חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

דוד נחשון

2026-04-30T06:01:44Z

37.60.47.76: /* משפחתו */

[[קובץ:דוד נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחשון במסדר שנערך על ידי [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|רשת מחנות הקיץ גן ישראל]] שבהנהלתו, בשנת [[תשע"ו]]]]
[[קובץ:נחשון וטאוב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ר' אבי טאוב ור' [[דוד נחשון]] בציון [[אדמו"ר האמצעי]], בניעז'ין, מקריאים את הפסק דין]]
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד נחשון (במרכז) עם ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] (משמאל) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''ישראל דוד נחשון''' (נולד ב[[ב' במנחם אב]] [[תש"ח]], 1948) הוא יו"ר [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש, תנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם בארץ הקודש]], מוסדות חב"ד [[נוף הגליל]] וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' במנחם אב]] [[תש"ח]] לרב [[מרדכי נחשון]] ולחיה שרה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]].

בצעירותו למד בישיבת נחלים המשויכת לציבור הדתי לאומי עד גיל 17, אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בשנת [[תשכ"ח]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

אחרי נישואיו עם בלומה בת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]], נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' ([[יד לאחים]]). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ו[[בית חב"ד]] [[נוף הגליל]].

בשנת [[תשל"ו]] נפטר בנו בכורו יוסף יצחק, בהיותו בן שנתיים מהסתבכות במהלך ניתוח קל.

לאחר שנפטר בנו, שאלו שני ידידיו הרב [[דוד קרץ]] והרב [[שמעון רוזנברג]] את הרבי, האם כדאי שיעבור לעבוד ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]]. הרבי שלח תשובה דרך המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] שבעניניים של פרנסה צריך כל אחד לשאול בעצמו, והרבי שלח לר' דוד מכתב נוסף וכתב בו בטח ימשיך ב'פעילים'.

==פעילות ציבורית==
בשנת [[תשל"ז]] הקים בהוראת הרבי את ה'טנקים' - [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש.

בתחילת שנות המ' הכיר בחצר הרבי ב-[[770]] את הנגיד ר' [[אברהם טאוב]], איש עסקים ולימים מנכ"ל חברת [[שפע ימים]], שהפך לידידו הקרוב ומאז ביצעו פעולות רבות בשליחות הרבי יחדיו.

בשנת [[תשמ"א]] הקים את [[צבאות השם (ישראל)]], בעקבות הוראת הרבי להקים צבאות ה', ובמהלך השנים קיבל התייחסויות מיוחדות מהרבי על הפעילות של הארגון.

בשנת [[תשד"מ]] חיבר הרב [[שמריה הראל]] שעבד ב[[ניידות חב"ד]] את הרב נחשון עם מפקדו לשעבר בצבא, [[בנימין נתניהו]], שכיהן אז כשגריר ישראל ב[[או"ם]]. מאז נוצר קשר בין ר' דוד לבין נתניהו ומשפחתו - הוא הביא את נתניהו לרבי מספר פעמים, ונמנה על מקורביו.

בין השנים [[תשמ"ז]]-[[תש"נ]] יצא בשליחות [[הרבי]] יחד עם ר' [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש|ציוני הקברים]] של רבותינו נשיאנו ב[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מ[[הרבי]] לביצוע במדינות [[ברית המועצות]], ופעל גם במסגרת [[עזרת אחים]].

בשנת [[תשמ"ח]], כשהכניס ר' [[ליפא ברענן]] את תכנית [[כינוס השלוחים העולמי]] לרבי, שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד [[תשנ"ד]] נאם ב[[מלוה מלכה]] במוצאי שבת שבמסגרת כינוס השלוחים{{מקור}}.

מיד אחר [[השיחה הידועה]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' באייר]] [[תנש"א]] ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון והרב [[אברהם טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הכריז לראשונה את הכרזת "[[יחי אדוננו]]" לפני הרבי, ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת תנש"א, כשהרבי מגיב בחיוך רחב. בימים שלאחר מכן בארץ הקודש הרב [[אבי בן זכריה]] קיבל את החתימות של [[רבני חב"ד]] שמינו את הרב נחשון לשליח בית דין יחד עם הרב [[אברהם טאוב]] למסור את פסק הדין שהתקיימו ברבי סימני [[בחזקת משיח]] והגיע הזמן שיביא את הגאולה השלימה בציוני רבותינו נשיאנו{{הערה|תיעוד מהקראת פסקי הדין בציוני רבותינו נשיאנו ב[https://drive.google.com/file/d/1T2cLV2lAkwqUQP6gZPY81wZD0wTep99h/view?usp=sharing תכנית ואביטה נפלאות לחודש סיון תשפ"ב].}}.
[[קובץ:דוד נחשון מתוועד פ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|הרב דוד נחשון מתוועד בסוכת [[770]] ([[תשרי]] [[תשפ"ד]])]]
בקשר לפעילותו זכה לקירובים גדולים ונדירים מהרבי. קיבל מענות רבות, וזכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר [[לחיים]] על כוס מלא. נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] כ17 פעמים, מתוכן פעם אחת ב[[ו' תשרי]] [[תש"נ]], זמן רב לאחר שפסק הרבי מקבלת אנשים ליחידות פרטית.

אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] היה מגדולי מפרסמי האמונה הטהורה [[הרבי כמלך המשיח|ברבי כמלך המשיח]] וב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום [[בשורת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].

היה ממקימי וחבר ב[[מטה משיח בארץ הקודש]] בשנותיו הראשונות.

הרב דוד נחשון נחשב מראשי המשפיעים והעסקנים המעודדים את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] ופרסומה.

== משפחתו ==
;בניו
* יוסף יצחק{{הערה|נפטר כ"ו שבט תשל"ו - בהיותו בן ל"ב חודש}}, נפטר בילדותו.
* הרב שלום דובער נחשון, שליח הרבי בדנייפרופרוטרובסק, אוקראינה.
* הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - [[רב#מרא דאתרא|רב העיר]] [[נוף הגליל]] וראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]].
* הרב שמואל נחשון - רב הנח"ל החרדי, יו"ש.
* הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] בישיבה גדולה חב"ד נוף הגליל ומנכ"ל [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם באה"ק]].
* הרב משה נחשון - מנהל גשמי מוסדות חב"ד נוף הגליל.
* הרב ברוך שניאור נחשון, ר"מ בישיבה גדולה חב"ד נוף הגליל.

;בנותיו וחתניו
* מרת נחמה דינה אשת הרב [[שלום דובער פריימן]] - [[שליח הרבי|שליח הרבי מלך המשיח]] ב[[כפר תבור]].
* מרת חנה אשת הרב [[שלמה מרגליות]] - מנכ"ל [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארה"ק.
* מרת חיה מושקא אשת הרב יעקב ריבקין - כפר חב"ד.

==לקריאה נוספת==
*[https://drive.google.com/file/d/1tlz7gVS1fvvwtQUMSdmaWN9fgjtk7pzg/view '''הנחשון שבחבורה'''] מתוך [[שיחת הגאולה]] גליון 74.
*'''הכרזתי הכרזה שנשמעה בכל סדר ההשתלשלות''', שבועון בית משיח כ"ז ניסן תשפ"א עמוד 10, במלאות שלושים שנה למעמד המיוחד.
*'''בכח תורתנו הקדושה''', שמעון ויסברג, מגזין ובאותו הזמן חודש מנחם אב תשפ"א ע' 22-25.

== קישורים חיצוניים ==
;חדשות:
*[https://hageula.com/tag/?term=הרב%20דוד%20נחשון ידיעות על הרב נחשון בחב"ד אינפו] {{אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=הרב%20דוד%20נחשון '''תגית: הרב דוד נחשון'''] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/view/19334.htm חסיד חי קונה ספרים חיים!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/view/19335.htm יש בעל הבית חי לבירה זו!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/chabad/18759.htm הרב נחשון משיב ב'ישראל היום'] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57415 בפגישה עם יו"ר הכנסת מר ראובן ריבלין] {{אינפו}}

;ראיונות:
*[https://drive.google.com/file/d/1aWNoU60jv3wi1DCs_uRaU6QyWUmCUxiL/view '''הרבי מלך המשיח שליט"א חי וקיים - רב שיח'''] עיתון בית משיח גליון 85 עמוד 20
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45937 השליחות לאוהלים הקדושים] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43841 בראיון על פעילות הטנקים בביירות] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44782&ord_tguva=invert ראיון ברדיו מורשת "פעילות הטנקים רק תתרחב"] {{אינפו}}
* [https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://chabad.info/blogs/חסיד-חי-של-רבי-חי-קונה-ספרים-חיים/ חסיד של רבי חי קונה ספרים חיים] {{אינפו}} ה' טבת תשע"ו
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/694439236412.html ישתדל להמשיך במשרתו אצל הפעילים שיחיו]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע"ז
*'''[https://chabad.info/magazine/593345/ באמצע ליל הסדר מול פני קודשו - התעלפתי]''', ראיון אישי מתוך מגזין 'וקרבתנו מלכנו' על התחלת הקשר עם הרבי, מוסף שבועון בית משיח פסח ה'תש"פ
*'''[https://chabad.info/magazine/666590/ שלושים שנה לשיחה המרעישה: הרב נחשון בראיון גלוי-לב]''' {{בית משיח}} {{אינפו}}

;נאומים וסרטי וידאו:
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/12/blog-post_25.html צפו בראיון סוער עם הרב דוד נחשון: חסיד חב"ד מאריך בתפילה - אי אפשר אחרת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1JH9p7wR_wHl9oTXkvKZwbDC9FlA0HVqL נאומו של הרב נחשון, ג' תמוז תשס"ד]
* [https://hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/18685.htm חי וקיים • הרב דוד נחשון מסביר] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/770/18555.htm כינוס התייסדות המטה העולמי להבאת המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/farbrengen/19638.htm כ"ח ניסן תש"פ עם הרב דוד נחשון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/kinusim/21328.htm הרב דוד נחשון בחגיגת ה' טבת] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/kinusim/21577.htm נאומו של הרב דוד נחשון על חשיבות קבלת המלכות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://www.video.hageula.com/tag.php?t=דוד-נחשון נאומים של הרב נחשון בוידאו] {{וידאו}} {{הגאולה}}
*[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/694.html נאום בכנס מטה משיח שעל ידי אגו"ח] {{וידאו}} {{הגאולה}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2050 הטנקים בפעולה] {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/657715/ כשהרב נחשון אמר לרבי: "דער רבי זאל נתגלה ווערן גלייך" • מה ענה הרבי?]''' {{וידפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/04/blog-post_66.html הרב נחשון: מי שמתפלל באריכות - 'קבלת המלכות' שלו חזקה יותר]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נחשון, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בברית המועצות]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]
[[קטגוריה:משפחת נחשון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[en:Dovid Nachshon]]
[[קטגוריה:חברי צבאות השם ישראל]]

חיים ברובנדר

2026-04-12T07:08:26Z

37.60.47.76: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
'''הרב חיים ברובנדר''' (יליד שנת [[תש"א]], 1941 למינינם) הינו ראש ישיבת מבתר, מדרשת לינדנבאום וישיבה המקוונת 'WebYeshiva.org'.
==תולדות חיים==

נולד ב[[ניו יורק]], בזמן בו ברוקלין היוותה מרכז גדול של פעילות יהודית. למד בבית הספר של הזרם ה'דתי המתון', המכונה 'האורתודוקסיה המודרנית', בישיבת פלטבוש.

לאחר מכן למד בישיבה יוניברסיטי, שם גם הוסמך לרבנות. לאחר חתונתו, בשנת תשכ"ה (1965 למינינם), עלה ל[[ארץ ישראל]], שם קיבל תואר דוקטורט בתחום השפות השמיות.

בשנת תשכ"ז (1967 למינינם), בעת ביקור משפחתי של הרב ברובנדר ורעייתו בניו יורק, החליטו להיכנס ל[[יחידות]] עם [[הרבי]].

הרבי החל לשוחח עמם ביידיש, שפה אותם הכירו. במהלך היחידות שאל אותו הרבי, במה הוא עוסק. כאשר הרב ברובנדר ענה לרבי, שהינו לומד תורה, ואין לו עוד שאיפות מיוחדות בהמשך החיים, אמר לו הרבי, שעליו לעסוק גם בללמד תורה, ולהקים מקום שבו יוכלו אנשים שלא היה להם הזדמנות ללמוד, לשבת וללמוד תורה. כאשר הרב ברובנדר חזר ל[[ירושלים]], פתח ישיבה שם לחוזרים בתשובה, בעלי מוצא [[אמריקה|אמריקני]], שהחלו להתעניין ב[[יהדות]]. לאחר זמן, לאור הבעיות הכלכליות, עברה הישיבה ליישוב אפרת, שם החזיק את הישיבה במשך כעשרים וחמש שנה, עד לפרישתו.

כמו כן, להרב ברובנדר ולרעייתו, במשך זמן רב לא היו ילדים. כאשר היו ביחידות, בקשו מהרבי ברכה עבור ילדים, ואכן, זמן קצר אחר היחידות, נולדו לו שישה ילדים.

==לקריאה נוספת==
מנדי דיקשטיין, '''מה שהרבי אמר, התברר כנבואה''', בעיתון [[שבועון בית משיח|בית משיח]], גליון מס' 1241.
==קישורים חיצוניים==
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3607203 כשהרבי שאל: האם חנות הירקות עדיין נמצאת שם?] באתר בית חב"ד.
*[http://www.chabad.org.il/_Uploads/989sh1067.pdf על ברכתו של הרבי לברכה לבן] בעיתון [[שיחת השבוע]].
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]

חיים ברובנדר

2026-04-12T07:06:50Z

37.60.47.76: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}
'''הרב חיים ברובנדר''' (יליד שנת [[תש"א]], 1941 למינינם) הינו ראש ישיבת מבתר, מדרשת לינדנבאום וישיבה המקוונת 'WebYeshiva.org'.
==תולדות חיים==

נולד ב[[ניו יורק]], בזמן בו ברוקלין היוותה מרכז גדול של פעילות יהודית. למד בבית הספר של הזרם ה'דתי המתון', המכונה 'האורתודוקסיה המודרנית', בישיבת פלטבוש.

לאחר מכן למד בישיבה יוניברסיטי, שם גם הוסמך לרבנות. לאחר חתונתו, בשנת תשכ"ה (1965 למינינם), עלה ל[[ארץ ישראל]], שם קיבל תואר דוקטורט בתחום השפות השמיות.

בשנת תשכ"ז (1967 למינינם), בעת ביקור משפחתי של הרב ברובנדר ורעייתו בניו יורק, החליטו להיכנס ל[[יחידות]] עם [[הרבי]].

הרבי החל לשוחח עמם ביידיש, שפה אותם הכירו. במהלך היחידות שאל אותו הרבי, במה הוא עוסק. כאשר הרב ברובנדר ענה לרבי, שהינו לומד תורה, ואין לו עוד שאיפות מיוחדות בהמשך החיים, אמר לו הרבי, שעליו לעסוק גם בללמד תורה, ולהקים מקום שבו יוכלו אנשים שלא היה להם הזדמנות ללמוד, לשבת וללמוד תורה. כאשר הרב ברובנדר חזר ל[[ירושלים]], פתח ישיבה שם לחוזרים בתשובה, בעלי מוצא [[אמריקה|אמריקני]], שהחלו להתעניין ב[[יהדות]]. לאחר זמן, לאור הבעיות הכלכליות, עברה הישיבה ליישוב אפרת, שם החזיק את הישיבה במשך כעשרים וחמש שנה, עד לפרישתו.

כמו כן, להרב ברובדר ולרעייתו, במשך זמן רב לא היו ילדים. כאשר היו ביחידות, בקשו מהרבי ברכה עבור ילדים, ואכן, זמן קצר אחר היחידות, נולדו לו שישה ילדים.

==לקריאה נוספת==
מנדי דיקשטיין, '''מה שהרבי אמר, התברר כנבואה''', בעיתון [[שבועון בית משיח|בית משיח]], גליון מס' 1241.
==קישורים חיצוניים==
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3607203 כשהרבי שאל: האם חנות הירקות עדיין נמצאת שם?] באתר בית חב"ד.
*[http://www.chabad.org.il/_Uploads/989sh1067.pdf על ברכתו של הרבי לברכה לבן] בעיתון [[שיחת השבוע]].
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]

אלתר בצלאל קופצ'יק

2026-02-12T17:52:00Z

37.60.47.76: /* משפחתו */

{{שכתוב}}
[[קובץ:בצלאל קופצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בצלאל קופצ'יק נואם בכינוס השלוחים ל-אסיה ([[ניסן]] [[תשע"א]])]]
[[קובץ:קופצ'יק עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קופצ'יק ב[[חלוקת דולרים]] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ב]]]]
[[קובץ:בצלאל קופצ'יק, מקורב, הודו.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב בצלאל קופצ'יק עם מקורב בפונה]]

הרב '''אלתר בצלאל קופצ'יק''' (יליד שנת [[תשי"ז]], 1957) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לג'ייפור שב[[הודו]], בעבר היה בשליחות בעיר פונה שבודו וכיהן כמנהל מטה משיח בארץ הקודש מתשנ"ז עד תש"ס

==תולדות חיים==
נולד ב[[קריית אתא]] ב[[כ' אדר שני]] [[תשי"ז]] לאביו הרב [[שלמה קופצ'יק]].

בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם התקשר בלב ונפש ל[[משפיע]] החסידי הרב [[מענדל פוטרפס]] והיה מגדולי תלמידיו.

בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד: [[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[יצחק גרוזמן]], [[אברהם משה]], [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שלמה חיים דיסקין]], [[שמשון הלפרין]], ו[[שלמה זלמן לנדא]].

לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו רחל, התגורר ב[[צפת]] והיה מעסקני קהילת ומוסדות חב"ד. כמו כן ייסד את [[בית חב"ד]] ב[[ראש פינה]] הסמוכה לצפת ולאחר מספר שנים העביר את ניהולו לרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]. מספר שנים ניהל את 'בית לוי יצחק' בצפת. תקופה לפני פטירתו של הרב [[מאיר פריימן]] ניהל לצידו את [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. עם פטירתו הפתאומית הקים קרן חירום והצלה עד להעברת ניהול ה'רשת' לרב [[ישראל בוטמן]]. לאחר מכן עבד ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] תחת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והקים את [[מטה משיח בארץ הקודש]]. היה מהראשונים שהחל לפעול במגרשי הספורט להדלקת חנוכיות והפצת מסריו של הרבי בנושאי הגאולה הקרובה.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].

בשנים הראשונות של [[מטה משיח]] נבחר לכהן כמנהל הפועל שלו (עד ליציאתו בשליחות להודו), שנות הפעילות שלו התאפיינו בפעולות שנועדו להביא את בשורת הגאולה ל'חוצה' - לכל אנשי הדור.

הרב קופצ'יק חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק הדין שהרבי חי וקיים בגוף גשמי]], ויש לפרסם זאת.

===השליחות בהודו===
בשנת [[תשנ"ו]] יצא בשליחות לעיר פונה שב[[הודו]] לראשונה לקיים התועדות [[פורים]] עבור הישראלים. מאז ערך שם אירועים בחגים במשך מספר שנים. פתח [[בית חב"ד]] קבוע בפונה בשנת [[תש"ס]], שהופעל על ידי הרב [[שמשון גולדשטיין|שימי גולדשטיין]] ומשפחתו במשך כשנה.

ב[[תשס"א]], יצא הרב קופצ'יק עם משפחתו לשליחות בפונה ומאז התגורר שם עד שנת [[תשפ"ב]] אז בגין בעיות בריאות שב לארץ הקודש.

בחודש אלול תשפ"ד חזר להודו ופתח ביחד עם אשתו [[בית חב"ד]] חדש בעיר ג'ייפור{{הערה|'''בעשור השביעי לחייהם, אחרי 27 שנות שליחות, הם פתחו דף חדש בשליחות''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 1436, [[מענדי דיקשטיין]]}}.

מעבר לפעילותו כשליח, ידוע הרב קופצ'יק בסגנון ההתבטאות הייחודי שלו, ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] מושכות אנשים רבים מכל הקהלים.

==משפחתו==
* בנו, הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - מנהל תלמוד תורה חב"ד בבית שמש, ושליח הרבי בבית כנסת חב"ד ולקהילה החרדית בבית שמש.
* בנו, הרב [[שניאור זלמן קופצ'יק]] - שליח הרבי בניו דלהי, הודו.
* בנו, הרב [[יוסף יצחק קופצ'יק]] - שליח הרבי בלה-פז, בוליביה.
* בתו, יהודית זלטה{{הערה|מחנכת בתיכון [[בית חנה צפת]].}} אשת הרב [[שלום דובער לבקיבקר]] מנהל החינוכי והרוחני ב[[ישיבת חנוך לנער]] ב[[צפת]].
* בנו, הרב מנחם מענדל - מחנך בישיבת חנוך לנער, [[המכון התורני טכנולוגי]].
* בנו, הרב שלמה דידן נצח - שליח הרבי בשכונת 'נאות פרס' בחיפה.
* בנו, הרב משיח - שליח הרבי בארושה טנזניה, אפריקה.
* בנו, הרב אביחי שילו - ר"מ ומשגיח ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].
* בנו, הרב ינון אריאל - משלוחי הרבי בעיר פתח תקווה.
* בנו, הרב יגאל - בית שמש.

==לקריאה נוספת==
{{בית|נתפס ברשת - הגברת רחל קופצ'יק|השבת - עשרים שנה לשליחות שלנו|1191|53|תש"פ}}

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://chabad.info/magazine/1159311/ בעשור השביעי לחייהם, אחרי 27 שנות שליחות, הם פתחו דף חדש בשליחות]''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 1436, [[מענדי דיקשטיין]]
*[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/20539.htm הרב בצלאל קופצ'יק - ניסים ומופתים באגרות קודש] באתר {{הגאולה}}.
*[https://www.hageula.com/news/moshiach/20924.htm איך עלתה הפועל גליל עליון לליגת העל?] באתר {{הגאולה}}.
*[https://www.hageula.com/sevenseventy/hadasot/24920.htm השליח מפונה התוועד ב-770] באתר {{הגאולה}}.
*[https://www.hageula.com/news/moshiach/15748.htm הרב קופצ'יק במזרח אפריקה אתיופיה] באתר {{הגאולה}}.
*'''[https://chabad.info/moshiach/1046862/ ראיון לתוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע פרק ט"ו - על מעורבותו במעמד הסאטעלייט ועל שליחותו לקבלת פני משיח]''', הרב [[בצלאל קופצ'יק]], כ"ט בטבת ה'תשפ"ד {{אודיו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קופצ'יק, אלתר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]]

פנחס פלדמן

2026-02-07T21:25:40Z

37.60.47.76: /* תולדות חיים */

[[קובץ:פלדמן סידני.jpg|שמאל|ממוזער|הרב פלדמן]]
הרב '''פנחס הכהן פלדמן''' (יליד שנת [[תש"ה]], 1945) הוא מ[[שלוחי הרבי]] למדינת ניו סאות׳ וויילס ורב קהילת חב״ד ב[[סידני]], וזקן השלוחים ב[[אוסטרליה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בולטימור]] בשנת [[תש"ה]] לאביו הרב [[מנחם מענדל פלדמן (בולטימור)|מנחם מענדל פלדמן]], רב קהילת שארית ישראל בעיר.

[[קובץ:פלדמן סידני 2.jpg|שמאל|ממוזער|הרב פלדמן מציב חנוכיה במעמד מרשים בפרלמנט של מדינת ניו סאות' ווילס שבאוסטרליה]]

בההתועדות של פורים תשח"י{{הערה|[https://ashreinu.app/#/player/parentEvent~393_event~7445 הקלטת ההתוועדות], באתר "אשרינו"}} הרבי חיפש את אביו באמרו "{{מונחון|הרב ר' מנחם מענדל פעלדמאן איז דא?" ואמר לו "ער זאל נעמען דעם קינד, דעם זון, און אריינגעבן אין תומכי תמימים" ודיבר איתו באריכות על זה, ואח"כ תבע הרבי מר' פנחס שילך ללמוד בתו"ת אפילו בלי הסכמת אביו, באמרו "דו דארפסט גארניט פרעגן ביים טאט'ן . . דאס איז ניט נוגע, דו דארפסט אנהויבן לערנען אין תומכי תמימים, און דער אויבערשטער וועט דיר העלפן אז דו זאלסט אויס וואקסן זיין א חסיד און ירא שמים און א למדן", ואח"כ ציוה לו הרבי לומר לחיים. אח"כ אמר הרבי לאביו שיסכים באמרו "ביסט מסכים? ס'וועט זיין געזינטער אז איר וועט אויכעט מסכים זיין, וואס דארף ער טאן היפך רצון האב?!|: "הרב ר' מנחם מענדל פעלדמאן כאן?" ואמר לו "הוא יקח את הילד, את הבן, ויכניס אותו לתומכי תמימים" ודיבר איתו באריכות על זה, ואח"כ תבע הרבי מר' פנחס שילך ללמוד בתו"ת אפילו בלי הסכמת אביו, באמרו "אינך צריך לשאול את אביך . . זה לא נוגע, אתה צריך להתחיל ללמוד בתומכי תמימים, והקב"ה יעזור לך שאתה תגדל להיות חסיד וירא שמים ולמדן", ואח"כ ציוה לו הרבי לומר לחיים. אח"כ אמר הרבי לאביו שיסכים באמרו "אתה מסכים? יהיה טוב יותר באם אתה תסכים גם כן, האם צריך הוא לעשות היפך רצון האב?!".}}".

בשנת [[תשכ"ח]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]], שם נישא עם רעייתו מרת פנינה, בת הרב [[חיים גוטניק]], והחל לפעול בשליחות הרבי להפחת השממה היהודית במקום.

לאחר חתונתו [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי גדולי הרבנים, והוכשר לשמש כדיין ומורה הוראה בפועל.

בבנקעט [[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ג]] נשא את הנאום המרכזי, בו הסביר בטוב טעם נחיצות פירסום זהות הגואל.

בשנת [[תשס"ב]] קיבל את מדליית מסדר [[אוסטרליה]], עבור פעולותיו למען הקהילה היהודית של ניו סאות' ויילס בהקמת מוסדות חינוך ורווחה.

הרב פלדמן חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

==משפחתו==
*בנו, הרב שלום דובער פלדמן
*בנו, הרב יוסף יצחק פלדמן, שליח בסידני.
*בנו, הרב מרדכי פלדמן, שליח בסידני
*בנו, הרב אליהו פלדמן, שליח בסידני
*בנו, הרב [[אשר פלדמן]] שליח ב[[אוקראינה]]
*בנו, הרב שמואל פלדמן, שליח בקנברה, אוסטרליה
*חתנו, הרב [[לוי שם טוב]] שליח ב[[וושינגטון]]
*חתנו, הרב יעקב ברגר, שליח בסידני
*חתנו, הרב אלימלך לוי, שליח בסידני

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20פנחס%20פלדמן תגית: הרב פנחס פלדמן]''' {{אינפו}}
*[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/12/341.-Shemos-5782.pdf התיק נסגר] {{*}} [https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2025/09/535.-Ki-Savo-5785.pdf בינתיים, בלי דף השער] - ריאיון עמו בעלון 'הסיפור שלי' של [[JEM]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פלדמן, פנחס}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:משפחת גוטניק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]

מאיר רוזין

2026-01-29T10:41:04Z

37.60.47.76:

[[קובץ:ר' מאיר רוזין.png|ממוזער|ר' מאיר רוזין שנת תער"ב לערך]]
'''מאיר רוזין''' ([[תרל"ו]]-[[י"ח אייר]] [[תרע"ז]]) היה צייר-אמן חסיד חב"ד, צייר השלטים הראשון בירושלים הנחשב לאחד הציירים הראשונים שציירו את נופי ארץ ישראל.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ויטבסק]] בשנת [[תרל"ו]] לר' שמואל וחיה פריידא רוזין. אביו היה יצרן ספירט.

בילדותו למד [[חיידר|בחיידר]] בוויטבסק, ובגיל חמש עשרה עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם משפחתו, והם קבעו את מגוריהם ב[[ירושלים]].

על אף שקבעו את מגוריהם בקרב בני 'היישוב הישן', סירב להחליף את לבושו האירופי, ובשל כך דבק בו הכינוי "מאיר בעל המעיל הקצר".

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם מרת פייגה בת אליהו פישלזון, ובמהלך השנים נולדו להם שבע בנות ובן.

כבר בהיותו נער החל לעסוק בציור, והעניק שירות למפרסמים שונים ועיטר את המודעות שלהם, ובהמשך נמנה על המחזור הראשון של בית הספר לאמנויות 'בצלאל' ולמד את אומנות היציקה בגבס.

בהמשך, פתח חנות למכירת מזכרות לתיירים, ועל פי היתר שקיבל מרבי [[שמואל מסלנט]], יצר גם מודלים של מבנים המעניינים תיירים נוצרים, ובתנאי שלא יהיה עליהם כל כיתוב באותיות עבריות.

בעת ביקורו של קיסר גרמניה וילהלם השני בארץ ישראל בשנת [[תרנ"ח]], הופקד על הכנת ועיטורם של שניים מתוך שלושת שערי הכבוד שהוקמו על מנת לפאר את המעמד.

נפטר ממחלה ומחסור בתזונה ב[[י"ח אייר]] [[תרע"ז]] לקראת סיומה של [[מלחמת העולם הראשונה]].

==קישורים חיצוניים==
* חנני בלייך, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49059 נחשפו יצירות של חסיד חב"ד מלפני 100 שנה], חב"ד און ליין, כ"ג אב תשס"ט

{{מיון רגיל:רוזין, מאיר}}
[[קטגוריה:ציירים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ו]]

אפרים שמואל קוט

2026-01-28T20:27:03Z

37.60.47.76: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה|איש}}
הרב '''אפרים שמואל קוט''' (נולד ב[[ג' בתשרי]] [[תשל"ח]], 1977) הוא שליח הרבי מייסד ומנהל בית חב"ד ב[[אסטוניה]], והרב הראשי של המדינה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ג' בתשרי]] [[תשל"ח]] לרב [[אברהם קוט]] ולאה, בת החסיד [[יהושע מרדכי ליפקין]].

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

התחתן עם חנה, בת ר' [[אברהם יצחק לסקר|אברהם לסקר]], וקבעו את מגוריהם ב[[לוד]].

בשנת [[תשס"א]] יצא עם רעייתו לפעול בשליחות הרבי, וייסד את בית חב"ד בעיר [[טאלין]], בירת [[אסטוניה]]. זמן קצר לאחר הגעתו מונה לרב הראשי של המדינה.

בשנת [[תשס"ה]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבית הכנסת החדש בעיר טאלין, בסמוך לבית הספר היהודי ובניין הקהילה, בהשתתפות נשיא מדינת ישראל מר [[משה קצב]]. כעבור כשנתיים נחנך המבנה המפואר במעמד נשיא אסטוניה וראש הממשלה, נציגים מדיניים בכירים מישראל, והרב הראשי לישראל הרב [[יונה מצגר]].

בשנת [[תשע"ט]] עלה שמו לכותרות בעקבות אירוע אנטישמי שבו הותקף עם בני משפחתו בדרכם לבית הכנסת בשבת{{הערה|[https://col.org.il/news/117041 דיווח באתר COL]}}.

עם התרחבות הפעילות הביא תחתיו זוגות נוספים לפעול בשליחות להפצת יהדות בקרב תושבי המדינה, וביניהם גם כמה מבני המקום שהתקרבו לשמירת תורה ומצוות והצטרפו לשורות חסידי חב"ד והשלוחים.

בשנת [[תשפ"ה]] הגיע הפרזידנט [[יצחק הרצוג]] לביקור בבית חב"ד, במסגרת ביקורו המדיני במדינות [[ליטא]], [[לטביה]] ו[[אסטוניה]]{{מקור}}.

==משפחתו==
*בתו, מרת חיה מושקא, רעיית הרב איתמר וולף בן הר' [[אברהם וולף]]
*בנו, הרב מנחם מענדל ורעייתו מרת רחל קוט בת הרב [[ משה מרינובסקי]]
*בנו, ר' יהושע מרדכי ורעייתו חנה קוט בת ר' [[לימא וילהלם]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://rce.eu.com/wp-content/uploads/2019/07/Harabanim-Bamerkaz-09_14-1.pdf מהפיכה באסטוניה]''', גליון 'הרבנים במרכז', מרכז רבני אירופה, תשרי תשע"ה גליון מספר 8 עמוד 10

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוט, אפרים שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ח]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:משפחת קוט]]
[[קטגוריה:משפחת לסקר]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ז]]

טנזניה

2026-01-26T19:12:54Z

37.60.47.76: /* חב"ד בטנזניה */

'''טנזניה''' (באנגלית: '''Tanzania''') היא מדינה הנמצאת בחוף המזרחי של יבשת [[אפריקה]], לחוף האוקיינוס ההודי. היא גובלת ב[[קניה]] ו[[אוגנדה]] בצפון, רואנדה, בורונדי וקונגו במערב, [[זמביה]], מלאווי ומוזמביק בדרום. בירתה היא העיר דודומה, אך המרכז הכלכלי והעיר הגדולה במדינה היא דאר א-סלאם.

במדינה פועלים שלושה מרכזים חב"דיים בדר-א-סלאם, ארושה, וזנזיבר.

== גאוגרפיה ואוכלוסייה ==
טנזניה היא אחת מהמדינות הגדולות באפריקה, וכוללת גם את האיים זנזיבר, פמבה ומאפיה, ומצויים בה נופים מגוונים רבים, מהר הקילימנג'רו, ההר הגבוה ביותר באפריקה, ועד חופים טרופיים ושמורות טבע מהידועות בעולם, כגון סרנגטי ונגורונגורו.

נכון לשנת [[תשפ"ה]] (2025) האוכלוסייה מונה למעלה מ-70 מיליון נפש, והאוכלוסיה שלה מגוונת מאוד אתנית, דתית ולשונית, והיא הוכרזה כמדינה עצמאית בשנת [[תשכ"ד]] כאיחוד של טנגנייקה וזנזיבר. במשך שנים ארוכות השלטון במדינה היא סוציאליסטי, והיא נפתחה בהדרגה לכלכלה גלובלית. היא חברה באיחוד האפריקאי ובמדינות חבר העמים הבריטי.

לאורך ההיסטוריה, לא פעלה במדינה קהילה יהודית משמעותית, אך בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] הגיעו מספר פליטים יהודים מאירופה, ובעיקר מפולין, שהתגוררו במחנות פליטים זמניים במדינה (אז בשליטת בריטניה). מרביתם היגרו לישראל או למדינות אחרות לאחר המלחמה.

== חב"ד בטנזניה ==
הפעילות החב"דית בטנזניה החלה בשנים האחרונות, כאשר בשנת [[תשע"ט]] הוקם בית חב"ד הראשון המדינה, בעיירת הנופש נונגווי שבזנזיבר, על ידי הרב שניאור זלמן שמולביץ{{הערה|1=[https://chabad.info/news/408162/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}, בית חב"ד המאויש כיום על ידי הרב מנחם מענדל נאמן וזוגתו{{הערה|בשנת תשפ"ג חזר הרב שמולביץ לישראל והצטרף לשלוחי הרבי בעמק יזרעאל, כשבני הזוג נאמן ממלאים את מקומו באופן קבוע.}}.

בשנת [[תשפ"א]] הוקמו במקביל שני בתי חב"ד נוספים, האחד בדאר-א-סלאם על ידי הרב שמעון מנחם עזיזה, והשני בארושה, על ידי הרב משיח קופצ'יק{{הערה|1=[https://www.hageula.com/news/chabad/21656.htm 120 הנחות תפילין: הסיפור של בית חב"ד בארושה] {{הגאולה}}}}.

לצד פעילות קבועה עם הקהילה היהודית הקטנה הפועלת במדינה, כגון הקמת שיעורי תורה, מקווה טהרה, ואף גן ילדים, עיקר הפעילות של השלוחים מתרכזת עם המטיילים הרבים הפוקדים את המדינה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[www.jewishtanzania.com/ אתר בית חב"ד דאר-א-סלאם]'''
*'''[chabadtanzania.com/ אתר בית חב"ד ארושה]'''
*'''[chabadzanzibar.com/ אתר בית חב"ד זנזיבר]'''
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/968156/jewish/A-Hike-in-Tanzania.htm טיול רגלי בטנזניה]''' {{בית חבד}} (אנגלית)

{{מדינות אפריקה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יבשת אפריקה]]

פעסיא וולף

2026-01-12T07:10:55Z

37.60.47.76: /* תולדות חיים */

מרת '''פעסיא וואלף''' ([[י"ז בתמוז]] [[תרפ"ג]] - [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"ד]]) הייתה מזקנות אנ"ש בארץ הקודש, פעילה חשובה במבצעים של הרבי ואשת חבר לר' [[אפרים וולף]], שימשה כיו"ר ארגון נשי חב"ד בעיר לוד וחברת כבוד בארגון הארצי.

== תולדות חיים ==
נולדה ב[[ויטסבק בלרוס]] ב[[י"ז בתמוז]] [[תרפ"ד]] לרב [[אברהם פריז]] ולרבקה ביילא.

כילדה יצאה אביה למסעות שד"רות ברחבי העולם והילדה הקטנה ראתה התקשרות לרבי - מה היא.

ב[[א' באדר]] [[תש"ב]] נישאה לבעלה הרב [[אפרים וולף]] ועמדה לצידו בכל פעילותו כמו גם בהכנסת מורדים בבריטים לביתם.

בשנת [[תש"ט]] עברה יחד עם בעלה לעיר לוד שם התחיל לשמש כמנהל הישיבה החדשה שהוקמה זה עתה

בשנת [[תשכ"ז]] הגיעה לרבי יחד עם בעלה הגדול ונעמדה יחד עם הרבנית [[בתיה גרליק]] בפתח הזאל הקטן בכדי לראות את הרבי ומאן דהוא סגר את הדלת בעדה וזכתה שהרבי יפתח את הדלת.

קיבלה מענות רבים מהרבי.

שימשה כיו"ר נשי חב"ד בעיר לוד. וחברת כבוד בהנהלת ארגון הארצי.

ב[[י"ז באלול]] [[תשמ"ט]] עברה יחד עם בעלה הרב אפרים וואלף בחלוקת דולרים וזכתה שהרבי יכנה אותה במעמד זה בכינוי "אשת חבר".

פעלה רבות במבצע נש"ק והייתה מסתובבת בכל יום שישי שעות על גבי שעות על מנת לחלק ערכות נש"ק.

לאחר שהשתתפה בחתונת מרת [[דליה רוטמן]] בשנת [[תשל"ג]] נוצר קשר חם עמה ובשנת [[תשפ"א]] הם תועדו משוחחות יחדיו בשיחה חברית עמוקה.

כמו כן שררה ידידות עמוקה בינה לבין אשת הרב [[בן ציון שניאורסון]] - מרת [[צילה שניאורסון]].

בשנותיה האחרונות התגוררה אצל בתה מרת דערען.

ב[[ו' מנחם אב]] [[תשפ"ד]] נפטרה והיא בת 101 לאחר שהרבי הריי"ץ בירך את אביה כי בנותיו יזכו לאריכות ימים.

ב[[שבט]] [[תשפ"ה]] נינה הרב שלום דובער וואלף מכפר חב"ד התחתן וכתשורה לחתונה הוציא נכדה אבי החתן הרב [[זושא וולף]] את הספר "אשת חבר" לזכרה.

== לקריאה נוספת ==
הספר '''אשת חבר''' חודש שבט ה'תשפ"ה עליה ועל פועלה הרב.

== משפחתה ==
* בנה, הרב [[נתן וולף]]
* בנה, הרב [[שלום דובער וולף]]
* בנה, הרב [[מני וולף]]
* בנה, הרב [[אליקים וולף]]
* בנה, הרב [[בנימין וולף (קראון הייטס)]]
* חתנה, הרב [[מנחם מענדל דערען]] בעל בתה מרת בריינדל.

{{מיון רגיל:וולף, פעסיא}}
[[קטגוריה:נשי חב"ד בתקופת אדמו"ר הריי"ץ]]
[[קטגוריה:נשי חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]

חיים אלעזר ישראל ברוין

2025-12-30T07:47:39Z

37.60.47.76: /* הוצאה לאור */

[[קובץ:חיים אליעזר ברוין.jpg|ממוזער|הרב חיים אליעזר ברוין]]
הרב '''חיים אלעזר ישראל ברוין''' ([[תש"ב]] – [[ח' בטבת]] [[תשע"ג]]) היה רב בקהילת "שערי ציון" בפלטבוש.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תש"ב]] בבודפסט שבהונגריה לאביו הרב [[שלמה זלמן ברוין]].

הרב ברוין היה חריף ובקי בכל מכמני התורה, ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו ברבנות של קהילת 'שערי ציון' בפלטבוש.

היה בעל דרשן ופה מפיק מרגליות, רבים צבאו על בית מדרשו להאזין לדרשותיו ושיחותיו.

בערב שבת ויגש [[ח' בטבת]] [[תשע"ג]] התכונן ללכת לבית מדרשו לקבלת שבת, אך לפתע לקה בלבו והתמוטט, הרב ברוין היה בן 70 בפטירתו.

במוצאי השבת יצאה מסע הלוויה מבית מדרשו בפלטבוש, אלפים ליווהו בדרכו האחרונה, מנוחתו כבוד בבית החיים "קהל עדת קאשו" בסמוך לעיר ניו יורק.

==הוצאה לאור==
בערוב ימיו החל אביו הרב שלמה זלמן לכתוב סדרה חדשה של "[[שערים מצוינים בהלכה]]" על מסכתות הש"ס. בנו ר' חיים אלעזר ישראל ברוין, המשיך בסדרת הספרים והוציא לאור כ־15 חלקים. מהמיוחד בספרים אלו, שהרבנים ברוין מלקטים ודנים בחידושי הטכנולוגיה העכשווית, ומהווים מפורצי הדרך ומניחי היסודות בנושא.

לאחר פטירת אביו — ממשיך בנו, הרב משה שמואל ברוין, את המסורת המשפחתית, וכותב את הכרכים הבאים בסדרה ההלכתית. הכרך האחרון יצא על מסכת זבחים.

==משפחתו==
*בתו, מרת אסתר קיילא
*בנו, הרב אלימלך נפתלי צבי, יושב אהל בכולל בארץ הקודש
*בנו, הרב אהרן יהודה אריה, מגיד שיעור בפלטבוש
*בנו, הרב משה שמואל המכהן כרב ודיין במונסי - מוציא לאור את המשך סדרת הספרים [[שערים מצוינים בהלכה]]
*בנו, הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רב מרא דאתרא וחבר הבד"צ דשכונת קראון הייטס.
*בנו, הרב אברהם יעקב המכהן כמשפיע ומנהיג רוחני, מלפנים בקהילת נייטרא, וכעת במונסי.
*בנו, הרב יצחק מאיר, רב דקהילת שער ציון פלטבוש, ממלא מקום אביו.
*בתו, יוטא מינדל
*בתו, גיטא רויזא
*בתו, שרה פייגא
*בתו, ברכה פערל. בעלה, ר' שמחה אייכנשטיין, הוא חבר בהאספה המדינתית של ניו יורק.
*בתו, ריסא

==קשורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/simches/770-ברית-מילה-לבנו-של-הרב-ברוין/ הרב ברוין בסנדקאות בברית מילה של בנו ב 770] {{אינפו}}

{{מיון רגיל:ברוין, חיים אלעזר ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:סופרים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בפלטבוש]]

פייוול אליעזר הלוי שלאנגר

2025-12-29T20:16:42Z

37.60.47.76:

{{דמות
| שם =הרב פייוול אליעזר הלוי שלאנגר
| תמונה =הרב_אלי_שלאנגר_נואם.jpeg
| תיאור = שליח בקהילת פר"י ב[[סידני]]
| תאריך לידה =
| ישיבות = חב"ד קריות, חב"ד צפת
| תאריך פטירה =[[כ"ד כסלו]] [[תשפ"ו]]
| תפקידים נוספים =רב [[בית רפואה]], רב [[בית סוהר]]
}}

הרב '''פייוול אליעזר הלוי (אלי) שלאנגער''' הי"ד, כיהן כ[[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] בקהילת [[פר"י]] ב[[סידני]] [[אוסטרליה]], וב[[כ"ד בכסלו|כ"ד כסלו]] [[תשפ"ו]] [[פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני|נרצח]] בחגיגת [[הדלקת נרות חנוכה|נר ראשון של חנוכה]] בחוף בונדי ליד סידני. הרב שלאנגר כיהן כשליח בקהילת [[פר"י]] ליוצאי [[רוסיה]], בניהולו של חמיו הרב [[יהורם אולמאן]] וכרב [[בית סוהר]] ו[[בית רפואה]].

==צעירותו==
נולד ב[[אנגליה]] למשפחה חב"דית ועלה בילדותו עם משפחתו והתיישבו ב[[ירושלים]] (כיום גרים בבית שמש). למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]], המשיך לישיבת תות"ל הקריות - בה למד במחזור הראשון שלה ולמד גם בישיבת תומכי תמימים ברינואה ובישיבה הגדולה למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], משם נסע לשנת [[קבוצה]].
פעל בשליחות בישיבת חב"ד בסידני.

==חיים אישיים==
התחתן עם רעייתו בת הרב [[יהורם אולמן]] ומאז החתונה גר בסידני. נולדו לזוג בנים ובנות.
[[קובץ:הרב שלאנגר הרב אולמאן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלאנגר וחמיו הרב [[יהורם אולמן]] שליחי הרבי ומנהלי [[פר"י]] סידני]]

==שליחות==
[[קובץ:הרב שלאנגר, חלוקת תפילין קהילת פר"י.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלאנגר [[מבצע תפילין|מחלק תפילין]] בקהילת [[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]]]]

פעל בשליחות הרבי בסידני, כשליח ב[[פר"י]] קהילת יוצאי [[רוסיה]], בניהולו של חמיו הרב [[יהורם אולמן]].

הוביל בניית [[בית כנסת]] מפואר בקהילה בה כיהן כשליח וניהל לצד חמיו חיי קהילה חב"דיים.

בקהילת פר"י בסידני רשומים למעלה מ: 5,000 חברים קבועים, והם נוטלים חלק בתפילות ואירועי בית הכנסת והקהילה.

הרב שלאנגר ניהל פעילות רבת היקף למען היהודים המהגרים מרוסיה ובין פעולותיו:

* [[תפילה|תפילות]] ביום חול, [[שבת|שבתות]] וחגים עם יהודים יוצאי רוסיה, מתקרבים בדרגות שונות
* [[מבצע תפילין|חלוקת תפילין]] ותשמישי קדושה
* מאות [[ברית מילה|בריתות מילה]] לתינוקות ומבוגרים
* ניהול [[חתונה|חתונות]] כהלכתן
* אירועי ענק בתוך הקהילה ובשיתוף פעולה עם שלוחים נוספים בסידני

יזם פרוייקטים רבים מיוחדים מהם טכנולוגיים-אינטרנטיים עבור כלל השלוחים כמו אפלקציה לכתיבת דו"ח לרבי<ref>https://col.org.il/news/100870</ref>. יזם פרויקט 45 לעילוי נשמת נספי אסון מירון ודאג ש-45 יהודים יניחו תפילין לעילוי נשמתם<ref>https://col.org.il/news/138072</ref>.

==הפיגוע==
{{ערך מורחב|ערך=[[פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני]]}}
[[קובץ:הרב שלאנגר חגיגת חנוכה בונדי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בחגיגת [[חנוכה]] בחוף בונדי בשנת [[תשפ"ג]]]]

ב[[כ"ד בכסלו|כ"ד כסלו]] [[תשפ"ו]], במהלך חגיגת [[הדלקת נרות חנוכה|הדלקת נר ראשון של חנוכה]], המתקיימת מידי שנה על ידי שלוחי הרבי בסידני בחוף בונדי, מחבלים פתחו באש על המשתתפים. כתוצאה מהירי נרצחו חמש עשרה יהודים, וביניהם הרב שלאנגר הי"ד מנחה החגיגה וחסידי חב"ד נוספים.

לאחר הפיגוע הרשויות באוסטרליה פירסמו כי המחבלים קשורים לארגון דעעאש ואחד מהם היה במעקב במשך שנים.

