חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)

2026-04-19T09:14:44Z

37.60.47.152: מחקתי את השורה "נכון לשנת הלימודים תשפ"ה מונה הישיבה כ-2 תלמידים" מידע לא עדכני ולא נכון בעליל. כיוון שאין ברשותי מידע אחר לגבי כמות התלמידים לא כתבתי כלום במקום.

{{ישיבה
|שם=ישיבה גדולה תומכי תמימים אור יהודה
|תמונה=הרב יואל רוזן מוסר שיעור בהיכל ישיבת תומכי תמימים אור יהודה.jpeg
|כתובית=שיעור בהיכל ישיבת תומכי תמימים אור יהודה. [[חשוון]] [[תשפ"ה]]
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[תשס"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[אור יהודה]]
|מייסד=הרב [[שלום דובער הנדל]]
|משגיח ראשי=[[אהרן כהן]]
|משפיע ראשי=הרב [[דוד אבא זלמנוב]]
|מספר תלמידים=כ-85
|ספר פלפולים=אור התמימים
|קובץ הערות=הערות התמימים אור יהודה
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבה גדולה '''תומכי תמימים אור יהודה''' נוסדה לקראת שנת הלימודים [[תשס"ט]] על ידי הרב [[שלום דובער הנדל]].

==היסטוריה==
{{להשלים}}
ישיבת גדולה [[תומכי תמימים]] ב[[אור יהודה]] נוסדה ב[[חודש אלול]] [[תשס"ח]] כהמשך ל[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|ישיבה קטנה באור יהודה]].

הישיבה מתאפיינת בקו יחודי של [[אחדות]] בכך שאינה משתייכת לשום צד פוליטי ב[[חסידות חב"ד]], ו[[תמים|התמימים]] הלומדים בה נמנים על [[ג' בתמוז תשנ"ד|כל גוני הקשת החב"דיים]].

ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ו]] נפתח בישיבה כולל לאברכים מצויינים לנבחני [[סמיכה לרבנות]], וכן סמיכה במסגרת מבחני 'היכל שלמה'. ראש הכולל הוא הרב שניאור זלמן הכהן כ"ץ. הלימודים בכולל נמצאים בזאל הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/94553/ כולל אברכים חדש ייפתח באור יהודה] {{אינפו}}}}.

ב[[חודש שבט]] [[תשפ"ב]] רכשה הישיבה בנין חדש ומרווח עבור תלמידי הישיבה גדולה. הבנין מונה כ-3 קומות וכולל את הפנימיה חדר האוכל וזאל הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/750908/ הצצה מצולמת לתוך הישיבה באור יהודה • צפו] {{אינפו}}}}.

הישיבה הפעילה בעבר ישיבת קיץ בחלק מהשנים{{הערה|[https://col.org.il/news/99178 הישיבה היחידה שמפעילה ישיבת קיץ ● גלריה{{col}}]}}.

==לימוד עיונא==
דגש מיוחד ניתן בישיבה על לימוד הגמרא באופן עיוני, כשהרב [[יהושע נויהויזר]] והרב שלום דוב בער כץ יושבים עם התלמידים לשיחות הדרכה פרטניות בשביל שכל תלמיד יוכל ללמוד בעצמו בצורה עיונית, לשאול את השאלות הנכונות בעת הלימוד, ולמקד את מרב כוח הסברות שלו בצורה היעילה.

==הוצאה לאור==
בנוסף לספרי הפלפולים וקבצי 'הערות התמימים ואנ"ש' היוצאת על ידי הישיבה, יצאו לאור מדי תקופה:
===קובץ בדרך תמים===
בשנת [[תשע"ו]] החל לצאת לאור הקובץ 'דרך תמים - בטאון הדרכה הגות ו[[מחשבה]] לתלמידי התמימים'{{הערה|1= הגליונות לקריאה והורדה: '''[http://chabad.info/beis-medrash/דרך-תמים-הגליון-המושקע-של-תותל-אור-יה/ א] {{*}} [http://www.teshura.com/teshurapdf/Derech%20Tomim%20(2%29-%20Purim-Pesach%205776.pdf ב] {{*}} [https://chabad.info/beis-medrash/164387/ ג] {{*}} [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf ד]'''}}.

הקובץ הודפס על עמודי כרומו בצבע מלא, והופץ בישיבות ובריכוזי אנ"ש. בגליון כתבו אנשי הצוות החינוכי בישיבה, וכן השתתפו בו ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תות"ל נתניה]] הרב [[משה אורנשטיין]], והרב מנחם מענדל פלדמן משלוחי הרבי ב[[אוקראינה]] (שעבד בישיבה בשנים עברו).

עורך העלון הוא הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט|משה רוזנבלט]], בסיוע [[התלמידים השלוחים]] בישיבה.

==הצוות הרוחני==
[[קובץ:צוות ישיבות תומכי תמימים אור יהודה.jpg|ממוזער|חלק מצוות ישיבות תומכי תמימים אור יהודה בתצלום משותף (תשפ"ה)]]
{{טורים
| תוכן = *ראש הישיבה - הרב [[שלום דובער הנדל]].
*הרב [[אהרון כהן]] - [[ר"מ]] ו[[משגיח]] ראשי.
*הרב [[מנחם מענדל גורליק (אור יהודה)|מנחם מענדל גורליק]] - מנהל רוחני.
*הרב [[יוסף יצחק שוורץ]] - נו"נ בחסידות
* הרב נתן הכהן וגנר - נו"נ.
;[[ר"מ]]ים
*הרב [[יהושע נויהויזר]] - שיעור א' וב'.
*הרב שלום דוב בער כץ- שיעור ג'.
* הרב [[שמואל קליינמן]].

;[[משפיע]]ים
*הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - שיעור א' ומשפיע ראשי.
*הרב [[משה הלל (אור יהודה)|משה הלל]] - שיעור ב'.
*הרב [[זושא גורליק]] - שיעור ג'.
*הרב [[אורי למברג]] - [[משפיע]] כללי.
*הרב נתן ווגנר - נו"נ בחסידות.

===רבני הישיבה בעבר===
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]
*הרב [[מנחם מענדל פלדמן (דניפרו)|מנחם מענדל פלדמן]]
*הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]
*הרב [[יוסף יצחק בקשי]]
}}

===הצוות הגשמי===
{{טורים
| תוכן =
*ניהול גשמי: הרב יחיאל פלמן (סמנכ"ל).
*הרב עמנואל מזרחי (מנהל אדמיניסטרטיבי).
*הרב מיכאל הכהן פרידמן (גזבר).
*הרב דוד רוזן (מזכיר הישיבה).}}

==סניף הישיבה==
לקראת שנת [[תשפ"ו]] פורסם על הקמת סניף חדש, ויושם דגש על לימודי [[הלכה]] ולימודי [[סמיכה לרבנות]]{{הערה|[https://online.fliphtml5.com/xxsb/oiwj/#p=6 מכתבו של הרב שלום דובער הנדל] בעלון [[הידיעון]] גליון 1288 פרשת דברים תשפ"ה עמ' 6.}}{{הערה|מנדי ברגר, '''[https://col.org.il/news/171125 מסגרת חדשה: באור יהודה פותחים שיעור א' בישיבה גדולה]''' {{חב"ד און ליין|}} י"ז אב תשפ"ה}}. המנהל הרוחני של הישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרישבסקי]].

==לקריאה נוספת==
*'''תומכי תמימים הצמיחה נא''', שבועון בית משיח גליון 1291 עמוד 32
{{כפר|מאיר סגל|מגדל אור של תורה|2089|74|תשפ"ה}}

==ראו גם==
*[[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אור-יהודה/ חדשות ועדכונים על הישיבה]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:אור יהודה (גדולה)}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים באור יהודה]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

ישראל צבי גליצנשטיין

2026-02-24T01:55:13Z

37.60.47.152: /* משפחה בשליחות */

[[קובץ:ישראל צבי גליצנשטיין.jpg|ממוזער|250px|הרב גליצנשטיין]]
הרב '''ישראל צבי גליצנשטיין''' היה שליח [[הרבי]] ל[[אילת]] בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשנ"ו]], כיום מתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]], עוסק בפיקוח כשרות.

==תולדות חיים==
{{להשלים}}
נולד ב[[ירושלים]] לרב [[יצחק גליצנשטיין]] ולביילא{{הערה|נפטרה בכ' אייר תשמ"ח}}.

לאחר שנות לימודו בישיבת [[תורת אמת]] נסע ללמוד בשנת ה'[[קבוצה]]' בשנת [[תשל"ב]].

==בשליחות באילת==
===יציאה לשליחות===
בעודו בחור ב-770, קיבל הוראה מהרבי לנסוע לשליחות ל[[אילת]]. למרות היותו 'תמים' בכל מהותו וללא זיקה כלשהיא לעולם של אילת. אך בזכות היותו חסיד, תיכף התמנה לשליח לעיר אילת. רק לאחר הוראת הרבי אודות הנסיעה לשליחות, הורה לו הרבי להתחיל לשמוע הצעות שידוכים{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/6348027ed1f9c_1665663614.pdf המודיע, תוספת, עמוד 18 ערב סוכות תשפ"ג]}}.

לפני יציאתו לשליחות אמר לו הרב חיים מרדכי אייזיק [[חודוקוב]] שיקבל תמיכה חודשית מהמזכירות דרך הרב [[ישראל לייבוב]] יו"ר [[צעירי חב"ד]], ובאם יצליח התמיכה תימשך. כשכתב לרבי שלמרות זאת עדיין לא קיבל את התמיכה המדוברת מכיון שהרב לייבוב אמר לו שלא קיבל על כך כל הוראה, ענה הרבי: ""כנראה פעיל ומצליח, ולכן כדאי לעזור ולעודד וכו'". את התמיכה קיבל בפועל מהרב ליבוב יו"ר צא"ח{{הערה|בשליחות המלך}}.

בעודו בחור קודם החתונה החל לפעול בשליחות הרבי ב[[אילת]], וב[[התוועדות]] י"א [[ניסן]] [[תשל"ו]] זכה להגיש לרבי במתנה את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ"ץ{{הערה|הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('[[מקדש מלך]]' כרך ב, עמ' 436): "בשנת תשל"ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ"ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו ל{{ה|רבי}}. "זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, ב[[התוועדות]] י"א [[ניסן]] תשל"ו. "הרבי פתח את הקופסה והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. "הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה".}}.

===משפחה בשליחות===
בחודש סיון [[תשל"ו]] נישא עם רעייתו מרת צפורה פייגא בת ר' [[שואל משה קליין]] מחשובי החסידים ב[[טשקנט]] וב[[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|בנה הרב מנחם מענדל גליצנשטיין סיפר: אמי תחי' לבית קליין, קיבלה חינוך חסידי שורשי ועוד בהיותה ברוסיה, בבת מצוה שלה, אמרה שיחה של הרבי שנלמדה מתוך 'ליקוטי שיחות', שעבר מיד ליד לחסידים שהעתיקו בכתב יד את השיחות. בת החסיד ר' [[שואל משה קליין]] - [https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/6348027ed1f9c_1665663614.pdf המודיע, תוספת, עמוד 18 ערב סוכות תשפ"ג]}} ואשתו הצטרפה לשליחות באילת, ושם גידלו את ילדיהם, כאשר הם נשלחים ללמוד במוסדות חינוך במרכז הארץ.

במשך התקופה בה פעל בשליחות הרבי בעיר, זכה להתחבב על תושבי העיר ולפעול גדולות ונצורות, וכן פעל רבות עם חיילי צה"ל המוצבים בסמיכות לאילת.

בנה את בית חב"ד המרכזי באילת.

===שלוחים נוספים===
ביוזמתו הגיעו לפעול בעיר שלוחים נוספים, ובהם הרב [[יוסף הכט]] הרב [[דוד פלדמן]], והרב [[ברוך לבקיבקר]].

נטל חלק בפעולות למינוי שליח הרבי הרב [[יוסף הכט]] לרב העיר. שותפים לפעולות מינוי הרב - הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[שלמה מיידנצ'יק]]{{הערה|בשליחות המלך}}.

בעקבות מינוי הרב הכט לרב עיר, דובר על הוספת משפחות אנ"ש לעיר, והקמת סניף [[ישיבת תומכי תמימים]] אך הרב גליצנשטיין חשש מהשפעה שלילית על הבחורים מצביון העיר שאינו דתי-חרדי וכתב על כך לרבי ולפי התשובות החלו התייעצויות עם עסקני חב"ד והוחלט לא לפתוח ישיבה{{הערה|בשליחות המלך}}.

עם סיום תפקידו כשליח באילת עבר לגור ב[[נחלת הר חב"ד]].

===תיעוד הוראות הרבי===
את ההוראות שקיבל מהרבי בימי בחרותו ובשליחות באילת, קיבץ לחיבור מיוחד בשם '[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/02/65d20688aa1a3_1708263048.pdf בשליחות המלך]'. יצא כתשורה וגם במהדורת ספר. וכמו כן התראיין לחברת ג'ם בחודש סיון תש"פ.

==משפחתו==
*בנו, ר' שלום גליצנשטיין - שליח הרבי, שכונת בבלי, [[תל אביב]].
*בנו, ר' [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')|מנחם מענדל גליצנשטיין]] - שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]] שב[[אוקראינה]].
*בנו, ר' שמואל גליצנשטיין - שליח ב[[הונגריה]].
*בנו, ר' [[שניאור זלמן גליצנשטיין]] - שליח הרבי לקהילה הישראלית, [[לונדון]], [[אנגליה]].
*בנו, ר' שמעון גליצנשטיין - [[אנטוורפן]], [[בלגיה]].
*בנו, ר' יוסף גליצנשטיין - משלוחי הרבי, [[מזכרת בתיה]].
*בנו, ר' לוי גליצנשטיין - משלוחי הרבי אנקורג', [[אלסקה]].
*בנו, ר' מאיר שלמה גליצנשטיין, שליח הרבי, ניצה, [[נתניה]].
*בנו, ר' שואל משה גליצנשטיין, שליח הרבי, רויאל אוק, מישגן.
*בנו, ר' נחמיה גליצנשטיין - [[חריש (עיר)|חריש]].
*בנו, ר' חיים זאב גליצנשטיין - משלוחי הרבי בנעיי סור-סען [[צרפת]].
*חתנו, ר' מנחם מענדל קורנט, שליח הרבי, בברקן.
*חתנו, ר' לוי יצחק ארנאוו - משלוחי הרבי ב[[פריז]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/02/65d20688aa1a3_1708263048.pdf בשליחות המלך] תשורה, הוראות הרבי לשליח הרב ישראל גליצנשטיין
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69829 "הפרסום שהרבי הוא מלך המשיח מקרב לחסידות"]''' {{אינפו}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=99014 שחזור השיחה המרגשת של הרבי והילד]''' {{וידאו}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|}}
*'''[https://anash.org/the-ten-minute-miracle/ נס בן 10 דקות]''', בתוך גליון 'הסיפור שלי' של חברת [[jem]] {{אנש}} (אנגלית)https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2020/12/288.-Mikeitz-5781.pdf (עברית)
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גליצנשטיין, ישראל צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת גליצנשטיין]]
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ב]]
[[קטגוריה:אישים באילת]]

שיחת משתמש:חיים נהר

2025-06-09T02:26:53Z

37.60.47.152: /* תמונת הרב ברוך שמעון שניאורסון */ פסקה חדשה

{| class="toccolours" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|בדף שיחה זה אשמח להיות לאחיעזר ואחיסמך לכל המעוניין ובכל נושא שהוא.

למען הסדר הטוב, כיתבו רק בתחתית הדף או '''{{פסקה חדשה|לחצו כאן}}''' לנושא חדש.
|}
{|
|}
{{משתמש:חיים נהר/ארכיוני שיחה}}

__toc__

==מחיקת התמונות ההמונית==
בעקבות מחית התמונות ההמונית שביצעת, נותרו עשרות ערכים חשובים ללא תמונה. כך לדוגמא נתקלתי בדף של [[אדמו"ר הריי"צ]], שם נמחקה התמונה העליונה בראשית הדף. אם יש לך כח ואפשרות, אולי כדאי לעבור שוב על כל הערכים שהיו מקושרים לתמונות שנמחקו, ולבדוק אם יש תמונה אחרת להכניס במקומם. [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 19:52, 4 במרץ 2013 (IST)
:תוכל לעשות זאת בעצמך. ראה [[עזרה:העלאת תמונות]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג באדר ה'תשע"ג 08:32, 5 במרץ 2013 (IST)
::הבעיה האמיתית היא שאין לי גישה חופשית לאינפו, אלא רק לאימייל ולחב"פדיה, וממילא אין לי מאיפה להביא תמונות להעלאה... [[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|שיחה]] 15:45, 5 במרץ 2013 (IST)

==מקור השם של הרוגוצ'ובר==
בערך על הרוגוצ'ובר כתבת שנוסף לו השם 'חיים', והמקור לכך - גליון התמים. (ההערה הראשונה בערך). חיפשתי ולא מצאתי את זה בגליונות, אשמח אם תפנה אותי למקור המדוייק כדי שאוכל לציין זאת. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 01:34, 20 במרץ 2013 (IST)
:איני יודע מקור מדוייק. הסתמכתי על הדיון בדף השיחה. עיי"ש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 10:08, 20 במרץ 2013 (IST)
::ובכן, ראיתי את הדיון בדף השיחה ומממש לא השתכנעתי. עשיתי חיפוש מדוקדק בגליונות גם על השם 'רוגוצ'ובר' וגם על השם 'רוזין' ולא מצאתי מאומה. מי שכתב את ה'מקור' הזה הוא משתמש אנונימי, שלא מופרך בעיני שרצה לנסות את מידת מהימנותה של חב"דפדיה וכיוצא בזה. לעניות דעתי, כל עוד ואין מקור מוסמך, ולא מצאנו את זה כתוב בשום מקום - יש למחוק. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 13:23, 20 במרץ 2013 (IST)
:::בזמנו לא התרשמתי מהאנונימי כעוין. בכל מקרה, נסה לחפש "רוזי'ן" או "מכירת חמץ". מסכים אני לעניות דעתך וזהו עקרון יסוד חשוב מדרגה ראשונה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 13:29, 20 במרץ 2013 (IST)
::::חיפשתי. לא נמצא. אני מוחק עד שמישהו יביא הוכחה יותר מוצקה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 13:43, 20 במרץ 2013 (IST)
:::::למניעת איבוד מידע, גם המוטל בספק - מומלץ לפרט המחיקה והנימוק בדף השיחה של הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 13:55, 20 במרץ 2013 (IST)

== בקשה לשינוי שם ערך ==

את שם הערך "אומן" יש לשנות לכתיב הנכון "אמן", נערך על כך דיון בדף השיחה שם ולא היו מתנגדים. תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:34, 20 במרץ 2013 (IST)
:התייחסתי שם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"ג 15:48, 20 במרץ 2013 (IST)

== [[דפוסי ליקוטי שיחות]] ==

בדף השיחה מתקיים דיון למחיקת הערך אותו אתה יצרת, מבקשים את תגובתך-דעתך. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 13:01, 5 באפריל 2013 (IDT)
:האמת שלא יצרתי את הערך, רק העברתי לשם את המידע מהערך "ליקוטי שיחות". לגוף הדיון, צריך לחשוב האם ישנו למידע ערך אנציקלופדי ואולי אפשר לסגננו קצת שונה וכו'. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ו בניסן ה'תשע"ג 22:01, 6 באפריל 2013 (IDT)

==יבאר לי רבינו==
מדוע בחרת לקשר את כל האפשרויות של 'ספר החקירה - דרך אמונה" לאדמו"ר הריי"צ? מילא לאדמו"ר הצמח צדק, אבל לקשר את כל האפשרויות לאדמו"ר הריי"צ?! - איך קורה כזה דבר... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ל' בניסן ה'תשע"ג • 02:02, 10 באפריל 2013 (IDT)
:טעות דמוכח. כנראה נעשה ב"הדבק" שגוי. אין לי הסבר אחר. תודה על שימת הלב והתיקון. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' בניסן ה'תשע"ג 08:05, 10 באפריל 2013 (IDT)

==איך נהוג לציין קרדיט?==
ראיתי בערך על [[עוזיאל חזנוב]] שהקרדיט מצויין בצורה מאוד מודגשת. לפי מה שידוע לי, את הקרדיט מציינים בדף השיחה, ואילו בגוף הערך רק מציינים ל'לקריאה נוספת' או ב'קישורים חיצוניים'. אשמח להבהרה בנושא. {{כתב קטן|ואם תשאל למה אני שואל דוקא אותך, כי בדף השיחה שלי כתוב שתשמח לענות לי בכל הזדמנות...}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ל' בניסן ה'תשע"ג • 16:38, 10 באפריל 2013 (IDT)
:לרוב מספיק לציין בתקציר העריכה. מידע מ"בית משיח", "חב"ד אינפו" ו"חב"ד בישראל" - אפילו זה לא צריך, אך בכל זאת נהוג לציין מפאת כבוד. הציון ב"לקריאה נוספת" הוא כאשר במקור ישנו הרחבה של מידע חיוני שאין מקומו באנציקלופדיה (כמו סיפורים וכו'). {{כתב קטן|אכן, אני שמח לענות וזה מופיע גם ב[[משתמש:חיים נהר|דף המשתמש שלי]]. רק לדייק "בכל המצטרך" לא "בכל הזדמנות".}} --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באייר ה'תשע"ג 10:19, 11 באפריל 2013 (IDT)
::סליחה על הטעות המהותי. רק שאשמח להבהרה נוספת מהבלשן המרכזי של חב"דפדיה מה ההבדל המהותי בין "בכל המצטרך" לבין "בכל הזדמנות. {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באייר ה'תשע"ג • 14:06, 11 באפריל 2013 (IDT)
:::א. אתה מתנצל לפני שהבנת? (כל הכבוד..). ב. "טעות מהותית" ('טעות' נקבה) ולא "טעות מהותי". ג. הטעות היא לא מהותית. ד. 'מצטרך' מתייחס לצורך. 'הזדמנות' מתייחס לזמן. הוי אומר: אני שמח לענות לכל צורך, אך איני מתחייב שתמיד תהיה לי ההזדמנות לענות. למשל, עכשיו מתשובתי המפורטת אתה יכול להבין שההזדמנות קיימת. בפעם אחרת, כשלא תהיה תשובה או שתהיה קצרה, תבין שאין הזדמנות או שהיא באה בקושי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באייר ה'תשע"ג 14:17, 11 באפריל 2013 (IDT)
::::א. אכן. ב. טעות הקלדה. ד. לא חשבתי אחרת... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באייר ה'תשע"ג • 17:03, 11 באפריל 2013 (IDT)

== פרי הארץ ==

יש לי את הספר מהדורה ראשונה רציתי לדעת כמה זה שוה אם יש לך מושג תענה לי בבקשה למייל shkleinman@gmail.com

== איזו התרגשות! ==

ממש מוחים דמעה... {{בכי}} '''ברוכים השבים''', ומקווים ליותר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ב בתמוז ה'תשע"ג 20:33, 30 ביוני 2013 (UTC)
:למרות ההתכתבות באימייל, והמסקנא שכל משפט בסגנון זה רק עלול לגרום לך להתנזר יותר, אני מצטרף לדברי שנוזל... {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ב בתמוז ה'תשע"ג • 22:16, 30 ביוני 2013 (UTC)
::הבכייה היא בהקשר ל[[שלושת השבועות]]?... בכל מקרה חזרתי לרגע אחר שפגשתי את שימעל'ה ונתתי דעתי שלעסקן כמותו מגיע ערך מכובד. אך דא עקא שקפצו עלי רוגזם של עיסוקים אחרים וכבודו של שימעל'ה ימתין עד שאתפנה, עימו הסליחה... --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בתמוז ה'תשע"ג 20:22, 1 ביולי 2013 (UTC)

== בקשה אישית ==

אני יודע שאין לך הרבה זמן, אך לא אמנע מלבקש את עזרתך לערך [[הרבי כמלך המשיח]] על מנת להצעידו לערך מלא ואיכותי עד לערך מומלץ. השקעתי הרבה באסיפת החומרים והמקורות מפני חשיבות הרבה שיש בערך זה, אולם יש עדיין הרבה עבודה בעיקר בניסוח יותר אנציקלופדי ולמחוק את המיותר. תודה! --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 21:46, 5 ביולי 2013 (UTC)
:זהו אחד הערכים המורכבים והקשים ביותר לכתיבה. כבר בפיסקה הראשונה צריך להכריע האם הרבי מוגדר, מוכר או שנפסק עליו שהינו מלך המשיח. נוסף על כך, היות שהערך מורכב מהרבה הנחות יסוד, צריך קודם לכתוב את הערכים שעוסקים באותם הנחות ורק אחר כך להשקיע בערך המסכם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 08:21, 7 ביולי 2013 (UTC)
::אם תוכל קצת לפרט, מה בדיוק צריך להרחיב ואם תוכל גם קצת לעזור--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 16:47, 7 ביולי 2013 (UTC)
:::זהו שזה הרבה מאוד, הרבה מעבר לאפשרי. לכן הצעתי להתחיל קודם בערכים המרכיבים ולאט-לאט לבנות מרחב ערכים מהם יהיה ניתן לבסס את הערך החשוב עליו אתה מדבר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באב ה'תשע"ג 11:36, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::הערך כבר קיים, והוא נפלא. אם נתחיל קודם לבנות את הערכים הבסיסיים ורק אחר כך נתקדם, נשאר לנצח איפה שאנחנו עכשיו. ואם תרצה, הערך הזה הוא גם סוג של בסיסי שעליו בנויים הרבה אחרים. אז לפי מה קובעים? פשוט מאוד, עושים מה שבא. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' באב ה'תשע"ג 13:30, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::::שנוזעל, "נפלא" שווה ל"ערך מלא ואיכותי" או לא? אם כן, הרי שאתה חולק על יצחק וצריך לתאם עמדות. אם לא, מה ההבדל ביניהם ולאן אנו שואפים? לא הבנתי למה בניית הערכים הבסיסיים תחילה, תשאיר אותך לנצח איפה שאתה עכשיו. גם לא הבנתי איך הערך הזה הוא "סוג של בסיסי שעליו בנויים הרבה אחרים" וממילא גם לא את המסקנה מהנחת היסוד הלזו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באב ה'תשע"ג 13:41, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::::אנחנו חוזרים שוב ושוב לאותו דיון. עדיין אין לנו מספיק כח אדם בשביל לכבוש את היעד שאנחנו רוצים. כל צעד וכל התקדמות שווה לנו, ואם בינתיים יש לנו ביד רק את אל"ף, כי אין לנו את הכלים להעביר את האות ב' - אז נתחיל עם האות אל"ף. אין מה לעשות, כרגע הערך הזה מספיק מכובד בשביל להריץ אותו כמו שהוא, אם כי ללא ספק כולם מסכימים שאפשר לשפר ולהרחיב עוד ועוד. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 13:45, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::::::אם "אין מספיק כוח אדם בשביל לכבוש את היעד" למה הניסיון "להריץ" ערכים? לא עדיף להמשיך לכתוב ערכים אל"פים? מצד שני יכול להיות שאתה מעדיף לקדם צעדים בערך אחד ספציפי. מצויין. גישה מקובלת. אני רואה את הדברים קצת אחרת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באב ה'תשע"ג 13:49, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::::::לפעמים הדובר שלי עושה עבודה טובה... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' באב ה'תשע"ג 13:50, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::::::::אני באופן אישי לא התחלתי בכתיבת ערכים מסוג זה כי שיערתי שלא אצליח להגיע לתוצאה מושלמת ומקיפה, אבל אני דוגל בכך שכל אחד עושה את מה שהוא נהנה ממנו, ומשקיע במה שחשוב בעיניו, והיות שיש כאן משתמש מסור שהשקיע שעות רבות בערך חשוב, אני מתנגד לכל משפט/תגובה שמורידה לו את המורל... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 13:53, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::::::::ומה היית עושה, זוננשיין, אם משתמש מסור שכזה היה פונה אליך לבקשת עזרה? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באב ה'תשע"ג 14:04, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::::::::::לא נעים לענות בקול, כי הוא עוד יראה את מה שאני עונה, אבל אם באמת אין לי חשק זמן וכח, אני נכנס, מבצע כמה תיקונים מינוריים (כלומר: מזעריים) נותן לו את ההרגשה הטובה שעוד מישהו עבר על הערך, וממשיך הלאה בשגרת החיים עד שיערה עלי ה' רוח ממרום ואזכה לחופשה טובה של כמה שבועות להתמסר להפצת המעיינות ברשת האינטרנט... {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 14:14, 8 ביולי 2013 (UTC)
::::::::::::הפתרון שלך נותן בעיקר לך הרגשה טובה שנתת למישהו הרגשה טובה. אדם שעובד ומונח באמת בערך מסויים, מזהה מיד עזרה לא רצינית (אם כי, גם זה חשוב מאוד). אי לכך, מחד, סייעתי לו בכך שהצבעתי על תקלה קוהרנטית במשפט הראשון של הערך (בתקווה שאכן הבין תגובתי..) ומאידך נימקתי את חוסר התגייסותי למשימת המלצת הערך, כך שלא תיחלש דעתו מהיחס המועט. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' באב ה'תשע"ג 14:25, 8 ביולי 2013 (UTC)
:::::::::::::נחכה לנשוא הדברים עצמו, שיבוא לכאן ויכריע מי נתן לו הרגשה טובה יותר • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 14:30, 8 ביולי 2013 (UTC)
חברה, על מה המהומה? נעשה קצת סדר: כולם מסכימים ואומרים פה אותו דבר, 1. השאיפה היא לערך מושלם - 'ערך מומלץ'. 2. עד שנגיע לשם נשקיע במה שאפשר. אז ככה: אני חולם שהערך המדובר יהיה ערך מומלץ הווי אומר הכי גבוה שאפשר, בשביל זה אני מבקש עזרה ממי שיכול. מי שלא יכול, לא עושה לי טובה, זה לא עניין אישי שלי ותאמינו שאני לא נפגע ולא יורד לי המורל, אני משקיע כמה שאני יכול וכמובן מי שרוצה ויכול אשמח שיעזור. עד כאן להבהרת הדברים.

