב משה לנטיסקי, בית חב"ד מרכזית.
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברה דה טיגו'קה.
*הרב שמואל שימענוביץ, בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב"ד לבנים בית מנחם.
*הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת " בית יעקב "
*הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת "הר סיני" ומנהל בית חב"ד טיג'וקה.
*הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה.
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת" אדמונד ספרא".
*הרב מענדל אבוטבול "אנדמונד ספרא "
* הרב אברהם דיין , "אנדמונד ספרא"
*הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד.
*הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת" בית אהרון" וחבר מערכת הכשרות בברזיל.
*הרב ישראל קטאלה , בית חב"ד המרכזי.

===ברזיליה===
*הרב ליב רוטנברג.

===בליים===
*הרב דישראלי זאגורי.
*הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי.

===פורטו אלגרי===
*הרב מענדל ליברוב.
*הרב שלמה אהרון ליברוב.

===קוריטיבה===
*הרב יוסף דובראווסקי.
*הרב מנחם מענדל לבקובסקי.
*הרב מנחם מענדל סטוליק.

===בלו הוריזונטה===
*הרב ניסים קטרי.
*הרב מנחם קטרי.

===סלבדור===
*הרב ישראל בוקיעט.

===רסיפה===
*הרב אלכסנדר מזרחי.

===מנאוס אמזונס===
*הרב אריה רייכמן.

===מורו פאולו===
*הרב מנחם מענדל גרנשטט

==רחובות וכיכר ==

===פאולו===
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעיריה דוד רוזן.
רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)

רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)

כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)

===ריאו דה ז'נירו ===
לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני השלוחים בעיר (מנחם מענדל שימענוביץ) את כיכר "הרבי מליובאוויטש"

==ראו גם==
*[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת מחנה ישראל פטרופוליס]]
*[[אור מנחם ברזיל]]
*[[בני נח ברזיל]]
*[[תומכי תמימים פאולו]]

==לקריאה נוספת==
*'''אדמורי חב"ד ויהדות בראזיל'''. הרב [[זושא וולף]]
*'''ישיבה של מעלה ביערות בראזיל'''

== קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36352 סיור מצולם בברזיל ובמוסדות חב"ד] {{שטורעם}}
*[https://col.org.il/news/123235 חנוכת כיכר על שם הרבי בריאו ד. ז'נירו] {{col}}
*[https://chabad.info/news/583778/ השלוחים בברזיל התאחדו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה לשלוחים לישראלים בברזיל] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}}

[[קטגוריה:ברזיל]]

ברזיל

2020-07-26T04:34:57Z

38.125.100.11: /* רחובות וכיכר */

[[קובץ:770 ברזיל.jpg|
שמאל|ממוזער|300px|בית חב"ד המרכזי בעיר ס. פאולו, ברזיל]]
'''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי.

השפה המדוברת במדינה היא פורטוגזית. בשונה משאר מדינות דרום אמריקה בהם השפה היא ספרדית.

יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הדרומית והתיכונה, אחרי יהדות [[ארגנטינה]].

במדינה מתקיימת פעילות עניפה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] שייסדו במשך השנים ישיבות, בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים.

==התפתחות קהילת חב"ד בברזיל==
עם השנים התפתחה במדינה קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר [[פאולו]] (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]===
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו דיווח על יהדות [[ברזיל]].

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם [[בפאולו]] בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] היתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע ל[[פאולו]] לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] היתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]].

'''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להצלחת שליחותם.

===אצל [[הרבי]]===
'''[[תשי"א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה ברזיל, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח ל[[פאולו]] את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשי"ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית היתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[פאולו]] הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך ב[[ריו דה ז'נירו]].

'''[[תשח"י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק היתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן" בהנהלת של הרב [[חיים בנימיני]] , עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.

בשנה זו עבר גם הרב ירחמיאל בלומנפעלד לריו חסיד חב"ד שם סייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם [[מקווה טהרה]] מהודר.

'''[[תשי"ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר ל[[פאולו]] ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום.

'''[[תשכ"א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות.

בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ריו נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן, בהשפעת הרב ירחמיאל בלומנפעלד, הגיע לריו הרב [[שבתי אלפרין]], שם התמנה להיות מנהל בית הספר "תלמוד תורה". (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]] ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר [[פטרופוליס]], ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[יהודה ליב זאיאנץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בברזיל, היתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

==שלוחים ובתי חב"ד בברזיל==
[[קובץ:כינוס השלוחים האזורי - ברזיל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו]]
===[[פאולו]]===
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד
*הרב [[שבתי אלפרין]], שליח הראשי ומנהל בית
חב"ד המרכזי.
*הרב [[יעקב בעגון]], רב קהילת תפארת ליובאוויטש.
הרב צבי אריה בעגון, מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק לויבאוויטש ס פאולו
*הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב"ד בעיר
*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[נח גנזבורג]], מנהל בית חב"ד לצעירים.
*הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]].
*הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב'"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער גוראריה, מנהל בית חב"ד דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי.
*הרב ישעיהו דיין, בית חב"ד מורומבי
*הרב אריאל אנטבי, מנהל בית חב"ד למטייל.
*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף כפיף, בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב יצחק ברונר, בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד אלטו דה פיניירוס.
*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, מנהל בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב מנחם מענדל ניסלביץ׳, בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.
*הרב יוסף טוויל, בית חב'"ד אנדרה.
*הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני".
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד ברוקלין.
*הרב מיכאל זאב טבצ'ניק, בית חב"ד ברוקלין.
*הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת "כנסת ישראל"
*הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל
*הרב לייב זאינץ, מנהל צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב יחיאל יוסף זאינץ, צעירי אגודת חב"ד
הרב דוד לוינסון, חב"ד קמפוס
*הרב שניאור זלמן סלונים, מנהל בית חב"ד פרדיזז
*הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרדיזז
*הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב"ד פרדיזז
*הרב חיים גרבט'יק ,מנהל ארגון "לעודד"
*הרב פסח קאופמן
* הרב אהוד קווין , דיין וחבר בית דין

===[[ריאו דה ז'נירו]]===
*הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא.
*הרב יהושע בנימין גולדמן, מנהל מוסדות חב"ד בריו דה ז'נירו.
*הרב לוי גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון.
*הרב מנחם גולדמן, בית חב"ד מרכזית ומנהל חב"ד קמפוס בריו.
*הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו.
*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד קופהקבנה.
*הרב אברהם צבי בויטנר, עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית.
*הרב משה לנטיסקי, בית חב"ד מרכזית.
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברה דה טיגו'קה.
*הרב שמואל שימענוביץ, בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב"ד לבנים בית מנחם.
*הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת " בית יעקב "
*הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת "הר סיני" ומנהל בית חב"ד טיג'וקה.
*הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה.
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת" אדמונד ספרא".
*הרב מענדל אבוטבול "אנדמונד ספרא "
* הרב אברהם דיין , "אנדמונד ספרא"
*הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד.
*הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת" בית אהרון" וחבר מערכת הכשרות בברזיל.
*הרב ישראל קטאלה , בית חב"ד המרכזי.

===ברזיליה===
*הרב ליב רוטנברג.

===בליים===
*הרב דישראלי זאגורי.
*הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי.

===פורטו אלגרי===
*הרב מענדל ליברוב.
*הרב שלמה אהרון ליברוב.

===קוריטיבה===
*הרב יוסף דובראווסקי.
*הרב מנחם מענדל לבקובסקי.
*הרב מנחם מענדל סטוליק.

===בלו הוריזונטה===
*הרב ניסים קטרי.
*הרב מנחם קטרי.

===סלבדור===
*הרב ישראל בוקיעט.

===רסיפה===
*הרב אלכסנדר מזרחי.

===מנאוס אמזונס===
*הרב אריה רייכמן.

