https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=37.60.47.118 2026-04-25T07:17:49Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=725882 2024-12-26T23:24:01Z

<p>37.60.47.118: /* דוברות חב&quot;ד בארץ הקודש */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>'''דובר חב&quot;ד''' הוא חסיד חב&quot;ד אשר קיבל מינוי מ[[הרבי]] שבכל דבר אשר צריך לצאת לעיתונות וכיוצא בזה הוא מוסמך לומר את דעת הרבי בעניין.<br /> <br /> ==דוברות חב&quot;ד בארץ הקודש==<br /> בתפקיד דובר חב&quot;ד שימש הר' [[ברק'ה וולף]] עד לשנת [[תש&quot;נ]] (1990), שלאחרי [[התרגיל המסריח]] כשהוקיעו הרבנים את חברי [[ארגון הגג]] ועוד עסקנים, הוא פוטר מתפקידו. עקב כך כתב מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מכתב לרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] שבהיות ואין לחב&quot;ד דובר הוחלט בישיבת הבית דין{{הערה|בה השתתפו הרבנים חנזין, סלונים, ירוסלבסקי, גלוכובסקי וגוראריה}} שעל הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] לפרסם את כל הוראות הרבי הנוגעות לפעילות צא&quot;ח, כגון [[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]] וכיוצא בזה, ועליהם לפרסם זאת בפרסום וההיקף הכי גדול{{הערה|על פי [https://shnior.blogspot.com/search?updated-max=2018-01-06T23:43:00%2B02:00&amp;max-results=20&amp;start=40&amp;by-date=false צילום המכתב]}}. <br /> <br /> על אף שמעולם לא מונה באופן רשמי אי מי למלא את מקומו של הרב וולף, הרב [[מנחם ברוד]] שכיהן רשמית כדובר ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]] הופיע פעמים רבות בתקשורת כדובר תנועת חב&quot;ד בארץ הקודש.<br /> <br /> ==דוברות חב&quot;ד בארצות הברית==<br /> כדובר חב&quot;ד הרשמי ב[[ארצות הברית]] ומייצגה כלפי חוץ, מינה [[הרבי]] את מזכירו הרב [[חיים יהודא קרינסקי]], אשר כונה בשל כך גם &quot;שר החוץ&quot;. <br /> <br /> כחלק מתפקידו הוא היה אחראי על כל המודעות שיצאו לעיתונות האמריקאית, והוא היה המכניס והמוציא של אנשי הממשל האמריקאי אשר באו להתקבל אצל [[הרבי]].<br /> על תפקיד זה, לו מונה על ידי [[הרבי]], קמו עוררים בשנת [[תשנ&quot;ג]] לאחר הצהרות מסויימות שהוציא לתקשורת בנוגע למצבו הבריאותי של [[הרבי]].<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''&quot;בלחודוהי&quot;''' - ראיון מקיף עם הרב יהודה קרינסקי, '[[תחיינו]]' גליון ה, [[תשע&quot;ו]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב&quot;דית]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97_%D7%A2%D7%9C_%D7%98%D7%A2%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=601188 2023-06-10T18:55:24Z

<p>37.60.47.118: /* מאיר אריה שמרלינג */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> {{תיבת ארכיון דיווח על טעויות}}<br /> <br /> == [[סידור מהרי&quot;ד]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> הקישור בתחתית העמוד מת.<br /> Shturem.net<br /> לא קיים. {{אנונימי}}<br /> :טופל, ישר כח! . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(07:19, ד' באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[יקיר קאופמן]] ==<br /> {{/מצב|דרוש מקור}}<br /> ממה שידוע לי הוא מבוגר יותר, בן 60 לפחות {{אנונימי|}}<br /> :ההבדל בין גיל 43 (מה שנכתב בערך) לבין גיל 60 (מה שאתה טוען) הוא דרסטי. אנא הבא מקור לדבריך, תודה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(01:59, ה' באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[דוד זושא אלכסנדר קניג]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> אחיו של רבי גדליה אהרון קניג לא ראיתי שרשום {{אנונימי}}<br /> :כבר טופל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(22:13, ה' באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[ספירות הגנוזות וספירות אין קץ]] ==<br /> {{/מצב|דרושה הבהרה}}<br /> בהמשך תרע״ב (פט״ז, פכ״א) מביא דרך בעסה״ג ש״אין זה בחי׳ כח הגבול שבא״ס״ {{אנונימי|}}<br /> :לא הבנתי מהי הטעות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(22:56, ז' באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[משה בן טוב]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> נפטר ב-ה אב. (לא כפי שמצוין ב-ה אלול) {{אנונימי|}}<br /> :טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(22:53, ז' באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[י&quot;ד באייר]] ==<br /> {{/מצב|דרוש מקור}}<br /> הבנתי שתאריך זה הוא לא יום פטירתו של רבי מאיר בעל הנס, אלא רק חגגו את ההילולא ביום זה מכמה סיבות. {{אנונימי|}}<br /> :נשמח לשמוע על מקור לדבריך, יש&quot;כ!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(09:38, י&quot;ד באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> ::ככל הידוע לי, אין מקור לציון ההילולא ביום י&quot;ד באייר.. וכן מקובל בישיבת חב&quot;ד ובין אנ&quot;ש טבריא {{אנונימי}}<br /> :::בטוחני שיש מקור כלשהוא. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(23:54, ט&quot;ו בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[חב&quot;דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> נא להוסיף בקבוצה תשנ&quot;ה: יצחק (איז'ו) פרומר {{אנונימי}}<br /> :טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(01:44, ט&quot;ז באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[מנשה חדד]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> יש לו בן גדול הרב לוי חדד {{אנונימי|}}<br /> :טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(01:47, ט&quot;ז באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[סופר וספר וסיפור]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> בתרע״ב ח״ג עמוד א׳שפא (מהדורת תשנב) ספר - תושב״כ. סופר - תושבע״פ. סיפור - כשלומדים תורה בדיבור. ועיי״ש בהרחבה {{אנונימי|}}<br /> : יפה מאוד! נוסף לערך, יש&quot;כ!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(11:55, י&quot;ט באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[מרדכי ליפשיץ (רוסטוב)]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> שלום רב. אני נכדה של מרדכי ליפשיץ רציתי למסור ל Chabad תמונה של סבא שלי היקר. טלפון שלי +972526696673. שבת שלום {{אנונימי|}}<br /> :תודה רבה! שלחתי לך הודעה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(01:38, כ&quot;ג באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[שמואל הנביא]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> המקור לפסוק משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו הוא לא פרק צ&quot;ו כפי שכתבתם אלא פרק צ'ט {{אנונימי}}<br /> :טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(11:31, כ&quot;ו באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[אברהם גודין]] ==<br /> {{/מצב|דרושה הבהרה}}<br /> בתעודת הזהות היה מצויין שנת לידה 1910. איני יודע מה הנכון {{אנונימי}}<br /> :היכן ראית את התעודת זהות? יש כאן שנתיים הפרש. נשמח לשמוע. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:57, כ&quot;ז באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> הרב ניצן חלק מנהל הרב יוסף יצחק כץ ראש ישבה מגיד שיעור ב' וג' {{אנונימי}}<br /> :טופל, ישר כח . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(07:07, כ&quot;ח באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[בוצינא דקרדוניתא]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> תודה רבה להסבר {{אנונימי|}}<br /> :בשמחה רבה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(23:01, כ&quot;ח באייר, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[תשפ&quot;ג]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> תהא שנת פדות/גאולה {{אנונימי}}<br /> :מופיעים הראשי תיבות 'תהא שנת פלאות גדולות' ו'תהא שנת פדות גדולה'. זה מספיק. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(21:43, ה' בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[יעקב הוניקבצ'ר]] ==<br /> {{/מצב|לא טעות}}<br /> אין כזה איש {{אנונימי}}<br /> :מאיפה הבאת את המסקנה הזאת? נשמח לשמוע. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(20:30, ח' בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[שניאור זלמן פרקש]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> נולד בתשלד ובשנת תשמ&quot;ה - כלומר כבן 11 - כבר הספיק להיות בישיבה בלוד, ולהמשיך למונטריאל?<br /> דורש בדיקה ותיקון<br /> :הסרתי את שנת תשמ&quot;ה, ישר כח גדול!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(16:07, י&quot;ג בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[ט&quot;ז בסיוון]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> ב&quot;ה<br /> <br /> במדור &quot;ימי חב&quot;ד&quot; בדף הבית, חסר את הסתלקות הרבנית פריידא בט&quot;ז סיון שנת תקע&quot;ג<br /> אין לי את הידע איך לשנות בעצמי.. וכן לא רואה איך בעיצוב החדש נכנסים לעמוד השיחה<br /> בתודה {{אנונימי}}<br /> :טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(23:55, ט&quot;ו בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[צבי יוסף רביסקי]] ==<br /> {{/מצב|טופל}}<br /> נולד בריגה {{אנונימי}}<br /> :טופל, ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ &lt;font size=&quot;3&quot;&gt;&lt;span style=&quot;color:#0000FF;&quot;&gt; [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]]&lt;/span&gt;&lt;/font&gt; ~ &lt;font size=&quot;2&quot;&gt;(23:33, י&quot;ח בסיוון, ה'תשפ&quot;ג)&lt;/font&gt;.<br /> <br /> == [[מאיר אריה שמרלינג]] ==<br /> <br /> התמונה היא של הרב גרליצקי לוחץ את ידי ראש העיר</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=587215 2023-04-08T17:55:45Z

<p>37.60.47.118: </p> <hr /> <div>[[קובץ:צוות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של המשתתפים בפעילות חנוכה תשע&quot;ג]]<br /> '''ופרצת קוממיות''' (נקרא גם '''קוממיות דרום''') הוא ארגון הפועל ב[[הפצת המעיינות]] ביישובים בדרום הארץ, המנוהל על ידי [[תמימים]] מישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|חב&quot;ד בצפת]].<br /> <br /> הארגון פועל שלוש פעמים בשנה, ב[[חנוכה]], [[פורים]] [[י&quot;א ניסן]] ו[[ל&quot;ג בעומר]] במעל 150 ישובים. הפעילות מתקיימת בדרום הארץ, ומתפרסת מ[[גדרה]] ועד [[נתיבות]] שממזרח ל[[רצועת עזה]], ומ[[קריית גת]] ועד הים.<br /> <br /> את הארגון פתח בשנת [[תשס&quot;א]] הרב [[יוסף יצחק לוי]], יליד המושב [[קוממיות]] בדרום, כיום [[שליח]] [[הרבי]] ב[[פיליפינים]].<br /> <br /> == אופי הפעילות ==<br /> פעילות הארגון נעשית על ידי [[תמימים|תלמידים]] מ[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב&quot;ד בצפת]], הנוסעים לדרום הארץ למשך ימי הפעילות.<br /> הפעילים ישנים ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. [[בית הכנסת]] 'תפארת אליעזר' (שייסד הרב [[בועז לרנר]]) בשכונת נחלת מנחם הוא בסיס הפעילות, משם יוצאים ליישובים השונים.<br /> ובשנים האחרונות התמימים מתמקמים בבנין חמ&quot;ה במרכז שכונת נחלת הר חב&quot;ד. ומשם יוצאים לפעילות.<br /> תודות לרב נסילביץ<br /> <br /> בשעות הבוקר והצהריים מקיימים כינוסי ילדים מתואמים עם מזכירות המושבים, ובשעות הערב פעילות עם חיילי [[צה&quot;ל]] וביקורי בית.<br /> <br /> כינוסי הילדים נעשים על פי רוב ב[[בית הכנסת]] המקומי, או במועדון של המושב. הכינוס כולל אמירת [[12 הפסוקים]], [[הצגה]], חידון על ה[[חג]], ו[[סיפור חסידי]].<br /> <br /> ==היסטוריית הארגון ==<br /> *שנת [[תשס&quot;א]] מייסד ומנהל: [[יוסי לוי]].<br /> *שנת [[תש&quot;ע]] מנהלים: שלמה דיקשטיין ושלמה קופצ'יק<br /> *שנת [[תשע&quot;א]] מנהלים: שניאור אודרמן ושלום דובער מיפעי.<br /> *שנת [[תשע&quot;ב]] מנהלים: שניאור זלמן שכטר ולוי גולדצוייג.<br /> *שנת [[תשע&quot;ג]] מנהלים: שלום דובער ערד, אביחי קופצ'יק ושמוליק דיקשטיין.<br /> *שנת [[תשע&quot;ז]] מנהלים: יגאל ישראל אריה לייב קופצ'יק, שמואל פש ומנחם מענדל גולדשטיין.<br /> *שנת [[תשע&quot;ח]] מנהלים: משה זאב שמעון גרינוולד, לוי יצחק צנעני, שניאור זלמן ניסילעוויטש ומענדי גבאי.<br /> *שנת [[תשע&quot;ט]] מנהלים: משה זאב שמעון גרינוולד, לוי יצחק צנעני ושניאור זלמן ניסילעוויטש<br /> *שנת [[תש&quot;פ]] מנהלים: מנחם מענדל איתן, יוסף יצחק ששון ונתן קדם<br /> *שנת [[תשפ&quot;ג]] מנהלים: שמוליק וירט, שמוליק גרינברג, מענדי נאון, ולוי פרקש<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72526 סרט תדמית על פעולות הארגון]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85502 וידאו סיכום פעילות חנוכה ופרצת קוממיות, תשע&quot;ה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73465 17 שנים של פעילות ללא הפסקה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש|מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=587213 2023-04-08T17:52:45Z

<p>37.60.47.118: </p> <hr /> <div>[[קובץ:צוות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של המשתתפים בפעילות חנוכה תשע&quot;ג]]<br /> '''ופרצת קוממיות''' (נקרא גם '''קוממיות דרום''') הוא ארגון הפועל ב[[הפצת המעיינות]] ביישובים בדרום הארץ, המנוהל על ידי [[תמימים]] מישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|חב&quot;ד בצפת]].<br /> <br /> הארגון פועל שלוש פעמים בשנה, ב[[חנוכה]], [[פורים]] [[י&quot;א ניסן]] ו[[ל&quot;ג בעומר]] במעל 150 ישובים. הפעילות מתקיימת בדרום הארץ, ומתפרסת מ[[גדרה]] ועד [[נתיבות]] שממזרח ל[[רצועת עזה]], ומ[[קריית גת]] ועד הים.<br /> <br /> את הארגון פתח בשנת [[תשס&quot;א]] הרב [[יוסף יצחק לוי]], יליד המושב [[קוממיות]] בדרום, כיום [[שליח]] [[הרבי]] ב[[פיליפינים]].<br /> <br /> == אופי הפעילות ==<br /> פעילות הארגון נעשית על ידי [[תמימים|תלמידים]] מ[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב&quot;ד בצפת]], הנוסעים לדרום הארץ למשך ימי הפעילות.<br /> הפעילים ישנים ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. [[בית הכנסת]] 'תפארת אליעזר' (שייסד הרב [[בועז לרנר]]) בשכונת נחלת מנחם הוא בסיס הפעילות, משם יוצאים ליישובים השונים.<br /> <br /> בשעות הבוקר והצהריים מקיימים כינוסי ילדים מתואמים עם מזכירות המושבים, ובשעות הערב פעילות עם חיילי [[צה&quot;ל]] וביקורי בית.<br /> <br /> כינוסי הילדים נעשים על פי רוב ב[[בית הכנסת]] המקומי, או במועדון של המושב. הכינוס כולל אמירת [[12 הפסוקים]], [[הצגה]], חידון על ה[[חג]], ו[[סיפור חסידי]].<br /> <br /> ==היסטוריית הארגון ==<br /> *שנת [[תשס&quot;א]] מייסד ומנהל: [[יוסי לוי]].<br /> *שנת [[תש&quot;ע]] מנהלים: שלמה דיקשטיין ושלמה קופצ'יק<br /> *שנת [[תשע&quot;א]] מנהלים: שניאור אודרמן ושלום דובער מיפעי.<br /> *שנת [[תשע&quot;ב]] מנהלים: שניאור זלמן שכטר ולוי גולדצוייג.<br /> *שנת [[תשע&quot;ג]] מנהלים: שלום דובער ערד, אביחי קופצ'יק ושמוליק דיקשטיין.<br /> *שנת [[תשע&quot;ז]] מנהלים: יגאל ישראל אריה לייב קופצ'יק, שמואל פש ומנחם מענדל גולדשטיין.<br /> *שנת [[תשע&quot;ח]] מנהלים: משה זאב שמעון גרינוולד, לוי יצחק צנעני, שניאור זלמן ניסילעוויטש ומענדי גבאי.<br /> *שנת [[תשע&quot;ט]] מנהלים: משה זאב שמעון גרינוולד, לוי יצחק צנעני ושניאור זלמן ניסילעוויטש<br /> *שנת [[תש&quot;פ]] מנהלים: מנחם מענדל איתן, יוסף יצחק ששון ונתן קדם<br /> *שנת [[תשפ&quot;ג]] מנהלים: שמוליק וירט, שמוליק גרינברג, מענדי נאון, ולוי פרקש<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72526 סרט תדמית על פעולות הארגון]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85502 וידאו סיכום פעילות חנוכה ופרצת קוממיות, תשע&quot;ה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73465 17 שנים של פעילות ללא הפסקה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש|מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=587209 2023-04-08T17:47:26Z

<p>37.60.47.118: /* היסטוריית הארגון */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>[[קובץ:צוות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של המשתתפים בפעילות חנוכה תשע&quot;ג]]<br /> '''ופרצת קוממיות''' (נקרא גם '''קוממיות דרום''') הוא ארגון הפועל ב[[הפצת המעיינות]] ביישובים בדרום הארץ, המנוהל על ידי [[תמימים]] מישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|חב&quot;ד בצפת]].<br /> <br /> הארגון פועל שלוש פעמים בשנה, ב[[חנוכה]], [[פורים]] ו[[ל&quot;ג בעומר]] במעל 150 ישובים. הפעילות מתקיימת בדרום הארץ, ומתפרסת מ[[גדרה]] ועד [[נתיבות]] שממזרח ל[[רצועת עזה]], ומ[[קריית גת]] ועד הים.<br /> <br /> את הארגון פתח בשנת [[תשס&quot;א]] הרב [[יוסף יצחק לוי]], יליד המושב [[קוממיות]] בדרום, כיום [[שליח]] [[הרבי]] ב[[פיליפינים]].<br /> <br /> == אופי הפעילות ==<br /> פעילות הארגון נעשית על ידי [[תמימים|תלמידים]] מ[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב&quot;ד בצפת]], הנוסעים לדרום הארץ למשך ימי הפעילות.<br /> הפעילים ישנים ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. [[בית הכנסת]] 'תפארת אליעזר' (שייסד הרב [[בועז לרנר]]) בשכונת נחלת מנחם הוא בסיס הפעילות, משם יוצאים ליישובים השונים.<br /> <br /> בשעות הבוקר והצהריים מקיימים כינוסי ילדים מתואמים עם מזכירות המושבים, ובשעות הערב פעילות עם חיילי [[צה&quot;ל]] וביקורי בית.<br /> <br /> כינוסי הילדים נעשים על פי רוב ב[[בית הכנסת]] המקומי, או במועדון של המושב. הכינוס כולל אמירת [[12 הפסוקים]], [[הצגה]], חידון על ה[[חג]], ו[[סיפור חסידי]].<br /> <br /> ==היסטוריית הארגון ==<br /> *שנת [[תשס&quot;א]] מייסד ומנהל: [[יוסי לוי]].<br /> *שנת [[תש&quot;ע]] מנהלים: שלמה דיקשטיין ושלמה קופצ'יק<br /> *שנת [[תשע&quot;א]] מנהלים: שניאור אודרמן ושלום דובער מיפעי.<br /> *שנת [[תשע&quot;ב]] מנהלים: שניאור זלמן שכטר ולוי גולדצוייג.<br /> *שנת [[תשע&quot;ג]] מנהלים: שלום דובער ערד, אביחי קופצ'יק ושמוליק דיקשטיין.<br /> *שנת [[תשע&quot;ז]] מנהלים: יגאל ישראל אריה לייב קופצ'יק, שמואל פש ומנחם מענדל גולדשטיין.<br /> *שנת [[תשע&quot;ח]] מנהלים: משה זאב שמעון גרינוולד, לוי יצחק צנעני, שניאור זלמן ניסילעוויטש ומענדי גבאי.<br /> *שנת [[תשע&quot;ט]] מנהלים: משה זאב שמעון גרינוולד, לוי יצחק צנעני ושניאור זלמן ניסילעוויטש<br /> *שנת [[תש&quot;פ]] מנהלים: מנחם מענדל איתן, יוסף יצחק ששון ונתן קדם<br /> *שנת [[תשפ&quot;ג]] מנהלים: שמוליק וירט, שמוליק גרינברג, מענדי נאון, ולוי פרקש<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=72526 סרט תדמית על פעולות הארגון]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85502 וידאו סיכום פעילות חנוכה ופרצת קוממיות, תשע&quot;ה]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73465 17 שנים של פעילות ללא הפסקה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש|מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%96%D7%A0%D7%90&diff=574925 2022-12-15T11:32:09Z

<p>37.60.47.118: </p> <hr /> <div>רבי '''(ישראל{{הערה|על פי מצבתו, מבוא ל[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן]], עדן ציון (לרב [[ישעיהו הורביץ]]) ו[[המלך במסיבו]] וקובץ ימות עולם. יש האומרים (כך נכתב בספר עדן ציון) כי נמנע מלהיקרא ישראל משום קריאה בשם רבו - [[הבעש&quot;ט]] - ששמו היה ישראל.}}) ברוך (פוזנר) מווייסקוואליק{{הערה|כן נקרא ע&quot;י הרבי הריי&quot;צ (סה&quot;ש תש&quot;ב עמ' 150), ע&quot;ש מקום מגוריו. ולהעיר שבשיחת י' כסלו תש&quot;ב מכונה בשם &quot;ר' ברוך ר' משה'ס&quot; ע&quot;ש סביו ר' משה מפוזנא.}}''' (תפ&quot;ד{{הערה|כך משמע משיחת הרבי הריי&quot;צ סה&quot;ש תש&quot;ג עמ' קנ&quot;ג, שכותב שם שר' ברוך התחתן בשנת תק&quot;ג, וזאת (כפי שמסופר בסה&quot;ז) לאחר שנה ששהה לפני חתונתו בויטבסק, ושלשת שנותיו בנדודים, שאליהם יצא בגיל 14 וחצי.}} - [[ח' חשוון]] [[תקנ&quot;ב]]) אביו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], היה צדיק נסתר מחסידי [[הבעש&quot;ט]].<br /> <br /> ר' ברוך, הוא הדמות המרכזית בסיפורי הרבי הריי&quot;צ ב&quot;ספר הזכרונות&quot;. שם מסופר על שנות ילדותו, ועל נדודיו כבחור בעיירות שונות עד נישואיו. &quot;ספר הזכרונות&quot; מתמקד בדרכו של ר' ברוך בחיפוש אחר הדרך הנכונה בעבודת ה', בסיפורים השונים ששמע, ובמאורעות שארעו לו, שהשפיעו עליו בדרכו ובעיצוב אישיותו, וקירבוהו לבעש&quot;ט ולתנועת החסידות.<br /> <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> כפי המסופר בספר הזכורנות, ברוך נולד בעיר [[ויטבסק]] ב[[בלארוס]]{{הערה|ברשימה המיוחסת לנכד הרבי המהר&quot;ש (נדפסה ב&quot;כרם חב&quot;ד&quot; 4, עמ 7), נכתב: &quot;השתלשלות יחוסו: אין אתנו יודע עד מה מפרטיות משפחת הוריו ואבותיו. כמה פעמים חקרתי ודרשתי בזה, ולא מצאתי מענה מפורט לדעת סדר מסודר. רק ידענו אשר אבי רבינו הגדול הרב ר' ברוך זצ&quot;ל גר בעיר פראג, ובד&quot;כ היה איש פלאי, והיה נכבא מן הבריות ואין איש שידע מה מעשהו. ומשנולד רבינו הגדול שהוא היה הבן זקונים, בהיותו בן שלש הביא אותו למדינתנו...&quot;. אולם העיר שם ר&quot;י מונדשיין (הערה 4) שבעדותו של רבינו הזקן במאסרו הראשון כתב (סעיף י&quot;ד) &quot;נולדתי בלאזנע&quot;, וכן בריבוי סיפורים שסיפר הרבי הריי&quot;צ על הולדתו של רבינו הזקן (והקשר בין זה לבעש&quot;ט), שברור שהיה זה בליאזנא. וא&quot;כ אין הדברים שברשימה זו מדוייקים, וכפי הנראה נפלה בידו טעות, ואולי מפני שהיה ידוע שמקור המשפחה בפראג, והכוונה באמת לאבי סבו של רבינו הזקן, ר' משה מפוזנא, שהיה גר בתחילה בפראג, כמסופר בארוכה בספר הזכרונות. אך יש להעיר מרשימות חו' קסב (נדפס גם בספר השיחות תרצ&quot;ב, תרצ&quot;ה. שיחת סעודת הצהרים י&quot;ט כסלו תרצ&quot;ג, בתוספת הערות ומ&quot;מ) ששם כותב הרבי &quot;ר' ברוך, אביו של אדה&quot;ז גר אצל הריין. נולד במדינות ההם. נגזרה שם גזירה ללמוד ע&quot;ד צוואנגשולע (לימודי חובה). וברח למדינת פויזען. הגיעה הגזירה גם לשם. וברח לכפר עטליכע וויארסט (&quot;ויארסט&quot;: יחידת מידה לאורך) מליאזנע&quot;. ולא כמו בספר הזכרונות שנולד בויטבסק. ואולי מדובר בגרסאות שונות שקיבל הרבי הריי&quot;צ בנוגע לתולדות חייו של ר' ברוך. וצ&quot;ע.}} לאביו רבי [[שניאור זלמן פוזנר|שניאור זלמן]] שהיה [[מלמד תינוקות|מלמד דרדקי]] ומרת [[רחל (זקנת אדמו&quot;ר הזקן)|רחל]] פוזנר. ברוך נולד לאחר אחותו הגדולה דבורה לאה, כשלוש שנים לאחר שעזבו הוריו את פוזנא ועברו להתגורר בויטבסק.<br /> <br /> בזכות כשרונותיו הברוכים, כבר בגיל צעיר נכנס ללמוד אצל אביו, עם בחורים בני גיל מבוגר ממנו, ועלה עליהם ברמת הבנתו וידיעותיו. שלוש שנים למד ברוך בכתת אביו, שבנוסף ללימודים אלו בילה אתו ר' שניאור זלמן זמן רב, בשיחות מאלפות. הוא לקחו לטיולים על גדות הנהר, וכל משך זמן הטיולים על פני השדות המוריקים שוחח עם בנו בדברי תורה ובנפלאות הבורא. הטיולים תחת כפת השמים כשנגד העינים משתרע עולמו הנאה של הבורא, הגבירו את אהבתו של ברוך לטבע, ואת תשוקתו להתבודד עם עצמו הרחק מחברת בני אדם, כשהוא שקוע ברעיונותיו.<br /> <br /> בהגיעו לגיל בר מצווה היה כבר בקי במספר סדרי משנה, וידע בעל פה מספר מסכתות מן התלמוד. בשלב זה היה כבר מסוגל ללמוד ולהבין בעצמו ולהתעמק בסוגיית גמרא, ללא עזרה של מלמד. לכן היה אביו ר' שניאור זלמן מאפשר לו ללמוד לבד, והסתפק רק בהנחיות כלליות וקביעת סדרי הלימוד. וברוך, שכבר משחר ילדותו גילה ברוך נטיה להתבודדות עם הבריאה, היה נוהג לקחת את ספריו וללכת לשפת הנהר, שם להתיישב על סלע או משתטח על העשב הרך, ולתעמק בלמודו. מעשים שאירעו באותה תקופה, נחקקו בזכרונו של ברוך והשפיע עליו.<br /> <br /> ==נדודיו==<br /> ברוך התייתם גם מאביו וגם מאימו, בערך כשנה וחצי לאחר כניסתו לגיל המצוות. בויטבסק היתה לו דודה, בשם פריידא. שהיא ובעלה, ששמו היה קדיש, הכניסו את ברוך ואת אחותו דבורה לאה לביתם כדי לגדלם. כפי המסופר שם, מות הוריו השפיע על ברוך עמוקות, ובעקבות כך תוך זמן קצר החליט לעזוב את ויטבסק (למרות התנגדות דודיו). אחותו דבורה לאה נשארה לגור בבית דודיה עד נישואיה.<br /> <br /> במשך שלש שנים נדד בערים ועיירות שבסביבת ויטבסק. לכל אשר הגיע נכנס תחלה לבית המדרש וישב ללמוד. ובשום מקום לא נשאר זמן רב. בכל מקום ניסה ברוך להתפרנס מיגיע כפיו, וסירב בתוקף לקבל צדקה וסיוע בחינם.<br /> ברוך היה נוהג ללמוד ימים ולילות בבית המדרש, ולהתפרנס בצמצום מיגיע כפיו מכל עבודה שתזדמן, ותמורת כל תשלום שהוא. ברוך שמר על אורח חייו בתקיפות ובהחלטיות רבה, מבלי להתחשב בדעות הסובבבים אותו. מיד עם התקלו במקום כלשהו בהפרעה קלה ביותר לאורח חייו המקורי, היה עוזב את המקום ונודד לישוב אחר, שם היה ממשיך בדרכו.<br /> <br /> ב&quot;ספר הזכרונות&quot; מסופרים התרחשיות שונות שארעו עם ברוך בתקופת נדודיו, וסיפורים אשר שמע או ראה בתקופה זו. הרבי כותב שמאורעתיו וחוויותיו של ברוך הצעיר, השפיעו רבות על עיצוב דמותו, אשר כאביו של מייסדה לעתיד של שיטת חב&quot;ד, תרם לא מעט בצדקתו ובאורח חייו, לעיצובה של שיטה זו.<br /> <br /> כפי המסופר שם, ביקר ברוך בערים: דוברומיסל, ינובישט וליאזנא. בעיר ליאזנא התיידד עם ר' אברהם הגנן, חותנו לעתיד. בסוף נדודיו, חזר ברוך לויטבסק. אחותו היתה אז כבר נשואה לבן ישיבה מסמארגון, בשם יוסף יצחק, שנעשה אחר כך לאחד הרמי&quot;ם בישיבת ויטבסק. ודירתה הייתה בקצה העיר. גם אחותו וגם דודיו רצו שברוך יתארח בביתם, אך ברוך העדיף להתפרנס מיגיע כפיו ולא להזדקק לאיש. ברוך החליט להשאר וללמוד בישיבת דודו בויטבסק.<br /> <br /> ==נישואיו==<br /> זמן קצר לאחר בואו לויטבסק, בא ברוך בקשרי שידוכין עם רבקה, בת רבי אברהם הגנן מליאזנא. כפי המסופר, הציג ברוך לחתנו מספר תנאים:<br /> א. שלא יהיה סמוך על שולחן חותנו (כנהוג באותם ימים), אלא ר' אברהם יבנה עבורו מיד לאחר הנשואין בית מיוחד. מטרתו של ברוך הייתה ליצור בית אירוח לצדיקים הנסתרים הנודדים מעיר לעיר, שאותם יצא לו לפגוש מספר פעמים במהלך נדודיו.<br /> ב. שלא יקבל מר' אברהם נדוניה כלשהי ודורונות נשואין.<br /> ג. שמיד לאחר שבעת ימי המשתה, ירדו הוא ורעייתו מעל שולחן חותנו, ויתפרנסו מיגיע כפיו בלבד. על רעייתו להסכים מראש להסתפק במועט, במדה שיזמן לו ה' את פרנסתו, ולא להיזקק לעזרת בשר ודם.<br /> <br /> לאחר הסכמת חותנו ר' אברהם, נסגר השידוך. דודתו ואחותו של ברוך רצו שר' אברהם יתחייב גם להקצות לברוך אדמה מתאימה על מנת לקיים עליה גינה, וזאת מחמת שברוך סיפר להם שאחת הסיבות העיקריות לרצונו להשתדך עם בתו של ר' אברהם, היתה העובדה שר' אברהם מתפרנס מגננות, וגם הוא רצה כחותנו להתפרנס כגנן, ולעסוק במקצוע שלמד ממנו עצמו. גם לזה הסכים ר' אברהם, והקצה לו שטח אדמה במרחק של מספר ויורסטים מליאזנא.<br /> <br /> אמנם ברוך התנה עם חותנו, שיידחה את נישואיו לזמן מאוחר יותר, ככל הניתן. זאת משום שהיה מעוניין בפסק זמן של שנה אחת לפחות כדי להמשיך בנידודיון ולהשלים את חיפושיו אחר הדרך הנכונה בעבודת הבורא. מסיבה זו זירז את קיום מסיבת השידוכין.<br /> לאחר מכן נשאר ללמוד בישיבה בויטבסק למשך שנה שלמה. במשך שנה זו המשיך ברוך להתנהג בדרכו שמכבר, להקדיש שעות מסויימות ביום למלאכה על מנת להתפרנס, ואת שאר הזמן להקדיש ללימוד תורה. במשך כל החורף, למד ברוך על פי סדר שגיסו ראש הישיבה רבי יוסף יצחק קבע עבורו, התכנית כללה הרבה גמרא, הרבה תנ&quot;ך, משניות, רמב&quot;ם, ופירושים שונים, יחד עם ספרי המוסר, עליהם המשיך לשקוד ברוב חשק. כאשר חלף החורף וחג הפסח עמד להופיע, עזב ברוך את וויטבסק ויצא שוב לדרך. אמנם קרוביו הזמינוהו לחוג את הפסח אתם, אך הוא השיב שיש לו תכנית משלו ובכוונתו לחוג את הפסח במקום אחר. וזאת מתוך ידיעה שבקרוב עליו להתחתן ולהתחיל בחיים חדשים, רצה ברוך לבקר שוב את ידידיו הישנים, שאתם עמד במגעים קרובים ושהטביעו עליו רישומם במשך ימי נדודיו בשנים עברו. וכך לקראת פסח יצא ברוך שוב פעם לדרכו, וביקר בעיירות ינוביטש ודוברומיסל. לאחר חג הפסח ההוא, החליט ברוך להשאר לתקופה קצרה בדוברומיסל.<br /> <br /> (בנקודה זו מסתיימים הסיפורים שב&quot;ספר הזכרונות&quot; אודות ר' ברוך. שאר הפרטים מכאן ואילך , ידועים משיחות הרבי הריי&quot;צ, וממקורות שונים).<br /> <br /> בתחילה קבע ר' ברוך (כחלק מתנאיו עם חותנו ר' אברהם) את זמן הנישואין ליום ח&quot;י אלול תק&quot;ג. קביעות ח&quot;י אלול באותה שנה היתה בשבת, ור' ברוך קבע את זמן החופה למוצאי שבת קודש. אך כמה שבועות לפני החתונה הודיע ר' ברוך למחותנו ר' אברהם על הסכמתו שיום החופה יהיה ביום ששי, שבעה עשר באלול. וכן היה, נישואי ר' ברוך עם הרבנית רבקה התקיימו ביום י&quot;ז אלול תק&quot;ג, ערב שבת קודש &quot;כי תבא&quot;{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ג עמ' 151. סה&quot;ש תש&quot;ה עמ 117}}.<br /> <br /> לאחר נישואיו התגורר ר' ברוך באחוזת הנידוניה שלו בקרבת מקום לליאזנא, שנקראה בשם &quot;מעין לבן&quot; (באידיש &quot;וייסקוואליק&quot;. כיום: Veleshkovichi){{הערה|שה&quot;ש תש&quot;ב עמ' קמ. שיחת חג השבועות תש&quot;ב}}. הרבה פליטים מפראג ופוזנא הסתדרו משפחות רבות בעבודת האדמה באחוזתו הגדולה של ר' ברוך.<br /> <br /> ==התקרבותו לבעש&quot;ט==<br /> לאחר שבשנות נידודיו נפגש ר' ברוך עם הצדיקים הנסתרים, למד מהם רבות, והעריץ אותם מאד, יצרו הנהגות הצדיקים הנסתרים, הן לגבי עצמם והן בנוגע לזולת, בגאון הצדיק ר' ברוך חשק גדול להימנות על חברותם{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ג עמ' 151}}. במשך שמונת השנים תצ&quot;ד-תק&quot;ב מאז התגלות הבעל שם טוב, עד לשנה בה נפגש הגאון הצדיק ר' ברוך עם תלמידי הבעל שם טוב, נתפרסמה כבר שיטת הבעל שם טוב פחות או יותר. <br /> <br /> באותו קיץ של שנת תק&quot;ג, שבו שהה ר' ברוך משך זמן בדוברומיסלא, למד בחברותא עם האברך החסיד ר' יצחק שאול{{הערה|וראה סה&quot;ש קיץ ת&quot;ש, עמ' 98, שמספר שם שפעם אחת ביקר כ&quot;ק האדמו&quot;ר הצ&quot;צ בעיירה דוברומיסל, ופגש שם זקנים שזכרו את ר' ברוך, ואת חברו ר' יצחק שאול.}}, בן הגאון החסיד ר' ניסן מלמד, וכן למד במשך זמן בחברותא עם הגאון הצדיק ר' יששכר דוב מקאבילניק, וכמה פעמים למדו הכתבים של תורת הבעל שם טוב, שהגאון הצדיק ר' יוסף חותנו של ר' ישכר דוב המגיד מליובאוויטש רשם, ואז נעשה ר' ברוך למקושר של הבעל שם טוב{{הערה|שיחת ח&quot;י אלול תש&quot;ג}}. <br /> <br /> ר' ברוך נהיה אחד מהצדיקים הנסתרים. היתה תקופה אצל הצדיקים הנסתרים שאחד לא הכיר את השני, ולאחר שהכירו זה את זה, הזהירם מורנו הבעל שם טוב באזהרה גדולה שלא להתגלות. תלמידי הבעל שם טוב ידעו שהגאון ר' יוסף יצחק הוא מחסידי הבעש&quot;ט, אבל מר' ברוך לא ידע אף אחד, רק אשתו הרבנית רבקה ידעה{{הערה|תורת שלום-ספר השיחות עמ' 151}}.<br /> <br /> ר' ברוך וגיסו ר' יוסף יצחק היו שניהם תלמידים מובהקים של מורנו הבעל שם טוב{{הערה|תורת שלום-ספר השיחות עמ' 26}}. שניהם היו נוסעים אל הבעל שם טוב בסוד, והעלימו את הדבר אחד מהשני. פעם אחת בשנת תק&quot;ז הם נפגשו יחד אצל הבעל שם טוב, והגיס התפעל מאד, כי הר&quot;ב היה נחשב לבעל מדות, וכיצד היה יכול להעלים את הדבר כל הזמן, שהוא נוסע אל הבעל שם טוב. <br /> <br /> בשלב מאוחר יותר התפרסם ר' ברוך בין תלמידי הבעש&quot;ט, ונחשב למכובד בקרב שאר תלמידי הבעש&quot;ט ותלמידי המגיד ממעזריטש. מזמן לזמן היו באים רבנים וחסידים לליאזנא, כדי להתוועד עם ר' ברוך בדברי תורה וחסידות{{הערה|ראה סה&quot;ש קיץ ת&quot;ש עמ' 124-125. ועוד}}.<br /> <br /> ==לידת רבינו הזקן ושנות ילדותו==<br /> כשעברה שנה לאחר נישואיו, ואשתו הרבנית רבקה לא נפקדה, היה ר' ברוך בצער, ולאחר התייעצות עם חברו ר' יצחק שאול, החליט ללכת אל הבעל שם טוב, ובהסכמת אשתו הרבנית מרת רבקה נסעו הוא וזוגתו{{הערה|ראה הערות וציונים לסה&quot;ש תש&quot;ג, עמ' 237}} בחודש מנחם אב תק&quot;ד, למזיבוז אל הבעל שם טוב. <br /> <br /> הבעל שם טוב היה עורך סעודה בכל שנה בח&quot;י אלול ואומר תורה, כך היה גם בח&quot;י אלול תק&quot;ד, שקביעותו היתה ביום רביעי. בברכת הלחיים שברך הבעל שם סרב את ר' ברוך אמר &quot;למועד הזה ממש אתם חובקים בן&quot;{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ג עמ' 153}}.<br /> <br /> לפני נסיעתם חזרה של ר' ברוך ואשתו הרבנית רבקה ממזיבוז, נכנסו אל הבעל שם טוב לקבל את ברכת הפרידה. הרבנית רבקה שהיתה במצב רוח של התעוררות גדולה, אמרה למורנו הבעל שם טוב &quot;כשהשי&quot;ת ימלא ברכתו הקדושה של מורנו הבעל שם טוב בבן זכר חי וקיים, תקדישו לתורה ועבודה בדרכו של מורנו הבעל שם טוב&quot;. ר' ברוך שאל את הבעש&quot;ט האם לעבור לגור במקום אחר, והבעש&quot;ט ענה לו שלנשמה של הילד טוב יותר לגור במקום שיש אנשים מועטים, כלומר חוטאים מועטים{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ה עמ' 117}}. מורנו הבעל שם טוב ראה התעוררותם הגדולה של ר' ברוך והרבנית רבקה, וברכם, ונסעו שמחים וטובי לב. <br /> <br /> כידוע, היתה הרבנית רבקה למדנית, ובכל יום היו לה שיעורי לימוד בסדר קבוע, אך היה זה בהצנע לכת, וחוץ מבעלה ר' ברוך לא ידע מזה אף אחד. כשהרבנית רבקה חזרה לביתה מביקורה אצל מורנו הבעל שם טוב, נסעה אל גיסתה הרבנית דבורה לאה בויטבסק, למסור לה מה שמורנו הבעל שם טוב אמר להם, מה ששמעה ומה שראתה בדרכי ההנהגה של מורנו הבעל שם טוב, ומה ששמעה שתלמידיו הקדושים התפלאו מאד מסדר עבודתו והנהגתו של מורנו הבעל שם טוב באותו חודש תשרי, שהיה שונה מכל השנים. הרבנית רבקה ביקשה את גיסתה הרבנית לתת לה סדר מה ללמוד בשיעוריה הקבועים, והיות והיא בטוחה שברכתו של הבעל שם טוב תתממש, היא רוצה שתתן לה סדר הנהגה בתפילה ולימוד בימי העיבור. בטוחה היתה הרבנית רבקה בברכתו והבטחתו של מורנו הבעל שם טוב, ומה מאושרת היתה להודיע לבעלה ר' ברוך שברכת מורנו הבעל שם טוב מתמלאת למזל טוב.<br /> <br /> ואף שבטוחים היו שמורנו הבעל שם טוב יודע ממילוי ברכתו, החליטו ר' ברוך ואשתו הרבנית רבקה להודיעו על כך, ובתחילת חודש אדר שני נסע ר' ברוך אל מורנו הבעל שם טוב. ר' ברוך סיפר למורנו הבעל שם טוב שברכתו הצליחה, וזוגתו הרבנית נפקדה. מורנו הבעל שם טוב שמח מאד לשמוע בשורה זו, והתענין במיוחד על זמן התחלת העיבור. וכשר' ברוך אמר לו, הורה לו מורנו הבעל שם טוב לברך ברכת שהחיינו בלי שם ומלכות, שיסע מיד חזרה לביתו למסור בשמו ברכת מזל טוב לרבנית, והזהירו בכמה אזהרות. ר' ברוך שב לביתו שמח וטוב לב.<br /> <br /> ביום רביעי ח&quot;י אלול שנת תק&quot;ה, נולד רבנו הזקן{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ג עמ' 153}}, באחוזת אביו{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ד עמ' 118}}.<br /> <br /> ליום הכיפורים שנת תק&quot;ו, נסע ר' ברוך אל מורנו הבעל שם טוב. כשנכנס אליו הזהירו מורנו הבעל שם טוב שלא יספר לאף אחד שנולד לו בן, ואת השם שנתנו לו. כשעמד ר' ברוך לנסוע חזרה לביתו, נתן לו מורנו הבעל שם טוב סדר הנהגה איך להתנהג עם הילד, לשמור עליו בדרך כלל, ובזמני הקיץ להיות אתו בשדות. מורנו הבעל שם טוב הזהירו מאד לשמור את הילד מעין רואים בכלל, ומנשים דברניות בפרט.<br /> <br /> כשר' ברוך בא אל מורנו הבעל שם טוב לראש השנה תק&quot;ז, שאלוהו מורנו הבעל שם טוב בפרטיות על ההנהגה עם הילד, וחזר והזהירו שלא לספר לאף אחד מילדו זה. אחרי חג הסוכות כשר' ברוך היה מוכן לנסוע חזרה לביתו, נתן לו מורנו הבעל שם טוב סדר הנהגה לשנה שלימה בשביל הילד, והזהירו מאד על שמירת הילד מעין רואים, ושלא יספר על חכמותיו כמנהגם של הורים מסויימים.<br /> <br /> כשר' ברוך בא אל מורנו הבעל שם טוב לראש השנה תק&quot;ח, התענין שוב על סדר ההנהגה עם הילד. ר' ברוך סיפר למורנו הבעל שם טוב שכשהגיע לביתו אמרה לו אשתו הרבנית שביום ההולדת של הילד בח&quot;י אלול התחיל לדבר יותר טוב, ובמשך שנת תק&quot;ז הרגישו ההורים שיש לילד זכרון מופלא ותפיסא בלתי רגילה, מה שהילד שומע פעם אחת הרי זה כמונח בקופסא אצלו. מורנו הבעל שם טוב הזהיר שוב את ר' ברוך באזהרה חמורה שיעלים שהשי&quot;ת ברכם בבן זכר, וכשישאלוהו יענה בקצרה שמקווים הם להשי&quot;ת שבטח יהיה בהצלחה. <br /> <br /> כשר' ברוך נכנס אל מורנו הבעל שם טוב לקבל רשות לנסוע הביתה ולקבל ברכת הפרידה, סיפר למורנו הבעל שם טוב על החלטתם להביא את הילד אל מורנו הבעל שם טוב בח&quot;י אלול הבא, כשיצטרכו לגזוז שערות ראשו ולהניח לו פיאות הראש. מורנו הבעל שם טוב הסכים, והזהיר עוד הפעם לשמור את הילד מעין רואים, ושהאם והדודה דבורה לאה יסעו עם הילד, שיבואו בח&quot;י אלול אחרי התפילה, ואחרי שהוא יגזוז את שערות ראשו ויניח לו פיאות, יסעו מיד חזרה. ושיזהרו שאף אחד לא ידע מכך. <br /> <br /> כשר' ברוך הגיע לביתו מצא שבמשך שני החדשים שהוא לא היה בבית, נהיה הילד בקי בהרבה פרקי תהלים, הוא הרגיש שלילד יש תפיסא בלתי רגילה וזכרון מופלא, ומה ששומע פעם אחת הוא זוכר תמיד. <br /> <br /> ביום הרביעי ח&quot;י באלול תק&quot;ח, באו הרבנית רבקה וגיסתה הרבנית דבורה לאה עם הילד למזיבוז, אל מורנו הבעל שם טוב. ומיד אחרי שמורנו הבעל שם טוב חינך את הילד בפיאות הראש וברכו, הזהירן לנסוע מיד חזרה לביתן, ושלא ידברו ביניהן על מקום היותן וברכן בשנה טובה ובנסיעה כשורה.<br /> <br /> שהיה רבינו בגיל שש שנים, למד עם אחיו ר' מרדכי בגן הפירות, את הפסוקת &quot;אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ&quot; עם פירוש רש&quot;י. ר' מרדכי לא יכל להבין כיצד אפשר לדעת איזו קרקע טובה יותר לזריעתם של פירות מסויימים, הסביר לו אחיו הרבי את הדבר, והמחיש לו בראיה ניצחת, שכן אפשר לשמוע איך מעיינות המים זורמים באדמה, ומתחת לתל האבנים הלבן, אמר לו הרבי הזקן, עובר מעיין מים חזק. במשך הזמן פרץ המעיין דרך תל האבנים הלבן, ונתהווה בריכת מים גדולה, שכעבור מספר שנים בשעה שפרצה מגיפת הבהמות, הביאה בריכה זו ברכה וטובה רבה לכל העיירות בסביבה, וקראו לבריכה בשם המעיין הלבן (ביעלי רוטשעס){{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ב עמ' 150.}}. <br /> <br /> כשהגיע בנו לגיל 10, התחיל אביו ר' ברוך ללמוד עימו שו&quot;ע חושן משפט. ר' ברוך עצמו היה גאון גדול ובקי גדול בסדר נזיקין, וכפי שסיפר בעצמו, קיבל את ידיעותיו הרבות בזה מחמיו ר' אברהם הגנן, שהיה גם הוא גאון ובקי בסדר נזיקין{{הערה|סה&quot;ש קיץ ת&quot;ש, עמ' 57. וראה שם שאדה&quot;ז היה נוהג לשאול אצל הרי&quot;ב מה שלמד מסבו ר&quot;א הגנן}}. והודות לביקאותו של ר' ברוך בתחום זה, גם רבינו הזקן וגם אחיו של ר' משה, נהיו למדנים ובקיאים גדולים בסדר נזיקין{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;א שיחת חג השבועות.}}. אדה&quot;ז פעם אמר שאת התענוג בחו&quot;מ, קיבל מאביו ר' ברוך, ואת גילוי אליהו ורוה&quot;ק קיבל מאמו הרבנית רבקה (וגם הרבי הרש&quot;ב התבטא פעם, שמה שנדפס על דף השער של שו&quot;ע אדה&quot;ז בהוצאת קאפוסט הפסוק &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, זה רמז לכך שאת ידיעותיו של רבינו הזקן בחו&quot;מ, קיבל מאביו ר' ברוך{{הערה|שם.}}).<br /> <br /> מזמן לזמן היו החסידים המבקרים את ר' ברוך, משוחחים אף עם רבינו הזקן, שהיה אז ילד כבן עשר, והתפלאו מאד מגאונותו הרבה וכישרונותיו{{הערה|ראה גם סה&quot;ש תש&quot;ד עמ' 133}}, אך אביו ר' ברוך מאד לא היה שבע רצון מזה, אשר כפי הנזכר קיבל הוראה מהבעש&quot;ט שלא ידעו ולא יפרסם על בנו. פעם אחת בעת ששהה אצלם הרב ר' מאיר אייזיק מהרקי, שהיה אחד מתלמידי הבעש&quot;ט והה&quot;מ, למדן מפורסם ועוסק בדרכי החסידות, ושוחח עם רבינו הזקן, והתפעל מאד מעומק ידיעותיו. כשהגיע חג הפסח אמר לו ר' ברוך שיחזור לעירו, ולא יסמוך על הרב הממלא מקום שנשאר שם. כשחזר ר' אייזק לעירו גילה שאכן הממלא מקום טעה בדבר הלכה, ובזכות חזרתו העירה נצלו כולם מדבר מכשול{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;א שיחת שביעי של פסח}}.<br /> <br /> לקראת הבר מצוה של בנו שניאור זלמן, התאספו לאחוזת ר' ברוך הרבה גאונים, מויטבסק, ממינסק ומפלוצק. הגאונים שתפסו מקום מרכזי ביותר בחגיגה, והם: ר' ברוך, אבי רבינו הזקן. ר' יוסף יצחק משריי, גיסו של ר' ברוך. ור' משה ראובן, בנו של הגאון ר' אברהם זאת מבשינקאוויטש, שמילא את מקומו בראשות הישיבה שם. ור' אברהם מאיר, תלמידו של בעל סדר הדורות. גם ר' משה מפוזנא, סביו של ר' ברוך, הגיע, ויחד ערכו חגיגה גדולה שנמשכה שבעה ימים, אשר בכל יום היה סעודת מצוה עם הרבה חידושי תורה. כפי המסופר חידושיו של בעל הבר מצוה עצמו התעלו על חידושי כולם, ואז הסמיכו הגאונים את רבינו הזקן לרבנות, ורב המקום כתב זאת בפנקס החברא קדישא לזכרון לדורות{{הערה|סה&quot;ש קיץ ת&quot;ש, עמ' 59}}. <br /> <br /> ==המשך תולדות חייו עד פטירתו==<br /> אודות המשך תולדות חייו עד פטירתו, לא ידועים פרטים רבים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כותב ברשימותיו: &quot;הרב ר' ברוך אביו של אאזמו&quot;ר הזקן היה צדיק נסתר, והי' למדן מופלא ועסקן בעניני [[צדקה]] והתנהג בפשטות כאחד מבעלי היישוב&quot;.<br /> <br /> בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פכ&quot;ד.}} מסופר כי רבי ברוך היה גר בעיר [[ליאזנא]]. הוא לא יכל לסבול שבנו [[אדמו&quot;ר הזקן]] חולק לו כבוד, עזב את העיר והחל לערוך גלות לנדוד מעיר לעיר, עד שהגיע לעיר סוליש, שם ביקשו אחד העשירים להתארח בביתו. באותו יום הצליח ה[[עשירות|עשיר]] בעסקיו - עשיית יי&quot;ש - והבין שההצלחה באה לו בעקבות האורח, לכן ביקש מרבי ברוך שישאר אצלו באופן קבע. רבי ברוך הסכים והעשיר לקח על עצמו את הדאגה לכל ענייניו של רבי ברוך.<br /> <br /> בעיר זו נפטר בתאריך [[ח תשרי]] [[תקנ&quot;ב]]. לאחר פטירתו קברו אותו בכבוד גדול וטמנו אותו במקום חשוב, והחברה קדישא הקימה מצבה על קברו.<br /> <br /> בשנים האחרונות שופץ הציון והוקם עליו [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]{{הערה|יש לציין שיש [מיעוט] חוקרים המסתפקים בכך שזה אכן ציונו ותאריך פטירתו, וראה מה שכתב על כך הרב שלום דובער לוין, בספר תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית, עמוד ד-ה.}}.<br /> <br /> == מצבת רבי ברוך ==<br /> [[קובץ:מצבת רבי ברוך.jpg|ממוזער|מצבה המיוחסת לרבי ברוך אביו של אדמו&quot;ר הזקן.]]<br /> על המצבה{{הערה|בעת כתיבת המבוא לאגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן, מהדורה ראשונה , הורה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, להתאמץ להשיג את תצלום, ולהדפיסה בספר, יחד עם פיענוח נוסח המצבה, וכן נדפס, כמסופר ב&quot;עבודת הקודש&quot; ע' לה. הדבר נסקר גם ב&quot;תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית&quot; פרק ב.}}<br /> :'''פ&quot;נ<br /> :'''איש תם וישר הרבני<br /> :'''המ' והמופלג מ' ישראל ברוך ב&quot;מ<br /> :'''אברהם ז&quot;ל,<br /> :'''נפ' ח' לחדש תשרי שנ'תקנ&quot;ב לפ&quot;ק<br /> :'''תנצב&quot;ה'''<br /> <br /> הרבי קיבל את המצבה הזאת, אף ששם אביו של רבי ישראל ברוך כתוב בה, מ' אברהם, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר{{הערה|[[ספר הזכרונות]].}} ששם אביו היה שניאור זלמן, ושם חותנו היה אברהם{{הערה|1=[[שם ושארית]] עמ' 45.}}{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&amp;st=&amp;pgnum=8 אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן במבוא].}}. רבים עמדו על-כך במהלך השנים וניסו לפתור את הסתירה, ובראשם [[הרבי]]{{מקור}}.<br /> <br /> ==מנהגים ואמרות המיוחסים אליו==<br /> בספר השיחות תש&quot;ב (שיחת ליל ב דר&quot;ה) כותב הרבי הריי&quot;צ: &quot;מנהגי רבותינו הם בקבלה מהוד כ&quot;ק רבנו הזקן, כבר בימי נערותו היה כ&quot;ק רבנו הזקן נוהג בכל היממה הראשונה של ראש השנה, מאחרי מנחת ערב ראש השנה עד תפלת ערבית של הלילה השני של ראש השנה, לעסוק באמירת תהלים. כפי שראה את אביו הרב ר' ברוך נוהג כך ובהנהגה זו נהג הוד כ&quot;ק רבנו הזקן גם כשגדל&quot;.<br /> <br /> בסה&quot;ש תש&quot;ג עמ'153, כותב הרבי הריי&quot;צ: &quot;רוב זמני קביעות זמן הנישואין אצל אדמור&quot;י חב&quot;ד נקבעו ליום שישי, וזאת זכרון לחתונת ר' ברוך והרבנית רבקה, שהייתה ביום שישי ח&quot;י אלול&quot;.<br /> <br /> בסה&quot;ש תרצ&quot;ט עמ' 356, מספר הרבי הריי&quot;צ, בשם הרבי המהר&quot;ש: &quot;שמעתי מדודי זקני ר' חיים אברהם, שסיפר לו החסיד ר' יצחק אייזיק מויטבסק, שבנערותו שימש את הזקנים שהיו אצל הבעש&quot;ט, וזכר את ר' ברוך אבי רבינו הזקן, ואת גיסו ר' יוסף יצחק, ומהם קיבל את התורה הזאת, שמסרו בשם הבעש&quot;ט: הוי' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ. בשעת בריאת העולם כשהקב&quot;ה אמר להמלאכים &quot;נעשה אדם בצלמנו כדמותנו&quot; שאלו המלאכים מה יהי' מהותו של האדם שאתה רוצה לברוא, ומה יהי' מעשהו? השיבם הקב&quot;ה כי יהי' בעל גוף חומרי ובעל שכל ומדות בענינים חומרי'. אמרו &quot;מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו&quot;? השיב להם הקב&quot;ה דרק האדם שהנני בורא הוא יקבל עליו עומ&quot;ש ועול מצות בארץ החומרית, ואשר בתורתו ועבודתו בעולם החמרי יתעלו כל העולמות בעילוי אחר עילוי אין סוף&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ילדיו:<br /> *[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו&quot;ר הזקן)|רבי שניאור זלמן - אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[יהודה לייב מינוביץ'|רבי יהודה לייב - מהרי&quot;ל מיאנאוויטש]]<br /> *[[מרדכי פוזנר|רבי מרדכי פויזנער]]<br /> *[[משה (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[ספר הזכרונות]]''' - זכרונותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ המגוללות את סיפור חייו של ר' ברוך.<br /> *'''[[ימי חב&quot;ד (ספר)|ימי חב&quot;ד]]''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15863&amp;st=&amp;pgnum=12 ח' תשרי].<br /> *'''כך גיליתי את המצבה''', הרב מנחם מענדל וילהלם מספר על גילוי המצבה הסמוכה של 'בן המזוג' המאששת את המסורת אודות שיוך המצבה הסמוכה לאביו של אדמו&quot;ר הזקן, בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1938 עמוד 30<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/09/16-09-2022-02-06-21-פנימיות-118-NET.pdf גם ברוך יהיה]''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 209–214<br /> <br /> <br /> {{ניווט<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=לא<br /> |כותרת=עץ משפחת פוזנר<br /> |יישור טקסט=ימין<br /> |תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}<br /> }}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]<br /> [[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%96%D7%A0%D7%90&diff=574924 2022-12-15T11:30:04Z