לגופו של עניין: חיים, בנוגע למה שכתבת, השאלה שלי הייתה אם תוכל לפרט איזה עבודה מקדימה נראה לך שצריך לעשות, איזה ערכים של הנחות יסוד צריך לעשות. תודה.--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 16:58, 8 ביולי 2013 (UTC)

== ניגונים ==

ב"ה אשמח אם תתיחס למה שהגבתי בערך שיחת קטגוריה:ניגוני רבותינו נשיאינו בתודה ונא להגיב [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]] 14:57, 22 באוגוסט 2013 (UTC)

==איך מעלים ניגונים==

האם יש דרך להוסיף ניגונים שלא נמצאים באינטרנט --[[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 06:39, 8 בנובמבר 2013 (UTC)

== מנהל מערכת ==

האם אתה מנהל מערכת? אם כן אתה יכול לשנות את השם של הערך "[[הקרב האחרון]]" ל"[[עלון הקרב האחרון]]"? (בכדי שכשיחפשו עלון זה גם כן יפתח) תודה מראש!

== מנהל מערכת ==

האם אתה מנהל מערכת? אם כן אתה יכול לשנות את השם של הערך "[[הקרב האחרון]]" ל"[[עלון הקרב האחרון]]"? (בכדי שכשיחפשו עלון זה גם כן יפתח) תודה מראש! --[[משתמש:זלמניו בן משה|זלמניו בן משה]] - [[שיחת משתמש:זלמניו בן משה|שיחה]] 20:15, 23 באוקטובר 2014 (UTC)

== ליבעראוו ==

מדוע זה מחקת פעם את ההפניה מיוסף יצחק ליבעראוו לליברוב? הרי ככה הוא חותם!--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 14:08, 19 בינואר 2015 (UTC)
:לא עקרוני. תוכל לשחזר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בטבת ה'תשע"ה 07:51, 20 בינואר 2015 (UTC)
::תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 08:48, 20 בינואר 2015 (UTC)

== מפעיל מערכת? ==

כן?
:המשחית נחסם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בתמוז ה'תשע"ה 12:53, 15 ביולי 2015 (UTC)

מצויין. כל הכבוד על המהירות. תוכל לעדכן את ימי חב"ד בדף הראשי או אולי להנחות אותי איך לעשות זאת?--[[משתמש:מנחם מ.|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]] 12:57, 15 ביולי 2015 (UTC)

:פנה ל[[משתמש:שיע.ק]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בתמוז ה'תשע"ה 13:17, 15 ביולי 2015 (UTC)
תוכל למחוק את הדף: [[משתמש:מנחם מ./יעקב מאיר]]

:כנ"ל, פנה לשיע. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בתמוז ה'תשע"ה 13:40, 15 ביולי 2015 (UTC)

== האהל ==

שלום חיים.

לאחרונה אני עוסק הרבה בעריכת הערך 'האהל', כאשר שאלותיי אינן זוכות למענה, כי אם למחיקה שרירותית ובולשביקית. דומני שטענותיי מצדיקות את עצמן, ואף על פי כן לא נעניתי.

בקשתי אליך, כעורך אובייקטיבי (מהיכרותינו האישית...) לבדוק סופית את העניין.

שוב תודה על הטירחה, ובעז"ה נזכה תיכף ומיד לקיום הייעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר" וכ"ק אדמו"ר בראשם, אשר אז "לא יצטרכו עוד להציון" (כלשונו הק'), והוא יגאלנו נאו!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 18:35, 16 בספטמבר 2015 (UTC)
:כבקשתך, הגבתי בדף השיחה שם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ג' בתשרי ה'תשע"ו 20:20, 16 בספטמבר 2015 (UTC)

::תודה רבה! בתקווה לסיום טוב לפרשייה. אינני יכול לפרש כרגע את שמי, אך אוכל לרמוז לך כי מדובר בקרוב משפחתך... בעצם דומני שכעת כבר גיליתי סופית:-)--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 20:06, 12 באוקטובר 2015 (UTC)

:::כבקשתך, ניסיתי לשלוח לך מייל, אך לא מצאתי את התפריט 'כלים' בדף המשתמש שלך. אזכיר רק ששוחחנו לפני כחודשיים אודות חב"דפדיה וסיפרתי לך שאני כותב כאן קבוע בנושאים אלו... כמו כן, חושבני שלא עולה בדעתך קרוב משפחה נוסף עימו ניהלת שיחות והתכתבויות בנושאים אלו:-)--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:20, 13 באוקטובר 2015 (UTC)
::::חפש בצד ימין תחת ה'קישורים' שתחת ה'פורטלים'. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' בתשרי ה'תשע"ו 11:46, 13 באוקטובר 2015 (UTC)

:::::סליחה שאני מתערב באמצע, אך אני חייב למחות נחרצות על מה שכותב משתמש 5778 והרי הציטוט לפניכם "לא מצאתם לכם רבנים יותר רציניים?..", כבודם של הרבנים באתר זה הוא חשוב ולא ניתן לפגוע בו!! ומסיימין בטוב, שנזכה נאו להתגלותו השלימה של מלכנו משיחינו נאו!--[[מיוחד:תרומות/95.86.118.59|95.86.118.59]] 22:31, 13 באוקטובר 2015 (UTC)

::::::חבל, אנונימי, שאתה מתערב בשיחה אישית שנערכת בכוונה דווקא כאן ולא במקום ציבורי. נשמח אם לא תחזור על כך שוב.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 22:41, 13 באוקטובר 2015 (UTC)
:::::::משתמש 5778, זכותו של כל אחד להביע דעה בפורום הגלוי לעין כל. אנונימי, מחאה מאחורי מסכה היא חסרת משמעות. לגוף טענתך, אשמח לשמוע מי הם הרבנים שהוא פגע בכבודם? היכן ראית את שמות אותם הרבנים? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' בחשוון ה'תשע"ו 10:12, 14 באוקטובר 2015 (UTC)
::::::::חיים היקר, כתבתי לך את השורות ש'פגעו בכבודם של הרבנים' לפני שהתכתבנו דרך האימייל, ולכן כתבתי אותם בכוונה כאן ולא ב[[שיחה:האוהל]]. אם האנונימי מתעקש לראות בשורות אלו דברים המיועדים לכל - הוא יכול למחות. בכל אופן, לדעתי אכן מתאים למחוק את השורות הללו. דברים כאלו אוכל לשלוח לתיבת הדוא"ל שלך. בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:32, 14 באוקטובר 2015 (UTC)
:::::::::מאחר ששמות הרבנים המכהנים כ'וועדה הרוחנית' לא ידועים, הרי שאני רואה באמירה הזו אמירת סרק. יחד עם זאת, הדיונים, גם הנעשים בדפי שיחה, הינם פומביים ולא בכדי. גם בהם יש לשמור על כללי שיחה נאותים ומכבדים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], א' בחשוון ה'תשע"ו 12:45, 14 באוקטובר 2015 (UTC)
::::::::::האנונימי לא היה אני, אבל אודה ולא אבוש שגם לי צרם הזלזול ברבנים חברי הועדה הרוחנית. שמותיהם של הרבנים ידועים, ומופיעים בכמה וכמה מדפי השיחה באתר, ומלבד זאת שמשמעותה של עצם האמירה הזו הוא שכותב המשפט הנ"ל יודע באיזה רבנים מדובר (והוא אפילו כתב את שמותם בדיון), והוא מזלזל בכך שבחרו בהם כחברי הועדה הרוחנית. ולמרות שבויקיפדיה לא מתייחסים למחאות אנונימיות, הרי שבחב"דפדיה מותר לקיים מאמר חז"ל: "קבל את האמת ממי שאמרה". [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:54, 14 באוקטובר 2015 (UTC)
:::::::::::להתראות, אינני חושב שאני חייב לך הסבר, ובכל זאת אכן מחקתי את השורות הנ"ל, בתקווה שזה יביא אותנו לדיון פעיל יותר בעניין האהל הק'.
:::::::::::חיים, שמות הרבנים ידועים ואף מופיעים כאן: [[שיחה:האוהל#תמונה]], ע"י אחד ממפעילי המערכת. בכל אופן, עד כמה שחשבתי שיחת המשתמש האישית שלך אינה אמורה להוות מקום תכתובת בין שניים אחרים, אלא אך ורק בין משתמש אחד לבינך. אם טעיתי, תקן אותי. בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 13:18, 14 באוקטובר 2015 (UTC)

== נווווווווווווו ==

מחכים לך!--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 19:41, 4 ביולי 2016 (UTC)
:אני מחכה יחד איתך.--[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בסיוון ה'תשע"ו 06:19, 5 ביולי 2016 (UTC)
::למה?--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 11:41, 5 ביולי 2016 (UTC)
:::למה שאתה מחכה לי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בסיוון ה'תשע"ו 17:30, 5 ביולי 2016 (UTC)
::::לא הבנתי--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 18:03, 5 ביולי 2016 (UTC)
:::::לא נורא. העיקר שכולנו מחכים למשיח. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בסיוון ה'תשע"ו 18:10, 5 ביולי 2016 (UTC)
::::::{{תבנית:חיוך}}, אבל בכל זאת אולי תתחיל לערוך באופן קבוע? אנחנו זקוקים לעזרתך!--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 11:46, 6 ביולי 2016 (UTC)
:::::::צריך תכנית עבודה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ל' בסיוון ה'תשע"ו 21:19, 6 ביולי 2016 (UTC)
:::::::::בשלב ראשון לבטח היית נהנה להגיה את הערכים המומלצים, כאשר תמיד שאפת לשפר את רמתה של חב"דפדיה. הערך שעליו עובדים כעת הוא הערך [[ניצוץ משיח]]. אודה לך אם תגיהו. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 23:24, 6 ביולי 2016 (UTC)
::::::::::אז קדימה, לעבודה!--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 12:57, 7 ביולי 2016 (UTC)
==איות==
אגב חיים ידידי, מתקיים דיון האם [[וילשאנסקי]] או [[ווילשאנסקי]]. יש לך ידיעה בנושא? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 01:01, 14 ביולי 2016 (
:::מבחינה דקדוקית בתחילת מילה צריכה להופיע רק וא"ו אחת. המשפחה כותבת את שמה עם יו"ד אחת רק אחרי הוא"ו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ח' בתמוז ה'תשע"ו 08:05, 14 ביולי 2016 (UTC)
:::::את המשפט השני לא הבנתי (לאפוקי מה?). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 13:47, 14 ביולי 2016 (UTC)
:::::::"ולי" לאפוקי "וילי". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ח' בתמוז ה'תשע"ו 14:01, 14 ביולי 2016 (UTC)
: אני לא מבין גדול בדקדוק אבל המשפחה כותבת ווילשאנסקי נ.ב ואם תשאל היאך זה '''שהרב הגאון''' לא יודע דקדוק הרי זה פשוט שרק בגלל שהוא עניו גדול אומר כך:)))--[[משתמש:הרב הגאון|גאונות בקיאה בכל מכמניה של חב"דפדיה]] - [[שיחת משתמש:הרב הגאון|שיחה]] 10:43, 21 בפברואר 2017 (UTC)
::::::::תודה, כן נעשה. אגב, כמי שיצר את ערכי התאריכים היהודיים, אשמח לשמוע את דעתך ונימוקו עמו כאן [[חב"דפדיה:אולם דיונים#ימי חב"ד (?)]]. [[משתמש:שלום בוט2|שלום בוט2]] - [[שיחת משתמש:שלום בוט2|שיחה]] 05:45, 8 באוגוסט 2016 (UTC)
:חיים, קרית מלאכי או קריית מלאכי? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באב ה'תשע"ו, למניינם 19:37, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

== בכרטיסייה של הצפייה בעמוד הראשי כתוב ערך במקום עמוד ראשי. ==

בשביל לסדר את זה אני צריך הרשאה לשחזור דפים מכל מרחבי השם ועריכתם.
[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] 14:20, 30 בנובמבר 2016 (UTC)
:אין בחב"דפדיה מרחב שם "עמוד ראשי", כך שזה לא רלוונטי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ט בחשוון ה'תשע"ז 14:46, 30 בנובמבר 2016 (UTC)
::בעיקרון אני צריך הרשאה לשחזור דפים ממרחב השם מדיה ויקי כי משהו ללא שם מחק איכשהו שם דפים.

== ברוכים השבים! ==

רוצים לראותך יותר--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] [[י"ד בטבת]] [[ה'תשע"ז]]
: אני כאן. לרגע קט. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד בטבת ה'תשע"ז 19:30, 12 בינואר 2017 (UTC)

== עריכה נפלאה ==

מאוד נהנתי מעריכתך הנפלאה והפשוטה בערך '[[מכון הלכה חב"ד]]'. חיילך לתורה!--[[מיוחד:תרומות/5.102.242.150|5.102.242.150]] 20:47, 12 בינואר 2017 (UTC)
: מי הכותב? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד בטבת ה'תשע"ז 23:03, 12 בינואר 2017 (UTC)

== הבוט ==

אם אפשר להוסיף בבקשה את {{[[תבנית:משתמש בוט]]}}--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב"דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 16:02, 27 בפברואר 2017 (UTC)

== דרך ארץ ==

יחי המלך המשיח!!
איני רוצה להאריך לאור העובדה שהוא דבר פשוט רק שאולי לא שמו אליו:
חבדפדי"ה הוא אתר חבד"י ולאור זאת הוא צריך להראות דוגמא איך אתר של חב"ד פועל, ועל כן ראיתי לנכון להעיר שצריך וחייב לסנן שיחות מסוימות אשר רק עושות ומחללות וגורמות חילול שם ה' ליובאוויטש וכמובן העומד בראשה כ"ק אד"ש מה"מ.
ואם אדבר על פרט מסוים הרי הוא הערך של הרב זמרוני ציק שליט"א אשר גם אם אנשים מסוימים לא מסכימים איתו ואף נגדו הם אינם יכולים לכתוב על רב ואפילו חסיד סתם בישראל ככל העולה על רוחם רח"ל!!!!

איני רוצה להאריך רק פשוט לפקוח את העיניים ולכבד את הרבי שליט"א!
בברכה ובתקווה להבנה, יוני כהן.

:{{א|יוני כהן}}, אם כבר דרך ארץ, אז זה שמחקת את כל התוכן בדף השיחה של העמוד הראשי - זה ממש חוסר דרך ארץ רח"ל! --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 08:39, 1 באוקטובר 2017 (UTC)
:

== '''פנייה לחיים נהר''' ==

האם אתה בתור עורך בחבדפדיה מיום היווסדה אתה באמת חושב שיש כאן אנציקלופדיה מנקודת מבט חבדי"ת כי משום מה לי כמתבונן מן הצד זה נראה יותר תעמולה הסברתית לא' הצדדים בחב"ד
אם גם אתה מודה שיש הרבה מה לעובד על הוגנות האתר כי כנ"ל מדובר באנציקלופדיה האם נראה לך כי יש סיכוי לשנות משהו או שמא כל שינוי יתקל בחומה בצורה של הוועדה הרוחנית
ושלא אובן לא נכון כמובן שהאנציקלופדיה צריכה להיות מנקודת מבט חבדי"ת אך האם פירושו של דבר לכתוב את הערך על האוהל כפי שהוא כתוב היום{{אנונימי}}
:האוהל הוא ערך אחד מתוך אלפים וכדאי לגבש "דעה מן הצד" בקריאת מגוון ערכים. דעתי על הערך האוהל תוכל לראות ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_1#.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.9E.D7.95_.D7.A9.D7.9C_.D7.94.D7.A8.D7.91.D7.99 דף השיחה שם]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בכסלו ה'תשע"ח 14:53, 7 בדצמבר 2017 (UTC)
: כן כנראה לא קראתי מספיק את הערכים כתיבה לרבי (באמצעות אגרות הקודש) יש ערך שלם שבכולו חצי משפט שישנם הסוברים שלא ראוי כך לנהוג
:ואם ישאל עצמו הקורא מה עושים אותם אלה שסוברים כך האם אינם כותבים לרבם את התשובה לכך לא ימצא בערך זה
:בכלל ניכר בכל הערכים המדברים בנושא זה שמכיון שפטור בלא כלום אי אפשר אז מביאים שהחסידים עושים כך וכך ויש חולקים על זה בלי מתן אינפורמציה על דעתם
:ובלי קשר נדמה לי שהערך על האוהל לפחות אמור להיות ערך מרכזי שיש לתת עליו את הדעת
:נתפסתי דווקא אליו כי ע"ז א"א לומר הטענה השגורה כאן בדפי השיחה אנציקלופדיה משיחית (ואתמה האם אנציקלופדה = ניטרליות /משיחית = נקיטת עמדה) כיון שבאוהל מגיעים הרבה אנשים גם מחוגי המשיחסטים (הרב ש.ב. וולפא למשל מחב"ס תומת ישרים תנחם){{אנונימי}}
::לא ירדתי לסוף דעתך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' בכסלו ה'תשע"ח 12:01, 8 בדצמבר 2017 (UTC)
:חיים נהר, למה אתה כמעט לא נמצא בחב"דפדיה?--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,כ"ב בכסלו ה'תשע"ח, 17:30 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
::רחיים על צווארי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ב בכסלו ה'תשע"ח 17:39, 10 בדצמבר 2017 (UTC)
:כוונתי לומר שערך זה היינו ערך אחד מוטה מיני רבים ולמעשה בכל ערך שנוגע בלבת המחלוקת החבדי"ת מוצגת דעת א' הצדדים בלבד ויוצאים ידי חובה בכתיבה שיש החושבים אחרת בלי הסברת דעתם
: בערך על האוהל מודגש שבכלל לא מובאית דעה אחרת{{אנונימי}}
::כמה ערכים יש שנוגעים בליבת המחלוקת החב"דית? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בכסלו ה'תשע"ח 06:42, 11 בדצמבר 2017 (UTC)
:לא ערכתי בדיקה מספרית אך היכולת להגדיר פרויקט כאנציקלופדיה נבחנת לא בערכי הקונצזנוס אל דווקא בערכי המחלוקת ואופן כתיבתם
: אני חושב שזה בדיוק ענינה של אנציקלופדיה שהיא מקור אוביקטיבי לידע וגם אם האנציקלופדיה היא חבדי"ת היא לא ספר הסברה על חב"ד אלא אנציקלופדיה
:ומבחנה לפיכך יהיה באותם ערכי מחלוקת בפרט כי רבים הם{{אנונימי}}

==[[זמרוני זליג ציק]]==
במקום שאכנס איתך למלחמות עריכה ולדיונים מיותרים - תסביר לי אתה למה מחקת את עריכתי.--[[מיוחד:תרומות/164.138.114.57|164.138.114.57]] 13:18, 14 במרץ 2018 (UTC)
:הפיסקה הראשונה, ובייחוד המילים הראשונות, הם תמצית ההגדרה של מושא הערך. אתה הוספת מידע שבמקום בו הוספת אותו הוא ודאי לא שייך. לכן מחקתי. [אם יש לך מה להגיב את תשובתי זו, נעשה זאת בדף השיחה של הערך] --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח באדר ה'תשע"ח 10:05, 15 במרץ 2018 (UTC)

== מחיקת פרשן ==

אני מוחה על המחיקה. לא יודע מי הוא יוצר הדף, אבל בתקופה האחרונה מישהו תרם לדף הרבה, ואני בטוח שאין מישהו אחד שחתום על כל הכתוב בדף.

אם נשוא הערך עצמו היה מבקש למחוק החליטו שתהיה מדיניות מחיקה, אבל כשמישהו תרם ורוצה למחוק - לאו כל כמיניה...

אשמח להסברים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:57, 18 באפריל 2018 (IST)

:אני מכיר את יוצר הדף ואת התורם, וכפי שציינתי בסיבת המחיקה, הוא עצמו ביקש להסיר לזמן מה את התוכן כדי לעבוד עליו. כתבתי זאת גם בדף השיחה שם. הוא לא רוצה למחוק, הוא רוצה לכתוב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ד' באייר ה'תשע"ח 12:05, 19 באפריל 2018 (IST)
::אה... אני ממש מבקש סליחה. הושפעתי כנראה מרוח ההפגנות בימים אלו מבלי לבדוק על מה ולמה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:33, 19 באפריל 2018 (IST)

== תוכל לסדר? ==

בהערת שהכנתי על הרב שלמה זלמן ברוין, בהערה שכעת היא 13 צריך לשלוח לינק לאתר של ג'עם,
כעת כתוב שמה, כאן צריך להוסיף לינק לאתר.

אפילו פה אני לא יכול לכתוב את הלניק. מה יהי'?
:שלח לי את הלינק ל{{משתמש:Men770/מייל|קצר2}}--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - {{#בחר:קצר2
|ארוך=במקרה הצורך, תוכלו ליצור איתי קשר במייל על ידי לחיצה {{קישור מייל|men770b@gmail.com|כאן}}
|קצר1=ניתן ליצור איתי קשר ב{{קישור מייל|men770b@gmail.com|מייל}}
|קצר2={{קישור מייל|men770b@gmail.com|מייל}}
|#default=
}}. כעת,י"ח באייר ה'תשע"ח, 17:41 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''

== הערך פתח תקווה ==
משום מה הערך "[[פתח תקווה]]" נעול ואינו ניתן לעריכה. ישנם פרטים רבים שיש צורך להוסיפם כגון רבני הקהילות החדשים (מרכז העיר, הדר גנים), קישור לערכים אחרים כ[[ישיבת חב"ד פתח תקווה]], עדכון תמונות, הוספת פרטים של שלוחים חדשים לעיר ועוד כהנה רבות. תמוה לי מדוע ערך כללי ככזה נעול, ואולי זה מטעמי פאליטיקעס וד"ל. אבל יש לסדר זאת באם אפשרי הדבר בקל. --[[משתמש:מוישע זוכמיר|מוישע זוכמיר]] - [[שיחת משתמש:מוישע זוכמיר|שיחה]], 21:59, י"ח באדר ב', ה'תשע"ט 21:59, 25 במרץ 2019 (UTC)
:אני רואה שמשתמשים ותיקים מורשים לערוך את הערך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג באדר ב' ה'תשע"ט 19:50, 30 במרץ 2019 (UTC)

==איכה?==
היכן אתה? אתה עדיין נמצא בחב"דפדיה? העם חפץ בחזרתך.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[משתמש:חסיד של הרבי/מיזם מושגים יסודיים שאין עליהם ערך|חב"ד על הזמן!]] 15:28, 1 ביולי 2020 (UTC)
:ברצינות, שתי עריכות שלמות עשית? לא יאומן, חשבנו שהקורונה בכ"ז תחזיר אותך. מצפים לעוד!!!.. ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 15:46, כ' בתמוז, ה'תש"ף
::שמח שעדיין זוכרים אותי... יש לי חלום לכתוב ערכים מקיפים ובהירים על עשר הספירות. אולי יבוא יום... --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ח בתמוז ה'תש"ף 14:00, 20 ביולי 2020 (UTC)
:::שמך חתום כמעט על כל ערך שאני נכנס אליו, איך אפשר לשכוח אותך? {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 15:42, 20 ביולי 2020 (UTC)

==ברוכים השבים==
ברוך השב.. {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 12:03, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
:האמת, אני צריך משתמש כמוך ל[[חב"דפדיה:מיזם תהילים]], מישהו שידאג שכל הערכים יהיו מעוצבים אותו דבר, שיכין סוג של תבנית שעל פיה יהיו בנויים כל הערכים, וכמובן שיוסיף שם ערכים בעצמו... יש מצב? | נכתב בשעה 19:33 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"ה באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::מה עניין להעתיק ערכים מרחבי הרשת לחב"דפדיה? בכל אופן, אני אוהב לעבוד באופן שיטתי לפי רמת חשיבות ועניין. כרגע (זה כמה שנים... ראה ב[[משתמש:חיים נהר|דף המשתמש שלי]]), לדעתי הדבר החסר ביותר בחב"דפדיה זה ערכים מלאים בהירים ואיכותיים על המושגים היסודיים של חסידות וקבלה. לו היה לי זמן פנוי, הייתי משקיע בהם ומביא עניין ורווחה לעשרות או מאות אלפי מתעניינים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז באב ה'תש"ף 07:08, 17 באוגוסט 2020 (UTC)
:::ברוך ה' הערכים במיזם תהילים אינם מועתקים, אלא נוצרים על ידי המשתמשים. | נכתב בשעה 07:24 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ"ז באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח.
::::בהשקעה של 10 שניות מצאתי ברוך ה': [https://www.google.com/search?q=%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94+%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%A9%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C+%D7%9C%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%9F+%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99+%D7%9B%D7%AA+%D7%90%D7%95+%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94+%D7%A1%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%9D+%D7%A1%D7%98%D7%AA%D7%94+%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%90+%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99+%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%9D+%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D+%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9D+%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95.&oq=%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94+%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%A9%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C+%D7%9C%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%98%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%9F+%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99+%D7%9B%D7%AA+%D7%90%D7%95+%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94+%D7%A1%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%9D+%D7%A1%D7%98%D7%AA%D7%94+%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%90+%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99+%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%9D+%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D+%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9D+%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95.&aqs=chrome..69i57&sourceid=chrome&ie=UTF-8 מועתק], [https://www.google.com/search?q=%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%94+%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%A7+%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%94+%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D%2C+%D7%A9%D7%A0%D7%99+%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%9B%D7%9C+%D7%97%D7%9C%D7%A7.+%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%90%27-%D7%91%27+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8+%D7%94%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D.+%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%94%27-%D7%95%27+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8+%D7%94%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%99+%D7%9C%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D.&oq=%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%94+%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%A7+%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%94+%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D%2C+%D7%A9%D7%A0%D7%99+%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%9B%D7%9C+%D7%97%D7%9C%D7%A7.+%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%90%27-%D7%91%27+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8+%D7%94%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D.+%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%94%27-%D7%95%27+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8+%D7%94%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%99+%D7%9C%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D.&aqs=chrome..69i57&sourceid=chrome&ie=UTF-8 מועתק], [https://www.google.com/search?q=%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8+%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99+%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8+%D7%95%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94+%D7%A2%D7%9C+%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%9D+%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%9D.+%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%94%2C+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%A2%D7%9C+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94%3A+%22%D7%9C%D6%B9%D7%90+%D7%94%D6%B8%D7%9C%D6%B7%D7%9A%D6%B0...+%D7%9C%D6%B9%D7%90+%D7%A2%D6%B8%D7%9E%D6%B8%D7%93...+%D7%9C%D6%B9%D7%90+%D7%99%D6%B8%D7%A9%D6%B8%D7%81%D7%91%22+%D7%95%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A+%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%A2%D7%9C+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91%3A+%22%D7%9B%D6%B4%D6%BC%D7%99+%D7%90%D6%B4%D7%9D+%D7%91%D6%B0%D6%BC%D7%AA%D7%95%D6%B9%D7%A8%D6%B7%D7%AA+%D7%94%27+%D7%97%D6%B6%D7%A4%D6%B0%D7%A6%D7%95%D6%B9+%D7%95%D6%BC%D7%91%D6%B0%D7%AA%D7%95%D6%B9%D7%A8%D6%B8%D7%AA%D7%95%D6%B9+%D7%99%D6%B6%D7%94%D6%B0%D7%92%D6%B6%D6%BC%D7%94+%D7%99%D7%95%D6%B9%D7%9E%D6%B8%D7%9D+%D7%95%D6%B8%D7%9C%D6%B8%D7%99%D6%B0%D7%9C%D6%B8%D7%94%22.&oq=%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%9E%D7%95%D7%A8+%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99+%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8+%D7%95%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94+%D7%A2%D7%9C+%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%9D+%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%94%D7%9D.+%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%94%2C+%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%99+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%A2%D7%9C+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94%3A+%22%D7%9C%D6%B9%D7%90+%D7%94%D6%B8%D7%9C%D6%B7%D7%9A%D6%B0...+%D7%9C%D6%B9%D7%90+%D7%A2%D6%B8%D7%9E%D6%B8%D7%93...+%D7%9C%D6%B9%D7%90+%D7%99%D6%B8%D7%A9%D6%B8%D7%81%D7%91%22+%D7%95%D7%91%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A+%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%A2%D7%9C+%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91%3A+%22%D7%9B%D6%B4%D6%BC%D7%99+%D7%90%D6%B4%D7%9D+%D7%91%D6%B0%D6%BC%D7%AA%D7%95%D6%B9%D7%A8%D6%B7%D7%AA+%D7%94%27+%D7%97%D6%B6%D7%A4%D6%B0%D7%A6%D7%95%D6%B9+%D7%95%D6%BC%D7%91%D6%B0%D7%AA%D7%95%D6%B9%D7%A8%D6%B8%D7%AA%D7%95%D6%B9+%D7%99%D6%B6%D7%94%D6%B0%D7%92%D6%B6%D6%BC%D7%94+%D7%99%D7%95%D6%B9%D7%9E%D6%B8%D7%9D+%D7%95%D6%B8%D7%9C%D6%B8%D7%99%D6%B0%D7%9C%D6%B8%D7%94%22.&aqs=chrome..69i57&sourceid=chrome&ie=UTF-8 מועתק], [https://www.google.com/search?q=%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%96%D7%9B%D7%95+%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%27+%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%9F+%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%90%D7%91%D7%93%D7%95+%D7%90%D7%AA+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%9D+%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A8+%D7%A0%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA.+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99+%22%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%AA%D7%90%D7%91%D7%93%22+%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%A8+%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA+%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95+%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%AA+%D7%9C%D7%91+%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%AA.&oq=%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%96%D7%9B%D7%95+%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%94%27+%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%9F+%D7%94%D7%9D+%D7%99%D7%90%D7%91%D7%93%D7%95+%D7%90%D7%AA+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%9D+%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A8+%D7%A0%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA.+%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99+%22%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D+%D7%AA%D7%90%D7%91%D7%93%22+%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%A8+%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA+%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95+%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%AA+%D7%9C%D7%91+%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%AA.&aqs=chrome..69i57&sourceid=chrome&ie=UTF-8 מועתק]... תמשיך לבד. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז באב ה'תש"ף 09:18, 17 באוגוסט 2020 (UTC)
::::זה נוצר על ידי משתמש חדש, אתה מוזמן לראות פרקים אחרים, מלבד זאת, אנו מוסיפים את דברי רבו"נ על הפרקים | נכתב בשעה 09:31 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[כ"ז באב]] [[תש"פ]] מגיע משיח.
:::::ר' חיים שליט"א, אשמח אם תכתוב איזה ערכים לדעתך דרוש לכתוב או לכתוב מחדש. לדידי עצם בחירת המושגים בהם יש להשקיע ולהרחיב - הוא 'מלאכה' בפני עצמה ואשמח לקבל הכוונה מבר סמכא כמוך (כידוע שאת הערכים לאנציקלופדיה תלמודית בחר הרב זווין עד לסיום הסדרה כולה...). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:55, כ"ז באב, ה'תש"ף 09:55, 17 באוגוסט 2020 (UTC)

