חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

צפת

2026-05-02T19:01:13Z

37.60.47.231: בית חבד חדש

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד בצפת
|תמונה=קרית חבד צפת.jpg
|כתובית=קרית חב"ד בעיר
|עיר=צפת
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]
|רבני בתי הכנסת: הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]], הרב [[איסר שפרינגר]], הרב מנחם שניאור מיודובניק, הרב רפאל שוואב, הרב [[חיים אליעזר וילשאנסקי|חיים אליעזר ווילשאנסקי]]
|משפיע הקהילה= הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[אשר גרשוביץ]], הרב [[מאיר ווילשאנסקי]], הרב [[עופר מיודובניק]] הרב [[חיים הלל שפרינגר]], הרב יעקב לנדא, הרב [[ישעיה מרנץ]], הרב יצחק נחמן זקס, הרב אליעזר אשכנזי, הרב [[חיים חייקל קפלן]], הרב [[יוסף יצחק שהינו]], הרב שניאור זלמן ניאזוב, הרב מאיר טרעגר, הרב דוד מנחם מענדל שאער.
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]], [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ישיבת צעירי השלוחים לדוברי עברית, ישיבה גדולה בית מנחם מענדל, ישיבה קטנה אהל מנחם מענדל, ומכון אלטע
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל|שניאור זלמן אליהו הכהן הנדל]] הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]] הרב ברוך לבקיבקר הרב אפרים ברנשטיין, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[חיים חייקל קפלן]]
|מספר שלוחים=10
|מספר בתי חב"ד=10
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]
}}
[[קובץ:לוגו צפת.jpg|ממוזער|סמל המוסדות של צפת]]
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]
'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת [[חסידות חב"ד|חב"ד]] מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] (עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]]) המונה מעל ל-1,000 משפחות.

בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]

==היסטוריה==
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.

לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.

בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.

רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].

ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.

עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.

לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.

רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.

ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.

===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.

אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.

==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==
===הקהילה הראשונה===
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.

===רעיון שנדחה===
במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".

===הרבי מקים קריה===
בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן בפועל לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל"ג) להצטרף ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל"ד).

הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט.

על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.
הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים.
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.

ב[[התוועדות של הרבי|התוועדות]] ב[[י"ב תמוז]] [[תשל"ה]], בזמן בו נמסרו לרבי קובצי פלפולים של [[כולל]]ים חב"דיים מרחבי העולם, כשקיבל הרבי את הקובץ שיצא על ידי הכולל בצפת התבטא הרבי: "צפת זאל ווערן א מקור אויף תורה פאר דער גאנצער ארום" [= צפת צריכה להפוך למקור תורה לכל הסביבה]{{הערה|{{כפר|חיים צבי כץ|כל תלמיד הוא תכלית הכוונה|2108|56|תשפ"ה}}}}.

בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

===בית כנסת היכל לוי יצחק===
[[קובץ:צפת שלג.jpg|ממוזער|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]
בית הכנסת הוא בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].

===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו חברים הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]].

כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.

==ריכוזי חב"ד בעיר==
===קריית חב"ד===
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.

כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].

ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.

===גבעת שושנה===
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.

השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.

בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.

===שכונת כנען===
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בתי הספר חב"ד לבנים ולבנות 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הם חסידי חב"ד.

===מרום כנען===
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.

===שכונת מנחם בגין===
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].

מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.

==קהילת חב"ד כיום==
[[קובץ:צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]
קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.

בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.

==מוסדות חב"ד בעיר==
{{ערך מורחב|כולל חב"ד צפת}}
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|ממוזער|בית התבשיל בצפת]]
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

===מוסדות החינוך===
[[קובץ:צפת.JPG|ממוזער|מערת חכמי צפת]]
*'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.
*'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).
*'''תלמוד תורה 'אור מנחם' בנים''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ"ל הרב שלום שמחה זילברשטרום. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].
*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם' בנות''' (המונה כ-580 תלמידות). מנכ"ל הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, סמנכ"ל הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]], מנהלת חינוכית: גב' א. עבאדי.
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}
*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].
{{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}
*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[מאיר ווילשאנסקי]].
{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}
* '''ישיבה גדולה 'בית מנחם מענדל -''' נפתחה בשנה<nowiki>''</nowiki>ל תשפ<nowiki>''</nowiki>ו ומונה נכון לשנה הראשונה כ30 תלמידים כ<nowiki>''</nowiki>י. ראש הישיבה: [[שניאור זלמן קפלן|הרב זלמן קפלן]], משגיח ראשי: [[איתמר זילברשטרום|הרב איתמר זילברשטרום.]]
ערך מורחב - [[בית מנחם מענדל צפת|'''ישיבה גדולה בית מנחם מענדל''']]
*''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.
{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}
*'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-60 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב [[שלום דובער הרצל]], וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].
{{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}
*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-200 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[ישראל ווילשאנסקי]].
{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}
*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב [[חיים אליעזר וילשאנסקי|חיים אליעזר ווילשאנסקי]].
{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}
*'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-100 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס.
{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}
*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].
{{ערך מורחב|מכון אלטע}}
*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

===מוסדות שונים===
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.

==בתי חב"ד בעיר==
בשנים תשל"ו-תשל"ח נשלחו ע"י הרבי קבוצות של שלוחים, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.

מנהל צעירי חב"ד צפת הוא הרב [[יצחק ליפש]], שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן.
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
*רמת רזים - מנהל: הרב ישראל יוסף ערנטריי.
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס.
*חב"ד במרכז הרפואי ע"ש רבקה זיו - מנהל: הרב [[ינון לנג]].
*לב השמורה: מנהל: הרב ברוך שפרינגר.

===פעילות התמימים===
בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות תלמידי ישיבות חב"ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות [[עשרת המבצעים|'מבצעים]]': [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]], [[מבצע הקהלת קהילות|הקהלת קהילות]] [[פורטל:גאולה ומשיח|והפצת ענייני משיח וגאולה]].

==צבאות השם==
ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].

לארגון זה יש מספר סניפים:
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.

נכון לשנת [[תשפ"ו]] יש בארגון זה למעלה מ-600 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות.

סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני משיח צדקינו]] ולימוד ה[[דבר מלכות]] התנש"א-תשנ"ב.

==חב"ד בעירייה==
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|ממוזער|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.

לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.

בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב אריה ניסילביץ'. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר יוסי קקון.

לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.

==ועד אברכי אנ"ש==
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|ממוזער|לוגו הארגון]]
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] הרב [[מאיר וילשאנסקי]] ור' מנחם מענדל קרץ.

== בית העלמין העתיק==
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|ממוזער|עליה לקברו של ר' [[ישראל אריה לייב]] אחיו של [[הרבי]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}
בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף|הרב זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6563171/jewish/17-Facts-You-Should-Know-About-Safed.htm 17 עובדות שכדאי לדעת על צפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}

==הערות שוליים==
<references responsive="1"></references>
{{ניווטים
| רוחב = 100%
| יישור = ימין
| כותרת = צפת - תבניות ניווט
| יישור טקסט = ימין
| תוכן =
{{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}
{{ארבע ערי הקודש}}
{{מחוז הצפון}}
}}
[[קטגוריה:צפת|*]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]
[[קטגוריה:ערים בישראל]]

מנחם מרדכי קעניג

2026-04-09T16:47:45Z

37.60.47.231:

[[קובץ:מנחם קעניג.jpeg|ממוזער|הרב מנחם קעניג ב[[התוועדות חסידית]]]]
[[קובץ:מנח קעניג.jpeg|ממוזער]]
הרב '''מנחם מרדכי קעניג''' (נולד ב[[ט"ז בתמוז]] [[תשל"ה]], 1975) הוא מנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], רב בית הכנסת חב"ד 'צעירי לודבאוויטש' בעיר ומייסד עמותת 'לנוער מכל הלב'.