<p>37.60.47.118: </p> <hr /> <div>רבי '''(ישראל{{הערה|על פי מצבתו, מבוא ל[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן]], עדן ציון (לרב [[ישעיהו הורביץ]]) ו[[המלך במסיבו]] וקובץ ימות עולם. יש האומרים (כך נכתב בספר עדן ציון) כי נמנע מלהיקרא ישראל משום קריאה בשם רבו - [[הבעש&quot;ט]] - ששמו היה ישראל.}}) ברוך (פוזנר) מווייסקוואליק{{הערה|כן נקרא ע&quot;י הרבי הריי&quot;צ (סה&quot;ש תש&quot;ב עמ' 150), ע&quot;ש מקום מגוריו. ולהעיר שבשיחת י' כסלו תש&quot;ב מכונה בשם &quot;ר' ברוך ר' משה'ס&quot; ע&quot;ש סביו ר' משה מפוזנא.}}''' (תפ&quot;ד{{הערה|כך משמע משיחת הרבי הריי&quot;צ סה&quot;ש תש&quot;ג עמ' קנ&quot;ג, שכותב שם שר' ברוך התחתן בשנת תק&quot;ג, וזאת (כפי שמסופר בסה&quot;ז) לאחר שנה ששהה לפני חתונתו בויטבסק, ושלשת שנותיו בנדודים, שאליהם יצא בגיל 14 וחצי.}} - [[ח' חשוון]] [[תקנ&quot;ב]]) אביו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], היה צדיק נסתר, מחסידי [[כ&quot;ק מורנו הבעש&quot;ט]].<br /> <br /> ר' ברוך, הוא הדמות המרכזית בסיפורי הרבי הריי&quot;צ ב&quot;ספר הזכרונות&quot;. שם מסופר על שנות ילדותו, ועל נדודיו כבחור בעיירות שונות עד נישואיו. &quot;ספר הזכרונות&quot; מתמקד בדרכו של ר' ברוך בחיפוש אחר הדרך הנכונה בעבודת ה', בסיפורים השונים ששמע, ובמאורעות שארעו לו, שהשפיעו עליו בדרכו ובעיצוב אישיותו.<br /> <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> כפי המסופר בספר הזכורנות, ברוך נולד בעיר [[ויטבסק]] ב[[בלארוס]]{{הערה|ברשימה המיוחסת לנכד הרבי המהר&quot;ש (נדפסה ב&quot;כרם חב&quot;ד&quot; 4, עמ 7), נכתב: &quot;השתלשלות יחוסו: אין אתנו יודע עד מה מפרטיות משפחת הוריו ואבותיו. כמה פעמים חקרתי ודרשתי בזה, ולא מצאתי מענה מפורט לדעת סדר מסודר. רק ידענו אשר אבי רבינו הגדול הרב ר' ברוך זצ&quot;ל גר בעיר פראג, ובד&quot;כ היה איש פלאי, והיה נכבא מן הבריות ואין איש שידע מה מעשהו. ומשנולד רבינו הגדול שהוא היה הבן זקונים, בהיותו בן שלש הביא אותו למדינתנו...&quot;. אולם העיר שם ר&quot;י מונדשיין (הערה 4) שבעדותו של רבינו הזקן במאסרו הראשון כתב (סעיף י&quot;ד) &quot;נולדתי בלאזנע&quot;, וכן בריבוי סיפורים שסיפר הרבי הריי&quot;צ על הולדתו של רבינו הזקן (והקשר בין זה לבעש&quot;ט), שברור שהיה זה בליאזנא. וא&quot;כ אין הדברים שברשימה זו מדוייקים, וכפי הנראה נפלה בידו טעות, ואולי מפני שהיה ידוע שמקור המשפחה בפראג, והכוונה באמת לאבי סבו של רבינו הזקן, ר' משה מפוזנא, שהיה גר בתחילה בפראג, כמסופר בארוכה בספר הזכרונות. אך יש להעיר מרשימות חו' קסב (נדפס גם בספר השיחות תרצ&quot;ב, תרצ&quot;ה. שיחת סעודת הצהרים י&quot;ט כסלו תרצ&quot;ג, בתוספת הערות ומ&quot;מ) ששם כותב הרבי &quot;ר' ברוך, אביו של אדה&quot;ז גר אצל הריין. נולד במדינות ההם. נגזרה שם גזירה ללמוד ע&quot;ד צוואנגשולע (לימודי חובה). וברח למדינת פויזען. הגיעה הגזירה גם לשם. וברח לכפר עטליכע וויארסט (&quot;ויארסט&quot;: יחידת מידה לאורך) מליאזנע&quot;. ולא כמו בספר הזכרונות שנולד בויטבסק. ואולי מדובר בגרסאות שונות שקיבל הרבי הריי&quot;צ בנוגע לתולדות חייו של ר' ברוך. וצ&quot;ע.}} לאביו רבי [[שניאור זלמן פוזנר|שניאור זלמן]] שהיה [[מלמד תינוקות|מלמד דרדקי]] ומרת [[רחל (זקנת אדמו&quot;ר הזקן)|רחל]] פוזנר. ברוך נולד לאחר אחותו הגדולה דבורה לאה, כשלוש שנים לאחר שעזבו הוריו את פוזנא ועברו להתגורר בויטבסק.<br /> <br /> בזכות כשרונותיו הברוכים, כבר בגיל צעיר נכנס ללמוד אצל אביו, עם בחורים בני גיל מבוגר ממנו, ועלה עליהם ברמת הבנתו וידיעותיו. שלוש שנים למד ברוך בכתת אביו, שבנוסף ללימודים אלו בילה אתו ר' שניאור זלמן זמן רב, בשיחות מאלפות. הוא לקחו לטיולים על גדות הנהר, וכל משך זמן הטיולים על פני השדות המוריקים שוחח עם בנו בדברי תורה ובנפלאות הבורא. הטיולים תחת כפת השמים כשנגד העינים משתרע עולמו הנאה של הבורא, הגבירו את אהבתו של ברוך לטבע, ואת תשוקתו להתבודד עם עצמו הרחק מחברת בני אדם, כשהוא שקוע ברעיונותיו.<br /> <br /> בהגיעו לגיל בר מצווה היה כבר בקי במספר סדרי משנה, וידע בעל פה מספר מסכתות מן התלמוד. בשלב זה היה כבר מסוגל ללמוד ולהבין בעצמו ולהתעמק בסוגיית גמרא, ללא עזרה של מלמד. לכן היה אביו ר' שניאור זלמן מאפשר לו ללמוד לבד, והסתפק רק בהנחיות כלליות וקביעת סדרי הלימוד. וברוך, שכבר משחר ילדותו גילה ברוך נטיה להתבודדות עם הבריאה, היה נוהג לקחת את ספריו וללכת לשפת הנהר, שם להתיישב על סלע או משתטח על העשב הרך, ולתעמק בלמודו. מעשים שאירעו באותה תקופה, נחקקו בזכרונו של ברוך והשפיע עליו.<br /> <br /> ==נדודיו==<br /> ברוך התייתם גם מאביו וגם מאימו, בערך כשנה וחצי לאחר כניסתו לגיל המצוות. בויטבסק היתה לו דודה, בשם פריידא. שהיא ובעלה, ששמו היה קדיש, הכניסו את ברוך ואת אחותו דבורה לאה לביתם כדי לגדלם. כפי המסופר שם, מות הוריו השפיע על ברוך עמוקות, ובעקבות כך תוך זמן קצר החליט לעזוב את ויטבסק (למרות התנגדות דודיו). אחותו דבורה לאה נשארה לגור בבית דודיה עד נישואיה.<br /> <br /> במשך שלש שנים נדד בערים ועיירות שבסביבת ויטבסק. לכל אשר הגיע נכנס תחלה לבית המדרש וישב ללמוד. ובשום מקום לא נשאר זמן רב. בכל מקום ניסה ברוך להתפרנס מיגיע כפיו, וסירב בתוקף לקבל צדקה וסיוע בחינם.<br /> ברוך היה נוהג ללמוד ימים ולילות בבית המדרש, ולהתפרנס בצמצום מיגיע כפיו מכל עבודה שתזדמן, ותמורת כל תשלום שהוא. ברוך שמר על אורח חייו בתקיפות ובהחלטיות רבה, מבלי להתחשב בדעות הסובבבים אותו. מיד עם התקלו במקום כלשהו בהפרעה קלה ביותר לאורח חייו המקורי, היה עוזב את המקום ונודד לישוב אחר, שם היה ממשיך בדרכו.<br /> <br /> ב&quot;ספר הזכרונות&quot; מסופרים התרחשיות שונות שארעו עם ברוך בתקופת נדודיו, וסיפורים אשר שמע או ראה בתקופה זו. הרבי כותב שמאורעתיו וחוויותיו של ברוך הצעיר, השפיעו רבות על עיצוב דמותו, אשר כאביו של מייסדה לעתיד של שיטת חב&quot;ד, תרם לא מעט בצדקתו ובאורח חייו, לעיצובה של שיטה זו.<br /> <br /> כפי המסופר שם, ביקר ברוך בערים: דוברומיסל, ינובישט וליאזנא. בעיר ליאזנא התיידד עם ר' אברהם הגנן, חותנו לעתיד. בסוף נדודיו, חזר ברוך לויטבסק. אחותו היתה אז כבר נשואה לבן ישיבה מסמארגון, בשם יוסף יצחק, שנעשה אחר כך לאחד הרמי&quot;ם בישיבת ויטבסק. ודירתה הייתה בקצה העיר. גם אחותו וגם דודיו רצו שברוך יתארח בביתם, אך ברוך העדיף להתפרנס מיגיע כפיו ולא להזדקק לאיש. ברוך החליט להשאר וללמוד בישיבת דודו בויטבסק.<br /> <br /> ==נישואיו==<br /> זמן קצר לאחר בואו לויטבסק, בא ברוך בקשרי שידוכין עם רבקה, בת רבי אברהם הגנן מליאזנא. כפי המסופר, הציג ברוך לחתנו מספר תנאים:<br /> א. שלא יהיה סמוך על שולחן חותנו (כנהוג באותם ימים), אלא ר' אברהם יבנה עבורו מיד לאחר הנשואין בית מיוחד. מטרתו של ברוך הייתה ליצור בית אירוח לצדיקים הנסתרים הנודדים מעיר לעיר, שאותם יצא לו לפגוש מספר פעמים במהלך נדודיו.<br /> ב. שלא יקבל מר' אברהם נדוניה כלשהי ודורונות נשואין.<br /> ג. שמיד לאחר שבעת ימי המשתה, ירדו הוא ורעייתו מעל שולחן חותנו, ויתפרנסו מיגיע כפיו בלבד. על רעייתו להסכים מראש להסתפק במועט, במדה שיזמן לו ה' את פרנסתו, ולא להיזקק לעזרת בשר ודם.<br /> <br /> לאחר הסכמת חותנו ר' אברהם, נסגר השידוך. דודתו ואחותו של ברוך רצו שר' אברהם יתחייב גם להקצות לברוך אדמה מתאימה על מנת לקיים עליה גינה, וזאת מחמת שברוך סיפר להם שאחת הסיבות העיקריות לרצונו להשתדך עם בתו של ר' אברהם, היתה העובדה שר' אברהם מתפרנס מגננות, וגם הוא רצה כחותנו להתפרנס כגנן, ולעסוק במקצוע שלמד ממנו עצמו. גם לזה הסכים ר' אברהם, והקצה לו שטח אדמה במרחק של מספר ויורסטים מליאזנא.<br /> <br /> אמנם ברוך התנה עם חותנו, שיידחה את נישואיו לזמן מאוחר יותר, ככל הניתן. זאת משום שהיה מעוניין בפסק זמן של שנה אחת לפחות כדי להמשיך בנידודיון ולהשלים את חיפושיו אחר הדרך הנכונה בעבודת הבורא. מסיבה זו זירז את קיום מסיבת השידוכין.<br /> לאחר מכן נשאר ללמוד בישיבה בויטבסק למשך שנה שלמה. במשך שנה זו המשיך ברוך להתנהג בדרכו שמכבר, להקדיש שעות מסויימות ביום למלאכה על מנת להתפרנס, ואת שאר הזמן להקדיש ללימוד תורה. במשך כל החורף, למד ברוך על פי סדר שגיסו ראש הישיבה רבי יוסף יצחק קבע עבורו, התכנית כללה הרבה גמרא, הרבה תנ&quot;ך, משניות, רמב&quot;ם, ופירושים שונים, יחד עם ספרי המוסר, עליהם המשיך לשקוד ברוב חשק. כאשר חלף החורף וחג הפסח עמד להופיע, עזב ברוך את וויטבסק ויצא שוב לדרך. אמנם קרוביו הזמינוהו לחוג את הפסח אתם, אך הוא השיב שיש לו תכנית משלו ובכוונתו לחוג את הפסח במקום אחר. וזאת מתוך ידיעה שבקרוב עליו להתחתן ולהתחיל בחיים חדשים, רצה ברוך לבקר שוב את ידידיו הישנים, שאתם עמד במגעים קרובים ושהטביעו עליו רישומם במשך ימי נדודיו בשנים עברו. וכך לקראת פסח יצא ברוך שוב פעם לדרכו, וביקר בעיירות ינוביטש ודוברומיסל. לאחר חג הפסח ההוא, החליט ברוך להשאר לתקופה קצרה בדוברומיסל.<br /> <br /> (בנקודה זו מסתיימים הסיפורים שב&quot;ספר הזכרונות&quot; אודות ר' ברוך. שאר הפרטים מכאן ואילך , ידועים משיחות הרבי הריי&quot;צ, וממקורות שונים).<br /> <br /> בתחילה קבע ר' ברוך (כחלק מתנאיו עם חותנו ר' אברהם) את זמן הנישואין ליום ח&quot;י אלול תק&quot;ג. קביעות ח&quot;י אלול באותה שנה היתה בשבת, ור' ברוך קבע את זמן החופה למוצאי שבת קודש. אך כמה שבועות לפני החתונה הודיע ר' ברוך למחותנו ר' אברהם על הסכמתו שיום החופה יהיה ביום ששי, שבעה עשר באלול. וכן היה, נישואי ר' ברוך עם הרבנית רבקה התקיימו ביום י&quot;ז אלול תק&quot;ג, ערב שבת קודש &quot;כי תבא&quot;{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ג עמ' 151. סה&quot;ש תש&quot;ה עמ 117}}.<br /> <br /> לאחר נישואיו התגורר ר' ברוך באחוזת הנידוניה שלו בקרבת מקום לליאזנא, שנקראה בשם &quot;מעין לבן&quot; (באידיש &quot;וייסקוואליק&quot;. כיום: Veleshkovichi){{הערה|שה&quot;ש תש&quot;ב עמ' קמ. שיחת חג השבועות תש&quot;ב}}. הרבה פליטים מפראג ופוזנא הסתדרו משפחות רבות בעבודת האדמה באחוזתו הגדולה של ר' ברוך.<br /> <br /> ==התקרבותו לבעש&quot;ט==<br /> לאחר שבשנות נידודיו נפגש ר' ברוך עם הצדיקים הנסתרים, למד מהם רבות, והעריץ אותם מאד, יצרו הנהגות הצדיקים הנסתרים, הן לגבי עצמם והן בנוגע לזולת, בגאון הצדיק ר' ברוך חשק גדול להימנות על חברותם{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ג עמ' 151}}. במשך שמונת השנים תצ&quot;ד-תק&quot;ב מאז התגלות הבעל שם טוב, עד לשנה בה נפגש הגאון הצדיק ר' ברוך עם תלמידי הבעל שם טוב, נתפרסמה כבר שיטת הבעל שם טוב פחות או יותר. <br /> <br /> באותו קיץ של שנת תק&quot;ג, שבו שהה ר' ברוך משך זמן בדוברומיסלא, למד בחברותא עם האברך החסיד ר' יצחק שאול{{הערה|וראה סה&quot;ש קיץ ת&quot;ש, עמ' 98, שמספר שם שפעם אחת ביקר כ&quot;ק האדמו&quot;ר הצ&quot;צ בעיירה דוברומיסל, ופגש שם זקנים שזכרו את ר' ברוך, ואת חברו ר' יצחק שאול.}}, בן הגאון החסיד ר' ניסן מלמד, וכן למד במשך זמן בחברותא עם הגאון הצדיק ר' יששכר דוב מקאבילניק, וכמה פעמים למדו הכתבים של תורת הבעל שם טוב, שהגאון הצדיק ר' יוסף חותנו של ר' ישכר דוב המגיד מליובאוויטש רשם, ואז נעשה ר' ברוך למקושר של הבעל שם טוב{{הערה|שיחת ח&quot;י אלול תש&quot;ג}}. <br /> <br /> ר' ברוך נהיה אחד מהצדיקים הנסתרים. היתה תקופה אצל הצדיקים הנסתרים שאחד לא הכיר את השני, ולאחר שהכירו זה את זה, הזהירם מורנו הבעל שם טוב באזהרה גדולה שלא להתגלות. תלמידי הבעל שם טוב ידעו שהגאון ר' יוסף יצחק הוא מחסידי הבעש&quot;ט, אבל מר' ברוך לא ידע אף אחד, רק אשתו הרבנית רבקה ידעה{{הערה|תורת שלום-ספר השיחות עמ' 151}}.<br /> <br /> ר' ברוך וגיסו ר' יוסף יצחק היו שניהם תלמידים מובהקים של מורנו הבעל שם טוב{{הערה|תורת שלום-ספר השיחות עמ' 26}}. שניהם היו נוסעים אל הבעל שם טוב בסוד, והעלימו את הדבר אחד מהשני. פעם אחת בשנת תק&quot;ז הם נפגשו יחד אצל הבעל שם טוב, והגיס התפעל מאד, כי הר&quot;ב היה נחשב לבעל מדות, וכיצד היה יכול להעלים את הדבר כל הזמן, שהוא נוסע אל הבעל שם טוב. <br /> <br /> בשלב מאוחר יותר התפרסם ר' ברוך בין תלמידי הבעש&quot;ט, ונחשב למכובד בקרב שאר תלמידי הבעש&quot;ט ותלמידי המגיד ממעזריטש. מזמן לזמן היו באים רבנים וחסידים לליאזנא, כדי להתוועד עם ר' ברוך בדברי תורה וחסידות{{הערה|ראה סה&quot;ש קיץ ת&quot;ש עמ' 124-125. ועוד}}.<br /> <br /> ==לידת רבינו הזקן ושנות ילדותו==<br /> כשעברה שנה לאחר נישואיו, ואשתו הרבנית רבקה לא נפקדה, היה ר' ברוך בצער, ולאחר התייעצות עם חברו ר' יצחק שאול, החליט ללכת אל הבעל שם טוב, ובהסכמת אשתו הרבנית מרת רבקה נסעו הוא וזוגתו{{הערה|ראה הערות וציונים לסה&quot;ש תש&quot;ג, עמ' 237}} בחודש מנחם אב תק&quot;ד, למזיבוז אל הבעל שם טוב. <br /> <br /> הבעל שם טוב היה עורך סעודה בכל שנה בח&quot;י אלול ואומר תורה, כך היה גם בח&quot;י אלול תק&quot;ד, שקביעותו היתה ביום רביעי. בברכת הלחיים שברך הבעל שם סרב את ר' ברוך אמר &quot;למועד הזה ממש אתם חובקים בן&quot;{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ג עמ' 153}}.<br /> <br /> לפני נסיעתם חזרה של ר' ברוך ואשתו הרבנית רבקה ממזיבוז, נכנסו אל הבעל שם טוב לקבל את ברכת הפרידה. הרבנית רבקה שהיתה במצב רוח של התעוררות גדולה, אמרה למורנו הבעל שם טוב &quot;כשהשי&quot;ת ימלא ברכתו הקדושה של מורנו הבעל שם טוב בבן זכר חי וקיים, תקדישו לתורה ועבודה בדרכו של מורנו הבעל שם טוב&quot;. ר' ברוך שאל את הבעש&quot;ט האם לעבור לגור במקום אחר, והבעש&quot;ט ענה לו שלנשמה של הילד טוב יותר לגור במקום שיש אנשים מועטים, כלומר חוטאים מועטים{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ה עמ' 117}}. מורנו הבעל שם טוב ראה התעוררותם הגדולה של ר' ברוך והרבנית רבקה, וברכם, ונסעו שמחים וטובי לב. <br /> <br /> כידוע, היתה הרבנית רבקה למדנית, ובכל יום היו לה שיעורי לימוד בסדר קבוע, אך היה זה בהצנע לכת, וחוץ מבעלה ר' ברוך לא ידע מזה אף אחד. כשהרבנית רבקה חזרה לביתה מביקורה אצל מורנו הבעל שם טוב, נסעה אל גיסתה הרבנית דבורה לאה בויטבסק, למסור לה מה שמורנו הבעל שם טוב אמר להם, מה ששמעה ומה שראתה בדרכי ההנהגה של מורנו הבעל שם טוב, ומה ששמעה שתלמידיו הקדושים התפלאו מאד מסדר עבודתו והנהגתו של מורנו הבעל שם טוב באותו חודש תשרי, שהיה שונה מכל השנים. הרבנית רבקה ביקשה את גיסתה הרבנית לתת לה סדר מה ללמוד בשיעוריה הקבועים, והיות והיא בטוחה שברכתו של הבעל שם טוב תתממש, היא רוצה שתתן לה סדר הנהגה בתפילה ולימוד בימי העיבור. בטוחה היתה הרבנית רבקה בברכתו והבטחתו של מורנו הבעל שם טוב, ומה מאושרת היתה להודיע לבעלה ר' ברוך שברכת מורנו הבעל שם טוב מתמלאת למזל טוב.<br /> <br /> ואף שבטוחים היו שמורנו הבעל שם טוב יודע ממילוי ברכתו, החליטו ר' ברוך ואשתו הרבנית רבקה להודיעו על כך, ובתחילת חודש אדר שני נסע ר' ברוך אל מורנו הבעל שם טוב. ר' ברוך סיפר למורנו הבעל שם טוב שברכתו הצליחה, וזוגתו הרבנית נפקדה. מורנו הבעל שם טוב שמח מאד לשמוע בשורה זו, והתענין במיוחד על זמן התחלת העיבור. וכשר' ברוך אמר לו, הורה לו מורנו הבעל שם טוב לברך ברכת שהחיינו בלי שם ומלכות, שיסע מיד חזרה לביתו למסור בשמו ברכת מזל טוב לרבנית, והזהירו בכמה אזהרות. ר' ברוך שב לביתו שמח וטוב לב.<br /> <br /> ביום רביעי ח&quot;י אלול שנת תק&quot;ה, נולד רבנו הזקן{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ג עמ' 153}}, באחוזת אביו{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ד עמ' 118}}.<br /> <br /> ליום הכיפורים שנת תק&quot;ו, נסע ר' ברוך אל מורנו הבעל שם טוב. כשנכנס אליו הזהירו מורנו הבעל שם טוב שלא יספר לאף אחד שנולד לו בן, ואת השם שנתנו לו. כשעמד ר' ברוך לנסוע חזרה לביתו, נתן לו מורנו הבעל שם טוב סדר הנהגה איך להתנהג עם הילד, לשמור עליו בדרך כלל, ובזמני הקיץ להיות אתו בשדות. מורנו הבעל שם טוב הזהירו מאד לשמור את הילד מעין רואים בכלל, ומנשים דברניות בפרט.<br /> <br /> כשר' ברוך בא אל מורנו הבעל שם טוב לראש השנה תק&quot;ז, שאלוהו מורנו הבעל שם טוב בפרטיות על ההנהגה עם הילד, וחזר והזהירו שלא לספר לאף אחד מילדו זה. אחרי חג הסוכות כשר' ברוך היה מוכן לנסוע חזרה לביתו, נתן לו מורנו הבעל שם טוב סדר הנהגה לשנה שלימה בשביל הילד, והזהירו מאד על שמירת הילד מעין רואים, ושלא יספר על חכמותיו כמנהגם של הורים מסויימים.<br /> <br /> כשר' ברוך בא אל מורנו הבעל שם טוב לראש השנה תק&quot;ח, התענין שוב על סדר ההנהגה עם הילד. ר' ברוך סיפר למורנו הבעל שם טוב שכשהגיע לביתו אמרה לו אשתו הרבנית שביום ההולדת של הילד בח&quot;י אלול התחיל לדבר יותר טוב, ובמשך שנת תק&quot;ז הרגישו ההורים שיש לילד זכרון מופלא ותפיסא בלתי רגילה, מה שהילד שומע פעם אחת הרי זה כמונח בקופסא אצלו. מורנו הבעל שם טוב הזהיר שוב את ר' ברוך באזהרה חמורה שיעלים שהשי&quot;ת ברכם בבן זכר, וכשישאלוהו יענה בקצרה שמקווים הם להשי&quot;ת שבטח יהיה בהצלחה. <br /> <br /> כשר' ברוך נכנס אל מורנו הבעל שם טוב לקבל רשות לנסוע הביתה ולקבל ברכת הפרידה, סיפר למורנו הבעל שם טוב על החלטתם להביא את הילד אל מורנו הבעל שם טוב בח&quot;י אלול הבא, כשיצטרכו לגזוז שערות ראשו ולהניח לו פיאות הראש. מורנו הבעל שם טוב הסכים, והזהיר עוד הפעם לשמור את הילד מעין רואים, ושהאם והדודה דבורה לאה יסעו עם הילד, שיבואו בח&quot;י אלול אחרי התפילה, ואחרי שהוא יגזוז את שערות ראשו ויניח לו פיאות, יסעו מיד חזרה. ושיזהרו שאף אחד לא ידע מכך. <br /> <br /> כשר' ברוך הגיע לביתו מצא שבמשך שני החדשים שהוא לא היה בבית, נהיה הילד בקי בהרבה פרקי תהלים, הוא הרגיש שלילד יש תפיסא בלתי רגילה וזכרון מופלא, ומה ששומע פעם אחת הוא זוכר תמיד. <br /> <br /> ביום הרביעי ח&quot;י באלול תק&quot;ח, באו הרבנית רבקה וגיסתה הרבנית דבורה לאה עם הילד למזיבוז, אל מורנו הבעל שם טוב. ומיד אחרי שמורנו הבעל שם טוב חינך את הילד בפיאות הראש וברכו, הזהירן לנסוע מיד חזרה לביתן, ושלא ידברו ביניהן על מקום היותן וברכן בשנה טובה ובנסיעה כשורה.<br /> <br /> שהיה רבינו בגיל שש שנים, למד עם אחיו ר' מרדכי בגן הפירות, את הפסוקת &quot;אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ&quot; עם פירוש רש&quot;י. ר' מרדכי לא יכל להבין כיצד אפשר לדעת איזו קרקע טובה יותר לזריעתם של פירות מסויימים, הסביר לו אחיו הרבי את הדבר, והמחיש לו בראיה ניצחת, שכן אפשר לשמוע איך מעיינות המים זורמים באדמה, ומתחת לתל האבנים הלבן, אמר לו הרבי הזקן, עובר מעיין מים חזק. במשך הזמן פרץ המעיין דרך תל האבנים הלבן, ונתהווה בריכת מים גדולה, שכעבור מספר שנים בשעה שפרצה מגיפת הבהמות, הביאה בריכה זו ברכה וטובה רבה לכל העיירות בסביבה, וקראו לבריכה בשם המעיין הלבן (ביעלי רוטשעס){{הערה|סה&quot;ש תש&quot;ב עמ' 150.}}. <br /> <br /> כשהגיע בנו לגיל 10, התחיל אביו ר' ברוך ללמוד עימו שו&quot;ע חושן משפט. ר' ברוך עצמו היה גאון גדול ובקי גדול בסדר נזיקין, וכפי שסיפר בעצמו, קיבל את ידיעותיו הרבות בזה מחמיו ר' אברהם הגנן, שהיה גם הוא גאון ובקי בסדר נזיקין{{הערה|סה&quot;ש קיץ ת&quot;ש, עמ' 57. וראה שם שאדה&quot;ז היה נוהג לשאול אצל הרי&quot;ב מה שלמד מסבו ר&quot;א הגנן}}. והודות לביקאותו של ר' ברוך בתחום זה, גם רבינו הזקן וגם אחיו של ר' משה, נהיו למדנים ובקיאים גדולים בסדר נזיקין{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;א שיחת חג השבועות.}}. אדה&quot;ז פעם אמר שאת התענוג בחו&quot;מ, קיבל מאביו ר' ברוך, ואת גילוי אליהו ורוה&quot;ק קיבל מאמו הרבנית רבקה (וגם הרבי הרש&quot;ב התבטא פעם, שמה שנדפס על דף השער של שו&quot;ע אדה&quot;ז בהוצאת קאפוסט הפסוק &quot;יהי מקורך ברוך&quot;, זה רמז לכך שאת ידיעותיו של רבינו הזקן בחו&quot;מ, קיבל מאביו ר' ברוך{{הערה|שם.}}).<br /> <br /> מזמן לזמן היו החסידים המבקרים את ר' ברוך, משוחחים אף עם רבינו הזקן, שהיה אז ילד כבן עשר, והתפלאו מאד מגאונותו הרבה וכישרונותיו{{הערה|ראה גם סה&quot;ש תש&quot;ד עמ' 133}}, אך אביו ר' ברוך מאד לא היה שבע רצון מזה, אשר כפי הנזכר קיבל הוראה מהבעש&quot;ט שלא ידעו ולא יפרסם על בנו. פעם אחת בעת ששהה אצלם הרב ר' מאיר אייזיק מהרקי, שהיה אחד מתלמידי הבעש&quot;ט והה&quot;מ, למדן מפורסם ועוסק בדרכי החסידות, ושוחח עם רבינו הזקן, והתפעל מאד מעומק ידיעותיו. כשהגיע חג הפסח אמר לו ר' ברוך שיחזור לעירו, ולא יסמוך על הרב הממלא מקום שנשאר שם. כשחזר ר' אייזק לעירו גילה שאכן הממלא מקום טעה בדבר הלכה, ובזכות חזרתו העירה נצלו כולם מדבר מכשול{{הערה|סה&quot;ש תש&quot;א שיחת שביעי של פסח}}.<br /> <br /> לקראת הבר מצוה של בנו שניאור זלמן, התאספו לאחוזת ר' ברוך הרבה גאונים, מויטבסק, ממינסק ומפלוצק. הגאונים שתפסו מקום מרכזי ביותר בחגיגה, והם: ר' ברוך, אבי רבינו הזקן. ר' יוסף יצחק משריי, גיסו של ר' ברוך. ור' משה ראובן, בנו של הגאון ר' אברהם זאת מבשינקאוויטש, שמילא את מקומו בראשות הישיבה שם. ור' אברהם מאיר, תלמידו של בעל סדר הדורות. גם ר' משה מפוזנא, סביו של ר' ברוך, הגיע, ויחד ערכו חגיגה גדולה שנמשכה שבעה ימים, אשר בכל יום היה סעודת מצוה עם הרבה חידושי תורה. כפי המסופר חידושיו של בעל הבר מצוה עצמו התעלו על חידושי כולם, ואז הסמיכו הגאונים את רבינו הזקן לרבנות, ורב המקום כתב זאת בפנקס החברא קדישא לזכרון לדורות{{הערה|סה&quot;ש קיץ ת&quot;ש, עמ' 59}}. <br /> <br /> ==המשך תולדות חייו עד פטירתו==<br /> אודות המשך תולדות חייו עד פטירתו, לא ידועים פרטים רבים. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כותב ברשימותיו: &quot;הרב ר' ברוך אביו של אאזמו&quot;ר הזקן היה צדיק נסתר, והי' למדן מופלא ועסקן בעניני [[צדקה]] והתנהג בפשטות כאחד מבעלי היישוב&quot;.<br /> <br /> בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פכ&quot;ד.}} מסופר כי רבי ברוך היה גר בעיר [[ליאזנא]]. הוא לא יכל לסבול שבנו [[אדמו&quot;ר הזקן]] חולק לו כבוד, עזב את העיר והחל לערוך גלות לנדוד מעיר לעיר, עד שהגיע לעיר סוליש, שם ביקשו אחד העשירים להתארח בביתו. באותו יום הצליח ה[[עשירות|עשיר]] בעסקיו - עשיית יי&quot;ש - והבין שההצלחה באה לו בעקבות האורח, לכן ביקש מרבי ברוך שישאר אצלו באופן קבע. רבי ברוך הסכים והעשיר לקח על עצמו את הדאגה לכל ענייניו של רבי ברוך.<br /> <br /> בעיר זו נפטר בתאריך [[ח תשרי]] [[תקנ&quot;ב]]. לאחר פטירתו קברו אותו בכבוד גדול וטמנו אותו במקום חשוב, והחברה קדישא הקימה מצבה על קברו.<br /> <br /> בשנים האחרונות שופץ הציון והוקם עליו [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]{{הערה|יש לציין שיש [מיעוט] חוקרים המסתפקים בכך שזה אכן ציונו ותאריך פטירתו, וראה מה שכתב על כך הרב שלום דובער לוין, בספר תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית, עמוד ד-ה.}}.<br /> <br /> == מצבת רבי ברוך ==<br /> [[קובץ:מצבת רבי ברוך.jpg|ממוזער|מצבה המיוחסת לרבי ברוך אביו של אדמו&quot;ר הזקן.]]<br /> על המצבה{{הערה|בעת כתיבת המבוא לאגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן, מהדורה ראשונה , הורה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, להתאמץ להשיג את תצלום, ולהדפיסה בספר, יחד עם פיענוח נוסח המצבה, וכן נדפס, כמסופר ב&quot;עבודת הקודש&quot; ע' לה. הדבר נסקר גם ב&quot;תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית&quot; פרק ב.}}<br /> :'''פ&quot;נ<br /> :'''איש תם וישר הרבני<br /> :'''המ' והמופלג מ' ישראל ברוך ב&quot;מ<br /> :'''אברהם ז&quot;ל,<br /> :'''נפ' ח' לחדש תשרי שנ'תקנ&quot;ב לפ&quot;ק<br /> :'''תנצב&quot;ה'''<br /> <br /> הרבי קיבל את המצבה הזאת, אף ששם אביו של רבי ישראל ברוך כתוב בה, מ' אברהם, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מספר{{הערה|[[ספר הזכרונות]].}} ששם אביו היה שניאור זלמן, ושם חותנו היה אברהם{{הערה|1=[[שם ושארית]] עמ' 45.}}{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&amp;st=&amp;pgnum=8 אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן במבוא].}}. רבים עמדו על-כך במהלך השנים וניסו לפתור את הסתירה, ובראשם [[הרבי]]{{מקור}}.<br /> <br /> ==מנהגים ואמרות המיוחסים אליו==<br /> בספר השיחות תש&quot;ב (שיחת ליל ב דר&quot;ה) כותב הרבי הריי&quot;צ: &quot;מנהגי רבותינו הם בקבלה מהוד כ&quot;ק רבנו הזקן, כבר בימי נערותו היה כ&quot;ק רבנו הזקן נוהג בכל היממה הראשונה של ראש השנה, מאחרי מנחת ערב ראש השנה עד תפלת ערבית של הלילה השני של ראש השנה, לעסוק באמירת תהלים. כפי שראה את אביו הרב ר' ברוך נוהג כך ובהנהגה זו נהג הוד כ&quot;ק רבנו הזקן גם כשגדל&quot;.<br /> <br /> בסה&quot;ש תש&quot;ג עמ'153, כותב הרבי הריי&quot;צ: &quot;רוב זמני קביעות זמן הנישואין אצל אדמור&quot;י חב&quot;ד נקבעו ליום שישי, וזאת זכרון לחתונת ר' ברוך והרבנית רבקה, שהייתה ביום שישי ח&quot;י אלול&quot;.<br /> <br /> בסה&quot;ש תרצ&quot;ט עמ' 356, מספר הרבי הריי&quot;צ, בשם הרבי המהר&quot;ש: &quot;שמעתי מדודי זקני ר' חיים אברהם, שסיפר לו החסיד ר' יצחק אייזיק מויטבסק, שבנערותו שימש את הזקנים שהיו אצל הבעש&quot;ט, וזכר את ר' ברוך אבי רבינו הזקן, ואת גיסו ר' יוסף יצחק, ומהם קיבל את התורה הזאת, שמסרו בשם הבעש&quot;ט: הוי' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ. בשעת בריאת העולם כשהקב&quot;ה אמר להמלאכים &quot;נעשה אדם בצלמנו כדמותנו&quot; שאלו המלאכים מה יהי' מהותו של האדם שאתה רוצה לברוא, ומה יהי' מעשהו? השיבם הקב&quot;ה כי יהי' בעל גוף חומרי ובעל שכל ומדות בענינים חומרי'. אמרו &quot;מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו&quot;? השיב להם הקב&quot;ה דרק האדם שהנני בורא הוא יקבל עליו עומ&quot;ש ועול מצות בארץ החומרית, ואשר בתורתו ועבודתו בעולם החמרי יתעלו כל העולמות בעילוי אחר עילוי אין סוף&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ילדיו:<br /> *[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו&quot;ר הזקן)|רבי שניאור זלמן - אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[יהודה לייב מינוביץ'|רבי יהודה לייב - מהרי&quot;ל מיאנאוויטש]]<br /> *[[מרדכי פוזנר|רבי מרדכי פויזנער]]<br /> *[[משה (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[[ספר הזכרונות]]''' - זכרונותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ המגוללות את סיפור חייו של ר' ברוך.<br /> *'''[[ימי חב&quot;ד (ספר)|ימי חב&quot;ד]]''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15863&amp;st=&amp;pgnum=12 ח' תשרי].<br /> *'''כך גיליתי את המצבה''', הרב מנחם מענדל וילהלם מספר על גילוי המצבה הסמוכה של 'בן המזוג' המאששת את המסורת אודות שיוך המצבה הסמוכה לאביו של אדמו&quot;ר הזקן, בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1938 עמוד 30<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/09/16-09-2022-02-06-21-פנימיות-118-NET.pdf גם ברוך יהיה]''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 209–214<br /> <br /> <br /> {{ניווט<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=לא<br /> |כותרת=עץ משפחת פוזנר<br /> |יישור טקסט=ימין<br /> |תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}<br /> }}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]<br /> [[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_(%D7%91%D7%9C%D7%A2_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA)&diff=551213 2022-07-02T21:17:31Z