===מורו פאולו===
*הרב מנחם מענדל גרנשטט

==רחובות וכיכר ==

===פאולו===
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעיריה דוד רוזן.
רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)

רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)

כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)

===ריאו דה ז'נירו ===
לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני משלוחים בעיר (מנחם מענדל שימענוביץ) את כיכר "הרבי מליובאוויטש"

==ראו גם==
*[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת מחנה ישראל פטרופוליס]]
*[[אור מנחם ברזיל]]
*[[בני נח ברזיל]]
*[[תומכי תמימים פאולו]]

==לקריאה נוספת==
*'''אדמורי חב"ד ויהדות בראזיל'''. הרב [[זושא וולף]]
*'''ישיבה של מעלה ביערות בראזיל'''

== קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36352 סיור מצולם בברזיל ובמוסדות חב"ד] {{שטורעם}}
*[https://col.org.il/news/123235 חנוכת כיכר על שם הרבי בריאו ד. ז'נירו] {{col}}
*[https://chabad.info/news/583778/ השלוחים בברזיל התאחדו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה לשלוחים לישראלים בברזיל] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}}

[[קטגוריה:ברזיל]]

ברזיל

2020-07-26T04:33:51Z

38.125.100.11: /* רחובות וכיכר */

[[קובץ:770 ברזיל.jpg|
שמאל|ממוזער|300px|בית חב"ד המרכזי בעיר ס. פאולו, ברזיל]]
'''ברזיל''' הינה המדינה הגדולה ב[[דרום אמריקה]], הגובלת ברוב מדינות היבשת, ובצידה המזרחי גובלת עם האוקיינוס האנטלנטי.

השפה המדוברת במדינה היא פורטוגזית. בשונה משאר מדינות דרום אמריקה בהם השפה היא ספרדית.

יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הדרומית והתיכונה, אחרי יהדות [[ארגנטינה]].

במדינה מתקיימת פעילות עניפה של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] שייסדו במשך השנים ישיבות, בתי כנסת ומוסדות יהודיים רבים.

==התפתחות קהילת חב"ד בברזיל==
עם השנים התפתחה במדינה קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר [[פאולו]] (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]]===
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר [[פאולו]] בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו דיווח על יהדות [[ברזיל]].

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם [[בפאולו]] בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור ל[[פאולו]] באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] היתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע ל[[פאולו]] לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] היתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[פאולו]].

'''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להצלחת שליחותם.

===אצל [[הרבי]]===
'''[[תשי"א]]''' אחת ממדינות הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה ברזיל, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח ל[[פאולו]] את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשי"ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם הקהילה היהודית היתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[פאולו]] הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך ב[[ריו דה ז'נירו]].

'''[[תשח"י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק היתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן" בהנהלת של הרב [[חיים בנימיני]] , עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה.

בשנה זו עבר גם הרב ירחמיאל בלומנפעלד לריו חסיד חב"ד שם סייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם [[מקווה טהרה]] מהודר.

'''[[תשי"ט]]''' נשלח הרב [[צבי אריה בעגון]] לשליחות בריו, שם הקים מפעל [[שחיטה]] מהודר. לאחר כארבע חדשים עקר ל[[פאולו]] ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום.

'''[[תשכ"א]]''' הרב [[צבי הירש חיטריק]] סיים את שליחותו ועזב את ברזיל בעקבות כמה שינויים בקהילה בריו וחזר ל[[ניו יורק]]. לפני צאתו ערכו לו אנשי הקהילה מעמד צאתכם לשלום מרשים בתור הוקרה על פעולותיו הרבות.

בעקבות עזיבת הרב חיטריק את ריו נוצר חלל ריק בפעילות במקום. לכן, בהשפעת הרב ירחמיאל בלומנפעלד, הגיע לריו הרב [[שבתי אלפרין]], שם התמנה להיות מנהל בית הספר "תלמוד תורה". (מאוחר יותר, אף איחד אותו עם עוד בית ספר בעיר). וכן נתמנה להיות רב בית הכנסת שבבנין בית הספר.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]] ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר [[פטרופוליס]], ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[יהודה ליב זאיאנץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בברזיל, היתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בברזיל והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

==שלוחים ובתי חב"ד בברזיל==
[[קובץ:כינוס השלוחים האזורי - ברזיל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו]]
===[[פאולו]]===
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד
*הרב [[שבתי אלפרין]], שליח הראשי ומנהל בית
חב"ד המרכזי.
*הרב [[יעקב בעגון]], רב קהילת תפארת ליובאוויטש.
הרב צבי אריה בעגון, מנהל מוסדות אוהלי יוסף יצחק לויבאוויטש ס פאולו
*הרב מרדכי בעגון, מנהל בית ספר חב"ד בעיר
*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[נח גנזבורג]], מנהל בית חב"ד לצעירים.
*הרב [[אריה ברוך בלוך]] מנהל [[תלמוד תורה אור מנחם (ברזיל)]].
*הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב'"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער גוראריה, מנהל בית חב"ד דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי.
*הרב ישעיהו דיין, בית חב"ד מורומבי
*הרב אריאל אנטבי, מנהל בית חב"ד למטייל.
*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף כפיף, בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב יצחק ברונר, בית חב"ד וילה מאריאנה.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית הכנסת בית יעקב פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד אלטו דה פיניירוס.
*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, מנהל בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב מנחם מענדל ניסלביץ׳, בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.
*הרב יוסף טוויל, בית חב'"ד אנדרה.
*הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני".
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד ברוקלין.
*הרב מיכאל זאב טבצ'ניק, בית חב"ד ברוקלין.
*הרב מרדכי מלובני, רב בית הכנסת "כנסת ישראל"
*הרב אברהם סטיפלמן, כנסת ישראל
*הרב לייב זאינץ, מנהל צעירי אגודת חב"ד ברזיל
*הרב יחיאל יוסף זאינץ, צעירי אגודת חב"ד
הרב דוד לוינסון, חב"ד קמפוס
*הרב שניאור זלמן סלונים, מנהל בית חב"ד פרדיזז
*הרב לוי סלונים, בית חב"ד פרדיזז
*הרב מנחם מענדל קלדרון, בית חב"ד פרדיזז
*הרב חיים גרבט'יק ,מנהל ארגון "לעודד"
*הרב פסח קאופמן
* הרב אהוד קווין , דיין וחבר בית דין

===[[ריאו דה ז'נירו]]===
*הרב יעקב בלומנפלד, מרא דאתרא.
*הרב יהושע בנימין גולדמן, מנהל מוסדות חב"ד בריו דה ז'נירו.
*הרב לוי גולדמן, בית חב"ד המרכזי ומנהל ארגון צעירים בלבלון.
*הרב מנחם גולדמן, בית חב"ד מרכזית ומנהל חב"ד קמפוס בריו.
*הרב יוסף פישמן, מנהל ארגון cteen בריו.
*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד קופהקבנה.
*הרב אברהם צבי בויטנר, עורך הראשי הוצאת ספרים בפורטוגזית.
*הרב משה לנטיסקי, בית חב"ד מרכזית.
*הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברה דה טיגו'קה.
*הרב שמואל שימענוביץ, בית חב"ד בשכונת ברה דה טיג'קה.
*הרב חיים ברונר מנהל בית ספר חב"ד לבנים בית מנחם.
*הרב מאיר רוזנברג רב בית הכנסת " בית יעקב "
*הרב אליהו קאפראוו, רב קהילת "הר סיני" ומנהל בית חב"ד טיג'וקה.
*הרב משה ניגרי, רב הקהילה הספרדית בטיג'וקה.
*הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת" אדמונד ספרא".
*הרב מענדל אבוטבול "אנדמונד ספרא "
* הרב אברהם דיין , "אנדמונד ספרא"
*הרב דוד גזלה, רב קהילת מגן דוד.
*הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת" בית אהרון" וחבר מערכת הכשרות בברזיל.
*הרב ישראל קטאלה , בית חב"ד המרכזי.

===ברזיליה===
*הרב ליב רוטנברג.

===בליים===
*הרב דישראלי זאגורי.
*הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי.

===פורטו אלגרי===
*הרב מענדל ליברוב.
*הרב שלמה אהרון ליברוב.

===קוריטיבה===
*הרב יוסף דובראווסקי.
*הרב מנחם מענדל לבקובסקי.
*הרב מנחם מענדל סטוליק.

===בלו הוריזונטה===
*הרב ניסים קטרי.
*הרב מנחם קטרי.

===סלבדור===
*הרב ישראל בוקיעט.

===רסיפה===
*הרב אלכסנדר מזרחי.

===מנאוס אמזונס===
*הרב אריה רייכמן.