==תולדות חיים==
נולד לרב [[יצחק אייזיק קעניג]] ולמלכה קעניג ב[[ט"ז תמוז]] [[תשל"ה]] בברכתו של [[הרבי]] לאחר ארבע שנים שלא זכו לפרי בטן.

למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]].

לקראת שנת [[תשנ"ה]], נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר חתונתו עם נחמה דינה בת הרב [[נחום קפלן]], משפיע אנ"ש בשיכון חב"ד לוד, מונה ל[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].

מאוחר יותר הצטרף לצוות הרוחני של ישיבת תומכי תמימים לוד, שם מכהן אביו כראש הישיבה, ושימש כר"מ במשך כשמונה שנים - עד שנת [[תשס"ט]], אז החל למסור שיעורים בחסידות בוקר בישיבה. החל משנת [[תשס"ב]] משמש כמנהל הרוחני של הישיבה.

חבר בועדת ההיגוי של [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], משמש כמנחה בכנסים השונים וכמרצה בארגון '[[פרדס - במה לחכמה יהודית|פרדס]]' ומוסר הרצאות ומתוועד במועדים חסידיים במקומות רבים.

מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] פעמיים בשבוע לאברכים בבית הכנסת המרכזי בית אריה בלוד.

==משפחתו==
* בנו, הרב יהושע העשיל יששכר קעניג - שליח הרבי בעיר חולון
* בנו, הרב שניאור זלמן קעניג
* חתנו, הרב [[מנחם מענדל לוינזון]] - [[משפיע]] ומגיד שיעור בגירסא בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]- ומלמד במתיבתא לוד
* חתנו, הרב חנן בלינוב - [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים לוד ושליח הרבי ב[[באר יעקב]] בשכונת אקליפטוס

{{מיון רגיל:קעניג, מנחם מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת קעניג]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:מנהלים רוחניים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]

אופקים

2026-02-08T21:24:23Z

37.60.47.231: /* בתי חב"ד בעיר */

{{קהילת חב"ד|
|שם=אופקים
|תמונה=770 הדמיה באופקים.jpg
|כתובית=הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים
|עיר=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קריית מנחם
|רב הקהילה=הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
|מוסדות בקהילה=גנים, פעוטון, תלמוד תורה, בית ספר לבנות, חטיבת ביניים לבנות, ישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית, מתיבתא חסידית
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]], הרב [[מנחם סגל]], הרב שניאור אראבוב.
|מספר שלוחים= 12
|מספר בתי חב"ד= 6
|מספר משפחות בקהילה=55
ותיקי הקהילה: הרב ישראל הרשקוביץ - רב הקהילה, ר' אבנר אמיתי מנהל הגנים,ר' זאב גכטמן, ר' מנחם סגל מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף והספריה החסידית, ר' משה עבאדה.
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באופקים|אישים באופקים]]
}}
[[קובץ:הרשקוביץ וראש העיר.png|ממוזער|השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים]]
[[קובץ:אופקים רחוב.jpg|ממוזער|הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר]]
העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת [[תשנ"ה]] היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון.

נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר כ-40,000 תושבים.

שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בעיר הינו הרב [[ישראל הרשקוביץ]].
בשנת [[תשמ"ד]] לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] והחל לפעול בעיר. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב ישראל הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.

==קהילת חב"ד==
השליח הרב [[ישראל הרשקוביץ]] הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ד, והחל במסירת שיעורי תורה ברחבי העיר בהתאם להכרזת הרבי באותם ימים.

לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך הקמת הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן.

מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת [[תשפ"ב]] ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים {{הערה| ראה בהמשך}}.

בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת ה[[בית חב"ד]]. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב '''כמובן'''. ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]].

בשנת [[תש"נ]] עבר ראש העיר דאז יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/אודות/ אודות] באתר חב"ד אופקים.}}.

במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, וכן התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות. אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה משפחתית וחמה ונכון לשנת [[תשפ"ו]] מונה הקהילה כ60 משפחות.

אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים יחד עם יעקב בן ארי ובצלאל קופציק את החנוכיה הגדולה בארץ. חנוכיה שנשארה בלטרון במשך 10 שנים.

לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר.

לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ה]] הודיע ראש העיר, שהשכונה החדשה בה נבנה הבית חב"ד תיקרא בשם "קריית מנחם" על שם הרבי. בנוסף הרחוב בו שוכן הבית חב"ד נקרא בשם "חסידות חב"ד"{{הערה|[https://chabad.info/news/668291/ לחסידות חב"ד באופקים יש דרך!] {{אינפו}}.}}.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
[[קובץ:בית תבשיל אופקים.jpg|ממוזער|הרב שניאור קעניג לצד עשרות הארגזים הנשלחים מדי יום למשפחות נזקקות כחלק מפעילות בית התבשיל]]
הבית חב"ד המרכזי בניהולו של הרב שניאור קעניג מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת [[תשס"א]], שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-התבשיל/ בית התבשיל] באתר חב"ד אופקים.}}.

ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770' {{הערה| המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין מכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שרוהט ונבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שמשמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד, הבניין הושלם בשנת תשפ"ד.}}
{{הערה|בי"א שבט תשפ"ד, נחתמה עיסקה של רכישת אבני טרקוטה אדומות.}} .

[[קובץ:תת אופקים מהאוויר.jpg|ממוזער|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]]

בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד ל[[אשה|בנות]]. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות, ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות.
לאחר מספר שנים נפתח גם באופקים [[תלמוד תורה אור מנחם אופקים|בית ספר לבנים בשם "אור מנחם"]] וכן חטיבת ביניים בשם זהה לבית הספר היסודי - "מעיינות חיה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-ספר/ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים] באתר חב"ד אופקים.}}.

בשנת [[תשע"ז]] עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח.

בשנת [[תשפ"ב]] עבר הת"ת למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו{{הערה| תלמוד תורה, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה }} לומדים כ250 ילדים.
===מוסדות החינוך כיום===
* רשת גנים ומעונות הכוללת מעון ו7 גני ילדים - בניהולו של הרב אבנר אמיתי.
* תלמוד תורה לבנים - בניהולו של הרב לוי אוריאן.
* בית חינוך לבנות - בניהולה של הגב' שרה כהן.
* מתיבתא חסידית לכיתות ז' ח' - בניהולו של רב הקהילה הרב [[ישראל הרשקוביץ]].

== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:770 אופקים בבניה.jpg|ממוזער|מבנה 770 באופקים באמצע הבנייה ([[תשע"ז]])]]

בית חב"ד המרכזי באופקים מנוהל ע"י הרב [[שניאור זלמן קעניג]].
בית חב"ד המרכזי מרכז תחתיו 7 בתי חב"ד ברחבי העיר:
* בית חב"ד מישור הגפן - בניהול השליח הרב מנחם מענדל ברדוגו.
* בית חב"ד שכונת הרי"ף - בניהול השליח הרב [[מנחם סגל]].
* בית חב"ד שכונת רמת שקד - בניהול השליח הרב [[שניאור אראבוב]].
* בית חב"ד שכונת שפירא - בניהול השליח הרב [[תנחום הרשקוביץ]].
* בית חב"ד שכונת אבוחצירא - בניהול השליח הרב גילי שפינדלר.
* בית חב"ד שכונת חורשת נוח - בניהול השליח הרב לוי יצחק הרטמן.
* בית חב"ד שכונת הפארק - בניהול השליח הרב יוסף ישראלי.