== הרב ישראל יצחק פיעקרסקי ==

בדף על הרב ישראל יצחק פיעקרסקי יש תמונה רציתי לדעת יותר פרטים על התמונה אם נודע לכם. כמו כן אם אפשר לראות התמונה השלימה. תודה רבה--[[משתמש:חיים ק.|חיים ק.]] - [[שיחת משתמש:חיים ק.|שיחה]], 20:05, י"ב באלול, ה'תש"ף 20:05, 1 בספטמבר 2020 (UTC)
:ככל הנראה לקחתי זאת מהספר "שמן ששון מחבריך" של הרב וולפא, באישור המחבר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ג באלול ה'תש"ף 20:32, 2 בספטמבר 2020 (UTC)
תודה רבה--[[משתמש:חיים ק.|חיים ק.]] - [[שיחת משתמש:חיים ק.|שיחה]], 17:49, י"ד באלול, ה'תש"ף 17:49, 3 בספטמבר 2020 (UTC)

== אני רואה שאתה דוקא נמצא כאן... ==

אם תוכל להרחיב את הערכים [[נצח]] ו[[הוד]] שעם היותם הכי יסודיים הם קצרים ביותר.--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • י"ג באלול ה'תש"ף • 22:06, 2 בספטמבר 2020 (UTC)
:{{בוצע}} לא הכי טוב לדעתי, אבל לפחות.. [[משתמש:אור וחיות|אור וחיות]] - [[שיחת משתמש:אור וחיות|שיחה]], 10:04, י"א בכסלו, ה'תשפ"א 10:04, 27 בנובמבר 2020 (UTC)

== בקשת חסימה ==

אבקש לחסום את המשתמש האנונימי שנכנס למלחמת עריכה בערך [[צוואת הרבי]] ומסרב לנהל דיון. --[[משתמש:איצקוקו|איצקוקו]] - [[שיחת משתמש:איצקוקו|שיחה]], 11:18, י"ח בחשוון, ה'תשפ"ב 11:18, 24 באוקטובר 2021 (UTC)
:רק להעיר את תשומת {{א|איצקוקו|לבך}} חיים נהר כבר לא פעיל, ובערך שנתיים שהוא לא מפעיל מערכת..
::אני פעיל רק אם מפעילים אותי בדף השיחה, ומשום מה המערכת הפסיקה לעדכן אותי על הודעות שכותבים לי בדף השיחה. ואני עדיין מוגדר כמפעיל מערכת ומבצע בקשות אישיות או יוצאות דופן שדורשות התערבות מיידית. בהצלחה!--[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ד' בכסלו ה'תשפ"ב 22:57, 8 בנובמבר 2021 (UTC)
:::עליך נאמר הברכה הנדירה ברוך מחיה המתים --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 23:11, ד' בכסלו, ה'תשפ"ב 23:11, 8 בנובמבר 2021 (UTC)

== פורטל ==
חיים תוכל להסביר לי בבקשה איך עורכים פורטל? {{אנונימי}}

== שלום רב! ==

בס"ד
אני זקוק בדחיפות לתמונת הרבי מסדיגורא
http://chabadpedia.co.il/images/1/12/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F.JPG

==מגדילים את המעצמה החב"דית==
:{{א|חיים נהר}} אתה מוזמן להשתתף [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|כאן!]] זקוקים לעורכים כמוך! --[[חב"ד|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[ליובאוויטש|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] - [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|כולם מתגייסים להגדלת המעצמה החב"דית]] 10:55, 23 במאי 2022 (UTC)
::במקום להוסיף 400 ערכים, הייתי מציע למחוק 4000 ולשפר את הערכים הקיימים. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד בתמוז ה'תשפ"ב 11:38, 13 ביולי 2022 (UTC)
:::אתה ושיע תמיד באותו ראש {{קריצה}} --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 11:52, 13 ביולי 2022 (UTC)
::::אנחנו כבר זקנים... תמשיכו בגישתכם בכל הכוח בלי להתפעל:) --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ד בתמוז ה'תשפ"ב 11:53, 13 ביולי 2022 (UTC)
:::::אגב . היית שליח בא. נכון? --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 12:00, 13 ביולי 2022 (UTC)
::::::יש לכבודו הזקן מייל? --[[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|זינגען א ניגן]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|הדברן החסידי]] [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב"דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 14:23, 13 ביולי 2022 (UTC)
:::::::מורי ורבי שליט"א, [[תבנית:היום יום/כ"ג סיון|נקוט האי כללא בידך]]. באהבת חסידים. לחיים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:50, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ב 06:50, 14 ביולי 2022 (UTC)

== שאלת תם ==

האם בכוונת הועדה הרוחנית לטפל אי פעם מתי שהוא בערך הזה - [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים - רוחנית]]?

זה נוגע להרבה דיונים פנימיים על כל מיני ערכים, [[שיחה:הפיגוע בבית חב"ד מומבאי|לדוגמא]]. תודה.

[[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 12:34, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ב ''(13 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 12:34, 13 ביולי 2022 (UTC)
:כן, ברגע שיתחילו לנסח להם שאלות, הם יתחילו לענות תשובות שיכנסו (בין היתר) בדף זה. אם לא תהיה השתתפות [[חב"דפדיה:דיונים מקדימים ועדה רוחנית|כאן]], אין סיבה שהדף יתמלא מעצמו ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד בתמוז ה'תשפ"ב • 15:51, 13 ביולי 2022 (UTC)
::לא מספיק מה שכבר יש שם? אני חושב שכבר אפשר לגבש משם כמה כללים. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|שיח סוד]] ~ 20:43, י"ד בתמוז, ה'תשפ"ב ''(13 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:43, 13 ביולי 2022 (UTC)
:::מה שחסר זה רק השתתפות של משתמשים. הגיע אלי בשורה ששאלה אחת כבר הועברה לוועדה הרוחנית וכנראה כבר התקבלה תשובה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד בתמוז ה'תשפ"ב • 22:14, 13 ביולי 2022 (UTC)

== זכויות יוצרים ==

שלום וברכה,
מה לגבי זכויות יוצרים על התמונה הזו?
https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9D_%D7%91%D7%9B%D7%A0%D7%A1_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D.JPG
וזו?
https://chabadpedia.co.il/images/1/13/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F.JPG
:מדוע הנך שואל? חיים נהר לא כאן חודשים רבים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:12, כ' באב, ה'תשפ"ג).
::שלח לינק לדף התמונה ולא לתמונה עצמה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ז באב ה'תשפ"ג 10:31, 14 באוגוסט 2023 (UTC)

== חשבון משתמש ==

שלום, האם תוכל למזג את שם המשתמש העכשווי שלי לשם המשתמש החדש שפתחתי כך שיישאר חשבון אחד עם השם החדש? {{לא חתם|אנא עבדא דקודשא בריך הוא}}
:{{א|אנא עבדא דקודשא בריך הוא}} א. חיים נהר אינו פעיל, אנא פנה ל[[משתמש:שיע.ק]] או ל[[משתמש:חלוקת קונטרסים]]. ב. שם המשתמש שלך ארוך מדי, אנא קצר אותו. בהצלחה!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (00:45, ג' בתשרי, ה'תשפ"ד)

==משל לחכמה==
חיים נהר - אם אתה פעיל - מה המקור למשל (המוצלח) בערך של [[חכמה]] של הבזק המצלמה--[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מרגיש מגושם? - תלמד גאומ"ש!]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|סדר נייעס]] 03:19, 27 בדצמבר 2023 (UTC)

:כמעט ולא פעיל. המשל הוא שלי וללא אחריות. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בטבת ה'תשפ"ד 14:52, 31 בדצמבר 2023 (UTC)

== תמונת הרב ברוך שמעון שניאורסון ==

האם אפשר להעלות את התמונה לויקישיתוף? לערך המקביל בויקיפדיה?

מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן

2025-04-10T07:37:23Z

37.60.47.152: /* ההלשנה */

{{איחוד|י"ט כסלו - חג הגאולה|מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|סיבה=אין צורך בשני ערכים כפולים כמעט, יש לתמצת בבהירות ובצורה אנציקלופדית את כל הציטוטים והסיפורים לערך אחד}}
{{לשכתב|הערך מורכב מאוסף ציטוטים וסיפורים, לא ערך אנציקלופדי}}
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי בו היה אסור [[אדמו"ר הזקן]]]]
'''מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]]''' הוא כינויה של פרשיה במהחכה נאסר מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] - אדמו"ר הזקן על רקע ה[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט בכסלו]] - יום הגאולה ממאסרו - כחג הגאולה וכ'ראש השנה לחסידות'.
[[קובץ:חדר בפטרובלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תא בכלא הסמוך לזה שבו היה אסור אדמו"ר הזקן]]

==היסטוריה==
[[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|361x361 פיקסלים|בובת שעווה של אדמו"ר הזקן, מוצב כיום בתערוכת בית הכלא - מבצר 'פטרובלסקיא קרעפאסט', הבובה מוצבת בפתח התערוכה ולצידה שלט ברוסית המספר על מאסרו של "הרב הגדול ביותר של היהודים"]]

===ההלשנה===
[[התייסדות תורת החסידות]] רוממה את מצב היהודים בגשמיות וברוחניות, כאשר טעמו מתורת החסידות והיו שהחלו לנהוג בדרכיה. אבל היו שקיטרגו אם בתמימות כאשר תמהו על דרך חדשה ולא ידועה ואם מקנאה על ההצלחה הגדולה מאוד לרומם יהודים ולקרבם בשמחה ובחיות לענייני תורת הסוד.

לעומת רבים וטובים שהתקרבו ועודדו, נוצרה קבוצת התנגדות שמעוזה בליטא, ואנשי הקבוצה פעלו להיאבק בכל דרך כשרה או פסולה והעיקר להסיט
מהמסילה את ראשי החסידות. וכך בדרך מוזרה ואכזרית זו הובילו [[התנגדות לחסידות|התנגדות]] עזה, מצד רבנים רבים שבראשם ה[[גר"א]].

למרות ההתנגדות, [[תנועת החסידות]] התפשטה אז גם במעוזי ההתנגדות, בדוגמת [[ווילנא]]. לאחר פטירת הגר"א בשנת [[תקנ"ח]], הקימו המתנגדים וועד מיוחד, שנועד לנהל את המלחמה בחסידים על ידי הלשנתם לשלטונות{{הערה|שם=מגילה|מגילת י"ט כסלו, [[תשי"ב]].}}.

במהלך המאבקים פעלו המתנגדים באלימות קשה ביותר נגד חסידים עד שהחליטו להיפטר חס ושלום מראש החסידים באמצעות עלילה כי הוא בוגד בשלטון הצאר, כאשר היה סביר שיקבל עונש על בגידה.

הלשנה על [[אדמו"ר הזקן]] הוגשה בד' סיוון [[תקנ"ח]]. בכתב המלשינות שהוגש הוצג רבינו הזקן כקושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים וכו', ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר [[וילנא]] (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה ה[[עברית]] המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.

ביום י"ג אלול הורה הצאר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של [[ליטא]], את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא{{הערה|ספר המאסר הראשון, יהושע מונדשיין}}.

===המאסר===
בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] באו מספר חיילים לקחת את האדמו"ר הזקן, אך הוא הסתתר, וברח לשדה הסמוכה. לאחר התייעצות עם מספר קרוביו שבראשם רבי [[שמואל מונקס]] החליט אדמו"ר הזקן לחזור לעירו ולהיתפס. החיילים חזרו באיסרו חג, ואז נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר. בו ביום כתב אדמו"ר הזקן מכתב לכלל חסידיו, בו חיזק אותם בתקווה וביטחון, ובנוסף מזהיר אותם לבל יפגעו במתנגדים{{הערה|שם=מגילה}}. מסופר שמאסרו של אדמו"ר הזקן היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83.}}.

כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את החסיד ר' [[יעקב סמיליאנער]] לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"ר הזקן.
כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, ואת העובדה שרבי יעקב לא בירר את שם אם אדמו"ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה{{הערה|[[ספר הצאצאים]]}}.

===בבית הסוהר===
אדמו"ר הזקן הובל בכרכרה במשך מספר ימים, עם הפסקת שבת, עד שהגיע ל[[מבצר הפטרופבלי]] ב[[פטרבורג]], שם הושם במאסר.

בתחילת מאסרו ישב הרבי בתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו.

לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית הסוהר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור.

כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד [[אדמו"ר הזקן]] לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים. את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו ואת טהרת לבבו.

במהלך ימי המאסר ביקר מספר פעמים בתאו של [[אדמו"ר הזקן]] אחד השרים החשובים ביותר ב[[רוסיה]], באחת הפעמים שאל השר את האדמו"ר הזקן: ב[[תורה]]{{הערה|פרשת בראשית פרק ג' פסוק ט'.}} מסופר שכאשר [[אדם הראשון]] 'התחבא' מ[[אלוקים]] בהיותו ב[[גן עדן]] שאלו הקב"ה "איכה?", וכי הקב"ה לא ידע היכן הוא? ענה לו אדמו"ר הזקן שזה היה על מנת שאדם לא יבהל, אך השר לא היה מרוצה מתשובה זו ואמר שאת פירוש זה [[רש"י]] אומר באותו הפסוק, אך ברצונו לשמוע מה אדמו"ר הזקן על זה, ענהו אדמו"ר הזקן: שאלת הקב"ה לאדם הראשון היא לא רק שאלה של בירור המקום הגאוגרפי שלו, והיא לא מופנית אל אדם בלבד, שאלה זו מופנית בכל יום אל כל אדם ואדם, היכן אתה? מה אתה עושה? כיצד אתה פועל? והמשיך אדמו"ר הזקן: "אדוני השר, כל יום ויום מאז הולדתך לפני כך וכך שנים (כאן נקט אדה"ז במספר שנותיו של השר) הקב"ה שואל אותך "איכה?" איפה אתה?".

תשובה זו פעלה רושם אדיר על השר, הוא במיוחד התפעל מכך שאדמו"ר הזקן ידע את מספר שנותיו אף שבדרך הטבע לא היה לו שום דרך לדעת זאת. כמובן שהתפעלותו של השר החשוב השפיעה וזירזה את שיחרורו של אדמו"ר הזקן.

ביום [[י"ט כסליו]]{{הערה|רשימות היומן}}, התגלו אל [[אדמו"ר הזקן]] רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל אדמו"ר הזקן את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]], אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות.

==תיק החקירה==
{{להשלים|סיבה=}}

===הגאולה===
====גאולת י"ט כסלו====
ב[[יום שלישי]], "פעמיים כי טוב" - [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו תקנ"ט]], יצא לאור משפט [[אדמו"ר הזקן]] כי הוא חף מכל פשע, לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר מהמאסר ב[[פטרבורג]] שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של ה[[חסיד]] ר´ [[מרדכי מליעפלי]].

במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו,
:יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של [[המגיד ממזריטש|רבינו הקדוש]] נשמתו עדן,
::וכשקריתי בס'[פר] [[תהלים]] בפסוק '[[פדה בשלום נפשי]]',
:::קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.}}

====גאולת כ' כסלו====
באותו בית בו התגורר ר' [[מרדכי מליעפלי]], התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד]]ים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.

משראה המתנגד את [[אדמו"ר הזקן]] נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר".

בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]{{הערה|באותו ביקור ניבא [[אדמו"ר הזקן]] שחתנו, [[אברהם פרץ]], ימיר את דתו}}.

[[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה.

החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ [[מרדכי מליעפלי]] ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את [[אדמו"ר הזקן]] לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.

המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{הערה|1=כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופ[[רש"י]] "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.}}, שתה כוס [[מים]] חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.

"החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד".

למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדמו"ר הזקן מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אספר לכם משל. [[משל]] לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?}}

סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה{{הערה| [[בית רבי]]}}

==מנהגי י"ט כסלו==
{{ערך מורחב|י"ט כסלו - חג הגאולה}}
על יום גאולת [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה ל[[דא"ח]] אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]]. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}}

יום זה הינו יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים ל[[תורת הנגלה|תורה הנגלית]] ו[[תורת החסידות|דא"ח]] ברבים, וחיזוק [[דרכי החסידים]] באהבת רעים.

ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]] - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.

== מגילת י"ט כסלו ==
{{ערך מורחב|מגילת י"ט כסלו}}
היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. [[אדמו"ר הזקן]] לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא"{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] עמ' רכב.}}.

מאה שלושים ושמונה שנה לאחר מכן, הודפסה על ידי הוצאת [[קה"ת]] "מגילת י"ט כסלו", שבהקדמתה ההוראה: "כדי לפרסם נס הגאולה נכון להודיע מקודם ברבים, אשר ביום חג הגאולה י"ט כסלו הבע"ל, בעת ההתוועדות, יקראו חוברת זו ויבואו לשמוע אותה. ובתור בעל הקריאה יבחרו אדם חשוב בשפת חלקות, ואשר טרם יקראה ברבים יעבור עלי' בינו לבין עצמו, כדי שיוכל אח"כ לקרותה בשפה ברורה ובלשון צחה".

והסברה בצידה: "ידוע ומפורסם מנהג חסידי חב"ד, אשר בכל התועדות י"ט כסלו, כשמתאספים יחד לחוג את חג
החגים . . מספרים אודות מהלך המאורע של המאסר והגאולה. בעת האחרונה הנה, מסבות לסבות שונות, נפסק מנהג טוב זה בהרבה מקומות. וכדי לחדש ולחזק אותו מדפיסים אנו בחוברת הנוכחית פרשת י"ט כסלו באופן קיצורי. והיא ליקוט משיחותיו וסיפוריו של כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש ובשעתו הוגה על ידו".

את המגילה שנדפסה בשנת [[תרצ"ז]], מסר [[אדמו"ר הריי"צ]] לתרגום ל[[לשון הקודש]] - אשר נדפס בחוברת '[[התמים]]' באותה שנה. ובחוברת האחרונה שנדפסה בשנת [[תשי"ב]], עם הוספות.

==שינויים באופני ההנהגה==
לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"צ{{דרוש מקור}}, שהשינוי היה באופן ההנהגה{{דרושה הבהרה}}, וכמו כן בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר [[ניגון ברוך הוא אלקינו]] ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=ניגון&pgnum=60 אוצר סיפורי חב"ד] מ[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.}}.

{{י"ט כסלו}}

==ראו גם==
* [[י"ט כסלו - חג הגאולה]]
* [[ראש השנה לחסידות]]
* [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]
* [[פטרבורג]]
* [[מגילת י"ט כסלו]]

==לקריאה נוספת==
* הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו"ר הזקן
*[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ו[[מתנגדים]] ב[[ווילנה]] לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]].
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] - [[שניאור זלמן ברגר]].
* [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] - [[שלום דובער לוין]].
* '''נשיאים במאסר''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים.
*הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]] כפי שנכתב על ידי הרבנית שטערנא שרה אשת אדמו"ר הרש"ב, תשע"ב.
*'''קטונתי מכל החסדים''', פרשת המאסר והגאולה מזווית לא מוכרת, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1886, עמוד 57

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
* הרב [[שלמה כץ]], '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה]''', באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]
* ועד חיילי בית דוד, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65498 ראש השנה לחסידות]''' - קובץ [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשע"ב]] {{PDF}}
*הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65536 ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?]''', עיתון בשבע - {{אינפו}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73045 מחקר: המבצר בו נאסר רבינו הזקן - לא נהרס]''', [[שבועון בית משיח|בית משיח]], טו כסלו התשע"ג (29.11.2012)
*מכון אור החסידות, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fc2b4d9eddb4_1606595801.pdf י"ט כסלו - סיפורים וביאורים הקשורים בענינו של יום]''' {{PDF}}{{COL}}
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=557&CategoryID=411 מאסר וגאולת רבנו הזקן]''', במדור 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/105547/ מגילת י"ט כסלו עם הגהות הרבי]''' להורדה {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:י"ט כסלו]]

שיחה:שלום דובער וולפא

2024-08-27T21:03:09Z

37.60.47.152: /* קונטרס "קבלת פני משיח צדקנו" */

האם מותר לכתוב רק שירות ותשבחות או גם ביקורת?

מתאים לכתוב מה שקשור לערך באנציקלופדי'ה חב"דית. אם יש לך ספק, אתה יכול לשלוח את החומר שאתה מסתפק בנוגע אליו לכתובת הדוא"ל: infopedia770@gmail.com הצלחה רבה. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:55, 10 יוני 2007 (EDT)

==הוספת קישור למכתב של הרב וולפא==
היכן ניתן להכניס קישור בתוך הערך למכתב של הרב וולפא שהתפרסם ב http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 (ובבית משיח)? [[משתמש:יואל|יואל]]
:בקישורים חיצוניים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 10:22, 26 מאי 2009 (EDT)

==תמונה מכובדת==
אני בטוח במאה אחוז כי ישנם תמונות חדשות ומעודכנות יותר של הרב וולפא. מכבודו של הרב ומכבוד חב"דפדיה לעדכן לתמונה חדשה יותר ואיכותית יותר. [[משתמש:יואל|יואל]]
:התמונה שהוספת לדעתי פחות מכובדת מהקודמת. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::"למה, כובע?" [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:::אכן כן, [[שני מקיפים]]...[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
::::צדקת ממני. הכנסתי תמונה זו בשל היותה א) איכותית יותר ב) הוא "נראה רב"... [[שיחת משתמש:יואל|יואל]] * [[משתמש:יואל|משנה חב"דפדית על רגל אחת]]
:::::נו..כדאי עכ"פ למצוא תמונה איכותית אבל שוב, עם כובע. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]] :::::::בדרך כלל הרב הנכבד לא עונד דגלון כך שמוזר לשים תמונה חד פעמית. 23:53, 25 ביולי 2016 (UTC)

== מרחפת ==
הרב וולפא הקים את ארגון מרחפת, שמטרתו הפצת תורתו של הרבי ברחבי העולם, בכללו 'שיחה פקס', כתיבת הנחות לשיחות ומאמרים, במסגרת הארגון הודפסו מכתבים שונים של הרבי ועוד, וקונטרסים שונים.
כרגע זה מוכנס בגוף הערך הנוכחלי, אך צריך להופכו לערך בפני עצמו, עלו והצליחו

::ערך מושקע כיאה לאישיות מוכבדת וידועה, יישר כח לעוסקים במלאכה. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 05:40, 23 במאי 2010 (UTC)
:::ועדיין יש מה להרחיב. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 22:32, 23 במאי 2010 (UTC)
:::: אכן מרחפת נהי' ערך נפרד אבל בגוף הערך על הרב וולפא לא מוזכר פעולותיו במרחפת? ועוד והוא עיקר כל עסקנותו מתחילה רק בתש"מ. מרחפת (לפי הערך) הוקמה בתשכ"ח. [[משתמש:פרידבערג|פרידבערג]] - [[שיחת משתמש:פרידבערג|שיחה]] 20:14, 23 בנובמבר 2011 (UTC)

== התייחסות הרבי לספריו ==

איפה אוכל לקרוא על התייחסות הרבי לחיבוריו בנושא זיהוי כמשיח? הערך מתעלם מכך --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:31, 13 באוקטובר 2010 (UTC)
:לאחרונה התפרסם בליקוט מענות קודש נ"ב שהרבי הורה שלא להדפיס את 'קבלת פני משיח צדקנו' הרבי אישר אח"כ? הרב שליט"א לא ידע מכך? מישהו יודע?--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 14:58, כ"ו באייר, ה'תש"ף 14:58, 20 במאי 2020 (IST)
::::לאחרונה התפרסם... עיין [https://col.org.il/news/30550 כאן]. קרא עד הסוף, או רק את הסוף [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 15:17, כ"ו באייר, ה'תש"ף 15:17, 20 במאי 2020 (IST)
:::::הקישור ששלחת לא התפרסם לאחרונה, אבל אפשר לראות בקישור [https://chabad.info/magazine/496613/ הזה] ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 22:52 • כ"ו באייר ה'תש"ף

==הניסיון האחרון==
שאלה: האם אמנם מטרת הקובץ "הניסיון האחרון" היא כמבואר בערך? האם אפשר להשיגו כיום? {{אנונימי}}
:אכן. נסה להשיג אצל המחבר. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז באב ה'תשע"א 08:41, 17 באוגוסט 2011 (UTC)

== שווער ==

לא מוזכר בגוף הערך על השווער (חותן שלו)....• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:37, 7 באפריל 2014 (UTC)
:מי זה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 22:01, 7 באפריל 2014 (UTC)

== חוששני שמשהו התבלבל... ==

הספר 'מבשר טוב' הוא תשובות על שאלות ששאלו אותו אברכים ליטאים באמצעות מערכת נחייג ונשמע, בשונה מ'הניסיון האחרון'. {{אנונימי}}
:תיקנתי תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ז בסיוון ה'תשע"ד 15:15, 15 ביוני 2014 (UTC)

== תגובת הרב מאזוז ==

מישהו יודע?--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.22|95.86.107.22]] 18:44, 29 באפריל 2019 (IST)
== תגובת הרב מאזוז וקישור לספר לקט שכחת הפאה==
ראה שמן ששון מחבריך בערכו ע"ז . .
הנה קישור לספר לקט שכחת הפאה: [http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/1(1).pdf]
--[[משתמש:לערנען גמו"ש|לערנען גמו"ש]] - [[שיחת משתמש:לערנען גמו"ש|שיחה]], 12:03, כ"ה בניסן, ה'תשע"ט 12:03, 30 באפריל 2019 (IST)

== קונטרס "קבלת פני משיח צדקנו" ==

הרבי אסר עליו להוציא באדר תשנ"ב, אך בפועל הוא הוציא את זה בניסן תשנ"ב, מישהו יודע מה היה? --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 18:23, 12 בפברואר 2022 (UTC)
:מי אמר שמה שהוא הוציא זה מה שהרבי שלל? הגיוני בהחלט שבעקבות תשובה זו השמיט דברים וכו'. באמת בקונטרס דניסן תשנ"ב זה לא כזה מפורש ולא כתוב באופן אקטואלי וזה דיי בסגנון 'יחי המלך'--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 18:32, י"א באדר א', ה'תשפ"ב 18:32, 12 בפברואר 2022 (UTC)
==מוזיאון גוש קטיף==
ניסיתי להוסיף לערך, קישור לאתר מוזיאון גוש קטיף שהרב היה יוזם הקמתו. וזה נחסם. כתובת האתר: gushkatifmuseum.com

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2024-08-27T21:01:14Z

37.60.47.152: /* ספאם */

{{בקשות ממפעילים}}


==שמות מוטעים==
{{בקשות ממפעילים/העברה}}


==מחיקה==
{{בקשות ממפעילים/מחיקה}}


== הגנה ==
{{בקשות ממפעילים/הגנה}}


==חסימות==
{{בקשות ממפעילים/חסימה}}


== ספאם ==
{{בקשות ממפעילים/ספאם}}


*https://breslevsheli.co.il/ אתר ברסלב שלי, לערך על הרב [[אליעזר שלמה שיק]]. (ברצוני להכניס מחיפוש חב"ד באתר) [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 04:57, י' באב, ה'תשפ"ד 04:57, 14 באוגוסט 2024 (IDT)
::לא הבנתי לאן יוביל הקישור? ומה הצורך באתר שכל הקשר שלו עם חב"ד הוא כמה תשובות המזכירות את חב"ד במילה אחת או שתיים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (05:50, י' באב, ה'תשפ"ד)

::: מה השאלה? כבכל כתובת אותה מבקשים להכניס לרשימה הלבנה, יהיה אפשר להכניס קישורים לאתר לדוגמה https://breslevsheli.co.il/, את התשובות בהם מוזכר מנהג חב"ד בקצרה או שמבואר באריכות ניתן להביא בערך בחב"דפדיה (כמו בכל בערכים על כל גדולי ישראל וידידי חב"ד), במקום שתוכנס התשובה עם כתובת ללא הקישור אפשר להכניס קישור. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 07:04, י' באב, ה'תשפ"ד 07:04, 14 באוגוסט 2024 (IDT)
::::הכנסתי. ישר כח גדול. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:37, י"ב באב, ה'תשפ"ד)

==הוספת את מוזיאון גוש קטיף==
ניסיתי להוסיף לערך [[שלום בער וולפא]] קישור לאתר מוזיאון גוש קטיף שהרב היה יוזם הקמתו. וזה נחסם. כתובת האתר: gushkatifmuseum.com

==החלפת טקסט==
{{בקשות ממפעילים/החלפת טקסט}}


== שינוי שם משתמש ==
{{בקשות ממפעילים/שינוי שם}}


[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]

שלום דובער וולפא

2024-08-27T20:55:08Z

37.60.47.152: /* שלימות הארץ */

{{דמות
| שם =הרב שלום דובער וולפא
| תמונה =הרב שלום דובער וולפא.jpg
| תאריך לידה =תש"ח
| מקום מגורים =[[ביתר עילית]]
| השתייכות =חב"ד
| תחומי עיסוק =מרבני חב"ד בארץ הקודש, ראש מכון הרמב"ם השלם
| תפקידים נוספים =יושב ראש עמותת 'ארץ ישראל שלנו', [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב"ד]] למען [[שלימות הארץ]].

}}

==תולדות חיים==
הרב שלום דובער וולפא נולד ב[[י"א באדר|י"א באדר א']] שנת [[תש"ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב [[יצחק זאב וולפא]] (מצאצאי [[הגר"א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולמד אצל המשפיע הנודע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] ע"ה וב'קבוצה' [[תשכ"ו]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].

על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קריית גת]] וניהל בה את [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת חב"ד קריית גת]], ועם השנים שידרג את מעמד הישיבה וההצלחה גרמה לנהירת תמימים לישיבה המוצלחת.

כדי לקדם את המוסדות הקים רשימה חב"דית לעירייה והרב וולפא ור' חיים שלום נכנסו לכהן כחברי עירייה מטעם חב"ד.

