חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אבי פיאמנטה

2025-07-07T07:03:09Z

37.60.47.14: הוצאת חומר שאינו חשוב ואינו קשור לערך

[[קובץ:אבי_פיאמנטה1.jpg|ממוזער|250px|אבי פיאמנטה]]
ר' '''אבי פיאמנטה''' ([[כ"ז בשבט]] [[תשט"ז]] - [[ח' בתמוז]] [[תשפ"ה]]; 9 בפברואר 1956 - 3 ביולי 2025) היה נגן חליל-צד, מלחין וזמר [[חב"ד]]י, ממייסדי 'להקת פיאמנטה'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:יוסי ואבי פיאמנטה.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אבי ור' יוסי פיאמנטה]]
נולד ב[[כ"ז בשבט]] [[תשט"ז]] (9 בפברואר 1956) בירושלים ליהודה ולגניה פיאמנטה (אביו היה איש שב"כ בכיר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59495 סיפורו המלא של איש השב"כ מכפר חב"ד] {{אינפו}}}} - דור 16 בירושלים).

בילדותו למד לנגן על פסנתר, אורגן וחליל צד. במהלך [[מלחמת יום כיפור]] בשנת [[תשל"ד]] (1974), הקימו ר' אבי ואחיו ר' [[יוסי פיאמנטה]] שהיה מבוגר ממנו ב-5 שנים להקה שנקראה 'להקת פיאמנטה'. אבי היה מנגן בחליל צד ולעיתים גם באורגן ופסנתר חשמלי, שאר החברים בלהקה היו אחיו בגיטרה חשמלית, ג'ו מיר, בני קדישזון, ומר ג'ין פליישר שנחשבו למוזיקאים מפורסמים באותה תקופה. הם הופיעו בעיקר במועדון הרוק הישראלי בבית לסין ת"א שניהל שאול גרוסברג, אביו של הזמר והגיטריסט החב"די ר' [[ברק גרוסברג]].

בסוף שנות הלמ"ד (שנות ה-70), עברו האחים ל[[ניו יורק]] שם המשיכו לנגן תוך שיתוף פעולה מוזיקאי יהודי אמריקאי מפורסם בשם סטן גץ. ב[[ניו יורק]] החל אבי בתהליך חזרה בתשובה והפך לחסיד חב"ד. מאז שהה בחצר הרבי יותר מעשור עד שנת תש"נ. באותם שנים ניגן פעמים רבות בפני הרבי ב'חלוקת כוס של ברכה', וכן באירועים החב"דיים בשכונה: בתהלוכות ל"ג בעומר ובריקודי שמחות בית השואבה.

כשהחל מנהג [[שמחת בית השואבה]] ברחובות [[קראון הייטס]] בשנת [[תשמ"א]], הורה [[הרבי]] לאבי ולאחיו ר' יוסי פיאמנטה להשתתף בשמחה, ומאז מנגן כמעט בכל שנה בחגיגה המרכזית של שמחת בית השואבה עד שעות הבוקר יחד עם הנגן החסידי ר' יוסי כהן. במספר שנים הלחין שיר חדש מיוחד לאותה שנה. מהשירים שהתפרסמו ביותר הוא השיר ל[[שנת הקהל]] (שנת [[תשס"ט]]) על הפסוק: "הקהל את האנשים, הנשים, והטף, וגרך אשר בשעריך למען ישמעו וילמדו"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42267 הלהיט "הקהל את העם" להורדה]}}.

בכמה הזדמנויות ניגנו ר' אבי ואחיו לפני הרבי ובעידודו, ביניהם בראלי בחנוכה, במעמד [[כוס של ברכה]], מספר פעמים בתהלוכת ל"ג בעומר וב[[י' סיוון]] [[תשמ"ב]] בכינוס ילדים ב[[770]]{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/83568/ ר' אבי על יד אחיו מנגן בכינוס ילדים אצל הרבי], [https://col.org.il/news/95991 ההופעות מול הרבי, ההפתעה בלייקוד והגעגועים ליוסי]}}.

בשנת [[תש"נ]] חזר אבי ל[[ארץ ישראל]] בה המשיך את הופעותיו ובחורף שנת [[תשנ"ב]] עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. במשך השנים הופיע ר' אבי עם הזמרים [[מרדכי בן דוד]], [[אברהם פריד]], [[אריאל זילבר]] ועוד. במקביל הוא שמר על פופולריותו בקרב יהודי [[ארצות הברית]] ובפרט בשכונת [[קראון הייטס]].