בשנת תשע"א פתח הרב [[מנחם סגל]] מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה. בשנת תשע"ד פתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים.

בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב [[מנחם סגל]] לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.chabadofaqim.org.il/ לאתר חב"ד אופקים]
*[https://chabad.info/tag/אופקים/ ידיעות על הנעשה בקהילת חב"ד אופקים] {{אינפו}}

{{מחוז הדרום}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אופקים|*]]
[[קטגוריה:ערים בישראל]]
[[en:Ofakim]]

אופקים

2026-02-08T20:45:53Z

37.60.47.231: ניסוח, הגהה

{{קהילת חב"ד|
|שם=אופקים
|תמונה=770 הדמיה באופקים.jpg
|כתובית=הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים
|עיר=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קריית מנחם
|רב הקהילה=הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
|מוסדות בקהילה=גנים, פעוטון, תלמוד תורה, בית ספר לבנות, חטיבת ביניים לבנות, ישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית, מתיבתא חסידית
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]], הרב [[מנחם סגל]], הרב שניאור אראבוב.
|מספר שלוחים= 12
|מספר בתי חב"ד= 6
|מספר משפחות בקהילה=55
ותיקי הקהילה: הרב ישראל הרשקוביץ - רב הקהילה, ר' אבנר אמיתי מנהל הגנים,ר' זאב גכטמן, ר' מנחם סגל מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף והספריה החסידית, ר' משה עבאדה.
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באופקים|אישים באופקים]]
}}
[[קובץ:הרשקוביץ וראש העיר.png|ממוזער|השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים]]
[[קובץ:אופקים רחוב.jpg|ממוזער|הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר]]
העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת [[תשנ"ה]] היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון.

נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר כ-40,000 תושבים.

שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בעיר הינו הרב [[ישראל הרשקוביץ]].
בשנת [[תשמ"ד]] לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] והחל לפעול בעיר. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב ישראל הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.

==קהילת חב"ד==
השליח הרב [[ישראל הרשקוביץ]] הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ד, והחל במסירת שיעורי תורה ברחבי העיר בהתאם להכרזת הרבי באותם ימים. בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת ה[[בית חב"ד]]. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב '''כמובן'''. ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]].

בשנת [[תש"נ]] עבר ראש העיר דאז יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/אודות/ אודות] באתר חב"ד אופקים.}}.

במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, וכן התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות. אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הקהילה כ50 משפחות.

אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים יחד עם יעקב בן ארי ובצלאל קופציק את החנוכיה הגדולה בארץ. חנוכיה שנשארה בלטרון במשך 10 שנים.

לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר.

לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ה]] הודיע ראש העיר, שהשכונה החדשה בה נבנה הבית חב"ד תיקרא בשם "קריית מנחם" על שם הרבי. בנוסף הרחוב בו שוכן הבית חב"ד נקרא בשם "חסידות חב"ד"{{הערה|[https://chabad.info/news/668291/ לחסידות חב"ד באופקים יש דרך!] {{אינפו}}.}}. רחוב נוסף בשם "הרבי מליובאוויטש" צפוי להיחנך לקראת סוף שנת [[תשפ"ב]].

החל משנת [[תשע"ז]] החלה התפתחות גדולה בקהילה, ונכון לשנת תשפ"ב ישנם כ-60 משפחות.

== מוסדות וארגוני חב"ד בעיר ==
[[קובץ:בית תבשיל אופקים.jpg|ממוזער|הרב שניאור קעניג לצד עשרות הארגזים הנשלחים מדי יום למשפחות נזקקות כחלק מפעילות בית התבשיל]]
הבית חב"ד המרכזי מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת [[תשס"א]], שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-התבשיל/ בית התבשיל] באתר חב"ד אופקים.}}.

ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770'{ המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין מכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שרוהט ונבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שמשמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד, הבניין הושלם בשנת תשפ"ד.

בשנת תשע"א פתח הרב [[מנחם סגל]] מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה. בשנת תשע"ד פתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים.

בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב [[מנחם סגל]] לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום.

בשנת [[תש"פ]] עקב מגפת הקורונה שפרצה התחלק בית הכנסת לשלושה מנינים זמניים: מניין אחד במקומו הקבוע - בית הכנסת, המניין השני פעל בספרייה החסידית, והמנין השלישי פעל בבית משפחת אמיתי{{הערה|בי"א שבט תשפ"ד, נחתמה עיסקה של רכישת אבני טרקוטה אדומות}}.

===מוסדות חינוך===
[[קובץ:תת אופקים מהאוויר.jpg|ממוזער|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]]
לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך הקמת הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. בין המתנגדים הבולטים היה חבר המועצה דאז משה גפני (לימים ח"כ גפני) שהתבטא "על גופתי המתה יקום כאן גן חב"ד." ההתנגדות הפעילה כללה איומים אישיים על הרב הרשקוביץ ורעייתו שעקב כך אף נאלצו באותה התקופה לצאת מדי ערב ללון מחוץ לאופקים. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן. מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת [[תשפ"ב]] ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים.

בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד ל[[אשה|בנות]]. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות, ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות.
לאחר מספר שנים נפתח גם באופקים [[תלמוד תורה אור מנחם אופקים|בית ספר לבנים בשם "אור מנחם"]] וכן חטיבת ביניים בשם זהה לבית הספר היסודי - "מעיינות חיה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-ספר/ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים] באתר חב"ד אופקים.}}. בשנת [[תשע"ז]] עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח. בשנת [[תשפ"ב]] עבר הת"ת למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו{{הערה| תלמוד תורה, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה }} לומדים כ250 ילדים.

בתחילת שנת הלימודים דשנת ה'תשפ"ה נפתחה מתיבתא חסידית לכיתות ז' ח' ע"י רב קהילת חב"ד הרב [[ישראל הרשקוביץ]]

== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:770 אופקים בבניה.jpg|ממוזער|מבנה 770 באופקים באמצע הבנייה ([[תשע"ז]])]]
{{טורים|;ראשי הקהילה
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו"ר המוסדות ורב הקהילה לוי יצחק"
*הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד.
*הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]] - מנהל בית חב"ד המרכזי.
*הרב מנחם מענדל ברדוגו שליח בשכונת מישור הגפן ומנהל בית חב"ד

*עו"ד ישראל שולמן - פטרון המוסדות.

;בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1
*מנהל בית חב"ד: הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]]
*משפיע: הרב [[צביקה סגל]]
*מנהל אגף שיעורי תורה: רב הקהילה, הרב ישראל הרשקוביץ

בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6
*מנהל הכולל: הרב [[מנחם מענדל ברדוגו]]
*מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום

;בית חב"ד הרי"ף - רח' הספריה החסידית 2
*מנהל בית חב"ד הרי"ף: הרב [[מנחם סגל]]
*מנהל הכולל: הרב מענדי ברדוגו

בתי חב"ד נוספים
*בית חב"ד שכונת רמת שקד: הרב שניאור ארבוב
*בית חב"ד שכונת שפירא: הרב [[שימי הרשקוביץ]]
*בית חב"ד שכונת הכניסה לעיר: הרב ישראל ליפשיץ
*בית חב"ד אזור התעשייה: הרב [[מנחם סגל]]
*בית חב"ד שכונת אבוחצירא: הרב [[גיל אברהם שפינדלר]]
*בית חב"ד שכונת חורשת נח: הרב לוי יצחק הרטמן{{הערה|1=[https://col.org.il/news/171687 משפחת הרטמן יוצאת לשליחות בשכונת חורשת נח באופקים], {{חב"ד און ליין}}}}