===מורו פאולו===
*הרב מנחם מענדל גרנשטט

===רחובות וכיכר ===
===פאולו===
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעיריה דוד רוזן.
רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)

רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)

כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)

===ריאו דה ז'נירו ===
לכבוד שבעים שנה לנשיאות של הרבי נחנך במרכז העיר ביוזמת של אחד מבני משלוחים בעיר (מנחם מענדל שימענוביץ) את כיכר "הרבי מליובאוויטש"

==ראו גם==
*[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת מחנה ישראל פטרופוליס]]
*[[אור מנחם ברזיל]]
*[[בני נח ברזיל]]
*[[תומכי תמימים פאולו]]

==לקריאה נוספת==
*'''אדמורי חב"ד ויהדות בראזיל'''. הרב [[זושא וולף]]
*'''ישיבה של מעלה ביערות בראזיל'''

== קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36352 סיור מצולם בברזיל ובמוסדות חב"ד] {{שטורעם}}
*[https://col.org.il/news/123235 חנוכת כיכר על שם הרבי בריאו ד. ז'נירו] {{col}}
*[https://chabad.info/news/583778/ השלוחים בברזיל התאחדו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה לשלוחים לישראלים בברזיל] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/in-focus/457147/ נשיא ברזיל נפגש עם שלוחי הרבי] {{אינפו}}

[[קטגוריה:ברזיל]]

פאולו

2020-07-26T04:28:14Z

38.125.100.11: /* רחובות */

{{קהילת חב"ד|
|שם= פאולו
|תמונה=[[קובץ:770 ברזיל.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בס. פאולו]]
|כתובית=בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בס. פאולו
|עיר=ס. פאולו
|מדינה=[[ברזיל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[שמאי ענדע]]
|משפיע הקהילה=הרב מרדכי זאינץ ע"ה
|מוסדות בקהילה=[[תומכי תמימים פאולו]]
[[אור מנחם ברזיל]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שבתי אלפרין]]
הרב [[יעקב בעגון]]
|מספר בתי חב"ד=כ-20
|מספר משפחות בקהילה=כ-200
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
}}
'''פאולו''' (בפורטוגזית: Paulo) היא העיר הגדולה ב[[ברזיל]] והמאוכלסת ביותר ביבשות אמריקה, עם כ-12 מיליון תושבים בעיר וכ-21 מיליון במטרופולין. העיר היא בירת מדינת סאו פאולו, והיא המרכז הפיננסי, העסקי והתעשייתי החשוב ביותר באמריקה הלטינית.

הגיוון האתני בעיר הוא מהגדולים בתבל, הודות להמהגרים שהגיעו אליה מאירופה, מיפן, מסין, מקוריאה, מהמזרח התיכון ומעוד מדינות רבות.
בנוסף לאוכלוסיה הוותיקה יותר של פורטוגזים, אפריקאים, אינדיאנים ובני מוצא מעורב.

בעיר שוכנת הקהילה היהודית הגדולה והמבוססת בברזיל, ומונה כ-100,000 נפש.

בעיר מתקיימת פעילות חב"דית עניפה המנוהלת על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]], ופועלים בה מוסדות לימוד, בתי חב"ד, וקהילה חב"דית המונה כ-150 משפחות.

==שם העיר==
התרגום המילולי של שם העיר הוא "הקדוש פאולו" ומשום כך [[הרבי]] נמנע מלהשתמש בשם זה וקרא לה "פאולא", וכן ענה [[הרבי]] במכתב {{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר "ס. אואן" או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: "כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהיייתה ע"ד האות סמ"ך (שפי' וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'. ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'".

==התפתחות קהילת חב"ד בעיר==
עם השנים התפתחה בעיר קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

קהילת חב"ד בעיר מרוכזת בשכונות ז'רדינס אמריקה שם ממוקם בית חב"ד המרכזי וכן מרכז צא"ח. ובשכונה היהודית היז'נופוליס שם פועלים בתי הכנסת "בית", תפארת ליובאוויטש, חי מנחם ועוד.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בפאולו ובברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר פאולו (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמ"ור הריי"צ]]===
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר פאולו בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו דיווח על יהדות [[ברזיל]].

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור לפאולו באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] היתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע לפאולו לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] היתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] בפאולו.

'''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להצלחת שליחותם.

===אצל הרבי===
'''[[תשי"א]]''' אחת מהערים הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה פאולו, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח לשם את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] לפאולו הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ט]]''' הרב צבי הירש בעגון מגיע לפאולו ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]]ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר [[פטרופוליס]], ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[יהודה ליב זאיאנץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בפאולו, היתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בפאולו והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

=

==שלוחים ובתי חב"ד בעיר==
===בית חב"ד המרכזי (סנטראל)===
*הרב [[שבתי אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב יוסף יצחק אלפרין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
* הרב דניאל לנקרי, מנהל ארגון cteen בית חב"ד המכרזי
*הרב גרשון גולדשטיין, בית חב"ד המכרזי
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד

===רבני בתי כנסת וקהילות===
*הרב [[יעקב בעגון]], שליח הראשי, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת "בית יעקב" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.

===בתי חב"ד בעיר===
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], בית חב"ד בשכונת איטאים.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין, מנכ"ל מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]] ויו"ר ארגון [[בני נח ברזיל]].
*הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב שלום דובער גוראריה, בית חב"ד בשכונת דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, בית חב"ד בשכונת מורומבי.
*הרב עדי דוד כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יצחק ברונר, מלמד בבית ספר "לויבאוויטש"
*הרב נחמן סטולמן, בית חב"ד בעיר קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית כנסת בית יעקב בשכונת פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד בשכונת אלטו די פיניירוס.
*הרב אריאל אנטבי, בית חב"ד בשכונת סנטנה ובית חב"ד למטייל.
*הרב מנחם מענדל ניסלביץ׳, בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב [[נח גנזבורג]], בית חב"ד לצעירים.
*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד בשכונת גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב יוסף טוויל, בית חב"ד בשכונת אנדרה.

===ראשי ארגונים חב"דיים===
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.

==מוסדות חב"ד בעיר==
===מוסדות ליובאוויטש===
נוסדו על ידי הרב [[צבי אריה בעגון]] וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "ליובאוויטש". בית ספר לבנות "גני".

===מוסדות אור מנחם===
נוסדו על ידי הרב [[יעקב גרנשטט]] והרב [[אריה ברוך בלוך]] וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "[[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]]". בית ספר לבנות "אור מנחם".

===ישיבה ומכון סמיכה===
ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] בראשות הרב [[שמאי ענדע]]. הכוללת ישיבה קטנה ומכון סמיכה ל[[תלמידים השלוחים]].

==רחובות==
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעיריה דוד רוזן.
*רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)
*רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)
*כיכר משיח נאו (בפורטוזית praça Mashiach now)

==לקריאה נוספת==
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות בראזיל'''

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/583778/ כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה והצדעה לשלוחים לישראלים בס. פאולו] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/69294 הביקור בס. פאולו שהזכיר לרב עמאר את ילדותו במרוקו] {{col}}
*[https://col.org.il/news/101442 רבה של ירושלים ביקר בתלמוד תורה ליובאוויטש בס. פאולו] {{col}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברזיל]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]]

פאולו

2020-07-26T04:26:47Z

38.125.100.11: /* רחובות */

{{קהילת חב"ד|
|שם= פאולו
|תמונה=[[קובץ:770 ברזיל.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בס. פאולו]]
|כתובית=בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בס. פאולו
|עיר=ס. פאולו
|מדינה=[[ברזיל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[שמאי ענדע]]
|משפיע הקהילה=הרב מרדכי זאינץ ע"ה
|מוסדות בקהילה=[[תומכי תמימים פאולו]]
[[אור מנחם ברזיל]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שבתי אלפרין]]
הרב [[יעקב בעגון]]
|מספר בתי חב"ד=כ-20
|מספר משפחות בקהילה=כ-200
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
}}
'''פאולו''' (בפורטוגזית: Paulo) היא העיר הגדולה ב[[ברזיל]] והמאוכלסת ביותר ביבשות אמריקה, עם כ-12 מיליון תושבים בעיר וכ-21 מיליון במטרופולין. העיר היא בירת מדינת סאו פאולו, והיא המרכז הפיננסי, העסקי והתעשייתי החשוב ביותר באמריקה הלטינית.

הגיוון האתני בעיר הוא מהגדולים בתבל, הודות להמהגרים שהגיעו אליה מאירופה, מיפן, מסין, מקוריאה, מהמזרח התיכון ומעוד מדינות רבות.
בנוסף לאוכלוסיה הוותיקה יותר של פורטוגזים, אפריקאים, אינדיאנים ובני מוצא מעורב.

בעיר שוכנת הקהילה היהודית הגדולה והמבוססת בברזיל, ומונה כ-100,000 נפש.

בעיר מתקיימת פעילות חב"דית עניפה המנוהלת על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]], ופועלים בה מוסדות לימוד, בתי חב"ד, וקהילה חב"דית המונה כ-150 משפחות.

==שם העיר==
התרגום המילולי של שם העיר הוא "הקדוש פאולו" ומשום כך [[הרבי]] נמנע מלהשתמש בשם זה וקרא לה "פאולא", וכן ענה [[הרבי]] במכתב {{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר "ס. אואן" או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: "כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהיייתה ע"ד האות סמ"ך (שפי' וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'. ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'".