<p>37.60.47.118: /* חיים נצחיים בדור השביעי */</p> <hr /> <div>אחד מהיעודים המודגשים יותר של ה[[גאולה]], הוא היעוד של &quot;חיים נצחיים&quot;, ביטול האפשרות למוות, ותוחלת חיים בלתי נגמרת, [[הרבי]] חידש שה&quot;חיים נצחיים&quot; מתחילים כבר לפני ה[[גאולה]]. מקור היעוד הוא מהפסוק:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;בלע המות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים&quot;|מקור=ישעיה כה, ח}}<br /> <br /> ==חיים נצחיים אצל הקמים לתחיה==<br /> ===מחלוקת [[הרמב&quot;ם]] והרמב&quot;ן===<br /> בין ה[[רמב&quot;ם]] ל[[רמב&quot;ן]] הייתה מחלוקת בענין תחיית המתים:<br /> <br /> לשיטת ה[[רמב&quot;ם]] יקומו לתחיה, אך לאחר זמן ישובו כולם לעפר ואזי יתקיימו באופן נצחי כ[[נשמה|נשמות]] ללא גופים.<br /> <br /> ה[[רמב&quot;ן]] חולק עליו, ואומר שיקומו לתחיה ושוב לא ישובו לעפר אלא חיים וקיימים לעולם, ובנוגע לשאלתו של [[הרמב&quot;ם]] שאם כן יוצא שאברי העיכול של האדם הינם לחינם (שהרי לא אוכל ושותה), עונה הוא שיתכן שיזונו מן המן וכיוצא בזה.<br /> <br /> ===הכרעת החסידות===<br /> [[תורת החסידות]] מכריעה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[ציצית]] ובכ&quot;מ.}} כדעת [[הרמב&quot;ן]] שהתכלית היא עולם התחייה, אשר בו יחיו כולם לנצח. ובנוגע לאופן הקיום, הרי מבואר שתתגלה אז מעלת הגוף, כלומר, החיות האלקית המחיה אותו שלמעלה משורש חיות ה[[נשמה]] ועד שאפילו ה[[נשמה]] תהיה ניזונת מן הגוף. ואופן קיום זה הוא כמו אכילה ושתיה גשמיים (כמו שכתוב ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו - שהראיה הייתה באופן של אכו&quot;ש).<br /> <br /> ==חיים נצחיים במשיח==<br /> בחסידות מבואר שחייו של מלך המשיח הם מהאין סוף בעצמו,<br /> ולכן הם [[חיים נצחיים]] ולא שייך בהם מיתה והפסק.<br /> וכן מובא בתורת חיים פרשת ויחי שחייו של משיח בן דוד הינם חיים נצחיים. <br /> <br /> עוד מבואר בחסידות{{הערה|מאמרי [[אדמו&quot;ר הזקן]] נביאים עמוד ס'- מאמר ד&quot;ה &quot;למרבה המשרה&quot;.}}<br /> שמה שאמרו חז&quot;ל &quot;דוד מלך ישראל חי וקיים&quot; קאי על [[משיח בן דוד]].<br /> <br /> על האדם נגזר &quot;עפר אתה ואל עפר תשוב&quot;. משיח הוא האדם הראשון<br /> בעולם שחי חיים נצחיים, כיון שהוא זה שמבטל את מציאות המוות<br /> מהעולם, כמו שכתוב &quot;ובלע המוות לנצח&quot;. מציאות המות התחדשה על<br /> ידי חטא [[אדם הראשון]], ו&quot;כולם מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון<br /> יתבטל ל[[ימות המשיח]]. <br /> <br /> אם כן, אחר שיבוא המשיח יהיה בטל מכולנו, אבל<br /> במשיח עצמו בטל הוא לגמרי&quot;<br /> כמבואר בחסידות, שכל עניין המיתה הוא בגלל שה[[נשמה]] המתגלת בגוף<br /> האדם להחיות אותו היא רק בחינת התפשטות החיות, ובבחינת התפשטות<br /> שייך שינוי והפסק, אבל נשמת משיח שהיא בחינת ה[[יחידה]] והיא עצם החיות<br /> - לא שייך בו שינוי והפסק אלא הוא חי חיים נצחיים. <br /> <br /> גם בשאלת חייו הנצחיים של ה[[משיח]], סבור הרמב&quot;ן{{הערה|ויכוח [[הרמב&quot;ן]] סימן לט.}} שהמשיח אינו יכול למות, בהסבירו כי המוות נתחדש בגין [[חטא עץ הדעת]], ומ&quot;כיון שכולם מודים שחטאו ועונשו של [[אדם הראשון]] יתבטל לימות המשיח, על-כן, אחר שיבוא המשיח יהיה המוות בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי&quot;. [[הרמב&quot;ן]] מביא אף את הפסוק שמתייחס למשיח: &quot;חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד&quot;{{הערה|[[תהלים כ&quot;א]], ה.}}{{הערה|[https://abc770.org/article_node_4267/ נצחיות מלך המשיח] {{חב&quot;ד אור אין סוף|}}}}.<br /> <br /> == חיים נצחיים בדור השביעי ==<br /> <br /> בכל הדורות לא הייתה בחינת היחידה בנשיאי הדורות בשלימות הגילוי, ולכן הייתה בהם [[הסתלקות]].<br /> <br /> אבל בדורנו הודיע [[הרבי מלך המשיח]] שמכיוון שכבר הסתיים בירור העולם, הרי בימינו אלו ישנה התגלות עצם החיות של משיח, ומובנת<br /> הסיבה להבטחה שהדור כולו, ובפרט נשיא הדור זוכה לחיים נצחיים.<br /> [[הרבי]] קובע, אשר מכיון שדורנו השלים את עבודתו, וזוכה ל[[גאולה]] השלימה בקרוב, לכן כל הדור זוכה לחיים נצחיים.<br /> <br /> חז&quot;ל קובעים שבני-האדם ימותו שעה אחת לפני [[תחיית המתים]] ואז יקומו שוב, בהתבסס על הנאמר &quot;כי עפר אתה ואל עפר תשוב&quot;{{הערה|בראשית ג, י&quot;ט.}}, אך הרבי אומר{{הערה|התוועדויות שנת [[תשמ&quot;ח]] כרך ד' עמוד 112.}} שדבר זה נעשה על ידי העבודה הרוחנית של &quot;ונפשי כעפר לכל תהיה&quot;{{הערה|בהערה שם (95) מסביר: &quot;כפי שאומר כל אחד ואחד בסיומה של כל תפילה (ג&quot;פ ביום, בתלת זמני הוי חזקה) - בעומדו לפני ממ&quot;ה הקב&quot;ה, ובוודאי שאמירתו אז היא בתכלית האמת&quot;.}}, זוהי הסיבה ששייכת מציאות שלא יצטרכו למות לפני תחיית המתים, אלא כל אנשי הדור יעברו חיים לגאולה - בלי הפסק בינתיים{{הערה|התוועדויות שנת תש&quot;נ כרך ד' עמוד 125: &quot;ועוברים, בלי הפסק כלל מחיינו עתה, לחיים נצחיים&quot;.}}.<br /> ניתן להקשות שהרי מאז הכרזה זאת נפטרו אנשים מן העולם, אבל בחב&quot; ד נהוג ללכת לפי הכלל הידוע של &quot;אל תתן לעובדות שלך להרוס לי את הוורט&quot;{{הערה|עיין ערך ל. לנדאו.}}.<br /> <br /> ==משמעות היעוד בפנימיות==<br /> <br /> ב[[מאמר]] על פסוק הזה זה משנת [[תשכ&quot;ה]] מסביר [[הרבי]] בארוכה את מהות היעוד.<br /> <br /> כאשר נברא העולם, הוא נברא כולו מלא ב[[טוב]] וללא [[רע]], וממילא גם ללא המושג מוות, אך לאחר ש[[אדם הראשון]] חטא ב[[חטא עץ הדעת]] ירד רע לעולם והתערב בכל העולם, ונתהוה האפשרות של מיתה ולא [[חיים נצחיים]] כבתחילה.{{הערה|לפי זה מובן גם המשך הפסוקים המעלה את החשש ש[[אדם הראשון]] לאחר שלקח מ[[עץ הדעת]] (והוריד רע לעולם) יקח גם מעץ החיים, מכיוון שאז יווצר מצב שיש רע בעולם, ויש גם נצחיות לרע זו}} <br /> <br /> מכיון שהחיים הגשמיים קשורים ותלויים בחיים הרוחנים וכאשר האדם גרם לעצמו על ידי ה[[חטא]] מות רוחני נעשה גם המציאות של מוות גשמי ופיזי.<br /> <br /> מובא שב[[מתן תורה]] &quot;פסקה זוהמתן של ישראל&quot; וביטלו מעצמם את כל ה[[קליפה]] וה[[רע]], והיו במצב כמו לפני [[חטא עץ הדעת]], אך לאחר [[חטא העגל]] חזר הרע והמוות וירד שוב לעולם.{{הערה|[[מאמרי אדמו&quot;ר האמצעי]] בראשית ח&quot;א עמ' שח.}} <br /> <br /> אך לעתיד לבוא שאז יתקיים מה שכתוב &quot;ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ&quot; (מהעולם) ממילא יתבטל מיד גם מציאות המוות.<br /> <br /> ===עיר מקלט בגאולה===<br /> בנוגע להוספת ערי מקלט [[לעתיד לבוא]], למרות שלא יהיה מציאות של רצח ומוות ראה: {{ערך מורחב|ערך=[[עיר מקלט]]}}<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2412 איך מתכוננים לחיים נצחיים?] - שיעור וידאו מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תחיית המתים]]<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%99%22%D7%97_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=544256 2022-06-01T16:25:53Z

<p>37.60.47.118: תיקון תרגום מהיום יום</p> <hr /> <div>ה[[צמח צדק]] כותב: [[אהבה]] דבחינת &quot;ועמך לא חפצתי&quot; (היינו) שלא לחפוץ שום דבר זולתו יתברך, ולא אפילו שמים וארץ שהם [[גן עדן עליון]] ותחתון, כי רק ב[[יו&quot;ד]] [[נברא]] כו', אלא תהיה ה[[אהבה]] רק לו יתברך לבד, דהיינו ל[[מהותו ועצמותו]] יתברך [[ממש]]. וכך היה נשמע הלשון ממו&quot;ר נשמתו עדן ([[רבינו הזקן]]) ב[[דביקות]]ו, שהיה אומר בזה הלשון:<br /> <br /> &quot;איך וויל זע גאר ניסט, איך וויל ניט דיין [[גן עדן]] איך וויל ניט דיין [[עולם הבא]] כו' איך וויל מער ניט ווי דיך אליין&quot;.<br /> <br /> '''גוט יום טוב'''<br /> <br /> לשנה טובה ב[[לימוד החסידות]] ו[[דרכי החסידות]] תכתבו ותחתמו. <br /> ----<br /> '''תרגום מ[[אידיש]]''': איני רוצה מאומה, איני רוצה את ה[[גן עדן]] שלך, איני רוצה את ה[[עולם הבא]] שלך כו', רצוני לא יותר מאשר אותך בלבד&quot;.<br /> &lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י&quot;ז כסלו|י&quot;ז כסלו]]|הבא=[[תבנית:היום יום/י&quot;ט כסלו|י&quot;ט כסלו]]}}[[קטגוריה:היום יום|א]]&lt;/noinclude&gt;</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%94%27&diff=544228 2022-06-01T15:29:53Z

<p>37.60.47.118: /* לקריאה נוספת */תיקון</p> <hr /> <div>'''אמונה''' היא ידיעה החודרת לאדם באופן פנימי ואינה ניזזת. הכח לאמונה קיים אצל כל [[יהודי]] ב[[עצם הנפש]], ובאפשרותו לגלות זאת באופנים שונים.<br /> <br /> האמונה בה' היא יסוד כל התורה, ובה שני חלקים עיקריים:<br /> <br /> א. האמונה במציאות ה' - אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. <br /> <br /> ב. הכפירה והידיעה המוחלטת כי אין כל ישות מבלעדי ה' &quot;לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני&quot;.<br /> <br /> ==קיום האמונה אצל כל יהודי==<br /> <br /> &quot;ישראל מאמינים בני מאמינים&quot;{{הערה|[[תלמוד בבלי]] - [[מסכת שבת]], צ&quot;ז, א. [[תניא]] פרק י&quot;ח, מ&quot;ב.}}, אצל כל [[יהודי]] קיימת אמונה מצד טבע עצם נפשו במציאות הבורא, ובביטול הנבראים ל[[הקב&quot;ה|קב&quot;ה]] ולחיות האלוקית [[יש מאין|המהווה אותם]] בכל רגע מחדש.<br /> <br /> בכללות, ישנם שני טעמים לכך שהאמונה קיימת אצל יהודי מצד הטבע: א. מכיוון וליהודי יש [[נשמה]], והיא, ב[[פנימיות|פנימיותה]] [[ראיה|רואה]] את ה[[אלוקות]]. ב. מצד ההתקשרות העצמית של [[עצם הנשמה]] של היהודי עם הקב&quot;ה. הטעם השני חזק יותר, כי על ידו מובן מדוע ה[[טבע]] של היהודי הוא שהוא מוכרח [[מסירות נפש|למסור נפשו]] על [[קידוש ה']]. ומצד טעם זה האמונה יכולה לחדור בפנימיות{{הערה|ואתה תצווה תשמ&quot;א - קונטרס פורים קטן תשנ&quot;ב.}}. <br /> <br /> הטעם לשם זה &quot;אמונה&quot;, היא מכיון שכח אמונה זו מוטבע בנפש משורש עם ישראל, שהם ה[[אבות]], הנקראים &quot;אומנים&quot; לכנסת ישראל, כמו האומן את היונק שמרגילו מעט מעט מקטנותו עד שנעשה כטבע בנפשו לכל אשר יחפוץ ללמדו, כן היא האמונה ב[[אחדות ה']] שהיא מכח [[האבות]] הנקרא אומנים, הם אשר המשיכו בכללות נשמות ישראל המסתעפים מהם מעט מעט כאומן את היונק, עד שהוטבע [[אחדות ה']] בכנס ישראל בבחינת טבעיות כאילו רואה בעין השכל ממש, לכך המקבלים שפע זו נקראים אמונה.<br /> <br /> מעלת [[משה]] יתירה על [[האבות]] בכך שהוא הזן ומפרנס את אמונה זו על ידי הארה המגיעה מ[[עצמות ומהות]], והמשכה זו היא על ידי [[תורה]] עבודה ו[[גמילות חסדים]]{{הערה|דרך מצוותיך מצות מחצית השקל ע' סה א}}.<br /> <br /> == בתורת החסידות ==<br /> <br /> בתורת ה[[חסידות]] מודגשת נקודה נוספת: לא רק שאין כל נברא שלא נברא במאמר ה', אלא גם כיום, לאחר שנבראו מאין ליש, הינם תלויים כבריאתם הראשונה במאמר ה' שבראם, ובמאמר זה תלוי קיומם. ברגע בו יסתלק מאמר ה' מהנבראים - ישובו כל הנבראים ויהיו לאין.<br /> <br /> מאמר זה הסביר [[הבעל שם טוב]], הוא פירוש המילים בתהלים:<br /> <br /> '''לעולם, ה', דברך''' - הדיבור הראשון בו ברא ה' את השמים, '''נצב''' קיים ועומד '''בשמים''' להחיותם.&quot;<br /> <br /> ישנה מחלוקת ראשונים מה היא מצוות האמונה. שהרי מצוות האמונה מתקבלת על האדם רק מכח המצַוֶה שהוא השם יתברך, ולכן תיתכן רק אחרי האמונה.<br /> <br /> יש המתרצים כי המצוה היא רק על כך שיש להאמין כי השם יתברך הינו מחויב המציאות, אך שאר כל הנבראים הינם מכח המצאותו, ולכן הוא יחיד ומיוחד. אם כי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מסביר כי גם זה הינו דבר פשוט מכח האמונה שיש בורא, ולכן מובן שהוא עצמו אינו צריך לבריאה אלא הוא מחויב המציאות ואילו כל הנבראים הינם נבראים מכוחו.<br /> <br /> ולכן מסביר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], כי האמונה היא להאמין כי הוא [[סובב כל עלמין]], כלומר - להאמין שהוא ית&quot;ש למעלה למעלה מבחינת [[חכמה]] המחייה את הנבראים. אך האמונה כי הוא [[ממלא כל עלמין]], - שהוא מחיה את כל העולם, לכך אין צריך כלל ל[[אמונה]], אלא הוא דבר מורגש. שהרי כשם שאדם מרגיש שיש לו רוח חיים המחיה את כולם, שהרי גופו של האדם ללא הרוח המחיה אותו היא כ[[בשר]] ועצמות המונחים בתבשיל, ולכן הגם שאינו רואה זאת היא מרגיש זאת ויודע זאת בידיעה ברורה כל כך שהיא [[דעת]] - הרגשה ממשית, כך גם העולם יש בו רוח חיים, שהרי הגלגלים מתנועעים והארץ מצמיחה וכו', ובהכרח שיש בורא המהווה ונותן חיות לעולם בכל עת.<br /> <br /> ==ידיעה או אמונה==<br /> בספרו [[משנה תורה לרמב&quot;ם|משנה תורה]] כתב הרמב&quot;ם אודות מצות [[ידיעת השם]]: &quot;יסוד היסודות וכמוד החכמות '''לידע''' שיש שם מצוי ראשון&quot;. וב[[ספר המצוות]]{{הערה|מצוות עשה א, בתרגום אבן תיבון.}} כתב: &quot;הצווי אשר צונו . . '''שנאמין''' שיש שם עלה וסבה הוא פועל לכל הנמצאים&quot;. ודנו גדולי ישראל בשאלה על מה הצטווינו - על האמונה שלמעלה מהשכל, או הידיעה וההבנה בשכל.<br /> <br /> יש שכתבו שעיקר הציווי הוא על האמונה שבאה בקבלה ולא על ידי חקירה שכלית{{הערה|ראה שו&quot;ת הריב&quot;ש סימן מה. מעיין גנים על דרוש אור החיים פרק חמישי.}}.<br /> <br /> אבל רבים מגדולי ישראל כתבו שעיקר הציווי הוא על הידיעה וההבנה בשכל, ועל כן דייק הרמב&quot;ם בלשונו &quot;לידע&quot;{{הערה|ראש אמנה פרק יז. מצודת דוד לרדב&quot;ז מצוה א. אור נערב חלק ב פרק א. מעשה רקח על הרמב&quot;ם שם.}}. והדבר מוכרח גם מעצם העובדה שידיעת השם נמנית במניין המצוות{{הערה|ראה לעיל בפיסקה [[#האם נמנית במניין המצוות|האם נמנית במניין המצוות]].}} - והרי את עצם האמונה לא שייך למנות במניין המצוות, שהיא הקדמה הכרחית שבלעדיה לא שייכות המצוות, וכמו כן לא שייך לצוות על אמונה, שאינה תלויה ברצון האדם. ואם כן, הציווי הוא על הידיעה{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ח ס&quot;ב, על פי ראש אמנה פ&quot;ד ופי&quot;ז.}}.<br /> <br /> לשיטה זו, מה שכתב הרמב&quot;ם בספר המצוות את הלשון &quot;שנאמין&quot; - ביאר [[הרבי]], שדבריו בספר משנה תורה מדוייקים יותר (כי נכתבו מאוחר יותר, וייתכן שחזר בו; או כי בספר המצוות לא דייק כיון שאינו ספר הלכתי; או שהתרגום מערבית אינו מדוייק); וכמו כן ייתכן שגם בספר המצוות התרגום המדוייק הוא ידיעה ולא אמונה{{הערה|הערת הרבי בקונטרס תורת החסידות פרק יג. לקוטי שיחות חלק יא, ע' 339.}}.<br /> <br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר שישנו ציווי הן על הידיעה והן על האמונה: את מציאותו של ה' והיותו בורא העולם ומחיה אותו (במונחי הקבלה, אור ה[[ממלא כל עלמין]]), ניתן להבין גם על פי שכל, ועל כך מחוייבים &quot;לידע&quot;; אך את שלימותו של ה' הנעלית מהעולמות (אור ה[[סובב כל עלמין]]), לא ניתן לתפוס בשכל, ולכך זקוקים לאמונה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/24/46b.htm דרך מצותיך מצות האמנת אלקות, סוף פרק ב]. קונטרס תורת החסידות שם.}}. עוד מבואר, שדוקא על ידי הידיעה וההבנה השכלית ככל האפשרי, מקיימים בשלימות את מצוות האמונה: כאשר ישנם ענינים שמובנים בשכל והאדם אינו מתאמץ להבינם אלא מסתפק באמונה, אמונתו אינה טהורה, מפני שמעורבים בה ענינים פשוטים המובנים בשכל; דוקא אחר שמתאמץ להבין, ומאמין רק במה שלא שייך להבין, אז אמונתו שלימה וטהורה{{הערה|קונטרס תורת החסידות שם.}}.<br /> <br /> [[הרבי]] מבאר שחלוקים הרמב&quot;ם ו[[הראב&quot;ד]] בענין הידיעה והאמונה: לדעת הראב&quot;ד הם שני ענינים שונים לחלוטין - מה ששייך לשכל, ניתן להבין בשכל, אך את הענינים שלמעלה מהשכל אין לנסות להבין ויש לקבלם באמונה פשוטה. לדעת הרמב&quot;ם, גם את האמונה שלמעלה מהשכל יש לנסות להבין ככל הניתן בידיעה שכלית. שיטת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[ספר התניא]] דומה לשיטת הרמב&quot;ם: הספר מיוסד על הידיעה ש&quot;קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו&quot;, כלומר, שלכל יהודי יש קשר על שכלי לקדוש ברוך הוא מצד [[אהבה טבעית|האהבה הטבעית]], אבל יש להתייגע ב&quot;דרך ארוכה וקצרה&quot;, על ידי [[התבוננות]] ועבודה, שגם שכל האדם, מידותיו והנהגתו התמידית תהיה בהתאם לאמונתו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/11/2/index.htm לקוטי שיחות חלק לד, שיחת נצבים ב].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[י&quot;ג עיקרי האמונה]]<br /> *[[אחדות ה']]<br /> *[[השגחה פרטית]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *אני מאמין - מכתבי הרבי בנושא אמונה. ליקוט ועריכה זאב ריטרמן. מכון תורה אור, תשס&quot;ז. (מהדורה חדשה ומתוקנת - תשע&quot;א).<br /> *[[אמונה ומדע]].<br /> <br /> {{מצוות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:אמונה וביטחון]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%94%27&diff=544227 2022-06-01T15:29:41Z

<p>37.60.47.118: /* לקריאה נוספת */תיקון</p> <hr /> <div>'''אמונה''' היא ידיעה החודרת לאדם באופן פנימי ואינה ניזזת. הכח לאמונה קיים אצל כל [[יהודי]] ב[[עצם הנפש]], ובאפשרותו לגלות זאת באופנים שונים.<br /> <br /> האמונה בה' היא יסוד כל התורה, ובה שני חלקים עיקריים:<br /> <br /> א. האמונה במציאות ה' - אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. <br /> <br /> ב. הכפירה והידיעה המוחלטת כי אין כל ישות מבלעדי ה' &quot;לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני&quot;.<br /> <br /> ==קיום האמונה אצל כל יהודי==<br /> <br /> &quot;ישראל מאמינים בני מאמינים&quot;{{הערה|[[תלמוד בבלי]] - [[מסכת שבת]], צ&quot;ז, א. [[תניא]] פרק י&quot;ח, מ&quot;ב.}}, אצל כל [[יהודי]] קיימת אמונה מצד טבע עצם נפשו במציאות הבורא, ובביטול הנבראים ל[[הקב&quot;ה|קב&quot;ה]] ולחיות האלוקית [[יש מאין|המהווה אותם]] בכל רגע מחדש.<br /> <br /> בכללות, ישנם שני טעמים לכך שהאמונה קיימת אצל יהודי מצד הטבע: א. מכיוון וליהודי יש [[נשמה]], והיא, ב[[פנימיות|פנימיותה]] [[ראיה|רואה]] את ה[[אלוקות]]. ב. מצד ההתקשרות העצמית של [[עצם הנשמה]] של היהודי עם הקב&quot;ה. הטעם השני חזק יותר, כי על ידו מובן מדוע ה[[טבע]] של היהודי הוא שהוא מוכרח [[מסירות נפש|למסור נפשו]] על [[קידוש ה']]. ומצד טעם זה האמונה יכולה לחדור בפנימיות{{הערה|ואתה תצווה תשמ&quot;א - קונטרס פורים קטן תשנ&quot;ב.}}. <br /> <br /> הטעם לשם זה &quot;אמונה&quot;, היא מכיון שכח אמונה זו מוטבע בנפש משורש עם ישראל, שהם ה[[אבות]], הנקראים &quot;אומנים&quot; לכנסת ישראל, כמו האומן את היונק שמרגילו מעט מעט מקטנותו עד שנעשה כטבע בנפשו לכל אשר יחפוץ ללמדו, כן היא האמונה ב[[אחדות ה']] שהיא מכח [[האבות]] הנקרא אומנים, הם אשר המשיכו בכללות נשמות ישראל המסתעפים מהם מעט מעט כאומן את היונק, עד שהוטבע [[אחדות ה']] בכנס ישראל בבחינת טבעיות כאילו רואה בעין השכל ממש, לכך המקבלים שפע זו נקראים אמונה.<br /> <br /> מעלת [[משה]] יתירה על [[האבות]] בכך שהוא הזן ומפרנס את אמונה זו על ידי הארה המגיעה מ[[עצמות ומהות]], והמשכה זו היא על ידי [[תורה]] עבודה ו[[גמילות חסדים]]{{הערה|דרך מצוותיך מצות מחצית השקל ע' סה א}}.<br /> <br /> == בתורת החסידות ==<br /> <br /> בתורת ה[[חסידות]] מודגשת נקודה נוספת: לא רק שאין כל נברא שלא נברא במאמר ה', אלא גם כיום, לאחר שנבראו מאין ליש, הינם תלויים כבריאתם הראשונה במאמר ה' שבראם, ובמאמר זה תלוי קיומם. ברגע בו יסתלק מאמר ה' מהנבראים - ישובו כל הנבראים ויהיו לאין.<br /> <br /> מאמר זה הסביר [[הבעל שם טוב]], הוא פירוש המילים בתהלים:<br /> <br /> '''לעולם, ה', דברך''' - הדיבור הראשון בו ברא ה' את השמים, '''נצב''' קיים ועומד '''בשמים''' להחיותם.&quot;<br /> <br /> ישנה מחלוקת ראשונים מה היא מצוות האמונה. שהרי מצוות האמונה מתקבלת על האדם רק מכח המצַוֶה שהוא השם יתברך, ולכן תיתכן רק אחרי האמונה.<br /> <br /> יש המתרצים כי המצוה היא רק על כך שיש להאמין כי השם יתברך הינו מחויב המציאות, אך שאר כל הנבראים הינם מכח המצאותו, ולכן הוא יחיד ומיוחד. אם כי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מסביר כי גם זה הינו דבר פשוט מכח האמונה שיש בורא, ולכן מובן שהוא עצמו אינו צריך לבריאה אלא הוא מחויב המציאות ואילו כל הנבראים הינם נבראים מכוחו.<br /> <br /> ולכן מסביר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], כי האמונה היא להאמין כי הוא [[סובב כל עלמין]], כלומר - להאמין שהוא ית&quot;ש למעלה למעלה מבחינת [[חכמה]] המחייה את הנבראים. אך האמונה כי הוא [[ממלא כל עלמין]], - שהוא מחיה את כל העולם, לכך אין צריך כלל ל[[אמונה]], אלא הוא דבר מורגש. שהרי כשם שאדם מרגיש שיש לו רוח חיים המחיה את כולם, שהרי גופו של האדם ללא הרוח המחיה אותו היא כ[[בשר]] ועצמות המונחים בתבשיל, ולכן הגם שאינו רואה זאת היא מרגיש זאת ויודע זאת בידיעה ברורה כל כך שהיא [[דעת]] - הרגשה ממשית, כך גם העולם יש בו רוח חיים, שהרי הגלגלים מתנועעים והארץ מצמיחה וכו', ובהכרח שיש בורא המהווה ונותן חיות לעולם בכל עת.<br /> <br /> ==ידיעה או אמונה==<br /> בספרו [[משנה תורה לרמב&quot;ם|משנה תורה]] כתב הרמב&quot;ם אודות מצות [[ידיעת השם]]: &quot;יסוד היסודות וכמוד החכמות '''לידע''' שיש שם מצוי ראשון&quot;. וב[[ספר המצוות]]{{הערה|מצוות עשה א, בתרגום אבן תיבון.}} כתב: &quot;הצווי אשר צונו . . '''שנאמין''' שיש שם עלה וסבה הוא פועל לכל הנמצאים&quot;. ודנו גדולי ישראל בשאלה על מה הצטווינו - על האמונה שלמעלה מהשכל, או הידיעה וההבנה בשכל.<br /> <br /> יש שכתבו שעיקר הציווי הוא על האמונה שבאה בקבלה ולא על ידי חקירה שכלית{{הערה|ראה שו&quot;ת הריב&quot;ש סימן מה. מעיין גנים על דרוש אור החיים פרק חמישי.}}.<br /> <br /> אבל רבים מגדולי ישראל כתבו שעיקר הציווי הוא על הידיעה וההבנה בשכל, ועל כן דייק הרמב&quot;ם בלשונו &quot;לידע&quot;{{הערה|ראש אמנה פרק יז. מצודת דוד לרדב&quot;ז מצוה א. אור נערב חלק ב פרק א. מעשה רקח על הרמב&quot;ם שם.}}. והדבר מוכרח גם מעצם העובדה שידיעת השם נמנית במניין המצוות{{הערה|ראה לעיל בפיסקה [[#האם נמנית במניין המצוות|האם נמנית במניין המצוות]].}} - והרי את עצם האמונה לא שייך למנות במניין המצוות, שהיא הקדמה הכרחית שבלעדיה לא שייכות המצוות, וכמו כן לא שייך לצוות על אמונה, שאינה תלויה ברצון האדם. ואם כן, הציווי הוא על הידיעה{{הערה|הדרן על הרמב&quot;ם תשמ&quot;ח ס&quot;ב, על פי ראש אמנה פ&quot;ד ופי&quot;ז.}}.<br /> <br /> לשיטה זו, מה שכתב הרמב&quot;ם בספר המצוות את הלשון &quot;שנאמין&quot; - ביאר [[הרבי]], שדבריו בספר משנה תורה מדוייקים יותר (כי נכתבו מאוחר יותר, וייתכן שחזר בו; או כי בספר המצוות לא דייק כיון שאינו ספר הלכתי; או שהתרגום מערבית אינו מדוייק); וכמו כן ייתכן שגם בספר המצוות התרגום המדוייק הוא ידיעה ולא אמונה{{הערה|הערת הרבי בקונטרס תורת החסידות פרק יג. לקוטי שיחות חלק יא, ע' 339.}}.<br /> <br /> ב[[תורת החסידות]] מבואר שישנו ציווי הן על הידיעה והן על האמונה: את מציאותו של ה' והיותו בורא העולם ומחיה אותו (במונחי הקבלה, אור ה[[ממלא כל עלמין]]), ניתן להבין גם על פי שכל, ועל כך מחוייבים &quot;לידע&quot;; אך את שלימותו של ה' הנעלית מהעולמות (אור ה[[סובב כל עלמין]]), לא ניתן לתפוס בשכל, ולכך זקוקים לאמונה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/24/46b.htm דרך מצותיך מצות האמנת אלקות, סוף פרק ב]. קונטרס תורת החסידות שם.}}. עוד מבואר, שדוקא על ידי הידיעה וההבנה השכלית ככל האפשרי, מקיימים בשלימות את מצוות האמונה: כאשר ישנם ענינים שמובנים בשכל והאדם אינו מתאמץ להבינם אלא מסתפק באמונה, אמונתו אינה טהורה, מפני שמעורבים בה ענינים פשוטים המובנים בשכל; דוקא אחר שמתאמץ להבין, ומאמין רק במה שלא שייך להבין, אז אמונתו שלימה וטהורה{{הערה|קונטרס תורת החסידות שם.}}.<br /> <br /> [[הרבי]] מבאר שחלוקים הרמב&quot;ם ו[[הראב&quot;ד]] בענין הידיעה והאמונה: לדעת הראב&quot;ד הם שני ענינים שונים לחלוטין - מה ששייך לשכל, ניתן להבין בשכל, אך את הענינים שלמעלה מהשכל אין לנסות להבין ויש לקבלם באמונה פשוטה. לדעת הרמב&quot;ם, גם את האמונה שלמעלה מהשכל יש לנסות להבין ככל הניתן בידיעה שכלית. שיטת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[ספר התניא]] דומה לשיטת הרמב&quot;ם: הספר מיוסד על הידיעה ש&quot;קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו&quot;, כלומר, שלכל יהודי יש קשר על שכלי לקדוש ברוך הוא מצד [[אהבה טבעית|האהבה הטבעית]], אבל יש להתייגע ב&quot;דרך ארוכה וקצרה&quot;, על ידי [[התבוננות]] ועבודה, שגם שכל האדם, מידותיו והנהגתו התמידית תהיה בהתאם לאמונתו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/11/2/index.htm לקוטי שיחות חלק לד, שיחת נצבים ב].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[י&quot;ג עיקרי האמונה]]<br /> *[[אחדות ה']]<br /> *[[השגחה פרטית]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *אני מאמין - מכתבי הרבי בנושא אמונה. ליקוט ועריכה זאב ריטרמן. מכון תורה אור, תשס&quot;ז. (מהדורה חדשה ןמתוקנת - תשע&quot;א).<br /> *[[אמונה ומדע]].<br /> <br /> {{מצוות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:אמונה וביטחון]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=544222 2022-06-01T15:05:35Z

<p>37.60.47.118: /* משפחתו */תיקון</p> <hr /> <div>הרב '''שלמה גלפרין''' ([[אב]] [[תרצ&quot;ג]]-[[ו' אדר]] [[תשס&quot;א]]) היה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב&quot;ד]], [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], רב בית הכנסת 'מחזיקי הדת' בעיר, ותלמיד חכם שעסק רבות במבצעי הרבי בהצנע לכת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[חודש אב]] [[תרצ&quot;ג]] ב[[וויטבסק]] לאביו הרה&quot;ח ר' חנוך הענדל (העניך) גלפרין, ולאמו מרת חיה פערלא.<br /> <br /> בשנת תרצ&quot;ח, בהיותו ילד בגיל 5, נאסר אביו לאחר שנתפס על ששימש כשוחט, וכשהשתחרר מהמאסר היה חלוש מאוד ובקושי היה אפשר להכירו.<br /> <br /> אחיותיו נפטרו לאחר שחלו במחלה קשה.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] גוייס אביו לצבא ונשלח לחזית, ממנה לא חזר, והוא התייתם מאביו עוד לפני שהספיק לחגוג את גיל המצוות. כשהצבא הגרמני חדר לרוסיה, ברחה אמו יחד איתו לעומק ברית המועצות והגיעו ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן, ובמשך הזמן התקבצה שם קהילה חב&quot;דית וכך עברו עליו שנות ילדותו, למד בחיידר המחתרתי בטשקנט שפעל בביתו ובין השאר למד אצל ר' [[ישראל לוין]] ור' [[צבי הירש רבינוביץ]], בהמשך, למד אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והתחבב עליו מאוד וכן למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]].<br /> <br /> בין חבריו לספסל הלימודים היו המשפיע הרב [[שלמה פלדמן]] הרב [[אייזיק שווי]] והרב [[גרשון מענדל גרליק]].<br /> <br /> ניחן בכשרונות נדירים, ובחגיגת בר המצווה שלו חזר בעל פה מאמרים מתוך ספר המאמרים תרס&quot;ו במשך כשלוש שעות ללא הפסקה.<br /> <br /> עם סיום המלחמה הצטרף עם אמו למבצע הבריחה מרוסיה של אלפי החסידים שנודע לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', והצטרף כתלמיד לישיבה החסידית שהוקמה במחנה העקורים ב[[פוקינג]], ובהמשך עברו לצרפת ומשם לארץ הקודש.<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> עם עלייתו לארץ הקודש, נמנה על התושבים הראשונים של [[כפר חב&quot;ד]], והחל לעסוק לפרנסת משפחתו בעבודת האדמה.<br /> <br /> כעבור מספר שנים, עבר מכפר חב&quot;ד וקבע את מושבו ב[[לוד]], ונכנס ללמד בישיבת תומכי תמימים בפרדס בלוד, על אף גילו הצעיר, ונודע בכשרון ההסברה שלו כשתלמידים רבים ביקשו להתקבל דווקא לכיתתו.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ח]] התחתן עם רעייתו מרת עדנה למשפחת כהן, וכיון שבאותה שעה כבר היה יתום משני הוריו, שימש ר' [[שלמה חיים קסלמן]] כשושבין בחתונתו, ור' [[אברהם מאיור]] התוועד באריכות בשבע ברכות שלו.<br /> <br /> במשך שנים, חזר מידי שבת וחג ענייני חסידות בבית הכנסת המרכזי של קהילת חב&quot;ד המקומית, [[בית הכנסת בית אריה]], כשלעיתים קרובות היה חוזר על מאמרים ארוכים במיוחד.<br /> <br /> לאחר עשרים שנות הוראה בישיבה, עזב את עבודתו בישיבה והחל לשמש כאזרח עובד צה&quot;ל ועסק בתחום הכשרות במחנה צה&quot;ל שבצריפין, כשאת זמנו הפנוי הוא מנצל לזיכוי חיילים במבצע תפילין.<br /> <br /> עסק במבצעי הרבי, הקים כיתה ללימודי קודש אחר הצהריים, כחלק מעיסוקו ב[[מבצע חינוך]] במסגרת [[חדרי תורה אור]], והיה מקים בקביעות סוכה בסמוך לבנין העירייה שם היה מזכה יהודים ב[[נטילת לולב]].<br /> <br /> שימש כרב בית הכנסת 'מחזיקי הדת' בלוד.<br /> <br /> היה מקושר לרבי בלב ונפש ותמיד נשמע בביתו קולו של הרבי מטייפ שהיה מונח על השולחן{{הערה|מלבד הקלטות שהצליח להשיג, נהג להגיע לשידורים שנערכו מהתוועדויות הרבי עם הרדיו הביתי בתוך סל, והיה מקליט מהשידור את דברי הרבי, ולאחר מכן היה שומע את דברי הרבי שוב ושוב.}}.<br /> <br /> בימי הסכמי 'קעמפ דיוויד' יזם את ההוצאה לאור של החוברת 'לא תעמוד על דם רעך' (נגד הסכמי קעמפ דיייוויד והחזרת שטחים) אותה ערך, ובצניעותו, לא ציין על החוברת את שם המחבר.<br /> <br /> בשנתיים האחרונות לחייו איבד את ראייתו, וכשלמד בחברותא עם ר' אפרים הלפרין, בכל פעם ששגה החברותא בקריאתו - היה הרב גלפרין מתקן אותו.<br /> <br /> נפטר ב[[ו' אדר]] [[תשס&quot;א]].<br /> <br /> זכרונותיו התפרסמו כהוספה לספרו 'באר מים חיים'.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *'''באר מים חיים''' - ענינים בהלכה, בדרוש ובחסידות על סדר פרשיות השבוע, תשס&quot;ו<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב חנוך הענדל גלפרין - איסט לונדון, דרום אפריקה<br /> *בנו, הרב זלמן יעקב גלפרין - מונטריאול<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק גלפרין - כפר חב&quot;ד<br /> *בתו מרת חיה פרלה, רעיית הרב זאב ריטרמן - ירושלים<br /> *בתו, מרת חנה שניאורסאהן - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גלפרין, שלמה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גלפרין]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D)&diff=544159 2022-06-01T10:13:40Z

