https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=37.60.47.192 2026-04-24T22:13:09Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=825928 2026-02-15T19:56:26Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל ברוק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל ברוק]]<br /> הרב '''ישראל ברוק''' ([[תרפ&quot;א]] - [[י&quot;ג באדר]] [[תש&quot;ס]]) היה מחסידי חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]] בנו של הרב [[חיים שאול ברוק]], וחתנו של יושב ראש המועצה הראשון של [[בני ברק]], הרב [[יצחק גרשנטקורן]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רוסיה]] לאביו ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] בשנת [[תרפ&quot;א]], ונקרא בשם ישראל על שם סבו מצד אביו הרב [[ישראל בן ציון ברוק]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רבקה, בתו של הרב יצחק גרשנטקורן, מייסד [[בני ברק]] ויושב ראש המועצה הראשון של המושבה.<br /> <br /> ב[[תשרי]] [[תשכ&quot;ז]] היה אצל הרבי.<br /> <br /> בהוראת הרבי עבר עם זוגתו להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר פטירת אביו, זכה בגורל בספר תורה שכתב זקנו הרב [[שאול יהודה לייב ליבין]] מרבני חב&quot;ד ב[[חברון]].<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ג אדר]] [[תש&quot;ס]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> רעייתו רבקה ברוק - נפטרה ז' אייר תשע&quot;ב.<br /> *בנו, ר' [[אברהם אבא ברוק]] -נפטר בפתאומיות ב[[כ&quot;א שבט]] [[ה'תשפ&quot;ג]] מנהל [[בית הספר למלאכה]], [[כפר חב&quot;ד]], [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו, שניאור זלמן ברוק הי&quot;ד - נפטר בצעירותו (19) באור ל[[כ&quot;ג סיון]] [[תש&quot;ל]] מהפגזה מצרית על תעלת סואץ.<br /> *בתו, מרת יפה אשת הרב [[מיכה שטיינמץ]], כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, ר' [[שלום דובער ברוק|דב (שלום דובער) ברוק]] - ממקימי ההתיישבות ומעסקני חב&quot;ד ב[[עמנואל]]<br /> *בנו, שמואל ברוק <br /> *בנו, יוסף ברוק<br /> *בנו, מנחם ברוק<br /> <br /> {{מיון רגיל:ברוק, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ס]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E._%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=818413 2026-01-11T22:15:34Z

<p>37.60.47.192: /* אין מספיק די הזמן ודי המקום בוודאי לא יקפידו. וכפי שוודאי אתה יודע.... */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> בכלל מבהיל לראות את ההנהגה המחפירה של מנהלי חבדפדי&quot;ה ודומיהם אשר אינם שתים ליבם לנוכח החידושים וד&quot;ל ואכמ&quot;ל.<br /> ==ערכים חדשים==<br /> ערכתי 6 ערכים על מועצות אזוריות: [[מועצה אזורית לב השרון]], [[מועצה אזורית עמק חפר]], [[מועצה אזורית חוף השרון]], [[מועצה אזורית דרום השרון]], [[מועצה אזורית מטה יהודה]] ו[[מועצה אזורית חוף הכרמל]], אבל אף אחד מהם לא מופיע ב&quot;ערכים חדשים&quot; שבעמוד הראשי. פניתי ל[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7 שיע], והוא אמר לי לפנות אליך ([https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7#%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D הפניה לשיחה])<br /> <br /> אשמח אם תוכל לטפל בזה. תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:58, כ&quot;ב באלול, ה'תשפ&quot;ה 21:58, 15 בספטמבר 2025 (IDT)<br /> <br /> :[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] אשמח להתיחסותך. תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 07:17, כ&quot;ד באלול, ה'תשפ&quot;ה 07:17, 17 בספטמבר 2025 (IDT)<br /> <br /> :נכון, [[תבנית:ערכים חדשים|התבנית]] לא מעודכנת מאז הערך [[שמואל סיראט]] נוצרו עוד '''עשרות''' ערכים שלא מופיעים בתבנית [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] - [[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] '''היום {{תאריך עברי}} [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 22:07, 15 בספטמבר 2025 (IDT)<br /> ::עודכן. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 18:04, 17 בספטמבר 2025 (IDT)<br /> <br /> == הקמת ערך פונקע ב' לתחי' ==<br /> <br /> כמדומה שלא התבונן במה שכתבתי בסיבת המחיקה. ציינתי שהוא מיותר לחלוטין וכל תכנו הוכנס במלואו לאחיו התאום - פונקע א'. שעל כן לא זכיתי להבין מה ראה לשטות זו להקימו לתחי'.<br /> כמו כן רציתי לדעת כיצד נכנסים ערכים לרשימה של ערכים חדשים - אוטומטית? או שעליי להכניס אותם - א&quot;כ איך?<br /> המאחל פתקא טבא לכל בית ישראל ובפרט לאנ&quot;ש [[משתמש:לוח אור זרוע|לוח אור זרוע]] - [[שיחת משתמש:לוח אור זרוע|שיחה]], 22:26, י' בתשרי, ה'תשפ&quot;ו 22:26, 2 באוקטובר 2025 (IDT)<br /> <br /> :א. אתה לא יכול לרוקן סתם דפים בלי לשים {{תב|למ}} או לבצע הפניה לערך אחר. ב. יש בוט שעושה את זה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 22:31, 2 באוקטובר 2025 (IDT)<br /> <br /> == מחיקת דף &quot;משתמש:אנו רוצים משיח/ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון&quot; ==<br /> <br /> אנא מחק את הדף &quot;משתמש:אנו רוצים משיח/ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון&quot;, זהו כפילות של הערך &quot;ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון&quot;. יצרתי אותו כשלא ידעתי איך להשתמש באתר, ואני חושב שהוא נמחק, אבל הוא עדיין מופיע תחת שם המשתמש שלי.--[[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 18:19, כ&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;ו 18:19, 16 באוקטובר 2025 (IDT)<br /> <br /> :אין לי הרשאת מחיקת דפים, אבל אני יכול לבקש מהמפעילים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 19:00, 16 באוקטובר 2025 (IDT)<br /> <br /> == תמונות ==<br /> דיונים לגופו של ערך - יש לקיים בדף השיחה של הערך, הועבר ל[[שיחה:לחלוחית גאולתית#תמונות]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בחשוון ה'תשפ&quot;ו 15:29, 26 באוקטובר 2025 (IST)<br /> <br /> :פעם ראשונה שאני שומע כזה דבר. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 12:12, 30 באוקטובר 2025 (IST)<br /> <br /> == בקשת הפעלת בוט עדכון ערכים חדשים ==<br /> <br /> {{ש}}<br /> תודה רבה!--[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 01:44, י&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 01:44, 9 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :{{בוצע}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 07:35, 9 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == בקשת הפעלת בוט עדכון ערכים חדשים ==<br /> <br /> תודה רבה!--• [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 19:43, 23 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :{{בוצע}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 19:45, 23 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == מחיקת קטגוריה ==<br /> <br /> אתה מוזמן לענות לטענות בדף השיחה שלי, שוב. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 15:30, ד' בכסלו, ה'תשפ&quot;ו 15:30, 24 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == מחיקת תבניות ==<br /> <br /> ומה עכשיו? אתה ממשיך את הטיפול? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 17:47, ו' בכסלו, ה'תשפ&quot;ו 17:47, 26 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :כן [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 17:47, 26 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == למחיקה - בקשת עזרה ==<br /> <br /> ישנו דף ברשימת הדפים המועמדים למחיקה, שלא ברור למה הוא שם (לא רואה שם תבנית למחיקה). 20:55, 26 בנובמבר 2025 (IST) [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 20:55, ו' בכסלו, ה'תשפ&quot;ו 20:55, 26 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :היה שם, מחקתי את התבנית. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 20:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == אשמח לתגובתך ==<br /> <br /> ביטלת מספר עריכות שעשיתי בטענה שצריכים לדון על כך בדף השיחה. אשמח לתגובתך על מה שכתבתי בדף השיחה שלי<br /> <br /> תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 03:51, ח' בכסלו, ה'תשפ&quot;ו 03:51, 28 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :איזה עריכה? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 17:22, 4 בדצמבר 2025 (IST)<br /> ::@[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 19:33, 17 בדצמבר 2025 (IST)<br /> :::לא משנה, זה כבר לא כ&quot;כ רלוונטי<br /> :::תודה בכל אופן [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 07:35, כ&quot;ח בכסלו, ה'תשפ&quot;ו 07:35, 18 בדצמבר 2025 (IST)<br /> ::::{{לייק}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 13:13, 18 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == מצטער ומבקש סליחה ==<br /> <br /> אם פגעתי או שנפגעת ממני / מאחת מעריכותיי (אחרת אין לי הסבר הגיוני לפעולותייך האחרונות..). א פרעיילכן חנוכה! בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 20:49, 17 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> האם ישנה אפשרות לראות רשימה של הערכים הנצפים ביותר (כמו בויקיפדיה) - יותר מאשר הרשימה של 10 הנצפים שב[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA סטטיסטיקות]? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 15:38, א' בטבת, ה'תשפ&quot;ו 15:38, 21 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :כן, [[מיוחד:PopularPages]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 15:40, 21 בדצמבר 2025 (IST)<br /> ::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:33, ג' בטבת, ה'תשפ&quot;ו 11:33, 23 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == שאלה נוספת ==<br /> <br /> האם יש אפשרות ל'ניתוח צפיות בדפים' (&quot;דף&quot; דינמי שניתן להציג בו מספר ערכים ולהשוות את נתוני הצפייה שלהם ונתונים נוספים) (כמו בויקיפדיה)? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:36, ג' בטבת, ה'תשפ&quot;ו 11:36, 23 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :לא נראה לי, בשביל זה צריך מערכת יותר מתקדמת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 18:34, 5 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> == מדוע הסרת את ההפניה מר&quot;ת לדף ר&quot;ת (פירושונים)? ==<br /> <br /> מדוע הסרת את ההפניה מר&quot;ת לדף ר&quot;ת (פירושונים)? מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}}<br /> : בשביל מה ליצור הפניה לפירושונים אם אפשר שהערך ר&quot;ת יהיה ערך פירושונים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 18:36, 5 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> == בחירות למפעילי מערכת ==<br /> <br /> האם צפויות בחירות למפעילי מערכת בזמן הקרוב / הרחוק? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:26, י&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ו 20:26, 6 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :אמור להיות השנה באב. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 20:27, 6 בינואר 2026 (IST)<br /> ::פעם בכמה זמן יש בחירות? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:34, י&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ו 20:34, 6 בינואר 2026 (IST)<br /> :::שנתיים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 20:35, 6 בינואר 2026 (IST)<br /> ::::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:45, י&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ו 20:45, 6 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> == אין מספיק די הזמן ודי המקום בוודאי לא יקפידו. וכפי שוודאי אתה יודע.... ==<br /> <br /> מתוך דברי כ&quot;ק אדמו&quot;ר בכ' סיון ה'תשמ&quot;ה ואכ&quot;מ וד&quot;ל וק&quot;ל להרב סיראט</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E._%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=818412 2026-01-11T22:13:44Z

<p>37.60.47.192: /* אין מספיק די הזמן ודי המקום בוודאי לא יקפידו. וכפי שוודאי אתה יודע.... */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> <br /> ==ערכים חדשים==<br /> ערכתי 6 ערכים על מועצות אזוריות: [[מועצה אזורית לב השרון]], [[מועצה אזורית עמק חפר]], [[מועצה אזורית חוף השרון]], [[מועצה אזורית דרום השרון]], [[מועצה אזורית מטה יהודה]] ו[[מועצה אזורית חוף הכרמל]], אבל אף אחד מהם לא מופיע ב&quot;ערכים חדשים&quot; שבעמוד הראשי. פניתי ל[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7 שיע], והוא אמר לי לפנות אליך ([https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7#%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D הפניה לשיחה])<br /> <br /> אשמח אם תוכל לטפל בזה. תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:58, כ&quot;ב באלול, ה'תשפ&quot;ה 21:58, 15 בספטמבר 2025 (IDT)<br /> <br /> :[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] אשמח להתיחסותך. תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 07:17, כ&quot;ד באלול, ה'תשפ&quot;ה 07:17, 17 בספטמבר 2025 (IDT)<br /> <br /> :נכון, [[תבנית:ערכים חדשים|התבנית]] לא מעודכנת מאז הערך [[שמואל סיראט]] נוצרו עוד '''עשרות''' ערכים שלא מופיעים בתבנית [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] - [[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] '''היום {{תאריך עברי}} [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 22:07, 15 בספטמבר 2025 (IDT)<br /> ::עודכן. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 18:04, 17 בספטמבר 2025 (IDT)<br /> <br /> == הקמת ערך פונקע ב' לתחי' ==<br /> <br /> כמדומה שלא התבונן במה שכתבתי בסיבת המחיקה. ציינתי שהוא מיותר לחלוטין וכל תכנו הוכנס במלואו לאחיו התאום - פונקע א'. שעל כן לא זכיתי להבין מה ראה לשטות זו להקימו לתחי'.<br /> כמו כן רציתי לדעת כיצד נכנסים ערכים לרשימה של ערכים חדשים - אוטומטית? או שעליי להכניס אותם - א&quot;כ איך?<br /> המאחל פתקא טבא לכל בית ישראל ובפרט לאנ&quot;ש [[משתמש:לוח אור זרוע|לוח אור זרוע]] - [[שיחת משתמש:לוח אור זרוע|שיחה]], 22:26, י' בתשרי, ה'תשפ&quot;ו 22:26, 2 באוקטובר 2025 (IDT)<br /> <br /> :א. אתה לא יכול לרוקן סתם דפים בלי לשים {{תב|למ}} או לבצע הפניה לערך אחר. ב. יש בוט שעושה את זה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 22:31, 2 באוקטובר 2025 (IDT)<br /> <br /> == מחיקת דף &quot;משתמש:אנו רוצים משיח/ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון&quot; ==<br /> <br /> אנא מחק את הדף &quot;משתמש:אנו רוצים משיח/ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון&quot;, זהו כפילות של הערך &quot;ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון&quot;. יצרתי אותו כשלא ידעתי איך להשתמש באתר, ואני חושב שהוא נמחק, אבל הוא עדיין מופיע תחת שם המשתמש שלי.--[[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 18:19, כ&quot;ד בתשרי, ה'תשפ&quot;ו 18:19, 16 באוקטובר 2025 (IDT)<br /> <br /> :אין לי הרשאת מחיקת דפים, אבל אני יכול לבקש מהמפעילים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 19:00, 16 באוקטובר 2025 (IDT)<br /> <br /> == תמונות ==<br /> דיונים לגופו של ערך - יש לקיים בדף השיחה של הערך, הועבר ל[[שיחה:לחלוחית גאולתית#תמונות]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בחשוון ה'תשפ&quot;ו 15:29, 26 באוקטובר 2025 (IST)<br /> <br /> :פעם ראשונה שאני שומע כזה דבר. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 12:12, 30 באוקטובר 2025 (IST)<br /> <br /> == בקשת הפעלת בוט עדכון ערכים חדשים ==<br /> <br /> {{ש}}<br /> תודה רבה!--[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 01:44, י&quot;ח בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 01:44, 9 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :{{בוצע}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 07:35, 9 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == בקשת הפעלת בוט עדכון ערכים חדשים ==<br /> <br /> תודה רבה!--• [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 19:43, 23 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :{{בוצע}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 19:45, 23 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == מחיקת קטגוריה ==<br /> <br /> אתה מוזמן לענות לטענות בדף השיחה שלי, שוב. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 15:30, ד' בכסלו, ה'תשפ&quot;ו 15:30, 24 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == מחיקת תבניות ==<br /> <br /> ומה עכשיו? אתה ממשיך את הטיפול? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 17:47, ו' בכסלו, ה'תשפ&quot;ו 17:47, 26 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :כן [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 17:47, 26 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == למחיקה - בקשת עזרה ==<br /> <br /> ישנו דף ברשימת הדפים המועמדים למחיקה, שלא ברור למה הוא שם (לא רואה שם תבנית למחיקה). 20:55, 26 בנובמבר 2025 (IST) [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 20:55, ו' בכסלו, ה'תשפ&quot;ו 20:55, 26 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :היה שם, מחקתי את התבנית. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 20:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == אשמח לתגובתך ==<br /> <br /> ביטלת מספר עריכות שעשיתי בטענה שצריכים לדון על כך בדף השיחה. אשמח לתגובתך על מה שכתבתי בדף השיחה שלי<br /> <br /> תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 03:51, ח' בכסלו, ה'תשפ&quot;ו 03:51, 28 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :איזה עריכה? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 17:22, 4 בדצמבר 2025 (IST)<br /> ::@[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 19:33, 17 בדצמבר 2025 (IST)<br /> :::לא משנה, זה כבר לא כ&quot;כ רלוונטי<br /> :::תודה בכל אופן [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 07:35, כ&quot;ח בכסלו, ה'תשפ&quot;ו 07:35, 18 בדצמבר 2025 (IST)<br /> ::::{{לייק}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 13:13, 18 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == מצטער ומבקש סליחה ==<br /> <br /> אם פגעתי או שנפגעת ממני / מאחת מעריכותיי (אחרת אין לי הסבר הגיוני לפעולותייך האחרונות..). א פרעיילכן חנוכה! בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 20:49, 17 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == שאלה ==<br /> <br /> האם ישנה אפשרות לראות רשימה של הערכים הנצפים ביותר (כמו בויקיפדיה) - יותר מאשר הרשימה של 10 הנצפים שב[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA סטטיסטיקות]? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 15:38, א' בטבת, ה'תשפ&quot;ו 15:38, 21 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :כן, [[מיוחד:PopularPages]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 15:40, 21 בדצמבר 2025 (IST)<br /> ::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:33, ג' בטבת, ה'תשפ&quot;ו 11:33, 23 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == שאלה נוספת ==<br /> <br /> האם יש אפשרות ל'ניתוח צפיות בדפים' (&quot;דף&quot; דינמי שניתן להציג בו מספר ערכים ולהשוות את נתוני הצפייה שלהם ונתונים נוספים) (כמו בויקיפדיה)? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:36, ג' בטבת, ה'תשפ&quot;ו 11:36, 23 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :לא נראה לי, בשביל זה צריך מערכת יותר מתקדמת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 18:34, 5 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> == מדוע הסרת את ההפניה מר&quot;ת לדף ר&quot;ת (פירושונים)? ==<br /> <br /> מדוע הסרת את ההפניה מר&quot;ת לדף ר&quot;ת (פירושונים)? מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}}<br /> : בשביל מה ליצור הפניה לפירושונים אם אפשר שהערך ר&quot;ת יהיה ערך פירושונים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 18:36, 5 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> == בחירות למפעילי מערכת ==<br /> <br /> האם צפויות בחירות למפעילי מערכת בזמן הקרוב / הרחוק? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:26, י&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ו 20:26, 6 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :אמור להיות השנה באב. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 20:27, 6 בינואר 2026 (IST)<br /> ::פעם בכמה זמן יש בחירות? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:34, י&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ו 20:34, 6 בינואר 2026 (IST)<br /> :::שנתיים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 20:35, 6 בינואר 2026 (IST)<br /> ::::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:45, י&quot;ז בטבת, ה'תשפ&quot;ו 20:45, 6 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> == אין מספיק די הזמן ודי המקום בוודאי לא יקפידו. וכפי שוודאי אתה יודע.... ==<br /> <br /> מתוך דברי כ&quot;ק אדמו&quot;ר בכ' סיון ה'תשמ&quot;ה ואכ&quot;מ וד&quot;ל וק&quot;ל להרב סיראט</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=738480 2025-02-06T12:54:31Z

<p>37.60.47.192: /* ימים אחרונים */הוספתי &quot;באריכות&quot; כי לקמן מובא שארבנו הזקן נ&quot;ע התפלל ערבית במוצש&quot;ק כד טבת( וגם ברור שהתפלל גם בליל ש&quot;ק שלפני זה) ! ויש לומר שביום ה&#039; שלפני ההסתלקות היתה הפעם האחרונה שהתפלל בארוכה והתבוננות וכו&#039;</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'<br /> |תמונה=רבי שניאור זלמן.jpg<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך<br /> |תיאור=מייסד [[חסידות חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ח באלול]] [[ה'תק&quot;ה]]{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מביא שנולד ב[[י&quot;ז כסלו]] [[תק&quot;ז]], או [[ט&quot;ז]] [[כסלו]] [[תק&quot;ח]], אבל על פי מסורת [[חב&quot;ד]], נולד ב[[י&quot;ח אלול]] [[תק&quot;ה]]}}<br /> |מקום לידה=[[ליאזנא]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]])<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[המגיד ממעזריטש]], [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] [[ליובאוויטש|מליובאוויטש]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]] וליקוטי תורה ותורה אור<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> [[קובץ:ציור אדמור הזקן - שולם.jpg|ממוזער|ציור של אדמו&quot;ר הזקן, מאת שלום פייגין]]<br /> '''רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'{{הערה|נקרא כך על שם אביו &quot;ברוך&quot;, כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מליאדי - האדמו&quot;ר הזקן{{הערה|במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר אַלטעֶר רבי'''}}''' {{הערה|היה מכונה גם '''דער ליטוואק'''. בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו&quot;ר הזקן &quot;הגאון הליטאי&quot;.}}, '''הרב''' '''המגיד מליוזנא''' או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: &quot;בעל התניא&quot; - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו&quot;בעל השולחן ערוך&quot; - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה&quot;תניא&quot; הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}), ([[י&quot;ח באלול]] [[ה'תק&quot;ה]] - [[כ&quot;ד בטבת]] [[ה'תקע&quot;ג]]), מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממזריטש]], הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב&quot;ד]] וה[[אדמו&quot;ר]] הראשון בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב&quot;ד וכתב את [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|&quot;שולחן ערוך הרב&quot;]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו===<br /> [[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו&quot;ר הזקן]]]]<br /> הוריו של אדמו&quot;ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר&quot;ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר&quot;ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנולד בשנת ה'שט&quot;ז ונפטר בשנת ה'ש&quot;פ. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת ה'תט&quot;ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב&quot;ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר &quot;קול יהודה&quot; על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו&quot;ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו&quot;ר הזקן. ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&amp;hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&amp;st=משה+מפוזנא&amp;pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס&quot;ד]] וקובץ &quot;מאסף ישורון&quot; [[ג' באלול]] [[תשנ&quot;ז]] עמוד [[תרע&quot;ט]].}}) ו[[רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י&quot;ז באלול]] שנת [[תק&quot;ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי [[יצחק שאול]], ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק&quot;ד]] הגיעו אל [[הבעל שם טוב]] והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)| ברוך]] ורבקה נשארו קצת אצל [[הבעל שם טוב]] ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י&quot;ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: &quot;למועד הזה ממש אתם חובקים בן&quot;.<br /> <br /> לפני שעזבו את [[מז'יבוז']], נכנסו אל [[הבעש&quot;ט]] לקבל ברכת פרידה. [[רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית רבקה]] אמרה ל[[בעש&quot;ט]] שכאשר ה' ימלא את ברכתו הקדושה של הבעש&quot;ט היא תקדיש אותו ל[[תורה]] ועבודה בדרכו של הבעש&quot;ט. הבעש&quot;ט ברכם, והם נסעו לביתם בשמחה. בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי [[י&quot;ח באלול]] שנת [[תק&quot;ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיירה [[ליאזנא]].<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] שנת [[תק&quot;ה]] נסע ר' [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|ברוך]] אל הבעש&quot;ט לבשר לו שברכתו נתקיימה ואשתו נפקדה. הבעש&quot;ט התעניין על זמן הפקידה וכששמע זאת, ציווה את ר' ברוך לחגור אבנט ולברך &quot;[[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]&quot; ללא שם ומלכות.<br /> <br /> בהמשך נתן לו [[הבעש&quot;ט]] הוראות כיצד תנהג האשה בעת ההיריון ואחר הלידה והזהירו שלא לספר לאיש שנולד לו בן ואם ישאלוהו על כך, יאמר באופן סתמי: ה' יעזור.<br /> <br /> ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק&quot;ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש&quot;ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים, וזכר הרבה פרקי [[תהילים]] בעל פה.<br /> <br /> כשר' ברוך בא ל[[בעש&quot;ט]] ב[[ראש השנה]] [[תק&quot;ז]], סיפר לו על החלטתו שב[[ח&quot;י אלול]] הבא, כשבנו יגיע לגיל שלוש, [[הבעש&quot;ט]] יגזור לו את שערותיו. בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק&quot;ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל [[הבעל שם טוב]], ל[[מז'יבוז']]. הבעש&quot;ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה &quot;סבא&quot;.<br /> <br /> ===ילדותו ונעוריו===<br /> רבי שניאור זלמן נחשב לילד מסודר בזמנים ובלימודים. היתה לו הצלחה גדולה בידיעת התורה ואף את הענין הקשה ביותר בתורה הבין לכל פרטיו. ב[[י&quot;ז בכסלו]] [[תק&quot;י]] התקבל רבי שניאור זלמן לשמש ה[[חבריא קדישא]] בעיירה [[ליאזנא]], עד [[בר מצווה| הבר מצווה]] שלו. בגיל 15 הספיק לסיים את כל הש&quot;ס 3 פעמים. ובגיל 16, באור ל[[י&quot;ז כסלו]] [[תקכ&quot;א]], התקבל לאחד מחברי ה'חבריא קדישא'{{הערה|ראה [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] פרק א', והדיונים בהערות שם.}}. הוא היה בקי בסידור &quot;שער השמים&quot; של השל&quot;ה, והתנהג לפי הנהגות השל&quot;ה.<br /> <br /> בגיל שמונה כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש&quot;י]], האבן עזרא וה[[רמב&quot;ן]]. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי ראובן בעל-שם (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן בעל-שם הוליכו לעבר השולחן, והדיינים החלו לומר: {{ציטוטון|שלושה זקנים אלה, [[רש&quot;י]], האבן עזרא וה[[רמב&quot;ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי פירושך הכלול משלושת הפירושים.}}, אדמו&quot;ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']].<br /> <br /> לאחר שהתעורר התענה אדמו&quot;ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית שרף את פירושו{{הערה|רשימת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, [[בטאון חב&quot;ד]] גיליון 19-20.}}.<br /> <br /> בהיותו בן תשע לקחו אביו לעיירה [[ליובאוויטש]] ללמוד תורה אצל הגאון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]]. כשמלאו לרבינו הזקן אחת עשרה שנים, כשנתיים לאחר הגיעו ל[[ליובאוויטש]], אמר רבי [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]] לרבי ברוך שבנו אינו זקוק עוד ל[[מלמדים]], ור' [[ישראל ברוך פוזנר | ברוך]] לקח אותו לביתו בליאזנא.<br /> <br /> בהיותו בן אחת עשרה, החל ללמוד בנוסף ל[[גמרא]] ופוסקים, ספרי [[קבלה]] ו[[מוסר]]. בנוסף לחיזוק לימודיו, החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא נהג להגיע לשוק בליאזנא, לעודד את היהודים לעזוב את עיסוקם במסחר, שלא כל-כך התפרנסו מהם, ולעבור להתפרנס מעבודת האדמה. משפחות רבות עברו בשיכנועו לעסוק בחקלאות{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ה עמוד 78}}.<br /> <br /> ===בר המצווה===<br /> בחגיגת [[בר המצווה]] בשנת [[תקי&quot;ח]], נטלו חלק מגדולי הגאונים של אותו הדור, מ[[וויטבסק]], פולוצק ומינסק. אביו של אדמו&quot;ר הזקן רבי [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|ברוך]] וסבו רבי משה, ערכו אז שבעת ימי משתה, ובכל יום היתה [[סעודת מצווה]] בה נאמרו הרבה חידושי תורה. חידושיו של אדמו&quot;ר הזקן עלו על כולם ונכתבו על ידי אחיו ר' [[יהודה לייב מינוביץ']]{{הערה|רבי יצחק אייזיק מ[[וויטבסק]] סיפר, שנמצאו אצלו שלושה כרכים כתב יד שהעתיק מתוך כתבי רבי יהודה לייב - אחיו של אדמו&quot;ר הזקן, תשובותיו של אדמו&quot;ר הזקן על כל השאלות מהגאונים שהיו נוכחים בחגיגות הבר מצווה שלו.}}. כל הגאונים הסמיכוהו והכתירוהו בתארים &quot;גאון&quot; ו&quot;[[רב]] [[תנא]] הוא ופליג&quot;{{הערה|תארים אלו נרשמו בפנקס ה'חבריא קדישא' בתור זכרון לדורות.}}.<br /> <br /> זמן קצר אחרי בר-המצוה שלו, נסע ל[[וויטבסק]] אל דודו רבי [[יוסף יצחק משריי]] ושהה שם כמה חודשים. שם, הוא שמע על [[שיטת החסידות]] ועל דרך [[הבעש&quot;ט]], אך מבלי לדעת שאלו הם מאמרי הבעש&quot;ט. לאחר זמן סיפר, שכאשר היה אצל דודו, הרגיש כל יום אווירה של עונג [[יום טוב]]{{הערה|ספר התולדות אדמו&quot;ר הזקן חלק א'}}.<br /> <br /> ===[[נישואיו]]===<br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הזקן לפרקו - בהיותו בן ארבע עשרה - כבר יצא שמו בכל סביבת מגוריו כגאון.<br /> <br /> ר' [[יהודה לייב סגל]], שהיה אחד מעשירי ונכבדי העיר [[ויטבסק]], לקחו לחתן לבתו מרת [[סטערנא]].<br /> <br /> בתחילה קבעו את זמן ה[[חתונה]] ל[[חודש אלול]] [[תקי&quot;ט]], אבל אביו של אדמו&quot;ר הזקן - רבי ברוך נסע מביתו בתחילת חודש אלול ולכן דחו את החתונה.<br /> <br /> המחותן ר' [[יהודה לייב סגל]] דרש לערוך את החתונה בחורף [[תק&quot;כ]], אבל רבי ברוך לא הסכים. אחרי [[חג הפסח]] נסע רבי ברוך שוב מביתו וחזר ב[[חודש תמוז]], ואז קבע את זמן החתונה ליום שישי, ערב שבת נחמו, [[י&quot;ב במנחם אב]] תק&quot;כ.<br /> <br /> לאחר החתונה, היה סמוך על שולחן חותנו רבי [[יהודה לייב סגל]] בוויטבסק{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש&quot;ת עמוד 79}}.<br /> <br /> אחד התנאים שהתנה אדמו&quot;ר הזקן בהסכמתו לשידוך, היה שימסרו לרשותו את חמשת אלפי שקלים הזהב שהובילו עבורו כ[[נדוניה]], ושהוא יעשה בהם כחפצו. ואמנם בשנה הראשונה לחתונתו מסר את כל הסכום, בהסכמת רעייתו, עבור משפחות שרצו להתפרנס מעבודתו האדמה. בכסף זה סייע להם לקנות שטחי אדמה, בעלי חיים לציוד חקלאי. בזכות כסף זה הוקמו ישובים גדולים של יהודים עובדי אדמה לאורך נהר הדווינה החוצה את העיר [[וויטבסק]]. אדמו&quot;ר הזקן ביקר פעמים רבות בישובים אלו, עורר את היהודים לקבוע עיתים לתורה, והרבה לספר להם סיפורי תורה ואגדות חז&quot;ל{{הערה|שיחות תש&quot;ה עמוד 131}}.<br /> <br /> בגיל שמונה עשרה היה בקי בכל ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו כולל ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]].<br /> <br /> ===במזריטש===<br /> למרות שהוא לא נפגש עם הבעש&quot;ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש&quot;ט שהוא סבו הרוחני: &quot;ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש&quot;ט ואני נכד רוחני&quot; ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש&quot;ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש&quot;ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.<br /> <br /> לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ&quot;ד]] נסע, בהסכמת אשתו, לקיים &quot;הוי גולה למקום תורה&quot;{{הערה|אבות ד, יד.}}. <br /> <br /> אחר התלבטות בחר לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל רבי דובער המגיד ממזריטש. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת הוא כבר יודע, ואילו במזריטש מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת הוא טרם למד כיצד.<br /> <br /> כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש&quot;ט - שהוא [[נשמה]] חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש&quot;ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב&quot;ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.<br /> אדמו&quot;ר הזקן אמר שבמזריטש הוא למד: מה הוא הקב&quot;ה, מה הם ישראל ומהו כוחו של ניגון.<br /> <br /> בהיותו ב[[מזריטש]] למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).<br /> <br /> לאחר ששהה ב[[מזריטש]] במשך שנה וחצי, חזר לביתו בעיר [[ויטבסק]], והחל לפרסם את שיטת החסידות שיסד [[הבעש&quot;ט]]. אדמו&quot;ר הזקן חולל מהפכה בוויטבסק. גם גאוני וויטבסק נפעמו מאוד מגאונותו העצומה. כאשר ראה חותנו, הגביר ר' [[יהודה לייב סגל]], שחתנו 'נתפס' ל[[דרך החסידות]], החל לרדת לחייו ולהציק לו. הוא אף לחץ על בתו להתגרש וכשלא הסכימה לגירושין, גירש אותה אביה מביתו.<br /> <br /> בגיל עשרים ושתיים - בשנת [[תקכ&quot;ז]], נתמנה אדמו&quot;ר הזקן למגיד העיר [[ליאזנא]].<br /> <br /> בגיל עשרים וחמש - בשנת [[תק&quot;ל]], החל בהוראת [[המגיד]] לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם &quot;[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ו&quot;שולחן ערוך הרב&quot;. בשעה שציווה עליו לחבר את השולחן ערוך, עמד המגיד מלוא קומתו, הניח את ידיו על ראשו וברכו בברכת כהנים{{הערה|התמים עמוד עב{{הבהרה}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;א]], נסע בשליחות חשאית של [[המגיד ממזריטש]] אל רבי [[יוסף כלבו]] מ[[שקלוב]].<br /> <br /> ==יסוד חסידות חב&quot;ד==<br /> {{ערך מורחב|התייסדות חסידות חב&quot;ד}}<br /> כשחזר אדמו&quot;ר הזקן בפעם הראשונה מ[[מזריטש]], הוא סיפר שהרב המגיד גילה לו שאחד מתפקידיו ב[[עולם הזה]] הוא לגלות את [[חסידות חב&quot;ד]]. בשנת [[תקל&quot;ב]], כאשר כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליאזנא]] מידי הפולנים{{הערה|חסידות חב&quot;ד יכלה להיווסד רק ב[[רוסיה]], ראה שיחת [[הרבי]], [[י&quot;ב תמוז]] [[תשי&quot;ג]].}}, ייסד את שיטת חסידות חב&quot;ד – [[עבודת ה']] ב[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]{{הערה|שיחות תש&quot;ט עמוד 293, [[שלשלת היחס]] - אדמו&quot;ר הזקן}}.<br /> <br /> לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו&quot;ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו&quot;ר הזקן בהקמת חסידות חב&quot;ד עמד אחיו רבי [[יהודה לייב פוזנר]]. בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב&quot;ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ הקודש]], כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו&quot;ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב&quot;ד והתקשרו לאדמו&quot;ר הזקן, ובשנת תק&quot;מ מנו חסידי חב&quot;ד כ-15,000 משפחות ברחבי רוסיה.<br /> <br /> במשך שנה זו - [[תקל&quot;ב]] - ניהל תעמולה שהיהודים הגרים בעיר [[ויטבסק]], יעבירו את מושבם מעבר לגבול - למדינת [[רוסיה]]{{הערה|שלשלת היחס}}.<br /> <br /> ==נשיא חסידות חב&quot;ד==<br /> ===הסתלקות המגיד ממזריטש===<br /> [[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> {{ערך מורחב|אסיפות תלמידי המגיד}}<br /> ב[[י&quot;ח בכסלו]] [[תקל&quot;ג]], ביקש [[המגיד ממזריטש]] מתלמידו אדמו&quot;ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י&quot;ט בכסלו]] תקל&quot;ג, הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם &quot;המלאך&quot; התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מענדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו&quot;ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש.<br /> <br /> באותם שנים הייתה ההתנגדות ל[[תורת החסידות]] בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היתה דרישה לאיש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי [[אברהם המלאך]] והוחלט למנות ועד הנהגה והיו&quot;ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו&quot;ר נבחר אדמו&quot;ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו&quot;ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ו]] (1777) ייסד אדמו&quot;ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו&quot;ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזנא לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו&quot;ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב&quot;די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם ה[[חב&quot;ד]]י.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ז]]{{הערה|[[שלשלת היחס]]}} נסע ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו&quot;ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש&quot;על מי אוכל לעזוב את אנ&quot;ש אחינו בני ישראל&quot; וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי &quot;יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ&quot;{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו&quot;ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו ב[[חלום]] והורה לו להישאר ואדמו&quot;ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד&quot;ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בזמן הזה הלך האדמ&quot;ר הזקן לשהות במוהילוב.<br /> <br /> ===המעבר לליאזנא===<br /> באותה תקופה הגיעו לאדמו&quot;ר הזקן הצעות רבנות מהעיר [[ויטבסק]] ומ[[ליאזנא]] והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו&quot;ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל&quot;ו]] יצא אדמו&quot;ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל&quot;ח]] הגיע לליאזנא.<br /> <br /> באותם ימים כבר הנהיג אדמו&quot;ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל&quot;רבי&quot; רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של '[[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה, והם ביטאו את רצונם בפני רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ&quot;הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים.. שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים&quot;, &quot;גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם&quot;. הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד&quot;ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, &quot;וכבוד הרב מו&quot;ה שניאור זלמן (אדמו&quot;ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע&quot;ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת&quot;.<br /> <br /> במכתב זה נתן רבי מנחם מענדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מענדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מ[[פולין]] את 'החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה.<br /> <br /> כשהבין רבי מענדל שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו&quot;ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.<br /> <br /> ===הנסיעה אל הגאון מווילנה===<br /> לאחר הסתלקות הרב [[המגיד ממזריטש]], הגבירו המתנגדים את מלחמתם בחסידות. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ואדמו&quot;ר הזקן נסעו ל[[ווילנה]] בשנת [[תקל&quot;ד]], כדי להיפגש עם [[הגאון מווילנה]], לשכנע אותו שה[[חסידים]] לא 'סטו' מדרך ה[[תורה]], ובכך להביא להפסקת מלחמותיהם של המתנגדים נגד החסידים. אולם [[הגר&quot;א]] סירב לקבלם ועזב את וילנה. הוא חזר אליה רק לאחר שאדמו&quot;ר הזקן ורבי מנחם מענדל עזבו את העיר.<br /> <br /> וכך כותב אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן]] אגרת לד}}: {{ציטוט|תוכן=מראשית כזאת הודענו והלכנו אל הגאון החסיד ע&quot;י לביתו להתווכח עימו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד מוהר&quot;ר מענדיל האראדאקער זצלה&quot;ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים... וכאשר החלו להפציר בו מאוד חלף והלך לו ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתנו מן העיר...ומלחמת המתנגדים נמשכה במלוא עוזה.}}<br /> <br /> רבי מנחם מענדל ואתו אחדים מתלמידי [[המגיד]], שנוכחו לראות שאינם יכולים להשקיט את מלחמת המתנגדים, החליטו לנסוע ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{מקור}}}}.<br /> <br /> ===ויכוחים עם המתנגדים לתורת החסידות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הויכוח הגדול במינסק (תקמ&quot;ג)]]}}<br /> בחמשת השנים בהן כיהן אדמו&quot;ר הזקן כמסדר הכללי של תנועת החסידות מאז עלייתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש ועד שנת [[תקמ&quot;ג]], ערך מספר ויכוחים מול גדולי המתנגדים, כשלצורך כך נסע במיוחד למעוזיהם של המתנגדים ל[[תורת החסידות]] והוכיח להם את כוחם של החסידים בלימוד [[תורת הנגלה]], ואת צדקת דרכם ושיטתם.<br /> <br /> הויכוחים הידועים מבין ויכוחים אלו הינם '[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]' ו'[[הויכוח הגדול במינסק]]' שנערך בשנת [[תקמ&quot;ג]], בעקבותיהם התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית, ונותרה רק ההתנגדות המפלגתית מצד הקיצוניים שבעדת המתנגדים, שלא היו מוכנים להשלים עם כך שאדמו&quot;ר הזקן ניצח אותם בויכוחים בצורה מוחצת.<br /> <br /> ===התמנותו לרבי===<br /> בשנת תקמ&quot;ו שלח רבי מנחם מענדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו&quot;ר הזקן{{הערה|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: &quot;אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה&quot;ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק&quot;ש מוהר&quot;ר שניאור זלמן נ&quot;י&quot;.}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערה|&quot;ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'&quot;.}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערה|&quot;לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'&quot;.}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערה|&quot;ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא הייתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאוד מטומאת הגוים&quot;.}}. באותה תקופה כבר היה אדמו&quot;ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|בשנת תקמ&quot;ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מענדל}} שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערה|&quot;ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו&quot;ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.{{ש}}הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ&quot;ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי.&quot;}}. עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערה|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה&quot;ו ואיש על דגל&quot;ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי&quot;ם י&quot;נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ו[[אהבה]] ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם&quot;.}}. רבי מענדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ&quot;ח, זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערה|.. כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים.. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו&quot;.}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, בשנת תקמ&quot;ח קיבל אדמו&quot;ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.<br /> <br /> ==עם תנועת ההשכלה==<br /> המשכילים באותו תקופה הצליחו לחדור ל[[ווילנה]], המרכז התורני הגדול ביותר באותה תקופה, שהיה גם המרכז ל[[התנגדות לחסידות]]. תלמידי החכמים בווילנה, ובראשם [[הגר&quot;א]], ראו בעין יפה את ההשתלמות בלימודים חיצוניים לצד [[לימוד התורה]], ובפרט בלימוד [[דקדוק]] [[לשון הקודש]]. המשכילים ניצלו פירצה זו כדי לחדור לשכבות המרכזיות של תלמידי החכמים, ולהעביר את בניהם לחינוך על פי דרכם, שהוביל צעירים רבים ללימודים זרים ביסודיות בברלין ומשם להשכלה. חלק פעיל בכך נטל [[שמעון ליליינטל]] (שמעון הכופר), שהתחזה למלמד ירא שמים והעביר ילדים רבים לחינוך בדרך ההשכלה. שמעון ניסה למצוא דרך להשפיע גם על הציבור החסידי, ולשם כך עשה מסע ארוך ל[[רוסיה הלבנה]] ואף נפגש עם [[אדמו&quot;ר הזקן]], אך התייאש כשנוכח לראות את גודל אמונתם של החסידים והתקשרותם לרבי{{הערה|[[הרבי הריי&quot;צ]], '''[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת דברי ימי אדמו&quot;ר הזקן]''', עמ' לב ואילך, [[קה&quot;ת]], תשע&quot;א<br /> }}.<br /> <br /> ==ספר התניא==<br /> [[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת [[ספר התניא]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}<br /> &quot;ספר התניא&quot; הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב&quot;ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. מסופר, שאדמו&quot;ר הזקן כתב את ספר התניא עם כל התשובות של כל הדורות עד ביאת משיח צדקנו.<br /> <br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו&quot;ר הזקן את שיטת חסידות חב&quot;ד, הדריך אדמו&quot;ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני [[עבודת השם]]. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד&quot;מ]] כספר &quot;[[תניא מהדורא קמא]]&quot;{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל&quot;ה]] (1775) התחיל אדמו&quot;ר הזקן לכתוב את [[ספר התניא]] ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו&quot;ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ&quot;ו]] (1797) שלח אדמו&quot;ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו&quot;ר הזקן ביום [[כ&quot;ו בכסלו]] [[תקנ&quot;ז]].<br /> <br /> בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.<br /> <br /> לספר התניא מספר כינויים; &quot;לקוטי אמרים&quot; - השם הרשמי אותו נתן אדמו&quot;ר הזקן. &quot;ספר של בינונים&quot; - על שם מטרת הספר. &quot;תניא&quot; - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. &quot;תורה שבכתב של תורת החסידות&quot; - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].<br /> <br /> ספר התניא מחולק לחמשה חלקים:<br /> #'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.<br /> #'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.<br /> #'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.<br /> #'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו&quot;ר הזקן.<br /> #'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו&quot;ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.<br /> <br /> סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו&quot;רי חב&quot;ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את [[ספר התניא]] בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש&quot;ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב&quot;ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב&quot;ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו.<br /> <br /> במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו&quot;ר חב&quot;ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש&quot;ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.<br /> <br /> ==מאסריו==<br /> [[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן]], [[מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לאחר התמנותו הרשמית של אדמו&quot;ר הזקן לנשיא [[חסידות חב&quot;ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו&quot;ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקנ&quot;ט]] (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו&quot;ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ&quot;ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו&quot;ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו&quot;ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י&quot;ט בכסלו]] תקנ&quot;ט לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק &quot;פדה בשלום נפשי&quot;.<br /> <br /> יום צאתו לחירות, י&quot;ט בכסלו, הפך ל&quot;חג הגאולה&quot; בקרב חסידי חב&quot;ד והוא נחוג עד היום.<br /> <br /> מאסרו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת [[תקנ&quot;ט]]{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83}}.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד בתשרי]] שנת [[תקס&quot;א]] [[מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן|נאסר אדמו&quot;ר הזקן בשנית]], אך בתנאים טובים יותר. עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ&quot;ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ&quot;ט בכסלו]] (נר חמישי של חנוכה){{הערה|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: &quot;ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)&quot;. ב[[כרם חב&quot;ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ&quot;ז בכסלו]] יצא אדמו&quot;ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ&quot;ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.<br /> <br /> ==בליאדי==<br /> לאחר מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו&quot;ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו&quot;ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו&quot;ר הזקן יגור בפטרבורג.<br /> <br /> כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו&quot;ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו&quot;ר הזקן ולחסידיו.<br /> <br /> ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י&quot;ד במנחם אב]] [[תקס&quot;א]] הגיע אדמו&quot;ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו&quot;ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו&quot;ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ו[[אוקראינה]] ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים{{הערה|על פי [[קונטרס לימוד החסידות]] עמ' 12-13}}.<br /> <br /> ==מלחמת נפוליאון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}<br /> עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה אדמו&quot;ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שאם נפוליאון ינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח&quot;ל. אשר על כן עשה אדמו&quot;ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י&quot;ד תמוז שנת [[תקע&quot;ב]] (1812 למניינם) - שלח אדמו&quot;ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרב [[משה מייזליש]]).<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. אדמו&quot;ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; &quot;ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא&quot;.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה אדמו&quot;ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ&quot;ט אב| כ&quot;ט מנחם-אב]], ער&quot;ח [[אלול]] שנת תקע&quot;ב. אדמו&quot;ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהייתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.<br /> <br /> בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם אדמו&quot;ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם אדמו&quot;ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, אדמו&quot;ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.<br /> <br /> זמן קצר לאחר עזיבתו של אדמו&quot;ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו יחד עם חיילי צבא צרפת, הוא מיהר אל מקום ביתו של אדמו&quot;ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של אדמו&quot;ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מאדמו&quot;ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לאדמו&quot;ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.<br /> <br /> במשך מאה וארבעים יום היו אדמו&quot;ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של אדמו&quot;ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב אדמו&quot;ר האמצעי, וזה לשונו: &quot;וב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] שמענו שהיתה מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר...&quot;<br /> <br /> כאשר אדמו&quot;ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב&quot;ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בנו וממשיך דרכו.<br /> <br /> == הסתלקותו ==<br /> [[קובץ:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ&quot;ד]])]]<br /> [[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו&quot;ר הזקן מבפנים]]<br /> ===ימים אחרונים===<br /> ביום שישי [[ח' בטבת]] [[תקע&quot;ג]] הגיע אדמו&quot;ר הזקן לכפר פיענא{{הערה|1=[https://www.google.com.ua/maps/place/Peny,+Kurskaya+oblast',+רוסיה/@51.0693537,35.9543904,13z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x4128b695373d9355:0x70a7e22b3e35db6d מיקום הכפר] במפות גוגל, [https://ssl.panoramio.com/photo/46542781 תמונת הכפר ] באתר panoramio.com}}, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערה|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים{{מקור}}.}}. ב[[יום חמישי]] [[כ&quot;א בטבת]] שנת [[תקע&quot;ג]] התפלל אדמו&quot;ר הזקן את תפילת הערבית האחרונה שלו (באריכות){{הערה|ראו בהרחבה אודות כל המאורעות סביב ההסתלקות בספר 'המסע האחרון' של הרב [[יהושע מונדשיין]] ובכתבה '''השבוע האחרון''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1891 עמוד 36.}}. <br /> <br /> בני אדמו&quot;ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה &quot;בדעה צלולה ומיושבת וב[[דביקות]] נפלאה&quot;. לפני [[הסתלקות]]ו אמר: &quot;זה שיאחז ב&quot;ידית&quot; שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי&quot;{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] [[תרצ&quot;ט]], עמוד 338. בהמשך כותב [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ש&quot;יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot; והוא מביא את אחד הפירושים.}}. <br /> <br /> עוד אמר{{הערה|מופיע ברשימה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ששמע מאביו, אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}: &quot;ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן ה[[גוף]] הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות ה[[נשמה]] בגוף, ומזה הוא התרגשותי. <br /> <br /> רגעים לפני [[הסתלקות]]ו כתב אדמור הזקן על פתקא את הדרוש הנפש השפלה: &quot;נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית&quot;{{הערה|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערה|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד&quot;ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא צויין שהיה זה בציוויו של אדמו&quot;ר הזקן.}}.<br /> <br /> ===ההסתלקות===<br /> ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו&quot;ר האמצעי, חורף תקע&quot;ג. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר ערבית ו[[הבדלה]] על קפה{{הערה|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]] שנשפך לו כמה פעמים במהלך ההבדלה (&quot;לקט הליכות ומנהגי שבת קודש&quot; (קה&quot;ת תשנ&quot;ו) פרק י' עמוד 63).}}, בשעה 22:22 - הסתלק.<br /> <br /> ===מקום מנוחתו - האדיטש===<br /> {{ערך מורחב|אוהל אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{ערך מורחב|האדיטש}}<br /> <br /> בכפר פיענא לא היה בית קברות יהודי, לכן הובילו את אדמו&quot;ר הזקן למחרת במזחלת שלג, לעיירה [[האדיטש]] במרחק של כ300 ק&quot;מ שם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. <br /> <br /> כשהובילו את אדמו&quot;ר הזקן לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו&quot;ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו&quot;ר הזקן חזר לשכב כמקודם.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן הובא למנוחות בבית העלמין היהודי בהאדיטש ומאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|אוהל]]. <br /> <br /> לאחר הקבורה עבר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, [[פריידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית פריידא]] - נישאה לרב [[אליהו (חתן אדמו&quot;ר הזקן)|אליהו קלוצקר]].<br /> *בתו, [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא אלטשולער]].<br /> *בתו, [[רחל (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו&quot;ר הזקן)|אברהם שיינעס]].<br /> *בנו, [[רבי דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|רבי דובער, האדמו&quot;ר האמצעי]] - נישא לרבנית [[הרבנית שיינא|שיינא שניאורי]].<br /> *בנו, [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|הרב חיים אברהם]].<br /> *בנו, [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|הרב משה]] - נישא למרת [[שפרה (כלת אדמו&quot;ר הזקן)|שפרה שניאורי]] לבית ריבלין.<br /> <br /> ==יחוסו==<br /> ייחוס אדה&quot;ז מגיע ל[[מהר&quot;ל מפראג]] שהוא עצמו מיוחס עד רב האי גאון בנו של [[רב שרירא גאון]] בנו של רב חנינא גאון שהם ממשפחת ראשי הגולה והנשיאים עד מלכי יהודה ודוד המלך{{הערה|1=ראה בזה גם [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=63386 מאמר הרב שלום דובער וולפא]}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} שאדמו&quot;ר הזקן היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&amp;st=&amp;pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן].}}, בנו של רבי [[משה מפוזנא]], בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר&quot;ל מפראג.<br /> <br /> לפי הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} רבי [[משה מפוזנא]] (סב אביו של אדמו&quot;ר הזקן) היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל &quot;קול יהודה&quot; על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין (ויש אומרים אב&quot;ד קהילת לבוב), וחתנו של המהר&quot;ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים המסתפקים אם ניתן לבנות ייחוס למהר&quot;ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן בעל התניא, ראה הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&amp;pgnum=128 ספר אור ישראל, ל&quot;ג, עמ' קכ&quot;ח והלאה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&amp;pgnum=102 שם, ל&quot;ד, עמ' צ&quot;ט והלאה].}} {{הערה|ואין אחר דבר המלך כלום. ואע&quot;פ שדברי קדשו של כ&quot;ק אדמור הריי&quot;צ אינם זקוקים לחיזוק וסיוע.}}.<br /> <br /> == ציור אדמו&quot;ר הזקן ==<br /> [[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> בשנת תקנ&quot;ט, כשהיה אדמו&quot;ר הזקן במאסר, הוא צויר על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה בגיל המתאים לתקופה זו. על הציור נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ&quot;ב]], את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> לא ידוע בוודאות אם הציור המקורי צוייר בעופרת שחורה, כפי שהוא ידוע מן ההדפסים או בצבע. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של הציור, בפורמט גדול. נעשה על ידי ר' שמריה שניאורסון והוא שמור כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> *[[אמירה לנכרי (ספר)]]<br /> *[[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> *[[הלכות תלמוד תורה]]<br /> *[[לקוטי תורה]]<br /> [[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], שנת [[תר&quot;ח]]]]<br /> *[[מאה שערים (ספר)]]<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> *[[סידור אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[ספר התניא]]<br /> *[[פסקי הסידור]]<br /> *[[קונטרס הרב]]<br /> *[[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[שאלות ותשובות הרב]]<br /> *[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[תורה אור (ספר)]]<br /> *[[בונה ירושלים]]<br /> *[[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן – הקצרים]]<br /> *[[לוח ברכות הנהנין]]<br /> <br /> ==חידושיו ותקנותיו==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> אדמו&quot;ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו&quot;ר הזקן מספר תקנות וחידושים:<br /> :*[[ספר התניא]] - דרך עבודת ה'.<br /> :*[[סידור אדמו&quot;ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.<br /> :*[[סכינים מלוטשות]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.<br /> :*[[כתב אדמו&quot;ר הזקן|כתב סת&quot;ם]] - צורת [[אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמוה&quot;ז ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת&quot;ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.<br /> :*[[חלוקת הש&quot;ס]] - סיום הש&quot;ס מדי שנה על ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב&quot;ד.<br /> :*[[מקווה בשיטת אדמו&quot;ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.<br /> :*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.<br /> :*[[קשר תפילין בשיטת אדמו&quot;ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן סימן כ&quot;ז סעיף י&quot;ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע&quot;ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.<br /> <br /> ==עשרת הניגונים==<br /> [[קובץ:ארבע בבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}<br /> מסורת בידי [[חסידי]] חב&quot;ד שאדמו&quot;ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ו[[דביקות]] ה[[נשמה]] באלקות. נוהגים לא לנגן [[ניגונים]] אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.<br /> <br /> #[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]<br /> #[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]<br /> #[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]<br /> #[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]<br /> #[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]<br /> #[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]<br /> #[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]<br /> #[[ניגון דבקות שבת (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]<br /> #[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]<br /> #[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תניא]]<br /> *[[איגוד צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[האדיטש]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], &quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית]]&quot;{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה&quot;ת]], [[ניו יורק]], [[תש&quot;ע]]<br /> *[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת&quot;ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> *הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].<br /> *מרדכי טיטלבוים, '''הרב מלאדי ומפלגת חב&quot;ד''', [[תר&quot;ע]].<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], מסע ברדיצ'ב<br /> *הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]], פרק ד - אדמו&quot;ר הזקן במאסר<br /> *מאסר וגאולה י&quot;ט כסלו, מוסף מיוחד ב[[שבועון בית משיח]] 207<br /> *סקירה - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן (גדולי ישראל ושו&quot;ע אדמוה&quot;ז, כיצד התקבל שו&quot;ע אדמוה&quot;ז בציבור הליטאי), [[שבועון בית משיח]] 1343<br /> *הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו&quot;ר הזקן.<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [[התמים (בית משיח)]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.<br /> *הרב [[דב טברדוביץ']], '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת אדמו&quot;ר הזקן, [[כפר-חב&quot;ד]].<br /> *ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב&quot;ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו&quot;ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''הראשון''', הוצאת [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], [[תשע&quot;ד]] - 2013.<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב&quot;ד עמוד 54, [[תשע&quot;ג]]<br /> *הרב [[נחום גרינוואלד]], [http://www.alysefer.com/הרב/ הרב], [[תשע&quot;ה]].<br /> *מתניה אנגלמן, '''דרך חדשה של 'נשמה חדשה'''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1992 עמוד 20<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=183&amp;article=1582 הרב בעל ה&quot;תניא&quot; - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב&quot;ד, וציוני הדרך של חייו] {{חב&quot;ד בישראל|}}<br /> *רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=183&amp;article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו&quot;ר הזקן] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו&quot;ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר {{COL|}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], [[אלול]] [[תשע&quot;ב]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=106&amp;article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> * ציון אדמו&quot;ר הזקן באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@50.3549522,34.0072083,3a,75y,97.81h,89.45t/data=!3m6!1e1!3m4!1sK_93ZD9qskuoSAIrtPWVgg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/50°21'16.3%22N+34°00'29.8%22E/@50.354523,34.0104677,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]<br /> *שאול סילם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shayevitz-Silem%20-%203%20Adar%202%205774.pdf דברי ימי אדמו&quot;ר הזקן]''' נדפס כתשורה לנישואי בתו ג' אדר תשע&quot;ד {{PDF|}}<br /> * [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ראיון-עם-אדמור-הזקן/ ראיון מיוחד עם האדמו&quot;ר הזקן – &quot;תרגום&quot; לעברית לטעימה מתשובותיו לחוקריו], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3562034 6 סרטונים על אדמו&quot;ר הזקן]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} קטעי מולטימדיה על אדמו&quot;ר הזקן באתר בית חב&quot;ד<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_57.html 'זכה לגילוי אליהו': מכתב נדיר של המגיד ממעזריטש על אדמו&quot;ר הזקן]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}<br /> <br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הזקן}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[המגיד ממזריטש]]{{הערה|כנשיא החסידות הכללית}}|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[י&quot;ט בכסלו]] [[תקל&quot;ג]] - [[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]]|הבא=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הזקן|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|3]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|ש]]<br /> [[קטגוריה:מגידים|ש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בליאדי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בליאזנא]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732659 2025-01-15T09:32:09Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.{{הערה|בספר &quot;דרך הרב&quot; על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): &quot;וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה&quot;ק ציס&quot;ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק&quot;ל... שהשו&quot;ע הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר&quot;א]&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום, ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדיין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי, ואם כן אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מהגאון רבי מאיר אריק בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע (=אדמו&quot;ר הזקן) אם היה עושה שולחן ערוך על ד' חלקי שו&quot;ע, לא הייתי משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' (אשרי) ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}.<br /> &quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממורי ורבי הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' ח&quot;ד}}. <br /> <br /> עוד מובא בשם ה'אבני נזר': &quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מורנו הרב שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו 14 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ורבי מאיר אריק. ראו בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עוז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז: &quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפירוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ב&quot;יפה שיחתן&quot; להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב בעל 'שפת אמת'}}. <br /> <br /> סיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולן חייבות לו את החיים הרוחניים שלהן''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עליי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: תלמד יורה דעה, תלמד חושן משפט, תלמד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. <br /> <br /> האדמו&quot;ר בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] מגור אמר: &quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הגאון הרב מאיר אריק: &quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעויין שם, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' (=רב כוחו) דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהן שו&quot;ע הרב - אין לי בהן בהירות!&quot;.<br /> <br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק (=אצל חסידי פולין) ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. <br /> כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרבי הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=732656 2025-01-15T09:10:42Z

