https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=37.60.47.81 2026-04-25T04:45:42Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=812442 2025-12-04T14:04:34Z

<p>37.60.47.81: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:עקיבא גולדשמיד.png|ממוזער|200px|הרב גולדשמיד]]<br /> [[קובץ:עקיבא גולדשמיד בזאל.jpg|ממוזער|240px|הרב גולדשמיד עם תלמידים]]<br /> הרב '''עקיבא גולדשמיד''' (נולד ב[[י&quot;ב במנחם אב]] [[תש&quot;ל]], 1970) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק לחוזרים בתשובה]] ולדוברי שפות זרות, הנקראת 'הזאל הקטן'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[בני ברק]] ב[[י&quot;ב במנחם אב]] [[תש&quot;ל]] לרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]] ולאסתר.<br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] בני-ברק{{דרושה הבהרה|בבני ברק או בתורת אמת?}} בישיבה [[תומכי תמימים לוד]], ב[[ישיבת בית הר&quot;מ]] ב[[נחל'ה]] וב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תש&quot;נ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'קבוצה'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]] נשא את חיה צביה בת הרב [[אברהם אלעזר סגל]] ומנוחה סגל.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> לאחר חתונתו התגורר ב[[ירושלים]], שם שימש כאיש צוות בישיבה לבעלי תשובה ולדוברי שפות זרות שפעלה ב'מרכז גוטניק' בעיר, בראשות הרב [[יקותיאל פרקש]].<br /> <br /> לאחר סגירת הישיבה בשנת [[תש&quot;ס]] הוחלט ב[[כולל חב&quot;ד]] לפתוח את הישיבה מחדש בתור מחלקה בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] והרב גולדשמיד מונה לראש המחלקה. המחלקה הפכה במהרה לישיבה פנימית בתוך הישיבה הכללית, והרב גולדשמיד נהיה לראש הישיבה.<br /> <br /> משלב את תלמידיו, גם אלה שבאו ממקומות רחוקים, בהוויה של '[[תומכי תמימים]]', על ידי שיעורים, התוועדויות, וחברותות עם תלמידי הישיבה הגדולה, עידוד הבחורים לצאת ל[[מבצעים]] ועוד.<br /> <br /> בתחילה הישיבה קמה צעירים יוצאי ברית המועצות אך ברבות השנים נפתחו שערי הישיבה לכל, בחורים אמריקאים, ארנטינאים, צרפתים, ובעיקר ישראלים.<br /> <br /> בין הלימודים הקדחתניים מארגנים התלמידים במהלך השנה שלל פעילויות רבות כגון 'שבת עם חב&quot;ד' סמנריונים לקירוב בני נוער, ועוד<br /> <br /> חלק ניכר מבוגרי הישיבה משמשים [[שלוחי הרבי|כשליחים]] של הרבי בארץ ובעולם.<br /> <br /> כיום לומדים בישיבה כשבעים [[תמים|תמימים]] חוזרים בתשובה, בנוסף לבני נוער הרבים אשר פוקדים תדיר את הישיבה ובכך נחשפים לתורת הרבי.<br /> <br /> משמש גם כ[[משפיע]] בישיבתו, ומתוועד עם הבחורים.<br /> <br /> אחד מעקרונות היסודיים שהרב גולדשמיד מחנך את תלמידו היא שמכיון שהרבי ותורתו הם נצחיים אזי הם שייכים לכל, גם לחסידים הזקנים והשורשים, וגם לבחורים שחוזרים בתשובה זה עתה.<br /> <br /> שיעורי 'תניא עם הרב עקיבא' שצולמו על ידי תלמידיו זכו לתפוצה וחלקם מתפרסמים באתרים [[חב&quot;ד אינפו]] ו[[חב&quot;ד און ליין]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, הרב [[אברהם גולדשמיד]].זוגתו פייגה מלכה לבית משפחת שיינברגר <br /> * חתנו, הרב מנחם מענדל מנדלזון - שליח הרבי לפלובדיב בולגריה.<br /> * בנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד התחתן ביג כיסלו תשפ''ה עם זוגתו יפה שיינה לבית משפחת אייזנבך<br /> * בנו, יהודה צבי גולדשמיד.<br /> * בנו, ישראל אריה לייב גולדשמיד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.yeshivamh.org/ אתר ישיבתו של הרב גולדשמיד] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}} <br /> *[https://chabad.info/tag/הרב-עקיבא-גולדשמיד/ חלק מפרקי 'תניא עם הרב עקיבא'] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/search/news?q=תניא+עם+הרב+עקיבא חלק מפרקי 'תניא עם הרב עקיבא'] {{col}}<br /> *[https://col.org.il/news/126036 120 תלמידים מ-27 מדינות בהפתעה מרגשת לרבם האהוב] {{Col}}<br /> *[https://col.org.il/news/119355 &quot;חב&quot;דניקים לא יכולים לחיות בלי הרבי&quot;] {{COL}}<br /> *[https://col.org.il/news/115825 התוועדות י' שבט במגדל העמק עם תרגום סימולטני לספרדית] {{Col}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גולדשמיד, עקיבא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סגל]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ל]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=805402 2025-10-08T21:08:32Z

<p>37.60.47.81: הרחבה</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אברהם גולדשמיד''' (נולד ב[[כ' ניסן]] [[תשנ&quot;ו]], 1996) הוא סופר חסידי, עורך תורני ומחבר ספרים, העוסק בייחוד בתולדות ההיסטוריה החב&quot;דית ובמחקר על הגותה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מגדל העמק]] ב[[כ' ניסן]] [[תשנ&quot;ו]] לרב [[עקיבא גולדשמיד]] ראש ישיבת תומכי תמימים לחוזרים בתשובה (הזאל הקטן), ולמרת לחיה צביה לבית משפחת סגל.<br /> <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשיעור ד' למד בישיבת [[תומכי תמימים טבריה]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשע&quot;ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה נמנה על שומעי לקחו של המשפיע הרב [[יואל כהן]] ואף העלה בעקביות את דבריו על גבי הכתב.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] בא בקשרי ה[[שידוך|שידוכין]] עם רעייתו פייגא מלכה לבית משפחת שיינברגר, וב[[ה' אלול]] התקיימה חתונתו ב[[ירושלים]].<br /> <br /> כבר בתור [[בחור]] החל לשמש כעורך ומלקט תורני, בדגש על היסטוריה חסידית וכתיבה על ההגות החב&quot;דית.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]] הוציא לאור שני כותרים.<br /> <br /> ==כותרים==<br /> *משנת חב&quot;ד: אמונה.<br /> *פירורים משולחנו של ר' יואל{{הערה|[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=95980 הספר להורדה].}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גולדשמיד, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשע&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טבריה]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=805401 2025-10-08T21:06:59Z

<p>37.60.47.81: /* תולדות חיים */נוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אברהם גולדשמיד''' (נולד ב[[כ' ניסן]] [[תשנ&quot;ו]], 1996) הוא סופר חסידי, עורך תורני ומחבר ספרים, העוסק בייחוד בתולדות ההיסטוריה החב&quot;דית ובמחקר על הגותה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מגדל העמק]] ב[[כ' ניסן]] [[תשנ&quot;ו]] לרב [[עקיבא גולדשמיד]] ראש ישיבת תומכי תמימים לחוזרים בתשובה (הזאל הקטן), ולמרת לחיה צביה לבית משפחת סגל.<br /> <br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשיעור ד' למד בישיבת [[תומכי תמימים טבריה]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשע&quot;ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה נמנה על שומעי לקחו של המשפיע הרב [[יואל כהן]] ואף העלה בעקביות את דבריו על גבי הכתב.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] בא בקשרי ה[[שידוך|שידוכין]] עם רעייתו פייגא מלכה, וב[[ה' אלול]] התקיימה חתונתו ב[[ירושלים]].<br /> <br /> כבר בתור [[בחור]] החל לשמש כעורך ומלקט תורני, בדגש על היסטוריה חסידית וכתיבה על ההגות החב&quot;דית.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]] הוציא לאור שני כותרים.<br /> <br /> ==כותרים==<br /> *משנת חב&quot;ד: אמונה.<br /> *פירורים משולחנו של ר' יואל{{הערה|[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=95980 הספר להורדה].}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גולדשמיד, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשע&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טבריה]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=723238 2024-12-05T02:18:20Z

<p>37.60.47.81: /* פעילות בית חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>{{מקורות|כל הערך=כן}}<br /> {{עדכון|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:בית חבד רמת אליהו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|]]<br /> [[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין ה[[בית חב&quot;ד]]]]<br /> '''בית חב&quot;ד נווה ים, ראשון לציון''' ממוקם בשכונת רמת אליהו - נווה ים בעיר [[ראשון לציון]]. בנין ה[[בית חב&quot;ד]] הוא הגדול ביותר בעיר ומהגדולים ב[[ארץ ישראל]]. הבניין מתנשא לגובה ארבע קומות, מכוסה בשיש לבן, ומראו המיוחד נשקף מרחבי השכונה במקום פועלים שני אולמות גדולים ומהודרים לתפילה. אחד לימות החול, והשני לשבת, משרדים לבית חב&quot;ד וחדרי פעילות.<br /> <br /> מנהל הבית חב&quot;ד הוא הרב [[חנן כוחונובסקי]], מה[[שלוחים]] הוותיקים בעיר.<br /> <br /> הבניין נחנך בשנת [[תשס&quot;ו]]. בטקס [[חנוכת הבית]] השתתפו כ-500 איש מתושבי השכונה, ואישי ציבור ונכבדים, כגון מפכ&quot;ל המשטרה מר משה קראדי וממלא מקום ראש העיר דוד אלימלך.<br /> <br /> הפעילות בשכונת &quot;נווה ים - רמת אליהו&quot; החלה בשנת [[תשנ&quot;ג]], ומאז מקיים ה[[בית חב&quot;ד]] פעילות יהודית וחברתית במהלך כל השנה לכל הגילאים.<br /> <br /> == פעילות בית חב&quot;ד ==<br /> * [[בית כנסת]] [[חב&quot;ד]] - שני אולמות, אחד ל[[שבת]] ו[[חג]]ים ואחד לימות החול, המכילים כ-500 מקומות.<br /> * מכון [[בר מצווה]] - המכון מהמבוקשים בעיר, ומעל ל-5000 ילדים עברו בו בשנים האחרונות.<br /> * מרכז חסד - המרכז מחלק חבילות [[מזון]] למעל 100 משפחות נזקקות.<br /> * מקווה טהרה מפואר<br /> * אולם אירועים<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> [[נווה חוף]]<br /> {{קצרמר|מוסדות וארגונים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי חב&quot;ד בישראל]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90_%D7%A8%D7%91%D7%94&diff=717191 2024-10-22T17:59:16Z

<p>37.60.47.81: אין לזה מקור</p> <hr /> <div>[[קובץ:הושענות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ה'הושענות' בהושענא רבה תשנ&quot;ב]]<br /> '''הושענא רבה''' הוא יום השביעי של [[חג הסוכות]], נחשב ליום מיוחד וחגיגי ובו מנהגים מיוחדים. ביום זה אומרים את כל ה[[הושענות]] שאומרים בחג הסוכות, בהקפה את הבימה ועליה כל{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&amp;search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]],[[ספר השיחות]] תש&quot;ח]}} ספרי התורה.<br /> <br /> [[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמירת [[תהלים]] בליל הושענא רבה ב-[[770]]]]<br /> <br /> <br /> <br /> == מנהגים ==<br /> *'''אמירת ספר דברים''' - במשך הלילה, קודם אמירת התהילים בחצות, נוהגים לומר את כל חומש דברים. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] והרבי אומרים [[ספר דברים]] - משנה תורה - לבד (ותהילים יחד עם הקהל){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&amp;search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו&quot;ר הריי&quot;צ,[[ספר השיחות]] תש&quot;ח]}}.<br /> *'''אמירת תהילים בציבור''' - לאחר חצות הלילה אומרים יחד את כל ספר התהילים, רבותינו נשיאינו נהגו גם הם לומר עם הציבור, ובשונה משבת מברכים שרבותינו אומרים את היהי רצון רק בסיום כל ספר התהילים ברצף, בליל הושענא רבה אומרים יהי רצון מיוחד בסיום כל ספר. באמירת התהילים בליל הושענא רבה נוהגים לאומרו בזריזות{{הערה|1=ובלשון ספר המנהגים: &quot;ואין מאריכים באמירתו&quot;. בחלק מהשנים נמשכה האמירה אצל רבותינו נשיאינו כ-50 דקות בלבד ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&amp;st=&amp;pgnum=346&amp;hilite= אוצר מנהגי חב&quot;ד אלול-תשרי עמוד שלא].}}. בחלק מהשנים הרבי נעמד רק לאמירת ה'יהי רצון' שבסיום כל ספר, ובשנים האחרונות מנהג הרבי הוא לעמוד במשך כל אמירת התהילים בלילה זה.<br /> *'''וזאת הברכה''' - מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין [[פרשת וזאת הברכה]] רק פעם אחת, כמו כל &quot;משנה תורה&quot;, ואילו העברת הסדרה היא בערב [[שמחת תורה]], כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/13/112&amp;search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם] וב[[תבנית:היום יום/כ&quot;א תשרי|היום יום כ&quot;א תשרי]].}}.<br /> *'''איחול 'פתקא טבא'''' - אין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא'{{הערה|1=ספר המנהגים: &quot;לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: &quot;גמר חתימה טבא&quot;, &quot;פתקא טבא&quot; וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן&quot;. המקור לכך הוא מספר השיחות [[תש&quot;ח]] סוף עמוד 171 - &quot;לא נהגו בליובאוויטש&quot;, אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ&quot;ש מברכים 'פתקא טבא'{{קישור התקשרות צאח|767|2403|587|הלכות ומנהגי חב&quot;ד}}}}.<br /> *'''חלוקת תפוח בדבש''' - בשיחת ליל הושענא רבה תשמ&quot;ה הזכיר הרבי מנהג ישן שהגבאים מחלקים לכל הקהל תפוחים מתוקים, וכאשר '''חוזרים לבית''' אוכלים את התפוח בדבש כל אחד בסוכתו שבביתו. ומאז נהוג כך גם בקהילות אנ&quot;ש. המנהג הוא לקבל תפוח מהגבאים דווקא, ומקופת הקהל{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשמ&quot;ה, ושיחת ליל הושענא רבה תשמ&quot;ז.}} {{הערה|'''זריקת אבטיחים ותפוחים''' - אחר אמירת תהלים בהושענא רבא - ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובבתי הכנסת, היו הנערים '''זורקים''' מעזרת נשים אבטיחים ותפוחים. מזכרונות הרב [[יהודה חיטריק]]. כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב&quot;ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב [[יהודה חיטריק]]}}. <br /> *'''להישאר ערים כל הלילה''' - מנהג חב&quot;ד שלאחר סיום אמירת התהילים, נשארים ערים כל הלילה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ&quot;א ניסן|היום יום כ&quot;א ניסן, שביעי של פסח]].}}.<br /> *'''כריכת הערבות''', כורכים את הערבות בעלי [[לולב]] דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית{{הערה|רשימות הרב [[יעקב לנדא]]. הובא באוצר מנהגי חב&quot;ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב [[אליהו לנדא]] שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהילים.}}.<br /> *'''הסרת הכריכות העליונות של הלולב''' - לאחר תפילת עמידה בשחרית, לפני הלל, נוהגים להסיר את כריכות הלולב{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ&quot;א תשרי|היום יום כ&quot;א תשרי]].}} על מנת להוסיף בשמחה, וכדי להוסיף במשמעות הנענועים של עצירת טללים ורוחות רעות{{הערה|התבאר בלקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1368.}}.<br /> *'''הוצאת כל הספרי תורה''', בשעת ההקפות של הושענא רבה, נוהגים להוציא את כל ספרי התורה שבארון הקודש{{הערה|1=הובא ב[https://chabad.info/beis-medrash/216961/ לוח יומי הלכה למעשה בד&quot;ץ קראון הייטס תשרי תשע&quot;ז עמוד י].}}.<br /> *'''הפרדת הערבות''', הרבי נוהג להפריד את הערבות בתוך האגודה ולספור אותם קודם החבטה.<br /> *'''אופן חביטת הערבות''', הרבי מקפיד לחבוט בקרקע דווקא, וחובט קלות. לאחר החבטה היו שנים שהרבי השאיר את הערבות על הקרקע או על הכסא, ובחלק מהשנים הרבי לקח את הערבות עמו.<br /> *'''חביטת הערבות בבני הבית''', רבותינו נשיאינו נהגו לחבוט קלות עם הערבות על הכתפיים של הבנים. למבוגרים מעל גיל י&quot;ח היו חובטים ג' פעמים, ולצעירים היו חובטים חבטה אחת יתירה על מספר שנותיהם, ואומרים אגב כך 'גבורות ממותקות'{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ה עמוד 52.}}.<br /> *'''חלה בדבש''' - בסעודות יום זה נהוג להטביל חלה בדבש{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/11/169&amp;search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[ספר השיחות]] תש&quot;ח]}}.<br /> *'''אכילת קרעפלאך''' - מנהג חב&quot;ד לאכול [[קרעפלאך]] בהושענא רבה{{הערה|הערת הרבי ('לכאורה') על המנהג לאכול קרעפלאך ביום כיפור. הובא באוצר מנהגי חב&quot;ד אלול תשרי עמוד שמב. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&amp;st=&amp;pgnum=232 התוועדויות תנש&quot;א חלק א' עמוד 213 בהערה].}}.<br /> *'''הוספה בצדקה''' - ביום זה שענינו מיתוק הגבורות יש להוסיף בצדקה יותר מהרגילות{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשד&quot;מ.}}.<br /> <br /> === חלוקת &quot;לעקאח&quot; ===<br /> [[קובץ:הושענא רבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת 'לעקאח' בהושענא רבה]]<br /> בהושענא רבה נוהג [[הרבי]] לחלק [[לעקאח]] למי שלא קיבל בערב יום הכיפורים. בתחילה הייתה החלוקה על פתח סוכתו האישית של הרבי שבחזית בניין [[770]], ומשנת [[תשנ&quot;ב]] - על [[גן עדן התחתון|פתח חדרו]] הקדוש.<br /> <br /> ==בחסידות==<br /> העבודה דימים אלו, [[שופר]] - ב[[ראש השנה]], וערבה - בהושענא רבה, היא למעלה מטעם ודעת.<br /> <br /> ובפרטיות: העבודה דשופר - ענינה [[קבלת עול מלכות שמים]], שהוא ענין שלמעלה מטעם ודעת. ולכן [[תקיעת שופר]] היא בקרן של [[בהמה]] דווקא, להורות שבמדריגה זו האדם משתווה לבהמה, שהוא והבהמה הם בשוה. ועבודה זו מגעת למקום שבו נאמר &quot;אדם ובהמה תושיע ה'&quot; - אור שלמעלה מהשתלשלות, שלגביו אדם ובהמה הם בהשוואה.<br /> <br /> ועל דרך זה העבודה של ערבה - ש&quot;אין בה לא טעם ולא ריח&quot;, דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא [[קבלת עול]] בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם &quot;אחוונא&quot;, על שם שגדלים באחוה - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת עול אין חילוקים.<br /> <br /> ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי [[חג הסוכות]] אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא &quot;יום ערבה&quot;, שבו מקיימים &quot;מנהג נביאים&quot; לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש השנה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/102&amp;search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 הרבי]. ובשיחת ליל שמחת תורה תשט&quot;ז.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/hoshana_rabbah לקוטי שיחות מועדים - הושענא רבה] {{מפתח}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1980051 מהו יום הושענא רבה, ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}<br /> *{{קישור שטורעם|75538|news|הושענא רבה ה'תשמ&quot;ט ■ מופת בפתח סוכתו של הרבי|כתב שטורעם בארצות הברית|כ&quot;א בתשרי תשע&quot;ה}}{{קישור שבור}}<br /> *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90-%D7%A8%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA/ כל הלכות ומנהגי חב&quot;ד להושענא רבה]''' {{אינפו}}<br /> <br /> ;וידאו<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|3983|הרבי בוכה: אין מקום כלל לכך שיהודי יישאר בגלות}}{{קישור שבור}}<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|3145|הנהגות הרבי בהושענא רבה ● וידאו}}{{קישור שבור}}<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|2614|ליל הושענא רבה עם הרבי ● וידאו}}{{קישור שבור}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90-%D7%A8%D7%91%D7%94/ הרבי בתפילה בהושענא רבה] בשנת [[תשמ&quot;א]]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *{{קישור שטורעם|59227|news|הרבי מסמן לצלם לקרוא תהלים בליל הושענא רבה|מערכת שטורעם|כ' בתשרי תשע&quot;ג}}{{קישור שבור}}<br /> *{{קישור חבד וידפו ישן|2615|הרבי בעריכת ההושענות בהושע&quot;ר ● וידאו}}{{קישור שבור}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3801488 הרבי באמירת הושענות הושענא רבה תשמ&quot;ט{{וידאו}}{{בית חב&quot;ד}}]<br /> <br /> ;שיעורים<br /> *''[https://chabad.info/beis-medrash/720708/ הרב שרגא דהן: הלכות הושענא רבה]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:סוכות}}<br /> {{חגים וזמנים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:סוכות]]<br /> [[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%AA&diff=717184 2024-10-22T16:39:00Z

