חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

בנימין קופרמן

2025-12-30T13:42:41Z

37.60.47.119: /* משפחתו */

[[קובץ:בנימין קופרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בנימין קופרמן]]
הרב '''בנימין קופרמן''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הוא חסיד [[חב"ד]], [[רב]] ו[[דיין]]. משמש כראש ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' בניסן]] [[תשכ"ה]] לאביו ר' [[אליהו קופרמן|אליהו ואיידל קופרמן]] ב[[סמרקנד]]. בילדותו עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[נחלת הר חב"ד]].

בין השנים [[תשל"ח]] ל[[תש"מ]] למד ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]] ובין השנים [[תשמ"א]] ל[[תשמ"ג]] למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]].

בשנים [[תשד"מ]]-[[תשמ"ה]] שהה ב[[770]] במסגרת [[קבוצה]], ולמד ב[[תומכי תמימים 770|ישיבה ב-770]]. בשנת תשמ"ו שימש מגיד שיעור בישיבה קטנה בצפת, בשנת תשמ"ז שימש מגיד שיעור בשיבה גדולה בנחלת הר חב"ד.

בתשמ"ח היה נושא ונותן בחובבי תורה ניו יורק.

בשנת [[תשמ"ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, תמי, בת הרב [[שלום דובער ליפשיץ]]. הם התיישבו ב[[רמת גן]].

במהלך השנים מונה לרב [[בית הכנסת]] הגדול ב[[רמת גן]] ובעוד שני בתי כנסת ולדיין ב[[בית דין רבני חב"ד]]. כמו כן הוא משמש כ[[טוען רבני]], וכמרצה בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]].

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].

לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] הוכרז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5941 "הרב קופרמן ימונה לראשות ישיבת ב"ב"], {{אינפו}}.}} על מינויו לראש ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]], והוא פוקד את הישיבה לעיתים קרובות על מנת למסור שיעורים ולעמוד מקרוב על מצבם החינוכי של התלמידים.

בשנים [[תשס"ט]]-[[תשע"א]] שימש כדיין וטוען רבני במספר דיני תורה בנושאים שנויים במחלוקת בחב"ד ומחוצה לה, כמו ב[[זבל"א]] אודות [[בד"ץ קראון הייטס]] (כנציג הרב [[אברהם אזדבא]]) ובזבל"א אודות [[מרכז לעניני חינוך]] (כנציג הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]), וכך גם בדיונים אודות הפלגים העומדים בהנהלת [[ישיבת פונביז']].

==משפחתו==
*רעייתו, שיינא טעמא הדסה (תמי), בתו של יושב ראש יד לאחים הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], מטפלת, מרצה ויועצת בשיטה המבוססת על החסידות ועל גישות פסיכולוגיות. מחברת סדרת "הרגשונים - חושבים על זה" לילדים וספרים נוספים לילדים ומבוגרים.
*חתנו, הרב יעקב זלמנוב - משלוחי הרבי ב[[קריית אתא]]
*בנו, הרב אלחנן קופרמן - שליח הרבי ב[[ניו זילנד]]. בעבר היה משלוחי הרבי ב[[קייב]], [[אוקראינה]]
*בנו, הרה"ת יעקב קופרמן - ר"מ ב[[תומכי תמימים בני ברק]]
*בנו, הרב מנחם מענדל קופרמן - משלוחי הרבי ב[[אתונה]], [[יוון]] (חתן הרב [[מנחם מענדל הענדל (יוון)|מנחם מענדל הענדל]]) בעבר היה משיב ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]
*בנו, הרב ישראל לייב קופרמן - [[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' שמואל קופרמן - ירושלים

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: קופרמן, בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין רבני חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשד"מ]]
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קופרמן]]
[[קטגוריה:משפחת ליפשיץ]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]

נחמן יוסף טברסקי

2025-12-30T13:41:32Z

37.60.47.119: /* משפחתו */

{{שכתוב|}}
[[קובץ:נחמן יוסף טברסקי 02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחמן יוסף טברסקי]]
[[קובץ:נחמן יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחמן יוסף טברסקי ב[[התוועדות]] ([[כ"ד טבת]] [[תשע"ז]], [[770]])]]
הרב '''נחמן יוסף טברסקי''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הוא חסיד חב"ד המכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ו[[משפיע]] בשכונת [[קראון הייטס]], ונחשב לאיש חינוך ידוע ו[[בעל שמועה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ט אדר|כ"ט אדר ראשון]] [[תשי"ד]] לאביו רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] האדמו"ר מ[[רחמסטריבקא|רחמסטריווקא]] ולאמו הרבנית מרת שרה גרינא.

בשנת [[תשל"ב]] נתקרב ל[[חסידות חב"ד]] והתחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ובשנת [[תשל"ג]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. בתקופת לימודו בישיבה התעסק גם בהנחת השיחות של שיחות קודש ועד הנחות התמימים.

בחודש שבט [[תשל"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסתר, בתו של הרב [[משה אשכנזי]] ונכדת הרב [[אליעזר קרסיק]], רבני קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] כשהחתונה התקיימה ב[[ניו יורק]]. לאחר נישואיו למד שנתיים ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א.]] בשנת [[תשל"ט]] יצא ל[[שליחות]] ל[[דטרויט]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&st=טווערסקי&pgnum=784&hilite=a57e92e0-8b17-4da7-877d-9dc4e8a5ef87 שיחות קודש תשל"ט חלק ג' (784)].}}. בתקופה מאוחרת יותר שימש כחבר ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

כיום הוא מתגורר ב[[קראון הייטס]] ומשמש כרב ו[[משפיע]] בקהילת [[בית הכנסת]] 'בית מנחם מענדל' (ברחוב לפרץ) ב[[קראון הייטס]], שרבים נוהרים לשמוע אותו בהתוועדויות ביומי דפגרא. וכן כר"מ בשיעור א' מתיבתא של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] והוא ידוע כבעל גישה מיוחדת להנחלת לימוד הגמרא מתוך תענוג.

נוהג לנסוע ל[[חג השבועות]] ל[[מז'יבוז']] שם נפגש עם רבים שאינם חסידי חב"ד ומתוועד ביום [[הסתלקות]] [[הבעל שם טוב]] שחל ביום הראשון של חג השבועות. ב[[התוועדות]] זו משתתף קהל גדול שאינו מחסידי חב"ד אשר מגלה עניין רב בדברי חסידות הנאמרים וביחוד בשיחות של הרבי.

==משפחתו==
*בנו, הרה"ת [[חיים אליעזר טברסקי]] - חבר מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]]
*בנו, הרה"ח ר' [[דוד מאיר טברסקי]]
*בנו, השליח ר' [[שניאור זלמן טברסקי]] מנהל חדר ליבאוויטש שיקגו
*חתנו, ר' [[יחיאל ווייזער]] בן הרה"ח ר' [[יעקב יהודא ווייזער]] מווינא

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/1/1/699029286411.html סוד חינוך הילדים ושלימות הבית (חלק א')]''' {{*}} '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/1/7/243073294580.html רגע לפני השריפה (חלק ב')]''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליונות 955-956, י"א טבת תשע"ה {{קישור שבור|ד' סיון תשפ"ג}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=60165 סאטמר עם חבד ?!] {{COL}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2749371/jewish/-.htm סיפור על הרבי] {{בית חב"ד}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=12216 סיפורים על הרבי] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ד' סיון תשפ"ג}}

;וידאו:
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/הרצאות/56473/ הרצאה מקיפה: מדוע אין הלכות חינוך בשולחן ערוך?]''' {{וידפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3744 כיצד נגרום לילד לאהוב את הבית?]''' הרצאה חינוכית מאת הרב טברסקי {{וידפו}} ד' אדר ראשון [[תשע"ד]] (05.02.2014)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3914 יסודות החינוך]''' הרצאה מרתקת מאת הרב טברסקי {{וידפו}} כ"ה [[אייר]] [[תשע"ד]] (25.05.2014)
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_70.html משא חינוכי מאלף: כך תלמד להעריך את עצמך • הרב נחמן יוסף טברסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טברסקי, נחמן יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]

מנחם מענדל פרקש

2025-07-25T09:00:37Z

37.60.47.119:

הרב '''מנחם מענדל פרקש''' הוא ר"מ בישיבה גדולה בית מנחם מענדל בצפת וראש כולל חסיד{{הבהרה|סיבה=מה שם הכולל?}}י בקראון הייטס.

==תולדות חיים==

נולד לרב [[עמרם פרקש]] וליהודית בת הרב ר' [[עזרא בנימין שוחט]] בעיר לאס אנג'לס.<ref>שאף התבטא עליו כי הוא עוקף אותו בגאונות.</ref>

גדל והתחנך במוסדות חב"ד המקומיים בלאס אנג'לס.

במהלך השנים שקד על לימוד התורה ורכש בקיאות בכל הש"ס כולו ובכל השולחן ערוך לפרטיו.

לאחר נישואיו התיישב בשכונת קראון הייטס יחד עם רעייתו והחל לשמש כראש כולל לבעלי בתים.

לאחר הצעות ממוסדות חב"דיים רבים לשמש בהם כר"מ כמו: לאס אנג'לס, ברינואה, דטריוט ומוריסטאון, בשנת [[תשפ"ה]] נענה להצעת הרב [[שניאור זלמן קפלן]] לשמש החל משנת [[תשפ"ו]] כר"מ בישיבה הגדולה "בית מנחם מענדל" בצפת.

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:משפחת שוחט]]
[[קטגוריה:משפחת פרקש]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:ר"מים]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהל מנחם מענדל]]

שיחה:הלל אניקסטר

2025-07-09T23:09:43Z

37.60.47.119:

{{א|מוישי גורליק}} עכשיו שאני חושב על זה לא נראה לי שצריך לכתוב כאלו פרטים כמו שלא נכתוב איך כל אחד הצליח לקבל פטור. בברכה. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:22, 9 במאי 2025 (IDT)
: "קריטריון בסיסי נוסף הוא, שאין ליצור ערכים על אישים שטרם עברו את גיל ה-30 לחייהם". הערך לא עונה על הכללים. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 22:33, י"ג באייר, ה'תשפ"ה 22:33, 11 במאי 2025 (IDT)
:נכון. [[מיוחד:תרומות/46.210.237.232|46.210.237.232]] 22:40, 11 במאי 2025 (IDT)
::מאיפה הציטוט?[[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 05:25, י"ד באייר, ה'תשפ"ה 05:25, 12 במאי 2025 (IDT)
::: חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 14:27, ט"ו באייר, ה'תשפ"ה 14:27, 13 במאי 2025 (IDT)
לכאורה צריך להיות כתוב בצורה יותר טכנית כשאר הערכים ובלי יותר מדי תיאורים על איושיתו וכו', אני דווקא מכירו ומעריכו, פשוט זה נראה קצת מצחיק...

== חשיבות ==
{{א|חשיבות}}
רואה בערך חשיבות על - משפיע וחוקר חב"די שכותב מאמרים שמראים על ידע רב ובקיאות עצומה.
הוא משפיע בישיבה והוא גם הולך להיות ר"מ להלכה בישיבה גדולה שישימו בה דגש עצום על עניין ההלכה.
בקיצור - זכאות לערך קיימת וגם הגיל כבר שלושים. --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 23:11, ט' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:11, 5 ביולי 2025 (IDT)
:יעיין ב[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים]] ויראה שאין חשיבות לערך זה.--[[משתמש:חשיבות|חשיבות]] - [[שיחת משתמש:חשיבות|שיחה]], 23:15, ט' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:15, 5 ביולי 2025 (IDT)
קיים אצלו יחוד - הוא כותב מאמרים עמוקים ומיוחדים בביטאון משמעותי! וכן הוא בעל גישה מאוד יחודיית! --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 23:17, ט' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:17, 5 ביולי 2025 (IDT)
::וסיפור חיים מרתק אל לנו לשכוח --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 23:17, ט' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:17, 5 ביולי 2025 (IDT)
:::ובכלל הקביעה שאלו הם הערכים המנחים הוא טיפשית שכן בן אדם שרוצה למצוא מידע על אישים - רוצה למצוא אותם בחב"דפדיה וחבל שחב"דפדיה לא ממלאת את תפקיד זה --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 23:18, ט' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:18, 5 ביולי 2025 (IDT)
:::::::נא להזיח להבא. נראה שעדיין לא קראת את [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים|זה]].--[[משתמש:חשיבות|חשיבות]] - [[שיחת משתמש:חשיבות|שיחה]], 23:19, ט' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:19, 5 ביולי 2025 (IDT)
::::::::::::::::::::::ואם כבר מזיחים, אז להזיח כראוי.
קראתי ואני חושב שזה טיפשי. פשוט בושה,חבל מאוד --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 23:29, ט' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:29, 5 ביולי 2025 (IDT)

זושא וולף

2025-02-27T00:03:48Z

37.60.47.119: /* משפחתו */

[[קובץ:זושא וולף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וולף נואם ב[[התוועדות]] י"א [[ניסן]] המרכזית בכפר חב"ד (תשע"ה)]]
הרב '''זושא וולף''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973) הינו סופר חב"די, ולשעבר מנהל הסניף של חברת [[jem]] בארץ הקודש, ומרצה לחסידות בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
הרב זושא וולף, נולד ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[ט"ו אב]] [[תשל"ג]], לאביו הרב [[מני מנחם מענדל וולף]], ולאמו מרת פייגל.

למד ב[[תלמוד תורה]] ב[[נחלת הר חב"ד]], בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו'[[אחי תמימים ראשון לציון]]', ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

עם סיום מסלול לימודיו בשנת [[תש"נ]], חזר כ[[שליח]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובהמשך נסע לשליחות מטעם ה'[[מרכז שליחות]]' שעל ידי [[המרכז לעניני חינוך]] ל[[גרמניה]].

בי' תמוז [[תשנ"ו]] נשא את מרת אהובה בתו של [[יוסף יצחק הבלין]] יו"ר מכון [['היכל מנחם' ירושלים]] ורבה של קהילת חב"ד ברמת שלמה בירושליםֽ.

החל משנת ה'תשנ"ז החל לכתוב מפעם לפעם מאמרי הגות ותובנות במשנת חב"ד בשבועון כפר חב"ד. בין השנים ה'תשנ"ז -ה'תשנ"ט, שהו הוא ואשתו אהובה רבות בגרמניה, כשלוחים בערים פוטסדם, דורטמונד, דיסבורג ועוד.

משנת תשנ"ח משמש כראש אגף המחקר והתיעוד בפרויקט תיעוד זיכרונות מהמפגשים עם הרבי ובפרויקטים נוספים של חברת JEM בארץ ישראל.
הרב וולף מתגורר ב[[כפר חב"ד]] ומשמש כסופר, חוקר ומרצה בחסידות ותורת הרבי.

הרב וולף מרצה לחסידות בסמינר [[בית רבקה]] בכפר חב"ד ב'.

משמש כ[[משפיע]] ב[[בית הכנסת]] ב[[770 בכפר חב"ד]].

בשנת תשע"ז מונה לחבר [[ועד הרוחני בכפר חב"ד]].

== משפחתו ==
*בנו ר' מרדכי וולף,[[כפר חב"ד ]].
*בנו, ר' דובער, [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו ר' יוסף יצחק ונקרט, שליח הרבי בשכונת לב הפארק ב[[רעננה]].

==ספרים וחוברות שערך==
===ספרים===
[[קובץ:תורת השליחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר תורת השליחות]]
*הספר '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31684&st=&pgnum=1&hilite= תורת השליחות - מצוות הדור במשנתו של הרבי מליובאוויטש]''', כולל את ביאוריו, הוראותיו והדרכותיו של הרבי בנושא השליחות בכלל, והשליחות בדורנו בפרט. הספר מקיף את נושא ה[[שליחות]] על כל היבטיו, למן יסודותיו העיוניים ועד לפרטי פרטיה של הגשמתו המעשית.
*'''סדרת '[[ימי תמימים]]'''' - סקירת יובל שנים לתולדתה והתפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש (שמונה כרכים, יצא לאור בין השנים תשס"ד-תשע"ב).
*'''דובר שלום''' - תולדות חייו של הרב [[שלום דובער וולף|שלום דובער (ברק'ה) וולף]], כפר חב"ד, תשס"ט.
*'''אל נשי ובנות ישראל''' - האם, האשה והבת היהודיה, על פי השקפתו של [[הרבי]], בהוצאת קה"ת כפר חב"ד, תשס"ו.
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15789&pgnum=1 שערי שמיטה]''' - שיחות של הרבי בענייני שנת השמיטה בהוצאת [['היכל מנחם' ירושלים]], תש"ס.
*'''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''' - סקירת קנין בנין [[770]] ושיחותיו של הרבי בנוגע למעלותיו, וסקירת העתקי הבנין ברחבי העולם. עורך שותף, בהוצאת 'היכל מנחם' ירושלים, תשס"ד.
*'''היכל הנגינה''' - שיחות ואגרות בנוגע ל[[ניגוני חב"ד]], בהוצאת [['היכל מנחם' ירושלים]], תשס"ז.
*'''הוצאת ספרים קה"ת''' - סיפור ייסודה של [[קה"ת|הוצאת הספרים קה"ת]], והוראות הרבי בנוגע להדפסת ועריכת ספרים. הוצאת קה"ת סניף כפר חב"ד, טבת תשע"ג.
*'''אלבום נרות להאיר''' – תולדות ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ, תשס"ז
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/05/5ec67616a7b19_1590064662.pdf כולנו כאחד]''' - אחדות החסידים ואחדות בעבודת השליחות, ועד השלוחים למדינות חבר העמים, [[סיון]] [[תש"פ]]
*'''[[אוצרות (ספר)|אוצרות]]''' - תולדות חייו של דודו הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], עורך שותף עם [[יוסף יצחק ווייספיש]], [[כסלו]] תשפ"ב
*'''המנהל''' - תולדות חיי סבו הרב [[אפרים וולף]], שעמד בראשות אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ווניהל את [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית באה"ק]] [[תשפ"ב]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/140144 סקירה על הספר באתר COL] '''[http://www.teshura.com/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf ה"בא כח בארץ הקודש"]''' תדפיס מהספר בתוך תשורה לשמך תן כבוד תשורה משמחת הבר מצווה של אפרים וולף.}}.
*'''המורה ר' צבי''' - סיפור חייו של ר' [[צבי גרינוולד]], אלול [[תשפ"ג]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/147835 סקירה על הספר] {{COL}}}}
*'''[[כפר חב"ד (ספר)|כפר חב"ד]]''' - לקט משיחות ומכתבי הרבי על כפר חב"ד ספרו של הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]] במהדורה מורחבת, יצא לאור על ידי [[ועד כפר חב"ד]] (אגודה) [[תשרי]] [[תשפ"ג]]{{הערה| [https://col.org.il/news/141345 הרבי ועיר הבירה: מהדורה מורחבת לספר "כפר חב"ד" {{COL}}]}}{{הערה|ביקורת: בספר לא מוזכרת כלל התייחסותו של הרבי לבניית [[הארמון]].}}
*'''שליחות לאהבת החכמה''', אוטוביוגרפיה על הרב [[אלתר שניאור זלמן ליפסקר]] שליח הרב בפילדלפיה, חורף תשפ"ה
*'''שנים שהם אחד''', על הרב [[יצחק נמס]] ורעייתו, חורף תשפ"ה
*'''אשת חבר''' - תולדות חייה של סבתו הרבנית [[פסיא וואלף]] שהייתה מחשובות הפעילות בחב"ד ואשת חבר לרב [[אפרים וולף]].
*'''תדפיס על ר' טוביה פלס''' - תשורה מחתונת לידר - פלס ובה תדפיס מתוך הספר העתידי שעורך ר' זושא על ר' טוביה פלס.

;סדרת אדמו"רי חב"ד ויהדות העולם:
*'''דיעדושקא''' - [[הרבי]] ויהדות [[רוסיה]] - בהוצאת ועד השלוחים למדינות חבר העמים, [[תשס"ו]].
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה''' - בהוצאת מרכז חב"ד ליובאוויטש אוסטריה, [[חשון]] [[תשע"ד]].
*'''[[אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה (ספר)|אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה]]''' - בהוצאת [['היכל מנחם' ירושלים]], [[אלול]] [[תשס"ז]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kesselman-Azimov%20-%20Elul%2010%2C%205775%20-%20Admurei%20Chabad%20-%20Tzorfas.pdf אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת]''' - בהוצאת בית ליובאוויטש פריז, [[תשע"ו]]. {{PDF}}
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה''' - בהוצאת מכון הספר - תפארת רפאל, [[תמוז]] תשע"ו.
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה''' - בהוצאת קונגרס יהודי בוכרה, [[אב]] [[תשע"ו]].
*'''[http://www.shturem.net/images/news/65116_news_05082013_979.pdf אדמו"רי חב"ד ויהדות רומניה]''' - תשורה למשפחת דייטש, יחד עם [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשע"ג]]. {{PDF}}
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות קרים (תדפיס)''' - [[תשע"ו]].
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות ברזיל ב' חלקים''' - בהוצאת מעיינות, [[ניסן]] [[תשפ"ג]].

===חוברות===
*'''לקט מאגרות הרבי לנשים''' - שי מהכנס הארצי של נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש, תשס"א.
*'''מחיל אל חיל''' - ספר הברכות לדינר של מוסדות חב"ד ב[[מגדל העמק]], ישראל, תשס"א.
*'''תשורה י"א אדר שני תשס"ה''' - מנישואי שלום דוב בער ונחמה דינה סטמבלר.
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]''' - מנחם אב, תשס"ח. {{PDF}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קריית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/51851_he_2.pdf ייסודו והתפתחותו של שיכון חב"ד בלוד]''', כפר חב"ד, תש"ע. {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''ישיבה של מעלה ביערות ברזיל''' - סיפורה של ישיבת 'מחנה ישראל' בפטרופוליס, עורך שותף, קה"ת סניף כפר חב"ד, תש"ע.
*'''עסקנות ציבורית''' - הוראות והדרכות הרבי לרב [[אפרים וולף]], שבט [[תשע"ד]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf לשמך תן כבוד]''' (תשע"ו) {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf%20Levi%20-29%20Cheshvan%205779.pdf גבר עלינו חסדו]''' (תשע"ט) {{*}}
*'''[http://teshura.com/teshurapdf/Venkert-Wolf%20-%20Shevat%2024%2C%205780.pdf נגילה ונשמחה בו]''' (תש"פ) {{*}} '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/09/64fcca380be03_1694288440.pdf יהי שלום בחילך]''' (תשפ"ג), 'פניני רבי' - לקט סיפורים מענות ואגרות קודש מהרבי {{PDF|}}
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/03/62397e873f5e2_1647935111.pdf עטרת זקנים]''' התייחסויות הרבי על עניינם של סבא וסבתא (תשפ"ב)
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/10/6538e2f3a9b11_1698226931.pdf שליחות קדושה]''', הפצת יהדות וחסידות בגרמניה בדור השביעי, תשפ"ד

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=954 מבצרי התורה החב"דיים אינם זקוקים לחותמת כשרות] - מאמר תגובה של הרב וולף להתקפה של אחד מהעיתונאים החרדיים {{שטורעם}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*{{קישור חבד און ליין|95526|הרביים ויהדות העולם: מאחורי הקלעים של הסדרה המפוארת||כ"ג אדר תשע"ו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף זושא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת וולף]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]
[[קטגוריה:צוות חברת JEM]]

מרדכי בלינוב

2025-02-12T14:44:28Z

37.60.47.119: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב_מרדכי_בלינוב_2016-11-07_01-55.jpg|ממוזער|250px|הרב מרדכי בלינוב]]
הרב '''מרדכי בלינוב''' ([[תרצ"ח|תרח"צ]]-[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]]) היה מראשוני השלוחים ל[[מרוקו]], רב ופוסק חב"די, אב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] ורב קהילת חב"ד "שניאור" בעיר אובערוויליע שב[[צרפת]].

==תולדות חיים==
הרב בלינוב נולד בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] ב[[עיירה]] ה[[חסיד]]ית [[קלימוביץ']] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו הרב [[שמואל דוד בלינוב|שמואל דוד]] ולאמו מרת חוה. בילדותו, בעת [[מלחמת העולם השניה]] נדדו כמו חסידים רבים ל[[סמרקנד]] שם למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]] ובהמשך יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת תש"ז]]. אחרי [[פסח]] [[תש"ז]] הגיע ל[[פריז]], שם ראה את [[הרבי]] כאשר הגיע לבקר את [[הרבנית חנה]]. הרבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך. למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]], שם היה מבחירי התלמידים. ר' [[ניסן נמנוב]] ור' [[ישראל נח בליניצקי]] נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי והרבי הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת [[תשי"ח]].

=== השליחות למרוקו ===

בחודש [[סיוון]] [[תש"כ]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת שיינא רבקה, בתו של ר' [[חנן לוין]]. לפני [[חג השבועות]] היה ב[[צרפת]], והרבי הורה לו בפתאומיות להגיע ל-[[770]] לחג. הוא עשה מאמץ רב, וכאשר הגיע זכה ל[[יחידות]] של 45 דקות.
באותה יחידות פקד הרב הרבי שיסע למרקש שב[[מרוקו]]. כן פקד עליו ללמוד את מלאכת ה[[שחיטה]].
מיד לאחר החתונה בסוף חודש [[תשרי]] [[תשכ"א]] נסעו בני הזוג לשליחות למרוקו, מדי יום היה מוסר שיעור ב[[תומכי תמימים מרקש]]. ב[[פורים]] תשכ"א חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה לצרפת.

=== "יש כאן אברך..." ===

עם שובו ל[[צרפת]] החל לעסוק כשוחט מטעם הרבנות הראשית. אומנם ב[[תשכ"ד]] סיפר לו ר' [[ניסן נמנוב]] שב[[יחידות]] אמר לו הרבי כך: "יש כאן אברך שיכול להיות רב או ראש ישיבה, מדוע עליו להשקיע את כוחותיו כדי ללכת לקונסיסטאר (הרבנות הראשית) ולשחוט כמה תרנגולות? אם בשביל הברכות שמברכים על השחיטה? הרי אפשר לברך עוד כמה ברכות..." בעקבות זאת הוא הפסיק לעבוד בשחיטה. בתחילה התקבל לעבוד כבוחן ב[[תומכי תמימים ברינואה]], אולם מספר חודשים לאחר מכן הוצע לו לשמש כראש מערכת הכשרות של השחיטה מטעם הרבנות והוא קיבל עליו תפקיד זה.

=== פסקי הרב בלינוב - פסק הלכה גמור ===

בשנת [[תשכ"ד]] אירע סכסוך בין שני מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש.

בשנת [[תשכ"ג]] מסר לו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] כי הרבי רוצה שיפתח [[תלמוד תורה]] בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול להרב [[הלל פבזנר]]. מתלמוד תורה זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'.

בשנת [[תשמ"ח]] מינה אותו הרבי לאחראי על [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת [[תשס"ט]] מונה לאב"ד. שימש כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות '[[שניאור (מוסד)|שניאור]]'.

נפטר בגיל 79 ב[[י"ג טבת]] [[תשע"ז]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] - אב"ד מרכז [[בני ברק]] וראש [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*חתנו, הרב שמואל לבקובסקי - ר"מ ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ברינואה]].
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] סיני ור"מ בישיבת יד מרדכי [[פריז]].
*בנו, הרב מנחם מענדל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, [[פריז]].
*בנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל בית ספר [[חב"ד]] - [[בני ברק|בני ברק (לשעבר)]].
*בנו, הרב [[אברהם אשר בלינוב]] - ראש [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים אלעד]].
*בנו, הרב ישראל בלינוב - [[שליח]] [[הרבי]] בס. דניס, [[צרפת]]. ראש [[כולל אברכים|כולל]] בעל שם טוב. יד ימינו וראש לשכת ה[[כשרות]] של בית הדין.

==ספריו==
*[[שולחן מרדכי]] חלק א' - עיונים ב[[הלכות פסח]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

שולחן מרדכי חלק ב' - עיונים בהלכות פסח בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

שולחן מרדכי על דיני איסור והיתר.

אגרות מרדכי - תשובות בלימוד לרבנים ברחבי תבל.

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
*סיפורים מפיו, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג), י"ד כסלו תשפ"ג

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1nmfJCFLUPAWxFGjyThi1QnqDuR-27pW8/view?usp=sharing הרב שחולל מהפכה בכשרות הצרפתית]''', סקירה על תולדות חייו לרגל מלאות שנה לפטירתו, בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת וארא תשע"ח

{{מיון רגיל:בלינוב מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בפריז]]
[[קטגוריה:משפחת בלינוב]]
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]]

יצחק יהודה ירוסלבסקי

2024-05-06T10:40:44Z

37.60.47.119:

{{מפנה|הרב ירוסלבסקי|ירוסלבסקי (פירושונים)}}
{{דמות|
שם= הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
|תמונה= הרב_יצחק_יהודה.jpeg
|תיאור= רבה של [[נחלת הר חב"ד]] ורב העיר [[קריית מלאכי]]
|תאריך לידה= [[ט' תשרי]] [[תש"ג]]
|מקום פעילות= [[נחלת הר חב"ד]]
מזכיר בית דין רבני חב"ד

|תפקידים נוספים= מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]
}}
הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]] ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].

[[קובץ:הרב ירוסלבסקי.png|ממוזער|X250|הרב ירוסלבסקי באירוע של [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]]]
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה זאב ירוסלבסקי]] ולאמו מרת חיה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]].

בשנת [[תשכ"ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' - שנת הקבוצה הראשונה.

[[נישואין|נשא]] את מרת שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) לאחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של [[כפר חב"ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תשכ"ט]] נשלח בהוראת [[הרבי]], יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה.

כשהוקם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין יחד עם הרב [[דובער אליעזרוב]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[דוד חנזין]] תחת אב בית הדין הרב [[שלמה יוסף זווין]]. לאחר שהרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי. ביחידות בשנת [[תשמ"א]], אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|התקשרות, גיליון פ"ב.}}{{הערה|ב[[אלול]] [[תשפ"ב]] פירסם כי בעקבות מצבו הרפואי, הוא יפרוש מתפקידו בבית דין רבני חב"ד, ובמקומו ימונה בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב"ד אלעד{{הערה|[https://col.org.il/news/140668 הרב ירוסלבסקי ביקש: בני הרב זלמן ימלא את מקומי בבית הדין] {{חב"ד און ליין}}}} ובפועל לא פרש}}.

בשנת [[תנש"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]] - מחנך ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] [[קריית מלאכי]] [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]], דיין בבית דין רבני חב"ד וראש מכון הסמיכה בישיבת תות"ל קרית גת.
*בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] 'בני מנחם', [[בני ברק]].
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק סלונים]] - שליח ורב מרכז העיר [[ירושלים]].
*חתנו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].
*חתנו, הרב אלחנן יעקובוביץ' - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יהושע אשר רבינוביץ]]' - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבה]] קטנה [[תות"ל]] [[אנטוורפן]] [[בלגיה]].
*חתנו, הרב יצחק שמואל מלוב - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, הרב [[יעקב יוסף קורץ]] - [[שליח הרבי]] בישוב שדה משה.
*חתנו, הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]] ומשגיח ראשי של ארגון הכשרות נחלת ההידור, [[נחלת הר חב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ראיון בית משיח 219]
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/633eac2653412_1665051686.pdf הזוכר למזכיריו]''' - אסופה מהוראות הרבי לרב ירוסלבסקי, תשורה מ"אויפרופעניש" של משפחת ירוסלבסקי, [[תשרי]] [[תשפ"ג]].

==לקריאה נוספת==
*'''ענק הרוח''' - ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ]
* [[ישראל אלפנביין]], '''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], {{שבועון כפר חב"ד}} 1906 עמוד 37
* [[מנחם כהן]] ו[[מענדי קורטס]], '''"הרבי נתן את מלוא הכוח לעיתון כפר חב"ד"''', ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2000 עמוד 40
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]

יעקב הלפרין

2024-03-28T10:31:07Z

37.60.47.119:

[[קובץ:הרב יעקב הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב הלפרין (תשפ"ד)]]

הרב '''יעקב הלפרין''' (יליד שנת [[תשי"ח]], 1957) היה נציג חב"ד בעיריית ירושלים, ששימש במשך עשור כיו"ר סיעת יהדות התורה, ונציג תנועת 'שלומי אמונים' בעירייה. בעבר שימש כשליח הרבי ומנהל בית חב"ד במגדל העמק, ולאחר מכן בשכונת 'הגבעה הצרפתית' בירושלים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' חשוון]] [[תשי"ח]] ב[[בני ברק]] להוריו ר' משה ושושנה הלפרין, במשפחה המשתייכת לציבור הליטאי ונמנית על צאצאי [[אדמו"ר הזקן]].

בצעירותו התחנך במוסדות הציבור הליטאי, ובעת לימודו בישיבת 'קול תורה' התוודע לשורשיו החסידיים והחל להגות בתורת [[רבותינו נשיאינו]] ואף השתתף בארגון שיעורים קבועים בספר התניא.

כאשר נודע להנהלת הישיבה על פעילותו והשתייכותו לחסידות חב"ד, רצו לסלקו מהישיבה, אך לבסוף נותר ללמוד בישיבה לאחר שהרב [[שלמה זלמן אויערבך]] התערב לטובתו.

לאחר שסיים את לימודיו בישיבת קול תורה עבר ללמוד בישיבת מיר, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], והתחתן עם רעייתו דישקה בת ר' משה נח ומרת דבורה רייזל הרשקופ.

לאחר נישואיו, הקים את בית חב"ד הראשון ב[[מגדל העמק]], וכעבור מספר שנים עבר בברכת הרבי לפעול בשליחות ב[[ירושלים]] והקים את בית חב"ד בשכונת 'הגבעה הצרפתית' בעיר.

לצד פעילותו בהפצת יהדות וחסידות, החל לפעול לרווחת חסידי חב"ד וביסוס מוסדות חב"ד בעיר, וכן הקים משרד תיווך ויזמות בנייה, במסגרתו קידם ודחף להקמת שכונת רמת שלמה וניהל את אחת העמותות שבנתה מאות יחידות דיור בשכונה.

עם הפיצול בין דגל התורה לאגודת ישראל בתשמ"ט, הצטרף
לאגודה כחבר בסיעת שלומי אמונים, שימש כנציג ציבור בחברת
'מוריה' וממלא מקום יו"ר החברה.

בשנת [[תשס"ט]] נבחר פה אחד על ידי רבני קהילות חב"ד ושלוחי הרבי בירושלים כנציג חב"ד בעירייה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/41787 דיווח באתר COL].}}.

שימש במשך עשור כיו"ר סיעת יהדות התורה, עד לפיצול בין אגודת ישראל ודגל התורה.

בבחירות לעיריית ירושלים בשנת תשע"ט, זכתה מפלגת אגודת ישראל לשלושה מושבים בלבד, והרב הלפרין ששובץ במקום הרביעי לא נכנס לעירייה לאור התוצאות{{הערה|https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://col.org.il/news/114171&ved=2ahUKEwioltDDo9CEAxXIgf0HHcwwDJEQFnoECBIQAQ&usg=AOvVaw0wTxMtZVYMznaqnZTIIUc7 }}. אך לפני הבחירות נחתם הסכם רוטציה עם ר' יוסי דייטש, לפיו במידה ואגודת ישראל תכניס למועצת העיר רק שלושה נציגים – דייטש יפרוש כעבור שנתיים וחצי, ויעביר את כל תפקידיו בעירייה לנציג חב”ד {{הערה|https://ch10.co.il/news/467841/}}. ואכן לאחר שנתיים וחצי, הרב הלפרין נכנס לתפקידו כמשנה לראש העיר {{הערה|https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://col.org.il/news/132568&ved=2ahUKEwjDsbjXoNCEAxWthP0HHRCFBW4QFnoECA4QAQ&usg=AOvVaw146NwrfeAgdHepPV_sqNSr}}.

בבחירות לעיריית ירושלים באדר א' תשפ"ד, שובץ הרב הלפרין במקום הרביעי באגודת ישראל, אך לא נכנס לעירייה, מכיוון שהרשימה קיבלה רק שלושה מנדטים{{הערה|https://col.org.il/news/160853
}}.

הרב הלפרין ידוע כאיש ציבור נגיש המסייע במאור פנים לכל פונה, ולשכתו טיפלה במשך השנים בעשרות אלפי פניות ממגוון המגזרים בעיר, כשבראש פעילותו עוסק בחיזוק וביסוס מוסדות חב"ד ופעילות שלוחי הרבי בעיר.

לרב הלפרין ורעייתו 12 ילדים, והוא חבר קהילת חב"ד בשכונת רמת שלמה בעיר.

==משפחתו==
*בתו מרת דבורה אלטע
*בנו, ר' שלמה ישראל הלפרין
*בנו, ר' יוסף מנחם הלפרין
*בנו, ר' שניאור זלמן הלפרין
*בתו מרת חיה מושקא
*בתו מרת הדסה פעשא
*בתו מרת מנוחה רחל
*בתו מרת נחמה לאה אשירה
*בתו מרת בלומה חנה
*בנו, ר' לוי יצחק הלפרין
*בנו, ר' זאב דוב הלפרין
*בתו מרת אודל איילה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91%20%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F תגית: הרב יעקב הלפרין]''', ידיעות וחדשות באתר חב"ד {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:נציגים חב"דיים ברשויות המקומיות]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]

באהלי צדיקים

2024-01-23T14:29:28Z

37.60.47.119:

מכון '''באוהלי צדיקים''' נוסד בשנת [[תשס"ח]], במטרה לתעד את הקשר של גדולי ישראל עם [[הרבי]] ודברי התורה אשר נאמרו בפגישותיהם, ונידונו בקשרי המכתבים שביניהם.

בראש המכון עומד הרב [[שבתאי ווינטראוב]], בצד הכספי של המכון עומד הרב יוסף יוזביץ.

== ספרי המכון ==

*[[הגדת הרבי]] עם פיענוחים
*[[שיח שרפי קודש]] - תיעוד פגישותיהם של הרבי וגדולי ישראל
*בסוד שיח - סיפורים עם הרבי וגדולי ישראל
*פדה בשלום - סיפור המאסר והגאולה של [[אדמו"ר הזקן]]
*פדה בשלום - סיפור המאסר והגאולה של [[אדמו"ר הריי"צ]]
*שו"ת [[מנחם משיב נפשי]] - התכתבויות בין הרבי לגדולי ישראל
*האיר פני המזרח - מסכת הקשרים של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש עם סידנא באבא סאלי ובנו הבאבא מאיר וגדולי רבני המזרח.

== קישורים חיצוניים ==

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45729 הנהלת המכון עם הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39534 הנהלת המכון עם המקובל הרב [[יורם אברג'ל]]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39170 הנהלת המכון עם הרב [[דב ליאור]] ראש רבני יש"ע]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38709 הנהלת המכון עם הרב [[מאיר מאזוז]] ראש ישיבת כסא רחמים ורבה של יהדות תוניס]

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב"ד]]

חיים ברוך הלברשטם

2024-01-20T19:42:09Z

37.60.47.119:

[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|[[חלוקת דולרים]] בי"א תשרי תשנ"ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים:[[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' חיים ברוך הלברשטם עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידיאו]]
'''חיים ברוך הלברשטם''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948), מהאחראים על ועד [[בדק הבית (770)|בדק הבית]] ב[[בית חיינו]]. סייע במשך מספר שנים כ[[משב"ק]] [[פרזידנט 1304|בביתו]] של הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]], וייסד את 'חדר השידורים' וחברת [[WLCC]] - '[[מרכז שידורי חב"ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים והקליטה את התוועדויות הרבי במשך כל השנים. בשנים האחרונות מכר את כל המאגר לחברת [[jem]].

==תולדות חיים==
ר' חיים ברוך נולד בישראל ב[[ג' בחשוון]] שנת [[תש"ח]] לאביו רבי מאיר הלברשטם, האדמו"ר מטשעקווא, כנין לרבי חיים הלברשטם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]].

בצעירותו התקרב לחסידות חב"ד, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובשנת [[תשכ"ו]] הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 נ"ח בפרשת נח], באתר [[חב"ד און ליין]]}}, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בתקופת לימודיו ב[[ארצות הברית]] זכה להיות מהמשמשים בקודש בסעודות החג שהרבי היה עורך בביתו של [[הרבי הריי"צ]].

ר' חיים ברוך נשא את רעייתו מרת מינדי בשנת [[תש"ל]].

תקופה מסויימת אחר נישואיו עסק לפרנסתו במסעדת "עס און בענטש" שהפעיל בסמיכות ל-[[770]], ביחד עם שותפו לימים בניהול [[מרכז שידורי חב"ד]], ר' [[שלום בער הבר]]. כעבור זמן מה בעת שאביו נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, בין הדברים התאונן כי בנו עוסק לפרנסתו בעסקי מסעדה ואין זה לכבוד משפחת הלברשטאם, מצאצאי ה[[דברי חיים]]. הרבי הגיב בתמיהה, וכי מה הבעיה בכך, והלא "גם לסבא שלנו היה מסעדה"{{הערה|במקור (באידיש): "אונזער זיידע אויכעט געהאט א קרעטשמע"}}. האב לא הבין את כוונת דברי הרבי, שכן לא מצא אצל אבותיו במשפחת הלברשטאם מי שהפעיל מסעדה, אך הרבי הבהיר לו תיכף כוונתו, שהלא אברהם אבינו עסק בהכנסת אורחים והגיש מזון לכל מאן דבעי...{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldschmidt-Chein%20-%2021%20Adar%201%205782.pdf תשורה גולדשמיד - חן, תשפ"ב] ע' 113}}.

ב[[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]] הוא היה יחד עם ר' [[יצחק וילהלם]] ור' [[יצחק שפרינגר]], שניסו לגלות את האחראי להיעלמות הספרים שגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. ולאחר שר' חיים ברוך התקין מצלמה נסתרת בתקרת הספרייה נחשף הגנב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34223 "כך חשפנו את גנב הספרים"], באתר [[חב"ד אינפו]]}}.

בשנת [[תש"ל]] היה ר' חיים ברוך בין מארגני [[מרכז שידורי חב"ד#השידור הראשון|השידור הראשון]] של [[התוועדות]] של הרבי בשידור חי. במהלך השנים הוא שכלל ופיתח את מערך השידורים מ-770. באותה העת יסד את 'חדר השידורים' וחברת - '[[מרכז שידורי חב"ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הווידאו והשידורים במשך כל השנים, הקליטה את התוועדויות הרבי, ואחר כך אף התפתחה והציבה ב-770 מצלמות וידאו, שתיעדו אלפי שעות ארוכות במחיצתו של הרבי. כמו כן, ר' חיים ברוך היה מצלם את כל העוברים בחלוקת הדולרים בימי ראשון, ובחלוקות המיוחדות, בווידאו ובתמונות. פעם כשר' חיים ברוך עלה למעלה ב-[[770]] כשבידו מצלמה ומשהבחין בו הרבי אמר לו (תוכן): "אויכעט דא? נישט גענוג נידריג?"... [גם כאן? לא מספיק למטה?...].

בסוף שנות הסמ"ך מכר חיים ברוך לחברת '[[מדיה חינוכית יהודית]]' את כל מאגר הווידאו והתמונות שהיו ברשותו כשהמאגר עמד על סך של אלפי תמונות ושעות וידאו.

בשנים האחרונות הפך ר' חיים ברוך את חדר השידורים לבית חב"ד פעיל עבור המבקרים הרבים הפוקדים את בית חיינו, לסיור באגפי הבניין, הסבר אודותיו ושלבי התפתחותו כמו גם לקיום מצוות [[תפילין]] ועוד.

ר' חיים ברוך נמנה בין חברי הועד של קופת [[בדק הבית 770|בדק הבית]] של [[770]].

==משפחתו==
אחיו הצעיר, ר' [[חס"ד הלברשטם]], שימש גם הוא כמשב"ק של הרבי.

אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטם, מכהן כמנכ"ל מפעל הש"ס העולמי.

== ראו גם ==
* [[מרכז שידורי חב"ד]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 ר' חיים ברוך בצעירתו] {{col}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/04/255.-Acharei-Kedoshim-5780.pdf תורת חיים בשידור חי]''', בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], פרשת אחרי-קדושים תש"פ
*'''[https://col.org.il/news/124512 כך החלו השידורים]''' {{וידאו}} בהפקת [[jem]]
*'''[https://col.org.il/news/130234 כשמנהל חדר השידורים הציע לרכוש תחנת רדיו. כך הגיב הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/133951 רגעים מרוממים משמחת תורה תשמ"ג: הבקבוק שהרבי שמר יממה]''' {{COL}}

{{נאמני בית רבינו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: הלברשטם חיים ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:צלמי החצר]]

שמואל גלפרין

2023-11-15T20:03:26Z

37.60.47.119:

[[קובץ:Galperin, Shmuel 01.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שמואל גלפרין]]
הרב '''שמואל גלפרין''' ([[תרמ"ג]] - [[כ"ב אדר]] [[תשט"ו]]) היה [[מוהל]] ו[[שוחט]] חסידי תושב ה[[עיירה]] [[פלעשניץ]].

==תולדות חיים==
נולד בחג החנוכה [[תרמ"ג]] ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] לאביו ר' שלמה גלפרין, ובשעת ה[[ברית]] נקרא על שם [[אדמו"ר המהר"ש]] שהסתלק כחודשיים קודם לידתו.

בצעירותו זכה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] שם נמנו על ידידיו הטובים ר' [[מאיר גורקוב]] ור' [[ישראל נח בלניצקי]].

