חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אלתר בצלאל קופצ'יק

2025-07-27T23:51:23Z

37.60.47.214: דיוק

[[קובץ:בצלאל קופצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בצלאל קופצ'יק נואם בכינוס השלוחים ל-אסיה ([[ניסן]] [[תשע"א]])]]
[[קובץ:קופצ'יק עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קופצ'יק ב[[חלוקת דולרים]] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ב]]]]
[[קובץ:בצלאל קופצ'יק, מקורב, הודו.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב בצלאל קופצ'יק עם מקורב בפונה]]

הרב '''אלתר בצלאל קופצ'יק''' (יליד שנת [[תשי"ז]], 1957) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לג'ייפור שב[[הודו]], בעבר היה בשליחות בעיר פונה שבודו וכיהן כמנהל מטה משיח בארץ הקודש מתשנ"ז עד תש"ס

==תולדות חיים==
נולד ב[[קריית אתא]] ב[[כ' אדר שני]] [[תשי"ז]] לאביו הרב [[שלמה קופצ'יק]].

בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם התקשר בלב ונפש ל[[משפיע]] החסידי הרב [[מענדל פוטרפס]] והיה מגדולי תלמידיו.

בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד: [[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[יצחק גרוזמן]], [[אברהם משה]], [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שלמה חיים דיסקין]], [[שמשון הלפרין]], ו[[שלמה זלמן לנדא]].

לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו רחל, התגורר ב[[צפת]] והיה מעסקני קהילת ומוסדות חב"ד. כמו כן ייסד את [[בית חב"ד]] ב[[ראש פינה]] הסמוכה לצפת ולאחר מספר שנים העביר את ניהולו לרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]. מספר שנים ניהל את 'בית לוי יצחק' בצפת. תקופה לפני פטירתו של הרב [[מאיר פריימן]] ניהל לצידו את [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. עם פטירתו הפתאומית הקים קרן חירום והצלה עד להעברת ניהול ה'רשת' לרב [[ישראל בוטמן]]. לאחר מכן עבד ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] תחת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והקים את [[מטה משיח בארץ הקודש]]. היה מהראשונים שהחל לפעול במגרשי הספורט להדלקת חנוכיות והפצת מסריו של הרבי בנושאי הגאולה הקרובה.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].

בשנים הראשונות של [[מטה משיח]] נבחר לכהן כמנהל הפועל שלו (עד ליציאתו בשליחות להודו), שנות הפעילות שלו התאפיינו בפעולות שנועדו להביא את בשורת הגאולה ל'חוצה' - לכל אנשי הדור.

הרב קופצ'יק חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק הדין שהרבי חי וקיים בגוף גשמי]], ויש לפרסם זאת.

===השליחות בהודו===
בשנת [[תשנ"ו]] יצא בשליחות לעיר פונה שב[[הודו]] לראשונה לקיים התועדות [[פורים]] עבור הישראלים. מאז ערך שם אירועים בחגים במשך מספר שנים. פתח [[בית חב"ד]] קבוע בפונה בשנת [[תש"ס]], שהופעל על ידי הרב [[שמשון גולדשטיין|שימי גולדשטיין]] ומשפחתו במשך כשנה.

ב[[תשס"א]], יצא הרב קופצ'יק עם משפחתו לשליחות בפונה ומאז התגורר שם עד שנת [[תשפ"ב]] אז בגין בעיות בריאות שב לארץ הקודש.

בחודש אלול תשפ"ד חזר להודו ופתח ביחד עם אשתו [[בית חב"ד]] חדש בעיר ג'ייפור{{הערה|'''בעשור השביעי לחייהם, אחרי 27 שנות שליחות, הם פתחו דף חדש בשליחות''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 1436, [[מענדי דיקשטיין]]}}.

מעבר לפעילותו כשליח, ידוע הרב קופצ'יק בסגנון ההתבטאות הייחודי שלו, ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] מושכות אנשים רבים מכל הקהלים.

==משפחתו==
* בנו, הרב [[יחיאל יהודה קופצ'יק]] - מנהל תלמוד תורה חב"ד בבית שמש משפיע ראשי בישיבה קטנה [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]], ושליח הרבי בבית כנסת חב"ד ולקהילה החרדית בבית שמש.
* בנו, הרב שניאור זלמן קופצ'יק - שליח הרבי בניו דלהי, הודו.
* בנו, הרב [[יוסף יצחק קופצ'יק]] - שליח הרבי בלה-פז, בוליביה.
* בתו, יהודית זלטה{{הערה|מחנכת בתיכון [[בית חנה צפת]].}} אשת הרב [[שלום דובער לבקיבקר]] מנהל החינוכי והרוחני ב[[ישיבת חנוך לנער]] ב[[צפת]].
* בנו, הרב מנחם מענדל - מחנך בישיבת חנוך לנער, [[המכון התורני טכנולוגי]].
* בנו, הרב שלמה דידן נצח - שליח הרבי בשכונת 'נאות פרס' בחיפה.
* בנו, הרב משיח - שליח הרבי בארושה טנזניה, אפריקה.
* בנו, הרב אביחי שילו - ר"מ בחסידי חב"ד ליובאוויטש צפת ישיבה גדולה בצפת.
* בנו, הרב ינון אריאל - משלוחי הרבי בעיר פתח תקווה.
* בנו, הרב יגאל - נחלת הר חב"ד.

==לקריאה נוספת==
{{בית|נתפס ברשת - הגברת רחל קופצ'יק|השבת - עשרים שנה לשליחות שלנו|1191|53|תש"פ}}

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://chabad.info/magazine/1159311/ בעשור השביעי לחייהם, אחרי 27 שנות שליחות, הם פתחו דף חדש בשליחות]''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 1436, [[מענדי דיקשטיין]]
*[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/20539.htm הרב בצלאל קופצ'יק - ניסים ומופתים באגרות קודש] באתר {{הגאולה}}.
*[https://www.hageula.com/news/moshiach/20924.htm איך עלתה הפועל גליל עליון לליגת העל?] באתר {{הגאולה}}.
*[https://www.hageula.com/sevenseventy/hadasot/24920.htm השליח מפונה התוועד ב-770] באתר {{הגאולה}}.
*[https://www.hageula.com/news/moshiach/15748.htm הרב קופצ'יק במזרח אפריקה אתיופיה] באתר {{הגאולה}}.
*'''[https://chabad.info/moshiach/1046862/ ראיון לתוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע פרק ט"ו - על מעורבותו במעמד הסאטעלייט ועל שליחותו לקבלת פני משיח]''', הרב [[בצלאל קופצ'יק]], כ"ט בטבת ה'תשפ"ד {{אודיו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קופצ'יק, אלתר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:שלוחים בהודו]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]]

שמואל קדיש ברטנובסקי

2025-07-01T08:19:31Z

37.60.47.214: מידע

הרב '''שמואל קדיש ברטנובסקי''' ([[תרנ"ו]] - כ' תמוז תשמ"ב), היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ומשפיע [[רמת גן|ברמת גן]], ידוע בכינויו "שמואל ראמענער".

==תולדות חיים==
הרב שמואל קדיש ברטנובסקי נולד בתרנ"ו בעיר רומני שבאוקראינה, בקיץ תרס"ט החל ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|מרחב - ב, עמוד 118.}}, שם היה נחשב מבין "העובדים"{{הערה|ספר התמימים - א. לז.}}. בחורף [[תרע"ה]] לאחר כמעט שש שנות לימוד, היה צריך להתייצב לצבא, בעקבות כך נאלץ לעזוב את הישיבה בחוסר ידיעה אם יוכל לחזור, בעקבות כך, חברו הטוב ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], אירגן בליל שישי הסמוך למועד נסיעתו, התוועדות חשאית בביתו של המשפיע הרב [[שילם קוראטין]], יחד עם המשפיע הרב [[שלמה זלמן הבלין]], והתמים ר' [[משה גוראריה]], הבחורים שמו לב שהם חסרים, ובעקבות כך החלו לחפש אותם אך ללא הצלחה, רק התמימים ר' [[חיים מאיר ליס]] ור' [[שמעון בלינר]] הצליחו למוצאם. באותה התוועדות ר' שילם התוועד על כך שכל רבי בדורו מחדיר את נקודת היהדות שלמעלה מטעם ודעת, אל הכחות הפנימיים שבאדם כל אחד ואחד לפי מעמדו ומצבו{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד מח.}}.

בחורף תרע"ז למד ב[[תומכי תמימים חרסון|בתומכי תמימים חרסון]]. וזאת בעקבות מכתב ששלח לו המשפיע ר' שלמה זלמן הבלין בשם אדמו"ר הרש"ב{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד ס.}}.

ר' שמואל קדיש התגורר שנים רבות במוסקווה, בחשון תשי"ח{{הערה|תשורה מאצקין קפלן - תשפ"ג. עמוד 34.}} עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר רמת גן שם שימש כמשפיע.

==משפחתו==
*בנו, [[יהודה ברטנובסקי]]{{הערה|ראו הקדשה בסיום חוברת 'פסקי הרב' של ר' אפרים בוגרד.}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברטנובסקי, שמואל קדיש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

התאחדות החסידים לקבלת פני משיח

2025-06-15T20:12:25Z

37.60.47.214: נוסף רשמית ברשם העמותות המילה ליובאוויטש לשם העמותה

[[קובץ:התאחדות_החסידים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]
[[קובץ:11-06-2019-18-36-03-הדמיה.jpg|ממוזער|שער אחד העלונים של "דרך המלך" היוצא לאור ע"י הארגון]]
'''התאחדות החסידים ליובאוויטש לקבלת פני משיח''' הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] במטרה לפעול בין [[אנ"ש]] הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה, הכשרת פעילים ודאגה למקורות פרנסה וסיוע לנזקקים כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'.

== מוסדות ופעולות הארגון ==
הארגון נוסד בשנת [[תשס"ד]] על ידי קבוצת אברכים פעילים בהנחיית הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו.

מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית במעגל כל השנה, הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא, הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה, הוצאה לאור, פעילות חסד, הפקות תוכן, שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה, מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה, התוועדויות ארציות ומקומיות, אגודת הידידים ורוממתנו, מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית, ועוד מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי.

כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.

===עידוד הנסיעה לרבי===
[[קובץ:עידוד הנסיעה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת הארגון]]
החל מחודש [[אלול]] [[תשס"ה]] החל הארגון לפעול לעידוד ה[[נסיעה לרבי]] בין חסידי חב"ד בארץ הקודש, באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=15827 נוסעים לרבי - עלון שבועי על חשיבות הנסיעה] {{אינפו}}}} העוסקים בחשיבות הנסיעה לחצר הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=16166 פרסום נרחב לעידוד הנסיעה לרבי] {{אינפו}}}}, וכן על ידי עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24325 יוזמה: הגרלה על טיסה לרבי בכל חודש] {{אינפו}}}}. החל מהגרלה ה־150 בשנת [[תשע"ח]] הוכפלה ההגרלה לשני כרטיסי טיסה{{הערה|1=[https://www.hisachdus.co.il/?q=node/369 2 כרטיסי טיסה לרבי כל חודש!]}}.

בעלונים אלו הוסבר אודות העילוי המיוחד של [[770]], התבטאויות נדירות של הרבי אודות החיוב להקביל פני רבו ברגל, חוויות של אישים מ-770, התוועדויות המשפיעים ותמונות. העלונים חולקו בריכוזי חב"ד ובמוסדות החינוך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=22897 התאחדות החסידים במסע פרסום: נוסעים לרבי] {{אינפו}}}}.

===סיוע לנזקקים===
אחת ממטרותיו של הארגון היא עזרה לנזקקים. בשנת [[תשס"ו]] - [[תשס"ז]] הוא דאג לביגוד חם עבור [[תמים|תלמידי התמימים]] על ידי קרן שהקים לזכרם של התמימים [[ברוך משה מקמל]] ו[[אפרים וקסלר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=26408 התאחדות החסידים בחלוקת ביגוד חם לתמימים], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=26814 עשרות נעליים איכותיות חולקו לתמימים] {{אינפו}}}}.

בשנים [[תשס"ט]] - [[תשע"ב]] חולקו אלפי שוברי הנחה לרכישת משקפיים ומשפחות חסרות אמצעים קיבלו משקפיים בחינם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=48575 מיזם חדש: שוברי הנחה לרכישת משקפיים], [http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=53559 משקפיים ב- 100 ש"ח לתלמידי הישיבות והכוללים] {{אינפו}}}}.

כיום הקרן ממותגת תחת השם קרן 'חסדי שלמה ומשה' (על שם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והרב [[משה אשכנזי]] ע"ה), ועומדת תחת ועדת פיקוח של רבני הקרן, הקרן מפעילה מערך פעולות תחת השמות: 'מתנות לאביוני אנ"ש', 'קמחא דהתקשרותא' ו'שמחת שבת ויו"ט'.

===התוועדויות וסמינריונים===
כבר בהקמתו של הארגון הוא החל לארגן התוועדויות בקהילות חב"ד עם משפיעים מיוחדים לקראת חגים חסידיים ובמיוחד בקשר עם ה[[נסיעה לרבי]], בזמן השהות אצל הרבי בשיתוף [[אש"ל הכנסת אורחים]] ובחזרה לארץ הקודש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=17043 היום ומחר: מבצע "חי להחיות"] {{אינפו}}}}. בדרך כלל נקבעים מספר משפיעים שמתוועדים בכמה מקומות ברחבי הארץ.

בשנת [[תשס"ו]] יזם הארגון את '[[התוועדות חסידים|התוועדות]] [[ה' טבת]] המרכזית' במרכז הארץ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18144 להבות בגן... / דיווח חם מהתוועדות ה' טבת] {{אינפו}}}} שבמהלך השנים נקבעה ב[[כפר חב"ד]]. אל הכינוס מובאים משפיעים רבים ובשנת [[תשע"ד]] צורף אליו גם יריד הספרים המרכזי ביוזמתו של הרב [[שניאור פרץ גורפינקל]], דבר שגרם להשתתפותם של אלפי חסידים.

=== מרכזי 'מאושרים - להרגיש גאולה במשפחה' ===
המרכז הייחודי, מבית ארגון "התאחדות החסידים לקבלת פני משיח" נוסד במטרה לאפשר למשפחות [[אנ"ש]] חסידי חב"ד ולא רק, לקבל כלים לחיים מאושרים ו"[[גאולה|גאולתיים]]", באופן מקצועי ואיכותי ברוח חסידות חב"ד וההתקשרות לצדיק ונשיא הדור.

סניף המרכז בצפת נקרא על שמו של הרב [[זלמן נוטיק]], שהיה חבר הועדה הרוחנית של הארגון והיה מיועד להיות מנהל המרכז הלימודי.

מנהל המרכז הלימודי הוא היועץ החינוכי הרב אריה לייב הלוי (לייבוש) קפלן. המטפל במרכז הטיפולי בצפת הינו ר' ארי' מוצני עו"ס מומחה לטיפול בטראומה, מטפל זוגי ומשפחתי.

===מוקד 'עשה לך רב'===
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ד]] פורסם במגזין [[דרך המלך]] שיוצא תחת "[[וועדת החינוך החב"די]]" בשיתוף "התאחדות החסידים" סקר שהציג נתונים על השאלה לכמה מחסידי חב"ד יש [[עשה לך רב]], ומה תדירות ההתייעצות איתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80136 חשיפת תוצאות הסקר המלא ● כל הנתונים]}}. שבוע לאחר מכן, יצא הארגון בתוכנית לעידוד החסידים לקיום ההוראה, במסגרתה הוקם מוקד טלפוני של משפיעים העונים לטלפונים ומאפשרים התייעצות גם באופן אנונימי.
המוקד פעל בכל ימות השבוע בשעות שהתפרסמו בריכוזי חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79951 דיווח על פתיחת המוקד] כ"א שבט התשע"ד (22.01.2014), [http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=79979 חשיפה: "קו הנייעס החדש של חב"ד"] {{אינפו}}}}.

===מוקד הלכה למעשה===
{{ערך מורחב|מכון הלכה חב"ד}}
בחודש [[אדר ראשון]] [[תשע"ו]] לאחר בקשת הרבנים סייע הארגון יחד עם ארגונים נוספים להקמת מכון הלכה חב"ד באמצעות עזרה לוגיסטית ראשונית להקמת סמס לרב בו משיבים רבנים המכהנים כמורי צדק בקהילות חב"ד ברחבי ארץ על שאלות באמצעות מסרונים.

===פעולות נוספות===
* '''י"ג אייר''' - לרגל יום ה[[יארצייט]] של אח [[הרבי]], ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], מקיים הארגון מדי שנה עליה מרכזית לקברו והתוועדות בסמוך לבית החיים.
* '''[[מבצע הקהל]]''' - הארגון פרסם את ה[[כרטיס הקהל]] יחד עם ה[[מכתב כללי]] לקראת [[ראש השנה]] בעיתונים המרכזיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=40874 2,000,000 איש יחשפו למכתב כללי ולכרטיס הקהל] {{אינפו}}}}, דאג לכינוסים בערים שונות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=48907 ה"הקהל" האחרון בצפת] {{אינפו}}}} הקים אתר מיוחד המסביר את מהות השנה ובראשו ה[[מכתב כללי]] ל[[שנת הקהל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#search=התאחדות+החסידים+לקבלת+פני+משיח&page=12&url=news הוקם אתר אינטרנט ל'הקהל'] {{אינפו}}}}.
* '''דיסק חודשי''' - במשך למעלה משנה הפיק הארגון דיסק חודשי עם קטעי וידאו של הרבי למנויים. לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]] הוא הוציא קטעי וידאו בנושא [[נצחיות חייו של הרבי]] והפיץ אותם ברחבי הארץ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=82422 קמפיין הוידאו של 'התאחדות': "לעורר את אנ"ש"] {{אינפו}}}}.
* '''[[פלעדזש]]''' - בסדרת קמפיינים בדפוס וברשת האינטרנט, הביא הארגון לתודעת ההמונים את הוראת הרבי לכתוב שטר התחייבות לצדקה לקראת השנה החדשה, ובכך לפתוח צינורות חדשים של שפע בפרנסה בהרחבה.

==נגיף הקורונה==
עם התפרצות [[נגיף הקורונה]] ארגן המוסד [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] ושיעורים וירטואליים. כל שבוע יש מגוון שיעורים מאת 'ההתאחדות החסידים' המועברים ב'זום' ומהם: שיעור כל יום רביעי בערב בנושאי הבית היהודי{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/654843/ הבית היהודי: איפה מסתתר עמלק בביתנו?] {{*}} [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/652594/ משיעורי הבית היהודי: לתת, זה בעצם לדעת לקבל!].}} מאת הרב [[מנחם מענדל הראל]], שיעור כל יום שישי ב[[ענייני גאולה ומשיח]] מאת הרב [[שלום דובער וולף]], שיעור שבועי ב[[חסידות]] מאת הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]]{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/תניא-ומחשבת-החסידות/652721/ משיעורי הרב אקסלרוד: למה יש קורונה?].}} ושיעור כל יום חמישי בערב בביאורי רבותינו נשיאינו על הפרשה מאת הרב [[יוסף אברהם פיזם]]{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/652547/ משיעורי הרב י"א שיחי' פיזם: צתורת הצמח צדק: "ועבדתם את ה'.. וברך את לחמך"].}}.

בנוסף הוציא הארגון את הקליפ 'הרבי מבטיח'{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/591906/ 'הרבי מבטיח': הזמר החב"די חיים נחמן בסינגל בכורה].}} שנעשה בשותפות עם ניידות חב"ד באה"ק.

==הוצאה לאור==
===בטאון 'ופרצת'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ופרצת לקבלת פני משיח (גליון)]]}}
*בטאון '''ופרצת לקבלת פני משיח''' הינו עלון חודשי לעידוד הפעילות ב[[מבצעי הרבי]], שיצא לאור החל משנת [[תשס"ז]] לקראת חגים ומועדים חסידיים. בעלון המודפס בפורמט גדול על גבי נייר כרומו צבעוני, מובאים ציטוטים מובחרים מדברי הרבי על חשיבות היציאה למבצעים, והוא מופץ בחינם בריכוזי אנ"ש. נכון לשנת [[תשע"ח]] יצאו לאור שלושים ושניים עלונים.

===מגזין 'דרך המלך'===
{{ערך מורחב|ערך=[[דרך המלך (מגזין)]]}}

===גליון ההתקשרות האמיתית===
מחודש אלול תשפ"א החל להפיע גליון מיוחד היוצא לאור מזמן לזמן להבערת אור וחום ההתקשרות לנשיא דורנו משיח צדקנו שליט"א. נכון לחודש טבת תשפ"ב הופיעו 4 גליונות.

===כותרים===
* '''נפלאות במפרץ'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=36520 ראה אור: חוברת נבואות הרבי במלחמת המפרץ] {{אינפו}}}} - ניסי [[מלחמת המפרץ]] לאור [[נבואות הרבי]], הוצאת התאחדות החסידים, כפר חב"ד, תשס"ט.
* '''הנצחון המופלא''' מהדורה חדשה ומורחבת של סיפור [[נבואה|נבואת]] הרבי במלחמת המפרץ. מהדורה זו הודפסה והופצה בכל הארץ בכ200 אלף עותקים.
* '''הרבי שניצח את הקומניסטים'''{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/62680_he_1.pdf הרבי שניצח את הקומוניסטים] {{PDF}}}} - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ]], 24 עמודים.
* '''מגילת י"ט כסלו'''
* '''הרבנית הצדקנית''' חוברת המתארת את סיפור חייה של [[הרבנית חיה מושקא]] אשתו של הרבי, חדורה בענייני הגאולה (תקופה חדשה בדור השביעי), משולבת בתמונות, ומשניות ליום היארצייט.
* '''קובץ י"ג אייר'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=46080 קובץ י"ג אייר ● להורדה] {{אינפו}}}} - הכולל סיפורים מחייו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, משניות ותהלים אותיות השם, לקט מדברי הרבי על ההוראה בעבודת ה' הנלמדת משמו וכתי"ק הנוגעים אליו, תשס"ט
* '''מגילת [[ה' טבת]]'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=51778 מגילת ה' טבת ● להורדה] {{אינפו}}}} - סקירה על פרשת היום, תשע"א
* '''הנצחון המופלא{{הערה|הגרסה הקודמת:נפלאות במפרץ}}'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=60378 החוברת המרתקת "נפלאות במפרץ" ● לצפיה] {{אינפו}}}} - ניסי [[מלחמת המפרץ]] מותאם לציבור הרחב, תשע"א
* '''תנופה חדשה'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=62366 סיפור נס הצלתו של הרבי ● קובץ להורדה] {{אינפו}}}} - סיפור [[הצלת הרבי והרבנית]] בליווי תמונות ומסמכים מרתקים, לקראת כ"ח סיון תשע"א
* '''אושר ועושר'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=85622 לראשונה: קובץ לעידוד הילודה במשנת הרבי] {{אינפו}}}} - קובץ לעידוד הילודה במשנת הרבי, נלקט ונערך על ידי הרב [[יוסף יצחק סגל]] והרב [[מנחם מענדל ערד]], תשע"ה
* '''[[ענינו של משיח]]''' - מאת הרב שלום דובער וולף, בשיתוף עם ארגון [[את"ה העולמי]], תשע"ו
* '''חשיבה גאולתית''' - מאת הרב זלמן נוטיק. המדריך המעשי לחיים של חסיד בתקופתנו זו - ימות המשיח!
* '''סיפור המאסר והגאולה''' - השתלשלות [[חג הגאולה של אדמו"ר הזקן]] ב[[י"ט כסלו]]
* '''נצחון האור''' - מהדורה חדשה של סיפור נצחון הרבי הריי"צ על משטר האימה שבברית המועצות.
* '''אבא של המלך''' - חוברת המתארת את סיפור חייו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, חדורה בענייני הגאולה - הפסק דין שהוקרא על קברו ועוד. משולבת בתמונות ומשניות ליום היארצייט.
* '''אמא של המלך''' - חוברת מפוארת המתארת את סיפור חייה של אם המלכות הרבנית [[חנה שניאורסון]], אמו של הרבי.
* '''בית רבינו שבבל - שמונים שנה''' - חוברת מהודרת המתארת את סיפור [[770]] מראשית קנייתו, השלבים באמצע , עד למצבו כיום. מלווה בסיפורים, תמונות, ומסמכים מיוחדים.
*'''לאו כפשוטו''', אוסף טורים מפי ר' [[זושא פוזנר]] שהתפרסמו לאורך השנים בבטאון [[דרך המלך]]{{הערה|1=[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/654928/ דיווח על ההוצאה לאור של הספר]{{אינפו}}}}, אדר תשפ"א

===פירסומים נוספים===
* '''[[מכתב כללי]]''' - החל משנת [[תשס"ו]] חודש המנהג של פרסום המכתב כללי של [[הרבי]] לקראת החגים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20045 מכתב כללי - מחדשים את פרסומו בעיתונים] {{אינפו}}}}. הארגון מפרסם את המכתב בעיתונים מרכזיים בארץ ישראל כישראל היום, ידיעות אחרונות, מעריב ובשבע{{הערה|[https://chabad.info/news/88338/ לקראת החג: מכתב כללי בנושא הקהל פורסם בעיתונות הארצית] {{אינפו}}}} וצופים בו מדי שנה מליוני יהודים. בשנת [[תש"ע]] הוא נדפס גם בעיתונים ברחבי [[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=52014 המכתב כללי לחנוכה פורסם בידיעות אמריקה] {{אינפו}}}}.
* '''[[כרטיס הקהל]]''' - בשנת הקהל פרסם הארגון כרטיסי הקהל במאות אלפי עותקים{{הערה|[https://chabad.info/news/90020/ "כרטיס הקהל" הופץ בעיתונות בכ-600 אלף עותקים] {{אינפו}}}}.
* '''[[מורה שיעור לרמב"ם]]''' - בשנת [[תשס"ז]] פרסם בקהילות חב"ד מורי שיעור לרמב"ם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=30144 יוזמה: מורה שיעור כיס - ללימוד הרמב"ם היומי], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38938 מורה השיעור החדש ● להורדה] {{אינפו}}}}.
* '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''' - הודפס לעילוי נשמת [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] וחולק ב־6,000 בתי כנסת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=51216 90 אלף קונטרסים מופצים ב- 6000 בתי כנסת] {{אינפו}}}}.
* ''' מורה שיעור יומי בלימוד התורה אור וליקוטי תורה '''
* '''בית המקדש אז והיום''' - מגזין מקוון ללימוד הלכות בית המקדש בימי בין המצרים.
* '''!NOW''' - פרוייקט פרסום שעורר מחדש את ה'קאך' בדרישה להתגלות, ובו יצאה לאור החוברת "נאו!NOW" ופורסמה בכל קהילות אנ"ש בארה"ק{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/06/28-06-2024-13-19-24-%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%92-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96-2.pdf. הקובץ בפורמט {{PDF}}]}}.

== צוות הארגון ==
{{טורים|תוכן=
===ניהול===
*הרב [[עופר מיודובניק]] - ראש חברי ההנהלה
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל
*הרב [[לוי משה לרנר]] - סמנכ"ל
*הרב שלום זאב קרוגליאק - מנהל פרויקטים
*הרב [[שניאור זלמן ברנשטיין]] - הנה"ח ומשרד

===חברי הנהלה===
*הרב [[ראובן קופצ'יק]] - מזכיר [[אגו"ח]] באה"ק.
*הרב [[משה עבאד]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[לוי יצחק נחשון]] - מנהל [[צבאות ה' בארץ הקודש]] ומשפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]].
*הרב [[מנחם מענדל הראל]] - [[משגיח]] ור"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[אברהם מיידנצ'יק]] - מאנשי אגו"ח בארה"ק משנת [[תשס"ג]].

===ועדה רוחנית===
*הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים פתח תקווה]].
*הרב [[עופר מיודובניק]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

===ועדת פיקוח של קרן חסדי שלמה ומשה===
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
*הרב [[יוסף חיים גינזבורג]]

===צוות הארגון===
*הרב [[מנחם מענדל בן זכריה]] - משרד ומזכירות
*הרב [[מנחם מענדל תמרין]] - אחראי מחלקת הוצאה לאור
*הרב יעקב לנדא - אחראי תוכן
*הרב [[שניאור שחר]] - אחראי התאחדות בקהילות
* הרב יוסף יצחק הרוניין - ראש מטה הסברת ענינו של משיח בארגון.
* הרב מנחם מרטון - אחראי מחלקת המידע.

===ועדה מייעצת===
*הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]] - מנהל הפרויקטים של [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ומנכ"ל "[[יד לילד המיוחד]]".
*הרב [[מאיר טרעגער]] - [[משגיח]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[שלום לבקיבקר]] - מנהל חינוכי בישיבת 'חנוך לנער' צפת.
*הרב [[יונה נבון]] - ר"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]].
*הרב [[בנימין ערד]] - ר"מ ב[[ישיבת דעת]] [[רחובות]].
*הרב [[פרץ פרידמן]] - מנכ"ל רשת מחנות הקיץ '[[אורו של משיח]]' - גן ישראל באה"ק.
*הרב [[שניאור קופצ'יק]] - חבר אגף הפעילות, [[שליח]] הרבי ב[[בית חב"ד דלהי|דלהי]], [[הודו]].
*הרב [[שניאור שחר]] - חבר אגף הפעילות, ר"מ בישיבת [[חנוך לנער צפת]].
}}

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://hisachdus.co.il/ דף הבית של התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]'''
* [https://chabad.info/tag/מרכז-מאושרים/ מרכז מאושרים], באתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://chabad.info/tag/מגזין-דרך-המלך/ דיווחים על פעולות הארגון] ([http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%FA%E0%E7%E3%E5%FA%20%E4%E7%F1%E9%E3%E9%ED%20%EC%F7%E1%EC%FA%20%F4%F0%E9%20%EE%F9%E9%E7 ארכיון דיווחים ישנים] - באתר חב"ד אינפו) {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79697 התאחדות החסידים - סיפורו של ארגון] {{וידאו}} {{אינפו}} ה שבט התשע"ד (06.01.2014)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82270 רבעון גדוש בעשיה להבאת הגאולה]''' - גליון המדווח על פעילות הארגון {{אינפו}} י"ג [[סיוון]] [[תשע"ד]] (11.06.2014)
*'''מגזין דרך המלך''' גליונות מספר: [http://upload.chabad.info/Derech%2020/index.html 20],[http://upload.chabad.info/Derech%2021/index.html 21], [http://upload.chabad.info/Derech%2022/index.html 22], [http://upload.chabad.info/Derech%2023/index.html 23], באתר חב"ד אינפו
*'''משקיע ומקבל''', תכנית הפלעדזש וסקירת הפעילות השנתית, שבועון בית משיח גליון 1229 עמוד 39
* [https://chabad.info/news/641171/ ה' טבת בליובאוויטש: האירוע שחייבים להיות בו] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/639825/ מגילת י"ט כסלו: מי כתב את מגילת י"ט כסלו?] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/639344/ גם השנה בתקופת הקורונה: חוגגים ה' טבת בחיות ובשמחה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/639345/ נחת רוח לרבי ב"יום ההתקשרות" - י"ד כסלו.] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/meoravut/617631/ ה"פלעדזש" של 'התאחדות' יצא לדרך] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/magazine/568818/ רשמים מחגיגות 'חג החגים' ה' טבת המרכזיות באה"ק • ה'תש"פ ] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [https://chabad.info/magazine/504711/ מאחורי הקלעים של ועידת מקושר בכל ה'תשע"ט] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/magazine/440915/ ותחי רוח יעקב אביהם! • סקירה מלאה מחגיגות דידן נצח] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/333166/ חג הניצחון והגאולה של דור השביעי נחוג ברוב פאר והדר • ה'תשע"ח] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/276679/ כ"ח סיון: סדרת התוועדויות לחיזוק האמונה וההתקשרות] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/255447/ מקושר בכל: מרתון הרצאות איכות בכנס יחודי ] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/628187/ התאחדות החסידים: גל אדיר של צימאון להיות עם הרבי בתשרי] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/619364/ התאחדות החסידים: מיליון איש יחשפו למסר הקורונה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/618279/ ה"פלעדזש": שותפי התאחדות החסידים התוועדו והתגייסו בצפת] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/606718/ לחיות בימות המשיח: פרויקט חדש של 'התאחדות החסידים'] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/coronavirus/589712/ התאחדות החסידים יוצאת במיזם 'חסיד אינו בודד!'] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/584424/ התאחדות החסידים: מבצע שמחה משפחתי לזירוז הגאולה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/568556/ "התאחדות החסידים": מבצע הכנה ליום הבהיר י'-י"א שבט] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/636429/ התאחדות החסידים: נותנים מתנה לרבי ליום הנישואין] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/635792/ מההתוועדויות בזמן הקורונה:'התאחדות החסידים' בתוכנית חגיגית לרגל י' כסלו] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/635607/ מהתוכניות השבועיות בזמן הקורונה: התאחדות החסידים מציג: אירועי ט'-י' כסלו בתוכנית השבועית] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/beis-medrash/633759/ מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/630526/ תכנית לימוד החסידות השבועית: 'התאחדות החסידים' מזמינה לתכנית לימוד חסידות מיוחדת עם הרב ברוך בועז יורקוביץ] {{אינפו}}
* הרב [[שמעון פיזם]], [http://chabadpedia.co.il/images/b/bf/ה'_טבת_הוא_י%22ט_כסלו_של_הדור_השביעי.pdf ה' טבת הוא י"ט כסלו של הדור השביעי], בתוך שבועון בית משיח גיליון 1098, ד' תמוז תשע"ח {{PDF}}

== ראו גם ==
* [[רשת שיעורי דבר מלכות]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

חיים ברוך אוירכמן

2025-06-10T09:25:15Z

37.60.47.214: /* תולדות חיים */

[[קובץ:חיים ברוך אוירכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב אוירכמן]]
הרב '''חיים ברוך אוירכמן''' (יליד שנת [[תשמ"א]]), הוא שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל "משרד השלוחים" ב[[ארגנטינה]].

==תולדות חיים==

הרב אוירכמן נולד בג' [[סיוון]] [[תשמ"א]] לאביו הרב [[משה שמואל אוירכמן]], שליח הרבי ומנהל בתי חב"ד בקריות.

באלול [[תשנ"ד]] החל את לימודיו ב[[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לאחר שנת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בברוקלין שבניו יורק, נמנה על קבוצת ה'תלמידים השלוחים' לישיבה גדולה בבואנוס איירס, ארגנטינה.

בשנת [[תשס"ג]] התחתן עם ברכה מרים בת הרב [[צבי יחיאל גרינבלט]], שליחו הראשי של הרבי ויו"ר מוסדות חב"ד בארגנטינה.