<p>37.60.47.81: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות ב[[שמחת תורה]]. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]<br /> '''הקפות''' הוא מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בחג שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה לפי סדר [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. המנהג הפך לחגיגה המרכזית של שמחת תורה, וב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלתו בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.<br /> <br /> ==מקור המנהג==<br /> ב[[שמחת תורה]] נהגו בתפוצות ישראל לסיים את קריאת התורה כולה בפרשת [[וזאת הברכה]]. בספרי ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]] נזכרים מנהגי שמחה שונים לכבוד סיום התורה, ביניהם הוצאת [[ספר התורה]] לשמוח ולשיר עימו{{הערה|תשובות הגאונים שערי תשובה סי' שיד. מחזור ויטרי שפג. טור אורח חיים סי' תרסט.}}, אך מנהג הקפת הבימה עם ספר התורה נזכר לראשונה אצל חכמי אשכנז - רבי [[יצחק אייזיק מטירנא]]{{הערה|ספר המנהגים - שמיני עצרת.}}, ה[[מרדכי יפה|לבוש]] וה[[רמ&quot;א]]{{הערה|אורח חיים סימן תרסט.}}.<br /> <br /> רבי [[חיים ויטאל]] הביא מקור למנהג זה מ[[ספר הזוהר]]:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=<br /> וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ<br /> {{ש}}'''תרגום''': ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}<br /> <br /> כמו כן העיד רבי חיים ויטאל כי רבו [[האריז&quot;ל]] היה נזהר בהקפות אלו והקפיד לערוך שבע הקפות{{הערה|שער הכוונות קד, א.}}. על פי מנהג האריז&quot;ל התפשט ברוב קהילות ישראל המנהג לערוך שבע הקפות.<br /> <br /> ב[[סידור עם דא&quot;ח]]{{הערה|רסט, ב.}} מובא שהקפות אלו הינם 'מנהג נביאים'{{הערה|זאת בשונה מגרסאות אחרות מדברי אדמו&quot;ר הזקן בהן מוזכר הביטוי 'מנהג' בלבד. וראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/556.htm מכתב הרבי באגרות קודש חלק ג' עמוד רלב ואילך] המבאר לשון זו, שאכן לא מצינו מנהג נביאים לרקוד בשמחת תורה עם הספר תורה, אך מצינו באופן כללי, שביטאו את השמחה הגדולה באופן של &quot;דוד מפזז ומכרכר בכל עוז לפני השם&quot;, באופן של ריקוד במעשה דווקא, ועם ספר תורה (המכתב נדפס גם בלקוטי שיחות חלק כ&quot;ט עמוד 505. וראו שם עמוד 227 עמוד 54 ששולל הפירוש שכוונת הסידור להקפות ד[[הושענא רבה]]).}}, כאשר המנהג מבטא את ההתקשרות הנעלית ביותר של יהודי עם הקב&quot;ה שלמעלה מאופני ההתקשרות של תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ואפילו במנהג עצמו - זהו מנהג שנהגו הנביאים בעצמם ולא הורו כך לעם והעם מעצמו קיבל על עצמו לעשות כמותם{{הערה|כפי שהתבאר בלקוטי שיחות חלק כ&quot;ט עמוד 227.}}.<br /> <br /> ==בשמיני עצרת ובשמחת תורה==<br /> רבי [[עמנואל חי ריקי]] הביא כי המנהג לערוך הקפות הוא לא רק בשמחת תורה אלא גם ב[[שמיני עצרת]] (בחוץ לארץ - שם שמיני עצרת הוא היום הראשון של החג ושמחת תורה הוא היום השני){{הערה|משנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה, פרק יב.}}, ובעקבותיו [[אדמו&quot;ר הזקן]] פסק כך ב[[סידור אדמו&quot;ר הזקן|סידורו]]{{הערה|ראה בהרחבה בקובץ אור ישראל (מונסי) סא, ע' רס. ובמאמרו של הרב נחום גרינוולד בקישורים חיצוניים.}}. מנהג חב&quot;ד לערוך הקפות בליל שמיני עצרת, בליל וביום שמחת תורה{{הערה|שם=קובץ|[[קובץ ליובאוויטש]] גליון 5, ע' 72.}}.<br /> <br /> אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש&quot;א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&amp;st=&amp;pgnum=324&amp;hilite= ליל שמחת תורה תשד&quot;מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ&quot;ו]. תשנ&quot;ב.}}. עם זאת, בשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש{{הערה|שיחות תשד&quot;מ ותשנ&quot;ב הנ&quot;ל.}}. הרבי הסביר באריכות את הסיבה לכך - שבזמננו מוכרחים לבטל את ה[[גלות]] על ידי שמחה, ולכן יש לעשות זאת גם בשינוי הסדר הרגיל (בדומה לסיפור על אדמו&quot;ר הזקן שהקדים את [[תקיעת שופר|תקיעת השופר]] לפני התפילה, וכך פעל ברוחניות את הנצחון ב[[מלחמת רוסיה-צרפת]]){{הערה|שיחת תשד&quot;מ הנ&quot;ל.}}.<br /> <br /> ==סדר ההקפות כמנהג חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אתה הראת]]}}<br /> לאחר [[תפילת ערבית]] או [[שחרית]], לפני התחלת ההקפות, נוהגים לעשות [[קידוש]]{{הערה|וראה בשיחת ליל שמיני עצרת תשנ&quot;ב, שכאשר ה[[גבאי]] מכריז שיכולים לעשות קידוש - צריכים לעשות קידוש, עיין שם.}}, ובליל שמחת תורה (לפעמים גם בשמיני עצרת) - [[התוועדות]]{{הערה|1=ראה הנלקט ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&amp;st=&amp;pgnum=365&amp;hilite= אוצר מנהגי חב&quot;ד - תשרי, ע' שנא].}}.<br /> <br /> קודם ההקפות אומרים כמה פסוקים - &quot;[[אתה הראת]] לדעת&quot;, ועוד - וחוזרים עליהם שלוש פעמים. באמירת הפסוקים מכבדים אנשים שונים, ואחריהם חוזר כל הקהל. מנהג [[הרבי הריי&quot;צ]] והרבי בהקפות הלילה לומר את הפסוק הראשון - &quot;אתה הראת&quot;, והאחרון - &quot;כי מציון&quot;. כמו כן הוסיף הרבי שאחר שלושת הפעמים של אמירת &quot;אתה הראת&quot;, אומר שלוש פעמים את הפסוק &quot;והיה זרעך כעפר הארץ&quot; ואחריו הקהל כולו, וקבע זאת למנהג חב&quot;ד{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תש&quot;נ (התוועדויות ח&quot;א ע' 226). ועוד.}}. היו שנים שהוסיף עוד פסוקים{{הערה|ראה פירוט ב&quot;מעשה מלך&quot; ע' 297 הערה 7.}}.<br /> <br /> לפי תורת החסידות, מהותם של הפסוקים היא להביא טעמים וראיות מן התורה על השמחה{{הערה|ספר המאמרים תש&quot;ד ע' 56.}}, וכן תפילה שעל ידה פועלים שענינים אלו יהיו בגלוי{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תנש&quot;א (התוועדויות ח&quot;א ע' 178).}}. בכמה שיחות ביאר הרבי את ענינם של כל י&quot;ז הפסוקים{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תש&quot;נ (התוועדויות ח&quot;א ע' 203 ואילך). תנש&quot;א (שם). תשנ&quot;ב (שיחות קודש ח&quot;א ע' 194).}}.<br /> <br /> להקפות מכבדים אנשים שיזכו לשאת את ספרי התורה, והם אומרים לפני כל הקפה את הנוסח המיוחד לה והקהל אחריהם. <br /> <br /> ==הקפות אצל רבותינו נשיאנו==<br /> אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש&quot;א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&amp;st=&amp;pgnum=324&amp;hilite= ליל שמחת תורה תשד&quot;מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ&quot;ו]. תשנ&quot;ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד&quot;מ ותשנ&quot;ב הנ&quot;ל.}}).<br /> <br /> ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.<br /> <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שאל פעם את אביו [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש&quot;ה [לה&quot;ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&amp;hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&amp;st=הכנה+לתפילה&amp;pgnum=158 עמוד נה].}}.<br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> מנהג הרבי ללכת להקפה הראשונה והשביעית, בה רוקד עם [[ספר התורה של הרבי|ספר התורה שלו]] במרכז [[770]] ומעודד את השירה בעוז. ברוב השנים עד פטירתו היה רוקד עם הרבי בהקפה זו גיסו, הרב [[שמריהו גוראריה]]. בחזרתו מההקפה עובר הרבי בין הקהל ומברך ברכות רבות, וזמן זה ידוע כעת רצון לרבים הצריכים ברכה ונדחקים אז לקבלה.<br /> <br /> בסיום כל הקפה מכריזים &quot;עד כאן הקפה א'&quot;, &quot;עד כאן הקפה ב'&quot; וכדומה. הטעם להכרזה זו הוא כדי שלא תהיה [[יניקת החיצונים]] מהחיות שבהקפה{{הערה|שער הכולל פרק מה סק&quot;ו.}}, וכן כיון שענין ההקפות הוא [[בלי גבול]], יש להכריז כך כדי להמשיך את ההקפה בענינים של הגבלה{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תשל&quot;ה.}}.<br /> <br /> ==הקפות שניות==<br /> [[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקפות שניות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> {{ערך מורחב|הקפות שניות}}<br /> הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת [[האריז&quot;ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}.<br /> <br /> המנהג התפשט בחוגי המקובלים{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד&quot;א]] בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}} ולאחר מכן גם לבתי כנסת נוספים. לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו.<br /> <br /> [[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילת חב&quot;ד ומידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בו משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[שבח המועדים]]<br /> * [[הלכה למעשה (סדרת ספרים)| הלכה למעשה - תשרי]]<br /> * [[שמירת המועדים (ספר)]]<br /> *'''הקפות עם הרבי''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1878 עמוד 78<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב [[נחום גרינוולד]], [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=886&amp;cat=9&amp;haoro=12 בין שבע הקפות לבין שלש הקפות וחצי: ביאור מנהג חב&quot;ד]<br /> <br /> {{סוכות|}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%97_%D7%A9%D7%9E%D7%95&diff=702942 2024-07-19T07:38:38Z

<p>37.60.47.81: /* תבנית הקשר */</p> <hr /> <div>==תבנית הקשר==<br /> {{א|יוסף בן מלמד}} הבאתי התייחסות מהרבי לביטוי, לא מספיק? מה ההבדל בין זה ל[[ה' יקום דמו]]? מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}} 06:48, 27 ביוני 2024 (IDT)<br /> חבל שלא כתוב שהרבי הריי&quot;צ קרא לייבסקציה &quot;ימח שמם&quot; (בהתוועדות פורים תרפ&quot;ז ועוד הרבה פעמים), אפילו שהיו יהודים</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%91%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=691127 2024-06-14T10:05:23Z