בזמן לימודיו בישיבה, הוסמך לשמש כ[[שוחט]] ו[[ברית מילה|מוהל]], ואף זכה למול תינוק ש[[אדמו"ר הרש"ב]] היה [[סנדק]] שלו, וקודם הברית אדמו"ר הרש"ב לקח את סכין המילה בידיו והפטיר "סכין נאה", ומאז הקפיד להשתמש רק בסכין זו.

כמו כן זכה לשמש כ[[שוחט ובודק]] עבור רבותינו נשיאינו.

[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רייזל בת ר' [[ראובן ליברמן]], והתגורר ב[[ויטבסק]].

ישב פעמיים במאסר על פעולותיו לשימור הגחלת היהודית. בפעם הראשונה נאסר בשנת [[תרצ"ה]], ובפעם השניה נאסר בשנת [[תרח"צ]] והשתחרר בט"ו שבט [[תרצ"ט]], ולאחר שחרורו החליט להגר מ[[מוסקבה]] לפרבר [[פושקינה]] שבפאתי [[לנינגרד]], שם התהוותה קהילה חב"דית קטנה.

בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], זמן קצר לפני הגעת הנאצים למקום, הצליח לברוח להינצל עם משפחתו והתיישב לאחר נדודים ב[[טשקנט]], שם נפטר ב[[כ"ב אדר]] [[תשט"ו]].

==משפחתו==
*אחיו, ר' אברהם גלפרין
*אחיו, ר' חנוך הענדל גלפרין
*בתו מרת גיטא אידלא
*בנו ר' [[שמעון גלפרין]] (היה נשוי עם מרת בלומה, בת ר' [[יעקב זכריה מסקאליק]])
*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]], [[נחלת הר חב"ד]]
*נכדו ר' שלמה גלפרין, [[ברוקלין]]

==לקריאה נוספת==
*'''החסיד שנשלח לחזית''', שבועון כפר חב"ד פרשת שמיני תשע"ו

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://anash.org/100-year-old-recordings-feature-singing-chossid/ תולדות חייו, והקלטות מנגינתו החסידית]''' {{אנש}}

{{מיון רגיל:גלפרין, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:מוהלים]]
[[קטגוריה:משפחת גלפרין]]

דוד נחשון

2023-11-15T17:34:02Z

37.60.47.119:

[[קובץ:דוד נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחשון במסדר שנערך על ידי [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|רשת מחנות הקיץ גן ישראל]] שבהנהלתו, בשנת [[תשע"ו]]]]
[[קובץ:הרב נחשון בכינוס בתשרי תשעו 2016-09-01 04-37.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס שנערך במהלך חודש החגים [[תשרי]] [[תשע"ו]] ב-[[770]]]]
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד נחשון (במרכז) עם ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] (משמאל) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''ישראל דוד נחשון''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) הוא יו"ר [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש, תנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם בארץ הקודש]] ומוסדות חב"ד [[נוף הגליל]] וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' מנחם אב]] [[תש"ח]], לאביו הרב [[מרדכי נחשון]] ולאמו מרת שרה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]]. בצעירותו למד בישיבת נחלים המשויכת לציבור הדתי לאומי עד גיל 17, אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

אחרי נישואיו עם רעייתו מרת בלומה בת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]], נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' ([[יד לאחים]]). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ו[[בית חב"ד]] [[נוף הגליל]].

בשנת [[תשל"ז]] נפטר בנו בכורו יוסף יצחק, בהיותו בן שנתיים מהסתבכות במהלך ניתוח קל.

לאחר שנפטר בנו, שאלו שני ידידיו הרב [[דוד קרץ]] והרב [[שמעון רוזנברג]] את הרבי, האם כדאי שיעבור לעבוד ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]]. הרבי ענה דרך הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] שבענינים של פרנסה צריך כל אחד לשאול בעצמו, והרבי שלח לר' דוד מכתב נוסף וכתב בו בטח ימשיך ב'פעילים'.

==פעילות ציבורית==
בשנת [[תשל"ז]] הקים בהוראת הרבי את ה'טנקים' - [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות באה"ק.

בתחילת שנות המ' הכיר בחצר הרבי ב-[[770]] את הנגיד ר' [[אברהם טאוב]], איש עסקים ולימים מנכ"ל חברת [[שפע ימים]], שהפך לידידו הקרוב ומאז ביצעו פעולות רבות בשליחות הרבי יחדיו.

בשנת [[תשמ"א]] הקים את [[צבאות השם (ישראל)]], בעקבות הוראת הרבי להקים צבאות ה', ובהמלך השנים קיבל התייחסויות מיוחדות מהרבי על הפעילות של הארגון.

בשנת [[תשד"מ]] חיבר הרב [[שמריה הראל]] שעבד ב[[ניידות חב"ד]] את הרב נחשון עם מפקדו לשעבר בצבא, [[בנימין נתניהו]], שכיהן אז כשגריר ישראל ב[[או"ם]]. מאז נוצר קשר בין ר' דוד לבין נתניהו ומשפחתו - הוא הביא את נתניהו לרבי מספר פעמים, ונמנה על מקורביו.

בין השנים [[תשמ"ז]]-[[תש"נ]] יצא בשליחות [[הרבי]] יחד עם ר' [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש|ציוני הקברים]] של רבותינו נשיאנו ב[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מ[[הרבי]] לביצוע במדינות [[ברית המועצות]], ופעל גם במסגרת [[עזרת אחים]].

בשנת [[תשמ"ח]], כשהכניס ר' [[ליפא ברענן]] את תכנית [[כינוס השלוחים העולמי]] לרבי, שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד [[תשנ"ד]] נאם ב[[מלוה מלכה]] במוצאי שבת שבמסגרת כינוס השלוחים{{מקור}}.

מיד אחר [[השיחה הידועה]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' אייר]] [[תנש"א]] ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון והרב [[אברהם טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הכריז לראשונה את הכרזת "[[יחי אדוננו]]" לפני הרבי, ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת תנש"א, כשהרבי מגיב בחיוך רחב. בימים שלאחר מכן בארץ הקודש הרב [[אבי בן זכריה]] קיבל את החתימות של [[רבני חב"ד]] שמינו את הרב נחשון לשליח בית דין יחד עם הרב [[אברהם טאוב]] למסור את פסק הדין שהתקיימו ברבי סימני [[בחזקת משיח]] והגיע הזמן שיביא את הגאולה השלימה בציוני רבותינו נשיאנו{{הערה|תיעוד מהקראת פסקי הדין בציוני רבותינו נשיאנו ב[https://drive.google.com/file/d/1T2cLV2lAkwqUQP6gZPY81wZD0wTep99h/view?usp=sharing תכנית ואביטה נפלאות לחודש סיון תשפ"ב].}}.

בקשר לפעילותו זכה לקירובים גדולים ונדירים מהרבי. קיבל מענות רבות, וזכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר [[לחיים]] על כוס מלא. נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] 17 פעמים, מתוכן פעם אחת ב[[ו' תשרי]] [[תש"נ]], זמן רב לאחר שפסק הרבי מקבלת אנשים ליחידות פרטית.

הרב דוד נחשון נחשב מראשי המשפיעים והעסקנים המעודדים את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] ופרסומה.

== משפחתו ==
;בניו
* יוסף יצחק, נפטר בהיותו בן שנתיים.
* הרב שלום דובער נחשון, שליח בדנייפרטרובסק, אוקראינה.
* הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית ישיבה קטנה ב[[נוף הגליל]].
* הרב שמואל נחשון - רב הנח"ל החרדי, יו"ש.
* הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] בישיבה גדולה חב"ד נצרת עילית ומנכ"ל [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם באה"ק]].
* הרב משה נחשון - טנקיסט ב[[ניידות חב"ד]], [[ירושלים]].
* הרב ברוך שניאור נחשון, [[כפר חב"ד]] - משפיע ב[[ישיבה קטנה כפר חב"ד]].

;בנותיו וחתניו
* מרת נחמה דינה אשת הרב [[שלום דובער פריימן]] - [[שליח הרבי|שליח הרבי מלך המשיח]] ב[[כפר תבור]].
* מרת חנה אשת הרב [[שלמה מרגליות]] - מנכ"ל [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארה"ק.
* מרת חיה מושקא אשת הרב יעקב ריבקין - כפר חב"ד.

==לקריאה נוספת==
*'''הכרזתי הכרזה שנשמעה בכל סדר ההשתלשלות''', שבועון בית משיח כ"ז ניסן תשפ"א עמוד 10, במלאות שלושים שנה למעמד המיוחד.
*'''בכח תורתנו הקדושה''', שמעון ויסברג, מגזין ובאותו הזמן חודש מנחם אב תשפ"א ע' 22-25.

== קישורים חיצוניים ==
;חדשות:
*[https://hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%93%D7%95%D7%93%20%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F ידיעות על הרב נחשון בחב"ד אינפו] {{אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%93%D7%95%D7%93%20%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F תגית: הרב דוד נחשון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/view/19334.htm חסיד חי קונה ספרים חיים!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/view/19335.htm יש בעל הבית חי לבירה זו!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/chabad/18759.htm הרב נחשון משיב ב'ישראל היום'] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57415 בפגישה עם יו"ר הכנסת מר ראובן ריבלין] {{אינפו}}

;ראיונות:
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45937 השליחות לאוהלים הקדושים] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43841 בראיון על פעילות הטנקים בביירות] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44782&ord_tguva=invert ראיון ברדיו מורשת "פעילות הטנקים רק תתרחב"] {{אינפו}}
* [https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://chabad.info/blogs/חסיד-חי-של-רבי-חי-קונה-ספרים-חיים/ חסיד של רבי חי קונה ספרים חיים] {{אינפו}} ה' טבת תשע"ו
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/694439236412.html ישתדל להמשיך במשרתו אצל הפעילים שיחיו]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע"ז
*'''[https://chabad.info/magazine/593345/ באמצע ליל הסדר מול פני קודשו - התעלפתי]''', ראיון אישי מתוך מגזין 'וקרבתנו מלכנו' על התחלת הקשר עם הרבי, מוסף שבועון בית משיח פסח ה'תש"פ

;נאומים וסרטי וידאו:
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1JH9p7wR_wHl9oTXkvKZwbDC9FlA0HVqL נאומו של הרב נחשון, ג' תמוז תשס"ד]
* [https://hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/18685.htm חי וקיים • הרב דוד נחשון מסביר] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/770/18555.htm כינוס התייסדות המטה העולמי להבאת המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/farbrengen/19638.htm כ"ח ניסן תש"פ עם הרב דוד נחשון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/kinusim/21328.htm הרב דוד נחשון בחגיגת ה' טבת] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/kinusim/21577.htm נאומו של הרב דוד נחשון על חשיבות קבלת המלכות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://www.video.hageula.com/tag.php?t=דוד-נחשון נאומים של הרב נחשון בוידאו] {{וידאו}} {{הגאולה}}
*[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/694.html נאום בכנס מטה משיח שעל ידי אגו"ח] {{וידאו}} {{הגאולה}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2050 הטנקים בפעולה] {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/657715/ כשהרב נחשון אמר לרבי: "דער רבי זאל נתגלה ווערן גלייך" • מה ענה הרבי?]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נחשון, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחי הרבי בברית המועצות]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]
[[קטגוריה:משפחת נחשון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]

דוד נחשון

2023-11-15T17:30:55Z

37.60.47.119:

[[קובץ:דוד נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחשון במסדר שנערך על ידי [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|רשת מחנות הקיץ גן ישראל]] שבהנהלתו, בשנת [[תשע"ו]]]]
[[קובץ:הרב נחשון בכינוס בתשרי תשעו 2016-09-01 04-37.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס שנערך במהלך חודש החגים [[תשרי]] [[תשע"ו]] ב-[[770]]]]
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד נחשון (במרכז) עם ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] (משמאל) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''ישראל דוד נחשון''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) הוא יו"ר [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש, תנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם בארץ הקודש]] ומוסדות חב"ד [[נוף הגליל]] וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' מנחם אב]] [[תש"ח]], לאביו הרב [[מרדכי נחשון]] ולאמו מרת שרה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]]. בצעירותו למד בישיבת נחלים המשויכת לציבור הדתי לאומי עד גיל 17, אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

אחרי נישואיו עם רעייתו מרת בלומה בת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]], נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' ([[יד לאחים]]). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ו[[בית חב"ד]] [[נוף הגליל]].

בשנת [[תשל"ז]] נפטר בנו בכורו יוסף יצחק, בהיותו בן שנתיים מהסתבכות במהלך ניתוח קל.

לאחר שנפטר בנו, שאלו שני ידידיו הרב [[דוד קרץ]] והרב [[שמעון רוזנברג]] את הרבי, האם כדאי שיעבור לעבוד ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]]. הרבי ענה דרך הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] שבענינים של פרנסה צריך כל אחד לשאול בעצמו, והרבי שלח לר' דוד מכתב נוסף וכתב בו בטח ימשיך ב'פעילים'.

==פעילות ציבורית==
בשנת [[תשל"ז]] הקים בהוראת הרבי את ה'טנקים' - [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות באה"ק.

בתחילת שנות המ' הכיר בחצר הרבי ב-[[770]] את הנגיד ר' [[אברהם טאוב]], איש עסקים ולימים מנכ"ל חברת [[שפע ימים]], שהפך לידידו הקרוב ומאז ביצעו פעולות רבות בשליחות הרבי יחדיו.

בשנת [[תשמ"א]] הקים את [[צבאות השם (ישראל)]], בעקבות הוראת הרבי להקים צבאות ה', ובהמלך השנים קיבל התייחסויות מיוחדות מהרבי על הפעילות של הארגון.

בשנת [[תשד"מ]] חיבר הרב [[שמריה הראל]] שעבד ב[[ניידות חב"ד]] את הרב נחשון עם מפקדו לשעבר בצבא, [[בנימין נתניהו]], שכיהן אז כשגריר ישראל ב[[או"ם]]. מאז נוצר קשר בין ר' דוד לבין נתניהו ומשפחתו - הוא הביא את נתניהו לרבי מספר פעמים, ונמנה על מקורביו.

בין השנים [[תשמ"ז]]-[[תש"נ]] יצא בשליחות [[הרבי]] יחד עם ר' [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש|ציוני הקברים]] של רבותינו נשיאנו ב[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מ[[הרבי]] לביצוע במדינות [[ברית המועצות]], ופעל גם במסגרת [[עזרת אחים]].

בשנת [[תשמ"ח]], כשהכניס ר' [[ליפא ברענן]] את תכנית [[כינוס השלוחים העולמי]] לרבי, שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד [[תשנ"ד]] נאם ב[[מלוה מלכה]] במוצאי שבת שבמסגרת הכינוס השלוחים{{מקור}}.

מיד אחר [[השיחה הידועה]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' אייר]] [[תנש"א]] ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון והרב [[אברהם טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הכריז לראשונה את הכרזת "[[יחי אדוננו]]" לפני הרבי, ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת תנש"א, כשהרבי מגיב בחיוך רחב. בימים שלאחר מכן בארץ הקודש הרב [[אבי בן זכריה]] קיבל את החתימות של [[רבני חב"ד]] שמינו את הרב נחשון לשליח בית דין יחד עם הרב [[אברהם טאוב]] למסור את פסק הדין שהתקיימו ברבי סימני [[בחזקת משיח]] והגיע הזמן שיביא את הגאולה השלימה בציוני רבותינו נשיאנו{{הערה|תיעוד מהקראת פסקי הדין בציוני רבותינו נשיאנו ב[https://drive.google.com/file/d/1T2cLV2lAkwqUQP6gZPY81wZD0wTep99h/view?usp=sharing תכנית ואביטה נפלאות לחודש סיון תשפ"ב].}}.

בקשר לפעילותו זכה לקירובים גדולים ונדירים מהרבי. קיבל מענות רבות, וזכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר [[לחיים]] על כוס מלא. נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] 17 פעמים, מתוכן פעם אחת ב[[ו' תשרי]] [[תש"נ]], זמן רב לאחר שפסק הרבי מקבלת אנשים ליחידות פרטית.

הרב דוד נחשון נחשב מראשי המשפיעים והעסקנים המעודדים את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] ופרסומה.

== משפחתו ==
;בניו
* יוסף יצחק, נפטר בהיותו בן שנתיים.
* הרב שלום דובער נחשון, שליח בדנייפרטרובסק, אוקראינה.
* הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית ישיבה קטנה ב[[נוף הגליל]].
* הרב שמואל נחשון - רב הנח"ל החרדי, יו"ש.
* הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] בישיבה גדולה חב"ד נצרת עילית ומנכ"ל [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם באה"ק]].
* הרב משה נחשון - טנקיסט ב[[ניידות חב"ד]], [[ירושלים]].
* הרב ברוך שניאור נחשון, [[כפר חב"ד]] - משפיע ב[[ישיבה קטנה כפר חב"ד]].

;בנותיו וחתניו
* מרת נחמה דינה אשת הרב [[שלום דובער פריימן]] - [[שליח הרבי|שליח הרבי מלך המשיח]] ב[[כפר תבור]].
* מרת חנה אשת הרב [[שלמה מרגליות]] - מנכ"ל [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארה"ק.
* מרת חיה מושקא אשת הרב יעקב ריבקין - כפר חב"ד.

==לקריאה נוספת==
*'''הכרזתי הכרזה שנשמעה בכל סדר ההשתלשלות''', שבועון בית משיח כ"ז ניסן תשפ"א עמוד 10, במלאות שלושים שנה למעמד המיוחד.
*'''בכח תורתנו הקדושה''', שמעון ויסברג, מגזין ובאותו הזמן חודש מנחם אב תשפ"א ע' 22-25.

== קישורים חיצוניים ==
;חדשות:
*[https://hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%93%D7%95%D7%93%20%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F ידיעות על הרב נחשון בחב"ד אינפו] {{אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%93%D7%95%D7%93%20%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F תגית: הרב דוד נחשון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/view/19334.htm חסיד חי קונה ספרים חיים!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/view/19335.htm יש בעל הבית חי לבירה זו!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/chabad/18759.htm הרב נחשון משיב ב'ישראל היום'] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57415 בפגישה עם יו"ר הכנסת מר ראובן ריבלין] {{אינפו}}

;ראיונות:
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45937 השליחות לאוהלים הקדושים] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43841 בראיון על פעילות הטנקים בביירות] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44782&ord_tguva=invert ראיון ברדיו מורשת "פעילות הטנקים רק תתרחב"] {{אינפו}}
* [https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://chabad.info/blogs/חסיד-חי-של-רבי-חי-קונה-ספרים-חיים/ חסיד של רבי חי קונה ספרים חיים] {{אינפו}} ה' טבת תשע"ו
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/694439236412.html ישתדל להמשיך במשרתו אצל הפעילים שיחיו]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע"ז
*'''[https://chabad.info/magazine/593345/ באמצע ליל הסדר מול פני קודשו - התעלפתי]''', ראיון אישי מתוך מגזין 'וקרבתנו מלכנו' על התחלת הקשר עם הרבי, מוסף שבועון בית משיח פסח ה'תש"פ

;נאומים וסרטי וידאו:
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1JH9p7wR_wHl9oTXkvKZwbDC9FlA0HVqL נאומו של הרב נחשון, ג' תמוז תשס"ד]
* [https://hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/18685.htm חי וקיים • הרב דוד נחשון מסביר] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/770/18555.htm כינוס התייסדות המטה העולמי להבאת המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/farbrengen/19638.htm כ"ח ניסן תש"פ עם הרב דוד נחשון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/kinusim/21328.htm הרב דוד נחשון בחגיגת ה' טבת] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/kinusim/21577.htm נאומו של הרב דוד נחשון על חשיבות קבלת המלכות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://www.video.hageula.com/tag.php?t=דוד-נחשון נאומים של הרב נחשון בוידאו] {{וידאו}} {{הגאולה}}
*[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/694.html נאום בכנס מטה משיח שעל ידי אגו"ח] {{וידאו}} {{הגאולה}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2050 הטנקים בפעולה] {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/657715/ כשהרב נחשון אמר לרבי: "דער רבי זאל נתגלה ווערן גלייך" • מה ענה הרבי?]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נחשון, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחי הרבי בברית המועצות]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]
[[קטגוריה:משפחת נחשון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]

דוד נחשון

2023-11-15T17:28:16Z

37.60.47.119:

[[קובץ:דוד נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נחשון במסדר שנערך על ידי [[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש|רשת מחנות הקיץ גן ישראל]] שבהנהלתו, בשנת [[תשע"ו]]]]
[[קובץ:הרב נחשון בכינוס בתשרי תשעו 2016-09-01 04-37.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס שנערך במהלך חודש החגים [[תשרי]] [[תשע"ו]] ב-[[770]]]]
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד נחשון (במרכז) עם ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] (משמאל) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]
הרב '''ישראל דוד נחשון''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) הוא יו"ר [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש, תנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם בארץ הקודש]] ומוסדות חב"ד [[נוף הגליל]] וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' מנחם אב]] [[תש"ח]], לאביו הרב [[מרדכי נחשון]] ולאמו מרת שרה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]]. בצעירותו למד בישיבת נחלים המשויכת לציבור הדתי לאומי עד גיל 17, אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

אחרי נישואיו עם רעייתו מרת בלומה בת השליח הרב [[זלמן אבלסקי]], נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' ([[יד לאחים]]). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ו[[בית חב"ד]] [[נוף הגליל]].

בשנת [[תשל"ז]] נפטר בנו בכורו יוסף יצחק, בהיותו בן שנתיים מהסתבכות במהלך ניתוח קל.

לאחר שנפטר בנו, שאלו שני ידידיו הרב [[דוד קרץ]] והרב [[שמעון רוזנברג]] את הרבי, האם כדאי שיעבור לעבוד ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]]. הרבי ענה דרך הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] שבענינים של פרנסה צריך כל אחד צריך לשאול בעצמו, והרבי שלח לר' דוד מכתב נוסף וכתב בו בטח ימשיך ב'פעילים'.

==פעילות ציבורית==
בשנת [[תשל"ז]] הקים בהוראת הרבי את ה'טנקים' - [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות באה"ק.

בתחילת שנות המ' הכיר בחצר הרבי ב-[[770]] את הנגיד ר' [[אברהם טאוב]], איש עסקים ולימים מנכ"ל חברת [[שפע ימים]], שהפך לידידו הקרוב ומאז ביצעו פעולות רבות בשליחות הרבי יחדיו.

בשנת [[תשמ"א]] הקים את [[צבאות השם (ישראל)]], בעקבות הוראת הרבי להקים צבאות ה', ובהמלך השנים קיבל התייחסויות מיוחדות מהרבי על הפעילות של הארגון.

בשנת [[תשד"מ]] חיבר הרב [[שמריה הראל]] שעבד ב[[ניידות חב"ד]] את הרב נחשון עם מפקדו לשעבר בצבא, [[בנימין נתניהו]], שכיהן אז כשגריר ישראל ב[[או"ם]]. מאז נוצר קשר בין ר' דוד לבין נתניהו ומשפחתו - הוא הביא את נתניהו לרבי מספר פעמים, ונמנה על מקורביו.

בין השנים [[תשמ"ז]]-[[תש"נ]] יצא בשליחות [[הרבי]] יחד עם ר' [[אברהם טאוב]] לבניית ושיפוץ [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש|ציוני הקברים]] של רבותינו נשיאנו ב[[רוסיה]] ו[[אוקראינה]]. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מ[[הרבי]] לביצוע במדינות [[ברית המועצות]], ופעל גם במסגרת [[עזרת אחים]].

בשנת [[תשמ"ח]], כשהכניס ר' [[ליפא ברענן]] את תכנית [[כינוס השלוחים העולמי]] לרבי, שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד [[תשנ"ד]] נאם ב[[מלוה מלכה]] במוצאי שבת שבמסגרת הכינוס השלוחים{{מקור}}.

מיד אחר [[השיחה הידועה]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' אייר]] [[תנש"א]] ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון והרב [[אברהם טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הכריז לראשונה את הכרזת "[[יחי אדוננו]]" לפני הרבי, ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת תנש"א, כשהרבי מגיב בחיוך רחב. בימים שלאחר מכן בארץ הקודש הרב [[אבי בן זכריה]] קיבל את החתימות של [[רבני חב"ד]] שמינו את הרב נחשון לשליח בית דין יחד עם הרב [[אברהם טאוב]] למסור את פסק הדין שהתקיימו ברבי סימני [[בחזקת משיח]] והגיע הזמן שיביא את הגאולה השלימה בציוני רבותינו נשיאנו{{הערה|תיעוד מהקראת פסקי הדין בציוני רבותינו נשיאנו ב[https://drive.google.com/file/d/1T2cLV2lAkwqUQP6gZPY81wZD0wTep99h/view?usp=sharing תכנית ואביטה נפלאות לחודש סיון תשפ"ב].}}.

בקשר לפעילותו זכה לקירובים גדולים ונדירים מהרבי. קיבל מענות רבות, וזכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר [[לחיים]] על כוס מלא. נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] 17 פעמים, מתוכן פעם אחת ב[[ו' תשרי]] [[תש"נ]], זמן רב לאחר שפסק הרבי מקבלת אנשים ליחידות פרטית.

הרב דוד נחשון נחשב מראשי המשפיעים והעסקנים המעודדים את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] ופרסומה.

== משפחתו ==
;בניו
* יוסף יצחק, נפטר בהיותו בן שנתיים.
* הרב שלום דובער נחשון, שליח בדנייפרטרובסק, אוקראינה.
* הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית ישיבה קטנה ב[[נוף הגליל]].
* הרב שמואל נחשון - רב הנח"ל החרדי, יו"ש.
* הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] בישיבה גדולה חב"ד נצרת עילית ומנכ"ל [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם באה"ק]].
* הרב משה נחשון - טנקיסט ב[[ניידות חב"ד]], [[ירושלים]].
* הרב ברוך שניאור נחשון, [[כפר חב"ד]] - משפיע ב[[ישיבה קטנה כפר חב"ד]].

;בנותיו וחתניו
* מרת נחמה דינה אשת הרב [[שלום דובער פריימן]] - [[שליח הרבי|שליח הרבי מלך המשיח]] ב[[כפר תבור]].
* מרת חנה אשת הרב [[שלמה מרגליות]] - מנכ"ל [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארה"ק.
* מרת חיה מושקא אשת הרב יעקב ריבקין - כפר חב"ד.

==לקריאה נוספת==
*'''הכרזתי הכרזה שנשמעה בכל סדר ההשתלשלות''', שבועון בית משיח כ"ז ניסן תשפ"א עמוד 10, במלאות שלושים שנה למעמד המיוחד.
*'''בכח תורתנו הקדושה''', שמעון ויסברג, מגזין ובאותו הזמן חודש מנחם אב תשפ"א ע' 22-25.

== קישורים חיצוניים ==
;חדשות:
*[https://hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%93%D7%95%D7%93%20%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F ידיעות על הרב נחשון בחב"ד אינפו] {{אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%93%D7%95%D7%93%20%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F תגית: הרב דוד נחשון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/view/19334.htm חסיד חי קונה ספרים חיים!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/view/19335.htm יש בעל הבית חי לבירה זו!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/chabad/18759.htm הרב נחשון משיב ב'ישראל היום'] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57415 בפגישה עם יו"ר הכנסת מר ראובן ריבלין] {{אינפו}}

;ראיונות:
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45937 השליחות לאוהלים הקדושים] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43841 בראיון על פעילות הטנקים בביירות] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44782&ord_tguva=invert ראיון ברדיו מורשת "פעילות הטנקים רק תתרחב"] {{אינפו}}
* [https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://chabad.info/blogs/חסיד-חי-של-רבי-חי-קונה-ספרים-חיים/ חסיד של רבי חי קונה ספרים חיים] {{אינפו}} ה' טבת תשע"ו
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/694439236412.html ישתדל להמשיך במשרתו אצל הפעילים שיחיו]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע"ז
*'''[https://chabad.info/magazine/593345/ באמצע ליל הסדר מול פני קודשו - התעלפתי]''', ראיון אישי מתוך מגזין 'וקרבתנו מלכנו' על התחלת הקשר עם הרבי, מוסף שבועון בית משיח פסח ה'תש"פ

;נאומים וסרטי וידאו:
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1JH9p7wR_wHl9oTXkvKZwbDC9FlA0HVqL נאומו של הרב נחשון, ג' תמוז תשס"ד]
* [https://hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/18685.htm חי וקיים • הרב דוד נחשון מסביר] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/770/18555.htm כינוס התייסדות המטה העולמי להבאת המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/farbrengen/19638.htm כ"ח ניסן תש"פ עם הרב דוד נחשון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/kinusim/21328.htm הרב דוד נחשון בחגיגת ה' טבת] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/vid/kinusim/21577.htm נאומו של הרב דוד נחשון על חשיבות קבלת המלכות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*[http://www.video.hageula.com/tag.php?t=דוד-נחשון נאומים של הרב נחשון בוידאו] {{וידאו}} {{הגאולה}}
*[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/694.html נאום בכנס מטה משיח שעל ידי אגו"ח] {{וידאו}} {{הגאולה}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2050 הטנקים בפעולה] {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/657715/ כשהרב נחשון אמר לרבי: "דער רבי זאל נתגלה ווערן גלייך" • מה ענה הרבי?]''' {{וידפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נחשון, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:הטנקיסטים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחי הרבי בברית המועצות]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]
[[קטגוריה:משפחת נחשון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]

ניגון הושיעה את עמך

2023-11-15T13:07:12Z

37.60.47.119:

'''ניגון הושיעה את עמך''', הינו ניגון שהולחן על ידי הרב והפסיכולוג ד"ר [[אברהם טברסקי]] והתקבל כ[[ניגון חב"ד]] בשנת תש"כ.

הניגון מורכב על הפסוק ב[[תהלים]] (כח, ט){{ציטוטון|הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם}}.

תוי הניגון מביעים תפילה ותחינה לה' ל[[גאולה]] קרובה ו[[שמחה]] ו[[בטחון]] מהצד השני.

==הניגון בחסידות חב"ד==
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שהתקיימה בליל [[שמחת תורה]] [[תשכ"ב]] הרבי ביקש שישירו שיר מ[[ארץ ישראל]] - 'מזמרת הארץ' - ור' [[אברהם מרדכי שמואל לידר]] שר לפני הרבי את הניגון 'הושיעה את עמך'{{הערה|מאז הושר הניגון בהוראת הרבי, פעמים רבות כבר באותה שנה, ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-1/163/163.htm כ"ט תשרי], י"ט כסלו ועוד.}}. נראה שניגון זה חביב על [[הרבי]], והוא הורה לנגנו פעמים רבות, גם בקשר עם מצבם של יהודי רוסיה.

ב[[פורים]] [[תשכ"ד]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/134/180.htm שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד]}} הרבי שינה את מילות הפסוק מ"וברך את נחלתך" ל"ורחם על נחלתך" בהתכוונו ליהודי רוסיה{{הערה|[https://abc770.org/story/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA/ שליחות סודית לרוסיה]}}.

הניגון הושר במשך השנים בפעמים רבות בהתוועדויות של הרבי וכן באמירת ה[[הושענות]] ב[[בית הכנסת - 770]] בנוכחות הרבי.

== קישורים חיצונים ==
;ביצועים
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140715/jewish/Hoshioh-Es-Amecho.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 3#
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1173 לשמיעת הניגון בביצוע יוני שלמה]
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=218 לשמיעת הניגון מפי הרבי עם שינויים שונים]

;מידע
* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12181&CategoryID=2039 בעזרת איזה פסוק סופרים?]''', רעיון מעובד משיחות הרבי (תורת מנחם תשמ"ג, כרך ב, עמ' 1137) בגיליון 1521 בגיליון [[שיחת השבוע (עלון)|שיחת השבוע]]
*'''[https://anash.org/the-story-of-a-niggun-and-a-soulful-connection/ סיפור של הניגון הושיעה את עמך]''', קונטרס המספר את סיפורו של הניגון וליקוט קטעי וידאו {{אנש}}{{וידאו}}{{PDF}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]
[[קטגוריה:ניגונים על מילות התפילה]]
[[קטגוריה:ניגונים על פסוקי תהילים]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]

ניגון הושיעה את עמך

2023-11-15T13:00:09Z

37.60.47.119:

'''ניגון הושיעה את עמך''', הינו ניגון שהולחן על ידי הרב והפסיכולוג ד"ר [[אברהם טברסקי]] והתקבל כ[[ניגון חב"ד]] בשנת תש"כ.

הניגון מורכב על הפסוק ב[[תהלים]] (כח, ט){{ציטוטון|הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם}}.

תוי הניגון מביעים תפילה ותחינה לה' ל[[גאולה]] קרובה ו[[שמחה]] ו[[בטחון]] מהצד השני.

==הניגון בחסידות חב"ד==
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שהתקיימה בליל [[שמחת תורה]] [[תשכ"ב]] הרבי ביקש שישירו שיר מ[[ארץ ישראל]] - 'מזמרת הארץ' - ור' [[אברהם מרדכי שמואל לידר]] שר לפני הרבי את הניגון 'הושיעה את עמך'{{הערה|מאז הושר הניגון בהוראת הרבי, פעמים רבות כבר באותה שנה, ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-1/163/163.htm כ"ט תשרי], י"ט כסלו ועוד.}}. נראה שניגון זה חביב על [[הרבי]], והוא הורה לנגנו פעמים רבות, גם בקשר עם מצבם של יהודי רוסיה.

ב[[פורים]] [[תשכ"ד]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/134/180.htm שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד]}} הרבי שינה את מילות הפסוק מ"וברך את נחלתך" ל"ורחם על נחלתך" בהתכוונו ליהודי רוסיה{{הערה|[https://abc770.org/story/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA/ שליחות סודית לרוסיה]}}.

הניגון הושר במשך השנים בפעמים רבות בהתוועדויות של הרבי וכן באמירת ה[[הושענות]] ב[[בית הכנסת - 770]] בנוכחות הרבי.
כמו כן בכ"ג סיוון תשמ"ט החל הרבי לנגן את הניגון

== קישורים חיצונים ==
;ביצועים
*[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140715/jewish/Hoshioh-Es-Amecho.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 3#
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1173 לשמיעת הניגון בביצוע יוני שלמה]
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=218 לשמיעת הניגון מפי הרבי עם שינויים שונים]

;מידע
* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12181&CategoryID=2039 בעזרת איזה פסוק סופרים?]''', רעיון מעובד משיחות הרבי (תורת מנחם תשמ"ג, כרך ב, עמ' 1137) בגיליון 1521 בגיליון [[שיחת השבוע (עלון)|שיחת השבוע]]
*'''[https://anash.org/the-story-of-a-niggun-and-a-soulful-connection/ סיפור של הניגון הושיעה את עמך]''', קונטרס המספר את סיפורו של הניגון וליקוט קטעי וידאו {{אנש}}{{וידאו}}{{PDF}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]]
[[קטגוריה:ניגונים על מילות התפילה]]
[[קטגוריה:ניגונים על פסוקי תהילים]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]

לוי יצחק זלמנסון

2023-04-12T22:44:22Z

37.60.47.119:

רבי '''לוי יצחק זלמנוביץ''', היה נכד [[אדמו"ר האמצעי]] וחתן [[אדמו"ר הצמח צדק]].

==תולדות חיים==
נולד בסוף [[תקע"א]] או בשנת [[תקע"ב]]. אביו היה רבי [[יקותיאל זלמן וואלעס]] חתן אדמו"ר האמצעי, בנו של הרב יוסף שלום בונם חתן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שהיה לו חוש חזק בנגינה. ולמרות שאביו רבי יקותיאל לא ידע לנגן וכן גם זקנו רבי יוסף בונם, למרות זאת ירש הוא מאבי זקנו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] - שהיה ידוע כ[[בעל מנגן]] עצום - את חוש הנגינה.{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=419 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' שפב.]}}

[[נישואין|נשא]] את הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה]] בתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[י"ג אלול]] [[תקפ"ו]].

היה רב העיר [[וועליז']] לראש הישיבה החסידית, מאוחר יותר עבר ל[[ליובאוויטש]] והיה לראש [[ישיבת ליובאוויטש]]. לפני כן שימש כבוחן בישיבה{{הערה|הרבי, תולדות הצ"צ שב[[דרך מצוותיך]].}}

היה מחותנו של גיסו, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], בנו שניאור זלמנסון התחתן עם פרלה דבורה, בת ישראל נח. כמו כן הוא היה גיס של ישראל נח מצד נוסף, אחותו פריידא הייתה אשתו של ישראל נח (זיווג ראשון שלו מתוך כמה)

בבית רבי כותב עליו{{הערה|ח"ג פרק ז.}}:
היה אדם גדול בתורה ובחסידות ויראת ה' היא אוצרו. והי' חכם נרול ורם המעלה. רוב ימיו היה סוחר ובסוף ימיו לאחר פטירת רבינו [הצמח צדק] נתקבל לרב בוויליז והי' שם כמה שנים. ואחר כך נחלה ונסע ל[[וויטעבסק]] להתרפאות ונפטר שמה ושם מ"כ.

הרבי הריי"צ כתב עליו{{הערה|נדפס בקיצור תולדות חב"ד עמ' 99.}}:
היה איש חי בעל כשרון מצוין ובעל חושים נפלאים. למדן גדול וחכם מופלא, והשפעתו בתור אדם המעלה הייתה מרובה על כל בני הרבי בידעם נאמנה כי מלבד הצטיינותיו המרובים הנה תמים הוא בכל דרכיו ואוהב מישרים.

נפטר ביום שלישי [[כ"ה אדר]] ראשון [[תרל"ב]] ב[[וויטעבסק]] ושם מנוחתו כבוד.{{הערה|ידיעה על פטירתו התפרסמה ב"המגיד", שנה 16 גליון 12 עמ' 3.}}

== משפחתו ==
*בנו, ר' שניאור זלמנסון, [[נישואין|נשא]] את בת דודו הרבנית פערל דבורה בת ר' [[ישראל נח שניאורסון]] בן [[הצמח צדק]].
*בנו, ר' יוסף חיים זלמנסון. היה [[שליח ציבור|חזן]] ובעל תוקע לפעמים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=e15c46a1-203b-438d-84e1-228eebd53c63&st=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8+%D7%94%D7%A6%22%D7%A6 רשימות, ובהערות שם.]}}
*בתו, הרבנית רבקה אשת ר' יהודה לייב קנופף מוויטבסק . נפטרה [[ט"ו אייר]] [[תרצ"ג]].{{הערה|מצבתה באתר בית העלמין בפטרבורג.}}
*בתו, הרבנית פעריל אשת ר' [[שניאור זלמן מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]].
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי|זלמנוביץ' לוי יצחק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|זלמנוביץ' לוי יצחק]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק|זלמנוביץ' לוי יצחק]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

לוי יצחק זלמנוביץ'

2023-04-12T22:39:03Z

37.60.47.119: הסרת ההפניה לדף לוי יצחק זלמנסון

#הפניה [[לוי יצחק זלמנוביץ))

מנחם וולפא

2023-03-08T19:19:09Z

37.60.47.119: הרחבה

[[קובץ:מנחם וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וולפא נואם בכינוס חב"די]]
הרב '''מנחם מענדל חיים ברוך''' הלוי '''וולפא''' (יליד שנת [[תש"י]], 1950) הוא [[שליח]] הרבי, רב הקהילה ויו"ר מוסדות חב"ד ב[[נתניה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ח תמוז]] [[תש"י]] לרב [[יצחק זאב וולפא]] (מצאצאי [[הגר"א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]) כדור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]]. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בסניפים השונים של ישיבות חב"ד והיה מחונך של המשפיע הנודע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה כשבאמצעה של שנת הלימודים [[תשל"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

ב[[חודש שבט]] תשל"ג, חזר משהותו בחצר הרבי, ונבחר על ידי חברי הנהלת ועד [[ע"א מוסדות]] להיות החלוץ שיפתח את הפעילות החב"דית ב[[נתניה]], שהייתה שוממת עד אז מפעילות הפצה חב"דית מסודרת.

לאחר הגעתו לעיר וביסוס הפעילות החב"דית במקום במסירות נפש ממש תוך אפס תנאים, [[נישואין|נשא]] את רעייתו גיטה הינדא בתו של המחנך הירושלמי הרב [[חיים מנחם טייכטל]] והמשיך להתגורר בעיר כשהוא מתמסר לשליחות באופן של למעלה מההגבלות ומרחיב את הפעילות מקים בית ספר לבנים ולבנות, בית חב"ד גדול בשכונת נורדאו (שלאחר מכן הקים בה שיכון חב"ד) שזכה להתיחסות מיוחדת של הרבי ומכתב ברכה ארוך נדיר ומיוחד, ישיבה ועוד.
ולאחר מכן בהבאת משפחות חב"דיות נוספות שירחיבו את הפעילות החב"דית בכל העיר שגדלה.

בתקופת [[מלחמת לבנון]] ביקר אצל הרבי וזכה שהרבי יתייחס אליו באופן פומבי בפארברעינגען חמישה עשר באב תשמ"ב וקרא את שמו בקול בליווי כינוי חיבה: "נמצא כאן בן דודי (מיין שוועסטער קינד) מנחם וולפא"...

במהלך השנים יצר קשר קרוב עם ראשי העיר ורבניה, ביניהם עם הרב [[ישראל מאיר לאו]], שלימים התמנה לכהן כ[[הרבנות הראשית|רב הראשי לישראל]].

כמו כן, בהשפעתו החליטה ועדת השמות לקרוא רחוב בעיר על שמו של הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=26253 דידן נצח: יש רחוב הרבי בנתניה] {{שטורעם}}}}, אך לאחר שפורסמה ההחלטה הופעלו לחצים מצדדים שונים על חברי ועדת השמות והם השעו את החלטתם עד להודעה חדשה. לבסוף, לא נקרא שם הרחוב כשמו של הרבי.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[שלום בער וולפא]]
*גיסו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבה של [[כפר חב"ד]]
*גיסו, הרב יששכר שלמה טייכטל - [[משפיע]] ומחנך בשכונת [[קראון הייטס]]
*גיסו, הרב [[דוד טייכטל]] - שליח הרבי ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[נצרת עלית]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] 'תפארת מנחם' בעיר
*גיסו, הרב יוסף יצחק מאיר טייכטל - ראש [[כולל אברכים|כולל]] ורב קהילת אנ"ש אובערוויליע צרפת
*גיסו, הרב [[לוי ביסטריצקי ]] - רב קהילת חב"ד ומרא דאתרא בעיר [[צפת]]
*גיסו, הרב יוסף יצחק לוין - מורה בבית ספר חב"ד בעיר אוברוווליער

'''בניו וחתניו:'''
* בנו, הרב [[עזריאל זעליג וולפא]] - משפיע ב[[תומכי תמימים קריית גת]] גדולה
* בנו, הרב יהודה וולפא
* בנו, הרב יששכר שלמה וולפא - שליח בעיר קריית גת
* בנו, שלום דובער וולפא - נתניה
* בנו, הרב יהוסף גדליה וולפא - שליח הרבי באזור התעשייה ספיר - נתניה
* חתנו, הרב אריאל למברג - מנכ"ל הביצוע של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
* חתנו, הרב שמואל קוק - נתניה
* חתנו, הרב אהרן חיים לייאנס - שליח ורב בית הכנסת בשכונת כוכב הצפון-נתניה
* חתנו, הרב שמואל לסקר - מדינת איווה - אמריקה
* חתנו, הרב מאיר שלמה גליצנשטיין - שליח הרבי בשדרות ניצה, נתניה

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63749 חגיגות הארבעים לציון התחלת פעילותו של הרב וולפא בנתניה] {{תמונה}} {{אינפו}} ל' [[סיוון]] תשע"ג

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולפא, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ב]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:משפחת וולפא]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

שלום דובער וולפא

2023-03-08T19:12:37Z

37.60.47.119: הרחבה

[[קובץ:הרב שלום דובער וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער הלוי וולפא]]
הרב '''שלום דובער הלוי וולפא''' (יליד [[י"א באדר א']] [[תש"ח]]) הוא מרבני חב"ד בארה"ק, ראש [[מכון הרמב"ם השלם]], יושב ראש עמותת 'ארץ ישראל שלנו', [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] ומראשי הפעילים ב[[חב"ד]] למען [[שלימות הארץ]]. ראש [[כולל]] "זכרון יהוסף" ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
הרב שלום דובער וולפא נולד ב[[י"א באדר|י"א באדר א']] שנת [[תש"ח]] (1948) ב[[ירושלים]] לרב [[יצחק זאב וולפא]] (מצאצאי [[הגר"א]]) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' [[עזריאל זעליג סלונים]]) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש ב[[תל אביב]] ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]ולמד אצל המשפיע הנודע ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה וב'קבוצה' [[תשכ"ו]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]].

על פי הוראת [[הרבי]], עבר לאחר נישואיו להתגורר ב[[קריית גת]] וניהל בה את [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת חב"ד קריית גת]] עד שבשנת [[תשנ"ב]] תוך כדי משבר כספי שהיה בישיבה עזב הרב וולפא את ניהולה. בשנת [[תש"ע]] עבר לגור ב[[ביתר עילית]] על מנת לחזק את ישובי [[יהודה ושומרון]] ולנהל מקרוב את [[מכון הרמב"ם השלם]].

בשנת [[תשע"ח]] מונה הרב וולפא לשמש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]] במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור ב[[חסידות]] לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ושלימות הארץ. לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב [[זושא פויזנר]] אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".

== פעילותו הציבורית ==
===שלימות הארץ===
[[קובץ:שלום וולפא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום דובער וולפא מקבל [[כוס של ברכה]] מהרבי]]
בשנת [[תש"מ]] (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש]]". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.