<p>37.60.47.118: תיקון</p> <hr /> <div>'''סדרת השערים''' הינה סדרת ספרים שיצאה לאור על ידי '''[[היכל מנחם (ירושלים)|מכון היכל מנחם]] ב[[ירושלים]]''', וכוללת את [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]] על נושאים שונים, ומהוה מעין אנציקלופדיה לתורת הרבי.<br /> <br /> הסדרה כוללת את סדרת 'שערי המועדים', ובה שיחות הרבי לפי המועדים, ועוד 15 ספרים נוספים בנושאים שונים אחרים, ואת סדרת 'שולחן מנחם', הכוללת את תשובותיו של [[הרבי]] בענייני הלכה{{הערה|בהוצאותיה הקודמות נקראה הסדרה בשם 'שערי הלכה ומנהג'.}}.<br /> <br /> ==ספרי הסדרה==<br /> {{קובץ|שערי הלכה ומנהג}}<br /> ===שערי הלכה ומנהג - שולחן מנחם===<br /> <br /> שערי הלכה ומנהג, הינה סידרת ספרים המלקטים את רוב הפסיקות ההלכתיות והביאורים וההתייחסויות של הרבי בעניני הלכה.<br /> <br /> הספר יצא לאור על ידי [[היכל מנחם (ירושלים)|מכון היכל מנחם]] בארבעה כרכים שבסופם מפתח עניינים מפורט, ובהמשך יצא לאור כרך חמישי הכולל השלמות.<br /> <br /> בשלב מאוחר יותר הוציא [[היכל מנחם (ירושלים)|מכון היכל מנחם]] מהדורה חדשה, הכוללת הוספות רבות בשם שולחן מנחם ב-7 כרכים עם מפתחות.<br /> <br /> כחצי מהסט (הן המקורי והן החדש) כולל הלכות משולחן ערוך אורח חיים, והיתר מ-3 חלקי שולחן ערוך הנוספים וכן הלכות שאין מופיעות בשולחן ערוך<br /> (כמו לדוגמא מצוות [[שמירת המקדש]]).<br /> <br /> הספרים כוללים הן תשובות קצרות שכתב הרבי בעיקר באגרות קודש, והן שיחות ארוכות בהם הרבי באר נושא הלכתי כל שהוא.<br /> <br /> הספרים הינן אבן יסוד לכל מי שרוצה לדעת את דעתו ההלכתית של הרבי, וכן את שיטת פסיקתו בהלכה.<br /> <br /> את הסדרה ערכו כעשרה עורכים שונים, בהם עורכי היכל מנחם, ועוד רבנים ידועים בנושאי הלכה. העורך הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק הבלין]].<br /> <br /> ===שערי המועדים===<br /> *'''[[ראש השנה]]''' - מחולק למדורים; שבת מברכים תשרי, ערב ראש השנה, ראש השנה, יום ברוא [[אדם הראשון]], הכתרת [[הקב&quot;ה]] למלך, [[תקיעת שופר]], מלכיות זכרונות ושופרות, ר&quot;ה שחל בשבת, קביעות ימי ר&quot;ה, תפילות ומנהגים (יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ד]]).<br /> *'''[[יום הכיפורים]]''' - מחולק למדורים; [[עשרת ימי תשובה]], [[צום גדליה]], [[שבת שובה]], [[ערב יום כיפור|ערב יוה&quot;כ]], [[עצמו של יום מכפר|עיצומו של יום]], [[אחת בשנה]], עבודת כהן גדול, תפילות ומנהגים, [[מוצאי יום כיפור|מוצאי יוה&quot;כ]] (יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ה]]).<br /> *'''[[חג הסוכות]]''' - מחולק למדורים; מהותו של חג בסוכות תשבו מצוות סוכה ולקחתם לכם מצוות [[ארבעת המינים]] זמן שמחתנו [[שמחת בית השואבה]] ניסוך המים [[הושענא רבה]] (יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ז]]).<br /> *'''[[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]]''' - מחולק למדורים; שמיני עצרת ו[[שמחת תורה]] קשה עלי פרידתכם, מצות היום בשמחה, [[הקפות]], [[אתה הראת]], [[שבת בראשית]], [[ויעקב הלך לדרכו]] (יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ז]]).<br /> *'''[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר האמצעי|י']]-[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|י&quot;ט כסלו]]''' - מחולק למדורים; ט' כסלו - יום ההילולא של אדמו&quot;ר האמצעי, יו&quot;ד כסלו - גאולת אדמו&quot;ר האמצעי, [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] - הקטרוג והמאסר, גאולת אדמו&quot;ר הזקן, [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] - יוקבע למועד תמידי, שמחה והתוועדות, חלוקת הש&quot;ס (יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ב]])<br /> *'''[[חנוכה]]''' - מחולק למדורים; נס פך השמן, ימי שמחה והלל, נרות להאיר, גזירות היוונים, ענינו של חג (יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ה]]).<br /> *'''[[חודש שבט]]''' - מחולק למדורים; חודש שבט, ר&quot;ח שבט, יום ההילולא יו&quot;ד שבט, מאמר באתי לגני, ט&quot;ו בשבט - ראש השנה לאילנות, הצמיחה בעבודת האדם, שבעת המינים, מנהג איכלת פירות, כ&quot;ב שבט - יום [[הסתלקות]] [[הרבנית]] (יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ו]]).<br /> *'''[[חודש אדר]]''' - מחולק למדורים; משנכנס אדר, ז' אדר, [[פורים]] קטן, אדר בשנה מעוברת, מחצית השקל, פרשת זכור ותענית אסתר (יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ד]]).<br /> *'''[[חג הפורים]]''' - מחולק למדורים; ענינו של חג, תינוקות של בית רבן, ימי משתה ושמחה, מצות היום, קריאת המגילה וביאורים במגילת אסתר (יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ד]]).<br /> *'''[[חג הפסח]] (א)''' - מחולק למדורים; חודש ניסן, אמירת הנשיאים, שבת הגדול, ביעור חמץ, ערב פסח ו[[קרבן פסח]] (יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ז]]).<br /> *'''[[חג הפסח]] (ב)''' - מחולק למדורים; חג הפסח, ליל הסדר, אכילת מצה, סיפור יציאת מצרים, שביעי של פסח, אחרון של פסח וסעודת משיח (יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ז]]).<br /> *'''[[ספירת העומר]] [[פסח שני]] ו[[ל&quot;ג בעומר]]''' - מחלוק למדורים; ספירת העומר, אימתי הן תמימות, הכנה למתן תורה, ימי הספירה, חודש אייר, פסח שני, [[ל&quot;ג בעומר]] ו[[רבי שמעון בר יוחאי]] (יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ד]]).<br /> *'''[[חג השבועות]]''' - מחולק למדורים; ירחין תליתא, כאיש אחד בלב אחד, ב' [[סיוון]] - ממלכת כהנים, שלושת ימי הגבלה, נעשה ונשמע, מתן תורה, עשרת הדברות, אי לאו האי יומא, זמן מתן תורתנו, מצות היום, משה דוד והבעש&quot;ט, ימי התשלומין (יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ה]]).<br /> *'''[[חודש תמוז]]''' - מחלוק למדורים; חודש תמוז, חג הגאולה י&quot;ב-י&quot;ג תמוז, שבעה עשר בתמוז, שלושת השבועות, ימי בין המצרים, ציון במשפט תפדה (יצא לאור בשנת [[תשס&quot;א]]).<br /> *'''[[חודש מנחם אב]]''' - מחולק למדורים; [[תשעת הימים]], [[ה' אב]] - יום ההילולא של ה[[אריז&quot;ל]], שבת חזון, [[תשעה באב]], שבת נחמו, ט&quot;ו באב, שבעה דנחמתא, [[כ' אב]] (יצא לאור בשנת [[תשס&quot;א]]).<br /> *'''[[חודש אלול]]''' - מחולק למדורים; שבת מברכים [[אלול]] [[חודש אלול]] [[תקיעת שופר]] ד[[חודש אלול]] מלך בשדה אני לדודי ודודי לי ערי מקלט חשבון הנפש הוראות ומנהגים ח&quot;י [[אלול]] ימי הסליחות כ&quot;ה [[אלול]] (יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ה]]).<br /> <br /> 12 חלקים מהסדרה{{הערה|חוץ מחלקים: חודש שבט, חודש תמוז, חודש מנחם אב וחודש אלול.}} יצאו לאור במהדורה חדשה{{הערה|במהדורה זו החלק 'חג הפסח (א)' נקרא בשם 'חודש ניסן' ו'חג הפסח (ב)' בשם 'חג הפסח'.}} בשנת [[תשע&quot;ט]].<br /> <br /> ===שערים נוספים===<br /> *'''שערי הגדה''' - ליקוט קצר משיחות הרבי בעניני ההגדה. הספר מופיע בסוף ההגדה של פסח שיצאה לאור בהוצאת המכון בשנת תשנ&quot;ט.<br /> *'''שערי גאולה''' - שני ספרי ליקוט מתורת הרבי על ה[[גאולה]] ה[[אמת|אמיתית]] והשלימה. יצא לאור במהדורה ראשונה ב[[תשנ&quot;ב]] ובמהדורה מחודשת ב[[תשס&quot;ז]]. כרך א' - &quot;האמונה והציפייה&quot; לביאת המשיח, גדרה ופעולתה בחיי היום יום של היהודי, והנדרש מכל אחד לעשות ולפעול לזירוזה. כרך ב' - &quot;[[ימות המשיח]]&quot; כפי שיתבטא בעולם ובחייו של כל יהודי לעתיד לבוא. שיחות רבות בכרך זה הינם בעלי אופי מורכב, בשל הנושאים הרבים בנגלה והפלפולים המאפיינים שיחות כגון אלו.<br /> *'''שערי שמיטה ומצוות הקהל''' - ליקוט מתורת [[הרבי]] על שמיטה והקהל. יצא לאור בשנת [[תש&quot;ס]].<br /> *'''שערי בר מצווה''' - ליקוט מתורת הרבי על עניני ה[[בר מצווה]] והנחת התפילין.<br /> *'''שערי מילה''' - ליקוט מתורת הרבי בנושא [[ברית מילה]]. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ח]], בסיוע הרב [[בנימין זילברשטרום]]. יצא בשנת [[תשע&quot;ט]] במהדורה נוספת עם הוספות בעריכת הרב יהודה כהן.<br /> *'''שערי אהבת ישראל''' - ליקוט מתורת הרבי בנושא [[אהבת ישראל]]. יצא לאור בשנת [[תש&quot;ס]].<br /> *'''שערי אמונה''' - ליקוט מתורת הרבי בנושאי אמונה. נערך על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]] ויצא לאור בשתי מהדורות: מהדורה ראשונה ב[[תשנ&quot;ב]] ומהדורה שנייה ב[[תשס&quot;ח]] בעריכה מחודשת של הרב זאב קפלן.<br /> *'''שערי צדקה''' - ליקוט מתורת והוראות הרבי בנושא צדקה. נערך על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]] ויצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ד]]. נדפס במהדורה שנייה עם הוספות בשנת [[תשפ&quot;א]].<br /> *'''שערי תפילה''' - ליקוט מתורת הרבי בנושאי [[תפילה]]. יצא לאור לקראת [[חג הגאולה]] י&quot;ט [[כסלו]] [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''שמחה ובטחון בה'''' ליקוט מתורת הרבי בענייני ה[[שמחה]] ו[[ביטחון]].<br /> *'''שערי ארץ ישראל''' - מחולק למדורים; עיני ה' אלוקיך בה, שלימות הארץ, גבולות הארץ, כיבוש וחלוקת הארץ, קדושת ארץ ישראל, ערי הקודש, ביקור בארץ הקודש, יציאה מארץ ישראל (יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ב]]).<br /> *'''שערי חינוך''' - מחולק למדורים; גדר מצוות החינוך, חובת ההורים, הנהגת הבית, ושננתם לבניך, מוסדות חינוך, דרכי חינוך (יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ז]]).<br /> *'''שערי שידוכין''' - מחולק למדורים; ענין הזיווגים, התקופה שעד הנישואין, אופן ההתעניינות, השידוך המתאים, אופן הבירור וההחלטה, קשרי השידוכין, בין קשרי השידוכין לחתונה, זיווג שני (יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ח]]).<br /> *'''שערי נישואין''' - מחולק למדורים; הקידושין, הנישואין, החופה, ברכות הנישואין, שמחת הנישואין, הקמת ויסוד הבית, [[לימוד התורה]] אחר הנישואין, אוצר מנהגי [[נישואין]] (יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ז]]).<br /> <br /> ==עורכי הסדרות==<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *הרב [[יוסף יצחק הבלין]]<br /> *הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br /> *הרב שניאור זלמן ריטרמן<br /> *הרב זאב קפלן<br /> *הרב [[בנימין זילברשטרום]]<br /> *הרב יהודה כהן<br /> *הרב שלמה ביסטריצקי<br /> *הרב [[זושא וולף]]<br /> *הרב [[יעקב גולדשמיד]]<br /> *הרב [[יקותיאל פרקש]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל רייצס]]<br /> *הרב [[שמעון גופין]]<br /> *הרב שמואל אופן<br /> *הרב יעקב וולס<br /> *הרב [[משה מרינובסקי]]<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> *'''שערי המצוות''' - [http://www.hebrewbooks.org/15785 'שערי מילה'] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&amp;pgnum=1 'שערי צדקה'] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15789&amp;pgnum=1 'שערי שמיטה'] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15767&amp;pgnum=1 'שערי אהבת ישראל'] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&amp;pgnum=1 'שערי אמונה'] {{PDF}}<br /> <br /> *'''שערי גאולה''' - [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15794&amp;pgnum=1 האמונה והצפיה] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&amp;pgnum=1 ימות המשיח] {{PDF}}<br /> <br /> *'''שערי הלכה ומנהג''' - [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15787&amp;pgnum=1 אורח חיים (חלק א')] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&amp;pgnum=1 אורח חיים (חלק ב')] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&amp;pgnum=1 יורה דעה] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&amp;pgnum=1 אבן העזר - חושן משפט] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15802&amp;pgnum=1 הוספות ומילואים] {{PDF}}<br /> <br /> *'''שערי המועדים''' - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15803&amp;pgnum=1 ראש השנה] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15825&amp;pgnum=1 יום הכיפורים] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&amp;pgnum=1 חג הסוכות] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15786&amp;pgnum=1 שמיני עצרת ושמחת תורה] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15790&amp;pgnum=1 י'-י&quot;ט כסלו] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&amp;pgnum=1 חג החנוכה] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15832&amp;pgnum=1 חודש שבט] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15771&amp;pgnum=1 חודש אדר] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15819&amp;pgnum=1 חג הפורים] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&amp;pgnum=1 חג הפסח (חלק א')] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&amp;pgnum=1 חג הפסח (חלק ב')] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15853&amp;pgnum=1 ספירת העומר, פסח שני ול&quot;ג בעומר] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&amp;pgnum=1 חג השבועות] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15847&amp;pgnum=1 חודש תמוז] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&amp;pgnum=1 חודש מנחם אב] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15793&amp;pgnum=1 חודש אלול] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92&diff=544155 2022-06-01T09:53:09Z

<p>37.60.47.118: /* קישורים חיצוניים */עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:אלטנוי שול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אלטנוי שול' - בית הכנסת של [[המהר&quot;ל]] בעליית הגג ראה הרבי הריי&quot;צ את הגולם]]<br /> [[קובץ:כתי''ק_הגולם_מפראג.jpg|300px|ממוזער|שמאל|כתי&quot;ק בנוגע להגולם: '''ובנוגע לעיקר הענין (שהמהר&quot;ל עשה את הגולם) - בעצמי שמעתי מכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שראה הנשאר ממנו - בעליית ביהכנ&quot;ס דמהר&quot;ל בפראג. ודיבר עד&quot;ז עם אביו כ&quot;ק אדנ&quot;ע וכו'.''']]<br /> '''הגולם''' הוא יצור בעל כוחות על-אנושיים שייצר [[המהר&quot;ל מפראג]] על פי סודות [[תורת הקבלה]]. הגולם נוצר על מנת להגן על הקהילה היהודית מרדיפות שכניהם הגוים ובעיקר מ[[עלילות הדם]] שהיו נפוצות באותה התקופה.<br /> ==סיפורו של הגולם==<br /> על פי המסופר, יצר המהר&quot;ל את הגולם מן העפר שעל שפת נהר המלדובה. בשבוע שלפני ציווה המהר&quot;ל לחתנו- רבי יצחק כ&quot;ץ ולתלמידו הגדול רבי יעקב הלוי, שהיו השנים שליוו אותו בעת יצירת הגולם, לצום בכל אותו שבוע, ולאחר שבוע לטבול ב[[מקוה]] ולבוא אליו. ואכן לאחר שבוע הלכו אל אותו הנהר, ויצרו מעפר האדמה צורת אדם. ולאחר אמירת שמות קדושים, קראו בקול את הפסוק: &quot;ויפח באפיו...&quot; ואז קם הגולם על רגליו.<br /> <br /> סביב פועלו של הגולם מסתובבים סיפורים רבים רובם סביב עלילות הדם שהיו באותה תקופה.<br /> <br /> כעבור כמה שנים ביקר המהר&quot;ל אצל הקיסר, והצליח לשדלו להוציא צו, שאסר על בתי המשפט לדון בעלילות הדם השיקריות. כעת, משלא היה עוד לגולם שימוש, החזירו המהר&quot;ל לעפר, וגופתו נטמנה בעליית הגג של בית הכנסת העתיק &quot;האלטנוי שול&quot;.<br /> <br /> ==היה ונברא==<br /> עם הזמן החלו פקפוקים באמיתיות הסיפור, בעיקר עקב העובדה שהוא מופיע בספר &quot;נפלאות מהר&quot;ל&quot; לר' יודל רוזנברג שנחשד בזיוף סיפורים.<br /> <br /> אולם [[הרבי]] ציין שהסיפור על הגולם היה מפורסם שנים רבות קודם הוצאת ספרו של ר' יודל רוזנברג, והוסיף ששמע מפי הרבי הריי&quot;צ שביקר בעליית הגג של בית הכנסת אלטניי שול, וראה שם את מה שנשאר מן הגולם (ראה במענה הרבי, מאוצר המלך, ניו-יורק, תשס&quot;ה, עמ 207, שצילומו מופיע לעיל).<br /> <br /> וזהו הסיפור: פעם ביקר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יחד עם הרבי הריי&quot;צ בפראג, וביקרו בבית הכנסת<br /> של המהר&quot;ל. בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] רצה לעלות לעליה בה מונח ה&quot;גולם&quot;, שיחד את<br /> השמש, נטל סולם ועלה. - כשסיפר הריי&quot;צ את הסיפור ל{{ה|רבי}}, שאלו הרבי מה ראה שם, והריי&quot;צ לא ענה לו.{{הערה|הרבי הריי&quot;צ ראה שם את מה שנשאר מן הגולם- על פי מכתב הרבי שהובא ב[[בית משיח]] י&quot;א ניסן תשס&quot;ט, &quot;גאון מבית דוד&quot;, שבקישור כאן, עמ' 115. ראה גם צילום כתי&quot;ק שבתחילת הערך.}}<br /> <br /> כשנודע הדבר ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הוכיח קשות את הריי&quot;צ. כעבור זמן אמר<br /> לו: הייתה לי עבודה של חודשים (כנראה כדי לתקן שלא יהיה נזק מזה.<br /> המספר).{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19858&amp;hilite=898aced3-fa39-41f5-8d44-fb824a1f4a11&amp;st=%u05d4%u05de%u05d4%u05e8%22%u05dc&amp;pgnum=24 תורת מנחם שנת השי&quot;ת חלק א' (27).]}}<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת בשלח]] [[תש&quot;ל]] איזכר הרבי את הסיפור בקצרה בציינו שסיפר פעם את מה ששמעו מהרבי הריי&quot;צ אודות עניין זה{{הערה|שיחות קודש תש&quot;ל ע' 496}}.<br /> <br /> רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] סיפר כי ביקר יחד עם הרבי [[הרש&quot;ב]] בבית הכנסת של המהר&quot;ל, והרבי הרש&quot;ב ביקש לעלות לעליית הגג בה מונח הגולם למרות שאף אדם אינו מהין לעלות לשם, וכשהגיע רק בראשו לחלל העלייה, ירד מיד כשפניו לבנים כסיד ואמר שאף הוא סובר שאין רשות לאף אדם להיכנס לשם{{הערה|מפי הרב [[שניאור זלמן בוטמאן]], תולדות לוי יצחק ע' 254.}}.<br /> <br /> ==קימת הגולם בתחיית המתים==<br /> בספרו של יודל רוזנברג 'נפלאות מהר&quot;ל' מביא את דברי רבי חיים שאמר בשם חותנו המהר&quot;ל: שרוחו של הגולם יקום ב[[תחיית המתים]] אך בגוף אחר שנולד מאב ואם. ובנוסף, הגולם יקבל חלק ל[[עולם הבא]], &quot;לבעבור שהציל כמה פעמים את ישראל מצרות גדולות&quot;, אף על פי שהיה מחויב בזה, כעבד שרבו מיטיב עמו בתמורה לעבודתו.{{הערה|אולם, ישנם הטוענים כי הספר מזויף , ועוד לא נקבעו מסמרות בעניין.}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מהר&quot;ל מפראג]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/690.pdf גאון מבית דוד]''', [[שבועון בית משיח]], י&quot;א [[ניסן]] תשס&quot;ט, עמוד 112 {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> <br /> Col- י&quot;ז אלול ה׳תשס״ט 06.09.2009<br /> הרב דרוקמן תוקף הפרסומים: &quot;הגולם - היה גם היה&quot;.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br /> [[קטגוריה:פראג]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92&diff=544154 2022-06-01T09:42:54Z

<p>37.60.47.118: /* היה ונברא */עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:אלטנוי שול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אלטנוי שול' - בית הכנסת של [[המהר&quot;ל]] בעליית הגג ראה הרבי הריי&quot;צ את הגולם]]<br /> [[קובץ:כתי''ק_הגולם_מפראג.jpg|300px|ממוזער|שמאל|כתי&quot;ק בנוגע להגולם: '''ובנוגע לעיקר הענין (שהמהר&quot;ל עשה את הגולם) - בעצמי שמעתי מכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שראה הנשאר ממנו - בעליית ביהכנ&quot;ס דמהר&quot;ל בפראג. ודיבר עד&quot;ז עם אביו כ&quot;ק אדנ&quot;ע וכו'.''']]<br /> '''הגולם''' הוא יצור בעל כוחות על-אנושיים שייצר [[המהר&quot;ל מפראג]] על פי סודות [[תורת הקבלה]]. הגולם נוצר על מנת להגן על הקהילה היהודית מרדיפות שכניהם הגוים ובעיקר מ[[עלילות הדם]] שהיו נפוצות באותה התקופה.<br /> ==סיפורו של הגולם==<br /> על פי המסופר, יצר המהר&quot;ל את הגולם מן העפר שעל שפת נהר המלדובה. בשבוע שלפני ציווה המהר&quot;ל לחתנו- רבי יצחק כ&quot;ץ ולתלמידו הגדול רבי יעקב הלוי, שהיו השנים שליוו אותו בעת יצירת הגולם, לצום בכל אותו שבוע, ולאחר שבוע לטבול ב[[מקוה]] ולבוא אליו. ואכן לאחר שבוע הלכו אל אותו הנהר, ויצרו מעפר האדמה צורת אדם. ולאחר אמירת שמות קדושים, קראו בקול את הפסוק: &quot;ויפח באפיו...&quot; ואז קם הגולם על רגליו.<br /> <br /> סביב פועלו של הגולם מסתובבים סיפורים רבים רובם סביב עלילות הדם שהיו באותה תקופה.<br /> <br /> כעבור כמה שנים ביקר המהר&quot;ל אצל הקיסר, והצליח לשדלו להוציא צו, שאסר על בתי המשפט לדון בעלילות הדם השיקריות. כעת, משלא היה עוד לגולם שימוש, החזירו המהר&quot;ל לעפר, וגופתו נטמנה בעליית הגג של בית הכנסת העתיק &quot;האלטנוי שול&quot;.<br /> <br /> ==היה ונברא==<br /> עם הזמן החלו פקפוקים באמיתיות הסיפור, בעיקר עקב העובדה שהוא מופיע בספר &quot;נפלאות מהר&quot;ל&quot; לר' יודל רוזנברג שנחשד בזיוף סיפורים.<br /> <br /> אולם [[הרבי]] ציין שהסיפור על הגולם היה מפורסם שנים רבות קודם הוצאת ספרו של ר' יודל רוזנברג, והוסיף ששמע מפי הרבי הריי&quot;צ שביקר בעליית הגג של בית הכנסת אלטניי שול, וראה שם את מה שנשאר מן הגולם (ראה במענה הרבי, מאוצר המלך, ניו-יורק, תשס&quot;ה, עמ 207, שצילומו מופיע לעיל).<br /> <br /> וזהו הסיפור: פעם ביקר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יחד עם הרבי הריי&quot;צ בפראג, וביקרו בבית הכנסת<br /> של המהר&quot;ל. בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] רצה לעלות לעליה בה מונח ה&quot;גולם&quot;, שיחד את<br /> השמש, נטל סולם ועלה. - כשסיפר הריי&quot;צ את הסיפור ל{{ה|רבי}}, שאלו הרבי מה ראה שם, והריי&quot;צ לא ענה לו.{{הערה|הרבי הריי&quot;צ ראה שם את מה שנשאר מן הגולם- על פי מכתב הרבי שהובא ב[[בית משיח]] י&quot;א ניסן תשס&quot;ט, &quot;גאון מבית דוד&quot;, שבקישור כאן, עמ' 115. ראה גם צילום כתי&quot;ק שבתחילת הערך.}}<br /> <br /> כשנודע הדבר ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הוכיח קשות את הריי&quot;צ. כעבור זמן אמר<br /> לו: הייתה לי עבודה של חודשים (כנראה כדי לתקן שלא יהיה נזק מזה.<br /> המספר).{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19858&amp;hilite=898aced3-fa39-41f5-8d44-fb824a1f4a11&amp;st=%u05d4%u05de%u05d4%u05e8%22%u05dc&amp;pgnum=24 תורת מנחם שנת השי&quot;ת חלק א' (27).]}}<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת בשלח]] [[תש&quot;ל]] איזכר הרבי את הסיפור בקצרה בציינו שסיפר פעם את מה ששמעו מהרבי הריי&quot;צ אודות עניין זה{{הערה|שיחות קודש תש&quot;ל ע' 496}}.<br /> <br /> רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] סיפר כי ביקר יחד עם הרבי [[הרש&quot;ב]] בבית הכנסת של המהר&quot;ל, והרבי הרש&quot;ב ביקש לעלות לעליית הגג בה מונח הגולם למרות שאף אדם אינו מהין לעלות לשם, וכשהגיע רק בראשו לחלל העלייה, ירד מיד כשפניו לבנים כסיד ואמר שאף הוא סובר שאין רשות לאף אדם להיכנס לשם{{הערה|מפי הרב [[שניאור זלמן בוטמאן]], תולדות לוי יצחק ע' 254.}}.<br /> <br /> ==קימת הגולם בתחיית המתים==<br /> בספרו של יודל רוזנברג 'נפלאות מהר&quot;ל' מביא את דברי רבי חיים שאמר בשם חותנו המהר&quot;ל: שרוחו של הגולם יקום ב[[תחיית המתים]] אך בגוף אחר שנולד מאב ואם. ובנוסף, הגולם יקבל חלק ל[[עולם הבא]], &quot;לבעבור שהציל כמה פעמים את ישראל מצרות גדולות&quot;, אף על פי שהיה מחויב בזה, כעבד שרבו מיטיב עמו בתמורה לעבודתו.{{הערה|אולם, ישנם הטוענים כי הספר מזויף , ועוד לא נקבעו מסמרות בעניין.}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מהר&quot;ל מפראג]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/690.pdf גאון מבית דוד]''', [[שבועון בית משיח]], י&quot;א [[ניסן]] תשס&quot;ט, עמוד 112 {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br /> [[קטגוריה:פראג]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92&diff=544153 2022-06-01T09:41:09Z

<p>37.60.47.118: /* היה ונברא */תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:אלטנוי שול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אלטנוי שול' - בית הכנסת של [[המהר&quot;ל]] בעליית הגג ראה הרבי הריי&quot;צ את הגולם]]<br /> [[קובץ:כתי''ק_הגולם_מפראג.jpg|300px|ממוזער|שמאל|כתי&quot;ק בנוגע להגולם: '''ובנוגע לעיקר הענין (שהמהר&quot;ל עשה את הגולם) - בעצמי שמעתי מכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שראה הנשאר ממנו - בעליית ביהכנ&quot;ס דמהר&quot;ל בפראג. ודיבר עד&quot;ז עם אביו כ&quot;ק אדנ&quot;ע וכו'.''']]<br /> '''הגולם''' הוא יצור בעל כוחות על-אנושיים שייצר [[המהר&quot;ל מפראג]] על פי סודות [[תורת הקבלה]]. הגולם נוצר על מנת להגן על הקהילה היהודית מרדיפות שכניהם הגוים ובעיקר מ[[עלילות הדם]] שהיו נפוצות באותה התקופה.<br /> ==סיפורו של הגולם==<br /> על פי המסופר, יצר המהר&quot;ל את הגולם מן העפר שעל שפת נהר המלדובה. בשבוע שלפני ציווה המהר&quot;ל לחתנו- רבי יצחק כ&quot;ץ ולתלמידו הגדול רבי יעקב הלוי, שהיו השנים שליוו אותו בעת יצירת הגולם, לצום בכל אותו שבוע, ולאחר שבוע לטבול ב[[מקוה]] ולבוא אליו. ואכן לאחר שבוע הלכו אל אותו הנהר, ויצרו מעפר האדמה צורת אדם. ולאחר אמירת שמות קדושים, קראו בקול את הפסוק: &quot;ויפח באפיו...&quot; ואז קם הגולם על רגליו.<br /> <br /> סביב פועלו של הגולם מסתובבים סיפורים רבים רובם סביב עלילות הדם שהיו באותה תקופה.<br /> <br /> כעבור כמה שנים ביקר המהר&quot;ל אצל הקיסר, והצליח לשדלו להוציא צו, שאסר על בתי המשפט לדון בעלילות הדם השיקריות. כעת, משלא היה עוד לגולם שימוש, החזירו המהר&quot;ל לעפר, וגופתו נטמנה בעליית הגג של בית הכנסת העתיק &quot;האלטנוי שול&quot;.<br /> <br /> ==היה ונברא==<br /> עם הזמן החלו פקפוקים באמיתיות הסיפור, בעיקר עקב העובדה שהוא מופיע בספר &quot;נפלאות מהר&quot;ל&quot; לר' יודל רוזנברג שנחשד בזיוף סיפורים.<br /> <br /> אולם [[הרבי]] ציין שהסיפור על הגולם היה מפורסם שנים רבות קודם הוצאת ספרו של ר' יודל רוזנברג, והוסיף ששמע מפי הרבי הריי&quot;צ שביקר בעליית הגג של בית הכנסת אלטניי שול, וראה שם את מה שנשאר מן הגולם (ראה במענה הרבי, מאוצר המלך, ניו-יורק, תשס&quot;ה, עמ 207, שצילומו מופיע לעיל).<br /> <br /> וזהו הסיפור: פעם ביקר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יחד עם הרבי הריי&quot;צ בפראג, וביקרו בבית הכנסת<br /> של המהר&quot;ל. בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] רצה לעלות לעליה בה מונח ה&quot;גולם&quot;, שיחד את<br /> השמש, נטל סולם ועלה. - כשסיפר הריי&quot;צ את הסיפור ל{{ה|רבי}}, שאלו הרבי מה ראה שם, והריי&quot;צ לא ענה לו.{{הערה|הרבי הריי&quot;צ ראה שם אתמה שנשאר מן הגולם- על פי מכתב הרבי שהובא ב[[בית משיח]] שבקישור, עמ' 115. ראה גם צילום כתי&quot;ק שבתחילת הערך.}}<br /> <br /> כשנודע הדבר ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הוכיח קשות את הריי&quot;צ. כעבור זמן אמר<br /> לו: הייתה לי עבודה של חודשים (כנראה כדי לתקן שלא יהיה נזק מזה.<br /> המספר).{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19858&amp;hilite=898aced3-fa39-41f5-8d44-fb824a1f4a11&amp;st=%u05d4%u05de%u05d4%u05e8%22%u05dc&amp;pgnum=24 תורת מנחם שנת השי&quot;ת חלק א' (27).]}}<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת בשלח]] [[תש&quot;ל]] איזכר הרבי את הסיפור בקצרה בציינו שסיפר פעם את מה ששמעו מהרבי הריי&quot;צ אודות עניין זה{{הערה|שיחות קודש תש&quot;ל ע' 496}}.<br /> <br /> רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] סיפר כי ביקר יחד עם הרבי [[הרש&quot;ב]] בבית הכנסת של המהר&quot;ל, והרבי הרש&quot;ב ביקש לעלות לעליית הגג בה מונח הגולם למרות שאף אדם אינו מהין לעלות לשם, וכשהגיע רק בראשו לחלל העלייה, ירד מיד כשפניו לבנים כסיד ואמר שאף הוא סובר שאין רשות לאף אדם להיכנס לשם{{הערה|מפי הרב [[שניאור זלמן בוטמאן]], תולדות לוי יצחק ע' 254.}}.<br /> <br /> ==קימת הגולם בתחיית המתים==<br /> בספרו של יודל רוזנברג 'נפלאות מהר&quot;ל' מביא את דברי רבי חיים שאמר בשם חותנו המהר&quot;ל: שרוחו של הגולם יקום ב[[תחיית המתים]] אך בגוף אחר שנולד מאב ואם. ובנוסף, הגולם יקבל חלק ל[[עולם הבא]], &quot;לבעבור שהציל כמה פעמים את ישראל מצרות גדולות&quot;, אף על פי שהיה מחויב בזה, כעבד שרבו מיטיב עמו בתמורה לעבודתו.{{הערה|אולם, ישנם הטוענים כי הספר מזויף , ועוד לא נקבעו מסמרות בעניין.}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מהר&quot;ל מפראג]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/690.pdf גאון מבית דוד]''', [[שבועון בית משיח]], י&quot;א [[ניסן]] תשס&quot;ט, עמוד 112 {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br /> [[קטגוריה:פראג]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92&diff=544152 2022-06-01T09:29:44Z

<p>37.60.47.118: /* היה ונברא */תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:אלטנוי שול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אלטנוי שול' - בית הכנסת של [[המהר&quot;ל]] בעליית הגג ראה הרבי הריי&quot;צ את הגולם]]<br /> [[קובץ:כתי''ק_הגולם_מפראג.jpg|300px|ממוזער|שמאל|כתי&quot;ק בנוגע להגולם: '''ובנוגע לעיקר הענין (שהמהר&quot;ל עשה את הגולם) - בעצמי שמעתי מכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שראה הנשאר ממנו - בעליית ביהכנ&quot;ס דמהר&quot;ל בפראג. ודיבר עד&quot;ז עם אביו כ&quot;ק אדנ&quot;ע וכו'.''']]<br /> '''הגולם''' הוא יצור בעל כוחות על-אנושיים שייצר [[המהר&quot;ל מפראג]] על פי סודות [[תורת הקבלה]]. הגולם נוצר על מנת להגן על הקהילה היהודית מרדיפות שכניהם הגוים ובעיקר מ[[עלילות הדם]] שהיו נפוצות באותה התקופה.<br /> ==סיפורו של הגולם==<br /> על פי המסופר, יצר המהר&quot;ל את הגולם מן העפר שעל שפת נהר המלדובה. בשבוע שלפני ציווה המהר&quot;ל לחתנו- רבי יצחק כ&quot;ץ ולתלמידו הגדול רבי יעקב הלוי, שהיו השנים שליוו אותו בעת יצירת הגולם, לצום בכל אותו שבוע, ולאחר שבוע לטבול ב[[מקוה]] ולבוא אליו. ואכן לאחר שבוע הלכו אל אותו הנהר, ויצרו מעפר האדמה צורת אדם. ולאחר אמירת שמות קדושים, קראו בקול את הפסוק: &quot;ויפח באפיו...&quot; ואז קם הגולם על רגליו.<br /> <br /> סביב פועלו של הגולם מסתובבים סיפורים רבים רובם סביב עלילות הדם שהיו באותה תקופה.<br /> <br /> כעבור כמה שנים ביקר המהר&quot;ל אצל הקיסר, והצליח לשדלו להוציא צו, שאסר על בתי המשפט לדון בעלילות הדם השיקריות. כעת, משלא היה עוד לגולם שימוש, החזירו המהר&quot;ל לעפר, וגופתו נטמנה בעליית הגג של בית הכנסת העתיק &quot;האלטנוי שול&quot;.<br /> <br /> ==היה ונברא==<br /> עם הזמן החלו פקפוקים באמיתיות הסיפור, בעיקר עקב העובדה שהוא מופיע בספר &quot;נפלאות מהר&quot;ל&quot; לר' יודל רוזנברג שנחשד בזיוף סיפורים.<br /> <br /> אולם [[הרבי]] ציין שהסיפור על הגולם היה מפורסם שנים רבות קודם הוצאת ספרו של ר' יודל רוזנברג, והוסיף ששמע מפי הרבי הריי&quot;צ שביקר בעליית הגג של בית הכנסת אלטניי שול, וראה שם את מה שנשאר מן הגולם (ראה במענה הרבי, מאוצר המלך, ניו-יורק, תשס&quot;ה, עמ 207, שצילומו מופיע לעיל).<br /> <br /> וזהו הסיפור: פעם ביקר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יחד עם הרבי הריי&quot;צ בפראג, וביקרו בבית הכנסת<br /> של המהר&quot;ל. בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] רצה לעלות לעליה בה מונח ה&quot;גולם&quot;, שיחד את<br /> השמש, נטל סולם ועלה. - כשסיפר הריי&quot;צ את הסיפור ל{{ה|רבי}}, שאלו הרבי מה ראה שם, והריי&quot;צ לא ענה לו.{{הערה|הריי&quot;צ ראה שם את הגולם- על פי מכתב הרבי שהובא ב[[בית משיח]] שבקישור}}<br /> <br /> כשנודע הדבר ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הוכיח קשות את הריי&quot;צ. כעבור זמן אמר<br /> לו: הייתה לי עבודה של חודשים (כנראה כדי לתקן שלא יהיה נזק מזה.<br /> המספר).{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19858&amp;hilite=898aced3-fa39-41f5-8d44-fb824a1f4a11&amp;st=%u05d4%u05de%u05d4%u05e8%22%u05dc&amp;pgnum=24 תורת מנחם שנת השי&quot;ת חלק א' (27).]}}<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת בשלח]] [[תש&quot;ל]] איזכר הרבי את הסיפור בקצרה בציינו שסיפר פעם את מה ששמעו מהרבי הריי&quot;צ אודות עניין זה{{הערה|שיחות קודש תש&quot;ל ע' 496}}.<br /> <br /> רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] סיפר כי ביקר יחד עם הרבי [[הרש&quot;ב]] בבית הכנסת של המהר&quot;ל, והרבי הרש&quot;ב ביקש לעלות לעליית הגג בה מונח הגולם למרות שאף אדם אינו מהין לעלות לשם, וכשהגיע רק בראשו לחלל העלייה, ירד מיד כשפניו לבנים כסיד ואמר שאף הוא סובר שאין רשות לאף אדם להיכנס לשם{{הערה|מפי הרב [[שניאור זלמן בוטמאן]], תולדות לוי יצחק ע' 254.}}.<br /> <br /> ==קימת הגולם בתחיית המתים==<br /> בספרו של יודל רוזנברג 'נפלאות מהר&quot;ל' מביא את דברי רבי חיים שאמר בשם חותנו המהר&quot;ל: שרוחו של הגולם יקום ב[[תחיית המתים]] אך בגוף אחר שנולד מאב ואם. ובנוסף, הגולם יקבל חלק ל[[עולם הבא]], &quot;לבעבור שהציל כמה פעמים את ישראל מצרות גדולות&quot;, אף על פי שהיה מחויב בזה, כעבד שרבו מיטיב עמו בתמורה לעבודתו.{{הערה|אולם, ישנם הטוענים כי הספר מזויף , ועוד לא נקבעו מסמרות בעניין.}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מהר&quot;ל מפראג]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/690.pdf גאון מבית דוד]''', [[שבועון בית משיח]], י&quot;א [[ניסן]] תשס&quot;ט, עמוד 112 {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br /> [[קטגוריה:פראג]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92&diff=544150 2022-06-01T09:23:45Z

<p>37.60.47.118: /* היה ונברא */תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:אלטנוי שול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אלטנוי שול' - בית הכנסת של [[המהר&quot;ל]] בעליית הגג ראה הרבי הריי&quot;צ את הגולם]]<br /> [[קובץ:כתי''ק_הגולם_מפראג.jpg|300px|ממוזער|שמאל|כתי&quot;ק בנוגע להגולם: '''ובנוגע לעיקר הענין (שהמהר&quot;ל עשה את הגולם) - בעצמי שמעתי מכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שראה הנשאר ממנו - בעליית ביהכנ&quot;ס דמהר&quot;ל בפראג. ודיבר עד&quot;ז עם אביו כ&quot;ק אדנ&quot;ע וכו'.''']]<br /> '''הגולם''' הוא יצור בעל כוחות על-אנושיים שייצר [[המהר&quot;ל מפראג]] על פי סודות [[תורת הקבלה]]. הגולם נוצר על מנת להגן על הקהילה היהודית מרדיפות שכניהם הגוים ובעיקר מ[[עלילות הדם]] שהיו נפוצות באותה התקופה.<br /> ==סיפורו של הגולם==<br /> על פי המסופר, יצר המהר&quot;ל את הגולם מן העפר שעל שפת נהר המלדובה. בשבוע שלפני ציווה המהר&quot;ל לחתנו- רבי יצחק כ&quot;ץ ולתלמידו הגדול רבי יעקב הלוי, שהיו השנים שליוו אותו בעת יצירת הגולם, לצום בכל אותו שבוע, ולאחר שבוע לטבול ב[[מקוה]] ולבוא אליו. ואכן לאחר שבוע הלכו אל אותו הנהר, ויצרו מעפר האדמה צורת אדם. ולאחר אמירת שמות קדושים, קראו בקול את הפסוק: &quot;ויפח באפיו...&quot; ואז קם הגולם על רגליו.<br /> <br /> סביב פועלו של הגולם מסתובבים סיפורים רבים רובם סביב עלילות הדם שהיו באותה תקופה.<br /> <br /> כעבור כמה שנים ביקר המהר&quot;ל אצל הקיסר, והצליח לשדלו להוציא צו, שאסר על בתי המשפט לדון בעלילות הדם השיקריות. כעת, משלא היה עוד לגולם שימוש, החזירו המהר&quot;ל לעפר, וגופתו נטמנה בעליית הגג של בית הכנסת העתיק &quot;האלטנוי שול&quot;.<br /> <br /> ==היה ונברא==<br /> עם הזמן החלו פקפוקים באמיתיות הסיפור, בעיקר עקב העובדה שהוא מופיע בספר &quot;נפלאות מהר&quot;ל&quot; לר' יודל רוזנברג שנחשד בזיוף סיפורים.<br /> <br /> אולם [[הרבי]] ציין שהסיפור על הגולם היה מפורסם עוד קודם הוצאת ספרו של ר' יודל רוזנברג, והוסיף ששמע מפי הרבי הריי&quot;צ שביקר בעליית הגג של בית הכנסת אלטניי שול, וראה שם את מה שנשאר מן הגולם.<br /> <br /> וזהו הסיפור: פעם ביקר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יחד עם הרבי הריי&quot;צ בפראג, וביקרו בבית הכנסת<br /> של המהר&quot;ל. בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] רצה לעלות לעליה בה מונח ה&quot;גולם&quot;, שיחד את<br /> השמש, נטל סולם ועלה. - כשסיפר הריי&quot;צ את הסיפור ל{{ה|רבי}}, שאלו הרבי מה ראה שם, והריי&quot;צ לא ענה לו.{{הערה|הריי&quot;צ ראה שם את הגולם- על פי מכתב הרבי שהובא ב[[בית משיח]] שבקישור}}<br /> <br /> כשנודע הדבר ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הוכיח קשות את הריי&quot;צ. כעבור זמן אמר<br /> לו: הייתה לי עבודה של חודשים (כנראה כדי לתקן שלא יהיה נזק מזה.<br /> המספר).{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19858&amp;hilite=898aced3-fa39-41f5-8d44-fb824a1f4a11&amp;st=%u05d4%u05de%u05d4%u05e8%22%u05dc&amp;pgnum=24 תורת מנחם שנת השי&quot;ת חלק א' (27).]}}<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת בשלח]] [[תש&quot;ל]] איזכר הרבי את הסיפור בקצרה בציינו שסיפר פעם את מה ששמעו מהרבי הריי&quot;צ אודות עניין זה{{הערה|שיחות קודש תש&quot;ל ע' 496}}.<br /> <br /> רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] סיפר כי ביקר יחד עם הרבי [[הרש&quot;ב]] בבית הכנסת של המהר&quot;ל והרבי הרש&quot;ב ביקש לעלות לעליית הגג בה מונח הגולם למרות שאף אדם אינו מהין לעלות לשם וכשהגיע רק בראשו לחלל העלייה, ירד מיד כשפניו לבנים כסיד ואמר שאף הוא סובר שאין רשות לאף אדם להיכנס לשם{{הערה|מפי הרב [[שניאור זלמן בוטמאן]], תולדות לוי יצחק ע' 254.}}.<br /> <br /> ==קימת הגולם בתחיית המתים==<br /> בספרו של יודל רוזנברג 'נפלאות מהר&quot;ל' מביא את דברי רבי חיים שאמר בשם חותנו המהר&quot;ל: שרוחו של הגולם יקום ב[[תחיית המתים]] אך בגוף אחר שנולד מאב ואם. ובנוסף, הגולם יקבל חלק ל[[עולם הבא]], &quot;לבעבור שהציל כמה פעמים את ישראל מצרות גדולות&quot;, אף על פי שהיה מחויב בזה, כעבד שרבו מיטיב עמו בתמורה לעבודתו.{{הערה|אולם, ישנם הטוענים כי הספר מזויף , ועוד לא נקבעו מסמרות בעניין.}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מהר&quot;ל מפראג]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/690.pdf גאון מבית דוד]''', [[שבועון בית משיח]], י&quot;א [[ניסן]] תשס&quot;ט, עמוד 112 {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br /> [[קטגוריה:פראג]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92&diff=544149 2022-06-01T09:22:49Z

<p>37.60.47.118: /* היה ונברא */תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:אלטנוי שול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אלטנוי שול' - בית הכנסת של [[המהר&quot;ל]] בעליית הגג ראה הרבי הריי&quot;צ את הגולם]]<br /> [[קובץ:כתי''ק_הגולם_מפראג.jpg|300px|ממוזער|שמאל|כתי&quot;ק בנוגע להגולם: '''ובנוגע לעיקר הענין (שהמהר&quot;ל עשה את הגולם) - בעצמי שמעתי מכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שראה הנשאר ממנו - בעליית ביהכנ&quot;ס דמהר&quot;ל בפראג. ודיבר עד&quot;ז עם אביו כ&quot;ק אדנ&quot;ע וכו'.''']]<br /> '''הגולם''' הוא יצור בעל כוחות על-אנושיים שייצר [[המהר&quot;ל מפראג]] על פי סודות [[תורת הקבלה]]. הגולם נוצר על מנת להגן על הקהילה היהודית מרדיפות שכניהם הגוים ובעיקר מ[[עלילות הדם]] שהיו נפוצות באותה התקופה.<br /> ==סיפורו של הגולם==<br /> על פי המסופר, יצר המהר&quot;ל את הגולם מן העפר שעל שפת נהר המלדובה. בשבוע שלפני ציווה המהר&quot;ל לחתנו- רבי יצחק כ&quot;ץ ולתלמידו הגדול רבי יעקב הלוי, שהיו השנים שליוו אותו בעת יצירת הגולם, לצום בכל אותו שבוע, ולאחר שבוע לטבול ב[[מקוה]] ולבוא אליו. ואכן לאחר שבוע הלכו אל אותו הנהר, ויצרו מעפר האדמה צורת אדם. ולאחר אמירת שמות קדושים, קראו בקול את הפסוק: &quot;ויפח באפיו...&quot; ואז קם הגולם על רגליו.<br /> <br /> סביב פועלו של הגולם מסתובבים סיפורים רבים רובם סביב עלילות הדם שהיו באותה תקופה.<br /> <br /> כעבור כמה שנים ביקר המהר&quot;ל אצל הקיסר, והצליח לשדלו להוציא צו, שאסר על בתי המשפט לדון בעלילות הדם השיקריות. כעת, משלא היה עוד לגולם שימוש, החזירו המהר&quot;ל לעפר, וגופתו נטמנה בעליית הגג של בית הכנסת העתיק &quot;האלטנוי שול&quot;.<br /> <br /> ==היה ונברא==<br /> עם הזמן החלו פקפוקים באמיתיות הסיפור, בעיקר עקב העובדה שהוא מופיע בספר &quot;נפלאות מהר&quot;ל&quot; לר' יודל רוזנברג שנחשד בזיוף סיפורים.<br /> <br /> אולם [[הרבי]]ציין שהסיפור על הגולם היה מפורסם עוד קודם הוצאת ספרו של ר' יודל רוזנברג, והוסיף ששמע מפי הרבי הריי&quot;צ שביקר בעליית הגג של בית הכנסת אלטניי שול, וראה שם את מה שנשאר מן הגולם.<br /> <br /> וזהו הסיפור: פעם ביקר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יחד עם הרבי הריי&quot;צ בפראג, וביקרו בבית הכנסת<br /> של המהר&quot;ל. בנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] רצה לעלות לעליה בה מונח ה&quot;גולם&quot;, שיחד את<br /> השמש, נטל סולם ועלה. - כשסיפר הריי&quot;צ את הסיפור ל{{ה|רבי}}, שאלו הרבי מה ראה שם, והריי&quot;צ לא ענה לו.{{הערה|הריי&quot;צ ראה שם את הגולם- על פי מכתב הרבי שהובא ב[[בית משיח]] שבקישור}}<br /> <br /> כשנודע הדבר ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הוכיח קשות את הריי&quot;צ. כעבור זמן אמר<br /> לו: הייתה לי עבודה של חודשים (כנראה כדי לתקן שלא יהיה נזק מזה.<br /> המספר).{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19858&amp;hilite=898aced3-fa39-41f5-8d44-fb824a1f4a11&amp;st=%u05d4%u05de%u05d4%u05e8%22%u05dc&amp;pgnum=24 תורת מנחם שנת השי&quot;ת חלק א' (27).]}}<br /> <br /> ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת בשלח]] [[תש&quot;ל]] איזכר הרבי את הסיפור בקצרה בציינו שסיפר פעם את מה ששמעו מהרבי הריי&quot;צ אודות עניין זה{{הערה|שיחות קודש תש&quot;ל ע' 496}}.<br /> <br /> רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] סיפר כי ביקר יחד עם הרבי [[הרש&quot;ב]] בבית הכנסת של המהר&quot;ל והרבי הרש&quot;ב ביקש לעלות לעליית הגג בה מונח הגולם למרות שאף אדם אינו מהין לעלות לשם וכשהגיע רק בראשו לחלל העלייה, ירד מיד כשפניו לבנים כסיד ואמר שאף הוא סובר שאין רשות לאף אדם להיכנס לשם{{הערה|מפי הרב [[שניאור זלמן בוטמאן]], תולדות לוי יצחק ע' 254.}}.<br /> <br /> ==קימת הגולם בתחיית המתים==<br /> בספרו של יודל רוזנברג 'נפלאות מהר&quot;ל' מביא את דברי רבי חיים שאמר בשם חותנו המהר&quot;ל: שרוחו של הגולם יקום ב[[תחיית המתים]] אך בגוף אחר שנולד מאב ואם. ובנוסף, הגולם יקבל חלק ל[[עולם הבא]], &quot;לבעבור שהציל כמה פעמים את ישראל מצרות גדולות&quot;, אף על פי שהיה מחויב בזה, כעבד שרבו מיטיב עמו בתמורה לעבודתו.{{הערה|אולם, ישנם הטוענים כי הספר מזויף , ועוד לא נקבעו מסמרות בעניין.}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[מהר&quot;ל מפראג]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/690.pdf גאון מבית דוד]''', [[שבועון בית משיח]], י&quot;א [[ניסן]] תשס&quot;ט, עמוד 112 {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]<br /> [[קטגוריה:פראג]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%9C&diff=543897 2022-05-31T10:05:47Z

