https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=37.60.47.71 2026-04-24T09:36:37Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91&diff=759620 2025-04-20T17:08:29Z

<p>37.60.47.71: /* תולדות חיים */תיקנתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:שמואל חביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל חביב ע&quot;ה]]<br /> הרב '''שמואל ברוך חביב''' ([[י&quot;ב באדר]] [[תשנ&quot;ה]]-[[י&quot;ט ניסן]] [[תשפ&quot;ה]]) היה מאנ&quot;ש חב&quot;ד ב[[צפת]] ומפעילי בית חב&quot;ד '[[ופרצת קיבוצים]]'.<br /> נהרג בתאונה קשה בפסח בשנת [[תשפ&quot;ה]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[גילה (ירושלים)]] ב[[י&quot;ב אדר]] [[תשנ&quot;ה]] לרב [[יצחק חביב]] ולשמחה שלוחי הרבי לדוברי צרפתית ב[[ירושלים]].<br /> <br /> למד ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'קבוצה'.<br /> <br /> בהגיעו לגיל [[נישואין]] התחתן עם רעייתו מרת דינה בת הרב שמואל ושרה מסיקה מנחליאל.<br /> <br /> לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם ב[[צפת]].<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] החל לשמש כשליח הרבי לקיבוצים תחת אחיו הרב [[דובער חביב]] מנהל מטה ופרצת בקיבוצים בצפת ושליח הרבי.<br /> <br /> הקדיש את חייו לפעילות מבצעי הרבי בשליחות ובאהבת ישראל והיה מהפעילים הבולטים ב'מבצעים' בקיבוצי הצפון.<br /> <br /> לצד פעילותו בשדה השליחות, הקדיש מזמנו לסיוע לזולת והתנדב במסגרת ארגון 'ידידים'.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט בניסן]] [[תשפ&quot;ה]] נספה בעת שהיה מעורב בתאונת דרכים קשה כשהוא בן 30 בלבד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1204551/ הלם וזעזוע בחב&quot;ד: הרב שמואל חביב ע&quot;ה נהרג בתאונה טראגי] {{אינפו}}}}, והותיר את אשתו מרת דינה שתחי' ותינוק קטן '''מנחם מענדל''' כשהוא בן חצי שנה בלבד.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב מנחם מענדל חביב, כפר חב&quot;ד.<br /> *אחיו, הרב [[שניאור זלמן חביב]], עיתונאי ופובליצסט חב&quot;די, [[אלעד]]<br /> *אחיו, הרב [[דובער חביב]], יו&quot;ר ארגון [[ופרצת קיבוצים]], [[צפת]].<br /> *אחיו, הרב יוסף חביב.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%99%d7%91/ תגית: הרב שמואל חביב] באתר {{אינפו}}<br /> * [https://chabad.info/news/736608/ הוקרה והצדעה: &quot;ופרצת קיבוצים&quot; קיימו כינוס השלוחים] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חביב, שמואל ברוך}}<br /> [[קטגוריה:משפחת חביב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשע&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנהרגו בתאונות דרכים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת מסיקה]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%97%D7%99%22%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=709015 2024-08-21T20:35:47Z

<p>37.60.47.71: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''אמחי&quot;ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ב]], 1981) הוא עורך ראשי במערכת ההוצאה לאור של מרכז שטיינזלץ, ומרצה במחשבת ישראל.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[י&quot;ד כסלו]] [[תשמ&quot;ב]] לאביו הרב [[עדין אבן ישראל]] ולאמו מרת חיה שרה. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו (אברהם משה), ועל שם סבו מצד אמו, ר' [[חיים הלל אזימוב]].<br /> <br /> למד בישיבה הקטנה ולאחר מכן בישיבה הגדולה'תורת אמת'.<br /> <br /> לאחר סיום מסלול לימודיו, נמנה על [[התלמידים השלוחים]] בישיבת חב&quot;ד בברזיל.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חוה בת ר' הנרי מרשל ואילנה ישראל, וקבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]].<br /> <br /> בסיום לימודיו ב[[כולל אברכים]], החל לעבוד במערכת ההוצאה לאור של מרכז שטיינזלץ בראשות אביו, ושימש כעורך ראשי במספר פרוייקטים, ובראשם הפירוש למשנה, וסדרת 'סודות היהדות - יהדות בג'ינס', אותה ערך יחד עם הרב [[מנחם ברוד]].<br /> <br /> לצד עיסוקו בעריכה תורנית, מוסר הרצאות במחשבת ישראל ושיעורי תורה קבועים בפורומים שונים.<br /> <br /> {{מיון רגיל:אבן ישראל, אמחיה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אזימוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עורכים תורניים]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=709014 2024-08-21T20:32:23Z

<p>37.60.47.71: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל<br /> |תמונה=מני אבן ישראל.jpg<br /> |תאריך לידה=א' טבת תשל&quot;ה<br /> |מקום לידה=ירושלים<br /> |כינוי=הרב מני אבן ישראל<br /> |מקום מגורים=ירושלים<br /> |תפקידים נוספים=רב בית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים<br /> |אב=הרב [[עדין אבן ישראל]] - שטיינזלץ<br /> |אם=חיה שרה אזימוב|מדינה=ישראל<br /> |תחומי עיסוק=מנכ&quot;ל מרכז שטיינזלץ|<br /> בת זוג=ליזה אורית פירשט}}<br /> <br /> הרב '''מני (מנחם יעקב צבי) אבן ישראל''' (יליד שנת [[תשל&quot;ה]], 1974) הוא המנכ&quot;ל של מרכז שטיינזלץ מערכת ההוצאה לאור והמוביל של מרכז שטיינזלץ. וכן משמש כרב בית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה כממלא מקום אביו<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[א' טבת]] [[תשל&quot;ה]] לאביו הרב [[עדין אבן ישראל]] ולאמו מרת חיה שרה בת הרב [[חיים הלל אזימוב]].<br /> <br /> למד בגן אומן והמשיך לבית הספר חורב עד לסיום בית הספר היסודי, לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן המשיך לישיבת חב&quot;ד במגדל העמק <br /> <br /> לאחר לימודיו בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק עבר ללמוד בערד ומאוחר יותר נסע לשליחות בג'נבה.<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ה חזר לארץ, ובשלהי תשס&quot;ח מונה למנכ&quot;ל המרכז שטיינזלץ.<br /> <br /> בהגיעו לתקופת שידוכין נשא את רעייתו מרת ליזה אורית בת ר' דוד וציפורה פירשט.<br /> <br /> בין השנים תשנ&quot;ז-תשנ&quot;ט שימש כעוזר שליח בריצ'מונד שבווירג'יניה.<br /> <br /> לאחר מכן עבר לשמש כרב קמפוס בארגון הלל בסטוני ברוק שבניו יורק עד שנת תשס&quot;ה ובהמשך לכך עבר לשמש כרב הקמפוס באוניברסיטת מרילנד עד לשנת תשס&quot;ה.<br /> <br /> לאחר כשמונה שנים של שליחות בארצות הברית, חזר לארץ לפי בקשת אביו בשנת תשס&quot;ה ונכנס לעבוד בהדרגה במערכת ההוצאה לאור של ספרי אביו, ובמשך השנים התעסקותו בזה הפכה למשמעותית יותר מונה למנכל בשנת תשס&quot;ט ומשמש כמנכ&quot;ל המערכת מאז והמוביל האדמיניסטרטיבי, לצד אחיו [[אמחי&quot;ה אבן ישראל]] המשמש כעורך ראשי בפרוייקטים השונים של מפעל ההוצאה לאור.<br /> <br /> מאז נכנס לניהול המערכת, פיקח על השלמת הביאור לתלמוד בבלי בעברית, ויזם את שיתוף הפעולה עם הוצאת קורן להדפסת תנ&quot;ך עם ביאור שטיינזלץ בעברית ובאנגלית, ופרוייקטים נוספים רבים, הכוללים קרוב ל-200 כותרים בשפות שונות (כולל ביאור על הרמב&quot;ם והמשנה).<br /> <br /> תחת ניהולו, מכר מרכז שטיינזלץ קרוב ל-2 מיליון ספרים, לצד פרויקטים של דיגיטציה והנגשה, ועוד.<br /> בשנת תשפ&quot;ג השיק את האפליקציה ופורטל שטיינזלץ <br /> כמנכ&quot;ל, מוזמן להרצאות ופאנלים ברחבי העולם, ומפקח על צוות של 40-70 עובדים{{הבהרה}}, לצד גיוס משאבים למוסדות החינוך הפועלים תחת המרכז.<br /> <br /> <br /> לאחר פטירת אביו התמנה לרב בית הכנסת 'צמח צדק' שבעיר העתיקה של ירושלים.<br /> <br /> הרב אבן ישראל יוזם ומאיץ פרויקטים פדגוגיים שונים, ומפתח כלים ותוכנות לעידוד עיסוק יצירתי והגנת עולם הידע היהודי.<br /> <br /> {{מקור}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אבן ישראל, מנחם יעקב צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אזימוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ה]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=709012 2024-08-21T20:29:39Z

<p>37.60.47.71: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל<br /> |תמונה=מני אבן ישראל.jpg<br /> |תאריך לידה=א' טבת תשל&quot;ה<br /> |מקום לידה=ירושלים<br /> |כינוי=הרב מני אבן ישראל<br /> |מקום מגורים=ירושלים<br /> |תפקידים נוספים=רב בית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים<br /> |אב=הרב [[עדין אבן ישראל]] - שטיינזלץ<br /> |אם=חיה שרה אזימוב|מדינה=ישראל<br /> |תחומי עיסוק=מנכ&quot;ל מרכז שטיינזלץ|<br /> בת זוג=ליזה אורית פירשט}}<br /> <br /> הרב '''מני (מנחם יעקב צבי) אבן ישראל''' (יליד שנת [[תשל&quot;ה]], 1974) הוא המנכ&quot;ל של מרכז שטיינזלץ מערכת ההוצאה לאור והמוביל של מרכז שטיינזלץ. וכן משמש כרב בית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה כממלא מקום אביו<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[א' טבת]] [[תשל&quot;ה]] לאביו הרב [[עדין אבן ישראל]] ולאמו מרת חיה שרה בת הרב [[חיים הלל אזימוב]].<br /> <br /> למד בגן אומן והמשיך לבית הספר חורב עד לסיום בית הספר היסודי, לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן המשיך לישיבת חב&quot;ד במגדל העמק <br /> <br /> לאחר לימודיו בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק עבר ללמוד בערד ומאוחר יותר נסע לשליחות בג'נבה.<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ה חזר לארץ, ובשלהי תשס&quot;ח מונה למנכ&quot;ל המרכז שטיינזלץ.<br /> <br /> בהגיעו לתקופת שידוכין נשא את רעייתו מרת ליזה אורית בת ר' דוד וציפורה פירשט.<br /> <br /> בין השנים תשנ&quot;ז-תשנ&quot;ט שימש כעוזר שליח בריצ'מונד שבווירג'יניה.<br /> <br /> לאחר מכן עבר לשמש כרב קמפוס בארגון הלל בסטוני ברוק שבניו יורק עד שנת תשס&quot;ה ובהמשך לכך עבר לשמש כרב הקמפוס באוניברסיטת מרילנד עד לשנת תשס&quot;ה.<br /> <br /> לאחר כשמונה שנים של שליחות בארצות הברית, חזר לארץ לפי בקשת אביו בשנת תשס&quot;ה ונכנס לעבוד בהדרגה במערכת ההוצאה לאור של ספרי אביו, ובמשך השנים התעסקותו בזה הפכה למשמעותית יותר מונה למנכל בשנת תשס&quot;ט ומשמש כמנכ&quot;ל המערכת מאז והמוביל האדמיניסטרטיבי, לצד אחיו [[אמחי&quot;ה אבן ישראל]] המשמש כעורך ראשי בפרוייקטים השונים של מפעל ההוצאה לאור.<br /> <br /> מאז נכנס לניהול המערכת, פיקח על השלמת הביאור לתלמוד בבלי בעברית, ויזם את שיתוף הפעולה עם הוצאת קורן להדפסת תנ&quot;ך עם ביאור שטיינזלץ בעברית ובאנגלית, ופרוייקטים נוספים רבים, הכוללים קרוב ל-200 כותרים בשפות שונות (כולל ביאור על הרמב&quot;ם והמשנה).<br /> <br /> תחת ניהולו, מכר מרכז שטיינזלץ קרוב ל-2 מיליון ספרים, לצד פרויקטים של דיגיטציה והנגשה, ועוד.<br /> בשנת תשפ&quot;ג השיק את האפליקציה ופורטל שטיינזלץ <br /> כמנכ&quot;ל, מוזמן להרצאות ופאנלים ברחבי העולם, ומפקח על צוות של 40-70 עובדים{{הבהרה}}, לצד גיוס משאבים למוסדות החינוך הפועלים תחת המרכז.<br /> <br /> הרב אבן ישראל יוזם ומאיץ פרויקטים פדגוגיים שונים, ומפתח כלים ותוכנות לעידוד עיסוק יצירתי והגנת עולם הידע היהודי.<br /> <br /> מתגורר בירושלים.<br /> {{מקור}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אבן ישראל, מנחם יעקב צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אזימוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ה]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=709010 2024-08-21T20:26:52Z

<p>37.60.47.71: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל<br /> |תמונה=מני אבן ישראל.jpg<br /> |תאריך לידה=א' טבת תשל&quot;ה<br /> |מקום לידה=ירושלים<br /> |כינוי=הרב מני אבן ישראל<br /> |מקום מגורים=ירושלים<br /> |תפקידים נוספים=רב בית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים<br /> |אב=הרב [[עדין אבן ישראל]] - שטיינזלץ<br /> |אם=חיה שרה אזימוב|מדינה=ישראל<br /> |תחומי עיסוק=מנכ&quot;ל מרכז שטיינזלץ|<br /> בת זוג=ליזה אורית פירשט}}<br /> <br /> הרב '''מני (מנחם יעקב צבי) אבן ישראל''' (יליד שנת [[תשל&quot;ה]], 1974) הוא המנכ&quot;ל של מרכז שטיינזלץ מערכת ההוצאה לאור והמוביל של מרכז שטיינזלץ. וכן משמש כרב בית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה כממלא מקום אביו<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[א' טבת]] [[תשל&quot;ה]] לאביו הרב [[עדין אבן ישראל]] ולאמו מרת חיה שרה בת הרב [[חיים הלל אזימוב]].<br /> <br /> למד בגן אומן והמשיך לבית הספר חורב עד לסיום בית הספר היסודי, לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן המשיך לשיבת חבד במגדל העמק <br /> <br /> לאחר לימודיו בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק עבר ללמוד בערד ומאוחר יותר נסע לשליחות בג'נבה.<br /> <br /> בשנת 2005 חזר לארץ, ובשלהי 2008 מונה למנכ&quot;ל המרכז שטיינזלץ.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין השתדך עם רעייתו מרת ליזה אורית בת ר' דוד וציפורה פירשט.<br /> <br /> בין השנים תשנ&quot;ז-תשנ&quot;ט שימש כעוזר שליח בריצ'מונד שבווירג'יניה.<br /> <br /> לאחר מכן עבר לשמש כרב קמפוס בארגון הלל בסטוני ברוק שבניו יורק עד שנת תשס&quot;ה<br /> <br /> ובהמשך לכך עבר לשמש כרב הקמפוס באוניברסיטת מרילנד עד לשנת תשס&quot;ה.<br /> <br /> לאחר כשמונה שנים של שליחות בארצות הברית, חזר לארץ לפי בקשת אביו בשנת תשס&quot;ה ונכנס לעבוד בהדרגה במערכת ההוצאה לאור של ספרי אביו, ובמשך השנים התעסקותו בזה הפכה למשמעותית יותר מונה למנכל בשנת תשס&quot;ט ומשמש כמנכ&quot;ל המערכת מאז והמוביל האדמיניסטרטיבי, לצד אחיו [[אמחי&quot;ה אבן ישראל]] המשמש כעורך ראשי בפרוייקטים השונים של מפעל ההוצאה לאור.<br /> <br /> מאז נכנס לניהול המערכת, פיקח על השלמת הביאור לתלמוד בבלי בעברית, ויזם את שיתוף הפעולה עם הוצאת קורן להדפסת תנ&quot;ך עם ביאור שטיינזלץ בעברית ובאנגלית, ופרוייקטים נוספים רבים, הכוללים קרוב ל-200 כותרים בשפות שונות (כולל ביאור על הרמב&quot;ם והמשנה).<br /> <br /> תחת ניהולו, מכר מרכז שטיינזלץ קרוב ל-2 מיליון ספרים, לצד פרויקטים של דיגיטציה והנגשה, ועוד.<br /> בשנת תשפ&quot;ג השיק את האפליקציה ופורטל שטיינזלץ <br /> כמנכ&quot;ל, מוזמן להרצאות ופאנלים ברחבי העולם, ומפקח על צוות של 40-70 עובדים{{הבהרה}}, לצד גיוס משאבים למוסדות החינוך הפועלים תחת המרכז.<br /> <br /> הרב אבן ישראל יוזם ומאיץ פרויקטים פדגוגיים שונים, ומפתח כלים ותוכנות לעידוד עיסוק יצירתי והגנת עולם הידע היהודי.<br /> <br /> מתגורר בירושלים.<br /> {{מקור}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אבן ישראל, מנחם יעקב צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אזימוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ה]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=708904 2024-08-21T05:50:47Z