בשנת [[תשמ"ב]] (1982) הוציא לאור בהוראת הרבי את ספרו "[[שלום שלום ואין שלום]]" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

בשנת [[תשנ"ח]] הקים את "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]" יחד עם עמיתו הרב [[יקותיאל ראפ]] מארצות הברית, בשנת [[תשס"ה]] עמד בראש המאבק של [[חסידות חב"ד]] נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב [[ספר תורה]] לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.

ב[[חודש חשוון]] [[תשס"ט]] רשם יחד עם [[ברוך מרזל]] אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' [[מיכאל בן ארי]], אשר נבחר לכנסת.

לקראת הבחירות לממשלה בשנת [[תשע"ג]] עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי, ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות, הרב וולפא ביקש לרוץ במשותף עם מפלגות 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', אך משנכשלו המגעים, הודיע הרב וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט{{הערה|1= ראו לדוגמה [http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=74296 תוצאות האמת בכפר חב"ד], יב שבט ה'תשע"ג (23.01.2013), אתר [[חב"ד אינפו]]}}. בבחירות [[תשע"ה]] חזר בו הרב וולפא בתוכנית ברדיו אצל מוטי לביא ואמר שם שהורה בכתב ובעל פה להצביע למפלגת יחד בראשות [[אלי ישי]].

=== הרבי ופרסומו כמלך המשיח ===
[[קובץ:מענה פרסום זהות משיח.png|100px|ממוזער|מענה הרבי אודות הקונטרס "קבלת פני משיח צדקנו" שחיבר הרב וולפא]]
בין השנים [[תשמ"ג]]-[[תשמ"ט]] ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"[[ידבר שלום]]".

בשנת [[תשמ"ג]] החל בכתיבת ספר העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים ב[[רמב"ם]] ובו ביאור על סימני מלך המשיח ברמב"ם. הרב וולפא שלח את החיבור לרבי בשנת [[תשמ"ד]] והרבי לא השיב. לאחר מכן קיבל את הסכמתם של הרבנים [[משה פיינשטיין]] ו[[זלמן שמעון דבורקין]] וכתב לרבי שמתכנן לקבל גם את הסכמתם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר כמה שבועות קיבל טלפון ממזכירו של הרבי, [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]], שהעביר לו את מענה הרבי בו שלל ממנו להדפיס, לדבר או לכתוב בכל ענייני משיח{{הערה|{{ציטוטון|לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין, מה שעניתי מאז, שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן, לחב"ד ולהפצת המעיינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. והנני מזהירו, שיפסיק לדבר, או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בעניני משיח – הן בשמו, והן בשם אחר, ע"י שליח וכיו"ב – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס ושלום יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם, או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח, וכל כיוצא בזה}}.}}. כאשר שאל הרב וולפא את מזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] מדוע כאשר שלח לרבי את חיבורו לא ענה הרבי כלום ולאחר כמה חודשים נענה בתשובה כה חריפה, נענה, שבאותו יום בו קיבל את התשובה, הגיע מכתב מאחד הרבנים בירושלים בו כתב לרבי, ששמע שהרב וולפא עומד להוציא ספר שיגרום לחילול ה'. לאחר המענה ביקש הרב וולפא מחילה על שגרם עגמת נפש והרבי ענה: {{ציטוטון|פשוט – שבכל המכתב ודיבורי בכהנ"ל – לא היה בזה כלל וכלל משהו דהיפך הברכה ח"ו וח"ו. ואין גם עתה ח"ו וח"ו}}.

ב[[י"א ניסן]] [[תנש"א]] קיבל הוראה מהרבי {{ציטוטון|בטח חוזר דא"ח ברבים, והזמן גרמא ימות המשיח}}. לאחר אמירת [[השיחה הידועה]] ו[[דבר מלכות תזריע מצורע]] שהדרך הישרה להבאת הגאולה היא [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]], פנה אליו אחד מחברי [[בית דין רבני חב"ד]], ואמר לו לכתוב לרבי שרבני חב"ד ציוו עליו לשאול אם כעת ניתן להדפיס את הספר כיוון שהשתנו העיתים. תשובת הרבי היתה חיובית בהתאם להתייעצות עם [[ידידים מבינים]] והשמטת קטעים שעלולים להרחיק יהודים אחדים{{הערה|{{ציטוטון|באם ישמיט, לדעת ידידים מבינים, הקטעים שעלולים לרחק אחדים מבני ישראל מלימוד דא"ח, כדאי. אזכיר על הציון}}.}}. הרב וולפא עשה כהוראת הרבי, והספר יצא ב[[חשוון]] [[תשנ"ב]] בשם [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]] כשהרבי מברך את הוצאת הספר ומבקש שהרב וולפא ישלח לו עותק מכורך{{הערה|'''[https://chabad.info/magazine/496613/ פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר]''' ראיון עם הרב [[שלום דוב וולפא]] ב[[עיתון בית משיח]], שהתפרסם ב{{אינפו}}.}}.

בשנת [[תשנ"ב]] הוא כתב קונטרס בשם "קבלת פני משיח צדקנו" על סדר ההתגלות מלך המשיח על פי הרמב"ם. הרבי ענה במענה מ[[י"ג אדר א']] תשנ"ב {{ציטוטון|מכבר עניתי לו שמאמרים כאלה מרחיקים כו"כ מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה}}{{הערה|חשבונו של עולם, עמ' 143.}}. ב[[ט"ז אדר א']] תשנ"ב ענה הרבי ל[[אנ"ש]] ב[[לוד]] שכתבו בקשר לשיעור בעניני משיח האמור להתקיים שם, שהיו שרצו להביא את הרב וולפא לדבר על כך שהרבי הוא מלך המשיח, והיו שערערו על כך וכתבו אשר רב הקהילה, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], אמר שבפני אלו המעוניינים לשמוע – שהרי מגיעים לשם כך לשיעור – אין בעיה לדבר בנושא, אמנם היו רבנים אחרים{{הערה|כאלו שחשבו שיש להם תוקף של "רבנים כלליים"}} שחפצו לבטל את השיעור: {{ציטוטון|אין לדיין ('''רב שעל אתר''') אלא מה שעיניו רואות}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%95-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד] (ע' 41) {{אינפו}}}}. בעקבות כל התקיים השיעור עם הרב וולפא.

בשנת [[תשנ"ג]] כשנושא זיהויו של הרבי כמלך המשיח צבר תאוצה בעידוד הרבי, הוא כתב את הספר "יחי מלך המשיח". הרבי אישר לשליח הרב [[יהורם אולמן]] מ[[אוסטרליה]] ללמוד מהספר עם מקורביו ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה{{הערה|יומן כסלו תשנ"ג.}}. להרב [[צבי גרינבלאט]] אישר הרבי לתרגם פרקים מהספר לספרדית ולהפיצם במקומו{{הערה|יומן 770 בית משיח}}.

בשנת [[תשנ"ד]] כתב הוא את הספר "מבשר טוב" המכיל שו"ת בענייני קבלת מלכותו של הרבי כמשיח (בתוספת ביאור פרטים נוספים במשנת חב"ד שהיו כאלו שהקשו אודותם בימים ההם) והספר זכה להסכמתו של הרבי{{הערה|מבשר טוב, עמ' ע"ו.}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" וחוברת בשם "ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.

בשנת [[תשנ"ו]] כתב הרב [[מנשה קליין]] מכתב נגד אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח גם לאחר ג' תמוז ושלחו לחברי [[בד"ץ קראון הייטס]]. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת [[תשס"ט]] הדפיס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.

=== ביתר ===
בשנת [[תשס"ו]] (2006) הקים ביישוב החרדי [[ביתר עלית]] את [[מכון הרמב"ם השלם]].

בשנת [[תשס"ז]] הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של [[הרמב"ם השלם]] במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד. בשנת [[תש"פ]] הושק הכרך השמיני על פרקים יח-יט.

בשנת [[תש"ע]] כהזדהות עם יושבי גבולות ארץ ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עילית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.

== ספריו ==
[[קובץ:פרדס שלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות']]
[[קובץ:לקט שכחת הפאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר לקט שכחת הפאה]]
{{טורים|תוכן=
*'''[[דעת תורה (ספר)|דעת תורה]]''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא [[שלימות הארץ]], תש"מ.
*'''[[שלום שלום ואין שלום]]''', תשמ"א.
*'''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסייה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על [[ארץ הקודש]] וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין [[שלמות הארץ]]. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.
*'''[[ידבר שלום]]''' (ב"כ) - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם כשמתמקד בהפרכת חידושי המ' ד'אבי עזרי'. (ניסן) [[תשמ"ז]]-[[תנש"א]]. מהספר הודפסו שני תדפיסים: '''רודף ובא במחתרת''' - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר [[הרמב"ם]]. [[טבת]] [[תשמ"ח]] ו'''ובערת הרע מקרבך''' עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר [[הרמב"ם]]. [[ניסן]] [[תשמ"ח]].
*'''[[כי הם חיינו (ספר)|כי הם חיינו]]''' - מושגים ביהדות. [[תנש"א]].
*'''[[יחי המלך (ספר)]]''', [[תשנ"ב]].
*'''קבלת פני משיח צדקנו''', שאלות ותשובות בשיחות [[הרבי]] מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. [[ניסן]] [[תשנ"ב]].
*'''יחי המלך המשיח''' - ביאור גדרו ההלכתי של [[הרבי כמלך המשיח]] - על יסוד סימני [[בחזקת משיח]] המופיעים ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. יצא לאור בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ג]], בהסכמתם של הרבנים [[עובדיה יוסף]], [[מרדכי אליהו]], [[פנחס הירשפרונג]], [[משה שטרן]], [[מאיר מזוז]], [[בד"ץ קראון הייטס]] ושל כל [[רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].. הרבי אישר תרגום פרקים מספר זה לשפות שונות.
*'''מבשר טוב''' - שאלות ותשובות בנושאי [[משיח]] ו[[גאולה]] במשנת [[הרבי]]. הספר מורכב מתשובות לשאלות שנשאלו על ידי אברכים שאינם חסידי חב"ד באמצעות קו הטלפון של [[נחייג ונשמע]]. יצא לאור בחודש [[חשון]] [[תשנ"ד]].
*'''הנסיון האחרון''' - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]] ב[[קריית גת]].
*'''ספר סופר וסיפור''' - תשובה לספר יתבררו ויתלבנו של הרב [[יחזקאל סופר]], [[תשנ"ו]].
*'''[[שמן ששון מחבריך]]''' (ארבעה כרכים - [[תשנ"ח]]-[[תשע"א]]).
*'''פרדס שלום - שער ההלכה''' - שאלות ותשובות בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות [[שבת]], הלכות [[פסח]], בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב וולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.
*'''פרדס שלום - שער החסידות''' - עיונים במצות [[אחדות ה']] על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], [[עולם האצילות]], [[חומר]] ו[[צורה]] ב[[נברא]]ים. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.
*'''אוצר חידושים בש"ס''' - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת [[הרבי]] נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל [[אוהל מייטא - זכרון יוסף]]. יצא כרך אחד על ששה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. בהוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ט]].
*'''לקט שכחת הפאה''' - יסודות ומקורת לחובת לבישת [[פאה נכרית]] - תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תשנ"ט]].
*'''[[ותורה יבקשו מפיהו]]''' - מקורות ל[[מנהגי חב"ד]] ולשיחות הרבי, תשובה לרב [[מאיר מאזוז]], [[תש"ס]].
*'''המותר בפיך''' - ביאור ב[[תניא]] פרק ל"ז - תשובה לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], [[תשס"ב]].
*'''[[יקם שערה לדממה]]''' - בירור בדין הפיאות הנכריות מהודו - [[תשס"ד]].
*'''[[בין אור לחושך (ספר)|בין אור לחושך]]''' - שיטת חב"ד בנושא [[אתחלתא דגאולה]] והמדינה. יצא לאור בעקבות גירוש יהודי גוש קטיף. [[תשס"ו]].
*'''[[הרמב"ם השלם]]''' על הלכות שבת (שמונה כרכים). [[תשס"ז]]-[[תש"פ]].
*'''עבד מלך''' - ביוגרפיה של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג [[סיוון]] [[תשס"ח]].
*'''[[תומת ישרים תנחם]]'''{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72553 סקירה על הספר] {{אינפו}}}} תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת [[יחזקאל סופר]].
*'''משמיע שלום''' - ספר שיצא לקראת חתונת בנו{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/לרגל-חתונת-בנו-משמיע-שלום-ספר-חדש-לרב-ו לרגל חתונת בנו: "משמיע שלום" ספר חדש לרב וולפא] {{אינפו}}}}.
}}

==משפחתו==
*בנו, הרב עזריאל זעליג וולפא - מחנך ב[[תומכי תמימים ביתר עילית|ישיבת חב"ד ביתר]].
*בנו, הרב צבי הירש וולפא - משלוחי הרבי בישוב [[עומר]].
*בנו, הרב יהוסף גדליה וולפא - ביתר
*חתנו, ר' אהרון סלומון, קרית מלאכי
*חתנו, הרב [[נחמיה וילהלם]] - [[שליח הרבי]] ב[[בנגקוק]], [[תאילנד]]
*חתנו, הרב בנימין זאב גנדל - [[משפיע]] בישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]
*חתנו, הרב דובער פרבר - ר"מ ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריות]].
*חתנו, הרב [[אסף חנוך פרומר]] - [[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]]
*חתנו, הרב [[יונתן שפיצר]] - שליח הרבי בעין כרם.
*חתנו, הרב אברהם בקרמן - מנהל מכון חיה מושקא - [[מוסקבה]].
*חתנו, הרב [[מנחם פלמן]] - שליח הרבי לישוב [[עומר]].

== לקריאה נוספת ==
*'''מוסף 'התמים' ב[[שבועון בית משיח]]''', גיליון לחודשים [[ניסן]]-[[אייר]] [[תש"ע]]. "מהיישוב החדש לתומכי תמימים" - הדרך של הרב וולפא לליובאוויטש.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Halperin-Fromer%20-%20Sivan%2024%2C%205778.pdf מקבץ של מכתבים הוראות תשובות ומענות שקיבל מהרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו]'''
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא] למאמר הרב [[טוביה בלוי]] בענין [[זהות משיח]] - מתוך [[חב"ד אינפו]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28430 "הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול"] - ראיון נוקב ב[[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46509 מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61948 כמעיין המתגבר] יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון [[המבשר]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46854 שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת] {{שמע}}
* מנחם זיגלבוים, [https://chabad.info/magazine/496613 פרסום זהות הגואל: הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר], ראיון ב[[שבועון בית משיח]] שפורסם באתר חב"ד אינפו, כ"ה בסיון ה'תש"פ {{בית משיח}} {{אינפו}}

;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1387 הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63264 הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון] ([[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ב]]){{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51924 הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה] ערב תוכנית הגירוש מגוש קטיף {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50808 הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1707 הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55697 מתנחל חדש בביתר עילית] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63827 הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו"ש ([[אלול]] תשע"א)]{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:וולפא, שלום דובער}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת וולפא]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

רחמים בנין

2022-11-23T20:22:10Z

37.60.47.119:

הרב '''רחמים (רמי) בנין''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] ומוסדותיו ב[[וונציה]], [[איטליה]], וחבר [[ועד כינוס השלוחים העולמי]] שע"י ה[[מרכז לעניני חינוך]].

==תולדות חיים==
{{להשלים}}
נולד לאביו ר' ציון בנין ולאמו מרת אסתר באסמרה. סביו הרב יחיאל בנין היה מרבני אסמרה.

התחתן עם רעייתו תי' ויחד הקימו את בית חב"ד בעיר התיירותיות ונציה. כעשרים מיליון תיירים פוקדים את העיר בכל שנה, כ-300 אלף מהם יהודים, רובם נפגשים לפחות עם אחת התוכניות והפעילויות של הבית חב"ד.

מפעיל תחת הבית חב"ד מסעדה כשרה ברמה גבוהה בשם "גם גם" הממוקמת בגטו היהודי של ונציה.

במסגרת השליחות הייחודית במקום מארגן הבית חב"ד את שלל המבצעים של החגים על גבי סירות ששטות בתעלות ונציה, כמו סוכה על המים, תהלוכות ל"ג בעומר והכנסת ספר תורה על המים, חנוכיה ועוד.

בשנת [[תשנ"ח]] פתח בעיר ישיבת חב"ד "ישיבה גדולה ליובאוויטש וונציא" המשלבת לימודי סמיכה לרבנות יחד עם שליחות וסיוע לבית חב"ד. בין הרבנים שבאו במיוחד לבחון את התלמידים נמנו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[אליעזר ברוד]] ועוד. הבחורים בוגרי הישיבה משמשים לאחר נישואיהם כרבנים וכשלוחי הרבי ברחבי העולם. לאחר תקופת השליחות הישיבה שומרת על קשר עם התלמידים השלוחים הבוגרים על ידי עריכת אירועים, שבתות אחדות וכדומה{{הערה|[https://chabad.info/news/460141/ ונציה: שבת מרוממת לבוגרי ישיבת חב"ד בעיר] ג' אדר ב' תשע"ט {{אינפו}}}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/news-video/kinus/633681/ באנקעט חובק עולם: הרב בנין מעיר התעלות ונציה]''' באנקעט [[כינוס השלוחים העולמי]] תשפ"א {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בנין, רחמים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]

שגיא הר שפר

2022-11-23T20:14:03Z

37.60.47.119:

[[קובץ:שגיא הר שפר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שגיא הר שפר ב[[מבצע מזוזה]] (תשע"ב)]]
הרב '''שגיא הר שפר''' (יליד שנת [[תשכ"ח]], 1968) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] ורב קהילת חב"ד ב[[נס ציונה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשכ"ח]] לאביו ד"ר צבי דב הר שפר, חוקר ארץ ישראל, מורה דרך ומרצה מבוקש, ולאמו מרת דליה, במשפחה המשתייכת לציבר הדתי לאומי. למד בישיבה התיכונית "יבנה" ב[[חיפה]] שם השתתף בשיעורי תניא שמסר הרב [[יגאל פיזם]] ששימש כמורה במקום. וכך החל את התקרבותו לחב"ד.

בהמשך עבר ללמוד בישיבות חב"ד בארץ הקודש ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"ט]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

התחתן עם רעייתו מרת דבורה לאה בתו של הרב [[צבי רוטנברג]] מ[[כפר חב"ד]]. לאחר נישואיהם יצאו בשליחות הרבי בשנת [[תשנ"ב]] ל[[נס ציונה]], והחליפו בתפקיד את הרב [[ראובן פייגין]] שייסד את בית חב"ד ביישוב.

בשנת [[תשס"ח]] הוענק בטקס מכובד התואר "יקיר העיר" לבית חב"ד בעיר, ולעומד בראשו, הרב שגיא הר שפר על "פעילות במסירות לקידום ענייני חברה ורווחה של תושבי נס ציונה לאורך שנים רבות"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38113 השליח קיבל את אות "יקיר העיר"]. ח' אייר תשס"ח {{אינפו}}}}.

רעייתו מרת דבורה קיבלה בשנת [[תשע"ד]] את "אות המורה המצטיין" מעיריית נס ציונה{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=72603 גאווה: השליחה לנס ציונה קיבלה את "מגן העיר"]. י"א ניסן תשע"ד {{שטורעם}}}}.

==משפחתו==
הרב שגיא הר שפר הוא אחיינו של הרב [[יונה מצגר]] ששימש כרב הראשי לישראל.
*בנו, ר' אלימלך שפר
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' טל גומברג

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הר שפר, שגיא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

שגיא הר שפר

2022-11-23T20:13:17Z

37.60.47.119:

[[קובץ:שגיא הר שפר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שגיא הר שפר ב[[מבצע מזוזה]] (תשע"ב)]]
הרב '''שגיא הר שפר''' (יליד שנת [[תשכ"ח]], 1968) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] ורב קהילת חב"ד ב[[נס ציונה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשכ"ח]] לאביו ד"ר צבי דב הר שפר, חוקר ארץ ישראל, מורה דרך ומרצה מבוקש, ולאמו מרת דליה, במשפחה המשתייכת לציבר הדתי לאומי. למד בישיבה התיכונית "יבנה" ב[[חיפה]] שם השתתף בשיעורי תניא שמסר הרב [[יגאל פיזם]] ששימש כמורה במקום. כך החל את התקרבותו לחב"ד.

בהמשך עבר ללמוד בישיבות חב"ד בארץ הקודש ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"ט]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

התחתן עם רעייתו מרת דבורה לאה בתו של הרב [[צבי רוטנברג]] מ[[כפר חב"ד]]. לאחר נישואיהם יצאו בשליחות הרבי בשנת [[תשנ"ב]] ל[[נס ציונה]], והחליפו בתפקיד את הרב [[ראובן פייגין]] שייסד את בית חב"ד ביישוב.

בשנת [[תשס"ח]] הוענק בטקס מכובד התואר "יקיר העיר" לבית חב"ד בעיר, ולעומד בראשו, הרב שגיא הר שפר על "פעילות במסירות לקידום ענייני חברה ורווחה של תושבי נס ציונה לאורך שנים רבות"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38113 השליח קיבל את אות "יקיר העיר"]. ח' אייר תשס"ח {{אינפו}}}}.

רעייתו מרת דבורה קיבלה בשנת [[תשע"ד]] את "אות המורה המצטיין" מעיריית נס ציונה{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=72603 גאווה: השליחה לנס ציונה קיבלה את "מגן העיר"]. י"א ניסן תשע"ד {{שטורעם}}}}.

==משפחתו==
הרב שגיא הר שפר הוא אחיינו של הרב [[יונה מצגר]] ששימש כרב הראשי לישראל.
*בנו, ר' אלימלך שפר
*בתו מרת חיה מושקא, רעיית ר' טל גומברג

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הר שפר, שגיא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

קנדה

2022-06-23T04:50:41Z

37.60.47.119: פרט

[[קובץ:גן ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניין דמוי 770 במונטריאול שבקנדה]]
'''קנדה''' היא המדינה השנייה בגודלה מעולם מבחינת השטח. שוכנת בצפון אמריקה וגובלת עם ארצות הברית, כיום חיים בקנדה 41 מיליון תושבים, מתוכם כחצי מיליון יהודים, קנדה היא {{מונחון|פדרציה|כלומר: איגוד של אזורים או ארצות ריבוניות למחצה תחת ממשל מרכזי}} של עשר מדינות קטנות ושלוש טריטוריות, עיר הבירה של קנדה היא [[אוטווה]] ובראש קנדה (וב-14 מדינות נוספות) עומדת מלכה (מלכת אנגליה) והיא המדינה הגדולה ביותר מבחינת שטח מתוכם{{הערה|על 15 מדינות שמוגדרות כממלכות חבר העמים הבריטי עומדת מלכה אחת לכל המדינות. המדינות המרכזיות: אוסטרליה, בריטניה, ניו זילנד, קנדה ועוד..}}.

==היסטוריה==
קנדה התגלתה כמו כל יבשת אמריקה על-ידי חוקרים ימיים, והוקמו שם יישובים על-ידי הצרפתים, לבסוף, הצרפתים נתנו זכות לבריטים על השטח, ובשנת [[תרכ"ז]] הבריטים נתנו לקנדה עצמאות לאחר כמה שנים בהם קנדה הייתה חלק מהאימפריה הבריטית המקום שניתן לקנדה היה יותר קטן משטחה של קנדה כיום ואט-אט הצטרפו כל המדינות השכנות לפדרציה הקנדית ובשנת [[תש"ט]] הושלם האיחוד וקנדה הפכה ל{{מונחון|פדרציה|כלומר: איגוד של אזורים או ארצות ריבוניות למחצה תחת ממשל מרכזי}} של עשר מדינות קטנות ושלוש טריטוריות.

בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה קנדה כחלק מבעלות הברית, ולאחר המלחמה עודדה הגירה לארצה כדי להגדיל את מספר התושבים שלה ופתחה בתי עסק רבים עבור המהגרים ביניהם רבים יהודים.

קנדה היא אחת המדינות המפותחות והחזקות בעולם, בנוסף, היא מדינה שדוגלת בשיווין מלא והייתה לאורך השנים כתומכת יהודים גדולה ולחמה באנטישמיות רבה לאורך כל שנות קיומה ונשיאיה לאורך השנים היו תומכי ישראל והיהודים.

===יהדות קנדה===
כיום, רוב היהודים בקנדה מתגוררים בעיקר ב[[מונטריאול]] וב[[טורונטו]], ומספרם מגיע לחצי מיליון נפשות. יהודי מלבורן היגרו למקום ברובם אחרי [[השואה]] מ[[פולין]] ויהודי סידני נמנים ברובם על יוצאי בריטניה. בשונה מקהילות יהודיות אחרות ברחבי העולם, הזיקה היהודית של תושבי היבשת נחשבת לגבוהה במיוחד, ואחוזים רבים מתוכם מתחנכים במוסדות יהודיים ורק אחוזים בודדים נכשלים בנישואי תערובת.

בקנדה ישנם ריכוזים גדולים של יהודים חרדים. ב[[מונטריאול]] ובטרונטו מתגוררות אלפי משפחות, רובם משתייכות לזרם הליטאי, ולחסידויות רבות, ביניהם: [[חסידות בעלז]], [[חסידות סאטמר]], [[חסידות ויז'ניץ]] ו[[חסידות באבוב]] לחלק מהקהילות ישנם גופי כשרות ומערכות שחיטה.

===חב"ד בקנדה===
[[קובץ:186047.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת התלמידים בראשית בואם למונטריאול]]

ההגירה של [[חסידי חב"ד]] לקנדה החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה ל[[ניו יורק]] הגיעה לחופי קנדה בטעות; על-פי בקשת הקהילה, החליט [[אדמו"ר הריי"צ]] לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' חשון [[תש"ב]] נשלחו תשעה התמימים שקיבלו ויזות, הרי הם - [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]] - מישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים]].

את דרכם עשו באוניה מ[[שנחאי]] לס. פרנסיסקו, קליפורניה, ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס.

==פעילות חב"ד בקנדה==
===ישיבות ומוסדות===
ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] נוסדה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ג' בחשוון]] [[תש"ב]].

בשנת [[תשס"ד]] הוקמה [[ישיבת אור מנחם (ניפרוויל)|ישיבת אור מנחם בניפרווויל]].

===צעירי אגודת חב"ד קנדה===
צעירי אגודת חב"ד בקנדה מרכז את פעילות [[חסידות חב"ד]] ו[[הפצת המעיינות]] במדינת קנדה. הארגון הוקם על ידי הרבנים [[שלום דובער מוצ'קין]] ו[[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]] בשנת [[תשי"ד]], בשליחותו הישירה של [[הרבי מלך המשיח]].

מרכז הארגון הוא ב[[מונטריאול]], לארגון זרועות בכל רחבי קנדה. בראש הארגון עומד כיום ה[[שליח]] הראשי, הרב [[שלום דובער מוצ'קין]].

בשנת [[תשי"ט]] הקימו ראשי הארגון [[שלום דובער מוצ'קין]] [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]] את קעמפ גן ישראל במונטריאול.

נציגה של קנדה לאו"ם החסידי הינו הרב [[יצחק הנדל]].

==שלוחים בקנדה==
*הרב [[חיים שניאור זלמן איטקין]]
*הרב [[אברהם אלטיין]]
*הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]]
*הרב [[זלמן אהרן גרוסבאום]]
*הרב [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (קנדה)]]
*הרב [[בנימין אפרים ביטון]]
*הרב [[יצחק ויינברג]]
*הרב [[יואל זושא זילברשטיין]]
*הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]
*הרב [[שמואל ישעיהו]]
*הרב [[חיים שלמה כהן]]
*הרב [[ישראל לנדא]]
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]
*הרב [[משה ניו]]
*הרב [[משה חיים ספוצ'קינסקי]]
*הרב [[אברהם פייגלשטוק]]
*הרב [[שמחה צירקינד]]
*הרב [[מנחם מענדל רסקין (מונטריאול)]]
*הרב [[יעקב עמנואל שוחט]]

==מוסדות חב"ד בקנדה==
*[[תומכי תמימים מונטריאול]]
*[[ישיבת אור מנחם (ניפרוויל)|ישיבת אור מנחם בניפרווויל]]
*ישיבת ליובאוויטש טורונטו
*סמינר בית רבקה, מונטריאול

===בתי חב"ד בקנדה===
*'''בית חב"ד [[מונטריאול]]'''
*'''בית חב"ד טורנטו'''
*'''בית חב"ד אוטווה'''

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/%d7%a7%d7%a0%d7%93%d7%94/ ידיעות על חב"ד קנדה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קנדה]]

חיים זאנוויל אברמוביץ

2022-06-23T04:49:45Z

37.60.47.119: תקון

[[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מריבניץ בהדלקת נרות חנוכה בחג החנוכה [[תשל"ה]], מאחוריו [[מרדכי בן דוד]]]]
[[קובץ:ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]]
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ (מכונה '''הרבי מריבניץ''' או "הריבניצער" [[תרנ"ח]]?{{הערה|שנת הולדתו אינה ידועה, וראה את הדעות בנוגע לכך [כאן]}} - [[כ"ד תשרי]] [[תשנ"ו]]) היה ממוסרי הנפש ב[[ברית המועצות]] והיה בקשרים קרובים עם [[הרבי]] ועם חסידי חב"ד, ובעיקר עם ידידו ר' [[מענדל פוטרפס]].

==תולדות חיים==
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ נולד בבוטושאן שברומניה בשנת [[תרנ"ח]] לאביו ר' משה, שהיה תלמידו של אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט. בגיל שנתיים וחצי התייתם מאביו, ועבר להתגורר בבית הרבי משטפנשט.

הריבניצער סיפר כי למד מרבו את כל התורה מממש, ובגיל 18 ידע את כל ה[[ש"ס]] עם [[רש"י]].

בעת חוליו של הרבי משטפנש אמר לו הרבי:"שלושה דברים אני מעביר לך: את ה[[רוח הקודש]] שלי, את הצורה שלי, ואת החן שלי". בשעת פטירת הרב משטפנשט, שאל מי עומד מאחורי ראשו, כששמע את שמו של הריביניצער התבטא "חיים זנוויל איז א חידוש"(="חיים זנוויל הוא חידוש").

לאחר הסתלקות רבו, קיבל היתר הוראה מהרב [[יהודה לייב צירלסון]], ועבר לשאץ. לאחר חתונתו גר ביאס – ליד חותנו.

לאחר [[השואה]] נשאר תחת ה[[ברית המועצות|שלטון הקמוניסטי]] ו[[ברית מילה|מהל]] ו[[שחיטה|שחט]] ב[[מסירות נפש]] – יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]]{{הערה|ר' מענדל סיפר כי באחת ההזדמניות ראה נס של "תחית המתים" על ידי הריבניצער}}. בעקבות כך, היה נתון תמיד תחת מעקב ה[[ק.ג.ב.]] בק.ג.ב. – ממנו ניצל באופן ניסי{{הערה|השופטים התבטאו כי על כל "פשעיו" צריך הוא למות 10 פעמים...}}.

היה ידוע בהקפדתו על טבילה ב[[מקווה]] במסירות נפש בקרח, וכן בעריכת [[תיקון חצות]] באריכות גדולה ובבכיות – לפעמים אף כ-12 שעות. היה הולך עם שק תחת בגדיו, והרבה בתעניות (ראה דברי הרבי על זאת בהמשך).

עזב את [[רוסיה]] בשנת [[תשל"ג]] ועבר לקריית באבוב ב[[בת ים]] ואחר כך ל[[ירושלים]] ונודע בכל הציבורים כקדוש עליון ובעל מופתים למעלה מגדרי הטבע, ובשנת תשל"ד עבר לארצות הברית, ו[[נפטר]] במונסי באיסרו חג [[סוכות]] שנת [[תשנ"ו]]

==קשריו עם הרבי==
כשהיה הריבניצער ב[[רוסיה]], שלח לו הרבי [[סידור תהילת השם]], בו היה הריבינצער אומר מדי יום פרק [[תהלים]] ולקח אותו לכל מקום. בשעה ששהה הריבניצער בבית רפואה, נשכח הסידור. כשראה הגבאי את צערו של הרבי, שאל האם לחזור ולקחת את הסידור. הריבניצער אמר שאין צורך, משום ש"היא עוד תשיבו אלינו". כעבור זמן מה עברה אשת המשמש טיפול באותו בית רפואה, וקבלה מאחות גוייה "[[סידור]] תפילה יהודי שנמצא במקום" – שהושב לריבניצער ששמח במציאתו.

ב[[כ"ו תמוז]] [[תשל"ד]] היה הריבניצער אצל הרבי ב'[[יחידות]]'{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html בית משיח]}} ודיבר עם הרבי אודות מצב יהודי [[רוסיה]], ואיך יוכלו לצאת משם בקלות.

כעבור קרוב לשעה{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html] בית משיח].}} נכנס הרב [[יהודה לייב גרונר]] והעיר כי ה"ריבניצער" בצום ויש לדאוג לו לאוכל, ומשום כך נסתיימה ה'[[יחידות]]' רק כעבור שעתיים{{הערה|'משפחה' גליון 1254}}. בסיום ה'יחידות' העיר הרבי לחסידי הריבניצער כי "הם צריכים לדאוג שיאכל, אלא שהוא עניו ואינו רוצה" – והמשיך:" כמובן שאם רוצה אין צורך באוורענען" [לדאוג]...

בתגובה על בקשתו של הרב [[יהודה לייב גרונר|גרונר]] אמר הריבניצער לאחר מכן בשהותו בבורו פארק, '''"איך האב דאך גיהאט אזא חיות (תענוג) רוחני מ'האט גיקענט אפזיצן אסאך לענגער"'''{{הערה|'''"הייתה לי כזאת חיות (תענוג) רוחני, שיכולתי לשבת הרבה יותר] ומי זה היונגערמאן שהפריע באמצע?"'''}}...

בשנת [[תשנ"ב]] עבר עבר [[משמש בקודש|המשב"ק]] של הריבניצער לפני הרבי ב"[[חלוקת דולרים]]" וביקש ברכה לרפואת רבו. כששמע זאת הרבי אמר '''"הלא הוא יהודי של מסירות נפש ומליץ טוב על ישראל!"'''.

==לקריאה נוספת==
*שבועון 'משפחה' גליון מספר 1254 עמוד 232
*'''יכולתי לשבת הרבה יותר''', שבועון בית משיח גליון פרשת ויגש י' טבת תשפ"א עמוד 28

==קישורים חיצוניים==
*[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50136&st=&pgnum=15&hilite= "אידישע ווארט" גליון 328עמוד 15].
*[https://col.org.il/news/50168 "איך היו לו כל כך הרבה דמעות"]{{שטורעם}}.
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html בית משיח: היחידות של האדמו"ר מריבניץ שהסתיימה באופן בלתי צפוי]{{בית משיח}}.
*'''[https://chabad.info/magazine/645141/ הקשר השמיימי בין האדמו"ר מריבניץ לרבי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תשפ"א עמוד 28 {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]

חיים זאנוויל אברמוביץ

2022-06-23T04:49:23Z

37.60.47.119: תוקן. הצילום הוא בארה"ב

[[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מריבינץ בהדלקת נרות חנוכה בחג החנוכה [[תשל"ה]], מאחוריו [[מרדכי בן דוד]]]]
[[קובץ:ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]]
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ (מכונה '''הרבי מריבניץ''' או "הריבניצער" [[תרנ"ח]]?{{הערה|שנת הולדתו אינה ידועה, וראה את הדעות בנוגע לכך [כאן]}} - [[כ"ד תשרי]] [[תשנ"ו]]) היה ממוסרי הנפש ב[[ברית המועצות]] והיה בקשרים קרובים עם [[הרבי]] ועם חסידי חב"ד, ובעיקר עם ידידו ר' [[מענדל פוטרפס]].

==תולדות חיים==
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ נולד בבוטושאן שברומניה בשנת [[תרנ"ח]] לאביו ר' משה, שהיה תלמידו של אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט. בגיל שנתיים וחצי התייתם מאביו, ועבר להתגורר בבית הרבי משטפנשט.

הריבניצער סיפר כי למד מרבו את כל התורה מממש, ובגיל 18 ידע את כל ה[[ש"ס]] עם [[רש"י]].

בעת חוליו של הרבי משטפנש אמר לו הרבי:"שלושה דברים אני מעביר לך: את ה[[רוח הקודש]] שלי, את הצורה שלי, ואת החן שלי". בשעת פטירת הרב משטפנשט, שאל מי עומד מאחורי ראשו, כששמע את שמו של הריביניצער התבטא "חיים זנוויל איז א חידוש"(="חיים זנוויל הוא חידוש").

לאחר הסתלקות רבו, קיבל היתר הוראה מהרב [[יהודה לייב צירלסון]], ועבר לשאץ. לאחר חתונתו גר ביאס – ליד חותנו.

לאחר [[השואה]] נשאר תחת ה[[ברית המועצות|שלטון הקמוניסטי]] ו[[ברית מילה|מהל]] ו[[שחיטה|שחט]] ב[[מסירות נפש]] – יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]]{{הערה|ר' מענדל סיפר כי באחת ההזדמניות ראה נס של "תחית המתים" על ידי הריבניצער}}. בעקבות כך, היה נתון תמיד תחת מעקב ה[[ק.ג.ב.]] בק.ג.ב. – ממנו ניצל באופן ניסי{{הערה|השופטים התבטאו כי על כל "פשעיו" צריך הוא למות 10 פעמים...}}.

היה ידוע בהקפדתו על טבילה ב[[מקווה]] במסירות נפש בקרח, וכן בעריכת [[תיקון חצות]] באריכות גדולה ובבכיות – לפעמים אף כ-12 שעות. היה הולך עם שק תחת בגדיו, והרבה בתעניות (ראה דברי הרבי על זאת בהמשך).

עזב את [[רוסיה]] בשנת [[תשל"ג]] ועבר לקריית באבוב ב[[בת ים]] ואחר כך ל[[ירושלים]] ונודע בכל הציבורים כקדוש עליון ובעל מופתים למעלה מגדרי הטבע, ובשנת תשל"ד עבר לארצות הברית, ו[[נפטר]] במונסי באיסרו חג [[סוכות]] שנת [[תשנ"ו]]

==קשריו עם הרבי==
כשהיה הריבניצער ב[[רוסיה]], שלח לו הרבי [[סידור תהילת השם]], בו היה הריבינצער אומר מדי יום פרק [[תהלים]] ולקח אותו לכל מקום. בשעה ששהה הריבניצער בבית רפואה, נשכח הסידור. כשראה הגבאי את צערו של הרבי, שאל האם לחזור ולקחת את הסידור. הריבניצער אמר שאין צורך, משום ש"היא עוד תשיבו אלינו". כעבור זמן מה עברה אשת המשמש טיפול באותו בית רפואה, וקבלה מאחות גוייה "[[סידור]] תפילה יהודי שנמצא במקום" – שהושב לריבניצער ששמח במציאתו.

ב[[כ"ו תמוז]] [[תשל"ד]] היה הריבניצער אצל הרבי ב'[[יחידות]]'{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html בית משיח]}} ודיבר עם הרבי אודות מצב יהודי [[רוסיה]], ואיך יוכלו לצאת משם בקלות.

כעבור קרוב לשעה{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html] בית משיח].}} נכנס הרב [[יהודה לייב גרונר]] והעיר כי ה"ריבניצער" בצום ויש לדאוג לו לאוכל, ומשום כך נסתיימה ה'[[יחידות]]' רק כעבור שעתיים{{הערה|'משפחה' גליון 1254}}. בסיום ה'יחידות' העיר הרבי לחסידי הריבניצער כי "הם צריכים לדאוג שיאכל, אלא שהוא עניו ואינו רוצה" – והמשיך:" כמובן שאם רוצה אין צורך באוורענען" [לדאוג]...

בתגובה על בקשתו של הרב [[יהודה לייב גרונר|גרונר]] אמר הריבניצער לאחר מכן בשהותו בבורו פארק, '''"איך האב דאך גיהאט אזא חיות (תענוג) רוחני מ'האט גיקענט אפזיצן אסאך לענגער"'''{{הערה|'''"הייתה לי כזאת חיות (תענוג) רוחני, שיכולתי לשבת הרבה יותר] ומי זה היונגערמאן שהפריע באמצע?"'''}}...

בשנת [[תשנ"ב]] עבר עבר [[משמש בקודש|המשב"ק]] של הריבניצער לפני הרבי ב"[[חלוקת דולרים]]" וביקש ברכה לרפואת רבו. כששמע זאת הרבי אמר '''"הלא הוא יהודי של מסירות נפש ומליץ טוב על ישראל!"'''.

==לקריאה נוספת==
*שבועון 'משפחה' גליון מספר 1254 עמוד 232
*'''יכולתי לשבת הרבה יותר''', שבועון בית משיח גליון פרשת ויגש י' טבת תשפ"א עמוד 28

==קישורים חיצוניים==
*[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50136&st=&pgnum=15&hilite= "אידישע ווארט" גליון 328עמוד 15].
*[https://col.org.il/news/50168 "איך היו לו כל כך הרבה דמעות"]{{שטורעם}}.
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html בית משיח: היחידות של האדמו"ר מריבניץ שהסתיימה באופן בלתי צפוי]{{בית משיח}}.
*'''[https://chabad.info/magazine/645141/ הקשר השמיימי בין האדמו"ר מריבניץ לרבי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תשפ"א עמוד 28 {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]

מרדכי בן דוד

2022-06-23T04:48:25Z

37.60.47.119: /* תולדות חיים */תיקון

[[קובץ:מרדכי בן דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד]]
'''מרדכי בן דוד''' (מכונה ב[[ראשי תיבות]] '''מב"ד''' ב[[עברית]] ו-'''MBD''' ב[[אנגלית]]. שמו המקורי הוא '''מרדכי ורדיגר''') הוא זמר חסידי. מתגורר בסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מרדכי עם רבו, [[חיים זאנוויל אברמוביץ|האדמו"ר מרימניץ]] מולדובה ([[חנוכה]] [[תשל"ה]])]]
מרדכי בן דוד נולד ב[[י' בניסן]] שנת [[תשי"א]] ל[[מרדכי בן דוד#משפחתו|אלתר דוד יצחק ומלכה ורדיגר]] בלואר איסט-סייד שברובע מנהטן. מאוחר יותר עברה משפחתו לשכונת [[ויליאמסבורג]] בברוקלין, שם שימש אביו כחזן ב'קליינר שול'. כעבור מספר שנים עברה המשפחה לשכונת פלטבוש ואחר כך ל[[בורו פארק]]. בשנת [[תשכ"ג]] נסע מרדכי לבקר את אחיו ב[[ארץ ישראל]] והוא נשאר ללמוד בישיבה בארץ. כעבור שנתיים חזר לביתו לחגיגת ה[[בר מצוה]] שלו.

אביו של מרדכי, דוד, החל את הקריירה המוזיקלית המשפחתית, ושימש כזמר חסידי בחסידות [[גור]]. הבנים היו שרים בציבור מילדותם, ואילו ר' מרדכי היה היחיד בין ארבעת אחיו שנמנע לשיר בציבור, עקב ביישנותו. רק בהמשך, לאחר ה[[חתונה]], החל להופיע בציבור. ר' מרדכי אימץ לעצמו סגנון חדשני יותר. בהמלצת חבר קרא לעצמו בתחילת דרכו על שם אביו "מרדכי בן דוד וורדיגר", במטרה לפרסם את עצמו כבנו של הזמר המוכר דוד וורדיגר. שירו הראשון שהופץ הוא "ממקומך", בתקליט שהוציא אביו בשנות ה-70 בשם "מעליצער עונג שבת - דוד ומרדכי בן דוד ורדיגר".

בשנת [[תשל"ג]] הוציא אלבום הראשון 'ניגונים חסידיים' תחת השם "מרדכי בן דוד ורדיגר". שנה לאחר מכן [[תשל"ד]] הוציא אלבום שני 'הנני', תחת השם "מרדכי בן דוד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני. מאז הוציא עשרות אלבומים.

בשנת [[תשל"ז]] עבר לסיגייט שבברוקלין, [[ניו יורק]], שם מתגורר היום.

בנעוריו השתייך כאמור, לחסידות [[גור]]. במשך השנים התקרב ביותר לאדמו"ר מריבניץ (ריבניצה שבמולדובה), רבי [[חיים זאנוויל אברמוביץ|חיים זנוויל אברמוביץ']]. ר' מרדכי היה משמשו בביתו, והיה מקורב אליו ביותר, פעם כשביקש להפסיק להופיע בציבור כזמר, אמר לו רבו האדמו"ר מריבניץ כי כשרון השירה היא מתנה מן השמים, ואין לו רשות להפסיק לשיר (לאחר פטירתו הלחין ר' מרדכי שיר 'אוי רבי'. שיר ב[[אידיש]] המתאר את הגעגועים אליו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837 הרבי בירך: "שתזכה לשמח עד ביאת גואל"] - ראיון עם מרדכי בן דוד על הקשר שלו עם הרבי וחב"ד}}). היום בן דוד מקורב לה[[קבלה|מקובל]] ר' יצחק מאיר מורגנשטרן, ([[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יוסף לובינסקי מ[[אנטוורפן]] (מכונה האדמו"ר מחנטשין)). כן היה לו קשר עם אדמו"ר מ[[לעלוב]], ר' [[משה מרדכי בידרמן]] ובנו ר' [[שמעון נתן נטע בידרמן]]{{הערה|http://www.kikarhashabat.co.il/6678.html}}, שאף הם תמכו בו לשיר, ושלא להפסיק).

ר' מרדכי עזר הרבה ל[[אברהם פריד]] בסטודיו עם הדיסק הראשון שלו "אף יהודי לא יישאר מאחור" בשנת [[תשמ"א]] (שהוציא עם המפיק שייע מנדלוביץ), ובמשך השנים הופיע הרבה פעמים יחד איתו. למרות שלא שרו יחד באלבום, אומר ר' מרדכי כי דיברו יחד על הראיון.