==התפתחות קהילת חב"ד בעיר==
עם השנים התפתחה בעיר קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

קהילת חב"ד בעיר מרוכזת בשכונות ז'רדינס אמריקה שם ממוקם בית חב"ד המרכזי וכן מרכז צא"ח. ובשכונה היהודית היז'נופוליס שם פועלים בתי הכנסת "בית", תפארת ליובאוויטש, חי מנחם ועוד.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בפאולו ובברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר פאולו (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמ"ור הריי"צ]]===
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר פאולו בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו דיווח על יהדות [[ברזיל]].

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור לפאולו באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] היתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע לפאולו לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] היתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] בפאולו.

'''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להצלחת שליחותם.

===אצל הרבי===
'''[[תשי"א]]''' אחת מהערים הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה פאולו, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח לשם את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] לפאולו הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ט]]''' הרב צבי הירש בעגון מגיע לפאולו ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]]ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר [[פטרופוליס]], ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[יהודה ליב זאיאנץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בפאולו, היתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בפאולו והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

=

==שלוחים ובתי חב"ד בעיר==
===בית חב"ד המרכזי (סנטראל)===
*הרב [[שבתי אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב יוסף יצחק אלפרין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
* הרב דניאל לנקרי, מנהל ארגון cteen בית חב"ד המכרזי
*הרב גרשון גולדשטיין, בית חב"ד המכרזי
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד

===רבני בתי כנסת וקהילות===
*הרב [[יעקב בעגון]], שליח הראשי, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת "בית יעקב" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.

===בתי חב"ד בעיר===
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], בית חב"ד בשכונת איטאים.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין, מנכ"ל מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]] ויו"ר ארגון [[בני נח ברזיל]].
*הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב שלום דובער גוראריה, בית חב"ד בשכונת דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, בית חב"ד בשכונת מורומבי.
*הרב עדי דוד כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יצחק ברונר, מלמד בבית ספר "לויבאוויטש"
*הרב נחמן סטולמן, בית חב"ד בעיר קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית כנסת בית יעקב בשכונת פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד בשכונת אלטו די פיניירוס.
*הרב אריאל אנטבי, בית חב"ד בשכונת סנטנה ובית חב"ד למטייל.
*הרב מנחם מענדל ניסלביץ׳, בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב [[נח גנזבורג]], בית חב"ד לצעירים.
*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד בשכונת גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב יוסף טוויל, בית חב"ד בשכונת אנדרה.

===ראשי ארגונים חב"דיים===
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.

==מוסדות חב"ד בעיר==
===מוסדות ליובאוויטש===
נוסדו על ידי הרב [[צבי אריה בעגון]] וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "ליובאוויטש". בית ספר לבנות "גני".

===מוסדות אור מנחם===
נוסדו על ידי הרב [[יעקב גרנשטט]] והרב [[אריה ברוך בלוך]] וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "[[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]]". בית ספר לבנות "אור מנחם".

===ישיבה ומכון סמיכה===
ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] בראשות הרב [[שמאי ענדע]]. הכוללת ישיבה קטנה ומכון סמיכה ל[[תלמידים השלוחים]].

==רחובות==
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעיריה דוד רוזן.
*רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)
*רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)
*כיכר משיח נאו (בפורטוגזית: Praça Machi

==לקריאה נוספת==
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות בראזיל'''

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/583778/ כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה והצדעה לשלוחים לישראלים בס. פאולו] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/69294 הביקור בס. פאולו שהזכיר לרב עמאר את ילדותו במרוקו] {{col}}
*[https://col.org.il/news/101442 רבה של ירושלים ביקר בתלמוד תורה ליובאוויטש בס. פאולו] {{col}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברזיל]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]]

פאולו

2020-07-26T04:25:55Z

38.125.100.11: /* בתי חב"ד בעיר */

{{קהילת חב"ד|
|שם= פאולו
|תמונה=[[קובץ:770 ברזיל.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בס. פאולו]]
|כתובית=בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בס. פאולו
|עיר=ס. פאולו
|מדינה=[[ברזיל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[שמאי ענדע]]
|משפיע הקהילה=הרב מרדכי זאינץ ע"ה
|מוסדות בקהילה=[[תומכי תמימים פאולו]]
[[אור מנחם ברזיל]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שבתי אלפרין]]
הרב [[יעקב בעגון]]
|מספר בתי חב"ד=כ-20
|מספר משפחות בקהילה=כ-200
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
}}
'''פאולו''' (בפורטוגזית: Paulo) היא העיר הגדולה ב[[ברזיל]] והמאוכלסת ביותר ביבשות אמריקה, עם כ-12 מיליון תושבים בעיר וכ-21 מיליון במטרופולין. העיר היא בירת מדינת סאו פאולו, והיא המרכז הפיננסי, העסקי והתעשייתי החשוב ביותר באמריקה הלטינית.

הגיוון האתני בעיר הוא מהגדולים בתבל, הודות להמהגרים שהגיעו אליה מאירופה, מיפן, מסין, מקוריאה, מהמזרח התיכון ומעוד מדינות רבות.
בנוסף לאוכלוסיה הוותיקה יותר של פורטוגזים, אפריקאים, אינדיאנים ובני מוצא מעורב.

בעיר שוכנת הקהילה היהודית הגדולה והמבוססת בברזיל, ומונה כ-100,000 נפש.

בעיר מתקיימת פעילות חב"דית עניפה המנוהלת על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]], ופועלים בה מוסדות לימוד, בתי חב"ד, וקהילה חב"דית המונה כ-150 משפחות.

==שם העיר==
התרגום המילולי של שם העיר הוא "הקדוש פאולו" ומשום כך [[הרבי]] נמנע מלהשתמש בשם זה וקרא לה "פאולא", וכן ענה [[הרבי]] במכתב {{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר "ס. אואן" או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: "כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהיייתה ע"ד האות סמ"ך (שפי' וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'. ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'".

==התפתחות קהילת חב"ד בעיר==
עם השנים התפתחה בעיר קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

קהילת חב"ד בעיר מרוכזת בשכונות ז'רדינס אמריקה שם ממוקם בית חב"ד המרכזי וכן מרכז צא"ח. ובשכונה היהודית היז'נופוליס שם פועלים בתי הכנסת "בית", תפארת ליובאוויטש, חי מנחם ועוד.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בפאולו ובברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר פאולו (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמ"ור הריי"צ]]===
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר פאולו בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו דיווח על יהדות [[ברזיל]].

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור לפאולו באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] היתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע לפאולו לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] היתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] בפאולו.

'''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להצלחת שליחותם.

===אצל הרבי===
'''[[תשי"א]]''' אחת מהערים הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה פאולו, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח לשם את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] לפאולו הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ט]]''' הרב צבי הירש בעגון מגיע לפאולו ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]]ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר [[פטרופוליס]], ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[יהודה ליב זאיאנץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בפאולו, היתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בפאולו והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

=

==שלוחים ובתי חב"ד בעיר==
===בית חב"ד המרכזי (סנטראל)===
*הרב [[שבתי אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב יוסף יצחק אלפרין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
* הרב דניאל לנקרי, מנהל ארגון cteen בית חב"ד המכרזי
*הרב גרשון גולדשטיין, בית חב"ד המכרזי
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד

===רבני בתי כנסת וקהילות===
*הרב [[יעקב בעגון]], שליח הראשי, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת "בית יעקב" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.

===בתי חב"ד בעיר===
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], בית חב"ד בשכונת איטאים.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין, מנכ"ל מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]] ויו"ר ארגון [[בני נח ברזיל]].
*הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב שלום דובער גוראריה, בית חב"ד בשכונת דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, בית חב"ד בשכונת מורומבי.
*הרב עדי דוד כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יצחק ברונר, מלמד בבית ספר "לויבאוויטש"
*הרב נחמן סטולמן, בית חב"ד בעיר קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית כנסת בית יעקב בשכונת פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד בשכונת אלטו די פיניירוס.
*הרב אריאל אנטבי, בית חב"ד בשכונת סנטנה ובית חב"ד למטייל.
*הרב מנחם מענדל ניסלביץ׳, בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב [[נח גנזבורג]], בית חב"ד לצעירים.
*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד בשכונת גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב יוסף טוויל, בית חב"ד בשכונת אנדרה.

===ראשי ארגונים חב"דיים===
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.