עוד מוסדות באופקים:
*בית חב"ד המרכזי 770{{הערה|[https://chabad.info/news/1033148/ מזל טוב אופקים: היכל ביהכנ"ס ב-770 נפתח לראשונה לתפילות] {{תמונה}}{{אינפו}}}}
*בתי חב"ד בשכונות
*בית כנסת חב"ד
*תלמוד תורה "אור מנחם"
*בית ספר "מעיינות חיה"
*חטיבת ביניים חסידית "מעיינות חיה"
*גני חב"ד
*פעוטון חב"ד
*מרכז החסד בית התבשיל
*כולל חסידות
*הספרייה החסידית
*ארגון צבאות ה' לבנים
*ארגון צבאות ה' לבנות
*דיי קמפ -"גן ישראל"{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/1118977/ הימים הראשונים בדיי-קעמפ גן ישראל אופקים • גלריה] {{תמונה}}{{אינפו}}}}
*ארגון נשי ובנות חב"ד - ארגון "שפרה ופועה"
*הנבחרת
*מתיבתא התמים
}}

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.chabadofaqim.org.il/ לאתר חב"ד אופקים]
*[https://chabad.info/tag/אופקים/ ידיעות על הנעשה בקהילת חב"ד אופקים] {{אינפו}}

{{מחוז הדרום}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אופקים|*]]
[[קטגוריה:ערים בישראל]]
[[en:Ofakim]]

תנחום הרשקוביץ

2026-02-08T20:43:24Z

37.60.47.231: /* פעילותו באופקים */ עדכון

[[קובץ:5c2eb5f40848c 1546565108 news images gallery.jpg|ממוזער|הרב '''תנחום הרשקוביץ''' (הימני) בפעילות עם חיילים]]
[[קובץ:09-12-2016-10-44-37-IMG-20161209-WA0016-768x768.jpg|ממוזער|הרב תנחום הרשקוביץ (מימין) לצד הרב [[ניצן חלק]] ב[[התוועדות]] באופקים]]
הרב '''תנחום הרשקוביץ''' (נולד בשנת [[תשמ"ה]] 1985) הינו שליח הרבי בשכונת שפירא בעיר [[אופקים]]. השליח הקודם בשכונה היה הרב שימי הרשקוביץ ע"ה. את מקומו ממלא אחיו שיבדל לחיים טובים הרב תנחום.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[תשמ"ה]] לרב [[ישראל הרשקוביץ]] שליח הרבי רב הקהילה ויו"ר המוסדות ולאמו מרת שרה. נקרא על שם אב סבו [[תנחום דונין]], אביהם של ר' [[אברהם דונין]] שליח הרבי למושב מיטב בתענך ור' [[ראובן דונין]] המשפיע מחיפה.

בשנת [[תשנ"ב]] נסע עם הוריו שיחיו לכינוס השלוחים, וזכה לעבור אצל הרבי בחלוקת דולרים ולקבל דולרים מידו הקדושה.

למד במוסדות חב"ד ב[[נתיבות]] עד כיתה ו' ולאחר מכן עבר ללמוד במתיבתא ב[[קריית גת]].

בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]. את שיעור א' ישיבה גדולה עשה ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]], ובסיומו עבר ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]] לאחר שנתיים של לימוד בצפת, נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 בחצר הרבי, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

התחתן עם עטרת למשפחת הרצברג מ[[ירושלים]] עברו לגור באופקים.

=== פעילותו באופקים ===
עוד מצעירותו היה פעיל בעיר בארגון "סעודות משיח","מבצע שופר" ושאר המבצעים לאורך השנה. כיליד העיר ידע לפעול ברוח המקום ולהעביר את המסרים משיחות הרבי בסגנון המתאים לתושבי העיר.

בשנת [[תש"פ]] היה בין הרבנים הראשונים שהצטרף לצוות המלמדים של המתיבתא שהוקמה ('''תלמידי התמימים ליובאוויטש- אופקים'''), והחל לשמש בה כרב לצד הרב יוסף הענדל.

לאחר פטירת אחיו הרב שמעון הרשקוביץ ע"ה, התמנה לשליח הרבי בשכונת שפירא ב[[אופקים]].

במסגרת שליחותו, פועל ללא לאות במעגל השנה כולה ומקרב את יהודי השכונה לרבי.

== משפחתו ==
* אחיו, הרב [[שימי הרשקוביץ]] - היה משלוחי הרבי ב[[אופקים]].
* אחיו, ר' מענדי הרשקוביץ - כפר חב"ד.
* אחיו, ר' שניאור הרשקוביץ - אופקים.
* גיסו, ר' [[שניאור קעניג]] - מנהל בית חב"ד המרכזי, ומנהל בית התבשיל.
* גיסו, ר' [[שלמה צבי ריזל]] - לוד.
* גיסו, ר' לוי פרידמן - אור יהודה.
* גיסו, ר' צבי הלוי סגל - [[צביקה סגל]] - אופקים - משפיע הקהילה.
* גיסו, ר' מנחם מענדל בריל - לוד.

== קישורים חיצונים ==
* [https://col.org.il/news/99920 חתונת הרשקוביץ - הרצברג] {{COL}}
* [https://chabad.info/news/794393/ פעילות ההנהלה באופקים] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הרשקוביץ, תנחום}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת הרשקוביץ]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ו]]
[[קטגוריה:אישים באופקים]]
[[קטגוריה:משפחת דונין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]

תנחום הרשקוביץ

2026-02-08T20:40:31Z

37.60.47.231: עדכון, הרחבה

[[קובץ:5c2eb5f40848c 1546565108 news images gallery.jpg|ממוזער|הרב '''תנחום הרשקוביץ''' (הימני) בפעילות עם חיילים]]
[[קובץ:09-12-2016-10-44-37-IMG-20161209-WA0016-768x768.jpg|ממוזער|הרב תנחום הרשקוביץ (מימין) לצד הרב [[ניצן חלק]] ב[[התוועדות]] באופקים]]
הרב '''תנחום הרשקוביץ''' (נולד בשנת [[תשמ"ה]] 1985) הינו שליח הרבי בשכונת שפירא בעיר [[אופקים]]. השליח הקודם בשכונה היה הרב שימי הרשקוביץ ע"ה. את מקומו ממלא אחיו שיבדל לחיים טובים הרב תנחום.

== תולדות חיים ==
נולד ב[[תשמ"ה]] לרב [[ישראל הרשקוביץ]] שליח הרבי רב הקהילה ויו"ר המוסדות ולאמו מרת שרה. נקרא על שם אב סבו [[תנחום דונין]], אביהם של ר' [[אברהם דונין]] שליח הרבי למושב מיטב בתענך ור' [[ראובן דונין]] המשפיע מחיפה.

בשנת [[תשנ"ב]] נסע עם הוריו שיחיו לכינוס השלוחים, וזכה לעבור אצל הרבי בחלוקת דולרים ולקבל דולרים מידו הקדושה.

למד במוסדות חב"ד ב[[נתיבות]] עד כיתה ו' ולאחר מכן עבר ללמוד במתיבתא ב[[קריית גת]].

בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)]]. את שיעור א' ישיבה גדולה עשה ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]], ובסיומו עבר ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]] לאחר שנתיים של לימוד בצפת, נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 בחצר הרבי, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

התחתן עם עטרת למשפחת הרצברג מ[[ירושלים]] עברו לגור באופקים.

=== פעילותו באופקים ===
עוד מצעירותו היה פעיל בעיר בארגון "סעודות משיח","מבצע שופר" ושאר המבצעים לאורך השנה. כיליד העיר ידע לפעול ברוח המקום ולהעביר את המסרים משיחות הרבי בסגנון המתאים לתושבי העיר.