ר' מרדכי הוא מן הראשונים שפיתחו את הסגנון החסידי החדש, והוא מכונה "ענק הזמר החסידי" או "מלך המוזיקה החסידית". בראשית דרכו הושפע מסגנון הרוק העולמי, והחל משנות ה-90 התקרב יותר לסגנון החסידי המסורתי. עם השנים, הפכו שיריו של מרדכי בן דוד, לנכסי צאן ברזל בכל בית יהודי.

"תכלית השיר החסידי היא להתקרב באמצעותו ל[[הקב"ה]], על ידי [[שמחה]], התרוממות, התרגשות ו[[געגועים]]" אומר ר' מרדכי{{הערה|http://shlager.net/article/5/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%91-%D7%93-%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA.html}}.

==קשריו עם הרבי==
[[קובץ:מבד עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עובר יחד עם בנו, יידל אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]']]
[[קובץ:מרדכי בן דוד בחלוקת הדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בחלוקת דולרים]]
[[קובץ:מרדכי בן דוד עם קונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד עם ר' [[שלמה קונין]] ב"טלטון"]]
לר' מרדכי יש קשר עמוק עם חסידות [[חב"ד]] ו[[הרבי]]. הוא גם לומד את תורת [[חסידות חב"ד]]{{הערה|1=http://www./show_news.rtx?artID=27837}}. לאורך השנים, הוא נפגש עשרות פעמים עם הרבי וקיבל ברכות ועידוד, במיוחד בעניין של [[שמחה]]. הרבי תמיד איחל לו לשמח את עם ישראל. כן מופיע באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב"דיים במקומות רבים בעולם. שבין הבולטים הם ה"טלטון", ערב התרמה באמצעות הטלוויזיה בקליפורניה של ה[[שליח]] הרב [[שלמה קונין]].

ב[[אלול]] [[תש"נ]] לפני שנסע לה"טלטון" ביקש ברכה מהרבי ב[[חלוקת דולרים]] להצלחה, והרבי אמר: {{ציטוטון|שיהיה בכפליים לתושיה. ועליך לשמח אלוקים ואנשים}}. וכשסיפר ששר לפני ילדי טשרנוביל אמר לו הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שמכאן ולהבא תשיר רק בהזדמנויות הקשורות בטוב הנראה והנגלה}}{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.

באחד משנות הממ"ים כשעבר אצל הרבי ב'[[הושענא רבה]]' לקבלת 'לעקח' (לאחר שלא הספיק לקחת בערב [[יום כיפור]]), יחד עם המפיק שייע מנדלוביץ ובנו, יידל, הרבי אמר לו: {{ציטוטון|שתזכה לשמח את עם ישראל עד ביאת משיח צדקנו ורק אז נשמח}}.

זמן מה לפני [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת]] [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], שאל מנחה ה'פאראד', הרב [[יעקב יהודה הכט]] את הרבי, אם הוא רשאי להזמין את ר' מרדכי ולהופיע ולשיר בעת התהלוכה, וקיבל תשובה חיובית.

בבוקר של [[ל"ג בעומר]] לפני התהלוכה, הכניסו לרבי את הסדר היום. בין הדברים היה כתוב שם כי ר' מרדכי ישיר לפני הופעת הרבי ואולי אחר כך כשהילדים יהיו ב[[שדה]], הרבי הוסיף בכתי"ק, שישיר גם בנוכחותו.

ואכן, לאחרי שהרבי יצא התחיל ר' מרדכי לשיר, שני ניגונים (לא חב"דיים). לאחר שני הניגונים אמר לו הרב [[יעקב יהודה הכט|הכט]] שימשיך עוד ניגון. ואז פנה הרבי לרב הכט ואמר (תוכן): "איך האב ניט געקומען אויף א קאנצערט הערן ניגונים. איך קען אריין צוריק אין צימער, אין לי זמן, היינט איז [[ל"ג בעומר]] און איך דארף גיין אויפ'ן אוהל". ("כאן זה לא קונצרט, היום הוא ל"ג בעומר, ואני צריך לנסוע לאוהל"){{הערה|ביומן אחר כתוב כי הרבי הוסיף ואמר שיסיים את השיר השלישי ואחר כך יפסיקב. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}.

כמובן שר' מרדכי לא התחיל את השיר השלישי{{הערה|ביומן אחר כתוב שהרב הכט מיד סימן לר' מרדכי שיסיים לשיר, אך הרבי מצידו נזהר בכבודו של ורדיגר ועורר אותו שימשיך לשיר, ואף הורה לו שיעלה על בימה גבוהה יותר, כדי שיראו אותו יותר טוב. אבל בוידאו לא רואים את זה.}}, וה[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכת]] המשיכה כרגיל.

ב[[י"ט בשבט]] [[תנש"א]] עבר יחד עם השליח ומנהל ארגון '[[ברית אברהם]]' ר' [[מרדכי קנלסקי]] ב[[חלוקת דולרים]], ההוא אמר כי ר' מרדכי היה סנדק ב[[ברית מילה]] ליהודים שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי שעל בחיוך רחב: האם הוא שר במשך הברית? ר' קנלסקי ענה כי הוא שר את הברכות. הרבי בירך: {{ציטוטון|שיהיו בשורות טובות ומשמחות... ובקרוב ממש יבוא המשיח}}. אחר נתן דולר נוסף לזוגתו של ר' מרדכי ואמר: {{ציטוטון|עבור העזרה לבעל, שתיהיו בשמחה ביחד}}{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.

פעם אחרת כשעבר יחד עם אשתו, אמר לה הרבי שתתן לו כוס תה עם דבש 'בכדי שישיר מתוק'...

כשעבר בחלוקת הדולרים שלאחר שיחת [[השיחה הידועה|כ"ח ניסן תנש"א]] אמר לרבי שאולי היה זה עצה טובה שהרבי יבוא ל[[ארץ הקודש]] להתפלל ביחד עם היהודים ב[[כותל המערבי]]. הרבי אמר לו כי לא אכפת לו שאנשים יתנו הצעות, אבל כעת הוא מבקש שאנחנו נעשה, ולא שאנחנו נתן לו עצות מה לעשות. בתוך הדברים אמר לו הרבי גם: "אותך הצליח הקב"ה, יכול אתה להנות את ה' מגרונך... ש[[הקב"ה]] יעזור לך"{{הערה|1=http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62351}}.

כמה פעמים כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] אמר לו הרבי: {{ציטוטון|כבד את הוי' מגרונך}}.

פעם במוצאי [[ראש השנה]] כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] נתן לו הרבי בקבוק משקה, ואמר לו כי יש לו עולם הבא. וזאת על פי סיפור מה[[גמרא]]{{הערה|1=[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%91_%D7%90 תענית כב א].}}, שפעם [[אליהו הנביא]] סייר עם ה[[אמורא]] רבי ברוקא חוזאה בשוק והראה לו על שני אנשים בדחנים ששמחו אנשים אחרים, ואמר עליהם כי הם בני העולם הבא. מכאן רואים - אמר הרבי - כי לגרום לאנשים קורת רוח של שעה קלה, זה דבר גדול{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=38549}}.

ב[[חנוכה]] [[תשנ"ב]] נסע ר' מרדכי יחד עם ר' [[שלמה קונין]] והחזן ר' [[בערל זלצמן]] בהוראת הרבי לסבב הופעות במדינות [[רוסיה|חבר העמים]]{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396] וידאו מהביקור ברוסיה}}{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636] וידאו מאותו ביקור}}. לפני שנסע עבר (ביום ראשון [[י' בכסלו]]) אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', ואמר לרבי כי הוא נוסע ל[[רוסיה|חבר העמים]] עבור ר' [[שלמה קונין]], וכי יעשה שם שבעה קונצרטים. הרבי בירכו, ונתן לו שבעה דולרים עבור ההופעות{{הערה|[[כפר חב"ד]] גליון מס' 565}}.

הם הופיעו ב[[מוסקבה]], [[פטרבורג]], [[קישינב]], [[דנייפרופטרובסק]] ועוד. בכל הופעה הגיעו קרוב ל-6000 יהודים (חוץ מ[[קישינב]] ששם היה רק 3000).

לאחר שחזר, עבר שוב אצל הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]', והציג בפניו 7 תמונות מביתו של הרבי ב[[דנייפרפטרובסק]]. הרבי אמר לו בחיוך: "אתה כבר היית שם, אולי תשאיר אצלי את התמונות". ונתן לו 7 דולרים, דולר לכל תמונה.

על קירות הסטודיו החומות שבאולפנו הפרטי והמפואר של מרדכי בן דוד תלויות בקביעות תמונות שלו בפגישותיו השונות עם הרבי.

==ניגוני חב"ד==
[[קובץ:מרדכי בן דוד מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד מתוועד עם תמימים ב-770]]
במשך השנים ר' מרדכי שר ניגוני חב"ד בהופעות וחתונות, ואף הקליט ניגוני חב"ד בכמה מההקלטות (באלבום 'ניגוני בית אבא' (1996), ובו ר' מרדכי מנגן '[[צמאה לך נפשי]]', '[[ניגון אלי אתה|אלי אתה]]' ו'[[ניגון אבינו מלכנו|אבינו מלכנו]]'. ושוב באלבום האחרון 'כיסופים' (2011) בדיסק מופיעים (שלושה ניגונים מתוך ארבע עשרה): ניגון מ[[הצמח צדק]], ניגון '[[אנעים זמירות]]' כפי שלימד [[הרבי]] ו[[ניגון ריקוד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64293] להאזנה}}). פעם אמר על ניגוני חב"ד: "הניגונים של חב"ד עמוקים מאד. יש בהם גם [[נשמה]] וגם [[מחשבה]] יחד. [[ניגוני אדמו"ר הזקן]] מאד מיוחדים, אני מאד מתחבר לניגון '[[צמאה לך נפשי]]' של הרבי"{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=13640}}.

אחד מהשירים המפורסמים ביותר של ר' מרדכי היינו השיר "משיח"{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] מרדכי בן דוד מבצע את השיר יחד עם [[אברהם פריד]]}} שיצא בשנת [[תשנ"ב]], ונחשב היום לאחד השירים היהודי הנפוצים ביותר בעולם וגם בקרב גויים רבים. השיר נכתב בהשפעת השיחות של הרבי באותה תקופה, אמר ר' מרדכי{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.

כששמע ר' מרדכי על הפיגוע הקשה שאירע בחודש [[אב]] [[תשס"ד]], בשכונת "שמואל הנביא" בירושלים, בו נרצחו 23 אנשים, ונפצעו למעלה מ-130, נזכר מדברי הרבי ש[[יהודי]] צריך לצעוק '[[עד מתי]]', ובעקבות דברי הרבי הלחין שיר מרגש וכואב עם המילים "עד מתי?!"{{הערה|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27837}}.

שיר נוסף מהשירים היותר מוצלחים של ר' מרדכי היינו השיר "בשעה שמלך המשיח בא"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37235] להאזנה לשיר}}, מה[[ילקוט שמעוני]], אותם ציטט הרבי פעמים [[מלחמת המפרץ|רבות]] בשיחות הקודש{{הערה|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662] וידאו מגדולי הזמר החסידי, הזמרים מרדכי בן דוד, [[אברהם פריד]], ליפא שמעלצר ושלומי גרטנר מבצעים יחדיו את השיר}}.

==ישיבה בהפרדה==
ר' מרדכי מופיע רק בפני קהל שיושב בנפרד (גברים בפני עצמם ונשים בפני עצמם), ולפני כל הופעה הוא מתנה עם המארגנים שהישיבה בו לא תהיה מעורבת. ולמרות שעקב כך הוא מפסיד הופעות רבות, הוא נשאר נאמן להלכה ונאמן להוראת הרבי אליו. בשנה הראשונה ([[תשמ"ח]]) של הופעת "האסק" (ארגון הפועל בקרב ילדים פגועים, ועורך מידי שנה קונצרט התרמה באולם ענק ב[[ניו יורק]] בו מופיעים גדולי הזמר החסידי), הזמינו את ר' מרדכי להופיע. הוא התנה את השתתפותו בתנאי שההופעה תהיה נפרדת, ללא פשרות. בשביל המארגנים דרישה זו הייתה קשה במיוחד, מכיוון שהם מאוד חששו שחלק מהקהל לא ירצה לבוא אם ההופעה תהיה בהפרדה.

ר' מרדכי הציע להם שיבואו איתו ל"[[חלוקת דולרים]]" ביום ראשון הקרוב לקבל את ברכת הרבי. לאחר שבן-דוד הציג אותם בפני הרבי סיפר על ההחלטה לקיים השנה את המופע בנפרד וכי מבקשים את ברכת הדרך. הרבי העניק לכל אחד את ברכתו הקדושה וההכנות למופע הגדול, החלו.
בכל זאת המארגנים מאוד חששו ובעיות גדולות גם צצו בדרך. ומספר ימים לאחר תחילת הפקת ומכירת הכרטיסים לאירוע, לא נמכרו כרטיסים כלל בעקבות הפרסום שהישיבה תהיה נפרדת. אחד המנהלים, הציע שאולי המופע אכן יהיה נפרד, ורק בחלק קטן ממנו תהיה "ישיבה משפחתית". ר' מרדכי החליט לא לוותר והציע שיכתבו על-כך לרבי. מארגני המופע כתבו לרבי מכתב, בו פרטו את הצעתם ואף הדגישו כי עד לרגע כתיבת המכתב, אף אדם לא קנה כרטיס למופע. תשובת הרבי, הייתה נחרצת: {{ציטוטון|כל הנ"ל אינו משנה את ה[[שולחן ערוך]], ברכה והצלחה}}.

הסוף, היה מפתיע. האולם היה מלא וגדוש באנשים וההופעה הייתה נפרדת לחלוטין (אף שרו כמה ניגוני חב"ד, ביניהם: [[ניגון ממצרים גאלתנו|ממצרים גאלתנו]] ו[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וונט משיח נאו]] ועוד). וכך המשיכו במשך 18 שנה, שאז, הופסקה ההפרדה בהופעות והחלו מאז ההופעות מעורבות, ומאז הפסיק ר' מרדכי להופיע שם{{הערה|1=[http://www.shlager.net/article/728/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94/shlager/-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%91%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%93-.html]'לאיפה נעלם מרדכי בן דוד ?'}}. ב[[תשע"ג]] במופע האסק ה-26 הופיע ר' מרדכי ב'האסק' שוב, לאחר שסיכם עם המארגנים שהמופע יתקיים בהפרדה מוחלטת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76528 במופע שהתקיים אכן בהפרדה מלאה, הופיעו זה ענקי הזמר החסידי העולמי [[אברהם פריד]] ומרדכי בן דוד. שהתאחדו על במה אחת אחרי עשרות שנים, יחד עם [[יידל ורדיגר]], מיכאל פרוזנסקי, בני פרידמן ומקהלת שירה ושרו גם מספר ניגונים חב"דים]}}.

לפני ההופעה בשנה השניה ([[תשמ"ט]]) הצטנן ר' מרדכי ולא הרגיש טוב. המפיק של המופע, שייע מנדלוביץ ושאר חברי הצוות, ביניהם משה מרדכי (מונה) רוזנבלום וישראל לאם הגיעו לרבי במהלך [[חלוקת הדולרים]] [[פרזידנט 1304|בביתו של הרבי]] לקבל את ברכתו להצלחת הקונצרט. שייע מנדלוביץ סיפר לרבי כי ר' מרדכי הוא הזמר בקונצרט ולקה בהצטננות קשה, וכי מבקשים את ברכתו של הרבי. הרבי השיב "תמסור לו שתהיה 'חמימות ד[[קדושה]]' ובמילא לא תהיה התקררות"{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=news&id=49543}}.

== דיסקוגרפיה ==
[[קובץ:מרדכי בן דוד בסטודיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי בן דוד בסטודיו כשמאחוריו תמונה של פגישתו עם הרבי]]
* ניגונים חסידיים ([[תשל"ג]])
* הנני ([[תשל"ד]])
* משיח במהרה יבוא ([[תשל"ה]])
* אוהבי השם ([[תשל"ז]])
* הנני ([[תשל"ה]])
* איך האב געווארט - עיבוד משירי [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]].
* וכל מאמינים ([[תשל"ט]])
* לחיים בירושלים ([[תש"מ]])
* זכרונות ([[תשמ"א]])
* רק שבת אחת ([[תשמ"ג]])
* מהרה יבנה המקדש
* סימן טוב ([[תשמ"ד]])
* מעגל השנה 1 ([[תשמ"ד]])
* ירושלים לא למכירה (Yerushalaim Is Not For Sale) (1986)
* האלבום הכפול (1990)
* אני מאמין (1991)
* משיח (1992)
* תמיד בשמחה (1994)
* ניגוני בית אבא (1996)
* אין עוד מלבדו (1997)
* האוסף האנגלי (1998)
* כולנו יחד (1999)
* לולא תורתך (1999)
* מאמינים בני מאמינים (2001)
* קומזיץ (2003)
* נחמו עמי (2004)
* אפשר לתקן (2006)
* כולם אהובים (2009)
* כיסופים (2011)
*צעקה (2017)

==משפחתו==
[[קובץ:דוד ורדיגר עם בניו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד ורדיגר עם בניו (מימין לשמאל): ר' מרדכי, ר' מענדל, ר' חיים ור' ישראל]]
===דוד ורדיגר===
ר' '''אלתר דוד יצחק ורדיגר''' ([[ו' בחשוון]] [[תר"פ]] - [[ב' ניסן]] [[תשע"ד]]) הוא אביו של ר' מרדכי. ר' דוד ורדיגר נולד בקרקוב. בגיל 12 הוא הוזמן על ידי יענקל תלמוד, מנהיג המקהלה מ[[גור]], להיות סולן במקהלה בגור. ב[[ראש השנה]], הוא שר לפני האדמו"ר מגור, ה[[אברהם מרדכי אלתר|אמרי אמת]], ואלפי חסידים. זכה וניצל מ[[השואה]] בזכות קולו האגדי.

לאחר המלחמה [[נישואין|נשא]] את אשתו מלכה, כעבור כמה חודשים עברו ל[[פריז]], [[צרפת]], שם נולד בנם הראשון, ישראל אריה. ארבע שנים מאוחר יותר, ב[[תש"י]] הפליגו ל[[ניו יורק]]. באמריקה נולד לזוג שלושה בנים נוספים: ר' מרדכי (נולד ב[[תשי"א]]), חיים (נולד ב[[תשי"ד]]), ומענדל (מנדי) (נולד ב[[תשי"ט]]).

בהגיעו לניו יורק, החל לעבוד בתור "חזן ורדיגר". מאוחר יותר, עבר ורדיגר לבית הכנסת 'הרב מאיר שמחה הכהן' במזרח פלטבוש, שבראשם עמד הרב [[יעקב יהודה הכט]] (JJ). הרב הכט דחף אותו לבצע קטעי חזנות בתוכנית ה[[רדיו]] השבועית שלו "שמע ישראל", ובאמצעות תוכנית זו נחשף ר' דוד לקהל גדול. הרב הכט היה זה שדחף אותו לפרסם תקליט משיריו כדי להתפרסם, ובשנת [[תשי"ט]], הלך ר' דוד אל אולפן הקלטה מקצועי להקליט את התקליט הראשון שלו, 'תפילה לדוד'. בשנת [[תש"כ]] הקליט אלבום נוסף, 'מזמור לדוד'. ומאז הקליט עשרות קלטות נוספות.

===יידל ורדיגר===
בנו, '''יהודה (יידל) ורדיגר''', בנו של הזמר החסידי מרדכי בן דוד. יידל החל את הקריירה המוזיקלית שלו במוזיקה החסידית כבר בגיל 10, כאשר שר סולו בתקליט של אביו "משיח במהרה יבוא" בשיר "רחם". ורדיגר התפרסם במיוחד בשיר "שירו למלך" שביצע באלבומו השלישי שנקרא על שם השיר.

יידל מתגורר בניו יורק ומופיע ב[[ארצות הברית]] וב[[ישראל]] לרוב בשיתוף עם אביו הזמר מרדכי בן דוד.

יידל היה מגיע הרבה ל'[[חלוקת דולרים]]' וכדומה לרבי, לרוב יחד עם אביו ר' מרדכי. כן מופיע הרבה באירועים שמקיימים ה[[שלוחים]] וארגונים חב"דיים במקומות שונים בעולם.

==קישורים חיצוניים==
===אצל הרבי===
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78054 ברכת הרבי לזמר מרדכי בן-דוד ● וידאו] - {{וידפו|}}
* [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6uN0E3WXRFcUlXeDQ/view?usp=sharing שר בנוכחות הרבי] (קישור שבור ח' אייר תשפ"ב), [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], באתר [[רבי דרייב]]
* [https://drive.google.com/file/d/0By9-XT07KT6ueE9Qd0dVWEd6SzA/view?usp=sharing הרבי מורה למרדכי בן דוד להפסיק לשיר], [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]], באתר [[רבי דרייב]]

===הופעות, ראיונות וסיפורים===
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=473 הרבי הכריע: לא להופעה מעורבת ● ראיון עם מרדכי בן דוד]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2389 מרדכי בן דוד שר: שבת במז'יבוז']{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1715 מרדכי בן דוד שר ניגון חב"די ליד החנוכיה]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1591 מרדכי בן דוד מבצע כל נדרי בטלטון]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2396 מרדכי בן דוד מופיע במוסקבה]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1636 מרדכי בן דוד שר דידן נצח בתא הטייס במטוס]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=858 מרדכי בן דוד מתוועד בבית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1885 שר "אני מאמין" יחד עם [[אברהם פריד]] וליפא שמעלצר בפאראד מול בית חיינו - 770]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2068 מרדכי בן דוד מחקה את [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1662 מבצע את גדול הלהיטים השיר "משיח" יחד עם [[אברהם פריד]]]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1952 גדולי הזמר שרים "ענוים"]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26645 במפגן ענק בבלומפילד לרגל י"א ניסן תשס"ז] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26846 בהופעה ב[[קראון הייטס]] - אדר תשס"ז] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31605 במופע ה'טלטון' תשס"ז] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45605 מרדכי בן דוד במופע בברוקלין קולג' לרגל יום הבהיר י"א ניסן] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44802 יחד עם ליפא שמלצר במופע] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48643 בראיון מיוחד לחב"ד. אינפו] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54482 בפאראד הענק מול בית חיינו - תש"ע] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1881 קליפ מעניין עבור הפאראד] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60992 במפגן ענק לרגל י"א ניסן תשע"א] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56399 גדולי הזמר החסידי מקליטים קליפ למען רובשקין] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63261 בן-דוד הוכיח: הופעה נפרדת היא גם מוצלחת] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61597 בפאראד הענק מול בית חיינו - תשע"א] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64293 מרדכי בן דוד מבצע שלושה ניגוני חב"ד בדיסק "כיסופים"]{{שמע}}
*{{קישור חבד און ליין|124510|מדוע הרבי הורה להפסיק את שירת מרדכי בן דוד בפאראד|הרב [[שמעון אייזנבך]]|ז' אייר ה'תש"פ}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:בן דוד מרדכי}}
[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:חסידי גור]]
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

אוריאל צימר

2022-06-22T12:13:01Z

37.60.47.119: /* תולדות חיים */תיקון

[[קובץ:צימר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צימר במשרדו]]
הרב '''אוריאל צימר''' ([[כ' כסלו]] [[תרפ"א]] - [[ט' כסלו]] [[תשכ"ב]]) היה הוגה דעות חרדי וסופר מוכשר, שכיהן בתפקידי עסקנות שונים בחוגים החרדיים הקיצוניים, והתקרב לחסידות [[חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד בוינה בשנת [[תרפ"א]] למשפחה מסורתית. בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], מתוך סקרנות הלך לבדוק מה זה ישיבה ובחור ישיבה, דבר ששבה את ליבו, והתחיל לשמור תורה ומצוות, בעודו לומד בבתי ספר אנטי דתיים, התעקש ללכת עם כיפה ופאות, דבר שעורר את חמתם של הנהלות בתי הספר והמורים. אך מחמת כשרונות הברוכים לא יכלו להתמודד נגדו.

כשעבר ללמוד באונברסיטה בירושלים, שכר דירה ליד שכונת מאה שערים, שם פגש את ר' משה בלוי מראשי אגודת ישראל, ואת ר' יצחק ברויאר וכן את הרבנים הגרי"צ דושינסקי, הרב דוד בהר"ן, הרב בענגיס, הרב מבריסק, הגאון מטשעבין, ואת ר' [[טוביה בלוי]], שהכיר לו את [[הרבי]].

לאט לאט אף משפחתו שבתחילה נלחמו בחזרתו לתורה ומצוות, התקרבו גם הם לקיום תורה והמצוות.

בין לבין ביקר במחנות העקורים באירופה והזהיר אותם מהסכנות הרוחניות האורבות לעולים לארץ הקודש, שמכריחים בכוח את רוב העולים לעבור על תורה ומצוות. (עד כדי סכנת חיים).

נשא לאשה את מרת רייזל לבית זיידל, מ"[[ילדי טהרן]]". לאחר חתונתם התגוררו ב[[ירושלים]].

הרב צימר נמנה על ראשי תנועת פאג"י, ומונה לסגן עורך בטאון התנועה - "הקול". תנועת פאג"י נחלה כשלונות בבחירות, ואכזבות מחוגים חרדיים, ועם הזמן התפרקה.
ר' אוריאל יצא ל[[ארצות הברית]] לצורך טיפול רפואי שם התקרב עוד יותר ל[[חסידות חב"ד]] והיה מקורב ל[[אדמו"ר שליט"א]].

כמו כן היה מבאי ביתו של האדמו"ר מסטמאר, וכן קיבל עבודה באו"ם בתור מתורגמן שהיה בקיא ב-17 שפות.

התגורר בשכונת [[ווליאמסבורג]] שבברוקלין, ובשבתות שהרבי התווועד היה מתארח ב[[קראון הייטס]].

נפטר ב[[לונדון]] לאחרי מחלה ממושכת ב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ב]]. לא הותיר אחריו צאצאים. רעייתו נישאה בשנית לרב [[יצחק טוביה וייס]], דיין ב[[אנטוורפן]], ולאחר מכן גאב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]].

על שמו נקראו ב[[ירושלים]]: רחוב, שיכון ובית כנסת{{הערה|גם הרב [[פרץ אוריאל בלוי]], נקרא על שמו על ידי אביו הרב [[טוביה בלוי]], שהיה ידידו הקרוב של הרב צימר.}}.

== קשריו עם הרבי ==
היה סופר ברוך כשרונות שפרסם את מאמריו והגיגיו בכמה וכמה [[עיתונים]] וכתבי עת ברחבי העולם היהודי.

זכה לערוך את שני הכרכים הראשונים של ה[[לקוטי שיחות]], ובמשך תקופה היה המתרגם של ה"[[מכתב כללי]]" משפת ה[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]]{{הערה|לאחר פטירתו, החל ידידו הרב [[טוביה בלוי]] לתרגם את המכתבים.}}. באופן יוצא מהכלל במיוחד צוינה פטירתו בהקדמה ללקוטי שיחות חלק ב, בהקדמה למהדורה הראשונה, ומשם בכל ההדפסות.

באחת התוועדויות ב[[שמחת תורה]] ביקש הרבי ממנו שישיר עם מקהלת ילדים את הניגון "אדרת והאמונה למי ולמי לחי עולמים" במגוון שפות, והוא מתאר במכתביו את האירוע, ומספר שניגן בשפות, לשון הקודש, אידיש, אנגלית, צ'כית, צרפתית, רוסית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, פולנית, ערבית, טורקית, אטלקית, הולנדית, טורקית, ועוד!

כשנהפך להיות חסיד חב"ד, נעשה שליח של הרבי למקומות שונים מפורסמים וחשאיים להחזקת התורה ומצווות, וכן לבית הלבן, לפעול דברים למען כלל ישראל.

בשנת [[תשי"ט]] כתב, בהוראת [[הרבי]], את הקונטרס "[[יהדות התורה והמדינה]]" בה הסביר בצורה יסודית ושלל את הרעיון הציוני וכן את תנועת 'הציונות הדתית'. הקונטרס נדפס תחת שם העט א. גיטלין.

על מצבתו נכתב:
פ"נ ר' אוריאל ב"ר אברהם נ"י למשפחת צימר רבים היו כשרונותיו ובכולם עמל למען האמונה הטהורה בר אוריין ואיש חסד אהב את האמת וכיבד הורים ומורים עסק במסירת נפש להפצת מעיינות החסידות חוצה, חסיד אדמו"ר מנחם מנדל שניאורסאהן מליובאוויץ שליט"א, נפטר ט' כסלו תשכ"ב. לפ"ק.

בהזדמנות{{הערה|1=[[יחידות]] ביום כ"ג שבט תשי"ח. מפי הרב יעקב הורוביץ [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28823 העיסוק בהשקפת רבותינו נשיאנו ביחס לציונות] {{אינפו}}.}} סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב בנושא שלילת הציונות, אך הוראת הרבי אליו הייתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. באותה [[יחידות]] הוא גם סיפר לרבי, שמבין עסקני חב"ד בישראל התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ב[[יחידות]] קודמת בנושא זה, תשובת הרבי הייתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם{{הערה|צילום מכתבו של הר"א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת [[נישואין]] של משפחת בלוי, טבריה, [[אלול]] ה'תשס"ה, ע' 63.}}.

==עיסוקו הספרותי==
הרב צימר עסק במשך השנים בכתיבה קבועה במספר ביטאונים חרדיים, שהתאפיינה בהתנגדות קיצונית לציונות. בנוסף לכך, עסק בתרגומים שונים עקב שליטתו ב-17 שפות, והועסק בעבודות תרגום מטעם ה[[או"ם]].

בהיותו בארצות הברית, כתב בעיתונים רבים במגוון שפות מדער איד (אידיש), וג'ואיש פרעס (אנגלית) אידשע היים, ועוד.

הוציא לאור חוברת באנגלית על מצוות מזוזה, חוברת על תורה וחסידות, בערבית, והתחיל לחבר חיבור על מעלת הצניעות,

בשנת [[תשע"א]], הדפיס ידידו הרב [[טוביה בלוי]] את מכתביו תחת השם '''אגרות חסיד'''.

==תרגום התניא לאידיש==
זכה להיות מתרגם ה[[תניא]] לאידיש. התחיל בעבודה זו צייטלין{{הבהרה}}.
ספר התניא יצא{{הערה|ראה בכל זאת בארוכה בספר [[תולדות ספר התניא]] בהוצאת [[היכל מנחם בורו פארק]].}} כולו בתרגום לאידיש בשני כרכים. הכרך הראשון שיצא לאור בשנת תשט"ו כלל את חלק לקוטי אמרים והכרך השני שיצא לאור בשנת תשי"ח כלל את שאר החלקים של התניא - שער היחוד והאמונה, אגרת התשובה ואגרת הקודש עם קונטרס אחרון.

בהקדמת המוציא לאור נאמר שזהו התרגום הראשון של ספר התניא כולו לשפה אחרת.

שמו של המתרגם לא נזכר בספר, אך היה זה לא אחר מאשר ר' אוריאל צימער.

במכתב מיום א' כ"א אדר תשט"ז, לידידו ורעו הרב ר' [[טוביה בלוי]], כותב הרב צימער:

בענין תרגום התניא – הרי אני לא קבלתי שום בירורים מכ"ק אדמו"ר שליט"א, והוא אף לא הגיה את החלק הראשון מטעם הכמוס עמו (יתכן שאת החלק השני יגיה בעצמו), רק נתן הוראות כלליות ובכמה מקומות הצריכין בירור שאלנו כמה מזקני אנ"ש.

כנראה שהרבי לא הגיה את כל הספר, אבל נמצאו צילומים של הגהות על חלקים מהספר.

==ראו גם==
* [[יהדות התורה והמדינה]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm הקונטרס '''יהדות התורה והמדינה'''] בפורמט טקסט באתר דעת.
*[http://www.shturem.net/uploadfile/pic/zimer.JPG הספד בעיתון 'פנים אל פנים'] {{תמונה}}
*'''[http://www.scribd.com/doc/207833356/אגרות-חסיד אגרות חסיד]''' מכתבי הרב אוריאל צימר, תשורה משמחת הנישאון של ישראל אריה ליב וחיה מושקא לאופר, ה' אדר ראשון תשע"ד
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/4/553330838526.html השליחות האחרונה - מסעו האחרון של הרב צימר בשליחות הרבי]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 994 פרשת חיי שרה תשע"ו
*גרובייס, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=110658 חכם הרזים]''', בתוך שבועון משפחה אייר תשע"ח

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:צימר אוריאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]

אוריאל צימר

2022-06-22T12:11:59Z

37.60.47.119: /* תולדות חיים */תקןן

[[קובץ:צימר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צימר במשרדו]]
הרב '''אוריאל צימר''' ([[כ' כסלו]] [[תרפ"א]] - [[ט' כסלו]] [[תשכ"ב]]) היה הוגה דעות חרדי וסופר מוכשר, שכיהן בתפקידי עסקנות שונים בחוגים החרדיים הקיצוניים, והתקרב לחסידות [[חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד בוינה בשנת [[תרפ"א]] למשפחה מסורתית. בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]], מתוך סקרנות הלך לבדוק מה זה ישיבה ובחור ישיבה, דבר ששבה את ליבו, והתחיל לשמור תורה ומצוות, בעודו לומד בבתי ספר אנטי דתיים, התעקש ללכת עם כיפה ופאות, דבר שעורר את חמתם של הנהלות בתי הספר והמורים. אך מחמת כשרונות הברוכים לא יכלו להתמודד נגדו.

כשעבר ללמוד באונברסיטה בירושלים, שכר דירה ליד שכונת מאה שערים, שם פגש את ר' משה בלוי מראשי אגודת ישראל, ואת ר' יצחק ברויאר וכן את הרבנים הגרי"צ דושינסקי, הרב דוד בהר"ן, הרב בענגיס, הרב מבריסק, הגאון מטשעבין, ואת ר' [[טוביה בלוי]], שהכיר לו את [[הרבי]].

לאט לאט אף משפחתו שבתחילה נלחמו בחזרתו לתורה ומצוות, התקרבו גם הם לקיום תורה והמצוות.

בין לבין ביקר במחנות העקורים באירופה והזהיר אותם מהסכנות לשמור תורה ומצוות, לעולים לארץ הקודש, שמכריחים בכח את רוב העולים לעבור על תורה ומצוות. (עד כדי סכנת חיים).

נשא לאשה את מרת רייזל לבית זיידל, מ"[[ילדי טהרן]]". לאחר חתונתם התגוררו ב[[ירושלים]].

הרב צימר נמנה על ראשי תנועת פאג"י, ומונה לסגן עורך בטאון התנועה - "הקול". תנועת פאג"י נחלה כשלונות בבחירות, ואכזבות מחוגים חרדיים, ועם הזמן התפרקה.
ר' אוריאל יצא ל[[ארצות הברית]] לצורך טיפול רפואי שם התקרב עוד יותר ל[[חסידות חב"ד]] והיה מקורב ל[[אדמו"ר שליט"א]].

כמו כן היה מבאי ביתו של האדמו"ר מסטמאר, וכן קיבל עבודה באו"ם בתור מתורגמן שהיה בקיא ב-17 שפות.

התגורר בשכונת [[ווליאמסבורג]] שבברוקלין, ובשבתות שהרבי התווועד היה מתארח ב[[קראון הייטס]].

נפטר ב[[לונדון]] לאחרי מחלה ממושכת ב[[ט' בכסלו]] [[תשכ"ב]]. לא הותיר אחריו צאצאים. רעייתו נישאה בשנית לרב [[יצחק טוביה וייס]], דיין ב[[אנטוורפן]], ולאחר מכן גאב"ד [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]].

על שמו נקראו ב[[ירושלים]]: רחוב, שיכון ובית כנסת{{הערה|גם הרב [[פרץ אוריאל בלוי]], נקרא על שמו על ידי אביו הרב [[טוביה בלוי]], שהיה ידידו הקרוב של הרב צימר.}}.

== קשריו עם הרבי ==
היה סופר ברוך כשרונות שפרסם את מאמריו והגיגיו בכמה וכמה [[עיתונים]] וכתבי עת ברחבי העולם היהודי.

זכה לערוך את שני הכרכים הראשונים של ה[[לקוטי שיחות]], ובמשך תקופה היה המתרגם של ה"[[מכתב כללי]]" משפת ה[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]]{{הערה|לאחר פטירתו, החל ידידו הרב [[טוביה בלוי]] לתרגם את המכתבים.}}. באופן יוצא מהכלל במיוחד צוינה פטירתו בהקדמה ללקוטי שיחות חלק ב, בהקדמה למהדורה הראשונה, ומשם בכל ההדפסות.

באחת התוועדויות ב[[שמחת תורה]] ביקש הרבי ממנו שישיר עם מקהלת ילדים את הניגון "אדרת והאמונה למי ולמי לחי עולמים" במגוון שפות, והוא מתאר במכתביו את האירוע, ומספר שניגן בשפות, לשון הקודש, אידיש, אנגלית, צ'כית, צרפתית, רוסית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, פולנית, ערבית, טורקית, אטלקית, הולנדית, טורקית, ועוד!

כשנהפך להיות חסיד חב"ד, נעשה שליח של הרבי למקומות שונים מפורסמים וחשאיים להחזקת התורה ומצווות, וכן לבית הלבן, לפעול דברים למען כלל ישראל.

בשנת [[תשי"ט]] כתב, בהוראת [[הרבי]], את הקונטרס "[[יהדות התורה והמדינה]]" בה הסביר בצורה יסודית ושלל את הרעיון הציוני וכן את תנועת 'הציונות הדתית'. הקונטרס נדפס תחת שם העט א. גיטלין.

על מצבתו נכתב:
פ"נ ר' אוריאל ב"ר אברהם נ"י למשפחת צימר רבים היו כשרונותיו ובכולם עמל למען האמונה הטהורה בר אוריין ואיש חסד אהב את האמת וכיבד הורים ומורים עסק במסירת נפש להפצת מעיינות החסידות חוצה, חסיד אדמו"ר מנחם מנדל שניאורסאהן מליובאוויץ שליט"א, נפטר ט' כסלו תשכ"ב. לפ"ק.

בהזדמנות{{הערה|1=[[יחידות]] ביום כ"ג שבט תשי"ח. מפי הרב יעקב הורוביץ [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28823 העיסוק בהשקפת רבותינו נשיאנו ביחס לציונות] {{אינפו}}.}} סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב בנושא שלילת הציונות, אך הוראת הרבי אליו הייתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה. באותה [[יחידות]] הוא גם סיפר לרבי, שמבין עסקני חב"ד בישראל התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ב[[יחידות]] קודמת בנושא זה, תשובת הרבי הייתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם{{הערה|צילום מכתבו של הר"א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת [[נישואין]] של משפחת בלוי, טבריה, [[אלול]] ה'תשס"ה, ע' 63.}}.

==עיסוקו הספרותי==
הרב צימר עסק במשך השנים בכתיבה קבועה במספר ביטאונים חרדיים, שהתאפיינה בהתנגדות קיצונית לציונות. בנוסף לכך, עסק בתרגומים שונים עקב שליטתו ב-17 שפות, והועסק בעבודות תרגום מטעם ה[[או"ם]].

בהיותו בארצות הברית, כתב בעיתונים רבים במגוון שפות מדער איד (אידיש), וג'ואיש פרעס (אנגלית) אידשע היים, ועוד.

הוציא לאור חוברת באנגלית על מצוות מזוזה, חוברת על תורה וחסידות, בערבית, והתחיל לחבר חיבור על מעלת הצניעות,

בשנת [[תשע"א]], הדפיס ידידו הרב [[טוביה בלוי]] את מכתביו תחת השם '''אגרות חסיד'''.

==תרגום התניא לאידיש==
זכה להיות מתרגם ה[[תניא]] לאידיש. התחיל בעבודה זו צייטלין{{הבהרה}}.
ספר התניא יצא{{הערה|ראה בכל זאת בארוכה בספר [[תולדות ספר התניא]] בהוצאת [[היכל מנחם בורו פארק]].}} כולו בתרגום לאידיש בשני כרכים. הכרך הראשון שיצא לאור בשנת תשט"ו כלל את חלק לקוטי אמרים והכרך השני שיצא לאור בשנת תשי"ח כלל את שאר החלקים של התניא - שער היחוד והאמונה, אגרת התשובה ואגרת הקודש עם קונטרס אחרון.

בהקדמת המוציא לאור נאמר שזהו התרגום הראשון של ספר התניא כולו לשפה אחרת.

שמו של המתרגם לא נזכר בספר, אך היה זה לא אחר מאשר ר' אוריאל צימער.

במכתב מיום א' כ"א אדר תשט"ז, לידידו ורעו הרב ר' [[טוביה בלוי]], כותב הרב צימער:

בענין תרגום התניא – הרי אני לא קבלתי שום בירורים מכ"ק אדמו"ר שליט"א, והוא אף לא הגיה את החלק הראשון מטעם הכמוס עמו (יתכן שאת החלק השני יגיה בעצמו), רק נתן הוראות כלליות ובכמה מקומות הצריכין בירור שאלנו כמה מזקני אנ"ש.

כנראה שהרבי לא הגיה את כל הספר, אבל נמצאו צילומים של הגהות על חלקים מהספר.

==ראו גם==
* [[יהדות התורה והמדינה]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm הקונטרס '''יהדות התורה והמדינה'''] בפורמט טקסט באתר דעת.
*[http://www.shturem.net/uploadfile/pic/zimer.JPG הספד בעיתון 'פנים אל פנים'] {{תמונה}}
*'''[http://www.scribd.com/doc/207833356/אגרות-חסיד אגרות חסיד]''' מכתבי הרב אוריאל צימר, תשורה משמחת הנישאון של ישראל אריה ליב וחיה מושקא לאופר, ה' אדר ראשון תשע"ד
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/4/553330838526.html השליחות האחרונה - מסעו האחרון של הרב צימר בשליחות הרבי]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 994 פרשת חיי שרה תשע"ו
*גרובייס, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=110658 חכם הרזים]''', בתוך שבועון משפחה אייר תשע"ח

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:צימר אוריאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ב]]

מדינת ישראל

2022-06-22T12:10:23Z

37.60.47.119: /* שלילית עצם קיום המדינה */מראה מקום

'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי ראשי ה[[ציונות]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' אייר|ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.
[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]]

==היחס למדינה==
===שלילית עצם קיום המדינה===
{{חלונית
|כותרת=קיום מדינה יהודית
|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].
|תוכן=
בשנת [[תש"כ]] נשאל [[הרבי]], האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה "דיפלומטי" שאינו עונה על השאלה...

על השאלה עצמה, השיב הרבי על פי משל: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהייתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.

על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד - הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, ארצות הברית וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה "מדינה יהודית" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר.}}

רבותינו נשיאינו התייחסו והתנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:
*טעמם ההלכתי: משם איסור [[שלושת השבועות]], ש[[הקב"ה]] השביע את ישראל שלושה שבועות שלא ינסו להביא את ה[[גאולה]] בכוחות עצמם, על ידי קיבוץ עם ישראל לארץ ישראל, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה הראשון מבין כל גדולי ישראל שהעיר על נושא זה וכן כתב:{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".}}
*חשש משום התבוללות, לדעת אדמו"ר הרש"ב, הציונות מסוכנת יותר ממהשכלה וההתבוללות, משום שהמחזיקים בה רואים את עצמם כיהודים כשרים, ורוצים לשנות את המסורת היהודית, אף על פי ש"כל דתם היא לאומיות". דבר זה אכן קרה בראשית הקמת המדינה. בשנת [[תש"ג]] עסק [[אדמו"ר הריי"צ]] בפרשת [[ילדי טהרן]], אשר נלקחו בידי הציונים שרצו להעבירם מדתם, אדמו"ר הריי"צ התאמץ בכל כוחו שהילדים יגיעו לידיים הנכונות.
*אחת הבעיות הן שהציונות לא ראתה חשיבות בארץ ישראל, בתורת ישראל או בעם, אלא הציונים רק רצו מדינה משלהם, שיהיה "פיתרון לבעיית היהודים"{{הערה|ע"פ הגדרתו של [[הרצל]]}}, או כפי שאמר [[דוד בן גוריון]] שהציונות באה :"לשנות את מהותו של כלל ישראל!", בזמן השואה בשעה שהעם היהודי היה נתון במחנות ההשמדה, מה שעניין את הציונים הייתה המדינה. כששלחו מכתב לאחד מראשי הציונות אודות ה[[שואה]] הוא ענה:"מסרתי את מכתבך לחיים (ווייצמאן). הוא ישמח מאוד. זה יועיל לנו להשיג מדינה..." (עדות א. גיטלין (=הרב אוריאל צימר) כפי ששמע מהרב וייסמנדל, מובא במאמרו יהדות התורה והמדינה, אות יב), ובאחת הפעמים הם אמרו: "כל העמים שפכו את דם בניהם במאמץ המלחמתי. אנו רוצים במדינה יהודית ו"רק בדם תהיה לנו הארץ.." על הוגי הציונות כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]:{{ציטוטון|העומדים בראש תנועה גדולה כה ציונות הם מוסרים ומלשינים}}{{הערה|אגרות קודש, כרך י"ז ו'שס}}, הוגה הרעיון הציוני בנימין זאב הרצל הגה בתחילה רעיון לקחת את כל היהודים ולהעבירם על דתם לנצרות רח"ל (וכך לפתור את בעיית היהודים רח"ל. - במשך הזמן חזר בו מהרעיון). וכן ישנם שירי כפירה של הציונות, כדוגמת "התקווה" אשר בו אומר המשורר שהגענו לארץ ישראל כדי להיות עם חופשי - ללא התורה והמצוות דווקא.
*בעייה נוספת במדינת ישראל היא הצד המעשי שבו היא מקדמת חוקים שפוגעים בקודשי ישראל, כגון החוק של [[מיהו יהודי]] גיוס נשים ובני ישיבות, מסירת שטחים ואי שמירה על [[שלושת השלמויות]], באחת הפעמים הגדיר ד"ר [[יצחק ברייער]] את מדינת ישראל:{{ציטוטון|בית לאומי לעבודה זרה עם חדר קטן עבור הקב"ה}}

בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציוני, וכן גם היחס היה למדינת ישראל (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסור.