ב[[ג' תמוז]] [[תשפ"ה]] נסע ל-[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]], שם הייתה הופעתו האחרונה בשירת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]]' בכינוס ילדים גדול שנערך במקום. נפטר באופן פתאומי ב[[ח' בתמוז]] [[תשפ"ה]] מדום לב והוא בן שישים ותשע שנים בלבד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1222811/ הידיעה על פטירתו]. {{אינפו}}}}. ונקבר בהר הזיתים.<ref>https://chabad.info/bdh/1222910/</ref>

=== פעילות בענייני משיח וגאולה ===
אבי הלחין עשרות שירים בנושא של [[פרסום משיח|בשורת הגאולה]] ו[[פרסום זהות משיח|זהות הגואל]], חלקם מבוססים על מילים משיחות של הרבי. השיר המפורסם ביותר שלו, הנשמע רבות בהתוועדויות, כינוסים ושמחות, הוא השיר "[[והוא יגאלנו (שיר)|והוא יגאלנו]]" שהלחין הזמר ר' [[משה יעס]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59164 פטירתו של הזמר [[משה יעס]]]}}. כמו כן הופיע אבי (ביחד עם אחיו יוסי) ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|עצרת גאולה ומשיח שהתקיימה בסינרמה]] ומופיע מידי פעם ב[[עצרת גאולה ומשיח|כינוסים]] שמארגנת [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

ר' אבי היה ידוע בחיות שלו ב[[ענייני גאולה ומשיח]], מסר מדי שבוע בכפר חב"ד שיעור ב[[דבר מלכות]] השבועי וכן היה מהפעילים להקמת ה[[ארמון למלך המשיח]] ומהפעילים הקבועים ב[[בית חב"ד נמל התעופה בן גוריון]].

== אלבומים ==
במהלך השנים הוציאו האחים פיאמנטה מספר אלבומים, חלקם כבשו בסערה את מצעדי השירים החסידיים. אלבומיו של ר' אבי הם:
* הנה זה בא.
* שמחת הגאולה.
* פדותינו תצמיח.

==משפחתו==
אביו, יהודה פיאמנטה - נפטר י"ג שבט תשע"א.

אמו, מרת גניה פיאמנטה - נפטרה ה' סיון תשנ"ז.
*אחיו, [[יוסי פיאמנטה]] (נפטר [[ט' באלול]] [[תשע"ה]]).
*אחותו, מרת חיה מיר - מוריסטאון, ניו ג'רזי.
*אחותו, מרת חנה לורבר - כפר חב"ד.
*בנו, הרב יהודה - נגן חסידי, קראון הייטס.
*בנו, ר' מענדי - ניו הייבן.
*בנו, ר' דובי, ניו הייבן.
*חתנו הרב עמיחי סוויד, שליח במקסיקו.
*בתו, רבקה אייכלר, ניו הייבן.
*בתו, מושקא, מונסי.
*בתו, חנה עטר, נקריגואה.
*בנו, ר' יוסף יצחק - קראון הייטס.
*בנו, לוי (נפטר בילדותו - [[ז' בחשוון]] [[תש"ס]])

==קישורים חיצוניים==
* {{קישור לתג באינפו|אבי-פיאמנטה}}
* '''[https://77012.blogspot.com/2025/07/blog-post_5.html האתגר שבמוזיקה ברוח היהדות: כך הגיב הרבי לר' אבי פיאמנטה ע"ה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://hageula.com/sichat_hageula/wonders_now/26461.htm '''כשאחמד הניח תפילין'''] באתר {{הגאולה}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57240 אבי פיאמנטה בשמחת בית השואבה] [[תשרי]] תשע"א {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32201 האחים ר' יוסי ואבי פיאמנטה בשמחת בית השואבה [[תשרי]] תשס"ח] {{אינפו}}
* [http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%94-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%92-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A9-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4-%D7%AA%D7%95.html אבי פיאמטנה בקליפ משותף עם בנו, מענדי]{{וידאו}} כיכר השבת
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202242&url=article_he&id=64962 מענדי פיאמנטה, בנו של אבי, בשיר "אנא בכוח"]{{צליל}}
* {{קישור חבד און ליין|95991|ההופעות מול הרבי, ההפתעה בלייקוד והגעגועים ליוסי ● מרגש||י"ג אדר תשע"ו}}
* '''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/01/239.-Vayechi-5780.pdf פיקוח נפש ממש]''' {{PDF}} ר' אבי מתראיין לעלון השבועי של חברת [[jem]]
* '''[https://col.org.il/news/133197 'רוק' קדוש: האחים פיאמנטה והקירובים המיוחדים מהרבי; צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}
* [https://chabad.info/bdh/1222811/ טרגדיה עצובה: המוזיקאי החב"די ר' אבי פיאמנטה ע"ה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פיאמנטה, אבי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:זמרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:מוזיקאים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת הדר התורה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]