בשנת [[תשנ"ב]] תוך כדי משבר כספי שהיה בישיבה עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה. בשנת [[תש"ע]] עבר לגור ב[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה ושומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב"ם השלם]].

בשנת [[תשע"ח]] מונה הרב וולפא לשמש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]] במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור ב[[חסידות]] לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא [[גאולה ומשיח]] ונצחיותו של [[נשיא הדור]] וקיום הוראותיו של הרבי בנושא [[משיח]] ו[[שלימות הארץ]]. לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב [[זושא פויזנר]] אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".

== פעילותו הציבורית ==
===שלימות הארץ===
[[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]
בשנת [[תש"מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום. במלחמת [[חרבות ברזל]], הרב [[אלקנה שמוטקין]] מנהל [[ג'ם]] הוציא את דעת תורה במהדורה נוספת ובראיון לכפר חב"ד{{הערה|2044}} שיבח את הספר דעת תורה והמחבר הרב [[שלום בער וולפא]] ואף המליץ לכל אחד לקרוא הספר.

בשנת [[תשמ"ב]] (1982) הוציא לאור בהוראת הרבי את ספרו "[[שלום שלום ואין שלום]]" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

בשנת [[תשנ"ח]] הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, בשנת [[תשס"ה]] עמד בראש המאבק של [[חסידות חב"ד]] נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב [[ספר תורה]] לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.

בעקבות ההתנתקות יזם את הקמת [[מוזיאון גוש קטיף]] בירושלים. במוזיאון מידע רב על ההתיישבות היהודית בחבל עזה מתקופות קדומות ועד ההתנתקות. מטרת הקמת המוזיאון היתה למנוע הישנות של נסיגה דומה בעתיד.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.

ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ט]] רשם יחד עם [[ברוך מרזל]] אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.

לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע"ג]] עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי, ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות, הרב וולפא ביקש לרוץ במשותף עם מפלגות 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', אך משנכשלו המגעים, הודיע הרב וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט{{הערה|1= ראו לדוגמה [http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=74296 תוצאות האמת בכפר חב"ד], יב שבט ה'תשע"ג (23.01.2013), אתר [[חב"ד אינפו]]}}. בבחירות [[תשע"ה]] חזר בו הרב וולפא בתוכנית ברדיו אצל מוטי לביא ואמר שם שהורה בכתב ובעל פה להצביע למפלגת יחד בראשות [[אלי ישי]].

במלחמת [[חרבות ברזל]], פירסם בבית משיח ובאינפו, מאמרים המצדיקים את המלחמה בהובלת ראש הממשלה.

=== הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===
[[קובץ:מענה פרסום זהות משיח.png|100px|ממוזער|מענה הרבי אודות הקונטרס "קבלת פני משיח צדקנו" שחיבר הרב וולפא]]
בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"[[ידבר שלום]]".

בשנת [[תשמ"ג]] החל בכתיבת ספר העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים ב[[רמב"ם]] ובו ביאור על סימני מלך המשיח ברמב"ם. הרב וולפא שלח את החיבור לרבי בשנת [[תשמ"ד]] והרבי לא השיב. לאחר מכן קיבל את הסכמתם של הרבנים [[משה פיינשטיין]] ו[[זלמן שמעון דבורקין]] וכתב לרבי שמתכנן לקבל גם את הסכמתם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר כמה שבועות קיבל טלפון ממזכירו של הרבי, [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]], שהעביר לו את מענה הרבי בו שלל ממנו להדפיס, לדבר או לכתוב בכל ענייני משיח{{הערה|{{ציטוטון|לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין, מה שעניתי מאז, שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן, לחב"ד ולהפצת המעיינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. והנני מזהירו, שיפסיק לדבר, או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בעניני משיח – הן בשמו, והן בשם אחר, ע"י שליח וכיו"ב – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס ושלום יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם, או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח, וכל כיוצא בזה}}.}}{{הערה|כאשר שאל הרב וולפא את מזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] מדוע כאשר שלח לרבי את חיבורו לא ענה הרבי כלום ולאחר כמה חודשים נענה בתשובה כה חריפה, נענה, שבאותו יום בו קיבל את התשובה, הגיע מכתב מאחד הרבנים בירושלים בו כתב לרבי, ששמע שהרב וולפא עומד להוציא ספר שיגרום לחילול ה'}}. לאחר המענה ביקש הרב וולפא מחילה על שגרם עגמת נפש והרבי ענה: {{ציטוטון|פשוט – שבכל המכתב ודיבורי בכהנ"ל – לא היה בזה כלל וכלל משהו דהיפך הברכה ח"ו וח"ו. ואין גם עתה ח"ו וח"ו}}.

ב[[י"א ניסן]] [[תנש"א]] קיבל הוראה מהרבי {{ציטוטון|בטח חוזר דא"ח ברבים, והזמן גרמא ימות המשיח}}. לאחר אמירת [[השיחה הידועה]] ו[[דבר מלכות תזריע מצורע]] שהדרך הישרה להבאת הגאולה היא [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]], פנה אליו אחד מחברי [[בית דין רבני חב"ד]], ואמר לו לכתוב לרבי שרבני חב"ד ציוו עליו לשאול אם כעת ניתן להדפיס את הספר כיוון שהשתנו העיתים. תשובת הרבי היתה חיובית בהתאם להתייעצות עם [[ידידים מבינים]] והשמטת קטעים שעלולים להרחיק יהודים אחדים{{הערה|{{ציטוטון|באם ישמיט, לדעת ידידים מבינים, הקטעים שעלולים לרחק יהודים מבני ישראל מלימוד דא"ח, כדאי. אזכיר על הציון}}.}}. הרב וולפא עשה כהוראת הרבי, והספר יצא ב[[חשוון]] [[תשנ"ב]] בשם [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]] כשהרבי מברך את הוצאת הספר ומבקש שהרב וולפא ישלח לו עותק מכורך{{הערה|'''[https://chabad.info/magazine/496613/ פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר]''' ראיון עם הרב [[שלום דוב וולפא]] ב[[עיתון בית משיח]], שהתפרסם ב{{אינפו}}.}}.

בחורף [[תשנ"ב]] הוא כתב קונטרס בשם "קבלת פני משיח צדקנו" על סדר ההתגלות מלך המשיח על פי הרמב"ם. הרבי ענה במענה מ[[י"ג אדר א']] תשנ"ב {{ציטוטון|מכבר עניתי לו שמאמרים כאלה מרחיקים כו"כ מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה}}{{הערה|חשבונו של עולם, עמ' 143.}}. אמנם מאידך, ב[[ט"ז אדר א']] תשנ"ב, ענה הרבי ל[[אנ"ש]] ב[[לוד]] שכתבו בקשר לשיעור בעניני משיח האמור להתקיים במקומם, שהיו שרצו להביא את הרב וולפא לדבר על כך שהרבי הוא מלך המשיח והיו שערערו על כך, וכתבו אשר רב הקהילה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] אמר שבפני אלו המעוניינים לשמוע – שהרי מגיעים לשם כך לשיעור – אין בעיה לדבר בנושא, אמנם היו רבנים אחרים{{הערה|כאלו שחשבו שיש להם תוקף של "רבנים כלליים"}} שחפצו לבטל את השיעור: {{ציטוטון|אין לדיין ('''רב שעל אתר''') אלא מה שעיניו רואות}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד] (ע' 41) {{אינפו}}}}. בעקבות כך התקיים השיעור עם הרב וולפא בתוך סבב הרצאות ברחבי הארץ בבמהלך חורף תשנ"ב בהם הסביר את הצורך בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח.

בשנת [[תשנ"ג]] כשנושא זיהויו של הרבי כמלך המשיח צבר תאוצה משמעותית בעידוד הרבי, כתב הוא את הספר "יחי מלך המשיח" לבאר את פסק דין הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. הרבי אישר לשליח הרב [[יהורם אולמן]] מ[[אוסטרליה]] ללמוד מהספר עם מקורביו ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה{{הערה|יומן כסלו תשנ"ג.}}. כך גם להרב [[צבי גרינבלאט]] אישר הרבי לתרגם פרקים מהספר לספרדית ולהפיצם במקומו{{הערה|יומן 770 בית משיח}}.

בשנת [[תשנ"ד]] כתב הוא את הספר "מבשר טוב" המכיל שו"ת בענייני קבלת מלכותו של הרבי כמשיח (בתוספת ביאור פרטים נוספים במשנת חב"ד שהיו כאלו שהקשו אודותם בימים ההם) והספר זכה להסכמתו של הרבי{{הערה|מבשר טוב, עמ' ע"ו.}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" וחוברת בשם "ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ונאם ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח גם לאחר ג' תמוז ושלחו לחברי [[בד"ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס"ט]] הדפיס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.

=== ביתר ===
בשנת [[תשס"ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב"ם השלם]].

בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד. בשנת [[תש"פ]] הושק הכרך השמיני על פרקים יח-יט.

בשנת [[תש"ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות ארץ ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עילית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.

== ספריו ==
[[קובץ:פרדס שלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות']]
[[קובץ:לקט שכחת הפאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר לקט שכחת הפאה]]
{{טורים|תוכן=
*'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]], תש"מ.
*'''[[שלום שלום ואין שלום]]''', תשמ"א.
*'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסייה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.
*'''[[ידבר שלום]]''' (ב"כ) - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם כשמתמקד בהפרכת "חידושי" המ' דספר 'אבי עזרי'. (ניסן) [[תשמ"ז]]-[[תנש"א]]. מהספר הודפסו שני תדפיסים: '''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר [[הרמב"ם]]. [[טבת]] [[תשמ"ח]] ו'''ובערת הרע מקרבך''' עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר [[הרמב"ם]]. [[ניסן]] [[תשמ"ח]].
*'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]''' - מושגים ביהדות. [[תנש"א]].
*'''[[יחי המלך (ספר)]]''', [[תשנ"ב]].
*'''קבלת פני משיח צדקנו''', שאלות ותשובות בשיחות [[הרבי]] מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. [[ניסן]] [[תשנ"ב]].
*'''יחי המלך המשיח''' - ביאור גדרו ההלכתי של [[הרבי כמלך המשיח]] - על יסוד סימני [[בחזקת משיח]] המופיעים ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. יצא לאור בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ג]], בהסכמתם של הרבנים [[עובדיה יוסף]], [[מרדכי אליהו]], [[פנחס הירשפרונג]], [[משה שטרן]], [[מאיר מזוז]], [[בד"ץ קראון הייטס]] ושל כל [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].. הרבי אישר תרגום פרקים מספר זה לשפות שונות.
*'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מתשובות לשאלות שנשאלו על ידי אברכים שאינם חסידי חב"ד באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ"ד]].
*'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] ב[[קריית גת]].
*'''ספר סופר וסיפור''' - תשובה לספר יתבררו ויתלבנו של הרב [[יחזקאל סופר]], [[תשנ"ו]].
*'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים - [[תשנ"ח]]-[[תשע"א]]).
*'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב וולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.
*'''פרדס שלום - שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא]]ים. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.
*'''אוצר חידושים בש"ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת [[הרבי]] נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. יצא כרך אחד על ששה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. בהוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ט]].
*'''לקט שכחת הפאה''' - יסודות ומקורת לחובת לבישת [[פאה נכרית]] - תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תשנ"ט]].
*'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]''' - מקורות ל[[מנהגי חב"ד]] ולשיחות הרבי, תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תש"ס]].
*'''המותר בפיך''' - ביאור ב[[תניא]] פרק ל"ז - תשובה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], [[תשס"ב]].
*'''[[יקם שערה לדממה]]''' - בירור בדין הפיאות הנכריות מהודו - [[תשס"ד]].
*'''[[בין אור לחושך (ספר)|בין אור לחושך]]''' - שיטת חב"ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות גירוש יהודי גוש קטיף. [[תשס"ו]].
*'''[[הרמב"ם השלם]]''' על הלכות שבת (שמונה כרכים). [[תשס"ז]]-[[תש"פ]].
*'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג [[סיוון]] [[תשס"ח]].
*'''[[תומת ישרים תנחם]]'''{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72553 סקירה על הספר] {{אינפו}}}} תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת [[יחזקאל סופר]].
*'''משמיע שלום''' - ספר שיצא לקראת חתונת בנו{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/לרגל-חתונת-בנו-משמיע-שלום-ספר-חדש-לרב-ו לרגל חתונת בנו: "משמיע שלום" ספר חדש לרב וולפא] {{אינפו}}}}.
}}

==משפחתו==
*בנו, הרב [[עזריאל זעליג וולפא (ביתר)]] - מחנך ב[[תומכי תמימים ביתר עילית|ישיבת חב"ד ביתר]].
*אחיו הרב [[מנחם וולפא|מנחם מענדל חיים ברוך הלוי וולפא]] - שליח הרבי לעיר נתניה.
*בנו, הרב [[צבי הירש וולפא]] - משלוחי הרבי בישוב [[עומר]].
*בנו, הרב [[יוסף גדליה וולפא]] - ביתר
*חתנו, ר' [[אהרון סלומון]], קרית מלאכי
*חתנו, הרב [[נחמיה וילהלם]] - [[שליח הרבי]] ב[[בנגקוק]], [[תאילנד]]
*חתנו, הרב [[בנימין זאב גנדל]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]
*חתנו, הרב [[דובער פרבר]] - ר"מ ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריות]].
*חתנו, הרב [[אסף חנוך פרומר]] - [[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]]
*חתנו, הרב [[יונתן שפיצר]] - שליח הרבי בשכונת מנחם בגין בצפת, ומנהל 'בית חב"ד מגן דוד אדום'
*חתנו, הרב [[אברהם בקרמן]] - מנהל מכון חיה מושקא - [[מוסקבה]].
*חתנו, הרב [[מנחם פלמן]] - שליח הרבי לישוב [[עומר]].

== לקריאה נוספת ==
*'''מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]]''', גיליון לחודשים [[ניסן]]-[[אייר]] [[תש"ע]]. "מהיישוב החדש לתומכי תמימים" - הדרך של הרב וולפא לליובאוויטש.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Halperin-Fromer%20-%20Sivan%2024%2C%205778.pdf מקבץ של מכתבים הוראות תשובות ומענות שקיבל מהרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו]'''
* [https://www.hageula.com/authors/76.htm כל הכתבות של הרב שלום דובער הלוי וולפא] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב"ד אינפו]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28430 "הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול"] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון [[המבשר]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}
* מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/496613 פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר], ראיון ב[[שבועון בית משיח]] שפורסם באתר חב"ד אינפו, כ"ה בסיון ה'תש"פ {{בית משיח}} {{אינפו}}
* [https://www.hageula.com/news/view/25172.htm הערות על המצב: קודחים חור בספינה, ושואלים לאן נעלם הקב"ה?!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/israel/19402.htm חוברת דרך אמונה בחרתי להורדה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/press/19411.htm לא נבחר בכם!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/world/23527.htm כבר 17 שנה לגירוש: כשחסידי חב"ד התכנסו לזעוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}

[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/1043249/ הרב וולפא בשיחה מרתקת על קבלת המלכות • "אוזניים לשמוע"] {{שמע}} {{אינפו}}

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון] ([[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ב]]){{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית הגירוש מגוש קטיף {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63827 הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו"ש ([[אלול]] תשע"א)]{{וידאו}}
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/19412.htm הרב וולפא: אין במי לבחור, רק במלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/17550.htm שלימות הארץ • צפו: נאום הרב שלום דובער וולפא ב"התוועדות המרכזית"] באתר הגאולה {{הגאולה}}
[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1020922 כשהרב וולפא הזהיר מפני ההשלכות לגירוש מגוש קטיף] (חשוון תשפ"ד) {{וידאו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:וולפא, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת וולפא]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי שלום דובער וולפא]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]

נגלה וחוזר ונכסה

2024-07-09T17:43:47Z

37.60.47.152: /* דברי חז"ל */

'''נגלה וחוזר ונכסה''', הוא ביטוי בו מתארים [[חז"ל]] את אחד מהשלבים בביאת המשיח, כאשר מתכסה המשיח לאחר התגלותו הראשונה, ולאחר מכן תתרחש ההתגלות המלאה.

==דברי חז"ל==
במדרש רבה{{הערה|1=ראה שמות ה, כ. במדבר י"א, ב. רות ה ו.}} מקבילים חז"ל בין [[משה]] הגואל הראשון לבין [[מלך המשיח]] הגואל האחרון, כאשר בדומה לגאולת מצרים בה נעלם הגואל - משה רבנו למשך מספר חודשים, כך הגואל האחרון, יתגלה, יתכסה, ויחזור ויתגלה:

במדרש רבה{{הערה|1=ראה שמות ה, כ. במדבר י"א, ב. רות ה ו.}} מקבילים חז"ל בין [[משה]] הגואל הראשון לבין [[מלך המשיח]] הגואל האחרון, כאשר בדומה לגאולת מצרים בה נעלם הגואל - משה רבנו למשך מספר חודשים, כך הגואל האחרון, יתגלה, יתכסה, ויחזור ויתגלה:
{{ציטוט|תוכן=ר' ברכיה בשם ר' לוי: כגואל ראשון כך גואל אחרון, מה הגואל הראשון נגלה וחזר ונכסה מהן.. אף גואל אחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם.|מקור=רות פרשה ה סימן ו.|מרכאות=כן}}
[[רש"י]], בפירושו ל[[ספר דניאל]]
על הפסוקים (דניאל יב יא-יב) 'וּמֵעֵת֙ הוּסַ֣ר הַתָּמִ֔יד וְלָתֵ֖ת שִׁקּ֣וּץ שֹׁמֵ֑ם יָמִ֕ים אֶ֖לֶף מָאתַ֥יִם וְתִשְׁעִֽים׃ אַשְׁרֵ֥י הַֽמְחַכֶּ֖ה וְיַגִּ֑יעַ לְיָמִ֕ים אֶ֕לֶף שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה' כותב:
{{ציטוט|תוכן="אשרי המחכה וגו'" - ארבעים וחמש שנים נוספים על חשבון העליון שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה וכן מצינו במדרש רות וכן יסד ר' אלעזר הקליר (בסילוק יוצר פרשת החודש) ויתכסה מהם שבועים ששה.|מקור=דניאל י"ב י"ב.|מרכאות=כן}}
קיימים מקורות נוספים{{הערה|1=רבינו בחיי שמות ה, כ"ב בסופו. שיר השירים רבה פ"ד וברמב"ן. רות רבה פ"ה. תורת משה שמות ה, כב. ראה אור החמה על הזוהר שמות ז, ב. ויקהל ריב, א. ספר הגלגולים פי"ג. ראה גם המשך "בשעה שהקדימו" תער"ב חלק א' ע' תיט-כ. ועוד.}} המעידים על מצב זה של התכסות המשיח קודם התגלותו הסופית.

==שיטת הרמב"ם==

[[הרמב"ם]] בחיבור [[משנה תורה]] בסוף הלכות מלכים לא מביא פרט זה בפירוש כחלק מסימני מלך המשיח, אך [[הרבי]] מעיר{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=133&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמוד 105 הערה 74 בשולי הגליון].}} שזה לא מוכיח שהרמב"ם שולל אפשרות זו להלכה, כיוון שמביא כראיה לדמותו וסימניו של משיח מ[[בן כוזיבא]], שהסתתר במערות משך זמן לפני התגלותו.

הרבי מקביל את שתי הופעותיו של מלך המשיח - התגלותו הראשונה שלפני הכיסוי, והתגלותו המושלמת שלאחר הכיסוי - לשני השלבים ההלכתיים שמונה הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'.}}: "[[בחזקת משיח]]" ו"[[משיח ודאי]]"; וכן לשני השלבים בהתגלות משיח המוזכרים במכתב [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=361&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' ע' שט] ואילך.}}: "בן דוד" ו"דוד"{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=408&hilite= לקוטי שיחות חלק ט' ע' 381 בהערה].}}.
{{להשלים|פיסקא=כן}}

==אופן ההתכסות==
ממדרשי חז"ל לא ברור איך בדיוק תהיה התכסותו של משיח. האריז"ל{{הערה|ספר הגילגולים פרק י"ג.}} כותב {{ציטוטון|כמו שמצינו במשה רבינו ע"ה, שעלה לרקיע בגוף ונפש והיה שם מ' יום, כך משיח יזכה לאותה הנשמה ויכיר בעצמו שהוא המשיח... ואחר כך יתגנז המשיח בגוף ונפש}}, כמו שעלה משה רבינו אל [[הר סיני]] לקבל את התורה, ואחר כך יתגלה שוב.
{{להשלים|פיסקא=כן}}

==זמן ההתכסות==
ישנם כמה דיעות החלוקות לכאורה בהגדרת זמן הכיסוי. במדרש רבה{{הערה|רות ה ו.}} מובא כי זמן הכיסוי יארך ארבעים וחמשה ימים. לדעת [[רש"י]]{{הערה|דניאל פי"ב יב.}} זמן הכיסוי יהיה ארבעים וחמש שנים. אמנם ייתכן כי גם כוונת המדרש היא לשנים.

לדעת רבי אלעזר הקליר - לגירסת רש"י בדניאל - "ויתכסה מהם שבועיים ששה", שהם ארבעים ושתים שנים{{הערה|ניתן גם לפרש ארבעים ושנים ימים.}}.

==ניסיון האמונה==
במדרש{{הערה|במדב"ר יא, ב.}} כי "בתקופת כיסוי ה[[משיח]], כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו הוא אוכל שורשי רתמים ועלי מלוחים". ובכתבי האריז"ל{{הערה|"ארבע מאות שקל כסף" ע' רמ"א.}} מובא, כי הניסיון שהיה לבני ישראל בעת שמשה עלה לקבל את הלוחות, כשהשטן הראה להם דמות משה בשמים כאשר [[מלאכים]] מלווים את מיטתו, יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר המשיח עצמו יתכסה.

בקשר לשלב זה כתוב אודות ניסיון נוסף: כשבתחילה מתגלה המשיח רק "לעדת המייחלים לו"{{הערה|1=אגרות [[הרמב"ן]] חלק א' ע' שכ"ב. וכן בכתבי ה[[אריז"ל]] שעה"ג פי"ג.}}, אך בבוא העת, יתגלה לכל ישראל. ומובא בספרים{{הערה|פסיקתא רבתי לד.}} שבדור הגאולה יהיו [[צדיקים]] ו[[תלמידי חכמים]] שלא יכירו את המשיח מתחילה, ויתנגדו לו. אך לבסוף יתקיים "ואויביו אלביש בשת" - אלו החולקים עליו, והם "מבינים ואומרים בוודאי זה מלך המשיח", "אבל כל המאמין משנה הראשונה כופלים לו שכרו כפלי כפלים".

==התהליך בדורנו==
{{ערך מורחב|נצחיות חייו של הרבי}}
בשבת פרשת וירא [[ה'תשנ"ב]] אמר [[הרבי]] כי בדורנו "ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם '''ההתגלות דמשיח'''". מזה מובן שהתהליך של 'נגלה' כבר היה.

אף את תקופת "נכסה" רבים מפרשים שהחלה בג' תמוז ה'תשנ"ד, מאז איננו זוכים לשמוע ולראות את [[הרבי מלך המשיח שליט"א]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.merkazato.co.il/משיח-וגאולה/ מה המקור לכך שמשיח לא יתגלה לכולם בשווה בתחילה?] הרב [[שלום דובער וולפא]], באתר [[מרכז את"ה בארץ הקודש]]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69700 משיח נגלה ונכסה וחוזר ונגלה], לקט מקורות באתר {{אינפו}}

==ראו גם==
* [[נצחיות חייו של הרבי]]

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]]
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]

אהל מנחם מענדל צפת

2024-06-22T21:03:56Z

37.60.47.152:

{{ישיבה
|שם=ישיבת תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל
|תמונה=אהל מ"מ הדמיה.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה (הדמיה)
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[א' אלול]] [[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]
|מייסד=הרב [[חיים קפלן]], הרב [[שניאור זלמן קפלן]] הרב [[שמואל מישולובין]]
|ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]
|משגיח ראשי=הרב עזריאל שיימוס
|מנהל רוחני=הרב [[שמואל מישולובין]]
|מספר תלמידים= כ-80
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל''', הינה ישיבה קטנה חב"דית למצויינים, בעיר הקודש [[צפת]], בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הישיבה שוכנת בקמפוס 'ישראל אריה ליב' - שע"י [['כולל-חב"ד']], השוכן במרומי הר כנען.

==היסטוריה==
בשנים שקדמו לייסוד הישיבה, הופעלה בצפת תכנית 'הכנה לישיבה' עבור תלמידי כיתה ח' העולים לישיבה, בניהולו של שליח הרבי ביישוב פוריה עילית הרב שניאור זלמן גערליצקי.

בהמשך לפעילות זו, לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הודיעה הנהלת אגודת קרית חב"ד צפת{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120614 לקראת תשפ"א: ישיבה קטנה חדשה למצוינים תפתח בצפת] {{חב"ד און ליין}}.}} בראשותו של הרב [[חיים קפלן]] על פתיחת ישיבה קטנה תחת הנהלת חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]].

הישיבה נוסדה עם כ-30 תלמידים במבנה נפרד במתחם [[ישיבת צעירי השלוחים (צפת)|ישיבת צעירי השלוחים]] (קמפוס ישראל אריה לייב), כאשר בראש שתי הישיבות עומד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הקווים המאפיינים את הישיבה הינם יחס אישי וייחודי ורף לימודים גבוה.

ב[[חודש טבת]] [[תשפ"א]] פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים, בבנין החדש נבנה זאל גדול ומרווח, חדר אוכל ייחודי, כיתות וחדרים. בחודש אדר תשפ"ב נערך אירוע גזירת הסרט והקדשת הבניין החדש של ישיבת "אהל מנחם מענדל" בצפת, ונקרא "בית שלמה" על שמו של הנדיב ר' שלמה בן ר' בנימין פיליפסון{{הערה|[https://col.org.il/news/136449 לקראת חנוכת הבית: הקדשת הבניין החדש ל"צעירי השלוחים"] {{חב"ד און ליין}}}}.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-80 תלמידים.

==צוות הישיבה==

{{טורים|;הנהלה
*הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[חיים חייקל קפלן]] - מנכ"ל ויו"ר המוסדות
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני
*הרב עזריאל שיימוס - משגיח ראשי
;שיעור א'
*הרב [[שלום בנציון פרידמן|בן ציון שלום פרידמן]] - ר"מ לעיונא
*הרב דוד אליהו משה יוניק - משפיע
*הרב איתמר זילברשטרום - ר"מ לגירסא
;שיעור ב'
*הרב יוסף יצחק אלמליח - ר"מ לעיונא
*הרב הלל אניקסטר - משפיע
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מג"ש בחסידות
*הרב מנחם מענדל קפלון - נו"נ בגירסא והלכה
;שיעור ג'
*הרב מנחם מענדל קופרמן - [[ר"מ]] לעיונא
*הרב מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע
*הרב שניאור זלמן וקסלשטיין - נו"נ לגירסא והלכה
*הרב יעקב בטקין - נו"נ בגירסא
;הועד הרוחני
*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[מנחם מינצברג]] - חבר הועד הרוחני ור"מ בתורת רבינו

* הרב שלום קנייבסקי משגיח גירסא

;הנהלה גשמית
*הת׳ חיים משה וובר - מנהל
*ר’ חיים אדרעי - מנהל מטבח
*הרב שמואל דוידזון - מנהל חשבונות
*מנחם מענדל בלוך - אחראי משרד ומזכיר
}}

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה שהיא שליחות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122678 צפת: בישיבה החדשה מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשפ"א]''' {{COL}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

אהל מנחם מענדל צפת

2024-06-22T20:59:25Z

37.60.47.152: הוספת מייסד

{{ישיבה
|שם=ישיבת תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל
|תמונה=אהל מ"מ הדמיה.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה (הדמיה)
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[א' אלול]] [[תש"פ]]
|תאריך סגירה=
|מיקום= הגדוד השלישי 5 [[צפת]]
|מייסד=הרב [[חיים קפלן]], הרב [[שניאור זלמן קפלן]] הרב [[שמואל מישולובין]]
|ראש הישיבה=הרב [[שניאור זלמן קפלן]]
|משגיח ראשי=הרב עזריאל שיימוס
|מנהל רוחני=הרב [[שמואל מישולובין]]
|מספר תלמידים= כ-80
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים - אהל מנחם מענדל''', הינה ישיבה קטנה חב"דית למצויינים, בעיר הקודש [[צפת]], בראשותו של הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הישיבה שוכנת בקמפוס 'ישראל אריה ליב' - שע"י [['כולל-חב"ד']], השוכן במרומי הר כנען.

==היסטוריה==
בשנים שקדמו לייסוד הישיבה, הופעלה בצפת תכנית 'הכנה לישיבה' עבור תלמידי כיתה ח' העולים לישיבה, בניהולו של שליח הרבי ביישוב פוריה עילית הרב שניאור זלמן גערליצקי.

בהמשך לפעילות זו, לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הודיעה הנהלת אגודת קרית חב"ד צפת{{הערה|1=[https://col.org.il/news/120614 לקראת תשפ"א: ישיבה קטנה חדשה למצוינים תפתח בצפת] {{חב"ד און ליין}}.}} בראשותו של הרב [[חיים קפלן]] על פתיחת ישיבה קטנה תחת הנהלת חתנו, הרב [[שמואל מישולובין]].

הישיבה נוסדה עם כ-30 תלמידים במבנה נפרד במתחם [[ישיבת צעירי השלוחים (צפת)|ישיבת צעירי השלוחים]] (קמפוס ישראל אריה לייב), כאשר בראש שתי הישיבות עומד הרב [[שניאור זלמן קפלן]].

הקווים המאפיינים את הישיבה הינם יחס אישי וייחודי ורף לימודים גבוה.

