חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מנחם מענדל מסקליק

2026-04-18T18:22:44Z

37.60.47.237: /* משפחתו */ ויקיזציה

[[קובץ:москалик.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב מסקליק בצעירותו]]
הרב '''מנחם מענדל מסקליק''' ([[תרע"ט]] - [[ט"ז אייר]] [[תשל"ב]]) היה חסיד חב"ד תושב מוסקבה שנהרג בתאונת דרכים בשנת [[תשל"ב]]. בשל הנסיבות המוזרות של מותו ונתונים נוספים, רבים סבורים שיד ה[[קג"ב]] הייתה בדבר.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"ט]] לאביו החסיד הנודע ר' [[יעקב זכריה מסקליק]] (ז'וראוויצער) ולאמו מרת מרים רחל.

בגיל חמש התייתם מאמו, ואביו שהיה פעיל מאוד בעסקנות הכלל ביקש מ[[הרבי הריי"צ]] לעזוב את עבודת הכלל בכדי לדאוג לילדיו, אולם הרבי אמר לו "אתה תדאג לילדים שלי (ילדי ישראל ב[[חדר]]ים) ואני אדאג לילדים שלך". בהכוונת הרבי אומצו הילדים על ידי משפחת ר' [[חיים אלעזר גורליק]].

בשנת [[תרצ"ז]] נאסר אביו על ידי הבולשת, ולו נודע שאף הוא על הכוונת ובשל כך רכש את זהותו של ידיד שנפטר בשם "גירש נתנוביץ' לב" ותחת זהות בדויה זו חי כל ימיו כאשר רק ידידיו החסידים מכירים את זהותו האמיתית.

בפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] גוייס לצבא האדום, ונפל בשבי הגרמני ארבעה פעמים, אולם הוא ניצל בשל צבעם הבהיר של שערותיו ועיניו כך שיכל לטעון שהוא טטרי. בפעם האחרונה שהיה בשבי עלה בידו לברוח למחנה צבא בריטי ב[[הולנד]], אולם זמן קצר לאחר מכן עבר המחנה לשליטת הסובייטים והוא נאלץ לחזור לרוסיה.

מפחד אשר יואשם בעוון בגידה (כפי שהואשמו רוב החיילים שנפלו בשבי), לא חזר למרכז רוסיה, ובמקום זאת התגורר במקומות בהם השגחת השלטונות הייתה רפויה, תחילה בפרוורי [[ריגה]], ותקופה ב[[טשקנט]]{{הערה|שם="צצקס"|[http://toldot.ru/tora/articles/articles_1104.html Памяти Менделя Москалика] באתר תולדות ישורון (רוסית).}}, שם התגורר כחודש בבית ר' [[יצחק זילבר|יצחק זילבר (קאזאנער)]]{{הערה|שם="זילבער"|[[יצחק זילבר]], '''להישאר יהודי'''.}}, ורק זמן מה לאחר מות [[סטלין]] חזר ל[[מוסקבה]] והתיישב בה.

==במוסקבה==
במוסקבה [[נישואין|נישא]] עם רעייתו ציפא עלקא בת החסיד ר' [[יעקב פנטלייב]].

מפאת העובדה שהתעקש לשמור [[שבת]] הוצרך לעבוד במלאכות פיזיות קשות במקומות בהם היה ניתן להמיר את העבודה בשבת לעבודה ביום ראשון. כמו כן, פוטר מדי פעם מעבודתו והיה עליו לחפש עבודה חדשה. עבודתו האחרונה הייתה במפעל פלסטיק.

התעסק בקירוב יהודים לתורה ומצוות, והיה לומד בביתו עם יהודים שהחלו זה עתה בחיים יהודיים. בין תלמידיו נמנה החסיד ר' [[קלמן מלך תמרין]] אשר היה מגיע לביתו בכל מוצאי שבת ללמוד איתו.

מפאת הטיפוסים המפוקפקים שהסתובבו בבית הכנסת הגדול בארכיפובה, היה מתפלל במנין חשאי שאורגן באחד הבתים.

כאשר החלו יהודים לצאת מרוסיה תמך בהם רבות כלכלית{{הערה|שם="זילבער"}}.