<p>37.60.47.192: /* חיבוריו */את מיותר</p> <hr /> <div>הרב '''דוד אורטנברג''' (נקרא גם '''אורטינבורג''' או '''אורטינברג'''; תרצ&quot;ה-ת&quot;ש{{הערה|שנת לידתו לא ידועה}} – [[כ&quot;ד מנחם אב]] [[תר&quot;ע]]), היה מחסידי בויאן, שכיהן כמורה צדק בעיר [[ברדיצ'ב]] בדורם של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ועסק רבות בתורתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. נודע בעיקר בגלל חיבורו על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] &quot;[[תהלה לדוד]]&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הוריו היו הרב ישראל צבי, שנמנה על חסידיו של 'השרף' רבי [[אורי מסטרליסק]], ואמו - מרת שיינא חנה.<br /> <br /> היה צאצא ישיר דרך אביו של רבה [[זאב וולף מז'יטומיר]], מבני חבורתו של [[המגיד ממעזריטש]].<br /> <br /> בצעירותו [[התקשרות|התקשר]] לרבי [[ישראל מרוז'ין]], ולאחר פטירתו נמנה עם חסידיו של ממשיכי דרכו ב[[חסידות סדיגורה]] ולאחר מכן ב[[חסידות בויאן]].<br /> <br /> לאחר נישואיו התמנה כמורה צדק ב[[עיירה]] ברדיצ'ב, שם שקד על חיבורו ההלכתי סביב חלק 'אורח חיים' ב[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]], אותו הדפיס בברדיטשוב בשנת תרמ&quot;ח, וקרא לו בשם &quot;תהלה לדוד&quot; על שמו.<br /> <br /> ספרו נחשב כספר יסוד בלימוד דברי אדמו&quot;ר הזקן, והוא התקבל כמוסמך בענינים בהם דן, וספרו משמש כמוקד לדיונים הלכתי אצל הפוסקים שאחריו.<br /> <br /> נפטר בברדיצ'ב ב[[כ&quot;ד מנחם אב]] [[תר&quot;ע]] ונטמן בבית העלמין המקומי.<br /> <br /> בנו ר' ישראל נפטר ב[[ב' אייר]] [[תרצ&quot;ב]] ולא הותיר אחריו ילדים, וכך נגדעה שושלת משפחתו ולא נותרו לו צאצאים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] הודפסה מהדורה חדשה של ספרו 'תהלה לדוד' על ידי הוצאת הספרים 'עוז והדר'.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> מלבד חיבורו העיקרי על שמו נקרא 'תהלה לדוד' חיבר גם שני ספרים בשם '''שוהם וישפה''' - על ה[[רמב&quot;ם]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:אורטנברג, דוד}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר&quot;ע]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%90%D7%A4%D7%90&diff=732655 2025-01-15T08:32:46Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:פאפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[אדמו&quot;ר]] מפאפא, רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד, בביקור ב[[בית חב&quot;ד]], עם רבי [[אהרן טייטלבום]] מסאטמר]][[קובץ:פאפא 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (הראשון) מפאפא]]<br /> [[קובץ:פאפא 3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי יוסף גרינוואלד מפאפא]]<br /> '''חסידות פאפא''' (נהגה: פּוּפֶּא) היא חסידות שמוצאה מהעיר פאפא שב[[הונגריה]], ומרכזה כיום ב[[ניו יורק]]; כיום מכהן בה כאדמו&quot;ר רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (השני), השלישי בשושלת.<br /> <br /> ==תולדות החסידות==<br /> ראשיתה של החסידות, ב'''רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (הראשון)''' ([[תרמ&quot;ב]] - [[ב' באדר]] [[תש&quot;א]]), מחבר הספר &quot;ויגד יעקב&quot;, שכיהן כרב וכראש הישיבה בפאפא שבהונגריה. הוא היה בנו של הפוסק החסידי רבי משה גרינוואלד (י&quot;א בשבט תרי&quot;ג - ז' באב תר&quot;ע. מגדולי רבני הונגריה בסוף המאה ה-19. ידוע בחיבורו &quot;ערוגת הבושם&quot;. רבי משה היה במקורו ממשפחה לא חסידית, שנהגה כמנהגי ה&quot;חתם סופר&quot;, אולם מצעירותו נהיה לחסיד והיה נוסע לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, לרבי יהושע רוקח ולבנו רבי ישכר דוב מבעלזא ולרבי מרדכי לייפער מנדבורנא).<br /> <br /> בנו, '''רבי יוסף גרינוואלד''' ([[תרס&quot;ג]] - [[י&quot;ג באב]] [[תשד&quot;מ]]), מחבר הספר &quot;ויחי יוסף&quot;, הקים את הקהילה ומוסדותיה בשכונת [[ויליאמסבורג]] ב[[ברוקלין]], והפך את הקהילה לחצר חסידית והחל לכהן כ[[אדמו&quot;ר]]; בויליאמסבורג שוכן בית המדרש הענק של החסידות, ישיבתה, תלמוד התורה המונה מאות ילדים, ובית בנות. לחסידות בית חינוך לבנות גם ב[[בורו פארק]], ובתי מדרשות בבורו פארק ו[[מונסי]].<br /> <br /> מאז פטירתו של רבי יוסף, בשנת [[תשד&quot;מ]], מכהן כאדמו&quot;ר בנו '''רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (השני)''' (נולד ב[[ח' בניסן]] [[ה'תש&quot;ח]]).<br /> <br /> ==קשריה של חסידות פאפא עם חסידות חב&quot;ד==<br /> <br /> רבי משה, בעל &quot;ערוגת הבושם&quot;, כתב בצוואתו לבניו{{הערה|[https://hebrewbooks.org/38561 הכנה דרבה, עמ' 30.]}}: {{ציטוט|תוכן=ומי שרוצה לידע איזה דרך ישרה שיבור לו האדם בסדר לימודו וקיום מצות תלמוד תורה בשלימות, יעיין היטב בהלכות תלמוד תורה שבשו&quot;ע להגאון הקדוש בעל התניא, ואבקש מכם בניי שתלמדו הלכות תלמוד תורה בספר הנ&quot;ל ותקבעו סדר ואופן הלימוד שלכם עפ&quot;י דרכו בקודש}}.<br /> <br /> <br /> האדמו&quot;ר בעל ה'ויגד יעקב' מפאפא כתב בצוואתו: <br /> {{ציטוט|תוכן=אם תרגיל עצמך ללמוד לפרקים ובפרט בש&quot;ק וביו&quot;ט ובימים קדושים בס' ליקוטי אמרים הנקרא תניא, אז תרגיש בעצמך חיות של קדושה ותהי' כברי' חדשה כי הספר הקדוש הנ&quot;ל ממש מחי' מתים בגוף ובנפש.|מקור=רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד, '''צדה לדרך''', ערך גבורה{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=149180&amp;width=0&amp;scroll=0&amp;udid=0&amp;pagenum=29 בודפסט תש&quot;ו, ע' ד], באתר [[אוצר החכמה]]; [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=170922&amp;width=0&amp;scroll=0&amp;udid=0&amp;pagenum=15 ניו יורק תשס&quot;ט, עמ' יד], באתר [[אוצר החכמה]].}}}}<br /> <br /> ר&quot;ויגד יעקב&quot; מפאפא, רבי יעקב חזקיה, ביקר אצל הרבי הריי&quot;צ בהיותו בפרכטלדסדורף שבאוסטריה. רוב השיחה נסובה אודות ספרי בעל &quot;ערוגת הבושם&quot;, אביו של ה&quot;ויגד יעקב&quot;. הרבי הריי&quot;צ עודד את ה&quot;ויגד יעקב&quot; להדפיס שוב את הספר &quot;ערוגת הבושם&quot;, מכיוון שספר זה כבר אזל מן השוק, וכן עודדו שיוציא לאור את שאר הכתבים שהשאיר בעל &quot;ערוגת הבושם&quot; אחריו. {{הערה|אדמור&quot;י חב&quot;ד ויהדות אוסטריה, עמ' 165. ושם מופיע בהרחבה תיאור הפגישה מפיו של רצ&quot;י פייגלשטוק. עיי&quot;ש.}}<br /> <br /> בנו רבי יוסף, ביקר אצל [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ה]], ל[[ניחום אבלים]] על פטירת [[חנה שניאורסון (אם כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אמו הרבנית הצדקנית]], ודיברו שיחה תורנית על [[תשובה|עבודת התשובה]] מתוך [[שמחה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&amp;pgnum=545 שיחות קודש [[תשכ&quot;ה]] חלק א' עמ' 3 (545)].}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר מפאפא, רבי יעקב יחזקיה גרינוולד, בא לנחם את הרבי על [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשמ&quot;ח]]{{הערה|נדפס בקובץ והחי יתן אל לבו עמוד 51 ואילך}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] ביקר האדמו&quot;ר הנוכחי בישיבת תומכי תמימים סטטן איילנד. במהלך הביקור מסר שיעור לתלמידי התמימים בסיום השיעור שוחח עם ראש הישיבה על התפעלותו מרמת לימוד התמימים.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;א קיבל בשמחה רבה מאד את הספר דבר מלכות חידושים וביאורים בהל' מלכים (פרקים יא-יב) ואמר למלקט הת' עזאגווי שזהו ספר מאד טוב וחשוב וחזר על זה שוב ושוב, ואמר שעם ישראל חייבים ללמוד ולדעת מה הם ימות המשיח ושזה יחזק האמונה בביאת המשיח ובזה תתקרב הגאולה.<br /> <br /> ==הרב מצעהלים== <br /> <br /> בן נוסף של רבי משה בעל &quot;ערוגת הבושם&quot;, היה רבי לוי יצחק גרינוואלד (נולד בשנת תרנ&quot;ג) – שכיהן כרב בקהילות אורשיווא, ווישק, פאיע וצעהלים ואחר כך רב בקהל ערוגת הבושם - צעהלים בניו יורק. נפטר בכ&quot;ז בניסן תש&quot;מ.<br /> לרבי לוי יצחק גרינוואלד היה קשר קרוב מאוד לרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ר' דוד שפוץ ע&quot;ה סיפר שקודם שייסד רבי לוי יצחק את הישיבה ומתיבתא &quot;ערוגת הבושם&quot;, ייעץ לתלמידיו שישלחו את בניהם ללמוד בת&quot;ת בקראון הייטס אשר נוסד ע&quot;י הרבי הריי&quot;צ, כי שם היו המלמדים מגדלים זקנם וללא בלוריות. ואכן כך עשו מספר תלמידים שנסעו מדי יום ביומו לקראון הייטס ללמוד שם כעצת הרב מצעהלים. <br /> עוד סיפר הרב שפוץ כי הרבי הריי&quot;צ שאל את הרב מצעהלים: &quot;הרי אביך זצ&quot;ל כותב בספר &quot;הכנה דרבה&quot; שבניו יחזיקו ישיבה. אם כן למה אינך מחזיק ישיבה באמעריקא?&quot;. <br /> השיב הרב מצעהלים כי הבחורים בארה&quot;ב הולכים כמעט ללא פיאות הראש ויש להם בלוריות ולכן אינו יכול ללמוד עם תלמידים כאלה. <br /> הרבי הריי&quot;צ יעץ לרב מצעהלים שאם יש אפילו שניים-שלושה בחורים שהם לפי כפי רצונו, יתחיל ללמוד עימהם. וכך עשה הרב מצעהלים ובזה הקים את ישיבתו {{הערה|דמות תבניתו, צעהלימער רב, ברוקלין תשע&quot;ט, עמ' מט-נ.}}.<br /> <br /> בעת שחסידי בעלז עשו מאמצים להצלת רבי אהרן מבעלז מאירופה בעת מלחמת העולם השנייה, היה הרב מצעהלים בקשר עם הרבי הריי&quot;צ כדי לפעול להצלת רבי אהרן. ועד חסידי בעלז בארץ ישראל שיגר לרבי הריי&quot;צ מכתב בו הם מבקשים שיפעל להצלת האדמו&quot;ר מבעלז. <br /> כשנודע לרבי הריי&quot;צ שלרב מצעהלים ישנו קשר עם ועד ההצלה והם כתבו גם לו בעניין זה, כתב לו הרבי הריי&quot;צ מכתב בכ&quot;ד ניסן תש&quot;א (וכן לאדמו&quot;רים ורבנים נוספים, ובהם האדמו&quot;ר מקופישניץ) ובו מתעניין לדעת לחוות דעתו של הרב מצעהלים מה אפשר לעשות בנידון {{הערה|אג&quot;ק כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק ה, עמ של. עיין שם בהערה שהמכתב (א'תיט) הופנה גם לרב מצעהלים ובו הרבי הריי&quot;צ מכנהו &quot;כבוד ידידי הרה&quot;ג הנודע וו&quot;א אי&quot;א מוה&quot;ר לוי יצחק שי'&quot;.}}.<br /> <br /> במכתב תשובתו לרבי הריי&quot;צ כותב הרב מצעהלים לרבי הריי&quot;צ (להלן קטעים מהמכתב): &quot;שלום וברכה... כבוד אדמו&quot;ר הרב הגאון הצדיק, קדוש ישראל רכבו ופרשיו, פאר דורנו ונזר זמננו ועטרת תפארתנו&quot;. במכתבו כותב הרב מצעהלים כי האדמו&quot;ר מבעלזא אינו מעוניין להגר לארה&quot;ב, מכיון &quot;שאי אפשר לו וגם אין רצונו לבוא הנה ולהניח שמה כל צאצאיו ומשפחתו אשר חייהן תלויין בו&quot;.<br /> בהמשך מבקש הרב מצעהלים שהרבי הריי&quot;צ ישלח כספים כדי לסייע כלכלית לאדמו&quot;ר מבעלז &quot;להחיות נפש הרה&quot;צ מבעלז ומשפחתו&quot;. את מכתבו מסיים בין היתר במילים &quot;ובזה הנני משתחווה מול ארון הקודש באימה&quot;. {{הערה| דמות תבניתו, עמ' תנח-תס. שם נדפסה האיגרת בשלמותה וראה צילומה שם בעמ' תנט.}}<br /> מכתב תשובתו של הרבי הריי&quot;צ לרב מצעהלים מופיע באגרות קודש שלו {{הערה| אג&quot;ק כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק ה, עמ' שנב.}}. הרבי הריי&quot;צ שלח עם המכתב סכום כסף כדי לסייע לאדמו&quot;ר מבעלז. (לפרטים נוספים בנושא עזרתו של הרבי הריי&quot;צ בהצלתו של האדמו&quot;ר מבעלז, עיין בערך רבי אהרן רוקח). <br /> <br /> לפני חג השבועות תש&quot;א חלה הרב מצעהלים. באותם ימים, הרבי הריי&quot;צ כתב לו איגרת ובה דרש בשלומו. הרב מצעהלים השיב באיגרת לרבי הריי&quot;צ ובה מבשר על שיפור במצבו וכותב בין היתר: &quot;שלום לרבנו ולתורתו, ברוך שחלק לו מחכמתו... אדמו&quot;ר הרב הגאון הקדוש המהולל ברוב צדקתו&quot;... &quot;מכתב קדושתו הגיעני... והנני בתודתי על שתיקר נפשי השפלה בעיני כבוד קדושתו לשאול על מצבי. ואתכבד להודיע... שבאתי לביתי לשלום&quot;.. {{הערה| ראה את המכתב בשלמותו ותצלומו בספר דמות תבניתו, עמ' רסב-רסג.}}.<br /> <br /> הרב מצעהלים היה דבוק מאוד בספר התניא קדישא, ונהג לשים אותו בחבילתו כשנסע מחוץ לביתו. אף כשהיה בבית הרפואה לקח את הספר עימו. הרב אהרן זילברשטיין (מורה צדק של קהילת ערוגת הבושם) סיפר שפעם שכח הרב מצעהלים לקחת איתו את התניא, ושלח שליח שיביא אליו את הספר. בספריו העתיק הרבה מספר התניא, ועל גליונות התניא שלו רשם בכמה מקומות ציונים בכתב ידו.<br /> יעץ גם לאחרים שישימו את עיונם בספר התניא. במכתב חיזוק שכתב אחרי השואה, לרב משה ניישלאס (הרב של סרדהלי שבסלובקיה, ולימים הרב של שיכון סקווירא), הוא כותב: &quot;... וירגיל את עצמו ללמוד בכל יום שיעור בספר הקדוש ליקוטי אמרים מהגאון הקדוש בעל שו&quot;ע התניא, וילמדנו בעיון, לא רק בהעברה בעלמא, ויהיה לו לתועלת גדול בעבודת השם יתברך&quot;. {{הערה| דמות תבניתו, עמ' תד. וראו שם גם צילום ספר התניא של הרב מצעהלים עם ציונים בכתב ידו.}}.<br /> <br /> ==קובץ 'כצאן יוסף'==<br /> בכ&quot;ח תמוז תשמ&quot;ט{{הערה|'''היכל מנחם''', כרך א', עמ' צ&quot;ג.}} אישר הרבי את קבלת קובץ 'כצאן יוסף' דחסידי פאפא ... ומשיב במכתב הממוען ל&quot;כבוד חברי מערכת קובץ... שיחיו&quot;:<br /> <br /> :שלום וברכה!<br /> <br /> :בנועם מאשר קבלת הקובץ 'כצאן יוסף' ויהי רצון אשר ירבו ... לתורה ומצוותיה מעצמם ובעבודת יוסף – כשמו להוסיף. ועוד המעשה שהוא העיקר להוסיף גם באור שישתנה ועד שיהיה ויהפך בן לאביו אבינו שבשמים...<br /> <br /> ==חסידי פאפא==<br /> רבי [[משה זאב פרידמן]], מחסידי פאפא, היה מעריץ של [[הרבי]]; גם הרב [[גבריאל צינר]] המקורב לחב&quot;ד, הוא חסיד פאפא.<br /> <br /> הרב [[ברוך אוברלנדר]], בן דודו הרב [[גדליה אוברלנדר]] והרב [[נחום גרינוואלד]] - היו חסידי פאפא לפני שהתקרבו לחב&quot;ד.<br /> <br /> בנו של האדמו&quot;ר, הרב [[פנחס חיים גרינוואלד]] שליט&quot;א, רב קהילת פאפא ב[[מאנסי]] וגם [[ראש כולל]] שם, יש לו סדר בכולל בחודש אלול ב[[אוצר ליקוטי שיחות]] - [[תשובה]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17002 האדמו&quot;ר מפאפא בישיבת תות&quot;ל סטאטן איילינד]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44254 האדמו&quot;ר מסאטמר והאדמו&quot;ר מפאפא בבית חב&quot;ד בפלאם ספרינגרס.]<br /> *[chadushesanash.com/1508148815001501-1505150815121497150414901505.html האדמו&quot;ר מפאפא והאדמו&quot;ר מוויען בבית חב&quot;ד בפאלם ספרינגס]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%90%D7%A4%D7%90&diff=732653 2025-01-15T08:31:30Z

<p>37.60.47.192: עדכון</p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:פאפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[אדמו&quot;ר]] מפאפא, רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד, בביקור ב[[בית חב&quot;ד]], עם רבי [[אהרן טייטלבום]] מסאטמר]][[קובץ:פאפא 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (הראשון) מפאפא]]<br /> [[קובץ:פאפא 3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי יוסף גרינוואלד מפאפא]]<br /> '''חסידות פאפא''' (נהגה: פּוּפֶּא) היא חסידות שמוצאה מהעיר פאפא שב[[הונגריה]], ומרכזה כיום ב[[ניו יורק]]; כיום מכהן בה כאדמו&quot;ר רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (השני), השלישי בשושלת.<br /> <br /> ==תולדות החסידות==<br /> ראשיתה של החסידות, ב'''רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (הראשון)''' ([[תרמ&quot;ב]] - [[ב' באדר]] [[תש&quot;א]]), מחבר הספר &quot;ויגד יעקב&quot;, שכיהן כרב וכראש הישיבה בפאפא שבהונגריה. הוא היה בנו של הפוסק החסידי רבי משה גרינוואלד (י&quot;א בשבט תרי&quot;ג - ז' באב תר&quot;ע. מגדולי רבני הונגריה בסוף המאה ה-19. ידוע בחיבורו &quot;ערוגת הבושם&quot;. רבי משה היה במקורו ממשפחה לא חסידית, שנהגה כמנהגי ה&quot;חתם סופר&quot;, אולם מצעירותו נהיה לחסיד והיה נוסע לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, לרבי יהושע רוקח ולבנו רבי ישכר דוב מבעלזא ולרבי מרדכי לייפער מנדבורנא).<br /> <br /> בנו, '''רבי יוסף גרינוואלד''' ([[תרס&quot;ג]] - [[י&quot;ג באב]] [[תשד&quot;מ]]), מחבר הספר &quot;ויחי יוסף&quot;, הקים את הקהילה ומוסדותיה בשכונת [[ויליאמסבורג]] ב[[ברוקלין]], והפך את הקהילה לחצר חסידית והחל לכהן כ[[אדמו&quot;ר]]; בויליאמסבורג שוכן בית המדרש הענק של החסידות, ישיבתה, תלמוד התורה המונה מאות ילדים, ובית בנות. לחסידות בית חינוך לבנות גם ב[[בורו פארק]], ובתי מדרשות בבורו פארק ו[[מונסי]].<br /> <br /> מאז פטירתו של רבי יוסף, בשנת [[תשד&quot;מ]], מכהן כאדמו&quot;ר בנו '''רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (השני)''' (נולד ב[[ח' בניסן]] [[ה'תש&quot;ח]]).<br /> <br /> ==קשריה של חסידות פאפא עם חסידות חב&quot;ד==<br /> <br /> רבי משה, בעל &quot;ערוגת הבושם&quot;, כתב בצוואתו לבניו{{הערה|[https://hebrewbooks.org/38561 הכנה דרבה, עמ' 30.]}}: {{ציטוט|תוכן=ומי שרוצה לידע איזה דרך ישרה שיבור לו האדם בסדר לימודו וקיום מצות תלמוד תורה בשלימות, יעיין היטב בהלכות תלמוד תורה שבשו&quot;ע להגאון הקדוש בעל התניא, ואבקש מכם בניי שתלמדו הלכות תלמוד תורה בספר הנ&quot;ל ותקבעו סדר ואופן הלימוד שלכם עפ&quot;י דרכו בקודש}}.<br /> <br /> <br /> האדמו&quot;ר בעל ה'ויגד יעקב' מפאפא כתב בצוואתו: <br /> {{ציטוט|תוכן=אם תרגיל עצמך ללמוד לפרקים ובפרט בש&quot;ק וביו&quot;ט ובימים קדושים בס' ליקוטי אמרים הנקרא תניא, אז תרגיש בעצמך חיות של קדושה ותהי' כברי' חדשה כי הספר הקדוש הנ&quot;ל ממש מחי' מתים בגוף ובנפש.|מקור=רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד, '''צדה לדרך''', ערך גבורה{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=149180&amp;width=0&amp;scroll=0&amp;udid=0&amp;pagenum=29 בודפסט תש&quot;ו, ע' ד], באתר [[אוצר החכמה]]; [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=170922&amp;width=0&amp;scroll=0&amp;udid=0&amp;pagenum=15 ניו יורק תשס&quot;ט, עמ' יד], באתר [[אוצר החכמה]].}}}}<br /> <br /> ר&quot;ויגד יעקב&quot; מפאפא, רבי יעקב חזקיה, ביקר אצל הרבי הריי&quot;צ בהיותו בפרכטלדסדורף שבאוסטריה. רוב השיחה נסובה אודות ספרי בעל &quot;ערוגת הבושם&quot;, אביו של ה&quot;ויגד יעקב&quot;. הרבי הריי&quot;צ עודד את ה&quot;ויגד יעקב&quot; להדפיס שוב את הספר &quot;ערוגת הבושם&quot;, מכיוון שספר זה כבר אזל מן השוק, וכן עודדו שיוציא לאור את שאר הכתבים שהשאיר בעל &quot;ערוגת הבושם&quot; אחריו. {{הערה|אדמור&quot;י חב&quot;ד ויהדות אוסטריה, עמ' 165. ושם מופיע בהרחבה תיאור הפגישה מפיו של רצ&quot;י פייגלשטוק. עיי&quot;ש.}}<br /> <br /> בנו רבי יוסף, ביקר אצל [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ה]], ל[[ניחום אבלים]] על פטירת [[חנה שניאורסון (אם כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אמו הרבנית הצדקנית]], ודיברו שיחה תורנית על [[תשובה|עבודת התשובה]] מתוך [[שמחה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&amp;pgnum=545 שיחות קודש [[תשכ&quot;ה]] חלק א' עמ' 3 (545)].}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר מפאפא, רבי יעקב יחזקיה גרינוולד, בא לנחם את הרבי על [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשמ&quot;ח]]{{הערה|נדפס בקובץ והחי יתן אל לבו עמוד 51 ואילך}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] ביקר האדמו&quot;ר הנוכחי בישיבת תומכי תמימים סטטן איילנד. במהלך הביקור מסר שיעור לתלמידי התמימים בסיום השיעור שוחח עם ראש הישיבה על התפעלותו מרמת לימוד התמימים.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;א קיבל בשמחה רבה מאד את הספר דבר מלכות חידושים וביאורים בהל' מלכים (פרקים יא-יב) ואמר למלקט הת' עזאגווי שזהו ספר מאד טוב וחשוב וחזר על זה שוב ושוב, ואמר שעם ישראל חייבים ללמוד ולדעת מה הם ימות המשיח ושזה יחזק האמונה בביאת המשיח ובזה תתקרב הגאולה.<br /> <br /> ==הרב מצעהלים== <br /> <br /> בן נוסף של רבי משה בעל &quot;ערוגת הבושם&quot;, היה רבי לוי יצחק גרינוואלד (נולד בשנת תרנ&quot;ג) – שכיהן כרב בקהילות אורשיווא, ווישק, פאיע וצעהלים ואחר כך רב בקהל ערוגת הבושם - צעהלים בניו יורק. נפטר בכ&quot;ז בניסן תש&quot;מ.<br /> לרבי לוי יצחק גרינוואלד היה קשר קרוב מאוד לרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ר' דוד שפוץ ע&quot;ה סיפר שקודם שייסד רבי לוי יצחק את הישיבה ומתיבתא &quot;ערוגת הבושם&quot;, ייעץ לתלמידיו שישלחו את בניהם ללמוד בת&quot;ת בקראון הייטס אשר נוסד ע&quot;י הרבי הריי&quot;צ, כי שם היו המלמדים מגדלים זקנם וללא בלוריות. ואכן כך עשו מספר תלמידים שנסעו מדי יום ביומו לקראון הייטס ללמוד שם כעצת הרב מצעהלים. <br /> עוד סיפר הרב שפוץ כי הרבי הריי&quot;צ שאל את הרב מצעהלים: &quot;הרי אביך זצ&quot;ל כותב בספר &quot;הכנה דרבה&quot; שבניו יחזיקו ישיבה. אם כן למה אינך מחזיק ישיבה באמעריקא?&quot;. <br /> השיב הרב מצעהלים כי הבחורים בארה&quot;ב הולכים כמעט ללא פיאות הראש ויש להם בלוריות ולכן אינו יכול ללמוד עם תלמידים כאלה. <br /> הרבי הריי&quot;צ יעץ לרב מצעהלים שאם יש אפילו שניים-שלושה בחורים שהם לפי כפי רצונו, יתחיל ללמוד עימהם. וכך עשה הרב מצעהלים ובזה הקים את ישיבתו {{הערה|דמות תבניתו, צעהלימער רב, ברוקלין תשע&quot;ט, עמ' מט-נ.}}.<br /> <br /> בעת שחסידי בעלז עשו מאמצים להצלת רבי אהרן מבעלז מאירופה בעת מלחמת העולם השנייה, היה הרב מצעהלים בקשר עם הרבי הריי&quot;צ כדי לפעול להצלת רבי אהרן. ועד חסידי בעלז בארץ ישראל שיגר לרבי הריי&quot;צ מכתב בו הם מבקשים שיפעל להצלת האדמו&quot;ר מבעלז. <br /> כשנודע לרבי הריי&quot;צ שלרב מצעהלים ישנו קשר עם ועד ההצלה והם כתבו גם לו בעניין זה, כתב לו הרבי הריי&quot;צ מכתב בכ&quot;ד ניסן תש&quot;א (וכן לאדמו&quot;רים ורבנים נוספים, ובהם האדמו&quot;ר מקופישניץ) ובו מתעניין לדעת לחוות דעתו של הרב מצעהלים מה אפשר לעשות בנידון {{הערה|אג&quot;ק כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק ה, עמ של. עיין שם בהערה שהמכתב (א'תיט) הופנה גם לרב מצעהלים ובו הרבי הריי&quot;צ מכנהו &quot;כבוד ידידי הרה&quot;ג הנודע וו&quot;א אי&quot;א מוה&quot;ר לוי יצחק שי'&quot;.}}.<br /> <br /> במכתב תשובתו לרבי הריי&quot;צ כותב הרב מצעהלים לרבי הריי&quot;צ (להלן קטעים מהמכתב): &quot;שלום וברכה... כבוד אדמו&quot;ר הרב הגאון הצדיק, קדוש ישראל רכבו ופרשיו, פאר דורנו ונזר זמננו ועטרת תפארתנו&quot;. במכתבו כותב הרב מצעהלים כי האדמו&quot;ר מבעלזא אינו מעוניין להגר לארה&quot;ב, מכיון &quot;שאי אפשר לו וגם אין רצונו לבוא הנה ולהניח שמה כל צאצאיו ומשפחתו אשר חייהן תלויין בו&quot;.<br /> בהמשך מבקש הרב מצעהלים שהרבי הריי&quot;צ ישלח כספים כדי לסייע כלכלית לאדמו&quot;ר מבעלז &quot;להחיות נפש הרה&quot;צ מבעלז ומשפחתו&quot;. את מכתבו מסיים בין היתר במילים &quot;ובזה הנני משתחווה מול ארון הקודש באימה&quot;. {{הערה| דמות תבניתו, עמ' תנח-תס. שם נדפסה האיגרת בשלמותה וראה צילומה שם בעמ' תנט.}}<br /> מכתב תשובתו של הרבי הריי&quot;צ לרב מצעהלים מופיע באגרות קודש שלו {{הערה| אג&quot;ק כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק ה, עמ' שנב.}}. הרבי הריי&quot;צ שלח עם המכתב סכום כסף כדי לסייע לאדמו&quot;ר מבעלז. (לפרטים נוספים בנושא עזרתו של הרבי הריי&quot;צ בהצלתו של האדמו&quot;ר מבעלז, עיין בערך רבי אהרן רוקח). <br /> <br /> לפני חג השבועות תש&quot;א חלה הרב מצעהלים. באותם ימים, הרבי הריי&quot;צ כתב לו איגרת ובה דרש בשלומו. הרב מצעהלים השיב באיגרת לרבי הריי&quot;צ ובה מבשר על שיפור במצבו וכותב בין היתר: &quot;שלום לרבנו ולתורתו, ברוך שחלק לו מחכמתו... אדמו&quot;ר הרב הגאון הקדוש המהולל ברוב צדקתו&quot;... &quot;מכתב קדושתו הגיעני... והנני בתודתי על שתיקר נפשי השפלה בעיני כבוד קדושתו לשאול על מצבי. ואתכבד להודיע... שבאתי לביתי לשלום&quot;.. {{הערה| ראה את המכתב בשלמותו ותצלומו בספר דמות תבניתו, עמ' רסב-רסג.}}.<br /> <br /> הרב מצעהלים היה דבוק מאוד בספר התניא קדישא, ונהג לשים אותו בחבילתו כשנסע מחוץ לביתו. אף כשהיה בבית הרפואה לקח את הספר עימו. הרב אהרן זילברשטיין (מורה צדק של קהילת ערוגת הבושם) סיפר שפעם שכח הרב מצעהלים לקחת איתו את התניא, ושלח שליח שיביא אליו את הספר. בספריו העתיק הרבה מספר התניא ועל גליונות התניא שלו רשם בכמה מקומות ציונים בכתב ידו.<br /> יעץ גם לאחרים שילמדו תניא. במכתב חיזוק שכתב אחרי השואה, לרב משה ניישלאס (הרב של סרדהלי שבסלובקיה, ולימים הרב של שיכון סקווירא), הוא כותב: &quot;... וירגיל את עצמו ללמוד בכל יום שיעור בספר הקדוש ליקוטי אמרים מהגאון הקדוש בעל שו&quot;ע התניא, וילמדנו בעיון, לא רק בהעברה בעלמא, ויהיה לו לתועלת גדול בעבודת השם יתברך&quot;. {{הערה| דמות תבניתו, עמ' תד. וראו שם גם צילום ספר התניא של הרב מצעהלים עם ציונים בכתב ידו.}}.<br /> <br /> ==קובץ 'כצאן יוסף'==<br /> בכ&quot;ח תמוז תשמ&quot;ט{{הערה|'''היכל מנחם''', כרך א', עמ' צ&quot;ג.}} אישר הרבי את קבלת קובץ 'כצאן יוסף' דחסידי פאפא ... ומשיב במכתב הממוען ל&quot;כבוד חברי מערכת קובץ... שיחיו&quot;:<br /> <br /> :שלום וברכה!<br /> <br /> :בנועם מאשר קבלת הקובץ 'כצאן יוסף' ויהי רצון אשר ירבו ... לתורה ומצוותיה מעצמם ובעבודת יוסף – כשמו להוסיף. ועוד המעשה שהוא העיקר להוסיף גם באור שישתנה ועד שיהיה ויהפך בן לאביו אבינו שבשמים...<br /> <br /> ==חסידי פאפא==<br /> רבי [[משה זאב פרידמן]], מחסידי פאפא, היה מעריץ של [[הרבי]]; גם הרב [[גבריאל צינר]] המקורב לחב&quot;ד, הוא חסיד פאפא.<br /> <br /> הרב [[ברוך אוברלנדר]], בן דודו הרב [[גדליה אוברלנדר]] והרב [[נחום גרינוואלד]] - היו חסידי פאפא לפני שהתקרבו לחב&quot;ד.<br /> <br /> בנו של האדמו&quot;ר, הרב [[פנחס חיים גרינוואלד]] שליט&quot;א, רב קהילת פאפא ב[[מאנסי]] וגם [[ראש כולל]] שם, יש לו סדר בכולל בחודש אלול ב[[אוצר ליקוטי שיחות]] - [[תשובה]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17002 האדמו&quot;ר מפאפא בישיבת תות&quot;ל סטאטן איילינד]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44254 האדמו&quot;ר מסאטמר והאדמו&quot;ר מפאפא בבית חב&quot;ד בפלאם ספרינגרס.]<br /> *[chadushesanash.com/1508148815001501-1505150815121497150414901505.html האדמו&quot;ר מפאפא והאדמו&quot;ר מוויען בבית חב&quot;ד בפאלם ספרינגס]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=732645 2025-01-15T08:20:09Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:פרצובא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא]]<br /> [[קובץ:חלקת יהושע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יחיאל יהושע מביאלא]]<br /> [[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]<br /> [[קובץ:ביאלא 4.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי בן ציון מביאלא, עם הרב [[נפתלי רוט|רוט]] והרב [[יקותיאל פרקש|פרקש]]]]<br /> '''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של [[שושלת פשיסחא]].<br /> <br /> ==השושלת==<br /> תחילתה של השושלת ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].<br /> <br /> לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח&quot;ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו&quot;ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.<br /> <br /> ארבעה בנים ושתי בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה&quot;ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין ולאחר שנים שלא זכו לזש&quot;ק התגרשו, והשניה הייתה הרבנית חנה אשת האדמו&quot;ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב&quot;ד בני ברק.<br /> <br /> בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו&quot;ר בז' חשון [[תרס&quot;ו]].<br /> <br /> == רבי יחיאל יהושע מביאלא ==<br /> <br /> שמונה עשרה שנים לאחמ&quot;כ בשנת [[תרפ&quot;ד]] נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו&quot;ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.<br /> <br /> לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות [[שריפה]] באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.<br /> <br /> בנוסף הקים ישיבה בשם &quot;אור קדושים&quot; בבני ברק שפעלה עד ל[[הסתלקות]]ו בשנת [[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל עקב השתדלות ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]].<br /> == הקשר של החסידות עם [[רבותינו נשיאינו]] ==<br /> רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&amp;hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&amp;st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח&quot;כ עמ' לה]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.{{הערה|1= [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 129.}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] חתם יחד עם אדמו&quot;רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא&quot;.{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי&quot;ק ראה [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 119.}}<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> לרבי יחיאל יהושע היה קשר חם עם חסידי חב&quot;ד עוד בתקופה שבה היה בגלות בטורקמניסטן בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא פגש את חסידי חב&quot;ד שנמלטו לשם בזמן המלחמה, והתפעל מאוד מעמידתם האיתנה על משמר התורה וממסירות נפשם לשמור על גחלת היהדות. החסידים גם סייעו לפליטים שהתגלגלו שם, וביניהם לרבי יחיאל יהושע ומשפחתו. כשאברכים מפולין התלוננו בפניו שקשה להם להחזיק מעמד בנסיונות זמן כה ממושך ושאלו מה יהיה, חיזק רבי יחיאל יהושע אותם לעמוד בנסיונות בכל מחיר והציב להם כדוגמה את חסידי ליובאוויטש שעומדים כבר כעשרים שנה כצור חלמיש מול נגישותיו של השלטון הרוסי העריץ.<br /> באותה הזדמנות אף הביע התפעלותו מחסיד חב&quot;ד שפגש שם והתקיים כל שמונת ימי הפסח (בחו&quot;ל חל החג שמונה ימים) ממספר קוביות סוכר בלבד (מצות לא ניתן היה להשיג). בכל עת שחש החסיד שכוחו אוזל היה מוצץ קוביית סוכר להחיות את נפשו, אך לא הסכים להקל בפסח אף באכילת קטניות<br /> {{הערה|משרת אש לוהט (תולדות חייו וקצוות דרכו בקודש של... החלקת יהושע מביאלא..) חלק א, עמ' רמב.}}.<br /> <br /> == החסידות כיום ==<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ&quot;א [[שבט]] [[תשמ&quot;ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר ר' בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. ההכתרה בוצעה ע&quot;פ החלטת רוב החסידים, ונחתמה באיגרת ההכתרה ע&quot;י 70 מזקני החסידות. במקביל היה מכהן גם כרב ואב&quot;ד לוגאנו שבשוויץ. רבי בן ציון התפרסם בעיקר בזכות עשרות רבות של ספריו וחיבוריו התורניים הנקראים בשם ספר 'מבשר טוב', ומרכזי החסידות שבהנהגתו, הפזורים בכל הריכוזים החרדיים ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> מספר פעמים ביקר בבית חב&quot;ד בורשא שבפולין בהנהלת הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]{{הערה|שם=האדמו”ר מביאלא זצ”ל|{{קישור חבד און ליין|162349|נפטר זקן אדמו”רי מועצת אגו”י, האדמו”ר מביאלא זצ”ל||ב' אייר תשפ&quot;ד}}}}{{הערה|תיעוד מביקורו ב[[ניסן]] [[תשפ&quot;ג]] בתוך: [bechatzros.com/post/__025 קרישקעס: חדשות מעניינות ומדהימות מהשבוע בחצרות הקודש מסביב לעולם] באתר בחצרות הקודש (אידיש).] {{וידאו}}}}.<br /> <br /> רבי מנחם בן ציון נפטר ב[[ב' אייר]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|שם=האדמו”ר מביאלא זצ”ל}}, את מקומו ממלא בנו הרב יצחק יוסף דוב רבינוביץ.<br /> <br /> בסידורים שבהוצאת 'מכון מגמ&quot;ה' הוסיפו בנוסח ה&quot;אני מאמין&quot;, בשם האדמו&quot;ר רבי יחיאל יהושע מביאלא ש&quot;אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת ה[[רשב&quot;י]] ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום&quot;. הוספה דומה יש גם ב&quot;אני מאמין שכל דברי נביאים אמת&quot;. נכדים אחרים מרבי יחיאל יהושע התנגדו להוספה מכיון שלטענתם ההוספה שנאמרה על ידו ביידיש ב[[שמחת תורה]] לא נאמרה כנוסח קבוע כלל וכלל. כמו כן הוציא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] מכתב חריף השולל את ההוספה ולקריאתו הצטרפו [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]] ורבנים נוספים{{הערה|עיוני הלכות חלק ג', [[בני ברק]] [[תשס&quot;ט]].}}.<br /> <br /> === ביאלא בני ברק ===<br /> לאחר שלושה חדשים מפטירת האדמו&quot;ר מביאלה בעל חלקת יהושע, מינו חלק מחשובי החסידים והמקורבים ל'חלקת יהושע' מחסידי ביאלה את בנו השלישי, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא (כ&quot;ד [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] - כ&quot;ה [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]]), שאביו אמר עליו שהוא נקודת לבי (כעדותה של אמו הרבנית ע&quot;ה). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.<br /> <br /> לאחר פטירתו הוכתר לאדמו&quot;ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו&quot;ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב&quot;ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הינו &quot;[[בחזקת משיח]]&quot;. רבי אברהם הוכתר כאדמו&quot;ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה &quot;אור קדושים&quot; בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], בנו רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ&quot;ל), שאף הגיע אל הרבי ביום האחרון שקיבל קהל. והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו&quot;ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו&quot;ר מסערט ויזניץ שליט&quot;א בנו של רבי אליעזר הגר זצ&quot;ל האדמו&quot;ר הקודם מסערט ויזניץ (שנפטר [[כ' תמוז]] [[תשע&quot;ה]]).<br /> <br /> === ביאלא רמת אהרן ===<br /> לאחר תקופה נוספת נתמנה גם בנו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] כאדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרן (נפטר בערב [[ראש השנה]] [[תשע&quot;א]])<br /> <br /> רבי יעקב יצחק היה בקשר עם [[הרבי]].<br /> <br /> לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ לאדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרן, בן נוסף הוא רבי [[ברוך שלמה רבינוביץ]] האדמו&quot;ר מביאלא - הר יונה (מתגורר בבורו פארק).<br /> <br /> === ביאלא פשיסחא ===<br /> בן נוסף של רבי יחיאל יהושע, הוא רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] שמונה כאדמו&quot;ר מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס&quot;ד]]).<br /> <br /> גם רבי ירחמיאל צבי יהודה היה בקשר עם הרבי.<br /> <br /> לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי רבי אלימלך לאדמו&quot;ר מביאלא פשיסחא ופתח את בית מדרשו בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש&quot;נ]]. כמו כן, השתתף ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] בישיבת חב&quot;ד חיפה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43109 חב&quot;ד אינפו]}}. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו&quot;ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב&quot;צ, הוא מחבר הספר &quot;פסקי תשובות&quot; על משנה ברורה שמזכיר רבות את אדה&quot;ז והרבי בספריו. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. הבן רבי ברוך מכהן כאדמו&quot;ר מביאלא - לונדון, חתנו הוא רבי ישראל חיים וייס האדמו&quot;ר מספינקא, בני ברק.<br /> <br /> ==גלריית תמונות==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> <br /> קובץ:ביאלא_בב.JPG|רבי דוד מתתיהו רבינוביץ' מביאלא בני ברק<br /> קובץ:יעקב מנחם מביאלא.JPG|רבי יעקב מנחם רבינוביץ' מביאלא בני ברק<br /> קובץ:שידלובצא.jpg|רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא<br /> קובץ:רבינוביץ'.JPG|רבי יעקב יצחק רבינוביץ' מביאלא רמת אהרן<br /> קובץ:ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'.JPG|רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'<br /> קובץ:ירחמיאל צבי.jpg|ציונו של רבי ירחמיאל צבי<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66389 האדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרן אצל הרבי בחלוקת דולרים (כ&quot;ג חשון תנש&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/724771 לתת ולקבל]''' {{וידאו}}{{בית חב&quot;ד}} האדמו&quot;ר מביאלא עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=732644 2025-01-15T08:19:32Z