בשנת [[תשס"ד]] מונה לעמוד בראש "משרד השלוחים" שתחת מרכז חב"ד ארגנטינה, במטרה לעמוד על ריכוז ואיחוד השלוחים באמצעות ארגון אספות חודשיות וכינוסי שלוחים שנתיים.

בשנת [[תשס"ה]] יצא ביחד עם זוגתו מרת ברכה-מרים ובנם מנחם-מענדל לשליחות בפוארטו מאדרו.

בשנת [[תשס"ט]] קיבל מהעירייה באופן נדיר מבנה ושטח ענק המשתרע על פני כחמשת אלפים מטר מרובע לצד גורדי השחקים במרכז העיר, עבור בית חב"ד ומרכז קהילתי, המהווה אבן שואבת לכל עניין יהודי עבור תושבי המקום.

בסכומי כסף גדולים שיפץ את המבנה ואת השטח כולו בעזרתם של קבלנים ותושבים יהודיים. בשל היותו מבנה היסטורי שנבנה במקום בשנת [[התרפ"ט]] (1929) על ידי הארכיטקט ההונגרי המפורסם אנדרס קאלנאי, הוא זוכה לתשומת לב מיוחדת מצד העוברים ושבים ומצד התיירים הרבים מכל העולם הפוקדים את האזור ונוהגים דרך קבע להצטלם לצד המבנה החדש-ישן.

[[קובץ:הרב אוירכמן עם מיליי שטר של הרבי.jpg|שמאל|x200|ממוזער|הרב אוירכמן נותן לנשיא [[ארגנטינה]] [[חבייר מיליי]] שטר של חמישים שקל שנתן מידו הק' של ה[[רבי]]]]

ביום [[כ"ז כסלו]] [[התשפ"ד]] ביום הכתרו של נשיא ארגנטינה [[חאבייר מיליי]] השתתף הרב אוירכמן בטקס.

ב[[חודש שבט]] [[תשפ"ד]] נסע ל[[ארץ ישראל]], וליווה את ביקורו של נשיא ארגנטינה [[חאבייר מיליי]] בארץ.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=38456 היסטוריה בארגנטינה] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_בית_חב״ד_בין_גורדי_שחקים_מסע_בתמונות_67273.html בין גורדי שחקים. מסע בתמונות] {{COL}} {{תמונה}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=73693 שרים ואנשי ממשל מבקרים] {{COL}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60276 הרב לאו בביקור בבית חב"ד] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_חנוכיית_ענק_ליד_בית_הממשל_הארגנטינאי_34410.html חנוכיית ענק ליד בית הממשל הארגנטינאי] {{COL}}

{{מיון רגיל: אוירכמן חיים ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]
[[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]
[[קטגוריה:משפחת אוירכמן]]
[[קטגוריה:משפחת גרינבלאט]]

יגאל פיזם

2025-05-26T06:53:43Z

37.60.47.214:

{{לעריכה}}
[[קובץ:פיזם יגאל.JPG|שמאל|ממוזער|250PX|הרב יגאל פיזם]]
הרב '''יגאל פיזם''' ([[ב' שבט]] [[תש"א]] - [[י' ניסן]] [[תשע"ט]]) היה ה[[שליח]] הראשון של [[הרבי]] ל[[קריות]], מייסד מוסדות ובתי חב"ד בקריות, כיהן כרב קהילת חב"ד בקריית שמואל ב[[חיפה]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות]], ראש [[מוסדות 'נפש חיה' חב"ד ליובאוויטש הקריות|מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות"]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[צפת]] להוריו ר' שמעון יהודה ורבקה פיזם, משפחה משורשים חסידיים (סדיגורא), המזוהה עם ציבור [[הדתי לאומי|דתי לאומי]] כדור [[שלוש עשרה]] למשפחת ה[[בעל שם טוב]].

בילדותו גדל ולמד בעיר צפת, ובשנת [[תשט"ו]] החל ללמוד בכפר הרוא"ה אצל הרב [[משה צבי נריה]].

==תחילת ההתקרבות לחב"ד==
[[קובץ:פיזם תשמ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיזם אצל [[הרבי]] ב[[חודש תשרי]] [[תש"מ]]]]
בשנת [[תשט"ז]] התוודע לחב"ד ולתורת החסידות באמצעות שיעוריו של הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] שהתקיימו בישיבה. בסיום המחזור עברו חבריו ר' [[דוד קרץ]] ור' [[יוסף הרטמן]] לישיבת תומכי תמימים ומשם היו בקשרי מכתבים ואף שלחו לו [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]] וספרים שונים. במשך הזמן החל ללמוד באופן קבוע בספר ה[[תניא]] ואף היה מצרף אליו בחורים נוספים מהישיבה.

בשנת [[תשי"ט]] המשיך את לימודיו בגרעין הצבאי בישיבת כרם דיבנה, שם הצטרף לשיעור בספר התניא מפי רב העיר רחובות דאז, הרב אלימלך בר שאול.

בשנת [[תש"כ]] באמצע השירות הצבאי, התחתן הרב פיזם עם מרת חנה זינגר מחיפה שהייתה ניצולת שואה. כעבור תקופה של חצי שנה בה התגורר בנח"ל על גבול מצרים, עברו לגור בקיבוץ טירת צבי, שם שימש כמדריך.

בשנת [[תשכ"ג]] עבר לקריית מוצקין, בתקופה זו עבד שמונה שנים בהדרכה בישיבת פרחי אהרן בקריית שמואל.

בד בבד המשיך את לימודיו לקבלת [[סמיכה לרבנות]] בכולל ההוראה של הרב יעקב ניסן רוזנטל בחיפה, בעל ה'משנת יעקב', ובהמשך בכולל קריית ביאליק אצל רב העיר הרב חנניה כהן ורב קריית שמואל הרב עקיבא הכרמי שהסמיכוהו לרבנות.

בשנת [[תשכ"ז]] קיבל בפועל סמיכה לרבנות.
באותה תקופה אף התמנה למורה בבית הספר תד"ל בקריית ים ולמשגיח בישיבת פרחי אהרן בקריית שמואל.

באותם שנים היה משלב את ה[[ליקוטי שיחות]] בשיעוריו השבועיים לתלמידים על פרשת השבוע ובשיעורי מחשבת ישראל היה מלמד "[[קונטרס ומעין]]" וכן מלמד [[חסידות]] בשיעוריו בגמרא מידי שבת בקריית שמואל. ובכך הפך להיות הכתובת כשליח של הרבי בקריות.

בשנת [[תשכ"ט]] התמנה לרב התיכון הדתי לאומי ע"ש לווינסון בקריית ים.

בשנת [[תשל"ב]] הקים במסגרת [[ע"א מוסדות]] '[[חדרי תורה אור]]' ללימוד תורני לילדים, והתמנה לר"מ בישיבת התיכונית יבנה בחיפה, ובמקביל שימש בהוראת [[הרבי]] כמחנך ובהמשך כרב בתיכון 'לוינסון' בקריית ים.

==נסיעתו לרבי בפעם הראשונה==
לקראת [[תשרי]] [[תשל"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] הראשונה בחייו שהתמשכה זמן רב מהרגיל - כרבע שעה. לאחר מכן סיפר המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] כי במהלך היחידות פתח את הדלת שלוש פעמים כדי להפסיק את היחידות (כנהוג בפעמים בהן היחידויות התארכו והיה חשש שאי-מי מעכב את הרבי), אולם בכל פעם שנכנס הבחין כי הרבי מדבר ומאריך את היחידות. ביחידות זו הדריכו הרבי בנוגע לפעילותו באזור הקריות, ובנוגע לעבודתו בענייני הכלל. בנוסף ביקש מהרבי הדרכה בקשר לעובדה שהרגיש שבור מעצמו בנוגע למצבו בעבודת ה' הרוחנית. על כך השיב לו הרבי כי אסור להיות ב[[עצבות]] ושאיסור [[לשון הרע]] - שהוא מדאורייתא - תקף גם בנוגע לאדם עצמו... לאחר מכן הנחהו הרבי בנוגע לעבודתו בהפצת החסידות.

==המשך הפצת המעיינות ביתר שאת==

באותה שנה יזם את הקמת "קייטנת המבצעים" בקריות בסיוע הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[ראובן דונין]], הרב משה דרוקמן ור' אברהם אנקונה.
בב' מנחם אב תשל"ג כתב לרבי על פרויקט הקייטנה הגדולה וביקש את רשותו הסכמתו וברכתו לפתיחת בית חב"ד קריית מוצקין כמתוכנן ובה' מנחם אב נשלח מכתב מהרבי ברכה ללידת בתו כאשר באופן מיוחד מוסיף הרבי בכתב יד קדשו "בברכה להצלחה בהפצת היהדות".
כתובת הבית חב"ד הייתה ביתו של הרב משה דרוקמן (ברחוב הרב קוק).

בחורף [[תשל"ד]], בסיום עונת הקייטנות, שכר חדרון בקריית ים (ברחוב יצחק שדה) וחזר לקריית מוצקין (ברחוה השופטים) ובהמשך נפתח גם בקריית ים ברחוב מוהליבר 7.
לפעילות סייעו תלמידיו מהתיכון הדתי ע"ש לוינסון הרב משה אוירכמן, הרב יוסי מקמל, הרב שלמה ידידיה אייזן ועוד. במשך השנים הבאות התרחבה פעילות חב"ד בראשותו והתגבשה קהילה סביבו.

בשנת [[תשל"ח]] הובא על ידו בסיוע הרב דוד טייכטל השליח הרב חיים שלמה הכהן שפעל כשנתיים בקריות בברכת הרבי והביא תנופה וחיות חסידית לאיזור.

בשנת [[תש"מ]] נסע לרבי שוב לחודש תשרי וזכה להכנס ליחידות ולקבל הדרכה והכוונה להשליחות, וכן לקבל תניא עם חתימת יד קודשו של הרבי.

בשנת [[תשמ"ב]] מיד לאחרי שהרבי אמר ב[[צום גדליה]] שיש לכתוב [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]] נסע יחד עם הרב [[שמואל פרומר]], הרב [[לייבל שילדקרויט]] והרב משה תמרי לסופר הרב הניג והתחילו בכתיבה בפועל בד בבד הקימו ועד מיוחד וכתבו ע"כ לרבי. בל"ג בעומר נערכה חגיגת הסיום כשסיום הכתיבה נערך בביתו. בשנה זו ע"פ בקשת תלמידו הרב [[משה אוירכמן]], הפקיד בידיו את ריכוז והפעלת בתי חב"ד בקריות, ומשמש כיו"ר ההנהלה.

בשנת [[תשמ"ג]] הקים ביחד עם הרב שמואל פרומר ישיבה לחוזרים וכולל אברכים חב"ד ליובאוויטש הקריות. כראש הכולל שימש הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד בקריות ורב העיר קריית מוצקין. בה' מנחם אב נתקבל מענה הרבי על הכולל "בנוגע לכולל - באם יש סיכויים טובים שיהיה בר קיימא".

ב[[תשד"מ]] קיבל מענה מהרבי להשתדל לקבל משרת רבנות העיר קריית ים להצלחת ההשתדלות בתוככי [[הרבנות הראשית לישראל]] סייעו הרב [[אליעזר פרלשטיין]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

בקיץ תשמ"ה נסע שוב לרבי לתקופה ארוכה כשבמהלכה התפוצצה פרשת הספרים.וב[[תשמ"ו]] התמנה לראש הכולל.

בשנת [[תשמ"ח]] נסע לתשרי שנת הקהל לכ"ק אד"ש עם כל משפחתו. לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית בכ"ב שבט הכולל שבראשותו קיבל אישור מכ"ק אד"ש בתוך השבעה לשם החדש: "ישיבת [[נפש חיה]] ע"ש הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה".

בשנת [[תשמ"ט]] פעילות הישיבה והכולל שבראשותו קיבלה תנופה, בעקבות הצטרפותו של בנו הרב [[שמשון פיזם]] בהסכמת וברכת הרבי להכנס לעבודת השליחות, החל מאז נערכו [[התוועדות|התוועדויות]] ענק בהשתתפות מאות רבות והרצאות שבועיות בהיכל ביהמ"ד. בחודש [[טבת]] יצא למסע גיוס משאבים בנ.י. ושהה בקרבת כ"ק אד"ש (ע"פ הוראתו הק') עד חודש [[ניסן]]. ובחודש [[אייר]] חזר לשלשה חודשים נוספים. תקופה זו הייתה כעין 'קבוצה' כאשר מספר שעות בכל יום הגה בתורת הנגלה והחסידות בישיבה המרכזית 770 והתרועע והתוועד רבות עם [[תמימים|התלמידים התמימים]] שאף נהנו ממנו עצה ותושיה.

בשנת [[תש"נ]] בעקבות העלייה הגדולה מ[[רוסיה]] הקים אגף קליטת עליה הפועל רבות בקריות.
בשנה זו יצא לצרפת בברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ במטרה לרקום קשרים למען המוסדות בקריות, במשך מספר חודשים התגבשה סביבו קהילה של תומכים ששמרו איתו על קשר אישי עד יומו האחרון.

בשנת [[תשנ"ג]] קיבל מענה חיובי מכ"ק אד"ש על הצעה להתענין במשרת רבנות בביכנ"ס מפורסם בפאריז.

בשנת [[תשנ"ד]] בעקבות חובות גדולים שהצטברו במשך שנות הפעילות קיבל מענה מהרבי בחודש [[כסלו]] שנענע בראשו הק' לאות הן על השאלות "האם לצאת עם המשפחה להשתקע למשך שנה או שנתיים ב[[צרפת]] שם קיימת קבוצת ידידים שמוכנים להתמסר לסייע לגיוס משאבים" ו"האם למכור את הבית הפרטי ותמורתו לרכוש את שטח הבנין של ביהכנ"ס והכולל". פעל בפאריז בקרב ידידי המוסד ומושפעים רבים התקרבו אליו, הפיץ חסידות וחיזק את ה[[התקשרות לרבי]] מלך המשיח בכלל ו[[מבצע משיח]] בפרט. בתקופה זו נכנס למסגרת הפעילות והשליחות בנו הרב [[איתן יעקב פיזם]].

באלול [[תשנ"ה]] חזר לאה"ק עם משפ' להמשך עבודת השליחות ביתר שאת וביתר עז.

ב[[תשנ"ז]], בעקבות התפתחות הקהילה בקריית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) החליטו עסקני חב"ד בהתייעצות עם ג' רבנים [[מורה הוראה|מורי הוראה]] להכתירו כרב הקהילה של ביהמ"ד חב"ד בקריית שמואל ובמעמד הכתרה מרגש חתמו עשרות מאנשי הקהילה על כתב הכתרה שנמסר לו במעמד זה על ידי יו"ר המועצה דתית בחיפה הרב יצחק גץ. בסוף השנה ע"פ מענה מהרבי דרך ה[[אגרות קודש]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריות]] בראשותו, כשהוא דואג לבחורים בהתמסרות גדולה.

ב[[ג' באלול]] [[תשס"ג]] נלב"ע אשתו הראשונה מרת חנה ע"ה.

בתקופת [[ההתנתקות|הגירוש]] מגוש קטיף וצפון השומרון נסעו הרב פיזם ותלמידיו ליישובים המועדים לגירוש ופתחו שם ישיבה משך כמה שבועות.

בר"ח ניסן [[תשס"ט]] הכניס ס"ת בהשתתפות בני משפחתו לע"נ רעייתו הראשונה הרבנית מרת חנה ע"ה להיכל ביהכנ"ס חב"ד המרכזי השוכן בבנין [[מוסדות מרכז "נפש חי'" חב"ד ליובאוויטש הקריות]].

בשנת [[תש"ע]] בסקר "אנשי השנה" בחב"ד אינפו לשנה זו נבחר בקטגוריה רבנות.

התקשרותו לרבי מלך המשיח שליט"א בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח חלק פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה, הרב פיזם נאם רבות בכינוסים שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. הרב פיזם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.

בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו. בני משפחתו ותלמידיו הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]] למגינת לב משפחתו, תלמידיו וקהילתו השיב את נשמתו ליוצרה כשבניו וצאצאיו עומדים סביב מיטתו ומנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו.

בהלוויתו הכריז הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] את בקשתו בצוואתו כי בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם]] יתמנה במקומו ובדרכו לממלא מקומו בהנהגת הקהילה וכי בניו הרב [[שמשון פיזם|שמשון]] והרב [[איתן יעקב פיזם|איתן יעקב]] ימשיכו את השליחות בקריות ובניהול המוסדות ביחד כפי שהיה עד עתה ויחד ירקמו חזון להרחבת והפצת תורה ומצוות באורו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.

בשנת [[תשפ"ד]], פורסם בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם|יוסף אברהם]] מדור ב[[שבועון בית משיח]] בשם: "הראשון לקריות" על תולדותיו ופועלו.

==מכתבי הרבי לרב פיזם==
פעילותו של הרב פיזם בקריות לוותה בהוראות ומכתבים רבים מהרבי. להלן חלק מהם.
<gallery widths="100px" heights="150px" perrow="6">
קובץ:פיזם מכתב 4.jpg|לימוד בכולל חדש ([[תשכ"ה]]).
קובץ:מכתב פיזם תשכח.jpg|ברכה לשנה החדשה ([[תשכ"ח]]).
קובץ:פיזם מכתב 3.jpg|מענה לקבלת דו"ח ואלבום תמונות ([[תשל"ה]]).
קובץ:פיזם מכתב 6.jpg|לילדי "קייטנת המבצעים" בקריות ([[תשל"ה]]).
קובץ:פיזם מכתב 5.jpg|בקשר עם [[י' שבט]] ([[תשל"ו]]).
קובץ:פיזם מכתב 7.jpg|למשתתפי שיעור תניא פיזם ([[תשל"ח]])
קובץ:פיזם מכתב 8.jpg|לקראת חג הפסח ([[תשל"ח]])
קובץ:פיזם מכתב 9.jpg|למשתתפי שיעור תניא ([[תש"מ]])
קובץ:פיזם מכתב 2.jpg|ברכה לשנה הקרובה ([[תש"מ]]).
קובץ:מכתב הרבי לפיזם.jpg|בנוגע לכולל ([[תשמ"ג]]).
קובץ:פיזם מכתב 11.jpg|למשתתפים בשיעורי לימוד בבית משפחת פיזם (תשמ"ג)
</gallery>

==משפחתו==
;בניו:
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם וממלא מקומו ברבנות ובראשות הישיבה.
*הרב [[משה זאב פיזם]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בשדרות.
*הרב [[שמשון פיזם]] - שליח הרבי בקריות, מנכ"ל מוסדות "נפש חיה" חב"ד ליובאוויטש הקריות ורב שכונת גבעת התמרים בעכו.
*הרב [[איתן יעקב פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות.
*הרב [[חננאל יהושע פיזם]] - שליח בשדרות וישובי שער הנגב.
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] ומשפיע בישיבת חח"ל צפת.

;חתניו:
*ר' [[דובי חיימסון]] - קראון הייטס
*הרב [[שניאור זלמן אליהו הלמן]] - רב בית הכנסת "אני מאמין" בקריית מוצקין

==לקריאה נוספת==
*סדרת כתבות ביוגרפיה אודות הרב יגאל פיזם, מאת בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם]]. [[שבועון בית משיח]] גיליונות 1395 1396
{{בית|נתן אברהם|המערכה למען החינוך היהודי בקריות|889|32-38|תשע"ג}}{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/7/71/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D.pdf לקריאת הכתבה {{PDF}}]}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/תפארת%20יגאל%20-%20תשורה%20לשלושים.pdf תפארת יגאל] מהדורה ראשונית מהספר על חייו ופעולותיו של הרב יגאל פיזם.
* אסף פרומר, [https://chabad.info/blogs/592025/ לית שמאלא בהאי משפיע], טור זכרון והערכה לדמותו, י' ניסן ה'תש"פ.
* [https://chabad.info/magazine/480407/ הרבי בביטוי נדיר על הרב פיזם:"לשם, לתהילה ולתפארת"] כתבה במגזין בית משיח לכבוד ה'שלושים'.
* [https://chabad.info/blogs/480929/ "כישרוני, בעל תפיסה מהירה, חריף לשון, אמיתי, נגד הזרם"] הרב יוסף הרטמן בטור אישי.
* [https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/481007/ "לאהוב את התלמידים כמו את הילדים שלנו"] ראיון וידאו מרגש.
* [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/479175/ "חסיד צריך לדעת למדוד את עצמו"] קטע מהתוועדות ג' תמוז.
* [https://drive.google.com/video/captions/edit?id=141nehmrnogVDwQBGbfDWtAW4P70nr3wO נאומו של הרב פיזם] ב[[עצרת גאולה ומשיח]] תשס"ד.
* [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/474715/ "הרבי חי עם כל אחד ואחד"] נאומו בעצרת גאולה ומשיח ה'תשס"ז.
* [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/471933/ "האמונה שתלווה אותנו לנצח נצחים"] נאומו בעצרת גאולה ומשיח ה'תשע"ה.
* [https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/34696/ "זכינו לייסד מוסדות על שם הרבנית נ"ע בברכת הרבי"] קריאתו לתלמידיו ומושפעיו.
* [https://chabad.info/bdh/472085/ "תושבי הקריות ליוו למנוחות את השליח הראשון"].
* [https://chabad.info/news/480458/ "עליה לקברו במלאת שלושים"].
* [https://chabad.info/news/480719/ "בעצרת השלושים: נמשיך את דרכו"] דיווח מעצרת המרכזית לתלמידיו ומוקיריו בביכנ"ס המרכזי בקריית שמואל-חיפה.
* [https://chabad.info/news/480660/ "רבני חב"ד בהתוועדות השלושים"] דיווח באתר חב"ד אינפו.
* [https://www.bhol.co.il/news/998760 "מאות בעצרת לזכרו של השליח"] סיקור באתר בחדרי חרדים.
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/18999.htm הרב יוסף פיזם על אביו הרב יגאל בסיום הרמב"ם הארצי] באתר הגאולה {{הגאולה}}.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פיזם, יגאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת פיזם]]
[[קטגוריה:אישים בקריית שמואל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד קריית שמואל]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]]

משה שמואל אוירכמן

2025-05-26T04:50:55Z

37.60.47.214:

[[קובץ:הרב משה שמואל אוירכמן עם הספר תורה הכללי האחד עשרה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב '''משה שמואל אוירכמן''']]
[[קובץ:משה אוירכמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מניח [[תפילין]] לכתב הערוץ הראשון איתי רפפורט ב-[[770]]]]
הרב '''משה שמואל אוירכמן''' (יליד שנת [[תש"כ]], 1959) הוא שליח [[הרבי]] ומנהל בתי חב"ד בקריות, רב בית הכנסת המרכזי "שערי משה" בקרית ים ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר תורה הכללי]].

==תולדות חיים==
נולד לר' יוסף ובריינדל אוירכמן ב[[כ' כסלו]] [[תש"כ]], מחסידי פולין שהתיישבו בארגנטינה כמפלט לאחר השואה כתחנה בדרכם לארץ הקודש. כשהיה בגיל שלוש עלו הוריו לארץ, והשתקעו במפרץ חיפה. בנערותו, התקרב לחסידות חב"ד ע"י השליח הראשון של הרבי לקריות הרב [[יגאל פיזם]], שלימד אותו בתיכון תד"ל ע"ש לוינסון בקרית ים בשנת תשל"ב, ובהמשך לזה השתתף בשיעור תניא בביתו באופן קבע וכן בהתוועדויות, וסייע במרץ נעורים לפעילות קייטנות חב"ד ע"י בית חב"ד בראשות הרב פיזם, בתקופה זו התקרב גם אחיו הגדול הרב [[נתן יצחק אוירכמן]] על ידי הרב [[ראובן דונין]]. בגיל 15 זכה להיכנס ליחידות הראשונה אצל הרבי.

בשנת [[תש"מ]], התחתן עם רעייתו פנינה נאוה - בתו של ר' [[ראובן הלמן]] מ[[כפר חב"ד]] ונכדתו של הרב [[יהודה שמוטקין]] מתל אביב, אשר שימש משפיע ומדריך בהתחלת השליחות בקריות. אישיות נוספות ממנה הושפע רבות, היה החסיד ר' [[זושא וילימובסקי]] - הפרטיזן.

בשנת תשל"ז מונה ע"י יו"ר רשת מפעלי חב"ד בקריות הרב יגאל פיזם, למזכיר הבית חב"ד בקריות (שכונה אז סניף צא"ח בקריות) פעילותו זו התרכזה לחצי יום כאשר בשעות הבוקר למד בישיבה בכפר חסידים, עם הזמן ובפרט לאחרי נישואיו התגברה מעורבותו בפעילות חב"ד בקריות עד שבשנת תשמ"ה מונה ע"י הרב יגאל פיזם למנהל הבתי חב"ד, והיה מעורב בהקמת בתי כנסת ומוסדות רבים בשאר ערי הקריות (קריית ביאליק, קריית ים וקריית מוצקין וקרית חיים). כיום משמשים תחתיו למעלה מעשרים משפחות שלוחים הפזורים ברחבי הקריות.

החל משנת תשמ"ב עומד הרב אוירכמן בראש הועד לכתיבת [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]], שהוקם בהתאם להוראתו של הרבי.

בשנת [[תש"ס]] הקים את מרכז החסד 'עזרת מנחם', הפועל לסייע לאנשים החיים מתחת לקו העוני בביגוד ובמזון. בשנת תשס"ג הקים ביחד עם רשת 'אור אבנר' הארצית, בית ספר למצויינות עם רמת יהדות גבוה המיועד עבור האוכלוסייה הכללית ונחשב בין בתי הספר המצויינים באזור הקריות.

בשנת [[תשס"ז]] קיבל הרב אוירכמן תרומה משמעותית מקבוצת גבירים אמריקאים, שסייעה לו לרכוש את כפר הנופש 'שורשים בגליל' הממוקם בסמיכות ל[[מעלות-תרשיחא|מעלות]], יחד עם המדרשה התורנית המתקיימת בו. לצד פעילותו של המקום כקריית חינוך, משמשים הבנינים הנוספים שאינם נצרכים לפעילות החינוכית לאירוח משפחות, ולקיום סמינרים יהודיים, כאשר ההכנסות מוקדשות לפעילות חב"ד בקריות. בשנים המאוחרת יותר נקלע לקשיים כלכליים ומכר את המקום.

כמו כן משמש הרב אוירכמן כרב בית הכנסת המרכזי בעיר קרית ים.

==משפחתו==
בניו:
* הרב [[חיים ברוך אוירכמן]] - שליח הרבי בפוארטו מאדרו, ומנהל משרד שלוחי הרבי ארגנטינה.
* הרב לוי יצחק אוירכמן - שליח הרבי בקריית חיים.
* ר' מנחם מענדל אוירכמן.
* ר' [[שניאור זלמן אוירכמן (קריות)|שניאור זלמן אוירכמן]] משלוחי הרבי בקריות נהרג בתאונה ניסן [[ה'תשפ"ה]].
* ר' דובער אוירכמן.

חתניו:
* ר' מנחם מענדל אלפרוביץ.
*ר' יוסף אליהו דייטש.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|81525|news|הרב משה שמואל אוירכמן ■ מילה של חסיד|מערכת שטורעם|כ"ג בתמוז תשע"ה}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}

*הרב משה שמואל אוירכמן, '''[https://drive.google.com/file/d/1Rcf7He8jUO1K1nBrZMEfw8qm9CW2sgd4/view?usp=sharing חב"ד קריות - סקירה מקיפה]''' {{PDF}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/7/71/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D.pdf מהפכת השליחות להקמת מוסדות ובתי חב"ד בקריות]

{{מיון רגיל:אוירכמן משה שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בקריות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"כ]]
[[קטגוריה:משפחת אוירכמן]]

התאחדות החסידים לקבלת פני משיח

2025-05-26T04:34:54Z

37.60.47.214: /* צוות הארגון */

[[קובץ:התאחדות_החסידים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]
[[קובץ:11-06-2019-18-36-03-הדמיה.jpg|ממוזער|שער אחד העלונים של "דרך המלך" היוצא לאור ע"י הארגון]]
'''התאחדות החסידים ליובאוויטש לקבלת פני משיח''' הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] במטרה לפעול בין [[אנ"ש]] הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה, הכשרת פעילים ודאגה למקורות פרנסה וסיוע לנזקקים כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'.

== מוסדות ופעולות הארגון ==
הארגון נוסד בשנת [[תשס"ד]] על ידי קבוצת אברכים פעילים בהנחיית הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו.

מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית במעגל כל השנה, הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא, הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה, הוצאה לאור, פעילות חסד, הפקות תוכן, שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה, מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה, התוועדויות ארציות ומקומיות, אגודת הידידים ורוממתנו, מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית, ועוד מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי.

כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.

===עידוד הנסיעה לרבי===
[[קובץ:עידוד הנסיעה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת הארגון]]
החל מחודש [[אלול]] [[תשס"ה]] החל הארגון לפעול לעידוד ה[[נסיעה לרבי]] בין חסידי חב"ד בארץ הקודש, באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=15827 נוסעים לרבי - עלון שבועי על חשיבות הנסיעה] {{אינפו}}}} העוסקים בחשיבות הנסיעה לחצר הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=16166 פרסום נרחב לעידוד הנסיעה לרבי] {{אינפו}}}}, וכן על ידי עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24325 יוזמה: הגרלה על טיסה לרבי בכל חודש] {{אינפו}}}}. החל מהגרלה ה־150 בשנת [[תשע"ח]] הוכפלה ההגרלה לשני כרטיסי טיסה{{הערה|1=[https://www.hisachdus.co.il/?q=node/369 2 כרטיסי טיסה לרבי כל חודש!]}}.

בעלונים אלו הוסבר אודות העילוי המיוחד של [[770]], התבטאויות נדירות של הרבי אודות החיוב להקביל פני רבו ברגל, חוויות של אישים מ-770, התוועדויות המשפיעים ותמונות. העלונים חולקו בריכוזי חב"ד ובמוסדות החינוך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=22897 התאחדות החסידים במסע פרסום: נוסעים לרבי] {{אינפו}}}}.

===סיוע לנזקקים===
אחת ממטרותיו של הארגון היא עזרה לנזקקים. בשנת [[תשס"ו]] - [[תשס"ז]] הוא דאג לביגוד חם עבור [[תמים|תלמידי התמימים]] על ידי קרן שהקים לזכרם של התמימים [[ברוך משה מקמל]] ו[[אפרים וקסלר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=26408 התאחדות החסידים בחלוקת ביגוד חם לתמימים], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=26814 עשרות נעליים איכותיות חולקו לתמימים] {{אינפו}}}}.

בשנים [[תשס"ט]] - [[תשע"ב]] חולקו אלפי שוברי הנחה לרכישת משקפיים ומשפחות חסרות אמצעים קיבלו משקפיים בחינם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=48575 מיזם חדש: שוברי הנחה לרכישת משקפיים], [http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=53559 משקפיים ב- 100 ש"ח לתלמידי הישיבות והכוללים] {{אינפו}}}}.

כיום הקרן ממותגת תחת השם קרן 'חסדי שלמה ומשה' (על שם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והרב [[משה אשכנזי]] ע"ה), ועומדת תחת ועדת פיקוח של רבני הקרן, הקרן מפעילה מערך פעולות תחת השמות: 'מתנות לאביוני אנ"ש', 'קמחא דהתקשרותא' ו'שמחת שבת ויו"ט'.

===התוועדויות וסמינריונים===
כבר בהקמתו של הארגון הוא החל לארגן התוועדויות בקהילות חב"ד עם משפיעים מיוחדים לקראת חגים חסידיים ובמיוחד בקשר עם ה[[נסיעה לרבי]], בזמן השהות אצל הרבי בשיתוף [[אש"ל הכנסת אורחים]] ובחזרה לארץ הקודש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=17043 היום ומחר: מבצע "חי להחיות"] {{אינפו}}}}. בדרך כלל נקבעים מספר משפיעים שמתוועדים בכמה מקומות ברחבי הארץ.

בשנת [[תשס"ו]] יזם הארגון את '[[התוועדות חסידים|התוועדות]] [[ה' טבת]] המרכזית' במרכז הארץ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18144 להבות בגן... / דיווח חם מהתוועדות ה' טבת] {{אינפו}}}} שבמהלך השנים נקבעה ב[[כפר חב"ד]]. אל הכינוס מובאים משפיעים רבים ובשנת [[תשע"ד]] צורף אליו גם יריד הספרים המרכזי ביוזמתו של הרב [[שניאור פרץ גורפינקל]], דבר שגרם להשתתפותם של אלפי חסידים.

=== מרכזי 'מאושרים - להרגיש גאולה במשפחה' ===
המרכז הייחודי, מבית ארגון "התאחדות החסידים לקבלת פני משיח" נוסד במטרה לאפשר למשפחות [[אנ"ש]] חסידי חב"ד ולא רק, לקבל כלים לחיים מאושרים ו"[[גאולה|גאולתיים]]", באופן מקצועי ואיכותי ברוח חסידות חב"ד וההתקשרות לצדיק ונשיא הדור.

סניף המרכז בצפת נקרא על שמו של הרב [[זלמן נוטיק]], שהיה חבר הועדה הרוחנית של הארגון והיה מיועד להיות מנהל המרכז הלימודי.

מנהל המרכז הלימודי הוא היועץ החינוכי הרב אריה לייב הלוי (לייבוש) קפלן. המטפל במרכז הטיפולי בצפת הינו ר' ארי' מוצני עו"ס מומחה לטיפול בטראומה, מטפל זוגי ומשפחתי.

בית התאחדות החסידים 770 בית משיח בארעא דגליל

===מוקד 'עשה לך רב'===
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ד]] פורסם במגזין [[דרך המלך]] שיוצא תחת "[[וועדת החינוך החב"די]]" בשיתוף "התאחדות החסידים" סקר שהציג נתונים על השאלה לכמה מחסידי חב"ד יש [[עשה לך רב]], ומה תדירות ההתייעצות איתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80136 חשיפת תוצאות הסקר המלא ● כל הנתונים]}}. שבוע לאחר מכן, יצא הארגון בתוכנית לעידוד החסידים לקיום ההוראה, במסגרתה הוקם מוקד טלפוני של משפיעים העונים לטלפונים ומאפשרים התייעצות גם באופן אנונימי.
המוקד פעל בכל ימות השבוע בשעות שהתפרסמו בריכוזי חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79951 דיווח על פתיחת המוקד] כ"א שבט התשע"ד (22.01.2014), [http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=79979 חשיפה: "קו הנייעס החדש של חב"ד"] {{אינפו}}}}.