<p>37.60.47.118: /* תולדות חיים */תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרנקל.jpg|250px|ממוזער|דוקטור פרנקל]]<br /> ד&quot;ר '''ויקטור אמיל פרנקל''' ([[י&quot;ט אדר|י&quot;ט אדר שני]] [[תרס&quot;ה]]-[[ל' מנחם אב]] [[תשנ&quot;ז]], 26 במרץ 1905 – 2 בספטמבר 1997) היה רופא נורולוג ופסיכיאטר וינאי יהודי מפורסם, ממציא שיטת ה'לוגותרפיה', ניצול שואה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בווינה להוריו אלזה וגבריאל בשנת [[תרס&quot;ה]].<br /> <br /> כבר מגיל צעיר התעניין ברפואה ופילוסופיה, ובעודו בתיכון שאף להיות רופא והחל להתעניין בפסיכיאטריה. בשנת [[תר&quot;צ]] בהיותו כבן עשרים וחמש, השלים את לימודי הרפואה וקיבל תואר דוקטור לרפואה, ונמנה על מקורביו של הפסיכולוג והנוירולוג זיגמונד פרויד.<br /> <br /> בין השנים [[ת&quot;ש]]-[[תש&quot;ב]] כיהן כמנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים של רוטשילד, ובתקופה זו אף נשא את רעייתו מרת טילי למשפחת גרוסר.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] קיבל אשרת כניסה לארצות הברית, אך נשאר בוינה למרות הסכנה כדי לגונן על הוריו{{הערה|לימים סיפר שהחלטתו להישאר בוינה הייתה בעקבות שבר שיש שאביו מצא באותו בוקר שקיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית, שנפל מתוך ההריסות של בית הכנסת שנשרף, בו הופיעו מילים מתוך הציווי על כיבוד הורים מתוך 'עשרת הדיברות'.}}. כאשר נכבשה אוסטריה על ידי הנאצים, הועבר בשנת [[תש&quot;ב]] יחד עם בני משפחתו למחנה הריכוז טרזין. כשנתיים מאוחר יותר הועבר עם אשתו למחנה ההשמדה אושוויץ, ומשם נשלח למחנה הריכוז קאופרינג, בו עבד כחמישה חודשים בעבודות כפייה. לאחר מכן הועבר למחנה שהיה מסונף למחנה הריכוז דכאו, שם עבד כרופא עד שחרור המחנה על ידי כוחות בעלות הברית.<br /> <br /> רוב משפחתו נספתה בשואה. לאחר המלחמה חזר לוינה, השלים תואר דוקטור בפילוסופיה, והחל לשמש כמרצה אורח באוניברסיטאות הרווארד, פיטסבורג, ס. דייגו ודאלאס.<br /> <br /> ===שיטת הלוגותרפיה===<br /> לאורך שנות לימודי הפסיכיאטריה שלו, היה עמית צעיר של [[זיגמונד פרויד]] ושל אלפרד אדלר, אך נקט בגישה שונה והפוכה משלהם. בעוד שהם סברו שהדבר העיקרי שמניע את האדם הוא הצורך לספר לעצמו את הצרכים פיזיים שלו, &quot;שאיפה להנאה&quot;, חלק פרנקל על משנתם וטען שהמין האנושי מונע בעיקר על ידי &quot;השאיפה לפשר&quot; והשאיפה למשמעות, והייחודיות של האדם הוא בכך שיש לו בחירה חופשית ויכולת להתעלות מעל עצמו, כשהחלק הדומיננטי בנפש הוא החלק העליון שבה ולא החלק הנמוך.<br /> <br /> הרעיונות הללו התפתחו אצל פרנקל בהדרגה כבר לפני המלחמה, והוא החל לפרסם מאמרים שונים, והוא הלך וביסס את הרעיונות במהלך תקופת שהותו במחנות המוות הנאציים, בראותו כיצד אפילו בתוך הגהינם והזוועה הצליחו אסירים מסוימים לנצח את הרוע על ידי ששמרו על גישה חיובית לחיים והתמסרו למען מטרה ותחושת שליחות שפיעמה בהם. וכך כתב לימים על מחנות הריכוז בספרו 'האדם מחפש משמעות': &quot;מי שחי במחנות הריכוז יכול לזכור את האנשים שהלכו דרך הצריפים וניחמו אחרים, בנותנם להם את פיסת לחמם האחרונה... הם מהווים הוכחה מספקת לכך, שאפשר לקחת מן האדם הכל חוץ מדבר אחד - היכולת לבחור את עמדתו במערכת נסיבות נתונות&quot;.<br /> <br /> לאחר המלחמה ד&quot;ר פרנקל מצא את עצמו בודד במערכה עם רעיונותיו הייחודיים שלו, כשמכל העברים היה מוקף בתלמידים נאמנים של פרויד, שהוקיעו אותו והדירו רגליהם מהרצאותיו. בחלוף השנים הלך הלחץ והתגבר, עד שהוא הגיע למצב של ייאוש רגשי כשהוא ראה את מפעל חייו יורד לטמיון, והוא החליט לוותר על הרעיונות שלו ולעקור לאוסטרליה, ולהצטרף לאחותו ששרדה את השואה והתגוררה שם.<br /> ===אורחות חייו ואחרית ימיו===<br /> על אף שחי חיי נישואין עם אשה נוצרית קתולית, נהג באופן אישי להתפלל תפילה מלאה בכל יום עם התפילין שלו.<br /> <br /> על פי עדויותיהם של בני המשפחה, הוא הקפיד על התפילה, ואף בנסיעותיו מסביב לעולם לקח ויקטור את התפילין ובכל מקום, בכל בוקר, הוא התפלל. הוא אמר בעל-פה את מילות התפילה היהודיות ומזמורי התהלים.<br /> <br /> ב-[[תשל&quot;ה]] קיבל אזרחות כבוד של עיר הולדתו וינה שבה נפטר ב-[[תשנ&quot;ז]].<br /> <br /> ==העידוד מהרבי==<br /> [[קובץ:RxEQ4282906.jpg|250px|ממוזער|פרנקל בצעירותו]]<br /> באותה תקופה נכנסה לרבי ל[[יחידות]] אשה ילידת וינה בשם מרגרט הייאס, שבסיום הפגישה הרבי ביקש ממנה טובה שכשתחזור לוינה תמלא שליחות עבורו:{{ציטוטון| &quot;אנא מסרי דרישת-שלום ממני לד&quot;ר פראנקל והעבירי לו את המסר הבא: שעליו להיות חזק ולהמשיך בעבודתו בנחישות גמורה. אסור לו לוותר, ויהי מה. אם ימשיך לפעול מתוך עצמה ומחויבות, הצלחתו מובטחת&quot;.}}<br /> <br /> כשהגיעה לוינה וביררה בבית-הרפואה, נאמר לה שהפרופסור נעדר כבר שבועיים, וכאשר הצליחה לאחר מאמצים לברר את כתובת ביתו של ד&quot;ר פראנקל ולהגיע אליו, הבחינה בצלב התלוי במקום בולט על הקיר{{הערה|בשנת [[תש&quot;ז]] התחתן ד&quot;ר פראנקל עם אשתו השנייה, אלאונורה קתרינה שווינדט, שהייתה קתולית אדוקה.}}, וכאשר התעקשה להיפגש עם ד&quot;ר פרנקל, הוא היה באמצע כתיבת טיוטה למסמכי ההגירה שלו, והיה נתון במצב רוח נרגז ולא גילה עניין רב. היא ביצעה את השליחות ופנתה לד&quot;ר פרנקל: {{ציטוטון|&quot;התבקשתי למסור לך דרישת שלום מאת הרב שניאורסאהן מברוקלין, ניו-יורק. הרב שניאורסאהן, הידוע בכינויו הרבי מליובאוויטש, שלח לך מסר כדלקמן: היה חזק! המשך בעבודתך בנחישות גמורה. אל תוותר. בסופו של דבר תצליח&quot;.}}<br /> <br /> ד&quot;ר פרנקל החל לדמוע, וכעבור מספר רגעים הודה לאשה וסיפר לה שאכן חשב לנטוש את מאמציו להיאבק למען תורתו והפילוסופיה שלו, ולמעשה שקל לעזוב את ווינה – אך עכשיו הוא ישקול את העניין מחדש. ואכן הוא שב לעבודתו כפסיכיאטר.<br /> <br /> שנים ספורות לאחר מכן, בשנת [[תשי&quot;ט]], תורגם לאנגלית ספרו של פראנקל &quot;האדם מחפש אחר משמעות&quot; והפך לרב-מכר שקיבע את מעמדו של ד&quot;ר פרנקל כאבי שיטת הלוגותרפיה, וכזרם לגיטימי ומרכזי בפסיכיאטריה. הצלחת הספר העמידה אותו בקדמת הבמה הבינלאומית, והוא נעשה מרצה אורח באוניברסיטאות בחמש יבשות. בחייו חיבר 32 ספרים, שפורסמו ב-32 שפות (לעברית תורגמו 5 מספריו), והספיק להרצות ב-209 אוניברסיטאות בכל חמש היבשות. פראנקל קיבל 29 תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות ברחבי העולם, וכן פרסים לאומיים ובינלאומיים ומדליות על עבודתו החלוצית בתחום הפסיכותרפיה. האוניברסיטה האמריקנית הבינלאומית בקליפורניה הקימה קתדרה מיוחדת ללימודי לוגותרפיה, שיטה פסיכותרפית שאותה הגה פראנקל. לפני מותו ב-תשנ&quot;ז תורגם ספרו העיקרי לעשרות שפות ונמכר במיליוני עותקים.<br /> <br /> הרבי עצמו הזכיר את שיטתו של ד&quot;ר פרנקל במכתב מיוחד:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= &quot;הייתי רוצה ליטול הזדמנות זו כדי להוסיף עוד נקודה, שמצבו הרפואי של ... מוכיח (אם נחוצה הוכחה בתחום זה) את עצמתה הכבירה של האמונה – במיוחד כשהיא מיושמת ובאה לביטוי בפעולות מעשיות, בעבודה קהילתית, בקיום מצוות וכו' – לחזק את שלוותו הרגשית של האדם ולהפחית למינימום ואפילו לסלק כליל קונפליקטים פנימיים וכן תלונות שעשוי האדם לחוש ביחס לסביבותיו וכו'. זאת למרות התאוריה שאמונה ודת דורשות את המשמעת לכבוש ולהדחיק אינסטינקטים ודחפים טבעיים, ולכן שבאופן כללי הן לא רצויות, ובמיוחד במקרה של אדם הדורש טיפול לבעיות רגשיות. '''גיליתי עניין מיוחד בכתביו של ד&quot;ר פראנקל (מווינה) בנושא זה. אך להפתעתי, נראה כי גישתו לא זכתה לתפוצה ולהערכה הראויות'''. למרות שניתן למצוא סיבות רבות לכך שרעיונותיו לא זוכים לתפוצה נרחבת – כולל העובדה שטיפול כזה קשור לסגנון החיים האישי של הרופא המטפל – אף על פי כן, השאלה בעינה עומדת...&quot;.|מקור=אגרות קודש, חלק כ&quot;ו, עמ' קנח}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *בניה זית, בתוך 'קרוב אליך' גליון 297<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1775759/jewish/-.htm מסר מהרבי, רגע לפני שד&quot;ר ויקטור פראנקל התייאש]'''<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרנקל, ויקטור}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_(%D7%AA%D7%A8%D7%A1%22%D7%92)&diff=543896 2022-05-31T10:04:41Z

<p>37.60.47.118: /* בווינה */תיקון</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> {{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''המסע לוינה ([[תרס&quot;ג]])''' היה מסע שעשה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[וינה]] עקב מצבו הבריאותי.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בחורף תרס&quot;ג סבל הרבי הרש&quot;ב מירידה במצב [[בריאות]]ו. בין השאר ירדה התחושה בידו השמאלית. רופאים שביקר אצלם המליצו לו לנסוע אל טובי הרופאים ב[[ווינה]], [[אוסטריה]]. לאחר התייעצויות עם כמה אנשים יצא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[י&quot;א שבט]] [[תרס&quot;ג]] מ[[ליובאוויטש]] לוינה, אליה הגיעה שבוע אחרי ב[[י&quot;ח שבט]].<br /> <br /> הרבי נסע לווינה יחד עם בנו, [[הרבי הריי&quot;צ]], ועם אחד ממשרתי הבית. את הוצאות הטיפולים שילם החסיד העשיר ר' [[ישעיה ברלין]] מריגה, בן דודו של הרבי הרש&quot;ב, ואליו דיווח הרבי כל כמה ימים על כל ביקוריו אצל הרופאים ועל הטיפולים שהוא עובר.<br /> <br /> ==בווינה==<br /> בעת שהגיע לוינה, ביקר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אצל פרופסור פרויד, שיחד עם פרופסור נאטנאגל, עשה לו טיפול בחשמל, אשר באמת חיזק והבריא אותו מעט.<br /> <br /> מכיון שהכאב עדיין נשאר, נסע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ב[[י&quot;ב אדר]] [[תרס&quot;ג]] ל[[פריז]] כדי לקבל טיפול אצל רופאים אחרים, אולם גם הם יעצו לו לעשות טיפול בחשמל. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שהה שם במשך שבוע ואז חזר ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> בנסיעה לליובאוויטש עצר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שוב בוינה, שם קנה מכונה לטיפול ע&quot;י חשמל, מה שיגרום להטבה קלה בבריאותו. בסופו של דבר, נמצא השימוש במכונה בלתי יעיל, כפי שכותב הרבי הרש&quot;ב באגרותיו (ראה כאן בהערה 1 בסופה).<br /> <br /> ==הפגישה עם פרופסור פרויד==<br /> במהלך הביקור נפגש הרבי עם הפרופסור זיגמונד פרויד, ממציא שיטת הפסיכואנליזה.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;צ]] מספר ב[[לקוטי דיבורים]] כי פרויד התעניין בסדר יומו ובעיסוקו של הרבי, וכששמע שהוא עוסק ב[[חסידות]], שאל למהותה של תורה זו. [[הרבי הרש&quot;ב]] השיב: &quot;תורת החסידות מלמדת, שהמוח צריך לגרום ללב להבין מה צריך לרצות, והלב נדרש ליישם בחיים את מה שהמוח מבין&quot;. בתגובה שאל פרויד: &quot;איך עושים זאת, והרי המוח והלב הם שני עולמות נפרדים וים גדול מפריד ביניהם?&quot;. על כך ענה [[הרבי הרש&quot;ב]]: &quot;זו אכן העבודה, להקים גשר בין שני חלקי עולם אלה, או לפחות לקשר ביניהם בכבלי חשמל או טלפון באופן שהאור שבמוח יגיע גם ללב&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] סיפר את מה שסיפר [[הרבי הריי&quot;צ]], כי אביו [[הרבי הרש&quot;ב]] סבל באותה שנה ממצב רוח ירוד, מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. הוא טען באוזני פרויד כי &quot;המוח משיג מה שאין הלב מסוגל להכיל, והלב איננו מכיל מה שהמוח משיג&quot;. פרויד המליץ (כנראה ל[[הרבי הריי&quot;צ]]) שסביבתו ומקורביו יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך &quot;יעוררו רגש הרוממות בנפשו&quot;.{{הערה|מכתביו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בביקורו בוינה<br /> <br /> {{ציטוטון|ב&quot;ה יום ב' [[ו' טבת]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> בהיות ידידינו [[הרש&quot;ג]] שי' פה נתיישבנו בדבר מה שאני סובל מהיד, ונשאר שצריכים לשאול אצל פראפ', וחשבתי בדבר פ&quot;ב לשאול אצל מארזייעווסקי. אח&quot;כ עלה אצלי הרעיון אולי יותר טוב לשאול בברלין אצל מענדל וכדומה. ידידנו [[הרש&quot;ג]] שי' אינו מסכים כ&quot;כ על הפראפ' מענדל, ואפשר יותר טוב לשאול אצל בענעדיקט בוין, ואינני יודע איך להחליט. ואבקשו להודיעני חוות דעתו בזה. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ג' [[י&quot;ד טבת]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> בדבר בריאותי בדעתי לנסוע אי&quot;ה לשאול בווין, ואני מוצא מעלות בוין נגד ברלין, ועדיין לא החלטתי בזה. אמנם כן הוא הרעיון אצלי. והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו' <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה מוצש&quot;ק [[י&quot;א שבט]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> אני חשבתי לנסוע ביום ג' העבר, אמנם מפני שהפראפ' לא הי' במוכן לא יכולתי לנסוע, ואסע אי&quot;ה מחר. ואני לוקח אתי גם את בני שי', ומשרת ממשרתי הבית.<br /> מויען אכתוב אי&quot;ה לכבודו מה שיאמר לי הפראפ', והשי&quot;ת יצליח דרכינו וישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו'.<br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה מוצש&quot;ק [[י&quot;ח שבט]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> באתי לפה שלו' ת&quot;ל יום ד' העבר. הייתי אצל פראפ' פרייד השייך לנערוין, ואח&quot;כ הזמנתי אלי את הפראפ' נאטנאגל, ושניהם הסכימו אשר מה שאני סובל מהיד הוא מהנערוין. ועצתם לעשות עלעקטערי בפארמע אחרת מכפי מה שעשו לי מכבר בחארקאוו. והייתי ביום ועש&quot;ק באנשטאלט, והתחלתי לעשות העלעקטערי. כפה&quot;נ אתמהמה פה אי&quot;ה כחודש ימים, והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו'.<br /> אם יהי' באפשרי יכול להיות שאסע מפה אי&quot;ה על ימים אחדים לפאריז לשאול מהפראפ' בריסא.<br /> בני שי' אתי בפה. אם אסע לפאריז אסע לבדי, ואשוב אי&quot;ה לפה וניסע אי&quot;ה לביתינו שלו'. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ב' [[כ&quot;ו שבט]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אני עושה העלעק' בכל יום, ניצוצי העלעק' אני מרגיש בהיד, אבל זולת זאת אינני מרגיש עדיין. עד היום עשיתי העלעק' ט' פעמים. אצלינו אינו עושים העלעק' באופן כזה, רק אינני חושב שדוקא באופן כזה הוא לעיכובא, ועפ&quot;ע גם באופן אחרת הפעולה אחת היא. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום א' [[ט' אדר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> מבריאותי בד&quot;כ אני מרגיש ת&quot;ל הטבה קצת בהיד, גם הכובד שהי' בה הוקל ת&quot;ל. המאשין שעושין לי העלעק' א&quot;א שיהי' לי מאשין כזו בביתי, כי דורשת קאמיטאטער (והיא שייכה למכונה רענטגאן). במדינתינו נמצא מאשין כזו בליצעבניצע אחת במאסקווא, ואפשר בעוד מקומות. אבל אצלינו א&quot;א לעשות זאת כי נצרך אלי' צענטרעל באטאריעי' או קאמיטאט'.<br /> לפי דברי הדאק' יספיק אי&quot;ה הזמן שביכולתי להיות פה שתשוב אי&quot;ה היד לאיתנה, והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו'. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ד' [[י&quot;ב אדר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> איני חושב עתה בדבר פאריז, אחרי רואי אשר ת&quot;ל הוטב קצת, אם כי ההטבה היא במקצת מאד עדיין (וימים אלו הי' ההיצונג בהיד כמקודם), מ&quot;מ אני רואה אשר העלעק' היא בעזה&quot;י טוב לזה. ועפ&quot;פ גם בפאריז לא יאמרו אחרת. ואם הי' ביכולתי לעשות העלעק' משך זמן ארוך על ידי הפסקות באמצע, יש לקוות שתשוב אי&quot;ה היד לאיתנה, אמנם אין לדבר בדבר האי אפשר, כאשר כתבתי במכ' הקודם, ובהכרח להסתפק בהזמן שבאפשרי אי&quot;ה להיות פה. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה [[כ&quot;א אדר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אני החלטתי להיות פה עוד שבוע אי&quot;ה, היינו עד יום א' [[ח' ניסן]] הבע&quot;ל, כי כל כמה שבאפשרי לעשות העלעק' טוב בעזה&quot;י, והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו'. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ג' [[כ&quot;ה אדר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אינני מתחרט על נסיעתי זאת, כי ב&quot;ה אני רואה תועלת, והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום א' [[ראש חודש ניסן]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אנחנו ניסע אי&quot;ה מפה יום א' הבע&quot;ל דרך ווארשא, בווארשא לא נתעכב וניסע אי&quot;ה ישר עם הקורייערסקין ונבוא אי&quot;ה ביום ג' בקר לביתינו שלו', והשי&quot;ת יצליח דרכינו. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ד' [[ד' ניסן]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אנחנו ניסע מפה אי&quot;ה יום א' הבע&quot;ל, והשי&quot;ת יצליח דרכינו וישלח לי השי&quot;ת רפו&quot;ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ה' [[י&quot;ב ניסן]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> באנו לביתינו שלו' ת&quot;ל ביום ג' בקר, ומצאנו כל ב&quot;ב יחיו ב&quot;ה בחו&quot;ש. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ב' [[ז' אייר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> מבריאותי אין חדשות. בוויען קניתי אפיראט עלעק' קטן, לעשות העלעק' בביתי, ועשיתי איזה פעמים, ואנני יודע אם כדאי לעשות עוד, כי העלעק' הזאת אם כי היא חלושה הרבה מאותה שעשו לי בויען (האפעראט שקניתי הוא מאותן הרגילים) אך היא רעזקא יותר און דראשזעט הרבה יותר, ואיני יודע אם זה מעלה. ואנסה לעשות עוד איזה פעמים אי&quot;ה, ואז אראה אי&quot;ה איך לעשות. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ג' [[כ&quot;ב אייר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> ע&quot;ד בריאותי עתה אינני עושה מאומה, כי הלעקט' הרגילה כפי שראיתי בנסיון איזה פעמים אינה מסוגלת לזה.}}<br /> <br /> }}<br /> {{מסעות רבותינו נשיאינו}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_(%D7%AA%D7%A8%D7%A1%22%D7%92)&diff=543895 2022-05-31T10:03:18Z

<p>37.60.47.118: /* בווינה */תיקון</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> {{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''המסע לוינה ([[תרס&quot;ג]])''' היה מסע שעשה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[וינה]] עקב מצבו הבריאותי.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בחורף תרס&quot;ג סבל הרבי הרש&quot;ב מירידה במצב [[בריאות]]ו. בין השאר ירדה התחושה בידו השמאלית. רופאים שביקר אצלם המליצו לו לנסוע אל טובי הרופאים ב[[ווינה]], [[אוסטריה]]. לאחר התייעצויות עם כמה אנשים יצא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[י&quot;א שבט]] [[תרס&quot;ג]] מ[[ליובאוויטש]] לוינה, אליה הגיעה שבוע אחרי ב[[י&quot;ח שבט]].<br /> <br /> הרבי נסע לווינה יחד עם בנו, [[הרבי הריי&quot;צ]], ועם אחד ממשרתי הבית. את הוצאות הטיפולים שילם החסיד העשיר ר' [[ישעיה ברלין]] מריגה, בן דודו של הרבי הרש&quot;ב, ואליו דיווח הרבי כל כמה ימים על כל ביקוריו אצל הרופאים ועל הטיפולים שהוא עובר.<br /> <br /> ==בווינה==<br /> בעת שהגיע לוינה, ביקר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אצל פרופסור פרויד, שיחד עם פרופסור נאטנאגל, עשה לו טיפול בחשמל, אשר באמת חיזק והבריא אותו מעט.<br /> <br /> מכיון שהכאב עדיין נשאר, נסע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ב[[י&quot;ב אדר]] [[תרס&quot;ג]] ל[[פריז]] כדי לקבל טיפול אצל רופאים אחרים, אולם גם הם יעצו לו לעשות טיפול בחשמל. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שהה שם במשך שבוע ואז חזר ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> בנסיעה לליובאוויטש עצר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שוב בוינה, שם קנה מכונה לטיפול ע&quot;י חשמל, מה שיגרום להטבה קלה בבריאותו. בסופו של דבר, נמצא השימוש במכונה בלתי יעיל, כפי שכותב הרבי הרש&quot;ב באגרותיו.<br /> <br /> ==הפגישה עם פרופסור פרויד==<br /> במהלך הביקור נפגש הרבי עם הפרופסור זיגמונד פרויד, ממציא שיטת הפסיכואנליזה.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;צ]] מספר ב[[לקוטי דיבורים]] כי פרויד התעניין בסדר יומו ובעיסוקו של הרבי, וכששמע שהוא עוסק ב[[חסידות]], שאל למהותה של תורה זו. [[הרבי הרש&quot;ב]] השיב: &quot;תורת החסידות מלמדת, שהמוח צריך לגרום ללב להבין מה צריך לרצות, והלב נדרש ליישם בחיים את מה שהמוח מבין&quot;. בתגובה שאל פרויד: &quot;איך עושים זאת, והרי המוח והלב הם שני עולמות נפרדים וים גדול מפריד ביניהם?&quot;. על כך ענה [[הרבי הרש&quot;ב]]: &quot;זו אכן העבודה, להקים גשר בין שני חלקי עולם אלה, או לפחות לקשר ביניהם בכבלי חשמל או טלפון באופן שהאור שבמוח יגיע גם ללב&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] סיפר את מה שסיפר [[הרבי הריי&quot;צ]], כי אביו [[הרבי הרש&quot;ב]] סבל באותה שנה ממצב רוח ירוד, מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. הוא טען באוזני פרויד כי &quot;המוח משיג מה שאין הלב מסוגל להכיל, והלב איננו מכיל מה שהמוח משיג&quot;. פרויד המליץ (כנראה ל[[הרבי הריי&quot;צ]]) שסביבתו ומקורביו יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך &quot;יעוררו רגש הרוממות בנפשו&quot;.{{הערה|מכתביו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בביקורו בוינה<br /> <br /> {{ציטוטון|ב&quot;ה יום ב' [[ו' טבת]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> בהיות ידידינו [[הרש&quot;ג]] שי' פה נתיישבנו בדבר מה שאני סובל מהיד, ונשאר שצריכים לשאול אצל פראפ', וחשבתי בדבר פ&quot;ב לשאול אצל מארזייעווסקי. אח&quot;כ עלה אצלי הרעיון אולי יותר טוב לשאול בברלין אצל מענדל וכדומה. ידידנו [[הרש&quot;ג]] שי' אינו מסכים כ&quot;כ על הפראפ' מענדל, ואפשר יותר טוב לשאול אצל בענעדיקט בוין, ואינני יודע איך להחליט. ואבקשו להודיעני חוות דעתו בזה. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ג' [[י&quot;ד טבת]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> בדבר בריאותי בדעתי לנסוע אי&quot;ה לשאול בווין, ואני מוצא מעלות בוין נגד ברלין, ועדיין לא החלטתי בזה. אמנם כן הוא הרעיון אצלי. והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו' <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה מוצש&quot;ק [[י&quot;א שבט]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> אני חשבתי לנסוע ביום ג' העבר, אמנם מפני שהפראפ' לא הי' במוכן לא יכולתי לנסוע, ואסע אי&quot;ה מחר. ואני לוקח אתי גם את בני שי', ומשרת ממשרתי הבית.<br /> מויען אכתוב אי&quot;ה לכבודו מה שיאמר לי הפראפ', והשי&quot;ת יצליח דרכינו וישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו'.<br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה מוצש&quot;ק [[י&quot;ח שבט]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> באתי לפה שלו' ת&quot;ל יום ד' העבר. הייתי אצל פראפ' פרייד השייך לנערוין, ואח&quot;כ הזמנתי אלי את הפראפ' נאטנאגל, ושניהם הסכימו אשר מה שאני סובל מהיד הוא מהנערוין. ועצתם לעשות עלעקטערי בפארמע אחרת מכפי מה שעשו לי מכבר בחארקאוו. והייתי ביום ועש&quot;ק באנשטאלט, והתחלתי לעשות העלעקטערי. כפה&quot;נ אתמהמה פה אי&quot;ה כחודש ימים, והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו'.<br /> אם יהי' באפשרי יכול להיות שאסע מפה אי&quot;ה על ימים אחדים לפאריז לשאול מהפראפ' בריסא.<br /> בני שי' אתי בפה. אם אסע לפאריז אסע לבדי, ואשוב אי&quot;ה לפה וניסע אי&quot;ה לביתינו שלו'. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ב' [[כ&quot;ו שבט]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אני עושה העלעק' בכל יום, ניצוצי העלעק' אני מרגיש בהיד, אבל זולת זאת אינני מרגיש עדיין. עד היום עשיתי העלעק' ט' פעמים. אצלינו אינו עושים העלעק' באופן כזה, רק אינני חושב שדוקא באופן כזה הוא לעיכובא, ועפ&quot;ע גם באופן אחרת הפעולה אחת היא. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום א' [[ט' אדר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> מבריאותי בד&quot;כ אני מרגיש ת&quot;ל הטבה קצת בהיד, גם הכובד שהי' בה הוקל ת&quot;ל. המאשין שעושין לי העלעק' א&quot;א שיהי' לי מאשין כזו בביתי, כי דורשת קאמיטאטער (והיא שייכה למכונה רענטגאן). במדינתינו נמצא מאשין כזו בליצעבניצע אחת במאסקווא, ואפשר בעוד מקומות. אבל אצלינו א&quot;א לעשות זאת כי נצרך אלי' צענטרעל באטאריעי' או קאמיטאט'.<br /> לפי דברי הדאק' יספיק אי&quot;ה הזמן שביכולתי להיות פה שתשוב אי&quot;ה היד לאיתנה, והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו'. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ד' [[י&quot;ב אדר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> איני חושב עתה בדבר פאריז, אחרי רואי אשר ת&quot;ל הוטב קצת, אם כי ההטבה היא במקצת מאד עדיין (וימים אלו הי' ההיצונג בהיד כמקודם), מ&quot;מ אני רואה אשר העלעק' היא בעזה&quot;י טוב לזה. ועפ&quot;פ גם בפאריז לא יאמרו אחרת. ואם הי' ביכולתי לעשות העלעק' משך זמן ארוך על ידי הפסקות באמצע, יש לקוות שתשוב אי&quot;ה היד לאיתנה, אמנם אין לדבר בדבר האי אפשר, כאשר כתבתי במכ' הקודם, ובהכרח להסתפק בהזמן שבאפשרי אי&quot;ה להיות פה. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה [[כ&quot;א אדר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אני החלטתי להיות פה עוד שבוע אי&quot;ה, היינו עד יום א' [[ח' ניסן]] הבע&quot;ל, כי כל כמה שבאפשרי לעשות העלעק' טוב בעזה&quot;י, והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו'. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ג' [[כ&quot;ה אדר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אינני מתחרט על נסיעתי זאת, כי ב&quot;ה אני רואה תועלת, והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום א' [[ראש חודש ניסן]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אנחנו ניסע אי&quot;ה מפה יום א' הבע&quot;ל דרך ווארשא, בווארשא לא נתעכב וניסע אי&quot;ה ישר עם הקורייערסקין ונבוא אי&quot;ה ביום ג' בקר לביתינו שלו', והשי&quot;ת יצליח דרכינו. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ד' [[ד' ניסן]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אנחנו ניסע מפה אי&quot;ה יום א' הבע&quot;ל, והשי&quot;ת יצליח דרכינו וישלח לי השי&quot;ת רפו&quot;ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ה' [[י&quot;ב ניסן]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> באנו לביתינו שלו' ת&quot;ל ביום ג' בקר, ומצאנו כל ב&quot;ב יחיו ב&quot;ה בחו&quot;ש. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ב' [[ז' אייר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> מבריאותי אין חדשות. בוויען קניתי אפיראט עלעק' קטן, לעשות העלעק' בביתי, ועשיתי איזה פעמים, ואנני יודע אם כדאי לעשות עוד, כי העלעק' הזאת אם כי היא חלושה הרבה מאותה שעשו לי בויען (האפעראט שקניתי הוא מאותן הרגילים) אך היא רעזקא יותר און דראשזעט הרבה יותר, ואיני יודע אם זה מעלה. ואנסה לעשות עוד איזה פעמים אי&quot;ה, ואז אראה אי&quot;ה איך לעשות. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ג' [[כ&quot;ב אייר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> ע&quot;ד בריאותי עתה אינני עושה מאומה, כי הלעקט' הרגילה כפי שראיתי בנסיון איזה פעמים אינה מסוגלת לזה.}}<br /> <br /> }}<br /> {{מסעות רבותינו נשיאינו}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_(%D7%AA%D7%A8%D7%A1%22%D7%92)&diff=543894 2022-05-31T10:01:40Z

<p>37.60.47.118: /* בווינה */תיקון</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> {{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''המסע לוינה ([[תרס&quot;ג]])''' היה מסע שעשה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[וינה]] עקב מצבו הבריאותי.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בחורף תרס&quot;ג סבל הרבי הרש&quot;ב מירידה במצב [[בריאות]]ו. בין השאר ירדה התחושה בידו השמאלית. רופאים שביקר אצלם המליצו לו לנסוע אל טובי הרופאים ב[[ווינה]], [[אוסטריה]]. לאחר התייעצויות עם כמה אנשים יצא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[י&quot;א שבט]] [[תרס&quot;ג]] מ[[ליובאוויטש]] לוינה, אליה הגיעה שבוע אחרי ב[[י&quot;ח שבט]].<br /> <br /> הרבי נסע לווינה יחד עם בנו, [[הרבי הריי&quot;צ]], ועם אחד ממשרתי הבית. את הוצאות הטיפולים שילם החסיד העשיר ר' [[ישעיה ברלין]] מריגה, בן דודו של הרבי הרש&quot;ב, ואליו דיווח הרבי כל כמה ימים על כל ביקוריו אצל הרופאים ועל הטיפולים שהוא עובר.<br /> <br /> ==בווינה==<br /> בעת שהגיע לוינה, ביקר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אצל פרופסור פרויד, שיחד עם פרופסור נאטנאגל, עשה לו טיפול בחשמל, אשר באמת חיזק והבריא אותו מעט.<br /> <br /> מכיון שהכאב עדיין נשאר, נסע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ב[[י&quot;ב אדר]] [[תרס&quot;ג]] ל[[פריז]] כדי לקבל טיפול אצל רופאים אחרים, אולם גם הם יעצו לו לעשות טיפול בחשמל. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שהה שם במשך שבוע ואז חזר ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> בנסיעה לליובאוויטש עצר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שוב בוינה, שם קנה מכונה לטיפול ע&quot;י חשמל מה שיגרום להטבה קלה בבריאותו.<br /> <br /> ==הפגישה עם פרופסור פרויד==<br /> במהלך הביקור נפגש הרבי עם הפרופסור זיגמונד פרויד, ממציא שיטת הפסיכואנליזה.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;צ]] מספר ב[[לקוטי דיבורים]] כי פרויד התעניין בסדר יומו ובעיסוקו של הרבי, וכששמע שהוא עוסק ב[[חסידות]], שאל למהותה של תורה זו. [[הרבי הרש&quot;ב]] השיב: &quot;תורת החסידות מלמדת, שהמוח צריך לגרום ללב להבין מה צריך לרצות, והלב נדרש ליישם בחיים את מה שהמוח מבין&quot;. בתגובה שאל פרויד: &quot;איך עושים זאת, והרי המוח והלב הם שני עולמות נפרדים וים גדול מפריד ביניהם?&quot;. על כך ענה [[הרבי הרש&quot;ב]]: &quot;זו אכן העבודה, להקים גשר בין שני חלקי עולם אלה, או לפחות לקשר ביניהם בכבלי חשמל או טלפון באופן שהאור שבמוח יגיע גם ללב&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] סיפר את מה שסיפר [[הרבי הריי&quot;צ]], כי אביו [[הרבי הרש&quot;ב]] סבל באותה שנה ממצב רוח ירוד, מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. הוא טען באוזני פרויד כי &quot;המוח משיג מה שאין הלב מסוגל להכיל, והלב איננו מכיל מה שהמוח משיג&quot;. פרויד המליץ (כנראה ל[[הרבי הריי&quot;צ]]) שסביבתו ומקורביו יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך &quot;יעוררו רגש הרוממות בנפשו&quot;.{{הערה|מכתביו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בביקורו בוינה<br /> <br /> {{ציטוטון|ב&quot;ה יום ב' [[ו' טבת]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> בהיות ידידינו [[הרש&quot;ג]] שי' פה נתיישבנו בדבר מה שאני סובל מהיד, ונשאר שצריכים לשאול אצל פראפ', וחשבתי בדבר פ&quot;ב לשאול אצל מארזייעווסקי. אח&quot;כ עלה אצלי הרעיון אולי יותר טוב לשאול בברלין אצל מענדל וכדומה. ידידנו [[הרש&quot;ג]] שי' אינו מסכים כ&quot;כ על הפראפ' מענדל, ואפשר יותר טוב לשאול אצל בענעדיקט בוין, ואינני יודע איך להחליט. ואבקשו להודיעני חוות דעתו בזה. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ג' [[י&quot;ד טבת]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> בדבר בריאותי בדעתי לנסוע אי&quot;ה לשאול בווין, ואני מוצא מעלות בוין נגד ברלין, ועדיין לא החלטתי בזה. אמנם כן הוא הרעיון אצלי. והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו' <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה מוצש&quot;ק [[י&quot;א שבט]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> אני חשבתי לנסוע ביום ג' העבר, אמנם מפני שהפראפ' לא הי' במוכן לא יכולתי לנסוע, ואסע אי&quot;ה מחר. ואני לוקח אתי גם את בני שי', ומשרת ממשרתי הבית.<br /> מויען אכתוב אי&quot;ה לכבודו מה שיאמר לי הפראפ', והשי&quot;ת יצליח דרכינו וישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו'.<br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה מוצש&quot;ק [[י&quot;ח שבט]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> באתי לפה שלו' ת&quot;ל יום ד' העבר. הייתי אצל פראפ' פרייד השייך לנערוין, ואח&quot;כ הזמנתי אלי את הפראפ' נאטנאגל, ושניהם הסכימו אשר מה שאני סובל מהיד הוא מהנערוין. ועצתם לעשות עלעקטערי בפארמע אחרת מכפי מה שעשו לי מכבר בחארקאוו. והייתי ביום ועש&quot;ק באנשטאלט, והתחלתי לעשות העלעקטערי. כפה&quot;נ אתמהמה פה אי&quot;ה כחודש ימים, והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו'.<br /> אם יהי' באפשרי יכול להיות שאסע מפה אי&quot;ה על ימים אחדים לפאריז לשאול מהפראפ' בריסא.<br /> בני שי' אתי בפה. אם אסע לפאריז אסע לבדי, ואשוב אי&quot;ה לפה וניסע אי&quot;ה לביתינו שלו'. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ב' [[כ&quot;ו שבט]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אני עושה העלעק' בכל יום, ניצוצי העלעק' אני מרגיש בהיד, אבל זולת זאת אינני מרגיש עדיין. עד היום עשיתי העלעק' ט' פעמים. אצלינו אינו עושים העלעק' באופן כזה, רק אינני חושב שדוקא באופן כזה הוא לעיכובא, ועפ&quot;ע גם באופן אחרת הפעולה אחת היא. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום א' [[ט' אדר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> מבריאותי בד&quot;כ אני מרגיש ת&quot;ל הטבה קצת בהיד, גם הכובד שהי' בה הוקל ת&quot;ל. המאשין שעושין לי העלעק' א&quot;א שיהי' לי מאשין כזו בביתי, כי דורשת קאמיטאטער (והיא שייכה למכונה רענטגאן). במדינתינו נמצא מאשין כזו בליצעבניצע אחת במאסקווא, ואפשר בעוד מקומות. אבל אצלינו א&quot;א לעשות זאת כי נצרך אלי' צענטרעל באטאריעי' או קאמיטאט'.<br /> לפי דברי הדאק' יספיק אי&quot;ה הזמן שביכולתי להיות פה שתשוב אי&quot;ה היד לאיתנה, והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו'. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ד' [[י&quot;ב אדר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> איני חושב עתה בדבר פאריז, אחרי רואי אשר ת&quot;ל הוטב קצת, אם כי ההטבה היא במקצת מאד עדיין (וימים אלו הי' ההיצונג בהיד כמקודם), מ&quot;מ אני רואה אשר העלעק' היא בעזה&quot;י טוב לזה. ועפ&quot;פ גם בפאריז לא יאמרו אחרת. ואם הי' ביכולתי לעשות העלעק' משך זמן ארוך על ידי הפסקות באמצע, יש לקוות שתשוב אי&quot;ה היד לאיתנה, אמנם אין לדבר בדבר האי אפשר, כאשר כתבתי במכ' הקודם, ובהכרח להסתפק בהזמן שבאפשרי אי&quot;ה להיות פה. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה [[כ&quot;א אדר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אני החלטתי להיות פה עוד שבוע אי&quot;ה, היינו עד יום א' [[ח' ניסן]] הבע&quot;ל, כי כל כמה שבאפשרי לעשות העלעק' טוב בעזה&quot;י, והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו'. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ג' [[כ&quot;ה אדר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אינני מתחרט על נסיעתי זאת, כי ב&quot;ה אני רואה תועלת, והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום א' [[ראש חודש ניסן]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אנחנו ניסע אי&quot;ה מפה יום א' הבע&quot;ל דרך ווארשא, בווארשא לא נתעכב וניסע אי&quot;ה ישר עם הקורייערסקין ונבוא אי&quot;ה ביום ג' בקר לביתינו שלו', והשי&quot;ת יצליח דרכינו. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ד' [[ד' ניסן]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אנחנו ניסע מפה אי&quot;ה יום א' הבע&quot;ל, והשי&quot;ת יצליח דרכינו וישלח לי השי&quot;ת רפו&quot;ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ה' [[י&quot;ב ניסן]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> באנו לביתינו שלו' ת&quot;ל ביום ג' בקר, ומצאנו כל ב&quot;ב יחיו ב&quot;ה בחו&quot;ש. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ב' [[ז' אייר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> מבריאותי אין חדשות. בוויען קניתי אפיראט עלעק' קטן, לעשות העלעק' בביתי, ועשיתי איזה פעמים, ואנני יודע אם כדאי לעשות עוד, כי העלעק' הזאת אם כי היא חלושה הרבה מאותה שעשו לי בויען (האפעראט שקניתי הוא מאותן הרגילים) אך היא רעזקא יותר און דראשזעט הרבה יותר, ואיני יודע אם זה מעלה. ואנסה לעשות עוד איזה פעמים אי&quot;ה, ואז אראה אי&quot;ה איך לעשות. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ג' [[כ&quot;ב אייר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> ע&quot;ד בריאותי עתה אינני עושה מאומה, כי הלעקט' הרגילה כפי שראיתי בנסיון איזה פעמים אינה מסוגלת לזה.}}<br /> <br /> }}<br /> {{מסעות רבותינו נשיאינו}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94_(%D7%AA%D7%A8%D7%A1%22%D7%92)&diff=543893 2022-05-31T10:00:23Z