ב[[חודש טבת]] [[תשפ"א]] פתחה הישיבה בקמפיין לבניית בנין חדש בקמפוס הישיבה שיתחבר לבניינים הקיימים, בבנין החדש נבנה זאל גדול ומרווח, חדר אוכל ייחודי, כיתות וחדרים. בחודש אדר תשפ"ב נערך אירוע גזירת הסרט והקדשת הבניין החדש של ישיבת "אהל מנחם מענדל" בצפת, ונקרא "בית שלמה" על שמו של הנדיב ר' שלמה בן ר' בנימין פיליפסון{{הערה|[https://col.org.il/news/136449 לקראת חנוכת הבית: הקדשת הבניין החדש ל"צעירי השלוחים"] {{חב"ד און ליין}}}}.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-80 תלמידים.

==צוות הישיבה==

{{טורים|;הנהלה
*הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[חיים חייקל קפלן]] - מנכ"ל ויו"ר
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מנהל רוחני
*הרב עזריאל שיימוס - משגיח ראשי
;שיעור א'
*הרב [[שלום בנציון פרידמן|בן ציון שלום פרידמן]] - ר"מ לעיונא
*הרב דוד אליהו משה יוניק - משפיע
*הרב איתמר זילברשטרום - ר"מ לגירסא
;שיעור ב'
*הרב יוסף יצחק אלמליח - ר"מ לעיונא
*הרב הלל אניקסטר - משפיע
*הרב [[שמואל מישולובין]] - מג"ש בחסידות
*הרב מנחם מענדל קפלון - נו"נ בגירסא והלכה
;שיעור ג'
*הרב מנחם מענדל קופרמן - [[ר"מ]] לעיונא
*הרב מנחם מענדל זילברשטרום - משפיע
*הרב שניאור זלמן וקסלשטיין - נו"נ לגירסא והלכה
*הרב יעקב בטקין - נו"נ בגירסא
;הועד הרוחני
*הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[דב מנחם דברוסקין]] - חבר הועד הרוחני
*הרב [[מנחם מינצברג]] - חבר הועד הרוחני ור"מ בתורת רבינו
;הנהלה גשמית
*חיים משה וובר - מנהל טכני
*חיים אדרעי - מנהל מטבח
*הרב שמואל דוידזון - מנהל חשבונות
*מנחם מענדל בלוך - מזכיר ראשי
}}

==לקריאה נוספת==
*'''ישיבה שהיא שליחות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/122678 צפת: בישיבה החדשה מתכוננים לקראת שנת הלימודים תשפ"א]''' {{COL}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]

לשכות בית המקדש

2023-07-17T19:05:31Z

37.60.47.152: /* לשכת הפרווה */

'''לשכות בית המקדש''' הם חדרים מיוחדים, בהם הכינו את צרכי עבודות המקדש. לשכות כאלה היו במספר מקומות בבית המקדש; ב[[עזרת נשים]], ב[[בית המוקד]] ועוד.
[[קובץ:לשכות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|דגם של בית המקדש, בו ניתן להבחין היטב בארבעת הלשכות הגדולות שבצידי עזרת הנשים]]

==לשכות עזרת נשים==
בארבעת פינות ה[[עזרת נשים]] היו ארבע לשכות גדולות, כל אחת מהן הייתה בת ארבעים [[אמה]].

===לשכת הנזירים===
'''לשכת הנזירים'''{{הערה|1=מסכת תמיד פרק ב' משנה ה'.}} הייתה ממוקמת בצדה הדרומי מזרחי של עזרת הנשים. לשכה זו יועדה לנזירים שסיימו את תקופת נזירותם. שם בישלו הנזירים את קרבנות ה[[קרבן שלמים|שלמים]] שחייבים להקריב ושם גם גילחו את שערם ושמו אותו תחת דוד מיוחד.

===לשכת מצורעים===
'''לשכת המצורעים''' הייתה ממוקמת בצידה המערבי צפוני של עזרת הנשים. לשכה זו נועדה לטהרת המצורעים, טבילתם בשמיני לטהרתן. מיקום הלשכה נקבע כיון שהיה צריך להכניס את ידיו ל[[שער נקנור]] שבפתח [[העזרה]], כדי לקיים את נתינת דם האשם על תנוך אוזנו ועל בהונות ידו ורגלו הימנית{{הערה|1=ויקרא יג יד.}}, אשר צריך להיות "לפני ה'"{{הערה|1=ויקרא יד יא.}}. על אף שלא נכנס לעזרה רק לשער ניקנור שלא נתקדש, הצריכוהו טבילה בלשכת המצורעים.

===לשכת העצים===
[[קובץ:לשכת העצים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לשכת העצים בבית המקדש]]
'''לשכת העצים''' הייתה ממוקמת בצידה הצפוני מזרחי של עזרת הנשים. שם היו מכינים את העצים ל[[אש]] התמיד הדולקת בקביעות על [[מזבח הנחושת]], ושם היו גם בודקים אותם שלא יהיו בהן תולעים, שהרי אסור להקריב [[תולעת]] - שהיא דבר טמא - על גבי המזבח. עבודה זו היו עושים [[כהנים]] בעלי מומין, שהם פסולין לעבודות [[בית המקדש]].

===לשכת השמנים===
'''לשכת השמנים''' הייתה ממוקמת בצידה הדרומי מערבי של עזרת הנשים. לשכה זו שמשה לאכסון של השמן והיין שנצרך לעבודות בית המקדש, כגון: הדלקת ה[[מנורה]], נסכי הקרבן ועוד.

כאשר חכמים מנו את אשר היה בלשכות בית המקדש, שכח [[רבי אליעזר בן יעקב]] מה הייתה משמשת הלשכה הדרומית מזרחית, ואבא שאול אמר שבה היו נותנים [[יין]] ו[[שמן]] והיא הייתה נקראת [[לשכת בית השמנים]]. כאשר רבי אליעזר בן יעקב שכח למה שמשה הלשכה הרביעית בעזרה, אמר אבא שאול לשכת [[כהן גדול]] הייתה. על פי הסברו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] הוא אמר זאת לסגולה, שכן [[שמן]] זית היא סגולה לזכרון, וכן כהן גדול שהיא דרגה השווה לשמן, שכן כהן גדול נמשך בשמן. אבא שאול הוא ענין הזכרון, השם שאול רומז ל[[יסוד]], השם אבא רומז ל[[חכמה]], והשם אבא שאול היא בחינת [[יסוד אבא]] שביסוד, ולכן זכר מה היה בלשכות אלו. ושרשו היה ממנשה בן יוסף{{הערה|1=[[הרבי]] בשם [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=2190eb5a-adab-4b1a-800e-5bae0dd63fe6&st=%D7%90%D7%91%D7%90+%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C&pgnum=214 התוועדויות תשמ"ב].}}.

היו בה [[יין]] ושמן. על פי [[תורת החסידות]] זה רומז על צירוף עניני ה[[יין]] הרומז על שמחה ועבודה בהתפעלות והתלהבות, ושמן - עבודה בביטול ובחשאי, שזהו ענינו של [[שמן]] זית שנמשך אחר התפילה בביטול ואינו מהבהב. למרות שהיו בה [[יין]] ושמן היא נקראת לשכת בית שמניא, כי עיקר ההדגשה היא ענין הביטול{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=6dc5f073-d00d-4254-8b27-3011c9b4e7a8&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=226 חלק ד'].}}.

==לשכות שער ניקנור==
===לשכת עושי חביתין===
לשכת עושי חביתין הייתה לשכה הסמוכה ל[[שער ניקנור]]. במקום זה היו מכינין "חביתין" ל[[כהן הגדול]], להקריב את עשירית האיפה, מחציתו בבוקרו ומחציתו בערב{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"ד.}}.

===לשכת פנחס המלביש===
'''לשכת פנחס המלביש''' הייתה אחת משתי הלשכות שהיו ליד [[שער נקנור]]. בלשכה זו אוכסנו [[בגדי כהונה]]. מקור השם "פנחס המלביש" הוא, מפני שכך היה שם הראשון שעסק בבגדי הכהונה, ונקראו כולם על שמו{{הערה|1=רא"ש מדות א. ד.}}.

ששה ותשעים חלון (כעין תא ארון), היו ב[[מקדש]], בלשכה זו, להניח בהן הבגדים, ארבעה חלונות לכל משמר מעשרים וארבעת המשמרות. שם כל משמר היה כתוב על חלונותיו הסגורות.

כשנכנסו אנשי משמר לעבודה בשבוע שלהן, פותחין את חלונותיהן כל ימי השבוע, ונוטלין משם את הבגדים. כשיצאו מבית המקדש בתום השבוע, מחזירין הבגדים לחלונותיהן וסוגרין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=42&perek=8&halocha=8&hilite= רמב"ם פ"ח מהל' כלי המקדש ה"ח]}}.

הסיבה לכך שעשו ארבעה חלונות לכל משמר היא, כדי שלא יהיו הבגדים מעורבין, אלא כל המכנסים בחלון אחד עליו כתוב "מכנסים". וכן האבנטים בחלון אחד וכתוב עליו "אבנט", וכן המצנפות כולן בחלון אחד, והכתנות כולן בחלון אחד.
==לשכות בית המוקד==
ב[[בית המוקד]] היו ארבע לשכות:
===לשכת עושי לחם הפנים===
'''לשכת עושי לחם הפנים''' הייתה בצד הדרומי מזרחי של בית המוקד. בלשכה זו היו האחראים לכך מכינים ואופים את [[לחם הפנים]].

===לשכת בית המוקד===
'''לשכת בית המוקד''' הייתה בצד הצפוני מערבי של בית המוקד. מלשכה זו היו יורדים ל[[מקוה]] שהיה תחת בית המוקד. בלשכה זו היו שתי מדורות, אחת גדולה שלידה התחממו הכהנים שעלו מהמקוה, והשנייה קטנה יותר שדלקה תמיד שממנה היו מדליקים את מערכות המזבח.
===לשכת החותמות===
'''לשכת החותמות''' הייתה בצד הצפוני מזרחי של בית המוקד. בלשכה זו היו מאוכסנים החותמות של בית המקדש, ולדעה אחת גם שם עמד האדם הממונה שחתם בחותמות אלו.
===לשכת הטלאים===
'''לשכת הטלאים''' הייתה בצד הדרומי מערבי של בית המוקד. בלשכה זו היו נשמרו הטלאים שכבר נבדקו ונמצאו נקיים ממום וראויים להקרבה. ישנה דעה שבלשכה זו גנזו החשמונאים את אבני המזבח שנטמא לאחר ששברו אותו.
==לשכות נוספות==
===בית הניצוץ===
'''בית הניצוץ''' היא לשכה ב[[בית המקדש]]. אין ידוע הטעם למה היה שמה כך{{הערה|1= המפרש בתמיד א א.}}. בבית הניצוץ הייתה עלייה (כעין קומה שניה) בה היו שומרים "הרובים" שהם כהנים שעדיין לא הגיעו לעבודה, ועל כן מילאו את המצוות שמירת [[בית המקדש]] על גבי עליית בית הניצוץ.

הסיבה לכך שהכהנים שמרו דווקא על העלייה, היא גזירת הכתוב "וילוו '''עליך''' וישרתוך", אבל שמירת הלוים לא הייתה רק למטה אצל השערים.{{הערה|1=שם.}}

===לשכת הפרוכת===
ב'''לשכת הפרוכת''' היו אורגין את הפרוכת שהייתה מפרידה בין הקודש ל[[קודש הקדשים]].{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"א.}}

===לשכת הפרהדרין===
אל '''לשכת הפרהדרין''' היו מפרישין שבעת ימים קודם יום הכפורים את הכהן הגדול מביתו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&daf=2&format=pdf יומא ב א.]}}

שמה האמיתי של הלשכה הוא לשכת בית לווטי. את הסבר החלפת השם, מסביר התנא הקדוש רבי יהודה: [[תניא]] רבי יהודה וכי לשכת פרהדרין הייתה והלא לשכת בלווטי הייתה אלא בתחלה היו קורין אותה לשכת בלווטי ומתוך שנותנין עליו ממון לכהונה ומחליפין אותה כל שנים עשר חודש כפרהדרין הללו (ממוני המלך, שהמלך מחליפם בכל שנה), שמחליפין אותם כל שנים עשר חודש לפיכך היו קוראין אותה לשכת פרהדרין.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&daf=8b&format=text יומא ח ב.]}}

===לשכת הגולה===
'''לשכת הגולה''' הייתה ממוקמת בצפון העזרה. בלשכה זו היה גלגל גדול שבעזרתו שאבו [[מים]] לתחזוקה השוטפת של בית המקדש.
לשכה זו נקראת כך מפני שגלגל בלשון המשנה נקרא "גולה".{{הערה|1=מדות פ"ה מ"ד.}}
===לשכת הגזית===
{{ערך מורחב|לשכת הגזית}}
'''לשכת הגזית''' שימשה כמקום מושב הסנהדרין, וכן שם גם ערכו את ה[[פיס|פייסות]] לכהנים.

===לשכת הפרווה===
'''לשכת הפרווה''' הייתה לשכה בחלקה הדרומי של העזרה. בלשכת הפרווה מלחו את עורות הבהמות שהוקרבו, ועל גגה שכן [[מקוה]], שבו היה טובל הכהן הגדול ביום הכיפורים.

לפי האגדה, מצאו מתחת ללשכה זאת מכשף בשם "פרווה" שרצה להיכנס לבית המקדש, וזה הסיבה לשמה של הלשכה.
לפי דברי רב יוסף בתלמוד הבבלי (יומא לה, א), נקראה לשכת הפרווה על שם מכשף ("אמגוש") בשם זה.

רבים תמהו, כיצד ייתכן לקרוא שם מקום במקדש על שמו של נוכרי מכשף, ומה היו הנסיבות שגרמו לכך; בעניין זה נחלקו הדעות:

דעת הגאונים, המובאת בספר הערוך (וכן דעת הרמב"ם בפירושו למשנה), היא כי היה זה מכשף נוכרי שחצב מנהרה נסתרת אל מתחת לבית קודש הקודשים, במטרה לצפות בעבודת הכהן הגדול, אולם הכהנים גילוהו והרגוהו כדין גוי הנכנס להר הבית, ולמען ישמעו ויראו שלא לזלזל בקדושת המקדש קראו ללשכה על שמו, לדראון עולם.

על פי מנחם המאירי, היה זה מכשף יהודי שחזר בתשובה ותרם מקווה זו הנקראת על שמו.

ר' עובדיה מברטנורא, בפירושו למשנה (מידות ה, ג), כתב: "אדם מכשף ששמו 'פרווה' בנה אותה לשכה על ידי מכשפוּת ונקראת על שמו".

בתפארת ישראל מופיעה הדיעה כי הייתה זו יצירה טכנולוגית שהסתייעה בחוק כלים שלובים על מנת להעלות את המים לקומה השנייה שם שכנה המקווה, בלא להפכם למים שאובים הפסולים למקווה. ומכיוון שדבר זה היה נראה ככישוף, כונה בפי כל 'על שמו של מכשף'.

===לשכת בדק הבית===
{{ערך מורחב|ערך=[[בדק הבית (בית המקדש)]]}}
לא ידוע איפה שכנה הלשכה
{{להשלים}}
===לשכת חשאין===
לשכה בה היו נותנים כסף לצדקה בחשאי עבור הכהנים ועניי ירושלים.
לא ידוע איפה הלשכה היתה ב[[הר הבית]]
{{להשלים}}

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44722 גלריית תמונות הקשורות עם [[בית המקדש]] מאת החוואי אלק ג'ררד] {{תמונה}}{{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:הר הבית]]

משולם זושא אלפרוביץ'

2023-07-16T12:54:17Z

37.60.47.152: /* תולדות חיים */

{{דמות
| שם =משולם זושא אלפרוביץ'
| תמונה =הרב-זושא-אלפרוביץ-בהתוועדות-1024x660.jpg

| תיאור = הרב אלפרוביץ'
| כינוי =
| תאריך לידה =[[י' סיוון]] [[תשי"ז]]
| מקום לידה =
| תאריך פטירה =
| מקום פטירה =
| מקום קבורה =
| מדינה =
| השכלה =תומכי תמימים מוריסטון
| מקום מגורים =
| שנות הפעילות =
| התחלת הפעילות =
| סיום הפעילות =
| השתייכות =[[חב"ד]]
| תחומי עיסוק =[[משפיע]] ראשי ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]]
| תפקידים נוספים =
}}
הרב '''משולם זושא אלפרוביץ'''' (יליד שנת [[תשי"ז]]) הינו מ[[השלוחים לארץ הקודש]], [[משפיע]] מרכזי בחב"ד, ומכהן כ[[משפיע]] ראשי [[ישיבה|בישיבת]] [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]] [[ישיבה גדולה|(גדולה)]].

==תולדות חיים==
הרב זושא אלפרוביץ' נולד ב[[י' בסיוון]] [[תשי"ז]] לאביו ר' [[שלום דובער אלפרוביץ']] בנו של הרב [[חיים משה אלפרוביץ']].

בשנות ילדותו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], בסמיכות לד' אמותיו של [[הרבי]], ואף זכה בשנים אלו למספר קירובים מהרבי, שהבולט שבהם הוא הכינוי שכינהו הרבי "ילד ה[[משניות]] שלי"{{מקור}}.

בשנת [[תש"ל]] החל ללמוד ב[[תומכי תמימים מוריסטון|ישיבה גדולה במוריסטאון]], תחת הדרכת ה[[משפיע]] ר' [[אלימלך צוויבל]]. לאחר מכן נשלח עם קבוצת בחורים לתו"ת ב[[כפר חב"ד]]. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ו]], נבחר על ידי הרבי לשמש כשליח ב[[ישיבה גדולה סיאטל וושינגטון|ישיבת תומכי תמימים בסיאטל]], וושינגטון, שם שהה גם בשנת [[תשל"ז]].

בשנת [[תשל"ח]] נשלח פעם נוספת על ידי הרבי, והפעם יחד עם הקבוצה השלישית של [[השלוחים לארץ הקודש]]. שם [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר, בתו של ר' [[זאב וולף זלמנוב]] בן ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]].

את תחילת עבודתו כ[[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים]], עשה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]], שם שימש כ[[משפיע]] באחת הכיתות.

בכ' אדר ב' תשמ"א{{הערה|ימי תמימים חלק ח' עמוד 75.}} כותב הרב [[אפרים וולף]] לרבי שהרב אלפרוביץ כנראה יעבור להיות משפיע בקריית גת, וע"פ הצעת הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]] הרב [[שלום דובער שור]] ימלא את מקומו.

כעבור מספר שנים עבר לשמש כ[[משפיע]] הראשי של ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)]], שם משמש גם כחבר הנהלת הישיבה.

בשנת [[תשס"ב]] עם התמנותו של ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] למשרת רב העיר, החל לשמש גם כמשגיח הראשי בישיבה לצידו של הרב גרונר.

הרב אלפרוביץ נודע כבעל חוש הסברה בתורת החסידות, ומוסר שיעורים באופן סדיר לתלמידי ש"ג{{הערה|בעבר היה מוסר שיעור באופן יומי לתלמידי ש"ב וש"ג לסירוגין}}.

ב[[התוועדות חסידית|התוועדויותיו]] נוהג לתבוע מהתלמידים [[התקשרות]] לרבי והתמסרות להוראותיו, ודורש מהם להשקיע בעבודה פנימית לשינוי המידות.

בשנים האחרונות עזב הרב אלפרוביץ את עבודתו כמשגיח מלא, ומינה תחתיו את הרב אליעזר ירס כמשגיח.
בתחילת שנה"ל תשפ"ב מונה למשגיח הרב [[צבי אליהו בלויא|צבי בלויא]] תחת הרב אלפרוביץ. אך כמובן הרב אלפרוביץ ממשיך למסור שיעורים, לבחון עליהם ולהתועד עם התמימים ביומא דפגרא.

==משפחתו==
* בנו הרב ישראל אלפרוביץ, [[כפר חב"ד]].
* בנו הרב מנחם מענדל אלפרוביץ, [[שליח]] ב[[מוגילוב]] שב[[בלרוס]].
* בנו הרב צבי הירש אלפרוביץ, [[שליח]] בקמפוס [[קריית אונו]].
* חתנו הרב [[שלמה וולפא]], מ[[שליח הרבי|שלוחי הרבי]] ב[[קריית גת]].
* חתנו הרב שלמה יהודה סגל, לשעבר [[שליח]] ב[[מוגילוב]] [[בלארוס]] - כיום [[נו"נ]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]].
* חתנו הרב נחום ריבקין, שליח בכרמיאל.
* חתנו הרב מנחם מענדל הבלין, שליח בפנמה סיטי ביץ'. בנו של הרב [[משה הבלין]]

==ראו גם==
*[[תומכי תמימים קריית גת]]

==קישורים חיצונים==
* [https://drive.google.com/drive/folders/1eVfY-PlrOnnuU8YgZ6flTb5j6bXRlEyn לשמיעת שיעורי הרב בישיבה בשנת תש"פ] {{שמע}}
* [https://drive.google.com/drive/folders/1Y9JkrQCxsKveMwXmbNKq4djBwaofAsBD לשמיעת שיעורי הרב בישיבה בשנת תשפ"א] {{שמע|}}
* [https://drive.google.com/drive/folders/1zt9BRoxWxaTelhM6eSC42wnaNLUIbj6b לשמיעה וצפיה בהתוועדיות הרב בישיבה] {{שמע|}} {{וידאו}}
* '''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_0.html צפו: הרב אלפרוביץ' מעורר על חשיבות הכרזת 'יחי אדוננו']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אלפרוביץ', משולם זושא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אישים בקריית גת]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:משפחת אלפרוביץ']]
[[קטגוריה:משפחת זלמנוב]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]

שיחה:אגרת הקודש - סימן י'

2023-02-14T16:20:30Z

37.60.47.152: /* משוב */ פסקה חדשה

== משוב ==

בשיעור היומי חילק הרבי הריי"ץ את האגרת לחמישה ימים: ארבע ימים לומדים את הסבר העניין, והיוצא מזה לפועל ביום האחרון.
לא נכון, זה 4 שיעורים יומיים סהכ.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.47.152|37.60.47.152]] 16:20, 14 בפברואר 2023 (UTC)

אוי רבי (שיר)

2023-01-20T13:37:29Z

37.60.47.152:

'''אוי רבי''' הוא שיר מרירות המבטא געגועים לתקופה בה ראו את הרבי יוצא לתפילות ואומר [[שיחות]], שהושר לפני [[הרבי]] ב[[כ' אב]] [[תשנ"ג]].
==היסטוריה==
השיר הולחן ב[[קעמפ גן ישראל]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|במהלך מלחמת "התקשרות" שבמהלכה הולחנו שירים רבים המבטאים את הגעגועים לרבי.}}. השיר מבטא געגועים לתקופה בה ראו את הרבי יוצא לתפילות ואומר [[שיחות]]. השיר הושר ליד חלונו של [[החדר של הרבי]] בכינוס ילדי הקמפים שנערך ב-770 בכ' מנחם אב תשנ"ב. מארגני הכינוס רצו שהרבי יצא לילדים או (עכ"פ) שהילדים יעברו מול הרבי, אך למרבה הצער זה לא קרה. במקום זה הם זכו שכל הכינוס (למעלה משעה וחצי) שודר לחדרו של הרבי שצפה בוידאו בהתרכזות.

הזדמנות נוספת בה שרו את הניגון מול הרבי הייתה בש"פ עקב, כ' אב תשנ"ג, בתפילת שחרית אחרי שהרבי יצא לתפילה שבה נכחו הילדים של מחנות הקיץ. מסופר שבמהלך השיר בכה הרבי, ואף בפזמון העביר את היד מעל הסידור עם דמעות רבות{{הערה|[https://col.org.il/news/140301 כ' אב תשנ"ג: "כששרו 'אוי רבי' הרבי עודד עם הידיים"] {{חב"ד און ליין}}}},

השיר היה שיר הנושא של קלטת שירים מקעמפ גן ישראל בניו יורק, שיצאה לאחר מכן גם כן בתרגום לעברית.

כיום הוא מושר בעיקר בקעמפים, מחנות קיץ וכינוסי ילדים מיוחדים.

==מילות השיר==
'''באנגלית''':

(T.T.T.O Ani Maamin – J.E.P)
With a Tehillim he sat through the night, Pondering deeply into his plight
The Rebbe's image in front of his eyes, Oh where is Moshiach, he cries

,Three time a day we would have the great Z'chus, The Nossi Hador would come daven with us
.How can I live when a Shabbos goes by, Without a farbrengen he cries

Chorus:
,Rebbe, oh Rebbe, we need you, Hashem, Hashem, Keil rachum
,We're sick of this Golus can't bear any more, Why don't you open the door

,Your children are yearning to be with you, How long can this Golus continue
!Bring the Geulah, fulfilling your vow, To bring Moshiach right now

'''עברית''':

פִּרְקֵי תְּהִילִּים רוֹחֲשׁוֹת שְׂפָתָיו, כֹּה שָׁקוּעַ בַּהֲגִיגָיו, דְּמוּתוֹ שֶׁל הֲרַבִּי לְנֶגֶד עֵינָיו, זוֹעֵק הוּא מָשִׁיחַ עַכְשָׁיו.

כָּל יוֹם עִם הַרְבִּי זָכִינוּ לִהְיוֹת, עִימּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֶת פָּנָיו לִרְאוֹת, אֵיךְ נִתְקַיֵּים בְּמַצָּב כֹּה נוֹרָא? פָּרָץ הוּא בִּבְכִי וְקָרָא:

רֶבֶּה אוֹי רֶבֶּה זְקוּקִים לָךְ, ה' ה' רַחֵם נָא, סָבַלְנוּ מְרוֹרִים הַגָּלוֹת כֹּה קָשַׁה, מַדּוּעַ לֹא הִגִּיעַה הַגְּאֻולָּה? בָּנֶיךָ צְמֵאִים לִהְיוֹת אִיתְּךָ, כָּמַהּ יוּכְלוּ לִסְבּוֹל חֶסְרוֹנְךָ, תָּבוֹא הַגְּאֻולָּה תְּקֻויַּם הַנְּבוּאָה, הִנֵּה זֶה מָשִׁיחַ בָּא.
==לקריאה נוספת==
*'''אוי רבי''', כתבה ב[[כפר חב"ד (שבועון)|עיתון כפר חב"ד]], [[כ"ח מנחם אב]], [[תשפ"ב]], [[שבת]] [[פרשת ראה]]
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/video/musical-videos/moshiach-songs-videos/494158/ השיר שריגש רבבות: אוי רבי, זקוקים לך!] {{אינפו}}.
*[https://col.org.il/news/140301 כ' אב תשנ"ג: "כששרו 'אוי רבי' הרבי עודד עם הידיים"] באתר {{חב"ד און ליין}}.
*[https://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/63401/ כך זה נראה: הקלטות השיר המפורסם "אוי רבי"] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]

ברוך וילהלם (נחלת הר חב"ד)

2022-12-22T09:38:29Z

37.60.47.152: /* משפחתו */

{{אין תמונה}}
ר' '''ברוך וילהלם''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הוא סופר סת"ם ומעסקני קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' סיון]] [[תשכ"ד]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]].

בעודו ילד קטן נקלע לתאונת דרכים ושמיעתו נפגעה באופן קשה.

בגיל 5 כשהוריו שאלו את הרבי האם להישמע לעצת המטפלים ולעבור לדבר עמו בעברית בלבד, השיב הרבי שהשינוי רק יכביד עליו ושימשיכו לדבר עמו בשפה בה היה רגיל עד עכשיו, ב[[אידיש]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Wilhelm-Raices%20-%20Sivan%2014%2C%205773.pdf תצלום המכתב בתשורה מנישואי בנו, עמוד 76].}}.

בשנת [[תש"מ]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] לחודש החגים, וכאשר נכנס ל[[יחידות]] בסיומו של החודש והגיש את הפתק בו הופיעה הבקשה שישמע טוב, השיב לו הרבי תוך כדי שמרכיב משקפיים על עיניו: "הינך צריך להיות בשמחה ובטוב לבב".

לאחר נישואיו בשנת [[תשמ"ח]] עם רעייתו מרת רבקה, בת החסיד ר' [[ליפא קורצווייל]] התיישב בסמיכות למגורי חמיו ב[[קרית מלאכי]], ולאורך השנים נטל חלק בפעולות חמיו וסייע בעניני עסקנית הכלל בקהילה.

==משפחתו==
*בנו, ר' [[בנימין וילהלם]] רעייתו חיה רייצעס בתו של ר' יעקב רייצעס שליח הרבי ליסוד המעל- משלוחי הרבי ב[[חולון]], ומראשי ארגון [[הפנסאים]]
*בתו מרת פסיה, רעיית ר' מענדל ונקרט משלוחי הרבי בנגקוק
*בתו מרת חווה, רעיית ר' מנחם מענדל כ"ץ שליח הרבי בישוב בצרה וחבר הנהלת [[לב חב"ד]]
* בתו מרת מושקא, רעיית ר' אשר הלפרין משלוחי הרבי לאשדוד
* בתו נחמה

==לקריאה נוספת==
*'''תהיה שמח''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 39

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/119339 "הרגשתי שהרבי נותן לי כח עצום": סיפורו של הרב וילהלם • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/10/226.-Haazinu-5780.pdf "תהיה בשמחת ותצליח!"]''' {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וילהלם, ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קורצוויל]]

אלעזר צבי בקשי

2022-06-06T14:34:46Z

37.60.47.152: /* משפחתו */

הרב '''אלעזר צבי בקשי''' הוא שליח הרבי ב[[ערד]] ורב קהילת 'רב פעלים - אוהל יוסף יצחק' בעיר.

==תולדות חיים==
נולד בשכונת הבוכרים ב[[ירושלים]] למשפחה הנמנית על קהילת יוצאי אפגניסטן.

בילדותו למד בתלמוד תורה 'בני ציון' בעיר, ולמד בישיבת השרון הנמנית על הזרם הליטאי.

בתקופת לימודיו בישיבה השתתף בשיעורי תניא מחתרתיים שנמסרו על ידי הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]] והרב גרשון אוחנה, ובהמשך נכנס ללמוד בישיבת 'אור התורה' בבני ברק המשתייכת לציבור הספרדי, אך באמצע תקופת לימודיו שם עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] בעקבות מפגש עם הרב [[אהרון דב הלפרין]].

לקראת חג הפסח [[תשל"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', וכעבור שנה חזר לישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד שם נותר ללמוד עד לנישואיו.

