https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=37.60.47.77 2026-05-03T02:42:24Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=811428 2025-11-25T22:01:45Z

<p>37.60.47.77: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=מכון העוסק בהפצת [[תורת הרבי]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אור החסידות (ספר)]]}}<br /> [[קובץ:לוגו אור החסידות.gif|שמאל|ממוזער|250px|סמל המכון]]<br /> '''מכון אור החסידות''' הוא מכון עריכה, הוצאה לאור והפצה של תורת הרבי לציבור בני התורה. פרוייקט הדגל של המכון הוא '''גליון לקראת שבת'''{{הערה|בסוף שנות הנו&quot;ן ותחילת הסמ&quot;ך יצאו לאור על ידי הרבנים גדליהו בלומינג ופתחיה קארף חוברת בשם &quot;לקראת שבת&quot;, ו&quot;מעדני יום טוב&quot; באותה מתכונת בניו יורק, וכאשר התחילו להוציא גם בארץ השאילו את השם מניו יורק, בשנת [[תשס&quot;ו]] עבר מרכז מכון &quot;אור החסידות&quot; לניו יורק, ולקח על עצמו גם את המדורה הניורקית של הקובץ}} המהווה קובץ שבועי מ[[תורת חב&quot;ד]] המיועד לאברכים שאינם [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] המתפרסם בכ-16,000 עותקים מדי שבוע.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:Likras.gif|שמאל|ממוזער|220px|פרוייקט הדגל של המכון: גליון 'לקראת שבת' (בעיצוב הישן)]]<br /> המכון נוסד בערב חג השבועות [[תשס&quot;ד]] על ידי קבוצת בחורים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]{{הערה|'''כה לח&quot;י''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1961, עמוד 20, מנחם כהן במאמר מערכת על ידידו מתקופת לימודיו בישיבה ר' אברהם מן, יוזם ההוצאה לאור.}}, בהנהלת ובעריכת התמימים אברהם מן ויוסף יצחק מרגליות. כיום מנהל את המכון הרב אברהם מן ולמכון יש סניף בכפר חב&quot;ד בניהול הרב [[לוי ברוק]], [[ראשון לציון]].<br /> <br /> הפרוייקט הראשון של המכון היה הוצאה לאור של קובץ שבועי הכולל [[שיחה|שיחות]] מ[[הרבי]] ערוכות לציבור התורני: שיחה על [[פרשת השבוע]], שיחה הלכתית מהרבי על סוגיות הש&quot;ס, בירורים ופנינים. כמו כן מכיל הגליון גם ליקוט קבוע מתורת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], תחת הכותרת 'דרכי ה[[חסידות]]'.<br /> <br /> הקובץ יועד עבור אברכים ובני ישיבות מהציבור ה[[חסיד]]י, ספרדי ו[[ליטא]]י.<br /> <br /> בהתאם עם התאריך, מופיע בקובץ מוסף מיוחד מתורת הרבי - ביאורים על [[הגדה של פסח]], [[מגילת אסתר]], [[מגילת רות]] וכו'.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] החל המכון לשתף פעולה עם המוציאים לאור של חוברות הלימוד קובץ דבר מלכות, והחלו לשלב נקודות משיחות הרבי שהתפרסמו בעלון שהוכנסו בין הפסוקים בשיעורי הלימוד היומיים בחומש.<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ב]] מקיים המכון מבצעי התרמה עולמיים, עם הגרלות ענק על טיסה לרבי{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|80397|ההגרלה הגדולה של 'לקראת שבת' חוזרת||י&quot;ג שבט תשע&quot;ד}}}}, כסף מזומן, מימון משכנתא ושכירות לדירה, וכסף לרכישת ספרים.<br /> <br /> משרדי המכון ממוקמים ב[[קראון הייטס]] ובכפר חב&quot;ד, והתומכים העיקרים המאפשרים את הפצתו הם בני משפחת זאיאנץ מברזיל, התורמים סכומים גדולים מדי שבוע עבור הדפסת והפצת העלון.<br /> <br /> ==מדיה ותפוצה==<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] השיקה הנהלת המכון אפליקציה ייחודית, בה ניתן לקרוא בכל יום נקודה מתורת הרבי. האפליקציה זכתה לתפוצה רחבה.<br /> <br /> כמו כן רשימת התפוצה של המקבלים את החומרים המופקים על ידי המכון היישר לתיבת האימייל, עומדת על כ-15,000 מנויים.<br /> <br /> ב[[י' שבט]] [[תשפ&quot;א]] החל המכון ליזום הפצת סרטונים המנגישים הוראות ממכתבי הרבי. הסרטון השבועי מופץ באתרי המדיה החרדים ובפלטפורמות נוספות וזוכה לחשיפה גבוהה.<br /> <br /> בנוסף, מפעיל הארגון בחודשי הקיץ משאית הפצת ספרים שדפנותיה עשויות מסכי-לד, שמסתובבת בריכוזים חרדיים בארצות הברית כמושבות הנופש בהרים, ולצד מכירת הספרים מפיצה את תורת הרבי באמצעות פרסום על מסכי המשאית.<br /> <br /> ==חברי המערכת==<br /> *הרב [[אברהם מן]] - יו&quot;ר ומנהל כללי <br /> *הרב מנחם מענדל דרוקמן - מזכירות, גרפיקה ועימוד<br /> *הרב [[לוי יצחק ברוק]] - עורך ספרים ומנהל הסניף בכפר חב&quot;ד<br /> *הרב משה גוראריה - עורך ראשי<br /> *הרב [[צבי הירש זלמנוב]] - עורך מדור חידושי סוגיות<br /> *הרב [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטונוב]] - עורך<br /> *הרב מנחם טייטלבוים - עורך מדור נשמתא דאורייתא<br /> *הרב [[יצחק נוב]] - עורך<br /> *הרב [[מנחם מענדל רייצס]] - עורך מדור פשוטו של מקרא<br /> *הרב [[אליהו שוויכה]] - עורך מדור הפנינים<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> *'''פנינה יומית''' - לאחר קרוב לעשור שנים של הוצאה לאור, בשנת [[תשע&quot;ד]] החלו להתפרסם דפי לימוד יומיים בשם 'הפנינה היומית' בעברית ובאנגלית, המכילים נקודה מתורתו של הרבי, קטע הדרכה של הרבי מתוך סדרת ה[[אגרות קודש]] במדור 'תורת חיים', ונקודה של [[עניני גאולה ומשיח]] משיחותיו של הרבי בקשר עם הפרשה{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|83937|אור החסידות מציג: לחיות יום יום עם וואָרט מהרבי||י&quot;ב תמוז תשע&quot;ד}}}}.<br /> <br /> בנוסף, המכון הוציא לאור סדרת ספרים מתוך החומר הרב שפורסם בעלון במשך השנים:<br /> *'''לוח פנינה יומית''' - קטעי שיחות מהרבי לכל יום מהפרשה, 2 חלקים.<br /> *'''אוצרות המועדים'''.<br /> *'''אוצרות המגילה'''.<br /> *'''אוצרות ההגדה'''.<br /> *'''דרכי החסידות - פרשיות השבוע'''.<br /> *'''דרכי החסידות - מועדים'''.<br /> *'''דרכי החסידות - עבודת ה''''.<br /> *'''דרכי החסידות - עניינים''' - 15 נושאים מרכזיים בחסידות.<br /> *'''דרכי החיים''' - אגרות הרבי לפי סדר הפרשיות.<br /> *'''Light points''' - &quot;נקודות אור&quot;, נקודות משיחות הרבי לפי סדר הפרשיות - ב[[אנגלית]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *''''יפוצו' הגדול בעולם''', בתוך מוסף 'המהפכנים' לשבועון כפר חב&quot;ד חג הסוכות תשפ&quot;ב, עמוד 46<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/146452 תיעוד בלעדי: הרבנים החב&quot;דים בבית חבר 'המועצת' בבני ברק]''' {{COL}}, תמוז תשפ&quot;ג<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב&quot;ד]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%A1&diff=810597 2025-11-22T21:37:15Z

<p>37.60.47.77: /* מוסדות בעיר */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ארגנטינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד בדוגמת [[770]] בשכונת פלורס]]<br /> '''בואנוס איירס''' היא עיר הבירה של מדינת [[ארגנטינה]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] מונה העיר כ-3 מיליון תושבים.<br /> <br /> הקהילה היהודית בעיר היא הגדולה ביותר בדרום אמריקה.<br /> <br /> ==הקהילה היהודית==<br /> הקהילה היהודית מונה ברובה עולים יהודים מסוריה המתגוררים בשכונת אונסע. <br /> <br /> האדמו&quot;ר מ[[סאטמר]] ר' [[יואל טייטלבוים]] שלח את שלוחיו לחזק את הקהילה הספרדית בשכונת פלורס{{הבהרה}}. <br /> <br /> ב[[י' אב]] [[תשנ&quot;ד]], פגע הטרור במוסד יהודי בעיר והרג 85 אנשים מתוכם 65 יהודים.<br /> <br /> ==ייסוד הקהילה החבדי&quot;ת==<br /> [[קובץ:edificio Jabad argentina (Aguero).png|שמאל|ממוזער|250px|בנין בית חב&quot;ד המרכזי (ובתוכו גם הישיבה)]]<br /> בשנת [[תשח&quot;י]] נשלח הרב [[דובער בוימגרטן]] על ידי [[הרבי]] לעיר על מנת לחזק ולבנות את הקהילה היהודית בעיר.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב בוימגרטן ב[[חודש אדר]] [[תשל&quot;ח]] נשלח הרב [[צבי יחיאל גרינבלאט]] על ידי הרבי כדי להחליף את מקומו ולנהל את המוסדות<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] מייסד [[הרבי]] את הישיבה [[תומכי תמימים בואנוס איירס]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] נבנה בניין חדש מפואר לישיבה ברחוב אגוערו 1164, ב[[תשס&quot;ח]] נחנך [[מקווה]] מפואר בבנין הישיבה, הבנין נקרא גם [[בית חב&quot;ד סנטראל]].<br /> <br /> ==הקהילה כיום==<br /> <br /> העיר מונה כיום כשלש מאות משפחות מאנ&quot;ש, רוב הקהילה החבדי&quot;ת שוכנת בשכונת &quot;אונסע&quot; ('אחד עשרה' בספרדית). <br /> הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]] מנכ&quot;ל המוסדות; הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] רב הקהילה.<br /> <br /> ==מוסדות בעיר== <br /> <br /> *ישיבת [[תומכי תמימים בואנוס איירס]]. ישיבה גדולה בראשות הרב [[שמואל שטראקס]]; [[משפיע]] הישיבה, הרב [[אשר פרקש]].<br /> <br /> *[[תומכי תמימים ארגנטינה (קטנה)|תומכי תמימים ארגנטינה]]. ישיבה קטנה בראשות הרב [[מנחם מענדל נקי]].<br /> <br /> *בית כנסת חב&quot;ד ומקווה 'בלונג - סור- מער'.<br /> <br /> *[[חיידר]] לילדי חב&quot;ד 'אהלי חינוך' בהנהלת הרב [[שמואל גייסינסקי]].<br /> <br /> *בית ספר לבנות חב&quot;ד 'אהלי חינוך'.<br /> <br /> *[[קה&quot;ת]] ארגנטינה בהנהלת הרב [[נתן גרינבלאט]].<br /> <br /> *נשי ובנות חב&quot;ד 'בית חנה' בהנהלת הרבנית שטערנא גרונבלאט.<br /> <br /> *ישיבה אנוכי - לבעלי תשובה - בהנהלת הרב אליהו שמעון שרוגו.<br /> <br /> *'מכון חי'ה' לבנות חוזרות בתשובה.<br /> <br /> * '''מרכז 'לעודד'''' בהנהלת הרב משה בלומנפלד.<br /> <br /> *בית חב&quot;ד [[770]] בפלורס בהנהלת הרב דוד פלוטקא. <br /> <br /> *'''בית חב&quot;ד פלרמו-סוהו''' בהנהלת הרב צבי ליפינסקי.<br /> <br /> *'''בית חב&quot;ד פלרמו''' בראשות הרב שלמה לוי.<br /> <br /> *'''בית חב&quot;ד אולירוס''' בהנהלת הרב יעקב בירמן.<br /> <br /> *'''בית חב&quot;ד פוארטו-מאדרו''' בהנהלת הרב [[חיים ברוך אוירכמן]].<br /> <br /> *'''בית חב&quot;ד סלטה''' בהנהלת הרב רפאל הכהן טאוויל.<br /> <br /> *'''בית חב&quot;ד קורדובה''' בהנהלת הרב יוסף יצחק טורק.<br /> <br /> *''''ילדינו'''' מפעל עזר לילדים נזקקים בהנהלת מרדכי אליעזר אקסלרוד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''קער א וועלט היינט - גרסת ארגנטינה''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תשפ&quot;ב עמוד 28.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://balebatim.net אתר הקהילה]<br /> *[http://www.vienemashiaj.com/ אתר על גאולה ומשיח]<br /> *[http://www.jabad.org.ar/ אתר חב&quot;ד ארגנטינה]<br /> <br /> [[קטגוריה:ארגנטינה]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A0%D7%A7%D7%99&diff=810595 2025-11-22T21:35:08Z

<p>37.60.47.77: </p> <hr /> <div>[[קובץ:R_naki.jpg|ממוזער|200px|הרב מנחם מענדל נקי]]<br /> הרב '''מנחם מענדל נקי''' (יליד [[תנש&quot;א|תשנ&quot;א]]), הוא מנהל רוחני ישיבה קטנה [[תומכי תמימים ארגנטינה (קטנה)|תומכי תמימים ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בחודש [[תשרי]] [[תנש&quot;א|תשנ&quot;א]] בהרצליה, לאביו הרב [[יוסף יעקב נקי]].<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים נתניה|תות&quot;ל נתניה]], ובישיבה גדולה [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] בירושלים.<br /> <br /> לאחר שנת לימודים ב770 בקבוצה תשע&quot;א, שימש כתלמיד שליח וכר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] התחתן עם בת הרב משה עבוד, [[גבאי]] [[בית הכנסת]] חב&quot;ד המרכזי ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשע&quot;ו]] התמנה כמנהל הישיבה קטנה תומכי תמימים ארגנטינה בתפקיד זה כיהן עד תחילת חודש אלול [[תשפ&quot;ג]], עבר לארץ ישראל. במקומו מונה הרב [[מנחם מענדל שפיצר]].<br /> <br /> לאחר חודשיים, בחודש חשון [[תשפ&quot;ד]], חזר הרב נקי לארגנטינה ומונה בחזרה למנהל הישיבה קטנה תומכי תמימים ארגנטינה.<br /> <br /> בנוסף לתפקידו כמנהל, משמש כר&quot;מ בסדר עיונא.<br /> <br /> {{מיון רגיל:נקי, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ארגנטינה]]<br /> {{קצרמר|אישים}}</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A0%D7%A7%D7%99&diff=810594 2025-11-22T21:34:38Z

<p>37.60.47.77: </p> <hr /> <div>[[קובץ:R_naki.jpg|ממוזער|200px|הרב מנחם מענדל נקי]]<br /> הרב '''מנחם מענדל נקי''' (יליד [[תנש&quot;א|תשנ&quot;א]]), הוא מנהל רוחני ישיבה קטנה [[תומכי תמימים ארגנטינה (קטנה)|תומכי תמימים ארגנטינה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בחודש [[תשרי]] [[תנש&quot;א|תשנ&quot;א]] בהרצליה, לאביו הרב [[יוסף יעקב נקי]].<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים נתניה|תות&quot;ל נתניה]], ובישיבה גדולה [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] בירושלים.<br /> <br /> לאחר שנת לימודים ב770 בקבוצה תשע&quot;א, שימש כתלמיד שליח וכר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] התחתן עם בת הרב משה עבוד, [[גבאי]] [[בית הכנסת]] חב&quot;ד המרכזי ב[[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]].<br /> <br /> לקראת שנת [[תשע&quot;ו]] התמנה כמנהל הישיבה קטנה תומכי תמימים ארגנטינה בתפקיד זה כיהן עד תחילת חודש אלול [[תשפ&quot;ג]], עבר לארץ ישראל. במקומו מונה הרב [[מנחם מענדל שפיצר]].<br /> <br /> לאחר חודשיים, בחודש חשון [[תשפ&quot;ד]], חזר הרב נקי לארגנטינה ומונה בחזרה למנהל הישיבה קטנה תומכי תמימים ארגנטינה.<br /> <br /> בנוסף לתפקידו כמנהל, משמש כר&quot;מ בסדר עיונא.<br /> <br /> {{מיון רגיל:נקי, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תנש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ארגנטינה]]<br /> {{קצרמר|אישים}}</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%A1&diff=810593 2025-11-22T21:28:39Z

<p>37.60.47.77: /* מוסדות בעיר */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ארגנטינה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד בדוגמת [[770]] בשכונת פלורס]]<br /> '''בואנוס איירס''' היא עיר הבירה של מדינת [[ארגנטינה]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] מונה העיר כ-3 מיליון תושבים.<br /> <br /> הקהילה היהודית בעיר היא הגדולה ביותר בדרום אמריקה.<br /> <br /> ==הקהילה היהודית==<br /> הקהילה היהודית מונה ברובה עולים יהודים מסוריה המתגוררים בשכונת אונסע. <br /> <br /> האדמו&quot;ר מ[[סאטמר]] ר' [[יואל טייטלבוים]] שלח את שלוחיו לחזק את הקהילה הספרדית בשכונת פלורס{{הבהרה}}. <br /> <br /> ב[[י' אב]] [[תשנ&quot;ד]], פגע הטרור במוסד יהודי בעיר והרג 85 אנשים מתוכם 65 יהודים.<br /> <br /> ==ייסוד הקהילה החבדי&quot;ת==<br /> [[קובץ:edificio Jabad argentina (Aguero).png|שמאל|ממוזער|250px|בנין בית חב&quot;ד המרכזי (ובתוכו גם הישיבה)]]<br /> בשנת [[תשח&quot;י]] נשלח הרב [[דובער בוימגרטן]] על ידי [[הרבי]] לעיר על מנת לחזק ולבנות את הקהילה היהודית בעיר.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב בוימגרטן ב[[חודש אדר]] [[תשל&quot;ח]] נשלח הרב [[צבי יחיאל גרינבלאט]] על ידי הרבי כדי להחליף את מקומו ולנהל את המוסדות<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] מייסד [[הרבי]] את הישיבה [[תומכי תמימים בואנוס איירס]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] נבנה בניין חדש מפואר לישיבה ברחוב אגוערו 1164, ב[[תשס&quot;ח]] נחנך [[מקווה]] מפואר בבנין הישיבה, הבנין נקרא גם [[בית חב&quot;ד סנטראל]].<br /> <br /> ==הקהילה כיום==<br /> <br /> העיר מונה כיום כשלש מאות משפחות מאנ&quot;ש, רוב הקהילה החבדי&quot;ת שוכנת בשכונת &quot;אונסע&quot; ('אחד עשרה' בספרדית). <br /> הרב [[צבי יחיאל גרונבלאט]] מנכ&quot;ל המוסדות; הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] רב הקהילה.<br /> <br /> ==מוסדות בעיר== <br /> <br /> *ישיבת [[תומכי תמימים בואנוס איירס]]. ישיבה גדולה בראשות הרב [[שמואל שטראקס]]; [[משפיע]] הישיבה, הרב [[אשר פרקש]].<br /> <br /> ישיבה קטנה בראשות הרב מנחם מענדל נקי.<br /> <br /> *בית כנסת חב&quot;ד ומקווה 'בלונג - סור- מער'.<br /> <br /> *[[חיידר]] לילדי חב&quot;ד 'אהלי חינוך' בהנהלת הרב [[שמואל גייסינסקי]].<br /> <br /> *בית ספר לבנות חב&quot;ד 'אהלי חינוך'.<br /> <br /> *[[קה&quot;ת]] ארגנטינה בהנהלת הרב [[נתן גרינבלאט]].<br /> <br /> *נשי ובנות חב&quot;ד 'בית חנה' בהנהלת הרבנית שטערנא גרונבלאט.<br /> <br /> *ישיבה אנוכי - לבעלי תשובה - בהנהלת הרב אליהו שמעון שרוגו.<br /> <br /> *'מכון חי'ה' לבנות חוזרות בתשובה.<br /> <br /> * '''מרכז 'לעודד'''' בהנהלת הרב משה בלומנפלד.<br /> <br /> *בית חב&quot;ד [[770]] בפלורס בהנהלת הרב דוד פלוטקא. <br /> <br /> *'''בית חב&quot;ד פלרמו-סוהו''' בהנהלת הרב צבי ליפינסקי.<br /> <br /> *'''בית חב&quot;ד פלרמו''' בראשות הרב שלמה לוי.<br /> <br /> *'''בית חב&quot;ד אולירוס''' בהנהלת הרב יעקב בירמן.<br /> <br /> *'''בית חב&quot;ד פוארטו-מאדרו''' בהנהלת הרב [[חיים ברוך אוירכמן]].<br /> <br /> *'''בית חב&quot;ד סלטה''' בהנהלת הרב רפאל הכהן טאוויל.<br /> <br /> *'''בית חב&quot;ד קורדובה''' בהנהלת הרב יוסף יצחק טורק.<br /> <br /> *''''ילדינו'''' מפעל עזר לילדים נזקקים בהנהלת מרדכי אליעזר אקסלרוד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''קער א וועלט היינט - גרסת ארגנטינה''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תשפ&quot;ב עמוד 28.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://balebatim.net אתר הקהילה]<br /> *[http://www.vienemashiaj.com/ אתר על גאולה ומשיח]<br /> *[http://www.jabad.org.ar/ אתר חב&quot;ד ארגנטינה]<br /> <br /> [[קטגוריה:ארגנטינה]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=767115 2025-05-13T03:20:00Z

<p>37.60.47.77: /* אוהלי נשיאי החסידות */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:קבר.jpg|ממוזער|מצבות בבית החיים]]<br /> '''בית החיים''' (נקרא גם בשם 'בית העלמין' או 'בית הקברות') הוא מקום אשר בו קוברים את ה[[פטירה|נפטרים]].<br /> <br /> הסיבה לכינוי 'בית החיים' תוך שימוש בלשון [[סגי נהור]] היא הרצון להימנע משימוש מילים שליליות.<br /> <br /> ==אוהל==<br /> {{ערך מורחב|אוהל (קבר הצדיק)}}<br /> אוהל הינו מבנה שהוקם במקום קבורת צדיק. מטרת האוהל היא הגנה על האנשים שמגיעים לקבר הצדיק מפני פגעי מזג האויר.<br /> <br /> הקבר כשלעצמו נקרא &quot;'''ציון'''&quot;, כלומר, לציין שכאן קבור צדיק זה{{הערה|יתכן ששם זה רומז לכך שהצדיק אינו יותר מ&quot;סימן בעולם&quot; לאלוקות, וכפי שאמר [[רשב&quot;י]] על עצמו{{מקור|נדרש מקור גם לדברי רשב&quot;י וגם לעצם הפירוש}}.}}.<br /> <br /> ===אוהלי נשיאי החסידות===<br /> * '''אוהל [[הבעל שם טוב]]''' - נמצא במזיבוז, בתוך מבנה אשר מסביבו נמצאים עוד מתלמידיו, לא ידועים שמות כולם. מחוץ למבנה ישנם עוד קברים של תלמידיו. בשנים האחרונות הוקם בצידו מספר מבנים ובמרכזם מבנה ראשי עם חדר אוכל כשר, מקוה ואולם תפילה על ידי עמותת באהלי צדיקים.<br /> * '''אוהל [[המגיד ממעזריטש]]''' - נמצא באמצע בית החיים ב[[אניפולי]] נטמן כשלצידיו שני תלמידיו תושבי העיר - רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] (אשר שניהם גם חתומים על ההסכמות ל[[ספר התניא]]).<br /> * '''אוהל [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' - נמצא בעיר [[האדיטש]] באמצע בית החיים על שפת נהר, הוקם על ידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] עם חדר לבית כנסת צמוד. בשנת [[תשע&quot;ג]] נחנך במקום מבנה מרכזי של הכנסת אורחים.<br /> * '''אוהל [[אדמו&quot;ר האמצעי]]''' - נמצא בבית החיים ב[[ניעז'ין]].<br /> * '''אוהל [[הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]''' - נמצא ב[[בית החיים בליובאוויטש]], קבורים הם א' על יד השני.<br /> * '''אוהל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]''' - נמצא בבית החיים ב[[רוסטוב]].<br /> * '''אוהל [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]''' - נמצא בבית החיים מונטיפיורי שבקווינס, במרכז חלקת חב&quot;ד.<br /> <br /> ===קברי הרבניות===<br /> * '''חלקת הרבניות''' - נמצא בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], לא רחוק מאוהל הרביים, ובו קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''הרבנית [[סטערנא]]''' אשת אדמו&quot;ר הזקן{{ש}}'''הרבנית [[שיינא (אשת אדמו&quot;ר האמצעי)|שיינא]]''' אשת אדמו&quot;ר האמצעי{{ש}}'''הרבנית [[חיה מושקא (אשת הצמח צדק)|חיה מושקא]]''' אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק{{ש}}'''[[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית שטערנא]]''' אשתו הראשונה של הרבי מהר&quot;ש.<br /> * '''קבר [[הרבנית רבקה]]''' - מחוץ לאוהל הרביים בליובאוויטש, היא נקברה שם על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והוסכם על ידי אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|בעת שנפטרה לא היה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בליובאוויטש, וההחלטה נפלה על כתפי בנו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.}}.<br /> * '''קברי הרבניות''' מול [[אוהל הרבי הריי&quot;צ]] בחלקת הנשים, שם קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''[[הרבנית שטערנא שרה]]''' אשת הרבי הרש&quot;ב{{ש}}'''[[הרבנית נחמה דינה]]''' אשת הרבי הריי&quot;צ{{ש}}'''[[הרבנית חיה מושקא]]''' אשת הרבי{{ש}}'''[[הרבנית חנה]]''' אמו של הרבי<br /> <br /> ==תחיית המתים==<br /> {{ערך מורחב|תחיית המתים}}<br /> ב[[תחיית המתים]] כולם יקומו מקבריהם לתחיה, ולכן על פי המסורת היהודית קוברים עם הפנים למעלה כדי שיוכלו לחפור ולצאת במהרה. יתירה מזו מצינו אצל רבי מאיר{{הערה|מדברי הר' מרדכי אליהו ב[[יחידות]] אצל הרבי.}} שנקבר בעמידה על מנת שיוכל לרוץ כשמשיח יבוא.<br /> <br /> ==שיקום בתי קברות עתיקים==<br /> '''בית החיים ליובאוויטש:'''<br /> <br /> בבית החיים בעיירה ליובאוויטש, הופלו או טבעו בבוץ מאות מצבות במהלך מלחמת העלום השניה, בשנת תש&quot;נ שופץ האוהל והוקם מבנה מעליו, ובשנת תש&quot;פ, הורד הגג, מפני צוואתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק שלא יהא מבנה על קברו. בית החיים עצמו שופץ שיפוצים נרחבים החל משנת תשע&quot;ו, ובשיפוצים נמצאו מאות מצבות של אישים, חסידים, ותושבי העיירה ליובאוויטש בעבר. בינהם מצבתו של הרה&quot;ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מורו של כ&quot;ק [[אדמוה&quot;ז]] בילדותו.<br /> <br /> ===שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו===<br /> {{ערך מורחב|אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק והמהר&quot;ש}}<br /> {{ערך מורחב|שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] פעלו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] במסווה של אנשי עסקים הסוחרים ביהלומים, לשיפוץ אהלי רבותינו נשיאינו ברוסיה.<br /> <br /> הפעולות נעשו תחת מעקב מתמיד של אנשי ה[[ק.ג.ב.]] תוך סיכון רב, ומאמץ עילאי הכרוך בשיתוף פעולה מצד קבלנים ואנשי עבודה רוסיים.<br /> <br /> לאורך כל הדרך קיבלו השניים עידודים רבים מהרבי, ופעלו על פי הוראותיו{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/3/14/295159757516.html חשיפתו של דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873].}}.<br /> <br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==קבורה בקומות==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==חלקות חב&quot;ד==<br /> בכמה בתי חיים ברחבי העולם ישנן חלקות חב&quot;ד:<br /> *ניו יורק - א) חלקת אגו&quot;ח, בבית החיים על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות מקום ל[[אוהל הרבי הריי&quot;צ]]. (החלקה מחולקת לנשים וגברים). ב) [[חלקת אנשי ליובאוויטש]] בצידו המערבי של רובע קווינס מזרחית לשכונת בראנזוויל (שימש את חסידי חב&quot;ד בין השנים [[תרמ&quot;ח]]-[[תר&quot;צ]]).<br /> *ירושלים - [[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים|חלקת חב&quot;ד בבית החיים בהר הזיתים]].<br /> *צפת - [[בית העלמין צפת]].<br /> *חברון - [[חברון#בית הקברות בעיר|חלקת כולל חב&quot;ד]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי עלמין]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=764986 2025-05-05T12:36:31Z

<p>37.60.47.77: /* אוהלי נשיאי החסידות */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:קבר.jpg|ממוזער|מצבות בבית החיים]]<br /> '''בית החיים''' (נקרא גם בשם 'בית העלמין' או 'בית הקברות') הוא מקום אשר בו קוברים את ה[[פטירה|נפטרים]].<br /> <br /> הסיבה לכינוי 'בית החיים' תוך שימוש בלשון [[סגי נהור]] היא הרצון להימנע משימוש מילים שליליות.<br /> <br /> ==אוהל==<br /> {{ערך מורחב|אוהל (קבר הצדיק)}}<br /> אוהל הינו מבנה שהוקם במקום קבורת צדיק. מטרת האוהל היא הגנה על האנשים שמגיעים לקבר הצדיק מפני פגעי מזג האויר.<br /> <br /> הקבר כשלעצמו נקרא &quot;'''ציון'''&quot;, כלומר, לציין שכאן קבור צדיק זה{{הערה|יתכן ששם זה רומז לכך שהצדיק אינו יותר מ&quot;סימן בעולם&quot; לאלוקות, וכפי שאמר [[רשב&quot;י]] על עצמו{{מקור|נדרש מקור גם לדברי רשב&quot;י וגם לעצם הפירוש}}.}}.<br /> <br /> ===אוהלי נשיאי החסידות===<br /> * '''אוהל [[הבעל שם טוב]]''' - נמצא במזיבוז, בתוך מבנה אשר מסביבו נמצאים עוד מתלמידיו, לא ידועים שמות כולם. מחוץ למבנה ישנם עוד קברים של תלמידיו. בשנים האחרונות הוקם בצידו מספר מבנים ובמרכזם מבנה ראשי עם חדר אוכל כשר, מקוה ואולם תפילה על ידי עמותת באהלי צדיקים.<br /> * '''אוהל [[המגיד ממעזריטש]]''' - נמצא באמצע בית החיים ב[[אניפולי]] נטמן כשלצידיו שני תלמידיו תושבי העיר - רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] (אשר שניהם גם חתומים על ההסכמות ל[[ספר התניא]]).<br /> * '''אוהל [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' - נמצא בעיר [[האדיטש]] באמצע בית החיים על שפת נהר, הוקם על ידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] עם חדר לבית כנסת צמוד. בשנת [[תשע&quot;ג]] נחנך במקום מבנה מרכזי של הכנסת אורחים.<br /> * '''אוהל [[אדמו&quot;ר האמצעי]]''' - נמצא בבית החיים ב[[ניעז'ין]].<br /> * '''אוהל [[הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]''' - נמצא ב[[בית החיים בליובאוויטש]], קבורים הם א' על יד השני.<br /> * '''אוהל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]''' - נמצא בבית החיים ב[[רוסטוב]].<br /> * '''אוהל [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]''' - נמצא בבית החיים מונטיפיורי שבקווינס, במרכז חלקת חב&quot;ד.<br /> <br /> ===קברי הרבניות===<br /> * '''חלקת הרבניות''' - נמצא בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], לא רחוק מאוהל הרביים, ובו קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''הרבנית [[סטערנא]]''' אשת אדמו&quot;ר הזקן{{ש}}'''הרבנית [[שיינא (אשת אדמו&quot;ר האמצעי)|שיינא]]''' אשת אדמו&quot;ר האמצעי{{ש}}'''הרבנית [[חיה מושקא (אשת הצמח צדק)|חיה מושקא]]''' אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק{{ש}}'''[[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית שטערנא]]''' אשתו הראשונה של הרבי מהר&quot;ש.<br /> * '''קבר [[הרבנית רבקה]]''' - מחוץ לאוהל הרביים בליובאוויטש, היא נקברה שם על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והוסכם על ידי אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|בעת שנפטרה לא היה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בליובאוויטש, וההחלטה נפלה על כתפי בנו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.}}.<br /> * '''קברי הרבניות''' מול [[אוהל הרבי הריי&quot;צ]] בחלקת הנשים, שם קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''[[הרבנית שטערנא שרה]]''' אשת הרבי הרש&quot;ב{{ש}}'''[[הרבנית נחמה דינה]]''' אשת הרבי הריי&quot;צ{{ש}}'''[[הרבנית חיה מושקא]]''' אשת הרבי{{ש}}'''[[הרבנית חנה]]''' אמו של הרבי<br /> <br /> ==תחיית המתים==<br /> {{ערך מורחב|תחיית המתים}}<br /> ב[[תחיית המתים]] כולם יקומו מקבריהם לתחיה, ולכן על פי המסורת היהודית קוברים עם הפנים למעלה כדי שיוכלו לחפור ולצאת במהרה. יתירה מזו מצינו אצל רבי מאיר{{הערה|מדברי הר' מרדכי אליהו ב[[יחידות]] אצל הרבי.}} שנקבר בעמידה על מנת שיוכל לרוץ כשמשיח יבוא.<br /> <br /> ==שיקום בתי קברות עתיקים==<br /> '''בית החיים ליובאוויטש:'''<br /> <br /> בבית החיים בעיירה ליובאוויטש, הופלו או טבעו בבוץ מאות מצבות במהלך מלחמת העלום השניה, בשנת תש&quot;נ שופץ האוהל והוקם מבנה מעליו, ובשנת תש&quot;פ, הורד הגג, מפני צוואתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק שלא יהא מבנה על קברו. בית החיים עצמו שופץ שיפוצים נרחבים החל משנת תשע&quot;ו, ובשיפוצים נמצאו מאות מצבות של אישים, חסידים, ותושבי העיירה ליובאוויטש בעבר. בינהם מצבתו של הרה&quot;ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מורו של כ&quot;ק [[אדמוה&quot;ז]] בילדותו.<br /> <br /> ===שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו===<br /> {{ערך מורחב|אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק והמהר&quot;ש}}<br /> {{ערך מורחב|שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] פעלו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] במסווה של אנשי עסקים הסוחרים ביהלומים, לשיפוץ אהלי רבותינו נשיאינו ברוסיה.<br /> <br /> הפעולות נעשו תחת מעקב מתמיד של אנשי ה[[ק.ג.ב.]] תוך סיכון רב, ומאמץ עילאי הכרוך בשיתוף פעולה מצד קבלנים ואנשי עבודה רוסיים.<br /> <br /> לאורך כל הדרך קיבלו השניים עידודים רבים מהרבי, ופעלו על פי הוראותיו{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/3/14/295159757516.html חשיפתו של דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873].}}.<br /> <br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==קבורה בקומות==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==חלקות חב&quot;ד==<br /> בכמה בתי חיים ברחבי העולם ישנן חלקות חב&quot;ד:<br /> *ניו יורק - א) חלקת אגו&quot;ח, בבית החיים על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות מקום ל[[אוהל הרבי הריי&quot;צ]]. (החלקה מחולקת לנשים וגברים). ב) [[חלקת אנשי ליובאוויטש]] בצידו המערבי של רובע קווינס מזרחית לשכונת בראנזוויל (שימש את חסידי חב&quot;ד בין השנים [[תרמ&quot;ח]]-[[תר&quot;צ]]).<br /> *ירושלים - [[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים|חלקת חב&quot;ד בבית החיים בהר הזיתים]].<br /> *צפת - [[בית העלמין צפת]].<br /> *חברון - [[חברון#בית הקברות בעיר|חלקת כולל חב&quot;ד]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי עלמין]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8&diff=764883 2025-05-05T07:58:32Z

<p>37.60.47.77: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מוני אנדר.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' מוני אנדר]]<br /> ר' '''מוני (מרדכי) אנדר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ט]], 1979), מכהן כראש אגף הדוברות של צעירי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד ב[[קריית מוצקין]] ב[[כ&quot;ט אלול]] [[תשל&quot;ט]] לאביו ר' יוסף פנחס ולאמו מרת חיה אנדר.<br /> <br /> התגייס ל[[צה&quot;ל]] תחילה כחובש קרבי בחיל האוויר, ומאוחר יותר כחובש ביחידת החילוץ 669.<br /> <br /> עם סיום מסלול השירות הצבאי נסע בשנת [[תש&quot;ס]] ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] שם נותר ללמוד במשך שנתיים.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת הדסה ניסל (דסי) בת ר' ישעיה זלמן זייבלד, התגורר ב[[רחובות]], השלים את לימודי ה[[סמיכה לרבנות]], ולאחר מכן עבר להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]], ונכנס לעבוד באגף דוברות חב''ד בארץ הקודש ומנהל את האגף. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] השתתף בתכנית בידור טלוויזיונית שזכתה לשיעורי צפיה גבוהים, צבר סכום גדול במהלך התכנית, וגבר על רוב המתמודדים, אך נכשל בסופו של דבר. השתתפותו בתכנית גררה תגובות רבות והיא זכתה לשיעור רייטינג גבוה במיוחד של כ-30 אחוזים.<br /> <br /> לאורך ימות השנה עומד בקשר רציף עם גופי התקשורת השונים, ועוסק בדברור הפעולות של חסידי חב&quot;ד ברחבי ארץ הקודש. מפרסם טור שבועי בגליון [[נשמה (גליון)|נשמה]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] פרסם תחת הוצאת 'ידיעות ספרים' את ספרו הראשון 'חצי חלון חצי מראה' המביא לקט סיפורי פרוזה המציג את חיי החברה החרדית מבפנים.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''חצי חלון חצי מראה''', לקט סיפורי פרוזה, הוצאת ידיעות ספרים - תשע&quot;ו<br /> *'''פנסים''', אמרות ורעיונות מאירים מחכמת החיים של חב&quot;ד<br /> *'''פטיפוטרים''', ספר לרגל בר המצוה של בנו מוישי, שנת הקהל התשפ&quot;ג<br /> *'''פרלינים משלוש שכבות''', ספר בו לוקח הרב מוני אנדר טעימה מהבסיס של הכתבות של בעיתונים ובחדשות, יצא בחודש אדר א' התשפ&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור חבד און ליין|96151|העיתון 'בשבע' על &quot;היחצ&quot;ן בשליחות היהדות&quot;||כ&quot;ב אדר תשע&quot;ו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/?no_pda=true#!g=1&amp;url=article&amp;id=65722 לא הכל שחור לבן]''' טור מהרב אנדר במוסף '24 שעות' של ידיעות אחרונות {{אינפו}} כ&quot;ט כסלו [[תשע&quot;ב]] (25.12.2011) {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=36681 מוני אנדר מציג: ניצול מושלם של תכנית טלוויזיה]''' {{COL}} אדר תשס&quot;ח<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=86801 ממני מוני]''' - ראיון עם הרב אנדר במגזין '7 ימים' של עיתון ידיעות אחרונות' {{שטורעם}} י&quot;ח אדר תשע&quot;ו {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}} <br /> *'''[https://col.org.il/news/143270 נקודת ההשקה המפתיעה במדיה: הרב מוני אנדר וסמנכ&quot;ל 'ידיעות']''' {{COL}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אנדר, מוני}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:דוברים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=764876 2025-05-05T07:43:34Z

<p>37.60.47.77: /* אוהלי נשיאי החסידות */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:קבר.jpg|ממוזער|מצבות בבית החיים]]<br /> '''בית החיים''' (נקרא גם בשם 'בית העלמין' או 'בית הקברות') הוא מקום אשר בו קוברים את ה[[פטירה|נפטרים]].<br /> <br /> הסיבה לכינוי 'בית החיים' תוך שימוש בלשון [[סגי נהור]] היא הרצון להימנע משימוש מילים שליליות.<br /> <br /> ==אוהל==<br /> {{ערך מורחב|אוהל (קבר הצדיק)}}<br /> אוהל הינו מבנה שהוקם במקום קבורת צדיק. מטרת האוהל היא הגנה על האנשים שמגיעים לקבר הצדיק מפני פגעי מזג האויר.<br /> <br /> הקבר כשלעצמו נקרא &quot;'''ציון'''&quot;, כלומר, לציין שכאן קבור צדיק זה{{הערה|יתכן ששם זה רומז לכך שהצדיק אינו יותר מ&quot;סימן בעולם&quot; לאלוקות, וכפי שאמר [[רשב&quot;י]] על עצמו{{מקור|נדרש מקור גם לדברי רשב&quot;י וגם לעצם הפירוש}}.}}.<br /> <br /> ===אוהלי נשיאי החסידות===<br /> * '''אוהל [[הבעל שם טוב]]''' - נמצא במזיבוז, בתוך מבנה אשר מסביבו נמצאים עוד מתלמידיו, לא ידועים שמות כולם. מחוץ למבנה ישנם עוד קברים של תלמידיו. בשנים האחרונות הוקם בצידו מספר מבנים ובמרכזם מבנה ראשי עם חדר אוכל כשר, מקוה ואולם תפילה על ידי עמותת באהלי צדיקים.<br /> * '''אוהל [[המגיד ממעזריטש]]''' - נמצא באמצע בית החיים ב[[אניפולי]] נטמן כשלצידיו שני תלמידיו תושבי העיר - רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] (אשר שניהם גם חתומים על ההסכמות ל[[ספר התניא]]).<br /> * '''אוהל [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' - נמצא בעיר [[האדיטש]] באמצע בית החיים על שפת נהר, הוקם על ידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] עם חדר לבית כנסת צמוד. בשנת [[תשע&quot;ג]] נחנך במקום מבנה מרכזי של הכנסת אורחים.<br /> * '''אוהל [[אדמו&quot;ר האמצעי]]''' - נמצא בבית החיים ב[[ניעז'ין]].<br /> * '''אוהל [[הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]''' - נמצא ב[[בית החיים בליובאוויטש]], קבורים הם א' על יד השני.<br /> * '''אוהל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]''' - נמצא בבית החיים ב[[רוסטוב]].<br /> * '''אוהל [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]''' - נמצא בבית החיים מונטיפיורי שבקווינס, במרכז חלקת חב&quot;ד.<br /> <br /> ===קברי הרבניות===<br /> * '''חלקת הרבניות''' - נמצא בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], לא רחוק מאוהל הרביים, ובו קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''הרבנית [[סטערנא]]''' אשת אדמו&quot;ר הזקן{{ש}}'''הרבנית [[שיינא (אשת אדמו&quot;ר האמצעי)|שיינא]]''' אשת אדמו&quot;ר האמצעי{{ש}}'''הרבנית [[חיה מושקא (אשת הצמח צדק)|חיה מושקא]]''' אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק{{ש}}'''[[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית שטערנא]]''' אשתו הראשונה של הרבי מהר&quot;ש.<br /> * '''קבר [[הרבנית רבקה]]''' - מחוץ לאוהל הרביים בליובאוויטש, היא נקברה שם על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והוסכם על ידי אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|בעת שנפטרה לא היה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בליובאוויטש, וההחלטה נפלה על כתפי בנו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.}}.<br /> * '''קברי הרבניות''' מול [[אוהל הרבי הריי&quot;צ]] בחלקת הנשים, שם קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''[[הרבנית שטערנא שרה]]''' אשת הרבי הרש&quot;ב{{ש}}'''[[הרבנית נחמה דינה]]''' אשת הרבי הריי&quot;צ{{ש}}'''[[הרבנית חיה מושקא]]''' אשת הרבי{{ש}}'''[[הרבנית חנה]]''' אמו של הרבי<br /> <br /> ==תחיית המתים==<br /> {{ערך מורחב|תחיית המתים}}<br /> ב[[תחיית המתים]] כולם יקומו מקבריהם לתחיה, ולכן על פי המסורת היהודית קוברים עם הפנים למעלה כדי שיוכלו לחפור ולצאת במהרה. יתירה מזו מצינו אצל רבי מאיר{{הערה|מדברי הר' מרדכי אליהו ב[[יחידות]] אצל הרבי.}} שנקבר בעמידה על מנת שיוכל לרוץ כשמשיח יבוא.<br /> <br /> ==שיקום בתי קברות עתיקים==<br /> '''בית החיים ליובאוויטש:'''<br /> <br /> בבית החיים בעיירה ליובאוויטש, הופלו או טבעו בבוץ מאות מצבות במהלך מלחמת העלום השניה, בשנת תש&quot;נ שופץ האוהל והוקם מבנה מעליו, ובשנת תש&quot;פ, הורד הגג, מפני צוואתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק שלא יהא מבנה על קברו. בית החיים עצמו שופץ שיפוצים נרחבים החל משנת תשע&quot;ו, ובשיפוצים נמצאו מאות מצבות של אישים, חסידים, ותושבי העיירה ליובאוויטש בעבר. בינהם מצבתו של הרה&quot;ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מורו של כ&quot;ק [[אדמוה&quot;ז]] בילדותו.<br /> <br /> ===שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו===<br /> {{ערך מורחב|אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק והמהר&quot;ש}}<br /> {{ערך מורחב|שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] פעלו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] במסווה של אנשי עסקים הסוחרים ביהלומים, לשיפוץ אהלי רבותינו נשיאינו ברוסיה.<br /> <br /> הפעולות נעשו תחת מעקב מתמיד של אנשי ה[[ק.ג.ב.]] תוך סיכון רב, ומאמץ עילאי הכרוך בשיתוף פעולה מצד קבלנים ואנשי עבודה רוסיים.<br /> <br /> לאורך כל הדרך קיבלו השניים עידודים רבים מהרבי, ופעלו על פי הוראותיו{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/3/14/295159757516.html חשיפתו של דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873].}}.<br /> <br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==קבורה בקומות==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==חלקות חב&quot;ד==<br /> בכמה בתי חיים ברחבי העולם ישנן חלקות חב&quot;ד:<br /> *ניו יורק - א) חלקת אגו&quot;ח, בבית החיים על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות מקום ל[[אוהל הרבי הריי&quot;צ]]. (החלקה מחולקת לנשים וגברים). ב) [[חלקת אנשי ליובאוויטש]] בצידו המערבי של רובע קווינס מזרחית לשכונת בראנזוויל (שימש את חסידי חב&quot;ד בין השנים [[תרמ&quot;ח]]-[[תר&quot;צ]]).<br /> *ירושלים - [[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים|חלקת חב&quot;ד בבית החיים בהר הזיתים]].<br /> *צפת - [[בית העלמין צפת]].<br /> *חברון - [[חברון#בית הקברות בעיר|חלקת כולל חב&quot;ד]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי עלמין]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=764875 2025-05-05T07:43:11Z

<p>37.60.47.77: /* אוהלי נשיאי החסידות */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:קבר.jpg|ממוזער|מצבות בבית החיים]]<br /> '''בית החיים''' (נקרא גם בשם 'בית העלמין' או 'בית הקברות') הוא מקום אשר בו קוברים את ה[[פטירה|נפטרים]].<br /> <br /> הסיבה לכינוי 'בית החיים' תוך שימוש בלשון [[סגי נהור]] היא הרצון להימנע משימוש מילים שליליות.<br /> <br /> ==אוהל==<br /> {{ערך מורחב|אוהל (קבר הצדיק)}}<br /> אוהל הינו מבנה שהוקם במקום קבורת צדיק. מטרת האוהל היא הגנה על האנשים שמגיעים לקבר הצדיק מפני פגעי מזג האויר.<br /> <br /> הקבר כשלעצמו נקרא &quot;'''ציון'''&quot;, כלומר, לציין שכאן קבור צדיק זה{{הערה|יתכן ששם זה רומז לכך שהצדיק אינו יותר מ&quot;סימן בעולם&quot; לאלוקות, וכפי שאמר [[רשב&quot;י]] על עצמו{{מקור|נדרש מקור גם לדברי רשב&quot;י וגם לעצם הפירוש}}.}}.<br /> <br /> ===אוהלי נשיאי החסידות===<br /> * '''אוהל [[הבעל שם טוב]]''' - נמצא במזיבוז, בתוך מבנה אשר מסביבו נמצאים עוד מתלמידיו, לא ידועים שמות כולם. מחוץ למבנה ישנם עוד קברים של תלמידיו. בשנים האחרונות הוקם בצידו מספר מבנים ובמרכזם מבנה ראשי עם חדר אוכל כשר, מקוה ואולם תפילה על ידי עמותת באהלי צדיקים.<br /> * '''אוהל [[המגיד ממעזריטש]]''' - נמצא באמצע בית החיים ב[[אניפולי]] נטמן כשלצידיו שני תלמידיו תושבי העיר - רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] (אשר שניהם גם חתומים על ההסכמות ל[[ספר התניא]]).<br /> * '''אוהל [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' - נמצא בעיר [[האדיטש]] באמצע בית החיים על שפת נהר, הוקם על ידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] עם חדר לבית כנסת צמוד. בשנת [[תשע&quot;ג]] נחנך במקום מבנה מרכזי של הכנסת אורחים.<br /> * '''אוהל [[אדמו&quot;ר האמצעי]]''' - נמצא בבית החיים ב[[ניעז'ין]].<br /> * '''אוהל [[הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]''' - נמצא ב[[בית החיים בליובאוויטש]], קבורים הם א' על יד השני.<br /> * '''אוהל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]''' - נמצא בבית החיים ב[[רוסטוב]].<br /> * '''אוהל [[הרבי הריי&quot;צ]]ו[[הרבי]]''' - נמצא בבית החיים מונטיפיורי שבקווינס, במרכז חלקת חב&quot;ד.<br /> <br /> ===קברי הרבניות===<br /> * '''חלקת הרבניות''' - נמצא בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], לא רחוק מאוהל הרביים, ובו קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''הרבנית [[סטערנא]]''' אשת אדמו&quot;ר הזקן{{ש}}'''הרבנית [[שיינא (אשת אדמו&quot;ר האמצעי)|שיינא]]''' אשת אדמו&quot;ר האמצעי{{ש}}'''הרבנית [[חיה מושקא (אשת הצמח צדק)|חיה מושקא]]''' אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק{{ש}}'''[[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית שטערנא]]''' אשתו הראשונה של הרבי מהר&quot;ש.<br /> * '''קבר [[הרבנית רבקה]]''' - מחוץ לאוהל הרביים בליובאוויטש, היא נקברה שם על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והוסכם על ידי אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{הערה|בעת שנפטרה לא היה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בליובאוויטש, וההחלטה נפלה על כתפי בנו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.}}.<br /> * '''קברי הרבניות''' מול [[אוהל הרבי הריי&quot;צ]] בחלקת הנשים, שם קבורות הרבניות הצדקניות:{{ש}}'''[[הרבנית שטערנא שרה]]''' אשת הרבי הרש&quot;ב{{ש}}'''[[הרבנית נחמה דינה]]''' אשת הרבי הריי&quot;צ{{ש}}'''[[הרבנית חיה מושקא]]''' אשת הרבי{{ש}}'''[[הרבנית חנה]]''' אמו של הרבי<br /> <br /> ==תחיית המתים==<br /> {{ערך מורחב|תחיית המתים}}<br /> ב[[תחיית המתים]] כולם יקומו מקבריהם לתחיה, ולכן על פי המסורת היהודית קוברים עם הפנים למעלה כדי שיוכלו לחפור ולצאת במהרה. יתירה מזו מצינו אצל רבי מאיר{{הערה|מדברי הר' מרדכי אליהו ב[[יחידות]] אצל הרבי.}} שנקבר בעמידה על מנת שיוכל לרוץ כשמשיח יבוא.<br /> <br /> ==שיקום בתי קברות עתיקים==<br /> '''בית החיים ליובאוויטש:'''<br /> <br /> בבית החיים בעיירה ליובאוויטש, הופלו או טבעו בבוץ מאות מצבות במהלך מלחמת העלום השניה, בשנת תש&quot;נ שופץ האוהל והוקם מבנה מעליו, ובשנת תש&quot;פ, הורד הגג, מפני צוואתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק שלא יהא מבנה על קברו. בית החיים עצמו שופץ שיפוצים נרחבים החל משנת תשע&quot;ו, ובשיפוצים נמצאו מאות מצבות של אישים, חסידים, ותושבי העיירה ליובאוויטש בעבר. בינהם מצבתו של הרה&quot;ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מורו של כ&quot;ק [[אדמוה&quot;ז]] בילדותו.<br /> <br /> ===שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו===<br /> {{ערך מורחב|אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק והמהר&quot;ש}}<br /> {{ערך מורחב|שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] פעלו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] במסווה של אנשי עסקים הסוחרים ביהלומים, לשיפוץ אהלי רבותינו נשיאינו ברוסיה.<br /> <br /> הפעולות נעשו תחת מעקב מתמיד של אנשי ה[[ק.ג.ב.]] תוך סיכון רב, ומאמץ עילאי הכרוך בשיתוף פעולה מצד קבלנים ואנשי עבודה רוסיים.<br /> <br /> לאורך כל הדרך קיבלו השניים עידודים רבים מהרבי, ופעלו על פי הוראותיו{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/3/14/295159757516.html חשיפתו של דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873].}}.<br /> <br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==קבורה בקומות==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ==חלקות חב&quot;ד==<br /> בכמה בתי חיים ברחבי העולם ישנן חלקות חב&quot;ד:<br /> *ניו יורק - א) חלקת אגו&quot;ח, בבית החיים על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות מקום ל[[אוהל הרבי הריי&quot;צ]]. (החלקה מחולקת לנשים וגברים). ב) [[חלקת אנשי ליובאוויטש]] בצידו המערבי של רובע קווינס מזרחית לשכונת בראנזוויל (שימש את חסידי חב&quot;ד בין השנים [[תרמ&quot;ח]]-[[תר&quot;צ]]).<br /> *ירושלים - [[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים|חלקת חב&quot;ד בבית החיים בהר הזיתים]].<br /> *צפת - [[בית העלמין צפת]].<br /> *חברון - [[חברון#בית הקברות בעיר|חלקת כולל חב&quot;ד]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי עלמין]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_(%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D)&diff=731166 2025-01-07T13:58:46Z

<p>37.60.47.77: /* מבנה בית הכנסת */ הרחבה</p> <hr /> <div>{{בית כנסת|<br /> |שם=תפארת אליעזר<br /> |תמונה=תפארת אליעזר.jpg<br /> |כתובית=בית הכנסת תפארת אליעזר<br /> |עיר=שכונת [[נחלת מנחם]], [[קריית מלאכי]]<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |מייסד בית הכנסת=הרב [[בועז לרנר]]<br /> |תאריך יסוד=<br /> |תאריך סגירה=<br /> |תאריך פתיחה מחדש=<br /> |שמש בית הכנסת=<br /> |גבאי גשמי=<br /> |גבאי רוחני=ר' מנחם מענדל לרנר<br /> |רב בית הכנסת=<br /> |משפיע בית הכנסת=הרב [[משה הלל]]<br /> |מספר מתפללים=<br /> |מפה=<br /> |ראו גם=<br /> |בתי כנסת ב... (קטגוריה)=<br /> }}<br /> [[קובץ:בית הכנסת תפארת אליעזר.jpg|שמאל|ממוזער|240px|אירוע מחוץ לבית הכנסת]]<br /> '''בית הכנסת תפארת אליעזר''' הוא [[בית כנסת]] [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;ד]] המרכזי של שכונת [[נחלת מנחם]] שבכרמי הנדיב ב[[קריית מלאכי]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] הרב [[בועז לרנר]] ייסד את שכונת [[נחלת מנחם]] ב[[קריית מלאכי]], השכונה החדשה נוסדה עקב מחסור חמור בדיור שהיה אז בשכונה הוותיקה והסמוכה [[נחלת הר חב&quot;ד]]. ב[[י&quot;ב סיוון]] [[תש&quot;ס]] התקיימה בשכונת [[נחלת מנחם]] ההולכת ונבנית מעמד הנחת אבן הפינה לבית הכנסת ומקווה שישרתו את התושבים החדשים. <br /> <br /> בעקבות הגידול החד של המתפללים בבית הכנסת נוצר צורך להרחיב את בית הכנסת. וב[[ח&quot;י אלול]] [[תשס&quot;ט]], עבר בית הכנסת למבנה חדש ומפואר שהתאים למספר ההולך וגובר של התושבים החדשים ב[[נחלת מנחם]].<br /> <br /> בשנים הבאות גם המבנה החדש נהיה צר מהכיל את כמות המפללים שהלכה וגברה, בעקבות-כך ב[[חודש אלול]] [[תשפ&quot;ב]] נתקבל אישור מעיריית קריית מלאכי להרחבה משמעותית של בית הכנסת ובנייתו מחדש בצורת [[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770]]{{הערה|[https://chabad.info/news/892764/ נחלת הר חב&quot;ד עשתה היסטוריה: הקהילה התגייסה לבניית 770] {{אינפו}}}}. לפי התוכניות שאושרו היכל בית הכנסת יורחב בצורה משמעותית ויוספו לו עוד מאות מקומות ישיבה, עזרת הנשים תיבנה כקומה שנייה מעל בית הכנסת והיא תכיל כ-150 מקומות, בצד האחורי של האולם יבנה חדר שני מפואר כשלצידו אוצר ספרים גדול וחדר שתייה{{הערה|[https://chabad.info/news/889406/ חשיפה: כך יראה בניין 770 בנחל׳ה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==מפעולות בית הכנסת==<br /> מלבד מנייני התפילות בבית הכנסת יש שיעורי תורה לאורך היום, כאשר בבוקר יש שני שיעורים קבועים מפי משפיע בית הכנסת הדיין הרב [[משה הלל]] ב[[המשך תער&quot;ב]] ומפי המרצה הרב [[נדב כהן]] ב[[מאמר חסידות|מאמרים]] של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|הרבי]], בערבים שיעורים בגמרא מפי הרבנים השליח הרב [[זלמן ברנשטיין]] ור' לוי הלל. חוץ מהשיעורים היומיים יש אף שיעורים ב[[דבר מלכות]], [[אור החיים]] על הפרשה, ועוד. <br /> <br /> ב[[שלושת השבועות]] מתקיים במתחם בית הכנסת &quot;כולל&quot; עם מלגות ללימוד [[הלכות בית הבחירה]].<br /> <br /> בבית הכנסת יש אף פעילות לילדים כגון [[אמירת תהילים]] ב[[שבת מברכים]], אבות ובנים. כמו כן בבית הכנסת יש ספרייה מיוחדת עם מאות ספרים חינוכיים לילדים.<br /> <br /> ==מבנה בית הכנסת==<br /> [[קובץ:תפארת אליעזר בעתיד.png|שמאל|ממוזער|250px|התכנית להרחבת בית הכנסת כך שיראה כדוגמת [[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770|770]]]]<br /> מתחם בית אליעזר ממוקם בתווך של בנייני המגורים המהווים את שכונת [[נחלת מנחם]], המתחם שבו הוא נמצא בנוי בצורה אדריכלית משולשת ומצופה בלבנים אדומות יוקרתיות. המתחם מתחלק לשני חלקים, כאשר בחלק הגדול נמצא בית הכנסת, ובחלק הקטן יותר נמצא מקווה בשם &quot;מקווה מנחם&quot;. בקיר המבדיל בין המקווה לבית הכנסת נקנה מסך וידאו בשווי עשרות-אלפי שקלים שנתלה על בית-הכנסת שמקרין קטעי ווידאו של הרבי 24 שעות ביממה.<br /> <br /> הספסלים והשולחנות של בית הכנסת עשויים עץ פשוט בסגנון אחיד, עם התרחבות הקהילה נוספו גם כסאות ושולחנות נוספים. ארון הקודש, עמוד החזן, והבימה של קריאת התורה נבנו כהעתק של חפצים אלה ב[[בית הכנסת - 770]].&lt;ref&gt;להעיר שזה בית הכנסת הראשון שבנה ארון קודש ועמוד תפילה כמו שבע מאות שבעים&lt;/ref&gt; עזרת הנשים נמצאת בקומת האולם כאשר יש מחיצה גבוהה המפרידה בינה לבין אולם התפילה.<br /> <br /> בית הכנסת מתייחד בספרייה תורנית עשירה עם מאות ספרי חסידות ולימוד לפי קטלוגים - ספרייה של תורת הרבי, ספרייה לתורת רבותינו נשיאנו, ספריית הלכה, ספרייה למפרשים על הש&quot;ס, ועוד. בחדר צדדי בספרייה ממוקם אף מחשב עם תוכנת אוצר החכמה לשירות הלומדים. במקום שתייה קרה וחמה לאורך כל היום לנוחיות הלומדים.<br /> <br /> ==אישים בבית הכנסת==<br /> {{להשלים}}<br /> ===תפקידים===<br /> *הרב [[משה הלל]] - [[משפיע]] ו[[מרא דאתרא|רב]] בית הכנסת.<br /> *ר' מנחם מענדל לרנר - מנהל וגבאי ראשי.<br /> *ר' [[ראובן קופצ'יק]] - מהנהלת בית הכנסת.<br /> *ר' שניאור מעטוף - מהנהלת בית הכנסת.<br /> *ר' עומרי אסולין - מנהל פעילות ילדים<br /> <br /> ===אישים===<br /> *הרב [[יצחק אקסלרוד]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בועז לרנר]]<br /> *[[נחלת מנחם]]<br /> *[[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> *[[בית כנסת חב&quot;ד המרכזי נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://chabad.info/meoravut/891809/ תיעוד: סיפורה של שכונת 'נחלת מנחם' ובניית 770 בנחל'ה] {{וידפו}}<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/a/a2/%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%99_%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf סקירה על בית הכנסת בעלון &quot;נחלה בלי מצרים&quot;] גיליון מספר 7, [[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תשפ&quot;ג]]. עמודים 2 - 5 {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:בתי כנסת חב&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית מלאכי]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%AA&diff=717170 2024-10-22T14:38:31Z