למרות ההתנגדות החריפה לרעיון העקרוני שבהקמת המדינה, ובעולות שנלוו להגשמתו על ידי החלשת שמירת התורה והמצוות בקרב עם ישראל, בדיעבד, לא התנגדו בסופו של דבר [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] בהקמת המדינה, בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את איסור שלושת השבועות{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביוטי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]]}}.

מסיבה זו שלל הרבי [[מסירת שטחים]], שכן היות ומדובר בסכנה של פיקוח נפש - קובעת ההלכה כי פיקוח נפש דוחה את איסור שלושת השבועות, ובכללם את איסור התגרות באומות{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ שו"ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס"ד שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש!"|מקור=מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט}}}}.

כפועל יוצא, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות [[צה"ל]] (כמו [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מבצע אנטבה]]) ניסים שנפעלו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם [[חסידות סאטמר]], שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן "מעשה שטן" ולא ניסים.

===ציונות דתית===
{{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]] ו[[אתחלתא דגאולה]]}}
הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.

אך למרות זאת סבר [[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה אך לא ביום הקמת המדינה. וכך כותב הרבי{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.

משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=העצמאות חלק י"א] ע' פ"ה}}

==יום העצמאות==
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]

הרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}

לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}? בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.

לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.

הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".

===תארי המדינה===
{{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}
הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ"ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}.

הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "נשיא המדינה", ולחילופין השתמש במונח "[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.

==שר בממשלה==
[[קובץ:ממשלה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ממשלת ישראל הראשונה, משמאל לימין: אליעזר קפלן, יצחק גרינבוים, בכור שטרית, [[דוד בן-גוריון]], מזכיר הממשלה זאב שרף, פנחס רוזן, [[חיים משה שפירא]], הרב [[יצחק מאיר לוין]], הרב [[יהודה לייב מימון]], פרץ (פריץ) ברנשטיין.]]
{{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}
לפי גישתו של [[הרבי]], חל איסור להשתתף בממשלה בתפקיד שר.

הרבי מתיר את השתתפות שר בממשלה, אך ורק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשר, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות").

אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואף אם הוא מייצג ציבור רב, אפילו 2 מיליון אנשים, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על 'אתחלתא דגאולה'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה.

==היסטוריה==
[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]
[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]]]
[[קובץ: יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק רבין]] בביקור חיזוק בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
[[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[משה קצב]] אצל הרבי]]

===הקמת המדינה===
עם תחילת הרעיון הציוני היה [[אדמו"ר הרש"ב]] ממתנגדיו הגדולים ביותר וכבר אז הוא הזהיר מהקמת מדינה וכתב:

{{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}

אך התנגדותו העיקרית של [[אדמו"ר הרש"ב]] לציונות הייתה בגלל רצונם של חבריה לפעול לקירוב הגאולה בדרכים מעשיות. במכתבו הוזכרו לראשונה שלוש השבועות כנימוק נגד הפעילות הציונית. וכך כתב:
{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים"{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל"אגודת ישראל" ולכל ארגון יהודי.}}}}. גם [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד לכך בכל תוקף, ולא השתתף בכל הדיונים של גדולי הדור אודות הקמת מדינה{{הערה|בעיקר אחרי ועידת פיל}}.

אולם כאשר סיפרו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הצבעת ה[[או"ם]] ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"ח]] בו הוא מאשר את הקמת מדינה יהודית, הוא השיב על כך בחיוב{{הערה|מפי הרב [[עדין אבן ישראל]]}}, וכן בעת [[מלחמת השחרור]] הוא כתב מכתב בו קרא לאנשי אצ"ל והלח"י {{ציטוטון|אנשים שמוסרים את נפש}}.

===[[תש"ח]] - [[תש"כ]]===
*הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}, בבחירות אלו נבחר [[דוד בן גוריון]].
*בשנת [[תש"ט]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את הישוב החבד"י [[כפר חב"ד]] בעזרתה של [[מדינת ישראל]].
*בשנת [[תשי"ב]] נחתם הסכם שילומים בין ישראל ל[[גרמניה]], כחלק מההסכם נכתב [[ספר הערכים חב"ד]].
*בשנת [[תשט"ו]] שלח בן גוריון מכתב לרבי בו הוא שואל אותו אודות הגדת [[מיהו יהודי]].
*בשנת [[תשט"ז]] יוצאת ישראל ב[[מבצע סיני]].

===[[תש"כ]] - [[תש"ל]]===
*בשנת [[תשכ"ג]] מר [[שז"ר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת [[תשכ"ז]] פורצת [[מלחמת ששת הימים]].
*בשנת [[תשכ"ט]] פורצת [[מלחמת ההתשה]].

===[[תש"ל]] - [[תש"מ]]===
*בשנת תש"ל הרבי מתחיל בפומבי במאבק מול חוק [[מיהו יהודי]].
*בשנת [[תשל"ג]] מר [[אפרים קציר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת [[תשל"ד]] פורצת [[מלחמת יום כיפור]].
*בשנת [[תשל"ז]] נבחר מר [[מנחם בגין]] לראשות הממשלה.

===[[תש"מ]] - [[תש"נ]] ===
*בשנת [[תשמ"א]] מר [[יצחק שמיר]] נבחר לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשמ"ב]] פורצת [[מלחמת שלום הגליל]].
*הרבי מעורר שחיילי צה"ל יקנו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|אות בספר תורה מיוחד שנכתב עבורם]].
*בשנת [[תשמ"ד]]{{הערה|כחלק ממשלת האחדות}} מר [[שמעון פרס]] נבחר לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשמ"ט]] באופן חד פעמי מורה הרבי [[בחירות תשמ"ט|לבחור]] במפלגת ג'.
*בשנת [[תש"נ]] מתרחש [[התרגיל המסריח]].

===[[תש"נ]] - [[תש"ס]]===
*בשנת [[תנש"א]] פורצת [[מלחמת המפרץ]].
*בשנת [[תשנ"ב]] מר [[יצחק שמיר]] יוצא לועידת מדריד.
*בשנת תשנ"ב מר [[יצחק רבין]] נבחר לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשנ"ד]] נחתמים [[הסכמי אוסלו]].
*בשנת [[תשנ"ו]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.

===[[תש"ס]] - [[תש"ע]]===
*בשנת תש"ס מר [[משה קצב]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת [[תשס"א]] מר [[אריאל שרון]] נבחר לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשס"ה]] נחתמת [[תכנית ההתנתקות]].
*בשנת [[תשס"ו]] פורצת [[מלחמת לבנון השניה]].
*בשנת תשס"ו מר [[שמעון פרס]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת [[תשס"ט]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.

===[[תש"ע]] - [[תש"פ]]===
*בשנת [[תשע"ד]] מר [[רובי ריבלין]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].

===[[תשפ"א]]===
*בשנת תשפ"א מר [[בוז'י הרצוג]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת תשפ"א מר [[נפתלי בנט]] נבחר לראשות הממשלה.

==לקריאה נוספת==
*[[בין אור לחושך]] - הרב [[שלום דובער וולפא]] [[תשס"ו]].

==קישורים חיצוניים==
*הרב גרשון אבצן, '''[https://anash.org/should-we-mark-israel-independence-day/ האם בחב"ד מציינים את יום העצמאות?]''' {{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

מדינת ישראל

2022-06-22T12:02:19Z

37.60.47.119: תיקון

'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי ראשי ה[[ציונות]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' אייר|ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.
[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]]

==היחס למדינה==
===שלילית עצם קיום המדינה===
{{חלונית
|כותרת=קיום מדינה יהודית
|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].
|תוכן=
בשנת [[תש"כ]] נשאל [[הרבי]], האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה "דיפלומטי" שאינו עונה על השאלה...

על השאלה עצמה, השיב הרבי על פי משל: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהייתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.

על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד - הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, ארצות הברית וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה "מדינה יהודית" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר.}}

רבותינו נשיאינו התייחסו והתנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:
*טעמם ההלכתי: משם איסור [[שלושת השבועות]], ש[[הקב"ה]] השביע את ישראל שלושה שבועות שלא ינסו להביא את ה[[גאולה]] בכוחות עצמם, על ידי קיבוץ עם ישראל לארץ ישראל, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה הראשון מבין כל גדולי ישראל שהעיר על נושא זה וכן כתב:{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".}}
*חשש משום התבוללות, לדעת אדמו"ר הרש"ב, הציונות מסוכנת יותר ממהשכלה וההתבוללות, משום שהמחזיקים בה רואים את עצמם כיהודים כשרים, ורוצים לשנות את המסורת היהודית, אף על פי ש"כל דתם היא לאומיות". דבר זה אכן קרה בראשית הקמת המדינה. בשנת [[תש"ג]] עסק [[אדמו"ר הריי"צ]] בפרשת [[ילדי טהרן]], אשר נלקחו בידי הציונים שרצו להעבירם מדתם, אדמו"ר הריי"צ התאמץ בכל כוחו שהילדים יגיעו לידיים הנכונות.
*אחת הבעיות הן שהציונות לא ראתה חשיבות בארץ ישראל, בתורת ישראל או בעם, אלא הציונים רק רצו מדינה משלהם, שיהיה "פיתרון לבעיית היהודים"{{הערה|ע"פ הגדרתו של [[הרצל]]}}, או כפי שאמר [[דוד בן גוריון]] שהציונות באה :"לשנות את מהותו של כלל ישראל!", בזמן השואה בשעה שהעם היהודי היה נתון במחנות ההשמדה, מה שעניין את הציונים הייתה המדינה. כששלחו מכתב לאחד מראשי הציונות אודות ה[[שואה]] הוא ענה:"מסרתי את מכתבך לחיים (ווייצמאן). הוא ישמח מאוד. זה יועיל לנו להשיג מדינה...", ובאחת הפעמים הם אמרו: "כל העמים שפכו את דם בניהם במאמץ המלחמתי. אנו רוצים במדינה יהודית ו"רק בדם תהיה לנו הארץ.." על הוגי הציונות כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]:{{ציטוטון|העומדים בראש תנועה גדולה כה ציונות הם מוסרים ומלשינים}}{{הערה|אגרות קודש, כרך י"ז ו'שס}}, הוגה הרעיון הציוני בנימין זאב הרצל הגה בתחילה רעיון לקחת את כל היהודים ולהעבירם על דתם לנצרות רח"ל (וכך לפתור את בעיית היהודים רח"ל. - במשך הזמן חזר בו מהרעיון). וכן ישנם שירי כפירה של הציונות, כדוגמת "התקווה" אשר בו אומר המשורר שהגענו לארץ ישראל כדי להיות עם חופשי - ללא התורה והמצוות דווקא.
*בעייה נוספת במדינת ישראל היא הצד המעשי שבו היא מקדמת חוקים שפוגעים בקודשי ישראל, כגון החוק של [[מיהו יהודי]] גיוס נשים ובני ישיבות, מסירת שטחים ואי שמירה על [[שלושת השלמויות]], באחת הפעמים הגדיר ד"ר [[יצחק ברייער]] את מדינת ישראל:{{ציטוטון|בית לאומי לעבודה זרה עם חדר קטן עבור הקב"ה}}

בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציוני, וכן גם היחס היה למדינת ישראל (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסור.

למרות ההתנגדות החריפה לרעיון העקרוני שבהקמת המדינה, ובעולות שנלוו להגשמתו על ידי החלשת שמירת התורה והמצוות בקרב עם ישראל, בדיעבד, לא התנגדו בסופו של דבר [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] בהקמת המדינה, בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את איסור שלושת השבועות{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביוטי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]]}}.

מסיבה זו שלל הרבי [[מסירת שטחים]], שכן היות ומדובר בסכנה של פיקוח נפש - קובעת ההלכה כי פיקוח נפש דוחה את איסור שלושת השבועות, ובכללם את איסור התגרות באומות{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ שו"ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס"ד שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש!"|מקור=מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט}}}}.

כפועל יוצא, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות [[צה"ל]] (כמו [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מבצע אנטבה]]) ניסים שנפעלו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם [[חסידות סאטמר]], שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן "מעשה שטן" ולא ניסים.

===ציונות דתית===
{{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]] ו[[אתחלתא דגאולה]]}}
הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.

אך למרות זאת סבר [[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה אך לא ביום הקמת המדינה. וכך כותב הרבי{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.

משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=העצמאות חלק י"א] ע' פ"ה}}

==יום העצמאות==
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]

הרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}

לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}? בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.

לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.

הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".

===תארי המדינה===
{{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}
הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ"ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}.

הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "נשיא המדינה", ולחילופין השתמש במונח "[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.

==שר בממשלה==
[[קובץ:ממשלה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ממשלת ישראל הראשונה, משמאל לימין: אליעזר קפלן, יצחק גרינבוים, בכור שטרית, [[דוד בן-גוריון]], מזכיר הממשלה זאב שרף, פנחס רוזן, [[חיים משה שפירא]], הרב [[יצחק מאיר לוין]], הרב [[יהודה לייב מימון]], פרץ (פריץ) ברנשטיין.]]
{{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}
לפי גישתו של [[הרבי]], חל איסור להשתתף בממשלה בתפקיד שר.

הרבי מתיר את השתתפות שר בממשלה, אך ורק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשר, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות").

אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואף אם הוא מייצג ציבור רב, אפילו 2 מיליון אנשים, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על 'אתחלתא דגאולה'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה.

==היסטוריה==
[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]
[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]]]
[[קובץ: יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק רבין]] בביקור חיזוק בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
[[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[משה קצב]] אצל הרבי]]

===הקמת המדינה===
עם תחילת הרעיון הציוני היה [[אדמו"ר הרש"ב]] ממתנגדיו הגדולים ביותר וכבר אז הוא הזהיר מהקמת מדינה וכתב:

{{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}

אך התנגדותו העיקרית של [[אדמו"ר הרש"ב]] לציונות הייתה בגלל רצונם של חבריה לפעול לקירוב הגאולה בדרכים מעשיות. במכתבו הוזכרו לראשונה שלוש השבועות כנימוק נגד הפעילות הציונית. וכך כתב:
{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים"{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל"אגודת ישראל" ולכל ארגון יהודי.}}}}. גם [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד לכך בכל תוקף, ולא השתתף בכל הדיונים של גדולי הדור אודות הקמת מדינה{{הערה|בעיקר אחרי ועידת פיל}}.

אולם כאשר סיפרו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הצבעת ה[[או"ם]] ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"ח]] בו הוא מאשר את הקמת מדינה יהודית, הוא השיב על כך בחיוב{{הערה|מפי הרב [[עדין אבן ישראל]]}}, וכן בעת [[מלחמת השחרור]] הוא כתב מכתב בו קרא לאנשי אצ"ל והלח"י {{ציטוטון|אנשים שמוסרים את נפש}}.

===[[תש"ח]] - [[תש"כ]]===
*הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}, בבחירות אלו נבחר [[דוד בן גוריון]].
*בשנת [[תש"ט]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את הישוב החבד"י [[כפר חב"ד]] בעזרתה של [[מדינת ישראל]].
*בשנת [[תשי"ב]] נחתם הסכם שילומים בין ישראל ל[[גרמניה]], כחלק מההסכם נכתב [[ספר הערכים חב"ד]].
*בשנת [[תשט"ו]] שלח בן גוריון מכתב לרבי בו הוא שואל אותו אודות הגדת [[מיהו יהודי]].
*בשנת [[תשט"ז]] יוצאת ישראל ב[[מבצע סיני]].

===[[תש"כ]] - [[תש"ל]]===
*בשנת [[תשכ"ג]] מר [[שז"ר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת [[תשכ"ז]] פורצת [[מלחמת ששת הימים]].
*בשנת [[תשכ"ט]] פורצת [[מלחמת ההתשה]].

===[[תש"ל]] - [[תש"מ]]===
*בשנת תש"ל הרבי מתחיל בפומבי במאבק מול חוק [[מיהו יהודי]].
*בשנת [[תשל"ג]] מר [[אפרים קציר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת [[תשל"ד]] פורצת [[מלחמת יום כיפור]].
*בשנת [[תשל"ז]] נבחר מר [[מנחם בגין]] לראשות הממשלה.

===[[תש"מ]] - [[תש"נ]] ===
*בשנת [[תשמ"א]] מר [[יצחק שמיר]] נבחר לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשמ"ב]] פורצת [[מלחמת שלום הגליל]].
*הרבי מעורר שחיילי צה"ל יקנו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|אות בספר תורה מיוחד שנכתב עבורם]].
*בשנת [[תשמ"ד]]{{הערה|כחלק ממשלת האחדות}} מר [[שמעון פרס]] נבחר לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשמ"ט]] באופן חד פעמי מורה הרבי [[בחירות תשמ"ט|לבחור]] במפלגת ג'.
*בשנת [[תש"נ]] מתרחש [[התרגיל המסריח]].

===[[תש"נ]] - [[תש"ס]]===
*בשנת [[תנש"א]] פורצת [[מלחמת המפרץ]].
*בשנת [[תשנ"ב]] מר [[יצחק שמיר]] יוצא לועידת מדריד.
*בשנת תשנ"ב מר [[יצחק רבין]] נבחר לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשנ"ד]] נחתמים [[הסכמי אוסלו]].
*בשנת [[תשנ"ו]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.

===[[תש"ס]] - [[תש"ע]]===
*בשנת תש"ס מר [[משה קצב]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת [[תשס"א]] מר [[אריאל שרון]] נבחר לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשס"ה]] נחתמת [[תכנית ההתנתקות]].
*בשנת [[תשס"ו]] פורצת [[מלחמת לבנון השניה]].
*בשנת תשס"ו מר [[שמעון פרס]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת [[תשס"ט]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.

===[[תש"ע]] - [[תש"פ]]===
*בשנת [[תשע"ד]] מר [[רובי ריבלין]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].

===[[תשפ"א]]===
*בשנת תשפ"א מר [[בוז'י הרצוג]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת תשפ"א מר [[נפתלי בנט]] נבחר לראשות הממשלה.

==לקריאה נוספת==
*[[בין אור לחושך]] - הרב [[שלום דובער וולפא]] [[תשס"ו]].

==קישורים חיצוניים==
*הרב גרשון אבצן, '''[https://anash.org/should-we-mark-israel-independence-day/ האם בחב"ד מציינים את יום העצמאות?]''' {{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

מדינת ישראל

2022-06-22T12:00:21Z

37.60.47.119: /* ציונות דתית */תיקון

'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי ראשי ה[[ציונות]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' אייר|ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.
[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]]

==היחס למדינה==
===שלילית עצם קיום המדינה===
{{חלונית
|כותרת=קיום מדינה יהודית
|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].
|תוכן=
בשנת [[תש"כ]] נשאל [[הרבי]], האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה "דיפלומטי" שאינו עונה על השאלה...

על השאלה עצמה, השיב הרבי על פי משל: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהייתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.

על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד - הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, ארצות הברית וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה "מדינה יהודית" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר.}}

רבותינו נשיאינו התייחסו והתנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:
*טעמם ההלכתי: משם איסור [[שלושת השבועות]], ש[[הקב"ה]] השביע את ישראל שלושה שבועות שלא ינסו להביא את ה[[גאולה]] בכוחות עצמם, על ידי קיבוץ עם ישראל לארץ ישראל, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה הראשון מבין כל גדולי ישראל שהעיר על נושא זה וכן כתב:{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".}}
*חשש משום התבוללות, לדעת אדמו"ר הרש"ב, הציונות מסוכנת יותר ממהשכלה וההתבוללות, משום שהמחזיקים בה רואים את עצמם כיהודים כשרים, ורוצים לשנות את המסורת היהודית, אף על פי ש"כל דתם היא לאומיות". דבר זה אכן קרה בראשית הקמת המדינה. בשנת [[תש"ג]] עסק [[אדמו"ר הריי"צ]] בפרשת [[ילדי טהרן]], אשר נלקחו בידי הציונים שרצו להעבירם מדתם, אדמו"ר הריי"צ התאמץ בכל כוחו שהילדים יגיעו לידיים הנכונות.
*אחת הבעיות הן שהציונות לא ראתה חשיבות בארץ ישראל, בתורת ישראל או בעם, אלא הציונים רק רצו מדינה משלהם, שיהיה "פיתרון לבעיית היהודים"{{הערה|ע"פ הגדרתו של [[הרצל]]}}, או כפי שאמר [[דוד בן גוריון]] שהציונות באה :"לשנות את מהותו של כלל ישראל!", בזמן השואה בשעה שהעם היהודי היה נתון במחנות ההשמדה, מה שעניין את הציונים הייתה המדינה. כששלחו מכתב לאחד מראשי הציונות אודות ה[[שואה]] הוא ענה:"מסרתי את מכתבך לחיים (ווייצמאן). הוא ישמח מאוד. זה יועיל לנו להשיג מדינה...", ובאחת הפעמים הם אמרו: "כל העמים שפכו את דם בניהם במאמץ המלחמתי. אנו רוצים במדינה יהודית ו"רק בדם תהיה לנו הארץ.." על הוגי הציונות כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]:{{ציטוטון|העומדים בראש תנועה גדולה כה ציונות הם מוסרים ומלשינים}}{{הערה|אגרות קודש, כרך י"ז ו'שס}}, הוגה הרעיון הציוני בנימין זאב הרצל הגה רעיון לקחת את כל הילדים היהודים ולהעבירם על דתם לנצרות רח"ל (וכך לפתור את בעיית היהודים רח"ל). וכן ישנם שירי כפירה של הציונות, כדוגמת "התקווה" אשר בו אומר המשורר שהגענו לארץ ישראל כדי להיות עם חופשי - ללא התורה והמצוות דווקא.
*בעייה נוספת במדינת ישראל היא הצד המעשי שבו היא מקדמת חוקים שפוגעים בקודשי ישראל, כגון החוק של [[מיהו יהודי]] גיוס נשים ובני ישיבות, מסירת שטחים ואי שמירה על [[שלושת השלמויות]], באחת הפעמים הגדיר ד"ר [[יצחק ברייער]] את מדינת ישראל:{{ציטוטון|בית לאומי לעבודה זרה עם חדר קטן עבור הקב"ה}}

בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציוני, וכן גם היחס היה למדינת ישראל (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסור.

למרות ההתנגדות החריפה לרעיון העקרוני שבהקמת המדינה, ובעולות שנלוו להגשמתו על ידי החלשת שמירת התורה והמצוות בקרב עם ישראל, בדיעבד, לא התנגדו בסופו של דבר [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] בהקמת המדינה, בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את איסור שלושת השבועות{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביוטי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]]}}.

מסיבה זו שלל הרבי [[מסירת שטחים]], שכן היות ומדובר בסכנה של פיקוח נפש - קובעת ההלכה כי פיקוח נפש דוחה את איסור שלושת השבועות, ובכללם את איסור התגרות באומות{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ שו"ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס"ד שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש!"|מקור=מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט}}}}.

כפועל יוצא, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות [[צה"ל]] (כמו [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מבצע אנטבה]]) ניסים שנפעלו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם [[חסידות סאטמר]], שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן "מעשה שטן" ולא ניסים.

===ציונות דתית===
{{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]] ו[[אתחלתא דגאולה]]}}
הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''עקבא דמשיח בן יוסף'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.

אך למרות זאת סבר [[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה אך לא ביום הקמת המדינה. וכך כותב הרבי{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.

משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=העצמאות חלק י"א] ע' פ"ה}}

==יום העצמאות==
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]

הרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}

לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}? בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.

לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.

הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".

===תארי המדינה===
{{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}
הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ"ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}.

הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "נשיא המדינה", ולחילופין השתמש במונח "[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.

==שר בממשלה==
[[קובץ:ממשלה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ממשלת ישראל הראשונה, משמאל לימין: אליעזר קפלן, יצחק גרינבוים, בכור שטרית, [[דוד בן-גוריון]], מזכיר הממשלה זאב שרף, פנחס רוזן, [[חיים משה שפירא]], הרב [[יצחק מאיר לוין]], הרב [[יהודה לייב מימון]], פרץ (פריץ) ברנשטיין.]]
{{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}
לפי גישתו של [[הרבי]], חל איסור להשתתף בממשלה בתפקיד שר.

הרבי מתיר את השתתפות שר בממשלה, אך ורק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשר, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות").

אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואף אם הוא מייצג ציבור רב, אפילו 2 מיליון אנשים, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על 'אתחלתא דגאולה'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה.

==היסטוריה==
[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]
[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]]]
[[קובץ: יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק רבין]] בביקור חיזוק בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
[[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[משה קצב]] אצל הרבי]]

===הקמת המדינה===
עם תחילת הרעיון הציוני היה [[אדמו"ר הרש"ב]] ממתנגדיו הגדולים ביותר וכבר אז הוא הזהיר מהקמת מדינה וכתב:

{{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}

אך התנגדותו העיקרית של [[אדמו"ר הרש"ב]] לציונות הייתה בגלל רצונם של חבריה לפעול לקירוב הגאולה בדרכים מעשיות. במכתבו הוזכרו לראשונה שלוש השבועות כנימוק נגד הפעילות הציונית. וכך כתב:
{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים"{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל"אגודת ישראל" ולכל ארגון יהודי.}}}}. גם [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד לכך בכל תוקף, ולא השתתף בכל הדיונים של גדולי הדור אודות הקמת מדינה{{הערה|בעיקר אחרי ועידת פיל}}.

אולם כאשר סיפרו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הצבעת ה[[או"ם]] ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"ח]] בו הוא מאשר את הקמת מדינה יהודית, הוא השיב על כך בחיוב{{הערה|מפי הרב [[עדין אבן ישראל]]}}, וכן בעת [[מלחמת השחרור]] הוא כתב מכתב בו קרא לאנשי אצ"ל והלח"י {{ציטוטון|אנשים שמוסרים את נפש}}.

===[[תש"ח]] - [[תש"כ]]===
*הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}, בבחירות אלו נבחר [[דוד בן גוריון]].
*בשנת [[תש"ט]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את הישוב החבד"י [[כפר חב"ד]] בעזרתה של [[מדינת ישראל]].
*בשנת [[תשי"ב]] נחתם הסכם שילומים בין ישראל ל[[גרמניה]], כחלק מההסכם נכתב [[ספר הערכים חב"ד]].
*בשנת [[תשט"ו]] שלח בן גוריון מכתב לרבי בו הוא שואל אותו אודות הגדת [[מיהו יהודי]].
*בשנת [[תשט"ז]] יוצאת ישראל ב[[מבצע סיני]].

===[[תש"כ]] - [[תש"ל]]===
*בשנת [[תשכ"ג]] מר [[שז"ר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת [[תשכ"ז]] פורצת [[מלחמת ששת הימים]].
*בשנת [[תשכ"ט]] פורצת [[מלחמת ההתשה]].

===[[תש"ל]] - [[תש"מ]]===
*בשנת תש"ל הרבי מתחיל בפומבי במאבק מול חוק [[מיהו יהודי]].
*בשנת [[תשל"ג]] מר [[אפרים קציר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת [[תשל"ד]] פורצת [[מלחמת יום כיפור]].
*בשנת [[תשל"ז]] נבחר מר [[מנחם בגין]] לראשות הממשלה.

===[[תש"מ]] - [[תש"נ]] ===
*בשנת [[תשמ"א]] מר [[יצחק שמיר]] נבחר לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשמ"ב]] פורצת [[מלחמת שלום הגליל]].
*הרבי מעורר שחיילי צה"ל יקנו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|אות בספר תורה מיוחד שנכתב עבורם]].
*בשנת [[תשמ"ד]]{{הערה|כחלק ממשלת האחדות}} מר [[שמעון פרס]] נבחר לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשמ"ט]] באופן חד פעמי מורה הרבי [[בחירות תשמ"ט|לבחור]] במפלגת ג'.
*בשנת [[תש"נ]] מתרחש [[התרגיל המסריח]].

===[[תש"נ]] - [[תש"ס]]===
*בשנת [[תנש"א]] פורצת [[מלחמת המפרץ]].
*בשנת [[תשנ"ב]] מר [[יצחק שמיר]] יוצא לועידת מדריד.
*בשנת תשנ"ב מר [[יצחק רבין]] נבחר לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשנ"ד]] נחתמים [[הסכמי אוסלו]].
*בשנת [[תשנ"ו]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.

===[[תש"ס]] - [[תש"ע]]===
*בשנת תש"ס מר [[משה קצב]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת [[תשס"א]] מר [[אריאל שרון]] נבחר לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשס"ה]] נחתמת [[תכנית ההתנתקות]].
*בשנת [[תשס"ו]] פורצת [[מלחמת לבנון השניה]].
*בשנת תשס"ו מר [[שמעון פרס]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת [[תשס"ט]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.

===[[תש"ע]] - [[תש"פ]]===
*בשנת [[תשע"ד]] מר [[רובי ריבלין]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].

===[[תשפ"א]]===
*בשנת תשפ"א מר [[בוז'י הרצוג]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת תשפ"א מר [[נפתלי בנט]] נבחר לראשות הממשלה.

==לקריאה נוספת==
*[[בין אור לחושך]] - הרב [[שלום דובער וולפא]] [[תשס"ו]].

==קישורים חיצוניים==
*הרב גרשון אבצן, '''[https://anash.org/should-we-mark-israel-independence-day/ האם בחב"ד מציינים את יום העצמאות?]''' {{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

מדינת ישראל

2022-06-22T11:54:27Z

37.60.47.119: /* שלילית עצם קיום המדינה */תיקוני לשון. כמו"כ מה שהיה כתוב פה שהרבי רש"ב קרא להרצל בשם ימ"ש, אין לזה שום בסיס ושום מקור. אדמור"י חב"ד נמניו להשתמש בכינוי ימ"ש לגבי יהודים באופן מוחלט.

'''מדינת ישראל''' היא ישות ריבונית שלטונית שנוסדה על ידי ראשי ה[[ציונות]] באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' אייר|ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה הציונית, סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.
[[קובץ:הכנסת.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת, בית המחוקקים של מדינת ישראל]]

==היחס למדינה==
===שלילית עצם קיום המדינה===
{{חלונית
|כותרת=קיום מדינה יהודית
|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/24/399 תורת מנחם - חלק כ"ז - שנת תש"כ - חלק ראשון. שיחת שבת פרשת משפטים, 399].
|תוכן=
בשנת [[תש"כ]] נשאל [[הרבי]], האם יש קיום לארץ-ישראל בתור מדינה פוליטית? כאשר הרבי שמע את השאלה הוא העיר, ששאלה זו יכולה להיות מג' בחינות - מבחינת השקפת הדת, מבחינה כלכלית ומבחינה פוליטית, ומהי כוונת השואל. וכאשר ענה השואל שכוונתו אם יכולה להיות התאמה בין הבחינה הדתית והפוליטית, אמר הרבי (בבת-שחוק), שזהו מענה "דיפלומטי" שאינו עונה על השאלה...

על השאלה עצמה, השיב הרבי על פי משל: מכונה, או כל מערכת שהיא, יכולה לפעול בדרגות שונות של יעילות - החל מביצוע מלאכות קלות, ועד לביצוע מלאכה בקנה-מידה גדול, על ידי ניצול מקסימום הכח שבה. ומובן, שאף שגם באופן הא' נעשתה כאן מלאכה על ידי המכונה, בכל זאת, אותה מלאכה שהייתה יכולה להיעשות בהתאם למלוא כחה של המכונה - לא נעשתה. ולכן, כאשר מכינים תכנית כדי לפעול ולהשפיע בענין מסויים - משתדלים לעשות זאת באופן שכל הענינים שבתכנית יפעלו במלוא כחם.

על דרך זה בעניננו: ארץ-ישראל יכולה להיות בב' אופנים: "מדינה של יהודים" גרידא, או "מדינה יהודית". אם תהי' זו "מדינה של יהודים" בלבד - הרי אינה אלא מדינה "לוונטינית" נוספת, כשם שסוריא היא מדינה של סורים (ועל דרך זה לבנון, מקסיקו, ארצות הברית וכו'), ובאופן כזה אינה מנוצלת במלוא יכלתה; מה שאין כן אם תיעשה "מדינה יהודית" - הרי זה ענין מיוחד ויוצא מן הכלל כו'. אמנם, כדי שתהי' "מדינה יהודית", המנוצלת במלוא יכלתה - הרי זה דוקא על ידי זה שאופן הנהגת המדינה הוא על פי התורה ומסורת ישראל. (ומובן שאין זו סתירה לכך שתהי' מדינה "נורמלית", שיש בה משפחות הכוללות אנשים נשים וטף, מוסדות וכו' - כי גם על פי תורה לא צריכה ארץ-ישראל להיות ענין רוחני ומופשט, אלא ארץ שיש בה כל הענינים כמו במדינות אחרות). ודוקא באופן זה תהי' אכן ארץ-ישראל "מדינה יהודית", מדינה ייחודית השונה משאר המדינות, בכך שהיא עומדת במדריגה נעלית יותר ועוסקת (ומשפיעה בזה גם על סביבתה) במטרות נעלות יותר.}}

רבותינו נשיאינו התייחסו והתנגדו לעצם קיום מדינה ושללו אותה בעיקר מהסיבות:
*טעמם ההלכתי: משם איסור [[שלושת השבועות]], ש[[הקב"ה]] השביע את ישראל שלושה שבועות שלא ינסו להביא את ה[[גאולה]] בכוחות עצמם, על ידי קיבוץ עם ישראל לארץ ישראל, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה הראשון מבין כל גדולי ישראל שהעיר על נושא זה וכן כתב:{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".}}
*חשש משום התבוללות, לדעת אדמו"ר הרש"ב, הציונות מסוכנת יותר ממהשכלה וההתבוללות, משום שהמחזיקים בה רואים את עצמם כיהודים כשרים, ורוצים לשנות את המסורת היהודית, אף על פי ש"כל דתם היא לאומיות". דבר זה אכן קרה בראשית הקמת המדינה. בשנת [[תש"ג]] עסק [[אדמו"ר הריי"צ]] בפרשת [[ילדי טהרן]], אשר נלקחו בידי הציונים שרצו להעבירם מדתם, אדמו"ר הריי"צ התאמץ בכל כוחו שהילדים יגיעו לידיים הנכונות.
*אחת הבעיות הן שהציונות לא ראתה חשיבות בארץ ישראל, בתורת ישראל או בעם, אלא הציונים רק רצו מדינה משלהם, שיהיה "פיתרון לבעיית היהודים"{{הערה|ע"פ הגדרתו של [[הרצל]]}}, או כפי שאמר [[דוד בן גוריון]] שהציונות באה :"לשנות את מהותו של כלל ישראל!", בזמן השואה בשעה שהעם היהודי היה נתון במחנות ההשמדה, מה שעניין את הציונים הייתה המדינה. כששלחו מכתב לאחד מראשי הציונות אודות ה[[שואה]] הוא ענה:"מסרתי את מכתבך לחיים (ווייצמאן). הוא ישמח מאוד. זה יועיל לנו להשיג מדינה...", ובאחת הפעמים הם אמרו: "כל העמים שפכו את דם בניהם במאמץ המלחמתי. אנו רוצים במדינה יהודית ו"רק בדם תהיה לנו הארץ.." על הוגי הציונות כתב [[אדמו"ר הריי"צ]]:{{ציטוטון|העומדים בראש תנועה גדולה כה ציונות הם מוסרים ומלשינים}}{{הערה|אגרות קודש, כרך י"ז ו'שס}}, הוגה הרעיון הציוני בנימין זאב הרצל הגה רעיון לקחת את כל הילדים היהודים ולהעבירם על דתם לנצרות רח"ל (וכך לפתור את בעיית היהודים רח"ל). וכן ישנם שירי כפירה של הציונות, כדוגמת "התקווה" אשר בו אומר המשורר שהגענו לארץ ישראל כדי להיות עם חופשי - ללא התורה והמצוות דווקא.
*בעייה נוספת במדינת ישראל היא הצד המעשי שבו היא מקדמת חוקים שפוגעים בקודשי ישראל, כגון החוק של [[מיהו יהודי]] גיוס נשים ובני ישיבות, מסירת שטחים ואי שמירה על [[שלושת השלמויות]], באחת הפעמים הגדיר ד"ר [[יצחק ברייער]] את מדינת ישראל:{{ציטוטון|בית לאומי לעבודה זרה עם חדר קטן עבור הקב"ה}}

בשל כך התנגדו רבותינו נשיאנו והרבי לרעיון הציוני, וכן גם היחס היה למדינת ישראל (שמדינת ישראל היה תולדה מהרעיון הציוני), כך שעצם קיום מדינת ישראל אסור.

למרות ההתנגדות החריפה לרעיון העקרוני שבהקמת המדינה, ובעולות שנלוו להגשמתו על ידי החלשת שמירת התורה והמצוות בקרב עם ישראל, בדיעבד, לא התנגדו בסופו של דבר [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] בהקמת המדינה, בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את איסור שלושת השבועות{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}. יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביוטי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]]}}.

מסיבה זו שלל הרבי [[מסירת שטחים]], שכן היות ומדובר בסכנה של פיקוח נפש - קובעת ההלכה כי פיקוח נפש דוחה את איסור שלושת השבועות, ובכללם את איסור התגרות באומות{{הערה|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ע"פ שו"ע כשיש מצב של פיקוח-נפש — אסור למסור אף שעל מארץ ישראל, ופלא שישנם הפוסקים פס"ד שפיקוח-נפש דוחה שטחים, שעצם פסק זה הוא פיקוח-נפש!"|מקור=מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט}}}}.

כפועל יוצא, ראה הרבי בבטחון שמעניקה המדינה ליהודים ובמבצעים שנעשו על ידי כוחות [[צה"ל]] (כמו [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מבצע אנטבה]]) ניסים שנפעלו על ידי הקדוש ברוך הוא. דעה זו גררה חיכוכים עם [[חסידות סאטמר]], שדגלה בדעה כי פעולות אלו הן "מעשה שטן" ולא ניסים.

===ציונות דתית===
{{ערך מורחב|ערכים=[[ציונות דתית]] ו[[אתחלתא דגאולה]]}}
הרבי התנגד בחריפות להשקפת ה[[ציונות דתית]] הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה', עד שבין השאר כינה הרב [[אברהם יצחק קוק]] את הרצל '''משיח'''. במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. מאחר והמצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה]] ו[[מצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, וממילא לא ייתכן שזוהי התחלת הגאולה, שמטרתה שלימות התורה ומצוות. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], כותב הרבי שהדבר גורם להתרופפות בקיום תורה ומצוות ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}}: "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה{{הערה|וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו שניצולו מ[[השואה]] וראו [[ניסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל", (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).}}. הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.

אך למרות זאת סבר [[הרבי]] שמדינת ישראל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה אך לא ביום הקמת המדינה. וכך כותב הרבי{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.

משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|תניא פרק מ"ו]]), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=העצמאות חלק י"א] ע' פ"ה}}

==יום העצמאות==
[[קובץ:שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, מר [[שניאור זלמן רובשוב]] עם [[הרבי]] ב[[גן עדן העליון|חדרו]]]]

הרבי שלל את אמירת ההלל ב[[ה' באייר]], גם לאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]], ואמר שזוהי ברכה לבטלה. בנוסף מתח ביקורת על הביטוי "כוחי ועוצם ידי" שנשמעו באותן ימים על ידי ראשי הצבא, אף על פי שברור היה לכולם כי מדובר ב[[ניסים]] גלויים:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין מקום בשנה זו דוקא, וגם לאחר הנצחון של מלחמת ששת הימים, לשנות את ההנהגה ביום העצמאות, ואין גם לבסס את השקפת השמחה - שהרי לאחר [[ניסים]] כה גלויים, ביטוי השמחה היה צריך להיות בתוספת בעניני מחולל הנסים - [[תורה]] ו[[קדושה]], ורואים כי אדרבה, גדלה ההרגשה של "כחי ועוצם ידי" (ואפילו לא מדגישים כל-כך ה[[מסירות נפש]] של הנלחמים), ולמרות כי גם הקצינים הגבוהים הודו כי "יד ה' הייתה זאת", וכל אחד הרגיש בזה ובמיוחד ראשי הצבא שידעו את הכחות שמכל צד ואת הסכויים שעל פי טבע הסותרים את המציאת של תוצאות המלחמה ואופנן - אך ביטוי השמחה מוכיח את ההיפך הגמור.. ובמיוחד, כי גם אלו שנהגו לומר [[הלל]] לא היו צריכים לברך עליו, וכן ברכת קדוש ועוד, והרי אלו ברכות לבטלה.. וכמה מרבני [[ארץ הקודש]] ת"ו פסקו שאסור לברך על ההלל ופסקו שלא לאמרו. מצער המצב וההפקרות שגם קטנים - פוסקים דין בזה ומשמיצים את רבני ישראל שאסרו לברך על ההלל בימים ההם ולאמרו, ומזלזלים בכבודם ואין פוצה פה ומוחה וכו'|מקור=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9573&search=העצמאות כרך כה] ט'תקעג, נדפסה בקובץ "יגדיל תורה" (ירושלים) חוברת א (כב) ע' 7.}}

לאחר [[ה' אייר]] [[תש"ח]] התבטא הרבי בכאב בקשר לאמירה כי הקמת המדינה היא [[אתחלתא דגאולה]]: האם סבלנו 1900 שנה רק בשביל שיהיה לנו דגל ונציגות באו"ם{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]].}}? בהזדמנות אמר [[הרבי]] בנוגע ליום הכרזת העצמאות: {{ציטוטון|לא רק שאין זו אתחלתא דגאולה, ולא רק שאין זה יום-טוב ויום ישועה עבור יהודים וכו' - אלא בכך עיכבו את הגאולה למשך כך וכך עשרות שנים!}}{{הערה|שם=דוברבסקי}}. כאשר ה[[מרכז לענייני חינוך]] הדפיס לוח שנה, מחק הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] את המילים "[[יום העצמאות]]" שהיו רשומות בתאריך [[ה' באייר]], והדבר קיבל את אישורו של הרבי{{הערה|שם=דוברבסקי|{{קישור חבד אינפו ישן|45941|כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה|הרב [[יהושע דוברבסקי]]|ו' אייר ה'תשע"א}}.}}.

לקראת חגיגות "[[יום העצמאות]]" שנת [[תשע"א]], מדינת ישראל כיבדה בהדלקת משואה בטקס יום הזכרון את הרב [[שמעון רוזנברג]], אביה של [[רבקי הולצברג]] שנרצחה על ידי המחבלים בפיגוע בבומבאי שבהודו.

הרב [[מאיר דרוקמן]] רבה של [[קרית מוצקין]] ורב קהילת חב"ד, קרא לו בפומבי להימנע מכך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}. מאוחר יותר יצאו [[רבני חב"ד בארץ הקודש]] יחד עם רבני חב"ד נוספים, בקריאה משותפת שהם מתנערים מהדלקת המשואה על ידי חסיד חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61346 רבני חב"ד: מתנערים מהדלקת המשואה] - [[חב"ד אינפו]]}}. בפועל, שינה הרב רוזנברג מהנוסח המקובל ואמר: "הנני מדליק משואה זו לתפארת מדינת ארץ ישראל".

===תארי המדינה===
{{ערך מורחב|ערך=[[פרזידנט (תואר כבוד)]]}}
הרבי הסתייג משימוש בשם "מדינת ישראל" והעדיף על פניו את התואר המוזכר בתורה 'ארץ ישראל', שכן מלבד היותו השם שנקבע בתורה, שימוש בשם מדינה יוצר תדמית של קשר חדש למדינה שנוצר רק בעת יסוד המדינה, בעוד שהשם הקדום ארץ ישראל מראה על הקשר בין עם ישראל לארץ על פי ההבטחה האלוקית שניתנה לו מהקדוש ברוך הוא{{הערה|1=ראו לדוגמה: [https://chabad.info/magazine/595436/ פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?]''' {{אינפו}}}}. עם זאת בכמה הזדמנויות כן השתמש הרבי בשם זה{{הערה|לדוגמה ב[[ראלי]] חג הסוכות [[תשנ"ב]] - [[דברי משיח]] ע' 141.}}.

הרבי גם הסתייג משימוש בתואר "נשיא המדינה", ולחילופין השתמש במונח "[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]]" ב[[אנגלית]] ונימק כי מאז הליכתו ללימודים בקטנותו ואף בתקופה מוקדמת יותר מצטייר בדמיונו ומחשבתו [[בית המקדש]] וכס הנשיאות השייך למלך המשיח, ועל כן הוא אינו מסוגל לקרוא בשם נשיא למישהו אחר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4226.htm ממכתבו למר יצחק בן צבי].}}.

==שר בממשלה==
[[קובץ:ממשלה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ממשלת ישראל הראשונה, משמאל לימין: אליעזר קפלן, יצחק גרינבוים, בכור שטרית, [[דוד בן-גוריון]], מזכיר הממשלה זאב שרף, פנחס רוזן, [[חיים משה שפירא]], הרב [[יצחק מאיר לוין]], הרב [[יהודה לייב מימון]], פרץ (פריץ) ברנשטיין.]]
{{ערך מורחב|השתתפות בממשלת ישראל}}
לפי גישתו של [[הרבי]], חל איסור להשתתף בממשלה בתפקיד שר.