לאחר חתונתו יצא לפעול בשליחות הרבי בעיר [[ערד]], וכיום משמש כשליח ורב קהילת 'רב פעלים - אוהל יוסף יצחק' בעיר.

הצטרף לרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]] וכן חתם על פסק דין שהרבי חי וקיים בגוף גשמי.

==משפחתו==
* בנו, הרב יוסף יצחק בקשי - משגיח ראשי ומנהל רוחני בישיבת הבוכרים בכפר חב"ד ומעורכי ספר "הלכה למעשה" [[מכון הלכה חב"ד]]
* בנו, הרב מנחם מענדל בקשי משגיח בישיבת הבוכרים בכפר חב"ד
* בנו, הרב ישראל מאיר בקשי - שליח גני חב"ד, אשקלון
* בנו, הרב שלום בער אהרן בקשי - שליח בטורונטו, קנדה
* בנו, הרב שמואל בקשי איש עסקים בעיר צפת
* בנו, הרב שניאור זלמן בקשי - שליח חב"ד לנוער, אילת
* חתנו, הרב [[אברהם חיים מזרחי]] - שליח ורב המושב גבעתי וחבר מכון הלכה חב"ד
* חתנו, הרב שמואל מקמל רב ומו"צ בנוף הגליל וחבר מכון הלכה חב"ד
* חתנו, הרב מנחם מענדל ברדוגו - מנהל תלמוד תורה חבד אופקים
* חתנו, הרב זלמן שמעון עזאגווי - שליח בעיר קרית מלאכי
* חתנו, הרב שמעון ייגודייב - שליח בעיר קריית גת

{{מיון רגיל:בקשי, אלעזר צבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ו]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]

חיים עוזר מרינובסקי

2021-02-02T20:42:01Z

37.60.47.152: /* משפחתו */

'''חיים עוזר מרינובסקי''' (תרפ"ח - תשנ"ט), היה [[חסיד חב"ד]] ו[[מוהל]] נולד בקרמנצ'וג שבאוקראינה, בהמשך עלה לישראל והתגורר ב[[כפר חב"ד]].
== תולדות חיים ==

בשנת [[תרפ"ח]] נולד הרב חיים עוזר מרינובסקי בעיר [[קרמנצ'וג]] שבאוקרינה. אביו, הרב שמעיה יהודא מרינובסקי היה רבה של קהילת חסידי פולין בעיר, לצידו של הרב [[יצחק רפאלוביץ]] רבה של קהילת חב"ד בעיר.

[[נישואין|נשא]] את מרת חיה מלכה רובשקין אחותם של הגברת לובה נחוביץ' ור' מיכל רובשקין (בטשקנט).

בגיל צעיר למד את מלאכת המילה אצל מוהל בוכרי זקן באוזבקיסטן, היה מוהל ברוסיה הסובייטית במסירות נפש, המשיך להיות מוהל עד יומו האחרון.

מחבר הספר "על אבותינו ועל ייחוסם".

== פטירתו ==
בט"ו מר-חשון ה'תשנ"ט, לאחר שסיים לערוך ברית מילה ב[[בית הכנסת]] [[בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], קיבל התקף לב קשה ונפטר באופן מיידי.

==משפחתו==
*בנו, הרב בצלאל מרינובסקי - [[שליח]] [[הרבי]] ביוסטון, טקסס, ארצות הברית.
*חתנו, הרב [[ישראל ברוך בוטמן]]ע"ה - היה שליח הרבי בעיר [[נהריה]].
*בנו, הרב [[משה מרינובסקי]] - שליח הרבי בכפר דניאל ועורך ספרים רבים.
*בנו, הרב נפתלי מרינובסקי - שליח הרבי ביישוב להבים ו[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים קריית גת]]
*חתנו, הרב גדליה אשר זעליג כ"ץ - שליח הרבי בקדימה.
*חתנו, הרב [[שמעון רבינוביץ]] - יו"ר ארגון הפנסאים, יו"ר הוועד המוניציפלי של [[כפר חב"ד]].

{{מיון רגיל:מרינובסקי, חיים עוזר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:מוהלים]]

יעקב סטמבלר

2020-10-30T02:01:19Z

37.60.47.152: /* משפחתו */

[[קובץ:יעקב סטמבלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב סטמבלר]]
הרב '''יעקב (יאנוש) סטמבלר''' ([[ח' כסלו]] [[תש"ז]]-[[י"א ניסן]] [[תש"ע]]) היה איש עסקים חב"די, שניהל את [[מאפיית מצות כפר חב"ד]] והביא לפיתוחה ושגשוגה. הכספים שהרוויח באמצעות עסקיו המסועפים איפשרו לו להעניק תרומות כספיות גדולות למוסדות חב"ד ולשלוחים ברחבי העולם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[טשקנט]] ב[[ח' כסלו]] [[תש"ז]] הבן בכור של אביו הרב [[מאיר צבי סטמבלר (טשקנט)|מאיר צבי סטמבלר]] ולאמו דבורה בתו של החסיד ר' [[יעקב פנטלייב]], על שמו נקרא בעת ברית המילה. עד גיל תשע, הצליח אביו להסתירו מעיני הבולשת מבלי לשלוח אותו ללמוד בבית הספר הממשלתי בו הכורחו לחלל שבת ולבוא במגע עם ילדי הגויים ועם דעות כפרניות.

במשך חמש שנים נמשכו לימודיו בבית הספר כשהוא עושה בהכוונת הוריו ככל שביכולתו להימנע מחילול שבת, ובגיל ארבע עשרה הצליח למצוא עבודת כפיים המוכרת על ידי השלטונות, ובכך נפטר מהליכה לבית הספר.

בצעירותו, סיכן את עצמו פעמים רבות על מנת לסייע לאביו במשימות שונות הקשורות לאספקת אוכל כשר לחסידי חב"ד, והיה מלווה אותו בשעות הלילה להביא בהמות לשחיטה, ולחלק את הבשר בחשאיות בין המשפחות שביקשו.

כשהגיע לגיל צבא, נשלח ללמוד הרחק מהבית בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]], מתוך תקווה ששם אנשי הצבא לא יחפשו אחריו, ורק לאחר שעברו שנתיים תמימות שב והתאחד עם בני משפחתו.

בשנת [[תשכ"ז]] קיבלה משפחתו אישור יציאה מברית המועצות והתיישבה ב[[כפר חב"ד]] שם נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים המקומית]].

לקראת [[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]] הוזמנו כל העולים מ[[רוסיה]] [[נסיעה לרבי|לנסוע לחצר הרבי]] על חשבונו, ולמרות שהמימון נועד רק לאלו שהיו בני עשרים ומעלה ולו היו חסרים מספר חודשים לצורך כך, קיבל גם הוא אישור להצטרף לנסיעה.

בשנת [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם התקיימה גם שמחת נישואיו עם רעייתו לאה, שלאחריהם החל לעבוד במאפיית המצות ב[[קראון הייטס]] ולאט לאט נכנס לעולם העסקים.

לאחר כשנתיים בהם התגוררו בני הזוג ב[[קראון הייטס]] הורה להם הרבי ב[[יחידות]] להתישב בארץ ישראל, והם בחרו ב[[כפר חב"ד]] בסמיכות להוריהם.

===פעילות עיסקית===
עם שובו לישראל, פעילותו העיסקית צברה תאוצה והוא הפך תוך שנים ספורות ליהודי אמיד שפיזר מהונו כסף רב לצדקה. בהיותו האח הבכור במשפחה, ומכיוון שאביו נפטר בצעירותו, לקח על עצמו לדאוג להוצאות החתונה וההסתדרות של כל בני משפחתו.

בשנת [[תשד"מ]] רכשו הוא ואחיו את [[מאפיית מצות כפר חב"ד]] אליה התייחסו כשליחות של ממש. במאמצים עקביים, הביאו לכך שהמאפייה תחשב כמאפיית המצות המהודרת ביותר בארץ, בעלת מחזור ההיקפים העסקי הגדול ביותר, המספקת עשרות מליוני מצות לכל רחבי העולם.

ביוזמתו, נכנסה המאפייה להתחרות במכרז המצות שפרסמה הרבנות הצבאית של [[צה"ל]], ועם הזכייה במכרז התפתחה המאפייה עוד יותר.

בשנת [[תשמ"ה]], כשנה בלבד לאחר רכישת המאפייה, החליטו האחים יחד לבסס את פעילות המאפייה ולבנות בנין חדש ומרווח הייעודי לצרכיה ומותאם לדרישות ההולכות וגוברות לתוצר המאפייה.

בשנת [[תשמ"ו]] כאשר הורה הרבי לכלל החסידים למנות [[משפיע]] אישי שיהיה ה'[[עשה לך רב]]' שלהם, בחר בר' [[מענדל פוטרפס]] עימו היה מתייעץ לעיתים קרובות.

את הכספים הרבים שהרוויח מעסקיו המסועפים, היה נוהג לנצל לצרכי החזקת מוסדות [[צדקה]] וחסד, למימון פעילות השלוחים ברחבי הארץ והעולם, ולסיוע פרטני לתושבי כפר חב"ד, כך לדוגמה היה נוהג להיכנס מידי פעם לחנות 'היפר ליפסקר' שבמרכז הכפר, ולמחוק חובות תופחים של משפחות במצוקה, מבלי שידעו על זהותו. כמו כן היה נוהג להעניק הלוואות ענק לתאריכים ארוכי טווח.

נפטר לאחר מחלה קשה ב[[י"א ניסן]] [[תש"ע]], וביום ה'שלושים' לפטירתו, הוכנס [[ספר תורה]] לזכרו על ידי בני המשפחה לבית הכנסת '[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]' ב[[כפר חב"ד]].

==משפחתו==
*אחיו, ר' [[זלמן סטמבלר]]
*אחיו, ר' חיים בער סטמבלר
*אחותו, נעכא פרדני, טבריה
*אחותו, לאה לוינזון, ירושלים
*גיסו, הרב אברהם כהן - משלוחי הרבי ב[[באר שבע]] (נשוי עם אחותו נחמה)
*בנו, הרב [[מאיר צבי סטמבלר]] - שליח הרבי ב[[דנייפרופטרובסק]] ויו"ר איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה
*חתנו, הרב שניאור זלמן גליצנשטיין - משלוחי הרבי ב[[לונדון]].
*חתנו, הרב יוסף יצחק זוננפלד
*חתנו, הרב מנחם מענדל בלוי

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?162761& ס"ב ניצוצות של אור]''' - [[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של בתו נחמה פריידא עם ר' מנחם מענדל בלוי, י"ח מר חשון תשע"א

{{מיון רגיל:סטמבלר, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]

אחי תמימים ראשון לציון

2020-10-14T23:25:11Z

37.60.47.152:

[[קובץ:מלא חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים '''מימין לשמאל:''' הרב [[שלום בער בוטמן]] מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] אחרי [[רצח יד החמישה#התייחסות הרבי לאירוע|הרצח בבית ספר למלאכה]], ראש העיר, הרב [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], הרב [[שמריה נח ששונקין]], '''נואם''' ר' [[יוסף שמוטקין]], הרב [[פייבל רימלר]], הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] (מוסתר בחלקו), ?, ר' [[יודל שמוטקין]] (?), הרב [[חיים אליעזר קרסיק]], מנהל ו[[משפיע]] הישיבה הרב [[חיים שאול ברוק]], רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]]]
[[קובץ:נוסח המכתב אחי תמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב ההנהלות ששלחו ל{{ה|רבי}} עם ההצעה של איחוד הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים לוד|לוד]]]]
ישיבת '''אחי תמימים ראשון לציון''' הייתה סניף [[ישיבה קטנה]] של רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], שנפתחה ב[[ראשון לציון]] בשנת [[תשי"ב]], ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.

מאוחר יותר עברה הישיבה לבניין ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם שהתה עד לסגירתה בשנת [[ה'תשס"ה]].

==הקמת וביסוס הישיבה==
[[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש]]
[[קובץ:האותיות על הבניין 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין{{ש}}{{יישור טקסט|מרכז|'''ישיבת אחי תמימים חב"ד'''}}]]
הישיבה הוקמה בשנת [[תשי"ב]] על ידי הרב [[חיים שאול ברוק]], שכיהן קודם לכן כ[[משפיע]] ומנהל רוחני של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ולאחר שהעביר את תפקידו לרב [[שלמה חיים קסלמן]] החל לעסוק בהוראת [[הרבי]] בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כ[[משפיע]], ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.

בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב [[יעקב פלס]] (שניהל אז את [[אגודת יוצאי קישינוב]] והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' [[יוסף שמוטקין]] ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.

בשנת [[תשכ"ד]] מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב [[מרדכי גולדברג]].

בשנת [[תשכ"ה]] חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]]. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר]] ו[[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]]. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה ב[[כפר חב"ד]] ו[[לוד]], וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף ב[[ר"ח אדר]].

ב[[ח' באדר]] הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק.

ב[[י"ב ניסן]] [[תשכ"ה]] נפטר הרב ברוק.

==לאחר פטירתו של הרב ברוק==

לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב [[יעקב יוסף רסקין]], והרב [[מנחם מענדל ברוק]] יהיו חברי הנהלת הישיבה.

הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות.

== מבנה הישיבה ==
המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] חב"ד המקומי ב[[ראשון לציון]], וכ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] מונה הרב [[יהושע זליג פלדמן]]. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.

כשרבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל החלו בבניית בניין חדש (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד"). ב[[חודש מנחם אב]] [[תשט"ז]] הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל [[חנוכת הבית]]. כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים, והושלמה רק לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ז]] בערך. כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.

==פעילות הישיבה==

הישיבה לא הייתה מיועדת לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.

בישיבה פעלו חוגים מיוחדים ל[[שחיטה]], סופרות סת"ם ועוד.

==ב[[כפר חב"ד]]==

בשנת [[תשמ"א]] התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הרב [[אברהם סלומון]].

בשנת [[תש"נ]] עברה הישיבה לכפר חב"ד.

בהמשך מונה הרב [[ברוך שלמה בליזינסקי]] לראש הישיבה, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ה]].

==הצוות בישיבה==
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[חיים שאול ברוק]] - [[משפיע]], מייסד, ומנהל רוחני
*הרב [[יהושע זליג פלדמן]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[משה צבי הלפרין]] - [[ראש ישיבה]] ו[[ר"מ]]
*הרב [[אלעזר ליפש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יצחק דרוזינן]] - [[ר"מ]]
*הרב [[בן ציון ליפסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] - [[ר"מ]]
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - [[ר"מ]]
*הרב [[פנחס נוישטט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[יעקב הורוביץ]] - [[משפיע]]
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל רוחני בשנים תשמ"ו-תשנ"ח ו[[ר"מ]].
*הרב [[אליעזר ברוד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אשר אייזנבך]] - [[משפיע]]
* הרב [[משה הורביץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]] - [[ר"מ]]
}}

;הנהלת הישיבה
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*הרב [[מנחם מענדל ברוק]] - חבר ההנהלה
*הרב [[יעקב יוסף רסקין]] - חבר ההנהלה
*הרב [[אליהו קוק]] - מנהל וראש הישיבה.
*הרב [[שמעון משה דיסקין (בני ברק)|שמעון משה דיסקין]] - חבר ההנהלה
*הרב [[מרדכי גולדברג]] - מנהל
*הרב [[אברהם סלומון]] - מנהל.
}}

==בוגרי הישיבה==
*הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]]
*הרב [[חיים אשכנזי]], [[רב]] קהילת חב"ד ב[[תל אביב]]
*הרב [[נחום יצחק גורליק]], שליח הרבי בקאזאן, [[רוסיה]]
*הרב [[אברהם יצחק ששונקין]], [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[תענך]]
*הרב [[זושא וולף]], עורך סדרת [[ימי תמימים]] ומנהל סניף חברת [[jem]] בארץ הקודש
*הרב יוסי שטיינברגר, מומחה כשרות ומרצה מבוקש בנושא.
*הרב [[לוי יצחק הבלין]] מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קריית גת]].

== גלריית תמונות ==
<gallery widths="150px" heights="150px" mode=packed>
קובץ:הכניסה לאחי תמימים ראשלצ.jpg|הכניסה לבניין הפנימיה
קובץ:הרב משה צבי הלפרין בשיעור.jpg|[[משה צבי הלפרין|הרב הלפרין]] במסירת שיעור בישיבה
קובץ:שיעור בישיבה.jpg|שיעור בישיבה
קובץ:אחי תמימים ראשלצ.jpg|חזית בניין ה[[זאל]]
קובץ:תמונה קבוצתית אחי תמימים.jpg|תמונה של כמה מתלמידי הישיבה
קובץ:ספר אחי תמימים ראשון.jpg
קובץ:הזאל אחי תמימים.jpg|[[זאל]] הישיבה
קובץ:חדר האוכל אחי תמימים.jpg|חדר האוכל בישיבה
</gallery>

== קישורים חיצוניים ==
*מענדל אמיתי, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/05/24-05-2018-22-56-11-%D7%92%D7%A8-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ישיבה של הרבי]''', קובץ הסוקר את התייסדות הישיבה והיחס שקיבלה מהרבי, סיון תשע"ח
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2641 גלריית תמונות מהישיבה] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבת אחי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות אחי תמימים]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]

בתי חב"ד בעולם

2020-10-14T23:23:21Z

37.60.47.152: /* בלארוס */

<div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בעולם'''</CENTER></div>

[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל המרכז לענייני חינוך, הגוף הממונה על שליחי חב"ד ברחבי העולם]]
'''בתי חב"ד בעולם''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי העולם. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. נכון לשנת [[תש"פ]] קיימים כ- 5,000 שלוחים ברחבי העולם.

==א==

===[[אוסטריה]]===
*'''[[וינה]]''' - הרב [[שניאור פלאץ]]
*'''[[זלצבורג]]''' - הרב דוד נוסבאום

===[[אוקראינה]]===
*'''קייב''' - הרב [[משה ראובן אסמן]].
*'''ז'יטומיר''' - מנהל: הרב שלמה וילהלם. הרב נחום תמרין.
* '''ניקולייב''' - הרב אשר גוטליב.
*'''דנייפרופטרובסק''' - הרב יוסי קמינצקי, הרב [[שמואל קמינצקי]].
* '''אודסה''' - הרב [[אברהם וולף]].
*'''ז'פרוז'ה''' - הרב נחום ערנטרוי.
*'''[[צ'רקאסי]]''' - הרב [[דב אקסלרוד]].
*'''בלייה צ'רקוב''' - הרב מאיר [[הולצברג]].

===[[אזרבייג'ן]]===
*'''באקו''' - הרב שניאור סגל, הרב פסח מירוב, הרב אריה זאב ליפסקר, הרב מתי לואיס.
*'''קובה''' - הרב יונה רונן יעקובי.

===[[איטליה]]===
* '''[[מילאנו]]''' - לשם הגיע השליח הראשון הרב [[גרשון מענדל גרליק]], וכיום מכהנים בה עשרות שלוחים.
* '''[[רומא]]''' - הרב יצחק חזן, הרב שלום קונרוטו והרב מנחם לאזאר.
* '''[[ונציה]]''' - הרב [[רחמים]] בנין והרב עמיחי ריבר. בעיר קיימת ישיבה ומידי שנה מגיעים תמימים על מנת לסייע בפעילות.
* '''בולניה''' - הרב דוד בורנשטיין.
* '''פירנצה''' - הרב לוי וולובסקי.

===[[ארגנטינה]]===
* '''איה–בלנקה''' - הרב [[משה פרידמן]].
* '''[[בואנוס איירס]]''' - הרב [[צבי יחיאל גרונבלט]].
* '''פלורס''' - בית חב"ד [[770]] בהנהלת הרב דוד פלוטקא.
* '''פלרמו-סוהו''' - הרב צבי ליפינסקי.
* '''פלרמו''' - הרב שלמה לוי.
* '''אולירוס''' - הרב יעקב בירמן.
* '''פוארטו-מאדרו''' - הרב [[חיים ברוך אוירכמן]].
* '''סלטה''' - הרב רפאל הכהן טאוויל.
* '''קורדובה''' - הרב יוסי טורק.

===[[ארמניה]]===
*'''ירוואן''' - הרב גרשון מאיר בורשטיין

==ב==
===[[בלארוס]]===
*'''[[באברויסק]]''' - הרב '''שאול''' ורעייתו '''מינדי''' חבבו.
*'''[[בריסק]]''' - הרב חיים רבינוביץ.
*'''[[מוהילב]]''' - הרב מנחם מענדל אלפרוביץ.

===[[ברזיל]]===
;ס. פאולו
*הרב [[שבתי אלפרין]], מנהל בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[מרדכי זאיינץ]], רב בית הכנסת צעירי חב"ד.
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[אריה ברוך בלוך]] בית חב"ד המרכזי.
*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי.
*הרב אריאל אנטבי, מנהל בית חב"ד למטייל.
*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב מנחם מענדל ניסלביץ', בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד בעיר קאמפינייס.
*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנדה ווינה, קוצ'יה.
;ריאו דה ז'נירו
*הרב יהושע בנימין גולדמן, בית חב"ד המרכזי.
*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד למטייל.
*הרב אברהם צבי בויטנר.
*הרב משה לזינסקי.
*הרב יוסף שימעונוביץ'.
*הרב חיים ברונר.
*הרב מאיר רוזנברג.
*'''ברזיליה''' - הרב לייב רוזנברג.
*'''בליים''' - הרב ישראל זאגורי.
*'''פורטו אלגרי''' - הרב מענדל ליברוב. הרב שמואל בנימיני.
*'''קוריטיבה''' - הרב יוסף דוברבסקי.
*'''בלו הוריזונטה''' - הרב ניסים קטרי.
*'''סלבדור''' - הרב ישראל בוקיעט.
*'''רסיפה''' - הרב אלכסנדר מזרחי.
*'''מנאוס אמזונס''' - הרב אריה רייכמן.
*'''מורו דה ס. פאולו''' - הרב מנחם מענדל גרנשטט.

==ג==
===[[גרמניה]]===
* '''פרנקפורט''' - הרב [[שניאור זלמן גורביץ]].
* '''אופנבך''' - הרב מנחם מענדל גורביץ.
* '''ברלין''' - הרב [[יהודה טייכטל]].
* '''דיסלדורף''' - הרב חיים ברכהן.
* '''דרזדן''' - הרב שניאור הבלין.
* '''המבורג''' - הרב שלמה ביסטריצקי.
* '''הנובר''' - הרב [[בנימין וולף]].
* '''ווירטמבורג''' - הרב זלמן טרבניק.
* '''מינכן''' - הרב [[ישראל דיסקין]].
* '''נירנברג''' - הרב אליעזר חיטריק.
* '''פוטסדם''' - הרב [[נחום פרסמן]].
* '''קלן''' - הרב מנחם מענדל שטראקס.
* '''קרלסרוהה''' - הרב מרדכי מנדלסון.

==ד==
===[[דרום קוריאה]]===
*'''יונגסאן גו''' - הרב אשר ליצמן.

==ה==
===[[הודו]]===
* '''אנג'ונה''' - הרב נחמן הולצברג (נ.י.). נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות.
* '''[[בומביי]]''' - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום מנהלו הרב ישראל קוזלובסקי.
* '''[[בנגלור]]''' - הרב צבי ריבקין.
* '''[[גואה]]''' - הרב רועי מרילי.
* '''[[דאראמסלה]]''' - הרב דרור משה שאול והרב אורי ציפורי.
* '''דלהי''' - הרב [[שמואל שארף]] והרב עקיבא סודרי. הוקם על ידי הרב נחמן נחמנסון.
* '''דרום דלהי''' - הרב [[שניאור קופצ'יק]].
* '''[[האמפי]]''' - מרדכי גרומך.
* '''[[ואראנסי]]''' - הרב שמואל יזהר.
* '''ווטה קנאל''' - הרב רן שמיר.
* '''לה, לדאק''' - הרב אוהד מרציאנו.
* '''[[מנאלי]]''' - הרב יעקב שץ והרב חזי נפרסטק (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה).
* '''[[פונה]]''' - הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]].
* '''[[פושקר]]''' - הרב [[שמשון גולדשטיין]].
* '''[[קאסול]]''' - הרב דני וינדרבאום והרב יואל כפלין.
* '''קאסר דייוי''' - הרב טל רמות.
* '''[[קוצ'ין]]''' - הרב זלמן ברנשטיין.
* '''רישיקש''' - הרב זוהר דוד.

==י==
===[[יפן]]===
* '''[[טוקיו]]''' - הרב [[בנימין אדרעי]].
*'''קיוטו''' - הרב [[מוטי גרומך]].

===[[ישראל]]===
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}
==מ==
===[[מקסיקו]]===
* '''גואטמלה''' - הרב שמואל אברהם.
* '''פלאיה''' - הרב חיים ברוד.
* '''קוזומל''' - הרב דוד כפלין והרב שלמה פלג.
* '''ס. קריסטובל צ'יאפס''' - הרב אורן רז והרב מנחם תורג'מן.

==נ==
===[[ניו ג'רזי]]===
*'''ניו ג'רזי''' - הרב [[יוסף צבי קרליבך]].

===[[נפאל]]===
*'''פוקרה''' - הרב [[חזקי ליפשיץ]].
*'''קטמנדו''' - הרב חזקי ליפשיץ.

==ס==
===[[סין]]===
*'''[[שנחאי]]''' - הרב שלום גרינברג והרב שלמה אויזרת.
*'''בייג'ינג''' - הרב שמעון פרוינדליך.
*'''גואנג'ואו''' - הרב אלי רוזנברג.
*'''יאיוו''' - הרב ישראל ליברמן.
*'''קאולון''' - הרב איציק אייזנבך.
*'''צ'אנגדו''' - הרב דובי הנינג.

==פ==
===[[פיליפינים]]===
*'''מנילה''' -הרב [[יוסף יצחק לוי]].
*'''קלארק''' - הרב שמואל יוסף לוזון.
*'''סבו''' - הרב ניר דוננפלד.
*'''אל נידו''' - הרב יוסף מרום.
*'''בורקאי''' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד.
===[[פלורידה]]===
*'''מיאמי''' - הרב [[אברהם קארף]]
* '''[[פורט לודרדייל]]''' - הרב [[מרדכי ענתי]].
*'''וועסטאן''' - הרב ישראל שפאלטער.

==ק==
===[[קזחסטן]]===
* '''אלמא אטא''' - הרב אלחנן הכהן, הרב מרדכי הכהן והרב סעדי' ליברוב.
* '''פבלדאר''' - הרב שמעון אש.
* '''אוסט קמינגורסק''' - הרב אסף פיינשטיין.
* '''קרגנדה''' - הרב אשר תומרקין.
* '''קוסטנאי''' - הרב מנחם מענדל זלמנוב.
* '''נור סולטן''' - הרב שמואל קרנאוך.
* '''צ'מיקנט''' - הרב מרדכי מרוזוב.

===[[קירגיזסטן]]===
*'''בישקק''' - הרב אריה רייכמן

===[[קמבודיה]]===
*'''פנום פן''' - הרב בנציון בוטמן, הרב אברהם מנחם גרשוני.

===[[קרואטיה]]===
*'''זאגרב''' - הרב פנחס ירוחם פישל זקלס.

==ר==
===[[רומניה]]===
*[[בוקרשט]] - הרב [[נפתלי דייטש]], הרב [[יצחק רסקין]].
*קלוז 'נאפוקה - הרב [[דוב בער אורגד]].
===[[רוסיה]]===
*'''אוליאנובסק''' - הרב יוסף מרוזוב.
*'''[[אומסק]]''' הרב [[אשר קריצבסקי]].
*'''אופה''' - הרב דן קריצ'בסקי.
*'''אורנבורג''' - הרב גואל מייראס.
*'''[[אירקוצק]]''' - הרב אהרון ווגנר.
*'''אסטרחן''' - הרב [[בביאר מלמד]].
*'''בירוביג'אן''' - הרב אליהו ריס.
*'''בנלצ'יק''' - הרב [[לוי שבת]].
*'''בריאנסק''' - הרב מנחם מענדל זקלס.
*'''דרבנט''' - הרב עובדיה איסקוב.
*'''חברובסק''' - הרב יעקב סנטקוב, הרב אהרון מיאסקובסקי.
*'''טוגליאטי''' - הרב מאיר פישר.
*'''טומסק''' - הרב [[לוי קמינצקי]].
*'''ליפצק''' - הרב שמולי שטיפל.
* '''[[מוסקבה]]''' - הרב [[ברל לזר|שלמה דובער פנחס לזר]].
*'''[[מלחובקה]]''' - הרב משה תמרין , הרב זלמן קוסנסקו.
*'''מיתישצ'י''' - הרב [[לוי שבת]].
*'''נובגורוד וליקי''' - הרב יעקב סומינסקי.
*'''[[נובוסבירסק]]''' - הרב [[שניאור זלמן זקלס]].
*'''ניז'ני נובוגורוד''' - הרב שמעון ברגמן.
*'''סוצ'י''' - הרב שלום לזר.
*'''סטברופול''' - הרב אלכסנדר נסטרוב.
* '''[[סמולנסק]]''' - הרב לוי יצחק מונדשיין.
*'''[[סמרה]]''' - הרב [[שלמה דייטש]].
*'''[[פטרבורג]]''' - הרב [[מנחם מענדל פבזנר]], הרב חיים טולוצ'ינסקי, הרב חיים שאול ברוק, הרב צבי פינסקי, הרב דניאל אש, הרב בן-ציון ליפסקר, הרב אלעזר גולדברג, הרב שמואל מנדלסון, הרב שמואל סאמינסקי והרב יהודה ברטוקוב.
*'''פרם''' - הרב [[שניאור זלמן דייטש]].
*'''קאזאן''' - הרב [[נחום יצחק גורליק]].
*'''[[קוסטרומה]]''' - הרב ניסן מנדל רופו.
*'''קלינינגרד''' - הרב דוד שביק.
*'''קרסנויארסק''' הרב בנימין ווגנר.
*'''[[רוסטוב]]''' - הרב [[שמואל סטולין]]

[[קטגוריה:מיזמי חב"דפדיה]]

בתי חב"ד בעולם

2020-10-14T23:22:03Z

37.60.47.152: /* אוקראינה */

<div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בעולם'''</CENTER></div>

[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל המרכז לענייני חינוך, הגוף הממונה על שליחי חב"ד ברחבי העולם]]
'''בתי חב"ד בעולם''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי העולם. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. נכון לשנת [[תש"פ]] קיימים כ- 5,000 שלוחים ברחבי העולם.