===מוקד הלכה למעשה===
{{ערך מורחב|מכון הלכה חב"ד}}
בחודש [[אדר ראשון]] [[תשע"ו]] לאחר בקשת הרבנים סייע הארגון יחד עם ארגונים נוספים להקמת מכון הלכה חב"ד באמצעות עזרה לוגיסטית ראשונית להקמת סמס לרב בו משיבים רבנים המכהנים כמורי צדק בקהילות חב"ד ברחבי ארץ על שאלות באמצעות מסרונים.

===פעולות נוספות===
* '''י"ג אייר''' - לרגל יום ה[[יארצייט]] של אח [[הרבי]], ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], מקיים הארגון מדי שנה עליה מרכזית לקברו והתוועדות בסמוך לבית החיים.
* '''[[מבצע הקהל]]''' - הארגון פרסם את ה[[כרטיס הקהל]] יחד עם ה[[מכתב כללי]] לקראת [[ראש השנה]] בעיתונים המרכזיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=40874 2,000,000 איש יחשפו למכתב כללי ולכרטיס הקהל] {{אינפו}}}}, דאג לכינוסים בערים שונות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=48907 ה"הקהל" האחרון בצפת] {{אינפו}}}} הקים אתר מיוחד המסביר את מהות השנה ובראשו ה[[מכתב כללי]] ל[[שנת הקהל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#search=התאחדות+החסידים+לקבלת+פני+משיח&page=12&url=news הוקם אתר אינטרנט ל'הקהל'] {{אינפו}}}}.
* '''דיסק חודשי''' - במשך למעלה משנה הפיק הארגון דיסק חודשי עם קטעי וידאו של הרבי למנויים. לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]] הוא הוציא קטעי וידאו בנושא [[נצחיות חייו של הרבי]] והפיץ אותם ברחבי הארץ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=82422 קמפיין הוידאו של 'התאחדות': "לעורר את אנ"ש"] {{אינפו}}}}.
* '''[[פלעדזש]]''' - בסדרת קמפיינים בדפוס וברשת האינטרנט, הביא הארגון לתודעת ההמונים את הוראת הרבי לכתוב שטר התחייבות לצדקה לקראת השנה החדשה, ובכך לפתוח צינורות חדשים של שפע בפרנסה בהרחבה.

==נגיף הקורונה==
עם התפרצות [[נגיף הקורונה]] ארגן המוסד [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] ושיעורים וירטואליים. כל שבוע יש מגוון שיעורים מאת 'ההתאחדות החסידים' המועברים ב'זום' ומהם: שיעור כל יום רביעי בערב בנושאי הבית היהודי{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/654843/ הבית היהודי: איפה מסתתר עמלק בביתנו?] {{*}} [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/652594/ משיעורי הבית היהודי: לתת, זה בעצם לדעת לקבל!].}} מאת הרב [[מנחם מענדל הראל]], שיעור כל יום שישי ב[[ענייני גאולה ומשיח]] מאת הרב [[שלום דובער וולף]], שיעור שבועי ב[[חסידות]] מאת הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]]{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/תניא-ומחשבת-החסידות/652721/ משיעורי הרב אקסלרוד: למה יש קורונה?].}} ושיעור כל יום חמישי בערב בביאורי רבותינו נשיאינו על הפרשה מאת הרב [[יוסף אברהם פיזם]]{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/652547/ משיעורי הרב י"א שיחי' פיזם: צתורת הצמח צדק: "ועבדתם את ה'.. וברך את לחמך"].}}.

בנוסף הוציא הארגון את הקליפ 'הרבי מבטיח'{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/591906/ 'הרבי מבטיח': הזמר החב"די חיים נחמן בסינגל בכורה].}} שנעשה בשותפות עם ניידות חב"ד באה"ק.

==הוצאה לאור==
===בטאון 'ופרצת'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ופרצת לקבלת פני משיח (גליון)]]}}
*בטאון '''ופרצת לקבלת פני משיח''' הינו עלון חודשי לעידוד הפעילות ב[[מבצעי הרבי]], שיצא לאור החל משנת [[תשס"ז]] לקראת חגים ומועדים חסידיים. בעלון המודפס בפורמט גדול על גבי נייר כרומו צבעוני, מובאים ציטוטים מובחרים מדברי הרבי על חשיבות היציאה למבצעים, והוא מופץ בחינם בריכוזי אנ"ש. נכון לשנת [[תשע"ח]] יצאו לאור שלושים ושניים עלונים.

===מגזין 'דרך המלך'===
{{ערך מורחב|ערך=[[דרך המלך (מגזין)]]}}

===גליון ההתקשרות האמיתית===
מחודש אלול תשפ"א החל להפיע גליון מיוחד היוצא לאור מזמן לזמן להבערת אור וחום ההתקשרות לנשיא דורנו משיח צדקנו שליט"א. נכון לחודש טבת תשפ"ב הופיעו 4 גליונות.

===כותרים===
* '''נפלאות במפרץ'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=36520 ראה אור: חוברת נבואות הרבי במלחמת המפרץ] {{אינפו}}}} - ניסי [[מלחמת המפרץ]] לאור [[נבואות הרבי]], הוצאת התאחדות החסידים, כפר חב"ד, תשס"ט.
* '''הנצחון המופלא''' מהדורה חדשה ומורחבת של סיפור [[נבואה|נבואת]] הרבי במלחמת המפרץ. מהדורה זו הודפסה והופצה בכל הארץ בכ200 אלף עותקים.
* '''הרבי שניצח את הקומניסטים'''{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/62680_he_1.pdf הרבי שניצח את הקומוניסטים] {{PDF}}}} - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ]], 24 עמודים.
* '''מגילת י"ט כסלו'''
* '''הרבנית הצדקנית''' חוברת המתארת את סיפור חייה של [[הרבנית חיה מושקא]] אשתו של הרבי, חדורה בענייני הגאולה (תקופה חדשה בדור השביעי), משולבת בתמונות, ומשניות ליום היארצייט.
* '''קובץ י"ג אייר'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=46080 קובץ י"ג אייר ● להורדה] {{אינפו}}}} - הכולל סיפורים מחייו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, משניות ותהילים אותיות השם, לקט מדברי הרבי על ההוראה בעבודת ה' הנלמדת משמו וכתי"ק הנוגעים אליו, תשס"ט
* '''מגילת [[ה' טבת]]'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=51778 מגילת ה' טבת ● להורדה] {{אינפו}}}} - סקירה על פרשת היום, תשע"א
* '''הנצחון המופלא{{הערה|הגרסה הקודמת:נפלאות במפרץ}}'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=60378 החוברת המרתקת "נפלאות במפרץ" ● לצפיה] {{אינפו}}}} - ניסי [[מלחמת המפרץ]] מותאם לציבור הרחב, תשע"א
* '''תנופה חדשה'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=62366 סיפור נס הצלתו של הרבי ● קובץ להורדה] {{אינפו}}}} - סיפור [[הצלת הרבי והרבנית]] בליווי תמונות ומסמכים מרתקים, לקראת כ"ח סיון תשע"א
* '''אושר ועושר'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=85622 לראשונה: קובץ לעידוד הילודה במשנת הרבי] {{אינפו}}}} - קובץ לעידוד הילודה במשנת הרבי, נלקט ונערך על ידי הרב [[יוסף יצחק סגל]] והרב [[מנחם מענדל ערד]], תשע"ה
* '''[[ענינו של משיח]]''' - מאת הרב שלום דובער וולף, בשיתוף עם ארגון [[את"ה העולמי]], תשע"ו
* '''חשיבה גאולתית''' - מאת הרב זלמן נוטיק. המדריך המעשי לחיים של חסיד בתקופתנו זו - ימות המשיח!
* '''סיפור המאסר והגאולה''' - השתלשלות [[חג הגאולה של אדמו"ר הזקן]] ב[[י"ט כסלו]]
* '''נצחון האור''' - מהדורה חדשה של סיפור נצחון הרבי הריי"צ על משטר האימה שבברית המועצות.
* '''אבא של המלך''' - חוברת המתארת את סיפור חייו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, חדורה בענייני הגאולה - הפסק דין שהוקרא על קברו ועוד. משולבת בתמונות ומשניות ליום היארצייט.
* '''אמא של המלך''' - חוברת מפוארת המתארת את סיפור חייה של אם המלכות הרבנית [[חנה שניאורסון]], אמו של הרבי.
* '''בית רבינו שבבל - שמונים שנה''' - חוברת מהודרת המתארת את סיפור [[770]] מראשית קנייתו, השלבים באמצע , עד למצבו כיום. מלווה בסיפורים, תמונות, ומסמכים מיוחדים.
*'''לאו כפשוטו''', אוסף טורים מפי ר' [[זושא פוזנר]] שהתפרסמו לאורך השנים בבטאון [[דרך המלך]]{{הערה|1=[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/654928/ דיווח על ההוצאה לאור של הספר]{{אינפו}}}}, אדר תשפ"א

===פירסומים נוספים===
* '''[[מכתב כללי]]''' - החל משנת [[תשס"ו]] חודש המנהג של פרסום המכתב כללי של [[הרבי]] לקראת החגים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20045 מכתב כללי - מחדשים את פרסומו בעיתונים] {{אינפו}}}}. הארגון מפרסם את המכתב בעיתונים מרכזיים בארץ ישראל כישראל היום, ידיעות אחרונות, מעריב ובשבע{{הערה|[https://chabad.info/news/88338/ לקראת החג: מכתב כללי בנושא הקהל פורסם בעיתונות הארצית] {{אינפו}}}} וצופים בו מדי שנה מליוני יהודים. בשנת [[תש"ע]] הוא נדפס גם בעיתונים ברחבי [[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=52014 המכתב כללי לחנוכה פורסם בידיעות אמריקה] {{אינפו}}}}.
* '''[[כרטיס הקהל]]''' - בשנת הקהל פרסם הארגון כרטיסי הקהל במאות אלפי עותקים{{הערה|[https://chabad.info/news/90020/ "כרטיס הקהל" הופץ בעיתונות בכ-600 אלף עותקים] {{אינפו}}}}.
* '''[[מורה שיעור לרמב"ם]]''' - בשנת [[תשס"ז]] פרסם בקהילות חב"ד מורי שיעור לרמב"ם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=30144 יוזמה: מורה שיעור כיס - ללימוד הרמב"ם היומי], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38938 מורה השיעור החדש ● להורדה] {{אינפו}}}}.
* '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''' - הודפס לעילוי נשמת [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] וחולק ב־6,000 בתי כנסת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=51216 90 אלף קונטרסים מופצים ב- 6000 בתי כנסת] {{אינפו}}}}.
* ''' מורה שיעור יומי בלימוד התורה אור וליקוטי תורה '''
* '''בית המקדש אז והיום''' - מגזין מקוון ללימוד הלכות בית המקדש בימי בין המצרים.
* '''!NOW''' - פרוייקט פרסום אדיר שעורר מחדש את ה'קאך' בדרישה להתגלות, ובו יצאו לאור חוברות "נאו!NOW" ופורסמו בכל קהילות אנ"ש בארה"ק{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/06/28-06-2024-13-19-24-%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%92-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96-2.pdf. הקובץ בפורמט {{PDF}}]}}.

== צוות הארגון ==
{{טורים
| תוכן = ===ניהול===
*הרב [[עופר מיודובניק]] - ראש חברי ההנהלה
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל
* ר' אריה קיזמן - מנהל צוות
*הרב שלום זאב קרוגליאק - מנהל פרויקטים
*ר' משה גולדשטיין הנה"ח ומשרד
* הרב איתן גוריון - עורך המגזין דרך המלך

===חברי הנהלה===
*הרב [[ראובן קופצ'יק]] - מזכיר [[אגו"ח]] באה"ק.
*הרב [[משה עבאד]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[לוי יצחק נחשון]] - מנהל [[צבאות ה' בארץ הקודש]] ומשפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]].
*הרב [[מנחם מענדל הראל]] - [[משגיח]] ור"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[אברהם מיידנצ'יק]] - מאנשי אגו"ח בארה"ק משנת [[תשס"ג]].

===ועדה רוחנית===
*הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים פתח תקווה]].
*הרב [[עופר מיודובניק]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

===ועדת פיקוח של קרן חסדי שלמה ומשה===
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
*הרב [[יוסף חיים גינזבורג]]

===צוות הארגון===
*הרב [[מנחם מענדל בן זכריה]] - אחראי מחלקת שותפים
* הרב יוסף יצחק הרוניין - מטה הסברת ענינו של משיח בארגון.
* הרב מנחם מרטון - אחראי פיתוח תוכניות

===ועדה מייעצת===
*הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]] - מנהל הפרויקטים של [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ומנכ"ל "[[יד לילד המיוחד]]".
*הרב [[מאיר טרעגער]] - [[משגיח]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[שלום לבקיבקר]] - מנהל חינוכי בישיבת 'חנוך לנער' צפת.
*הרב [[יונה נבון]] - ר"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]].
*הרב [[בנימין ערד]] - ר"מ ב[[ישיבת דעת]] [[רחובות]].
*הרב [[פרץ פרידמן]] - מנכ"ל רשת מחנות הקיץ '[[אורו של משיח]]' - גן ישראל באה"ק.
*הרב [[שניאור קופצ'יק]] - חבר אגף הפעילות, [[שליח]] הרבי ב[[בית חב"ד דלהי|דלהי]], [[הודו]].
*הרב [[שניאור שחר]] - חבר אגף הפעילות, ר"מ בישיבת [[חנוך לנער צפת]].
}}

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://hisachdus.co.il/ דף הבית של התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]'''
* [https://chabad.info/tag/מרכז-מאושרים/ מרכז מאושרים], באתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://chabad.info/tag/מגזין-דרך-המלך/ דיווחים על פעולות הארגון] ([http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%FA%E0%E7%E3%E5%FA%20%E4%E7%F1%E9%E3%E9%ED%20%EC%F7%E1%EC%FA%20%F4%F0%E9%20%EE%F9%E9%E7 ארכיון דיווחים ישנים] - באתר חב"ד אינפו) {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79697 התאחדות החסידים - סיפורו של ארגון] {{וידאו}} {{אינפו}} ה שבט התשע"ד (06.01.2014)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82270 רבעון גדוש בעשיה להבאת הגאולה]''' - גליון המדווח על פעילות הארגון {{אינפו}} י"ג [[סיוון]] [[תשע"ד]] (11.06.2014)
*'''מגזין דרך המלך''' גליונות מספר: [http://upload.chabad.info/Derech%2020/index.html 20],[http://upload.chabad.info/Derech%2021/index.html 21], [http://upload.chabad.info/Derech%2022/index.html 22], [http://upload.chabad.info/Derech%2023/index.html 23], באתר חב"ד אינפו
*'''משקיע ומקבל''', תכנית הפלעדזש וסקירת הפעילות השנתית, שבועון בית משיח גליון 1229 עמוד 39
* [https://chabad.info/news/641171/ ה' טבת בליובאוויטש: האירוע שחייבים להיות בו] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/639825/ מגילת י"ט כסלו: מי כתב את מגילת י"ט כסלו?] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/639344/ גם השנה בתקופת הקורונה: חוגגים ה' טבת בחיות ובשמחה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/639345/ נחת רוח לרבי ב"יום ההתקשרות" - י"ד כסלו.] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/meoravut/617631/ ה"פלעדזש" של 'התאחדות' יצא לדרך] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/magazine/568818/ רשמים מחגיגות 'חג החגים' ה' טבת המרכזיות באה"ק • ה'תש"פ ] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [https://chabad.info/magazine/504711/ מאחורי הקלעים של ועידת מקושר בכל ה'תשע"ט] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/magazine/440915/ ותחי רוח יעקב אביהם! • סקירה מלאה מחגיגות דידן נצח] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/333166/ חג הניצחון והגאולה של דור השביעי נחוג ברוב פאר והדר • ה'תשע"ח] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/276679/ כ"ח סיון: סדרת התוועדויות לחיזוק האמונה וההתקשרות] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/255447/ מקושר בכל: מרתון הרצאות איכות בכנס יחודי ] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/628187/ התאחדות החסידים: גל אדיר של צימאון להיות עם הרבי בתשרי] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/619364/ התאחדות החסידים: מיליון איש יחשפו למסר הקורונה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/618279/ ה"פלעדזש": שותפי התאחדות החסידים התוועדו והתגייסו בצפת] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/606718/ לחיות בימות המשיח: פרויקט חדש של 'התאחדות החסידים'] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/coronavirus/589712/ התאחדות החסידים יוצאת במיזם 'חסיד אינו בודד!'] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/584424/ התאחדות החסידים: מבצע שמחה משפחתי לזירוז הגאולה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/568556/ "התאחדות החסידים": מבצע הכנה ליום הבהיר י'-י"א שבט] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/636429/ התאחדות החסידים: נותנים מתנה לרבי ליום הנישואין] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/635792/ מההתוועדויות בזמן הקורונה:'התאחדות החסידים' בתוכנית חגיגית לרגל י' כסלו] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/635607/ מהתוכניות השבועיות בזמן הקורונה: התאחדות החסידים מציג: אירועי ט'-י' כסלו בתוכנית השבועית] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/beis-medrash/633759/ מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/630526/ תכנית לימוד החסידות השבועית: 'התאחדות החסידים' מזמינה לתכנית לימוד חסידות מיוחדת עם הרב ברוך בועז יורקוביץ] {{אינפו}}
* הרב [[שמעון פיזם]], [http://chabadpedia.co.il/images/b/bf/ה'_טבת_הוא_י%22ט_כסלו_של_הדור_השביעי.pdf ה' טבת הוא י"ט כסלו של הדור השביעי], בתוך שבועון בית משיח גיליון 1098, ד' תמוז תשע"ח {{PDF}}

== ראו גם ==
* [[רשת שיעורי דבר מלכות]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

התאחדות החסידים לקבלת פני משיח

2025-05-26T04:28:49Z

37.60.47.214:

[[קובץ:התאחדות_החסידים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]
[[קובץ:11-06-2019-18-36-03-הדמיה.jpg|ממוזער|שער אחד העלונים של "דרך המלך" היוצא לאור ע"י הארגון]]
'''התאחדות החסידים ליובאוויטש לקבלת פני משיח''' הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] במטרה לפעול בין [[אנ"ש]] הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה, הכשרת פעילים ודאגה למקורות פרנסה וסיוע לנזקקים כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'.

== מוסדות ופעולות הארגון ==
הארגון נוסד בשנת [[תשס"ד]] על ידי קבוצת אברכים פעילים בהנחיית הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו.

מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית במעגל כל השנה, הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא, הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה, הוצאה לאור, פעילות חסד, הפקות תוכן, שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה, מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה, התוועדויות ארציות ומקומיות, אגודת הידידים ורוממתנו, מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית, ועוד מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי.

כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.

===עידוד הנסיעה לרבי===
[[קובץ:עידוד הנסיעה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת הארגון]]
החל מחודש [[אלול]] [[תשס"ה]] החל הארגון לפעול לעידוד ה[[נסיעה לרבי]] בין חסידי חב"ד בארץ הקודש, באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=15827 נוסעים לרבי - עלון שבועי על חשיבות הנסיעה] {{אינפו}}}} העוסקים בחשיבות הנסיעה לחצר הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=16166 פרסום נרחב לעידוד הנסיעה לרבי] {{אינפו}}}}, וכן על ידי עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24325 יוזמה: הגרלה על טיסה לרבי בכל חודש] {{אינפו}}}}. החל מהגרלה ה־150 בשנת [[תשע"ח]] הוכפלה ההגרלה לשני כרטיסי טיסה{{הערה|1=[https://www.hisachdus.co.il/?q=node/369 2 כרטיסי טיסה לרבי כל חודש!]}}.

בעלונים אלו הוסבר אודות העילוי המיוחד של [[770]], התבטאויות נדירות של הרבי אודות החיוב להקביל פני רבו ברגל, חוויות של אישים מ-770, התוועדויות המשפיעים ותמונות. העלונים חולקו בריכוזי חב"ד ובמוסדות החינוך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=22897 התאחדות החסידים במסע פרסום: נוסעים לרבי] {{אינפו}}}}.

===סיוע לנזקקים===
אחת ממטרותיו של הארגון היא עזרה לנזקקים. בשנת [[תשס"ו]] - [[תשס"ז]] הוא דאג לביגוד חם עבור [[תמים|תלמידי התמימים]] על ידי קרן שהקים לזכרם של התמימים [[ברוך משה מקמל]] ו[[אפרים וקסלר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=26408 התאחדות החסידים בחלוקת ביגוד חם לתמימים], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=26814 עשרות נעליים איכותיות חולקו לתמימים] {{אינפו}}}}.

בשנים [[תשס"ט]] - [[תשע"ב]] חולקו אלפי שוברי הנחה לרכישת משקפיים ומשפחות חסרות אמצעים קיבלו משקפיים בחינם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=48575 מיזם חדש: שוברי הנחה לרכישת משקפיים], [http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=53559 משקפיים ב- 100 ש"ח לתלמידי הישיבות והכוללים] {{אינפו}}}}.

כיום הקרן ממותגת תחת השם קרן 'חסדי שלמה ומשה' (על שם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והרב [[משה אשכנזי]] ע"ה), ועומדת תחת ועדת פיקוח של רבני הקרן, הקרן מפעילה מערך פעולות תחת השמות: 'מתנות לאביוני אנ"ש', 'קמחא דהתקשרותא' ו'שמחת שבת ויו"ט'.

===התוועדויות וסמינריונים===
כבר בהקמתו של הארגון הוא החל לארגן התוועדויות בקהילות חב"ד עם משפיעים מיוחדים לקראת חגים חסידיים ובמיוחד בקשר עם ה[[נסיעה לרבי]], בזמן השהות אצל הרבי בשיתוף [[אש"ל הכנסת אורחים]] ובחזרה לארץ הקודש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=17043 היום ומחר: מבצע "חי להחיות"] {{אינפו}}}}. בדרך כלל נקבעים מספר משפיעים שמתוועדים בכמה מקומות ברחבי הארץ.

בשנת [[תשס"ו]] יזם הארגון את '[[התוועדות חסידים|התוועדות]] [[ה' טבת]] המרכזית' במרכז הארץ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18144 להבות בגן... / דיווח חם מהתוועדות ה' טבת] {{אינפו}}}} שבמהלך השנים נקבעה ב[[כפר חב"ד]]. אל הכינוס מובאים משפיעים רבים ובשנת [[תשע"ד]] צורף אליו גם יריד הספרים המרכזי ביוזמתו של הרב [[שניאור פרץ גורפינקל]], דבר שגרם להשתתפותם של אלפי חסידים.

=== מרכזי 'מאושרים - להרגיש גאולה במשפחה' ===
המרכז הייחודי, מבית ארגון "התאחדות החסידים לקבלת פני משיח" נוסד במטרה לאפשר למשפחות [[אנ"ש]] חסידי חב"ד ולא רק, לקבל כלים לחיים מאושרים ו"[[גאולה|גאולתיים]]", באופן מקצועי ואיכותי ברוח חסידות חב"ד וההתקשרות לצדיק ונשיא הדור.

סניף המרכז בצפת נקרא על שמו של הרב [[זלמן נוטיק]], שהיה חבר הועדה הרוחנית של הארגון והיה מיועד להיות מנהל המרכז הלימודי.

מנהל המרכז הלימודי הוא היועץ החינוכי הרב אריה לייב הלוי (לייבוש) קפלן. המטפל במרכז הטיפולי בצפת הינו ר' ארי' מוצני עו"ס מומחה לטיפול בטראומה, מטפל זוגי ומשפחתי.

בית התאחדות החסידים 770 בית משיח בארעא דגליל

===מוקד 'עשה לך רב'===
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ד]] פורסם במגזין [[דרך המלך]] שיוצא תחת "[[וועדת החינוך החב"די]]" בשיתוף "התאחדות החסידים" סקר שהציג נתונים על השאלה לכמה מחסידי חב"ד יש [[עשה לך רב]], ומה תדירות ההתייעצות איתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80136 חשיפת תוצאות הסקר המלא ● כל הנתונים]}}. שבוע לאחר מכן, יצא הארגון בתוכנית לעידוד החסידים לקיום ההוראה, במסגרתה הוקם מוקד טלפוני של משפיעים העונים לטלפונים ומאפשרים התייעצות גם באופן אנונימי.
המוקד פעל בכל ימות השבוע בשעות שהתפרסמו בריכוזי חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79951 דיווח על פתיחת המוקד] כ"א שבט התשע"ד (22.01.2014), [http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=79979 חשיפה: "קו הנייעס החדש של חב"ד"] {{אינפו}}}}.

===מוקד הלכה למעשה===
{{ערך מורחב|מכון הלכה חב"ד}}
בחודש [[אדר ראשון]] [[תשע"ו]] לאחר בקשת הרבנים סייע הארגון יחד עם ארגונים נוספים להקמת מכון הלכה חב"ד באמצעות עזרה לוגיסטית ראשונית להקמת סמס לרב בו משיבים רבנים המכהנים כמורי צדק בקהילות חב"ד ברחבי ארץ על שאלות באמצעות מסרונים.

===פעולות נוספות===
* '''י"ג אייר''' - לרגל יום ה[[יארצייט]] של אח [[הרבי]], ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], מקיים הארגון מדי שנה עליה מרכזית לקברו והתוועדות בסמוך לבית החיים.
* '''[[מבצע הקהל]]''' - הארגון פרסם את ה[[כרטיס הקהל]] יחד עם ה[[מכתב כללי]] לקראת [[ראש השנה]] בעיתונים המרכזיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=40874 2,000,000 איש יחשפו למכתב כללי ולכרטיס הקהל] {{אינפו}}}}, דאג לכינוסים בערים שונות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=48907 ה"הקהל" האחרון בצפת] {{אינפו}}}} הקים אתר מיוחד המסביר את מהות השנה ובראשו ה[[מכתב כללי]] ל[[שנת הקהל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#search=התאחדות+החסידים+לקבלת+פני+משיח&page=12&url=news הוקם אתר אינטרנט ל'הקהל'] {{אינפו}}}}.
* '''דיסק חודשי''' - במשך למעלה משנה הפיק הארגון דיסק חודשי עם קטעי וידאו של הרבי למנויים. לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]] הוא הוציא קטעי וידאו בנושא [[נצחיות חייו של הרבי]] והפיץ אותם ברחבי הארץ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=82422 קמפיין הוידאו של 'התאחדות': "לעורר את אנ"ש"] {{אינפו}}}}.
* '''[[פלעדזש]]''' - בסדרת קמפיינים בדפוס וברשת האינטרנט, הביא הארגון לתודעת ההמונים את הוראת הרבי לכתוב שטר התחייבות לצדקה לקראת השנה החדשה, ובכך לפתוח צינורות חדשים של שפע בפרנסה בהרחבה.

==נגיף הקורונה==
עם התפרצות [[נגיף הקורונה]] ארגן המוסד [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] ושיעורים וירטואליים. כל שבוע יש מגוון שיעורים מאת 'ההתאחדות החסידים' המועברים ב'זום' ומהם: שיעור כל יום רביעי בערב בנושאי הבית היהודי{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/654843/ הבית היהודי: איפה מסתתר עמלק בביתנו?] {{*}} [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/652594/ משיעורי הבית היהודי: לתת, זה בעצם לדעת לקבל!].}} מאת הרב [[מנחם מענדל הראל]], שיעור כל יום שישי ב[[ענייני גאולה ומשיח]] מאת הרב [[שלום דובער וולף]], שיעור שבועי ב[[חסידות]] מאת הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]]{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/תניא-ומחשבת-החסידות/652721/ משיעורי הרב אקסלרוד: למה יש קורונה?].}} ושיעור כל יום חמישי בערב בביאורי רבותינו נשיאינו על הפרשה מאת הרב [[יוסף אברהם פיזם]]{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/652547/ משיעורי הרב י"א שיחי' פיזם: צתורת הצמח צדק: "ועבדתם את ה'.. וברך את לחמך"].}}.

בנוסף הוציא הארגון את הקליפ 'הרבי מבטיח'{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/591906/ 'הרבי מבטיח': הזמר החב"די חיים נחמן בסינגל בכורה].}} שנעשה בשותפות עם ניידות חב"ד באה"ק.

==הוצאה לאור==
===בטאון 'ופרצת'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ופרצת לקבלת פני משיח (גליון)]]}}
*בטאון '''ופרצת לקבלת פני משיח''' הינו עלון חודשי לעידוד הפעילות ב[[מבצעי הרבי]], שיצא לאור החל משנת [[תשס"ז]] לקראת חגים ומועדים חסידיים. בעלון המודפס בפורמט גדול על גבי נייר כרומו צבעוני, מובאים ציטוטים מובחרים מדברי הרבי על חשיבות היציאה למבצעים, והוא מופץ בחינם בריכוזי אנ"ש. נכון לשנת [[תשע"ח]] יצאו לאור שלושים ושניים עלונים.

===מגזין 'דרך המלך'===
{{ערך מורחב|ערך=[[דרך המלך (מגזין)]]}}

===גליון ההתקשרות האמיתית===
מחודש אלול תשפ"א החל להפיע גליון מיוחד היוצא לאור מזמן לזמן להבערת אור וחום ההתקשרות לנשיא דורנו משיח צדקנו שליט"א. נכון לחודש טבת תשפ"ב הופיעו 4 גליונות.

===כותרים===
* '''נפלאות במפרץ'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=36520 ראה אור: חוברת נבואות הרבי במלחמת המפרץ] {{אינפו}}}} - ניסי [[מלחמת המפרץ]] לאור [[נבואות הרבי]], הוצאת התאחדות החסידים, כפר חב"ד, תשס"ט.
* '''הנצחון המופלא''' מהדורה חדשה ומורחבת של סיפור [[נבואה|נבואת]] הרבי במלחמת המפרץ. מהדורה זו הודפסה והופצה בכל הארץ בכ200 אלף עותקים.
* '''הרבי שניצח את הקומניסטים'''{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/62680_he_1.pdf הרבי שניצח את הקומוניסטים] {{PDF}}}} - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ]], 24 עמודים.
* '''מגילת י"ט כסלו'''
* '''הרבנית הצדקנית''' חוברת המתארת את סיפור חייה של [[הרבנית חיה מושקא]] אשתו של הרבי, חדורה בענייני הגאולה (תקופה חדשה בדור השביעי), משולבת בתמונות, ומשניות ליום היארצייט.
* '''קובץ י"ג אייר'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=46080 קובץ י"ג אייר ● להורדה] {{אינפו}}}} - הכולל סיפורים מחייו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, משניות ותהילים אותיות השם, לקט מדברי הרבי על ההוראה בעבודת ה' הנלמדת משמו וכתי"ק הנוגעים אליו, תשס"ט
* '''מגילת [[ה' טבת]]'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=51778 מגילת ה' טבת ● להורדה] {{אינפו}}}} - סקירה על פרשת היום, תשע"א
* '''הנצחון המופלא{{הערה|הגרסה הקודמת:נפלאות במפרץ}}'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=60378 החוברת המרתקת "נפלאות במפרץ" ● לצפיה] {{אינפו}}}} - ניסי [[מלחמת המפרץ]] מותאם לציבור הרחב, תשע"א
* '''תנופה חדשה'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=62366 סיפור נס הצלתו של הרבי ● קובץ להורדה] {{אינפו}}}} - סיפור [[הצלת הרבי והרבנית]] בליווי תמונות ומסמכים מרתקים, לקראת כ"ח סיון תשע"א
* '''אושר ועושר'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=85622 לראשונה: קובץ לעידוד הילודה במשנת הרבי] {{אינפו}}}} - קובץ לעידוד הילודה במשנת הרבי, נלקט ונערך על ידי הרב [[יוסף יצחק סגל]] והרב [[מנחם מענדל ערד]], תשע"ה
* '''[[ענינו של משיח]]''' - מאת הרב שלום דובער וולף, בשיתוף עם ארגון [[את"ה העולמי]], תשע"ו
* '''חשיבה גאולתית''' - מאת הרב זלמן נוטיק. המדריך המעשי לחיים של חסיד בתקופתנו זו - ימות המשיח!
* '''סיפור המאסר והגאולה''' - השתלשלות [[חג הגאולה של אדמו"ר הזקן]] ב[[י"ט כסלו]]
* '''נצחון האור''' - מהדורה חדשה של סיפור נצחון הרבי הריי"צ על משטר האימה שבברית המועצות.
* '''אבא של המלך''' - חוברת המתארת את סיפור חייו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, חדורה בענייני הגאולה - הפסק דין שהוקרא על קברו ועוד. משולבת בתמונות ומשניות ליום היארצייט.
* '''אמא של המלך''' - חוברת מפוארת המתארת את סיפור חייה של אם המלכות הרבנית [[חנה שניאורסון]], אמו של הרבי.
* '''בית רבינו שבבל - שמונים שנה''' - חוברת מהודרת המתארת את סיפור [[770]] מראשית קנייתו, השלבים באמצע , עד למצבו כיום. מלווה בסיפורים, תמונות, ומסמכים מיוחדים.
*'''לאו כפשוטו''', אוסף טורים מפי ר' [[זושא פוזנר]] שהתפרסמו לאורך השנים בבטאון [[דרך המלך]]{{הערה|1=[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/654928/ דיווח על ההוצאה לאור של הספר]{{אינפו}}}}, אדר תשפ"א

===פירסומים נוספים===
* '''[[מכתב כללי]]''' - החל משנת [[תשס"ו]] חודש המנהג של פרסום המכתב כללי של [[הרבי]] לקראת החגים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20045 מכתב כללי - מחדשים את פרסומו בעיתונים] {{אינפו}}}}. הארגון מפרסם את המכתב בעיתונים מרכזיים בארץ ישראל כישראל היום, ידיעות אחרונות, מעריב ובשבע{{הערה|[https://chabad.info/news/88338/ לקראת החג: מכתב כללי בנושא הקהל פורסם בעיתונות הארצית] {{אינפו}}}} וצופים בו מדי שנה מליוני יהודים. בשנת [[תש"ע]] הוא נדפס גם בעיתונים ברחבי [[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=52014 המכתב כללי לחנוכה פורסם בידיעות אמריקה] {{אינפו}}}}.
* '''[[כרטיס הקהל]]''' - בשנת הקהל פרסם הארגון כרטיסי הקהל במאות אלפי עותקים{{הערה|[https://chabad.info/news/90020/ "כרטיס הקהל" הופץ בעיתונות בכ-600 אלף עותקים] {{אינפו}}}}.
* '''[[מורה שיעור לרמב"ם]]''' - בשנת [[תשס"ז]] פרסם בקהילות חב"ד מורי שיעור לרמב"ם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=30144 יוזמה: מורה שיעור כיס - ללימוד הרמב"ם היומי], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38938 מורה השיעור החדש ● להורדה] {{אינפו}}}}.
* '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''' - הודפס לעילוי נשמת [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] וחולק ב־6,000 בתי כנסת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=51216 90 אלף קונטרסים מופצים ב- 6000 בתי כנסת] {{אינפו}}}}.
* ''' מורה שיעור יומי בלימוד התורה אור וליקוטי תורה '''
* '''בית המקדש אז והיום''' - מגזין מקוון ללימוד הלכות בית המקדש בימי בין המצרים.
* '''!NOW''' - פרוייקט פרסום שעורר מחדש את ה'קאך' בדרישה להתגלות, ובו יצאה לאור החוברת "נאו!NOW" ופורסמה בכל קהילות אנ"ש בארה"ק{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/06/28-06-2024-13-19-24-%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%92-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96-2.pdf. הקובץ בפורמט {{PDF}}]}}.