<p>37.60.47.192: עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרצובא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא]]<br /> [[קובץ:חלקת יהושע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יחיאל יהושע מביאלא]]<br /> [[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]<br /> [[קובץ:ביאלא 4.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי בן ציון מביאלא, עם הרב [[נפתלי רוט|רוט]] והרב [[יקותיאל פרקש|פרקש]]]]<br /> '''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של [[שושלת פשיסחא]].<br /> <br /> ==השושלת==<br /> תחילתה של השושלת ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].<br /> <br /> לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח&quot;ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו&quot;ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.<br /> <br /> ארבעה בנים ושתי בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה&quot;ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין ולאחר שנים שלא זכו לזש&quot;ק התגרשו, והשניה הייתה הרבנית חנה אשת האדמו&quot;ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב&quot;ד בני ברק.<br /> <br /> בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו&quot;ר בז' חשון [[תרס&quot;ו]].<br /> <br /> == רבי יחיאל יהושע מביאלא ==<br /> <br /> שמונה עשרה שנים לאחמ&quot;כ בשנת [[תרפ&quot;ד]] נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו&quot;ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.<br /> <br /> לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות [[שריפה]] באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.<br /> <br /> בנוסף הקים ישיבה בשם &quot;אור קדושים&quot; בבני ברק שפעלה עד ל[[הסתלקות]]ו בשנת [[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל עקב השתדלות ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]].<br /> == הקשר של החסידות עם [[רבותינו נשיאינו]] ==<br /> רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&amp;hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&amp;st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח&quot;כ עמ' לה]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.{{הערה|1= [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 129.}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] חתם יחד עם אדמו&quot;רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא&quot;.{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי&quot;ק ראה [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 119.}}<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> לרבי יחיאל יהושע היה קשר חם עם חסידי חב&quot;ד עוד בתקופה שבה היה בגלות בטורקמניסטן בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא פגש את חסידי חב&quot;ד שנמלטו לשם בזמן המלחמה, והתפעל מאוד מעמידתם האיתנה על משמר התורה וממסירות נפשם לשמור על גחלת היהדות. החסידים גם סייעו לפליטים שהתגלגלו שם, וביניהם לרבי יחיאל יהושע ומשפחתו.<br /> כשאברכים מפולין התלוננו בפניו שקשה להם להחזיק מעמד בנסיונות זמן כה ממושך ושאלו מה יהיה, חיזק רבי יחיאל יהושע אותם לעמוד בנסיונות בכל מחיר והציב להם כדוגמה את חסידי ליובאוויטש שעומדים כבר כעשרים שנה כצור חלמיש מול נגישותיו של השלטון הרוסי העריץ.<br /> באותה הזדמנות אף הביע התפעלותו מחסיד חב&quot;ד שפגש שם והתקיים כל שמונת ימי הפסח (בחו&quot;ל חל החג שמונה ימים) ממספר קוביות סוכר בלבד (מצות לא ניתן היה להשיג). בכל עת שחש החסיד שכוחו אוזל היה מוצץ קוביית סוכר להחיות את נפשו, אך לא הסכים להקל בפסח אף באכילת קטניות<br /> {{הערה|משרת אש לוהט (תולדות חייו וקצוות דרכו בקודש של... החלקת יהושע מביאלא.. תשפ&quot;ד) חלק א, עמ' רמב.}}.<br /> <br /> == החסידות כיום ==<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ&quot;א [[שבט]] [[תשמ&quot;ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר ר' בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. ההכתרה בוצעה ע&quot;פ החלטת רוב החסידים, ונחתמה באיגרת ההכתרה ע&quot;י 70 מזקני החסידות. במקביל היה מכהן גם כרב ואב&quot;ד לוגאנו שבשוויץ. רבי בן ציון התפרסם בעיקר בזכות עשרות רבות של ספריו וחיבוריו התורניים הנקראים בשם ספר 'מבשר טוב', ומרכזי החסידות שבהנהגתו, הפזורים בכל הריכוזים החרדיים ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> מספר פעמים ביקר בבית חב&quot;ד בורשא שבפולין בהנהלת הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]{{הערה|שם=האדמו”ר מביאלא זצ”ל|{{קישור חבד און ליין|162349|נפטר זקן אדמו”רי מועצת אגו”י, האדמו”ר מביאלא זצ”ל||ב' אייר תשפ&quot;ד}}}}{{הערה|תיעוד מביקורו ב[[ניסן]] [[תשפ&quot;ג]] בתוך: [bechatzros.com/post/__025 קרישקעס: חדשות מעניינות ומדהימות מהשבוע בחצרות הקודש מסביב לעולם] באתר בחצרות הקודש (אידיש).] {{וידאו}}}}.<br /> <br /> רבי מנחם בן ציון נפטר ב[[ב' אייר]] [[תשפ&quot;ד]]{{הערה|שם=האדמו”ר מביאלא זצ”ל}}, את מקומו ממלא בנו הרב יצחק יוסף דוב רבינוביץ.<br /> <br /> בסידורים שבהוצאת 'מכון מגמ&quot;ה' הוסיפו בנוסח ה&quot;אני מאמין&quot;, בשם האדמו&quot;ר רבי יחיאל יהושע מביאלא ש&quot;אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת ה[[רשב&quot;י]] ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום&quot;. הוספה דומה יש גם ב&quot;אני מאמין שכל דברי נביאים אמת&quot;. נכדים אחרים מרבי יחיאל יהושע התנגדו להוספה מכיון שלטענתם ההוספה שנאמרה על ידו ביידיש ב[[שמחת תורה]] לא נאמרה כנוסח קבוע כלל וכלל. כמו כן הוציא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] מכתב חריף השולל את ההוספה ולקריאתו הצטרפו [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]] ורבנים נוספים{{הערה|עיוני הלכות חלק ג', [[בני ברק]] [[תשס&quot;ט]].}}.<br /> <br /> === ביאלא בני ברק ===<br /> לאחר שלושה חדשים מפטירת האדמו&quot;ר מביאלה בעל חלקת יהושע, מינו חלק מחשובי החסידים והמקורבים ל'חלקת יהושע' מחסידי ביאלה את בנו השלישי, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא (כ&quot;ד [[כסלו]] [[תרפ&quot;ט]] - כ&quot;ה [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]]), שאביו אמר עליו שהוא נקודת לבי (כעדותה של אמו הרבנית ע&quot;ה). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב והיה רוח אלוקים מרחפת על פניו.<br /> <br /> לאחר פטירתו הוכתר לאדמו&quot;ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו&quot;ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כאב&quot;ד החסידות. רבי יעקב מנחם חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הינו &quot;[[בחזקת משיח]]&quot;. רבי אברהם הוכתר כאדמו&quot;ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה &quot;אור קדושים&quot; בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], בנו רבי פנחס ירמיהו נפתלי הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא בית שמש (חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל זצ&quot;ל), שאף הגיע אל הרבי ביום האחרון שקיבל קהל. והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו&quot;ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו&quot;ר מסערט ויזניץ שליט&quot;א בנו של רבי אליעזר הגר זצ&quot;ל האדמו&quot;ר הקודם מסערט ויזניץ (שנפטר [[כ' תמוז]] [[תשע&quot;ה]]).<br /> <br /> === ביאלא רמת אהרן ===<br /> לאחר תקופה נוספת נתמנה גם בנו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] כאדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרן (נפטר בערב [[ראש השנה]] [[תשע&quot;א]])<br /> <br /> רבי יעקב יצחק היה בקשר עם [[הרבי]].<br /> <br /> לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ לאדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרן, בן נוסף הוא רבי [[ברוך שלמה רבינוביץ]] האדמו&quot;ר מביאלא - הר יונה (מתגורר בבורו פארק).<br /> <br /> === ביאלא פשיסחא ===<br /> בן נוסף של רבי יחיאל יהושע, הוא רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] שמונה כאדמו&quot;ר מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס&quot;ד]]).<br /> <br /> גם רבי ירחמיאל צבי יהודה היה בקשר עם הרבי.<br /> <br /> לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי רבי אלימלך לאדמו&quot;ר מביאלא פשיסחא ופתח את בית מדרשו בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש&quot;נ]]. כמו כן, השתתף ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] בישיבת חב&quot;ד חיפה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43109 חב&quot;ד אינפו]}}. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו&quot;ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב&quot;צ, הוא מחבר הספר &quot;פסקי תשובות&quot; על משנה ברורה שמזכיר רבות את אדה&quot;ז והרבי בספריו. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. הבן רבי ברוך מכהן כאדמו&quot;ר מביאלא - לונדון, חתנו הוא רבי ישראל חיים וייס האדמו&quot;ר מספינקא, בני ברק.<br /> <br /> ==גלריית תמונות==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> <br /> קובץ:ביאלא_בב.JPG|רבי דוד מתתיהו רבינוביץ' מביאלא בני ברק<br /> קובץ:יעקב מנחם מביאלא.JPG|רבי יעקב מנחם רבינוביץ' מביאלא בני ברק<br /> קובץ:שידלובצא.jpg|רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא<br /> קובץ:רבינוביץ'.JPG|רבי יעקב יצחק רבינוביץ' מביאלא רמת אהרן<br /> קובץ:ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'.JPG|רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'<br /> קובץ:ירחמיאל צבי.jpg|ציונו של רבי ירחמיאל צבי<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66389 האדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרן אצל הרבי בחלוקת דולרים (כ&quot;ג חשון תנש&quot;א)]{{וידאו}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/724771 לתת ולקבל]''' {{וידאו}}{{בית חב&quot;ד}} האדמו&quot;ר מביאלא עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%96&diff=732642 2025-01-15T08:04:21Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בעלז 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת שבנה רבי [[שלום רוקח]] מייסד החסידות בעיירה בעלז]]<br /> חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי [[שלום רוקח]] מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].<br /> <br /> == תולדות החסידות ==<br /> אחרי פטירתו של מייסד החסידות רבי [[שלום רוקח]], מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלז, ששימש גם כרב העיירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)|יששכר דוב רוקח]] ב[[אדמו&quot;ר]]ות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא ב[[אדמו&quot;ר]]ות וברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, קיבלו עליהם את כיהונו.<br /> <br /> בשנות [[השואה]] הצליח רבי אהרן רוקח להימלט מ[[אירופה]] בסיוע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ועלה לארץ, אך משפחתו לא הצליחה להחלץ ונרצחה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים. <br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי אהרן, עקב הירצחו של בנו רבי משה רוקח בשואה ומונה אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא למלא את מקומו. <br /> <br /> רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)|יששכר דוב רוקח הראשון]], משמש כ[[אדמו&quot;ר]] מ&quot;[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]]&quot;. רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו&quot;ר מ[[מחנובקה]] לבית [[צ'רנוביל]].<br /> <br /> == הקשר עם חסידות חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר [[יששכר דוב רוקח|הנוכחי מבעלז]] בעת [[יחידות]] אצל הרבי, [[אדר]] [[תשמ&quot;א]]]]<br /> <br /> מסופר על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל&quot;טיש&quot; בחצרו של ר' [[שלום מבעלז]], כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר&quot;ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו &quot;אברך! ממני לא מתחבאים&quot; כשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו &quot;מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר&quot;?!{{הערה|אדמו&quot;רי חב&quot;ד ובני דורם ע' 74 מפי חסידים מפי כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומהר&quot;א מבעלז. ואוצר סיפורי חב&quot;ד חלק ב' ע' 302. וראו גם מה שסיפר על כך האדמו&quot;ר הנוכחי מבעלזא בשם דודו מהר&quot;א בספר בוצינא קדישא (ליקוט עובדות... מהרה&quot;ק מבעלזא...) עמ' פה.}}.<br /> <br /> בדומה לכך העיד ר' [[חיים שניאורסהן]] על מעשה דומה אותו ראה במו עיניו עם ה[[רבי]] וכך היה חוזר ומספר שוב ושוב: כאשר התגוררו הרבי והרבנית חיה מושקא בברלין נודע באחד הימים כי האדמו&quot;ר רבי אהרן מבעלז הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. ביקש מידידו, חסיד גור שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמנתי אני למקום שהכרתי את זהותו של הרבי. כאשר הבחין בי ביקש גם ממני שלא אגלה את זהותו לאיש, והבטחתי לו שכך אעשה. לאכסנייתו של האדמו&quot;ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת &quot;שלום&quot;. הוא נתן &quot;שלום&quot; כשידו עטופה במגבת{{הערה|1=נראה משום הקפדתו המיוחדת על טהרה, וכפי שאמר ל[[משמש בקודש|משמשו]]:&quot; יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי&quot; (ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=96263 כאן]}}, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק [[רבי אהרון]] את היד זמן ממושך ושאל: &quot;ווער איז דער יונגערמאן?&quot; [&quot;מי הוא האברך הזה&quot;]. -&quot;א גיוויינליכער יונגערמאן&quot; [=&quot;אברך רגיל&quot;], ענה הרבי. נענה [[רבי אהרן]] ואמר: &quot;א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט&quot; [=&quot;יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר&quot;]. כשניגשתי אני גיליתי באוזני האדמו&quot;ר שהאברך עם היד החמה הוא חתנו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמר האדמו&quot;ר: &quot;יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט&quot; [=&quot;כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה&quot;] לאחר מכן שוחח האדמו&quot;ר מבעלז עם הרבי במשך כעשר דקות, כשהוא מחזיק את ידו של הרבי.<br /> <br /> הגה&quot;צ רבי משה מונד אב&quot;ד מיקולייב, מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, דיבר פעם עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: &quot;ה[[ליובאוויטש|ליובאוויטשער]] [[רבי]] הוא איש קדוש&quot;, וסיפר כי פעם נזדמן לו לנסוע ב[[רכבת]] 'בין ארצית' באירופה בדרכו מ[[פאריז]] ל[[ורשה]], והבחין ב[[אברך]] בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה גויה אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד ב[[גמרא]] קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות, החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מ[[פאריז]], עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה גויה, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מ[[חסידי חב&quot;ד]] שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לו כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב&quot;ד לבני הישיבות].}}.<br /> <br /> רבי אהרן מבעלזא סיפר שאביו רבי יששכר דב (המהרי&quot;ד) רצה מאוד להשיג את פירוש אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot; על המשניות, ואז הגיע לבעלזא מוכר ספרים, ובין הספרים היה לו &quot;צמח צדק&quot; על המשניות, וקנו למהרי&quot;ד את הספר. {{הערה|מפי האדמו&quot;ר הנוכחי מבעלזא בשם דודו מהר&quot;א. ספר בוצינא קדישא (ליקוט עובדות... מהרה&quot;ק מבעלזא...) עמ' פה.}}<br /> <br /> האדמו&quot;ר הנוכחי רבי [[יששכר דוב רוקח]] היה בקשר עם הרבי, ופעמיים בעת שהותו ב[[ארצות הברית]] - בשנת [[תשל&quot;ג]] ובשנת [[תשמ&quot;א]] - נכנס ליחידות עם הרבי בה שוחחו על דברי תורה וחסידות וענייני השקפה.<br /> <br /> ביחידות בשנת [[תשל&quot;ג]] שח הרבי באוזני רבי [[יששכר דוב רוקח|יששכר דוב]] כי הוא פגש בדודו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא וראה שהינו &quot;צורה בלי חומר - מופשט מהגוף&quot;. בהמשך לכך נסובה השיחה על שיטת החסידות המדגישה את השמירה על בריאות הגוף כשהרבי מבאר כיצד אין הדבר עומד בסתירה לדברי חז&quot;ל שתוקף בגוף הוא חולשה לנשמה, שדברי חז&quot;ל הללו מכוונים לתוקף בגשמיות - חמימות והתענגות מעניני הגוף שדבר זה מביא לחלישות הנשמה מה שאין כן שיטת החסידות המדגישה את ההכרח בבריאות הגוף שוללת חסרון בבריאות הגוף שחסרון כזה מזיק לבריאות הנשמה. <br /> <br /> בהמשך השיחה היה הדיבור אודות הדפסת ספרי החסידות והצורך בלימודה כשהרבי דחף את האדמו&quot;ר להדפיס את ספרי החסידות של אדמו&quot;רי בעלז על אף שהקפידו שלא להדפיסם כשהרבי מבאר שגם בחב&quot;ד כך נהג [[הרבי הריי&quot;צ]] שהדפיס את ספרי אביו [[הרבי הרש&quot;ב]] שלא רצה שידפיסו את כתביו ובפרט לא באותיות מרובעות. הרבי הסביר שהסיבה להנהגה כזו היא מצד ירידת הדורות והמחלות הרוחניות שמתווספות כל העת. הרבי הוסיף והביא שני ראיות לכך שבמצבים מסוימים על אף גזירה מצד תלמיד חכם וגדול הדור יש מקום שלא לציית לה - האחת מה'מעשה רב' בנוגע לכתבי האריז&quot;ל ש[[רבי חיים ויטאל]] ציווה שלא לגונזם ולאחר מכן התירו גדולי ישראל להוציאם ולפרסמם והשנייה מהדיון והשקלא וטריא ההלכתיים אודת תלמיד חכם וגדול הדור שציווה שלא להספידו - שיש מקום לומר שמותר להספידו. <br /> כהמשך לכך התעניין האדמו&quot;ר מה ההבדל בין פעולת לימוד החסידות על היהודי הלומד ובין פעולתה של התפילה והרבי השיב שקשה מאוד לפעול על בחור (&quot;גם על פרומער בחור&quot;), להתפלל באריכות במשך כמה שעות שאז תשפיע ותפעל עליו התפילה באמת, אך יותר בנקל לפעול על בחור להגות בתורת החסידות &quot;שעה וחצי, שעתיים ואפילו שלוש שעות&quot;. <br /> <br /> הרבי גם הסביר שקיים הבדל ממשי בין הדורות שעברו לימינו אלה שאז היו העיר והסביבה באווירה של יראת שמים אך היום הולכת ומגברת הקליפה בעולם וחודרת בכל מקום ובכל גיל ושני השלכות נובעות מכך האחת שכיום ללא לימוד החסידות פשוט אי אפשר לעבוד את ה' כדבעי וכן שבזמננו זה יש לשלב את לימוד החסידות ב&quot;תוכנית הלימודים&quot; מיד עם הגיע הילד לגיל חינוך. <br /> <br /> ביחידות בשנת תשל&quot;ג דיבר איתו הרבי על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו&quot;ר מבעלז. וביחידות בתשמ&quot;א על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה. כשדיבר האדמו&quot;ר מבעלז נגד מה שיטת האדמו&quot;ר מ[[סאטמר]] שכתב בספרו [[ויואל משה]] שנתבטלה תורת הבעל שם טוב, אמר הרבי: &quot;לשם מה להזכיר גנותן של ישראל, שישנה &quot;שיטה&quot; שכזו?&quot;{{הערה|שיח שרפי קודש, עמ' 397.}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר מבעלזא מרבה לצטט בשיחותיו את דברי אדמו&quot;ר הזקן, ולפעמים גם מאדמו&quot;ר צמח צדק ועוד.<br /> האדמו&quot;ר מעודד את הבחורים והאברכים להגות בספרי אדמו&quot;ר הזקן, ובפרט בספר התניא. {{הערה|כן הורה לראש ישיבת בעלזא בירושלים ולראש ישיבת בעלזא אשדוד ועוד}}<br /> האדמו&quot;ר קנה אות בס&quot;ת לבנו הילד הרב אהרן מרדכי בילדותו.<br /> האדמו&quot;ר שלח את חסידיו במלחמות במדינת ישראל, אל קו החזית, להניח תפילין לחיילי צה&quot;ל.<br /> <br /> ==החרמת בעלז==<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], בתקופת הבחירות הסוערות בה פרשו ה[[מתנגדים|ליטאים]] מ[[אגודת ישראל]] ויצאו במחלוקת נגד עדת ה[[חסידים]] ובה הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת [[אגודת ישראל]] - עמד האדמו&quot;ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל. נערך כנס של בעלי המחלוקת ואחד מראשיהם (שלא מזכירים את שמו) דיבר נגד הרבי ולא נשמעה מחאה מצד האדמו&quot;ר מבעלז שהשתתף בכנס{{הערה| אם כי לטענת חסידי בעלזא בכך שהאדמו&quot;ר הוריד את ראשו על השולחן לעיני כל הייתה מחאה מרומזת על הדברים שנאמרו והבהרה שהם אינם לרוחו}} ולמרות שאחד מהאדמו&quot;רים שהשתתפו קם והתנגד לנאמר, לא קם למחות גם הוא.{{הערה|לפי גירסת חסידי בעלזא האדמו&quot;ר התנה את השתתפותו באותו אירוע שלא ידברו נגד הרבי, אך למרות זאת המארגנים לא עמדו בהבטחה. והדובר אף ציין זאת באמרו: &quot;אף שהתחייבתי, אך אינני יכול להתאפק&quot;.}}. בעקבות אירועים אלו הוחלט בקרב חסידי [[גור]] וכן החליט [[בית דין רבני חב&quot;ד]] שלא לסמוך על הכשר בעלז. מסופר שהודיעו על החלטה זו לרבי והשיב בחיוב (תוכן) שיוסיפו כהנה וכהנה{{הערה|יומן ר' מיכאל אהרן זליגסון א' חשון תשמ&quot;ט}}. בעקבות אירועים אלו נוצרה מתיחות מסוימת בין [[חסידות חב&quot;ד]] לחסידות בעלז{{הערה|ראה הרב אשכנזי חלק ב}}.<br /> <br /> בחודש [[אדר]] [[תש&quot;ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<br /> <br /> עם זאת בשנת [[תשע&quot;ו]] קיבל האדמו&quot;ר מבעלז לשיחה במעונו את ר' [[יואל כהן]] בה האזין ברוב קשב לשיחות והנהגות של הרבי וכן אישר לראש ישיבת בעלז בירושלים להשתתף בהתוועדות חג הגאולה י&quot;ט בכסלו שתערך מספר ימים לאחר מכן בבנייני האומה{{הערה|רבים מחסידי חב&quot;ד הבהירו שמפגש זה אין בו משום משום פגישת פיוס רשמית בשם הרבי וחסידות חב&quot;ד אולם הינו מבטא בהחלט את יחסו החם והחיובי של האדמו&quot;ר מבעלז לחסידות חב&quot;ד בכלל ולרבי בפרט.}}.<br /> <br /> ==גלריית תמונות==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> קובץ:בעלז 4.jpg|ציוניהם של אדמו&quot;רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא<br /> קובץ:בעלזער.jpg|רבי [[אהרן רוקח]] לפני [[השואה]]<br /> קובץ:בעלז 7.jpg|רבי [[יששכר דוב רוקח]], האדמו&quot;ר הנוכחי מבעלז<br /> קובץ:בעלזא.jpg|בית הכנסת המרכזי של החסידות ב[[ירושלים]]<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אהרון רוקח]]<br /> *[[מרדכי רוקח]]<br /> *[[יששכר דוב רוקח]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62632 מצמיח קרן ישועה] &quot;כך סייע [[הרבי הריי&quot;צ]] להצלת האדמו&quot;ר מבעלז&quot;, סקירה בעלון &quot;אור מן החושך&quot; היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_72.html גלרייה נדירה: פגישת האדמו&quot;ר מבעלז עם הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{תמונה|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בעלזא|*]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%96&diff=732641 2025-01-15T08:02:07Z

<p>37.60.47.192: /* הקשר עם חסידות חב&quot;ד */עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:בעלז 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת שבנה רבי [[שלום רוקח]] מייסד החסידות בעיירה בעלז]]<br /> חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי [[שלום רוקח]] מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].<br /> <br /> == תולדות החסידות ==<br /> אחרי פטירתו של מייסד החסידות רבי [[שלום רוקח]], מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלז, ששימש גם כרב העיירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)|יששכר דוב רוקח]] ב[[אדמו&quot;ר]]ות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא ב[[אדמו&quot;ר]]ות וברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, קיבלו עליהם את כיהונו.<br /> <br /> בשנות [[השואה]] הצליח רבי אהרן רוקח להימלט מ[[אירופה]] בסיוע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ועלה לארץ, אך משפחתו לא הצליחה להחלץ ונרצחה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים. <br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי אהרן, עקב הירצחו של בנו רבי משה רוקח בשואה ומונה אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא למלא את מקומו. <br /> <br /> רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)|יששכר דוב רוקח הראשון]], משמש כ[[אדמו&quot;ר]] מ&quot;[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]]&quot;. רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו&quot;ר מ[[מחנובקה]] לבית [[צ'רנוביל]].<br /> <br /> == הקשר עם חסידות חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר [[יששכר דוב רוקח|הנוכחי מבעלז]] בעת [[יחידות]] אצל הרבי, [[אדר]] [[תשמ&quot;א]]]]<br /> <br /> מסופר על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל&quot;טיש&quot; בחצרו של ר' [[שלום מבעלז]], כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר&quot;ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו &quot;אברך! ממני לא מתחבאים&quot; כשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו &quot;מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר&quot;?!{{הערה|אדמו&quot;רי חב&quot;ד ובני דורם ע' 74 מפי חסידים מפי כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומהר&quot;א מבעלז. ואוצר סיפורי חב&quot;ד חלק ב' ע' 302. וראו גם מה שסיפר על כך האדמו&quot;ר הנוכחי מבעלזא בשם דודו מהר&quot;א בספר בוצינא קדישא (ליקוט עובדות... מהרה&quot;ק מבעלזא...) עמ' פה.}}.<br /> <br /> בדומה לכך העיד ר' [[חיים שניאורסהן]] על מעשה דומה אותו ראה במו עיניו עם ה[[רבי]] וכך היה חוזר ומספר שוב ושוב: כאשר התגוררו הרבי והרבנית חיה מושקא בברלין נודע באחד הימים כי האדמו&quot;ר רבי אהרן מבעלז הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. ביקש מידידו, חסיד גור שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמנתי אני למקום שהכרתי את זהותו של הרבי. כאשר הבחין בי ביקש גם ממני שלא אגלה את זהותו לאיש, והבטחתי לו שכך אעשה. לאכסנייתו של האדמו&quot;ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת &quot;שלום&quot;. הוא נתן &quot;שלום&quot; כשידו עטופה במגבת{{הערה|1=נראה משום הקפדתו המיוחדת על טהרה, וכפי שאמר ל[[משמש בקודש|משמשו]]:&quot; יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי&quot; (ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=96263 כאן]}}, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק [[רבי אהרון]] את היד זמן ממושך ושאל: &quot;ווער איז דער יונגערמאן?&quot; [&quot;מי הוא האברך הזה&quot;]. -&quot;א גיוויינליכער יונגערמאן&quot; [=&quot;אברך רגיל&quot;], ענה הרבי. נענה [[רבי אהרן]] ואמר: &quot;א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט&quot; [=&quot;יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר&quot;]. כשניגשתי אני גיליתי באוזני האדמו&quot;ר שהאברך עם היד החמה הוא חתנו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמר האדמו&quot;ר: &quot;יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט&quot; [=&quot;כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה&quot;] לאחר מכן שוחח האדמו&quot;ר מבעלז עם הרבי במשך כעשר דקות, כשהוא מחזיק את ידו של הרבי.<br /> <br /> רבי אהרן מבעלזא סיפר שאביו רבי יששכר דב (מהרי&quot;ד) רצה מאוד להשיג את פירוש הצמח צדק על המשניות, ואז הגיע לבעלזא מוכר ספרים, ובין הספרים היה לו &quot;צמח צדק&quot; על המשניות, וקנו למהרי&quot;ד את הספר. {{הערה|מפי האדמו&quot;ר הנוכחי מבעלזא בשם דודו מהר&quot;א. ספר בוצינא קדישא (ליקוט עובדות... מהרה&quot;ק מבעלזא...) עמ' פה.}}.<br /> <br /> <br /> הגה&quot;צ רבי משה מונד אב&quot;ד מיקולייב, מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, דיבר פעם עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: &quot;ה[[ליובאוויטש|ליובאוויטשער]] [[רבי]] הוא איש קדוש&quot;, וסיפר כי פעם נזדמן לו לנסוע ב[[רכבת]] 'בין ארצית' באירופה בדרכו מ[[פאריז]] ל[[ורשה]], והבחין ב[[אברך]] בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה גויה אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד ב[[גמרא]] קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות, החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מ[[פאריז]], עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה גויה, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מ[[חסידי חב&quot;ד]] שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לו כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב&quot;ד לבני הישיבות].}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר הנוכחי רבי [[יששכר דוב רוקח]] היה בקשר עם הרבי, ופעמיים בעת שהותו ב[[ארצות הברית]] - בשנת [[תשל&quot;ג]] ובשנת [[תשמ&quot;א]] - נכנס ליחידות עם הרבי בה שוחחו על דברי תורה וחסידות וענייני השקפה.<br /> <br /> ביחידות בשנת [[תשל&quot;ג]] שח הרבי באוזני רבי [[יששכר דוב רוקח|יששכר דוב]] כי הוא פגש בדודו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא וראה שהינו &quot;צורה בלי חומר - מופשט מהגוף&quot;. בהמשך לכך נסובה השיחה על שיטת החסידות המדגישה את השמירה על בריאות הגוף כשהרבי מבאר כיצד אין הדבר עומד בסתירה לדברי חז&quot;ל שתוקף בגוף הוא חולשה לנשמה, שדברי חז&quot;ל הללו מכוונים לתוקף בגשמיות - חמימות והתענגות מעניני הגוף שדבר זה מביא לחלישות הנשמה מה שאין כן שיטת החסידות המדגישה את ההכרח בבריאות הגוף שוללת חסרון בבריאות הגוף שחסרון כזה מזיק לבריאות הנשמה. <br /> <br /> בהמשך השיחה היה הדיבור אודות הדפסת ספרי החסידות והצורך בלימודה כשהרבי דחף את האדמו&quot;ר להדפיס את ספרי החסידות של אדמו&quot;רי בעלז על אף שהקפידו שלא להדפיסם כשהרבי מבאר שגם בחב&quot;ד כך נהג [[הרבי הריי&quot;צ]] שהדפיס את ספרי אביו [[הרבי הרש&quot;ב]] שלא רצה שידפיסו את כתביו ובפרט לא באותיות מרובעות. הרבי הסביר שהסיבה להנהגה כזו היא מצד ירידת הדורות והמחלות הרוחניות שמתווספות כל העת. הרבי הוסיף והביא שני ראיות לכך שבמצבים מסוימים על אף גזירה מצד תלמיד חכם וגדול הדור יש מקום שלא לציית לה - האחת מה'מעשה רב' בנוגע לכתבי האריז&quot;ל ש[[רבי חיים ויטאל]] ציווה שלא לגונזם ולאחר מכן התירו גדולי ישראל להוציאם ולפרסמם והשנייה מהדיון והשקלא וטריא ההלכתיים אודת תלמיד חכם וגדול הדור שציווה שלא להספידו - שיש מקום לומר שמותר להספידו. <br /> כהמשך לכך התעניין האדמו&quot;ר מה ההבדל בין פעולת לימוד החסידות על היהודי הלומד ובין פעולתה של התפילה והרבי השיב שקשה מאוד לפעול על בחור (&quot;גם על פרומער בחור&quot;), להתפלל באריכות במשך כמה שעות שאז תשפיע ותפעל עליו התפילה באמת, אך יותר בנקל לפעול על בחור להגות בתורת החסידות &quot;שעה וחצי, שעתיים ואפילו שלוש שעות&quot;. <br /> <br /> הרבי גם הסביר שקיים הבדל ממשי בין הדורות שעברו לימינו אלה שאז היו העיר והסביבה באווירה של יראת שמים אך היום הולכת ומגברת הקליפה בעולם וחודרת בכל מקום ובכל גיל ושני השלכות נובעות מכך האחת שכיום ללא לימוד החסידות פשוט אי אפשר לעבוד את ה' כדבעי וכן שבזמננו זה יש לשלב את לימוד החסידות ב&quot;תוכנית הלימודים&quot; מיד עם הגיע הילד לגיל חינוך. <br /> <br /> ביחידות בשנת תשל&quot;ג דיבר איתו הרבי על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו&quot;ר מבעלז. וביחידות בתשמ&quot;א על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה. כשדיבר האדמו&quot;ר מבעלז נגד מה שיטת האדמו&quot;ר מ[[סאטמר]] שכתב בספרו [[ויואל משה]] שנתבטלה תורת הבעל שם טוב, אמר הרבי: &quot;לשם מה להזכיר גנותן של ישראל, שישנה &quot;שיטה&quot; שכזו?&quot;{{הערה|שיח שרפי קודש, עמ' 397.}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר מבעלזא מרבה לצטט בשיחותיו את דברי אדמו&quot;ר הזקן, ולפעמים גם מאדמו&quot;ר צמח צדק ועוד.<br /> האדמו&quot;ר מעודד את הבחורים והאברכים להגות בספרי אדמו&quot;ר הזקן, ובפרט בספר התניא. {{הערה|כן הורה לראש ישיבת בעלזא בירושלים ולראש ישיבת בעלזא אשדוד ועוד}}<br /> האדמו&quot;ר קנה אות בס&quot;ת לבנו הילד הרב אהרן מרדכי בילדותו.<br /> האדמו&quot;ר שלח את חסידיו במלחמות במדינת ישראל, אל קו החזית, להניח תפילין לחיילי צה&quot;ל.<br /> <br /> ==החרמת בעלז==<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], בתקופת הבחירות הסוערות בה פרשו ה[[מתנגדים|ליטאים]] מ[[אגודת ישראל]] ויצאו במחלוקת נגד עדת ה[[חסידים]] ובה הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת [[אגודת ישראל]] - עמד האדמו&quot;ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל. נערך כנס של בעלי המחלוקת ואחד מראשיהם (שלא מזכירים את שמו) דיבר נגד הרבי ולא נשמעה מחאה מצד האדמו&quot;ר מבעלז שהשתתף בכנס{{הערה| אם כי לטענת חסידי בעלזא בכך שהאדמו&quot;ר הוריד את ראשו על השולחן לעיני כל הייתה מחאה מרומזת על הדברים שנאמרו והבהרה שהם אינם לרוחו}} ולמרות שאחד מהאדמו&quot;רים שהשתתפו קם והתנגד לנאמר, לא קם למחות גם הוא.{{הערה|לפי גירסת חסידי בעלזא האדמו&quot;ר התנה את השתתפותו באותו אירוע שלא ידברו נגד הרבי, אך למרות זאת המארגנים לא עמדו בהבטחה. והדובר אף ציין זאת באמרו: &quot;אף שהתחייבתי, אך אינני יכול להתאפק&quot;.}}. בעקבות אירועים אלו הוחלט בקרב חסידי [[גור]] וכן החליט [[בית דין רבני חב&quot;ד]] שלא לסמוך על הכשר בעלז. מסופר שהודיעו על החלטה זו לרבי והשיב בחיוב (תוכן) שיוסיפו כהנה וכהנה{{הערה|יומן ר' מיכאל אהרן זליגסון א' חשון תשמ&quot;ט}}. בעקבות אירועים אלו נוצרה מתיחות מסוימת בין [[חסידות חב&quot;ד]] לחסידות בעלז{{הערה|ראה הרב אשכנזי חלק ב}}.<br /> <br /> בחודש [[אדר]] [[תש&quot;ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<br /> <br /> עם זאת בשנת [[תשע&quot;ו]] קיבל האדמו&quot;ר מבעלז לשיחה במעונו את ר' [[יואל כהן]] בה האזין ברוב קשב לשיחות והנהגות של הרבי וכן אישר לראש ישיבת בעלז בירושלים להשתתף בהתוועדות חג הגאולה י&quot;ט בכסלו שתערך מספר ימים לאחר מכן בבנייני האומה{{הערה|רבים מחסידי חב&quot;ד הבהירו שמפגש זה אין בו משום משום פגישת פיוס רשמית בשם הרבי וחסידות חב&quot;ד אולם הינו מבטא בהחלט את יחסו החם והחיובי של האדמו&quot;ר מבעלז לחסידות חב&quot;ד בכלל ולרבי בפרט.}}.<br /> <br /> ==גלריית תמונות==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> קובץ:בעלז 4.jpg|ציוניהם של אדמו&quot;רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא<br /> קובץ:בעלזער.jpg|רבי [[אהרן רוקח]] לפני [[השואה]]<br /> קובץ:בעלז 7.jpg|רבי [[יששכר דוב רוקח]], האדמו&quot;ר הנוכחי מבעלז<br /> קובץ:בעלזא.jpg|בית הכנסת המרכזי של החסידות ב[[ירושלים]]<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אהרון רוקח]]<br /> *[[מרדכי רוקח]]<br /> *[[יששכר דוב רוקח]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62632 מצמיח קרן ישועה] &quot;כך סייע [[הרבי הריי&quot;צ]] להצלת האדמו&quot;ר מבעלז&quot;, סקירה בעלון &quot;אור מן החושך&quot; היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_72.html גלרייה נדירה: פגישת האדמו&quot;ר מבעלז עם הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{תמונה|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בעלזא|*]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%96&diff=732640 2025-01-15T07:57:56Z

<p>37.60.47.192: /* הקשר עם חסידות חב&quot;ד */עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:בעלז 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת שבנה רבי [[שלום רוקח]] מייסד החסידות בעיירה בעלז]]<br /> חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי [[שלום רוקח]] מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].<br /> <br /> == תולדות החסידות ==<br /> אחרי פטירתו של מייסד החסידות רבי [[שלום רוקח]], מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלז, ששימש גם כרב העיירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)|יששכר דוב רוקח]] ב[[אדמו&quot;ר]]ות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא ב[[אדמו&quot;ר]]ות וברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, קיבלו עליהם את כיהונו.<br /> <br /> בשנות [[השואה]] הצליח רבי אהרן רוקח להימלט מ[[אירופה]] בסיוע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ועלה לארץ, אך משפחתו לא הצליחה להחלץ ונרצחה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים. <br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי אהרן, עקב הירצחו של בנו רבי משה רוקח בשואה ומונה אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא למלא את מקומו. <br /> <br /> רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי [[יששכר דוב רוקח (הראשון)|יששכר דוב רוקח הראשון]], משמש כ[[אדמו&quot;ר]] מ&quot;[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]]&quot;. רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו&quot;ר מ[[מחנובקה]] לבית [[צ'רנוביל]].<br /> <br /> == הקשר עם חסידות חב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר [[יששכר דוב רוקח|הנוכחי מבעלז]] בעת [[יחידות]] אצל הרבי, [[אדר]] [[תשמ&quot;א]]]]<br /> <br /> מסופר על [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל&quot;טיש&quot; בחצרו של ר' [[שלום מבעלז]], כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר&quot;ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו &quot;אברך! ממני לא מתחבאים&quot; כשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו &quot;מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר&quot;?!{{הערה|אדמו&quot;רי חב&quot;ד ובני דורם ע' 74 מפי חסידים מפי כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומהר&quot;א מבעלז. ואוצר סיפורי חב&quot;ד חלק ב' ע' 302. וראו גם מה שסיפר על כך האדמו&quot;ר הנוכחי מבעלזא בשם דודו מהר&quot;א בספר בוצינא קדישא (ליקוט עובדות... מהרה&quot;ק מבעלזא...) עמ' פה.}}.<br /> בדומה לכך העיד ר' [[חיים שניאורסהן]] על מעשה דומה אותו ראה במו עיניו עם ה[[רבי]] וכך היה חוזר ומספר שוב ושוב: כאשר התגוררו הרבי והרבנית חיה מושקא בברלין נודע באחד הימים כי האדמו&quot;ר רבי אהרן מבעלז הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. ביקש מידידו, חסיד גור שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמנתי אני למקום שהכרתי את זהותו של הרבי. כאשר הבחין בי ביקש גם ממני שלא אגלה את זהותו לאיש, והבטחתי לו שכך אעשה. לאכסנייתו של האדמו&quot;ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת &quot;שלום&quot;. הוא נתן &quot;שלום&quot; כשידו עטופה במגבת{{הערה|1=נראה משום הקפדתו המיוחדת על טהרה, וכפי שאמר ל[[משמש בקודש|משמשו]]:&quot; יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי&quot; (ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=96263 כאן]}}, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק [[רבי אהרון]] את היד זמן ממושך ושאל: &quot;ווער איז דער יונגערמאן?&quot; [&quot;מי הוא האברך הזה&quot;]. -&quot;א גיוויינליכער יונגערמאן&quot; [=&quot;אברך רגיל&quot;], ענה הרבי. נענה [[רבי אהרן]] ואמר: &quot;א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט&quot; [=&quot;יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר&quot;]. כשניגשתי אני גיליתי באוזני האדמו&quot;ר שהאברך עם היד החמה הוא חתנו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמר האדמו&quot;ר: &quot;יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט&quot; [=&quot;כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה&quot;] לאחר מכן שוחח האדמו&quot;ר מבעלז עם הרבי במשך כעשר דקות, כשהוא מחזיק את ידו של הרבי.<br /> <br /> הגה&quot;צ רבי משה מונד אב&quot;ד מיקולייב, מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, דיבר פעם עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: &quot;ה[[ליובאוויטש|ליובאוויטשער]] [[רבי]] הוא איש קדוש&quot;, וסיפר כי פעם נזדמן לו לנסוע ב[[רכבת]] 'בין ארצית' באירופה בדרכו מ[[פאריז]] ל[[ורשה]], והבחין ב[[אברך]] בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה גויה אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד ב[[גמרא]] קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות, החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מ[[פאריז]], עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה גויה, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מ[[חסידי חב&quot;ד]] שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לו כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב&quot;ד לבני הישיבות].}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר הנוכחי רבי [[יששכר דוב רוקח]] היה בקשר עם הרבי, ופעמיים בעת שהותו ב[[ארצות הברית]] - בשנת [[תשל&quot;ג]] ובשנת [[תשמ&quot;א]] - נכנס ליחידות עם הרבי בה שוחחו על דברי תורה וחסידות וענייני השקפה.<br /> <br /> ביחידות בשנת [[תשל&quot;ג]] שח הרבי באוזני רבי [[יששכר דוב רוקח|יששכר דוב]] כי הוא פגש בדודו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא וראה שהינו &quot;צורה בלי חומר - מופשט מהגוף&quot;. בהמשך לכך נסובה השיחה על שיטת החסידות המדגישה את השמירה על בריאות הגוף כשהרבי מבאר כיצד אין הדבר עומד בסתירה לדברי חז&quot;ל שתוקף בגוף הוא חולשה לנשמה, שדברי חז&quot;ל הללו מכוונים לתוקף בגשמיות - חמימות והתענגות מעניני הגוף שדבר זה מביא לחלישות הנשמה מה שאין כן שיטת החסידות המדגישה את ההכרח בבריאות הגוף שוללת חסרון בבריאות הגוף שחסרון כזה מזיק לבריאות הנשמה. <br /> <br /> בהמשך השיחה היה הדיבור אודות הדפסת ספרי החסידות והצורך בלימודה כשהרבי דחף את האדמו&quot;ר להדפיס את ספרי החסידות של אדמו&quot;רי בעלז על אף שהקפידו שלא להדפיסם כשהרבי מבאר שגם בחב&quot;ד כך נהג [[הרבי הריי&quot;צ]] שהדפיס את ספרי אביו [[הרבי הרש&quot;ב]] שלא רצה שידפיסו את כתביו ובפרט לא באותיות מרובעות. הרבי הסביר שהסיבה להנהגה כזו היא מצד ירידת הדורות והמחלות הרוחניות שמתווספות כל העת. הרבי הוסיף והביא שני ראיות לכך שבמצבים מסוימים על אף גזירה מצד תלמיד חכם וגדול הדור יש מקום שלא לציית לה - האחת מה'מעשה רב' בנוגע לכתבי האריז&quot;ל ש[[רבי חיים ויטאל]] ציווה שלא לגונזם ולאחר מכן התירו גדולי ישראל להוציאם ולפרסמם והשנייה מהדיון והשקלא וטריא ההלכתיים אודת תלמיד חכם וגדול הדור שציווה שלא להספידו - שיש מקום לומר שמותר להספידו. <br /> כהמשך לכך התעניין האדמו&quot;ר מה ההבדל בין פעולת לימוד החסידות על היהודי הלומד ובין פעולתה של התפילה והרבי השיב שקשה מאוד לפעול על בחור (&quot;גם על פרומער בחור&quot;), להתפלל באריכות במשך כמה שעות שאז תשפיע ותפעל עליו התפילה באמת, אך יותר בנקל לפעול על בחור להגות בתורת החסידות &quot;שעה וחצי, שעתיים ואפילו שלוש שעות&quot;. <br /> <br /> הרבי גם הסביר שקיים הבדל ממשי בין הדורות שעברו לימינו אלה שאז היו העיר והסביבה באווירה של יראת שמים אך היום הולכת ומגברת הקליפה בעולם וחודרת בכל מקום ובכל גיל ושני השלכות נובעות מכך האחת שכיום ללא לימוד החסידות פשוט אי אפשר לעבוד את ה' כדבעי וכן שבזמננו זה יש לשלב את לימוד החסידות ב&quot;תוכנית הלימודים&quot; מיד עם הגיע הילד לגיל חינוך. <br /> <br /> ביחידות בשנת תשל&quot;ג דיבר איתו הרבי על הצורך בהדפסת כתביו של סביו של האדמו&quot;ר מבעלז. וביחידות בתשמ&quot;א על כך שגם בנות קטנות צריכות ללמוד תורה. כשדיבר האדמו&quot;ר מבעלז נגד מה שיטת האדמו&quot;ר מ[[סאטמר]] שכתב בספרו [[ויואל משה]] שנתבטלה תורת הבעל שם טוב, אמר הרבי: &quot;לשם מה להזכיר גנותן של ישראל, שישנה &quot;שיטה&quot; שכזו?&quot;{{הערה|שיח שרפי קודש, עמ' 397.}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר מבעלזא מרבה לצטט בשיחותיו את דברי אדמו&quot;ר הזקן, ולפעמים גם מאדמו&quot;ר צמח צדק ועוד.<br /> האדמו&quot;ר מעודד את הבחורים והאברכים להגות בספרי אדמו&quot;ר הזקן, ובפרט בספר התניא. {{הערה|כן הורה לראש ישיבת בעלזא בירושלים ולראש ישיבת בעלזא אשדוד ועוד}}<br /> האדמו&quot;ר קנה אות בס&quot;ת לבנו הילד הרב אהרן מרדכי בילדותו.<br /> האדמו&quot;ר שלח את חסידיו במלחמות במדינת ישראל, אל קו החזית, להניח תפילין לחיילי צה&quot;ל.<br /> <br /> ==החרמת בעלז==<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], בתקופת הבחירות הסוערות בה פרשו ה[[מתנגדים|ליטאים]] מ[[אגודת ישראל]] ויצאו במחלוקת נגד עדת ה[[חסידים]] ובה הורה הרבי בצעד חד פעמי ויוצא דופן להצביע למפלגת [[אגודת ישראל]] - עמד האדמו&quot;ר מבעלז לצד הפלג הליטאי ובכך פרש משאר חצרות החסידים שהתאחדו תחת אגודת ישראל. נערך כנס של בעלי המחלוקת ואחד מראשיהם (שלא מזכירים את שמו) דיבר נגד הרבי ולא נשמעה מחאה מצד האדמו&quot;ר מבעלז שהשתתף בכנס{{הערה| אם כי לטענת חסידי בעלזא בכך שהאדמו&quot;ר הוריד את ראשו על השולחן לעיני כל הייתה מחאה מרומזת על הדברים שנאמרו והבהרה שהם אינם לרוחו}} ולמרות שאחד מהאדמו&quot;רים שהשתתפו קם והתנגד לנאמר, לא קם למחות גם הוא.{{הערה|לפי גירסת חסידי בעלזא האדמו&quot;ר התנה את השתתפותו באותו אירוע שלא ידברו נגד הרבי, אך למרות זאת המארגנים לא עמדו בהבטחה. והדובר אף ציין זאת באמרו: &quot;אף שהתחייבתי, אך אינני יכול להתאפק&quot;.}}. בעקבות אירועים אלו הוחלט בקרב חסידי [[גור]] וכן החליט [[בית דין רבני חב&quot;ד]] שלא לסמוך על הכשר בעלז. מסופר שהודיעו על החלטה זו לרבי והשיב בחיוב (תוכן) שיוסיפו כהנה וכהנה{{הערה|יומן ר' מיכאל אהרן זליגסון א' חשון תשמ&quot;ט}}. בעקבות אירועים אלו נוצרה מתיחות מסוימת בין [[חסידות חב&quot;ד]] לחסידות בעלז{{הערה|ראה הרב אשכנזי חלק ב}}.<br /> <br /> בחודש [[אדר]] [[תש&quot;ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של [[סאטמר]] ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<br /> <br /> עם זאת בשנת [[תשע&quot;ו]] קיבל האדמו&quot;ר מבעלז לשיחה במעונו את ר' [[יואל כהן]] בה האזין ברוב קשב לשיחות והנהגות של הרבי וכן אישר לראש ישיבת בעלז בירושלים להשתתף בהתוועדות חג הגאולה י&quot;ט בכסלו שתערך מספר ימים לאחר מכן בבנייני האומה{{הערה|רבים מחסידי חב&quot;ד הבהירו שמפגש זה אין בו משום משום פגישת פיוס רשמית בשם הרבי וחסידות חב&quot;ד אולם הינו מבטא בהחלט את יחסו החם והחיובי של האדמו&quot;ר מבעלז לחסידות חב&quot;ד בכלל ולרבי בפרט.}}.<br /> <br /> ==גלריית תמונות==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> קובץ:בעלז 4.jpg|ציוניהם של אדמו&quot;רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא<br /> קובץ:בעלזער.jpg|רבי [[אהרן רוקח]] לפני [[השואה]]<br /> קובץ:בעלז 7.jpg|רבי [[יששכר דוב רוקח]], האדמו&quot;ר הנוכחי מבעלז<br /> קובץ:בעלזא.jpg|בית הכנסת המרכזי של החסידות ב[[ירושלים]]<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אהרון רוקח]]<br /> *[[מרדכי רוקח]]<br /> *[[יששכר דוב רוקח]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62632 מצמיח קרן ישועה] &quot;כך סייע [[הרבי הריי&quot;צ]] להצלת האדמו&quot;ר מבעלז&quot;, סקירה בעלון &quot;אור מן החושך&quot; היוצא לאור על ידי חסידי בעלז - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_72.html גלרייה נדירה: פגישת האדמו&quot;ר מבעלז עם הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{תמונה|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בעלזא|*]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732639 2025-01-15T07:50:42Z

