חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חנן כוחונובסקי

2023-07-19T08:06:13Z

37.60.47.21: /* משפחתו */

[[קובץ:חנן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:חנן כוחונובסקי ברית מילה בדלהי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב כוחונובסקי בעריכת [[ברית מילה]] בניו דלהי לבנו של השליח הרב [[שניאור זלמן קופצ'יק]]. תשפ"ב]]

הרב '''חנן כוחונובסקי''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] בשכונת [[בית חב"ד נווה ים|נווה ים]] ב[[ראשון לציון]]. משמש כמוהל מוסמך ומבוקש בארץ ובעולם.

==תולדות חיים==
לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת אורלי, יצאו בשליחות הרבי בשנת [[תשנ"ג]] לשכונת נווה ים ב[[ראשון לציון]], על ידי הרב [[יצחק גרוזמן]], השליח הראשי בעיר, ומאז החל להפעיל פעילות יהודית וחברתית לתושבי השכונה.

ה[[בית חב"ד נווה ים ראשון לציון|בית חב"ד בראשותו]] הוא הגדול ביותר בעיר, ומהגדולים ב[[ארץ ישראל]]. בניין הבית חב"ד מתנשא לגובה ארבע קומות, ובתוכו שני אולמות [[תפילה]] עם מאות מקומות ישיבה, משרדי הבית חב"ד, חדרי פעילות ואולם אירועים.

הרב כוחונובסקי מפעיל עמותת חסד, ומכון [[בר מצווה]] מהמבוקשים בעיר.

במקביל, משמש כ[[מוהל]] מוסמך ועורך בריתות בארץ ובעולם.

==משפחתו==
*בנו, ר' מנחם מענדל כוחונובסקי
*בנו, ר' שניאור זלמן כוחונובסקי
בנו ר'לוי יצחק כוחונובסקי

{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל: כוחונובסקי חנן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ח]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:שלוחים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:מוהלים]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

שאול לייטר

2023-04-26T15:59:05Z

37.60.47.21: /* פעילות ציבורית */

[[קובץ:שאול לייטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לייטר בסיור מטעם [[מכון אסנט]] עם שר התיירות בני אלון]]
הרב '''שאול יוסף לייטר''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הוא מייסד ומנהל [[מכון אסנט]] - מרכז עולמי ללימוד [[קבלה]] שמרכזו ב[[צפת]], ומראשי הקהילה החב"דית בעיר המפורסם כמרצה וסופר רהוט בשפה האנגלית.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשי"ד]] לאביו משה לייטר בברוקלין שבניו יורק למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות.

לאחר סיום התיכון, נכנס ללמוד באוניברסיטת קורנל באית'קה שבניו יורק, שם עסק בלימודי תזונה וקיבל תואר ראשון.

מהלך לימודיו ב[[אוניברסיטה]] נקטע בעקבות השתתפותו בפסטיבל המוזיקלי בוודסטוק, שם פגש בחסיד חב"ד שגרם לו [[בעל תשובה|לחזור בתשובה]] ולקבל על עצמו אורח חיים יהודי. בתהליך התקרבותו היה מעורב גם ר' [[מאיר ניסים אבוחצירא]] שהתמחה אף הוא כתזונאי ומצא שפה משותפת עם הרב לייטר.

בהמשך למפנה שחל באורח חייו, נכנס ללמוד בישיבת חב"ד בניו יורק שם שקד במשך שנתיים על לימוד הלכה וחסידות והשלים פערים, ולאחריהם נסע ללמוד תקופה נוספת בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר נישואיו עם רעייתו חיה ברכה קבע את מגוריו ב[[צפת]] ונכנס ללמוד ב[[כולל צמח צדק (צפת)|כולל צמח צדק]] הפועל בעיר.

==פעילות ציבורית==
בברכת [[הרבי]] הקים בצפת בשנת [[תשמ"ג]] יחד עם חבריו [[ירחמיאל טיליס]] ומשה ווישנפסקי את [[מכון אסנט]], שמטרתו להפיץ את פנימיות התורה בשפה שתזמין את הציבור הרחב ותמשוך תיירים מרחבי הארץ והעולם.