==פטירתו==
ביום ראשון [[ט"ז אייר]] [[תשל"ב]] נסעה משפחתו לבקר אצל אחת הדודות ואילו הוא נשאר במוסקבה. כאשר חזרו ב[[ל"ג בעומר]], הבינו שהוא לא היה בבית מאז שהם יצאו. בנותיו נשלחו לבית דודם החסיד ר' [[געצל וילנסקי|געצל (געצ'ע) וילנסקי]] ומיד החלו ביחד עם ידיד המשפחה ד"ר צצקס בחיפושים נרחבים אחריו.

הוא נמצא ליד מגרש משחקים של בית ספר, כאשר בגדיו וצרור עם מטבעות מונחים לידו. על שאלת ד"ר צצקס, כיצד אפשרי שהחולצה שלו מוכתמת בדם בעוד הטלית קטן נקיה ענו באיום "אתה רוצה להגיע הביתה חי?"{{הערה|שם="צצקס"}}. תוך זמן קצר הועבר תיק חקירת הרצח למרכז הראשי של משרד הפנים במוסקבה.

מאוחר יותר אף נמצאו עבריינים שהודו ברצח, אולם הם טענו כי הם רצחו מישהו אחר ולא אותו. כמו כן קיבלה המשפחה בדואר את תעודת הזהות שלו, התעודה הצבאית שלו וצרור מפתחות. לאחר כמה ימים באו לביתם ולקחו את כל התכתובת עם חו"ל, ולאחר כמה ימים החזירו את זה כאשר כל המילים בלשון הקודש מסומנות (כנראה לצרכי תרגום). בתעודת הפטירה שלו נכתב כי הוא נהרג בתאונת דרכים.

בשל המוזרות של המקרה, סבורים רבים כי יד ה[[קג"ב]] הייתה בדבר.

שנים רבות לאחר פטירתו, זכו רעייתו ובנותיו לעלות ל[[ארץ הקודש]].

==משפחתו==
*רעייתו ציפה עלקא<ref>נפטרה [[כ"ב בסיוון|כ"ב סיוון]] [[תש"פ]].</ref>.
*בתו, נחמה, אשת ר' ליאוניד חמיליאנסקי - יישוב צופים.
*בתו, רחל אשת ר' מנחם מענדל אורנשטיין - הייתה בשליחות במוסקבה במשך כמה שנים יחד עם בעלה ונפטרה בדמי ימיה ממחלה קשה.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/7524225_6695629.pdf '''בת חסיד ואשת חסיד'''] בעלון [[משפחה חסידית]] גליון 1452
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה]'''

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מסקליק, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים ששירתו בצבא האדום]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ב]]
[[קטגוריה:משפחת פנטלייב]]

יוסף יצחק סלונים

2026-04-04T21:08:36Z

37.60.47.237: /* משפחתו */

[[קובץ:יוסף יצחק סלונים.jpg|ממוזער|250px| הרב יוסף יצחק סלונים בהתוועדות]]
[[קובץ:23-12-2018-01-55-30-IMG-20181223-WA0006-e1545530424554.jpg|ממוזער|הרב סלונים (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק סלונים''' (נולד ב[[ד' תמוז]] [[תשכ"ח]]) הינו שליח הרבי ורב מרכז העיר [[ירושלים]], ורב [[בית הכנסת בעל התניא]] בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד בירושלים ב[[ד' תמוז]] [[תשכ"ח]] לאביו הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב]], מגזע הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] ולאמו מרת גיטל לאה.

בבחרותו למד בישיבת תורת אמת.

בשנת [[תשמ"ח]] נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', הוא נותר ללמוד ב-770 עד שנת [[תנש"א]].

אז בא בקשרי השידוכין עם מרת זהבה גולדא, בתו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].

לאחר חתונתו התגורר ליד חמיו בשכונת [[נחלת הר חב"ד]], ובשנת [[תשנ"ז]] החל לפעול בשליחות הרבי בקהילה החרדית בעיר אשדוד.

בשנת [[תשס"א]] לאחר מס' שנות שליחות באשדוד, יצא הרב סלונים בשליחות הרבי לעיר רמלה.

ב[[תשס"ח]] נענה לקריאת אביו הרב זאב דב סלונים לבוא לסייע בידיו בפעילותו ברבנות ובשליחות הרבי במרכז העיר ירושלים. שם יסד את בית חב"ד במרכז העיר, בבית הכנסת נחלת יעקב בנחלת שבעה. הרב סלונים פתח במקום בית מדרש לאנשי עסקים, קהילה לדוברי השפה הרוסית, מועדון לנוער ביום חמישי ופעולות עזרה ותמיכה לנצרכים.