<p>37.60.47.71: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>{{דמות|שם=הרב מנחם יעקב צבי אבן ישראל|תאריך לידה=א' טבת תשל&quot;ה|מקום לידה=ירושלים|כינוי=הרב מני אבן ישראל|מקום מגורים=ירושלים|תפקידים נוספים=רב בית הכנסת 'צמח צדק' בירושלים|אב=הרב [[עדין אבן ישראל]] - שטיינזלץ|אם=חיה שרה אזימוב|מדינה=ישראל|תחומי עיסוק=מנכ&quot;ל מרכז שטיינזלץ|בת זוג=ליזה אורית פירשט}}<br /> <br /> הרב '''מני (מנחם יעקב צבי) אבן ישראל''' (יליד שנת [[תשל&quot;ה]], 1974) הוא המנכ&quot;ל של מרכז שטיינזלץ מערכת ההוצאה לאור והמוביל של מרכז שטיינזלץ. וכן משמש כרב בית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה כממלא מקום אביו<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[א' טבת]] [[תשל&quot;ה]] לאביו הרב [[עדין אבן ישראל]] ולאמו מרת חיה שרה בת הרב [[חיים הלל אזימוב]].<br /> <br /> למד בגן אומן והמשיך לבית הספר חורב עד לסיום בית הספר היסודי, לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן המשיך לשיבת חבד במגדל העמק <br /> <br /> בגיל 17 חלה בלוקמיה והחלים לאחר התמודדות ארוכה, הטיפול לווה בברכתו של הרבי מליובאוויטש ויעוצו.<br /> <br /> לאחר לימודיו בישיבת חב&quot;ד במגדל העמק עבר ללמוד בערד ומאוחר יותר נסע לשליחות בג'נבה.<br /> <br /> בשנת 2005 חזרתי לארץ, ובשלהי 2008 מוניתי למנכ&quot;ל המרכז שטיינזלץ.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ליזה אורית בת ר' דוד וציפורה פירשט.<br /> <br /> בין השנים תשנ&quot;ז-תשנ&quot;ט שימש כעוזר שליח בריצ'מונד שבווירג'יניה.<br /> <br /> לאחר מכן עבר לשמש כרב קמפוס בארגון הלל בסטוני ברוק שבניו יורק עד שנת תשס&quot;ה<br /> <br /> ובהמשך לכך עבר לשמש כרב הקמפוס באוניברסיטת מרילנד עד לשנת תשס&quot;ה{{הבהרה}}.<br /> <br /> לאחר כשמונה שנים של שליחות בארצות הברית, חזר לארץ לפי בקשת אביו בשנת תשס&quot;ה ונכנס לעבוד בהדרגה במערכת ההוצאה לאור של ספרי אביו, ובמשך השנים התעסקותו בזה הפכה למשמעותית יותר מונה למנכל בשנת תשס&quot;ט ומשמש כמנכ&quot;ל המערכת מאז והמוביל האדמיניסטרטיבי, לצד אחיו [[אמחי&quot;ה אבן ישראל]] המשמש כעורך ראשי בפרוייקטים השונים של מפעל ההוצאה לאור.<br /> <br /> מאז נכנס לניהול המערכת, פיקח על השלמת הביאור לתלמוד בבלי בעברית, ויזם את שיתוף הפעולה עם הוצאת קורן להדפסת תנ&quot;ך עם ביאור שטיינזלץ בעברית ובאנגלית, ופרוייקטים נוספים רבים, הכוללים קרוב ל-200 כותרים בשפות שונות (כולל ביאור על הרמב&quot;ם והמשנה).<br /> <br /> תחת ניהולו, מכר מרכז שטיינזלץ קרוב ל-2 מיליון ספרים, לצד פרויקטים של דיגיטציה והנגשה, ועוד.<br /> בשנת תשפ&quot;ג השיק את האפליקציה ופורטל שטיינזלץ <br /> כמנכ&quot;ל, מוזמן להרצאות ופאנלים ברחבי העולם, ומפקח על צוות של 40-70 עובדים{{הבהרה}}, לצד גיוס משאבים למוסדות החינוך הפועלים תחת המרכז.<br /> <br /> הרב אבן ישראל יוזם ומאיץ פרויקטים פדגוגיים שונים, ומפתח כלים ותוכנות לעידוד עיסוק יצירתי והגנת עולם הידע היהודי.<br /> <br /> מתגורר בירושלים.<br /> {{מקור}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:אבן ישראל, מנחם יעקב צבי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אזימוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ה]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=525091 2022-02-28T18:04:11Z

<p>37.60.47.71: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>'''חיים עוזר מרינובסקי''' ([[תרפ&quot;ח]] - [[ט&quot;ו בחשוון]] [[תשנ&quot;ט]]), היה [[חסיד חב&quot;ד]] ו[[מוהל]] נולד בקרמנצ'וג שבאוקראינה, בהמשך עלה לישראל והתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ח]] נולד הרב חיים עוזר מרינובסקי בעיר [[קרמנצ'וג]] שבאוקרינה. אביו, הרב שמעיה יהודא מרינובסקי היה רבה של קהילת חסידי פולין בעיר, לצידו של הרב [[יצחק רפאלוביץ]] רבה של קהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את מרת חיה מלכה רובשקין אחותם של הגברת לובה נחוביץ' ור' מיכל רובשקין (בטשקנט).<br /> <br /> בגיל צעיר למד את מלאכת המילה אצל מוהל בוכרי זקן באוזבקיסטן, היה מוהל ברוסיה הסובייטית במסירות נפש, המשיך להיות מוהל עד יומו האחרון, והכניס כרבבה מילדי ישראל בבריתו של אברהם אבינו.<br /> <br /> מחבר הספר &quot;על אבותינו ועל ייחוסם&quot;.<br /> <br /> ביום ט&quot;ו מר-חשון ה'תשנ&quot;ט, לאחר שסיים לערוך ברית מילה ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]], קיבל התקף לב קשה ונפטר בתוך דקות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב בצלאל מרינובסקי - [[שליח]] [[הרבי]] ביוסטון, טקסס, ארצות הברית.<br /> *חתנו, הרב [[ישראל ברוך בוטמן]] ע״ה - היה שליח הרבי בעיר [[נהריה]].<br /> *בנו, הרב [[משה מרינובסקי]] - שליח הרבי בכפר דניאל ועורך ספרים רבים.<br /> *בנו, הרב נפתלי מרינובסקי - שליח הרבי ביישוב להבים ו[[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים קריית גת]]<br /> *חתנו, הרב גדליה אשר זעליג כ&quot;ץ - שליח הרבי בקדימה-צורן.<br /> *חתנו, הרב [[שמעון רבינוביץ]] - יו&quot;ר ארגון הפנסאים, יו&quot;ר הוועד המוניציפלי של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:מרינובסקי, חיים עוזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מוהלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ט]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=525089 2022-02-28T18:02:44Z

<p>37.60.47.71: /* משפחתו */הוספתי</p> <hr /> <div>'''חיים עוזר מרינובסקי''' ([[תרפ&quot;ח]] - [[ט&quot;ו בחשוון]] [[תשנ&quot;ט]]), היה [[חסיד חב&quot;ד]] ו[[מוהל]] נולד בקרמנצ'וג שבאוקראינה, בהמשך עלה לישראל והתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ח]] נולד הרב חיים עוזר מרינובסקי בעיר [[קרמנצ'וג]] שבאוקרינה. אביו, הרב שמעיה יהודא מרינובסקי היה רבה של קהילת חסידי פולין בעיר, לצידו של הרב [[יצחק רפאלוביץ]] רבה של קהילת חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> [[נישואין|נשא]] את מרת חיה מלכה רובשקין אחותם של הגברת לובה נחוביץ' ור' מיכל רובשקין (בטשקנט).<br /> <br /> בגיל צעיר למד את מלאכת המילה אצל מוהל בוכרי זקן באוזבקיסטן, היה מוהל ברוסיה הסובייטית במסירות נפש, המשיך להיות מוהל עד יומו האחרון.<br /> <br /> מחבר הספר &quot;על אבותינו ועל ייחוסם&quot;.<br /> <br /> ביום ט&quot;ו מר-חשון ה'תשנ&quot;ט, לאחר שסיים לערוך ברית מילה ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]], קיבל התקף לב קשה ונפטר בתוך דקות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב בצלאל מרינובסקי - [[שליח]] [[הרבי]] ביוסטון, טקסס, ארצות הברית.<br /> *חתנו, הרב [[ישראל ברוך בוטמן]] ע״ה - היה שליח הרבי בעיר [[נהריה]].<br /> *בנו, הרב [[משה מרינובסקי]] - שליח הרבי בכפר דניאל ועורך ספרים רבים.<br /> *בנו, הרב נפתלי מרינובסקי - שליח הרבי ביישוב להבים ו[[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים קריית גת]]<br /> *חתנו, הרב גדליה אשר זעליג כ&quot;ץ - שליח הרבי בקדימה-צורן.<br /> *חתנו, הרב [[שמעון רבינוביץ]] - יו&quot;ר ארגון הפנסאים, יו&quot;ר הוועד המוניציפלי של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:מרינובסקי, חיים עוזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מוהלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ט]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=525085 2022-02-28T18:00:16Z

<p>37.60.47.71: /* משפחתו */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>[[קובץ:מרינובסקי.jpeg|250xppx|ממוזער|שמאל|הרב משה מרינובסקי]]<br /> הרב '''משה מרינובסקי''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1963) הוא שליח, עיתונאי וסופר חב&quot;די, מתרגם ועורך, העוסק בין היתר בעריכת [[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[טשקנט]], אוזבקיסטן, ב[[כ&quot;ב כסלו]] [[תשכ&quot;ד]] (8 בדצמבר 1963) לאביו המוהל ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] ולאמו מרת חיה מלכה, בתם של ר' בצלאל וצביה רובשקין.<br /> <br /> בילדותו, עלה יחד עם הוריו ל[[ארץ הקודש]], והתיישב בכפר חב&quot;ד. למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בשנת [[תשמ&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשמ&quot;ה]] חזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד, ובסיומה נסע חזרה ל-770.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] נשא את מרת חנה בתו של הרב [[פנחס קארף]]. לאחר החתונה התגורר מספר שנים ב[[קראון הייטס]], עד לעלייתו ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשנ&quot;ה]], אז קבע את מגוריו בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בקיץ [[תשס&quot;ט]] יצא לשליחות בכפר דניאל.<br /> <br /> ===פועלו הספרותי===<br /> הרב מרינובסקי כותב ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מאז [[תשמ&quot;ד]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] מונה לעורך המוסף התורני 'אספקלריה' וב[[תשס&quot;ח]] החל לשמש כעורך משנה.<br /> בעל טור קבוע בשם 'יין ישן וטוב' ובעבר גם 'פירורים משולחן גבוה' ב[[אתר שטורעם]].<br /> <br /> הרב מרינובסקי החל את עבודתו הספרותית בהיותו תלמיד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ביוזמתו ובעידודו של הרב [[חיים אשכנזי]].<br /> עבודתו הראשונה הייתה הקובץ &quot;[[אשכילה בדרך תמים]]&quot;, לקט הוראות של רבותינו נשיאינו לתלמידי התמימים.<br /> <br /> במשך השנים חיבר וערך ספרים רבים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' שניאור שמחה [[לנדא]] - שליח [[הרבי]] למכללה האקדמית במסגרת [[חב&quot;ד בקמפוס]], נתניה.<br /> *בנו, ר' לוי מרינובסקי, נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, ר' אהרון שלמה אופן - שליח [[הרבי]] בוילנא, ליטא.<br /> *בנו, ר' שמעיה יהודא לייב מרינובסקי, [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]].<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל וילהלם, שליח [[הרבי]] בשכונת נוה נוי, [[באר שבע]].<br /> *חתנו, ר' ישראל דוד הכט, שליח [[הרבי]] במסגרת [[חב&quot;ד לנוער]] בחיפה.<br /> *בנו הת׳ חיים עוזר<br /> <br /> == מספריו ==<br /> <br /> * [[אגרות קודש]] מתורגמות - תרגום ועריכה (שלושה כרכים).<br /> * [[מחשבת החסידות]] - עורך.<br /> * על אבותינו ועל יחוסם - ספרו של אביו, הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]].<br /> * [[הלב של צפת]] - כתב וערך יחד עם הרב [[יוסי הלפרין]] מ[[מירון]].<br /> * קובץ [[אשכילה בדרך תמים]] - עורך בשיתוף עם הרב [[חיים אשכנזי]].<br /> * סדרת שיחות הרבי לעם, (שישה כרכים).<br /> * ספרי הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] - עורך, בהוצאת מכון &quot;שיעורים בחסידות&quot;.<br /> * לב הארי.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;cat_id=49 מאמרים מאת הרב מרינובסקי] באתר {{שטורעם}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מרינובסקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קארף]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=525084 2022-02-28T17:59:54Z

<p>37.60.47.71: /* משפחתו */תיקנתי שגיאה והוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:מרינובסקי.jpeg|250xppx|ממוזער|שמאל|הרב משה מרינובסקי]]<br /> הרב '''משה מרינובסקי''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1963) הוא שליח, עיתונאי וסופר חב&quot;די, מתרגם ועורך, העוסק בין היתר בעריכת [[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[טשקנט]], אוזבקיסטן, ב[[כ&quot;ב כסלו]] [[תשכ&quot;ד]] (8 בדצמבר 1963) לאביו המוהל ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] ולאמו מרת חיה מלכה, בתם של ר' בצלאל וצביה רובשקין.<br /> <br /> בילדותו, עלה יחד עם הוריו ל[[ארץ הקודש]], והתיישב בכפר חב&quot;ד. למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בשנת [[תשמ&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשמ&quot;ה]] חזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד, ובסיומה נסע חזרה ל-770.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] נשא את מרת חנה בתו של הרב [[פנחס קארף]]. לאחר החתונה התגורר מספר שנים ב[[קראון הייטס]], עד לעלייתו ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשנ&quot;ה]], אז קבע את מגוריו בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בקיץ [[תשס&quot;ט]] יצא לשליחות בכפר דניאל.<br /> <br /> ===פועלו הספרותי===<br /> הרב מרינובסקי כותב ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מאז [[תשמ&quot;ד]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] מונה לעורך המוסף התורני 'אספקלריה' וב[[תשס&quot;ח]] החל לשמש כעורך משנה.<br /> בעל טור קבוע בשם 'יין ישן וטוב' ובעבר גם 'פירורים משולחן גבוה' ב[[אתר שטורעם]].<br /> <br /> הרב מרינובסקי החל את עבודתו הספרותית בהיותו תלמיד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ביוזמתו ובעידודו של הרב [[חיים אשכנזי]].<br /> עבודתו הראשונה הייתה הקובץ &quot;[[אשכילה בדרך תמים]]&quot;, לקט הוראות של רבותינו נשיאינו לתלמידי התמימים.<br /> <br /> במשך השנים חיבר וערך ספרים רבים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' שניאור שמחה [[לנדא]] - שליח [[הרבי]] למכללה האקדמית במסגרת [[חב&quot;ד בקמפוס]], נתניה.<br /> *בנו, ר' לוי מרינובסקי, נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, ר' אהרון שלמה אופן - שליח [[הרבי]] בוילנא, ליטא.<br /> *בנו, ר' [[שמעיה יהודא לייב מרינובסקי]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]].<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל וילהלם, שליח [[הרבי]] בשכונת נוה נוי, [[באר שבע]].<br /> *חתנו, ר' ישראל דוד הכט, שליח [[הרבי]] במסגרת [[חב&quot;ד לנוער]] בחיפה.<br /> *בנו הת׳ חיים עוזר<br /> <br /> == מספריו ==<br /> <br /> * [[אגרות קודש]] מתורגמות - תרגום ועריכה (שלושה כרכים).<br /> * [[מחשבת החסידות]] - עורך.<br /> * על אבותינו ועל יחוסם - ספרו של אביו, הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]].<br /> * [[הלב של צפת]] - כתב וערך יחד עם הרב [[יוסי הלפרין]] מ[[מירון]].<br /> * קובץ [[אשכילה בדרך תמים]] - עורך בשיתוף עם הרב [[חיים אשכנזי]].<br /> * סדרת שיחות הרבי לעם, (שישה כרכים).<br /> * ספרי הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] - עורך, בהוצאת מכון &quot;שיעורים בחסידות&quot;.<br /> * לב הארי.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;cat_id=49 מאמרים מאת הרב מרינובסקי] באתר {{שטורעם}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מרינובסקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קארף]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=525081 2022-02-28T17:58:03Z

<p>37.60.47.71: /* תולדות חיים */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>[[קובץ:מרינובסקי.jpeg|250xppx|ממוזער|שמאל|הרב משה מרינובסקי]]<br /> הרב '''משה מרינובסקי''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ד]], 1963) הוא שליח, עיתונאי וסופר חב&quot;די, מתרגם ועורך, העוסק בין היתר בעריכת [[שבועון כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[טשקנט]], אוזבקיסטן, ב[[כ&quot;ב כסלו]] [[תשכ&quot;ד]] (8 בדצמבר 1963) לאביו המוהל ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]] ולאמו מרת חיה מלכה, בתם של ר' בצלאל וצביה רובשקין.<br /> <br /> בילדותו, עלה יחד עם הוריו ל[[ארץ הקודש]], והתיישב בכפר חב&quot;ד. למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בשנת [[תשמ&quot;ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשמ&quot;ה]] חזר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד, ובסיומה נסע חזרה ל-770.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] נשא את מרת חנה בתו של הרב [[פנחס קארף]]. לאחר החתונה התגורר מספר שנים ב[[קראון הייטס]], עד לעלייתו ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשנ&quot;ה]], אז קבע את מגוריו בשכונת לוי יצחק ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בקיץ [[תשס&quot;ט]] יצא לשליחות בכפר דניאל.<br /> <br /> ===פועלו הספרותי===<br /> הרב מרינובסקי כותב ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] מאז [[תשמ&quot;ד]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] מונה לעורך המוסף התורני 'אספקלריה' וב[[תשס&quot;ח]] החל לשמש כעורך משנה.<br /> בעל טור קבוע בשם 'יין ישן וטוב' ובעבר גם 'פירורים משולחן גבוה' ב[[אתר שטורעם]].<br /> <br /> הרב מרינובסקי החל את עבודתו הספרותית בהיותו תלמיד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] - ביוזמתו ובעידודו של הרב [[חיים אשכנזי]].<br /> עבודתו הראשונה הייתה הקובץ &quot;[[אשכילה בדרך תמים]]&quot;, לקט הוראות של רבותינו נשיאינו לתלמידי התמימים.<br /> <br /> במשך השנים חיבר וערך ספרים רבים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' שניאור שמחה [[לנדא]] - שליח [[הרבי]] למכללה ההאקדמית במסגרת [[חב&quot;ד בקמפוס]], נתניה.<br /> *בנו, ר' לוי מרינובסקי, נחלת הר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, ר' אהרון שלמה אופן - שליח [[הרבי]] בוילנא, ליטא.<br /> *בנו, ר' [[שמעיה יהודא לייב מרינובסקי]], [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]].<br /> *חתנו, ר' מנחם מענדל וילהלם, שליח [[הרבי]] בשכונת נוה נוי, [[באר שבע]].<br /> *חתנו, ר' ישראל דוד הכט, שליח [[הרבי]] במסגרת [[חב&quot;ד לנוער]] בחיפה.<br /> <br /> == מספריו ==<br /> <br /> * [[אגרות קודש]] מתורגמות - תרגום ועריכה (שלושה כרכים).<br /> * [[מחשבת החסידות]] - עורך.<br /> * על אבותינו ועל יחוסם - ספרו של אביו, הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]].<br /> * [[הלב של צפת]] - כתב וערך יחד עם הרב [[יוסי הלפרין]] מ[[מירון]].<br /> * קובץ [[אשכילה בדרך תמים]] - עורך בשיתוף עם הרב [[חיים אשכנזי]].<br /> * סדרת שיחות הרבי לעם, (שישה כרכים).<br /> * ספרי הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] - עורך, בהוצאת מכון &quot;שיעורים בחסידות&quot;.<br /> * לב הארי.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;cat_id=49 מאמרים מאת הרב מרינובסקי] באתר {{שטורעם}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מרינובסקי, משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קארף]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%98_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=481874 2021-06-25T09:36:58Z