== צוות הארגון ==
{{טורים|תוכן=
===ניהול===
*הרב [[עופר מיודובניק]] - ראש חברי ההנהלה
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל
*הרב [[לוי משה לרנר]] - סמנכ"ל
*הרב שלום זאב קרוגליאק - מנהל פרויקטים
*הרב [[שניאור זלמן ברנשטיין]] - הנה"ח ומשרד

===חברי הנהלה===
*הרב [[ראובן קופצ'יק]] - מזכיר [[אגו"ח]] באה"ק.
*הרב [[משה עבאד]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[לוי יצחק נחשון]] - מנהל [[צבאות ה' בארץ הקודש]] ומשפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]].
*הרב [[מנחם מענדל הראל]] - [[משגיח]] ור"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[אברהם מיידנצ'יק]] - מאנשי אגו"ח בארה"ק משנת [[תשס"ג]].

===ועדה רוחנית===
*הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים פתח תקווה]].
*הרב [[עופר מיודובניק]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

===ועדת פיקוח של קרן חסדי שלמה ומשה===
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
*הרב [[יוסף חיים גינזבורג]]

===צוות הארגון===
*הרב [[מנחם מענדל בן זכריה]] - משרד ומזכירות
*הרב [[מנחם מענדל תמרין]] - אחראי מחלקת הוצאה לאור
*הרב יעקב לנדא - אחראי תוכן
*הרב [[שניאור שחר]] - אחראי התאחדות בקהילות
* הרב יוסף יצחק הרוניין - ראש מטה הסברת ענינו של משיח בארגון.
* הרב מנחם מרטון - אחראי מחלקת המידע.

===ועדה מייעצת===
*הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]] - מנהל הפרויקטים של [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ומנכ"ל "[[יד לילד המיוחד]]".
*הרב [[מאיר טרעגער]] - [[משגיח]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[שלום לבקיבקר]] - מנהל חינוכי בישיבת 'חנוך לנער' צפת.
*הרב [[יונה נבון]] - ר"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]].
*הרב [[בנימין ערד]] - ר"מ ב[[ישיבת דעת]] [[רחובות]].
*הרב [[פרץ פרידמן]] - מנכ"ל רשת מחנות הקיץ '[[אורו של משיח]]' - גן ישראל באה"ק.
*הרב [[שניאור קופצ'יק]] - חבר אגף הפעילות, [[שליח]] הרבי ב[[בית חב"ד דלהי|דלהי]], [[הודו]].
*הרב [[שניאור שחר]] - חבר אגף הפעילות, ר"מ בישיבת [[חנוך לנער צפת]].
}}

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://hisachdus.co.il/ דף הבית של התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]'''
* [https://chabad.info/tag/מרכז-מאושרים/ מרכז מאושרים], באתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://chabad.info/tag/מגזין-דרך-המלך/ דיווחים על פעולות הארגון] ([http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%FA%E0%E7%E3%E5%FA%20%E4%E7%F1%E9%E3%E9%ED%20%EC%F7%E1%EC%FA%20%F4%F0%E9%20%EE%F9%E9%E7 ארכיון דיווחים ישנים] - באתר חב"ד אינפו) {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79697 התאחדות החסידים - סיפורו של ארגון] {{וידאו}} {{אינפו}} ה שבט התשע"ד (06.01.2014)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82270 רבעון גדוש בעשיה להבאת הגאולה]''' - גליון המדווח על פעילות הארגון {{אינפו}} י"ג [[סיוון]] [[תשע"ד]] (11.06.2014)
*'''מגזין דרך המלך''' גליונות מספר: [http://upload.chabad.info/Derech%2020/index.html 20],[http://upload.chabad.info/Derech%2021/index.html 21], [http://upload.chabad.info/Derech%2022/index.html 22], [http://upload.chabad.info/Derech%2023/index.html 23], באתר חב"ד אינפו
*'''משקיע ומקבל''', תכנית הפלעדזש וסקירת הפעילות השנתית, שבועון בית משיח גליון 1229 עמוד 39
* [https://chabad.info/news/641171/ ה' טבת בליובאוויטש: האירוע שחייבים להיות בו] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/639825/ מגילת י"ט כסלו: מי כתב את מגילת י"ט כסלו?] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/639344/ גם השנה בתקופת הקורונה: חוגגים ה' טבת בחיות ובשמחה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/639345/ נחת רוח לרבי ב"יום ההתקשרות" - י"ד כסלו.] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/meoravut/617631/ ה"פלעדזש" של 'התאחדות' יצא לדרך] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/magazine/568818/ רשמים מחגיגות 'חג החגים' ה' טבת המרכזיות באה"ק • ה'תש"פ ] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [https://chabad.info/magazine/504711/ מאחורי הקלעים של ועידת מקושר בכל ה'תשע"ט] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/magazine/440915/ ותחי רוח יעקב אביהם! • סקירה מלאה מחגיגות דידן נצח] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/333166/ חג הניצחון והגאולה של דור השביעי נחוג ברוב פאר והדר • ה'תשע"ח] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/276679/ כ"ח סיון: סדרת התוועדויות לחיזוק האמונה וההתקשרות] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/255447/ מקושר בכל: מרתון הרצאות איכות בכנס יחודי ] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/628187/ התאחדות החסידים: גל אדיר של צימאון להיות עם הרבי בתשרי] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/619364/ התאחדות החסידים: מיליון איש יחשפו למסר הקורונה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/618279/ ה"פלעדזש": שותפי התאחדות החסידים התוועדו והתגייסו בצפת] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/606718/ לחיות בימות המשיח: פרויקט חדש של 'התאחדות החסידים'] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/coronavirus/589712/ התאחדות החסידים יוצאת במיזם 'חסיד אינו בודד!'] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/584424/ התאחדות החסידים: מבצע שמחה משפחתי לזירוז הגאולה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/568556/ "התאחדות החסידים": מבצע הכנה ליום הבהיר י'-י"א שבט] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/636429/ התאחדות החסידים: נותנים מתנה לרבי ליום הנישואין] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/635792/ מההתוועדויות בזמן הקורונה:'התאחדות החסידים' בתוכנית חגיגית לרגל י' כסלו] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/635607/ מהתוכניות השבועיות בזמן הקורונה: התאחדות החסידים מציג: אירועי ט'-י' כסלו בתוכנית השבועית] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/beis-medrash/633759/ מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/630526/ תכנית לימוד החסידות השבועית: 'התאחדות החסידים' מזמינה לתכנית לימוד חסידות מיוחדת עם הרב ברוך בועז יורקוביץ] {{אינפו}}
* הרב [[שמעון פיזם]], [http://chabadpedia.co.il/images/b/bf/ה'_טבת_הוא_י%22ט_כסלו_של_הדור_השביעי.pdf ה' טבת הוא י"ט כסלו של הדור השביעי], בתוך שבועון בית משיח גיליון 1098, ד' תמוז תשע"ח {{PDF}}

== ראו גם ==
* [[רשת שיעורי דבר מלכות]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

התאחדות החסידים לקבלת פני משיח

2025-05-26T04:25:13Z

37.60.47.214:

[[קובץ:התאחדות_החסידים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]
[[קובץ:11-06-2019-18-36-03-הדמיה.jpg|ממוזער|שער אחד העלונים של "דרך המלך" היוצא לאור ע"י הארגון]]
'''התאחדות החסידים ליובאוויטש לקבלת פני משיח''' הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] במטרה לפעול בין [[אנ"ש]] הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה, הכשרת פעילים ודאגה למקורות פרנסה וסיוע לנזקקים כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'.

== מוסדות ופעולות הארגון ==
הארגון נוסד בשנת [[תשס"ד]] על ידי קבוצת אברכים פעילים בהנחיית הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו.

מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית במעגל כל השנה, הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא, הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה, הוצאה לאור, פעילות חסד, הפקות תוכן, שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה, מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה, התוועדויות ארציות ומקומיות, אגודת הידידים ורוממתנו, מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית, ועוד מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי.

כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.

===עידוד הנסיעה לרבי===
[[קובץ:עידוד הנסיעה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת הארגון]]
החל מחודש [[אלול]] [[תשס"ה]] החל הארגון לפעול לעידוד ה[[נסיעה לרבי]] בין חסידי חב"ד בארץ הקודש, באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=15827 נוסעים לרבי - עלון שבועי על חשיבות הנסיעה] {{אינפו}}}} העוסקים בחשיבות הנסיעה לחצר הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=16166 פרסום נרחב לעידוד הנסיעה לרבי] {{אינפו}}}}, וכן על ידי עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=24325 יוזמה: הגרלה על טיסה לרבי בכל חודש] {{אינפו}}}}. החל מהגרלה ה־150 בשנת [[תשע"ח]] הוכפלה ההגרלה לשני כרטיסי טיסה{{הערה|1=[https://www.hisachdus.co.il/?q=node/369 2 כרטיסי טיסה לרבי כל חודש!]}}.

בעלונים אלו הוסבר אודות העילוי המיוחד של [[770]], התבטאויות נדירות של הרבי אודות החיוב להקביל פני רבו ברגל, חוויות של אישים מ-770, התוועדויות המשפיעים ותמונות. העלונים חולקו בריכוזי חב"ד ובמוסדות החינוך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=22897 התאחדות החסידים במסע פרסום: נוסעים לרבי] {{אינפו}}}}.

===סיוע לנזקקים===
אחת ממטרותיו של הארגון היא עזרה לנזקקים. בשנת [[תשס"ו]] - [[תשס"ז]] הוא דאג לביגוד חם עבור [[תמים|תלמידי התמימים]] על ידי קרן שהקים לזכרם של התמימים [[ברוך משה מקמל]] ו[[אפרים וקסלר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=26408 התאחדות החסידים בחלוקת ביגוד חם לתמימים], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=26814 עשרות נעליים איכותיות חולקו לתמימים] {{אינפו}}}}.

בשנים [[תשס"ט]] - [[תשע"ב]] חולקו אלפי שוברי הנחה לרכישת משקפיים ומשפחות חסרות אמצעים קיבלו משקפיים בחינם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=48575 מיזם חדש: שוברי הנחה לרכישת משקפיים], [http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=53559 משקפיים ב- 100 ש"ח לתלמידי הישיבות והכוללים] {{אינפו}}}}.

כיום הקרן ממותגת תחת השם קרן 'חסדי שלמה ומשה' (על שם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והרב [[משה אשכנזי]] ע"ה), ועומדת תחת ועדת פיקוח של רבני הקרן, הקרן מפעילה מערך פעולות תחת השמות: 'מתנות לאביוני אנ"ש', 'קמחא דהתקשרותא' ו'שמחת שבת ויו"ט'.

===התוועדויות וסמינריונים===
כבר בהקמתו של הארגון הוא החל לארגן התוועדויות בקהילות חב"ד עם משפיעים מיוחדים לקראת חגים חסידיים ובמיוחד בקשר עם ה[[נסיעה לרבי]], בזמן השהות אצל הרבי בשיתוף [[אש"ל הכנסת אורחים]] ובחזרה לארץ הקודש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=17043 היום ומחר: מבצע "חי להחיות"] {{אינפו}}}}. בדרך כלל נקבעים מספר משפיעים שמתוועדים בכמה מקומות ברחבי הארץ.

בשנת [[תשס"ו]] יזם הארגון את '[[התוועדות חסידים|התוועדות]] [[ה' טבת]] המרכזית' במרכז הארץ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18144 להבות בגן... / דיווח חם מהתוועדות ה' טבת] {{אינפו}}}} שבמהלך השנים נקבעה ב[[כפר חב"ד]]. אל הכינוס מובאים משפיעים רבים ובשנת [[תשע"ד]] צורף אליו גם יריד הספרים המרכזי ביוזמתו של הרב [[שניאור פרץ גורפינקל]], דבר שגרם להשתתפותם של אלפי חסידים.

=== מרכזי 'מאושרים - להרגיש גאולה במשפחה' ===
המרכז הייחודי, מבית ארגון "התאחדות החסידים לקבלת פני משיח" נוסד במטרה לאפשר למשפחות [[אנ"ש]] חסידי חב"ד ולא רק, לקבל כלים לחיים מאושרים ו"[[גאולה|גאולתיים]]", באופן מקצועי ואיכותי ברוח חסידות חב"ד וההתקשרות לצדיק ונשיא הדור.

סניף המרכז בצפת נקרא על שמו של הרב [[זלמן נוטיק]], שהיה חבר הועדה הרוחנית של הארגון והיה מיועד להיות מנהל המרכז הלימודי.

מנהל המרכז הלימודי הוא היועץ החינוכי הרב אריה לייב הלוי (לייבוש) קפלן. המטפל במרכז הטיפולי בצפת הינו ר' ארי' מוצני עו"ס מומחה לטיפול בטראומה, מטפל זוגי ומשפחתי.

===מוקד 'עשה לך רב'===
ב[[חודש שבט]] [[תשע"ד]] פורסם במגזין [[דרך המלך]] שיוצא תחת "[[וועדת החינוך החב"די]]" בשיתוף "התאחדות החסידים" סקר שהציג נתונים על השאלה לכמה מחסידי חב"ד יש [[עשה לך רב]], ומה תדירות ההתייעצות איתו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80136 חשיפת תוצאות הסקר המלא ● כל הנתונים]}}. שבוע לאחר מכן, יצא הארגון בתוכנית לעידוד החסידים לקיום ההוראה, במסגרתה הוקם מוקד טלפוני של משפיעים העונים לטלפונים ומאפשרים התייעצות גם באופן אנונימי.
המוקד פעל בכל ימות השבוע בשעות שהתפרסמו בריכוזי חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79951 דיווח על פתיחת המוקד] כ"א שבט התשע"ד (22.01.2014), [http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=79979 חשיפה: "קו הנייעס החדש של חב"ד"] {{אינפו}}}}.

===מוקד הלכה למעשה===
{{ערך מורחב|מכון הלכה חב"ד}}
בחודש [[אדר ראשון]] [[תשע"ו]] לאחר בקשת הרבנים סייע הארגון יחד עם ארגונים נוספים להקמת מכון הלכה חב"ד באמצעות עזרה לוגיסטית ראשונית להקמת סמס לרב בו משיבים רבנים המכהנים כמורי צדק בקהילות חב"ד ברחבי ארץ על שאלות באמצעות מסרונים.

===פעולות נוספות===
* '''י"ג אייר''' - לרגל יום ה[[יארצייט]] של אח [[הרבי]], ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], מקיים הארגון מדי שנה עליה מרכזית לקברו והתוועדות בסמוך לבית החיים.
* '''[[מבצע הקהל]]''' - הארגון פרסם את ה[[כרטיס הקהל]] יחד עם ה[[מכתב כללי]] לקראת [[ראש השנה]] בעיתונים המרכזיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=40874 2,000,000 איש יחשפו למכתב כללי ולכרטיס הקהל] {{אינפו}}}}, דאג לכינוסים בערים שונות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=48907 ה"הקהל" האחרון בצפת] {{אינפו}}}} הקים אתר מיוחד המסביר את מהות השנה ובראשו ה[[מכתב כללי]] ל[[שנת הקהל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#search=התאחדות+החסידים+לקבלת+פני+משיח&page=12&url=news הוקם אתר אינטרנט ל'הקהל'] {{אינפו}}}}.
* '''דיסק חודשי''' - במשך למעלה משנה הפיק הארגון דיסק חודשי עם קטעי וידאו של הרבי למנויים. לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע"ד]] הוא הוציא קטעי וידאו בנושא [[נצחיות חייו של הרבי]] והפיץ אותם ברחבי הארץ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=82422 קמפיין הוידאו של 'התאחדות': "לעורר את אנ"ש"] {{אינפו}}}}.
* '''[[פלעדזש]]''' - בסדרת קמפיינים בדפוס וברשת האינטרנט, הביא הארגון לתודעת ההמונים את הוראת הרבי לכתוב שטר התחייבות לצדקה לקראת השנה החדשה, ובכך לפתוח צינורות חדשים של שפע בפרנסה בהרחבה.

==נגיף הקורונה==
עם התפרצות [[נגיף הקורונה]] ארגן המוסד [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] ושיעורים וירטואליים. כל שבוע יש מגוון שיעורים מאת 'ההתאחדות החסידים' המועברים ב'זום' ומהם: שיעור כל יום רביעי בערב בנושאי הבית היהודי{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/654843/ הבית היהודי: איפה מסתתר עמלק בביתנו?] {{*}} [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/652594/ משיעורי הבית היהודי: לתת, זה בעצם לדעת לקבל!].}} מאת הרב [[מנחם מענדל הראל]], שיעור כל יום שישי ב[[ענייני גאולה ומשיח]] מאת הרב [[שלום דובער וולף]], שיעור שבועי ב[[חסידות]] מאת הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]]{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/תניא-ומחשבת-החסידות/652721/ משיעורי הרב אקסלרוד: למה יש קורונה?].}} ושיעור כל יום חמישי בערב בביאורי רבותינו נשיאינו על הפרשה מאת הרב [[יוסף אברהם פיזם]]{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/652547/ משיעורי הרב י"א שיחי' פיזם: צתורת הצמח צדק: "ועבדתם את ה'.. וברך את לחמך"].}}.

בנוסף הוציא הארגון את הקליפ 'הרבי מבטיח'{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/591906/ 'הרבי מבטיח': הזמר החב"די חיים נחמן בסינגל בכורה].}} שנעשה בשותפות עם ניידות חב"ד באה"ק.

==הוצאה לאור==
===בטאון 'ופרצת'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ופרצת לקבלת פני משיח (גליון)]]}}
*בטאון '''ופרצת לקבלת פני משיח''' הינו עלון חודשי לעידוד הפעילות ב[[מבצעי הרבי]], שיצא לאור החל משנת [[תשס"ז]] לקראת חגים ומועדים חסידיים. בעלון המודפס בפורמט גדול על גבי נייר כרומו צבעוני, מובאים ציטוטים מובחרים מדברי הרבי על חשיבות היציאה למבצעים, והוא מופץ בחינם בריכוזי אנ"ש. נכון לשנת [[תשע"ח]] יצאו לאור שלושים ושניים עלונים.

===מגזין 'דרך המלך'===
{{ערך מורחב|ערך=[[דרך המלך (מגזין)]]}}

===גליון ההתקשרות האמיתית===
מחודש אלול תשפ"א החל להפיע גליון מיוחד היוצא לאור מזמן לזמן להבערת אור וחום ההתקשרות לנשיא דורנו משיח צדקנו שליט"א. נכון לחודש טבת תשפ"ב הופיעו 4 גליונות.

===כותרים===
* '''נפלאות במפרץ'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=36520 ראה אור: חוברת נבואות הרבי במלחמת המפרץ] {{אינפו}}}} - ניסי [[מלחמת המפרץ]] לאור [[נבואות הרבי]], הוצאת התאחדות החסידים, כפר חב"ד, תשס"ט.
* '''הנצחון המופלא''' מהדורה חדשה ומורחבת של סיפור [[נבואה|נבואת]] הרבי במלחמת המפרץ. מהדורה זו הודפסה והופצה בכל הארץ בכ200 אלף עותקים.
* '''הרבי שניצח את הקומניסטים'''{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/62680_he_1.pdf הרבי שניצח את הקומוניסטים] {{PDF}}}} - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ]], 24 עמודים.
* '''מגילת י"ט כסלו'''
* '''הרבנית הצדקנית''' חוברת המתארת את סיפור חייה של [[הרבנית חיה מושקא]] אשתו של הרבי, חדורה בענייני הגאולה (תקופה חדשה בדור השביעי), משולבת בתמונות, ומשניות ליום היארצייט.
* '''קובץ י"ג אייר'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=46080 קובץ י"ג אייר ● להורדה] {{אינפו}}}} - הכולל סיפורים מחייו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, משניות ותהילים אותיות השם, לקט מדברי הרבי על ההוראה בעבודת ה' הנלמדת משמו וכתי"ק הנוגעים אליו, תשס"ט
* '''מגילת [[ה' טבת]]'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=51778 מגילת ה' טבת ● להורדה] {{אינפו}}}} - סקירה על פרשת היום, תשע"א
* '''הנצחון המופלא{{הערה|הגרסה הקודמת:נפלאות במפרץ}}'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=60378 החוברת המרתקת "נפלאות במפרץ" ● לצפיה] {{אינפו}}}} - ניסי [[מלחמת המפרץ]] מותאם לציבור הרחב, תשע"א
* '''תנופה חדשה'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=62366 סיפור נס הצלתו של הרבי ● קובץ להורדה] {{אינפו}}}} - סיפור [[הצלת הרבי והרבנית]] בליווי תמונות ומסמכים מרתקים, לקראת כ"ח סיון תשע"א
* '''אושר ועושר'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=85622 לראשונה: קובץ לעידוד הילודה במשנת הרבי] {{אינפו}}}} - קובץ לעידוד הילודה במשנת הרבי, נלקט ונערך על ידי הרב [[יוסף יצחק סגל]] והרב [[מנחם מענדל ערד]], תשע"ה
* '''[[ענינו של משיח]]''' - מאת הרב שלום דובער וולף, בשיתוף עם ארגון [[את"ה העולמי]], תשע"ו
* '''חשיבה גאולתית''' - מאת הרב זלמן נוטיק. המדריך המעשי לחיים של חסיד בתקופתנו זו - ימות המשיח!
* '''סיפור המאסר והגאולה''' - השתלשלות [[חג הגאולה של אדמו"ר הזקן]] ב[[י"ט כסלו]]
* '''נצחון האור''' - מהדורה חדשה של סיפור נצחון הרבי הריי"צ על משטר האימה שבברית המועצות.
* '''אבא של המלך''' - חוברת המתארת את סיפור חייו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, חדורה בענייני הגאולה - הפסק דין שהוקרא על קברו ועוד. משולבת בתמונות ומשניות ליום היארצייט.
* '''אמא של המלך''' - חוברת מפוארת המתארת את סיפור חייה של אם המלכות הרבנית [[חנה שניאורסון]], אמו של הרבי.
* '''בית רבינו שבבל - שמונים שנה''' - חוברת מהודרת המתארת את סיפור [[770]] מראשית קנייתו, השלבים באמצע , עד למצבו כיום. מלווה בסיפורים, תמונות, ומסמכים מיוחדים.
*'''לאו כפשוטו''', אוסף טורים מפי ר' [[זושא פוזנר]] שהתפרסמו לאורך השנים בבטאון [[דרך המלך]]{{הערה|1=[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/654928/ דיווח על ההוצאה לאור של הספר]{{אינפו}}}}, אדר תשפ"א

===פירסומים נוספים===
* '''[[מכתב כללי]]''' - החל משנת [[תשס"ו]] חודש המנהג של פרסום המכתב כללי של [[הרבי]] לקראת החגים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20045 מכתב כללי - מחדשים את פרסומו בעיתונים] {{אינפו}}}}. הארגון מפרסם את המכתב בעיתונים מרכזיים בארץ ישראל כישראל היום, ידיעות אחרונות, מעריב ובשבע{{הערה|[https://chabad.info/news/88338/ לקראת החג: מכתב כללי בנושא הקהל פורסם בעיתונות הארצית] {{אינפו}}}} וצופים בו מדי שנה מליוני יהודים. בשנת [[תש"ע]] הוא נדפס גם בעיתונים ברחבי [[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=52014 המכתב כללי לחנוכה פורסם בידיעות אמריקה] {{אינפו}}}}.
* '''[[כרטיס הקהל]]''' - בשנת הקהל פרסם הארגון כרטיסי הקהל במאות אלפי עותקים{{הערה|[https://chabad.info/news/90020/ "כרטיס הקהל" הופץ בעיתונות בכ-600 אלף עותקים] {{אינפו}}}}.
* '''[[מורה שיעור לרמב"ם]]''' - בשנת [[תשס"ז]] פרסם בקהילות חב"ד מורי שיעור לרמב"ם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=30144 יוזמה: מורה שיעור כיס - ללימוד הרמב"ם היומי], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38938 מורה השיעור החדש ● להורדה] {{אינפו}}}}.
* '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''' - הודפס לעילוי נשמת [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] וחולק ב־6,000 בתי כנסת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/?url%3Darticle_he%26id%3D65914#!g=1&url=article&id=51216 90 אלף קונטרסים מופצים ב- 6000 בתי כנסת] {{אינפו}}}}.
* ''' מורה שיעור יומי בלימוד התורה אור וליקוטי תורה '''
* '''בית המקדש אז והיום''' - מגזין מקוון ללימוד הלכות בית המקדש בימי בין המצרים.
* '''!NOW''' - פרוייקט פרסום שעורר מחדש את ה'קאך' בדרישה להתגלות, ובו יצאה לאור החוברת "נאו!NOW" ופורסמה בכל קהילות אנ"ש בארה"ק{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/06/28-06-2024-13-19-24-%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%92-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96-2.pdf. הקובץ בפורמט {{PDF}}]}}.

== צוות הארגון ==
{{טורים|תוכן=
===ניהול===
*הרב [[עופר מיודובניק]] - ראש חברי ההנהלה
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל
*הרב [[לוי משה לרנר]] - סמנכ"ל
*הרב שלום זאב קרוגליאק - מנהל פרויקטים
*הרב [[שניאור זלמן ברנשטיין]] - הנה"ח ומשרד

===חברי הנהלה===
*הרב [[ראובן קופצ'יק]] - מזכיר [[אגו"ח]] באה"ק.
*הרב [[משה עבאד]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[לוי יצחק נחשון]] - מנהל [[צבאות ה' בארץ הקודש]] ומשפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]].
*הרב [[מנחם מענדל הראל]] - [[משגיח]] ור"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[אברהם מיידנצ'יק]] - מאנשי אגו"ח בארה"ק משנת [[תשס"ג]].

===ועדה רוחנית===
*הרב [[יצחק אהרון אקסלרוד]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים פתח תקווה]].
*הרב [[עופר מיודובניק]] - [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

===ועדת פיקוח של קרן חסדי שלמה ומשה===
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
*הרב [[יוסף חיים גינזבורג]]

===צוות הארגון===
*הרב [[מנחם מענדל בן זכריה]] - משרד ומזכירות
*הרב [[מנחם מענדל תמרין]] - אחראי מחלקת הוצאה לאור
*הרב יעקב לנדא - אחראי תוכן
*הרב [[שניאור שחר]] - אחראי התאחדות בקהילות
* הרב יוסף יצחק הרוניין - ראש מטה הסברת ענינו של משיח בארגון.
* הרב מנחם מרטון - אחראי מחלקת המידע.

===ועדה מייעצת===
*הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]] - מנהל הפרויקטים של [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] ומנכ"ל "[[יד לילד המיוחד]]".
*הרב [[מאיר טרעגער]] - [[משגיח]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[שלום לבקיבקר]] - מנהל חינוכי בישיבת 'חנוך לנער' צפת.
*הרב [[יונה נבון]] - ר"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]].
*הרב [[בנימין ערד]] - ר"מ ב[[ישיבת דעת]] [[רחובות]].
*הרב [[פרץ פרידמן]] - מנכ"ל רשת מחנות הקיץ '[[אורו של משיח]]' - גן ישראל באה"ק.
*הרב [[שניאור קופצ'יק]] - חבר אגף הפעילות, [[שליח]] הרבי ב[[בית חב"ד דלהי|דלהי]], [[הודו]].
*הרב [[שניאור שחר]] - חבר אגף הפעילות, ר"מ בישיבת [[חנוך לנער צפת]].
}}

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://hisachdus.co.il/ דף הבית של התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]'''
* [https://chabad.info/tag/מרכז-מאושרים/ מרכז מאושרים], באתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://chabad.info/tag/מגזין-דרך-המלך/ דיווחים על פעולות הארגון] ([http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%FA%E0%E7%E3%E5%FA%20%E4%E7%F1%E9%E3%E9%ED%20%EC%F7%E1%EC%FA%20%F4%F0%E9%20%EE%F9%E9%E7 ארכיון דיווחים ישנים] - באתר חב"ד אינפו) {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79697 התאחדות החסידים - סיפורו של ארגון] {{וידאו}} {{אינפו}} ה שבט התשע"ד (06.01.2014)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82270 רבעון גדוש בעשיה להבאת הגאולה]''' - גליון המדווח על פעילות הארגון {{אינפו}} י"ג [[סיוון]] [[תשע"ד]] (11.06.2014)
*'''מגזין דרך המלך''' גליונות מספר: [http://upload.chabad.info/Derech%2020/index.html 20],[http://upload.chabad.info/Derech%2021/index.html 21], [http://upload.chabad.info/Derech%2022/index.html 22], [http://upload.chabad.info/Derech%2023/index.html 23], באתר חב"ד אינפו
*'''משקיע ומקבל''', תכנית הפלעדזש וסקירת הפעילות השנתית, שבועון בית משיח גליון 1229 עמוד 39
* [https://chabad.info/news/641171/ ה' טבת בליובאוויטש: האירוע שחייבים להיות בו] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/639825/ מגילת י"ט כסלו: מי כתב את מגילת י"ט כסלו?] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/639344/ גם השנה בתקופת הקורונה: חוגגים ה' טבת בחיות ובשמחה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/639345/ נחת רוח לרבי ב"יום ההתקשרות" - י"ד כסלו.] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/meoravut/617631/ ה"פלעדזש" של 'התאחדות' יצא לדרך] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/magazine/568818/ רשמים מחגיגות 'חג החגים' ה' טבת המרכזיות באה"ק • ה'תש"פ ] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [https://chabad.info/magazine/504711/ מאחורי הקלעים של ועידת מקושר בכל ה'תשע"ט] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/magazine/440915/ ותחי רוח יעקב אביהם! • סקירה מלאה מחגיגות דידן נצח] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/333166/ חג הניצחון והגאולה של דור השביעי נחוג ברוב פאר והדר • ה'תשע"ח] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/276679/ כ"ח סיון: סדרת התוועדויות לחיזוק האמונה וההתקשרות] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/255447/ מקושר בכל: מרתון הרצאות איכות בכנס יחודי ] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/628187/ התאחדות החסידים: גל אדיר של צימאון להיות עם הרבי בתשרי] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/619364/ התאחדות החסידים: מיליון איש יחשפו למסר הקורונה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/618279/ ה"פלעדזש": שותפי התאחדות החסידים התוועדו והתגייסו בצפת] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/606718/ לחיות בימות המשיח: פרויקט חדש של 'התאחדות החסידים'] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/coronavirus/589712/ התאחדות החסידים יוצאת במיזם 'חסיד אינו בודד!'] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/584424/ התאחדות החסידים: מבצע שמחה משפחתי לזירוז הגאולה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/568556/ "התאחדות החסידים": מבצע הכנה ליום הבהיר י'-י"א שבט] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/636429/ התאחדות החסידים: נותנים מתנה לרבי ליום הנישואין] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/635792/ מההתוועדויות בזמן הקורונה:'התאחדות החסידים' בתוכנית חגיגית לרגל י' כסלו] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/635607/ מהתוכניות השבועיות בזמן הקורונה: התאחדות החסידים מציג: אירועי ט'-י' כסלו בתוכנית השבועית] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/beis-medrash/633759/ מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/630526/ תכנית לימוד החסידות השבועית: 'התאחדות החסידים' מזמינה לתכנית לימוד חסידות מיוחדת עם הרב ברוך בועז יורקוביץ] {{אינפו}}
* הרב [[שמעון פיזם]], [http://chabadpedia.co.il/images/b/bf/ה'_טבת_הוא_י%22ט_כסלו_של_הדור_השביעי.pdf ה' טבת הוא י"ט כסלו של הדור השביעי], בתוך שבועון בית משיח גיליון 1098, ד' תמוז תשע"ח {{PDF}}

== ראו גם ==
* [[רשת שיעורי דבר מלכות]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]

משה שמואל אוירכמן

2025-05-25T16:39:02Z

37.60.47.214:

[[קובץ:הרב משה שמואל אוירכמן עם הספר תורה הכללי האחד עשרה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב '''משה שמואל אוירכמן''']]
[[קובץ:משה אוירכמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מניח [[תפילין]] לכתב הערוץ הראשון איתי רפפורט ב-[[770]]]]
הרב '''משה שמואל אוירכמן''' (יליד שנת [[תש"כ]], 1959) הוא שליח [[הרבי]] ומנהל בתי חב"ד בקריות, רב בית הכנסת המרכזי "שערי משה" בקרית ים ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר תורה הכללי]].

==תולדות חיים==
נולד לר' יוסף ובריינדל אוירכמן ב[[כ' כסלו]] [[תש"כ]], מחסידי פולין שהתיישבו בארגנטינה כמפלט לאחר השואה כתחנה בדרכם לארץ הקודש. כשהיה בגיל שלוש עלו הוריו לארץ, והשתקעו במפרץ חיפה. בנערותו, התקרב לחסידות חב"ד ע"י השליח הראשון של הרבי לקריות הרב [[יגאל פיזם]], שלימד אותו בתיכון תד"ל ע"ש לוינסון בקרית ים בשנת תשל"ב, ובהמשך לזה השתתף בשיעור תניא בביתו באופן קבע וכן בהתוועדויות, וסייע במרץ נעורים לפעילות קייטנות חב"ד ע"י בית חב"ד בראשות הרב פיזם, בתקופה זו התקרב גם אחיו הגדול הרב [[נתן יצחק אוירכמן]] על ידי הרב [[ראובן דונין]]. בגיל 15 זכה להיכנס ליחידות הראשונה אצל הרבי.

בשנת [[תש"מ]], התחתן עם רעייתו פנינה נאוה - בתו של ר' [[ראובן הלמן]] מ[[כפר חב"ד]] ונכדתו של הרב [[יהודה שמוטקין]] מתל אביב, אשר שימש משפיע ומדריך בהתחלת השליחות בקריות. אישיות נוספות ממנה הושפע רבות, היה החסיד ר' [[זושא וילימובסקי]] - הפרטיזן.