המכון שווק כ"מרכז עולמי ללימוד הקבלה", והוקם בקצה העיר העתיקה בפינה המשקיפה על נופי צפת.

מאז הקמתו, אחראי הרב לייטר על תפעול המקום ועל השגת התקציבים הנדרשים לפיתוחו, ומידי שנה מלווה מאות קבוצות תיירים בסיורים ובהרצאות הנערכות על ידי אנשי המכון.

במשך למעלה מעשור פעל המכון בשפה ה[[אנגלית]] בלבד, ובשנת [[תשנ"ה]] נפתחו במכון מסלולים נוספים גם עבור דוברי שפות נוספות, והוא הפך למרכז הומה מבקרים הפועל לאורך כל ימות השבוע ללא הפסקה ומארח קבוצות המגיעות לסך כולל של מאות אלפי אנשים בשנה.

עם הקמת ועד המנהלים של קהילת חב"ד בצפת, צורף לעמותה יחד עם המנהל הרב [[אריה לייב קפלן]] והרבנים [[יוסף יצחק חיטריק]], [[שלמה רסקין]], [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ו[[יוסף יצחק לבקיבקר]].

הרב לייטר עצמו עורך מידי שבוע עיתון בשפה ה[[אנגלית]] העוסק בתורת הקבלה, ומפרסם טורים שבועיים באתר בית חב"ד.

כמו כן מוסר הרב לייטר שיעורים קבועים ב[[מכון אלטע]] הפועל בצפת.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org/search/keyword_cdo/kid/10410/jewish/Shaul-Yosef-Leiter.htm טורים של הרב לייטר (באנגלית) באתר בית חב"ד] {{בית חבד}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1334&CategoryID=506 ובאו האובדים בהודו והנידחים באמריקה]''' - הרב לייטר מתארח במדור 'חיים יהודיים' בגליון [[שיחת השבוע]]

{{מיון רגיל:לייטר, שאול}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל אסנט]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]

שמעון רוזנברג

2023-04-26T15:55:16Z

37.60.47.21: /* משפחתו */

[[קובץ:שמעון_רוזנברג_נואם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמעון רוזנברג נואם באחד מהכנסים לעילוי נשמת בתו וחתנו, זוג הקדושים [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]]]
[[קובץ:שמעון_רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכתיבת אות בספר התורה]]
הרב '''שמעון רוזנברג''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) הוא חסיד חב"ד המתגורר ב[[עפולה]], ופועל בזמני הפנאי להפצת יהדות בקרב תושבי שכונתו. התפרסם בעיקר לאחר רצח [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] [[בית חב"ד מומבאי|בבומבי]] של בתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]. משמש כיום כרב בית הכנסת 'בית מעשים טובים' בעפולה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' באב]] [[תש"ט]] להוריו [[דב בעריש רוזנברג|דב בעריש ואיטה רוזנברג]], בשכונת הרכבת ב[[לוד]], ונקרא על שם סבו מצד אביו, הרב שמעון רוזנברג. אביו, הרב בעריש, היה [[משפיע]] קהילת חב"ד בלוד, והילד התחנך במוסדות חב"ד המקומיים.

כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון [[את"ה]] בישיבה ב[[לוד]], והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (כיום, רב העיר [[קריית מוצקין]]).

בתחילת שנת הלימודים [[תשל"א]] החל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו יהודית, בת הרב [[מרדכי אהרון מלוב|מרדכי אהרן מלוב]] ע"ה מתל-אביב, והתיישב בעיר עפולה. במכתב מ[[חודש שבט]] תשל"ג, הורה לו הרבי לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10690.htm אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצ].}}.

את פעילותו החב"דית בעיר החליפו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] לעפולה, האחים הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ו[[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]], שנשלחו רשמית על ידי הרבי לפעול בהפצת יהדות בעיר.

בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי ב[[נצרת עלית]] מידיו של הרב [[איצ'קע גאנזבורג]] שפעל תחת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' ב[[מגדל העמק]] השייך לגיסו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]].