בשנת [[תש"פ]] היה בין הרבנים הראשונים שהצטרף לצוות המלמדים של המתיבתא שהוקמה ('''תלמידי התמימים ליובאוויטש- אופקים'''), והחל לשמש בה כרב לצד הרב יוסף הענדל.

בשנת [[תשפ"ב]] מונה לחבר הנהלת [[בית חב"ד]] [[אופקים]].

במסגרת תפקידו כחבר הנהלה פעיל מאוד ברישום תלמידים למוסדות חב"ד בעיר. כמו כן הוא שותף הן בארגון ההתוועדויות המיועדות לקהל החב"די והן בהתוועדויות הפונות לקהל הרחב. בנוסף הוא אחד מהפעילים המרכזיים בפרסום פעילויות חב"ד בעיר אופקים.

== משפחתו ==
* אחיו, הרב [[שימי הרשקוביץ]] - היה משלוחי הרבי ב[[אופקים]].
* אחיו, ר' מענדי הרשקוביץ - כפר חב"ד.
* אחיו, ר' שניאור הרשקוביץ - אופקים.
* גיסו, ר' [[שניאור קעניג]] - מנהל בית חב"ד המרכזי, ומנהל בית התבשיל.
* גיסו, ר' [[שלמה צבי ריזל]] - לוד.
* גיסו, ר' לוי פרידמן - אור יהודה.
* גיסו, ר' צבי הלוי סגל - [[צביקה סגל]] - אופקים - משפיע הקהילה.
* גיסו, ר' מנחם מענדל בריל - לוד.

== קישורים חיצונים ==
* [https://col.org.il/news/99920 חתונת הרשקוביץ - הרצברג] {{COL}}
* [https://chabad.info/news/794393/ פעילות ההנהלה באופקים] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הרשקוביץ, תנחום}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת הרשקוביץ]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ו]]
[[קטגוריה:אישים באופקים]]
[[קטגוריה:משפחת דונין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]

ישראל הרשקוביץ

2026-02-08T20:32:00Z

37.60.47.231: הגהה, יותר ולא רלוונטי

{{דמות|
שם=הרב ישראל הרשקוביץ
|תמונה= 11-06-2020-01-48-48-04-11-2018-09-51-18-DSC 9365-740x493-1.jpg
|תיאור= שליח הרבי, רב קהילת חב"ד ויו"ר המוסדות באופקים.
|תאריך לידה=[[כ"ב סיון]] [[תש"כ]]
|מקום לידה= ראשון לציון
|מקום פעילות=[[אופקים]]
|רבותיו=הרבי מליובאוויטש
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=חסידות חב"ד
}}
[[קובץ:09-03-2017-15-52-09-attachments-16.jpg|ממוזער|הרב הרשקוביץ עובר אצל הרבי מלך המשיח. למטה: בית חב"ד באופקים]]
[[קובץ:ישראל הרשקוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרשקוביץ נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] ([[תשע"ג]])]]

הרב '''ישראל הרשקוביץ''' (יליד שנת [[תש"כ]], 1960) הינו [[שליח]] [[הרבי]], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ויו"ר המוסדות ב[[אופקים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ב סיון]] [[תש"כ]] בעיר [[ראשון לציון]] לאביו הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]] מנהל בית ספר חב"ד, בזרנוגה [[רחובות]] ולאמו מרת טובה יפה ברכה. בגיל 3 עבר ל[[בני ברק]], שם למד ב[[חדר]] חב"ד מיד עם פתיחתו, כאשר מנהל ה[[חדר]] היה הרב [[לייבל זלמנוב]]. (באותה תקופה למדו עימו הילדים (כיום הרבנים): [[זלמן לנדא]], [[אייזיק לנדא]], [[חיים שלמה דיסקין]], ועוד).

בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולאחריה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תש"מ]] נמנה עם קבוצת הבחורים השלישית שנשלחה להקים ולבסס את ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. בשנת [[תשמ"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בחצר הרבי, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שהוסמך לרבנות וחזר ארצה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה, בת הרב [[אברהם דונין]] שליח הרבי במושב מיטב שבחבל [[תענך]].
[[קובץ:11-06-2020-01-48-48-04-11-2018-09-51-18-DSC 9365-740x493-1.jpg|ממוזער|הרב הרשקוביץ נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] ([[תשע"ט]])]]

שנה לאחר מכן בחודש ניסן לאחר שקיבל את ברכת הרבי לשליחות פנה לאגו"ח לקבל הצעת מקום לשליחות. מספר מקומות הוצעו אך לאחר בדיקה ומחשבה הוחלט לצאת לאופקים.

בחודש [[מנחם אב]] של שנת [[תשד"מ]] נשלח על ידי הרבי ל[[אופקים]] וייסד את קהילת חב"ד המקומית, והחל לפעול להפצת תורה ויהדות בין תושבי העיר.
[[קובץ:ישראל הרשקוביץ עם רהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מארח בביתו את ראש העיר אופקים מר איציק דנינו משמאל הרב שניאור קעניג]]

== השליחות באופקים ==

במשך השנים הפעילות צברה תאוצה והרב הרשקוביץ הביא תחתיו שלוחים נוספים והקים אימפריה חב"דית בעיר, ועל מוסדותיו נמנים: בית חב"ד המשרת את תושבי העיר לכל אורך שעות היום, בית כנסת חב"ד בנוסח האריז"ל, שבעה גני ילדים, בית ספר לבנות, [[תלמוד תורה]] חב"די, ובית התבשיל המספק ארוחות חמות לנזקקים. בסך הכל מתחנכים במוסדות שבאחריותו כתשע מאות ילדים.

בשנת [[תשמ"ח]] החלו גורמים שונים להתנכל לפעילות בית חב"ד, והרב הרשקוביץ שאל את [[הרבי]] באמצעות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] האם להריץ רשימה עצמאית שתתמוך בפעילות החב"דית בעיר. כמענה על השאלה השיב הרבי שהדבר שייך לראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש, ואינו שייך כלל לפעולות של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צעירי אגודת חב"ד]].
ואכן פנה הרב הרשקוביץ לראשי עסקני חב"ד ובאסיפה שהתקיימה ב[[כפר חב"ד]] השתתפו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[שמואל חפר]] מנהל [[מכללת בית רבקה]], הרב [[נחום כהן]] נציג [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צא"ח]] והרב [[מאיר פריימן]] מנהל רשת חב"ד.
הכרעת הנוכחים באסיפה הייתה: שלאור המצב הנוכחי, נותנים רשות לרב הרשקוביץ ולמעשה לחב"ד אופקים - להריץ רשימה שתתמודד על חברות במועצת העיר (אך מפני קוצר הזמן שנשאר עד הבחירות, המליצו שבשלב זה חב"ד תתמוך באותה מפלגה שתתחייב לייצג את חב"ד במועצת העיר).

הרב הרשקוביץ אמר אז, שדברים של הרבי לא הולכים ח"ו לשווא, ואם אסיפת עסקני חב"ד שישבו בהוראת הרבי החליטו שחב"ד תריץ רשימה למועצת העיר בשם חב"ד, הרי בוודאי בע"ה יגיע הזמן שחב"ד אופקים יעשו זאת.

[[קובץ:הרשקוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל הרשקוביץ]]
ב[[י"א ניסן]] [[תשס"ג]] מונה כרב קהילת חב"ד בעיר{{הערה|1='''[http://news.chabad.fm/144/2663.html הרב ישראל הרשקוביץ הוכתר לרב קהילת חב"ד באופקים]''' - דיווח באתר chabad.fm}}.