הרבי מתיר את השתתפות שר בממשלה, אך ורק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשר, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות").

אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואף אם הוא מייצג ציבור רב, אפילו 2 מיליון אנשים, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על 'אתחלתא דגאולה'. הרבי מבהיר שעשיה של הפצת היהדות ראויה ורצויה, אך להצטרף לממשלה בתפקיד ממלכתי, אסור ביותר. את הבחירות הרבי מתיר וזאת משום שההצבעה מביאה תועלת לענייני יהדות וכדומה.

==היסטוריה==
[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]]
[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]]]
[[קובץ: יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה החמישי של [[מדינת ישראל]] [[יצחק רבין]] בביקור חיזוק בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]
[[קובץ:קצב.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] מר [[משה קצב]] אצל הרבי]]

===הקמת המדינה===
עם תחילת הרעיון הציוני היה [[אדמו"ר הרש"ב]] ממתנגדיו הגדולים ביותר וכבר אז הוא הזהיר מהקמת מדינה וכתב:

{{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}

אך התנגדותו העיקרית של [[אדמו"ר הרש"ב]] לציונות הייתה בגלל רצונם של חבריה לפעול לקירוב הגאולה בדרכים מעשיות. במכתבו הוזכרו לראשונה שלוש השבועות כנימוק נגד הפעילות הציונית. וכך כתב:
{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים"{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל"אגודת ישראל" ולכל ארגון יהודי.}}}}. גם [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד לכך בכל תוקף, ולא השתתף בכל הדיונים של גדולי הדור אודות הקמת מדינה{{הערה|בעיקר אחרי ועידת פיל}}.

אולם כאשר סיפרו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] אודות הצבעת ה[[או"ם]] ב[[ט"ז כסלו]] [[תש"ח]] בו הוא מאשר את הקמת מדינה יהודית, הוא השיב על כך בחיוב{{הערה|מפי הרב [[עדין אבן ישראל]]}}, וכן בעת [[מלחמת השחרור]] הוא כתב מכתב בו קרא לאנשי אצ"ל והלח"י {{ציטוטון|אנשים שמוסרים את נפש}}.

===[[תש"ח]] - [[תש"כ]]===
*הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}, בבחירות אלו נבחר [[דוד בן גוריון]].
*בשנת [[תש"ט]] הקים [[אדמו"ר הריי"צ]] את הישוב החבד"י [[כפר חב"ד]] בעזרתה של [[מדינת ישראל]].
*בשנת [[תשי"ב]] נחתם הסכם שילומים בין ישראל ל[[גרמניה]], כחלק מההסכם נכתב [[ספר הערכים חב"ד]].
*בשנת [[תשט"ו]] שלח בן גוריון מכתב לרבי בו הוא שואל אותו אודות הגדת [[מיהו יהודי]].
*בשנת [[תשט"ז]] יוצאת ישראל ב[[מבצע סיני]].

===[[תש"כ]] - [[תש"ל]]===
*בשנת [[תשכ"ג]] מר [[שז"ר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת [[תשכ"ז]] פורצת [[מלחמת ששת הימים]].
*בשנת [[תשכ"ט]] פורצת [[מלחמת ההתשה]].

===[[תש"ל]] - [[תש"מ]]===
*בשנת תש"ל הרבי מתחיל בפומבי במאבק מול חוק [[מיהו יהודי]].
*בשנת [[תשל"ג]] מר [[אפרים קציר]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת [[תשל"ד]] פורצת [[מלחמת יום כיפור]].
*בשנת [[תשל"ז]] נבחר מר [[מנחם בגין]] לראשות הממשלה.

===[[תש"מ]] - [[תש"נ]] ===
*בשנת [[תשמ"א]] מר [[יצחק שמיר]] נבחר לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשמ"ב]] פורצת [[מלחמת שלום הגליל]].
*הרבי מעורר שחיילי צה"ל יקנו [[ספר תורה לחיילי צה"ל|אות בספר תורה מיוחד שנכתב עבורם]].
*בשנת [[תשמ"ד]]{{הערה|כחלק ממשלת האחדות}} מר [[שמעון פרס]] נבחר לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשמ"ט]] באופן חד פעמי מורה הרבי [[בחירות תשמ"ט|לבחור]] במפלגת ג'.
*בשנת [[תש"נ]] מתרחש [[התרגיל המסריח]].

===[[תש"נ]] - [[תש"ס]]===
*בשנת [[תנש"א]] פורצת [[מלחמת המפרץ]].
*בשנת [[תשנ"ב]] מר [[יצחק שמיר]] יוצא לועידת מדריד.
*בשנת תשנ"ב מר [[יצחק רבין]] נבחר לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשנ"ד]] נחתמים [[הסכמי אוסלו]].
*בשנת [[תשנ"ו]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.

===[[תש"ס]] - [[תש"ע]]===
*בשנת תש"ס מר [[משה קצב]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת [[תשס"א]] מר [[אריאל שרון]] נבחר לראשות הממשלה.
*בשנת [[תשס"ה]] נחתמת [[תכנית ההתנתקות]].
*בשנת [[תשס"ו]] פורצת [[מלחמת לבנון השניה]].
*בשנת תשס"ו מר [[שמעון פרס]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת [[תשס"ט]] מר [[בנימין נתניהו]] נבחר לראשות הממשלה.

===[[תש"ע]] - [[תש"פ]]===
*בשנת [[תשע"ד]] מר [[רובי ריבלין]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].

===[[תשפ"א]]===
*בשנת תשפ"א מר [[בוז'י הרצוג]] נבחר ל[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]].
*בשנת תשפ"א מר [[נפתלי בנט]] נבחר לראשות הממשלה.

==לקריאה נוספת==
*[[בין אור לחושך]] - הרב [[שלום דובער וולפא]] [[תשס"ו]].

==קישורים חיצוניים==
*הרב גרשון אבצן, '''[https://anash.org/should-we-mark-israel-independence-day/ האם בחב"ד מציינים את יום העצמאות?]''' {{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

התנועה הציונית

2022-06-22T11:45:11Z

37.60.47.119: תקון

'''ציונות''' היא תנועה לאומית שנוסדה לפני כמאה ועשרים שנה, על ידי קבוצת הוגים יהודים ביניהם: בנימין זאב הרצל, ומשה הס. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת ה{{מונחון|לאומיות|כלומר: אידאולוגיה, לפיה יש לעם זכות לקיים ממשל עצמי}} כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות משנית, אם בכלל. לרעיון זה התנגדו [[רבותינו נשיאינו]] בכל תוקף.

==מקור השם==
השם [[ציונות]], שהוטבע על ידי ההוגה נתן בירנבאום, בתיאור תנועת "חובבי ציון", לקוח מהפסוק "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה", בפסוק מכונה [[ירושלים]] בשם ציון. הקונגרס הציוני הראשון, קבל שם זה ככינוי הרשמי של התנועה.

==האידאולוגיה הציונית==
ההשקפה הציונית סוברת שהלאומיות{{הערה|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}} היינו מדינה שפה או מוצא אחיד, באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי; זו הדרך לאחד את העם היהודי ולשומרו כעם; שמירת המצוות נצרכה רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהן. מקימי הציונות, ראו צורך חיוני בהקמת מדינה ליהודים. יעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.

==זרמים בציונות==
*ציונות מדינית - בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.
*ציונות מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי.
*ציונות סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד. ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.
*המזרח"י - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת "המזרחי".
*[[ציונות דתית|דתיים לאומיים]] - ציונות על פי משנת [[הרב קוק]] והרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]].
*ציונות רוויזיוניסטית (מהפכנית) - בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.

===הציונות הדתית===
{{ערך מורחב|ערך=[[ציונות דתית]]}}
'''הציונות הדתית''', רואה את ההתעוררות להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל כחלק מ'תהליך הגאולה'. עיקר השקפת הציונים הדתיים מבוססת על פי משנתו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].

==דעת רבותינו ==
[[קובץ:הכתב והמכתב.jpg|ממוזער|200px|כריכת הקונטרס 'הכתב והמכתב', דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] בשלילת [[התנועה הציונית|הציונות]] (הדפסה מחודשת משנת תש"ל)]]
{{ערך מורחב|ערך=[[הכתב והמכתב]]}}
ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לרב [[שלמה אהרון אהרונסון]] בקשר להתנגדות של הרבי לתנועה הציונית. במכתב התשובה של אדמו"ר הרש"ב, מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. ושהיא אף הרעה לעשות מחברת מפיצי ההשכלה, שהרי מי שנהיה למשכיל יודע שבכך עוזב את מסורת ישראל סבא, לא כן הציונים שפרקו מעליהם עול תומ"צ ואעפ"כ מחשיבים עצמם למחזיקי היהדות, כפי שכתבו "אשר לא זהו יהודי מי שמקיים את המצוות, כי אם מי שהוא ציוני אף שאינו מניח תפילין ואינו שומר את השבת רח"ל". כיוון שלטענתם יהודי הוא לאומי. וגם מה שלפתע נתעוררו לעלות לאה"ק, הוא לא מפני הקדושה שם, אלא מפני שכבר כמעט ונתערבו בגויים רק שהאנטישמיות לא נתנה להם להיות אזרחים במדינתם, ולכן חיפשו הגדרה לעצמם ובזה נתעורר הרצון הלאומי, אך כלל לא אכפת אם יהיה זה בארץ ישראל או בארץ אחרת. ולכן נלחמו רבותינו נשיאנו ברעיון הציוני. [[הרבי]] דוגל בשיטה שיש להפריד בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.

[[אדמו"ר הרש"ב]] ביסס את עמדתו בעיקר על איסור 'שלושת השבועות'{{הערה|ולא רק משום שלא שמרו תורה ומצוות.}} - המובא ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|דף קי"א ע' א'}}, איסור הכולל בין היתר ניסיונות ל[[קץ הגלות|דחיקת הקץ]] על ידי ריבוי תפילות ותחנונים - וקל וחומר במעשים גשמיים. {{ציטוטון|הנה גם אם היו האנשים האלה שלמים עם ה' ותורתו וגם היה מקום לחשוב שישיגו מטרתם אין לנו לשמוע להם לדבר הזה לעשות את גאולתנו בכח עצמינו, והלא '''אין אנו רשאים גם לדחוק את הקץ''' להרבות תחנונים על זה, ו'''כל שכן בכחות ותחבולות גשמיים'''{{הערה|כפירוש ה[[מהרש"א]]:"שלא יעלו יחד ביד חזקה ולבנות להם חומת ירושלים".}}, דהיינו לצאת מהגלות בזרוע אין אנו רשאים ו'''לא בזה תהיה גאולתינו ופדות נפשינו''' ובפרט שהוא נגד תקותינו האמיתי, כי כל צפיותינו ותקוותינו הוא שיביא ה[[קב"ה]] לנו משיח צדקנו במהרה בימינו אמן, כל חפצם לפרוק עול התורה והמצוות והלאומיות תהיה יהדות|ממכתב הרבי הרש"ב{{הערה|נדפס בספר [[אור לישרים]] עמוד 57}}}}.

גם [[אדמו"ר הריי"צ]] נלחם בציונות, ואף התבטא ואמר:" ...כאן אנו נמצאים בגלות בידי אומות העולם, בארץ ישראל נמצאים בגלות בידי יהודים, וקשה יותר להיות בגלות אצל רשעי ישראל מאשר אצל רשעי אומות העולם. הגלות בידי הגויים טובה מהגלות בידי יהודים, הגוי מחזיק את הגוף היהודי בגלות אך עם הנשמה היהודית אין לו עסק, ואילו הרשע היהודי מכניס את הנשמה היהודית בגלות ומחפש לטמא את הנשמה. חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל '''מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות, לטמא את קדושת הארץ, לטמא את לשון הקודש'''. והתגברות הקליפה היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים ילדי ישראל, הם רוצים היו לא תהיה להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל. בלשון הקודש שבה ברא הקב"ה את עולמו ונתן לנו את התורה, הם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה. אלה שנמצאים כאן יכולים להיות שבעי רצון על שלא נמצאים שם בארעא דישראל הגלותי, שהאנשים היראים הגרים שם הם עבדים תחת ידי פריצי עמך"{{הערה|ספר השיחות תש"ג.}}.

ההתנגדות לציונות נמשכה על ידי הרבי; הרבי אמר לרב [[חיים מנחם טייכטל]] לגבי אביו, רבי [[ישכר שלמה טייכטל]] מחבר הספרים "משנה שכיר" ו"אם הבנים שמחה", שכשיבוא ל[[ארץ ישראל]] ידפיס את כתבי אביו, ויפרסם שהוא היה {{ציטוטון|אַ ערליכער איד און ווייט פון ציונות}} (=יהודי [[ירא שמים]] ורחוק מציונות), זאת בעקבות טענות שבסוף ימיו רבי ישכר נעשה ציוני{{הערה|{{היברובוקס||הקדמת בן המחבר|53692|'''אם הבנים שמחה''', ירושלים תשע"ג|ללא|עמוד=21}}.}}.

למרות זאת, הרבי אמר שבהקמת [[מדינת ישראל|המדינה]] לא עברו על האיסור של "[[קץ הגלות|דחיקת הקץ]]", משום שהיו אז במצב של פיקוח נפש וזה היה מוכרח{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}.

==דרכי נועם==
הרבי לא גורס ויכוח ציבורי בנושא, כיון שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס ל[[צה"ל|צבא]] (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיוצא בזה, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה"ל: "מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח"{{הערה|1=מפי מי ששמע מפיו, מובא ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].}}.

ביחידות פרטית לרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] בכ"ב סיון תשכ"ז ששאל כיצד לתווך את שיטת חב"ד נגד הציונות עם דרך הקירוב של שיטת חב"ד אמר הרבי: "אמנם צריכים להיות נגד הציונות, אך את האנשים המחזיקים בה באופן אישי יש לקרב, כלומר: מקרבים כל יהודי מאחר שהוא יהודי, אך לא מקרבים יחד איתו את הציונות שבו{{הערה|שיחות קודש תשכ"ז ח"ב ע' 407. וראה תשורה פרידמן תשע"ה ע' 37.}}.

הרבי סיפר באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה"ק, שם יש ענינים שהם [[עבודה זרה]] ממש!{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4596&hilite=9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&st=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=440 שיחות קודש [[תשכ"ז]] (440)].}}

במספר הזדמנויות במענה לאלו ששאלו אודות התרחקותה של [[חב"ד]] מסממנים ציוניים שונים השיב [[הרבי]] שהנהגה זו נובעת מחשש שעל ידי הזדהות עם הציונות תיפגע הפעילות ל[[הפצת היהדות]] בחוגים שונים המתנגדים לה{{הערה|בקשר לחגיגת יום העצמאות - אגרות קודש חלק כ"א ע' כ"ח, ובאגרת מתש"מ למי שתמהה מדוע לא מניפים את דגל ישראל בתהלוכות ל"ג בעומר - קובץ 'ניצוצי אור' ע' 114}}, או משום שהדבר יפגע בפעילות חב"ד במדינות ערב השונות{{הערה|מכתב ה[[מזכירות]] מי"א ניסן תש"כ לרב [[שניאור זלמן סרברנסקי]] - [https://chabad.info/beis-medrash/594953/ לצילום המכתב]}}.

==פירסום הטעות שברעיון "אתחלתא דגאולה"==
{{ערך מורחב|אתחלתא דגאולה}}
למרות ש[[הרבי]] הורה שלא להילחם בנושא, הרבי הורה לעסוק בשלילת הטעות החמורה שכביכול ה[[מדינת ישראל|מדינה]] הינה "[[אתחלתא דגאולה]]". דבר שנוגד להלכה שהרי הרמב"ם שהוא הפוסק היחידי בעניין פוסק שהגאולה תבוא על ידי משיח בלבד, ולכן כל "גאולה" שאינה על ידי משיח אין עליה שם גאולה כלל גם לא אתחלתא.
לאחר ששלל הרבי את הרעיון בשיחה חריפה בחג השבועות{{הערה|נדפס ב"[[תורת מנחם]]" חי"ד עמוד 125 הערה 101}} בשנת [[תשט"ו]], אמר הרבי:'''"ישנם החושבים שדיבורים אלו יזיקו, אך האמת היא שלא זו בלבד שלא יזיקו – אלא שתהיה מהם גם תועלת"'''.

הרבי גם התבטא{{הערה|‏וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה – '''הכרזת "[[אתחלתא דגאולה]]"''' - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש(לע"ע) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו נסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו באה"ק ת"ו וג"כ באופן בלתי טבעי כנ"ל" [[אגרות קודש]], אגרת ט'תריג. וראה באגרת ג'קד‏.}} כי הסיבה היחידה שמצא לנפילת החללים הרבים – היא ההכרזה של ה"[[אתחלתא דגאולה]]"!

הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש על ידי הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו{{הערה|1=[[שבועון כפר חב"ד]], גל' 1210}}. הסופר הרב [[אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה על ידי הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים בטענה "אינני {{מונחון|סאטמר|סאטמערער|חסיד סאטמר}}", למרות זאת ציווה עליו הרבי להמשיך בתוקף – "ודווקא בכיוון שכותב". ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "[[יהדות התורה והמדינה]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]]. כשראה הרבי את החוברת – התבטא כי היא כתובה בפחות מדי חריפות...

באחת ההזדמנויות{{הערה|1=ב[[יחידות]] ביום כ"ג [[שבט]] [[תשי"ח]].}} סיפר הרבי לר' אוריאל שכמה עסקנים חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו הייתה שדוקא משום כך עליו להרבות בכתיבה.

באותה [[יחידות]] הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ב[[יחידות]] קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב"ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי הייתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם{{הערה|1=צילום מכתבו של הר"א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת [[נישואין]] של משפחת בלוי, טבריה, [[אלול]] תשס"ה, ע' 63.}}.

לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי:... כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו'. וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי' לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט על פי המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם [[אתחלתא דגאולה]]...

עם זאת כאשר הכין ר' [[שלום דובער וולף]] [[דובר חב"ד]], ידיעה לתקשורת אודות דברי הרבי בסוגיית תיקון חוק [[מיהו יהודי]] בה כלל גם דברים שהשמיע הרבי באותה הזדמנות בשלילת האמירה שישנה כבר [[אתחלתא דגאולה]], הורה לו הרבי להשמיט את הנושא ולא להיכנס אליו והסביר זאת בכותבו: {{ציטוטון|פשוט שכוונת השידורים (והפרסום בכלל) היא: 1) שיפור '''ותיקון''' דהנ"ל 2) שזהו '''דורש זהירות''' שלא להכניס הצד שכנגד לנצחנות, מלחמה וכיוצא בזה, 3) לא לעורר התנגדות דחוגים המסכימים לתיקון זה, אבל מחולקים עם כו' בעניין אחר, על ידי שיצרפו גם זה לדרישת התיקון. מובן גם כן, שהכתיבה צריכה להיות באופן שיהיה סיכוי שידפיסוהו. וק"ל}}{{הערה|פתקים משולחנו של הרבי, ח"ג ע' 319}}.

== ראו גם ==
*[[ציונות דתית]]
*[[אתחלתא דגאולה]]
*[[יום העצמאות]]

== לקריאה נוספת ==
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש לציונות ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קריית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].

==קישורים חיצוניים==
*[[אוריאל צימר]], '''[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm יהדות התורה והמדינה]''' באתר דעת.
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf בין גלות לגאולה]''', ועד חיילי בית דוד סניף צפת {{PDF}} {{אינפו}} [[ל"ג בעומר]] תשע"ה.
*הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], '''[http://shturem.net/index.php?section=cols&id=588 הרב דרוקמן מגיב לרב שילת]''', [[ז' באייר]] [[תשס"ז]] {{שטורעם}}
*'''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/or-layesharim/or-layesharim01.pdf אור לישרים]''' {{PDF}} - מאמרים ערוכים מאת גדולי ישראל נגד השיטה הציונית, בהוצאת שלמה זלמן לאנדא ויוסף ראבינאוויץ מקאוונא, [[ורשה]], [[תר"ס]].
*הרב יצחק נפרסטק, '''[https://drive.google.com/file/d/1oGKsXt7R2O062O4MPdwgeGLLQ9-y8bQd/view משנת חב"ד בענין הציונות]''', הערות וביאורים גליון 1118 עמוד 125
*הרב שלמה מאייעסקי, '''[https://anash.org/the-rebbes-view-on-zionism-and-israeli-independence/ דעת רבותינו נשיאינו על הציונות]''' {{אנש}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

התנועה הציונית

2022-06-22T11:43:53Z

37.60.47.119: /* האידאולוגיה הציונית */תיקון

'''ציונות''' היא תנועה לאומית שנוסדה לפני כמאה ועשרים שנה, על ידי קבוצת הוגים יהודים ביניהם: בנימין זאב הרצל, ומשה הס. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת ה{{מונחון|לאומיות|כלומר: אידאולוגיה, לפיה יש לעם זכות לקיים ממשל עצמי}} כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות משנית, אם בכלל. לרעיון זה התנגדו [[רבותינו נשיאינו]] בכל תוקף.

==מקור השם==
השם [[ציונות]], שהוטבע על ידי ההוגה נתן בירנבאום, בתיאור תנועת "חובבי ציון", לקוח מהפסוק "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה", בפסוק מכונה [[ירושלים]] בשם ציון. הקונגרס הציוני הראשון, קבל שם זה ככינוי הרשמי של התנועה.

==האידאולוגיה הציונית==
ההשקפה הציונית סוברת שהלאומיות{{הערה|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}} היינו מדינה שפה או מוצא אחיד, באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי; זו הדרך לאחד את העם היהודי ולשומרו כעם; שמירת המצוות נצרכה רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהן. מקימי הציונות, ראו צורך חיוני בהקמת מדינה ליהודים. יעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.

==זרמים בציונות==
*ציונות מדינית - בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.
*ציונות מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי.
*ציונות סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד. ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.
*המזרח"י - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת "המזרחי".
*[[ציונות דתית|דתיים לאומיים]] - ציונות על פי משנת [[הרב קוק]] והרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]].
*ציונות רוויזיוניסטית (מהפכנית) - בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.

===הציונות הדתית===
{{ערך מורחב|ערך=[[ציונות דתית]]}}
'''הציונות הדתית''', רואה את ההתעוררות להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל כחלק מ'תהליך הגאולה'. עיקר השקפת הציונים הדתיים מבוססת על פי משנתו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].

==דעת רבותינו ==
[[קובץ:הכתב והמכתב.jpg|ממוזער|200px|כריכת הקונטרס 'הכתב והמכתב', דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] בשלילת [[התנועה הציונית|הציונות]] (הדפסה מחודשת משנת תש"ל)]]
{{ערך מורחב|ערך=[[הכתב והמכתב]]}}
ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לרב [[שלמה אהרון אהרונסון]] בקשר להתנגדות של הרבי לתנועה הציונית. במכתב התשובה של אדמו"ר הרש"ב, מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. ושהיא אף הרעה לעשות מחברת מפיצי ההשכלה, שהרי מי שנהיה למשכיל יודע שבכך עוזב את מסורת ישראל סבא, לא כן הציונים שפרקו מעליהם עול תומ"צ ואעפ"כ מחשיבים עצמם למחזיקי היהדות, כפי שכתבו "אשר לא זהו יהודי מי שמקיים את המצוות, כי אם מי שהוא ציוני אף שאינו מניח תפילין ואינו שומר את השבת רח"ל". כיוון שלטענתם יהודי הוא לאומי. וגם מה שלפתע נתעוררו לעלות לאה"ק, הוא לא מפני הקדושה שם, אלא מפני שכבר כמעט ונתערבו בגויים רק שהאנטישמיות לא נתנה להם להיות אזרחים במדינתם, ולכן חיפשו הגדרה לעצמם ובזה נתעורר הרצון הלאומי, אך כלל לא אכפת אם יהיה זה בארץ ישראל או בארץ אחרת. ולכן נלחמו רבותינו נשיאנו ברעיון הציוני. [[הרבי]] דוגל בשיטה שיש להפריד בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.

[[אדמו"ר הרש"ב]] ביסס את עמדתו בעיקר על איסור 'שלושת השבועות'{{הערה|ולא רק משום שלא שמרו תורה ומצוות.}} - המובא ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|דף קי"א ע' א'}}, איסור הכולל בין היתר ניסיונות ל[[קץ הגלות|דחיקת הקץ]] על ידי ריבוי תפילות ותחנונים - וקל וחומר במעשים גשמיים. {{ציטוטון|הנה גם אם היו האנשים האלה שלמים עם ה' ותורתו וגם היה מקום לחשוב שישיגו מטרתם אין לנו לשמוע להם לדבר הזה לעשות את גאולתנו בכח עצמינו, והלא '''אין אנו רשאים גם לדחוק את הקץ''' להרבות תחנונים על זה, ו'''כל שכן בכחות ותחבולות גשמיים'''{{הערה|כפירוש ה[[מהרש"א]]:"שלא יעלו יחד ביד חזקה ולבנות להם חומת ירושלים".}}, דהיינו לצאת מהגלות בזרוע אין אנו רשאים ו'''לא בזה תהיה גאולתינו ופדות נפשינו''' ובפרט שהוא נגד תקותינו האמיתי, כי כל צפיותינו ותקוותינו הוא שיביא ה[[קב"ה]] לנו משיח צדקנו במהרה בימינו אמן, כל חפצם לפרוק עול התורה והמצוות והלאומיות תהיה יהדות|ממכתב הרבי הרש"ב{{הערה|נדפס בספר [[אור לישרים]] עמוד 57}}}}.

גם [[אדמו"ר הריי"צ]] נלחם בציונות, ואף התבטא ואמר:" ...כאן אנו נמצאים בגלות בידי אומות העולם, בארץ ישראל נמצאים בגלות בידי יהודים, וקשה יותר להיות בגלות אצל רשעי ישראל מאשר אצל רשעי אומות העולם. הגלות בידי הגויים טובה מהגלות בידי יהודים, הגוי מחזיק את הגוף היהודי בגלות אך עם הנשמה היהודית אין לו עסק, ואילו הרשע היהודי מכניס את הנשמה היהודית בגלות ומחפש לטמא את הנשמה. חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל '''מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות לטמא את קדושת הארץ, לטמא את לשון הקודש'''. והתגברות הקליפה היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים ילדי ישראל, הם רוצים היו לא תהיה להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל. בלשון הקודש שבה ברא הקב"ה את עולמו ונתן לנו את התורה, הם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה. אלה שנמצאים כאן יכולים להיות שבעי רצון על שלא נמצאים שם בארעא דישראל הגלותי, שהאנשים היראים הגרים שם הם עבדים תחת ידי פריצי עמך"{{הערה|ספר השיחות תש"ג.}}.

ההתנגדות לציונות נמשכה על ידי הרבי; הרבי אמר לרב [[חיים מנחם טייכטל]] לגבי אביו, רבי [[ישכר שלמה טייכטל]] מחבר הספרים "משנה שכיר" ו"אם הבנים שמחה", שכשיבוא ל[[ארץ ישראל]] ידפיס את כתבי אביו, ויפרסם שהוא היה {{ציטוטון|אַ ערליכער איד און ווייט פון ציונות}} (=יהודי [[ירא שמים]] ורחוק מציונות), זאת בעקבות טענות שבסוף ימיו רבי ישכר נעשה ציוני{{הערה|{{היברובוקס||הקדמת בן המחבר|53692|'''אם הבנים שמחה''', ירושלים תשע"ג|ללא|עמוד=21}}.}}.

למרות זאת, הרבי אמר שבהקמת [[מדינת ישראל|המדינה]] לא עברו על האיסור של "[[קץ הגלות|דחיקת הקץ]]", משום שהיו אז במצב של פיקוח נפש וזה היה מוכרח{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}.

==דרכי נועם==
הרבי לא גורס ויכוח ציבורי בנושא, כיון שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס ל[[צה"ל|צבא]] (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיוצא בזה, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה"ל: "מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח"{{הערה|1=מפי מי ששמע מפיו, מובא ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].}}.

ביחידות פרטית לרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] בכ"ב סיון תשכ"ז ששאל כיצד לתווך את שיטת חב"ד נגד הציונות עם דרך הקירוב של שיטת חב"ד אמר הרבי: "אמנם צריכים להיות נגד הציונות, אך את האנשים המחזיקים בה באופן אישי יש לקרב, כלומר: מקרבים כל יהודי מאחר שהוא יהודי, אך לא מקרבים יחד איתו את הציונות שבו{{הערה|שיחות קודש תשכ"ז ח"ב ע' 407. וראה תשורה פרידמן תשע"ה ע' 37.}}.

הרבי סיפר באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה"ק, שם יש ענינים שהם [[עבודה זרה]] ממש!{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4596&hilite=9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&st=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=440 שיחות קודש [[תשכ"ז]] (440)].}}

במספר הזדמנויות במענה לאלו ששאלו אודות התרחקותה של [[חב"ד]] מסממנים ציוניים שונים השיב [[הרבי]] שהנהגה זו נובעת מחשש שעל ידי הזדהות עם הציונות תיפגע הפעילות ל[[הפצת היהדות]] בחוגים שונים המתנגדים לה{{הערה|בקשר לחגיגת יום העצמאות - אגרות קודש חלק כ"א ע' כ"ח, ובאגרת מתש"מ למי שתמהה מדוע לא מניפים את דגל ישראל בתהלוכות ל"ג בעומר - קובץ 'ניצוצי אור' ע' 114}}, או משום שהדבר יפגע בפעילות חב"ד במדינות ערב השונות{{הערה|מכתב ה[[מזכירות]] מי"א ניסן תש"כ לרב [[שניאור זלמן סרברנסקי]] - [https://chabad.info/beis-medrash/594953/ לצילום המכתב]}}.

==פירסום הטעות שברעיון "אתחלתא דגאולה"==
{{ערך מורחב|אתחלתא דגאולה}}
למרות ש[[הרבי]] הורה שלא להילחם בנושא, הרבי הורה לעסוק בשלילת הטעות החמורה שכביכול ה[[מדינת ישראל|מדינה]] הינה "[[אתחלתא דגאולה]]". דבר שנוגד להלכה שהרי הרמב"ם שהוא הפוסק היחידי בעניין פוסק שהגאולה תבוא על ידי משיח בלבד, ולכן כל "גאולה" שאינה על ידי משיח אין עליה שם גאולה כלל גם לא אתחלתא.
לאחר ששלל הרבי את הרעיון בשיחה חריפה בחג השבועות{{הערה|נדפס ב"[[תורת מנחם]]" חי"ד עמוד 125 הערה 101}} בשנת [[תשט"ו]], אמר הרבי:'''"ישנם החושבים שדיבורים אלו יזיקו, אך האמת היא שלא זו בלבד שלא יזיקו – אלא שתהיה מהם גם תועלת"'''.

הרבי גם התבטא{{הערה|‏וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה – '''הכרזת "[[אתחלתא דגאולה]]"''' - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש(לע"ע) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו נסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו באה"ק ת"ו וג"כ באופן בלתי טבעי כנ"ל" [[אגרות קודש]], אגרת ט'תריג. וראה באגרת ג'קד‏.}} כי הסיבה היחידה שמצא לנפילת החללים הרבים – היא ההכרזה של ה"[[אתחלתא דגאולה]]"!

הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש על ידי הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו{{הערה|1=[[שבועון כפר חב"ד]], גל' 1210}}. הסופר הרב [[אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה על ידי הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים בטענה "אינני {{מונחון|סאטמר|סאטמערער|חסיד סאטמר}}", למרות זאת ציווה עליו הרבי להמשיך בתוקף – "ודווקא בכיוון שכותב". ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "[[יהדות התורה והמדינה]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]]. כשראה הרבי את החוברת – התבטא כי היא כתובה בפחות מדי חריפות...

באחת ההזדמנויות{{הערה|1=ב[[יחידות]] ביום כ"ג [[שבט]] [[תשי"ח]].}} סיפר הרבי לר' אוריאל שכמה עסקנים חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו הייתה שדוקא משום כך עליו להרבות בכתיבה.

באותה [[יחידות]] הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ב[[יחידות]] קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב"ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי הייתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם{{הערה|1=צילום מכתבו של הר"א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת [[נישואין]] של משפחת בלוי, טבריה, [[אלול]] תשס"ה, ע' 63.}}.

לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי:... כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו'. וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי' לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט על פי המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם [[אתחלתא דגאולה]]...

עם זאת כאשר הכין ר' [[שלום דובער וולף]] [[דובר חב"ד]], ידיעה לתקשורת אודות דברי הרבי בסוגיית תיקון חוק [[מיהו יהודי]] בה כלל גם דברים שהשמיע הרבי באותה הזדמנות בשלילת האמירה שישנה כבר [[אתחלתא דגאולה]], הורה לו הרבי להשמיט את הנושא ולא להיכנס אליו והסביר זאת בכותבו: {{ציטוטון|פשוט שכוונת השידורים (והפרסום בכלל) היא: 1) שיפור '''ותיקון''' דהנ"ל 2) שזהו '''דורש זהירות''' שלא להכניס הצד שכנגד לנצחנות, מלחמה וכיוצא בזה, 3) לא לעורר התנגדות דחוגים המסכימים לתיקון זה, אבל מחולקים עם כו' בעניין אחר, על ידי שיצרפו גם זה לדרישת התיקון. מובן גם כן, שהכתיבה צריכה להיות באופן שיהיה סיכוי שידפיסוהו. וק"ל}}{{הערה|פתקים משולחנו של הרבי, ח"ג ע' 319}}.

== ראו גם ==
*[[ציונות דתית]]
*[[אתחלתא דגאולה]]
*[[יום העצמאות]]

== לקריאה נוספת ==
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש לציונות ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קריית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].

==קישורים חיצוניים==
*[[אוריאל צימר]], '''[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm יהדות התורה והמדינה]''' באתר דעת.
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf בין גלות לגאולה]''', ועד חיילי בית דוד סניף צפת {{PDF}} {{אינפו}} [[ל"ג בעומר]] תשע"ה.
*הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], '''[http://shturem.net/index.php?section=cols&id=588 הרב דרוקמן מגיב לרב שילת]''', [[ז' באייר]] [[תשס"ז]] {{שטורעם}}
*'''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/or-layesharim/or-layesharim01.pdf אור לישרים]''' {{PDF}} - מאמרים ערוכים מאת גדולי ישראל נגד השיטה הציונית, בהוצאת שלמה זלמן לאנדא ויוסף ראבינאוויץ מקאוונא, [[ורשה]], [[תר"ס]].
*הרב יצחק נפרסטק, '''[https://drive.google.com/file/d/1oGKsXt7R2O062O4MPdwgeGLLQ9-y8bQd/view משנת חב"ד בענין הציונות]''', הערות וביאורים גליון 1118 עמוד 125
*הרב שלמה מאייעסקי, '''[https://anash.org/the-rebbes-view-on-zionism-and-israeli-independence/ דעת רבותינו נשיאינו על הציונות]''' {{אנש}} (אנגלית)

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

אברהם יצחק קוק

2022-06-22T10:01:08Z

37.60.47.119: /* ביקורת */תיקון טעות

{{דמות
|שם=הרב אברהם יצחק הכהן קוק
|תמונה=[[קובץ:הרב קוק.jpg|250px]]
|כינוי=הרב הראשי
|תאריך לידה=[[ט"ז אלול]]
|מקום לידה=גרייבה, לטביה
|תאריך פטירה=[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]]
|מקום פעילות=זוומיל, בויסק, יפו, [[ירושלים]]
|רבותיו=ה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר (בגרייבה), הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ (בלוצין), חותנו הרב אדר"ת, הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא וחתניו (הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג - ב[[סמרגון]]), הנצי"ב (בוולוז'ין) הרב שלמה אלישיב (בעל ה"לשם")
}}
הרב '''אברהם יצחק הכהן קוק''' ([[ט"ז אלול]] [[תרכ"ה]] - [[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], מכונה בראשי תיבות '''הראי"ה קוק'''), היה [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשון]] של [[הרבנות הראשית]], מייסד ישיבת "מרכז הרב" ב[[ירושלים]], וממעצבי השיטה הרעיונית של [[הציונות הדתית]].

==תולדות חיים==

הרב קוק נולד ב[[ט"ז באלול]] [[תרכ"ה]] בעיירה גרייבה במחוז [[דווינסק]] בלטביה כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה [[דווינסק]] (דננבורג בפי היהודים אז). אמו פרל זלטא הייתה בת ר' רפאל פלמן, מחסידיו הקרובים של ה[[צמח צדק]]. כן שמע דברי חסידות בדרך חב"ד מה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר שהיה בגרייבה. אביו של ר' רפאל, הרב אברהם פלמן, היה משומעי לקחו של [[הגר"א]] והשאיר אחריו חמישה כרכים של כתבים ב[[קבלה]]. אביו של הרב קוק, הרב שלמה זלמן, היה ממשפחת [[מתנגדים]] אך סבו או אב סבו, הרב יצחק הכהן כ"ץ שכונה "רבי יצחק מגיד", נעשה חסיד ואמו התעלפה כשמעה על כך.

למד בבתי המדרש בלוצין וב[[סמרגון]] ובישיבת וולוז'ין. ב[[ניסן]] [[תרמ"ו]] [[נישואין|נשא לאישה]] את אלטה בת-שבע, בת האדר"ת שנפטרה בדמי ימיה בתרמ"ט. בתר"ן [[נישואין|נשא]] את רייזה-רבקה, בת אחיו התאום של האדר"ת, צבי יהודה. בגיל 23 נבחר כרב העיירה זווימל ב[[ליטא]] ובתרנ"ה נבחר כרבה של העיירה בויסק בלטביה.

הוא קיבל מקהילות סלנט וקובנה הזמנות לכהן כרבן, מווילנה קיבל הזמנה להיות מגיד מישרים, וכן קיבל מהרב אליעזר גורדון, ראב"ד טלז וראש ישיבת טלז הזמנה למשרת [[משגיח]] בישיבתו. אך הוא העדיף את הצעתה של קהילת יפו ובבכ"ח ב[[אייר]] [[תרס"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות, שם פישר בין קהילת [[חב"ד]] ל[[מתנגד]]ים ובין האשכנזים לספרדים.

בסוף [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בכדי לחזק עליית יהודים שומ"ת לארץ ישראל. אך עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא התבטלה והרב קוק נותר באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בס. גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי [[בעלז]] בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב"די ר' [[שמעון גליצנשטיין]].

בג' ב[[אלול]] [[תרע"ט]] חזר לארץ לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. לאחר התלבטותו נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. עם זאת חלק גדול מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו בשל דיעותיו המתקדמות, ובעקבות זאת הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] ותוארו הוא: 'גאב"ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב"ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב"ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]]. גם רבי [[חיים נאה]], פעל יחד עם הרב זוננפלד נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כנסיונותיו להחדרת הנהגות חדשניות בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}.

בשנת [[תרפ"א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא [[גוף]] זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי בארץ ישראל והרב יעקב מאיר מונה להיות הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בארץ ישראל.

בשנת [[תרפ"ד]] הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].

חיבר ספרי [[הלכה]] רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו.

נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], במלאת שש עשרה שנה בדיוק לשובו לארץ הקודש והתיישבותו ב[[ירושלים]], נטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]
הרב קוק הוא מגזע חסידי [[אדמו"ר הצמח-צדק]] מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו פערל-ז'אלאטה הייתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל החבד"י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את ה[[משפיע]]-ה[[חוזר]] הגדול ר' [[יחזקאל יאנווער]] "החוזר מקאפוסט" לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של "החוזר" והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו.

על יחסו לתורת חסידות חב"ד ניתן לקרוא במכתבו לרש"ז סלונים (י"ט תמוז תר"פ):"אמנם גדול ונשגב הוא הלמוד במקצוע החב"ד. המקצוע המחכים והמאיר ביותר את תורת הרב קדוש ישראל הבעש"ט נ"ע, שבוודאי לגאולה הוכן. אמנם, אני רגיל תמיד להעיר את גדולי עמנו, שלא להסתפק רק במקצוע אחד, גם בחלק הרוחני שבתורה..."{{הערה|אגרות הראי"ה ח"ד אגרת א'מד [מתוך ההדרה אינטרנטית].}}.

ב[[י' בכסלו]] [[תר"פ]] שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים{{הערה|במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי [[ירושלים]] להדר"ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר"ג ולהסכים לרצון ירושלים..."}}. בין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן. זאת לעומת שאר נציגי חב"ד שהזמינו את הרב [[יוסף חיים זוננפלד|זוננפלד]] דוקא לכהן כרב{{הערה|ראה בערכו.}}.

בחורף תרפ"א ניסה לפשר בסכסוך שבין כולל חב"ד ליובאוויטש לכולל חב"ד בוברויסק{{הערה|ראה אגרות הראי"ה שם אגרות א'פ, א'קסה.}}.

===עם אדמו"ר הריי"צ===
בערב ראש חודש תמוז [[תרפ"ז]], בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר אדמו"ר הריי"צ]], שיגר הרב קוק מברק אל משרדי ארגון הג'וינט ב[[ארצות הברית]]: {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}.

לקראת י"ב תמוז [[תרפ"ח]] פרסם הרב קוק מודעה בעיתון מהתקופה, יחד עם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], הקוראת לציבור להשתתף בהתוועדות י"ב תמוז לרגל שחרור הרבי הריי"צ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129162 לקריאת המכתב] {{COL}}}}.

במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]] בשנת תרפ"ט, בצהרי יום ו' ג' מנ"א, הלך יחד עם כמה מזקני החסידים להפגש עם הרב קוק. לקבלת הפנים במשרד הרב הראשי הוזמנו גם הרב יעקב משה חרל"פ, הרב דובער קוק ועוד. הרב קוק אמר בהתרגשות לרבי שלמרות שע"פ הלכה אינו יכול לברך "שהחיינו" על ראייתו כי לא ראהו מעולם, מ"מ יש לו רצון עז לברך על סמך ההכרות עימו בקשרי מכתבים וכו'{{הערה|מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א ע' כו.}}. בין הנושאים שדוברו שם היו עניני הכלל, כשהרב קוק ממליץ לרבי הריי"צ על אנשים נחשבים באמריקה מהם יכול לבקש עזרה עבור יהודי רוסיה{{הערה|שבחי הראי"ה ע' רלב בשם הרב רפאל קוק.}}, כמו כן הוזכר שם{{הערה|שם ע' רל בשם הרב אריה לוין, וראה בפרטות את סיפור המעשה באופן אחר קצת בספר דרך אבות ע' שי, ג"כ בשם הרב לוין.}} ע"ד הסיפור{{הערה|ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ב ע' קה - לרב לוין הנ"ל.}} שאדמו"ר האמצעי ידע בחכמת הרפואה מה שהתגלה למדענים רק בעת האחרונה. לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א".

לאחר פגישתו של אדמו"ר הריי"צ עם הרב קוק פורסמו שלטים מזויפים שבה חסידות חב"ד מתנצלת על פגישתה עם אותו ציוני{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1553 לקריאת המודעות המזוייפות]}}, כמובן שחסידות חב"ד מיד יצאה בהכחשה נגד הדבר הזה{{הערה|ההכחשה פורסמה ע"י חתן הרבי הר' שמריהו גוראריה וכן ע"י מנהלי ורבני ישיבת "תורת אמת" בירושלים - בכתבי עיתונות, ניתן לראות בעיתון הארץ ה' מנחם אב תרפ"ט 11.08.1929 בתחתית העמוד הראשי}}.

האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' ע' ר', מדברת על [[פרעות תרפ"ט]], ובה כותב האדמו"ר גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&pgnum=266 ראה המכתב באגרות קודש]}}
ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א".

סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מ[[רוסיה|ברית המועצות]].

בקיץ של שנת [[תרצ"ה]] פנה מנהל ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] אל אדמו"ר הריי"צ בקשר למעורבותו של הרב קוק בסדרי הישיבה, ואדמו"ר הריי"צ לא קיבל את הדברים ופנה ישירות לרב קוק כדי לברר עמו את תוכן ההתרחשויות וליישר את ההדורים על הצד הטוב ביותר{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/647390/ מכתב אדמו"ר הריי"צ אל הרב שלמה זלמן הבלין] {{COL}}}}.

מספר חודשים מאוחר יותר כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב"ד להתפלל עבורו, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב מיוחד, בכ"ד תמוז תרצ"ה, בו הודיע כי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] שב[[פולין]] התפללו לרפואתו. בפתיחת המכתב{{הערה|ליקוטי הראי"ה 469-470.}}, מכנה אדמו"ר הריי"צ את הרב קוק: "כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם-תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, עמוד הימני, פטיש החזק. בעל מדות תרומיות, כבוד שם תפארתו מוהר"ר..."

באלול תרצ"ה, לאחר פטירת הרב קוק, שלח הרבי הריי"צ מכתב ניחומים לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה. (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יז, עמ' קנד.) לרב צבי יהודה קוק היה קשר לרבי הריי"צ, שהתבטא בין היתר במאמר "שר התורה של חסד" שכתב אודות הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ט, ובו כותב, בין היתר: "...כ"ק מרן רבי יוסף יצחק שליט"א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב"ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה"מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו"... (לנתיבות ישראל, חלק ב, מאמר שביעי, עמ' מא ואילך).

===עם הרבי===
במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות קודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}. אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה"{{הערה|אגרות הראיה עמ' צב}}.
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל (אג"ק ח"ג, איגרת תכח). כמו כן, ישנה איגרת בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק, שנשלח לו על ידי הרב דוד כהן (הרב הנזיר), תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות" להרב קוק (אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז).