הרב סלונים מונה לאחר פטירת אביו (ב[[תשע"ח]]) להיות ממשיכו במלאכת הרבנות במרכז ירושלים [[בית הכנסת בעל התניא | ובבית הכנסת בעל התניא בשכונת מאה שערים]]

==משפחתו==
*בנו, ר' מנחם מענדל סלונים, [[בית שמש]].

'''חתניו:'''
*ר' ישראל גרינוולד, [[כפר חב"ד]].
*ר' שלום דובער כץ, [[קרית גת]].
*ר' מנחם מענדל גרינפלד, בית שמש.
*ר' ישראל אריה לייב קעניג, משלוחי הרבי למרכז העיר [[ירושלים]].
*ר' מרדכי וולף, כפר חב"ד.

{{מיון רגיל:סלונים, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת מאה שערים]]

יצחק יהודה ירוסלבסקי

2026-04-04T21:06:55Z

37.60.47.237: /* משפחתו */

{{דמות
|שם= הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
|תמונה= הרב_יצחק_יהודה.jpeg
|תיאור= רבה של [[נחלת הר חב"ד]]
|תאריך לידה= [[ט' תשרי]] [[תש"ג]]
|מקום פעילות= [[נחלת הר חב"ד]]
|תפקידים נוספים= מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]
}}
[[קובץ:הרב ירוסלבסקי.png|ממוזער|הרב ירוסלבסקי באירוע של [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]]]
הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' (נולד ב[[ט' בתשרי]] [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב (תואר)|רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]] ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. ממונה על ועד כתיבת [[ספר התורה של ילדי ישראל]]. חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לרב [[משה זאב ירוסלבסקי|משה זאב]] ולחיה ירוסלבסקי בתל אביב.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]].

בשנת [[תשכ"ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' - שנת הקבוצה הראשונה.

[[נישואין|התחתן]] ב[[תשכ"ד]] עם שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) לאחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

עם הקמתו של [[כולל]] אברכים ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשכ"ד]] הצטרף אליו ונמנה על ראשוני תלמידיו{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], כרך ג, עמ' 212, הובא ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8659&CategoryID=1633 גליון התקשרות 929 פסקה אברכי הכולל הראשונים].}}.

הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של [[כפר חב"ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תשכ"ט]] נשלח בהוראת [[הרבי]], יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] על פי הוראה שקיבל, הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה.

כשהוקם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין תחת אב בית הדין הרב [[שלמה יוסף זווין]]. לאחר שהרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי. הרב ירוסלבסקי חותם על התעודות של ספר התורה של ילדי ישראל, מתפקידו כמזכיר הבית דין.

ביחידות בשנת [[תשמ"א]], אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|גליון התקשרות פ"ב.}}.

בשנת [[תנש"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]].

בשנת תנש"א חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף שלח את הרב [[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]] והרב [[אברהם טאוב|אבי טאוב]] להקריא את פסק הדין על ציוני רבותינו נשיאינו.

בשנת תשנ"ג הורה בשם הבית דין להשתתף במעמד ה[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|סאטלייט]] בו עודד הרבי את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] לעיני כל העולם.

ב[[אלול]] [[תשפ"ב]] פירסם כי בעקבות מצבו הרפואי, הוא יפרוש מתפקידו כמזכיר בית דין רבני חב"ד, ובמקומו ימונה בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב"ד אלעד{{הערה|[https://col.org.il/news/140668 הרב ירוסלבסקי ביקש: בני הרב זלמן ימלא את מקומי בבית הדין] {{חב"ד און ליין}}}}. בפועל לא פרש, כיוון שחברי הבי"ד לא קיבלו את בקשת הפרישה.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]] - מו"צ ומחנך ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] [[קריית מלאכי]] [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]], [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|חבר בית דין רבני חב"ד]] וראש מכון הסמיכה ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תות"ל קרית גת]].
*בנו, הרב [[מנחם מענדל ירוסלבסקי (כפר חב"ד)|מנחם מענדל ירוסלבסקי]]- כפר חב"ד.
*חתנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] 'בני מנחם', [[בני ברק]] לשעבר. מנהל נחלת הכשרות.
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק סלונים]] - שליח ורב מרכז העיר [[ירושלים]].
*חתנו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].
*חתנו, הרב [[אלחנן יעקובוביץ' (נחלת הר חב"ד)|אלחנן יעקובוביץ']] - [[נחלת הר חב"ד]], ספרן בספרית היכל מנחם בבני ברק.
*חתנו, הרב [[יהושע אשר רבינוביץ]]' - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבה]] קטנה [[תות"ל]] [[אנטוורפן]] [[בלגיה]].
*חתנו, הרב [[יצחק שמואל מלוב]] - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יעקב יוסף קורץ]] - [[שליח הרבי]] בישוב שדה משה.
*חתנו, הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]] מנהל ורב משחטה בארגון 'נחלת הכשרות' (מערכת הכשרות שתחת הרב ירוסלבסקי), נחלת הר חב"ד.