==תגובות לפיגוע==
בתגובה לפיגוע אישי ציבור רבים בארץ הקודש גינו את הטרור, ואף ציינו שאוסטרליה הכירה במדינה פלסטינית מה שליבה את הטרור ושנאת היהודים במדינה.

[[הדלקת נרות חנוכה|הדלקות נר חנוכה]] ברחבי העולם הוקדשו לעילוי נשמת השליח הרב שלאנגר הי"ד.

== ראו גם ==

* [[פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני]]

==לקריאה נוספת==
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 1488

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/1277361/ הרב שלאנגר הי"ד, תמונות חיי השליחות] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/bdh/1277338/ נרצח שליח הרבי, הרב אלי שלאנגר] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שלאנגר, פייוול אליעזר הלוי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה‏]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:משפחת גולדשטיין]]

זלמן ליפסקר

2025-12-23T20:08:33Z

37.60.47.76: שינוי יעד ההפניה מהדף שניאור זלמן ליפסקר (פירושונים) לדף שניאור זלמן ליפסקר (קראון הייטס)

#הפניה [[שניאור זלמן ליפסקר (קראון הייטס)]]

שניאור זלמן קופצ'יק

2025-12-22T08:26:51Z

37.60.47.76:

[[קובץ:בני גנץ עם שניאור קופציק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור קופצ'יק מניח [[תפילין]] לשר הביטחון בני גנץ]]
הרב '''שניאור זלמן קופצ'יק''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בדרום בירת [[הודו]] - ניו דלהי, בית חב"ד הפועל עם התושבים היהודים הקבועים בניו דלהי ומבקרים מזדמנים.

==תולדות חיים==
נולד לרב [[בצלאל קופצ'יק]] ב[[צפת]] והתחנך במוסדות חב"ד המקומיים. למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

בשנת [[תשס"ב]] פעל רבות במסגרת [[את"ה העולמי]] והיה ממייסדי [[שבת שכולה משיח]] ו[[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]].

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם נשאר עד לחתונתו בשנת [[תשס"ז]] והמשיך בפעולות את"ה העולמי.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שרה לבית רוטשילד התגוררו ב[[צפת]] שם למד ב[[כולל]] שעל ידי הישיבה הגדולה עד ליציאתם לשליחות.

בשנת [[תשס"ח]] יצאו בשליחות הרבי ל[[הודו]] להחליף לתקופה את השלוחים ב[[בית חב"ד]] הוותיק והמרכזי בדלהי המיועד למטיילים ברחוב ה"מיין באזאר".

לאחר מכן באלול [[תש"ע]] פתחו בדרום דלהי בשכונה היוקרתית "וואסאט וויהאר" את הבית חב"ד לקהילה היהודית המתגוררת במקום לצורך עבודה ועסקים ולמבקרים השונים בעיר.

[[קובץ:שניאור קופצ'יק 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|בהדלקת נר חנוכה עם שגריר ישראל ושגריר ארה"ב בדלהי]]
הבית חב"ד מקיים פעילות לפי מעגל השנה היהודי עם כל שכבות הגיל. ביום ראשון "סאנדיי סקול", שבתות אירוח, ביקורי בית ועוד.

יחד עם השליח בבית חב"ד למטיילים ב"מיין באזאר" הרב [[עקיבא סודרי]] מקיימים אחת לכמה חודשים שחיטה כשרה וכך מספקים את הצורך בבשר כשר בדלהי ובעוד בתי חב"ד ברחבי המדינה.

[[קובץ:טיסת חילוץ הודו.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|משפחת קופצ'יק בחילוץ מהודו בתקופת התפרצות [[נגיף הקורונה]], תש"פ]]
הבית חב"ד מיודד ביותר עם אנשי השגרירות הישראלית והם לוקחים חלק פעיל בפעילויות הבית חב"ד.

בנוסף משמש הרב שניאור כחבר בוועדה המייעצת ובאגף הפעילות של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/ניו-דלהי/ ידיעות וכתבות על בית חב"ד דלהי] {{אינפו}}

{{מיון רגיל:קופצ'יק, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת קופצ'יק]]

ישראל גולדשטיין

2025-12-19T06:39:53Z

37.60.47.76:

[[קובץ:גולדשטיין.jpg|ממוזער|הרב גולדשטיין בנאומו בבית הלבן]]
הרב '''ישראל גולדשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ב]]) הינו שליח הרבי לפאווי שב[[קליפורניה]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשכ"ב]] לר' [[יוסף גולדשטיין (קראון הייטס)|יוסף גולדשטיין]] ולחנה פריווא ב[[קראון הייטס]].

בשנת [[תשמ"ו]] יצא בשליחות הרבי לפאווי שבסן דייגו שב[[קליפורניה]] שם הקים [[בית חב"ד]], גן ילדים ובית ספר יהודי.

ב[[כ"ב ניסן]] [[תשע"ט]] במהלך תפילת [[אחרון של פסח]], ערך אנטישמי פיגוע בבית חב"ד שלו במהלכו נהרגה אישה, והרב גולדשטיין עצמו נפצע{{הערה|[https://col.org.il/news/117919 פיגוע ירי בבית כנסת חב"ד בסאן דיאגו: הרוגה ושלושה פצועים] {{חב"ד און ליין}}}}. הפיגוע התפרסם ברחבי העולם, יצר סביבו פופולריות גדולה, וגרם ל[[קידוש ה']]. מספר ימים לאחר הפיגוע כינס הרב גולדשטיין מסיבת עיתונאים במהלכה סיפר על שיחת טלפון שקיבל מנשיא ארצות הברית [[דונלד טראמפ]] בה דיבר על אהבתו לשלום, יהדות ו[[ארץ ישראל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/117951 השליח כינס מסיבת עיתונאים נרגשת בבית חב"ד ● דיווח מלא] {{חב"ד און ליין}}}}.

ב[[כ"ז ניסן]] הוזמן על ידי נשיא ארצות הברית, לנאום במדשאות הבית הלבן לציון "יום התפילה הלאומי". נאומו של הרב גולדשטיין עורר הדים ברחבי העולם, וזכה לפרסום תקשורתי נרחב{{הערה|[https://col.org.il/news/118074 במדשאת הבית הלבן: טראמפ הזמין את השליח לשאת דברים] {{חב"ד און ליין}}}}. ב[[כ"ג סיוון]] נשא נאום בעצרת ה[[או"ם]], בו עורר על [[רגע של שתיקה]] ו[[שבע מצוות בני נח]]{{הערה|[https://col.org.il/news/119217 דברי הרבי לעולם: הרב גולדשטיין נאם בעצרת הכללית של האו"ם] {{חב"ד און ליין}}}}.

ב[[חשוון]] [[תש"פ]] פרש מהנהגת הקהילה בפאווי, ובמקומו מונה בנו הרב [[מנחם מענדל גולדשטיין]]{{הערה|[https://chabad.info/news/546421/ פאווי: הרב גולדשטיין פורש מהנהגת הקהילה] {{אינפו}}}}. ב[[חנוכה]] תש"פ נבחר על ידי האתר 'פורוורד' מבין רשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר בארצות הברית{{הערה|[https://col.org.il/news/122155 שני חסידי חב"ד ברשימת 50 היהודים המשפיעים בארה"ב] {{חב"ד און ליין}}}}.

==משפחתו==
*אשתו מרת דבורה
;בניו:
*בנו, לוי יצחק
*בנו, שניאור זלמן ראובן
*בנו, הרב [[מנחם מענדל גולדשטיין]] - רב הקהילה בפאווי.
*בנו הרב [[יהושע חיים גולדשטיין]] - מנהל תוכניות העשרה ומעגל הידידות ל[[ילדים מיוחדים]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גולדשטיין, ישראל}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת גולדשטיין]]
[[קטגוריה:שלוחים בקליפורניה]]

אליהו סגל

2025-12-18T08:40:01Z

37.60.47.76: /* פטירת רעייתו */

[[קובץ:אלי סגל.jpg|ממוזער|הרב אליהו סגל בכנס [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון]]]]
הרב '''אליהו (אלי) סגל''' (נולד בשנת [[תשל"ז]]) הוא שליח הרבי בשכונות 'נעורים' ו'קדמת ראשון' ב[[ראשון לציון]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשל"ז]] ב[[בני ברק]], לרב [[בנימין זאב סגל]] ולחנה ברכה.

למד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] ובשנת [[תשנ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בתקופה זו היה חבר מערכת ב[[שבועון בית משיח]], והיה אחראי על מדור השמחות.

התחתן עם רעייתו חנהבת הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] לאחר החתונה התגורר מספר שנים ב[[צפת]].

במשך תקופה, היה מורה ב[[בית חנה (צפת)]].

יחד עם הרב [[יוסף זליקוביץ]] ערכו לילות סדר לתיירים באיים בסביבות יוון-טורקיה-קפריסין לראשונה, עוד קודם שבאו למקומות אלו שלוחים קבועים.

===שליחות בראשון לציון===
בשנת [[תשס"ה]] יצא לפעול בשליחות הרבי לשכונות נעורים וגני אסתר שבצפון העיר ראשון לציון, תחת מנהל בית חב"ד המרכזי, השליח הרב [[יצחק גרוזמן]]. הוא היה השליח השביעי בעיר.

בשנת [[תשס"ז]], חגג את ליל הסדר עם מקורביו בספינת הפאר 'מג'יק 1' שהפליגה מנמל אשדוד ובארגון חברת דרך אגד' ליוון{{הערה|[https://col.org.il/news/11420 ליל הסדר בלב ים]}}.

בשנת [[תשע"ג]], קיים אירוע הנחת אבן הפינה לבנין 770 בית חב"ד שבהנהלתו. שעל פי התוכנית יהיה בית חב"ד{{הערה|והבית כנסת}} בשכונת נעורים, בגובה של חמש קומות שיכיל את הפעילות הפזורה בכל האיזור, מרכז חסד וחדרי הרצאות.

===פטירת רעייתו===
ב[[ד' חשוון]] [[תשע"ח]], נפטרה רעייתו חנה ממחלה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/315281/ עד מתי?! השליחה חנה סגל ע"ה {{אינפו}}]}}. לאחר פטירתה, עבר הרב אלי למשך זמן לצפת, ולאחר מכן שב לשליחות, ונישא בזיווג שני.

בעקבות פטירתה, המשיכו לבנות את מרכז חב"ד 770, והחלו פעולות לזכרה בשכונת 'נעורים'.

==משפחתו==
*בתו, מושקא אשת הרב יהודה אריה הרשקוביץ.
*בתו, דבורה לאה אשת הרב [[מנחם מענדל בוטמן]].

==לקריאה נוספת==
* [[מנחם זיגלבוים]] [https://chabad.info/magazine/317461/ '''בהמשך בניית 770 בראשון לציון תנוחמו''' - כתבה על פעילותו של הרב אלי' סגל, בצל פטירת אשתו] מתוך {{שבועון בית משיח}} י״ד במרחשוון ה׳תשע״ח.

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/news/5420 שלוחים בראשל"צ: הרב אליהו סגל] {{חב"ד און ליין}}
* [https://col.org.il/news/76389 חג בראשל"צ: הונחה אבן הפינה לבניין 770] {{חב"ד און ליין}}
* [https://col.org.il/news/122649 "בדרכו להלוויה, לשליח אכפת שעוד יהודי בעולם יניח תפילין" הרב רונן שאולוב בדברים על השליח] {{חב"ד און ליין}}
* [https://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=7098 ערב לע"נ אשתו של הרב אליהו סגל] {{חב"ד בישראל}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ח]]
[[קטגוריה:שלוחים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:משפחת הנדל]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

מנחם מענדל טאלר

2025-11-29T18:39:21Z

37.60.47.76: /* תולדות חיים */ הגהה, הגהה, הועבר

[[קובץ:הרב מנחם מענדל טאהלר תמוז תשפ"ה.jpeg|ממוזער|הרב מנחם מענדל טהאלער. תמוז תשפ"ה]]
[[קובץ:ממ טאלער.png|ממוזער|הרב מנחם מענדל טהאלער]]
הרב '''מנחם מענדל טהאלער''' (יליד [[תשמ"ח]]), הוא עסקן ציבורי, מנהל [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]], ממייסדי ומקימי [[חדר אור ליובאוויטש]], וממנהלי הכנסים הארציים לכבוד [[י"א ניסן]] בשיתוף [[מוסדות חב"ד בארץ הקודש]].
[[קובץ:מנחם מענדל טהאלער.jpg|שמאל|ממוזער|הרב טהאלער נואם בדינר ל[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש|ישיבה]]]]

==תולדות חיים==
נולד בכ"ה טבת [[תשמ"ח]] ב[[ירושלים]] לר' [[שלמה גדליהו טאלר]] ולאשתו מרת לאה.

למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].

לקראת שנת [[תשס"ח]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בעודו בחור, שימש כרכז מערכת ב[[שבועון בית משיח]], ובין פעולותיו היה מופקד על ההוצאה לאור של מוספי התוכן שיצאו לאור לקראת החגים.

התחתן עם רעייתו מרת מושקא בת ר' [[משה ריבקין]], שליח הרבי באזור התעשייה ב[[בית שמש]].

לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] למד ב[[כולל אברכים]] ונמנה על הפעילים בעריכת הכנסים הארציים לכבוד [[י"א ניסן]] בשיתוף פעולה בין [[מטה משיח]], [[ניידות חב"ד]], [[צבאות השם]], ו[[שבועון בית משיח]].

עם הקמת [[חדר אור ליובאוויטש]], נמנה על ראשי העסקנים שפעלו למען פיתוחו וביסוסו, קבלת שטח וסמל מוסד, וניווט את המוסד עם כלל האתגרים.

לקראת שנת הלימודים תש"פ הקים את [[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] יחד עם הרב [[ישראל נחמן לרנר]], והחל לשמש בה כמשגיח ראשי וכמנהל פועל.

לאורך השנים לקח חלק פעיל בביסוס ופיתוח מוסדות חב"ד בארץ הקודש, ישיבת חח"ל צפת, מוסדות חב"ד בבית שמש, ועוד רבים. הרב טהאלער מחובר מאוד לראשי המערכת בעיריית בית שמש ועל ידם מקדם ומבסס את המוסדות בעיר.

{{מיון רגיל:טאלר, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ח]]
[[קטגוריה:משפחת טאלר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חדר אור ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מנהלים רוחניים]]
[[קטגוריה:צוות חב"ד אינפו]]
[[קטגוריה:משפחת ריבקין]]

שלום דובער וולף (צפת)

2025-05-19T18:00:46Z

37.60.47.76: חשוון זה 1986

{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע ור"מ ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|צפת]] ומחבר ספרים|אחר=[[דובר חב"ד]] ועסקן תושב קריית מלאכי|ראו=שלום דובער וולף}}
[[קובץ:בערלה1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וולף מוסר [[שיעור גאולה ומשיח]]]]
הרב '''שלום בער וולף''' ('''בערלה''', יליד שנת [[תשמ"ז]], 1986) הוא [[משפיע]], [[ר"מ]] בשיעור ב', ומשיב ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], מחבר ספרים בענייני [[גאולה ומשיח]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[קריית מלאכי]] ב[[כ"ג חשוון]] [[תשמ"ז]], כבנם התשיעי של הרב [[מנחם מענדל וולף]], ופייגל (לבית שוסטרמן).

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, וב[[ישיבה קטנה]] [[בית הר"ם]] ב[[נחלת הר חב"ד]]. ב[[ישיבה גדולה]] למד והתחנך בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר מכן נסע ל[[התלמידים השלוחים|שליחות]] ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|ישיבת חב"ד בחיפה]].

[[קובץ:בערלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וולף נואם]]
בזמן לימודו בצפת החל לעסוק בצורה אינטנסיבית בלימוד [[ענייני גאולה ומשיח]], ופירסם חקירות הגותיות וחידושי תורה, ורכש בקיאות רחבה בנושא. בשיעור ב' בישיבה התמנה כחבר מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש - צפת]], והחל בכתיבת ה[[דבר מלכות לנוער]], שהתפרסם באותם שנים כדפים שבועיים שחולקו בסניפים של ארגון [[צבאות ה' בארץ הקודש]].

בשנת ה'קבוצה' ב-[[770]] החל לערוך את ה'דף עזר ללימוד הדבר מלכות', והמשיך לרכוש ידע מקיף בשיחות הרבי בעניני גאולה ומשיח.

ב[[חנוכה]] [[תש"ע]] התחתן עם רעייתו מרת חיה מושקא, בתו של [[שליח]] [[הרבי]] ב[[כפר גדעון]] הרב [[אליעזר גבירץ]], והחל לשמש בישיבה בצפת כ'[[משיב]]' ב'[[נגלה]]' וכ[[ר"מ]] בשיעורי [[גאולה ומשיח]], ולאחר מכן גם כר"מ בשיעורי [[נגלה]].

בשנת [[תשע"א]] היה שותף לארגון פרוייקט ההתעוררות הפנימי בין חסידי חב"ד בארץ הקודש שנשא את הכותרת 'איכה?', ואיחד את כלל חסידי חב"ד בלימוד עניני גאולה ומשיח ובהתוועדויות [[אחדות]] משותפות.

לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]] התמנה כ[[משפיע]] לכיתת תלמידים בשיעור א', ומשנת הלימודים [[תש"פ]] משמש כ[[משפיע]] בשיעור ב'. כמו כן מוסר שיעורים בגאולה ומשיח ובנגלה מפעם לפעם בישיבה.

לקראת [[י"א ניסן]] מאה ועשרים שנה פרסם את פרוייקט ההנגשה של סדרת [[ספר המאמרים מלוקט]], במהלכו העלה לרשת ה[[אינטרנט]] חוברות סיכומים וביאורים המנגישים את ה[[מאמרים]] ללומדים.

==חיבוריו==
*'''[[ענינו של משיח]]''' - סיכום שיטתי של שיחות הרבי בעניני גאולה ומשיח, צפת תשע"ו. [[קובץ:הספר-ענינו-של-משיח-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר "עניינו של משיח"]]
*'''[[דבר מלכות לנוער]]''' (חמש כרכים) - הוצאת [[צבאות ה' ארץ הקודש]], תשס"ח.
*'''כתר מלכות''' - סיכום שיטת [[הרבי]] בענין מלכות בית דוד, תשורה מחתונתו, תש"ע.
*'''נס [[פורים]] 5751''' - ניסי מלחמת המפרץ לאור נבואות הרבי, הוצאת [[התאחדות החסידים]], כפר חב"ד, תשס"ט.
*'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/02/19-02-2024-19-26-18-מבוא-לחסידות.pdf פרקי מבוא לתלמידים המתחילים בלימוד החסידות]''' הרב שלום דובער וולף תשורה משמחת בר מצווה של בנו תשפ"ד
*חוברות הערות וביאורים על שיחות הדבר מלכות
:
*'''עצם הנשמה''' - על שיחת שבת פרשת תולדות.
*'''אני מוסר את הענין אליכם''' - על שיחת כ"ח ניסן{{הערה|יצא לאור במסגרת פרוייקט 'אייכה' בשנת [[תשע"א]].}}.
*'''לחיות עם משיח''' - על שיחת שבת פרשת בלק.
*'''[[סף הגאולה]]''' - על שיחת שבת פרשת בלק.
;חוברות בעריכתו:
*'''הלכתא למשיחא''' - לקט הוראות והדרכות מתוך שיחות ה[[דבר מלכות]], תשס"ט.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/11/blog-post_9.html ראיון מיוחד עם הרב שלום דובער וולף: מכולם דורשים להתפלל באריכות? • צפו בתוכנית הוידאו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/770653/ פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט]''' {{אינפו}}
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1hqwe9Z0NkIIlTXXYRb53lXz_W9Dyc64N?usp=sharing תיקיית-דרייב עם קבצים שכתב הרב וולף] {{PDF|}}
*'''[https://vod.smslarav.co.il/?rabbi=60f9598297203a2ab8b8c3e5 שיעורים של הרב וולף בענייני משיח באתר 'מדיה הלכה' של מכון הלכה חב"ד]''' {{וידאו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/8/31/773068960917.html לחנך ילד לאמונה במשיח זה צורך והכרח]''' {{בית משיח}} מנחם אב תשע"ו {{קישור שבור|א' סיון תשפ"ג}}
*'''[https://chabad.info/blogs/595875/ "אם כולם היו כאלה…" • מי יתנך כאח לי]''', הרב בערלה וולף בטור פרידה מאחיו, השליח הרב בנימין וולף {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/study/dvar_malchut/17631.htm פעולת משיח בעולם // הרב שד"ב וולף] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[[משיח פרידמן]], '''[https://chabad.info/blogs/164268/ לפעמים חלומות מתגשמים]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_88.html הרב שלום דובער וולף בסקירה מרתקת על הקונטרסים של הרבי הרש"ב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף, שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ו]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ז]]
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]

ישראל אריה לייב שניאורסון

2025-05-13T14:09:57Z

37.60.47.76: /* מדברי הרבי על אחיו */ הרבי ביאר פעם נוספת, באופן דומה ובקיצור

{{דמות
| שם =ישראל אריה לייב שניאורסון
| תמונה =ישראל אריה ליב.jpg
| תיאור =קברו של ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]
| כינוי =לייבל
| תאריך לידה =[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]
| מקום לידה =[[ניקולייב]]
| תאריך פטירה =[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]]
| מקום פטירה =ליברפול
| מקום קבורה =[[צפת]]
| אב =[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]]
| אם =[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]
}}
הרב '''ישראל אריה ליב שניאורסון''' (שניאורסאהן. כונה '''לייבל''', והשתמש גם בכינוי '''מרדכי גוראריה'''{{הערה|שהיה שמו של בחור חב"די שטבע, וישראל אריה לייב השתמש בדרכון שלו עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]. הוא השתמש בשם זה משום היותו מסומן במשטרה החשאית, ולא רצה שיזהו אותו.}}; [[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]{{הערה|שם=תאריך|ברשימת זכרונות הרבנית חנה, חוברת כ"ט, הרבנית חנה כותבת בעצמה שבנה נולד בסוף חודש אייר: "סוף חודש [[אייר]] ה'שי"ת, לא מכבר חל יום הולדתו של בנינו הצעיר". וברשימות הרב"ש עמוד סח, נכתב שסבו של ר' לייבל - כותב השורות שם, אמר לרבי הרש"ב שבסוף חודש אייר תרע"ה, יהיה בנו הצעיר של ר' לויק, בן תשע שנים. מכל הנ"ל יוצא, שישראל אריה לייב נולד, בסוף חודש אייר תרס"ו. דבר זה תואם את המופיע במסמכי הארכיון המקומי של [[ניקולייב]], שם נכתב שהוא נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]], עם זאת ב"ספר המאמרים מלוקט", חלק ה', במאמר "אחרי קדושים - י"ג אייר תשכ"א" נכתב בפתח דבר שהוא נולד ב[[ג' סיוון]] [[תרס"ט]]. להרחבה בנושא ליתר הוכחות ודחיית תאריכים אחרים, ראו בספר "שנים ראשונות" עמוד 541.}} - [[י"ג באייר]] [[תשי"ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].

==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]
ישראל אריה לייב נולד, ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]]{{הערה|שם=תאריך}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. נקרא "ישראל אריה לייב" על שם דודו (אחי אמו), הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב [[ישראל לייב ינובסקי]], ראש הישיבה ב[[רומנובקה]], [[חרסון]]{{הערה|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.

בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה אוטודידקט, עמקן, בעל זכרון גאוני ולמדן בעל התמדה גדולה.

בעיתון לילדים "[[האח (עיתון ילדים)|האח]]" שיצא באותה תקופה על ידי ישיבת תומכי תמימים, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב [[נחום גורלניק]], שבהיותו בחור, בשנת [[תרע"ב]], הוזמן על ידי אביו של [[הרבי]], הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, [[הרבנית חנה]], קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: "יש לו את הראש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]"{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ"}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] המקומי, יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.

בשנת [[תרע"ה]] אמר סבו, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ישראל אריה לייב: {{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] שאל: "כמה שנים יש לו?" והסב השיב: "בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים"{{הערה|לישראל אריה לייב מלאו בשנת תרע"ה תשע שנים}}.

הרב [[יואל כהן]] שהכירו ב[[תל אביב]] נהג לספר, שכאשר היו [[ר' לוי יצחק]], הרבי, וישראל אריה לייב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של [[קבלה]], הרבי באותיות ובסגנון של [[חסידות]], וישראל אריה לייב, בסגנון של חקירה.

עוד מספר, שישראל אריה לייב היה נוהג לקחת קופסת גפרורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכדומה.

===בחרותו===
[[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז"ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]
[[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע"ב]])]]
בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ"ה וב"ן, אבל [[מהות]] המ"ה וב"ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]].}}.

==עם אדמו"ר הריי"צ==
בשנת [[תרפ"ד]], לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר ישראל אריה לייב לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר בסמיכות לבית אדמו"ר הריי"צ, יחד עם אחיו ([[הרבי]]). אדמו"ר הריי"צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מדי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו"ר הריי"צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו"ר הריי"צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו"ר הריי"צ מלענות לו.

ר' לייבל (כך היה כינויו), התיידד ושוחח בקביעות עם [[חסידי חב"ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי ה[[ישיבה]] מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקי בכל '[[המשך]]' [[תרס"ו]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב"די "[[תפארת בחורים]]" לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.

באור ל[[ה' טבת]] [[תרפ"ט]], סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] לחתנו הרבי אודות חזיון לילה בו זכה לשמוע [[דא"ח]] מאדמו"ר הרש"ב יחד עם ישראל אריה לייב{{הערה|ספר השיחות תרפ"ט, עמ' 66-65.}}.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "[[מרדכי (מיטיה) גוראריה]]" שהיה בחור חב"די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בנהר דנייפרו. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם "מרדכי גוראריה". בהיותו ב[[ברלין]] חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערה|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]].

באותה תקופה עבר ל[[פריז]] שב[[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך היה זקוק למסמכים מגרמניה, שם שהה קודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסתו, [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.

במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר ניסיון למצוא שידוך עבורו.

===בארץ ישראל===
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וגר בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) ויש גורסים חנות ספרים. ולגירסא אחרת: בשנים אלו החל לעבוד במכון וייצמן ברחובות ונחשב למדען הראשון במכון ויצמן{{הערה|כפר חב"ד, תשורה נקי}}

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נישא ל[[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] לצבי הירש מאיר ושרה מילגרום מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז'). גניה עבדה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

הידיעה על כך הגיע להוריו בהיותם בצ'יאלי וגרמה להם לשמחה רבה{{הערה|"שמחה כפולה ומכופלת היתה זו ידיעה ראשונה וסימן של חיים מבננו ובשורה משמחת על שמחת הנשואין. היה זה נצנוץ של קרן אורה אשר חדר מבעד לחשכת הגלות שלנו וסימן של עידוד ותקוה על העתיד" - מזכרונות [[הרבנית חנה]]}}.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ישראל אריה לייב מגיע לעיתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בבית כנסת [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]] והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] בחברותא שבועית עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב'[[חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]] ועם הרב [[פנחס אלטהויז]] אותו הכיר מילדותו ב[[ניקולייב]]. לפני שעבר לאנגליה, פנה לר' נחום גולדשמיד וביקש ממנו לפעול ש[[הרבי]] ימונה ל[[אדמו"ר]]{{הערה|שם=הרב אשכנזי|הרב אשכנזי, עמ' 159.}}.

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], שלח עותק אחד לאחיו ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}{{הערה|שם=הרב אשכנזי}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].

לאחר פטירתו פעל הרבי רבות למענה, וכאשר הגיעה ל[[ניו יורק]], אף התארחה בקומה השלישית בבית הרבי ברחוב [[פרזידנט 1304]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 730 ע' 31}}.

ב[[י"ג שבט]] [[תש"י]] שיגר מברק ניחומין ל[[בית הרב]] על הסתלקות [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|[[ימי מלך]] ח"א ע' 70. וראו גם מכתבו לרבנית חנה בקישור הבא: https://derher.org/wp-content/uploads/Issue-49-acharei-kedoshim-5772.pdf}}.

==חלקו בפיתוח האטוֹם==
===אדמו"ר הריי"צ והרבי מסייעים כלכלית===
בתחילת שנת [[תש"ח]] תיכנן לעבור לאנגליה כדי ללמוד באוניברסיטת ליברפול. אדמו"ר הריי"צ באגרת מחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], בירכו ואף הסכים ליטול חלק בהוצאות באמצעות הלוואה שתעבור דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]]{{הערה|תולדות לוי יצחק מהדורה חדשה חלק ב עמוד 147, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג עמוד תנה}}.

באותה תקופה [[הרבי]] שלח לו כספים דרך הרב [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]], ואחיו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[קראון הייטס]], כפי שעולה מאגרת אל הרב משה גוראריה:
"י"ד תמוז תש"ח... מכתבו מי"א סיון קבלתי... הרי מסר לאחי שי' על פי המברק שלי נו"ן ליט' [=לירות], ואחר כך בקשתי את אחיו הרב שניאור זלמן שי' ([[שניאור זלמן גוראריה|גוראריה]]) שיכתוב לו בקשתי למסור לאחי עוד כהנה [=עוד 50 לירות לישראל אריה לייב]. ובודאי מילא בקשתי זה מכבר. ומטובו להודיעני כמה עלי ליתן להרש"ז להשלים את כל הנזכר לעיל"{{הערה|[https://w2.chabad.org/media/pdf/1229/Grqc12292637.pdf קונטרס לה"ק אמור פ"ג]}}.

===גירסאות מטרת הנסיעה לאנגליה===
התוכנית לא יצאה לפועל וכעבור כשנתיים נסע לאנגליה - ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול. ועל כך מסופר במספר גירסאות:

בפורום בחדרי חרדים פורסם בשנת [[תשע"א]] כי ישראל אריה לייב היה ראש תוכנית הגרעין הישראלית:
"הוא היה מראשי תכנית הגרעין של ישראל, ולצורך כך שהה באנגליה"{{הערה|[https://www.bhol.co.il/Forums/topic.asp?topic_id=2889558]}}.

ב[[אתר הגאולה]] פורסם בשנת [[תשע"ו]]:
ישראל אריה לייב נשלח ללימודים באנגליה עם עוד יהודים, כדי להקים מאגר של מדעני גרעין על מנת להתחיל לייצר בשלב מאוחר יותר נשק אטומי להגנה על ארץ הקודש{{הערה|[https://www.hageula.com/vid/daily_video/15462.htm ישראל אריה לייב נוסע לאנגליה להקים מאגר מדעני גרעין, כדי ליצור נשק אטומי]}}.

הרב [[יוסף אשכנזי]] פרסם בשנת [[תשע"ז]] בספר [[הרב אשכנזי (ספר)]]: "סיפר ידידו הרב [[נחום גולדשמיד]] : חבר הכנסת [[יונה כסה]] הכיר היטב את ר' לייבל מ[[יקטרינוסלב]], הוא סיפר לראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] אודות גאונותו של ר' לייבל, בהציעו כי המדינה תשגרו לחוץ לארץ כדי שילמד מדעים, וידיעותיו שירכוש, ינוצלו לאחר שובו, להגבהת רמתם וחשיבותם של תחומים אלו בארץ. האוניברסיטה החליטה לקבלו לשורותיה ולזכותו במלגה. מדינת ישראל מצידה מימנה עבורו את כרטיס הטיסה"{{הערה|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בראיון וידאו ל-JEM. [[הרב אשכנזי (ספר)]], [[תשע"ז]], עמ' 165, הרב אשכנזי בשם הרב [[נחום גולדשמיד]]}}.

הרב [[אליהו שוויכה]] פרסם בשנת [[תש"פ]] גרסא שונה: ידיד נעוריו חבר הכנסת [[יונה כסה]], פגשו באחד הימים ברחוב בתל אביב, ושאל אותו איך הוא מסתדר בעבודתו. בתגובה השפיל ישראל אריה לייב מבטו, ובצניעות בלתי רגילה אך אופיינית לו, סיפר ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרעינית לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, מזמינים אותו לשם. הוא אכן נסע לשם והתקבל להיות מדען וחבר בוועדה חשובה זו. יונה כסה ציין בהתפעלות את הצניעות בה סיפר ישראל אריה לייב זאת, ועל כך שהיה עליו "לדלות" את זה ממנו. כמו כן ציין את העובדה שאף על פי שלא למד נושאים אלו, הצליח ישראל אריה לייב לכתוב מאמר בנושא והתקבל לוועדה בשל המאמר בלבד.{{הערה|הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה]}}.

גירסא נוספת פירסם הרב [[משה אורנשטיין]] ראש ישיבת חב"ד ב[[נתניה]] בשנת [[תשפ"ג]] – ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 1358}}, [[שבועון כפר חב"ד]] {{הערה|גליון 2007. ראו להלן.}}, ובאתרים [[חב"ד אינפו]] ו[[חב"ד און ליין]], קטעים מיומן והקלטה של [[ישעיהו שר]] שהיה בצעירותו אורח תדיר בבית הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] וידידם של הבנים ובהם [[הרבי]] וישראל אריה לייב{{הערה|קטעים מיומני ישעיהו שר פורסמו על ידי הרב אורנשטיין ב"כפר חב"ד" ובשנים הבאות רוב החומר הרלוונטי לחב"ד פורסם בספר 'שנים ראשונות', ועל מספר סיפורים יש הבהרות כי הם לא מדויקים. לדוגמא, ישעיה שר מספר כי רואים על הרבנית חנה שהיא קרובת משפחה של הסופר אחד העם, וזה אינו נכון, אלא לאחד העם הייתה קירבה רחוקה מאוד לבעלה הרלוי"צ. מכך ניתן להסיק כי בזכרונותיו שנכתבו זמן רב לאחר האירועים, נפלו אי אלו אי-דיוקים, וההסתמכות עליהם צריכה להיות לכאורה בהתאם.}}. מהחומר החדש, ומאינפורמציה שפורסמה בתולדות לוי יצחק, אגרות קודש ו[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ]{{הערה|עמוד 21- ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה}}, עולים פרטים חדשים על ניגונו של ישראל אריה לייב (ראו להלן), וגם שככל הנראה נסיעת ישראל אריה לייב לאנגליה, הייתה קשורה לשאיפת ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, לייצר פצצה אטומית. מהפרטים החדשים עולה כי ישראל אריה לייב היה המדען הראשון שעבד במכון ווייצמן למדע בפאתי העיר [[רחובות]], ושעלייתו לארץ ישראל הייתה למטרה זו. הוא הוזמן מטעם מכון ויצמן להשתלב בכוח העבודה הראשון שלו. {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, י"ג אייר תשפ"ג, עמ' 50, מפי מרת צביה גרינשפן, אשת הפרופ' אהוד גרינשפן, חבר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית}}. מר [[ישעיהו שר]], סיפר בשנת 1969 כי ישראל אריה לייב היה "אחד מן האישים החשובים שבן גוריון שלח אותו לאנגליה בקשר לאָטוֹם" {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 46, מהקלטה של מר שר. עיי"ש.}}. לאור הגילויים החדשים ועדותו של מר שר, סביר להניח כי המאמר הנזכר ששלח ישראל אריה לייב לוועדה לאנרגיה אטומית של בריטניה היה סיפור כיסוי לדבר האמיתי: בטחונה של ישראל, ופיתוח יכולותיה הגרעיניות {{הערה|כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 46; שם, עמ' 50. ראו שם את הפרטים באריכות.}}.

כשנתיים בלבד שהה באנגליה והלך לעולמו כתוצאה מבעיות קרדיולוגיות. כיום לא ידוע מטעם איזה גוף בטחוני פעל ואיזה מידע העביר בנושא האטום. רב הנסתר על הנגלה.
גם תפקידו במכון ויצמן נותר בעמימות, ולא ידוע באיזו מסגרת פעל. ייתכן והתפקידים החשאיים, גרמו לערפל הכבד סביב פועלו.

===חיבורו המדעי===
חיבורו המדעי במתמטיקה נמסר על ידי הרבי לפרופסור [[פסח רוזנבלום]] ממיניסוטה על מנת שיכין זאת לדפוס, ואכן זה יצא לאור על ידו, אמנם ללא שידע מזהות המחבר. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל"ה]] בין השיחות כאשר הגיע הפרופסור לרבי יחד עם החיבור, גילה לו הרבי שמדובר בכתביו של אחיו שנפטר. בין הדברים אמר לו הרבי שר' ישראל אריה לייב אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לדבריו{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני"] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

לאחר פרסום החיבור שיגר הרבי מכתב אל פרופסור רוזנבלום בו כתב (תרגום חופשי מאנגלית): "ראשית כל, ברצוני להודות לך שוב, ד"ר רוזנבלום היקר על היגיעה שימת הלב והאהבה שהשקעת בעבודה של הכנת כתב היד של אחי המנוח ז"ל לדפוס. למרות שתוכנו אינו ממש המקצוע שלי, היגיעה והמסירות שהשקעת בולטים מאוד. אני מעוניין להודות לך גם על להבא - המשך עבודתך בענין זה, להדפיס את זה באופן הנכון שכן זהו מקצועך".

בשנת [[תשפ"א]] נחשפו מחברות נוספות של ישראל אריה לייב עם חיבורים מתמטיים שהועברו לצוות של חוקרים על מנת שיפענחו אותם{{הערה|[https://col.org.il/news/162923 שחזור הארכיון האבוד של אח הרבי, ר' ישראל אריה לייב] {{חב"ד און ליין}}}}.

==פטירתו==
לאחר תקופה בה נחלה כמה פעמים{{הערה|על פי [https://chabad.info/beis-medrash/293578/ מכתב הרבי מד' סיון תשי"ב]}} ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]], נפטר בליברפול מהתקף לב, בהיותו בן ארבעים ושלוש {{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו, ולדברי הרב [[משה אורנשטיין]] נראה כי השיחה נסבה על חלקו של ישראל אריה לייב בייצור פצצת האטום (ראו לעיל, וראו: כפר חב"ד, גליון 2007, עמ' 50).}}.

==קבורתו==
ביום פטירתו, קיבלו חסידי חב"ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב "אחי בליברפול נפטר", והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והוא ידאג לשלם את ההוצאות. בתחילה רצה הרבי לנסוע בעצמו לאנגליה להשתתף בהלוויה אך עקב הרעש שייווצר מכך שיגרום לפרסום הדבר והגעתו לאוזני אמו [[הרבנית חנה]] - ממנה ביקש הרבי להסתיר את דבר הפטירה בגלל גילה והסבל שחוותה - ביטל את תוכניתו{{הערה|על פי זכרון המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - [[שבועון בית משיח]] גליון 1211}}.

לאחר פטירתו הורה הרבי לרב [[בן ציון שם טוב]] לטפל בסידורי ההלויה והעברה לארץ הקודש.

הבחורים בישיבת תומכי תמימים ב[[מנצ'סטר]] נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב"די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ"ש בלונדון.

כאשר הגיע הארון ל[[מרסיי]] שבצרפת התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ"ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא המשיך בדרכו לארץ הקודש.

===העברת ארונו לארץ הקודש===
הרבי שלח מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו"ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]]. את הארון שהיה עשוי ברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה ומנין חסידי חב"ד. הרבי הורה מסר הוראות מפורטות לרב משה גוראריה איך לנהוג בקשר לטהרה לקבורה וכו', למעלה מ-30 סעיפים (כמדומה){{הערה|מפי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס"ד ע' 8}}.

כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.

וכך מסופר על הקבורה בספר [[עבד אברהם אנכי]]:
בכ' אייר שלח הרבי הוראות בנידון אל הרב קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב"ד: "שלחתי לכת"ר שי' היום, מברק על דבר ההלויה. ואחכה למכתב מפורט מהנעשה בזה, והשם יתברך יעזור לנו, אז מיר זאלן אוסניצן אחד את חברו אויף גוטע פרייליכע זאכן, [=שנשמש אחד את השני לדברים טובים ומשמחים] תמיד כל הימים".

על ההלוויה והקבורה כתב הרב קרסיק לרבי במוצאי שבת בהעלותך [אור לט"ו סיון] תשי"ב:

"לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ"ש לערך כשישה מניינים מתל-אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל".

במכתב מג' סיון, הרבי הודה להנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, על הסיוע בהלוייה: "ועל של אתה באתי ועל של עיקר – להודות מקרב ולב עמוק על הסידור של הלוית אחי ז"ל כדבעי, ויהי רצון שמכאן ולהבא זאל מען ניצען איינער דעם אנדערען נאר אויף פריילכע און געזונטע זאכען [= שנשמש אחד את השני רק לדברים שמחים ובריאים]".

===הרבי אומר קדיש===
ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] אמר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.

===מסתיר מאמו===
את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

===עליה לקברו===
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד עולים לקברו של ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ישראל אריה לייב. פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י"ג אייר}}. אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות"ח ת"ח'''}}. בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שי' "ותעשינה הכל"'''}}]]
החל משנת [[תש"ל]]{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680 על פי ההוראה] שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב"ד לציונו ר' של ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון "התאחדות החסידים" (אייר תשע"א)]{{תמונה}}}}. ביארצייט בשנת תשפ"ג פקדו רבבת מתפללים את הקבר ומתחם ההתוועדויות שהוקם על ידי התאחדות החסידים{{הערה|בית משיח, 1359}}.

לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי"ל לקראת י"ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש"נ]] ענה הרבי:"נתקבל ות"ח ותנוח דעתם וכו' והזמ"ג פסח שני [[ל"ג בעומר]] אעה"צ"{{הערה|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.

כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקברו של ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפילות בתוככי תפילות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

===דאגה למצבו של הקבר===
המצבה מונחת לרוחב באופן לא רגיל, על כך כתב הרב פנחס אלטהויז לרבי בכ"א וכ"ב אלול תשי"ד, וזה היה מענה הרבי בד' תשרי תשט"ו:
{{ציטוט|ומה שכותב שהוקמה לאורך הגוף לא לצד הראש, הנה אם ישנם שם מצבות באופן כזה יש להניח כמו שהוא אבל באם לאו הרי אין לשנות מהנהוג בבית חיים זה ואם אי אפשר אחרת יש לעשות מצבה אחרת ולהקימה כמו שאר המצבות, אבל מניח את דעתי שכותב שהרבה מצבות מונחות באופן כזה בצפת...|מקור=אגרות קודש חלק י' אגרת ב'תתקסז}}.

הרבי דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים היה שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.

ב[[י"א באב]] [[תשל"א]], לפני נסיעה של הרב [[יצחק דוד גרונר]], הוא התבקש לבוא ל[[חדר הרבי]], ובין הדברים הרבי שאלו איפה יהיה קרוב ל [[כ' במנחם אב]]{{הערה|יום [[הסתלקותו של רבי לוי יצחק]], אביהם של הרבי וישראל אריה לייב.}}, וכשענה שיהיה ב[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בבכיה: {{ציטוטון|איך האָב אַ ברודער וואָס ליגט אין [[טבריה|טבריא]]{{הערה|כך אמר הרבי, למרות שישראל אריה לייב קבור ב[[צפת]].}}; דו זאָלסט גיין דאָרטן און זען אויב מ'דאַרף מתקן זיין די מצבה, און דו זאָלסט לייגן דאָרטן אַ צעטל}} (=יש לי אח המונח [=טמון] בטבריה; לך לשם ובדוק אם צריך לתקן את המצבה, והנח שם פתקה); הרב גרונר אכן ביקר בקבר בכ' במנחם אב, והניח עליו מכתב בו ביקש שהרבי יהי' בריא ושיוליך את כלל ישראל לגאולה ושתבוטל גזירת [[מיהו יהודי]] ורצונות הרבי יתמלאו. כשחזר, הוא כתב [[דו"ח]] מפורט לרבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע"ד]}}.

בקיץ תשל"ג כתב הרבי במענה לדו"ח של הרב [[דוד רסקין]] מביקורו בארץ הקודש: "המצבה דאחי ע"ה – צריכה איזה תיקון?".

===הנצחתו===
רבים מאנ"ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.

מר יעקב כהן ששימש כראש עיריית [[קריית אונו]] היה מידידיו הקרובים והחליט להנציח את זכרו על ידי הקמת [[תלמוד תורה]] בעירו על שמו. הוא סיפר זאת באוזני הרבי בשהותו ב[[יחידות]] ובהתקרב מועד הנחת [[אבן הפינה]] שנערכה ב[[ל"ג בעומר]] [[תשכ"ד]] ביקש מהרבי לשלוח נציג לאירוע. הרבי שיגר לאירוע את הרב [[שמואל חפר]] בנמקו כי חותנו הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] הכיר את ישראל אריה לייב עוד בעת שהותו ב[[רוסיה]] וכן אח"כ ב[[ארץ הקודש]] והוא המתאים מכל הנקודות להשתתף באירוע{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג אגרת ח'תתיד}} באגרת לרב חפר כתב הרבי שבטח יכבדוהו לנאום באירוע ועליו לנצל זאת בכיוון המתאים{{הערה|תשורה חפר, תשע"ה}}.

לזכרו הוקמו קרנות גמ"ח בשם 'קרן ישראל אריה ליב' בקראון הייטס ובצפת.

לזכרו הוקם [[מכון ריא"ל]] (ראשי תיבות של שמו הפרטי){{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1358, ע' 42-47 ראיון עם פרופסור הרב [[שמעון סילמאן]], תולדות חייו ואודות מכון ריא"ל ע"ש ישראל אריה לייב שניאורסון}} בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק. הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=257 דיווח מהכנס של שנת תש"ע] {{חב"ד בישראל}}}}.

בכפר חב"ד ישנו בית כנסת הנושא את שמו.

==מדברי הרבי על אחיו==
לפי הוראת [[הרבי]] נכתבו על מצבתו וכן בהקדשה בכריכה האחורית של קובץ [[דבר מלכות י"ב (קונטרס)]] אותו חילק הרבי, התארים הבאים: הוותיק וחסיד איש ירא אלוקים נו"מ ובעל מידות וכו'.

בשנים [[תשכ"א]], [[תשכ"ה]], [[תשל"ח]], [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו.

כמה פעמים ביאר הרבי את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") וההוראות בעבודת השם הנלמדות מהם: בשיחות שבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תשמ"ה]], [[פסח שני]] [[תשמ"ז]], ושבת פרשת אחרי קדושים, י"ג אייר [[תנש"א]]. בשיחה האחרונה ביאר הרבי (ועד"ז בקיצור בשיחת ט"ו אייר ה'תנש"א – אחר תפלת מנחה){{הערה|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM/view?resourcekey=0-BT8JBn692YYL73o0A0CWyQ שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:
*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.
*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.
*'''לייב''' - תרגום לאידיש של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] יצא לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו הופיעו ראשי-פרקים מתולדות ימי חייו, שיחות ומאמרי
הרבי בקשר ל[[יארצייט]] שלו, ועוד. במוצאי י' אייר ראה הרבי את הקובץ והיה שבע רצון בגלוי ודפדף בו והביט על כל עמוד ובסופו עיין בההקדשה{{הערה|ממכתב שכתב בשעתו אחד מעורכי הקובץ התמים (הרב) [[מנחם מענדל פעלער]] - נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א גל' 40] (ע' 18)}}.

==ניגונו: הפלפול==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון הפלפול]]}}
ביארצייט של ישראל אריה לייב בשנת תשפ"ג חשף הרב אורנשטיין ב[[חב"ד אינפו]], ופירסם בהמשך גם בשבועונים החב"דיים, כי הניגון שישראל אריה לייב אהב לנגן תדיר הוא [[ניגון הפלפול]]:
{{ציטוט|תוכן=לפני קרוב לחצי יובל שנים חשף ראש הישיבה הרב משה אורנשטיין את יומנו האישי של מר [[ישעיהו שר]] ז"ל, שהיה חברו הקרוב של ישראל אריה לייב, שיום היאר צייט שלו חל הערב. קטעים מהיומן התפרסמו בזמנו בשבועון כפר חב"ד, והופיע מחדש בתוספת השלמות מתוך כתב היד המקורי בספר שנים ראשונות ופורסם בשלישית כנספח לספר 'אבא' חלק שני. ביומן, המשתרע על פני 22 עמודים, מתאר מר שר, בין היתר, כיצד לימדו ר' לייבל את ניגונו של אדמו"ר הזקן וביקשו "להנציח את הניגון ברבים".|מקור=}}

במשך שנים התחקה הרב אורנשטיין אחר הניגון, ובהשגחה פרטית בימים הסמוכים ממש ליום היארצייט של ישראל אריה לייב (תשפ"ג) הגיעה לידיו הקלטה ששלח מר שר לרבי, אך לעולם לא הגיעה ליעדה (היא שבה אליו, למר שר). בקלטת חוזר מר שר על הניגון ומספר כי ר' לייבל ביקשו לשמור על הניגון ולהפיצו ברבים. הניגון הוא ניגון הפלפול הידוע. אך עם מספר שינויים מהרגיל. לדבריו, ר' לייבל גילה את אוזנו שזהו ניגונו של אדמו"ר הזקן. ר' לייבל וודאי שמע על כך בבית.