<p>37.60.47.77: /* מקור המנהג */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות ב[[שמחת תורה]]. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]<br /> '''הקפות''' הוא מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בחג שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה לפי סדר [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. המנהג הפך לחגיגה המרכזית של שמחת תורה, וב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלתו בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.<br /> <br /> ==מקור המנהג==<br /> ב[[שמחת תורה]] נהגו בתפוצות ישראל לסיים את קריאת התורה כולה בפרשת [[וזאת הברכה]]. בספרי ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]] נזכרים מנהגי שמחה שונים לכבוד סיום התורה, ביניהם הוצאת [[ספר התורה]] לשמוח ולשיר עימו{{הערה|תשובות הגאונים שערי תשובה סי' שיד. מחזור ויטרי שפג. טור אורח חיים סי' תרסט.}}, אך מנהג הקפת הבימה עם ספר התורה נזכר לראשונה אצל חכמי אשכנז - רבי [[יצחק אייזיק מטירנא]]{{הערה|ספר המנהגים - שמיני עצרת.}}, ה[[לבוש]] וה[[רמ&quot;א]]{{הערה|אורח חיים סימן תרסט.}}.<br /> <br /> רבי [[חיים ויטאל]] הביא מקור למנהג זה מ[[ספר הזוהר]]:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=<br /> וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ<br /> {{ש}}'''תרגום''': ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}<br /> <br /> כמו כן העיד רבי חיים ויטאל כי רבו [[האריז&quot;ל]] היה נזהר בהקפות אלו והקפיד לערוך שבע הקפות{{הערה|שער הכוונות קד, א.}}. על פי מנהג האריז&quot;ל התפשט ברוב קהילות ישראל המנהג לערוך שבע הקפות.<br /> <br /> ב[[סידור עם דא&quot;ח]]{{הערה|רסט, ב.}} מובא שהקפות אלו הינם 'מנהג נביאים'{{הערה|זאת בשונה מגרסאות אחרות מדברי אדמו&quot;ר הזקן בהן מוזכר הביטוי 'מנהג' בלבד. וראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/556.htm מכתב הרבי באגרות קודש חלק ג' עמוד רלב ואילך] המבאר לשון זו, שאכן לא מצינו מנהג נביאים לרקוד בשמחת תורה עם הספר תורה, אך מצינו באופן כללי, שביטאו את השמחה הגדולה באופן של &quot;דוד מפזז ומכרכר בכל עוז לפני השם&quot;, באופן של ריקוד במעשה דווקא, ועם ספר תורה (המכתב נדפס גם בלקוטי שיחות חלק כ&quot;ט עמוד 505. וראו שם עמוד 227 עמוד 54 ששולל הפירוש שכוונת הסידור להקפות ד[[הושענא רבה]]).}}, כאשר המנהג מבטא את ההתקשרות הנעלית ביותר של יהודי עם הקב&quot;ה שלמעלה מאופני ההתקשרות של תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ואפילו במנהג עצמו - זהו מנהג שנהגו הנביאים בעצמם ולא הורו כך לעם והעם מעצמו קיבל על עצמו לעשות כמותם{{הערה|כפי שהתבאר בלקוטי שיחות חלק כ&quot;ט עמוד 227.}}.<br /> <br /> ==בשמיני עצרת ובשמחת תורה==<br /> רבי [[עמנואל חי ריקי]] הביא כי המנהג לערוך הקפות הוא לא רק בשמחת תורה אלא גם ב[[שמיני עצרת]] (בחוץ לארץ - שם שמיני עצרת הוא היום הראשון של החג ושמחת תורה הוא היום השני){{הערה|משנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה, פרק יב.}}, ובעקבותיו [[אדמו&quot;ר הזקן]] פסק כך ב[[סידור אדמו&quot;ר הזקן|סידורו]]{{הערה|ראה בהרחבה בקובץ אור ישראל (מונסי) סא, ע' רס. ובמאמרו של הרב נחום גרינוולד בקישורים חיצוניים.}}. מנהג חב&quot;ד לערוך הקפות בליל שמיני עצרת, בליל וביום שמחת תורה{{הערה|שם=קובץ|[[קובץ ליובאוויטש]] גליון 5, ע' 72.}}.<br /> <br /> אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש&quot;א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&amp;st=&amp;pgnum=324&amp;hilite= ליל שמחת תורה תשד&quot;מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ&quot;ו]. תשנ&quot;ב.}}. עם זאת, בשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש{{הערה|שיחות תשד&quot;מ ותשנ&quot;ב הנ&quot;ל.}}. הרבי הסביר באריכות את הסיבה לכך - שבזמננו מוכרחים לבטל את ה[[גלות]] על ידי שמחה, ולכן יש לעשות זאת גם בשינוי הסדר הרגיל (בדומה לסיפור על אדמו&quot;ר הזקן שהקדים את [[תקיעת שופר|תקיעת השופר]] לפני התפילה, וכך פעל ברוחניות את הנצחון ב[[מלחמת רוסיה-צרפת]]){{הערה|שיחת תשד&quot;מ הנ&quot;ל.}}.<br /> <br /> ==סדר ההקפות כמנהג חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אתה הראת]]}}<br /> לאחר [[תפילת ערבית]] או [[שחרית]], לפני התחלת ההקפות, נוהגים לעשות [[קידוש]]{{הערה|וראה בשיחת ליל שמיני עצרת תשנ&quot;ב, שכאשר ה[[גבאי]] מכריז שיכולים לעשות קידוש - צריכים לעשות קידוש, עיין שם.}}, ובליל שמחת תורה (לפעמים גם בשמיני עצרת) - [[התוועדות]]{{הערה|1=ראה הנלקט ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&amp;st=&amp;pgnum=365&amp;hilite= אוצר מנהגי חב&quot;ד - תשרי, ע' שנא].}}.<br /> <br /> קודם ההקפות אומרים כמה פסוקים - &quot;[[אתה הראת]] לדעת&quot;, ועוד - וחוזרים עליהם שלוש פעמים. באמירת הפסוקים מכבדים אנשים שונים, ואחריהם חוזר כל הקהל. מנהג [[הרבי הריי&quot;צ]] והרבי בהקפות הלילה לומר את הפסוק הראשון - &quot;אתה הראת&quot;, והאחרון - &quot;כי מציון&quot;. כמו כן הוסיף הרבי שאחר שלושת הפעמים של אמירת &quot;אתה הראת&quot;, אומר שלוש פעמים את הפסוק &quot;והיה זרעך כעפר הארץ&quot; ואחריו הקהל כולו, וקבע זאת למנהג חב&quot;ד{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תש&quot;נ (התוועדויות ח&quot;א ע' 226). ועוד.}}. היו שנים שהוסיף עוד פסוקים{{הערה|ראה פירוט ב&quot;מעשה מלך&quot; ע' 297 הערה 7.}}.<br /> <br /> לפי תורת החסידות, מהותם של הפסוקים היא להביא טעמים וראיות מן התורה על השמחה{{הערה|ספר המאמרים תש&quot;ד ע' 56.}}, וכן תפילה שעל ידה פועלים שענינים אלו יהיו בגלוי{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תנש&quot;א (התוועדויות ח&quot;א ע' 178).}}. בכמה שיחות ביאר הרבי את ענינם של כל י&quot;ז הפסוקים{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תש&quot;נ (התוועדויות ח&quot;א ע' 203 ואילך). תנש&quot;א (שם). תשנ&quot;ב (שיחות קודש ח&quot;א ע' 194).}}.<br /> <br /> להקפות מכבדים אנשים שיזכו לשאת את ספרי התורה, והם אומרים לפני כל הקפה את הנוסח המיוחד לה והקהל אחריהם. <br /> <br /> ==הקפות אצל רבותינו נשיאנו==<br /> אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש&quot;א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&amp;st=&amp;pgnum=324&amp;hilite= ליל שמחת תורה תשד&quot;מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ&quot;ו]. תשנ&quot;ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד&quot;מ ותשנ&quot;ב הנ&quot;ל.}}).<br /> <br /> ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.<br /> <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שאל פעם את אביו [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש&quot;ה [לה&quot;ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&amp;hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&amp;st=הכנה+לתפילה&amp;pgnum=158 עמוד נה].}}.<br /> <br /> ==אצל הרבי==<br /> מנהג הרבי ללכת להקפה הראשונה והשביעית, בה רוקד עם [[ספר התורה של הרבי|ספר התורה שלו]] במרכז [[770]] ומעודד את השירה בעוז. ברוב השנים עד פטירתו היה רוקד עם הרבי בהקפה זו גיסו, הרב [[שמריהו גוראריה]]. בחזרתו מההקפה עובר הרבי בין הקהל ומברך ברכות רבות, וזמן זה ידוע כעת רצון לרבים הצריכים ברכה ונדחקים אז לקבלה.<br /> <br /> בסיום כל הקפה מכריזים &quot;עד כאן הקפה א'&quot;, &quot;עד כאן הקפה ב'&quot; וכדומה. הטעם להכרזה זו הוא כדי שלא תהיה [[יניקת החיצונים]] מהחיות שבהקפה{{הערה|שער הכולל פרק מה סק&quot;ו.}}, וכן כיון שענין ההקפות הוא [[בלי גבול]], יש להכריז כך כדי להמשיך את ההקפה בענינים של הגבלה{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תשל&quot;ה.}}.<br /> <br /> ==הקפות שניות==<br /> [[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקפות שניות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> {{ערך מורחב|הקפות שניות}}<br /> הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת [[האריז&quot;ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}.<br /> <br /> המנהג התפשט בחוגי המקובלים{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד&quot;א]] בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}} ולאחר מכן גם לבתי כנסת נוספים. לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו.<br /> <br /> [[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילת חב&quot;ד ומידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בו משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[שבח המועדים]]<br /> * [[הלכה למעשה (סדרת ספרים)| הלכה למעשה - תשרי]]<br /> * [[שמירת המועדים (ספר)]]<br /> *'''הקפות עם הרבי''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1878 עמוד 78<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב [[נחום גרינוולד]], [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=886&amp;cat=9&amp;haoro=12 בין שבע הקפות לבין שלש הקפות וחצי: ביאור מנהג חב&quot;ד]<br /> <br /> {{סוכות|}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=713696 2024-09-19T19:32:34Z

<p>37.60.47.77: /* היסטוריה */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>{{ישיבה<br /> |שם=ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש - 'אהל מנחם מענדל'<br /> |תמונה=אהל מ&quot;מ הדמיה.jpg<br /> |כתובית=מבנה הישיבה (הדמיה)<br /> |אפיון= ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=[[א' אלול]] [[תש&quot;פ]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]<br /> |מייסד=הרב [[חיים קפלן]], הרב [[שניאור זלמן קפלן]] הרב [[שמואל מישולובין]] הרב עזריאל שיימוס<br /> |ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]<br /> |משגיח ראשי=הרב עזריאל שיימוס<br /> |מנהל רוחני=הרב [[שמואל מישולובין]]<br /> |מספר תלמידים= כ-80<br /> |ספר פלפולים= <br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבת '''תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל''', הינה ישיבה קטנה חב&quot;דית, בעיר הקודש [[צפת]], בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br /> <br /> הישיבה שוכנת בקמפוס 'ישראל אריה ליב' - שע&quot;י [[כולל חב&quot;ד]], השוכן במרומי הר כנען.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנים שקדמו לייסוד הישיבה, הופעלה בצפת תכנית 'הכנה לישיבה'{{הערה|מתיבתא}} עבור תלמידי כיתה ח' העולים לישיבה, בניהולו של שליח הרבי ביישוב פוריה עילית הרב שניאור זלמן גערליצקי.<br /> <br /> בהמשך לפעילות זו, לקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;א]] הודיעה הנהלת אגודת קרית חב&quot;ד צפת{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120614 לקראת תשפ&quot;א: ישיבה קטנה חדשה למצוינים תפתח בצפת] {{חב&quot;ד און ליין}}.}} בראשותו של הרב [[חיים קפלן]] על פתיחת ישיבה קטנה תחת הנהלת חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]].<br /> <br /> הישיבה נוסדה עם כ-30 תלמידים במבנה נפרד במתחם [[ישיבת צעירי השלוחים (צפת)|ישיבת צעירי השלוחים]] (קמפוס ישראל אריה לייב), כאשר בראש שתי הישיבות עומד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br /> <br /> הקווים המאפיינים את הישיבה הינם יחס אישי וייחודי ורף לימודים גבוה. <br /> <br /> ב[[חודש טבת]] [[תשפ&quot;א]] פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים, בבנין החדש נבנה זאל גדול ומרווח, חדר אוכל ייחודי, כיתות וחדרים. בחודש אדר תשפ&quot;ב נערך אירוע גזירת הסרט והקדשת הבניין החדש של ישיבת &quot;אהל מנחם מענדל&quot; בצפת, ונקרא &quot;בית שלמה&quot; על שמו של הנדיב ר' שלמה בן ר' בנימין פיליפסון{{הערה|[https://col.org.il/news/136449 לקראת חנוכת הבית: הקדשת הבניין החדש ל&quot;צעירי השלוחים&quot;] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ג]] מונה הישיבה 100 תלמידים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> <br /> {{טורים|;הנהלה<br /> *הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש הישיבה]]<br /> *הרב [[חיים חייקל קפלן]] - מנכ&quot;ל ויו&quot;ר המוסדות<br /> *הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני<br /> *הרב עזריאל שיימוס - משגיח ראשי<br /> <br /> <br /> ;שיעור א'<br /> <br /> *'''כיתה 1.'''<br /> *הרב [[שלום בנציון פרידמן|בן ציון שלום פרידמן]] - ר&quot;מ לעיונא<br /> *הרב איתמר זילברשטרום - משפיע<br /> *הרב יעקב בטקין - ר&quot;מ ונו&quot;נ בגירסא והלכה<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> *'''כיתה 2.'''<br /> *הרב מנחם מענדל קפלון - ר&quot;מ לעיונא<br /> *הרב דוד אליהו משה יוניק - משפיע<br /> *הרב מנחם מענדל וינקלר - ר&quot;מ ונו&quot;נ בגירסא והלכה<br /> <br /> <br /> ;שיעור ב'<br /> <br /> *הרב יוסף יצחק אלמליח - ר&quot;מ לעיונא<br /> *הרב הלל אניקסטר - משפיע<br /> *הרב איתמר זילברשטרום - נו&quot;נ בגירסא<br /> *הרב מנחם מענדל קפלון - נו&quot;נ בהלכה<br /> <br /> <br /> ;שיעור ג'<br /> <br /> *הרב מנחם מענדל קופרמן - [[ר&quot;מ]] לעיונא<br /> *הרב מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע<br /> *הרב מנחם מענדל מוזיקנט - נו&quot;נ בגירסא ובהלכה<br /> <br /> <br /> ;הועד הרוחני<br /> <br /> *הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - חבר הועד הרוחני<br /> *הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - חבר הועד הרוחני<br /> *הרב [[מנחם מינצברג]] - חבר הועד הרוחני ור&quot;מ בתורת רבינו<br /> <br /> <br /> ;הנהלה גשמית<br /> <br /> *הת׳ חיים משה וובר - מנהל <br /> *ר’ חיים אדרעי - מנהל מטבח<br /> *הרב שמואל דוידזון - מנהל חשבונות<br /> *הרב זמיר סננס - מנהל פנימייה<br /> *הרב יהונתן קנופ - אחראי רפואי<br /> *מנחם מענדל בלוך - אחראי משרד ומזכיר<br /> }}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''ישיבה שהיא שליחות''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1891 עמוד 58<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/122678 צפת: בישיבה החדשה מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;א]''' {{COL}}<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%A8%D7%A7%D7%90&diff=702644 2024-07-17T00:00:19Z

<p>37.60.47.77: </p> <hr /> <div>[[קובץ:זרקא.png|שמאל|ממוזער|100px|הסימן 'זרקא' על האות [[אלף]]]]<br /> '''זרקא֮''' הינו אחד [[טעמי המקרא]] הנכתב מעל האות המוטעמת בטעם זה{{הערה|זהה לסימן 'טילדה' (~), המשמש בשפות שונות, במדעים ובמחשבים.}}.<br /> <br /> כשהקורא בתורה רואה את הסימן הזה מעל האות, הוא יודע שאות זו יש לבטא בהטעמה מסולסלת, כפי המנהג ה[[קבלה|מקובל]] בבית הכנסת. טעם הזרקא לרוב משמש את, ומקדים להטעמה – [[סגולתא|סגולתא֒]] (הנקראת, 'מלך').<br /> <br /> ==בפנימיות התורה==<br /> בזוהר הקדוש{{הערה|חלק א, כד, א.}} ובספרים הקדושים טעם ה'זרקא' מהולל מאד. מבאר הזהר כי הוא מרמז על עבודה של &quot;זריקה&quot;, שבה האדם בשעת תפילתו צריך &quot;לזרוק&quot; (להשליך) את מחשבתו למעלה כלפי ה[[אין סוף]] ב&quot;ה, להקים את ה[[שכינה]] הקדושה (מדלותה) לייחדה עם בעלה (הקב&quot;ה), וזו היא הכוונה בזקיפה שהאדם זוקף בתפילה באמירת השם וכוונת הדבר ליחד את השכינה עם הקב&quot;ה, להקימה (כנזכר בתהלים, &quot;מקימי מעפר דל&quot;) ולעלותה למקום עליון, ובכך הוא בטוח שתפילתו תתחבר ותעלה לרצון מול ריבונו של עולם.<br /> <br /> {{קצרמר}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קריאת התורה]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93&diff=702642 2024-07-16T22:19:43Z

<p>37.60.47.77: </p> <hr /> <div>{{מפנה|נקודות}}<br /> {{אות<br /> |שם=ניקוד / נקודות<br /> |תמונה=[[קובץ:אותיות אב.jpg|140px|מרכז]]<br /> }}<br /> '''ניקוד''' הוא מערכת סימנים המצורפת ל[[אותיות האל&quot;ף בי&quot;ת]] בשפה ה[[עברית]], המסייעת לקריאתם באופן הנכון והמדוייק. הסימנים מכונים בחז&quot;ל בשם '''נקודות''' ומהווים חלק בלתי נפרד ממסירת התורה, שניתנה [[טעמים נקודות תגים אותיות]] (טנת&quot;א).{{הערה| ראו: אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו-שפז אודות מקור וקדושת הנקודות והטעמים.}}<br /> <br /> הניקוד המקובל היום הוא הניקוד הטברייני על פי מסורת רבי אהרון בן משה בן אשר, אותו ניקוד בו השתמשו ב[[כתר ארם צובא]], אשר רוב הסימנים בו מופיעים מתחת לאות (בעוד רובם של [[טעמי המקרא]] מופיעים דווקא מעל לאות), בשונה ממערכות ניקוד אחרות שהיו מקובלות בשנים קדמוניות, כגון הניקוד הבבלי בו רוב הסימנים הופיעו מעל לאות.<br /> <br /> אף שבהגיה המקובלת כיום בפי רוב דוברי השפה העברית ישנן חמישה תנועות בלבד, כיון שאינם מבדילים בין תנועות קטנות וגדולות, מערכת הניקוד כוללת אחד עשר תנועות ועוד כתשעה סימנים{{הערה|להעיר, שסימני התנועות העיקריים הם תשע בלבד, ורומזים לעשר הספירות - כדלקמן בפסקה &quot;בחסידות&quot;.}}, והמדקדקים בקריאה, הוגים אותם בצורה שונה. כך גם בהגייה האשכנזית בה משתמש הרבי ובה משתמשים רוב החסידים, יש הבדל בין אופן ההגיה של התנועות הקטנות והגדולות.<br /> <br /> ==סימני הניקוד ואופן הגייתם==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=text-align:center<br /> ! סימן הניקוד<br /> ! שם הסימן<br /> ! הגייה<br /> ! דוגמה<br /> |-<br /> | [[קובץ:kamats.jpg|ימין|40px]]<br /> | [[קמץ]]<br /> | /a/<br /> | align=right | זָנָב<br /> |-<br /> |[[קובץ:kamats.jpg|ימין|40px]]<br /> |קמץ-קטן<br /> |/o/<br /> |תָּכְנִית (נהגה כמו תּוֹכְנִית)<br /> |-<br /> | [[קובץ:hataf_kamats.jpg|ימין|40px]]<br /> | חטף קמץ<br /> | /o/<br /> | align=right | צָהֳרַיִם (נהגה כמו &quot;צהוֹרַיִם&quot;)<br /> |-<br /> | [[קובץ:patah.jpg|ימין|40px]]<br /> | [[פתח (ניקוד)|פתח]]<br /> | rowspan=2 {{כ}}| /a/<br /> | align=right | קַל<br /> |-<br /> | [[קובץ:hataf_patah.jpg|ימין|40px]]<br /> | חטף פתח<br /> | align=right | חֲלוֹם<br /> |-<br /> | [[קובץ:segol.jpg|ימין|40px]]<br /> | [[סגול (ניקוד)|סגול]]<br /> | rowspan=3 {{כ}}| /e/<br /> | align=right | מֶלֶךְ<br /> |-<br /> | [[קובץ:hataf_segol.jpg|ימין|40px]]<br /> | חטף סגול<br /> | align=right | נֶאֱמָן<br /> |-<br /> | [[קובץ:tsere.jpg|ימין|40px]]<br /> | [[צירי]]<br /> | align=right | לֵב<br /> |-<br /> | [[קובץ:shva.jpg|ימין|40px]]<br /> | [[שווא]]<br /> | /e/ או העדר תנועה<br /> | align=right | יִ'''כְתְּ'''בוּ<br /> |-<br /> | [[קובץ:hirik.jpg|ימין|40px]]<br /> | [[חיריק]]<br /> | /i/<br /> | align=right | '''שִׁ'''יר<br /> |-<br /> | [[קובץ:kibuts.jpg|ימין|40px]]<br /> | [[קובוץ ושורוק|קובוץ]] (מלאופום)<br /> | /u/<br /> | align=right | '''דֻּ'''בִּים<br /> |-<br /> | [[קובץ:holam.jpg|ימין|40px]]<br /> | [[חולם]] חסר<br /> | /o/<br /> | align=right | '''חֹ'''לִי<br /> |}<br /> <br /> ===סימנים הבאים באֵם־הקריאה ו&quot;ו===<br /> <br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=text-align:center<br /> ! סימן הניקוד<br /> ! שם הסימן<br /> ! הגייה<br /> ! דוגמה<br /> |-<br /> | [[קובץ:shuruk.jpg|ימין|40px]]<br /> | [[קובוץ ושורוק|שורוק]]<br /> | /u/<br /> | align=right | סוּס<br /> |-<br /> | [[קובץ:holam_male.jpg|ימין|40px]]<br /> | [[חולם]] מלא<br /> | /o/<br /> | align=right | נוֹף<br /> |}<br /> <br /> ===סימן הדגש===<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=text-align:center<br /> ! סימן הניקוד<br /> ! שם הסימן<br /> ! שימוש<br /> |-<br /> | [[קובץ:dagesh.jpg|ימין|40px]]<br /> | דגש<br /> | align=right | סימן הדגש משמש בעברית בת ימינו להבחנה בין הגייה סותמת והגייה חוככת של אותיות בכ״פ: כאשר יש באותיות אלו דגש, הן נהגות [b k p]. כאשר אין בהן דגש הן נהגות [v x f]. דגש זה מכונה בדקדוק המסורתי &quot;דגש קל&quot;.<br /> <br /> בעבר שימש הדגש הקל גם להבחנה בין הגייה סותמת וחוככת של אותיות גד״ת. בימינו נהגות אותיות אלו בצורה סותמת בלבד, גם כשאין בהן דגש. כמו כן, בעבר שימש הדגש לסמן הכפלה של העיצור (אז הוא מכונה &quot;[[דגש חזק]]&quot;); כך למשל גַמּד נהגה במ&quot;ם כפולה [gammad].<br /> |}<br /> <br /> ===סימן המפיק===<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=text-align:center<br /> ! סימן הניקוד<br /> ! שם הסימן<br /> ! שימוש<br /> |-<br /> | [[קובץ:mapik.jpg|ימין|40px]]<br /> | [[מפיק (לשון)|מפיק]]<br /> | align=right | סימן המפיק זהה גרפית לסימן הדגש. קיים רק באות ה' בסוף מילה. הוא מציין שיש להגות את האות ה' כעיצור [h] ולא כאם קריאה לתנועות /a e o/. השימושים העיקריים במפיק הם בסופית שייכות בנקבה, כאשר היא מוטעמת (שולחנהּ), ובשורשי ג&quot;ן כת&quot;ם (ג-ב-הּ, נ-ג-הּ, כ-מ-הּ, ת-מ-הּ, מ-ה-מ-הּ).<br /> |}<br /> <br /> ===הנקודה המבחינה באות שי&quot;ן===<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=text-align:center<br /> ! סימן הניקוד<br /> ! שם הסימן<br /> ! שימוש<br /> |-<br /> | [[קובץ:shin_dot.jpg|ימין|40px]]<br /> | rowspan=2 | נקודה דיאקריטית<br /> | align=right | כאשר הנקודה בצד ימין, האות ש' נהגית כצירוף sh באנגלית (/ʃ/), לדוגמה: שֵׁם<br /> |-<br /> | [[קובץ:sin_dot.jpg|ימין|40px]]<br /> | align=right | כאשר הנקודה בצד שמאל, האות ש' נהגית כאות ס' (/s/), לדוגמה: עֶשֶׂר<br /> |}<br /> <br /> ===סימנים נדירים===<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=text-align:center<br /> ! סימן הניקוד<br /> ! שם הסימן<br /> ! שימוש<br /> |-<br /> | [[קובץ:rafe.jpg|ימין|40px]]<br /> | [[רפה]]<br /> | align=right | סימן הרפה משמש לציין שהאות אינה דגושה. בראשית ימיה של העברית החדשה שימש הסימן לציון העדר דגש קל במילים זרות (כגון כֿימיה), אך עם הזמן כמעט נעלם מהשימוש.<br /> |-<br /> | [[קובץ:meteg.jpg|ימין|40px]]<br /> | [[מתג (לשון)|מתג]]<br /> | align=right | משמש גם ב[[טעמי המקרא]]. מציין את ההברה המוטעמת.<br /> |}<br /> <br /> === שווא-נח שווא-נע ושווא מרחף===<br /> קיימים 3 סוגים: שווא נח, שווא נע, ושווא מרחף.<br /> <br /> כאשר השווא מצוי בסוף הברה, הוא '''שווא-נח'''.<br /> <br /> במצבים הבאים, ה'''שווא נע''':<br /> {| class=&quot;wikitable&quot;<br /> |<br /> |'''סימנים לזכירה'''<br /> |'''המשמעות'''<br /> |'''דוגמה'''<br /> |-<br /> |א<br /> |'''א''' - ראש מילה<br /> |בתחילה מילה, שווא יהיה שווא נע<br /> |שְׁמִיעָה - השווא על הש' הוא שווא נע<br /> |-<br /> |ב<br /> |ה'''שני (ב)''' מבין שני שוואים<br /> |כאשר יש שני שוואים ברצף, הראשון יהיה שווא נח והשני שווא נע<br /> |יִשְׁמְעוּ - השווא על הש' הוא שווא נח, השווא על המ' הוא שווא נע<br /> |-<br /> |ג<br /> |אחרי תנועה '''ג'''דולה<br /> |אחרי תנועה גדולה, שווא יהיה שווא נע<br /> |שָמְעוּ - מאחר שהאות מ' מגיעה לאחר ש' עם תנועה גדולה (קמץ), השווא תחתיה הוא שווא נע<br /> |-<br /> |ד<br /> |תחת '''ד'''גש<br /> |תחת אות דגושה, השווא יהיה שווא נע<br /> |לִמְּדוּ - באות מ' יש דגש תבניתי (מפני שהיא בבניין פִּעֵל הכבד), ולכן השווא תחתיה הוא שווא נע ולא שווא נח (למעשה, הוא שווא מרחף...)<br /> |-<br /> |ה<br /> |'''ה'''ללויה!<br /> |כאשר יש שתי אותיות זהות ברצף, השווא על האות הראשונה יהיה שווא נע ('''ההיגיון''': כדי להקל על ההגייה)<br /> |המילה הַלְלוּיָה היא דוגמה נהדרת: שתי ל' ברצף, ולכן השווא על הל' הראשונה מוכרח להיות שווא נע (אם תנסו להגות אותו כשווא נח תראו עד כמה זה לא נוח)<br /> |}<br /> '''שווא מרחף''': שווא שנובע מחיטוף של תנועה גדולה. הוא נהגה כשווא-נח, אך מתפקד כשווא-נע. כך למשל, לא יבוא דגש קל אחריו.<br /> <br /> ===אותיות אהו&quot;י===<br /> אותיות אהו&quot;י באות לעיתים בתורת ניקוד, א - קמ&quot;ץ, ה - צירי, ו - חולם, י' - חיריק.<br /> <br /> על יסוד זה מבואר בחסידות, שדברי חז&quot;ל שיש שישים ריבוא אותיות לתורה כוונתם לאותיות אלו שמבטאים אותם אף שאינן כתובות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/12/41b.htm לקוטי תורה בהר מא, ב] [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/12/43d.htm מג, ד].}}.<br /> <br /> ==בפנימיות התורה==<br /> בזוהר הקדוש מובא שהאותיות נקראים [[סוס]] והנקודות נקראות רסן. בשער טנת&quot;א שבעץ חיים{{הערה|היכל א&quot;ק שער חמישי.}} מבואר שהנקודות הם כנגד [[שם ס&quot;ג]], בחינת ה'רוח' (חכמה), זאת ביחס לאותיות עצמם שהן האיברים{{הערה|ובפרטיות: התגים שעל האותיות הם ה'נפש' וכנגד [[שם מ&quot;ה]], והאותיות עצמן הן האיברים וכנגד [[שם ב&quot;ן]]}}.<br /> <br /> [[הבעל שם טוב]] דרש על יסוד דברי הזוהר{{הערה|חלק ב' כא ריש עמוד א.}} שבני ישראל נקראים צאן כיוון ששורשם מהאותיות העליונות, וצא&quot;ן הוא ראשי תיבות &quot;'''צ'''ירוף '''א'''ותיות '''נ'''קודות&quot;{{הערה|שם=כשט|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/2/352.htm כתר שם טוב חלק שני, שנב].}}.<br /> <br /> למרות המתבאר לעייל שהנקודות רומזות לחכמה והאותיות למלכות - זהו באופן פרטי. אבל בכללות העולמות כיון שהאותיות מצד עצמם אין להם חיבור זו עם זו - הן מקבילות לעולם ה[[נקודים]], ומכיון שבאמצעות הנקודות הן מתחברות יחד - הניקוד מקביל לעולם ה[[עקודים]], שהאותיות עקודות ומחוברות יחד{{הערה|שם=כשט}}.<br /> <br /> בפרטיות יותר, עשר הספירות רמוזות בתשע הנקודות{{הערה|קמץ, פתח, צירה, סגול, שווא, חולם, חיריק, קובוץ ושורוק. ולגבי המלכות: כאמור לעיל הנקודות הם בדרגת &quot;רוח&quot;, ומאחר המלכות אינה &quot;רוח&quot; אלא &quot;נפש&quot; – ולכן אין ניקוד כנגדה.}}.<br /> <br /> לעומת זאת במקומות אחרים בחסידות מבואר שהנקודות הם כנגד ספירת ה[[בינה]], בחינת גבורות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/15/91.htm המגיד ממעזריטש אור תורה בשלח צא], שזהו מה שנאמר 'עזי וזמרת י-ה', שהניקוד הוא בחינת 'עוז' והטעמים הם בחינת 'זמרה', והם היו לישועה שרק באמצעותם ניתן להבין משמעות הפסוקים.}}.<br /> <br /> ארבעת דרגות של טנת&quot;א '''מתגלות''' רק ב[[תורה שבכתב]] ולא ב[[תורה שבעל פה]], ומלמטה למעלה: א. תמונת האותיות של התורה הם [[הלכה למשה מסיני]] (וכל תמונה ותמונה מרמז לרבוא עולמות), ב. תגים מוסיפים על האותיות רק בתורה שבכתב, וכן ג. נקודות וכל שכן ד. טעמים - כולם אינם באים לידי גילוי בתורה שבעל פה. והם נקראין בבחינת [[עלמין סתימין דלא אתגליין]] שאינם באים לידי גילוי. עם זאת, שלושת הדרגות התחתונות (אותיות, תגים ונקודות) מתפרשים ומתבארים ע&quot;י תורה שבע&quot;פ (בגמרא ובדרשות חז&quot;ל), ורק הטעמים בלבד הם בחינת &quot;מקיף&quot; שלא יכול לבוא '''כלל''' לידי הבנה והשגה בתורה שבעל פה (ומתבטא רק ב&quot;ניגון&quot;, שהוא המשכת התענוג העליון).<br /> <br /> אצל האדם, ביטוי הניקוד הוא מקדמות השכל שלמעלה מהבנה (ואף שגם כללות הדיבור הוא מקדמות השכל, הדבר גלוי ומודגש יותר בביטוי הניקוד){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/5.htm תניא אגרת הקודש ה].}}.<br /> <br /> ==לימוד הניקוד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[לימוד האותיות והנקודות]]}}<br /> הרבי הדגיש פעמים רבות את הקדושה שיש בלימוד האותיות בשיטת הנהוגה בכלל ישראל מקדמת דנא, ולימוד שמות הנקודות בפני עצמם, דבר המחדיר בילד יראת שמים כיון שבנקודות ובשמותיהם יש קדושה עצמית, מלבד מה שהם מסייעים לקריאה, ולכן יש חשיבות ללמוד את הנקודות בפני עצמם ולא רק ללמוד קריאה, אף אם יש הטוענים שבצורה זו הילדים רוכשים את הקריאה במהירות ובקלות יותר{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4361.htm אגרות קודש חלק יג אגרת ד'שסא], [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/103.htm חלק א' אגרת קג]. ועוד.}}.<br /> <br /> ==הניקוד בתניא ובסידור==<br /> כיון שהתניא נקרא 'תורה שבכתב' של החסידות, אין מנקדים את התניא עצמו, כפי שלא מנקדים את הספר תורה עצמו.<br /> <br /> בנוגע לסידור, [[השל&quot;ה]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] דקדקו מאוד הן בנוסח עצמו והן בניקוד שלו, כיון שאמירת מילות התפילה בניקוד הנכון עושה פירות, ופועל בעולמות העליונים, ובפרט למי שמכוון{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/shye/8/19.htm הסכמת המהרי&quot;ל לסידור אדמו&quot;ר הזקן].}}, ואכן ניתן לראות שאדמו&quot;ר הזקן דקדק לכוון את הניקוד של שם הוי' בכל מקום בסידור בניקוד המתאים לו על פי קבלה, ועוד.<br /> <br /> ==גימטריא של הניקוד==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[גימטריא]]}}<br /> לעיתים נעשה שימוש גם בחישוב הניקוד של האותיות, כשבו עצמו יש 2 שיטות עיקריות.<br /> <br /> השיטה הנפוצה{{הערה|של&quot;ה על הסידור, בקטע 'יהי כבוד', ועוד.}} היא שהערך המספרי של כל נקודה הוא עשר, והערך המספרי של כל קו הוא 6{{הערה|ככל הנראה בשל הדמיון הצורני בין הנקודה לאות י' שערכה 10 בגימטריא, ובין הקו לאות ו' שערכו 6.}}, כך לדוגמא לפי חשבון זה הניקוד [[סגול]] שכולל 3 נקודות יהיה ערכו 30, והניקוד [[קמץ]] שכולל קו ונקודה - יהיה ערכו 16.<br /> <br /> ===טבלה מרכזת לגימטריא של הניקוד והספירה המקבילה אליו===<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=text-align:center<br /> ! סימן הניקוד<br /> ! הגימטריא<br /> ! הספירה<br /> |-<br /> | [[קמץ]]<br /> | 16<br /> | כתר<br /> |-<br /> | חטף קמץ<br /> | 36<br /> | ?<br /> |-<br /> | [[פתח (ניקוד)|פתח]]<br /> | 6<br /> | חכמה<br /> |-<br /> | חטף פתח<br /> | 26<br /> |-<br /> | [[סגול (ניקוד)|סגול]]<br /> | 30<br /> | תפארת (ז&quot;א) / חסד<br /> |-<br /> | חטף סגול<br /> | 50<br /> |<br /> |-<br /> | [[צירי]]<br /> | 20<br /> | חסד (בינה)<br /> |-<br /> | [[שווא]]<br /> | 20<br /> | גבורה<br /> |-<br /> | [[חיריק]]<br /> | 10<br /> | נצח<br /> |-<br /> | [[קובוץ ושורוק|קובוץ]]<br /> | 30<br /> |<br /> |-<br /> | [[קובוץ ושורוק|שורוק]] (מלאופום)<br /> | 10<br /> | הוד<br /> |-<br /> | [[חולם]]<br /> | 10<br /> | תפארת<br /> |}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[דקדוק]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[ברוך אוברלנדר]], '''הנוסח והניקוד בסידור אדמו&quot;ר הזקן''', &quot;הסידור&quot;, היכל מנחם תשס&quot;ג, ע' קעה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view ספר הליקוטים דא&quot;ח - ערך 'נקודות']''', עמוד רפה ואילך{{הערה|מקומות נוספים בפנימיות התורה העוסקים בזה: אוה&quot;ת ואתחנן ע' שעט ואילך. סה&quot;מ תרח&quot;ץ ע' קיב. ע' קכג. ועוד. תקו&quot;ז תי&quot;ח לד סע&quot;ב. אור תורה סי' צא. ועיין אוה&quot;ח לזח&quot;א טו, ב בפירוש הרא&quot;ג.}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אותיות]]<br /> [[קטגוריה:לשון הקודש]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=702640 2024-07-16T22:11:47Z

<p>37.60.47.77: </p> <hr /> <div>[[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער|250px|'''טעמי הנגינה''' - נוסח חב&quot;ד]]<br /> '''טעמי המקרא''' ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] (או '''טעמי הנגינה''', '''טעמים''') הינם סימנים מיוחדים המצורפים ל{{מונחון|תיבות|מילות}} ה{{מונחון|תנ&quot;ך|תורה, נביאים וכתובים}} (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות [[תורה|התורה]], לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.<br /> <br /> נוסח חב&quot;ד של הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], קריאת התורה ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע.<br /> <br /> == המקור לטעמים ==<br /> <br /> ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|להרחבה בנושא, ראו: מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – ויקישיבה.}}. <br /> <br /> בנוגע לצורות הטעמים, יש מהראשונים שכתב שצורתם בכתב של הטעמים - אנשי כנסת הגדולה תיקנום {{הערה|מחזור ויטרי אבות א, א.}} ויש שכתבו בדעת הראשונים שאף צורות הטעמים מסורות הן בקבלה מסיני {{הערה|מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – בשם: מאור עינים אמרי בינה נט; מסרת המסרת הקדמה שלישית, בשם ספר הסמדר לר' לוי בר' יוסף; ערוגת הבושם כו.}}, וניתנו בתמונתן ובצורתן למשה בעל פה, ונמסרו הצורות ומשמעותן בעל פה מדור לדור עד הזמן שהותר לכותבן {{הערה|ערוגת הבושם שם.}}. (כך גם משמע מספרי הקבלה; שמות הטעמים נתפרשו בספר הזוהר על פי הקבלה {{הערה|זוהר בראשית דף כד ב, תרומה דף קנח א, תיקוני זוהר מז א.}} וכדלהלן שאף שמותיהם עברו בקבלה מדור לדור).<br /> <br /> הרבי כותב: &quot;על פי המקובל באומתנו - הטעמים ניתנו מפי הגבורה, וכמו שכתב בפרדס להרמ&quot;ק, בתחילת שער כח (בנוגע לנקודות) וזה לשונו: המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד משה רבינו ע&quot;ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם כו'. ועיין שם שער כ&quot;ט דמוכח דגם שמות הטעמים בקבלה הם ולכן גם בהם נרמזים כמה וכמה ענינים.<br /> והוא דלא כר' אליהו בחור וכו' דרצו לומר שנתקנו הטעמים והנקודות לאחר זמן, וכבר באה השקלא וטריא בזה באריכות בכמה ספרים (עיין גם כן פקועת שדה לבעל המחבר ספר שדי חמד) אבל לאחר שנתגלה ספר הזהר ותקוני זהר - הרי כל המאמין בהכתוב בהם במילא יאמין דהנקודות והטעמים מפי הגבורה ניתנו&quot;{{הערה|אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו. וראו שם את המשך המכתב.}}.<br /> <br /> == נגינת הטעמים ==<br /> <br /> {{רשימת מדיה|כותרת=הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים|יישור=שמאל}}<br /> {{פריט מדיה|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3<br /> |כותרת=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב מיכאל סלאווין &gt;<br /> |תיאור=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[מיכאל סלאווין]], בעל קורא ב[[בית משיח 770]].}}<br /> {{פריט מדיה|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3<br /> |כותרת=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב דוד הורביץ &gt;<br /> |תיאור=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[דוד הורביץ]].<br /> }}<br /> {{סוף רשימת מדיה}}<br /> <br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח [[זרקא|זַרְקָא֮]], מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל, מֻנַּ֣ח | מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, זָקֵף־קָטֹ֔ן, זָקֵף־גָּד֕וֹל,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פָּזֵ֡ר, תְּלִישָא־קְטַנָּה֩, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;קַדְמָ֙א־וְאַזְלָ֜א, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, גֵּרְשַ֞יִּים,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, יְ֤תִיב פְּסִיק | סוֺף פָּסֽוּק׃&lt;/div&gt;<br /> <br /> === טעמים נדירים ===<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;שַׁלְשֶׁ֓לֶת, קַרְנֵֽי־פָ֟רָה, מֵרְכָ֦א־כְפוּלָה, יֶרַֽח־בֶּן־יוֹמ֪וֹ׃&lt;/div&gt;<br /> <br /> === טעמים שאינם מנוגנים ===<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַקָף־&lt;/span&gt; - תפקידו לחבר שתי מילים ולעשות אותן כמילה אחת.<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פְּסִיק | &lt;/span&gt; - תפקידו להפריד בין שתי מילים, אף על פי שהן מחוברות בטעם מחבר. מופיע בעיקר: בסמוך לאחד מ[[שמותיו של הקב&quot;ה]], בין שני פרטים, בין שתי מילים דומות, בין עיצורים דומים, או כשהקשר בין שתי מילים קטן מאוד. טעמים מסוימים, למשל אחרי הטעם שלשלת ומונח - מופיע 'פסיק' ( | ) אחריהם, וזאת על מנת להבדילם מטעמים אחרים הדומים להם.<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֶֽתֶג&lt;/span&gt; - משמש במילה יחד עם טעם אחר, ותפקידו לסמן הטעמה משנית.<br /> <br /> == שרשראות של טעמים ==<br /> <br /> כללי הטעמים, ובפרט העובדה שישנם טעמים שבאים רק בסמוך לטעמים אחרים, יוצרים שרשראות קבועות של טעמים, החוזרות שוב ושוב.<br /> <br /> לדוגמא:<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, מֻנַּ֣ח, זָקֵף־קָטֹ֔ן.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פָּזֵ֡ר, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֵרְכָ֥א סוֺף פָּסֽוּק׃&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==טעמי אמ&quot;ת==<br /> <br /> לספרים [[תהילים|'''ת'''הילים]] ו[[משלי|'''מ'''שלי]], ורובו של ספר [[איוב|'''א'''יוב]] (בראשי תיבות נקראים '''ספרי אמ&quot;ת'''), יש טעמים משלהם. טעמי נגינה אלו נקראים '''&quot;טעמי אמ&quot;ת&quot;'''.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] לימד את נכדו ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק|ה'צמח צדק']] ונינו [[הרב&quot;ש]] את נגינת טעמי אמ&quot;ת. כיום נגינת טעמים אלו אבדו, ואין לנו מסורת לגביהם{{הערה|הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2014/08/blog-post_19.html טעמי הנגינה של תהלים והניגון הודיעני ה' קיצי]''', באתר 'קיר הניגונים'.}}.<br /> <br /> == השימוש בטעמים ==<br /> השימוש העיקרי בטעמי הנגינה בימינו נעשה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] - בעת [[קריאת התורה]], קריאת ה[[הפטרה|הפטרות]] שבנביאים, וחמש המגילות שבכתובים.<br /> <br /> ב[[ספר תורה|ספרי התורה]] הכתובים על קלף ומשמשים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] לא מופיעים הטעמים{{הערה|ואם יכתבו - יפסלו את הספר. [[שולחן ערוך]] רע&quot;ד ז'.}}.<br /> <br /> == ניגון הטעמים ==<br /> {{ערך מורחב|ניגון טעמי הנגינה}}<br /> בין [[ניגוני חב&quot;ד]], ישנם [[ניגונים]] של '''טעמי קריאה''' ונגינה, בהם קוראים ספרים שונים בתנ&quot;ך.<br /> <br /> ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ונינו [[הרב&quot;ש]] עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ&quot;ת - [[תהלים]] משלי ואיוב), הרב&quot;ש לימדם ל[[רז&quot;א]] שלימדם ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.<br /> <br /> כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ב ב[[ספר הניגונים]]. '''לשמיעת הניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}.}}, הפטרה{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ד ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - הפטרה (דוד הורביץ).mp3}}.}}, ימים נוראים{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ג ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - ימים נוראים (דוד הורביץ).mp3}}.}} ומגילת אסתר{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ה (ניגון אחרון) ב[[ספר הניגונים]] (חלק א'). '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - מגילת אסתר (דוד הורביץ).mp3}}.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[קריאת התורה]]<br /> * [[ניגון טעמי הנגינה]]<br /> * [[טנת&quot;א]]<br /> * [[זרקא]]<br /> * [[זקף גדול]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/678179/ בהמחשה וויזואלית: טעמי המקרא לפי נוסח חב&quot;ד]''' מפי הבעל קורא הרב [[מיכאל סלאווין]] {{וידפו}}<br /> * [[לב לייבמן]], '''[https://tablet.otzar.org/pages/?&amp;restore=1&amp;t=1638346279568&amp;pagenum=94&amp;book=153358 מסורת טעמי המקרא]''', בתוך &quot;נגינה לאור החסידות&quot;, באתר [[אוצר החכמה]].<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קריאת התורה]]<br /> [[קטגוריה:סוגי ניגונים]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=702639 2024-07-16T22:10:10Z

<p>37.60.47.77: </p> <hr /> <div>[[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער|250px|'''טעמי הנגינה''' - נוסח חב&quot;ד]]<br /> '''טעמי המקרא''' ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] (או '''טעמי הנגינה''', '''טעמים''') הינם סימנים מיוחדים המצורפים ל{{מונחון|תיבות|מילות}} ה{{מונחון|תנ&quot;ך|תורה, נביאים וכתובים}} (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות [[תורה|התורה]], לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.<br /> <br /> נוסח חב&quot;ד של הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], קריאת התורה ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע.<br /> <br /> == המקור לטעמים ==<br /> <br /> ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|להרחבה בנושא, ראו: מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – ויקישיבה.}}. <br /> <br /> בנוגע לצורות הטעמים, יש מהראשונים שכתב שצורתם בכתב של הטעמים - אנשי כנסת הגדולה תיקנום {{הערה|מחזור ויטרי אבות א, א.}} ויש שכתבו בדעת הראשונים שאף צורות הטעמים מסורות הן בקבלה מסיני {{הערה|מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – בשם: מאור עינים אמרי בינה נט; מסרת המסרת הקדמה שלישית, בשם ספר הסמדר לר' לוי בר' יוסף; ערוגת הבושם כו.}}, וניתנו בתמונתן ובצורתן למשה בעל פה, ונמסרו הצורות ומשמעותן בעל פה מדור לדור עד הזמן שהותר לכותבן {{הערה|ערוגת הבושם שם.}}. <br /> כך גם משמע מספרי הקבלה. שמות הטעמים נתפרשו בספר הזוהר על פי הקבלה {{הערה|זוהר בראשית דף כד ב, תרומה דף קנח א, תיקוני זוהר מז א.}} וכדלהלן שאף שמותיהם עברו בקבלה מדור לדור.<br /> <br /> הרבי כותב: &quot;על פי המקובל באומתנו - הטעמים ניתנו מפי הגבורה, וכמו שכתב בפרדס להרמ&quot;ק, בתחילת שער כח (בנוגע לנקודות) וזה לשונו: המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד משה רבינו ע&quot;ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם כו'. ועיין שם שער כ&quot;ט דמוכח דגם שמות הטעמים בקבלה הם ולכן גם בהם נרמזים כמה וכמה ענינים.<br /> והוא דלא כר' אליהו בחור וכו' דרצו לומר שנתקנו הטעמים והנקודות לאחר זמן, וכבר באה השקלא וטריא בזה באריכות בכמה ספרים (עיין גם כן פקועת שדה לבעל המחבר ספר שדי חמד) אבל לאחר שנתגלה ספר הזהר ותקוני זהר - הרי כל המאמין בהכתוב בהם במילא יאמין דהנקודות והטעמים מפי הגבורה ניתנו&quot;{{הערה|אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו. וראו שם את המשך המכתב.}}.<br /> <br /> == נגינת הטעמים ==<br /> <br /> {{רשימת מדיה|כותרת=הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים|יישור=שמאל}}<br /> {{פריט מדיה|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3<br /> |כותרת=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב מיכאל סלאווין &gt;<br /> |תיאור=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[מיכאל סלאווין]], בעל קורא ב[[בית משיח 770]].}}<br /> {{פריט מדיה|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3<br /> |כותרת=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב דוד הורביץ &gt;<br /> |תיאור=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[דוד הורביץ]].<br /> }}<br /> {{סוף רשימת מדיה}}<br /> <br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח [[זרקא|זַרְקָא֮]], מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל, מֻנַּ֣ח | מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, זָקֵף־קָטֹ֔ן, זָקֵף־גָּד֕וֹל,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פָּזֵ֡ר, תְּלִישָא־קְטַנָּה֩, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;קַדְמָ֙א־וְאַזְלָ֜א, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, גֵּרְשַ֞יִּים,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, יְ֤תִיב פְּסִיק | סוֺף פָּסֽוּק׃&lt;/div&gt;<br /> <br /> === טעמים נדירים ===<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;שַׁלְשֶׁ֓לֶת, קַרְנֵֽי־פָ֟רָה, מֵרְכָ֦א־כְפוּלָה, יֶרַֽח־בֶּן־יוֹמ֪וֹ׃&lt;/div&gt;<br /> <br /> === טעמים שאינם מנוגנים ===<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַקָף־&lt;/span&gt; - תפקידו לחבר שתי מילים ולעשות אותן כמילה אחת.<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פְּסִיק | &lt;/span&gt; - תפקידו להפריד בין שתי מילים, אף על פי שהן מחוברות בטעם מחבר. מופיע בעיקר: בסמוך לאחד מ[[שמותיו של הקב&quot;ה]], בין שני פרטים, בין שתי מילים דומות, בין עיצורים דומים, או כשהקשר בין שתי מילים קטן מאוד. טעמים מסוימים, למשל אחרי הטעם שלשלת ומונח - מופיע 'פסיק' ( | ) אחריהם, וזאת על מנת להבדילם מטעמים אחרים הדומים להם.<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֶֽתֶג&lt;/span&gt; - משמש במילה יחד עם טעם אחר, ותפקידו לסמן הטעמה משנית.<br /> <br /> == שרשראות של טעמים ==<br /> <br /> כללי הטעמים, ובפרט העובדה שישנם טעמים שבאים רק בסמוך לטעמים אחרים, יוצרים שרשראות קבועות של טעמים, החוזרות שוב ושוב.<br /> <br /> לדוגמא:<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, מֻנַּ֣ח, זָקֵף־קָטֹ֔ן.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פָּזֵ֡ר, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֵרְכָ֥א סוֺף פָּסֽוּק׃&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==טעמי אמ&quot;ת==<br /> <br /> לספרים [[תהילים|'''ת'''הילים]] ו[[משלי|'''מ'''שלי]], ורובו של ספר [[איוב|'''א'''יוב]] (בראשי תיבות נקראים '''ספרי אמ&quot;ת'''), יש טעמים משלהם. טעמי נגינה אלו נקראים '''&quot;טעמי אמ&quot;ת&quot;'''.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] לימד את נכדו ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק|ה'צמח צדק']] ונינו [[הרב&quot;ש]] את נגינת טעמי אמ&quot;ת. כיום נגינת טעמים אלו אבדו, ואין לנו מסורת לגביהם{{הערה|הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2014/08/blog-post_19.html טעמי הנגינה של תהלים והניגון הודיעני ה' קיצי]''', באתר 'קיר הניגונים'.}}.<br /> <br /> == השימוש בטעמים ==<br /> השימוש העיקרי בטעמי הנגינה בימינו נעשה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] - בעת [[קריאת התורה]], קריאת ה[[הפטרה|הפטרות]] שבנביאים, וחמש המגילות שבכתובים.<br /> <br /> ב[[ספר תורה|ספרי התורה]] הכתובים על קלף ומשמשים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] לא מופיעים הטעמים{{הערה|ואם יכתבו - יפסלו את הספר. [[שולחן ערוך]] רע&quot;ד ז'.}}.<br /> <br /> == ניגון הטעמים ==<br /> {{ערך מורחב|ניגון טעמי הנגינה}}<br /> בין [[ניגוני חב&quot;ד]], ישנם [[ניגונים]] של '''טעמי קריאה''' ונגינה, בהם קוראים ספרים שונים בתנ&quot;ך.<br /> <br /> ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ונינו [[הרב&quot;ש]] עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ&quot;ת - [[תהלים]] משלי ואיוב), הרב&quot;ש לימדם ל[[רז&quot;א]] שלימדם ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.<br /> <br /> כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ב ב[[ספר הניגונים]]. '''לשמיעת הניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}.}}, הפטרה{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ד ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - הפטרה (דוד הורביץ).mp3}}.}}, ימים נוראים{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ג ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - ימים נוראים (דוד הורביץ).mp3}}.}} ומגילת אסתר{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ה (ניגון אחרון) ב[[ספר הניגונים]] (חלק א'). '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - מגילת אסתר (דוד הורביץ).mp3}}.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[קריאת התורה]]<br /> * [[ניגון טעמי הנגינה]]<br /> * [[טנת&quot;א]]<br /> * [[זרקא]]<br /> * [[זקף גדול]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/678179/ בהמחשה וויזואלית: טעמי המקרא לפי נוסח חב&quot;ד]''' מפי הבעל קורא הרב [[מיכאל סלאווין]] {{וידפו}}<br /> * [[לב לייבמן]], '''[https://tablet.otzar.org/pages/?&amp;restore=1&amp;t=1638346279568&amp;pagenum=94&amp;book=153358 מסורת טעמי המקרא]''', בתוך &quot;נגינה לאור החסידות&quot;, באתר [[אוצר החכמה]].<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קריאת התורה]]<br /> [[קטגוריה:סוגי ניגונים]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=702638 2024-07-16T22:09:21Z

<p>37.60.47.77: עוד מקור</p> <hr /> <div>[[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער|250px|'''טעמי הנגינה''' - נוסח חב&quot;ד]]<br /> '''טעמי המקרא''' ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] (או '''טעמי הנגינה''', '''טעמים''') הינם סימנים מיוחדים המצורפים ל{{מונחון|תיבות|מילות}} ה{{מונחון|תנ&quot;ך|תורה, נביאים וכתובים}} (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות [[תורה|התורה]], לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.<br /> <br /> נוסח חב&quot;ד של הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], קריאת התורה ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע.<br /> <br /> == המקור לטעמים ==<br /> <br /> ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|להרחבה בנושא, ראו: מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – ויקישיבה.}}. <br /> <br /> בנוגע לצורות הטעמים, יש מהראשונים שכתב שצורתם בכתב של הטעמים - אנשי כנסת הגדולה תיקנום {{הערה|מחזור ויטרי אבות א, א.}} ויש שכתבו בדעת הראשונים שאף צורות הטעמים מסורות הן בקבלה מסיני {{הערה|מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – בשם: מאור עינים אמרי בינה נט; מסרת המסרת הקדמה שלישית, בשם ספר הסמדר לר' לוי בר' יוסף; ערוגת הבושם כו.}}, וניתנו בתמונתן ובצורתן למשה בעל פה, ונמסרו הצורות ומשמעותן בעל פה מדור לדור עד הזמן שהותר לכותבן {{הערה|ערוגת הבושם שם.}}. <br /> כך גם משמע מספרי הקבלה.<br /> שמות הטעמים נתפרשו בספר הזוהר על פי הקבלה {{הערה|זוהר בראשית דף כד ב, תרומה דף קנח א, תיקוני זוהר מז א.}} וכדלהלן שאף שמותיהם עברו בקבלה מדור לדור.<br /> <br /> הרבי כותב: &quot;על פי המקובל באומתנו - הטעמים ניתנו מפי הגבורה, וכמו שכתב בפרדס להרמ&quot;ק, בתחילת שער כח (בנוגע לנקודות) וזה לשונו: המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד משה רבינו ע&quot;ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם כו'. ועיין שם שער כ&quot;ט דמוכח דגם שמות הטעמים בקבלה הם ולכן גם בהם נרמזים כמה וכמה ענינים.<br /> והוא דלא כר' אליהו בחור וכו' דרצו לומר שנתקנו הטעמים והנקודות לאחר זמן, וכבר באה השקלא וטריא בזה באריכות בכמה ספרים (עיין גם כן פקועת שדה לבעל המחבר ספר שדי חמד) אבל לאחר שנתגלה ספר הזהר ותקוני זהר - הרי כל המאמין בהכתוב בהם במילא יאמין דהנקודות והטעמים מפי הגבורה ניתנו&quot;{{הערה|אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו. וראו שם את המשך המכתב.}}.<br /> <br /> == נגינת הטעמים ==<br /> <br /> {{רשימת מדיה|כותרת=הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים|יישור=שמאל}}<br /> {{פריט מדיה|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3<br /> |כותרת=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב מיכאל סלאווין &gt;<br /> |תיאור=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[מיכאל סלאווין]], בעל קורא ב[[בית משיח 770]].}}<br /> {{פריט מדיה|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3<br /> |כותרת=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב דוד הורביץ &gt;<br /> |תיאור=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[דוד הורביץ]].<br /> }}<br /> {{סוף רשימת מדיה}}<br /> <br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח [[זרקא|זַרְקָא֮]], מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל, מֻנַּ֣ח | מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, זָקֵף־קָטֹ֔ן, זָקֵף־גָּד֕וֹל,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פָּזֵ֡ר, תְּלִישָא־קְטַנָּה֩, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;קַדְמָ֙א־וְאַזְלָ֜א, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, גֵּרְשַ֞יִּים,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, יְ֤תִיב פְּסִיק | סוֺף פָּסֽוּק׃&lt;/div&gt;<br /> <br /> === טעמים נדירים ===<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;שַׁלְשֶׁ֓לֶת, קַרְנֵֽי־פָ֟רָה, מֵרְכָ֦א־כְפוּלָה, יֶרַֽח־בֶּן־יוֹמ֪וֹ׃&lt;/div&gt;<br /> <br /> === טעמים שאינם מנוגנים ===<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַקָף־&lt;/span&gt; - תפקידו לחבר שתי מילים ולעשות אותן כמילה אחת.<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פְּסִיק | &lt;/span&gt; - תפקידו להפריד בין שתי מילים, אף על פי שהן מחוברות בטעם מחבר. מופיע בעיקר: בסמוך לאחד מ[[שמותיו של הקב&quot;ה]], בין שני פרטים, בין שתי מילים דומות, בין עיצורים דומים, או כשהקשר בין שתי מילים קטן מאוד. טעמים מסוימים, למשל אחרי הטעם שלשלת ומונח - מופיע 'פסיק' ( | ) אחריהם, וזאת על מנת להבדילם מטעמים אחרים הדומים להם.<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֶֽתֶג&lt;/span&gt; - משמש במילה יחד עם טעם אחר, ותפקידו לסמן הטעמה משנית.<br /> <br /> == שרשראות של טעמים ==<br /> <br /> כללי הטעמים, ובפרט העובדה שישנם טעמים שבאים רק בסמוך לטעמים אחרים, יוצרים שרשראות קבועות של טעמים, החוזרות שוב ושוב.<br /> <br /> לדוגמא:<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, מֻנַּ֣ח, זָקֵף־קָטֹ֔ן.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פָּזֵ֡ר, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֵרְכָ֥א סוֺף פָּסֽוּק׃&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==טעמי אמ&quot;ת==<br /> <br /> לספרים [[תהילים|'''ת'''הילים]] ו[[משלי|'''מ'''שלי]], ורובו של ספר [[איוב|'''א'''יוב]] (בראשי תיבות נקראים '''ספרי אמ&quot;ת'''), יש טעמים משלהם. טעמי נגינה אלו נקראים '''&quot;טעמי אמ&quot;ת&quot;'''.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] לימד את נכדו ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק|ה'צמח צדק']] ונינו [[הרב&quot;ש]] את נגינת טעמי אמ&quot;ת. כיום נגינת טעמים אלו אבדו, ואין לנו מסורת לגביהם{{הערה|הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2014/08/blog-post_19.html טעמי הנגינה של תהלים והניגון הודיעני ה' קיצי]''', באתר 'קיר הניגונים'.}}.<br /> <br /> == השימוש בטעמים ==<br /> השימוש העיקרי בטעמי הנגינה בימינו נעשה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] - בעת [[קריאת התורה]], קריאת ה[[הפטרה|הפטרות]] שבנביאים, וחמש המגילות שבכתובים.<br /> <br /> ב[[ספר תורה|ספרי התורה]] הכתובים על קלף ומשמשים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] לא מופיעים הטעמים{{הערה|ואם יכתבו - יפסלו את הספר. [[שולחן ערוך]] רע&quot;ד ז'.}}.<br /> <br /> == ניגון הטעמים ==<br /> {{ערך מורחב|ניגון טעמי הנגינה}}<br /> בין [[ניגוני חב&quot;ד]], ישנם [[ניגונים]] של '''טעמי קריאה''' ונגינה, בהם קוראים ספרים שונים בתנ&quot;ך.<br /> <br /> ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ונינו [[הרב&quot;ש]] עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ&quot;ת - [[תהלים]] משלי ואיוב), הרב&quot;ש לימדם ל[[רז&quot;א]] שלימדם ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.<br /> <br /> כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ב ב[[ספר הניגונים]]. '''לשמיעת הניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}.}}, הפטרה{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ד ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - הפטרה (דוד הורביץ).mp3}}.}}, ימים נוראים{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ג ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - ימים נוראים (דוד הורביץ).mp3}}.}} ומגילת אסתר{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ה (ניגון אחרון) ב[[ספר הניגונים]] (חלק א'). '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - מגילת אסתר (דוד הורביץ).mp3}}.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[קריאת התורה]]<br /> * [[ניגון טעמי הנגינה]]<br /> * [[טנת&quot;א]]<br /> * [[זרקא]]<br /> * [[זקף גדול]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/678179/ בהמחשה וויזואלית: טעמי המקרא לפי נוסח חב&quot;ד]''' מפי הבעל קורא הרב [[מיכאל סלאווין]] {{וידפו}}<br /> * [[לב לייבמן]], '''[https://tablet.otzar.org/pages/?&amp;restore=1&amp;t=1638346279568&amp;pagenum=94&amp;book=153358 מסורת טעמי המקרא]''', בתוך &quot;נגינה לאור החסידות&quot;, באתר [[אוצר החכמה]].<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קריאת התורה]]<br /> [[קטגוריה:סוגי ניגונים]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=702636 2024-07-16T22:01:25Z

<p>37.60.47.77: הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער|250px|'''טעמי הנגינה''' - נוסח חב&quot;ד]]<br /> '''טעמי המקרא''' ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] (או '''טעמי הנגינה''', '''טעמים''') הינם סימנים מיוחדים המצורפים ל{{מונחון|תיבות|מילות}} ה{{מונחון|תנ&quot;ך|תורה, נביאים וכתובים}} (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות [[תורה|התורה]], לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.<br /> <br /> נוסח חב&quot;ד של הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], קריאת התורה ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע.<br /> <br /> == המקור לטעמים ==<br /> <br /> ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|להרחבה בנושא, ראו: מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – ויקישיבה.}}. <br /> <br /> בנוגע לצורות הטעמים, יש מהראשונים שכתב שצורתם בכתב של הטעמים - אנשי כנסת הגדולה תיקנום {{הערה|מחזור ויטרי אבות א, א.}} ויש שכתבו בדעת הראשונים שאף צורות הטעמים מסורות הן בקבלה מסיני {{הערה|מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – בשם: מאור עינים אמרי בינה נט; מסרת המסרת הקדמה שלישית, בשם ספר הסמדר לר' לוי בר' יוסף; ערוגת הבושם כו.}}, וניתנו בתמונתן ובצורתן למשה בעל פה, ונמסרו הצורות ומשמעותן בעל פה מדור לדור עד הזמן שהותר לכותבן {{הערה|ערוגת הבושם שם.}}. כך גם משמע מספרי הקבלה, וכדלהלן שאף שמותיהם עברו בקבלה מדור לדור.<br /> <br /> הרבי כותב: &quot;על פי המקובל באומתנו - הטעמים ניתנו מפי הגבורה, וכמו שכתב בפרדס להרמ&quot;ק, בתחילת שער כח (בנוגע לנקודות) וזה לשונו: המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד משה רבינו ע&quot;ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם כו'. ועיין שם שער כ&quot;ט דמוכח דגם שמות הטעמים בקבלה הם ולכן גם בהם נרמזים כמה וכמה ענינים.<br /> והוא דלא כר' אליהו בחור וכו' דרצו לומר שנתקנו הטעמים והנקודות לאחר זמן, וכבר באה השקלא וטריא בזה באריכות בכמה ספרים (עיין גם כן פקועת שדה לבעל המחבר ספר שדי חמד) אבל לאחר שנתגלה ספר הזהר ותקוני זהר - הרי כל המאמין בהכתוב בהם במילא יאמין דהנקודות והטעמים מפי הגבורה ניתנו&quot;{{הערה|אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו. וראו שם את המשך המכתב.}}.<br /> <br /> == נגינת הטעמים ==<br /> <br /> {{רשימת מדיה|כותרת=הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים|יישור=שמאל}}<br /> {{פריט מדיה|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3<br /> |כותרת=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב מיכאל סלאווין &gt;<br /> |תיאור=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[מיכאל סלאווין]], בעל קורא ב[[בית משיח 770]].}}<br /> {{פריט מדיה|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3<br /> |כותרת=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב דוד הורביץ &gt;<br /> |תיאור=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[דוד הורביץ]].<br /> }}<br /> {{סוף רשימת מדיה}}<br /> <br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח [[זרקא|זַרְקָא֮]], מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל, מֻנַּ֣ח | מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, זָקֵף־קָטֹ֔ן, זָקֵף־גָּד֕וֹל,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פָּזֵ֡ר, תְּלִישָא־קְטַנָּה֩, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;קַדְמָ֙א־וְאַזְלָ֜א, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, גֵּרְשַ֞יִּים,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, יְ֤תִיב פְּסִיק | סוֺף פָּסֽוּק׃&lt;/div&gt;<br /> <br /> === טעמים נדירים ===<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;שַׁלְשֶׁ֓לֶת, קַרְנֵֽי־פָ֟רָה, מֵרְכָ֦א־כְפוּלָה, יֶרַֽח־בֶּן־יוֹמ֪וֹ׃&lt;/div&gt;<br /> <br /> === טעמים שאינם מנוגנים ===<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַקָף־&lt;/span&gt; - תפקידו לחבר שתי מילים ולעשות אותן כמילה אחת.<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פְּסִיק | &lt;/span&gt; - תפקידו להפריד בין שתי מילים, אף על פי שהן מחוברות בטעם מחבר. מופיע בעיקר: בסמוך לאחד מ[[שמותיו של הקב&quot;ה]], בין שני פרטים, בין שתי מילים דומות, בין עיצורים דומים, או כשהקשר בין שתי מילים קטן מאוד. טעמים מסוימים, למשל אחרי הטעם שלשלת ומונח - מופיע 'פסיק' ( | ) אחריהם, וזאת על מנת להבדילם מטעמים אחרים הדומים להם.<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֶֽתֶג&lt;/span&gt; - משמש במילה יחד עם טעם אחר, ותפקידו לסמן הטעמה משנית.<br /> <br /> == שרשראות של טעמים ==<br /> <br /> כללי הטעמים, ובפרט העובדה שישנם טעמים שבאים רק בסמוך לטעמים אחרים, יוצרים שרשראות קבועות של טעמים, החוזרות שוב ושוב.<br /> <br /> לדוגמא:<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, מֻנַּ֣ח, זָקֵף־קָטֹ֔ן.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פָּזֵ֡ר, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֵרְכָ֥א סוֺף פָּסֽוּק׃&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==טעמי אמ&quot;ת==<br /> <br /> לספרים [[תהילים|'''ת'''הילים]] ו[[משלי|'''מ'''שלי]], ורובו של ספר [[איוב|'''א'''יוב]] (בראשי תיבות נקראים '''ספרי אמ&quot;ת'''), יש טעמים משלהם. טעמי נגינה אלו נקראים '''&quot;טעמי אמ&quot;ת&quot;'''.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] לימד את נכדו ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק|ה'צמח צדק']] ונינו [[הרב&quot;ש]] את נגינת טעמי אמ&quot;ת. כיום נגינת טעמים אלו אבדו, ואין לנו מסורת לגביהם{{הערה|הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2014/08/blog-post_19.html טעמי הנגינה של תהלים והניגון הודיעני ה' קיצי]''', באתר 'קיר הניגונים'.}}.<br /> <br /> == השימוש בטעמים ==<br /> השימוש העיקרי בטעמי הנגינה בימינו נעשה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] - בעת [[קריאת התורה]], קריאת ה[[הפטרה|הפטרות]] שבנביאים, וחמש המגילות שבכתובים.<br /> <br /> ב[[ספר תורה|ספרי התורה]] הכתובים על קלף ומשמשים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] לא מופיעים הטעמים{{הערה|ואם יכתבו - יפסלו את הספר. [[שולחן ערוך]] רע&quot;ד ז'.}}.<br /> <br /> == ניגון הטעמים ==<br /> {{ערך מורחב|ניגון טעמי הנגינה}}<br /> בין [[ניגוני חב&quot;ד]], ישנם [[ניגונים]] של '''טעמי קריאה''' ונגינה, בהם קוראים ספרים שונים בתנ&quot;ך.<br /> <br /> ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ונינו [[הרב&quot;ש]] עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ&quot;ת - [[תהלים]] משלי ואיוב), הרב&quot;ש לימדם ל[[רז&quot;א]] שלימדם ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.<br /> <br /> כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ב ב[[ספר הניגונים]]. '''לשמיעת הניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}.}}, הפטרה{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ד ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - הפטרה (דוד הורביץ).mp3}}.}}, ימים נוראים{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ג ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - ימים נוראים (דוד הורביץ).mp3}}.}} ומגילת אסתר{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ה (ניגון אחרון) ב[[ספר הניגונים]] (חלק א'). '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - מגילת אסתר (דוד הורביץ).mp3}}.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[קריאת התורה]]<br /> * [[ניגון טעמי הנגינה]]<br /> * [[טנת&quot;א]]<br /> * [[זרקא]]<br /> * [[זקף גדול]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/678179/ בהמחשה וויזואלית: טעמי המקרא לפי נוסח חב&quot;ד]''' מפי הבעל קורא הרב [[מיכאל סלאווין]] {{וידפו}}<br /> * [[לב לייבמן]], '''[https://tablet.otzar.org/pages/?&amp;restore=1&amp;t=1638346279568&amp;pagenum=94&amp;book=153358 מסורת טעמי המקרא]''', בתוך &quot;נגינה לאור החסידות&quot;, באתר [[אוצר החכמה]].<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קריאת התורה]]<br /> [[קטגוריה:סוגי ניגונים]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=702635 2024-07-16T21:52:22Z