<p>37.60.47.71: /* אירועים ביהדות */</p> <hr /> <div>{{חודש תמוז}}<br /> '''י&quot;ט בתמוז''' הוא היום התשעה עשר ב[[חודש תמוז]] והיום השלישי מ[[ימי בין המצרים]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *[[תשנ&quot;ח]] - הרב [[בן ציון אבא שאול]], ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים, נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[תר&quot;מ]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הוכנס ב[[בריתו של אברהם אבינו]].<br /> *[[תרנ&quot;ג]] - הסתיימו חגיגות ה[[בר מצווה]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שנמשכו שבוע שלם{{הערה|בשנת [[תשכ&quot;ח]] ערך הרבי ביום זה [[התוועדות חסידית]] לרגל מלאות 75 שנה לסיום אירועי חגיגות ה[[בר מצווה]] של חמיו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בי&quot;ט תמוז תרנ&quot;ג.}}.<br /> *[[תשכ&quot;ח]] - הרבי התוועד לרגל 75 שנה לסיום ימי המשתה של הבר מצוה של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ואמר מאמר חסידות &quot;וחזקת והיית&quot; שהוגה ונדפס בספר המאמרים מלוקט ג.<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *[[תרי&quot;ח]] - [[רבי שניאור זלמן אהרן (בן המהר&quot;ש)|רבי שניאור זלמן אהרן]] בנו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ומרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבקה]].<br /> *[[תשי&quot;ט]] - הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים]] ב[[לוד]].<br /> *[[תש&quot;ל]] - הרב [[מרדכי פרקש]], [[שליח]] [[הרבי]] בבלוויו, וושינגטון וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תשס&quot;ג]] - הרב [[דוד חנזין]] מנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]], וחבר הנהלת [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *[[תשס&quot;ד]] - הרב [[מנחם מענדל אלפרין]], מרבני חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]] ורב [[בית הכנסת]] 'חברה ש&quot;ס'.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{להיום יום|י&quot;ט|תמוז}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש תמוז|ב יט]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=476613 2021-05-19T10:54:59Z

<p>37.60.47.71: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שניאור זלמן ירוסלבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ירוסלבסקי]]<br /> הרב '''שניאור זלמן ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ז]], 1967) הינו רב הקהילה החב&quot;דית בעיר [[אלעד]], וראש מכון ה[[סמיכה]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הכתרה ירוסלבסקי אלעד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה המבשרת על מעמד ההכתרה]]<br /> נולד ב[[כפר חב&quot;ד]] ב[[ח' סיון]] [[תשכ&quot;ז]], לאביו הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב&quot;ד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ולאימו מרת שולמית (לבית רוזנברג) והתחנך במוסדות החב&quot;דיים המקומיים.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;א]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לאחר סיום לימודיו בארץ, למד בשנת [[תשמ&quot;ז]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' כשלאחריה הוסמך לרבנות.<br /> <br /> לאחר חתונתו עם רעייתו מרת אסתר בתו של ר' [[בן ציון וישצקי]] מ[[כפר חב&quot;ד]] ומנהל החיידר אידיש שם, קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ושימש בצוות ישיבת [[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|תומכי תמימים המקומית]], ומסיון תשס&quot;ו כמורה צדק בקהילת חב&quot;ד אלעד<br /> <br /> ==מינויו כרב קהילת חב&quot;ד אלעד==<br /> קהילת חב&quot;ד באלעד נוסדה בסוף שנת [[תש&quot;ס]] ומונה כיום כ-200 משפחות. בקהילה כיום ישנם שלושה בתי כנסת חב&quot;ד, [[תומכי תמימים אלעד|ישיבת תומכי תמימים]] גנים ומעונות. משך כשמונה שנים כיהן הרב [[דניאל גראבסקי]] בתפקיד רב הקהילה. מסיבות שונות הוא התפטר מתפקידו.<br /> <br /> כשנה אחת הקהילה נותרה ללא רב, עד שבחודש סיוון [[תשס&quot;ו]] נערכו בחירות לרבנות בקהילה. וביום חמישי י&quot;ד ב[[סיון]] [[תשס&quot;ו]] התקיים מעמד ההכתרה של הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי לכהן כרב קהילת חב&quot;ד [[אלעד]]. במעמד השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], הרב הראשי לישראל הרב [[יונה מצגר]], רבה הספרדי של העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, ח&quot;כים, ראש העיר וחברי מועצת העיר ועוד.<br /> <br /> הרב ירוסלבסקי פועל לפיתוח מוסדות הקהילה ולהבאת משפחות חב&quot;ד חדשות לעיר.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[הרב אלחנן יהודה לייב רייצעס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצעס]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br /> * בנו הרב אברהם ירוסלבסקי, נשוי לבתו של הרב [[גבריאל הלפרין]] מירושלים.<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי, נשוי לבתו של הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], ראש הישיבה קטנה בקריית גת.<br /> *בנו, הרב [[משה זאב ירוסלבסקי (רחובות)|משה זאב ירוסלבסקי]], [[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים רחובות]] נשוי לביתו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ורב קהילת חב&quot;ד רחובות.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[אלעד]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [http://www.chabad.info/files/video/hachtara.wmv וידאו ממעמד ההכתרה] {{אינפו}}<br /> * [https://drive.google.com/drive/folders/1uQkut8CvfAoBWZ4iMyqT-IBMbEsiYI4r הקלטות משיעורי הרב בטור שו''ע ובאדמוה''ז הלכות שבת]<br /> {{ערך חסר}}<br /> {{מיון רגיל:ירוסלבסקי, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וישצקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ז]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7&diff=474341 2021-05-08T19:29:35Z

<p>37.60.47.71: /* מחלתו ופטירתו */הוספתי מילה שלדעתי ראוי להוסיפה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב זלמן נוטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן נוטיק]]<br /> הרב '''זלמן ניסן פנחס נוטיק''' ([[כ' טבת]] [[תשכ&quot;ט]], 1969 - [[ז' בחשוון]] [[תשפ&quot;א]], 2020) היה משפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] ומוסר שיעורים בבתי חב&quot;ד ב[[ירושלים]]. הרב זלמן נודע כבעל חסדים רבים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:זלמן נוטיק ב770.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נוטיק מוסר שיעור ב[[770]]]]<br /> נולד לאביו הרב [[יעקב נוטיק]] ולאמו חנה ב[[כ' טבת]] [[תשכ&quot;ט]] ב[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטאן שהייתה אז חלק מ[[ברית המועצות]]. באותם שנים הייתה רדיפת הדת ברוסיה בעיצומה, והחינוך היהודי חסידי התנהל במחתרת.<br /> <br /> כשהיה בן שנתיים עלו הוריו ל[[ארץ ישראל]], ובצעירותו נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם קיבל ממשפיעי הישיבה שהחדירו בו להט חסידי של התקשרות עמוקה לרבי.<br /> <br /> לאחר מכן המשיך לישיבה גדולה [[תומכי תמימים קריית גת]] אצל הרב [[זושא אלפרוביץ]], ממנו קיבל דרך בלימוד החסידות בהעמקה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] נסע יחד עם חבריו ל-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. בשנת [[תש&quot;נ]] שימש כ[[שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==פעילות חינוכית וציבורית==<br /> [[קובץ:זלמן נוטיק מתוועד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נוטיק מתוועד עם הרב [[עופר מיידובניק]]]]<br /> לאחר [[חתונה|נישואיו]] עם מרת נחמה בת הרב [[מאיר פריימן]], החל לשמש בשנת [[תנש&quot;א]] כ[[משפיע]] ב[[ישיבת תורת אמת]] בירושלים על פי הוראתו של [[הרבי]] אליו. בשנת [[תשנ&quot;ג]] כאשר נסגרה הישיבה החל לעבוד כמגיד שיעור במרכז גוטניק ב[[ירושלים]] לדוברי [[רוסית]], אך באלול [[תשנ&quot;ו]] כשנפתחה הישיבה מחדש, חזר לשמש כמשפיע בישיבה.<br /> <br /> בסוף שנת [[תשע&quot;א]] עבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] ובשנת [[תשע&quot;ט]], לאחר פטירת ה[[משפיע]] הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], מונה למלא את מקומו כמשפיע ראשי בישיבה וכיהן כחבר הנהלה לצידו של הרב [[שמעון וייצהנדלר]].<br /> <br /> דעותיו בעניני גאולה ומשיח ופרסום זהותו של משיח התפרסמו במאמרי דיעות והשקפה שכתב בביטאון [[בית משיח]], בביטאון [[דרך המלך]] ועוד. גם [[התוועדות|התוועדויותיו]] ניכרו בהשפעה גדולה והוא התפרסם כנואם מבוקש.<br /> <br /> במאמריו ובהתוועדויותיו הדגיש הרב נוטיק את החשיבות האישית בענייני הקשר של חסיד לרבי, יחד עם האמונה הפשוטה בנבואת הגאולה הקרובה ויישום כל זה בחיי היום יום של כל חסיד.<br /> <br /> הרב נוטיק ניהל קרנות צדקה גדולות והתעסק בייעוץ נישואין ומשפחות רבות מאנ&quot;ש נעזרו על ידו.<br /> <br /> היה חבר [[ועדת החינוך החב&quot;די]] וחבר הוועדה הרוחנית של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]].<br /> <br /> נהג למסור שיעור שבועי ב[[שיחות]] הרבי, שהועבר בדרכים שונות בטכנולגיה.<br /> <br /> כמו כן הרב נוטיק מסר שיעורי [[חסידות]] ב[[בתי חב&quot;ד]] ומוסדות חב&quot;דיים המפוזרים ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ===מחלתו ופטירתו===<br /> בסוף שנת [[תשע&quot;ח]], היה עיף מאוד, ולא הרגיש טוב, אך לא הובן מדוע.<br /> בתחילת שנת [[תשע&quot;ט]], התגלה כי הרב נוטיק חלה במחלה הידועה. הוא אושפז מדי פעם ב[[בית הרפואה]].<br /> <br /> לרפואתו נערכו התוועדויות, תפילות, פעילויות ומבצעים לקבלת החלטות טובות.<br /> <br /> לאחר שמצבו הרפואי התדרדר, נפטר ביום ראשון [[ז' חשוון]] [[תשפ&quot;א]] בגיל 51 בלבד. הלוויתו נערכה בירושלים והוא נטמן ב[[חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב '''מנחם מענדל נוטיק''' - קריית גת, אחראי שיעורים ב[[בית חב&quot;ד]] [[קריית גת]]. אשתו אסתר נוטיק.<br /> *בנו, הרב '''ברוך נוטיק''' - ביתר עלית, [[מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] 'תפארת מנחם' בביתר עילית. אשתו חיה מושקא נוטיק.<br /> *בתו, גיסי אשת הרב '''הילו מנחם סקולניק''' - משגיח ומשיב ב[[ישיבה גדולה]] ב[[חיפה]].<br /> *בנו, הרב '''שמואל נוטיק''' - עפולה, מנהל גשמי ב[[ישיבה גדולה]] [[נוף הגליל]]. אשתו מושקא נוטיק.<br /> *בנו, הרב '''מאיר נוטיק''' - תל ציון, ר&quot;מ וחבר הנהלה ב[[ישיבה קטנה]] '[[תורת אמת]]' [[ירושלים]]. אשתו חני נוטיק.<br /> *בתו, מושקא אשת הרב '''מנחם מענדל ויינר''' - משלוחי הרבי ב[[בית שמש]], מחנך בתלמוד תורה תורת אמת ירושלים, וחבר מערכת [[מכון הלכה - חב&quot;ד]].<br /> *בתו, שטערנא שרה אשת הרב '''אריה לייב דוב בער דהאן'''.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *חיים גיל, '''המשפיע שכולם אהבו''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1881, פרשת לך לך תשפ&quot;א<br /> *'''הרב נוטיק שהכרתי''', שבועון בית משיח י&quot;ט חשון תשפ&quot;א עמוד 28<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://drive.google.com/folderview?id=0B2k04CfIOmXwZjQ2c25ENk5uSFE&amp;tid=0B4mWfMamtZnjMUlKY3lMZEVZY1U חשיבה גאולתית - טיפים לחיים מאושרים בימות המשיח], מתוך [[ארכיון גאולה ומשיח]] {{PDF}}.<br /> *{{קישור VOD|zalmennotik}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=80263 סוד ההצלחה בחיים הגשמיים והרוחניים], מגזין דרך המלך - {{אינפו|}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94%20%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7-%D7%98%D7%9C.pdf אגרת השמחה]''', חוברת הגות והדרכה על חשיבות השמחה בעבודת השם בדור הגאולה {{PDF}}<br /> *[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%96%d7%9c%d7%9e%d7%9f-%d7%a0%d7%95%d7%98%d7%99%d7%a7/ הרב זלמן נוטיק] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:נוטיק, זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת נוטיק]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשמ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%90&diff=458047 2021-02-14T10:31:06Z

<p>37.60.47.71: /* משפחתו */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:יצחק זאב וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וולפא לצד בנו הרב [[שלום בער וולפא]] וחתנו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]]]<br /> הרב '''רפאל יצחק זאב וולפא''' ([[תרפ&quot;ב]]-[[ד' כסלו]] [[תש&quot;ע]]) היה חסיד חב&quot;ד תושב [[ירושלים]] שניהל בהוראת הרבי את סניף בנק דיסקונט בעיר, וסייע להתפתחותם של מוסדות חב&quot;ד המקומיים באמצעות סיוע לחותנו הרב [[עזריאל זליג סלונים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרפ&quot;ב]] להוריו ר' ליפא יהונתן וגיטל וולפא. סבו מצד אביו היה הרב מנחם מענדל וולפא, תלמיד חכם בעל שיעור קומה שנמנה על מקורביו של המהרי&quot;ל דיסקין והופקד על עריכת כתביו, חבר הסגל החינוכי של ישיבת 'עץ חיים' הירושלמית, ועסקן ציבורי שניהל את התלמוד תורה הראשון בעיר [[ראשון לציון]]. סבו מצד אמו הרב אהרן שיפמן-יאדלר, היה אף הוא מתלמידי החכמים שבירושלים, ומחברי הסגל החינוכי של ישיבת 'עץ חיים'. בנוסף, מצד אביו היה צאצא ישיר ל{{ה|גר&quot;א מוילנא}}.<br /> <br /> לאורך כל שנות צעירותו, הלך בדרכי משפחתו ולמד בישיבות הליטאיות בירושלים ולא טעם מאורה של [[חסידות חב&quot;ד]]. כשהגיע לגיל השידוכין, [[נישואין|נשא]] את רעייתו שיינדל מושקא, בתו של החסיד הרב [[עזריאל זליג סלונים]], שביקש את ברכתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לשידוך וקיבל את ברכתו הקדושה.<br /> <br /> שמחת ה[[נישואין]] התקיימה בסוף החורף של שנת [[תש&quot;ה]] והוא קבע את מקום מגוריו ב[[ירושלים]] בסמיכות לבית חותנו. בהוראת הרבי, החל הרב סלונים בשנת [[תשי&quot;ג]] לקיים שיעור חסידות מידי שבת עם חתנו הרב וולפא, ועם חתנו הנוסף הרב [[יהוסף גדליה רלב&quot;ג]]. בעקבות שיעורי חסידות אלו, התקרבו שני החתנים לחסידות חב&quot;ד, והפכו במרוצת השנים לחסידיו של הרבי ש[[התקשרות|התקשרו אליו]] ופעלו בשליחותו.<br /> <br /> הפעם הראשונה בה פנה אל הרבי והתייעץ בנוגע להמשך דרכו בחיים, הייתה בשנת [[תשי&quot;ז]] כאשר הוצעה לו משרת ניהול סניף בנק דיסקונט בירושלים. כמענה השיב לו הרבי בחיוב בנוגע למשרה שהוצעה לו, ועורר אותו להקפיד על לימוד [[שיעורים יומיים|השיעורים היומיים]].<br /> <br /> בשנים שלאחר מכן, התקרב יותר אל הרבי ובשנת [[תשכ&quot;ב]] אף החל [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] יחד עם זוגתו, וזכה להיכנס יחד עם רעייתו ל[[יחידות]] פרטית אצל הרבי שנמשכה זמן רב.<br /> <br /> בביקוריו בחצר הרבי זכה לקירובים רבים, ובאחת מההזדמנויות התבטא בפניו הרבי: &quot;כבר זמן רב שלא ראינו אתכם, בואו בתדירות גבוהה יותר&quot;. בהזדמנות אחרת, העניק לו הרבי במעמד חלוקת [[כוס של ברכה]] בקבוק 'לחיים', וצירף אליו כוסית נוספת באומרו: &quot;זה עבור הרבנית שלכם&quot;.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשכ&quot;ד]] שלח הרבי מכתב מיוחד בו עודד את הרב וולפא להעביר את בנו הרב [[שלום בער וולפא]] ללמוד במוסדות חב&quot;ד, ובמקביל שלח מכתב נוסף אל בנו בו ציין את חשיבות השמירה על כיבוד הורים ואת ההכרח בזה. בנוסף, הרבי היה מעורב גם במעברו של האח ללימוד במוסדות חב&quot;ד, והתעניין תכופות במצבם הן באמצעות קשרי מכתבים והן בשאלות ישירות שהפנה אל בני המשפחה שביקרו בחצר הרבי.<br /> <br /> את משרתו הבכירה כמנהל בנק במרכז ירושלים, ניצל לסיוע למוסדות חב&quot;ד, ובראשם לפעילות של חמיו הרב סלונים, לרשותו העמיד מסגרת אשראי גדולה במיוחד ושימש כיועצו הקרוב בכל הקשור לכספים ולרכישת נדל&quot;ן לשיכון חב&quot;ד בירושלים ולמוסדות בית חנה בראשם עמד.<br /> <br /> לאחר פרישתו מניהול הבנק עבר הכשרה והתמחה כדיין בעניני משפחה, אך למרות ששלט היטב בדינים אלו שימש זמן קצר בלבד כדיין בפועל, היות ולא יכל לסבול את מריבותיהם של בני המשפחה שבאו להתדיין אצלו, והעדיף להקדיש את זמנו ללימוד עצמי.<br /> <br /> נפטר בשיבה טובה ב[[ד' כסלו]] [[תש&quot;ע]] בגיל 88. במלאת שלוש שנים לפטירתו, הוכנס לזכרו [[ספר תורה]] לבית כנסת חב&quot;ד ב[[ביתר עלית]] שנתרם על ידי זוגתו שיינדל מושקא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72832 הכנסת [[ספר תורה]] של משפחת וולפא] {{אינפו}} ו' כסלו [[תשע&quot;ג]] (20.11.2012)}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[שלום בער וולפא]] - מרבני חב&quot;ד בארץ הקודש ויושב ראש [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]<br /> *בנו, הרב [[מנחם וולפא]] - שליח הרבי, רב הקהילה ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד ב[[נתניה]]<br /> *חתנו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבה של [[כפר חב&quot;ד]]<br /> גיסו,הרב יוסף גדליה רלב''ג - חבר בי''ד רבני חב''ד ורב שכונת קריית היובל בירושליים<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מבוא לספר '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים - ניו יורק]]''', מאת נכדו (העורך) הרב יוסף אשכנזי<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וולפא, יצחק זאב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וולפא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סלונים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ע]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=425679 2020-10-26T22:31:36Z