בחגיגת סיום הרמב"ם שהתקיימה בישיבה בנתניה בימים הסמוכים, חשף הרב אורנשטיין את הסיפור והניגון. התלמידים נעמדו בהתרגשות וניגנו יחד את הניגון עם חלק מהשינויים שר' לייבל ככל הנראה ניגן{{הערה|'''ר' לייבל'ס ניגון''', שבועון בית משיח י"ד אייר ה'תשפ"ג עמוד 32.}}.

==תמונתו==
בחודש אב תשפ"ב (2022) התפרסמה תמונה שעל פי הנטען המצולם בה הוא ישראל אריה לייב. על פי הפרסום התמונה צולמה בשנת 1943 [תש"ג] (כשהיה בן 37) בחתונת גיסו של ישראל אריה לייב (מילגרום). התמונה לא פורסמה על ידי גוף חב"די מוסמך ולכן לא ניתן לסמוך עליה בבירור.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' דבורה ([[גניה שניאורסון|גניה]]) (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], הייתה נשואה לאבנר רוטמן.
*'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).
* '''אחיו''': [[אדמו"ר שליט"א]].
* '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]].

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון בית משיח]], גיליון 364, סקירה נרחבת אודות ישראל אריה לייב שניאורסון.
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - [[התמים (בית משיח)]], אייר-מנחם אב תשס"ד.
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[ימי מלך]] חלק ראשון, פרק שלישי.
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]], הלויית ישראל אריה לייב ומענות הרבי.
*'''תמיהה גדולה בעיני''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] 1958 עמוד 34.
*הרב [[משה אורנשטיין]], חשיפה מרגשת: ר' לייבל'ס ניגון, [[בית משיח]], גיליון 1358.
*הרב [[משה אורנשטיין]], "ר' לייבל'ס ניגון", [[כפר חב"ד]], י"ג אייר תשפ"ג, גליון 2007, עמ' 39 ואילך.
*הרב [[אליהו שוויכה]], [http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A0%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%91%20-%20%D7%99%D7%98%20%D7%90%D7%93%D7%A8%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4.pdf תשורה נקי תש"פ - ישראל אריה לייב חבר ועדת אנרגיה אטומית באנגליה].
*הרב [[משה אורנשטיין]], [[כפר חב"ד]], אייר תשפ"ג "האח שהקדיש את חייו עבור ביטחון יהודים" עמ' 44 ואילך - בן גוריון שלח את ישראל אריה לייב לאנגליה בעניין ייצור אטום.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/f/f8/%D7%9B%D7%A8%D7%A2_%D7%9B%D7%90%D7%97_%D7%9C%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91.pdf תולדות ר' ישראל אריה לייב שניאורסאהן] בהוצאת התלמידים השלוחים [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], יום ההילולא י"ג אייר [[תשפ"ד]]
*'''[https://chabad.info/magazine/342310/ שניאור זלמן ברגר ● הרבי ונסיון עליית אביו אמו ואחיו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון ותיק העליה של ישראל אריה לייב שניאורסון]''' {{אינפו}}

*[https://chabad.info/news/934802/ הרב משה אורנשטיין חושף: ניגונו של ישראל אריה לייב] {{אינפו|}}.
*[https://col.org.il/news/162923 שחזור הארכיון של ר' ישראל אריה לייב] {{חב"ד און ליין}}
*קובץ '''[https://en.calameo.com/read/007023230bbb862d6d363 "י"ג אייר - שבעים שנה"]''', בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]].
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL
*'''[https://anash.org/the-life-and-works-of-the-rebbes-brother/ חייו ויצירותיו של אחיו של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/special/פרסום-ראשון-מכתב-נדיר-מהרבי-על-פטירת-אח/ מכתב נדיר שכתב הרבי לאחרי פטירת אחיו למר אסא פז שהיה מידידיו הקרובים] {{אינפו|}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/669067/ הרבי לפרופסור רוזנבלום: "היה לי אח צעיר ממני"]''' {{וידפו}}
*'''[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68627 הדו"ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ovX1A2Cy16sjD4kL9byhkRvNDqw88BaA/view?usp=sharing סקירה מפורטת על ענייני י"ג אייר אצל הרבי במחיצת השנים]''' (ע' 12 ואילך)
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/ליקוט-מענות-קודש-בקשר-ליג-אייר/ ליקוט מענות קודש - י"ג אייר]'''
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י"ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]
*'''[https://col.org.il/news/130634 "אריה-לייב" • איך הפך השם הלועזי 'לייב' לשם יהודי נפוץ?]''', רעיון מעובד משיחת הרבי בקשר לשמו של ישראל אריה לייב {{COL}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/668619/ י"ג אייר שנת השבעים]''', חוברת מהודרת בהפקת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/668726/ להבין ענין י"ג אייר]''', התוועדות עם הרב משה אורנשטיין {{וידפו}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=80096 כשהרבי התערב בהחלפת המצבה של אחיו] {{שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*שלום בער שפירא, '''[https://collive.com/marking-the-70th-yartzeit-of-r-yisroel-aryeh-leib/ הערות ואנקדוטות לרגל יום ההילולא ה-70]''' {{COL}}{{וידאו}} (אנגלית)
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/731.pdf איש הסוד של הרבי]''' כתבה אודות הרב יחזקאל בסר, שעמד בקשרי ידידות עם ישראל אריה לייב
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_13.html משאלת אחי הרבי: 'להנציח את הניגון ברבים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
*'''[https://anash.org/the-rebbes-brothers-homes-in-berlin-tel-aviv-and-liverpool/ מקומות מגוריו של ישראל אריה לייב לאורך השנים]''' {{אנש}}
*'''[https://iggudhashluchim.com/templates/articlecco_cdo/aid/4707704/jewish/Hebrew-articles-and-Yomanim.htm מקבץ כתבות ויומנים אודות ישראל אריה לייב]''', באתר ועד אור וחום ההתקשרות
*'''[https://anash.org/resource-site-om-rebbes-brother-launched-his-yahrzeit/ תולדות חייו עם קישורים להרחבות ומקורות]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://collive.com/kovetz-podcast-for-rebbes-brothers-yartzeit-2/ קובץ לימוד ופודקאסט ליום היארצייט]''', בהוצאת ארגון 'יגדיל תורה' {{אנש}} (אנגלית)
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, ישראל אריה לייב}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]

עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

2025-03-17T20:34:11Z

37.60.47.76: /* עם הרבי */ אי הבנה של המכתב

{{לעריכה|לא אינצקלופדי מספיק. בפרט בהתנגדות שמבוססת על פרשנות ולא על עובדות}}
{{דמות|
|שם=הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
|תמונה= עדין אבן ישראל.jpg
|תיאור= הרב עדין אבן ישראל נואם ב [[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]].
|תאריך לידה=[[ג' אב]] [[תרצ"ז]]
|מקום לידה= [[ירושלים]]
|תאריך פטירה=[[י"ז אב]] [[תש"פ]]
|מקום פעילות=
|רבותיו= [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=חסידות חב"ד
}}
[[קובץ:הרב עדין.jpeg|ממוזער|250px|עובר לפני הרבי]]
[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב עדין עם [[בנימין נתניהו]]]]
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי]]
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' ([[ג' באב]] ה'[[תרצ"ז]], 11 ביולי 1937 - [[י"ז אב]] [[תש"פ]]) היה [[רב]] [[חסיד חב"ד]] ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפרסם הודות להוצאתו של [[תלמוד שטיינזלץ]]. זכה לקירובים מיוחדים מהרבי. באופן נדיר וחריג הרבי הורה לו לשנות את שם משפחתו ולכן שינה משטיינזלץ לאבן ישראל.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ג' אב]] [[תרצ"ז]] לאברהם משה שטיינזלץ ול לאה. אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' [[הלל צייטלין]] התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שב[[פולין]] בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה. המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים.

שלחו אותו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב"ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב [[דב בער אליעזרוב]] מרבני חב"ד, ובד בבד רכש השכלה אקדמית.
בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], את דרכו ל[[יהדות]] ולחסידות, החל במפגש מעצים עם הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] אליו היה קרוב מאד ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם ה[[רב]] [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]] מקבץ במלאת מאה וחמישים שנה להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]].
למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וקיבל רבות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.

בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]] ואחותו של השליח הנודע הרב [[שמואל אזימוב]], מיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי [[מרדכי פויזנר]] (אחיו של [[רבנו הזקן]]).

בערב שבת עקב, [[י"ז באב]] [[תש"פ]] נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה. הובא למנוחות ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], כשבני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה.

רבים ליוו אותו, וספדו אותו, ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] הוציא הודעת אבל מיוחדת:

{{ציטוטון|: אני דואב מעומק לבי על פטירתו של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל – ידען עצום, גאון בתורה ואיש רוח מופלא. גדלתי בסמיכות לרב שטיינזלץ בירושלים של ילדותי, אבל זכיתי להכירו אישית רק שנים לאחר מכן. נפגשתי איתו כמה פעמים בביתו, ושמעתי את שיעוריו המרתקים שתמיד החכימו אותי..
אלה לא היו שיעורים במובן השגרתי, אלא שיחות מרוממות נפש שחבקו עולם ומלואו – תנ"ך, משנת חז"ל, היסטוריה, פילוסופיה, תרבות, בלשנות, ועוד. קראתי גם בספריו שספוגים חוכמה ודעת, הגות ואמונה. הרב שטיינזלץ ייצג במובהק את דמותו של 'המתמיד' היהודי. הוא השקיע עמל בלתי-פוסק במפעלי הפרשנות שלו, ובראשם הפירוש לתלמוד שמנגיש את לימוד הגמרא לציבורים רחבים בשפה בהירה ומובנת. חיבוריו החשובים יעמדו לדורות – כאבני-יסוד של מורשת ישראל, וכנר תמיד לזכרו..
אהבת ישראל של הרב שטיינזלץ הושפעה רבות מקרבתו לרבי מלובביץ' ומחסידות חב"ד. אישיותו יוצאת הדופן של הרבי הטביעה בו חותם עז, כפי שארע גם לי במפגשיי עימו. בעיני שניהם – הרבי מלובביץ', ותלמידו הרב שטיינזלץ – ראיתי אותו אור כביר של אהבת האדם ואהבת עם ישראל..
אני שולח את תנחומיי העמוקים למשפחת שטיינזלץ ולרבבות תלמידיו של הרב בארץ ובעולם. יהי זכרו ברוך.}}

==עם הרבי==
בשנת [[תשי"ג]] כשהרב שטיינזלץ היה בגיל 16, שלח הרבי מכתב להרב [[נחום שמריה ששונקין]] עם בקשה להיפגש עם הרב אבן ישראל ו"להוציאו מן המבוכה ומן הסביבה שבה הוא נמצא" וש"טוב הוא שיעתיק לאיזה זמן מירושלים למען לא יבלבלוהו בתמידות"{{הערה|[https://col.org.il/news/126247 "הוא בגיל ט"ז שנה ונבוך בדרכו בחיים" • מכתב נדיר של הרבי]}}.

ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי '[[אתה הראת]]'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".

בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. באגרת משנת תשכ"ט{{הערה|מתאריך ה' מרחשון}} הרבי תבע ממנו ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב הודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו [[ספר הקן]].

בשנת תשל"ו העיר לו הרבי על מאמר שכתב ב"תרביץ" על מאמר חז"ל ש"הנשר הגדול לא היה ולא נברא". בסופו של המכתב כתב לו הרבי שמצא כאן הזדמנות "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה"{{הערה|אגרת מתאריך ה' מנחם אב ('''אגרות־קודש''', לא, ע' רסה–רסז).}}.

סיפר הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]: באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ואמר לו משהו. הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין, הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות.

===רב בית כנסת צמח צדק===
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]]
מונה לרבו של [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]], ולמרות המרחק הגדול מביתו, היה צועד רגלית מידי שבת בבוקר אל בית הכנסת, מתפלל באריכות ומתוועד, ואז שב לביתו בשעות אחר הצהרים. קיבל על כך עידודים רבים מהרבי{{הערה|אגרת מה' מר חשון תשכ"ט}}. הרב נהג לשאת דרשות בשבת שובה ובשבת הגדול. בשנותיו האחרונות, עקב מצבו הבריאותי, דרש את דרשותיו בנו הרב [[מנחם יעקב צבי אבן ישראל|מני אבן ישראל]].

===שינוי שם משפחה בהוראת הרבי===
בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות הוראת [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו] - וידאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}.

כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם הרבי שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].

===[[חוגי חן למשנת חב"ד]]===
בכל{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של "מרכז שטיינזלץ למד את עמי".}} יום חמישי בשעה 20:40, מסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת [[תשי"ח]] (1958). לאחר פטירתו של הרב [[אברהם חן]] (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם "[[חוגי חן למשנת חב"ד]]"). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר על ידי [[הרב זוין]], שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן.

לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן.

בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור [[ספר הק"ן]], המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן.

השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות על פי דא"ח".

במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר{{הערה|לדוגמא: אגרות קודש אגרת ז'פד, כ"ב מרחשון תש"כ.}}.

בשנת ה'תש"מ (1980) החל הרב אבן ישראל למסור שיעורים בספר התניא בתחנת הרדיו קול ישראל, ביוזמת [[אברהם זיגמן]]{{הערה|[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/06/104.-HS-Bahaaloscha-5777-Hebrew.pdf לחדור דלתות סגורות]}}. מספר שנים לאחר מכן הוציא לאור את סדרת "ביאור התניא" שהתבססה על שיעורים אלו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=61090 כך הכנסתי את התניא ל"קול ישראל"]}}.

===הישיבה הראשונה בברית המועצות===
[[קובץ:ישיבה ראשונה במוסקבה.jpg|ממוזער|250px|כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה]]
בשנת [[תשמ"ט]] הקים את ישיבת [[שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלאסנוסט.

הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]].

הקמת הישיבה הייתה הצעד הדרמטי ביותר באותה התקופה שהסובייטים עשו לשיפור חופש הדת והתרבות היהודית של יהודי ברית המועצות.

לרגל פתיחת הישיבה התקיים אירוע מיוחד וראשוני מסוגו בהשתתפות אנשי הממשלה הסובייטית ודיפולמטים,

את הישיבה פתח הרב עדין, לאחר משא ומתן של כעשרה חודשים עם יו"ר האקדמיה הסובייטית למדעים, יבגני וליחוב,

הישיבה הוקמה בדרום מוסקבה בבניין שהועמד לרשותה על ידי האקדמיה הסובייטית למדעים,

הסובייטים דאגו למקומות מגורים לאנשי הסגל שיבואו מחו"ל ולכיתות לימודים, והם גם נתנו מלגה לתלמידים.

הישיבה קירבה תלמידים רבים לתורה ומצוות, ומהווה מאבני היסוד של הקמת היהדות מחדש לאחר 70 שנות דיכוי.

[[קובץ:ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תשנא.jpg|ממוזער|ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תנש"א, מימין הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]]]

==פעילות ציבורית==

בשנת [[תשד"מ]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח בית ספר לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות בירושלים ובכפר עציון. לרב אבן ישראל היתה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שמעון גרשון רוזנברג. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר תקוע המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.

בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]].

בשנת [[תש"ס]] הוגדר על ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.

בתחילת חודש [[כסלו]] [[תשע"ז]] נפגש עם האפיפיור ובימים שלאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות.

בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.

==גמרא שטיינזלץ==
{{ערך מורחב|תלמוד שטיינזלץ}}
[[קובץ:כתיק ביאור שס1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הוראת הרבי אליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן]]
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:
מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד]]ים, במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים ותמונות. בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.

[[קובץ:עם שזר.jpg|ממוזער|מעניק לנשיא [[זלמן שזר]] את ספרו הראשון על הגמרא.]]

==ה"מתנגדים" נלחמים בגמרא שטיינזלץ==
על פי עדותו של הרב שטיינזלץ, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מ[[הרבי]]. הרב קיבל מכתבי ברכה מהרבי כשהוציא לאור את פירושו לתלמוד הבבלי {{הערה| ראו למשל: אגרת מה' מרחשון תשכ"ט, אג"ק חלק כו, עמ' ט.}}.

ראש ישיבת פוניבז', שכידוע נלחם נגד חב"ד, לא ראה בעין יפה את ההצלחה האדירה של הוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד אסר ללמוד בגמרא שטיינזלץ בטענו שסילף את דרך הלימוד הרצויה.
אותו ראש ישיבה רע מעללים, החל לשכנע רבנים ידועים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את העדה החרדית לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי העדה החרדית ואמר:"אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!". בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא.
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב חיים קריזווירט, הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב אליעזר יהודה וולדנברג ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא. היה זה בהשפעת אותו מנהיג ליטאי. יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - {{הערה|ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?}} בשנת 2011 התבטא הרב שטיינזלץ בעניין הביקורת על ספריו: "חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד". {{הערה|מוטי לוי‏, הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה!‏, 30 במאי 2011.)]}}. לעומת זאת, הרב [[משה פיינשטיין]] מפוסקי הדור, האדמו"ר מערלוי, האדמו"ר "נתיבות שלום" מסלונים והראשון לציון הרב מרדכי אליהו, נתנו הסכמתם וברכתם לתלמוד שטיינזלץ {{הערה| ראו הסכמותיהם באתר מרכז שטיינזלץ, ב:הסכמות לעבודת הרב}}.
מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:

{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן שלא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן שלא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות והלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}

==ספרי ביאורים==

בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את ספר התניא לציבור הכללי.

בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם. בשנת [[תשע"ז]] הוציא את הסדרה במהדורה חדשה.

בשנת [[ה'תשע"ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.

סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע במגזין "קרוב אליך" במדור [[התועדות]].

מספר שנים לאחר פטירתו, בשנת [[תשפ"ג]], הושלמה מלאכת ההוצאה לאור של סדרת ספרי הביאור שלו על המשנה שחתמה את מלאכת הביאור שלו על כלל ספרי היסוד, וככל הידוע הוא הפרשן היחיד שפירש הן את התנ"ך כולו, הן את המשניות, והן את הש"ס.

סדרת ביאוריו על המשנה כוללת 13 כרכים, 63 מסכתות, 4182 משניות, וכ-9,000 עמודים. העבודה על ההוצאה לאור נמשכה כ-8 שנים. כל כרך של 'משניות שטיינזלץ' מכיל בממוצע 750 תצלומים ואיורים צבעוניים{{הערה|1=[https://ch10.co.il/news/790021/#.Y7UqLHZBzIV דיווח על השלמת ההוצאה לאור והגשת הספר לפרזידנט בוז'י הרצוג].}}.

===מספריו===
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון. על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח{{הערה|https://www.kikar.co.il/hasidism/371147}}.
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון. על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח{{הערה|https://www.kikar.co.il/hasidism/371147}}.
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד-ידיעות אחרונות). על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח{{הערה|https://www.kikar.co.il/hasidism/371147}}.
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור.
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
* '''[[תהלים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.
* '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי (הספר יצא לאור בתרגום לעברית בשנת [[תש"פ]] (2020).
*'''התוועדות''' עם הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), [[ספריית מעיינותיך]], חלק א - [[תשע"ז]], חלק ב - [[תשפ"ב]].
*'''התנ"ך המבואר''' - כולל חמש המגילות, בהוצאת "קורן ירושלים".
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], פורטוגזית, סינית ועוד.

==משפחתו==
*רעייתו, הרבנית מרת חיה שרה בת הרב [[חיים הלל אזימוב]]
*בנו, הרב [[מנחם יעקב צבי אבן ישראל]] - ירושלים
*בנו, הרב [[אמחיה אבן ישראל|אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל]] - עורך ראשי ומנהל הפרוייקטים במרכז שטיינזלץ, ירושלים

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1871, לזכרו ולתיאור דמותו ומשנתו: '''איש האשכולות''' עמוד 14, '''גאון וחסיד''' עמוד 24, '''תורה ללא הפסקה - יצירה פורצת דרך''' עמוד 44, '''מה שראינו בבית אבא''' עמוד 54, '''סודות מהיחידויות''' עמוד 60, '''הרבי שלי''' עמוד 67
*שניאור זלמן לוין, '''הרב שלא ידע מנוח''', כתבה על הרב עדין ב[[שבועון בית משיח]] גליון 1225 עמוד 13.
*'''הגאון שלא נח''', מגזין 'נשמה' גליון 10 חודש אלול תש"פ עמוד 6
*שלום מגידמן, התוועדות משוכתבת עם הרב אבן ישראל ע"ה מ[[כ"ב שבט]] ה'[[תשס"ו]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1895.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ] {{קישור שבור}}
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=שטיינזלץ אגרות קודש]
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ספר-תהילים/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהלים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[https://col.org.il/news/121211 דיוקנו של רב צעיר]''', עיתון 'דבר' תשכ"ט {{COL}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4834810/jewish/Rabbi-Adin-Even-Israel-Steinsaltz-83-Renowned-Scholar-Author-and-Devoted-Chassid.htm למדן בעל שם, סופר, וחסיד מסור]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_14.html טור אישי על דמותו של הרב שטיינזלץ מאת תלמידו הרב משה קורנוויץ]
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/08/blog-post_92.html בשביל הרבי 'משיח' זה משהו שצריך להילחם בשבילו • מאמר מאלף של הרב עדין שטיינזלץ]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת אזימוב]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי

2025-03-11T00:04:24Z

37.60.47.76:

[[קובץ:ישראל ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ישראליק וילשאנסקי ([[תשפ"ד]])]]
הרב '''ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי''' (נולד ב[[ח"י אלול]] [[תשד"מ]]) הינו ראש ישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], וחבר הנהלת [[את"ה המרכזי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ח"י אלול]] [[תשד"מ]] (ונקרא על שמם של ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]]), לאביו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] ולאמו מרת מלכה פערל וילשאנסקי, בתו של הרב [[משה אשכנזי]] שהיה רבה של [[תל אביב - יפו|קהילת חב"ד תל אביב]].

בצעירותו למד במוסדות [[חב"ד]] בעיר [[צפת]]. בישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבתו של אביו [[ישיבת חח"ל צפת]]. בשנת [[תשס"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה היה חבר הנהלת [[את"ה העולמי]], והמשיך לנהל את הארגון גם בשנים שלאחר מכן.

במקביל ללימודיו ב770 יצא לשליחות בשכונת [[מילבייסן|מיילבייסן]] שב[[ניו יורק]] במסגרת [[בית חב"ד]] בהנהלת ה[[שליח]] הרב [[יהודה פרידמן]].

בשנים [[תשס"ו]] - [[תשס"ז]] עמד בראש [[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]] של [[את"ה העולמי]].

בשנת [[תשס"ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה, בתו של ר' [[שניאור זלמן צבי ויסמן]]. למשך תקופה קצרה התגורר ב[[כפר חב"ד]], ובמהלכה שימש כר"מ מחליף ב[[ישיבה]] ב[[נתניה]].

לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]] חבר לצוות הרוחני שייסד את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] והתמנה לעמוד בראש הצוות הרוחני יחד עם [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|הרב פרידמן]] ו[[לוי יצחק ניסילביץ'|הרב ניסלביץ']].

במקביל לתפקידו בהנהלת הישיבה, משמש הרב ווילשאנסקי כ[[ר"מ]] בישיבה{{הערה|בשלושת השנים הראשונות של הישיבה שימש כר"מ של תלמידי שיעור א', מהשנה הרביעית עבר למסור שיעורים לתלמידי שיעור ב', ובהמשך לתלמידי שיעור ג'}}.

שימש כמשגיח ראשי של שיעור ב' וג' בישיבת קטנה צפת.

במהלך הלויית אביו הוכתר לכהן כראש ישיבת [[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וילשאנסקי, ישראל שניאור זלמן, ישראליק וילשאנסקי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]

אליעזר יעקב ברוד

2025-02-18T22:01:23Z

37.60.47.76:

[[קובץ:ר' לייזר ברוד פ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוד במהלך מסירת שיעור (תשפ"ד)]]
[[קובץ:אליעזר ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוד (משמאל) מקבל את "פרס הספרות החב"די" (תשע"ב).]]

הרב '''אליעזר יעקב הלוי ברוד''' (יליד שנת [[תשכ"ב]], 1961) הינו חבר מועצת [[הרבנות הראשית]], רב היישוב כרמי יוסף, ראש מכון הסמיכה של [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]] ורב בית כנסת ישראל אריה לייב בכפר חב"ד.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ריגא]] ב[[ט' כסלו]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב [[ישראל ברוך ברוד]], ובגיל 3 עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם משפחתו, ועברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה כפר חב"ד]], כילד התבלט בכישרונותיו והוקפץ בהחלטת ההנהלה כמה כיתות. אח"כ למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

כשסיים את שנת הלימודים שיעור ב' בישיבה בלוד השתתף במבצע שינון דפי [[גמרא]] בע"פ ונסע לרבי לחודש תשרי, בסיום החודש נכנס ל[[יחידות]] בת ארבע דקות אצל הרבי, בפתק שהגיש לרבי כתב על השתתפותו במבצע השינון, שאל את הרבי על אפשרות שעמדה בפניו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], וכתב על כך שהוא [[לוי]] אך מסופק אם יוכל לקיים את הוראת הרבי ללויים להשתתף במעמד [[הקפות]] הנערך ב[[חברון]] היות ויחזור במועד מאוחר מהתאריך בו חל מעמד ההקפות,

הרבי השיב לו להישאר ללמוד ב[[ארץ ישראל]] ונימק זאת בהצלחתו בלימודים שם במסגרת השתתפותו במבצע השינון, לאחר מכן הרים הרבי את עיניו והביט ברב ברוד במבט חודר תוך כדי שהוא אומר: {{ציטוטון|"והעיקר דו זאלסט לערנען בשקידה ובהתמדה רבה"}}, בהמשך היחידות הורה לו הרבי לתת לרב [[נחום טרבניק]] סכום נסיעה לחברון ובכך ייחשב לו שהשתתף במעמד ההקפות, לאחר מכן חזר הרבי על המשפט :"והעיקר דו זאלסט לערנען בשקידה ובהתמדה רבה", בהמשך שוחח עמו הרבי על מספר עניינים נוספים ובסוף חזר בשלישית על המשפט{{הערה|ישראל אלפרוביץ, יוסף יצחק קפלן, '''לבד עם הרבי''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2055 עמ' 34.}}.

לאחר לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. נמנה עם הקבוצה השנייה שנשלחה ל[[תומכי תמימים מגדל העמק]]{{דרושה הבהרה|איזו קבוצה שניה? של הבחורים אחרי לימודם בכפר? אם כן מדוע שניה?}}. בשנת [[תשמ"ב]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] אצל הרבי, ובמהלך השנה מונה כחבר בצוות ה[[חוזרים]] תחת ר' [[יואל כהן]]. כמו כן מונה לאחד מ[[שבעת הקנים]] בנגלה.

התחבב במהלך שנות לימודו ב[[770]] על ראשי הישיבה, הרב [[מרדכי מענטליק]], הרב [[יואל כהן]] והרב [[שלמה זרחי]].

בשנת [[תשמ"ז]] התחתן עם רעייתו גיטה, בתו הבכירה של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]], והתגורר בכפר חב"ד.

במשך מספר שנים כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[אחי תמימים ראשון לציון]] ובשנת [[תנש"א]] התמנה לכהן כרב היישוב כרמי יוסף שבמועצה האזורית 'גזר'. ומני אז מוסר שיעורים ב[[סמיכה לרבנות]] בישיבת [[אור שמחה]] בכפר חב"ד.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

הרב ברוד היה כותב מדי שבוע את המדור "מן המעיין" ב[[שיחת השבוע]] ובו ליקוטי רעיונות מספרים ובעיקר מספרי חסידות, לפי נושאים שונים. בנוסף, מכהן הרב ברוד כחבר ועדת 'פרס הרב קוק' כנציג [[הרבנות הראשית]], וחבר הנהלת ארגון רבני הערים וההתיישבות.

משנת [[תשע"ה]] פתח בקורס ללימוד "הלכות חופה וקידושין", מטעם ארגון "[[אל"ף (ארגון)|אל"ף]]", בנוסף, היה מוסר מדי שבוע ביום חמישי שיעור הלכה באתר [[חב"ד און ליין]], הנקרא בשם "עשה לך רב".

ידוע כמומחה בעניני שמיטה, ומוזמן לפורומים שונים להרצאות הלכתיות. כמו כן מתוקף תפקידו כרב הוא מסדר קידושין לזוגות רבים בכל רחבי הארץ.

בשנת [[תשפ"א]] מונה ליו"ר הוועדה הרוחנית והפיקוח של חדשות 'עדכוני חב"ד'. מדי שבוע מוסר דרשה שעולה לרשת עדכוני חב"ד, ומופצת לאלפי העוקבים והמנויים.

בשנת [[תשפ"ב]] ביקר אצל גדולי הרבנים החרדים, והביא להם את ספריו "שערי יורה דעה". ביקר בין השאר אצל הרב [[גרשון אדלשטיין]] והרב [[ברוך דב פוברסקי]], ראשי ישיבת פוניבז'. כמו כן ביקר אצל הרב [[יהודה סילמן]].

עומד בראשות בית המדרש למנהיגות ורבנות שע"י [[מכון הלכה חב"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/special/763425/ ידיעה על פתיחת בית המדרש בועידה שנתית של רבני חב"ד] {{אינפו}}}}.

בבחירות שנערכו ב[[כ' שבט]] [[תשפ"ה]], נבחר במקום החמישי כחבר מועצת [[הרבנות הראשית]], מתוך חמשת המקומות המוקצים לרבנים האשכנזים.

==ספריו==
*'''שערי יורה דעה''' - ביאור וסיכום הש"ך ו[[הטורי זהב]] על הלכות איסורי והיתר ועל הלכות תערובות (2 חלקים). במבנה הספר ארבעה חלקים: בחלק הראשון הובאו פסקי המחבר והרמ"א ככתבן. בחלק השני מסוכמים בלשון קצרה, דברי הטורי זהב והש"ך. בחלק השלישי, תחת השם "הרחב דבר", מרחיב הכותב בנושאים הנידונים בשולחן ערוך ונושאי כליו, על ידי הבאת דברי המפרשים והפוסקים הדנים בנושא. במסגרת מדור זה מתמקד הרב ברוד בשאלות אקטואליות הנוגעות למעשה כיום, תוך הבאת דברי פוסקי דורנו. בחלק הרביעי הובאו פסקי רבותינו נשיאנו, המתייחסים לנושאים המדוברים בספר.

עד כה יצאו שלושה ספרים על הלכות מליחה, הלכות [[בשר]] וחלב והלכות תערובות.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[מנחם מענדל יצחק ברוד]], דובר חב"ד, ועורך העלון [[שיחת השבוע]].
*בנו, הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]], שליח הרבי לשכונת שיכון דן - רמת החייל [[תל אביב]].
*בנו, הרב [[אהרן ברוד]], מראשי ארגון [[אסנט]] ללימוד יהדות ב[[צפת]].
*חתנו, הרב [[חיים ברוך רוזן]], ר"מ בישיבה גדולה [[תומכי תמימים קריית גת]].
*חתנו, הרב [[חנא חיים פרידמן]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב''ד]].
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל רסקין (קפריסין)]], שליח בניקוסיה, קפריסין.
*בנו, ר' יוני ברוד - רחובות.

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם ברונפמן]], '''במאי קמיפלגי?''' שיחה עומק עם הרב אליעזר ברוד אודות המחלוקת, {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1863 עמוד 46
*'''[https://col.org.il/news/131906 שערים המצויינים בהלכה]''', במוסף התורני של 'המבשר': ראיון עם הרב ברוד מכפר חב"ד, שלמה מן | יום י"א תמוז ה'תשפ"א {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/136234 לרגל הכרך השלישי: הרב ברוד ביקר אצל גדולי התורה בבני ברק]''' {{COL}}

{{מיון רגיל:ברוד, אליעזר}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ב]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבנים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת הבוכרים]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]

חב"דפדיה:דיווח על טעויות

2024-11-28T17:00:49Z

37.60.47.76: /* שילה שאער */ פסקה חדשה

{{קיצור דרך|[[חב:דט]]}}
{{/פתיח}}
{{תיבת ארכיון דיווח על טעויות}}

== [[שרגא פייביש ווגל]] ==
{{/מצב|טופל}}
ר' דובער "בערל" לוין שגר באנגליא לא הי' בנו של ר' ישראל נעוועלער, אלא בנו של ר' שרגא פייטל לוין מנעוועל. {{אנונימי}}
:תוקן. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:41, י' בחשוון, ה'תשפ"ה)

== הוספת שם ==
{{/מצב|דרושה הבהרה}}
שניאור זלמן לנדאו למד בכפר חב"ד {{אנונימי}}
:כנראה הינך מתכוון לרשימת תלמידי הקבוצה, אך לא מובן על איזו שנה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:42, י"ד בחשוון, ה'תשפ"ה)

== [[אברהם יוסף זיידה]] ==

שלום רב!
בהשגחה פרטית הגיע לידי דף זה לפני כשעה,
להלן מספר תיקונים בבקשה ממני אברהם יוסף זיידה:
אבי לא היה חבר מועצת עיריית ירושלים, הוא עבד שם תקופה מסויימת.
אבי זצ"ל חסיד שעסק לפרנסתו בכמה אופנים ומסר נפשו על חינוך משפחתו לתורה וחסידות, עסק בקירוב והכנסת אורחים לבעלי תשובה.

למדתי בדמשק אליעזר ויז'ניץ ירושלים.

קיבלתי על עצמי רבי בתור נער את הרבי מאמשינוב שליט''א, ובמקביל התקשרתי עם הרבי מליובאוויטש, המשפיע שלי הרב שמואל אלעזר הלפרין זצ''ל רב בית ישראל ירושלים,

בישיבת טשעיבין הייתי משתתף קבוע בשיעורי תניא עם המשפיע הרב יוסף יצחק אופן שליט"א.

בשנת ה'תשס''ד היתה לי נסיעת הנס לרבי עם הניסים המיוחדים והשליחות המיוחדת הקשורים גם עם נצחון המלחמה על קליפת צרפת.

רעייתי נקראת היום בינה ברכה, נא להשתמש רק בשם זה.

(לגבי אג'נדות אישיות, הוכחתי שאין זה אישי אלא מלחמתו של הרבי, אולי זה יהיה קשה לכם לקבל)

תודה מראש על התיקונים.
אברהם יוסף זיידה

== שילה שאער ==

בניו מנדי יודי

שלום דובער יהושע ליפש

2024-11-14T20:19:46Z

37.60.47.76:

[[קובץ:יהושע ליפש.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יהושע ליפש]]
הרב '''שלום דובער יהושע (שייע) ליפש''' הוא דיין ו[[מורה צדק]] בקהילת חב"ד ב[[חיפה]], מרבני [[מכון הלכה חב"ד]] ומשגיח ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]], וחבר [[מכון למען ילמדו]].

==תולדות חיים==
נולד לאביו הרב [[יצחק ליפש]] ב[[צפת]]. התחנך במוסדות חב"ד המקומיים,בישיבה קטנה למד ב[[תומכי תמימים נתניה]] ובהמשך למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ז]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנים שלאחר הקבוצה היה ממנהלי [[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]] שעל ידי [[את"ה העולמי]].

התחתן עם רעייתו מרת פערלא ביתו של הרב [[חיים רייכמן]] מ[[כפר חב"ד]] ובשנה הראשונה לאחר נישואיהם התגוררו בכפר חב"ד.

לאחר מכן עברו להתגורר בחיפה שם הצטרף לצוות [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|ישיבת חב"ד בעיר]] שם משמש כמשגיח ראשי.

הרב ליפש עבר בהצלחה את מבחני [[הרבנות הראשית לישראל]] וקיבל תעודת כושר לרבנות להוראה ולדיינות. ומשמש כ[[מורה צדק]] בקהילת חב"ד המקומית. עם הקמת [[מכון הלכה חב"ד]] בשנת תשע"ו הצטרף לרבני המכון.

במקביל לתפקידיו בישיבה ובקהילה, משמש כחבר [[מכון למען ילמדו]].

==ספרו==
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/12/26-12-2021-13-12-11-הערות-וביאורים-הלכות-הלוואה.pdf הערות וביאורים - שלחן ערוך אדמו"ר הזקן — הלכות הלוואה]''' {{PDF}}{{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/magazine/677779/ רוצה להיות מורה צדק?]''' סקירה על רבני מכון למען ילמדו, בתוך שבועון בית משיח ערב חג השבועות תשפ"א {{אינפו}}

{{מיון רגיל:ליפש, שלום דובער יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ז]]
[[קטגוריה:אישים בחיפה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת ליפש]]
[[קטגוריה:משפחת רייכמן]]

שיחה:בנימין זאב סגל

2024-11-07T09:34:26Z

37.60.47.76:

== רב בית הכנסת בעל התניא ==

הוא לא רב בית הכנסת. הרב הוא הרב סלונים הבן.[[מיוחד:תרומות/204.128.182.13|204.128.182.13]] 00:50, 5 בפברואר 2024 (UTC)

:הוא קרוב לוודאי משפיע שם [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 23:16, כ' באב, ה'תשפ"ד 23:16, 24 באוגוסט 2024 (IDT)

== משוב ==

לאימו קרוב לוודאי קראו פרומה אסתר [[משתמש:זלדקן|זלדקן]] - [[שיחת משתמש:זלדקן|שיחה]], 23:15, כ' באב, ה'תשפ"ד 23:15, 24 באוגוסט 2024 (IDT)

רשת אהלי יוסף יצחק

2024-10-06T11:07:39Z

37.60.47.76: /* שם חדש */

[[קובץ:לוגו רשת אהלי יוסף יצחק חדש בנשיאות.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הרשת]]
'''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' המכונה כיום רשת חנוך חב"ד, הינה רשת מוסדות חינוך חב"ד ב[[ארץ הקודש]] שהוקמה על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] בהוראת הרבי, ועומדת תחת נשיאות [[הרבי]]. הרשת כיום בראשות המנכ"ל הרב [[אליהו קריצ'בסקי]] הינה רשת החינוך הארצית של תנועת חב"ד בישראל. ברשת החינוך פועלים מאות גני ילדים ועשרות בתי ספר יסודיים ועל יסודיים בכל רחבי הארץ. מוסדות החינוך של הרשת מתייחדים ברוח חינוכית ייחודית, המבוססת על אווירה יהודית-חסידית לצד מקצועיות ורמה לימודית בלתי מתפשרת ומצטיינים בצוות חינוכי הפועל מתוך תחושת שליחות בשאיפה ליישם את חזונו החינוכי של הרבי לפיו כל תלמיד נועד להיות 'נר להאיר' בסביבתו{{הערה|אתר הרשת}}.

==התייסדות ה'רשת'==
[[קובץ:הרשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו הישן]]
[[קובץ:הנהלת הרשת תשמ"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הנהלת הרשת]]
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], החל [[הרבי]] להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש. ב[[חודש תמוז]] [[תשי"א]], הרבי הורה לעסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] - הפרטיזן, לייסד בארץ הקודש רשת מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]:

{{ציטוטון|
הנה הצעתי בזה, שכיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך [...] הנה כדאי הוא שיתענין בהאפשר[ו]ת לייסד שם (בארץ הקודש ת"ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקה ונקראים על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים, ואף כי אין בידינו - לעת עתה - לשלוח מכאן אמצעים גדולים, אבל על הוצאות קטנות לזמן הראשון בטח אוכל למצוא מקור לזה ובלבד שיהיה בזה ענין של ממש{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'פה. צילום האגרת פורסם בספר הפרטיזן עמוד 85}}
}}

בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל ר' זושא לו הורה הרבי לייסד את הרשת, ניגש לעבודה באופן מיידי, וחודש בלבד לאחר שנכתבה אליו אגרת התייסדות הרשת, בו' מנחם אב תשי"א, ר' זושא דיווח לרבי כי החל כבר לעבוד בהקמת מוסדות רשת אהלי יוסף יצחק, ואת ר' [[זלמן אבלסקי]] לקח לו לעוזר. באותה תקופה הועלו תמיהות לגבי הבחור העסקן ר' זושא, אם יוכל לייסד מוסדות, והרבי כתב על כך לאחד מראשי חב"ד בארץ הקודש: "הרח"ז וילימובסקי, אשר כנראה הוא בעל מרץ... וכבר קיבלתי ממנו איזה הצעות בענין מוסדות חינוך בשם אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש". הרבי שם דגש על כך שכדאי לנצל את מרצו הרב להתייסדות הרשת ומוסיף: "ובפרט שאין אנחנו עשירים כל כך באנשים בעלי מרץ ומחנכים"{{הערה|הפרטיזן עמוד 86}}.

===זרם בלתי זרמי===
הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת לא היתה מקובלת במשרד החינוך וראשי חב"ד עמלו לאשר את הבלתי זרמי ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' [[זושא וילימובסקי]] בקשת הרבי מומשה והתקבל אישור מטעם שר החינוך מר בן ציון דינור, להקמת רשת מוסדות חינוך חב"דיים במסגרת "זרם בלתי-זרמי", כפי שמתועד בספר [[זושא וילימובסקי|הפרטיזן]]:

בח' ב[[סיון]] [[תשי"ב]], נפגש ר' זושא עם שר החינוך [[בן ציון דינור]] והתחנן לפניו לאשר את הקמת הזרם החינוכי הנוסף, השר מצידו הסביר כי אין לו כל אפשרות לעשות זאת ותוך כדי שיחה צלצל הטלפון בלשכתו של דינור ועל הקו היה ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] שזימן את השר לפגישה דחופה וברגע שהשר עזב את המשרד ניגש ר' זושא למזכירה ואמר לה כי השר הסכים לשייך את חב"ד לזרם בלתי זרמי, ועד מהרה הופק אישור רישמי, אשר סלל את הדרך להקמת הרשת{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] [[תשס"ה]], עמודים 92-94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.

===המשרד בתל אביב===
את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת למייסד הרשת ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא ב[[תל אביב]], ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".
ואכן ההתחלה דרשה כוחות עילאיים וברכת הרבי התגשמה,כאשר הרשת הצליחה להקים מספר רב של בתי ספר וגנים ברחבי ארץ הקודש.

בשנים הבאות משרדי הרשת עברו לכפר חב"ד, במבנה מיוחד מול בניין ישיבת תומכי תמימים.

==בתי הספר הראשונים==

[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל הרשת הרב [[דוד חנזין]] (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]
במהלך חורף [[תשי"ב]] הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ במקומות הבאים: זרנוגה (מעברה ליד [[רחובות]]), מנחת (כיום מלחה [[ירושלים]]), [[יפו]] ו[[כפר סבא]]. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובתחילת שנת הלימודים הבאה דהיינו ב[[אלול]] [[תשי"ב]] נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו. ועל רישום הילדים, פורסמה סקירה היסטורית בשבועון בית משיח {{הערה|גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד}}.

{{ערך מורחב|ערך=[[בית ספר חב"ד זרנוגה]], }}

'''זרנוגה''' הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה [[רחובות]]. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על ידי הרב [[זלמן אבלסקי]] מבכירי פעילי הרשת, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.

''''מנחת'''' הוא כפר קטן שהיה סמוך ל[[ירושלים]], במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה". את בית-הספר שם ניהל הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.

ב'''[[יפו]]''' נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהלו נאלצו להתמודד לבד עם בעיית המבנים. את הבית הספר ניהל הרב [[אורי בן שחר]].

גם ב'''[[כפר סבא]]''' היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. {{הערה|קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]}}.

==ניהול הרשת==

בתחילת הקמת הרשת, ר' [[זושא וילימובסקי]] היה המייסד והמנהל{{הערה|על פעילותו כמייסד הרשת ראה בספר תולדותיו הפרטיזן, דוד עבדי, רבים השיב ליהדות וחסידות, אחד היה אברהם}} והרב [[זלמן אבלסקי]] היה יד ימינו ובהוראת [[הרבי]] ר' זושא, הוסיף עוד עסקנים שינהלו איתו יחד את רשת אהלי יוסף יצחק והם: הרב [[דוד חנזין]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. שעשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת{{הערה|הפרטיזן עמוד 89-91}}.

עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב [[דוד חנזין]] שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], אם כי ר' [[זושא וילימובסקי]] היה חבר הנהלת הרשת, ופעיל ברשת ומוסדותיה כל השנים עד יומו האחרון{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]] [[הפרטיזן]] תשס"ה, פרקים ט-י}}. הוא קיבל עליו את המשימה לנהל את רשת אהלי יוסף יצחק על כל המשתמע מכך להקים בתי ספר לדאוג לאישורים ממשרדי הממשלה להשיג תקציבים מהרשויות המקומיות להסדיר תקנים לגייס מורים ולנהל את כל הצד הפיננסי של הרשת. עם זאת השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי במקביל לעבודתו הספר של הרשת בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות הוא בגדר הצלת עולם מלא{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 133-134}}.

בתקופה הבאה היו עסקנים נוספים שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[משה דובער גנזבורג]] שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת.

הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה'רשת'.

לימינו של הרב חנזין פעל הרב זלמן אבלסקי אשר כיהן כמנהל בית ספר ויחד עם זאת, תפקידו היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.{{הבהרה}}

במקביל לעבודתו זאת, הרב חנזין השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה'רשת', בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא.

הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי "עת לעשות לה' הפרו תורתך".

הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש.

מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעיתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו"ל.

במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל"ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.

חבר הנהלת הרשת הרב [[זלמן אבלסקי]] ולימים רבה הראשי של מולדביה תיאר את דרכי פעולתו של הרב חנזין: את עבודתו של הרב חנזין ראיתי מקרוב ומזוויות שונות הייתי חבר הנהלה מחד גיסא ומנהל בתי הספר ביפו בזרנוגה בכפר סבא ובקריית גת מאידך גיסא אני זוכר את הרב חנזין מסור לרבי בתכלית המסירות כשהרבי הורה לעשות משהו הוא לא שאל שאלות ולא זרק את יישום ההוראה על אימי מחברי ההנהלה הוא עצמו נסע לכל מקום כדי לראות כיצד לבצע את הוראות הרבי על הצד הטוב ביותר"{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 139}}.

המנהל הבא היה הרב [[משה סלונים]], אשר עבד כמחנך ומנהל ברשת ובשנת תשל"ז מונה למנהל הרשת והתמסר בכל כוחו לפיתוח הרשת והרחבתה, וסגנון פעולתו היה לבצע הוראות הרבי מבלי להביט על מכשולים ואתגרים שעמדו בדרכו וכך נחל הצלחה בפועלו הרב למען הרשת.

==הרשת מתרחבת==
במהלך השנים מנהלי הרשת על פי הוראות הרבי, הרחיבו את היקף הרשת, באמצעות רישום מוגבר לבתי ספר קיימים, וייסוד בתי ספר חדשים ומהם אשר פעלו עשרות שנים באמצעות אנשי חינוך חב"דיים אשר עברו להתגורר ב[[תענך]], [[בית ספר חב"ד ברוש|ברוש]], [[באר שבע]] ובכל מקום בו הוקמו בתי ספר{{הערה| ראה בספרים: [[הפרטיזן]], [[דוד עבדי]] ו[[חייל בשירות הרבי]]}}. ובשנים מאוחרות יותר, הוקמו בתי ספר 'שלהבות' המיועדים במיוחד לציבור שאינו שומר מצוות לעת עתה, ומידי שנה נערך רישום מוגבר לבתי ספר אלו בפרט{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד}}.