<p>37.60.47.81: /* הוכחות וחיזוק האמונה */</p> <hr /> <div>{{יג עיקרים}}<br /> ה'''אמונה במשיח''' הוא העיקר הי&quot;ב מ[[י&quot;ג עיקרים|שלשה עשר עיקרים]] שמנה [[הרמב&quot;ם]] שעניינה להאמין ולחכות ל[[גאולה]] השלימה שתהיה על ידי [[משיח]].<br /> <br /> האמונה במשיח מיוסדת על מקורות רבים בתורה שלכן קבע הרמב&quot;ם שהכופר בה הרי &quot;כופר&quot; משום שכופר בתורה ובנבואות כל הנביאים ובנצחיות התורה.<br /> <br /> ==המצווה==<br /> האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב&quot;ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: &quot;ושב ה' אלקיך, ואחר כך מוסיף, &quot;ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'&quot; זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז&quot;ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל&quot;ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י&quot;ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}}}}) היא חובה על כל אחד מישראל.<br /> <br /> האמונה בביאת המשיח כוללת לא רק את האמונה בביאתו לגאול את עם ישראל מגלותו כי אם האמונה במציאותו כמלך מבית דוד שיחזיר המלוכה והמשפטים לישראל וקיום המצוות יהיו בימיו בשלמותם{{הערה|שם=לקו&quot;ש חי בלק|1= לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&amp;st=&amp;pgnum=280 חלק יח עמוד 272].}}. ויתירה מזו שהיא כוללת גם את האמונה במצב העולם לעתיד שיאפשר את קיום המצוות בשלימות שלכן האריך [[הרמב&quot;ם]] גם בזה{{הערה|משנה תורה לרמב&quot;ם הלכות מלכים פרק יב}}{{הערה|הדרן על [[הרמב&quot;ם]] [[תשמ&quot;ו]] - לקוטי שיחות חלק כז עמוד 255 וראה בהערה 35 שם ש&quot;לחכות&quot; הוא רק לשלימות התורה אמנם האמונה הוא גם למצב העולם}}.<br /> <br /> ===החיוב &quot;לחכות&quot;===<br /> {{ערך מורחב|ציפייה לגאולה}}<br /> החיוב להאמין בביאת המשיח כולל גם את החיוב לחכות לה בכל עת וכלשון הרמב&quot;ם:{{הערה|שם=רמ|רמב&quot;ם פרק י&quot;א מהלכות מלכים ומלחמותיהם}} '''&quot;וכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו&quot;''' וכפי שמתבאר{{הערה|1= אמנם בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&amp;st=&amp;pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ&quot;ח עמוד 163]. (אף שלכאורה יקשה מה שייך &quot;עיקר&quot; ברגש הלב).}} חיוב ה&quot;לחכות&quot; הוא האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם. כי אם גם לחכות לה בכל עת. וכפי שמבאר [[הרמב&quot;ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'}}שבנוסף לזה &quot;שיאמין ויאמת שיבוא&quot; גם &quot;לא יחשוב שיתאחר&quot; שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק{{הערה|בית אלקים למבי&quot;ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}. ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ויתירה מזו להיות ב[[בטחון]] גמור ולהאמין ולבטוח בביאתו המידית{{הערה|1= שו&quot;ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&amp;pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח].}}.<br /> <br /> ועל זה אמרו חז&quot;ל{{הערה|סנהדרין צז, ב}}: &quot;תפח רוחן של מחשבי קיצין&quot;, לפי שחשבונות אלו גורמים להרחיק את האמונה בביאתו, הן האמונה בכלל - שכשעובר הקץ שחישב ולפועל לא הגיע, הוא מאבד את האמונה{{הערה|נראה שכן הוא כוונת [[רש&quot;י]] על הגמרא. ויל&quot;ע}}. וכן מאבד את האמונה בביאתו בכל זמן - שמכוון שהגביל לביאתו זמן לא יאמין שיבוא קודם לזמן זה{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב&quot;ם שם וב'בית אלקים' שם}}.<br /> <br /> ==יסוד האמונה==<br /> יסודה של האמונה בביאת המשיח היא בפסוקי התורה ובנבואת משה רבינו וזה לשון הרמב&quot;ם:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ. אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַכֶּה לְבִיאָתוֹ. לֹא בִּשְׁאָר נְבִיאִים בִּלְבַד הוּא כּוֹפֵר. אֶלָּא '''בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה רַבֵּנוּ'''. שֶׁהֲרֵי '''הַתּוֹרָה הֵעִידָה עָלָיו''' שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ל-ג) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ וְגוֹ' (דברים ל-ד), אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם וְגוֹ' (דברים ל-ה), וֶהֱבִיאֲךָ ה'. וְאֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה הֵם כּוֹלְלִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל יְדֵי כָּל הַנְּבִיאִים. אַף בְּפָרָשַׁת בִּלְעָם נֶאֱמַר '''וְשָׁם נִבֵּא בִּשְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים'''...אַף '''בְּעָרֵי מִקְלָט''' הוּא אוֹמֵר...אֲבָל בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים אֵין הַדָּבָר צָרִיךְ רְאָיָה '''שֶׁכָּל הַסְּפָרִים מְלֵאִים בְּדָבָר זֶה'''.|מקור=משנה תורה לרמב&quot;ם הלכות מלכים פרק י&quot;א, א - ג.}}<br /> <br /> וישנם פוסקים הלומדים כי האמונה ב[[גאולה]] נלמד מהדיבור הראשון של [[עשרת הדברות]] &quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹקיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים&quot; - &quot;כך יש לנו להאמין ש[[הקדוש ברוך הוא|ה']] עתיד לקבץ אותנו ולהושיענו על ידי [[משיח צדקנו]]&quot;{{הערה|סמ&quot;ק מ&quot;ע א'}}.<br /> <br /> ויוצא שהאמונה בביאת המשיח מיוסדת על נבואת הנביאים, על נבואת משה רבינו, על עדות התורה וכן היא חלק מ'מצוות' התורה. (מצוות [[ערי מקלט]] ששלימותה תהיה בביאת המשיח).<br /> זה שביאת המשיח נכתבה ונמסרה בכל אחד מהאופנים אלו הוא משום שתוקף ומעלה בכל אחת מהם, המעלה ב'''נבואת משה''' ובעדות התורה על נבואת הנביאים היא שהתאמתות נבואת הנביאים אצלנו היא על פי האותות והמופתים שעשו{{הערה|משנה תורה לרמב&quot;ם פרק ח מהלכות יסודי התורה}} בשונה מהתורה ו[[משה רבינו]] שנבואתו התאמתה בהחלטיות אצל כל ישראל &quot;שכל ישראל עדים&quot; לנבואתו כשהם עצמם ראו אותו במתן תורה עולה ומדבר עם אלקים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&amp;st=&amp;pgnum=288 לקוטי שיחות חלק יח עמוד 279 הערה 57]}}.<br /> <br /> נבואת נביא מצד עצמה היא בעלת שינוי, כגון במקרה שישנם חטאים ביכולתם לגרום לביטול הנבואה (גם כשהנבואה נאמרה לציבור שאינה בטילה הרי זה רק גזירת ה' שלא תבטל כדי להבחין בין נביא אמת לשקר והנבואה מצד עצמה אינה נצחית) אבל דברי התורה אינם בטילים לפי שהתורה היא חכמתו של ה' שלמעלה מהזמן וכשם שהוא נצחי כך תורתו נצחית. ויעוד המשיח בנוסף לנבואתה הינה חלק מעדות ה'''תורה'''.<br /> אמנם יש חומרה בדברי '''נביא''' על התורה שהרי העובר על דברי הנביא חייב מיתה ללא שינוי בתוכן הנבואה. משאין כן בדברי התורה שישנם הבדלים בין עבירות חמורות לקלות והעונשים עליהם שונים.<br /> <br /> ביאת המשיח היא גם פרט ב'''מצוות''' התורה - הנצחיות שבמצוות היא החזקה ביותר, שכן בתורה אף שהיא נצחית (שלא כנבואה ש&quot;מצד עצמה&quot; שייך בה שינויים כנ&quot;ל) עדיין מצאנו ששייך לפרש דברי התורה ברוחניות שלא כפשוטן. אמנם 'מצוות' התורה המפרשן שלא כפשוטן הרי הוא כופר ואפיקורס ולכן אדם הכופר בגאולה ומפרש את יעודי הגאולה שלא כפשוטן הרי הוא אפיקורס (שהרי מכחיש בזה את מצוות התורה להקצות ערי מקלט נוספים לעתיד לבוא){{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/8/3/index.htm לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114 ואילך]}}.<br /> <br /> בנוסף לאמונה מצד עדות התורה והנביאים, תוכנה של האמונה בגאולה היא האמונה בנצחיות התורה - שמאמין שיבוא זמן שקיום המצוות יהיה בשלמות מפני שנצחיות התורה היא לא רק שציוויה לא ישתנו, אלא שגם יגיע זמן שקיומה בפועל יהיה בשלימות{{הערה|1=ראה[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&amp;st=&amp;pgnum=286 לקוטי שיחות חלק יח עמוד 277 סעיף ט ואילך].}}.<br /> <br /> ==מעיקרי הדת==<br /> הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י&quot;ח במדבר}} וראה בלקוטי שיחות חלק ל&quot;ד שם שע&quot;כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי&quot;ש}} הרמב&quot;ם{{הערה|שם=רמ}} מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מ[[י&quot;ג עיקרים]] אמנם ישנם החולקים עליו{{הערה|שם=חתם סופר שנ&quot;ו|1=שו&quot;ת חת&quot;ם סופר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1839&amp;st=&amp;pgnum=293 חלק יורה דעה סימן שנ&quot;ו]}}{{הערה|שם=עיקרים|[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/a1-2.htm#1 ספר העקרים בתחילתו].}} ולטענתם אין סיבה שאמונה זו תהיה יסוד הדת אף שגם הם מודים שהחולק עליה הוא &quot;כופר&quot; ככופר בשאר דברי התורה.<br /> <br /> יש שביארו{{הערה|שם=אבארבנל|1=ראש אמנה לאברבנאל פרק שלישי הספק החמישי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34946&amp;st=&amp;pgnum=42 ובפרק הארבע עשר]}} שיטתו של [[הרמב&quot;ם]] בכמה אופנים:<br /> *א. ימות המשיח הוא פרט ב&quot;[[שכר ועונש]]&quot; שהוא אחד מי&quot;ג העיקרים.<br /> *ב. היות והי&quot;ג עיקרים עניינם לשלול הטוענים בראיות נגד ההשגחה העליונה בראותם צדיק שרע לו ורשע שטוב לו (קובלים על חוסר צדק) לכן באה העיקר השנים עשר (והשלש עשר - [[תחיית המתים]]) להשלים האמונה בהשגחה.<br /> *ג. היות והאמונה במשיח מיוסדת גם על פסוקי התורה גם נבואת משה רבינו וגם היא נבואת כל הנביאים לכן היא עיקר התורה שהכופר בה כופר ב'''כל''' התורה כולה{{הערה|בחתם סופר שם טוען שבזה אינו עיקר בפני עצמו.}}.<br /> *הרבי מבאר - שטעמו של [[הרמב&quot;ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כאמור לעיל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית{{הערה|שם=לקו&quot;ש חי בלק}}.<br /> <br /> ====ראיה משיטת רבי הלל====<br /> טענתם של החולקים הוא מהשיטה של [[מלך המשיח#שיטת רבי הלל|רבי הלל]] ש&quot;אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה&quot; ואף שאין ההלכה כמותו שחלקו עליו והסובר כן היום הוא כופר כדברי הרמב&quot;ם, אמנם אם האמונה במשיח הוא עיקר התורה איך נמצא חולק על זה{{הערה|שם=חתם סופר שנ&quot;ו}}. ואם החולק על מציאות המשיח דינו כ&quot;כופר&quot; איך צטטו את רבי הלל החולק על זה ועוד בתואר 'רבי'{{הערה|שם=עיקרים}}.<br /> <br /> אמנם טענתם היא רק לביאורים שכוונתו הייתה לשלול את ביאתו (ראה המתבאר בערך [[מלך המשיח#שיטת רבי הלל|מלך המשיח]]) אולם ישנם המבארים שגם לפירושים אלו, אף שטעותו הייתה בעיקרי הדת בכל אופן לא היה לו דין כופר מכיוון שטעותו הגיעה מתוך לימוד הפסוקים שטעה בדרשת הכתוב ממילא אנוס הוא. ולכן אין דינו כ&quot;חולק&quot; על עיקרי האמונה שהוא &quot;כופר&quot;{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1375&amp;st=&amp;pgnum=109 שו&quot;ת הרדב&quot;ז חלק ד תשובה א'רנח] וב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/a1-2.htm#1 עיקרים בתחילתו] והעיקרים עצמו חלק על זה וס&quot;ל שאילו היה זה עיקר והוא אינו מאמין בו היה דינו ככופר. ובלקוטי שיחות חלק לד הערה 42 מציין שכמו כן האומר שמשיח לא יבוא ח&quot;ו מפני שגרם החטא שאינו כופר שהרי אינו חולק על הנבואה אמנם מצד גדר המצווה שבמשיח כופר הוא עיין שם.}}.<br /> <br /> אמנם לפי המבארים דברי רבי הלל שלא עלתה על דעתו שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא ב'זכות' ישראל שאבדו זכויותיהם בזמן חזקיהו אין כלל ראיה או קושיה מדבריו{{הערה|שם=אבארבנל}}.<br /> <br /> ==במנין המצוות==<br /> האמונה בביאת המשיח אינה נמנית ב[[תרי&quot;ג מצוות]]{{הערה|ראה ראש אמנה פרק ה הספק השלישי.}} על אף שהוא מהעיקרי הדת (ולכן לא כתבה [[הרמב&quot;ם]] בהלכות יסודי התורה לפי שכתב רק את ה'מצוות' היסודיות בלבד ולא את שאר העיקרים שאינם מצוות){{הערה|אלא שבעניין הנצחיות יש לה כל התוקף של נצחיות של מצווה שהרי היא חלק ממצות הרי מקלט - לקוטי שיחות חלק לד שם.}}.<br /> <br /> וכמה ביאורים בזה:<br /> אברבנאל מבאר{{הערה|ראש אמנה סוף פרק הי&quot;ט}} שכרוב העיקרים שנלמדו מפסוקי התורה וממילא חיוב האמונה בהם מוכרחת ועד שהם יסודי הדת, עם זאת, היות ובתורה לא נכתבו בלשון אזהרה וציווי אינם נחשבים ל'מצווה'.<br /> <br /> ועל פי ביארו של [[הרמב&quot;ם]] בגדרו של משיח הרי היא כעין מצווה כללית שכתב הרמב&quot;ם בספר המצוות בכלל הרביעי &quot;שאין למנות ציוויים הנוגעים לכל מצוות התורה כולה&quot; כך גם משיח שעניינו נוגע לכל מצוות התורה שיביא לשלמות בקיום כל המצוות כולם ממילא אין למנותה ב[[תרי&quot;ג מצוות]]{{הערה|שם=לקו&quot;ש חי בלק}}<br /> <br /> וביאור נוסף בזה שמכיוון שלאחרי ביאת המשיח שוב לא יהיה החיוב להאמין משום שהחיוב להאמין הוא רק בזמן הגלות{{הערה|תורת מנחם -התוועדויות תשמ&quot;ח חלק ד עמוד 33 הערה 95 (ולכאורה הוא על פי הכלל השלישי בספר המצוות לרמב&quot;ם שאין למנות מצוות שאין נוהגות לדורות {{מקור}}).}}.<br /> <br /> ==הוכחות וחיזוק האמונה==<br /> הנבואה על ביאת המשיח נאמרה על ידי בלעם ונכתבה בתורה בנבואתו של משה רבינו וכלשונו של הרמב&quot;ם: &quot;וְשָׁם נִבֵּא בִּשְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים. בַּמָּשִׁיחַ הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא דָּוִד שֶׁהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד צָרֵיהֶם. וּבַמָּשִׁיחַ הָאַחֲרוֹן שֶׁעוֹמֵד מִבָּנָיו שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל [בָּאַחֲרוֹנָה]. וְשָׁם הוּא אוֹמֵר: 'אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה' זֶה דָּוִד. 'אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב' זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. 'דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב' זֶה דָּוִד. 'וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל' זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ...&quot;<br /> בדבריו אלו מחזק [[הרמב&quot;ם]] את תוקף האמונה במשיח שלאחרי שכותב שהתורה העידה בשני משיחים ומשיח הראשון הוא דוד כבר היה, הרי זה מחזק את האמונה בביאתו של משיח האחרון הוא מלך המשיח. מכיוון שמשיח הוא לא דבר 'חדש' וכבר היה לעולמים{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח שם (ועל דרך מאמר הגמרא:(סנהדרין צא, א) &quot;דלא הוו, חיי. דהוו חיי, לא כל שכן?!&quot;).}}. וכן היות ושניהם נאמרו בנבואה אחת וכיוון שחצייה הראשון נתקיים בוודאי שחצייה השני אודות מלך המשיח יתקיים{{הערה|קריית ספר לרמב&quot;ם שם.}}.<br /> <br /> באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים לכן חז&quot;ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל&quot;ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}.<br /> <br /> ==ביאת משיח בשבת==<br /> בגמרא{{הערה|[[מסכת עירובין|עירובין]] מג, ב]].}} נאמר, כי הנודר להיות [[נזיר]] ביום שבו יבוא משיח - אסור לו לשתות [[יין]] לעולם, כיון שמשיח יכול לבוא ביום זה; אמנם, אם [[נדר]] ב[[שבת]] או [[יום טוב]] - מותר לו לשתות יין באותה שבת, ובשבתות הבאות נאסר. הסיבות לאי אפשרות ביאת המשיח בשבת שנאמרו בגמרא הן:<br /> *כיון ש&quot;כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים, מפני הטורח (שמניחין צרכי שבת והולכין להקביל פניו - רש&quot;י)&quot;. וכיון ש[[אליהו]] אינו יכול לבשר ב[[ערב שבת]] על ביאת המשיח, הרי שמשיח לא יכול לבוא למחרתו ביום השבת.<br /> *כיון שכדי לגאול את בני ישראל, מוכרח המשיח להגיע לבית הדין הגדול ב[[טבריה]], וזאת יוכל רק על ידי שיעבור מרחק גדול בדרך נס. וישנו ספק, האם ישנו איסור [[תחום שבת]] למעלה מעשרה טפחים או לא{{הערה|1=על פי ביאור הרבי בדברי הגמרא, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/288 אגרות קודש חלק ב' אגרת רפח].}}.<br /> <br /> ב[[רמב&quot;ם]]{{הערה|הלכות נזירות ד, יא.}} כתב על פי הגמרא &quot;שהדבר ספק אם יבוא ב[[שבת]] או ביום טוב, או לא יבוא&quot;{{הערה|בצדדי הספק ביארו מפרשי [[הרמב&quot;ם]] כמה אפשרויות, ועיקרן כנ&quot;ל. ראה כסף משנה ולחם משנה שם.}}.<br /> <br /> אמנם, [[הרבי]]{{הערה|אגרת קודש הנ&quot;ל.}} מבאר שלמרות זאת אומרים בנוסח &quot;[[אני מאמין (נוסח)|אני מאמין]]&quot; - &quot;אחכה לו '''בכל יום''' שיבוא&quot;, כולל גם בשבתות וימים טובים. מכמה סיבות:<br /> *כיון שזהו ספק אם יבוא משיח ב[[שבת]] או לא, לכן נקבע הנוסח באופן שיתאים גם לאפשרות שיבוא; ובפרט שייתכן שכבר הגיע אליהו לבית דין הגדול ופתר את הספק לקולא{{הערה|1=ראה על דרך זה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15859&amp;st=&amp;pgnum=286&amp;hilite= לקוטי שיחות חלק ע' ע' 272] ועוד - שכאשר יבוא משיח בזמן זה, בו אינו יכול לבוא, יתרץ כבר הוא את הקושיות על כך.}}.<br /> *כיון שבנוסח &quot;אני מאמין&quot; הכוונה היא לאו דוקא לביאת משיח המושלמת לכל ישראל, אלא על עצם הגאולה. ולכן ייתכנו שלבים שונים בהתחלת הגאולה, שלכל הדעות יכולים להיות בשבת ויום טוב - כגון התגלות [[משיח בן יוסף]], או ביאת אליהו - ועליהם מדובר בנוסח &quot;אני מאמין&quot;{{הערה|ראה על דרך זה מה שכתב ה[[שפת אמת]] על ראש השנה י, ב.}}.<br /> *אף על פי שנאמר בגמרא שאין אליהו בא בערבי שבתות וימים טובים מפני הטורח - הרי לבני ישראל לא תהיה תרעומת אם אליהו יבוא גם בערב שבת, גם אם יפריע להכנת מאכלי השבת{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&amp;st=&amp;pgnum=174&amp;hilite= שיחת י&quot;ט טבת תשמ&quot;ב], בביקור הרב [[פנחס מנחם אלתר]] מ[[גור]].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[מלך המשיח]]<br /> * [[גאולה]]<br /> * [[צפייה לגאולה]]<br /> * [[תחיית המתים]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * רבי משה בן יוסף טרני - המבי&quot;ט - בספרו''' 'בית אלקים' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14113&amp;st=&amp;pgnum=248 שער היסודות פרקים חמישים וחמישים ואחת ואילך]''' - ביאור והוכחות לאמונה.<br /> * [[הרבי מלך המשיח]], '''[https://drive.google.com/file/d/1qcdXodVVjCcWvftNb2jCakfI6b4dQ-Hr/view?usp=drive_link לקוטי שיחות חלק יח - שיחה פרשת בלק (ב)]''' - גדרו ההלכתי של מלך המשיח וגדר האמונה ([[אידיש]]).<br /> * [[הרבי מלך המשיח]], '''[https://drive.google.com/file/d/14W_f2SDwfZQInkMbuoEDs2PCNy1OsJCS/view?usp=drive_link לקוטי שיחות חלק לד - שיחה לפרשת שופטים (ג)]''' - האמונה בביאת המשיח וודאותה.<br /> <br /> {{גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:י&quot;ג עיקרי האמונה]]<br /> [[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]<br /> [[קטגוריה:מלך המשיח]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=659534 2024-02-10T20:10:25Z

<p>37.60.47.81: יצירת דף עם התוכן &quot;בתחילת הערך מצויין לקונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש &quot;הנ&quot;ל&quot;, ואין שום קונטרס לעיל. למה הכוונה?&quot;</p> <hr /> <div>בתחילת הערך מצויין לקונטרס הערות התמימים ואנ&quot;ש &quot;הנ&quot;ל&quot;, ואין שום קונטרס לעיל. למה הכוונה?</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=641213 2023-10-23T13:46:42Z