<p>37.60.47.71: /* צוות התלמוד תורה */</p> <hr /> <div>'''[[תלמוד תורה]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - [[ירושלים]]''' הוא מוסד חינוך חב&quot;די לבנים בגילאי היסודי הממוקם ב[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]], העומד כיום תחת ניהולו של הרב [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]] תחת הנהלת רשת מוסדות [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] הכלליים.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ו]] לומדים במוסד למעלה משלוש מאות חמישים תלמידים בכיתות א-ח (בכיתות מקבילות).<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] יזם הרב [[עזריאל זליג סלונים]] את הקמתו של מוסד חינוך חב&quot;די על טהרת הקודש, ופרץ בכך את הדרך למוסדות החינוך המגזריים בירושלים{{הערה|עד להקמת התלמוד תורה, התחנכו בני היהדות החרדים בירושלים במוסדות הכלליים 'עץ חיים' 'חיים עולם' וכדומה.}}. במשך שנים ארוכות למדו במוסד אחוזים ניכרים של תלמידים מבתים לא חב&quot;דיים, שחלקם הפכו ברבות הימים לחסידי חב&quot;ד בעקבות לימודיהם בתלמוד תורה.<br /> <br /> תלמידי המוסד ביומו הראשון היו שלושה בלבד: הרב [[יעקב יוזביץ]], הרב [[משה פרידמן]] והרב [[יעקב בלוי (ירושלים)|יעקב בלוי]], והוא פעל בשנותיו הראשונות בשיכון חב&quot;ד בירושלים, ולאחר מכן בשנת [[תשמ&quot;ט]] עבר לבנין אחר ברחוב ירמיהו, לאחר מכן חלק מהכיתות עברו למבנה הישיבה קטנה, עד לשנת [[תשנ&quot;ט]] אז עברו למשכנו הנוכחי ברחוב חנה.<br /> <br /> עם השנים הלך המוסד והתבסס תחת הנהגתו של מנהל המוסד הרב [[אברהם אלעזר סגל]] וסגנו הרב [[נפתלי רוט]], ובעקבות פטירתו של הרב סגל, התמנה בשנת [[תשנ&quot;ה]] הרב [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]] למלא את מקומו בתפקיד.<br /> <br /> בעבר לימדו בתלמוד תורה בשפת האידיש ובשנים היותר מאוחרות שינו את שפת הלימוד לעברית.<br /> <br /> ==פעולות ויוזמות==<br /> במתחם בית הספר פועלת ספרייה חסידית להשאלה, הקרויה בשם 'אור אברהם' לזכר המנהל הראשון של התלמוד תורה הרב [[אברהם אלעזר סגל]].<br /> <br /> ==צוות התלמוד תורה==<br /> *הרב [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]] - מנהל כתה מכינה לישיבה קטנה פרחי התמימים<br /> *הרב [[שלום מתתיהו לפידות]] - מנהל<br /> *הרב [[דוד קוט]] -מפקח<br /> *הרב [[יעקב שטיינברג]] - מנהל ארגוני<br /> *הרב נפתלי ברודי - מפקח לימודיחול<br /> *הרב מנחם ססובר - מחנך כתה א'<br /> *הרב משה קאיקוב - מחנך כתה א'<br /> *הרב [[יוסף ליפא אלפרוביץ']] - מחנך כתה ב'<br /> *הרב אפרים פריימן - מחנך כתה ב'<br /> *הרב ברוך ליפשיץ - מחנך כיתה ג'<br /> *הרב [[ישראל ליפסקר]] - מחנך כתה ג'<br /> *הרב מענדי ויינר - מחנך כתה ד'<br /> *הרב יעקב בלוי - מחנך כתה ד'<br /> *הרב יוסף רוזנברג - מחנך כתה ה'<br /> *הרב [[אפרים פישל קעניג]] - מחנך כתה ה'<br /> *הרב מאיר רוזנבלט - מחנך כתה ו'<br /> *הרב [[משה יהושע אייזנבך]] - מחנך כתה ו'<br /> *הרב יוסף יצחק ליסון - מחנך כתה ז'<br /> * הרב לפקיבקר - מחנך כתה ז'<br /> *הרב יעקב אייזנבך והרב זלמן אופן - מכינה לישיבה קטנה פרחי התמימים:<br /> *הרב חיים דוד לאופר.<br /> *הרב אפרים וינגוט.<br /> <br /> ==צוות התלמוד תורה בעבר==<br /> *הרב [[אברהם אלעזר סגל]] - מנהל<br /> *הרב [[נפתלי רוט]] - סגן מנהל<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=425672 2020-10-26T22:23:07Z

<p>37.60.47.71: /* צוות התלמוד תורה */תיקנתי שגיאה הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>'''[[תלמוד תורה]] [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - [[ירושלים]]''' הוא מוסד חינוך חב&quot;די לבנים בגילאי היסודי הממוקם ב[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]], העומד כיום תחת ניהולו של הרב [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]] תחת הנהלת רשת מוסדות [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] הכלליים.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ו]] לומדים במוסד למעלה משלוש מאות חמישים תלמידים בכיתות א-ח (בכיתות מקבילות).<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] יזם הרב [[עזריאל זליג סלונים]] את הקמתו של מוסד חינוך חב&quot;די על טהרת הקודש, ופרץ בכך את הדרך למוסדות החינוך המגזריים בירושלים{{הערה|עד להקמת התלמוד תורה, התחנכו בני היהדות החרדים בירושלים במוסדות הכלליים 'עץ חיים' 'חיים עולם' וכדומה.}}. במשך שנים ארוכות למדו במוסד אחוזים ניכרים של תלמידים מבתים לא חב&quot;דיים, שחלקם הפכו ברבות הימים לחסידי חב&quot;ד בעקבות לימודיהם בתלמוד תורה.<br /> <br /> תלמידי המוסד ביומו הראשון היו שלושה בלבד: הרב [[יעקב יוזביץ]], הרב [[משה פרידמן]] והרב [[יעקב בלוי (ירושלים)|יעקב בלוי]], והוא פעל בשנותיו הראשונות בשיכון חב&quot;ד בירושלים, ולאחר מכן בשנת [[תשמ&quot;ט]] עבר לבנין אחר ברחוב ירמיהו, לאחר מכן חלק מהכיתות עברו למבנה הישיבה קטנה, עד לשנת [[תשנ&quot;ט]] אז עברו למשכנו הנוכחי ברחוב חנה.<br /> <br /> עם השנים הלך המוסד והתבסס תחת הנהגתו של מנהל המוסד הרב [[אברהם אלעזר סגל]] וסגנו הרב [[נפתלי רוט]], ובעקבות פטירתו של הרב סגל, התמנה בשנת [[תשנ&quot;ה]] הרב [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]] למלא את מקומו בתפקיד.<br /> <br /> בעבר לימדו בתלמוד תורה בשפת האידיש ובשנים היותר מאוחרות שינו את שפת הלימוד לעברית.<br /> <br /> ==פעולות ויוזמות==<br /> במתחם בית הספר פועלת ספרייה חסידית להשאלה, הקרויה בשם 'אור אברהם' לזכר המנהל הראשון של התלמוד תורה הרב [[אברהם אלעזר סגל]].<br /> <br /> ==צוות התלמוד תורה==<br /> *הרב [[מנחם מענדל פרידמן (הר אדר)|מנחם מענדל פרידמן]] - מנהל כתה מכינה לישיבה קטנה פרחי התמימים<br /> *הרב [[שלום דובער לפידות]] - מנהל<br /> *הרב [[דוד קוט]] -מפקח<br /> *הרב [[יעקב שטיינברג]] - מנהל ארגוני<br /> *הרב נפתלי ברודי - מפקח לימודיחול<br /> *הרב אפרים וינגוט - מחנך כתה א'<br /> *הרב חיים דוד לאופר - מחנך כתה א'<br /> *הרב [[יוסף ליפא אלפרוביץ']] - מחנך כתה ב'<br /> *הרב אפרים פריימן - מחנך כתה ב'<br /> *הרב מענדי ויינר - מחנך כיתה ג'<br /> *הרב [[ישראל ליפסקר]] - מחנך כתה ג'<br /> *הרב משה קאיקוב - מחנך כתה ד'<br /> *הרב יעקב בלוי - מחנך כתה ד'<br /> *הרב לוי יצחק טננבוים - מחנך כתה ה'<br /> *הרב [[אפרים פישל קעניג]] - מחנך כתה ה'<br /> *הרב [[יעקב פרץ מן]] - מחנך כתה ו'<br /> *הרב [[משה יהושע אייזנבך]] - מחנך כתה ו'<br /> *הרב יוסף יצחק ליסון - מחנך כתה ז'<br /> *הרב ברוך ליפשיץ - מחנך כתה ז'<br /> מכינה לישיבה קטנה פרחי התמימים:<br /> הרב יעקב אייזנבך והרב אופן.<br /> <br /> ==צוות התלמוד תורה בעבר==<br /> *הרב [[אברהם אלעזר סגל]] - מנהל<br /> *הרב [[נפתלי רוט]] - סגן מנהל<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%A1%D7%91%D7%90&diff=332274 2020-04-19T21:02:18Z

<p>37.60.47.71: /* בית חב&quot;ד */תיקון שגיאה</p> <hr /> <div>[[קובץ:כפר סבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת חב&quot;ד בכפר סבא]]<br /> [[קובץ:כנס_מתן_תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנס [[מתן תורה]] בכפר סבא]]<br /> [[קובץ:ילדים_בכפר_סבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים ב[[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] בכפר סבא]]<br /> '''כְּפַר סָבָא''' היא עיר במחוז המרכז ב[[ישראל]]. <br /> <br /> הפעילות העניפה של מרכז חב&quot;ד ב'''כפר סבא''', החלה כבר בשנות היו&quot;דים על ידי ר' [[יעקב ימיני]]. באותם ימים התגוררו בעיר עולים רבים שהגיעו מתימן. בין העולים היתה גם משפחת ימיני, שעלתה בשנת [[תש&quot;ח]], ובני המשפחה פתחו את בית חב'&quot;ד הראשון בעיר כפר סבא. בשנת [[תשמ&quot;ה]] הגיע לעיר הרב אהרון קניבסקי בשליחות הרבי ופתח בית חב&quot;ד רישמי בעיר.<br /> <br /> ==בית חב&quot;ד== <br /> <br /> בעיר מתנהלים כיום שני בתי חב&quot;ד:בית חב&quot;ד של הרב יואל ימיני, ובית חב&quot;ד על ידי הרב קנייבסקי שהגיע בשנת [[תשמ&quot;ה]]לעזור לרב ימיני, ולאחרי ג' תמוז פתח לעצמו בית חב&quot;ד.. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] הגיע [[שליח]] נוסף הרב יוסף יצחק ליפקין. בשנת [[תשס&quot;ג]] פתח הרב שי עזיזה בית חב&quot;ד בשכונות 'קפלן', 'יוספטל' ו'הדרים' שבמזרח העיר. בשנת [[תשס&quot;ח]] הגיע לעיר הרב יוסף בייטש כ&quot;שליח תורה&quot;. הרב אלעד כהן בשכונת הראשונים, הרב מענדי קניבסקי בשכונה הירוקה,הרב מ&quot;מ קוט בשכונות הירוקות והרב יואל רוזן בשכונה הירוקה 80, הרב שלומי אזימוב בשכונות עליה ואליעזר, הרב יהודה בלוי בשכונת סירקין, הרב עופר קופרשמידט בשכונת הפארק, והרב ישעיהו קניבסקי בשכונת משהב, הרב ראובן זאיינץ בשכונת הפרחים , הרב דובי רבינובוץ בשכון תקומה, הרב מענדל וילהלם בית חב&quot;ד לדוברי אנגלית .בשנת תשע&quot;ה הוקם בעיר כולל תורה שלמה כשבראש הכולל עומד הרה&quot;ג הר&quot;ר דובער אשכנזי המשמש גם כרב מורה הוראה בעיר. בשנת [[תשס&quot;ד]] קיבל הרב קניבסקי אות הוקרה של ראש העיר ועירית כפר סבא על הפעילות הברוכה.<br /> <br /> ==בית הספר== <br /> בית הספר החב&quot;די ב[[כפר סבא]] הוקם ב[[חודש אלול]] תשי&quot;ב, על ידי רשת אוהלי יוסף יצחק. בבית הספר למדו ילדי העולים מתימן ומדינות אחרות. בית הספר שכן במבני אסבט חד-קומתיים. עם השנים בית הספר התפתח והתבסס, ומנהליו ביקשו מהרשויות לבנות מבני קבע. חב&quot;ד בכפר סבא ידעה תלאות רבות בדרך לעליית מדריגה בכל הקשור לפיתוח בית הספר. <br /> <br /> צוות בית הספר בעידודה של הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]], שחו כנגד הזרם, ולאחר מאמצים רבים נבנה בניין בו אוכלסו כמחצית מהתלמידים, בעוד השאר ממשיכים ללמוד במבני אסבסט עוד שנים ארוכות, זאת למרות שמשרד הבריאות קבע שמבני האסבסט הינם מסוכנים לבריאות. ראש העירייה התעקש שלא לבנות בניין נוסף לבית הספר. <br /> <br /> לבסוף הורי התלמידים מאסו בתחבולותיו של ראש העירייה, וועד ההורים הכריז על שביתה ללא הגבלת זמן. התלמידים יצאו להפגין ליד בית העירייה, מעשה קיצוני במיוחד. במשך שבועיים ימים שבתו התלמידים. בעוד הילדים מפגינים, דאגו ההורים לפירסום הפרשה בכלי התקשורת המקומיים, וראש העירייה נאלץ להביע את הסכמתו לבניית והתרחבות בית הספר. <br /> <br /> כיום עומדים בחצר בית הספר שני בניינים, זה לצד זה; באחד לומדים הבנים ובשני לומדות הבנות. במשך שנים רבות בית הספר נוהל בהצלחה רבה על ידי הגב' דינה ימיני, והחל משנת הלימודים [[תש&quot;ע]] בית הספר מנוהל על ידי השליחה הגב' בת שבע ליפקין. <br /> <br /> גם לנשים ישנה פעילות רחבת היקף, עליהם מופקדות נציגות ובנות חב&quot;ד בעיר: מרת דינה ימיני, מרת חנה קניבסקי ומרת בת שבע ליפקין.<br /> <br /> ==בעלי תשובה== <br /> <br /> רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] בכפר סבא הקימו בתים חסידיים, חלקם אף הפכו ל[[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]]. <br /> <br /> גל ההתקרבות התעצם לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], כאשר החלו לפרסם ביתר שאת את נבואת הגאולה של הרבי. רבים הגיעו להתעניין, ללמוד ולקבל. בית כנסת חב&quot;ד התמלא מפה לפה, וההכרזה של [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] היא חלק בלתי נפרד מחיי [[בית הכנסת]] של מרכז חב&quot;ד בעיר של הרב ימיני, כאמור, בשילוב עם לימוד מעמיק בענייני [[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח]]. כמו כן פועלים בעיר עוד ארבעה בתי כנסת חב&quot;ד הפועלים במסגרת בית חב&quot;ד המרכזי של הרב קניבסקי: במרכז העיר, במזרח העיר, בשכון הראשונים, ובשכונת ותיקין.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%94&diff=329724 2020-03-21T18:52:43Z