===מנהלי הרשת במשך השנים===
*מייסד הרשת - הרב [[זושא וילימובסקי]]
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב [[משה סלונים]]
*הרב [[מאיר פריימן]]
*הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]
*הרב [[ישראל בוטמן]]
*הרב [[אליהו קריצ'בסקי|אלי קריצ'בסקי]]

===הנהלה נוכחית===

* הרב [[אליהו קריצ'בסקי]], מנכ"ל ומורשה חתימה
* הרב [[יהודה בוטמן]], חבר ועד
* הרב [[מנחם וולפא]], חבר ועד
* הרב ישעיהו גופין, מורשה חתימה וגזבר
* הרב לוי אברמוביץ, מורשה חתימה
* הרב בועז משה דוד למברג, רואה חשבון מבקר
* גב' דבורה יפה הרשקוביץ, גוף מבקר

*'''תפקידים נוספים:'''
*הרב לוי אברמוביץ' - מנהל משרד ואחראי פרוייקטים.
*הרב [[נחום רבינוביץ' (כפר ביל"ו)|נחום רבינוביץ']] - מנהל תכניות לימוד בתלמודי תורה.
*הרב שמעון לוין - אחראי תחום ריכוז חברתי בתלמודי תורה.

===מבקרי הרשת===
מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי, בחודש שבט תשי"ב, מספר חודשים לאחר הקמת הרשת{{הערה|הפרטיזן עמוד 89}}:

* הרב [[אליעזר קרסיק]] ע"ה
* הרב [[אברהם פריז]] ע"ה

===מפקחי הרשת===
מפקחי הרשת מטעם משרד החינוך. עבודתם לוותה במענות והדרכות מהרבי. המפקחים היו אנשי חינוך, כיהנו שנים רבות כמחנכים במוסדות הרשת.

====הרב [[אלכסנדר בן נון]]====
בשנת [[תש"כ]] מונה בהוראת הרבי למפקח הכללי על בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], ובהקשר זה זכה ל[[יחידות|יחידויות]] ארוכות ומפורטות אצל הרבי.

====הרב [[יעקב מינסקי]]====
הרב יעקב מינסקי שימש כמנהל ומחנך ומונה למפקח ובתפקידו זה פעל מספר שנים.

====הרב [[יחיאל מלוב]]====
בהוראת ועידוד הרבי שימש שנים רבות כמפקח ב[[רשת אוהלי יוסף יצחק]].

בשנות עבודתו כמפקח ברשת עבד בשיתוף פעולה פורה עם מנהלי הרשת הרב [[דוד חנזין]], הרב [[משה סלונים]] והרב [[זושא וילימובסקי]]. קיבל הוראות רבות הנוגעות ל[[חינוך]] מ[[הרב חודקוב]] מזכיר [[הרבי]]. לימים התברר כי כל ההוראות מגיעות ישירות מהרבי. את ההוראות הרבות שקיבל קיבץ ב'קובץ הוראות מ[[מזכירות הרבי|מזכירות]] [[הרבי]] ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'.

==פעולות בשנים האחרונות==

===מטרות הרשת===

מטרות הרשת (בשנים האחרונות):

· לספק מענה חינוכי בפריסה רחבה ככל האפשר ברחבי הארץ, למשפחות מכל גווני האוכלוסיה הישראלית המעוניינים בחינוך האיכותי של חב"ד.

· לייצר לתלמידים חממה ראויה בה יצמחו בשנים המשמעותיות ביותר בחייהם, עם יחס חם ואכפתי וכל המענים הנדרשים להם בשנים משמעותיות אלו.

· לספק לתלמידים את הכלים הנדרשים להם הן מבחינה חברתית-רגשית והן מבחינה לימודית, להיות 'נר להאיר' בתורה, מצוות ויראת שמים בכל תחום בו יעסקו בחייהם, על ידי ההכרה בכוחות ובכישורים הייחודיים שנתן להם השם והשימוש הנכון בהם.

· ללוות את הורי התלמידים ומשפחותיהם בתקופה חשובה זו בה הילדים גדלים ולספק להם את המעטפת החינוכית הנדרשת, שתסייע להם בחינוך ילדיהם ובתיווך הנדרש בין הבית למוסד החינוכי.

· להיות משמעותיים ביצירת דור העתיד של העם היהודי בארץ ישראל, שיהיה גאה ביהדותו, מודע ליכולותיו ויפעל למלא את שליחותו מתוך אהבת ישראל{{הערה|אתר הרשת}}.

===חינוך חברתי חסידי===
החל משנת [[תשע"ג]] מפעילה הרשת זרוע המפיקה חומרי תוכן והעשרה לקראת מועדים חסידיים, מבצעים ותכניות המשמשות את כלל המוסדות הפועלים תחת הרשת להטמעת ערכים ותאריכים חסידיים ברמת ההפקה הגבוהה ביותר.

המבצעים והתכניות מלווים במודעות ועזרי עיצוב, הפקות ממותגות, ועוד.

===חופשות===
לפני כל חופשה מפיקה הרשת ערכת תוכן חינוכי המלווה את התלמידים לאורך ימי החופשה, כגון משחקי למידה חווייתיים, משחקי מחשב עם תוכן חסידי, ועוד.

מידי שנה לקראת חופשת הקיץ מפיקה הרשת תכנית מלאה המלווה את קייטנות הקיץ הפועלים תחת מוסדות הרשת, העוסקת בכל שנה בנושא ייחודי.

===מרכז פדגוגי===
בשנת [[תש"פ]] העלתה הרשת את המרכז הפדגוגי החב"די הראשון ברשת האינטרנט, הכולל עשרות אלפי דפי עבודה מצגות מבחנים וחומרי למידה, שהופקו על ידי המורים ואנשי הצוות המקצועי ברשת אהלי יוסף יצחק.

המאגר מתעדכן באופן תדיר, ומהווה פלטפורמה המשמשת את כלל צוותי החינוך וההוראה של הרשת החינוכית.

===כנסים ארציים{{הערה|'''כינוסי י' שבט גרמו לרבי נחת רוח רבה''', [[שבועון בית משיח]] [[ט' שבט]] [[תשפ"א]] עמוד 34.}}===
מאז הקמת הרשת, במשך עשרות שנים ערכה ה'רשת' כינוס ארצי שנתי לכלל תלמידי הרשת, שהתקיים בקשר ליום התייסדות הרשת ויום [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בי' שבט.

במשך השנים הלך הכנס והתרחב, וזכה ליחס מיוחד מהרבי, בשל העובדה שבזכותו אלפי ילדים שהתחנכו במוסדות הרשת ולא נמנו על משפחות של חסידי חב"ד, התחברו לעוצמה ולמסרים החינוכיים שהועברו בכנס, והפכו בעצמם לחסידי חב"ד, עד שהרבי כתב על כינוס זה "דבר גדול הוא ביותר".

בעקבות ההתרחבות הגדולה של מוסדות הרשת והקושי במציאת אולם שיוכל להכיל את כולם, מתקיים בשנים האחרונות הכנס במתכונת וירטואלית, כאשר כלל התלמידים מתחברים ממוסדות הלימוד שלהם באותה שעה אל הכנס המרכזי המשודר בו זמנית גם בערוצי הרדיו ובפלטפורמות נוספות.

===מיתוג===
במהלך השנים [[תשע"ט]]-[[תשפ"ג]] השלימה הרשת מהלך של מיתוג כולל לאגפים השונים הפועלים בתוך הרשת, לאור הוראת הרבי{{הערה|'''על טהרת הקודש''', סקירה על חזון רשת אהלי יוסף יצחק לאור תכנית הלימודים שעברה את הגהת הרבי- שבועון כפר חב"ד גליון 1920 עמוד 62.}} להשתדל שהמוסדות השונים ישתמשו בתכנית אחידה ככל האפשר, תוך מאמץ שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בפן החיצוני בשימוש מובדל וממותג של חומרי הלימוד הפרסומים והנראות הכללית של המוסדות, ואת סמל הרשת מיתגו בשם "רשת חינוך חב"ד":
*'''[[שלהבות חב"ד]]''' - מוסדות המיועדים לציבור הכללי, השמים דגש על למידה היברידית חדשנית והכלת תלמידים כפי שהם ללא שינוי דתי או דחיפה לשיפור הישגים.
*'''בתי חינוך חב"ד''' - בתי ספר לבנות חב"ד
*'''תלמודי תורה חב"ד''' - [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] לבני קהילות חב"ד ולמקורבים המעוניינים בחינוך תורני-חב"די
*'''גני חב"ד''' - רשת הגנים הארצית הפועלת תחת פיקוחו של הרב [[יעקב ליברמן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]
*'''שלוחי חינוך''' - אנשי הצוות החינוכי מכונים שלוחי חינוך, בהסתמך על הוראת הרבי לשלבם בספר השלוחים.

הרשת מפעילה מרכז פרסומים ומערך דיגיטלי ארצי המסייע למוסדות בתהליך, וכך לדייק את העבודה שלהם ולהקל עליהם להגיע לקהלי היעד.

==הוראות הרבי==
{{להשלים}}

הוראות רבות של הרבי לרשת אהלי יוסף יצחק מופיעות באגרות קודש ובספרים המתעדים את בכירי הרשת.

*יש להזמין את העסקנים ונבחרי הציבור המקומיים להשתתף בחגיגות שבבתי הספר של הרשת במועדים החסידיים דוגמת י"ט כסלו{{הערה|מכתב מתאריך כ' כסלו תשט"ז לרב דוד חנזין. הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק י' כסלו תש"פ.}}.

==הוצאות לאור==
*'''אני מאמין''' - חוברת לימוד ועבודה בנושא [[גאולה ומשיח]] ל[[חיילי צבאות ה']], [[תשמ"א]].
*'''לחשוב כיהודי''' - תרגום ספרו של הרב [[יצחק זלמן פוזנר]] מאנגלית, [[כפר חב"ד]] [[תשמ"ג]].
*'''רבותינו נשיאנו - אדמו"ר שליט"א''' - יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]] ע"י מחלקת הו"ל של הרשת ובעריכת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]].
*'''[[אלול תשרי (ספר)|אלול תשרי]]''' - ספר העוסק בחגי ומועדי החודשים [[אלול]] תשרי.
[[קובץ:כיצד נחנך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת]]
*'''כיצד נחנך את ילדינו?''' - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל [[בר מצוה]]. נערך על ידי הרב [[יוסף הרטמן]] ויצא לאור לקראת עשרים שנה ל[[ה' טבת]]. (ב' כרכים).
*'''חגים וזמנים - טבת, שבט ואדר''' - ספר העוסק באירועי החודשים טבת שבט ואדר.

===ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד===
'''ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד''' הוקם בתשרי [[תשל"א]] על ידי רשת אוהלי יוסף יצחק במטרה לפרסם על פעיותה ולהיות כלי עזר חינוכי ודידקטי למורי הרשת.
בין תשרי [[תשל"א]] ל[[אייר]] [[תשל"ג]] יצאו שישה גליונות.

==ראו גם==
[[תלמוד תורה]]

==לקריאה נוספת==

===תולדות בכירי הרשת===
*'''הפרטיזן''' - ביוגרפיה על ר' [[זושא וילימובסקי]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ה]].
*"שגריר הרבי לרומניה", קווים על השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] הרב הראשי למדינת מולדובה וממייסדי וחבר הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק - [[תשפ"ב]].
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של ר' [[מאיר בליז'ינסקי]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תש"ע]].
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אליעזר קרסיק]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשע"ב]].
*'''דוד עבדי''' - ספר תולדות הרב [[דוד חנזין]]. [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ג]].
*'''[[חייל בשירות הרבי]]''' -זכורונות ר' [[יצחק גנזבורג]] בעריכת '''אברהם רייניץ''', [[תשנ"ט]].
*'''[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם פריז]]. [[אליהו וולף]], [[תשס"א]].
*'''איש החינוך''' - ביוגרפיה של ר' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]], [[תשע"ז]].

===התפתחות ופעילות הרשת===
*'''[[ימי תמימים]]'''. [[זושא וולף]], [[תשס"ז]]-[[תשע"א]].
*'''[[אלבום חב"ד בישראל]]'''. [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], [[תשל"ג]].
*'''מרשתים את הארץ''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 14 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 16
*'''עשר עובדות על התייסדות רשת אהלי יוסף יצחק''', שבועון בית משיח גליון 1226 עמוד 53

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://reshetch.org/ דף הבית של רשת אהלי יוסף יצחק]'''
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/6/29/037090260433.html בראשית ימי הרשת] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html עמוד התווך] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/26/372568823637.html תלאות ימי בראשית] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/10/25/062289109504.html צפונה ונגבה]''' {{*}} בתוך [[שבועון בית משיח]]{{בית משיח}} תשע"ב-תשע"ג
*'''[https://col.org.il/news/131768 ה' תמוז: היום לפני 70 שנה בדיוק - הרבי מורה לעסקן ר' זושא וילימובסקי לפתוח את ה'רשת']''' {{COL}}
*[https://col.org.il/news/94676 כך הוקמה רשת 'אוהלי יוסף יצחק' ● צפו בוידאו{{וידאו}}{{col}}]
*'''[https://chabad.info/magazine/1054490/ מדליקים את השלהבות: ההשפעה העצומה של ילד במוסד חב"די]''' - רישום לבתי ספר של הרשת, בשנים ראשונות ובימי שלהבות {{אינפו}} שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק|*]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מוסדות חינוך]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]

הירש לייב פרבר

2024-10-06T10:40:06Z

37.60.47.76:

[[קובץ: פרבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הירש פרבר]]
הרב '''הירש לייב פרבר''' (יליד שנת [[תשי"ז]], 1957), הוא מ[[שליח|שלוחי]] הרבי בשכונת [[גילה]] ב[[ירושלים]], ומנהל מוסדות חב"ד המקומיים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח מנחם אב]] [[תשי"ז]] ב[[מוסקבה]] לאביו ר' אביגדור חיים פרבר ולאמו מרת גענסיא (למשפחת גינודמן).

בילדותו למד בבית הספר העממי המקומי, ובצעירותו התקרב לחסידות חב"ד ע"י [[מיכאל שניידר]] והפך לחסיד נלהב. לאחר נישואיו, עלה לארץ בשנת [[תשמ"א]] יחד עם זוגתו ושתי בנותיו, ולאחר תקופה קצרה בה התגורר ב[[לוד]], עבר להתגורר בשכונת גילה ב[[ירושלים]], שם הקים ב[[י"ב תמוז]] [[תשמ"ב]] את הבסיס למוסדות חב"ד המפוארים במקום, יחד עם מספר חסידי חב"ד נוספים שעלו לארץ באותה תקופה.

פעילותו נחלה הצלחה רבה, והוא הקים רשת עניפה של פעילות חב"דית בשכונה, הכוללת [[תלמוד תורה]] לבנים, בית ספר 'בית חיה מושקא' לבנות, רשת גני חב"ד, [[בית כנסת]] פעיל, מועדון [[צבאות ה']], ו[[בית חב"ד]] פעיל בשכונה.

במוסדות שבהנהלתו מתחנכים מאות ילדי וילדות ישראל. המוסד חדור גם הוא בשליחות היחידה 'לקבל פני משיח צדקנו'.

==משפחתו==
לרב פרבר שנים עשר ילדים. רובם מכהנים ב[[שליחות]] ב[[שדה החינוך]].

*בנו, ר' דובער מתתיהו - מחנך בתלמוד-תורה חב"ד בנים ב[[קריית שמואל]].
*בנו, ר' יוסי - מנהל 'הסדנאות להכרת חגי ישראל' במסגרת עמותת 'חסד וחינוך לטף ולבוגר', נוף הגליל.
*בנו, הרב ברוך נחום -שליח ומנהל בית חב"ד ביישוב נווה דניאל שבגוש עציון.
*בנו, הרב [[שמעון מאיר פרבר|שמעון מאיר]] - מרצה במסגרת תוכנית לימודי הסמיכה 'למען ילמדו'. פתח תקווה.
*בנו, הרב מנחם מענדל - [[משפיע]] בישיבה קטנה חב"ד בצפת.
*בנו, ר' משה אברהם - מחנך במתיבתא 'אור מנחם' בצפת.
*חתנו הרב אליהו אייזנשטיין - מגדל העמק
*חתנו הרב [[אברהם דוד קירשנזפט]] - מגדל העמק ומנהל ת"ת חב"ד בעפולה.
*חתנו ר' [[יוסף יצחק שהינו]] - [[שליח הרבי|משלוחי הרבי]] ב[[צפת]] ו[[משפיע]] ב[[בית הכנסת]] [[היכל לוי יצחק]] בעיר.
*חתנו הרב יוסף יצחק ליפש, שליח ומנהל בית חב"ד בשכונת 'מורדות גילה'.

{{מיון רגיל:פרבר הירש לייב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:משפחת פרבר]]

גילה (ירושלים)

2024-10-06T10:34:16Z

37.60.47.76: י

{{קהילת חב"ד|
|שם=גילה
|תמונה=[[קובץ: גילה2.jpg|250px]]
|כתובית=בית חב"ד
|עיר=ירושלים
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=הרב [[הירש פרבר]]
|רב הקהילה=הרב [[שאול סילם]]
|[[משפיע]] הקהילה=
|מוסדות בקהילה=מעון, גני ילדים, מועדון צבאות ה', ת"ת לבנים, בי"ס לבנות
|שלוחים מרכזיים=הרב הירש פרבר, הרב ניצן שמחון, הרב שי גנני והרב יוסף יצחק ליפש
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה=כ-80
|ראו גם=
|אישים בקהילה (קטגוריה)=
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
'''גילה''' היא [[שכונה]] בדרום העיר [[ירושלים]] המונה כ-32,000 תושבים.
[[קובץ: גילה12.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הירש פרבר]]
== קהילת חב"ד ==
קהילת [[חב"ד]] בגילה מונה כ-80 משפחות.

== בית חב"ד ==
בית חב"ד גילה הוקם ב[[י"ב בתמוז]] [[תשמ"ב]] על ידי שליח הרבי - הרב [[הירש פרבר]] ביחד עם קבוצת חסידי [[חב"ד]] עולים מ[[רוסיה]] ומ[[צרפת]].
מנהל הפעילות ב[[בית חב"ד]] הינו הרב [[ניצן שמחון]].

ב[[תשמ"ח]] התקיימה הנחת אבן הפינה ל"מרכז חב"ד גילה" וב[[תשס"א]] נפתח הקומה הראשונה בבנין, המאכלס בתוכו את [[בית כנסת חב"ד]].

במשך השנים הצטרפו לשלוחים הרב שי גנני והרב יצחק ליפש

בשנת [[תש"פ]] מונה באופן רשמי הרב [[שאול סילם]] למרא דאתרא ורב קהילת חב"ד, לאחר עשרים שנה בהם כיהן בתפקיד באופן לא רישמי.

== מוסדות חב"ד בשכונה ==
*בית כנסת "אוהל יוסף יצחק"
*בית כנסת חב"ד בניהולו של הרב [[שי גנני]]
*בית כנסת חב"ד - קניון גילה, בניהול הרב שימחון
*מועדון צבאות ה' לבנים ובנות בארגון מש' גנני
*מעון ילדים
*גני ילדים לבנים ולבנות
*[[בית חיה מושקא]] - בית ספר יסודי לבנות
*[[נער ישראל]] - [[תלמוד תורה]] לבנים
*מדרשה לנשים, בה משתתפים כ-80 נשים, רבני המדרשה: הרב הרפז, הרב סמולר, הרב סילם. בארגון גב' גנני
*עלון שבועי, המופץ במאות עותקים, היו''ל ע''י בית חב''ד גילה א', בעריכת גב' גנני

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabadgilo.net/ לאתר בית חב"ד גילה]
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/6/22/467304765895.html ממלכה חב"דית בירושלים]''' כתבת תדמית על אימפריית מוסדות חב"ד המקומיים, מתוך [[שבועון בית משיח]]

[[קטגוריה:שכונות בירושלים|גילה]]

הירש לייב פרבר

2024-10-06T10:33:27Z

37.60.47.76: י

[[קובץ: פרבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הירש פרבר]]
הרב '''הירש לייב פרבר''' (יליד שנת [[תשי"ז]], 1957), הוא מ[[שליח|שלוחי]] הרבי בשכונת גילה ב[[ירושלים]], ומנהל מוסדות חב"ד המקומיים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח מנחם אב]] [[תשי"ז]] ב[[מוסקבה]] לאביו ר' אביגדור חיים פרבר ולאמו מרת גענסיא (למשפחת גינודמן).

בילדותו למד בבית הספר העממי המקומי, ובצעירותו התקרב לחסידות חב"ד ע"י [[מיכאל שניידר]] והפך לחסיד נלהב. לאחר נישואיו, עלה לארץ בשנת [[תשמ"א]] יחד עם זוגתו ושתי בנותיו, ולאחר תקופה קצרה בה התגורר ב[[לוד]], עבר להתגורר בשכונת גילה ב[[ירושלים]], שם הקים ב[[י"ב תמוז]] [[תשמ"ב]] את הבסיס למוסדות חב"ד המפוארים במקום, יחד עם מספר חסידי חב"ד נוספים שעלו לארץ באותה תקופה.

פעילותו נחלה הצלחה רבה, והוא הקים רשת עניפה של פעילות חב"דית בשכונה, הכוללת [[תלמוד תורה]] לבנים, בית ספר 'בית חיה מושקא' לבנות, רשת גני חב"ד, [[בית כנסת]] פעיל, מועדון [[צבאות ה']], ו[[בית חב"ד]] פעיל בשכונה.

במוסדות שבהנהלתו מתחנכים מאות ילדי וילדות ישראל. המוסד חדור גם הוא בשליחות היחידה 'לקבל פני משיח צדקנו'.

==משפחתו==
לרב פרבר שנים עשר ילדים. רובם מכהנים ב[[שליחות]] ב[[שדה החינוך]].

*בנו, ר' דובער מתתיהו - מחנך בתלמוד-תורה חב"ד בנים ב[[קריית שמואל]].
*בנו, ר' יוסי - מנהל 'הסדנאות להכרת חגי ישראל' במסגרת עמותת 'חסד וחינוך לטף ולבוגר', נוף הגליל.
*בנו, הרב ברוך נחום -שליח ומנהל בית חב"ד ביישוב נווה דניאל שבגוש עציון.
*בנו, הרב [[שמעון מאיר פרבר|שמעון מאיר]] - מרצה במסגרת תוכנית לימודי הסמיכה 'למען ילמדו'. פתח תקווה.
*בנו, הרב מנחם מענדל - [[משפיע]] בישיבה קטנה חב"ד בצפת.
*בנו, ר' משה אברהם - מחנך במתיבתא 'אור מנחם' בצפת.
*חתנו הרב אליהו אייזנשטיין - מגדל העמק
*חתנו הרב [[אברהם דוד קירשנזפט]] - מגדל העמק ומנהל ת"ת חב"ד בעפולה.
*חתנו ר' [[יוסף יצחק שהינו]] - [[שליח הרבי|משלוחי הרבי]] ב[[צפת]] ו[[משפיע]] ב[[בית הכנסת]] [[היכל לוי יצחק]] בעיר.
*חתנו הרב יוסף יצחק ליפש, שליח ומנהל בית חב"ד בשכונת 'מורדות גילה'.

{{מיון רגיל:פרבר הירש לייב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:משפחת פרבר]]

תומכי תמימים רחובות

2024-10-06T10:23:42Z

37.60.47.76: /* צוות הישיבה */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים רחובות
|תמונה=מתחם ישיבת מאור מנחם .png
|כתובית=מתחם הפנימייה של ישיבת מאור מנחם רחובות
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=אלול תשנ"ה
|מיקום=רחוב חס"ם 11 רחובות
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[חיים אהרון]]
|משגיח ראשי= הרב יוסף יצחק לוין
|משפיע ראשי=הרב יוסף יצחק לוין
|מנהל גשמי=הרב שאול פייבישביץ
|מספר תלמידים=כ-102
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=רחובות הנהר
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:חיים אהרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים אהרון]], ראש הישיבה]]
[[קובץ:יוסף יצחק לוין.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק לוין, משגיח בישיבה]]
[[קובץ:שניאור זלמן ברוד.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב שניאור ברוד משפיע בישיבה.]]

[[קובץ:רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה בלימודם בבית הכנסת]]

'''תומכי תמימים מאור מנחם''', היא [[ישיבה קטנה]] חבדי"ת בעיר [[רחובות]].

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-102 תלמידים

==היסטוריה==
{{להשלים}}
הישיבה הוקמה עבור נערי קהילת חב"ד בעיר בשנת [[תשנ"ה]] על ידי רב הקהילה, הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]; הוא פנה לרב [[חיים אהרן]] (שעבר לאחר הקמת הישיבה ל[[כפר חב"ד]]) ולרב זאב מינצברג מאשדוד (שעבר בעקבות הקמת הישיבה לרחובות), ויחדיו הקימו את הישיבה; בשנתה השניה החלו להצטרף אליה בחורים מכל רחבי הארץ.

בישיבה פועל ארגון [[את"ה]]. בשנת [[תשס"ט]] הוחלפה מערכת קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] של הישיבה, וקובץ ההערות החל להיקרא בשם '[[רחובות הנהר - תומכי תמימים רחובות|רחובות הנהר]]' ותפס מקום של כבוד בין קבצי ההערות.

== מבנה הישיבה ==
הישיבה מתייחדת בכך שמתחם הלימוד הינו במתחם בית הכנסת של הקהילה המקומית. הדבר הינו תוצר של פשרה שהושגה באחד מבתי המשפט בארץ, שהובאה אליו עתירה לפיו המבנה שנבנה כמתחם לישיבה בשכונה לא דתית בעיר (שכיום הינה שכונה דתית בה מתגוררים רבים מהמגזר ה'ציוני דתי'), יפגע בצביונה "החילוני" כביכול של השכונה, כתוצאה מכך הוצעה פשרה לפיה תקבל הקהילה מתחם אחר בעיר (ששימש בעבר כ"בית ספר שז"ר" - ונמצא בסמוך מאוד למתחם בית הכנסת החב"די) עבור מוסדות הקהילה ובתוכם תלמוד תורה וישיבה, ובתמורה תוותר על המתחם הגדול שיועד לה.

אומנם המתחם המקורי הינו נס גדול פלאי שקשור לכתיבה לרבי ב[[אגרות קודש]]. הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי|גלוכובסקי]] סיפר כי כשכתב לילה לפני לרבי וביקש ברכה עבור הצלחת הקהילה במשפט, קיבל מענה שלא היה נראה כלל קשור לנושא הנכתב. המכתב היה מיועד ל[[זלמן שז"ר]] הידוע בקשריו ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי]], ועסק בעניינים שונים. למחרת כשנסע ביחד עם הרב [[אלימלך שחר]] ור' ארז קרלנשטיין, הושמעה ברכב הקלטה אקראית של [[התוועדות]] של [[הרבי]] מאחת השנים ובהשגחה פרטית במהלך אחד מהניגונים שמעו את הרבי קורא "הרב גלוכובסקי" - מדובר כמובן על [[אברהם יעקב גלוכובסקי|אביו]] של הרב גלוכובסקי והדבר נתן הרגשה שהרבי מלווה אותם. בהגיעם, כששמע לאחר זמן קצר את הצעת הפשרה לפיה יהיו הם במתחם שז"ר בעיר, קישר זאת הרב גלוכובסקי באופן ישיר למענה שקיבל לילה לפני. כשבא לספר ע"כ לרב שחר ולרב קרלנשטיין, הקדימו הם וסיפרו בלי שאחד יודע מהשני, שאף הם כתבו לרבי לילה קודם, והמכתב היה מיועד לנמען - שז"ר. מענה מיוחד זה שקיבלו חייב אותם להסכים לכך. ואכן כיום פועל במקום "תלמוד תורה - לוי יצחק".

מבנה נוסף במתחם שז"ר נוצל עד היום לגנים ומשרדים. בקומה השלישית במבנה ממוקם הזאל של הישיבה המשמש את ה[[תמימים]] ב[[שבת|שבתות]] ו[[חג|חגים]].

בשנת [[תש"פ]] בשיא משבר ה[[קורונה]], פתחה הישיבה בסיוע הגביר הרב [[יוסף יצחק קריאף]], בקמפיין התרמה של כחצי מיליון שקל, כשחצי מיליון נוספים תרם הרב קריאף. הקמפיין היה בעל הצלחה אדירה והשיגו הם 1,188,715 - סכום שהוא למעלה מהמצופה.

כחלק מקמפיין זה, שופצו הפנימיות - פנימיית ש"ג (שופצה לפני תחילת הקמפיין) באופן מלא, ופנימיית ש"א וש"ב שופצה באופן חלקי. את הגנים הממוקמים במבנה העבירו למקום אחר בעיר, ופנים המבנה שופץ מחדש ע"י ההנהלה כך שכיום יש בו "[[זאל]]" גדול ומרווח, חדר אוכל, כיתות ועוד. ובכך יש ל[[תמימים]] מקום קבוע הן לשבתות והן לימי הלימוד הרגילים.

בשנים הראשונות בישיבה, סדרי הישיבה התקיימו ב[[ביהכנ"ס חב"ד רחובות]], בקומת ה'עזרת נשים' היו הכיתות, האולם המרכזי שימש כ'[[זאל]] בשעות הבוקר ובקומת הקרקע היה חדר האוכל, ובשעות הצהריים גם הזאל, דבר זה לא היה פשוט להנהלת הישיבה, אך מחמת החוסר במבנה נוסף, נאלצה הישיבה לשכון ביחד עם ביהכנ"ס, אך בשנת [[תשפ"א]] התרחש מפנה בישיבה, כאשר מבנה נוסף - שאף הוא נקרא בשם שז"ר, ובו השתמשה הישיבה בשבתות - הועבר לישיבה, כשלפני כן שכנו בו גני ילדים, ו[[מרכז אגרות קודש]], המבנה שופץ, וחוץ מגן ילדים אחד שנשאר שם, הועברו אליו הכיתות, חדר האוכל והזאל, דבר זה גרם לסדר בישיבה, כשלא נאלצה להיות עם ביהכנ"ס באותו מבנה.

==צוות הישיבה==
* [[ראש הישיבה]] - הרב [[חיים אהרן]]
* [[משגיח]] ראשי ומנהל רוחני- הרב יוסף יצחק לוין
* משפיע ראשי - הרב יוסף יצחק לוין
* משגיח - הרב שאול שלמה פייבישביץ
* מדריך ראשי - הרב אפרים חרמץ
;[[משפיע]]ים
* הרב ברוך בנימין זאב מינצברג - שיעור א'
* הרב בנימין שמעון קטורזה - שיעור א'
* ר' [[שניאור זלמן ברוד]] - שיעור ב'
* הרב יוסף יצחק לוין - שיעור ג'
;[[ר"מים]]
* הרב ברוך בנימין זאב מינצברג - שיעור א'
* הרב [[חנוך העניך זילברשטרום]] - שיעור א'
* הרב משה ירוסלבסקי - שיעור ב'
* הרב חיים אייגרמן - שיעור ג'

===צוות הישיבה בעבר===
* הרב [[יעקב לנצ'נר]] - ר"מ
* הרב יוסף יצחק הכהן כץ.
* ר' דני אהרון - מדריך ראשי.
ר' שמעון ריינהולד - מדריך ראשי.

{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברחובות]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2024-06-03T20:10:29Z

37.60.47.76: /* צוות הישיבה בעבר */תיקנתי

{{ישיבה|
|שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש
|תמונה=שיעור בזאל הישיבה מפי הרב דוד יוסף.jpg
|כתובית=שיעור בהיכל הישיבה מפי הרב הגאון רבי דוד יוסף - [[אדר ]] [[תשפ"ג]]
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ט]]
|מיקום=[[בית שמש]]
|ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר
|משפיע ראשי=הרב [[יצחק אקסלרוד]]
|ר"מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]
|משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]
|מספר תלמידים=110 (נכון לשנת תשפ"ד)
|קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|בטאון הישיבה= [[בטאון היכל ליובאוויטש - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה |אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}

'''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].

==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].

ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה"ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/special/477704/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.

לפני הקמת הישיבה חל עיכוב בקבלת התקציבים המגיעים לישיבה מהרשויות,
באורח מופלא קיבלו מנהלי הישיבה את התקציבים ביום בו התקיימה התוועדות היסוד{{הערה|ראש הישיבה הרב נחמן לרנר מספר זאת ב[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/522002/ דקה 1:34].}}.

זמן קצר קודם תחילת שנת הלימודים פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.

הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].
כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-115 תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ"ב]].

ב[[כ"ב אלול]] [[תשפ"ב]] עקב הרחבתה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] הופשרה ההקפאה והישיבה קיבלה חזרה את ההקצאה עבורה. עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה עבור הישיבה, נפתחה שנת הלימודים [[תשפ"ד]] באופן זמני בקמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה ל[[ירושלים]], בה למדו עד לאחרי שבת סליחות, ולאחר חודש החגים החלו הלימודים בבית מדרש צאנז ברמה ד', בשכונה בה התקבלה ההקצאה עבור הישיבה, עד להשלמת הזאל שבמשכן הקבע.
לאחר חנוכה חנכה הנהלת הישיבה את המתחם החדש הכולל מבנה זאל וחד"א, מבנה נוסף המשמש כפנימייה, ושורת קרוואנים המשמשת למשרדים, כיתות, מטבח, ומחסנים.
בכל העת נעשים שיפוצים מאסיביים להמשך הרחבת המתחם באופן של "ופרצת".

==צוות הישיבה==
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע דשיעור א'
*הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל הישיבה
*הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]
*הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]

'''רבני שיעור א':'''
*הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[משפיע]]
*הת' יוסף יצחק טריאסטר - [[משיב]] בחסידות
*הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר"מ]]
*הרב לוי ליטוואק - [[ר"מ]]
*הרב מנחם מענדל חדאד - [[משיב]] בהלכה

'''רבני שיעור ב':'''
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[משפיע]]
*הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר"מ]]
* הרב שמואל אבא דינרי - [[משיב]] בהלכה
*הרב לוי יצחק גולשמיד [[ר"מ]]
*הרב יוסף יצחק מיכאלשוילי - [[משפיע]] ב[[חסידות]] ערב

'''רבני שיעור ג':'''
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]
*הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר"מ]] בהלכה ו[[משפיע]]
*הרב מנחם מענדל גרליק - [[ר"מ]]

''' צוות גשמי :'''
*הרב מאיר ריבקין - מנהל אדמיניסטרטיבי
*הת' שלום שניאורסון - מנהל גשמי
*ר' שלום שישא - מנהל מטבח
*הת' משה דרחי - מנהל תחזוקה
*הת' יוסי הלפרן - מזכיר
===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[זושא פויזנר]] ע"ה, - [[משפיע]]
*הרב [[הוד דוד אריה]] שי', - [[משפיע]]
*הרב שמחה בונים אברמוביץ שי', - [[ר"מ]] עיונא ש"א

==ראו גם==
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*[[גיליון היכל ליובאוויטש]]

==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18-24

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]
[[קטגוריה: מוסדות וארגונים בבית שמש]]

תומכי תמימים בית שמש (גדולה)

2024-06-03T20:10:03Z

37.60.47.76: /* צוות הישיבה */הוספתי תוכן

{{ישיבה|
|שם=ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש
|תמונה=שיעור בזאל הישיבה מפי הרב דוד יוסף.jpg
|כתובית=שיעור בהיכל הישיבה מפי הרב הגאון רבי דוד יוסף - [[אדר ]] [[תשפ"ג]]
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ט]]
|מיקום=[[בית שמש]]
|ראש הישיבה=הרב ישראל נחמן לרנר
|משפיע ראשי=הרב [[יצחק אקסלרוד]]
|ר"מ=הרב [[חיים דוד וילהלם]]
|משיב בהלכה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|מנהל רוחני=הרב [[מנחם מענדל טאלער]]
|מספר תלמידים=110 (נכון לשנת תשפ"ד)
|קובץ הערות= [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|בטאון הישיבה= [[בטאון היכל ליובאוויטש - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|הערות וביאורים]]
|מפה=
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גדולה |אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=[[תומכי תמימים בית שמש]]}}

'''ישיבה גדולה ליובאוויטש''' - 'תומכי תמימים' בית שמש הוקמה לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] על ידי ראש הישיבה הרב [[ישראל נחמן לרנר]].

==תולדות הישיבה==
הישיבה הוקמה לקראת שנת הלימודים תש"פ על ידי הרב [[ישראל נחמן לרנר]] לאחר ששימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]].

ב[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ט]] נערכה אסיפת [[התוועדות]] של צוות ההנהלה בהשתתפות רבנים ו[[משפיע]]ים בארה"ק{{הערה|ההתוועדות קמה על בסיס דברי הרבי הריי"צ, אשר בעת ההכרזה על פתיחת ישיבת תומכי-תמימים שבליובאוויטש, כינס הרבי הרש"ב את זקני החסידים לוועידה מיוחדת בה הכריז על דבר הקמת הישיבה.}}, אסיפה זו הייתה התוועדות היסוד של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/special/477704/ התוועדות היסוד של הישיבה].}} והרבנים המשתתפים בה קיבלו תשורה מיוחדת{{הערה|קובץ 'צבאו של מלך המשיח'.}}.

לפני הקמת הישיבה חל עיכוב בקבלת התקציבים המגיעים לישיבה מהרשויות,
באורח מופלא קיבלו מנהלי הישיבה את התקציבים ביום בו התקיימה התוועדות היסוד{{הערה|ראש הישיבה הרב נחמן לרנר מספר זאת ב[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/522002/ דקה 1:34].}}.

זמן קצר קודם תחילת שנת הלימודים פתחה הישיבה בקמפיין נרחב על מנת לממן את בניית מבנה הישיבה ושאר עלויות הייסוד, והקמפיין נחתם בהצלחה.

הישיבה התמקמה במתחם גדול, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ופנימיה. במתחם זה נמצאת גם הישיבה הקטנה.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה [[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|קובץ הערות וביאורים]] ו[[גיליון היכל ליובאוויטש]].
כמו כן תלמידי הישיבה מסייעים בעריכת הספרים שבהוצאת '[[מכון פענוחים]]'.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-115 תמימים.

לקראת שנת הלימודים תשפ"ב קיבלה הנהלת הישיבה הקצאה של שטח מעיריית בית שמש שייתן מענה לצמיחה המואצת של הישיבה במתחם חדש ומרווח, באופן שיאפשר גם התפתחותה של הישיבה הקטנה, כאשר תלמידי הישיבה הגדולה יעבור למתחם החדש ויתפנה מקום במתחם הישיבות{{הערה|1=[https://chabad.info/news/668752/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}}. מפני סיבות שונות הקשורות בכמה עניינים, הוקפאה ההקצאה, ולאחר מאמצים רבים נמצא מתחם ברחוב אחיה השילוני שברמה ג', אשר אליו עברה הישיבה עם תחילת זמן חורף [[תשפ"ב]].

ב[[כ"ב אלול]] [[תשפ"ב]] עקב הרחבתה של הישיבה התקיים דינר תמיכה למען החזקת הישיבה, בנוכחות מאות ידידים ותומכים, בה גוייסו למעלה ממיליון וחצי שקלים.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] הופשרה ההקפאה והישיבה קיבלה חזרה את ההקצאה עבורה. עקב עיכובים בבניית המתחם בהקצאה החדשה עבור הישיבה, נפתחה שנת הלימודים [[תשפ"ד]] באופן זמני בקמפוס הישיבה התיכונית במבשרת ציון הסמוכה ל[[ירושלים]], בה למדו עד לאחרי שבת סליחות, ולאחר חודש החגים החלו הלימודים בבית מדרש צאנז ברמה ד', בשכונה בה התקבלה ההקצאה עבור הישיבה, עד להשלמת הזאל שבמשכן הקבע.
לאחר חנוכה חנכה הנהלת הישיבה את המתחם החדש הכולל מבנה זאל וחד"א, מבנה נוסף המשמש כפנימייה, ושורת קרוואנים המשמשת למשרדים, כיתות, מטבח, ומחסנים.
בכל העת נעשים שיפוצים מאסיביים להמשך הרחבת המתחם באופן של "ופרצת".

==צוות הישיבה==
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[ראש הישיבה]] ומשפיע דשיעור א'
*הרב [[מנחם מענדל טהאלער]] - מנהל הישיבה
*הרב נתנאל סוחייק - [[משגיח ראשי]]
*הרב משה קלמן וואגעל - [[משגיח]]

'''רבני שיעור א':'''
*הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - [[משפיע]]
*הרב [[ישראל נחמן לרנר]] - [[משפיע]]
*הת' יוסף יצחק טריאסטר - [[משיב]] בחסידות
*הרב יצחק מאיר ברסקי - [[ר"מ]]
*הרב לוי ליטוואק - [[ר"מ]]
*הרב מנחם מענדל חדאד - [[משיב]] בהלכה

'''רבני שיעור ב':'''
*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] - [[משפיע]]
*הרב [[חיים דוד וילהלם]] - [[ר"מ]]
* הרב שמואל אבא דינרי - [[משיב]] בהלכה
*הרב לוי יצחק גולשמיד [[ר"מ]]
*הרב יוסף יצחק מיכאלשוילי - [[משפיע]] ב[[חסידות]] ערב

'''רבני שיעור ג':'''
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] - [[משפיע]]
*הרב [[משה קורנוויץ]] – [[ר"מ]] בהלכה ו[[משפיע]]
*הרב מנחם מענדל גרליק - [[ר"מ]]

''' צוות גשמי :'''
*הרב מאיר ריבקין - מנהל אדמיניסטרטיבי
*הת' שלום שניאורסון - מנהל גשמי
*ר' שלום שישא - מנהל מטבח
*הת' משה דרחי - מנהל תחזוקה
*הת' יוסי הלפרן - מזכיר
===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[זושא פויזנר]] ע"ה, - [[משפיע]]
*הרב [[הוד דוד ארייה]] שי', - [[משפיע]]
*הרב שמחה בונים אברמוביץ שי', - [[ר"מ]] עיונא ש"א

==ראו גם==
*[[הערות וביאורים - תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]
*[[גיליון היכל ליובאוויטש]]

==לקריאה נוספת==
*שניאור זלמן לווין, ''''נביא הדור' - הזכות שלנו להביא את הבשורה לאנשי הדור''' [[שבועון בית משיח]] מס' 1326 ע' 18-24

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%a9/ ידיעות וחדשות על הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]
[[קטגוריה: מוסדות וארגונים בבית שמש]]

האוכלוסיה החב"דית

2024-04-05T13:41:12Z

37.60.47.76: /* משפחות אנ"ש חסידי חב"ד בעולם */ הגהה

'''האוכלוסייה החב"דית''' ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים{{הערה|ראו לדוגמא [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]].}}, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.

ב[[הדור השביעי|דור השביעי]] של החסידות, עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מהצטרפות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל, והן מעידוד מאסיבי של הרבי ל[[פריה ורביה|ריבוי הילודה]].

ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על (לכל הפחות) כ-25,000 משפחות שרואות עצמם כחסידי חב"ד ומחנכות את ילדיהם במוסדות חב"ד לפי מחקר אקדמי שנעשה בארה"ב מספר משפחות חסידי חב"ד בשנת 2016 ע"פ רשימות טלפונים ואנשים במאגרים שונים הוא 16800 {{ הערה| marcin
wodzin'ski historical atlas of hazidism הוצאת

אוניברסיטת פרינסטון 2018 עמודים 192-6 }} , כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסייה החב"דית.

השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסייה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד. ולפי סקר שנערך למעלה מ-1,000,000 (מליון) [[יהודים]] מתפללים מידי שנה בבתי כנסת חב"ד{{הבהרה|מי עשה את הסקר, מקור}}.

==האוכלוסייה לאורך הדורות==
===הדור הראשון - אדמו"ר הזקן===
{{ציטוט צף|אם [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]]}}
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] ייסד את חסידות חב"ד בשנת [[תקל"ב]], היה זה עוד בחייו של רבו [[המגיד ממעזריטש]]. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.

בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשרו]] לאדמו"ר הזקן, ובשנת [[תק"מ]] מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=בטאון חב"ד|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26267_38.pdf רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך בטאון חב"ד שבט תשל"ג].}}.

במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת [[תקנ"ה]] נערך מפקד על ידי ה[[שד"ר]]ים וה[[משפיעים]] שמינה [[אדמו"ר הזקן]] להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי [[רוסיה]] ואוקראינה{{הערה|שם=בטאון חב"ד}}.

בשנת [[תקנ"ז]] הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של אדמו"ר הזקן נאמד במאה אלף{{הערה|[[הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות (ספר)|הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות]], עמוד 29.}}, מה שהביא לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הגביל את הנסיעה אליו ב[[תקנות ליאזנא|שורת תקנות מיוחדות]] והדפיס את [[ספר התניא]] מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.

בפגישתם של אדמו"ר הזקן עם ר' [[נחמן מברסלב]] בשנת [[תק"ע]] שנים ספורות לפני הסתלקותו, שאל אותו ר' נחמן האם זה נכון שיש לו 80,000 חסידים, ואדמו"ר הזקן השיב שאכן הדבר ייתכן, היות והרבה מחסידיו משמשים כמלמדים ומחזיקים [[קופת צדקה]] [[דמי מעמד|המיועדת עבור החזקת ביתו]] והם מחנכים את ילדיהם לתת בזה צדקה וממילא גם ילדים אלו נחשבים לחסידים שלו{{הערה|1=[https://toratchabad.com/פגישתם-של-אדמור-הזקן-ורבי-נחמן-מברסלב פגישתם של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן מברסלב].}}.

===הדור השני - אדמו"ר האמצעי===
עם [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הזקן]] התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי [[אהרן מסטרשלה]] לבין בנו [[אדמו"ר האמצעי]] שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.

מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך [[צ'רניגוב]], ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_385.pdf אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה].}}.

===הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק===
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]], ומספר שנים לאחר שהחל את רבנותו נפטר רבי [[חיים רפאל הורביץ]] ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי [[אהרן מסטרשלה]], ורבים מחסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.

בזמן אדמו"ר הצמח צדק הייתה התקופה עם כמות חסידי חב"ד הגדולה ביותר שמנתה כ־600,000 חסידים (שישים ריבוא).

עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.

בתקופתו וביוזמתו הוקמה ה[[עיירה]] החסידית [[שצעדרין]] שהייתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי העיירה ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד{{הערה|כל עצמותי, עמוד 2.}}.

===הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש===
לאחר פטירתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד{{מקור}}, ידוע שלקראת סוף חייו הציעו אנשי ביל"ו{{הערה|ר"ת "בית יעקב לכו ונלכה"}} לאדמו"ר המהר"ש לעלות לארץ, אולם אז ענה להם אדמו"ר המהר"ש שאם הם היו מקימים את ההמשך של הפסוק שאליו הר"ת שלו "באור ה'" אזי הוא יעלה לארץ ישראל עם מאה אלף חסידיו, מכאן מובן שבתקופה זו היו לו מאה אלף חסידים.

===הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב===
לאחר [[הסתלקות]] אביו, במשך עשר שנים לא הסכים [[אדמו"ר הרש"ב]] לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם [[חורבן ליובאוויטש]] וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסייה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.

בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].

ב[[חודש אלול]] [[תרנ"ז]] הקים [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]] והעמיד בראשה את בנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי [[רוסיה]] גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסייה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה ב[[פולין]] שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.

בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], שגררה את רוסיה כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ברוסיה אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסייה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.

===הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ===
[[קובץ:מסמך תש.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אדמור הריי"צ משנת תש"א לנשיא ארה"ב דאז מר רוזבלט בו מציין שיש בארה"ב וקנדה כמאה וחמישים אלף חסידי חב"ד]]
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת [[תרפ"ד]] הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.

הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] [[תומכי תמימים|ישיבות]] ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה ב[[סיביר]] שם מצאו רבים מהם את מותם.

בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה ל[[מקווה טהרה]], והן בגלל עליית גיל ה[[נישואין]] והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של ה[[ק.ג.ב.]] תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.

תפנית היסטורית במיקומי האוכלוסין של חסידי חב"ד אירע בשנת [[תרפ"ח]] לאחר שאדמו"ר הריי"ץ עבר מרוסיה ל[[לטביה]] ובעקבות-כך היגרו עשרות משפחות חסידי חב"ד משטחי רוסיה הקומוניסטית למדינות החופשיות יחסית לטביה ו[[פולין]] שם חזקו את קהילות חב"ד הקיימות ואף ייסדו עשרות קהילות חדשות בעיירות ובכפרים השונים במדינות אלה, כשהשיא היה ב[[ורשה]] שם מנו חסידי חב"ד מאות משפחות ואף יותר מכך{{הערה|בית משיח גיליון מספר 497 עמודים 45 - 48}}.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד ב[[פולין]] [[ליטא]] ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.