בשנת תשל"ז מונה ע"י יו"ר רשת מפעלי חב"ד בקריות הרב יגאל פיזם, למזכיר הבית חב"ד בקריות (שכונה אז סניף צא"ח בקריות) פעילותו זו התרכזה לחצי יום כאשר בשעות הבוקר למד בישיבה בכפר חסידים, עם הזמן ובפרט לאחרי נישואיו התגברה מעורבותו בפעילות חב"ד בקריות עד שבשנת תשמ"ה מונה ע"י הרב יגאל פיזם למנהל הבתי חב"ד, והיה מעורב בהקמת בתי כנסת ומוסדות רבים בשאר ערי הקריות (קריית ביאליק, קריית ים וקריית מוצקין וקרית חיים). כיום משמשים תחתיו למעלה מעשרים משפחות שלוחים הפזורים ברחבי הקריות.

החל משנת תשמ"ב עומד הרב אוירכמן בראש הועד לכתיבת [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]], שהוקם בהתאם להוראתו של הרבי.

בשנת [[תש"ס]] הקים את מרכז החסד 'עזרת מנחם', הפועל לסייע לאנשים החיים מתחת לקו העוני בביגוד ובמזון. בשנת תשס"ג הקים ביחד עם רשת 'אור אבנר' הארצית, בית ספר למצויינות עם רמת יהדות גבוה המיועד עבור האוכלוסייה הכללית ונחשב בין בתי הספר המצויינים באזור הקריות.

בשנת [[תשס"ז]] קיבל הרב אוירכמן תרומה משמעותית מקבוצת גבירים אמריקאים, שסייעה לו לרכוש את כפר הנופש 'שורשים בגליל' הממוקם בסמיכות ל[[מעלות-תרשיחא|מעלות]], יחד עם המדרשה התורנית המתקיימת בו. לצד פעילותו של המקום כקריית חינוך, משמשים הבנינים הנוספים שאינם נצרכים לפעילות החינוכית לאירוח משפחות, ולקיום סמינרים יהודיים, כאשר ההכנסות מוקדשות לפעילות חב"ד בקריות.

כמו כן משמש הרב אוירכמן כרב בית הכנסת המרכזי בעיר קרית ים.

==משפחתו==
בניו:
* הרב [[חיים ברוך אוירכמן]] - שליח הרבי בפוארטו מאדרו, ומנהל משרד שלוחי הרבי ארגנטינה.
* הרב לוי יצחק אוירכמן - שליח הרבי בקריית חיים.
* ר' מנחם מענדל אוירכמן.
* ר' [[שניאור זלמן אוירכמן (קריות)|שניאור זלמן אוירכמן]] משלוחי הרבי בקריות נהרג בתאונה ניסן [[ה'תשפ"ה]].
* ר' דובער אוירכמן.

חתניו:
* ר' מנחם מענדל אלפרוביץ.
*ר' יוסף אליהו דייטש.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|81525|news|הרב משה שמואל אוירכמן ■ מילה של חסיד|מערכת שטורעם|כ"ג בתמוז תשע"ה}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}

*הרב משה שמואל אוירכמן, '''[https://drive.google.com/file/d/1Rcf7He8jUO1K1nBrZMEfw8qm9CW2sgd4/view?usp=sharing חב"ד קריות - סקירה מקיפה]''' {{PDF}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/7/71/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D.pdf מהפכת השליחות להקמת מוסדות ובתי חב"ד בקריות]

{{מיון רגיל:אוירכמן משה שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בקריות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"כ]]
[[קטגוריה:משפחת אוירכמן]]

משה שמואל אוירכמן

2025-05-25T16:35:24Z

37.60.47.214: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:הרב משה שמואל אוירכמן עם הספר תורה הכללי האחד עשרה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב '''משה שמואל אוירכמן''']]
[[קובץ:משה אוירכמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מניח [[תפילין]] לכתב הערוץ הראשון איתי רפפורט ב-[[770]]]]
הרב '''משה שמואל אוירכמן''' (יליד שנת [[תש"כ]], 1959) הוא שליח [[הרבי]] ומנהל בתי חב"ד בקריות, רב בית הכנסת המרכזי "שערי משה" בקרית ים ויו"ר הועד לכתיבת [[ספר תורה הכללי]].

==תולדות חיים==
נולד לר' יוסף ובריינדל אוירכמן ב[[כ' כסלו]] [[תש"כ]], מחסידי פולין שהתיישבו בארגנטינה כמפלט לאחר השואה כתחנה בדרכם לארץ הקודש. כשהיה בגיל שלוש עלו הוריו לארץ, והשתקעו במפרץ חיפה. בנערותו, התקרב לחסידות חב"ד ע"י השליח הראשון של הרבי לקריות הרב [[יגאל פיזם]], שלימד אותו בתיכון תד"ל ע"ש לוינסון בקרית ים בשנת תשל"ב, ובהמשך לזה השתתף בישעור תניא בביתו באופן קבע, בתקופה זו התקרב גם אחיו הגדול הרב [[נתן יצחק אוירכמן]] על ידי הרב [[ראובן דונין]]. בגיל 15 זכה להיכנס ליחידות הראשונה אצל הרבי.

בשנת [[תש"מ]], התחתן עם רעייתו פנינה נאוה - בתו של ר' [[ראובן הלמן]] מ[[כפר חב"ד]] ונכדתו של הרב [[יהודה שמוטקין]] מתל אביב, אשר שימש משפיע ומדריך בהתחלת השליחות בקריות. אישיות נוספות ממנה הושפע רבות, היה החסיד ר' [[זושא וילימובסקי]] - הפרטיזן.

בשנת תשל"ז מונה ע"י יו"ר רשת מפעלי חב"ד בקריות הרב יגאל פיזם, למזכיר הבית חב"ד בקריות (שכונה אז סניף צא"ח בקריות) פעילותו זו התרכזה לחצי יום כאשר בשעות הבוקר למד בישיבה בכפר חסידים, עם הזמן ובפרט לאחרי נישואיו התגברה מעורבותו בפעילות חב"ד בקריות עד שבשנת תשמ"ה מונה ע"י הרב יגאל פיזם למנהל הבתי חב"ד, והיה מעורב בהקמת בתי כנסת ומוסדות רבים בשאר ערי הקריות (קריית ביאליק, קריית ים וקריית מוצקין וקרית חיים). כיום משמשים תחתיו למעלה מעשרים משפחות שלוחים הפזורים ברחבי הקריות.

החל משנת תשמ"ב עומד הרב אוירכמן בראש הועד לכתיבת [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]], שהוקם בהתאם להוראתו של הרבי.

בשנת [[תש"ס]] הקים את מרכז החסד 'עזרת מנחם', הפועל לסייע לאנשים החיים מתחת לקו העוני בביגוד ובמזון. בשנת תשס"ג הקים ביחד עם רשת 'אור אבנר' הארצית, בית ספר למצויינות עם רמת יהדות גבוה המיועד עבור האוכלוסייה הכללית ונחשב בין בתי הספר המצויינים באזור הקריות.

בשנת [[תשס"ז]] קיבל הרב אוירכמן תרומה משמעותית מקבוצת גבירים אמריקאים, שסייעה לו לרכוש את כפר הנופש 'שורשים בגליל' הממוקם בסמיכות ל[[מעלות-תרשיחא|מעלות]], יחד עם המדרשה התורנית המתקיימת בו. לצד פעילותו של המקום כקריית חינוך, משמשים הבנינים הנוספים שאינם נצרכים לפעילות החינוכית לאירוח משפחות, ולקיום סמינרים יהודיים, כאשר ההכנסות מוקדשות לפעילות חב"ד בקריות.

כמו כן משמש הרב אוירכמן כרב בית הכנסת המרכזי בעיר קרית ים.

==משפחתו==
בניו:
* הרב [[חיים ברוך אוירכמן]] - שליח הרבי בפוארטו מאדרו, ומנהל משרד שלוחי הרבי ארגנטינה.
* הרב לוי יצחק אוירכמן - שליח הרבי בקריית חיים.
* ר' מנחם מענדל אוירכמן.
* ר' [[שניאור זלמן אוירכמן (קריות)|שניאור זלמן אוירכמן]] משלוחי הרבי בקריות נהרג בתאונה ניסן [[ה'תשפ"ה]].
* ר' דובער אוירכמן.

חתניו:
* ר' מנחם מענדל אלפרוביץ.
*ר' יוסף אליהו דייטש.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|81525|news|הרב משה שמואל אוירכמן ■ מילה של חסיד|מערכת שטורעם|כ"ג בתמוז תשע"ה}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}

*הרב משה שמואל אוירכמן, '''[https://drive.google.com/file/d/1Rcf7He8jUO1K1nBrZMEfw8qm9CW2sgd4/view?usp=sharing חב"ד קריות - סקירה מקיפה]''' {{PDF}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/7/71/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D.pdf מהפכת השליחות להקמת מוסדות ובתי חב"ד בקריות]

{{מיון רגיל:אוירכמן משה שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בקריות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"כ]]
[[קטגוריה:משפחת אוירכמן]]

תהלוכת ל"ג בעומר

2025-05-14T18:07:13Z

37.60.47.214: /* התהלוכות כיום */

{{מבצעי הרבי}}
[[קובץ:302024.jpg|350px|שמאל|ממוזער||250px|[[הרבי]] ב[[פאראד]] של [[ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"נ]] בפתח [[770]]]]
'''תהלוכת ל"ג בעומר''' הוא מצעד יהודי ברחובה של עיר, המתקיים על פי הוראתו ובקשתו של [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]. התהלוכה מתקיימת ב[[י"ח באייר]], יום ה[[ל"ג בעומר]] והיא לכבודו של התנא האלוקי רבי [[שמעון בר יוחאי]]. בתהלוכה נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה']] ומשיח.

בחצר [[770]] התקיימו תהלוכות כאלו החל משנת [[תש"ג]]. הרבי עצמו משתתף בתהלוכות ב[[ארצות הברית]] כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע.
ברחבי העולם החלו התהלוכות בהוראת הרבי בשנת [[תש"מ]].

{{ציטוט-צף|'''"..על ידי זה שעושים את התהלוכה בהתאם ל"דרכו" של הילד, על ידי זה שהוא הולך "צועד" בגאון ובעוז (עם דגל או שלט), שאפשר לרשום עליהם גם ענינים הקשורים בתורה ומצוות, ובפרט - ענינים השייכים ל[[רשב"י]] ולל"ג בעומר, וכיוצא בזה, שזה נותן חיות וחמימות בילדים יהודים בנוגע לכל עניני תורה ומצוות, באופן שהרושם-טוב של התהלוכה נשאר אצלם בזיכרון, ויש לזה פעולה נמשכת בחינוך שלהם".'''
{{כתב קטן|מ[[שיחה|שיחת]] [[הרבי]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[אחרי-קדושים]] [[י' אייר]] [[ה'תש"נ]] - [[מוגה]]}}}}

==התהלוכות ב-770==
{{ערך מורחב|הפאראד אצל הרבי}}
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרת [[איסטרן פארקוויי]] בהתלוכת [[ל"ג בעומר]] ([[תשמ"ז]])]]
[[קובץ:ל"ג בעומר נ"ג ב770.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין [[770]] בהתלוכת [[ל"ג בעומר]] [[תשנ"ג]], שבה כתוב על השלט: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].]]
התהלוכות החלו עוד קודם [[י' שבט תשי"א|לנשיאותו]] של [[הרבי]], בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות '[[מסיבות שבת]]'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר [[770]] (בשאלאש), ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.

בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת [[תשט"ז]] הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים{{הערה|כדי שיוכלו לבוא כמה שיותר ילדים יהודים}}.

תהלוכות אלו נקראות בשם '[[פאראד]]' (מילה ב[[אנגלית]] שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת [[איסטרן פארקווי]], ובמשך השנים, הם קיבלו קונספט של כינוס המוני עם הרבי וצעדה לעבר פארק, ואורגנו תחת הנהלת [[שיעורי לימודי הדת]] ו[[צבאות השם]] בניו יורק.

עד שנת [[תש"נ]] הנחה את הפאראד הרב [[יעקב יהודה הכט]], כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' [[שמעון העכט|שמעון]].

גם בתהלוכות שנערכות מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, ממשיכים המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה ברורה בהשתתפותו של הרבי גם עתה והתגלותו המיידית.

התהלוכה נפתחת בשירת [[אני מאמין (ניגון)|אני מאמין]] בעת כניסת הרבי.

כשלאחריו אומרים [[חיילי צבאות ה']] את [[12 הפסוקים]], ובסיומה את ההכרזה: "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".
===שנים של"ג בעומר חל ביום ראשון===
*[[תשט"ז]]
*[[תשי"ז]]
*[[תש"כ]]
*[[תשכ"ג]]
*[[תשכ"ו]]
*[[תשכ"ז]]
*[[תש"ל]]
*[[תשל"ג]]
*[[תש"מ]]
*[[תשמ"ג]]
*[[תשמ"ד]]
*[[תשמ"ז]]
*[[תש"נ]]
*[[תשנ"ג]]
*[[תש"ע]]
*[[תשע"ז]]
*[[תשפ"ד]]
{{להשלים}}
====שנים של"ג בעומר חל ב[[שנת הקהל]], אבל לא ביום ראשון====
*[[תשמ"א]]
*[[תשמ"ח]]
*[[תשפ"ג]]
====שנת החינוך====
*[[תשל"ו]] - בשנה זו ל"ג בעומר לא חל ביום ראשון אבל בגלל שהיתה זו '[[שנת החינוך]]' היה פאראד.

==ההוראות מהרבי==
{{חלונית
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לתהלוכות
|תוכן=

א. כנהוג בשנים האחרונות ישתדלו שבכל מקום ומקום תתקיים בל"ג בעומר "תהלוכה", להדגיש ולהראות באופן גלוי לעין כל, גם לעיני עמי הארץ, ש[[יהודים]] הולכים לקיים רצון [[הקדוש ברוך הוא|קונם]], ובאופן של הליכה מדרגה לדרגה.

ב. בפרט כאשר נמצאים במדינת הרווחה כמדינת [[ארצות הברית]] וכיוצא בזה, שיכולים לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] ללא רדיפות והפחדות, שצריכים לנצל מצב זה לערוך תהלוכות פומביות שבהם יתבטא תוכן הליכתם של בני ישראל בעניני [[יהדות]].

ג. עריכת חגיגות ותהלוכות של כל בני ישראל בכל מקום שהם, הוא בחוץ לארץ, ועל אחת כמה וכמה ב[[ארץ ישראל]], שבהם ישתתפו האנשים והנשים בנפרד, בתכלית ה[[צניעות]] כמובן, והטף.

ז. הנ"ל הוא במיוחד בנוגע לטף - כמנהג [[ישראל]] מדורי דורות שבל"ג בעומר ממעטים בלימוד ה[[תינוקות של בית רבן]], כחצי היום או שליש היום, ויוצאים (ל[[שדה]]) לשמוח עם הילדים בעניני הרשות, ועל ידי זה ניתוסף ב[[לימוד התורה]].

ח. בכדי שהתהלוכות יהיו ב[[הצלחה]] רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות, מתוך פרסום ו[[שטורעם]] גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה.

ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת [[דוגמא חיה‎]] אישית איך שהוא משתתף בזה בחיות וב[[שמחה]].

י. בוודאי יפרסמו הדברים האמורים בכל מקום ומקום, בכל עיר ועיר וכו', כולל ובמיוחד - ב[[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]].

יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל"ג בעומר - יום שמחתו של [[רשב"י]], כולל - גם ההכנות בימים שלפני זה שנעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה.

יב. גם כאשר הפעולה בזה נראית כ"דחק", עבודה קשה, הרי, מכיון שמדובר אודות ענין בלתי-רגיל, הקשר עם רשב"י, "כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", ולהתייגע בפעולות אלו גם באופן של "דחק".

יג. עריכת ה"תהלוכות" של ילדי ישראל בסיסמא והכרזת "יחד כל ילדי ישראל" - כלשון הכתוב "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", כידוע הקשר והשייכות דפסוק זה לרשב"י.

יד. פשוט, שבמהלך התהלוכות ידברו עם הילדים והמבוגרים ויספרו להם (ויש לקצר) אודות רשב"י, ויעוררום להוסיף בכל עניני יהדות, [[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]]. ובמיוחד - ללמוד מהנהגותיו של רשב"י.

טו. בקשה נפשית - להשתדל גם להוסיף בהסברת הדברים הנ"ל באותיות ובסגנון המתאים, החל מהמסביר עצמו, שיונח אצלו, ובמילא, יהיו הדברים יוצאים מן הלב, שאז נכנסים ללב השומע.
|רוחב=30em}}
[[קובץ:הרבי ברכב לג בעומר תשמח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בסיור ברכב בל"ג בעומר [[תשמ"ח]]]]
בשנת [[תש"מ]] הורה הרבי להעתיק את רעיון התהלוכות מ-[[770]] לארץ ישראל ולעולם כולו. הרבי ביקש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון "שנת השלושים" ל[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. ואילו בארץ ישראל, "כפליים לתושייה" - יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה.

פרופסור ר' [[ירמיהו ברנובר]] חזר באותם ימים מ[[770]] ל[[ארץ ישראל]] עם 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק בשם הרבי לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל"ג בעומר - יום ה[[הסתלקות]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]].

ביום ראשון [[ד' באייר]] [[תש"מ]], שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות ב[[ארצות הברית]], כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף והורה, כי אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש לתת את השטר רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות, ולמי שמארגן בפועל. והורה, שאם לא יגיעו למספר הזה, יש "להחזיר לכאן" את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים.

על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: "להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה".

על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: {{ציטוטון|.. יהיה הצלחה וכו' וזכות ה[[רשב"י]] ודאי היא גדולה במאוד מאוד, [[אעה"צ]] (אזכיר על הציון)}}.

מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש [[ניסן]], להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא [[מבצע והשיב לב אבות על בנים|"והשיב לב אבות על בנים"]]. זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם על האבות.

==התהלוכות הראשונות באה"ק==
[[קובץ:תהלוכה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|התהלוכה הראשונה בפתח תקווה]]
הפריסה הארצית החב"דית בתחילת שנות הממ"ים, הייתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב"ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב [[ישראל הלפרין]] החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ועם זאת - בסדר מופתי.

בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב"ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ"ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל מקום בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה.

במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד.

הרב [[נחום כהן]] מ[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]], הגה את הסיסמה לתהלוכות "יחד כל ילדי ישראל", סיסמה שהתקבלה על ידי הרבי, ואף חזר עליה ברבים בהתוועדות.

ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל"ג בעומר, [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] הרבי, התוועדות שהקדושה כמעט כליל ליום ההילולא ל"ג בעומר ול[[רשב"י]]. ב[[שיחה|שיחות]] אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: [[תורה]], [[תפילה]] וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה.

הרבי הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית, פרסית ושאר הלשונות.

הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה "שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה [[קידוש השם]], קידוש [[עם ישראל]] וקידוש ה[[תורה]], וילכו עם הילדים לקבל פני [[משיח צדקנו]] ו[[רשב"י]] בתוכם ובראשם".

הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו:

{{ציטוטון|כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה' כל רצונותיך}}.

בהמשך הוסיף הרבי:

{{ציטוטון|[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] מסר נפשו וחינך כל אחד שבד' אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו'.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת [[רשב"י]] - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה}}.

מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי.

אחת ההחלטות הייתה - לא להסתפק רק בערי וישובי פנים הארץ, אלא מעבר לקו הירוק - ביש"ע ורמת הגולן. משלחת [[אנ"ש]] נשלחה ליישובים היהודים בעזה. בצפון הארץ נרתמו השלוחים שבצפת והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. גם ביישוב ימית (בסיני) נערכה תהלוכה מרשימה.

==המלחמה וזעקת הרבי==
[[קובץ:מחאת המנגדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם [[הסטייפלער]]]]
באותה שנה לקחו על עצמם הרב [[ישראל צבי הבר]] הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם".

שניים ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי יצאו נגד התהלוכה בקול קורא חריף ופירסמוהו בשער עיתון 'המודיע' שנשלט אז גם על ידי המתנגדים.

בעקבות זאת היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים.

אחרי התהלוכה נסע הרב [[משה דיקשטיין]] לרבי ולא ידע אם מעשיו רצויים או שמא המאבק מיותר. בימים הבאים הרבי התבטא אודותיו: "הוא רצוי ומעשיו רצויים".

ב[[ד' סיוון]], אור לערב [[חג השבועות]], בשיחה שאמר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הפליא הרבי את המעלה של ילדי ישראל שזעקו ברחובה של עיר את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו [[ה' אחד]]" ואמר כי אין להתפעל מהמפריעים העסוקים במחלוקת. כהסבר על המניעים שלהם, אמר הרבי:
{{ציטוט|תוכן= און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס?

ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם?

ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!..

איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!..|תרגום=וכאן באה הרחמנות המרה יותר: מהיכן אכן זה נובע?

הדבר כלל אינו מובן: מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב יחד עם כל העניינים הקשורים בכך, איך מגיעים להיות כל כך חדורים בשנאת חינם?

ללא מרגוע, להתבטל מלימוד תורתו!.. להתבטל מעבודת ה'!.. ולחפש יהודים אולי אפשר לבלבלם ולהחדיר בהם שנאת חנם!..

אלא, שההסברה בכך פשוטה הוא מתפלל עם תפילין פסולות!...(תרגום חפשי)|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4625&st=&pgnum=226 שיחות קודש תש"מ חלק ג עמוד 193]}}

בהמשך הסביר הרבי כי ללא תפילין חסר בשעבוד הלב והמוח וכשזה חסר אין לצפות לאחריות. הרבי תבע מהחסידים שלא להמשך אחרי המחלוקת וח"ו לא להחליש את הפעילות.

==מחאה==
המצב המורכב בו היומון החרדי פירסם מודעה נגד התהלוכות, הביא לדחיית כל ניסיון לפרסם ביומון מחאה. ובלית ברירה הרב [[ישראל צבי הבר]] ממארגני התהלוכה, פירסם מכתב נגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל, ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.

בשנים הבאות הציבור הדתי והחרדי באה"ק הצטרף לתהלוכות.

==חבר העמים==
בל"ג בעומר [[תש"נ]], חודשים מספר לפני נפילת המשטר הקומוניסטי, קיים השליח, רבה הראשי של מדינת מולדובה, הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו את [[תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים]] ברחובה הראשי של העיר [[קישינב]] בירת מדינת [[מולדובה]].
בימים הסמוכים לל"ג בעומר החלו בהכנות לתהלוכה.
למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הצעירים מארגני התהלוכה ר' זושא אבלסקי ור' פנחס וישצקי ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק.
לאחר התהלוכה כתב השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] דו"ח מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות [[המזכירות]] היה {{ציטוטון|נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה}}.
בשנה שלאחר מכן - [[תנש"א]] - החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר בכל עיר ומדינה בה הגיעו כבר שלוחי הרבי למדינות חבר העמים.

==התהלוכות כיום==
[[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"'''חסידי חב"ד יקדישו את ל"ג בעומר להבאת המשיח'''", ידיעה עיתונאית משנת [[תנש"א]]]]
משנת [[תש"מ]], מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב"ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח [[אהבת ישראל]] [[אהבת ה']] ואהבת התורה.

בשנים האחרונות התווסף מסר של [[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח]] על פי הוראתו של הרבי ש"הדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת ה[[שליחות]] הוא - [[לקבל פני משיח צדקנו]] בפועל ממש".

בשנת [[תנש"א]] לאחר דיון שהתקיים בין פעילי [[בית חב"ד]] וצא"ח כתבה צא"ח לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים" (ראה בספר תומת ישרים תנחם). לקראת ל"ג בעומר [[תנש"א]] הייתה הוראה מהמזכירות להסיר את שלטי "אנו רוצים משיח עכשיו" וכן "הגיע זמן הגאולה"{{הערה|[[:קובץ:צאח לסניפים ל"ג בעומר נ"א.png|צילום מכתב צא"ח לסניפי בתי חב"ד בו הופיעה הוראה זו]], וראה בספר צעירי אגודות חב"ד סוף עמוד 288.}} שהשתמשו בהם החל מ[[תשמ"א]], וזאת בעקבות פנייית צא"ח לרבי שחושש שיתמעטו מספר המשתתפים. אולם בפועל בתהלוכה עצמה באילת השאירו את השלטים אנו רוצים משיח עכשיו ולאחר מכן נשלח לרבי תמונות מהתהלוכה והרב בנימין קליין סיפר שהרבי חייך ונהנה מאד{{הערה|מפי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] והרב [[ברוך לבקיבקר]].}}.

כרבע מיליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום.

משנת [[תשס"ה]] החל ועד אברכים בחלוקת [[ח"י רוטל]] - שתיה למשתתפי התהלוכות, ע"י [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]].

בשנת [[תשע"ד]] נחתמה קריאה מאת רבני חב"ד לנצל את מעמד התהלוכה ל[[פרסום גאולה ומשיח]] ו[[נבואת הגאולה]]. בשנת [[תשפ"א]] נערכו ארגון [[התאחדות החסידים]] ו[[המרכז לחינוך ושליחות]] להגברת ההתעסקות בנושא זה{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/670146/ קריאה לאנ"ש: פרסמו את בשורת הגאולה בתהלוכות ל"ג בעומר].}}.

==לקריאה נוספת==
*'''מצעד האחדות''', ספר אלבומי המתעד את תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש בשנת תשמ"ז
*[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורו של חג]] - ל"ג בעומר - תיעוד הפאראד אצל הרבי במשך השנים, תיעוד תהלוכות ל"ג בעומר ברחבי העולם, תיעוד תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש - כולל סיפורים, זכרונות, תמונות ומסמכים חלקם נדירים ובפרסום ראשון.
*[[שניאור זלמן ברגר]], שליחות ברומניה הקומוניסטית, חלקו של הרב [[ישראל צבי הבר]] בארגון התהלוכה הראשונה בתל אביב, ומחאתו נגד ראשי המתנגדים שהשמיצו את התהלוכה ומארגניה.
*[[צעירי אגודת חב"ד (ספר)]] - פרק ל"ג בעומר - הוראות ומענות הרבי אודות תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 414, התהלוכות הראשונות בארץ הקודש

== קישורים חיצונים ==
;סקירות
*[[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad-il.org/hit/lag.htm תהלוכות ל"ג בעומר], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] מב ● [http://chabad-il.org/hit/hit304.htm#3 תהלוכות ל"ג בעומר], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] דש
;מדיה
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1880 פאראד עם הרבי בשנת] [[תשכ"ז]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.
* [https://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61492 תמונות נדירות מפאראד עם הרבי בשנת] [[תשל"ו]] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1863 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"מ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1875 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"נ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2911 הרבי בסיור עם הרכב, בלונה פארק של תהלוכת ל"ג בעומר]{{וידאו}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3323942 ל"ג בעומר תשכ"ז עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]
*[https://sinun770.org/סיפורה-של-תהלוכת-לג-בעומר-במחיצתו-של-ה/ סיפורה של תהלוכת ל"ג בעומר – במחיצתו של הרבי מליובאוויטש] מערוץ היוטיוב של [[jem]], באתר "[[סינון חב"ד|סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב]]"
*מוני אנדר, '''[https://col.org.il/news/145346 איך התחילו תהלוכות ל"ג בעומר?]''', בערוץ הכנסת {{COL}}{{וידאו}}

;כתבות היסטוריות
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75711 העיתונות מדווחת על התהלוכות הראשונות בארץ הקודש]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75667 המצעד לקראת הגאולה]''', [[שבועון כפר חב"ד]] מדווח על התהלוכה ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשנ"ג|ה'תשנ"ג]] {{תמונה}} {{אינפו}}

;מאמרי דעה
*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/22/966522799874.html ל"ג משיח]''' - פרסום משיח בתהלוכה, בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע"ו
* מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68735 תהלוכות לקבלת פני משיח] מאמר דעה {{אינפו}}
* אחד השלוחים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75644 התהלוכות בסיסמת: הצדעה למשיח!]''', מאמר דעה {{אינפו}}
*{{קישור חבד און ליין|104015|ל"ג בעומר ב'יום שאחרי': האם יש עניין, ומה אומרת ההלכה?||א' אייר תשע"ז}}

;חוברות
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/54439_he_1.pdf יום שמחתו של רשב"י]''' בהוצאת - [[ועד חיילי בית דוד]], תש"ע
*'''[http://www.dmag.co.il/pub/tzach/sikum_lag14/index.html התחברנו והצלחנו - חצי מליון ילדים בתהלוכות ל"ג בעומר]''' - אלבום סיכום בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], [[סיוון]] תשע"ד

{{תבנית:ל"ג בעומר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]]

תהלוכת ל"ג בעומר

2025-05-14T18:04:17Z

37.60.47.214: תיקון

{{מבצעי הרבי}}
[[קובץ:302024.jpg|350px|שמאל|ממוזער||250px|[[הרבי]] ב[[פאראד]] של [[ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"נ]] בפתח [[770]]]]
'''תהלוכת ל"ג בעומר''' הוא מצעד יהודי ברחובה של עיר, המתקיים על פי הוראתו ובקשתו של [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]. התהלוכה מתקיימת ב[[י"ח באייר]], יום ה[[ל"ג בעומר]] והיא לכבודו של התנא האלוקי רבי [[שמעון בר יוחאי]]. בתהלוכה נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, [[אהבת ה']] ומשיח.

בחצר [[770]] התקיימו תהלוכות כאלו החל משנת [[תש"ג]]. הרבי עצמו משתתף בתהלוכות ב[[ארצות הברית]] כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע.
ברחבי העולם החלו התהלוכות בהוראת הרבי בשנת [[תש"מ]].

{{ציטוט-צף|'''"..על ידי זה שעושים את התהלוכה בהתאם ל"דרכו" של הילד, על ידי זה שהוא הולך "צועד" בגאון ובעוז (עם דגל או שלט), שאפשר לרשום עליהם גם ענינים הקשורים בתורה ומצוות, ובפרט - ענינים השייכים ל[[רשב"י]] ולל"ג בעומר, וכיוצא בזה, שזה נותן חיות וחמימות בילדים יהודים בנוגע לכל עניני תורה ומצוות, באופן שהרושם-טוב של התהלוכה נשאר אצלם בזיכרון, ויש לזה פעולה נמשכת בחינוך שלהם".'''
{{כתב קטן|מ[[שיחה|שיחת]] [[הרבי]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[אחרי-קדושים]] [[י' אייר]] [[ה'תש"נ]] - [[מוגה]]}}}}

==התהלוכות ב-770==
{{ערך מורחב|הפאראד אצל הרבי}}
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרת [[איסטרן פארקוויי]] בהתלוכת [[ל"ג בעומר]] ([[תשמ"ז]])]]
[[קובץ:ל"ג בעומר נ"ג ב770.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין [[770]] בהתלוכת [[ל"ג בעומר]] [[תשנ"ג]], שבה כתוב על השלט: [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].]]
התהלוכות החלו עוד קודם [[י' שבט תשי"א|לנשיאותו]] של [[הרבי]], בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות '[[מסיבות שבת]]'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר [[770]] (בשאלאש), ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.

בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת [[תשט"ז]] הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים{{הערה|כדי שיוכלו לבוא כמה שיותר ילדים יהודים}}.

תהלוכות אלו נקראות בשם '[[פאראד]]' (מילה ב[[אנגלית]] שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת [[איסטרן פארקווי]], ובמשך השנים, הם קיבלו קונספט של כינוס המוני עם הרבי וצעדה לעבר פארק, ואורגנו תחת הנהלת [[שיעורי לימודי הדת]] ו[[צבאות השם]] בניו יורק.

עד שנת [[תש"נ]] הנחה את הפאראד הרב [[יעקב יהודה הכט]], כשלאחר פטירתו החליף אותו בנו ר' [[שמעון העכט|שמעון]].

גם בתהלוכות שנערכות מול בית חיינו בשנים שלאחר מכן, ממשיכים המארגנים להציב את ה'סטענדער' של הרבי בחזית הבימה כשמיקרופון מוצמד אליו, מתוך אמונה ברורה בהשתתפותו של הרבי גם עתה והתגלותו המיידית.

התהלוכה נפתחת בשירת [[אני מאמין (ניגון)|אני מאמין]] בעת כניסת הרבי.

כשלאחריו אומרים [[חיילי צבאות ה']] את [[12 הפסוקים]], ובסיומה את ההכרזה: "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".
===שנים של"ג בעומר חל ביום ראשון===
*[[תשט"ז]]
*[[תשי"ז]]
*[[תש"כ]]
*[[תשכ"ג]]
*[[תשכ"ו]]
*[[תשכ"ז]]
*[[תש"ל]]
*[[תשל"ג]]
*[[תש"מ]]
*[[תשמ"ג]]
*[[תשמ"ד]]
*[[תשמ"ז]]
*[[תש"נ]]
*[[תשנ"ג]]
*[[תש"ע]]
*[[תשע"ז]]
*[[תשפ"ד]]
{{להשלים}}
====שנים של"ג בעומר חל ב[[שנת הקהל]], אבל לא ביום ראשון====
*[[תשמ"א]]
*[[תשמ"ח]]
*[[תשפ"ג]]
====שנת החינוך====
*[[תשל"ו]] - בשנה זו ל"ג בעומר לא חל ביום ראשון אבל בגלל שהיתה זו '[[שנת החינוך]]' היה פאראד.

==ההוראות מהרבי==
{{חלונית
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לתהלוכות
|תוכן=

א. כנהוג בשנים האחרונות ישתדלו שבכל מקום ומקום תתקיים בל"ג בעומר "תהלוכה", להדגיש ולהראות באופן גלוי לעין כל, גם לעיני עמי הארץ, ש[[יהודים]] הולכים לקיים רצון [[הקדוש ברוך הוא|קונם]], ובאופן של הליכה מדרגה לדרגה.

ב. בפרט כאשר נמצאים במדינת הרווחה כמדינת [[ארצות הברית]] וכיוצא בזה, שיכולים לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]] ללא רדיפות והפחדות, שצריכים לנצל מצב זה לערוך תהלוכות פומביות שבהם יתבטא תוכן הליכתם של בני ישראל בעניני [[יהדות]].

ג. עריכת חגיגות ותהלוכות של כל בני ישראל בכל מקום שהם, הוא בחוץ לארץ, ועל אחת כמה וכמה ב[[ארץ ישראל]], שבהם ישתתפו האנשים והנשים בנפרד, בתכלית ה[[צניעות]] כמובן, והטף.

ז. הנ"ל הוא במיוחד בנוגע לטף - כמנהג [[ישראל]] מדורי דורות שבל"ג בעומר ממעטים בלימוד ה[[תינוקות של בית רבן]], כחצי היום או שליש היום, ויוצאים (ל[[שדה]]) לשמוח עם הילדים בעניני הרשות, ועל ידי זה ניתוסף ב[[לימוד התורה]].