כהוקרה על פעילותו החינוכית, קיבל את פרס הארצי מידי נשיא המדינה מר [[יצחק נבון]].

בשנת [[תשס"ז]] נפגע נכדו בתאונת דרכים (בנו של הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד ב[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]), ונפטר כתוצאה מהפגיעה הקשה.

בראש חודש [[כסלו]] [[תשס"ט]] נרצחו בתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] בפיגוע רצחני ב[[בית חב"ד מומבאי]]. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד, מתוך מטרה לקרב את [[ביאת המשיח]].

לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו [[מוישי הולצברג]], בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשורת העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של הילד, ובד בבד הוא מעביר את מסריו של [[הרבי]] לצופים.

בשנים שאחר האסון עסק בגיוס כספים ואישורים להקמת 'בית מעשים טובים' לזכרם של בתו וחתנו, ועם השלמת בניית הבנין בדוגמת 770, על כביש העורק הראשי המחבר בין עפולה תחתית לשכונות הצפוניות שלה, בית הרפואה העמק, ויישובי צפון הארץ, פתח במקום מרכז קהילתי העוסק בפעילויות גמ"ח שונות, לצד בית כנסת פעיל ואירועים והתוועדויות לאורך השנה.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] משמש הרב רוזנברג שליט"א כרב בית הכנסת.

===ביקורת===
לפני הבחירות לראשות העיר בשנת [[תשס"ח]], מונה על ידי ראש העיר המכהן מר אבי אלקבץ לרב קהילת חב"ד בעפולה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=36477 הרב שמעון רוזנברג מונה לרב קהילה בעפולה] - אתר col.}} במסגרת של 'פרוייקט רבני קהילות בהתנדבות'. מהלך זה עורר התנגדות רבה למחטף שנעשה, ורבים מבני הקהילה התנגדו לכך שראש העיר כופה עליהם בכח רב קהילה.

בשנת [[תשע"א]] כובד הרב רוזנברג להדליק משואה 'לתפארת מדינת ישראל' בטקס [[יום העצמאות]] בהר הרצל ב[[ירושלים]]. רבני חב"ד התנגדו להשתתפותו בטקס כנציגם של שלוחי הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=49581 ההשתפות בטקס היא בניגוד לדעת רבני חב"ד] {{שטורעם}} ד' ב[[אייר]] תשע"א.}}, כיון שטקס זה הינו היפך דעתו הברורה של [[הרבי]] בגנות ה[[ציונות]]{{הערה|1=הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בטור הגות: '''[http://www.col.org.il/news/61008 הדלקת המשואה? אנא, לא בשם חב"ד!]''' {{COL}} ב' [[ניסן]] תשע"א.}}, אחרי ההתנגדות של רבני חב"ד הוא רצה לבטל את השתתפותו בטקס, אך הרבנים הורו לו שלא לבטל מחשש לחילול השם ושילך לא בשם חב"ד,הוא הסכים בתנאי שהרבנים יחתמו על מסמך שהם אכן מורים לו לא לבטל, הרבנים חתמו, והוא אכן השתתף בטקס, כשהוא משנה את הלשון המקובלת בעת ההדלקה "ולתפארת מדינת ישראל" ומחליפה ב"מדינת '''ארץ''' ישראל", ומוסיף לפני כן: "לכבוד האמונה, כי נצח ישראל לא ישקר, והרבי משיח צדקנו בוא יבוא, ושעת גאולתנו קרובה במהרה בימינו אמן".

==משפחתו==
* בנו, הרב יוסף יצחק רוזנברג - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת רמות ב[[חיפה]].
* בנו, הרב [[שמואל שלום רוזנברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] במועצה אזורית גוש משגב.