מאיר אליהו מחפוץ

2025-05-18T13:44:18Z

37.60.47.14: עדכון

[[קובץ:הרב מאיר מחפוץ בישיבה קטנה תורת אמת.jpg|ממוזער|בכנס סיום הרמב"ם ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]]]]
הרב '''מאיר אליהו מחפוץ''' (נולד ב[[כ"א אלול]] [[תשנ"ב]], 1992) הוא גאון ובקיא בהלכה, שליח הרבי בשכונת נחליאל שב[[חדרה]], ראש [[כולל תורה שלימה]] בחדרה, ובעבר משפיע בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]], ראש כולל סמיכה לרבנות ב[[ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים]] ובעבר היה משפיע ומשגיח ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"א אלול]] [[תשנ"ב]] לרב [[ישראל מחפוץ]] ולשרה.

בישיבה קטנה למד ב[[תומכי תמימים קרית גת (קטנה)|ישיבת תומכי תמימים קריית גת]] ובישיבה גדולה ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

בתחילת שנת הקבוצה ([[תשע"ד]]) נשאר להיות שליח בישיבת [[תומכי תמימים עמנואל]] רק לקראת פסח נסע לישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'קבוצה'.

בשנת [[תשע"ו]] נשא את חיה מושקא, בת הרב [[יוסף יצחק תעיזי]], שליח הרבי ורב היישוב עזריאל שבשרון.

ראש כולל סמיכה לרבנות ב[[ישיבת תומכי תמימים ופרצת ירושלים]].

החל משנת [[תשפ"ה]] משמש כראש [[כולל תורה שלימה]] בחדרה ושימש בה כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].

==לקריאה נוספת==
{{בית|מנחם כהנא|ללמוד מאמר חסידי כדבעי, יכול לשנות את החיים|1387|18|תשפ"ד}}

{{מיון רגיל:מחפוץ, מאיר אליהו}}
[[קטגוריה:שלוחים בחדרה]]
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפחת תעיזי]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה בני מנחם חדרה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת מחפוץ]]

פורטל:נשיאי חב"ד/אדמו"ר שליט"א

2024-07-28T17:56:13Z

37.60.47.14:

<table align=left><tr><td>[[קובץ:לערך הרבי מלך המשיח שליט"א.jpeg|none|140px|קישור=רבי מנחם מנדל שניאורסון]]</td></tr></table>

'''[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי מנחם מענדל שניאורסאהן]]''' (שניאורסון) - הרבי (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ'), או בקיצור "הרבי") מלך המשיח , הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת על פי ריבוי השיחות שבהם הודיע לנו מפורשות שאט אט קומט משיח וכו׳.
''[[רבי מנחם מענדל שניאורסון |לערך המלא]]'''</div>

{{יישור טקסט|מרכז|
----
[[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר |משפחת אדמו"ר]] {{*}} [[:קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר |חסידים בתקופת אדמו"ר]] {{*}} [[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר |ספרי אדמו"ר ]] {{*}} [[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר |ניגוני אדמו"ר]]
}}

תומכי תמימים נתניה (קטנה)

2024-07-28T17:53:12Z

37.60.47.14: הרחבה

{{ישיבה|שם=תומכי תמימים נתניה
|תמונה=תותל נתניה.jpeg
|כתובית=זאל הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נתניה]]
|מייסד=הרב [[מנחם וולפא]]
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל
|[[משפיע ראשי]]=הרב ששון גבאי.
|[[מנהל רוחנ]]י= הרב מנחם מענדל אורנשטיין.
|מנהל גשמי= אהרון ישראל אורנשטיין.
|מספר תלמידים=106
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך, ליקוטי מלך, תפארת מלך, גביע מלך
|קובץ הערות=שיח תמים, חמישים לחמישים, עיונים וביאורים בתורת הרבי
}}
[[קובץ:תות"ל נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] המונה כ-106 תלמידים. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]]. הישיבה מפורסמת כאחת מהישיבות החב"דיות היחידות שמצהירות על אי לימודי ליב"ה.