ב[[כ"ט סיון]] [[תשע"א]] נפטרה בטרם עת בתו חיה מושקא בת העשרים ושתיים{{הערה|1='''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62432 טרגדיה באופקים: השליחה חיה מושקא הרשקוביץ]''' {{אינפו}} כ"ט [[סיוון]] [[תשע"א]] (01.07.2011)}}, והרב הרשקוביץ החליט למנף את השכול והיגון לפעילות ועשייה, ורתם את בית חב"ד שבהנהלתו לייסוד מדרשייה לנערות שנקראה על שם בתו, ופתיחה של מבצע ארצי לבנות חב"ד ברחבי הארץ לעילוי נשמתה{{הערה|1=נתנאל כהנא, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64061 שכול, אמונה ועשיה]''' {{אינפו}} כ"ג [[אלול]] [[תשע"א]] (22.09.2011)}}.

ב[[חודש אב]] של אותה שנה, הצליח הרב הרשקוביץ להתגבר על הקשיים הבירוקרטיים, והודיע על הקמת בניין העתק שיוקם בעיר בדוגמת [[770|בית רבינו שבבבל - 770]]{{הערה|1=חיים רייך, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63619 החסמים הבירוקרטיים הוסרו: באופקים יבנו 770 לע"נ השליחה הצעירה]''' {{אינפו}} ל' אב התשע"א (30.08.2011)}}.

[[קובץ:20-04-2018-14-26-58-IMG-20180420-WA0018.jpg|ממוזער|הרב הרשקוביץ במעמד הענקת אות יקיר העיר מפתיע את ראש העיר בהענקת תעודת יקיר התושבים]]
ב[[כ"א חשון]] [[תשע"ג]] קיבל את תואר 'יקיר העיר אופקים' והמעמד נחנך בטקס רב רושם{{הערה|1='''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72537 באירוע רב רושם תואר 'יקיר העיר' הוענק לשליח הרבי באופקים]''' {{אינפו}} כ"ב חשון [[תשע"ג]] (07.11.2012)}}.

בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת [[תשע"ד]] נוצר קשר קרוב בינו לבין מר איציק דנינו שהתמודד על ראשות העירייה, והרב הרשקוביץ השפיע עליו [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי]]. לאחר הנצחון בבחירות בהם גבר דנינו על שאר המתמודדים בהפרש ניכר, צעדו הראשון היה להגיע לביתו של הרב הרשקוביץ להודות לו על הנס, ולהבטיח שיתוף פעולה וסיוע למוסדות חב"ד בעיר{{הערה|1='''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78498 אופקים: רה"ע הגיע לבית השליח להודות לרבי]''' {{אינפו}} י"ט חשון [[תשע"ד]] (23.10.2013)}}.

במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]] פעל רבות לטובת תושבי עירו ונפגעי המלחמה, דבר שזכה לחשיפה תקשורתית באמצעות כלי התקשורת בארץ.

בשנת תשפ"ד התקיימה הכנסת ספר תורה ל-770 בעיר במהלכו התקיימה גם חנוכת הבית של בניין 770.

== המוסדות ==

במהלך השנים ההקמה והתחזוק של המוסדות היתה כרוכה בקשיים רבים ועם הצטרפות מספר שלוחים הוקמו מספר מוסדות באופקים בראשותו:
* בית חב"ד המרכזי - בניהול הרב [[שניאור זלמן קעניג]]
* 5 גנים - בניהול הרב אבנר אמיתי
* 3 מעונות - בניהול הרב אבנר אמיתי
* בית התבשיל - בניהול הרב [[שניאור זלמן קעניג]]
* בית הספר חב"ד בנות
* תלמוד תורה חב"ד בנים
* בית כנסת חב"ד אופקים
כמו כן ברבות השנים נפתחו מספר [[אופקים|'''בתי חב"ד בשכונות''']] שבראשם בית חב"ד המרכזי.

==לקריאה נוספת==
* [[מנחם זיגלבוים]], '''"הנה דלת הבית נפתחת ושימי יחד עם הרבי עומדים בכניסה...''', [[שבועון בית משיח]] 1384
* [[משה מרינובסקי]], '''"עלנו לדעת בוודאות מלאה שאנחנו ערב הגאולה"''', [[שבועון כפר חב"ד]] 2030
* יצחק הורוויץ '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/10/6537a916a7557_1698146582.pdf לכאן נשלחנו וכאן נישאר]''' [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] 125

==משפחתו==
'''אחיו וגיסו'''
*אחיו, הרב [[יוסף שאול הרשקוביץ]] מלוד - מנהל [[חדר]] אידיש אהלי תורה בכפר חב"ד.
*אחיו, הרב [[מאיר יחיאל הרשקוביץ]] מ[[ביתר עילית]] - משלוחי הרבי למרכז [[הפצת המעיינות]] היכל מנחם בירושלים.
*אחיו, הרב [[צבי הרשקוביץ]] מכפר חב"ד - סגן רב 'כללית' שירותי בריאות ומנהל מחלקת דת וכשרות.
*גיסו, הרב [[טוביה דורון]] - שליח הרבי ב[[בת ים]], סופר סתם, וחבר ב[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה|אגודה למען הגאולה האמתית והשלימה]].
*גיסו, הרב יעקב רושנבסקי ע"ה - מ[[ירושלים]].
*גיסו, ר' אביעזר מרינברג - מקריית מוצקין
*גיסו, הרב [[זאב פיזם]] - שליח הרבי ב[[שדרות]].
*גיסו, הרב ישראל ליפש - שליח הרבי ב[[נתיבות]].
'''בניו וחתניו'''
*בנו, הרב [[תנחום הרשקוביץ]] - חבר בהנהלת בית חב"ד, מורה ב'תלמידי התמימים ליובאוויטש' - אופקים.
*בנו, ר' מענדי הרשקוביץ - עסקן חב"די, כפר חב"ד.
*בנו, ר' שניאור הרשקוביץ - אופקים.
*בנו, הרב [[שימי הרשקוביץ]] - משלוחי הרבי באופקים - נפטר ב[[כ"ו אלול]] [[תשפ"ג]].
*בנו, הת' [[אשר הרשקוביץ]] - נפטר [[כ"ח סיון]] [[תשפ"ד]].
*בתו, הנערה חיה מושקא הרשקוביץ - נפטרה [[כ"ט סיון]] [[תשע"א]].
*חתנו, הרב [[שניאור זלמן קעניג]] - מנהל בית חב"ד המרכזי, מנהל בית התבשיל
*חתנו, ר' [[שלומי ריזל]] - לוד.
*חתנו, ר' לוי יצחק פרידמן.
*חתנו, הרב [[צביקה סגל]] - משפיע הקהילה.
*חתנו, ר' מנחם מענדל בריל - לוד.

==קישורים חיצוניים==

;טורי דעה ומכתבים:
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79466 החידוש של הדור השביעי - ההתקשרות לרבי]''' {{אינפו}} י"ט טבת [[תשע"ד]] (22.12.2013)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73304 מכתב התנגדות לספר 'במאי קמיפלגי' של הרב [[יחזקאל סופר]]]''' {{אינפו}} כ"ו כסלו [[תשע"ג]] (10.12.2012)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72772 לאחר הפגיעה באופקים: הרב הרשקוביץ בקריאה לרבנים]''' {{אינפו}} ד' כסלו [[תשע"ג]] (18.11.2012)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72733 בעקבות האסון: קריאה לאחדות באנ"ש]''' {{אינפו}} ב' כסלו [[תשע"ג]] (16.11.2012)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67726 זאת ההזדמנות להוכיח ש"עוד אבינו חי"]''' ב' [[ניסן]] [[תשע"ב]] (25.03.2012)
* '''[https://chabad.info/news/coronavirus/602414/ הרב הרשקוביץ: להחזיר את מתווה הקפסולות לגני הילדים]''' {{אינפו}} י"ט [[סיון]] [[תש"פ]]
;נאומים:
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3194 שליח הוא מי שמתעסק בקבלת פני משיח]''' {{אינפו}} - בכינוס השלוחים העולמי [[תשע"ג]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הרשקוביץ, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת הרשקוביץ]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים באופקים]]
[[קטגוריה:משפחת דונין]]