* חתנו, הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד [[תומכי תמימים רמת אביב|ברמת אביב]].
* חתנו, הרב [[יהודה לייב דונין]] - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת אחוזה ב[[חיפה]].
* חתנו, הרב שמואל גלפרין, [[קריית מלאכי]].
* חתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג|גבריאל נח הולצברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בית חב"ד מומבאי]] (נהרג בפיגוע רצחני).
* חתנו, יעקב דוד לייטר, [[צפת]].
* חתנו, אברהם מקוביצקי, [[מגדל העמק]].
* חתנו, הרב אליקים וייסגלס, [[מגדל העמק]].
* חתנו, אלישע גלוברמן.

* גיסו, הרב [[יוסף הרשקוביץ]] - לוד. מנהל [[חיידר אידיש]] [[כפר חב"ד]].
* גיסו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - מזכיר [[בי"ד רבני חב"ד]] ומד"א דקהילת [[נחלת הר חב"ד]]
* גיסו, הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] - מגדל העמק.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=868 רק האמונה נותנת כח להמשיך]''' - נאומו בטקס הממלכתי בהר הרצל לציון יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה {{וידאו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רוזנברג, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]

שמעון רוזנברג

2023-04-26T15:54:03Z

37.60.47.21: /* תולדות חיים */

[[קובץ:שמעון_רוזנברג_נואם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שמעון רוזנברג נואם באחד מהכנסים לעילוי נשמת בתו וחתנו, זוג הקדושים [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]]]
[[קובץ:שמעון_רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בכתיבת אות בספר התורה]]
הרב '''שמעון רוזנברג''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) הוא חסיד חב"ד המתגורר ב[[עפולה]], ופועל בזמני הפנאי להפצת יהדות בקרב תושבי שכונתו. התפרסם בעיקר לאחר רצח [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] [[בית חב"ד מומבאי|בבומבי]] של בתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]. משמש כיום כרב בית הכנסת 'בית מעשים טובים' בעפולה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' באב]] [[תש"ט]] להוריו [[דב בעריש רוזנברג|דב בעריש ואיטה רוזנברג]], בשכונת הרכבת ב[[לוד]], ונקרא על שם סבו מצד אביו, הרב שמעון רוזנברג. אביו, הרב בעריש, היה [[משפיע]] קהילת חב"ד בלוד, והילד התחנך במוסדות חב"ד המקומיים.

כבר בשנת תש"ל, עוד בהיותו בחור צעיר בגיל 21 החל לעסוק בחינוך, היה מהנהלת ארגון [[את"ה]] בישיבה ב[[לוד]], והקים מחנה קיץ לתלמידי ישיבות תיכוניות יחד עם הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (כיום, רב העיר [[קריית מוצקין]]).

בתחילת שנת הלימודים [[תשל"א]] החל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשל"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו יהודית, בת הרב [[מרדכי אהרון מלוב|מרדכי אהרן מלוב]] ע"ה מתל-אביב, והתיישב בעיר עפולה. במכתב מ[[חודש שבט]] תשל"ג, הורה לו הרבי לפעול בהפצת יהדות, ובפרט עם עולים חדשים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/28/10690.htm אגרות קודש חלק כח אגרת י'תרצ].}}.

את פעילותו החב"דית בעיר החליפו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] לעפולה, האחים הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ו[[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]], שנשלחו רשמית על ידי הרבי לפעול בהפצת יהדות בעיר.

בשנים מאוחרות יותר, קיבל לידיו את הנהלת בית ספר חב"ד הממלכתי-דתי ב[[נצרת עלית]] מידיו של הרב [[איצ'קע גאנזבורג]] שפעל תחת הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ולאחר מכן עבר לנהל את בית הספר 'מגדל אור' ב[[מגדל העמק]] השייך לגיסו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]].

כהוקרה על פעילותו החינוכית, קיבל את פרס הארצי מידי נשיא המדינה מר [[יצחק נבון]].

בשנת [[תשס"ז]] נפגע נכדו בתאונת דרכים (בנו של הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד ב[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]), ונפטר כתוצאה מהפגיעה הקשה.