בשנת [[תש"ו]], החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית [[יציאת רוסיה תש"ו]], ושלח את אלפי החסידים שיצאו מרוסיה להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו ב[[פריז]] שבצרפת, ב[[כפר חב"ד]] שב[[ארץ ישראל]], וב[[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. באותה העת היו במשוער כ-2000 משפחות של חסידי חב"ד בעולם{{הערה|באותה העת רובם של חסידי חב"ד התגוררו ברוסיה, וביציאה הגדולה שבה יצאו רוב מוחלט מהחסידים שם יצאו כאלף חסידי חב"ד.}} אם כי במכתב שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לנשיא רוזבלט בשנת [[ת"ש]] ציין אדמו"ר הריי"ץ שהוא כותב לנשיא בשם כ-150,000 חסידי חב"ד הדרים ב-ארצות הברית (ראה מסגרת).

===הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א===
עם עלותו של [[הרבי]] על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהצטרפות של [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל הרבי ב[[עשרת המבצעים|מבצעי המצוות]] ומפעל ה[[שלוחים]] העולמי תחת הסיסמא '[[ופרצת]]'. נכון לשנת [[תשפ"א]] ההערכה היא כי חסידי חב"ד בעולם מונים כ-20,000 בתי אב.

==התייחסויות מרבותינו נשיאינו==
[[אדמו"ר הזקן]] נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי ה[[מתנגדים]], [[התקשרות|התקשרו]] בני תורה רבים ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]]. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, אדמו"ר הזקן דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ש"אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" ב[[ספר התניא#חלקיו|אגרת הקודש]] "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"{{הערה|[[תבנית:היום יום/י' מנחם אב|היום יום, י' מנחם אב]].}}.

למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא אדמו"ר הזקן את רצונו ש"שכל ה[[חסיד]]ים יחיו כמו משפחה אחת על פי ה[[תורה]] ב[[אהבה]]"{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ד טבת|היום יום, כ"ד טבת]].}}, ונכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] טבע את הביטוי "[[חסידים איין משפחה]]" - חסידים הינם משפחה אחת.

==האוכלוסייה החב"דית כיום==
המספרים לקמן הינם '''אומדן משוער''' של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד.

===שלוחי הרבי בעולם===
*'''שלוחים ב[[אסיה]]''' - 50.
*'''שלוחים ב[[אירופה]]''' - 1200.
*'''שלוחים ב[[אפריקה]]''' - 50.
*'''שלוחים ב[[אוסטרליה]]''' - 100.
*'''שלוחים ב[[אמריקה]]''' - 2500.
*'''שלוחים ב[[ארץ ישראל]]''' - 1,000{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.
* סך הכל שלוחים - 5300{{הערה|[https://col.org.il/news/127732 'קול חי' מציג: המספרים המיוחדים של עולם השליחות] {{COL}}}}

=== משפחות אנ"ש חסידי חב"ד בעולם===
{{טורים|תוכן=
==== ארצות הברית{{הערה|[https://anash.org/tag/los-angeles-ca/ חלק מהנתונים על פי אתר אנ"ש]}} ====
*[[קראון הייטס]] - 5,000
*[[לוס אנג'לס]] - 750
*[[פלורידה]] - 600
*[[מיאמי]] - מאות משפחות
*[[בורו פארק]] - 250
*[[שיקגו]] - 250
*[[מונסי]] - 200
*[[ניו ג'רזי]] - 200
*[[בולטימור]] - 200
*[[פיטסבורג]] - 200
*[[קינגסטון (עיירה)]] - 200
*[[פומונה]], ניו יורק: 100
*[[דטרויט]] - 100
*[[יוסטון]] (טקסס) - 90
*[[מארין פארק]] - 50
סך הכל - מעל ל-8,200

==== קנדה ====
*[[מונטריאול]] - 700.
*[[טורונטו]] - 400.
סך הכל - 1,100

==== [[אוסטרליה]] ====
*סידני - 100
*[[מלבורן]] - 350.
סך הכל - 450

====אירופה====

====אוסטריה====
[[ווינה]] - 60.

====אנגליה====
*[[לונדון]] - 400.
*מנצ'סטר - 100.
סך הכל - 600

====איטליה====
*[[מילאנו]] - 50.
*[[רומא]] - 30.
סך הכל - 80

====צרפת====
*[[פריז]] - 1,700.
*[[ברינוא]] - 100.
*[[יער]] - 50.
סך הכל - 1,850

====בלגיה====
*[[אנטוורפן]] - 50.

====גרמניה====
[[ברלין]] - 20.

====הונגריה====
[[בודפסט]] - 30.

====רוסיה====
*[[מוסקבה]] - 100.
*[[פטרבורג]] - 50.
סך הכל - 150

====אוקראינה====
*אודסה - 50.
*דונייצק - 50.
*[[דנייפרפטרובסק]] - 150.
סך הכל - 250

====דרום אפריקה====
*יוהנסבורג - 600.
*קייפטאון - 20.
סך הכל - 620

====ברזיל====
*[[פאולו]] - 200
*[[ריו דה ז'נירו]] - 50

====[[ארגנטינה]]====
*[[בואנוס איירס]] - 120

====[[ארץ ישראל]]====
על-פי נתוני המכון החרדי למחקרי מדיניות לשנת תשפ"ד, האוכלוסייה החב"דית בארץ ישראל מונה כ-50,000 נפשות{{הערה|1=[https://col.org.il/news/147719 דיווח של המכון החרדי למחקרי מדיניות] {{COL}}}}.

להלן מספר ה'''משפחות''' המשוער של קהילות חב"ד ברחבי הארץ:
*[[אופקים]] - 55.
*[[אור יהודה]] - 50.
*[[אילת]] - 20
*[[אלעד]] - 250.
*[[אשדוד]] - 100
*[[אשקלון]] - 100
*[[באר שבע]] - 250.
*[[בית שאן]] - 25.
*[[בית שמש]] - 350.
*[[ביתר עילית]] - 800.
*[[בני ברק]] - 300.
*[[ברקת]] - 110.
*[[בת ים]] - 50.
*[[גבעת שמואל]] - 10
*[[גדרה]] - 10
*[[דימונה]] - 10
*[[הרצליה]] - 100.
*[[חדרה]] - 30
*[[חולון]] - 100.
*[[חיפה]] - 200.
*[[חברון]] - 10
*[[טבריה]] - 20
*[[ירושלים]] - 800.
*[[יצהר]] - 10
*[[כפר חב"ד]] - 1800.
*[[כפר סבא]] - 50.
*[[לוד]] - 1200.
*[[מגדל העמק]] - 300.
*[[נהריה]] - 30.
*[[נוף הגליל]] - 100.
*[[נתיבות]] - 20
*[[נתניה]] - 300.
*[[עכו]] - 10
*[[עמנואל]] - 150.
*[[עפולה]] - 150.
*[[ערד]] - 60.
*[[פרדס חנה]] - 40.
*[[פתח תקווה]] - 200.
*[[צפת]] - 900.
*[[קריית אתא]] - 100.
*קריית ביאליק - 50.
*[[קריית גת]] - 300{{הערה|חבד מייל מגזין 11 פרשת שופטים תשפ"ג.}}.
*קריית חיים - 50.
*קריית ים - 50.
*קריית מוצקין - 100.
*[[קריית מלאכי]] - 1,300.
*[[קריית שמואל]] - 150.
ראש העין -15
*ראש פינה - 15.
*[[ראשון לציון]] - 200.
*[[רחובות]] - 700.
*[[רמלה]] - 20
*[[רמת גן]] - 20
*[[רעננה]] - 50.
*[[שדרות]] - 10
*[[תל אביב]] - 100.
*[[רמת אביב]] - 80.
סך הכל בארץ - 12,210

'''סך כללי בכל קצוות תבל: 25,520 משפחות'''}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/12/61be5e15ebbeb_1639865877.pdf בנין עדי עד]''', מפת הדיור החב"די של הקהילות הצעירות בארץ, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 36

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידי חב"ד|*]]

מרדכי למברג

2024-02-05T18:07:48Z

37.60.47.76: /* משפחתו */

הרב '''מרדכי למברג''' (יליד שנת [[תרצ"ט]], 1939) הוא משפטן ישראלי מוערך, פרקליט מחוז הצפון לשעבר וראש חטיבת המחקר במשרד המשפטים, חבר קהילת חב"ד ב[[עפולה]] ומפעילי חב"ד בשכונת 'גבעת המורה' בעיר.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרצ"ט]] בדנציג שבגבול [[גרמניה]]-[[פולין]] למשפחה מסורתית, וזמן קצר קודם הכיבוש הגרמני ב[[מלחמת העולם השנייה]] מכרו הוריו את עסקיהם ועלו עם רכושם לישראל והתיישבו בצפון [[תל אביב]].

כשהגיע לגיל צבא, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל התותחנים.

בשנת [[תשכ"ג]] בעודו מתמחה בלימודים משפטים, עמד בראש ארגון שניסה להיאבק על דירוג השכר של המתמחים למשפטים, ובשנת [[תשכ"ד]] סיים את הכשרתו והתמחה בבית המשפט העליון אצל הנשיא שמעון אגרנט, ושנה לאחר מכן התקבל כחבר לשכת עורכי הדין בתל אביב.

במשך השנים המשיך להתמחות בלימודי משפטים, והשלים לימודי תואר שלישי באוניברסיטת קיימברידג', בהנחיית המשפטן הבינלאומי גלנוויל ויליאמס. לאחר שובו לארץ, החל לשמש כמרצה במשרה חלקית באוניברסיטת תל אביב וב[[אוניברסיטה]] העברית. במקביל שימש כשותף במשרד עורכי דין פרטי.

בהמשך שימש במילואים בפרקליטות הצבאית, ולאחר מכן התגורר ביישוב עומר ונכנס לעבוד בפרקליטות מחוז דרום.

בעקבות פטירת אמו שהובילה להיכרות עם הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] רב היישוב בו התגורר והפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה גם הוא תושב הישוב, ובתהליך הדרגתי [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]] והפך לחסיד חב"ד.

בשנת [[תשל"ז]] הופקד על הקמת פרקליטות מחוז הצפון{{הערה|שהייתה מסונפת עד אז לפרקליטות חיפה.}}, ומונה לכהן כפרקליט מחוז הצפון. כאשר עמד מתוקף תפקידו בפני לחץ מול נציגי משפחות פשע וארגונים של העולם התחתון, פנה אל [[הרבי]] בשאלה האם עליו להרפות, והרבי חיזק אותו לעמוד בתוקף על שלו ולא להיכנס לאיומים.

בשל עבודתו כפרקליט מחוז צפון, עבר להתגורר ב[[עפולה]], שם הכירו לו את הרב [[יצחק גולדברג]] שקבע איתו שיעור פרטי בספר התניא (שלאחר מכן הפך לשיעור שבועי רב משתתפים בעפולה), והפך לתלמידו המובהק, וכן החל לעמוד בקשר אישי קרוב עם המשפיע הרב [[אברהם דונין]].

לאחר עשור שנים של ניהול פרקליטות מחוז הצפון{{הערה|כפול מהזמן המקובל לתפקיד זה, בשל ההערכה הרבה שהצמרת המשפטית רחשה לו על עבודתו המסורה וניהולו המקצועי. במסיבת הפרישה קיבל תשבחות רבות, וכאשר הדיווח על כך הגיע לרבי, השיב הרבי במענה מיוחד: "הגיעוני מכתבי עת מלאים תשבחות וכו' בקשר למסיבות על דבר שינוי מעמדו (וסיום משרתו הקודמת) ות"ח על הנחת־רוח שנגרם. אזכיר על הציון".}}, מונה כאחראי על המחקר במשרד המשפטים.

כאשר ביקר אצל הרבי בפעם השלישית בחג ה[[חנוכה]] [[תנש"א]], שמונה שנים לאחר ביקורו הקודם, עבר בסיומה של היחידות אל מול פני הרבי, את פניו עיטר זקן שלא מכבר החל לגדלו, הרבי פנה אליו ואמר לו: "על פי דין איני צריך להכירך{{הערה|כיון שבפעם הקודמת שביקר אצל הרבי בשנת [[תשמ"ג]] היה ללא חתימת [[זקן]]. על דרך דברי חז"ל בנוגע ליוסף ואחיו שהם לא הכירו אותו בגלל שיצא מהם בלא חתימת זקן, אך הוא כן הכיר אותם. כפי שהופיע בחלק החומש של אותו יום בו נערכה היחידות.}}. שתהיה התחלה טובה עד מאה ועשרים שנה".

בשנת [[תשנ"ב]] פרש ממשרד המשפטים ועבד כסנגור פלילי, ובמקביל החל לשמש כמרצה בכיר בפקולטה למשפטים של מכללת שערי משפט ובמרכז האקדמי כרמל.

גם לאחר פרישתו מהעבודה המשפטית השוטפת, ממשיך לעסוק בהתנדבות בסיוע משפטי למוסדות חב"ד ולאנשים חסרי אמצעים הנקלעים לתסבוכות משפטיות.

==משפחתו==
* רעייתו, רחל לבית משפחת פרייהייטר.
* בנו, הרב [[אורי למברג]] - ראש [[כולל אברכים]] "מכון הוראה – אהלי יוסף יצחק" בקריית שפרינצק, חיפה, משפיע בישיבה גדולה חב"ד אור יהודה, משמש כמו"צ בקהילת חב"ד חיפה וכשליח הרבי לאחת השכונות בעיר.
* בנו, הרב [[יואב למברג]] - מחבר הספר 'הפסק בתפילה' לפי שיטת אדמו"ר הזקן, 'אוצר סגולות הרבי' ועוד. חבר בצוות 'חסידות מבוארת על התניא', חבר בסגל המרצים של מכללת 'בית רבקה' כפר חב"ד ב'.
* בנו, הרב [[אריאל למברג]] - מזכ"ל [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ומוסדות חב"ד נוספים
* בנו, הרב עודד למברג - מחנך בתלמוד תורה לויבאוויטש בלוד.
* בתו, יעל נוימן - אשת הרה"ח [[יוסף יצחק נוימן]], שליחי הרבי לישוב מכבים-רעות.
* בנו, ר' בועז למברג - בעל משרד רואה חשבון במגדל העמק.

==בעריכתו==
* מרדכי למברג ושבת לוי (עורכים), ש' אגרנט, דיני עונשין: רשימות לפי הרצאות, ירושלים תשכ"ד

==לקריאה נוספת==
*'''את סיפור מעמד הר סיני לא ניתן להמציא''', מגזין נשמה חודש סיון תש"פ עמוד 8

==קישורים חיצוניים==
* מנדי ברונפמן, [https://www.alysefer.com/lemberg/ סיפורו של פרקליט מחוז: ד"ר מרדכי למברג בריאיון מעמיק ומקיף, בפעם הראשונה בחייו]
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=966 חנוכה, יוסף הצדיק ודידן-נצח]''' {{שטורעם}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:למברג, מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]

יוסף יצחק אהרונוב

2023-09-15T06:57:43Z

37.60.47.76:

{{דמות
|שם=יוסף יצחק אהרונוב
|תמונה=אהרונוב 2.jpg
|תיאור= הרב אהרונוב לצד ראש עיריית [[ביתר עילית]] מאיר רובינשטיין, [[תש"פ]].
|תאריך לידה=[[תשי"ד]]
|תחומי עיסוק= עסקנות
|אב=מנחם מענדל
|מקום פעילות=[[ ארץ ישראל]]
|בת זוג=שפרה
}}
הרב '''יוסף יצחק הכהן אהרונוב''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הינו יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]], [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]], [[ילדי צ'רנוביל|חב"ד לילדי צ'רנוביל]]. בנוסף חבר הרב אהרונוב בארגון [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ואף מונה על ידי חלק מהרבנים ליו"ר שלו, אולם מינוי זה שנוי במחלוקת{{הערה|ראו [[יוסף יצחק אהרונוב#עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק|בהמשך]]}}. בהמשך פרש רשמית מתפקידיו{{הערה|ראו [[#כתב האישום ועסקת הטיעון]]}}.

==תולדות חיים==
נולד לרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] בקנדה ב[[ד' אלול]] [[תשי"ד]]. לאחר נישואיו עם שפרה בת ר' צבי הירש ריבקין, עלה לכפר חב"ד, בו הוא מתגורר בהווה.

===פעילותו הציבורית===
עם עלייתו לארץ החל הרב אהרונוב לעבוד כמנהל משק ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] בארץ הקודש ובשנת [[תשמ"ז]] מונה למנכ"ל הארגון ולאחר מכן ליושב הראש שלו.

כאשר ביקשו אנשי בית הספר למלאכה מהרבי בשנת תשמ"ח שהרב אהרונוב ינהל את בית הספר למלאכה, שלל זאת הרבי בכותבו שהוא "עוסק עתה בראש עסקנות הכי אחראית"{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ערב].}}.

בשנת [[תנש"א]] נמנה אהרונוב עם חברי משלחת חב"ד ששלח הרבי ל[[רוסיה]] לפדות חלק גדול מ[[ספריית חב"ד]], בה היו מאות ספרים שהשתייכו לאדמו"ר הריי"צ, שנשארה ברוסיה; ומונה לחבר אגודת חסידי חב"ד ברוסיה.

בשנת [[תשנ"ו]] התמנה אהרונוב ליו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. באותה שנה הריץ אהרונוב רשימה בראשותו בניסיון להיבחר כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]], אולם הרשימה נכשלה בבחירות.

בשנת [[תשפ"ב]] נבחר לאחד מ-50 אנשי השנה המשפיעים ביותר בישראל של מגזין 'יום ליום'{{הערה|[https://col.org.il/news/133772 יו"ר אגו"ח נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה'] באתר {{COL}}.}}.

===עבודתו בצעירי אגודת חב"ד===
[[קובץ:אהרונוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]]]]
בשנת [[תשמ"ו]] החל לסייע בפעילות ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. באותה תקופה מונה למנהל [[עיתון כפר חב"ד]] שיצא תקופה במסגרת צעירי חב"ד עד שנת [[תש"נ]].

בשנת [[תשמ"ז]] מינתה אותו הנהלה למנכ"ל ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]], שבראשו עמד הרב [[ישראל לייבוב]]. ההנהלה פנתה אל הרבי לקבל את הסכמתו למינוי, אך הרבי השיב: "כפשוט, כל הנ"ל שייך להנהלת צעירי אגודת חב"ד. אזכיר על הציון". באותה השנה הגה גם את רעיון הוצאת עלון השבת "[[שיחת השבוע]]" שתפס תאוצה רבה ומביא את דבר הרבי לאלפי יהודים מדי שבוע. עם קריאתו של הרבי בתנש"א להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח הוחלט להוסיף בו גם מדור שיקרא בשם "לומדים גאולה".

על פעולותיו בתקופה זו קיבל אהרונוב עידודים וברכות מיוחדים מהרבי שאף זימן אותו לחדרו (בשנים בהם כבר לא נכנסו ל[[יחידות]]) לשיחה בת חצי שעה, כאשר הוא מצליח לבסס את הארגון כארגון מסודר וחזק, עם סניפים רבים, עם מרכז הוצאה לאור המספק חומר מודפס שבועי ועונתי ברמה גבוהה. [[הרבי]] כתב אז ש{{ציטוטון|צעירי אגודת חב"ד על יד וליד הכהן הריי"צ שי' אהרונוב עשו עבודה נפלאה ובאופן דפעולה נמשכת ובהוספה וכו' לדורי דורות...}}{{הערה|מענה הרבי למזכירות מ[[א' אדר]] [[תש"נ]], פורסם ב"צעירי אגודת חב"ד", עמ' 350.}}. ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]] ביקש ר' [[יוסף יצחק גוטניק]]{{הערה|ששהה אז בארץ בשליחות אישית של הרבי להבהרת דעתו בנושא [[שלימות הארץ]] ושלילת הקמת ממשלה בראשות [[שמעון פרס]] והצורך בממשלה צרה בראשות [[יצחק שמיר]]}} במכתב למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לשאול שוב את דעת הרבי לאור ההוראה שקיבל שלא לעמוד בקשר עם העסקנים בארץ האם זה בסדר שעומד בקשר עם אהרונוב (בהתאם לזה שהרב גרונר אמר לו שזה בסדר ושהרבי יודע ומסכים לכך) בהיות שרואה הוא את אהרונוב כ"אחד שהפקיר את חייו לעניני כ"ק אדמו"ר שליט"א". בתשובתו מתח הרבי קו תחת המילים "עניני כ"ק אדמו"ר שליט"א", על מה ששאל "אם זה בסדר" סימן הרבי קו מחיקה על המילה "אם" והוסיף: "גמור" (כך שנתקבל: "זה בסדר גמור"){{הערה|מצילום המכתב והעתקת מענה הרבי}}.

בחודש [[כסלו]] [[תשמ"ט]] כאשר העלו חברי ה[[הועד למען שלימות העם]] הצעה שיטול על עצמו את פרוייקט ההסברה לקהל הרחב של חשיבות תיקון חוק 'מיהו יהודי' דחה זאת הרבי כשכותב{{ציטוטון|6 חתומים "ואזרו כח" להעמיס עוד ענין מהשייך להם עליו – "לעת עתה" לא מצאתי טעם שיסייעם בזה}}.

בשנים [[תשמ"ז]] - [[תש"נ]] מספר גורמים התנכלו והפריעו לעבודתו של אהרונוב בצאגו"ח. באחת מהמענות שקיבל באותה תקופה, כתב לו [[הרבי]]: {{ציטוטון|ה' יתברך יצליחו ואת חבריו בצאגו"ח להמשיך בעבודת הקודש ומתוך שמחה וטוב לבב, '''ושיפסיקו המפריעים להפריע,''' ובפרט שהמפריעים מלכתחילה יודעים שאין כוונתם לשם שמים אלא שטועים שהעולם האט א טעות טועה, וקל להבין. אזכיר על הציון}}{{הערה|מענה שקיבל מ[[כ"ח אדר]] [[תשמ"ט]], פורסם ב"צעירי אגודת חב"ד", עמ' 98.}}.

בשנת [[תשמ"ט]] התגלעו חילוקי דעות קשים בין [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]] לצא"ח בהנהלתו של אהרונוב בקשר לניהול סניפי הבתי חב"ד בארץ. [[בית דין רבני חב"ד]] הוציאו אז מכתב בו הם קובעים כי הניהול נתון בידי אהרונוב. ארגון הגג הגיש ערעור על כך, ובית דין החליט להקפיא את המכתב. מספר ימים לאחר מכן, קרא הרבי למזכירים [[בנימין קליין]] ו[[יהודה לייב גרונר]] והתבטא בפניהם בחריפות על הערעור שהגיש ארגון הגג, ואמר שהניהול מסור בידי צא"ח. בין השאר התבטא הרבי במהלך השיחה: {{ציטוטון|הוא [אהרונוב] היו"ר של צא"ח, ואף אחד לא יכול לשנות זאת, ושימשיך בפעולותיו}}{{הערה|צעירי אגודת חסידי חב"ד, עמ' 114 - 116.}}.

בשנת [[תש"נ]], היה שותף להעלאת הקבוצה הראשונה של '[[ילדי צ'רנוביל]]', בעקבות האסון הגרעיני בצ'רנוביל. את הפרוייקט יזם הרב [[יצחק קוגן]] והרב [[אורי יהודה כהן]] והיו שותפים לו גם הרב [[שמואל חפר]] והרב [[דובער שיף]]. הרבי עודד את הפרוייקט ואת השותפים לביצועו ואף דיבר על כך בשיחת קודש מיוחדת בשבת כינוס השלוחים תנש"א. בהמשך עברה האחריות המלאה לידי אהרונוב כשלצידו מי שהיה הרוח החיה של הפרוייקט - הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]], עד לפטירתו בחודש [[אלול]] [[תשס"ח]].

לאחר פטירתו של הרב לייבוב ב[[תשנ"ד]] נתמנה גם ליו"ר הארגון.

===עבודתו באגודת חסידי חב"ד באה"ק===
[[קובץ:Knisa leaguch.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מענה הרבי בענין כניסתו לאגו"ח]]
[[קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב התנגדות למינוי]]
בחודש [[תמוז]] [[תש"נ]] כללו [[בית דין רבני חב"ד]] את אהרונוב בהנהלה החדשה שמינו ל[[אגודת חסידי חב"ד]] וכן בשלושת חברי ההנהלה שמונו לייצג כלפי חוץ. אהרונוב כתב לרבי שמסופק אם עליו לקבל את המינויים והרבי השיב: "בוודאי לא יוגרע על ידי זה כלל בעבודת הקודש שלו ב[[צעירי חב"ד בישראל|צא"ח]], באם ספק, ימשיך רק בצא"ח. אזכיר על [[הציון]]"{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ, מענה רצב. ישנם הטוענים שהרבנים אמרו לו שאכן על ידי כך "יוגרע עבודתו בצא"ח", ולכן יישאר רק בצא"ח אך לא הקשיב להם ([https://drive.google.com/file/d/1WQv2wMPbvY83BDDlKxKrDj-Kg0AdFxai/view?usp=drivesdk מכתב הרב שמואל גרייזמאן לבית דין רבני חב"ד]).}}.

משנת [[תשנ"ו]] בהמשך לחילוקי הדעות האמורים בעניין הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים' נוצר קרע בינו לבין יו"ר אגו"ח באותה העת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ולמעשה לא הופיע אהרונוב לאסיפותיה ולא לקח חלק בפעולותיה של האגודה. גם כאשר רבני חב"ד מינו ארבעה חברים חדשים לאגו"ח, ונציגי הרבנים (הרב ירוסלבסקי והרב גלוכובסקי) ישבו באסיפות אגו"ח – הרב אהרונוב לא נטל בהן חלק עד שנת תשס"ד.

בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו חלק מרבני [[בית דין רבני חב"ד]] את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על מינוי זה, ואף מטעם חלק מרבני 'הבית דין' יצא מכתב חריף נגד ההליך בו נכתב:"לאור הנ"ל שאסיפת בית הדין זומנה ב[[מחשבה]] תחילה שלא כל הרבנים יוכלו להשתתף ולהביע את דעתם, בניגוד להלכה, בניגוד לסדרי דין תקינים, בניגוד לצדק ולמוסר ובניגוד לסוכם במפורש, אין כל תוקף לאסיפה ולהחלטותיה ויש לקיים דיון חדש בהשתתפות כל הרבנים תוך מתן אפשרות לנוגעים בדבר להשמיע את דברם בפני ביה"ד כמקובל"{{הערה|1=[[:קובץ:Rabanim hecht gurary.jpg|צילום 'מכתב התנגדות למינוי']]}}.

לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית "כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח]}}.

בהמשך ישיר לכך, בהנחייתם של כמה מרבני 'הבית דין' הסכימו שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ויישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים. בפועל לא צורפו הששה האחרים.

===כתב האישום ועסקת הטיעון===
[[קובץ:Daat torah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרבנים]]
בשנת [[תשס"ז]] החלה חקירת עומק של מס הכנסה על התנהלות העמותה, במהלכה התגלה חשד להעלמת מס והלבנת הון על ידי אהרונוב עצמו, שנעצר למספר ימים ושוחרר בתנאים מגבילים. בחודש כסלו [[תשע"ו]] הוגש נגדו כתב אישום במסגרת עסקת טיעון, ובית המשפט גזר את דינו לשנתיים מאסר בפועל, וקנס בסך מיליון וחצי ש"ח.

עוד בראשיתה של הפרשה פנו מספר מורי צדק ורבני קהילות חב"ד, במכתב לאהרונוב עצמו, ול[[בית דין רבני חב"ד]], תוך ציטוט מקורות הלכתיים, בהתראה ובדרישה להשעותו מתפקידיו הציבוריים בכדי לא לפגוע במוסדות החשובים ובשמה הטוב של חב"ד, אולם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] המשמשים כהנהלת בית דין רבני חב"ד סרבו לקבל את הדברים, ובעיצומה של החקירה אף עמדו לצידו וסייעו לו לתפוס את השליטה בעמותת [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], לאחר שהפסיד בהליך הבוררות בעניינה.

בחול המועד ד[[חג הפסח]] [[תשע"ז]] שוחרר הרב אהרונוב ממאסרו לאחר ניכוי שליש, והתקבל ב[[התוועדות]] ב-[[770]] ב[[כפר חב"ד]], בהשתתפות רבני ועסקני חב"ד.

===חב"ד ופוליטיקה===
לקראת ה[[בחירות תשמ"ט|בחירות לכנסת בשנת תשמ"ט]] בעקבות הוראתו של הרבי יצאו חסידי חב"ד לקמפיין עבור רשימת [[אגודת ישראל]], אולם מייד לאחריה, על פי מענה ישיר מהרבי, יצא מכתב חריף חתום על ידי הרב אהרונוב לכל בתי חב"ד, ובו הוא מבהיר כי הענין היה חד פעמי, ומכאן ולהבא קיים איסור ברור להתעסק בפוליטיקה משום סוג: '''עיקרו של דבר, כל אשר לו [[ריח]] פוליטי הוא בבחינת תכלית האיסור'''{{הערה|[[:קובץ:Michtav tashan.JPG|המכתב]].}}.

בשנת [[תשנ"ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות, סברו מספר עסקנים כי למרות התנגדות הרבי להתערבות חב"דית בפוליטיקה, יש להתערב באופן חד פעמי ולהביא לבחירתו לראשות הממשלה.

הרב אהרונוב, כיו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]], הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, אף הוציא הודעה לתקשורת כי חב"ד עומדת מאחורי הקמפיין. הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], התנגד להתערבות בבחירות, וצדד בדעת הרבי שלא להתערב בבחירות הללו, וכן פרסם הודעת הבהרה בעיתונות הישראלית בה הכחיש כל קשר בין חסידות חב"ד לבין הקמפיין וכן גינה כל שימוש בשם חב"ד ללא מתן אישור מאגו"ח - הגוף הממונה על חסידות חב"ד בישראל. לעומתו, טען הרב אהרונוב כי כל הפעולה הייתה על פי החלטת רבני חב"ד, אך מעולם לא התפרסמה החלטה כתובה של הרבנים. לאידך, הרב [[משה נפרסטק]] העיד שכל הרבנים שהכיר דעתם הייתה נרחצת נגד התערבות חב"דית בחירות וזאת בהתאם לדעת הרבי, אך הן פחדו להגיד את דעתם בציבור בעקבות התנכלויות אישיות כלפיהם{{הערה|קונטרס אגו"ח ותפקידיה, עמוד 39}}.

לאור הקמפיין רבים ניתקו קשר עם חב"ד, ובמשרדי הממשלה חב"ד נרשמה כארגון פוליטי, דבר שהתבטא בעיקר בבסיסי הצבא שם מנעו כניסת חסידי חב"ד בטענה כי הם פעילים פוליטיים{{הערה|כך לדוגמא יוסי שריד, ח"כ שמאלני קיצוני ממפלגת 'מרצ', התבטא בעבר שהוא מאוד חיבב את חב"ד עד הקמפיין והיה מחובר ליהדות, אך הקמפיין שהרב אהרונוב יצא בו ניתק אותו מכל קשר עם הדת, והוא התנחם בכך שראה שידידו החסיד ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] התנגד לקמפיין בחריפות, ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233-236.}}.

בהמשך ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] חזר בו מהתמיכה בקמפיין{{הערה|[https://col.org.il/news/118889 עדיין טוב ליהודים? גוטניק מאוכזב מהתנהגות רה"מ נתניהו] {{col}}}}.

==משפחתו==
*בנו, הרב שמואל אהרונוב - שליח הרבי לאסן, גרמניה.
*בנו, הרב [[שלום דובער אהרונוב]] - צעירי אגודת חב"ד, כפר חב"ד.
*חתנו, הרב חיים מאיר ליברמן - שליח הרבי בקיסריה.
*חתנו, הרב [[שמואל ביסטריצקי]] - שליח הרבי בסביון, מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] כפר חב"ד, ומנהל ערוץ [[יהדותון]] המפיץ בין היתר סרטונים וחוברות על קיום המצוות בדרך פרקטית ויחודית.

==לקריאה נוספת==
* [[מנחם מענדל ברוד]] והרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''', [[מכון ליובאוויטש]], [[כפר חב"ד]], [[תשס"ד]].
==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|87673|היום ב'המבשר': הרב אהרונוב בראיון גלוי-לב לבנימין ליפקין||כ"ה טבת תשע"ה}}
*'''[https://col.org.il/news/133772 אהרונוב נבחר לאיש השנה בפרוייקט '50 אנשי השנה']''', בעיתון 'יום ליום', ערב ראש השנה תשפ"ב {{COL}}
{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[ישראל לייבוב]]|הבא=-|רשימה=[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|יושב ראש צא"ח]]|שנה=מ[[תשנ"ד]]}}
{{סדרה|הקודם=[[דוד חנזין]]|הבא=-|רשימה=[[רשת אהלי יוסף יצחק|יושב ראש הרשת]]|שנה=מ[[תשנ"ו]]}}

{{מיון רגיל:אהרונוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]

אברהם בן זכריה

2023-07-23T01:18:55Z

37.60.47.76: /* משפחתו */עדכון

[[קובץ:בן זכריה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ר' אברהם בן-זכריה בחתונת בנו]]
הרב '''אברהם בן-זכריה''' (יליד שנת [[תשי"ד]]) חסיד חב"ד בעברו שימש כ[[טנקיסט]] ומזכ"ל [[ניידות חב"ד]].

== תולדות חיים ==
נולד בשנת [[תשי"ד]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב יצחק בן זכריה ולאמו מרת טובה לבית משפחת לוי. למד בישיבת המשתייכת לזרם הדתי לאומי והתגייס לפיקוד העורף.

בשנת [[תשמ"ב]] נסע ללמוד ב[[לוס אנג'לס]] תואר ראשון ושני בחשבונאות וראיית חשבון. בלוס אנג'לס התקרב ל[[חסידות חב"ד]] על ידי ה[[שליח]] הרב [[שלמה קונין]].

אחרי כמה חודשים נסע ל-[[770]] אל [[הרבי]] ומשם המשיך ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]], בהיותו בישיבה היה יוצא רבות ל[[מבצעים]] עם ה[[טנק מבצעים|טנקים]] והפך לטנקיסט בניידות חב"ד.

בשנת [[תשמ"ז]] לאחר נישואיו עם רעייתו גיטה, נמנה בהוראת הרבי על המשך פעילות עם הטנקים ו[[שליחות]] ב[[נצרת עילית]], במשך הזמן שימש כמזכ"ל של [[ניידות חב"ד]] ויד ימינו של הרב [[דוד נחשון]]. במשך השנים זכה לכמה קירובים מהרבי.

בשנת [[תשע"ב]] אחרי פירוק העמותה של ניידות חב"ד עבר להיות מזכ"ל ב[[תומכי תמימים קריות]] במשך 5 שנים.

החל משנת [[תשע"ז]] עובד בעמותת חסד וחינוך העוסקת בחינוך ריגשי לילדים, נוער ומבוגרים, ומתגורר ב[[נוף הגליל]].

== משפחתו ==
* בנו, הרב שמואל בן זכריה - אילת
* בנו, הרב מנחם מענדל בן זכריה - צפת
* בנו, הרב יוסף יצחק בן זכריה - ביתר עילית
* בתו, מרת חיה מושקא אשת הרב אביב חביב תורגמן - [[משפיע]] ראשי בישיבת תות"ל "ופרצת" ירושלים
* בתו, מרת חנה אשת הרב חביב בן אריה - שליח ומלמד בעיר [[אילת]]

== קישורים חיצוניים ==
* [https://chabad.info/in-focus/277227 תמונת היום • הטנקיסטים] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37504 בימים ההם • הפרזידנט חיים הרצוג] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42960 מתנה לראש העיר נצרת עילית] {{אינפו}}
{{מיון רגיל:בן זכריה, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]

אברהם בן זכריה

2023-07-23T01:16:19Z

37.60.47.76: תיקון שם משפחה

[[קובץ:בן זכריה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ר' אברהם בן-זכריה בחתונת בנו]]
הרב '''אברהם בן-זכריה''' (יליד שנת [[תשי"ד]]) חסיד חב"ד בעברו שימש כ[[טנקיסט]] ומזכ"ל [[ניידות חב"ד]].

== תולדות חיים ==
נולד בשנת [[תשי"ד]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב יצחק בן זכריה ולאמו מרת טובה לבית משפחת לוי. למד בישיבת המשתייכת לזרם הדתי לאומי והתגייס לפיקוד העורף.

בשנת [[תשמ"ב]] נסע ללמוד ב[[לוס אנג'לס]] תואר ראשון ושני בחשבונאות וראיית חשבון. בלוס אנג'לס התקרב ל[[חסידות חב"ד]] על ידי ה[[שליח]] הרב [[שלמה קונין]].

אחרי כמה חודשים נסע ל-[[770]] אל [[הרבי]] ומשם המשיך ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]], בהיותו בישיבה היה יוצא רבות ל[[מבצעים]] עם ה[[טנק מבצעים|טנקים]] והפך לטנקיסט בניידות חב"ד.

בשנת [[תשמ"ז]] לאחר נישואיו עם רעייתו גיטה, נמנה בהוראת הרבי על המשך פעילות עם הטנקים ו[[שליחות]] ב[[נצרת עילית]], במשך הזמן שימש כמזכ"ל של [[ניידות חב"ד]] ויד ימינו של הרב [[דוד נחשון]]. במשך השנים זכה לכמה קירובים מהרבי.

בשנת [[תשע"ב]] אחרי פירוק העמותה של ניידות חב"ד עבר להיות מזכ"ל ב[[תומכי תמימים קריות]] במשך 5 שנים.

החל משנת [[תשע"ז]] עובד בעמותת חסד וחינוך העוסקת בחינוך ריגשי לילדים, נוער ומבוגרים, ומתגורר ב[[נוף הגליל]].

== משפחתו ==
* בנו, הרב שמואל בן זכריה
* בנו, הרב מנחם מענדל בן זכריה
* בתו, מרת חיה מושקא אשת הרב אביב חביב תורגמן - [[משפיע]] ראשי בישיבת תות"ל "ופרצת" ירושלים
* בתו, מרת חנה אשת הרב חביב בן אריה - שליח ומלמד בעיר [[אילת]]

== קישורים חיצוניים ==
* [https://chabad.info/in-focus/277227 תמונת היום • הטנקיסטים] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37504 בימים ההם • הפרזידנט חיים הרצוג] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42960 מתנה לראש העיר נצרת עילית] {{אינפו}}
{{מיון רגיל:בן זכריה, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]

חב"דפדיה:דיווח על טעויות

2023-07-06T12:29:27Z

37.60.47.76: /* מנחם מענדל הנדל */ פסקה חדשה

{{קיצור דרך|[[חב:דט]]}}
{{/פתיח}}
{{תיבת ארכיון דיווח על טעויות}}

== [[סידור מהרי"ד]] ==
{{/מצב|טופל}}
הקישור בתחתית העמוד מת.
Shturem.net
לא קיים. {{אנונימי}}
:טופל, ישר כח! . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (07:19, ד' באייר, ה'תשפ"ג).

== [[יקיר קאופמן]] ==
{{/מצב|טופל}}
ממה שידוע לי הוא מבוגר יותר, בן 60 לפחות {{אנונימי|}}
:אכן, הוא בן 58. תיקנתי את הטעות. תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:59, ה' באייר, ה'תשפ"ג).

== [[דוד זושא אלכסנדר קניג]] ==
{{/מצב|טופל}}
אחיו של רבי גדליה אהרון קניג לא ראיתי שרשום {{אנונימי}}
:כבר טופל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:13, ה' באייר, ה'תשפ"ג).

== [[ספירות הגנוזות וספירות אין קץ]] ==
{{/מצב|דרושה הבהרה}}
בהמשך תרע״ב (פט״ז, פכ״א) מביא דרך בעסה״ג ש״אין זה בחי׳ כח הגבול שבא״ס״ {{אנונימי|}}
:לא הבנתי מהי הטעות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:56, ז' באייר, ה'תשפ"ג).

== [[משה בן טוב]] ==
{{/מצב|טופל}}
נפטר ב-ה אב. (לא כפי שמצוין ב-ה אלול) {{אנונימי|}}
:טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:53, ז' באייר, ה'תשפ"ג).

== [[י"ד באייר]] ==
{{/מצב|דרוש מקור}}
הבנתי שתאריך זה הוא לא יום פטירתו של רבי מאיר בעל הנס, אלא רק חגגו את ההילולא ביום זה מכמה סיבות. {{אנונימי|}}
:נשמח לשמוע על מקור לדבריך, יש"כ!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (09:38, י"ד באייר, ה'תשפ"ג).
::ככל הידוע לי, אין מקור לציון ההילולא ביום י"ד באייר.. וכן מקובל בישיבת חב"ד ובין אנ"ש טבריא {{אנונימי}}
:::בטוחני שיש מקור כלשהוא. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:54, ט"ו בסיוון, ה'תשפ"ג).

== [[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==
{{/מצב|טופל}}
נא להוסיף בקבוצה תשנ"ה: יצחק (איז'ו) פרומר {{אנונימי}}
:טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:44, ט"ז באייר, ה'תשפ"ג).

== [[מנשה חדד]] ==
{{/מצב|טופל}}
יש לו בן גדול הרב לוי חדד {{אנונימי|}}
:טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:47, ט"ז באייר, ה'תשפ"ג).

== [[סופר וספר וסיפור]] ==
{{/מצב|טופל}}
בתרע״ב ח״ג עמוד א׳שפא (מהדורת תשנב) ספר - תושב״כ. סופר - תושבע״פ. סיפור - כשלומדים תורה בדיבור. ועיי״ש בהרחבה {{אנונימי|}}
: יפה מאוד! נוסף לערך, יש"כ!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:55, י"ט באייר, ה'תשפ"ג).

== [[מרדכי ליפשיץ (רוסטוב)]] ==
{{/מצב|טופל}}
שלום רב. אני נכדה של מרדכי ליפשיץ רציתי למסור ל Chabad תמונה של סבא שלי היקר. טלפון שלי +972526696673. שבת שלום {{אנונימי|}}
:תודה רבה! שלחתי לך הודעה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:38, כ"ג באייר, ה'תשפ"ג).

== [[שמואל הנביא]] ==
{{/מצב|טופל}}
המקור לפסוק משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו הוא לא פרק צ"ו כפי שכתבתם אלא פרק צ'ט {{אנונימי}}
:טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:31, כ"ו באייר, ה'תשפ"ג).

== [[אברהם גודין]] ==
{{/מצב|דרושה הבהרה}}
בתעודת הזהות היה מצויין שנת לידה 1910. איני יודע מה הנכון {{אנונימי}}
:היכן ראית את התעודת זהות? יש כאן שנתיים הפרש. נשמח לשמוע. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:57, כ"ז באייר, ה'תשפ"ג).

== [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)]] ==
{{/מצב|טופל}}
הרב ניצן חלק מנהל הרב יוסף יצחק כץ ראש ישבה מגיד שיעור ב' וג' {{אנונימי}}
:טופל, ישר כח . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (07:07, כ"ח באייר, ה'תשפ"ג).

== [[בוצינא דקרדוניתא]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
תודה רבה להסבר {{אנונימי|}}
:בשמחה רבה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:01, כ"ח באייר, ה'תשפ"ג).

== [[תשפ"ג]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
תהא שנת פדות/גאולה {{אנונימי}}
:מופיעים הראשי תיבות 'תהא שנת פלאות גדולות' ו'תהא שנת פדות גדולה'. זה מספיק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:43, ה' בסיוון, ה'תשפ"ג).

== [[יעקב הוניקבצ'ר]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
אין כזה איש {{אנונימי}}
:מאיפה הבאת את המסקנה הזאת? נשמח לשמוע. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:30, ח' בסיוון, ה'תשפ"ג).

== [[שניאור זלמן פרקש]] ==
{{/מצב|טופל}}
נולד בתשלד ובשנת תשמ"ה - כלומר כבן 11 - כבר הספיק להיות בישיבה בלוד, ולהמשיך למונטריאל?
דורש בדיקה ותיקון {{אנונימי}}
:הסרתי את שנת תשמ"ה, ישר כח גדול!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:07, י"ג בסיוון, ה'תשפ"ג).

== [[ט"ז בסיוון]] ==
{{/מצב|טופל}}
ב"ה

במדור "ימי חב"ד" בדף הבית, חסר את הסתלקות הרבנית פריידא בט"ז סיון שנת תקע"ג
אין לי את הידע איך לשנות בעצמי.. וכן לא רואה איך בעיצוב החדש נכנסים לעמוד השיחה
בתודה {{אנונימי}}
:טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:55, ט"ו בסיוון, ה'תשפ"ג).

== [[צבי יוסף רביסקי]] ==
{{/מצב|טופל}}
נולד בריגה {{אנונימי}}
:טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:33, י"ח בסיוון, ה'תשפ"ג).

== [[מאיר אריה שמרלינג]] ==
{{/מצב|טופל}}
התמונה היא של הרב גרליצקי לוחץ את ידי ראש העיר {{אנונימי|}}
:טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:10, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ג).

== [[חיים שטרן]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
הוא שלח את בניו בשנת תשכג ללמוד במוסדות חב״ד , בנותיו למדו בבית יעקב. {{אנונימי}}
:לא חושב שיש ענין להכניס. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:09, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ג).

== [[מוחין ומידות]] ==
{{/מצב|הצעה לשיפור}}
לא מצוינת הגדרת "השכל האלוקי" ומה ההבדל בין "שכל" ל"מוח" {{אנונימי}}
:לגבי השכל האלוקי תוכל לראות [https://www.merkazato.co.il/%D7%A9%D7%9B%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%99-%D7%95%D7%A9%D7%9B%D7%9C-%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99/ כאן], תשובה מאת [[משתמש:Mdafula]] ודאי שיש הבדל בין שכל למוחין: "מוחין" הוא שם כללי לחיות הפנימי של כל דבר כל עניין וכל דרגה שהיא באלוקות, ברוחניות ובגשמיות. בין אם מדובר על שכל או מידות או לבושיהן, בין אם מדובר על מדבר, חי, צומח או דומם, בין בקדושה ובין בקליפות. "שכל" הוא הבנה והשגה (בספר הליקוטים להצ"צ ערך על כל אחד משניהם בנפרד, כ"א בכרך המתאים) ישר כח על השאלה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:22, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ג).

== [[פנחס צבי מנדלזון]] ==
{{/מצב|טופל}}
בנו משה מקסיקו שליט"א
ביתו מרת חנה וולס ע"ה אשת הרב לייבל וואלס מראשוני המתפללים בבית הכנסת חבד ב פאגי ירושלים אחי הרב ברל וולס אביב של הרב יעקב משה וולס מרמת שלמה ירושלים
ביתו מרת אהובה פרנקל נפתרה ב ג' סיון תשפב {{אנונימי}}
:טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (08:32, ו' בתמוז, ה'תשפ"ג).

== ג בחודש תמוז ==
{{/מצב|הצעה לשיפור}}
שמש בגבון דום 🌄 {{אנונימי}}
:הצעה לשיפור. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (08:45, ו' בתמוז, ה'תשפ"ג).

== [[חודש תמוז]] ==
{{/מצב|הצעה לשיפור}}
לא כתוב בג, תמוז שמש בגבון דום וירח בעמק אילון{{אנונימי}}
:הצעה לשיפור. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (08:46, ו' בתמוז, ה'תשפ"ג).

== [[מלך המשיח (סרט)]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
הלינק לא עובד או הסרטים הוסרו {{אנונימי|}}
:הקישור לא פעיל לצערנו. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:34, ו' בתמוז, ה'תשפ"ג).

== [[יוסף דוב קסטל]] ==
{{/מצב|טופל}}
הוא למד בנוברדוק אצל ר יוזל (כך סיפר על עצמו) לא בברנוביץ או סלונים {{אנונימי}}
:טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (08:28, ו' בתמוז, ה'תשפ"ג).

== [[דן ווינדרבאום]] ==
{{/מצב|טופל}}
תיקונים שם המשפחה וינדרבאום עכשוו הרב דני פתח בית חב"ד בפוארטו אסקונדידו שבמקסיקו {{אנונימי}}
:נוסף, ישר כח. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (08:27, ו' בתמוז, ה'תשפ"ג).