<p>37.60.47.118: /* בווינה */תיקון לשון</p> <hr /> <div>{{לעריכה}}<br /> {{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''המסע לוינה ([[תרס&quot;ג]])''' היה מסע שעשה [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ל[[וינה]] עקב מצבו הבריאותי.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בחורף תרס&quot;ג סבל הרבי הרש&quot;ב מירידה במצב [[בריאות]]ו. בין השאר ירדה התחושה בידו השמאלית. רופאים שביקר אצלם המליצו לו לנסוע אל טובי הרופאים ב[[ווינה]], [[אוסטריה]]. לאחר התייעצויות עם כמה אנשים יצא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ב[[י&quot;א שבט]] [[תרס&quot;ג]] מ[[ליובאוויטש]] לוינה, אליה הגיעה שבוע אחרי ב[[י&quot;ח שבט]].<br /> <br /> הרבי נסע לווינה יחד עם בנו, [[הרבי הריי&quot;צ]], ועם אחד ממשרתי הבית. את הוצאות הטיפולים שילם החסיד העשיר ר' [[ישעיה ברלין]] מריגה, בן דודו של הרבי הרש&quot;ב, ואליו דיווח הרבי כל כמה ימים על כל ביקוריו אצל הרופאים ועל הטיפולים שהוא עובר.<br /> <br /> ==בווינה==<br /> בעת שהגיע לוינה, ביקר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב אצל פרופסור פרויד, שיחד עם פרופסור נאטנאגל, עשה לו טיפול בחשמל, אשר באמת חיזק והבריא אותו מעט.<br /> <br /> מכיון שהכאב עדיין נשאר, נסע אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ב[[י&quot;ב אדר]] [[תרס&quot;ג]] ל[[פריז]] כדי לקבל טיפול אצל רופאים אחרים, אולם גם הם יעצו לו לעשות טיפול בחשמל. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שהה שם במשך שבוע ואז חזר ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> בנסיעה לליובאוויטש עצר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שוב בוינה, שם קנה מכונה אשר תטפל בו ע&quot;י חשמל מה שיגרום להטבה קלה בבריאותו.<br /> <br /> ==הפגישה עם פרופסור פרויד==<br /> במהלך הביקור נפגש הרבי עם הפרופסור זיגמונד פרויד, ממציא שיטת הפסיכואנליזה.<br /> <br /> [[הרבי הריי&quot;צ]] מספר ב[[לקוטי דיבורים]] כי פרויד התעניין בסדר יומו ובעיסוקו של הרבי, וכששמע שהוא עוסק ב[[חסידות]], שאל למהותה של תורה זו. [[הרבי הרש&quot;ב]] השיב: &quot;תורת החסידות מלמדת, שהמוח צריך לגרום ללב להבין מה צריך לרצות, והלב נדרש ליישם בחיים את מה שהמוח מבין&quot;. בתגובה שאל פרויד: &quot;איך עושים זאת, והרי המוח והלב הם שני עולמות נפרדים וים גדול מפריד ביניהם?&quot;. על כך ענה [[הרבי הרש&quot;ב]]: &quot;זו אכן העבודה, להקים גשר בין שני חלקי עולם אלה, או לפחות לקשר ביניהם בכבלי חשמל או טלפון באופן שהאור שבמוח יגיע גם ללב&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] סיפר את מה שסיפר [[הרבי הריי&quot;צ]], כי אביו [[הרבי הרש&quot;ב]] סבל באותה שנה ממצב רוח ירוד, מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. הוא טען באוזני פרויד כי &quot;המוח משיג מה שאין הלב מסוגל להכיל, והלב איננו מכיל מה שהמוח משיג&quot;. פרויד המליץ (כנראה ל[[הרבי הריי&quot;צ]]) שסביבתו ומקורביו יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך &quot;יעוררו רגש הרוממות בנפשו&quot;.{{הערה|מכתביו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בביקורו בוינה<br /> <br /> {{ציטוטון|ב&quot;ה יום ב' [[ו' טבת]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> בהיות ידידינו [[הרש&quot;ג]] שי' פה נתיישבנו בדבר מה שאני סובל מהיד, ונשאר שצריכים לשאול אצל פראפ', וחשבתי בדבר פ&quot;ב לשאול אצל מארזייעווסקי. אח&quot;כ עלה אצלי הרעיון אולי יותר טוב לשאול בברלין אצל מענדל וכדומה. ידידנו [[הרש&quot;ג]] שי' אינו מסכים כ&quot;כ על הפראפ' מענדל, ואפשר יותר טוב לשאול אצל בענעדיקט בוין, ואינני יודע איך להחליט. ואבקשו להודיעני חוות דעתו בזה. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ג' [[י&quot;ד טבת]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> בדבר בריאותי בדעתי לנסוע אי&quot;ה לשאול בווין, ואני מוצא מעלות בוין נגד ברלין, ועדיין לא החלטתי בזה. אמנם כן הוא הרעיון אצלי. והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו' <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה מוצש&quot;ק [[י&quot;א שבט]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> אני חשבתי לנסוע ביום ג' העבר, אמנם מפני שהפראפ' לא הי' במוכן לא יכולתי לנסוע, ואסע אי&quot;ה מחר. ואני לוקח אתי גם את בני שי', ומשרת ממשרתי הבית.<br /> מויען אכתוב אי&quot;ה לכבודו מה שיאמר לי הפראפ', והשי&quot;ת יצליח דרכינו וישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו'.<br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה מוצש&quot;ק [[י&quot;ח שבט]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> באתי לפה שלו' ת&quot;ל יום ד' העבר. הייתי אצל פראפ' פרייד השייך לנערוין, ואח&quot;כ הזמנתי אלי את הפראפ' נאטנאגל, ושניהם הסכימו אשר מה שאני סובל מהיד הוא מהנערוין. ועצתם לעשות עלעקטערי בפארמע אחרת מכפי מה שעשו לי מכבר בחארקאוו. והייתי ביום ועש&quot;ק באנשטאלט, והתחלתי לעשות העלעקטערי. כפה&quot;נ אתמהמה פה אי&quot;ה כחודש ימים, והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו'.<br /> אם יהי' באפשרי יכול להיות שאסע מפה אי&quot;ה על ימים אחדים לפאריז לשאול מהפראפ' בריסא.<br /> בני שי' אתי בפה. אם אסע לפאריז אסע לבדי, ואשוב אי&quot;ה לפה וניסע אי&quot;ה לביתינו שלו'. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ב' [[כ&quot;ו שבט]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אני עושה העלעק' בכל יום, ניצוצי העלעק' אני מרגיש בהיד, אבל זולת זאת אינני מרגיש עדיין. עד היום עשיתי העלעק' ט' פעמים. אצלינו אינו עושים העלעק' באופן כזה, רק אינני חושב שדוקא באופן כזה הוא לעיכובא, ועפ&quot;ע גם באופן אחרת הפעולה אחת היא. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום א' [[ט' אדר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> מבריאותי בד&quot;כ אני מרגיש ת&quot;ל הטבה קצת בהיד, גם הכובד שהי' בה הוקל ת&quot;ל. המאשין שעושין לי העלעק' א&quot;א שיהי' לי מאשין כזו בביתי, כי דורשת קאמיטאטער (והיא שייכה למכונה רענטגאן). במדינתינו נמצא מאשין כזו בליצעבניצע אחת במאסקווא, ואפשר בעוד מקומות. אבל אצלינו א&quot;א לעשות זאת כי נצרך אלי' צענטרעל באטאריעי' או קאמיטאט'.<br /> לפי דברי הדאק' יספיק אי&quot;ה הזמן שביכולתי להיות פה שתשוב אי&quot;ה היד לאיתנה, והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו'. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ד' [[י&quot;ב אדר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> איני חושב עתה בדבר פאריז, אחרי רואי אשר ת&quot;ל הוטב קצת, אם כי ההטבה היא במקצת מאד עדיין (וימים אלו הי' ההיצונג בהיד כמקודם), מ&quot;מ אני רואה אשר העלעק' היא בעזה&quot;י טוב לזה. ועפ&quot;פ גם בפאריז לא יאמרו אחרת. ואם הי' ביכולתי לעשות העלעק' משך זמן ארוך על ידי הפסקות באמצע, יש לקוות שתשוב אי&quot;ה היד לאיתנה, אמנם אין לדבר בדבר האי אפשר, כאשר כתבתי במכ' הקודם, ובהכרח להסתפק בהזמן שבאפשרי אי&quot;ה להיות פה. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה [[כ&quot;א אדר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אני החלטתי להיות פה עוד שבוע אי&quot;ה, היינו עד יום א' [[ח' ניסן]] הבע&quot;ל, כי כל כמה שבאפשרי לעשות העלעק' טוב בעזה&quot;י, והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו'. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ג' [[כ&quot;ה אדר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אינני מתחרט על נסיעתי זאת, כי ב&quot;ה אני רואה תועלת, והשי&quot;ת ישלח לי רפו&quot;ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום א' [[ראש חודש ניסן]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אנחנו ניסע אי&quot;ה מפה יום א' הבע&quot;ל דרך ווארשא, בווארשא לא נתעכב וניסע אי&quot;ה ישר עם הקורייערסקין ונבוא אי&quot;ה ביום ג' בקר לביתינו שלו', והשי&quot;ת יצליח דרכינו. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ד' [[ד' ניסן]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ויען<br /> אנחנו ניסע מפה אי&quot;ה יום א' הבע&quot;ל, והשי&quot;ת יצליח דרכינו וישלח לי השי&quot;ת רפו&quot;ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ה' [[י&quot;ב ניסן]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> באנו לביתינו שלו' ת&quot;ל ביום ג' בקר, ומצאנו כל ב&quot;ב יחיו ב&quot;ה בחו&quot;ש. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ב' [[ז' אייר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> מבריאותי אין חדשות. בוויען קניתי אפיראט עלעק' קטן, לעשות העלעק' בביתי, ועשיתי איזה פעמים, ואנני יודע אם כדאי לעשות עוד, כי העלעק' הזאת אם כי היא חלושה הרבה מאותה שעשו לי בויען (האפעראט שקניתי הוא מאותן הרגילים) אך היא רעזקא יותר און דראשזעט הרבה יותר, ואיני יודע אם זה מעלה. ואנסה לעשות עוד איזה פעמים אי&quot;ה, ואז אראה אי&quot;ה איך לעשות. <br /> <br /> ●<br /> <br /> ב&quot;ה יום ג' [[כ&quot;ב אייר]] [[תרס&quot;ג]] לפ&quot;ק ליובאוויטש<br /> ע&quot;ד בריאותי עתה אינני עושה מאומה, כי הלעקט' הרגילה כפי שראיתי בנסיון איזה פעמים אינה מסוגלת לזה.}}<br /> <br /> }}<br /> {{מסעות רבותינו נשיאינו}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90&diff=543891 2022-05-31T09:48:37Z

<p>37.60.47.118: /* בוודאי בדורנו לא היה מתנגד לחסידות */תיקון</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הגאון אליהו מווילנא<br /> |כינוי= הגאון מווילנא<br /> |תמונה=[[קובץ:הגאון מוילנא.jpg|ללא מסגרת|200px]]<br /> |תיאור= ציור המיוחס כתואר פני הגר&quot;א<br /> |תאריך לידה=[[ט&quot;ו בניסן]] [[ה'ת&quot;פ]]<br /> |מקום לידה= <br /> |תאריך פטירה= [[י&quot;ט בתשרי]] [[תקנ&quot;ח]]<br /> |מקום פטירה= <br /> |מקום פעילות=[[ליטא]]<br /> |תפקידים נוספים= <br /> |רבותיו= <br /> |תלמידיו= רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי אברהם בן הגר&quot;א, הרב דנציג בעל החיי אדם<br /> |חיבוריו= ביאור הגר&quot;א על התורה ועל ה[[שו&quot;ע]], הגהות הגר&quot;א על הש&quot;ס<br /> |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br /> }}<br /> הגאון '''רבי אליהו בן ר' שלמה זלמן קרמר מווילנא''' (נולד ב[[ט&quot;ו בניסן]] [[ה'ת&quot;פ]] - נפטר [[י&quot;ט בתשרי]] [[תקנ&quot;ח]]), הידוע בכינויו '''הגר&quot;א''', מגדולי הדור ב[[ליטא]] ומראשי ההתנגדות לחסידות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הגר&quot;א נולד ב[[עיירה]] סעלץ שב[[ליטא]] לאביו הרב שלמה זלמן קרמר, כבר בצעירותו נודע כעילוי ובגיל 6 דרש בבית המדרש דרשה בדרך ה[[פלפול]] והפליא את השומעים. <br /> <br /> בילדותו הלך פעם ליד בית כנסת של חסידים, שמע את דברי התורה הנאמרים שם, ורצה להידבק לחסידות, אך כששמעה זאת אמו הרחיקה אותו מן המקום וחסמה אותו מלהתקרב.<br /> <br /> לאחר חתונתו יצא הגר&quot;א ל[[גלות]] כמנהג באותם שנים, בה התהלך בעילום שמו על מנת שלא לקבל כבוד, מפני שכבר נודע בעולם כעילוי וגאון. לאחר שנים מספר התיישב בוילנא, שם היה לומד בבדידות רוב שעות היממה, ומאוחר יותר הנהיג את ה'קלויז' המפורסם. אף לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מראשי ופרנסי קהילת [[וילנא]] (שאחדים מהם היו מחסידיו המובהקים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] כדוגמת ר' מאיר רפאל'ס ובנו), ובכל זאת הוא סירב לקבל עליו את רבנות העיר.<br /> <br /> == ההתנגדות לחסידות ==<br /> עם התפשטות תורת החסידות, קמו לה מתנגדים בטענה אשר החסידות מביא חלישות ב[[יראת שמים]] ואף מעודדת ביטול [[מצוות]] כתיקונן. סיבת ההתנגדות שורשה, בפחד מפני משיח השקר שבתאי צבי ששאריות תלמידיו עדיין המשיכו לפעול באירופה. המתנגדים חששו שהחסידות היא המשך לשבתאות.<br /> <br /> מחרחרי ריב ב[[וילנא]] בעלי השפעה העידו בפני הגר&quot;א עדות כשרה עם שני [[עדים]] כשרים על פי דין [[תורה]] הקדושה, שהם בעיניהם ראו את ה[[חסידים]] ורבם ([[אדמו&quot;ר הזקן]]) שביטלו את ה[[תענית|צומות]] אשר קבעו חז&quot;ל ואף אוכלים בהם בפרהסיא בסעודה ומשתה [[יין]]. פרט אחד עיקרי הם השמיטו מהעדות, שהיה זה ב[[תשעה באב]] שחל ב[[שבת]], שאז מותרים באכילה ושתיה והצום נדחה{{הערה|ובשבת כזו אף יש להרבות באכילה ושתיה יותר מבשבת רגילה, ראו אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רצ&quot;א, וראה בתחילת שיחת [[דברים]] נ&quot;ב - &quot;[[דבר מלכות]]&quot;}}. <br /> <br /> עוד אותם עדים העידו אשר ראו אותם רוקדים עם אשה, אך לא ציינו שהייתה זו תינוקת בת מספר ימים, שהייתה מונחת על מגש{{הערה|אגרות קודש חלק י&quot;ג עמוד רצ&quot;א}}. ובנוסף העידו שהם אף כופרים ב[[אמונה]]. היה זה ככל הנראה בעקבות דברים שהבינו שלא כדת וכדין באשר נכתב ב[[צוואת הריב&quot;ש]] שבעקבותם נכתב פרק ב[[ספר התניא]] המסביר את הנושא, ויצוין, כי אותו [[אביגדור]] ה'מוסר' הידוע רבה של פינסק אף כתב זאת במכתב הלשנתו לקיסר [[רוסיה]] דאז. כמו כן מנוולי המתנגדים זייפו את ספר התניא והכניסו במהדורה המזוייפת ביטויים של כפירה רח&quot;ל{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/29/255&amp;search=%D7%94%D7%92%D7%A8%5c%22%D7%90 &gt; ספר השיחות - תש&quot;ח, רשימת שיחת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א בקייץ ה'תש&quot;ח 257]}}.<br /> <br /> לאור כל אלה, הגר&quot;א שהיה יהודי ירא שמים והאמין לעדים הכשרים שהובאו לפניו, כנ&quot;ל, לא היה מודע באופן אמין למתחולל בעולם, ולכן הוציא כמתבקש על פי דין תורה חרם כנגד החסידים בו הוא מגדירם כמינים וכופרים. בעקבות חרם זה החלו הרדיפות האיומות כנגד החסידות, עד שנאלצו כל גדולי החסידות באותה תקופה - תלמידי המגיד לברוח מבתיהם אל [[המגיד ממעזריטש]].<br /> [[קובץ:חרם חמור.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום החרם על החסידים]]<br /> בשנת ה'[[תקל&quot;ד]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] בא יחד עם רבו רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לגר&quot;א לבקשו ולהסביר לו את דרך החסידות על מנת למנוע ולהפסיק את הרדיפות. אך מקורביו של הגר&quot;א, מנעו בעדו מלהכנס לשם, ואף נעלו אותם במרתף סגור במשך יומיים. מאוחר יותר התבטא הר' חיים מוולוז'ין בעל &quot;נפש החיים&quot; כי לאחר מכן רצה הגר&quot;א ללכת הוא לפגוש את [[אדמו&quot;ר הזקן]] אך אמו מנעה בעדו כשנשכבה בשעת מעשה על הכביש ולא נתנה להם בשום אופן להמשיך בדרכם. או אז נאלץ הגר&quot;א לסגת אחור אף מצד כיבוד אם.<br /> <br /> לפי גרסא אחרת ופחות מקובלת{{הערה|1=הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]].}} כאשר ראה הגאון את פניו הקדושות של אדמו&quot;ר הזקן, הוא קפץ מבעד לחלון, מכיון שחשש שלא יוכל לעמוד בפני קדושתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ויעזוב את דרכו. גרסא מקובלת יותר{{הערה|בכרם חב&quot;ד ח&quot;ד עמ' 199}} בשם רבי [[אברהם בורנשטיין|אברהם מסוכטשוב]]{{הערה|שהפליג מאד בשבח הגר&quot;א זצ&quot;ל מווילנא, ואמר כמו שהי' עילוי וגאון בנגלה והי' ממש בקי ושגור ע&quot;פ כל התורה כולה, כמו כן הי' עילוי וגאון בחכמת הקבלה. והתמרמר אז רבנו הקדוש זצ&quot;ל על מה שאיש כמותו הי' מתנגד וחולק על הכת חסידים בימיו}}, {{ציטוטון|שבעת שנסעו לווילנא שנים מהחסידים להתוכח עמו כידוע, אם היה הגאון רק מביט בפניהם בטח הי' מכיר תיכף בצורת פניהם שהם קדושי עליונים מאד, והי' מתחבר עמהם. אך מעשה שטן הצליח, שהסיתו תלמידיו לאמו וגזרה עליו שלא יניח אותם לבוא לפניו כלל}}{{הערה|בכך יובן מה שמסופר [בית רבי עמ' 14] על רמ&quot;מ מוייטבסק ש&quot;כל ימיו היה דואג ומתחרט על שלא שבר את הדלת והיה נכנס להגר&quot;א זלה&quot;ה כי אם אך היו נכנסים אליו היה בא הדבר לידי גמר טוב&quot;}}.<br /> <br /> מסופר כי בהזדמנות מסוימת רצה הגר&quot;א לנסוע ל[[המגיד ממזריטש]], וכאשר כל תחנוניהם של מקורביו לא עזרו, קראו הם לאמו של הגר&quot;א, אשר נשכבה לפני גלגלי העגלה כדי שלא יוכל לנסוע למגיד. כך גם, לפי עדות רבי [[חיים מוולוז'ין]], אמו של הגר&quot;א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו את [[אדמו&quot;ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]{{הערה|נשיאי חב&quot;ד ובני דורם עמ' 36.}}.<br /> <br /> בשנת תקמ&quot;א חתם הגר&quot;א על חרם נוסף - 'החרם השני', חרם זה היה יוזמה של פרנסי וילנה ואין ראיות לכך שהגר&quot;א היה מעורב בו באופן פעיל, חתימתו נוספה לחרם למחרת שאר החותמים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&amp;hilite=b189386e-2ca0-4d97-a8fc-7a4adb507a91&amp;st=%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D&amp;pgnum=153 כרם חב&quot;ד].}}.<br /> <br /> סמוך לפטירתו בחוה&quot;מ סוכות ערכו החסידים [[התוועדות]] גדולה בחצר אחד החסידים ב[[וילנא]] שם שתו לחיים ואמרו מי שברך בפרהסיא לרפואתו של הגר&quot;א. באותו הזמן נכנס אחד ממחרחרי הריב והחל לצעוק כיצד זה עושים מסיבות הוללות בו בזמן שהגר&quot;א גוסס והחל להתסיס את ההמונים לכיוון המקום שם.<br /> <br /> מיד לאחר פטירתו, בי&quot;ט [[תשרי]] ה'תקנ&quot;ח, ביקש [[אדמו&quot;ר הזקן]] כי יש לכבד אותו ואת תלמידיו ואף התבטא עליו במכתבו בתואר הגאון החסיד{{הערה|אגרת סב: &quot;אחר פטירת כבוד הגאון החסיד ז&quot;ל מווילנא, כתבתי אזהרה נוראה לכל סיעת מרחמינו שלא לספר אחר מטתו של ת&quot;ח שום שמץ דבר דופי ושמצה, בלי שום הוראת היתר בעולם&quot;}}.<br /> <br /> לאחר פטירתו, התחדשו הרדיפות אחר החסידים ביתר שאת, שבעקבותיה נאסר אדמו&quot;ר הזקן, במוצאי חג הסוכות תקנ&quot;ט, דבר שהוביל ל[[י&quot;ט כסלו]]. מכך יש המוכיחים, כי דווקא המצאותו של הגר&quot;א מנעה מהמתנגדים להחריף את צעדיהם. וכן כתב אדמה&quot;ז במכתבו לקיסר רוסיא, שהגר&quot;א לא הניח למתנגדים כל ימיו להתנכל ליהודי וילנא המוסיפים בתפילתם, ורק אחרי פטירתו החלו להתנפל עליהם{{הערה|1=אגרות קודש לאדמה&quot;ז ח&quot;ב ז'.}}.<br /> <br /> תלמידו המובהק של הגר&quot;א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], היה ידידם של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ובנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> ==עיסוק בקבלה==<br /> לפי המסורת, כבר בגיל תשע החל הגר&quot;א ללמוד את תורת הסוד.<br /> <br /> הגר&quot;א כתב פירושים ל[[ספרא דצניעותא]], אותו ראה כספר היסוד של הקבלה, וכן לתיקוני זוהר ולתיקוני זוהר חדש, ולשאר חלקי ספר הזוהר, וכן לספר יצירה.<br /> <br /> תורת הגר&quot;א בקבלה נחשבת לזרם בפני עצמו תלמידיו רבי חיים מוולוז'ין בספרו נפש החיים, רבי משה מטולשין, רבי מנחם מנדל משקלוב, ותלמידי תלמידיהם חיברו כמה ספרים לבאר את דעתו.<br /> <br /> רבי [[חיים מוולוז'ין]], בהקדמתו לפירוש הגר&quot;א ל[[ספרא דצניעותא]], תוקף בחריפות נגד אלו שאמרו שהגר&quot;א לא עסק בספר הזהר או בכתבי האריז&quot;ל: ומדי דברי בגדולות ונפלאות קדושת תורתו של רבינו הגדול נ&quot;ע, זכור אזכרנו אשר תשוח עלי נפשי ויקד יקוד בלבי כאש בוערת. אשר לקחה אזני דבת רבים בורים ריקים בפלכים הרחוקים. אשר לא ראו אור תורתו וקדושתו מימיהם. אנשי בלי עול בפה ולשון מדברת גדולות להפיל מום בקדשי שמים. זבובי מות להבאיש ולהביע שמן רקח משחת קדש רבינו הגדול נ&quot;ע. באמרם שהרב הקדוש די רוח אלהין קדישין ביה האריז&quot;ל לא היה נחשב בעיניו ח&quot;ו. זאת ועוד אחרת. מהם אשר מעמיקים יותר לדבר סרה לומר שגם הזוה&quot;ק לא הוכשר בעיניו ח&quot;ו לקבוע בו עסק לימודו מימיו. תאלמנה שפתי שקר הדוברות עתק על צדיק יסוד עולם. יתפרכון. יתחרשון. ישתתקון. לא תהא כזאת בישראל.<br /> ===ההכרח ללימוד פנימיות התורה===<br /> הרבי מרבה לצטט את דברי הגר&quot;א על החיוב ללימוד פנימיות התורה ובמכתב מי&quot;ט מנחם אב תשי&quot;ז{{הערה|1=אגרות-קודש כרך טו עמ' שלא.}}:<br /> <br /> {{ציטוט|ואפילו אלו שהם מתלמידי תלמידיו של הגר&quot;א הנה זה לשון הגר&quot;א בענין הנ&quot;ל: &quot;וכל זמן שאינו מבין הסוד אפילו הפשט אינו ברור בידו, ומי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן נידון בדינין קשין רחמנא-ליצלן, והעוסקים ברמז [וסוד?] אין יצר הרע יכול להתגרות בהם&quot; [הועתק בספר אבן שלמה פרק ח' ושם – נסמן].<br /> }}<br /> באיגרת נוספת משנת תשי&quot;ד{{הערה|1=אגרות קודש כרך ט עמ' רנט-רס.}}:<br /> {{ציטוט|שידוע הוא בכמה מקומות המובא שהעדר הלימוד דפנימיות התורה מאריך את הגלות, ראה בהקדמת הרח&quot;ו לשער ההקדמות והוא מוסכם בכל סוגי בני-ישראל ולאו דוקא אצל החסידים וכמ&quot;ש גם הגר&quot;א (בספרו אבן שלמה, כמדומני).<br /> }}<br /> <br /> ==התייחסות מרבותינו נשיאנו==<br /> {{להשלים}}<br /> הרבי כתב במכתב, כי למעשה, ככל שאדם דבוק במידה רבה יותר ומעריץ יותר את הגאון מווילנה, שהיה המתנגד הראשי לחסידות באותם ימים, כך הוא ייעשה לחסיד גדול ונאמן יותר. הרבי הסביר גם, כי הסיבה לזה פשוטה: אותם מכתבים ציינו גם את הסיבות להתנגדות כלפי החסידים, דהיינו, החשש שהם עלולים להחליש את יסודות התורה והמצוות. ומובן מאליו עד כמה שגויים היו חששות אלו. עצור כל יהודי ברחוב, אפילו אחד שנמנה על התומכים הנאמנים ביותר של &quot;המחנה האחר&quot;, ושאל אותו: &quot;מהו [[חסיד]] ומהי דרך החיים שלו?&quot;. ללא היסוס הוא יענה משהו כמו זה: &quot;חסיד הוא יהודי בעל זקן ופיאות ארוכות, שלבוש בסגנון עתיק, אדם שמניח שני זוגות [[תפילין]], מתפלל באריכות הרבה יותר מהאחרים, מחרים את הסרטים, נזהר לאכול רק [[מצה]] 'שמורה' ב[[פסח]], וכולי וכולי&quot;{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=2090 לקריאת כל המכתב.]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] כאשר רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] האדמו&quot;ר מ[[רחמסטריווקא]] ביקר ב[[יחידות]] אצל הרבי, ובמהלכה דיבר עמו הרבי על הצורך להנהיג בישיבות סדר לימוד חסידות לפני התפילה (&quot;לאו דווקא [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]], אלא גם [[מאור עינים]]), כדי לסייע לקיום ההלכה שאין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש ומתוך [[התבוננות]] בגדולת ה'. ציטט לו הרבי מפירוש [[הגר&quot;א]] לספר [[משלי]] שמי שלא למד [[פנימיות התורה]], לא ייתכן שידע דין לאמיתו{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59229 חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> ===בוודאי בדורנו לא היה מתנגד לחסידות===<br /> ביחידות מיוחדת משנת תשכ&quot;ג{{הערה|1=פורסמה בספר 'שליחות חיי' עמ' 162-163.}} התייחס הרבי לשאלה: מי בדור הזה מסוגל להכריע במחלוקת שבין הגר&quot;א ובעל התניא? ואמר:<br /> <br /> אם היינו חושבים כל הזמן רק על זה, לא היתה קמה תנועת החסידות. אין החסידות באה לחלוק על מה שהיה מקובל ביהדות בדורות קודמים, אלא באה לפתוח שערים חדשים שאינם עומדים בשום סתירה לש&quot;ס ולפוסקים...<br /> <br /> מה שהתנגד הגאון מווילנה לתנועת החסידות, היה מפני החשש שמא מתוך תנועה זו תצמח החלשה בקיום מצוות. אבל אחרי ניסיון של מאתיים שנה... לו ראה הגאון מווילנה את ההתפתחות הזאת [=של הקפדה והידור במצוות יותר מאחרים], בודאי לא היה מתנגד לתנועת החסידות.<br /> <br /> כלל הוא בגמרא: גזירה ונתגלה טעמה, בטל הטעם – בטלה הגזירה.<br /> <br /> אני רוצה לשאול אותך: וכי אתה עושה הכול לפי דעת הגאון מווילנה? וכי הגאון מווילנה אמר לתלמידיו לקרוא עיתון או ללמוד גיאוגרפיה? בזמנו של הגאון לא למדו 'מוסר' בישיבות. ראו בזה ביטול תורה. אחרי שחלה ירידה בדורות האחרונים ראו צורך גם בישיבות [שחונכו בדרך הגר&quot;א] ללמוד מוסר... יש מחלה חדשה – משתמשים בתרופה חדשה.<br /> <br /> ==מצאצאיו==<br /> * בנו ר' אברהם, נפטר ב[[תקס&quot;ט]].<br /> <br /> על פי השמועה{{הערה|בספר 'שמועות וסיפורים' ח&quot;ב במדור הצדיקים וחסידים ע&quot;ש רבי שלמה מקרלין מובא שתלמידו של הגר&quot;א התקשה בענין מסויים בלימוד קבלה, וביקש מר&quot;ש שילמדו, וענה לו בתנאי שיקלל את הגר&quot;א, ולא הסכים, ובסוף בלית ברירה הסכים ואמר לו ר&quot;ש שיקללו שצאצאיו יהיו חסידים, ונכדו נהיה חסיד}}, [[אדמו&quot;ר הזקן]] ברך את הגאון שמצאצאיו יצאו חסידים, ואף חסידי חב&quot;ד, ואכן כיום ישנם רבים מחסידי חב&quot;ד וגם מחסידויות אחרות שהינם מצאצאיו של הגאון. בין צאצאיו המפורסמים מחסידי חב&quot;ד נמנים הרב [[אריה ליב קרמר]] הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[שלום דובער וולפא]], הרב [[מנחם וולפא]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[יוסף קרמר]] ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6781&amp;CategoryID=1391 '''הרבי ותורת הגר&quot;א'''], מגליון [[התקשרות (עלון)|התקשרות]], באתר צעירי חב&quot;ד. <br /> *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6763&amp;CategoryID=1389 '''הגר&quot;א מחייב לימוד פנימיות התורה'''] מאת הרב מרדכי מנשה לאופר<br /> <br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=543888 2022-05-31T09:40:41Z

<p>37.60.47.118: /* ידידותו עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ */תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:אמרי אמת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר מגור]]<br /> רבי '''אברהם מרדכי אלתר''' ([[ז' בטבת]] [[תרכ&quot;ו]] - [[חג השבועות]] [[תש&quot;ח]]) היה השלישי באדמו&quot;רי [[חסידות גור|גור]] ומכונה על שם ספרו &quot;האמרי אמת&quot;. בנו של רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ביום [[ז' בטבת]] [[תרכ&quot;ו]] בעיירת [[גור]] ב[[פולין]] ונחשב כאחד מראשי המנהיגות החרדית בתקופתו, מונה לאדמו&quot;ר אחר אביו בעל &quot;שפת אמת&quot; בשנת [[תרס&quot;ה]], ושימש באדמו&quot;רות יותר מארבעים ושלש שנים. נפטר בשנת [[תש&quot;י]].<br /> <br /> מלבד צדקותו וחסידותו, היה גם גאון אדיר ובקי עצום באלפי ספרים. בצעירותו היה נוהג לחתום את שמו בדף האחרון של כל ספר שסיימו. כך נתברר לבני ביתו בשנים מאוחרות, באיזה ספרים כבר למד.<br /> <br /> בין הספרים הבודדים ששרדו מספרייתו לאחר השואה, נמצא הספר [[עטרת ראש]] ל[[אדמו&quot;ר האמצעי]], שהוא ספר בתורת ה[[קבלה]]. הוא היה נוהג לחתום על כל ספר שלמד מדף לדף. אך על ספר זה חתם פעמיים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= מפי בנו הפני מנחם מגור]}}. רשומות בו הערות רבות שרשם בשולי הדפים וחתימת ידו &quot;אברהם מרדכי אלטר&quot; בסוף הספר.<br /> <br /> הוא התבטא פעם: איני מבין כיצד אפשר להיות חסידשער יונגערמאן (אברך חסידי) מבלי לעבור על [[ספר התניא]]{{הערה|כפר חב&quot;ד גליון 36 בשם ר' [[יצחק פלקסר]]}}.<br /> <br /> אמריו נלקטו בספר &quot;אמרי אמת על התורה&quot; (5 כרכים).<br /> <br /> == ידידותו עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ==<br /> רבי אברהם מרדכי היה ידיד של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מכנה אותו בתואר &quot;כבוד ידיד נפשי, הרה&quot;ג המפורסם, תפארת ישראל מעוז ומשגב&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ח&quot;ב, אגרת קפז. וראה שם אגרת קצז.}}. פעמים רבות התוועדו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&amp;hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&amp;st=מבריסק&amp;pgnum=365 אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב חלק ד' עמ' דש], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&amp;hilite=18070500-0a5c-4851-adfa-0924250abd19&amp;st=מבריסק&amp;pgnum=368 שז].}} יחד עם רבי [[ירחמיאל יצחק מאלכסנדר]], ורבי [[שמואל בורנשטיין מסוכטשוב]]. כמו כן השתתפו יחד באסיפות שונות לחיזוק היהדות. במכתב מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לבנו, הוא מספר כי רבי אברהם מרדכי שאלו בנוגע למצב היהדות בסביבתו. הרש&quot;ב משיב לו כי במצב הכללי הוא &quot;אידישע גיגנט&quot; (סביבה יהודית), אך המצב ה[[רוחני]] ירד מאוד. הסיבה לכך היא - כותב הרש&quot;ב -, היות ובעבר היו הבעלי בתים קובעים את לימודם בערב בבית המדרש, וממילא היו לומדים כראוי. מה שאין כן כיום, החלו הבעלי בתים ללמוד בביתם, ואז כמובן נמשכים יותר בטבע לבלות עם משפחתם מה שגורם להפסקת זמני קביעת העיתים לתורה.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה שותף בהצלתו של רבי אברהם מרדכי מ[[פולין]] הדוויה לארץ הקודש{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=34333 ראה בהרחבה בחב&quot;ד אינפו]. וראה גם באגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חי&quot;ז עמ' ריב.}}.<br /> <br /> == ידידותו עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ==<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כתב אגרות לרבי אברהם מרדכי עוד בשנת [[תרפ&quot;ב]]{{הערה|אגרות קודש - אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ, חי&quot;ד - מילואים, עמ' קיד.}} והקשר ביניהם נמשך גם בשנים הבאות. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הזמין את רבי אברהם מרדכי ל[[חתונת הרבי והרבנית]] בשנת [[תרפ&quot;ט]]{{הערה|ראה: אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חט&quot;ז עמ' רפט.}} והתכתב עמו בענייני עסקנות הכלל{{הערה|ראה למשל באגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חי&quot;ז עמ' עט, אגרת ו'שלד.}}. בשנת [[תש&quot;ג]] כתבו רבי אברהם מרדכי ושאר גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]] מכתב לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ על אודות הילדים הפליטים שהועברו לארץ ישראל על ידי הסוכנות הציונית והועברו על ידם תיכף לקיבוצים בכדי להעבירם על דתם, אם בשכנוע, ואם בכוח הזרוע. כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את המכתב הוא נזעק וכתב מיד מכתבים לאגודת ישראל, אגודת חסידי חב&quot;ד, אגודת האדמו&quot;רים וועד הרבנים. כשלושים וארבע אגרות כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באותו זמן ובו הוא כותב בדמע לנוכח [[השואה]] השניה שממיטים הציונים על עם ישראל. בי&quot;ג ב[[ניסן]] פנה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי להרב אלתר מגור, ולהרבנים, הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], סופר, סורוצקין, כהנמן, קרליץ, בשמי ובשם [[נשמה|נשמות]] הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&amp;hilite=4849bb5f-667a-4ddc-96e5-f487a40b4624&amp;st=אלתר+מגור&amp;pgnum=19 אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חלק ז'].}}. <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אגרת ברכה לרבי אברהם מרדכי לרגל חתונת נכדתו {{אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, חי&quot;ג עמ' תלז.}}.<br /> <br /> == עם הרבי ==<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ה]] נסע הרבי בשליחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי לנחם את האמרי אמת{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (20)]}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> נפטר בעיצומה של מלחמת השחרור, ב[[חג השבועות]] [[תש&quot;ח]], ובגלל המלחמה נחסמה הדרך להר הזיתים, ולאחר מסע ההלויה ההמוני, נטמן בחצר ישיבתו - &quot;שפת אמת&quot;.<br /> <br /> על שמו הוקם היישוב '''בני ראם''' בדרומה של ארץ ישראל, &quot;בני ראם&quot; הוא ראשי תיבות של שמו ושם אביו, '''בנ''' '''י'''הודה '''ר'''בי '''א'''ברהם '''מ'''רדכי.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> את דרכו המשיך לאחר פטירתו בנו רבי [[ישראל אלתר]], הבית ישראל.<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[יהודה אריה לייב אלתר (השפת אמת)|יהודה אריה לייב אלתר]] מגור|רשימה=אדמו&quot;רי [[גור]]|שנה=[[ז' בטבת]] [[תרכ&quot;ו]] - [[חג השבועות]] [[תש&quot;י]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי גור]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ&quot;ו]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8&diff=543766 2022-05-30T22:44:07Z

<p>37.60.47.118: /* קשריהם עם חסידות חב&quot;ד */תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]<br /> [[קובץ:כפר חב&quot;ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב&quot;ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ&quot;ג]])]]<br /> <br /> '''חסידות סאטמר''' היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שב[[רומניה]]. מייסדה היה הרב [[יואל טייטלבוים]] ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב [[משה טייטלבוים]], ששימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס&quot;ו]] התפצלה החצר בין שני בניו, הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם ב[[וויליאמסבורג]]. חסידי סאטמר גרים גם ב[[ארץ ישראל]], בעיקר ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]] (ב&quot;שיכון סאטמר&quot; בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).<br /> <br /> ==קשריהם עם חסידות חב&quot;ד==<br /> רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי&quot;ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין ה[[ציונים]]. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י&quot;ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב&quot;ד און ליין]}}.<br /> <br /> המשורר ר' צבי יאיר שטיינמץ שהיה ידידו של רבי משה מאז ילדותו, היה נפגש עם רבי משה בשנות הלמ&quot;ד המאוחרות (עוד בחיי רבי יואל מסאטמר) ונהג לכתוב לרבי לאחר מכן על הפגישות.<br /> <br /> במכתב משנת תשל&quot;ז מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: &quot;בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ&quot;ק אד&quot;ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה... ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ&quot;ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ&quot;ק אד&quot;ש בענייני חיזוק היהדות... אמר כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ&quot;ק אם היה הדבר אפשר לו&quot;. <br /> <br /> בשולי מכתב משנת תשמ&quot;ב הוא מציין שוב: &quot;גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, כי הוא מחסידי כ&quot;ק אד&quot;ש ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש&quot; (מתוך: התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה).<br /> <br /> בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין [[חסידות חב&quot;ד]] וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל&quot;ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר את חב&quot;ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}} ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו ל[[אוהל הרבי הריי&quot;צ]] והביאו לשם פגר של 'דבר אחר'. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאוהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}.<br /> <br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] הרב [[אברהם מענדל וכטר]] - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב&quot;ד והשפיע גם על אחרים לעשות כמוהו- הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]], לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]], נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות [[חג הגאולה י&quot;ב תמוז]] באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - שאפילו היהודים ש&quot;שנו ופירשו&quot; שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי&quot;צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&amp;st=&amp;pgnum=48&amp;hilite= התוועדויות תשמ&quot;ג, ד, ע' 1752].}}.<br /> <br /> בעקבות אירועים אלו, הורו רבני חב&quot;ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, וכן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא &quot;ביישנים רחמנים וגומלי חסדים&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]], בעקבות דברי זלזול ו[[ליצנות]] שנכתבו ב[[עיתון]] &quot;[[דער איד]]&quot; שבהוצאת סאטמר כנגד לימוד [[הרמב&quot;ם היומי]], [[מים אחרונים]] ונצחיות [[תורת החסידות]] ו[[הפצת המעיינות|הפצתה]], הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום [[ביטול תורה]], [[ליצנות|מושב לצים]] וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות{{הערה|1={{ציטוטון|בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים &quot;[[ליצנות]]&quot; מלימוד [[הרמב&quot;ם]] וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – &quot;לא מהם ולא מהמונם&quot;!<br /> <br /> ומה שמדובר אודותם – אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחשבם: &quot;למה עשה ה' ככה&quot; שיכתבו דברים כאלה על ידי יהודי עטור ב[[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]]?!{{ש}}<br /> כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי [[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]] – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים!<br /> <br /> ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם – &quot;לא מהם ולא מהמונם&quot;, ופשיטא שלא יקראו ה&quot;עיתונים&quot; שלהם , שכן נוסף על ה&quot;[[ביטול תורה]]&quot; שבדבר, יש בזה איסור גמור: &quot;ובמושב לצים לא ישב&quot;!<br /> <br /> ו&quot;מצוה&quot; גוררת &quot;מצוה&quot; - מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום לחלישות באמונה ב[[תורת החסידות]], בין אם זו ה&quot;סיסמא&quot; ש&quot;נשתכחה תורת [[הבעל שם טוב]]&quot; או הטענה ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב את דבריו עבור &quot;[[אנ&quot;ש|אנשי שלומנו]]&quot; בלבד – דברים שהם '''שקר גמור!'''...<br /> <br /> ואף על פי כן בא אותו '''&quot;מחוצף&quot;''' וכותב ומדפיס '''דברי שקר!'''<br /> <br /> ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – &quot;מגלין רבו עימו&quot; – למקום הליצנות!<br /> <br /> ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב&quot;עיתונים&quot; שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&amp;st=&amp;pgnum=210 תשמ&quot;ה חלק ד' עמוד 2227 והילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&amp;st=&amp;pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו&quot;יבוא בעל הכרם ויטול את כרמו&quot;.<br /> <br /> כיום התמעטו החיכוכים בין חב&quot;ד וסטמר והאדמו&quot;רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב&quot;ד{{הערה|1=ראו גם [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב&quot;ד אצל אדמו&quot;רי סאטמר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55866 משלחת חב&quot;דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> בחודש [[אדר]] [[תש&quot;ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]] ומרבני בית דין רבני חב&quot;ד, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון י&quot;ח אדר תש&quot;ע.}}<br /> <br /> ==רבי אהרן טייטלבוים==<br /> [[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם שלוחים של הרבי]]<br /> רבי '''אהרן טייטלבוים''' הוא האדמו&quot;ר מסאטמר-קריית יואל ומכהן גם כרבה ו[[ראש ישיבה|כראש]] [[ישיבה|ישיבות]] סאטמר שבה.<br /> <br /> רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו&quot;רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס&quot;ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו&quot;ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו&quot;ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס&quot;ט]], בעקבות [[הפיגוע בבית חב&quot;ד מומבאי]], דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב&quot;ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42890 האדמו&quot;ר מסאטמר: &quot;בית חב&quot;ד הוא מקום קדוש&quot;] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב&quot;ד בעולם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו&quot;ר מפאפא בבית חב&quot;ד בפלאם ספרינגרס]. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב&quot;ד במרילנד] וכן ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;ע]] נפטרה אמו של האדמו&quot;ר, אשת אביו האדמו&quot;ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב&quot;ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר ה[[בד&quot;צ בקראון הייטס]], הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] יחד עם שלוחים ועסקנים חב&quot;דים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55866 חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> כששמע במהלך ראיון כי המראיין{{הערה|בראיון לר' [[אריה ארליך]], בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254}} מקורב ל[[ליובאוויטש]] אמר:&quot;אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, [[ספר הצאצאים|צאצא]] ל[[אדמו&quot;ר הזקן]])&quot;<br /> <br /> ==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==<br /> [[קובץ:גרונר אצל סאטמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[לייבל גרונר]] (עומד מימין) בניחום אבלים אצל האדמו&quot;ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר]]<br /> <br /> רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, מאדמו&quot;רי סאטמר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים [[תשכ&quot;ד]] ו[[תשכ&quot;ה]]. גבאו של האדמו&quot;ר העיד כי רבו עוסק בקביעות בספרי חב&quot;ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]].<br /> <br /> ב[[חודש סיון]] שנת [[תשס&quot;ט]] ביקר ב[[עיירה]] ווטרבורי בקונטיקט, שם נפגש עם השליח במקום, הרב יוסי אייזנבך שאף העניק לאדמו&quot;ר [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הזקן)|ספר מאמרים מהאדמו&quot;ר הזקן]] וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו&quot;ר מסאטמר דור אחרי דור עד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46612 חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;ע]] נפטרה אמו של האדמו&quot;ר, אשת אביו האדמו&quot;ר רבי [[משה טייטלבוים]]. משלחת חבדי&quot;ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב&quot;ד הגיעה לנחמו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55840 חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> לאחרונה ביקש שיביאו לו בשביל חג הפסח יין שמיוצר על ידי חסידי ליובאוויטש דוקא {{דרוש מקור}}<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59372 האדמו&quot;ר מסאטמר מדבר על אדמו&quot;ר הזקן]{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56092 האדמו&quot;ר מסאטמר ביקר את הרב החב&quot;די]{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=24543 האדמו&quot;ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45166 האדמו&quot;ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו&quot;ר הזקן]{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55681 האדמו&quot;ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין]{{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%95/ האדמו&quot;ר ר' [[אהרן טייטלבוים|אהרן מסאטמר]] מתפעל מהתמימים ב[[פוסטוויל אייווה]]].<br /> *[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-317/ האדמו&quot;ר ר' [[אהרן טייטלבוים|אהרן מסאטמר]] עורך '[[מבצעים]]' בבית חב&quot;ד בפאלם ספרינג]{{אינפו}}<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/322933771710.html המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש]{{בית משיח}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[יואל טייטלבוים]]<br /> *[[מונרו]]<br /> *[[ויליאמסבורג]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> {{סדרה|הקודם=-האדמו&quot;ר רבי [[משה טייטלבוים]] מסאטמר|רשימה=אדמו&quot;רי [[סאטמר]]|שנה=?|הבא=-}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי סאטמר|*]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8&diff=543764 2022-05-30T22:42:57Z