<p>37.60.47.192: /* הערכת גדולי ישראל את הספר */שיפרתי אבל לא שיניתי הציטוטים כי אדרבה זה אותנטי כשנכתב בלשונם המקורית של המחברים</p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.{{הערה|בספר &quot;דרך הרב&quot; על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): &quot;וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה&quot;ק ציס&quot;ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק&quot;ל... שהשו&quot;ע הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר&quot;א]&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום, ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדיין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי, ואם כן אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מהגאון רבי מאיר אריק בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע (=אדמו&quot;ר הזקן) אם היה עושה שולחן ערוך על ד' חלקי שו&quot;ע, לא הייתי משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' (אשרי) ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}.<br /> &quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממורי ורבי הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' ח&quot;ד}}. <br /> <br /> עוד מובא בשם ה'אבני נזר': &quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מורנו הרב שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו 14 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ורבי מאיר אריק. ראו בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עוז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז: &quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפירוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ב&quot;יפה שיחתן&quot; להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב בעל 'שפת אמת'}}. <br /> <br /> סיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולן חייבות לו את החיים הרוחניים שלהן''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עליי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: תלמד יורה דעה, תלמד חושן משפט, תלמד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. <br /> <br /> האדמו&quot;ר בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] מגור אמר: &quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הגאון הרב מאיר אריק: &quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעויין שם, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' (=רב כוחו) דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהן שו&quot;ע הרב - אין לי בהן בהירות!&quot;.<br /> <br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק (=אצל חסידי פולין) ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. <br /> כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732638 2025-01-15T07:49:39Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.{{הערה|בספר &quot;דרך הרב&quot; על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): &quot;וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה&quot;ק ציס&quot;ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק&quot;ל... שהשו&quot;ע הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר&quot;א]&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום, ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדיין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי, ואם כן אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מהגאון רבי מאיר אריק בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע (=אדמו&quot;ר הזקן) אם היה עושה שולחן ערוך על ד' חלקי שו&quot;ע, לא הייתי משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' (אשרי) ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}.<br /> &quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממורי ורבי הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' ח&quot;ד}}. <br /> <br /> עוד מובא בשם ה'אבני נזר': &quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מורנו הרב שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו 14 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ורבי מאיר אריק. ראו בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;.<br /> על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עוז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז: &quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפירוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ב&quot;יפה שיחתן&quot; להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב בעל 'שפת אמת'}}. <br /> <br /> סיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולן חייבות לו את החיים הרוחניים שלהן''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עליי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: תלמד יורה דעה, תלמד חושן משפט, תלמד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. <br /> <br /> האדמו&quot;ר בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] מגור אמר: &quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הגאון הרב מאיר אריק: &quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעויין שם, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' (=רב כוחו) דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהן שו&quot;ע הרב - אין לי בהן בהירות!&quot;.<br /> <br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק (=אצל חסידי פולין) ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. <br /> כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732637 2025-01-15T07:48:51Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.{{הערה|בספר &quot;דרך הרב&quot; על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): &quot;וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה&quot;ק ציס&quot;ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק&quot;ל... שהשו&quot;ע הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר&quot;א]&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום, ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדיין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי, ואם כן אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מהגאון רבי מאיר אריק בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע (=אדמו&quot;ר הזקן) אם היה עושה שולחן ערוך על ד' חלקי שו&quot;ע, לא הייתי משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' (אשרי) ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}.<br /> &quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממורי ורבי הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' ח&quot;ד}}. <br /> עוד מובא בשם ה'אבני נזר': &quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מורנו הרב שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו 14 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ורבי מאיר אריק. ראו בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;.<br /> על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עוז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז:&quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפירוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ב&quot;יפה שיחתן&quot; להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב בעל 'שפת אמת'}}. <br /> <br /> סיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולן חייבות לו את החיים הרוחניים שלהן''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עליי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: תלמד יורה דעה, תלמד חושן משפט, תלמד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. <br /> <br /> האדמו&quot;ר בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] מגור אמר: &quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הגאון הרב מאיר אריק: &quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעויין שם, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' (=רב כוחו) דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהן שו&quot;ע הרב - אין לי בהן בהירות!&quot;.<br /> <br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק (=אצל חסידי פולין) ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. <br /> כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732636 2025-01-15T07:47:36Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.{{הערה|בספר &quot;דרך הרב&quot; על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): &quot;וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה&quot;ק ציס&quot;ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק&quot;ל... שהשו&quot;ע הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר&quot;א]&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום, ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדיין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי, ואם כן אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מהגאון רבי מאיר אריק בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע (=אדמו&quot;ר הזקן) אם היה עושה שולחן ערוך על ד' חלקי שו&quot;ע, לא הייתי משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' (אשרי) ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}.<br /> &quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממורי ורבי הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' ח&quot;ד}}. <br /> עוד מובא בשם ה'אבני נזר':&quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מורנו הרב שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו 14 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ורבי מאיר אריק. ראו בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;.<br /> על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עוז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז:&quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפירוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ב&quot;יפה שיחתן&quot; להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב בעל 'שפת אמת'}}. <br /> <br /> סיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולן חייבות לו את החיים הרוחניים שלהן''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עליי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: תלמד יורה דעה, תלמד חושן משפט, תלמד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. <br /> <br /> האדמו&quot;ר בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] מגור אמר: &quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הגאון הרב מאיר אריק: &quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעויין שם, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' (=רב כוחו) דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהן שו&quot;ע הרב - אין לי בהן בהירות!&quot;.<br /> <br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק (=אצל חסידי פולין) ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. <br /> כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732635 2025-01-15T07:45:03Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.{{הערה|בספר &quot;דרך הרב&quot; על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): &quot;וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה&quot;ק ציס&quot;ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק&quot;ל... שהשו&quot;ע הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר&quot;א]&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום, ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדיין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי, ואם כן אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה&quot;ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק&quot;ל בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע אם היה עושה על ד' חלקי שו&quot;ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' (אשרי) ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}. &quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממורי ורבי הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' ח&quot;ד}}. עוד מובא בשם ה'אבני נזר':&quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו&quot;ה שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו י&quot;ד 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ורבי מאיר אריק. ראו בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז:&quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפירוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ב&quot;יפה שיחתן&quot; להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב בעל 'שפת אמת'}}. <br /> <br /> סיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולן חייבות לו את החיים הרוחניים שלהן''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עליי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: תלמד יורה דעה, תלמד חושן משפט, תלמד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. <br /> <br /> האדמו&quot;ר בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] מגור אמר: &quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הגאון הרב מאיר אריק: &quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעויין שם, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' (=רב כוחו) דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהן שו&quot;ע הרב - אין לי בהן בהירות!&quot;.<br /> <br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק (=אצל חסידי פולין) ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. <br /> כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732634 2025-01-15T07:44:12Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.{{הערה|בספר &quot;דרך הרב&quot; על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): &quot;וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה&quot;ק ציס&quot;ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק&quot;ל... שהשו&quot;ע הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר&quot;א]&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום, ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדיין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי, ואם כן אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה&quot;ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק&quot;ל בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע אם היה עושה על ד' חלקי שו&quot;ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' (אשרי) ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}. &quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממורי ורבי הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' ח&quot;ד}}. עוד מובא בשם ה'אבני נזר':&quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו&quot;ה שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו י&quot;ד 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ורבי מאיר אריק. ראו בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז:&quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפירוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ב&quot;יפה שיחתן&quot; להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב בעל 'שפת אמת'}}. <br /> <br /> סיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולן חייבות לו את החיים הרוחניים שלהן''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עליי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: תלמד יורה דעה, תלמד חושן משפט, תלמד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. <br /> <br /> האדמו&quot;ר מגור [[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] אמר:&quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הגאון הרב מאיר אריק: &quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעויין שם, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' (=רב כוחו) דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהן שו&quot;ע הרב - אין לי בהן בהירות!&quot;.<br /> <br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק (=אצל חסידי פולין) ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. <br /> כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732633 2025-01-15T07:42:59Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.{{הערה|בספר &quot;דרך הרב&quot; על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): &quot;וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה&quot;ק ציס&quot;ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק&quot;ל... שהשו&quot;ע הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר&quot;א]&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום, ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדיין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי, ואם כן אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה&quot;ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק&quot;ל בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע אם היה עושה על ד' חלקי שו&quot;ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' (אשרי) ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}. &quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממורי ורבי הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' ח&quot;ד}}. עוד מובא בשם ה'אבני נזר':&quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו&quot;ה שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו י&quot;ד 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ורבי מאיר אריק. ראו בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;.<br /> על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז:&quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפירוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ב&quot;יפה שיחתן&quot; להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב בעל 'שפת אמת'}}. <br /> <br /> סיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולן חייבות לו את החיים הרוחניים שלהן''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עליי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: תלמד יורה דעה, תלמד חושן משפט, תלמד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. <br /> <br /> האדמו&quot;ר מגור [[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]' אמר:&quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הגאון הרב מאיר אריק: &quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעויין שם, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' (=רב כוחו) דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהן שו&quot;ע הרב - אין לי בהן בהירות!&quot;.<br /> <br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק (=אצל חסידי פולין) ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732632 2025-01-15T07:41:01Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.{{הערה|בספר &quot;דרך הרב&quot; על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): &quot;וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה&quot;ק ציס&quot;ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק&quot;ל... שהשו&quot;ע הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר&quot;א]&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום, ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדיין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי, ואם כן אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה&quot;ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק&quot;ל בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע אם היה עושה על ד' חלקי שו&quot;ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}.<br /> עוד כתב:&quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממורי ורבי הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח&quot;ד}}. <br /> עוד מובא בשם ה'אבני נזר':&quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו&quot;ה שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו י&quot;ד 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ורבי מאיר אריק. ראו בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;.<br /> על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז:&quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפירוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ב&quot;יפה שיחתן&quot; להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב בעל 'שפת אמת'}}. <br /> <br /> סיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולן חייבות לו את החיים הרוחניים שלהן''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עליי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: תלמד יורה דעה, תלמד חושן משפט, תלמד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. <br /> <br /> ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]' אמר:&quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הגאון הרב מאיר אריק: &quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעויין שם, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' (=רב כוחו) דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהן שו&quot;ע הרב - אין לי בהן בהירות!&quot;.<br /> <br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק (=אצל חסידי פולין) ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732631 2025-01-15T07:39:53Z

<p>37.60.47.192: שיפורים</p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.{{הערה|בספר &quot;דרך הרב&quot; על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): &quot;וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה&quot;ק ציס&quot;ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק&quot;ל... שהשו&quot;ע הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר&quot;א]&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום, ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדיין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי, ואם כן אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *'''בספר &quot;שיח זקנים&quot;''':&quot;סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה&quot;ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק&quot;ל בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע אם היה עושה על ד' חלקי שו&quot;ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}.<br /> עוד כתב:&quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממורי ורבי הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח&quot;ד}}. <br /> עוד מובא בשם ה'אבני נזר':&quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו&quot;ה שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו י&quot;ד 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ורבי מאיר אריק. ראו בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;.<br /> על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז:&quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפירוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ב&quot;יפה שיחתן&quot; להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב בעל 'שפת אמת'}}. <br /> <br /> סיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולן חייבות לו את החיים הרוחניים שלהן''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עליי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: תלמד יורה דעה, תלמד חושן משפט, תלמד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. <br /> <br /> ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]' אמר:&quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הגאון הרב מאיר אריק: &quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעויין שם, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' (=רב כוחו) דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהן שו&quot;ע הרב - אין לי בהן בהירות!&quot;.<br /> <br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק (=אצל חסידי פולין) ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732630 2025-01-15T07:33:44Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.{{הערה|בספר &quot;דרך הרב&quot; על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): &quot;וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה&quot;ק ציס&quot;ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק&quot;ל... שהשו&quot;ע הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר&quot;א]&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום, ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדיין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי, ואם כן אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *'''בספר &quot;שיח זקנים&quot;''':&quot;סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה&quot;ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק&quot;ל בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע אם היה עושה על ד' חלקי שו&quot;ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}. עוד כתב:&quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממו&quot;ר הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח&quot;ד}}. עוד אמרה בשם ה'אבני נזר':&quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו&quot;ה שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו י&quot;ד 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ור&quot;מ אריק. ראה בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;. על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז:&quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ביפה שיחתן להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב הגה&quot;ק בעל 'שפת אמת'}}. וסיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. וכך אמר ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]':&quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הרב מאיר אריק הנ&quot;ל:&quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעו&quot;ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהם שו&quot;ע הרב - אין לי בהם בהירות!&quot;.<br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732629 2025-01-15T07:32:54Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.{{הערה|בספר &quot;דרך הרב&quot; על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): &quot;וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה&quot;ק ציס&quot;ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק&quot;ל... שהשו&quot;ע הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר&quot;א]&quot;}}.<br /> <br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום, ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדיין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי, ואם כן אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *'''בספר &quot;שיח זקנים&quot;''':&quot;סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה&quot;ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק&quot;ל בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע אם היה עושה על ד' חלקי שו&quot;ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}. עוד כתב:&quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממו&quot;ר הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח&quot;ד}}. עוד אמרה בשם ה'אבני נזר':&quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו&quot;ה שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו י&quot;ד 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ור&quot;מ אריק. ראה בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;. על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז:&quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ביפה שיחתן להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב הגה&quot;ק בעל 'שפת אמת'}}. וסיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. וכך אמר ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]':&quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הרב מאיר אריק הנ&quot;ל:&quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעו&quot;ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהם שו&quot;ע הרב - אין לי בהם בהירות!&quot;.<br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732628 2025-01-15T07:32:07Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.{{הערה|בספר &quot;דרך הרב&quot; על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): &quot;וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה&quot;ק ציס&quot;ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק&quot;ל... שהשו&quot;ע הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר&quot;א]&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום, ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדיין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי, ואם כן אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *'''בספר &quot;שיח זקנים&quot;''':&quot;סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה&quot;ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק&quot;ל בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע אם היה עושה על ד' חלקי שו&quot;ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}. עוד כתב:&quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממו&quot;ר הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח&quot;ד}}. עוד אמרה בשם ה'אבני נזר':&quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו&quot;ה שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו י&quot;ד 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ור&quot;מ אריק. ראה בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;. על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז:&quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ביפה שיחתן להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב הגה&quot;ק בעל 'שפת אמת'}}. וסיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. וכך אמר ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]':&quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הרב מאיר אריק הנ&quot;ל:&quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעו&quot;ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהם שו&quot;ע הרב - אין לי בהם בהירות!&quot;.<br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732627 2025-01-15T07:31:02Z

<p>37.60.47.192: /* תפוצת הספר */עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.{{הערה|בספר &quot;דרך הרב&quot; על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15) &quot;וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה&quot;ק ציס&quot;ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק&quot;ל... שהשו&quot;ע הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא,כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר&quot;א]&quot;.}}.<br /> <br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום, ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדיין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי, ואם כן אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *'''בספר &quot;שיח זקנים&quot;''':&quot;סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה&quot;ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק&quot;ל בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע אם היה עושה על ד' חלקי שו&quot;ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}. עוד כתב:&quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממו&quot;ר הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח&quot;ד}}. עוד אמרה בשם ה'אבני נזר':&quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו&quot;ה שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו י&quot;ד 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ור&quot;מ אריק. ראה בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;. על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז:&quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ביפה שיחתן להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב הגה&quot;ק בעל 'שפת אמת'}}. וסיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. וכך אמר ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]':&quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הרב מאיר אריק הנ&quot;ל:&quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעו&quot;ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהם שו&quot;ע הרב - אין לי בהם בהירות!&quot;.<br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732626 2025-01-15T07:21:40Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.<br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום, ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדיין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי, ואם כן אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *'''בספר &quot;שיח זקנים&quot;''':&quot;סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה&quot;ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק&quot;ל בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע אם היה עושה על ד' חלקי שו&quot;ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}. עוד כתב:&quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממו&quot;ר הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח&quot;ד}}. עוד אמרה בשם ה'אבני נזר':&quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו&quot;ה שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו י&quot;ד 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ור&quot;מ אריק. ראה בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;. על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז:&quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ביפה שיחתן להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב הגה&quot;ק בעל 'שפת אמת'}}. וסיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. וכך אמר ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]':&quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הרב מאיר אריק הנ&quot;ל:&quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעו&quot;ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהם שו&quot;ע הרב - אין לי בהם בהירות!&quot;.<br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732625 2025-01-15T07:19:40Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.<br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני הספרים שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום, ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדיין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי, ואם כן אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *'''בספר &quot;שיח זקנים&quot;''':&quot;סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה&quot;ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק&quot;ל בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע אם היה עושה על ד' חלקי שו&quot;ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}. עוד כתב:&quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממו&quot;ר הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח&quot;ד}}. עוד אמרה בשם ה'אבני נזר':&quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו&quot;ה שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו י&quot;ד 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ור&quot;מ אריק. ראה בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;. על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז:&quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ביפה שיחתן להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב הגה&quot;ק בעל 'שפת אמת'}}. וסיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. וכך אמר ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]':&quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הרב מאיר אריק הנ&quot;ל:&quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעו&quot;ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהם שו&quot;ע הרב - אין לי בהם בהירות!&quot;.<br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732624 2025-01-15T07:18:07Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.<br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני הספרים שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה היפך הוראות הרבי וא&quot;כ אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *'''בספר &quot;שיח זקנים&quot;''':&quot;סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה&quot;ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק&quot;ל בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע אם היה עושה על ד' חלקי שו&quot;ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}. עוד כתב:&quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממו&quot;ר הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח&quot;ד}}. עוד אמרה בשם ה'אבני נזר':&quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו&quot;ה שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו י&quot;ד 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ור&quot;מ אריק. ראה בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;. על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז:&quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ביפה שיחתן להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב הגה&quot;ק בעל 'שפת אמת'}}. וסיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. וכך אמר ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]':&quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הרב מאיר אריק הנ&quot;ל:&quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעו&quot;ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהם שו&quot;ע הרב - אין לי בהם בהירות!&quot;.<br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=732623 2025-01-15T07:16:45Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו&quot;ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו&quot;ע [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.<br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה קורא כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני הספרים שבצידי השו&quot;ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו&quot;ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשו&quot;ע אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השו&quot;ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו&quot;ע אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ&quot;ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה היפך הוראות הרבי וא&quot;כ אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}}.<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *'''בספר &quot;שיח זקנים&quot;''':&quot;סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה&quot;ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק&quot;ל בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שו&quot;ע אם היה עושה על ד' חלקי שו&quot;ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}. עוד כתב:&quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממו&quot;ר הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח&quot;ד}}. עוד אמרה בשם ה'אבני נזר':&quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו&quot;ה שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשו&quot;ע אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו י&quot;ד 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו&quot;ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ור&quot;מ אריק. ראה בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;. על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו&quot;ע רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז:&quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשו&quot;ע הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ביפה שיחתן להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב הגה&quot;ק בעל 'שפת אמת'}}. וסיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שו&quot;ע הרב! עשה לך חברותא לשו&quot;ע הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}. וכך אמר ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]':&quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הרב מאיר אריק הנ&quot;ל:&quot;בשו&quot;ע הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעו&quot;ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהם שו&quot;ע הרב - אין לי בהם בהירות!&quot;.<br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ&quot;ז]]].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שו&quot;ע הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשו&quot;ע אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&diff=732604 2025-01-15T02:59:59Z

<p>37.60.47.192: /* עם הרבי */הספר לפניי והמראה מקום שכתבתי הוא הנכון</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=יצחק זאב סולובייצ'יק<br /> |כינוי= הבריסקר רב<br /> |תמונה=Yitzchak Zev Soloveitchik.jpg<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[תרמ&quot;ו]]<br /> |מקום לידה=[[וולוז'ין]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט' בתשרי]] [[תש&quot;כ]]<br /> |מקום פטירה= [[ירושלים]]<br /> |מקום פעילות=[[בריסק]] - [[ירושלים]]<br /> |תפקידים נוספים= רבה של העיר בריסק<br /> |רבותיו= אביו [[רבי חיים מבריסק]]<br /> |תלמידיו= רבי משה שמואל שפירא, רבי שמואל רוזובסקי, בניו רבי יושע בער ורבי משולם דוד סולובייצ'יק אותו האיש מהגבעה <br /> |חיבוריו= חידושי הגרי&quot;ז על הרמב&quot;ם, חידושי הגרי&quot;ז על קידוש החודש, חידושי הגרי&quot;ז על התורה<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> '''רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''הגרי&quot;ז''', או '''הרב מ[[בריסק]]''') היה רבה של העיר בריסק וראש הישיבה שם ואחר כך ב[[ירושלים]]. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, נחשב מתקיפי המתנגדים לציונות. היה ידידם של גדולי ישראל משני החוגים, החסידי והליטאי גם יחד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב סולובייצ'יק נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק, שהיה ידיד קרוב של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש&quot;ס עם רש&quot;י. היה גאון וחריף שכל. לאחר פטירת אביו (בשנת [[תרע&quot;ח]]) מונה לרבה של בריסק.<br /> <br /> שלושה מילדיו ואשתו נספו מכיון שלא הצליחו להימלט מגטו בריסק. בניסים הצליח להיחלץ, ולהגיע בשנת תש&quot;א לירושלים. לאחר בואו לירושלים ייסד בה את ישיבת בריסק החדשה.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות סבל הגרי&quot;ז ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. <br /> נפטר ב[[ט' בתשרי]] ה'[[תש&quot;כ]] (1959) ונקבר בירושלים.<br /> <br /> ==קשריו עם חסידות חב&quot;ד==<br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה שולח מדי שנה בשנה להגרי&quot;ז ארבעת מינים מהודרים. בשנת [[ת&quot;ש]], כאשר הגיע ערב חג הסוכות הודיעו להגרי&quot;ז כי גם השנה מוכן עבורו אתרוג בביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שהיה במרחק הליכה של כמה שעות. אך הדרך הייתה בחזקת סכנה מכיון שהנאצים הפציצו את הדרך מדי כמה שעות. בחור אחד מחסידי [[גור]] התנדב ללכת, אך מכיון שאדמו&quot;ר הריי&quot;צ העתיק את מקומו באותה שעה מאכסניא לאכסניא בגלל ההפצצות שהתחדשו מדי זמן קצר בכל מיני אזורים, לכן הבחור היה צריך לחפש אחרי אכסנייתו של הרבי הריי&quot;צ, וכך חיפש את מקומו מאכסניא לאכסניא עד שמצאוהו לאחר כמה שעות{{הערה|עובדות והנהגות לבית בריסק ח&quot;ג ע' ב בשם בנו הגרי&quot;ד}}.<br /> <br /> כאשר הרב [[מנחם פרוש]] נסע לארצות הברית בסביבות שנות הקמת המדינה, הוא בא להיפרד מגאב&quot;ד בריסק. באותה הזדמנות ביקשו הגרי&quot;ז שיכנס לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ויבקש בשמו להשפיע על מר שזר, שהיה אז שר החינוך, לאפשר המשך קיומם של הת&quot;תים הוותיקים שלימדו באידיש. הגאון חזר על בקשתו שלוש פעמים וביקש מאוד שיבצע שליחותו.<br /> <br /> כאשר הרב פרוש הגיע לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמר לו שיש לו שליחות מהבריסקער רב, אמר לו שלוש פעמים, &quot;האמנם כן? הבריסקער רב שלחכם אליי?&quot;. הרב פרוש השיב בחיוב, ואז שאל הריי&quot;צ מהי השליחות. כששמע את הבקשה להשפיע על שר החינוך מר שזר שיאפשר את קיומם של הת&quot;תים הוותיקים ששפת הלימוד בהם היא אידיש., הוא הגיב מיד בארשת של רצינות: &quot;זוהי השליחות! ובכן, כשאתה נוסע חזרה לארץ-ישראל תפגוש את מר שזר ותגיד לו שאני מבקש שימלא את הבקשה. וכדי שיידע עד כמה רצוני בכך, תמסור לו את הסימן המיוחד שיש ביני ובינו. תגיד לו, שאני [[מקווה]] שמשפחת רובשוב שבארץ-ישראל לא תבייש את משפחת רובשוב בחו&quot;ל, והוא כבר יבין את הבקשה{{הערה|1=הרב [[מנחם פרוש]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1940 בין בריסק לליובאוויטש].}}.<br /> <br /> בנו של הגרי&quot;ז, רבי מאיר, סיפר שהגרי&quot;ז והרבי הריי&quot;צ חשבו לברוח יחד מוורשא, אך דבר זה לא יצא לבסוף על הפועל.<br /> <br /> ===עם הרבי===<br /> בעת שפרסם הרבי את חיבורו הראשון [[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]], נעשה רעש עצום בעולם התורני מהלמדנות העצומה המבצבצת מדפי הספר. אחד החידושים שקיבלו תהודה רבה הוא ה'צריך עיון גדול' שהעמיד הרבי על דברי ה[[גר&quot;א]] שטען שקושיית 'שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין' ניתקנה רק אחר חורבן הבית כשפסקו לאכול בהסיבה בכל עת. הרבי הקשה על הדברים מהשתמע בפירוש בדברי ה[[רמב&quot;ם]] שבזמן בית המקדש היו נשאלות חמש קושיות בליל הסדר כשקושיית כשמסובין בתוכן.<br /> צריך עיון גדול זה התפרסם והגיע אף לאוזניו של רבי יצחק זאב שנהנה ממנו מאוד{{הערה|כפ&quot;ח גל' 804}}. וביקש עותק מההגדה, לאחר שבוע אמר לא' ממקורביו &quot;ידעתי שהוא גאון, אבל הגאונות עד כדי כך!{{הערה|מפי הרב [[יוסף צבי סגל]]}}&quot;<br /> <br /> חידוש ייחודי נוסף הטמון בדברי הרבי ב[[הגדה של פסח|הגדה]] היא האמירה ההחלטית שקוראי ה[[הלל]] בעת שחיטת הפסח היו ה[[לויים]], בעוד שרווח בדברי האחרונים דעת [[רש&quot;י]] הסובר שבני ישראל מקריבי הפסח קראו. את שיטתו בנושא, פרס הרבי באריכות בשני מכתבים ששיגר לרב [[שלמה יוסף זוין]] שתמה על השמטת שיטת רש&quot;י{{הערה|המכתבים נדפסו בהוספות ל[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] במהדורותיה המורחבות.}}. הרב זוין שיגר לרבי את שיטת רבי יצחק זאב שהובאה בספר חוקת הפסח והרבי במכתבים הללו מבאר כיצד אין צורך להגיע לפלפוליו וחקירותיו בהסבר שיטת רש&quot;י כפי שהבינה הוא. כמו כן ציין הרבי שהספר בו הובאו דברי רבי יצחק זאב (חוקת הפסח) אינו תחת ידו.<br /> <br /> הרבי בשיחותיו התבטא אודותיו בהערכה. באחת משיחות הרבי שדנו אודות [[שלימות הארץ]] ציטט את פסקו של רבי יצחק זאב, תוך שמתארו כמדייק בלשונו, וביאר את נכונות הפסק על פי תורה. מדובר היה אודות פסקו של רבי יצחק זאב בדין [[פיקוח נפש בשבת]], שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של [[יראת שמים]], דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&amp;hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&amp;st=מומחה&amp;pgnum=362 חלק א'].}}.<br /> <br /> ב[[יחידות]] של הגאון הרב [[פנחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו&quot;ר מ[[גור]]) אצל הרבי ב[[ד' באייר]] [[תשמ&quot;ג]], דיבר עמו הרבי על הטענות כנגד שיטתו שהחיוב [[ציפייה למשיח|לחכות למשיח]] הוא בכל יום, והזכיר שזה עתה ראה שכך מובא גם בדברי רבי יצחק זאב - ב[[הגדה של פסח]] שנדפסה זה עתה{{הערה|הגדת 'מבית לוי' ע' קכ מספר &quot;תורת זאב&quot;. [וראו גם: אור יחזקאל לר' יחזקאל לוינשטיין, ח&quot;ג, עמ' רפח: &quot;ושמעתי שלאחרונה שבעת שהרב מבריסק זצ&quot;ל היה פה בבני ברק הירבה לדבר ולתבוע אודות זה שאנו מחוייבים לחכות ולצפות ממש לביאתו [=של משיח], וכלשון לישועתך קוינו כל היום&quot;.] }} - שמבאר את החיוב לחכות למשיח בכל יום ממש{{הערה|1=[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3296373 לחכות למשיח בכל יום] {{וידאו|}}{{בית חב&quot;ד (אתר)|}}}}.<br /> <br /> ===עם חסידי חב&quot;ד===<br /> קשר טוב ומיוחד היה להגרי&quot;ז עם מספר חסידי חב&quot;ד בניהם הרב [[חיים נאה]] שהיה נפגש עם הגרי&quot;ז עמו נפגש לעיתים קרובות{{הערה| נודע בשיעורים להרב [[שניאור זלמן ברגר]] עמ' 319.}} על פגישת הרב נאה עם אביו הגאון רבי חיים. התבטא הגרי&quot;ז{{הערה| נודע בשיעורים להרב [[שניאור זלמן ברגר]] עמ' 74.}}: &quot;הרב חיים נאה היה זמן קצר אצל אבי, והספיק לראות מה שהרבה אחרים לא רואים&quot;, כאשר נפטר הרב נאה{{הערה|נודע בשיעורים להרב [[שניאור זלמן ברגר]] עמ' 346}} אמר הגרי&quot;ז: &quot;היום נפטר אדם שהעולם היה עומד עליו&quot;.<br /> <br /> כמו כן הגרי&quot;ז שיבח את דרך הלימוד של הרב [[אברהם צבי כהן]] {{מקור}}.<br /> <br /> סיפור מענין שאירע עם הרב אברהם צבי כהן והגרי&quot;ז אירע לאחר שרבי יצחק זאב מסר חידוש בשם אביו - שהטעם שהגוזל מצה בפסח ואכלה, לא יצא בה ידי חובה על אף שלכאורה קנאה בשינוי שנוצר עם הלעיסה, היות ואין השינוי מהווה קנין גמור ואם יבוא הבעלים ויבקש את החפץ הנגזל הרי שיתחייב הגוזל להשיבו לו אף לאחר השינוי, אם כן - הסיק רבי יצחק זאב - אין השינוי מהווה קנין גמור. תלמידו של רבי יצחק זאב סיפר זאת באוזני הרב אברהם צבי כהן שנענה מיד אשר הדבר מפורש בדברי [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] - &quot;גזלה מחברו ואכלה, לא יצא שהרי אם בא הנגזל לתבוע אותו ממונו, חייב להחזירה לו.. בעל כרחו של נגזל, נמצאת שאינה שלו&quot;.<br /> <br /> תלמידו של רבי יצחק זאב העביר לו את הדברים והוא נענה ואמר בהתפעלות עצומה: &quot;עד שנמצא אצלנו חידוש כה מוצלח, מוצאים אותו אצל &quot;הרב&quot;{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 264}}.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> *'''חדושי מרן רי&quot;ז הלוי''' על ה[[רמב&quot;ם]]<br /> *'''חידושי הגרי&quot;ז''' ל[[מסכת]]ות שב[[סדר קדשים]] - סטנסיל (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)<br /> *'''חידושי הגר&quot;ח והגרי&quot;ז''' - סטנסיל<br /> *'''חידושי מרן רי&quot;ז הלוי על ה[[תורה]]''' - נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש&quot;י<br /> *'''חידושי מרן רי&quot;ז הלוי על מסכתות יומא וסוכה והלכות קידוש החודש'''<br /> *'''ליקוטי הגרי&quot;ז''' - לקט מתוך ספרים שנדפס בהם חדושי תורה משמו<br /> *'''חידושי הגרי&quot;ז''' - על ה[[תורה]] - נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה. מהדורה חדשה ומורחבת - הוצאת מישור תשע&quot;ו (בתוך &quot;בית הלוי על התורה&quot;)<br /> *'''אגרות מרן רי&quot;ז הלוי''' - שמעון יוסף מלר, תשס&quot;ח<br /> *'''ילקוט מכתבים ממרן הגרי&quot;ז מבריסק''' - הרב נתנאל פרץ מאירסון, תשס&quot;ט<br /> *'''רשימות תלמידים ממרן הגרי&quot;ז הלוי''' ליקוט מכתבי ושמועות תלמידים, בהוצאת מכון דעת סופרים. על התורה: תשע&quot;ו, על סדר הנ&quot;ך וסידור התפילה: תשע&quot;ז<br /> <br /> רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב&quot;עולם ה[[ישיבה|ישיבות]]&quot;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סולובייצ'יק, יצחק זאב}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;כ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סולובייצ'יק]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=730899 2025-01-05T03:01:04Z