<p>37.60.47.77: </p> <hr /> <div>[[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער|250px|'''טעמי הנגינה''' - נוסח חב&quot;ד]]<br /> '''טעמי המקרא''' ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] (או '''טעמי הנגינה''', '''טעמים''') הינם סימנים מיוחדים המצורפים ל{{מונחון|תיבות|מילות}} ה{{מונחון|תנ&quot;ך|תורה, נביאים וכתובים}} (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות [[תורה|התורה]], לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.<br /> <br /> נוסח חב&quot;ד של הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], קריאת התורה ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע.<br /> <br /> == המקור לטעמים ==<br /> <br /> ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|להרחבה בנושא, ראו: מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – ויקישיבה.}}. <br /> <br /> בנוגע לצורות הטעמים, יש שכתבו בדעת הראשונים שאף סימני (צורות) הטעמים מסורים הם בקבלה מסיני {{הערה|מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – בשם: מאור עינים אמרי בינה נט; מסרת המסרת הקדמה שלישית, בשם ספר הסמדר לר' לוי בר' יוסף; ערוגת הבושם כו.}}, וניתנו בתמונתם ובצורתם למשה בעל פה, ונמסרו הצורות ומשמעותן בעל פה מדור לדור עד הזמן שהותר לכתבן {{הערה|ערוגת הבושם שם.}}. <br /> <br /> <br /> הרבי כותב: &quot;על פי המקובל באומתנו - הטעמים ניתנו מפי הגבורה, וכמו שכתב בפרדס להרמ&quot;ק, בתחילת שער כח (בנוגע לנקודות) וזה לשונו: המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד משה רבינו ע&quot;ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם כו'. ועיין שם שער כ&quot;ט דמוכח דגם שמות הטעמים בקבלה הם ולכן גם בהם נרמזים כמה וכמה ענינים.<br /> והוא דלא כר' אליהו בחור וכו' דרצו לומר שנתקנו הטעמים והנקודות לאחר זמן, וכבר באה השקלא וטריא בזה באריכות בכמה ספרים (עיין גם כן פקועת שדה לבעל המחבר ספר שדי חמד) אבל לאחר שנתגלה ספר הזהר ותקוני זהר - הרי כל המאמין בהכתוב בהם במילא יאמין דהנקודות והטעמים מפי הגבורה ניתנו&quot;{{הערה|אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו. וראו שם את המשך המכתב.}}.<br /> <br /> == נגינת הטעמים ==<br /> <br /> {{רשימת מדיה|כותרת=הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים|יישור=שמאל}}<br /> {{פריט מדיה|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3<br /> |כותרת=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב מיכאל סלאווין &gt;<br /> |תיאור=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[מיכאל סלאווין]], בעל קורא ב[[בית משיח 770]].}}<br /> {{פריט מדיה|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3<br /> |כותרת=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב דוד הורביץ &gt;<br /> |תיאור=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[דוד הורביץ]].<br /> }}<br /> {{סוף רשימת מדיה}}<br /> <br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח [[זרקא|זַרְקָא֮]], מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל, מֻנַּ֣ח | מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, זָקֵף־קָטֹ֔ן, זָקֵף־גָּד֕וֹל,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פָּזֵ֡ר, תְּלִישָא־קְטַנָּה֩, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;קַדְמָ֙א־וְאַזְלָ֜א, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, גֵּרְשַ֞יִּים,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, יְ֤תִיב פְּסִיק | סוֺף פָּסֽוּק׃&lt;/div&gt;<br /> <br /> === טעמים נדירים ===<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;שַׁלְשֶׁ֓לֶת, קַרְנֵֽי־פָ֟רָה, מֵרְכָ֦א־כְפוּלָה, יֶרַֽח־בֶּן־יוֹמ֪וֹ׃&lt;/div&gt;<br /> <br /> === טעמים שאינם מנוגנים ===<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַקָף־&lt;/span&gt; - תפקידו לחבר שתי מילים ולעשות אותן כמילה אחת.<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פְּסִיק | &lt;/span&gt; - תפקידו להפריד בין שתי מילים, אף על פי שהן מחוברות בטעם מחבר. מופיע בעיקר: בסמוך לאחד מ[[שמותיו של הקב&quot;ה]], בין שני פרטים, בין שתי מילים דומות, בין עיצורים דומים, או כשהקשר בין שתי מילים קטן מאוד. טעמים מסוימים, למשל אחרי הטעם שלשלת ומונח - מופיע 'פסיק' ( | ) אחריהם, וזאת על מנת להבדילם מטעמים אחרים הדומים להם.<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֶֽתֶג&lt;/span&gt; - משמש במילה יחד עם טעם אחר, ותפקידו לסמן הטעמה משנית.<br /> <br /> == שרשראות של טעמים ==<br /> <br /> כללי הטעמים, ובפרט העובדה שישנם טעמים שבאים רק בסמוך לטעמים אחרים, יוצרים שרשראות קבועות של טעמים, החוזרות שוב ושוב.<br /> <br /> לדוגמא:<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, מֻנַּ֣ח, זָקֵף־קָטֹ֔ן.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פָּזֵ֡ר, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֵרְכָ֥א סוֺף פָּסֽוּק׃&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==טעמי אמ&quot;ת==<br /> <br /> לספרים [[תהילים|'''ת'''הילים]] ו[[משלי|'''מ'''שלי]], ורובו של ספר [[איוב|'''א'''יוב]] (בראשי תיבות נקראים '''ספרי אמ&quot;ת'''), יש טעמים משלהם. טעמי נגינה אלו נקראים '''&quot;טעמי אמ&quot;ת&quot;'''.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] לימד את נכדו ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק|ה'צמח צדק']] ונינו [[הרב&quot;ש]] את נגינת טעמי אמ&quot;ת. כיום נגינת טעמים אלו אבדו, ואין לנו מסורת לגביהם{{הערה|הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2014/08/blog-post_19.html טעמי הנגינה של תהלים והניגון הודיעני ה' קיצי]''', באתר 'קיר הניגונים'.}}.<br /> <br /> == השימוש בטעמים ==<br /> השימוש העיקרי בטעמי הנגינה בימינו נעשה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] - בעת [[קריאת התורה]], קריאת ה[[הפטרה|הפטרות]] שבנביאים, וחמש המגילות שבכתובים.<br /> <br /> ב[[ספר תורה|ספרי התורה]] הכתובים על קלף ומשמשים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] לא מופיעים הטעמים{{הערה|ואם יכתבו - יפסלו את הספר. [[שולחן ערוך]] רע&quot;ד ז'.}}.<br /> <br /> == ניגון הטעמים ==<br /> {{ערך מורחב|ניגון טעמי הנגינה}}<br /> בין [[ניגוני חב&quot;ד]], ישנם [[ניגונים]] של '''טעמי קריאה''' ונגינה, בהם קוראים ספרים שונים בתנ&quot;ך.<br /> <br /> ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ונינו [[הרב&quot;ש]] עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ&quot;ת - [[תהלים]] משלי ואיוב), הרב&quot;ש לימדם ל[[רז&quot;א]] שלימדם ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.<br /> <br /> כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ב ב[[ספר הניגונים]]. '''לשמיעת הניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}.}}, הפטרה{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ד ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - הפטרה (דוד הורביץ).mp3}}.}}, ימים נוראים{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ג ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - ימים נוראים (דוד הורביץ).mp3}}.}} ומגילת אסתר{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ה (ניגון אחרון) ב[[ספר הניגונים]] (חלק א'). '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - מגילת אסתר (דוד הורביץ).mp3}}.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[קריאת התורה]]<br /> * [[ניגון טעמי הנגינה]]<br /> * [[טנת&quot;א]]<br /> * [[זרקא]]<br /> * [[זקף גדול]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/678179/ בהמחשה וויזואלית: טעמי המקרא לפי נוסח חב&quot;ד]''' מפי הבעל קורא הרב [[מיכאל סלאווין]] {{וידפו}}<br /> * [[לב לייבמן]], '''[https://tablet.otzar.org/pages/?&amp;restore=1&amp;t=1638346279568&amp;pagenum=94&amp;book=153358 מסורת טעמי המקרא]''', בתוך &quot;נגינה לאור החסידות&quot;, באתר [[אוצר החכמה]].<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קריאת התורה]]<br /> [[קטגוריה:סוגי ניגונים]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=702634 2024-07-16T21:51:22Z

<p>37.60.47.77: /* המקור לטעמים */דעות בנושא בהתאם לדעת הרבי דלהלן</p> <hr /> <div>[[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער|250px|'''טעמי הנגינה''' - נוסח חב&quot;ד]]<br /> '''טעמי המקרא''' ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] (או '''טעמי הנגינה''', '''טעמים''') הינם סימנים מיוחדים המצורפים ל{{מונחון|תיבות|מילות}} ה{{מונחון|תנ&quot;ך|תורה, נביאים וכתובים}} (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות [[תורה|התורה]], לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.<br /> <br /> נוסח חב&quot;ד של הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], קריאת התורה ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע.<br /> <br /> == המקור לטעמים ==<br /> <br /> ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|להרחבה בנושא, ראו: מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – ויקישיבה.}}. <br /> <br /> בנוגע לצורות הטעמים, יש שכתבו בדעת הראשונים שאף סימני (צורות) הטעמים מסורים הם בקבלה מסיני {{הערה|מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – בשם: מאור עינים אמרי בינה נט; מסרת המסרת הקדמה שלישית, בשם ספר הסמדר לר' לוי בר' יוסף; ערוגת הבושם כו.}}, וניתנו בתמונתם ובצורתם למשה בעל פה, ונמסרו הצורות ומשמעותן בעל פה מדור לדור עד הזמן שהותר לכתבן {{ערוגת הבושם שם).}}. <br /> <br /> <br /> הרבי כותב: &quot;על פי המקובל באומתנו - הטעמים ניתנו מפי הגבורה, וכמו שכתב בפרדס להרמ&quot;ק, בתחילת שער כח (בנוגע לנקודות) וזה לשונו: המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד משה רבינו ע&quot;ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם כו'. ועיין שם שער כ&quot;ט דמוכח דגם שמות הטעמים בקבלה הם ולכן גם בהם נרמזים כמה וכמה ענינים.<br /> והוא דלא כר' אליהו בחור וכו' דרצו לומר שנתקנו הטעמים והנקודות לאחר זמן, וכבר באה השקלא וטריא בזה באריכות בכמה ספרים (עיין גם כן פקועת שדה לבעל המחבר ספר שדי חמד) אבל לאחר שנתגלה ספר הזהר ותקוני זהר - הרי כל המאמין בהכתוב בהם במילא יאמין דהנקודות והטעמים מפי הגבורה ניתנו&quot;{{הערה|אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו. וראו שם את המשך המכתב.}}.<br /> <br /> == נגינת הטעמים ==<br /> <br /> {{רשימת מדיה|כותרת=הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים|יישור=שמאל}}<br /> {{פריט מדיה|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3<br /> |כותרת=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב מיכאל סלאווין &gt;<br /> |תיאור=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[מיכאל סלאווין]], בעל קורא ב[[בית משיח 770]].}}<br /> {{פריט מדיה|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3<br /> |כותרת=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב דוד הורביץ &gt;<br /> |תיאור=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[דוד הורביץ]].<br /> }}<br /> {{סוף רשימת מדיה}}<br /> <br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח [[זרקא|זַרְקָא֮]], מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל, מֻנַּ֣ח | מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, זָקֵף־קָטֹ֔ן, זָקֵף־גָּד֕וֹל,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פָּזֵ֡ר, תְּלִישָא־קְטַנָּה֩, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;קַדְמָ֙א־וְאַזְלָ֜א, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, גֵּרְשַ֞יִּים,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, יְ֤תִיב פְּסִיק | סוֺף פָּסֽוּק׃&lt;/div&gt;<br /> <br /> === טעמים נדירים ===<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;שַׁלְשֶׁ֓לֶת, קַרְנֵֽי־פָ֟רָה, מֵרְכָ֦א־כְפוּלָה, יֶרַֽח־בֶּן־יוֹמ֪וֹ׃&lt;/div&gt;<br /> <br /> === טעמים שאינם מנוגנים ===<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַקָף־&lt;/span&gt; - תפקידו לחבר שתי מילים ולעשות אותן כמילה אחת.<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פְּסִיק | &lt;/span&gt; - תפקידו להפריד בין שתי מילים, אף על פי שהן מחוברות בטעם מחבר. מופיע בעיקר: בסמוך לאחד מ[[שמותיו של הקב&quot;ה]], בין שני פרטים, בין שתי מילים דומות, בין עיצורים דומים, או כשהקשר בין שתי מילים קטן מאוד. טעמים מסוימים, למשל אחרי הטעם שלשלת ומונח - מופיע 'פסיק' ( | ) אחריהם, וזאת על מנת להבדילם מטעמים אחרים הדומים להם.<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֶֽתֶג&lt;/span&gt; - משמש במילה יחד עם טעם אחר, ותפקידו לסמן הטעמה משנית.<br /> <br /> == שרשראות של טעמים ==<br /> <br /> כללי הטעמים, ובפרט העובדה שישנם טעמים שבאים רק בסמוך לטעמים אחרים, יוצרים שרשראות קבועות של טעמים, החוזרות שוב ושוב.<br /> <br /> לדוגמא:<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, מֻנַּ֣ח, זָקֵף־קָטֹ֔ן.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פָּזֵ֡ר, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֵרְכָ֥א סוֺף פָּסֽוּק׃&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==טעמי אמ&quot;ת==<br /> <br /> לספרים [[תהילים|'''ת'''הילים]] ו[[משלי|'''מ'''שלי]], ורובו של ספר [[איוב|'''א'''יוב]] (בראשי תיבות נקראים '''ספרי אמ&quot;ת'''), יש טעמים משלהם. טעמי נגינה אלו נקראים '''&quot;טעמי אמ&quot;ת&quot;'''.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] לימד את נכדו ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק|ה'צמח צדק']] ונינו [[הרב&quot;ש]] את נגינת טעמי אמ&quot;ת. כיום נגינת טעמים אלו אבדו, ואין לנו מסורת לגביהם{{הערה|הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2014/08/blog-post_19.html טעמי הנגינה של תהלים והניגון הודיעני ה' קיצי]''', באתר 'קיר הניגונים'.}}.<br /> <br /> == השימוש בטעמים ==<br /> השימוש העיקרי בטעמי הנגינה בימינו נעשה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] - בעת [[קריאת התורה]], קריאת ה[[הפטרה|הפטרות]] שבנביאים, וחמש המגילות שבכתובים.<br /> <br /> ב[[ספר תורה|ספרי התורה]] הכתובים על קלף ומשמשים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] לא מופיעים הטעמים{{הערה|ואם יכתבו - יפסלו את הספר. [[שולחן ערוך]] רע&quot;ד ז'.}}.<br /> <br /> == ניגון הטעמים ==<br /> {{ערך מורחב|ניגון טעמי הנגינה}}<br /> בין [[ניגוני חב&quot;ד]], ישנם [[ניגונים]] של '''טעמי קריאה''' ונגינה, בהם קוראים ספרים שונים בתנ&quot;ך.<br /> <br /> ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ונינו [[הרב&quot;ש]] עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ&quot;ת - [[תהלים]] משלי ואיוב), הרב&quot;ש לימדם ל[[רז&quot;א]] שלימדם ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.<br /> <br /> כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ב ב[[ספר הניגונים]]. '''לשמיעת הניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}.}}, הפטרה{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ד ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - הפטרה (דוד הורביץ).mp3}}.}}, ימים נוראים{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ג ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - ימים נוראים (דוד הורביץ).mp3}}.}} ומגילת אסתר{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ה (ניגון אחרון) ב[[ספר הניגונים]] (חלק א'). '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - מגילת אסתר (דוד הורביץ).mp3}}.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[קריאת התורה]]<br /> * [[ניגון טעמי הנגינה]]<br /> * [[טנת&quot;א]]<br /> * [[זרקא]]<br /> * [[זקף גדול]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/678179/ בהמחשה וויזואלית: טעמי המקרא לפי נוסח חב&quot;ד]''' מפי הבעל קורא הרב [[מיכאל סלאווין]] {{וידפו}}<br /> * [[לב לייבמן]], '''[https://tablet.otzar.org/pages/?&amp;restore=1&amp;t=1638346279568&amp;pagenum=94&amp;book=153358 מסורת טעמי המקרא]''', בתוך &quot;נגינה לאור החסידות&quot;, באתר [[אוצר החכמה]].<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קריאת התורה]]<br /> [[קטגוריה:סוגי ניגונים]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=702630 2024-07-16T21:31:07Z

<p>37.60.47.77: /* המקור לטעמים */דעת הרבי. מה שהיה כתוב פה לפני זה היה היפך דעת הרבי</p> <hr /> <div>[[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער|250px|'''טעמי הנגינה''' - נוסח חב&quot;ד]]<br /> '''טעמי המקרא''' ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] (או '''טעמי הנגינה''', '''טעמים''') הינם סימנים מיוחדים המצורפים ל{{מונחון|תיבות|מילות}} ה{{מונחון|תנ&quot;ך|תורה, נביאים וכתובים}} (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות [[תורה|התורה]], לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.<br /> <br /> נוסח חב&quot;ד של הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], קריאת התורה ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע.<br /> <br /> == המקור לטעמים ==<br /> <br /> ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]], והסימנים היו בהתחלה רק עם הידיים ולאחר מכן ציירו אותם כפי שהם כיום בספרים.{{הערה|להרחבה בנושא, ראו: מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – ויקישיבה.}}.<br /> <br /> הטעמים ניתנו כדי שינגנו בהם את התיבות{{הערה|אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו. וראו שם המקורות מספר הזוהר.}}.<br /> <br /> הרבי כותב: &quot;על פי המקובל באומתנו - הטעמים ניתנו מפי הגבורה, וכמו שכתב בפרדס להרמ&quot;ק, בתחילת שער כח (בנוגע לנקודות) וזה לשונו: המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד משה רבינו ע&quot;ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם כו'. ועיין שם שער כ&quot;ט דמוכח דגם שמות הטעמים בקבלה הם ולכן גם בהם נרמזים כמה וכמה ענינים.<br /> והוא דלא כר' אליהו בחור וכו' דרצו לומר שנתקנו הטעמים והנקודות לאחר זמן, וכבר באה השקלא וטריא בזה באריכות בכמה ספרים (עיין גם כן פקועת שדה לבעל המחבר ספר שדי חמד) אבל לאחר שנתגלה ספר הזהר ותקוני זהר - הרי כל המאמין בהכתוב בהם במילא יאמין דהנקודות והטעמים מפי הגבורה ניתנו&quot;{{הערה|אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו. וראו שם את המשך המכתב.}}.<br /> <br /> == נגינת הטעמים ==<br /> <br /> {{רשימת מדיה|כותרת=הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים|יישור=שמאל}}<br /> {{פריט מדיה|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3<br /> |כותרת=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב מיכאל סלאווין &gt;<br /> |תיאור=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[מיכאל סלאווין]], בעל קורא ב[[בית משיח 770]].}}<br /> {{פריט מדיה|שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3<br /> |כותרת=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב דוד הורביץ &gt;<br /> |תיאור=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[דוד הורביץ]].<br /> }}<br /> {{סוף רשימת מדיה}}<br /> <br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח [[זרקא|זַרְקָא֮]], מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל, מֻנַּ֣ח | מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, זָקֵף־קָטֹ֔ן, זָקֵף־גָּד֕וֹל,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פָּזֵ֡ר, תְּלִישָא־קְטַנָּה֩, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;קַדְמָ֙א־וְאַזְלָ֜א, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, גֵּרְשַ֞יִּים,&lt;/div&gt;<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, יְ֤תִיב פְּסִיק | סוֺף פָּסֽוּק׃&lt;/div&gt;<br /> <br /> === טעמים נדירים ===<br /> &lt;div style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;שַׁלְשֶׁ֓לֶת, קַרְנֵֽי־פָ֟רָה, מֵרְכָ֦א־כְפוּלָה, יֶרַֽח־בֶּן־יוֹמ֪וֹ׃&lt;/div&gt;<br /> <br /> === טעמים שאינם מנוגנים ===<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַקָף־&lt;/span&gt; - תפקידו לחבר שתי מילים ולעשות אותן כמילה אחת.<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פְּסִיק | &lt;/span&gt; - תפקידו להפריד בין שתי מילים, אף על פי שהן מחוברות בטעם מחבר. מופיע בעיקר: בסמוך לאחד מ[[שמותיו של הקב&quot;ה]], בין שני פרטים, בין שתי מילים דומות, בין עיצורים דומים, או כשהקשר בין שתי מילים קטן מאוד. טעמים מסוימים, למשל אחרי הטעם שלשלת ומונח - מופיע 'פסיק' ( | ) אחריהם, וזאת על מנת להבדילם מטעמים אחרים הדומים להם.<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֶֽתֶג&lt;/span&gt; - משמש במילה יחד עם טעם אחר, ותפקידו לסמן הטעמה משנית.<br /> <br /> == שרשראות של טעמים ==<br /> <br /> כללי הטעמים, ובפרט העובדה שישנם טעמים שבאים רק בסמוך לטעמים אחרים, יוצרים שרשראות קבועות של טעמים, החוזרות שוב ושוב.<br /> <br /> לדוגמא:<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, מֻנַּ֣ח, זָקֵף־קָטֹ֔ן.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;פָּזֵ֡ר, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי.&lt;/span&gt;<br /> * &lt;span style=&quot;font-family:David; font-size:130%&quot;&gt;דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֵרְכָ֥א סוֺף פָּסֽוּק׃&lt;/span&gt;<br /> <br /> ==טעמי אמ&quot;ת==<br /> <br /> לספרים [[תהילים|'''ת'''הילים]] ו[[משלי|'''מ'''שלי]], ורובו של ספר [[איוב|'''א'''יוב]] (בראשי תיבות נקראים '''ספרי אמ&quot;ת'''), יש טעמים משלהם. טעמי נגינה אלו נקראים '''&quot;טעמי אמ&quot;ת&quot;'''.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] לימד את נכדו ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק|ה'צמח צדק']] ונינו [[הרב&quot;ש]] את נגינת טעמי אמ&quot;ת. כיום נגינת טעמים אלו אבדו, ואין לנו מסורת לגביהם{{הערה|הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2014/08/blog-post_19.html טעמי הנגינה של תהלים והניגון הודיעני ה' קיצי]''', באתר 'קיר הניגונים'.}}.<br /> <br /> == השימוש בטעמים ==<br /> השימוש העיקרי בטעמי הנגינה בימינו נעשה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] - בעת [[קריאת התורה]], קריאת ה[[הפטרה|הפטרות]] שבנביאים, וחמש המגילות שבכתובים.<br /> <br /> ב[[ספר תורה|ספרי התורה]] הכתובים על קלף ומשמשים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] לא מופיעים הטעמים{{הערה|ואם יכתבו - יפסלו את הספר. [[שולחן ערוך]] רע&quot;ד ז'.}}.<br /> <br /> == ניגון הטעמים ==<br /> {{ערך מורחב|ניגון טעמי הנגינה}}<br /> בין [[ניגוני חב&quot;ד]], ישנם [[ניגונים]] של '''טעמי קריאה''' ונגינה, בהם קוראים ספרים שונים בתנ&quot;ך.<br /> <br /> ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ונינו [[הרב&quot;ש]] עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ&quot;ת - [[תהלים]] משלי ואיוב), הרב&quot;ש לימדם ל[[רז&quot;א]] שלימדם ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.<br /> <br /> כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ב ב[[ספר הניגונים]]. '''לשמיעת הניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}.}}, הפטרה{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ד ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - הפטרה (דוד הורביץ).mp3}}.}}, ימים נוראים{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ג ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - ימים נוראים (דוד הורביץ).mp3}}.}} ומגילת אסתר{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע&quot;ה (ניגון אחרון) ב[[ספר הניגונים]] (חלק א'). '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - מגילת אסתר (דוד הורביץ).mp3}}.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[קריאת התורה]]<br /> * [[ניגון טעמי הנגינה]]<br /> * [[טנת&quot;א]]<br /> * [[זרקא]]<br /> * [[זקף גדול]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/678179/ בהמחשה וויזואלית: טעמי המקרא לפי נוסח חב&quot;ד]''' מפי הבעל קורא הרב [[מיכאל סלאווין]] {{וידפו}}<br /> * [[לב לייבמן]], '''[https://tablet.otzar.org/pages/?&amp;restore=1&amp;t=1638346279568&amp;pagenum=94&amp;book=153358 מסורת טעמי המקרא]''', בתוך &quot;נגינה לאור החסידות&quot;, באתר [[אוצר החכמה]].<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קריאת התורה]]<br /> [[קטגוריה:סוגי ניגונים]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A5&diff=702189 2024-07-14T18:57:46Z

<p>37.60.47.77: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Eybeschuetz00.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקנו של רבי יהונתן אייבשיץ (ת&quot;נ - תקכ&quot;ד)]]<br /> רבי '''יהונתן אייבשיץ''' (תנ&quot;ד - [[כ&quot;א אלול]] [[תקכ&quot;ד]]) היה [[רב]], [[קבלה|מקובל]] ומגדולי הפוסקים בדורו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת ה'ת&quot;ן, לאביו רבי נתן נטע אב&quot;ד אייבשיץ{{הערה|מגזע הגאונים בעל קקיון דיונה, ובעל מגלה עמוקות.}}, ולאמו בת הגאון רבי משה יצחק יהודה ליב צינץ, אב&quot;ד העליישוב ופינטשוב.<br /> <br /> תלמידו רבי זרח איידליץ מפראג העיד עליו שהיה גדול ב[[נגלה]] כ[[הרמב&quot;ם]], וב[[נסתר]] כ[[האריז&quot;ל]].<br /> <br /> בנעוריו למד אצל הגאון בעל '''פנים מאירות''', ולאחר מכן בהעלישוי אצל הגאון '''ר' אליעזר סג&quot;ל איטינגא''', שם למד עם בן רבו, הגאון רבי יוסף בעל עדות ביוסף עה&quot;ת.<br /> <br /> בשל פרסומו כגאון וחריף עצום, בחר בו רבי משה יצחק שפירא אב&quot;ד בומסלא (ואח&quot;כ אב&quot;ד [[פראג]]), כחתן לבתו.<br /> <br /> בהיותו בן חמש עשרה שנים שמש בראשות ישיבה גדולה שהתקיימה בבומיסלא בנשיאות חותנו.<br /> <br /> בהיותו בן עשרים וארבע נבחר לדרשן וראש ישיבת [[פראג]] (בנשיאות הגאון רבי דוד אופנהיים אב&quot;ד פראג), כממלא מקומו של הגאון בן סולת למנחה{{הערה|בנו של הגאון בעל שבות יעקב.}} שנפטר אז (בשנת דע&quot;ת) בפראג. שמעו יצא בכל העולם, והתאספו אליו תלמידים הגונים מכל המדינה ומחוץ לה. היה נחשב כ&quot;חד בדרא&quot; בשנינותו ופלפולו ובדרשותיו הנעימים שנכנסו בלב השומעים, ורבים השיב מעוון.<br /> <br /> בהיותו בן שלשים וארבע, בשנת ה'תפ&quot;ד, כבר נחשב בין גדולי המדינה, וחתם ראשון על החרם נגד כת ש&quot;צ שר&quot;י. גם בעיני המלכות והשרים היה מכובד, ונחשב אצלם כבקי בכל החכמות. ויכוחים רבים היו לו עם ראשי הכמרים בעניני האמונה. באופן בלעדי נתנה לו הממשלה רשיון להדפיס את ה[[ש&quot;ס]] במדינת פיהם (בוהמיה), דבר שהיה אסור באיסור ממשלתי{{הערה|בהקדמת ה'פלתי' הוא כותב: ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד מה שלא היה מאז ומקדם.}}.<br /> <br /> בהיותו בן ארבעים ושבע, בשנת ה'תפ&quot;ז, כשהתקבל חותנו לאב&quot;ד פראג, מונה ר' יונתן למשנהו, וכונה בתואר &quot;ראב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> בהיותו בן חמשים ואחת, בשנת [[תק&quot;א]], התקבל כאב&quot;ד העיר מיץ{{הערה|כאשר הגאון בעל פני יהושע עזב משרה זו והתקבל לאב&quot;ד העיר פרנקפורט.}}, שם גדלה ישיבתו בתלמידים רבים שנוספו לה, והתפרסם כגאון הגאונים, מקובל גדול ונורא, איש אלקים קדוש, בקי בכל החכמות, פועל ישועות באמצעות תפילותיו וקמיעותיו, ונחשב כ&quot;רבן של כל בני הגולה&quot;. כשנגזרה בשנת [[תק&quot;ה]] גזרת גירוש על יהודי אוסטריה לא נח ולא שקט עד שעלה בידו לבטל את הגזרה בעזרת השם. כך גם במקומות רבים בארצות שונות פעל טובות גדולות לעם ישראל, בהיותו נכבד בעיני מלכים ושרים שגם העניקו לו אותות כבוד, כמו המלך דנמרק שהעניק לו את התואר &quot;ברון&quot;, דבר שלא נודע אפילו למקורביו עד אחר פטירתו.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ו]] נבחר כאב&quot;ד העיר פיורדא{{הערה|למלא מקום הג&quot;ר ברוך כ&quot;ץ רפפורט.}}, אך אנשי העיר מיץ לא הניחוהו לעזוב אותם. בשנת [[תק&quot;ט]] נבחר{{הערה|למלא מקום הג&quot;ר יחזקאל קצנלנבויגן בעל כנסת יחזקאל.}} לאב&quot;ד שלש הקהילות הגדולות &quot;אה&quot;ו&quot;. שם &quot;למד עם תלמידים גדולים יומם ולילה בקדושה וטהרה&quot;.<br /> <br /> בתקופה זו הוא נחשד על ידי ה[[יעב&quot;ץ]] בשבתאות, וזאת בעיקר בשל קמיעות שכתב בהם נמצא כתוב למשל: &quot;[[שבתי צבי|ש&quot;צ]] מלכא משיחא&quot;. בספר היחיד שכתב על הפולמוס, 'לוחות עדות', טען רבי יהונתן להגנתו, שאין לחפש בקמיעותיו משמעות מילולית (פשט) ואין לראותם כרצף מילולי, אלא מדובר בסודות עליונים, צירופי אותיות וצירופי שמות קדושים. ה[[תולדות יעקב יוסף]] ניסה לפשר בין היעב&quot;ץ לרבי יהונתן אך ללא הצלחה, [[הבעל שם טוב]] עצמו הורה לתלמידיו לא להתערב במחלוקת זו משום שהיעב&quot;ץ ורבי יהונתן אינם קשורים להפצת תורתו משום שהם מדור אחר{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס&quot;ט]], עמ' 42.}}.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תקכ&quot;ד]], ביום [[כ&quot;א באלול]].<br /> <br /> ==הרבי על ר' יהונתן==<br /> על רבי יהונתן אייבשיץ מתבטא הרבי{{הערה|[[שיחות קודש]] תשכ&quot;ז, כרך א, עמ' 357}}: {{ציטוטון|העניינים שמדובר בהם בספרי נגלה ודרוש של גדולי ישראל עד גם ב'יערות דבש' מר' יהונתן אייבשיץ, אשר כידוע ומפורסם היה גדול הן בנגלה דתורה הן בפנימיות התורה}}.<br /> <br /> בהתוועדות שבת קודש פרשת שלח תשל&quot;ה התייחס הרבי לליקוי לבנה שנראה בחודש סיון של אותה שנה, והלקח שנדרש להפיק ממנו בעבודת ה'.<br /> <br /> אחרי ההתוועדות כתבו המניחים לרבי, כי מדבריו משתמע שאינו רואה את הדברים כפי שביארם בספר 'יערות דבש' של רבי יהונתן אייבשיץ.<br /> <br /> לימים הוגהה השיחה (ב'ליקוט' שיצא לאור לשבת בראשית תשל&quot;ט, ומשם בליקוטי שיחות, כרך טו, עמ' 7 ואילך), והרבי, אחרי ציטוט ה'יערות דבש', הגיב:<br /> &quot;אבל לא זכיתי להבין דבריו&quot; {{הערה|<br /> התקשרות גליון 1241. ניצוצי רבי. ההוכחה למתן-תורה.}}.<br /> <br /> בשיחה הנ&quot;ל, {{הערה|[[ליקוטי שיחות]], כרך טו, עמ' 7, בשולי-הגליון להערה 6}} אומר הרבי לאחר שמקשה על דברי רבי יהונתן: {{ציטוטון|1=ולהעיר, שמפורסם שבעל-המחבר-ספר זה [='יערות דבש'] היה (מוכרח) לוויכוחים רבים עם חכמי אומות העולם בימיו (כולל – תוכנים מפורסמים)...}}. וכך אכן כותב רבי יהונתן אייבשיץ עצמו בהקדמתו לספר 'כרתי ופלתי' על שולחן-ערוך חלק יורה-דעה: {{ציטוטון|1=והייתי נכנס ויוצא בחצרי השרים וכהני מלומדי נוצרים יר&quot;ה [=ירחם השם] להתווכח עמם בשל תורתנו אשר צחקו עלי שרים מכמה דברים אשר יתפלאו עלינו ואני הייתי כמליץ מוציא לאור תעלומה לברר דברי קדמונים ז&quot;ל כשחר נכון מוצאו עד שת&quot;ל [=תודה לא-ל] חכמתי עמדה לי ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד...}}.<br /> <br /> בכמה וכמה שיחות {{הערה|למשל, ליקוטי שיחות חלק כא, עמ' 291.}}, הזכיר הרבי את דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל: &quot;רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח&quot; {{הערה|אורים ותומים, בהגהותיו ל&quot;תקפו כהן&quot; סקכ&quot;ג-ד (מח,ד).}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה.<br /> <br /> מספריו שהודפסו:<br /> <br /> * '''אורים ותומים''' - על [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]].<br /> * '''כרתי ופלתי''' - על שולחן ערוך [[יורה דעה]].<br /> * '''בינה לעיתים''' - על [[מסכת ביצה]] ו[[הלכות]] [[יום טוב]].<br /> * '''[[יערות דבש]]''' - דרשות. ב' חלקים.<br /> * '''אהבת יהונתן''' - על [[הפטרה|ההפטרות]].<br /> * '''תפארת יהונתן''' - דרשות.<br /> * '''קשת יהונתן''' - על התורה, והספדים.<br /> * '''חצי יהונתן''' - חידושים.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A5&diff=702187 2024-07-14T18:55:11Z

<p>37.60.47.77: /* תולדות חיים */מתוך ויקיפדיה</p> <hr /> <div>[[קובץ:Eybeschuetz00.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקנו של רבי יהונתן אייבשיץ (ת&quot;נ - תקכ&quot;ד)]]<br /> רבי '''יהונתן אייבשיץ''' (תנ&quot;ד - [[כ&quot;א אלול]] [[תקכ&quot;ד]]) היה [[רב]], [[קבלה|מקובל]] ומגדולי הפוסקים בדורו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת ה'ת&quot;ן, לאביו רבי נתן נטע אב&quot;ד אייבשיץ{{הערה|מגזע הגאונים בעל קקיון דיונה, ובעל מגלה עמוקות.}}, ולאמו בת הגאון רבי משה יצחק יהודה ליב צינץ, אב&quot;ד העליישוב ופינטשוב.<br /> <br /> תלמידו רבי זרח איידליץ מפראג העיד עליו שהיה גדול ב[[נגלה]] כ[[הרמב&quot;ם]], וב[[נסתר]] כ[[האריז&quot;ל]].<br /> <br /> בנעוריו למד אצל הגאון בעל '''פנים מאירות''', ולאחר מכן בהעלישוי אצל הגאון '''ר' אליעזר סג&quot;ל איטינגא''', שם למד עם בן רבו, הגאון רבי יוסף בעל עדות ביוסף עה&quot;ת.<br /> <br /> בשל פרסומו כגאון וחריף עצום, בחר בו רבי משה יצחק שפירא אב&quot;ד בומסלא (ואח&quot;כ אב&quot;ד [[פראג]]), כחתן לבתו.<br /> <br /> בהיותו בן חמש עשרה שנים שמש בראשות ישיבה גדולה שהתקיימה בבומיסלא בנשיאות חותנו.<br /> <br /> בהיותו בן עשרים וארבע נבחר לדרשן וראש ישיבת [[פראג]] (בנשיאות הגאון רבי דוד אופנהיים אב&quot;ד פראג), כממלא מקומו של הגאון בן סולת למנחה{{הערה|בנו של הגאון בעל שבות יעקב.}} שנפטר אז (בשנת דע&quot;ת) בפראג. שמעו יצא בכל העולם, והתאספו אליו תלמידים הגונים מכל המדינה ומחוץ לה. היה נחשב כ&quot;חד בדרא&quot; בשנינותו ופלפולו ובדרשותיו הנעימים שנכנסו בלב השומעים, ורבים השיב מעוון.<br /> <br /> בהיותו בן שלשים וארבע, בשנת ה'תפ&quot;ד, כבר נחשב בין גדולי המדינה, וחתם ראשון על החרם נגד כת ש&quot;צ שר&quot;י. גם בעיני המלכות והשרים היה מכובד, ונחשב אצלם כבקי בכל החכמות. ויכוחים רבים היו לו עם ראשי הכמרים בעניני האמונה. באופן בלעדי נתנה לו הממשלה רשיון להדפיס את ה[[ש&quot;ס]] במדינת פיהם (בוהמיה), דבר שהיה אסור באיסור ממשלתי{{הערה|בהקדמת ה'פלתי' הוא כותב: ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד מה שלא היה מאז ומקדם.}}.<br /> <br /> בהיותו בן ארבעים ושבע, בשנת ה'תפ&quot;ז, כשהתקבל חותנו לאב&quot;ד פראג, מונה ר' יונתן למשנהו, וכונה בתואר &quot;ראב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> בהיותו בן חמשים ואחת, בשנת [[תק&quot;א]], התקבל כאב&quot;ד העיר מיץ{{הערה|כאשר הגאון בעל פני יהושע עזב משרה זו והתקבל לאב&quot;ד העיר פרנקפורט.}}, שם גדלה ישיבתו בתלמידים רבים שנוספו לה, והתפרסם כגאון הגאונים, מקובל גדול ונורא, איש אלקים קדוש, בקי בכל החכמות, פועל ישועות באמצעות תפילותיו וקמיעותיו, ונחשב כ&quot;רבן של כל בני הגולה&quot;. כשנגזרה בשנת [[תק&quot;ה]] גזרת גירוש על יהודי אוסטריה לא נח ולא שקט עד שעלה בידו לבטל את הגזרה בעזרת השם. כך גם במקומות רבים בארצות שונות פעל טובות גדולות לעם ישראל, בהיותו נכבד בעיני מלכים ושרים שגם העניקו לו אותות כבוד, כמו המלך דנמרק שהעניק לו את התואר &quot;ברון&quot;, דבר שלא נודע אפילו למקורביו עד אחר פטירתו.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ו]] נבחר כאב&quot;ד העיר פיורדא{{הערה|למלא מקום הג&quot;ר ברוך כ&quot;ץ רפפורט.}}, אך אנשי העיר מיץ לא הניחוהו לעזוב אותם. בשנת [[תק&quot;ט]] נבחר{{הערה|למלא מקום הג&quot;ר יחזקאל קצנלנבויגן בעל כנסת יחזקאל.}} לאב&quot;ד שלש הקהילות הגדולות &quot;אה&quot;ו&quot;. שם &quot;למד עם תלמידים גדולים יומם ולילה בקדושה וטהרה&quot;.<br /> <br /> בתקופה זו הוא נחשד על ידי ה[[יעב&quot;ץ]] בשבתאות, וזאת בעיקר בשל קמיעות שכתב בהם נמצא כתוב למשל: &quot;[[שבתי צבי|ש&quot;צ]] מלכא משיחא&quot;. בספר היחיד שכתב על הפולמוס, 'לוחות עדות', טען רבי יהונתן להגנתו, שאין לחפש בקמיעותיו משמעות מילולית (פשט) ואין לראותם כרצף מילולי, אלא מדובר בסודות עליונים, צירופי אותיות וצירופי שמות קדושים.<br /> <br /> ה[[תולדות יעקב יוסף]] ניסה לפשר בין היעב&quot;ץ לרבי יהונתן אך ללא הצלחה, [[הבעל שם טוב]] עצמו הורה לתלמידיו לא להתערב במחלוקת זו משום שהיעב&quot;ץ ורבי יהונתן אינם קשורים להפצת תורתו משום שהם מדור אחר{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס&quot;ט]], עמ' 42.}}.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תקכ&quot;ד]], ביום [[כ&quot;א באלול]].<br /> <br /> ==הרבי על ר' יהונתן==<br /> על רבי יהונתן אייבשיץ מתבטא הרבי{{הערה|[[שיחות קודש]] תשכ&quot;ז, כרך א, עמ' 357}}: {{ציטוטון|העניינים שמדובר בהם בספרי נגלה ודרוש של גדולי ישראל עד גם ב'יערות דבש' מר' יהונתן אייבשיץ, אשר כידוע ומפורסם היה גדול הן בנגלה דתורה הן בפנימיות התורה}}.<br /> <br /> בהתוועדות שבת קודש פרשת שלח תשל&quot;ה התייחס הרבי לליקוי לבנה שנראה בחודש סיון של אותה שנה, והלקח שנדרש להפיק ממנו בעבודת ה'.<br /> <br /> אחרי ההתוועדות כתבו המניחים לרבי, כי מדבריו משתמע שאינו רואה את הדברים כפי שביארם בספר 'יערות דבש' של רבי יהונתן אייבשיץ.<br /> <br /> לימים הוגהה השיחה (ב'ליקוט' שיצא לאור לשבת בראשית תשל&quot;ט, ומשם בליקוטי שיחות, כרך טו, עמ' 7 ואילך), והרבי, אחרי ציטוט ה'יערות דבש', הגיב:<br /> &quot;אבל לא זכיתי להבין דבריו&quot; {{הערה|<br /> התקשרות גליון 1241. ניצוצי רבי. ההוכחה למתן-תורה.}}.<br /> <br /> בשיחה הנ&quot;ל, {{הערה|[[ליקוטי שיחות]], כרך טו, עמ' 7, בשולי-הגליון להערה 6}} אומר הרבי לאחר שמקשה על דברי רבי יהונתן: {{ציטוטון|1=ולהעיר, שמפורסם שבעל-המחבר-ספר זה [='יערות דבש'] היה (מוכרח) לוויכוחים רבים עם חכמי אומות העולם בימיו (כולל – תוכנים מפורסמים)...}}. וכך אכן כותב רבי יהונתן אייבשיץ עצמו בהקדמתו לספר 'כרתי ופלתי' על שולחן-ערוך חלק יורה-דעה: {{ציטוטון|1=והייתי נכנס ויוצא בחצרי השרים וכהני מלומדי נוצרים יר&quot;ה [=ירחם השם] להתווכח עמם בשל תורתנו אשר צחקו עלי שרים מכמה דברים אשר יתפלאו עלינו ואני הייתי כמליץ מוציא לאור תעלומה לברר דברי קדמונים ז&quot;ל כשחר נכון מוצאו עד שת&quot;ל [=תודה לא-ל] חכמתי עמדה לי ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד...}}.<br /> <br /> בכמה וכמה שיחות {{הערה|למשל, ליקוטי שיחות חלק כא, עמ' 291.}}, הזכיר הרבי את דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל: &quot;רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח&quot; {{הערה|אורים ותומים, בהגהותיו ל&quot;תקפו כהן&quot; סקכ&quot;ג-ד (מח,ד).}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה.<br /> <br /> מספריו שהודפסו:<br /> <br /> * '''אורים ותומים''' - על [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]].<br /> * '''כרתי ופלתי''' - על שולחן ערוך [[יורה דעה]].<br /> * '''בינה לעיתים''' - על [[מסכת ביצה]] ו[[הלכות]] [[יום טוב]].<br /> * '''[[יערות דבש]]''' - דרשות. ב' חלקים.<br /> * '''אהבת יהונתן''' - על [[הפטרה|ההפטרות]].<br /> * '''תפארת יהונתן''' - דרשות.<br /> * '''קשת יהונתן''' - על התורה, והספדים.<br /> * '''חצי יהונתן''' - חידושים.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A5&diff=702184 2024-07-14T18:50:26Z

<p>37.60.47.77: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Eybeschuetz00.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקנו של רבי יהונתן אייבשיץ (ת&quot;נ - תקכ&quot;ד)]]<br /> רבי '''יהונתן אייבשיץ''' (תנ&quot;ד - [[כ&quot;א אלול]] [[תקכ&quot;ד]]) היה [[רב]], [[קבלה|מקובל]] ומגדולי הפוסקים בדורו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת ה'ת&quot;ן, לאביו רבי נתן נטע אב&quot;ד אייבשיץ{{הערה|מגזע הגאונים בעל קקיון דיונה, ובעל מגלה עמוקות.}}, ולאמו בת הגאון רבי משה יצחק יהודה ליב צינץ, אב&quot;ד העליישוב ופינטשוב.<br /> <br /> תלמידו רבי זרח איידליץ מפראג העיד עליו שהיה גדול ב[[נגלה]] כ[[הרמב&quot;ם]], וב[[נסתר]] כ[[האריז&quot;ל]].<br /> <br /> בנעוריו למד אצל הגאון בעל '''פנים מאירות''', ולאחר מכן בהעלישוי אצל הגאון '''ר' אליעזר סג&quot;ל איטינגא''', שם למד עם בן רבו, הגאון רבי יוסף בעל עדות ביוסף עה&quot;ת.<br /> <br /> בשל פרסומו כגאון וחריף עצום, בחר בו רבי משה יצחק שפירא אב&quot;ד בומסלא (ואח&quot;כ אב&quot;ד [[פראג]]), כחתן לבתו.<br /> <br /> בהיותו בן חמש עשרה שנים שמש בראשות ישיבה גדולה שהתקיימה בבומיסלא בנשיאות חותנו.<br /> <br /> בהיותו בן עשרים וארבע נבחר לדרשן וראש ישיבת [[פראג]] (בנשיאות הגאון רבי דוד אופנהיים אב&quot;ד פראג), כממלא מקומו של הגאון בן סולת למנחה{{הערה|בנו של הגאון בעל שבות יעקב.}} שנפטר אז (בשנת דע&quot;ת) בפראג. שמעו יצא בכל העולם, והתאספו אליו תלמידים הגונים מכל המדינה ומחוץ לה. היה נחשב כ&quot;חד בדרא&quot; בשנינותו ופלפולו ובדרשותיו הנעימים שנכנסו בלב השומעים, ורבים השיב מעוון.<br /> <br /> בהיותו בן שלשים וארבע, בשנת ה'תפ&quot;ד, כבר נחשב בין גדולי המדינה, וחתם ראשון על החרם נגד כת ש&quot;צ שר&quot;י. גם בעיני המלכות והשרים היה מכובד, ונחשב אצלם כבקי בכל החכמות. ויכוחים רבים היו לו עם ראשי הכמרים בעניני האמונה. באופן בלעדי נתנה לו הממשלה רשיון להדפיס את ה[[ש&quot;ס]] במדינת פיהם (בוהמיה), דבר שהיה אסור באיסור ממשלתי{{הערה|בהקדמת ה'פלתי' הוא כותב: ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד מה שלא היה מאז ומקדם.}}.<br /> <br /> בהיותו בן ארבעים ושבע, בשנת ה'תפ&quot;ז, כשהתקבל חותנו לאב&quot;ד פראג, מונה ר' יונתן למשנהו, וכונה בתואר &quot;ראב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> בהיותו בן חמשים ואחת, בשנת [[תק&quot;א]], התקבל כאב&quot;ד העיר מיץ{{הערה|כאשר הגאון בעל פני יהושע עזב משרה זו והתקבל לאב&quot;ד העיר פרנקפורט.}}, שם גדלה ישיבתו בתלמידים רבים שנוספו לה, והתפרסם כגאון הגאונים, מקובל גדול ונורא, איש אלקים קדוש, בקי בכל החכמות, פועל ישועות באמצעות תפילותיו וקמיעותיו, ונחשב כ&quot;רבן של כל בני הגולה&quot;. כשנגזרה בשנת [[תק&quot;ה]] גזרת גירוש על יהודי אוסטריה לא נח ולא שקט עד שעלה בידו לבטל את הגזרה בעזרת השם. כך גם במקומות רבים בארצות שונות פעל טובות גדולות לעם ישראל, בהיותו נכבד בעיני מלכים ושרים שגם העניקו לו אותות כבוד, כמו המלך דנמרק שהעניק לו את התואר &quot;ברון&quot;, דבר שלא נודע אפילו למקורביו עד אחר פטירתו.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ו]] נבחר כאב&quot;ד העיר פיורדא{{הערה|למלא מקום הג&quot;ר ברוך כ&quot;ץ רפפורט.}}, אך אנשי העיר מיץ לא הניחוהו לעזוב אותם. בשנת [[תק&quot;ט]] נבחר{{הערה|למלא מקום הג&quot;ר יחזקאל קצנלנבויגן בעל כנסת יחזקאל.}} לאב&quot;ד שלש הקהילות הגדולות &quot;אה&quot;ו&quot;. שם &quot;למד עם תלמידים גדולים יומם ולילה בקדושה וטהרה&quot;.<br /> <br /> בתקופה זו הוא נחשד על ידי ה[[יעב&quot;ץ]] בשבתאות, וזאת בעיקר בשל קמיעות שכתב בהם נמצא כתוב למשל: &quot;[[שבתי צבי|ש&quot;צ]] מלכא משיחא&quot;. ה[[תולדות יעקב יוסף]] ניסה לפשר בין היעב&quot;ץ לרבי יהונתן אך ללא הצלחה, [[הבעל שם טוב]] עצמו הורה לתלמידיו לא להתערב במחלוקת זו משום שהיעב&quot;ץ ורבי יהונתן אינם קשורים להפצת תורתו משום שהם מדור אחר{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס&quot;ט]], עמ' 42.}}.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תקכ&quot;ד]], ביום [[כ&quot;א באלול]].<br /> <br /> ==הרבי על ר' יהונתן==<br /> על רבי יהונתן אייבשיץ מתבטא הרבי{{הערה|[[שיחות קודש]] תשכ&quot;ז, כרך א, עמ' 357}}: {{ציטוטון|העניינים שמדובר בהם בספרי נגלה ודרוש של גדולי ישראל עד גם ב'יערות דבש' מר' יהונתן אייבשיץ, אשר כידוע ומפורסם היה גדול הן בנגלה דתורה הן בפנימיות התורה}}.<br /> <br /> בהתוועדות שבת קודש פרשת שלח תשל&quot;ה התייחס הרבי לליקוי לבנה שנראה בחודש סיון של אותה שנה, והלקח שנדרש להפיק ממנו בעבודת ה'.<br /> <br /> אחרי ההתוועדות כתבו המניחים לרבי, כי מדבריו משתמע שאינו רואה את הדברים כפי שביארם בספר 'יערות דבש' של רבי יהונתן אייבשיץ.<br /> <br /> לימים הוגהה השיחה (ב'ליקוט' שיצא לאור לשבת בראשית תשל&quot;ט, ומשם בליקוטי שיחות, כרך טו, עמ' 7 ואילך), והרבי, אחרי ציטוט ה'יערות דבש', הגיב:<br /> &quot;אבל לא זכיתי להבין דבריו&quot; {{הערה|<br /> התקשרות גליון 1241. ניצוצי רבי. ההוכחה למתן-תורה.}}.<br /> <br /> בשיחה הנ&quot;ל, {{הערה|[[ליקוטי שיחות]], כרך טו, עמ' 7, בשולי-הגליון להערה 6}} אומר הרבי לאחר שמקשה על דברי רבי יהונתן: {{ציטוטון|1=ולהעיר, שמפורסם שבעל-המחבר-ספר זה [='יערות דבש'] היה (מוכרח) לוויכוחים רבים עם חכמי אומות העולם בימיו (כולל – תוכנים מפורסמים)...}}. וכך אכן כותב רבי יהונתן אייבשיץ עצמו בהקדמתו לספר 'כרתי ופלתי' על שולחן-ערוך חלק יורה-דעה: {{ציטוטון|1=והייתי נכנס ויוצא בחצרי השרים וכהני מלומדי נוצרים יר&quot;ה [=ירחם השם] להתווכח עמם בשל תורתנו אשר צחקו עלי שרים מכמה דברים אשר יתפלאו עלינו ואני הייתי כמליץ מוציא לאור תעלומה לברר דברי קדמונים ז&quot;ל כשחר נכון מוצאו עד שת&quot;ל [=תודה לא-ל] חכמתי עמדה לי ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד...}}.<br /> <br /> בכמה וכמה שיחות {{הערה|למשל, ליקוטי שיחות חלק כא, עמ' 291.}}, הזכיר הרבי את דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל: &quot;רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח&quot; {{הערה|אורים ותומים, בהגהותיו ל&quot;תקפו כהן&quot; סקכ&quot;ג-ד (מח,ד).}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה.<br /> <br /> מספריו שהודפסו:<br /> <br /> * '''אורים ותומים''' - על [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]].<br /> * '''כרתי ופלתי''' - על שולחן ערוך [[יורה דעה]].<br /> * '''בינה לעיתים''' - על [[מסכת ביצה]] ו[[הלכות]] [[יום טוב]].<br /> * '''[[יערות דבש]]''' - דרשות. ב' חלקים.<br /> * '''אהבת יהונתן''' - על [[הפטרה|ההפטרות]].<br /> * '''תפארת יהונתן''' - דרשות.<br /> * '''קשת יהונתן''' - על התורה, והספדים.<br /> * '''חצי יהונתן''' - חידושים.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A5&diff=702183 2024-07-14T18:49:47Z

<p>37.60.47.77: </p> <hr /> <div>[[קובץ:Eybeschuetz00.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקנו של הרבי ר' יהונתן אייבשיץ (ת&quot;נ - תקכ&quot;ד)]]<br /> רבי '''יהונתן אייבשיץ''' (תנ&quot;ד - [[כ&quot;א אלול]] [[תקכ&quot;ד]]) היה [[רב]], [[קבלה|מקובל]] ומגדולי הפוסקים בדורו.<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת ה'ת&quot;ן, לאביו רבי נתן נטע אב&quot;ד אייבשיץ{{הערה|מגזע הגאונים בעל קקיון דיונה, ובעל מגלה עמוקות.}}, ולאמו בת הגאון רבי משה יצחק יהודה ליב צינץ, אב&quot;ד העליישוב ופינטשוב.<br /> <br /> תלמידו רבי זרח איידליץ מפראג העיד עליו שהיה גדול ב[[נגלה]] כ[[הרמב&quot;ם]], וב[[נסתר]] כ[[האריז&quot;ל]].<br /> <br /> בנעוריו למד אצל הגאון בעל '''פנים מאירות''', ולאחר מכן בהעלישוי אצל הגאון '''ר' אליעזר סג&quot;ל איטינגא''', שם למד עם בן רבו, הגאון רבי יוסף בעל עדות ביוסף עה&quot;ת.<br /> <br /> בשל פרסומו כגאון וחריף עצום, בחר בו רבי משה יצחק שפירא אב&quot;ד בומסלא (ואח&quot;כ אב&quot;ד [[פראג]]), כחתן לבתו.<br /> <br /> בהיותו בן חמש עשרה שנים שמש בראשות ישיבה גדולה שהתקיימה בבומיסלא בנשיאות חותנו.<br /> <br /> בהיותו בן עשרים וארבע נבחר לדרשן וראש ישיבת [[פראג]] (בנשיאות הגאון רבי דוד אופנהיים אב&quot;ד פראג), כממלא מקומו של הגאון בן סולת למנחה{{הערה|בנו של הגאון בעל שבות יעקב.}} שנפטר אז (בשנת דע&quot;ת) בפראג. שמעו יצא בכל העולם, והתאספו אליו תלמידים הגונים מכל המדינה ומחוץ לה. היה נחשב כ&quot;חד בדרא&quot; בשנינותו ופלפולו ובדרשותיו הנעימים שנכנסו בלב השומעים, ורבים השיב מעוון.<br /> <br /> בהיותו בן שלשים וארבע, בשנת ה'תפ&quot;ד, כבר נחשב בין גדולי המדינה, וחתם ראשון על החרם נגד כת ש&quot;צ שר&quot;י. גם בעיני המלכות והשרים היה מכובד, ונחשב אצלם כבקי בכל החכמות. ויכוחים רבים היו לו עם ראשי הכמרים בעניני האמונה. באופן בלעדי נתנה לו הממשלה רשיון להדפיס את ה[[ש&quot;ס]] במדינת פיהם (בוהמיה), דבר שהיה אסור באיסור ממשלתי{{הערה|בהקדמת ה'פלתי' הוא כותב: ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד מה שלא היה מאז ומקדם.}}.<br /> <br /> בהיותו בן ארבעים ושבע, בשנת ה'תפ&quot;ז, כשהתקבל חותנו לאב&quot;ד פראג, מונה ר' יונתן למשנהו, וכונה בתואר &quot;ראב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> בהיותו בן חמשים ואחת, בשנת [[תק&quot;א]], התקבל כאב&quot;ד העיר מיץ{{הערה|כאשר הגאון בעל פני יהושע עזב משרה זו והתקבל לאב&quot;ד העיר פרנקפורט.}}, שם גדלה ישיבתו בתלמידים רבים שנוספו לה, והתפרסם כגאון הגאונים, מקובל גדול ונורא, איש אלקים קדוש, בקי בכל החכמות, פועל ישועות באמצעות תפילותיו וקמיעותיו, ונחשב כ&quot;רבן של כל בני הגולה&quot;. כשנגזרה בשנת [[תק&quot;ה]] גזרת גירוש על יהודי אוסטריה לא נח ולא שקט עד שעלה בידו לבטל את הגזרה בעזרת השם. כך גם במקומות רבים בארצות שונות פעל טובות גדולות לעם ישראל, בהיותו נכבד בעיני מלכים ושרים שגם העניקו לו אותות כבוד, כמו המלך דנמרק שהעניק לו את התואר &quot;ברון&quot;, דבר שלא נודע אפילו למקורביו עד אחר פטירתו.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ו]] נבחר כאב&quot;ד העיר פיורדא{{הערה|למלא מקום הג&quot;ר ברוך כ&quot;ץ רפפורט.}}, אך אנשי העיר מיץ לא הניחוהו לעזוב אותם. בשנת [[תק&quot;ט]] נבחר{{הערה|למלא מקום הג&quot;ר יחזקאל קצנלנבויגן בעל כנסת יחזקאל.}} לאב&quot;ד שלש הקהילות הגדולות &quot;אה&quot;ו&quot;. שם &quot;למד עם תלמידים גדולים יומם ולילה בקדושה וטהרה&quot;.<br /> <br /> בתקופה זו הוא נחשד על ידי ה[[יעב&quot;ץ]] בשבתאות, וזאת בעיקר בשל קמיעות שכתב בהם נמצא כתוב למשל: &quot;[[שבתי צבי|ש&quot;צ]] מלכא משיחא&quot;. ה[[תולדות יעקב יוסף]] ניסה לפשר בין היעב&quot;ץ לרבי יהונתן אך ללא הצלחה, [[הבעל שם טוב]] עצמו הורה לתלמידיו לא להתערב במחלוקת זו משום שהיעב&quot;ץ ורבי יהונתן אינם קשורים להפצת תורתו משום שהם מדור אחר{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס&quot;ט]], עמ' 42.}}.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תקכ&quot;ד]], ביום [[כ&quot;א באלול]].<br /> <br /> ==הרבי על ר' יהונתן==<br /> על רבי יהונתן אייבשיץ מתבטא הרבי{{הערה|[[שיחות קודש]] תשכ&quot;ז, כרך א, עמ' 357}}: {{ציטוטון|העניינים שמדובר בהם בספרי נגלה ודרוש של גדולי ישראל עד גם ב'יערות דבש' מר' יהונתן אייבשיץ, אשר כידוע ומפורסם היה גדול הן בנגלה דתורה הן בפנימיות התורה}}.<br /> <br /> בהתוועדות שבת קודש פרשת שלח תשל&quot;ה התייחס הרבי לליקוי לבנה שנראה בחודש סיון של אותה שנה, והלקח שנדרש להפיק ממנו בעבודת ה'.<br /> <br /> אחרי ההתוועדות כתבו המניחים לרבי, כי מדבריו משתמע שאינו רואה את הדברים כפי שביארם בספר 'יערות דבש' של רבי יהונתן אייבשיץ.<br /> <br /> לימים הוגהה השיחה (ב'ליקוט' שיצא לאור לשבת בראשית תשל&quot;ט, ומשם בליקוטי שיחות, כרך טו, עמ' 7 ואילך), והרבי, אחרי ציטוט ה'יערות דבש', הגיב:<br /> &quot;אבל לא זכיתי להבין דבריו&quot; {{הערה|<br /> התקשרות גליון 1241. ניצוצי רבי. ההוכחה למתן-תורה.}}.<br /> <br /> בשיחה הנ&quot;ל, {{הערה|[[ליקוטי שיחות]], כרך טו, עמ' 7, בשולי-הגליון להערה 6}} אומר הרבי לאחר שמקשה על דברי רבי יהונתן: {{ציטוטון|1=ולהעיר, שמפורסם שבעל-המחבר-ספר זה [='יערות דבש'] היה (מוכרח) לוויכוחים רבים עם חכמי אומות העולם בימיו (כולל – תוכנים מפורסמים)...}}. וכך אכן כותב רבי יהונתן אייבשיץ עצמו בהקדמתו לספר 'כרתי ופלתי' על שולחן-ערוך חלק יורה-דעה: {{ציטוטון|1=והייתי נכנס ויוצא בחצרי השרים וכהני מלומדי נוצרים יר&quot;ה [=ירחם השם] להתווכח עמם בשל תורתנו אשר צחקו עלי שרים מכמה דברים אשר יתפלאו עלינו ואני הייתי כמליץ מוציא לאור תעלומה לברר דברי קדמונים ז&quot;ל כשחר נכון מוצאו עד שת&quot;ל [=תודה לא-ל] חכמתי עמדה לי ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד...}}.<br /> <br /> בכמה וכמה שיחות {{הערה|למשל, ליקוטי שיחות חלק כא, עמ' 291.}}, הזכיר הרבי את דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל: &quot;רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח&quot; {{הערה|אורים ותומים, בהגהותיו ל&quot;תקפו כהן&quot; סקכ&quot;ג-ד (מח,ד).}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה.<br /> <br /> מספריו שהודפסו:<br /> <br /> * '''אורים ותומים''' - על [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]].<br /> * '''כרתי ופלתי''' - על שולחן ערוך [[יורה דעה]].<br /> * '''בינה לעיתים''' - על [[מסכת ביצה]] ו[[הלכות]] [[יום טוב]].<br /> * '''[[יערות דבש]]''' - דרשות. ב' חלקים.<br /> * '''אהבת יהונתן''' - על [[הפטרה|ההפטרות]].<br /> * '''תפארת יהונתן''' - דרשות.<br /> * '''קשת יהונתן''' - על התורה, והספדים.<br /> * '''חצי יהונתן''' - חידושים.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A5&diff=702182 2024-07-14T18:48:33Z