<p>37.60.47.81: יש</p> <hr /> <div>[[קובץ:איסר-ניסן-דריבין.jpeg|250px|שמאל|ממוזער]]<br /> רבי '''איסר ניסן דריבין''' ([[תרל&quot;ו]] - [[תשט&quot;ו]]) היה ראש ישיבה ב[[קובנה]] שב[[ליטא]] ואחד מהמלמדים שזכה לשמש כמורה פרטי של [[הרבי]] בנערותו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ו]], וכיהן כ[[ראש ישיבה]] ב[[קובנה]] שב[[ליטא]], במהלך [[מלחמת עולם הראשונה]] נאלץ לעזוב את מדינתו ולהימלט מביתו יחד עם משפחתו ל[[יקטרינוסלב]], ביקטרינוסלב הוא התאכסן בביתו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ומונה למורה הפרטי של הרבי יחד עם אחיו במשך שנה אחת במקומו של המלמד הקודם [[שניאור זלמן ווילנקין]]{{הערה|'''שעה טובה''', גיליון 555, עמ' 6.}}.<br /> <br /> הרבי סיפר מספר סיפורים על המלמד זה{{הערה|&quot;[[שנים ראשונות]]&quot;.}}, בהזדמנות סיפר שפעם תפסו אותו שהוא לומד במהלך [[תשעה באב]] והוא בתגובה ענה שהוא לומד [[חכמות חיצוניות]], כאשר נשאל על ידי הרבי מה דעתו על דעת המדענים שהאדם נברא מה[[קוף]] ([[אבולוציה]]) , ענה ש&quot;מענדל, מה לך להתווכח עמו?! אמור לו, שלא אכפת לך... אם מוצא חן בעיניו ה&quot;יחוס&quot; אל ה[[קוף]] שיערב לו!...ואילו ה&quot;יחוס&quot; שלנו הוא &quot;נעשה אדם בצלמנו כדמותנו&quot;!&quot;{{הערה|'''תורת מנחם - התוועדויות [[תשל&quot;א]]''', ח&quot;א, עמ' 330.}}. הרבי תיארו כ&quot;למדן גדול&quot;{{הערה|'''תורת מנחם התוועדויות [[תשמ&quot;ד]]''', ח&quot;ב, עמ' 1062.}}.<br /> <br /> לאחר המלחמה חזר הרב דריבין לליטא ומונה לרב בדרשונישוק, בשנת [[תרצ&quot;ה]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] שם גר עד לפטירתו בשנת [[תשט&quot;ו]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' פסח דריבין.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''שנים ראשונות''', עמ' 103 - 104, 109 - 110.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/130112 סיפור המלמד הליטאי של הרבי נחשף בספר החדש מבית JEM] באתר {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשט&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:מלמדי רבותינו נשיאנו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ו]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=640900 2023-10-22T13:58:18Z

<p>37.60.47.81: /* קישורים חיצוניים */ כפול</p> <hr /> <div>[[קובץ:יהושע מונדשיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע מונדשיין]]<br /> הרב '''יהושע מונדשיין''' ([[ט' שבט]] [[תש&quot;ז]] – [[ב' טבת]] [[תשע&quot;ה]]), חוקר והיסטוריון [[חב&quot;ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרה”ח יהושע מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש&quot;ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין למשפחה דתית לאומית. לקראת הבר מצווה שלו, הוא שלח לראשונה מכתב לרבי, בו ביקש ממנו ברכה{{הערה|תשורה מונדשיין תשס&quot;ח, עמ' 7.}}. הרבי השיב לו בנוסח הברכה הרגיל שהיה משיב לנערי הבר מצווה. לאחר הבר מצווה החל להתפלל ב[[סידור תהילת ה']], ולאחר שהבחין בשינויי הנוסחאות בין סידור זה לשאר הסידורים, הוא שלח על כך לרבי, שהפנה אותו לרשימת מקומות העוסקים בכך{{הערה|תשורה מונדשיין תשס&quot;ח, עמ' 10 - 11.}}.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]]. באותה תקופה החל להתקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]], והיה מגיע לשיעורים והתוועדויות של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בשנת [[תשכ&quot;ד]] לאחר שסיים את לימודיו בישיבת הישוב החדש, התלבט בין מספר ישיבות, ולבסוף החליט לעבור לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]{{הערה|תשורה מונדשיין תשס&quot;ח, עמ' 15.}}. <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. באותו חורף עזר לר' [[יהושע קארף]] עזר בעריכת הספר &quot;ביאורי התניא&quot;.<br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת [[תשכ&quot;ט]] עם רחל לאה (בת הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה&quot;ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב&quot;ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן ב[[ספריית ליובאוויטש]], וכחבר צוות ה[[הוצאה לאור]] של ספרי רבותינו נשיאינו, אך הדבר לא יצא לפועל. בשנת [[תשל&quot;ז]] התקבל כספרן בספריה הלאומית בירושלים.<br /> <br /> ר’ יהושע עמד בקשר מיוחד עם הספרן ר' [[חיים ליברמן]] ממנו שאב את ידיעותיו הרבות ופעל לרוחו ושיטתו, ואף פרסם מאמר לדמותו ועזר לו בהדפסת ספריו.<br /> <br /> לאורך השנים פרסם מאות מאמרים שזכו להערכה רבה הן בתוך הקהל החב&quot;די והן בקהילות אחרות. במאמרים אלו הגן בשיטתיות על דברי רבותינו נשיאינו ועמד כחומה בצורה אל מול החוקרים שניסו להפריך את דבריהם. רבים מהמאמרים כתב תחת שמות עט שונים כגון 'יהושע ד. לבנון' או 'י. לבנוני'. את פועלו החל בפרסום מאמרים ב[[בטאון חב&quot;ד]], ולאחר שהרבי הורה לסגור את הבטאון לאחר שנמצא בו סיפור שגוי (ולהמשיך להוציאו לאור רק באם יצורף למערכת עורך אחראי), הציע לו הרב ישראל לייבוב לשמש כמבקר הבטאון (לדברי הרב מונדשיין ייתכן שהצעה זו הגיעה מהמזכירות), אך ר’ יהושע סירב בטענה שהוא אינו מתאים לכך, מכיוון שהוא עצמו לא היה מוצא פסול בפרסום הסיפור הנ&quot;ל לו היה הוא העורך, וממילא אינו מתאים כלל לתפקיד. {{הערה|תשורה מונדשיין, י&quot;ד מנחם אב תשע&quot;ג, עמ' 51.}}<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]. לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ&quot;ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס &quot;יתבררו ויתלבנו&quot;.<br /> <br /> בין השנים [[תשס&quot;ה]] - [[תשע&quot;ג]] פרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גרסאותיהם השונות.<br /> <br /> ביום [[ב' טבת]] &quot;[[זאת חנוכה]]&quot; [[תשע&quot;ה]] נפטר ממחלה קשה בגיל 67, לאחר שסבל ממנה במשך כשנה. הלוייתו התקיימה בו ביום והוא נטמן ב[[חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> לאחר פטירתו הוקם על ידי משפחתו ועל ידי החוקר הרב [[מנחם מענדל קסטל]] מכון &quot;כרמים&quot; הדואג להוצאת ספריו וכתביו לאור.<br /> <br /> בקשר עם יום השנה השמיני לפטירתו של הרה&quot;ת ר' יהושע מונדשיין ע&quot;ה, מכון &quot;כרמים&quot; העלה לרשת את פרסומיו הרבים לאורך השנים, באתר: Kramim<br /> <br /> ==חשיפות ומאמרים==<br /> *פרסום נוסח קדום של [[אגרת הגאולה]] של [[הבעל שם טוב]].<br /> *סיפור פרשיית &quot;[[סידור הבעל שם טוב]]&quot;{{הערה|שפתי צדיקים, גיליון ז', עמ' ע&quot;ב - ק'.}}.<br /> *פרקים במסכת חייו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], החל מהנהגתו לאחר הסתלקות רבו [[המגיד ממזריטש]], והמחלוקת עם ר' [[ברוך ממזיבוז]]{{הערה|פורסם ב[[בטאון חב&quot;ד]] בשנת [[תשל&quot;א]].}}.<br /> *פרסום תיקי החקירה מ[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו של אדמו&quot;ר הזקן]] בבטאון [[כרם חב&quot;ד]], ובנוסף פרסם מאמר מקיף בבטאון המוכיח כי התנגדות ה[[גר&quot;א]] לחסידות נבעה מעדויות שקר שהובאו לפניו.<br /> *פרסם מאמרי דא&quot;ח חדשים של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> *פרקים בתולדות חייו של [[הצמח צדק]], פועלו ביסוד העיירה [[שצעדרין]], תיאור המאורעות הפנימיים ב[[ליובאוויטש]] בשנים האחרונות לחייו, תיאור ה[[אשכבתא דרבי]] וגילוי מאמרי דא&quot;ח ותולדות חייהם של בניו{{הערה|פורסם ב[[כרם חב&quot;ד]] גיליון א' וב'.}}.<br /> *עסק בפולמוס סביב אמינות דברי של ר' [[ברוך אפשטיין]] בתיאור ביקור אביו [[הערוך שולחן]] אצל הצמח צדק, בו טען כי דבריו מושללים מיסוד{{הערה|סיפורים וגילגוליהם, פרק כ&quot;ז.}}.<br /> ==ביקורת==<br /> מפאת נטייתו לתור אחר האמת הברורה עם מקורות ברורים, כך נהג גם בבואו לדון ב[[סיפורי חסידים]] כאשר לא הייתה להם מסורת ברורה, וכך פרך סיפורי חסידים רבים תוך שמראה כיצד הם שונו וסולפו במשך הדורות ממקורות שונים. מפרכותיו נוצר גם מעין סיוע לדעות שונות בדבר אמינותם של [[סיפורי חסידים]]. לטענתו של הרב [[אהרון דב הלפרין]] ישנה מגמתיות במחקריו &quot;לפרוך&quot; ו&quot;לתקן&quot; דברים שנאמרו על ידי [[רבותינו נשיאנו]], במסגרת דעותיו ושיטתו לחקר האמת.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] פרץ פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] אהרון דב הלפרין, שהתנהל באמצעות אתרי ה[[אינטרנט]] החב&quot;דיים. כמענה לטענות שהועלו נגדו, תקף הרב מונדשיין חזרה את מתנגדיו, וענה על הטענות אחת לאחת{{הערה|1=ראו [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3016 תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין] ובקישורים המופיעים שם {{קישור שבור|03/08/22}}.}}.<br /> <br /> באותה תקופה, הכין מאמר לפרסום באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]], ולפני כן שלח מאמר זה למערכת [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] על מנת להגיב. כשעברה תקופה והם לא פרסמוהו בחר ר' יהושע לפתוח בלוג עצמאי. בבלוג זה התפרסמו שלשה מאמרים בלבד.<br /> <br /> ==ספריו ופרסומיו==<br /> *לקוטי רשימות ומעשיות (ליקוט סיפורים חסידיים מתוך כתבי יד), תשכ&quot;ט, 56 עמ'.<br /> *מפתחות ל'לקוטי לוי יצחק' (מפתח ענינים, מפתח פסוקים ומאמרי רז&quot;ל וכו' ל'לקוטי לוי יצחק'), תשל&quot;ג (נדפס גם בסוף הספר &quot;[[ליקוטי לוי יצחק|לקוטי לוי יצחק - א) ליקוטים על פסוקי תנ&quot;ך ומחז&quot;ל ב) אגרות קודש]]&quot; - [[קה&quot;ת]], [[תשפ&quot;ב]]), 125 עמ'.<br /> *מגדל עז (מאמרי תורה וחסידות מאת רבותינו נשיאנו מתוך כתבי יד ומקורות נאמנים), 643 עמ', תש&quot;מ.<br /> *שבחי הבעש&quot;ט (פקסימל מכתב יד היחידי הנודע לנו ושינויי נוסחיו לעומת נוסח הדפוס), 280 עמ', תשמ&quot;ב.<br /> <br /> [[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]<br /> *בטאון '''[[כרם חב&quot;ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ&quot;ז]]-[[תשנ&quot;ב]].<br /> *'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', תשורה לחגיגת הנישואין של בתו עם [[ר' שניאור זלמן סגל]]. [[תשס&quot;א]].<br /> *'''[[אוצר מנהגי חב&quot;ד]], כרך א' - [[תשנ&quot;ה]], כרך ב' - [[תשס&quot;ה]].<br /> *'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש&quot;מ]].<br /> *'''[[תורת חב&quot;ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ&quot;ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ([[תשמ&quot;ד]]).<br /> *מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.<br /> *'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש&quot;ע]]. מסע ברדיטשוב - תשע״ז<br /> *'''דרך המלך''' - תרגום של דרכון הרבי במסעו מרוסיה ואירופה.<br /> *'''[[הצופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ&quot;ז]].<br /> *''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנעדל מונדשיין, [[כ&quot;ד כסלו]] [[תשנ&quot;ה]] {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין ממאסקווא, חלק ממכתביו של הרבי אליו במשך השנים ובפרט בקשר לעבודתו על ספרים, ואוסף סיפורים אמרות משלים ופתגמים מלוקטים מ'אגרות קודש' לאדמו&quot;ר, וכן נדפסה שם תשורת 'ברית מנחם' (ראה ספר קודם). [[י&quot;ז כסלו]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *'''[[המאסר הראשון]]''' - [[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]], מאבקי [[מתנגדים]] חסידים ב[[וילנא]] לאור תעודות ומסמכים, [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''המסע האחרון''' - מאתיים שנה למסעו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''[[שו&quot;ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf תשורה]''' -מחגיגת הבר מצוה של נכדו הת' מנחם מענדל מונדשיין מסמאלענסק. [[חמשה עשר באב]] [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ===ספרים שערך וההדיר===<br /> *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]'''- ביאורים מלוקטים ל[[ספר התניא]] על ידי הרב [[יהושע קארף]] ([[תשכ&quot;ח]]).<br /> *'''[[שבחי הבעש&quot;ט]]''' כת&quot;י ([[תשמ&quot;ב]]).<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]<br /> * גיסו הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]]<br /> * גיסו הרב [[דב אלרואי]]<br /> *גיסו הרב יצחק מאיר סוסובר<br /> ===בניו===<br /> *הרב [[דוד מונדשיין]] - [[מוסקבה]], מנכ&quot;ל [[אור אבנר - חב&quot;ד]].<br /> *הרב [[לוי יצחק מונדשיין]] - שליח ל[[סמולנסק]].<br /> *הרב [[הלל מונדשיין]] - [[ירושלים]].<br /> <br /> ===חתניו===<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]] - ראש [[ישיבת הבוכרים כפר חב&quot;ד]].<br /> *הרב שניאור זלמן סגל - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], [[צרפת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[מנחם מענדל קסטל]], '''ספר סופר וסיפור''', תולדות חייו, סקירת שיטתו המחקרים וכתביו וליקוט מאמרים פרי עטו משנת תשכ&quot;ח ואילך, 1100 עמודים, אדר תשפ&quot;א{{הערה|1=[https://anash.org/1100-page-book-memorializes-r-yehoshua-mondshine/ דיווח באתר אנ&quot;ש] (אנגלית) {{אנש}}.}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;כתביו:<br /> * אתר '''[https://www.kramim.info כרמים]''' - &quot;אסופת יבולו הספרותי של הרב יהושע מונדשיין&quot;<br /> *'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/אגרות-מונדשיין.pdf צדקתו עומדת לעד]''', לקט ממכתביו של הרב מונדשיין לרב [[אליהו מטוסוב]], שבט תשע&quot;ה<br /> *'''[http://shturem.net/images/news/88852_news_24062016_8446.pdf אשכילה בדרך תמים]''' מכתבים שכתב לבחורים שביקשו לטעום מחסידות חב&quot;ד, בתוך תשורה מנישואי נכדתו [[סיוון]] תשע&quot;ו<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;blogauthor_id=316&amp;lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]] {{קישור שבור|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/770.html מכתב נוסטלגי שכתב הרב יהושע מונדשיין למשפיעו ר' שלמה חיים קסלמן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> ;שונות<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/12/63a9d4270dce1_1672074279.pdf זה ספר תולדות אדם].<br /> *סדרת [http://www.shturem.net/index.php?section=special&amp;id=29&amp;oldlang=english &quot;סיפורים וגלגוליהם&quot;] באתר '[[שטורעם]]'{{קישור שבור}}<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_להשכיחם_תורתך_על_מחקרים_וגלגוליהם_אהרןדב_הלפרין_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב&quot;ד און ליין.<br /> *{{קישור חבד אינפו ישן|85488|כשעיתון מעריב סקר את ספרו של החוקר החב&quot;די|שניאור זלמן ברגר|{{תע|12/28/2014}}}}<br /> *אלי רובין, '''[http://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2808288/jewish/Rabbi-Yehoshua-Mondshine-67-Acclaimed-Scholar-and-Author-Passes-Away-in-Jerusalem.htm החוקר המהולל נפטר בירושלים]''', כתבת תדמית (באנגלית) על פועלו הספרותי {{בית חבד}} ג' טבת תשע&quot;ה<br /> *{{קישור חבד און ליין|87614|נחשף: חבורת הגאונים הירושלמית שצעדה בהלווית הרב מונדשיין||כ&quot;ג טבת תשע&quot;ה}}<br /> <br /> ;טורי פרידה<br /> *{{קישור שטורעם|77305|news|כך השפיע ר' יהושע על הכתיבה שלי ● טור אישי|מאת זלמן רודרמן|ג' בטבת תשע&quot;ה}}{{קישור שבור}}<br /> *{{קישור שטורעם|77298|news|תמים לנצח ● הרב זלמן גופין נפרד מידידו|מאת הרב שניאור-זלמן גופין|ג' בטבת תשע&quot;ה}}{{קישור שבור}}<br /> *{{קישור שטורעם|77295|news|ההתכתבות האחרונה שלי עם ר' יהושע ■ טור דומע|מאת הרב משה מרינובסקי|ג' בטבת תשע&quot;ה}}{{קישור שבור}}<br /> *{{קישור שטורעם|77288|news|הרב בלוי מספיד: &quot;כשרון עצום להפצת המעיינות&quot;|מערכת שטורעם|ג' בטבת תשע&quot;ה}}{{קישור שבור}}<br /> *{{קישור שטורעם|77266|news|&quot;בדרך להלוויתו של חברי ר' יהושע&quot; ● מאמר פרידה|מאת הרב דוד-מאיר דרוקמן|ב' בטבת תשע&quot;ה}}{{קישור שבור}}<br /> *{{קישור שטורעם|77321|news|ידידות חוקרים הנובעת מ[[אהבת ישראל]] חסידית|מאת שניאור-זלמן ברגר|ד' בטבת תשע&quot;ה}}{{קישור שבור}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|87219|האיש שהאמת הייתה נר לרגליו ● בנימין ליפקין||ג' טבת תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|87207|הרב בלוי סופד לרב מונדשיין: 'כבר בגיל 22 זיהיתי את כשרונו'||ג' טבת תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|87185|הרב לוין סופד לרב מונדשיין: &quot;גדול חוקרי [[חסידות חב&quot;ד]] בדורנו&quot;||ב' טבת תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|87234|המאמר שר' יהושע לא היה מאשר לפרסם ● יאיר בורוכוב||ד' טבת תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור שטורעם|77497|news|'המודיע': טור מרגש על הרב יהושע מונדשיין|מערכת שטורעם|י&quot;ג בטבת תשע&quot;ה}}{{קישור שבור}}<br /> *{{קישור שטורעם|97730|news|קווים לדמותו של איש האשכולות ■ הרב גדלי' אוברלנדר|מערכת שטורעם|ב' בטבת תשע&quot;ח}}{{קישור שבור}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חוקרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מונדשיין]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=638223 2023-10-09T15:21:50Z