בית הכנסת חסדי שי (קריית גת)

2025-10-27T21:13:47Z

37.60.47.231: תאריך

{{בית כנסת|שם=חסדי שי|עיר=[[קריית גת]]|מייסד בית הכנסת=הרב [[משה הבלין]]|תאריך יסוד=סביבות [[תש"ע]]|רב בית הכנסת=הרב [[משה הבלין]]|בתי כנסת ב... (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת|מוסדות וארגונים בקריית גת]]|גבאי רוחני=הרב [[יצחק אלישביץ]]|גבאי גשמי=הרב שניאור ממו|תמונה=קריאת מגילה חסדי שי ק"ג.jpg|כתובית=קריאת המגילה בבית הכנסת [[תשפ"ה]]|בעל קורא בבית הכנסת=הרב לוי מושקוביץ}}

'''בית הכנסת חסדי שי''' הוא בית כנסת חב"די ב[[קריית גת]], ששימש בעבר כ[[בית חב"ד]] לעולי [[ברית המועצות]], וכיום פועל כמרכז תפילה ולימוד עבור [[אנ"ש]] וצוות ה[[תומכי תמימים קריית גת|ישיבה]].

== היסטוריה ==
[[קובץ:חסדי שי ק"ג כ..png|250px|ממוזער|שמאל|רחבת הכניסה לבית הכנסת (משמאל, מתחת לבניין הישיבה)]]
בית הכנסת הוקם בשנת [[תש"ע|תשס"ו]] על ידי הרב [[משה הבלין]] והרב [[יצחק אלישביץ]] כבית כנסת ו[[בית חב"ד]] לעולי [[ברית המועצות]], ונקרא על שם הבחור '''שלמה יוסף שלום''' שנפטר בצעירותו. המקום שימש כמרכז קהילתי עבור כ-30 זקנים שנהנו מפעילות ענפה שכללה לימודי יהדות, ארוחות חמות מדי יום, ואירועים חגיגיים כמו [[תהלוכת ל"ג בעומר]]{{הערה|[https://chabad.info/news/364490/ תהלוכת 'כולל זקנים חסדי שי' בקרית גת] {{אינפו}}}}, קונצרט [[חנוכה]]{{הערה|[https://chabad.info/news/235754/ מסיבת חנוכה לעולי חבר העמים בקריית גת] {{אינפו}}}} ועוד.

במהלך [[מגפת הקורונה]], כאשר הזקנים שהיוו את רוב המתפללים נאלצו להפסיק להגיע מתוך חשש לבריאותם עקב גילם, התעורר צורך לגייס מניין חדש על מנת לקיים תפילות. לאחר הקורונה, בית הכנסת עבר תהליך שיקום על ידי ציבור [[אנ"ש]] שהחל לבססו מחדש.

בשנת [[תשפ"ד]] החל לכהן כגבאי הרב יעקב יוסף רסקין, שפעל לחיזוק המקום. לאחר מכן, בסביבות חודש [[תמוז]] [[תשפ"ה]], נכנס לתפקיד הגבאי, שניאור ממו, והמשיך את פיתוח את המקום בצורה מרשימה: הרחבה משמעותית של ההתוועדויות ושיפור חזות בית הכנסת.

בשנים [[תשפ"ג]] ו[[תשפ"ד]] התקיים במקום כולל אברכים '''<nowiki/>'אוהל שמעון'''' מטעם ה[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/145855 כינוס תורה בכולל] {{COL}}}}.

== פעילות בית הכנסת ==
בית הכנסת מתאפיין כבית כנסת חסידי, ומשמש כמרכז עבור קהל אנ"ש וצוות הישיבה, המשפיעים והתמימים.

מתקיימות בו מדי יום: [[תפילת שחרית]], [[מנחה]] ו[[ערבית]].

[[תפילת שחרית של שבת|תפילת שחרית]] ב[[שבת]] מתחילה סביב השעה 10:30, דבר המאפשר זמן רב [[לימוד החסידות|ללימוד חסידות לפני התפילה]].

מדי שבת בבוקר, לאחר התפילה, מתקיימת במקום התוועדות עם הרב הבלין וכן שאר המתפללים שרבים מהם בעצמם משפיעים.

בבית הכנסת קיימת הקפדה גדולה על אי דיבור בתפילה, כפי שכותב [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]], והוא משמש מקום לתפילה ולימוד תורה באווירה חסידית מיוחדת.

== מבנה בית הכנסת ==
בית הכנסת ממוקם מתחת למבנה ה[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה]], בכניסה לבית הכנסת נמצא חדר קפה קטן, ובו מוצעים כיבודים ושתייה לנוחיות המתפללים.

בשבתות קיימת [[בית כנסת#עזרת נשים|עזרת נשים]] גדולה ומרווחת.
==ראו גם==
*[[בית כנסת חב"ד המרכזי קריית גת]]
*[[בית הכנסת שערי גאולה - 770 (קריית גת)|בית הכנסת שערי גאולה - 770]]
*[https://col.org.il/news/165600 הושענא רבא והקפות שניות בבית הכנסת] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]

אריה לייב קרמר

2025-05-26T17:12:26Z

37.60.47.231: /* משפחתו */

[[קובץ:לייבל קרמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אריה לייב קרמר]]
הרב '''אריה לייב קרעמער''' (מכונה גם '''לייבל''', [[תרע"ז]] – [[כ"ז חשון]] [[תש"ס]]) היה ממייסדי קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]] יו"ר המוסדות ומעסקני חב"ד בעיר.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"ז]] בעיר חלם לר' יצחק מיכל, במשפחה שנמנתה על חסידי טריסק.

בהיותו נער שלחו אביו לישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]], שם הצליח בלימודיו והתחבב על [[אדמו"ר הריי"צ]] שהטיל עליו שליחויות מיוחדות.

עם פרוץ [[השואה]] הצליח יחד עם קבוצה מחבריו להימלט מ[[פולין]] ל[[וילנא]] שב[[ליטא]] לאחר מכאן בין היתר בעקבות סיועו של הקונסול היפני בקובנה צ'יאונה סוגיהארה שהנפיק אשרות מעבר יפניות לאלפי פליטים יהודים עבר עם עוד 38 תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק|ישיבת חב"ד באוצטווצק]] ליפן ולאחר מכן גורשו לשנגחאי, שם בלט כבחור מחונן וסייע בניהול הישיבה.

בשנת [[תש"א]] בעקבות פעילות נמרצת של [[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית]] הונפקו לתלמידי ישיבת חב"ד בשנגחאי תשעה ויזות קנדיות, והרבי הריי"צ הורה שהללו מיועדים עבור לתלמידים המבוגרים יותר שצריכים כבר להקים את ביתם, בין התשעה נמנה הרב קרמר.

לאחר שהגיע לקנדה נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] יחד עם שמונת הבחורים הנוספים שהגיעו משנגחאי לייסד את ישיבת[[תומכי תמימים מונטריאול]].

בשנת [[תש"ז]] התחתן עם חיה זלדה, בת ר' אליהו וליבא-דבורה הלפרן, חסידי מודז'יץ שהיגרו למונטריאול מפולין{{הערה|ביחידות אצל אדמו"ר הריי"צ לה זכתה קודם החתונה, שאל אותה הרבי אם היא מרגישה מספיק מוכנה כדי לנהל בית חסידי, והיא השיבה שקיבלה את מה שדרוש לה עבור כך מהוריה.}}.