<p>37.60.47.77: עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:Eybeschuetz00.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקנו של הרבי ר' יהונתן אייבשיץ (ת&quot;נ - תקכ&quot;ד)]]<br /> רבי '''יהונתן אייבשיץ''' (תנ&quot;ד - [[כ&quot;א אלול]] [[תקכ&quot;ד]]) היה [[רב]], [[קבלה|מקובל]] ומגדולי הפוסקים בדורו.<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת ה'ת&quot;ן, לאביו רבי נתן נטע אב&quot;ד אייבשיץ{{הערה|מגזע הגאונים בעל קקיון דיונה, ובעל מגלה עמוקות.}}, ולאמו בת הגאון רבי משה יצחק יהודה ליב צינץ, אב&quot;ד העליישוב ופינטשוב.<br /> <br /> תלמידו רבי זרח איידליץ מפראג העיד עליו שהיה גדול ב[[נגלה]] כ[[הרמב&quot;ם]], וב[[נסתר]] כ[[האריז&quot;ל]].<br /> <br /> בנעוריו למד אצל הגאון בעל '''פנים מאירות''', ולאחר מכן בהעלישוי אצל הגאון '''ר' אליעזר סג&quot;ל איטינגא''', שם למד עם בן רבו, הגאון רבי יוסף בעל עדות ביוסף עה&quot;ת.<br /> <br /> בשל פרסומו כגאון וחריף עצום, בחר בו רבי משה יצחק שפירא אב&quot;ד בומסלא (ואח&quot;כ אב&quot;ד [[פראג]]), כחתן לבתו.<br /> <br /> בהיותו בן חמש עשרה שנים שמש בראשות ישיבה גדולה שהתקיימה בבומיסלא בנשיאות חותנו.<br /> <br /> בהיותו בן עשרים וארבע נבחר לדרשן וראש ישיבת [[פראג]] (בנשיאות הגאון רבי דוד אופנהיים אב&quot;ד פראג), כממלא מקומו של הגאון בן סולת למנחה{{הערה|בנו של הגאון בעל שבות יעקב.}} שנפטר אז (בשנת דע&quot;ת) בפראג. שמעו יצא בכל העולם, והתאספו אליו תלמידים הגונים מכל המדינה ומחוץ לה. היה נחשב כ&quot;חד בדרא&quot; בשנינותו ופלפולו ובדרשותיו הנעימים שנכנסו בלב השומעים, ורבים השיב מעוון.<br /> <br /> בהיותו בן שלשים וארבע, בשנת ה'תפ&quot;ד, כבר נחשב בין גדולי המדינה, וחתם ראשון על החרם נגד כת ש&quot;צ שר&quot;י. גם בעיני המלכות והשרים היה מכובד, ונחשב אצלם כבקי בכל החכמות. ויכוחים רבים היו לו עם ראשי הכמרים בעניני האמונה. באופן בלעדי נתנה לו הממשלה רשיון להדפיס את ה[[ש&quot;ס]] במדינת פיהם (בוהמיה), דבר שהיה אסור באיסור ממשלתי{{הערה|בהקדמת ה'פלתי' הוא כותב: ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד מה שלא היה מאז ומקדם.}}.<br /> <br /> בהיותו בן ארבעים ושבע, בשנת ה'תפ&quot;ז, כשהתקבל חותנו לאב&quot;ד פראג, מונה ר' יונתן למשנהו, וכונה בתואר &quot;ראב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> בהיותו בן חמשים ואחת, בשנת [[תק&quot;א]], התקבל כאב&quot;ד העיר מיץ{{הערה|כאשר הגאון בעל פני יהושע עזב משרה זו והתקבל לאב&quot;ד העיר פרנקפורט.}}, שם גדלה ישיבתו בתלמידים רבים שנוספו לה, והתפרסם כגאון הגאונים, מקובל גדול ונורא, איש אלקים קדוש, בקי בכל החכמות, פועל ישועות באמצעות תפילותיו וקמיעותיו, ונחשב כ&quot;רבן של כל בני הגולה&quot;. כשנגזרה בשנת [[תק&quot;ה]] גזרת גירוש על יהודי אוסטריה לא נח ולא שקט עד שעלה בידו לבטל את הגזרה בעזרת השם. כך גם במקומות רבים בארצות שונות פעל טובות גדולות לעם ישראל, בהיותו נכבד בעיני מלכים ושרים שגם העניקו לו אותות כבוד, כמו המלך דנמרק שהעניק לו את התואר &quot;ברון&quot;, דבר שלא נודע אפילו למקורביו עד אחר פטירתו.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ו]] נבחר כאב&quot;ד העיר פיורדא{{הערה|למלא מקום הג&quot;ר ברוך כ&quot;ץ רפפורט.}}, אך אנשי העיר מיץ לא הניחוהו לעזוב אותם. בשנת [[תק&quot;ט]] נבחר{{הערה|למלא מקום הג&quot;ר יחזקאל קצנלנבויגן בעל כנסת יחזקאל.}} לאב&quot;ד שלש הקהילות הגדולות &quot;אה&quot;ו&quot;. שם &quot;למד עם תלמידים גדולים יומם ולילה בקדושה וטהרה&quot;.<br /> <br /> בתקופה זו הוא נחשד על ידי ה[[יעב&quot;ץ]] בשבתאות, וזאת בעיקר בשל קמיעות שכתב בהם נמצא כתוב למשל: &quot;[[שבתי צבי|ש&quot;צ]] מלכא משיחא&quot;. ה[[תולדות יעקב יוסף]] ניסה לפשר בין היעב&quot;ץ לרבי יהונתן אך ללא הצלחה, [[הבעל שם טוב]] עצמו הורה לתלמידיו לא להתערב במחלוקת זו משום שהיעב&quot;ץ ורבי יהונתן אינם קשורים להפצת תורתו משום שהם מדור אחר{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס&quot;ט]], עמ' 42.}}.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תקכ&quot;ד]], ביום [[כ&quot;א באלול]].<br /> <br /> ==הרבי על ר' יהונתן==<br /> על רבי יהונתן אייבשיץ מתבטא הרבי{{הערה|[[שיחות קודש]] תשכ&quot;ז, כרך א, עמ' 357}}: {{ציטוטון|העניינים שמדובר בהם בספרי נגלה ודרוש של גדולי ישראל עד גם ב'יערות דבש' מר' יהונתן אייבשיץ, אשר כידוע ומפורסם היה גדול הן בנגלה דתורה הן בפנימיות התורה}}.<br /> <br /> בהתוועדות שבת קודש פרשת שלח תשל&quot;ה התייחס הרבי לליקוי לבנה שנראה בחודש סיון של אותה שנה, והלקח שנדרש להפיק ממנו בעבודת ה'.<br /> <br /> אחרי ההתוועדות כתבו המניחים לרבי, כי מדבריו משתמע שאינו רואה את הדברים כפי שביארם בספר 'יערות דבש' של רבי יהונתן אייבשיץ.<br /> <br /> לימים הוגהה השיחה (ב'ליקוט' שיצא לאור לשבת בראשית תשל&quot;ט, ומשם בליקוטי שיחות, כרך טו, עמ' 7 ואילך), והרבי, אחרי ציטוט ה'יערות דבש', הגיב:<br /> &quot;אבל לא זכיתי להבין דבריו&quot; {{הערה|<br /> התקשרות גליון 1241. ניצוצי רבי. ההוכחה למתן-תורה.}}.<br /> <br /> בשיחה הנ&quot;ל, {{הערה|[[ליקוטי שיחות]], כרך טו, עמ' 7, בשולי-הגליון להערה 6}} אומר הרבי לאחר שמקשה על דברי רבי יהונתן: {{ציטוטון|1=ולהעיר, שמפורסם שבעל-המחבר-ספר זה [='יערות דבש'] היה (מוכרח) לוויכוחים רבים עם חכמי אומות העולם בימיו (כולל – תוכנים מפורסמים)...}}. וכך אכן כותב רבי יהונתן אייבשיץ עצמו בהקדמתו לספר 'כרתי ופלתי' על שולחן-ערוך חלק יורה-דעה: {{ציטוטון|1=והייתי נכנס ויוצא בחצרי השרים וכהני מלומדי נוצרים יר&quot;ה [=ירחם השם] להתווכח עמם בשל תורתנו אשר צחקו עלי שרים מכמה דברים אשר יתפלאו עלינו ואני הייתי כמליץ מוציא לאור תעלומה לברר דברי קדמונים ז&quot;ל כשחר נכון מוצאו עד שת&quot;ל [=תודה לא-ל] חכמתי עמדה לי ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד...}}.<br /> <br /> בכמה וכמה שיחות {{הערה|למשל, ליקוטי שיחות חלק כא, עמ' 291.}}, הזכיר הרבי את דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל: &quot;רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח&quot; {{הערה|אורים ותומים, בהגהותיו ל&quot;תקפו כהן&quot; סקכ&quot;ג-ד (מח,ד).}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה.<br /> <br /> מספריו שהודפסו:<br /> <br /> * '''אורים ותומים''' - על [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]].<br /> * '''כרתי ופלתי''' - על שולחן ערוך [[יורה דעה]].<br /> * '''בינה לעיתים''' - על [[מסכת ביצה]] ו[[הלכות]] [[יום טוב]].<br /> * '''[[יערות דבש]]''' - דרשות. ב' חלקים.<br /> * '''אהבת יהונתן''' - על [[הפטרה|ההפטרות]].<br /> * '''תפארת יהונתן''' - דרשות.<br /> * '''קשת יהונתן''' - על התורה, והספדים.<br /> * '''חצי יהונתן''' - חידושים.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A5&diff=702173 2024-07-14T18:23:51Z

<p>37.60.47.77: /* הרבי על ר&#039; יהונתן */מקור</p> <hr /> <div>[[קובץ:Eybeschuetz00.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקנו של הרבי ר' יהונתן אייבשיץ (ת&quot;נ - תקכ&quot;ד)]]<br /> רבי '''יהונתן אייבשיץ''' (תנ&quot;ד - [[כ&quot;א אלול]] [[תקכ&quot;ד]]) היה [[רב]], [[קבלה|מקובל]] ומגדולי הפוסקים בדורו.<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת ה'ת&quot;ן, לאביו רבי נתן נטע אב&quot;ד אייבשיץ{{הערה|מגזע הגאונים בעל קקיון דיונה, ובעל מגלה עמוקות.}}, ולאמו בת הגאון רבי משה יצחק יהודה ליב צינץ, אב&quot;ד העליישוב ופינטשוב.<br /> <br /> תלמידו רבי זרח איידליץ מפראג העיד עליו שהיה גדול ב[[נגלה]] כ[[הרמב&quot;ם]], וב[[נסתר]] כ[[האריז&quot;ל]].<br /> <br /> בנעוריו למד אצל הגאון בעל '''פנים מאירות''', ולאחר מכן בהעלישוי אצל הגאון '''ר' אליעזר סג&quot;ל איטינגא''', שם למד עם בן רבו, הגאון רבי יוסף בעל עדות ביוסף עה&quot;ת.<br /> <br /> בשל פרסומו כגאון וחריף עצום, בחר בו רבי משה יצחק שפירא אב&quot;ד בומסלא (ואח&quot;כ אב&quot;ד [[פראג]]), כחתן לבתו.<br /> <br /> בהיותו בן חמש עשרה שנים שמש בראשות ישיבה גדולה שהתקיימה בבומיסלא בנשיאות חותנו.<br /> <br /> בהיותו בן עשרים וארבע נבחר לדרשן וראש ישיבת [[פראג]] (בנשיאות הגאון רבי דוד אופנהיים אב&quot;ד פראג), כממלא מקומו של הגאון בן סולת למנחה{{הערה|בנו של הגאון בעל שבות יעקב.}} שנפטר אז (בשנת דע&quot;ת) בפראג. שמעו יצא בכל העולם, והתאספו אליו תלמידים הגונים מכל המדינה ומחוץ לה. היה נחשב כ&quot;חד בדרא&quot; בשנינותו ופלפולו ובדרשותיו הנעימים שנכנסו בלב השומעים, ורבים השיב מעוון.<br /> <br /> בהיותו בן שלשים וארבע, בשנת ה'תפ&quot;ד, כבר נחשב בין גדולי המדינה, וחתם ראשון על החרם נגד כת ש&quot;צ שר&quot;י. גם בעיני המלכות והשרים היה מכובד, ונחשב אצלם כבקי בכל החכמות. ויכוחים רבים היו לו עם ראשי הכמרים בעניני האמונה. באופן בלעדי נתנה לו הממשלה רשיון להדפיס את ה[[ש&quot;ס]] במדינת פיהם (בוהמיה), דבר שהיה אסור באיסור ממשלתי{{הערה|בהקדמת ה'פלתי' הוא כותב: ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד מה שלא היה מאז ומקדם.}}.<br /> <br /> בהיותו בן ארבעים ושבע, בשנת ה'תפ&quot;ז, כשהתקבל חותנו לאב&quot;ד פראג, מונה ר' יונתן למשנהו, וכונה בתואר &quot;ראב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> בהיותו בן חמשים ואחת, בשנת [[תק&quot;א]], התקבל כאב&quot;ד העיר מיץ{{הערה|כאשר הגאון בעל פני יהושע עזב משרה זו והתקבל לאב&quot;ד העיר פרנקפורט.}}, שם גדלה ישיבתו בתלמידים רבים שנוספו לה, והתפרסם כגאון הגאונים, מקובל גדול ונורא, איש אלקים קדוש, בקי בכל החכמות, פועל ישועות באמצעות תפילותיו וקמיעותיו, ונחשב כ&quot;רבן של כל בני הגולה&quot;. כשנגזרה בשנת [[תק&quot;ה]] גזרת גירוש על יהודי אוסטריה לא נח ולא שקט עד שעלה בידו לבטל את הגזרה בעזרת השם. כך גם במקומות רבים בארצות שונות פעל טובות גדולות לעם ישראל, בהיותו נכבד בעיני מלכים ושרים שגם העניקו לו אותות כבוד, כמו המלך דנמרק שהעניק לו את התואר &quot;ברון&quot;, דבר שלא נודע אפילו למקורביו עד אחר פטירתו.<br /> <br /> בשנת [[תק&quot;ו]] נבחר כאב&quot;ד העיר פיורדא{{הערה|למלא מקום הג&quot;ר ברוך כ&quot;ץ רפפורט.}}, אך אנשי העיר מיץ לא הניחוהו לעזוב אותם. בשנת [[תק&quot;ט]] נבחר{{הערה|למלא מקום הג&quot;ר יחזקאל קצנלנבויגן בעל כנסת יחזקאל.}} לאב&quot;ד שלש הקהילות הגדולות &quot;אה&quot;ו&quot;. שם &quot;למד עם תלמידים גדולים יומם ולילה בקדושה וטהרה&quot;.<br /> <br /> בתקופה זו הוא נחשד על ידי ה[[יעב&quot;ץ]] בשבתאות, וזאת בעיקר בשל קמיעות שכתב בהם נמצא כתוב למשל: &quot;[[שבתי צבי|ש&quot;צ]] מלכא משיחא&quot;. ה[[תולדות יעקב יוסף]] ניסה לפשר בין היעב&quot;ץ לרבי יהונתן אך ללא הצלחה, [[הבעל שם טוב]] עצמו הורה לתלמידיו לא להתערב במחלוקת זו משום שהיעב&quot;ץ ורבי יהונתן אינם קשורים להפצת תורתו משום שהם מדור אחר{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס&quot;ט]], עמ' 42.}}.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תקכ&quot;ד]], ביום [[כ&quot;א באלול]].<br /> <br /> ==הרבי על ר' יהונתן==<br /> על רבי יהונתן אייבשיץ מתבטא הרבי{{הערה|[[שיחות קודש]] תשכ&quot;ז, כרך א, עמ' 357}}: {{ציטוטון|העניינים שמדובר בהם בספרי נגלה ודרוש של גדולי ישראל עד גם ב'יערות דבש' מר' יהונתן אייבשיץ, אשר כידוע ומפורסם היה גדול הן בנגלה דתורה הן בפנימיות התורה}}.<br /> <br /> בהתוועדות שבת קודש פרשת שלח תשל&quot;ה התייחס הרבי לליקוי לבנה שנראה בחודש סיון של אותה שנה, והלקח שנדרש להפיק ממנו בעבודת ה'.<br /> <br /> אחרי ההתוועדות כתבו המניחים לרבי, כי מדבריו משתמע שאינו רואה את הדברים כפי שביארם בספר 'יערות דבש' של רבי יהונתן אייבשיץ.<br /> <br /> לימים הוגהה השיחה (ב'ליקוט' שיצא לאור לשבת בראשית תשל&quot;ט, ומשם בליקוטי שיחות, כרך ט&quot;, עמ' 7 ואילך), והרבי, אחרי ציטוט ה'יערות דבש', הגיב:<br /> &quot;אבל לא זכיתי להבין דבריו&quot; {{הערה|<br /> התקשרות גליון 1241. ניצוצי רבי. ההוכחה למתן-תורה.}}.<br /> <br /> בשיחה הנ&quot;ל, {{הערה|[[ליקוטי שיחות]], כרך טו, עמ' 7, בשולי-הגליון להערה 6}} אומר הרבי לאחר שמקשה על דברי רבי יהונתן: {{ציטוטון|1=ולהעיר, שמפורסם שבעל-המחבר-ספר זה [='יערות דבש'] היה (מוכרח) לוויכוחים רבים עם חכמי אומות העולם בימיו (כולל – תוכנים מפורסמים)...}}. וכך אכן כותב רבי יהונתן אייבשיץ עצמו בהקדמתו לספר 'כרתי ופלתי' על שולחן-ערוך חלק יורה-דעה: {{ציטוטון|1=והייתי נכנס ויוצא בחצרי השרים וכהני מלומדי נוצרים יר&quot;ה [=ירחם השם] להתווכח עמם בשל תורתנו אשר צחקו עלי שרים מכמה דברים אשר יתפלאו עלינו ואני הייתי כמליץ מוציא לאור תעלומה לברר דברי קדמונים ז&quot;ל כשחר נכון מוצאו עד שת&quot;ל [=תודה לא-ל] חכמתי עמדה לי ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד...}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> חבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה.<br /> <br /> מספריו שהודפסו:<br /> <br /> * '''אורים ותומים''' - על [[שולחן ערוך]] [[חושן משפט]].<br /> * '''כרתי ופלתי''' - על שולחן ערוך [[יורה דעה]].<br /> * '''בינה לעיתים''' - על [[מסכת ביצה]] ו[[הלכות]] [[יום טוב]].<br /> * '''[[יערות דבש]]''' - דרשות. ב' חלקים.<br /> * '''אהבת יהונתן''' - על [[הפטרה|ההפטרות]].<br /> * '''תפארת יהונתן''' - דרשות.<br /> * '''קשת יהונתן''' - על התורה, והספדים.<br /> * '''חצי יהונתן''' - חידושים.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:נושאי כלי השו&quot;ע]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99&diff=702168 2024-07-14T18:14:18Z

<p>37.60.47.77: /* תולדות חיים */תיקון העברית</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי חיים יוסף דוד אזולאי<br /> |תמונה=החיד&quot;א.jpg<br /> |כינוי=החיד&quot;א<br /> |תאריך לידה=[[תפ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ירושלים]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;א באדר]] [[תקס&quot;ו]]<br /> |רבותיו=רבי [[חיים בן עטר]], רבי [[שלום שרעבי]], רבי יצחק רפפורט, רבי יונה נבון ועוד<br /> |חיבוריו= [[חיים יוסף דוד אזולאי#חיבוריו|ראה להלן]]<br /> }}<br /> '''רבי חיים יוסף דוד אזולאי''' (מכונה '''החיד&quot;א''') (ה'תפ&quot;ד - [[י&quot;א אדר]] [[תקס&quot;ו]]) היה מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], [[קבלה|מקובל]], [[שד&quot;ר]] וביבליוגרף. חיבר עשרות ספרים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לר' רפאל יצחק זרחיה אזולאי ב[[ירושלים]] בשנת ה'תפ&quot;ד. למד בישיבות &quot;יפאר ענוים&quot;, &quot;בית יעקב&quot; ו&quot;ישיבת המקובלים בבית א-ל&quot;. נשא לאישה את רחל בת הרב ניסים ברכה מירושלים. שימש כשד&quot;ר עבור עניי [[חברון]] וירושלים, והיה נודד ברחבי העולם לשם כך. את מסעותיו תיעד בספרו &quot;מעגל טוב&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ח]] לאחר שסיים את מסעו בליבורנו, הוא נשאר במקום, לבקשת תושבי העיר, והתגורר שם עד לפטירתו. נפטר ב[[י&quot;א אדר]] [[תקס&quot;ו]] ונטמן בליבורנו. בשנת [[תשט&quot;ז]], ביוזמתו של הרב [[יצחק נסים]] הועלו עצמותיו ל[[ארץ ישראל]] והוא נקבר ב[[הר המנוחות]] בירושלים.<br /> <br /> ==החיד&quot;א בתורת רבותינו נשיאינו ==<br /> <br /> <br /> פסקיו ודבריו של החיד&quot;א בספריו, צוטטו אצל [[רבותינו נשיאינו]].<br /> <br /> <br /> הרבי מרבה להביא בשיחותיו ובאגרותיו את דברי החיד&quot;א, הן מספרי החיד&quot;א בנגלה והן מספרי החיד&quot;א בתורת הדרוש והקבלה. {{הערה| ראו למשל (להלן רק דוגמאות מעטות מתוך ריבוי המ&quot;מ לספרי החיד&quot;א): אג&quot;ק ח&quot;א ע' ח שמציין לשו&quot;ת חיים שאל. וכן אג&quot;ק ח&quot;ב ע' שלח שמציין לשו&quot;ת הנ&quot;ל. אג&quot;ק ח&quot;ד, עמ' קו, הערה 2 שמציין לשיורי ברכה. לקו&quot;ש חל&quot;ו ע' 185, הערה 47 שמציין לשער יוסף ולעין זוכר. בלקו&quot;ש חי&quot;ח, ע' 66, הערה 41 מציין לצוארי שלל. בלקו&quot;ש ח&quot;כ ע' 125 מביא הרבי מיוסף תהלות להחיד&quot;א, ועיי&quot;ש בהערה 13. הרבי מבאר בשיחה את דברי החיד&quot;א בלקו&quot;ש חל&quot;ה ע' 101. ספרו של החיד&quot;א, &quot;שם הגדולים&quot;, מוזכר פעמים רבות בשיחות הרבי ובאגרותיו, וראו למשל ביאורו של החיד&quot;א לשם שניאור, שנעתק בלקו&quot;ש חלק ו, עמ' 37, הערה 17. ל&quot;ברכי יוסף&quot; מציין הרבי פעמים רבות, למשל: אג&quot;ק חי&quot;ח ע' תקנה. הגש&quot;פ עם ליקוטי טעמים ומנהגים, פיסקא &quot;מצוה עלינו לספר ביצי&quot;מ&quot;. בלקו&quot;ש ח&quot;ב ע' 507 הערה 38 מביא הרבי מהספרים מחזיק ברכה וחיים שאל. ועוד הרבה.}} <br /> בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים, מביא הרבי מפירושו של החיד&quot;א על ההגדה. {{הערה|למשל בפסקא &quot;את פתח לו&quot;.}} <br /> <br /> בשיחת ליל ז' מר חשוון תשמ&quot;ו {{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ו, ח&quot;א, עמ' 536.}}, אמר הרבי: &quot;העירני חכם אחד (כלשון הרגיל בכמה ספרים) אודות דברי החיד&quot;א ז&quot;ל [פוסק בישראל ועד שמביאים כמה הלכות בשמו -מספרו שו&quot;ת חיים שאל וכיו&quot;ב, וכמו כן מביאים בשמו ענינים השייכים לפנימיות התורה סודות התורה] בספרו מדבר קדמות, ערך קיווּי, וזה לשונו{{הערה|כאן מובא בקיצור לשון החיד&quot;א, וראו כל לשונו בשיחה במקור.}}: &quot;אמרו ב­ילקוט תהלים רמז תשל&quot;ו, אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווּי כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי וכו'. . ובזה פירש. . מטבע ברכת &quot;את צמח דוד מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום&quot;, דאומרו כי לישועתך אינו מובן מה נתינת טעם היא. . אבל ע&quot;פ האמור אתי שפיר, והכי פירושה: את צמח דוד וכו', וכי תימא שאין לנו זכות מכל מקום תצמיח, כי לישועתך קוינו, ויש לנו הקיווּי, ובשכר הקיווי כדאי שתגאלנו&quot;. על דברי החיד&quot;א הללו חזר הרבי פעמים רבות בשיחותיו, ואף הורה לפרסמם{{הערה|שם, עמ' 538.}}.<br /> בהקשר לכך ציין גם הרבי בדבר גדולתו של החיד&quot;א: &quot;שאין צורך להאריך על דבר גדולתו של החיד&quot;א - פוסק בנגלה דתורה, כפי שרואים בספרי השו&quot;ת שלו (חיים שאל ועוד), ופוסק גם בנסתר דתורה, כפי שמצינו בספריו שמביא כמה עניינים בנסתר דתורה, ומכריע בהם כו'&quot;. בהמשך גם ציין הרבי את העובדה שהחיד&quot;א היה [[שד&quot;ר]], ובכך היה הופך את המעות שקיבל בחו&quot;ל - למעות ארץ ישראל, שהוא בדוגמת אמרת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] &quot;[[עשה כאן ארץ ישראל]]&quot;. {{הערה|שם בשיחה עמ' 536.}}.<br /> <br /> הרבי גם מזכיר את הנהגתו של החיד&quot;א בקשר לשבע מצוות בני נח עם אומות העולם, ומכנה את הנהגת החיד&quot;א &quot;מעשה רב&quot;. {{הערה|ליקוטי שיחות, חלק כו, עמ' 141, הערה 67.}}<br /> <br /> הרבי מביא במקומות רבים מאוד את הפירוש על הפסוק &quot;והימים האלה נזכרים ונעשים&quot;, ומציין &quot;הובא ונתבאר בספר לב דוד להחיד&quot;א פרק כט&quot;.<br /> <br /> פעם אחת אמר הרבי תהילים מתוך התהילים עם פירוש &quot;יוסף תהילות&quot; להחיד&quot;א. היה זה בכ&quot;ג כסלו תש&quot;מ. הרבי נכנס לקריאת התורה עם תהילים &quot;יוסף תהילות&quot;. לאחר קריאת התורה, אמר הרבי את מזמור התהילים שלו מספר זה {{הערה|יומן רי&quot;מ זליגסון.}}. <br /> <br /> הרבי הרש&quot;ב כותב {{הערה| נדפס בשו&quot;ת תורת שלום, (שונות, סימן א, מצוות ישוב ארץ ישראל בזמנינו) https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/5/index.htm}}: &quot;כמה גדולים נ&quot;ע עוד מקדם קדמתה יצאו מירושלים לחברון. ואחד מידידינו כותב לי, וחושב כמה גדולים שיצאו מירושלים לחברון, וכמו הר&quot;ר יוסף קונקי והר&quot;ר יוסף הלוי הנזיר והר&quot;ר משה המון יצא מירושלים לצפת, והחיד&quot;א ז&quot;ל יצא לחברון, ובוודאי משום שמצא תוספת מעלה וקדושה יתירה&quot;.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ===הלכה, פרשנות, דרושים===<br /> *'''עבודת הקודש'''.<br /> *'''חדרי בטן''' - דרושי מוסר על סדר הפרשיות, יו&quot;ל מכתב יד בירושלים תש&quot;ג<br /> *'''זיכרון משה''' - שני חלקים על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי ומשום כך נקרא &quot;זיכרון משה&quot;<br /> *'''דבש לפי''' - מבנה אנציקלופדי של ערכים לפי א&quot;ב. (חלק ב' של ספרו מדבר קדמות)<br /> *'''אהבת דוד''' - דרשות<br /> *'''שפה אחת''' - פירוש על הגדה של פסח<br /> *'''פתח עינים''' - פירוש על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב<br /> *'''אחורי תרעא''' - פירוש על מסכת הוריות<br /> *'''בית מנוחה''' - סדר לימוד ליארצייט<br /> *'''מחזיק ברכה''' - הלכה על חלק אורח חיים שבשולחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלי<br /> *'''כיסא דוד'''<br /> *'''כיסא רחמים''' - על מסכתות קטנות<br /> *'''מראית העין''' - חידושים ובאורים על הש&quot;ס<br /> *'''ככר לאדן'''<br /> *'''שיורי ברכה''' - תוספות לחיבור מחזיק ברכה<br /> *'''שמחת הרגל''' על הגדה של פסח<br /> *'''זרוע ימין''' - פרוש על מסכת אבות<br /> *'''ברכי יוסף''' - פירוש לשולחן ערוך מלוקט מרבותינו הראשונים וראשוני האחרונים אשר כתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז אלה החיד'''א מצאם במסעותיו בכתבי יד ישנים והביאם לדפוס<br /> *'''מורה באצבע''' - הנהגות כלליות, הנהגות לשבתות, חגים וחודשי השנה<br /> *'''ציפורן שמיר''' - מוסר, הנהגות ותפילות<br /> *'''קשר גודל'''' - סיכום הלכות מספרי האחרונים (כולל מספרי החיד&quot;א עצמו). בספר מובאת רק פסיקתו הסופית ללא הפלפול ההלכתי עם הבאת המקורות כפי שעשה בספרי השו'''ת שלו או בספרו ברכי יוסף<br /> *'''כף אחת'''<br /> *'''יעיר אזן''' - על כללי הש&quot;ס<br /> *'''יוסף בסדר'''<br /> *'''סנסן ליאיר'''<br /> *'''שומר ישראל'''<br /> *'''לב דוד''' - פרקי מוסר. חמשת הפרקים הראשונים הם קונטרס בענייני תשובה שהעתיק החיד&quot;א מכתב יד של ר' חיים ויטאל.<br /> <br /> ===שו&quot;תים===<br /> *'''טוב עין'''<br /> *'''חיים שאל''' - ש&quot;ת בשני חלקים<br /> *'''יוסף אומץ''' - תשובות לשאלות שנשלחו אליו מרחבי העולם אולם בעיקר מצפון אפריקה וארץ ישראל.<br /> ===היסטוריה ===<br /> *'''שם הגדולים'''<br /> *'''זעיר שם''' - תוספות ל&quot;שם הגדולים&quot;, כולל גם פירוש על מדרש רבה<br /> *'''מעגל טוב''' - יומן מסע בשלשה חלקים.<br /> <br /> ===פירושים על תנ&quot;ך===<br /> *'''לחם מן השמים''' - פירושים על התורה<br /> *'''אהל יוסף''' - פירוש על תהלים<br /> *'''יוסף תהלות''' - פירוש על תהלים<br /> *'''חומת אנ&quot;ך''' - (יצא לאור: תקס&quot;ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ&quot;ך)<br /> ===ספרים ערוכים מכתביו===<br /> בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, &quot;סידור החיד&quot;א&quot; - החיד&quot;א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:<br /> *סידור החיד&quot;א - ליקוט מספרי החיד&quot;א הלכות ופירושים על התפילה.<br /> *פסקי סידור החיד&quot;א ריח ניחוח - 4 כרכים.<br /> *פרדס החיד&quot;א - ליקוטים מתורת החיד'''א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.<br /> *תורת החיד&quot;א - פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד&quot;א 5 כרכים.<br /> *אגרות והסכמות רבינו חיד&quot;א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד&quot;א בני ברק, תשס&quot;ו<br /> }}<br /> <br /> ==הנצחתו==<br /> על שמו [[רחוב החיד&quot;א]] בשכונת [[בית וגן]] בירושלים, ועוד ערים בישראל.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לאחר פטירתה של אשתו הראשונה, הוא נישא בשנית לרחל בת הרב משה הלוי מפיזה.<br /> *בנו, ר' אברהם ישעיה אזולאי<br /> *בנו, ר' אברהם אזולאי<br /> *ביתו, שרה.<br /> *ביתו, שמחה פארדו.<br /> *ביתו, קרלה.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/moshiach/957665/ &quot;תהילים החיד&quot;א&quot; להחשת הגאולה • להורדה] {{אינפו}}<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אחרונים]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=702165 2024-07-14T18:06:32Z

<p>37.60.47.77: </p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> * הרב [[בנימין מנדלזון]] - רב המושב קוממיות <br /> *הרב [[מנחם מענדל מנדלזון]] - רב המושב קוממיות ונשיא קרן השביעית ומראשי הפעילים להסדרת עניני ה[[שמיטה]] בארץ ישראל<br /> *הרב [[יעקב משה מנדלסון]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[ערד]]<br /> *הרב [[בנימין מנדלסון]] - משלוחי הרבי ב[[בית שמש]]<br /> *הרב [[מרדכי נח מנדלסון]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[בית שמש]]<br /> *ר' [[אברהם דב מנדלסון]]<br /> <br /> ===משפחת מנדלסון מירושלים===<br /> *הרב [[יונה מנדלסון]] - (&quot;שר המשקים דארץ ישראל&quot;) מנהל '[[יקב שמשון]]', [[גבאי]] בית כנסת חב&quot;ד ב[[שכונת בית ישראל]] ובשכונת '[[בית וגן]]'<br /> *מרת [[ציפורה מנדלסון]] לבית שור - רעייתו של הרב יונה מנדלסון, בתו של הרב משה שלום שור, שימשה במשך שנים רבות כיו&quot;ר [[נשי חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן מנדלסון]] - מחנך ב[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]], ומנהל '[[יקב שמשון]]', בנו של יונה מנדלסון<br /> *הרב [[מרדכי מנדלסון]] (מוטי) - [[שליח הרבי]] לקרלסרוהה [[גרמניה]], בנו של שלמה מנדלסון<br /> ===מנדלזון===<br /> *הרב [[לוי יצחק מנדלזון]] - משלוחי הרבי ב[[חולון]] ומנהל [[לב חב&quot;ד - חסד ומרפא]]<br /> *הרב [[דובער מנדלזון]] - חבר [[ועדת החינוך החב&quot;די]] שע&quot;י [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארץ הקודש]]. חבר הנהלת [[אור שמחה]] ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *‏ר' [[יצחק יונה מנדלזון]] - המדריך הותיק בישיבת תומכי תמימים לוד<br /> *ר' [[‏פנחס צבי מנדלזון]]<br /> *ר' [[חיים מנחם מנדלזון]]<br /> <br /> }}<br /> [[קטגוריה:פירושונים]] [[קטגוריה:משפחת מנדלסון|*]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=702164 2024-07-14T18:06:09Z

<p>37.60.47.77: תוכן</p> <hr /> <div>{{פירושונים|<br /> * הרב [[בנימין מנדלזון] - רב המושב קוממיות <br /> *הרב [[מנחם מענדל מנדלזון]] - רב המושב קוממיות ונשיא קרן השביעית ומראשי הפעילים להסדרת עניני ה[[שמיטה]] בארץ ישראל<br /> *הרב [[יעקב משה מנדלסון]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[ערד]]<br /> *הרב [[בנימין מנדלסון]] - משלוחי הרבי ב[[בית שמש]]<br /> *הרב [[מרדכי נח מנדלסון]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[בית שמש]]<br /> *ר' [[אברהם דב מנדלסון]]<br /> <br /> ===משפחת מנדלסון מירושלים===<br /> *הרב [[יונה מנדלסון]] - (&quot;שר המשקים דארץ ישראל&quot;) מנהל '[[יקב שמשון]]', [[גבאי]] בית כנסת חב&quot;ד ב[[שכונת בית ישראל]] ובשכונת '[[בית וגן]]'<br /> *מרת [[ציפורה מנדלסון]] לבית שור - רעייתו של הרב יונה מנדלסון, בתו של הרב משה שלום שור, שימשה במשך שנים רבות כיו&quot;ר [[נשי חב&quot;ד]] ב[[ירושלים]]<br /> *הרב [[שלמה זלמן מנדלסון]] - מחנך ב[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]], ומנהל '[[יקב שמשון]]', בנו של יונה מנדלסון<br /> *הרב [[מרדכי מנדלסון]] (מוטי) - [[שליח הרבי]] לקרלסרוהה [[גרמניה]], בנו של שלמה מנדלסון<br /> ===מנדלזון===<br /> *הרב [[לוי יצחק מנדלזון]] - משלוחי הרבי ב[[חולון]] ומנהל [[לב חב&quot;ד - חסד ומרפא]]<br /> *הרב [[דובער מנדלזון]] - חבר [[ועדת החינוך החב&quot;די]] שע&quot;י [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארץ הקודש]]. חבר הנהלת [[אור שמחה]] ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> *‏ר' [[יצחק יונה מנדלזון]] - המדריך הותיק בישיבת תומכי תמימים לוד<br /> *ר' [[‏פנחס צבי מנדלזון]]<br /> *ר' [[חיים מנחם מנדלזון]]<br /> <br /> }}<br /> [[קטגוריה:פירושונים]] [[קטגוריה:משפחת מנדלסון|*]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_(%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9)&diff=702163 2024-07-14T17:58:05Z

<p>37.60.47.77: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רב קהילה, ומנהיג ציבורי בעיר [[בית שמש]]|אחר=סבו, הראשון לציון וממנהיגי הציבור הספרדי בדור האחרון|ראו=[[עובדיה יוסף]]}}<br /> [[קובץ:הרב עובדיה יוסף בית שמש נואם בישיבת תות''ל.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב עובדיה יוסף נואם בהתוועדות בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש (גדולה) (תשפ&quot;ג)]]<br /> הרב '''עובדיה יוסף''' (יליד שנת [[תשל&quot;ב]], 1972) הוא רב קהילה, ראש כולל, ראש ישיבה, ופעיל ציבורי בעיר בית שמש, מקורב לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[ה' אדר]] [[תשל&quot;ב]] כבן בכור לאביו הרב [[יעקב יוסף]] ולאמו מרת נצחיה (בת הרב עמרם אזולאי), ובשעת הברית נקרא כמנהג הספרדים על שם סבו מצד אביו, הרב [[עובדיה יוסף]].<br /> <br /> אביו שהיה מקורב מאוד לחסידות חב&quot;ד, שלח אותו בילדותו ללמוד במוסדות חב&quot;ד, והוא נותר עם קשר קרוב לחסידות חב&quot;ד במשך כל שנותיו.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו ממשפחת חסידי חב&quot;ד, מרת חי' חנה מלכה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view ראו מכתב הרבי ללידתה, בתשורה מנישואי בנה, עמוד 26].}}, בת ר' חיים מאיר דוד בר כוכבא ומרת סגולה, מירושלים.<br /> <br /> לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בשכונת 'יפה נוף' ב[[בית שמש]], שם החל לפעול בקרב תושבי השכונה שהגיעו ממשפחות מאותגרות כלכלית וחברתית, ובמקביל לתפקידו כרב ומנהיג רוחני, שימש כפעיל חברתי וקידם מיזמים שונים לרווחת תושבי העיר.<br /> <br /> במהלך השנים ייסד [[כולל אברכים]] ועומד בראשו.<br /> <br /> כתב יחד עם אביו הרב יעקב יוסף את סדרת הספרים &quot;בעתה אחישנה&quot; ובמהלך העבודה על ההוצאה לאור חלה אביו ונפטר, והוא השלים את ההוצאה לאור של הספרים יחד עם הערות וחידושים משלו בשם &quot;אמרי עובדיה&quot;.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו, החל לשמש כממלא מקומו בראשות ישיבת 'חזון יעקב' ובמסירת השיעורים הקבועים בבית הכנסת בורוכוב.<br /> <br /> עם הקמת שכונת רמת בית שמש ג', עבר להתגורר בשכונה והחל לשמש בה כרב קהילה.<br /> <br /> בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת [[תשע&quot;ח]], התמודד לתפקיד חבר מועצת העיר בראש רשימית 'שבת אחים', שלא הצליחה לעבור את הרף הנדרש להיכנס לעירייה, ותמך במומעמדות של גב' בלוך שנבחרה לראשות העיר, בעוד העמדה של רוב הציבור החרדי היה לתמוך בראש העיר הקודם ר' משה אבוטבול.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] נמנה על הרבנים שפרסמו תמיכה פומבית במפלגת נעם.<br /> <br /> בנוסף לתפקידיו, משמש כמורה צדק ורב קהילת ומוסדות הרב כץ שבעיר הותיקה.<br /> <br /> משדר תכנית הלכה שבועית מידי יום רביעי ברדיו 'כאן מורשת' של תאגיד השידור הישראלי, יחד עם הרב יוסף אלנקווה.<br /> <br /> ידוע כממשיך מורשת הלימוד של סבו, ומחזיק באותה שיטה של הנחלת הלימוד, כאשר בשיעוריו ובפסיקותיו מפרט בבקיאות את הדעות ההלכתיות העוסקות בנושא, ומכריע בהן בבהירות, ובנוסף, משלב בפסיקותיו את ההתייחסות לנושא בפנימיות התורה, ונוטה לפסוק ולהדגיש את דעת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בנידון.<br /> <br /> == קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> הרב יוסף לומד שיחות רבות של הרבי ואף מרגיש בחלקן שמכוונות אליו אישית, על פיהן פעל בשליחות הרבי וקירב מכר עליו פעל בענייני [[אמונה]] וקירבו, דיווח לרבי על פעולות ב[[הפצת המעיינות]], ועל בקשות ברכה למקרים שונים.<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ט]], [[תש&quot;נ]] בעקבות מספר שיחות של [[הרבי]] אותן למד ואף הרגיש שהדברים מכוונים אליו אישית, שיחות בהן הורה הרבי להפיץ את המעיינות בקרב מעגל הציבור הקרוב למפיץ, יצר קשר עם מכר בעל ספקות באמונה, שוחח עימו רבות וקירבו, כשאמו של המקורב סבלה מכאבים דאג הרב יוסף להעביר בקשת ברכה לרבי מאמו של המקורב, בבקשת הברכה היא כתבה על החלטתה לא לכבס ב[[שבת]], הרבי השיב במענה שתוכנו היה &quot;[[אזכיר על הציון]]&quot;, והיא התרפאה כליל {{הערה|הוא מספר על כך בארוכה בוידאו 'הרב עובדיה יוסף, הרבי מליובאוויטש, סיפורים אישיים' ביוטיוב.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' יעקב יוסף (חתן ר' [[יגאל הושיאר]])<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.hebrewbooks.org/57602 אמרי עובדיה - מגילת אסתר]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:יוסף, עובדיה}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבית שמש]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_(%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9)&diff=702162 2024-07-14T17:57:16Z

<p>37.60.47.77: /* קשריו עם חב&quot;ד */סגנון</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=רב קהילה, ומנהיג ציבורי בעיר [[בית שמש]]|אחר=סבו, הראשון לציון וממנהיגי הציבור הספרדי בדור האחרון|ראו=[[עובדיה יוסף]]}}<br /> [[קובץ:הרב עובדיה יוסף בית שמש נואם בישיבת תות''ל.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב עובדיה יוסף נואם בהתוועדות בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש (גדולה) (תשפ&quot;ג)]]<br /> הרב '''עובדיה יוסף''' (יליד שנת [[תשל&quot;ב]], 1972) הוא רב קהילה, ראש כולל, ראש ישיבה, ופעיל ציבורי בעיר בית שמש, מקורב לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[ה' אדר]] [[תשל&quot;ב]] כבן בכור לאביו הרב [[יעקב יוסף]] ולאמו מרת נצחיה (בת הרב עמרם אזולאי), ובשעת הברית נקרא כמנהג הספרדים על שם סבו מצד אביו, הרב [[עובדיה יוסף]].<br /> <br /> אביו שהיה מקורב מאוד לחסידות חב&quot;ד, שלח אותו בילדותו ללמוד במוסדות חב&quot;ד, והוא נותר עם קשר קרוב לחסידות חב&quot;ד במשך כל שנותיו.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו ממשפחת חסידי חב&quot;ד, מרת חי' חנה מלכה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view ראו מכתב הרבי ללידתה, בתשורה מנישואי בנה, עמוד 26].}}, בת ר' חיים מאיר דוד בר כוכבא ומרת סגולה, מירושלים.<br /> <br /> לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בשכונת 'יפה נוף' ב[[בית שמש]], שם החל לפעול בקרב תושבי השכונה שהגיעו ממשפחות מאותגרות כלכלית וחברתית, ובמקביל לתפקידו כרב ומנהיג רוחני, שימש כפעיל חברתי וקידם מיזמים שונים לרווחת תושבי העיר.<br /> <br /> במהלך השנים ייסד [[כולל אברכים]] ועומד בראשו.<br /> <br /> כתב יחד עם אביו הרב יעקב יוסף את סדרת הספרים &quot;בעתה אחישנה&quot; ובמהלך העבודה על ההוצאה לאור חלה אביו ונפטר, והוא השלים את ההוצאה לאור של הספרים יחד עם הערות וחידושים משלו בשם &quot;אמרי עובדיה&quot;.<br /> <br /> לאחר פטירת אביו, החל לשמש כממלא מקומו בראשות ישיבת 'חזון יעקב' ובמסירת השיעורים הקבועים בבית הכנסת בורוכוב.<br /> <br /> עם הקמת שכונת רמת בית שמש ג', עבר להתגורר בשכונה והחל לשמש בה כרב קהילה.<br /> <br /> בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת [[תשע&quot;ח]], התמודד לתפקיד חבר מועצת העיר בראש רשימית 'שבת אחים', שלא הצליחה לעבור את הרף הנדרש להיכנס לעירייה, ותמך במומעמדות של גב' בלוך שנבחרה לראשות העיר, בעוד העמדה של רוב הציבור החרדי היה לתמוך בראש העיר הקודם ר' משה אבוטבול.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] נמנה על הרבנים שפרסמו תמיכה פומבית במפלגת נעם.<br /> <br /> בנוסף לתפקידיו, משמש כמורה צדק ורב קהילת ומוסדות הרב כץ שבעיר הותיקה.<br /> <br /> משדר תכנית הלכה שבועית מידי יום רביעי ברדיו 'כאן מורשת' של תאגיד השידור הישראלי, יחד עם הרב יוסף אלנקווה.<br /> <br /> ידוע כממשיך מורשת הלימוד של סבו, ומחזיק באותה שיטה של הנחלת הלימוד, כאשר בשיעוריו ובפסיקותיו מפרט בבקיאות את הדעות ההלכתיות העוסקות בנושא, ומכריע בהן בבהירות, ובנוסף, משלב בפסיקותיו את התייחסות לנושא בפנימיות התורה, ונוטה לפסוק ולהדגיש את דעת [[אדמו&quot;ר הזקן]] בנידון.<br /> <br /> == קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> הרב יוסף לומד שיחות רבות של הרבי ואף מרגיש בחלקן שמכוונות אליו אישית, על פיהן פעל בשליחות הרבי וקירב מכר עליו פעל בענייני [[אמונה]] וקירבו, דיווח לרבי על פעולות ב[[הפצת המעיינות]], ועל בקשות ברכה למקרים שונים.<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ט]], [[תש&quot;נ]] בעקבות מספר שיחות של [[הרבי]] אותן למד ואף הרגיש שהדברים מכוונים אליו אישית, שיחות בהן הורה הרבי להפיץ את המעיינות בקרב מעגל הציבור הקרוב למפיץ, יצר קשר עם מכר בעל ספקות באמונה, שוחח עימו רבות וקירבו, כשאמו של המקורב סבלה מכאבים דאג הרב יוסף להעביר בקשת ברכה לרבי מאמו של המקורב, בבקשת הברכה היא כתבה על החלטתה לא לכבס ב[[שבת]], הרבי השיב במענה שתוכנו היה &quot;[[אזכיר על הציון]]&quot;, והיא התרפאה כליל {{הערה|הוא מספר על כך בארוכה בוידאו 'הרב עובדיה יוסף, הרבי מליובאוויטש, סיפורים אישיים' ביוטיוב.}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' יעקב יוסף (חתן ר' [[יגאל הושיאר]])<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.hebrewbooks.org/57602 אמרי עובדיה - מגילת אסתר]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:יוסף, עובדיה}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבית שמש]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%91%D7%A1%D7%A7&diff=702160 2024-07-14T17:49:49Z

<p>37.60.47.77: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מצבת ר' מנדל מויטבסק.jpg|250px||ממוזער|ציונו של הרב מנחם מענדל מויטבסק]]<br /> רבי '''מנחם מענדל מויטבסק''' (לעיתים נקרא רמ&quot;מ '''מהורודוק''') ([[ת&quot;צ]]-[[תקמ&quot;ח]]) לפי צוואת רבו [[המגיד ממזריטש]] היה ל&quot;ראש החסידים&quot; לאחר פטירתו. השפעתו הייתה רבה על יהדות [[ליטא]] ו[[רוסיה]] הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.<br /> <br /> אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר &quot;השפל באמת&quot;, וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> רבי מנחם מענדל נולד ב[[ויטבסק]] לערך בשנת [[ת&quot;צ]] (1730). אביו רבי משה היה ממקורביו של [[הבעל שם טוב]] ואף רבי מנחם מענדל ביקר בביתו כשהיה בן תשע.<br /> <br /> את רוב תורתו למד מפי [[המגיד ממזריטש]].<br /> <br /> בימי המגיד התגורר ב[[מינסק]]. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע ב[[הורודוק]] הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==אדמו&quot;ר הזקן והאדמו&quot;ר מהורודוק==<br /> <br /> לאחר פטירת ה[[מגיד ממעזריטש]] היה [[אדמו&quot;ר הזקן]], במשך תקופה מסוימת, חסידו של רבי מנחם מנדל ואף חתם על [[כתב התקשרות]] אליו{{הערה|ראה שיחת ליל שמח&quot;ת [[תשמ&quot;ח]] (סעיף י&quot;ט) ש[[הרבי]] מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד הסתלקותו, וממילא לכאורה גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב&quot;ד. ומעין זה בשיחת ש&quot;פ לך לך תשי&quot;א. אבל בשיחת ש&quot;פ פקודי תשמ&quot;א מבאר שסוג הנשיאות של רבי מנחם מענדל הוא שונה מהנשיאות של נשיאי חב&quot;ד, בדוגמת [[מלכי ישראל]] ביחס למלכי [[בית דוד]].}}. הוא שהה אצלו יחד עם ידידו, מי שהיה גם מלמדו בצעירותו, רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]].<br /> <br /> כשנשאל פעם אדמו&quot;ר הזקן על ידי רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] במה היה כוחו של רבינו, ענה לו אדמו&quot;ר הזקן: רבי מנדלי ידע את מחשבותיו של כל אדם. המשיך ר' נחום לשאול: ומה בכך? הוסיף אדמו&quot;ר הזקן: גם ידע מחשבותיו של האדם כל ימי חייו. אך גם מכך לא התפעל רבי מנחם נחום, הוסיף אדמו&quot;ר הזקן ואמר: כשר' מנדלי עבר בבית הרגיש כל מה שחשבו בבית זה מעודו, וכל מה שעתידים לחשוב בו עד עולם. ומכך נתפעל רבי מנחם נחום עד מאוד{{הערה|מגדל עוז, עמ' קס קסא, בשם רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] רבה של בויברוסק, תלמיד אדמו&quot;ר הזקן.}}.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ו]] מינה רבי מנחם מנדל את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לנשיא החסידים ב[[רוסיה]].<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ז]] נסע ר' מנחם מענדל יחד עם אדמו&quot;ר הזקן ל[[וילנא]] כדי להסביר ל[[הגאון מוילנא|גאון]] את דבר ה[[חסידות]] ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבלם. בעקבות התחזקות ההתנגדות מצד ה[[מתנגדים]], וברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה המערכה הקשה ב[[ליטא]] ו[[עליית החסידים|לעלות לארץ ישראל]]. הוא עלה בשיירה בה היו גם רבי [[אברהם מקאליסק]] ואדמו&quot;ר הזקן. בדרך ליד נהר הדניעפר (ליד גבול טורקיה), שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ב[[רוסיה]] הלבנה וליטא{{הערה|'''בית רבי''' ז', ב.}}, הוא נשאר שנה אחת בעיר{{הערה|בהקדמת בני המחבר ל[[שולחן ערוך הרב| שולחן ערוך שלו]] כותבים שבשנה זו חזר על הש&quot;ס בפעם ה-16 בעיון.}} ולאחר מכן חזר ל[[רוסיה]].<br /> <br /> == בארץ ישראל ==<br /> <br /> בחודש [[אדר]] תקל&quot;ז עלה ל[[ארץ ישראל]] בראש קבוצת [[חסידים]] בת שלוש מאות איש.<br /> <br /> הם הגיעו לארץ ב[[ה' אלול]] [[תקל&quot;ז]] והתיישבו בתחילה בפקיעין. לאחר מכן עברו ל[[צפת]]. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר, וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת העתיקו את מושבם לעיר [[טבריה]].<br /> <br /> אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי [[שד&quot;ר|שדרי&quot;ם]] ואגרות, ובזמן זה [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה אוסף כספים בחוץ לארץ עבורם.<br /> <br /> == פטירתו ==<br /> [[קובץ:מצבת רבי מנחם מענדיל מויטבסק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|המצבה המחודשת על קברו של רבי מנחם מענדל ב[[טבריה]]]]<br /> לפני [[הסתלקות]]ו ציווה לאלו שעמדו לידו לצאת מהחדר, &quot;כי הנה ה' נצב עלי&quot;. כעבור שעה יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה.<br /> <br /> נפטר ב[[יום שני]], [[ר&quot;ח אייר]] [[תקמ&quot;ח]] (1788), בהשאירו את בנו יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי [[הבעש&quot;ט]].<br /> <br /> ביום חמישי, [[א' אייר]] [[תשע&quot;ג]] שופץ קברו בטבריה לרגל 225 שנה להסתלקותו{{הערה|1=[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75514 ידיעה באתר חב&quot;ד אינפו]. {{קישור שבור|כ&quot;ו סיוון תשפ&quot;ד}}}}<br /> <br /> == לאחר הסתלקותו ==<br /> לאחר [[הסתלקות]]ו בשנת [[תקמ&quot;ח]] שלח [[אדמו&quot;ר הזקן]] איגרת ליושבי [[ארץ הקודש]] {{ציטוטון|לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש...}}{{הערה|האגרת נדפסה ב[[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ז|בפרק כ&quot;ז באגרת הקדש]], ב[[ספר התניא]].}}.<br /> <br /> [[הרבנית דבורה לאה]] העידה שבנה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה הראשון שנקרא על שמו של רבי מנחם מנדל מויטבסק במשפחת [[פורטל:בית רבי|בית רבי]].<br /> <br /> הרבי הצמח צדק גם הרבה בשבחו, ואמר ש'''&quot;כשמדברים על רבי מענדילי צריכים להדליק הרבה נרות, כי הוא היה צדיק אמיתי ואור אמת&quot;'''{{הערה|1=&quot;[[סיפורי חסידים]]&quot; לרב [[שלמה יוסף זוין]], על התורה, ע' 561.}}<br /> <br /> == ספריו ==<br /> [[קובץ:ספר פרי עץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר 'פרי עץ']]<br /> *'''[[פרי הארץ]]''' (קאפוסט תקע&quot;ד).<br /> *'''[https://hebrewbooks.org/3681 פרי עץ]''' (ז'יטומיר תרל&quot;ד).<br /> *'''[https://beta.hebrewbooks.org/3709 לקוטי אמרים]''' (לבוב תרע&quot;א).<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> *[[ניגון השתפכות הנפש]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''מרומם ואיש עליה''' - תולדות חייו וקשריו עם אדמו&quot;ר הזקן, תשס&quot;ו.<br /> *'''צדיק אמיתי ואיש אמת''', מגזין 'ובאותו הזמן' חודש אייר תשפ&quot;א עמוד 18<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54172 חסידים על קברו בטבריה] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בהורודוק]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5)&diff=701883 2024-07-12T16:00:03Z

<p>37.60.47.77: /* עם הרבי */תיקון ע&quot;פ צילום המכתב</p> <hr /> <div>{{לעריכה|לא אינצקלופדי מספיק. בפרט בהתנגדות שמבוססת על פרשנות ולא על עובדות}}<br /> {{דמות|<br /> שם=הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)<br /> |תמונה= עדין אבן ישראל.jpg<br /> |תיאור= הרב עדין אבן ישראל נואם ב [[כפר חב&quot;ד]], [[אדר]] [[תשע&quot;ב]].<br /> |תאריך לידה=[[ג' אב]] [[תרצ&quot;ז]]<br /> |מקום לידה= [[ירושלים]]<br /> |מקום פעילות= <br /> |רבותיו= [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |השתייכות=חסידות חב&quot;ד<br /> }}<br /> הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' ([[ג' באב]] ה'[[תרצ&quot;ז]], 11 ביולי 1937 - [[י&quot;ז אב]] [[תש&quot;פ]]) היה [[רב]] [[חסיד חב&quot;ד]] ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפרסם הודות להוצאתו של [[תלמוד שטיינזלץ]]. זכה לקירובים מיוחדים מהרבי. באופן נדיר וחריג הרבי הורה לו לשנות את שם משפחתו ולכן שינה משטיינזלץ לאבן ישראל.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרב עדין.jpeg|ממוזער|250px|עובר לפני הרבי]]<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[ג' אב]] [[תרצ&quot;ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]], לאברהם משה שטיינזלץ, מצאצאי ה[[אדמו&quot;ר]] הראשון מסלונים.<br /> <br /> אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' [[הלל צייטלין]] התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שב[[פולין]] בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה. המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים. <br /> <br /> את עדין שלחו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב&quot;ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב [[דב בער אליעזרוב]] מרבני חב&quot;ד, ובד בבד רכש השכלה אקדמית.<br /> בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], את דרכו ל[[יהדות]] ולחסידות, החל במפגש מעצים עם הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] אליו היה קרוב מאד ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש&quot;כ]] מונה על ידי [[זלמן שז&quot;ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב&quot;ד]] על שם ה[[רב]] [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ&quot;ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]] מקבץ במלאת מאה וחמישים שנה להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וקיבל רבות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]] ואחותו של השליח הנודע הרב [[שמואל אזימוב]], מיוחסת מצד אימא להרה&quot;ק רבי [[מרדכי פויזנר]] (אחיו של [[רבנו הזקן]]).<br /> <br /> [[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב עדין עם [[בנימין נתניהו]].]]<br /> בערב שבת עקב, [[י&quot;ז באב]] [[תש&quot;פ]] נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה. הובא למנוחות ב[[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים|הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], כשבני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה. <br /> <br /> רבים ליוו אותו, וספדו אותו, ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] הוציא הודעת אבל מיוחדת:<br /> <br /> {{ציטוטון|: אני דואב מעומק לבי על פטירתו של הרב עדין שטיינזלץ זצ&quot;ל – ידען עצום, גאון בתורה ואיש רוח מופלא. גדלתי בסמיכות לרב שטיינזלץ בירושלים של ילדותי, אבל זכיתי להכירו אישית רק שנים לאחר מכן. נפגשתי איתו כמה פעמים בביתו, ושמעתי את שיעוריו המרתקים שתמיד החכימו אותי..<br /> אלה לא היו שיעורים במובן השגרתי, אלא שיחות מרוממות נפש שחבקו עולם ומלואו – תנ&quot;ך, משנת חז&quot;ל, היסטוריה, פילוסופיה, תרבות, בלשנות, ועוד. קראתי גם בספריו שספוגים חוכמה ודעת, הגות ואמונה. הרב שטיינזלץ ייצג במובהק את דמותו של 'המתמיד' היהודי. הוא השקיע עמל בלתי-פוסק במפעלי הפרשנות שלו, ובראשם הפירוש לתלמוד שמנגיש את לימוד הגמרא לציבורים רחבים בשפה בהירה ומובנת. חיבוריו החשובים יעמדו לדורות – כאבני-יסוד של מורשת ישראל, וכנר תמיד לזכרו..<br /> אהבת ישראל של הרב שטיינזלץ הושפעה רבות מקרבתו לרבי מלובביץ' ומחסידות חב&quot;ד. אישיותו יוצאת הדופן של הרבי הטביעה בו חותם עז, כפי שארע גם לי במפגשיי עימו. בעיני שניהם – הרבי מלובביץ', ותלמידו הרב שטיינזלץ – ראיתי אותו אור כביר של אהבת האדם ואהבת עם ישראל..<br /> אני שולח את תנחומיי העמוקים למשפחת שטיינזלץ ולרבבות תלמידיו של הרב בארץ ובעולם. יהי זכרו ברוך.}}<br /> <br /> ==עם הרבי==<br /> [[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי]]<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] כשהרב שטיינזלץ היה בגיל 16, שלח הרבי מכתב להרב [[נחום שמריה ששונקין]] עם בקשה להיפגש עם הרב אבן ישראל ו&quot;להוציאו מן המבוכה ומן הסביבה שבה הוא נמצא&quot; וש&quot;טוב הוא שיעתיק לאיזה זמן מירושלים למען לא יבלבלוהו בתמידות&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/126247 &quot;הוא בגיל ט&quot;ז שנה ונבוך בדרכו בחיים&quot; • מכתב נדיר של הרבי]}}.<br /> <br /> ב[[י' בשבט]] שנת [[תש&quot;ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי '[[אתה הראת]]'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ&quot;הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז&quot;ר&quot;.<br /> <br /> בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת &quot;צמח צדק&quot;]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. באגרת משנת תשכ&quot;ט{{הערה|מתאריך ה' מרחשון}} הרבי תבע ממנו ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת &quot;צמח צדק&quot;]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב הודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב &quot;צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן&quot; היינו [[ספר הקן]].<br /> <br /> באגרת משנת תשל&quot;ו{{הערה|מתאריך ה' מנחם אב}} כתב לו הרבי הסתייגות מפירושו שנשען על המדרש ש&quot;הנשר הגדול&quot; זה '''רק''' משל, ובסופו של המכתב כתב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: &quot;להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר&quot;ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה&quot;<br /> <br /> סיפר הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]: באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ואמר לו משהו. הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין, הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות.<br /> <br /> ===רב בית כנסת צמח צדק===<br /> [[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]]<br /> <br /> הרב אבן ישראל מונה לרבו של [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]], ולמרות המרחק הגדול מביתו, היה צועד רגלית מידי שבת בבוקר אל בית הכנסת, מתפלל באריכות ומתוועד, ואז שב לביתו בשעות אחר הצהרים. קיבל על כך עידודים רבים מהרבי{{הערה|אגרת מה' מר חשון תשכ&quot;ט}}. הרב נהג לשאת דרשות בשבת שובה ובשבת הגדול. בשנותיו האחרונות, עקב מצבו הבריאותי, דרש את דרשותיו בנו הרב [[מנחם יעקב צבי אבן ישראל|מני אבן ישראל]].<br /> <br /> ===שינוי שם משפחה בהוראת הרבי===<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות הוראת [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו] - וידאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. <br /> <br /> כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם הרבי שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].<br /> <br /> ===[[חוגי חן למשנת חב&quot;ד]]===<br /> בכל{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של &quot;מרכז שטיינזלץ למד את עמי&quot;.}} יום חמישי בשעה 20:40, מוסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת [[תשי&quot;ח]] (1958). לאחר פטירתו של הרב [[אברהם חן]] (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם &quot;[[חוגי חן למשנת חב&quot;ד]]&quot;). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר על ידי [[הרב זוין]], שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן.<br /> <br /> לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב&quot;ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז&quot;ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור [[ספר הק&quot;ן]], המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת &quot;הצבי ישראל&quot; שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז&quot;ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר &quot;סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות על פי דא&quot;ח&quot;.<br /> <br /> במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז&quot;ר{{הערה|לדוגמא: אגרות קודש אגרת ז'פד, כ&quot;ב מרחשון תש&quot;כ.}}.<br /> <br /> בשנת ה'תש&quot;מ (1980) החל הרב אבן ישראל למסור שיעורים בספר התניא בתחנת הרדיו קול ישראל, ביוזמת [[אברהם זיגמן]]{{הערה|[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/06/104.-HS-Bahaaloscha-5777-Hebrew.pdf לחדור דלתות סגורות]}}. מספר שנים לאחר מכן הוציא לאור את סדרת &quot;ביאור התניא&quot; שהתבססה על שיעורים אלו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=61090 כך הכנסתי את התניא ל&quot;קול ישראל&quot;]}}.<br /> <br /> ===הישיבה הראשונה בברית המועצות===<br /> [[קובץ:ישיבה ראשונה במוסקבה.jpg|ממוזער|250px|כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה.]]<br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] הקים את ישיבת [[שמי&quot;ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלאסנוסט.<br /> <br /> הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי&quot;ר]] ו[[עזרת אחים]].<br /> <br /> הקמת הישיבה הייתה הצעד הדרמטי ביותר באותה התקופה שהסובייטים עשו לשיפור חופש הדת והתרבות היהודית של יהודי ברית המועצות.<br /> <br /> לרגל פתיחת הישיבה התקיים אירוע מיוחד וראשוני מסוגו בהשתתפות אנשי הממשלה הסובייטית ודיפולמטים,<br /> <br /> את הישיבה פתח הרב עדין, לאחר משא ומתן של כעשרה חודשים עם יו&quot;ר האקדמיה הסובייטית למדעים, יבגני וליחוב,<br /> <br /> הישיבה הוקמה בדרום מוסקבה בבניין שהועמד לרשותה על ידי האקדמיה הסובייטית למדעים,<br /> <br /> הסובייטים דאגו למקומות מגורים לאנשי הסגל שיבואו מחו&quot;ל ולכיתות לימודים, והם גם נתנו מלגה לתלמידים.<br /> <br /> הישיבה קירבה תלמידים רבים לתורה ומצוות, ומהווה מאבני היסוד של הקמת היהדות מחדש לאחר 70 שנות דיכוי.<br /> [[קובץ:ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תשנא.jpg|ממוזער|ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תנש&quot;א, מימין הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]]]<br /> <br /> ==פעילות ציבורית==<br /> <br /> בשנת [[תשד&quot;מ]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם &quot;מקור חיים&quot;. בהמשך גם פתח בית ספר לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות בירושלים ובכפר עציון. לרב אבן ישראל היתה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שמעון גרשון רוזנברג. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר תקוע המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] הוגדר על ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס&quot;ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס&quot;ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע&quot;ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל&quot;איש השנה&quot;||ה' תשרי תשע&quot;ז}}}}.<br /> <br /> בתחילת חודש [[כסלו]] [[תשע&quot;ז]] נפגש עם האפיפיור ובימים שלאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות.<br /> <br /> בתשע&quot;ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.<br /> <br /> <br /> ==גמרא שטיינזלץ==<br /> {{ערך מורחב|תלמוד שטיינזלץ}}<br /> [[קובץ:כתיק ביאור שס1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הוראת הרבי אליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן]]<br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:<br /> מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.<br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] הקים את &quot;המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים&quot; השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד]]ים, במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של &quot;שטיינזלץ&quot; על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים ותמונות. בשנת [[תש&quot;ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.<br /> <br /> [[קובץ:עם שזר.jpg|ממוזער|מעניק לנשיא [[זלמן שזר]] את ספרו הראשון על הגמרא.]]<br /> <br /> ==ה&quot;מתנגדים&quot; נלחמים בגמרא שטיינזלץ==<br /> על פי עדותו של הרב שטיינזלץ, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מ[[הרבי]]. הרב קיבל מכתבי ברכה מהרבי כשהוציא לאור את פירושו לתלמוד הבבלי {{הערה| ראו למשל: אגרת מה' מרחשון תשכ&quot;ט, אג&quot;ק חלק כו, עמ' ט.}}.<br /> <br /> ראש ישיבת פוניבז', שכידוע נלחם נגד חב&quot;ד, לא ראה בעין יפה את ההצלחה האדירה של הוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב&quot;ד, וכחלק מהמלחמה מול חב&quot;ד אסר ללמוד בגמרא שטיינזלץ בטענו שסילף את דרך הלימוד הרצויה.<br /> אותו ראש ישיבה רע מעללים, החל לשכנע רבנים ידועים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את העדה החרדית לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי העדה החרדית ואמר:&quot;אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב&quot;ד!&quot;. בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא.<br /> בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב חיים קריזווירט, הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב אליעזר יהודה וולדנברג ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים &quot;אישים במקרא&quot; ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא. היה זה בהשפעת אותו מנהיג ליטאי. יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב&quot;ד, הצטרפו גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה&quot;ב עסקו באותה עת בתרגום הש&quot;ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - {{הערה|ע&quot;פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון &quot;חדשות&quot;, י&quot;ז אב תשמ&quot;ט, עמ' 5, &quot;למה רודפים אותו&quot;?}} בשנת 2011 התבטא הרב שטיינזלץ בעניין הביקורת על ספריו: &quot;חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב&quot;ד&quot;. {{הערה|מוטי לוי‏, הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה!‏, 30 במאי 2011.)]}}. לעומת זאת, הרב [[משה פיינשטיין]] מפוסקי הדור, האדמו&quot;ר מערלוי, האדמו&quot;ר &quot;נתיבות שלום&quot; מסלונים והראשון לציון הרב מרדכי אליהו, נתנו הסכמתם וברכתם לתלמוד שטיינזלץ {{הערה| ראו הסכמותיהם באתר מרכז שטיינזלץ, ב:הסכמות לעבודת הרב}}. <br /> מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:<br /> <br /> {{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן שלא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן שלא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות והלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}<br /> <br /> ==ספרי ביאורים== <br /> <br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ&quot;ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את ספר התניא לציבור הכללי.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב&quot;ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב&quot;ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב&quot;ם. בשנת [[תשע&quot;ז]] הוציא את הסדרה במהדורה חדשה.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשע&quot;ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ&quot;ך המבואר.<br /> <br /> סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע במגזין &quot;קרוב אליך&quot; במדור [[התועדות]].<br /> <br /> מספר שנים לאחר פטירתו, בשנת [[תשפ&quot;ג]], הושלמה מלאכת ההוצאה לאור של סדרת ספרי הביאור שלו על המשנה שחתמה את מלאכת הביאור שלו על כלל ספרי היסוד, וככל הידוע הוא הפרשן היחיד שפירש הן את התנ&quot;ך כולו, הן את המשניות, והן את הש&quot;ס.<br /> <br /> סדרת ביאוריו על המשנה כוללת 13 כרכים, 63 מסכתות, 4182 משניות, וכ-9,000 עמודים. העבודה על ההוצאה לאור נמשכה כ-8 שנים. כל כרך של 'משניות שטיינזלץ' מכיל בממוצע 750 תצלומים ואיורים צבעוניים{{הערה|1=[https://ch10.co.il/news/790021/#.Y7UqLHZBzIV דיווח על השלמת ההוצאה לאור והגשת הספר לפרזידנט בוז'י הרצוג].}}.<br /> <br /> <br /> ===מספריו===<br /> * '''תלמוד מבואר''', הידוע כ&quot;[[תלמוד שטיינזלץ]]&quot; - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].<br /> * '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב&quot;ד]] בתשעה כרכים.<br /> * '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br /> * '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון<br /> * '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון. על ספר זה כתב &quot;נכתב על שמי&quot;, בעקבות הפניה אליו מבד&quot;צ העדה&quot;ח&lt;ref&gt;https://www.kikar.co.il/hasidism/371147&lt;/ref&gt;.<br /> * '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון. על ספר זה כתב &quot;נכתב על שמי&quot;, בעקבות הפניה אליו מבד&quot;צ העדה&quot;ח&lt;ref&gt;https://www.kikar.co.il/hasidism/371147&lt;/ref&gt;.<br /> * '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא<br /> * '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.<br /> * '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])<br /> * '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד-ידיעות אחרונות). על ספר זה כתב &quot;נכתב על שמי&quot;, בעקבות הפניה אליו מבד&quot;צ העדה&quot;ח&lt;ref&gt;https://www.kikar.co.il/hasidism/371147&lt;/ref&gt;.<br /> * '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר<br /> * '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור.<br /> * '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.<br /> * '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].<br /> * '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.<br /> * '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.<br /> * '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.<br /> * '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים<br /> * '''[[תהלים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.<br /> * '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי (הספר יצא לאור בתרגום לעברית בשנת [[תש&quot;פ]] (2020).<br /> *'''התוועדות''' עם הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), [[ספריית מעיינותיך]], חלק א - [[תשע&quot;ז]], חלק ב - [[תשפ&quot;ב]].<br /> *'''התנ&quot;ך המבואר''' - כולל חמש המגילות, בהוצאת &quot;קורן ירושלים&quot;.<br /> כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], פורטוגזית, סינית ועוד.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רעייתו, הרבנית מרת חיה שרה בת הרב [[חיים הלל אזימוב]]<br /> *בנו, הרב [[מנחם יעקב צבי אבן ישראל]] - ירושלים<br /> *בנו, הרב [[אמחיה אבן ישראל|אמחי&quot;ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל]] - עורך ראשי ומנהל הפרוייקטים במרכז שטיינזלץ, ירושלים<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1871, לזכרו ולתיאור דמותו ומשנתו: '''איש האשכולות''' עמוד 14, '''גאון וחסיד''' עמוד 24, '''תורה ללא הפסקה - יצירה פורצת דרך''' עמוד 44, '''מה שראינו בבית אבא''' עמוד 54, '''סודות מהיחידויות''' עמוד 60, '''הרבי שלי''' עמוד 67<br /> *שניאור זלמן לוין, '''הרב שלא ידע מנוח''', כתבה על הרב עדין ב[[שבועון בית משיח]] גליון 1225 עמוד 13.<br /> *'''הגאון שלא נח''', מגזין 'נשמה' גליון 10 חודש אלול תש&quot;פ עמוד 6<br /> *שלום מגידמן, התוועדות משוכתבת עם הרב אבן ישראל ע&quot;ה מ[[כ&quot;ב שבט]] ה'[[תשס&quot;ו]] ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1895.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.hashefa.co.il/ &quot;שפע&quot; - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ] {{קישור שבור}}<br /> *[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)<br /> *[http://www.steinsaltz.org Aleph society]<br /> *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&amp;orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל<br /> *מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&amp;search=שטיינזלץ אגרות קודש]<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש&quot;ע<br /> * [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ספר-תהילים/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהלים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br /> *'''[https://col.org.il/news/121211 דיוקנו של רב צעיר]''', עיתון 'דבר' תשכ&quot;ט {{COL}}<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4834810/jewish/Rabbi-Adin-Even-Israel-Steinsaltz-83-Renowned-Scholar-Author-and-Devoted-Chassid.htm למדן בעל שם, סופר, וחסיד מסור]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> *[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_14.html טור אישי על דמותו של הרב שטיינזלץ מאת תלמידו הרב משה קורנוויץ]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אזימוב]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;פ]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=701882 2024-07-12T15:53:41Z