<p>37.60.47.192: /* המשפט האישי נגד הרבי */תיקוני לשון</p> <hr /> <div>[[קובץ:770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים חוזרים ל[[770]], בתאריך [[ב' כסלו]] [[תשמ&quot;ח]]]]<br /> '''פרשת הספרים''' או '''משפט הספרים''' הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה ב[[חסידות חב&quot;ד]] משנת [[תשמ&quot;ה]], כאשר ספרים אשר היו שייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. <br /> <br /> הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] בדורנו.<br /> <br /> עיקר הפרשיה - &quot;[[דידן נצח]]&quot; - הסתיימה בשנת [[תשמ&quot;ז]] ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==רקע: תולדות הספרייה ==<br /> {{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד}}<br /> מימיה הראשונים של [[חסידות חב&quot;ד]] היה קיים בידי האדמו&quot;ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים{{הערה|1=בעיקר מ&quot;[[הנחה|הנחות]]&quot; מ[[מאמרים]] ששמע מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] ו[[אדמו&quot;ר האמצעי]], ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] שכתב בעצמו. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&amp;st=&amp;pgnum=361 לקוטי שיחות חלק ד']).}} לפי המסורת היו לו כאחד עשר ארונות ספרים, שבעה בחדרו ששנים מהם היו סגורים ושמורים, בנוסף לעוד ששה ארונות נוספים שהיו בחדר סמוך{{הערה|[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשם סבו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר &quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 78).}} מכאן ואילך התרחבה הספרייה יותר ויותר על ידי האדמו&quot;רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] עד לשנת [[תרע&quot;ו]]{{הערה|1=לדברי מרת [[חנה גוראריה]], ספריית אדמו&quot;ר הרש&quot;ב תפסה &quot;שלושה חדרים על כל הקירות&quot; (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר &quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 78)}} אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקבה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה. <br /> <br /> מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי&quot;צ]] בשנת [[תרפ&quot;ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י&quot;ב-י&quot;ג תמוז]] בחורף [[תרפ&quot;ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[רוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב&quot;ד - ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב&quot;ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה. <br /> בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לעיר [[אוטווצק]] שפולין.<br /> בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ&quot;ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[הרבי הריי&quot;צ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] [[ה'ת&quot;ש]]) לארה&quot;ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק. <br /> <br /> חילוץ הספרים מאירופה הכבושה היה טעון ביגיעה ועבודה רבה. להצלחת המבצע היה צורך בהתערבות בגורמים שאינם מעורבים במלחמה לצורך כך שלח [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגו&quot;ח ארצות הברית]] הצהרה ובקשה לממשלת ארה&quot;ב - שלא הייתה מעורבת במלחמה באותה העת - שהיות והספרייה היא רכושם מבקשים הם סיוע בחילוצה, הבקשה הובילה את התערבותה של הממשלה במשלוח שאודות לכך צלח המבצע. אולם בזאת לא פסקו העיכובים, בעקבות המלחמה נוצרו שיבושי דואר קשים שגרמו לעיכוב המשלוח, מלבד זאת התעורר חשש כי שהותם של הספרים עלולה להוביל שהספרים יפלו לידי ממשלת רוסיה. אולם אחרי השתדלות רבה הגיעו רוב הספרים (93 ארגזים) ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;א]] לארה&quot;ב, הנותרים (17 ארגזים) נשארו באירופה ואבדו עקבותיהם. מלבד ארגזים אלו היו עוד שלשה מזוודות שהכילו בעיקר כתבי יד של אדמו&quot;רי חב&quot;ד ואת [[סידור הבעש&quot;ט]]. - מזוודות אלו נהגו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקחת עמם לכל מקום, אותם נשאו (בתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ) [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] והרב [[חיים ליברמן]]{{הערה|1= בערי גוראריה, [[ה' טבת דידן נצח (ספר)]] עמוד 31.}} - המזוודות הוחרמו על ידי הרוסים ונמצאו כעבור שנים.<br /> [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|125px|בקשת המזכירות להשגת ספרי מוסד הרב קוק וספריו של הרב קנייבסקי.]]<br /> <br /> כשהגיעו הספרים לארה&quot;ב החלה שיקומה של הספריה, הספרים עצמם שוכנו חלקם בחדרו של ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בקומה השנייה של [[770]], ורובם בקומת הקרקע של הבניין. כספרן הספרייה התמנה מזכירו של [[הרבי הריי&quot;צ]] ר' [[חיים ליברמן]].<br /> <br /> במקביל, [[הרבי]] שהגיע לארה&quot;ב בחודש סיוון תש&quot;א הקים מעצמו ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש&quot;י]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות התרבות הספרים נרכש בשנת [[תשכ&quot;ח]] הבנין הסמוך ל770 לצורך הספרייה. בסוף החורף של שנת [[תשל&quot;ז]] מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך.<br /> <br /> אחרי ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]], היו מי שרצו לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך. לטענת הרבי היות והספריה לא הייתה רכושו הפרטי, אין מקום לחלוקתה. בעקבות הויכוח נשאר מצב הספריה כפי שהיה ללא שינוי למרות השנים הרבות שעברו מ[[הסתלקות]]ו של הרבי הריי&quot;צ. הספרייה לא אוחדה עם הספרייה של המרכז לענייני חינוך שהתפתחה לבנתיים, את מפתחות הספרייה גם נשארו בידיהם של אלו שניהלוהו בחייו של הרבי הריי&quot;צ ר' חיים ליברמן ומרת [[חנה גוראריה]]. גם מצידו של הרבי היה יחס כזה. כך לדוגמה, בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי ר' חיים ליברמן, להצטרף לעבודתו בניהול ספריית הרבי הריי&quot;צ, התנגד לכך הרבי בתוקף, מחשש שיתפרש כמהלך פוליטי, ויתלו זאת בסכסוך הפנימי שהתחיל לאחרי ההסתלקות, ואכן נשארה הספרייה כמו שהייתה רק תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן.<br /> <br /> ==השתלשלות הפרשיה==<br /> ===הגניבה===<br /> {{להשלים|1. ביצוע הגניבה. 2. הספרים הגנובים: איזה, הכמות, הנעשה אתם. 3. השמועות מקוני הספרים ברחבי העולם. 4. התגובה.}}<br /> נכדו של [[הרבי הריי&quot;צ]] [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] בנה של בתו חנה לא היה שלם עם החלטה זו שאין לחלק את הספריה, בתחילת חורף [[תשמ&quot;ה]] החל בלקיחת ספרים על דעת עצמו מהספריה. תחילה לקח רק מהספרים שהיו בחדרו של [[הרבי הריי&quot;צ]] בקומה השניה של 770, ובהמשך החל לקחת גם משאר הספרים שהיו במרתף הבניין. בערי נהג להגיע מידי תקופה לאמו - שגרה באותה התקופה בקומה השלישית של 770 - עם מזוודות גדולות, בהם היה מכניס את הספרים שלקח. את הגניבה ביצע בדרך כלל בזמן ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בעת שהספרייה הייתה ריקה.<br /> <br /> הגניבה אובחנה לראשונה בסביבות [[פורים]] באותה השנה, על ידי האחראי על הספריה הרב [[יצחק וילהלם]] שהבחין בחסרונם של ספרים שונים. בעקבות כך, הוחלט להתקין מערכת שמירה על הנכנסים לספרייה, אולם מערכת זו לא פעלה בשבתות וחגים, וכששוב בוצעה גניבה (ב[[אחרון של פסח]]), הותקנה מצלמה נסתרת במקום. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במוצאי [[חג השבועות]] שוב נכנס בערי גוראריה ולקח מהספרים וזו כמובן תועדה במצלמה. סיפור הגניבה החל להתפרסם בצבור, בעקבות התפשטותם של פרסומים אודות מכירת ספרים מהספריה ברחבי העולם.<br /> <br /> בסוד הדברים היו הרב [[שלום דובער לוין]] מנהל ספריתו של הרבי, הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] ממנהלי קופת 'בדק הבית' של 770, מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]] הרב [[בערל יוניק]]. הידיעה נמסרה לידיעת הרבי באמצעות [[הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> כמות הספרים המדויקת אותם הוציא מהספרייה אינה ברורה, והמקורות השונים המתייחסים לפרשה זו, מציגים מספרים שונים של הספרים שנגנבו, הספרן [[שלום דובער לוין|בערל לוין]] כותב כי סכום הספרים היה 456{{הערה|לוין בערל, [http://chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm ספריית ליובאויטש פרק יג].}} מקורות אחרים כתוב משמו שהיו כ-550{{הערה|לוין בערל, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf משפט הספרים - דידן נצח, עמוד י].}}, מתוכם מכר כ-100 ספרים.<br /> במשך תקופה הקצרה עד לגילוי הגניבה החל בערי במכירת הספרים שהספיק לגנוב מהספריה לסוחרי ספרים באירופה ישראל וארה&quot;ב, אלו גילו התעניינות רבה בקניית הספרים הללו. כך למשל, הגדה של פסח משנת [[תקי&quot;ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע שכחלק מהצעותיו פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסייה במנהטן, אך מחשד שמדובר בסחורה גנובה שללו את העסקה.<br /> <br /> ===חשיפת הפרשיה===<br /> לאחר ששמע הרבי כי התברר שהגנב הינו בערי, ביקש מה[[רש&quot;ג]] לדבר על כך עם בערי. בערי טען כי קיבל אישור מאמו לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. והיות ולטענתו הספרים שייכים לו, תוכניתו למכור אותם לאספני ספרים תמורת סכומי כסף. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, טענה שהוכחשה על ידי הרבנית עצמה, אמר הרבי לרש&quot;ג כי באם העניין לא יסתדר עד [[י&quot;ב תמוז]] ידבר על כך ברבים. [[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה כבר בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגו&quot;ח]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ&quot;ה]]. הרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה.<br /> <br /> לראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י&quot;ב תמוז]], ב[[ט&quot;ו תמוז]] וב[[שבת]] פרשת פנחס. הרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, הכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה{{הערה|הרבי תיאר את התרחשות הגניבה וחשיפתה עם פרטים שונים {{הבהרה}}.}}, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של [[הרבי הריי&quot;צ]] לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ&quot;פצצה חיה&quot; שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח&quot;ו. בדבריו שלל הרבי מכל וכל את גישת הצד שכנגד, הטוענת ל&quot;ירושה&quot; מהרבי הריי&quot;צ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, ומשנה לשנה נעשה יותר חי, בריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום.<br /> <br /> כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב&quot;ד באמצעות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: &quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב&quot;ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר השיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל&quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;, בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ&quot;ו]] - בנין [[770 בכפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ===הרבי מבקש פסק דין===<br /> מספר ימים אחר [[י&quot;ב תמוז]] (אז דיבר על כך הרבי לראשונה ברבים) סיפר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב [[משה בוגומילסקי]] כי הרבי מעוניין בפסק דין למי שייכים הספרים על פי ההלכה, מרב שאינו [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;די]] ועדיף שבכתב. הרב בוגומילסקי פנה לרב אפרים פישל הרשקוביץ, שאמר שמכיוון שלא שמע את טענות שתי הצדדים אינו יכול לפסוק, אולם גם אם לא נכנסים לשאלה מהו רבי, אך גם אילו הרבי העביר בירושה את הספרים לבנותיו - הרי אלו [[נכסי מלוג]], ורק ה&quot;גוף&quot; - הספרים וה[[כתי&quot;ק]] - שייכים לנשים ואלו ה&quot;פירות&quot; - הרווח ממכירת הספרים וזכות הלימוד בהם - שייכת לבעלים (הרבי והרש&quot;ג), וכאשר זכאי בעל ה&quot;פירות&quot; להם -אין זכות לבעל ה&quot;גוף למנוע ממנו את זכותו. ומכיוון שכאן שני בעלים מתנגדים למכירת הספרים - '''הרי שאין לבערי גוראריה שום זכות בספרים, ולטענתו אין כל בסיס'''{{הערה|1=ע&quot;פ [[שולחן ערוך]] אבן העזר סימן צ' ס&quot;ט ברמ&quot;א, נדפס ב&quot;[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]&quot; עמוד 34.}}.<br /> <br /> == המשפט ==<br /> ===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות===<br /> {{להשלים}}<br /> לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו&quot;ח]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הועבר הדיון לשטח בית המשפט.<br /> (הדבר נעשה לאחר שבארי סירב להתדיין בבית דין רבני. הגאון הרב ישראל יצחק פיקארסקי הורה שמותר לפנות לבית המשפט בעניין זה {{הערה| כפר חב&quot;ד גליון 1990, ה'טבת תשפ&quot;ג, עמ' 24}}). <br /> לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו&quot;ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית. <br /> עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו&quot;ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[ורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].<br /> ובנוסף אליהם גם העורך דין שמחה (סעט) וואקסמאן (שהיה גם עוזרו של לוין).<br /> <br /> נציגי אגודת חסידי חב&quot;ד במשפט היו [[יהודה קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב]] נוספו עליהם הספרן בערל לוין ויצחק וילהלם שיחד אספו ועברו על עשרות מסמכים לחשיפת הוכחת הבעלות על הספריה.<br /> <br /> ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ&quot;ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ&quot;ו. <br /> במהלך הכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי&quot;צ]] לפרופ' אלכסנדר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[תש&quot;ו]] כתוב בו בין השאר, ש&quot;הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב&quot;ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה&quot;. לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> משפט הספרים החל ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] [[תשמ&quot;ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו]].<br /> <br /> מידי יום מימי המשפט נסע הרבי על ה[[אוהל]] לציונו של הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ===פעולות רוחניות במהלך המשפט===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אלבום יהי אור]]}}<br /> [[קובץ:אלבום יהי אור.jpg|ממוזער|כריכת האלבום 'יהי אור']]<br /> כאשר נפתח [[משפט הספרים]] הצד השני טען שתנועת חב&quot;ד הפסיקה את פעילותה עם הסתלקותו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ומשכך כל הנכסים שהיו שייכים לו יכולים להתחלק בין היורשים.<br /> <br /> כתשובת נגד לטענה זו, קרא הרבי ב[[נר חמישי של חנוכה]] בשנת [[תשמ&quot;ו]] - כשבועיים לאחר שהחל שלב הדיונים בבית המשפט - למזכיר הר' [[חיים יהודה קרינסקי]], והורה לו להתקשר לכל השלוחים{{הערה|בהמשך לשיחה שנשא הרבי יום קודם להוסיף בפעולות כתשובת נגד רוחנית והוספת זכויות.}} לבקש מהם לתעד את ההדלקות הפומביות והאירועים בליל [[זאת חנוכה]] במוצאי שבת, ולשגר את התמונות במטרה לפרסם אותם באלבום מיוחד.<br /> <br /> את האלבום ערך הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], ובמשך כל תקופת העריכה ביקש הרבי עדכונים שוטפים אודות הגעת התמונות והתקדמות ההוצאה לאור, ובסופו של דבר האלבום יצא לאור בשפה ה[[אנגלית]] לקראת י' שבט תחת השם: '''יהי אור - שלושים יום בחייהם של הפנסאים של חב&quot;ד-ליובאוויטש''' (בשפת המקור: '''Let There Be Light: Thirty Days in the Lives of the Chabad-Lubavitch Lamplighters''').<br /> <br /> ==פסק הדין==<br /> <br /> ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] בבוקר, התקבלה ב[[מזכירות]] הרבי הודעה מבית המשפט, שהשופט חתם על פסק הדין, ואפשר לבוא לקחת את הפסק. כעבור זמן קצר הוגש לרבי פסק הדין, המשתרע על 40 עמודים, ובסיכומו נאמר: <br /> <br /> &quot;לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר [[התבוננות]] במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא הייתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת [[ירושה]] אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב&quot;ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש&quot;. <br /> <br /> כאשר הודיעו לרבי על הבשורה הטובה, צהבו פניו הק' של הרבי והוא נראה בחדווה גדולה. הרבי הורה לטלפן לעורכי-הדין ולהודות להם על מאמציהם, וכן לטלפן מיד לרבנית ולהודיע לה על פסק הדין.<br /> <br /> ===הרבי והספרים שייכים לחסידים===<br /> אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: &quot;הרבי והספרים שייכים לחסידים&quot;. עו&quot;ד נתן לוין העיד כי: &quot;הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה&quot;. במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום [[בארי גוראריה]] נכדו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.<br /> <br /> ==הערעור==<br /> <br /> לאחר ה[[דידן נצח]] ב[[ה' טבת]], ערערו התובעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק. <br /> <br /> לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ&quot;ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו ב[[קול]] רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בלילות.<br /> <br /> ב[[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב&quot;ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;. כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת [[קה&quot;ת]], ולמוכרו במחיר של דולר אחד. והספר שיצא הינו הספר &quot;[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]&quot; (ספרו של רבי מאיר ן' גבאי).<br /> <br /> ==התייחסויות הרבי לנושא==<br /> לאורך כל הפרשיה, ראו בבירור שהרבי לא מתייחס לכך כאל סכסוך כספי גרידא - אלא כמאבק רוחני שמיימי כנגד [[חסידות חב&quot;ד]]. ב[[יחידות]] לחברי [[אגו&quot;ח]] בראש חודש תמוז תשמ&quot;ה עם תחילת חשיפת הפרשיה, דיבר הרבי על כך שישנם קטרוגים על אגו&quot;ח 770 והספריה, באותה הזדמנות הורה הרבי לראשונה לבנות [[770 כפר חב&quot;ד|770]] גם בכפר חב&quot;ד, ובין הדברים התבטא{{מקור|על אף שמפורסם בכל אופן ראוי לחקור ולהביא את המקור הראשון}}: &quot;הוא [בערי גוראריה] לא מתכוון לספרים, הוא מתכוון לכסא! [כס הנשיאות]&quot;.<br /> <br /> במשך ימי המשפט מי&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו ועד לסיומו בח' שבט, נסע הרבי מידי יום ביומו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> במהלך המשפט, נשמעה טענה מהצד הנגדי שתנועת חב&quot;ד איננה פעילה. בשיחותיו התייחס הרבי באריכות לטענה זו, שהיא בוודאי שטות גמורה, והסיבה שנשמעה היא רק בתור קטרוג על [[חסידות חב&quot;ד]] - על מנת לעורר את החסידים להגביר את הפעילות ולהוכיח שתנועת חב&quot;ד פעילה ביתר שאת ויתר עז. ב[[חנוכה]] [[תשמ&quot;ו]] הורה הרבי לאסוף מכל רחבי העולם תמונות מהפעילות הענפה של [[מבצע חנוכה]] ולהוציאם לאור ב[[אלבום יהי אור|אלבום מיוחד שיצא לאור תחת השם 'יהי אור']].<br /> <br /> לאחר הניצחון, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לנושא. בשבוע שלאחר ה' טבת - שנחגג על ידי החסידים כ&quot;שבעת ימי המשתה&quot; - אמר הרבי שיחה בכל יום, ובהם ביאר באריכות את העובדה שהמשפט היה קטרוג על החסידות, בדומה לקטרוג על [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[מאסר אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]]. הנצחון במשפט מהווה, איפוא, ניצחון הדרך של &quot;[[הפצת המעיינות|הפצת המעיינות חוצה]]&quot;.<br /> <br /> יום למחרת הניצחון, בו' טבת, אמר הרבי שיחה מיוחדת ובה אמר שזמן זה הוא עת רצון מיוחד לברכות בכל המצטרך. הרבי הציע לכל המעוניין לשלוח מכתבים ובקשות ברכה, אותם יקח איתו ל[[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|אוהל]]. למי שאין ביכלתו לשלוח את המכתב לרבי, הורה הרבי לפנות לציון של [[צדיק]] ו[[נשיא|נשיא בישראל]] הנמצא בסמיכות למקום מגוריו, ולבקש שם את הברכה. למחרת נסע הרבי לאוהל עם כ-12 שקים של מכתבי בקשות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79188 הרבי נוסע לאוהל לאחר דידן נצח] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[שבת]] שלאחר הניצחון - שבת פרשת ויגש - בהמשך לשיחה ארוכה אודות הנצחון ומשמעותו, הורה הרבי:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|<br /> |מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ&quot;ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏ <br /> |תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — <br /> :וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר<br /> ::'''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ&quot;ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''}}<br /> <br /> <br /> ===מנהגי ה' טבת===<br /> א. יש לזכור בכל שנה את המאורע, בין היתר על ידי קיום התוועדות ועוד.<br /> <br /> ב. להתחזק ב[[לימוד התורה]].<br /> <br /> ג. להוסיף בקביעות עתים לתורה, ובמיוחד לימוד ברבים, ובעיקר לימוד [[משנה|משניות]].<br /> <br /> ד. ללמוד בספרים שנפדו, לימוד ההלכות בספר הרמב&quot;ם, בשולחן ערוך ונושאי כליו, וב[[פנימיות התורה]] וב[[תורת החסידות]] שעל ידי זה יכולים לקיים המצוות שחיובן תמידי בכל רגע, [[אמונה בה'|אמונת ה']], יחודו [[אהבת ה'|אהבתו]] [[יראת ה'|ויראתו]] וכדומה.<br /> <br /> ה. לעורר רבים מישראל להוסיף בלימוד התורה, על פי הציווי &quot;[[ואהבת לרעך כמוך]]&quot;, שהינו כלל גדול בתורהו.<br /> <br /> ====רכישת ספרי קודש בכל בית פרטי====<br /> ו. בכל בית פרטי וגם בחדר האוכל של כל אחד ואחד מישראל צריכים להיות ספרי היסוד של יהדות נוסף לחומש, סידור, תהלים, ובבית חסידי - גם [[ספר התניא]] כולל ובמיוחד ספרי הלכה בענינים הנוגעים לחיי היום-יום, שילמדו בהם לעיתים קרובות, כדי לדעת את המעשה אשר יעשון.<br /> <br /> ז. וכן בנוגע לחתן-כלה שמתכוננים לבנות בית יהודי - שביחד עם ההשתדלות להכין כלי הבית, &quot;מטה וכסא ושולחן ומנורה&quot; יש להשתדל ואדרבה - לכל ראש שבבית יהיו ספרי קודש, שילמדו בהם, ועד שנעשה &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot;.<br /> <br /> ח. לכל ילד וילדה גם הקטנים ביותר, שהגיעו לכלל הבנה, משהתינוק מתחיל לדבר יהיו ספרי קודש משלהם, כמו: סידור, חומש, ותהלים, [[תניא]] קטן, ספרים שיהיו ברשותם ואחריותם, ויניחום בחדרם.<br /> <br /> ט. ובוודאי יסבירו לילדים שלא יחששו מלהרבות בשימוש הספרים מחשש שיתקלקלו ויקרעו - מכיון שיבטיחו להם שיקנו להם ספרים חדשים ומהודרים עוד יותר.<br /> <br /> י. נוסף על זה שכל אחד ואחת יוסיף בהספריה שלו - יש לפרסם זאת גם בסביבתו, ולבאר את גודל הענין שבזה.<br /> <br /> ====הרחבת ספריות ציבוריות====<br /> בחגיגת שנערכה לציון השנה הראשונה לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], הורה הרבי כחלק מההוראות, לציין את היום באמצעות הקמת והרחבת [[ספריות ציבוריות]]{{הערה|'התוועדויות' תשמ&quot;ח כרך ב עמוד 273: בכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית ציבורי לתורה, תפילה וצדקה, וכיו&quot;ב – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים, סידורים, חומשים, ספרי תהילים וכו', יהיו עוד הרבה ספרים – &quot;בית מלא ספרים&quot; – בכל מקצועות התורה, כלומר, להקים ספרייה תורנית (או להרחיב את הספרייה הקיימת) לתועלת הציבור כולו, שיוכלו להוסיף ולהרבות בלימוד התורה, הן בכמות והן האיכות, על-ידי העיון והלימוד בריבוי ספרים בכל מקצועות התורה.}}.<br /> <br /> ==המשפט האישי נגד הרבי==<br /> לאחר השיחות החריפות שנשא הרבי בחודש [[תמוז]] תשמ&quot;ה סביב משפט הספרים, ניגש אחד הבחורים, במהלך שבת [[פרשת פנחס]], [[כ&quot;ד תמוז]], נקש בדלת ביתה של חנה גוראריה, וכשהיא פתחה את הדלת, טרק הלה את הדלת בפניה שנחבלו כתוצאה מכך. בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת ניגש לרבי ה[[משב&quot;ק]] הרב [[בערל יוניק]] ואמר [[לחיים]] וביקש ברכה עבורה ושאל איך להודיע זאת לרש&quot;ג, והרבי ענה שיודיעו לו אחרי הבדלה ושיהיה נוכח רופא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11q014O8oP0ZdBziCEEHker62Cbpx1m-z/view יומן התמים מרדכי גלזמן]}}. <br /> <br /> בערי ניצל את התקרית על מנת להגיש תביעה נגד הרבי על הסתה לאלימות וטרור, למרות גינוי הפעולה על ידי הרבי בעצמו. תביעתו של בערי הוגשה לאחר כשלונו במשפט הספרים. <br /> <br /> במהלך המשפט הוגשה בקשה מצד התובעים שהרבי יבוא להעיד בבית המשפט. בשונה מהמשפט הקודם בו ניתן היה בנקל יותר למנוע את הבקשה, במשפט הנוכחי שהיה קשור יותר לאישיותו של הרבי, התבקשו מאמצים גדולים יותר על מנת למנוע זאת. עורכי הדין מצד הרבי טענו שעדות מהרבי תזיק לבריאותו, אך הצד השני הביא קלטות והסרטות של הרבי עומד במשך שעות ומחלק דולרים לצדקה. לבסוף נדחתה הבקשה על ידי השופט, שפסק בתאריך [[כ&quot;ו תשרי]] [[תש&quot;נ]], כי הבאתו של הרבי לבית המשפט לא תוסיף מאומה למהלך המשפט.<br /> <br /> המשפט הסתיים ב&quot;דידן נצח&quot; נוסף, שנפסק ב[[י&quot;ט טבת]] [[תש&quot;נ]].<br /> <br /> ==החזרת אחרוני הספרים==<br /> {{להשלים}}<br /> ==ראו גם==<br /> * [[ניגון דידן נצח]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[קובץ:ה טבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'ה' טבת' - דידן נצח']]<br /> *'''משפט הספרים - דידן נצח''' - נכתב על ידי הרב [[שלום דובער לוין]], חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישי. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי]]. יצא לאור במהדורה ראשונה בשנת [[תשס&quot;ז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *הספר '''ה' טבת - דידן נצח - כך נפדו הספרים''' (באנגלית), חובר על ידי הרב משה בוגומילסקי, תושב שכונת [[קראון הייטס]], שבספר חדש שהוציא, חושף כיצד השיג רשימה מדוייקת של 400 ספרים שנגנבו מהספרייה וכיצד הצליח להגיע לאספנים שרכשו את הספרים. בנוסף, חושף הספר את הוראת [[הרבי]] לפנות לרב פוסק דינים מחוץ ל[[חסידות חב&quot;ד]] שיפסוק למי שייכים הספרים. בשנת ה'[[תשע&quot;ה]] תורגם הספר לעברית.<br /> *'''הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) '''המאבק בערעור - סודות מהחדר''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7c/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf ירושת שררה]''', פרק העוסק בנידון משפט הספרים מנקודת המבט ההלכתית {{PDF}}<br /> *'''פרקים עלומים במשפט הספרים''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1992 עמוד 30<br /> <br /> *כפר חב&quot;ד, גליון 1990, ה' טבת תשפ&quot;ג (הגליון מוקדש למשפט הספרים).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [[שיחה]] מדברי [[הרבי]] בנושא משפט הספרים: '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51978 אמירת השיחה]''' {{וידאו}}, טקסט השיחה שעבר את הגהתו של הרבי '''[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm37.htm#1 פורמט טקסט]''', '''[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm37.pdf פורמט PDF]'''{{PDF}}. <br /> <br /> '''סיפור החג'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/134796 פסק הדין שפתח את שרשרת הניצחונות במשפט הספרים]''' - י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו {{COL}}<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/6/6d/Didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד&quot;ב לוין]]<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת]''' {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]], עימוד ועיצוב [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]<br /> * מנחם זיגלבוים ואברהם רייניץ, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65873 כל פרשת הספרים והנצחון]''', [[שבועון בית משיח]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 הספרן מספר: כך התגלתה הגניבה]''' {{וידאו}}<br /> *[[חיים ברוך הלברשטאם]] '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99_%D7%94'_%D7%98%D7%91%D7%AA_-_%D7%A8'_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D בראיון מיוחד: כך חשפנו את גנב הספרים]''', אתר 'יומנים מבית חיינו'.<br /> * סקירה: הפרשה שהסעירה את ליובאוויטש '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=241&amp;lang=hebrew פרק א']''', הרבנים מורים: ללכת לערכאות '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=243 פרק ב']''', &quot;המלך אינו מעיד...&quot; '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=244&amp;lang=hebrew פרק ג']''', המשפט '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=245 פרק ד']''', 'דידן נצח' [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=246 פרק ה'], אתר שטורעם<br /> *[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/253778738618.html המתח, הכאב, הבטחון והשמחה]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *עורך הדין נתן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/830023865683.html מאחורי הקלעים של פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/467428944722-1.html לקסיקון פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע&quot;ז<br /> *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/04-01-2017-16-42-53-5_Tevet_30-1.02_FINAL.pdf דידן נצח - שלושים שנה]''', לקט כתבות מארכיון [[שבועון בית משיח]], [[תשורה]] מהתוועדות דידן נצח ב-770, תשע&quot;ז<br /> *'''[http://chabad.info/magazine/%D7%90%D7%AA-%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%AA-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%A9%D7%A0/ &quot;את ה' טבת צריך לזכור ולחיות מחדש בכל שנה&quot;]''' - התוועדות עם הרב [[ברל לזר]] על מאורעות ה' טבת, [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ט כסלו תשע&quot;ט {{בית משיח}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128318 המכתב המקורי ששוגר אל הרבי בו דווח על מכירת הספרים]''' {{COL}} טבת תשפ&quot;א<br /> *כתבות הסוקרות את משפט הספרים במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/wp-content/uploads/27-teves-5775-03.pdf מייסדים יום טוב]''' (טבת תשע&quot;ה) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/14-teves-5774-03.pdf ותחי רוח יעקב אביהם]''' (טבת תשע&quot;ד) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/76-Teves-5779-Hey-Teves-behind-the-scenes.pdf מאחורי הקלעים]''' (טבת תשע&quot;ט) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/39-teves-5776-08.pdf זמן מאתגר, ניצחון ניצחי]''' (טבת תשע&quot;ו) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/89-teves-5780-Rabbi-Yitzchok-Goldshmidt-recalls-5-Teves-5747.pdf הניצחון של הרבי]''' (טבת תש&quot;פ) {{PDF}} (אנגלית)<br /> <br /> '''מדיה'''<br /> *'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ הרב פייביש וואגעל מספר: כיצד הוחזרו לספריה הספרים שנמכרו?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> <br /> '''שונות'''<br /> * '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ&quot;ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח]''' וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65866 קובץ &quot;דידן נצח&quot;]''', שיחות, יומנים ועוד, הוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]]{{PDF}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2112 הספרים חוזרים - מה הייתה תגובת הרבי?]''' {{וידאו}} ווידאו ותמליל ב' כסלו תשמ&quot;ח<br /> *{{קישור חבד און ליין|87296|התגלית המדהימה של השופט האמריקאי ● הרב זושא וולף||ז' טבת תשע&quot;ה}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרי הספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב&quot;ד]''' {{COL}} טבת תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/143012 בכובע שטריימל: הידעתם שהרבי הריי&quot;צ והרש&quot;ב חגגו את ה טבת?]''' {{COL}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%94%27%20%D7%98%D7%91%D7%AA כתבות בנושא ה' טבת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%90-%D7%9C&diff=730337 2025-01-01T13:36:23Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>ניגון באידיש על הפיוט &quot;אודה לא-ל&quot; הולחן על ידי הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד מחסידי באבוב.<br /> <br /> ==אודות הניגון==<br /> הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד [[שו&quot;ב]] בטשעבין מחסידי באבוב חיבר מילים באידיש והלחין ניגון על בתים מהפיוט &quot;אודה לא-ל&quot; שחיבר ר' שמעיה קוסון ונדפס בסידורים רבים (אך אינו מופיע בסידורי חב&quot;ד). תוכן הניגון - התחדשות ה[[נשמה]] בקומה משנתה בכל בוקר, הודיה להשי&quot;ת והגעגועים שלה למקור חוצבה.<br /> <br /> הניגון התקבל אצל הבחורים ב[[ליובאוויטש]], והיה מושר בהתוועדויות שם{{הערה|מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]}} (בעיקר בליל שישי{{הערה|מובא בספר '''זכרונותי''' של הרב [[שמריהו ששונקין]]}}). הניגון היה אהוב אצל ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצקין]], ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] ועוד. כמו כן היו שרים אותו בתקופת [[פוקינג]] ובבית הכנסת ב[[תל אביב]] ברחוב &quot;נחלת בנימין&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] חיברו ר' [[יחזקאל סופר]] והרב [[שלמה זרחי]] גירסא חב&quot;דית לניגון על געגועי החסיד לרבי{{מקור}}.<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> ===המילים המקוריות ב[[לשון הקודש]]===<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> '''פזמון:'''<br /> אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד [[כוכב]]י בוקר,{{ש}}<br /> <br /> ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.<br /> <br /> ;בית א:<br /> שימו לב אל ה[[נשמה]], לשם שבו ואחלמה,{{ש}}<br /> ואורה כאור ה[[חמה]], שבעתים כאור הבוקר.<br /> {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ב:<br /> מ[[כסא הכבוד|כסא כבוד]] חצבה, לגור בארץ ערבה,{{ש}}<br /> להצילה מלהבה, ולהאירה לפנות בוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ג:<br /> עורו נא כי בכל [[לילה]], נשמתכם עולה למעלה,{{ש}}<br /> לתת דין וחשבון מפעלה, ליוצר ערב ובוקר.<br /> {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ד:<br /> ימצאה מטונפת, מעוונות ותוספת,{{ש}} <br /> כמו שפחה נחרפת, תמיד בבוקר בבוקר.<br /> {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ה:<br /> ימצאה מקושטת, ב[[טלית]] ו[[תפילין|טוטפת]],{{ש}}<br /> כמו כלה מקושטת, תמיד בבוקר בבוקר.<br /> {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ו:<br /> הנאמן בפקדונו, יחזירנה לו כרצונו,{{ש}}<br /> איש לא גוע בעונו, ויהי ערב ויהי בוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ז:<br /> והחיו העניה, יחידה תמה ונקיה,{{ש}}<br /> ואשר נפשו חיה, יזכה לאור הבוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> }}<br /> <br /> ===מילות הניגון כפי שתורגמו ליידיש===<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> '''פזמון:'''<br /> אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד [[כוכב]]י בוקר,{{ש}}<br /> <br /> ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.<br /> <br /> געלויבט ביסטו, קודשא בריך הוא, דו ווייסט דאך וואס יעדער טוט אין הארצן קלערן.<br /> <br /> איך לויב און דאנק, מיט מיין געזאנג, צוזאמען מיט אלע מארגן שטערן.<br /> <br /> ;בית א:<br /> נעם דיר נאר גוט אין אכט, אז די [[נשמה]] די שיינע פראכט,{{ש}}<br /> זאל נישט קומען צו קיין שאנד, ווייל זי איז א דימאנט א בריליאנט,{{ש}}<br /> דו מוזט דאך וויסן דערפון, אז זי לייכט ווי די זון,{{ש}}<br /> זיבן מאל מער ווי דער פרי באגין. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ב:<br /> איר שטאם איז לויטער און ריין, פון כסא הכבוד אליין,{{ש}}<br /> און מיט איר גרויסע ווערד, פלאטערט זי אויף דער ערד,{{ש}}<br /> דארף מען היטן זי, ווי פון פייער און א ברי,{{ש}}<br /> זי זאל שיינען און לייכטן יעדן מארגן פרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ג:<br /> וואך פון שלאף אויף, און נעם דיר גוט אין באטראכט,{{ש}}<br /> אז די נשמה גייט ארויף, אין הימל יעדע נאכט.<br /> <br /> דין וחשבון יעדן טאג, מוז זי געבן איר זאג,{{ש}}<br /> פאר דעם יוצר וואס האט באשאפן נאכט און טאג. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ד:<br /> אוי ווי נישט גוט, ווי שלעכט איז די מען ניט,{{ש}}<br /> אז זי ווערט פארט געווירט, באדעקט מיט זינט דין פארשמירט,<br /> <br /> א פנים האט זי רעכט, ווי א שפחה בא דעם קנעכט,{{ש}}<br /> ווען אין די אור דערצו - יעדער פרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ה:<br /> דער מענטש שפירט דאס גליק, ווען ער טוט דעם באשעפערס ווילן,{{ש}}<br /> קומט די נשמה צוריק, באקרוינט מיט [[טלית]] ותפילין,{{ש}}<br /> באצירט און באשיינט איז זי, ווי א כלה כמות שהיא,{{ש}}<br /> שטענדיג אלעמאל אינדערפרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ו:<br /> באגלייבט איז דער באשעפער און קראנט, מיטן משכון אין זיין האנט,{{ש}}<br /> זי צוריק שטעלן ריין, ווי דער מענטש וויל אליין,{{ש}}<br /> ער שטייט אויף פריש און געזונט, ער שטארבט נישט פון זיינע זינד,{{ש}}<br /> ווידער א נאכט ווידער א טאג אצינד. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ז:<br /> טוטס זיך טראכטן און קלערן, ווי אזוי די נשמה צו ערנערן,{{ש}}<br /> אז די נשמה אליין, זאל בלייבן שטענדיג ריין,{{ש}}<br /> ווייל דער וואס געט זיך די מי, ווי אזוי צו שוינען און היטן זי,{{ש}}<br /> וועט ער זוכה זיין צום ליכט פון דערפרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> אודה לאל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר.<br /> }}<br /> <br /> ==גירסא חב&quot;דית==<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ז כתבו התמימים [[שלמה זרחי]] ו[[יחזקאל סופר]] מילים חב&quot;דיות על ניגון זה, המבטאים את געגועיו של החסיד אל הרבי.<br /> <br /> ===מילות הניגון באידיש===<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,{{ש}}<br /> ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.<br /> <br /> ;א.<br /> געלויבט ביסטו, מיין רעבעניו.{{ש}} <br /> דו פילסט וואס יעדער טוט אין הארצין טראכטין,{{ש}}<br /> איך לויב און דאנק, מיט מיין געדאנק,{{ש}}<br /> וואס דו האסט מיין נשמה פאריכטן.<br /> <br /> ;ב.<br /> עס בענקט זיך מיר, צו זעהן די טיר,{{ש}}<br /> וואו מ'גייט אריין צום רבי'ן אויף יחידות,{{ש}}<br /> זיך אויסוויינען דארט, און דערהערן א ווארט,{{ש}} <br /> פון רבי'נס א מאמר-חסידות.<br /> <br /> ;ג. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> לאמיר זיך נעמען, האנט ביי האנט,{{ש}}<br /> און [[פארברענגען]] נאכאנאנד, מיט [[משקה]] און מיט בראנד,{{ש}}<br /> [[סטאוו יא פיטו]], אוו פייאטניצו - און [[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|נייע זוריטשי]] חלאפטשי.<br /> <br /> ;ד. <br /> ווייל וואו מען גייט, און וואו מ'שטייט,{{ש}}<br /> איז א חסיד ווערט דאך קיינמאל ניט פארפאלן,{{ש}}<br /> דעם רעבינ'ס בליק, און זיין הייליקן קוק,{{ש}}<br /> שלעפט ארויס פון אלע שטורעמדיקע כוואלן.<br /> <br /> ;ה. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> לערנען חסידות אן א ברעג, ווייל שליחות איז דיין צוועק,<br /> דאס איז די ריכטיקע וועג,{{ש}}<br /> און אפילו מ'האט זיך באמאכט,{{ש}}<br /> איז קיין סאך נישט געטראכט, אפגעווישט און געגאנגען ווייטער.<br /> <br /> ;ו.<br /> אוי, ס'לויפט די צייט, מ'שפירט זיך ווייט,{{ש}}<br /> א וואו זיינע מיינע תמימות'דיקע יארן,{{ש}}<br /> מ'ליגט אין זאק, מיט א באלעבאטישן פראק,{{ש}}<br /> מ'דארף נאך אמאל, צום רבי'ן פארן.<br /> <br /> ;ז. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> גיי אריין צום רעבין צום טאטע, און שפירט זיך ווי א פיאטע,{{ש}} <br /> און היט זיך &quot;שמא יטה&quot;, פון דעם רבי'נס יחידות-הוראות,{{ש}}<br /> ווייל אז מ'גיט זיך נישט איבער גאנץ, בלייבט מען א שוואנץ{{ש}}<br /> און מ'שלאגט נישט אויס די הוצאות...}}<br /> <br /> ===בתרגום חופשי===<br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,{{ש}}<br /> ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.<br /> <br /> ;א.<br /> מבורך אתה, רעבניו שלי.{{ש}} <br /> יודע אתה את כל מה שמתחולל במחשבותינו,{{ש}}<br /> אשבח אותך ואודה לך בכל דעתי,{{ש}}<br /> על שתקנת את נשמתי.<br /> <br /> ;ב.<br /> מתגעגע כולי, לראות את הדלת,{{ש}}<br /> היכן שנכנסים לרבי ליחידות,{{ש}}<br /> להשתפך שם ולקלוט איזו אמרה,{{ש}} <br /> מהרבי, מאמר חסידות.<br /> <br /> ;ג. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> הבה ניקח את עצמנו, יד ביד,{{ש}}<br /> ו[[פארברענגען|נתוועד]] ללא הפסק, עם [[משקה]] ועם ברנדי {{ש}}<br /> [[סטאוו יא פיטו]], אוו פייאטניצו - ו[[הניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|נייע זוריטשי]] חלאפטשי.<br /> <br /> ;ד. <br /> כי להיכן שהולכים והיכן שעומדים{{ש}}<br /> חסיד לעולם אינו אבוד,{{ש}}<br /> מבט של הרבי, ראייתו הקדושה {{ש}}<br /> שולפת מכל ה'גלים הסוערים'.<br /> <br /> ;ה. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> ללמוד חסידות ללא הגבלה, כי שליחות היא מטרתך,<br /> זוהי הדרך הנכונה.{{ש}}<br /> ואפילו כשמתלכלכים,{{ש}}<br /> הרבה לא חושבים, מנגבים והלאה ממשיכים.<br /> <br /> ;ו.<br /> אוי, הזמן רץ, מרגישים רחוקים,{{ש}}<br /> היכן הם ה'שנים התמימות' שלי,{{ש}}<br /> נמצאים בשק, עם באלבטישע פראק (=פראק - סירטוק - של בעל בית) {{ש}}<br /> צריכים לרבי שוב לנסוע.<br /> <br /> ;ז. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> כנס לרבי - לאביך, תרגיש עצמך כמו עקב,{{ש}}<br /> ותיזהר &quot;שמא יטה&quot;, מיחידות-הוראות של הרבי,{{ש}}<br /> כי אם לא מתמסרים לגמרי נשארים 'שוואנץ'{{ש}}<br /> ולא מכסים את ההוצאות...}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/5/5a/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%90-%D7%9C.mp3 הניגון אודה לקל] מושר עם המילים בעברית ובאידיש {{צליל}}<br /> * [https://col.org.il/news/165373 בביצוע מיוחד: הניגון החביב על המשפיע ר׳ מענדל פוטרפס] {{COL}}<br /> * [https://chabad.info/musicnews/1140550/ מעורר: הניגון החביב על המשפיע ר' מענדל פוטרפס{{אינפו}}] מאת הבעל מנגן הרב [[מנחם מענדל עמאר]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: אודה לא-ל ניגון}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים שונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%90-%D7%9C&diff=730333 2025-01-01T13:35:14Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>ניגון באידיש על הפיוט &quot;אודה לא-ל&quot; הולחן על ידי הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד מחסידי באבוב.<br /> <br /> ==אודות הניגון==<br /> הרב אלחנן זאב קלאגסבאלד [[שו&quot;ב]] בטשעבין מחסידי באבוב חיבר מילים באידיש והלחין ניגון על בתים מהפיוט אודה לאל שחיבר ר' שמעיה קסון ונדפס בסידור &quot;בית יעקב&quot;. תוכן הניגון - התחדשות ה[[נשמה]] בקומה משנתה בכל בוקר, הודיה להשי&quot;ת והגעגועים שלה למקור חוצבה.<br /> <br /> הניגון התקבל אצל הבחורים ב[[ליובאוויטש]], והיה מושר בהתוועדויות שם{{הערה|מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]}} (בעיקר בליל שישי{{הערה|מובא בספר '''זכרונותי''' של הרב [[שמריהו ששונקין]]}}). הניגון היה אהוב אצל ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצקין]], ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] ועוד. כמו כן היו שרים אותו בתקופת [[פוקינג]] ובבית הכנסת ב[[תל אביב]] ברחוב &quot;נחלת בנימין&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] חיברו ר' [[יחזקאל סופר]] והרב [[שלמה זרחי]] גירסא חב&quot;דית לניגון על געגועי החסיד לרבי{{מקור}}.<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> ===המילים המקוריות ב[[לשון הקודש]]===<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> '''פזמון:'''<br /> אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד [[כוכב]]י בוקר,{{ש}}<br /> <br /> ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.<br /> <br /> ;בית א:<br /> שימו לב אל ה[[נשמה]], לשם שבו ואחלמה,{{ש}}<br /> ואורה כאור ה[[חמה]], שבעתים כאור הבוקר.<br /> {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ב:<br /> מ[[כסא הכבוד|כסא כבוד]] חצבה, לגור בארץ ערבה,{{ש}}<br /> להצילה מלהבה, ולהאירה לפנות בוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ג:<br /> עורו נא כי בכל [[לילה]], נשמתכם עולה למעלה,{{ש}}<br /> לתת דין וחשבון מפעלה, ליוצר ערב ובוקר.<br /> {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ד:<br /> ימצאה מטונפת, מעוונות ותוספת,{{ש}} <br /> כמו שפחה נחרפת, תמיד בבוקר בבוקר.<br /> {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ה:<br /> ימצאה מקושטת, ב[[טלית]] ו[[תפילין|טוטפת]],{{ש}}<br /> כמו כלה מקושטת, תמיד בבוקר בבוקר.<br /> {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ו:<br /> הנאמן בפקדונו, יחזירנה לו כרצונו,{{ש}}<br /> איש לא גוע בעונו, ויהי ערב ויהי בוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ז:<br /> והחיו העניה, יחידה תמה ונקיה,{{ש}}<br /> ואשר נפשו חיה, יזכה לאור הבוקר.{{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> }}<br /> <br /> ===מילות הניגון כפי שתורגמו ליידיש===<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> '''פזמון:'''<br /> אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד [[כוכב]]י בוקר,{{ש}}<br /> <br /> ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.<br /> <br /> געלויבט ביסטו, קודשא בריך הוא, דו ווייסט דאך וואס יעדער טוט אין הארצן קלערן.<br /> <br /> איך לויב און דאנק, מיט מיין געזאנג, צוזאמען מיט אלע מארגן שטערן.<br /> <br /> ;בית א:<br /> נעם דיר נאר גוט אין אכט, אז די [[נשמה]] די שיינע פראכט,{{ש}}<br /> זאל נישט קומען צו קיין שאנד, ווייל זי איז א דימאנט א בריליאנט,{{ש}}<br /> דו מוזט דאך וויסן דערפון, אז זי לייכט ווי די זון,{{ש}}<br /> זיבן מאל מער ווי דער פרי באגין. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ב:<br /> איר שטאם איז לויטער און ריין, פון כסא הכבוד אליין,{{ש}}<br /> און מיט איר גרויסע ווערד, פלאטערט זי אויף דער ערד,{{ש}}<br /> דארף מען היטן זי, ווי פון פייער און א ברי,{{ש}}<br /> זי זאל שיינען און לייכטן יעדן מארגן פרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ג:<br /> וואך פון שלאף אויף, און נעם דיר גוט אין באטראכט,{{ש}}<br /> אז די נשמה גייט ארויף, אין הימל יעדע נאכט.<br /> <br /> דין וחשבון יעדן טאג, מוז זי געבן איר זאג,{{ש}}<br /> פאר דעם יוצר וואס האט באשאפן נאכט און טאג. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ד:<br /> אוי ווי נישט גוט, ווי שלעכט איז די מען ניט,{{ש}}<br /> אז זי ווערט פארט געווירט, באדעקט מיט זינט דין פארשמירט,<br /> <br /> א פנים האט זי רעכט, ווי א שפחה בא דעם קנעכט,{{ש}}<br /> ווען אין די אור דערצו - יעדער פרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ה:<br /> דער מענטש שפירט דאס גליק, ווען ער טוט דעם באשעפערס ווילן,{{ש}}<br /> קומט די נשמה צוריק, באקרוינט מיט [[טלית]] ותפילין,{{ש}}<br /> באצירט און באשיינט איז זי, ווי א כלה כמות שהיא,{{ש}}<br /> שטענדיג אלעמאל אינדערפרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ו:<br /> באגלייבט איז דער באשעפער און קראנט, מיטן משכון אין זיין האנט,{{ש}}<br /> זי צוריק שטעלן ריין, ווי דער מענטש וויל אליין,{{ש}}<br /> ער שטייט אויף פריש און געזונט, ער שטארבט נישט פון זיינע זינד,{{ש}}<br /> ווידער א נאכט ווידער א טאג אצינד. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> ;בית ז:<br /> טוטס זיך טראכטן און קלערן, ווי אזוי די נשמה צו ערנערן,{{ש}}<br /> אז די נשמה אליין, זאל בלייבן שטענדיג ריין,{{ש}}<br /> ווייל דער וואס געט זיך די מי, ווי אזוי צו שוינען און היטן זי,{{ש}}<br /> וועט ער זוכה זיין צום ליכט פון דערפרי. {{כתב קטן|'''פזמון..'''}}<br /> <br /> אודה לאל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר.<br /> }}<br /> <br /> ==גירסא חב&quot;דית==<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ז כתבו התמימים [[שלמה זרחי]] ו[[יחזקאל סופר]] מילים חב&quot;דיות על ניגון זה, המבטאים את געגועיו של החסיד אל הרבי.<br /> <br /> ===מילות הניגון באידיש===<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,{{ש}}<br /> ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.<br /> <br /> ;א.<br /> געלויבט ביסטו, מיין רעבעניו.{{ש}} <br /> דו פילסט וואס יעדער טוט אין הארצין טראכטין,{{ש}}<br /> איך לויב און דאנק, מיט מיין געדאנק,{{ש}}<br /> וואס דו האסט מיין נשמה פאריכטן.<br /> <br /> ;ב.<br /> עס בענקט זיך מיר, צו זעהן די טיר,{{ש}}<br /> וואו מ'גייט אריין צום רבי'ן אויף יחידות,{{ש}}<br /> זיך אויסוויינען דארט, און דערהערן א ווארט,{{ש}} <br /> פון רבי'נס א מאמר-חסידות.<br /> <br /> ;ג. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> לאמיר זיך נעמען, האנט ביי האנט,{{ש}}<br /> און [[פארברענגען]] נאכאנאנד, מיט [[משקה]] און מיט בראנד,{{ש}}<br /> [[סטאוו יא פיטו]], אוו פייאטניצו - און [[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|נייע זוריטשי]] חלאפטשי.<br /> <br /> ;ד. <br /> ווייל וואו מען גייט, און וואו מ'שטייט,{{ש}}<br /> איז א חסיד ווערט דאך קיינמאל ניט פארפאלן,{{ש}}<br /> דעם רעבינ'ס בליק, און זיין הייליקן קוק,{{ש}}<br /> שלעפט ארויס פון אלע שטורעמדיקע כוואלן.<br /> <br /> ;ה. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> לערנען חסידות אן א ברעג, ווייל שליחות איז דיין צוועק,<br /> דאס איז די ריכטיקע וועג,{{ש}}<br /> און אפילו מ'האט זיך באמאכט,{{ש}}<br /> איז קיין סאך נישט געטראכט, אפגעווישט און געגאנגען ווייטער.<br /> <br /> ;ו.<br /> אוי, ס'לויפט די צייט, מ'שפירט זיך ווייט,{{ש}}<br /> א וואו זיינע מיינע תמימות'דיקע יארן,{{ש}}<br /> מ'ליגט אין זאק, מיט א באלעבאטישן פראק,{{ש}}<br /> מ'דארף נאך אמאל, צום רבי'ן פארן.<br /> <br /> ;ז. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> גיי אריין צום רעבין צום טאטע, און שפירט זיך ווי א פיאטע,{{ש}} <br /> און היט זיך &quot;שמא יטה&quot;, פון דעם רבי'נס יחידות-הוראות,{{ש}}<br /> ווייל אז מ'גיט זיך נישט איבער גאנץ, בלייבט מען א שוואנץ{{ש}}<br /> און מ'שלאגט נישט אויס די הוצאות...}}<br /> <br /> ===בתרגום חופשי===<br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> אודה לא-ל לבב חוקר, ברן יחד כוכבי בוקר,{{ש}}<br /> ברן יחד, ברן יחד, ברן יחד כוכבי בוקר.<br /> <br /> ;א.<br /> מבורך אתה, רעבניו שלי.{{ש}} <br /> יודע אתה את כל מה שמתחולל במחשבותינו,{{ש}}<br /> אשבח אותך ואודה לך בכל דעתי,{{ש}}<br /> על שתקנת את נשמתי.<br /> <br /> ;ב.<br /> מתגעגע כולי, לראות את הדלת,{{ש}}<br /> היכן שנכנסים לרבי ליחידות,{{ש}}<br /> להשתפך שם ולקלוט איזו אמרה,{{ש}} <br /> מהרבי, מאמר חסידות.<br /> <br /> ;ג. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> הבה ניקח את עצמנו, יד ביד,{{ש}}<br /> ו[[פארברענגען|נתוועד]] ללא הפסק, עם [[משקה]] ועם ברנדי {{ש}}<br /> [[סטאוו יא פיטו]], אוו פייאטניצו - ו[[הניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|נייע זוריטשי]] חלאפטשי.<br /> <br /> ;ד. <br /> כי להיכן שהולכים והיכן שעומדים{{ש}}<br /> חסיד לעולם אינו אבוד,{{ש}}<br /> מבט של הרבי, ראייתו הקדושה {{ש}}<br /> שולפת מכל ה'גלים הסוערים'.<br /> <br /> ;ה. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> ללמוד חסידות ללא הגבלה, כי שליחות היא מטרתך,<br /> זוהי הדרך הנכונה.{{ש}}<br /> ואפילו כשמתלכלכים,{{ש}}<br /> הרבה לא חושבים, מנגבים והלאה ממשיכים.<br /> <br /> ;ו.<br /> אוי, הזמן רץ, מרגישים רחוקים,{{ש}}<br /> היכן הם ה'שנים התמימות' שלי,{{ש}}<br /> נמצאים בשק, עם באלבטישע פראק (=פראק - סירטוק - של בעל בית) {{ש}}<br /> צריכים לרבי שוב לנסוע.<br /> <br /> ;ז. {{כתב קטן|(בניגון הפזמון:)}}<br /> כנס לרבי - לאביך, תרגיש עצמך כמו עקב,{{ש}}<br /> ותיזהר &quot;שמא יטה&quot;, מיחידות-הוראות של הרבי,{{ש}}<br /> כי אם לא מתמסרים לגמרי נשארים 'שוואנץ'{{ש}}<br /> ולא מכסים את ההוצאות...}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/5/5a/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%90-%D7%9C.mp3 הניגון אודה לקל] מושר עם המילים בעברית ובאידיש {{צליל}}<br /> * [https://col.org.il/news/165373 בביצוע מיוחד: הניגון החביב על המשפיע ר׳ מענדל פוטרפס] {{COL}}<br /> * [https://chabad.info/musicnews/1140550/ מעורר: הניגון החביב על המשפיע ר' מענדל פוטרפס{{אינפו}}] מאת הבעל מנגן הרב [[מנחם מענדל עמאר]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: אודה לא-ל ניגון}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים שונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ביידיש]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%92&diff=725753 2024-12-26T07:19:00Z

<p>37.60.47.192: עברית נכונה</p> <hr /> <div>[[קובץ:האדמו&quot;ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|הרב יחזקאל הלוי אשלג ב[[חלוקת דולרים]]]][[קובץ:אדמו&quot;ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|רבי אברהם שמחה הלוי אשלג בשיחה עם [[תמים|תמימים]] [[ניו יורק]], [[תשס&quot;ו]]]]<br /> '''חסידות אשלג''' היא שושלת של אדמו&quot;רים ומקובלים שהפיצו את דרך הקבלה, ראש השושלת היה רבי יהודה לייב הלוי אשלג מחבר פירוש &quot;הסולם&quot; על [[ספר הזוהר]] ([[ה' בתשרי]] [[תרמ&quot;ה]], [[ורשה]], - [[י' בתשרי]] [[תשט&quot;ו]], [[ארץ ישראל]]).<br /> <br /> בנו ממשיך דרכו היה ה[[אדמו&quot;ר]] רבי ברוך שלום הלוי אשלג, המכונה גם &quot;הרב&quot;ש&quot;, ([[ז' בשבט]] [[תרס&quot;ז]] - [[ה' בתשרי]] [[תשנ&quot;ב]]). בין חיבוריו: &quot;שלבי הסולם&quot;, &quot;דרגות הסולם&quot; ו&quot;אגרות הרב&quot;ש&quot;. הוא למד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. בן נוסף הוא הרב שלמה בנימין אשלג ([[ה' בטבת]] [[תר&quot;ע]]; - [[ז' בכסלו]] [[תשד&quot;מ]]) היה [[מקובל]], בנו ומפיץ תורתו של הרב [[יהודה לייב אשלג]] בעל ה&quot;סולם&quot;.<br /> <br /> בנו של הרב שלמה בנימין הוא הרב '''יחזקאל הלוי אשלג''', שהקים בית מדרש ברחוב אבן עזרא בבני ברק. רבי יחזקאל שמאוד מדרבן ללימוד [[קבלה]] שוחח עם [[הרבי]] בהזדמנויות שונות על הנושא ורצה שהרבי ידבר עם חסידיו על לימוד הקבלה. בשנת [[תש&quot;נ]] עבר ב[[חלוקת הדולרים]] אצל [[הרבי]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את [[תורת הקבלה]] דבר שיקרב את ה[[גאולה]] השלימה. (מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבלימוד ספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]). <br /> <br /> הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב&quot;ד]] ש[[חסידות]] חב&quot;ד בנויה על פי יסודות [[הקבלה]] אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא הלומד את תורת חב&quot;ד לומד גם קבלה. כשהאדמו&quot;ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו&quot;ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, ממנו עלול להתפרש שבתורת [[חב&quot;ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו&quot;ר והביא ראיה מלשון [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ה|סוף פרק כ&quot;ה]]}} שכותב &quot;דברי [[הבעש&quot;ט]] לפי קבלת [[האריז&quot;ל]]&quot; ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמו&quot;ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.<br /> <br /> אחר כך הביא האדמו&quot;ר לרבי מספרי זקנו בעל הסולם והרבי נתן לו דולר נוסף עבור הדפסת פירוש &quot;הסולם&quot; ואמר (תוכן): אמנם אין זה לפי שיטת חב&quot;ד, אך כיון שזהו רבכם אז שיהיה ברכה והצלחה.<br /> <br /> '''רבי אברהם שמחה אשלג'''<br /> בן נוסף של רבי שלמה בנימין, הוא רבי אברהם שמחה הלוי אשלג ה[[אדמו&quot;ר]] מאשלג (מרחוב שד&quot;ל בבני-ברק), לרבי אברהם שמחה קשרים הדוקים עם [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> עוד משנות הלמ&quot;דים ניסה להביא לרבי את כתבי הסולם, משנאל על ידי אחד ממזכיריו של הרבי למטרותיו השיב שחפץ להבין את סיבת ההתנגדות לכתבי בעל הסולם, המזכיר בתגובה הערים קשיים בדרכו של רבי שמחה להיפגש עם הרבי.<br /> <br /> באמצעות הרב [[יונתן בורגן]] והרב [[יצחק דב ליברמן]] אותם שלח להתחנך כחסידי חב&quot;ד ניסה לשלוח את הספרים, הרב בורגן שאל את הרבי אם יאות לקבל את הספרים, הרבי בתגובה השיב &quot;זייער א גלייכע זאך&quot;, דרך הרב ליברמן שלח ספרים אך המזכיר השאירם במזכירות ולא הביאם לרבי. <br /> <br /> רבי אברהם שמחה סיפר שבעברו אצל הרבי בחלוקת דולרים לאחר שנכנס לחובות גדולים בעקבות מאמציו בהדפסת ספרי בעל הסולם, עת חשב להפסיק להתעסק בזה, פנה אליו הרבי ושאלו האם הוא ממשיך בהדפסת הספרים, פנייתו של הרבי אליו הגיעה אף שלא דיבר עם הרבי בעניין הזה כלל, אף לידיד שליוה את הרב אשלג פנה הרבי ואמר לו שידיד צריך לסייע בכל דבר ועל כן שיסייע גם כן בהדפסת הספרים.<br /> <br /> רבי שמחה התפעל מגילוי רוח קדשו של הרבי וראה בזה הוראה מהרבי להתגבר על הקשיים ולהמשיך בהדפסת ספרי בעל הסולם למרות הקשיים.<br /> <br /> ב[[אב (חודש)|אב]] [[תשפ&quot;ג]], בעת עברו בנמל התעופה הבין-לאומי ג'ון פ. קנדי שוחח עם פעילי הבית חב&quot;ד המקומי ורכש באמצעותם אותיות לבני משפחתו ב[[ספר התורה של ילדי ישראל]], הוא אף קיבל מהם את הספר [[בסוד שיח]]{{הערה|[https://chabad.info/shishi-info-magazine/989305/ סטטוס אינפו: כל מה שפספסתם מאחורי הקלעים בחב&quot;ד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תשפ&quot;ב]] ביקר בנו הרב יהודה לייב אשלג ב[[בית הכנסת בית מנחם כפר חב&quot;ד]] וקיבל מהרב [[משה הורביץ]] ספר שיחות של הרבי{{הערה|[https://chabad.info/news/768416/ בן האדמו&quot;ר מאשלג קיבל את הספר חידושי סוגיות על שיחות הרבי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 רבי אברהם שמחה אשלג בביקור אצל הרבי (15:10)] - 1 (הוידאו לא זמין) {{חב&quot;ד אינפו|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1361 רבי יחזקאל יוסף הלוי אשלג בביקור אצל הרבי (30:35-34:15)] - 2 (הוידאו לא זמין) {{חב&quot;ד אינפו|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59487 האדמו&quot;ר מאשלג בחלוקת דולרים] {{חב&quot;ד אינפו|}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/618961 האדמו&quot;ר מאשלג מבקר אצל הרבי, ל' שבט תש&quot;נ] {{בית חב&quot;ד (אתר)|}}<br /> *[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/119110/ האדמו&quot;ר מאשלג מבקר אצל הרבי, כ&quot;ד סיון תש&quot;נ] {{חב&quot;ד אינפו|}}<br /> *[https://col.org.il/news/17746 קייב: האדמו&quot;ר מאשלג חשף את ביקוריו אצל הרבי] {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> *[http://www.ashlag.com/default.asp אשלג - אתר הבית של החצר] {{קישור שבור|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%92&diff=725752 2024-12-26T07:18:29Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:האדמו&quot;ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|הרב יחזקאל הלוי אשלג ב[[חלוקת דולרים]]]][[קובץ:אדמו&quot;ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|רבי אברהם שמחה הלוי אשלג בשיחה עם [[תמים|תמימים]] [[ניו יורק]], [[תשס&quot;ו]]]]<br /> '''חסידות אשלג''' היא שושלת של אדמו&quot;רים ומקובלים שהפיצו את דרך הקבלה, ראש השושלת היה רבי יהודה לייב הלוי אשלג מחבר פירוש &quot;הסולם&quot; על [[ספר הזוהר]] ([[ה' בתשרי]] [[תרמ&quot;ה]], [[ורשה]], - [[י' בתשרי]] [[תשט&quot;ו]], [[ארץ ישראל]]).<br /> <br /> בנו ממשיך דרכו היה ה[[אדמו&quot;ר]] רבי ברוך שלום הלוי אשלג, המכונה גם &quot;הרב&quot;ש&quot;, ([[ז' בשבט]] [[תרס&quot;ז]] - [[ה' בתשרי]] [[תשנ&quot;ב]]). בין חיבוריו: &quot;שלבי הסולם&quot;, &quot;דרגות הסולם&quot; ו&quot;אגרות הרב&quot;ש&quot;. הוא למד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. בן נוסף הוא הרב שלמה בנימין אשלג ([[ה' בטבת]] [[תר&quot;ע]]; - [[ז' בכסלו]] [[תשד&quot;מ]]) היה [[מקובל]], בנו ומפיץ תורתו של הרב [[יהודה לייב אשלג]] בעל ה&quot;סולם&quot;.<br /> <br /> בנו של הרב שלמה בנימין הוא הרב '''יחזקאל הלוי אשלג''', שהקים בית מדרש ברחוב אבן עזרא בבני ברק. רבי יחזקאל שמאוד מדרבן ללימוד [[קבלה]] שוחח עם [[הרבי]] בהזדמנויות שונות על הנושא ורצה שהרבי ידבר עם חסידיו על לימוד הקבלה. בשנת [[תש&quot;נ]] עבר ב[[חלוקת הדולרים]] אצל [[הרבי]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את [[תורת הקבלה]] דבר שיקרב את ה[[גאולה]] השלימה. (מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבלימוד ספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]). <br /> <br /> הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב&quot;ד]] ש[[חסידות]] חב&quot;ד בנויה על פי יסודות [[הקבלה]] אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא הלומד את תורת חב&quot;ד לומד גם קבלה. כשהאדמו&quot;ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו&quot;ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, ממנו עלול להתפרש שבתורת [[חב&quot;ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו&quot;ר והביא ראיה מלשון [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ה|סוף פרק כ&quot;ה]]}} שכותב &quot;דברי [[הבעש&quot;ט]] לפי קבלת [[האריז&quot;ל]]&quot; ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כויון שה[[אדמו&quot;ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר.<br /> <br /> אחר כך הביא האדמו&quot;ר לרבי מספרי זקנו בעל הסולם והרבי נתן לו דולר נוסף עבור הדפסת פירוש &quot;הסולם&quot; ואמר (תוכן): אמנם אין זה לפי שיטת חב&quot;ד, אך כיון שזהו רבכם אז שיהיה ברכה והצלחה.<br /> <br /> '''רבי אברהם שמחה אשלג'''<br /> בן נוסף של רבי שלמה בנימין, הוא רבי אברהם שמחה הלוי אשלג ה[[אדמו&quot;ר]] מאשלג (מרחוב שד&quot;ל בבני-ברק), לרבי אברהם שמחה קשרים הדוקים עם [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> עוד משנות הלמ&quot;דים ניסה להביא לרבי את כתבי הסולם, משנאל על ידי אחד ממזכיריו של הרבי למטרותיו השיב שחפץ להבין את סיבת ההתנגדות לכתבי בעל הסולם, המזכיר בתגובה הערים קשיים בדרכו של רבי שמחה להיפגש עם הרבי.<br /> <br /> באמצעות הרב [[יונתן בורגן]] והרב [[יצחק דב ליברמן]] אותם שלח להתחנך כחסידי חב&quot;ד ניסה לשלוח את הספרים, הרב בורגן שאל את הרבי אם יאות לקבל את הספרים, הרבי בתגובה השיב &quot;זייער א גלייכע זאך&quot;, דרך הרב ליברמן שלח ספרים אך המזכיר השאירם במזכירות ולא הביאם לרבי. <br /> <br /> רבי אברהם שמחה סיפר שבעברו אצל הרבי בחלוקת דולרים לאחר שנכנס לחובות גדולים בעקבות מאמציו בהדפסת ספרי בעל הסולם, עת חשב להפסיק להתעסק בזה, פנה אליו הרבי ושאלו האם הוא ממשיך בהדפסת הספרים, פנייתו של הרבי אליו הגיעה אף שלא דיבר עם הרבי בעניין הזה כלל, אף לידיד שליוה את הרב אשלג פנה הרבי ואמר לו שידיד צריך לסייע בכל דבר ועל כן שיסייע גם כן בהדפסת הספרים.<br /> <br /> רבי שמחה התפעל מגילוי רוח קדשו של הרבי וראה בזה הוראה מהרבי להתגבר על הקשיים ולהמשיך בהדפסת ספרי בעל הסולם למרות הקשיים.<br /> <br /> ב[[אב (חודש)|אב]] [[תשפ&quot;ג]], בעת עברו בנמל התעופה הבין-לאומי ג'ון פ. קנדי שוחח עם פעילי הבית חב&quot;ד המקומי ורכש באמצעותם אותיות לבני משפחתו ב[[ספר התורה של ילדי ישראל]], הוא אף קיבל מהם את הספר [[בסוד שיח]]{{הערה|[https://chabad.info/shishi-info-magazine/989305/ סטטוס אינפו: כל מה שפספסתם מאחורי הקלעים בחב&quot;ד] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[אדר]] [[תשפ&quot;ב]] ביקר בנו הרב יהודה לייב אשלג ב[[בית הכנסת בית מנחם כפר חב&quot;ד]] וקיבל מהרב [[משה הורביץ]] ספר שיחות של הרבי{{הערה|[https://chabad.info/news/768416/ בן האדמו&quot;ר מאשלג קיבל את הספר חידושי סוגיות על שיחות הרבי] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 רבי אברהם שמחה אשלג בביקור אצל הרבי (15:10)] - 1 (הוידאו לא זמין) {{חב&quot;ד אינפו|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1361 רבי יחזקאל יוסף הלוי אשלג בביקור אצל הרבי (30:35-34:15)] - 2 (הוידאו לא זמין) {{חב&quot;ד אינפו|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59487 האדמו&quot;ר מאשלג בחלוקת דולרים] {{חב&quot;ד אינפו|}}<br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/618961 האדמו&quot;ר מאשלג מבקר אצל הרבי, ל' שבט תש&quot;נ] {{בית חב&quot;ד (אתר)|}}<br /> *[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/119110/ האדמו&quot;ר מאשלג מבקר אצל הרבי, כ&quot;ד סיון תש&quot;נ] {{חב&quot;ד אינפו|}}<br /> *[https://col.org.il/news/17746 קייב: האדמו&quot;ר מאשלג חשף את ביקוריו אצל הרבי] {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> *[http://www.ashlag.com/default.asp אשלג - אתר הבית של החצר] {{קישור שבור|}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95%D7%91_(%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%91)&diff=725751 2024-12-26T07:06:24Z

<p>37.60.47.192: /* קשריו עם חב&quot;ד */מענדל בעין</p> <hr /> <div>[[קובץ:קאליב 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מקאליב]]<br /> [[קובץ:קאליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[אדמו&quot;ר]] בביקור במוסד חב&quot;די ב[[חיפה]]]]<br /> רבי '''מנחם מענדל טאוב''' (תרפ&quot;ג - כ&quot;ג בניסן [[תשע&quot;ט]]) היה האדמו&quot;ר מקאליב. <br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ג]] ב[[עיירה]] מרגרטן (מרגיטה) בטרנסילבניה שברומניה.<br /> <br /> בשנות [[השואה]] סבל [[יסורים]] רבים על ידי הנאצים ימ&quot;ש שביצעו עליו ניסויים אכזריים. לאחר שכבר עמד בפני המשרפות וקרא &quot;שמע ישראל&quot; ניצל באורח ניסי. מאז קיבל עליו להפיץ את אמירת שמע ישראל, יהדות ומלכות שמים, ולהקים זכר ל-6 מיליון קדושי השואה.<br /> <br /> כיהן כנשיא מוסדות קאליב ב[[ירושלים]].<br /> <br /> לאחר [[השואה]] עבר לשוודיה, שם התאחד עם הרבנית. לאחר מכן עבר לארצות הברית. <br /> <br /> ב[[תשכ&quot;ג]] הקים את מרכז חסידי [[קאליב]] ב[[ראשון לציון]] ובשנת [[תש&quot;מ]] עבר ל[[בני ברק]], שם הקים את מרכז חסידות קאליב ברחוב השומר. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] עבר להתגורר ב[[ירושלים]] ברחוב חנה - צמוד לבית הכנסת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד]], לשם העביר את מוסדותיו. <br /> <br /> האדמו&quot;ר נפטר בביתו ב[[כ&quot;ג בניסן]] ה'[[תשע&quot;ט]].<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד== <br /> רבי מנחם מענדל טאוב נהג להשתתף בקביעות במעמדי סיומי ה[[רמב&quot;ם]] לפי סדר הלימוד שתיקן [[הרבי]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12418&amp;pgnum=32 חוברת הפרדס שנה ס&quot;ו] באתר [[היברובוקס]].}}.<br /> <br /> ב[[תשרי]] [[תשס&quot;ח]] קיבל את הספר פלפול התמימים כרך כ&quot;ב של מערכת [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32763|ספר פלפול התמימים חולק לגדולי ישראל ||כ&quot;ז תשרי תשס&quot;ח}}}}. <br /> <br /> ==== ביקורו אצל הרבי ביחידות====<br /> <br /> רבי מנחם מענדל טאוב נכנס לרבי ל[[יחידות]] מספר פעמים.<br /> <br /> ==== שר ה[[תורה]] ומנהיגם של [[ישראל]]====<br /> <br /> בשיחה על גדלותו של [[הרבי]] סיפר דברים נפלאים מ[[הרבי]]. מבין הדברים סיפר אשר שמע מפי עד ראיה, כיצר ראה את הרבי עומד ליד החלון ולומד [[תורה]] כל הלילה בעמידה. <br /> <br /> בנוסף לכך סיפר האדמו&quot;ר בהתפעלות, כי פעם התקשרו לרבי מקהילה מסוימת באירופה כי אין להם עדיין ד' מינים, הרבי שלח שליח מיוחד במטוס לקהילה, עם ד' מינים כשרים.<br /> <br /> באותה שיחה מיוחדת חיזק בדבריו את [[שלוחי הרבי]], שלא יפחדו משום גורם, ויחשבו תמיד כאילו בעל השמועה - המשלח [[הרבי]] - לעיניהם.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.hageula.com/study/books/3047.html מדבר על גדלות הרבי]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=22749 משתתף במעמד סיום מחזור הכ&quot;ד בלימוד [[הרמב&quot;ם]] והתחלת המחזור הכ&quot;ה שעל ידי צאג&quot;ח]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46466 ביקורו של האדמו&quot;ר] ב[[תלמוד תורה צבאות מנחם]] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{חצרות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:טאוב, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ט]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95%D7%91_(%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%91)&diff=725750 2024-12-26T07:05:38Z