== [[יוסף יצחק פבזנר (קראון הייטס)]] ==
{{/מצב|דרושה הבהרה}}
בשבועות תשכ"ד לאחר השיחה הידועה שבה הרבי התבטא שיתפטר מתפקידו, ביקש הרבי שילד מתחת לגיל בר מצווה יתחיל ניגון שמח, והוא היה זה שהתחיל לנגן.

הילד שנקרא לנגן הינו הרב יוסף יצחק שי' הכהן ריבקין שליח בכרמיאל אה"ק {{אנונימי}}
:מעניין, יש ערך על הרב [[יוסף יצחק ריבקין]] וגם שם מופיע הויראציה הזו. תוכל לוודא שמדובר דווקא בילד אחד שניגן? בנתיים השארתי. ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (08:32, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג).

== [[מנחם מענדל גרינפלד]] ==
{{/מצב|טופל}}
עזב את משרת המנהל הגשמי col ח' תמוז פ"ג {{אנונימי|}}
:טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (07:48, ט' בתמוז, ה'תשפ"ג).

== [[ יעקב יששכר בער רוזנבוים]] ==
{{/מצב|טופל}}
כך צ"ל הכותרת וכבפנים {{אנונימי}}
:טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:39, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג).

== [[ישראל סרוג]] ==
{{/מצב|דרושה הבהרה}}
הקומרנא בזוהר חי בראשית מביא את דברי הזידטשוב וכותב ששניהם קיבלו מהארי וכל אחד בסיגנונו ואפשר ללמוד את מהרי סרוג וכל המלבוש שמוביל בסוג הוא מאריך דאצילות אולמטה ולא כמו שניסו להסביר שלמעלה מאדם קדמון
את ספר עמק המלך הקומרנה כותב לא לילמוד {{אנונימי}}
:יואיל נא כבודו לפרש מה ניסה להסביר.. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:51, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).

== [[קזחסטן]] ==
{{/מצב|טופל}}
במהלך השנים שלאחר המלחמה היה בית כנסת בעיר שעמד על תילו עד סוף שנות הנונ'ס לערך
כמו כן היה מקוה בביתו של הרב יוסף נימוטין - שומר האוהל.
כדאי להוסיף על בית הכנסת שרבו היה כק הרלויצ נע בשנת תש"ד בציאילי. {{אנונימי}}
:נוסף, לגבי בית הכנסת של רבי לוי יצחק כתוב בערך. ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:04, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ג).

== [[משה מוסקוביץ']] ==
{{/מצב|לא טעות}}
הוא לא עזב את מקום שליחותו {{אנונימי}}
:כתוב שהוא עזב לזמן קצר בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (04:57, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).

== [[יונתן בורגן]] ==
{{/מצב|טופל}}
יש עוד בת סטערנא {{אנונימי}}
:נוסף, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:16, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ג).

== [[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==
{{/מצב|טופל}}
הוספת שם שחסר:
קבוצה תשפ"א
טבריה
שניאור זלמן וילהלם (ב"ר שלמה... במקור מז'יטומיר כיום באשקלון). {{אנונימי}}
:נוסף, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:38, ט"ז בתמוז, ה'תשפ"ג).

== [[מנחם מענדל הנדל]] ==

בוידאו שהרב הענדל מספר הוא אומר שהאדם שעמד לידו וצעק לרבי "רבי הוא מת" היה משה גורליק.

יגאל פיזם

2023-06-24T20:05:44Z

37.60.47.76: /* המשך הפצת המעיינות ביתר שאת */

{{לעריכה}}
[[קובץ:פיזם יגאל.JPG|שמאל|ממוזער|250PX|הרב יגאל פיזם]]

הרב [[יגאל פיזם]] ([[ב' שבט]] [[ה'תש"א]] - [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]]) היה ה[[שליח]] הראשון של [[הרבי]] ל[[קריות]], מייסד מוסדות ובתי חב"ד בקריות, כיהן כרב קהילת חב"ד בקריית שמואל ב[[חיפה]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות]], ראש [[מוסדות 'נפש חיה' חב"ד ליובאוויטש הקריות|מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות"]].

==תולדות חיים==
הרב פיזם נולד ב[[ב' בשבט]] [[תש"א]] בעיר [[צפת]] להוריו ר' שמעון יהודה ורבקה פיזם, משפחה משורשים חסידיים (סדיגורא), המזוהה עם ציבור [[הדתי לאומי|דתי לאומי]] כדור [[שלוש עשרה]] למשפחת ה[[בעל שם טוב]].

בילדותו גדל ולמד בעיר צפת, ובשנת [[תשט"ו]] החל ללמוד בכפר הרוא"ה אצל הרב [[משה צבי נריה]].

==תחילת ההתקרבות לחב"ד==
[[קובץ:פיזם תשמ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיזם אצל [[הרבי]] ב[[חודש תשרי]] [[תש"מ]]]]
בשנת [[תשט"ז]] התוודע לחב"ד ולתורת החסידות באמצעות שיעוריו של הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] שהתקיימו בישיבה. בסיום המחזור עברו חבריו ר' [[דוד קרץ]] ור' [[יוסף הרטמן]] לישיבת תומכי תמימים ומשם היו בקשרי מכתבים ואף שלחו לו [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]] וספרים שונים. במשך הזמן החל ללמוד באופן קבוע בספר ה[[תניא]] ואף היה מצרף אליו בחורים נוספים מהישיבה.

בשנת [[תשי"ט]] המשיך את לימודיו בגרעין הצבאי בישיבת כרם דיבנה, שם הצטרף לשיעור בספר התניא מפי רב העיר רחובות דאז, הרב אלימלך בר שאול.

בשנת [[תש"כ]] באמצע השירות הצבאי, התחתן הרב פיזם עם מרת חנה זינגר מחיפה שהייתה ניצולת שואה. כעבור תקופה של חצי שנה בה התגורר בנח"ל על גבול מצרים, עברו לגור בקיבוץ טירת צבי, שם שימש כמדריך.

בשנת [[תשכ"ג]] עבר לקריית מוצקין, בתקופה זו עבד שמונה שנים בהדרכה בישיבת פרחי אהרן בקריית שמואל.

בד בבד המשיך את לימודיו לקבלת [[סמיכה לרבנות]] בכולל ההוראה של הרב יעקב ניסן רוזנטל בחיפה, בעל ה'משנת יעקב', ובהמשך בכולל קריית ביאליק אצל רב העיר הרב חנניה כהן ורב קריית שמואל הרב עקיבא הכרמי שהסמיכוהו לרבנות.

בשנת [[תשכ"ז]] קיבל בפועל סמיכה לרבנות.
באותה תקופה אף התמנה למורה בבית הספר תד"ל בקריית ים ולמשגיח בישיבת פרחי אהרן בקריית שמואל.

באותם שנים היה משלב את ה[[ליקוטי שיחות]] בשיעוריו השבועיים לתלמידים על פרשת השבוע ובשיעורי מחשבת ישראל היה מלמד "[[קונטרס ומעין]]" וכן מלמד [[חסידות]] בשיעוריו בגמרא מידי שבת בקריית שמואל.

בשנת [[תשכ"ט]] התמנה לרב התיכון הדתי לאומי ע"ש לווינסון בקריית ים.

בשנת [[תשל"ב]] הקים במסגרת [[ע"א מוסדות]] '[[חדרי תורה אור]]' ללימוד תורני לילדים, והתמנה לר"מ בישיבת התיכונית יבנה בחיפה, ובמקביל שימש בהוראת [[הרבי]] כמחנך ובהמשך כרב בתיכון 'לוינסון' בקריית ים.

==נסיעתו לרבי בפעם הראשונה==
לקראת [[תשרי]] [[תשל"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] הראשונה בחייו שהתמשכה זמן רב מהרגיל - כרבע שעה. לאחר מכן סיפר המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] כי במהלך היחידות פתח את הדלת שלוש פעמים כדי להפסיק את היחידות (כנהוג בפעמים בהן היחידויות התארכו והיה חשש שאי-מי מעכב את הרבי), אולם בכל פעם שנכנס הבחין כי הרבי מדבר ומאריך את היחידות. ביחידות זו הדריכו הרבי בנוגע לפעילותו באזור הקריות, ובנוגע לעבודתו בענייני הכלל. בנוסף ביקש מהרבי הדרכה בקשר לעובדה שהרגיש שבור מעצמו בנוגע למצבו בעבודת ה' הרוחנית. על כך השיב לו הרבי כי אסור להיות ב[[עצבות]] ושאיסור [[לשון הרע]] - שהוא מדאורייתא - תקף גם בנוגע לאדם עצמו... לאחר מכן הנחהו הרבי בנוגע לעבודתו בהפצת החסידות.

==המשך הפצת המעיינות ביתר שאת==

באותה שנה יזם את הקמת "קייטנת המבצעים" בקריות בסיוע הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[ראובן דונין]], הרב משה דרוקמן ור' אברהם אנקונה.
בב' מנחם אב תשל"ג כתב לרבי על פרויקט הקייטנה הגדולה וביקש את רשותו הסכמתו וברכתו לפתיחת בית חב"ד קריית מוצקין כמתוכנן ובה' מנחם אב נשלח מכתב מהרבי ברכה ללידת בתו כאשר באופן מיוחד מוסיף הרבי בכתב יד קדשו "בברכה להצלחה בהפצת היהדות".
כתובת הבית חב"ד הייתה ביתו של הרב משה דרוקמן (ברחוב הרב קוק).

בחורף [[תשל"ד]], בסיום עונת הקייטנות, שכר חדרון בקריית ים (ברחוב יצחק שדה) וחזר לקריית מוצקין (ברחוה השופטים) ובהמשך נפתח גם בקריית ים ברחוב מוהליבר 7.
לפעילות סייעו תלמידיו מהתיכון הדתי ע"ש לוינסון הרב משה אוירכמן, הרב יוסי מקמל, הרב שלמה ידידיה אייזן ועוד. במשך השנים הבאות התרחבה פעילות חב"ד בראשותו והתגבשה קהילה סביבו.

בשנת [[תשל"ח]] הובא על ידו בסיוע הרב דוד טייכטל השליח הרב חיים שלמה הכהן שפעל כשנתיים בקריות בברכת הרבי והביא תנופה וחיות חסידית לאיזור.

[[תש"מ]] נסע לרבי שוב לחודש תשרי וזכה להכנס ליחידות ולקבל הדרכה והכוונה להשליחות, וכן לקבל תניא עם חתימת יד קודשו של הרבי.

[[תשמ"ב]] מיד לאחרי שהרבי אמר ב[[צום גדליה]] שיש לכתוב [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]] נסע יחד עם הרב [[שמואל פרומר]], הרב [[לייבל שילדקרויט]] והרב משה תמרי לסופר הרב הניג והתחילו בכתיבה בפועל בד בבד הקימו ועד מיוחד וכתבו ע"כ לרבי. בל"ג בעומר נערכה חגיגת הסיום כשסיום הכתיבה נערך בביתו. בשנה זו ע"פ בקשת תלמידו הרב [[משה אוירכמן]], הפקיד בידיו את ריכוז והפעלת בתי חב"ד בקריות, ומשמש כיו"ר ההנהלה.

[[תשמ"ג]] הקים ביחד עם הרב שמואל פרומר ישיבה לחוזרים וכולל אברכים חב"ד ליובאוויטש הקריות. כראש הכולל שימש הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד בקריות ורב העיר קריית מוצקין. בה' מנחם אב נתקבל מענה הרבי על הכולל "בנוגע לכולל - באם יש סיכויים טובים שיהיה בר קיימא".

ב[[תשד"מ]] קיבל מענה מהרבי להשתדל לקבל משרת רבנות העיר קריית ים להצלחת ההשתדלות בתוככי [[הרבנות הראשית לישראל]] סייעו הרב [[אליעזר פרלשטיין]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

בקיץ תשמ"ה נסע שוב לרבי לתקופה ארוכה כשבמהלכה התפוצצה פרשת הספרים.

[[תשמ"ו]] התמנה לראש הכולל.

[[תשמ"ח]] נסע לתשרי שנת הקהל לכ"ק אד"ש עם כל משפחתו. לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית בכ"ב שבט הכולל שבראשותו קיבל אישור מכ"ק אד"ש בתוך השבעה לשם החדש: "ישיבת [[נפש חיה]] ע"ש הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה".

[[תשמ"ט]] פעילות הישיבה והכולל שבראשותו קיבלה תנופה, בעקבות הצטרפותו של בנו הרב [[שמשון פיזם]] בהסכמת וברכת הרבי להכנס לעבודת השליחות, החל מאז נערכו [[התוועדות|התוועדויות]] ענק בהשתתפות מאות רבות והרצאות שבועיות בהיכל ביהמ"ד. בחודש [[טבת]] יצא למסע גיוס משאבים בנ.י. ושהה בקרבת כ"ק אד"ש (ע"פ הוראתו הק') עד חודש [[ניסן]]. ובחודש [[אייר]] חזר לשלשה חודשים נוספים. תקופה זו הייתה כעין 'קבוצה' כאשר מספר שעות בכל יום הגה בתורת הנגלה והחסידות בישיבה המרכזית 770 והתרועע והתוועד רבות עם [[תמימים|התלמידים התמימים]] שאף נהנו ממנו עצה ותושיה.

[[תש"נ]] בעקבות העלייה הגדולה מ[[רוסיה]] הקים אגף קליטת עליה הפועל רבות בקריות.
בשנה זו יצא לצרפת בברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ במטרה לרקום קשרים למען המוסדות בקריות, במשך מספר חודשים התגבשה סביבו קהילה של תומכים ששמרו איתו על קשר אישי עד יומו האחרון.

[[תשנ"ג]] קיבל מענה חיובי מכ"ק אד"ש על הצעה להתענין במשרת רבנות בביכנ"ס מפורסם בפאריז.

[[תשנ"ד]] בעקבות חובות גדולים שהצטברו במשך שנות הפעילות קיבל מענה מהרבי בחודש [[כסלו]] שנענע בראשו הק' לאות הן על השאלות "האם לצאת עם המשפחה להשתקע למשך שנה או שנתיים ב[[צרפת]] שם קיימת קבוצת ידידים שמוכנים להתמסר לסייע לגיוס משאבים" ו"האם למכור את הבית הפרטי ותמורתו לרכוש את שטח הבנין של ביהכנ"ס והכולל". פעל בפאריז בקרב ידידי המוסד ומושפעים רבים התקרבו אליו, הפיץ חסידות וחיזק את ה[[התקשרות לרבי]] מלך המשיח בכלל ו[[מבצע משיח]] בפרט. בתקופה זו נכנס למסגרת הפעילות והשליחות בנו הרב [[איתן יעקב פיזם]].

באלול [[תשנ"ה]] חזר לאה"ק עם משפ' להמשך עבודת השליחות ביתר שאת וביתר עז.

[[תשנ"ז]], בעקבות התפתחות הקהילה בקריית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) החליטו עסקני חב"ד בהתייעצות עם ג' [[רבנים]] [[מורה הוראה|מורי הוראה]] להכתירו כרב הקהילה של ביהמ"ד חב"ד בקריית שמואל ובמעמד הכתרה מרגש חתמו עשרות מאנשי הקהילה על כתב הכתרה שנמסר לו במעמד זה על ידי יו"ר המועצה דתית בחיפה הרב יצחק גץ. בסוף השנה ע"פ מענה מהרבי דרך ה[[אגרות קודש]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריות]] בראשותו, כשהוא דואג לבחורים בהתמסרות גדולה.

ב[[ג' באלול]] [[תשס"ג]] נלב"ע אשתו הראשונה מרת חנה ע"ה.

[[תשס"ה]], בתקופת [[ההתנתקות|הגירוש]] מגוש קטיף וצפון השומרון נסעו הרב פיזם ותלמידיו ליישובים המועדים לגירוש ופתחו שם ישיבה משך כמה שבועות.

בר"ח ניסן [[תשס"ט]] הכניס ס"ת בהשתתפות בני משפחתו לע"נ רעייתו הראשונה הרבנית מרת חנה ע"ה להיכל ביהכנ"ס חב"ד המרכזי השוכן בבנין [[מוסדות מרכז "נפש חי'" חב"ד ליובאוויטש הקריות]].

[[תש"ע]] בסקר "אנשי השנה" בחב"ד אינפו לשנה זו נבחר בקטגוריה רבנות.

התקשרותו לרבי מלך המשיח שליט"א בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח חלק פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה.

בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו. בני משפחתו ותלמידיו הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]] למגינת לב משפחתו, תלמידיו וקהילתו השיב את נשמתו ליוצרה כשבניו וצאצאיו עומדים סביב מיטתו ומנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו.

בהלוויתו הכריז הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] את בקשתו בצוואתו כי בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם]] יתמנה במקומו ובדרכו לממלא מקומו בהנהגת הקהילה וכי בניו הרב [[שמשון פיזם|שמשון]] והרב [[איתן יעקב פיזם|איתן יעקב]] ימשיכו את השליחות בקריות ובניהול המוסדות ביחד כפי שהיה עד עתה ויחד ירקמו חזון להרחבת והפצת תורה ומצוות באורו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.

==מכתבי הרבי לרב פיזם==
פעילותו של הרב פיזם בקריות לוותה בהוראות ומכתבים רבים מהרבי. להלן חלק מהם.
<gallery widths="100px" heights="150px" perrow="6">
קובץ:פיזם מכתב 4.jpg|לימוד בכולל חדש ([[תשכ"ה]]).
קובץ:מכתב פיזם תשכח.jpg|ברכה לשנה החדשה ([[תשכ"ח]]).
קובץ:פיזם מכתב 3.jpg|מענה לקבלת דו"ח ואלבום תמונות ([[תשל"ה]]).
קובץ:פיזם מכתב 6.jpg|לילדי "קייטנת המבצעים" בקריות ([[תשל"ה]]).
קובץ:פיזם מכתב 5.jpg|בקשר עם [[י' שבט]] ([[תשל"ו]]).
קובץ:פיזם מכתב 7.jpg|למשתתפי שיעור תניא פיזם ([[תשל"ח]])
קובץ:פיזם מכתב 8.jpg|לקראת חג הפסח ([[תשל"ח]])
קובץ:פיזם מכתב 9.jpg|למשתתפי שיעור תניא ([[תש"מ]])
קובץ:פיזם מכתב 2.jpg|ברכה לשנה הקרובה ([[תש"מ]]).
קובץ:מכתב הרבי לפיזם.jpg|בנוגע לכולל ([[תשמ"ג]]).
קובץ:פיזם מכתב 11.jpg|למשתתפים בשיעורי לימוד בבית משפחת פיזם (תשמ"ג)
</gallery>

==משפחתו==
;בניו
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם וממלא מקומו ברבנות ובראשות הישיבה.
*הרב [[משה זאב פיזם]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בשדרות.
*הרב [[שמשון פיזם]] - שליח הרבי בקריות, מנכ"ל מוסדות "נפש חיה" חב"ד ליובאוויטש הקריות ורב שכונת גבעת התמרים בעכו.
*הרב [[איתן יעקב פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות.
*הרב [[חננאל יהושע פיזם]] - שליח בשדרות וישובי שער הנגב
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] ומשפיע בישיבת חח"ל צפת.

;חתניו
*ר' [[דובי חיימסון]] - קראון הייטס
*הרב [[שניאור זלמן אליהו הלמן]] - רב בית הכנסת "אני מאמין" בקריית מוצקין

==לקריאה נוספת==
{{בית|נתן אברהם|המערכה למען החינוך היהודי בקריות|889|32-38|תשע"ג}}{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/7/71/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D.pdf לקריאת הכתבה {{PDF}}]}}
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תפארת%20יגאל%20-%20תשורה%20לשלושים.pdf תפארת יגאל]''' מהדורה ראשונית מהספר על חייו ופעולותיו של הרב יגאל פיזם ע"ה
*אסף פרומר, '''[https://chabad.info/blogs/592025/ לית שמאלא בהאי משפיע]''', טור זכרון והערכה לדמותו, י' ניסן ה'תש"פ
*'''[https://chabad.info/magazine/480407/ הרבי בביטוי נדיר על הרב פיזם:"לשם, לתהילה ולתפארת"]''' כתבה במגזין בית משיח לכבוד ה'שלושים'.
* '''[https://chabad.info/blogs/480929/ "כישרוני, בעל תפיסה מהירה, חריף לשון, אמיתי, נגד הזרם"]''' הרב יוסף הרטמן בטור אישי
* '''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/481007/ "לאהוב את התלמידים כמו את הילדים שלנו"]''' ראיון וידאו מרגש
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/479175/ "חסיד צריך לדעת למדוד את עצמו"]''' קטע מהתוועדות ג' תמוז
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/474715/ "הרבי מלך המשיח חי עם כל אחד ואחד"]''' נאומו בעצרת גאולה ומשיח ה'תשס"ז
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/471933/ "האמונה שתלווה אותנו לנצח נצחים"]''' נאומו בעצרת גאולה ומשיח ה'תשע"ה
* '''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/34696/ "זכינו לייסד מוסדות על שם הרבנית נ"ע בברכת הרבי"]''' קריאתו לתלמידיו ומושפעיו
* '''[https://chabad.info/bdh/472085/ "תושבי הקריות ליוו למנוחות את השליח הראשון"]'''
* '''[https://chabad.info/news/480458/ "עליה לקברו במלאת שלושים"]'''
* '''[https://chabad.info/news/480719/ "בעצרת השלושים: נמשיך את דרכו"]''' דיווח מעצרת המרכזית לתלמידיו ומוקיריו בביכנ"ס המרכזי בקריית שמואל-חיפה
* '''[https://chabad.info/news/480660/ "רבני חב"ד בהתוועדות השלושים"]''' דיווח באתר חב"ד אינפו
* '''[https://www.bhol.co.il/news/998760 "מאות בעצרת לזכרו של השליח"]''' סיקור באתר בחדרי חרדים

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פיזם, יגאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת פיזם]]
[[קטגוריה:אישים בקריית שמואל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

ו' קצוות

2023-03-29T09:41:12Z

37.60.47.76:

'''שש קצוות''' הוא לשונו של [[ספר יצירה]]{{מקור}}, המתאר את שש הגבולות של העולם: למעלה ולמטה, וארבע רוחות השמים. מבואר{{מקור}} כי שש קצוות הם ששת ה[[מידות]].

==ביאור==
שש קצוות המוזכרות בספר יצירה הם: למעלה, למטה, מזרח, מערב, צפון, דרום. מבואר כי שש קצוות אלו הם ששת ה[[מידות]]. כאשר [[חסד]] הוא כנגד דרום, [[גבורה]] הוא כנגד צפון, [[תפארת]] הוא כנגד מזרח, [[נצח]] הוא כנגד מעלה, [[הוד]] כנגד מטה, ו[[יסוד]] כנגד מערב.

על כך רומז גם מאמר חז"ל, ש[[הקב"ה]] נקרא "מקומו של עולם"<ref>נושא זה הוא גם המשמעות של הפסוק "ברוך כבוד ה' ממקומו" וכן מאמר רז"ל "הוא מקומו של עולם ואין עולם מקומו".</ref>{{מקור}}. כלומר, על ידי מידת ה[[מלכות]] נוצר ה[[עולם|עולם העשיה הגשמי]], שבו לכל דבר יש אורך, רוחב ועומק (שהם ששת הקצוות) וזו הגדרת המקום הגשמי{{מקור}}.

הגדרת המקום הגשמי נובעת מהגדרת המקום הרוחני (כפי שכל [[יש גשמי]] מגיע משורש רוחני). המשמעות הרוחנית היא:
'''מעלה ומטה''' - [[אור אין סוף]] [[למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית]]
'''צפון, דרום, מזרח ומערב''' - כח ההתפשטות של [[הקב"ה]].{{מקור}}

ומקצוות רוחניים אלו, [[אור אין סוף]] המתפשט, נוצר היש. לכן גם הגדרתו של היש הגשמי היא על ידי הקצוות הגשמיים.{{מקור}}

גם בעולמות [[בי"ע]] ישנם הקצוות הרוחניים, המשתלשלים גם משורשם ב[[אור אין סוף]] כפי שהוזכר קודם. קצוות אלו יוצרים את הגדרתם של עולמות [[בי"ע]].{{מקור}}

"ואמרו (פרקי ר"א פמ"ח) חמש אצבעות יש לו להקב"ה, וכולן סוד גדול, קטנה שבהן הראה לנח מעשה התיבה שנאמר "וזה אשר תעשה אותה", הכנוי ליסוד והתיבה למלכות. שניה, בה הכה את המצרים והיא כנגד הוד, שלישית כתב בה את הלוחות והיא כנגד נצח, רביעית הראה למשה שיתנו למשה שקלים והיא כנגד חסד, שבחסד יפדו מן הנגף, חמישית היא כנגד כל היד היא האצבע הגדולה עתיד להכות בה את אדום שנאמר "תרום ידך על צריך" היא כנגד הגבורה שנקראת מדת דין הקשה. והקב"ה הוא הת"ת. וחמש אצבעות שלו הם חמש ספירות אלו:" (ר' יצחק ונה, בספרו "רכב אלקים").

{{ערך מורחב|ערך=[[רוחות העולם]]}}

==התכללותם==
צורת ההתכללות של ו' הקצוות, היא [[י"ב גבולי אלכסון]]{{מקור}}. אלו הם חיבורים בין כל 2 מידות (=קצוות) ביניהן, כך שנוצרים סך הכל 12 חיבורים.

==ראו גם==
*[[י"ב גבולי אלכסון]]
*[[מידות]]

[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:ספר יצירה]]

חב"דפדיה:דיווח על טעויות

2022-11-28T15:05:30Z

37.60.47.76: /* תבנית:משתמש - הדבקותד */ פסקה חדשה

{{/פתיח}}
{{/ארכיון}}

== [[ישראל יצחק פיקרסקי]] ==

נשא בזיווג שני את אסתר אברמוביץ' חסידת גור

== [[משתמש:שפי"ץקייט]] ==

נולד בתשל”ג
אחיו הרב שניאור יעקב ולא שניאור זלמן

== [[שמחה צירקינד]] ==

מה שנכתב אודות אטוה הי׳ בנוסף לעיקר שליחותו במאנטרעאל ששמה גר והקים בית חב״ד הראשון במאנטרעאל והי׳ מנהל צא״ח במאנטראל ומאסף כסף לפעולות צא״ח

== [[נטע גרליצקי]] ==

יהודי יקר ומיוחד וכו' אבל לא משפיע על כבודו נתונים לא נכונים קהילת מעייני ישראל החלה להתגבש כמה שנים לפני שבא ואף היתה במקום הנוכחי כשנה לפני שר' נטע הגיע אני זוכר כל זאת בידקו !

== [[נטע גרליצקי]] ==

== [[תבנית:משתמש - הדבקות]]ד ==

צריכים להקצין ולה

יוסף יצחק בלינוב

2022-09-07T17:05:25Z

37.60.47.76: /* תולדתו חייו */

{{דמות
| שם =הרב יוסף יצחק בלינוב
| תמונה =[[קובץ:הרב י''יצ בלינוב.jpg|שמאל|250px|הרב יוסף יצחק בלינוב]]
| תיאור =
| כינוי =
| תאריך לידה =י"א אלול תשכ"א
| מקום לידה =פריז, צרפת
| תאריך פטירה =
| מקום פטירה =
| מקום קבורה =
| מדינה =
| השכלה =תומכי תמימים ברינואה,770
| מקום מגורים =בני ברק
| שנות הפעילות =
| התחלת הפעילות =
| סיום הפעילות =
| השתייכות =חב"ד
| תחומי עיסוק =רב מרכז העיר בני ברק
| תפקידים נוספים =ראש ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, רב קהילת חב"ד בני ברק, ראש כולל ובית הוראה
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו =כינוס תורה הגדול''' , '''מכירת חמץ בערב קבלן''', '''ערב פסח שחל בשבת''' , '''שערי מישור''' , '''נוסח התנאים''' , '''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השלחן]]''' , '''שולחן מרדכי''', '''אגרת מרדכי'''
| בת זוג =
| אב =
| אם =
| צאצאים =
| מספר צאצאים =
| אתר אינטרנט =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}

הרב '''יוסף יצחק בלינוב''' (בכתיב [[אידיש|אידי]] בעלינאוו) הוא רב מרכז העיר [[בני ברק]], עומד בראש בית הדין ובית הוראה המרכזי 'מורשת משה'{{הערה|שנוסד על ידי חמיו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].}} ב[[בני ברק]], וראש כולל להוראה [[כולל אברכים|כולל]] ומכון [[הוצאה לאור]] "פעמי יעקב". החל משנת הלימודים [[תש"פ]] מונה לשמש כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==תולדתו חייו==
נולד ב[[פריז]] שב[[צרפת]] לשיינא רבקה וה[[רב]] [[מרדכי בלינוב]] [[אב בית דין|אב"ד]], בי' אלול שנת תשכ"א{{הערה|1=[http://bhol.co.il/article.aspx?id=113766 מראשוני שלוחי הרבי במרוקו: הרב בלינוב זצ"ל] באתר בחדרי חרדים}}.

למד בישיבת [[תומכי תמימים]] בברינוא (בה היה מ[[משפיע|מושפעי]] הרב [[ישראל נח בלניצקי]]), ובישיבת [[מרכז חב"ד העולמי - 770|תומכי תמימים המרכזית 770]], ב[[תשמ"ג]] נסע לשמש כ[[ר"מ]] ראשי בישיבה גדולה של [[חסידות חב"ד|חב"ד]] ב[[קזבלנקה]], [[מרוקו]].

ב[[תשמ"ה]] התחתן עם נחמה דינה בת הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. למד ב[[כולל אברכים|כולל]] [[בית הכנסת צמח צדק|צמח צדק]] ב[[ירושלים]], במסגרת הכולל, היה מעורכי [[כתב עת תורני|קובץ]] "[[יגדיל תורה (חב"ד - ירושלים)|יגדיל תורה]]" וקובצי "הערות וביאורים ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]".

בקיץ [[תשמ"ו]] התחיל לשמש ראש [[כולל אברכים|כולל]] להוראה פעמי יעקב שנפתח לזכרו של הרב [[יעקב לנדא]].

הרב בלינוב משמש כ[[אב בית דין|אב"ד]] ומפקח רבני ב"לשכת הלכה למעשה" בבית ההוראה של הרב [[משה יהודה לייב לנדא|לנדא]], עד קיץ [[תשע"ג]] הוא ניהל גם את מערכת הכשרות של הרב לנדא.

הרב בלינוב משמש כרב קהילת חב"ד בבני ברק המונה מאות משפחות, תלמוד תורה, ישיבות, מוסדות צדקה וחסד, גני חינוך מיוחד, רווחה, בנוסף מכהן כרב בבית כנסת המרכזי של חב"ד ברחוב רש"י ב[[בני ברק]]. הרב ידוע בהתמסרותו הרבה לבני הקהילה.

ביום שני כ"ו תמוז תשע"ט, הוחלט למנותו לכהן כ[[ראש ישיבה]] ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[כפר חב"ד]] לקראת שנת הלימודים ה'תשע"ט.

==חיבוריו==
*'''כינוס תורה הגדול''' - דברים שנאמרו בכינוס תורה בהשתתפות גדולי רבני [[מרוקו]] לכבודו של הרבי, תשמ"ג.
*'''מכירת חמץ בערב קבלן''' - ביאור שיטת [[אדמו"ר הזקן]] על אופן מכירת ה[[חמץ]] ותשובות לטענות על שיטה זו, תשמ"ה.
*'''ערב פסח שחל בשבת''' - כל הדינים הקשורים לקביעות מיוחדת זו, תשס"א.
*'''שערי מישור''' - שאלות ותשובות ובירורי הלכה למעשה, ארבע חלקים, תשס"ז.
*'''נוסח התנאים''' - ביאור מדוייק לנוסח התנאים המקובל אצל חסידי חב"ד שנכתב על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], תש"ע.
*'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השלחן]]''' - ביאורים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שנכתבו על ידי אביו הרב [[מרדכי בלינוב]], [[תש"ע]].
*'''שולחן מרדכי''' - ביאורים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שנכתבו על ידי אביו הרב [[מרדכי בלינוב]], [[תשע"ב]].
*'''אגרת מרדכי''' - עריכת שו"ת של אביו הרב [[מרדכי בלינוב]], [[תשע"ו]].

==משפחתו==
*בנו, הרב דובער (דובלה) בלינוב - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*בנו, הרב [[יעקב בלינוב]], [[ר"מ]] [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]].
*בנו, הרב מנחם מענדל בלינוב, שליח הרבי בעיר חולון.
*בנו, ר' חנן (חוני) בלינוב - נו"נ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
*חתנו, הרב חיים יוסף שלמה קעניג (שלויימה), [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[נטע זאב גרליצקי]], [[משפיע]] בשיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל זילברשטרום]], [[משפיע]] בשיעור א' בישיבה גדולה [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37146 ליל פסח שחל במוצאי שבת - שיעור לשמיעה מהרב בלינוב]

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:בלינוב, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

2022-09-07T12:06:19Z

37.60.47.76:

[[קובץ:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חותמת בית הדין]]
[[קובץ:5c2da3c10870b 1546494913 news images gallery.jpg|ממוזער|ההודעה לרבנים בדבר הקמתו של הבי"ד כהוראת הרבי]]
[[קובץ:5c2da3c058aac 1546494912 news images gallery.jpg|ממוזער|מכתב של הרב שלמה זוין על ביצוע בקשתו של הרבי להקים בי"ד]]
מוסד '''[[בית דין]] רבני חב"ד''' (בשמו המקורי '''וועד רבני אנ"ש''') ב[[ארץ הקודש]] הוקם בהוראת [[הרבי]] בכ"ג מנחם אב [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני קהילות חב"ד בארץ הקודש, על מנת להכריע בסוגיות הלכתיות ובענייני הכלל העומדים על הפרק בציבור החב"די.

==היסטוריה==
הגוף הוקם ביוזמת [[הרבי]] בשנת [[תשל"ו]], בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים. ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשל"ו]] כתב הרב זוין לרבנים שנבחרו על דבר הקמת בית הדין כהוראת הרבי.

ב[[כ"ח מנחם אב]] פרסם במכתבו הרב שלמה זוין על דבר הקמת בית הדין, וכן '''שהתמנה לראשותו''' ע"י הרבי.

לאחר מכן הוכרז זאת בכנס הארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ת"ו"{{מקור}}.

==חברי בית הדין==
עם הקמת בית הדין, אב בית הדין היה הרב [[שלמה יוסף זווין]]. חבריו היו הרבנים: [[יעקב לנדא]] מ[[בני ברק]], [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מ[[תל אביב]], [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קריית מלאכי]], [[נחום טרבניק]] מ[[כפר חב"ד]], [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], [[דוד חנזין]] מ[[פתח תקווה]], [[משה אשכנזי]] מתל אביב ו[[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]]. ויבלחט"א הרבנים: [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קריית מלאכי]], [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].

במשך השנים נפטרו רבים מחברי בית הדין בשעת הקמתו, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: [[יהוסף גדליה רלב"ג]], [[לוי ביסטריצקי]], [[בן ציון ליפסקר]], [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], ויבלחט"א: [[יוסף הכט]], [[אליהו יוחנן גוראריה]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

הרב [[משה אשכנזי]] פרש מבית הדין לאחר שלא רצה לשמש כחבר יחד עם בנו הרב מרדכי שמואל, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין עד שנת [[תשמ"א]], בתקופה שבה שימש כרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]].

בשנת [[תשנ"ב]] התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה.

במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת [[תשע"ו]] צורף הרב [[משה הבלין]]. בשנת [[תש"פ]] צורף גם הרב [[ישראל יוסף הנדל]]. בשנת [[תשפ"ב]] פורסם כי הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי יפרוש מתפקידו בבית דין, ובקשתו שבבמקומו ימונה בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] כחבר ומזכיר הבית דין{{הערה|[https://col.org.il/news/140668 הרב ירוסלבסקי ביקש: בני הרב זלמן ימלא את מקומי בבית הדין] {{חב"ד און ליין}}}}.

בשנים האחרונות נקבע שבית הדין ימנה שבעה חברים בדיוק{{מקור}}, והחברים החדשים צורפו כל אחד לאחר פטירת אחד החברים.

===חברי בית הדין כיום===
הרכב בית הדין הנוכחי הוא:
* הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]] - מזכיר (תפקיד האחראי לניהול בית הדין).
* הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] - סגן מזכיר.
* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה של [[חולון]] רב קהילת [[חב"ד בחולון]].
* הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת הגבעה הצרפתית ב[[ירושלים]].
* הרב [[יוסף הכט]], רבה של [[אילת]].
*הרב [[משה הבלין]] - רב הערים [[קריית גת]] ושדרות וראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] (צורף בשנת תשע"ו){{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}.
*הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] (צורף בשנת [[תש"פ]]){{הערה|1=[https://col.org.il/news/121805 חבר חדש בבית דין רבני חב"ד], כסלו תש"פ {{COL}}}}.
דיינים נוספים בבית הדין:
*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי ב[[חיפה]].
*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב [[בית הכנסת]] הגדול ודיין ב[[רמת גן]].
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - רב ומשפיע בביהכנ"ס המרכזי בעיה"ק צפת ת"ו וכ"ג דיין ומו"צ בצפת
*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד ב[[עמנואל]] וחבר [[מכון הלכה חב"ד]].
*הרב [[מרדכי ריפקיינד]] - רב קהילת חב"ד ב[[פרדס כץ]] ודיין ב[[בית הדין לממונות כפר חב"ד]].
*הרב [[חיים הלל רסקין]] - רב קהילת חב"ד ב[[מרכז פתח תקוה]].
*הרב [[אסף שמשון אנגלמן]] - רב קהילת חב"ד ברמה ב' ב[[בית שמש]].

מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].

===אב בית הדין===
בשנת [[תשל"ח]] נפטר הרב זווין ששימש כאב בית הדין הראשון. [[הרבי]] הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל שלושה חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה{{הערה|"כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." [[אגרות קודש]], י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח.
{{ש}}חודש מאוחר יותר כתב [[הרבי]] "בנוע קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח.}}. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].

מהקמת בית הדין שימש בתפקיד המזכיר הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. לאחר מכן התפקיד עבר לידי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].

==תפקיד בית הדין==
[[קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|צילום [[כתב יד קודש]] משנת [[תנש"א]] בו כותב [[הרבי]]: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק . . ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"]]
במכתב משנת תשל"ו כותב הרבי על תפקיד בית הדין:

א. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די.

ב. נתינת מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.

ג. פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.

במכתב זה הורה הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק ומהרגיל, וייתכן ומסתבר שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין{{הערה|שם=לו|1= אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58802&st=&pgnum=382 מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ו].}}.

במענה לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מערב [[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשמ"ב]] עורר הרבי שעל הבית דין היה לעסוק באיגוד כל המוסמכים לרבנות השייכים לחב"ד וכן במציאת וסידור משרה מתאימה להם. הרבי הורה באותה הזדמנות שהתחלת פעילות בית הדין צריכה להיות בענייני "ועשה טוב" ולא באיסורים "סור מרע". בקשר לפעולות שצריכות להעישות ע"י בית הדין אך הם אינם פעולות רבניות העיר אז הרבי שמן הראוי הוא לשאול דעת מומחה בעניינים כאלו{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה צב}}.

כשהתעוררו שאלות שונות בקשר להתנהלות מוסדות חב"ד ופעילות השלוחים וכן בעת שהתגלעו חילוקי דעות ומחלוקות בעניינים כאלו הורה הרבי שבית הדין יכריע בכך. באדר ראשון תשמ"ו כתב הרבי במענה לשליח הרב [[ישראל גליצנשטיין]] בקשר למחלוקת בענין הפעילות החב"דית באילת: {{ציטוטון|מובן וגם פשוט שלפתור בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקרים דועד רבני אנ"ש שיחיו בארה"ק. יפנה להנ"ל ויעשה בהתאם}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה עב}}. עם השנים העמיד הרבי את בית הדין כאחראי והעומד בראש של כל הפעילות החב"דית בארץ הקודש.

בליל [[שבת קודש]] [[א' ניסן]] [[תנש"א]] הורה הרבי למזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור לבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ש{{ציטוטון|כפי שאמרתי מכבר וכמה וכמה פעמים - שכל עניני חב"ד בארץ הקודש שייכים להחלטת והוראת ועד רבני אנ"ש שבארץ הקודש ועליהם להחליט בזה. ב) ענינים פנימיים של עיר מסויימת או קהילה מסויימת - שייכים להמרא דאתרא שלהם כמבואר בשלחן ערוך}}{{הערה|מצילום מכתב המזכיר - נדפס בראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ]}}.

===סמכות בית הדין===
הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד ובין חסידי חב"ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד{{הערה|שם=לו}},
וכן ביקש הרבי באופן אישי מחברי בית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א{{דרוש מקור|איפה נמצאת}}.}}. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4628&st=&pgnum=156 שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"א]}}.

הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ובלשונו של הרבי: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים '''ופס"ד''' בתוקף '''התורה'''"{{הערה|[[:קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|לצילום המענה]]}}."בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות... שזה דורש בירור על ידי רבני חב"ד.. ובוודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"{{הערה|מכתב מג' שבט תשמ"ג - נדפס בספר [[מקדש מלך]] ח"א ע' 208-9}}.

כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, התבטא הרבי בחדרו הקדוש בפני המזכירים הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב [[בנימין קליין]] בחריפות וצעקות: "'בעל בית', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית"{{הערה|1=מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט ([https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1590528146231&pagenum=112&book=26516 נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד])}}. ועוד כהנה רבות.

מאידך בחודש [[סיון]] [[תש"נ]] ענה הרבי לאחד מאנ"ש בקשר לבית הדין: {{ציטוטון|יאמר לכל אחד ואחד מחברי הבית דין [ש]אם הפסק דין לא על פי שולחן ערוך אין בזה שום תוקף}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים תשמ"ט - תנש"א ע' 51}}.

כמו כן במכתב מ[[ג' שבט]] [[תשמ"ג]] הממוען ל"ועד רבני אנ"ש אשר באה"ק ת"ו" קובל הרבי על אריכות הזמן של הדיונים של בית הדין אודות הדיני תורה, סיכסוכים וחילוקי דעות הבאים בפניהם, דבר הפוגע בקירוב הלבבות שבין הצדדים ועוד יותר מגדיל את החילוקי דעות שביניהם וכו'. הרבי מציין שלא רצה לכתוב כך באי כבודם של ישראל ולכן העיר על כך בעל פה כמה פעמים אך המצב הנמשך הכריח אותו לכתוב זאת ולהביע גם בכתב בבירור את דעתו שהתנהלותם תשתנה ומכאן ולהבא תהיה ההתנהלות בעניינים אלו בזריזות, זריזות בפועל ועד לזריזות לפסק דין בפועל. באותו מכתב אף מורה הרבי שבחילוקי דעות בין המוסדות והארגונים שבעיר עצמה, לדוגמא בירושלים וכפר חב"ד וכו', שבבירור והדין תורה לא יתנהלו על ידי הרבנים שבעיר זו עצמה. בסיום הרבי מציין שדבריו אלו הם רק 'מכאן ולהבא' כי הפסקי דינים וההוראות שכבר ניתנו באיזה אופן שיהיה בתקפם עומדים. את המכתב חתם הרבי "בתקווה חזקה באישור בהנ"ל" בחוזר{{הערה|על פי צילום האיגרות}}. זמן מה אחר כך באותה שנה כתב הרבי: {{ציטוטון|כתבתי מלפני כמה וכמה זמן להבית דין '''שמוכרחת''' הזריזות בהדיני תורה וכו' ובקשתי לאשר קבלת מכתבי זה ועד עתה לא אושר וכנראה פשיטא שלא '''נעשה''' דבר וד"ל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ג מענה קפו}}.

==פעילות בית הדין==
[[קובץ:יומעיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]
===אגף ההשלתמויות===
אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56603 תשועה בְּרַב יועץ] - סיכומי ההרצאות מ[[אלול]] [[תש"ע]] {{אינפו}}}}

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]].

===כינוסי רבנים===
בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים{{דרוש מקור}}.

===מתן כשרות למוצרים===
בהוראת הרבי העניק בית הדין כשרות על יינות '[[יקבי ירושלים]]' (של 'שר המשקים' [[יונה מנדלסון]]). בשנת [[תשע"ח]] לאחר פטירתו של הרב [[זאב דב סלונים]] הופסקה נתינת ההכשר מטעם בית דין (לאחר מכן נתן [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]] הכשר של [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]] ליקב){{הערה|[https://chabad.info/news/492238/ חדש: "יקבי ירושלים" עברו לכשרות הרב יורקוביץ']}}.

כיום, בית דין רבני חב"ד לא עוסק במתן כשרות כלל, גם לא ליין או שתיה חריפה{{הערה|[https://chabad.info/news/474836/ שימו לב: אזהרת כשרות בנוגע למשקה]}}.

===מרכז מקוואות חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[מרכז מקוואות חב"ד]]}}
בשנת [[תשס"ז]] הוקם אגף 'מרכז מקוואות חב"ד' הפועל מטעם בית הדין לפיתוח ביסוס והקמת מקוואות חב"ד ברחבי הארץ.

רבני האגף מקיימים סיורים תכופים במקוואות חב"ד בארץ ומעניקים פיקוח הלכתי, לצד סיוע טכני וכספי לשיפוץ ובינוי המקוואות, ומתן מענה הלכתי והסברתי מול אנשי הרשויות והמועצות ברחבי הארץ.

בראש האגף עומד הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ברמה ג' ב[[בית שמש]].

===סינון בית דין רבני חב"ד===
[[קובץ:סינון חבד.png|שמאל|ממוזער|240px|לוגו מערכת הסינון שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]]]
בעקבות התפתחות ה[[טכנולוגיה]] והשימוש הנפוץ בקרב ה[[חסידים]] באמצעי המיחשוב ומכשירי טלפון ניידים חכמים, המאפשרים גישה לרשת האינטרנט, קבעו בית הדין כי השימוש במכשירים אלו צריך להעשות לאחר התייעצות עם [[עשה לך רב|רב או משפיע]] וכמובן על ידי סינון מתאים.

בשנת [[תשע"ה]] בית הדין כינסו ועדה מיוחדת בהשתתפות רבנים ואנשי טכנולוגיה במטרה לקדם מערכת סינון מיוחדת שתותאם במיוחד לצרכי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]], והשיקו את מערכת המיגון. באותה תקופה הוקמה אף "ועדת הסברה" למטרה זו.

מערכת הסינון של הבית דין פועלת בשיטת "רשימה לבנה", כלומר שכל האתרים והתכנים חסומים למעט אלו שנבחרים להיפתח. המשתמשים צריכים לבקש אתרים שראויים להיפתח לדעתם, והועדה מאשרת אותם לפי שיקול דעתה.

מסלולי מערכת הסינון עובדים על טכנולוגיות של חברת נטספרק מובייל וחברת הדרן והם מתחלקים לשלושה:
* '''סינון מינימלי''' - במסלול זה מערכת הסינון מאפשרת להשתמש בהודעות טקסט ודואר אלקטרוני בלבד.
* '''בסיסי''' - במסלול זה יש אפשרות לתכנים תורניים ברשת, וכן לאתרים שימושיים (כגון בתי רפואה, בנקים, GPS, וכו'). במסלול זה אין אפשרות להשתמש בוואטסאפ.
* '''מורחב''' - במסלול זה יש אפשרות לשימוש מורחב ב[[אינטרנט]], חדשות{{הערה|כמובן רק חדשות המותאמים לציבור החרדי-חסידי}}, משחקים, דואר אלקטרוני, וואטסאפ וכו'.

במקרים חריגים בית הדין נותן מסלול רביעי עבור אלו שנמצאים במוסדות חינוך או לצרכי פרנסה וכדומה, שמפאת עבודתם צריכים גישה יותר מורחבת ל[[אינטרנט]]{{הערה|בתקופת נגיף ה[[קורונה]] ([[תש"פ]] - [[תשפ"ב]]) השיק הסינון את '''מסלול ושיננתם''' - מסלול מיוחד עבור לימוד מרחוק לתלמידים. המסלול כולל רק את תוכנת "זום" ואתרים הנצרכים ללימודים. ניתן לשלב מסלול זה עם שאר המסלולים, וההורים יכולים להחליט בעצמם באיזה מסלול תהיה הגלישה במכשיר.}}.