<p>37.60.47.81: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה 'חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת'|אחר=ישיבה אחרת בצפת|ראו=[[תומכי תמימים צפת]]}}<br /> {{ישיבה|<br /> |שם=חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)<br /> |תמונה=חחל צפת קטנה.jpg<br /> |כתובית=תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה ([[תשע&quot;ג]])<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס&quot;ט]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=רחוב חטיבת יפתח 1, [[צפת]]<br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]<br /> |מנהל גשמי=הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]<br /> |משגיח ראשי=הרב [[משה מאירי]]<br /> |משפיע ראשי=הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']]<br /> |מספר תלמידים=206<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[ישיבה|ישיבת]] '''חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[צפת]], תחת הנהלת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה הגדולה]].<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> [[קובץ:צילום מסך 2021-12-07 223059.png|ממוזער|250px|בניין הישיבה ממבט עילי]]<br /> הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשס&quot;ט]] (לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ע]]) על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] העומד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]. וזאת לאחר שבעיר פעלה בעבר [[תומכי תמימים צפת|ישיבה קטנה תומכי תמימים]] שנסגרה בשנת [[תשנ&quot;ח]] לאחר פטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] שניהל את הישיבה.<br /> <br /> הישיבה שכנה עד סוף חודש אלול [[תש&quot;פ]] בדרום העיר, במבנה בן ארבע קומות שהיה שייך בעבר לסוכנות היהודית וכיום ברשות מוסדות &quot;יתד התשובה&quot;.<br /> <br /> בתחילה השתמשה הישיבה בקומה העליונה של הבנין, בשנת [[תשע&quot;ב]] שכרה עוד קומה, בשנת [[תשע&quot;ה]] שכרה הישיבה קומה שלישית וב[[תשע&quot;ו]] את הקומה הרביעית. שתי קומות שימשו לפנימיה, קומה שלישית ל[[זאל]] ולמשרדים וקומה רביעית לכיתות ולחדר האוכל.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;פ]] מחוסר מקום הוחלט לעבור מבנה והישיבה רכשה את מלון רון הסמוך ל[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]] וביום רביעי [[י' חשוון]] [[תשפ&quot;א]] נכנסה הישיבה למשכנה החדש. רכישתו נערכה בעזרת קמפיין גיוס המונים שנערך למען הישיבה.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ג]] מונה הישיבה 206 [[תמימים]].<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> * הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].<br /> <br /> === חברי ההנהלה ===<br /> * הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]].<br /> * הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']].<br /> * הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]].<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> ;[[משגיח|משגיחים]]<br /> * הרב דניאל מוסטר - משגיח שיעור א'.<br /> * הרב [[משה מאירי]] - משגיח שיעור ב' ומשגיח ראשי.<br /> * הרב מנחם מענדל קליין - משגיח שיעור ג'.<br /> * הרב התמים שלום דובער וילהלם - משגיח בגירסא ובשעות הערב <br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]]<br /> * הרב מנחם שניאור מידובניק - ר&quot;מ למצויינים בגמרא.<br /> <br /> * הרב [[נחמיה גרייזמן]] - ר&quot;מ שיעור א'.<br /> * הרב יוסף שמחה גינזבורג - ר&quot;מ שיעור א'.<br /> * הרב מנחם מענדל מרגליות - ר&quot;מ שיעור א'.<br /> * הרב מנחם מענדל רייכמן - ר&quot;מ שיעור ב'.<br /> * הרב יוסף יצחק מוזס - ר&quot;מ שיעור ב'.<br /> * הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשנסקי]] - ר&quot;מ שיעור ב' - ר&quot;מ כללי.<br /> <br /> * הרב מנחם מענדל גולדשטיין - ר&quot;מ שיעור ג'.<br /> * הרב דוד מנחם מענדל ברוך - ר&quot;מ שיעור ג'.<br /> * הרב [[איסר שפרינגר]] - ר&quot;מ שיעור ג'.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> * הרב מנחם מענדל פרבר - משפיע שיעור א'.<br /> * הרב שלום דובער ניסלביץ- משפיע שיעור א'.<br /> * הרב מיכאל גורעוויטש - משפיע שיעור א'.<br /> * הרב שניאור זלמן ניאזוב - משפיע שיעור ב'.<br /> * הרב [[בנימין זאב גנדל]]- משפיע שיעור ב'.<br /> * הרב יואל נפרסטק - משפיע שיעור ב'.<br /> <br /> * הרב [[בנימין מאירי]] - משפיע שיעור ג'.<br /> * הרב בנימין כהן סוחייק - משפיע שיעור ג'.<br /> * הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - משפיע שיעור ג' ומשפיע ראשי.<br /> <br /> ;[[נושא ונותן|משיבים]]<br /> * הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]].<br /> *הרב דוד ברוך.<br /> * הרב גד-רון גואל עמנואל.<br /> * הרב התמים יחיאל קדם.<br /> * הרב מתניה אברג'ל.<br /> * הרב מנחם מענדל רחימי.<br /> * הרב התמים שלום דובער ניסלביץ.<br /> <br /> ;הנהלה גשמית<br /> * הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]] - מנהל גשמי.<br /> * הרב מנחם מענדל גרוזמן - מזכיר.<br /> * הרב שניאור זלמן ניסילעוויטש - מנהל פנימיה.<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבה-קטנה-צפת/ כל הכתבות על ישיבה (קטנה) צפת] {{אינפו}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{מיון רגיל:צפת}}<br /> [[קטגוריה:ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=637123 2023-10-03T19:32:54Z

<p>37.60.47.81: /* חיבוריו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:י מרקוביץ.jpg|ממוזער|הרב מרקוביץ]]<br /> הרב '''יצחק מרקוביץ'''' ([[ה' טבת]] [[תרפ&quot;ה]]-[[ט' אדר|ט' אדר שני]] [[תשע&quot;ט]]) היה מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[בני ברק]], מחנך חסידי שזכה להיות מראשוני המתעסקים בתרגום תורת הרבי, סופר, ואיש חסד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בפולין ב[[ה' טבת]] [[תרפ&quot;ה]] לאביו ר' יעקב מרדכי ולאמו מרת מאשה.אביו היה רב ואב&quot;ד בעיר נור שבפולין היה מאוד מוערך בקהילתו והיה מקורב מאוד למרן החזו&quot;א זי&quot;ע<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] הצליחה משפחתו לעלות לארץ ישראל.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת זהבה גולדה, בת החסיד ר' [[תנחום דונין]].<br /> <br /> זכה להיות מהראשונים שעסקו בתרגום שיחותיו של הרבי.<br /> <br /> נודע כאיש חסד שניהל קופת גמ&quot;ח במשך רוב חייו, והיה מציע מיוזמתו עזרה כספית לאנשים שהיה רואה שהם זקוקים לכך.<br /> <br /> עסק עשרות שנים בחינוך, ושימש במשך מספר שנים כמורה בכיר בסמינר למורים במושב חזון יחזקאל.<br /> <br /> ניחן בעט סופר, חיבר מספר חוברות לימוד הנלמדים בחלקם עד היום בבתי הספר של הציבור החרדי, וכן היה כותב בבטאונים חב&quot;דיים וכדומה. כך לדוגמא בבטאון '[[באהלי חנה]]' נהג לפרסם רעיונות חסידיים בחריזה.<br /> <br /> רעייתו נמנתה על הפעילות בארגון תכניות יהדות בבתי ספר ברחבי הארץ, לצד מרת צביה ברנפלד, והרב [[צבי גרינוולד]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=4410 כרטיס 4410 במדור התצלומים של ספריית ליובאוויטש], ו[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=4409 כרטיס 4409].}}.<br /> <br /> נפטר בגיל 94 בשבת פרשת ויקרא, [[ט' אדר|ט' אדר שני]] [[תשע&quot;ט]].<br /> <br /> הלוויתו יצאה מ[[בית הכנסת בית מנחם (כפר חב&quot;ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]], עברה בבית ההלוויות שמגר, והוא נטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> שבת הארץ על שמיטה.<br /> מתורתו של רש&quot;י חמישה כרכים על חמישה חומשי תורה <br /> *חיבור וסגנון<br /> *חיבור ולשון<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בתו, מרת חיה רובינשטיין- בני ברק<br /> * בנו, ר' נחום מרקוביץ- קראון הייטס<br /> * בנו, הרב יחזקאל מרקוביץ- שליח הרבי ורב קהילת חב&quot;ד טירת כרמל. <br /> * בנו, ר' דוד מרקוביץ- נתניה <br /> * בתו, ליאורה ריבקין רעיית איש החסד ר' [[בנימין ריבקין]] - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אצל הרבי מליובאוויטש''', בתוך 'באהלי חנה' תמוז תש&quot;מ עמוד 7<br /> *'''סבוני גם סבבוני''', ימים טובים עם הרבי - סוכות ושמחת תורה, עמוד 48<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מרקוביץ, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרקוביץ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דונין]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=636726 2023-10-01T22:31:22Z

<p>37.60.47.81: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:י מרקוביץ.jpg|ממוזער|הרב מרקוביץ]]<br /> הרב '''יצחק מרקוביץ'''' ([[ה' טבת]] [[תרפ&quot;ה]]-[[ט' אדר|ט' אדר שני]] [[תשע&quot;ט]]) היה מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[בני ברק]], מחנך חסידי שזכה להיות מראשוני המתעסקים בתרגום תורת הרבי, סופר, ואיש חסד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בפולין ב[[ה' טבת]] [[תרפ&quot;ה]] לאביו ר' יעקב מרדכי ולאמו מרת מאשה.אביו היה רב ואב&quot;ד בעיר נור שבפולין היה מאוד מוערך בקהילתו והיה מקורב מאוד למרן החזו&quot;א זי&quot;ע<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] הצליחה משפחתו לעלות לארץ ישראל.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת זהבה גולדה, בת החסיד ר' [[תנחום דונין]].<br /> <br /> זכה להיות מהראשונים שעסקו בתרגום שיחותיו של הרבי.<br /> <br /> נודע כאיש חסד שניהל קופת גמ&quot;ח במשך רוב חייו, והיה מציע מיוזמתו עזרה כספית לאנשים שהיה רואה שהם זקוקים לכך.<br /> <br /> עסק עשרות שנים בחינוך, ושימש במשך מספר שנים כמורה בכיר בסמינר למורים במושב חזון יחזקאל.<br /> <br /> ניחן בעט סופר, חיבר מספר חוברות לימוד הנלמדים בחלקם עד היום בבתי הספר של הציבור החרדי, וכן היה כותב בבטאונים חב&quot;דיים וכדומה. כך לדוגמא בבטאון '[[באהלי חנה]]' נהג לפרסם רעיונות חסידיים בחריזה.<br /> <br /> רעייתו נמנתה על הפעילות בארגון תכניות יהדות בבתי ספר ברחבי הארץ, לצד מרת צביה ברנפלד, והרב [[צבי גרינוולד]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=4410 כרטיס 4410 במדור התצלומים של ספריית ליובאוויטש], ו[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=4409 כרטיס 4409].}}.<br /> <br /> נפטר בגיל 94 בשבת פרשת ויקרא, [[ט' אדר|ט' אדר שני]] [[תשע&quot;ט]].<br /> <br /> הלוויתו יצאה מ[[בית הכנסת בית מנחם (כפר חב&quot;ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]], עברה בבית ההלוויות שמגר, והוא נטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *חיבור וסגנון<br /> *חיבור ולשון<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בתו, מרת חיה רובינשטיין- בני ברק<br /> * בנו, ר' נחום מרקוביץ- קראון הייטס<br /> * בנו, הרב יחזקאל מרקוביץ- שליח הרבי ורב קהילת חב&quot;ד טירת כרמל. <br /> * בנו, ר' דוד מרקוביץ- נתניה <br /> * בתו, ליאורה ריבקין רעיית איש החסד ר' [[בנימין ריבקין]] - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אצל הרבי מליובאוויטש''', בתוך 'באהלי חנה' תמוז תש&quot;מ עמוד 7<br /> *'''סבוני גם סבבוני''', ימים טובים עם הרבי - סוכות ושמחת תורה, עמוד 48<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מרקוביץ, יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מרקוביץ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דונין]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=635507 2023-09-21T06:51:51Z

<p>37.60.47.81: /* קישורים חיצוניים */ יש כבר</p> <hr /> <div>[[קובץ:15-10-2015-15-28-03-n-740x416.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צייטלין מתראיין לג'ם]]<br /> [[קובץ:צייטלין קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צייטלין בכניסה ל-[[770]] עם קבוצת הבנות שבראשותו]]<br /> הרב '''אהרן אליעזר צייטלין''' ([[תשי&quot;ד]], 1954{{הבהרה|כתוב למטה בערך שנולד בח' תשרי תשי&quot;ד, ואם כן זה צריך להיות 1953. מישהו יכול לברר מתי נולד}} - [[תשע&quot;ו]], 2015) היה מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], מ[[משפיע]]י [[אנ&quot;ש]] ב[[צפת]] ויו&quot;ר רשת גני חב&quot;ד בצפת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מונטריאול]] שבקנדה ב[[ח' תשרי]] [[תשי&quot;ד]] לאביו ה[[משפיע]] ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] ולאמו מרת רבקה. בשעת ה[[ברית]], נקרא על-שם סבו, הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים מונטריאול]] - שם היה לתלמידו של הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] - ו[[תומכי תמימים 770]].<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ה]] נשלח על ידי הרבי עם קבוצת בחורים לאוסטרליה, ובשנת [[תשל&quot;ו]] נבחר על ידי [[הרבי]] להיות מ[[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת השלוחים]] שנשלחה לצפת.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו איטה רות (לבית ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]]) ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בהגיעו ל[[צפת]] מונה ל[[משפיע]], לחבר [[ועד המנהלים]] (אך פרש ממנו בשנת [[תשנ&quot;ו]]) ולמנהל רשת גני חב&quot;ד, המונה כיום 34 גנים ו1500 ילדים.<br /> <br /> בשנים עברו היה מביא ל[[770]] קבוצה ממקורביו מ[[צפת]] וקירב עשרות חסידים לרבי. לאחר מכן עמד בראש קבוצת הבנות מ[[ארץ הקודש]] הנוסעות מדי שנה ב[[כ&quot;ב שבט]] ל[[הרבי|רבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] חלה ב'מחלה הנוראה' ל&quot;ע. חסידי חב&quot;ד בכל רחבי תבל הוסיפו בתפילות ובמעשים טובים לזכותו, והקדישו אף [[התוועדויות]] לזכותו, ואכן בימיו האחרונים חל שיפור במצבו; אך לדאבון לב, ביום ה' [[ב' חשון]] [[תשע&quot;ו]] השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, והוא בן 62. הלוויתו יצאה מ-770, לבית העלמין 'מונטיפיורי' בניו יורק ושם נטמן אחר כבוד.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;חתניו:<br /> *הרב יונה איידלקופף<br /> *הרב מענדי וולסוב<br /> <br /> ;בניו:<br /> *מנחם מענדל, צפת<br /> *לוי יצחק, קריית מוצקין<br /> *יהושע העשל, קראון הייטס<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אלבום המל&quot;מ נפתח''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1889 עמוד 49<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2530665 איחולים ליום ההולדת]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2081462 בחזית] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3323960 מאור לחושך] ''' - הרב צייטלין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/08/114.-Reeh-5777.pdf ברכה אישית]'''{{PDF}} ראיון וידאו משוכתב בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3098133/jewish/Rabbi-Aharon-Eliezer-Ceitlin-of-Israel-62-Passes-Away-in-New-York.htm מסור לחינוך, דיבר וחי בלהט למען התורה והיהדות]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> <br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> {{מיון רגיל:צייטלין, אהרון אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת צייטלין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ו]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=627005 2023-08-19T22:27:08Z