<p>37.60.47.192: </p> <hr /> <div>[[קובץ:קאליב 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מקאליב]]<br /> [[קובץ:קאליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[אדמו&quot;ר]] בביקור במוסד חב&quot;די ב[[חיפה]]]]<br /> רבי '''מנחם מענדל טאוב''' (תרפ&quot;ג - כ&quot;ג בניסן [[תשע&quot;ט]]) היה האדמו&quot;ר מקאליב. <br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ג]] ב[[עיירה]] מרגרטן (מרגיטה) בטרנסילבניה שברומניה.<br /> <br /> בשנות [[השואה]] סבל [[יסורים]] רבים על ידי הנאצים ימ&quot;ש שביצעו עליו ניסויים אכזריים. לאחר שכבר עמד בפני המשרפות וקרא &quot;שמע ישראל&quot; ניצל באורח ניסי. מאז קיבל עליו להפיץ את אמירת שמע ישראל, יהדות ומלכות שמים, ולהקים זכר ל-6 מיליון קדושי השואה.<br /> <br /> כיהן כנשיא מוסדות קאליב ב[[ירושלים]].<br /> <br /> לאחר [[השואה]] עבר לשוודיה, שם התאחד עם הרבנית. לאחר מכן עבר לארצות הברית. <br /> <br /> ב[[תשכ&quot;ג]] הקים את מרכז חסידי [[קאליב]] ב[[ראשון לציון]] ובשנת [[תש&quot;מ]] עבר ל[[בני ברק]], שם הקים את מרכז חסידות קאליב ברחוב השומר. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] עבר להתגורר ב[[ירושלים]] ברחוב חנה - צמוד לבית הכנסת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד]], לשם העביר את מוסדותיו. <br /> <br /> האדמו&quot;ר נפטר בביתו ב[[כ&quot;ג בניסן]] ה'[[תשע&quot;ט]].<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד== <br /> רבי מנחם נהג להשתתף בקביעות במעמדי סיומי ה[[רמב&quot;ם]] לפי סדר הלימוד שתיקן [[הרבי]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12418&amp;pgnum=32 חוברת הפרדס שנה ס&quot;ו] באתר [[היברובוקס]].}}.<br /> <br /> ב[[תשרי]] [[תשס&quot;ח]] קיבל את הספר פלפול התמימים כרך כ&quot;ב של מערכת [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32763|ספר פלפול התמימים חולק לגדולי ישראל ||כ&quot;ז תשרי תשס&quot;ח}}}}. <br /> <br /> ==== ביקורו אצל הרבי ביחידות====<br /> <br /> רבי מנחם מנדל נכנס לרבי ל[[יחידות]] מספר פעמים.<br /> <br /> ==== שר ה[[תורה]] ומנהיגם של [[ישראל]]====<br /> <br /> בשיחה על גדלותו של [[הרבי]] סיפר דברים נפלאים מ[[הרבי]]. מבין הדברים סיפר אשר שמע מפי עד ראיה, כיצר ראה את הרבי עומד ליד החלון ולומד [[תורה]] כל הלילה בעמידה. <br /> <br /> בנוסף לכך סיפר האדמו&quot;ר בהתפעלות, כי פעם התקשרו לרבי מקהילה מסוימת באירופה כי אין להם עדיין ד' מינים, הרבי שלח שליח מיוחד במטוס לקהילה, עם ד' מינים כשרים.<br /> <br /> באותה שיחה מיוחדת חיזק בדבריו את [[שלוחי הרבי]], שלא יפחדו משום גורם, ויחשבו תמיד כאילו בעל השמועה - המשלח [[הרבי]] - לעיניהם.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.hageula.com/study/books/3047.html מדבר על גדלות הרבי]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=22749 משתתף במעמד סיום מחזור הכ&quot;ד בלימוד [[הרמב&quot;ם]] והתחלת המחזור הכ&quot;ה שעל ידי צאג&quot;ח]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46466 ביקורו של האדמו&quot;ר] ב[[תלמוד תורה צבאות מנחם]] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{חצרות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:טאוב, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ט]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95%D7%91_(%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%91)&diff=725749 2024-12-26T07:05:16Z

<p>37.60.47.192: /* תולדות חיים */תיקוני לשון מה שכתוב על שהחליק זה לא מכובד ומיותר</p> <hr /> <div>[[קובץ:קאליב 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מקאליב]]<br /> [[קובץ:קאליב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[אדמו&quot;ר]] בביקור במוסד חב&quot;די ב[[חיפה]]]]<br /> רבי '''מנחם מענדל טאוב''' (תרפ&quot;ג - כ&quot;ג בניסן [[תשע&quot;ט]]) היה האדמו&quot;ר מקאליב. <br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד בשנת [[תרפ&quot;ג]] ב[[עיירה]] מרגרטן (מרגיטה) בטרנסילבניה שברומניה.<br /> <br /> בשנות [[השואה]] סבל [[יסורים]] רבים על ידי הנאצים ימ&quot;ש שביצעו עליו ניסויים אכזריים. לאחר שכבר עמד בפני המשרפות וקרא &quot;שמע ישראל&quot; ניצל באורח ניסי. מאז קיבל עליו להפיץ את אמירת שמע ישראל, יהדות ומלכות שמים, ולהקים זכר ל-6 מיליוני קדושי השואה.<br /> <br /> כיהן כנשיא מוסדות קאליב ב[[ירושלים]].<br /> <br /> לאחר [[השואה]] עבר לשוודיה, שם התאחד עם הרבנית. לאחר מכן עבר לארצות הברית. <br /> <br /> ב[[תשכ&quot;ג]] הקים את מרכז חסידי [[קאליב]] ב[[ראשון לציון]] ובשנת [[תש&quot;מ]] עבר ל[[בני ברק]], שם הקים את מרכז חסידות קאליב ברחוב השומר. <br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] עבר להתגורר ב[[ירושלים]] ברחוב חנה - צמוד לבית הכנסת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד]], לשם העביר את מוסדותיו. <br /> <br /> האדמו&quot;ר נפטר בביתו ב[[כ&quot;ג בניסן]] ה'[[תשע&quot;ט]].<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד== <br /> רבי מנחם נהג להשתתף בקביעות במעמדי סיומי ה[[רמב&quot;ם]] לפי סדר הלימוד שתיקן [[הרבי]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12418&amp;pgnum=32 חוברת הפרדס שנה ס&quot;ו] באתר [[היברובוקס]].}}.<br /> <br /> ב[[תשרי]] [[תשס&quot;ח]] קיבל את הספר פלפול התמימים כרך כ&quot;ב של מערכת [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32763|ספר פלפול התמימים חולק לגדולי ישראל ||כ&quot;ז תשרי תשס&quot;ח}}}}. <br /> <br /> ==== ביקורו אצל הרבי ביחידות====<br /> <br /> רבי מנחם מנדל נכנס לרבי ל[[יחידות]] מספר פעמים.<br /> <br /> ==== שר ה[[תורה]] ומנהיגם של [[ישראל]]====<br /> <br /> בשיחה על גדלותו של [[הרבי]] סיפר דברים נפלאים מ[[הרבי]]. מבין הדברים סיפר אשר שמע מפי עד ראיה, כיצר ראה את הרבי עומד ליד החלון ולומד [[תורה]] כל הלילה בעמידה. <br /> <br /> בנוסף לכך סיפר האדמו&quot;ר בהתפעלות, כי פעם התקשרו לרבי מקהילה מסוימת באירופה כי אין להם עדיין ד' מינים, הרבי שלח שליח מיוחד במטוס לקהילה, עם ד' מינים כשרים.<br /> <br /> באותה שיחה מיוחדת חיזק בדבריו את [[שלוחי הרבי]], שלא יפחדו משום גורם, ויחשבו תמיד כאילו בעל השמועה - המשלח [[הרבי]] - לעיניהם.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.hageula.com/study/books/3047.html מדבר על גדלות הרבי]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=22749 משתתף במעמד סיום מחזור הכ&quot;ד בלימוד [[הרמב&quot;ם]] והתחלת המחזור הכ&quot;ה שעל ידי צאג&quot;ח]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46466 ביקורו של האדמו&quot;ר] ב[[תלמוד תורה צבאות מנחם]] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> {{חצרות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:טאוב, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ט]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=725748 2024-12-26T07:03:21Z

<p>37.60.47.192: /* חיכוכים */כפשוט</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=הראשון לציון וממנהיגי הציבור הספרדי בדור האחרון|אחר=נכדו, רב קהילה, ומנהיג ציבורי בעיר [[בית שמש]]|ראו=[[עובדיה יוסף (בית שמש)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=הרב עובדיה יוסף<br /> |תמונה=הרב עובדיה יוסף.jpeg<br /> |כינוי=ראשון לציון, מרן<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]]<br /> |מקום לידה=בגדד, עיראק<br /> |תאריך פטירה=[[ג' בחשוון]] [[תשע&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=[[ירושלים]], ישראל<br /> |מקום פעילות=פתח תקוה, תל אביב, ירושלים<br /> |תפקידים נוספים=[[רב]] ונשיא מועצת חכמי התורה<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[עובדיה יוסף#ספריו|ראו בהמשך]]<br /> |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ספרד|רבני ספרד]]<br /> }}<br /> הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע&quot;ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]], ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר &quot;מרן&quot;{{הערה|תואר מקובל ל[[בית יוסף]]}}. היה בקשר מכתבים עם הרבי. היה בקשר קרוב עם כמה מחשובי רבני חב&quot;ד ותמך בעשייה של מוסדות חב&quot;ד ושלוחי הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד במדינת עירק, לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ&quot;ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]], בה גדל יחד עם אחיו <br /> ואחיותיו, אהרן, שושנה, אסתר, אליהו, מרגלית, נעים עובדיה{{הערה|(שכשגדל התגייס לאצ&quot;ל והיה בעל מכולת כאביו בסמיכות לרחוב דוד ילין)}} ואברהם עובדיה{{הערה|(שכשגדל היה פקיד מס שומה בכיר במס הכנסה)}}<br /> . בנערותו למד בישיבת פורת יוסף, שם התבלט בכישוריו הגאוניים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] [[נישואין|נשא]] את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש&quot;ה]]-[[תש&quot;ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים תש&quot;ז-[[תש&quot;י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].<br /> <br /> עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ&quot;ה]]-[[תשכ&quot;ח]] כיהן כדיין בביה&quot;ד האזורי בירושלים, ובתשכ&quot;ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ&quot;ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].<br /> <br /> בחשוון [[תשל&quot;ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ&quot;ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד&quot;מ]] ייסד את [[מפלגת ש&quot;ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.<br /> <br /> ===סוף ימיו===<br /> בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע&quot;ד]] אושפז הרב יוסף בבית הרפואה הדסה עין כרם בירושלים, בעקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם &quot;חיים&quot; כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון תשע&quot;ד הלך לעולמו.<br /> <br /> ==הקשר לחסידות ולחב&quot;ד==<br /> [[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב&quot;ד (תשע&quot;ג)]]<br /> [[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב&quot;ד במילאנו]]<br /> [[קובץ:עובדיה_יוסף_בקריית_גת.JPG|שמאל|ממוזער|×250|הרב עובדיה יוסף בביקור במוסדות חב&quot;ד ב[[קריית גת]]]]<br /> בנו הרב יעקב יוסף העיד{{הערה|בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] בשנת תשמ&quot;ח גיליון 313}} כי &quot;לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת&quot;. בנו הרב יצחק יוסף העיד ש &quot;כשאבא דיבר על האדמו&quot;ר, הכל היה מתוך כבוד&quot;{{הערה|בהתוועדות י&quot;ט כסלו תשע&quot;ד בכפר חב&quot;ד}}.<br /> <br /> עוד בשנות צעירותו היה בקשר עם [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] והיה עמם בקשרים ידידותיים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] שבט [[תשע&quot;ד]] {{וידאו}}}} והפעילות בה הייתה ברוח החסידות ולאור הדרכות הרבי, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], שהייתה מועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בספריו מזכיר תדיר את פסקי אדמו&quot;ר הזקן מתוך [[שו&quot;ע הרב]] וספרים נוספים, פסקי אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]], ומצטט את ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ&quot;הגאון הצדיק מליובאויטש&quot;{{הערה|את דעת הרבי בנושא, מביא הרב עובדיה גם בשו&quot;ת יחווה דעת, חלק שישי, סימן ט&quot;ז. גם בשו&quot;ת יביע אומר, אורח חיים, חלק ג, סימן ח, בהערות ומילואים על הגיליון (הערה 1, ד&quot;ה וע' בקובץ יגדיל תורה) מביא הרב עובדיה את דברי הרבי בקשר לכוונה בתפילה.}}, הרב עובדיה אף השקיע רבות בלימוד ופסיקה מתוך שו&quot;ת תורת חסד של הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] שהיה [[חסיד חב&quot;ד]] ומצד שני כאשר דיבר על [[יוסף רוזין|הגאון הרוגוצ'ובי]], שיבח את סגנונו כאשר לימד בעל פה, ותמה על סגנון הכתיבה שלו, אשר הדברים אינם בהירים לקורא{{הערה|ע&quot;פ עדותו של בנו הרב יצחק יוסף בשיעורו במוצאי שבת פרשת שמות תשפ&quot;ד דקה 1:40:30.}}{{הערה|סקירה על הספרים שהיו נר לרגליו, מתוך הספר מעדני מלך [https://www.hidabroot.org/article/236265 מרן מספר על הספרים שהיו נר לרגליו]}}. <br /> <br /> מספר חסידי חב&quot;ד נחשבו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], הרב [[חיים נאה]], הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב&quot;ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.<br /> <br /> היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב&quot;ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב&quot;ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר&quot;ע יוסף בסוגיית מקווה חב&quot;ד {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> אפיזודה בה ניכר יחסו החיובי לחסידות חב&quot;ד היה כשהרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] רצה בבחרותו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] אך הוריו התנגדו למהלך וכשהרב גינזבורג פנה לרב עובדיה פסק הוא לו שיכול לעבור על אף התנגדות הוריו{{הערה|גיליון החייל}}.<br /> <br /> במהלך שיעור שמסר בכולל ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] בשנות הלמ&quot;דים, שיעור שעסק בענין 'פסיק רישא', הציג הרב אשכנזי את שיטתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בסוגיה ואת שיחתו של הרבי בנושא. במקום התפתח דיון תורני מעמיק כדרכה של תורה כשבתומו הכריז הרב עובדיה בהסכמה: &quot;מי שחפץ לנהוג כשיטתו של &quot;הרב&quot; - ינהג כמוה&quot;. לאחר השיעור ביקש הרב עובדיה מהרב אשכנזי שימציא לידו את שיחתו הקדושה של הרבי בנושא במילואה על מנת שיעיין בה{{הערה|ספר 'הרב אשכנזי'}}.<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ח שיגר מכתב אל תושבי חולון בו ממליץ לשלוח את ילדיהם לבית ספר חב&quot;ד &quot;כדי שיתחנכו על פי מסורת ישראל סבא&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/113009 הרב עובדיה: לשלוח לבתי ספר חב&quot;ד {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> במכתב מ[[כ&quot;ו אב]] [[תשל&quot;ט]], ביקש מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שיעביר מכתב {{ציטוטון|לצדיק המפורסם פאר הדור והדרו כקש&quot;ת כמהר&quot;ר מנחם מענדל שניאורסון שליט&quot;א האדמו&quot;ר מליובאוויטש}} שיתפלל עבור כלתו אשת הרב [[יעקב יוסף]] שהייתה אז ב[[בית רפואה]]{{הערה|[[מענדי קורטס]], [https://col.org.il/news/126463 כשהגר&quot;ע יוסף ביקש, באמצעות הרב גולדברג זצ&quot;ל, ברכה מהרבי], באתר [[COL]], ו' אלול ה'תש&quot;פ {{COL}}.}}.<br /> <br /> לקראת [[סיום הרמב&quot;ם]] השני צלצל מזכירו של הרב, אל הרב [[טוביה בלוי]] ממארגני הסיום והביע את רצונו של הרב ליטול חלק בחגיגת הסיום כשהדברים נעשים מיוזמתו{{הערה|ספר ימי תמימים}} ואכן נטל חלק בסיום הרמב&quot;ם ב[[רחובות]] על חשיבותה של התקנה.<br /> <br /> ===כתיבתו אל הרבי===<br /> א. בחודש [[ניסן]] [[תשט&quot;ז]] שלח [[הרבי|לרבי]] באמצעות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה', כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה יום ה' ג' בניסן תשט&quot;ז, כבוד האדמו&quot;ר הקדוש מליובאוויטש שליט&quot;א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו&quot;ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים.<br /> <br /> את הספרים שלחתי על ידי הרה&quot;ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט&quot;א מנהל כולל חב&quot;ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס&quot;ט}}<br /> <br /> [[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל&quot;ב]]<br /> ב. לקראת [[י&quot;א בניסן]] [[תשל&quot;ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:<br /> <br /> {{ציטוט|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]. [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=66549 מופיע גם כאן]|תוכן= בעזה&quot;י. ו' [[ניסן]] תשל&quot;ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.<br /> <br /> אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש&quot;ת כמהר&quot;ר מנחם מענדל שניאורסון שליט&quot;א, האדמו&quot;ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.<br /> <br /> שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.<br /> אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.<br /> <br /> השי&quot;ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}<br /> <br /> ג. בשנת [[תשמ&quot;ג]], שנת כהונתו האחרונה כ'ראשון לציון', כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ&quot;ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו&quot;ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א.<br /> <br /> אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ&quot;ק שליט&quot;א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב&quot;ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק&quot;ש בהגהות ערך לחם יו&quot;ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ&quot;ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.<br /> <br /> ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה&quot;ק כקבלת חז&quot;ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח&quot;ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.<br /> <br /> לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט&quot;א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב&quot;ד שבאה&quot;ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה&quot;ר שיקיים בו &quot;ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור&quot;. ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב&quot;א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי}}. <br /> יש לציין שכידוע, דעת הרבי בנושא האתיופים שונה לחלוטין מדעת הרב יוסף {{הערה|ראה אגרות קודש, חלק לב, עמ' פב-פג. וראה בערך &quot;ביתא ישראל&quot; בארוכה.}}.<br /> <br /> == התייחסויות מהרבי ==<br /> ===מכתב הרבי אליו===<br /> בכ&quot;ז ניסן תשט&quot;ז כתב הרבי אגרת קודש מיוחדת{{הערה|האגרת לא נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש]] ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע&quot;ט בעיתון 'יום ליום' - [https://www.bhol.co.il/news/1014822 ההתכתבות בין הרבי והרב עובדיה]. יצויין כי העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר&quot;ע, לא הגיע לידינו לעת עתה (וככל הנראה לא נכתב, ולכאורה זו הסיבה שלא נשלח)}} במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים :<br /> <br /> {{ציטוטון|ב&quot;ה. כז' ניסן תשט&quot;ז, ברוקלין, הרה&quot;ג אי&quot;א נו&quot;נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט&quot;א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח&quot;כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש&quot;ב הרה&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ עוסק בצ&quot;צ רב פעלים מוהרע&quot;ז סלונים שליט&quot;א, שקיבל כת&quot;ר ספרי חסידות תמורתם. ובוודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז&quot;ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ&quot;ב ע&quot;ב) והוא במכש&quot;כ וק&quot;ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו&quot;ע חו&quot;מ סי' רצ&quot;ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו&quot;כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז&quot;ל עה&quot;כ ואת והב בסופה. בברכה}}.<br /> <br /> במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לר' עזריאל זעליג סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ&quot;ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי &quot;'''החכם עובדיה''' שי&quot;.<br /> <br /> ===מסרים שונים מהרבי===<br /> בחודש [[טבת]] [[תשל&quot;ג]] שלח הרבי אל הרב עובדיה יוסף שליח מיוחד שיאמר לו שעיני כל ישראל נשואות אליו בקשר למצב הנוכחי - המאבק שניהל הרבי בעניין שלימות העם{{הערה|ימי תמימים ח&quot;ו ע' 81}}.<br /> <br /> בחודש [[ניסן]] [[תשל&quot;ד]] התבקש הרב [[אפרים וולף]] למסור לרב עובדיה באופן רשמי מהמזכירות שמתפלאים על תכנונו לבקר ב[[ארצות הברית]] בשעה שחוגים שונים עלולים לפגוע בכבודו ולכן אין הזמן גרמא כלל לביקורו בארצות הברית{{הערה|ימי תמימים ח&quot;ו ע' 285}}.<br /> <br /> בשנת תש&quot;נ, כשעמדה על הפרק אפשרות לחידוש ממשלת האחדות בין פרס לשמיר, הרבי הורה לרב יוסף יצחק גוטניק שינסה למנוע זאת בכל מחיר. בי&quot;א אייר תש&quot;נ בערב מסר הרבי לרב גוטניק באמצעות המזכיר הרב גרונר כי כדאי שיבקר אצל הרב עובדיה יוסף, מנהיגה של ש&quot;ס, שהוקמה 6 שנים קודם לכן. בסופו של דבר הוקמה ממשלת ימין צרה בח&quot;י סיוון תש&quot;נ, כרצון הרבי. {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 1989, עמ' 46 מראיון עם הרב גוטניק}}.<br /> <br /> אך בשנת תשנ&quot;ג, לאחר שש&quot;ס הצטרפה לממשלת השמאל של רבין, והרב גוטניק שאל את הרבי אם להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, הורה לו הרבי: &quot;לבקר אצל גדולי ישראל באה&quot;ק ולעשות תעמולה בנוגע שלמות הארץ, ושאסור להחזיר שטחים&quot;... וכן: &quot;לא להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, אבל עם הרב כדורי כן להיפגש&quot;. {{הערה|מענה מי&quot;ט אדר תשנ&quot;ג. מענות קודש תשנ&quot;ג, עמ' 53, מענה עג. מ&quot;תשורה&quot; גוטניק.}}<br /> <br /> === עידוד לקשר עם רבני חב&quot;ד===<br /> לאחר שהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוציא את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב [[חודקוב]] רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. הרב אשכנזי והרב וולף מסרו לו את הספר בלשכתו ושוחחו עימו ארוכות אודות תורתו הרחבה של [[אדמו&quot;ר הזקן]], וגדלותו התורנית של הרבי. הם אף הזמינוהו, על פי הוראתו של הרבי, למסור שיעור בישיבה ב[[כפר חב&quot;ד]]. הוא אכן נענה להזמנה, ושיעורו שנערך בתקופת חג ה[[פסח]], עסק במנהגם השונה של האשכנזים והספרדים בעניין אכילת קטניות בפסח{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 310}}.<br /> <br /> כמו כן באחת משנות הלמ&quot;דים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שב[[נחלת הר חב&quot;ד]], הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור. מקרה נוסף שאירע לרב אשכנזי עם הרב עובדיה היה כשבחור צרפתי כתב לרבי על חתונתו הצפויה, ונענה לברר את כשרות הייחוסין. תשובת הרבי הגיעה לפתחו של הרב אשכנזי, ומתברר לאחר חקירה מאומצת, שאותו בחור נולד מ[[נישואין שניים]] של אמו ויש שאלה על הגט. הרב אשכנזי העביר את התיק הסבוך לידי הרב עובדיה שהושיב בית דין מיוחד וכתב את התשובה להיתר בכתב ידו. פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כפי שכתבו בכתב ידו שוגר במהירות לרבי שאישר את השידוך ושיגר את ברכתו{{הערה|[https://col.org.il/news/107406 הרבי מעניק את ברכתו לשידוך לאור פסקו של הרב עובדיה {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ו שיגר הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר&quot;ע אשר על הנער המגיע לגיל י&quot;ג לכוון בברכת &quot;אהבת עולם&quot; בתפילת מעריב הראשונה שמתפלל כ&quot;בר חיובא&quot; לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור &quot;בר חיובא&quot; אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב הכט לרב עובדיה אשר ה[[צמח צדק]] מדייק מדברי הרמב&quot;ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב הכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - &quot;נתקבל ות&quot;ח. בטח יודיע באם יהיה המשך&quot;. כמו כן העיר הרבי על דברי הגר&quot;ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - &quot;ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> על מכתב הרב [[שלום דובער וולפא]] שביקש את הסכמתו לספר [[יחי המלך]] (וכן את הסכמת הרבנים הראשיים הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]) התעניין הרבי על תוצאות בקשת ההסכמה וכתב &quot;התוצאות?!&quot;{{הערה|ראה לקמן את הסכמתו}}.<br /> <br /> ===הזכרתו ב'ליקוטי שיחות'===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת ה[[ליקוטי שיחות]] השבועית בה דן הרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר&quot;י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו{{הערה|1=בשלהי הערה 3, נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1M1yjm2jQMcHW0iFWoTRAxTkwWgkS1NjP/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חל&quot;ג עמ' 95 ואילך].}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו&quot;ת יחוה דעת (להגר&quot;ע שי' יוסף) חלק ב' ס&quot;א ובס' שנסמנו שם}}. העתקים מהשיחה נשלחו לדפוס קודם שהרבי הוסיף הערה זו ובהוראת הרבי העתקים אלו הושמדו והשיחה נדפסה מיד מחדש עם ההערה{{הערה|מפי המעורבים בהכנת השיחה לדפוס, יומן ר' [[שניאור הלפרין]] שהיה מעוזריו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]}}.<br /> <br /> אולם יש גירסה שהמניחים השמיטו את הציון והרבי דרש להוסיפו.<br /> <br /> כמו כן, כשהגיה הרבי את שיחתו עם ה'פני מנחם' {{הערה|התוועדויות תשד&quot;מ כרך ב' עמ' 1050}} ציין הרבי בהערה שם:<br /> &quot;העירני חכם אחד משו&quot;ת מים חיים... שו&quot;ת בית ישראל... יביע אומר ח&quot;א או&quot;ח סוף סי' כו&quot;.<br /> <br /> ===דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי===<br /> א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב-[[770]] מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: &quot;'''כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור,''' כ&quot;ק האדמו&quot;ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א. מוגש ב'''הוקרה והערצה רבה ונאמנה''', וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף&quot;.<br /> <br /> ב. בשנת [[תש&quot;מ]] חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין [[טהרת המשפחה]]. בראש הקריאה נכתב: &quot;גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב&quot;א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של '''ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש'''&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/70100 הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש {{אינפו}}]}}.<br /> <br /> ג. בקובץ 'כבוד חכמים עטרת פז' שיצא לאור ב[[תש&quot;נ]] בקשר ליום הולדתו ה-87 של הרבי פירסם הרב עובדיה פלפול מפרי עטו כשבהקדמה לפלפול כותב הרב: &quot;תשובה זו מוקדשת לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/78553 הגר&quot;ע יוסף כותב על הרבי: &quot;פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל&quot; {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> ד. לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] נשא דברים על דמותו של הרבי שליט&quot;א וכך אמר: '''&quot;גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר.''' גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. '''מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם''', וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא את עבודת הקודש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח&quot;ו לא להרפות ידיים&quot;.<br /> <br /> ה. ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיים [[סיום הרמב&quot;ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=67802 הגר&quot;ע יוסף: &quot;אבוא בשמחה לסיום הרמב&quot;ם] {{אינפו}}.}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי '''כ&quot;יחיד בדורו&quot; ושלא קם כמוהו'''{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1= לשעבר רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] ואת מחוללה, הרבי.<br /> <br /> ו. בשבט תשפ&quot;ג נחשף מכתב של הרב עובדיה מאלול תשמ&quot;ו להרב [[אברהם העכט]], ובו מספר על קשריו עם הרבי בנוגע לתיקון החוק &quot;[[מיהו יהודי]]&quot;, ועוד. בתחילת המכתב מכנה הרב עובדיה את הרבי &quot;ידיד נפשנו, הגאון הגדול המפורסם, בוצינא קדישא, בנן של קדושים, אראלים ותרשישים, פאר הדור, עמוד הימני, המאור הגדול לממשלת התורה, ממצדיקי הרבים ככוכבים, ועל ישראל הדרתו, כבוד קדושת רבנו מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א, האדמו&quot;ר מליובאוויטש&quot;. {{הערה|חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ&quot;ל על הרבי. - col, ט' שבט ה׳תשפ״ג. 31.01.2023.}}<br /> <br /> ==הסכמתו לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'==<br /> [[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר &quot;יחי המלך&quot; ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר &quot;יחי המלך המשיח&quot;]]<br /> ביום [[ג' חשון]] [[תשנ&quot;ב]], העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]] '[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]', העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב&quot;ם]]. תוכן הספר הוא שכאשר מתקיימים סימני '[[בחזקת משיח]]' בצדיק הדור, יש לקבל את מלכותו ולהכיר בהיותו מלך המשיח - הכרה המתבטאת בהכרזה &quot;יחי המלך!&quot;.<br /> <br /> כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר: {{ציטוטון|הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר &quot;יחי המלך&quot; על [[הרמב&quot;ם]] הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה חכו ממתקים וכולו מחמדים. תהילתו בקהל חסידים שמן תורק שמו טעמו ונימוקו עימו.. ולפעלא טבא אמינא איישר חילא}}.<br /> <br /> ביום ג' חשון [[תשנ&quot;ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], המהווה המשך לקודמו ובו מבואר כיצד התממשו בדורנו סימני &quot;[[בחזקת משיח]]&quot; ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח.<br /> <br /> == חיכוכים ==<br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ&quot;א: &quot;לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו&quot;- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף וישנה שמועה ידועה שהרבי סירב לפוגשו עקב זה .<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]], שינה הרב עובדיה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: &quot;רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש&quot;]. [[כ&quot;ד סיון]] [[תשע&quot;ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש&quot;ק לבנות וביניהם [[הבבא סאלי]], הבאבא מאיר {{הערה| שמן ששון מחבריך, ח&quot;א, ע' 38.}} והרב [[שלום משאש]].).<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ט]]-[[תנש&quot;א]], ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב&quot;ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא - רח&quot;ל - נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו&quot;ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע&quot;ח עמוד 160.].}}. לגירסא נוספת, רבני חב&quot;ד ביקשו לצאת נגד הרב עובדיה בחריפות. הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ביקש שהות והלך לדבר עימו, והרב עובדיה התנצל שאמר זאת בסעודת פורים אחרי קיום מצוות משתה{{הערה|בתשורה בלינוב - תשפ&quot;ב, עמ' 34, מסופר על שנת תשמ&quot;ט: &quot;באותם ימים השתוללה ברחובות אש המחלוקת הנוראה, והיו שניסו בכל התוקף ליצור את הרושם כאילו גם הגר&quot;ע נשיא מועצת חכמי התורה תומך בזה. כדי להזים שמועות אלו בחר הגר&quot;ע באמצעות הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לפרסם אז מאמר תורני חשוב ובראשיתו כתב בזה&quot;ל: &quot;תשובה זו מוקדשת לספר &quot;מכבוד חכמים&quot;, לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, להגיעו בע&quot;ה לשנת הפ&quot;ז. זכות מעשיו הכבירים להפצת התורה ואמונה טהורה בכל קצוי תבל תעמוד לו לאורך ימים ושנות חיים בבריות גופא ונהורא מעליא עד ביאת הגואל בב&quot;א. עובדיה יוסף&quot;. לפי עדותו של הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]], עסקני חב&quot;ד רצו למחות על דבריו של הרב עובדיה, אלא שהרב חנניה יוסף אייזנבך והרב שמואל חפר סברו שיש להימנע ממלחמה מיותרת כ&quot;אשר בלאו הכי אנו נמצאים במצב מלחמתי קבוע ורצוף על כבודה של תורת החסידות מול חוג ידוע [=הליטאים] ולמה לנו להרחיב את החזית?&quot;. בהמשך, נפגש הרב חנניה יוסף אייזנבך עם הרב עובדיה, וביקש ממנו להקדיש מאמר תורני בקובץ מיוחד היוצא לאור לכבודו של הרבי. הרב עובדיה נענה בחיוב. הוא הודיע שמצויים אצלו חידושי תורה שעדיין לא נדפסו וכבר מחר יקדיש אחד מהם עבור הרבי. בראש אותו מאמר הוא גם הוסיף כמה מלים במעלת ויקרת כבודו ותורתו של הרבי ופועלו בעולם כולו להשיב לב ישראל לאביהם שבשמיים ודבריו תפסו מקום נכבד בקובץ. באסיפת חברי אגו&quot;ח הבאה כבר התקבלה החלטה אחרת: לפרסם ולהבליט את דברי הרב עובדיה תורנית שבהופעתם מכחישים מכל וכל אמירה אחרת שיש בה משמעות הפוכה. (&quot;[https://col.org.il/news/144176 דיבר כנגד חב&quot;ד והרבי. כולם רצו להשיב מלחמה. מלבד אדם אחד]&quot;, באתר {{חב&quot;ד און ליין}}).}}.<br /> <br /> בתגובה על מכתב חצוף שכתב אחד ממנהיגי הציבור הליטאי נגד תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי, כתב הרב עובדיה יוסף בכתב ידו: &quot;מה חידוש יש בזה שלומדים הרמב&quot;ם, הלא זה בכלל מה שכתוב &quot;כל השונה הלכות בכל יום&quot;, אלא רק כוונתו (=של אותו ליטאי) לחלוק על חב&quot;ד&quot;. {{הערה|שבתי ויינטראוב, בסוד שיח, ירושלים, מכון באהלי צדיקים, תשע&quot;ד, עמ' 196–197. שם מופיע צילום מכתב היד של הרב עובדיה.}}<br /> בעקבות תקנת הרמב&quot;ם היומי החל ללמוד רמב&quot;ם מדי יום לאחר תפילת שחרית {{הערה|[https://col.org.il/news/161752 התשובה של הגר&quot;ע יוסף זצ&quot;ל לשואלים &quot;מה פתאום רמב&quot;ם&quot;?{{col}}]}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב&quot;ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י&quot;ז מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].<br /> *בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]] לשעבר.<br /> *בנו הרב [[דוד יוסף]], הראשון לציון והרב הראשי לישראל, בעבר רבה של שכונת הר נוף בירושלים. קשריו עם הרבי וחסידי חב&quot;ד תועדו ב'כי קרוב'{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.pdf ראיון הרב דוד יוסף] כי קרוב}}.<br /> *בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד&quot;צ בית יוסף.<br /> כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב&quot;ד ומסייעים ל[[שליח|שלוחי הרבי]] במקומות שונים.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שו&quot;ת יביע אומר''' - ספר השו&quot;ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת [[תשס&quot;ט]] יצא כרך מפתחות עד חלק י.<br /> *'''שו&quot;ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).<br /> *'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)<br /> *'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.<br /> *'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שולחן ערוך|שו&quot;ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].<br /> *'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].<br /> *'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש&quot;ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].<br /> *'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב&quot;ם]].<br /> *'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.<br /> *'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה &quot;בן איש חי&quot; של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).<br /> *'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].<br /> <br /> ===ספרים אחרים===<br /> *'''[[כף החיים]]''' - הרב עובדיה יוסף השלים את כתיבת הספר כף החיים (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי&quot;ט ואילך) על פי בקשת הסוחר מר [[משה סופר (ירושלים)]] בן המחבר בעל כף החיים (י' חלקים){{הערה|שאצלו למד בטל ילדותו בשושנים לדוד}} ששילם לו על כך שכרו במיטב כראוי.<br /> *'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.<br /> *'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו&quot;ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.<br /> *'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', פרק הרב עובדיה יוסף.<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]] עבד מלך, תולדות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br /> * '''[[בסוד שיח]]''' - פרק הרב עובדיה יוסף<br /> * '''[[מנחם משיב נפשי]]''' - פרק הרב עובדיה יוסף<br /> * ספר '''הרב עובדיה''', הוצאת ידיעות אחרונות, בעריכת רונן קדם שאול מייזליש, מכיל 176 עמודים.<br /> *ספר '''שר התורה''' תולדות חייו מאת הרב [[יוסף סופר]].<br /> * הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[אברהם חיים נאה]], עמ' 182.<br /> *'''ספר הרב אשכנזי''' - במפתח שמות ערך הרב עובדיה יוסף.<br /> *[[מענדי קורטס]] '''אני בעל חוב לרבי''' [[כפר חב&quot;ד (שבועון)]] גיליון 1929 עמ' 40.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי צאצא שלו הרב התמים יעקב יוסף, שבט [[תשפ&quot;ב]] {{PDF}}<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, [[תשע&quot;ח]] עמוד 160 ואילך - יחסי חב&quot;ד והגר&quot;ע.]<br /> *[https://col.org.il/news/78634 הסכם אוסלו בטל ומבוטל].<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף] מגן על שיעוריו של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] {{וידאו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&amp;url=article_he&amp;id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון &quot;[[יד לאחים]]&quot;<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_עובדיה_יוסף_חשף_הוראה_מהרבי_הצילה_נערה_וידאו_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב&quot;ד און ליין]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב&quot;ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/8825342_7996746.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע&quot;ד]] {{PDF}} - {{col}}<br /> *'''[https://www.kikar.co.il/hasidism/372865 הרב עובדיה יוסף ביקש ברכת הרבי]''' כיכר השבת<br /> *'''[https://col.org.il/news/134305 הסיפור המטלטל שפורסם ב'כפר חב&quot;ד': הרב שניאור אשכנזי תיאר]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://www.bhol.co.il/news/1014822 התכתבויות הרבי והגאון רבי עובדיה יוסף]''' בחדרי חרדים<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2353122/jewish/Rabbi-Ovadia-Yosef-a-Leader-of-Sephardic-Jewry-Dies-at-93.htm מנהיג יהדות ספרד בארץ הקודש נפטר בגיל 93]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> *'''[https://col.org.il/news/143677 חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ&quot;ל על הרבי] {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל&quot;ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ&quot;ג]]}}<br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=מנהיג תנועת ש&quot;ס|שנה=[[י&quot;ט תמוז]] [[תשנ&quot;ח]] - [[ג' חשוון]] [[תשע&quot;ד]]|הבא=[[שלום כהן]]}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:יוסף, עובדיה}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:ראשונים לציון]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשכונת הר נוף]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=725747 2024-12-26T07:00:39Z