בראש חודש [[כסלו]] [[תשס"ט]] נרצחו בתו וחתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] בפיגוע רצחני ב[[בית חב"ד מומבאי]]. שמו עלה לכותרות בעקבות האסון, וכאשר צוותי תקשורת מרחבי העולם החלו לראיין אותו, נשא בפניהם דברי עידוד ובטחון, וביקש מכל המאזינים להוסיף בשמירת תורה ומצוות ובעשיית מעשי חסד, מתוך מטרה לקרב את [[ביאת המשיח]].

לאחר שהסתיים מסע הלוייה, קיבל תחת חסותו את נכדו [[מוישי הולצברג]], בנם של השלוחים, והחל לגדלו בביתו כשהוא פותח מידי כמה חודשים את דלתות ביתו בפני התקשורת העולמית, כדי שיוכלו להתרשם מהתקדמותו והתפתחותו של הילד, ובד בבד הוא מעביר את מסריו של [[הרבי]] לצופים.

בשנים שאחר האסון עסק בגיוס כספים ואישורים להקמת 'בית מעשים טובים' לזכרם של בתו וחתנו, ועם השלמת בניית הבנין בדוגמת 770, על כביש העורק הראשי המחבר בין עפולה תחתית לשכונות הצפוניות שלה, בית הרפואה העמק, ויישובי צפון הארץ, פתח במקום מרכז קהילתי העוסק בפעילויות גמ"ח שונות, לצד בית כנסת פעיל ואירועים והתוועדויות לאורך השנה.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] משמש הרב רוזנברג שליט"א כרב בית הכנסת.

===ביקורת===
לפני הבחירות לראשות העיר בשנת [[תשס"ח]], מונה על ידי ראש העיר המכהן מר אבי אלקבץ לרב קהילת חב"ד בעפולה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=36477 הרב שמעון רוזנברג מונה לרב קהילה בעפולה] - אתר col.}} במסגרת של 'פרוייקט רבני קהילות בהתנדבות'. מהלך זה עורר התנגדות רבה למחטף שנעשה, ורבים מבני הקהילה התנגדו לכך שראש העיר כופה עליהם בכח רב קהילה.

בשנת [[תשע"א]] כובד הרב רוזנברג להדליק משואה 'לתפארת מדינת ישראל' בטקס [[יום העצמאות]] בהר הרצל ב[[ירושלים]]. רבני חב"ד התנגדו להשתתפותו בטקס כנציגם של שלוחי הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=49581 ההשתפות בטקס היא בניגוד לדעת רבני חב"ד] {{שטורעם}} ד' ב[[אייר]] תשע"א.}}, כיון שטקס זה הינו היפך דעתו הברורה של [[הרבי]] בגנות ה[[ציונות]]{{הערה|1=הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בטור הגות: '''[http://www.col.org.il/news/61008 הדלקת המשואה? אנא, לא בשם חב"ד!]''' {{COL}} ב' [[ניסן]] תשע"א.}}, אחרי ההתנגדות של רבני חב"ד הוא רצה לבטל את השתתפותו בטקס, אך הרבנים הורו לו שלא לבטל מחשש לחילול השם ושילך לא בשם חב"ד,הוא הסכים בתנאי שהרבנים יחתמו על מסמך שהם אכן מורים לו לא לבטל, הרבנים חתמו, והוא אכן השתתף בטקס, כשהוא משנה את הלשון המקובלת בעת ההדלקה "ולתפארת מדינת ישראל" ומחליפה ב"מדינת '''ארץ''' ישראל", ומוסיף לפני כן: "לכבוד האמונה, כי נצח ישראל לא ישקר, והרבי משיח צדקנו בוא יבוא, ושעת גאולתנו קרובה במהרה בימינו אמן".

==משפחתו==
* בנו, הרב יוסף יצחק רוזנברג - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת רמות ב[[חיפה]].
* בנו, הרב [[שמואל שלום רוזנברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] במועצה אזורית גוש משגב.