===מנהל מוסדות חב"ד מונטריאול===
יום לאחר הגעתו למונטריאול, במוצאי שבת, נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]], ולמחרת ביום ראשון, נפתח בישיבה בית הכנסת בנוסח האר"י תחת ניהולו של הרב קרמר.

על פי הוראת הרבי{{הערה|ב[[ב' שבט]] [[תש"ד]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לקהילת [[מונטריאול]], בו מינה באופן רשמי את הרב קרמר כמנהל בית הספר.}}, מבין תשעת התלמידים שנשלחו לעיר מונה ר' לייבל לראש המוסדות, עמד בראש הישיבה, והקים בית כנסת ומקווה טהרה. ואת בית החינוך '[[בית רבקה מונטריאול]]' לבנות.

ישיבת תומכי תמימים בהנהלתו לא גבתה שכר לימוד, והמוסד גדל במהירות כבר בשנים הראשונות לפעילותו, ובשנת [[תשט"ז]] מנה המוסד למעלה מחמש מאות תלמידים. בנוסף לתכנית לימודי היהדות האינטנסיבי שלה, הפעילה הישיבה מערך לימודי חול שמשכו תלמידים רבים מרקעים שונים, כאשר רוב בוגרי הישיבה המשיכו לאחר סיום הלימודים בישיבה בלימודי מקצוע.

ב[[י"ט כסלו]] [[תשט"ז]] ארגן הרב קרמר את טקס חג הסמיכה הראשון בקנדה. אירוע מונומנטלי זה, שהתקיים באולם של קהילת 'ישראל הצעיר' במונטריאול, וזכה לייצוג מכובד של הקהילה היהודית במונטריאול.

בשנת [[תש"ל]] הקים בהרים את מחנה הקיץ "[[פרדס חנה (מונטריאול)|פרדס חנה]]" על שם [[הרבנית חנה]].

ניהל את ישיבת תומכי תמימים במשך למעלה מחמישים שנה, עד לפטירתו בליל [[כ"ז חשון]] [[תש"ס]].

רעייתו האריכה ימים ונפטרה בגיל 89 ביום כיפור תשע"ט{{הערה|1=[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4162013/jewish/Rebbetzin-Chaya-Zelda-Clara-Kramer-89-a-Gracious-Bastion-of-Kindness.htm מעוז חסד] {{בית חבד}}}}.

== מוסדות לזכרו ==
*[[בית חב"ד טבריה]] - בית אריה

==משפחתו==
*בנו הרב יצחק מיכל קרמר - חבר הנהלה של מוסדות [[אהלי תורה קראון הייטס]]
*בנו, הרב [[יוסף קרמר]] - היה מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל בית חב"ד ב[[טבריה]]
*בנו הרב שמואל - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]
*בתו שרה, רעיית הרב [[מרדכי זאב גוטניק (מלבורן)]] - אב"ד מלבורן, אוסטרליה
*בתו אסתר שניאור - מונטריאול

==לקריאה נוספת==
*דוד זקליקובסקי, '''The People's Rabbi''', סיפור תולדות חייו (אנגלית)

==קישורים חיצוניים==
*[https://anash.org/making-the-frozen-north-bloom-with-torah/ מאמר הערכה ותמונות ממהלך חייו] {{אנש}}
*[www.rabbikramerslegacy.com/about-rabbi-kramer/ תולדות חייו יחד עם תמונות ומסמכים] (אנגלית)
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4162013/jewish/Rebbetzin-Chaya-Zelda-Clara-Kramer-89-a-Gracious-Bastion-of-Kindness.htm מעוז חסד]''', כתבה על רעייתו, באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קרמר אריה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים וילנא]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת קרמר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ס]]

שלום דובער קסלמן

2025-05-09T13:05:44Z

37.60.47.231: /* משפחתו */

[[קובץ:שלום דובער קסלמן.png|ממוזער|הרב שלום דובער קסלמן]]
[[קובץ:הרב שלום דובער קסלמן בצעירותו.png|ממוזער|הרב שלום דובער קסלמן בצעירותו]]
הרב '''שלום דובער קסלמן''' ([[י"ז אייר]] ערב [[ל"ג בעומר]] [[תרפ"ז]] - [[ז' שבט]] [[תשמ"ז]]) היה [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד בערב [[ל"ג בעומר]] שנת [[תרפ"ז]] ב[[פולוצק]] שב[[רוסיה הלבנה]] יחד עם תאומו הרב [[זאב קסלמן]] לאביו הרב החסיד [[שלמה חיים קסלמן]] ולאמו מרת בלומה. בלידתם אירעו להם בעיות בריאותיות ואדמו"ר הריי"צ התעניין ודאג להם. אף כאשר אדמו"ר הריי"צ השתחרר ממאסר ב[[ג' תמוז]] [[תרפ"ז]] לקראת הנסיעה לגלות קאסטראמא שאל ג' שאלות ואחת מהם היתה: מה עם הילדים של שלמה חיים (שנולדו בערב ל"ג בעומר).

בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים באוסטרליה, סמרקנד, צרפת ותל אביב. שימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[לוד]], ידע את [[ספר התניא]] [[שינון תניא בעל פה|בעל פה]] והיה חוזר עליו תדיר, וכשאמר עם תלמדיו את השיעור היומי לא היה מביט בספר. מדי שנה היה חוזר מאמר [[דא"ח]] ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] הארצי בכפר חב"ד. התעסק במסירות ב[[מבצעים|מבצעי הרבי]] וניצל כל הזדמנות ל[[מבצע תפילין]], גם במקרה שהיה לו טרמפ העדיף את הנסיעה באוטובוס בשביל המבצעים.

בהגיעו לגיל שידוכים נישא לדבורה בת הרב [[יהודה לייב סלונים (ירושלים)|יהודה לייב סלונים]] משפיע בקהילת חב"ד במאה שערים וגבאי [[בית הכנסת בעל התניא]] ומגזע בית הרב.

שימש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]] ומסר שיעור תניא בעברית כאשר ר' [[מענדל פוטרפס]] היה מוסר שיעורים באידיש.

שיעוריו נודעו לשם ולתהילה, כל דבר היה מסביר היטב ע"י משלים רבים מחיי האדם. כמו"כ בכל פעם שהיה נכנס תלמיד קצת מאוחר לכיתה היה מתחיל מההתחלה.

כשהיה מלמד בתלמוד תורה בלוד, הביא רמב"ם לכיתה והקריא לילדים את סימני המלך המשיח מתוך הלכות מלכים ברמב"ם. לאחר שסיים שאל ילד אחר ילד "האם אתה מאמין ש[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]?".

נפגע בתאונת דרכים ב[[ראש חודש]] [[שבט]] [[תשמ"ז]] ונפטר שבוע לאחר מכן ב[[ז' בשבט]] בהיותו בן חמישים ותשע שנה.

==משפחתו==
*אחיו ר' [[זאב וולף קסלמן]]
*גיסו הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]]
*גיסו ר' [[אברהם ליסון]]
*בנו ר' [[יוסף יצחק קסלמן (דטרויט)|יוסף יצחק קסלמן]], שליח בדטרויט.
*בנו, ר' צבי הירש קסלמן (חתנו של ר' [[נחמן סודק]]), שליח בלונדון.
*בנו ר' [[שמואל קסלמן]].
*חתנו, ר' [[יצחק יעקב גלבשטיין]].

==לקריאה נוספת==
* נספח לספרו של הרב [[ישראל אלפנביין]], '''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''', [[סיוון]] התשע"ג (05.2013)

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_24.html תיעוד נוסטלגי: המשפיעים ר' מענדל פוטרפס ור' שלום בער קסלמן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{מיון רגיל:קסלמן שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קסלמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת ברונשטיין]]
[[en:Reb Sholom Ber Keselman]]