<p>37.60.47.77: הערה</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> {{דמות<br /> |שם=יצחק זילברשטיין, רב שכונת רמת אלחנן<br /> |תמונה=<br /> |תאריך לידה= [[תרצ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=בנדין, [[פולין]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תפקידים נוספים= מומחה בענייני הלכות רפואה וחבר מועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי, <br /> |רבותיו= הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[יחזקאל אברמסקי]], הרב [[יוסף שלום אלישיב]] <br /> |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> הרב יצחק זילברשטיין (נולד בשנת [[תרצ&quot;ד]]) הוא רב ופוסק הלכה חרדי מהחוג הליטאי. הוא רבה של שכונת רמת אלחנן ב[[בני ברק]], מומחה בענייני הלכות רופאים ורפואה, ראש כולל 'בית דוד' ב[[חולון]] וחבר מועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לדוד יוסף ורחל זילברשטיין בבנדין, [[פולין]]. בילדותו למד בישיבת עץ חיים ובבחרותו בישיבת סלובודקה בבני ברק. נישא לעליזה שושנה, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. לאחר נישואיו המשיך את לימודיו בישיבת סלובודקה כאברך במשך שנים מספר, ואף קיבל סמיכת חכמים מראש הישיבה הרב [[יחזקאל אברמסקי]]. במהלך השנים ערך שימוש חכמים אצל הרב [[שמואל וואזנר]]. לאחר מכן שימש מספר שנים כר&quot;מ בישיבת לוצרן ב[[שווייץ]].<br /> <br /> הרב זילברשטיין משמש כרבה של שכונת רמת אלחנן ב[[בני ברק]]. הוא משמש כראש כולל בית דוד ב[[חולון]], שבו קיים גם בית דין לממונות שבו הוא [[אב בית דין]]. בשיעוריו משתתפים חרדים ודתיים לאומיים. חיבר מספר ספרים בנושא [[הלכה]] ו[[רפואה]], והוא מעביר שיעור חודשי לרופאים, דתיים וחילונים. שנים רבות הוא מוסר שיעור שיעור שבועי בהלכה בבית הכנסת דברי שיר בבני ברק ב[[יום שני]], ובכולל &quot;בית דוד&quot; ב[[יום שלישי]].<br /> <br /> הרב זילברשטיין הוא חבר ועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה.<br /> <br /> ב[[תשע&quot;ב]] צורף למועצת גדולי התורה של הציבור הליטאי.<br /> <br /> בשיעור שמסר הרב בקשר ל[[מגיפת הקורונה]] והזעזועים שפקדו את העולם, קבע בפסקנות כי היא סימן מובהק ל[[ביאת המשיח]].<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד והרבי==<br /> מידי שנה היה מקבל דרך הרב [[בנימין זאב סגל]] ג' מצות לליל הסדר שנשלחו מהרבי לחלוקה בארץ הקודש{{הערה|לפי מה שסיפר במפגש עם חברי 'מכון אור החסידות'}}.<br /> <br /> כמה פעמים בספריו מביא את דברי הרבי.<br /> <br /> במענה ששיגר לשואל שתמה האם מכך שבישיבת פוניבז' לא מצויים ספרי [[חסידות]] יש להסיק שקיימת התנגדות של מורי הדרך בציבור הליטאי ללימוד בספרי חסידות השיב הרב בשלילה וכתב כי &quot;רבינו הקהילות יעקב היה עוסק בספרי החסידים באופן קבוע, וכך גם [[אליהו דסלר|הרב דסלר]] <br /> - משגיח ומורה דרך דפונביז'&quot;.<br /> <br /> בג' [[סיוון]] [[תשמ&quot;ב]] ב[[כינוס תורה]] שנערך על ידי [[בית חב&quot;ד]] חולון בהתאם להוראת הרבי השתתף ונשא דברים בענייני [[הלכה]]. לאחר מכן הועלו הדברים על הכתב בידי הרב [[טובי והבה]], והוגהו על ידי הרב זילברשטיין{{הערה|'קובץ חידושי תורה - שנת השמונים (חולון)' ע' 6}} עבור הדפסתם ב'קובץ חידושי תורה - שנת השמונים' ה&quot;מוגש ומוקדש בהערצה עמוקה על ידי הכותבים ת&quot;ח ורבנים גדולים רובם מהעיר חולון למעלת כבוד קדושת אדמו&quot;ר ראש גולת אריאל, הגאון האמיתי, חכם הרזים, מקים עולה של תורה בכל קצווי העולם, לוחם מלחמות ה' ביד רמה וכו' רבי מנחם מענדל שניאורסהן שליט&quot;א מליובאוויטש בהגיעו לשנת השמונים לאויוש&quot;ט&quot;{{הערה|שם - הערה 1}}.<br /> <br /> ב[[תשמ&quot;ז]] העניק את הסכמתו לספרו של הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] 'ציצית - הלכה למעשה' בו מלוקטים הלכות ציצית בהדגשת דעת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ודברי [[רבותינו נשיאנו]]. הוא אף הוסיף מספר הערות והארות על נקודות שונות המבוארות בספר כשהרב גוראריה משיב עליהם בטוב טעם. הסכמה זו ניתנה בהמשך למענה הרבי לרב גוראריה לקבל הסכמות לספרו גם מרבנים מחוץ לחב&quot;ד{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] תשמ&quot;ז ע' 68}}.<br /> <br /> בכ&quot;ח [[טבת]] [[תשס&quot;ט]] תועד כשהוא משוחח עם מזכירו של הרבי הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] ברחבת הכותל המערבי כשבשיחתם משתתף אך הרב [[שמואל רבינוביץ]]{{הערה|1= [https://col.org.il/news/26527 תיעוד השיחה עם המזכיר]{{חב&quot;ד און ליין}}}}<br /> <br /> בחודש [[אב]] [[תשע&quot;ד]], השתתף בשיעור חסידות שנמסר על ידי הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] בספר [[לקוטי תורה]] שהיה שזור בסיפורים על ה[[רבי]]. השיעור התקיים על ידי [[בית חב&quot;ד]] בעיר העתיקה בראשות הרב [[גבריאל מרזל]] ונערך ב[[בית הכנסת צמח צדק]]. הרב זילברשטיין הצטרף לשיעור כשהוא מתיישב בראשו לצד הרב גרוסמן ומאזין לדברים בקשב רב עד תום השיעור{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=74385 גלריית תמונות מהשיעור] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> בחודש [[חשוון]] [[תשע&quot;ז]] נפגש עם משלחת מועצת [[מרכז רבני אירופה]], עודד אותם בפעילותם והשיב על ספיקותיהם ושאלותיהם המתעוררות בפעולותיהם{{הערה|[https://col.org.il/news/100857 הרב זילברשטיין ורבני חב&quot;ד מ'מרכז רבי אירופה' {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> בכנס בחירות שנערך ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תש&quot;פ]] ב[[צפת]] קיבל מתלמידי ישיבת [[חח&quot;ל צפת]] את ספר הפלפולים וההערות 'שבעים למלך'{{הערה|על הכריכה נכתב: &quot;שבעים שנה לנשיאות כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר]] [[מלך המשיח]] [[שליט&quot;א]]&quot; והתנוססה הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]].}}, עלעל בחידושי הבחורים והודה ל[[תמימים]] על הספר כשהוא מלטף בחיבה את לחייו של הבחור עימו שוחח. לאחר מכן הניח הרב את הספר בקדמת המכונית בחלון השמשה{{הערה|יצויין כי הדבר נעשה לעיני קהל ליטאי גדול שצפה ביחסו החיובי אל תלמידי התמימים}}.<br /> <br /> בח&quot;י תמוז תשפ&quot;ג קיבל בביתו את רבני מכון [[אור החסידות]] שהעניקו לו סדרת הספרים חדשה שיצאה לאור ע&quot;י המכון המנגישה חידושים וביאורים של הרבי בצורה מעובדת{{הערה|[https://col.org.il/news/146452 תיעוד בלעדי: הרבנים החב&quot;דים בבית חבר 'המועצת' בבני ברק]}}<br /> <br /> חסיד חב&quot;ד המקורב אליו הוא הפרופסור [[אליהו סורקין]] שמקפיד להשתתף בשיעוריו ומתייעץ עימו בנושאים שונים השייכים לעבודתו בבית הרפואה מעייני הישועה שנמצא תחת פיקוחו ההלכתי. <br /> <br /> חתנו של הרב זילברשטיין הוא המקובל הרב דב קוק מ[[טבריה]] שידוע ביחסו החם לחסידות חב&quot;ד ומשתתף באירועים חב&quot;דיים שונים בעיר [[טבריה]].<br /> <br /> ===ספריו===<br /> *'''חשוקי חמד''' - סדרה בעלת עשרות ספרים של הערות על סדר מסכתות הש&quot;ס, וכן על נושאים נוספים כגון חנוכה.<br /> *'''חשוקי חמד על הגדה של פסח''' - בעריכת יעקב ישראל פוזן, עם פסקים והנהגות מחותנו הרב אלישיב<br /> *'''והערב נא''' - דיונים הלכתיים על פי סדר פרשיות השבוע, שלושה כרכים.<br /> *'''שיעורי תורה לרופאים''' - שאלות ותשובות בענייני רפואה בהלכה, חמישה כרכים.<br /> *'''מלכים אומניך''' - בעניין איסור אמירה לנכרי בשבת, תש&quot;נ.<br /> *'''שבת שבתון''' - הלכות חולה ביום הכיפורים, תשנ&quot;ז.<br /> *'''עלינו לשבח''' - סיפורי חיזוק לאמונה וביטחון על פי סדר פרשיות השבוע, שישה כרכים.<br /> *'''טובך יביעו''' - סדרת המשך לעלינו לשבח.<br /> *'''ברכי נפשי''' - פרקי חיזוק ואמונה מתוך פרשיות השבוע. חמישה כרכים.<br /> *'''מצוות בשמחה''' - פרקי חיזוק, השקפה ומוסר, לפי סדר הפרשיות - על פי שרשי המצוות של ספר החינוך. <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ד]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A5&diff=701881 2024-07-12T15:46:07Z

<p>37.60.47.77: /* קשריו עם חב&quot;ד */לא כתוב בספר דבר כזה, וזו תוספת של מגיב ולכן מקומה אחרי המראה מקום</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=אברהם ישעיהו קרליץ<br /> |כינוי=החזון איש<br /> |תמונה=קרליץ.jpg<br /> |תיאור= מנהיג רוחני ומחבר ספרים<br /> |תאריך לידה=[[תרל&quot;ט]]<br /> |מקום לידה= קוסובה<br /> |תאריך פטירה= [[ט&quot;ו בחשוון]] [[תשי&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה= [[בני ברק]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו= חזון איש<br /> |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> הרב '''אברהם ישעיהו קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''', [[תרל&quot;ט]] - [[ט&quot;ו בחשוון]] [[תשי&quot;ד]]) היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י ובתפקידו זה היו לו חיכוכים לא פעם עם חב&quot;ד ובדרך כלל נמנע מלהזכיר את אדמו&quot;רי חב&quot;ד בספריו ומצד שני היו מקרים של שיתוף פעולה בינו לחסידי חב&quot;ד. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ט]] לרב '''שמריהו יוסף''' קרליץ. אביו היה גאון וצדיק, שכל ימיו חי בהשראת ספרי [[השל&quot;ה]] הקדוש ו[[ספר התניא]]{{הערה|עדות ר' משה אילביצקי, [[המודיע]], ערב [[שבועות]] [[תשמ&quot;ז]].}} ורב ב[[עיירה]] קוסובה. אמו '''ראשה לאה''' הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן. בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב &quot;אי&quot;ש החפץ בעילום שמו&quot;. הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים.<br /> <br /> הרב קרליץ החשיב את עצמו לתלמיד ה[[גר&quot;א]] בשיטת לימודו, הנהגותיו ופסיקותיו{{הערה|'החזון איש היה בדורותיו' ע' כ&quot;ה.}} התנגד ללימוד התניא ובדרך כלל לא הזכיר את אדמו&quot;רי חב&quot;ד בספריו ומצד שני נאבק בכל הקשור למקואות על פי שיטת חב&quot;ד{{הערה|[[רבים השיב ליהדות וחסידות]] ע' 51. וראו דברי [[הרבי]] בקשר להתנגדות ללימוד החסידות, בהתוועדות פורים תשט&quot;ז: [https://www.google.com/url?sa=t&amp;source=web&amp;rct=j&amp;url=http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp%3FCategoryID%3D1067%26ArticleID%3D4324&amp;ved=2ahUKEwiykcHCit_9AhU_wAIHHVBMCwQQFnoECBUQAQ&amp;usg=AOvVaw2hNnAeRmqjPG9M9CKnbmNE גליון התקשרות מס' 690].}}. הרב נתן קמנצקי מראשי ישיבת איתרי סיפר כי החזון איש נהג ללבוש [[בגד]]י שבת ביום החרם שהטילו על ה[[חסידים]]{{הערה|על כך נכתב בספר החזון איש (בנימין בראון), עמוד 180: &quot;הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר&quot;א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל&quot; אך ראה לקמן שהרב [[חיים קנייבסקי]] הכחיש את השמיעה הזאת. הרב נתן קמינצקי בספר הנ&quot;ל מביא באריכות את ההתנגדות של החזו&quot;א ללימוד [[חסידות]] ו[[קבלה]], וגם מציין כי בספרי החזו&quot;א ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא מצוטטים מכלי ראשון. אך ראה במאמרו של הרב יהושע ענבל בישורון כה' תשעד' שזו טעות והחזו&quot;א בכורות כה' ב' מצטט מתוך &quot;שו&quot;ע של הגר&quot;ז&quot;.}} אך אחיינו הרב [[חיים קנייבסקי]] הכחיש את השמועה הזאת {{הערה| דב אליאך, בסוד שיח עמוד 72}}.<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים ב[[הלכה]] ומחה על פרצות שונות: נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם ב[[שמיטה]]. כמה מפסקיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושאים: שמיטה, [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.<br /> <br /> דעתו של החזון איש, שראוי לחבוש פאה דווקא, כיון שהיא מכסה היטב את ה[[שיער]]{{הערה|1=ספר דינים והנהגות מהחזון איש, חלק ב' פרק ח' אות ט'}}. כך נוהגים גם תלמידיו, ורוב בני משפחת קרליץ{{הערה|1=ספר &quot;נזר החיים&quot; עמ' רי&quot;ד, תשובות הגר&quot;ח קניבסקי בשם החזון איש}}. הרב חיים קניבסקי אף העיד שכך נהגה אשתו של החזון איש{{הערה|1=ספר אורחות רבנו הקהילות יעקב, חלק ג' אות ס&quot;ג; &quot;מאיר עוז&quot;, סימן ע&quot;ה סעיף ב' אות ב'. וראו עוד בספר &quot;מעשה איש&quot; (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב): &quot;הרה&quot;ג רבי אליהו פרידמן זצ&quot;ל הגיע פעם לבית רבינו (החזו&quot;א)... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאזורים שלנו כך נהגו ללכת&quot;}}.<br /> <br /> נפטר מהתקף לב ב[[ליל שבת]], [[ט&quot;ו בחשוון]] בשנת [[תשי&quot;ד]] ונטמן ב[[בני ברק]].<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלה על שם החזון איש על תרומתו לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]]<br /> החזון איש כמעט ולא היה בקשר עם חסידי חב&quot;ד, מלבד הרב יעקב לנדא כיון שכיהן כרב בבני ברק בה התגורר החזון איש. <br /> <br /> החזון איש לא נטל חלק באירועים חב&quot;דיים.<br /> <br /> היו מקרים נדירים בהם נרשם שיתוף פעולה כזה או אחר, בין החזון איש לחב&quot;ד:<br /> <br /> במכתב להרב [[אברהם גולדברג]] מציע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שיתייעץ, בדבר הצעת שידוך לבתו, עם &quot;הרב הגאון בעל חזון איש שליט&quot;א ויעשה כהוראתו ויהיה להצלחה ברוחניות ובגשמיות&quot;{{הערה|1=[https://hm-news.co.il/77152/ מכתב היסטורי: הרבי הריי&quot;צ מליובאוויטש המליץ לשמוע לחזון איש]}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ה]] נכתבה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב&quot;ד [[אחי תמימים תל אביב]]. תרומתו ניתנה לרב [[חיים שאול ברוק]] שביקרו על פי בקשת מחותנו הרב [[יצחק גרשטנקורן]] מייסד בני ברק. בביקור שאל החזון איש את הרב ברוק במה הוא מתעסק ולאחר שהרב ברוק השיב שהוא מלמד את התלמידים בישיבה בבוקר ובערב [[דא&quot;ח]] ובמשך היום גמרא, הרהר החזון איש קצת ואחר כך והוציא מכיסו 10 לירות ונתנם לו כשאומר שרוצה שותפות במוסד כזה{{הערה|'חיים שאל' ע' 6}}.<br /> <br /> בניו של הגאון הרב ראובן טרופ, מספרים בהקדמה לספרו &quot;בינת ראובן&quot;: &quot;לפי עצתו של מרן החזון איש נענה אבינו להצעה לעמוד בראש ישיבת חב&quot;ד בלוד. הוא נתקבל שם בכבוד מלכים וזכה להערצה עמוקה מצד ההנהלה והתלמידים, ברם מצבו [הבריאותי] הלך והחמיר ולא זכה לכהן בישיבה&quot;.<br /> <br /> על הרב יחיאל צוקרוב, ראש ישיבת &quot;אוהל משה&quot;, מגדולי תלמידי החכמים בבני ברק, מסופר: &quot;לאחר שנועץ בחזו&quot;א עבר ללמוד בישיבת חב&quot;ד בת&quot;א, בראשותו של הגה&quot;ח ר' שאול ברוק. שנים רבות לאחר מכן, חב לו [לר' שאול] הכרת הטוב מרובה, וכן בקיאותו בספר התניא נזקפת לזכותו&quot; {{הערה|מתוך מאמר &quot;איש המעלה&quot;, אוסף גליונות, גל' 91, ויקרא תשע&quot;ט.}}.<br /> <br /> על ספרו של [[חסיד חב&quot;ד]] הרב [[ניסן טלושקין]] &quot;[[טהרת המים]]&quot;, כתב החזון איש את הסכמתו, ואף התבטא כי &quot;עבר על כל הספר והוא ספר טוב&quot;{{הערה|במבוא לספר &quot;טהרת מים&quot; בהוצאה החדשה.}}.<br /> <br /> קשר טוב במיוחד היה בין החזון איש לרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק, חסיד חב&quot;ד. הם נפגשו רבות, וכן התכתבו בענייני הלכה ובענייני ציבור. החזון איש גם כיבד בנוכחותו את חגיגת הבר מצווה של בנו של הרב יעקב לנדא, הרב אליהו לנדא. באחת מאגרותיו, החזו&quot;א כותב להרב יעקב לנדא שיסייע לו בהשגת ספרו של ה&quot;שארית יהודה&quot;, אחיו של אדמו&quot;ר הזקן: &quot;אתכבד לבקש מאת מעכ&quot;ת שליט&quot;א להשאילני ספר 'שארית יהודה' מאחיו של הגרש&quot;ז [=הגאון רבי שניאור זלמן, אדה&quot;ז] זצוק&quot;ל. אם נמצא תחת ידו ימסרו נא להמוסר כתב זה&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת], ז' אלול תשפ&quot;א, באתר [[חב&quot;ד און ליין]]. וראה גם בספר פאר הדור, חלק ב, עמ' ע, הערה 8}}.<br /> <br /> מסופר כי בהיותו בוילנא נודע לחזון איש כי משפחה השייכת לחסידות חב&quot;ד הצליחה להשיג אתרוג קלבריה מהודר, והחזון איש &quot;ביקש להדר במצוות וליטול גם אתרוג זה&quot;{{הערה| &quot;מרן החזון איש&quot;, עמ' 342.}}. (אם כי יש לציין שרבים סוברים שקלבריה הוא אתרוג מהודר ביותר, ובראש המצדדים מלבד חב&quot;ד הוא החתם סופר).<br /> <br /> ישנה עדות שהחזון איש שיבח מאוד את הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן, ופעמים רבות אמר לר' שמריהו גריינימן ללמוד הלכות תלמוד תורה של אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|מעשה איש, חלק ג, עמ' צא, בשם בנו של ר' שמריהו, ר' ברוך.}}. <br /> <br /> לעומת זאת ר' חיים נאה קבל על החזון איש בספרו שיעור מקווה (עמוד פ&quot;ב) על כך שבקונטרס השיעורים המודפס בספרו התבטא ביטוי מסוים כלפי אדה&quot;ז. <br /> <br /> ===מתנגד למקוואות חב&quot;ד===<br /> <br /> החזון איש התנגד להקמת מקוואות חב&quot;ד.<br /> הרב [[דוד חנזין]], מתוקף היותו ממונה על המקוואות ב[[פתח תקווה]], דאג משנות הי' ובמשך עשרות שנים לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב&quot;ד למרות התנגדות מהחוגים הליטאים ובראשם [[אברהם ישעיהו קרליץ|החזון איש]]{{הערה|הרב אשכנזי ח&quot;א ע' 24 וח&quot;ב ע' 47, דוד עבדי ע' 104 ובנספח אגרות הרבי לרב חנזין}}.<br /> <br /> [[הרבי]] עודד את הרב חנזין במאבק למען המשך הקמת המקוואות החב&quot;דיים באמצעות אגרות ואף התבטאויות נדירות בשיחות קודש, ואכן, בנחישות ראויה הצליח להקים מקוואות רבים בשיטת חב&quot;ד.{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 104, אגרות קודש ח&quot;ה ע' שז}}<br /> ===יחס מהרבי===<br /> ב[[י' אדר שני]] תשי&quot;ד, חודשים ספורים אחר פטירת החזון איש, ב[[ניחום אבלים]] שערך הרבי אצל אצל ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] נסובה השיחה אודות החזון איש. הרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]{{הערה|וכידוע שתורת ודרך החסידות מביאה שמחה, לעומת דרך המוסר המביאה את האדם לעצבות}}, אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר נגדו, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - העיר [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}{{הערה|ספר משבחי רבי, עמ' 126 - מיומנו של של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]}}.<br /> הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] ב[[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשט&quot;ו]] העיר: &quot;ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ&quot;ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה&quot;{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] כרך י&quot;א עמוד שמ&quot;ז, אגרת ג'תשלב}} ואכן נראה שהרב פרנקל הקשיב לעצת הרבי כי במהדורה השלישית של הספר שם את הפרק על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סמוך לפרק על האדמו&quot;ר מהוסיאטין ואילו את הפרק על החזון איש שם אחרי שני רבנים אחרים, וכנראה כדי להפריד בין הפרקים, לאור הערת הרבי על כך {{הערה| ראה &quot;יחידי סגולה&quot; מהדורה שלישית שיצאה לאור בשנת [[תש&quot;כ]].}}.<br /> <br /> במכתב לרב [[אהרן חיים צימרמן]], בנושא [[קו התאריך]]{{הערה|המכתב כולל הערות מהרבי על ספר &quot;אגן הסהר&quot;, של הרב צימרמן.}} מזכיר הרבי את דעת החזון איש: &quot;מה שכתב ליישב דברי החזון איש בפירוש דעת הרז&quot;ה וכו', ובמסקנתו בשאלת קו התאריך, ונכנס בדיחוקים עצומים ואעפ&quot;כ לא העלה תרופה, וכמו שכותב בכמה מקומות בספרו...&quot;{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;א, עמוד שיא.}}.<br /> <br /> בעיתון &quot;שערים&quot;{{הערה|כ' סיוון תשכ&quot;ט.}} כתב הרב משה מונק כי החקלאים בכפר חב&quot;ד נוהגים בענייני המשק על פי פסקי החזו&quot;א &quot;לפי הוראת רבם האדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;{{הערה|מקדש מלך, חלק ד, עמ' תז, סימן יא, הערה 4.}}.<br /> (אך הרה&quot;ח ר' יעקב יהושע לאופר סיפר ששמע ממזכיר כפר חב&quot;ד הרב יצחק מענדל ליס שכאשר סיפר לרבי שהם נוהגים כך הרבי הגיב בפליאה ומאז חדלו מכך).<br /> <br /> בהתוועדות חג ה[[פורים]] [[תשכ&quot;ו]] נכח בן אחיו של החזון איש הרב שמריהו יוסף קרליץ{{הערה|(קבע את מגוריו בקראון הייטס בשנת תשכ&quot;ה ובה שהה שנה ויותר) והתפלל בישיבת 'נצח ישראל רמיילס' של הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] והיה מקורב אליו}} וישב על הבימה בסמיכות מקום לרבי{{הערה|בני המשפחה מספרים שאחרי שאביו נשאל ע&quot;י אחד החסידים לשמו והוא השיב ששם משפחתו הוא קרליץ ולאחר שאותו חסיד דאג שהמסר יועבר לרבי, הרבי ביקש שיכבדו את קרליץ לשבת על בימת ההתוועדות. אולם ייתכן שהוא הוזמן לבימה עפ&quot;י ועד המסדר ורק כך היה הדבר נראה מזווית מבטו}} הרבי הורה לו לומר [[לחיים]], וכן העניק לו חתיכת עוגה{{הערה|הענקת העוגה על פי יומן ישראל יואל סוסובר, וכן הפרט שבהמשך מזג לו הרבי לחיים בעצמו}}, כשהרבי אומר לו {{ציטוטון|תאמר במשפחה שהם יכולים לשלוח לפה את הספרים}}{{הערה|במקור (באידיש): זאגט אין משפחה אז זיי קענען שיקען דא די ספרים}} והובן{{הערה|כך על כל פנים הובן במשפחת הרב שמריהו יוסף קרליץ}} שהכוונה לספרי החזון איש אותם הוציאו בני המשפחה לאור{{הערה|ספר 'המזכיר' ע' 117 ואילך - מפי בנו של בעל המעשה הרב יוסף קרליץ מלייקווד}}. בהמשך ההתוועדות אף מזג הרבי בעצמו לאחיין &quot;לחיים&quot; בעת שמזג לכל אלו שישבו על ידו{{הערה|ר' שמואל קרליץ סיפר שאביו, הרב שמריהו יוסף, התפעל מאוד לראות שהרבי שתה הרבה משקה בהתוועדות ובכל זאת דיבר בלהט בעניני תורה ולמדנות בש&quot;ס ובפוסקים שעות על גבי שעות. את התפעלותו מגדלותו וגאונותו של הרבי, הביע למחרת באוזני הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] שהגיב שהרבי הוא יותר גדול מהגאון הרב [[שמעון שקופ]]. יומיים לאחר ההתוועדות, ב[[י&quot;ז אדר]] [[תשכ&quot;ו]], דיבר הרבי בחדרו עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] על כמה עניינים, ועל מה שמסר [[הריל&quot;ג]] אודות התפעלותו של קרליץ שאמר שמעולם לא ראה צדיק כזה גדול ולמדן כזה גדול כמו הרבי, שאל הרבי את הרב גרונר: איפה הייתה 'לומדות' בהתוועדות? הרב גרונר אמר שאולי הכוונה למה שנאמר בענין [[שמיטה|שמיטין]] ו[[יובל|יובלות]] והרבי הציע שאולי הכוונה למה שנאמר בעניין סמיכת [[פרשת זכור]] לפורים, והרב גרונר אמר שבכלל התפעל מזה שהרבי דיבר הרבה שעות וציטט מש&quot;ס וראשונים ומזה הבין את למדנותו של הרבי}}.<br /> <br /> כמו כן ידועה שיחת הרבי מפורים תשט&quot;ז (תורת מנחם, חלק טז, עמ' 159-158[ סעיף לח]) שבה הרבי הסכים עם דברי ר' רפאל נחמן כהן בהתוועדות שגדול מסוים מקנא בתלמיד בתומכי תמימים שזכה ללמוד חסידות וביאר זאת (וידוע שהדברים נאמרו אודות החזון איש).<br /> <br /> ===קו התאריך===<br /> בימי [[מלחמת העולם השנייה]] כשפליטים רבים שהו בקובה שב[[יפן]] הנמצאת מעבר ל[[קו התאריך]], התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על [[יום ראשון]] היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערה|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]].}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערה|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצ'יק בנוגע לקו התאריך דחוקה ביותר{{הערה|1= [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg|אגרות קודש חלק כ&quot;א אגרת ח'ס&quot;ו]].}}. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של רוב הרבנים, ותלמידי ישיבת מיר נהגה כחזון איש. כשהגיע [[יום כיפור]] היו שצמו יומיים רצופים, חסידי חב&quot;ד קיבלו את [[יום רביעי]] כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. הרבי התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ&quot;א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב&quot;ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל וילשנסקי]] נסע ב[[חודש אייר]] [[תש&quot;ט]] מ[[פריז]] ל[[אוסטרליה]], ושאל את הרבי בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי ב[[פלפול]] ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך ג' אגרת תצ&quot;ד. בשנים מאוחרות יותר, המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים ב[[ארץ הקודש]], ורק אז היו ממשיכים הלאה.}}.<br /> <br /> === מחלוקת השיעורים ===<br /> [[קובץ:רייץ חזון איש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בו הוא מורה להתייעץ עם ה&quot;חזון איש&quot;]]<br /> בראשית שנות השי&quot;נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] בתורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש וגיסו [[הסטייפלר]] ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני.<br /> <br /> שיטת הרב נאה מבוססת על שיטת ה[[רמב&quot;ם]] שאחריו נמשכו שאר הפוסקים הספרדים, כולל מרן ה[[שולחן ערוך]] והגאון [[החיד&quot;א]], מנהג [[ירושלים]] ו&quot;מנהג העולם&quot; בלשון ה[[משנה ברורה]]{{הערה|בסימן רע&quot;א סעיף יג.}}. הרמב&quot;ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב&quot;ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם [[הרב עובדיה יוסף]] מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק. מבין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה היו: הרב יוסף צבי דושינסקי גאב&quot;ד ירושלים, הרב בענגיס גאב&quot;ד ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, הדיין הרב עובדיה הדאיה, [[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]] רבה של קזבלנקה וירושלים, האדמו&quot;ר [[הפני מנחם]] מגור, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה] {{אינפו}}}}, הגאון הרב [[יוסף שלום אלישיב|שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר &quot;אפשר לסמוך עליו&quot;{{הערה|נודע בשיעורים פרק כד ושם מקורות לפוסקים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.<br /> <br /> על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים{{הערה|בעיקר מהציבור הליטאי}}. שיטת החזו&quot;א מתבססת על מדידת ה[[נודע ביהודה]] שהוא לפי מדידת החזון איש 2.4 סנטימטרים. מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה&quot;חזון איש&quot; על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה&quot;חזון איש&quot; לא קיבל את דבריו. בין השניים פרצה מחלוקת מורכבת במהלכה הוציאו השניים פסקים וביאורים בספרים, קונטרסים ומאמרים המבהירים את עמדותיהם{{הערה|נודע בשיעורים ע' 10}}. <br /> <br /> למרות המחלוקת, היו החזון איש ור' חיים נאה בקשר מכתבים ואף נפגשו. כמו כן היו ביניהם ביטויי הערכה; החזון איש כתב לר' חיים נאה: &quot;כבוד ידיד נפשי שליט&quot;א&quot;, ור' חיים נאה כתב לו &quot;לכבוד הגאון פאר הדור צדיק יסוד עולם וכו' כבוד קדושת מו&quot;ה אברהם ישעי' קרליץ שליט&quot;א בעל חזון איש&quot;.<br /> <br /> אולם ביומן הרב צבי הירש גאנזבורג (עמודים צ&quot;ט - ק') מובאת לשון חריפה של הרבי על סיבת קביעתו שיעורים אחרים.<br /> <br /> === חזית דתית ===<br /> כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת [[אגודת ישראל]] עם המפד&quot;ל התנגד לכך החזון איש והרבי היה בעד. חבר הכנסת מר שלמה לורנץ הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו הסביר לו הרבי את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי &quot;אנחנו והמפד&quot;ל איננו שווים בהשקפה&quot;. כלפי טענה זו תמה הרבי: &quot;כנסת זו 'השקפה'?!&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44408 הרבי תמה: &quot;כנסת זו 'השקפה'?!&quot;] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===ישוב על שמו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] חפצו תושבי ספריא א', יישוב ששכן בסמיכות לכפר חב&quot;ד ושבו הייתה ממוקמת תחנת הרכבת של הכפר{{הערה|יישוב 'תוחלת' לימים. לא קיים כיום}}, לקרוא את שמו של יישובם על שם החזון איש במטרה לקנטר את תושבי הכפר במסגרת יחסיהם העכורים עם תושבי הכפר. בתחילה התקבלה בקשתם על ידי וועדת השמות ויצאה הודעה רשמית על שמו החדש של היישוב אלא שלאחר מכן נשלחו לוועדה מכתבים ותגובות כנגד הרעיון הן מ[[וועד כפר חב&quot;ד]] והן ממשפחת החזון איש שהתנגדו לכך נמרצות משום שתושבי יישוב זה היו מאנשי [[המזרחי]] שמעולם לא היו קשורים אליו ועל כן קריאת שם זה ליישובם היא הטעיית דעת הקהל כאילו היו אנשי המזרחי מנאמניו. מכתבים אלו גרמו לועדת השמות להחליט על דיון חוזר בנושא שהתקיים ב[[כ&quot;ד סיון]] תשי&quot;ז. בדיון זה הופיע מר [[שניאור זלמן שז&quot;ר]] ואמר כי באופן אישי מחובתו להעמיד את הועדה על הסערה אשר קמה מצד אחד - בחוג חסידי חב&quot;ד, בהיות והחזון איש לא היה שייך מעולם לתנועה החסידית ככלל ולא לתנועת חב&quot;ד בפרט, ומן הצד השני - בחוגי יורשיו הרוחניים ותלמידיו של החזון איש שכן לא היתה מעולם כל שייכות בין החזון איש ובין 'המזרחי' שעליו נמנים תושבי היישוב, ועל כן למען השכנת השלום יש לקבוע שם ניטרלי שאין בו כל התגרות בתנועת חב&quot;ד ובכפר חב&quot;ד וכן אין בו היתלות באילן שאינו שלו. עוד באותו דיון הוחלט פה אחד לשנות את שם היישוב לשם אחר.<br /> <br /> במכתב מ[[ה' תמוז]] תשי&quot;ז הודה הרבי לשז&quot;ר על פעולתו זו כשכותב: &quot;נודעתי על דבר השתדלותו בענין השמות לכפר חב&quot;ד, ואשר השתדלותו הצליחה. ואף על פי שלמותר לומר תודה לכבודו בענין זה, אבל לא נצרך אלא להעדפה, ובעיקר רצוני להדגיש עוד הפעם מה ששמעתי מכבוד קדושת מורי וחמיכמה פעמים, אשר בשביל המסירות נפש של רבנו הזקן זכה אשר כל אלה העוסקים בעניני חסידות ידם על העליונה. וזה נותן לי תקוה נוספת אשר כבודו יכיר בכוחותיו ואפשרויותיו הכי נעלות וינצלם במדה הכי גדולה לטובת בני ישראל בכלל ובתוכם לטובת עדת החסידים ועניניהם אשר בארץ הקודש תבנה ותכונן ביחוד&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/134766 כשהגאון הסטייפלר חבר לשז&quot;ר נגד השם 'חזון איש' {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *לחזון איש לא היו ילדים. <br /> <br /> *אחיו הגדול היה הרב מאיר קרליץ אב&quot;ד לכוביץ', מראשי ועד הישיבות וחבר מועצת גדולי התורה בארץ ישראל{{הערה|בניו היו הרב שמשון שלמה קרליץ אב&quot;ד פתח תקווה, וחיים שאול קרליץ שייסד את &quot;שארית ישראל&quot;, וחתנו היה הרב זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר}}<br /> <br /> *אחות החזון איש הייתה נשואה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]]{{הערה|בנם היה הרב [[חיים קנייבסקי]], וחתנם היה הרב שלמה ברמן מראשי ישיבת פוניבז'}}.<br /> <br /> *אחות נוספת של החזון איש נישאה לרב שמואל גריינמן שהיה ממקורביו של החפץ חיים {{הערה|בנם היה הרב חיים גריינמן, וחתנם היה הרב ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר}}<br /> <br /> *אחות נוספת נישאה לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו. בנם היה הרב [[נסים קרליץ]], שהיה מקורב לדודו}}.<br /> <br /> *אחד מגיסיו של החזון איש, הרב שמואל אליהו קאהן אב&quot;ד קרוגלה ואורצ'ה, היה מבית חב&quot;די. בביוגרפיה &quot;פאר הדור&quot; (תולדות החזון איש) מסופר כי ר' שלום (אביו של ר' שמואל אליהו) היה &quot;חסיד ליובאויצ'י מובהק המקושר לרבו האדמו&quot;ר רבי שלום בער שניאורסון בכל נימי לבבו&quot; {{הערה|פאר הדור, חלק א, עמ' קטז}}. <br /> <br /> *גיס נוסף היה הרב אבא סוויאטיצקי אב&quot;ד קוסובה וטיקטין{{הערה|בנו היה הרב חיים סוויאטיצקי ר&quot;מ בישיבת תפארת ירושלים בארה&quot;ב שבראשה עמד הרב [[משה פיינשטיין]]}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[חיים שאל]] עמוד 6 - תולדות הרב [[שאול ברוק]]<br /> *[[המזכיר]] עמוד 117 - תולדות הרב [[יהודה לייב גרונר]]<br /> *[[נודע בשיעורים]] פרק כד - תולדות הרב [[חיים נאה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=67837 כשהרבי הריי&quot;צ שלח להתייעץ עם ה'חזון איש'] {{שטורעם}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם= הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט&quot;ז תמוז]] [[תרצ&quot;ג]] - [[ט&quot;ו חשוון]] [[תשי&quot;ד]]|הבא=[[יעקב ישראל קנייבסקי]]}}<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קרליץ, אברהם ישעיהו}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ד]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A5&diff=701880 2024-07-12T15:42:41Z

<p>37.60.47.77: /* יחס מהרבי */זה מקור? איפה זה כתוב? פלוני שמע מפלוני.. באנציקלופדיה צריך מראה מקום ולא שמועות</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=אברהם ישעיהו קרליץ<br /> |כינוי=החזון איש<br /> |תמונה=קרליץ.jpg<br /> |תיאור= מנהיג רוחני ומחבר ספרים<br /> |תאריך לידה=[[תרל&quot;ט]]<br /> |מקום לידה= קוסובה<br /> |תאריך פטירה= [[ט&quot;ו בחשוון]] [[תשי&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה= [[בני ברק]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו= חזון איש<br /> |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> הרב '''אברהם ישעיהו קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''', [[תרל&quot;ט]] - [[ט&quot;ו בחשוון]] [[תשי&quot;ד]]) היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י ובתפקידו זה היו לו חיכוכים לא פעם עם חב&quot;ד ובדרך כלל נמנע מלהזכיר את אדמו&quot;רי חב&quot;ד בספריו ומצד שני היו מקרים של שיתוף פעולה בינו לחסידי חב&quot;ד. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ט]] לרב '''שמריהו יוסף''' קרליץ. אביו היה גאון וצדיק, שכל ימיו חי בהשראת ספרי [[השל&quot;ה]] הקדוש ו[[ספר התניא]]{{הערה|עדות ר' משה אילביצקי, [[המודיע]], ערב [[שבועות]] [[תשמ&quot;ז]].}} ורב ב[[עיירה]] קוסובה. אמו '''ראשה לאה''' הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן. בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב &quot;אי&quot;ש החפץ בעילום שמו&quot;. הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים.<br /> <br /> הרב קרליץ החשיב את עצמו לתלמיד ה[[גר&quot;א]] בשיטת לימודו, הנהגותיו ופסיקותיו{{הערה|'החזון איש היה בדורותיו' ע' כ&quot;ה.}} התנגד ללימוד התניא ובדרך כלל לא הזכיר את אדמו&quot;רי חב&quot;ד בספריו ומצד שני נאבק בכל הקשור למקואות על פי שיטת חב&quot;ד{{הערה|[[רבים השיב ליהדות וחסידות]] ע' 51. וראו דברי [[הרבי]] בקשר להתנגדות ללימוד החסידות, בהתוועדות פורים תשט&quot;ז: [https://www.google.com/url?sa=t&amp;source=web&amp;rct=j&amp;url=http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp%3FCategoryID%3D1067%26ArticleID%3D4324&amp;ved=2ahUKEwiykcHCit_9AhU_wAIHHVBMCwQQFnoECBUQAQ&amp;usg=AOvVaw2hNnAeRmqjPG9M9CKnbmNE גליון התקשרות מס' 690].}}. הרב נתן קמנצקי מראשי ישיבת איתרי סיפר כי החזון איש נהג ללבוש [[בגד]]י שבת ביום החרם שהטילו על ה[[חסידים]]{{הערה|על כך נכתב בספר החזון איש (בנימין בראון), עמוד 180: &quot;הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר&quot;א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל&quot; אך ראה לקמן שהרב [[חיים קנייבסקי]] הכחיש את השמיעה הזאת. הרב נתן קמינצקי בספר הנ&quot;ל מביא באריכות את ההתנגדות של החזו&quot;א ללימוד [[חסידות]] ו[[קבלה]], וגם מציין כי בספרי החזו&quot;א ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא מצוטטים מכלי ראשון. אך ראה במאמרו של הרב יהושע ענבל בישורון כה' תשעד' שזו טעות והחזו&quot;א בכורות כה' ב' מצטט מתוך &quot;שו&quot;ע של הגר&quot;ז&quot;.}} אך אחיינו הרב [[חיים קנייבסקי]] הכחיש את השמועה הזאת {{הערה| דב אליאך, בסוד שיח עמוד 72}}.<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים ב[[הלכה]] ומחה על פרצות שונות: נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם ב[[שמיטה]]. כמה מפסקיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושאים: שמיטה, [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.<br /> <br /> דעתו של החזון איש, שראוי לחבוש פאה דווקא, כיון שהיא מכסה היטב את ה[[שיער]]{{הערה|1=ספר דינים והנהגות מהחזון איש, חלק ב' פרק ח' אות ט'}}. כך נוהגים גם תלמידיו, ורוב בני משפחת קרליץ{{הערה|1=ספר &quot;נזר החיים&quot; עמ' רי&quot;ד, תשובות הגר&quot;ח קניבסקי בשם החזון איש}}. הרב חיים קניבסקי אף העיד שכך נהגה אשתו של החזון איש{{הערה|1=ספר אורחות רבנו הקהילות יעקב, חלק ג' אות ס&quot;ג; &quot;מאיר עוז&quot;, סימן ע&quot;ה סעיף ב' אות ב'. וראו עוד בספר &quot;מעשה איש&quot; (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב): &quot;הרה&quot;ג רבי אליהו פרידמן זצ&quot;ל הגיע פעם לבית רבינו (החזו&quot;א)... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאזורים שלנו כך נהגו ללכת&quot;}}.<br /> <br /> נפטר מהתקף לב ב[[ליל שבת]], [[ט&quot;ו בחשוון]] בשנת [[תשי&quot;ד]] ונטמן ב[[בני ברק]].<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלה על שם החזון איש על תרומתו לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]]<br /> החזון איש כמעט ולא היה בקשר עם חסידי חב&quot;ד, מלבד הרב יעקב לנדא כיון שכיהן כרב בבני ברק בה התגורר החזון איש. <br /> <br /> החזון איש לא נטל חלק באירועים חב&quot;דיים.<br /> <br /> היו מקרים נדירים בהם נרשם שיתוף פעולה כזה או אחר, בין החזון איש לחב&quot;ד:<br /> <br /> במכתב להרב [[אברהם גולדברג]] מציע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שיתייעץ, בדבר הצעת שידוך לבתו, עם &quot;הרב הגאון בעל חזון איש שליט&quot;א ויעשה כהוראתו ויהיה להצלחה ברוחניות ובגשמיות&quot;{{הערה|1=[https://hm-news.co.il/77152/ מכתב היסטורי: הרבי הריי&quot;צ מליובאוויטש המליץ לשמוע לחזון איש]}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ה]] נכתבה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב&quot;ד [[אחי תמימים תל אביב]]. תרומתו ניתנה לרב [[חיים שאול ברוק]] שביקרו על פי בקשת מחותנו הרב [[יצחק גרשטנקורן]] מייסד בני ברק. בביקור שאל החזון איש את הרב ברוק במה הוא מתעסק ולאחר שהרב ברוק השיב שהוא מלמד את התלמידים בישיבה בבוקר ובערב [[דא&quot;ח]] ובמשך היום גמרא, הרהר החזון איש קצת ואחר כך והוציא מכיסו 10 לירות ונתנם לו כשאומר שרוצה שותפות במוסד כזה{{הערה|'חיים שאל' ע' 6}}.<br /> <br /> בניו של הגאון הרב ראובן טרופ, מספרים בהקדמה לספרו &quot;בינת ראובן&quot;: &quot;לפי עצתו של מרן החזון איש נענה אבינו להצעה לעמוד בראש ישיבת חב&quot;ד בלוד. הוא נתקבל שם בכבוד מלכים וזכה להערצה עמוקה מצד ההנהלה והתלמידים, ברם מצבו [הבריאותי] הלך והחמיר ולא זכה לכהן בישיבה&quot;.<br /> <br /> על הרב יחיאל צוקרוב, ראש ישיבת &quot;אוהל משה&quot;, מגדולי תלמידי החכמים בבני ברק, מסופר: &quot;לאחר שנועץ בחזו&quot;א עבר ללמוד בישיבת חב&quot;ד בת&quot;א, בראשותו של הגה&quot;ח ר' שאול ברוק. שנים רבות לאחר מכן, חב לו [לר' שאול] הכרת הטוב מרובה, וכן בקיאותו בספר התניא נזקפת לזכותו&quot; {{הערה|מתוך מאמר &quot;איש המעלה&quot;, אוסף גליונות, גל' 91, ויקרא תשע&quot;ט.}}.<br /> <br /> על ספרו של [[חסיד חב&quot;ד]] הרב [[ניסן טלושקין]] &quot;[[טהרת המים]]&quot;, כתב החזון איש את הסכמתו, ואף התבטא כי &quot;עבר על כל הספר והוא ספר טוב&quot;{{הערה|במבוא לספר &quot;טהרת מים&quot; בהוצאה החדשה.}}.<br /> <br /> קשר טוב במיוחד היה בין החזון איש לרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק, חסיד חב&quot;ד. הם נפגשו רבות, וכן התכתבו בענייני הלכה ובענייני ציבור. החזון איש גם כיבד בנוכחותו את חגיגת הבר מצווה של בנו של הרב יעקב לנדא, הרב אליהו לנדא. באחת מאגרותיו, החזו&quot;א כותב להרב יעקב לנדא שיסייע לו בהשגת ספרו של ה&quot;שארית יהודה&quot;, אחיו של אדמו&quot;ר הזקן: &quot;אתכבד לבקש מאת מעכ&quot;ת שליט&quot;א להשאילני ספר 'שארית יהודה' מאחיו של הגרש&quot;ז [=הגאון רבי שניאור זלמן, אדה&quot;ז] זצוק&quot;ל. אם נמצא תחת ידו ימסרו נא להמוסר כתב זה&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת], ז' אלול תשפ&quot;א, באתר [[חב&quot;ד און ליין]]. וראה גם בספר פאר הדור, חלק ב, עמ' ע, הערה 8}}.<br /> <br /> מסופר כי בהיותו בוילנא נודע לחזון איש כי משפחה השייכת לחסידות חב&quot;ד הצליחה להשיג אתרוג קלבריה מהודר, והחזון איש &quot;ביקש להדר במצוות וליטול גם אתרוג זה&quot;. (אם כי יש לציין כי רבים סוברים שקלבריה הוא אתרוג מהודר ביותר, ובראש המצדדים מלבד חב&quot;ד הוא החתם סופר){{הערה| &quot;מרן החזון איש&quot;, עמ' 342.}}.<br /> <br /> ישנה עדות שהחזון איש שיבח מאוד את הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן, ופעמים רבות אמר לר' שמריהו גריינימן ללמוד הלכות תלמוד תורה של אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|מעשה איש, חלק ג, עמ' צא, בשם בנו של ר' שמריהו, ר' ברוך.}}. <br /> <br /> לעומת זאת ר' חיים נאה קבל על החזון איש בספרו שיעור מקווה (עמוד פ&quot;ב ) על כך שבקונטרס השיעורים המודפס בספרו התבטא ביטוי מסוים כלפי אדה&quot;ז. <br /> <br /> ===מתנגד למקוואות חב&quot;ד===<br /> <br /> החזון איש התנגד להקמת מקוואות חב&quot;ד.<br /> הרב [[דוד חנזין]], מתוקף היותו ממונה על המקוואות ב[[פתח תקווה]], דאג משנות הי' ובמשך עשרות שנים לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב&quot;ד למרות התנגדות מהחוגים הליטאים ובראשם [[אברהם ישעיהו קרליץ|החזון איש]]{{הערה|הרב אשכנזי ח&quot;א ע' 24 וח&quot;ב ע' 47, דוד עבדי ע' 104 ובנספח אגרות הרבי לרב חנזין}}.<br /> <br /> [[הרבי]] עודד את הרב חנזין במאבק למען המשך הקמת המקוואות החב&quot;דיים באמצעות אגרות ואף התבטאויות נדירות בשיחות קודש, ואכן, בנחישות ראויה הצליח להקים מקוואות רבים בשיטת חב&quot;ד.{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 104, אגרות קודש ח&quot;ה ע' שז}}<br /> ===יחס מהרבי===<br /> ב[[י' אדר שני]] תשי&quot;ד, חודשים ספורים אחר פטירת החזון איש, ב[[ניחום אבלים]] שערך הרבי אצל אצל ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] נסובה השיחה אודות החזון איש. הרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]{{הערה|וכידוע שתורת ודרך החסידות מביאה שמחה, לעומת דרך המוסר המביאה את האדם לעצבות}}, אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר נגדו, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - העיר [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}{{הערה|ספר משבחי רבי, עמ' 126 - מיומנו של של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]}}.<br /> הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] ב[[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשט&quot;ו]] העיר: &quot;ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ&quot;ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה&quot;{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] כרך י&quot;א עמוד שמ&quot;ז, אגרת ג'תשלב}} ואכן נראה שהרב פרנקל הקשיב לעצת הרבי כי במהדורה השלישית של הספר שם את הפרק על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סמוך לפרק על האדמו&quot;ר מהוסיאטין ואילו את הפרק על החזון איש שם אחרי שני רבנים אחרים, וכנראה כדי להפריד בין הפרקים, לאור הערת הרבי על כך {{הערה| ראה &quot;יחידי סגולה&quot; מהדורה שלישית שיצאה לאור בשנת [[תש&quot;כ]].}}.<br /> <br /> במכתב לרב [[אהרן חיים צימרמן]], בנושא [[קו התאריך]]{{הערה|המכתב כולל הערות מהרבי על ספר &quot;אגן הסהר&quot;, של הרב צימרמן.}} מזכיר הרבי את דעת החזון איש: &quot;מה שכתב ליישב דברי החזון איש בפירוש דעת הרז&quot;ה וכו', ובמסקנתו בשאלת קו התאריך, ונכנס בדיחוקים עצומים ואעפ&quot;כ לא העלה תרופה, וכמו שכותב בכמה מקומות בספרו...&quot;{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;א, עמוד שיא.}}.<br /> <br /> בעיתון &quot;שערים&quot;{{הערה|כ' סיוון תשכ&quot;ט.}} כתב הרב משה מונק כי החקלאים בכפר חב&quot;ד נוהגים בענייני המשק על פי פסקי החזו&quot;א &quot;לפי הוראת רבם האדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;{{הערה|מקדש מלך, חלק ד, עמ' תז, סימן יא, הערה 4.}}.<br /> (אך הרה&quot;ח ר' יעקב יהושע לאופר סיפר ששמע ממזכיר כפר חב&quot;ד הרב יצחק מענדל ליס שכאשר סיפר לרבי שהם נוהגים כך הרבי הגיב בפליאה ומאז חדלו מכך).<br /> <br /> בהתוועדות חג ה[[פורים]] [[תשכ&quot;ו]] נכח בן אחיו של החזון איש הרב שמריהו יוסף קרליץ{{הערה|(קבע את מגוריו בקראון הייטס בשנת תשכ&quot;ה ובה שהה שנה ויותר) והתפלל בישיבת 'נצח ישראל רמיילס' של הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] והיה מקורב אליו}} וישב על הבימה בסמיכות מקום לרבי{{הערה|בני המשפחה מספרים שאחרי שאביו נשאל ע&quot;י אחד החסידים לשמו והוא השיב ששם משפחתו הוא קרליץ ולאחר שאותו חסיד דאג שהמסר יועבר לרבי, הרבי ביקש שיכבדו את קרליץ לשבת על בימת ההתוועדות. אולם ייתכן שהוא הוזמן לבימה עפ&quot;י ועד המסדר ורק כך היה הדבר נראה מזווית מבטו}} הרבי הורה לו לומר [[לחיים]], וכן העניק לו חתיכת עוגה{{הערה|הענקת העוגה על פי יומן ישראל יואל סוסובר, וכן הפרט שבהמשך מזג לו הרבי לחיים בעצמו}}, כשהרבי אומר לו {{ציטוטון|תאמר במשפחה שהם יכולים לשלוח לפה את הספרים}}{{הערה|במקור (באידיש): זאגט אין משפחה אז זיי קענען שיקען דא די ספרים}} והובן{{הערה|כך על כל פנים הובן במשפחת הרב שמריהו יוסף קרליץ}} שהכוונה לספרי החזון איש אותם הוציאו בני המשפחה לאור{{הערה|ספר 'המזכיר' ע' 117 ואילך - מפי בנו של בעל המעשה הרב יוסף קרליץ מלייקווד}}. בהמשך ההתוועדות אף מזג הרבי בעצמו לאחיין &quot;לחיים&quot; בעת שמזג לכל אלו שישבו על ידו{{הערה|ר' שמואל קרליץ סיפר שאביו, הרב שמריהו יוסף, התפעל מאוד לראות שהרבי שתה הרבה משקה בהתוועדות ובכל זאת דיבר בלהט בעניני תורה ולמדנות בש&quot;ס ובפוסקים שעות על גבי שעות. את התפעלותו מגדלותו וגאונותו של הרבי, הביע למחרת באוזני הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] שהגיב שהרבי הוא יותר גדול מהגאון הרב [[שמעון שקופ]]. יומיים לאחר ההתוועדות, ב[[י&quot;ז אדר]] [[תשכ&quot;ו]], דיבר הרבי בחדרו עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] על כמה עניינים, ועל מה שמסר [[הריל&quot;ג]] אודות התפעלותו של קרליץ שאמר שמעולם לא ראה צדיק כזה גדול ולמדן כזה גדול כמו הרבי, שאל הרבי את הרב גרונר: איפה הייתה 'לומדות' בהתוועדות? הרב גרונר אמר שאולי הכוונה למה שנאמר בענין [[שמיטה|שמיטין]] ו[[יובל|יובלות]] והרבי הציע שאולי הכוונה למה שנאמר בעניין סמיכת [[פרשת זכור]] לפורים, והרב גרונר אמר שבכלל התפעל מזה שהרבי דיבר הרבה שעות וציטט מש&quot;ס וראשונים ומזה הבין את למדנותו של הרבי}}.<br /> <br /> כמו כן ידועה שיחת הרבי מפורים תשט&quot;ז (תורת מנחם, חלק טז, עמ' 159-158[ סעיף לח]) שבה הרבי הסכים עם דברי ר' רפאל נחמן כהן בהתוועדות שגדול מסוים מקנא בתלמיד בתומכי תמימים שזכה ללמוד חסידות וביאר זאת (וידוע שהדברים נאמרו אודות החזון איש).<br /> <br /> ===קו התאריך===<br /> בימי [[מלחמת העולם השנייה]] כשפליטים רבים שהו בקובה שב[[יפן]] הנמצאת מעבר ל[[קו התאריך]], התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על [[יום ראשון]] היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערה|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]].}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערה|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצ'יק בנוגע לקו התאריך דחוקה ביותר{{הערה|1= [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg|אגרות קודש חלק כ&quot;א אגרת ח'ס&quot;ו]].}}. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של רוב הרבנים, ותלמידי ישיבת מיר נהגה כחזון איש. כשהגיע [[יום כיפור]] היו שצמו יומיים רצופים, חסידי חב&quot;ד קיבלו את [[יום רביעי]] כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. הרבי התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ&quot;א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב&quot;ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל וילשנסקי]] נסע ב[[חודש אייר]] [[תש&quot;ט]] מ[[פריז]] ל[[אוסטרליה]], ושאל את הרבי בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי ב[[פלפול]] ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך ג' אגרת תצ&quot;ד. בשנים מאוחרות יותר, המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים ב[[ארץ הקודש]], ורק אז היו ממשיכים הלאה.}}.<br /> <br /> === מחלוקת השיעורים ===<br /> [[קובץ:רייץ חזון איש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בו הוא מורה להתייעץ עם ה&quot;חזון איש&quot;]]<br /> בראשית שנות השי&quot;נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] בתורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש וגיסו [[הסטייפלר]] ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני.<br /> <br /> שיטת הרב נאה מבוססת על שיטת ה[[רמב&quot;ם]] שאחריו נמשכו שאר הפוסקים הספרדים, כולל מרן ה[[שולחן ערוך]] והגאון [[החיד&quot;א]], מנהג [[ירושלים]] ו&quot;מנהג העולם&quot; בלשון ה[[משנה ברורה]]{{הערה|בסימן רע&quot;א סעיף יג.}}. הרמב&quot;ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב&quot;ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם [[הרב עובדיה יוסף]] מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק. מבין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה היו: הרב יוסף צבי דושינסקי גאב&quot;ד ירושלים, הרב בענגיס גאב&quot;ד ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, הדיין הרב עובדיה הדאיה, [[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]] רבה של קזבלנקה וירושלים, האדמו&quot;ר [[הפני מנחם]] מגור, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה] {{אינפו}}}}, הגאון הרב [[יוסף שלום אלישיב|שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר &quot;אפשר לסמוך עליו&quot;{{הערה|נודע בשיעורים פרק כד ושם מקורות לפוסקים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.<br /> <br /> על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים{{הערה|בעיקר מהציבור הליטאי}}. שיטת החזו&quot;א מתבססת על מדידת ה[[נודע ביהודה]] שהוא לפי מדידת החזון איש 2.4 סנטימטרים. מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה&quot;חזון איש&quot; על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה&quot;חזון איש&quot; לא קיבל את דבריו. בין השניים פרצה מחלוקת מורכבת במהלכה הוציאו השניים פסקים וביאורים בספרים, קונטרסים ומאמרים המבהירים את עמדותיהם{{הערה|נודע בשיעורים ע' 10}}. <br /> <br /> למרות המחלוקת, היו החזון איש ור' חיים נאה בקשר מכתבים ואף נפגשו. כמו כן היו ביניהם ביטויי הערכה; החזון איש כתב לר' חיים נאה: &quot;כבוד ידיד נפשי שליט&quot;א&quot;, ור' חיים נאה כתב לו &quot;לכבוד הגאון פאר הדור צדיק יסוד עולם וכו' כבוד קדושת מו&quot;ה אברהם ישעי' קרליץ שליט&quot;א בעל חזון איש&quot;.<br /> <br /> אולם ביומן הרב צבי הירש גאנזבורג (עמודים צ&quot;ט - ק') מובאת לשון חריפה של הרבי על סיבת קביעתו שיעורים אחרים.<br /> <br /> === חזית דתית ===<br /> כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת [[אגודת ישראל]] עם המפד&quot;ל התנגד לכך החזון איש והרבי היה בעד. חבר הכנסת מר שלמה לורנץ הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו הסביר לו הרבי את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי &quot;אנחנו והמפד&quot;ל איננו שווים בהשקפה&quot;. כלפי טענה זו תמה הרבי: &quot;כנסת זו 'השקפה'?!&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44408 הרבי תמה: &quot;כנסת זו 'השקפה'?!&quot;] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===ישוב על שמו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] חפצו תושבי ספריא א', יישוב ששכן בסמיכות לכפר חב&quot;ד ושבו הייתה ממוקמת תחנת הרכבת של הכפר{{הערה|יישוב 'תוחלת' לימים. לא קיים כיום}}, לקרוא את שמו של יישובם על שם החזון איש במטרה לקנטר את תושבי הכפר במסגרת יחסיהם העכורים עם תושבי הכפר. בתחילה התקבלה בקשתם על ידי וועדת השמות ויצאה הודעה רשמית על שמו החדש של היישוב אלא שלאחר מכן נשלחו לוועדה מכתבים ותגובות כנגד הרעיון הן מ[[וועד כפר חב&quot;ד]] והן ממשפחת החזון איש שהתנגדו לכך נמרצות משום שתושבי יישוב זה היו מאנשי [[המזרחי]] שמעולם לא היו קשורים אליו ועל כן קריאת שם זה ליישובם היא הטעיית דעת הקהל כאילו היו אנשי המזרחי מנאמניו. מכתבים אלו גרמו לועדת השמות להחליט על דיון חוזר בנושא שהתקיים ב[[כ&quot;ד סיון]] תשי&quot;ז. בדיון זה הופיע מר [[שניאור זלמן שז&quot;ר]] ואמר כי באופן אישי מחובתו להעמיד את הועדה על הסערה אשר קמה מצד אחד - בחוג חסידי חב&quot;ד, בהיות והחזון איש לא היה שייך מעולם לתנועה החסידית ככלל ולא לתנועת חב&quot;ד בפרט, ומן הצד השני - בחוגי יורשיו הרוחניים ותלמידיו של החזון איש שכן לא היתה מעולם כל שייכות בין החזון איש ובין 'המזרחי' שעליו נמנים תושבי היישוב, ועל כן למען השכנת השלום יש לקבוע שם ניטרלי שאין בו כל התגרות בתנועת חב&quot;ד ובכפר חב&quot;ד וכן אין בו היתלות באילן שאינו שלו. עוד באותו דיון הוחלט פה אחד לשנות את שם היישוב לשם אחר.<br /> <br /> במכתב מ[[ה' תמוז]] תשי&quot;ז הודה הרבי לשז&quot;ר על פעולתו זו כשכותב: &quot;נודעתי על דבר השתדלותו בענין השמות לכפר חב&quot;ד, ואשר השתדלותו הצליחה. ואף על פי שלמותר לומר תודה לכבודו בענין זה, אבל לא נצרך אלא להעדפה, ובעיקר רצוני להדגיש עוד הפעם מה ששמעתי מכבוד קדושת מורי וחמיכמה פעמים, אשר בשביל המסירות נפש של רבנו הזקן זכה אשר כל אלה העוסקים בעניני חסידות ידם על העליונה. וזה נותן לי תקוה נוספת אשר כבודו יכיר בכוחותיו ואפשרויותיו הכי נעלות וינצלם במדה הכי גדולה לטובת בני ישראל בכלל ובתוכם לטובת עדת החסידים ועניניהם אשר בארץ הקודש תבנה ותכונן ביחוד&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/134766 כשהגאון הסטייפלר חבר לשז&quot;ר נגד השם 'חזון איש' {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *לחזון איש לא היו ילדים. <br /> <br /> *אחיו הגדול היה הרב מאיר קרליץ אב&quot;ד לכוביץ', מראשי ועד הישיבות וחבר מועצת גדולי התורה בארץ ישראל{{הערה|בניו היו הרב שמשון שלמה קרליץ אב&quot;ד פתח תקווה, וחיים שאול קרליץ שייסד את &quot;שארית ישראל&quot;, וחתנו היה הרב זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר}}<br /> <br /> *אחות החזון איש הייתה נשואה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]]{{הערה|בנם היה הרב [[חיים קנייבסקי]], וחתנם היה הרב שלמה ברמן מראשי ישיבת פוניבז'}}.<br /> <br /> *אחות נוספת של החזון איש נישאה לרב שמואל גריינמן שהיה ממקורביו של החפץ חיים {{הערה|בנם היה הרב חיים גריינמן, וחתנם היה הרב ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר}}<br /> <br /> *אחות נוספת נישאה לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו. בנם היה הרב [[נסים קרליץ]], שהיה מקורב לדודו}}.<br /> <br /> *אחד מגיסיו של החזון איש, הרב שמואל אליהו קאהן אב&quot;ד קרוגלה ואורצ'ה, היה מבית חב&quot;די. בביוגרפיה &quot;פאר הדור&quot; (תולדות החזון איש) מסופר כי ר' שלום (אביו של ר' שמואל אליהו) היה &quot;חסיד ליובאויצ'י מובהק המקושר לרבו האדמו&quot;ר רבי שלום בער שניאורסון בכל נימי לבבו&quot; {{הערה|פאר הדור, חלק א, עמ' קטז}}. <br /> <br /> *גיס נוסף היה הרב אבא סוויאטיצקי אב&quot;ד קוסובה וטיקטין{{הערה|בנו היה הרב חיים סוויאטיצקי ר&quot;מ בישיבת תפארת ירושלים בארה&quot;ב שבראשה עמד הרב [[משה פיינשטיין]]}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[חיים שאל]] עמוד 6 - תולדות הרב [[שאול ברוק]]<br /> *[[המזכיר]] עמוד 117 - תולדות הרב [[יהודה לייב גרונר]]<br /> *[[נודע בשיעורים]] פרק כד - תולדות הרב [[חיים נאה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=67837 כשהרבי הריי&quot;צ שלח להתייעץ עם ה'חזון איש'] {{שטורעם}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם= הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט&quot;ז תמוז]] [[תרצ&quot;ג]] - [[ט&quot;ו חשוון]] [[תשי&quot;ד]]|הבא=[[יעקב ישראל קנייבסקי]]}}<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קרליץ, אברהם ישעיהו}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ד]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A5&diff=701878 2024-07-12T15:40:29Z