==מוסדות חב"ד בעיר==
===מוסדות ליובאוויטש===
נוסדו על ידי הרב [[צבי אריה בעגון]] וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "ליובאוויטש". בית ספר לבנות "גני".

===מוסדות אור מנחם===
נוסדו על ידי הרב [[יעקב גרנשטט]] והרב [[אריה ברוך בלוך]] וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "[[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]]". בית ספר לבנות "אור מנחם".

===ישיבה ומכון סמיכה===
ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] בראשות הרב [[שמאי ענדע]]. הכוללת ישיבה קטנה ומכון סמיכה ל[[תלמידים השלוחים]].

==רחובות==
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעיריה דוד רוזן.
*רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)
*רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)
*כיכר משיח נאו (בפורטוגזית: Praça Machiach Naw)
*רחוב לויבאוויטש (Rua lubavitch)

==לקריאה נוספת==
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות בראזיל'''

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/583778/ כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה והצדעה לשלוחים לישראלים בס. פאולו] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/69294 הביקור בס. פאולו שהזכיר לרב עמאר את ילדותו במרוקו] {{col}}
*[https://col.org.il/news/101442 רבה של ירושלים ביקר בתלמוד תורה ליובאוויטש בס. פאולו] {{col}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברזיל]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]]

פאולו

2020-07-26T04:24:52Z

38.125.100.11: /* שלוחים ובתי חב"ד בעיר */

{{קהילת חב"ד|
|שם= פאולו
|תמונה=[[קובץ:770 ברזיל.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בס. פאולו]]
|כתובית=בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בס. פאולו
|עיר=ס. פאולו
|מדינה=[[ברזיל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[שמאי ענדע]]
|משפיע הקהילה=הרב מרדכי זאינץ ע"ה
|מוסדות בקהילה=[[תומכי תמימים פאולו]]
[[אור מנחם ברזיל]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שבתי אלפרין]]
הרב [[יעקב בעגון]]
|מספר בתי חב"ד=כ-20
|מספר משפחות בקהילה=כ-200
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
}}
'''פאולו''' (בפורטוגזית: Paulo) היא העיר הגדולה ב[[ברזיל]] והמאוכלסת ביותר ביבשות אמריקה, עם כ-12 מיליון תושבים בעיר וכ-21 מיליון במטרופולין. העיר היא בירת מדינת סאו פאולו, והיא המרכז הפיננסי, העסקי והתעשייתי החשוב ביותר באמריקה הלטינית.

הגיוון האתני בעיר הוא מהגדולים בתבל, הודות להמהגרים שהגיעו אליה מאירופה, מיפן, מסין, מקוריאה, מהמזרח התיכון ומעוד מדינות רבות.
בנוסף לאוכלוסיה הוותיקה יותר של פורטוגזים, אפריקאים, אינדיאנים ובני מוצא מעורב.

בעיר שוכנת הקהילה היהודית הגדולה והמבוססת בברזיל, ומונה כ-100,000 נפש.

בעיר מתקיימת פעילות חב"דית עניפה המנוהלת על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]], ופועלים בה מוסדות לימוד, בתי חב"ד, וקהילה חב"דית המונה כ-150 משפחות.

==שם העיר==
התרגום המילולי של שם העיר הוא "הקדוש פאולו" ומשום כך [[הרבי]] נמנע מלהשתמש בשם זה וקרא לה "פאולא", וכן ענה [[הרבי]] במכתב {{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר "ס. אואן" או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: "כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהיייתה ע"ד האות סמ"ך (שפי' וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'. ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'".

==התפתחות קהילת חב"ד בעיר==
עם השנים התפתחה בעיר קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

קהילת חב"ד בעיר מרוכזת בשכונות ז'רדינס אמריקה שם ממוקם בית חב"ד המרכזי וכן מרכז צא"ח. ובשכונה היהודית היז'נופוליס שם פועלים בתי הכנסת "בית", תפארת ליובאוויטש, חי מנחם ועוד.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בפאולו ובברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר פאולו (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמ"ור הריי"צ]]===
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר פאולו בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו דיווח על יהדות [[ברזיל]].

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור לפאולו באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] היתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע לפאולו לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] היתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] בפאולו.

'''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להצלחת שליחותם.

===אצל הרבי===
'''[[תשי"א]]''' אחת מהערים הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה פאולו, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח לשם את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] לפאולו הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ט]]''' הרב צבי הירש בעגון מגיע לפאולו ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]]ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר [[פטרופוליס]], ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[יהודה ליב זאיאנץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בפאולו, היתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בפאולו והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

=

==שלוחים ובתי חב"ד בעיר==
===בית חב"ד המרכזי (סנטראל)===
*הרב [[שבתי אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב יוסף יצחק אלפרין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.
* הרב דניאל לנקרי, מנהל ארגון cteen בית חב"ד המכרזי
*הרב גרשון גולדשטיין, בית חב"ד המכרזי
*הרב [[שמאי ענדע]] מרא דאתרא קהילת חב"ד

===רבני בתי כנסת וקהילות===
*הרב [[יעקב בעגון]], שליח הראשי, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת "בית יעקב" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.

===בתי חב"ד בעיר===
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], בית חב"ד בשכונת איטאים.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין, מנכ"ל מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]] ויו"ר ארגון [[בני נח ברזיל]].
*הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב שלום דובער גוראריה, בית חב"ד בשכונת דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, בית חב"ד בשכונת מורומבי.
*הרב עדי דוד כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יצחק ברונר, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב נחמן סטולמן, בית חב"ד בעיר קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית כנסת בית יעקב בשכונת פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד בשכונת אלטו די פיניירוס.
*הרב אריאל אנטבי, בית חב"ד בשכונת סנטנה ובית חב"ד למטייל.
*הרב מנחם מענדל ניסלביץ׳, בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב [[נח גנזבורג]], בית חב"ד לצעירים.
*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד בשכונת גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב יוסף טוויל, בית חב"ד בשכונת אנדרה.

===ראשי ארגונים חב"דיים===
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.

==מוסדות חב"ד בעיר==
===מוסדות ליובאוויטש===
נוסדו על ידי הרב [[צבי אריה בעגון]] וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "ליובאוויטש". בית ספר לבנות "גני".

===מוסדות אור מנחם===
נוסדו על ידי הרב [[יעקב גרנשטט]] והרב [[אריה ברוך בלוך]] וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "[[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]]". בית ספר לבנות "אור מנחם".

===ישיבה ומכון סמיכה===
ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] בראשות הרב [[שמאי ענדע]]. הכוללת ישיבה קטנה ומכון סמיכה ל[[תלמידים השלוחים]].

==רחובות==
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעיריה דוד רוזן.
*רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)
*רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)
*כיכר משיח נאו (בפורטוגזית: Praça Machiach Naw)
*רחוב לויבאוויטש (Rua lubavitch)

==לקריאה נוספת==
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות בראזיל'''

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/583778/ כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה והצדעה לשלוחים לישראלים בס. פאולו] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/69294 הביקור בס. פאולו שהזכיר לרב עמאר את ילדותו במרוקו] {{col}}
*[https://col.org.il/news/101442 רבה של ירושלים ביקר בתלמוד תורה ליובאוויטש בס. פאולו] {{col}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברזיל]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]]

פאולו

2020-07-26T04:21:16Z

38.125.100.11: /* רחובות */

{{קהילת חב"ד|
|שם= פאולו
|תמונה=[[קובץ:770 ברזיל.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בס. פאולו]]
|כתובית=בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בס. פאולו
|עיר=ס. פאולו
|מדינה=[[ברזיל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[שמאי ענדע]]
|משפיע הקהילה=הרב מרדכי זאינץ ע"ה
|מוסדות בקהילה=[[תומכי תמימים פאולו]]
[[אור מנחם ברזיל]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שבתי אלפרין]]
הרב [[יעקב בעגון]]
|מספר בתי חב"ד=כ-20
|מספר משפחות בקהילה=כ-200
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
}}
'''פאולו''' (בפורטוגזית: Paulo) היא העיר הגדולה ב[[ברזיל]] והמאוכלסת ביותר ביבשות אמריקה, עם כ-12 מיליון תושבים בעיר וכ-21 מיליון במטרופולין. העיר היא בירת מדינת סאו פאולו, והיא המרכז הפיננסי, העסקי והתעשייתי החשוב ביותר באמריקה הלטינית.

הגיוון האתני בעיר הוא מהגדולים בתבל, הודות להמהגרים שהגיעו אליה מאירופה, מיפן, מסין, מקוריאה, מהמזרח התיכון ומעוד מדינות רבות.
בנוסף לאוכלוסיה הוותיקה יותר של פורטוגזים, אפריקאים, אינדיאנים ובני מוצא מעורב.