<p>37.60.47.71: /* השימוש בחומש */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>'''חומש תורה תמימה''', הוא לקט של מאמרי חז&quot;ל על פסוקי התורה, בעריכת הרב [[ברוך אפשטיין|ברוך הלוי אפשטיין מפינסק]], עם פירוש פרי יצירתו על מאמרי חז&quot;ל שליקט על פסוקי החומש.<br /> <br /> ==היחס של רבותינו נשיאינו==<br /> ===השימוש בחומש===<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] השתמש וכן [[הרבי]] משתמש בספר בשעת [[קריאת התורה]]. סביב שימושם בחומש התעורר פולמוס נרחב האם זה בגלל סיבות טכניות, או בשל הפירוש שערך הרב אפשטיין.<br /> <br /> רוב החוקרים, טוענים שהסיבה לכך הייתה בשל חלוקת העליות לקרואים כפי מנהג חב&quot;ד{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=300&amp;ArticleID=131 הרב שלום בער בוטמן במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}, ולא מכיון שהגרסאות בניקוד ובטעמי המקרא שבחומש זה מדוייקות יותר, כשאחת ההוכחות לכך היא שהרבי השתמש בחומש זה רק בשעת קריאת התורה, ולא בשעת ה[[התוועדות]], אז השתמש בחומש מקראות גדולות בהוצאת 'חורב'.<br /> <br /> טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל [[התקשרות]]ו ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז&quot;ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז&quot;ל תוך כדי הקריאה, {{הערה|1=הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי חז&quot;ל ב[[תורה שבעל פה]] על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש&quot;תורה בפירושה ניתנה&quot;, כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5376&amp;CategoryID=1219 הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג'] ב[[שבועון התקשרות]].}}.<br /> לעומת זה ניתן לראות בכמה מקומות כגון: לקוטי שיחות חלק ל&quot;ב עמוד 250 ועוד שהרבי מפנה גם להערות של המחבר. מכאן ניתן לראות שהרבי משתמש גם בהערות המחבר.<br /> <br /> ===הוראה ללמוד מתוך החומש===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז&quot;ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' (או מתוך חומש תורה שלימה) בו מרוכזים מאמרי חז&quot;ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמוד 253 הערה 95}}.<br /> <br /> גם לפירושים שכתב המחבר על מאמרי חז&quot;ל שליקט, מציין הרבי בכתביו{{הערה|ראה אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תשמ״ב, כרך ט״ז אגרת ו'פ״ד, כרך י״ח אגרת ז'כ״א, כרך כ״ח אגרת י'תתמ״ז. ליקוטי שיחות כרך ל״ב, הוספות עמ' 250.}}.<br /> <br /> ===חלוקת החומש כפרס===<br /> למרות שהרבי לא נמנע מלהשתמש בחומש זה, ואף ציינו כדוגמא לפירוש שבו ניתן לקיים את הוראתו האמורה - יש המספרים כי כאשר חילקו את הספר בחלוקת פרסים באחד ממוסדות חב&quot;ד, ביקש הרבי להוציא את הספר מרשימת הספרים המחולקים{{מקור}}{{הערה|ישנם המקשרים זאת לביקורת שהתעוררה על הפירוש שבחומש זה, ראה בהמשך הערך}}.<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> סביב המחבר ופירושו נמתחה ביקורת המתמקדת בעיקר בחוסר הדיוק שבליקוט מאמרי חז&quot;ל. כשלטענת המבקרים הם מועתקים בספרו עם שיבושים רבים שלעיתים גורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים.<br /> <br /> יש הטוענים כי המחבר השתייך ל[[תנועת ההשכלה]], ושבפירושו הכניס במכוון סילופים בדברי חז&quot;ל. חוקר חב&quot;די אף קבע שאמינות ציטוטיו, אף מספרים הגלויים לכל - אינה ברת סמכא{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=785 מחקר בנושא] {{שטורעם}}}}. לעומתו חוקר אחר שאינו משתייך לחסידות חב&quot;ד מצדד בגישתו של הרבי, שאינו שולל את הלימוד בפירוש התורה תמימה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49203&amp;st=&amp;pgnum=215 תגובה למחקר הנ&quot;ל].}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרות תורנית]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=329427 2020-03-15T17:33:00Z

<p>37.60.47.71: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]'''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (כונה '''לייבל''', וכן בראשי התיבות '''ריא&quot;ל'''. השתמש גם בכינוי '''מרק גורארי'''&lt;ref&gt;עקב רדיפות ב[[ברית המועצות]]; מאותו הטעם השתמש בשם זה גם [[הרבי]]{{מקור}}.&lt;/ref&gt;; [[ג' בסיוון|ג' (?) בסיוון]] [[תרס&quot;ט]]{{הערה|ראה בהמשך לגבי תאריך לידתו.}} - [[י&quot;ג באייר]] [[תשי&quot;ב]]). הוא אחיו של [[הרבי]], בנם של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> [[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (במרכז) עם בתה, מרת [[דליה רוטמן]] (מימין) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] (משמאל)]]<br /> ר' ישראל אריה לייב נולד, כנראה, ב[[ג' בסיוון]] [[תרס&quot;ט]]{{הערת שוליים|1=בפתח דבר לקונטרס י&quot;ג אייר תנש&quot;א, וכן בהערה 85 ב[[דבר מלכות]] [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAU3dvc21kVmJJNXM שיחת ש&quot;פ אחרי קדושים תנש&quot;א], שהוגהו על ידי הרבי - מופיע התאריך: &quot;'''ג' (?) [[סיוון]] תרס&quot;ט'''&quot;. גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ&quot;א באייר]] ו[[כ&quot;ח באייר]] [[תרס&quot;ו]], [[ד' בסיוון]] ו[[ט&quot;ז בסיוון]] [[תרס&quot;ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ &quot;[[י&quot;ג אייר]] - ארבעים שנה&quot;).}} בעיר [[ניקולייב]], כבנם הצעיר של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]. נקרא &quot;ישראל אריה לייב&quot; על שם דודו (אחי אמו), הרב ישראל לייב ינובסקי, שנפטר בצעירותו וסבא-רבה שלו, הרב ישראל לייב ינובסקי, ראש הישיבה ברומנובקה, [[חרסון]]{{הערת שוליים|[[תולדות לוי יצחק]], חלק ב' עמוד 395}}. היה מכונה בשם '''לייבל'''.<br /> <br /> בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן, בעל זכרון מעולה ולמדן מתמיד. בעיתון לילדים &quot;[[האח (עיתון ילדים)|האח]]&quot; שיצא באותה תקופה, מופיע שמו של ישראל אריה לייב יחד עם אחיו, [[הרבי]] ו[[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער]], כתורמים עבור בחורי ישיבת [[תומכי תמימים]]. כשהיה בן שלוש, כבר היה חוזר משניות בעל פה{{הערה|מפי הרב נחום גורלניק, שבהיותו בחור, בשנת [[תרע&quot;ב]], הוזמן על ידי אביו של הרבי, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], לבקר בביתו, שם ראה את ישראל אריה לייב רכון כשראשו בין זרועותיו מעל ספר ובכל שעת הביקור לא הרים את הראש. ר' נחום חשב שזה משחק ולבסוף התברר לו שהילד למד משניות.}}. פעמים רבות הייתה צריכה אימו לנתקו מהלימוד כדי שילך לאכול, לשתות וכדומה{{הערה|מפי הרב [[שמחה גורודצקי]] שאמו של ישראל אריה לייב, מרת חנה, קראה להראות לו את שקדנותו של בנה. היא קראה לו פעם ופעמיים והוא לא ענה גם לאחר שאמו נענעה אותו בשרוולו.}}. בהזדמנות מסויימת אמר עליו אביו ר' לוי יצחק: &quot;יש לו את הראש של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot;{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: &quot;ער האט דעם צמח-צדק'ס קאפ&quot;.}}. תחילה למד הילד ב[[תלמוד תורה]] יחד עם ילדים נוספים ובשלב מסויים שכר אביו מלמד פרטי עבור ילדיו.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ה]] אמר סבו של ר' ישראל אריה לייב, הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ש{{ציטוטון|יש בן קטן לבני לוי'ק שיחיה, שהוא על דרך עילוי, שבקי ב[[גמרא]] וב[[מדרש]] ויכול ללמוד היטב}}. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שאל: &quot;כמה שנים יש לו?&quot; והסב השיב: &quot;בעזרת השם יתברך יהיה לו קודם [[חג השבועות]] תשע שנים&quot;.<br /> <br /> הרב [[יואל כהן]] שהכירו בתל אביב נוהג לספר:<br /> <br /> שכאשר היו ר' לוי יצחק, הרבי, ור' ישראל ארי'ה ליב מדברים, ר' לוי יצחק היה מדבר באותיות ובסגנון של קבלה, הרבי באותיות ובסגנון של חסידות, ור' ישראל ארי' ליב, בסגנון של חקירה.<br /> <br /> עוד מספר: שר' ישראל ארי' ליב הי' נוהג לקחת קופסת גפורים ואומר, מה מגיע כאן מהעצמות, מה מגיע כאן מאצילות, וכו',<br /> <br /> ===בחרותו===<br /> [[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת [[גניה שניאורסון]] (שניה משמאל) משוחחת עם מר [[שז&quot;ר]]. מאחוריה עומדת בתה דליה]]<br /> [[קובץ:מודעה ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה על עליה לציון מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]] ([[אייר]] [[תשע&quot;ב]])]]<br /> בתשעה הימים שמ[[ראש חודש]] [[אב]] ועד [[תשעה באב]] נהג לסיים בכל יום מסכת [[גמרא]] אותה למד בלילה שלפני כן{{הערה|מפי הרב שמחה גורודצקי שראה אותו לומד במשך כל לילה.}}. פעם התעורר דיון סוער בין בני המשפחה אודות המושגים [[מ&quot;ה]] ו[[ב&quot;ן]] ב[[קבלה]]. הוויכוח נמשך מספר חודשים, במהלכם אמר ישראל אריה לייב שכל הדיון הוא רק '''על''' המושגים מ&quot;ה וב&quot;ן, אבל [[מהות]] המ&quot;ה וב&quot;ן הם עניין אחר והוא נתן הסבר במושגים הללו על פי [[חקירה]]{{הערה|מפי אמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ד]], לאחר שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר להתגורר ב[[פטרבורג]], עבר לגור בעיר ובמשך תקופה התגורר אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, יחד עם אחיו. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קירבו מאוד והוא היה נכנס אליו מידי פעם ל[[יחידות]]. באחת היחידויות שאל את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שאלה ב[[תורת החסידות]] והוא נמנע מלתרץ לו אותה, באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי. כעבור זמן נכנס בשנית ולא שאל את שאלתו הקודמת ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו את שאלתו. ביציאתו מהיחידות הסביר ר' ישראל אריה לייב לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר' ולכן נמנע תחילה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מלענות לו{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14950 שני סיפורים לי&quot;ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.<br /> <br /> ר' אריה לייב התרועע עם [[חסידי חב&quot;ד]] ב[[לנינגרד]] והם היו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]]. בחורי הישיבה מאותה תקופה זוכרים שהוא היה בקיא בכל '[[המשך]]' [[תרס&quot;ו]] של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. באותה תקופה גם נרשם ללימודים סדירים באוניברסיטה ובמקביל סייע לארגון החב&quot;די &quot;[[תפארת בחורים]]&quot; לארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם &quot;מרדכי גוראריה&quot; שהיה בחור חב&quot;די מ[[דנייפרופטרובסק]] שטבע בים. מאז ועד לסוף ימיו, כינה את עצמו בשם &quot;מרק גוראריה&quot;. בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה]]}}.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ&quot;ג]].<br /> <br /> באותה תקופה עבר ל[[פריז]] [[צרפת]] שם גר אחיו, הרבי. לאחר זמן קצר החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]] ולשם כך הם היה זקוק למסמכים מגרמניה בה שההקודם, אלא שבגרמניה היה כבר שלטון נאצי. גיסו, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא שניאורסון]], התנדבה ב[[מסירות נפש]] להגיע לגרמניה ומשם דאגה להשיג לו את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמודים 392-393}}.<br /> <br /> במכתבים שהתגלו לאחרונה שהרבי כתב לאביו ואימו, הרבי כותב על מצבו, וגם על דבר מציאת שידוך עבורו.<br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3) כשבמקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.<br /> <br /> ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ&quot;ט]] נישא למרת [[גניה רויטמן]] (נולדה ביום [[כ&quot;ה באלול]] שנת [[תר&quot;ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מ[[לודז']], שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לודז').<br /> <br /> בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב&quot;ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]], כשהרבי הדפיס את [[לוח היום יום]], <br /> שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: {{ציטוטון|אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה}}. בהזדמנות אחרת אמר על ה&quot;היום יום&quot;: {{ציטוטון|תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!}}.<br /> <br /> ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש&quot;ה]] נולדה להם בתם היחידה, [[דליה רוטמן|דליה]].<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] שנת [[תש&quot;י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז&quot;ר]] (שר החינוך, באותה תקופה), נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ&quot;א באייר]] הגיע ל[[לונדון]] והמשיך לאוניברסיטה בליברפול, שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.<br /> <br /> ===חיבורו המדעי===<br /> חיבורו המדעי על מתמטיקה נמסר על ידי כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א (בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשל&quot;ה]]) לפרופסור פסח רוזנבלום ממיניסוטה שיכין את זה לדפוס, ויצא לאור בדפוס. הרבי אמר לפרופסור שריא&quot;ל אהב לכתוב הדברים מצד הבנתו, להיותו עצמאי במחשבתו, ורק לאחר כן לחפש מקורות לזה.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב&quot;ד עולים לקברו של ר' ישראל אריה לייב ביום-השנה ([[אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב&quot;ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב.&lt;BR&gt;פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): {{ציטוטון|הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י&quot;ג אייר רוב אנ&quot;ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו [[תהילים]] ונתנו [[צדקה]] לרגלי היארצייט י&quot;ג אייר}}. &lt;BR&gt;אחרי המילים &quot;ביקש למסור&quot;, כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ות&quot;ח ת&quot;ח'''}}.&lt;BR&gt;בסיום הפתק כתב הרבי: {{ציטוטון|'''ויהי רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שי' &quot;ותעשינה הכל&quot;'''}}]]<br /> <br /> בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי&quot;ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. כעבור שבוע, ביום [[י&quot;ג באייר]] שנת [[תשי&quot;ב]] נפטר, בהיותו בן ארבעים ושלוש שנה{{הערה|זמן קצר קודם הפטירה שוחח עמו רבה של ליברפול במשך כשעתיים, אך פרטי השיחה נותרו חסויים כאשר הרב הסכים לגלות את פרטיה רק לרבי עצמו.}}.<br /> <br /> עוד באותו יום קיבלו חסידי חב&quot;ד באנגליה מברק מהרבי בו נכתב &quot;אחי בליברפול מת&quot;, והרבי ביקש שידאגו לכל הסידורים הנדרשים (טהרה, לוויה, וכו') והרבי ידאג לשלם את ההוצאות.<br /> <br /> הבחורים בישיבת תומכי תמימים במנצ'סטר נשלחו לסייע לערוך את הטהרה, ועל חברי הקבוצה נמנו הרב [[יצחק דובוב]], הרב [[בן ציון שם טוב]], [[שלום דובער גורקוב]] ואחיו שמואל דוד גורקוב, [[אברהם שם טוב]] ו[[שלום דובער פוטרפס]]. לאחר סיום עריכת הטהרה התקיימה לוויה בליברפול, משם הוסע הארון למנצ'סטר ברכב המיועד להסעת ארונות ובערב שבת הגיע ללונדון שם נותר במשך השבת בבית משפחת גורקוב שבביתה נערך גם המנין החב&quot;די, ובמשך כל השבת הועמדו משמרות ששמרו על הארון עד זמן העברת הארון לאנייה, אז התקיימה לוויה גדולה ומכובדת בה השתתפו כל אנ&quot;ש.<br /> <br /> כאשר הגיע הארון למרסיי התקיימה שוב לוויה גדולה בה השתתפו אנ&quot;ש מפאריז, משם המשיך הארון במסלולו לפטרי, ומשם באמצעות אנייה הוא משיך בדרכו לארץ הקודש שם התקיימה לוויה נוספת והוא נטמן בבית העלמין בצפת.<br /> <br /> ר' ישראל אריה לייב לא השאיר מי שיוכל להגיד אחריו קדיש ו[[הרבי]] היה אומר עליו קדישים בשלוש התפילות ביום השנה שלו.<br /> <br /> את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, הרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב&quot;ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> ===העברת ארונו לארץ הקודש===<br /> לאחר פטירתו ביקש הרבי מחסידי חב&quot;ד באנגליה ובהם הרב [[בן ציון שם טוב]] שישלחו את ארון אחיו ל[[ארץ ישראל]]. במקביל שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]] שהתגוררו ב[[תל אביב]] שיקבלו את הארון שאמור להגיע לנמל חיפה ושיטפלו בקבורה. ביום ההגעה נסעו חברי אגו&quot;ח לקבל את הארון ובהם: הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] ונהג המשאית [[ברוך גופין]]. אליהם הצטרפו גם כמה חסידי חב&quot;ד מ[[כפר חב&quot;ד]]. את הארון מברזל העביר מנוף מהאוניה למשאית ומשם נסעו לבית העלמין העתיק ב[[צפת]], שם כבר נכחו אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה. ומנין חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> כמה ימים לאחר הקבורה, שלח הרבי מכתבי תודה לאלו שדאגו לכך, ביניהם: הרב יצחק דובוב, הרב בן ציון שם טוב, הרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז.<br /> <br /> ===עליה לקברו===<br /> החל משנת [[תש&quot;ל]]{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1680 על פי ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}} עולים חסידי חב&quot;ד לציונו של ר' ישראל אריה לייב ביום השנה. בשנת [[תשס&quot;ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים]] לסדר גישה נוחה לעולים וכן מעמד תפילה מרכזי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61505 מעמד תפילה על קבר אח הרבי, בארגון &quot;התאחדות החסידים&quot; (אייר תשע&quot;א)]{{תמונה}}}}.<br /> <br /> לתלמידים השלוחים לישיבת [[תורת אמת]], [[ירושלים]] שביקרו בקבר (ולמדו המאמר שי&quot;ל לקראת י&quot;ג אייר) ביום היארצייט בשנת [[תש&quot;נ]] ענה הרבי:&quot;נתקבל ות&quot;ח ותנוח ותנוח דעתם וכו' והזמ&quot;ג פסח שני [[ל&quot;ג בעומר]] אעה&quot;צ&quot;{{הערת שוליים|מפי ר' אברהם שטרנברג}}.<br /> <br /> כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב&quot;ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן.. ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו &quot;ותעשינה הכל&quot;}}.<br /> <br /> ===דאגה למצבו של הקבר===<br /> הרבי גם דאג באופן אישי במשך השנים בנוגע למצבו של הקבר, ולפעמים הי' שואל את המבקרים האם ישנם דברים שצריכים תיקון.<br /> <br /> ביום יא אב [[תשל&quot;א]] קודם נסיעתו של ר' [[יצחק דוד גרונר]] הוא נתבקש לבוא לחדר של הרבי, בין הדברים שאלו הרבי איפה יהיה קרוב לכ' אב, וכשענה שיהיה באה&quot;ק אמר לו הרבי: &quot;איך האב א ברודער וואס ליגט אין צפת, דו זאלסט גיין דארטן און זען אויב מ'דארף מתקן זיין די מצבה, און דו זאלסט לייגן דארטן א צעטל&quot;. כשאמר זאת הרבי בכה. הוא אכן ביקר בקבר וכתב מכתב בו מבקש שהרבי יהי' בריא, ושיוליך את כלל ישראל לגאולה. כמו&quot;כ הזכיר את הגזירה של [[מיהו יהודי]], ושהרבי יצליח בזה. כשחזר הוא כתב דוח מפורט לרבי{{הערת שוליים|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Telsner-Goldshmid%20-%20Adar%202%2023%2C%205774.pdf תשורה לחתונת טלזנר-גולדשמיט תשע&quot;ד]}}.<br /> <br /> במענה לדו&quot;ח על ביקור בקבר:&quot;נת[קבל] ות&quot;ח כמו&quot;כ [=ותושואת חן] כן יבש&quot;ט [=יבשר טוב] מהמשך טוב בכ&quot;ז [=בכל זה].<br /> המצבה דאחי – צריכה איזה תיקון?&quot;<br /> <br /> ===הנצחתו===<br /> לזכרו הוקם מכון ריא&quot;ל (ראשי תיבות של שמו הפרטי), בניהולו של הרב פרופסור [[שמעון סילמן]], מומחה למתמטיקה וחבר הסגל המקצועי של אוניברסיטת טור קולג', בניו-יורק.<br /> <br /> הארגון מפעיל קרן מחקר מיוחדת, ומקיים מידי שנה כנס מדע יהודי, העוסק בביטוי המוחשי במגוון תחומי המדע להתרחשות תהליך ה[[גאולה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=53&amp;article=257 דיווח מהכנס של שנת תש&quot;ע] {{חב&quot;ד בישראל}}}}.<br /> <br /> ורבים מאנ&quot;ש קוראים את בניהם בשמו, והיו מתוכם שהרבי הודה להם על זאת{{דרוש מקור}}.<br /> <br /> ==מדברי הרבי על אחיו==<br /> בשנים [[תשמ&quot;ה]], [[תשמ&quot;ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ&quot;א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו (&quot;ישראל&quot;, &quot;אריה&quot; ו&quot;לייב&quot;) על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכך{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י&quot;ג אייר ה'תנש&quot;א]{{PDF}}.}}:<br /> <br /> *'''ישראל''' - ראשי התיבות של &quot;'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה&quot; המקבילות לשישים ריבוא ה[[נשמה|נשמות]] שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.<br /> <br /> *'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: &quot;הוי.. גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏&quot; - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.<br /> <br /> *'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה &quot;אריה&quot; - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] הודפס קובץ &quot;י&quot;ג אייר - ארבעים שנה&quot; לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': גב' דבורה (גניה) (נטמנה בחלקת חב&quot;ד החדשה בבית החיים בצפת).<br /> * '''בתו''': גב' [[דליה רוטמן]], היתה נשואה לאבנר רוטמן.<br /> *'''נכדיו''': אריאל רוטמן (נולד [[כ&quot;ד באלול]] [[תשל&quot;ה]]) ודניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל&quot;ח]]).<br /> * '''אחיו''': ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]].<br /> * '''אחיו''': [[הרבי]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]'''.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/special/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%97/ מכתב נדיר מהרבי על פטירת אחיו ע&quot;ה] {{אינפו|}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68627 הדו&quot;ח המפורט מקבורת אחיו של הרבי], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} על פי [[עבד אברהם אנכי]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י&quot;ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי] - אתר COL<br /> *'''[http://www.shturem.net/images/news/87984_news_19052016_6740.pdf קובץ י&quot;ג אייר]''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]<br /> *'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%92-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8/ ליקוט מענות קודש - י&quot;ג אייר]'''<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=320479 2019-04-24T21:33:13Z