==הקמת הישיבה==

הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].

לאחר ה[[שיחה]] של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|[[דברי משיח]] תשנ"ב ח"א ע' 174.}}, בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה ואזכיר על הציון, על הקמת הישיבה{{הערה|יצויין כי זו הישיבה האחרונה שקיבלה הסכמה וברכה לפני ג תמוז.}}. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר נישואיו.

== מבנה הישיבה ==
[[קובץ:פארק נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפארק בחצר הישיבה]]
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]

בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט בו' טבת נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו לשכונת 'דורא' בו לומדים בבניין החדש בו שוכנים הזאל, הכיתות, המקווה והפנימייה.

=== המבנה החדש ===
[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]

בשנת [[תשע"ב]] לאחר השתדלות ופעילות רבה מול גורמים בעירייה החלה בניית הקומפלקס החדש, בסמוך ל[[תלמוד תורה]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]] הושלמה הקמת מפלס הכיתות. בשנת [[תשע"ה]] החלה בניית הזאל ומפלס הפנימייה הודות לתרומתו של ר' בטיטו, בשנת [[תשע"ז]] התקיימה חנוכת הבית לזאל החדש.

בחודש אלול תשע"ז עברה הישיבה למתחם החדש.
לקראת חודש תמוז תשע"ח החלו עבודות הבנייה במתחם הפנימייה, בהשתדלות מיוחדת של איש החסד ר' שלום קריאף מידידי הישיבה. לאחר מספר שנים הושלמה בניית הפנימייה. כמו"כ הורחב שטח החדר אוכל.

בשנת [[תשפ"ב]] נחנך בשטח הישיבה "פארק רחל לאה" ע"ש מרת רחל לאה ע"ה אורנשטיין, הפארק בעל מפלס משופע המשתרע על מאות מטרים הכוללים שבילים, מדשאות, אילנות, נדנדות ופינות ישיבה, בינות לשבילים אף עובר נחל וגשר מעליו, מזרקת מים מפוארת, כל זאת ועוד נועדו לתרום רבות להרחבת הדעת אצל התלמידים.

בשנת [[תשפ"ג]] נחנך מקווה מהודר שנבנה במתחם הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/894490/ נחנך מקווה חדש בתות"ל נתניה] {{אינפו}}}}.

בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד השנייה לאחרי תורת אמת שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו}}}}.

נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כמאה וששה בחורים.

== התוועדויות ויומא דפגרא ==
[[קובץ:מעיינים בביכל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| התמימים מעיינים ב'ביכל' חדש שהגיע לישיבה]]

הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' מיוחד במספר 'יומא דפגרא' בשנה, כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ומיוחדת מבשאר המקומות וחגי החסידים. בין התאריכים ניתן למנות את התאריך [[ה' טבת]] ו[[י"ט טבת]]. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש בנתניה וכן בוגרים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה.

ב[[י"ג אייר]] מדי שנה, עולים תלמידי הישיבה לקברו של ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)]] ולאחר העלי' יושבים להתוועדות בסמוך לציון, יחד עם ראש הישיבה הרב [[משה אורנשטיין]].

== מבצע תורה ==
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]

בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות, מתוך דגש מיוחד על לימוד מתוך עיון וחשיבה.

התמימים המצטיינים במבצע - המהווים חלק מתלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים" ייחודי, הנערך מדי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש ותולדות משפחת בית הרב, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|
[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=מסע+התמימים צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] {{אינפו}}}}.

== ספרי הערות ופלפולים ==

בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה קבצים וספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:

* '''קובץ הערות ופלפולים - חמישים לחמישים''' (נכתב בי' שבט [[תשס"א]] ובו 50 הערות ופלפולים לרגל שנת החמישים לנשיאות [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי)]]<ref>גליון ז' התמים (בית משיח) עמוד 20 (מדור עולם הישיבות)</ref>
* '''קובץ הערות התמימים ואנ"ש - עיונים וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח בעניני גאולה ומשיח, בנגלה ובחסידות''' (נכתב לכבוד יום הבהיר [[כ"ח סיון תש"א|כ"ח סיון]] [[תש"ס|ה'תש"ס]])
* '''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים'''.
* '''ספר הערות ופלפולים - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.
* '''ספר הערות ופלפולים - הגדת מלך''': המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/מתנת-תותל-נתניה-ליא-ניסן-הגדת-מלך/ הספר להורדה] {{אינפו}}}}.
* '''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.
* '''ספר הערות ופלפולים - נישואי מלך:''' (נכתב בתשע"ט לרגל שנת ה90 לנישואי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]])
* '''ספר הערות ופלפולים - גביע המלך'''.(נכתב ע"י ש"ב תשפ"א, המלקט 70 הערות מכל תלמידי השיעור, לרגל (סיום) שנת השבעים לנשיאותו של הרבי).
* '''ספר הערות ופלפולים - ליקוטי מלך''' (נכתב בשנת תשפ"ב עוסק ב[[לקוטי שיחות]] לרגל 60 שנה להדפסת ה[[לקוטי שיחות|ליקוטי שיחות]]).

== צוות הישיבה ==

* הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].

;;משגיחים
* הרב [[יצחק נתן ישראל גנדל]] - משגיח כללי.
* הרב מענדל אורנשטיין - מנהל לימודים ומשגיח בשבתות.

;[[משפיע]]ים

*הרב [[שלמה אברמסון]] - משפיע לתלמידי שיעור א'.
*הרב [[לוי סגל]] - משפיע לתלמידי שיעור ב'.
*הרב [[ששון אביב גבאי]] - משפיע לתלמידי שיעור ג' ומשיב בגירסא לשיעור ב' וג'.
*הרב משה סעדיה ליבעראוו.
*הרב משה טרעגער.
*הרה"ת לוי העכט משפיע לתלמידי שיעור ב'.

;[[ר"מ]]ים

*הרה"ת לוי אורנשטיין - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
*הרב [[נפתלי צבי מינצברג]] - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
*הרב [[אריה לייב כהן (נתניה)]] - ר"מ לתלמידי שיעור ב'.
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ לתלמידי שיעור א'.
*הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לתלמידי שיעור א'.
*הרה"ת לוי העכט ר"מ בהלכה לשיעור ב' וג'.

;צוות [[גשמי]]

*מנהל גשמי - ר' אהרון ישראל אורנשטיין.
*מזכיר - ר' לוי יצחק אוריאן.

;צוות הישיבה בעבר:

* הרב [[משה שילת]] - משפיע לתלמידי שיעור ב' בישיבה (עד שנת [[תשס"ג]]).
* הרב [[בנימין זאב גנדל]] - משפיע (עד שנת [[תשע"ג]]).
* הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת [[תשע"ח]]).
* הרב [[נחום נפתלי בורביץ]] - משפיע (עד שנת [[תשע"ט]]).
* הרב יהושע מנחם הלוי נויהויזר - ר"מ לתלמידי שיעור ג'.
* הרב [[שלמה רוזנבלט]] - משפיע לתלמידי שיעור א' ומשיב בהלכה (עד שנת [[תשפ"ג]]).
* הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל ש"א (עד שנת [[תשפ"ד]]).
* הרב מנחם מענדל פלדמן - משפיע לתלמידי שיעור ב' ומשיב בהלכה לתלמידי שיעור ב' וג' (עד שנת תשפ"ד).
* הרב [[ישראל יהודה אלפנביין]] - שימש בין השנים בתפקידים: ר"מ לתלמידי שיעור ג', משפיע לתלמידי שיעור ב', משגיח לתלמידי שיעור ג'.

== קישורים חיצוניים ==

* [https://chabad.info/tag/תותל-נתניה/ ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין ב{{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}
* [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - באתר 'אוצר החכמה'
* '''[http://chabad.info/news/תותל-נתניה-אל-המנוחה-ואל-הנחלה/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}
* '''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}} {{וידאו}}

{{תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

מנחם בן ציון גרוסמן

2024-02-25T19:54:48Z

37.60.47.14: /* תולדות חיים */

[[קובץ:בן ציון גרוסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן ציון גרוסמן]]
הרב '''מנחם בן ציון גרוסמן''' (יליד שנת [[תש"ה]], 1945) הוא [[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], ומרצה מבוקש בכל שכבות הציבור. בעבר היה מחברי ההנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אב]] [[תש"ה]] ב[[ירושלים]], לאביו הרב [[ישראל גרוסמן]] (לימים - ראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]) ולאימו מרת גוטע פערל (פנינה).