<p>37.60.47.192: עשיה ולא עדיה</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=הראשון לציון וממנהיגי הציבור הספרדי בדור האחרון|אחר=נכדו, רב קהילה, ומנהיג ציבורי בעיר [[בית שמש]]|ראו=[[עובדיה יוסף (בית שמש)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=הרב עובדיה יוסף<br /> |תמונה=הרב עובדיה יוסף.jpeg<br /> |כינוי=ראשון לציון, מרן<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]]<br /> |מקום לידה=בגדד, עיראק<br /> |תאריך פטירה=[[ג' בחשוון]] [[תשע&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=[[ירושלים]], ישראל<br /> |מקום פעילות=פתח תקוה, תל אביב, ירושלים<br /> |תפקידים נוספים=[[רב]] ונשיא מועצת חכמי התורה<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[עובדיה יוסף#ספריו|ראו בהמשך]]<br /> |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ספרד|רבני ספרד]]<br /> }}<br /> הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע&quot;ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]], ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר &quot;מרן&quot;{{הערה|תואר מקובל ל[[בית יוסף]]}}. היה בקשר מכתבים עם הרבי. היה בקשר קרוב עם כמה מחשובי רבני חב&quot;ד ותמך בעשייה של מוסדות חב&quot;ד ושלוחי הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד במדינת עירק, לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ&quot;ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]], בה גדל יחד עם אחיו <br /> ואחיותיו, אהרן, שושנה, אסתר, אליהו, מרגלית, נעים עובדיה{{הערה|(שכשגדל התגייס לאצ&quot;ל והיה בעל מכולת כאביו בסמיכות לרחוב דוד ילין)}} ואברהם עובדיה{{הערה|(שכשגדל היה פקיד מס שומה בכיר במס הכנסה)}}<br /> . בנערותו למד בישיבת פורת יוסף, שם התבלט בכישוריו הגאוניים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] [[נישואין|נשא]] את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש&quot;ה]]-[[תש&quot;ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים תש&quot;ז-[[תש&quot;י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].<br /> <br /> עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ&quot;ה]]-[[תשכ&quot;ח]] כיהן כדיין בביה&quot;ד האזורי בירושלים, ובתשכ&quot;ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ&quot;ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].<br /> <br /> בחשוון [[תשל&quot;ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ&quot;ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד&quot;מ]] ייסד את [[מפלגת ש&quot;ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.<br /> <br /> ===סוף ימיו===<br /> בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע&quot;ד]] אושפז הרב יוסף בבית הרפואה הדסה עין כרם בירושלים, בעקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם &quot;חיים&quot; כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון תשע&quot;ד הלך לעולמו.<br /> <br /> ==הקשר לחסידות ולחב&quot;ד==<br /> [[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב&quot;ד (תשע&quot;ג)]]<br /> [[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב&quot;ד במילאנו]]<br /> [[קובץ:עובדיה_יוסף_בקריית_גת.JPG|שמאל|ממוזער|×250|הרב עובדיה יוסף בביקור במוסדות חב&quot;ד ב[[קריית גת]]]]<br /> בנו הרב יעקב יוסף העיד{{הערה|בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] בשנת תשמ&quot;ח גיליון 313}} כי &quot;לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת&quot;. בנו הרב יצחק יוסף העיד ש &quot;כשאבא דיבר על האדמו&quot;ר, הכל היה מתוך כבוד&quot;{{הערה|בהתוועדות י&quot;ט כסלו תשע&quot;ד בכפר חב&quot;ד}}.<br /> <br /> עוד בשנות צעירותו היה בקשר עם [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] והיה עמם בקשרים ידידותיים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] שבט [[תשע&quot;ד]] {{וידאו}}}} והפעילות בה הייתה ברוח החסידות ולאור הדרכות הרבי, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], שהייתה מועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בספריו מזכיר תדיר את פסקי אדמו&quot;ר הזקן מתוך [[שו&quot;ע הרב]] וספרים נוספים, פסקי אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]], ומצטט את ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ&quot;הגאון הצדיק מליובאויטש&quot;{{הערה|את דעת הרבי בנושא, מביא הרב עובדיה גם בשו&quot;ת יחווה דעת, חלק שישי, סימן ט&quot;ז. גם בשו&quot;ת יביע אומר, אורח חיים, חלק ג, סימן ח, בהערות ומילואים על הגיליון (הערה 1, ד&quot;ה וע' בקובץ יגדיל תורה) מביא הרב עובדיה את דברי הרבי בקשר לכוונה בתפילה.}}, הרב עובדיה אף השקיע רבות בלימוד ופסיקה מתוך שו&quot;ת תורת חסד של הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] שהיה [[חסיד חב&quot;ד]] ומצד שני כאשר דיבר על [[יוסף רוזין|הגאון הרוגוצ'ובי]], שיבח את סגנונו כאשר לימד בעל פה, ותמה על סגנון הכתיבה שלו, אשר הדברים אינם בהירים לקורא{{הערה|ע&quot;פ עדותו של בנו הרב יצחק יוסף בשיעורו במוצאי שבת פרשת שמות תשפ&quot;ד דקה 1:40:30.}}{{הערה|סקירה על הספרים שהיו נר לרגליו, מתוך הספר מעדני מלך [https://www.hidabroot.org/article/236265 מרן מספר על הספרים שהיו נר לרגליו]}}. <br /> <br /> מספר חסידי חב&quot;ד נחשבו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], הרב [[חיים נאה]], הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב&quot;ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.<br /> <br /> היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב&quot;ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב&quot;ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר&quot;ע יוסף בסוגיית מקווה חב&quot;ד {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> אפיזודה בה ניכר יחסו החיובי לחסידות חב&quot;ד היה כשהרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] רצה בבחרותו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] אך הוריו התנגדו למהלך וכשהרב גינזבורג פנה לרב עובדיה פסק הוא לו שיכול לעבור על אף התנגדות הוריו{{הערה|גיליון החייל}}.<br /> <br /> במהלך שיעור שמסר בכולל ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] בשנות הלמ&quot;דים, שיעור שעסק בענין 'פסיק רישא', הציג הרב אשכנזי את שיטתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בסוגיה ואת שיחתו של הרבי בנושא. במקום התפתח דיון תורני מעמיק כדרכה של תורה כשבתומו הכריז הרב עובדיה בהסכמה: &quot;מי שחפץ לנהוג כשיטתו של &quot;הרב&quot; - ינהג כמוה&quot;. לאחר השיעור ביקש הרב עובדיה מהרב אשכנזי שימציא לידו את שיחתו הקדושה של הרבי בנושא במילואה על מנת שיעיין בה{{הערה|ספר 'הרב אשכנזי'}}.<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ח שיגר מכתב אל תושבי חולון בו ממליץ לשלוח את ילדיהם לבית ספר חב&quot;ד &quot;כדי שיתחנכו על פי מסורת ישראל סבא&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/113009 הרב עובדיה: לשלוח לבתי ספר חב&quot;ד {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> במכתב מ[[כ&quot;ו אב]] [[תשל&quot;ט]], ביקש מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שיעביר מכתב {{ציטוטון|לצדיק המפורסם פאר הדור והדרו כקש&quot;ת כמהר&quot;ר מנחם מענדל שניאורסון שליט&quot;א האדמו&quot;ר מליובאוויטש}} שיתפלל עבור כלתו אשת הרב [[יעקב יוסף]] שהייתה אז ב[[בית רפואה]]{{הערה|[[מענדי קורטס]], [https://col.org.il/news/126463 כשהגר&quot;ע יוסף ביקש, באמצעות הרב גולדברג זצ&quot;ל, ברכה מהרבי], באתר [[COL]], ו' אלול ה'תש&quot;פ {{COL}}.}}.<br /> <br /> לקראת [[סיום הרמב&quot;ם]] השני צלצל מזכירו של הרב, אל הרב [[טוביה בלוי]] ממארגני הסיום והביע את רצונו של הרב ליטול חלק בחגיגת הסיום כשהדברים נעשים מיוזמתו{{הערה|ספר ימי תמימים}} ואכן נטל חלק בסיום הרמב&quot;ם ב[[רחובות]] על חשיבותה של התקנה.<br /> <br /> ===כתיבתו אל הרבי===<br /> א. בחודש [[ניסן]] [[תשט&quot;ז]] שלח [[הרבי|לרבי]] באמצעות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה', כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה יום ה' ג' בניסן תשט&quot;ז, כבוד האדמו&quot;ר הקדוש מליובאוויטש שליט&quot;א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו&quot;ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים.<br /> <br /> את הספרים שלחתי על ידי הרה&quot;ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט&quot;א מנהל כולל חב&quot;ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס&quot;ט}}<br /> <br /> [[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל&quot;ב]]<br /> ב. לקראת [[י&quot;א בניסן]] [[תשל&quot;ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:<br /> <br /> {{ציטוט|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]. [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=66549 מופיע גם כאן]|תוכן= בעזה&quot;י. ו' [[ניסן]] תשל&quot;ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.<br /> <br /> אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש&quot;ת כמהר&quot;ר מנחם מענדל שניאורסון שליט&quot;א, האדמו&quot;ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.<br /> <br /> שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.<br /> אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.<br /> <br /> השי&quot;ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}<br /> <br /> ג. בשנת [[תשמ&quot;ג]], שנת כהונתו האחרונה כ'ראשון לציון', כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ&quot;ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו&quot;ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א.<br /> <br /> אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ&quot;ק שליט&quot;א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב&quot;ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק&quot;ש בהגהות ערך לחם יו&quot;ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ&quot;ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.<br /> <br /> ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה&quot;ק כקבלת חז&quot;ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח&quot;ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.<br /> <br /> לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט&quot;א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב&quot;ד שבאה&quot;ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה&quot;ר שיקיים בו &quot;ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור&quot;. ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב&quot;א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי}}. <br /> יש לציין שכידוע, דעת הרבי בנושא האתיופים שונה לחלוטין מדעת הרב יוסף {{הערה|ראה אגרות קודש, חלק לב, עמ' פב-פג. וראה בערך &quot;ביתא ישראל&quot; בארוכה.}}.<br /> <br /> == התייחסויות מהרבי ==<br /> ===מכתב הרבי אליו===<br /> בכ&quot;ז ניסן תשט&quot;ז כתב הרבי אגרת קודש מיוחדת{{הערה|האגרת לא נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש]] ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע&quot;ט בעיתון 'יום ליום' - [https://www.bhol.co.il/news/1014822 ההתכתבות בין הרבי והרב עובדיה]. יצויין כי העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר&quot;ע, לא הגיע לידינו לעת עתה (וככל הנראה לא נכתב, ולכאורה זו הסיבה שלא נשלח)}} במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים :<br /> <br /> {{ציטוטון|ב&quot;ה. כז' ניסן תשט&quot;ז, ברוקלין, הרה&quot;ג אי&quot;א נו&quot;נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט&quot;א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח&quot;כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש&quot;ב הרה&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ עוסק בצ&quot;צ רב פעלים מוהרע&quot;ז סלונים שליט&quot;א, שקיבל כת&quot;ר ספרי חסידות תמורתם. ובוודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז&quot;ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ&quot;ב ע&quot;ב) והוא במכש&quot;כ וק&quot;ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו&quot;ע חו&quot;מ סי' רצ&quot;ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו&quot;כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז&quot;ל עה&quot;כ ואת והב בסופה. בברכה}}.<br /> <br /> במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לר' עזריאל זעליג סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ&quot;ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי &quot;'''החכם עובדיה''' שי&quot;.<br /> <br /> ===מסרים שונים מהרבי===<br /> בחודש [[טבת]] [[תשל&quot;ג]] שלח הרבי אל הרב עובדיה יוסף שליח מיוחד שיאמר לו שעיני כל ישראל נשואות אליו בקשר למצב הנוכחי - המאבק שניהל הרבי בעניין שלימות העם{{הערה|ימי תמימים ח&quot;ו ע' 81}}.<br /> <br /> בחודש [[ניסן]] [[תשל&quot;ד]] התבקש הרב [[אפרים וולף]] למסור לרב עובדיה באופן רשמי מהמזכירות שמתפלאים על תכנונו לבקר ב[[ארצות הברית]] בשעה שחוגים שונים עלולים לפגוע בכבודו ולכן אין הזמן גרמא כלל לביקורו בארצות הברית{{הערה|ימי תמימים ח&quot;ו ע' 285}}.<br /> <br /> בשנת תש&quot;נ, כשעמדה על הפרק אפשרות לחידוש ממשלת האחדות בין פרס לשמיר, הרבי הורה לרב יוסף יצחק גוטניק שינסה למנוע זאת בכל מחיר. בי&quot;א אייר תש&quot;נ בערב מסר הרבי לרב גוטניק באמצעות המזכיר הרב גרונר כי כדאי שיבקר אצל הרב עובדיה יוסף, מנהיגה של ש&quot;ס, שהוקמה 6 שנים קודם לכן. בסופו של דבר הוקמה ממשלת ימין צרה בח&quot;י סיוון תש&quot;נ, כרצון הרבי. {{הערה|כפר חב&quot;ד, גליון 1989, עמ' 46 מראיון עם הרב גוטניק}}.<br /> <br /> אך בשנת תשנ&quot;ג, לאחר שש&quot;ס הצטרפה לממשלת השמאל של רבין, והרב גוטניק שאל את הרבי אם להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, הורה לו הרבי: &quot;לבקר אצל גדולי ישראל באה&quot;ק ולעשות תעמולה בנוגע שלמות הארץ, ושאסור להחזיר שטחים&quot;... וכן: &quot;לא להיפגש עם הרב עובדיה יוסף, אבל עם הרב כדורי כן להיפגש&quot;. {{הערה|מענה מי&quot;ט אדר תשנ&quot;ג. מענות קודש תשנ&quot;ג, עמ' 53, מענה עג. מ&quot;תשורה&quot; גוטניק.}}<br /> <br /> === עידוד לקשר עם רבני חב&quot;ד===<br /> לאחר שהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוציא את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב [[חודקוב]] רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. הרב אשכנזי והרב וולף מסרו לו את הספר בלשכתו ושוחחו עימו ארוכות אודות תורתו הרחבה של [[אדמו&quot;ר הזקן]], וגדלותו התורנית של הרבי. הם אף הזמינוהו, על פי הוראתו של הרבי, למסור שיעור בישיבה ב[[כפר חב&quot;ד]]. הוא אכן נענה להזמנה, ושיעורו שנערך בתקופת חג ה[[פסח]], עסק במנהגם השונה של האשכנזים והספרדים בעניין אכילת קטניות בפסח{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 310}}.<br /> <br /> כמו כן באחת משנות הלמ&quot;דים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שב[[נחלת הר חב&quot;ד]], הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור. מקרה נוסף שאירע לרב אשכנזי עם הרב עובדיה היה כשבחור צרפתי כתב לרבי על חתונתו הצפויה, ונענה לברר את כשרות הייחוסין. תשובת הרבי הגיעה לפתחו של הרב אשכנזי, ומתברר לאחר חקירה מאומצת, שאותו בחור נולד מ[[נישואין שניים]] של אמו ויש שאלה על הגט. הרב אשכנזי העביר את התיק הסבוך לידי הרב עובדיה שהושיב בית דין מיוחד וכתב את התשובה להיתר בכתב ידו. פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כפי שכתבו בכתב ידו שוגר במהירות לרבי שאישר את השידוך ושיגר את ברכתו{{הערה|[https://col.org.il/news/107406 הרבי מעניק את ברכתו לשידוך לאור פסקו של הרב עובדיה {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ו שיגר הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר&quot;ע אשר על הנער המגיע לגיל י&quot;ג לכוון בברכת &quot;אהבת עולם&quot; בתפילת מעריב הראשונה שמתפלל כ&quot;בר חיובא&quot; לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור &quot;בר חיובא&quot; אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב הכט לרב עובדיה אשר ה[[צמח צדק]] מדייק מדברי הרמב&quot;ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב הכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - &quot;נתקבל ות&quot;ח. בטח יודיע באם יהיה המשך&quot;. כמו כן העיר הרבי על דברי הגר&quot;ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - &quot;ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> על מכתב הרב [[שלום דובער וולפא]] שביקש את הסכמתו לספר [[יחי המלך]] (וכן את הסכמת הרבנים הראשיים הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]) התעניין הרבי על תוצאות בקשת ההסכמה וכתב &quot;התוצאות?!&quot;{{הערה|ראה לקמן את הסכמתו}}.<br /> <br /> ===הזכרתו ב'ליקוטי שיחות'===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת ה[[ליקוטי שיחות]] השבועית בה דן הרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר&quot;י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו{{הערה|1=בשלהי הערה 3, נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1M1yjm2jQMcHW0iFWoTRAxTkwWgkS1NjP/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חל&quot;ג עמ' 95 ואילך].}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו&quot;ת יחוה דעת (להגר&quot;ע שי' יוסף) חלק ב' ס&quot;א ובס' שנסמנו שם}}. העתקים מהשיחה נשלחו לדפוס קודם שהרבי הוסיף הערה זו ובהוראת הרבי העתקים אלו הושמדו והשיחה נדפסה מיד מחדש עם ההערה{{הערה|מפי המעורבים בהכנת השיחה לדפוס, יומן ר' [[שניאור הלפרין]] שהיה מעוזריו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]}}.<br /> <br /> אולם יש גירסה שהמניחים השמיטו את הציון והרבי דרש להוסיפו.<br /> <br /> כמו כן, כשהגיה הרבי את שיחתו עם ה'פני מנחם' {{הערה|התוועדויות תשד&quot;מ כרך ב' עמ' 1050}} ציין הרבי בהערה שם:<br /> &quot;העירני חכם אחד משו&quot;ת מים חיים... שו&quot;ת בית ישראל... יביע אומר ח&quot;א או&quot;ח סוף סי' כו&quot;.<br /> <br /> ===דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי===<br /> א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב-[[770]] מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: &quot;'''כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור,''' כ&quot;ק האדמו&quot;ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א. מוגש ב'''הוקרה והערצה רבה ונאמנה''', וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף&quot;.<br /> <br /> ב. בשנת [[תש&quot;מ]] חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין [[טהרת המשפחה]]. בראש הקריאה נכתב: &quot;גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב&quot;א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של '''ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש'''&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/70100 הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש {{אינפו}}]}}.<br /> <br /> ג. בקובץ 'כבוד חכמים עטרת פז' שיצא לאור ב[[תש&quot;נ]] בקשר ליום הולדתו ה-87 של הרבי פירסם הרב עובדיה פלפול מפרי עטו כשבהקדמה לפלפול כותב הרב: &quot;תשובה זו מוקדשת לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/78553 הגר&quot;ע יוסף כותב על הרבי: &quot;פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל&quot; {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> ד. לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] נשא דברים על דמותו של הרבי שליט&quot;א וכך אמר: '''&quot;גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר.''' גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. '''מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם''', וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא את עבודת הקודש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח&quot;ו לא להרפות ידיים&quot;.<br /> <br /> ה. ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיים [[סיום הרמב&quot;ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=67802 הגר&quot;ע יוסף: &quot;אבוא בשמחה לסיום הרמב&quot;ם] {{אינפו}}.}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי '''כ&quot;יחיד בדורו&quot; ושלא קם כמוהו'''{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1= לשעבר רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] ואת מחוללה, הרבי.<br /> <br /> ו. בשבט תשפ&quot;ג נחשף מכתב של הרב עובדיה מאלול תשמ&quot;ו להרב [[אברהם העכט]], ובו מספר על קשריו עם הרבי בנוגע לתיקון החוק &quot;[[מיהו יהודי]]&quot;, ועוד. בתחילת המכתב מכנה הרב עובדיה את הרבי &quot;ידיד נפשנו, הגאון הגדול המפורסם, בוצינא קדישא, בנן של קדושים, אראלים ותרשישים, פאר הדור, עמוד הימני, המאור הגדול לממשלת התורה, ממצדיקי הרבים ככוכבים, ועל ישראל הדרתו, כבוד קדושת רבנו מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א, האדמו&quot;ר מליובאוויטש&quot;. {{הערה|חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ&quot;ל על הרבי. - col, ט' שבט ה׳תשפ״ג. 31.01.2023.}}<br /> <br /> ==הסכמתו לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'==<br /> [[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר &quot;יחי המלך&quot; ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר &quot;יחי המלך המשיח&quot;]]<br /> ביום [[ג' חשון]] [[תשנ&quot;ב]], העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]] '[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]', העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב&quot;ם]]. תוכן הספר הוא שכאשר מתקיימים סימני '[[בחזקת משיח]]' בצדיק הדור, יש לקבל את מלכותו ולהכיר בהיותו מלך המשיח - הכרה המתבטאת בהכרזה &quot;יחי המלך!&quot;.<br /> <br /> כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר: {{ציטוטון|הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר &quot;יחי המלך&quot; על [[הרמב&quot;ם]] הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה חכו ממתקים וכולו מחמדים. תהילתו בקהל חסידים שמן תורק שמו טעמו ונימוקו עימו.. ולפעלא טבא אמינא איישר חילא}}.<br /> <br /> ביום ג' חשון [[תשנ&quot;ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], המהווה המשך לקודמו ובו מבואר כיצד התממשו בדורנו סימני &quot;[[בחזקת משיח]]&quot; ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח.<br /> <br /> == חיכוכים ==<br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ&quot;א: &quot;לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו&quot;- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף וישנה שמועה ידועה שהרבי סירב לפוגשו עקב זה .<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]], שינה הרב עובדיה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: &quot;רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש&quot;]. [[כ&quot;ד סיון]] [[תשע&quot;ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש&quot;ק לבנות וביניהם [[הבבא סאלי]], הבאבא מאיר {{הערה| שמן ששון מחבריך, ח&quot;א, ע' 38.}} והרב [[שלום משאש]].).<br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ט]]-[[תנש&quot;א]], ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב&quot;ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו&quot;ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע&quot;ח עמוד 160.].}}. לגירסא נוספת, רבני חב&quot;ד ביקשו לצאת נגד הרב עובדיה בחריפות. הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ביקש שהות והלך לדבר עימו, והרב עובדיה התנצל שאמר זאת בסעודת פורים אחרי קיום מצוות משתה{{הערה|בתשורה בלינוב - תשפ&quot;ב, עמ' 34, מסופר על שנת תשמ&quot;ט: &quot;באותם ימים השתוללה ברחובות אש המחלוקת הנוראה, והיו שניסו בכל התוקף ליצור את הרושם כאילו גם הגר&quot;ע נשיא מועצת חכמי התורה תומך בזה. כדי להזים שמועות אלו בחר הגר&quot;ע באמצעות הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] לפרסם אז מאמר תורני חשוב ובראשיתו כתב בזה&quot;ל: &quot;תשובה זו מוקדשת לספר &quot;מכבוד חכמים&quot;, לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, להגיעו בע&quot;ה לשנת הפ&quot;ז. זכות מעשיו הכבירים להפצת התורה ואמונה טהורה בכל קצוי תבל תעמוד לו לאורך ימים ושנות חיים בבריות גופא ונהורא מעליא עד ביאת הגואל בב&quot;א. עובדיה יוסף&quot;. לפי עדותו של הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]], עסקני חב&quot;ד רצו למחות על דבריו של הרב עובדיה, אלא שהרב חנניה יוסף אייזנבך והרב שמואל חפר סברו שיש להימנע ממלחמה מיותרת כ&quot;אשר בלאו הכי אנו נמצאים במצב מלחמתי קבוע ורצוף על כבודה של תורת החסידות מול חוג ידוע [=הליטאים] ולמה לנו להרחיב את החזית?&quot;. בהמשך, נפגש הרב חנניה יוסף אייזנבך עם הרב עובדיה, וביקש ממנו להקדיש מאמר תורני בקובץ מיוחד היוצא לאור לכבודו של הרבי. הרב עובדיה נענה בחיוב. הוא הודיע שמצויים אצלו חידושי תורה שעדיין לא נדפסו וכבר מחר יקדיש אחד מהם עבור הרבי. בראש אותו מאמר הוא גם הוסיף כמה מלים במעלת ויקרת כבודו ותורתו של הרבי ופועלו בעולם כולו להשיב לב ישראל לאביהם שבשמיים ודבריו תפסו מקום נכבד בקובץ. באסיפת חברי אגו&quot;ח הבאה כבר התקבלה החלטה אחרת: לפרסם ולהבליט את דברי הרב עובדיה תורנית שבהופעתם מכחישים מכל וכל אמירה אחרת שיש בה משמעות הפוכה. (&quot;[https://col.org.il/news/144176 דיבר כנגד חב&quot;ד והרבי. כולם רצו להשיב מלחמה. מלבד אדם אחד]&quot;, באתר {{חב&quot;ד און ליין}}).}}.<br /> <br /> בתגובה על מכתב חצוף שכתב אחד ממנהיגי הציבור הליטאי נגד תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי, כתב הרב עובדיה יוסף בכתב ידו: &quot;מה חידוש יש בזה שלומדים הרמב&quot;ם, הלא זה בכלל מה שכתוב &quot;כל השונה הלכות בכל יום&quot;, אלא רק כוונתו (=של אותו ליטאי) לחלוק על חב&quot;ד&quot;. {{הערה|שבתי ויינטראוב, בסוד שיח, ירושלים, מכון באהלי צדיקים, תשע&quot;ד, עמ' 196–197. שם מופיע צילום מכתב היד של הרב עובדיה.}}<br /> בעקבות תקנת הרמב&quot;ם היומי החל ללמוד רמב&quot;ם מדי יום לאחר תפילת שחרית {{הערה|[https://col.org.il/news/161752 התשובה של הגר&quot;ע יוסף זצ&quot;ל לשואלים &quot;מה פתאום רמב&quot;ם&quot;?{{col}}]}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב&quot;ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י&quot;ז מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].<br /> *בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]] לשעבר.<br /> *בנו הרב [[דוד יוסף]], הראשון לציון והרב הראשי לישראל, בעבר רבה של שכונת הר נוף בירושלים. קשריו עם הרבי וחסידי חב&quot;ד תועדו ב'כי קרוב'{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.pdf ראיון הרב דוד יוסף] כי קרוב}}.<br /> *בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד&quot;צ בית יוסף.<br /> כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב&quot;ד ומסייעים ל[[שליח|שלוחי הרבי]] במקומות שונים.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שו&quot;ת יביע אומר''' - ספר השו&quot;ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת [[תשס&quot;ט]] יצא כרך מפתחות עד חלק י.<br /> *'''שו&quot;ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).<br /> *'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)<br /> *'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.<br /> *'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שולחן ערוך|שו&quot;ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].<br /> *'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].<br /> *'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש&quot;ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].<br /> *'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב&quot;ם]].<br /> *'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.<br /> *'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה &quot;בן איש חי&quot; של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).<br /> *'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].<br /> <br /> ===ספרים אחרים===<br /> *'''[[כף החיים]]''' - הרב עובדיה יוסף השלים את כתיבת הספר כף החיים (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי&quot;ט ואילך) על פי בקשת הסוחר מר [[משה סופר (ירושלים)]] בן המחבר בעל כף החיים (י' חלקים){{הערה|שאצלו למד בטל ילדותו בשושנים לדוד}} ששילם לו על כך שכרו במיטב כראוי.<br /> *'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.<br /> *'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו&quot;ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.<br /> *'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', פרק הרב עובדיה יוסף.<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]] עבד מלך, תולדות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br /> * '''[[בסוד שיח]]''' - פרק הרב עובדיה יוסף<br /> * '''[[מנחם משיב נפשי]]''' - פרק הרב עובדיה יוסף<br /> * ספר '''הרב עובדיה''', הוצאת ידיעות אחרונות, בעריכת רונן קדם שאול מייזליש, מכיל 176 עמודים.<br /> *ספר '''שר התורה''' תולדות חייו מאת הרב [[יוסף סופר]].<br /> * הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[אברהם חיים נאה]], עמ' 182.<br /> *'''ספר הרב אשכנזי''' - במפתח שמות ערך הרב עובדיה יוסף.<br /> *[[מענדי קורטס]] '''אני בעל חוב לרבי''' [[כפר חב&quot;ד (שבועון)]] גיליון 1929 עמ' 40.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי צאצא שלו הרב התמים יעקב יוסף, שבט [[תשפ&quot;ב]] {{PDF}}<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, [[תשע&quot;ח]] עמוד 160 ואילך - יחסי חב&quot;ד והגר&quot;ע.]<br /> *[https://col.org.il/news/78634 הסכם אוסלו בטל ומבוטל].<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף] מגן על שיעוריו של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] {{וידאו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&amp;url=article_he&amp;id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון &quot;[[יד לאחים]]&quot;<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_עובדיה_יוסף_חשף_הוראה_מהרבי_הצילה_נערה_וידאו_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב&quot;ד און ליין]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב&quot;ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/8825342_7996746.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע&quot;ד]] {{PDF}} - {{col}}<br /> *'''[https://www.kikar.co.il/hasidism/372865 הרב עובדיה יוסף ביקש ברכת הרבי]''' כיכר השבת<br /> *'''[https://col.org.il/news/134305 הסיפור המטלטל שפורסם ב'כפר חב&quot;ד': הרב שניאור אשכנזי תיאר]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://www.bhol.co.il/news/1014822 התכתבויות הרבי והגאון רבי עובדיה יוסף]''' בחדרי חרדים<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2353122/jewish/Rabbi-Ovadia-Yosef-a-Leader-of-Sephardic-Jewry-Dies-at-93.htm מנהיג יהדות ספרד בארץ הקודש נפטר בגיל 93]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> *'''[https://col.org.il/news/143677 חשיפה: התארים שכתב הגאון רבי עובדיה יוסף זצ&quot;ל על הרבי] {{COL}}<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל&quot;ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ&quot;ג]]}}<br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=מנהיג תנועת ש&quot;ס|שנה=[[י&quot;ט תמוז]] [[תשנ&quot;ח]] - [[ג' חשוון]] [[תשע&quot;ד]]|הבא=[[שלום כהן]]}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:יוסף, עובדיה}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:ראשונים לציון]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשכונת הר נוף]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%90%D7%A4%D7%90&diff=725746 2024-12-26T06:54:07Z

<p>37.60.47.192: /* קשריה של חסידות פאפא עם חסידות חב&quot;ד */תיקוני לשון ר&quot;ת ארוך ועדיף לכתוב רק שם.המשפחה</p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:פאפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[אדמו&quot;ר]] מפאפא, רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד, בביקור ב[[בית חב&quot;ד]], עם רבי [[אהרן טייטלבום]] מסאטמר]][[קובץ:פאפא 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (הראשון) מפאפא]]<br /> [[קובץ:פאפא 3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי יוסף גרינוואלד מפאפא]]<br /> '''חסידות פאפא''' (נהגה: פּוּפֶּא) היא חסידות שמוצאה מהעיר פאפא שב[[הונגריה]], ומרכזה כיום ב[[ניו יורק]]; כיום מכהן בה כאדמו&quot;ר רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (השני), השלישי בשושלת.<br /> <br /> ==תולדות החסידות==<br /> ראשיתה של החסידות, ב'''רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (הראשון)''' ([[תרמ&quot;ב]] - [[ב' באדר]] [[תש&quot;א]]), מחבר הספר &quot;ויגד יעקב&quot;, שכיהן כרב וכראש הישיבה בפאפא שבהונגריה. הוא היה בנו של הפוסק החסידי רבי משה גרינוואלד (י&quot;א בשבט תרי&quot;ג - ז' באב תר&quot;ע. מגדולי רבני הונגריה בסוף המאה ה-19. ידוע בחיבורו &quot;ערוגת הבושם&quot;. רבי משה היה במקורו ממשפחה לא חסידית, שנהגה כמנהגי ה&quot;חתם סופר&quot;, אולם מצעירותו נהיה לחסיד והיה נוסע לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, לרבי יהושע רוקח ולבנו רבי ישכר דוב מבעלזא ולרבי מרדכי לייפער מנדבורנא).<br /> <br /> בנו, '''רבי יוסף גרינוואלד''' ([[תרס&quot;ג]] - [[י&quot;ג באב]] [[תשד&quot;מ]]), מחבר הספר &quot;ויחי יוסף&quot;, הקים את הקהילה ומוסדותיה בשכונת [[ויליאמסבורג]] ב[[ברוקלין]], והפך את הקהילה לחצר חסידית והחל לכהן כ[[אדמו&quot;ר]]; בויליאמסבורג שוכן בית המדרש הענק של החסידות, ישיבתה, תלמוד התורה המונה מאות ילדים, ובית בנות. לחסידות בית חינוך לבנות גם ב[[בורו פארק]], ובתי מדרשות בבורו פארק ו[[מונסי]].<br /> <br /> מאז פטירתו של רבי יוסף, בשנת [[תשד&quot;מ]], מכהן כאדמו&quot;ר בנו '''רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד (השני)''' (נולד ב[[ח' בניסן]] [[ה'תש&quot;ח]]).<br /> <br /> ==קשריה של חסידות פאפא עם חסידות חב&quot;ד==<br /> <br /> רבי משה, בעל &quot;ערוגת הבושם&quot;, כתב בצוואתו לבניו{{הערה|[https://hebrewbooks.org/38561 הכנה דרבה, עמ' 30.]}}: {{ציטוט|תוכן=ומי שרוצה לידע איזה דרך ישרה שיבור לו האדם בסדר לימודו וקיום מצות תלמוד תורה בשלימות, יעיין היטב בהלכות תלמוד תורה שבשו&quot;ע להגאון הקדוש בעל התניא, ואבקש מכם בניי שתלמדו הלכות תלמוד תורה בספר הנ&quot;ל ותקבעו סדר ואופן הלימוד שלכם עפ&quot;י דרכו בקודש}}.<br /> <br /> <br /> האדמו&quot;ר בעל ה'ויגד יעקב' מפאפא כתב בצוואתו: <br /> {{ציטוט|תוכן=אם תרגיל עצמך ללמוד לפרקים ובפרט בש&quot;ק וביו&quot;ט ובימים קדושים בס' ליקוטי אמרים הנקרא תניא, אז תרגיש בעצמך חיות של קדושה ותהי' כברי' חדשה כי הספר הקדוש הנ&quot;ל ממש מחי' מתים בגוף ובנפש.|מקור=רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד, '''צדה לדרך''', ערך גבורה{{הערה|1=[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=149180&amp;width=0&amp;scroll=0&amp;udid=0&amp;pagenum=29 בודפסט תש&quot;ו, ע' ד], באתר [[אוצר החכמה]]; [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=170922&amp;width=0&amp;scroll=0&amp;udid=0&amp;pagenum=15 ניו יורק תשס&quot;ט, עמ' יד], באתר [[אוצר החכמה]].}}}}<br /> <br /> ר&quot;ויגד יעקב&quot; מפאפא, רבי יעקב חזקיה, ביקר אצל הרבי הריי&quot;צ בהיותו בפרכטלדסדורף שבאוסטריה. רוב השיחה נסובה אודות ספרי בעל &quot;ערוגת הבושם&quot;, אביו של ה&quot;ויגד יעקב&quot;. הרבי הריי&quot;צ עודד את ה&quot;ויגד יעקב&quot; להדפיס שוב את הספר &quot;ערוגת הבושם&quot;, מכיוון שספר זה כבר אזל מן השוק, וכן עודדו שיוציא לאור את שאר הכתבים שהשאיר בעל &quot;ערוגת הבושם&quot; אחריו. {{הערה|אדמור&quot;י חב&quot;ד ויהדות אוסטריה, עמ' 165. ושם מופיע בהרחבה תיאור הפגישה מפיו של רצ&quot;י פייגלשטוק. עיי&quot;ש.}}<br /> <br /> בנו רבי יוסף, ביקר אצל [[הרבי]] בשנת [[תשכ&quot;ה]], ל[[ניחום אבלים]] על פטירת [[חנה שניאורסון (אם כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אמו הרבנית הצדקנית]], ודיברו שיחה תורנית על [[תשובה|עבודת התשובה]] מתוך [[שמחה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&amp;pgnum=545 שיחות קודש [[תשכ&quot;ה]] חלק א' עמ' 3 (545)].}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר מפאפא, רבי יעקב יחזקיה גרינוולד, בא לנחם את הרבי על [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשמ&quot;ח]]{{הערה|נדפס בקובץ והחי יתן אל לבו עמוד 51 ואילך}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] ביקר האדמו&quot;ר הנוכחי בישיבת תומכי תמימים סטטן איילנד. במהלך הביקור מסר שיעור לתלמידי התמימים בסיום השיעור שוחח עם ראש הישיבה על התפעלותו מרמת לימוד התמימים.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;א קיבל בשמחה רבה מאד את הספר דבר מלכות חידושים וביאורים בהל' מלכים (פרקים יא-יב) ואמר למלקט הת' עזאגווי שזהו ספר מאד טוב וחשוב וחזר על זה שוב ושוב, ואמר שעם ישראל חייבים ללמוד ולדעת מה הם ימות המשיח ושזה יחזק האמונה בביאת המשיח ובזה תתקרב הגאולה.<br /> <br /> ==הרב מצעהלים== <br /> <br /> בן נוסף של רבי משה בעל &quot;ערוגת הבושם&quot;, היה רבי לוי יצחק גרינוואלד (נולד בשנת תרנ&quot;ג) – שכיהן כרב בקהילות אורשיווא, ווישק, פאיע וצעהלים ואחר כך רב בקהל ערוגת הבושם - צעהלים בניו יורק. נפטר בכ&quot;ז בניסן תש&quot;מ.<br /> לרבי לוי יצחק גרינוואלד היה קשר קרוב מאוד לרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ר' דוד שפוץ ע&quot;ה סיפר שקודם שייסד רבי לוי יצחק את הישיבה ומתיבתא &quot;ערוגת הבושם&quot;, ייעץ לתלמידיו שישלחו את בניהם ללמוד בת&quot;ת בקראון הייטס אשר נוסד ע&quot;י הרבי הריי&quot;צ, כי שם היו המלמדים מגדלים זקנם וללא בלוריות. ואכן כך עשו מספר תלמידים שנסעו מדי יום ביומו לקראון הייטס ללמוד שם כעצת הרב מצעהלים. <br /> עוד סיפר הרב שפוץ כי הרבי הריי&quot;צ שאל את הרב מצעהלים: &quot;הרי אביך זצ&quot;ל כותב בספר &quot;הכנה דרבה&quot; שבניו יחזיקו ישיבה. אם כן למה אינך מחזיק ישיבה באמעריקא?&quot;. <br /> השיב הרב מצעהלים כי הבחורים בארה&quot;ב הולכים כמעט ללא פיאות הראש ויש להם בלוריות ולכן אינו יכול ללמוד עם תלמידים כאלה. <br /> הרבי הריי&quot;צ יעץ לרב מצעהלים שאם יש אפילו שניים-שלושה בחורים שהם לפי כפי רצונו, יתחיל ללמוד עימהם. וכך עשה הרב מצעהלים ובזה הקים את ישיבתו {{הערה|דמות תבניתו, צעהלימער רב, ברוקלין תשע&quot;ט, עמ' מט-נ.}}.<br /> <br /> בעת שחסידי בעלז עשו מאמצים להצלת רבי אהרן מבעלז מאירופה בעת מלחמת העולם השנייה, היה הרב מצעהלים בקשר עם הרבי הריי&quot;צ כדי לפעול להצלת רבי אהרן. ועד חסידי בעלז בארץ ישראל שיגר לרבי הריי&quot;צ מכתב בו הם מבקשים שיפעל להצלת האדמו&quot;ר מבעלז. <br /> כשנודע לרבי הריי&quot;צ שלרב מצעהלים ישנו קשר עם ועד ההצלה והם כתבו גם לו בעניין זה, כתב לו הרבי הריי&quot;צ מכתב בכ&quot;ד ניסן תש&quot;א (וכן לאדמו&quot;רים ורבנים נוספים, ובהם האדמו&quot;ר מקופישניץ) ובו מתעניין לדעת לחוות דעתו של הרב מצעהלים מה אפשר לעשות בנידון {{הערה|אג&quot;ק כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק ה, עמ של. עיין שם בהערה שהמכתב (א'תיט) הופנה גם לרב מצעהלים ובו הרבי הריי&quot;צ מכנהו &quot;כבוד ידידי הרה&quot;ג הנודע וו&quot;א אי&quot;א מוה&quot;ר לוי יצחק שי'&quot;.}}.<br /> <br /> במכתב תשובתו לרבי הריי&quot;צ כותב הרב מצעהלים לרבי הריי&quot;צ (להלן קטעים מהמכתב): &quot;שלום וברכה... כבוד אדמו&quot;ר הרב הגאון הצדיק, קדוש ישראל רכבו ופרשיו, פאר דורנו ונזר זמננו ועטרת תפארתנו&quot;. במכתבו כותב הרב מצעהלים כי האדמו&quot;ר מבעלזא אינו מעוניין להגר לארה&quot;ב, מכיון &quot;שאי אפשר לו וגם אין רצונו לבוא הנה ולהניח שמה כל צאצאיו ומשפחתו אשר חייהן תלויין בו&quot;.<br /> בהמשך מבקש הרב מצעהלים שהרבי הריי&quot;צ ישלח כספים כדי לסייע כלכלית לאדמו&quot;ר מבעלז &quot;להחיות נפש הרה&quot;צ מבעלז ומשפחתו&quot;. את מכתבו מסיים בין היתר במילים &quot;ובזה הנני משתחווה מול ארון הקודש באימה&quot;. {{הערה| דמות תבניתו, עמ' תנח-תס. שם נדפסה האיגרת בשלמותה וראה צילומה שם בעמ' תנט.}}<br /> מכתב תשובתו של הרבי הריי&quot;צ לרב מצעהלים מופיע באגרות קודש שלו {{הערה| אג&quot;ק כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק ה, עמ' שנב.}}. הרבי הריי&quot;צ שלח עם המכתב סכום כסף כדי לסייע לאדמו&quot;ר מבעלז. (לפרטים נוספים בנושא עזרתו של הרבי הריי&quot;צ בהצלתו של האדמו&quot;ר מבעלז, עיין בערך רבי אהרן רוקח). <br /> <br /> לפני חג השבועות תש&quot;א חלה הרב מצעהלים. באותם ימים, הרבי הריי&quot;צ כתב לו איגרת ובה דרש בשלומו. הרב מצעהלים השיב באיגרת לרבי הריי&quot;צ ובה מבשר על שיפור במצבו וכותב בין היתר: &quot;שלום לרבנו ולתורתו, ברוך שחלק לו מחכמתו... אדמו&quot;ר הרב הגאון הקדוש המהולל ברוב צדקתו&quot;... &quot;מכתב קדושתו הגיעני... והנני בתודתי על שתיקר נפשי השפלה בעיני כבוד קדושתו לשאול על מצבי. ואתכבד להודיע... שבאתי לביתי לשלום&quot;.. {{הערה| ראה את המכתב בשלמותו ותצלומו בספר דמות תבניתו, עמ' רסב-רסג.}}.<br /> <br /> <br /> ==קובץ 'כצאן יוסף'==<br /> בכ&quot;ח תמוז תשמ&quot;ט{{הערה|'''היכל מנחם''', כרך א', עמ' צ&quot;ג.}} אישר הרבי את קבלת קובץ 'כצאן יוסף' דחסידי פאפא ... ומשיב במכתב הממוען ל&quot;כבוד חברי מערכת קובץ... שיחיו&quot;:<br /> <br /> :שלום וברכה!<br /> <br /> :בנועם מאשר קבלת הקובץ 'כצאן יוסף' ויהי רצון אשר ירבו ... לתורה ומצוותיה מעצמם ובעבודת יוסף – כשמו להוסיף. ועוד המעשה שהוא העיקר להוסיף גם באור שישתנה ועד שיהיה ויהפך בן לאביו אבינו שבשמים...<br /> <br /> ==חסידי פאפא==<br /> רבי [[משה זאב פרידמן]], מחסידי פאפא, היה מעריץ של [[הרבי]]; גם הרב [[גבריאל צינר]] המקורב לחב&quot;ד, הוא חסיד פאפא.<br /> <br /> הרב [[ברוך אוברלנדר]], בן דודו הרב [[גדליה אוברלנדר]] והרב [[נחום גרינוואלד]] - היו חסידי פאפא לפני שהתקרבו לחב&quot;ד.<br /> <br /> בנו של האדמו&quot;ר, הרב [[פנחס חיים גרינוואלד]] שליט&quot;א, רב קהילת פאפא ב[[מאנסי]] וגם [[ראש כולל]] שם, יש לו סדר בכולל בחודש אלול ב[[אוצר ליקוטי שיחות]] - [[תשובה]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=17002 האדמו&quot;ר מפאפא בישיבת תות&quot;ל סטאטן איילינד]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44254 האדמו&quot;ר מסאטמר והאדמו&quot;ר מפאפא בבית חב&quot;ד בפלאם ספרינגרס.]<br /> *[chadushesanash.com/1508148815001501-1505150815121497150414901505.html האדמו&quot;ר מפאפא והאדמו&quot;ר מוויען בבית חב&quot;ד בפאלם ספרינגס]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91&diff=725745 2024-12-26T06:45:25Z

<p>37.60.47.192: /* הרב שלום ארוש */עדכון</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:נתן מברסלב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון רבי נתן שטערנהארץ מברסלב גדול תלמידיו של רבי נחמן מברסלב]]<br /> [[קובץ:קניג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גדליהו אהרן קניג, ממנהיגי ברסלב בדור הקודם]]<br /> '''חסידות ברסלב''' (במקור: '''ברצלב''') הינה תנועה חסידית שנוסדה על ידי רבי [[נחמן מברסלב]], נינו של [[הבעל שם טוב]]. ותלמידו המובהק - [[רבי נתן מברסלב]], מחבר ספר 'ליקוטי הלכות' ועוד. כיום ישנם זרמים רבים בחסידות ולכל אחד מנהיג משלו.<br /> <br /> == אדמו&quot;רי חב&quot;ד וברסלב ==<br /> {{ערך מורחב|רבי נחמן מברסלב}}<br /> כאשר נפגש רבי נתן מברסלב בפעם הראשונה עם רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שלושה סיפורים ואחד מהם על [[אדמו&quot;ר הזקן]], שהיה לו תלמיד אחד שבמשך שמונה שנים חידש חידושים על תורה אחת בלבד של רבו{{הערה|אבניה ברזל}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן נפגש עם רבי נחמן, וכש[[אדמו&quot;ר הזקן]] עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול{{הערה|1=[[ספר התולדות]] [[אדמו&quot;ר הזקן]] עמוד ש&quot;ע וראה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&amp;st=&amp;pgnum=148&amp;hilite= בית רבי, עמוד ס&quot;ו] היחס לר' נחמן ושיטתו.}}. יש אומרים כי [[אדמו&quot;ר הזקן]] התבטא על רבי נחמן: &quot;הפוגע בו פוגע בי&quot;{{הערה|עדות הרב [[בן ציון גרוסמן]] בשם הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - נדפסה בספר [[עבד מלך]].}}.<br /> רבי אברהם ב&quot;ר נחמן מחסידי ברסלב, סיפר ששמע שכשהיה רבי נחמן בארץ ישראל, נתבקש על ידי רבי אברהם מקאליסק לפשר בינו לבין אדמו&quot;ר הזקן, וכשחזר רבי נחמן מא&quot;י נפגש עם אדמו&quot;ר הזקן, שביקש ממנו שיאמר תורה, אך רבי נחמן סירב ואמר לאדמו&quot;ר הזקן שיאמר הוא תורה. ואכן אדמו&quot;ר הזקן דרש תורה ארוכה{{הערה|לא מובא במקורות חב&quot;דיים שאדמו&quot;ר הזקן אמר פעם תורה במשך 6 שעות או קרוב לזה.}} במשך שש שעות ויש אומרים שמונה שעות ובתוך דרשתו פירש את הפסוק &quot;רחמיך רבים ה'&quot; ואמר הרחמנות שעליך ה' כביכול רבים ועצומים מאד, ורבי נחמן שיבח מאד את הפירוש ואמר שהוא מכוון מאד{{הערה|מהספר אבניה ברזל/כוכבי אור}}.<br /> <br /> בעיר לבוב היה קיים בית כנסת חסידי משותף לחסידי חב&quot;ד וחסידי ברסלב תחת הנהגת חסידו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ר' [[איציקל ז'ליקובר]]{{מקור}}. וסיפר הרב אליעזרוב{{הערה|ככל הנראה מדובר בר'[[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]}} שאחד דיבר הפך הטוב על מוהרנ&quot;ת [ = מורינו הרב נתן] לפני אדמו&quot;ר הצמח צדק, ותיכף ומיד סר הצמח צדק ד' אמות לאחוריו מאותו האיש, ואמר לו שישב על הארץ ויקבל נזיפה על מה שדיבר לא טוב על מוהרנ&quot;ת{{הערה|מובא בספר אוסף מכתבים מר' יעקב מאיר שכטער עמוד קסז בשם ר' אלעזר ראזענפעלד בשם חותנו ר' שמואל הורביץ בשם הרב אליעזרוב.}}. וכן מסופר כי כשראה אדמו&quot;ר הצמח צדק את הליקוטי הלכות של מוהרנ&quot;ת ועיין בהחידושים, פנה לנוכחים ואמר: &quot;הלא בני איש אחד נחנו&quot;{{הערה|שם עמוד קסח ור' לוי&quot;צ בנדר היה מספר זאת ונדפס בשיח שרפי קודש ח״ה קלו}}.<br /> <br /> לרב מנחם הכהן{{הערה|כיהן כרב תנועת המושבים. רב ההסתדרות והרב הראשי ליהדות רומניה, וכן חבר הכנסת מטעם המערך בכנסות ה-8 עד 11. מחבר ספרים ומאמרים.}} שהיה אצל הרבי ב[[יחידות]] ודיבר עם הרבי על איזה [[מנהג]] שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב הכהן, כי גם הוא חסיד, היות שמתפלל בבית הכנסת של חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי שהוא טוען שהוא שייך לחסידות ברסלב היות שאין להם רבי ולא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד{{הערה|1=עדות ששמע מכלי ראשון הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]. וראו גרסא אחרת בגליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] לחודש [[שבט]] [[תש&quot;ע]], מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב [[שלום בער רייכמן]], בשם הרב [[דוד נחשון]].}}. <br /> <br /> הרב אברהם חיים קוסטנטינר מ[[בית שמש]] שהינו עסקן בחסידות ברסלב, ולשעבר היה מהנהלת [[תלמוד תורה|ת&quot;ת]] ברסלב ב[[בני ברק]], אמר לרבי: &quot;אני נוסע לאומן ל[[ראש השנה]], לרבי נחמן מברסלב, באומן&quot; שאלו הרבי: &quot;היית שם ב[[ראש השנה]] הקודם?&quot; וענה &quot;כן, ואני נוסע לשם גם כעת&quot;; אמר לו הרבי &quot;תדאג ש[[משיח]] יגיע ואז תחסוך את ההוצאות&quot;{{הערה|1=[http://www.chabadworld.net/mediaShow.asp?recID=265&amp;m=2&amp;cat1ID=29&amp;cat2ID=0 ציטוט מוידאו], ב[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2048 אינפו].}}.<br /> <br /> ספרי רבי נחמן מוזכרים בשיחות הרבי{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]]<br /> [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15967&amp;st=&amp;pgnum=293&amp;hilite=2c668843-ef57-43f2-8499-b4d0118573ba חלק ו' עמ' 283] וב[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ו]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4614&amp;hilite=2b3ff0d2-2a31-4a68-8466-dd4b02b76d1e&amp;st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&amp;pgnum=328 ח&quot;ב].}} וכן מסופר שהרבי למד בספר לקוטי מוהר&quot;ן{{הערה|'ימי מלך' כרך ב' עמ' 629-628 מפי עד, חסיד ברסלב שאביו שוחח עם הרבי באריכות ולמד עמו בספר &quot;[[לקוטי מוהר&quot;ן]]&quot;. עיין ב&quot;ניצוצות&quot; גליון 5 עמוד 62.}}.<br /> <br /> הרב אלעזר קעניג ששימש כמנהיגה ורבה של קהילת חסידי ברסלב בצפת ביקר אצל הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] ב[[י&quot;ט חשוון]] [[תשנ&quot;ב]]. הרבי העניק לו דולר נוסף באומרו: &quot;הצלחה רבה, יאריך ימים על ממלכתו&quot;{{הערה|דברי משיח תשנ&quot;ב חלק ג' ע' 184}}.<br /> <br /> כששליחו של הרב [[אליעזר שלמה שיק]] העניק לרבי ספר של הרב שיק, אמר הרבי לחסידים שנכחו במקום: &quot;מהם תלמדו מה זה יפוצו מעיינותיך חוצה&quot;{{הערה|וידאו 'הרבי מחב&quot;ד: תלמדו מברסלב איך להפיץ' בערוץ היוטיוב ברסלב סיטי.}}. <br /> <br /> ישנם ששמעו מפי כ&quot;ק אדמו&quot;ר בעת ביקורו של שז&quot;ר, שהינו צאצא של רבי נחמן מברסלב{{הערה|כן הביא הרב וולפא בספרו 'מבשר טוב'. בספר הנ&quot;ל הובאו גם קשרי שידוכין בין משפחתו של רבי נחמן לבית רבי.}}.<br /> <br /> <br /> <br /> ==הרב יעקב מאיר שכטר== <br /> [[קובץ:הרב שכטר עם הרב לזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פגישת הרב לאזאר עם הרב שכטר]]<br /> הרב שכטר שלח מכתב עם בקשת ברכה לרבי בעת שבתו הייתה חולה{{הערה|הוא סיפר זאת בביקורו של הרב לאזאר המתואר בהמשך הפסקה.}}, הוא נוהג לנגן יחד עם חסידיו את הניגון החב&quot;די [[אזמר בשבחין]] (בלחנו של ר' [[הלל מפאריטש]]) כשהוא מלובש על המילים &quot;אין עוד מלבדו אפס זולתו&quot;{{הערה|[www.geula.fm/music-news/48379/ &quot;אין עוד מלבדו&quot;: גדולי הזמר מחדשים את הלהיט החסידי]}}, תועד בעבר כשהוא מתנענע בדביקות בעת שירת [[ניגון קול דודי דופק]], ניגונו של אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|ראו וידאו 'ניגון עם הרב יעקב מאיר שכטר' ביוטיוב.}}.<br /> <br /> ב[[תשרי]] [[תשפ&quot;ג]] בעת שיעור שמסר בנושא עבדו את ה' בשמחה הזכיר את הפתגם החב&quot;די [[מוח שליט על הלב]] בהקשר לעבודת ה[[שמחה]]{{הערה|[ahblicklive.com/post.php?u_id=kluDuwC3htuKFnwz4xu מאמר עבדו את השם בשמחה שיעור נפלה ע&quot;י הרה&quot;ק רבי יעקב מאיר שעכטער שליט&quot;א] דקה: 9:25 (21:25 מהסוף) באתר AhBlickLive.com (אידיש).}}. <br /> <br /> ב[[אייר]] [[תשפ&quot;ד]] קיבל לביקור את הרב [[בערל לאזאר]], הם שוחחו במשך זמן של חצי שעה, הרב לאזאר חזר על ביאור הרבי על מאמר [[רבי שמעון בר יוחאי]] 'יכול אני לפטור את כל העולם מן הדין', הרבי מבאר על כך שרשב&quot;י מתקשר עם כל יהודי אף זה הנמצא בדרגה נמוכה, ופוטר אותו, הרב שכטר הגיב על הביאור: {{ציטוטון|ביאור זה הוא ממש 'חב&quot;דסקע תורה', רק הרבי יכול לתת כזה הסבר}}, <br /> <br /> הם שוחחו גם על פעילותם של שלוחי הרבי ברוסיה, הרב לאזאר דיבר על ניצוץ ה[[יחידה]] הטמון בכל יהודי ומתגלה לעיתים, הרב שכטר הביע את התלהבותו למשמע התיאור, הרב שכטר הודה לרב לזאזאר על עזרתו לחסידי ברסלב בנסיעה לציונו של רבי נחמן באומן, הם שוחחו על מספר עניינים נוספים, בסיום העניק הרב שכטר שני ספרים לרב לאזאר, הודה לו בחום על הביקור וליווהו לפתח הבית{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/1092726/ רבה של רוסיה ביקר במעונו של הרב יעקב מאיר שכטר] {{חב&quot;ד אינפו|}}}}.<br /> <br /> ==הרב שלום ארוש==<br /> [[קובץ:שער כתבת ההתוועדות הרבנים נוטיק ארוש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער כתבת מפגש התוועדות של הרב זלמן נוטיק והרב שלום ארוש בשבועון בית משיח]]<br /> ב[[כסלו]] [[תשע&quot;ח]] קיבל לביקור את הרבנים [[זלמן נוטיק]] ו[[אהליהב בוטבול]], בביקור נערך ראיון התוועדות של הרב ארוש והרב נוטיק ל[[שבועון בית משיח]] לרגל [[י&quot;ט כסלו]], הרב ארוש ביאר שחג י&quot;ט כסלו הוא חג גאולה כללי השייך לכלל החסידוית ולכלל ישראל, וביאר את הצורך בלימוד [[תורת החסידות]], כשנשאל אם לומד את [[ספר התניא]] השיב שהוא לומד ועליו להוסיף בלימודו{{הערה|הרב ארוש התבטא: &quot;לומד תניא, אבל לא מספיק&quot;.}}, בנוסף אמר שכתב מספר עניינים על ספר התניא ונסע להשתטח על [[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|ציונו של אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|[https://chabad.info/magazine/325620/ שיחת חג: הרב שלום ארוש מדבר על י&quot;ט כסלו] {{אינפו}}}}. <br /> <br /> ב[[אב (חודש)|אב]] תשפ&quot;ד כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל, הוא אף נשא דברים בשבח פועלו של הרבי והתבטא שהרבי הינו חלוץ תנועת התשובה והראשון שחולל מהפכה בתחום, כשהרב [[שמעון אלקיים]] החל להכריז בסיום המעמד את הכרזת [[יחי אדוננו]] הוא הצטרף אליו והנהן בראשו לעידוד ההכרזה{{הערה|וידאו 'הרב החסיד כותבהגאון שלום הרוש בס&quot;ת משיחנאו לרבי מה&quot;מ שליט&quot;א לשלמות הארץ ואחדותישראל באר שבע יחי המלך' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של הרב שמעון אלקיים, זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב&quot;ד.}}.<br /> התראיין לשבועון &quot;כפר חב&quot;ד&quot; בכסלו תשפ&quot;ה לראיון מקיף בו סיפר על קשריו החמים עם חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==ברסלב כיום==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> רבי נחמן לא השאיר אחריו ממלא מקום, ואף תלמידו רבי נתן לא ראה בעצמו ממלא מקום, אלא רק מבאר ומפיץ תורת רבו. זה על סמך דברי רבי נחמן &quot;מיין פייערל וועט טלוען ביז משיח וועט קומען&quot; (האש שלי תוקד עד ביאת המשיח) מה שהורה על כך שרבי נחמן ממשיך להנהיג את חסידיו גם לאחר הסתלקותו.<br /> רבי נחמן הורה שהמשך החסידות לא יהיה ע&quot;י אדמו&quot;ר חדש, אלא באופן של &quot;תלמידים יעשו תלמידים&quot; כל תלמיד שיש תחתיו תלמידים נקרא בפי חסידי ברסלב &quot;משפיע&quot; או מ&quot;זקני וחשובי אנ&quot;ש&quot;.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כך הציל הרבי את ציון רבי נחמן מברסלב באומן''', מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 82-89.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[רבי נחמן מברסלב]]<br /> * [[התבודדות]]<br /> * [[אליעזר שלמה שיק]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/147803 מה הורה הרבי לעשות כשריחפה סכנת הריסה על ציון רבי נחמן?]''' {{COL}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83967 כיצד הגיב הרבי לחסיד שרצה לנסוע לאומן?]''' {{וידפו|}}<br /> * {{קישור התקשרות צאח|1958|11478|1088|עקבות ברסלב בתורתו של הרבי|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}<br /> * {{קישור התקשרות צאח|1878|10774|1048|כסיסמת ברסלב – &quot;אל ייאוש&quot; - לקט בנושאי ברסלב|הרב מרדכי מנשה לאופר}}<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.toratchabad.com/files/Gilion39Digital2.pdf פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו&quot;ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ&quot;ד טבת [[תשע&quot;ד]] עמוד 11. וכן ב&quot;ניצוצות&quot; גליון 26 עמוד 18. <br /> * שבחו של צדיק (ירושלים תשס&quot;ח), עמ' קכה-קלב (שמועות שונות אודות הקשר בין ברסלב לאדמור&quot;י חב&quot;ד).<br /> {{חצרות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=725743 2024-12-26T06:41:03Z