==א==

===[[אוסטריה]]===
*'''[[וינה]]''' - הרב [[שניאור פלאץ]]
*'''[[זלצבורג]]''' - הרב דוד נוסבאום

===[[אוקראינה]]===
*'''קייב''' - הרב [[משה ראובן אסמן]].
*'''ז'יטומיר''' - מנהל: הרב שלמה וילהלם. הרב נחום תמרין.
* '''ניקולייב''' - הרב אשר גוטליב.
*'''דנייפרופטרובסק''' - הרב יוסי קמינצקי, הרב [[שמואל קמינצקי]].
* '''אודסה''' - הרב [[אברהם וולף]].
*'''ז'פרוז'ה''' - הרב נחום ערנטרוי.
*'''[[צ'רקאסי]]''' - הרב [[דב אקסלרוד]].
*'''בלייה צ'רקוב''' - הרב מאיר [[הולצברג]].

===[[אזרבייג'ן]]===
*'''באקו''' - הרב שניאור סגל, הרב פסח מירוב, הרב אריה זאב ליפסקר, הרב מתי לואיס.
*'''קובה''' - הרב יונה רונן יעקובי.

===[[איטליה]]===
* '''[[מילאנו]]''' - לשם הגיע השליח הראשון הרב [[גרשון מענדל גרליק]], וכיום מכהנים בה עשרות שלוחים.
* '''[[רומא]]''' - הרב יצחק חזן, הרב שלום קונרוטו והרב מנחם לאזאר.
* '''[[ונציה]]''' - הרב [[רחמים]] בנין והרב עמיחי ריבר. בעיר קיימת ישיבה ומידי שנה מגיעים תמימים על מנת לסייע בפעילות.
* '''בולניה''' - הרב דוד בורנשטיין.
* '''פירנצה''' - הרב לוי וולובסקי.

===[[ארגנטינה]]===
* '''איה–בלנקה''' - הרב [[משה פרידמן]].
* '''[[בואנוס איירס]]''' - הרב [[צבי יחיאל גרונבלט]].
* '''פלורס''' - בית חב"ד [[770]] בהנהלת הרב דוד פלוטקא.
* '''פלרמו-סוהו''' - הרב צבי ליפינסקי.
* '''פלרמו''' - הרב שלמה לוי.
* '''אולירוס''' - הרב יעקב בירמן.
* '''פוארטו-מאדרו''' - הרב [[חיים ברוך אוירכמן]].
* '''סלטה''' - הרב רפאל הכהן טאוויל.
* '''קורדובה''' - הרב יוסי טורק.

===[[ארמניה]]===
*'''ירוואן''' - הרב גרשון מאיר בורשטיין

==ב==
===[[בלארוס]]===
*'''[[באברויסק]]''' - הרב שאול חבבו.
*'''[[בריסק]]''' - הרב חיים רבינוביץ.
*'''[[מוהילב]]''' - הרב מנחם מענדל אלפרוביץ.

===[[ברזיל]]===
;ס. פאולו
*הרב [[שבתי אלפרין]], מנהל בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[מרדכי זאיינץ]], רב בית הכנסת צעירי חב"ד.
*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים.
*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב.
*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין.
*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס.
*הרב [[אריה ברוך בלוך]] בית חב"ד המרכזי.
*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי.
*הרב אריאל אנטבי, מנהל בית חב"ד למטייל.
*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה.
*הרב מנחם מענדל ניסלביץ', בית חב"ד לקהילה הישראלית.
*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד בעיר קאמפינייס.
*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנדה ווינה, קוצ'יה.
;ריאו דה ז'נירו
*הרב יהושע בנימין גולדמן, בית חב"ד המרכזי.
*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד למטייל.
*הרב אברהם צבי בויטנר.
*הרב משה לזינסקי.
*הרב יוסף שימעונוביץ'.
*הרב חיים ברונר.
*הרב מאיר רוזנברג.
*'''ברזיליה''' - הרב לייב רוזנברג.
*'''בליים''' - הרב ישראל זאגורי.
*'''פורטו אלגרי''' - הרב מענדל ליברוב. הרב שמואל בנימיני.
*'''קוריטיבה''' - הרב יוסף דוברבסקי.
*'''בלו הוריזונטה''' - הרב ניסים קטרי.
*'''סלבדור''' - הרב ישראל בוקיעט.
*'''רסיפה''' - הרב אלכסנדר מזרחי.
*'''מנאוס אמזונס''' - הרב אריה רייכמן.
*'''מורו דה ס. פאולו''' - הרב מנחם מענדל גרנשטט.

==ג==
===[[גרמניה]]===
* '''פרנקפורט''' - הרב [[שניאור זלמן גורביץ]].
* '''אופנבך''' - הרב מנחם מענדל גורביץ.
* '''ברלין''' - הרב [[יהודה טייכטל]].
* '''דיסלדורף''' - הרב חיים ברכהן.
* '''דרזדן''' - הרב שניאור הבלין.
* '''המבורג''' - הרב שלמה ביסטריצקי.
* '''הנובר''' - הרב [[בנימין וולף]].
* '''ווירטמבורג''' - הרב זלמן טרבניק.
* '''מינכן''' - הרב [[ישראל דיסקין]].
* '''נירנברג''' - הרב אליעזר חיטריק.
* '''פוטסדם''' - הרב [[נחום פרסמן]].
* '''קלן''' - הרב מנחם מענדל שטראקס.
* '''קרלסרוהה''' - הרב מרדכי מנדלסון.

==ד==
===[[דרום קוריאה]]===
*'''יונגסאן גו''' - הרב אשר ליצמן.

==ה==
===[[הודו]]===
* '''אנג'ונה''' - הרב נחמן הולצברג (נ.י.). נשלחים למקום תמימים לעונת השליחות.
* '''[[בומביי]]''' - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]]. כיום מנהלו הרב ישראל קוזלובסקי.
* '''[[בנגלור]]''' - הרב צבי ריבקין.
* '''[[גואה]]''' - הרב רועי מרילי.
* '''[[דאראמסלה]]''' - הרב דרור משה שאול והרב אורי ציפורי.
* '''דלהי''' - הרב [[שמואל שארף]] והרב עקיבא סודרי. הוקם על ידי הרב נחמן נחמנסון.
* '''דרום דלהי''' - הרב [[שניאור קופצ'יק]].
* '''[[האמפי]]''' - מרדכי גרומך.
* '''[[ואראנסי]]''' - הרב שמואל יזהר.
* '''ווטה קנאל''' - הרב רן שמיר.
* '''לה, לדאק''' - הרב אוהד מרציאנו.
* '''[[מנאלי]]''' - הרב יעקב שץ והרב חזי נפרסטק (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה).
* '''[[פונה]]''' - הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]].
* '''[[פושקר]]''' - הרב [[שמשון גולדשטיין]].
* '''[[קאסול]]''' - הרב דני וינדרבאום והרב יואל כפלין.
* '''קאסר דייוי''' - הרב טל רמות.
* '''[[קוצ'ין]]''' - הרב זלמן ברנשטיין.
* '''רישיקש''' - הרב זוהר דוד.

==י==
===[[יפן]]===
* '''[[טוקיו]]''' - הרב [[בנימין אדרעי]].
*'''קיוטו''' - הרב [[מוטי גרומך]].

===[[ישראל]]===
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}
==מ==
===[[מקסיקו]]===
* '''גואטמלה''' - הרב שמואל אברהם.
* '''פלאיה''' - הרב חיים ברוד.
* '''קוזומל''' - הרב דוד כפלין והרב שלמה פלג.
* '''ס. קריסטובל צ'יאפס''' - הרב אורן רז והרב מנחם תורג'מן.

==נ==
===[[ניו ג'רזי]]===
*'''ניו ג'רזי''' - הרב [[יוסף צבי קרליבך]].

===[[נפאל]]===
*'''פוקרה''' - הרב [[חזקי ליפשיץ]].
*'''קטמנדו''' - הרב חזקי ליפשיץ.

==ס==
===[[סין]]===
*'''[[שנחאי]]''' - הרב שלום גרינברג והרב שלמה אויזרת.
*'''בייג'ינג''' - הרב שמעון פרוינדליך.
*'''גואנג'ואו''' - הרב אלי רוזנברג.
*'''יאיוו''' - הרב ישראל ליברמן.
*'''קאולון''' - הרב איציק אייזנבך.
*'''צ'אנגדו''' - הרב דובי הנינג.

==פ==
===[[פיליפינים]]===
*'''מנילה''' -הרב [[יוסף יצחק לוי]].
*'''קלארק''' - הרב שמואל יוסף לוזון.
*'''סבו''' - הרב ניר דוננפלד.
*'''אל נידו''' - הרב יוסף מרום.
*'''בורקאי''' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד.
===[[פלורידה]]===
*'''מיאמי''' - הרב [[אברהם קארף]]
* '''[[פורט לודרדייל]]''' - הרב [[מרדכי ענתי]].
*'''וועסטאן''' - הרב ישראל שפאלטער.

==ק==
===[[קזחסטן]]===
* '''אלמא אטא''' - הרב אלחנן הכהן, הרב מרדכי הכהן והרב סעדי' ליברוב.
* '''פבלדאר''' - הרב שמעון אש.
* '''אוסט קמינגורסק''' - הרב אסף פיינשטיין.
* '''קרגנדה''' - הרב אשר תומרקין.
* '''קוסטנאי''' - הרב מנחם מענדל זלמנוב.
* '''נור סולטן''' - הרב שמואל קרנאוך.
* '''צ'מיקנט''' - הרב מרדכי מרוזוב.

===[[קירגיזסטן]]===
*'''בישקק''' - הרב אריה רייכמן

===[[קמבודיה]]===
*'''פנום פן''' - הרב בנציון בוטמן, הרב אברהם מנחם גרשוני.

===[[קרואטיה]]===
*'''זאגרב''' - הרב פנחס ירוחם פישל זקלס.

==ר==
===[[רומניה]]===
*[[בוקרשט]] - הרב [[נפתלי דייטש]], הרב [[יצחק רסקין]].
*קלוז 'נאפוקה - הרב [[דוב בער אורגד]].
===[[רוסיה]]===
*'''אוליאנובסק''' - הרב יוסף מרוזוב.
*'''[[אומסק]]''' הרב [[אשר קריצבסקי]].
*'''אופה''' - הרב דן קריצ'בסקי.
*'''אורנבורג''' - הרב גואל מייראס.
*'''[[אירקוצק]]''' - הרב אהרון ווגנר.
*'''אסטרחן''' - הרב [[בביאר מלמד]].
*'''בירוביג'אן''' - הרב אליהו ריס.
*'''בנלצ'יק''' - הרב [[לוי שבת]].
*'''בריאנסק''' - הרב מנחם מענדל זקלס.
*'''דרבנט''' - הרב עובדיה איסקוב.
*'''חברובסק''' - הרב יעקב סנטקוב, הרב אהרון מיאסקובסקי.
*'''טוגליאטי''' - הרב מאיר פישר.
*'''טומסק''' - הרב [[לוי קמינצקי]].
*'''ליפצק''' - הרב שמולי שטיפל.
* '''[[מוסקבה]]''' - הרב [[ברל לזר|שלמה דובער פנחס לזר]].
*'''[[מלחובקה]]''' - הרב משה תמרין , הרב זלמן קוסנסקו.
*'''מיתישצ'י''' - הרב [[לוי שבת]].
*'''נובגורוד וליקי''' - הרב יעקב סומינסקי.
*'''[[נובוסבירסק]]''' - הרב [[שניאור זלמן זקלס]].
*'''ניז'ני נובוגורוד''' - הרב שמעון ברגמן.
*'''סוצ'י''' - הרב שלום לזר.
*'''סטברופול''' - הרב אלכסנדר נסטרוב.
* '''[[סמולנסק]]''' - הרב לוי יצחק מונדשיין.
*'''[[סמרה]]''' - הרב [[שלמה דייטש]].
*'''[[פטרבורג]]''' - הרב [[מנחם מענדל פבזנר]], הרב חיים טולוצ'ינסקי, הרב חיים שאול ברוק, הרב צבי פינסקי, הרב דניאל אש, הרב בן-ציון ליפסקר, הרב אלעזר גולדברג, הרב שמואל מנדלסון, הרב שמואל סאמינסקי והרב יהודה ברטוקוב.
*'''פרם''' - הרב [[שניאור זלמן דייטש]].
*'''קאזאן''' - הרב [[נחום יצחק גורליק]].
*'''[[קוסטרומה]]''' - הרב ניסן מנדל רופו.
*'''קלינינגרד''' - הרב דוד שביק.
*'''קרסנויארסק''' הרב בנימין ווגנר.
*'''[[רוסטוב]]''' - הרב [[שמואל סטולין]]

[[קטגוריה:מיזמי חב"דפדיה]]

דוד קוק

2020-10-08T14:48:00Z

37.60.47.152:

{{שכתוב}}
[[קובץ:ר' דוד קוק.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד יושב (משמאל) ליד חברו המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]]]]
הרב '''דוד קוק''' ([[אדר]] [[תרפ"ב]] - [[ט' ניסן]] [[תשמ"ב]]) היה חסיד חב"ד עסקן ציבורי, עסק בגמילות חסדים ב[[טשקנט]] ובארץ ישראל, מהפעילים בהברחת יהודים מרוסיה והשתתף בהברחת יהודים ב[[יציאת רוסיה תש"ו]] -תש"ז, היה ממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]] וכונה בפי תושביו "שר החסד".

==תולדות חיים==
ר' דוד קוק נולד בכ"ב [[אדר א']] שנת [[תרפ"א]] במינסק לאביו ר' [[נתן קוק]] (לאש) בן למשפחה מיוחסת דור אחר דור ל[[מגיד ממעזריטש]].

אביו ר' נתן נולד בפרוסקורבסקבה שבמחוז אודסה שבאוקראינה, ובצעירותו עבר להתגורר בפולין לתקופת זמן קצרה שבמהלכה נולדו לו חלק מילדיו שם וחזר לאחר מספר שנים בהיות ר' דוד בן פחות מחצי שנה למוז'איסק שבמחוז [[מוסקבה]] מפני חשש גיוסו לצבא הפולני{{הערה|על פי מסמכי החקירה של הק.ג.ב}}.

בהיות משפחת לאש (קוק) בפולין במטרה לברוח ולחזור חזרה לרוסיה, באותם הימים החליף ר' נתן את שם משפחתו המקורי מ'לאש' ל'קוק' במטרה להסתיר את זהותו מהשלטונות הרוסיים. בשם משפחה זה נשאר ר' דוד כל חייו.

בבית הוריו ספג אווירה חסידית, אדמו"רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור היו מבקשים מאמו להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית במצוות ומחמירה.

בהיותו במוז'ייסק שבמחוז מוסקבה, ניהל יחד עם בני משפחתו את מפעל הבשר שפתח אביו ושימש כקצב ומחלק בשר.

משפחת קוק (לאש) היו ידועים עוד בהיותם ברוסיה כמשפחה של אנשים חזקים פיזית ואנשי חיל, וידועים הסיפורים אודותם בו השתמשו עם כוחם הפיזי לעניני היהדות ברוסיה הסובייטית.

== העלמו של אביו ==
בשנת [[תרצ"ח]] התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד שהחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ"ש חסידי חב"ד ב[[פטרבורג]] וב[[מוסקבה]]. גם על בני משפחת קוק שהיו אז במאז'ייעסק לא פסחו הצרות, ואביהם הרב [[נתן קוק]] נעצר על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב"עוון" קיום מניין תפילה בביתו. מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט), המעצר ארע בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים ועימו נעצרו עוד כ12 חסידים.

מאותו מעצר האב לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו.

בשנות הכ"פים שלחו בני המשפחה מכתב לק.ג.ב. במטרה לגלות מה עלה בגורל אביהם והשלטונות הרוסיים החזירו במכתב שבו נאמר כי נשלח לסיביר ושם נפטר. בשנת [[תשע"ג]] לאחר שבתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקבה ושם פעלה שיפתחו את תיק החקירה של אביה ובתיק נכתב שהוא הוצא להורג כחודש לאחר שנעצר ע"י הנ.ק.וו.ד. - ב[[י"ז אדר]] [[תרצ"ח]] ונקבר בקבר אחים באזור.

ר' דוד הצטיין בלימודיו, אולם לאחר מעצרו של אביו, נאלץ לעזוב את לימודיו, והוא עם אחיו ר' ישראל, יצאו לסייע בפרנסת הבית במקומו של האב.

== במלחמת העולם השנייה ==

כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ברח ר' דוד יחד עם משפחתו כמו חסידים רבים ממוז'ייסק שבמחוז [[מוסקבה]] ל[[טשקנט]] הרחוקה, שם עבד במפעל יחד עם גיסו ר' [[זלמן סודקביץ]] והמשיך לפעול לטובת הכלל. באחד מימי שהותו בטשקנט, כשהסתובב ברובע בו השתכנו פליטים יהודים רבים, הבחין באנשים רבים העומדים סביב בניין שעשן ולהבות יצאו מחלונו. ר' דוד שאל מה אירע וסיפרו שאת עצמם הם הצליחו לברוח, אך שכחו בפנים תינוק פעוט. הוא מיד נזעק ושאל 'אז מה אתם עומדים, זה פיקוח נפש?!' אבל איש לא העז להיכנס. הוא שהיה אמיץ בצורה בלתי רגילה, פרץ את חלון הבית, נכנס לתוך החדר ומצא את הפעוט בן השנתי התברר כי בני הבית שישנו, מיהרו למלטים רדום במיטתו, והצילו ממש ברגעים האחרונים.

בג' ב[[אלול]] [[תש"ד]] - בעת שהותו בטשקנט - נשא ר' דוד את פולה (פרלה){{הערה|שנולדה וגרה ב[[קייב]] שבאוקריאנה ואח"כ עברה יחד עם משפחת למוסקבה ובשנות המלחמה ברחה אף היא יחד משפחתה ברחו ל[[טשקנט]] ושם התחתנו.
נפטרה ב[[י"א אדר]] א' [[תשע"ב]].}} אחות ר' [[זלמן סודקביץ]] ושם נולד להם בנם הבכור ר' גרשון קוק.

==בוועד הבריחה מרוסיה==

כשהסתיימה המלחמה נודע בפעילותו הציבורית לטובת הכלל, כאשר נודע על האפשרות לברוח מ[[רוסיה]] ל[[פולין]] דרך לבוב בעשאלונים הידועים, אז עזר ר' דוד לחסידים רבים בתוכנית הבריחה והוא מונה להיות חלק מרכזי "בוועד הצלה" של יהודי רוסיה לברוח ממנה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]]. הייתה בו כריזמה רבה ואומץ רב, וחסידים רבים נהנו ממנו.

העובדה שלא היה עטור בזקן, הצליחה להכניס אותו למקומות רבים ששאר החסידים לא יכלו להגיע אליהם.
ר' דוד היה בלדר '''מרכזי''' בתוכנית הבריחה.
אחת משיטות העבודה שלו הייתה להתחפש לסוכן [[נ.ק.וו.ד.]] שאת מדיו השיג בדרכים לא דרכים וזאת למרות הסיכון העצום הכרוך בכך.

מלבד עזרתו בבלדרות וכספים - הוא הצליח להשיג מאתים ושבעים אשרות יציאה ממשרד הפנים ולהחתימם(!){{הערה|מפי ה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהיה מראשי המארגנים של הבריחה ומידידיו הקרובים של ר' דוד.}}. היה לו חן וחוש בריא להתחבב על אנשים, והוא ניצל זאת עד תום.

באחד הפעמים, הגיע לאחד המחסומים כשבאמתחתו למעלה משישים דרכונים '''פולנים''' מזויפים! ר' דוד שהיה עם שפם ומעיל ארוך והיה לבוש במדים של סוכן נ.ק.וו.ד. הגיע לאחד המחסומים, ניגש היישר אל מפקד המחסום והחל לצעוק עליו ברוסית - "!?Твоих навыков недостаточно, чтобы остановить всех беглецов через контрольно пропускной пункт"

תרגום: - 'כישוריך אינם מספיקים לעצור את כל הבורחים דרך המחסום שלך?' מפקד המחסום שחשב כי לפניו מפקד רם דרג במשטרה החשאית, נבהל ונתן לו לעבור מבלי לשאול שאלות.

בפעם נוספת, בזמן שהוא הגיע לאחד המחסומים, חשדו בו והוא החל לברוח רגלית תוך כדי שהוא צועק "תפסו אותו" וכך זה היה נראה כאילו כמה אנשים רודפים אחרי אדם אחר וכך נמלט.

ליתר בהרחבה ראה ערך [[יציאת רוסיה תש"ו]] - תש"ז

== המעצר בטשקנט ==
למרות כל ניסיונות ההתחמקות, נעצר ר' דוד פעמיים על ידי השלטונות{{הערה|עד כמה שידוע נעצר פעמיים אך ייתכן שיותר מפעם אחת ולא סיפר}}. הפעם הראשונה הייתה בטשקנט, אך כמעט ולא ידועים פרטים מכך, שכן העדיף לשתוק.

הפעם השנייה בה נעצר הייתה בלבוב, הוא שהה במעצר ימים אחדים ונחקר כמה פעמים. באחת החקירות כשהחוקר איים עליו, ר' דוד לא נרתע והפטיר מול פניו הנדהמות: - "!!!Семья Кок не угрожает" ('על קוק לא מאיימים'). ותוך שהוא מרים את שולחן החקירות וזורקו על החוקר עצמו ופוצעו.

גם פה, תושייתו ואומץ לבו עמדו לו. תמורת שוחד עצום שנתן לאיש מינהלה נ.ק.וו.ד. הצליח להימלט מן המעצר באישון ליל, כשהוא לבוש במדי איש [[נ.ק.וו.ד.]]. וכאחד מהיחידים שידעו היכן התמקמה "כוורת" הפעילות של ראשי ועד הבריחה, שם פניו מן הכלא אל דירת המסתור כדי להציע את עזרתו... מאחר ו'ישב' מספר ימים ולא ידע את ההתפתחויות האחרונות בשטח - הוא בא לשמוע לאן נושבת הרוח, ובמה הוא יכול לסייע... הוא הגיע למקום, ונקש על הדלת ללא להזדהות בשמו. משלא נענה ניגש לחלון ונקש עליו בתקווה כי משם מישהו ישמע ויענה לו. כשהנאספים נוכחו לדעת שהאיש העומד ליד הדלת לבוש במדי [[ק.ג.ב.]] נפלה עליהם אימת מוות. לאחר מספר דקות נקש שוב ר' דוד באמרו "דא איז דוד!" רק אז נרגעו. ר' מענדל ניגש לפתוח את הדלת תוך שהוא מכבד אותו בסטירת לחי הגונה, על הפחד והחרדה שהפיל על כולם.

==ט' כסלו תש"ז==
לפננו תיאור מאת גיסתו של ר' דוד '''סימה סודקביץ'''' אשת ר' [[זלמן סודקביץ]] מהארועים שהיו סביב היציאה מרוסיה:

"לאחר מספר שנים בהם שהינו בימי המלחמה ב[[טשקנט]], שם פתח בעלי ר' זלמן ע"ה מפעל שהעסיק רבים מאנ"ש שהצליחו אודותיו להתפרנס ולשמור את השבת ואף השיג פטור מגיוס לאחר ששיכנע את הרשות הצבאית בנחיצות התוצרת שלו למאמץ המלחמתי, עברנו לגור בפאתי מוסקבה.

בעת שהתחלנו להתבסס במקום, היה זה בקיץ תש"ה מצאנו להפתעתנו בתיבת הדואר גלויות דואר מפראג הממוענה אלינו שתוכנה המהמה אותנו ושיבשה את שיגרת חיינו (בתרגום מרוסית) "לסודקביץ' זלמן, הסבא מזדקן הוא מבקש מהנכדים להשתדל לראות אותו. בברכה הרב ג'ייקובסון" ועל הגלויה התנוססה לתפארת חותמת הצנזורה הרוסית.

הבנו מיד כי גלויה זו הוראה ישירה מאת הרבי הריי"צ עבורנו שנשלחה מהרב ישראל ג'ייקובסון. נבהלנו מאוד. כל דמות שהתקרבה למקום הדאיגה אותנו, וכי דבר קל הוא גלויה מהרבי שעברה תחת הצנזורה ומי יאמר שלא הבינו תוכנה.

בערב ר"ה נולד לנו במז"ט בננו גרשון ומיד לאחר הלידה התחלנו בהכנות ליציאה. את הבית מכרנו לר' [[פרץ חן]] ולקראת היציאה לכיוון לבוב ספרנו לשכנים התוהים על מעברנו לעיר אודסה. בתוך כדי הדברים ניגש אלנו אחד השכנים השקטים שהוכר כאיש טוב ולחש לנו "אל תספרו לי סיפורים אני עובד בצנזורה ואישרתי בעצמי את הגלויה שקיבלתם אני יודע בדיוק לאיפה אתם נוסעים".

לאחר חודשי מתח וחרדה בעיר לבוב הגיע יום היציאה. כל משפחתנו הצטרפו לעשאלון שיצא בט' כסלו (תש"ז) אלא לפי תנאי ופרטי הניירות אני עצמי והילדים הותאמנו לניירותיו של משפחת גיסי ר' דוד קוק ואילו בעלי ואחותו מרת פערל זוגתו של ר' דוד קוק לא הותאמו לניירות. הם סמכו על אותם עסקנים שסיפרו להם כי אפשר לסדר זאת על הגבול.

בהגיענו לגבול המתח טיפס לשיאים חדשים הגברים הורדו אל הקור הנורא בחוץ, והנשים נשארו בתוך הקרון. כל גבר שנקרא שמו ע"פ רשימת שמות הנוסעים ניגש אל השולחן של הפקידים והציג ניירותיו והמשיך לכיוון הקרונות. בעלי עמד בתור והוא אובד עצות כיצד יוכל לחצות את המחסום אל הרכבת.

בהשגחה פרטית בני פייטל שהיה ילד קטן ראה בסמוך לאחת הקרונות פרח יפה שעניים אותו בתקופת החורף זה תופעה די נדירה והוא התקרב להתבונן בפרח המעניין בעוד שבעלי שומר על צעדיו, צעד אחר צעד עברו את נקודת הביקורת כשבעלי עסוק בשמירת ילדו. כשהתקרב לקרון חמק עם בני פנימה.

לאחר שהגברים עברו ואף הנשים הציגו את ניירותיהם בתוך הקרונות. בקשו מגיסתי מרת פערל אשת ר' דוד (קוק) שהייתה אז בהריון מתקדם עם בנה השני והייתה צריכה ללדת כל רגע. והיא התחמקה באומרה שבעלי מחזיק אותם. אנשי הביקורת הבטיחו לחזור.

בנתיים בעלי שחמק עם אחותו התחפרו מאחורי כל המזוודות, ועליהם התיישבו הנער [[זעליג אלטהויז]], ור' מענדל דייטש שהיה בגיל יותר מבוגר ככה שלא יחשדו.

המתח שוב גבר כשר' בערל גורביץ' נלקח למאסר מחוסר ניירות והחיפוש אחרי בעלי ואחותו מרת פערל שלפי הניירות נרשמה כזוגתו (כזוגתו של אחיה ר' זלמן סודקביץ) גברו. ברשימת הנוסעים התנוסס שמו של בעלי ר' זלמן ובפועל הוא לא הציג ניירותיו. השוטרים הזועמים עברו מקרון לקרון ואייו כי לא יאשרו את הנסיעה אם בעלי לא יסגיר אותו להם.

בזעמם כמעט שהחליטו שאני אשתו וחפצו לאסרני. גיסי ר' דוד קוק עמד בתוקף על כך שאני אשתו ואני רשומה בניירותיו ואין שום שייכות עם האדם אותו הם מחפשים ובסוף לא מצאו ויצאנו.

== לאוסטריה וצרפת ==

בחורף [[תש"ז]] הבריח את הגבול ל[[פולין]] יחד עם קבוצת פליטים בת ארבעה עשר אנשים{{הערה|בהם ר' [[שמואל אלטהויז]] ואיסר קלובגנט.}}. הם המשיכו רגלית לעבר צכי'ה ומשם לאוסטריה בה נולד להם בנם השני ר' [[אליהו קוק]] ומשם המשיכו לצרפת, שם נעזרו כמו כולם בארגון הג'וינט. במשך שנתיים התגוררו במלון דירות - פרימה.

באותם ימים עבד ר' דוד בתור מנהל מפעל לסריגים, אותו סידרו עבורו אנשי הגוינ'ט. הוא ידע את המלאכה עוד מרוסיה, שם ניהל מפעל לסריגים עם גיסו ר' [[זלמן סודקביץ']]. הוא עבד במכונה בייצור דוגמאות. המנהלים ביקשו שיעשו דוגמאות חדשות ומגוונות. ר' דוד שהיה מוכשר, היה מפיק מתחת ידיו דוגמאות יפות וססגוניות. לא כל החסידים היו מוכשרים למלאכה זו, ור' דוד חשב גם עליהם. במקום להוסיף לעצמו עוד דוגמאות ובכך להאדיר את שמו בפני מנהלי המפעל, העדיף לסייע לאחיו החסידים וייצר בעבורם דוגמאות יפות בכדי שיוכלו להמשיך בעבודתם ולהתפרנס בכבוד.

== לארץ הקודש ==

באותם ימים, כמה מבני משפחתו ומשפחת רעייתו עלו ל[[ארץ ישראל]]. גם ר' דוד עלה לארץ הקודש, וביום כ"ד ב[[אייר]] [[תש"ט]] הגיע לארץ הקודש עם רעייתו ושני בניו.

תחילה התגוררה משפחת קוק בפרדס חנה, לאחר מכן עברה למעון העולים בבאר יעקב ומשם לכפר חב"ד. באותם ימים התגוררו בכפר משפחות העולים החב"דיות הראשונות. תחילה התגוררו במבנים ארעיים בסמיכות להיכן שממוקם כיום [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]'. משהגיע החורף והכל הוצף מים, הועברו למבנים נטושים בחלקו הימני של הכפר.