<p>37.60.47.77: /* יחס מהרבי */מה המקור? אין שום מקור כתוב לכך שביומן רצ&quot;ה גוראריה כתוב כך. להיפך, מהמובא להלן מיומן רצ&quot;ה גאנזבורג משמע להיפך. אי אפשר לכתוב דברים בלי מקור כתוב !</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=אברהם ישעיהו קרליץ<br /> |כינוי=החזון איש<br /> |תמונה=קרליץ.jpg<br /> |תיאור= מנהיג רוחני ומחבר ספרים<br /> |תאריך לידה=[[תרל&quot;ט]]<br /> |מקום לידה= קוסובה<br /> |תאריך פטירה= [[ט&quot;ו בחשוון]] [[תשי&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה= [[בני ברק]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו= חזון איש<br /> |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> הרב '''אברהם ישעיהו קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''', [[תרל&quot;ט]] - [[ט&quot;ו בחשוון]] [[תשי&quot;ד]]) היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י ובתפקידו זה היו לו חיכוכים לא פעם עם חב&quot;ד ובדרך כלל נמנע מלהזכיר את אדמו&quot;רי חב&quot;ד בספריו ומצד שני היו מקרים של שיתוף פעולה בינו לחסידי חב&quot;ד. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ט]] לרב '''שמריהו יוסף''' קרליץ. אביו היה גאון וצדיק, שכל ימיו חי בהשראת ספרי [[השל&quot;ה]] הקדוש ו[[ספר התניא]]{{הערה|עדות ר' משה אילביצקי, [[המודיע]], ערב [[שבועות]] [[תשמ&quot;ז]].}} ורב ב[[עיירה]] קוסובה. אמו '''ראשה לאה''' הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן. בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב &quot;אי&quot;ש החפץ בעילום שמו&quot;. הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים.<br /> <br /> הרב קרליץ החשיב את עצמו לתלמיד ה[[גר&quot;א]] בשיטת לימודו, הנהגותיו ופסיקותיו{{הערה|'החזון איש היה בדורותיו' ע' כ&quot;ה.}} התנגד ללימוד התניא ובדרך כלל לא הזכיר את אדמו&quot;רי חב&quot;ד בספריו ומצד שני נאבק בכל הקשור למקואות על פי שיטת חב&quot;ד{{הערה|[[רבים השיב ליהדות וחסידות]] ע' 51. וראו דברי [[הרבי]] בקשר להתנגדות ללימוד החסידות, בהתוועדות פורים תשט&quot;ז: [https://www.google.com/url?sa=t&amp;source=web&amp;rct=j&amp;url=http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp%3FCategoryID%3D1067%26ArticleID%3D4324&amp;ved=2ahUKEwiykcHCit_9AhU_wAIHHVBMCwQQFnoECBUQAQ&amp;usg=AOvVaw2hNnAeRmqjPG9M9CKnbmNE גליון התקשרות מס' 690].}}. הרב נתן קמנצקי מראשי ישיבת איתרי סיפר כי החזון איש נהג ללבוש [[בגד]]י שבת ביום החרם שהטילו על ה[[חסידים]]{{הערה|על כך נכתב בספר החזון איש (בנימין בראון), עמוד 180: &quot;הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר&quot;א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל&quot; אך ראה לקמן שהרב [[חיים קנייבסקי]] הכחיש את השמיעה הזאת. הרב נתן קמינצקי בספר הנ&quot;ל מביא באריכות את ההתנגדות של החזו&quot;א ללימוד [[חסידות]] ו[[קבלה]], וגם מציין כי בספרי החזו&quot;א ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא מצוטטים מכלי ראשון. אך ראה במאמרו של הרב יהושע ענבל בישורון כה' תשעד' שזו טעות והחזו&quot;א בכורות כה' ב' מצטט מתוך &quot;שו&quot;ע של הגר&quot;ז&quot;.}} אך אחיינו הרב [[חיים קנייבסקי]] הכחיש את השמועה הזאת {{הערה| דב אליאך, בסוד שיח עמוד 72}}.<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים ב[[הלכה]] ומחה על פרצות שונות: נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם ב[[שמיטה]]. כמה מפסקיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושאים: שמיטה, [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.<br /> <br /> דעתו של החזון איש, שראוי לחבוש פאה דווקא, כיון שהיא מכסה היטב את ה[[שיער]]{{הערה|1=ספר דינים והנהגות מהחזון איש, חלק ב' פרק ח' אות ט'}}. כך נוהגים גם תלמידיו, ורוב בני משפחת קרליץ{{הערה|1=ספר &quot;נזר החיים&quot; עמ' רי&quot;ד, תשובות הגר&quot;ח קניבסקי בשם החזון איש}}. הרב חיים קניבסקי אף העיד שכך נהגה אשתו של החזון איש{{הערה|1=ספר אורחות רבנו הקהילות יעקב, חלק ג' אות ס&quot;ג; &quot;מאיר עוז&quot;, סימן ע&quot;ה סעיף ב' אות ב'. וראו עוד בספר &quot;מעשה איש&quot; (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב): &quot;הרה&quot;ג רבי אליהו פרידמן זצ&quot;ל הגיע פעם לבית רבינו (החזו&quot;א)... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאזורים שלנו כך נהגו ללכת&quot;}}.<br /> <br /> נפטר מהתקף לב ב[[ליל שבת]], [[ט&quot;ו בחשוון]] בשנת [[תשי&quot;ד]] ונטמן ב[[בני ברק]].<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלה על שם החזון איש על תרומתו לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]]<br /> החזון איש כמעט ולא היה בקשר עם חסידי חב&quot;ד, מלבד הרב יעקב לנדא כיון שכיהן כרב בבני ברק בה התגורר החזון איש. <br /> <br /> החזון איש לא נטל חלק באירועים חב&quot;דיים.<br /> <br /> היו מקרים נדירים בהם נרשם שיתוף פעולה כזה או אחר, בין החזון איש לחב&quot;ד:<br /> <br /> במכתב להרב [[אברהם גולדברג]] מציע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שיתייעץ, בדבר הצעת שידוך לבתו, עם &quot;הרב הגאון בעל חזון איש שליט&quot;א ויעשה כהוראתו ויהיה להצלחה ברוחניות ובגשמיות&quot;{{הערה|1=[https://hm-news.co.il/77152/ מכתב היסטורי: הרבי הריי&quot;צ מליובאוויטש המליץ לשמוע לחזון איש]}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ה]] נכתבה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב&quot;ד [[אחי תמימים תל אביב]]. תרומתו ניתנה לרב [[חיים שאול ברוק]] שביקרו על פי בקשת מחותנו הרב [[יצחק גרשטנקורן]] מייסד בני ברק. בביקור שאל החזון איש את הרב ברוק במה הוא מתעסק ולאחר שהרב ברוק השיב שהוא מלמד את התלמידים בישיבה בבוקר ובערב [[דא&quot;ח]] ובמשך היום גמרא, הרהר החזון איש קצת ואחר כך והוציא מכיסו 10 לירות ונתנם לו כשאומר שרוצה שותפות במוסד כזה{{הערה|'חיים שאל' ע' 6}}.<br /> <br /> בניו של הגאון הרב ראובן טרופ, מספרים בהקדמה לספרו &quot;בינת ראובן&quot;: &quot;לפי עצתו של מרן החזון איש נענה אבינו להצעה לעמוד בראש ישיבת חב&quot;ד בלוד. הוא נתקבל שם בכבוד מלכים וזכה להערצה עמוקה מצד ההנהלה והתלמידים, ברם מצבו [הבריאותי] הלך והחמיר ולא זכה לכהן בישיבה&quot;.<br /> <br /> על הרב יחיאל צוקרוב, ראש ישיבת &quot;אוהל משה&quot;, מגדולי תלמידי החכמים בבני ברק, מסופר: &quot;לאחר שנועץ בחזו&quot;א עבר ללמוד בישיבת חב&quot;ד בת&quot;א, בראשותו של הגה&quot;ח ר' שאול ברוק. שנים רבות לאחר מכן, חב לו [לר' שאול] הכרת הטוב מרובה, וכן בקיאותו בספר התניא נזקפת לזכותו&quot; {{הערה|מתוך מאמר &quot;איש המעלה&quot;, אוסף גליונות, גל' 91, ויקרא תשע&quot;ט.}}.<br /> <br /> על ספרו של [[חסיד חב&quot;ד]] הרב [[ניסן טלושקין]] &quot;[[טהרת המים]]&quot;, כתב החזון איש את הסכמתו, ואף התבטא כי &quot;עבר על כל הספר והוא ספר טוב&quot;{{הערה|במבוא לספר &quot;טהרת מים&quot; בהוצאה החדשה.}}.<br /> <br /> קשר טוב במיוחד היה בין החזון איש לרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק, חסיד חב&quot;ד. הם נפגשו רבות, וכן התכתבו בענייני הלכה ובענייני ציבור. החזון איש גם כיבד בנוכחותו את חגיגת הבר מצווה של בנו של הרב יעקב לנדא, הרב אליהו לנדא. באחת מאגרותיו, החזו&quot;א כותב להרב יעקב לנדא שיסייע לו בהשגת ספרו של ה&quot;שארית יהודה&quot;, אחיו של אדמו&quot;ר הזקן: &quot;אתכבד לבקש מאת מעכ&quot;ת שליט&quot;א להשאילני ספר 'שארית יהודה' מאחיו של הגרש&quot;ז [=הגאון רבי שניאור זלמן, אדה&quot;ז] זצוק&quot;ל. אם נמצא תחת ידו ימסרו נא להמוסר כתב זה&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת], ז' אלול תשפ&quot;א, באתר [[חב&quot;ד און ליין]]. וראה גם בספר פאר הדור, חלק ב, עמ' ע, הערה 8}}.<br /> <br /> מסופר כי בהיותו בוילנא נודע לחזון איש כי משפחה השייכת לחסידות חב&quot;ד הצליחה להשיג אתרוג קלבריה מהודר, והחזון איש &quot;ביקש להדר במצוות וליטול גם אתרוג זה&quot;. (אם כי יש לציין כי רבים סוברים שקלבריה הוא אתרוג מהודר ביותר, ובראש המצדדים מלבד חב&quot;ד הוא החתם סופר){{הערה| &quot;מרן החזון איש&quot;, עמ' 342.}}.<br /> <br /> ישנה עדות שהחזון איש שיבח מאוד את הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן, ופעמים רבות אמר לר' שמריהו גריינימן ללמוד הלכות תלמוד תורה של אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|מעשה איש, חלק ג, עמ' צא, בשם בנו של ר' שמריהו, ר' ברוך.}}. <br /> <br /> לעומת זאת ר' חיים נאה קבל על החזון איש בספרו שיעור מקווה (עמוד פ&quot;ב ) על כך שבקונטרס השיעורים המודפס בספרו התבטא ביטוי מסוים כלפי אדה&quot;ז. <br /> <br /> ===מתנגד למקוואות חב&quot;ד===<br /> <br /> החזון איש התנגד להקמת מקוואות חב&quot;ד.<br /> הרב [[דוד חנזין]], מתוקף היותו ממונה על המקוואות ב[[פתח תקווה]], דאג משנות הי' ובמשך עשרות שנים לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב&quot;ד למרות התנגדות מהחוגים הליטאים ובראשם [[אברהם ישעיהו קרליץ|החזון איש]]{{הערה|הרב אשכנזי ח&quot;א ע' 24 וח&quot;ב ע' 47, דוד עבדי ע' 104 ובנספח אגרות הרבי לרב חנזין}}.<br /> <br /> [[הרבי]] עודד את הרב חנזין במאבק למען המשך הקמת המקוואות החב&quot;דיים באמצעות אגרות ואף התבטאויות נדירות בשיחות קודש, ואכן, בנחישות ראויה הצליח להקים מקוואות רבים בשיטת חב&quot;ד.{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 104, אגרות קודש ח&quot;ה ע' שז}}<br /> ===יחס מהרבי===<br /> ב[[י' אדר שני]] תשי&quot;ד, חודשים ספורים אחר פטירת החזון איש, ב[[ניחום אבלים]] שערך הרבי אצל אצל ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] נסובה השיחה אודות החזון איש. הרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]{{הערה|וכידוע שתורת ודרך החסידות מביאה שמחה, לעומת דרך המוסר המביאה את האדם לעצבות}}, אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר נגדו, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - העיר [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}{{הערה|ספר משבחי רבי, עמ' 126 - מיומנו של של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]}}.<br /> הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] ב[[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשט&quot;ו]] העיר: &quot;ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ&quot;ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה&quot;{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] כרך י&quot;א עמוד שמ&quot;ז, אגרת ג'תשלב}} ואכן נראה שהרב פרנקל הקשיב לעצת הרבי כי במהדורה השלישית של הספר שם את הפרק על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סמוך לפרק על האדמו&quot;ר מהוסיאטין ואילו את הפרק על החזון איש שם אחרי שני רבנים אחרים, וכנראה כדי להפריד בין הפרקים, לאור הערת הרבי על כך {{הערה| ראה &quot;יחידי סגולה&quot; מהדורה שלישית שיצאה לאור בשנת [[תש&quot;כ]].}}.<br /> <br /> במכתב לרב [[אהרן חיים צימרמן]], בנושא [[קו התאריך]]{{הערה|המכתב כולל הערות מהרבי על ספר &quot;אגן הסהר&quot;, של הרב צימרמן.}} מזכיר הרבי את דעת החזון איש: &quot;מה שכתב ליישב דברי החזון איש בפירוש דעת הרז&quot;ה וכו', ובמסקנתו בשאלת קו התאריך, ונכנס בדיחוקים עצומים ואעפ&quot;כ לא העלה תרופה, וכמו שכותב בכמה מקומות בספרו...&quot;{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;א, עמוד שיא.}}.<br /> <br /> בעיתון &quot;שערים&quot;{{הערה|כ' סיוון תשכ&quot;ט.}} כתב הרב משה מונק כי החקלאים בכפר חב&quot;ד נוהגים בענייני המשק על פי פסקי החזו&quot;א &quot;לפי הוראת רבם האדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;{{הערה|מקדש מלך, חלק ד, עמ' תז, סימן יא, הערה 4.}}.<br /> אך הרה&quot;ח ר' יעקב יהושע לאופר סיפר ששמע ממזכיר כפר חב&quot;ד הרב יצחק מענדל ליס שכאשר סיפר לרבי שהם נוהגים כך הרבי הגיב בפליאה ומאז חדלו מכך.<br /> <br /> בהתוועדות חג ה[[פורים]] [[תשכ&quot;ו]] נכח בן אחיו של החזון איש הרב שמריהו יוסף קרליץ{{הערה|(קבע את מגוריו בקראון הייטס בשנת תשכ&quot;ה ובה שהה שנה ויותר) והתפלל בישיבת 'נצח ישראל רמיילס' של הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] והיה מקורב אליו}} וישב על הבימה בסמיכות מקום לרבי{{הערה|בני המשפחה מספרים שאחרי שאביו נשאל ע&quot;י אחד החסידים לשמו והוא השיב ששם משפחתו הוא קרליץ ולאחר שאותו חסיד דאג שהמסר יועבר לרבי, הרבי ביקש שיכבדו את קרליץ לשבת על בימת ההתוועדות. אולם ייתכן שהוא הוזמן לבימה עפ&quot;י ועד המסדר ורק כך היה הדבר נראה מזווית מבטו}} הרבי הורה לו לומר [[לחיים]], וכן העניק לו חתיכת עוגה{{הערה|הענקת העוגה על פי יומן ישראל יואל סוסובר, וכן הפרט שבהמשך מזג לו הרבי לחיים בעצמו}}, כשהרבי אומר לו {{ציטוטון|תאמר במשפחה שהם יכולים לשלוח לפה את הספרים}}{{הערה|במקור (באידיש): זאגט אין משפחה אז זיי קענען שיקען דא די ספרים}} והובן{{הערה|כך על כל פנים הובן במשפחת הרב שמריהו יוסף קרליץ}} שהכוונה לספרי החזון איש אותם הוציאו בני המשפחה לאור{{הערה|ספר 'המזכיר' ע' 117 ואילך - מפי בנו של בעל המעשה הרב יוסף קרליץ מלייקווד}}. בהמשך ההתוועדות אף מזג הרבי בעצמו לאחיין &quot;לחיים&quot; בעת שמזג לכל אלו שישבו על ידו{{הערה|ר' שמואל קרליץ סיפר שאביו, הרב שמריהו יוסף, התפעל מאוד לראות שהרבי שתה הרבה משקה בהתוועדות ובכל זאת דיבר בלהט בעניני תורה ולמדנות בש&quot;ס ובפוסקים שעות על גבי שעות. את התפעלותו מגדלותו וגאונותו של הרבי, הביע למחרת באוזני הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] שהגיב שהרבי הוא יותר גדול מהגאון הרב [[שמעון שקופ]]. יומיים לאחר ההתוועדות, ב[[י&quot;ז אדר]] [[תשכ&quot;ו]], דיבר הרבי בחדרו עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] על כמה עניינים, ועל מה שמסר [[הריל&quot;ג]] אודות התפעלותו של קרליץ שאמר שמעולם לא ראה צדיק כזה גדול ולמדן כזה גדול כמו הרבי, שאל הרבי את הרב גרונר: איפה הייתה 'לומדות' בהתוועדות? הרב גרונר אמר שאולי הכוונה למה שנאמר בענין [[שמיטה|שמיטין]] ו[[יובל|יובלות]] והרבי הציע שאולי הכוונה למה שנאמר בעניין סמיכת [[פרשת זכור]] לפורים, והרב גרונר אמר שבכלל התפעל מזה שהרבי דיבר הרבה שעות וציטט מש&quot;ס וראשונים ומזה הבין את למדנותו של הרבי}}.<br /> <br /> כמו כן ידועה שיחת הרבי מפורים תשט&quot;ז (תורת מנחם, חלק טז, עמ' 159-158[ סעיף לח]) שבה הרבי הסכים עם דברי ר' רפאל נחמן כהן בהתוועדות שגדול מסוים מקנא בתלמיד בתומכי תמימים שזכה ללמוד חסידות וביאר זאת (וידוע שהדברים נאמרו אודות החזון איש).<br /> <br /> ===קו התאריך===<br /> בימי [[מלחמת העולם השנייה]] כשפליטים רבים שהו בקובה שב[[יפן]] הנמצאת מעבר ל[[קו התאריך]], התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על [[יום ראשון]] היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערה|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]].}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערה|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצ'יק בנוגע לקו התאריך דחוקה ביותר{{הערה|1= [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg|אגרות קודש חלק כ&quot;א אגרת ח'ס&quot;ו]].}}. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של רוב הרבנים, ותלמידי ישיבת מיר נהגה כחזון איש. כשהגיע [[יום כיפור]] היו שצמו יומיים רצופים, חסידי חב&quot;ד קיבלו את [[יום רביעי]] כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. הרבי התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ&quot;א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב&quot;ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל וילשנסקי]] נסע ב[[חודש אייר]] [[תש&quot;ט]] מ[[פריז]] ל[[אוסטרליה]], ושאל את הרבי בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי ב[[פלפול]] ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך ג' אגרת תצ&quot;ד. בשנים מאוחרות יותר, המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים ב[[ארץ הקודש]], ורק אז היו ממשיכים הלאה.}}.<br /> <br /> === מחלוקת השיעורים ===<br /> [[קובץ:רייץ חזון איש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בו הוא מורה להתייעץ עם ה&quot;חזון איש&quot;]]<br /> בראשית שנות השי&quot;נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] בתורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש וגיסו [[הסטייפלר]] ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני.<br /> <br /> שיטת הרב נאה מבוססת על שיטת ה[[רמב&quot;ם]] שאחריו נמשכו שאר הפוסקים הספרדים, כולל מרן ה[[שולחן ערוך]] והגאון [[החיד&quot;א]], מנהג [[ירושלים]] ו&quot;מנהג העולם&quot; בלשון ה[[משנה ברורה]]{{הערה|בסימן רע&quot;א סעיף יג.}}. הרמב&quot;ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב&quot;ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם [[הרב עובדיה יוסף]] מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק. מבין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה היו: הרב יוסף צבי דושינסקי גאב&quot;ד ירושלים, הרב בענגיס גאב&quot;ד ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, הדיין הרב עובדיה הדאיה, [[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]] רבה של קזבלנקה וירושלים, האדמו&quot;ר [[הפני מנחם]] מגור, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה] {{אינפו}}}}, הגאון הרב [[יוסף שלום אלישיב|שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר &quot;אפשר לסמוך עליו&quot;{{הערה|נודע בשיעורים פרק כד ושם מקורות לפוסקים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.<br /> <br /> על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים{{הערה|בעיקר מהציבור הליטאי}}. שיטת החזו&quot;א מתבססת על מדידת ה[[נודע ביהודה]] שהוא לפי מדידת החזון איש 2.4 סנטימטרים. מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה&quot;חזון איש&quot; על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה&quot;חזון איש&quot; לא קיבל את דבריו. בין השניים פרצה מחלוקת מורכבת במהלכה הוציאו השניים פסקים וביאורים בספרים, קונטרסים ומאמרים המבהירים את עמדותיהם{{הערה|נודע בשיעורים ע' 10}}. <br /> <br /> למרות המחלוקת, היו החזון איש ור' חיים נאה בקשר מכתבים ואף נפגשו. כמו כן היו ביניהם ביטויי הערכה; החזון איש כתב לר' חיים נאה: &quot;כבוד ידיד נפשי שליט&quot;א&quot;, ור' חיים נאה כתב לו &quot;לכבוד הגאון פאר הדור צדיק יסוד עולם וכו' כבוד קדושת מו&quot;ה אברהם ישעי' קרליץ שליט&quot;א בעל חזון איש&quot;.<br /> <br /> אולם ביומן הרב צבי הירש גאנזבורג (עמודים צ&quot;ט - ק') מובאת לשון חריפה של הרבי על סיבת קביעתו שיעורים אחרים.<br /> <br /> === חזית דתית ===<br /> כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת [[אגודת ישראל]] עם המפד&quot;ל התנגד לכך החזון איש והרבי היה בעד. חבר הכנסת מר שלמה לורנץ הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו הסביר לו הרבי את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי &quot;אנחנו והמפד&quot;ל איננו שווים בהשקפה&quot;. כלפי טענה זו תמה הרבי: &quot;כנסת זו 'השקפה'?!&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44408 הרבי תמה: &quot;כנסת זו 'השקפה'?!&quot;] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===ישוב על שמו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] חפצו תושבי ספריא א', יישוב ששכן בסמיכות לכפר חב&quot;ד ושבו הייתה ממוקמת תחנת הרכבת של הכפר{{הערה|יישוב 'תוחלת' לימים. לא קיים כיום}}, לקרוא את שמו של יישובם על שם החזון איש במטרה לקנטר את תושבי הכפר במסגרת יחסיהם העכורים עם תושבי הכפר. בתחילה התקבלה בקשתם על ידי וועדת השמות ויצאה הודעה רשמית על שמו החדש של היישוב אלא שלאחר מכן נשלחו לוועדה מכתבים ותגובות כנגד הרעיון הן מ[[וועד כפר חב&quot;ד]] והן ממשפחת החזון איש שהתנגדו לכך נמרצות משום שתושבי יישוב זה היו מאנשי [[המזרחי]] שמעולם לא היו קשורים אליו ועל כן קריאת שם זה ליישובם היא הטעיית דעת הקהל כאילו היו אנשי המזרחי מנאמניו. מכתבים אלו גרמו לועדת השמות להחליט על דיון חוזר בנושא שהתקיים ב[[כ&quot;ד סיון]] תשי&quot;ז. בדיון זה הופיע מר [[שניאור זלמן שז&quot;ר]] ואמר כי באופן אישי מחובתו להעמיד את הועדה על הסערה אשר קמה מצד אחד - בחוג חסידי חב&quot;ד, בהיות והחזון איש לא היה שייך מעולם לתנועה החסידית ככלל ולא לתנועת חב&quot;ד בפרט, ומן הצד השני - בחוגי יורשיו הרוחניים ותלמידיו של החזון איש שכן לא היתה מעולם כל שייכות בין החזון איש ובין 'המזרחי' שעליו נמנים תושבי היישוב, ועל כן למען השכנת השלום יש לקבוע שם ניטרלי שאין בו כל התגרות בתנועת חב&quot;ד ובכפר חב&quot;ד וכן אין בו היתלות באילן שאינו שלו. עוד באותו דיון הוחלט פה אחד לשנות את שם היישוב לשם אחר.<br /> <br /> במכתב מ[[ה' תמוז]] תשי&quot;ז הודה הרבי לשז&quot;ר על פעולתו זו כשכותב: &quot;נודעתי על דבר השתדלותו בענין השמות לכפר חב&quot;ד, ואשר השתדלותו הצליחה. ואף על פי שלמותר לומר תודה לכבודו בענין זה, אבל לא נצרך אלא להעדפה, ובעיקר רצוני להדגיש עוד הפעם מה ששמעתי מכבוד קדושת מורי וחמיכמה פעמים, אשר בשביל המסירות נפש של רבנו הזקן זכה אשר כל אלה העוסקים בעניני חסידות ידם על העליונה. וזה נותן לי תקוה נוספת אשר כבודו יכיר בכוחותיו ואפשרויותיו הכי נעלות וינצלם במדה הכי גדולה לטובת בני ישראל בכלל ובתוכם לטובת עדת החסידים ועניניהם אשר בארץ הקודש תבנה ותכונן ביחוד&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/134766 כשהגאון הסטייפלר חבר לשז&quot;ר נגד השם 'חזון איש' {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *לחזון איש לא היו ילדים. <br /> <br /> *אחיו הגדול היה הרב מאיר קרליץ אב&quot;ד לכוביץ', מראשי ועד הישיבות וחבר מועצת גדולי התורה בארץ ישראל{{הערה|בניו היו הרב שמשון שלמה קרליץ אב&quot;ד פתח תקווה, וחיים שאול קרליץ שייסד את &quot;שארית ישראל&quot;, וחתנו היה הרב זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר}}<br /> <br /> *אחות החזון איש הייתה נשואה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]]{{הערה|בנם היה הרב [[חיים קנייבסקי]], וחתנם היה הרב שלמה ברמן מראשי ישיבת פוניבז'}}.<br /> <br /> *אחות נוספת של החזון איש נישאה לרב שמואל גריינמן שהיה ממקורביו של החפץ חיים {{הערה|בנם היה הרב חיים גריינמן, וחתנם היה הרב ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר}}<br /> <br /> *אחות נוספת נישאה לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו. בנם היה הרב [[נסים קרליץ]], שהיה מקורב לדודו}}.<br /> <br /> *אחד מגיסיו של החזון איש, הרב שמואל אליהו קאהן אב&quot;ד קרוגלה ואורצ'ה, היה מבית חב&quot;די. בביוגרפיה &quot;פאר הדור&quot; (תולדות החזון איש) מסופר כי ר' שלום (אביו של ר' שמואל אליהו) היה &quot;חסיד ליובאויצ'י מובהק המקושר לרבו האדמו&quot;ר רבי שלום בער שניאורסון בכל נימי לבבו&quot; {{הערה|פאר הדור, חלק א, עמ' קטז}}. <br /> <br /> *גיס נוסף היה הרב אבא סוויאטיצקי אב&quot;ד קוסובה וטיקטין{{הערה|בנו היה הרב חיים סוויאטיצקי ר&quot;מ בישיבת תפארת ירושלים בארה&quot;ב שבראשה עמד הרב [[משה פיינשטיין]]}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[חיים שאל]] עמוד 6 - תולדות הרב [[שאול ברוק]]<br /> *[[המזכיר]] עמוד 117 - תולדות הרב [[יהודה לייב גרונר]]<br /> *[[נודע בשיעורים]] פרק כד - תולדות הרב [[חיים נאה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=67837 כשהרבי הריי&quot;צ שלח להתייעץ עם ה'חזון איש'] {{שטורעם}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם= הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט&quot;ז תמוז]] [[תרצ&quot;ג]] - [[ט&quot;ו חשוון]] [[תשי&quot;ד]]|הבא=[[יעקב ישראל קנייבסקי]]}}<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קרליץ, אברהם ישעיהו}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ד]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=701877 2024-07-12T15:37:06Z

<p>37.60.47.77: למה לפרסם דברי בלע שכתבו ליטאים נגד הרבי? בשביל מה? לדעתי צריך למחוק את הצילום של הפשקויל שכתב קרליץ שר&quot;י. גם אין מה להשוות בין מחלוקת הגאון מוילנה למחלוקת של דורנו הגאון מוילנה טעה והוטעה ואילו הליטאים בדורנו כמו חיים שאול קרליץ שר&quot;י עשו מחלוקת במזיד ובשנאה ולכן העמדת שני הפשקוילים זה מול זה אינה נכונה.</p> <hr /> <div>[[קובץ:חרם חמור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חרם שהוציאו ה[[מתנגדים]] נגד עדת ה[[חסידים]]]]<br /> <br /> <br /> '''ההתנגדות לתורת החסידות''' היא תנועה עממית שהתנגדה לדרך החסידות. חלקם מתוך אי ידיעת פרטים, מלשינות ושקרים שהופצו על תנועת החסידות, חלקם מתוך אי הבנה מהותית מה היא דרכה של החסידות, וכן גובתה ההתנגדות בתמיכה רחבה של ה[[משכילים]], שאף עמדו בראש ההלשנות והמסירות וכן נלחמו פיזית בחסידות, אשר נלחמה קשות בדרך ההשכלה.<br /> <br /> ההתנגדות שהתעוררה בקהילה היהודית במזרח אירופה החלה עם התייסדות תנועת החסידות במדינת ווהלין על ידי [[הבעל שם טוב]] בשנת ה'ת&quot;ק, המשיכה אצל תלמידו [[המגיד ממזריטש]], והחריפה בזמנו של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] - מייסד [[חסידות חב&quot;ד]]. ההתנגדות יצרה מחלוקת בקנה מידה גדול בתוככי הציבור היהודי, וכללה רדיפות וחרמות, עד כדי מסירה לשלטונות. לאחר שלושה דורות של מחלוקת - שככה המחלוקת לתקופה ארוכה. בשנות המ&quot;מים התעוררה שוב המחלוקת מצד מי שכיהן כראש ישיבת פוניבז' כשבשנים שלאחר מותו היא שוב הולכת ופוחתת.<br /> <br /> ==ההתנגדות בתחילתה==<br /> להתנגדות זו היו מספר גורמים, כשהעיקרי מביניהם; עובדת התגלותה של החסידות לאחר משיח השקר שבתאי צבי ימ&quot;ש שתוצאות מעשיו היו הרות אסון, לכך נולד החשש כי תנועה זו תגרור תוצאה דומה. גורם נוסף לכך היה הויכוח על איסור לימוד הקבלה. בתחילת תקופת החסידות, ריכז &quot;וועד ארבע הארצות&quot; את החרם{{הערה|החרמות רוכזו בקונטרס בשם '''זמיר עריצים וחרבות צורים''', יצאה לאור בתקל&quot;ב בברודי.}} נגד החסידים.<br /> <br /> גם [[הגר&quot;א]] יצא נגד החסידות והחסידים, וזאת בשל טעויות שהוטעה על ידי המתנגדים. מסופר שכמה מן המתנגדים נשבעו בפני הגר&quot;א שהחסידים אכלו ושתו בתשעה באב ורקדו עם ילדה. האמת שעמדה מאחורי שבועתם הייתה, כי תשעה באב חל באותה השנה ב[[שבת]] (וממילא האכילה והשתיה מותרים), ואחד החסידים רקד כשילדתו התינוקת הייתה על ידיו.<br /> <br /> מניעים נוספים להתנגדות, היו שמועות השווא הרבות שהופצו על כי החסידים אינם יראי שמים, ומזלזלים בקיום מצוות מסוימות{{הערה|1= יהושע מונדשיין במאמרו [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&amp;hilite=75cfec11-d488-4aa6-a239-827d7e3f50e1&amp;st=דרכי+התורה+דרכי+נועם&amp;pgnum=110 '''סילוף דברי חסידות'''] בכרם חב&quot;ד כרך ד' גליון א.}}. וכן הרמת קרנם של היהודים פשוטי העם, על ידי החסידים, שטענת ההתנגדות לזה הייתה, כי קירוב היהודים הפשוטים גורר בעקבותיו זלזול בכבוד התורה.<br /> <br /> == ההתנגדות בתקופת הרב המגיד ==<br /> לפי מחבר הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]], תחילת המחלוקת הייתה בשנת [[תק&quot;ל]], כאשר כמה מתלמידי [[הגר&quot;א]] הביאו לפניו אנשים המוחזקים ככשרים, שהעידו שה[[חסידים]] לא מקפידים על [[הלכה]] ומזלזלים בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&amp;hilite=75cfec11-d488-4aa6-a239-827d7e3f50e1&amp;st=דרכי+התורה+דרכי+נועם&amp;pgnum=110 '''סילוף דברי חסידות'''] בכרם חב&quot;ד כרך ד' גליון א.}}. חלק מעדותם היה על שראו חסידים שאכלו ושתו ב[[צום]] [[תשעה באב]] ורקדו בצורה {{מונחון|מעורבת|לא צנועה}}, אך לא סיפרו שאותו תשעה באב חל ב[[שבת]], שאז הצום נדחה ליום ראשון ושהמדובר שרקדו היה עם ילדה בת כמה ימים, שהייתה מונחת על טס{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רצ&quot;א}}.<br /> <br /> לאור הסיפורים והעדויות שהגיעו אליו, הוציא הגר&quot;א מכתב בו הוא [[חרם|מחרים]] את החסידים, ואמר שהם מכת [[שבתאי צבי]], מ[[קליפת נוגה]] ו[[גלגול נשמות|גלגול]] מ[[דור הפלגה]].<br /> <br /> ב[[ח' ניסן]] שנת [[תקל&quot;ב]], לאחר אסיפה שהתקיימה ב[[שקלוב]], הוציא הגר&quot;א ו[[בית דין|בית דינו]] מכתב בו הוא מתיר את דמם של החסידים, את רכושם, ודנם בדין &quot;מורידין ואין מעלין&quot;{{הערה|דין שבו דנים בעיקר אפיקורסים או יהודים שעברו על הדת בצורה חריגה במיוחד אך לבית דין אין רשות להרוג אותם מכיון שלא עברו על כך בעדים והתראה וכו' או שאלו עברות שעל פי דין התורה אין עליהם עונש מוות, ועל כן הדין הוא שאם רואים אותם נופלים לבור - מורידים את הסולם וכיוצא בזה וכך גורמים בעקיפין שימותו.}}. כתוצאה מהמכתב החלו רדיפות נועזות של המתנגדים לחסידים ומשפחותיהם, כשהרדיפות כוללות נזק ברכוש{{הערה|כדוגמת הסיפור ב[[ווילנא]], במרתף [[יין]] של חסיד, שהמתנגדים פרצו לתוכו ופירקו את הברזים מהחביות כך שכל היין נשפך.}}{{הערה|מספר פעמים [[בית כנסת|בתי כנסת]] של חסידים עלו באש}} ובנפש{{הערה|במעוזים מתנגדים חסידים חששו ללכת ברחוב, כיוון שהייתה סכנה ממשית. בן משפחה מתנגדית שנהפך לחסיד היה מנודה ומוכה. מספר פעמים בחורים שהתקרבו לחסידות כמעט נפחו את נשמתם ממכות מבני המשפחה (כמסופר ב[[רשימת שמעון הכופר]]).}}. המכתבים והחרמות השפיעו לדורות רבים, וגם המלשינות שהביאה ל[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|מאסר אדמו&quot;ר הזקן]], כעשרים ושבע שנים לאחר הטלת החרם, נגרם כתוצאה מכך. המכתבים מהגר&quot;א הופצו בקהילות ישראל, ואף הודפס קונטרס מיוחד בשם &quot;זמיר עריצים&quot;.<br /> <br /> ההתנגדות החריפה עד כדי כך שיצא כרוז נגד החסידים שיינם הוא [[יין]] נסך ופיתם פת עכו&quot;ם ואסור להתחתן איתם.<br /> <br /> ההתנגדות לחסידות התירה את דמם של החסידים. אחת מהדוגמאות לכך היא סיפורו של ה[[שמואל בצלאל שפטיל|רשב&quot;צ]] מהעיר [[שווינציאן]], ש&quot;נענש&quot; על היותו חסיד.<br /> <br /> בשנת ה'תקנ&quot;ט הלשינו המתנגדים על [[אדמו&quot;ר הזקן]] ובכך גרמו למאסרו על ידי הרוסים בעוון בגידה, סיפור שהגיע לסיומו ב[[י&quot;ט כסלו]].<br /> <br /> ==תגובת החסידים==<br /> === חרם החסידים על המתנגדים ===<br /> המצב בו החסידים נרדפים, כתוצאה מהסתה בלתי פוסקת של ראשי המתנגדים, גרם לתלמידי [[הרב המגיד|המגיד ממזריטש]] לנסוע לרבם ב[[מזריטש]] להחליט על צעדיהם הבאים.<br /> <br /> בין התלמידים שהגיעו היה רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], שהיה אז ה[[מרא דאתרא]] ב[[פינסק]], והתחיל לסבול מהצקות המתנגדים בשל היותו תלמיד הרב המגיד. בשל המצב בעירו עזב גם הוא את פינסק ונסע למזריטש, וכשעזב את פינסק מינו המתנגדים רב אחר במקומו. אותו רב חשש שרבי לוי יצחק יחזור וידרוש את הרבנות חזרה אליו, אז התחיל להציק למשפחתו כדי שיעזבו לחלוטין את העיר. בני משפחתו שלחו לרבי לוי יצחק מכתב בו הם מספרים על ההצקות מהרב החדש, ורבי לוי יצחק הראה את המכתב לחבריו החסידים.<br /> <br /> ב[[סעודת שבת]] הראו התלמידים את המכתב לרב המגיד, במטרה לשמוע עצה, אך הוא התעלם ולא הגיב. ב[[מוצאי שבת]] ישבו תשעה תלמידים להחליט בעצמם מה לעשות, והחליטו להפוך את החרם שעשה הגר&quot;א, ולהטיל את החרם על המתנגדים, ובפרט על הרב החדש בפינסק. את [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא שיתפו בחרם, כיוון שחששו שיסרב להשתתף בעקבות ההתעלמות מצד הרב המגיד.<br /> <br /> כיוון שהיו רק תשעה והיה חסר אחד ל[[מניין]] להטלת החרם, החליטו לשאול אותו מה צריך לעשות על פי דין תורה לאנשים המטילים חרם שלא כדין. כשענה להם שהדין הוא להפוך את החרם עליהם, דרשו ממנו להשתתף בהטלת החרם כנדרש.<br /> <br /> בלילה נכנס הרב המגיד לחדר בו ישנו התלמידים, וכשהתעוררו{{הערה|הרב המגיד נכנס לחדר עם נר, וכשהתקרב למיטת רבי לוי יצחק התבונן בו ואמר שהוא יהיה רב גדול. לשמע קולו התעוררו התלמידים}}{{הערה|אדמו&quot;ר הזקן לא ישן, כיוון שחשש מתגובת הרב המגיד על החרם שהטילו. כשנכנס הרב המגיד עשה עצמו ישן, וכשהתעוררו התלמידים עשה עצמו כאילו התעורר גם עכשיו}} שאל מה עשו לפני שהלכו לישון. כשסיפרו לו על היפוך החרם אמר להם שבמעשה זה הפסידו את ה'ראש' שלהם{{הערה|'ראש' הכוונה במובן של 'רבי' - &quot;ראש בני ישראל&quot;. באותה שנה, ביום [[י&quot;ט כסלו]] ([[תקל&quot;ג]]), {{מונחון|נסתלק|נפטר}} הרב המגיד.}}, אך הרוויחו שבכל מחלוקת בין החסידים למתנגדים 'יד החסידים תהא על העליונה'.<br /> <br /> ===בתקופת אדמו&quot;ר הזקן===<br /> מיד לאחר מאסרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ביקש שלא לעשות למתנגדים דבר. ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] הורה לחסידים שלא לבא עימם בדברים ואף לא להתפלל בבית כנסת אחד עם המתנגדים, אף שיאלצו להתפלל ביחידות, על מנת שלא להתחכך איתם.<br /> <br /> == ההתנגדות בתקופת רבי מנחם מנדל מהורודוק ==<br /> בסוף ימיו של הרב המגיד היה רבי [[מנחם מנדל מהורודוק]] גר ב[[מינסק]], וכשנפטר, עבר חזרה לעיר הולדתו, [[וויטבסק]], שם התיישב ב[[עיירה]] [[הורודוק]] הסמוכה לעיר.<br /> <br /> באותם שנים [[תורת החסידות]] החלה להתפשט רק במדינות [[פולין]] ו[[ליטא]], ועדיין לא הגיעה למדינות [[רוסיה]], וכשהגיע רבי מנחם מנדל החל להפיץ את תורת החסידות ברוסיה, ויהודים רבים נקשרו אליו והחלו להגיע אליו תכופות. יחד עם היהודים הפשוטים, גם 'צדיקי פולין'{{הערה|כמו רבי [[ברוך ממעזיבוז]]}}, הררא&quot;ק, רבי [[יונה מפולוצק]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] היו מגיעים אליו.<br /> <br /> התחזקות תורת החסידות במדינות [[רוסיה]] גרמה ללבות את שנאת המתנגדים, והעדויות נגד החסידים התרבו, מה שגרם לגר&quot;א לחזק את הרדיפה אחר החסידים.<br /> למרות ההתנגדות העזה, רבים מגדולי המתנגדים החלו להיהפך לחסידים, והרבה אחרים, שפחדו להיהפך לחסידים בגלל ריבוי המכתבים והחרמות שהוציא הגר&quot;א, נהפכו משונאים לאוהבים.<br /> <br /> === בנסיון לעצור את המחלוקת ===<br /> ==== בוילנא ====<br /> בשנת [[תקל&quot;ז]] החליט רבי מנחם מנדל לעלות ל[[ארץ הקודש]], אך בגלל התחזקות הרדיפות באותה תקופה החליט לנסוע קודם ל[[ווילנא]] להיפגש עם הגר&quot;א ולהוכיח לו את אמיתות תורת החסידות, ורק אז לעלות לארץ.<br /> <br /> רבי מנחם מנדל נסע יחד עם אדמו&quot;ר הזקן, והתאכסנו אצל ר' שמואל, אב ה[[בית דין]] בוילנא. פעמיים ניסו להיכנס לגר&quot;א, אבל משמשיו נעלו את הדלת בפניהם.<br /> <br /> גדולי תלמידי הגר&quot;א שחפצו בהפסקת המחלוקת ניסו ללחוץ על הגר&quot;א לקבל אותם, אך כשרבו הלחצים הוא עזב את העיר, אליה חזר רק כאשר נסעו רבי מנחם מנדל ואדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==== בשקלוב ====<br /> אחרי הכישלון בוילנא שלח רבי מנחם מנדל את [[אדמו&quot;ר הזקן]] יחד עם הררא&quot;ק ל[[שקלוב]], להתווכח שם עם גדולי המתנגדים.<br /> <br /> בתחילה הסכימו המתנגדים לעמוד לוויכוח ולקבל את שיטת החסידות במקרה וינוצחו בוויכוח. כשהוויכוח התחיל והמתנגדים ראו שהולכים להפסיד חטפו את אדמו&quot;ר הזקן והררא&quot;ק ונעלו אותם במרתף{{הערה|ממכתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] לקהילת [[אנ&quot;ש]] בוילנא}}. בדרך ניסית הצליחו לצאת משם וברחו לבית מלון, שם גילו שבעל המלון נמנה על גדולי המתנגדים, אז המשיכו בבריחתם למלון אחר, ואחר כך חזרו להורודוק.<br /> <br /> === בארץ הקודש ===<br /> כשראה רבי מנחם מנדל שאין דרך לעצור את המחלוקת והשנאה התחיל להתכונן לנסיעה ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בחודש [[אדר]] [[תקל&quot;ז]] יצא רבי מנחם מנדל בלוויית הררא&quot;ק, רבי [[יונה מפולוצק]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] עם שלוש מאות חסידים נוספים לכיוון [[מוהליב]], משם יצאו לארץ ישראל. בתחילה אדמו&quot;ר הזקן תכנן להצטרף לנסיעה גם כן, אך במוהליב החליט רבי מנחם מנדל שעל אדמו&quot;ר הזקן להישאר ב[[רוסיה]] ולהנהיג את עדת החסידים, ולאחר לחצים רבים הסכים להישאר.<br /> <br /> באותה תקופה הוציאו המתנגדים מכתב נוסף ובו העדויות השקריות על מעשי החסידים. המכתב הופץ בקהילות בארץ הקודש כדי לגרום לקהילות לנדות ולהחרים את רבי מנחם מנדל ועדת החסידים.<br /> <br /> ב[[ה' אלול]] [[תקל&quot;ז]] הגיעו ל[[צפת]] וכשראו שהעיר שוממה ויש בה בתים רבים ריקים, ו[[בית כנסת|בתי כנסיות]] שוממים{{הערה|כדוגמת [[בית הכנסת]] [[האר&quot;י]] הספרדי.}} החליטו להתיישב בה. למרות המכתב של המתנגדים, בני הקהילות החזיקו מרבי מנחם מנדל כ[[יהודי]] [[קדוש]], ובפרט קהילות הספרדים ב[[ירושלים]] ו[[טבריה]], ואלו התחננו לפניו שיקבל על עצמו את הנהגת קהילותיהם. בחודש [[שבט]] [[תקל&quot;ח]] נסעו לטבריה למשך שבועיים, שם הראו להם בני הקהילה הספרדית את מכתבי המתנגדים וביקשו מרבי מנחם מנדל שישרוף את המכתבים. אחרי כמה ימים שהמכתבים שהו אצלו עשו [[שריפה]] פומבית בנוכחות יהודי העיר.<br /> <br /> מארץ הקודש שלח רבי מנחם מנדל מספר מכתבים ליהודי [[ליטא]] ו[[רוסיה]] בניסיון נוסף לעצור את מחלוקת המתנגדים והחסידים, ומכתב נוסף לחכמי [[וילנא]].<br /> <br /> ==ההתנגדות בדורנו==<br /> [[קובץ:ישיבת_פונוביז.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת פונוביז']]<br /> בתחילת דרכה של החסידות היה מקום לחשש שהתגובות בעקבות הקמתה יביאו לירידה בקיום התורה והמצוות, ומחלוקת זו הייתה &quot;לשם שמיים&quot;. אך לאחר כל השנים שעברו מאז, ניכרת פעולתה של החסידות על החסיד ועל המושפעים מהתנהגותו, ותנועת החסידות גרמה להוספה בקיום התורה והמצוות, אין להתנגדות סיבה אמיתית, וניצני המחלוקת הקיימים כיום הינם &quot;שלא לשם שמיים&quot;, ואינם שייכים למחלוקת העתיקה בין החסידים למתנגדיהם.<br /> <br /> באחד ההזדמנויות כתב [[הרבי]]:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן<br /> |מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך ט&quot;ז עמ' קמ&quot;ח<br /> |תוכן=במה שכתב אודות מתנגדים - אין כאלו בתוככי בית ישראל, שאפילו אלו המתנגדים בדיבור, זהו רק מחסרון ידיעה, וכשמבארים להם הענינים כמו שהם לא רק שפוסקים התנגדותם אלא שגם נעשים לאוהבים ואוהדים ומסייעים, ואין הדבר תלוי אלא בהמעורר שיהיו דבריו בחיות ויוצאים מהלב שאז יפעלו פעולתם<br /> }}<br /> <br /> ישיבת פּוֹניבָז'- שהינה אחת מהישיבות הליטאיות הגדולות - הייתה בראשיתה בעלת השקפה מתונה לחסידות חב&quot;ד, כהשקפתו של מייסדה - הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] שאף מינה את הרב יהושע דוד פוברסקי שהיה ר&quot;מ ב[[אחי תמימים תל אביב]] לראש ישיבה, והיו רבים מחסידי חב&quot;ד שלמדו בה. במשך שנות הממי&quot;ם הוחרפה גישתה ע&quot;י מי שכיהן אז כראש הישיבה והיא נהפכה למעוז של מחלוקת ומלחמה ב[[חסידות]] וברבי, ששיאה היה ב[[בחירות תשמ&quot;ט]], כשלדברים נגררים חלקים רחבים מחוגי הליטאים. לאחר מותו של אותו ראש הישיבה{{הערה|ובעיקר בתקופת כהונתו של הרב [[אהרן לייב שטיינמן]] כמנהיג הציבור הליטאי}} הולכת המחלוקת ושוככת{{הערה|יצויין שקיים פלג קטן בציבור הליטאי שמנסה להמשיך באותה מחלוקת.}} כשהדבר מתבטא אף בישיבת פוניבז' עצמה בה ביקר ב[[חודש אלול]] [[תש&quot;ע]] הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] ששוחח והתוועד עם הבחורים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57202 תדהמה: מה עושה הרב החב&quot;די בלב היכל ישיבת פוניבז'?]}} ובהזדמנות נוספת התוועד הרב [[שניאור זלמן גופין]] באופן ספונטני בישיבה והתקבל בשמחה על ידי תלמידי הישיבה.<br /> <br /> אחת מנקודות השיא של אותה התנגדות הייתה באי הכרה ברב [[משה יהודה לייב לנדא]] כממלא מקום אביו הרב [[יעקב לנדא]] בתפקיד ה[[מרא דאתרא]] ורבה של בני ברק ופתיחת קהילת שארית ישראל שלא קיבלה עליה את מרותו, תוך מלחמה בו ובעבודתו בקודש. לאחר מותו של אותו ראש ישיבה שככה אט אט התנגדות ומחלוקת זו כשבחודש [[תמוז]] [[תש&quot;ע]] חותמים הרב [[אהרן לייב שטיינמן]] והרב [[ניסים קרליץ]] על מכתב בו משבחים את כולל 'פעמי יעקב' של הרב לנדא ובו הוא מכונה: &quot;בנו ממלא מקומו [=של אביו], הגאון החסיד הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא שליט&quot;א - גאב&quot;ד עירנו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55849 לקריאת המכתב]}}. כמו כן במהלך שיחה בענייני כשרות{{הערה|עם הרב בן ציון קוק, ראש בית ההוראה הכללי ירושלים ותלמידו של הרב אלישיב}} אמר הרב שטיינמן כי ההכשר וההשגחה של הרב לנדא הינם הטובים ביותר ושהוא אדם מוכשר מאד, ובקשר לגדלותו העיד שה[[חזון איש]] החזיק מהרב לנדא הבן אפילו יותר משסמך על אביו. (הרב שטיינמן הסביר כי הרב לנדא היה בן יותר מעשרים בפטירת החזון איש){{הערה|על פי תיעוד [https://www.kikar.co.il/312228.html וידאו שהתפרסם אחרי פטירתו של הרב שטיינמן].}}. נקודת שיא בשכיכת המחלוקת הייתה בהכרזתו של ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין במהלך הלווית הרב משה לנדא, לאחר ששוחח עם מנהיגי הציבור הליטאי הרב [[חיים קנייבסקי]] והרב [[גרשון אדלשטיין]], ש&quot;על דעת גדולי התורה, אדמו&quot;רים, ראשי הישיבות ורבני העיר, הוחלט כי כל ענייני הדת והכשרות בעיר יתנהלו על ידי הרבנים הגאונים, בנו ממלא מקומו על פי בקשתו - הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט&quot;א והרב [[שבח צבי רוזנבלט]] שליט&quot;א בשיתוף פעולה מלא. והאמת והשלום אהבו&quot;, ומאז מכהן הרב חיים יצחק אייזיק לנדא כרבה של בני ברק (לצד הרב רוזנבלט) ובניהול מערכת הכשרות כשהדבר מוכר ע&quot;י חוגי הליטאים.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ו בעת ביקור היסטורי באה&quot;ק נכנס הגאון החסיד ר' יואל כהן ע&quot;ה לביתו של ראש הישיבה ר' אהרן שטיינמן ודיבור איתו בחסידות שיחה ארוכה מאוד שבה נהנה ר' יואל לשוחח עימו בענינו שיחה שר' יואל הקדיש לה כ23 דקות דבר נדיר אצלו.<br /> <br /> ==התייחסויות מהרבי==<br /> {{פסקה חסרה|}}<br /> בספר [[אגרות קודש]]{{הערה|כרך ח&quot;י עמ' קסג}}, מופיעה פנייתו של אברך ל[[הרבי|רבי]], בו הוא מספר שנודע לו שהוא נמנה על צאצאי אחד מהמתנגדים ל[[תורת החסידות]], וחושש שיש לכך השפעה שלילית על נשמתו. הרבי מרגיעו, שכיוון שעברו כמה דורות מאז, ובוודאי במשך הזמן התחרטו על מעשיהם ועשו תשובה על העניין, בטח התבטל הרושם; ובכל זאת, כתיקון לכך מומלץ שיתעסק ב[[הפצת תורת החסידות]], ויעשה זאת באותה יגיעה שעשו אבותיו נגד הפצת תורת החסידות.<br /> <br /> הרבי סיפר בשיחה{{הערה|ח&quot;י אלול תש&quot;י.}} שבזמן [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה קבוצה מאנ&quot;ש שהיו במקום מסויים שלא יכלו ליצור קשר עם הרבי לשאול את חוות דעתו על דבר נסיעתם, והתנהגו על פי הכלל הידוע שבמקרה כזה שואלים &quot;אַ עולם'שן&quot; ועושים '''להיפך'''... ועל ידי זה הצליחו להציל את חייהם.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - מאסרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ומאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, [[תשע&quot;ב]].<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=44604| המודיע פרסם בהבלטה, המתנגדים שרפו את הדפוס] - כתבה באתר {{שטורעם}} מתוך {{שבועון כפר חב&quot;ד}}.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65509 עלילת י&quot;ט כסלו תשט&quot;ו] - שניאור זלמן ברגר ב{{שבועון בית משיח}} - {{אינפו}}<br /> *[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&amp;hilite=3d681bce-30da-4d0a-8856-2b4b5a628200&amp;st=דרכי+התורה+דרכי+נועם&amp;pgnum=134 פרנסי וילנא והגר&quot;א ומלחמתם בחסידות] חלקו של הגר&quot;א במחלוקת ומעלליהם של פרנסי וילנא, [[כרם חב&quot;ד]] (יהושע מונדשיין) כרך ד', באתר היברו בוקס.<br /> *'''מצרף העבודה''' (ויכוח על כל דרכי החסידות).<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מתנגדים|*]]<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A5&diff=701470 2024-07-10T00:26:57Z