בית הדין נותן אפשרות התקנה למגוון סוגי המכשירים ואף מציע מכשירים עם התקנת הסינון מובנת על המכשיר{{הערה|[http://www.sinun.org אתר מערכת הסינון של בית הדין]}}

===קרן מעשרות===
[[קובץ:קרן.png|ממוזער|240px|לוגו הקרן]]
קרן המעשרות הוקמה על ידי [[בי"ד רבני חב"ד]] בכדי להנגיש את הפרשת [[תרומות ומעשרות]] בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי{{הערה|[https://col.org.il/news/125733/ כתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין]. להרחבה, ראו ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1867 עמוד 56.}}.

הקרן הוקמה בשנת [[תש"פ]] ומפוקחת על ידי הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]]. מנהלה בפועל הוא הרב [[רפאל שמשון לוינסון]]{{הערה|למעשה, החל הרב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת [[תש"פ]] התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.}}.

פעולות הקרן:
#. החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.
#. נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.
#. נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.

===מוסדות נוספים הפועלים מטעם בית הדין===

[[ספר התורה של ילדי ישראל|הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל]], בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]], פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].

בעקבות הקמתו של [[מכון הלכה חב"ד]], שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד בשנת [[תשע"ח]] מערכת דומה בשם 'מוקד הלכה', שמעניק מענה בטלפון או בהודעה לשאלות הלכתיות. המוקד פועל בשפות עברית, אנגלית רוסית וצרפתית וכן באמצעות אפליקציה למכשירים סלולריים.

==פסקי בית הדין==
===פעילות חב"ד באה"ק===
ב[[א' באייר|ראש חודש אייר]] [[תשמ"ט]], פרסם בית הדין מכתב, כי כל הפעילות של מוסדות ובתי חב"ד בישראל חייבים להיות מעוגנים וכפופים למרותה של [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]. בית הדין תקנון בן 40 עמודים{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=140967&pagenum התקנון ההלכתי שפירסם צא"ח]}} בשם "תקנון הלכתי לבתי חב"ד ומוסדות לפעילות בארץ-הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן". בתקנון 7 פרקים הדנים בפתיחת מוסד: פעילות, ההנהלה, המנהל, עובדים, ניהול כללי, ניהול קופה ומלאי וגיוס כספים.

===הצבעה בבחירות===
לקראת מערכת הבחירות בשנת [[תשנ"ו]] תמך בית הדין בבנימין נתניהו לראשות הממשלה בקמפיין "נתניהו. זה טוב ליהודים". לאחר זמן חלק מחברי בית הדין חזרו בהם מהתמיכה בכך והודיעו שדבר זה רק הזיק לחב"ד, כן ציטטו את דברי הרבי שאסר על התערבות חב"דית בבחירות{{הערה|ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233 - 236}}.

לקראת מערכת הבחירות בשנת [[תשס"ה]] הורה בית הדין "להצביע אך ורק לרשימות של 'החרדים לדבר ה' זו הלכה אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן ייכנסו אי"ה לכנסת הבאה". ניסוח זה נועד לשלול רשימות ללא סיכוי לעבור את אחוז החסימה.

לקראת מערכת הבחירות ב[[חודש אלול]] [[תשע"ט]] הורה בית הדין כי "אין להצביע עבור רשימה אשר יש ספק אם תעבור את אחוז החסימה"{{הערה|1=[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/412183 רבני חב"ד: אסור להצביע למפלגה שספק אם עוברת את אחוז החסימה]}}.

===הקרן לידידות===
ב[[כ"ה אייר]] [[תשס"ט]] הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"{{הערה|1=[https://www.kikar.co.il/אסור-לחבד-לקבל-כספים-מאקשטיין.html ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת]}}.

===השימוש והתנהלות האתרים באינטרנט===
ב[[א' סיוון|ראש חודש סיוון]] [[תשס"ט]], פרסם בית הדין מכתב שבו נאסרה הגלישה באינטרנט שלא לצורך, ושלא תחת שירות חסימה של אינטרנט.

ב[[י"ג טבת]] [[תש"ע]], הוציא בית הדין קריאה ל[[חב"ד באינטרנט|אתרי האינטרנט החב"דיים]] ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב"די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי ה[[צניעות]], והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52112 לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב"דיים], באתר [[חב"ד אינפו]], י"ג טבת תש"ע (30.12.2009).}}.

==לקריאה נוספת==
* {{אוצר החכמה|הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]|"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"|173747|'''[[התקשרות (שבועון)|התקשרות]]''' פב, [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], כ"ד בשבט תשנ"ו, עמ' 10–13|עמוד=90}}
*'''תוקף והנהגת אנ"ש''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 5 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 4

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.sinun.org/ אתר סינון חב"ד]
* [http://kerenm.org אתר קרן מעשרות חב"ד]
* [http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/229582.jpg בי"ד רבני חב"ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47420 ביה"ד: עניני חב"ד ידונו אך ורק בישיבה] {{אינפו}}
* [https://col.org.il/news/70833 כך הוקם בית דין רבני חב"ד] {{col}}

{{הערות שוליים}}להערה 9 ההוראה היא מתשנ''א ולא מ''א כנכתב ומקורה במקור שבהערה 8

[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברחובות]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

2022-09-07T12:04:57Z

37.60.47.76:

[[קובץ:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חותמת בית הדין]]
[[קובץ:5c2da3c10870b 1546494913 news images gallery.jpg|ממוזער|ההודעה לרבנים בדבר הקמתו של הבי"ד כהוראת הרבי]]
[[קובץ:5c2da3c058aac 1546494912 news images gallery.jpg|ממוזער|מכתב של הרב שלמה זוין על ביצוע בקשתו של הרבי להקים בי"ד]]
מוסד '''[[בית דין]] רבני חב"ד''' (בשמו המקורי '''וועד רבני אנ"ש''') ב[[ארץ הקודש]] הוקם בהוראת [[הרבי]] בכ"ג מנחם אב [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני קהילות חב"ד בארץ הקודש, על מנת להכריע בסוגיות הלכתיות ובענייני הכלל העומדים על הפרק בציבור החב"די.

==היסטוריה==
הגוף הוקם ביוזמת [[הרבי]] בשנת [[תשל"ו]], בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים. ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשל"ו]] כתב הרב זוין לרבנים שנבחרו על דבר הקמת בית הדין כהוראת הרבי.

ב[[כ"ח מנחם אב]] פרסם במכתבו הרב שלמה זוין על דבר הקמת בית הדין, וכן '''שהתמנה לראשותו''' ע"י הרבי.

לאחר מכן הוכרז זאת בכנס הארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ת"ו"{{מקור}}.

==חברי בית הדין==
עם הקמת בית הדין, אב בית הדין היה הרב [[שלמה יוסף זווין]]. חבריו היו הרבנים: [[יעקב לנדא]] מ[[בני ברק]], [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מ[[תל אביב]], [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קריית מלאכי]], [[נחום טרבניק]] מ[[כפר חב"ד]], [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], [[דוד חנזין]] מ[[פתח תקווה]], [[משה אשכנזי]] מתל אביב ו[[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]]. ויבלחט"א הרבנים: [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קריית מלאכי]], [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].

במשך השנים נפטרו רבים מחברי בית הדין בשעת הקמתו, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: [[יהוסף גדליה רלב"ג]], [[לוי ביסטריצקי]], [[בן ציון ליפסקר]], [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], ויבלחט"א: [[יוסף הכט]], [[אליהו יוחנן גוראריה]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

הרב [[משה אשכנזי]] פרש מבית הדין לאחר שלא רצה לשמש כחבר יחד עם בנו הרב מרדכי שמואל, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין עד שנת [[תשמ"א]], בתקופה שבה שימש כרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]].

בשנת [[תשנ"ב]] התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה.

במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת [[תשע"ו]] צורף הרב [[משה הבלין]]. בשנת [[תש"פ]] צורף גם הרב [[ישראל יוסף הנדל]]. בשנת [[תשפ"ב]] פורסם כי הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי יפרוש מתפקידו בבית דין, ובקשתו שבבמקומו ימונה בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] כחבר ומזכיר הבית דין{{הערה|[https://col.org.il/news/140668 הרב ירוסלבסקי ביקש: בני הרב זלמן ימלא את מקומי בבית הדין] {{חב"ד און ליין}}}}.

בשנים האחרונות נקבע שבית הדין ימנה שבעה חברים בדיוק{{מקור}}, והחברים החדשים צורפו כל אחד לאחר פטירת אחד החברים.

===חברי בית הדין כיום===
הרכב בית הדין הנוכחי הוא:
* הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]] - מזכיר (תפקיד האחראי לניהול בית הדין).
* הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] - סגן מזכיר.
* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה של [[חולון]] רב קהילת [[חב"ד בחולון]].
* הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת הגבעה הצרפתית ב[[ירושלים]].
* הרב [[יוסף הכט]], רבה של [[אילת]].
*הרב [[משה הבלין]] - רב הערים [[קריית גת]] ושדרות וראש ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] (צורף בשנת תשע"ו){{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}.
*הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] (צורף בשנת [[תש"פ]]){{הערה|1=[https://col.org.il/news/121805 חבר חדש בבית דין רבני חב"ד], כסלו תש"פ {{COL}}}}.
דיינים נוספים בבית הדין:
*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי ב[[חיפה]].
*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב [[בית הכנסת]] הגדול ודיין ב[[רמת גן]].
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - רב ומשפיע בביהכנ"ס המרכזי בעיה"ק צפת ת"ו וכ"ג דיין ומו"צ בצפת
*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד ב[[עמנואל]] וחבר [[מכון הלכה חב"ד]].
*הרב [[מרדכי ריפקיינד]] - רב קהילת חב"ד ב[[פרדס כץ]] ודיין ב[[בית הדין לממונות כפר חב"ד]].
*הרב [[חיים הלל רסקין]] - רב קהילת חב"ד ב[[מרכז פתח תקוה]].
*הרב [[אסף שמשון אנגלמן]] - רב קהילת חב"ד ברמה ב' ב[[בית שמש]].

מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].

===אב בית הדין===
בשנת [[תשל"ח]] נפטר הרב זווין ששימש כאב בית הדין הראשון. [[הרבי]] הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל שלושה חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה{{הערה|"כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." [[אגרות קודש]], י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח.
{{ש}}חודש מאוחר יותר כתב [[הרבי]] "בנוע קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח.}}. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].

מהקמת בית הדין שימש בתפקיד המזכיר הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. לאחר מכן התפקיד עבר לידי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].

==תפקיד בית הדין==
[[קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|שמאל|ממוזער|150px|צילום [[כתב יד קודש]] משנת [[תנש"א]] בו כותב [[הרבי]]: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק . . ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"]]
במכתב משנת תשל"ו כותב הרבי על תפקיד בית הדין:

א. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די.

ב. נתינת מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.

ג. פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.

במכתב זה הורה הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק ומהרגיל, וייתכן ומסתבר שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין{{הערה|שם=לו|1= אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58802&st=&pgnum=382 מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ו].}}.

במענה לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מערב [[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשמ"ב]] עורר הרבי שעל הבית דין היה לעסוק באיגוד כל המוסמכים לרבנות השייכים לחב"ד וכן במציאת וסידור משרה מתאימה להם. הרבי הורה באותה הזדמנות שהתחלת פעילות בית הדין צריכה להיות בענייני "ועשה טוב" ולא באיסורים "סור מרע". בקשר לפעולות שצריכות להעישות ע"י בית הדין אך הם אינם פעולות רבניות העיר אז הרבי שמן הראוי הוא לשאול דעת מומחה בעניינים כאלו{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה צב}}.

כשהתעוררו שאלות שונות בקשר להתנהלות מוסדות חב"ד ופעילות השלוחים וכן בעת שהתגלעו חילוקי דעות ומחלוקות בעניינים כאלו הורה הרבי שבית הדין יכריע בכך. באדר ראשון תשמ"ו כתב הרבי במענה לשליח הרב [[ישראל גליצנשטיין]] בקשר למחלוקת בענין הפעילות החב"דית באילת: {{ציטוטון|מובן וגם פשוט שלפתור בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקרים דועד רבני אנ"ש שיחיו בארה"ק. יפנה להנ"ל ויעשה בהתאם}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה עב}}. עם השנים העמיד הרבי את בית הדין כאחראי והעומד בראש של כל הפעילות החב"דית בארץ הקודש.

בליל [[שבת קודש]] [[א' ניסן]] [[תנש"א]] הורה הרבי למזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] למסור לבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ש{{ציטוטון|כפי שאמרתי מכבר וכמה וכמה פעמים - שכל עניני חב"ד בארץ הקודש שייכים להחלטת והוראת ועד רבני אנ"ש שבארץ הקודש ועליהם להחליט בזה. ב) ענינים פנימיים של עיר מסויימת או קהילה מסויימת - שייכים להמרא דאתרא שלהם כמבואר בשלחן ערוך}}{{הערה|מצילום מכתב המזכיר - נדפס בראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ]}}.

===סמכות בית הדין===
הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד ובין חסידי חב"ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד{{הערה|שם=לו}},
וכן ביקש הרבי באופן אישי מחברי בית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א{{דרוש מקור|איפה נמצאת}}.}}. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4628&st=&pgnum=156 שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"א]}}.

הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ובלשונו של הרבי: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים '''ופס"ד''' בתוקף '''התורה'''"{{הערה|[[:קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|לצילום המענה]]}}."בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות... שזה דורש בירור על ידי רבני חב"ד.. ובוודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"{{הערה|מכתב מג' שבט תשמ"ג - נדפס בספר [[מקדש מלך]] ח"א ע' 208-9}}.

כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, התבטא הרבי בחדרו הקדוש בפני המזכירים הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב [[בנימין קליין]] בחריפות וצעקות: "'בעל בית', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית"{{הערה|1=מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט ([https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1590528146231&pagenum=112&book=26516 נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד])}}. ועוד כהנה רבות.

מאידך בחודש [[סיון]] [[תש"נ]] ענה הרבי לאחד מאנ"ש בקשר לבית הדין: {{ציטוטון|יאמר לכל אחד ואחד מחברי הבית דין [ש]אם הפסק דין לא על פי שולחן ערוך אין בזה שום תוקף}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים תשמ"ט - תנש"א ע' 51}}.

כמו כן במכתב מ[[ג' שבט]] [[תשמ"ג]] הממוען ל"ועד רבני אנ"ש אשר באה"ק ת"ו" קובל הרבי על אריכות הזמן של הדיונים של בית הדין אודות הדיני תורה, סיכסוכים וחילוקי דעות הבאים בפניהם, דבר הפוגע בקירוב הלבבות שבין הצדדים ועוד יותר מגדיל את החילוקי דעות שביניהם וכו'. הרבי מציין שלא רצה לכתוב כך באי כבודם של ישראל ולכן העיר על כך בעל פה כמה פעמים אך המצב הנמשך הכריח אותו לכתוב זאת ולהביע גם בכתב בבירור את דעתו שהתנהלותם תשתנה ומכאן ולהבא תהיה ההתנהלות בעניינים אלו בזריזות, זריזות בפועל ועד לזריזות לפסק דין בפועל. באותו מכתב אף מורה הרבי שבחילוקי דעות בין המוסדות והארגונים שבעיר עצמה, לדוגמא בירושלים וכפר חב"ד וכו', שבבירור והדין תורה לא יתנהלו על ידי הרבנים שבעיר זו עצמה. בסיום הרבי מציין שדבריו אלו הם רק 'מכאן ולהבא' כי הפסקי דינים וההוראות שכבר ניתנו באיזה אופן שיהיה בתקפם עומדים. את המכתב חתם הרבי "בתקווה חזקה באישור בהנ"ל" בחוזר{{הערה|על פי צילום האיגרות}}. זמן מה אחר כך באותה שנה כתב הרבי: {{ציטוטון|כתבתי מלפני כמה וכמה זמן להבית דין '''שמוכרחת''' הזריזות בהדיני תורה וכו' ובקשתי לאשר קבלת מכתבי זה ועד עתה לא אושר וכנראה פשיטא שלא '''נעשה''' דבר וד"ל}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ג מענה קפו}}.

==פעילות בית הדין==
[[קובץ:יומעיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]
===אגף ההשלתמויות===
אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56603 תשועה בְּרַב יועץ] - סיכומי ההרצאות מ[[אלול]] [[תש"ע]] {{אינפו}}}}

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]].

===כינוסי רבנים===
בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים{{דרוש מקור}}.

===מתן כשרות למוצרים===
בהוראת הרבי העניק בית הדין כשרות על יינות '[[יקבי ירושלים]]' (של 'שר המשקים' [[יונה מנדלסון]]). בשנת [[תשע"ח]] לאחר פטירתו של הרב [[זאב דב סלונים]] הופסקה נתינת ההכשר מטעם בית דין (לאחר מכן נתן [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]] הכשר של [[היכל ליובאוויטש (בד"ץ)|היכל ליובאוויטש]] ליקב){{הערה|[https://chabad.info/news/492238/ חדש: "יקבי ירושלים" עברו לכשרות הרב יורקוביץ']}}.

כיום, בית דין רבני חב"ד לא עוסק במתן כשרות כלל, גם לא ליין או שתיה חריפה{{הערה|[https://chabad.info/news/474836/ שימו לב: אזהרת כשרות בנוגע למשקה]}}.

===מרכז מקוואות חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[מרכז מקוואות חב"ד]]}}
בשנת [[תשס"ז]] הוקם אגף 'מרכז מקוואות חב"ד' הפועל מטעם בית הדין לפיתוח ביסוס והקמת מקוואות חב"ד ברחבי הארץ.

רבני האגף מקיימים סיורים תכופים במקוואות חב"ד בארץ ומעניקים פיקוח הלכתי, לצד סיוע טכני וכספי לשיפוץ ובינוי המקוואות, ומתן מענה הלכתי והסברתי מול אנשי הרשויות והמועצות ברחבי הארץ.

בראש האגף עומד הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ברמה ג' ב[[בית שמש]].

===סינון בית דין רבני חב"ד===
[[קובץ:סינון חבד.png|שמאל|ממוזער|240px|לוגו מערכת הסינון שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]]]]
בעקבות התפתחות ה[[טכנולוגיה]] והשימוש הנפוץ בקרב ה[[חסידים]] באמצעי המיחשוב ומכשירי טלפון ניידים חכמים, המאפשרים גישה לרשת האינטרנט, קבעו בית הדין כי השימוש במכשירים אלו צריך להעשות לאחר התייעצות עם [[עשה לך רב|רב או משפיע]] וכמובן על ידי סינון מתאים.

בשנת [[תשע"ה]] בית הדין כינסו ועדה מיוחדת בהשתתפות רבנים ואנשי טכנולוגיה במטרה לקדם מערכת סינון מיוחדת שתותאם במיוחד לצרכי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]], והשיקו את מערכת המיגון. באותה תקופה הוקמה אף "ועדת הסברה" למטרה זו.

מערכת הסינון של הבית דין פועלת בשיטת "רשימה לבנה", כלומר שכל האתרים והתכנים חסומים למעט אלו שנבחרים להיפתח. המשתמשים צריכים לבקש אתרים שראויים להיפתח לדעתם, והועדה מאשרת אותם לפי שיקול דעתה.

מסלולי מערכת הסינון עובדים על טכנולוגיות של חברת נטספרק מובייל וחברת הדרן והם מתחלקים לשלושה:
* '''סינון מינימלי''' - במסלול זה מערכת הסינון מאפשרת להשתמש בהודעות טקסט ודואר אלקטרוני בלבד.
* '''בסיסי''' - במסלול זה יש אפשרות לתכנים תורניים ברשת, וכן לאתרים שימושיים (כגון בתי רפואה, בנקים, GPS, וכו'). במסלול זה אין אפשרות להשתמש בוואטסאפ.
* '''מורחב''' - במסלול זה יש אפשרות לשימוש מורחב ב[[אינטרנט]], חדשות{{הערה|כמובן רק חדשות המותאמים לציבור החרדי-חסידי}}, משחקים, דואר אלקטרוני, וואטסאפ וכו'.

במקרים חריגים בית הדין נותן מסלול רביעי עבור אלו שנמצאים במוסדות חינוך או לצרכי פרנסה וכדומה, שמפאת עבודתם צריכים גישה יותר מורחבת ל[[אינטרנט]]{{הערה|בתקופת נגיף ה[[קורונה]] ([[תש"פ]] - [[תשפ"ב]]) השיק הסינון את '''מסלול ושיננתם''' - מסלול מיוחד עבור לימוד מרחוק לתלמידים. המסלול כולל רק את תוכנת "זום" ואתרים הנצרכים ללימודים. ניתן לשלב מסלול זה עם שאר המסלולים, וההורים יכולים להחליט בעצמם באיזה מסלול תהיה הגלישה במכשיר.}}.

בית הדין נותן אפשרות התקנה למגוון סוגי המכשירים ואף מציע מכשירים עם התקנת הסינון מובנת על המכשיר{{הערה|[http://www.sinun.org אתר מערכת הסינון של בית הדין]}}

===קרן מעשרות===
[[קובץ:קרן.png|ממוזער|240px|לוגו הקרן]]
קרן המעשרות הוקמה על ידי [[בי"ד רבני חב"ד]] בכדי להנגיש את הפרשת [[תרומות ומעשרות]] בהידור הראוי על פי שולחן ערוך ולעורר את מודעות הציבור לקיום המצוה כראוי{{הערה|[https://col.org.il/news/125733/ כתבה על קרן מעשרות בחב"ד און ליין]. להרחבה, ראו ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1867 עמוד 56.}}.

הקרן הוקמה בשנת [[תש"פ]] ומפוקחת על ידי הרב [[ישראל יוסף הכהן הנדל]]. מנהלה בפועל הוא הרב [[רפאל שמשון לוינסון]]{{הערה|למעשה, החל הרב לוינסון לעסוק בכך עוד שנים רבות קודם לכן באופן פרטי, ובשנת [[תש"פ]] התמסדו הפעולות והוכנסו תחת פעולותיו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, במסגרת ההתחדשות של בית הדין בשנים אלו.}}.

פעולות הקרן:
#. החזקת מטבעות יעודיות (עם פרוטה חמורה) למנויי הקרן עבור חילול מעשר שני.
#. נתינת 'מעשר ראשון' לוי באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'לוי' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר ראשון'.
#. נתינת 'מעשר עני' לעני באמצעות פריסת הנתינה לכל השנה על ידי עריכת חוזה הלוואה עם 'עני' שנערך על ידי רבני הקרן ומאפשר נתינת 'מעשר עני'.

===מוסדות נוספים הפועלים מטעם בית הדין===

[[ספר התורה של ילדי ישראל|הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל]], בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]], פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].

בעקבות הקמתו של [[מכון הלכה חב"ד]], שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד בשנת [[תשע"ח]] מערכת דומה בשם 'מוקד הלכה', שמעניק מענה בטלפון או בהודעה לשאלות הלכתיות. המוקד פועל בשפות עברית, אנגלית רוסית וצרפתית וכן באמצעות אפליקציה למכשירים סלולריים.

==פסקי בית הדין==
===פעילות חב"ד באה"ק===
ב[[א' באייר|ראש חודש אייר]] [[תשמ"ט]], פרסם בית הדין מכתב, כי כל הפעילות של מוסדות ובתי חב"ד בישראל חייבים להיות מעוגנים וכפופים למרותה של [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]. בית הדין תקנון בן 40 עמודים{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=140967&pagenum התקנון ההלכתי שפירסם צא"ח]}} בשם "תקנון הלכתי לבתי חב"ד ומוסדות לפעילות בארץ-הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן". בתקנון 7 פרקים הדנים בפתיחת מוסד: פעילות, ההנהלה, המנהל, עובדים, ניהול כללי, ניהול קופה ומלאי וגיוס כספים.

===הצבעה בבחירות===
לקראת מערכת הבחירות בשנת [[תשנ"ו]] תמך בית הדין בבנימין נתניהו לראשות הממשלה בקמפיין "נתניהו. זה טוב ליהודים". לאחר זמן חלק מחברי בית הדין חזרו בהם מהתמיכה בכך והודיעו שדבר זה רק הזיק לחב"ד, כן ציטטו את דברי הרבי שאסר על התערבות חב"דית בבחירות{{הערה|ראה "הקטר של חב"ד" עמ' 233 - 236}}.

לקראת מערכת הבחירות בשנת [[תשס"ה]] הורה בית הדין "להצביע אך ורק לרשימות של 'החרדים לדבר ה' זו הלכה אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן ייכנסו אי"ה לכנסת הבאה". ניסוח זה נועד לשלול רשימות ללא סיכוי לעבור את אחוז החסימה.

לקראת מערכת הבחירות ב[[חודש אלול]] [[תשע"ט]] הורה בית הדין כי "אין להצביע עבור רשימה אשר יש ספק אם תעבור את אחוז החסימה"{{הערה|1=[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/412183 רבני חב"ד: אסור להצביע למפלגה שספק אם עוברת את אחוז החסימה]}}.

===הקרן לידידות===
ב[[כ"ה אייר]] [[תשס"ט]] הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"{{הערה|1=[https://www.kikar.co.il/אסור-לחבד-לקבל-כספים-מאקשטיין.html ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת]}}.

===השימוש והתנהלות האתרים באינטרנט===
ב[[א' סיוון|ראש חודש סיוון]] [[תשס"ט]], פרסם בית הדין מכתב שבו נאסרה הגלישה באינטרנט שלא לצורך, ושלא תחת שירות חסימה של אינטרנט.

ב[[י"ג טבת]] [[תש"ע]], הוציא בית הדין קריאה ל[[חב"ד באינטרנט|אתרי האינטרנט החב"דיים]] ובה הוראות מפורטות כיצד צריך להתנהל אתר חב"די, והוראה ישירה לאסור פרסום כתבות המעוררות מחלוקות וכתבות החוגרות מכללי ה[[צניעות]], והודעה על סגירת מערכת התגובות באתרים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52112 לא לתגובות, לא למחלוקות, לא לפריצות. עידן חדש באתרי האינטרנט החב"דיים], באתר [[חב"ד אינפו]], י"ג טבת תש"ע (30.12.2009).}}.

==לקריאה נוספת==
* {{אוצר החכמה|הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]|"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"|173747|'''[[התקשרות (שבועון)|התקשרות]]''' פב, [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], כ"ד בשבט תשנ"ו, עמ' 10–13|עמוד=90}}
*'''תוקף והנהגת אנ"ש''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 5 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 4

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.sinun.org/ אתר סינון חב"ד]
* [http://kerenm.org אתר קרן מעשרות חב"ד]
* [http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/229582.jpg בי"ד רבני חב"ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47420 ביה"ד: עניני חב"ד ידונו אך ורק בישיבה] {{אינפו}}
* [https://col.org.il/news/70833 כך הוקם בית דין רבני חב"ד] {{col}}

{{הערות שוליים}}להערה 9 הוראה היא מתשנ''א ולא מ''א ומקורה במקור שבהערה 8

[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברחובות]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]

תבנית:שלשלת יחוס המשיח

2022-08-29T12:08:40Z

37.60.47.76:

{{ניווט קבוצות
|הסתרה = כן
|מוסתר = לא
|כותרת=יחוס הרבי מליובאוויטש עד לדוד המלך

|קבוצה1='''תקופת מלכי ישראל בבית ראשון'''
|רשימה1=א. '''[[דוד המלך]]'''. ב. [[שלמה המלך]]. ג. [[רחבעם המלך]]. ד. אביהו המלך. ה. אסא המלך. ו. יהושפט המלך. ז. יהורם המלך. ח. אחזיהו המלך. ט. יהואש המלך י. אמציהו המלך. יא. עוזיהו המלך. יב. יותם המלך. יג. אחז המלך. יד. חזקיהו המלך. טו. מנשה המלך. טז. אמון המלך יז. יאשיהו המלך. יח. יהויקים המלך. יט. יכניהו המלך. כ. השר שאלתיאל.

|קבוצה2='''תקופת [[בית המקדש השני]]'''
|רשימה2=כא. פדיה. כב. [[זרובבל]]. כג. משולם. כד. חנניה. כה. ברכיה. כו. חסדיה. כז. ישעיה. כח. עובדיה. כט. שכניה. ל. שמעיה. לא. נעריה.

|קבוצה3='''תקופת [[ריש גלותא]] (תקופת [[תנאים]] ו[[אמוראים]])'''
|רשימה3=לב. חזקיה ריש גלותא. לג. התנא [[עוקבן בר נחמיה]] - נתן דצוציתא ריש גלותא. לד. ר' הונא ריש גלותא. לה. ר' עקוב ריש גלותא. לו. ר' נחום ריש גלותא. לז. ר' יוחנן ריש גלותא. לח. ר' שפט ריש גלותא. לט. ר' ענן ריש גלותא. מ. ר' הונא ריש גלותא. מא. ר' נתן ריש גלותא. מב. ר' נחמיה ריש גלותא. מג. ר' עוקבן דצוציתא ריש גלותא. מד. ר' אבא ריש גלותא. מה. ר' ספרא ריש גלותא. מו. מר זוטרא ריש גלותא. מז. רב כהנא ריש גלותא. מח. רב גוריא ריש גלותא. מט. [[מר בוסתנאי ריש גלותא]]. נ. רב יעקב ריש גלותא. נא. רב מגיס ריש גלותא. נב. רב נחמיה ריש גלותא. נג. רב אבדימא ריש גלותא. נד. רב פינחס ריש גלותא. נה. רב חצוב ריש גלותא.

|קבוצה4='''תקופת הגאונים'''
|רשימה4=נו. רב שמואל גאון. נז. רב יהודה גאון. נח. רב חנניה גאון. נט. רב שרירא גאון. ס. [[רב האי גאון]].

|קבוצה5='''תקופת ראשונים ואחרונים'''
|רשימה5=סא. הרה"ג ר' יוסף מרומי. סב. הרה"ג ר' יחיאל. סג. הרה"ג ר' אברהם. סד. הרה"ג ר' עזריהו. סה. הרה"ג ר' יחזקאל. סו. הרה"ג ר' לעמיל. סז. הרה"ג ר' עזריהו. סח. הרה"ג ר' אליהו. סט. הרה"ג ר' יוסף. ע. הרה"ג ר' נחמן. עא. הרה"ג ר' קלמן קלונימוס. עב. הרה"ג ר' לייביש. עג. הרה"ג ר' אלעזר. עד. הרה"ג ר' ירחמיאל. עה. הרה"ג ר' אריה זאב. עו. הרה"ג ר' יעקב. עז. הרה"ג ר' בצלאל. עח. הרה"ג ר' יהודה ליוואי – המהר"ל הזקן. עט. הרה"ג ר' בצלאל. פ. הרה"ג ר' חיים מוורמייזא. פא. הרה"ג ר' בצלאל.

|קבוצה6='''מהמהר"ל לאבי [[אדמו"ר הזקן]]'''
|רשימה6=פב. הרה"ג מרנא ורבנא יהודה ליוואי – [[המהר"ל מפראג]]. פג. [[בצלאל חריף|הרה"ג ר' בצלאל חריף.]] פד. [[שמואל (נכד המהר"ל)|הרה"ג ר' שמואל.]] פה.[[יהודה מקאוולי|הרה"ג ר' יהודה לייב]]. פו. [[משה מפוזנא|הרה"ג ר' משה מפוזנא]]. פז. [[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)|הרה"ג ר' שניאור זלמן.]] פח. [[ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן)|הרה"ג ר' ברוך]].

|קבוצה7='''תקופת נשיאי חב"ד'''
|רשימה7=פט. כ"ק [[אדמו"ר הזקן]]. צ. הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)]]. צא. כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. צב. רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן הצמח צדק)]]. צג. רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)]]. צד. רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)]]. צה. הרב המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)]]. צו. '''המלך המשיח – [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]'''.
}}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט]]</noinclude>

אוי רבי (שיר)

2022-08-24T20:46:38Z

37.60.47.76: /* היסטוריה */

'''אוי רבי''' הוא שיר מרירות המבטא געגועים לתקופה בה ראו את הרבי יוצא לתפילות ואומר [[שיחות]], שהושר לפני [[הרבי]] ב[[כ' אב]] [[תשנ"ג]].
==היסטוריה==
השיר הולחן ב[[קעמפ גן ישראל]] בשנת [[תשנ"ג]]{{הערה|במהלך מלחמת "התקשרות" שבמהלכה הולחנו שירים רבים המבטאים את הגעגועים לרבי.}}. השיר מבטא געגועים לתקופה בה ראו את הרבי יוצא לתפילות ואומר [[שיחות]]. השיר הושר לפני הרבי בש"פ עקב, כ' אב תשנ"ג, בתפילת שחרית אחרי שהרבי יצא לתפילה שבה נכחו הילדים של מחנות הקיץ. מסופר שבמהלך השיר בכה הרבי, ואף בפזמון העביר את היד מעל הסידור עם דמעות רבות{{הערה|[https://col.org.il/news/140301 כ' אב תשנ"ג: "כששרו 'אוי רבי' הרבי עודד עם הידיים"] {{חב"ד און ליין}}}},
כיום הוא מושר בעיקר בקעמפים, מחנות קיץ וכינוסי ילדים מיוחדים.פרטים נוספים כתבה בעיתון כפ''ח פ' ראה כ''ח מנ''א תשפ''ב

==מילות השיר==
'''באנגלית''':

(T.T.T.O Ani Maamin – J.E.P)
With a Tehillim he sat through the night, Pondering deeply into his plight
The Rebbe's image in front of his eyes, Oh where is Moshiach, he cries

,Three time a day we would have the great Z'chus, The Nossi Hador would come daven with us
.How can I live when a Shabbos goes by, Without a farbrengen he cries

Chorus:
,Rebbe, oh Rebbe, we need you, Hashem, Hashem, Keil rachum
,We're sick of this Golus can't bear any more, Why don't you open the door

,Your children are yearning to be with you, How long can this Golus continue
!Bring the Geulah, fulfilling your vow, To bring Moshiach right now

'''עברית''':

פִּרְקֵי תְּהִילִּים רוֹחֲשׁוֹת שְׂפָתָיו, כֹּה שָׁקוּעַ בַּהֲגִיגָיו, דְּמוּתוֹ שֶׁל הֲרַבִּי לְנֶגֶד עֵינָיו, זוֹעֵק הוּא מָשִׁיחַ עַכְשָׁיו.

כָּל יוֹם עִם הַרְבִּי זָכִינוּ לִהְיוֹת, עִימּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֶת פָּנָיו לִרְאוֹת, אֵיךְ נִתְקַיֵּים בְּמַצָּב כֹּה נוֹרָא? פָּרָץ הוּא בִּבְכִי וְקָרָא:

רֶבֶּה אוֹי רֶבֶּה זְקוּקִים לָךְ, ה' ה' רַחֵם נָא, סָבַלְנוּ מְרוֹרִים הַגָּלוֹת כֹּה קָשַׁה, מַדּוּעַ לֹא הִגִּיעַ הַגְּאֻולָּה? בָּנֶיךָ צְמֵאִים לִהְיוֹת אִיתְּךָ, כָּמַהּ יוּכְלוּ לִסְבּוֹל חֶסְרוֹנְךָ, תָּבוֹא הַגְּאֻולָּה תְּקֻויַּם הַנְּבוּאָה, הִנֵּה זֶה מָשִׁיחַ בָּא.
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/musical-videos/moshiach-songs-videos/494158/ השיר שריגש רבבות: אוי רבי, זקוקים לך!] {{אינפו}}.
*[https://col.org.il/news/140301 כ' אב תשנ"ג: "כששרו 'אוי רבי' הרבי עודד עם הידיים"] באתר {{חב"ד און ליין}}.
*[https://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/63401/ כך זה נראה: הקלטות השיר המפורסם "אוי רבי"] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

דוד שלמה דייטש

2022-08-23T14:42:32Z

37.60.47.76: /* תולדות חיים */

{{ערך חסר|כל הערך=כן}}
הרב '''דוד שלמה דייטש''', היה חסיד נגיד ובעל צדקה וחסד שהתגורר בניו הייבן.

עמוד התווך של ישיבת [[אהלי תורה]] וידיד נפש של הרב [[מיכאל טייטלבוים]], וקרוב מאוד להרב [[יוסף רוזנפלד]].

==תולדות חיים==
ר' דוד שלמה דייטש נשא את רעייתו מרת שרה בתם של הרב מרדכי ומרת חיה סלבה קונופסקי מ[[זלובין]], [[רוסיה]].

על פי הוראות הרבי נכנסת לשותפות במוסד [[אהלי תורה]] הרב דוד יחד עם רעייתו מרת שרה נקראו ה"טאטע" ו"מאמע" (אבא ואימא) של מוסד אהלי תורה.

בשנת תשל"ו יסד את [[בית דוד שלמה|ישיבת חב"ד בניו הייבן]].

הרב דוד נפטר בשנת [[תשס"ב]]. רעייתו מרת שרה נפטרה ב[[ו' חשון]] [[תשע"ג]] בגיל 97.

לאחר פטירתו נקראה הישיבה על שמו '[[בית דוד שלמה]]'.

==משפחתו==
*בנו, הרב מרדכי דייטש - ניו הייבן
*בנו, הרב יוסף דייטש - ניו הייבן
*בתם, מרת רחל סנדמן - ניו הייבן
*בתם, אלה זיילר - קריית מלאכי
*בתם חנה דבורה פינסון - קראון הייטס

{{מיון רגיל:דייטש, דוד שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בקונטיקט]]

דוד שלמה דייטש

2022-08-23T14:42:16Z

37.60.47.76: /* תולדות חיים */

{{ערך חסר|כל הערך=כן}}
הרב '''דוד שלמה דייטש''', היה חסיד נגיד ובעל צדקה וחסד שהתגורר בניו הייבן.

עמוד התווך של ישיבת [[אהלי תורה]] וידיד נפש של הרב [[מיכאל טייטלבוים]], וקרוב מאוד להרב [[יוסף רוזנפלד]].

==תולדות חיים==
ר'דוד שלמה דייטש נשא את רעייתו מרת שרה בתם של הרב מרדכי ומרת חיה סלבה קונופסקי מ[[זלובין]], [[רוסיה]].

על פי הוראות הרבי נכנסת לשותפות במוסד [[אהלי תורה]] הרב דוד יחד עם רעייתו מרת שרה נקראו ה"טאטע" ו"מאמע" (אבא ואימא) של מוסד אהלי תורה.

בשנת תשל"ו יסד את [[בית דוד שלמה|ישיבת חב"ד בניו הייבן]].

הרב דוד נפטר בשנת [[תשס"ב]]. רעייתו מרת שרה נפטרה ב[[ו' חשון]] [[תשע"ג]] בגיל 97.

לאחר פטירתו נקראה הישיבה על שמו '[[בית דוד שלמה]]'.

==משפחתו==
*בנו, הרב מרדכי דייטש - ניו הייבן
*בנו, הרב יוסף דייטש - ניו הייבן
*בתם, מרת רחל סנדמן - ניו הייבן
*בתם, אלה זיילר - קריית מלאכי
*בתם חנה דבורה פינסון - קראון הייטס

{{מיון רגיל:דייטש, דוד שלמה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בקונטיקט]]

אברהם ישעיהו קרליץ

2022-08-13T19:36:43Z

37.60.47.76:

{{דמות
|שם=אברהם ישעיהו קרליץ
|כינוי=החזון איש
|תמונה=[[קובץ:קרליץ.jpg|250px]]
|תיאור= מנהיג רוחני ומחבר ספרים
|תאריך לידה=[[תרל"ט]]
|מקום לידה= קוסובה
|תאריך פטירה= [[ט"ו בחשוון]] [[תשי"ד]]
|מקום פטירה= [[בני ברק]]
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= חזון איש
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
[[הרב]] '''אברהם ישעיהו קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''', [[תרל"ט]] - [[ט"ו בחשוון]] [[תשי"ד]]) היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרל"ט]] לרב שמריהו יוסף קרליץ. אביו היה [[גאון]] וצדיק, שכל ימיו חי בהשראת ספרי [[השל"ה]] הקדוש ו[[ספר התניא]]{{הערה|עדות ר' משה אילביצקי, [[המודיע]], ערב [[שבועות]] [[תשמ"ז]].}} ורב ב[[עיירה]] קוסובה. אמו '''ראשה לאה''' הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן.

בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים.

הרב קרליץ החשיב את עצמו לתלמיד ה[[גר"א]] בשיטת לימודו, הנהגותיו ופסיקותיו{{הערה|'החזון איש היה בדורותיו' ע' כ"ה.}} והתנגד ללימוד התניא{{הערה|'רבים השיב' ע' 51}}. יש הטוענים בשם עדים עלומים כי נהג ללבוש [[בגד]]י שבת ביום החרם שהטילו על ה[[חסידים]]{{הערה|על כך נכתב בספר החזון איש (בנימין בראון), עמוד 180: "הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר"א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל". ובספר הנזכר מביא באריכות את ההתנגדות של החזו"א ללימוד [[חסידות]] ו[[קבלה]], וגם מציין כי בספרי החזו"א ספרי [[אדמו"ר הזקן]] לא מצוטטים מכלי ראשון. אך ראה במאמרו של הרב יהושע ענבל בישורון כה' תשעד' שזו טעות והחזו"א בכורות כה' ב' מצטט מתוך "שו"ע של הגר"ז"}}.

בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים ב[[הלכה]] ומחה על פרצות שונות: נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם ב[[שמיטה]]. כמה מפסקיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושא; שמיטה, [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.

דעתו של החזון איש, שראוי לחבוש פאה דווקא, כיון שהיא מכסה היטב את ה[[שיער]]{{הערה|1=ספר דינים והנהגות מהחזון איש, חלק ב' פרק ח' אות ט'}}. כך נוהגים גם תלמידיו, ורוב בני משפחת קרליץ{{הערה|1=ספר "נזר החיים" עמ' רי"ד, תשובות הגר"ח קניבסקי בשם החזון איש}}. הרב חיים קניבסקי אף העיד שכך נהגה אשתו של החזון איש{{הערה|1=ספר אורחות רבנו הקהילות יעקב, חלק ג' אות ס"ג; "מאיר עוז", סימן ע"ה סעיף ב' אות ב'. וראו עוד בספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב): "הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו (החזו"א)... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאזורים שלנו כך נהגו ללכת"}}.

נפטר מהתקף לב ב[[ליל שבת]], [[ט"ו בחשוון]] בשנת [[תשי"ד]] ומנוחתו כבוד ב[[בני ברק]].

==קשריו עם חב"ד ==
[[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלה על שם החזון איש על תרומתו לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]]
במכתב להרב [[אברהם גולדברג]] מציע [[אדמו"ר הריי"צ]] שיתייעץ, בדבר הצעת שידוך לבתו, עם "הרב הגאון בעל חזון איש שליט"א ויעשה כהוראתו ויהיה להצלחה ברוחניות ובגשמיות"{{הערה|1=[https://hm-news.co.il/77152/ מכתב היסטורי: הרבי הריי"צ מליובאוויטש המליץ לשמוע לחזון איש]}}.

בשנת [[תש"ה]] נכתבה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב"ד [[אחי תמימים תל אביב]]. תרומתו ניתנה לרב [[חיים שאול ברוק]] שביקרו על פי בקשת מחותנו הרב [[יצחק גרשטנקורן]] מייסד בני ברק. בביקור שאל החזון איש את הרב ברוק במה הוא מתעסק ולאחר שהרב ברוק השיב שהוא מלמד את התלמידים בישיבה בבוקר ובערב [[דא"ח]] ובמשך היום גמרא, הרהר החזון איש קצת ואחר כך והוציא מכיסו 10 לירות ונתנם לו כשאומר שרוצה שותפות במוסד כזה{{הערה|'חיים שאל' ע' 6}}.

בניו של הגאון הרב ראובן טרופ, מספרים בהקדמה לספרו "בינת ראובן": "לפי עצתו של מרן החזון איש נענה אבינו להצעה לעמוד בראש ישיבת חב"ד בלוד. הוא נתקבל שם בכבוד מלכים וזכה להערצה עמוקה מצד ההנהלה והתלמידים, ברם מצבו הלך והחמיר ולא זכה לכהן בישיבה".

על הרב יחיאל צוקרוב, ראש ישיבת "אוהל משה", מגדולי תלמידי החכמים בבני ברק, מסופר: "לאחר שנועץ בחזו"א עבר ללמוד בישיבת חב"ד בת"א, בראשותו של הגה"ח ר' שאול ברוק. שנים רבות לאחר מכן, חב לו [לר' שאול] הכרת הטוב מרובה, וכן בקיאותו בספר התניא נזקפת לזכותו" (מתוך מאמר "איש המעלה", אוסף גליונות, גל' 91, ויקרא תשע"ט.).

על ספרו של [[חסיד חב"ד]] הרב [[ניסן טלושקין]] "[[טהרת המים]]", כתב החזון איש את הסכמתו, ואף התבטא כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"{{הערה|במבוא לספר "טהרת מים" בהוצאה החדשה.}}.

קשר טוב במיוחד היה בין החזון איש לרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק, חסיד חב"ד. הם נפגשו רבות, וכן התכתבו בענייני הלכה ובענייני ציבור. החזון איש גם כיבד בנוכחותו את חגיגת הבר מצווה של בנו של הרב יעקב לנדא, הרב אליהו לנדא. באחת מאגרותיו, החזו"א כותב להרב יעקב לנדא שיסייע לו בהשגת ספרו של ה"שארית יהודה", אחיו של אדמו"ר הזקן: "אתכבד לבקש מאת מעכ"ת שליט"א להשאילני ספר 'שארית יהודה' מאחיו של הגרש"ז [=הגאון רבי שניאור זלמן, אדה"ז] זצוק"ל. אם נמצא תחת ידו ימסרו נא להמוסר כתב זה"{{הערה|[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת], ז' אלול תשפ"א, באתר [[חב"ד און ליין]]. וראה גם בספר פאר הדור, חלק ב, עמ' ע, הערה 8}}.

===יחס מהרבי===
ב[[י' אדר שני]] תשי"ד, חודשים ספורים אחר פטירת החזון איש, ב[[ניחום אבלים]] שערך הרבי אצל אצל ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] נסובה השיחה אודות החזון איש. הרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]]{{הערה|וכידוע שתורת ודרך החסידות מביאה שמחה, לעומת דרך המוסר המביאה את האדם לעצבות}}, אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר נגדו, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - העיר [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}{{הערה|ספר משבחי רבי, עמ' 126 - מיומנו של של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]}}.שמעתי מהמשפיע ר ' יעקב יהושע לאופר ( היום בי-ם ) ששמע מר' איצ'ה מענדל ליס מזכיר הכפר שהיו מתיעצים בעניני מצוות התלויות בארץ עם החזו''א ( אולי בידיעת הרבי ) וכאשר החזו''א התנגד לעניין חב''די ( אולי מקווה בור על בור ) רימ''ל סיפר לרבי שהם מתיעצים עם החזו''א והרבי הראה תנועת פליאה

הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ו]] העיר: "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה"{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז, אגרת ג'תשלב}}.

התייחסות מעניינת של הרבי לחזון איש אירעה ב[[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשט"ז]] בעקבות אמירה של ה[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן כהן]] שהתבטא ב[[התוועדות חסידית]], כי החזון איש מקנא בשמים בילד חסידי שלמד כמה שורות [[תניא]]. הדבר נודע למעריציו ועורר את זעמם, ורבים שיגרו לרבי על כך מכתבי תלונה. בהתוועדות פורים תשט"ז הזכיר הרבי את הסיפור בצטטו את הטענות שנשלחו כיצד ניתן לומר כך על "גדול שבגדולים ופוסק, יהודי שידע ללמוד וישב כל ימיו באוהלה של תורה"{{הערה|לשון הרבי - על פי סרט ההקלטה מההתוועדות.}} וביאר שיש צדק באימרה זו ויש לה מקור מפורש והוא ממאמר חז"ל{{הערה|בבא בתרא ע"ה, א.}}: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל [[צדיק]] וצדיק . . כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", שהפירוש שכשהנשמה עולה למעלה מחד גיסא היא מכירה במעלת העבודה ולימוד התורה שישנה בחופת חבירו והיא משתוקקת להצטרף לזה, ומאידך היות ולא עסקה בה אין מניחים אותה להיכנס לחופה, לפי ש[[תשובה]] אינה מועלת רק בעולם הזה ומסיבה זו היא רק "נכווית מהחופה". ובעניינו שכעת מכיר החזון איש במעלתה של תורת החסידות וההליכה בדרכיה ומשתוקק להצטרף לזה אך בהיות שלא הכיר במעלתה בהיותו בעולם, ובפרט שהיה זה ברצון ואף התנגד לה, מסיבה זו אינו יכול להצטרף לזה{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/16/13/158.htm תורת מנחם חלק טז עמוד 158].}}.