באותם ימים קיבל ר' דוד מספר הצעות לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לאוסטרליה או ל[[ארצות הברית]]. אחד מחבריו שדחפו אותו להגיע לאוסטרליה, היה ר' [[שמואל אלטהויז]], שהיה עימו בעת הבריחה ובצרפת. הוא שלח לו מכתבים והתחנן אליו להגיע ולהצטרף אליו. ר' דוד שאל את [[הרבי הריי"צ]], אך לא קיבל תשובה. לימים, כאשר התקשה מאוד בפרנסה והוצע לו לעבור לארצות הברית, שוב שלח מכתב אל [[הרבי]], אך גם הפעם לא זכה לקבל תשובה. "אם הרבי לא עונה, משמע שאין אישור", פסק ר' דוד, והבין כי על אף כל הקשיים, שליחותו בעלמא דין היא ב[[ארץ הקודש]], ונשאר בה לגדל את ילדיו.

בשנים הראשונות עבד במאפייה ללחם בכניסה לכפר חב"ד, לא רחוק מפסי הרכבת. מאוחר יותר מונה למנהל העבודה בחברה לייצור חומרי בניה שהקים [[הרש"ג]]. לימים אף הקים חברה זעירה משל עצמו לייצור חומרי בנייה. לפני פטירתו עסק בגידול חממות פרחים, ובסייעתא דשמיא החל לראות ברכה בעבודתו.

== סיוע לזולת ==

בכל שנות מגוריו בארץ ישראל, למרות מצוקתו הכלכלית, לא חדל מלסייע לזולת, לפעמים גם למעלה מיכולתו.

ר' דוד היה נחלץ לסייע לכל יהודי, גם אם מדובר היה בסיכון בריאותו. כאשר בכפר חב"ד נתגלה יהודי ערירי ואלמן מת בדירתו הוא היה היחיד שטיפל בגופה כדי להביאה לקבר ישראל. בשנים הראשונות של כפר חב"ד, כאשר מסתננים שהיו מגיעים מדי לילה לשדות בכפר וגונבים רכוש יקר ערך, כמו ציוד חקלאי ואף בהמות, הוא הלך עם נשק לארוב להם, למרות שרוב האנשים פחדו לצאת עמו.

ר' דוד זכה להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי פעמיים בחייו. הפעם הראשונה הייתה בשנת [[תשכ"ז]] והפעם הנוספת בשנת [[תשל"ז]]. בשתי הפעמים התעניין הרבי על מעשיו ופעילותו.

בט' ב[[אדר]] [[תשמ"ב]], חש ר' דוד שלא בטוב והובהל לבית הרפואה, והתגלה כי הוא חולה בסרטן. בעקבות זאת עבר ניתוח מסובך, אך הרופאים הזהירו כי מדובר בסוג קשה ביותר של המחלה. אנשים רבים להם סייע בחייו, ביקרו אצלו והתפללו להחלמתו, אולם לאחר חודש ב[[ט' ניסן]] נלקח לבית עולמו, כשהוא משאיר אחריו צאצאים חסידים.

==משפחתו==
אביו ואמו:
*ר' [[נתן קוק]]
*מרת רבקה רחל
;אחיו ואחיותיו:
* ר' [[ישראל קוק]] (לאש).
* ר' אלעזר - עלה ארצה בשנות הלמ"ד לארץ ישראל{{הערה|ללא בני משפחתו שנותרו ברחבי ברית המועצות.}}.
* ר' משה מרדכי - נהרג בהיותו חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה{{הערה|הותיר אחריו בת קטנה בברית המועצות.}}.
* מרת פירה (אסתר) ברגשטיין.
* מרת סוניא (רייזל מינדל) אשת ר' [[דובער גרודקה]].

;בניו:
* ר' גרשון.
* ר' [[אליהו קוק]] משפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד.
* ר' אליעזר.
* ר' יוסף יצחק - שימש כחבר [[וועד כפר חב"ד]].

;בנותיו:
* מרת מלכה אשת ר' אליהו יקונט.
* מרת שרה אשת ר' הירשל קליין.

==לקריאה נוספת==
* עלון 'ניצוצות' גליון 6 עמוד 52, על אביו ר' נתן קוק ומציאת קברו שברוסיה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוק, דוד}}
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קוק]]

נתן קוק

2020-10-08T14:47:15Z

37.60.47.152:

{{שכתוב}}
[[קובץ:אאא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו האחרונה מתוך תיק החקירה ב[[ק.ג.ב.]] לפני הירצחו]]
'''הרב נתן קוק (לאש)''' ([[תרמ"ז]] - [[י"ז אדר א']] [[תרח"צ]]) היה חסיד שמסר את נפשו בפועל ממש עבור שמירת המסורת היהודית וקיום תורה ומצוות בזמנים הקשים שתחת הגהנום הסובייטי בברית המועצות ונהרג בידי ה[[ק.ג.ב.]] ב[[י"ז אדר]] א' תרח"צ.

==תולדות חייו==
נולד בשנת [[תרמ"ז]] בעיירה [[פרוסקורבסקי]] שנמצאת במחוז אודסה שב[[אוקראינה]] למשפחה לא חב"דית בת 16 נפשות שחלקם בפולין ורובם גרו וגדלו באוקראינה. משפחה המתייחסת דור אחרי דור לה[[מגיד ממעזריטש]].

בבחרותו למד בישיבת סלבודקא המפורסמת בליטא כחברותא של הרב אליהו זקס.

בהיותו בחור צעיר{{הערה|ככל הידוע היה זה עוד לפני חתונתו.}} ברח לפולין לעיירה בשם מינסק מזובייצקי (נובומינסק)(עיירה שנמצאת על גבול פולין – בלארוס בעבר הייתה תחת השלטון הרוסי) שם התחתן עם זוגתו מרת רבקה רחל.

==במינסק מזובייסק==
פתח חנות בשר (קצבייה) ובניו עזרו לו.
אדמו"רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור, היו מבקשים מאשתו מרת רבקה רחל להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית.

יהודי מעיירה זו ציין פעם לפני נכדיו של ר' נתן 'שהיה אדם חזק'. וכידוע אשר בני משפחת קוק (לאש) היו ידועים (ברוסיה) כאנשים גבורים וחזקים פיזית החל מר' נתן ועד אחרון צאצאיו.

==בברית המועצות==
בשנת תרפ"ב{{הערה|רצו לגייסו לצבא לגייסו לצבא הפולני}} נאלץ לעזוב את פולין חזרה לעבר ארץ הולדתו [[ברית המועצות]] הקומניסטית.

כתוצאה מכך היה צריך לקחת דרכון או תעודת זהות של יהודי שנפטר בשם 'קוק' והשתמש עם שם זה לברוח מפולין ומאז שם משפחתו הפך מ'לאש' ל'קוק'. חלק מילדיו נשארו בשם קוק וחלק החזירו ללאש.

משפחת קוק עברו למוז'ייסק צ'טערונובסקי שבמחוז מוסקבה ושם ר' נתן היה מקיים מניין תפילה בביתו בסתר, ואשתו מרת רבקה רחל הייתה שואלת אותו מה לך לכל המניינים האלו? וענה: שאינו פוחד מהם כלל!!!

==המעצר וההוצאה להורג בידי הק.ג.ב.==
[[קובץ:מסמך .jpg|ממוזער|מסמך המאשר את ההוצאה להורג]]

בשנת תרצ"ח התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד שהחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ"ש חסידי חב"ד בפטרבורג ובמוסקבה.

גם על בני משפחת קוק שהיו אז במוז'ייעסק צ'טערנובסקי שבמחוז מוסקבה לא פסחו הצרות, והרב נתן קוק נעצר על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב"עוון" קיום מניין תפילה בביתו.

מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט), המעצר ארע בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים ועימו נעצרו עוד כ12 חסידים.

מאותו מעצר ר' נתן לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו.

בנו [[דוד קוק]] שהיה לו הרבה קשרים במשטרה החשאית ניסה לגשש אחרי אביו וללא הצלחה כיון שנרצח ע"י ה[[ק.ג.ב.]]
אשתו מרת רבקה רחל יצאה עם ילדיה ביציאה הגדולה [[יציאת רוסיה תש"ו]]-תש"ז ועלתה יחד עם משפחתה לאחר מסע ארוך ל[[כפר חב"ד]] ונפטרה בשנת [[תשכ"ד]].

==אחרית דבר==
יודעים שהוא נרצח בי"ז אדר תרח"צ, וזאת לאחר שביתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקבה ובביהכ"נ מארינה-רוצ'ה ביקשו ממנה לדבר אז היא סיפרה את 'סיפור' מסי"נ של החסידים אז ועל היעלמותו של אביה הרב נתן קוק (לאש) הי"ד שהייתה בסך הכל ילדה בת 7 .

לאחרי שסיימה לספר, ניגשה אליה אישה שאמרה כי יש לה חברה שהיא עובדת בק.ג.ב. ויש לה גישה למסמכים אפילו הרגישים שביניהם והיא תביא לה וכך היה. הביאה לה את המסמכים ושם כתוב שלאחר שעצרו איתו עוד כ12 אנ"ש ביניהם 'ר' אהרן אליעזר צייטלין ור' נתן ניימרק' ועוד כמה יהודים טובים והחוקר היה יהודי מהיעוויסקציה כתוב בתיק חקירה שנגזר עליו עונש מוות בירייה וכעבור כחודש נכתב 'הפקודה בוצעה' ונהרג על קידוש ה' בי"ז אדר תרח"צ ונקבר בקבר אחים באזור מוסקבה עם עוד יהודים שמסרו את הנפש,[בתיק החקירה מצוין היכן בדיוק]
ומרת פירה ברגשטיין עלתה לקבר אביה לאחר כ70 שנה.
אשתו מרת רבקה רחל תמיד קיוותה שיום אחד הוא עוד יחזור והדבר לא קרה.

==משפחתו==

;בניו;
*ר' [[דוד קוק]].
* ר' [[ישראל קוק]].
*משה מרדכי{{הערה|נהרג בתור חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה. הותיר אחריו בת קטנה}}.
*אליעזר{{הערה|עלה ארצה בשנות הלמ"ד. ילדיו בחרו שלא לצאת מברית המועצות ונשארו שם עד היום. נפטר ונקבר ביישוב אחיעזר על יד כפר חב"ד}}.
;בנותיו;
*מרת סוניא אשת ר' [[דובער גרודקה]].
*מרת פירה ברגשטיין.
;נכדיו;
*המשפיע ר' [[אליהו קוק]] מכפר חב"ד.
*ר' [[יוסף יצחק לאש]] מגבאי בית רבנו.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוק, נתן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:משפחת קוק]]

נתן קוק

2020-10-08T14:46:56Z

37.60.47.152: /* במינסק מזובייסק */

{{שכתוב}}
[[קובץ:אאא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו האחרונה מתוך תיק החקירה ב[[ק.ג.ב.]] לפני הירצחו]]
'''הרב נתן קוק (לאש)''' ([[תרמ"ז]] - [[י"ז אדר א']] [[תרח"צ]]) היה חסיד שמסר את נפשו בפועל ממש עבור שמירת המסורת היהודית וקיום תורה ומצוות בזמנים הקשים שתחת הגהנום הסובייטי בברית המועצות ונהרג בידי ה[[ק.ג.ב.]] ב[[י"ז אדר]] א' תרח"צ.

==תולדות חייו==
נולד בשנת [[תרמ"ז]] בעיירה [[פרוסקורבסקי]] שנמצאת במחוז אודסה שב[[אוקראינה]] למשפחה לא חב"דית בת 16 נפשות שחלקם בפולין ורובם גרו וגדלו באוקראינה. משפחה המתייחסת דור אחרי דור לה[[מגיד ממעזריטש]].

בבחרותו למד בישיבת סלבודקא המפורסמת בליטא כחברותא של הרב אליהו זקס.

בהיותו בחור צעיר{{הערה|ככל הידוע היה זה עוד לפני חתונתו.}} ברח לפולין לעיירה בשם מינסק מזובייצקי (נובומינסק)(עיירה שנמצאת על גבול פולין – בלארוס בעבר הייתה תחת השלטון הרוסי) שם התחתן עם זוגתו מרת רבקה רחל.

==במינסק מזובייסק==
פתח חנות בשר (קצבייה) ובניו עזרו לו.
אדמו"רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור, היו מבקשים מאשתו מרת רבקה רחל להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית.

יהודי מעיירה זו ציין פעם לפני נכדיו של ר' נתן 'שהיה אדם חזק'. וכידוע אשר בני משפחת קוק (לאש) היו ידועים (ברוסיה) כאנשים גבורים וחזקים פיזית החל מר' נתן ועד אחרון צאצאיו.

==חזרה לברית המועצות==
בשנת תרפ"ב{{הערה|רצו לגייסו לצבא לגייסו לצבא הפולני}} נאלץ לעזוב את פולין חזרה לעבר ארץ הולדתו [[ברית המועצות]] הקומניסטית.

כתוצאה מכך היה צריך לקחת דרכון או תעודת זהות של יהודי שנפטר בשם 'קוק' והשתמש עם שם זה לברוח מפולין ומאז שם משפחתו הפך מ'לאש' ל'קוק'. חלק מילדיו נשארו בשם קוק וחלק החזירו ללאש.

משפחת קוק עברו למוז'ייסק צ'טערונובסקי שבמחוז מוסקבה ושם ר' נתן היה מקיים מניין תפילה בביתו בסתר, ואשתו מרת רבקה רחל הייתה שואלת אותו מה לך לכל המניינים האלו? וענה: שאינו פוחד מהם כלל!!!

==המעצר וההוצאה להורג בידי הק.ג.ב.==
[[קובץ:מסמך .jpg|ממוזער|מסמך המאשר את ההוצאה להורג]]

בשנת תרצ"ח התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד שהחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ"ש חסידי חב"ד בפטרבורג ובמוסקבה.

גם על בני משפחת קוק שהיו אז במוז'ייעסק צ'טערנובסקי שבמחוז מוסקבה לא פסחו הצרות, והרב נתן קוק נעצר על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב"עוון" קיום מניין תפילה בביתו.

מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט), המעצר ארע בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים ועימו נעצרו עוד כ12 חסידים.

מאותו מעצר ר' נתן לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו.

בנו [[דוד קוק]] שהיה לו הרבה קשרים במשטרה החשאית ניסה לגשש אחרי אביו וללא הצלחה כיון שנרצח ע"י ה[[ק.ג.ב.]]
אשתו מרת רבקה רחל יצאה עם ילדיה ביציאה הגדולה [[יציאת רוסיה תש"ו]]-תש"ז ועלתה יחד עם משפחתה לאחר מסע ארוך ל[[כפר חב"ד]] ונפטרה בשנת [[תשכ"ד]].

==אחרית דבר==
יודעים שהוא נרצח בי"ז אדר תרח"צ, וזאת לאחר שביתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקבה ובביהכ"נ מארינה-רוצ'ה ביקשו ממנה לדבר אז היא סיפרה את 'סיפור' מסי"נ של החסידים אז ועל היעלמותו של אביה הרב נתן קוק (לאש) הי"ד שהייתה בסך הכל ילדה בת 7 .

לאחרי שסיימה לספר, ניגשה אליה אישה שאמרה כי יש לה חברה שהיא עובדת בק.ג.ב. ויש לה גישה למסמכים אפילו הרגישים שביניהם והיא תביא לה וכך היה. הביאה לה את המסמכים ושם כתוב שלאחר שעצרו איתו עוד כ12 אנ"ש ביניהם 'ר' אהרן אליעזר צייטלין ור' נתן ניימרק' ועוד כמה יהודים טובים והחוקר היה יהודי מהיעוויסקציה כתוב בתיק חקירה שנגזר עליו עונש מוות בירייה וכעבור כחודש נכתב 'הפקודה בוצעה' ונהרג על קידוש ה' בי"ז אדר תרח"צ ונקבר בקבר אחים באזור מוסקבה עם עוד יהודים שמסרו את הנפש,[בתיק החקירה מצוין היכן בדיוק]
ומרת פירה ברגשטיין עלתה לקבר אביה לאחר כ70 שנה.
אשתו מרת רבקה רחל תמיד קיוותה שיום אחד הוא עוד יחזור והדבר לא קרה.

==משפחתו==

;בניו;
*ר' [[דוד קוק]].
* ר' [[ישראל קוק]].
*משה מרדכי{{הערה|נהרג בתור חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה. הותיר אחריו בת קטנה}}.
*אליעזר{{הערה|עלה ארצה בשנות הלמ"ד. ילדיו בחרו שלא לצאת מברית המועצות ונשארו שם עד היום. נפטר ונקבר ביישוב אחיעזר על יד כפר חב"ד}}.
;בנותיו;
*מרת סוניא אשת ר' [[דובער גרודקה]].
*מרת פירה ברגשטיין.
;נכדיו;
*המשפיע ר' [[אליהו קוק]] מכפר חב"ד.
*ר' [[יוסף יצחק לאש]] מגבאי בית רבנו.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוק, נתן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:משפחת קוק]]

מאיר אשכנזי (שנגחאי)

2020-08-16T11:49:08Z

37.60.47.152: /* משפחתו */תקנתי שגיאה יהושע אשכנזי הוא אחיו של הרב מאיר אשכנזי, ולא בנו כמו שנכתב

[[קובץ:אשכנזי מאיר (2).JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר אשכנזי בצעירותו]]
{{מפנה|מאיר אשכנזי|רבו של כפר חב"ד|מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)}}
הרב '''מאיר אשכנזי''' ([[כ"ה כסלו]] [[תרנ"ב]] - [[כ"ו אב]] [[תשי"ד]]) שימש במשך כעשרים שנים ברבנות ב[[שנחאי]]. היה 'איש מסירות נפש' וחסיד מופלג.

==תולדות חיים==
[[קובץ:מאיר אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב מאיר אשכנזי]]
===צעירותו ונשואיו===
נולד ביום ראשון של [[חנוכה]], [[כ"ה בכסלו]] [[תרנ"ב]], בעיר צ'רניהיב להוריו - הרב שניאור זלמן אשכנזי ומרת קיילא (לבית זיסלין), שניהם מגזע [[חסידי חב"ד]].

בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם למד כשנה, ונאלץ לעזוב מאחר שחלה במחלת ה'טיפוס', אך בזמן מועט זה הספיק לשאוב את רוח הישיבה ונהיה ל'[[תמים]]' מן המניין.

הרב אשכנזי קיבל [[סמיכה]] לרבנות, מהרב [[צבי תומרקין]] (אחיו של הרב [[יוסף תומרקין]]), ומרב עירו, וחמיו לעתיד, הרב [[חיים אליעזר סולובייצ'יק]]. בשנת [[תרע"ד]], בא בקשרי השידוכין עם מרת טייבע ליבא, בתו של הרב סולובייצ'יק אך ה[[נישואין]] נדחו מחמת גיוסו לצבא הרוסי בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר השתמטותו מן הצבא, נתמנה לרב בעיר ולדיווסטוק, עוד לפני חתונתו. מחמת התפשטות תנועת הקומוניסטים, ברחה משפחת חמיו לעיר חרבין שבמנצ'וריה, שם בשנת [[תרע"ז]] נישא. לאחר נישואיו חזר לעיר רבנותו ולדיווסטוק, להמשיך את תקופת רבנותו. שם כיהן כרב במשך שבע שנים עד לשנת [[תרפ"ו]].

===רב בשנחאי===
לאחר קבלת אישורים לעזיבת [[ברית המועצות]], תכנן לקבל משרת רבנות ב[[בוסטון]], שב[[ארצות הברית]], אלא שבעודו עסוק בהכנות לנסיעה, הגיעה אליו בקשה לכהן כרב הקהילה האשכנזית ב[[שנחאי]] שבסין. בני הקהילה התחננו אליו באגרת ששלחו, שיקבל על עצמו את משרת הרבנות המוצעת על ידם. הרב אשכנזי ידע את מצבה העגום של הקהילה בשנחאי, קהילה של יוצאי [[רוסיה]] שרובם התרחקו משמירת מצוות, ולאחר לבטים לא קלים החליט לקבל על עצמו את את עול הרבנות בשנחאי.

בשנת [[תרפ"ו]] מונה לרבה של שנחאי, בה היו באותה עת שתי קהילות - ספרדית ואשכנזית. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו. עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, בטבעו ובמזגו הנעים הצליח ליצור קשר ידידותי עם שתי הקהילות, כפי הוראת [[הרבי הריי"צ]] אליו.

כחסיד חב"ד ערך מפעם לפעם [[התוועדויות]] חסידיות בהן השתתפו חברי שתי הקהילות, אשכנזים וספרדים יחד. [[הרבי הריי"צ]] ראה חשיבות גדולה בכך שרב חב"די מנהל בפועל את הקהילות היהודיות במקום נידח שכזה. מכתבים ובהם הוראות מיוחדות, שיגר הרבי אל הרב אשכנזי ואל בני הקהילות המקומיות. בין היתר ביקשו [[הרבי הריי"צ]] לקבץ נדבות מהקהילה המקומית עבור ה"חדרים" והישיבות בברית המועצות. הרב אשכנזי אכן הקים ועד מיוחד מבני הקהילה האשכנזית שפעלו בנידון, התרומות נשלחו אל הרבי הריי"צ, והרבי באגרותיו הודה לרב אשכנזי על התרומות שהשיג.

בתקופה זו שימש גם כראש השיבה ב[[תומכי תמימים שנחאי]], כמו כן פעל שם רבות עבור הפליטים, ובמיוחד עבור תלמידי [[תומכי תמימים ווארשא]] ו[[תומכי תמימים אוטווצק]].

בשנים קשות אלו קיבל הרב אשכנזי מענקים שונים מועד ההצלה בארצות הברית. בניגוד לדעת תורמי הוועד, החליט יו"ר הועד כי הכסף לא יגיע לידי תלמידי התמימים. מטעמי [[פיקוח נפש]], כיוון שה[[תמימים]] היו עלולים לגווע ברעב, בצירוף העובדה שהתורמים רצו שהכסף יגיע גם ל[[תומכי תמימים]], העביר הרב אשכנזי את הכסף גם לתמימים. בעקבות מעשהו, נתבע הרב אשכנזי לדין תורה בידי חוגי ועד ההצלה. כאשר לכל אורך הדין תורה הוא זוכה להדרכה מ[[רבותינו נשיאנו]].

בשנת [[תרצ"ד]] עלו הורי הרב אשכנזי לארץ הקודש, ועמם נכדם הרב [[משה אשכנזי]], שהחל ללמוד בישיבת 'תורת אמת'. בעקבות התקשורת הגרועה בין ישראל לשנחאי בזמן המלחמה, לא נודע לרב אשכנזי על נישואי בנו, עד ללידת בנם השני.

===מגיע לניו יורק===
רק לאחר עזיבת אחרוני הפליטים, והמקומיים את שנחאי, בשנת [[תש"ט]], עזב את עיר רבנותו, ועבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], שבניו יורק. מאז היה הרב אשכנזי לדמות פעילה במוסדות חב"ד בקראון הייטס. הוא שימש כיו"ר [[ועד להחזקת המוסדות]] - [[מרכז לענייני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד]]. כמו כן, היה הרב אשכנזי מן החסידים הפעילים ב[[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]] לאחר [[י' שבט תש"י]], והיה ה[[חסיד]] הראשון שנכנס אליו ל[[יחידות]].

הרב אשכנזי זכה לקירובים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].

===פטירתו===
ב[[יום רביעי]], [[כ"ו באב]] [[תשי"ד]], נפטר מתוך ייסורים לאחר מחלה קשה. בשיחת [[שבת]] [[פרשת ראה]], ארבעה ימים אחרי הפטירה, הזכיר [[הרבי]] את ר' מאיר והוסיף כי {{ציטוטון|מו"ח אדמו"ר כבר דאג והשתדל עבורו בכל המצטרך לו}}.

==אישיותו==
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר עליו: "א ליכטיגע צורה, א צורה וואס לייכט" [= "צורה מאירה", צורה שמאירה].

הרב מרדכי לוברט, תלמיד ישיבה ששהה ב[[שנחאי]], כותב על הרב אשכנזי {{ציטוטון| הרב אשכנזי, יהודי [[תלמיד חכם]], מחסידי [[חב"ד]], [[רב]] מקורי כמו שהורגלנו בבית, זקנו ופיאותיו המלאים מעטרים את פניו ו[[טלית קטן]], גדולה מכסה את בגדיו העליונים, עצם מראהו נתן לנו חיזוק גדול... הרב אשכנזי היה אהוב ומקובל על כולם, בעל מידות טובות, ולב רחום...}}{{הערה|הרב מרדכי לוברט, '''ספר מלחמות יהודה - קדשים''', [[ניו יורק]], [[ה'תש"ס]].}}.

הרב [[שמחה עלברג]], יו"ר [[אגודת הרבנים]], כותב בספרו 'עיני העדה' העוסק בדמויותיהם של רבנים: {{ציטוטון|... ההגדרה הקולעת וההולמת אותו ביותר היא: "איש חסיד וטוב לב, שכל כוונתו לשם שמים" זו הייתה תכונתו הנפשית בה התבלט בין עולם הרבנים, כאשיות מפוארה.. עשרים ושלוש שנים היה הרב אשכנזי רב בשנגחאי בכל אותם שנים עסק בתורה בקדושה ובטהרה, קדושים היו ימיו וקדושים היו לילותיו.. כמה [[עבודת השם]] הייתה בכל תפילת שמונה עשה שלו בימי חול.. יהודי קדוש היה בשנגחאי, ושמו היה הרב מאיר אשכנזי..}}{{הערה|הרב שמחה עלברג, עיני העדה, כרך ג' עמוד א'רעו.}}.

==משפחתו==
* בנו, הרב [[משה אשכנזי]]
* אחיו, הרב יהושע אשכנזי
* בתו, מרת מלכה מילנר אשת ר' צבי הירש מילנר
* בתו, מרת אסתר פאנק

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

==קישורים חיצוניים==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30820 קהילה חסידית בסין / היסטוריה חב"דית] מתוך [[שבועון בית משיח]]
*יוסף אשכנזי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76389 הפרשיה נחשפת: התמימים בשנחאי הודרו מהסיוע] - פרק מהספר 'אוצר החסידים - ניו-יורק'.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30501&st=&pgnum=33&hilite= השיעור הראשון שמסר בישיבת תומכי תמימים שייסד בשנחאיי] {{PDF}} - מתוך [[אהלי שם]] גליון ו'.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אשכנזי, מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]

מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)

2019-12-28T22:09:49Z

37.60.47.152: /* הערות שולים */

== תולדות הפעילות ==
הבית חב"ד הוקם בשנת תשל"ז על ידי הרב נחמן מיידנצ'יק, כבר בהיותו בחור החל לפעול בשליחות הרבי בנמל התעופה בן גוריון, והמשיך במשנה מרץ לאחר חתונתו ופתח במקום מרכז חב"ד פעיל.

עם מעבר שדה התעופה לטרמינל החדש, שכר מתחם אסטרטגי הממוקם בכניסה הראשית לטרמינל, דבר המאפשר מגע עם רוב הבאים בשערי שדה התעופה. בנוסף לבית חב"ד במקום, ופעילות ענפה, בכל מתחם שדה התעופה

== הערות שולים ==
בבית חב"ד פעילים קרוב למאות מתנדבים שבאים פעם בשבוע לעשות מבצעים בכל רחבי שטח השדה תעופה
בטרמינל 3 ו1 וכן בשטח האווירי
וכן בכל חברת אל על
וכן באיזור התפעול ממן
וכן בקריית שדה התעופה
ועוד מקומות רבים
בכל יום מניחים אלפי יהודים תפילין בכל שטח הנמל
וכן נחשפים אלפי יהודים לאור התורה והחסידות

הבית חב"ד פעיל מ3 לפנות בקר עד 12.30 בלילה
והינו בית חב'"ד הפעיל ביותר בעולם

הבית חב"ד מנוהל על ידי הרב נחמן מיידנצ'יק והרב משה הינדי

בשנת תש"ע הוקם על ידי הרב נחום סטולין בית חב"ד בקרית שדה התעופה - אירפורט סיטי, הבית חב"ד תחת מרכז חב"ד שדה התעופה

הפעילות באל על מתנהלת על ידי הרב משה הינדי

== ליצירת קשר ==

טל. 03.9757.333
פקס. 03.9600.415
ת.ד. 346 כפר חב"ד

מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)

2019-12-28T22:07:37Z

37.60.47.152: /* הערות שולים */

== תולדות הפעילות ==
הבית חב"ד הוקם בשנת תשל"ז על ידי הרב נחמן מיידנצ'יק, כבר בהיותו בחור החל לפעול בשליחות הרבי בנמל התעופה בן גוריון, והמשיך במשנה מרץ לאחר חתונתו ופתח במקום מרכז חב"ד פעיל.

עם מעבר שדה התעופה לטרמינל החדש, שכר מתחם אסטרטגי הממוקם בכניסה הראשית לטרמינל, דבר המאפשר מגע עם רוב הבאים בשערי שדה התעופה. בנוסף לבית חב"ד במקום, ופעילות ענפה, בכל מתחם שדה התעופה

== הערות שולים ==
בבית חב"ד פעילים קרוב למאות מתנדבים שבאים פעם בשבוע לעשות מבצעים בכל רחבי שטח השדה תעופה
בטרמינל 3 ו1
וכן בכל חברת אל על
וכן באיזור התפעול ממן
וכן בקריית שדה התעופה
בכל יום מניחים אלפי יהודים תפילין בכל שטח הנמל
וכן נחשפים אלפי יהודים לאור התורה והחסידות

הבית חב"ד פעיל מ3 לפנות בקר עד 12.30 בלילה
והינו בית חב'"ד הפעיל ביותר בעולם

הבית חב"ד מנוהל על ידי הרב נחמן מיידנצ'יק והרב משה הינדי

בשנת תש"ע הוקם על ידי הרב נחום סטולין בית חב"ד בקרית שדה התעופה - אירפורט סיטי, הבית חב"ד תחת מרכז חב"ד שדה התעופה

הבית חב"ד מקיים פעילות בטרמינל 1 ובאל על

הפעילות באל על מתנהלת על ידי הרב משה הינדי

== ליצירת קשר ==

טל. 03.9757.333
פקס. 03.9600.415
ת.ד. 346 כפר חב"ד