==ביקורת==
הרבי התנגד בחריפות להשקפת הציונות הדתית הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה'. הרב אברהם יצחק קוק כינה את הרצל בהספדו עליו כ"עקבא דמשיח בן יוסף". ראה [[מדינת ישראל|[[מדינת ישראל]]

==ראו גם==

*[[אדמו"ר הריי"צ]]
* [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש]]

==לקריאה נוספת==

*הרב [[שלמה יוסף זוין]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33467&st=&pgnum=184&hilite= אישים ושיטות].

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/129162 המכתב של הרב קוק על י"ב תמוז נשלף - ושמט את הטענות כולן]'''{{COL|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62320 כך פעל הרב קוק להצלת הרבי הריי"צ] - {{אינפו}}
*[http://moreshet.co.il/beit-harav בית הרב קוק] אתר מורשת
*[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/154078 סרט וידאו] באורך מלא, על חייו ופועלו של הרב קוק {{וידאו}}
*[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=6692 הרב קוק הרב סולובייצ'יק חב"ד רוזנצווייג הרב אליהו בן אמוזג], שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר 'מכון מאיר' {{וידאו}}
*'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_139.pdf הרב קוק ותורת החסידות]''', [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 139 - פרשת ראה אב תשע"ו
*[[הרבי הריי"צ]], [http://machonso.org/hamaayan/?gilayon=46&id=1390 "הזמנת הראי"ה קוק זצ"ל ובקשת ברכה ממנו"], '''המעין''', 222 [נז, ד], תמוז תשע"ז

{{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ט"ז אדר]] - [[תרפ"א]] - [[ג' אלול]] - [[תרצ"ה]]}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוק, אברהם יצחק}}
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ה]]

אברהם יצחק קוק

2022-06-22T10:00:52Z

37.60.47.119: /* ביקורת */תיקון

{{דמות
|שם=הרב אברהם יצחק הכהן קוק
|תמונה=[[קובץ:הרב קוק.jpg|250px]]
|כינוי=הרב הראשי
|תאריך לידה=[[ט"ז אלול]]
|מקום לידה=גרייבה, לטביה
|תאריך פטירה=[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום קבורה=[[הר הזיתים]], [[ירושלים]]
|מקום פעילות=זוומיל, בויסק, יפו, [[ירושלים]]
|רבותיו=ה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר (בגרייבה), הרב אליעזר דון יחיא והרב יעקב רבינוביץ (בלוצין), חותנו הרב אדר"ת, הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק, הרב נח חיים אברהם שפירא וחתניו (הרב תנחום גרשון ביליצקי והרב מנשה יוסף גינצבורג - ב[[סמרגון]]), הנצי"ב (בוולוז'ין) הרב שלמה אלישיב (בעל ה"לשם")
}}
הרב '''אברהם יצחק הכהן קוק''' ([[ט"ז אלול]] [[תרכ"ה]] - [[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], מכונה בראשי תיבות '''הראי"ה קוק'''), היה [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשון]] של [[הרבנות הראשית]], מייסד ישיבת "מרכז הרב" ב[[ירושלים]], וממעצבי השיטה הרעיונית של [[הציונות הדתית]].

==תולדות חיים==

הרב קוק נולד ב[[ט"ז באלול]] [[תרכ"ה]] בעיירה גרייבה במחוז [[דווינסק]] בלטביה כשהנהר דווינה זורם בינה לבין העיר הגדולה [[דווינסק]] (דננבורג בפי היהודים אז). אמו פרל זלטא הייתה בת ר' רפאל פלמן, מחסידיו הקרובים של ה[[צמח צדק]]. כן שמע דברי חסידות בדרך חב"ד מה[[משפיע]] ר' יחזקאל יאנובר שהיה בגרייבה. אביו של ר' רפאל, הרב אברהם פלמן, היה משומעי לקחו של [[הגר"א]] והשאיר אחריו חמישה כרכים של כתבים ב[[קבלה]]. אביו של הרב קוק, הרב שלמה זלמן, היה ממשפחת [[מתנגדים]] אך סבו או אב סבו, הרב יצחק הכהן כ"ץ שכונה "רבי יצחק מגיד", נעשה חסיד ואמו התעלפה כשמעה על כך.

למד בבתי המדרש בלוצין וב[[סמרגון]] ובישיבת וולוז'ין. ב[[ניסן]] [[תרמ"ו]] [[נישואין|נשא לאישה]] את אלטה בת-שבע, בת האדר"ת שנפטרה בדמי ימיה בתרמ"ט. בתר"ן [[נישואין|נשא]] את רייזה-רבקה, בת אחיו התאום של האדר"ת, צבי יהודה. בגיל 23 נבחר כרב העיירה זווימל ב[[ליטא]] ובתרנ"ה נבחר כרבה של העיירה בויסק בלטביה.

הוא קיבל מקהילות סלנט וקובנה הזמנות לכהן כרבן, מווילנה קיבל הזמנה להיות מגיד מישרים, וכן קיבל מהרב אליעזר גורדון, ראב"ד טלז וראש ישיבת טלז הזמנה למשרת [[משגיח]] בישיבתו. אך הוא העדיף את הצעתה של קהילת יפו ובבכ"ח ב[[אייר]] [[תרס"ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות, שם פישר בין קהילת [[חב"ד]] ל[[מתנגד]]ים ובין האשכנזים לספרדים.

בסוף [[תרע"ד]] יצא לברלין להשתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בכדי לחזק עליית יהודים שומ"ת לארץ ישראל. אך עקב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היא התבטלה והרב קוק נותר באירופה ללא יכולת לשוב ארצה. זמן מה שהה בס. גאלן בשווייץ עד שהוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, והוא נעתר להזמנה לאחר שקהילת חסידי [[בעלז]] בלונדון קיבלה את תנאו שברגע שיתאפשר לחזור לארץ ישראל, הוא יחזור מיידית אליה. בתקופה זו שימש כמזכירו ומשמשו החסיד החב"די ר' [[שמעון גליצנשטיין]].

בג' ב[[אלול]] [[תרע"ט]] חזר לארץ לאחר שהוזמן בידי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רבי מאיר בעל הנס' לכהן כרבה האשכנזי הראשי של ירושלים. לאחר התלבטותו נענה להפצרות הרבות ובטבת תר"ף התקבל רשמית כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. עם זאת חלק גדול מהקהילה האשכנזית התנגד למינויו בשל דיעותיו המתקדמות, ובעקבות זאת הקימו את [[העדה החרדית]] ולרבה נבחר הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] ותוארו הוא: 'גאב"ד העדה החרדית', במערכה זו היו רוב חסידי חב"ד לצד הרב זוננפלד, בהסתייגות מדרכו הציונית של הרב קוק, שמנוגדת לדרך חב"ד, ובין המכתירים של הרב זוננפלד נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]]. גם רבי [[חיים נאה]], פעל יחד עם הרב זוננפלד נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כנסיונותיו להחדרת הנהגות חדשניות בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}.

בשנת [[תרפ"א]] הקים הממשל הבריטי בארץ מוסד רבנות כללי, שיועד לייצג את תושבים היהודים של ארץ ישראל בפני השלטונות (לאחר הקמת המדינה נקרא [[גוף]] זה בשם [[הרבנות הראשית לישראל]]) והרב קוק מונה לכהן כרבה הראשי האשכנזי בארץ ישראל והרב יעקב מאיר מונה להיות הראשון לציון והרב הראשי הספרדי בארץ ישראל.

בשנת [[תרפ"ד]] הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].

חיבר ספרי [[הלכה]] רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו.

נפטר ב[[ג' אלול]] [[תרצ"ה]], במלאת שש עשרה שנה בדיוק לשובו לארץ הקודש והתיישבותו ב[[ירושלים]], נטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:מברק קוק על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מברקו של הרב קוק להצלת אדמו"ר הריי"צ מהמאסר (תרגום): {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}]]
הרב קוק הוא מגזע חסידי [[אדמו"ר הצמח-צדק]] מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו פערל-ז'אלאטה הייתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל החבד"י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את ה[[משפיע]]-ה[[חוזר]] הגדול ר' [[יחזקאל יאנווער]] "החוזר מקאפוסט" לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של "החוזר" והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו.

על יחסו לתורת חסידות חב"ד ניתן לקרוא במכתבו לרש"ז סלונים (י"ט תמוז תר"פ):"אמנם גדול ונשגב הוא הלמוד במקצוע החב"ד. המקצוע המחכים והמאיר ביותר את תורת הרב קדוש ישראל הבעש"ט נ"ע, שבוודאי לגאולה הוכן. אמנם, אני רגיל תמיד להעיר את גדולי עמנו, שלא להסתפק רק במקצוע אחד, גם בחלק הרוחני שבתורה..."{{הערה|אגרות הראי"ה ח"ד אגרת א'מד [מתוך ההדרה אינטרנטית].}}.

ב[[י' בכסלו]] [[תר"פ]] שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים{{הערה|במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי [[ירושלים]] להדר"ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר"ג ולהסכים לרצון ירושלים..."}}. בין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן. זאת לעומת שאר נציגי חב"ד שהזמינו את הרב [[יוסף חיים זוננפלד|זוננפלד]] דוקא לכהן כרב{{הערה|ראה בערכו.}}.

בחורף תרפ"א ניסה לפשר בסכסוך שבין כולל חב"ד ליובאוויטש לכולל חב"ד בוברויסק{{הערה|ראה אגרות הראי"ה שם אגרות א'פ, א'קסה.}}.

===עם אדמו"ר הריי"צ===
בערב ראש חודש תמוז [[תרפ"ז]], בעת [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר אדמו"ר הריי"צ]], שיגר הרב קוק מברק אל משרדי ארגון הג'וינט ב[[ארצות הברית]]: {{ציטוטון|מידע חמור התקבל. הרבי שניאורסון מליובאוויטש נאסר בלנינגרד על ידי הבולשביקים. לנסות מקסימום כדי לשחרר. לדווח תוצאות}}.

לקראת י"ב תמוז [[תרפ"ח]] פרסם הרב קוק מודעה בעיתון מהתקופה, יחד עם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], הקוראת לציבור להשתתף בהתוועדות י"ב תמוז לרגל שחרור הרבי הריי"צ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/129162 לקריאת המכתב] {{COL}}}}.

במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]] בשנת תרפ"ט, בצהרי יום ו' ג' מנ"א, הלך יחד עם כמה מזקני החסידים להפגש עם הרב קוק. לקבלת הפנים במשרד הרב הראשי הוזמנו גם הרב יעקב משה חרל"פ, הרב דובער קוק ועוד. הרב קוק אמר בהתרגשות לרבי שלמרות שע"פ הלכה אינו יכול לברך "שהחיינו" על ראייתו כי לא ראהו מעולם, מ"מ יש לו רצון עז לברך על סמך ההכרות עימו בקשרי מכתבים וכו'{{הערה|מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א ע' כו.}}. בין הנושאים שדוברו שם היו עניני הכלל, כשהרב קוק ממליץ לרבי הריי"צ על אנשים נחשבים באמריקה מהם יכול לבקש עזרה עבור יהודי רוסיה{{הערה|שבחי הראי"ה ע' רלב בשם הרב רפאל קוק.}}, כמו כן הוזכר שם{{הערה|שם ע' רל בשם הרב אריה לוין, וראה בפרטות את סיפור המעשה באופן אחר קצת בספר דרך אבות ע' שי, ג"כ בשם הרב לוין.}} ע"ד הסיפור{{הערה|ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ב ע' קה - לרב לוין הנ"ל.}} שאדמו"ר האמצעי ידע בחכמת הרפואה מה שהתגלה למדענים רק בעת האחרונה. לאחר הביקור, שלח אדמו"ר הריי"צ אגרת אל הרב קוק: "כבוד ידידי הרה"ג הנודע והמפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב עה"י פטה"ח כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א".

לאחר פגישתו של אדמו"ר הריי"צ עם הרב קוק פורסמו שלטים מזויפים שבה חסידות חב"ד מתנצלת על פגישתה עם אותו ציוני{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1553 לקריאת המודעות המזוייפות]}}, כמובן שחסידות חב"ד מיד יצאה בהכחשה נגד הדבר הזה{{הערה|ההכחשה פורסמה ע"י חתן הרבי הר' שמריהו גוראריה וכן ע"י מנהלי ורבני ישיבת "תורת אמת" בירושלים - בכתבי עיתונות, ניתן לראות בעיתון הארץ ה' מנחם אב תרפ"ט 11.08.1929 בתחתית העמוד הראשי}}.

האגרת עצמה המודפסת באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' ע' ר', מדברת על [[פרעות תרפ"ט]], ובה כותב האדמו"ר גם: "ועתה לקראת השנה החדשה... הנני לברך את כת"ר שליט"א ולהתברך מאתו בברכת שנה טובה ומתוקה"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%99+%D7%92%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&pgnum=266 ראה המכתב באגרות קודש]}}
ולסיום לאחר החתימה: "פ"ש וברכה לבנו הרה"ג רבי צבי יהודה שליט"א".

סייע ליהודים רבים ובהם חסידי חב"ד לצאת מ[[רוסיה|ברית המועצות]].

בקיץ של שנת [[תרצ"ה]] פנה מנהל ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] אל אדמו"ר הריי"צ בקשר למעורבותו של הרב קוק בסדרי הישיבה, ואדמו"ר הריי"צ לא קיבל את הדברים ופנה ישירות לרב קוק כדי לברר עמו את תוכן ההתרחשויות וליישר את ההדורים על הצד הטוב ביותר{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/647390/ מכתב אדמו"ר הריי"צ אל הרב שלמה זלמן הבלין] {{COL}}}}.

מספר חודשים מאוחר יותר כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב"ד להתפלל עבורו, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב מיוחד, בכ"ד תמוז תרצ"ה, בו הודיע כי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] שב[[פולין]] התפללו לרפואתו. בפתיחת המכתב{{הערה|ליקוטי הראי"ה 469-470.}}, מכנה אדמו"ר הריי"צ את הרב קוק: "כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם-תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, עמוד הימני, פטיש החזק. בעל מדות תרומיות, כבוד שם תפארתו מוהר"ר..."

באלול תרצ"ה, לאחר פטירת הרב קוק, שלח הרבי הריי"צ מכתב ניחומים לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה. (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יז, עמ' קנד.) לרב צבי יהודה קוק היה קשר לרבי הריי"צ, שהתבטא בין היתר במאמר "שר התורה של חסד" שכתב אודות הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ט, ובו כותב, בין היתר: "...כ"ק מרן רבי יוסף יצחק שליט"א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב"ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה"מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו"... (לנתיבות ישראל, חלק ב, מאמר שביעי, עמ' מא ואילך).

===עם הרבי===
במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות קודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}. אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה"{{הערה|אגרות הראיה עמ' צב}}.
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל (אג"ק ח"ג, איגרת תכח). כמו כן, ישנה איגרת בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק, שנשלח לו על ידי הרב דוד כהן (הרב הנזיר), תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות" להרב קוק (אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז).

==ביקורת==
הרבי התנגד בחריפות להשקפת הציונות הדתית הסוברת שהקמת מדינה ישראל היא בגדר 'אתחלתא דגאולה'
הרב אברהם יצחק קוק כינה את הרצל בהספדו עליו כ"עקבא דמשיח בן יוסף". ראה [[מדינת ישראל|[[מדינת ישראל]]

==ראו גם==

*[[אדמו"ר הריי"צ]]
* [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש]]

==לקריאה נוספת==

*הרב [[שלמה יוסף זוין]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33467&st=&pgnum=184&hilite= אישים ושיטות].

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[שמעון אייזנבך]], '''[https://col.org.il/news/129162 המכתב של הרב קוק על י"ב תמוז נשלף - ושמט את הטענות כולן]'''{{COL|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62320 כך פעל הרב קוק להצלת הרבי הריי"צ] - {{אינפו}}
*[http://moreshet.co.il/beit-harav בית הרב קוק] אתר מורשת
*[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/154078 סרט וידאו] באורך מלא, על חייו ופועלו של הרב קוק {{וידאו}}
*[http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=6692 הרב קוק הרב סולובייצ'יק חב"ד רוזנצווייג הרב אליהו בן אמוזג], שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר 'מכון מאיר' {{וידאו}}
*'''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_139.pdf הרב קוק ותורת החסידות]''', [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 139 - פרשת ראה אב תשע"ו
*[[הרבי הריי"צ]], [http://machonso.org/hamaayan/?gilayon=46&id=1390 "הזמנת הראי"ה קוק זצ"ל ובקשת ברכה ממנו"], '''המעין''', 222 [נז, ד], תמוז תשע"ז

{{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ט"ז אדר]] - [[תרפ"א]] - [[ג' אלול]] - [[תרצ"ה]]}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוק, אברהם יצחק}}
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ה]]

חסידות סלונים

2022-06-22T09:55:48Z

37.60.47.119: /* היסטוריה */תקן

{{לעריכה}}
[[קובץ:סלאנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים רבינוביץ]], השליח בעיר בריסק, עם האדמו"ר מסלאנים.]]

'''חסידות סלונים''' (ב[[אידיש|שפת המקור]]: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה במערב רוסיה הלבנה בדור החמישי של החסידות, כענף של חסידות קוברין{{הערה|רבי משה מקוברין היה ממשיכו של רבי נח מלעכוויטש, ממשיך דרכו של אביו רבי מרדכי, תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]] תלמיד רבי [[אהרן מקרלין]] תלמידו של [[המגיד ממעזריטש]].}} שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס בשנת [[תרי"ח]]. משנת [[תשמ"א]] מחולקת החסידות לשתי חצרות הפועלות שתיהן ב[[ירושלים]], האחת בהנהגתו של רבי [[שמואל ברזובסקי]] והשניה בראשות רבי [[אברהם וינברג]], והן כוללות יחד כאלפיים בתי אב.

==היסטוריה==
חסידות סלונים נוסדה בשנת ה'[[תרי"ח]] (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי [[משה מקוברין]] ([[כ"ט בניסן]] ה'תרי"ח), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב [[אברהם וינברג (הראשון)]] (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, 'יסוד העבודה', העוסק ביסודות ועיקרי ה[[חסידות]]. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון 'באר אברהם' על התורה, 'חסד לאברהם', העוסק בענייני [[קבלה]], 'באר אברהם' על ה[[מכילתא]] ועוד. נפטר ב[[י"א בחשוון]] ה'[[תרמ"ד]] (1883).

לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי [[שמואל וינברג]] (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמו"רים). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו ב[[י"ט בשבט]] ה'[[תרע"ו]] (1916) בוורשה. מבין אדמו"רי סלונים היה האדמו"ר בקשר הדוק עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים ביקר אצל הרבי הרש"ב בכ' בטבת תרס"ב, בקשר ליסוד 'אגודת מחזיקי הדת', ושמו נזכר פעמים רבות באיגרות-קדשו.

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב פונה אליו בשורות הבאות (אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב, כרך ג, עמ' שסג):
"ככבוד הרב הקדוש המפורסם שלשלת היוחסין מגזע אראלים ותרשישים דורש טובת עמו בכל לב ובכל נפש בנן של קדושים כשבת תחכמוני מוהר"ר שמואל שליט"א".

ואודותיו מתבטא (שם עמ' שמא; וראה גם 'נשיאי חב"ד ובני דורם' [אה"ק תשל"ב] עמ' 93-91):"הרב מסלאנים... עוסק... בדבר החזקת הדת אשר נחיצות הדבר גדול מאד והרבה רבנים נתעוררו בזה בחוזק".

לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכו היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג{{הערה|אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.}} והאח השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל [[הבית אברהם]] (נפטר [[תרצ"ג]]), ממשיך דרכו היה בנו רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח ב[[שואה]].

לאחר [[השואה]] התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו ב[[י"ב בטבת]] ה'[[תשי"ד]].

לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי [[אברהם וינברג]] השלישי (ה"ברכת אברהם"), בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך ה[[חרדים|חרדי]] בארץ ישראל ושימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]]. נכדתו מרת שרה רחל נישאה לרב [[עזרא בנימין שוחט]] ראש [[ישיבת "אור אלחנן"]] חב"ד בלוס אנג'לס.

עוד בחיי חותנו, ביוזמת עסקני הקהילה, מונה כממלא מקומו חתנו [[רבי שלום נח ברזובסקי]] שכיהן בעברו כראש ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], לאדמו"ר מסלונים, והוא זכה לפרסום רב בשל סדרת ספריו "נתיבות שלום".

לאחר פטירתו של האדמו"ר הזקן, רבי אברהם וינברג, פרשה קבוצה של חסידי סלונים{{הערה|שלא קיבלו את מרותו של רבי שלום נח ברזובסקי היות וראו בהכתרתו מעין פגיעה בכבודו של הרבי בעודו בחיים, אף שכבר היה חלוש במשך שנים רבות ובפועל לא שימש בהנהגת הקהילה.}} וקיבלה את מרותו של חתן נכדתו הרב אברהם וינברג האדמו"ר מסלאנים{{הערה|1=ששימש בעברו כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וזמן קצר לאחר שהתמנה כאדמו"ר, ביקר אצל הרבי ב[[י' חשון]] [[תשמ"ג]], ראו [https://col.org.il/news/129294 תיאור הביקור] מפי הרב שמעון אייזנבאך.}}, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם '''סלאנים''', בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם '''סלונים'''.

האדמו"ר רבי שלום-נח ברזובסקי (תרע"ג–תשס"א) שימש יותר משנה ר"מ בישיבת אחי-תמימים בתל-אביב (מניסן ת"ש עד אלול תש"א), וכמה מסמכים הקשורים בעבודתו בקודש זו צולמו בספר 'ממלכת התורה' עמ' 118. בנו, ממשיך דרכו, האדמו"ר רבי שמואל שליט"א, ביקר ב'יחידות' אצל הרבי בחודש שבט תשמ"ג, ולימים גילה טפח מאותה 'יחידות':

א. במהלך השיחה התבטא הרבי כמה פעמים: "אביכם היה אצלי" [והדבר פלא, כי אאמו"ר בפועל מעולם לא יצא מארץ-הקודש. ולדעתי ההסבר בזה על-פי מה שכתב המגיד מקוזניץ (בפירושו להגדה של פסח, גבורות ישראל, ד"ה ובאותות זה המטה בסופו): "ויש אדם שיוכל להביא אליו נשמת אדם ולדבר עמה הגם שהאדם בחיים חיותו", ומכאן שצדיקים יכולים להיפגש בנפשותיהם גם בלי נוכחות הגוף הגשמי]. [הערת מגיש הרשימה מרדכי מנשה לאופר: הרבי עצמו התבטא כגון דא (ראה לדוגמה ברשימת הרה"ג רבי קלמן כהנא – ב'ספר היובל קרנות צדיק' עמ' תכד): "אף פעם לא היה מר אצלי... אבל לאמיתו של דבר מצוי הוא אצלי... מספריו נמצאים אצלי" (וכדרשת חז"ל "אנכי" – אנא נפשי כתבית יהבית)].

ב. נתבקשתי עניין על-טבעי, שאסע למונטריאול וכו', לא ירדתי לסוף דעתו הקדושה – פלא. דברים נסתרים.

ג. נשאלתי מדוע לומדי התורה ועוסקים בעיון וכו' אינם כותבים על ד' הפרקים הראשונים בהלכות יסודי-התורה להרמב"ם, וסיפרתי לרבי כי אאמו"ר (נתיבות שלום חלק א' נתיבי יסודי התורה) כן כתב בזה.

עד כאן מתוכן ה'יחידות'.

עוד סיפר כ"ק האדמו"ר כי אביו היה שולח לרבי כל ספר שהוציא לאור וכן נהג לשגר הזמנות לנישואי צאצאיו.

הנה אחד המכתבים ששלח כ"ק האדמו"ר בעל 'נתיבות שלום', טרם התמנותו לאדמו"ר, לרבי (באדיבות הספרן של ספריית ליובאוויטש – ר' שלום דובער לוין):

"י"ד סיון תשכ"א

"לכ"ק עטרת תפארת ישראל המנהיג הגדול והקדוש אדמו"ר מלובביץ שליט"א

"בכל הדרת הכבוד הננו מגישים לכ"ק מתנתנו ספר הק' תורת אבותי שהשקענו הרבה כוחות עד שבעזה"י זכינו להוציא לאור מכתבי-יד ישנים, מאמרי רבות[ינו] הק[דושים] אבות שושלת חסידות סלונים. ותקותנו כי כ"ק ימצא בו דברים קרובים ללבו הטהור, ויעל על שלחן מלאכים מאן מלכי רבנן, והי[ה] זה שכרי.

בכבוד הראוי
שלום נח ברזובסקי".

(התקשרות, גליון 954. קשרי ליובאוויטש-סלונים).

לאחר פטירתו של רבי שלום נח ברזובסקי בז' לחודש אב תש"ס, ממלא את מקומו בנו בכורו האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי מסלונים.

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50984 האדמו"ר מסלאנים עם שליח חב"ד]
*רבי [[זלמן לייב אסטולין]] ואדמו"רי סלונים, [http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3135 בית משיח 593]
*התקשרות, גליון 954. קשרי ליובאוויטש-סלונים.

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

שלמה מקרלין

2022-06-21T13:46:23Z

37.60.47.119: תכן

'''ר' שלמה מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], היה גם תלמידו של ר' [[אהרן מקרלין]].
==תולדות חיים==
היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ{{הערה|שמע שלמה חלק ב' אות כ"ח.}}.

יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה (על ידי מתנגדיה) בשם "כת הקרלינים"{{הערה|על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב"ד]] גליון 4 חלק א'.}}.

בתחילה כשנסע ר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] ל[[ארץ ישראל]] הרבה מ[[אנ"ש]] התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעיתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל [[אדמו"ר הזקן]] להנהיג את קהילת ה[[חסידים]] התחילו אנ"ש להתקשר לאדמו"ר הזקן.

פעם רצה להתיישב ב[[עיירה]] [[ביעשנקוביץ]], אשר הייתה בתחומו של אדמו"ר הזקן{{הערה|ליתר דיוק, באותה תקופה הגבול בין [[רוסיה]] ל[[פולין]] עבר באמצעה ה[[עיירה]]. וממילא, חצי מה[[עיירה]] הייתה שייכת ל[[אדמו"ר הזקן]] וחצי לרבי שלמה מקרלין, על פי הסכם החלוקה בין תלמידי המגיד ממעזריטש.}}, הוא ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם ב[[תורה]] וב[[עבודה]]). על ב' דברים הראשונים הסכים ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים. בויכוח זה עמד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לימינו של אדמו"ר הזקן{{הערה|[http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm הרב שלמה יוסף זוין].}}.

ישנו מכתב בו כותב ר' שלמה לחסידים מ[[שקלוב]], אשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמו"ר הזקן. במכתב כותב הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב כותב אך בקשתי מהשי"ת שיתעלו על ידי דווקא.

פעם ביקר אצל אדמו"ר הזקן, ו[[אדמו"ר הזקן]] שלח את בניו לקבל את פניו. בביקורו ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] אשר יואיל להצטרף לחרם, בנוגע ל[[התנגדות לחסידות]], [[אדמו"ר הזקן]] סירב לכך, ור"ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו"ר הזקן, אשר גרמו לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] להתעלף.

בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה,עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע).

בעת מלחמת [[רוסיה]]-[[צרפת]], התפלל [[אדמו"ר הזקן]] בעד נצחונה של [[רוסיה]], אך ר' שלמה (לפי גירסאות מסוימות) התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.

== פטירתו ==

מסורת קרלין מספרת{{הערה|ספר "קדושת אהרן" - קארלין, ועוד.}} כי במהלך המלחמה נהרג ר' שלמה על ידי הקוזק ארמילוס, ב[[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]. ביום זה, יום ההילולא של רבי שלמה, נוהגים [[חסיד]]י קארלין לברך ברכת שהחיינו, אך בשאר הדברים נוהגים מנהגי בין המצרים.

לעומת זאת, ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב, עמ' שסט.) משמע כי בשנים [[תקנ"א]] - [[תקנ"ב]] ביקר ב[[ליאזנא]] וכן בתקנ"ה-ו. מסורות מסוימות מספרות אף כי היה בר פלוגתא של [[אדמו"ר הזקן]] בעת [[מלחמת נאפוליון]]{{הערה|דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[שמואל קראוס]], הרב [[ברוך אוברלנדר]], הרב [[יוסף יצחק קלר]] ועוד - בקבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים - אהלי תורה]] [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]]. וראה בקובץ הערות התמימים ואנ"ש מאריסטאון, גליון ג (תרסד), פ' מקץ תנש"א, עמ' יד במאמרו של הרב שמואל קראוס אודות אודות הנ"ל.}}.

חסידי ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה היה [[משיח בן יוסף]]. במדרש מובא כי שמו של זה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא "ארמילוס", זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה{{הערה|הרב אביש שור, קובץ "בית אהרן וישראל" - [[תנש"א]].}}.

הרבי הריי"צ כותב על כך ביומנו (מעת ביקורו בלודמיר, ראה להלן:) "...ר"ש זצ"ל קארלינער, משיח בן יוסף קוראים אותו בכל הסביבה לפי המעשה הידוע מה שאחד הקאזאקים ירה בו והמיתו, ובזה זכה לשם גדול זה: משיח בן יוסף" (ספר המאמרים תרצ"ב-תרצ"ה, מבוא, עמ' כה).

הוא נורה ביום [[שבת קודש]] ב[[י"ז תמוז]], הקוזקים פרצו לבית מדרשו, וירו בחמישה עשר מתפללים. רבי שלמה היה בדבקות באמצע אמירת [[כתר]], ולא שם לב למתרחש. נכדו משך בטליתו מתוך בהלה, וכאשר הוא סובב את ראשו הקוזקים ימ"ש ירו בו. במשך חמישה ימים הוא היה שרוי בין חיים למוות, אך עם זאת הוא לא שינה כלל את סדריו הקבועים עד כוחו האחרון. הוא אכל כרגיל את סעודת שבת, וכאשר החסידים שכחו להגיש אחד ממאכלי השבת, הוא נענה: "היינטיגע חסידים, שוין עפעס, און מען פארגעסט אז ס'איז דא א באשעפער אויף די וועלט" - החסידים של היום... רק קורה משהו, והם שוכחים שיש בורא עולם..

בשנת תרצ"ב ביקר הרבי הריי"צ בעיר לודמיר, והתפלל שם על ציונו של רבי שלמה מקרלין. (על כך ראה בהרחבה בספר השיחות תרצ"ב-תרצ"ה, במבוא, מסוף עמ' כד ואילך).

= להרחבה =

משיחות הרבי הריי"צ אודות רבי שלמה מקרלין: ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 ואילך. שיחת י"א כסלו תרצ"א (ליקוטי דיבורים חלק ד, סוף עמ' א'שסח. ספר השיחות שם עמ' 174).
ספר השיחות תרצ"ד, עמ' 392 ואילך. וראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט ואילך.

==ראו גם==
*ר' [[אהרן מקרלין]]
== קישורים חיצונים ==

הרב '''[[יצחק גינזבורג]]''', [http://www.malchuty.org/index.php?option=com_content&view=article&id=79:--q----&catid=12:2009-07-12-07-52-47&Itemid=12 קשרי [[אדמו"ר הזקן]] ורבי שלמה מקרלין].
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן מקרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[קרלין]]|שנה=? - [[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אשר מסטאלין]]}}
{{חצרות}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קארלין]]

אברהם המלאך

2022-06-21T12:54:25Z

37.60.47.119: /* קישורים חיצוניים */תכן

[[קובץ:ציון אברהם המלאך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אברהם המלאך בפסטוב, אוקראינה]]
הרה"ק רבי '''אברהם פרידמן''' (מכונה '''רבי אברהם המלאך''' או ''''הקדוש'''') היה בנו יחידו של הרב [[המגיד ממזריטש]] - תלמידו וממלא מקומו של רבי ישראל מורנו [[הבעל שם טוב]].

נולד בשנת [[תק"א]] בעיר פאסטוב, לאישה [[נישואין|נשא]] את בתו של ר' משולם פייביש מקרמניץ, מחבר הספר "משנת חכמים".

בערי [[פולין]] כונה בשם "המלאך", כי היה זך טהור ומופשט בתכלית מ[[חומריות]] העולם הזה, וב[[רוסיה]] נקרא בשם "הקדוש" - שהיה קדוש ומורם מעם.

הרב המגיד קבע ש[[אדמו"ר הזקן]] ור' אברהם המלאך ילמדו ב[[חברותא]]. [[אדמו"ר הזקן]] היה מלמד את רבי אברהם המלאך [[תורת הנגלה]], ורבי אברהם היה מלמד אותו את הנסתר שבתורה. גם בקרב צאצאיו של המלאך - [[חסידות רוז'ין]] מקובל כי שיטת חב"ד היא מתורתו של רבי אברהם המלאך, אך ב"[[לבושין]]" של אדמו"ר הזקן{{הערה|בית ישראל ע' 136}}.

בצוואתו לפני פטירתו ציוה הרב המגיד לבנו שיציית לדברי אדמו"ר הזקן, כי שיקול הדעת הראשון שלו היא [[נבואה]] קטנה, וכל הגה היוצא מפיו הוא ברוח הקודש.

ל[[אדמו"ר הזקן]] ציוה שישתדל שבנו רבי אברהם המלאך ישב על כסאו.

==מנהיג עדת החסידים==

מיד לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרב המגיד ממזריטש, כתבו שלושה מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] - "כתב התקשרות" אל רבי אברהם המלאך, וקיבלוהו עליהם כרבי.

ואמנם קיבל על עצמו ר' אברהם המלאך את ההנהגה, וביחוד לאחר המכתב ששלח אליו אדמו"ר הזקן, ומפציר בו שיקבל את ההנהגה בהזכירו כי כך הייתה הוראת הרב המגיד לפני הסתלקותו.

אך מהר מאד התברר כי המצב בעת ההיא דרש אשר בראש ההנהגה יעמוד איש אשר רוח בו לדבר עם [[מתנגד|המנגדים]] דברים ברורים ולא יחת מפני קול החרמות והכרוזים נגד החסידים, שיצאו אז מן המנגדים.

על כן הוחלט אז לבחור ועד הנהגה עם מסדר כללי - מורשה מאת הרה"ק ר' אברהם וכל [[החבריא קדישא]] - אשר כח ורשות לו לעשות בעצמו ולתת פקודות לכל המרכזים כפי אשר ימצא לנחוץ לטובת הענין.

החבריא קדישא - באסיפה כללית - בחרה את [[אדמו"ר הזקן]] להיות המסדר הכללי והמורשה, ונתנה לו כח והרשאה לסדר את עבודת המרכזים ועבודת התעמולה בכל רחבי המדינה, וגם לבקר מזמן לזמן את מקומות מושבם של תלמידי [[המגיד ממזריטש|המגיד]].

רבי אברהם המלאך ישב על כסא הנשיאות כארבע שנים, [[הסתלקות|ונסתלק]] ביום [[י"ב תשרי]] [[תקל"ז]] (ישנה גרסה שנפטר בשנת תקל"ה (אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ג עמ' קסג)). בהיותו בן שלושים ושבע שנים בלבד, ומנוחתו כבוד בעיר פאסטוב על-יד [[קייב]].

השאיר אחריו שני בנים ובת.
בנו, ר' שלום שכנא, שחונך לאחר פטירת אביו אצל ר' שלמה מקרלין. לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את חוה, נכדת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, גם הוא נסתלק בצעירותו, והשאיר אחריו שני בנים - רבי אברהם, ורבי [[ישראל מרוז'ין]] אבי שושלת רוז'ין.
בתו, הרבנית בלומא רבינוביץ'. בן-נינה היה רבי זוסיא פרידמן, רבה של אודסה.

===ספריו===
* [[ספירת החסד|חסד]] לאברהם - הודפס בצרנוביץ בתרי"א, לספר הסכמה מיוחדת מר' [[ישראל מרוזין]].

==לקריאה נוספת==

*שיחת [[פורים]] [[תשד"מ]] - ביאור מהותו של ר' אברהם המלאך.

* ספר השיחות תרפ"ח, עמ' 19.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/134662 כיצד השפיע רבי אברהם המלאך על יסודות דרך חב"ד?]''', גליון 'אור וחיות' כסלו תשפ"ב

מי אכל את ה`בייגל עם פוטער` - אדמו"ר הזקן או `המלאך`? - חב״ד און ליין, י"ט תשרי תש"פ.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת המגיד]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

אברהם המלאך

2022-06-21T12:50:12Z

37.60.47.119: תקן

[[קובץ:ציון אברהם המלאך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אברהם המלאך בפסטוב, אוקראינה]]
הרה"ק רבי '''אברהם פרידמן''' (מכונה '''רבי אברהם המלאך''' או ''''הקדוש'''') היה בנו יחידו של הרב [[המגיד ממזריטש]] - תלמידו וממלא מקומו של רבי ישראל מורנו [[הבעל שם טוב]].

נולד בשנת [[תק"א]] בעיר פאסטוב, לאישה [[נישואין|נשא]] את בתו של ר' משולם פייביש מקרמניץ, מחבר הספר "משנת חכמים".

בערי [[פולין]] כונה בשם "המלאך", כי היה זך טהור ומופשט בתכלית מ[[חומריות]] העולם הזה, וב[[רוסיה]] נקרא בשם "הקדוש" - שהיה קדוש ומורם מעם.

הרב המגיד קבע ש[[אדמו"ר הזקן]] ור' אברהם המלאך ילמדו ב[[חברותא]]. [[אדמו"ר הזקן]] היה מלמד את רבי אברהם המלאך [[תורת הנגלה]], ורבי אברהם היה מלמד אותו את הנסתר שבתורה. גם בקרב צאצאיו של המלאך - [[חסידות רוז'ין]] מקובל כי שיטת חב"ד היא מתורתו של רבי אברהם המלאך, אך ב"[[לבושין]]" של אדמו"ר הזקן{{הערה|בית ישראל ע' 136}}.

בצוואתו לפני פטירתו ציוה הרב המגיד לבנו שיציית לדברי אדמו"ר הזקן, כי שיקול הדעת הראשון שלו היא [[נבואה]] קטנה, וכל הגה היוצא מפיו הוא ברוח הקודש.

ל[[אדמו"ר הזקן]] ציוה שישתדל שבנו רבי אברהם המלאך ישב על כסאו.

==מנהיג עדת החסידים==

מיד לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרב המגיד ממזריטש, כתבו שלושה מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] - "כתב התקשרות" אל רבי אברהם המלאך, וקיבלוהו עליהם כרבי.

ואמנם קיבל על עצמו ר' אברהם המלאך את ההנהגה, וביחוד לאחר המכתב ששלח אליו אדמו"ר הזקן, ומפציר בו שיקבל את ההנהגה בהזכירו כי כך הייתה הוראת הרב המגיד לפני הסתלקותו.

אך מהר מאד התברר כי המצב בעת ההיא דרש אשר בראש ההנהגה יעמוד איש אשר רוח בו לדבר עם [[מתנגד|המנגדים]] דברים ברורים ולא יחת מפני קול החרמות והכרוזים נגד החסידים, שיצאו אז מן המנגדים.

על כן הוחלט אז לבחור ועד הנהגה עם מסדר כללי - מורשה מאת הרה"ק ר' אברהם וכל [[החבריא קדישא]] - אשר כח ורשות לו לעשות בעצמו ולתת פקודות לכל המרכזים כפי אשר ימצא לנחוץ לטובת הענין.

החבריא קדישא - באסיפה כללית - בחרה את [[אדמו"ר הזקן]] להיות המסדר הכללי והמורשה, ונתנה לו כח והרשאה לסדר את עבודת המרכזים ועבודת התעמולה בכל רחבי המדינה, וגם לבקר מזמן לזמן את מקומות מושבם של תלמידי [[המגיד ממזריטש|המגיד]].

רבי אברהם המלאך ישב על כסא הנשיאות כארבע שנים, [[הסתלקות|ונסתלק]] ביום [[י"ב תשרי]] [[תקל"ז]] (ישנה גרסה שנפטר בשנת תקל"ה (אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ג עמ' קסג)). בהיותו בן שלושים ושבע שנים בלבד, ומנוחתו כבוד בעיר פאסטוב על-יד [[קייב]].

השאיר אחריו שני בנים ובת.
בנו, ר' שלום שכנא, שחונך לאחר פטירת אביו אצל ר' שלמה מקרלין. לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את חוה, נכדת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, גם הוא נסתלק בצעירותו, והשאיר אחריו שני בנים - רבי אברהם, ורבי [[ישראל מרוז'ין]] אבי שושלת רוז'ין.
בתו, הרבנית בלומא רבינוביץ'. בן-נינה היה רבי זוסיא פרידמן, רבה של אודסה.

===ספריו===
* [[ספירת החסד|חסד]] לאברהם - הודפס בצרנוביץ בתרי"א, לספר הסכמה מיוחדת מר' [[ישראל מרוזין]].

==לקריאה נוספת==

*שיחת [[פורים]] [[תשד"מ]] - ביאור מהותו של ר' אברהם המלאך.

* ספר השיחות תרפ"ח, עמ' 19.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/134662 כיצד השפיע רבי אברהם המלאך על יסודות דרך חב"ד?]''', גליון 'אור וחיות' כסלו תשפ"ב

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת המגיד]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

אברהם המלאך

2022-06-21T12:49:43Z

37.60.47.119: תוכן

[[קובץ:ציון אברהם המלאך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אברהם המלאך בפסטוב, אוקראינה]]
הרה"ק רבי '''אברהם פרידמן''' (מכונה '''רבי אברהם המלאך''' או ''''הקדוש'''') היה בנו יחידו של הרב [[המגיד ממזריטש]] - תלמידו וממלא מקומו של רבי ישראל מורנו [[הבעל שם טוב]].

נולד בשנת [[תק"א]] בעיר פאסטוב, לאישה [[נישואין|נשא]] את בתו של ר' משולם פייביש מקרמניץ, מחבר הספר "משנת חכמים".

בערי [[פולין]] כונה בשם "המלאך", כי היה זך טהור ומופשט בתכלית מ[[חומריות]] העולם הזה, וב[[רוסיה]] נקרא בשם "הקדוש" - שהיה קדוש ומורם מעם.

הרב המגיד קבע ש[[אדמו"ר הזקן]] ור' אברהם המלאך ילמדו ב[[חברותא]]. [[אדמו"ר הזקן]] היה מלמד את רבי אברהם המלאך [[תורת הנגלה]], ורבי אברהם היה מלמד אותו את הנסתר שבתורה. גם בקרב צאצאיו של המלאך - [[חסידות רוז'ין]] מקובל כי שיטת חב"ד היא מתורתו של רבי אברהם המלאך, אך ב"[[לבושין]]" של אדמו"ר הזקן{{הערה|בית ישראל ע' 136}}.

בצוואתו לפני פטירתו ציוה הרב המגיד לבנו שיציית לדברי אדמו"ר הזקן, כי שיקול הדעת הראשון שלו היא [[נבואה]] קטנה, וכל הגה היוצא מפיו הוא ברוח הקודש.

ל[[אדמו"ר הזקן]] ציוה שישתדל שבנו רבי אברהם המלאך ישב על כסאו.

==מנהיג עדת החסידים==

מיד לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרב המגיד ממזריטש, כתבו שלושה מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] - "כתב התקשרות" אל רבי אברהם המלאך, וקיבלוהו עליהם כרבי.

ואמנם קיבל על עצמו ר' אברהם המלאך את ההנהגה, וביחוד לאחר המכתב ששלח אליו אדמו"ר הזקן, ומפציר בו שיקבל את ההנהגה בהזכירו כי כך הייתה הוראת הרב המגיד לפני הסתלקותו.

אך מהר מאד התברר כי המצב בעת ההיא דרש אשר בראש ההנהגה יעמוד איש אשר רוח בו לדבר עם [[מתנגד|המנגדים]] דברים ברורים ולא יחת מפני קול החרמות והכרוזים נגד החסידים, שיצאו אז מן המנגדים.

על כן הוחלט אז לבחור ועד הנהגה עם מסדר כללי - מורשה מאת הרה"ק ר' אברהם וכל [[החבריא קדישא]] - אשר כח ורשות לו לעשות בעצמו ולתת פקודות לכל המרכזים כפי אשר ימצא לנחוץ לטובת הענין.

החבריא קדישא - באסיפה כללית - בחרה את [[אדמו"ר הזקן]] להיות המסדר הכללי והמורשה, ונתנה לו כח והרשאה לסדר את עבודת המרכזים ועבודת התעמולה בכל רחבי המדינה, וגם לבקר מזמן לזמן את מקומות מושבם של תלמידי [[המגיד ממזריטש|המגיד]].

רבי אברהם המלאך ישב על כסא הנשיאות כארבע שנים, [[הסתלקות|ונסתלק]] ביום [[י"ב תשרי]] [[תקל"ז]] (ישנה גרסה שנפטר בשנת תקל"ה (אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ג עמ' קסג). בהיותו בן שלושים ושבע שנים בלבד, ומנוחתו כבוד בעיר פאסטוב על-יד [[קייב]].

השאיר אחריו שני בנים ובת.
בנו, ר' שלום שכנא, שחונך לאחר פטירת אביו אצל ר' שלמה מקרלין. לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את חוה, נכדת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, גם הוא נסתלק בצעירותו, והשאיר אחריו שני בנים - רבי אברהם, ורבי [[ישראל מרוז'ין]] אבי שושלת רוז'ין.
בתו, הרבנית בלומא רבינוביץ'. בן-נינה היה רבי זוסיא פרידמן, רבה של אודסה.

===ספריו===
* [[ספירת החסד|חסד]] לאברהם - הודפס בצרנוביץ בתרי"א, לספר הסכמה מיוחדת מר' [[ישראל מרוזין]].