<p>37.60.47.77: תיקון לשון. חיים שאול קרליץ לא ראוי להיקרא רב בגלל מעלליו הנפשעים נגד הרבי ונגד הרב לנדא</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=אברהם ישעיהו קרליץ<br /> |כינוי=החזון איש<br /> |תמונה=קרליץ.jpg<br /> |תיאור= מנהיג רוחני ומחבר ספרים<br /> |תאריך לידה=[[תרל&quot;ט]]<br /> |מקום לידה= קוסובה<br /> |תאריך פטירה= [[ט&quot;ו בחשוון]] [[תשי&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה= [[בני ברק]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו= חזון איש<br /> |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> הרב '''אברהם ישעיהו קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''', [[תרל&quot;ט]] - [[ט&quot;ו בחשוון]] [[תשי&quot;ד]]) היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י ובתפקידו זה היו לו חיכוכים לא פעם עם חב&quot;ד ובדרך כלל נמנע מלהזכיר את אדמו&quot;רי חב&quot;ד בספריו ומצד שני היו מקרים של שיתוף פעולה בינו לחסידי חב&quot;ד. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ט]] לרב '''שמריהו יוסף''' קרליץ. אביו היה גאון וצדיק, שכל ימיו חי בהשראת ספרי [[השל&quot;ה]] הקדוש ו[[ספר התניא]]{{הערה|עדות ר' משה אילביצקי, [[המודיע]], ערב [[שבועות]] [[תשמ&quot;ז]].}} ורב ב[[עיירה]] קוסובה. אמו '''ראשה לאה''' הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן. בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב &quot;אי&quot;ש החפץ בעילום שמו&quot;. הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים.<br /> <br /> הרב קרליץ החשיב את עצמו לתלמיד ה[[גר&quot;א]] בשיטת לימודו, הנהגותיו ופסיקותיו{{הערה|'החזון איש היה בדורותיו' ע' כ&quot;ה.}} התנגד ללימוד התניא ובדרך כלל לא הזכיר את אדמו&quot;רי חב&quot;ד בספריו ומצד שני נאבק בכל הקשור למקואות על פי שיטת חב&quot;ד{{הערה|[[רבים השיב ליהדות וחסידות]] ע' 51. וראו דברי [[הרבי]] בקשר להתנגדות ללימוד החסידות, בהתוועדות פורים תשט&quot;ז: [https://www.google.com/url?sa=t&amp;source=web&amp;rct=j&amp;url=http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp%3FCategoryID%3D1067%26ArticleID%3D4324&amp;ved=2ahUKEwiykcHCit_9AhU_wAIHHVBMCwQQFnoECBUQAQ&amp;usg=AOvVaw2hNnAeRmqjPG9M9CKnbmNE גליון התקשרות מס' 690].}}. הרב נתן קמנצקי מראשי ישיבת איתרי סיפר כי החזון איש נהג ללבוש [[בגד]]י שבת ביום החרם שהטילו על ה[[חסידים]]{{הערה|על כך נכתב בספר החזון איש (בנימין בראון), עמוד 180: &quot;הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר&quot;א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל&quot; אך ראה לקמן שהרב [[חיים קנייבסקי]] הכחיש את השמיעה הזאת. הרב נתן קמינצקי בספר הנ&quot;ל מביא באריכות את ההתנגדות של החזו&quot;א ללימוד [[חסידות]] ו[[קבלה]], וגם מציין כי בספרי החזו&quot;א ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא מצוטטים מכלי ראשון. אך ראה במאמרו של הרב יהושע ענבל בישורון כה' תשעד' שזו טעות והחזו&quot;א בכורות כה' ב' מצטט מתוך &quot;שו&quot;ע של הגר&quot;ז&quot;.}} אך אחיינו הרב [[חיים קנייבסקי]] הכחיש את השמועה הזאת {{הערה| דב אליאך, בסוד שיח עמוד 72}}.<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים ב[[הלכה]] ומחה על פרצות שונות: נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם ב[[שמיטה]]. כמה מפסקיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושאים: שמיטה, [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.<br /> <br /> דעתו של החזון איש, שראוי לחבוש פאה דווקא, כיון שהיא מכסה היטב את ה[[שיער]]{{הערה|1=ספר דינים והנהגות מהחזון איש, חלק ב' פרק ח' אות ט'}}. כך נוהגים גם תלמידיו, ורוב בני משפחת קרליץ{{הערה|1=ספר &quot;נזר החיים&quot; עמ' רי&quot;ד, תשובות הגר&quot;ח קניבסקי בשם החזון איש}}. הרב חיים קניבסקי אף העיד שכך נהגה אשתו של החזון איש{{הערה|1=ספר אורחות רבנו הקהילות יעקב, חלק ג' אות ס&quot;ג; &quot;מאיר עוז&quot;, סימן ע&quot;ה סעיף ב' אות ב'. וראו עוד בספר &quot;מעשה איש&quot; (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב): &quot;הרה&quot;ג רבי אליהו פרידמן זצ&quot;ל הגיע פעם לבית רבינו (החזו&quot;א)... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאזורים שלנו כך נהגו ללכת&quot;}}.<br /> <br /> נפטר מהתקף לב ב[[ליל שבת]], [[ט&quot;ו בחשוון]] בשנת [[תשי&quot;ד]] ומנוחתו כבוד ב[[בני ברק]].<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלה על שם החזון איש על תרומתו לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]]<br /> החזון איש כמעט ולא היה בקשר עם חסידי חב&quot;ד, מלבד הרב יעקב לנדא כיון שכיהן כרב בבני ברק בה התגורר החזון איש. <br /> <br /> החזון איש לא נטל חלק באירועים חב&quot;דיים.<br /> <br /> היו מקרים נדירים בהם נרשם שיתוף פעולה כזה או אחר, בין החזון איש לחב&quot;ד:<br /> <br /> במכתב להרב [[אברהם גולדברג]] מציע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שיתייעץ, בדבר הצעת שידוך לבתו, עם &quot;הרב הגאון בעל חזון איש שליט&quot;א ויעשה כהוראתו ויהיה להצלחה ברוחניות ובגשמיות&quot;{{הערה|1=[https://hm-news.co.il/77152/ מכתב היסטורי: הרבי הריי&quot;צ מליובאוויטש המליץ לשמוע לחזון איש]}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ה]] נכתבה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב&quot;ד [[אחי תמימים תל אביב]]. תרומתו ניתנה לרב [[חיים שאול ברוק]] שביקרו על פי בקשת מחותנו הרב [[יצחק גרשטנקורן]] מייסד בני ברק. בביקור שאל החזון איש את הרב ברוק במה הוא מתעסק ולאחר שהרב ברוק השיב שהוא מלמד את התלמידים בישיבה בבוקר ובערב [[דא&quot;ח]] ובמשך היום גמרא, הרהר החזון איש קצת ואחר כך והוציא מכיסו 10 לירות ונתנם לו כשאומר שרוצה שותפות במוסד כזה{{הערה|'חיים שאל' ע' 6}}.<br /> <br /> בניו של הגאון הרב ראובן טרופ, מספרים בהקדמה לספרו &quot;בינת ראובן&quot;: &quot;לפי עצתו של מרן החזון איש נענה אבינו להצעה לעמוד בראש ישיבת חב&quot;ד בלוד. הוא נתקבל שם בכבוד מלכים וזכה להערצה עמוקה מצד ההנהלה והתלמידים, ברם מצבו [הבריאותי] הלך והחמיר ולא זכה לכהן בישיבה&quot;.<br /> <br /> על הרב יחיאל צוקרוב, ראש ישיבת &quot;אוהל משה&quot;, מגדולי תלמידי החכמים בבני ברק, מסופר: &quot;לאחר שנועץ בחזו&quot;א עבר ללמוד בישיבת חב&quot;ד בת&quot;א, בראשותו של הגה&quot;ח ר' שאול ברוק. שנים רבות לאחר מכן, חב לו [לר' שאול] הכרת הטוב מרובה, וכן בקיאותו בספר התניא נזקפת לזכותו&quot; {{הערה|מתוך מאמר &quot;איש המעלה&quot;, אוסף גליונות, גל' 91, ויקרא תשע&quot;ט.}}.<br /> <br /> על ספרו של [[חסיד חב&quot;ד]] הרב [[ניסן טלושקין]] &quot;[[טהרת המים]]&quot;, כתב החזון איש את הסכמתו, ואף התבטא כי &quot;עבר על כל הספר והוא ספר טוב&quot;{{הערה|במבוא לספר &quot;טהרת מים&quot; בהוצאה החדשה.}}.<br /> <br /> קשר טוב במיוחד היה בין החזון איש לרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק, חסיד חב&quot;ד. הם נפגשו רבות, וכן התכתבו בענייני הלכה ובענייני ציבור. החזון איש גם כיבד בנוכחותו את חגיגת הבר מצווה של בנו של הרב יעקב לנדא, הרב אליהו לנדא. באחת מאגרותיו, החזו&quot;א כותב להרב יעקב לנדא שיסייע לו בהשגת ספרו של ה&quot;שארית יהודה&quot;, אחיו של אדמו&quot;ר הזקן: &quot;אתכבד לבקש מאת מעכ&quot;ת שליט&quot;א להשאילני ספר 'שארית יהודה' מאחיו של הגרש&quot;ז [=הגאון רבי שניאור זלמן, אדה&quot;ז] זצוק&quot;ל. אם נמצא תחת ידו ימסרו נא להמוסר כתב זה&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת], ז' אלול תשפ&quot;א, באתר [[חב&quot;ד און ליין]]. וראה גם בספר פאר הדור, חלק ב, עמ' ע, הערה 8}}.<br /> <br /> מסופר כי בהיותו בוילנא נודע לחזון איש כי משפחה השייכת לחסידות חב&quot;ד הצליחה להשיג אתרוג קלבריה מהודר, והחזון איש &quot;ביקש להדר במצוות וליטול גם אתרוג זה&quot;. (אם כי יש לציין כי רבים סוברים שקלבריה הוא אתרוג מהודר ביותר, ובראש המצדדים מלבד חב&quot;ד הוא החתם סופר){{הערה| &quot;מרן החזון איש&quot;, עמ' 342.}}.<br /> <br /> ישנה עדות שהחזון איש שיבח מאוד את הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן, ופעמים רבות אמר לר' שמריהו גריינימן ללמוד הלכות תלמוד תורה של אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|מעשה איש, חלק ג, עמ' צא, בשם בנו של ר' שמריהו, ר' ברוך.}}. <br /> <br /> לעומת זאת ר' חיים נאה קבל עליו בספרו שיעור מקווה עמוד פ&quot;ב שבקונטרס השיעורים המודפס בספרו התבטא ביטוי מסויים כלפי אדה&quot;ז <br /> <br /> ===מתנגד למקוואות חב&quot;ד===<br /> <br /> החזון איש התנגד להקמת מקוואות חב&quot;ד.<br /> הרב [[דוד חנזין]], מתוקף היותו ממונה על המקוואות ב[[פתח תקווה]], דאג משנות הי' ובמשך עשרות שנים לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב&quot;ד למרות התנגדות מהחוגים הליטאים ובראשם [[אברהם ישעיהו קרליץ|החזון איש]]{{הערה|הרב אשכנזי ח&quot;א ע' 24 וח&quot;ב ע' 47, דוד עבדי ע' 104 ובנספח אגרות הרבי לרב חנזין}}.<br /> <br /> [[הרבי]] עודד את הרב חנזין במאבק למען המשך הקמת המקוואות החב&quot;דיים באמצעות אגרות ואף התבטאויות נדירות בשיחות קודש, ואכן, בנחישות ראויה הצליח להקים מקוואות רבים בשיטת חב&quot;ד.{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 104, אגרות קודש ח&quot;ה ע' שז}}<br /> ===יחס מהרבי===<br /> ב[[י' אדר שני]] תשי&quot;ד, חודשים ספורים אחר פטירת החזון איש, ב[[ניחום אבלים]] שערך הרבי אצל אצל ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] נסובה השיחה אודות החזון איש. הרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]{{הערה|וכידוע שתורת ודרך החסידות מביאה שמחה, לעומת דרך המוסר המביאה את האדם לעצבות}}, אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר נגדו, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - העיר [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}{{הערה|ספר משבחי רבי, עמ' 126 - מיומנו של של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]}}.<br /> הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] ב[[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשט&quot;ו]] העיר: &quot;ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ&quot;ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה&quot;{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] כרך י&quot;א עמוד שמ&quot;ז, אגרת ג'תשלב}} ואכן נראה שהרב פרנקל הקשיב לעצת הרבי כי במהדורה השלישית של הספר שם את הפרק על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סמוך לפרק על האדמו&quot;ר מהוסיאטין ואילו את הפרק על החזון איש שם אחרי שני רבנים אחרים, וכנראה כדי להפריד בין הפרקים, לאור הערת הרבי על כך {{הערה| ראה &quot;יחידי סגולה&quot; מהדורה שלישית שיצאה לאור בשנת [[תש&quot;כ]].}}.<br /> <br /> במכתב לרב [[אהרן חיים צימרמן]], בנושא [[קו התאריך]]{{הערה|המכתב כולל הערות מהרבי על ספר &quot;אגן הסהר&quot;, של הרב צימרמן.}} מזכיר הרבי את דעת החזון איש: &quot;מה שכתב ליישב דברי החזון איש בפירוש דעת הרז&quot;ה וכו', ובמסקנתו בשאלת קו התאריך, ונכנס בדיחוקים עצומים ואעפ&quot;כ לא העלה תרופה, וכמו שכותב בכמה מקומות בספרו...&quot;{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;א, עמוד שיא.}}.<br /> <br /> בעיתון &quot;שערים&quot;{{הערה|כ' סיוון תשכ&quot;ט.}} כתב הרב משה מונק כי החקלאים בכפר חב&quot;ד נוהגים בענייני המשק על פי פסקי החזו&quot;א &quot;לפי הוראת רבם האדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;{{הערה|מקדש מלך, חלק ד, עמ' תז, סימן יא, הערה 4.}}.<br /> אך הרה&quot;ח ר' יעקב יהושע לאופר סיפר ששמע ממזכיר כפר חב&quot;ד הרב יצחק מענדל ליס שכאשר סיפר לרבי שהם נוהגים כך הרבי הגיב בפליאה ומאז חדלו מכך.<br /> <br /> בהתוועדות חג ה[[פורים]] [[תשכ&quot;ו]] נכח בן אחיו של החזון איש הרב שמריהו יוסף קרליץ{{הערה|(קבע את מגוריו בקראון הייטס בשנת תשכ&quot;ה ובה שהה שנה ויותר) והתפלל בישיבת 'נצח ישראל רמיילס' של הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] והיה מקורב אליו}} וישב על הבימה בסמיכות מקום לרבי{{הערה|בני המשפחה מספרים שאחרי שאביו נשאל ע&quot;י אחד החסידים לשמו והוא השיב ששם משפחתו הוא קרליץ ולאחר שאותו חסיד דאג שהמסר יועבר לרבי, הרבי ביקש שיכבדו את קרליץ לשבת על בימת ההתוועדות. אולם ייתכן שהוא הוזמן לבימה עפ&quot;י ועד המסדר ורק כך היה הדבר נראה מזווית מבטו}} הרבי הורה לו לומר [[לחיים]], וכן העניק לו חתיכת עוגה{{הערה|הענקת העוגה על פי יומן ישראל יואל סוסובר, וכן הפרט שבהמשך מזג לו הרבי לחיים בעצמו}}, כשהרבי אומר לו {{ציטוטון|תאמר במשפחה שהם יכולים לשלוח לפה את הספרים}}{{הערה|במקור (באידיש): זאגט אין משפחה אז זיי קענען שיקען דא די ספרים}} והובן{{הערה|כך על כל פנים הובן במשפחת הרב שמריהו יוסף קרליץ}} שהכוונה לספרי החזון איש אותם הוציאו בני המשפחה לאור{{הערה|ספר 'המזכיר' ע' 117 ואילך - מפי בנו של בעל המעשה הרב יוסף קרליץ מלייקווד}}. בהמשך ההתוועדות אף מזג הרבי בעצמו לאחיין &quot;לחיים&quot; בעת שמזג לכל אלו שישבו על ידו{{הערה|ר' שמואל קרליץ סיפר שאביו, הרב שמריהו יוסף, התפעל מאוד לראות שהרבי שתה הרבה משקה בהתוועדות ובכל זאת דיבר בלהט בעניני תורה ולמדנות בש&quot;ס ובפוסקים שעות על גבי שעות. את התפעלותו מגדלותו וגאונותו של הרבי, הביע למחרת באוזני הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] שהגיב שהרבי הוא יותר גדול מהגאון הרב [[שמעון שקופ]]. יומיים לאחר ההתוועדות, ב[[י&quot;ז אדר]] [[תשכ&quot;ו]], דיבר הרבי בחדרו עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] על כמה עניינים, ועל מה שמסר [[הריל&quot;ג]] אודות התפעלותו של קרליץ שאמר שמעולם לא ראה צדיק כזה גדול ולמדן כזה גדול כמו הרבי, שאל הרבי את הרב גרונר: איפה הייתה 'לומדות' בהתוועדות? הרב גרונר אמר שאולי הכוונה למה שנאמר בענין [[שמיטה|שמיטין]] ו[[יובל|יובלות]] והרבי הציע שאולי הכוונה למה שנאמר בעניין סמיכת [[פרשת זכור]] לפורים, והרב גרונר אמר שבכלל התפעל מזה שהרבי דיבר הרבה שעות וציטט מש&quot;ס וראשונים ומזה הבין את למדנותו של הרבי}}.<br /> <br /> כמו כן ידועה שיחת הרבי מפורים תשט&quot;ז שבה הרבי הסכים עם דברי ר' רפאל נחמן כהן בהתוועדות שגדול מסויים מקנא בתלמיד בתומכי תמימים שזכה ללמוד חסידות וביאר זאת (וידוע שהדברים נאמרו אודות החזון איש). ביומן הרב צבי הירש גוראריה מסופר אודות גערה במי שזלזל בשיעוריו של החזון איש, אלא שלפי המשך הדברים שיובא להלן (בפסקה: מחלוקת השיעורים) ייתכן שהדברים נאמרו בבדיחות הדעת.<br /> <br /> ===קו התאריך===<br /> בימי [[מלחמת העולם השנייה]] כשפליטים רבים שהו בקובה שב[[יפן]] הנמצאת מעבר ל[[קו התאריך]], התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על [[יום ראשון]] היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערה|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]].}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערה|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצ'יק בנוגע לקו התאריך דחוקה ביותר{{הערה|1= [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg|אגרות קודש חלק כ&quot;א אגרת ח'ס&quot;ו]].}}. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של רוב הרבנים, ותלמידי ישיבת מיר נהגה כחזון איש. כשהגיע [[יום כיפור]] היו שצמו יומיים רצופים, חסידי חב&quot;ד קיבלו את [[יום רביעי]] כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. הרבי התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ&quot;א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב&quot;ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל וילשנסקי]] נסע ב[[חודש אייר]] [[תש&quot;ט]] מ[[פריז]] ל[[אוסטרליה]], ושאל את הרבי בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי ב[[פלפול]] ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך ג' אגרת תצ&quot;ד. בשנים מאוחרות יותר, המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים ב[[ארץ הקודש]], ורק אז היו ממשיכים הלאה.}}.<br /> <br /> === מחלוקת השיעורים ===<br /> [[קובץ:רייץ חזון איש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בו הוא מורה להתייעץ עם ה&quot;חזון איש&quot;]]<br /> בראשית שנות השי&quot;נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] בתורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש וגיסו [[הסטייפלר]] ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני.<br /> <br /> שיטת הרב נאה מבוססת על שיטת ה[[רמב&quot;ם]] שאחריו נמשכו שאר הפוסקים הספרדים, כולל מרן ה[[שולחן ערוך]] והגאון [[החיד&quot;א]], מנהג [[ירושלים]] ו&quot;מנהג העולם&quot; בלשון ה[[משנה ברורה]]{{הערה|בסימן רע&quot;א סעיף יג.}}. הרמב&quot;ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב&quot;ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם [[הרב עובדיה יוסף]] מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק. מבין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה היו: הרב יוסף צבי דושינסקי גאב&quot;ד ירושלים, הרב בענגיס גאב&quot;ד ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, הדיין הרב עובדיה הדאיה, [[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]] רבה של קזבלנקה וירושלים, האדמו&quot;ר [[הפני מנחם]] מגור, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה] {{אינפו}}}}, הגאון הרב [[יוסף שלום אלישיב|שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר &quot;אפשר לסמוך עליו&quot;{{הערה|נודע בשיעורים פרק כד ושם מקורות לפוסקים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.<br /> <br /> על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים{{הערה|בעיקר מהציבור הליטאי}}. שיטת החזו&quot;א מתבססת על מדידת ה[[נודע ביהודה]] שהוא לפי מדידת החזון איש 2.4 סנטימטרים. מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה&quot;חזון איש&quot; על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה&quot;חזון איש&quot; לא קיבל את דבריו. בין השניים פרצה מחלוקת מורכבת במהלכה הוציאו השניים פסקים וביאורים בספרים, קונטרסים ומאמרים המבהירים את עמדותיהם{{הערה|נודע בשיעורים ע' 10}}. <br /> <br /> למרות המחלוקת, היו החזון איש ור' חיים נאה בקשר מכתבים ואף נפגשו. כמו כן היו ביניהם ביטויי הערכה; החזון איש כתב לר' חיים נאה: &quot;כבוד ידיד נפשי שליט&quot;א&quot;, ור' חיים נאה כתב לו &quot;לכבוד הגאון פאר הדור צדיק יסוד עולם וכו' כבוד קדושת מו&quot;ה אברהם ישעי' קרליץ שליט&quot;א בעל חזון איש&quot;.<br /> <br /> אולם ביומן הרב צבי הירש גאנזבורג (עמודים צ&quot;ט - ק') מובאת לשון חריפה של הרבי על סיבת קביעתו שיעורים אחרים.<br /> <br /> === חזית דתית ===<br /> כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת [[אגודת ישראל]] עם המפד&quot;ל התנגד לכך החזון איש והרבי היה בעד. חבר הכנסת מר שלמה לורנץ הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו הסביר לו הרבי את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי &quot;אנחנו והמפד&quot;ל איננו שווים בהשקפה&quot;. כלפי טענה זו תמה הרבי: &quot;כנסת זו 'השקפה'?!&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44408 הרבי תמה: &quot;כנסת זו 'השקפה'?!&quot;] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===ישוב על שמו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] חפצו תושבי ספריא א', יישוב ששכן בסמיכות לכפר חב&quot;ד ושבו הייתה ממוקמת תחנת הרכבת של הכפר{{הערה|יישוב 'תוחלת' לימים. לא קיים כיום}}, לקרוא את שמו של יישובם על שם החזון איש במטרה לקנטר את תושבי הכפר במסגרת יחסיהם העכורים עם תושבי הכפר. בתחילה התקבלה בקשתם על ידי וועדת השמות ויצאה הודעה רשמית על שמו החדש של היישוב אלא שלאחר מכן נשלחו לוועדה מכתבים ותגובות כנגד הרעיון הן מ[[וועד כפר חב&quot;ד]] והן ממשפחת החזון איש שהתנגדו לכך נמרצות משום שתושבי יישוב זה היו מאנשי [[המזרחי]] שמעולם לא היו קשורים אליו ועל כן קריאת שם זה ליישובם היא הטעיית דעת הקהל כאילו היו אנשי המזרחי מנאמניו. מכתבים אלו גרמו לועדת השמות להחליט על דיון חוזר בנושא שהתקיים ב[[כ&quot;ד סיון]] תשי&quot;ז. בדיון זה הופיע מר [[שניאור זלמן שז&quot;ר]] ואמר כי באופן אישי מחובתו להעמיד את הועדה על הסערה אשר קמה מצד אחד - בחוג חסידי חב&quot;ד, בהיות והחזון איש לא היה שייך מעולם לתנועה החסידית ככלל ולא לתנועת חב&quot;ד בפרט, ומן הצד השני - בחוגי יורשיו הרוחניים ותלמידיו של החזון איש שכן לא היתה מעולם כל שייכות בין החזון איש ובין 'המזרחי' שעליו נמנים תושבי היישוב, ועל כן למען השכנת השלום יש לקבוע שם ניטרלי שאין בו כל התגרות בתנועת חב&quot;ד ובכפר חב&quot;ד וכן אין בו היתלות באילן שאינו שלו. עוד באותו דיון הוחלט פה אחד לשנות את שם היישוב לשם אחר.<br /> <br /> במכתב מ[[ה' תמוז]] תשי&quot;ז הודה הרבי לשז&quot;ר על פעולתו זו כשכותב: &quot;נודעתי על דבר השתדלותו בענין השמות לכפר חב&quot;ד, ואשר השתדלותו הצליחה. ואף על פי שלמותר לומר תודה לכבודו בענין זה, אבל לא נצרך אלא להעדפה, ובעיקר רצוני להדגיש עוד הפעם מה ששמעתי מכבוד קדושת מורי וחמיכמה פעמים, אשר בשביל המסירות נפש של רבנו הזקן זכה אשר כל אלה העוסקים בעניני חסידות ידם על העליונה. וזה נותן לי תקוה נוספת אשר כבודו יכיר בכוחותיו ואפשרויותיו הכי נעלות וינצלם במדה הכי גדולה לטובת בני ישראל בכלל ובתוכם לטובת עדת החסידים ועניניהם אשר בארץ הקודש תבנה ותכונן ביחוד&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/134766 כשהגאון הסטייפלר חבר לשז&quot;ר נגד השם 'חזון איש' {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *לחזון איש לא היו ילדים. <br /> <br /> *אחיו הגדול היה הרב מאיר קרליץ אב&quot;ד לכוביץ', מראשי ועד הישיבות וחבר מועצת גדולי התורה בארץ ישראל{{הערה|בניו היו הרב שמשון שלמה קרליץ אב&quot;ד פתח תקווה, וחיים שאול קרליץ שייסד את &quot;שארית ישראל&quot;, וחתנו היה הרב זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר}}<br /> <br /> *אחות החזון איש הייתה נשואה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]]{{הערה|בנם היה הרב [[חיים קנייבסקי]], וחתנם היה הרב שלמה ברמן מראשי ישיבת פוניבז'}}.<br /> <br /> *אחות נוספת של החזון איש נישאה לרב שמואל גריינמן שהיה ממקורביו של החפץ חיים {{הערה|בנם היה הרב חיים גריינמן, וחתנם היה הרב ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר}}<br /> <br /> *אחות נוספת נישאה לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו. בנם היה הרב [[נסים קרליץ]], שהיה מקורב לדודו}}.<br /> <br /> *אחד מגיסיו של החזון איש, הרב שמואל אליהו קאהן אב&quot;ד קרוגלה ואורצ'ה, היה מבית חב&quot;די. בביוגרפיה &quot;פאר הדור&quot; (תולדות החזון איש) מסופר כי ר' שלום (אביו של ר' שמואל אליהו) היה &quot;חסיד ליובאויצ'י מובהק המקושר לרבו האדמו&quot;ר רבי שלום בער שניאורסון בכל נימי לבבו&quot; {{הערה|פאר הדור, חלק א, עמ' קטז}}. <br /> <br /> *גיס נוסף היה הרב אבא סוויאטיצקי אב&quot;ד קוסובה וטיקטין{{הערה|בנו היה הרב חיים סוויאטיצקי ר&quot;מ בישיבת תפארת ירושלים בארה&quot;ב שבראשה עמד הרב [[משה פיינשטיין]]}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[חיים שאל]] עמוד 6 - תולדות הרב [[שאול ברוק]]<br /> *[[המזכיר]] עמוד 117 - תולדות הרב [[יהודה לייב גרונר]]<br /> *[[נודע בשיעורים]] פרק כד - תולדות הרב [[חיים נאה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=67837 כשהרבי הריי&quot;צ שלח להתייעץ עם ה'חזון איש'] {{שטורעם}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם= הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט&quot;ז תמוז]] [[תרצ&quot;ג]] - [[ט&quot;ו חשוון]] [[תשי&quot;ד]]|הבא=[[יעקב ישראל קנייבסקי]]}}<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קרליץ, אברהם ישעיהו}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ד]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A5&diff=701458 2024-07-10T00:15:42Z

<p>37.60.47.77: תיקוני לשון והגהה</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=אברהם ישעיהו קרליץ<br /> |כינוי=החזון איש<br /> |תמונה=קרליץ.jpg<br /> |תיאור= מנהיג רוחני ומחבר ספרים<br /> |תאריך לידה=[[תרל&quot;ט]]<br /> |מקום לידה= קוסובה<br /> |תאריך פטירה= [[ט&quot;ו בחשוון]] [[תשי&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה= [[בני ברק]]<br /> |מקום פעילות=[[בני ברק]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו= חזון איש<br /> |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> הרב '''אברהם ישעיהו קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''', [[תרל&quot;ט]] - [[ט&quot;ו בחשוון]] [[תשי&quot;ד]]) היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י ובתפקידו זה היו לו חיכוכים לא פעם עם חב&quot;ד ובדרך כלל נמנע מלהזכיר את אדמו&quot;רי חב&quot;ד בספריו ומצד שני היו מקרים של שיתוף פעולה בינו לחסידי חב&quot;ד. <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ט]] לרב '''שמריהו יוסף''' קרליץ. אביו היה גאון וצדיק, שכל ימיו חי בהשראת ספרי [[השל&quot;ה]] הקדוש ו[[ספר התניא]]{{הערה|עדות ר' משה אילביצקי, [[המודיע]], ערב [[שבועות]] [[תשמ&quot;ז]].}} ורב ב[[עיירה]] קוסובה. אמו '''ראשה לאה''' הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן. בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב &quot;אי&quot;ש החפץ בעילום שמו&quot;. הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים.<br /> <br /> הרב קרליץ החשיב את עצמו לתלמיד ה[[גר&quot;א]] בשיטת לימודו, הנהגותיו ופסיקותיו{{הערה|'החזון איש היה בדורותיו' ע' כ&quot;ה.}} התנגד ללימוד התניא ובדרך כלל לא הזכיר את אדמו&quot;רי חב&quot;ד בספריו ומצד שני נאבק בכל הקשור למקואות על פי שיטת חב&quot;ד{{הערה|[[רבים השיב ליהדות וחסידות]] ע' 51. וראו דברי [[הרבי]] בקשר להתנגדות ללימוד החסידות, בהתוועדות פורים תשט&quot;ז: [https://www.google.com/url?sa=t&amp;source=web&amp;rct=j&amp;url=http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp%3FCategoryID%3D1067%26ArticleID%3D4324&amp;ved=2ahUKEwiykcHCit_9AhU_wAIHHVBMCwQQFnoECBUQAQ&amp;usg=AOvVaw2hNnAeRmqjPG9M9CKnbmNE גליון התקשרות מס' 690].}}. הרב נתן קמנצקי מראשי ישיבת איתרי סיפר כי החזון איש נהג ללבוש [[בגד]]י שבת ביום החרם שהטילו על ה[[חסידים]]{{הערה|על כך נכתב בספר החזון איש (בנימין בראון), עמוד 180: &quot;הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר&quot;א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל&quot; אך ראה לקמן שהרב [[חיים קנייבסקי]] הכחיש את השמיעה הזאת. הרב נתן קמינצקי בספר הנ&quot;ל מביא באריכות את ההתנגדות של החזו&quot;א ללימוד [[חסידות]] ו[[קבלה]], וגם מציין כי בספרי החזו&quot;א ספרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] לא מצוטטים מכלי ראשון. אך ראה במאמרו של הרב יהושע ענבל בישורון כה' תשעד' שזו טעות והחזו&quot;א בכורות כה' ב' מצטט מתוך &quot;שו&quot;ע של הגר&quot;ז&quot;.}} אך אחיינו הרב [[חיים קנייבסקי]] הכחיש את השמועה הזאת {{הערה| דב אליאך, בסוד שיח עמוד 72}}.<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים ב[[הלכה]] ומחה על פרצות שונות: נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם ב[[שמיטה]]. כמה מפסקיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושאים: שמיטה, [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.<br /> <br /> דעתו של החזון איש, שראוי לחבוש פאה דווקא, כיון שהיא מכסה היטב את ה[[שיער]]{{הערה|1=ספר דינים והנהגות מהחזון איש, חלק ב' פרק ח' אות ט'}}. כך נוהגים גם תלמידיו, ורוב בני משפחת קרליץ{{הערה|1=ספר &quot;נזר החיים&quot; עמ' רי&quot;ד, תשובות הגר&quot;ח קניבסקי בשם החזון איש}}. הרב חיים קניבסקי אף העיד שכך נהגה אשתו של החזון איש{{הערה|1=ספר אורחות רבנו הקהילות יעקב, חלק ג' אות ס&quot;ג; &quot;מאיר עוז&quot;, סימן ע&quot;ה סעיף ב' אות ב'. וראו עוד בספר &quot;מעשה איש&quot; (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב): &quot;הרה&quot;ג רבי אליהו פרידמן זצ&quot;ל הגיע פעם לבית רבינו (החזו&quot;א)... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאזורים שלנו כך נהגו ללכת&quot;}}.<br /> <br /> נפטר מהתקף לב ב[[ליל שבת]], [[ט&quot;ו בחשוון]] בשנת [[תשי&quot;ד]] ומנוחתו כבוד ב[[בני ברק]].<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלה על שם החזון איש על תרומתו לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]]<br /> החזון איש כמעט ולא היה בקשר עם חסידי חב&quot;ד, מלבד הרב יעקב לנדא כיון שכיהן כרב בבני ברק בה התגורר החזון איש. <br /> <br /> החזון איש לא נטל חלק באירועים חב&quot;דיים.<br /> <br /> היו מקרים נדירים בהם נרשם שיתוף פעולה כזה או אחר, בין החזון איש לחב&quot;ד:<br /> <br /> במכתב להרב [[אברהם גולדברג]] מציע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שיתייעץ, בדבר הצעת שידוך לבתו, עם &quot;הרב הגאון בעל חזון איש שליט&quot;א ויעשה כהוראתו ויהיה להצלחה ברוחניות ובגשמיות&quot;{{הערה|1=[https://hm-news.co.il/77152/ מכתב היסטורי: הרבי הריי&quot;צ מליובאוויטש המליץ לשמוע לחזון איש]}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ה]] נכתבה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב&quot;ד [[אחי תמימים תל אביב]]. תרומתו ניתנה לרב [[חיים שאול ברוק]] שביקרו על פי בקשת מחותנו הרב [[יצחק גרשטנקורן]] מייסד בני ברק. בביקור שאל החזון איש את הרב ברוק במה הוא מתעסק ולאחר שהרב ברוק השיב שהוא מלמד את התלמידים בישיבה בבוקר ובערב [[דא&quot;ח]] ובמשך היום גמרא, הרהר החזון איש קצת ואחר כך והוציא מכיסו 10 לירות ונתנם לו כשאומר שרוצה שותפות במוסד כזה{{הערה|'חיים שאל' ע' 6}}.<br /> <br /> בניו של הגאון הרב ראובן טרופ, מספרים בהקדמה לספרו &quot;בינת ראובן&quot;: &quot;לפי עצתו של מרן החזון איש נענה אבינו להצעה לעמוד בראש ישיבת חב&quot;ד בלוד. הוא נתקבל שם בכבוד מלכים וזכה להערצה עמוקה מצד ההנהלה והתלמידים, ברם מצבו [הבריאותי] הלך והחמיר ולא זכה לכהן בישיבה&quot;.<br /> <br /> על הרב יחיאל צוקרוב, ראש ישיבת &quot;אוהל משה&quot;, מגדולי תלמידי החכמים בבני ברק, מסופר: &quot;לאחר שנועץ בחזו&quot;א עבר ללמוד בישיבת חב&quot;ד בת&quot;א, בראשותו של הגה&quot;ח ר' שאול ברוק. שנים רבות לאחר מכן, חב לו [לר' שאול] הכרת הטוב מרובה, וכן בקיאותו בספר התניא נזקפת לזכותו&quot; {{הערה|מתוך מאמר &quot;איש המעלה&quot;, אוסף גליונות, גל' 91, ויקרא תשע&quot;ט.}}.<br /> <br /> על ספרו של [[חסיד חב&quot;ד]] הרב [[ניסן טלושקין]] &quot;[[טהרת המים]]&quot;, כתב החזון איש את הסכמתו, ואף התבטא כי &quot;עבר על כל הספר והוא ספר טוב&quot;{{הערה|במבוא לספר &quot;טהרת מים&quot; בהוצאה החדשה.}}.<br /> <br /> קשר טוב במיוחד היה בין החזון איש לרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק, חסיד חב&quot;ד. הם נפגשו רבות, וכן התכתבו בענייני הלכה ובענייני ציבור. החזון איש גם כיבד בנוכחותו את חגיגת הבר מצווה של בנו של הרב יעקב לנדא, הרב אליהו לנדא. באחת מאגרותיו, החזו&quot;א כותב להרב יעקב לנדא שיסייע לו בהשגת ספרו של ה&quot;שארית יהודה&quot;, אחיו של אדמו&quot;ר הזקן: &quot;אתכבד לבקש מאת מעכ&quot;ת שליט&quot;א להשאילני ספר 'שארית יהודה' מאחיו של הגרש&quot;ז [=הגאון רבי שניאור זלמן, אדה&quot;ז] זצוק&quot;ל. אם נמצא תחת ידו ימסרו נא להמוסר כתב זה&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת], ז' אלול תשפ&quot;א, באתר [[חב&quot;ד און ליין]]. וראה גם בספר פאר הדור, חלק ב, עמ' ע, הערה 8}}.<br /> <br /> מסופר כי בהיותו בוילנא נודע לחזון איש כי משפחה השייכת לחסידות חב&quot;ד הצליחה להשיג אתרוג קלבריה מהודר, והחזון איש &quot;ביקש להדר במצוות וליטול גם אתרוג זה&quot;. (אם כי יש לציין כי רבים סוברים שקלבריה הוא אתרוג מהודר ביותר, ובראש המצדדים מלבד חב&quot;ד הוא החתם סופר){{הערה| &quot;מרן החזון איש&quot;, עמ' 342.}}.<br /> <br /> ישנה עדות שהחזון איש שיבח מאוד את הלכות תלמוד תורה לאדמו&quot;ר הזקן, ופעמים רבות אמר לר' שמריהו גריינימן ללמוד הלכות תלמוד תורה של אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|מעשה איש, חלק ג, עמ' צא, בשם בנו של ר' שמריהו, ר' ברוך.}}. <br /> <br /> לעומת זאת ר' חיים נאה קבל עליו בספרו שיעור מקווה עמוד פ&quot;ב שבקונטרס השיעורים המודפס בספרו התבטא ביטוי מסויים כלפי אדה&quot;ז <br /> <br /> ===מתנגד למקוואות חב&quot;ד===<br /> <br /> החזון איש התנגד להקמת מקוואות חב&quot;ד.<br /> הרב [[דוד חנזין]], מתוקף היותו ממונה על המקוואות ב[[פתח תקווה]], דאג משנות הי' ובמשך עשרות שנים לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב&quot;ד למרות התנגדות מהחוגים הליטאים ובראשם [[אברהם ישעיהו קרליץ|החזון איש]]{{הערה|הרב אשכנזי ח&quot;א ע' 24 וח&quot;ב ע' 47, דוד עבדי ע' 104 ובנספח אגרות הרבי לרב חנזין}}.<br /> <br /> [[הרבי]] עודד את הרב חנזין במאבק למען המשך הקמת המקוואות החב&quot;דיים באמצעות אגרות ואף התבטאויות נדירות בשיחות קודש, ואכן, בנחישות ראויה הצליח להקים מקוואות רבים בשיטת חב&quot;ד.{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 104, אגרות קודש ח&quot;ה ע' שז}}<br /> ===יחס מהרבי===<br /> ב[[י' אדר שני]] תשי&quot;ד, חודשים ספורים אחר פטירת החזון איש, ב[[ניחום אבלים]] שערך הרבי אצל אצל ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] נסובה השיחה אודות החזון איש. הרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]{{הערה|וכידוע שתורת ודרך החסידות מביאה שמחה, לעומת דרך המוסר המביאה את האדם לעצבות}}, אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר נגדו, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - העיר [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}{{הערה|ספר משבחי רבי, עמ' 126 - מיומנו של של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]}}.<br /> הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] ב[[כ&quot;ג מנחם אב]] [[תשט&quot;ו]] העיר: &quot;ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ&quot;ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה&quot;{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] כרך י&quot;א עמוד שמ&quot;ז, אגרת ג'תשלב}} ואכן נראה שהרב פרנקל הקשיב לעצת הרבי כי במהדורה השלישית של הספר שם את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סמוך לאדמו&quot;ר מהוסיאטין ואילו את החזון איש שם אחרי שתי רבנים אחרים וכנראה להפריד לאור הערת הרבי על כך {{הערה| ראה &quot;יחידי סגולה&quot; מהדורה שלישית שיצאה לאור בשנת [[תש&quot;כ]].}}.<br /> <br /> במכתב לרב [[אהרן חיים צימרמן]], בנושא [[קו התאריך]]{{הערה|המכתב כולל הערות מהרבי על ספר &quot;אגן הסהר&quot;, של הרב צימרמן.}} מזכיר הרבי את דעת החזון איש: &quot;מה שכתב ליישב דברי החזון איש בפירוש דעת הרז&quot;ה וכו', ובמסקנתו בשאלת קו התאריך, ונכנס בדיחוקים עצומים ואעפ&quot;כ לא העלה תרופה, וכמו שכותב בכמה מקומות בספרו...&quot;{{הערה|אגרות קודש חלק כ&quot;א, עמוד שיא.}}.<br /> <br /> בעיתון &quot;שערים&quot;{{הערה|כ' סיוון תשכ&quot;ט.}} כתב הרב משה מונק כי החקלאים בכפר חב&quot;ד נוהגים בענייני המשק על פי פסקי החזו&quot;א &quot;לפי הוראת רבם האדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;{{הערה|מקדש מלך, חלק ד, עמ' תז, סימן יא, הערה 4.}}.<br /> אך הרה&quot;ח ר' יעקב יהושע לאופר סיפר ששמע ממזכיר כפר חב&quot;ד הרב יצחק מענדל ליס שכאשר סיפר לרבי שהם נוהגים כך הרבי הגיב בפליאה ומאז חדלו מכך.<br /> <br /> בהתוועדות חג ה[[פורים]] [[תשכ&quot;ו]] נכח בן אחיו של החזון איש הרב שמריהו יוסף קרליץ{{הערה|(קבע את מגוריו בקראון הייטס בשנת תשכ&quot;ה ובה שהה שנה ויותר) והתפלל בישיבת 'נצח ישראל רמיילס' של הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] והיה מקורב אליו}} וישב על הבימה בסמיכות מקום לרבי{{הערה|בני המשפחה מספרים שאחרי שאביו נשאל ע&quot;י אחד החסידים לשמו והוא השיב ששם משפחתו הוא קרליץ ולאחר שאותו חסיד דאג שהמסר יועבר לרבי, הרבי ביקש שיכבדו את קרליץ לשבת על בימת ההתוועדות. אולם ייתכן שהוא הוזמן לבימה עפ&quot;י ועד המסדר ורק כך היה הדבר נראה מזווית מבטו}} הרבי הורה לו לומר [[לחיים]], וכן העניק לו חתיכת עוגה{{הערה|הענקת העוגה על פי יומן ישראל יואל סוסובר, וכן הפרט שבהמשך מזג לו הרבי לחיים בעצמו}}, כשהרבי אומר לו {{ציטוטון|תאמר במשפחה שהם יכולים לשלוח לפה את הספרים}}{{הערה|במקור (באידיש): זאגט אין משפחה אז זיי קענען שיקען דא די ספרים}} והובן{{הערה|כך על כל פנים הובן במשפחת הרב שמריהו יוסף קרליץ}} שהכוונה לספרי החזון איש אותם הוציאו בני המשפחה לאור{{הערה|ספר 'המזכיר' ע' 117 ואילך - מפי בנו של בעל המעשה הרב יוסף קרליץ מלייקווד}}. בהמשך ההתוועדות אף מזג הרבי בעצמו לאחיין &quot;לחיים&quot; בעת שמזג לכל אלו שישבו על ידו{{הערה|ר' שמואל קרליץ סיפר שאביו, הרב שמריהו יוסף, התפעל מאוד לראות שהרבי שתה הרבה משקה בהתוועדות ובכל זאת דיבר בלהט בעניני תורה ולמדנות בש&quot;ס ובפוסקים שעות על גבי שעות. את התפעלותו מגדלותו וגאונותו של הרבי, הביע למחרת באוזני הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] שהגיב שהרבי הוא יותר גדול מהגאון הרב [[שמעון שקופ]]. יומיים לאחר ההתוועדות, ב[[י&quot;ז אדר]] [[תשכ&quot;ו]], דיבר הרבי בחדרו עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] על כמה עניינים, ועל מה שמסר [[הריל&quot;ג]] אודות התפעלותו של קרליץ שאמר שמעולם לא ראה צדיק כזה גדול ולמדן כזה גדול כמו הרבי, שאל הרבי את הרב גרונר: איפה הייתה 'לומדות' בהתוועדות? הרב גרונר אמר שאולי הכוונה למה שנאמר בענין [[שמיטה|שמיטין]] ו[[יובל|יובלות]] והרבי הציע שאולי הכוונה למה שנאמר בעניין סמיכת [[פרשת זכור]] לפורים, והרב גרונר אמר שבכלל התפעל מזה שהרבי דיבר הרבה שעות וציטט מש&quot;ס וראשונים ומזה הבין את למדנותו של הרבי}}.<br /> <br /> כמו כן ידועה שיחת הרבי מפורים תשט&quot;ז שבה הרבי הסכים עם דברי ר' רפאל נחמן כהן בהתוועדות שגדול מסויים מקנא בתלמיד בתומכי תמימים שזכה ללמוד חסידות וביאר זאת (וידוע שהדברים נאמרו אודות החזון איש). ביומן הרב צבי הירש גוראריה מסופר אודות גערה במי שזלזל בשיעוריו של החזון איש, אלא שלפי המשך הדברים שיובא להלן (בפסקה: מחלוקת השיעורים) ייתכן שהדברים נאמרו בבדיחות הדעת.<br /> <br /> ===קו התאריך===<br /> בימי [[מלחמת העולם השנייה]] כשפליטים רבים שהו בקובה שב[[יפן]] הנמצאת מעבר ל[[קו התאריך]], התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על [[יום ראשון]] היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערה|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]].}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערה|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצ'יק בנוגע לקו התאריך דחוקה ביותר{{הערה|1= [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg|אגרות קודש חלק כ&quot;א אגרת ח'ס&quot;ו]].}}. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של רוב הרבנים, ותלמידי ישיבת מיר נהגה כחזון איש. כשהגיע [[יום כיפור]] היו שצמו יומיים רצופים, חסידי חב&quot;ד קיבלו את [[יום רביעי]] כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. הרבי התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ&quot;א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב&quot;ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל וילשנסקי]] נסע ב[[חודש אייר]] [[תש&quot;ט]] מ[[פריז]] ל[[אוסטרליה]], ושאל את הרבי בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי ב[[פלפול]] ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך ג' אגרת תצ&quot;ד. בשנים מאוחרות יותר, המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים ב[[ארץ הקודש]], ורק אז היו ממשיכים הלאה.}}.<br /> <br /> === מחלוקת השיעורים ===<br /> [[קובץ:רייץ חזון איש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בו הוא מורה להתייעץ עם ה&quot;חזון איש&quot;]]<br /> בראשית שנות השי&quot;נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] בתורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש וגיסו [[הסטייפלר]] ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני.<br /> <br /> שיטת הרב נאה מבוססת על שיטת ה[[רמב&quot;ם]] שאחריו נמשכו שאר הפוסקים הספרדים, כולל מרן ה[[שולחן ערוך]] והגאון [[החיד&quot;א]], מנהג [[ירושלים]] ו&quot;מנהג העולם&quot; בלשון ה[[משנה ברורה]]{{הערה|בסימן רע&quot;א סעיף יג.}}. הרמב&quot;ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב&quot;ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם [[הרב עובדיה יוסף]] מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק. מבין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה היו: הרב יוסף צבי דושינסקי גאב&quot;ד ירושלים, הרב בענגיס גאב&quot;ד ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, הדיין הרב עובדיה הדאיה, [[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]] רבה של קזבלנקה וירושלים, האדמו&quot;ר [[הפני מנחם]] מגור, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה] {{אינפו}}}}, הגאון הרב [[יוסף שלום אלישיב|שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר &quot;אפשר לסמוך עליו&quot;{{הערה|נודע בשיעורים פרק כד ושם מקורות לפוסקים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.<br /> <br /> על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים{{הערה|בעיקר מהציבור הליטאי}}. שיטת החזו&quot;א מתבססת על מדידת ה[[נודע ביהודה]] שהוא לפי מדידת החזון איש 2.4 סנטימטרים. מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה&quot;חזון איש&quot; על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה&quot;חזון איש&quot; לא קיבל את דבריו. בין השניים פרצה מחלוקת מורכבת במהלכה הוציאו השניים פסקים וביאורים בספרים, קונטרסים ומאמרים המבהירים את עמדותיהם{{הערה|נודע בשיעורים ע' 10}}. <br /> <br /> למרות המחלוקת, היו החזון איש ור' חיים נאה בקשר מכתבים ואף נפגשו. כמו כן היו ביניהם ביטויי הערכה; החזון איש כתב לר' חיים נאה: &quot;כבוד ידיד נפשי שליט&quot;א&quot;, ור' חיים נאה כתב לו &quot;לכבוד הגאון פאר הדור צדיק יסוד עולם וכו' כבוד קדושת מו&quot;ה אברהם ישעי' קרליץ שליט&quot;א בעל חזון איש&quot;.<br /> <br /> אולם ביומן הרב צבי הירש גאנזבורג (עמודים צ&quot;ט - ק') מובאת לשון חריפה של הרבי על סיבת קביעתו שיעורים אחרים.<br /> <br /> === חזית דתית ===<br /> כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת [[אגודת ישראל]] עם המפד&quot;ל התנגד לכך החזון איש והרבי היה בעד. חבר הכנסת מר שלמה לורנץ הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו הסביר לו הרבי את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי &quot;אנחנו והמפד&quot;ל איננו שווים בהשקפה&quot;. כלפי טענה זו תמה הרבי: &quot;כנסת זו 'השקפה'?!&quot;{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44408 הרבי תמה: &quot;כנסת זו 'השקפה'?!&quot;] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ===ישוב על שמו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ז]] חפצו תושבי ספריא א', יישוב ששכן בסמיכות לכפר חב&quot;ד ושבו הייתה ממוקמת תחנת הרכבת של הכפר{{הערה|יישוב 'תוחלת' לימים. לא קיים כיום}}, לקרוא את שמו של יישובם על שם החזון איש במטרה לקנטר את תושבי הכפר במסגרת יחסיהם העכורים עם תושבי הכפר. בתחילה התקבלה בקשתם על ידי וועדת השמות ויצאה הודעה רשמית על שמו החדש של היישוב אלא שלאחר מכן נשלחו לוועדה מכתבים ותגובות כנגד הרעיון הן מ[[וועד כפר חב&quot;ד]] והן ממשפחת החזון איש שהתנגדו לכך נמרצות משום שתושבי יישוב זה היו מאנשי [[המזרחי]] שמעולם לא היו קשורים אליו ועל כן קריאת שם זה ליישובם היא הטעיית דעת הקהל כאילו היו אנשי המזרחי מנאמניו. מכתבים אלו גרמו לועדת השמות להחליט על דיון חוזר בנושא שהתקיים ב[[כ&quot;ד סיון]] תשי&quot;ז. בדיון זה הופיע מר [[שניאור זלמן שז&quot;ר]] ואמר כי באופן אישי מחובתו להעמיד את הועדה על הסערה אשר קמה מצד אחד - בחוג חסידי חב&quot;ד, בהיות והחזון איש לא היה שייך מעולם לתנועה החסידית ככלל ולא לתנועת חב&quot;ד בפרט, ומן הצד השני - בחוגי יורשיו הרוחניים ותלמידיו של החזון איש שכן לא היתה מעולם כל שייכות בין החזון איש ובין 'המזרחי' שעליו נמנים תושבי היישוב, ועל כן למען השכנת השלום יש לקבוע שם ניטרלי שאין בו כל התגרות בתנועת חב&quot;ד ובכפר חב&quot;ד וכן אין בו היתלות באילן שאינו שלו. עוד באותו דיון הוחלט פה אחד לשנות את שם היישוב לשם אחר.<br /> <br /> במכתב מ[[ה' תמוז]] תשי&quot;ז הודה הרבי לשז&quot;ר על פעולתו זו כשכותב: &quot;נודעתי על דבר השתדלותו בענין השמות לכפר חב&quot;ד, ואשר השתדלותו הצליחה. ואף על פי שלמותר לומר תודה לכבודו בענין זה, אבל לא נצרך אלא להעדפה, ובעיקר רצוני להדגיש עוד הפעם מה ששמעתי מכבוד קדושת מורי וחמיכמה פעמים, אשר בשביל המסירות נפש של רבנו הזקן זכה אשר כל אלה העוסקים בעניני חסידות ידם על העליונה. וזה נותן לי תקוה נוספת אשר כבודו יכיר בכוחותיו ואפשרויותיו הכי נעלות וינצלם במדה הכי גדולה לטובת בני ישראל בכלל ובתוכם לטובת עדת החסידים ועניניהם אשר בארץ הקודש תבנה ותכונן ביחוד&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/134766 כשהגאון הסטייפלר חבר לשז&quot;ר נגד השם 'חזון איש' {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *לחזון איש לא היו ילדים. <br /> <br /> *אחיו הגדול היה הרב מאיר קרליץ אב&quot;ד לכוביץ', מראשי ועד הישיבות וחבר מועצת גדולי התורה בארץ ישראל{{הערה|בניו היו הרב שמשון שלמה קרליץ אב&quot;ד פתח תקווה, והרב חיים שאול קרליץ אב&quot;ד שארית ישראל, וחתנו היה הרב זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר}} <br /> <br /> *אחות החזון איש הייתה נשואה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]]{{הערה|בנם היה הרב [[חיים קנייבסקי]], וחתנם היה הרב שלמה ברמן מראשי ישיבת פוניבז'}}.<br /> <br /> *אחות נוספת של החזון איש נישאה לרב שמואל גריינמן שהיה ממקורביו של החפץ חיים {{הערה|בנם היה הרב חיים גריינמן, וחתנם היה הרב ביינוש פינקל ראש ישיבת מיר}}<br /> <br /> *אחות נוספת נישאה לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו. בנם היה הרב [[נסים קרליץ]], שהיה מקורב לדודו}}.<br /> <br /> *אחד מגיסיו של החזון איש, הרב שמואל אליהו קאהן אב&quot;ד קרוגלה ואורצ'ה, היה מבית חב&quot;די. בביוגרפיה &quot;פאר הדור&quot; (תולדות החזון איש) מסופר כי ר' שלום (אביו של ר' שמואל אליהו) היה &quot;חסיד ליובאויצ'י מובהק המקושר לרבו האדמו&quot;ר רבי שלום בער שניאורסון בכל נימי לבבו&quot; {{הערה|פאר הדור, חלק א, עמ' קטז}}. <br /> <br /> *גיס נוסף היה הרב אבא סוויאטיצקי אב&quot;ד קוסובה וטיקטין{{הערה|בנו היה הרב חיים סוויאטיצקי ר&quot;מ בישיבת תפארת ירושלים בארה&quot;ב שבראשה עמד הרב [[משה פיינשטיין]]}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[חיים שאל]] עמוד 6 - תולדות הרב [[שאול ברוק]]<br /> *[[המזכיר]] עמוד 117 - תולדות הרב [[יהודה לייב גרונר]]<br /> *[[נודע בשיעורים]] פרק כד - תולדות הרב [[חיים נאה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=67837 כשהרבי הריי&quot;צ שלח להתייעץ עם ה'חזון איש'] {{שטורעם}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר&quot;י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם= הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט&quot;ז תמוז]] [[תרצ&quot;ג]] - [[ט&quot;ו חשוון]] [[תשי&quot;ד]]|הבא=[[יעקב ישראל קנייבסקי]]}}<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קרליץ, אברהם ישעיהו}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ד]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=701353 2024-07-09T21:25:33Z

<p>37.60.47.77: תקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישעיהו גולדברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גולדברג]]<br /> הרב '''ישעיהו גודלברג''' (יליד שנת [[תשל&quot;ח]] (1978)) הוא [[משפיע]] ב[[ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]] ו[[מגיד שיעור]] ברחבי הארץ.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב גולדברג נולד בי&quot;ד תמוז שנת [[תשל&quot;ח]] לאביו ברוך משה גולדברג (שהתקרב לחסידות חב&quot;ד ישירות על ידי הרבי{{מקור|מה הפירוש?}}), נולד בירושלים וגדל ברובע היהודי ב[[ירושלים]].<br /> <br /> למד והתחנך ב[[ישיבת חב&quot;ד מגדל העמק|ישיבת חב&quot;ד במגדל העמק]], ולאחר מכן לקראת שנת [[תשנ&quot;ט]] נסע לרבי לשנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> נשא את רעייתו מרים בת למשפחת הרב [[יעקב לרנר]] באלול שנת [[תשס&quot;א]]. בהתחלה התגורר למשך תקופה קצרה בכפר חב&quot;ד ובהמשך מונה כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]] וכאחד השלוחים בשכונה.<br /> <br /> הודות לכושר הסברתו הרב גולדברג מוזמן למסירת שיעורים ו[[התוועדות|התוועדויות]] ברחבי הארץ, מוסר שיעור תניא ב[[כפר חב&quot;ד]] פעמיים בשבוע כבר כשני עשורים, [[מודיעין עילית]], [[גבעת שמואל]] ועוד.<br /> [[קובץ:דיסק שיעורי הרב גולדברג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מארז דיסקים עם שיעורי הרב גולדברג על ה[[תניא]]]]<br /> <br /> שיעוריו מתפרסמים ברחבי הרשת בבמות שונות.<br /> <br /> משנת [[תשע&quot;ב]] למשך תקופה ארוכה ערך את הביאור במאמרי הרבי בחוברות הלימוד השבועיות '[[דבר מלכות]]' שהופצו על ידי הרב [[טוביה פלס]] בכל רחבי הארץ.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] ישיבת חב&quot;ד ברמת אביב החלה בקמפיין לעידוד לימוד ה[[תניא]] היומי באמצעות הווטסאפ, במסגרתו נשלח מידי יום קיצור התניא היומי משיעורי ה[[חת&quot;ת]], כשהוא מפוסק, מבואר ומוגה על ידי צוות מיוחד, לצד סרטון של כדקה, מפי הרב גולדברג וכן הלכה יומית בעניני דיומא. הקמפיין זכה להצלחה, ונכון לשנת [[תשע&quot;ו]] צופים בו מידי יום כעשרת אלפים איש.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *גיסו הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].<br /> *גיסו הרב [[שמריהו לרנר]].<br /> *גיסו הרב [[ירון דגן]].<br /> *בנו הרב מנחם מענדל גולדברג.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92/ תגית: הרב ישעיהו גולדברג]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גולדברג, ישעיהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לרנר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ח]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=700336 2024-07-07T20:35:53Z

<p>37.60.47.77: /* תולדות חיים */תיקון עברית</p> <hr /> <div>[[קובץ:Male no free image yet-he.svg.png|שמאל|ממוזער|150px|קישור=תבנית:אין תמונה/עזרה]]<br /> רבי '''יצחק אייזיק רוזנבוים''' האדמו&quot;ר מזוטשקא ([[כ&quot;א בטבת]] [[תרס&quot;ו]] - [[י&quot;ד בתמוז]] [[תש&quot;ס]]) בעיר טשרנוביץ לאביו רבי איתמר מנדבורנה.<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בצ'רנוביץ בכ&quot;א בטבת תרס&quot;ו ונקרא ע&quot;ש זקנו האדמו&quot;ר מקאמרנא. בהגיעו לפרקו בנה את בתו עם זוגתו מרת חנה בת רבי נתן דוד הכהן הולנדר רבה של אמסאנא שב[[גליציה]]. תיכף אחר נישואיו קבע את מקום מגוריו בזוטשקא, [[עיירה]] קטנה בפרברי טשרנוביץ, על שמה נקרא ונודע בשמו לדורות כאדמו&quot;ר מזוטשקא. לאחר שנים ספורות עבר לכהן בעיר וואשקוביץ שם כיהן ב[[אדמו&quot;ר|אדמו&quot;רות]] עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בה שתה את כוס התרעלה.<br /> <br /> אחר [[השואה]] ממנה שרד בניסים, קבע את מקומו ב[[ארצות הברית]], תחילה באיסט ניו יורק ו[[קראון הייטס]], ולאחר מכן ב[[בורו פארק]] שהייתה אז עדיין מדבר שממה רוחני שם נאבק לסגירת החנויות ב[[ש&quot;ק]] ושמירת השבת, ופעולותיו נשאו פרי.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] עם פטירת אביו רבי איתמר ב[[כ&quot;ב בניסן]], עלה למלאות את מקומו בהנהגת העדה בבית מדרשו בשכונת יד אליהו ב[[תל אביב]] שם השפיע רבות על תושבי האיזור. בשנת [[תשמ&quot;א]] עבר להתגורר ב[[בני ברק]], שם יסד את בית מדרשו. ייסד את גם את מפעל שונה [[הלכה|הלכות]] במסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחורים מדי חודש על שו&quot;ע ומשנ&quot;ב הלכות שבת. היה לוחם על עניני ה[[צניעות]] וחומת ה[[כשרות]] בעיר.<br /> <br /> ==הקשר לחב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:מכתב זוצ'קא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו בעד לימוד [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]]]<br /> ב[[שבט]] [[תשמ&quot;ז]] כאשר התעוררה מחלוקת נגד [[רמב&quot;ם (תקנה)|תקנת הרבי]] בענין לימוד ה[[רמב&quot;ם]], הוא פרסם מכתב תמיכה בתקנה. השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] בשנת [[תשמ&quot;ג]]. מסר דברי תורה לכבוד הרבי בספר היובל [[קרנות צדיק]].<br /> <br /> בעקבות פולמוס המחלוקת סביב רבנותו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כתב בספרו &quot;שלום רב&quot;:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואם מצד האמתלא הגדולה, שמתרצים{{הערה|-את מחלוקתם.}} לפי ש[[משה יהודה לייב לנדא|הרב]] הוא [[חסיד חב&quot;ד]], ויש שם כאילו פסול אפיקורסות מחמת ענין [[משיח]]. הנה בעל כרחם מתברר, שבכל מקום שאתה מוצא שפלותם, שמבזים אותם שהם חוטאים ופושעים וכו', מתברר גדלותם, שכל דבריהם{{הערה|-של חסידי חב&quot;ד.}} דברי תורה הם.. כי באמת לא הם חידשו שיטה זו, וכבר הזכירה הכהן הגדול, הגאון הקדוש המפורסם מוה&quot;ר צדוק הכהן{{הערה|בספרו &quot;פרי צדיק&quot; על התורה פרשת דברים אות י&quot;ג.}} וז&quot;ל: &quot;שבכל דור יש [[נפש]] אחד שראוי להיות משיח אם יהיה הדור זכאי&quot;.. ובספר &quot;נועם מגדים&quot;{{הערה|פרשת משפטים. בפסוק אם כסף תלוה רמז ו'.}} כתב נמי וז&quot;ל: &quot;את העני עמך ר&quot;ל משיח צדקנו, הקרוי [[עני]] ורוכב כו', גם הוא בעוני ועינוי בין סובלי חלאים, והוא עמנו בכל דור ודור&quot;, עכ&quot;ל. וכן כתב ה[[חתם סופר]].. &quot;כי מיום שחרב [[בית המקדש]] נולד משיח בכל דור ודור.. שמשיח הוא אחד מצדיקי הדור&quot;... הרי מבואר שחב&quot;ד לא חידשו שום דבר בזה, והוא שיטה ישנה מגדולי עולם שלמדו כן מהש&quot;ס ומ[[הרמב&quot;ם]].. ואיך יבואו לפסול חלק מכלל ישראל ר&quot;ל רק משום דשמא גרים שנקראו חב&quot;ד.. הנמצא כזה בכל חוקי תורתנו הקדושה.. שאפילו [[הגר&quot;א]] לא כיון בזה אל ה[[אמת]], והבאים אחריו עזבו דרך הרדיפה, כי נתברר שהיה טעות, ואיך אתם לא מפחדים כלל לפסול בניו של [[הקב&quot;ה]].. כאילו ח&quot;ו אין להם אב לדרוש את דמם&quot;.}}<br /> <br /> נפטר באור ל[[י&quot;ד בתמוז]] [[תש&quot;ס]] בגיל צ&quot;ד, ומנוחתו באוהל אדמו&quot;רי נדבורנא בהר הזיתים.<br /> <br /> בניו: ר' ישראל מסטאניסלאוו מאנסי<br /> <br /> ר' נתן דוד מזוטשקא<br /> <br /> ==ממלא מקומו==<br /> ממלא מקומו הוא בנו רבי נתן דוד רוזנבוים. כאשר בא בנו רבי ישראל מסטאניסלאוו מאנסי לניחום אבלים ביום [[כ&quot;ז בשבט]] [[תשמ&quot;ח]], סיפר לו הרבי שבפעם האחרונה שאביו היה אצלו דובר אודות ענינים של [[אהבת ישראל]] ואחר כך היו חילופי מכתבים בענין זה. הרבי אמר שידוע לו שאכן אביו פועל בענינים אלו. כמו כן דובר בענין [[פדיון הבן]] ו[[קרבן פסח]]. ב[[חודש סיון]] [[תש&quot;נ]] עבר לקבל מהרבי דולר לצדקה, והרבי אמר לו: &quot;אני מכיר תודה לאביכם, ועלי לגמול לו על כך&quot;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''' חלק ד', ע' 194-196, ה' [[טבת]] ה'[[תש&quot;ע]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי נדבורנא|רוזנבוים יצחק אייזיק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ס]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%9C_%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%A3&diff=699548 2024-07-04T14:15:24Z