<p>37.60.47.192: כך מתועד בהפרדס</p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:סקוירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מסקוירא עם רבי אברהם יהושע העשיל מ[[מחנובקה]]]]<br /> [[קובץ:סקווירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מסקוירא עם משפחת ר' [[שלום מרדכי רובשקין]] לפני הערעור במשפטו]]<br /> '''חסידות סקווירא''' היא חצר חסידית שמקורה בעיר [[אוקראינה|האוקראינית]] סקווירא (Skvira). כיום מנהיג את החסידות [[רב|הרב]] דוד טוורסקי, היושב בניו סקוור, [[ניו יורק]]. <br /> <br /> == תולדות החסידות ==<br /> האדמו&quot;ר הראשון והרב הראשון ב[[עיירה]] סקווירא היה '''רבי צבי''', נינו של ה[[בעל שם טוב]]. לאחר פטירתו בשנת [[תר&quot;ח]], נבחר חתנו, '''רבי יצחק טוורסקי''', בנו השביעי של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (ת&quot;צ - תקל&quot;ח) להיות רב ה[[עיירה]]. בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם עצור ונמנע ממתן דרשות ציבוריות וכך נהגו גם ממשיכיו.עיקר דרכו הייתה בדבקות המחשבה ומיעוט ירידה לעולם הדיבור. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רב יצחק בלימוד טקסטים פילוסופיים יהודים. רבי יצחק נפטר בשנת תקצ&quot;ז.<br /> <br /> אחריו כיהן בנו '''רבי דוד''', הידוע בכינויו &quot;ר' דוד'ל&quot; כמו אביו גם הוא נודע בצדקתו וקדושתו המופלגת. אף הוא המשיך במסורת השתיקה המשפחתית ביתר שאת וצוטט כאומר &quot;אנחנו נשארים בשקט, ונשארים בשקט, אחר-כך הולכים לנוח מעט וממשיכים להיות בשקט&quot;. ב-[[תרע&quot;ד]] עזב רבי דוד את סקווירא לקייב בעקבות המהפכה הבולשביקית שם נותר עד מותו ב-[[תרע&quot;ט]]. בכך נסתם הגולל על החסידות ב[[עיירה]] סקווירא. רבי דוד היה ממעריצי כ&quot;ק אדמו&quot;ר [[הרש&quot;ב]] והיה חותם על קול קורא אך ורק עם הרבי [[הרש&quot;ב]] היה אומר לו {{הערה| שיח זקנים חלק ז' עמוד לח מפי עדות בנו רבי יעקב יוסף.}}! <br /> <br /> בנו של רבי דוד, '''רבי יעקב יוסף''' ([[תר&quot;ס]]-[[תשכ&quot;ח]]) התחתן עם נכדתו של רבי [[יששכר דב רוקח]] מ[[שושלת בעלזא|בלז]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] היגר [[ארצות הברית|לארצות הברית]] אך נוכח החומרנות והדקדנטיות שפגש ביקש לבנות לחסידיו מתחם מגורים כפרי רחוק מהמרכזים העירוניים. לכן ייסד קהילה במחוז רוקלנד (Rockland County) שבניו יורק וקרא לה ניו סקוור. היה זה השטעטל הראשון ב[[ארצות הברית]]. <br /> <br /> לאחר פטירתו ב[[תשכ&quot;ח]] ירש את מקומו בנו '''רבי דוד טוורסקי'''. <br /> <br /> כיום מונה חסידות סקווירא יותר מעשרת אלפים משפחות, ובערך חצי מהם גרים בשיכון.<br /> <br /> == קשרי החצר עם חב&quot;ד ==<br /> האדמו&quot;ר הקודם רבי יעקב יוסף, הרבה לעודד את חסידי סקווירא ובמיוחד את אברכי ה[[כולל]]ים, תלמידי ה[[ישיבה]] וה[[תלמוד תורה]], שילמדו את [[שולחן ערוך הרב]], בהדגישו שבימי קדם היו לומדים וקובעים ההלכה בחצרות החסידיות אך ורק על פי שולחן ערוך זה. בעקבות כך, בנו, האדמו&quot;ר הנוכחי, מפעיל כוחות ומורה ש[[לימוד התורה|ילמדו]] את שולחן ערוך הרב בעשרות בתי-המדרש, כוללי [[הלכה]] וישיבות שייסד והקים.<br /> <br /> כאשר הרבי ישב שבעה על [[הרבנית חיה מושקא]], שלח האדמו&quot;ר מסקווירא כשליח את בנו בכורו רבי אהרן מנחם מענדל, חתן האדמו&quot;ר מ[[ויזניץ]] מונסי.<br /> <br /> בג' תמוז תשנ&quot;ד הגיע האדמו&quot;ר מסקווירא ל-770 {{הערה|הפרדס, תמוז תשנ&quot;ד, חוברת י, שנה סח, עמ' 20 (באתר היברובוקס).}}. <br /> <br /> בהשראתם של אדמו&quot;רי סקווירא, הדפיס הרב [[יהושע לייפער]], [[מו&quot;ץ]] בשיכון סקווירא וחתנו של רבי משה ניישלאס אב&quot;ד השיכון, את השולחן ערוך הרב בשנת [[תשנ&quot;ג]] בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים, בתור הספר הראשון של מכון [[עוז והדר]] שהקים; כמו כן הקים הרב יאיר לונגער, מרבני מרכז הכוללים דשיכון סקווירא, מכון &quot;כנישתא דבי רב&quot; שמבין כותלי המכון כבר יצאו לאור ספרי &quot;שולחן ערוך הרב המבואר&quot; וספר &quot;קונטרס אחרון המבואר&quot; על הלכות שבת; ובשנת [[תשס&quot;א]] הו&quot;ל הרב זונדל שימאנאוויטש ראש-כולל תולדות יעקב יוסף סקווירא ב[[ברוקלין]] את ספר &quot;ביאורי השולחן&quot; על השולחן ערוך הרב.<br /> <br /> במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] בשנת [[תשס&quot;ג]] הרב [[יוסף ישראל אייזנברגר]] חבר בד&quot;צ דחסידי סקווירא ושלוחו של האדמו&quot;ר מסקווירא, דיבר על כך שב[[חג החנוכה]] הקרב נוהגים בהדלקת הנרות כדעת בית הלל ש&quot;מוסיף והולך&quot;, וכן רואים בחגיגת סיום [[הרמב&quot;ם]] שבכל שנה זהו &quot;מוסיף והולך&quot; והולך ומוסיף במשתתפים. ומכך לומדים גם לגבי ההתחלה המחודשת ברמב&quot;ם שעליה להיות באופן של מוסיף והולך ואור עד שזה יאיר את כל העולם כולו, וכדברי [[הרמב&quot;ם]] בסוף ספרו &quot;ומלאה הארץ דעה את השם, כמים לים מכסים&quot;.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=148 בסיום הרמב&quot;ם]}}<br /> <br /> במעמד סיום [[הרמב&quot;ם]] בשנת [[תשס&quot;ו]] הופיע הרב הגאון ר' [[אהרן גולדמינצר]], דיין דקהילת סקווירא ושלוחו של האדמו&quot;ר מסקווירא. עמד בדבריו שכל אלו שלומדים רמב&quot;ם יומי עושים רצונו של [[צדיק הדור]]. הזכות הזאת תעמוד לנו ובפרט בזמן האחרון שכלל ישראל עבר תקופה קשה במצב בארץ הקודש, שיהיו מכאן ולהבא כל העניינים כפי רצון התורה ונתברך בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2302 בית משיח 527]}} בשנת [[תשס&quot;ח]] נאם הרב שלום פאללאק דומ&quot;ץ סקווירא.<br /> <br /> חסידי סקווירא, מקפידים ללבוש [[טלית]] קטן, עשוי צמר, המגיע עד הצוואר ממש. בסקווירא מסבירים כי הם נוהגים כך כיוון שאדמה&quot;ז בעל ה[[תניא]], כותב ב[[סידור הרב]] שעל פי ה[[אריז&quot;ל]] ה[[ציצית]] חייבת לכסות את כל בית החזה. כמו כן חסידי סקווירא נוהגים במנהגים רבים לאור אדמו&quot;ר הזקן, שחיבר כידוע את השולחן ערוך בהוראת רבו ה[[מגיד ממזריטש]].{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=4890 בקהילה, מוסף לא שינו את לבושם].}}<br /> <br /> החל משנת [[תש&quot;ע]] התחילו חסידי סקווירא סדר יומי קבוע בשולחן ערוך הרב, במסגרת לימוד [[הלכה]] המאורגן על ידי &quot;חברת [[תורה]] ו[[תפילה]] דחסידי סקווירא&quot; בראשות האדמו&quot;ר. החברה הנ&quot;ל מפיצה מדי [[חודש]] בכל ריכוזי החסידות עותקים של השולחן-ערוך מהדורת [[קה&quot;ת]] בפורמט של קונטרסים עם לוח לימוד יומי המודפס בפנים. החל משנת [[תשפ&quot;א]] עורך ארגון &quot;שארית לפינחס דשיכון סקווירא&quot; בנשיאות האדמו&quot;ר, בחינות מדי חודש בחדשו על לימוד השעוה&quot;ר. במעמד הבחינה הפומבית בשיכון משתתפים יותר מאלף תושבי השיכון ועוד מאות חסידים ממלאים את הבחינות בבתי-המדרש של החסידות בערים שונות ב[[ארץ ישראל]] וב[[חו&quot;ל]], ארגון הנ&quot;ל משלם מילגות קבועות לכל הנבחנים באמצעות צ'קס בדואר. במשך השנים האחרונות השמיע האדמו&quot;ר דברי חיזוק על הלימוד במעמדים ציבוריים שונים ומסר את ברכותיו ועידודו מספר פעמים באמצעות הנהלת הארגונים הנ&quot;ל לאור התנופה הכבירה שהתרחש בלימוד שולחן ערוך הרב בקרב בני החסידות כרצון קדשו של האדמו&quot;ר.<br /> <br /> לפני מספר שנים הגיעה ל[[בית חב&quot;ד]] ב[[קוזומל]] [[מקסיקו]] משפחה שלא שמרה תומ&quot;צ מחסידות סקווירא לשעבר, ובעקבות הביקור בבית חב&quot;ד כל המשפחה [[חזרה בתשובה]], וכיום הם משפחה חב&quot;דית לכל דבר. בסיוון [[תשפ&quot;ב]] נפגש ה[[שליח]] לקוזומל הרב [[דודי כפלין]] עם האדמו&quot;ר מסקווירא שהתפעל ואמר '''שרק ה[[רבי]] יכול לגעת בכל סוגי היהודים''', ובסיום אף ביקש להשתתף בפעילות הבית חב&quot;ד בקוזומל.<br /> (האדמו&quot;ר מסקווער בהכרת הטוב לבית חב&quot;ד קוזומל במקסיקו, חב&quot;ד אינפו, י&quot;ג סיוון תשפ&quot;ב).<br /> === רבי משה ניישלאס אב&quot;ד שיכון סקווער ===<br /> רבי משה ניישלאס אב&quot;ד סקווער ואב&quot;ד סערדעלי מגדולי פוסקי הדור עמד בקשרים חמים עם הרבי ועם חסידות חב''ד.<br /> נפטר בכ&quot;ז אדר א' תשנ&quot;ז.<br /> בנו רבי יהודה אליעזר דוד ניישלאס גאב&quot;ד סערדעלי דיין ומו&quot;צ בהעדה החרדית וחתנו האדמו&quot;ר מרחמסטריוקא ממשיכים לקיים קשר חם עם חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == ענפים ==<br /> === סקווירא [[בורו פארק]] ===<br /> לאחר פטירתו של רבי דוד טברסקי בתרע&quot;ט התמנה בנו רבי יעקב יוסף כאדמו&quot;ר. בשנת [[תרפ&quot;ג]] עבר אחיינו '''רבי יצחק טברסקי''', בן-אחיו הגדול רבי מרדכי טברסקי שנפטר בסמוך לאביהם רבי דוד, ל[[ארצות הברית]] והקים חצר חסידית בניו יורק במקביל לחצר הוותיקה באירופה. רבי יצחק נפטר בניו יורק בשנת תש&quot;א ובמקומו כיהן בנו '''רבי דוד טברסקי''' שנפטר בשנת [[תשס&quot;א]], ובמקומו מכהן כיום בנו '''רבי יחיאל מיכל טברסקי''' כאדמו&quot;ר מסקווירא ב[[בורו פארק]]. חסידות סקווירא בבורו פארק היא מצומצמת יותר ומפורסמת פחות מאחותה הבכירה שהוקמה לאחר [[השואה]] בניו סקוור שבמדינת ניו יורק.<br /> <br /> === מחנובקה ===<br /> {{ערך מורחב|חסידות מחנובקה}}<br /> לאחר פטירתו של רבי יצחק טברסקי בתקצ&quot;ז התמנה בנו רבי דוד לאדמו&quot;ר וביחד איתו כהן אחיו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי כמעין אדמו&quot;ר בסקווירא, ולאחר פטירתו בתרמ&quot;ו פתח בנו רבי יוסף מאיר טברסקי את חצרו בעיר מחנובקה, לאחר פטירתו עלה בנו רבי [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] (השני) ל[[ארץ ישראל]] ופתח את חצר מחנובקה ב[[בני ברק]], לאחר פטירתו התמנה לאדמו&quot;ר בן אחינו רבי [[יהושע רוקח]] (נינו של רבי יששכר דוב רוקח [הראשון] מבעלז) שאומץ על ידו.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות|סקווירא]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=725742 2024-12-26T06:40:03Z

<p>37.60.47.192: /* רבי משה ניישלאס אב&quot;ד שיכון סקווער */עיצוב</p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:סקוירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מסקוירא עם רבי אברהם יהושע העשיל מ[[מחנובקה]]]]<br /> [[קובץ:סקווירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מסקוירא עם משפחת ר' [[שלום מרדכי רובשקין]] לפני הערעור במשפטו]]<br /> '''חסידות סקווירא''' היא חצר חסידית שמקורה בעיר [[אוקראינה|האוקראינית]] סקווירא (Skvira). כיום מנהיג את החסידות [[רב|הרב]] דוד טוורסקי, היושב בניו סקוור, [[ניו יורק]]. <br /> <br /> == תולדות החסידות ==<br /> האדמו&quot;ר הראשון והרב הראשון ב[[עיירה]] סקווירא היה '''רבי צבי''', נינו של ה[[בעל שם טוב]]. לאחר פטירתו בשנת [[תר&quot;ח]], נבחר חתנו, '''רבי יצחק טוורסקי''', בנו השביעי של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (ת&quot;צ - תקל&quot;ח) להיות רב ה[[עיירה]]. בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם עצור ונמנע ממתן דרשות ציבוריות וכך נהגו גם ממשיכיו.עיקר דרכו הייתה בדבקות המחשבה ומיעוט ירידה לעולם הדיבור. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רב יצחק בלימוד טקסטים פילוסופיים יהודים. רבי יצחק נפטר בשנת תקצ&quot;ז.<br /> <br /> אחריו כיהן בנו '''רבי דוד''', הידוע בכינויו &quot;ר' דוד'ל&quot; כמו אביו גם הוא נודע בצדקתו וקדושתו המופלגת. אף הוא המשיך במסורת השתיקה המשפחתית ביתר שאת וצוטט כאומר &quot;אנחנו נשארים בשקט, ונשארים בשקט, אחר-כך הולכים לנוח מעט וממשיכים להיות בשקט&quot;. ב-[[תרע&quot;ד]] עזב רבי דוד את סקווירא לקייב בעקבות המהפכה הבולשביקית שם נותר עד מותו ב-[[תרע&quot;ט]]. בכך נסתם הגולל על החסידות ב[[עיירה]] סקווירא. רבי דוד היה ממעריצי כ&quot;ק אדמו&quot;ר [[הרש&quot;ב]] והיה חותם על קול קורא אך ורק עם הרבי [[הרש&quot;ב]] היה אומר לו {{הערה| שיח זקנים חלק ז' עמוד לח מפי עדות בנו רבי יעקב יוסף.}}! <br /> <br /> בנו של רבי דוד, '''רבי יעקב יוסף''' ([[תר&quot;ס]]-[[תשכ&quot;ח]]) התחתן עם נכדתו של רבי [[יששכר דב רוקח]] מ[[שושלת בעלזא|בלז]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] היגר [[ארצות הברית|לארצות הברית]] אך נוכח החומרנות והדקדנטיות שפגש ביקש לבנות לחסידיו מתחם מגורים כפרי רחוק מהמרכזים העירוניים. לכן ייסד קהילה במחוז רוקלנד (Rockland County) שבניו יורק וקרא לה ניו סקוור. היה זה השטעטל הראשון ב[[ארצות הברית]]. <br /> <br /> לאחר פטירתו ב[[תשכ&quot;ח]] ירש את מקומו בנו '''רבי דוד טוורסקי'''. <br /> <br /> כיום מונה חסידות סקווירא יותר מעשרת אלפים משפחות, ובערך חצי מהם גרים בשיכון.<br /> <br /> == קשרי החצר עם חב&quot;ד ==<br /> האדמו&quot;ר הקודם רבי יעקב יוסף, הרבה לעודד את חסידי סקווירא ובמיוחד את אברכי ה[[כולל]]ים, תלמידי ה[[ישיבה]] וה[[תלמוד תורה]], שילמדו את [[שולחן ערוך הרב]], בהדגישו שבימי קדם היו לומדים וקובעים ההלכה בחצרות החסידיות אך ורק על פי שולחן ערוך זה. בעקבות כך, בנו, האדמו&quot;ר הנוכחי, מפעיל כוחות ומורה ש[[לימוד התורה|ילמדו]] את שולחן ערוך הרב בעשרות בתי-המדרש, כוללי [[הלכה]] וישיבות שייסד והקים.<br /> <br /> כאשר הרבי ישב שבעה על [[הרבנית חיה מושקא]], שלח האדמו&quot;ר מסקווירא כשליח את בנו בכורו רבי אהרן מנחם מענדל, חתן האדמו&quot;ר מ[[ויזניץ]] מונסי.<br /> <br /> בהשראתם של אדמו&quot;רי סקווירא, הדפיס הרב [[יהושע לייפער]], [[מו&quot;ץ]] בשיכון סקווירא וחתנו של רבי משה ניישלאס אב&quot;ד השיכון, את השולחן ערוך הרב בשנת [[תשנ&quot;ג]] בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים, בתור הספר הראשון של מכון [[עוז והדר]] שהקים; כמו כן הקים הרב יאיר לונגער, מרבני מרכז הכוללים דשיכון סקווירא, מכון &quot;כנישתא דבי רב&quot; שמבין כותלי המכון כבר יצאו לאור ספרי &quot;שולחן ערוך הרב המבואר&quot; וספר &quot;קונטרס אחרון המבואר&quot; על הלכות שבת; ובשנת [[תשס&quot;א]] הו&quot;ל הרב זונדל שימאנאוויטש ראש-כולל תולדות יעקב יוסף סקווירא ב[[ברוקלין]] את ספר &quot;ביאורי השולחן&quot; על השולחן ערוך הרב.<br /> <br /> במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] בשנת [[תשס&quot;ג]] הרב [[יוסף ישראל אייזנברגר]] חבר בד&quot;צ דחסידי סקווירא ושלוחו של האדמו&quot;ר מסקווירא, דיבר על כך שב[[חג החנוכה]] הקרב נוהגים בהדלקת הנרות כדעת בית הלל ש&quot;מוסיף והולך&quot;, וכן רואים בחגיגת סיום [[הרמב&quot;ם]] שבכל שנה זהו &quot;מוסיף והולך&quot; והולך ומוסיף במשתתפים. ומכך לומדים גם לגבי ההתחלה המחודשת ברמב&quot;ם שעליה להיות באופן של מוסיף והולך ואור עד שזה יאיר את כל העולם כולו, וכדברי [[הרמב&quot;ם]] בסוף ספרו &quot;ומלאה הארץ דעה את השם, כמים לים מכסים&quot;.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=148 בסיום הרמב&quot;ם]}}<br /> <br /> במעמד סיום [[הרמב&quot;ם]] בשנת [[תשס&quot;ו]] הופיע הרב הגאון ר' [[אהרן גולדמינצר]], דיין דקהילת סקווירא ושלוחו של האדמו&quot;ר מסקווירא. עמד בדבריו שכל אלו שלומדים רמב&quot;ם יומי עושים רצונו של [[צדיק הדור]]. הזכות הזאת תעמוד לנו ובפרט בזמן האחרון שכלל ישראל עבר תקופה קשה במצב בארץ הקודש, שיהיו מכאן ולהבא כל העניינים כפי רצון התורה ונתברך בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2302 בית משיח 527]}} בשנת [[תשס&quot;ח]] נאם הרב שלום פאללאק דומ&quot;ץ סקווירא.<br /> <br /> חסידי סקווירא, מקפידים ללבוש [[טלית]] קטן, עשוי צמר, המגיע עד הצוואר ממש. בסקווירא מסבירים כי הם נוהגים כך כיוון שאדמה&quot;ז בעל ה[[תניא]], כותב ב[[סידור הרב]] שעל פי ה[[אריז&quot;ל]] ה[[ציצית]] חייבת לכסות את כל בית החזה. כמו כן חסידי סקווירא נוהגים במנהגים רבים לאור אדמו&quot;ר הזקן, שחיבר כידוע את השולחן ערוך בהוראת רבו ה[[מגיד ממזריטש]].{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=4890 בקהילה, מוסף לא שינו את לבושם].}}<br /> <br /> החל משנת [[תש&quot;ע]] התחילו חסידי סקווירא סדר יומי קבוע בשולחן ערוך הרב, במסגרת לימוד [[הלכה]] המאורגן על ידי &quot;חברת [[תורה]] ו[[תפילה]] דחסידי סקווירא&quot; בראשות האדמו&quot;ר. החברה הנ&quot;ל מפיצה מדי [[חודש]] בכל ריכוזי החסידות עותקים של השולחן-ערוך מהדורת [[קה&quot;ת]] בפורמט של קונטרסים עם לוח לימוד יומי המודפס בפנים. החל משנת [[תשפ&quot;א]] עורך ארגון &quot;שארית לפינחס דשיכון סקווירא&quot; בנשיאות האדמו&quot;ר, בחינות מדי חודש בחדשו על לימוד השעוה&quot;ר. במעמד הבחינה הפומבית בשיכון משתתפים יותר מאלף תושבי השיכון ועוד מאות חסידים ממלאים את הבחינות בבתי-המדרש של החסידות בערים שונות ב[[ארץ ישראל]] וב[[חו&quot;ל]], ארגון הנ&quot;ל משלם מילגות קבועות לכל הנבחנים באמצעות צ'קס בדואר. במשך השנים האחרונות השמיע האדמו&quot;ר דברי חיזוק על הלימוד במעמדים ציבוריים שונים ומסר את ברכותיו ועידודו מספר פעמים באמצעות הנהלת הארגונים הנ&quot;ל לאור התנופה הכבירה שהתרחש בלימוד שולחן ערוך הרב בקרב בני החסידות כרצון קדשו של האדמו&quot;ר.<br /> <br /> לפני מספר שנים הגיעה ל[[בית חב&quot;ד]] ב[[קוזומל]] [[מקסיקו]] משפחה שלא שמרה תומ&quot;צ מחסידות סקווירא לשעבר, ובעקבות הביקור בבית חב&quot;ד כל המשפחה [[חזרה בתשובה]], וכיום הם משפחה חב&quot;דית לכל דבר. בסיוון [[תשפ&quot;ב]] נפגש ה[[שליח]] לקוזומל הרב [[דודי כפלין]] עם האדמו&quot;ר מסקווירא שהתפעל ואמר '''שרק ה[[רבי]] יכול לגעת בכל סוגי היהודים''', ובסיום אף ביקש להשתתף בפעילות הבית חב&quot;ד בקוזומל.<br /> (האדמו&quot;ר מסקווער בהכרת הטוב לבית חב&quot;ד קוזומל במקסיקו, חב&quot;ד אינפו, י&quot;ג סיוון תשפ&quot;ב).<br /> === רבי משה ניישלאס אב&quot;ד שיכון סקווער ===<br /> רבי משה ניישלאס אב&quot;ד סקווער ואב&quot;ד סערדעלי מגדולי פוסקי הדור עמד בקשרים חמים עם הרבי ועם חסידות חב''ד.<br /> נפטר בכ&quot;ז אדר א' תשנ&quot;ז.<br /> בנו רבי יהודה אליעזר דוד ניישלאס גאב&quot;ד סערדעלי דיין ומו&quot;צ בהעדה החרדית וחתנו האדמו&quot;ר מרחמסטריוקא ממשיכים לקיים קשר חם עם חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == ענפים ==<br /> === סקווירא [[בורו פארק]] ===<br /> לאחר פטירתו של רבי דוד טברסקי בתרע&quot;ט התמנה בנו רבי יעקב יוסף כאדמו&quot;ר. בשנת [[תרפ&quot;ג]] עבר אחיינו '''רבי יצחק טברסקי''', בן-אחיו הגדול רבי מרדכי טברסקי שנפטר בסמוך לאביהם רבי דוד, ל[[ארצות הברית]] והקים חצר חסידית בניו יורק במקביל לחצר הוותיקה באירופה. רבי יצחק נפטר בניו יורק בשנת תש&quot;א ובמקומו כיהן בנו '''רבי דוד טברסקי''' שנפטר בשנת [[תשס&quot;א]], ובמקומו מכהן כיום בנו '''רבי יחיאל מיכל טברסקי''' כאדמו&quot;ר מסקווירא ב[[בורו פארק]]. חסידות סקווירא בבורו פארק היא מצומצמת יותר ומפורסמת פחות מאחותה הבכירה שהוקמה לאחר [[השואה]] בניו סקוור שבמדינת ניו יורק.<br /> <br /> === מחנובקה ===<br /> {{ערך מורחב|חסידות מחנובקה}}<br /> לאחר פטירתו של רבי יצחק טברסקי בתקצ&quot;ז התמנה בנו רבי דוד לאדמו&quot;ר וביחד איתו כהן אחיו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי כמעין אדמו&quot;ר בסקווירא, ולאחר פטירתו בתרמ&quot;ו פתח בנו רבי יוסף מאיר טברסקי את חצרו בעיר מחנובקה, לאחר פטירתו עלה בנו רבי [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] (השני) ל[[ארץ ישראל]] ופתח את חצר מחנובקה ב[[בני ברק]], לאחר פטירתו התמנה לאדמו&quot;ר בן אחינו רבי [[יהושע רוקח]] (נינו של רבי יששכר דוב רוקח [הראשון] מבעלז) שאומץ על ידו.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות|סקווירא]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=725741 2024-12-26T06:33:48Z

<p>37.60.47.192: /* קשריו עם חב&quot;ד */כך כתוב בהפרדס</p> <hr /> <div>[[קובץ:באבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר]]<br /> <br /> רבי '''נפתלי צבי הלברשטאם''' ([[כ&quot;ה בסיוון]] [[תרצ&quot;א]] – [[י&quot;ב באדר ב']] [[תשס&quot;ה]]) היה ה[[אדמו&quot;ר]] הרביעי מ[[באבוב]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ה בסיוון]] [[תרצ&quot;א]] לרבי [[שלמה הלברשטאם]] האדמו&quot;ר מ[[באבוב]], בתקופה של טרום [[השואה]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] והתחלת ימי השואה האיומים, נרצח האדמו&quot;ר בעל ה'קדושת ציון' מבאבוב, ובנו ונכדו נמלטו אל בוכניה, לגטו הענק שהקימו שם הנאצים.<br /> <br /> בדרך לא דרך ניצל רבי נפתלי צבי, ועלה על אניית מפרש ישנה שהפליגה מרומניה לתורכיה. לאחר תלאות הגיע לתורכיה ומשם נע לארץ ישראל. מאוחר יותר נפגש שוב עם אביו בארצות הברית, לאחר שגם הוא ניצל בנסים.<br /> <br /> במשך שנים רבות עמד רבי נפתלי צבי לימין אביו וסייע בביסוס חסידות באבוב ב[[ארה&quot;ב]] ובעולם כולו, ובהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש. לאחר פטירת אביו האדמו&quot;ר, מילא רבי נפתלי צבי את מקומו בהנהגת העדה.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ב אדר ב']] [[תשס&quot;ה]]. לאחר פטירתו, פוצלה החסידות בין אחיו רבי בן ציון הלברשטאם, לחתנו רבי מרדכי דוד אונגר.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> רבי נפתלי צבי התגורר בשכנות למזכיר [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], ולעיתים תכופות היה מתעניין אצלו לשלומו של [[הרבי]], ועל פעולותיו. בשנת [[תשל&quot;ח]], לאחר המאורע הבריאותי, הרבה בשם אביו רבי [[שלמה הלברשטאם]] לשאול בשלום [[הרבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]], בעת ה'שבעה' על [[הרבנית חיה מושקא]], הגיע רבי נפתלי צבי ל[[רבי]] כדי להביע את ניחומיו.<br /> <br /> בג' תמוז תשנ&quot;ד הגיע ל-770 עם אחיו בשליחות אביו (שסבל אז ממחלה ברגליו ולא יכול היה לבוא בעצמו).{{הערה|הפרדס, תמוז תשנ&quot;ד, חוברת י, שנה סח, עמ' 20 (באתר היברובוקס).}}. <br /> <br /> אירע שרבי נפתלי צבי נכח בחתונה בה כמה חסידים לעגו על אמונתם של חסידי חב&quot;ד בכך שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. רבי נפתלי צבי לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו&quot;ר הסכים שהאדמו&quot;ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.<br /> <br /> בתקופת מחלתו [[השתטחות|השתטחו]] חסידיו על [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ציונו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והתפללו לרפואתו{{הערה|<br /> {{קישור חבד און ליין|5453|חסידי באבוב על הציון הק'||י&quot;ט סיון תשס&quot;ד}}}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו משלחת רבנים חב&quot;דית שמנתה את הרבנים [[חיים יהודה קרינסקי]], [[יהודה לייב גרונר]], [[משה קוטלרסקי]] [[שלום דובער לוין]], [[חנינא שפערלין]], [[נחום גרוס]] ו[[אליהו סלווין]] [[ניחום אבלים|ניחמה]] את אחיו רבי בן ציון הלברשטאם{{הערה|<br /> {{קישור חבד און ליין|10887|חשיפה: האדמו&quot;ר מבאבוב נשאר בארה&quot;ב בהוראת הרבי||כ&quot;ה אדר ב' תשס&quot;ה}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *רבי [[מרדכי דוד אונגר]] - האדמו&quot;ר מבאבוב-45<br /> *רבי יהושע רובין - אב&quot;ד חסידות באבוב-45<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> <br /> [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2003 שבועון בית משיח 504] {{בית משיח}} {{PDF|}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה הלברשטם]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[באבוב]]|שנה= [[א' מנחם אב]] [[תש&quot;ס]] - [[י&quot;ב אדר ב']] [[תשס&quot;ה]]|הבא= האדמו&quot;ר רבי [[בן ציון אריה לייביש הלברשטאם]] האדמו&quot;ר רבי [[מרדכי דוד אונגר]]}}<br /> {{מיון רגיל:הלברשטאם, נפתלי צבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי צאנז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=725736 2024-12-26T06:23:42Z

<p>37.60.47.192: /* רבי בן ציון ורבותינו נשיאינו */פענוח</p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:באבוב 3.gif|שמאל|ממוזער|300px|רבי בן ציון מבאבוב]]<br /> [[קובץ:באבוב 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר אחים ענק ליד העיר לעבאוו, בו נטמנו בין השאר - רבי בן ציון וחלק מבני משפחתו]]<br /> רבי '''בן ציון הלברשטאם''' הי&quot;ד האדמו&quot;ר מ[[באבוב]], נודע בעבודת הקודש שלו, וחיבר ספר &quot;קדושת ציון&quot;, וגם [[ניגונים]] חסידיים, הידועים בקרב חסידות באבוב, היה גם בעל חוש ציור.<br /> <br /> == ניגוניו בחסידות חב&quot;ד ==<br /> רבי בן ציון הלברשטאם הלחין למעלה מ-100 ניגונים, שניים מלחניו הפכו לחלק בלתי נפרד מניגוני חב&quot;ד ליובאוויטש, הניגון [[בך ה' חסיתי]] והניגון [[פרזות תשב ירושלים]].<br /> <br /> == הניסיון להצילו מהמלחמה ==<br /> [[הרבי הריי&quot;צ]] עמל להצלת האדמו&quot;רים שנשארו בארצות הכבושות על ידי העמלקים - הגרמנים ימ&quot;ש, ביניהם היה רבי בן ציון מבאבוב.<br /> <br /> כבר ביום בו הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לניו יורק - ב[[ט' באדר ב']] [[ת&quot;ש]] - החל במאמצים הכבירים למען הצלתו של האדמו&quot;ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה&quot;קדושת ציון&quot; מבאבוב. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מעורך הדין [[יקותיאל (סעם) קרעמער]] להכין בכתב דו&quot;ח מפורט ממהלך הפעולות והניסיונות שנעשו למען הצלתו שלו-עצמו ולמסור את הדו&quot;ח לחסידי באבוב, כדי שילמדו ממקור ראשון על דרכי פעולה אפשריות במקרה שלהם. <br /> <br /> מר קרעמער עמל על הכנת מכתב מפורט בן תשעה דפים, בו תיאר את כל הקשרים שנוצרו והופעלו למען הצלת הרבי. הוא מנה את שמות האישים הרבים שהיו מעורבים בהצלה ופירט את התהליכים שנדרשו לקבלת אשרות היציאה והויזות. <br /> <br /> בעקבות זאת נרתמו החסידים ביתר שאת במאמציהם לחלץ את רבם מאירופה הכבושה. מאמצים אלה נמשכו כשנה אך העלו חרס. <br /> <br /> בשלב זה ניסה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] פעם נוספת. הוא פנה לעסקן מר אשר רבינוביץ בבקשה שיפגש עם אשת הנשיא הגברת אלינור רוזוולט. זו הייתה בעלת השפעה על בעלה הנשיא תאודור רוזוולט בפרט ועל המימשל בוושינגטון בכלל, בתקווה לגייסה למאמץ ההצלה של הרבי מבאבוב. <br /> <br /> הפגישה אכן התקיימה בוושינגטון והשתתפו בה חתנו של הרבי, הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הגאון רבי [[אפרים אליעזר יאלעס]], מר [[אשר רבינוביץ]] ועוד. <br /> <br /> להלן אחד המכתבים אודות האדמו&quot;ר מבאבוב שנשלחו למרת רוזוולט: <br /> <br /> :::''&quot;יום שלישי, 18 במרץ 1941. לכבוד אשת נשיא המדינה, מרת אלינור רוזוולט, הבית הלבן. <br /> <br /> :::''הנידון: בקשת עזרה מהרוסים עבור האנשים דלהלן: <br /> <br /> :::''1) בן ציון הלברשטם, בן 67. ידוע בכינוי 'האדמו&quot;ר מבאבוב'. אחד מגדולי הרבנים בפולין. מכובד בקרב אלפים מעם ישראל. חכם גדול ומלומד בתלמוד. כתובתו (בחלק ממדינת [[פולין]] הנמצאת תחת כיבוש רוסיה): מ. ברונר, לבוב, רחוב זויקבסקא 5. חלק מבני משפחתו נמצאים איתו, אחרים בבאבוב וחלקם בגלות ב[[סיביר]]. הרבי עצמו עלול להישלח ל[[סיביר]] על ידי הרוסים עקב עבודתו בהפצת היהדות ועקב היותו רבם של חסידים רבים...&quot; <br /> <br /> בסופו-של-דבר, ההשתדלות אצל הגברת רוזוולט לא הועילה, והאדמו&quot;ר מבאבוב נהרג על קידוש ה' ביום [[ד' מנחם אב]] [[תש&quot;א]].<br /> <br /> == רבי בן ציון ורבותינו נשיאינו ==<br /> <br /> באגרות קודש להרבי הריי&quot;צ, מופיע מכתב שכתב לרבי בן ציון מבאבוב, ובו מכנה את רבי בן ציון בתארים נדירים: &quot; '''כ&quot;ק ידיד עליון וידידי עוז, הרה&quot;צ והרה&quot;ק הנודע ומפורסם לשם תהילה ותפארת, גזע תרשישים, בנשק&quot;ע (=בנם של קדושי עליון) כקש&quot;ת מוהר&quot;ר בן ציון הלברשטאם שליט&quot;א''' &quot;. במכתב זה כותב לו הרבי הריי&quot;צ בעניין גזירת השחיטה שהייתה אז באירופה{{הערה |<br /> המכתב נדפס בהפרדס שנה י&quot;ב בשנת תרח&quot;ץ חוברת ז ומשם נעתק לשו&quot;ת מקדשי ה' ומשם נעתק בטעות לקובץ שערי ציון בחודשי כסלו ושבט וכתבו שם רק בנש&quot;ק בלי ע' כמנהג כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ומשם העתיקו כך בטעות ליגדיל תורה קובץ א' ומשם גם לאג&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק ד, עמ' שמה. וראו גם אג&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ חלק יא, עמ' תיא, איגרת ד'שיד.}}. <br /> בשנת תשי&quot;ח, שוחח הרבי עם רבי שלמה מבאבוב, בנו של רבי בן ציון, אודות הדפסת תורותיו של אביו, ועודדו לעשות זאת, וכן עוררו להעלות על הכתב מן הזיכרון את דברי התורה שעדיין זוכרים מרבי בן ציון, ושעוד לא נרשמו. (רבי שלמה הדפיס בהמשך, בשנת תשכ&quot;ז, את התורות בספר &quot;קדושת ציון&quot;). {{הערה| https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1172/xtTr11720022.pdf עמ' 4}}.<br /> <br /> == מקורות ==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1855 שבועון בית משיח 496] {{קישור שבור|}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=רבי שלמה הלברשטם (הראשון)|רשימה=אדמו&quot;רי [[באבוב]]|שנה=[[א' תמוז]] [[תרס&quot;ה]] - [[ד' מנחם אב]] [[תש&quot;א]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה הלברשטם]] מבאבוב}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי צאנז|הלברשטאם בן ציון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=725735 2024-12-26T06:22:59Z

<p>37.60.47.192: /* רבי בן ציון ורבותינו נשיאינו */תקון הלה&quot;ק</p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:באבוב 3.gif|שמאל|ממוזער|300px|רבי בן ציון מבאבוב]]<br /> [[קובץ:באבוב 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר אחים ענק ליד העיר לעבאוו, בו נטמנו בין השאר - רבי בן ציון וחלק מבני משפחתו]]<br /> רבי '''בן ציון הלברשטאם''' הי&quot;ד האדמו&quot;ר מ[[באבוב]], נודע בעבודת הקודש שלו, וחיבר ספר &quot;קדושת ציון&quot;, וגם [[ניגונים]] חסידיים, הידועים בקרב חסידות באבוב, היה גם בעל חוש ציור.<br /> <br /> == ניגוניו בחסידות חב&quot;ד ==<br /> רבי בן ציון הלברשטאם הלחין למעלה מ-100 ניגונים, שניים מלחניו הפכו לחלק בלתי נפרד מניגוני חב&quot;ד ליובאוויטש, הניגון [[בך ה' חסיתי]] והניגון [[פרזות תשב ירושלים]].<br /> <br /> == הניסיון להצילו מהמלחמה ==<br /> [[הרבי הריי&quot;צ]] עמל להצלת האדמו&quot;רים שנשארו בארצות הכבושות על ידי העמלקים - הגרמנים ימ&quot;ש, ביניהם היה רבי בן ציון מבאבוב.<br /> <br /> כבר ביום בו הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לניו יורק - ב[[ט' באדר ב']] [[ת&quot;ש]] - החל במאמצים הכבירים למען הצלתו של האדמו&quot;ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה&quot;קדושת ציון&quot; מבאבוב. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מעורך הדין [[יקותיאל (סעם) קרעמער]] להכין בכתב דו&quot;ח מפורט ממהלך הפעולות והניסיונות שנעשו למען הצלתו שלו-עצמו ולמסור את הדו&quot;ח לחסידי באבוב, כדי שילמדו ממקור ראשון על דרכי פעולה אפשריות במקרה שלהם. <br /> <br /> מר קרעמער עמל על הכנת מכתב מפורט בן תשעה דפים, בו תיאר את כל הקשרים שנוצרו והופעלו למען הצלת הרבי. הוא מנה את שמות האישים הרבים שהיו מעורבים בהצלה ופירט את התהליכים שנדרשו לקבלת אשרות היציאה והויזות. <br /> <br /> בעקבות זאת נרתמו החסידים ביתר שאת במאמציהם לחלץ את רבם מאירופה הכבושה. מאמצים אלה נמשכו כשנה אך העלו חרס. <br /> <br /> בשלב זה ניסה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] פעם נוספת. הוא פנה לעסקן מר אשר רבינוביץ בבקשה שיפגש עם אשת הנשיא הגברת אלינור רוזוולט. זו הייתה בעלת השפעה על בעלה הנשיא תאודור רוזוולט בפרט ועל המימשל בוושינגטון בכלל, בתקווה לגייסה למאמץ ההצלה של הרבי מבאבוב. <br /> <br /> הפגישה אכן התקיימה בוושינגטון והשתתפו בה חתנו של הרבי, הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הגאון רבי [[אפרים אליעזר יאלעס]], מר [[אשר רבינוביץ]] ועוד. <br /> <br /> להלן אחד המכתבים אודות האדמו&quot;ר מבאבוב שנשלחו למרת רוזוולט: <br /> <br /> :::''&quot;יום שלישי, 18 במרץ 1941. לכבוד אשת נשיא המדינה, מרת אלינור רוזוולט, הבית הלבן. <br /> <br /> :::''הנידון: בקשת עזרה מהרוסים עבור האנשים דלהלן: <br /> <br /> :::''1) בן ציון הלברשטם, בן 67. ידוע בכינוי 'האדמו&quot;ר מבאבוב'. אחד מגדולי הרבנים בפולין. מכובד בקרב אלפים מעם ישראל. חכם גדול ומלומד בתלמוד. כתובתו (בחלק ממדינת [[פולין]] הנמצאת תחת כיבוש רוסיה): מ. ברונר, לבוב, רחוב זויקבסקא 5. חלק מבני משפחתו נמצאים איתו, אחרים בבאבוב וחלקם בגלות ב[[סיביר]]. הרבי עצמו עלול להישלח ל[[סיביר]] על ידי הרוסים עקב עבודתו בהפצת היהדות ועקב היותו רבם של חסידים רבים...&quot; <br /> <br /> בסופו-של-דבר, ההשתדלות אצל הגברת רוזוולט לא הועילה, והאדמו&quot;ר מבאבוב נהרג על קידוש ה' ביום [[ד' מנחם אב]] [[תש&quot;א]].<br /> <br /> == רבי בן ציון ורבותינו נשיאינו ==<br /> <br /> באגרות קודש להרבי הריי&quot;צ, מופיע מכתב שכתב לרבי בן ציון מבאבוב, ובו מכנה את רבי בן ציון בתארים נדירים: &quot; '''כ&quot;ק ידיד עליון וידידי עוז, הרה&quot;צ והרה&quot;ק הנודע ומפורסם לשם תהילה ותפארת, גזע תרשישים, בנשק&quot;ע כקש&quot;ת מוהר&quot;ר בן ציון הלברשטאם שליט&quot;א''' &quot;. במכתב זה כותב לו הרבי הריי&quot;צ בעניין גזירת השחיטה שהייתה אז באירופה{{הערה |<br /> המכתב נדפס בהפרדס שנה י&quot;ב בשנת תרח&quot;ץ חוברת ז ומשם נעתק לשו&quot;ת מקדשי ה' ומשם נעתק בטעות לקובץ שערי ציון בחודשי כסלו ושבט וכתבו שם רק בנש&quot;ק בלי ע' כמנהג כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ומשם העתיקו כך בטעות ליגדיל תורה קובץ א' ומשם גם לאג&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק ד, עמ' שמה. וראו גם אג&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ חלק יא, עמ' תיא, איגרת ד'שיד.}}. <br /> בשנת תשי&quot;ח, שוחח הרבי עם רבי שלמה מבאבוב, בנו של רבי בן ציון, אודות הדפסת תורותיו של אביו, ועודדו לעשות זאת, וכן עוררו להעלות על הכתב מן הזיכרון את דברי התורה שעדיין זוכרים מרבי בן ציון, ושעוד לא נרשמו. (רבי שלמה הדפיס בהמשך, בשנת תשכ&quot;ז, את התורות בספר &quot;קדושת ציון&quot;). {{הערה| https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1172/xtTr11720022.pdf עמ' 4}}.<br /> <br /> == מקורות ==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1855 שבועון בית משיח 496] {{קישור שבור|}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=רבי שלמה הלברשטם (הראשון)|רשימה=אדמו&quot;רי [[באבוב]]|שנה=[[א' תמוז]] [[תרס&quot;ה]] - [[ד' מנחם אב]] [[תש&quot;א]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה הלברשטם]] מבאבוב}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי צאנז|הלברשטאם בן ציון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=725733 2024-12-26T06:20:14Z

<p>37.60.47.192: בעל ולא על</p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:באבוב 3.gif|שמאל|ממוזער|300px|רבי בן ציון מבאבוב]]<br /> [[קובץ:באבוב 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר אחים ענק ליד העיר לעבאוו, בו נטמנו בין השאר - רבי בן ציון וחלק מבני משפחתו]]<br /> רבי '''בן ציון הלברשטאם''' הי&quot;ד האדמו&quot;ר מ[[באבוב]], נודע בעבודת הקודש שלו, וחיבר ספר &quot;קדושת ציון&quot;, וגם [[ניגונים]] חסידיים, הידועים בקרב חסידות באבוב, היה גם בעל חוש ציור.<br /> <br /> == ניגוניו בחסידות חב&quot;ד ==<br /> רבי בן ציון הלברשטאם הלחין למעלה מ-100 ניגונים, שניים מלחניו הפכו לחלק בלתי נפרד מניגוני חב&quot;ד ליובאוויטש, הניגון [[בך ה' חסיתי]] והניגון [[פרזות תשב ירושלים]].<br /> <br /> == הניסיון להצילו מהמלחמה ==<br /> [[הרבי הריי&quot;צ]] עמל להצלת האדמו&quot;רים שנשארו בארצות הכבושות על ידי העמלקים - הגרמנים ימ&quot;ש, ביניהם היה רבי בן ציון מבאבוב.<br /> <br /> כבר ביום בו הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לניו יורק - ב[[ט' באדר ב']] [[ת&quot;ש]] - החל במאמצים הכבירים למען הצלתו של האדמו&quot;ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה&quot;קדושת ציון&quot; מבאבוב. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביקש מעורך הדין [[יקותיאל (סעם) קרעמער]] להכין בכתב דו&quot;ח מפורט ממהלך הפעולות והניסיונות שנעשו למען הצלתו שלו-עצמו ולמסור את הדו&quot;ח לחסידי באבוב, כדי שילמדו ממקור ראשון על דרכי פעולה אפשריות במקרה שלהם. <br /> <br /> מר קרעמער עמל על הכנת מכתב מפורט בן תשעה דפים, בו תיאר את כל הקשרים שנוצרו והופעלו למען הצלת הרבי. הוא מנה את שמות האישים הרבים שהיו מעורבים בהצלה ופירט את התהליכים שנדרשו לקבלת אשרות היציאה והויזות. <br /> <br /> בעקבות זאת נרתמו החסידים ביתר שאת במאמציהם לחלץ את רבם מאירופה הכבושה. מאמצים אלה נמשכו כשנה אך העלו חרס. <br /> <br /> בשלב זה ניסה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] פעם נוספת. הוא פנה לעסקן מר אשר רבינוביץ בבקשה שיפגש עם אשת הנשיא הגברת אלינור רוזוולט. זו הייתה בעלת השפעה על בעלה הנשיא תאודור רוזוולט בפרט ועל המימשל בוושינגטון בכלל, בתקווה לגייסה למאמץ ההצלה של הרבי מבאבוב. <br /> <br /> הפגישה אכן התקיימה בוושינגטון והשתתפו בה חתנו של הרבי, הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הגאון רבי [[אפרים אליעזר יאלעס]], מר [[אשר רבינוביץ]] ועוד. <br /> <br /> להלן אחד המכתבים אודות האדמו&quot;ר מבאבוב שנשלחו למרת רוזוולט: <br /> <br /> :::''&quot;יום שלישי, 18 במרץ 1941. לכבוד אשת נשיא המדינה, מרת אלינור רוזוולט, הבית הלבן. <br /> <br /> :::''הנידון: בקשת עזרה מהרוסים עבור האנשים דלהלן: <br /> <br /> :::''1) בן ציון הלברשטם, בן 67. ידוע בכינוי 'האדמו&quot;ר מבאבוב'. אחד מגדולי הרבנים בפולין. מכובד בקרב אלפים מעם ישראל. חכם גדול ומלומד בתלמוד. כתובתו (בחלק ממדינת [[פולין]] הנמצאת תחת כיבוש רוסיה): מ. ברונר, לבוב, רחוב זויקבסקא 5. חלק מבני משפחתו נמצאים איתו, אחרים בבאבוב וחלקם בגלות ב[[סיביר]]. הרבי עצמו עלול להישלח ל[[סיביר]] על ידי הרוסים עקב עבודתו בהפצת היהדות ועקב היותו רבם של חסידים רבים...&quot; <br /> <br /> בסופו-של-דבר, ההשתדלות אצל הגברת רוזוולט לא הועילה, והאדמו&quot;ר מבאבוב נהרג על קידוש ה' ביום [[ד' מנחם אב]] [[תש&quot;א]].<br /> <br /> == רבי בן ציון ורבותינו נשיאינו ==<br /> <br /> באגרות קודש להרבי הריי&quot;צ, מופיע מכתב שכתב לרבי בן ציון מבאבוב, ובו מכנה את רבי בן ציון בתארים נדירים: &quot; '''כ&quot;ק ידיד עליון וידידי עוז, הרה&quot;צ והרה&quot;ק הנודע ומפורסם לשם תהילה ותפארת, גזע תרשישים, בנשק&quot;ע כקש&quot;ת מוהר&quot;ר בן ציון הלברשטאם שליט&quot;א''' &quot;. במכתב זה כותב לו הרבי הריי&quot;צ בעניין גזירת השחיטה שהייתה אז באירופה{{הערה |בהפרדס שנה י&quot;ב בשנת תרח&quot;ץ חוברת ז ומשם לשו&quot;ת מקדשי ה' ומשם נעתק בטעות לקובץ שערי ציון בחודשי כסלו ושבט וכתבו שם רק בנש&quot;ק בלי ע כמנהג כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;ץ ומשם המשיכו בטעות ליגדיל תורה קובץ א' ומשם גם לאג&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חלק ד, עמ' שמה. וראו גם אג&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ חלק יא, עמ' תיא, איגרת ד'שיד.}}. <br /> בשנת תשי&quot;ח, שוחח הרבי עם רבי שלמה מבאבוב, בנו של רבי בן ציון, אודות הדפסת תורותיו של אביו, ועודדו לעשות זאת, וכן עוררו להעלות על הכתב מן הזיכרון את דברי התורה שעדיין זוכרים מרבי בן ציון, ושעוד לא נרשמו. (רבי שלמה הדפיס בהמשך, בשנת תשכ&quot;ז, את התורות בספר &quot;קדושת ציון&quot;). {{הערה| https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1172/xtTr11720022.pdf עמ' 4}}.<br /> <br /> == מקורות ==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1855 שבועון בית משיח 496] {{קישור שבור|}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=רבי שלמה הלברשטם (הראשון)|רשימה=אדמו&quot;רי [[באבוב]]|שנה=[[א' תמוז]] [[תרס&quot;ה]] - [[ד' מנחם אב]] [[תש&quot;א]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שלמה הלברשטם]] מבאבוב}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי צאנז|הלברשטאם בן ציון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלברשטאם]]</div>

37.60.47.192 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%90%D7%91%D7%95%D7%91&diff=725732 2024-12-26T06:19:46Z

<p>37.60.47.192: /* רבי בן ציון אריה לייביש הלברשטאם */יש פה למעשה אמירה נגד פאות נכריות וזה הפך דעת הרבי. אין שום חובה לשים כיסוי נוסף על הפאה לפי דעת רבני חב&quot;ד. לכן מחקתי</p> <hr /> <div>[[קובץ:באבובב.jpg|שמאל|ממוזער|400px|שלושה דורות של אדמו&quot;רי באבוב: הסבא הקדושת ציון מבאבוב, הבן הדברי שלמה מבאבוב, והנכד המהרנ&quot;צ מבאבוב]] <br /> '''שושלת באבוב''' היא שושלת בת של חסידות [[צאנז]], מיסודו של רבי חיים מצאנז.<br /> <br /> השושלת מסתעפת מרבי מאיר נתן, בנו של הרה&quot;ק מצאנז. בנו של רבי מאיר נתן היה רבי שלמה, אביו של רבי [[בן ציון הלברשטם]] מבאבוב בעל הקדושת ציון, שנהרג על קידוש השם בשנות השואה.<br /> <br /> ארבעה דורות של אדמו&quot;רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב&quot;ד, רבי [[בן ציון הלברשטאם]], בנו רבי [[שלמה הלברשטאם]] שהוא וחסידיו התגוררו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת [[קראון הייטס]], ובנו רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם]], ואחיו רבי [[בן ציון אריה ליבוש הלברשטאם]].<br /> <br /> שניים מלחניו של האדמו&quot;ר רבי [[בן ציון הלברשטם]] הי&quot;ד הפכו לחלק בלתי נפרד מניגוני חב&quot;ד ליובאוויטש, הניגון [[בך ה' חסיתי]] והניגון [[פרזות תשב ירושלים]].<br /> <br /> <br /> כיום החסידות מפוצלת לשתי חצרות, הגדולה בראשות רבי [[בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם]], הנושאת את השם &quot;באבוב&quot;, והשנייה בראשות רבי [[מרדכי דוד אונגר]], הנושאת את השם &quot;באבוב 45&quot;.<br /> <br /> == הדור הרביעי ==<br /> לאחר פטירתו של רבי נפתלי צבי בשנת [[תשס&quot;ד]], מונו כממשיכי דרכו אחיו הגה&quot;צ רבי בן ציון אריה לייביש הלברשטאם שליט&quot;א וחתנו הגה&quot;צ רבי מרדכי דוד אונגר. ב[[אלול]] [[תשס&quot;ז]] התקיימו בחירות, בהם הצביעו רוב הציבור (כ-70%) לחצרו של רבי בן ציון ואילו כ-30% בחרו ברבי מרדכי דוד אונגר לאדמו&quot;ר. מפתחות המוסדות ושליטתן הוא בידי חסידיו של רבי בן ציון, בתשע&quot;ה לאחר דין תורה הגיעו להסכם בוררות בדבר השליטה במוסדות בין יתר תנאי ההסכם היה שפלג החסידות התומך ברב מרדכי דוד אונגר יציין את שם החסידות שלו :באבוב 45<br /> [[קובץ:האדמ'ר מבאבוב עם משלחת חב''דית.png|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מבאבוב רבי בן ציון הלברשטאם מקבל את פניהם של חברי משלחת חב&quot;דית בשמחתו]]<br /> ===רבי בן ציון אריה לייביש הלברשטאם===<br /> מנהיג את עדתו בבית המדרש הישן והגדול של חסידי באבוב, במרכז שכונת [[בורו פארק]]. <br /> <br /> הרב הלברשטאם נהג לבקר רבות ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]] ולו קשרי ידידות עם הספרנים הרבנים [[שלום דובער לוין]] ו[[יצחק וילהלם]]. <br /> <br /> לאחר פטירת אביו רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם|נפתלי צבי]] משלחת חב&quot;דית שמנתה את הרבנים [[חיים יהודה קרינסקי]], [[יהודה לייב גרונר]], [[משה קוטלרסקי]] [[שלום דובער לוין]], [[חנינא שפערלין]], [[נחום גרוס]] ו[[אליהו סלווין]] [[ניחום אבלים|ניחמה אותו]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|10887|חשיפה: האדמו&quot;ר מבאבוב נשאר בארה&quot;ב בהוראת הרבי||כ&quot;ה אדר ב' תשס&quot;ה}}}}.<br /> <br /> ב[[ב' תמוז]] [[תש&quot;ע]] תיקן כי יש לומר בנוסח התפילה לפני [[קריאת התורה]] בנוסח &quot;ויחון '''עלינו''' לפליטת עולמים&quot; ולא כנהוג &quot;ויחון '''אותנו''' לפליטת עולמים&quot;. לדבריו, הוא חקר בכל הסידורים הישנים{{הערה|1=ראו לדוגמה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20298&amp;hilite=7cf9cd6e-3e20-40f0-ba3a-1ea635b8a492&amp;st=%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA&amp;pgnum=277 סידור כל בו].}}, ומתברר כי בהם מופיע הנוסח &quot;ויחון עלינו&quot;, אלא שה[[משכילים]] - ובראשם וואלף היידנהיים - הם מתוך ההקפדה הידועה שלהם על הדקדוק הנכון, 'תיקנו' את הנוסח. וכמובן שמסיבה זו יש לומר בדווקא כפי הנוסח המקובל מדורי דורות. לדבריו, הוא אף התקשר אישית לגבאי [[ספריית חב&quot;ד ליובאוויטש]] בשכונת [[קראון הייטס]], וביקש מהם לבדוק מה הנוסח המופיע ב[[סידור הבעל שם טוב]], ואכן מתברר כי זה הוא הנוסח הנכון יותר.<br /> <br /> יש לציין כי זה הוא גם הנוסח החבד&quot;י, המופיע ב[[סידור תהלת ה']].{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16091&amp;hilite=367076f6-69e1-4a6f-94e6-d6ca2111e8cd&amp;st=%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA&amp;pgnum=138 ראה כאן].}}<br /> <br /> ב[[אייר]] [[תשפ&quot;ד]] קיבל מהרב [[יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי]] את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]], הוא העניק לרב עזגאווי סכום כסף של 40 דולרים והתבטא על הספר &quot;כל זה יקרב ביאת המשיח&quot;, בהמשך התעניין על אדמור&quot;ים נוספים אצלם ביקר הרב עזגאווי והעניק להם את הספר, והעניק להם את ברכתם שבכל מעשיהם תשרה סייעתא דשמיא{{הערה|ראו סרטון 'כל זה יקרב ביאת המשיח - אדמו&quot;ר מבאבוב על דבר מלכות' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח.}}.<br /> <br /> ===רבי מרדכי דוד אונגר=== <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מרדכי דוד אונגר]]}}<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1172/xtTr11720022.pdf הרבי בניחום אבלים אצל רבי שלמה אחרי פטירת בתו התינוקת] יום ב' כ&quot;א סיון תשי&quot;ח קונטרס בהוצאת [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&amp;pgnum=546 רבי שלמה בניחום אבלים אצל הרבי אחרי פטירת הרבנית חנה] אזכור על הניחום בהוספות ל[[שיחות קודש]] תשכ&quot;ה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידות צאנז]]</div>

37.60.47.192