בעיר שוכנת הקהילה היהודית הגדולה והמבוססת בברזיל, ומונה כ-100,000 נפש.

בעיר מתקיימת פעילות חב"דית עניפה המנוהלת על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]], ופועלים בה מוסדות לימוד, בתי חב"ד, וקהילה חב"דית המונה כ-150 משפחות.

==שם העיר==
התרגום המילולי של שם העיר הוא "הקדוש פאולו" ומשום כך [[הרבי]] נמנע מלהשתמש בשם זה וקרא לה "פאולא", וכן ענה [[הרבי]] במכתב {{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר "ס. אואן" או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: "כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהיייתה ע"ד האות סמ"ך (שפי' וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'. ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'".

==התפתחות קהילת חב"ד בעיר==
עם השנים התפתחה בעיר קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

קהילת חב"ד בעיר מרוכזת בשכונות ז'רדינס אמריקה שם ממוקם בית חב"ד המרכזי וכן מרכז צא"ח. ובשכונה היהודית היז'נופוליס שם פועלים בתי הכנסת "בית", תפארת ליובאוויטש, חי מנחם ועוד.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בפאולו ובברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר פאולו (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמ"ור הריי"צ]]===
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר פאולו בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו דיווח על יהדות [[ברזיל]].

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור לפאולו באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] היתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע לפאולו לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] היתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] בפאולו.

'''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להצלחת שליחותם.

===אצל הרבי===
'''[[תשי"א]]''' אחת מהערים הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה פאולו, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח לשם את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] לפאולו הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ט]]''' הרב צבי הירש בעגון מגיע לפאולו ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]]ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר [[פטרופוליס]], ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[יהודה ליב זאיאנץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בפאולו, היתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בפאולו והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

=

==שלוחים ובתי חב"ד בעיר==
===בית חב"ד המרכזי (סנטראל)===
*הרב [[שבתי אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב יוסף יצחק אלפרין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[אריה ברוך בלוך]], בית חב"ד המרכזי ומנהל מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]].
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.

===רבני בתי כנסת וקהילות===
*הרב [[יעקב בעגון]], שליח הראשי, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת "בית יעקב" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.

===בתי חב"ד בעיר===
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], בית חב"ד בשכונת איטאים.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין, מנכ"ל מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]] ויו"ר ארגון [[בני נח ברזיל]].
*הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב שלום דובער גוראריה, בית חב"ד בשכונת דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, בית חב"ד בשכונת מורומבי.
*הרב עדי דוד כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יצחק ברונר, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב נחמן סטולמן, בית חב"ד בעיר קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית כנסת בית יעקב בשכונת פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד בשכונת אלטו די פיניירוס.
*הרב אריאל אנטבי, בית חב"ד בשכונת סנטנה ובית חב"ד למטייל.
*הרב מנחם מענדל ניסלביץ׳, בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב [[נח גנזבורג]], בית חב"ד לצעירים.
*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד בשכונת גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב יוסף טוויל, בית חב"ד בשכונת אנדרה.

===ראשי ארגונים חב"דיים===
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.

==מוסדות חב"ד בעיר==
===מוסדות ליובאוויטש===
נוסדו על ידי הרב [[צבי אריה בעגון]] וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "ליובאוויטש". בית ספר לבנות "גני".

===מוסדות אור מנחם===
נוסדו על ידי הרב [[יעקב גרנשטט]] והרב [[אריה ברוך בלוך]] וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "[[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]]". בית ספר לבנות "אור מנחם".

===ישיבה ומכון סמיכה===
ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] בראשות הרב [[שמאי ענדע]]. הכוללת ישיבה קטנה ומכון סמיכה ל[[תלמידים השלוחים]].

==רחובות==
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעיריה דוד רוזן.
*רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)
*רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)
*כיכר משיח נאו (בפורטוגזית: Praça Machiach Naw)
*רחוב לויבאוויטש (Rua lubavitch)

==לקריאה נוספת==
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות בראזיל'''

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/583778/ כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה והצדעה לשלוחים לישראלים בס. פאולו] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/69294 הביקור בס. פאולו שהזכיר לרב עמאר את ילדותו במרוקו] {{col}}
*[https://col.org.il/news/101442 רבה של ירושלים ביקר בתלמוד תורה ליובאוויטש בס. פאולו] {{col}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברזיל]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]]

פאולו

2020-07-26T04:20:18Z

38.125.100.11:

{{קהילת חב"ד|
|שם= פאולו
|תמונה=[[קובץ:770 ברזיל.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בס. פאולו]]
|כתובית=בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בס. פאולו
|עיר=ס. פאולו
|מדינה=[[ברזיל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[שמאי ענדע]]
|משפיע הקהילה=הרב מרדכי זאינץ ע"ה
|מוסדות בקהילה=[[תומכי תמימים פאולו]]
[[אור מנחם ברזיל]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שבתי אלפרין]]
הרב [[יעקב בעגון]]
|מספר בתי חב"ד=כ-20
|מספר משפחות בקהילה=כ-200
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
}}
'''פאולו''' (בפורטוגזית: Paulo) היא העיר הגדולה ב[[ברזיל]] והמאוכלסת ביותר ביבשות אמריקה, עם כ-12 מיליון תושבים בעיר וכ-21 מיליון במטרופולין. העיר היא בירת מדינת סאו פאולו, והיא המרכז הפיננסי, העסקי והתעשייתי החשוב ביותר באמריקה הלטינית.

הגיוון האתני בעיר הוא מהגדולים בתבל, הודות להמהגרים שהגיעו אליה מאירופה, מיפן, מסין, מקוריאה, מהמזרח התיכון ומעוד מדינות רבות.
בנוסף לאוכלוסיה הוותיקה יותר של פורטוגזים, אפריקאים, אינדיאנים ובני מוצא מעורב.

בעיר שוכנת הקהילה היהודית הגדולה והמבוססת בברזיל, ומונה כ-100,000 נפש.

בעיר מתקיימת פעילות חב"דית עניפה המנוהלת על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]], ופועלים בה מוסדות לימוד, בתי חב"ד, וקהילה חב"דית המונה כ-150 משפחות.

==שם העיר==
התרגום המילולי של שם העיר הוא "הקדוש פאולו" ומשום כך [[הרבי]] נמנע מלהשתמש בשם זה וקרא לה "פאולא", וכן ענה [[הרבי]] במכתב {{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר "ס. אואן" או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: "כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהיייתה ע"ד האות סמ"ך (שפי' וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'. ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'".

==התפתחות קהילת חב"ד בעיר==
עם השנים התפתחה בעיר קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

קהילת חב"ד בעיר מרוכזת בשכונות ז'רדינס אמריקה שם ממוקם בית חב"ד המרכזי וכן מרכז צא"ח. ובשכונה היהודית היז'נופוליס שם פועלים בתי הכנסת "בית", תפארת ליובאוויטש, חי מנחם ועוד.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בפאולו ובברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר פאולו (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמ"ור הריי"צ]]===
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר פאולו בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו דיווח על יהדות [[ברזיל]].

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור לפאולו באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] היתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע לפאולו לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] היתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] בפאולו.

'''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להצלחת שליחותם.

===אצל הרבי===
'''[[תשי"א]]''' אחת מהערים הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה פאולו, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח לשם את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] לפאולו הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ט]]''' הרב צבי הירש בעגון מגיע לפאולו ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]]ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר [[פטרופוליס]], ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[יהודה ליב זאיאנץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בפאולו, היתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בפאולו והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

=

==שלוחים ובתי חב"ד בעיר==
===בית חב"ד המרכזי (סנטראל)===
*הרב [[שבתי אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב יוסף יצחק אלפרין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[אריה ברוך בלוך]], בית חב"ד המרכזי ומנהל מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]].
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.

===רבני בתי כנסת וקהילות===
*הרב [[יעקב בעגון]], שליח הראשי, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת "בית יעקב" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.

===בתי חב"ד בעיר===
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], בית חב"ד בשכונת איטאים.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין, מנכ"ל מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]] ויו"ר ארגון [[בני נח ברזיל]].
*הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב שלום דובער גוראריה, בית חב"ד בשכונת דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, בית חב"ד בשכונת מורומבי.
*הרב עדי דוד כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יצחק ברונר, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב נחמן סטולמן, בית חב"ד בעיר קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית כנסת בית יעקב בשכונת פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד בשכונת אלטו די פיניירוס.
*הרב אריאל אנטבי, בית חב"ד בשכונת סנטנה ובית חב"ד למטייל.
*הרב מנחם מענדל ניסלביץ׳, בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב [[נח גנזבורג]], בית חב"ד לצעירים.
*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד בשכונת גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב יוסף טוויל, בית חב"ד בשכונת אנדרה.