<p>37.60.47.71: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:מנחם מענדל דייטש.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם מענדל דייטש מברך [[שבע ברכות]] בסעודת חתונה]]<br /> הרב '''מנחם מענדל מרדכי דייטש''' ([[ד' שבט]] [[תשי&quot;ג]]-[[י&quot;ט ניסן]] [[תשע&quot;ז]]) היה משלוחי הרבי ב[[צרפת]], מנהל מוסדות חב&quot;ד ' שניאור' בעיר [[אוברוויליע]] ומייסד '[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|היכל אדמו&quot;ר הזקן]]', ב[[האדיטש]]. נמנה על קהילת חסידי חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]], וסייע רבות לקהילה היהודית ב[[אוקראינה]] ובמקומות נוספים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[ד' שבט]] [[תשי&quot;ג]] לאביו ה[[מקובל]] הרב יוסף אליהו דייטש, ראש [[כולל אברכים|כולל]] &quot;אנשי מעמד&quot; ולאמו מרת מרים לבית מש' סגל, מצאצאי הבעל התניא.<br /> <br /> התקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]] בעקבות אחיו הבכור הרב [[חיים שלום דייטש]], ולמד במוסדות חב&quot;ד.<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה, בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], שליח הרבי ורב קהילת חב&quot;ד בעיר [[אוברוויליע]] שב[[צרפת]].<br /> <br /> לאחר החתונה הצטרף לשלוחי הרבי בעיר אובערוויליע, ושימש כמנהל מוסדות הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] עלה עם משפחתו לארץ הקודש, וקבע את מגוריו בשכונת 'נוף העמק' שב[[מגדל העמק]], והמשיך לנהל את המוסדות כשלצורך כך קיים נסיעות תכופות מסביב לעולם לצורך גיוס כספים וניהול המוסדות. בד בבד, החל, יחד עם אחיו הרב משה, בהקמת היכל ובניין אש&quot;ל ליד [[אוהל אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], שהקמתו הושלמה בשנת [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> במסגרת פעילותו ב[[רוסיה]] עזר וסייע רבות, במעש ובעצה, לשלוחים ולקהילות היהודיות במדינות חבר העמים.<br /> <br /> בראש השנה [[תשע&quot;ז]] שהה בהאדיטש שבאוקראינה, סמוך לציונו של האדמו&quot;ר הזקן, וסייע רבות להפעלת המקום למשך ימי החג. בליל ה' תשרי הותקף בסמיכות לתחנת הרכבת בעיר ג'יטומיר על ידי קבוצת שיכורים אנטישמיים ששדדו והיכו אותו באורח קשה, והותירו אותו במצב אנוש ללא הכרה. הרב דייטש התגלה יממה שלימה לאחר התקיפה, והוכנס לניתוח חירום באוקראינה, ובמוצאי השבת הוטס לישראל להמשך טיפול בבית הרפואה תל השומר.<br /> <br /> במשך חצי שנה הוגדר כצמח, ונפטר בגיל 64 בשבת [[חול המועד פסח]] ב[[י&quot;ט ניסן]] [[תשע&quot;ז]].<br /> <br /> הותיר אחריו משפחה ברוכה בת 11 ילדים, חלקם משמשים כשלוחי הרבי ברחבי העולם.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;אחיו:<br /> * הרה&quot;ח ר' חיים שלום דייטש - ראש כולל צמח צדק בירושלים בעיר העתיקה<br /> * הרב שניאור זלמן דייטש - ראש כולל לאברכים - &quot;אנשי מעמד&quot;<br /> * הרב משה דייטש - מנהל ארגון חסדי יוסף <br /> (מיסודו של אביו הרב יוסף אליהו)<br /> * מרת שרה בקר.<br /> <br /> <br /> ;גיסיו:<br /> *הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - שוחט ושליח של הרבי בקהילת חב&quot;ד במילאנו, איטליה<br /> * הרב הרשל ליפסקר - משפיע בישיבת מוטריאל <br /> * הרב בערל לויטין - שליח הרבי בניו הייבן<br /> *הרב [[שלום ברוכשטט]] - בעל מנגן חסידי, אנשי קהילת חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]]<br /> * הרב מענדל רסקין - שליח הרבי במלבורן - אוסטרליה.<br /> * הרב מאיר שמחה קלמנסון - שליח הרבי לעיר אובערביליע צרפת.<br /> <br /> <br /> ;בניו וחתניו:<br /> * הרב שלום בער פרידלנד - ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים ברינואה<br /> * הרב שניאור זלמן דייטש - שליח הרבי במינסק<br /> * ר' אשר אלפנביין - מגדל העמק<br /> * ר' ישראל דייטש - שליח הרבי בפתח תקווה<br /> * ר' שאול פרדקין - מגדל העמק<br /> * ר' יוסף אליהו דייטש - קריות<br /> * ר' לוי יצחק דייטש - ירושלים<br /> * ר' שמואל דייטש - שליח הרבי באשדוד<br /> * ר' שלמה יהודה דייטש - בית שמש <br /> * הת' דובער דייטש<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/4/29/291806916823.html חסיד ואיש חסד]''' {{בית משיח}} כתבת זכרון, [[שבועון בית משיח]] שבת פרשת תזריע-מצורע תשע&quot;ז<br /> *שלום בער פרינלנד, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Deitch-Walles%20-%20Menachem%20Av%2023%2C%205777.pdf חסיד רב פעלים]''', תולדות חייו וקווים לדמותו<br /> {{מיון רגיל:דייטש, מנחם מענדל מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מגדל העמק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דייטש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קלמנסון]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=320476 2019-04-24T21:20:46Z

<p>37.60.47.71: </p> <hr /> <div>[[תמונה:מנחם מענדל דייטש.jpg|left|thumb|250px|הרב מנחם מענדל דייטש מברך [[שבע ברכות]] בסעודת חתונה]]<br /> הרב '''מנחם מענדל מרדכי דייטש''' ([[ד' שבט]] [[תשי&quot;ג]]-[[י&quot;ט ניסן]] [[תשע&quot;ז]]) היה משלוחי הרבי ב[[צרפת]], מנהל מוסדות חב&quot;ד ' שניאור' בעיר [[אוברוויליע]] ומייסד '[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|היכל אדמו&quot;ר הזקן]]', ב[[האדיטש]]. נמנה על קהילת חסידי חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]], וסייע רבות לקהילה היהודית ב[[אוקראינה]] ובמקומות נוספים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[ד' שבט]] [[תשי&quot;ג]] לאביו ה[[מקובל]] הרב יוסף אליהו דייטש, ראש [[כולל אברכים|כולל]] &quot;אנשי מעמד&quot; ולאמו מרת מרים. <br /> <br /> התקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]] בעקבות אחיו הבכור הרב [[חיים שלום דייטש]], ולמד במוסדות חב&quot;ד.<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה, בתו של הרב [[שלום מענדל קלמנסון]], שליח הרבי ורב קהילת חב&quot;ד בעיר [[אוברוויליע]] שב[[צרפת]].<br /> <br /> לאחר החתונה הצטרף לשלוחי הרבי בעיר אוברביליע, ושימש כמנהל מוסדות הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] עלה עם משפחתו לארץ הקודש, וקבע את מגוריו בשכונת 'נוף העמק' שב[[מגדל העמק]], והמשיך לנהל את המוסדות כשלצורך כך קיים נסיעות תכופות מסביב לעולם לצורך גיוס כספים וניהול המוסדות. בד בבד, החל, יחד עם אחיו הרב משה שמואל, בהקמת היכל ובניין אש&quot;ל ליד [[אוהל אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[האדיטש]], שהקמתו הושלמה בשנת [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> במסגרת פעילותו ב[[רוסיה]] עזר וסייע רבות, במעש ובעצה, לשלוחים ולקהילות היהודיות במדינות חבר העמים.<br /> <br /> בראש השנה [[תשע&quot;ז]] נסע לעיר [[ז'יטומיר]] שבאוקראינה, במטרה לסייע לקהילה היהודית בעיר במשך ימי החג. בליל ה' תשרי הותקף בסמיכות לתחנת הרכבת בעיר על ידי קבוצת שיכורים אנטישמיים ששדדו והיכו אותו באורח קשה, והותירו אותו במצב אנוש ללא הכרה. הרב דייטש התגלה יממה שלימה לאחר התקיפה, והוכנס לניתוח חירום באוקראינה, ובמוצאי השבת הוטס לישראל להמשך טיפול בבית הרפואה תל השומר.<br /> <br /> במשך חצי שנה הוגדר כצמח, ונפטר בגיל 64 בשבת [[חול המועד פסח]] ב[[י&quot;ט ניסן]] [[תשע&quot;ז]].<br /> <br /> הותיר אחריו משפחה ברוכה בת 12 ילדים, חלקם משמשים כשלוחי הרבי ברחבי העולם.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;אחיו:<br /> * הרה&quot;ח ר' חיים שלום דייטש - ראש כולל צמח צדק בירושלים בעיר העתיקה<br /> * הרב שניאור זלמן דייטש - ראש כולל לאברכים - &quot;אנשי מעמד&quot;<br /> * הרב משה דייטש - מנהל ארגון חסדי יוסף <br /> (מיסודו של אביו הרב יוסף אליהו)<br /> * מרת שרה בקר.<br /> <br /> <br /> ;גיסיו:<br /> *הרב [[מנחם מענדל הלל גנזבורג]] - שוחט ושליח של הרבי בקהילת חב&quot;ד במילאנו, איטליה<br /> * הרב הרשל ליפסקר - משפיע בישיבת מוטריאל <br /> * הרב בערל לויטין - שליח הרבי בניו הייבן<br /> *הרב [[שלום ברוכשטט]] - בעל מנגן חסידי, אנשי קהילת חב&quot;ד ב[[קראון הייטס]]<br /> * הרב מענדל רסקין - שליח הרבי במלבורן - אוסטרליה.<br /> * הרב מאיר שמחה קלמנסון - שליח הרבי לעיר אובערביליע צרפת.<br /> <br /> <br /> ;בניו וחתניו:<br /> * הרב שלום בער פרידלנד - ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים ברינואה<br /> * הרב שניאור זלמן דייטש - שליח הרבי במינסק<br /> * ר' אשר אלפנביין - מגדל העמק<br /> * ר' ישראל דייטש - שליח הרבי בפתח תקווה<br /> * ר' שאול פרדקין - מגדל העמק<br /> * ר' יוסף אליהו דייטש - קריות<br /> * ר' לוי יצחק דייטש - ירושלים<br /> * ר' שמואל דייטש - שליח הרבי באשדוד<br /> * ר' שלמה יהודה דייטש - בית שמש <br /> * הת' דובער דייטש<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/4/29/291806916823.html חסיד ואיש חסד]''' {{בית משיח}} כתבת זכרון, [[שבועון בית משיח]] שבת פרשת תזריע-מצורע תשע&quot;ז<br /> *שלום בער פרינלנד, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Deitch-Walles%20-%20Menachem%20Av%2023%2C%205777.pdf חסיד רב פעלים]''', תולדות חייו וקווים לדמותו<br /> {{מיון רגיל:דייטש, מנחם מענדל מרדכי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מגדל העמק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצרפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דייטש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קלמנסון]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=311436 2018-05-13T00:29:01Z