<p>37.60.47.81: </p> <hr /> <div>[[קובץ:השלוחים הצעירים.jpg|ממוזער|תמונת מחזור, תשע&quot;ט]]<br /> '''גן ישראל השלוחים הצעירים''' (מכונה '''צעירי השלוחים''') הוא קעמפ לילדי השלוחים בארץ הקודש, המתקיים ע&quot;י תלמידי התמימים מישיבת תות&quot;ל מגדל העמק בניהול התמימים מענדל קשת וחיים ויספיש והר' יעקב קנייבסקי תחת &quot;אגף הסניפים&quot; של [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> [[קובץ:קעמפ-השלוחים-תשע.jpeg|ממוזער|×250|קעמפ &quot;השלוחים הצעירים&quot; ה'תש&quot;ע]]<br /> הקעמפ הוקם בשנת [[תשס&quot;ה]].<br /> <br /> בשנותיו הראשונות צוות הקעמפ הורכב מ[[תמימים]] שהגיעו מכמה ישיבות חב&quot;ד, בשנים האחרונות הצוות מגיע מישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;א]] התקיים הקעמפ במתכונת מיוחדת ב[[גרמניה]] תחת [[ארגון הפנסאים]] לכמות ילדים מצומצמת בגילאי 12–13 בלבד {{הערה|[https://col.org.il/news/132649 קעמפ ילדי השלוחים שר 'אני מאמין' בשער ברדנבורג הגרמני] {{col}}}}.<br /> <br /> לקראת הקיץ בשנת ה'[[תשפ&quot;ב]] החל שלב חדש בקעמפ שהחל מניהולו של התמימים מענדל קשת וחיים ויספיש והר' יעקב קנייבסקי שמאחוריו כבר רזומה ארוך של ניהול תכניות ילדים ארגון ארועים וניהול ארגון הפנסאים, ממשיך אל המתחם המיוחד בית בויאר בירושלים והמשך בצורת הניהול החדשה בקעמפ. כחלק מההחלטות היה לצאת בקמפיין צ'ארידי{{הערה|[https://col.org.il/news/139743 'כל השנה שליח, שבועיים ילד' קמפיין הייחודי למען ילדי השלוחים בארץ הקודש] {{col}}}} ייחודי במטרה לחבר את אנ&quot;ש לקעמפ ולזכות אותם בשותפות וההזדמנות הגדולה להיות חלק מהחוויה השנתית הזאת לשלוחים הצעירים בכל הארץ.<br /> <br /> ==עניינו==<br /> עניינו של הקעמפ הינו לאחד את ילדי השלוחים מארץ הקודש ולחזק ולהעצים בהם את עניינם כשלוחים (כפי שהרבי היה קורא אף לילדי השלוחים בשם שלוחים).<br /> <br /> בנוסף לעניין העצמת עבודת השליחות בילדים ישנו את העעניין שחלק מילדי השלוחים גרים בכל מיני פינות ברחבי הארץ בהם אין להם כלל או חברה או שאין להם חברה חבדית, והקעמפ מביא להם את חבריהם שכמותם אף הם יתכן וחיים בנפרד מקהילה חבדית.<br /> <br /> ובנוסף זה מפגיש להם ילדים נוספים שיכירו אותם על אף שהם מקצוות שונים בארץ.<br /> <br /> הקעמפ כחלק מעניינו פעיל אף במשך כל ימות השנה וזת ע&quot;י המדריכים המסורים הלומדים מידי שבוע שיחות של הרבי עם הילדים איתם היו בקבוצה או סתם מתקשרים אליהם מידי פעם ומדברים איתם א חסידישע דברים בטלים.<br /> <br /> בנוסף מידי חודש נשלח אל הילדים מגזין מושקע ועשיר בתכנים חסידיים הקשורים אל הזמן הקרוב וכן שלל דברים אוודות הקעמפ.<br /> <br /> ===שבת ילדי השלוחים===<br /> כחלק מהשידרוגים שנעשו בקעמפ בשנת ה'תשפ&quot;ב, החל הקעמפ לקייםם מידי שנה 'שבת ילדי השלוחים' שבת שנועדה לכלל ילדי השלוחים - לא משנה אם היו הם בקעמפ או לא. שבת עוצמתית שגם היא תפקידה היא להכיר ולהעצים ילדים את ההכרה ואת גודל הזכות שזכו הם להיות שלוחים בשנת ה'תשפ&quot;ב{{הערה|[https://col.org.il/news/144431 שבת גיבוש מיוחדת עבור מאות ילדי שלוחי הרבי מכל רחבי הארץ התקיימה במגדל העמק] {{col}}}} היתה השבת בקמפוס המרוווח של ישיבת תות&quot;ל מגדל העמק.<br /> <br /> יש לציין כי אף בעבר {{הערה|[https://col.org.il/news/19847 שבת ילדי השלוחים ה'תשס&quot;ו] {{col}}}} היו מידי פעם שבתות כאלה אך כבר למעלה מעשור שהם פסקו בשל בעיות תקציביות.<br /> <br /> ===שטח הקעמפ===<br /> הקעמפ מתקיים בכל שנה במיקום אחר ברחבי הארץ. חלק מהמקומות בהם התקיים הקעמפ:<br /> *[[תש&quot;ע]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=56361 &quot;באנקעט&quot; חגיגי נעל את קעמפ צעירי השלוחים{{אינפו}}]}} - [[תשע&quot;ב]] בקמפוס של ישיבת [[נחלים]]{{הערה|[http://www.chabad.org.il/ActNow/Item.asp?ArticleID=3216&amp;CategoryID=77 השלוחים הצעירים חזרו לביתם עם חיות מחודשת] באתר של [[צא&quot;ח]]}}.<br /> *[[תשע&quot;ג]] ב[[גדרה]].<br /> *[[תשע&quot;ד]]- [[תשע&quot;ו]] ב[[דימונה]] {{הערה|http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=90058 {{שטורעם}}}}.<br /> *[[תשע&quot;ה]] התקיים הקעמפ בקמפוס של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> *[[תשע&quot;ז]] קמפוס ישיבת נחלים.<br /> *[[תשפ&quot;א]] גרמניה.<br /> *[[תשפ&quot;ב]] קמפוס פנימיית בויאר בשכונת בית וגן בירושלים<br /> *[[תשפ&quot;ג]] קמפוס פנימיית בויאר בשכונת בית וגן בירושלים<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> [[קובץ:שליחון.jpg|שמאל|ממוזער|'שליחון' במהדורה מיוחדת לרגל חודש אדר]]<br /> מפעם לפעם מערכת הקעמפ מוציאים לאור גיליון בשם '''שליחון'''{{הערה|1=[https://col.org.il/news/10311 גיליון 'שליחון' חדש וגדוש לחג הפורים2 {{col}}]}}{{הערה|[https://col.org.il/news/66829 לכבוד השבת לבני השלוחים: שלוחים צעירים מספרים{{col}}]}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/140138 קעמפ ילדי השלוחים: הכנות אחררונות לקעמפ ה'תשפ&quot;ב] {{col}}<br /> *[https://col.org.il/news/140236 קעמפ ילדי השלוחים: &quot;יום כינוס השלוחים&quot;] {{col}}<br /> *[https://col.org.il/news/98935 קעמפ ילדי השלוחים: &quot;קונגרס השלוחים העולמי&quot; נפתח בסערה] {{col}}<br /> *[https://mobile.kikar.co.il/article/328586 הצצה: הקעמפ אליו נרשמים רק ילדי השלוחים] באתר כיכר השבת<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מחנות קיץ]]<br /> {{קצרמר|מוסדות וארגונים}}</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=563138 2022-08-31T20:21:17Z

<p>37.60.47.81: /* הניגון כהכנה לתקיעות */</p> <hr /> <div>[[קובץ:טית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי הניגון]]<br /> ב'''ניגון דבקות לראש השנה''' נוהגים כל [[נשיאי חב&quot;ד]] בכל דור ודור לנגן בדביקות והתלהבות ובבכיות מחרידות [[לב]], כאדם הבוכה על אוהבו הנאמן שהלך - בתוך תפילות [[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]] ובמיוחד בתפילות; ערבית של ליל א' דראש השנה וקודם ה[[תקיעת שופר|תקיעות]] בשתי הימים של ראש השנה. <br /> ==מקור הניגון==<br /> על מקורו של [[ניגון]] זה מספר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: &quot;ר' קהת - [[תלמיד]] מובהק של [[הבעל שם טוב]] וחבר בחבורת הצדיקים הנסתרים - הלך פעם בדרך ושמע שיחת שני בעלי עגלה. האחד אומר לחבירו &quot;ב[[תהלים]] כתוב, אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג וגו'. [[חמור]] חושב שנותנים לו את המתג בפה בשביל שלא ישכח את מלאכת הליעוס, אבל אתה אל תהיה כך ושכן תבין&quot;. כששמע [[הבעש&quot;ט]] סיפור זה מתלמידו, התלהב בדביקות עצומה והשתטח בפישוט ידים ורגלים בקול ניגון דבקותי וזהו מקור הניגון.<br /> <br /> ניגון זה הוא בוודאות מ[[עשרת הניגונים]] אותם היה [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו מנגן.<br /> ==הניגון כהכנה לתקיעות==<br /> בסידור [[אדמו&quot;ר הזקן]] כתוב: {{ציטוטון|אחר [[קריאת התורה]] יכין עצמו לתקוע ב[[שופר]], ויאמר קאפיטיל למנצח לבני קורח מזמור שבע פעמים.}}, ופירש ב[[שער הכולל]]{{הערה|מג, א.}}: &quot;ההכנה היא שיאמר זה המזמור שבע פעמים&quot;.<br /> <br /> אך בשיחת שבת שובה [[תשל&quot;א]] שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת [[אדמו&quot;ר הזקן]] היא להכנה נפשית, ולא פירש [[אדמו&quot;ר הזקן]] שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו ל[[תקיעת שופר]] בדבר שהוא מתעורר הימנו, בין אם זאת מהאמור בספר [[כתר שם טוב]], או ב[[שולחן ערוך של האריז&quot;ל]], בספרי חסידות או בספר מטה אפרים וכדומה. ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל&quot;ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה' במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה' מעומק הנפש{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ל[[ר&quot;ה]], וילך [[תשנ&quot;ב]].}}.<br /> <br /> יש שמספרים ששמעו את הרבי מנגן חרישית את הניגון כהכנה קודם התקיעות.<br /> <br /> ב[[סעודות ראש השנה|סעודת ליל ב' דראש השנה]] [[תשל&quot;א]] קישר [[הרבי]] את ההכנה הזו, לניגון דבקות זה של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ט' ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/03-09-Niggun-D-veikus-Rosh-Hashanah-from-The-Alter-Rebbe-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]<br /> * [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQbFdRRzF6WmZ5TUE/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=428 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ראש השנה}}<br /> {{ניגוני רבו&quot;נ}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]<br /> [[קטגוריה:ראש השנה]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99&diff=563011 2022-08-30T21:30:30Z

<p>37.60.47.81: /* סיפורו של הניגון */</p> <hr /> <div>'''הבן יקיר לי''' הינו [[ניגון]] המושר על פסוק מפסוקי זכרונות של תפילת מוסף [[ראש השנה]].<br /> <br /> מילות הניגון: {{ציטוטון|'''הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲ‍רַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה''''}}{{הערה|ירמיהו לא, יט.}}.<br /> <br /> הניגון הולחן על ידי ר' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום חריטונוב]], והוא מספר ר&quot;מ ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==סיפורו של הניגון==<br /> במסורת החסידית מסופר{{הערה|עיבוד של הסיפור בציור עם דיבוב הוקרן בכנס הארצי של רשת אהלי יוסף יצחק, ח' תשרי תשפ&quot;ב.}} על אחד מבעלי התפילה בחצרו של רבי דוד מטאלנא שנפטר בצעירותו מדלקת-ריאות קשה, ולקראת הימים הנוראים הכין את עצמו והלחין ניגון חדש לכבוד הרבי בעודו שוכב על ערש דווי, אך לא הצליח להבריא ממחלתו ונפטר עוד בטרם הגיעו הימים הנוראים. בנו הקטן, משה, ניחן אף הוא בכשרון מוזיקלי ובקול ערב, וקלט את הניגון בדייקנות.<br /> <br /> לימים, על אף שהיה שובב צורף למקהלה של חזן העיירה, וכשהגיעו הימים הנוראים והוא הצטרף עם המקהלה לעשות את הימים הנוראים בטאלנא קיבל את תפקיד הסולן, וכשעמדו לפני הרבי הורה החזן לנגן את הלחן של &quot;כבקרת רועה עדרו&quot;, אך הוא חמד לצון והחל לנגן לבדו את הניגון של אביו, &quot;הבן יקיר לי אפרים&quot;. החזן כעס, אך התפלא לראות שכאשר סיים היתום לשיר, ביקש ממנו הרבי לחזור על הניגון שוב ושוב כשהוא מאזין בדביקות ועיניו זולגות דמעות, ולבסוף אמר: &quot;יהי רצון שבזכות נגינתך השמימית, ייצאו מפיך אך ורק ניגוני-קודש ושלא תילכד בפח-יוקשים&quot;.<br /> <br /> כשגדל הנער נסחף עם זרם החיים, זנח את דרך החסידות, וזכה להערכה גדולה על שירתו, אך לבסוף בעומדו על הבימה באחד הקונצרטים התקיימה בו ברכת הרבי והוא פצח בניגון 'הבן יקיר' כשהוא רואה את עצמו בעיני רוחו אצל הרבי, וכשסיים הניס אותו הקהל בזעם והוא הגיע לבית מדרשו של רבי דוד מטאלנא, בעת עריכת הסעודה שלישית.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/20-04-Nusach-Habein-Yakir-Li-Hayom-Te-amtzeinu-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQSUFPbWo3T25GOFk/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> *[https://chabad.info/musicnews/88252/?old לשמיעת הניגון] בביצוע ר' יוסי כהן עם להקת &quot;קאפעליע&quot; {{וידפו}}<br /> *[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4383937/jewish/HaBen-Yakir-Li.htm לשמיעת הניגון] מתוך פרוייקט [[געגועים (אלבום)|געגועים]] <br /> {{ראש השנה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני תפילה לימים נוראים]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני ר' שלום חריטונוב]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7&diff=560109 2022-08-13T19:05:11Z

<p>37.60.47.81: /* הנהלה רוחנית */</p> <hr /> <div>{{ישיבה|<br /> |שם=תומכי תמימים מגדל העמק<br /> |תמונה=מגדל העמק ישיבה.jpeg<br /> |כתובית=מבנה הישיבה החדש לצד המבנה הישן המשמש את מחלקת אור מנחם<br /> |אפיון=[[ישיבה גדולה]]<br /> |תאריך יסוד=אלול [[תשל&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[מגדל העמק]]<br /> |מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יצחק גולדברג]]<br /> |[[משגיח]] ראשי=הרב [[ישראל יוסף הנדל]]<br /> |[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק סגל]]<br /> |מנהל גשמי=הרב לוי וילימובסקי<br /> |מספר תלמידים= 320 (כולל סניפים)<br /> |ספר פלפולים=[[מגדל דוד]]<br /> |קובץ הערות=[[מגדל דוד]]<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בחודש אלול [[תשל&quot;ז]], ונכון לשנת [[תשפ&quot;א]] לומדים בה ובסניפיה כ-320 תלמידים.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> <br /> הישיבה נוסדה באלול תשל&quot;ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור המשך ל[[ישיבה קטנה|ישיבתו הקטנה]] על ידי [[ישיבה גדולה]], בהתייעצות עם אביו ר' [[ישראל גרוסמן]] הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם ל[[חסידות חב&quot;ד]]. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] שישלחו אליו קבוצת [[תמימים]] שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב [[ישראל גרוסמן]] ששימש אז כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] תומכי תמימים בכפ&quot;ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו, ולאחר תשובת הרבי &quot;שאם הרב גרוסמן מתחייב שלא להתפעל מהמנגדים שיקומו, הרי זה דבר טוב&quot;. כמו&quot;כ הורה הרבי שהישיבה תקרא 'תומכי תמימים'{{הערה|שבועון כפר חב&quot;ד ז' תמוז תשפ&quot;א.}}.<br /> <br /> לאור תשובות הרבי הוסכם שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש במקביל גם כראש הישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ&quot;ח על מנת שילמדו עם התלמידים המקומיים בישיבה. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] ואיתו הבחורים: [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים שלמה דיסקין]] ו[[שמשון הלפרין]], לאחר מכן הצטרפו גם ה[[תמימים]] [[יצחק גרוזמן]], [[שלמה זלמן לנדא]], משה אברהם ו[[אלתר בצלאל קופצ'יק]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מ[[הרבי]], כשתכננו [[התלמידים השלוחים]] באמצע שנת [[תשל&quot;ח]] לצאת לשנת ה[[קבוצה]], הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון ה[[מזכירות]] (90%) ל[[חודש ניסן]] בלבד ולאחר מכן יחזרו ל[[שליחות]] בישיבה. בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה ל[[קבוצה]] - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה.<br /> <br /> ב[[ראש חודש]] [[אייר]] זכתה הקבוצה ל[[יחידות]] מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. ב[[מוגה|הגהת]] השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): &quot;ותכינו חלק זה בארץ ישראל, ועי&quot;ז את ארץ ישראל כולה לביאת משיח צדקנו&quot; את המילים מהזוהר &quot;יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל&quot;.<br /> <br /> [[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.]]<br /> לאחר מכן חזרו התמימים לישיבה בחיות מחודשת והחלו לפעול בישיבה וברחבי העיר ביתר חוזק.<br /> <br /> מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]] לצאת בחיפושים אחר [[משגיח]] מקרב חסידי חב&quot;ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] החלה בחיפושים אחר משגיח חב&quot;די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים.<br /> <br /> לקראת סוף שנת [[תשל&quot;ח]] הציע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] לשלוח לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]] על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה.<br /> <br /> הרבנים היו: הרב [[יצחק גולדברג]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]] מ[[צפת]] והרב [[יוסף יצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז ב[[צפת]] ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג את הרבי האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל לעבור למגדל העמק, ענה הרבי &quot;קדימה ל[[מגדל העמק]]&quot;, הרב גולדברג מונה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], הרב הנדל מונה ל[[משגיח]], הרב סגל מונה ל[[משפיע]] והרב גורביץ' מונה ל[[משפיע]] ול[[משגיח]].<br /> <br /> במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים ל[[חב&quot;ד]], וכן מאות [[תמימים]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] נפרדה הישיבה מחסותו של הרב גרוסמן ובהוראת הרבי החלה לפעול כישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש מגדל העמק; בשנת [[תש&quot;נ]] הוציאה הישיבה את הקובץ [[באגרות מלך]].<br /> <br /> בחודש אב בשנת [[תשנ&quot;ד]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשנ&quot;ט]] הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הונחה [[אבן הפינה]] לקמפוס נוסף בשם בית מרדכי דוד.<br /> <br /> [[קובץ:בנין הישיבה מגדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין הישיבה]]<br /> בסוף שנת הלימודים [[תשע&quot;ג]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;א]] לומדים בה כ-230 בחורים.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> [[קובץ:גולדברג 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדברג, ראש הישיבה]]<br /> <br /> ===הנהלה רוחנית===<br /> *הרב [[יצחק גולדברג]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].<br /> *הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] - [[משפיע]] כללי.<br /> *הרב [[יוסף יצחק סגל]] - [[משפיע]] ראשי.<br /> *הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - [[משגיח]] ראשי.<br /> *'''שיעור א''''. [[ראש מתיבתא|ר&quot;מים]]: הרב [[מנחם מענדל מישולובין]], הרב [[שניאור זלמן קעניג]]. [[משפיע]]ים: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]] והרב [[מרדכי יונה קליין]].<br /> *'''שיעור ב''''. [[ראש מתיבתא|ר&quot;מים]]: הרב [[שלמה סגל (קרית טבעון)|שלמה סגל]] והרב [[מרדכי יונה קליין]]. [[משפיע]]ים: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] והרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]].<br /> *'''שיעור ג''''. [[ר&quot;מים]]: ראש הישיבה הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[אהרן מושקוביץ]]. [[משפיעים]]: הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]].<br /> *'''[[משגיח]]ים''': הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']], הרב [[מנחם מאניש מן]], הרב ישראל סגל, הרב דן זלטפולסקי הרב אברהם אורנשטיין והרב מענדי ווינר.<br /> *'''[[משיב]]ים''': הרב שניאור זלמן פבזנר (אחראי גם על סדרי הלכה), הרב [[מנחם מאניש מן]], הרב שלום דובער מושקוביץ (אחראי גם על סדר גרסא), הרב מנחם מענדל קופרמן, הרב אברהם וילהלם, הרב יוסף יצחק סוקניק, הרב יוסף רבינוביץ'.<br /> <br /> ===הנהלה גשמית===<br /> *ר' [[לוי וילימובסקי]] - מנכ&quot;ל<br /> *ר' ברוך אביסרור - מנהל<br /> *ר' מאיר מזרחי - מנהל משרד<br /> *ר' מ&quot;מ יהושע<br /> *ר' ישראל גולדברג<br /> *ר' יוסף פרס<br /> <br /> <br /> ===הזאל הקטן ===<br /> בשנת [[תש&quot;ס]] נפתחה בישיבה מחלקה בשם '[[אור מנחם - כולל חב&quot;ד]]', לעולי [[רוסיה]] ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. כהמשך לישיבה שהתקיימה ב'מרכז גוטניק' בירושלים. הישיבה מכונת גם 'הזאל הקטן'.<br /> <br /> במשך עשר השנים הראשונות הישיבה תוקצבה על ידי [[כולל חב&quot;ד]] ובסיומם עבר הניהול אל ר' [[עקיבא גולדשמיד]]. בישיבה פועלת מחלקה לדוברי ספרדית ולדוברי רוסית.<br /> <br /> בישיבה לומדים נכון לשנת [[תשפ&quot;א]] כ-80 תמימים.<br /> ;הצוות<br /> *'''ראש הישיבה''' - הרב [[עקיבא גולדשמיד]].<br /> *'''ר&quot;מים''' - הרב אלחנן שוחט שיעור א', הרב נחום רפאל ברגר שיעור ג' והרב [[חיים מאיר גולדברג]] שיעור ב' והמרכזי.<br /> *'''משפיעים''' - הרב עקיבא גולדשמיד והרב משה דוברי.<br /> *'''משגיח''' - הרב ברוך קונפדרק.<br /> <br /> ===סניף הישיבה ב[[טבריה]]===<br /> {{ערך מורחב|תומכי תמימים טבריה}}<br /> [[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריה]]]]<br /> החל משנת [[תשס&quot;ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם ב[[טבריה]] - אליו הולכים חלק מהתלמידים שסיימו את שיעור ג' לפני הנסיעה ל[[קבוצה]], המעוניינים להמשיך בשנת לימודים נוספת בתור [[התלמידים השלוחים]].<br /> <br /> [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הוא הרב [[ברוך לבנוני]], וה[[משפיע]] הוא הרב [[שמעון קוצ'ובייבסקי]], בתפקיד [[משיב]] ו[[משגיח]] - הרב צבי הירש זלמנוב. אליהם הצטרפו הרב שניאור זלמן בלוי והרב רפאל לבנוני. כולם משלוחי הרבי בטבריה.<br /> <br /> בישיבה לומדים, נכון לשנת תשפ&quot;ב, כשלשים תמימים.<br /> <br /> ===סניף הישיבה ב[[קריית אתא]]===<br /> {{ערך מורחב|תומכי תמימים קריית אתא}}<br /> לקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;א]] פתחה הישיבה מסגרת נוספת של שנת שליחות בעיר קריית אתא.<br /> <br /> הישיבה בעיר הוקמה על ידי שליח הרבי ורב העיר הרב [[שלמה חיים דיסקין]], תחת ניהולו הגשמי של הרב מאיר גול. ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב [[שלמה חיים פלדמן]], המשגיח ומגיד-שיעור בהלכה הוא הרב [[יצחק שמחה מקובצקי]], והרב שלום יעקב בוקיעט הוא נו&quot;נ בחסידות.<br /> <br /> בסניף זה לומדים נכון לשנת [[תשפ&quot;ב]] כ-22 תלמידים.<br /> <br /> הישיבה מפעילה מערכת [[הערות וביאורים]] נפרדת מסניף האם, ואף מוציאה לאור ספר פלפולים משלה בשם 'פלפולא דאורייתא' שנכתב על ידי תלמידי ורבני הישיבה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132813 קידוש שם ליובאוויטש: תות&quot;ל קריית אתא חותמת שנה בספר חדש], דיווח באתר {{COL}}}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''ברינה יקצורו''', בתוך מוסף 'המהפכנים' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} [[חג הסוכות]] [[תש&quot;פ]], עמוד 28<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב&quot;ד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78333 הבנין החדש בקמפוס מוסדות חב&quot;ד מגדל העמק] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מגדל העמק}}<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק|*]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות גדולות]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_-_%D7%A7%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98&diff=536212 2022-04-24T11:51:15Z