===ראשי ארגונים חב"דיים===
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.

==מוסדות חב"ד בעיר==
===מוסדות ליובאוויטש===
נוסדו על ידי הרב [[צבי אריה בעגון]] וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "ליובאוויטש". בית ספר לבנות "גני".

===מוסדות אור מנחם===
נוסדו על ידי הרב [[יעקב גרנשטט]] והרב [[אריה ברוך בלוך]] וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "[[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]]". בית ספר לבנות "אור מנחם".

===ישיבה ומכון סמיכה===
ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] בראשות הרב [[שמאי ענדע]]. הכוללת ישיבה קטנה ומכון סמיכה ל[[תלמידים השלוחים]].

==רחובות==
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעיריה דוד רוזן.
*רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)
*רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)
*כיכר משיח נאו (בפורטוגזית: Praça Machiach Naw)

==לקריאה נוספת==
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות בראזיל'''

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/583778/ כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה והצדעה לשלוחים לישראלים בס. פאולו] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/69294 הביקור בס. פאולו שהזכיר לרב עמאר את ילדותו במרוקו] {{col}}
*[https://col.org.il/news/101442 רבה של ירושלים ביקר בתלמוד תורה ליובאוויטש בס. פאולו] {{col}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברזיל]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]]

פאולו

2020-07-26T04:19:50Z

38.125.100.11:

{{קהילת חב"ד|
|שם= פאולו
|תמונה=[[קובץ:770 ברזיל.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בס. פאולו]]
|כתובית=בית חב"ד המרכזי (סנטראל) בס. פאולו
|עיר=ס. פאולו
|מדינה=[[ברזיל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[שמאי ענדע]]
|משפיע הקהילה=הרב מרדכי זאינץ ע"ה
|מוסדות בקהילה=[[תומכי תמימים פאולו]]
[[אור מנחם ברזיל]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שבתי אלפרין]]
הרב [[יעקב בעגון]]
|מספר בתי חב"ד=כ-20
|מספר משפחות בקהילה=כ-200
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בברזיל]]
}}
'''פאולו''' (בפורטוגזית: Paulo) היא העיר הגדולה ב[[ברזיל]] והמאוכלסת ביותר ביבשות אמריקה, עם כ-12 מיליון תושבים בעיר וכ-21 מיליון במטרופולין. העיר היא בירת מדינת סאו פאולו, והיא המרכז הפיננסי, העסקי והתעשייתי החשוב ביותר באמריקה הלטינית.

הגיוון האתני בעיר הוא מהגדולים בתבל, הודות להמהגרים שהגיעו אליה מאירופה, מיפן, מסין, מקוריאה, מהמזרח התיכון ומעוד מדינות רבות.
בנוסף לאוכלוסיה הוותיקה יותר של פורטוגזים, אפריקאים, אינדיאנים ובני מוצא מעורב.

בעיר שוכנת הקהילה היהודית הגדולה והמבוססת בברזיל, ומונה כ-100,000 נפש.

בעיר מתקיימת פעילות חב"דית עניפה המנוהלת על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]], ופועלים בה מוסדות לימוד, בתי חב"ד, וקהילה חב"דית המונה כ-150 משפחות.

==שם העיר==
התרגום המילולי של שם העיר הוא "הקדוש פאולו" ומשום כך [[הרבי]] נמנע מלהשתמש בשם זה וקרא לה "פאולא", וכן ענה [[הרבי]] במכתב {{הערה|ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 429}} בנוגע לשאלה האם להדפיס על שער ספר ה[[תניא]] את שם העיר "ס. אואן" או לפחות ב[[ראשי תיבות]]: "כנראה לא שאלו (עיקר) השאלה! שהיייתה ע"ד האות סמ"ך (שפי' וכו') ובפרט כשידפיסו האות - הקורא השער יקרא התיבה במילואה וכו'. ויש לברר איך נוהגים בגט בעיר דזאיאנץ שיח' וכו'".

==התפתחות קהילת חב"ד בעיר==
עם השנים התפתחה בעיר קהילת חב"ד המורכבת ממשפחות של יהודים מקומיים, בעלי תשובה ושלוחי הרבי, כדלהלן.

קהילת חב"ד בעיר מרוכזת בשכונות ז'רדינס אמריקה שם ממוקם בית חב"ד המרכזי וכן מרכז צא"ח. ובשכונה היהודית היז'נופוליס שם פועלים בתי הכנסת "בית", תפארת ליובאוויטש, חי מנחם ועוד.

===בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]===
'''[[תר"ע]]''' ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בפאולו ובברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר פאולו (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].

===בתקופת [[אדמ"ור הריי"צ]]===
'''[[תר"צ]]''', [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים.

'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר פאולו בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רציף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו דיווח על יהדות [[ברזיל]].

בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה.

'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפולין היה עליו לשלם סכום כסף גדול, וכשבא לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]].

בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר [[ריו דה ז'נירו]], כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור לפאולו באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, חסידות, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]].

'''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] היתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע לפאולו לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות".

העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] היתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים. בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו.

הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] בפאולו.

'''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר ההסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להצלחת שליחותם.

===אצל הרבי===
'''[[תשי"א]]''' אחת מהערים הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה פאולו, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח לשם את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר.

הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו.

הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות.

'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] לפאולו הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר.

'''[[תשי"ט]]''' הרב צבי הירש בעגון מגיע לפאולו ופעל שם על [[שחיטת ליובאוויטש]].

'''[[תש"כ]]''' הרב [[צבי אריה בעגון]] התחיל ללמד את בני ההונגרים בשכונת בון רטירו. אחיו הרב [[יעקב בעגון]], עבר גם הוא לפאולו (בעקבות חילוקי דעות מצד הקהילה שם), וביחד עם אחיו ועוד כמה עסקנים ייסדו "חיידר ליובאוויטש" בפאולו, מוסד שפועל עד היום.

'''[[תשכ"ב]]''' גיסו של [[הרבי]] הרב [[שמריהו גוראריה]] יצא לביקור ב[[ברזיל]]ומסר לרבי דו"ח מפורט על פעולות חב"ד.

'''[[תשכ"ג]]''' הרב [[שבתי אלפרין]] עבר לפאולו והתמנה להיות מנהל בית הספר "בית חינוך" (אותו בית הספר שנהל הרב חיטריק כעשור קודם לכן).

הרב [[חיים בנימיני]] עבר לברזיל בהוראת הרבי והחל לפעול רבות בשדה החינוך בברזיל כולה, כשהקים מועדון נוער בריו, וכן בית ספר יהודי בעיר בלו הוריזונטה.

'''[[תשכ"ו]]''' הרב [[חיים בנימיני]] הקים את הישיבה הראשונה בברזיל "[[ישיבת מחנה ישראל]]" בעיר [[פטרופוליס]], ישיבה שהחזירה וקבלה מאות [[בעלי תשובה]] שמאוחר יותר נעשו הם עצמם שלוחים בברזיל. וזכתה לאלפי הוראות מפורטות מהרבי.

'''[[תשכ"ז]]''' הרב [[יהודה ליב זאיאנץ]] בנו השלישי של הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] סיים את לימודיו בחצר הרבי וחזר לפאולו שם פעל רבות ב[[מבצע תפילין]] וכן [[הדפסת התניא|הדפיס אלפי ספרי תניא]] בכל העולם.

מכאן ואילך התרחבות קהילת חב"ד בפאולו, היתה בעיקר על ידי תלמידי [[ישיבת מחנה ישראל]] שבתום לימודם התיישבו בפאולו והיו לשלוחים שהחזירו עוד רבים בתשובה, וכך הקהילה גודלת עד היום.

==המחלוקות בעיר==
למרבה הצער ישנם מחלוקות ופוליטיקות רבות בין השלוחים בעיר, הגיעו הדברים לידי כך שפעם שלח [[הרבי]] את הרב [[מענדל פוטערפאס]] במיוחד כדי להשכין שלום בין ה[[שלוחים]], ר' מענדל נסע, אך לא הצליח בשליחותו. כשחזר אל הרבי נכנס ל[[יחידות]]
וכששאלו הרבי האם הצליח במשימתו, לא רצה לצער את [[הרבי]] ולא ענה. הרבי הבין שלא הצליח והתבטא בצער: '''"קצה נפשי ממחלוקות דפאולו"'''.