<p>37.60.47.71: /* פעולותיו להבאת הגאולה ומלחמת נפוליון והסתלקותו */</p> <hr /> <div>הרה&quot;ק רבי '''מנחם מענדל מרימנוב''' (תק&quot;ה- י&quot;ט ב[[אייר]] תקע&quot;ה) היה תלמידם של רבי שמעלקא מניקלשבורג ושל רבי אלימלך מליז'נסק ואחר כך נהיה אחד משלושת אבות החסידות בפולין יחד עם המגיד מקוזניץ והחוזה מלובלין נודע בשם הרבי רבי מענדלי.<br /> <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בערך בשנת תק&quot;ה בעיר [[המבורג]] שבאשכנז לר' יוסף מניישטאט הוא עיר חדש בפולין ואב&quot;ד וריש מתיבתא בפינטשוב נודע כרבי יוסף חריף ולליבא בת רבי נתן שפירא, נכד כפול להמגלה עמוקות מ[[קראקא]] וכן היה נכד הטו&quot;ז.<br /> <br /> על לידתו מסופר שאביו רבי יוסף עמד בנסיון בכך שלא רצה לוותר על מצוות גמילות חסידים בשום פנים ואופן אפילו בעד כל מיני הבטחות שהבטיח לו [[אליהו הנביא]] ואז אמר [[אליהו הנביא]] שיבחר מה הוא רוצה כסף או שיולד לו בן אך ישר שהוא יוולד יצטרך אביו (רבי יוסף בעצמו) להסתלק מן העולם רבי יוסף שהיה מבוגר כבר אמר שאין לו מה לעשות עם כסף והוא רוצה בן, ואחר שהוא נולד קרא לו מנחם מענדל ושנתיים אחרי לדתו גם אמו נפטרה.<br /> <br /> ==בצל רבותיו הקדושים== <br /> בצעירותו נפגש עם [[המגיד ממעזריטש]], ואחר כך למד אצל רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]]. אחר כך נהיה תלמידו המוהבק של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שלפני [[הסתלקות]]ו הוריש לו את כח ה[[נשמה]] שבמוחו, דבר שהתבטא אחר כך בגדולתו וחכמתו של רבי מענדל, וכן תלמידיו הקדושים היו חריפי מוח וגאוני מחשבה.<br /> לאחר שעבר לליז'נסק ([[פולין]]) התפרסם בגאונותו האדירה ב[[תורת הנגלה]] והנסתר, שימש באופן קבוע כ[[שליח ציבור|חזן]] בתפילת שחרית של ראש השנה שנערכה בבית המדרש של ר' אלימלך מליז'נסק, נודע כבעל [[יראת שמים]] גדולה ובענוותנותו הסתיר את מדרגתו הרוחנית הגבוהה. באחת השבתות נודע כבעל רוח הקודש לאחר שזעק מרוב פחד כאשר הבחין במעשיו של ר' אלימלך מליז'נסק במהלך הסעודה השנייה ור' אלימלך גילה לתלמידיו כי פעל לבטל גזירה מעל כל היהודים במדינה.<br /> <br /> ==חכמתו וקדושתו==<br /> לאחר נישואיו נסמך על שולחן חותנו ב[[עיירה]] פריסטיק [פריסטאק] (פולין), שקד על לימוד התורה, ערך תעניות, סיגופים וגלגולי שלג וכאשר חותנו הבחין במעשיו ואי דאגתו לפרנסה גזר על בתו לתבוע ממנו גט, אך מאחר ולא הסכימה גרש אותם מביתו והדיר אותם מנכסיו. למרות העוני והדוחק הכלכלי המשיך לשקוד על לימוד התורה ופעמים רבות התענה מספר ימים ברציפות היות ולא היה להם דבר מאכל. בשנת ה'תקמ&quot;ז ר' אלימלך מליז'נסק (מורו) סמך את ידיו על ראשו ומסר לו את הנשמה שבמוחו וכאשר חותנו הבין כי לא יצליח לשנות את דרכו, נכמרו רחמיו על בתו ונכדיו שהגיעו לחרפת רעב על כן התיר את נדרו ודאג לפרנסתם.<br /> לאחר שהפסיק לאכול [[בשר]] בטענה כי ה[[שו&quot;ב]] [השוחט ובודק] פסול ואסור לאכול משחיטתו התפרסם כבעל רוח הקודש היודע מחשבות ודיבורי ומעשי בני האדם ופועל ישועות למעלה מדרך הטבע ממש. יהודים וגויים נהרו לביתו לבקש את עצתו וברכתו, נשמות התגלו לעיניו וביקשו שיתפלל עליהן ויערוך להן 'תיקון' ואלפי חולים התרפאו מברכותיו. בשנת ה'תקנ&quot;ה/ו עבר לרימנוב (פולין) אך כעבור תקופה קצרה שב לפריסטיק ובשנת ה'תקס&quot;ז/ח החליט לעבור עם בני ביתו ולהתגורר ב[[עיירה]] רימנוב היות וקבורים שם ר' שכנא ור' בונם שם התפרסם כבעל שם עד שאפילו אחד הנסיכים הפולנים העיד שהצדיק הושיע אתו בתפילתו.<br /> <br /> ==גודר גדרים ועומד בפרץ==<br /> נודע כגאון בהלכה והזהיר את חסידיו לשקוד על לימוד הלכות ו'תוספות'. דרש מאנשי הקהילה שלא יעבור יום ללא תפילה בבית הכנסת, שיתמכו כספית בתלמוד תורה עבור בני עניים. אסר על נשות העיר לצאת לרחוב בתכשיטים ולהתלבש באופנה שהיא היפך ה[[צניעות]] וחייט שיתפור [[בגד]] בהתאם לאופנה יקבל קנס ואם ישוב לסורו יפוטר.<br /> <br /> ==הנהגותיו בקודש==<br /> במשך 22 שנה דרש כל שבת ב'פרשת המן' על מנת להמשיך שפע פרנסה לכל ישראל ואת כל כספו חילק לעניים. מעולם לא עבר עליו חצות לילה בשינה, במהלך השעות שעד חצות לילה נרדם כל פעם למשך דקות ספורות כאשר התעורר נטל את ידיו ולמד כ-5 דקות במהירות ובעיון מעמיק, מיד ששכב נרדם ושוב התעורר נטל את ידיו ולמד כ-5 דקות עד שבחצות לילה היה שומע קול מן השמים קורא לו – ר' מנחם קום עמוד, מיד התעורר ושקד על לימוד התורה עד תפילת שחרית. כאשר בחש את הקפה בכפית כסף קטנה נהג ללמוד בעל פה את כל כתבי האר&quot;י וספרי הקבלה של ר' חיים ויטאל. כל יום למד בקביעות 18 דפי גמרא עם פירוש רש&quot;י ו'תוספות' וכאשר לא הספיק ללמוד את כל מכסת לימודיו, השלים ביום למחרת את החסר מלבד מכסת לימודיו הקבועה. אמר כי היה 100 פעמים בעולם ובזמן בית המקדש שימש בכהונה גדולה לכן בנוסח העבודה של יום הכיפורים נהג לומר &quot;וכך הייתי אומר&quot;.<br /> ==פעולותיו להבאת הגאולה ומלחמת נפוליון והסתלקותו==<br /> כללות המעשה סיפר המנחת אלעזר ששמע מרבו רבי יחזקאל משינאווא ששמע מחותנו האריה דבי עילאי שהיה באותו הזמן והיה תלמיד של אותם הצדיקים והוא שהחוזה מלובלין שלח שליח לרבי מנחם מענדל מרמינוב שיבא אליו ללובלין ושיהיה אצלו חמש שבתות ברציפות כדי שיתמשך לו כל חלקי חלקי הנשמה השייכים למשיח צדקנו ויתעלו לתיקון העולם אבל כשהגיע פעם אחת פרצה בניהם מחלוקת בענין הלכה ובענין הנהגת החסידים והרבי מרמינוב בא לפייס את החוזה מלובלין ופעם אחת הרבי מרמינוב היה חולה ולא יכל לבא לסעודה ואחרי שנסע הרבי מרמינוב מלובלין אל ביתו התרפא ואז ראו שזה עיכוב משמיים. אחר כך פעל הרבי מרמינוב בשמים שיהיה מלחמה כדי שיהיה כבר מלחמת גוג ומגוג ותבא הגאולה והתחילה מלחמת נפוליון ושלשת הצדיקים הרבי מרמינוב החוזה מלובלין והמגיד מקוזניץ היו בעד שנפוליון(לא שהיו בעד דרכו אלא שאם הוא גוג אזי צריך לנצח ואז תבא גאולה וממילא לא תיפסק דרכו הרעה) ינצח וזו תהיה מלחמת גוג ומגוג אבל אדמו&quot;ר הקן לא היה בעד נפוליון כלל מלבד שהיה נגד דרכו היה גם נגד שינצח&lt;ref&gt;הרד&quot;צ חן הסביר למה אדמו&quot;ר הזקן לא היה באותה דעה כמו שלשת הצדיקים הנ&quot;ל שנפולין ינצח ואז תבא גאולה וממילא לא תתבטא דרכו הרעה של נפוליון כי אדמו&quot;ר הזקן ראה שעדיין לא הגיעה זמן הגאולה ואז ממילא אין ענין כלל שנפוליון ינצח&lt;/ref&gt; והרבה יהודים מבוגרים וצעירים נלקחו לצבא ותלמידו רבי נפתלי מרופשיץ היה בדעתו כמו אדמו&quot;ר הזקן כלומר נגד נפוליון והיה גם נגד ענין של מלחמה וביקש מרבו מרמינוב שירחם עליהם וידחה את המלחמה ורבו לא הסכים כי רצה שכבר תבוא הגאולה וגם שנה אחר ביקש הרבי מרמינוב במוסף של יום הכיפורים מתלמידו רבי נפתלי מרופשיץ שהיה השליח ציבור שיתפלל להצלחת נפוליון ותלמידו לא הסכים ועשה הפוך ובמקום ורבו הקפיד עליו ואז רבי נפתלי לחוזה מלובלין לשכנעו לדעתו והחוזה אמר שאינו מתערב אבל הצליח לשכנע את המגיד מקוזניץ להיות נגד נפוליון. אחר כך בשנת תקע&quot;ה ניסו שלשת הצדיקים הנ&quot;ל להביא את הגאולה לא במלחמה אלא באופן אחר אבל באותה שנה שלושתם הסתלקו המגיד מקוזניץ בי&quot;ד תשרי ואז החוזה מלובלין נפל מחלון ביתו והיה חולה ונשאר הרבי מרמינוב לבד בניסיונותיו להביא את הגאולה ואז חלה ואפסו כוחותיו ובי&quot;ח אייר התכונן להסתלוקותו ובאו תלמידיו ובכו לפניו ואמר להם רבם {{ציטוטון| בעת שהתאמצתי בכל כחי להביא את הישועה בביאת המשיח ואתם מצד רחמנותכם לא החזקתם במעשה עבודתי וכבר חלפה לה השעה וסיים בזה הלשון &quot; עם וועט נאך אונוואקסען גרינע ווערים מיט קיפערנע פיסקעס ביז משיח וועט קימען&quot; (שכעט יתגדלו תולעים עם פיות של ברזל עד שיזכו לביאת המשיח)&lt;ref&gt;ספר ימות המשיח מונקאטש כל סיפור באריכות מעמוד ל&quot;ג עד ל&quot;ט ו האמרה הנ&quot;ל בפניני תורה וחסידות עמוד 266&lt;/ref&gt; ובי&quot;ט אייר ל&quot;ד בעומר הסתלק הרבי מרמינוב ואחר כך בתשעה באב הסתלק החוזה מלובלין. <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91&diff=311435 2018-05-13T00:26:50Z

<p>37.60.47.71: /* פעולותיו להבאת הגאולה ומלחמת נפוליון והסתלקותו */</p> <hr /> <div>הרה&quot;ק רבי '''מנחם מענדל מרימנוב''' (תק&quot;ה- י&quot;ט ב[[אייר]] תקע&quot;ה) היה תלמידם של רבי שמעלקא מניקלשבורג ושל רבי אלימלך מליז'נסק ואחר כך נהיה אחד משלושת אבות החסידות בפולין יחד עם המגיד מקוזניץ והחוזה מלובלין נודע בשם הרבי רבי מענדלי.<br /> <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בערך בשנת תק&quot;ה בעיר [[המבורג]] שבאשכנז לר' יוסף מניישטאט הוא עיר חדש בפולין ואב&quot;ד וריש מתיבתא בפינטשוב נודע כרבי יוסף חריף ולליבא בת רבי נתן שפירא, נכד כפול להמגלה עמוקות מ[[קראקא]] וכן היה נכד הטו&quot;ז.<br /> <br /> על לידתו מסופר שאביו רבי יוסף עמד בנסיון בכך שלא רצה לוותר על מצוות גמילות חסידים בשום פנים ואופן אפילו בעד כל מיני הבטחות שהבטיח לו [[אליהו הנביא]] ואז אמר [[אליהו הנביא]] שיבחר מה הוא רוצה כסף או שיולד לו בן אך ישר שהוא יוולד יצטרך אביו (רבי יוסף בעצמו) להסתלק מן העולם רבי יוסף שהיה מבוגר כבר אמר שאין לו מה לעשות עם כסף והוא רוצה בן, ואחר שהוא נולד קרא לו מנחם מענדל ושנתיים אחרי לדתו גם אמו נפטרה.<br /> <br /> ==בצל רבותיו הקדושים== <br /> בצעירותו נפגש עם [[המגיד ממעזריטש]], ואחר כך למד אצל רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]]. אחר כך נהיה תלמידו המוהבק של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שלפני [[הסתלקות]]ו הוריש לו את כח ה[[נשמה]] שבמוחו, דבר שהתבטא אחר כך בגדולתו וחכמתו של רבי מענדל, וכן תלמידיו הקדושים היו חריפי מוח וגאוני מחשבה.<br /> לאחר שעבר לליז'נסק ([[פולין]]) התפרסם בגאונותו האדירה ב[[תורת הנגלה]] והנסתר, שימש באופן קבוע כ[[שליח ציבור|חזן]] בתפילת שחרית של ראש השנה שנערכה בבית המדרש של ר' אלימלך מליז'נסק, נודע כבעל [[יראת שמים]] גדולה ובענוותנותו הסתיר את מדרגתו הרוחנית הגבוהה. באחת השבתות נודע כבעל רוח הקודש לאחר שזעק מרוב פחד כאשר הבחין במעשיו של ר' אלימלך מליז'נסק במהלך הסעודה השנייה ור' אלימלך גילה לתלמידיו כי פעל לבטל גזירה מעל כל היהודים במדינה.<br /> <br /> ==חכמתו וקדושתו==<br /> לאחר נישואיו נסמך על שולחן חותנו ב[[עיירה]] פריסטיק [פריסטאק] (פולין), שקד על לימוד התורה, ערך תעניות, סיגופים וגלגולי שלג וכאשר חותנו הבחין במעשיו ואי דאגתו לפרנסה גזר על בתו לתבוע ממנו גט, אך מאחר ולא הסכימה גרש אותם מביתו והדיר אותם מנכסיו. למרות העוני והדוחק הכלכלי המשיך לשקוד על לימוד התורה ופעמים רבות התענה מספר ימים ברציפות היות ולא היה להם דבר מאכל. בשנת ה'תקמ&quot;ז ר' אלימלך מליז'נסק (מורו) סמך את ידיו על ראשו ומסר לו את הנשמה שבמוחו וכאשר חותנו הבין כי לא יצליח לשנות את דרכו, נכמרו רחמיו על בתו ונכדיו שהגיעו לחרפת רעב על כן התיר את נדרו ודאג לפרנסתם.<br /> לאחר שהפסיק לאכול [[בשר]] בטענה כי ה[[שו&quot;ב]] [השוחט ובודק] פסול ואסור לאכול משחיטתו התפרסם כבעל רוח הקודש היודע מחשבות ודיבורי ומעשי בני האדם ופועל ישועות למעלה מדרך הטבע ממש. יהודים וגויים נהרו לביתו לבקש את עצתו וברכתו, נשמות התגלו לעיניו וביקשו שיתפלל עליהן ויערוך להן 'תיקון' ואלפי חולים התרפאו מברכותיו. בשנת ה'תקנ&quot;ה/ו עבר לרימנוב (פולין) אך כעבור תקופה קצרה שב לפריסטיק ובשנת ה'תקס&quot;ז/ח החליט לעבור עם בני ביתו ולהתגורר ב[[עיירה]] רימנוב היות וקבורים שם ר' שכנא ור' בונם שם התפרסם כבעל שם עד שאפילו אחד הנסיכים הפולנים העיד שהצדיק הושיע אתו בתפילתו.<br /> <br /> ==גודר גדרים ועומד בפרץ==<br /> נודע כגאון בהלכה והזהיר את חסידיו לשקוד על לימוד הלכות ו'תוספות'. דרש מאנשי הקהילה שלא יעבור יום ללא תפילה בבית הכנסת, שיתמכו כספית בתלמוד תורה עבור בני עניים. אסר על נשות העיר לצאת לרחוב בתכשיטים ולהתלבש באופנה שהיא היפך ה[[צניעות]] וחייט שיתפור [[בגד]] בהתאם לאופנה יקבל קנס ואם ישוב לסורו יפוטר.<br /> <br /> ==הנהגותיו בקודש==<br /> במשך 22 שנה דרש כל שבת ב'פרשת המן' על מנת להמשיך שפע פרנסה לכל ישראל ואת כל כספו חילק לעניים. מעולם לא עבר עליו חצות לילה בשינה, במהלך השעות שעד חצות לילה נרדם כל פעם למשך דקות ספורות כאשר התעורר נטל את ידיו ולמד כ-5 דקות במהירות ובעיון מעמיק, מיד ששכב נרדם ושוב התעורר נטל את ידיו ולמד כ-5 דקות עד שבחצות לילה היה שומע קול מן השמים קורא לו – ר' מנחם קום עמוד, מיד התעורר ושקד על לימוד התורה עד תפילת שחרית. כאשר בחש את הקפה בכפית כסף קטנה נהג ללמוד בעל פה את כל כתבי האר&quot;י וספרי הקבלה של ר' חיים ויטאל. כל יום למד בקביעות 18 דפי גמרא עם פירוש רש&quot;י ו'תוספות' וכאשר לא הספיק ללמוד את כל מכסת לימודיו, השלים ביום למחרת את החסר מלבד מכסת לימודיו הקבועה. אמר כי היה 100 פעמים בעולם ובזמן בית המקדש שימש בכהונה גדולה לכן בנוסח העבודה של יום הכיפורים נהג לומר &quot;וכך הייתי אומר&quot;.<br /> ==פעולותיו להבאת הגאולה ומלחמת נפוליון והסתלקותו==<br /> כללות המעשה סיפר המנחת אלעזר ששמע מרבו רבי יחזקאל משינאווא ששמע מחותנו האריה דבי עילאי שהיה באותו הזמן והיה תלמיד של אותם הצדיקים והוא שהחוזה מלובלין שלח שליח לרבי מנחם מענדל מרמינוב שיבא אליו ללובלין ושיהיה אצלו חמש שבתות ברציפות כדי שיתמשך לו כל חלקי חלקי הנשמה השייכים למשיח צדקנו ויתעלו לתיקון העולם אבל כשהגיע פעם אחת פרצה בניהם מחלוקת בענין הלכה ובענין הנהגת החסידים והרבי מרמינוב בא לפייס את החוזה מלובלין ופעם אחת הרבי מרמינוב היה חולה ולא יכל לבא לסעודה ואחרי שנסע הרבי מרמינוב מלובלין אל ביתו התרפא ואז ראו שזה עיכוב משמיים. אחר כך פעל הרבי מרמינוב בשמים שיהיה מלחמה כדי שיהיה כבר מלחמת גוג ומגוג ותבא הגאולה והתחילה מלחמת נפוליון ושלשת הצדיקים הרבי מרמינוב החוזה מלובלין והמגיד מקוזניץ היו בעד שנפוליון(לא שהיו בעד דרכו אלא שאם הוא גוג אזי צריך לנצח ואז תבא גאולה וממילא לא תיפסק דרכו הרעה) ינצח וזו תהיה מלחמת גוג ומגוג אבל אדמו&quot;ר הקן לא היה בעד נפוליון כלל מלבד שהיה נגד דרכו היה גם נגד שינצח&lt;ref&gt;הרד&quot;צ חן הסביר למה אדמו&quot;ר הזקן לא היה באותה דעה כמו שלשת הצדיקים הנ&quot;ל שנפולין ינצח ואז תבא גאולה וממילא לא תתבטא דרכו הרעה של נפוליון כי אדמו&quot;ר הזקן ראה שעדיין לא הגיעה זמן הגאולה ואז ממילא אין ענין כלל שנפוליון ינצח&lt;/ref&gt; והרבה יהודים מבוגרים וצעירים נלקחו לצבא ותלמידו רבי נפתלי מרופשיץ היה בדעתו כמו אדמו&quot;ר הזקן כלומר נגד נפוליון והיה גם נגד ענין של מלחמה וביקש מרבו מרמינוב שירחם עליהם וידחה את המלחמה ורבו לא הסכים כי רצה שכבר תבוא הגאולה וגם שנה אחר ביקש הרבי מרמינוב במוסף של יום הכיפורים מתלמידו רבי נפתלי מרופשיץ שהיה השליח ציבור שיתפלל להצלחת נפוליון ותלמידו לא הסכים ועשה הפוך ובמקום ורבו הקפיד עליו ואז רבי נפתלי לחוזה מלובלין לשכנעו לדעתו והחוזה אמר שאינו מתערב אבל הצליח לשכנע את המגיד מקוזניץ להיות נגד נפוליון. אחר כך בשנת תקע&quot;ה ניסו שלשת הצדיקים הנ&quot;ל להביא את הגאולה לא במלחמה אלא באופן אחר אבל באותה שנה שלושתם הסתלקו המגיד מקוזניץ בי&quot;ד תשרי ואז החוזה מלובלין נפל מחלון ביתו והיה חולה ונשאר הרבי מרמינוב לבד בניסיונותיו להביא את הגאולה ואז חלה ואפסו כוחותיו ובי&quot;ח אייר התכונן להסתלוקותו ובאו תלמידיו ובכו לפניו ומר להם רבם {{ציטוטון| בעת שהתאמצתי בכל כחי להביא את הישועה בביאת המשיח ואתם מצד רחמנותכם לא החזקתם במעשה עבודתי וכבר חלפה לה השעה וסיים בזה הלשון &quot; עם וועט נאך אונוואקסען גרינע ווערים מיט קיפערנע פיסקעס ביז משיח וועט קימען&quot; (שכעט יתגדלו תולעים עם פיות של ברזל עד שיזכו לביאת המשיח)&lt;ref&gt;ספר ימות המשיח מונקאטש כל סיפור באריכות מעמוד ל&quot;ג עד ל&quot;ט ו האמרה הנ&quot;ל בפניני תורה וחסידות עמוד 266&lt;/ref&gt; ובי&quot;ט אייר ל&quot;ד בעומר הסתלק הרבי מרמינוב ואחר כך בתשעה באב הסתלק החוזה מלובלין. <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=308718 2018-04-02T19:13:21Z