ח. בכדי שהתהלוכות יהיו ב[[הצלחה]] רבה ומופלגה, דרושים לכך גם ההכנות המתאימות, מתוך פרסום ו[[שטורעם]] גדול, למשוך כמה שיותר ילדים שישתתפו בזה.

ט. בטח יעשה בזה כל אחד ואחת כל התלוי בו אנשים נשים וטף כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, וכמו כן להשפיע על אחרים שישתתפו בזה, מתחיל מהוראת [[דוגמא חיה‎]] אישית איך שהוא משתתף בזה בחיות וב[[שמחה]].

י. בוודאי יפרסמו הדברים האמורים בכל מקום ומקום, בכל עיר ועיר וכו', כולל ובמיוחד - ב[[ארץ ישראל|ארצנו הקדושה]].

יא. הפעולות בכל זה יהיו מתוך שמחה, בהתאם לתוכנו של ל"ג בעומר - יום שמחתו של [[רשב"י]], כולל - גם ההכנות בימים שלפני זה שנעשים מתוך שמחה, כטבע האדם שהידיעה שמתקרב יום שמחה פועלת כבר רגש של שמחה.

יב. גם כאשר הפעולה בזה נראית כ"דחק", עבודה קשה, הרי, מכיון שמדובר אודות ענין בלתי-רגיל, הקשר עם רשב"י, "כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", ולהתייגע בפעולות אלו גם באופן של "דחק".

יג. עריכת ה"תהלוכות" של ילדי ישראל בסיסמא והכרזת "יחד כל ילדי ישראל" - כלשון הכתוב "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", כידוע הקשר והשייכות דפסוק זה לרשב"י.

יד. פשוט, שבמהלך התהלוכות ידברו עם הילדים והמבוגרים ויספרו להם (ויש לקצר) אודות רשב"י, ויעוררום להוסיף בכל עניני יהדות, [[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]]. ובמיוחד - ללמוד מהנהגותיו של רשב"י.

טו. בקשה נפשית - להשתדל גם להוסיף בהסברת הדברים הנ"ל באותיות ובסגנון המתאים, החל מהמסביר עצמו, שיונח אצלו, ובמילא, יהיו הדברים יוצאים מן הלב, שאז נכנסים ללב השומע.
|רוחב=30em}}
[[קובץ:הרבי ברכב לג בעומר תשמח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בסיור ברכב בל"ג בעומר [[תשמ"ח]]]]
בשנת [[תש"מ]] הורה הרבי להעתיק את רעיון התהלוכות מ-[[770]] לארץ ישראל ולעולם כולו. הרבי ביקש לקיים תהלוכות בכל מקום ומדינה בעולם, בהדגישו שצריך להשתדל ולארגן לפחות 30 תהלוכות בכל מדינה, לציון "שנת השלושים" ל[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. ואילו בארץ ישראל, "כפליים לתושייה" - יש לארגן לכל הפחות 60 תהלוכות בערים השונות. הרבי הוסיף כי במדינות שבהם אין אפשרות להגיע למספר כה רב של תהלוכות, יחברו יחדיו מספר מדינות אזוריות כדי להגיע למספר הזה.

פרופסור ר' [[ירמיהו ברנובר]] חזר באותם ימים מ[[770]] ל[[ארץ ישראל]] עם 60 שטרות בני 50 לירה כל אחת, אותם יש לחלק בשם הרבי לכל מי שיארגן בפועל תהלוכת ילדים לכבוד ל"ג בעומר - יום ה[[הסתלקות]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]].

ביום ראשון [[ד' באייר]] [[תש"מ]], שיגר הרבי 120 דולר עבור ארגון של 120 תהלוכות ב[[ארצות הברית]], כאשר 30 דולר שוגרו לכל מדינה בה ייערכו 30 תהלוכות. הרבי הוסיף והורה, כי אלה שלא יארגנו תהלוכות - ישתדלו לקיים לכל הפחות מסיבות. יחד עם זה הבהיר הרבי כי יש לתת את השטר רק למי שמארגן תהלוכה ללא חוכמות, ולמי שמארגן בפועל. והורה, שאם לא יגיעו למספר הזה, יש "להחזיר לכאן" את יתרת השטרות. באם יהיו יותר תהלוכות, הודיע הרבי, יישלחו שטרות נוספים.

על היקף הפעילות אותה רצה הרבי, אפשר ללמוד מההוראה הבאה: "להשתדל שלא ישאר ילד יהודי בארצנו הקדושה שלא יטול חלק בתהלוכה".

על החשיבות שייחס הרבי לתהלוכות, ניתן ללמוד מתשובה ששיגר: {{ציטוטון|.. יהיה הצלחה וכו' וזכות ה[[רשב"י]] ודאי היא גדולה במאוד מאוד, [[אעה"צ]] (אזכיר על הציון)}}.

מבצע זה הגיע בהמשך לקריאתו של הרבי בחודש [[ניסן]], להגביר את הפעילות בחודשי הפסח, תחת הסיסמא [[מבצע והשיב לב אבות על בנים|"והשיב לב אבות על בנים"]]. זה היה הכיוון החדש בפעילות של הרבי במטרה להגביר את ההשפעה על ילדי ישראל, ודרכם גם על האבות.

==התהלוכות הראשונות באה"ק==
[[קובץ:תהלוכה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|התהלוכה הראשונה בפתח תקווה]]
הפריסה הארצית החב"דית בתחילת שנות הממ"ים, הייתה מצומצמת למדי. כעשרים בתי חב"ד בלבד היו פזורים ברחבי הארץ, אולם הרב [[ישראל הלפרין]] החליט שהמבצע הזה שנעשה בהוראת הרבי חייב להתבצע בהיקף רחב, ועם זאת - בסדר מופתי.

בעוד צוות רחב עמל במלאכה כנגד השעון, גויסו לצורך המבצע כל תלמידי ישיבות חב"ד בארץ, אברכי הכוללים, ואנ"ש בכל אתר. בעזרת אלו הורכבו צוותי הדרכה וארגון בכל מקום בארץ הקודש. על כל תהלוכה היה ממונה מקומי, ומעל כל כמה אחראים היה ממונה אזורי. בכל ישיבה מונה בחור שתפקידו היה לארגן ולסדר את כוח האדם מהישיבה.

במקביל הופקו דפי תדרוך מפורטים המציינים כיצד יש לפעול להצלחת התהלוכה. בדפים אלו הובאו כל הבעיות שיכולות להתעורר, וכן עצות, פתרונות ורעיונות כדי להגביר את האפקטיביות של התהלוכה. בנוסף לדפי התדרוך השונים לא נשכחו גם מנחי הכינוסים, וגם עבורם הוצא חומר עזר מיוחד.

הרב [[נחום כהן]] מ[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]], הגה את הסיסמה לתהלוכות "יחד כל ילדי ישראל", סיסמה שהתקבלה על ידי הרבי, ואף חזר עליה ברבים בהתוועדות.

ב[[שבת]] קודש פרשת אמור, ערב ל"ג בעומר, [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] הרבי, התוועדות שהקדושה כמעט כליל ליום ההילולא ל"ג בעומר ול[[רשב"י]]. ב[[שיחה|שיחות]] אלה הרבי דיבר גם על התהלוכות העתידות להתקיים למחרת, וביקש כי במהלך התהלוכה ידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: [[תורה]], [[תפילה]] וצדקה. כמו כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה.

הרבי הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית, פרסית ושאר הלשונות.

הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה "שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה [[קידוש השם]], קידוש [[עם ישראל]] וקידוש ה[[תורה]], וילכו עם הילדים לקבל פני [[משיח צדקנו]] ו[[רשב"י]] בתוכם ובראשם".

הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו:

{{ציטוטון|כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה' כל רצונותיך}}.

בהמשך הוסיף הרבי:

{{ציטוטון|[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] מסר נפשו וחינך כל אחד שבד' אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו'.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת [[רשב"י]] - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה}}.

מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי.

אחת ההחלטות הייתה - לא להסתפק רק בערי וישובי פנים הארץ, אלא מעבר לקו הירוק - ביש"ע ורמת הגולן. משלחת [[אנ"ש]] נשלחה ליישובים היהודים בעזה. בצפון הארץ נרתמו השלוחים שבצפת והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. גם ביישוב ימית (בסיני) נערכה תהלוכה מרשימה.

==המלחמה וזעקת הרבי==
[[קובץ:מחאת המנגדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם [[הסטייפלער]]]]
באותה שנה לקחו על עצמם הרב [[ישראל צבי הבר]] הרב [[רמי אנטיאן]] והרב [[משה דיקשטיין]] לארגן את התהלוכה בתל אביב והם פירסמו שיבוא "קוסם".

שניים ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי יצאו נגד התהלוכה בקול קורא חריף ופירסמוהו בשער עיתון 'המודיע' שנשלט אז גם על ידי המתנגדים.

בעקבות זאת היו חסידים שחשבו כי כדאי לבטל את התהלוכה הזו, אולם ההכנות נמשכו בעידוד משפיעים ורבנים.

אחרי התהלוכה נסע הרב [[משה דיקשטיין]] לרבי ולא ידע אם מעשיו רצויים או שמא המאבק מיותר. בימים הבאים הרבי התבטא אודותיו: "הוא רצוי ומעשיו רצויים".

ב[[ד' סיוון]], אור לערב [[חג השבועות]], בשיחה שאמר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הפליא הרבי את המעלה של ילדי ישראל שזעקו ברחובה של עיר את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו [[ה' אחד]]" ואמר כי אין להתפעל מהמפריעים העסוקים במחלוקת. כהסבר על המניעים שלהם, אמר הרבי:
{{ציטוט|תוכן= און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס?

ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם?

ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!..

איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!..|תרגום=וכאן באה הרחמנות המרה יותר: מהיכן אכן זה נובע?

הדבר כלל אינו מובן: מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב יחד עם כל העניינים הקשורים בכך, איך מגיעים להיות כל כך חדורים בשנאת חינם?

ללא מרגוע, להתבטל מלימוד תורתו!.. להתבטל מעבודת ה'!.. ולחפש יהודים אולי אפשר לבלבלם ולהחדיר בהם שנאת חנם!..

אלא, שההסברה בכך פשוטה הוא מתפלל עם תפילין פסולות!...(תרגום חפשי)|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4625&st=&pgnum=226 שיחות קודש תש"מ חלק ג עמוד 193]}}

בהמשך הסביר הרבי כי ללא תפילין חסר בשעבוד הלב והמוח וכשזה חסר אין לצפות לאחריות. הרבי תבע מהחסידים שלא להמשך אחרי המחלוקת וח"ו לא להחליש את הפעילות.

==מחאה==
המצב המורכב בו היומון החרדי פירסם מודעה נגד התהלוכות, הביא לדחיית כל ניסיון לפרסם ביומון מחאה. ובלית ברירה הרב [[ישראל צבי הבר]] ממארגני התהלוכה, פירסם מכתב נגד החתומים על הכרוז הנ"ל בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל, ובו הוא מתאר את החיוב שבתהלוכה.

בשנים הבאות הציבור הדתי והחרדי באה"ק הצטרף לתהלוכות.

==חבר העמים==
בל"ג בעומר [[תש"נ]], חודשים מספר לפני נפילת המשטר הקומוניסטי, קיים השליח, רבה הראשי של מדינת מולדובה, הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו את [[תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים]] ברחובה הראשי של העיר [[קישינב]] בירת מדינת [[מולדובה]].
בימים הסמוכים לל"ג בעומר החלו בהכנות לתהלוכה.
למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני הצעירים מארגני התהלוכה ר' זושא אבלסקי ור' פנחס וישצקי ממדינת מולדובה בתירוץ מפוקפק.
לאחר התהלוכה כתב השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] דו"ח מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות [[המזכירות]] היה {{ציטוטון|נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה}}.
בשנה שלאחר מכן - [[תנש"א]] - החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר בכל עיר ומדינה בה הגיעו כבר שלוחי הרבי למדינות חבר העמים.

==התהלוכות כיום==
[[קובץ:לג בעומר נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"'''חסידי חב"ד יקדישו את ל"ג בעומר להבאת המשיח'''", ידיעה עיתונאית משנת [[תנש"א]]]]
משנת [[תש"מ]], מדי שנה בשנה, נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה גדולה את הקשר שלהם עם הקב"ה, ואף נושאים סיסמאות ברוח [[אהבת ישראל]] [[אהבת ה']] ואהבת התורה.

בשנים האחרונות התווסף מסר של [[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] ו[[משיח]] על פי הוראתו של הרבי ש"הדבר היחידי שנשאר עכשיו בעבודת ה[[שליחות]] הוא - [[לקבל פני משיח צדקנו]] בפועל ממש".

בשנת [[תנש"א]] לאחר דיון שהתקיים בין פעילי [[בית חב"ד]] וצא"ח כתבה צא"ח לרבי שחושש כי הנפת שלטים בנושא גאולה ומשיח ירחיקו משתתפים מהתהלוכה, בתגובה ענה הרבי "באם כך אזי יסירו השלטים" (ראה בספר תומת ישרים תנחם). לקראת ל"ג בעומר [[תנש"א]] הייתה הוראה מהמזכירות להסיר את שלטי "אנו אוצים משיח עכשיו" וכן "הגיע זמן הגאולה"{{הערה|[[:קובץ:צאח לסניפים ל"ג בעומר נ"א.png|צילום מכתב צא"ח לסניפי בתי חב"ד בו הופיעה הוראה זו]], וראה בספר צעירי אגודות חב"ד סוף עמוד 288.}} שהשתמשו בהם החל מ[[תשמ"א]], וזאת בעקבות פנייית צא"ח לרבי שחושש שיתמעטו מספר המשתתפים. אולם בפועל בתהלוכה עצמה באילת השאירו את השלטים אנו רוצים משיח עכשיו ולאחר מכן נשלח לרבי תמונות מהתהלוכה והרב בנימין קליין סיפר שהרבי חייך ונהנה מאד{{הערה|מפי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] והרב [[ברוך לבקיבקר]].}}.

כרבע מיליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל"ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי הארץ, ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום.

משנת [[תשס"ה]] החל ועד אברכים בחלוקת [[ח"י רוטל]] - שתיה למשתתפי התהלוכות, ע"י [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]].

בשנת [[תשע"ד]] נחתמה קריאה מאת רבני חב"ד לנצל את מעמד התהלוכה ל[[פרסום גאולה ומשיח]] ו[[נבואת הגאולה]]. בשנת [[תשפ"א]] נערכו ארגון [[התאחדות החסידים]] ו[[המרכז לחינוך ושליחות]] להגברת ההתעסקות בנושא זה{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/670146/ קריאה לאנ"ש: פרסמו את בשורת הגאולה בתהלוכות ל"ג בעומר].}}.

==לקריאה נוספת==
*'''מצעד האחדות''', ספר אלבומי המתעד את תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש בשנת תשמ"ז
*[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורו של חג]] - ל"ג בעומר - תיעוד הפאראד אצל הרבי במשך השנים, תיעוד תהלוכות ל"ג בעומר ברחבי העולם, תיעוד תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש - כולל סיפורים, זכרונות, תמונות ומסמכים חלקם נדירים ובפרסום ראשון.
*[[שניאור זלמן ברגר]], שליחות ברומניה הקומוניסטית, חלקו של הרב [[ישראל צבי הבר]] בארגון התהלוכה הראשונה בתל אביב, ומחאתו נגד ראשי המתנגדים שהשמיצו את התהלוכה ומארגניה.
*[[צעירי אגודת חב"ד (ספר)]] - פרק ל"ג בעומר - הוראות ומענות הרבי אודות תהלוכות ל"ג בעומר בארץ הקודש
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 414, התהלוכות הראשונות בארץ הקודש

== קישורים חיצונים ==
;סקירות
*[[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad-il.org/hit/lag.htm תהלוכות ל"ג בעומר], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] מב ● [http://chabad-il.org/hit/hit304.htm#3 תהלוכות ל"ג בעומר], בתוך [[התקשרות (שבועון)|התקשרות]] דש
;מדיה
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1880 פאראד עם הרבי בשנת] [[תשכ"ז]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.
* [https://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61492 תמונות נדירות מפאראד עם הרבי בשנת] [[תשל"ו]] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1863 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"מ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1875 פאראד עם הרבי בשנת] [[תש"נ]] - {{וידאו}} {{אינפו}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2911 הרבי בסיור עם הרכב, בלונה פארק של תהלוכת ל"ג בעומר]{{וידאו}}
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3323942 ל"ג בעומר תשכ"ז עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]
*[https://sinun770.org/סיפורה-של-תהלוכת-לג-בעומר-במחיצתו-של-ה/ סיפורה של תהלוכת ל"ג בעומר – במחיצתו של הרבי מליובאוויטש] מערוץ היוטיוב של [[jem]], באתר "[[סינון חב"ד|סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב]]"
*מוני אנדר, '''[https://col.org.il/news/145346 איך התחילו תהלוכות ל"ג בעומר?]''', בערוץ הכנסת {{COL}}{{וידאו}}

;כתבות היסטוריות
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75711 העיתונות מדווחת על התהלוכות הראשונות בארץ הקודש]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75667 המצעד לקראת הגאולה]''', [[שבועון כפר חב"ד]] מדווח על התהלוכה ב[[קראון הייטס]] בשנת [[תשנ"ג|ה'תשנ"ג]] {{תמונה}} {{אינפו}}

;מאמרי דעה
*הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/22/966522799874.html ל"ג משיח]''' - פרסום משיח בתהלוכה, בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע"ו
* מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68735 תהלוכות לקבלת פני משיח] מאמר דעה {{אינפו}}
* אחד השלוחים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75644 התהלוכות בסיסמת: הצדעה למשיח!]''', מאמר דעה {{אינפו}}
*{{קישור חבד און ליין|104015|ל"ג בעומר ב'יום שאחרי': האם יש עניין, ומה אומרת ההלכה?||א' אייר תשע"ז}}

;חוברות
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/54439_he_1.pdf יום שמחתו של רשב"י]''' בהוצאת - [[ועד חיילי בית דוד]], תש"ע
*'''[http://www.dmag.co.il/pub/tzach/sikum_lag14/index.html התחברנו והצלחנו - חצי מליון ילדים בתהלוכות ל"ג בעומר]''' - אלבום סיכום בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], [[סיוון]] תשע"ד

{{תבנית:ל"ג בעומר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]]

נסירה

2024-09-16T04:08:36Z

37.60.47.214: מקור לעבודת גורעים ומוסיפים ודורשין בעבודת בעלי תדובה

ה'''נסירה''' היא מסודות מעשי בראשית ומעשי [[מרכבה]] המורה על חיתוך והפרדת הזכר והנקבה זה מזה ממה שהיו בתחילת בריאתם מחוברים יחד לגוף אחד כעין אנדרוגינוס ודיפרוסופון (דו פרצופי). על פי קבלת [[האר"י]] מראה הנסירה על תיקון העולמות ה[[רוחני|רוחניים]] העליונים, הפרדת וחיתוך [[פרצוף]] [[זעיר אנפין]] (בחינת הזכר) מפרצוף ה[[נוקבא]] שהם היו מחוברים יחד בזמן [[בריאת העולם]] ואחר כך 'נוסרו' והופרדו לשני פרצופים נפרדים. בספרי [[קבלה]] מובא שבכל [[ראש השנה]] חוזר המצב בבחינות מסוימות לקדמותו, ומתרחשת נסירה מחדש{{הערה|פרי עץ חיים ע' תקמ"ו}}.

==המקור לעניין הנסירה==
בפרשת{{הערה|המקור הבא לקמן מובא במאמרי אדמוה"ז תקס"ב ח"ב עמ' תתקב-תתקג. סה"מ עת"ר עמ' נא ועוד.}} בראשית מתואר כי חוה נבראה מ"צלע" שנלקחה מ[[אדם הראשון]], ונבנתה על ידי ה'{{הערה|{בראשית ב כא-כב}}. ב[[גמרא]] מובאת דעה כי בתחילה נברא אדם עם שני פרצופים, וסיפור לקיחת הצלע בא לתאר את הפרדתם לשני גופים{{הערה|ברכות סא. א. עירובין יח, א, כתובות ח, א.}}. ה[[מדרש]] מתאר את הסיפור לשיטה זו:
{{ציטוט|תוכן=אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שברא [[הקב"ה]] את [[אדם הראשון]] דיפרוסופון (דו פרצופי, שתי דמויות שונות המחוברות זו לזו) בראו ו'''נסרו''' ועשאו גביים גב לכאן וגב לכאן|מקור=בראשית רבה רבה ח, א.|מרכאות=כן}}

אמנם יש דעות שאדם וחווה לא היו דבוקים מתחילת ברייתם, ולשיטתם אין זה המקור לנסירה.

מקור נוסף לנסירה, הוא מאחת מהמידות שהתורה נדרשת בהם{{הערה|ראה זבחים כה, א.}} והיא "[[גורעין ומוסיפין ודורשין]]", שניתן לקחת אות ממילה אחת ולהעבירה למילה אחרת, וזה עניין של נסירה שנוסרים אות אחת ממילה על מנת להוסיף אות למילה אחרת.

רמז נוסף הוא מהפסוק: "תשב הנערה אתנו ימים או עשור אחר תלך"{{הערה|חיי שרה כד, כה}}, שהפירוש הוא שבמשך הזמן דימים (ב' ימים ד[[ראש השנה]]) ו"או" - בגימטריא ז' (שבעת הימים שלאחרי ר"ה) ועשור ([[יום הכיפורים]]) תיעשה ענין הנסירה[נסירה גימטריה נער''ה] שתוסר המל' (הנערה) מז"א ([[יצחק אבינו]]) ואחר כך תלך להנשא ליצחק בבחי' יחוד פנים בפנים.

רמז נוסף הוא מעניין התרגום. במסכת ראש השנה{{הערה|לג, ב}} לומדים מתרגום המילה תרועה - "יבבא" על אופן הנדרש לתקוע בשופר. מוסבר בחסידות שהסיבה שלא כתוב הלשון "יבבא" בתורה{{הערה|וכמו שמצינו בנביא (שופטים ה'): "ותיבב אם סיסרא"}}, היא מפני שלצורך התקיעה בשופר צריך שתהיה נסירה, ועל ידי התרגום{{הערה|שהוא בגימטריה "תרדמה" - שרומז על הסרת המוחין שמאליים}} נעשית פעולת הנסירה.

==הנסירה בז"א ומלכות==
לפני הנסירה ה[[פרצוף|פרצופים]] של [[זעיר אנפין|ז"א]] ומלכות דבוקים באופן של אחור באחור{{הערה|עץ חיים שער הנסירה (שער יג). הובא בעת"ר שם. ובהוספות שם עמ' עד"ר. וראה גם מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב שם}} כלומר שהבחינות של נצח הוד ויסוד של ז"א היו דבוקים בנצח הוד יסוד של מלכות{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו עמ' רא.}}. באופן זה ההשפעה מז"א למלכות היא השפעה חיצונית בלבד. נוסף על כך הבחינות של [[בינה]] ו[[כתר]] ד[[גבורה]] אינם מאירים בז"א ועולים לשרשם ב[[ספירת הבינה]]. מצב זה נקרא [[דורמיטא דז"א]]{{הערה|ראה ספר השיחות תשנ"ב עמ' 172 ועוד}}.

הנסירה נעשית כאשר נמשכת השפעה פנימית יותר מז"א - מבחינת חסד דז"א{{הערה|ושורשו בבחינת רב חסד של [[אריך אנפין]]}}, השפעה כזו שאין ספירת המלכות יכולה לקבל, ולכן נעשית נסירה בין ז"א למלכות, ומלכות נבדלת להיות פרצוף בפני עצמה{{הערה|סה"מ עת"ר עמ' נג. ועיי"ג בדרך מצותיך מצות עריות קצ"ו (עמ' לא).}}. לאחמ"כ נעשית הנסירה של מלכות בכל תשע הבחינות שבז"א (שכל ספירה כלולה מעשר הספירות){{הערה|ראה מאמרי אדמוה"ז תקסז עמ' קפג. וראה לקוטי תורה דרושים ליה"כ (ע, ב).}}. ומלכות נעשית פרצוף שלם בפני עצמה שמקבלת מכל בחינות המלכות שבכל הספירות.

לאחר מכן נעשית המשכה מ[[חב"ד]] דז"א לחב"ד דמלכות ונעשה יחוד פנים בפנים{{הערה|עת"ר עמ' נח. אור התורה פ' נצבים א'קצ-א. מאמרי אדה"ז אתהלך-ליאזנא עמ' רה. תורת שמואל תרל"ה ח"כ עמ' תלג. סה"מ תרנ"א עמ' ט, ועמוד נ. תרנ"ג עמ' קסב, תער"ב ח"א עמ' רעט. וראה גם תרס"ו ד"ה אז ישב ישראל בענין "יחוד פנים בפנים" בז"א ומלכות.}}.

הנסירה הייתה בבריאת העולם, ובכל שנה בראש השנה חוזרת לקדמותה, ועל ידי עבודת [[בנין המלכות]] נמשכת בכל הימים של עשרת ימי תשובה עד יום כיפור.

==הנסירה בהוי' ואלוקים==
קודם הנסירה שם [[אלוקים]] מעלים לנבראים שלא יורגש בהם הכח האלוקי שמהווה את העולם, אלא יהי' בידיעתם בלבד. במצב אין מאיר העצם של שמות [[הוי']] ואלוקים בנבראים אלא רק 'בחי' האחור שלהם' כביכול - הארה מהם בלבד, ונמצא שבמצב זה שם הוי' ואלוקים מיוחדים באופן של אחור באחור כביכול.

על ידי הנסירה נעשית ההבדלה בשכל האדם בין הגילוי וההעלם, ועי"ז הנברא מבין בשכלו שהעיקר הוא הגילוי ושההעלם אינו בשביל ההעלם אלא בשביל שהגילוי הגילוי יהיה גם בנבראים התחתונים.

לאחמ"כ הוי' ואלוקים מתייחדים בשכל האדם בבחינת פנים בפנים. והיינו שנמשך העצם של שם הוי', ואז מובן ומושג שגם שם אלקים הוא אלוקות ממש ולכן באמת לגבי שם הוי' אין שם אלוקים מסתיר.

==הנסירה בעבודה==
===לביאור שזהו על דרך הנסירה באדם וחווה===
{{להשלים}}
===לביאור שזהו ע"ד גורעין ומוסיפין ודורשין===
בעבודת הבעלי תשובה יש לעבוד באופן של "גורעין מוסיפין ודורשין"{{הערה|ד" ה אני לדודי ה'תשכ"ט}}

'''גורעין''' - גריעה והתרחקות מהמעשים הקודמים, גריעה מהתפשטות נפש הבהמית, גריעה מהנאה מענייני העולם לבד מהנצרך לעבודת ה', ושינוי ההתנהגות לצד ההופכי. שלפני התשובה האדם בתוקף הרע ועניינים אלוקיים אינם פועלים בו, ולאחר התשובה האדם בתוקף גדול של הקדושה שכל דבר אלוקי נוגע לו.

'''מוסיפין''' - הוספה בעבודת ה' יותר מהאופן בו הי' רגיל לפני כן{{הערה|ע"ד הנאמר בתנא דבי אליהו:"היה רגיל לקרוא פרק אחד יקרא שניים"}}. ושיהי' קשור לאלוקות ומרוחק מעניינים הופכיים יותר מהרגיל.

'''דורשין''' - פשפוש ודרישה גם בדקות הרע בלב ולבערו{{הערה|ועל ידי זה מה שמשיג במוחו יתקבל בליבו ויהי' "בר לבב"}} ודרישה אחרי הקב"ה בכל הלב ועל ידי זה מציאת ענייני אלוקות בכל מקום ודבר ואף בקליפות{{הערה|כמו שופט שדורש וחוקר גם בעניינים שלא קשורים באופן ישיר}}{{הערה|מגיד דבריו ליעקב פ' רנד. אור תורה פ' רסב. עת"ר ע' ס-סא. ד"ה כי עמך הסליחה תש"ט - סה"מ ע' 220 ואילך. ד"ה זה תרכ"ג. וע"ע באור התורה ואתחנן שסד ואילך. וע"ע בסה"מ תרנ"א ע' לב ובסה"מ תרנ"ג ע' קס שענין התשובה שבנסירה הו"ע התעוררות בחי' עצמות נקודת הלב עיי"ש.}}

הסיבה שהסדר הוא גורעין ואח"כ מוסיפין הוא מפני שההסתר של נפש הבהמית בא להאדם לפני הגילוי של הנפש האלוקית ולכן יש להסירו קודם{{הערה|סה"מ עת"ר ע' סב ואילך, תש"ט שם}}

==בזמן הגלות==
כל זמן הגלות הינו נסירה ארוכה, שבו לא יכול להיות יחוד פנים בפנים בחיצוניות העולמות, אלא בפנימיותם. זאת מאחר שאומות העולם מעכבים את הייחוד, וגם יש מעם ישראל שמפנה עורף לה'. שלימות היחוד של פנים בפנים יהיה בגאולה השלימה, כשהקב"ה יהיה מלך על כל הארץ ויתגלה גם בחיצוניות העולמות{{הערה|בונה ירושלים לאדמו"ר הזקן ס"ח. שיחת ש"פ וארא תשנ"ב ס"ב}}.
==לקריאה נוספת==
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - '''עניין הנסירה''' -[[התמים]] גיליונות 18-19.

==ראו גם==
*[[בנין המלכות]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת הקבלה]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:ימים נוראים]]

ניסים כהן

2024-09-12T20:18:32Z

37.60.47.214: /* תולדות חיים */

הרב '''ניסים כהן''' (נולד בשנת [[תשי"א]]) הוא מורה צדק ב[[בית הכנסת]] תפארת שלמה הולצמן שול, ואיש חינוך ותיק, בעבר שימש כראש [[ישיבת הבוכרים]], ראש ישיבת תומכי תמימים [[בית דגן]], ויועץ חינוכי ונו"נ בישיבה ליטאית ב[[אשדוד]].

==תולדות חיים==
{{להשלים|סיבה=תאריך לידה, שמות הורים, מידע נוסף על הילדות, רצוי גם פירוט על עבודתו בחינוך}}
נולד ב[[מרוקו]] בשנת תשי"א. לאביו הרב רבי יעיש הכהן{{הערה|חתנו של המקובל הצדיק רבי יוסף אוחיון רב העיר תיזנית שבמרוקו}}.

בבחרותו למד בישיבת תפרח.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שושנה קבע את מגוריו בעיר [[נתיבות]] שם עסק בהוראה. אשתו שהיתה שותפה בפעילות [[נשי ובנות חב"ד]] בעיר זכתה בהגרלה על כרטיס טיסה לרבי שארגן [[שליח הרבי]] לעיר הרב [[ישר אדרעי]], הנסיעה תוכננה ל[[חודש תשרי]] [[תשמ"א]], ר' ניסים הצטרף לנסיעה על פי בקשת רעייתו ולאור הפצרותיהם של הרב אדרעי ושל ידידו ר' [[יצחק אייזיק ינקוביץ]], במהלך הנסיעה התחקה אחר הנהגותיו של הרבי והחליט לשנות את אורח חייו והפך לחסיד חב"ד{{הערה|הוא מספר על כך בכתבה [https://col.org.il/news/96138 "יצחק שלא נשכח": החברים לא מפסיקים להתגעגע ● מרגש] {{חב"ד און ליין|}}}}.

שימש כראש ישיבת הבוכרים בכפר. בשנת [[תשס"א]] הקים ישיבה לבחורים מתקשים בעיר בית דגן, הישיבה נסגרה כעבור תקופה מחוסר תקציב ומהרעת תנאים גשמיים נאותים. תקופה נוספת שימש כיועץ חינוכי וכנו"נ בישיבה ליטאית ב[[אשדוד]].

עם הקמת בית הכנסת תפארת שלמה הולצמן שול נקרא לשמש כמורה צדק וכרב בבית הכנסת (יחד עם הרב [[מיכאל מויאל]]). כיום הוא נחשב לאחד מגדולי ישראל שהרבצת תורתו ידועה לכל באופן מפליא.

==שיטת וצורת לימודו==
הרב ניסים נוהג ללמוד בסיום סוגיות את מאמרי [[חז"ל]] המלוקטים ב[[חומש תורה תמימה]] כסיכום למבנה הסוגיה ולמהלך השקלא וטריא. בנוסף נוהג ללמוד את שיעורי [[הרמב"ם היומי]] רק לאחר שעובר על סוגיית הגמרא ומקורות דברי הרמב"ם, כך הוא גם נוהג בלימוד [[שו"ע אדמו"ר הזקן]].

שיעוריו של הרב ניסים ב[[דף היומי]] המתקיימים בבית הכנסת תפארת שלמה הולצמן שול נמשכים כשעה וחצי, במהלך השיעור הוא קורא במתינות את מילות הגמרא תוך כדי שהוא מעמיק בכל פרט ומציע אפשריות שונות להבנת סברות הצדדים, לאחר מכן הוא פותח את פרשני הגמרא על הסוגיה ולעיתים אף עורך חיפוש במאגרי אינטרנט תורניים כדי להעשיר את הידע סביב הסוגיה ולגבש הגדרות לחומר הנלמד.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[אהרון כהן]] - משגיח בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|תומכי תמימים אור יהודה]].
*בנו, הרב משה כהן, אלעד.
*בנו הרב מרדכי כהן, אלקנה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, ניסים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:יועצים חינוכיים]]

יששכר בער רוזנבוים

2024-08-04T11:12:54Z

37.60.47.214: /* משפחתו */

[[קובץ:נדבורנא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האדמו"ר רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים מנדבורנה בני ברק]]
[[קובץ:נדבורנא 2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי יששכר בער מב[[יחידות]] אצל [[הרבי]]]]
רבי '''יעקב ישכר בער רוזנבוים''' האדמו"ר '''מנדבורנה ''' נולד לאביו רבי חיים מרדכי מנדבורנה בני ברק. את מוסדותיו המפוארים הקים בקריית נדבורנה בני ברק, שם מתנוסס בנין בית המדרש הענק, ובו ישיבת נדבורנה.

בצעירותו, בזמן מלחמת העולם השנייה, בעת ששהה עם הוריו ובני משפחתו בגלות טרנסיסטריה, שלח הרבי הריי"צ לגולי טרניסטריה מצות לחג הפסח, ומהם אכלו בני משפחת האדמו"ר בחג הפסח. {{הערה|אביהם של ישראל, חלק א, עמ' קיג.}}

לאחר מלחמת העולם השנייה, סייע רבות לשלושה בחורים מניצולי השואה, וסייע להם לצאת מרומניה לארץ ישראל. שלושתם הפכו לחסידי חב"ד: ר' יעקב פלס, ר' דוד גרשוביץ ור' זושא הפרטיזן {{הערה|אביהם של ישראל, ח"א, עמ' קל}}. האדמו"ר סיפר על כך בהרחבה והדברים מופיעים בספר "הפרטיזן" {{הערה|עמ' 43 ואילך, וראה להלן בקישורים}}.