==לקריאה נוספת==

*שיחת [[פורים]] [[תשד"מ]] - ביאור מהותו של ר' אברהם המלאך.

* ספר השיחות תרפ"ח, עמ' 19.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/134662 כיצד השפיע רבי אברהם המלאך על יסודות דרך חב"ד?]''', גליון 'אור וחיות' כסלו תשפ"ב

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת המגיד]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

אברהם המלאך

2022-06-21T12:48:12Z

37.60.47.119: /* לקריאה נוספת */תוכן

[[קובץ:ציון אברהם המלאך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אברהם המלאך בפסטוב, אוקראינה]]
הרה"ק רבי '''אברהם פרידמן''' (מכונה '''רבי אברהם המלאך''' או ''''הקדוש'''') היה בנו יחידו של הרב [[המגיד ממזריטש]] - תלמידו וממלא מקומו של רבי ישראל מורנו [[הבעל שם טוב]].

נולד בשנת [[תק"א]] בעיר פאסטוב, לאישה [[נישואין|נשא]] את בתו של ר' משולם פייביש מקרמניץ, מחבר הספר "משנת חכמים".

בערי [[פולין]] כונה בשם "המלאך", כי היה זך טהור ומופשט בתכלית מ[[חומריות]] העולם הזה, וב[[רוסיה]] נקרא בשם "הקדוש" - שהיה קדוש ומורם מעם.

הרב המגיד קבע ש[[אדמו"ר הזקן]] ור' אברהם המלאך ילמדו ב[[חברותא]]. [[אדמו"ר הזקן]] היה מלמד את רבי אברהם המלאך [[תורת הנגלה]], ורבי אברהם היה מלמד אותו את הנסתר שבתורה. גם בקרב צאצאיו של המלאך - [[חסידות רוז'ין]] מקובל כי שיטת חב"ד היא מתורתו של רבי אברהם המלאך, אך ב"[[לבושין]]" של אדמו"ר הזקן{{הערה|בית ישראל ע' 136}}.

בצוואתו לפני פטירתו ציוה הרב המגיד לבנו שיציית לדברי אדמו"ר הזקן, כי שיקול הדעת הראשון שלו היא [[נבואה]] קטנה, וכל הגה היוצא מפיו הוא ברוח הקודש.

ל[[אדמו"ר הזקן]] ציוה שישתדל שבנו רבי אברהם המלאך ישב על כסאו.

==מנהיג עדת החסידים==

מיד לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרב המגיד ממזריטש, כתבו שלושה מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] - "כתב התקשרות" אל רבי אברהם המלאך, וקיבלוהו עליהם כרבי.

ואמנם קיבל על עצמו ר' אברהם המלאך את ההנהגה, וביחוד לאחר המכתב ששלח אליו אדמו"ר הזקן, ומפציר בו שיקבל את ההנהגה בהזכירו כי כך הייתה הוראת הרב המגיד לפני הסתלקותו.

אך מהר מאד התברר כי המצב בעת ההיא דרש אשר בראש ההנהגה יעמוד איש אשר רוח בו לדבר עם [[מתנגד|המנגדים]] דברים ברורים ולא יחת מפני קול החרמות והכרוזים נגד החסידים, שיצאו אז מן המנגדים.

על כן הוחלט אז לבחור ועד הנהגה עם מסדר כללי - מורשה מאת הרה"ק ר' אברהם וכל [[החבריא קדישא]] - אשר כח ורשות לו לעשות בעצמו ולתת פקודות לכל המרכזים כפי אשר ימצא לנחוץ לטובת הענין.

החבריא קדישא - באסיפה כללית - בחרה את [[אדמו"ר הזקן]] להיות המסדר הכללי והמורשה, ונתנה לו כח והרשאה לסדר את עבודת המרכזים ועבודת התעמולה בכל רחבי המדינה, וגם לבקר מזמן לזמן את מקומות מושבם של תלמידי [[המגיד ממזריטש|המגיד]].

רבי אברהם המלאך ישב על כסא הנשיאות כארבע שנים, [[הסתלקות|ונסתלק]] ביום [[י"ב תשרי]] [[תקל"ז]], בהיותו בן שלושים ושבע שנים בלבד, ומנוחתו כבוד בעיר פאסטוב על-יד [[קייב]].

השאיר אחריו שני בנים ובת.
בנו, ר' שלום שכנא, שחונך לאחר פטירת אביו אצל ר' שלמה מקרלין. לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את חוה, נכדת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, גם הוא נסתלק בצעירותו, והשאיר אחריו שני בנים - רבי אברהם, ורבי [[ישראל מרוז'ין]] אבי שושלת רוז'ין.
בתו, הרבנית בלומא רבינוביץ'. בן-נינה היה רבי זוסיא פרידמן, רבה של אודסה.

===ספריו===
* [[ספירת החסד|חסד]] לאברהם - הודפס בצרנוביץ בתרי"א, לספר הסכמה מיוחדת מר' [[ישראל מרוזין]].

==לקריאה נוספת==

*שיחת [[פורים]] [[תשד"מ]] - ביאור מהותו של ר' אברהם המלאך.

* ספר השיחות תרפ"ח, עמ' 19.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/134662 כיצד השפיע רבי אברהם המלאך על יסודות דרך חב"ד?]''', גליון 'אור וחיות' כסלו תשפ"ב

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת המגיד]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

אהרן מקרלין

2022-06-21T12:39:39Z

37.60.47.119: /* תולדות חיים */תקן

'''ר' אהרן מקרלין''', היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ומחביריו של [[אדמו"ר הזקן]].

== תולדות חיים ==

פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את שיר השירים, כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת [[שיר השירים]] שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון.

יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[ישכר דב קאבלינקער]] ו[[אדמו"ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים.

בעקבות סכסוך נפרד [[הוואלפער]] מר' אהרן, תחילה הי'ה ל[[מתנגד]] ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.

נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל"ב]].

== עם אדמו"ר הזקן ==
היה בקשר קרוב מאד עם אדמו"ר הזקן.

[[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו שבחים נפלאים, בין השבחים אמר עליו: שאופן ה[[יראה]] שלו מהשי"ת היא כמו אדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו [[אדמו"ר הזקן]], ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת.

פעם סיפר אדמו"ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו"ר הזקן "עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים".

== משפחתו ==
בנו היה הרב ר' [[אשר מסטאלין]] (שהי' גם תלמידו של ר' [[שלמה מקרלין]]), היה מיודד עם [[אדמו"ר הזקן]], כש[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|הלשינו]] על אדמו"ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר.

ר' [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] (אבי הצמח צדק), היה כבן בית אצל אדמו"ר הזקן, ולאחר התאלמנותו, שידך אותו [[אדמו"ר הזקן]] עם משפחת ר' אשר מסטאלין.

חתנו של רבי אהרן, היה הרה"ק רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], אשר [[נישואין|נשא]] את בתו שרה בזיווג ראשון, וממנה נולדו לו שלושה ילדים, אחד מהם הוא רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]].

מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת [[חב"ד]]. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק (בן הצמח צדק). 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו]}}.

==ראו גם==
*ר' [[שלמה מקרלין]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/kids/stories/616787/ סיפור לידתו של רבי אהרון מקרלין]''' {{וידפו}}

{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[קרלין]]|שנה=? - ?|הבא=האדמו"ר רבי [[שלמה מקרלין]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קארלין]]

שלמה מקרלין

2022-06-21T12:28:29Z

37.60.47.119: תיקון

'''ר' שלמה מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], היה גם תלמידו של ר' [[אהרן מקרלין]].
==תולדות חיים==
היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ{{הערה|שמע שלמה חלק ב' אות כ"ח.}}.

יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה (על ידי מתנגדיה) בשם "כת הקרלינים"{{הערה|על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב"ד]] גליון 4 חלק א'.}}.

בתחילה כשנסע ר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] ל[[ארץ ישראל]] הרבה מ[[אנ"ש]] התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעיתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל [[אדמו"ר הזקן]] להנהיג את קהילת ה[[חסידים]] התחילו אנ"ש להתקשר לאדמו"ר הזקן.

פעם רצה להתיישב ב[[עיירה]] [[ביעשנקוביץ]], אשר הייתה בתחומו של אדמו"ר הזקן{{הערה|ליתר דיוק, באותה תקופה הגבול בין [[רוסיה]] ל[[פולין]] עבר באמצעה ה[[עיירה]]. וממילא, חצי מה[[עיירה]] הייתה שייכת ל[[אדמו"ר הזקן]] וחצי לרבי שלמה מקרלין, על פי הסכם החלוקה בין תלמידי המגיד ממעזריטש.}}, הוא ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם ב[[תורה]] וב[[עבודה]]). על ב' דברים הראשונים הסכים ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים. בויכוח זה עמד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לימינו של אדמו"ר הזקן{{הערה|[http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm הרב שלמה יוסף זוין].}}.

ישנו מכתב בו כותב ר' שלמה לחסידים מ[[שקלוב]], אשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמו"ר הזקן. במכתב כותב הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב כותב אך בקשתי מהשי"ת שיתעלו על ידי דווקא.

פעם ביקר אצל אדמו"ר הזקן, ו[[אדמו"ר הזקן]] שלח את בניו לקבל את פניו. בביקורו ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] אשר יואיל להצטרף לחרם, בנוגע ל[[התנגדות לחסידות]], [[אדמו"ר הזקן]] סירב לכך, ור"ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו"ר הזקן, אשר גרמו לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] להתעלף.

בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה,עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע).

בעת מלחמת [[רוסיה]]-[[צרפת]], התפלל [[אדמו"ר הזקן]] בעד נצחונה של [[רוסיה]], אך ר' שלמה (לפי גירסאות מסוימות) התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.

== פטירתו ==

מסורת קרלין מספרת{{הערה|ספר "קדושת אהרן" - קארלין, ועוד.}} כי במהלך המלחמה נהרג ר' שלמה על ידי הקוזק ארמילוס, ב[[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]. ביום זה, יום ההילולא של רבי שלמה, נוהגים [[חסיד]]י קארלין לברך ברכת שהחיינו, אך בשאר הדברים נוהגים מנהגי בין המצרים.

לעומת זאת, ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב, עמ' שסט.) משמע כי בשנים [[תקנ"א]] - [[תקנ"ב]] ביקר ב[[ליאזנא]] וכן בתקנ"ה-ו. מסורות מסוימות מספרות אף כי היה בר פלוגתא של [[אדמו"ר הזקן]] בעת [[מלחמת נאפוליון]]{{הערה|דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[שמואל קראוס]], הרב [[ברוך אוברלנדר]], הרב [[יוסף יצחק קלר]] ועוד - בקבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים - אהלי תורה]] [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]].}}.

חסידי ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה היה [[משיח בן יוסף]]. במדרש מובא כי שמו של זה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא "ארמילוס", זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה{{הערה|הרב אביש שור, קובץ "בית אהרן וישראל" - [[תנש"א]].}}.

הרבי הריי"צ כותב על כך ביומנו (מעת ביקורו בלודמיר, ראה להלן:) "...ר"ש זצ"ל קארלינער, משיח בן יוסף קוראים אותו בכל הסביבה לפי המעשה הידוע מה שאחד הקאזאקים ירה בו והמיתו, ובזה זכה לשם גדול זה: משיח בן יוסף" (ספר המאמרים תרצ"ב-תרצ"ה, מבוא, עמ' כה).

הוא נורה ביום [[שבת קודש]] ב[[י"ז תמוז]], הקוזקים פרצו לבית מדרשו, וירו בחמישה עשר מתפללים. רבי שלמה היה בדבקות באמצע אמירת [[כתר]], ולא שם לב למתרחש. נכדו משך בטליתו מתוך בהלה, וכאשר הוא סובב את ראשו הקוזקים ימ"ש ירו בו. במשך חמישה ימים הוא היה שרוי בין חיים למוות, אך עם זאת הוא לא שינה כלל את סדריו הקבועים עד כוחו האחרון. הוא אכל כרגיל את סעודת שבת, וכאשר החסידים שכחו להגיש אחד ממאכלי השבת, הוא נענה: "היינטיגע חסידים, שוין עפעס, און מען פארגעסט אז ס'איז דא א באשעפער אויף די וועלט" - החסידים של היום... רק קורה משהו, והם שוכחים שיש בורא עולם..

בשנת תרצ"ב ביקר הרבי הריי"צ בעיר לודמיר, והתפלל שם על ציונו של רבי שלמה מקרלין. (על כך ראה בהרחבה בספר השיחות תרצ"ב-תרצ"ה, במבוא, מסוף עמ' כד ואילך).

= להרחבה =

משיחות הרבי הריי"צ אודות רבי שלמה מקרלין: ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 ואילך. שיחת י"א כסלו תרצ"א (ליקוטי דיבורים חלק ד, סוף עמ' א'שסח. ספר השיחות שם עמ' 174).
ספר השיחות תרצ"ד, עמ' 392 ואילך. וראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט ואילך.

==ראו גם==
*ר' [[אהרן מקרלין]]
== קישורים חיצונים ==

הרב '''[[יצחק גינזבורג]]''', [http://www.malchuty.org/index.php?option=com_content&view=article&id=79:--q----&catid=12:2009-07-12-07-52-47&Itemid=12 קשרי [[אדמו"ר הזקן]] ורבי שלמה מקרלין].
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן מקרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[קרלין]]|שנה=? - [[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אשר מסטאלין]]}}
{{חצרות}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קארלין]]

שלמה מקרלין

2022-06-21T12:27:56Z

37.60.47.119: /* פטירתו */תיקון

'''ר' שלמה מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], היה גם תלמידו של ר' [[אהרן מקרלין]].
==תולדות חיים==
היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ{{הערה|שמע שלמה חלק ב' אות כ"ח.}}.

יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה (על ידי מתנגדיה) בשם "כת הקרלינים"{{הערה|על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב"ד]] גליון 4 חלק א'.}}.

בתחילה כשנסע ר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] ל[[ארץ ישראל]] הרבה מ[[אנ"ש]] התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעיתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל [[אדמו"ר הזקן]] להנהיג את קהילת ה[[חסידים]] התחילו אנ"ש להתקשר לאדמו"ר הזקן.

פעם רצה להתיישב ב[[עיירה]] [[ביעשנקוביץ]], אשר הייתה בתחומו של אדמו"ר הזקן{{הערה|ליתר דיוק, באותה תקופה הגבול בין [[רוסיה]] ל[[פולין]] עבר באמצעה ה[[עיירה]]. וממילא, חצי מה[[עיירה]] הייתה שייכת ל[[אדמו"ר הזקן]] וחצי לרבי שלמה מקרלין, על פי הסכם החלוקה בין תלמידי המגיד ממעזריטש.}}, הוא ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם ב[[תורה]] וב[[עבודה]]). על ב' דברים הראשונים הסכים ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים. בויכוח זה עמד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לימינו של אדמו"ר הזקן{{הערה|[http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm הרב שלמה יוסף זוין].}}.

ישנו מכתב בו כותב ר' שלמה לחסידים מ[[שקלוב]], אשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמו"ר הזקן. במכתב כותב הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב כותב אך בקשתי מהשי"ת שיתעלו על ידי דווקא.

פעם ביקר אצל אדמו"ר הזקן, ו[[אדמו"ר הזקן]] שלח את בניו לקבל את פניו. בביקורו ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] אשר יואיל להצטרף לחרם, בנוגע ל[[התנגדות לחסידות]], [[אדמו"ר הזקן]] סירב לכך, ור"ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו"ר הזקן, אשר גרמו לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] להתעלף.

בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה,עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע).

בעת מלחמת [[רוסיה]]-[[צרפת]], התפלל [[אדמו"ר הזקן]] בעד נצחונה של [[רוסיה]], אך ר' שלמה (לפי גירסאות מסוימות) התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.

== פטירתו ==

מסורת קרלין מספרת{{הערה|ספר "קדושת אהרן" - קארלין, ועוד.}} כי במהלך המלחמה נהרג ר' שלמה על ידי הקוזק ארמילוס, ב[[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]. ביום זה, יום ההילולא של רבי שלמה, נוהגים [[חסיד]]י קארלין לברך ברכת שהחיינו, אך בשאר הדברים נוהגים מנהגי בין המצרים.

לעומת זאת, ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב, עמ' שסט.}} משמע כי בשנים [[תקנ"א]] - [[תקנ"ב]] ביקר ב[[ליאזנא]] וכן בתקנ"ה-ו. מסורות מסוימות מספרות אף כי היה בר פלוגתא של [[אדמו"ר הזקן]] בעת [[מלחמת נאפוליון]]{{הערה|דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[שמואל קראוס]], הרב [[ברוך אוברלנדר]], הרב [[יוסף יצחק קלר]] ועוד - בקבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים - אהלי תורה]] [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]].}}.

חסידי ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה היה [[משיח בן יוסף]]. במדרש מובא כי שמו של זה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא "ארמילוס", זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה{{הערה|הרב אביש שור, קובץ "בית אהרן וישראל" - [[תנש"א]].}}.

הרבי הריי"צ כותב על כך ביומנו (מעת ביקורו בלודמיר, ראה להלן:) "...ר"ש זצ"ל קארלינער, משיח בן יוסף קוראים אותו בכל הסביבה לפי המעשה הידוע מה שאחד הקאזאקים ירה בו והמיתו, ובזה זכה לשם גדול זה: משיח בן יוסף" (ספר המאמרים תרצ"ב-תרצ"ה, מבוא, עמ' כה).

הוא נורה ביום [[שבת קודש]] ב[[י"ז תמוז]], הקוזקים פרצו לבית מדרשו, וירו בחמישה עשר מתפללים. רבי שלמה היה בדבקות באמצע אמירת [[כתר]], ולא שם לב למתרחש. נכדו משך בטליתו מתוך בהלה, וכאשר הוא סובב את ראשו הקוזקים ימ"ש ירו בו. במשך חמישה ימים הוא היה שרוי בין חיים למוות, אך עם זאת הוא לא שינה כלל את סדריו הקבועים עד כוחו האחרון. הוא אכל כרגיל את סעודת שבת, וכאשר החסידים שכחו להגיש אחד ממאכלי השבת, הוא נענה: "היינטיגע חסידים, שוין עפעס, און מען פארגעסט אז ס'איז דא א באשעפער אויף די וועלט" - החסידים של היום... רק קורה משהו, והם שוכחים שיש בורא עולם..

בשנת תרצ"ב ביקר הרבי הריי"צ בעיר לודמיר, והתפלל שם על ציונו של רבי שלמה מקרלין. (על כך ראה בהרחבה בספר השיחות תרצ"ב-תרצ"ה, במבוא, מסוף עמ' כד ואילך).

= להרחבה =

משיחות הרבי הריי"צ אודות רבי שלמה מקרלין: ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 ואילך. שיחת י"א כסלו תרצ"א (ליקוטי דיבורים חלק ד, סוף עמ' א'שסח. ספר השיחות שם עמ' 174).
ספר השיחות תרצ"ד, עמ' 392 ואילך. וראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט ואילך.

==ראו גם==
*ר' [[אהרן מקרלין]]
== קישורים חיצונים ==

הרב '''[[יצחק גינזבורג]]''', [http://www.malchuty.org/index.php?option=com_content&view=article&id=79:--q----&catid=12:2009-07-12-07-52-47&Itemid=12 קשרי [[אדמו"ר הזקן]] ורבי שלמה מקרלין].
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן מקרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[קרלין]]|שנה=? - [[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אשר מסטאלין]]}}
{{חצרות}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קארלין]]

שלמה מקרלין

2022-06-21T12:21:18Z

37.60.47.119: תוכן

'''ר' שלמה מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], היה גם תלמידו של ר' [[אהרן מקרלין]].
==תולדות חיים==
היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ{{הערה|שמע שלמה חלק ב' אות כ"ח.}}.

יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה (על ידי מתנגדיה) בשם "כת הקרלינים"{{הערה|על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב"ד]] גליון 4 חלק א'.}}.

בתחילה כשנסע ר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] ל[[ארץ ישראל]] הרבה מ[[אנ"ש]] התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעיתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל [[אדמו"ר הזקן]] להנהיג את קהילת ה[[חסידים]] התחילו אנ"ש להתקשר לאדמו"ר הזקן.

פעם רצה להתיישב ב[[עיירה]] [[ביעשנקוביץ]], אשר הייתה בתחומו של אדמו"ר הזקן{{הערה|ליתר דיוק, באותה תקופה הגבול בין [[רוסיה]] ל[[פולין]] עבר באמצעה ה[[עיירה]]. וממילא, חצי מה[[עיירה]] הייתה שייכת ל[[אדמו"ר הזקן]] וחצי לרבי שלמה מקרלין, על פי הסכם החלוקה בין תלמידי המגיד ממעזריטש.}}, הוא ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם ב[[תורה]] וב[[עבודה]]). על ב' דברים הראשונים הסכים ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים. בויכוח זה עמד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לימינו של אדמו"ר הזקן{{הערה|[http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm הרב שלמה יוסף זוין].}}.

ישנו מכתב בו כותב ר' שלמה לחסידים מ[[שקלוב]], אשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמו"ר הזקן. במכתב כותב הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב כותב אך בקשתי מהשי"ת שיתעלו על ידי דווקא.

פעם ביקר אצל אדמו"ר הזקן, ו[[אדמו"ר הזקן]] שלח את בניו לקבל את פניו. בביקורו ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] אשר יואיל להצטרף לחרם, בנוגע ל[[התנגדות לחסידות]], [[אדמו"ר הזקן]] סירב לכך, ור"ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו"ר הזקן, אשר גרמו לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] להתעלף.

בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה,עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע).

בעת מלחמת [[רוסיה]]-[[צרפת]], התפלל [[אדמו"ר הזקן]] בעד נצחונה של [[רוסיה]], אך ר' שלמה (לפי גירסאות מסוימות) התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.

== פטירתו ==

מסורת קרלין מספרת{{הערה|ספר "קדושת אהרן" - קארלין, ועוד.}} כי במהלך המלחמה נהרג ר' שלמה על ידי הקוזק ארמילוס, ב[[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]. ביום זה, יום ההילולא של רבי שלמה, נוהגים [[חסיד]]י קארלין לברך ברכת שהחיינו, אך בשאר הדברים נוהגים מנהגי בין המצרים.

לעומת זאת, ממכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[התמימים (ורשה)]], חוברת ח'.}} משמע כי בין השנים [[תקנ"ה]] - [[תקנ"ו]] ביקר ב[[ליאזנא]]. מסורות מסוימות מספרות אף כי היה בר פלוגתא של [[אדמו"ר הזקן]] בעת [[מלחמת נאפוליון]]{{הערה|דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[שמואל קראוס]], הרב [[ברוך אוברלנדר]], הרב [[יוסף יצחק קלר]] ועוד - בקבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים - אהלי תורה]] [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]].}}.

חסידי ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה היה [[משיח בן יוסף]]. במדרש מובא כי שמו של זה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא "ארמילוס", זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה{{הערה|הרב אביש שור, קובץ "בית אהרן וישראל" - [[תנש"א]].}}.

הרבי הריי"צ כותב על כך ביומנו (מעת ביקורו בלודמיר, ראה להלן:) "...ר"ש זצ"ל קארלינער, משיח בן יוסף קוראים אותו בכל הסביבה לפי המעשה הידוע מה שאחד הקאזאקים ירה בו והמיתו, ובזה זכה לשם גדול זה: משיח בן יוסף" (ספר המאמרים תרצ"ב-תרצ"ה, מבוא, עמ' כה).

הוא נורה ביום [[שבת קודש]] ב[[י"ז תמוז]], הקוזקים פרצו לבית מדרשו, וירו בחמישה עשר מתפללים. רבי שלמה היה בדבקות באמצע אמירת [[כתר]], ולא שם לב למתרחש. נכדו משך בטליתו מתוך בהלה, וכאשר הוא סובב את ראשו הקוזקים ימ"ש ירו בו. במשך חמישה ימים הוא היה שרוי בין חיים למוות, אך עם זאת הוא לא שינה כלל את סדריו הקבועים עד כוחו האחרון. הוא אכל כרגיל את סעודת שבת, וכאשר החסידים שכחו להגיש אחד ממאכלי השבת, הוא נענה: "היינטיגע חסידים, שוין עפעס, און מען פארגעסט אז ס'איז דא א באשעפער אויף די וועלט" - החסידים של היום... רק קורה משהו, והם שוכחים שיש בורא עולם..

בשנת תרצ"ב ביקר הרבי הריי"צ בעיר לודמיר, והתפלל שם על ציונו של רבי שלמה מקרלין. (על כך ראה בהרחבה בספר השיחות תרצ"ב-תרצ"ה, במבוא, מסוף עמ' כד ואילך).

= להרחבה =

משיחות הרבי הריי"צ אודות רבי שלמה מקרלין: ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 ואילך. שיחת י"א כסלו תרצ"א (ליקוטי דיבורים חלק ד, סוף עמ' א'שסח. ספר השיחות שם עמ' 174).
ספר השיחות תרצ"ד, עמ' 392 ואילך. וראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט ואילך.

==ראו גם==
*ר' [[אהרן מקרלין]]
== קישורים חיצונים ==

הרב '''[[יצחק גינזבורג]]''', [http://www.malchuty.org/index.php?option=com_content&view=article&id=79:--q----&catid=12:2009-07-12-07-52-47&Itemid=12 קשרי [[אדמו"ר הזקן]] ורבי שלמה מקרלין].
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן מקרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[קרלין]]|שנה=? - [[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אשר מסטאלין]]}}
{{חצרות}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קארלין]]

שלמה מקרלין

2022-06-21T12:20:21Z

37.60.47.119: תוכן

'''ר' שלמה מקרלין''' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], היה גם תלמידו של ר' [[אהרן מקרלין]].
==תולדות חיים==
היה בעל מופת גדול, עד אשר יכל לומר לכל אדם תעלומות ליבו. [[אדמו"ר הזקן]] אמר עליו: מי יכול לדמות עצמו אל הקודש רבי שלמה מקרלין, הרי הוא גבוה טפח מן הארץ{{הערה|שמע שלמה חלק ב' אות כ"ח.}}.

יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[חיים וואלפער]] הקימו את החסידות הליטאית, שכונתה (על ידי מתנגדיה) בשם "כת הקרלינים"{{הערה|על ההקמה המשותפת ועוד, ראה [[כרם חב"ד]] גליון 4 חלק א'.}}.

בתחילה כשנסע ר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] ל[[ארץ ישראל]] הרבה מ[[אנ"ש]] התקשרו ל' ר' שלמה, שהיה מבקר לעיתים קרובות במדינת ליטא-רוסיה, אך כאשר החל [[אדמו"ר הזקן]] להנהיג את קהילת ה[[חסידים]] התחילו אנ"ש להתקשר לאדמו"ר הזקן.

פעם רצה להתיישב ב[[עיירה]] [[ביעשנקוביץ]], אשר הייתה בתחומו של אדמו"ר הזקן{{הערה|ליתר דיוק, באותה תקופה הגבול בין [[רוסיה]] ל[[פולין]] עבר באמצעה ה[[עיירה]]. וממילא, חצי מה[[עיירה]] הייתה שייכת ל[[אדמו"ר הזקן]] וחצי לרבי שלמה מקרלין, על פי הסכם החלוקה בין תלמידי המגיד ממעזריטש.}}, הוא ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] את רשותו. הוא הסכים לכך בג' תנאים: א. שלא להשפיל את הלמדנים. ב. שלא להשפיל פרומקייט הטבעי (כלומר היראת שמיים התמימה). ג. שהצדיק לא יישא את הצאן (כלומר שהחסידים יצטרכו להתייגע בכוחות עצמם ב[[תורה]] וב[[עבודה]]). על ב' דברים הראשונים הסכים ר' שלמה אך על הדבר הג' הוא לא הסכים. בויכוח זה עמד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לימינו של אדמו"ר הזקן{{הערה|[http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm הרב שלמה יוסף זוין].}}.

ישנו מכתב בו כותב ר' שלמה לחסידים מ[[שקלוב]], אשר היו חסידיו בעבר והתקשרו לאדמו"ר הזקן. במכתב כותב הוא אשר מברכם שיתעלו בגוף ונפש ובסוף המכתב כותב אך בקשתי מהשי"ת שיתעלו על ידי דווקא.

פעם ביקר אצל אדמו"ר הזקן, ו[[אדמו"ר הזקן]] שלח את בניו לקבל את פניו. בביקורו ביקש מ[[אדמו"ר הזקן]] אשר יואיל להצטרף לחרם, בנוגע ל[[התנגדות לחסידות]], [[אדמו"ר הזקן]] סירב לכך, ור"ש מקרלין אמר מילים מאד חריפות לאדמו"ר הזקן, אשר גרמו לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] להתעלף.

בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידין מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר'בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה,עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו וםמעלה גבוה מכול.
ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך).
(את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע).

בעת מלחמת [[רוסיה]]-[[צרפת]], התפלל [[אדמו"ר הזקן]] בעד נצחונה של [[רוסיה]], אך ר' שלמה (לפי גירסאות מסוימות) התפלל בעד נצחונה של צרפת, לפועל במלחמה זו נצחה רוסיה.

== פטירתו ==

מסורת קרלין מספרת{{הערה|ספר "קדושת אהרן" - קארלין, ועוד.}} כי במהלך המלחמה נהרג ר' שלמה על ידי הקוזק ארמילוס, ב[[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]. ביום זה, יום ההילולא של רבי שלמה, נוהגים [[חסיד]]י קארלין לברך ברכת שהחיינו, אך בשאר הדברים נוהגים מנהגי בין המצרים.

לעומת זאת, ממכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[התמימים (ורשה)]], חוברת ח'.}} משמע כי בין השנים [[תקנ"ה]] - [[תקנ"ו]] ביקר ב[[ליאזנא]]. מסורות מסוימות מספרות אף כי היה בר פלוגתא של [[אדמו"ר הזקן]] בעת [[מלחמת נאפוליון]]{{הערה|דיון ארוך וסוער בנושא, בו משתתפים הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[שמואל קראוס]], הרב [[ברוך אוברלנדר]], הרב [[יוסף יצחק קלר]] ועוד - בקבצי [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה|הערות וביאורים - אהלי תורה]] [[תנש"א]] - [[תשנ"ב]].}}.

חסידי ר' שלמה מספרים כי אצלם במסורת ר' שלמה היה [[משיח בן יוסף]]. במדרש מובא כי שמו של זה שיהרוג את משיח בן יוסף הוא "ארמילוס", זה היה גם שמו של מי שהרג את רבי שלמה{{הערה|הרב אביש שור, קובץ "בית אהרן וישראל" - [[תנש"א]].}}.

הרבי הריי"צ כותב על כך ביומנו (מעת ביקורו בלודמיר, ראה להלן:) "...ר"ש זצ"ל קארלינער, משיח בן יוסף קוראים אותו בכל הסביבה לפי המעשה הידוע מה שאחד הקאזאקים ירה בו והמיתו, ובזה זכה לשם גדול זה: משיח בן יוסף" (ספר המאמרים תרצ"ב-תרצ"ה, מבוא, עמ' כה).

הוא נורה ביום [[שבת קודש]] ב[[י"ז תמוז]], הקוזקים פרצו לבית מדרשו, וירו בחמישה עשר מתפללים. רבי שלמה היה בדבקות באמצע אמירת [[כתר]], ולא שם לב למתרחש. נכדו משך בטליתו מתוך בהלה, וכאשר הוא סובב את ראשו הקוזקים ימ"ש ירו בו. במשך חמישה ימים הוא היה שרוי בין חיים למוות, אך עם זאת הוא לא שינה כלל את סדריו הקבועים עד כוחו האחרון. הוא אכל כרגיל את סעודת שבת, וכאשר החסידים שכחו להגיש אחד ממאכלי השבת, הוא נענה: "היינטיגע חסידים, שוין עפעס, און מען פארגעסט אז ס'איז דא א באשעפער אויף די וועלט" - החסידים של היום... רק קורה משהו, והם שוכחים שיש בורא עולם..

בשנת תרצ"ב ביקר הרבי הריי"צ בעיר לודמיר, והתפלל שם על ציונו של רבי שלמה מקרלין. (על כך ראה בהרחבה בספר השיחות תרצ"ב-תרצ"ה, במבוא, מסוף עמ' כד ואילך).

= להרחבה =

משיחות הרבי הריי"צ אודות רבי שלמה מקרלין: ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 ואילך. שיחת י"א כסלו תרצ"א (ליקוטי דיבורים חלק ד, סוף עמ' א'שסח. ספר השיחות שם עמ' 174).
ספר השיחות תרצ"ד, עמ' 392 ואילך. וראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט ואילך.

==ראו גם==
*ר' [[אהרן מקרלין]]
== קישורים חיצונים ==

הרב '''[[יצחק גינזבורג]]''', [http://www.malchuty.org/index.php?option=com_content&view=article&id=79:--q----&catid=12:2009-07-12-07-52-47&Itemid=12 קשרי [[אדמו"ר הזקן]] ורבי שלמה מקרלין].
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[אהרן מקרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[קרלין]]|שנה=? - [[כ"ב תמוז]] [[תקנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אשר מסטאלין]]}}
{{חצרות}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:אדמו"רי קארלין]]

בנימין קלעצקער

2022-06-21T12:18:33Z

37.60.47.119: /* תולדות חיים */תיקון

{{דמות
| שם = ר' בנימין רבינוביץ
| כינוי = ר' בנימין קלעצקער
| תאריך לידה = לערך [[תק"כ]]–[[תק"ל]]
| מקום לידה = קלצק, האיחוד הפולני–ליטאי
| תאריך פטירה = [[כ"ג סיוון]] [[תקצ"ח]]
| מקום פטירה = [[שקלוב]], [[האימפריה הרוסית]]
| מקום קבורה = שקלוב, [[בלארוס]]
| מדינה = [[האימפריה הרוסית]]
| מקום מגורים = שקלוב
|שנות הפעילות = ?–[[תקצ"ח]]
| השתייכות = [[חסידות חב"ד]]
| תחומי עיסוק = [[סוחר]]
| רבותיו = [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]]
| תלמידיו = ר' [[זלמן זעזמער]]
| בני דורו = ר' [[פנחס רייזס]], ר' [[שלמה פריידס]]
| חיבוריו = [[אגרת הויכוח והשלום]] (מיוחס)
| אב = ר' משה אייזנשטאדט
| אם = פינקל
}}
רבי '''בנימין רבינוביץ' מקְלֶצְק''' (ב[[יידיש]]: '''קלעצקער''') ו'''מ[[שקלוב]]''' (נפטר ב[[כ"ג בסיוון]] [[תקצ"ח]]) היה [[חסיד חב"ד]], מה[[מקושר]]ים ל[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], [[תלמיד חכם]], [[עשיר]] ו[[שד"ר]] עבור [[דמי מעמד]] שהתגורר בשקלוב, עסק לפרנסתו במסחר עצים ונזכר ב[[סיפורי חסידים|סיפורים]] רבים שסופרו על ידי [[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסידים]]. נודע בפרט בהתעמקותו ב[[תורת החסידות]] גם בעת שהתעסק במסחר.

הכינוי "קלעצקער" הוא, ככל הנראה, על שם מוצאו מהעיר קלצק, ולא מפני מסחרו בקורות עצים – "קלעצער" ביידיש{{הערה|"מטה בנימין", עמ' תשח ואילך ובהע' 24.}}.

==תולדות חיים==
{{להשלים}}
[[הרבי]] ביאר בלקוטי שיחות את הסיפור הידוע אודות גודל מעלתו, שפעם עשה חשבון מכל כספיו והכנסותיו וכשהגיע לכתיבת ה"סך הכל" רשם "[[אין עוד מלבדו]]". וביאר הרבי שענין ה"אין עוד מלבדו" היה חדור בכל מציאותו ובכל עניניו, ולכן בשעה שהגיע לה"סך הכל" בעניני '''מסחרו''' - כתב את האמת ש"אין עוד מלבדו". והחידוש בזה, שגם בענייני המסחר עצמם, בהם ראה את האין עוד מלבדו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1kpjEAEKVcxU8bki-TRIJ4qNNoGEaMr_w/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 112.]}}.

בהזדמנות אחרת כשביקר פעם רבי [[שלמה מקרלין]] אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|יש אומרים שסיפור זה התרחש עם ר' חיים חייקל מאמדור{{מקור}} ויש עוד נוסחאות רבות מי הוא.}}, סיפר בהתפעלות על אחד מתלמידיו שזוכה ל[[גילוי אליהו]]. [[אדמו"ר הזקן]] השיב לו וכאן עומד ר' בנימין, הוא אוחז כעת במהלך התפילה בברכת 'שים שלום' ואצלו מאיר ה[[יחידה שבנפש]] והוא צוחק מה[[גילוי אליהו]] של תלמידך.

מסופר עליו{{הערה|ספר השיחות - תורת שלום ע' 6.}}, שבעמדו פעם בנמל של העיר [[ריגא]] ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע ב[[התבוננות]] בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?!

אודות כח ההתעמקות שלו מסופר{{הערה|רשימת היומן תרצ"ב, ע' רמד.}}, שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם ה[[טלית]] ו[[תפילין]], התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדח בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהרימה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) באויר. אחר כך הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו.
ומסיים הרבי, תא חזי ﬠר היכן כחה של [[יראת שמים]] - שאף שהיה שקוﬠ במחשבתו ﬠד שלא הרגיש שנסﬠה הﬠגלה שﬠליה הייתה מונחת רגלו, מכל-מקום, זמנה של תפילה הרגיש, וזה ﬠוררו מהתﬠמקותו.

בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע).

ר' בנימין נחשב בעיקר לחסיד של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|{{היברובוקס|'''[[תורת מנחם – רשימת היומן]]'''|עמ' רמד|58881||עמוד=290|ללא}}.}}.

נפטר [[כ"ג סיון]] [[תקצ"ח]]{{הערה|הרב ע' תשיט.}}.

== משפחתו ==
* חתנו רבי '''[[ברוך קלוצקר]]''', נכד ה[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בנה של [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]].}}.
* חתנו ר' '''אהרן תומרקין''', זקנו של ר' [[אהרן תומרקין]] [[רב]]ה של [[חרקוב]].
* משפחת '''קרסיק''' החסידי, הם מצאצאיו. ביניהם הרב [[יעקב ברוך קרסיק|יעקב ברוך]], [[אליעזר קרסיק|אליעזר]] ו[[יהודה לייב קרסיק]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]] עמוד 35.}}.

== לקריאה נוספת ==
*'''הרב''' (תשע"ה), 'מטה בנימין: יחוסו המורחב של חסיד רבינו הזקן הנודע, ר' בנימין קלעצקר (ראבינאוויץ) זלה"ה'.
*'''Reb Binyomin Kletzker''' (ר' [[בנימין קלצקר]]) מאת הרב [[שלום דובער אבצן]] (ב[[אנגלית]])

==קישורים חיצוניים==
*[[שניאור זלמן ברגר]], "ר' בנימין קלעצקער", '''[[התמים (בית משיח)|התמים]]''', מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [https://drive.google.com/file/d/1B4yy2PmDtMcNLqSpTDAaEVYgNsM3QJBZ/view גיליון 8]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Heller%20-%20Elul%2022%2C%205777.pdf ידעו בכל דרכיו]''' לקט התייחסות מרבותינו נשיאינו בקשר עם ר' בנימין קלצקר {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רבינוביץ, בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]

בנימין קלעצקער

2022-06-21T12:18:06Z

37.60.47.119: תקון

{{דמות
| שם = ר' בנימין רבינוביץ
| כינוי = ר' בנימין קלעצקער
| תאריך לידה = לערך [[תק"כ]]–[[תק"ל]]
| מקום לידה = קלצק, האיחוד הפולני–ליטאי
| תאריך פטירה = [[כ"ג סיוון]] [[תקצ"ח]]
| מקום פטירה = [[שקלוב]], [[האימפריה הרוסית]]
| מקום קבורה = שקלוב, [[בלארוס]]
| מדינה = [[האימפריה הרוסית]]
| מקום מגורים = שקלוב
|שנות הפעילות = ?–[[תקצ"ח]]
| השתייכות = [[חסידות חב"ד]]
| תחומי עיסוק = [[סוחר]]
| רבותיו = [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]]
| תלמידיו = ר' [[זלמן זעזמער]]
| בני דורו = ר' [[פנחס רייזס]], ר' [[שלמה פריידס]]
| חיבוריו = [[אגרת הויכוח והשלום]] (מיוחס)
| אב = ר' משה אייזנשטאדט
| אם = פינקל
}}
רבי '''בנימין רבינוביץ' מקְלֶצְק''' (ב[[יידיש]]: '''קלעצקער''') ו'''מ[[שקלוב]]''' (נפטר ב[[כ"ג בסיוון]] [[תקצ"ח]]) היה [[חסיד חב"ד]], מה[[מקושר]]ים ל[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], [[תלמיד חכם]], [[עשיר]] ו[[שד"ר]] עבור [[דמי מעמד]] שהתגורר בשקלוב, עסק לפרנסתו במסחר עצים ונזכר ב[[סיפורי חסידים|סיפורים]] רבים שסופרו על ידי [[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסידים]]. נודע בפרט בהתעמקותו ב[[תורת החסידות]] גם בעת שהתעסק במסחר.

הכינוי "קלעצקער" הוא, ככל הנראה, על שם מוצאו מהעיר קלצק, ולא מפני מסחרו בקורות עצים – "קלעצער" ביידיש{{הערה|"מטה בנימין", עמ' תשח ואילך ובהע' 24.}}.

==תולדות חיים==
{{להשלים}}
[[הרבי]] ביאר בלקוטי שיחות את הסיפור הידוע אודות גודל מעלתו, שפעם עשה חשבון מכל כספיו והכנסותיו וכשהגיע לכתיבת ה"סך הכל" רשם "[[אין עוד מלבדו]]". וביאר הרבי שענין ה"אין עוד מלבדו" היה חדור בכל מציאותו ובכל עניניו, ולכן בשעה שהגיע לה"סך הכל" בעניני '''מסחרו''' - כתב את האמת ש"אין עוד מלבדו". והחידוש בזה, שגם בענייני המסחר עצמם, בהם ראה את האין עוד מלבדו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1kpjEAEKVcxU8bki-TRIJ4qNNoGEaMr_w/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 112.]}}.

בהזדמנות אחרת כשביקר פעם רבי [[שלמה מקרלין]] אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|יש אומרים שסיפור זה התרחש עם ר' חיים חייקל מאמדור{{מקור}} ויש עוד נוסחאות רבות מי הוא.}}, סיפר בהתפעלות על אחד מתלמידיו שזוכה ל[[גילוי אליהו]]. [[אדמו"ר הזקן]] השיב לו וכאן עומד ר' בנימין, הוא אוחז כעת במהלך התפילה בברכת 'שים שלום' ואצלו מאיר ה[[יחידה שבנפש]] והוא צוחק מה[[גילוי אליהו]] של תלמידך.

מסופר עליו{{הערה|ספר השיחות - תורת שלום ע' 6.}}, שבעמדו פעם בנמל של העיר [[ריגא]] ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע ב[[התבוננות]] בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?!

אודות כח ההתעמקות שלו מסופר{{הערה|רשימת היומן תרצ"ב, ע' רמד.}}, שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם ה[[טלית]] ו[[תפילין]], התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדח בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהרימה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) באויר. אחר כך הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו.
ומסיים הרבי, תא חזי ﬠר היכן כחה של [[יראת שמים]] - שאף שהיה שקוﬠ במחשבתו ﬠד שלא הרגיש שנסﬠה הﬠגלה שﬠליה הייתה מונחת רגלו, מכל-מקום, זמנה של תפילה הרגיש, וזה ﬠוררו מהתﬠמקותו.

בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך).
(את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע).

ר' בנימין נחשב בעיקר לחסיד של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|{{היברובוקס|'''[[תורת מנחם – רשימת היומן]]'''|עמ' רמד|58881||עמוד=290|ללא}}.}}.

נפטר [[כ"ג סיון]] [[תקצ"ח]]{{הערה|הרב ע' תשיט.}}.

== משפחתו ==
* חתנו רבי '''[[ברוך קלוצקר]]''', נכד ה[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בנה של [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]].}}.
* חתנו ר' '''אהרן תומרקין''', זקנו של ר' [[אהרן תומרקין]] [[רב]]ה של [[חרקוב]].
* משפחת '''קרסיק''' החסידי, הם מצאצאיו. ביניהם הרב [[יעקב ברוך קרסיק|יעקב ברוך]], [[אליעזר קרסיק|אליעזר]] ו[[יהודה לייב קרסיק]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]] עמוד 35.}}.

== לקריאה נוספת ==
*'''הרב''' (תשע"ה), 'מטה בנימין: יחוסו המורחב של חסיד רבינו הזקן הנודע, ר' בנימין קלעצקר (ראבינאוויץ) זלה"ה'.
*'''Reb Binyomin Kletzker''' (ר' [[בנימין קלצקר]]) מאת הרב [[שלום דובער אבצן]] (ב[[אנגלית]])

==קישורים חיצוניים==
*[[שניאור זלמן ברגר]], "ר' בנימין קלעצקער", '''[[התמים (בית משיח)|התמים]]''', מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [https://drive.google.com/file/d/1B4yy2PmDtMcNLqSpTDAaEVYgNsM3QJBZ/view גיליון 8]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilhelm-Heller%20-%20Elul%2022%2C%205777.pdf ידעו בכל דרכיו]''' לקט התייחסות מרבותינו נשיאינו בקשר עם ר' בנימין קלצקר {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רבינוביץ, בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]