<p>37.60.47.77: הגהה לפי הנוסח המדויק בלקוטי שיחות ששם המקור</p> <hr /> <div>[[קובץ:דיאטה.jpg|ממוזער|'''לכתבו ע&quot;ד''' [=על דבר] '''ששוקל יותר מדי ודאגתו עד&quot;ז''' [=על דבר זה] '''וגם ע&quot;ז''' [=על זה] '''שקשה לו למעט באכו&quot;ש''' [=באכילה ושתיה] '''- לדעתי 1) מגזימים הרופאים בהערכתם ההיזק שע&quot;י דיקייט (תוס' משקל) של האדם, 2) היסח הדעת – עכ&quot;פ [=על כל פנים] שלילת התבוננות תמידית בזה – תקל ההתאפקות מאכו&quot;ש''' [=מאכילה ושתיה] '''יתרים – עכ&quot;פ''' [=על־כל־פנים], '''תחזק מנוח&quot;נ''' [=מנוחת הנפש] '''ובמילא גם המעטאַבאָליזם''' (=חילוף החומרים) '''דהאדם למעט בהשומן שיתר מהמידה, ועוד וג&quot;ז''' [=וגם זה] '''עיקר – שיעבוד השם בשמחה. אזכיר עוה&quot;פ עה&quot;צ. להודיעו תוכן המצו&quot;ב'''{{ש}} (מענה מתאריך אדר&quot;ח אייר ה'תשל&quot;ט){{הערה|שם=גוכיק}}.]]<br /> '''משקל עודף''' היא הגדרה רפואית לאדם שבגופו יש הצטברות עודפת של שומן העלולה לגרום לפגיעה בבריאות. ההשמנה עלולה להיגרם מסגנון אורח חיים, אכילה מרובה של מזונות העתירים בסוכר ובשומנים, מחסור בפעילות גופנית, וכן מושפעת מהטבע הגופני, כשאחוזים רבים מהאוכלוסיה יש להם נטייה להשמנה.<br /> <br /> ההשמנה מוכרת על ידי גופי הבריאות ברחבי העולם כמחלה, כשמעל 20% המאוכלוסיה מוגדרים כבעלי משקל עודף, ולפי ארגוני הבריאות נמצאים בקבוצת סיכון לחלות במחלות לב, בעיות בתפקודי הכבד והכליות, סוכרת ויתר לחץ דם.<br /> <br /> ==דיאטה==<br /> '''דיאטת הרזיה''' היא אורח חיים תזונתי, שמטרתו להוביל לגירעון מתמשך בקלוריות המוביל לירידה במסת [[גוף האדם|הגוף]] והפחתה ממשקלו. לעיתים חלק מהדיאטה כוללת הסרת הבשר מתפריט המזון, כמו ה[[צמחונות]].<br /> <br /> ==קיצור קיבה==<br /> '''הצרת קיבה''' (או &quot;קיצור קיבה&quot;) הוא שמו של [[ניתוח]] שמיועד לטיפול בהשמנת יתר. בניתוח זה מתקינים טבעת מתכווננת סביב החלק העליון של ה[[קיבה]]. באופן זה נוצר כיס קיבה קטן בנפח עשרים מטר מעוקב ומעבר צר אל עבר החלק הגדול של הקיבה. כשישה שבועות לאחר הניתוח מנפחים את הטבעת באמצעות הזלפת נוזל דרך מאגר תת-עורי המחובר אליה. באופן זה ניתן להדק את הטבעת ולהקטין את קוטר המעבר. התקנת הטבעת בניתוח הצרת קיבה יוצרת תחושת שובע מוקדמת ומסייעת בהקטנת כמות ה[[מזון]] הנצרך. המטופלים חשים באופן טבעי פחות צורך לאכול. כל המזון מעוכל לאחר מכן באופן דומה למצב שלפני הניתוח. אין שינוי בתפקוד מערכת העיכול. הירידה במשקל מושגת מכך שיש ירידה משמעותית בצריכת מזון עקב הרגשת שובע לאחר אכילת כמויות מזון קטנות מאד{{הערה|ראו [https://chabad.info/tzarchanut/282806/ מאמר צרכנות] באתר {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ==ביהדות==<br /> בתורה מכונה אדם שמן בתואר ב[[תורה]] &quot;איש בריא&quot;{{הערה|שופטים ג, יז &quot;ועגלון איש בריא מאוד&quot;. ובמצודת דוד: &quot;זה היתה סיבת מיתתו, כי על היותו שמן ובעל בשר, יקשה עליו ההקמה, וטרוד בה, ולא היה נשמר מאהוד&quot;. ובמלבי&quot;ם: &quot;שהיה איש שמן, כמו עשרה בקר בריאים&quot;. ועל דרך זה ביחזקאל לד, כ: &quot;לָכֵ֗ן כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲ-דֹ-נָ֥-י יֱ-הֹ-וִ֖-ה אֲלֵיהֶ֑ם הִנְנִי־אָ֕נִי וְשָֽׁפַטְתִּי֙ בֵּֽין־שֶׂ֣ה בִרְיָ֔ה וּבֵ֥ין שֶׂ֖ה רָזָֽה&quot;, בראשית מא, ב: &quot;וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ&quot;. מלכים א' ה, ג: &quot;עֲשָׂרָ֨ה בָקָ֜ר בְּרִאִ֗ים וְעֶשְׂרִ֥ים בָּקָ֛ר רְעִ֖י וּמֵ֣אָה צֹ֑אן לְ֠בַ֠ד מֵאַיָּ֤ל וּצְבִי֙ וְיַחְמ֔וּר וּבַרְבֻּרִ֖ים אֲבוּסִֽים&quot;. שמואל א' ב, כט: &quot;לָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן וַתְּכַבֵּ֤ד אֶת־בָּנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי לְהַבְרִיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כׇּל־מִנְחַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי&quot;. יחזקאל לד, ג: &quot;אֶת־הַחֵ֤לֶב תֹּאכֵ֙לוּ֙ וְאֶת־הַצֶּ֣מֶר תִּלְבָּ֔שׁוּ הַבְּרִיאָ֖ה תִּזְבָּ֑חוּ הַצֹּ֖אן לֹ֥א תִרְעֽוּ&quot;. [המילה &quot;בריא&quot; כאן היא במשמעות של בעל גוף].}} ובלשון חז&quot;ל בתואר &quot;בעל בשר&quot;{{הערה|משנה מסכת שבת יט, ו: &quot;ואם היה בעל בשר, מתקנו מפני מראית העין&quot;.}}.<br /> <br /> על ה[[אמורא]] רב פפא בר אבא מסופר שהיה בעל בשר{{הערה|[[תלמוד בבלי]] [[בבא קמא]] י, ב ו[[פירוש רש&quot;י]].}}. כמו כן מסופר שכאשר ה[[תנאים]] רבי ישמעאל בן רבי יוסי ו[[רבי אלעזר בן רבי שמעון]] היו משוחחים ביניהם, היו יכולים לעבור בין רגליהם צמד [[בקר]] מבלי לגעת בהם. בנוסף מונה ה[[גמרא]] את גודל גופם של [[רבי יוחנן]] ו[[רב פפא]]{{הערה|[[מסכת בבא מציעא]] פד, א. לפי ספר היוחסין גם דברי הגמרא כאן מכוונים לרב פפא '''בר אבא'''.}}. ה[[תוספות]] מבארים שכוונת הגמרא בכך היא כדי שלא יוציאו לעז על בני אדם שגם הם בעלי בשר{{הערה|[[תוספות]] [[בבא מציעא]] שם.}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר בשם אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]: {{ציטוטון|בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל|נחום מטשרנאביל]] שהיה שמן בגופו מעניית [[אמן]] [[יהא שמיה רבא]]}}{{הערה|[[הרבי]], ספר [[היום יום]] טו תמוז.}}.<br /> <br /> ביחס למניעת אדם את עצמו מאכילה ושתיה של דברים המזיקים לו, אף שלאדם אסור למנוע את עצמו מאכילה ושתיה ללא סיבה{{הערה|בבא קמא צא, ב: &quot;ר&quot;א הקפר ברבי מה ת&quot;ל (במדבר ו, יא) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזה נפש חטא זה אלא שציער עצמו מן היין והלא דברים ק&quot;ו ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה&quot;. רמב&quot;ם הלכות דעות פ&quot;ג ה&quot;א (המונע עצמו מכל דבר). שו&quot;ת הריב&quot;ש סי' קפו. שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן אורח חיים סימן קנה, א. חושן משפט שם דיני נזקי גוף ונפש ודיניהם, ד.}}, כאשר עושה זאת לצרכי בריאותו, ולא מונע את עצמו באופן שגוזר על עצמו לגמרי שלא להכניס מאכל ומשקה זה לפיו, אלא רק שממעיט בכך - אין בזה איסור כלל{{הערה|1=[http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=981&amp;cat=9&amp;haoro=5 הרב חיים רפפורט, הערות וביאורים אהלי תורה ג' תמוז תשס&quot;ט, בעניני החובל בעצמו ודייעט]. וראה שו&quot;ת משנה הלכות (חלק ה' סרצ&quot;ט): &quot;רבוי האכילה אינה משובחת בישראל ולא אמרו כל המרבה באכילה הרי זה משובח אלא צדיק אוכל לשובע נפשו . . . ואין לך סרסור לעבירה יותר מרבוי אכילה . . . האוכלים מעט כדי קיום נפשם אלא שאינם עבים בבשר אין בזה איסור, ואדרבה מצוה קעבדי, והגם כי אין כוונתם לשם מצוה גם בלי דעת נפש טוב. ואפילו לפי מה שמבואר בירושלמי [סוף מס' קידושין] דעתיד אדם ליתן את הדין על כל פרי שראה ולא נהנה ממנה, מ&quot;מ אין החיוב לאכול עד שימלא כריסו מהם אלא אדרבה, וכמ&quot;ש, וזה פשוט. ולכן פשוט הני נשי דאכלי מעט שלא להתעבות מן המאכל אין בזה שום איסור . . . ודאי אם הרופא אומר שיזיק להם לבריאת הגוף אז אסורות לעשות כן אבל כל זמן שהרופא אינו אומר שהוא סכנה מותרות לעשות כן, ומצוה קעבדי&quot;.}}.<br /> <br /> ==יחס הרבי==<br /> הרבי התייחס לתופעת ההשמנה שבדור האחרון כתוצאה מהשפע הגשמי הפכה להיות נפוצה יותר ויותר, והדגיש מספר נקודות ביחס לזה:<br /> *הרופאים מגזימים בהערכות הרפואיות בגודל הנזק של תוספת משקל{{הערה|שם=גוכיק|1=[https://col.org.il/news/119751 מה כתב הרבי למי שדואג בשל עודף משקל?] {{COL}}. נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק ל&quot;א עמוד קו - קז.}}.<br /> *דווקא הסחת הדעת מהנושא, יכולה להקל את ההתמודדות ולסייע להתאפק מאכילה מרובה{{הערה|שם=גוכיק}}.<br /> *מנוחת הנפש, כשהאדם לא לחוץ מהמשקל שלו, מקל באופן ישיר על חילוף החומרים בגוף ועל הירידה במשקל{{הערה|שם=גוכיק}}.<br /> ====דיאטה====<br /> *אין שום תועלת בלכפות אורח חיים חדש על אדם בוגר, וזה צריך להגיע ממנו{{הערה|שם=קטן|1=[http://chabadpedia.co.il/images/a/a9/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf תשורה קטן-מוסקוביץ עמוד 42].}}.<br /> *לפעמים עצם הלחץ גורם לאדם להימנע מטיפול ודווקא כשירפו ממנו - הוא יפנה לקבל עזרה מקצועית{{הערה|שם=קטן}}.<br /> *כשהרופא מורה על דיאטה, יש לעשות זאת במתינות וללא התלהבות, העלולה להזיק לעצבים{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4589&amp;CategoryID=1117 מתוך [[יחידות]] של אחד החסידים].}}.<br /> *{{ציטוטון|בנוגע לאכילה ודיעטע – אינו נוגע כל-כך מה שאוכלים (ובלבד שיהיה כשר כדבעי), כי אם כוונת האכילה: למלאות תאווה או רעבונו בלבד, או בשביל להיות בריא ובמילא לעשות מעשים טובים וכו'}}{{הערה|מענה מ[[כ' אייר]] [[תשל&quot;ג]] - [[אגרות קודש]] חלק כ&quot;ז עמוד שח ו[[ליקוט מענות קודש]] [[תשל&quot;ב]] - [[תשל&quot;ג]] עמוד 152.}}.<br /> ====ניתוח הצרת הקיבה====<br /> *חבל להסתבך בניתוח כזה רק בשביל כבדות בשר. כך כותב הרבי: {{ציטוטון|לפלא השאלה הַלהסתבך בניתוח . . דהקטנת הקיבה ותוצאותיו '''הבלתי''' ברורות (ככל הדרוש) וכו'! - והסיבה היחידה - שהמדוברת תי' כבדת בשר?! ומופרך.}}{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק לה עמוד נג.}}. אך מובן שבמקרים שיש סיבות טובות הדבר תלוי בחוות-דעת הרופא.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[צמחונות]]<br /> *[[רפואה מונעת]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4074487 דיאטה בריאה]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2007055 מה גורם לכם להשמין?]''', אתר בית חב&quot;ד {{בית חבד}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3495732 יש לנו טיפ לדיאטה טובה]''', אתר בית חב&quot;ד {{בית חבד}}<br /> *הרב מענדי קמינקר, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/559769 אל תאמרו &quot;מה&quot;, אימרו &quot;מדוע&quot;]''', אתר בית חב&quot;ד {{בית חבד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בריאות]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA&diff=699547 2024-07-04T14:11:08Z

<p>37.60.47.77: הגהה</p> <hr /> <div>'''פעילות גופנית''' (קרויה גם בשם '''ספורט''' או '''התעמלות''') היא פעילות פיזית מכוונת שמבצע אדם במסגרות שונות, למטרות בריאות, הנאה, שיפור היכולות, תחרות, ועוד.<br /> <br /> הפעילות הגופנית מעלה את קצב חילוף החומרים בגוף, ויש לה השפעות מוכחות על בריאות הגוף ותפקוד האיברים, כולל שיפור במצב הרוח, ביכולות השכליות-קוגנטיביות, ועוד.<br /> <br /> ==סוגי הפעילות והשפעתם==<br /> את הפעילות הגופנית נהוג לחלק ל-2 קטגוריות כלליות:<br /> *'''פעילות אירובית''' - פעילות גופנית ממושכת, גם אם היא ללא מאמץ רב, הגורמת לגוף לייצר אנרגיה באמצעות תגובת חמצון-חיזור: הפקת אנרגיה באמצעות נשימה אווירנית הדורשת חמצן, ומשפרת סיבולת לב-ריאה וזרימת הדם בגוף. דוגמאות לפעילות אירובית: הליכה, ריצה קלה, נסיעה חוייתית באופניים, וכדומה.<br /> *'''פעילות אנאירובית''' - פעילות מאומצת לטווח זמן קצר, הדורשת אנרגיה רבה, ועלולה לגרום לכאבים ברקמות השריר בשל כך, אך בשל העובדה שגורמת לקרעים קטנים רבים בשריר, כאשר השריר בונה את עצמו בחזרה גדלה מסת השריר. דוגמאות לפעילות אנאירובית: ריצה מהירה, הרמת משקולות, כפיפות בטן, תרגילי מתח.<br /> <br /> בעת פעילות גופנית מפריש הגוף לדם הורמונים שונים דוגמת אדרנלין, גלוקגון והורמונים נוספים, הדורכים את הגוף ומייעלים את פעילותו, מעלים את קצב פעימות הלב (דופק), את נפח הפעימה ואת לחץ הדם, ומייעלים את זרימת הדם במחזור הדם כולו. הפעילות גורמת להרחבת כלי הדם, ומגדלה את כמות האנרגיה הזמינה בגוף, ועליית רמת הסוכר בדם.<br /> <br /> לפעילות גופנית מאומצת הנעשית בצורה לא נכונה, עלולות להיות השפעות הרסניות, ובשל כך לאנשים בעלי כושר גופני ירוד, מומלץ להתחיל בפעילות גופנית באופן הדרגתי, כך שדרגת המאמץ תלך ותגבר עם עליית הכושר הגופני, סיבולת לב-ריאה, יכולות הגמישות, והקורדינציה.<br /> <br /> אדם שנמנע לאורך זמן מפעילות גופנית, גורם לכך שהשרירים יקטנו בממדיהם, וככל שהאדם מבוגר יותר כך החזרה לפעילות ומסת השרירים כפי שהייתה, קשה יותר. בחוסר פעילות מוחלט השרירים מתנוונים ובשלב מסוים הם אינם מסוגלים לשקם את עצמם.<br /> <br /> חוסר בפעילות גופנית מוגדר כגורם הסיכון הרביעי בחשיבותו למוות בעולם, וכלל העוסקים בכל ענפי הרפואה מציבים את חשיבות הפעילות הגופנית כפעילות הכרחית לשמירה על בריאות הגוף והימנעות ממחלות, כולל המצדדים ברפואה קונבציונלית, רפואה משלימה, רפואה אינטגרטיבית, רפואה אלטרנטיבית, רפואה סינית, ורפואה הוליסטית. הקפדה על פעילות גופנית, מעלה את תוחלת החיים באופן מוכח ברור וחד משמעי.<br /> <br /> ==משמעות לשונית==<br /> הביטוי הרווח לפעילות גופנית בשפה העברית הוא 'ספורט', ורבים טוענים שהמקור לכך הוא ההקשר לעיר היוונית ספרטה, ורואים בכך את ההקשר של שימת דגש על הפעילות הגופנית לתרבות יוון, שהאדירה את הפעילות הגופנית שהפכה לחלק משמעותי בתרבות האלילית שהעריצה וסגדה לגוף.<br /> <br /> עם זאת, לדעת רוב הבלשנים, המקור הלשוני הוא באנגלית, כמינוח המצוי בשימוש מאות שנים, ונוצרה כקיצור של המילה הצרפתית disport, אשר פירושה פעילות שעשוע.<br /> <br /> עם חידוש השפה העברית, נעשה נסיון לחדש למינוח זה חלופה בעברית: מִלְעָב. המינוי שואב השראה מהשורש 'לעב' בשפה הערבית שפירושו לשחק ולהשתעשע, עם דמיון לשורש ל.ע.ב בלשון הקודש, כגון בפסוק &quot;ויהיו מלעיבים במלאכי אלוקים&quot;, שפירושו שוחקים ומהתלים ומלגלגים עליהם. עם זאת, החלופה לא השתרשה בין דוברי העברית.<br /> <br /> ==במחשבת היהדות==<br /> הרמב&quot;ם פוסק{{הערה|הלכות דעות פרק ד'.}} שאדם מוכרח לשמור על בריאות גופו, וכחלק מכך להקפיד על פעילות גופנית סדירה, &quot;כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה . . אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק&quot;{{הערה|בדומה לכך כתב הרמב&quot;ם ב'הנהגת הבריאות' השער הראשון סעיף 3: &quot;ההתעמלות אשר היא העיקר הגדול בהתמדת הבריאות ובדחיית רוב החולאים&quot;.}}.<br /> <br /> הרמב&quot;ם נותן מספר הגבלות והנחיות לקיום פעילות גופנית{{הערה|המאמר השמונה עשר, והלכות דעות שם}}:<br /> *יש לערוך התעמלות על קיבה ריקה בלבד, ובשל כך עדיפה ההתעמלות לפני האכילה, והטוב ביותר, משך זמן מספיק אחר האכילה בארוחת ערב לאחר שהמזון מסיים להתעכל.<br /> *כיון שהגוף והנפש שלובים זה בזה, רצוי שהפעילות תהיה משולבת בהנאה ושעשוע, שהאדם יהנה מהפעילות עצמה{{הערה|״המשובח<br /> שבמיני ההתעמלות . . שתגיל הנפש ותשמח כמו הציד והצחוק בכדור . . כי רבים סרו חולייהם מהם בסיבת שמחה ששמחו בלבד״.}}.<br /> *אין לאמץ את הגוף באופן פתאומי, אלא יש לערוך את ההתעמלות בהדרגה, ואין לאמץ את הגוף יותר מיכולתו.<br /> *על האדם להיכנס למרחץ לאחר שהתעמל.<br /> *גם בגיל מבוגר, על האדם להמשיך ולהתעמל, אך להיזהר מפעילות מאומצת שעלולה לפגוע בו.<br /> <br /> מנגד, לצד חשיבות הפעילות הגופנית, יש שראו בשימת דגש על נושא זה סתירה לדרכי התורה ועבודת השם, הן בהיבט המעשי, של ביטול תורה ובזבוז זמן, והן בהיבט הרעיוני, של הענקת חשיבות לצרכי הגוף על חשבון צרכי הנשמה.<br /> <br /> כך לדוגמה היו שהקבילו בין המילה ספורט למונח האידישאי 'פראָסט' המבטא כפור וריקנות ובכך ביטאו התנגדות לפעילות{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], '''דוקא בדורנו זה!''' תכנית [[ואביטה נפלאות]] - [[כ&quot;ח סיון]] [[תשפ&quot;ד]] דקה 22:32.}}.<br /> <br /> עם זאת, רבים מגדולי ישראל התייחסו לכך, שבטווח הארוך, האיזון הנכון ושמירה על בריאות הגוף, תאפשר ניצול ארוך ומוצלח יותר של משאבי הגוף לעבודת השם, ואריכות ימים של תורה ותפילה{{הערה|כך לדוגמא, עיסוק מועט בצרכי הגוף בהתעמלות בגילאים צעירים יותר, ימנע את העיסוק בצרכי הגוף בגילאים מבוגרים בטיפולים רפואיים בשל כאבים ומחלות וכדומה.}}, כך לדוגמא [[החפץ חיים]] בשיחת מוסר שנשא בישיבה בראדין בשנת תרס&quot;ג עורר את התלמידים על החובה וההכרח לעסוק בפעילות גופנית גם על חשבון לימוד תורה, והתבטא כי לדעתו הימנעות מפעילות גופנית בטענת ביטול תורה היא עצת היצר הרע, שכן על ידי בטענת ביטול תורה היא עצת היצר הרע, שכן על ידי כך עלול האדם להיחלש, ובסופו של דבר יתבטל מן התורה לגמרי.<br /> <br /> בידינו מצויות עדויות על רבנים שונים שעסקו בפעילות גופנית, דוגמת ר' [[ישראל סלנטר]] שבימי שבתו בהלברשטדט, מצאוהו עומד לפני ספר גרמני פתוח ועוסק בהתעמלות לפי הכללים והציורים שבאותו ספר{{הערה|מפי משמשו ר׳ חנוך נתנזן. נרשם על ידי הרב דב כ״ץ בספר 'תנועת המוסר: תולדותיה, אישיה ושיטותיה', כרך א׳, הוצאת פלדהיים, תשנ״ו.}}, [[החזון איש]] שהיה יוצא מידי יום בהוראת הרופאים להליכה ברחובות בני-ברק, ועוד.<br /> <br /> מי שנחשב לאבי [[הציונות הדתית]] הרב [[אברהם יצחק קוק]] כותב בספרו ש&quot;ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כוח לאומה, היא משכללת את הכוח הרוחני של הצדיקים העליונים&quot;{{הערה|אורות התחיה ל&quot;ד.}}.<br /> <br /> הרב [[טוביה בלוי]] מספר כי סבו רבי יעקב אורנשטיין בתפקידו כראש ישיבת &quot;אוהל משה&quot; בירושלים נהג להיכנס מידי פעם במפתיע לאולם בית המדרש ולהורות לתלמידים לסגור את הספרים ובמשך חצי שעה לערוך תרגילי התעמלות על פי הנחיותיו.<br /> <br /> ==יחס רבותינו נשיאינו==<br /> בזמן הקמת ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], הזדמן ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] צעד על גשר סמוך לעיירה וראה את הבחורים בדרכם לאכול ארוחת צהרים שקפצו לנהר לשחות ונהנה מכך מאד ואמר שזה נותן להם כח ומחזק אצלם את החשק ללמוד בשקידה והתמדה, ומאוחר יותר כאשר נאלצו להעביר את אחד הסניפים של הישיבה הציעו חסידי חב&quot;ד תושבי [[שצעדרין]] שהישיבה תעבור לעירם והם יהיו אחראים למימון מחצית מההוצאות הכספיות של הישיבה, אך אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שלל זאת כיון שאין בעיירה נהר שיוכלו לשחות בו, ורק כאשר הוסיפו התחייבות לבנות בריכת שחיה מלאכותית עבור הבחורים הסכים הרבי הרש&quot;ב, והישיבה עברה לשצעדרין{{הערה|'רשימת דברים' חיטריק ע&quot;ה (עמוד 174).}}.<br /> <br /> הרבי מדייק בנוסח הרמב&quot;ם בהלכות דעות שצריך לגרוס &quot;היות הגוף בריא ושלם מדרכי '''עבודת השם''' הוא&quot;, או &quot;היות הגוף בריא ושלם מדרכי '''ידיעת השם''' הוא&quot;{{הערה|אגרות קודש ח&quot;ז עמ' צט, אגרת א'תתקסח.}}.<br /> <br /> [[מפי השמועה]]{{הערה|נרשם מפי החסיד ר' אליעזר רייכמן.}}, הרבי הורה לר' [[ראובן דונין]] שישמור על הבריאות שלו ויקפיד על פעילות גופנית, וכאשר הוא טען שברצונו להיות כמו הרבי, והוא הרי לא רואה שהרבי עושה פעילות, הרבי אמר לו שהפעילות הגופנית שלו היא בכך שהוא צועד כל יום הוא צועד לבית של אימא שלו ([[הרבנית חנה]]){{הערה|היה ניתן לראות במוחש שהליכה זו היתה מאוד מהירה.}}{{הערה|1=עם זאת, ב[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82190 מגזין דרך המלך] הובא הסיפור בגירסא אחרת, שיכולה להשתמע באופנים שונים כפי שמפורט שם.}}.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת כאשר פגש הרבי במפתיע את הנער ג'יימי לסנר{{הערה|נכדו של [[ברוך גורלין]].}} שהיה לבוש בבגדי ספורט, היה הנער מאוד נבוך כשהרבי פתח עמו בשיחה, אך הרבי המשיך בשיחה קצרה, ובסופה סקר אותו במבט ואמר: &quot;טוב לראות שאתה דואג גם לגוף שלך, אתה צריך להיות חזק כדי להיות מסוגל לעבוד את השם”{{הערה|1=[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3174443/jewish/Jules-Lassner-92-Marine-Businessman-and-Communal-Leader-With-Flair.htm ראו פירוט הסיפור בהרחבה בתוך כתבה אודות אביו באתר בית חב&quot;ד (אנגלית)].}}.<br /> <br /> נוסף על הוראות פרטיות אלו, כהוראה כללית לתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] הורה הרבי כי מידי [[יום שישי]], עם תום סדרי הישיבה יש לערוך התעמלות{{הערה|עדותו של הרב [[ניסן מנגל]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2056 ע' 146.}}.<br /> <br /> עם זאת, לישיבה שהעניקה זמן וחשיבות רבה ללימודי חול והתעמלות על חשבון הזמן של לימודי קודש, כתב הרבי שהדבר מבהיל ביותר, ובפרט כשזה קורה בישיבה, שתפקידה לחנך להתמסרות לעבודת השם, ומדגיש שלא רק שהדבר מופרך, אלא שהוא פוגע גם בלימודי החול וההתעמלות עצמם{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4831169/jewish/page.htm אגרות קודש חלק ז' אגרת ב'צט].}}.<br /> <br /> כאשר הרבי התייחס באחת משיחותיו לילד שמשחק ומתעמל, הדגיש הרבי שלא שוללים ממנו את הרצון לעסוק בכך, אלא פועלים שאצל הילד עצמו יהיה הדבר לשם שמיים{{הערה|בשיחת שבת פרשת שמיני תש&quot;מ.}}.<br /> <br /> התייחסות שלילית נוספת של הרבי לעיסוק מוגזם בספורט, היא השלילה המוחלטת של ה[[אולימפיאדה]] והסמלים שלה, הקשורים עם תרבות יוון.<br /> <br /> ==פעילות חב&quot;ד במגרשי הספורט==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[פרסום משיח במגרשי הספורט]], [[אולימפיאדה#פעילות חב&quot;דית במשחקים האולימפיים|פעילות חב&quot;דית במשחקים האולימפיים]]}}<br /> בשל הפופולריות הרבה של משחקי הספורט, שלוחי הרבי ברחבי הארץ והעולם מנצלים את מקומות ההתכנסות על מנת להפיץ מסרים אוניברסליים דוגמת [[בשורת הגאולה]], [[שבע מצוות בני נח]] וכדומה, וכן להדליק [[חנוכיה ציבורית]] בפרסומי ניסא, להניח תפילין עם יהודים, ועוד.<br /> <br /> כך גם בתחרויות ריצה וכדומה הנערכות לאורך מעגל השנה, מוקמים דוכני פעילות חב&quot;דיים בסיועם של בחורים ואברכים המנסים להגיע לכמה שיותר יהודים בפרק זמן קצר.<br /> <br /> נוסף לכך, יש שלוחים שפועלים באופן ייעודי עם הספורטאים עצמם, דוגמת הרב [[יעקב גלויברמן]]{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/228326/ עיתון 'שביעי' בכתבה על הרב הראשי של הספורט] {{אינפו}}}}, ר' גרשון פריד ור' [[בצלאל קופצ'יק]]{{הערה|1=[https://chabad.info/shishi-info-magazine/915024/ המשחק האמיתי • חיים שליחות במגרשי הספורט] {{*}} [https://chabad.info/magazine/160414/ מגרשי הספורט מוכנים לקבל פני משיח] {{אינפו}}}}, ר' [[עמי פייקובסקי]]{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/608081/ ג'רוזלם פוסט: הרב הישראלי של הכדורגלנים] {{אינפו}}}}, ועוד.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[דיאטה]]<br /> *[[בריאות ורפואה]]<br /> *[[רפואה מונעת]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מרדכי רוט, '''10 דק' לבריאות שלך'''<br /> *הרב [[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]]''' פרק 10 - בריאות וכושר גופני; כיצד נגיע לבריאות הגוף והנפש?<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור רסקין, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4842674 מה היהדות אומרת על פעילות גופנית?]''', האם זו חובה לעשות ספורט? מסתבר שכן! {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *גולדי אבצן, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/710593 משחקי ספורט, מה זה אומר לנו?]''' {{בית חבד}}<br /> *יוסף שמחה גינזבורג, '''[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=468&amp;CategoryID=68 איזה פעילויות גופניות מותרות בשבת]''', אתר צעירי חב&quot;ד<br /> *'''[https://www.neshei.com/sections/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F/118145/ נכנסים לכושר: אם לא עכשיו אימתי?]''' {{נשי}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/98960 האם לאפשר פעילות גופנית בישיבה קטנה? ● דו-שיח מרתק]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בריאות]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=699546 2024-07-04T13:59:48Z

<p>37.60.47.77: /* עם הרבי */מראה מקום</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב אברהם יצחק הכהן קוק <br /> |תמונה=הרב קוק.jpg<br /> |כינוי=הרב הראשי<br /> |תאריך לידה=[[ט&quot;ז אלול]]<br /> |מקום לידה=גרייבה, לטביה<br /> |תאריך פטירה=[[ג' אלול]] [[תרצ&quot;ה]]<br /> |מקום פטירה=[[ירושלים]]<br /> |מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]]<br /> |מקום פעילות=זוומיל, בויסק, יפו, [[ירושלים]]<br /> |רבותיו=ה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר (בגרייבה), הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ (בלוצין), חותנו הרב אדר&quot;ת, הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא וחתניו (הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג - ב[[סמרגון]]), הנצי&quot;ב (בוולוז'ין) הרב שלמה אלישיב (בעל ה&quot;לשם&quot;)<br /> }} <br /> הרב '''אברהם יצחק הכהן קוק''' ([[ט&quot;ז אלול]] [[תרכ&quot;ה]] - [[ג' אלול]] [[תרצ&quot;ה]], מכונה בראשי תיבות '''הראי&quot;ה קוק'''), היה הרב האשכנזי הראשון מטעם [[הרבנות הראשית]] לארץ ישראל, מייסד ישיבת &quot;מרכז הרב&quot; ב[[ירושלים]], וממעצבי השיטה הרעיונית של [[הציונות הדתית]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> הרב קוק נולד ב[[ט&quot;ז באלול]] [[תרכ&quot;ה]] בעיירה גרייבה במחוז [[דווינסק]] בלטביה כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה [[דווינסק]] (דננבורג בפי היהודים אז). אמו פרל זלטא הייתה בת ר' רפאל פלמן, מחסידיו הקרובים של ה[[צמח צדק]]. כן שמע דברי חסידות בדרך חב&quot;ד מה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר שהיה בגרייבה. אביו של ר' רפאל, הרב אברהם פלמן, היה משומעי לקחו של [[הגר&quot;א]] והשאיר אחריו חמישה כרכים של כתבים ב[[קבלה]]. אביו של הרב קוק, הרב שלמה זלמן, היה ממשפחת [[מתנגדים]] אך סבו או אב סבו, הרב יצחק הכהן כ&quot;ץ שכונה &quot;רבי יצחק מגיד&quot;, נעשה חסיד ואמו התעלפה כשמעה על כך.<br /> <br /> למד בבתי המדרש בלוצין וב[[סמרגון]] ובישיבת וולוז'ין. ב[[ניסן]] [[תרמ&quot;ו]] [[נישואין|נשא לאישה]] את אלטה בת-שבע, בת האדר&quot;ת שנפטרה בדמי ימיה בתרמ&quot;ט. בתר&quot;ן [[נישואין|נשא]] את רייזה-רבקה, בת אחיו התאום של האדר&quot;ת, צבי יהודה. בגיל 23 נבחר כרב העיירה זווימל ב[[ליטא]] ובתרנ&quot;ה נבחר כרבה של העיירה בויסק בלטביה.<br /> <br /> הוא קיבל מקהילות סלנט וקובנה הזמנות לכהן כרבן, מווילנה קיבל הזמנה להיות מגיד מישרים, וכן קיבל מהרב אליעזר גורדון, ראב&quot;ד טלז וראש ישיבת טלז הזמנה למשרת [[משגיח]] בישיבתו. אך הוא העדיף את הצעתה של קהילת יפו ובבכ&quot;ח ב[[אייר]] [[תרס&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות, שם פישר בין קהילת [[חב&quot;ד]] ל[[מתנגד]]ים ובין האשכנזים לספרדים.<br /> <br /> בסוף [[תרע&quot;ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בכדי לחזק עליית יהודים שומרי מצוות לארץ ישראל. אך עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא התבטלה והרב קוק נותר באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בס. גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת &quot;מחזיקי הדת&quot; בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי [[בעלז]] בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב&quot;די ר' [[שמעון גליצנשטיין]].<br /> <br /> בג' ב[[אלול]] [[תרע&quot;ט]] חזר לארץ לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. לאחר התלבטותו נענה להפצרות הרבות ובטבת תר&quot;ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. עם זאת מיעוט לא קטן מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו בשל דיעותיו המתקדמות בעיניהם{{הערה|ה&quot;אמרי אמת&quot; מגור במכתבו המפורסם מהאוניה בשובו לפולין כותב ש&quot;רוב מהעדה הקדושה עומדים על צדו&quot; של הרב קוק.}}, ובעקבות זאת הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] ותוארו הוא: 'גאב&quot;ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב&quot;ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב&quot;ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי [[כולל חב&quot;ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]]. גם רבי [[חיים נאה]], פעל יחד עם הרב זוננפלד נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כנסיונותיו להחדרת הנהגות חדשניות בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}. עם זאת על מכתב של נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים המייצגים את הרוב הגדול של קהילת ירושלים שבו מזמינים את הראי&quot;ה לכהן כרבה של ירושלים חתום גם נציג כולל חב&quot;ד הרב דב באייער ליפמן.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא [[גוף]] זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי בארץ ישראל והרב יעקב מאיר מונה להיות הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בארץ ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]] הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].<br /> <br /> חיבר ספרי [[הלכה]] רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו. <br /> <br /> נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרצ&quot;ה]], במלאת שש עשרה שנה בדיוק לשובו לארץ הקודש והתיישבותו ב[[ירושלים]], נטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]<br /> הרב קוק הוא מגזע חסידי [[אדמו&quot;ר הצמח-צדק]] מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב&quot;ד ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. אמו פערל-זלאטה הייתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב&quot;ד, והיה קשור ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את בית הכנסת החבד&quot;י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את ה[[משפיע]]-ה[[חוזר]] הגדול ר' [[יחזקאל יאנווער]] &quot;החוזר מקאפוסט&quot; לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של &quot;החוזר&quot; והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו. <br /> בילדותו חבש הרב קוק כיפה שנעשתה מאריג מבגדו של אדמו&quot;ר הצמח צדק. בגדלותו סיפר הרב קוק על כך. הכיפה הייתה חביבה עליו בילדותו ולא היה יכול להירדם בלעדי כיפה זו, וכשנפלה מראשו, היה מתעורר משנתו. <br /> {{הערה|מלאכים כבני אדם, עמ' 3.}}<br /> <br /> הרב קוק היה לומד בכל שבת &quot;[[ליקוטי תורה]]&quot; ל[[אדמו&quot;ר הזקן]]. לספר &quot;ליקוטי תורה&quot; היה קשור הרב קוק עוד מימי ילדותו, כשהאזין למאמרי החסידות של &quot;החוזר מקאפוסט&quot;{{הערה|מועדי הראי&quot;ה, מאת הרב משה צבי נריה, פרק א, עמ' יא}}.<br /> <br /> על יחסו לתורת חסידות חב&quot;ד ניתן לקרוא במכתבו לרש&quot;ז סלונים (י&quot;ט תמוז תר&quot;פ):&quot;אמנם גדול ונשגב הוא הלמוד במקצוע החב&quot;ד. המקצוע המחכים והמאיר ביותר את תורת הרב קדוש ישראל ה[[בעש&quot;ט]] נ&quot;ע, שבוודאי לגאולה הוכן. אמנם, אני רגיל תמיד להעיר את גדולי עמנו, שלא להסתפק רק במקצוע אחד, גם בחלק הרוחני שבתורה...&quot;{{הערה|אגרות הראי&quot;ה ח&quot;ד אגרת א'מד [מתוך ההדרה אינטרנטית].}}.<br /> <br /> הרב [[שמעון גליצנשטיין]], חסיד חב&quot;ד, (אביו של ר' [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]) שהיה מזכירו של הרב קוק, סיפר שבהיותו בלונדון עם הרב קוק בימי הפסח, נכנס לחדר הלימוד של הרב קוק ומצא אותו צועד לארך החדר בהתרגשות. על השולחן היה מונח ספר &quot;ליקוטי תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן, כשהוא פתוח במאמרי שיר השירים.<br /> כשראה הרב קוק את ר' שמעון, רמז לו לגשת לשולחן, והראה לו באצבעו על קטע במאמר &quot;שחורה אני ונאוה&quot; (השני), ואמר: &quot;דא איז אפענע רוח הקודש!&quot; (= כאן - רוח הקודש גלויה!) <br /> {{הערה|מועדי הראי&quot;ה (פרק כ&quot;ו, עמ' שלה), מאת הרב משה צבי נריה, ששמע זאת מהרב גלינצשטיין.}}.<br /> <br /> בהיותו בעיר בויסק שם כיהן ברבנות, נהג הרב קוק להתפלל בלילות חג הפסח (יו&quot;ט ראשון ויו&quot;ט שני) בבית הכנסת של חסידי חב&quot;ד, וקרא איתם את ההלל. לפני תפילת ערבית היה דורש לפני הציבור בענייני יציאת מצרים, על פי מאמרי אדמו&quot;ר הזקן, ב&quot;תורה אור&quot; ו&quot;ליקוטי תורה&quot;{{הערה|עדות ר' אריה זאב רבינר מבויסק. מועדי הראי&quot;ה, עמ' שז.}}.<br /> <br /> ב[[י' בכסלו]] [[תר&quot;פ]] שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להיענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים{{הערה|במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי [[ירושלים]] להדר&quot;ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר&quot;ג ולהסכים לרצון ירושלים...&quot;}}. בין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב&quot;ד, הרב דוב באייוער ליפמן. זאת לעומת שאר נציגי חב&quot;ד שהזמינו את הרב [[יוסף חיים זוננפלד|זוננפלד]] דוקא לכהן כרב{{הערה|ראה בערכו.}}.<br /> <br /> בחורף תרפ&quot;א ניסה לפשר בסכסוך שבין כולל חב&quot;ד ליובאוויטש לכולל חב&quot;ד בוברויסק{{הערה|ראה אגרות הראי&quot;ה שם אגרות א'פ, א'קסה.}}.<br /> <br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בערב ראש חודש תמוז [[תרפ&quot;ז]], בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שיגר הרב קוק מברק אל משרדי ארגון הג'וינט ב[[ארצות הברית]]: {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}. <br /> <br /> לקראת י&quot;ב תמוז [[תרפ&quot;ח]] פרסם הרב קוק מודעה בעיתון מהתקופה, יחד עם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], הקוראת לציבור להשתתף בהתוועדות י&quot;ב תמוז לרגל שחרור הרבי הריי&quot;צ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129162 לקריאת המכתב] {{COL}}}}. <br /> <br /> במנ&quot;א תרפ&quot;ח כתב הרב קוק איגרת לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובה כותב הרב קוק, בין היתר:<br /> &quot;שלום וברכה מקוׁדֶש לכבוד הרה&quot;צ הנִקדש ונערץ באלפי ישראל, רב פעלים, וגדֹל דעה, באוֹר ד' וקדושת אמונת אׂמֶן{{הערה|ע&quot;פ ישעיה כה, א. רש&quot;י שם: אמונה נאמנת.}}, כקש&quot;ת מו&quot;ה יוסף יצחק שליט&quot;א שניאורסאן. לשמחת ליבי הגיעני מכתב קדשו, אשר ממנו ראיתי כי נכונה היא השמועה שכ&quot;ק גם אחרי אשר עזב את {{מונחון|המדינה ההיא|ברית המועצות - רוסיה}}, איננו מסיח את דעתו הקדושה מלדאוג לשה פזורה, אחינו היקרים, היושבים שם בין עקרבים, וכל ישעו וחפצו הוא לחזקם ולאמצם בקדושת דת מורשה לקשרם בקשר של קיימא לעַד עם אלֹקֵי אָמֵן{{הערה|ע&quot;פ ישעי' סה, טז. פירוש: אלוקי אמת [מצודות שם].}}, צור ישראל ברוך הוא, בשמירת היהדות בטהרתה. ואני הנני חושב לי לאושר רב להיות נִטפל לעושה מצוה רבה כללית כזאת, לעזור על ידי כתה&quot;ק בפעולותיו הגדולות והקדושות&quot;{{הערה|אוצרות הראי&quot;ה, חלק ו, עמ' 343. ראו שם המשך האיגרת.}}.<br /> <br /> במהלך ביקור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[ארץ הקודש]] בשנת תרפ&quot;ט, בצהרי יום ו' ג' מנ&quot;א, הלך יחד עם כמה מזקני החסידים להיפגש עם הרב קוק. לקבלת הפנים במשרד הרב הראשי הוזמנו גם הרב יעקב משה חרל&quot;פ, הרב דובער קוק ועוד. הרב קוק אמר בהתרגשות לרבי שלמרות שע&quot;פ הלכה אינו יכול לברך &quot;שהחיינו&quot; על ראייתו כי לא ראהו מעולם, מ&quot;מ יש לו רצון עז לברך על סמך ההיכרות עימו בקשרי מכתבים וכו'{{הערה|מבוא לספר השיחות תרפ&quot;ח - תרצ&quot;א ע' כו. ושם פרטים נוספים על הפגישה.}}. בין הנושאים שדוברו שם היו עניני הכלל, כשהרב קוק ממליץ לרבי הריי&quot;צ על אנשים נחשבים באמריקה מהם יכול לבקש עזרה עבור יהודי רוסיה{{הערה|שבחי הראי&quot;ה ע' רלב בשם הרב רפאל קוק.}}, כמו כן הוזכר שם{{הערה|שם ע' רל בשם הרב אריה לוין, וראה בפרטות את סיפור המעשה באופן אחר קצת בספר דרך אבות ע' שי, ג&quot;כ בשם הרב לוין.}} ע&quot;ד הסיפור{{הערה|ראה אג&quot;ק כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א חי&quot;ב ע' קה - לרב לוין הנ&quot;ל.}} שאדמו&quot;ר האמצעי ידע בחכמת הרפואה מה שהתגלה למדענים רק בעת האחרונה. לאחר הביקור, שלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אגרת אל הרב קוק: &quot;כבוד ידידי הרה&quot;ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה&quot;י פטה&quot;ח כש&quot;ת מוהר&quot;ר אברהם יצחק שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> לאחר פגישתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עם הרב קוק פורסמו שלטים מזויפים שבה חסידות חב&quot;ד מתנצלת על פגישתה עם אותו ציוני{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1553 לקריאת המודעות המזוייפות]}}, כמובן שחסידות חב&quot;ד מיד יצאה בהכחשה נגד הדבר הזה{{הערה|ההכחשה פורסמה ע&quot;י חתן הרבי, הר' [[שמריהו גוראריה]], וכן ע&quot;י מנהלי ורבני ישיבת &quot;תורת אמת&quot; בירושלים - ניתן לראות את ההכחשה באתר עיתונות יהודית היסטורית, &quot;הארץ&quot;, ה' מנחם אב תרפ&quot;ט 11.08.1929 בתחתית העמוד הראשי}}.<br /> <br /> האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|חלק ב, ע' רי.}} מדברת על [[פרעות תרפ&quot;ט]], ובה כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ גם: &quot;ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת&quot;ר שליט&quot;א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה&quot;{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&amp;st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&amp;pgnum=266 ראה המכתב באגרות קודש]}}<br /> ולסיום לאחר החתימה: &quot;פ&quot;ש וברכה לבנו הרה&quot;ג רבי צבי יהודה שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב&quot;ד לצאת מ[[רוסיה|ברית המועצות]].<br /> <br /> בקיץ של שנת [[תרצ&quot;ה]] פנה מנהל ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] אל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בקשר למעורבותו של הרב קוק בסדרי הישיבה, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא קיבל את הדברים ופנה ישירות לרב קוק כדי לברר עמו את תוכן ההתרחשויות וליישר את ההדורים על הצד הטוב ביותר{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/647390/ מכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אל הרב שלמה זלמן הבלין] {{COL}}}}.<br /> <br /> מספר חודשים מאוחר יותר כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב&quot;ד להתפלל עבורו, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיגר אליו מכתב מיוחד, בכ&quot;ד תמוז תרצ&quot;ה, בו הודיע כי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] שב[[פולין]] התפללו לרפואתו. בפתיחת המכתב{{הערה|ליקוטי הראי&quot;ה ע'469-470.}}, מכנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את הרב קוק: &quot;כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם-תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, עמוד הימני, פטיש החזק. בעל מדות תרומיות, כבוד שם תפארתו מוהר&quot;ר...&quot;<br /> <br /> באלול תרצ&quot;ה, לאחר פטירת הרב קוק, שלח הרבי הריי&quot;צ מכתב ניחומים לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה.{{הערה|(אג&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק יז, עמ' קנד.}} לרב צבי יהודה קוק היה קשר לרבי הריי&quot;צ, שהתבטא בין היתר במאמר &quot;שר התורה של חסד&quot; שכתב אודות הרבי הריי&quot;צ בשנת תרפ&quot;ט, ובו כותב, בין היתר: &quot;...כ&quot;ק מרן רבי יוסף יצחק שליט&quot;א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב&quot;ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה&quot;מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו&quot;...{{הערה|לנתיבות ישראל, חלק ב, מאמר שביעי, עמ' מא ואילך.}}<br /> <br /> הרב [[עמרם בלוי]] מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת &quot;מרכז הרב&quot; בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מ[[פרק ל&quot;ב בתניא]] העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו &quot;הלב של התניא&quot;, והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}.<br /> <br /> ===עם הרבי===<br /> במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות הקודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו &quot;הכל הולך אחרי הנוף&quot; - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח&quot;א ע' 183}}{{הערה|אמנם באיגרתו משנת תרס&quot;ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ &quot;עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה&quot; - אגרות הראיה עמ' צב. וראו במועדי הראי&quot;ה עמ' תמו שהרב קוק אמר על עצמו כי שיטתו היא להלביש את השגתו בשפה ספרותית. עיי&quot;ש.}}.<br /> <br /> הרבי מזכיר את סידור &quot;עולת ראי&quot;ה&quot; של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז&quot;ל{{הערה|אג&quot;ק ח&quot;ג, איגרת תכח}}. כמו כן, ישנה איגרת{{הערה|אג&quot;ק חלק כ, איגרת ז'תקטז}} בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של &quot;מערכת מוסר הקודש&quot; מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר &quot;אורות הקודש&quot; להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב דוד כהן (הרב הנזיר) (ראה בערכו). באיגרת למחבר ספר בהלכות טריפות, מציין הרבי: &quot;מביא פסק דין מהרב קוק בזה, וכבר קדמו בצמח צדק בשו&quot;ת חלק יורה דעה...&quot;{{הערה|אג&quot;ק חלק ה, עמ' רכג.}}. מוזכר גם באחת [[רשימות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|רשימות]]&lt;nowiki/&gt;יו של הרבי{{הערה|רשימות, חוברת קכג, עמ' 10}}.<br /> <br /> ביחידות של הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]] - הרבנים הראשיים לישראל - אצל הרבי, בשנת [[תשמ&quot;ה]], אמר הרב שפירא לרבי שישנם כמה מכתבים מהרב קוק{{הערה|ראו: מועדי הראי&quot;ה עמ' תלח. עמ' תלט. עמ' תמט-תנ. עמ' תנג.}} שבהם הוא מזהיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד הקבלה, ושלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתתה, וכותב שעל ידי זה [=שלא לומדים קבלה] מעכבים את הגאולה כו'.<br /> הרבי הגיב על הדברים: &quot;אם דבריו היו מתקבלים - לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!&quot;{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ה, חלק ה, עמ' 3092}}.<br /> <br /> ביחידות לד&quot;ר [[ישראל אלדד]] ניסה אלדד להעלות את דעת הציונות הדתית, בתגובה דפק הרבי על השולחן ואמר &quot;הרב קוק טעה&quot;{{הערה|היחידות היתה בשנת [[תשכ&quot;א]]. אלדד כתב זאת ברשימה שפרסם לאחר מכן בעיתון '[[ידיעות אחרונות]]'. וראו את תיאור היחידות גם במאמרו של אריה אלדד, בנו של ישראל אלדד: אתר מעריב, 13 ביולי 2019. &quot;למה משיח לא בא?&quot;: הוויכוח הנוקב בין אבי לרבי מלובביץ}}.<br /> <br /> ==הרבי והרצי&quot;ה קוק==<br /> <br /> כשביקר הרב ישראל מאיר הכהן לאו אצל הרבי ב[[כ&quot;ג באדר]] [[תשל&quot;ד]] (באותם ימים שימש כרב בצפון תל אביב) הזכיר הרבי במהלך ה'יחידות' את העובדה שהרב צבי יהודה קוק פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות &quot;מיהו יהודי&quot;{{הערה|(הדברים פורסמו ע&quot;י הרב מרדכי מנשה לאופר ב'בית חיינו' דשנת [[תשנ&quot;ב]]). והשווה: 'ימי תמימים' כרך ו, עמ' 286. - מתוך &quot;התקשרות&quot;, גליון 1302, מדור &quot;ניצוצי רבי&quot;.}}.<br /> <br /> הרב משה לוינגר, היה אצל הרבי ב&quot;יחידות&quot; ביום רביעי [[כ&quot;ו אדר שני]] [[תשמ&quot;א]]. בתיאורו אודות ה&quot;יחידות&quot;, כותב הרב לוינגר: &quot;הרבי התעניין מאוד בשלומו של מורי ורבי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ&quot;ל&quot;{{הערה|&quot;הרבנית הצדקנית מנוחה רחל ע&quot;ה, אֵם חב&quot;ד בחברון&quot;, עמ' 28. &quot;התקשרות&quot; שם, וראו ב&quot;התקשרות&quot; שם סיפור אודות הרבי והרצי&quot;ה.}}<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> {{ערך מורחב|אתחלתא דגאולה}}<br /> הרבי התנגד בחריפות להשקפת הציונות הדתית שמבוססת על משנת הרב קוק הסוברת שהקמת מדינת ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה'.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> * [[מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארץ הקודש]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33467&amp;st=&amp;pgnum=184&amp;hilite= אישים ושיטות].<br /> <br /> *אוצרות הראי&quot;ה, חלק ו [תשע&quot;ה], עמ' 342 ואילך [קשריו של הרב קוק עם הרבי הריי&quot;צ, ועוד].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/129162 המכתב של הרב קוק על י&quot;ב תמוז נשלף - ושמט את הטענות כולן]'''{{COL|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62320 כך פעל הרב קוק להצלת הרבי הריי&quot;צ] - {{אינפו}}<br /> *[http://moreshet.co.il/beit-harav בית הרב קוק] אתר מורשת<br /> *[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/154078 סרט וידאו] באורך מלא, על חייו ופועלו של הרב קוק {{וידאו}}<br /> <br /> *'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_139.pdf הרב קוק ותורת החסידות]''', [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 139 - פרשת ראה אב תשע&quot;ו<br /> *[[הרבי הריי&quot;צ]], [http://machonso.org/hamaayan/?gilayon=46&amp;id=1390 &quot;הזמנת הראי&quot;ה קוק זצ&quot;ל ובקשת ברכה ממנו&quot;], '''המעין''', 222 [נז, ד], תמוז תשע&quot;ז<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ט&quot;ז אדר]] - [[תרפ&quot;א]] - [[ג' אלול]] - [[תרצ&quot;ה]]}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קוק, אברהם יצחק}}<br /> [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]<br /> [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ה]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=699541 2024-07-04T13:50:08Z

<p>37.60.47.77: תקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:זלמאען לאנדא.png|ממוזער|הרב זלמן לנדא]]<br /> הרב '''שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי&quot;ט]], 1959) הינו משפיע ראשי ב[[תומכי תמימים באר שבע]] ושליח הרבי ו[[משפיע]] אנ&quot;ש ב[[רעננה]] ו[[בני ברק]].<br /> .<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:זלמן לאנדע.jpg|ממוזער|הרב זלמן לנדא בהתוועדות חסידית]]<br /> נולד ב[[כ&quot;ח תמוז]] [[תשי&quot;ט]] ב[[בני ברק]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת &quot;אור ישראל&quot; בפתח תקווה, אצל ר' יוסף רוזובסקי.<br /> <br /> לאחר מכן בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] היה ממושפעיו המקורבים ביותר של ר' [[מנחם מנדל פוטרפס]] שמקובל שהתבטא עליו, שגם אם היה ב[[ליובאוויטש]] (היינו בשנות הייסוד של הישיבה שאז התלמידים היו בעלי דרגה גבוהה במיוחד) גם שם היה נחשב לאחד מהתלמידים המצטיינים ודעתו הייתה נשמעת.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שייסדו של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב&quot;ד: [[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[אברהם משה]], [[לוי יצחק גינזבורג]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]], ו[[חיים שלמה דיסקין]]. שם פעל רבות וקירב רבים ל[[חסידות חב&quot;ד]] וזכה, יחד עם שאר קבוצת התלמדים השלוחים למגדל העמק, לקירובים ועידודים מהרבי שאף הזמינם לשהות במחיצתו מלפני י&quot;א ניסן עד אחרי שבת מברכים תשל&quot;ח כשתשעים אחוז מהוצאות הנסיעה יהיו על חשבון [[המזכירות]]. הביא עימו חמישה עשר בקבוקי יין כשרים למהדרין שהכין אביו הרב [[משה לנדא]] (לבקשת אחד ממזכירי הרבי). בתגובה לכך כתב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן תשואות חן כי כוונתם רצויה וביותר כו' - על פי הודעתי ('''ובפרהסיא''' וכו') '''מכבר''' שעל פי מאמר חז&quot;ל שלא לבייש את מי שאין לו וכו' בקשתי שלא להביא כו' כל הענינים שצריך להיות הפרשת תרומות ומעשרות וכו' וכן כשרות (השגחה וכו') בכלל שזה שייך גם בחוץ לארץ, גם בנידון זה כן הוא, אתם הסליחה}}{{הערה|מקדש מלך ח&quot;א ע' 43, תשורה (בר מצווה) שפירא תש&quot;ס}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> היה בקשר הדוק עם סבו הרב [[יעקב לנדא]], שחיבבו מאוד וסבר שנועד לגדולות. בזמן היותו ב'קבוצה' הקפיד לשלוח מכתבים לסבו בהם שיתף את הנעשה בבית חיינו, ובזה חיזק את הקשר בין סבו לרבי. פעם בהתוועדות בבית הכנסת חב&quot;ד בבני ברק לקח עימו הסבא את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: &quot;ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס ל{{ה|רבי הרש&quot;ב}} נ&quot;ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד&quot;...<br /> <br /> בזמן שהותו בבית חיינו זכה ליטול חלק בעריכת [[ספר הליקוטים]], שיצא לאור על פי בקשת הרבי, ושימש כאחראי על &quot;ועד התהלוכות&quot; מטעם [[צא&quot;ח]].<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את מרת חיה בילא בת למשפחת הרב [[אשר וילהלם]] ורעייתו מרת זיסל חנה בשנת [[תשמ&quot;ה]]. ועוד קודם לכן התמנה בתור {{מונחון|'אלטערע בחור'|בחור מבוגר}} בהסכמת ובברכת הרבי, לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו בהם הוא תובע אמת ללא פשרות, בסגנון מיוחד ונדיר. קירב רבים ל[[חסידות חב&quot;ד]] וביניהם כאלו המשמשים כרבנים ו[[שליח|שלוחים]] ידועים ברחבי העולם. אחד מהם הוא מנהל בית חב&quot;ד ורבה של הונגריה הרב [[ברוך אוברלנדר]].<br /> <br /> ייסד שיעורי [[חסידות]] בימי [[חול המועד]] בבני ברק, ב&quot;בית הכנסת פאג&quot;י ע&quot;ש חיסדא&quot; והביא את הרב יוסף סגל [[ראש כולל צמח צדק בירושלים]] והרב יוסף יצחק אופן שמסרו שיעורים למעלה מ-35 שנה.<br /> <br /> הקים יחד עם הרב [[שניאור זלמן גפני]] כולל לחסידות בבני ברק במסגרת &quot;[[כולל חמ&quot;ש]]&quot;, בברכת ועידוד [[הרבי]] וזכה שעל ידו התקרבו כמה וכמה לחסידות והקימו בתים חב&quot;דיים למהדרין.<br /> <br /> לאחר מכן שימש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] בראשות הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. שם חינך תלמידים רבים לחסידות ויראת שמים אמיתית.<br /> <br /> במשך תקופה ארוכה למד בחשאי חברותא עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו&quot;ר מפינסק קרלין]] [[חסידות]] בביתו בבני ברק.<br /> <br /> גם אחרי [[ג' תמוז תשנ&quot;ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]], עם פתיחתה של תומכי תמימים [[רעננה]] התמנה לשמש כמשפיע בה, לצד היותו [[משפיע]] ורב קהילת חב&quot;ד בעיר באותו עשור.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] התמנה כמשפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], רבה של [[בני ברק]].<br /> *בנו, הרב יעקב לנדא - [[ר&quot;מ]] בשיעור ג' ב[[ישיבת חח&quot;ל צפת]].<br /> *חתנו, הרב [[ינון הכהן רוט]] - ר&quot;מ המכינה לישיבה ב[[תלמוד תורה]] [[חב&quot;ד]] [[ביתר עלית]].<br /> *בנו הרב [[חיים דוד לנדא]], מורה בתלמוד תורה, [[קרית מלאכי]].<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק לנדא פעיל ב[[צא&quot;ח]] [[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2021/10/blog-post_15.html התוועדות של הרב זלמן לנדא על 'עבודת התפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לנדא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילהלם]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים באר שבע]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות ליטאיות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%A8&diff=698573 2024-07-01T19:00:38Z

<p>37.60.47.77: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ח מילר.jpg|ממוזער|הרב מילר מציג את ספרו על 'הגדה של פסח']]<br /> הרב '''חיים מילר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ב]], 1972) הוא חסיד חב&quot;ד תושב [[קראון הייטס]], סופר תורני, עורך הספרים הפופולריים של מכון 'קול מנחם'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשל&quot;ב]] במשפחה יהודית מסורתית באנגליה.<br /> <br /> בעקבות אביו שעבד בתעשיית התרופות, עם סיום לימודי התיכון החל בלימודי תואר ברפואה באוניברסיטת לידס. בזמן לימודיו באוניברסיטה התקרב ליהדות על ידי אנשי 'אור שמח', ובהמשך התקרב לחסידות חב&quot;ד על ידי שלוחי הרבי במקום, ולאחר שלוש שנות לימוד באוניברסיטה עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] בה למד במשך שנתיים, לאחריהן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br /> <br /> לאחר נישואיו, החל לערוך בזמנו הפנוי רעיונות מתורתו של הרבי כפירוש מלווה לחומש, במטרה לאפשר לימוד מקיף ורציף של פרשת השבוע עם ביאורי הרבי, ובשנת [[תשס&quot;ב]] קיבל הפרוייקט את תמיכתו של הנגיד ר' [[מאיר גוטניק]] שקרא לו בשם 'קול מנחם', והפרוייקט הראשון היה הדפסה של החומש בפורמט מהודר באנגלית ולאחר מכן בתרגום ללשון הקודש.<br /> <br /> במקביל להדפסה החומשים, פרסם סדרת סרטונים קצרים על החומש המביאים את ביאורי הרבי מונגישים אותם לציבור הרחב.<br /> <br /> מהדורת החומש שערך ('מהדורת סלגר') הופץ לאלפי חיילים בצבא האמריקאי.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ג נבחר על ידי העיתונות היהודית לאחד משישים הדמויות המובילות בעולם היהודי.<br /> <br /> הרב מילר מתגורר ב[[קראון הייטס]] עם רעייתו מרת חנה ושבעת ילדיו.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''[[חומש קול מנחם]]''' - 5 כרכים<br /> *'''[[הגדה של פסח|הגדת]] קול מנחם'''<br /> *'''תהילים קול מנחם'''<br /> *'''Turning Judaism Outwards''' (הפניית היהדות החוצה), ביוגרפיה של הרבי <br /> *'''The Practical Tanya''' - 'תניא המעשי', 3 כרכים<br /> *'''Hakirah''', היחס ללימוד הזוהר וקבלת האריז&quot;ל משחר החסידות ועד דורנו<br /> *'''The Rich Go to Heaven''' (העשירים הולכים לגן עדן: מתן צדקה במחשבת ישראל), עורך שותף, תשנ&quot;ח<br /> *'''Prayers for Friday night''', תפילות לליל שבת: נוסח האריז&quot;ל עם תרגום הרהורים והשראות<br /> *'''Rambam, the 13 principles of faith''', 13 עיקרי האמונה לרמב&quot;ם, עם פירושים מהתלמוד, המדרש, הראשונים והאחרונים, וביאורי הרבי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שבועון כפר חב&quot;ד, כ&quot;ט באב תש&quot;ע<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8561&amp;CategoryID=1622 הגדה באנגלית שחוללה מהפכה]''' {{חב&quot;ד}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מילר, חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ב]]</div>

37.60.47.77 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%A8&diff=698572 2024-07-01T19:00:12Z

<p>37.60.47.77: /* ספריו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ח מילר.jpg|ממוזער|הרב מילר מציג את ספרו על 'הגדה של פסח']]<br /> הרב '''חיים מילר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ב]], 1972) הוא חסיד חב&quot;ד תושב [[קראון הייטס]], סופר תורני, עורך הספרים הפופולריים של מכון 'קול מנחם'.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשל&quot;ב]] במשפחה יהודית מסורתית באנגליה.<br /> <br /> בעקבות אביו שעבד בתעשיית התרופות, עם סיום לימודי התיכון החל בלימודי תואר ברפואה באוניברסיטת לידס ובמקביל למד ב, ובזמן לימודיו באוניברסיטה התקרב ליהדות על ידי אנשי 'אור שמח', ובהמשך התקרב לחסידות חב&quot;ד על ידי שלוחי הרבי במקום, ולאחר שלוש שנות לימוד באוניברסיטה עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] בה למד במשך שנתיים, לאחריהן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br /> <br /> לאחר נישואיו, החל לערוך בזמנו הפנוי רעיונות מתורתו של הרבי כפירוש מלווה לחומש, במטרה לאפשר לימוד מקיף ורציף של פרשת השבוע עם ביאורי הרבי, ובשנת [[תשס&quot;ב]] קיבל הפרוייקט את תמיכתו של הנגיד ר' [[מאיר גוטניק]] שקרא לו בשם 'קול מנחם', והפרוייקט הראשון היה הדפסה של החומש בפורמט מהודר באנגלית ולאחר מכן בתרגום ללשון הקודש.<br /> <br /> במקביל להדפסה החומשים, פרסם סדרת סרטונים קצרים על החומש המביאים את ביאורי הרבי מונגישים אותם לציבור הרחב.<br /> <br /> מהדורת החומש שערך ('מהדורת סלגר') הופץ לאלפי חיילים בצבא האמריקאי.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ג נבחר על ידי העיתונות היהודית לאחד משישים הדמויות המובילות בעולם היהודי.<br /> <br /> הרב מילר מתגורר ב[[קראון הייטס]] עם רעייתו מרת חנה ושבעת ילדיו.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''[[חומש קול מנחם]]''' - 5 כרכים<br /> *'''[[הגדה של פסח|הגדת]] קול מנחם'''<br /> *'''תהילים קול מנחם'''<br /> *'''Turning Judaism Outwards''' (הפניית היהדות החוצה), ביוגרפיה של הרבי <br /> *'''The Practical Tanya''' - 'תניא המעשי', 3 כרכים<br /> *'''Hakirah''', היחס ללימוד הזוהר וקבלת האריז&quot;ל משחר החסידות ועד דורנו<br /> *'''The Rich Go to Heaven''' (העשירים הולכים לגן עדן: מתן צדקה במחשבת ישראל), עורך שותף, תשנ&quot;ח<br /> *'''Prayers for Friday night''', תפילות לליל שבת: נוסח האריז&quot;ל עם תרגום הרהורים והשראות<br /> *'''Rambam, the 13 principles of faith''', 13 עיקרי האמונה לרמב&quot;ם, עם פירושים מהתלמוד, המדרש, הראשונים והאחרונים, וביאורי הרבי<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שבועון כפר חב&quot;ד, כ&quot;ט באב תש&quot;ע<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8561&amp;CategoryID=1622 הגדה באנגלית שחוללה מהפכה]''' {{חב&quot;ד}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מילר, חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ב]]</div>

37.60.47.77