האדמו"ר היה ידוע כחכם הן במילי דשמיא והן במילי דעלמא. הרבי הפליג בגדולתו וחכמתו וגם הרבי היה שולח אליו שאלות בענייני רפואה. במכתב משנת תשמ"ז, כתב הרב בנימין קליין [בקשר להצעת שידוכים] בשם הרבי: "במענה לשאלתם ע"ד הצעת הנכבדות ביניהם. הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לענות על זה שכתבו ששאלו את האדמו"ר מנדבורנא והסכים להשידוך - "כעצתו, אזכיר על הציון"". {{הערה|אביהם של ישראל, חלק ב, עמ' תז. שם מופיע צילום המכתב}}.

=ביקורו אצל הרבי=

בשנת [[תשמ"ג]], ב[[פסח שני]] ביקר האדמו"ר אצל [[הרבי]]. מטבע הדברים השיחה נסובה על ענייני פסח שני. בין הדברים אמר הרבי: "[[ספירת העומר]] עניינה הוא להביא לעבודת [[בית המקדש]] שתהיה כבר במקומה ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. אלו הנמצאים ב[[ארץ ישראל]] יכולים יותר בקלות לפעול זאת.. אולם הלא אני נמצא בחוץ לארץ..." הגיב האדמו"ר מנדבורנא: "לעיתים כאשר מביטים מבחוץ רואים טוב יותר!".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1491 חב"ד אינפו]}}. פרטים נוספים שסופרו על ידי האדמו"ר מנדבורנה על ביקורו אצל הרבי, מופיעים בספר "אביהם של ישראל". בין היתר, מסופר שם, כי הרבי והאדמו"ר מנדבורנה שוחחו ביחידות למשך זמן ממושך, ובין היתר שוחחו אודות סיוע רפואי - על פי ההלכה - לזוגות חשוכי בנים (האדמו"ר מנדבורנה סייע באותה תקופה לחסיד חב"ד שהיה זקוק לטיפולים אלה, וכששוחח עם הרבי בעניין זה, באו לעסוק בדרכים השונות שניתן לטפל בהן). הרבי הצטרף לדעת האדמו"ר מנדבורנה שיש לעודד כל דרך אפשרית שניתנת על פי ההלכה לסייע לחשוכי בנים{{הערה|אביהם של ישראל, חלק ב, בני ברק תשע"ז, עמ' תקלו.}}.

נסתלק ב[[ז' באדר]] ה'[[תשע"ב]] לאחר מחלה קשה ממנה סבל למעלה משנתיים.

== משפחתו ==

*בנו מ"מ,האדמ"ר רבי אליעזר זאב מנדבורנה.
*בנו, רבי מאיר יצחק אייזיק מנדבורנה ירושלים.
*בנו, רבי אשר ישעיה מנדבורנה ביתר.
*בנו, רבי יוסף נפתלי מנדבורנה אלעד.
*גיסו, חתן אביו רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף סיגעט.

==קישורים חיצוניים==

*עדותו של האדמו"ר על החסיד ר' [[זושא וילימובסקי]], נרשם על ידי המשב"ק אברום-שייע קלעפנער עבור ר' [[שניאור זלמן ברגר]] וספרו [[הפרטיזן]]. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23562 חב"ד אינפו]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רוזנבוים, יששכר בער}}
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]

קליפת נוגה

2023-10-26T18:43:51Z

37.60.47.214: /* ההבדל בין קליפת נוגה לבין ג' קליפות הטמאות */

{{אין מקורות}}
'''קליפת נוגה''' היא ה[[קליפה]] הראשונה מבין הקליפות, שהיא בבחינת [[ממוצע]] בין דרגות ה[[קדושה]], לבין [[ג' קליפות הטמאות]]. ב[[עבודת ה'|עבודת האדם]] באפשרותו להעלות את קליפת נוגה ולהכלילה ב[[קדושה]], או חלילה להורידה ל[[ג' קליפות הטמאות]].

==עניינה==
ב[[מרכבת יחזקאל]] נאמר "וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב". בחסידות מבואר שכל הדרגות של ה[[מרכבה]] הם דרגות ה[[קדושה]], שדמות מראה אדם שעל הכסא, וה[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] כולם מורות על ה[[מרכבה]] שהוא התלבשות של [[מלכות דאצילות]] בירידתה ל[[עולמות בי"ע]]. ואילו "רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב" מורים על ה[[קליפות]]. ש"רוח סערה" ו"ענן גדול" ו"אש מתלקחת" מורים על [[ג' קליפות הטמאות]], ו"נוגה לו סביב" מורה על קליפת נוגה.

מבואר שקליפת נוגה היא בבחינת [[ממוצע]] בין דרגות ה[[קדושה]] לבין [[ג' קליפות הטמאות]]. שעל ידי קליפת נוגה מקבלות ג' הקליפות הטמאות את חיותם.

==ההבדל בין קליפת נוגה לבין ג' קליפות הטמאות==
ההבדל המהותי בין קליפת נוגה לג' קליפות הטמאות הוא ביכולת לשחרר את הטוב שבהן. גם בשלש הקליפות הטמאות יש טוב אלא שלמעשה אי אפשר לחלץ אותו משם. לעומת זאת בקליפת נגה התערובת בן טוב לרע גלויה יותר וניתנת לבירור והפרדה, לבור מוץ מבר{{הערה|על פי פירוש ה[[קבלה]] על זה נאמרת ה[[ברכה]] "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, מתיר אסורים".}}.
והבדלה בין הבהמות והעופות שלהם לבהמות והעופות של הגוים, כי הבהמות והעופות הטהורות של ישראל הם מצד הטוב שבקליפת נוגה, והבהמות והעופות הטמאות של הגוים הם מג' קליפות הטמאות, זכאה חולקהון דישראל אשרי חלקם של בני ישראל שהקב"ה הבדילם מן הגוים בכל עניניהם. (מק"מ ומפרשים)

==בנפש האדם==
[[נפש הבהמית]] של [[ישראל]] היא מקליפת נוגה, ואין היא כנפשות [[עובדי גילולים]] שהוא מ[[ג' הקליפות הטמאות]]. ש[[נפש הבהמית]] מצד טבעה נמשכת אחר תענוגי עולם הזה, שהיא בבחינת קליפה, אבל בעבודת האדם בהשלטת [[נפש האלוקית]] על ה[[נפש בהמית]] יכול להגביהה ולהעלותה לקדושה שתתאווה לאלוקות. ועוד שעל ידי עבודה זו שמצד הנפש בהמית נעשה בבחינת [[בעלי תשובה]] שעבודתם היא בחילא יתיר.

==בעבודה==
קליפת נוגה היא כזו שמצד אחד אינה שייכת לקדושה, אך מצד שני אינה כלואה לגמרי בצד היפך הקדושה, וניתן להעלות לקדושה על ידי [[עבודת השם]], את מה ששייך לקליפת נוגה.

את זאת, לא ניתן לעשות בדברים השייכים ל[[ג' קליפות הטמאות]].

למשל: דברי מאכל שהינם מותרים על-פי ההלכה היהודית, שייכים לקליפת נוגה. כאשר יהודי מברך קודם אכילתם, ועובד את השם בכח האכילה ההיא - הרי מוציא את [[ניצוצות הקדושה]] משייכותם עד אותה עת לקליפת נוגה, ומעלה אותם לקדושה.

==בעולמות==
קליפת נוגה ישנה בשלושת עולמות [[בי"ע]], אלא שבכל עולם היא דקה לפי מעלתו ולפי גילוי האלוקות שבו. ואף ב[[עולם האצילות]] מבואר שיש קליפת נוגה. קליפת הנוגה של [[עולם הבריאה]] היא רובה טוב ומיעוטה רע, ולכן לבוש נוגה המלביש את ה[[נשמה|נשמות]] של [[עולם הבריאה]] הוא אינו לבוש גס כל כך כי רובו טוב. וב[[עולם היצירה]] קליפת הנוגה היא חציה טוב וחציה רע. וב[[עולם העשייה]] קליפת הנוגה היא רובה רע ומיעוטה טוב, ולכן כאשר ה[[נשמה]] באה בהשתלשלות עד שנולדה בעולם הזה אז יצרו גדול שנוגה דעשיה לפתח חטאת רובץ.

==להרחבה==
*[[תניא - פרק ו'|פרק ו']] ו[[תניא - פרק ז'|פרק ז']] בספר ה[[תניא]]

==ראו גם==
*[[קליפה]]
*[[טומאה וסטרא אחרא]]
*[[כסיל העליון]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קליפות]]

חריש (עיר)

2023-09-25T18:34:38Z

37.60.47.214: /* ארגוני ומוסדות חב"ד בעיר */

העיר '''חריש''' הינה מועצה מקומית במחוז חיפה בצפון הארץ, הממוקמת סמוך למחלף עירון, מזרחית לכביש 6. בעיר פועלות 2 קהילות חב"דיות בצמיחה המונות מעל ל-80 משפחות.

העיר הממוקמת בסמיכות יחסית לכביש תחבורה ראשי המאשר הגעה מהירה למרכז הארץ, חווה בשנים האחרונות צמיחה מהירה המאופיינת בתנופת בניה לצד אכלוס נרחב.

==היסטוריה==
היישוב הוקם בשנת [[תשמ"ב]] על ידי 'הקיבוץ הארצי', בסמיכות ליישוב קציר, על מקומה של היאחזות נח"ל שקדמה להתבססות היישוב. בשנת [[תשנ"ג]] בשל פרוץ האינתיפאדה הראשונה והסמיכות הייחסית של היישוב ליישובים הערביים בוואדי-ערה, ננטש הקיבוץ, ובמקום התושבים החזיקו במקום פלוגה של לוחמי מג"ב.

עם שוך האינתיפאדה, קודמה החלטת ממשלה להפוך את המקום לעיר בעלת 30,000 תושבים. בשנת [[תשנ"ה]] הושלמה בניית 300 יחידות דיור ראשונות, אך האכלוס לא צלח, ובשנת [[תשס"ח]] נעשה נסיון נוסף להכריז על חריש כמרחב תכנון מיוחד שיאפשר תכנון ופיתוח אזורי מהירים, תוך מטרה שהוא יהפוך לפתרון למצוקות הדיור של הציבור הדתי והחרדי.

העיר המשיכה לסבול מדשדוש בהתפחות, ורק בסביבות [[תשע"ה]] החלה נהירה למקום והיא החלה להתאכלס בקצב מזורז. בעקבות ההצלחה, בשנת [[תש"פ]] הוגשה המלצה למשרד הפנים להרחיב את גבולות השיפוט של חריש, כדי לאפשר את המשך פיתוחה והפיכתה לעיר של כ-100,000 תושבים.

כחלק מהתכנון להפיכתה של העיר למרכז עירוני מהגדולים בישראל, מתוכננת לקום בעיר תחנת רכבת, והיא צפויה להיות מחוברת באופן ישיר לכביש 6.

נכון לשנת [[תשפ"ב]] מתגוררים בחריש מעל ל23,000 תושבים.

==קהילת חב"ד==
אוכלוסיית חב"ד המקומית, מונה מעל ל-80 משפחות, והינה הקהילה החרדית הראשונה שקבעה את משכנה בעיר. הקהילה זוכה ליחס חם מראש המועצה מר יצחק קשת{{הערה|1=[https://chabad.info/news/523319/ ביקור רב רושם במוסדות חב"ד חריש] {{*}} [https://chabad.info/news/489807/ השליח בחריש לראש המועצה: "רואים בך שותף אמיתי"] {{אינפו}}}}, ומצויה ביחסי ידידות עם שאר הקהילות בעיר{{הערה|1=[https://chabad.info/news/660659/ רב הקהילות הליטאיות בחריש: "בלי חב"ד לא היינו מסתדרים"] {{אינפו}}}}.

שלוחי הרבי בעיר הינם האחים הרב אביחי והרב דוד כהן, לצד 'שליח תורה', הרב [[לוי יצחק אפשטיין]], והשליח לדוברי צרפתית הרב דוד פאכערט{{הערה|1=[https://chabad.info/news/584664/ שליח לדוברי צרפתית מצטרף לשלוחים בחריש] {{אינפו}}}}.

==ארגוני ומוסדות חב"ד בעיר==
*בית חב"ד - בניהול האחים הרב אביחי כהן והרב דוד כהן{{הערה|1=[https://chabad.info/news/526302/ בית חב"ד חריש זכה במבנה חדש]{{אינפו}}}}. מנהל הפעילות הוא הרב מנחם רובין.
* בית חב"ד בשכונת הפרחים בניהולו של הרב יוסף רבינוביץ'
*[[מקווה טהרה]] [[בור על גבי בור|מתאים לשיטת חב"ד]]{{הערה|1=[https://chabad.info/news/675512/ ערב חג השבועות: מקווה חב"ד נחנך בחריש] {{אינפו}}}}
*5 גני ילדים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/522324/ פתיחת שנה"ל תש"פ: חינוך חב"ד חריש בצמיחה] {{אינפו}}}}
*בית ספר חב"ד - בניהול מרת סיגל קידר
*תלמוד תורה חב"ד - בניהול הרב [[ראובן זאיאנץ]]
*[[מרכז חמ"ש להפצת המעיינות|כולל ערב לחסידות]] - בראשות הרב לוי יצחק אפשטיין
*סניף [[צבאות השם ארץ הקודש]] - בניהול הרב ניצן כהן
*סניף הפנסאים בניהול אלעזר כהן

===קהילות חב"ד===
בעיר המתפתחת פועלים זה לצד זה שלוש קהילות חב"ד, האחת בראשות שלוחי הרבי בעיר, כאשר רב הקהילה הוא הרב [[לוי יצחק אפשטיין]]{{הערה|1=הוכתר לתפקיד ב[[י"ח אלול]] [[תשפ"א]] על ידי רבני [[בית דין רבני חב"ד]], [https://col.org.il/news/133396 דיווח באתר COL], כשלאחר ההכתרה עברו והחתימו חברים בקהילה על המינוי.}} הפועלת במתחם בית חב"ד 'בית כנסת חב"ד היכל מנחם' ברחוב הרימון 7, השניה בראשות הרב שלום דן, המשמש כרב קהילת חב"ד 'בית מנחם - מאור החסידות', לצד גבאי בית הכנסת ר' אהרון פרחי ור' חיים בנטוזה, בבית הכנסת חב"ד ברחוב הרימון 2.
השלישית בשכונת בצוותא ב"ה ר' שחר שלג משמש שגבאי.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.chabadcharish.org/ אתר בית חב"ד חריש]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

חריש (עיר)

2023-09-25T18:33:35Z

37.60.47.214: /* ארגוני ומוסדות חב"ד בעיר */

העיר '''חריש''' הינה מועצה מקומית במחוז חיפה בצפון הארץ, הממוקמת סמוך למחלף עירון, מזרחית לכביש 6. בעיר פועלות 2 קהילות חב"דיות בצמיחה המונות מעל ל-80 משפחות.

העיר הממוקמת בסמיכות יחסית לכביש תחבורה ראשי המאשר הגעה מהירה למרכז הארץ, חווה בשנים האחרונות צמיחה מהירה המאופיינת בתנופת בניה לצד אכלוס נרחב.

==היסטוריה==
היישוב הוקם בשנת [[תשמ"ב]] על ידי 'הקיבוץ הארצי', בסמיכות ליישוב קציר, על מקומה של היאחזות נח"ל שקדמה להתבססות היישוב. בשנת [[תשנ"ג]] בשל פרוץ האינתיפאדה הראשונה והסמיכות הייחסית של היישוב ליישובים הערביים בוואדי-ערה, ננטש הקיבוץ, ובמקום התושבים החזיקו במקום פלוגה של לוחמי מג"ב.

עם שוך האינתיפאדה, קודמה החלטת ממשלה להפוך את המקום לעיר בעלת 30,000 תושבים. בשנת [[תשנ"ה]] הושלמה בניית 300 יחידות דיור ראשונות, אך האכלוס לא צלח, ובשנת [[תשס"ח]] נעשה נסיון נוסף להכריז על חריש כמרחב תכנון מיוחד שיאפשר תכנון ופיתוח אזורי מהירים, תוך מטרה שהוא יהפוך לפתרון למצוקות הדיור של הציבור הדתי והחרדי.

העיר המשיכה לסבול מדשדוש בהתפחות, ורק בסביבות [[תשע"ה]] החלה נהירה למקום והיא החלה להתאכלס בקצב מזורז. בעקבות ההצלחה, בשנת [[תש"פ]] הוגשה המלצה למשרד הפנים להרחיב את גבולות השיפוט של חריש, כדי לאפשר את המשך פיתוחה והפיכתה לעיר של כ-100,000 תושבים.

כחלק מהתכנון להפיכתה של העיר למרכז עירוני מהגדולים בישראל, מתוכננת לקום בעיר תחנת רכבת, והיא צפויה להיות מחוברת באופן ישיר לכביש 6.

נכון לשנת [[תשפ"ב]] מתגוררים בחריש מעל ל23,000 תושבים.

==קהילת חב"ד==
אוכלוסיית חב"ד המקומית, מונה מעל ל-80 משפחות, והינה הקהילה החרדית הראשונה שקבעה את משכנה בעיר. הקהילה זוכה ליחס חם מראש המועצה מר יצחק קשת{{הערה|1=[https://chabad.info/news/523319/ ביקור רב רושם במוסדות חב"ד חריש] {{*}} [https://chabad.info/news/489807/ השליח בחריש לראש המועצה: "רואים בך שותף אמיתי"] {{אינפו}}}}, ומצויה ביחסי ידידות עם שאר הקהילות בעיר{{הערה|1=[https://chabad.info/news/660659/ רב הקהילות הליטאיות בחריש: "בלי חב"ד לא היינו מסתדרים"] {{אינפו}}}}.

שלוחי הרבי בעיר הינם האחים הרב אביחי והרב דוד כהן, לצד 'שליח תורה', הרב [[לוי יצחק אפשטיין]], והשליח לדוברי צרפתית הרב דוד פאכערט{{הערה|1=[https://chabad.info/news/584664/ שליח לדוברי צרפתית מצטרף לשלוחים בחריש] {{אינפו}}}}.

==ארגוני ומוסדות חב"ד בעיר==
*בית חב"ד - בניהול האחים הרב אביחי כהן והרב דוד כהן{{הערה|1=[https://chabad.info/news/526302/ בית חב"ד חריש זכה במבנה חדש]{{אינפו}}}}. מנהל הפעילות הוא הרב מנחם רובין.
* בית חב"ד בשכונת הפרחים בניהולו של הרב יוסף רבינוביץ'
*[[מקווה טהרה]] [[בור על גבי בור|מתאים לשיטת חב"ד]]{{הערה|1=[https://chabad.info/news/675512/ ערב חג השבועות: מקווה חב"ד נחנך בחריש] {{אינפו}}}}
*מעון ו-2 גני ילדים{{הערה|1=[https://chabad.info/news/522324/ פתיחת שנה"ל תש"פ: חינוך חב"ד חריש בצמיחה] {{אינפו}}}}
*בית ספר חב"ד - בניהול מרת סיגל קידר
*תלמוד תורה חב"ד - בניהול הרב [[ראובן זאיאנץ]]
*[[מרכז חמ"ש להפצת המעיינות|כולל ערב לחסידות]] - בראשות הרב לוי יצחק אפשטיין
*סניף [[צבאות השם ארץ הקודש]] - בניהול הרב ניצן כהן
*סניף הפנסאים בניהול אלעזר כהן

===קהילות חב"ד===
בעיר המתפתחת פועלים זה לצד זה שלוש קהילות חב"ד, האחת בראשות שלוחי הרבי בעיר, כאשר רב הקהילה הוא הרב [[לוי יצחק אפשטיין]]{{הערה|1=הוכתר לתפקיד ב[[י"ח אלול]] [[תשפ"א]] על ידי רבני [[בית דין רבני חב"ד]], [https://col.org.il/news/133396 דיווח באתר COL], כשלאחר ההכתרה עברו והחתימו חברים בקהילה על המינוי.}} הפועלת במתחם בית חב"ד 'בית כנסת חב"ד היכל מנחם' ברחוב הרימון 7, השניה בראשות הרב שלום דן, המשמש כרב קהילת חב"ד 'בית מנחם - מאור החסידות', לצד גבאי בית הכנסת ר' אהרון פרחי ור' חיים בנטוזה, בבית הכנסת חב"ד ברחוב הרימון 2.
השלישית בשכונת בצוותא ב"ה ר' שחר שלג משמש שגבאי.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.chabadcharish.org/ אתר בית חב"ד חריש]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

משה אקסלרוד

2023-06-07T04:26:37Z

37.60.47.214: /* בנותיו */

{{פירוש נוסף|נוכחי=רב ושליח ברוסיה|אחר=שליח בעתלית|ראו=משה אקסלרוד (עתלית)}}
[[קובץ:משה אקסלרוד איכות גבוהה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב משה אקסלרוד]]
הרב '''משה אקסלרוד''' ([[תרנ"ג]] – [[כ"ח שבט]] [[תש"כ]]) היה מרבני חב"ד ומהפעילים הבולטים ב[[רוסיה הקומוניסטית]], מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא עליו בהתבטאות נדירה: "באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את רוסיה". שימש בשליחותם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ברבנות בעיירות שברוסיה הלבנה ([[בלארוס]]) [[ז'לובין]] [[סוראז]] והגלילות, ולאחר מכן ב[[רמת גן]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרנ"ג]] לאביו ר' אברהם חיים, ב[[עיירה]] [[דאקשיץ]] שברוסיה הלבנה ([[בלארוס]]). אביו נסע ל[[אמריקה]] כשר' משה היה בגיל 9 ושם נפטר כעבור שלוש שנים. ר' משה עבר להתגורר יחד עם אמו מרת נחמה פייגא, אצל סביו (אבי אמו) הרב שאול קאמניקאוויטש שהיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] מ'[[היושבים]]' בליובאוויטש.

עד גיל אחד-עשרה לערך שהה עם משפחתו, אז נשלח על ידי סביו ללמוד ב[[ליובאוויטש]], ומשם נשלח ללמוד ב'מכינה' ב[[תומכי תמימים הורודישץ|האראדיטש]] שעמדה תחת השגחתו של הרב [[שלמה זלמן הבלין]], שם גם נערכה חגיגת ה[[בר מצווה]] שלו. ר' משה היה מתמיד וירא שמים בטבעו וכבר אז על אף גילו הצעיר הצטיין בהתמדה בלתי רגילה. בדו"ח ששלח הרב הבלין ל[[אדמו"ר הרש"ב]] ממצב התלמידים והנהגתם, מופיעה ההגדרה "מיוחד בהתמדה" ליד שמו של התלמיד משה אקסלרוד. לאחר מספר שנים נשלח לישיבה בליובאוויטש, שם קנה דעת ויראת ה' ושם גם עוצבה דמותו הרוחנית-חסידית.

עם הזמן נוצר קשר מיוחד בין משה הצעיר ובין [[אדמו"ר הרש"ב]], קשר שהלך והתהדק. ר' משה מצא באדמו"ר הרש"ב אב רוחני, וידוע שאדמו"ר הרש"ב גמל לו באהבת נפש. ידוע שהיה גם בן בית אצל [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]]. "הקירוב היה עד כדי כך", מעיד הרב [[רפאל נחמן כהן]], שבאותם ימים ניטש בין ה'[[תמים|תמימים]]' ויכוח, בדבר הסיבה לקירובו המיוחד של ר' משה לבית הרבי. היו שאמרו כי סיבת הדבר הייתה מינויו להיות מדריך ומחנך של אחד מנכדי אדמו"ר המהר"ש, והיו שאמרו שהדבר נעוץ בהיותו הממונה והאחראי על '[[קופת בחורים]]', שר' משה היה גייס הכספים שלה, הלביש בדמי הקופה בחורים חסרי אמצעים ודאג למחייתם של אלו שלא היה להם מה לאכול. ר' משה ידע לתת באהבה, בלי לבייש, והבחורים היו מכנים אותו "די מאמע פון די בחורים" (=האמא של בחורי הישיבה){{ הערה|כינוי שבו זכו רק שנים מתלמידי הישיבה לדורותיה:ר' משה, ועמו ידיד נפשו הרה"ח וכו' ר' [[יעקב זכריה מסקליק]]}}... ובכל זאת, מסיים ר' רפאל כהן, למרות עיסוקיו בדברים אלו, הוא מצא את הזמן הדרוש ללימוד, הוא היה הוגה בתורה יומם ולילה, והצליח להקדיש מספר שעות בכל יום גם ל[[עבודת התפילה]]. למרות שבליובאוויטש הייתה שמירה קפדנית על זמני הלימוד, ר' משה היה בין הבחורים הבודדים שקיבלו היתר להגיע באיחור ל'סדר' הלימודים מחמת שהתפללו באריכות.

ר' משה היה מקורב ל[[משפיע]] ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], ואף העלה עלי כתב את שיעוריו על ה[[תניא]].

===רבנותו===
בשנת [[תרע"א]], כאשר היה כבן 18 שנה, הוסמך ר' משה להוראה על ידי רבה של ליובאוויטש הגאון הרב [[דוד יעקובסון]]. כעבור ארבע שנים, כאשר הגיע לאחר נישואיו אל ליובאוויטש ל[[ראש השנה]] [[תרע"ה]], נכנס ל[[יחידות]] לאדמו"ר הרש"ב, והרבי הורה לו לקבל על עצמו את עול הרבנות. ר' משה החל להתנצל שהוא צריך עדיין להשתלם בלימוד התורה, ומה גם שחותנו הבטיח לו שיחזיק אותו על שולחנו מספר שנים ואין עליו את דאגות הפרנסה, אולם הרבי ענה לו ש'[[תמים]]' צריך לדאוג גם לזולת, והורה לו לפנות לרוסיה התיכונה ולחפש שם משרת רבנות. ר' משה הזכיר שאפשר להתגורר באותם ערים רק אם מקבלים היתר מיוחד מטעם השלטונות, והרבי ענה לו על כך באופן נחרץ, "יהיה היתר". מצויד בברכה זו החל ר' משה לתור אחר משרת רבנות.

באותו זמן התקבלה ידיעה שב[[עיירה]] [[בליוב]] בפלך טולא מחפשים [[רב]], ר' משה שאל את חוות דעתו של הרבי, וכשקיבל את ברכתו הק' נסע לשם והוכתר לרב הקהילה. בבליוב שהה ר' משה מספר שנים בלבד ומשם עבר לפי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[ז'לובין]]. התברר שהרב שכיהן בז'לובין לפניו, נאלץ לעזוב את העיר בגלל סיכסוך עם הקצבים. "ואילו אתה", אמר לו הרבי, "הנך מסוגל ללכת עם כולם במועצות חכמה, בתקיפות ובנועם כאחד, ולבטח תמצא את הדרך שכולם יקבלו אותך".

באותם ימים כבר החלו רדיפות הדת של השלטון הקומוניסטי בכל רחבי רוסיה ובכל-זאת, בהגיע ר' משה לכהן בעיר ברבנות, החלו בה חיים תוססים של יהדות ותורה.

כדבר ראשון במעלה יסד ר' משה בעיר [[תלמוד תורה]] ו[[ישיבה]] וקרא לישיבה בשם "מערכת תומכי תמימים דליובאוויטש אשר בז'לובין".

באגרות מהתקופה ההיא, מבקש אדמו"ר הריי"צ מר' משה לדווח לו על רבנים מ[[אנ"ש]] שאין להם הכנסה מספקת, כי ברצונו לתמוך בהם. ואכן, כספים רבים עברו דרך ר' משה לרבנים ומשמשים בקודש שונים. הישיבה בז'לובין הצליחה לקרב צעירים רבים לתורה, ור' משה שלח חלק מהם ללמוד ב'תומכי תמימים'. ביניהם החסיד וה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נעמנוב]], שר' משה קירב אותו והביאו לביתו. תחילה למדו השניים ביחד [[נגלה]] וחסידות, וכעבור זמן-מה שלח אותו ר' משה ל'תומכי תמימים'. משום מה, ר' ניסן לא נקלט וחזר לז'לובין. ר' משה המשיך ללמוד איתו, עד ששלח אותו בשנית, ואז התעלה שם ונהיה ל'ר' ניסן' המפורסם.

===פעולותיו ביהדות ברוסיה===
[[קובץ:משה אקסלרוד 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד בסידור קידושין]]
באותה תקופה פעל ר' משה גם בסתר, לר' משה היה כבר ניסיון בשליחויות מטעם אדמו"ר הרש"ב, שבאחת מהם, הוטל עליו לנסוע בין ישובי אנ"ש ביחד עם ה[[משפיע]] הרב [[זלמן הבלין]] ועוד אחדים מהרבנים תלמידי תומכי תמימים, כדי לייסד ולחזק שיעורים ברבים ב[[גמרא]], ב[[עין יעקב]] וב[[חסידות]]. כל אחד מהשלוחים לקח על עצמו אזור מסוים, שבו היה עליו לעבור מבית כנסת אחד למשנהו, ולעורר את הציבור. ר' משה מספר בזכרונותיו שהוא לקח על עצמו את פלך [[באברויסק]] ואגפיה ופלך [[מינסק]] ואגפיה.

בנתיים החמירו רדיפות הדת ובאחד מאותם ימים קשים נקרא ר' משה בדחיפות אל אדמו"ר הריי"צ תוך הוראה חמורה שלא להודיע לאף אחד להיכן הוא נוסע. כשהגיע, מצא שם עוד שמונה חסידים שנקראו אל הרבי הריי"צ. אז נערכה האסיפה בה התקיים [[מניין כריתת הברית]] בו השביע אדמו"ר הריי"צ את המשתתפים למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת התורה והיהדות ברוסיה.

למרות הרדיפות ר' משה אסף 12 בחורים, בקיץ שנת [[תרפ"ז]] כשהגיע לשמש כרב בעיר [[סוראז]], ופתח בעיר ישיבה קטנה מחתרתית. המגיד שיעור היה הרב התמים [[ישעיה אלעווסקי]]. הסיכון היה יום יומי, ובסופו של דבר הגיע גם תורו של ר' משה. נמצא מלשין שסיפר כי ראה שר' משה מלמד תלמידים במחתרת.

בחורף [[תרצ"ב]] ר' משה נאסר, אך לפועל הוא ישב במאסר רק שבועיים ושוחרר ממש בדרך נס: המלשין שמסר על פעילותו נתקף בנקיפות מצפון, בא למשרדי ה[[ג.פ.או.]] והודיע שרק עלילה העליל על הרב. החוקרים האמינו לדבריו, שחררו את ר' משה וביקשו לשפוט את המלשין. ר' משה התערב, הודיע שהוא סולח לו וביקש שלא יאשימוהו. לאחר שהשתחרר ירד ר' משה למחתרת אך המשיך בפעולותיו הרבות בהקמת [[חיידר|חדרים]] מחתרתיים וייסוד ישיבות.

בד בבד עם פעולות אלו הייתה לו שליחות מחתרתית נוספת שהייתה כרוכה בסכנות לא פחותות מהעבודה החינוכית. הוא היה מאתר [[מקוה|מקוואות]] בערי [[רוסיה]] הלבנה, את הטעונים תיקון הוא היה מתקן ואת הנעולים הוא היה פותח מחדש. את כל זאת עשה ר' משה במסווה של מפקח מטעם משרד הבריאות של הממשלה. דבר זה היה כרוך בסכנת נפשות גדולה, והיה על ר' משה תמיד למהר ולברוח מהעיר, לפני שמעשיו יתגלו.

אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו: "וואלט איך געהט עטלאכע מוישע'ס וואלט איך איבערגיקערט רוסלאנד" (=באם היו לי כמה מוישה הייתי הופך את רוסיה). כשנודע לאדמו"ר הריי"צ שהשלטונות המרכזיים ב[[רוסיה]] עלו על תחבולותיו של ר' משה והם מבקשים את נפשו, הודיע לו הרבי שיעשה כל מאמץ ובלבד שיעזוב את רוסיה.

במשך השנתיים [[תרצ"ד]]-[[תרצ"ו]] עשה ר' משה מאמצים רבים להשיג רשיון יציאה מ[[רוסיה]] כשבמהלכם עלו השלטונות על עקבותיו וביקשו ממנו באחת ההזדמנויות תעודה מזהה. למזלו הם לא ידעו את שמו האמיתי וחשבו ששמו הוא 'משה לאהויסקער' וכיון שבתעודה היה כתוב ששמו הוא משה אקסלרוד, הם עזבוהו לנפשו. בסופו של דבר הצליח ר' משה (בהשתדלותו של הרב [[ישראל דזייקאבסאן]]) בחסדי ה' לקבל רשיון יציאה עבורו ועבור בני משפחתו, ובקיץ [[תרצ"ו]] הם נסעו ברכבת עד [[אודסה]] ומשם המשיכו בספינה ל[[ארץ ישראל]].

{{מנין כריתת הברית}}

===בארץ הקודש===
[[קובץ:משה אקסלרוד 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אקסלרוד (ראשון מימין) ב[[הנחת אבן הפינה|מעמד הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה בכפר חב"ד, י"ד אייר תשי"ח]]
בהגיעו לארץ התיישב בעיר [[רמת גן]] וכיהן במשרת רב. הקים את [[בית הכנסת סוכת שלום]], ברחוב האש"ל 1 בעיר וכיהן שם כרב בית הכנסת. בנוסף, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ ניהל את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. וכן היה חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תרצ"ו]] נפטרה אשתו מרת רבקה ובשנת [[ת"ש]] נישא בשנית למרת חיה שרה, למשפחת זליקוביץ'.

== פטירתו ==
בשנת [[תש"כ]] חלה וביום כ"ח שבט תש"כ נפטר. הובא למנוחות בבית העלמין ב[[בני ברק]].

[[הרבי]] ביקש שבנו - הרב [[גדליהו אקסלרוד]] יימלא את מקומו ברבנות, וכך היה.

== משפחתו ==
*אשתו (בזיווג ראשון): רבקה, בת הרב [[יהודה לייב שפירא (קרלביץ')|יהודה לייב שפירא]].
*אשתו (בזיווג שני): חיה שרה, למשפחת זליקוביץ'{{הערה|נפטרה במוצאי שבת קודש אור לי' אלול תשס"ג בגיל 94.}}.

=== בניו ===
*הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]].
*הרב [[גדליה אקסלרוד]] - רב קהילת חב"ד בחיפה ואב"ד [[חיפה]].