==שלוחים ובתי חב"ד בעיר==
===בית חב"ד המרכזי (סנטראל)===
*הרב [[שבתי אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב יוסף יצחק אלפרין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב יעקב נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב דניאל אשכנזי, בית חב"ד המרכזי.
*הרב שלום דובער נורקין, בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[אריה ברוך בלוך]], בית חב"ד המרכזי ומנהל מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]].
*הרב דב פומרוי, בית חב"ד המרכזי.

===רבני בתי כנסת וקהילות===
*הרב [[יעקב בעגון]], שליח הראשי, ורב קהילת תפארת ליובאוויטש.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת "בית יעקב" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב דוד אזולאי, רב קהילת "הר סיני" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.

===בתי חב"ד בעיר===
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], בית חב"ד בשכונת איטאים.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין, מנכ"ל מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]] ויו"ר ארגון [[בני נח ברזיל]].
*הרב [[מיכאל זאב טבצ'ניק]], בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב אליהו אקסלרוד, בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב שלום דובער גוראריה, בית חב"ד בשכונת דאס וילאס.
*הרב דוד גולדברג, בית חב"ד בשכונת מורומבי.
*הרב עדי דוד כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יוסף יצחק כפיף, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב יצחק ברונר, בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב נחמן סטולמן, בית חב"ד בעיר קאמפינאס.
*הרב יוסף בנזיכרי, בית חב"ד בשכונת פומפי.
*הרב לוי יצחק פישל רבינוביץ', רב בית כנסת בית יעקב בשכונת פיניירוס.
*הרב ברוך רוזנפלד, מנהל בית חב"ד בשכונת אלטו די פיניירוס.
*הרב אריאל אנטבי, בית חב"ד בשכונת סנטנה ובית חב"ד למטייל.
*הרב מנחם מענדל ניסלביץ׳, בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב [[נח גנזבורג]], בית חב"ד לצעירים.
*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד בשכונת גרנז'ה ווינה, קוצ'יה.
*הרב יוסף טוויל, בית חב"ד בשכונת אנדרה.

===ראשי ארגונים חב"דיים===
*הרב חיים אוסוביצקי, רב בית ספר יהודי בעיר.
*הרב לוי וויטמן, הוצאת מעיינות.
*הרב דובער וויטמן, מנהל ארגון "תן יד".
*הרב טוביה וויטמן, מנהל המוזיאון היהודי.

==מוסדות חב"ד בעיר==
===מוסדות ליובאוויטש===
נוסדו על ידי הרב [[צבי אריה בעגון]] וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "ליובאוויטש". בית ספר לבנות "גני".

===מוסדות אור מנחם===
נוסדו על ידי הרב [[יעקב גרנשטט]] והרב [[אריה ברוך בלוך]] וכוללים גני ילדים, תלמוד תורה לבנים "[[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]]". בית ספר לבנות "אור מנחם".

===ישיבה ומכון סמיכה===
ישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] בראשות הרב [[שמאי ענדע]]. הכוללת ישיבה קטנה ומכון סמיכה ל[[תלמידים השלוחים]].

==רחובות==
בעיר ישנם כמה רחובות בעלי שמות יהודים וחסידיים שהוקמו בהשתדלותו של איש חב"ד בעיריה דוד רוזן.
*רחוב חב"ד (בפורטוגזית: Rua Chabad)
*רחוב תלמוד תורה (בפורטוגזית: Rua Talmud Tora)
*כיכר משיח נאו (בפורטוגזית: Praça Machiach Naw)

==לקריאה נוספת==
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות בראזיל'''

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/583778/ כינוס השלוחים האזורי בס. פאולו] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה והצדעה לשלוחים לישראלים בס. פאולו] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/69294 הביקור בס. פאולו שהזכיר לרב עמאר את ילדותו במרוקו] {{col}}
*[https://col.org.il/news/101442 רבה של ירושלים ביקר בתלמוד תורה ליובאוויטש בס. פאולו] {{col}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברזיל]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]]

כולל אברכים (קראון הייטס)

2020-07-26T04:18:15Z

38.125.100.11: /* תולדות הכולל */

[[תמונה:הרב הלר.jpg|left|thumb|350px|ראש ה[[כולל]], הרב [[אברהם יוסף הלר]]]]
'''כולל אברכים [[קראון הייטס]] שעל ידי מזכירות הרבי''', ובשמו הרשמי '''כולל מנחם''' הוא ה[[כולל]] המרכזי של חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]] והוא מסונף ומנוהל על ידי [[מזכירות הרבי|חברי המזכירות]] של [[הרבי]], ובעבר, האברכים שלמדו בכולל היו מקבלים את המלגות מקופת המזכירות.

ראש הכולל הוא הרב [[אברהם יוסף הלר]], מרבני חב"ד ב[[שכונה]].

==תולדות הכולל==
הכולל הוקם בשנת [[תשכ"ב]] בהוראתו הישירה של הרבי, ובראשו הועמד הרב [[אברהם זושא זיסקינד]] שכיהן כראש הכולל במשך חמש שנים עד לפטירתו הטראגית בראש [[חודש ניסן]] תשכ"ז.

עם הקמת הכולל הרבי נתן הסכמתו לקרא לכולל "כולל מנחם", והוא מהמוסדות הראשונים שנקראו בשם הרבי, ובאישורו.

כאשר החלה [[הבריחה מקראון הייטס]] בעקבות השתלטות השחורים על האזור, ביקש הרבי מהחסידים לא להיבהל ולהמשיך להתגורר באזורים המרוחקים ממרכז השכונה, על מנת לחזק את האחיזה היהודית במקום. בעקבות כך הציע אחד העסקנים להעביר את הכולל לרחוב יוטיקה, על מנת לחזק את הנוכחות היהודית באזור, אך הרבי התנגד להעברה זו והשיב "הרי נפסק בהלכה שסנהדרין סמוכה אצל המזבח".

הממונה מטעם [[מזכירות הרבי]] על הכולל היה הרב [[בנימין קליין]].

בשנת [[תשמ"ה]] הורה הרבי לשנות את שמו של בנין [[770]] ל"בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש" וכן את שמו של בניין הכולל שיקרא בשם זהה.

הרבי התייחס בקירוב גדול לתלמידי הכולל ונעזר בהם במספר פרויקטים והטיל עליהם שליחויות שונות, ביניהם ליווי [[ספר תורה|ספרי התורה]] שנשלחו ל[[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|1=[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60971 ספרי התורה שהרבי שלח לקהילות בארץ • סקירה מרתקת] {{אינפו}}}}, עריכת ביאורים ומראי מקומות לספר [[ליקוטי תורה]], ועוד.

עד לשנת [[תש"ס]] שכן הכולל ב[[רחוב יוניון]], מאחורי בניין [[770]], ובשנת [[תש"ס]] אמר הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] כי ברצונו לשפץ את הבניין, ועל כן הוא מעביר באופן זמני את הכולל לבניין של [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]], בקומה השניה שלו בפינת הרחובות [[קינגסטון]] ויוניון. בפועל לאחר שהפועלים הרסו את קירות המבנה, הפסיקה העבודה, והבניין נותר שומם והאברכים נשארו ללמוד בבניין של צעירי חב"ד.

==הוצאה לאור==
בשנים עברו, תלמידי הכולל הוציאו לאור ביטאון תורני בשם '[[יגדיל תורה (קובץ - ניו יורק)|יגדיל תורה]]'.

משנת תשל"ג<ref>מתוך זכרונות הרב [[יהודה אריה לייב שפירא]] ממיאמי, ריש הקלטה מספר 12, לפי המיספור ביו טוב.</ref> יצא לאור "[[קובץ דברי תורה]]", השם נבחר על ידי הרבי,
מחברי המערכת המייסדים הרב [[יהודה לייב שפירא]].
בתחילת ההוצאה לאור הורה הרבי, שיעבור על החומר אחד (או שנים) שאינו חבר בכולל.
השיחה שבראש הקובץ תהיה מוגהת אך משהו חדש, כמו כן הענינים שנדפסו בקובץ יהיו חדשים <ref>עכ"פ בקובץ הראשון.</ref>.
החידוש שהיה בספר זה הוא שנדפס לא רק במכונת צילום (קופיר), אלא בדפוס ממש.

ספרים שיצאו-לאור בעריכת חברי הכולל:

[[מראה מקומות לספר משנה תורה]];
ביאורים והערות ומראי מקומות בקונטרס אחרון (מהדורא בתרא לשו"ע רבינו הזקן, הלכות נדה (מלבד סימן קפ"ז);
קיצור דיני טהרה.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|85691|news|חשיפה: הסיבה לביקורו המפתיע של הרבי בכולל|מערכת שטורעם|כ"ח בשבט תשע"ו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]
[[קטגוריה:כוללים]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]