<p>37.60.47.118: /* קשריהם עם חסידות חב&quot;ד */מידע מגליון התקשרות</p> <hr /> <div>[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]<br /> [[קובץ:כפר חב&quot;ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[שבועון כפר חב&quot;ד]] (גיליון 110) בו מדווח על הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ&quot;ג]])]]<br /> <br /> '''חסידות סאטמר''' היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-הברית להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שב[[רומניה]]. מייסדה היה הרב [[יואל טייטלבוים]] ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב [[משה טייטלבוים]], ששימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס&quot;ו]] התפצלה החצר בין שני בניו, הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם ב[[וויליאמסבורג]]. חסידי סאטמר גרים גם ב[[ארץ ישראל]], בעיקר ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]] (ב&quot;שיכון סאטמר&quot; בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות).<br /> <br /> ==קשריהם עם חסידות חב&quot;ד==<br /> רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי&quot;ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין ה[[ציונים]]. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י&quot;ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב&quot;ד און ליין]}}.<br /> המשורר ר' צבי יאיר שטיינמץ שהיה ידידו של רבי משה מאז ילדותו, היה נפגש עם רבי משה בשנות הלמ&quot;ד המאוחרות (עוד בחיי רבי יואל מסאטמר) ונהג לכתוב לרבי לאחר מכן על הפגישות.<br /> <br /> במכתב משנת תשל&quot;ז מספר ר'צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: &quot;בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ&quot;ק אד&quot;ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה... ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ&quot;ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ&quot;ק אד&quot;ש בענייני חיזוק היהדות... אמר כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ&quot;ק אם היה הדבר אפשר לו&quot;. <br /> <br /> בשולי מכתב משנת תשמ&quot;ב הוא מציין שוב: &quot;גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, כי הוא מחסידי כ&quot;ק אד&quot;ש ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש&quot; (מתוך: התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה).<br /> <br /> בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין [[חסידות חב&quot;ד]] וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל&quot;ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר את חב&quot;ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}} ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו ל[[אוהל הרבי הריי&quot;צ]] והביאו לשם פגר של 'דבר אחר'. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאוהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}.<br /> <br /> בקיץ [[תשמ&quot;ג]] הרב [[אברהם מענדל וכטר]] - חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב&quot;ד והשפיע גם על אחרים לעשות כמוהו- הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]], לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]], נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות [[חג הגאולה י&quot;ב תמוז]] באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - שאפילו היהודים ש&quot;שנו ופירשו&quot; שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי&quot;צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&amp;st=&amp;pgnum=48&amp;hilite= התוועדויות תשמ&quot;ג, ד, ע' 1752].}}.<br /> <br /> בעקבות אירועים אלו, הורו רבני חב&quot;ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, וכן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא &quot;ביישנים רחמנים וגומלי חסדים&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]], בעקבות דברי זלזול ו[[ליצנות]] שנכתבו ב[[עיתון]] &quot;[[דער איד]]&quot; שבהוצאת סאטמר כנגד לימוד [[הרמב&quot;ם היומי]], [[מים אחרונים]] ונצחיות [[תורת החסידות]] ו[[הפצת המעיינות|הפצתה]], הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום [[ביטול תורה]], [[ליצנות|מושב לצים]] וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות{{הערה|1={{ציטוטון|בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים &quot;[[ליצנות]]&quot; מלימוד [[הרמב&quot;ם]] וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – &quot;לא מהם ולא מהמונם&quot;!<br /> <br /> ומה שמדובר אודותם – אין זה אלא מפני שבעוונותינו הרבים ישנם יהודים תמימים שמתפעלים ומתבלבלים מדבריהם, בחשבם: &quot;למה עשה ה' ככה&quot; שיכתבו דברים כאלה על ידי יהודי עטור ב[[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]]?!{{ש}}<br /> כנראה שכחו שאותם יהודים עטורי [[זקן]] ו[[פיאות הראש|פאות]] – גזזו את זקנו ופאותיו של יהודים אחרים!<br /> <br /> ולכן, לא יהיה לאף אחד עסק עמהם – &quot;לא מהם ולא מהמונם&quot;, ופשיטא שלא יקראו ה&quot;עיתונים&quot; שלהם , שכן נוסף על ה&quot;[[ביטול תורה]]&quot; שבדבר, יש בזה איסור גמור: &quot;ובמושב לצים לא ישב&quot;!<br /> <br /> ו&quot;מצוה&quot; גוררת &quot;מצוה&quot; - מדברי ליצנות לדברים שעלולים לגרום לחלישות באמונה ב[[תורת החסידות]], בין אם זו ה&quot;סיסמא&quot; ש&quot;נשתכחה תורת [[הבעל שם טוב]]&quot; או הטענה ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] כתב את דבריו עבור &quot;[[אנ&quot;ש|אנשי שלומנו]]&quot; בלבד – דברים שהם '''שקר גמור!'''...<br /> <br /> ואף על פי כן בא אותו '''&quot;מחוצף&quot;''' וכותב ומדפיס '''דברי שקר!'''<br /> <br /> ולא עוד, אלא שמנסה לתלות עצמו באילן גדול, בה בשעה שאין כל יסוד לכך, ואדרבה, על ידי זה מושך את רבו למקום שבו הוא נמצא – &quot;מגלין רבו עימו&quot; – למקום הליצנות!<br /> <br /> ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב&quot;עיתונים&quot; שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&amp;st=&amp;pgnum=210 תשמ&quot;ה חלק ד' עמוד 2227 והילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&amp;st=&amp;pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו&quot;יבוא בעל הכרם ויטול את כרמו&quot;.<br /> <br /> כיום התמעטו החיכוכים בין חב&quot;ד וסטמר והאדמו&quot;רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב&quot;ד{{הערה|1=ראו גם [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב&quot;ד אצל אדמו&quot;רי סאטמר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55866 משלחת חב&quot;דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> בחודש [[אדר]] [[תש&quot;ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]] ומרבני בית דין רבני חב&quot;ד, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.{{הערה|1=בראיון ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון י&quot;ח אדר תש&quot;ע.}}<br /> <br /> ==רבי אהרן טייטלבוים==<br /> [[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפגישה עם שלוחים של הרבי]]<br /> רבי '''אהרן טייטלבוים''' הוא האדמו&quot;ר מסאטמר-קריית יואל ומכהן גם כרבה ו[[ראש ישיבה|כראש]] [[ישיבה|ישיבות]] סאטמר שבה.<br /> <br /> רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו&quot;רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס&quot;ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו&quot;ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו&quot;ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס&quot;ט]], בעקבות [[הפיגוע בבית חב&quot;ד מומבאי]], דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב&quot;ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42890 האדמו&quot;ר מסאטמר: &quot;בית חב&quot;ד הוא מקום קדוש&quot;] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב&quot;ד בעולם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו&quot;ר מפאפא בבית חב&quot;ד בפלאם ספרינגרס]. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב&quot;ד במרילנד] וכן ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;ע]] נפטרה אמו של האדמו&quot;ר, אשת אביו האדמו&quot;ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב&quot;ד באו לנחמו. המשלחת הייתה בראשות המרא דאתרא וחבר ה[[בד&quot;צ בקראון הייטס]], הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של [[הרבי]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] יחד עם שלוחים ועסקנים חב&quot;דים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55866 חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> כששמע במהלך ראיון כי המראיין{{הערה|בראיון לר' [[אריה ארליך]], בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254}} מקורב ל[[ליובאוויטש]] אמר:&quot;אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, [[ספר הצאצאים|צאצא]] ל[[אדמו&quot;ר הזקן]])&quot;<br /> <br /> ==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==<br /> [[קובץ:גרונר אצל סאטמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[לייבל גרונר]] (עומד מימין) בניחום אבלים אצל האדמו&quot;ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר]]<br /> <br /> רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, מאדמו&quot;רי סאטמר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים [[תשכ&quot;ד]] ו[[תשכ&quot;ה]]. גבאו של האדמו&quot;ר העיד כי רבו עוסק בקביעות בספרי חב&quot;ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]].<br /> <br /> ב[[חודש סיון]] שנת [[תשס&quot;ט]] ביקר ב[[עיירה]] ווטרבורי בקונטיקט, שם נפגש עם השליח במקום, הרב יוסי אייזנבך שאף העניק לאדמו&quot;ר [[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הזקן)|ספר מאמרים מהאדמו&quot;ר הזקן]] וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו&quot;ר מסאטמר דור אחרי דור עד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46612 חב&quot;ד אינפו]}}.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש&quot;ע]] נפטרה אמו של האדמו&quot;ר, אשת אביו האדמו&quot;ר רבי [[משה טייטלבוים]]. משלחת חבדי&quot;ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרבי ומספר מעסקני חב&quot;ד הגיעה לנחמו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55840 חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> לאחרונה ביקש שיביאו לו בשביל חג הפסח יין שמיוצר על ידי חסידי ליובאוויטש דוקא {{דרוש מקור}}<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59372 האדמו&quot;ר מסאטמר מדבר על אדמו&quot;ר הזקן]{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56092 האדמו&quot;ר מסאטמר ביקר את הרב החב&quot;די]{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=24543 האדמו&quot;ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45166 האדמו&quot;ר מסאטמר בספר הצאצאים של האדמו&quot;ר הזקן]{{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55681 האדמו&quot;ר מסאטמר במכתב עידוד לרובאשקין]{{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%95/ האדמו&quot;ר ר' [[אהרן טייטלבוים|אהרן מסאטמר]] מתפעל מהתמימים ב[[פוסטוויל אייווה]]].<br /> *[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-317/ האדמו&quot;ר ר' [[אהרן טייטלבוים|אהרן מסאטמר]] עורך '[[מבצעים]]' בבית חב&quot;ד בפאלם ספרינג]{{אינפו}}<br /> *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/322933771710.html המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש]{{בית משיח}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[יואל טייטלבוים]]<br /> *[[מונרו]]<br /> *[[ויליאמסבורג]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> {{סדרה|הקודם=-האדמו&quot;ר רבי [[משה טייטלבוים]] מסאטמר|רשימה=אדמו&quot;רי [[סאטמר]]|שנה=?|הבא=-}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי סאטמר|*]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=543757 2022-05-30T22:04:40Z

<p>37.60.47.118: /* תולדות חיים */תיקון</p> <hr /> <div>הרב '''שמואל חיים קובלקין''' ([[תר&quot;נ]] – [[ח' טבת]] [[תש&quot;ה]]) היה מיקירי קהילת חב&quot;ד בירושלים, איש חסד שהיה מסור ל[[עבודת התפילה]], ונמנה על מקושרי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב שמואל חיים קובלקין נולד בשנת [[תר&quot;נ]] בעיר [[מוגילוב]] לאביו ר' אברהם קובלקין ולאמו מרת באשע.<br /> <br /> בעודו בחור התקשר לרבותינו נשיאינו, וכאשר גויס לצבא הרוסי הקפיד ללכת עם ציציותיו בחוץ כמנהג החסידים, דבר שעורר עליו את זעם המפקד הממונה עליו, אך הוא דבק בכך בתוקף גם כאשר הועמד למשפט ובסופו של דבר קיבל אישור להמשיך בכך.<br /> <br /> בשל הקשיים השונים להקפיד על שמירת התורה ומצוות בצבא הרוסי, ערק מהצבא כעבור זמן מסויים ונכנס ליחידות אצל אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לבקש את עצתו וברכתו, והרבי הורה לו לזרוק את המדים והרובה לנהר [[עלייה לארץ ישראל|ולעלות לארץ ישראל]], ואכן הוא קיים את עצת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ועלה לארץ ישראל דרך [[מצרים]].<br /> <br /> בשנת תרע&quot;ט הגיע ל[[ארץ הקודש]], בה התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת יהודית בתו של החסיד ר' בנימין זאב (וולף) וולנער. לאחר שנולדו להם ארבעה ילדים נפטרה רעייתו. כעבור מספר חודשים נישא בשנית לאחותה, מרת יוכבד פעסל, שאף ממנה נולדו לו ארבעה ילדים.<br /> <br /> נהג למסור שיעור קבוע בין מנחה לערבית בבית הכנסת של הפרושים 'אוהל יצחק' שבשכונת בתי מחסה, והיה משלב בשיעור בין לימוד [[עין יעקב]] ולימוד ה[[תניא]].<br /> <br /> זכה להוקרה מצד גדולי [[ירושלים]], ביניהם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] שהקפיד על מי שכינה אותו בשם 'שמואל חיים' ולא אמר &quot;ר' שמואל חיים&quot;, של הרב מפודהייץ שלמד איתו מידי לילה זוהר בקביעות, ושל הראב&quot;ד הרב פנחס עפשטיין, שאיפשר לו למסור את שיעור התניא בבית הכנסת שלו, על אף שנמנה על חוגי המתנגדים.<br /> <br /> מידי ערב שבת היה מכין דוד מים חמים גדול לכל תושבי שכונת בית מחסה. בערב [[הושענא רבה]] היה מעמיד מים חמים ותקרובת עבור הנותרים ערים כל הלילה לומר את התיקון. היה טורח בכך טירחה רבה, וחוסך עבור כך מפת לחמו, בכדי להתמיד במנהגו הטוב, על אף ההקצבה הזעומה שהייתה נהוגה בארץ הקודש באותן שנים.<br /> <br /> בהיותו במיטב שנותיו חש שלא בטוב והובהל לבית הרפואה הדסה הר הצופים שם גילו הרופאים כי הוא סובל מסתימת מעיים, ולאחר שבועיים, במוצאי שבת פרשת ויגש ליל [[ח' טבת]] [[תש&quot;ה]] נלקח לבית עולמו.<br /> <br /> נטמן ב[[חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]], וככל הנראה בשל מיקום המצבה מעבר לגדר בפינת החלקה, במשך כל השנים שבית העלמין היה תחת שליטת הערבים הוא לא ניזוק כלל, והערבים לא חיללו את המצבה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אלימלך קובלקין<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל קובלקין<br /> *בתו, מרת בתיה באשע, רעיית הרה&quot;ח ר' יוסף זאב רייניץ<br /> בתו מרת יהודית שרה , רעיית ברוך צבי לורנצי <br /> *בתו, מרת מלכה חיה ברכה מלוב - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Segal-Krispin%20-%20iyar%2018%2C%205779.pdf איש החסד]''', תשורה מנישואי צאצאיו המשרטטת קווים לדמותו ומאגדת את מכתבי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אליו, ל&quot;ג בעומר ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{מיון רגיל:קובלקין, שמואל חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ה]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=542165 2022-05-22T20:29:12Z

<p>37.60.47.118: /* תולדות חייו */תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:ר'_שאול_אלתר_חבד_אינפו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שאול אלתר נואם ב[[תומכי תמימים נתניה]]]]<br /> הרב '''שאול אלתר''' (יליד [[תשי&quot;ז]]) הוא מנהיג קהילת &quot;פני מנחם&quot; ב[[חסידות גור]], ובנו של [[פנחס מנחם אלתר|האדמו&quot;ר השישי מגור]] בעל 'פני מנחם'.<br /> <br /> [[קובץ:מכתב הפני מנחם לרבי.jpg|ממוזער|200px|מכתבו של הפני מנחם להרבי, בו מבשר על חתונת ר' שאול אלתר]]<br /> == תולדות חייו ==<br /> נולד ב[[ז' תמוז]] [[תשי&quot;ז]] לאביו רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו&quot;ר השישי לשושלת גור (משנת [[תשנ&quot;ב]] עד לפטירתו ב[[תשנ&quot;ו]]).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נשא לאישה את גב' נעמי, ביתו של ר' משה רובינשטיין, מבוגרי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]. לאחר נישואיו מונה לראש ישיבת &quot;אור שמחה&quot;. בשנת [[תשנ&quot;ג]] מונה לראש ישיבת &quot;שפת אמת&quot; של חסידות [[גור]] בה שימש כראש הישיבה עד לסגירתה בשנת [[תשע&quot;ו]].<br /> <br /> חלק מחסידי גור רואים בו כמנהיגם הרוחני, בעקבות מחלוקת שהתפשטה בחסידות, פרש הרב אלתר בתחילת שנת [[תש&quot;פ]] יחד עם קבוצה מחסידיו והקים מוסדות עצמאיים מ[[חסידות גור]], בשם &quot;מוסדות פני מנחם&quot;. הרב אלתר אינו רואה עצמו כאדמו&quot;ר. באדר א' תשפ&quot;ב, בסעודת היארצייט של אביו ה&quot;פני מנחם&quot;, התבטא: &quot;אני לא רבי ואני לא קורא לעצמי רבי, ובוודאי לא רבי מגור, בשעה שיש רבי מגור שליט&quot;א. אני לא רבי&quot; (כיכר השבת, 17.02.2022).<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> בילדותו השתתף בקייטנת חב&quot;ד שב[[כפר חב&quot;ד]]. אביו ה[[פני מנחם]] שהיה בקשר אדוק עם [[הרבי]], לקראתו [[חתונה|חתונתו]] שלח אביו [[הפני מנחם]] שעמד בקשר אדוק עם הרבי, מכתב לרבי בו הוא מבשר על החתונה ומציין את מעלותיו של החתן כ[[תלמיד חכם]] בעל כשרונות גדולים שגמר את ה[[ש&quot;ס]] כמה פעמים. <br /> [[קובץ:שאול אלתר.png|ממוזער|מכתב הרבי לרב שאול אלתר לרגל הולדת בנו]]<br /> <br /> במשך שבע שנים לאחר החתונה עד שנולד לו ולרעייתו בן הזכיר לברכה אצל הרבי כמה פעמים. כשנולד הבן הודיע זאת הרב אלתר לרבי כשבמענה משגר הרבי את מכתב הברכה השגרתי ללידת הבן נושא את התאריך [[כ&quot;א אייר]] [[תשד&quot;מ]] ובשוליו בחתימת יד קדשו. תארו של הרב אלתר בראש המכתב הוא: &quot;הרה&quot;ח{{הערה|בטיוטת המכתב נכתב: &quot;הוו&quot;ח [הוותיק וחסיד] והרבי תיקן ל&quot;הרה&quot;ח&quot;}} אי&quot;א נו&quot;נ וכו' מוה' שאול שי'&quot;{{הערה|עפ&quot;י צילום המכתב נדפס ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620e303ee52e3_1645097022.pdf ראיון עימו בשבועון כפר חב&quot;ד במלאת עשרים שנה לפטירת אביו ה&quot;פני מנחם&quot;]}}. <br /> <br /> הרב שאול אלתר הצטרף לאביו הפני מנחם במהלך ביקורו אצל [[הרבי]], ואף נכנס עם אביו ל[[יחידות]]. בהזדמנות סיפר שהוא לא זוכר את דבריו של הרבי ביחידות, כיוון שהיה עסוק כל הזמן בלחקוק את דמותו של הרבי{{הערה|[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], מ[[ט' תמוז]] [[תשע&quot;ט]].}}.<br /> <br /> השתתף באירועים חב&quot;דים רבים{{הערה|[https://col.org.il/news/4305 אלפי משתתפים בחגיגת הבר/בת מצווה ברחבת הכותל] {{חב&quot;ד און ליין}}, [https://col.org.il/news/14052 מעמד סיום הרמב&quot;ם] {{חב&quot;ד און ליין}}.}}. בשנת [[תשע&quot;ז]] השתתף באירועי [[י&quot;ט כסלו]] בבנייני האומה, ונאם על החשיבות ב[[לימוד חסידות]]{{הערה|[https://col.org.il/news/101902 כעת לצפיה: נאומו של הגאון רבי שאול אלתר שליט&quot;א] {{חב&quot;ד און ליין}}.}}.<br /> <br /> הרב אלתר בקשרי ידידות עם הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] כתוצאה מכתבותיו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], לו הוא מנוי מאז התראיין אליו לפני שנים אחדות, ואף ביקרו ב[[בית רפואה]] כאשר חלה בשנת [[תש&quot;פ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/122760 הרבי נמצא איתכם - השלוחים - גם כאן] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשפ&quot;ב]] הוציא הרב [[טוביה בלוי]] מכתב בו כותב שהפילוג שביצע הרב אלתר מגור הוא בניגוד לרצון הרבי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620e303ee52e3_1645097022.pdf הרב אלתר בשיחה לשבועון כפר חב&quot;ד במלאות עשרים שנה להסתלקות אביו] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *'''[https://chabad.info/meoravut/682557 נחשף הקשר בין הגר&quot;ש אלתר מגור לחב&quot;ד]''' באתר {{אינפו}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]<br /> [[קטגוריה:חסידי גור]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלתר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ז]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=542164 2022-05-22T20:28:34Z

<p>37.60.47.118: /* תולדות חייו */תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:ר'_שאול_אלתר_חבד_אינפו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שאול אלתר נואם ב[[תומכי תמימים נתניה]]]]<br /> הרב '''שאול אלתר''' (יליד [[תשי&quot;ז]]) הוא מנהיג קהילת &quot;פני מנחם&quot; ב[[חסידות גור]], ובנו של [[פנחס מנחם אלתר|האדמו&quot;ר השישי מגור]] בעל 'פני מנחם'.<br /> <br /> [[קובץ:מכתב הפני מנחם לרבי.jpg|ממוזער|200px|מכתבו של הפני מנחם להרבי, בו מבשר על חתונת ר' שאול אלתר]]<br /> == תולדות חייו ==<br /> נולד ב[[ז' תמוז]] [[תשי&quot;ז]] לאביו רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו&quot;ר השישי לשושלת גור (משנת [[תשנ&quot;ב]] עד לפטירתו ב[[תשנ&quot;ו]]).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] נשא לאישה את גב' נעמי, ביתו של ר' משה רובינשטיין, מבוגרי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]. לאחר נישואיו מונה לראש ישיבת &quot;אור שמחה&quot;. בשנת [[תשנ&quot;ג]] מונה לראש ישיבת &quot;שפת אמת&quot; של חסידות [[גור]] בה שימש כראש הישיבה עד לסגירתה בשנת [[תשע&quot;ו]].<br /> <br /> חלק מחסידי גור רואים בו כמנהיגם הרוחני, בעקבות מחלוקת שהתפשטה בחסידות, פרש הרב אלתר בתחילת שנת [[תש&quot;פ]] יחד עם קבוצה מחסידיו והקים מוסדות עצמאיים מ[[חסידות גור]], בשם &quot;מוסדות פני מנחם&quot;. הרב אלתר אינו רואה עצמו כאדמו&quot;ר. באדר א' תשפ&quot;ב, בסעודת היארצייט של אביו ה&quot;פני מנחם&quot;, התבטא: &quot;אני לא רבי ואני לא קורא לעצמי רבי, ובוודאי לא רבי מגור, בשעה שיש רבי מגור שליט&quot;א, אני לא רבי&quot; (כיכר השבת, 17.02.2022).<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> בילדותו השתתף בקייטנת חב&quot;ד שב[[כפר חב&quot;ד]]. אביו ה[[פני מנחם]] שהיה בקשר אדוק עם [[הרבי]], לקראתו [[חתונה|חתונתו]] שלח אביו [[הפני מנחם]] שעמד בקשר אדוק עם הרבי, מכתב לרבי בו הוא מבשר על החתונה ומציין את מעלותיו של החתן כ[[תלמיד חכם]] בעל כשרונות גדולים שגמר את ה[[ש&quot;ס]] כמה פעמים. <br /> [[קובץ:שאול אלתר.png|ממוזער|מכתב הרבי לרב שאול אלתר לרגל הולדת בנו]]<br /> <br /> במשך שבע שנים לאחר החתונה עד שנולד לו ולרעייתו בן הזכיר לברכה אצל הרבי כמה פעמים. כשנולד הבן הודיע זאת הרב אלתר לרבי כשבמענה משגר הרבי את מכתב הברכה השגרתי ללידת הבן נושא את התאריך [[כ&quot;א אייר]] [[תשד&quot;מ]] ובשוליו בחתימת יד קדשו. תארו של הרב אלתר בראש המכתב הוא: &quot;הרה&quot;ח{{הערה|בטיוטת המכתב נכתב: &quot;הוו&quot;ח [הוותיק וחסיד] והרבי תיקן ל&quot;הרה&quot;ח&quot;}} אי&quot;א נו&quot;נ וכו' מוה' שאול שי'&quot;{{הערה|עפ&quot;י צילום המכתב נדפס ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620e303ee52e3_1645097022.pdf ראיון עימו בשבועון כפר חב&quot;ד במלאת עשרים שנה לפטירת אביו ה&quot;פני מנחם&quot;]}}. <br /> <br /> הרב שאול אלתר הצטרף לאביו הפני מנחם במהלך ביקורו אצל [[הרבי]], ואף נכנס עם אביו ל[[יחידות]]. בהזדמנות סיפר שהוא לא זוכר את דבריו של הרבי ביחידות, כיוון שהיה עסוק כל הזמן בלחקוק את דמותו של הרבי{{הערה|[[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], מ[[ט' תמוז]] [[תשע&quot;ט]].}}.<br /> <br /> השתתף באירועים חב&quot;דים רבים{{הערה|[https://col.org.il/news/4305 אלפי משתתפים בחגיגת הבר/בת מצווה ברחבת הכותל] {{חב&quot;ד און ליין}}, [https://col.org.il/news/14052 מעמד סיום הרמב&quot;ם] {{חב&quot;ד און ליין}}.}}. בשנת [[תשע&quot;ז]] השתתף באירועי [[י&quot;ט כסלו]] בבנייני האומה, ונאם על החשיבות ב[[לימוד חסידות]]{{הערה|[https://col.org.il/news/101902 כעת לצפיה: נאומו של הגאון רבי שאול אלתר שליט&quot;א] {{חב&quot;ד און ליין}}.}}.<br /> <br /> הרב אלתר בקשרי ידידות עם הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] כתוצאה מכתבותיו ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], לו הוא מנוי מאז התראיין אליו לפני שנים אחדות, ואף ביקרו ב[[בית רפואה]] כאשר חלה בשנת [[תש&quot;פ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/122760 הרבי נמצא איתכם - השלוחים - גם כאן] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשפ&quot;ב]] הוציא הרב [[טוביה בלוי]] מכתב בו כותב שהפילוג שביצע הרב אלתר מגור הוא בניגוד לרצון הרבי.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620e303ee52e3_1645097022.pdf הרב אלתר בשיחה לשבועון כפר חב&quot;ד במלאות עשרים שנה להסתלקות אביו] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *'''[https://chabad.info/meoravut/682557 נחשף הקשר בין הגר&quot;ש אלתר מגור לחב&quot;ד]''' באתר {{אינפו}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות]]<br /> [[קטגוריה:חסידי גור]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלתר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ז]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%96%27%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=541981 2022-05-21T22:20:43Z

<p>37.60.47.118: /* תולדות החסידות */תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:צמח צדיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|איור המיוחס ל'צמח צדיק' מויז'ניץ]]<br /> '''שושלת ויז'ניץ''' היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב.<br /> <br /> ==תולדות החסידות==<br /> [[קובץ:ויזניץ 3.JPG|שמאל|ממוזער|200px|ה&quot;אהבת ישראל&quot; מויז'ניץ (במרכז)]]<br /> האדמו&quot;ר הראשון בשושלת קוסוב-ויז'ניץ הוא רבי מנחם מנדל מקוסוב, כונה בעל ה&quot;אהבת שלום&quot; והיה בנו של תלמיד ה[[בעש&quot;ט]] ר' יעקב קאפיל{{הערה|המכונה השויתי'ניק, על הזכרתו את הפסוק &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; בכל עת ובכל זמן}}. ה&quot;אהבת שלום&quot; היה תלמידם של רבי משה לייב מסאסוב, רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, ורבי צבי הירש המגיד מנדבורנא בעל 'צמח ד' לצבי'. אחרי פטירת רבי מנחם מנדל מקוסוב בשנת [[תקפ&quot;ו]] כיהן כאדמו&quot;ר רבי חיים מקוסוב ה&quot;תורת חיים&quot;, ולאחר פטירתו בשנת [[תרי&quot;ד]] כיהן בנו רבי מנחם מנדל מויז'ניץ שהיה חתנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הוא הקים את חסידות ויז'ניץ אחרי מות אביו, וכיהן כאדמו&quot;רה עד שנת [[תרמ&quot;ה]].<br /> <br /> אחרי רבי מנחם מנדל התמנה לאדמו&quot;ר בנו רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל '''האמרי ברוך''' . לרבי ברוך היו אחד-עשר בנים, שרובם כיהנו באדמו&quot;רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה: אוטיניה, הורודונקה, שאץ, טשרנוביץ ואחרות. אחרי רבי ברוך מויז'ניץ ([[תרנ&quot;ג]]) ירש את הכהונה רבי ישראל הגר- נפטר ב[[תרצ&quot;ו]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נדד עם חסידיו מויז'ניץ לעיר אורדאה (גרוסוורדיין) ושם הנהיג את חצרו. רבי ישראל נודע בכינויו ה'אהבת ישראל'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35598 ה'אהבת ישראל']}} מויז'ניץ, על שם ספרו.<br /> <br /> רבי ישראל, בעל ה&quot;אהבת ישראל&quot;, הותיר אחריו חמשה בנים:<br /> <br /> * בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה&quot;שארית מנחם&quot;, התיישב בוישווה ונהג בה באדמו&quot;רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש&quot;א]]. בשנת [[תש&quot;ס]] הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו&quot;ר מינו את נכדו של האדמו&quot;ר השארית מנחם.<br /> <br /> * רבי חיים מאיר, ה&quot;אמרי חיים&quot;, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב בבלגיה, ובשנת [[תש&quot;ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת שיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו&quot;ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בשיכון.<br /> מסופר כי בהיות רבי חיים מאיר בארה&quot;ב, נסע ברכבת לטורונטו שבקנדה, נסיעה ארוכה של שעות רבות, והחזיק בשקית טליתו את ספר התניא, ובמשך רוב זמן הנסיעה הגה בספר התניא. (מאיר החיים, מאת ר' אליהו נתן רוט, בני ברק תשנ&quot;ב, חלק ב, עמ' כד).<br /> <br /> ידידות אמיצה הייתה בין ה&quot;אמרי חיים&quot; לבין הרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק. פעם סיפר רבי חיים מאיר לרב לנדא: &quot;בהיותי ברוסיא אצל חותני הקדוש מרחמסטריווקא, ניצלתי את ההזדמנות וביקרתי אז בהרבה חצרות קודש, גם לרבות אצל הרבי הרש&quot;ב מליובאוויטש, ומשם לקחתי את התנועה החב&quot;דית והלבשתיה על 'רברבין' שבזמר &quot;י-ה ריבון&quot;. (לפני ולפנים, מאת ר' מנחם אליעזר מוזס, מהדורת תשפ&quot;ב, עמ' תלב. ועיי&quot;ש גם בעמ' תלא). <br /> <br /> כמו כן, בביקורו בקרלסבד (עיר מעיינות המרפא שבצ'כיה), עם אביו ה&quot;אהבת ישראל&quot; מויזניץ שנסע לשם לצרכי רפואתו, זכה רבי חיים מאיר לראות את הרבי הרש&quot;ב ואת הרבי הריי&quot;צ שביקרו שם באותה עת. <br /> כשביקר רבי חיים מאיר בארה&quot;ב בשנת תש&quot;י, רצה לבקר את הרבי הריי&quot;צ בביתו שב-770, אך הדבר לא התאפשר בגלל מצב הבריאות של הרבי. כעבור זמן קצר, הסתלק הרבי הריי&quot;צ, ורבי חיים מאיר השתתף בלווייתו. (מאיר החיים, חלק ב, עמ' תכו). <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי [[הרבי]], כאות תודה לה' על הניסים הגלויים ב[[מלחמת ששת הימים]] בו נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|כדי לנצל שעת כושר ועת הרצון, שכמוהו לא היה זה עידן ועידנים, פנה כבוד קדושת אדמו&quot;ר הגאון והקדוש מליובאוויטש שליט&quot;א, בקריאה נרגשת להחלץ למערכה גדולה ולהשפיע על אחינו בני ישראל בכל מקומות פזוריהם, להגשים את הרהורי התשובה בקיו מצוות מעשיות, ובמסגרת זו הכריז על '''מבצע עולמי להנחת תפילין''' הנערך ב&quot;ה בהצלחה גדולה על ידי מאות עסקנים יראי ד' ורבים נתקרבו כבר על ידי זה לחיי תורה ומצוות.. הרינו בזה להצטרף לקריאתו הגדולה של כבוד קדושת האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, ואנו פונים בזה לכל החרדים לדבר ה' להחלץ למסע הסברה ולהצטרף למבצעים האמורים}}{{הערה|1= [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 129.}} נפטר ב[[תשל&quot;ב]]. על כך אמר [[הרבי]] שבכך שויז'ניץ נמצאת ב[[בני ברק]], ממשיכה ומחדירה ענין ה[[שמחה]] בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של [[עצבות]] כו'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/10/119.htm תורת מנחם תשי&quot;ד]}}.<br /> אחר פטירתו מונה לממלא מקומו בנו האדמו&quot;ר רבי [[משה יהושע הגר]] שהמשיך להנהיג את החסידות משיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] לצד אחיו רבי מרדכי הגר שהנהיג חצר מקבילה במונסי (מכונה 'ויזניץ' מונסי).<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] הופיע ב[[סיום הרמב&quot;ם]] הרב יחיאל מיכל דסקל, ראש ישיבת 'צמח-צדיק' דויז'ניץ ושלוחו של האדמו&quot;ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, הזכיר את השיחה בה מבאר [[הרבי]] את העובדה שב[[שמחת תורה]] רוקדים עם התורה במקום ללמוד בה, זאת בכדי להדגיש שהתורה שייכת לכולם וגם מי ששכלו קטן בלימוד התורה, יכול לרקוד בשווה עם הגדול שבגדולים. וזה ענינו של הרבי, המשיך הרב דסקל - שדאג בהשוואה אחת לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=148 בסיום הרמב&quot;ם]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הופיע במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] הרב יעקב זיידה שלוחו של האדמו&quot;ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, ודיין חסידי ויז'ניץ ב[[וויליאמסבורג]], עמד על מה שכתוב &quot;אתם נצבים היום כולכם&quot; שבזכות לימוד [[הרמב&quot;ם]] וסיום הרמב&quot;ם אנחנו עומדים ונצבים וזוכים בדין לכתיבה וחתימה טובה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2302 בית משיח 527]}}.<br /> <br /> * חתנו רבי נפתלי חיים אדלר מדזיקוב בא לרבי כשהוא יושב על כסא הגלגלים. הרבי בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב.<br /> <br /> * רבי אליעזר מויז'ניץ, ה'דמשק אליעזר'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35372 'הדמשק אליעזר']}}. רבי אליעזר עלה לארץ ב[[תש&quot;ד]] והקים בה את ישיבת ויז'ניץ ב[[תל אביב]]. התלקטו סביבו חסידים רבים, לאחר פטירתו ([[תש&quot;ו]]) עברו חסידיו לאחיו רבי חיים מאיר שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] כמה חודשים לאחר מכן.<br /> <br /> * רבי ברוך בעל ה&quot;מקור ברוך&quot;, נהג באדמו&quot;רות בעיר רבנותו [[סירט]] ברומניה מפטירת אביו עד השואה. עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[תש&quot;ז]] (1947) והתיישב ב[[חיפה]], שם יזם והקים בעמל רב שיכון חסידי - ויז'ניץ, באמרו עליה שהיא &quot;המזוזה של חיפה&quot;. נפטר ב[[תשכ&quot;ד]] (1964).<br /> <br /> :את מקומו ירש בנו רבי אליעזר הגר ([[תרפ&quot;ה]]-[[תשע&quot;ה]]). בח&quot;י אלול תשל&quot;ה יצא ב&quot;קריאה קודשה&quot; (יחד עם גדולי תורה וחסידות נוספים) לעידוד [[מבצע נש&quot;ק]] בה נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|הגיעה אלינו קריאתו הקדושה של האי גברא קדישא, מדברנא דאומתיה ולוחם מלחמות השי&quot;ת, כבוד קדושת אדמו&quot;ר מרן הגאון הקדוש מליובאוויטש שליט&quot;א - להרבות באורה של מצוה, הדלקת נרות ברב שבת קודש ויום טוב גם על ידי בנות ישראל שלפני הנישואין ואף על ידי הילדות שמגיל החינוך, לחנכן למצוותן ולקדושת בית ישראל, כדי להאיר חשכת הגלות ולהמשיך אור קדושה בעולם. ודבר בעתו מה טוב שיתקבל הדבר בקרב כל בנות ישראל לפעול על כל נשי ובנות ישראל לעשות כן להדליק ולברך כנ&quot;ל}}. בט&quot;ז [[חשוון]] [[תנש&quot;א]] בעת מעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר אחד מחסידיו וסיפר שזה עתה שהה במחיצת האדמו&quot;ר, בתגובה בירך הרבי את האדמו&quot;ר באומרו {{ציטוטון|שיהיה בשורות טובות ויאריך ימים}}. הלה העניק לרבי ספר מתורת האדמו&quot;ר והרבי קיבלו בתודה באומרו {{ציטוטון|ישר כח גדול}}. אותו אחד שח באוזני הרבי אודות ההרחבה של בית המדרש של החסידות הנמצאת בעיצומה וביקש את ברכתו הק' לכך, הרבי העניק דולר מיוחד באומרו {{ציטוטון|בטח יש שם [[קופת צדקה]], אז תכניסו דולר זה לצדקה שם, וזה יוסיף ברכה בכל הענינים}}.<br /> <br /> * רבי שמואל אבא - למדן ותלמיד חכם, ואהב מאוד את ניגוני ונוסח ויז'ניץ אותם נהג לפזם תמיד. היה ידוע חולי, ונפטר עוד בחיי אביו.<br /> <br /> למעשה נמשכה שושלת ויז'ניץ בישראל על ידי שני בניו רבי חיים מאיר מויז'ניץ, ורבי ברוך הגר, שכונה בעל ה&quot;מקור ברוך&quot;, הקים את חצרו ב[[חיפה]] והיה חבר במועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]].<br /> <br /> אחר פטירת ה'אמרי חיים' מונו לממלאי מקומו בניו האדמו&quot;ר רבי משה יהושע הגר בשיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] והאדמו&quot;ר רבי מרדכי הגר במונסי.<br /> <br /> ==חסידות ויז'ניץ כיום==<br /> <br /> לאחר פטירת רבי משה יהושע (ב[[כ' באדר]] [[תשע&quot;ב]]) מונו לממלא מקומו בניו, רבי [[ישראל הגר]] (בשיכון ויז'ניץ בבני ברק. חצרו מכונה 'חסידות ויז'ניץ') ורבי [[מנחם מענדל הגר]] (במרכז בני ברק. חצרו מכונה 'ויז'ניץ מרכז'). <br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי מרדכי בכ&quot;ט אדר תשע&quot;ח מונו שבעת בניו ונכדו הגדול לאדמו&quot;רים בארצות הברית וישראל.<br /> <br /> [[סערט ויז'ניץ]] - לאחר פטירת ה'חכמת אליעזר' מונה לממלא מקומו בנו רבי [[יעקב הגר]] והוא האדמו&quot;ר הנוכחי מסרט ויז'ניץ המשמש גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כמו כן הוכתר לאדמו&quot;ר בבית שמש חתנו רבי נפתלי ראובן קורנרייך כאדמו&quot;ר וקהילתו נקראת חסידות 'קוסוב ויז'ניץ'.<br /> <br /> == דרך החסידות ==<br /> מיסודות החסידות: דביקות בצדיקים, [[שמחה]], ו[[שבת קודש]].<br /> בין הענינים המודגשים ביותר בויז'ניץ הוא גם הענין של [[אהבת ישראל]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&amp;search=ויז'ניץ תורת מנחם תשי&quot;ד]}}.<br /> <br /> [[קובץ:משה יהושע הגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האדמו&quot;ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67568 משלחת רבני חב&quot;ד בניחומים בויז'ניץ] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51967 רבי אליעזר מסערעט ויז'ניץ בביקור בטנק חבד&quot;י]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 רבי נפתלי חיים מדזיקוב בביקור אצל הרבי 2:13]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35607&amp;pgnum=34 פטירתו של רבי נפתלי חיים מדזיקוב]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%96%27%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=541979 2022-05-21T22:17:55Z

<p>37.60.47.118: /* תולדות החסידות */מידע</p> <hr /> <div>[[קובץ:צמח צדיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|איור המיוחס ל'צמח צדיק' מויז'ניץ]]<br /> '''שושלת ויז'ניץ''' היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב.<br /> <br /> ==תולדות החסידות==<br /> [[קובץ:ויזניץ 3.JPG|שמאל|ממוזער|200px|ה&quot;אהבת ישראל&quot; מויז'ניץ (במרכז)]]<br /> האדמו&quot;ר הראשון בשושלת קוסוב-ויז'ניץ הוא רבי מנחם מנדל מקוסוב, כונה בעל ה&quot;אהבת שלום&quot; והיה בנו של תלמיד ה[[בעש&quot;ט]] ר' יעקב קאפיל{{הערה|המכונה השויתי'ניק, על הזכרתו את הפסוק &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; בכל עת ובכל זמן}}. ה&quot;אהבת שלום&quot; היה תלמידם של רבי משה לייב מסאסוב, רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, ורבי צבי הירש המגיד מנדבורנא בעל 'צמח ד' לצבי'. אחרי פטירת רבי מנחם מנדל מקוסוב בשנת [[תקפ&quot;ו]] כיהן כאדמו&quot;ר רבי חיים מקוסוב ה&quot;תורת חיים&quot;, ולאחר פטירתו בשנת [[תרי&quot;ד]] כיהן בנו רבי מנחם מנדל מויז'ניץ שהיה חתנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הוא הקים את חסידות ויז'ניץ אחרי מות אביו, וכיהן כאדמו&quot;רה עד שנת [[תרמ&quot;ה]].<br /> <br /> אחרי רבי מנחם מנדל התמנה לאדמו&quot;ר בנו רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל '''האמרי ברוך''' . לרבי ברוך היו אחד-עשר בנים, שרובם כיהנו באדמו&quot;רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה: אוטיניה, הורודונקה, שאץ, טשרנוביץ ואחרות. אחרי רבי ברוך מויז'ניץ ([[תרנ&quot;ג]]) ירש את הכהונה רבי ישראל הגר- נפטר ב[[תרצ&quot;ו]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נדד עם חסידיו מויז'ניץ לעיר אורדאה (גרוסוורדיין) ושם הנהיג את חצרו. רבי ישראל נודע בכינויו ה'אהבת ישראל'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35598 ה'אהבת ישראל']}} מויז'ניץ, על שם ספרו.<br /> <br /> רבי ישראל, בעל ה&quot;אהבת ישראל&quot;, הותיר אחריו חמשה בנים:<br /> <br /> * בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה&quot;שארית מנחם&quot;, התיישב בוישווה ונהג בה באדמו&quot;רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש&quot;א]]. בשנת [[תש&quot;ס]] הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו&quot;ר מינו את נכדו של האדמו&quot;ר השארית מנחם.<br /> <br /> * רבי חיים מאיר, ה&quot;אמרי חיים&quot;, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב בבלגיה, ובשנת [[תש&quot;ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת שיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו&quot;ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בשיכון.<br /> מסופר כי בהיות רבי חיים מאיר בארה&quot;ב, נסע ברכבת לטורונטו שבקנדה, נסיעה ארוכה של שעות רבות, והחזיק בשקית טליתו את ספר התניא, ובמשך רוב זמן הנסיעה הגה בספר התניא. (מאיר החיים, מאת ר' אליהו נתן רוט, בני ברק תשנ&quot;ב, חלק ב, עמ' כד).<br /> <br /> ידידות אמיצה הייתה בינו לבין הרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק. פעם סיפר רבי חיים מאיר לרב לנדא: &quot;בהיותי ברוסיא אצל חותני הקדוש מרחמסטריווקא, ניצלתי את ההזדמנות וביקרתי אז בהרבה חצרות קודש, גם לרבות אצל הרבי הרש&quot;ב מליובאוויטש, ומשם לקחתי את התנועה החב&quot;דית והלבשתיה על 'רברבין' שבזמר &quot;י-ה ריבון&quot;. (לפני ולפנים, מאת ר' מנחם אליעזר מוזס, מהדורת תשפ&quot;ב, עמ' תלב. ועיי&quot;ש גם בעמ' תלא). <br /> <br /> כמו כן, בביקורו בקרלסבד (עיר מעיינות המרפא), עם אביו ה&quot;אהבת ישראל&quot; מויזניץ שנסע לשם לצרכי רפואתו, זכה רבי חיים מאיר לראות את הרבי הרש&quot;ב ואת הרבי הריי&quot;צ שביקרו שם באותה עת. <br /> כשביקר רבי חיים מאיר בארה&quot;ב בשנת תש&quot;י, רצה לבקר את הרבי הריי&quot;צ בביתו שב-770, אך הדבר לא התאפשר בגלל מצב הבריאות של הרבי. כעבור זמן קצר, הסתלק הרבי הריי&quot;צ, ורבי חיים מאיר השתתף בלווייתו. (מאיר החיים, חלק ב, עמ' תכו). <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי [[הרבי]], כאות תודה לה' על הניסים הגלויים ב[[מלחמת ששת הימים]] בו נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|כדי לנצל שעת כושר ועת הרצון, שכמוהו לא היה זה עידן ועידנים, פנה כבוד קדושת אדמו&quot;ר הגאון והקדוש מליובאוויטש שליט&quot;א, בקריאה נרגשת להחלץ למערכה גדולה ולהשפיע על אחינו בני ישראל בכל מקומות פזוריהם, להגשים את הרהורי התשובה בקיו מצוות מעשיות, ובמסגרת זו הכריז על '''מבצע עולמי להנחת תפילין''' הנערך ב&quot;ה בהצלחה גדולה על ידי מאות עסקנים יראי ד' ורבים נתקרבו כבר על ידי זה לחיי תורה ומצוות.. הרינו בזה להצטרף לקריאתו הגדולה של כבוד קדושת האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, ואנו פונים בזה לכל החרדים לדבר ה' להחלץ למסע הסברה ולהצטרף למבצעים האמורים}}{{הערה|1= [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 129.}} נפטר ב[[תשל&quot;ב]]. על כך אמר [[הרבי]] שבכך שויז'ניץ נמצאת ב[[בני ברק]], ממשיכה ומחדירה ענין ה[[שמחה]] בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של [[עצבות]] כו'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/10/119.htm תורת מנחם תשי&quot;ד]}}.<br /> אחר פטירתו מונה לממלא מקומו בנו האדמו&quot;ר רבי [[משה יהושע הגר]] שהמשיך להנהיג את החסידות משיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] לצד אחיו רבי מרדכי הגר שהנהיג חצר מקבילה במונסי (מכונה 'ויזניץ' מונסי).<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] הופיע ב[[סיום הרמב&quot;ם]] הרב יחיאל מיכל דסקל, ראש ישיבת 'צמח-צדיק' דויז'ניץ ושלוחו של האדמו&quot;ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, הזכיר את השיחה בה מבאר [[הרבי]] את העובדה שב[[שמחת תורה]] רוקדים עם התורה במקום ללמוד בה, זאת בכדי להדגיש שהתורה שייכת לכולם וגם מי ששכלו קטן בלימוד התורה, יכול לרקוד בשווה עם הגדול שבגדולים. וזה ענינו של הרבי, המשיך הרב דסקל - שדאג בהשוואה אחת לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=148 בסיום הרמב&quot;ם]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הופיע במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] הרב יעקב זיידה שלוחו של האדמו&quot;ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, ודיין חסידי ויז'ניץ ב[[וויליאמסבורג]], עמד על מה שכתוב &quot;אתם נצבים היום כולכם&quot; שבזכות לימוד [[הרמב&quot;ם]] וסיום הרמב&quot;ם אנחנו עומדים ונצבים וזוכים בדין לכתיבה וחתימה טובה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2302 בית משיח 527]}}.<br /> <br /> * חתנו רבי נפתלי חיים אדלר מדזיקוב בא לרבי כשהוא יושב על כסא הגלגלים. הרבי בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב.<br /> <br /> * רבי אליעזר מויז'ניץ, ה'דמשק אליעזר'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35372 'הדמשק אליעזר']}}. רבי אליעזר עלה לארץ ב[[תש&quot;ד]] והקים בה את ישיבת ויז'ניץ ב[[תל אביב]]. התלקטו סביבו חסידים רבים, לאחר פטירתו ([[תש&quot;ו]]) עברו חסידיו לאחיו רבי חיים מאיר שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] כמה חודשים לאחר מכן.<br /> <br /> * רבי ברוך בעל ה&quot;מקור ברוך&quot;, נהג באדמו&quot;רות בעיר רבנותו [[סירט]] ברומניה מפטירת אביו עד השואה. עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[תש&quot;ז]] (1947) והתיישב ב[[חיפה]], שם יזם והקים בעמל רב שיכון חסידי - ויז'ניץ, באמרו עליה שהיא &quot;המזוזה של חיפה&quot;. נפטר ב[[תשכ&quot;ד]] (1964).<br /> <br /> :את מקומו ירש בנו רבי אליעזר הגר ([[תרפ&quot;ה]]-[[תשע&quot;ה]]). בח&quot;י אלול תשל&quot;ה יצא ב&quot;קריאה קודשה&quot; (יחד עם גדולי תורה וחסידות נוספים) לעידוד [[מבצע נש&quot;ק]] בה נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|הגיעה אלינו קריאתו הקדושה של האי גברא קדישא, מדברנא דאומתיה ולוחם מלחמות השי&quot;ת, כבוד קדושת אדמו&quot;ר מרן הגאון הקדוש מליובאוויטש שליט&quot;א - להרבות באורה של מצוה, הדלקת נרות ברב שבת קודש ויום טוב גם על ידי בנות ישראל שלפני הנישואין ואף על ידי הילדות שמגיל החינוך, לחנכן למצוותן ולקדושת בית ישראל, כדי להאיר חשכת הגלות ולהמשיך אור קדושה בעולם. ודבר בעתו מה טוב שיתקבל הדבר בקרב כל בנות ישראל לפעול על כל נשי ובנות ישראל לעשות כן להדליק ולברך כנ&quot;ל}}. בט&quot;ז [[חשוון]] [[תנש&quot;א]] בעת מעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר אחד מחסידיו וסיפר שזה עתה שהה במחיצת האדמו&quot;ר, בתגובה בירך הרבי את האדמו&quot;ר באומרו {{ציטוטון|שיהיה בשורות טובות ויאריך ימים}}. הלה העניק לרבי ספר מתורת האדמו&quot;ר והרבי קיבלו בתודה באומרו {{ציטוטון|ישר כח גדול}}. אותו אחד שח באוזני הרבי אודות ההרחבה של בית המדרש של החסידות הנמצאת בעיצומה וביקש את ברכתו הק' לכך, הרבי העניק דולר מיוחד באומרו {{ציטוטון|בטח יש שם [[קופת צדקה]], אז תכניסו דולר זה לצדקה שם, וזה יוסיף ברכה בכל הענינים}}.<br /> <br /> * רבי שמואל אבא - למדן ותלמיד חכם, ואהב מאוד את ניגוני ונוסח ויז'ניץ אותם נהג לפזם תמיד. היה ידוע חולי, ונפטר עוד בחיי אביו.<br /> <br /> למעשה נמשכה שושלת ויז'ניץ בישראל על ידי שני בניו רבי חיים מאיר מויז'ניץ, ורבי ברוך הגר, שכונה בעל ה&quot;מקור ברוך&quot;, הקים את חצרו ב[[חיפה]] והיה חבר במועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]].<br /> <br /> אחר פטירת ה'אמרי חיים' מונו לממלאי מקומו בניו האדמו&quot;ר רבי משה יהושע הגר בשיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] והאדמו&quot;ר רבי מרדכי הגר במונסי.<br /> <br /> ==חסידות ויז'ניץ כיום==<br /> <br /> לאחר פטירת רבי משה יהושע (ב[[כ' באדר]] [[תשע&quot;ב]]) מונו לממלא מקומו בניו, רבי [[ישראל הגר]] (בשיכון ויז'ניץ בבני ברק. חצרו מכונה 'חסידות ויז'ניץ') ורבי [[מנחם מענדל הגר]] (במרכז בני ברק. חצרו מכונה 'ויז'ניץ מרכז'). <br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי מרדכי בכ&quot;ט אדר תשע&quot;ח מונו שבעת בניו ונכדו הגדול לאדמו&quot;רים בארצות הברית וישראל.<br /> <br /> [[סערט ויז'ניץ]] - לאחר פטירת ה'חכמת אליעזר' מונה לממלא מקומו בנו רבי [[יעקב הגר]] והוא האדמו&quot;ר הנוכחי מסרט ויז'ניץ המשמש גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כמו כן הוכתר לאדמו&quot;ר בבית שמש חתנו רבי נפתלי ראובן קורנרייך כאדמו&quot;ר וקהילתו נקראת חסידות 'קוסוב ויז'ניץ'.<br /> <br /> == דרך החסידות ==<br /> מיסודות החסידות: דביקות בצדיקים, [[שמחה]], ו[[שבת קודש]].<br /> בין הענינים המודגשים ביותר בויז'ניץ הוא גם הענין של [[אהבת ישראל]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&amp;search=ויז'ניץ תורת מנחם תשי&quot;ד]}}.<br /> <br /> [[קובץ:משה יהושע הגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האדמו&quot;ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67568 משלחת רבני חב&quot;ד בניחומים בויז'ניץ] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51967 רבי אליעזר מסערעט ויז'ניץ בביקור בטנק חבד&quot;י]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 רבי נפתלי חיים מדזיקוב בביקור אצל הרבי 2:13]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35607&amp;pgnum=34 פטירתו של רבי נפתלי חיים מדזיקוב]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%96%27%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=541959 2022-05-21T21:48:47Z