<p>37.60.47.71: /* תולדות החסידות */תיקנתי מתק&quot;ח מתר&quot;ח</p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:סקוירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מסקוירא עם רבי אברהם יהושע העשיל מ[[מחנובקה]]]]<br /> [[קובץ:סקווירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מסקוירא עם משפחת ר' [[שלום מרדכי רובשקין]] לפני הערעור במשפטו]]<br /> '''חסידות סקווירא''' היא חצר חסידית שמקורה בעיר [[אוקראינה|האוקראינית]] סקווירא (Skvira). כיום מנהיג את החסידות [[רב|הרב]] דוד טוורסקי, היושב בניו סקוור, [[ניו יורק]]. <br /> <br /> == תולדות החסידות ==<br /> האדמו&quot;ר הראשון והרב הראשון ב[[עיירה]] סקווירא היה '''רבי נפתלי צבי''', נינו של ה[[בעל שם טוב]]. לאחר פטירתו בשנת [[תר&quot;ח]], נבחר חתנו, '''רבי יצחק טוורסקי''', בנו השביעי של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (ת&quot;צ - תקל&quot;ח) להיות רב ה[[עיירה]]. בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם עצור ונמנע ממתן דרשות ציבוריות וכך נהגו גם ממשיכיו. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רב יצחק בלימוד טקסטים פילוסופיים יהודים. רבי יצחק נפטר בשנת תקצ&quot;ז.<br /> <br /> אחריו כיהן בנו '''רבי דוד''', הידוע בכינויו &quot;ר' דוד'ל&quot;. אף הוא המשיך במסורת השתיקה המשפחתית וצוטט כאומר &quot;אנחנו נשארים בשקט, ונשארים בשקט, אחר-כך הולכים לנוח מעט וממשיכים להיות בשקט&quot;. ב-[[תרע&quot;ד]] עזב רבי דוד את סקווירא לקייב בעקבות המהפכה הבולשביקית שם נותר עד מותו ב-[[תרע&quot;ט]]. בכך נסתם הגולל על החסידות ב[[עיירה]] סקווירא.<br /> <br /> בנו של רבי דוד, '''רבי יעקב יוסף''' ([[תר&quot;ס]]-[[תשכ&quot;ח]]) התחתן עם נכדתו של רבי [[יששכר דב רוקח]] מ[[שושלת בעלזא|בלז]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] היגר [[ארצות הברית|לארצות הברית]] אך נוכח החומרנות והדקדנטיות שפגש ביקש לבנות לחסידיו מתחם מגורים כפרי רחוק מהמרכזים העירוניים. לכן ייסד קהילה במחוז רוקלנד (Rockland County) שבניו יורק וקרא לה ניו סקוור. היה זה השטעטל הראשון ב[[ארצות הברית]]. <br /> <br /> לאחר פטירתו ב[[תשכ&quot;ח]] ירש את מקומו בנו רבי דוד טוורסקי. <br /> <br /> כיום מונה חסידות סקווירא קרוב לשלשת אלפים משפחות כשלפחות חצי מהם גרים בשיכון.<br /> <br /> == קשרי החצר עם חב&quot;ד ==<br /> <br /> כאשר הרבי ישב שבעה על [[הרבנית חיה מושקא]], שלח האדמו&quot;ר מסקווירא כשליח את בנו בכורו רבי אהרן מנחם מענדל, חתן האדמו&quot;ר מויזניץ מונסי.<br /> <br /> במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] בשנת [[תשס&quot;ג]] הרב יוסף ישראל אייזנברגר חבר בד&quot;צ דחסידי סקוויר ושלוחו של האדמו&quot;ר מסקווירא, דיבר על כך שב[[חג החנוכה]] הקרב נוהגים בהדלקת הנרות כדעת בית הלל ש&quot;מוסיף והולך&quot;, וכן רואים בחגיגת סיום [[הרמב&quot;ם]] שבכל שנה זהו &quot;מוסיף והולך&quot; והולך ומוסיף במשתתפים. ומכך לומדים גם לגבי ההתחלה המחודשת ברמב&quot;ם שעליה להיות באופן של מוסיף והולך ואור עד שזה יאיר את כל העולם כולו, וכדברי [[הרמב&quot;ם]] בסוף ספרו &quot;ומלאה הארץ דעה את השם, כמים לים מכסים&quot;.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=148 בסיום הרמב&quot;ם]}}<br /> <br /> במעמד סיום [[הרמב&quot;ם]] בשנת [[תשס&quot;ו]] הופיע הרב הגאון ר' אהרן גולדמינצר, דיין דקהילת סקווירא ושלוחו של האדמו&quot;ר מסקווירא. עמד בדבריו שכל אלו שלומדים רמב&quot;ם יומי עושים רצונו של צדיק הדור. הזכות הזאת תעמוד לנו ובפרט בזמן האחרון שכלל ישראל עבר תקופה קשה במצב בארץ הקודש, שיהיו מכאן ולהבא כל העניינים כפי רצון התורה ונתברך בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2302 בית משיח 527]}} בשנת [[תשס&quot;ח]] נאם הרב שלום פאללאק דומ&quot;ץ סקווירא.<br /> <br /> חסידי סקווירא, מקפידים ללבוש [[טלית]] קטן, עשוי צמר, המגיע עד הצוואר ממש. בסקווירא מסבירים כי הם נוהגים כך כיוון שאדמה&quot;ז בעל התניא, כותב ב[[סידור הרב]] שעל פי ה[[אריז&quot;ל]] ה[[ציצית]] חייבת לכסות את כל בית החזה. כמו כן חסידי סקווירא נוהגים במנהגים רבים לאור אדמו&quot;ר הזקן, שחיבר כידוע את השולחן ערוך בהוראת רבו ה[[מגיד ממזריטש]].{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=4890 בקהילה, מוסף לא שינו את לבושם].}}<br /> == ענפים ==<br /> === סקווירא [[בורו פארק]] ===<br /> לאחר פטירתו של רבי דוד טברסקי בתרע&quot;ט התמנה בנו רבי יעקב יוסף כאדמו&quot;ר. בשנת [[תרפ&quot;ג]] עבר אחיינו '''רבי יצחק טברסקי''', בן-אחיו הגדול רבי מרדכי טברסקי שנפטר בסמוך לאביהם רבי דוד, ל[[ארצות הברית]] והקים חצר חסידית בניו יורק במקביל לחצר הוותיקה באירופה. רבי יצחק נפטר בניו יורק בשנת תש&quot;א ובמקומו כיהן בנו '''רבי דוד טברסקי''' שנפטר בשנת [[תשס&quot;א]], ובמקומו מכהן כיום בנו '''רבי יחיאל מיכל טברסקי''' כאדמו&quot;ר מסקווירא ב[[בורו פארק]]. חסידות סקווירא בבורו פארק היא מצומצמת יותר ומפורסמת פחות מאחותה הבכירה שהוקמה לאחר [[השואה]] בניו סקוור שבמדינת ניו יורק.<br /> <br /> === מחנובקה ===<br /> {{ערך מורחב|חסידות מחנובקה}}<br /> לאחר פטירתו של רבי יצחק טברסקי בתקצ&quot;ז התמנה בנו רבי דוד לאדמו&quot;ר וביחד איתו כהן אחיו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי כמעין אדמו&quot;ר בסקווירא, ולאחר פטירתו בתרמ&quot;ו פתח בנו רבי יוסף מאיר טברסקי את חצרו בעיר מחנובקה, לאחר פטירתו עלה בנו רבי [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] (השני) ל[[ארץ ישראל]] ופתח את חצר מחנובקה ב[[בני ברק]], לאחר פטירתו התמנה לאדמו&quot;ר בן אחינו רבי [[יהושע רוקח]] (נינו של רבי יששכר דוב רוקח [הראשון] מבעלז) שאומץ על ידו.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות|סקווירא]]</div>

37.60.47.71 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=307887 2018-03-20T00:09:48Z

<p>37.60.47.71: הורדתי את התמונה כי זה לא התמונה שלו אלא של אבי זקנו שקראו לו גם יוחנן</p> <hr /> <div><br /> רבי '''יוחנן טברסקי''', האדמו&quot;ר מרחמסטריבקא, היה בנו של רבי דוד מרחמסטריבקא, ונכדו של רבי [[מנחם נחום מרחמסטריבקא]]. הוכתר ל[[אדמו&quot;ר]] לאחרי פטירת אביו בשנת [[תש&quot;י]], ומיד כאשר החל למלא את מקום אביו, התחילו קשרי ידידות והערצה עם הרבי.<br /> <br /> == בא לארה&quot;ב בכדי להחזיר יהודי בתשובה ==<br /> <br /> באגרת ז'תתפח, מיום כ&quot;ה ב[[מנחם אב]] [[תשי&quot;א]], עונה לו הרבי על ההודעה מחתונת בנו בכורו הגה&quot;צ רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]], ומבאר לו שם את ענין שלשת המקיפים הנמשכים בעת החופה. באגרת א'רי מכ&quot;ג [[אלול]] [[תשי&quot;א]] כותב מעניני חודש אלול, וגם בשנים שלאחרי זה קיבל עוד הרבה מכתבי ברכה מהרבי לשמחות שהיו במשפחתו. <br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] בא רבי יוחנן לניו יורק, לחתונת בנו [[חי יצחק טברסקי|האדמו&quot;ר מרחמסטריבקא ארה&quot;ב]], והוא נכנס ל[[יחידות]] לקבל ברכה לחתונה. כמה ימים אחר כך, החזיר לו הרבי ביקור באכסנייתו (יודעי דבר מציינים, שזהו הביקור היחידי שהחזיר הרבי לגדולי תורה שביקרוהו). <br /> <br /> כשהיה ב[[יחידות]] דיבר עמו הרבי אודות יהודי שהיה מוכר לשניהם עוד מניקולייב, ואשר בבואו ל[[ארצות הברית]] עזב את יהדותו, והפסיק לקיים תורה ומצוות. הרבי ביקש ממנו שיפגש עמו וישתדל להחזיר אותו בתשובה. בספר [[ראש בני ישראל]]{{הערה|1=עמ' 273.}} ואילך מסופר באריכות כיצד הצליח רבי יוחנן להחזיר יהודי זה בתשובה, עד שהרבי עצמו טילפן אליו כעבור שלושה שבועות ואמר לו: &quot;בוודאי כת&quot;ר חושב שבא לארה&quot;ב בכדי להשיא את בנו, אך האמת היא שבא לכאן בכדי להחזיר יהודי זה בתשובה שלימה&quot;...<br /> <br /> == החפץ חיים היה אומר שיש חיוב ללמוד את תורת [[הבעש&quot;ט]] ==<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.{{הערה|1= [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 129.}}<br /> <br /> שוב ביקר ב[[יחידות]] ביום ו' ב[[טבת]] [[תשכ&quot;ז]]. הרבי דיבר עמו אודות החוב ללמוד בישיבות לפני ה[[תפילה]] את [[תורת החסידות]] (&quot;לאו דווקא [[תניא]] ו[[ליקוטי תורה]] אלא גם ‘מאור עינים'&quot;), בכדי לסייע לקיום ההלכה, שאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ומתוך [[התבוננות]] בגדלות ה' ובשפלות האדם. וכן הביא לו הרבי מפירוש [[הגר&quot;א]] לספר [[משלי]]{{הערה|1=ה, יח. ד, כב. ז, יב.}} שמי שלא למד [[פנימיות התורה]] לא יתכן שידע דין לאמיתו. <br /> <br /> באותה הזדמנות אמר לו הרבי: &quot;[[ישראל מאיר מראדין|החפץ חיים]] היה בידידות גדולה עם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש&quot;ט]] לא פחות ממשנה ברורה&quot;. <br /> <br /> האדמו&quot;ר היה תמיד מהראשונים שהצטרפו למבצעי המצוות וביטא פעמים רבות את הערצתו אל הרבי ופעולותיו הנשגבות. את חתימתו מוצאים על מכתב הברכה של גדולי התורה ב[[י&quot;א ניסן]] של שנת השבעים. וכאמור חתום על הכרוז לעידוד [[מבצע תפילין]].<br /> <br /> == וועעלטס רבי ==<br /> <br /> רבי [[נחמן יוסף טברסקי]], בנו של [[ישראל מרדכי טברסקי|האדמו&quot;ר הקודם מרחמסטריווקה]], כותב עוד על קשרי אבותיו עם אדמו&quot;רי בית חב&quot;ד: <br /> <br /> {{ציטוטון|א. האדמו&quot;ר רבי יוחנן זצוק&quot;ל לא היה רגיל לומר דברי תורה בשולחנו ב[[שבת קודש]], כי כך נהגו אבותיו הקדושים. אולם לאחר שהיה ב[[יחידות]] בשנת [[תשכ&quot;ז]], הוא התחיל לומר תורה בשבת. ונראה שזהו בעקבות מה שדיבר עמו הרבי ב[[יחידות]] בענין הפצת תורת החסידות. ב. זכורני, שכמה פעמים ענה סבי לאנשים ששאלוהו עצות בענינים מסויימים, שישאלו אצל כ&quot;ק אדמו&quot;ר מליובאוויטש. ג. לפני כ-‏25 שנים, שאלתי את סבי זצוק&quot;ל: &quot;את מי הסבא מעריך יותר את כ&quot;ק האדמו&quot;ר מ... (כאן נקבתי בשם אחד האדמו&quot;רים המפורסמים) או את כ&quot;ק אדמו&quot;ר מליובאוויטש&quot;. וענה לי בלשון של תמיהה: וואס איז די שאלה?! דער... רב איז זייער גרויס פרר זיין עולם, אבער דער ליובאוויטשער רבי איז דאך א וועלטס רבי!{{הערת שוליים|1= מה השאלה?! הרבי מ... הוא גדול מאוד עבור הקהילה שלו, אבל הרבי מליובאוויטש הוא הרי רבי ‘עולמי'!.}}.}}<br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1371 בית משיח 465]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי טשרנוביל|טברסקי יוחנן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת טברסקי|ט]]</div>

37.60.47.71