=== בנותיו ===
*מלכה שרמן (אמו של הדיין הרב [[אברהם שרמן]]).
*צירה קירשטין ע"ה (אמו של הרב ישראל קירשטיין שליט"א ראש ישיבת קרית שמונה)
*שרה נחשון (אמו של הרב [[דוד נחשון]]).
*חנה שחור.
*נחמה נפתלין אשת הרב [[חיים נפתלין]] ואמו של הרב [[משה נפתלין]].
*דבורה סופר.
*יוכבד קורלנדסקי.
*זהבה קוק אשת הרב [[אליהו קוק]] מכפר חב"ד.

==לקריאה נוספת==
*'''רב ולוחם''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1847 עמוד 40

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/1581800284776_חוברת.pdf.pdf תולדות חייו ופועלו הרב משה אקסלרוד]''', לרגל מלאות שישים שנה לפטירתו, נערך על ידי נינו הת' '''דב בעריש קוק''' נכד המשפיע ר' [[אליהו קוק]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: אקסלרוד, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"כ]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

חב"דפדיה:דיווח על טעויות

2023-05-06T18:15:48Z

37.60.47.214: /* חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה */ פסקה חדשה

{{/פתיח}}
{{תיבת ארכיון דיווח על טעויות}}

== [[סידור מהרי"ד]] ==
{{/מצב|טופל}}
הקישור בתחתית העמוד מת.
Shturem.net
לא קיים. {{אנונימי}}
:טופל, ישר כח! . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (07:19, ד' באייר, ה'תשפ"ג).

== [[יקיר קאופמן]] ==
{{/מצב|דרוש מקור}}
ממה שידוע לי הוא מבוגר יותר, בן 60 לפחות {{אנונימי|}}
:ההבדל בין גיל 43 (מה שנכתב בערך) לבין גיל 60 (מה שאתה טוען) הוא דרסטי. אנא הבא מקור לדבריך, תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:59, ה' באייר, ה'תשפ"ג).

== [[דוד זושא אלכסנדר קניג]] ==
{{/מצב|טופל}}
אחיו של רבי גדליה אהרון קניג לא ראיתי שרשום {{אנונימי}}
:כבר טופל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:13, ה' באייר, ה'תשפ"ג).

== [[ספירות הגנוזות וספירות אין קץ]] ==
{{/מצב|דרושה הבהרה}}
בהמשך תרע״ב (פט״ז, פכ״א) מביא דרך בעסה״ג ש״אין זה בחי׳ כח הגבול שבא״ס״ {{אנונימי|}}
:לא הבנתי מהי הטעות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:56, ז' באייר, ה'תשפ"ג).

== [[משה בן טוב]] ==
{{/מצב|טופל}}
נפטר ב-ה אב. (לא כפי שמצוין ב-ה אלול) {{אנונימי|}}
:טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:53, ז' באייר, ה'תשפ"ג).

== [[י"ד באייר]] ==
{{/מצב|דרוש מקור}}
הבנתי שתאריך זה הוא לא יום פטירתו של רבי מאיר בעל הנס, אלא רק חגגו את ההילולא ביום זה מכמה סיבות. {{אנונימי|}}
:נשמח לשמוע על מקור לדבריך, יש"כ!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (09:38, י"ד באייר, ה'תשפ"ג).

== [[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==

נא להוסיף בקבוצה תשנ"ה:

יצחק (איז'ו) פרומר

ישראל גורדון

2023-02-18T18:18:29Z

37.60.47.214:

הרב '''ישראל גורדון''' ([[ח' שבט]] [[תר"צ]]-[[י"ד שבט]] [[תשפ"ג]]) היה מזקני חסידי חב"ד, ששימש בעבר כמנהל ישיבת [[אחי תמימים וואוסטר]] וישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].
[[קובץ:ישראל גורדון.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל גורדון]]

==תולדות חיים==
[[קובץ:מוטל שארפשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורדון בתקופת לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] (שני מימין בשורה התחתונה)]]
נולד ב[[ח' שבט]] [[תר"צ]] ב[[דוקשיץ]] שבפולין לאביו הרב [[יוחנן גורדון]] ולאמו מרת זישא. בשעת הברית, נקרא על שם סבו מצד אביו.

לידתו הגיעה לאחר מספר שנים רצופות שהוריו לא זכו לילדים נוספים (לאחר שנולדו להם לאחר נישואיהם שני בנים ובת), כשפעמים רבות אמו התעברה והפילה. הרופאים שחששו לשלום האמא שהיתה כבר בגיל 40, הורו לה להגיע בחודש השביעי לאשפוז ממושך עד הלידה, אך כשאביו שאל על כך את אדמו"ר הריי"צ, הורה שהאשה תישאר בבית ובירך שהאם והילד יהיו בריאים{{הערה|1=[https://anash.org/with-heart-and-soul/ באתר אנ"ש בכתבה אודות אביו].}}.

בין השנים [[תש"א]]-[[תשי"ד]] למד בישיבות תומכי תמימים.

בעודו בחור ואברך צעיר, זכה מספר פעמים לשמש כנהג עבור הרבי, וכן לשמש כבעל קורא במניין בו התפלל הרבי{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15166&CategoryID=2391 מדוע היום ישראל 'שורר' בקריאת התוכחה?]'.}}, וכן זכה יחד עם משפחתו להיות מהקרובים ביותר לבית הרב, וזכה לקירובים שונים מהרבי.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים בת ר' דוב ורישא, שימש כמלמד בישיבת [[אחי תמימים וואוסטר]], ושליח ציבור בקהילת 'שערי תורה' המקומית.

במשך שנים ארוכות כתב טור קבוע בעיתון [[אלגמיינער זשורנאל]] תחת שם העט נ' ארזי.

שימש כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], וכן כמנהל הישיבת קיץ שעל ידי המוסד, שם נהג ללמד מידי שנה את [[שיר הגאולה (אדמו"ר הריי"צ)|שיר הגאולה]] לו רחש חביבות מיוחדת{{הערה|1=[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/700276 קישור הכולל הסרטה שלו מלמד את הניגון].}}.

נפטר בגיל 93 ב[[י"ד שבט]] [[תשפ"ג]].

==משפחתו==
*בנו, הרב יוסף יצחק גורדון
*בתו, מרת זישא רעיית הרב יוסף יצחק פוזנר- שליח בסקאקי, אילינוי
*בתו מרת רישי, רעיית ר' [[אברהם משה דייטש]]
*בתו מרת רבקה ליבא, רעיית הרב [[חיים צבי הירש גרונר]] - משלוחי הרבי במלבורן, אוסטרליה
*בתו מרת אסתר, רעיית ר׳ [[יוסף יצחק (יוסל) גורביץ]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1805009 תוכחה מאוזנת] {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1180706 הומור] {{*}} [https://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/690702/jewish/Under-the-Talis.htm מתחת לטלית] {{*}} [https://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/858584/jewish/Quiet-Please.htm שקט, בבקשה!]''' - בראיון לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורדון, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת גורדון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]

ישראל גורדון

2023-02-18T18:17:44Z

37.60.47.214:

הרב '''ישראל גורדון''' ([[ח' שבט]] [[תר"צ]]-[[י"ד שבט]] [[תשפ"ג]]) היה מזקני חסידי חב"ד, ששימש בעבר כמנהל ישיבת [[אחי תמימים וואוסטר]] וישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]].
[[קובץ:ישראל גורדון.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל גורדון]]

==תולדות חיים==
[[קובץ:מוטל שארפשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורדון בתקופת לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] (שני מימין בשורה התחתונה)]]
נולד ב[[ח' שבט]] [[תר"צ]] ב[[דוקשיץ]] שבפולין לאביו הרב [[יוחנן גורדון]] ולאמו מרת זישא. בשעת הברית, נקרא על שם סבו מצד אביו.

לידתו הגיעה לאחר מספר שנים רצופות שהוריו לא זכו לילדים נוספים (לאחר שנולדו להם לאחר נישואיהם שני בנים ובת), כשפעמים רבות אמו התעברה והפילה. הרופאים שחששו לשלום האמא שהיתה כבר בגיל 40, הורו לה להגיע בחודש השביעי לאשפוז ממושך עד הלידה, אך כשאביו שאל על כך את אדמו"ר הריי"צ, הורה שהאשה תישאר בבית ובירך שהאם והילד יהיו בריאים{{הערה|1=[https://anash.org/with-heart-and-soul/ באתר אנ"ש בכתבה אודות אביו].}}.

בין השנים [[תש"א]]-[[תשי"ד]] למד בישיבות תומכי תמימים.

בעודו בחור ואברך צעיר, זכה מספר פעמים לשמש כנהג עבור הרבי, וכן לשמש כבעל קורא במניין בו התפלל הרבי{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15166&CategoryID=2391 מדוע היום ישראל 'שורר' בקריאת התוכחה?]'.}}, וכן זכה יחד עם משפחתו להיות מהקרובים ביותר לבית הרב, וזכה לקירובים שונים מהרבי.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים בת ר' דוב ורישא, שימש כמלמד בישיבת [[אחי תמימים וואוסטר]], ושליח ציבור בקהילת 'שערי תורה' המקומית.

במשך שנים ארוכות כתב טור קבוע בעיתון [[אלגמיינער זשורנאל]] תחת שם העט נ' ארזי.

שימש כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], וכן כמנהל הישיבת קיץ שעל ידי המוסד, שם נהג ללמד מידי שנה את [[שיר הגאולה (אדמו"ר הריי"צ)|שיר הגאולה]] לו רחש חביבות מיוחדת{{הערה|1=[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/700276 הכולל הסרטה שלו מלמד את הניגון].}}.

נפטר בגיל 93 ב[[י"ד שבט]] [[תשפ"ג]].

==משפחתו==
*בנו, הרב יוסף יצחק גורדון
*בתו, מרת זישא רעיית הרב יוסף יצחק פוזנר- שליח בסקאקי, אילינוי
*בתו מרת רישי, רעיית ר' [[אברהם משה דייטש]]
*בתו מרת רבקה ליבא, רעיית הרב [[חיים צבי הירש גרונר]] - משלוחי הרבי במלבורן, אוסטרליה
*בתו מרת אסתר, רעיית ר׳ [[יוסף יצחק (יוסל) גורביץ]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1805009 תוכחה מאוזנת] {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1180706 הומור] {{*}} [https://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/690702/jewish/Under-the-Talis.htm מתחת לטלית] {{*}} [https://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/858584/jewish/Quiet-Please.htm שקט, בבקשה!]''' - בראיון לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורדון, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת גורדון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]

נחמן שפירא

2022-08-03T09:09:25Z

37.60.47.214: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:הרב נחמן שפירא שליט"א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפירא]]
[[קובץ:נחמן שפירא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפירא נואם ב-[[770]]]]

הרב '''נחמן שפירא''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) הינו חבר [[מערכת אוצר החסידים]], מראשי [[ועד להפצת שיחות]], חבר ועד הרבנים של [[מכון הרבי - אוצרו של משיח]], חבר מערכת [[מכון חסידות מבוארת|חסידות מבוארת]] ו[[משפיע]] ראשי בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - זאל.

==תולדות חיים==
[[קובץ:נחמן שפירא צעיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפירא בצעירותו]]
הרב שפירא נולד נולד ב[[י' תמוז]] [[תש"ט]] בצרפת לאביו הרב [[לוי יצחק שפירא]] שהיה מזכיר [[בד"צ קראון הייטס]] במשך שנים ארוכות, והתחנך אצל סבו ה[[משפיע]] הגדול הרב [[פרץ מוצקין]] ב[[מונטריאול]]. כמו כן היה ממושפעיו של הרב [[יואל כהן]] איתו עמד בקשר אישי הדוק.

כשהגיעו משפחתו מצרפת התגוררו בקליבלאנד שם למד בחיידר של חסידות קאליב, יחד עם בן דודו הרב [[יהודה ליב שפירא]].

עוד בצעירותו ניכר בכשרונותיו הברוכים ונודע כבעל ידע נרחב בתורת הנגלה ובתורת החסידות, וכן כבקיא בתורת הרבי.

[[נישואין|נשא לאישה]] את מרת הניה בת ר' [[ברוך גופין]] (מ[[כפר חב"ד]]).

היה בקשר עם גדולי תורה מחוץ לחסידות חב"ד, כמו הרב [[מנשה קליין]] ועוד.

בשנות המ"מים התעסק רבות בארגון ה[[ירחי כלה]] הנערך מידי שנה בכ' מנחם אב יום ההילולא של אביו של הרבי.
הרב שפירא משמש גם כמשפיע ראשי של הזאַל ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], והיה מהאנשים הקרובים למייסד הישיבה ר' [[מיכאל טייטלבוים]].

הרב שפירא הינו מראשי המשפיעים המעודדים את הכרזת הקודש "[[יחי אדוננו]]".

==כתיבה והוצאה לאור==
היה חבר [[ועד הנחות התמימים]]. זכה לכתוב ריבוי [[הנחה|הנחות]] משיחות של הרבי, והניח במשך השנים תש"ל-תשל"א את מאמרי הרבי.

במשך שנים זכה להיות מראשי העורכים ב[[ועד להפצת שיחות]], ויחד עם הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין|לייבל אלטיין]]) ועוד הכין את קובצי ה"[[לקוטי שיחות]]" השבועיים להגהתו של הרבי.

זכה להיות מהשותפים בעריכת [[תניא מהדורה קמא]], וקיבל מהרבי הוראה להוציא ספר, עם הערותיו שלא נכנסו בתוך הספר{{הבהרה}}.

נמנה על צוות העורכים של סדרת תניא עם פירוש [[חסידות מבוארת]].

==משפחתו==
*בנו, הרב מנחם מענדל שפירא - [[משפיע]] בישיבת [[אור אלחנן - חב"ד]]
*בנו, הרב משה זלמן שפירא שליח כ"ק אד"ש בהובוקן (באנגלית: Hoboken), ניו ג'רסי.
*בנו, הרב [[שלום דובער שפירא]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מנהטן]].
*בנו, הרב יהודא ליב שפירא שליח הרבי בלונגברנץ', ניו ג'רסי.
*בתו חנה נשואה לר' יצחק איטקין, שליח הרבי באפר איסט סייד מנהטן.
*בנו, הרב פרץ שפירא, [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים [[אהלי תורה]].
*בנו, הרב אהרן שפירא, קראון הייטס.
*בנו, הרב שמואל שפירא, לוס אנג'לס.
*בתו מושקא ובעלה אברהם מטוסוב שליחי הרבי במדיסון -ויסקונסין.
*בתו רייזל רעיית הרב נתן היובנר, קראון הייטס.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/blogs/494050/ מאמר של הרב שפירא על חשיבות הכרזת יחי]

{{תורת הרבי}}
{{מיון רגיל:שפירא, נחמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:משפחת שפירא]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]

ברכת כהנים

2021-07-01T08:40:34Z

37.60.47.214: /* הזדמנויות בהם מברך הרבי ברכת כהנים */תיקנתי את הניסוח שחלקו התייחס לרבי שליט"א בלשון הווה וחלקו בלשון עבר.

[[קובץ:ברכת_כהנים_בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד ברכת כהנים ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]], בחג הסוכות [[תשע"ג]]]]
'''ברכת כהנים''' הינה אחת מרמ"ח [[מצוות עשה]] המוטלת על ה[[כהן|כהנים]], לברך את בני ישראל בנוסח הכתוב ב[[ספר תורה|תורה]]. מאז [[חורבן בית המקדש]], [[חז"ל]] תיקנו לומר זאת כחלק מנוסח ה[[תפילה]] ב[[חזרת הש"ץ]].

==דיני המצוה==
[[קובץ:ברכת_כהנים_פריד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזמר [[אברהם פריד]] מנגן את ניגון חב"ד לברכת כהנים במעמד ה[[טלטון]] שנערך לטובת מרכז חב"ד בפלורידה]]
נוסח הברכה ומקור המצוה מופיעים בפסוק ב[[חומש במדבר|ספר במדבר]]:

{{ציטוט|תוכן={{כתב קטן|וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם:}}
:יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:
::יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
:::יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שלום:

{{כתב קטן|ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם.}}|מקור=ספר במדבר, פרק ו', פסוקים כב-כז}}

קודם שסודר נוסח ה[[תפילה]] בידי חברי ה[[סנהדרין]], הכהנים היו נושאים את כפיהם ומברכים את ישראל ב[[בית המקדש]], לאחר הקרבת [[קרבן התמיד]] בבוקרו של יום{{הערה|[[רמב"ם]], 'היד החזקה', ספר אהבה פי"ד ס"ט.}}.

בעת שתיקנו [[חז"ל]] את נוסח התפילה המקובל כיום, נקבעה ברכת כהנים בסיומה של [[חזרת הש"ץ]], בין הברכה השמונה-עשרה 'ברכת ההודאה', לבין הברכה התשע-עשרה, ברכת 'שים שלום'.

על פי ההלכה, כהן הנמצא בבית הכנסת בשעת חזרת הש"ץ, מחוייב לעלות לדוכן ולברך את הקהל. קודם הברכה על הכהן לחלוץ את נעליו{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], סקכ"ח ס"ו. הטעם הוא שמא הרצועות של הסנדל או קשרי השרוכים יפסקו ויפתחו, והכהן יתיירא שלא יתלוצצו עליו וישב לקשור את נעליו ולא יברך יחד עם אחיו הכהנים, ויוציאו עליו לעז שלא עלה לדוכן כי יש בו אחד מפסולי כהונה.}} וליטול את ידיו{{הערה|כמו קודם כל אחת מהברכות שאדם מברך, דבר הנלמד מהפסוק (תהלים קלד, ב): "שאו ידיכם קודש וברכו את ה'".}}, ועל פי המנהג{{הערה|זוהר פרשת נשא דף קמו עמוד ב. שו, ע [[אדמו"ר הזקן]] או"ח סקכ"ח ס"י.}} אחד הלויים נוטל את ידיו.

בשעת הברכה, הכהן מתעטף בטלית, מכסה את עיניו וידיו עם הטלית, ופושט את ידיו כלפי מעלה, כשאצבעותיו פרושות לצדדים{{הערה|מנהג חב"ד בפרישת האצבעות: מניחים רווח בין ב' האצבעות לב' האצבעות, רווח נוסף בין ב' האצבעות לאגודל, ומצמידים את בסיס כף היד של ב' כפות הידיים, ומשאירים רווח נוסף בין האגודלים, כשבסך הכל ישנם חמישה רווחים (על פי קבלה). בשעת הברכה גב היד כלפי מעלה, ופנים היד כלפי מטה.}}. היות שעיניו של הכהן מכוסות ואין הסידור מונח לפניו, ה[[שליח ציבור]] מקריא לפניו את הברכה מילה במילה כדי שלא יתבלבל{{הערה|הלכה זו נלמדת גם מלשון הפסוק "אמור להם", וראו ב[[שולחן ערוך]] אורח חיים, סקכ"ח סכ"ב, ובפירוש [[הטורי זהב]] על המקום.}}.

הציבור הנוכח בבית הכנסת בשעת הברכה מרכין את ראשו כלפי הכהנים, ובסיום כל פסוק אומר 'אמן'. על פי דברי הגמרא{{הערה|חגיגה, טז ע"א: "דרש רבי יהודה ברבי נחמני: כל המסתכל בשלשה דברים עיניו כהות: בקשת, ובנשיא, ובכהנים.. המסתכל בכהנים בזמן שבית המקדש קיים, שהיו עומדין על דוכנן ומברכין את ישראל בשם המפורש".}}, נהוג שלא להסתכל על הכהנים בעת שמברכים את העם, ועל כן נהוג שגם הציבור מכסה את עצמו בטליתות.

לפני שהכהנים מתחילים את נוסח הברכה, הם מברכים בשם ומלכות: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה", ועל כן, כהן שיש בינו ובין הקהל חילוקי דעות, אינו רשאי לישא את כפיו ולברך את הציבור.

בזמן שהכהנים מנגנים את שלושת המילים האחרונות של הברכה, נוהגים הקהל לומר 'יהי רצון' מיוחד, העוסק בהטבת החלומות.

עם סיום הברכה, הכהנים מסתובבים חזרה עם פניהם כלפי ארון הקודש ומבקשים מה' שיקיים את הברכה שבירכו כעת את עם ישראל, והקהל (כשהטליתות עדיין מכסות את פניהם) אומרים תפילה קצרה{{הערה|נוסח התפילה: "אדיר במרום שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון שתשים עלינו ועל כל עמך בית ישראל חיים וברכה למשמרת שלום".}}.

==ברכת כהנים בתורת החסידות==
על פי פנימיות התורה, הכהן נחשב לאיש החסד{{הערה|זוהר חלק א' רסו, ב.}}, ועל כן דוקא הוא מצווה לברך את ישראל.

ברכת כהנים ענינה הוא להמשיך אור ושפע אלוקי מהדרגות הגבוהות ביותר, הנמשכים על ידי הברכה באופן חלק ללא כל מניעות ועיכובים, בכחם של הכהנים שהם אנשי חסד, ועל ידי שהם מברכים את העם הם ממשיכים את ההשפעות האלוקיות גם למי שלא מגיע לו, באופן של חסד ולפנים משורת הדין{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת קרח, דף נה עמוד ב.}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ליל [[שמחת תורה]] תרצ"ט.}} שבברכת כהנים נרמזים כל עשר הספירות: הברכה עצמה ענינה הוא המשכת המוחין (חכמה, [[בינה]] ודעת), הכהנים הנושאים את כפיהם מסמלים את העלאת המידות (ששת המידות, חסד [[ספירת הגבורה|גבורה]] תפארת, נצח הוד ויסוד), ומברכים את בני ישראל שבהיותם בני מלכים הם מסמלים את ספירת המלכות.

גם למיקומה של ברכת כהנים בסדר התפילה ניתן ביאור בדרושי תורת החסידות{{הערה|שיחות קודש, כ"ף [[מנחם אב]] תשי"ב, ועוד.}}, שהיות וענינה של ברכת כהנים הוא המשכת אורות אלוקיים נעלים, על מנת להמשיך אורות אלו מוכרח להיות בביטול גמור, ולכן נקבע בנוסח התפילה לומר את ברכת כהנים לאחר ברכת ההודאה, בה מגיע המתפלל לדרגת ביטול נעלית כזו, המאפשרת לו להמשיך את האורות הנעלים.

==מנהגי חב"ד בברכת כהנים==
===ניגון מיוחד לתיבות הברכה===
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון ברכת כהנים|ניגון חב"ד לברכת כהנים]]}}
אצל חסידי חב"ד נהוג ללוות את ברכת כהנים (בחגים בלבד) בניגון חסידי עמוק.

[[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר{{הערה|שיחתליל [[שמחת תורה]] תרצ"ט, נדפס בספר השיחות תרצ"ו-ת"ש, עמוד 307.}} שהניגון מסמל את ההעלאה של [[נשמה|נשמות]] ישראל כלפי מעלה, והמשכת השפע האלוקי כלפי מטה.

בכל פסוק ופסוק הניגון מתחיל בתנועה העולה כלפי מעלה, ולאחר מכן ממשיכה ויורדת כלפי מטה. בעת אמירת תיבות שם ה', לא מנגנים כלל.

===נשיאת כפיים בכל יום===

לאחר שיצאו ישראל לגלות, השתרש המנהג שהכהנים אינם עולים לדוכן לברך ברכת כהנים בימות החול ובשבתות, אלא בחגים וימים טובים בלבד - למרות שמעיקר הדין מצות ברכת כהנים אינה תלויה בזמן ומקום.

למנהג זה ניתנו טעמים רבים, ביניהם:
*שלא להטריח את הציבור ולהאריך את התפילה.
*היות שהעם בחזקת טמאים, ואין לברך ברכת כהנים בלא טבילה{{הערה|[[סידור עם פירוש המילות]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], קיא, ג.}}.

למרות השתרשות המנהג, [[אדמו"ר הזקן]] רצה לחזור ולהנהיג את ברכת כהנים מידי יום ביומו, ובשולחן ערוך שכתב ציין: יישר כוחם של בני ארץ ישראל וסביבותיהם שנושאים כפיהם בכל יום"{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], אורח חיים, סקכ"ח סנ"ז.}}. ב'יחידות' האחרונה עם [[הרב מרדכי אליהו]]{{הערה|בליל יום שני פרשת לך לך - ו' חשוון תשנ"ב}}, הזכיר הרבי את רצון [[אדמו"ר הזקן]], והתבטא ש'''"אשרי חלקם של הספרדים שזכו לנשיאת כפיים בכל יום - ולא רק ביום טוב"'''.

הרבי מציע להיכנס לבתי כנסת הספרדים ולשמוע אצלם ברכת כהנים{{הערה|שיחת ט' בסיוון תשמ"ח.}}.

בפועל לא צלח הדבר בידו, וחסידי חב"ד בתפוצות אינם נוהגים לישא את כפיהם בכל יום, אלא בחגים ובימים טובים בלבד.

עם התבססותה והתפתחותה של קהילת חסידי חב"ד בארץ ישראל, התעורר פולמוס מחודש האם יש להמשיך ולהחזיק במנהג חב"ד בתפוצות שלא לישא כפיים בכל יום, או לנהוג כמנהג ארץ ישראל.

הרבי עצמו לא הורה הוראה ברורה בנושא, וכל קהילה נוהגת כהוראת רבני חב"ד שעל אתר, כשבחלק מהקהילות נהוג שהכהנים עולים לדוכן בחגים בלבד, בחלק מהקהילות עולים גם בשבתות, ובחלקם גם בימי החול.

במשך השנים נחלקו בזה כמה רבנים מרבני חב"ד בארץ הקודש{{הערה|בעיקר הרב [[טוביה בלוי]] והרב [[ישראל יוסף הנדל]].}}, הרבנים התדיינו מעל גבי בימות שונות, בעיקר בקובץ [[פרדס חב"ד]]{{הערה|ראה[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes17.pdf כאן] את מאמרו של הרב בלוי, ותגובה של הרב הנדל, ותגובה לכך מהרב בלוי.}}. הרב [[טוביה בלוי]] דן בזה בהרחבה בספרו 'על מנהגים ומקורותיהם'.

===הרכנת הראש בעת הברכה===
====השליח ציבור====
'''יברכך''' - הרכנה, לימין שלו. '''ה'''' - בזקיפה, לימין שלו. '''וישמרך''' - הרכנה, לאמצע. '''יאר''' - הרכנה, לשמאל. '''ה'''' - בזקיפה, לשמאל. '''פניו אליך''' - הרכנה, לשמאל. '''ויחונך''' - הרכנה, לאמצע. '''ישא''' - הרכנה, לאמצע. '''ה'''' - בזקיפה, לאמצע. '''פניו אליך''' - הרכנה, לאמצע. '''וישם''' - הרכנה, לימין. '''לך''' - הרכנה, לשמאל. '''שלום''' - הרכנה, לאמצע{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.

====הקהל====
בתיבת '''יברך''' מכוון את פניו כנגד הכהנים, '''ה'''' - לימין, '''וישמרך''' - באמצע כנגד הכהנים, '''יאר''' - לשמאל, וכן הלאה עד סיום הברכה{{הערה|לוח היום יום לז' סיון, יום ב' של חג השבועות. על פי המסורת החב"דיצ, את המקור להנהגה זו יודעים מכך ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] עד גיל תשע היה עומד בשעת ברכת כהנים מתחת ל[[טלית]] של סבו, [[אדמו"ר הזקן]] וראה שכך נהג.}}.

===כאשר הכהנים לא נושאים את כפיהם===
בשעת התפילה שהכהנים לא נושאים את כפיהם, נוהגים להביט על ה[[שליח ציבור]] בעת שמברך.

==ברכת כהנים במועדים נוספים==
מלבד בשעת תפילת [[שמונה עשרה]], נהוג לומר את פסוקי ברכת כהנים בהזדמנויות רבות, ולאו דוקא על ידי כהנים.

על אף שברכת כהנים יחד עם נשיאת כפיים נמסרה לזרע אהרון הכהן בלבד, וזר שנושא את כפיו עובר על מצוות לא תעשה, אין מניעה הלכתית לומר את פסוקי ברכת כהנים בלא נשיאת כפיים, ובכל בוקר כחלק מ[[ברכות השחר]] נהוג לומר את פסוקי ברכת כהנים לאחר [[ברכות התורה]]{{הערה|הרבי הורה לכהנים לכוון בברכה זו מלבד לימוד התורה, לברך את כלל ישראל.}}.

כאשר מברכים את ברכת כהנים שלא בשעת התפילה, נהוג להוסיף את סיום הפסוקים: "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם", היינו שהברכה היא מ[[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו.

===בשעת החופה===
יש חלק מהחסידים הנוהגים שהכהנים הנוכחים בשעת ה[[חופה]] נושאים את כפיהם ומברכים את החתן ואת הכלה.

הרב [[יהודה לייב גרונר]] טוען שאין זה ממנהג חב"ד, והעיד שבאחת ההזדמנויות שנערכה חופה בחצר [[770]], [[הרבי]] הקשיב מחדרו למהלך החופה מבעד לחלון, ולאחר ששמע שהכהנים מברכים את החתן והכלה שאל את הרב גרונר מנין הגיעו מנהגים חדשים לליובאוויטש.

===חסידים המברכים את הרבי===
במספר מועדים בשנה נהוג שחסידים ניגשים אל הרבי לברך אותו. בדרך כלל ניגש אחד מזקני החסידים המיוחס למשפחת הכהונה, ופותח את ברכתו בפסוקי ברכת כהנים, ולאחריה מברך את הרבי בברכות נוספות, שיצליח בהנהגת כלל ישראל, מתוך בריאות איתנה, ויביא את הגאולה לכלל ישראל.

גם בעת סיום ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]] על [[הרבנית חיה מושקא]] ברכו החסידים את הרבי בברכת כהנים.

==הזדמנויות בהם מברך הרבי ברכת כהנים==
באופן יוצא דופן, הרבי מייחס לברכה זו חשיבות מרובה ועל אף שאינו כהן, משתמש בהזדמנויות שונות (חלקן קבועות) לברך את החסידים וכלל ישראל באותו נוסח בו מברכים הכהנים את ישראל. אחת מההזדמנויות הייתה בשעת [[יחידות]] למשפחתו של הרב [[עמנואל שוחט]], בה בירך הרבי את בנו בברכת כהנים כשפרש את ידיו על ראשו של הילד{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2349233 עמנואל שוחט מספר על ההתרחשות] בתוכנית 'המפגש שלי' של [[חברת jem]] {{וידאו}}}}.

===ברכת הבנים===
{{ערך מורחב|ערך=[[ברכת התמימים]]}}
על פי מנהג ישראל, בערב יום כיפור לפני השקיעה האבות קודם צאתם ל[[בית הכנסת]] מברכים את בניהם בברכת כהנים.

מידי שנה בערב [[יום כיפור]] [[הרבי]] יוצא אל [[הזאל הקטן]] שם מתאספים ה[[תמימים]] והרבי מברך אותם בברכת הבנים המסורתית הנפתחת בפסוקי ברכת כהנים, ולאחרי זה הרבי ממשיך ומברך את ה[[תמימים]] בהצלחה בלימוד התורה, ובתפקידם להכין את העולם לקבלת פני משיח.

==אדיר במרום==
בסידורי [[תהילת ה']] ובכלל בסידורי חב"ד - נאמר שלאחרי [[ברכת כהנים]], '''אומרים הקהל את תפילת "אדיר במרום"'''.

הגאון רבי [[אברהם חיים נאה]] טוען שמנהג חב"ד שרק מי שחלם חלום אומר זאת, וכדמשמע מהגמ' [ברכות נה, ב] והשו"ע [או"ח סימן קל] שה"רבונו של עולם" וה"אדיר במרום" קשורים זה בזה.

אך לפועל הרי מפורש בסידורי חב"ד ש"אחר הדוכן אומרים הקהל זה", ללא שום תנאי והגבלה. ואילו לפני ה"רבונו של עולם" נאמר "יאמר זה" בלשון יחיד, מאחר ומעיקרה נועדה תפילה זו ליחיד שחלם חלום ("ומה שנהגו הכל לומר כן ברגל כשהכהנים עולים לדוכן, זהו לפי שאי-אפשר שלא ראה חלום שצריך רפואה בין רגל לרגל" - [[שולחן ערוך הרב]] סימן קל).

וכך מוכח מסידורי האריז"ל{{הערה|סי' ר' שבתי, סימן ר"י קאפיל, סימן ר' אשר, סימן [[משנת חסידים]]}} שאין קשר בין הרבש"ע ל"אדיר במרום", וביניהם נאמרות עוד בקשות לפרנסה ולימוד התורה וכו' (אף שאין להוכיח מזה כלל שזו דעתו של האריז"ל.). וכן הוא בעוד סידורים חסידיים לרוב.

ויותר מזה מצינו בסידורים אחרים, שמפורש שם שתפילת "אדיר במרום" נאמרת הן על ידי הקהל והן על ידי הכהנים, ומוכח שאין לזה כל קשר לרבש"ע דחלומות{{הערה|כך הוא בסידורים "אור זרוע", "נהורא השלם", "בית אברהם" ועוד}}.

ב"ערוך השולחן"{{הערה|סי' קל אות ג}} נראה לכאורה שגם הוא סבירא לי' שאמירת "אדיר במרום" אינה תלויה באמירת הרבש"ע, יעוין שם.

==לקריאה נוספת==
*'''מבית המלכות''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר עם ברכת כהנים, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1709 וגליון 1867 עמוד 18

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/9/128/index.htm דיני ברכת כהנים מתוך שולחן ערוך אדמו"ר הזקן] - ספריית ליובאוויטש
*[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/48/index.htm טעמי מצוות ברכת כהנים מתוך 'דרך מצוותיך' לאדמו"ר ה'צמח צדק'] - ספריית ליובאוויטש
*[http://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/33/3/2/index.htm שיחת הרבי המבארת את פסוקי ברכת כהנים ([[ליקוטי שיחות]] חל"ג שבת פרשת נשא)] - ספריית ליובאוויטש
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46840 ניגון חב"ד לברכת כהנים בביצועו של אברהם פריד] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3443 יחס הרבי לברכת כהנים] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2604 מעמד ברכת כהנים בכותל] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 הרב נתפלי רוט מברך את הרבי בברכת כהנים במעמד הסאטעלייט בי' שבט תשנ"ג] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes17.pdf מאמר חריף של טוביה בלוי המעודד את מנהג נשיאת כפיים בארץ ישראל גם בימות החול] - [[פרדס חב"ד]] גליון י"ז {{PDF}}.
*[http://col.org.il/pics/inbox/.725979_6431195.wmv ילדים מברכים את הרבי בברכת כהנים] {{וידאו}} - אתר COL
{{הלכה|}}
{{הערות שוליים}}
{{תפילה}}

[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]