במכתב לרב [[אהרן חיים צימרמן]], בנושא [[קו התאריך]]{{הערה|המכתב כולל הערות מהרבי על ספר "אגן הסהר", של הרב צימרמן.}} מזכיר הרבי את דעת החזון איש: "מה שכתב ליישב דברי החזון איש בפירוש דעת הרז"ה וכו', ובמסקנתו בשאלת קו התאריך, ונכנס בדיחוקים עצומים ואעפ"כ לא העלה תרופה, וכמו שכותב בכמה מקומות בספרו..."{{הערה|אגרות קודש חלק כ"א, עמוד שיא.}}.

בעיתון "שערים"{{הערה|כ' סיוון תשכ"ט.}} כתב הרב משה מונק כי החקלאים בכפר חב"ד נוהגים בענייני המשק על פי פסקי החזו"א "לפי הוראת רבם האדמו"ר שליט"א"{{הערה|מקדש מלך, חלק ד, עמ' תז, סימן יא, הערה 4.}}.

בהתוועדות חג הפורים תשכ"ו נכח בן אחיו של החזון איש הרב שמריהו יוסף קרליץ{{הערה|(קבע את מגוריו בקראון הייטס בשנת תשכ"ה ובה שהה שנה ויותר) והתפלל בישיבת 'נצח ישראל רמיילס' של הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] והיה מקורב אליו}} וישב על הבימה בסמיכות מקום לרבי{{הערה|בני המשפחה מספרים שאחרי שאביו נשאל ע"י אחד החסידים לשמו והוא השיב ששם משפחתו הוא קרליץ ולאחר שאותו חסיד דאג שהמסר יועבר לרבי, הרבי ביקש שיכבדו את קרליץ לשבת על בימת ההתוועדות. אולם ייתכן שהוא הוזמן לבימה עפ"י ועד המסדר ורק כך היה הדבר נראה מזווית מבטו}} הרבי הורה לו לומר [[לחיים]], וכן העניק לו חתיכת עוגה{{הערה|הענקת העוגה על פי יומן ישראל יואל סוסובר, וכן הפרט שבהמשך מזג לו הרבי לחיים בעצמו}}, כשהרבי אומר לו {{ציטוטון|תאמר במשפחה שהם יכולים לשלוח לפה את הספרים}}{{הערה|במקור (באידיש): זאגט אין משפחה אז זיי קענען שיקען דא די ספרים}} והובן{{הערה|כך על כל פנים הובן במשפחת הרב שמריהו יוסף קרליץ}} שהכוונה לספרי החזון איש אותם הוציאו בני המשפחה לאור{{הערה|ספר 'המזכיר' ע' 117 ואילך - מפי בנו של בעל המעשה הרב יוסף קרליץ מלייקווד}}. בהמשך ההתוועדות אף מזג הרבי בעצמו לאחיין "לחיים" בעת שמזג לכל אלו שישבו על ידו{{הערה|ר' שמואל קרליץ סיפר שאביו, הרב שמריהו יוסף, התפעל מאוד לראות שהרבי שתה הרבה משקה בהתוועדות ובכל זאת דיבר בלהט בעניני תורה ולמדנות בש"ס ובפוסקים שעות על גבי שעות. את התפעלותו מגדלותו וגאונותו של הרבי, הביע למחרת באוזני הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] שהגיב שהרבי הוא יותר גדול מהגאון הרב [[שמעון שקופ]]. יומיים לאחר ההתוועדות, ב[[י"ז אדר]] [[תשכ"ו]], דיבר הרבי בחדרו עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] על כמה עניינים, ועל מה שמסר [[הריל"ג]] אודות התפעלותו של קרליץ שאמר שמעולם לא ראה צדיק כזה גדול ולמדן כזה גדול כמו הרבי, שאל הרבי את הרב גרונר: איפה הייתה 'לומדות' בהתוועדות? הרב גרונר אמר שאולי הכוונה למה שנאמר בענין [[שמיטה|שמיטין]] ו[[יובל|יובלות]] והרבי הציע שאולי הכוונה למה שנאמר בעניין סמיכת [[פרשת זכור]] לפורים, והרב גרונר אמר שבכלל התפעל מזה שהרבי דיבר הרבה שעות וציטט מש"ס וראשונים ומזה הבין את למדנותו של הרבי}}.

===קו התאריך===
בימי [[מלחמת העולם השנייה]] כשפליטים רבים שהו בקובה שב[[יפן]] הנמצאת מעבר ל[[קו התאריך]], התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על [[יום ראשון]] היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערה|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]].}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערה|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצ'יק בנוגע לקו התאריך דחוקה ביותר{{הערה|1= [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg|אגרות קודש חלק כ"א אגרת ח'ס"ו]].}}. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של רוב הרבנים, ותלמידי ישיבת מיר נהגה כחזון איש. כשהגיע [[יום כיפור]] היו שצמו יומיים רצופים, חסידי חב"ד קיבלו את [[יום רביעי]] כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. הרבי התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל וילשנסקי]] נסע ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] מ[[פריז]] ל[[אוסטרליה]], ושאל את הרבי בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי ב[[פלפול]] ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך ג' אגרת תצ"ד. בשנים מאוחרות יותר, המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים ב[[ארץ הקודש]], ורק אז היו ממשיכים הלאה.}}.

=== עם הגרא"ח נאה ===
[[קובץ:רייץ חזון איש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] בו הוא מורה להתייעץ עם ה"חזון איש"]] מקומו אחרי הערה 8
בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] בתורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש וגיסו [[הסטייפלר]] ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני.

למרות המחלוקת, היו החזון איש ור' חיים נאה בקשר מכתבים ואף נפגשו. כמו כן היו ביניהם ביטויי הערכה; החזון איש כתב לר' חיים נאה: "כבוד ידיד נפשי שליט"א", ור' חיים נאה כתב לו "לכבוד הגאון פאר הדור צדיק יסוד עולם וכו' כבוד קדושת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש"

=== חזית דתית ===
כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת [[אגודת ישראל]] עם המפד"ל התנגד לכך החזון איש והרבי היה בעד. חבר הכנסת מר שלמה לורנץ הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו הסביר לו הרבי את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44408 הרבי תמה: "כנסת זו 'השקפה'?!"] {{אינפו}}}}.

===ישוב על שמו===
בשנת [[תשי"ז]] חפצו תושבי ספריא א', יישוב ששכן בסמיכות לכפר חב"ד ושבו הייתה ממוקמת תחנת הרכבת של הכפר{{הערה|יישוב 'תוחלת' לימים. לא קיים כיום}}, לקרוא את שמו של יישובם על שם החזון איש במטרה לקנטר את תושבי הכפר במסגרת יחסיהם העכורים עם תושבי הכפר. בתחילה התקבלה בקשתם ע"י וועדת השמות ויצאה הודעה רשמית על שמו החדש של היישוב אלא שלאחר מכן נשלחו לוועדה מכתבים ותגובות כנגד הרעיון הן מ[[וועד כפר חב"ד]] והן ממשפחת החזון איש שהתנגדו לכך נמרצות משום שתושבי יישוב זה היו מאנשי [[המזרחי]] שמעולם לא היו קשורים אליו ועל כן קריאת שם זה ליישובם היא הטעיית דעת הקהל כאילו היו אנשי המזרחי מנאמניו. מכתבים אלו גרמו לועדת השמות להחליט על דיון חוזר בנושא שהתקיים ב[[כ"ד סיון]] תשי"ז. בדיון זה הופיע מר [[שניאור זלמן שז"ר]] ואמר כי באופן אישי מחובתו להעמיד את הועדה על הסערה אשר קמה מצד אחד - בחוג חסידי חב"ד, בהיות והחזון איש לא היה שייך מעולם לתנועה החסידית ככלל ולא לתנועת חב"ד בפרט, ומן הצד השני - בחוגי יורשיו הרוחניים ותלמידיו של החזון איש שכן לא היתה מעולם כל שייכות בין החזון איש ובין 'המזרחי' שעליו נמנים תושבי היישוב, ועל כן למען השכנת השלום יש לקבוע שם ניטרלי שאין בו כל התגרות בתנועת חב"ד ובכפר חב"ד וכן אין בו היתלות באילן שאינו שלו. עוד באותו דיון הוחלט פה אחד לשנות את שם היישוב לשם אחר.

במכתב מ[[ה' תמוז]] תשי"ז הודה הרבי לשז"ר על פעולתו זו כשכותב: "נודעתי על דבר השתדלותו בענין השמות לכפר חב"ד, ואשר השתדלותו הצליחה. ואף על פי שלמותר לומר תודה לכבודו בענין זה, אבל לא נצרך אלא להעדפה, ובעיקר רצוני להדגיש עוד הפעם מה ששמעתי מכבוד קדושת מורי וחמיכמה פעמים, אשר בשביל המסירות נפש של רבנו הזקן זכה אשר כל אלה העוסקים בעניני חסידות ידם על העליונה. וזה נותן לי תקוה נוספת אשר כבודו יכיר בכוחותיו ואפשרויותיו הכי נעלות וינצלם במדה הכי גדולה לטובת בני ישראל בכלל ובתוכם לטובת עדת החסידים ועניניהם אשר בארץ הקודש תבנה ותכונן ביחוד"{{הערה|[https://col.org.il/news/134766 כשהגאון הסטייפלר חבר לשז"ר נגד השם 'חזון איש' {{חב"ד און ליין}}]}}.

== משפחתו ==
לרב קרליץ לא היו ילדים. אחת מאחיותיו הייתה נשואה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], בנם הוא הרב [[חיים קנייבסקי]].

אחות נוספת נישאה לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו.}}. בנם היה הרב [[נסים קרליץ]], שהיה מקורב לדודו.
אחד מגיסיו של החזון איש, ר' שמואל אליהו קאהן, היה מבית חב"די. בביוגרפיה "פאר הדור" (תולדות החזון איש) מסופר כי ר' שלום (אביו של ר' שמואל אליהו) היה "חסיד ליובאויצ'י מובהק המקושר לרבו האדמו"ר רבי שלום בער שניאורסון בכל נימי לבבו" (פאר הדור, חלק א, עמ' קטז).

==קישורים חיצוניים==
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=67837 כשהרבי הריי"צ שלח להתייעץ עם ה'חזון איש'] {{שטורעם}}
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}

{{סדרה|הקודם רח''ע גרודז'ינסקי =|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ז תמוז]] [[תרצ"ג]] - [[ט"ו חשוון]] [[תשי"ד]]|הבא=[[יעקב ישראל קנייבסקי]]}}

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרליץ, אברהם ישעיהו}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]

אברהם ישעיהו קרליץ

2022-08-13T19:35:43Z

37.60.47.76:

{{דמות
|שם=אברהם ישעיהו קרליץ
|כינוי=החזון איש
|תמונה=[[קובץ:קרליץ.jpg|250px]]
|תיאור= מנהיג רוחני ומחבר ספרים
|תאריך לידה=[[תרל"ט]]
|מקום לידה= קוסובה
|תאריך פטירה= [[ט"ו בחשוון]] [[תשי"ד]]
|מקום פטירה= [[בני ברק]]
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= חזון איש
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
[[הרב]] '''אברהם ישעיהו קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''', [[תרל"ט]] - [[ט"ו בחשוון]] [[תשי"ד]]) היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרל"ט]] לרב שמריהו יוסף קרליץ. אביו היה [[גאון]] וצדיק, שכל ימיו חי בהשראת ספרי [[השל"ה]] הקדוש ו[[ספר התניא]]{{הערה|עדות ר' משה אילביצקי, [[המודיע]], ערב [[שבועות]] [[תשמ"ז]].}} ורב ב[[עיירה]] קוסובה. אמו '''ראשה לאה''' הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן.

בקוסובה היה מתבודד בבית המדרש ולמד לבדו בהתמדה כשאיש אינו יודע את טיבו ושם גם פירסם את ספרו הראשון בעילום שם. היה גם מפרסם מאמרי עת בעלונים שונים שיצאו באותה עת, תחת שם הכותב "אי"ש החפץ בעילום שמו". הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] הכירו והעריכו ואף הגיב על דבריו באותם עלונים.

הרב קרליץ החשיב את עצמו לתלמיד ה[[גר"א]] בשיטת לימודו, הנהגותיו ופסיקותיו{{הערה|'החזון איש היה בדורותיו' ע' כ"ה.}} והתנגד ללימוד התניא{{הערה|'רבים השיב' ע' 51}}. יש הטוענים בשם עדים עלומים כי נהג ללבוש [[בגד]]י שבת ביום החרם שהטילו על ה[[חסידים]]{{הערה|על כך נכתב בספר החזון איש (בנימין בראון), עמוד 180: "הרב נתן קמנצקי אף מביא עדות שלפיה החזון איש המשיך לציין בלבוש חגיגי את יום השנה להטלת החרם על החסידים על ידי הגר"א, כמנהג קהילות אחדות בליטא, גם בשבתו בארץ ישראל". ובספר הנזכר מביא באריכות את ההתנגדות של החזו"א ללימוד [[חסידות]] ו[[קבלה]], וגם מציין כי בספרי החזו"א ספרי [[אדמו"ר הזקן]] לא מצוטטים מכלי ראשון. אך ראה במאמרו של הרב יהושע ענבל בישורון כה' תשעד' שזו טעות והחזו"א בכורות כה' ב' מצטט מתוך "שו"ע של הגר"ז"}}.

בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים ב[[הלכה]] ומחה על פרצות שונות: נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם ב[[שמיטה]]. כמה מפסקיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושא; שמיטה, [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.

דעתו של החזון איש, שראוי לחבוש פאה דווקא, כיון שהיא מכסה היטב את ה[[שיער]]{{הערה|1=ספר דינים והנהגות מהחזון איש, חלק ב' פרק ח' אות ט'}}. כך נוהגים גם תלמידיו, ורוב בני משפחת קרליץ{{הערה|1=ספר "נזר החיים" עמ' רי"ד, תשובות הגר"ח קניבסקי בשם החזון איש}}. הרב חיים קניבסקי אף העיד שכך נהגה אשתו של החזון איש{{הערה|1=ספר אורחות רבנו הקהילות יעקב, חלק ג' אות ס"ג; "מאיר עוז", סימן ע"ה סעיף ב' אות ב'. וראו עוד בספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב): "הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו (החזו"א)... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאזורים שלנו כך נהגו ללכת"}}.

נפטר מהתקף לב ב[[ליל שבת]], [[ט"ו בחשוון]] בשנת [[תשי"ד]] ומנוחתו כבוד ב[[בני ברק]].

==קשריו עם חב"ד ==
[[קובץ:אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבלה על שם החזון איש על תרומתו לישיבת [[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]]]
במכתב להרב [[אברהם גולדברג]] מציע [[אדמו"ר הריי"צ]] שיתייעץ, בדבר הצעת שידוך לבתו, עם "הרב הגאון בעל חזון איש שליט"א ויעשה כהוראתו ויהיה להצלחה ברוחניות ובגשמיות"{{הערה|1=[https://hm-news.co.il/77152/ מכתב היסטורי: הרבי הריי"צ מליובאוויטש המליץ לשמוע לחזון איש]}}.

בשנת [[תש"ה]] נכתבה קבלה על סכום של 10 לירות שנתרמו על ידי הרב קרליץ לישיבת חב"ד [[אחי תמימים תל אביב]]. תרומתו ניתנה לרב [[חיים שאול ברוק]] שביקרו על פי בקשת מחותנו הרב [[יצחק גרשטנקורן]] מייסד בני ברק. בביקור שאל החזון איש את הרב ברוק במה הוא מתעסק ולאחר שהרב ברוק השיב שהוא מלמד את התלמידים בישיבה בבוקר ובערב [[דא"ח]] ובמשך היום גמרא, הרהר החזון איש קצת ואחר כך והוציא מכיסו 10 לירות ונתנם לו כשאומר שרוצה שותפות במוסד כזה{{הערה|'חיים שאל' ע' 6}}.

בניו של הגאון הרב ראובן טרופ, מספרים בהקדמה לספרו "בינת ראובן": "לפי עצתו של מרן החזון איש נענה אבינו להצעה לעמוד בראש ישיבת חב"ד בלוד. הוא נתקבל שם בכבוד מלכים וזכה להערצה עמוקה מצד ההנהלה והתלמידים, ברם מצבו הלך והחמיר ולא זכה לכהן בישיבה".

על הרב יחיאל צוקרוב, ראש ישיבת "אוהל משה", מגדולי תלמידי החכמים בבני ברק, מסופר: "לאחר שנועץ בחזו"א עבר ללמוד בישיבת חב"ד בת"א, בראשותו של הגה"ח ר' שאול ברוק. שנים רבות לאחר מכן, חב לו [לר' שאול] הכרת הטוב מרובה, וכן בקיאותו בספר התניא נזקפת לזכותו" (מתוך מאמר "איש המעלה", אוסף גליונות, גל' 91, ויקרא תשע"ט.).

על ספרו של [[חסיד חב"ד]] הרב [[ניסן טלושקין]] "[[טהרת המים]]", כתב החזון איש את הסכמתו, ואף התבטא כי "עבר על כל הספר והוא ספר טוב"{{הערה|במבוא לספר "טהרת מים" בהוצאה החדשה.}}.

קשר טוב במיוחד היה בין החזון איש לרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק, חסיד חב"ד. הם נפגשו רבות, וכן התכתבו בענייני הלכה ובענייני ציבור. החזון איש גם כיבד בנוכחותו את חגיגת הבר מצווה של בנו של הרב יעקב לנדא, הרב אליהו לנדא. באחת מאגרותיו, החזו"א כותב להרב יעקב לנדא שיסייע לו בהשגת ספרו של ה"שארית יהודה", אחיו של אדמו"ר הזקן: "אתכבד לבקש מאת מעכ"ת שליט"א להשאילני ספר 'שארית יהודה' מאחיו של הגרש"ז [=הגאון רבי שניאור זלמן, אדה"ז] זצוק"ל. אם נמצא תחת ידו ימסרו נא להמוסר כתב זה"{{הערה|[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת], ז' אלול תשפ"א, באתר [[חב"ד און ליין]]. וראה גם בספר פאר הדור, חלק ב, עמ' ע, הערה 8}}.

===יחס מהרבי===
ב[[י' אדר שני]] תשי"ד, חודשים ספורים אחר פטירת החזון איש, ב[[ניחום אבלים]] שערך הרבי אצל אצל ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] נסובה השיחה אודות החזון איש. הרבי אמר שהחזון איש לא הביא [[שמחה]] ל[[בני ברק]]{{הערה|וכידוע שתורת ודרך החסידות מביאה שמחה, לעומת דרך המוסר המביאה את האדם לעצבות}}, אולם כאשר אחד החסידים החל לדבר נגדו, אמר הרבי ש{{ציטוטון|אין לדבר נגדו מאחר שהיה [[ירא שמים]].}}. כשאחד מהנוכחים במעמד הוסיף שהיה למדן - העיר [[הרבי]]: {{ציטוטון|אבל גם לימודו היה ב[[יראת שמים]].}}{{הערה|ספר משבחי רבי, עמ' 126 - מיומנו של של הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]}}.שמעתי מהמשפיע ריעקב יהושע לאופר היום בי-ם ששמע מר' איצ'ה מענדל ליס מזכיר הכפר שהיו מתיעצים בעניני מצוות התלויות בארץ עם החזו''א אולי בידיעת הרבי וכאשר החזו''א התנגד לעניין חב''די אולי מקווה בור על בור רימ''ל סיפר לרבי שהם מתיעצים עם החזו''א והרבי הראה תנועת פליאה

הרב איסר פרנקל כתב ספר בשם 'יחידי סגולה' ותוכנו תולדותיהם והליכותיהם של 47 מגדולי ישראל. בספר הופיעו לצד פרק על [[אדמו"ר הריי"צ]] גם פרק על החזון איש ועל גדולים אחרים. במכתב שכתב לו [[הרבי]] ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ו]] העיר: "ועוד הערה קטנה, וגדולה בזה הנחיצות בדורנו אשר רבו השמים חשך לאור ואור לחשך וגו', כי בספרו מעורבים יחד יחידים מסוגים שונים וגם הפכים. ועל פי מליצת הזהר אשר קבורת משה היא בתורה ושאין קוברים זה אצל זה אלא אוהבים זה לזה, הנה גם בקו זה לא תמיד נשמר בספרו. והרי יש מקום לחלקם בחלקים שונים, אם מאיזה טעם שהוא רוצים לכתוב אודות כולם - או על כל פנים שבמאמר אחד למאמר הסמוך לו, לא יהיו האישים מנגדים אחד לחבירו, שכל זה נוגע ביותר כנ"ל - שיש להישמר שלא לגרום לטעות הקורא התמים לומר שכל הבאים בספר אחד שכנים הם גם בגדלותם וביראתם, ודי למבין ברמיזה"{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"א עמוד שמ"ז, אגרת ג'תשלב}}.

התייחסות מעניינת של הרבי לחזון איש אירעה ב[[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשט"ז]] בעקבות אמירה של ה[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן כהן]] שהתבטא ב[[התוועדות חסידית]], כי החזון איש מקנא בשמים בילד חסידי שלמד כמה שורות [[תניא]]. הדבר נודע למעריציו ועורר את זעמם, ורבים שיגרו לרבי על כך מכתבי תלונה. בהתוועדות פורים תשט"ז הזכיר הרבי את הסיפור בצטטו את הטענות שנשלחו כיצד ניתן לומר כך על "גדול שבגדולים ופוסק, יהודי שידע ללמוד וישב כל ימיו באוהלה של תורה"{{הערה|לשון הרבי - על פי סרט ההקלטה מההתוועדות.}} וביאר שיש צדק באימרה זו ויש לה מקור מפורש והוא ממאמר חז"ל{{הערה|בבא בתרא ע"ה, א.}}: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל [[צדיק]] וצדיק . . כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", שהפירוש שכשהנשמה עולה למעלה מחד גיסא היא מכירה במעלת העבודה ולימוד התורה שישנה בחופת חבירו והיא משתוקקת להצטרף לזה, ומאידך היות ולא עסקה בה אין מניחים אותה להיכנס לחופה, לפי ש[[תשובה]] אינה מועלת רק בעולם הזה ומסיבה זו היא רק "נכווית מהחופה". ובעניינו שכעת מכיר החזון איש במעלתה של תורת החסידות וההליכה בדרכיה ומשתוקק להצטרף לזה אך בהיות שלא הכיר במעלתה בהיותו בעולם, ובפרט שהיה זה ברצון ואף התנגד לה, מסיבה זו אינו יכול להצטרף לזה{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/16/13/158.htm תורת מנחם חלק טז עמוד 158].}}.

במכתב לרב [[אהרן חיים צימרמן]], בנושא [[קו התאריך]]{{הערה|המכתב כולל הערות מהרבי על ספר "אגן הסהר", של הרב צימרמן.}} מזכיר הרבי את דעת החזון איש: "מה שכתב ליישב דברי החזון איש בפירוש דעת הרז"ה וכו', ובמסקנתו בשאלת קו התאריך, ונכנס בדיחוקים עצומים ואעפ"כ לא העלה תרופה, וכמו שכותב בכמה מקומות בספרו..."{{הערה|אגרות קודש חלק כ"א, עמוד שיא.}}.

בעיתון "שערים"{{הערה|כ' סיוון תשכ"ט.}} כתב הרב משה מונק כי החקלאים בכפר חב"ד נוהגים בענייני המשק על פי פסקי החזו"א "לפי הוראת רבם האדמו"ר שליט"א"{{הערה|מקדש מלך, חלק ד, עמ' תז, סימן יא, הערה 4.}}.

בהתוועדות חג הפורים תשכ"ו נכח בן אחיו של החזון איש הרב שמריהו יוסף קרליץ{{הערה|(קבע את מגוריו בקראון הייטס בשנת תשכ"ה ובה שהה שנה ויותר) והתפלל בישיבת 'נצח ישראל רמיילס' של הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] והיה מקורב אליו}} וישב על הבימה בסמיכות מקום לרבי{{הערה|בני המשפחה מספרים שאחרי שאביו נשאל ע"י אחד החסידים לשמו והוא השיב ששם משפחתו הוא קרליץ ולאחר שאותו חסיד דאג שהמסר יועבר לרבי, הרבי ביקש שיכבדו את קרליץ לשבת על בימת ההתוועדות. אולם ייתכן שהוא הוזמן לבימה עפ"י ועד המסדר ורק כך היה הדבר נראה מזווית מבטו}} הרבי הורה לו לומר [[לחיים]], וכן העניק לו חתיכת עוגה{{הערה|הענקת העוגה על פי יומן ישראל יואל סוסובר, וכן הפרט שבהמשך מזג לו הרבי לחיים בעצמו}}, כשהרבי אומר לו {{ציטוטון|תאמר במשפחה שהם יכולים לשלוח לפה את הספרים}}{{הערה|במקור (באידיש): זאגט אין משפחה אז זיי קענען שיקען דא די ספרים}} והובן{{הערה|כך על כל פנים הובן במשפחת הרב שמריהו יוסף קרליץ}} שהכוונה לספרי החזון איש אותם הוציאו בני המשפחה לאור{{הערה|ספר 'המזכיר' ע' 117 ואילך - מפי בנו של בעל המעשה הרב יוסף קרליץ מלייקווד}}. בהמשך ההתוועדות אף מזג הרבי בעצמו לאחיין "לחיים" בעת שמזג לכל אלו שישבו על ידו{{הערה|ר' שמואל קרליץ סיפר שאביו, הרב שמריהו יוסף, התפעל מאוד לראות שהרבי שתה הרבה משקה בהתוועדות ובכל זאת דיבר בלהט בעניני תורה ולמדנות בש"ס ובפוסקים שעות על גבי שעות. את התפעלותו מגדלותו וגאונותו של הרבי, הביע למחרת באוזני הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] שהגיב שהרבי הוא יותר גדול מהגאון הרב [[שמעון שקופ]]. יומיים לאחר ההתוועדות, ב[[י"ז אדר]] [[תשכ"ו]], דיבר הרבי בחדרו עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] על כמה עניינים, ועל מה שמסר [[הריל"ג]] אודות התפעלותו של קרליץ שאמר שמעולם לא ראה צדיק כזה גדול ולמדן כזה גדול כמו הרבי, שאל הרבי את הרב גרונר: איפה הייתה 'לומדות' בהתוועדות? הרב גרונר אמר שאולי הכוונה למה שנאמר בענין [[שמיטה|שמיטין]] ו[[יובל|יובלות]] והרבי הציע שאולי הכוונה למה שנאמר בעניין סמיכת [[פרשת זכור]] לפורים, והרב גרונר אמר שבכלל התפעל מזה שהרבי דיבר הרבה שעות וציטט מש"ס וראשונים ומזה הבין את למדנותו של הרבי}}.

===קו התאריך===
בימי [[מלחמת העולם השנייה]] כשפליטים רבים שהו בקובה שב[[יפן]] הנמצאת מעבר ל[[קו התאריך]], התעוררה בעיה הלכתית בנוגע לחגיגת השבתות והחגים. השאלה נשאלה לגדולי ישראל ומהחזון איש הגיע תשובה שפסק כי יש לשמור על [[יום ראשון]] היפני כ[[שבת]] היהודית. הצטרף לפסק גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערה|כמקובל בידו פסקו של אביו מר' [[חיים סולובייצ'יק]].}}. כעבור זמן הגיעו תשובות מגדולי ישראל אחרים שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ביפן ולא ביום ראשון{{הערה|בין הפוסקים: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב צבי פסח פרנק (רבה של [[ירושלים]]) והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.}}. [[הרבי]] סבר ששיטתם של החזון איש והרב סולובייצ'יק בנוגע לקו התאריך דחוקה ביותר{{הערה|1= [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg|אגרות קודש חלק כ"א אגרת ח'ס"ו]].}}. קבוצה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] מ[[פולין]] ששהתה במקום נהגה כפסק של רוב הרבנים, ותלמידי ישיבת מיר נהגה כחזון איש. כשהגיע [[יום כיפור]] היו שצמו יומיים רצופים, חסידי חב"ד קיבלו את [[יום רביעי]] כיום הכיפורים ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. הרבי התייחס לכך בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]] והזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות מהשיעור{{הערה|1=[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]. שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל וילשנסקי]] נסע ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] מ[[פריז]] ל[[אוסטרליה]], ושאל את הרבי בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי ב[[פלפול]] ארוך המודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך ג' אגרת תצ"ד. בשנים מאוחרות יותר, המליץ הרבי בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים ב[[ארץ הקודש]], ורק אז היו ממשיכים הלאה.}}.

=== עם הגרא"ח נאה ===
[[קובץ:רייץ חזון איש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] בו הוא מורה להתייעץ עם ה"חזון איש"]] מקומו אחרי הערה 8
בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] בתורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש וגיסו [[הסטייפלר]] ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני.

למרות המחלוקת, היו החזון איש ור' חיים נאה בקשר מכתבים ואף נפגשו. כמו כן היו ביניהם ביטויי הערכה; החזון איש כתב לר' חיים נאה: "כבוד ידיד נפשי שליט"א", ור' חיים נאה כתב לו "לכבוד הגאון פאר הדור צדיק יסוד עולם וכו' כבוד קדושת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש"

=== חזית דתית ===
כאשר עלה על הפרק רעיון איחוד מפלגת [[אגודת ישראל]] עם המפד"ל התנגד לכך החזון איש והרבי היה בעד. חבר הכנסת מר שלמה לורנץ הגיע לרבי בשליחות החזון איש. בפגישה זו הסביר לו הרבי את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44408 הרבי תמה: "כנסת זו 'השקפה'?!"] {{אינפו}}}}.

===ישוב על שמו===
בשנת [[תשי"ז]] חפצו תושבי ספריא א', יישוב ששכן בסמיכות לכפר חב"ד ושבו הייתה ממוקמת תחנת הרכבת של הכפר{{הערה|יישוב 'תוחלת' לימים. לא קיים כיום}}, לקרוא את שמו של יישובם על שם החזון איש במטרה לקנטר את תושבי הכפר במסגרת יחסיהם העכורים עם תושבי הכפר. בתחילה התקבלה בקשתם ע"י וועדת השמות ויצאה הודעה רשמית על שמו החדש של היישוב אלא שלאחר מכן נשלחו לוועדה מכתבים ותגובות כנגד הרעיון הן מ[[וועד כפר חב"ד]] והן ממשפחת החזון איש שהתנגדו לכך נמרצות משום שתושבי יישוב זה היו מאנשי [[המזרחי]] שמעולם לא היו קשורים אליו ועל כן קריאת שם זה ליישובם היא הטעיית דעת הקהל כאילו היו אנשי המזרחי מנאמניו. מכתבים אלו גרמו לועדת השמות להחליט על דיון חוזר בנושא שהתקיים ב[[כ"ד סיון]] תשי"ז. בדיון זה הופיע מר [[שניאור זלמן שז"ר]] ואמר כי באופן אישי מחובתו להעמיד את הועדה על הסערה אשר קמה מצד אחד - בחוג חסידי חב"ד, בהיות והחזון איש לא היה שייך מעולם לתנועה החסידית ככלל ולא לתנועת חב"ד בפרט, ומן הצד השני - בחוגי יורשיו הרוחניים ותלמידיו של החזון איש שכן לא היתה מעולם כל שייכות בין החזון איש ובין 'המזרחי' שעליו נמנים תושבי היישוב, ועל כן למען השכנת השלום יש לקבוע שם ניטרלי שאין בו כל התגרות בתנועת חב"ד ובכפר חב"ד וכן אין בו היתלות באילן שאינו שלו. עוד באותו דיון הוחלט פה אחד לשנות את שם היישוב לשם אחר.

במכתב מ[[ה' תמוז]] תשי"ז הודה הרבי לשז"ר על פעולתו זו כשכותב: "נודעתי על דבר השתדלותו בענין השמות לכפר חב"ד, ואשר השתדלותו הצליחה. ואף על פי שלמותר לומר תודה לכבודו בענין זה, אבל לא נצרך אלא להעדפה, ובעיקר רצוני להדגיש עוד הפעם מה ששמעתי מכבוד קדושת מורי וחמיכמה פעמים, אשר בשביל המסירות נפש של רבנו הזקן זכה אשר כל אלה העוסקים בעניני חסידות ידם על העליונה. וזה נותן לי תקוה נוספת אשר כבודו יכיר בכוחותיו ואפשרויותיו הכי נעלות וינצלם במדה הכי גדולה לטובת בני ישראל בכלל ובתוכם לטובת עדת החסידים ועניניהם אשר בארץ הקודש תבנה ותכונן ביחוד"{{הערה|[https://col.org.il/news/134766 כשהגאון הסטייפלר חבר לשז"ר נגד השם 'חזון איש' {{חב"ד און ליין}}]}}.

== משפחתו ==
לרב קרליץ לא היו ילדים. אחת מאחיותיו הייתה נשואה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], בנם הוא הרב [[חיים קנייבסקי]].

אחות נוספת נישאה לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו.}}. בנם היה הרב [[נסים קרליץ]], שהיה מקורב לדודו.
אחד מגיסיו של החזון איש, ר' שמואל אליהו קאהן, היה מבית חב"די. בביוגרפיה "פאר הדור" (תולדות החזון איש) מסופר כי ר' שלום (אביו של ר' שמואל אליהו) היה "חסיד ליובאויצ'י מובהק המקושר לרבו האדמו"ר רבי שלום בער שניאורסון בכל נימי לבבו" (פאר הדור, חלק א, עמ' קטז).

==קישורים חיצוניים==
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=67837 כשהרבי הריי"צ שלח להתייעץ עם ה'חזון איש'] {{שטורעם}}
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}

{{סדרה|הקודם רח''ע גרודז'ינסקי =|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה=[[ט"ז תמוז]] [[תרצ"ג]] - [[ט"ו חשוון]] [[תשי"ד]]|הבא=[[יעקב ישראל קנייבסקי]]}}

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קרליץ, אברהם ישעיהו}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]

איסר זלמן מלצר

2022-08-13T18:19:47Z

37.60.47.76: /* תלמידיו */

{{דמות
|שם=איסר זלמן מלצר
|כינוי=האבן האזל
|תמונה=[[קובץ:מלצר.JPG|250px]]
|תיאור=
|תאריך לידה=[[תר"ל]]
|מקום לידה= מיר
|תאריך פטירה=[[י' בכסלו]] ה'[[תשי"ד]]
|מקום פטירה= קמניץ
|מקום פעילות=[[בריסק]]
|תפקידים נוספים= ראש ישיבת עץ חיים
|רבותיו= [[רבי חיים מבריסק]]
|תלמידיו=
|חיבוריו= אבן האזל על ה[[רמב"ם]]
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הגאון רבי '''איסר זלמן מלצר''', ([[ה' אדר]] [[ה'תר"ל]] - [[י' בכסלו]] ה'[[תשי"ד]]) ראש ישיבת עץ חיים, רב, ומנהיג. תלמידו של רבי [[חיים מבריסק]].

==תולדות חיים==

רבי איסר זלמן מלצר נולד בשנת [[תר"ל]] בעיר מיר שבפלך [[מינסק]], לאביו ר' ברוך פרץ, שהיה רב גדול בתורה ויראת שמים.

בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר ר' יום-טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". הוא למד גם בישיבת מיר, שנחשבה אז לפרוזדור לישיבת וולוזין. בשנת [[תרמ"ד]] והוא בן 14, התחיל לימודיו בישיבת [[וולוז'ין]], שהייתה אז בשיא פריחתה, בראשותם של הנצי"ב (רבי נפתלי צבי יהודה ברלין), ורבי [[חיים סולובייצ'יק]].

שבע שנים למד רבי איסר זלמן מלצר, [[תרמ"ד]]-[[תרנ"ב]] בישיבת וולוז'ין, למעט שנה אחת שלמד בישיבת ראדין.

בשנת [[תרנ"ב]] (1892) [[נישואין|נשא לאישה]] את בילא הינדא, בתו של הלמדן הגביר ר' שרגא פייבל פראנק מקובנה, שהיה ממקורביו של רבי ישראל סאלאנטר ומפעילי תנועת המוסר. יחד עם גיסו ר' משה מרדכי אפשטיין בילה רבי איסר זלמן כשנתיים בבית חותנו בפרברה של קובנה, אלקסוט, שם הושפע מתנועת המוסר.

בשנת [[תרנ"ד]], והוא בגיל 24 שנה, נתמנה לריש מתיבתא בישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, ומילא תפקידו זה - שלא היה קל בהתחשב עם חוש הביקורת של התלמידים והרבנים - בהצלחה.

רבי איסר זלמן היה ממייסדי "ועד הישיבות" ב[[ווילנה]], יחד עם [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], שהיה אתם בידידות עזה ושתף פעולה אתם בעבודה ציבורית.

הוציא לאור מהדורה מוגהת של [[הרמב"ן]] על הש"ס.

== תקופת סלוצק ==

במשך עשרים ושש שנים, [[תרנ"ז]]-[[תרפ"ג]] שמש כר"מ בסלוצק. אחרי המהפכה הסובייטית המשיך בפעולותיו בתור רב ור"מ, והיה למטרה לחיציהם של הייבסקציה, שאחת החלטתה לחסל כל מוסדות תורה. הוא הוכיח אומץ לב רב בהגנתו על הישיבה, ונאסר פעמים אחדות. אחרי שחרורו התחבא זמן מה בכפר הסמוך לסלוצק. לבסוף נאלץ לברוח על נפשו,
וב-[[תרפ"ג]] נמלט בחשאי דרך הגבול הפולני לקלצק, [[עיירה]] ששכנה על ידי הגבול הרוסי, ושאכסנה את ישיבת "עץ חיים".

רבי איסר זלמן הגיד שיעורים בקלצק כשנתיים, וב-[[תרפ"ה]] עלה לארץ ישראל, שם נתמנה לר"מ בישיבת "עץ חיים" בירושלים{{הערה|1=הפרטים עד כאן מתוך [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1200 אנציקלופדיה יהודית דעת].}}.

למרות היותה של ה[[עיירה]] [[סלוצק]] [[עיירה]] [[מתנגד]]ית, הרי שר' איסר זלמן פעל בתקופת רבנותו שם יד ביד עם [[אדמו"ר הרש"ב]] בנושאי ציבור. אנו מוצאים אותו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק ב' עמ' תת"ע}} באסיפת הרבנים שכינס [[אדמו"ר הרש"ב]] בשנת [[תרע"ז]] [[מוסקבה]] כחבר נשיאות האסיפה. מטרת האסיפה היה לרכז את כל צרכי ה[[יהדות]] של [[יהודי]] [[רוסיה]]. אלא שלבסוף לא יצאה האסיפה לפועל{{הערה|ראה [[שמועות וסיפורים]] מהדורת [[תש"נ]] חלק א' עמ' קכ"א}}.

==למד את תורת [[הקבלה]]==

בהיותו ב[[ירושלים]] למד ר' איסר זלמן [[קבלה]] עם חברותא. במכתבו לרב [[שלמה יוסף זווין]] מעיר [[הרבי]] כי במאמרו של הרב זווין על הרב מלצר בספר [[אישים ושיטות]] היה מן הראוי לציין פרט זה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י"ז [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=2c29af59-2b74-4cdc-821b-d7679d580290&st=ראיתי+ההוספה+בנוגע+להרב+מלצר&pgnum=280 אגרת ו'תט"ו]:

"... במהד"ש מספרו - ראיתי ההוספה בנוגע להרב מלצר. ולפני איזה זמן סיפרו לי, אשר בשנים בם דר בירושלים עיה"ק עסק בלימוד הקבלה, ולא עוד - אלא שהי' זה בחברותא. ואתענין לדעת אם נכונה השמועה, ואם נכונה היא - הרי חבל שלא הזכיר על דרך זה במאמרו, כי אף שבאופן ישר אין זה מענין ספרו "אישים ושיטות", אבל הרי ידוע פתגם הרב הרב הרה"ג כו' הר"ה מפאריטש כששאלוהו טעם מה שנזהר כל כך במצות, ומענתו, אז ער טוט אלץ בכדי בא עם זאל זיך אפלייגין א ווארט חסידות, וק"ל."}}.

==פרשת הילדים הפליטים==

בתקופת השואה, ילדים פליטים שהגיעו לארץ הופנו ברובם למוסדות לא דתיים. גדולי ישראל נזעקו למלחמה על חייהם הרוחניים של הילדים. ב[[פרשת הילדים הפליטים]] פעל רבות ר' איסר זלמן, בשיתופו של [[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תש"ג]] פנה ר' איסר זלמן, יחד עם ר' [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] ועוד רבנים בבקשה ל[[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול למען הילדים הפליטים.

ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] פנו הריי"צ יחד עם ר' איסר זלמן ושאר הגדולים במכתב נזעם לעסקני הציבור היהודי ב[[עולם]] נגד ה[[ציונות]] המעבירה ילדים על דתם{{הערה|נדפס בתחילת החוברת "[[ילדי טהרן מאשימים]]".}}.

בי"ג ב[[ניסן]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי [[אברהם מרדכי אלתר|להרב אלתר מגור]], ולהרבנים, [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], [[איסר זלמן מלצר|מלצר]] סופר, סורוצקין, כהנמן, [[אברהם ישעיהו קרליץ|קרליץ]], בשמי ובשם [[נשמה|נשמות]] הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&st=אלתר+מגור&pgnum=19 אגרות קודש לריי"צ, חלק ז']}}.

המערכה המשיכה, והאיש הפעיל יותר בה היה ר' איסר זלמן. הוא קרא לכנס ועידה של [[אגודת ישראל]] לדיון בנושא, אך יוזמתו הוכשלה על ידי מספר עסקנים. הוא פרסם כרזוים והפעיל לחצים.

לבסוף צלחה המערכה באופן חלקי וחלק מן הילדים והועברו למוסדות של [[אגודת ישראל]]. בספרי ההסטוריה החרדית מתואר ר' איסר זלמן כאיש שגרם להצלחת המערכה{{הערה|ללא איזכור חלקו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ראה לדוגמה: 'פרקים בתולדות ישראל' (מנחם הכהן אוסטרי) ח"ד, 'דפים של אתמול' (א. רוטנברג), ועוד.}}.

==לכבודו של אדמו"ר הריי"צ==
בי"ג תמוז תש"ה נערכה בירושלים חגיגה גדולה במלאות חמישים שנה לעבודת הכלל של [[הרבי הריי"צ]]. בחגיגה השתתף הרב מלצר ובדבריו הגדיר את הרבי הריי"צ כ"עמוד התורה" בהיותו מייסד ישיבות ובתי חינוך בכל אתר ואתר ושעליו ניתן לומר כמו שכתוב על [[שמואל הנביא]]: "כי שם ביתו"{{הערה|שמואל א', ז יז}} שבכל מקום שמגיע אליו אינו מרגיש עצמו זר כי אם ניגש מיד למלאכת הרבצת התורה והקדושה{{הערה|קובץ ליובאוויטש - נדפס בכתר מלכות ע' קמד}}.

ב[[י"ב תמוז]] [[תש"ח]] יזם [[כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו]] סדרת חגיגות לכבוד [[אדמו"ר הריי"צ]] לרגל חמישים שנה לתחילת פעילותו הציבורית ב[[י"ב תמוז תרנ"ה]], לגרום לרבי הריי"צ ול[[רבנית נחמה דינה]] נחת רוח. על פי בקשתו של [[הרבי]]{{הערה|באמצעותו של הרב [[שלמה יוסף זווין]].}} שיגרו ארבעה ממנהיגי היהדות החרדית מברקי ברכה ל[[אדמו"ר הריי"צ]]: הרבנים הראשיים הרב [[בן ציון חי עוזיאל]] והרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], נציג [[העדה החרדית]], הגאב"ד הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] ונציג [[אגודת ישראל]] - הרב מלצר{{הערה|ראה גם [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 106 הע' 13.}}.

==ברכה לקבלת הנשיאות==

עם עלותו של [[הרבי מלך המשיח]] על כס נשיאות [[חב"ד]], ב[[י"א שבט תשי"א]] שיגר ר' איסר זלמן{{הערה|כיו"ר [[מועצת גדולי התורה]] ו[[אגודת ישראל]].}} מברק ברכה נלהב, וזה (חלק מ)לשונו:

"ברכה נאמנה לעלותו על כסא הנשיאות של חב"ד זכות אבותיו הקדושים תהא מסייעתו לנהל את עדתו על מי מנוחות לתורה ולגדולה אמן".{{הערה|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 123 הע' 13.}}

==באגודת ישראל==

רבי איסר זלמן הצטרף לאגודת ישראל בהיווסדה בקטוביץ ב-[[תרע"ב]]. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים של "אגודת ישראל", החל מ-[[תרפ"ד]] בוינה, ובשנותיו האחרונות כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", המוסד העליון של אגודת ישראל העולמית. הכרוז האחרון שיצא מעטו, שבועות מספר לפני פטירתו, היה בנוגע לכנסייה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל העולמית בירושלים, בסוף [[תשי"ד]].

בשנת [[תשי"ב]] עמלו עסקני [[אגודת ישראל]]{{הערה|ביניהם ניתן למנות את הרב [[זלמן סורוצקין]], [[יצחק מאיר לוין]] ו[[מנחם פרוש]] (ראה בארוכה בספר "מקטוביץ' ועד ה' אייר" מאת הרב [[צבי ויינמן]].).}} בעידוד של הגאון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]{{הערה|ראה 'הקרבניט', מוסף [[סוכות]] [[תש"ע]] לעיתון המבשר.}}להכשיל את מאבקו של [[הרבי]] למען [[חזית דתית מאוחדת]], וביקשו לכנס אסיפת [[מועצת גדולי התורה]] להעביר החלטה להתנגד לחזית ולא להשתתף בה. ר' איסר זלמן שידע על כוונתם התחמק בכל כוחו שלא להגיע לאסיפה על מנת לפוסלה{{הערה|אמנם לבסוף גברו העסקנים והחזית אכן לא התקיימה - לכאבו הגדול של הרבי.}}.

==יחס לחסידות==

במכתב מ[[י"ב כסלו]] [[תשט"ו]] כותב הרבי : {{ציטוטון|בטח יודיעוני הטעמים - הגלוים על כל פנים - שבסיבתם מפריעים לימוד התניא בישיבת . . ואם דברו בזה עם בנו הרב הגאון וכו' הרב איסר זלמן מלצר ע"ה שכמדומה לי הוא הבעל דיעה שם, ש[אביו, הרב איסר זלמן מלצר] היה ב[[רוסטוב]] וזכה לראות את כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) וכ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ובמילא קשה להאמין שהוא ינגד לזה}}{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י' ע' קלט, אגרת ג'ק - הושלם על פי [[ימי מלך]] חלק ג' עמ' 1145 הע' 9*}}.

== ספריו ==
הוא חיבר סדרת ספרים על הרמב"ם, בשם "אבן האזל". הרבי מצטט בשיחות מספרו זה.{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4619&hilite=c4d9abde-8b05-4eca-9af8-1b38143c1867&st=%u05d0%u05d1%u05df+%u05d4%u05d0%u05d6%u05dc&pgnum=381 שיחות קודש תשל"ח עמ' כט (378)]}}

== תלמידיו ==
* הרב [[שלמה זלמן אוירבך]].
* ה[[אדמו"ר]] מרחמסטריבקא [[חי יצחק טברסקי]].
* הרב [[יונה מנדלסון]]
* הרב [[חיים שלום סגל]]
* הרב [[דב בער אליעזרוב]]
*הרב [[חיים מנחם שלמה דרוק]].אותו האיש מהגבעה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מלצר, איסר זלמן}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ל]]