<p>37.60.47.81: /* חסידי קאפוסט */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת המהרי&quot;ל בקאפוסט, נבנה על ידי &quot;אהלי צדיקים&quot; [[כסלו]] [[תש&quot;ע]].]]<br /> '''שושלת חב&quot;ד קאפוסט''', הינה שושלת בת של [[חב&quot;ד]], ומוצאה [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|מהמהרי&quot;ל]] בן [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שיסד אותה בעקבות [[התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)|הפיצול בחב&quot;ד]] שהחל בימים ההם. החסידות התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ&quot;ו]] עד שנת [[תרפ&quot;ג]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> לאחר פטירת ה[[צמח צדק]] התעורר [[התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)|ויכוח בין בניו מי ינהג בנשיאות]]. באחת מצוואותיו הקדומות של הצמח צדק כתב אשר ישנו עדיפות לבנו רבי [[יהודה לייב (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]. אולם בצוואתו שנתגלתה לאחר מותו כתב אשר לא יהיה עדיפות לאחד מן הבנים, וביקש שכולם יגורו ב[[ליובאוויטש]] ביחד ויאמרו כולם [[חסידות]] ולא ייקרא אחד מהם [[רבי]] כשלעצמו אלא כולם ינהגו בנשיאות ביחד. בפתק שנכתב לאחר מכן כתב הצמח צדק אשר חושש אשר המהרי&quot;ל לא ישמע אליו וינהג נשיאות בעצמו, ולכן אוסר הוא עליו לומר חסידות שלו.<br /> <br /> למרות זאת, כחודשיים לאחר [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] התיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הוא כותב {{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק &quot;רוצחים!&quot;. מבין שאר הבנים, מהרי&quot;ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו&quot;רות{{הערה|אחיו הגדול יותר [[ברוך שלום שניאורסון|הרב&quot;ש]] לא נהג באדמו&quot;רות.}} ואף הכיר את [[אדמו&quot;ר הזקן]], ולכן נהרו אליו רבים מהחסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה&quot;צמח צדק&quot;, פסק כי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.<br /> <br /> ב[[שמחת תורה]] [[תרכ&quot;ז]] חלה מהרי&quot;ל, ונפטר ביום ג' [[חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר [[קאפוסט]]. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש השתדל להחזיר את משפחתו לליובאוויטש ולמלא בכך את צוואת אביו, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי&quot;ל בקאפוסט מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], בעל ה[[מגן אבות]]. בימי השלושים שלח לו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&amp;st=&amp;pgnum=8&amp;hilite= אגרות קודש אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]}}.<br /> <br /> בעל המגן אבות חלק על [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]].<br /> <br /> נשיאותו של המגן אבות הומשכה לאחר פטירתו על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום בער]] ב[[עיירה]] [[רציצא]], ור' [[שמריהו נח שניאורסון|שמרי' נח]] ב[[בברויסק]].<br /> <br /> השנים הבאות היו לא מעט מחלוקות בין חסידות בוברויסק לבין חסידות חב&quot;ד ליובאוויטש, העיקרית שבהן הייתה בענין [[כולל חב&quot;ד המיוחד]].<br /> <br /> ===התאחדות החסידות===<br /> <br /> כאשר נפתחה [[ישיבת תומכי תמימים]], בליובאוויטש רבים מחסידי חב&quot;ד מכל הזרמים שלחו אליה את ילדיהם ללמוד בה, וכך חזרו רבים לחצר ליובאוויטש.<br /> <br /> אחרי פטירת האדמו&quot;ר רש&quot;ב מרציצה, התאחדו כל חסידי חב&quot;ד מכל הזרמים תחת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ובזה הסתיימה ההתפלגות.<br /> <br /> == חסידי קאפוסט ==<br /> *רבי [[חיים אליעזר ביחובסקי]].<br /> *ר' [[חיים מאיר הילמן]] - מחבר הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]<br /> *הרב [[יוסף רוזין]], מכונה הגאון מרוגוצ'וב<br /> *הרב [[אהרון לוין]] רב ה[[עיירה]] [[ליאזנא]].<br /> *הרב [[דובער אפרת]]. רב קהילת חב&quot;ד [[חברון]]<br /> * הרב [[יחזקאל סירקין]], ובנו [[שלמה סירקין|הרב שלמה סירקין]]<br /> *הרב [[מרדכי זלמן בעהם]]<br /> *הרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]], רב במספר מקומות נרצח על ידי הק.ג.ב.<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]]<br /> *הרב [[מרדכי יואל דוכמן]]<br /> *הרב [[טוביה בלקין]]<br /> *ר' [[חיים בן ציון רסקין]]<br /> *ר' אברהם זרח נוטיק, אביו של ר' [[שמואל נוטיק]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[עמרם בלוי|בלוי עמרם]], בני הצמח צדק, תשפ&quot;א, הוצאת מעיינותיך.<br /> * [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-קובץ-ד-לקריאה.pdf כתבה של וועד חיילי בית דוד]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[התפצלות חסידות חב&quot;ד (תרכ&quot;ו)]]<br /> *[[חב&quot;ד ליאדי]]<br /> *[[חב&quot;ד ניעז'ין]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{היברובוקס||מגן אבות א|6304}}<br /> * {{היברובוקס||מגן אבות ב|6305}}<br /> * {{היברובוקס||שמן למאור א|6594}}<br /> * {{היברובוקס||שמן למאור ב|6595}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידות קאפוסט]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A0%D7%97_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=536211 2022-04-24T11:49:45Z

<p>37.60.47.81: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של ר' שמריה נח]]<br /> האדמו&quot;ר '''שמריהו נח שניאורסון''' ([[תר&quot;ב]] - [[ט&quot;ו בטבת]] [[תרפ&quot;ג]]) היה רב ב[[בברויסק]] ואדמו&quot;ר לשושלת [[חסידות חב&quot;ד - קאפוסט|קאפוסט]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> האדמו&quot;ר שמריהו נח שניאורסון מ[[בברויסק]] נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תר&quot;ב]]. הוא היה בן הזקונים של אביו [[אדמו&quot;ר]] [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]]. <br /> <br /> בצעירותו למד עם סבו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ועם אחיו, הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]], לימים האדמו&quot;ר מקאפוסט. מסורות שונות טוענות כי למד גם עם דודו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]{{מקור}}.<br /> <br /> הוא נשא לאשה את בת דודו אדמו&quot;ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|המהרי&quot;ן]] מ[[נעז'ין]]. <br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] זקנו, [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר [[הסתלקות]] אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל&quot;ב]] מינה אותו דודו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כרב עדת החסידים בעיר בברויסק; היו מ[[אנ&quot;ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}. <br /> <br /> לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו רבי שלום דובער לאדמו&quot;רים בשושלת קאפוסט, רשד&quot;ב ב[[רציצא]] ורבי שמריה נח ב[[בברויסק]].<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;א]] יסד ישיבה בברויסק בראשות בנו רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגריה שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות ברחבי [[רוסיה]]. מהבולטים שבהם: הרב [[משה דון יחיא]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]].<br /> <br /> ===קשריו עם ליובאוויטש===<br /> במשך השנים אירעה תקרית עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב&quot;ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב&quot;ד]] שנשלט על-ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו&quot;רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר&quot;ע]] התקיימה [[אסיפת הרבנים ברוסיה בשנת עת&quot;ר|אסיפת הרבנים ברוסיה]], בה השתתפו גדולי הדור. באסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב לדעת את השפה הרוסית והשכלה כללית מינימלית. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.<br /> <br /> שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ&quot;ג]] חלה מאוד וביום [[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ג]] נסתלק{{הערה|בספר 'שמן למאור' המלקט את דרושי החסידות שלו, נדפס בהקדמה שנפטר ביום רביעי [[ט&quot;ו טבת]] [[תרפ&quot;ג]].}}. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק.<br /> <br /> כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשם 'אדמו&quot;ר' ונשיא חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ממשיכו בבאברויסק==<br /> <br /> בצוואתו{{הערה|אשכבתא דרבי וצוואתו נדפסו בספר כתבי הרח&quot;א ביחובסקי עמוד קנ ואילך}} ביקש למנות לממלאי מקומו ברבנות את אחד מנכדיו הרבנים ישראל משה בן חתנו ר' דוד ברב&quot;ש או הרב משה דוד בן בנו הרב מנחם מענדל.<br /> <br /> אך בפועל חלק מצאצאיו נסתלקו עוד בחייו, והאחרים מיאנו לקבל על עצמם את עול ההנהגה, לאחר חיפושים רבים, הגיעו חסידיו לבעל נכדתו - רבי שמואל באזעפלאוו, אך גם הוא לא שש לקבל את ההצעה. בצר להם פנו חסידי חב&quot;ד-קאפוסט אל כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מליובאוויטש, בבקשה שיפנה לרבי שמואל בבקשה שיקבל על עצמו את ההנהגה, נענה להם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וכתב מכתב לרבי שמואל. בפועל המשיך רבי שמואל באזעפלאוו את סב אשתו ברבנות בלבד, אך לא בנשיאות.<br /> <br /> ==צאצאיו==<br /> <br /> *בנו ר' מנחם מענדל (נהרג על קידוש ה' ב[[ב' מנחם אב]] [[תרע&quot;ט]]), אביו של ר' [[ברוך אליהו שניאורסון]].<br /> <br /> *בתו מוסיה נשאה לר' דוד ברב&quot;ש{{הערה|ברב&quot;ש זה ראשי תיבות של '''ב'''ן '''רב'''י '''ש'''ניאור}}. נפטר כ&quot;ח אדר [[תרע&quot;ט]].<br /> <br /> *בעל נכדתו הרב [[שמואל בזפלוב]] - כיהן לאחריו כרבה של בברויסק.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> {{ערך מורחב|שמן למאור}}<br /> *'''שמ&quot;ן{{הערה|ר&quot;ת של שמו - שמריהו נח.}} למאור''', ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת [[הרבי]] על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] והרב [[רפאל וילשנסקי]] בשנים [[תשכ&quot;ד]] ו[[תשכ&quot;ו]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[עמרם בלוי]], '''המאור הגדול: קורות חייו של הרה&quot;ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זי&quot;ע''', [[היכל הבעש&quot;ט]] גליון כ&quot;ב, [[ניסן]] [[תשס&quot;ח]], עמ' צה-קלא.<br /> *הרב שניאור ברגר, '''אחדות בעולם האמת ובעולם הזה''', האחדות בין חסידות חב&quot;ד בברויסק וליובאוויטש, שבועון בית משיח י' טבת תשפ&quot;א עמוד 40<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסון]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[חסידות קפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תר&quot;ב]] - [[ט&quot;ז טבת]] [[תרפ&quot;ד]]|הבא=[[חסידות חב&quot;ד ליובאוויטש]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בית חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן המשמשים כאדמו&quot;רים]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי קאפוסט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ&quot;ג]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=514159 2022-01-10T19:23:01Z

<p>37.60.47.81: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אלישע שפירא.jpg|ממוזער|בהתוועדות בבית שמש]]<br /> הרב '''אלישע שפירא''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]]) הוא סגן-מנהל סמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]]. בעבר שימש כמנהל סמינר 'בנות חיה מושקא' בבית שמש לדוברות צרפתית, וכאחד משלוחי הרבי בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ח אייר]] [[תשל&quot;ג]] ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה למשפחה ממוצא חסידי אלכסנדר.<br /> <br /> בצעירותו התקרב לחסידות חב&quot;ד עם הרב [[שבתי סלבטיצקי]] ולמד בישיבת [[תומכי תמימים מנצ'סתר]], [[תומכי תמימים מונטריאול]] וב-[[770]].<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] התחיל בעבודת השליחות אצל השליח רב [[זושא יואל זיבלרשטיין]] במונטריאל תחת המל&quot;ח והצטרף ללגיון צבא השלוחים.<br /> <br /> בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת מרים רבקה למשפחת ר' אליהו בלחמו מ[[צרפת]] ממקורבי הרב [[שמואל אזימוב]], ולאחר חתונתם התיישבו ב[[צרפת]] והצטרפו לשלוחי הרבי בפרוורי פריז. <br /> <br /> עסק בחינוך בתלמוד תורה שעל ידי ישיבת ברינוא ובבית רבקה צרפת. בבית רבקה קיבל הדרכה ושימוש בתחום חינוך תלמידות מאת מנהלי בית רבקה הרב [[בערל גורביץ']] והרב [[אורי יהודה שונטאהל]] , ובמקביל השלים תואר מדעי בחינוך במכון אנדרה נהר בפאריז.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]], באישור וועד רבני ליובאוויטש בצרפת, העביר שליחותו לארץ ישראל והתיישב ב[[בית שמש]] שם הצטרף לשלוחי הרבי בעיר תחת הרב [[אליעזר ויינר]] שליח הראשי לבית שמש, בשכונת מגדל המים.<br /> <br /> במקביל, השלים תעודת הוראה ותואר שני בתנ&quot;ך ובמדעי החינוך. <br /> <br /> מסר שיעורים ב[[ישיבת מעינות]] ב[[ירושלים]] בעיקר לתוכנית הנשים, וכן, שיעורים, הרצאות והתוועדויות ברחבי הארץ.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] התחיל לשמש כמנהל אגף החינוכי לבנות דוברות צרפתית בסמינר אור חיה, ובהמשך פתח את 'סמינר בנות חיה מושקא' שפעל תחת הנהלתו הרוחנית-הלכתית של הרב [[מיכאל אבישיד]].<br /> <br /> בחודש אלול [[תשפ&quot;א]] עבר עם משפחתו לעיר [[צפת]] עיה&quot;ק שם הצטרף לשלוחי הרבי לצפת והחל לשמש כסגן-מנהל סמינר '[[בית חנה (צפת)|בית חנה]]' בעיר, לצד המנהל הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב דניאל (ב&quot;ר שמעון) רוזנברג - בית שמש<br /> *חתנו, הרב השליח מנחם מענדל (ב&quot;ר אורי) ליפש - שליח הרבי בשכונת מגדל המים, בית שמש<br /> *חתנו, רב אריאל (ב&quot;ר יהושע) מוזס - לונדון, אנגליה<br /> *חתנו, הרב ברוך מרדוק - מו&quot;צ, שטראסבורג צרפת<br /> <br /> {{מיון רגיל:שפירא, אלישע}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבית שמש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99&diff=328647 2020-02-15T22:47:12Z