* חתנו, הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] חב"ד [[תומכי תמימים רמת אביב|ברמת אביב]].
* חתנו, הרב [[יהודה לייב דונין]] - [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת אחוזה ב[[חיפה]].
* חתנו, הרב שמואל גלפרין, [[קריית מלאכי]].
* חתנו, הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג|גבריאל נח הולצברג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בית חב"ד מומבאי]] (נהרג בפיגוע רצחני).
* חתנו, יעקב דוד לייטר, [[צפת]].
* חתנו, אברהם מקוביצקי, [[מגדל העמק]].
* חתנו, הרב אליקים וייסגלס, [[מגדל העמק]].
* חתנו, ישראל ויינברג.

* גיסו, הרב [[יוסף הרשקוביץ]] - לוד. מנהל [[חיידר אידיש]] [[כפר חב"ד]].
* גיסו, הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - מזכיר [[בי"ד רבני חב"ד]] ומד"א דקהילת [[נחלת הר חב"ד]]
* גיסו, הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] - מגדל העמק.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=868 רק האמונה נותנת כח להמשיך]''' - נאומו בטקס הממלכתי בהר הרצל לציון יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה {{וידאו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רוזנברג, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בעפולה]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]

קליפת ראומה

2023-03-28T21:17:45Z

37.60.47.21:

'''קליפת ראומה''' היא ה[[קליפה]] הדקה שכנגד עולם ה[[אצילות]]. עניינה ב[[עבודה]] הוא הרגשת ה[[ביטול]], שהאדם מרגיש ותופס בעיני עצמו מקום, בגלל עצם היותו בביטול{{הערה|תורת מנחם חלק ט ע' 82}}.

==ענינה==
ענינה של קליפת ראומה נסמך על הכתוב "ופלגשו ושמה ראומה"{{הערה|וירא כב, כד}}. "ראומה" פירושו הוא "ראו מה", כלומר שהוא בבחינת ביטול, בחינת [[מ"ה]], אך הביטול עצמו הוא בהרגשה, שהביטול נראה ומורגש, ואומר: ראו מ"ה, ראו שאני בטל. קליפת ראומה בראשיתה היא כנגד עולם האצילות, אך בריבוי השתלשלות יכול להסתעף ממנה רע גמור.{{הערה|ראה מאמר ביום השתי עשר תשל"ב מלוקט ג'}}

==ענינה בעבודה==
ענין קליפת ראומה בעבודה הוא שכאשר אדם עובד עבודתו בביטול, אבל באופן שמרגיש את הביטול, הרי יש בכך נתינת מקום שיבוא מזה לבחינת [[ישות]]. תחילה יהיה הביטול באופן של ישות, שזהו ענין קליפת ראומה, ראו מ"ה, ואחר כך יבוא לישות לגמרי.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קליפות]]

קליפת ראומה

2023-03-28T21:16:49Z

37.60.47.21:

'''קליפת ראומה''' היא ה[[קליפה]] הדקה שכנגד עולם ה[[אצילות]]. עניינה ב[[עבודה]] הוא הרגשת ה[[ביטול]], שהאדם מרגיש ותופס בעיני עצמו מקום, בגלל עצם היותו בביטול{{הערה|תורת מנחם חלק ט ע' 82}}.

==ענינה==
ענינה של קליפת ראומה נסמך על הכתוב "ופלגשו ושמה ראומה"{{הערה|וירא כב, כד}}. "ראומה" פירושו הוא "ראו מה", כלומר שהוא בבחינת ביטול, בחינת [[מ"ה]], אך הביטול עצמו הוא בהרגשה, שהביטול נראה ומורגש, ואומר: ראו מ"ה, ראו שאני בטל. קליפת ראומה בראשיתה היא כנגד עולם האצילות, אך בריבוי השתלשלות יכול להסתעף ממנה רע גמור.{{הערה ראה מאמר ביום השתי עשר תשל"ב מלוקט ג'}}

==ענינה בעבודה==
ענין קליפת ראומה בעבודה הוא שכאשר אדם עובד עבודתו בביטול, אבל באופן שמרגיש את הביטול, הרי יש בכך נתינת מקום שיבוא מזה לבחינת [[ישות]]. תחילה יהיה הביטול באופן של ישות, שזהו ענין קליפת ראומה, ראו מ"ה, ואחר כך יבוא לישות לגמרי.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קליפות]]