==לקריאה נוספת==
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/הרב_ירוסלבסקי_נחלה.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ראיון בית משיח 219]
*'''[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%97%D7%91%27%27%D7%93%3B%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99%20%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90.pdf הזוכר למזכיריו]''' - אסופה מהוראות הרבי לרב ירוסלבסקי, תשורה מ"אויפרופעניש" של משפחת ירוסלבסקי, [[תשרי]] [[תשפ"ג]].
*'''ענק הרוח''' - ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ]
* [[ישראל אלפנביין]], '''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], {{שבועון כפר חב"ד}} 1906 עמוד 37
* [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]] ו[[מענדי קורטס]], '''"הרבי נתן את מלוא הכוח לעיתון כפר חב"ד"''', ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2000 עמוד 40
*[https://col.org.il/news/125317 צרור גילויים מפעימים בראיון עם הרב ירוסלבסקי{{COL}}]

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:מרא דאתרא]]

יוסף משה ברגמן

2025-06-25T18:09:45Z

37.60.47.237: /* משפחתו */

{{אין תמונה}}

הרב '''יוסף משה ברגמן''' ([[ג' תשרי]] [[תרפ"ג]] – [[י"ח תשרי]] [[תשנ"ו]]) היה מאנשי [[שיכון חב"ד ירושלים]], וחבר הנהלת בית הרפואה 'ביקור חולים' בעיר.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' תשרי]] [[תרפ"ג]], לאביו ר' שמעון ברגמן, ולאמו מרת שרה לבית שלזינגר{{הערה|היתה בת דודו של אביו, ר' דוד זיידיל שלזינגר.}}, כדור שישי לר' אברהם לעווי מפוזנא. אביו שימש כשוחט ובודק וכמוהל בירושלים. דודו, היה הרב שמואל בן ציון רבינוביץ, מחשובי חסידי חב"ד בירושלים ומנהל ישיבת מדרש שמואל בעיר העתיקה.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה יהודית{{הערה|נולדה בירושלים בחודש כסלו תרפ"ו.}} בת ר' יעקב ודבורה מרים סירוטה.

לאחר נישואיו שימש במשך שנים רבות כחבר הנהלת בית הרפואה 'ביקור חולים' בירושלים.

התגורר ב[[שיכון חב"ד ירושלים]].

נפטר ביום שלישי של חול המועד סוכות, [[י"ח תשרי]] [[תשנ"ו]], בגיל 72 ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]] בחלקת הפרושים.

רעייתו מרת חנה יהודית, נפטרה בגיל 96 ב[[י"ב אדר|י"ב אדר ראשון]] [[תשפ"ב]].

==משפחתו==
*אחיו, ר' נחום ברגמן
*בנו, הרב [[יעקב ברגמן]],
*בנו, הרב [[מאיר דוד ברגמן]],
*בנו, הרב אברהם מיכאל ברגמן - עסקן ציבורי, ירושלים
*בנו, הרב נחום ברגמן
*בתו מרת רבקה, רעיית הרב [[שניאור זלמן גופין]] - משפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*בתו מרת לאה שושנה כהן
*בתו מרת דינה רחל פודרביניק
*מנכדיו - הרב [[שמעון ברגמן]], הרב ישראל קוזלובסקי, הרב [[שמעון גופין]], הרב [[כתריאל שם טוב]], הרב [[שלום דובער אדרי|שולם אדרי]] ועוד.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברגמן, יוסף משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת ברגמן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]