<p>37.60.47.81: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div><br /> הרב אריה יצחק (&quot;אריק&quot;) מלכיאלי (יליד שנת [[תשל&quot;ד]]) הינו חסיד חב&quot;ד ומרצה בעניני יהדות וחסידות בשפה אקטואלית ונהירה, ובנוסף עוסק בכתיבה ועריכה של עניני חסידות בשפה בהירה ופשוטה, ומפרסם טורי דעה אישיים מעת לעת בשבועונים שונים.<br /> <br /> הרב מלכיאלי הינו מהמרצים הבולטים בחסידות חב&quot;ד ומוזמן פעמים רבות להרצאות שיעורים וכינוסים ע&quot;י שלוחים ומנהלי בתי חב&quot;דברחבי הארץ והעולם.<br /> <br /> הרצאותיו ידועות בסגנונם המיוחד והישיר והוא מרבה לשלב בהם הומור חסידי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר [[לוד]] ב[[י&quot;ח תמוז|ח&quot;י תמוז]] [[תשל&quot;ד]] לאביו הרב שמעון מלכיאלי רב בשירות בתי הסוהר, ולאמו נעמי.<br /> <br /> בילדותו התקרבה משפחתו לחסידות חב&quot;ד באמצעות חסידי חב&quot;ד משיכון חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> לאחר שסיים את לימודיו בתלמוד תורה חב&quot;ד המקומי, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשנ&quot;ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> לאחר נישואיו בשנת [[תשנ&quot;ז]] במקביל ללימודו בכולל החל לשמש כמשפיע בישיבת תות&quot;ל בלוד, תפקיד בו שימש עד לשנת [[תש&quot;ס]].<br /> <br /> לאחר שעזב את הישיבה החל לשמש כרב צבאי בבסיס חיל התותחנים שבשיבטה עד לשנת [[תשס&quot;ו]] אז החל לשמש כסגן רב פיקוד העורף - תפקיד אותו סיים למלא בשנת [[תש&quot;ע]].<br /> לאחר סיום שירותי הצבאי החל לעבוד ב&quot;[[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]&quot; במסגרת עבודתו היה מוסר שיעורים באולפנות, בישיבות הסדר וכדו.<br /> <br /> בנוסף לעיסוקו במסירת שיעורים והרצאות בעניני חסידות, עוסק הרב מלכיאלי גם בכתיבה ועריכה של עניני חסידות בשפה ברורה ופשוטה.<br /> בין השנים תשע&quot;ה - תשע&quot;ז היה כותה טור שבועי במוסף 'משפחה חסידית' של עיתון 'כפר חב&quot;ד'.<br /> בין היתר מוסר סרטון וידיאו קצר על התניא היומי המופץ ל כ 5,000 המנוים בקבוצות הוואטצאפ, ומפרסם טור שבועי בנושא זוגיות, הורות, או חינוך.<br /> <br /> במהלך השנים הוציא את רב המכר &quot;חסידות בגובה העיניים&quot;, וכן היה מעורכי הסדרה &quot;אוצר לקוטי שיחות&quot;.<br /> בשנת תש&quot;פ הוציא את ספרו החדש בשם &quot;דובדבנים&quot; - 54 טיפים לאור פרשיות השבוע&quot; המבוססות בחלקן על תורת החסידות הספר יצא בהוצאת &quot;מעיינותיך&quot;<br /> בנוסף, מפרסם מעת לעת טורים בעלונים שבועיים דוגמת '[[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]]', '[[כי קרוב]] '[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]]' ועוד. <br /> <br /> הרב מלכיאלי נשוי עם גלית (לבית משפחת סבאג) והוא מתגורר בשיכון חב&quot;ד בלוד<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב מלכיאלי עשרה ילדים.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *&quot;חסידות בגובה העיניים&quot;, [[כפר חב&quot;ד]] [[תשע&quot;ו]]<br /> *&quot;דובדבנים&quot; 54 טיפים להעשרת הזוגיות לאור פרשיות השבוע. בהוצאת מעינותך, [[כסלו]] [[תש&quot;פ]] בסיוע האגף לתרבות יהודית, [[משרד החינוך]].<br /> {{מיון רגיל:מלכיאלי, אריה יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד לוד: אישים]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91_(%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F)&diff=328638 2020-02-15T22:17:42Z

<p>37.60.47.81: /* טורים ומדורים */הוספת תוכן</p> <hr /> <div>גליון '''כי קרוב''' הוא בטאון דו-שבועי המופץ בריכוזי חב&quot;ד ובבתי כנסת בריכוזים חרדיים, ומחולק חינם למטרות הפצת המעיינות ללא עלות.<br /> <br /> העיתון יוצא לאור על ידי הרב [[משה שילת]] ובעריכת ר' [[בנימין ליפקין]], ומסקר את תחומי הפעילות החב&quot;דית עם דגש על פעילות המנוהלת ביוזמת הרב שילת, וכן טורים קבועים של הגות והתוועדויות חסידיות מאת דמויות בולטות בציבור החב&quot;די.<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> בתחילת שנת [[תשע&quot;ט]] לאחר הסדר שהתקבל בין הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב שילת, הוגבלו תחומי הפעילות המנוהלים על ידי הרב שילת, ולאחר שלטענתו תחומי הפעילות שתחת הנהלתו לא קיבלו סיקור מספיק, יזם בחודש כסלו הוצאה לאור של גליון צבעוני בעל תוכן מגוון המודפס ומופץ ללא עלות וללא כוונת רווח הן בריכוזים החב&quot;דיים, והן בריכוזים חרדיים.<br /> <br /> בעקבות פנייתם של בעלי [[שבועון כפר חב&quot;ד]] וטענתם שחלוקת העיתון החינמי יגרור תחרות קשה שתפגע בעיתון הוותיק, הגבילו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד]] את מספר עמודי העיתון ל-16, וקבעו שהוא יודפס כעיתון דו-שבועי בלבד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%91%D7%A2%D7%95_%D7%94%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91_115249.html חברי בית-הדין קבעו: הגבלות על הוצאת העלון 'כי קרוב'].}}.<br /> <br /> העיתון מודפס בכ-13,000 עותקים.<br /> <br /> ==טורים ומדורים==<br /> *'''דבר העורך''' - מאת הרב בנימין ליפקין<br /> *'''אספקלריה''' - רעיון מתורת החסידות מעובד משיעוריו של הרב [[יואל כהן]]<br /> *'''הוד תורת רבנו הזקן''' - פנינים מ[[לקוטי תורה]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] על הפרשה, מלוקטים על ידי הרב זלמן גליק<br /> *'''[[התוועדות חסידית|א חסידישע פארבריינגען]]''' - מאת הרב [[חיים שלום דייטש]]<br /> *&quot;שבעה רועים&quot; - סקירה מיוחדת על תולדות רבותינו נשיאינו בעריכת [[בנימין ליפקין]] והסופר [[מרדכי ווינשטוק]]<br /> *'''סקירת הפעילות החב&quot;דית''' - סקירה משלל הפעילויות שמתקימות ע&quot;י חבד בקמפוס, לנוער; לב לדעת , מעיינותך ועוד<br /> *'''עיר מקלט'''' - טור סיפורים מבית חב&quot;ד, מאת הרב נחמיה וילהלם, שליח הרבי בבנגקוק, תאילנד<br /> *'''פתקים משולחנו של הרבי''' - מענות ו[[כתבי יד קודש]] בכתב ידו של הרבי<br /> *'''הראיון''' - ראיון עם דמות חב&quot;דית מאת [[בנימין ליפקין]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שנת תשע&quot;ט: '''[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Ki_karov_13.pdf גליון 13 - פרשת אמור]''' {{*}} '''[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Ki_karov_14.pdf גליון 14 - פרשת בחוקותי]''' {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עיתונים]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=324101 2019-09-23T11:26:46Z

<p>37.60.47.81: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''יעקב משה וולברג''' (מאויית גם: '''וואלבערג''', באנגלית: '''Moshe Wolberg)''' הוא מראשי ישיבה גדולה [[תומכי תמימים מנצ'סטר]], [[אנגליה]], ו[[ר&quot;מ]] בישיבה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] עד לנישואיו בשנת [[תשל&quot;ח]] לרעייתו מרת רבקה, בת החסיד ר' [[שלום דובער ליין]]. במשך תקופה זו היה חבר מערכת [[ועד הנחות התמימים]] וסייע בעריכה והוצאה לאור של תורת הרבי.<br /> <br /> לאחר נישואיו קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ובשנת [[תשמ&quot;ד]] התמנה כ[[ר&quot;מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ושימש כר&quot;מ בישיבה במשך קרוב לעשרים שנה.<br /> <br /> בט&quot;ו תמוז תשנ&quot;ה התאלמן מרעייתו.<br /> <br /> לקראת שנת הלימוד [[תשס&quot;ד]] עבר לשמש כ[[ר&quot;מ]] בישיבה גדולה [[תומכי תמימים מנצ'סטר]], וכיום משמש כחבר הנהלת הישיבה.<br /> ובתחילת שנת הלימודים תשפ החל לשמש בישיבה גדולה תומכי תמימים המרכזית בכפר חבד כבתור רמ בשיעור ג<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, ר' יוסף יצחק ליין<br /> *גיסו, ר' אלתר אליעזר ליין<br /> *בתו מרת דבורה הניה<br /> *בנו, ר' שלום דובער וולברג<br /> <br /> {{מיון רגיל:וולברג, יעקב משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מנצ'סטר]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=315937 2018-09-09T10:13:52Z

<p>37.60.47.81: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{אין תמונה|}}<br /> הרב '''משה יצחק קוניקוב''' ([[תרפ&quot;ד]]-[[י&quot;ט סיון]] [[תשמ&quot;ד]]) היה מאנשי קהילת חב&quot;ד בספרינגפילד שבאילינוי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[עיירה]] [[סמולנסק]] בשנת [[תרפ&quot;ד]] לאביו הרב [[חיים צבי הירש קוניקוב]] שכיהן כרב ב[[עיירה]] ולאמו מרת בריינא, ונקרא על שם זקנו (אבי אמו) החסיד ר' משה יצחק סלופק.<br /> <br /> בהיותו בגיל 6 הצליחו הוריו לקבל אשרת הגירה ל[[ארצות הברית]] באמצעות לחץ משפחתי מצד אחי אשתו שהודיעו כי הם לוקחים על עצמם את האחריות הכלכלית לפרנסתם, וסידרו לאביו משרה רבנית בניו ג'רזי.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]] הגיעה משפחתו לארה&quot;ב, ובהמשך נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] עד לבואו בקשרי השידוכין עם רעייתו פייגא גיטל בשנת תש&quot;ז.<br /> <br /> לאחר נישואיו, התיישב ב[[ספרינגפילד]] שבמדינת מסצ'וסטס שם התגורר עד לפטירתו בגיל שישים ב[[י&quot;ט סיון]] [[תשמ&quot;ד]]. נטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק בסמוך לאוהל בו נטמן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו, הרב [[יצחק דוד גרונר]] - שליח הרבי ל[[אוסטרליה]]<br /> *אחיו, הרב [[מרדכי זאב וולף קוניקוב]] (וועלוועל)<br /> *חתנו, הרב מרדכי קפלן<br /> בנו ר' ניסן ראובן קוניקוב גר בבת עין בגוש עציון <br /> <br /> {{מיון רגיל:קוניקוב, משה יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99&diff=313615 2018-07-09T16:31:24Z

<p>37.60.47.81: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''יעקב סינגאווי''' (יליד שנת [[תשכ&quot;א]], 1961) הוא רב בית כנסת חב&quot;ד המרכזי ב[[קרית גת]], חבר צוות ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת|תומכי תמימים המקומית]], מרבני [[מכון הלכה חב&quot;ד]] ו[[מכון סמיכה למעשה]], ומומחה בעניני דקדוק ובעניינים ההלכתיים הקשורים עם זמני היום. משמש גם כיועץ בעניני שלום בית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ב' תמוז]] [[תשכ&quot;א]] להוריו אברהם ועזיזה סינגאווי.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת שמחה בת ר' בנימין קליין מירושלים, ולאחר החתונה התיישב בקרית גת והתיישב לצוות ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת|תומכי תמימים המקומית]] כמגיד שיעור בגמרא.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] הצטרף למאמצים להחתים רבנים באזור הדרום על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]].<br /> <br /> משמש כרב בית הכנסת חב&quot;ד המרכזי קרית גת, והתמחה לאורך השנים בתחומים ההלכתיים הקשורים על חישוב זמני היום על פי שיטת אדמו&quot;ר הזקן, וכתב הערות רבות בקשר לכך בבטאונים ההלכתיים החב&quot;דיים, ערך מצגות, ואף הוזמן להרצות בפורומים שונים מחוץ לחב&quot;ד על מנת להציג את שיטת אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] חנך אתר אינטרנטי בו מפרסם את זמני היום על פי שיטתו ההלכתית.<br /> <br /> עם הקמת [[מכון הלכה חב&quot;ד]] ו[[מכון סמיכה למעשה]] הצטרף לרבני המכון, ומופקד על עריכת מצגות הלימוד המפשיטות את המושגים ההלכתיים עבור קבוצות הלימוד השונות של המכון.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' שלום דובער סינגאווי<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל סינגאווי<br /> *בנו, ר' אליהו דוד סינגאווי<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק סינגאווי הי&quot;ו מסיים בימים אלה את הסמכתו לרבנות ע&quot;י הרבנות הראשית לישראל במכון 'היכל שלמה'<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל עובדיה<br /> <br /> {{מיון רגיל:סינגאווי, יעקב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד קרית גת: אישים]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ב]]</div>

37.60.47.81 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=310857 2018-05-06T20:57:26Z

<p>37.60.47.81: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[תמונה:גרליצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב גרליצקי נואם בחגיגת [[סיום הרמב&quot;ם]] ב[[תל אביב]] ([[תשס&quot;ט]])]]<br /> [[הרב]] '''יוסף שמואל יהושע גרליצקי''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]], 1954) מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[תל אביב]] ורב מרכז העיר, ויו&quot;ר [[עמותת הרבנים פיקוח נפש]] לשמירה על [[שלימות הארץ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ה חשוון]] [[תשי&quot;ד]] ב[[מונטריאול]] לאביו הרב [[משה אליהו גרליצקי]] ולאמו מרת חנה. בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים מונטריאול]] וב[[תומכי תמימים 770]].התחתן עם מרת הינדה בת למשפחת גופין.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] נשלח על ידי הרבי לעיר [[צפת]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]' וב[[תשל&quot;ט]] קיבל את ההוראה מהרבי למצוא לעצמו שליחות קבועה באחת מערי הארץ, ונענה להצעת הרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]] שכבר היה בשליחות בתל אביב, להצטרף ולכהן כשליח נוסף בעיר ולעזור בפיתוח [[רשת גני חב&quot;ד]] שפתח בעיר. <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] קיבל את [[ברכה|ברכת]] הרבי להקים את מרכז [[חב&quot;ד]] בתל אביב, ומנהל את [[בית חב&quot;ד]] במרכז תל אביב. בנוסף, מכהן כרב מרכז העיר ובית הכנסת &quot;גאולת ישראל&quot;.<br /> <br /> הרב גרליצקי ייסד בתל אביב [[תלמוד תורה]] על טהרת הקודש, [[ישיבה]] ל[[בעלי תשובה]], [[כולל]] &quot;תפארת זקנים&quot;, וכשלושים בתי חב&quot;ד. מהיחידים בעולם שזכה להיות מכונה במכתבי הרבי &quot;בא כוחי&quot;{{הערה|ממכתב הרבי לראש עריית [[תל אביב]] מר שלמה להט.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] הקים את [[עמותת הרבנים פיקוח נפש|קונגרס הרבנים למען השלום - פיקוח נפש]] ארגון שהוא עומד בראשו.<br /> <br /> במשך השנים צבר הרב גרליצקי קשר קרוב ואישי עם אישי ציבור רבים, והוא מנצל את קשריו לעזרת השלוחים ברחבי הארץ, ולביסוס ופיתוח מוסדות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''בניו'''<br /> *הרב [[מנחם מענדל גרליצקי]] משלוחי הרבי ב[[תל אביב]]. ורב בית הכנסת סי אנד סאן. <br /> *הרב ישעיה גרליצקי - משלוחי הרבי לעיר תל אביב ומנהל בית חבד באוניברסיטת תל אביב<br /> *הרב [[נטע גרליצקי]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]<br /> *הרב לוי יצחק גרליצקי - משלוחי הרבי ב[[תל אביב]] ומנהל בית חב''ד בשכונת צהלה בעיר<br /> *הרב ישראל גערליצקי משלוחי הרבי לתל אביב מנהל חב''ד סנטר בתל אביב<br /> *הרב שניאור זלמן גרליצקי - שליח ראשי לישוב פוריה עילית [הסמוכה לעיר טבריה]<br /> *הרב אברהם נחום גערליצקי, כפר חב''ד<br /> <br /> <br /> '''חתניו'''<br /> *הרב [[מאיר אריה שמערלינג]] - משלוחי הרבי בתל אביב, ור&quot;י חזון אליהו [[תל אביב]].<br /> *הרב [[שאול רייצעס]] - משלוחי הרבי בתל אביב, וראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] בתל אביב.<br /> *הרב מרדכי חזן משלוחי הרבי לעיר חולון.<br /> <br /> ''אחיו''<br /> *הרב אברהם גערליצקי מנהל מערכת ''הערות וביאורים ור''מ בישיבת אהלי תורה . <br /> *הרב מנחם נחום גערליצקי מנהל כולל תפארת זקנים לוי''צ ומגבאי 770.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76293 חשבון נפש אמיתי בעקבות גזירות תשע&quot;ג], מאמרו של הרב גרליצקי באתר [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרליצקי, יוסף שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]</div>

37.60.47.81