בצעירותו התחנך במוסדות חב"ד בירושלים, ולאחר סיום מסלול הלימודים [[נישואין|נשא]] את מרת חיה שרה בת הרב [[ירחמיאל משה קעניג]] ירושלים , וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], והצטרף להנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] שקמה באותם שנים, ועסק בגיוס משאבים יחד עם ה[[משפיע]] החסידי ומנהל הישיבה, הרב [[מרדכי קוזלינר|מוט'ל קוזלינר]].

באחת היחידויות שלו אצל הרבי, הגיש רשימה של בני משפחתו, כשהרבי קרא את שמה של בתו לאה, שאל אם היא מדליקה נרות שבת קודש, כשנענה הרבי בחיוב הוציא שטר של דולר עבור הבת, ואמר לו שיגיד להם שהיא צריכה להשפיע על עוד ילדות להדליק נרות, ואכן, הילדה השפיע על אחת משכנותיה להדליק נרות וכתוצאה מזה לאחר מכן כל בני הבית שלה התחילו לשמור שבת, בהמשך הרבי הזכיר את המעשה הזה{{הערה|דיבר על זה בכינוס השלוחות תשפ"ד}}.

היה מבאי ביתו ומקורביו של רבי [[ישראל אבוחצירא]] (הבבא סאלי).

במשך תקופה היה מחבר צוות המוסד "חסד לאברהם", שהוקם על ידי האדמו"ר [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מסקולען, ועסק בהכוונת ילדי משפחות עולים לחינוך החרדי.

עסק בגיוס כספים והקמת מוסדות מגדל אור בשיתוף עם אחיו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], במסגרת זו זכה להיות אצל הרבי ביחידויות ובהתוועדויות רבות ונהיה לחסיד חב"ד. בעידודו של הרבי עבר לגור במגדל העמק, שם שימש תקופה ארוכה כראש ישיבה בישיבה לאסירים. כיום הינו משפיע בקהילת חב"ד, ומוזמן כל העת להתוועדויות והרצאות בכל רחבי הארץ.

גם לאחרי [[ג' תמוז ה'תשנ"ד|ג' תמוז]] ממשיך בפרסום האמונה הטהורה כי [[הרבי מלך המשיח חי וקיים|הרבי מלך המשיח שליט"א חי וקיים]].

כששמע שאחד הנואמים בכינוס [[סיום הרמב"ם]] בטבריה זלזל באמונת החסידים הכריז הרב גרוסמן [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. הנואם הבא שהיה רב ספרדי שיבח אותו על מעשה זה{{הערה|מאוחר יותר התקשר אליו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והודה לו על כך. מספר שנים לאחר מכן, ב[[ברכת החמה]] שנערכה בכפר חב"ד, הכריז הרב אשכנזי את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]] וקיבל על זה (גם) תגובות לא חיוביות. כששמע על כך הרב גרוסמן, התקשר אליו והביע את הערכתו למעשה זה.}}.

==חיבוריו==
* '''[[שמן ששון מחבריך]]''' - שותף באיסוף החומר, ג' תמוז תשנ"ה.
* '''צנצנת המן''', הנהגות ונפלאות של ר' [[אהרון רוקח]] מבעלזא, תשע"ה.
==משפחתו==
*בנו הרב אברהם שמעון גרוסמן
*חתנו, הרב [[אריה וועג]] - [[שליח]] [[הרבי]] בכפר ברוך.
*בנו הרב שניאור זלמן גרוסמן
*בנו הרב נחמן גרוסמן
*חתנו, הרב נחום רפאל ברגר - [[רב]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] במרכז שיקום גראבסקי ב[[מגדל העמק]], ו[[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק#מחלקת 'אור מנחם'|מחלקת אור מנחם בישיבה]].
*חתנו הרב אברהם בורשטין
*חתנו הרב יצחק מאיר מיידנצ'יק
*חתנו, הרב מנחם מענדל קרסיק.
*בנו, הרב מרדכי גרוסמן - מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[מוסקבה]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תות"ל]] במקום.
*חתנו, הרב אלימלך טאלער
*חתנו יצחק מאיר וויס (בנו של הרב [[נפתלי צבי ווייס]], נינו של הרב [[שמואל וואזנר]]) רמת שלמה ירושלים

==לקריאה נוספת==
*ישראל לפידות, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85150 מהפכת החסידות - זה הרבי]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 952 - [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשע"ה

==הערות שוליים==

{{מיון רגיל:גרוסמן, מנחם בן ציון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]