<p>37.60.47.118: /* תולדות החסידות */תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:צמח צדיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|איור המיוחס ל'צמח צדיק' מויז'ניץ]]<br /> '''שושלת ויז'ניץ''' היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב.<br /> <br /> ==תולדות החסידות==<br /> [[קובץ:ויזניץ 3.JPG|שמאל|ממוזער|200px|ה&quot;אהבת ישראל&quot; מויז'ניץ (במרכז)]]<br /> האדמו&quot;ר הראשון בשושלת קוסוב-ויז'ניץ הוא רבי מנחם מנדל מקוסוב, כונה בעל ה&quot;אהבת שלום&quot; והיה בנו של תלמיד ה[[בעש&quot;ט]] ר' יעקב קאפיל{{הערה|המכונה השויתי'ניק, על הזכרתו את הפסוק &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; בכל עת ובכל זמן}}. ה&quot;אהבת שלום&quot; היה תלמידם של רבי משה לייב מסאסוב, רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, ורבי צבי הירש המגיד מנדבורנא בעל 'צמח ד' לצבי'. אחרי פטירת רבי מנחם מנדל מקוסוב בשנת [[תקפ&quot;ו]] כיהן כאדמו&quot;ר רבי חיים מקוסוב ה&quot;תורת חיים&quot;, ולאחר פטירתו בשנת [[תרי&quot;ד]] כיהן בנו רבי מנחם מנדל מויז'ניץ שהיה חתנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הוא הקים את חסידות ויז'ניץ אחרי מות אביו, וכיהן כאדמו&quot;רה עד שנת [[תרמ&quot;ה]].<br /> <br /> אחרי רבי מנחם מנדל התמנה לאדמו&quot;ר בנו רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל '''האמרי ברוך''' . לרבי ברוך היו אחד-עשר בנים, שרובם כיהנו באדמו&quot;רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה: אוטיניה, הורודונקה, שאץ, טשרנוביץ ואחרות. אחרי רבי ברוך מויז'ניץ ([[תרנ&quot;ג]]) ירש את הכהונה רבי ישראל הגר- נפטר ב[[תרצ&quot;ו]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נדד עם חסידיו מויז'ניץ לעיר אורדאה (גרוסוורדיין) ושם הנהיג את חצרו. רבי ישראל נודע בכינויו ה'אהבת ישראל'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35598 ה'אהבת ישראל']}} מויז'ניץ, על שם ספרו.<br /> <br /> רבי ישראל, בעל ה&quot;אהבת ישראל&quot;, הותיר אחריו חמשה בנים:<br /> <br /> * בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה&quot;שארית מנחם&quot;, התיישב בוישווה ונהג בה באדמו&quot;רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש&quot;א]]. בשנת [[תש&quot;ס]] הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו&quot;ר מינו את נכדו של האדמו&quot;ר השארית מנחם.<br /> <br /> * רבי חיים מאיר, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב בבלגיה, ובשנת [[תש&quot;ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת שיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו&quot;ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בשיכון.<br /> מסופר כי בהיות רבי חיים מאיר בארה&quot;ב, נסע ברכבת לטורונטו שבקנדה, נסיעה ארוכה של שעות רבות, והחזיק בשקית טליתו את ספר התניא, ובמשך רוב זמן הנסיעה הגה בספר התניא. (מאיר החיים, חלק ב, עמ' כד).<br /> ידידות אמיצה הייתה בינו לבין הרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק. פעם סיפר רבי חיים מאיר לרב לנדא: &quot;בהיותי ברוסיא אצל חותני הקדוש מרחמסטריווקא, ניצלתי את ההזדמנות וביקרתי אז בהרבה חצרות קודש, גם לרבות אצל הרבי הרש&quot;ב מליובאוויטש, ומשם לקחתי את התנועה החב&quot;דית והלבשתיה על 'רברבין' שבזמר &quot;י-ה ריבון&quot;. (לפני ולפנים, מאת ר' מנחם אליעזר מוזס, מהדורת תשפ&quot;ב, עמ' תלב. ועיי&quot;ש גם בעמ' תלא). <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי [[הרבי]], כאות תודה לה' על הניסים הגלויים ב[[מלחמת ששת הימים]] בו נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|כדי לנצל שעת כושר ועת הרצון, שכמוהו לא היה זה עידן ועידנים, פנה כבוד קדושת אדמו&quot;ר הגאון והקדוש מליובאוויטש שליט&quot;א, בקריאה נרגשת להחלץ למערכה גדולה ולהשפיע על אחינו בני ישראל בכל מקומות פזוריהם, להגשים את הרהורי התשובה בקיו מצוות מעשיות, ובמסגרת זו הכריז על '''מבצע עולמי להנחת תפילין''' הנערך ב&quot;ה בהצלחה גדולה על ידי מאות עסקנים יראי ד' ורבים נתקרבו כבר על ידי זה לחיי תורה ומצוות.. הרינו בזה להצטרף לקריאתו הגדולה של כבוד קדושת האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, ואנו פונים בזה לכל החרדים לדבר ה' להחלץ למסע הסברה ולהצטרף למבצעים האמורים}}{{הערה|1= [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 129.}} נפטר ב[[תשל&quot;ב]]. על כך אמר [[הרבי]] שבכך שויז'ניץ נמצאת ב[[בני ברק]], ממשיכה ומחדירה ענין ה[[שמחה]] בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של [[עצבות]] כו'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/10/119.htm תורת מנחם תשי&quot;ד]}}.<br /> אחר פטירתו מונה לממלא מקומו בנו האדמו&quot;ר רבי [[משה יהושע הגר]] שהמשיך להנהיג את החסידות משיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] לצד אחיו רבי מרדכי הגר שהנהיג חצר מקבילה במונסי (מכונה 'ויזניץ' מונסי).<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] הופיע ב[[סיום הרמב&quot;ם]] הרב יחיאל מיכל דסקל, ראש ישיבת 'צמח-צדיק' דויז'ניץ ושלוחו של האדמו&quot;ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, הזכיר את השיחה בה מבאר [[הרבי]] את העובדה שב[[שמחת תורה]] רוקדים עם התורה במקום ללמוד בה, זאת בכדי להדגיש שהתורה שייכת לכולם וגם מי ששכלו קטן בלימוד התורה, יכול לרקוד בשווה עם הגדול שבגדולים. וזה ענינו של הרבי, המשיך הרב דסקל - שדאג בהשוואה אחת לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=148 בסיום הרמב&quot;ם]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הופיע במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] הרב יעקב זיידה שלוחו של האדמו&quot;ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, ודיין חסידי ויז'ניץ ב[[וויליאמסבורג]], עמד על מה שכתוב &quot;אתם נצבים היום כולכם&quot; שבזכות לימוד [[הרמב&quot;ם]] וסיום הרמב&quot;ם אנחנו עומדים ונצבים וזוכים בדין לכתיבה וחתימה טובה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2302 בית משיח 527]}}.<br /> <br /> * חתנו רבי נפתלי חיים אדלר מדזיקוב בא לרבי כשהוא יושב על כסא הגלגלים. הרבי בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב.<br /> <br /> * רבי אליעזר מויז'ניץ, ה'דמשק אליעזר'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35372 'הדמשק אליעזר']}}. רבי אליעזר עלה לארץ ב[[תש&quot;ד]] והקים בה את ישיבת ויז'ניץ ב[[תל אביב]]. התלקטו סביבו חסידים רבים, לאחר פטירתו ([[תש&quot;ו]]) עברו חסידיו לאחיו רבי חיים מאיר שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] כמה חודשים לאחר מכן.<br /> <br /> * רבי ברוך בעל ה&quot;מקור ברוך&quot;, נהג באדמו&quot;רות בעיר רבנותו [[סירט]] ברומניה מפטירת אביו עד השואה. עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[תש&quot;ז]] (1947) והתיישב ב[[חיפה]], שם יזם והקים בעמל רב שיכון חסידי - ויז'ניץ, באמרו עליה שהיא &quot;המזוזה של חיפה&quot;. נפטר ב[[תשכ&quot;ד]] (1964).<br /> <br /> :את מקומו ירש בנו רבי אליעזר הגר ([[תרפ&quot;ה]]-[[תשע&quot;ה]]). בח&quot;י אלול תשל&quot;ה יצא ב&quot;קריאה קודשה&quot; (יחד עם גדולי תורה וחסידות נוספים) לעידוד [[מבצע נש&quot;ק]] בה נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|הגיעה אלינו קריאתו הקדושה של האי גברא קדישא, מדברנא דאומתיה ולוחם מלחמות השי&quot;ת, כבוד קדושת אדמו&quot;ר מרן הגאון הקדוש מליובאוויטש שליט&quot;א - להרבות באורה של מצוה, הדלקת נרות ברב שבת קודש ויום טוב גם על ידי בנות ישראל שלפני הנישואין ואף על ידי הילדות שמגיל החינוך, לחנכן למצוותן ולקדושת בית ישראל, כדי להאיר חשכת הגלות ולהמשיך אור קדושה בעולם. ודבר בעתו מה טוב שיתקבל הדבר בקרב כל בנות ישראל לפעול על כל נשי ובנות ישראל לעשות כן להדליק ולברך כנ&quot;ל}}. בט&quot;ז [[חשוון]] [[תנש&quot;א]] בעת מעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר אחד מחסידיו וסיפר שזה עתה שהה במחיצת האדמו&quot;ר, בתגובה בירך הרבי את האדמו&quot;ר באומרו {{ציטוטון|שיהיה בשורות טובות ויאריך ימים}}. הלה העניק לרבי ספר מתורת האדמו&quot;ר והרבי קיבלו בתודה באומרו {{ציטוטון|ישר כח גדול}}. אותו אחד שח באוזני הרבי אודות ההרחבה של בית המדרש של החסידות הנמצאת בעיצומה וביקש את ברכתו הק' לכך, הרבי העניק דולר מיוחד באומרו {{ציטוטון|בטח יש שם [[קופת צדקה]], אז תכניסו דולר זה לצדקה שם, וזה יוסיף ברכה בכל הענינים}}.<br /> <br /> * רבי שמואל אבא - למדן ותלמיד חכם, ואהב מאוד את ניגוני ונוסח ויז'ניץ אותם נהג לפזם תמיד. היה ידוע חולי, ונפטר עוד בחיי אביו.<br /> <br /> למעשה נמשכה שושלת ויז'ניץ בישראל על ידי שני בניו רבי חיים מאיר מויז'ניץ, ורבי ברוך הגר, שכונה בעל ה&quot;מקור ברוך&quot;, הקים את חצרו ב[[חיפה]] והיה חבר במועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]].<br /> <br /> אחר פטירת ה'אמרי חיים' מונו לממלאי מקומו בניו האדמו&quot;ר רבי משה יהושע הגר בשיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] והאדמו&quot;ר רבי מרדכי הגר במונסי.<br /> <br /> ==חסידות ויז'ניץ כיום==<br /> <br /> לאחר פטירת רבי משה יהושע (ב[[כ' באדר]] [[תשע&quot;ב]]) מונו לממלא מקומו בניו, רבי [[ישראל הגר]] (בשיכון ויז'ניץ בבני ברק. חצרו מכונה 'חסידות ויז'ניץ') ורבי [[מנחם מענדל הגר]] (במרכז בני ברק. חצרו מכונה 'ויז'ניץ מרכז'). <br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי מרדכי בכ&quot;ט אדר תשע&quot;ח מונו שבעת בניו ונכדו הגדול לאדמו&quot;רים בארצות הברית וישראל.<br /> <br /> [[סערט ויז'ניץ]] - לאחר פטירת ה'חכמת אליעזר' מונה לממלא מקומו בנו רבי [[יעקב הגר]] והוא האדמו&quot;ר הנוכחי מסרט ויז'ניץ המשמש גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כמו כן הוכתר לאדמו&quot;ר בבית שמש חתנו רבי נפתלי ראובן קורנרייך כאדמו&quot;ר וקהילתו נקראת חסידות 'קוסוב ויז'ניץ'.<br /> <br /> == דרך החסידות ==<br /> מיסודות החסידות: דביקות בצדיקים, [[שמחה]], ו[[שבת קודש]].<br /> בין הענינים המודגשים ביותר בויז'ניץ הוא גם הענין של [[אהבת ישראל]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&amp;search=ויז'ניץ תורת מנחם תשי&quot;ד]}}.<br /> <br /> [[קובץ:משה יהושע הגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האדמו&quot;ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67568 משלחת רבני חב&quot;ד בניחומים בויז'ניץ] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51967 רבי אליעזר מסערעט ויז'ניץ בביקור בטנק חבד&quot;י]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 רבי נפתלי חיים מדזיקוב בביקור אצל הרבי 2:13]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35607&amp;pgnum=34 פטירתו של רבי נפתלי חיים מדזיקוב]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%96%27%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=541947 2022-05-21T21:29:37Z

<p>37.60.47.118: /* תולדות החסידות */תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:צמח צדיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|איור המיוחס ל'צמח צדיק' מויז'ניץ]]<br /> '''שושלת ויז'ניץ''' היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב.<br /> <br /> ==תולדות החסידות==<br /> [[קובץ:ויזניץ 3.JPG|שמאל|ממוזער|200px|ה&quot;אהבת ישראל&quot; מויז'ניץ (במרכז)]]<br /> האדמו&quot;ר הראשון בשושלת קוסוב-ויז'ניץ הוא רבי מנחם מנדל מקוסוב, כונה בעל ה&quot;אהבת שלום&quot; והיה בנו של תלמיד ה[[בעש&quot;ט]] ר' יעקב קאפיל{{הערה|המכונה השויתי'ניק, על הזכרתו את הפסוק &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; בכל עת ובכל זמן}}. ה&quot;אהבת שלום&quot; היה תלמידם של רבי משה לייב מסאסוב, רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, ורבי צבי הירש המגיד מנדבורנא בעל 'צמח ד' לצבי'. אחרי פטירת רבי מנחם מנדל מקוסוב בשנת [[תקפ&quot;ו]] כיהן כאדמו&quot;ר רבי חיים מקוסוב ה&quot;תורת חיים&quot;, ולאחר פטירתו בשנת [[תרי&quot;ד]] כיהן בנו רבי מנחם מנדל מויז'ניץ שהיה חתנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הוא הקים את חסידות ויז'ניץ אחרי מות אביו, וכיהן כאדמו&quot;רה עד שנת [[תרמ&quot;ה]].<br /> <br /> אחרי רבי מנחם מנדל התמנה לאדמו&quot;ר בנו רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל '''האמרי ברוך''' . לרבי ברוך היו אחד-עשר בנים, שרובם כיהנו באדמו&quot;רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה: אוטיניה, הורודונקה, שאץ, טשרנוביץ ואחרות. אחרי רבי ברוך מויז'ניץ ([[תרנ&quot;ג]]) ירש את הכהונה רבי ישראל הגר- נפטר ב[[תרצ&quot;ו]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נדד עם חסידיו מויז'ניץ לעיר אורדאה (גרוסוורדיין) ושם הנהיג את חצרו. רבי ישראל נודע בכינויו ה'אהבת ישראל'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35598 ה'אהבת ישראל']}} מויז'ניץ, על שם ספרו.<br /> <br /> רבי ישראל, בעל ה&quot;אהבת ישראל&quot;, הותיר אחריו חמשה בנים:<br /> <br /> * בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה&quot;שארית מנחם&quot;, התיישב בוישווה ונהג בה באדמו&quot;רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש&quot;א]]. בשנת [[תש&quot;ס]] הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו&quot;ר מינו את נכדו של האדמו&quot;ר השארית מנחם.<br /> <br /> * רבי חיים מאיר, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב בבלגיה, ובשנת [[תש&quot;ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת שיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו&quot;ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בשיכון.<br /> ידידות אמיצה הייתה בינו לבין הרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק. פעם סיפר רבי חיים מאיר לרב לנדא: &quot;בהיותי ברוסיא אצל חותני הקדוש מרחמסטריווקא, ניצלתי את ההזדמנות וביקרתי אז בהרבה חצרות קודש, גם לרבות אצל הרבי הרש&quot;ב מליובאוויטש, ומשם לקחתי את התנועה החב&quot;דית והלבשתיה על 'רברבין' שבזמר &quot;י-ה ריבון&quot;. (לפני ולפנים, מאת ר' מנחם אליעזר מוזס, מהדורת תשפ&quot;ב, עמ' תלב. ועיי&quot;ש גם בעמ' תלא). <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי [[הרבי]], כאות תודה לה' על הניסים הגלויים ב[[מלחמת ששת הימים]] בו נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|כדי לנצל שעת כושר ועת הרצון, שכמוהו לא היה זה עידן ועידנים, פנה כבוד קדושת אדמו&quot;ר הגאון והקדוש מליובאוויטש שליט&quot;א, בקריאה נרגשת להחלץ למערכה גדולה ולהשפיע על אחינו בני ישראל בכל מקומות פזוריהם, להגשים את הרהורי התשובה בקיו מצוות מעשיות, ובמסגרת זו הכריז על '''מבצע עולמי להנחת תפילין''' הנערך ב&quot;ה בהצלחה גדולה על ידי מאות עסקנים יראי ד' ורבים נתקרבו כבר על ידי זה לחיי תורה ומצוות.. הרינו בזה להצטרף לקריאתו הגדולה של כבוד קדושת האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, ואנו פונים בזה לכל החרדים לדבר ה' להחלץ למסע הסברה ולהצטרף למבצעים האמורים}}{{הערה|1= [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 129.}} נפטר ב[[תשל&quot;ב]]. על כך אמר [[הרבי]] שבכך שויז'ניץ נמצאת ב[[בני ברק]], ממשיכה ומחדירה ענין ה[[שמחה]] בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של [[עצבות]] כו'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/10/119.htm תורת מנחם תשי&quot;ד]}}.<br /> אחר פטירתו מונה לממלא מקומו בנו האדמו&quot;ר רבי [[משה יהושע הגר]] שהמשיך להנהיג את החסידות משיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] לצד אחיו רבי מרדכי הגר שהנהיג חצר מקבילה במונסי (מכונה 'ויזניץ' מונסי).<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] הופיע ב[[סיום הרמב&quot;ם]] הרב יחיאל מיכל דסקל, ראש ישיבת 'צמח-צדיק' דויז'ניץ ושלוחו של האדמו&quot;ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, הזכיר את השיחה בה מבאר [[הרבי]] את העובדה שב[[שמחת תורה]] רוקדים עם התורה במקום ללמוד בה, זאת בכדי להדגיש שהתורה שייכת לכולם וגם מי ששכלו קטן בלימוד התורה, יכול לרקוד בשווה עם הגדול שבגדולים. וזה ענינו של הרבי, המשיך הרב דסקל - שדאג בהשוואה אחת לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=148 בסיום הרמב&quot;ם]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הופיע במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] הרב יעקב זיידה שלוחו של האדמו&quot;ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, ודיין חסידי ויז'ניץ ב[[וויליאמסבורג]], עמד על מה שכתוב &quot;אתם נצבים היום כולכם&quot; שבזכות לימוד [[הרמב&quot;ם]] וסיום הרמב&quot;ם אנחנו עומדים ונצבים וזוכים בדין לכתיבה וחתימה טובה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2302 בית משיח 527]}}.<br /> <br /> * חתנו רבי נפתלי חיים אדלר מדזיקוב בא לרבי כשהוא יושב על כסא הגלגלים. הרבי בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב.<br /> <br /> * רבי אליעזר מויז'ניץ, ה'דמשק אליעזר'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35372 'הדמשק אליעזר']}}. רבי אליעזר עלה לארץ ב[[תש&quot;ד]] והקים בה את ישיבת ויז'ניץ ב[[תל אביב]]. התלקטו סביבו חסידים רבים, לאחר פטירתו ([[תש&quot;ו]]) עברו חסידיו לאחיו רבי חיים מאיר שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] כמה חודשים לאחר מכן.<br /> <br /> * רבי ברוך בעל ה&quot;מקור ברוך&quot;, נהג באדמו&quot;רות בעיר רבנותו [[סירט]] ברומניה מפטירת אביו עד השואה. עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[תש&quot;ז]] (1947) והתיישב ב[[חיפה]], שם יזם והקים בעמל רב שיכון חסידי - ויז'ניץ, באמרו עליה שהיא &quot;המזוזה של חיפה&quot;. נפטר ב[[תשכ&quot;ד]] (1964).<br /> <br /> :את מקומו ירש בנו רבי אליעזר הגר ([[תרפ&quot;ה]]-[[תשע&quot;ה]]). בח&quot;י אלול תשל&quot;ה יצא ב&quot;קריאה קודשה&quot; (יחד עם גדולי תורה וחסידות נוספים) לעידוד [[מבצע נש&quot;ק]] בה נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|הגיעה אלינו קריאתו הקדושה של האי גברא קדישא, מדברנא דאומתיה ולוחם מלחמות השי&quot;ת, כבוד קדושת אדמו&quot;ר מרן הגאון הקדוש מליובאוויטש שליט&quot;א - להרבות באורה של מצוה, הדלקת נרות ברב שבת קודש ויום טוב גם על ידי בנות ישראל שלפני הנישואין ואף על ידי הילדות שמגיל החינוך, לחנכן למצוותן ולקדושת בית ישראל, כדי להאיר חשכת הגלות ולהמשיך אור קדושה בעולם. ודבר בעתו מה טוב שיתקבל הדבר בקרב כל בנות ישראל לפעול על כל נשי ובנות ישראל לעשות כן להדליק ולברך כנ&quot;ל}}. בט&quot;ז [[חשוון]] [[תנש&quot;א]] בעת מעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר אחד מחסידיו וסיפר שזה עתה שהה במחיצת האדמו&quot;ר, בתגובה בירך הרבי את האדמו&quot;ר באומרו {{ציטוטון|שיהיה בשורות טובות ויאריך ימים}}. הלה העניק לרבי ספר מתורת האדמו&quot;ר והרבי קיבלו בתודה באומרו {{ציטוטון|ישר כח גדול}}. אותו אחד שח באוזני הרבי אודות ההרחבה של בית המדרש של החסידות הנמצאת בעיצומה וביקש את ברכתו הק' לכך, הרבי העניק דולר מיוחד באומרו {{ציטוטון|בטח יש שם [[קופת צדקה]], אז תכניסו דולר זה לצדקה שם, וזה יוסיף ברכה בכל הענינים}}.<br /> <br /> * רבי שמואל אבא - למדן ותלמיד חכם, ואהב מאוד את ניגוני ונוסח ויז'ניץ אותם נהג לפזם תמיד. היה ידוע חולי, ונפטר עוד בחיי אביו.<br /> <br /> למעשה נמשכה שושלת ויז'ניץ בישראל על ידי שני בניו רבי חיים מאיר מויז'ניץ, ורבי ברוך הגר, שכונה בעל ה&quot;מקור ברוך&quot;, הקים את חצרו ב[[חיפה]] והיה חבר במועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]].<br /> <br /> אחר פטירת ה'אמרי חיים' מונו לממלאי מקומו בניו האדמו&quot;ר רבי משה יהושע הגר בשיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] והאדמו&quot;ר רבי מרדכי הגר במונסי.<br /> <br /> ==חסידות ויז'ניץ כיום==<br /> <br /> לאחר פטירת רבי משה יהושע (ב[[כ' באדר]] [[תשע&quot;ב]]) מונו לממלא מקומו בניו, רבי [[ישראל הגר]] (בשיכון ויז'ניץ בבני ברק. חצרו מכונה 'חסידות ויז'ניץ') ורבי [[מנחם מענדל הגר]] (במרכז בני ברק. חצרו מכונה 'ויז'ניץ מרכז'). <br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי מרדכי בכ&quot;ט אדר תשע&quot;ח מונו שבעת בניו ונכדו הגדול לאדמו&quot;רים בארצות הברית וישראל.<br /> <br /> [[סערט ויז'ניץ]] - לאחר פטירת ה'חכמת אליעזר' מונה לממלא מקומו בנו רבי [[יעקב הגר]] והוא האדמו&quot;ר הנוכחי מסרט ויז'ניץ המשמש גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כמו כן הוכתר לאדמו&quot;ר בבית שמש חתנו רבי נפתלי ראובן קורנרייך כאדמו&quot;ר וקהילתו נקראת חסידות 'קוסוב ויז'ניץ'.<br /> <br /> == דרך החסידות ==<br /> מיסודות החסידות: דביקות בצדיקים, [[שמחה]], ו[[שבת קודש]].<br /> בין הענינים המודגשים ביותר בויז'ניץ הוא גם הענין של [[אהבת ישראל]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&amp;search=ויז'ניץ תורת מנחם תשי&quot;ד]}}.<br /> <br /> [[קובץ:משה יהושע הגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האדמו&quot;ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67568 משלחת רבני חב&quot;ד בניחומים בויז'ניץ] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51967 רבי אליעזר מסערעט ויז'ניץ בביקור בטנק חבד&quot;י]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 רבי נפתלי חיים מדזיקוב בביקור אצל הרבי 2:13]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35607&amp;pgnum=34 פטירתו של רבי נפתלי חיים מדזיקוב]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%96%27%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=541946 2022-05-21T21:27:56Z

<p>37.60.47.118: /* תולדות החסידות */תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:צמח צדיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|איור המיוחס ל'צמח צדיק' מויז'ניץ]]<br /> '''שושלת ויז'ניץ''' היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי מנחם מנדל מקוסוב.<br /> <br /> ==תולדות החסידות==<br /> [[קובץ:ויזניץ 3.JPG|שמאל|ממוזער|200px|ה&quot;אהבת ישראל&quot; מויז'ניץ (במרכז)]]<br /> האדמו&quot;ר הראשון בשושלת קוסוב-ויז'ניץ הוא רבי מנחם מנדל מקוסוב, כונה בעל ה&quot;אהבת שלום&quot; והיה בנו של תלמיד ה[[בעש&quot;ט]] ר' יעקב קאפיל{{הערה|המכונה השויתי'ניק, על הזכרתו את הפסוק &quot;שויתי ה' לנגדי תמיד&quot; בכל עת ובכל זמן}}. ה&quot;אהבת שלום&quot; היה תלמידם של רבי משה לייב מסאסוב, רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, ורבי צבי הירש המגיד מנדבורנא בעל 'צמח ד' לצבי'. אחרי פטירת רבי מנחם מנדל מקוסוב בשנת [[תקפ&quot;ו]] כיהן כאדמו&quot;ר רבי חיים מקוסוב ה&quot;תורת חיים&quot;, ולאחר פטירתו בשנת [[תרי&quot;ד]] כיהן בנו רבי מנחם מנדל מויז'ניץ שהיה חתנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הוא הקים את חסידות ויז'ניץ אחרי מות אביו, וכיהן כאדמו&quot;רה עד שנת [[תרמ&quot;ה]].<br /> <br /> אחרי רבי מנחם מנדל התמנה לאדמו&quot;ר בנו רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל '''האמרי ברוך''' . לרבי ברוך היו אחד-עשר בנים, שרובם כיהנו באדמו&quot;רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה: אוטיניה, הורודונקה, שאץ, טשרנוביץ ואחרות. אחרי רבי ברוך מויז'ניץ ([[תרנ&quot;ג]]) ירש את הכהונה רבי ישראל הגר- נפטר ב[[תרצ&quot;ו]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נדד עם חסידיו מויז'ניץ לעיר אורדאה (גרוסוורדיין) ושם הנהיג את חצרו. רבי ישראל נודע בכינויו ה'אהבת ישראל'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35598 ה'אהבת ישראל']}} מויז'ניץ, על שם ספרו.<br /> <br /> רבי ישראל, בעל ה&quot;אהבת ישראל&quot;, הותיר אחריו חמשה בנים:<br /> <br /> * בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה&quot;שארית מנחם&quot;, התיישב בוישווה ונהג בה באדמו&quot;רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש&quot;א]]. בשנת [[תש&quot;ס]] הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו&quot;ר מינו את נכדו של האדמו&quot;ר השארית מנחם.<br /> <br /> * רבי חיים מאיר, שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב בבלגיה, ובשנת [[תש&quot;ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת שיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו&quot;ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בו.<br /> ידידות אמיצה הייתה בינו לבין הרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק. פעם סיפר רבי חיים מאיר לרב לנדא: &quot;בהיותי ברוסיא אצל חותני הקדוש מרחמסטריווקא,ניצלתי את ההזדמנות וביקרתי אז בהרבה חצרות קודש, גם לרבות אצל הרבי הרש&quot;ב מליובאוויטש, ומשם לקחתי את התנועה החב&quot;דית והלבשתיה על 'רברבין' שבזמר &quot;י-ה ריבון&quot;. (לפני ולפנים, מאת ר' מנחם אליעזר מוזס, מהדורת תשפ&quot;ב, עמ' תלב. ועיי&quot;ש גם בעמ' תלא). <br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי [[הרבי]], כאות תודה לה' על הניסים הגלויים ב[[מלחמת ששת הימים]] בו נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|כדי לנצל שעת כושר ועת הרצון, שכמוהו לא היה זה עידן ועידנים, פנה כבוד קדושת אדמו&quot;ר הגאון והקדוש מליובאוויטש שליט&quot;א, בקריאה נרגשת להחלץ למערכה גדולה ולהשפיע על אחינו בני ישראל בכל מקומות פזוריהם, להגשים את הרהורי התשובה בקיו מצוות מעשיות, ובמסגרת זו הכריז על '''מבצע עולמי להנחת תפילין''' הנערך ב&quot;ה בהצלחה גדולה על ידי מאות עסקנים יראי ד' ורבים נתקרבו כבר על ידי זה לחיי תורה ומצוות.. הרינו בזה להצטרף לקריאתו הגדולה של כבוד קדושת האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, ואנו פונים בזה לכל החרדים לדבר ה' להחלץ למסע הסברה ולהצטרף למבצעים האמורים}}{{הערה|1= [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 129.}} נפטר ב[[תשל&quot;ב]]. על כך אמר [[הרבי]] שבכך שויז'ניץ נמצאת ב[[בני ברק]], ממשיכה ומחדירה ענין ה[[שמחה]] בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של [[עצבות]] כו'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/10/119.htm תורת מנחם תשי&quot;ד]}}.<br /> אחר פטירתו מונה לממלא מקומו בנו האדמו&quot;ר רבי [[משה יהושע הגר]] שהמשיך להנהיג את החסידות משיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] לצד אחיו רבי מרדכי הגר שהנהיג חצר מקבילה במונסי (מכונה 'ויזניץ' מונסי).<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] הופיע ב[[סיום הרמב&quot;ם]] הרב יחיאל מיכל דסקל, ראש ישיבת 'צמח-צדיק' דויז'ניץ ושלוחו של האדמו&quot;ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, הזכיר את השיחה בה מבאר [[הרבי]] את העובדה שב[[שמחת תורה]] רוקדים עם התורה במקום ללמוד בה, זאת בכדי להדגיש שהתורה שייכת לכולם וגם מי ששכלו קטן בלימוד התורה, יכול לרקוד בשווה עם הגדול שבגדולים. וזה ענינו של הרבי, המשיך הרב דסקל - שדאג בהשוואה אחת לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=148 בסיום הרמב&quot;ם]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] הופיע במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] הרב יעקב זיידה שלוחו של האדמו&quot;ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, ודיין חסידי ויז'ניץ ב[[וויליאמסבורג]], עמד על מה שכתוב &quot;אתם נצבים היום כולכם&quot; שבזכות לימוד [[הרמב&quot;ם]] וסיום הרמב&quot;ם אנחנו עומדים ונצבים וזוכים בדין לכתיבה וחתימה טובה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2302 בית משיח 527]}}.<br /> <br /> * חתנו רבי נפתלי חיים אדלר מדזיקוב בא לרבי כשהוא יושב על כסא הגלגלים. הרבי בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב.<br /> <br /> * רבי אליעזר מויז'ניץ, ה'דמשק אליעזר'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35372 'הדמשק אליעזר']}}. רבי אליעזר עלה לארץ ב[[תש&quot;ד]] והקים בה את ישיבת ויז'ניץ ב[[תל אביב]]. התלקטו סביבו חסידים רבים, לאחר פטירתו ([[תש&quot;ו]]) עברו חסידיו לאחיו רבי חיים מאיר שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] כמה חודשים לאחר מכן.<br /> <br /> * רבי ברוך בעל ה&quot;מקור ברוך&quot;, נהג באדמו&quot;רות בעיר רבנותו [[סירט]] ברומניה מפטירת אביו עד השואה. עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[תש&quot;ז]] (1947) והתיישב ב[[חיפה]], שם יזם והקים בעמל רב שיכון חסידי - ויז'ניץ, באמרו עליה שהיא &quot;המזוזה של חיפה&quot;. נפטר ב[[תשכ&quot;ד]] (1964).<br /> <br /> :את מקומו ירש בנו רבי אליעזר הגר ([[תרפ&quot;ה]]-[[תשע&quot;ה]]). בח&quot;י אלול תשל&quot;ה יצא ב&quot;קריאה קודשה&quot; (יחד עם גדולי תורה וחסידות נוספים) לעידוד [[מבצע נש&quot;ק]] בה נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|הגיעה אלינו קריאתו הקדושה של האי גברא קדישא, מדברנא דאומתיה ולוחם מלחמות השי&quot;ת, כבוד קדושת אדמו&quot;ר מרן הגאון הקדוש מליובאוויטש שליט&quot;א - להרבות באורה של מצוה, הדלקת נרות ברב שבת קודש ויום טוב גם על ידי בנות ישראל שלפני הנישואין ואף על ידי הילדות שמגיל החינוך, לחנכן למצוותן ולקדושת בית ישראל, כדי להאיר חשכת הגלות ולהמשיך אור קדושה בעולם. ודבר בעתו מה טוב שיתקבל הדבר בקרב כל בנות ישראל לפעול על כל נשי ובנות ישראל לעשות כן להדליק ולברך כנ&quot;ל}}. בט&quot;ז [[חשוון]] [[תנש&quot;א]] בעת מעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר אחד מחסידיו וסיפר שזה עתה שהה במחיצת האדמו&quot;ר, בתגובה בירך הרבי את האדמו&quot;ר באומרו {{ציטוטון|שיהיה בשורות טובות ויאריך ימים}}. הלה העניק לרבי ספר מתורת האדמו&quot;ר והרבי קיבלו בתודה באומרו {{ציטוטון|ישר כח גדול}}. אותו אחד שח באוזני הרבי אודות ההרחבה של בית המדרש של החסידות הנמצאת בעיצומה וביקש את ברכתו הק' לכך, הרבי העניק דולר מיוחד באומרו {{ציטוטון|בטח יש שם [[קופת צדקה]], אז תכניסו דולר זה לצדקה שם, וזה יוסיף ברכה בכל הענינים}}.<br /> <br /> * רבי שמואל אבא - למדן ותלמיד חכם, ואהב מאוד את ניגוני ונוסח ויז'ניץ אותם נהג לפזם תמיד. היה ידוע חולי, ונפטר עוד בחיי אביו.<br /> <br /> למעשה נמשכה שושלת ויז'ניץ בישראל על ידי שני בניו רבי חיים מאיר מויז'ניץ, ורבי ברוך הגר, שכונה בעל ה&quot;מקור ברוך&quot;, הקים את חצרו ב[[חיפה]] והיה חבר במועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]].<br /> <br /> אחר פטירת ה'אמרי חיים' מונו לממלאי מקומו בניו האדמו&quot;ר רבי משה יהושע הגר בשיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] והאדמו&quot;ר רבי מרדכי הגר במונסי.<br /> <br /> ==חסידות ויז'ניץ כיום==<br /> <br /> לאחר פטירת רבי משה יהושע (ב[[כ' באדר]] [[תשע&quot;ב]]) מונו לממלא מקומו בניו, רבי [[ישראל הגר]] (בשיכון ויז'ניץ בבני ברק. חצרו מכונה 'חסידות ויז'ניץ') ורבי [[מנחם מענדל הגר]] (במרכז בני ברק. חצרו מכונה 'ויז'ניץ מרכז'). <br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי מרדכי בכ&quot;ט אדר תשע&quot;ח מונו שבעת בניו ונכדו הגדול לאדמו&quot;רים בארצות הברית וישראל.<br /> <br /> [[סערט ויז'ניץ]] - לאחר פטירת ה'חכמת אליעזר' מונה לממלא מקומו בנו רבי [[יעקב הגר]] והוא האדמו&quot;ר הנוכחי מסרט ויז'ניץ המשמש גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כמו כן הוכתר לאדמו&quot;ר בבית שמש חתנו רבי נפתלי ראובן קורנרייך כאדמו&quot;ר וקהילתו נקראת חסידות 'קוסוב ויז'ניץ'.<br /> <br /> == דרך החסידות ==<br /> מיסודות החסידות: דביקות בצדיקים, [[שמחה]], ו[[שבת קודש]].<br /> בין הענינים המודגשים ביותר בויז'ניץ הוא גם הענין של [[אהבת ישראל]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&amp;search=ויז'ניץ תורת מנחם תשי&quot;ד]}}.<br /> <br /> [[קובץ:משה יהושע הגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האדמו&quot;ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=67568 משלחת רבני חב&quot;ד בניחומים בויז'ניץ] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=51967 רבי אליעזר מסערעט ויז'ניץ בביקור בטנק חבד&quot;י]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 רבי נפתלי חיים מדזיקוב בביקור אצל הרבי 2:13]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35607&amp;pgnum=34 פטירתו של רבי נפתלי חיים מדזיקוב]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=541015 2022-05-15T22:32:14Z

<p>37.60.47.118: /* ספרו */תיקון</p> <hr /> <div>הרב '''שלמה גלפרין''' ([[אב]] [[תרצ&quot;ג]]-[[ו' אדר]] [[תשס&quot;א]]) היה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב&quot;ד]], [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], רב בית הכנסת 'מחזיקי הדת' בעיר, ותלמיד חכם שעסק רבות במבצעי הרבי בהצנע לכת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[חודש אב]] [[תרצ&quot;ג]] ב[[וויטבסק]] לאביו הרה&quot;ח ר' חנוך הענדל (העניך) גלפרין, ולאמו מרת חיה פערלא.<br /> <br /> בשנת תרצ&quot;ח, בהיותו ילד בגיל 5, נאסר אביו לאחר שנתפס על ששימש כשוחט, וכשהשתחרר מהמאסר היה חלוש מאוד ובקושי היה אפשר להכירו.<br /> <br /> אחיותיו נפטרו לאחר שחלו במחלה קשה.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] גוייס אביו לצבא ונשלח לחזית, ממנה לא חזר, והוא התייתם מאביו עוד לפני שהספיק לחגוג את גיל המצוות. כשהצבא הגרמני חדר לרוסיה, ברחה אמו יחד איתו לעומק ברית המועצות והגיעו ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן, ובמשך הזמן התקבצה שם קהילה חב&quot;דית וכך עברו עליו שנות ילדותו, למד בחיידר המחתרתי בטשקנט שפעל בביתו ובין השאר למד אצל ר' [[ישראל לוין]] ור' [[צבי הירש רבינוביץ]], בהמשך, למד אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והתחבב עליו מאוד וכן למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]].<br /> <br /> בין חבריו לספסל הלימודים היו המשפיע הרב [[שלמה פלדמן]] הרב [[אייזיק שווי]] והרב [[גרשון מענדל גרליק]].<br /> <br /> ניחן בכשרונות נדירים, ובחגיגת בר המצווה שלו חזר בעל פה מאמרים מתוך ספר המאמרים תרס&quot;ו במשך כשלוש שעות ללא הפסקה.<br /> <br /> עם סיום המלחמה הצטרף עם אמו למבצע הבריחה מרוסיה של אלפי החסידים שנודע לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', והצטרף כתלמיד לישיבה החסידית שהוקמה במחנה העקורים ב[[פוקינג]], ובהמשך עברו לצרפת ומשם לארץ הקודש.<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> עם עלייתו לארץ הקודש, נמנה על התושבים הראשונים של [[כפר חב&quot;ד]], והחל לעסוק לפרנסת משפחתו בעבודת האדמה.<br /> <br /> כעבור מספר שנים, עבר מכפר חב&quot;ד וקבע את מושבו ב[[לוד]], ונכנס ללמד בישיבת תומכי תמימים בפרדס בלוד, על אף גילו הצעיר, ונודע בכשרון ההסברה שלו כשתלמידים רבים ביקשו להתקבל דווקא לכיתתו.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ח]] התחתן עם רעייתו מרת עדנה למשפחת כהן, וכיון שבאותה שעה כבר היה יתום משני הוריו, שימש ר' [[שלמה חיים קסלמן]] כשושבין בחתונתו, ור' [[אברהם מאיור]] התוועד באריכות בשבע ברכות שלו.<br /> <br /> במשך שנים, חזר מידי שבת וחג ענייני חסידות בבית הכנסת המרכזי של קהילת חב&quot;ד המקומית, [[בית הכנסת בית אריה]], כשלעיתים קרובות היה חוזר על מאמרים ארוכים במיוחד.<br /> <br /> לאחר עשרים שנות הוראה בישיבה, עזב את עבודתו בישיבה והחל לשמש כאזרח עובד צה&quot;ל ועסק בתחום הכשרות במחנה צה&quot;ל שבצריפין, כשאת זמנו הפנוי הוא מנצל לזיכוי חיילים במבצע תפילין.<br /> <br /> עסק במבצעי הרבי, הקים כיתה ללימודי קודש אחר הצהריים, כחלק מעיסוקו ב[[מבצע חינוך]] במסגרת [[חדרי תורה אור]], והיה מקים בקביעות סוכה בסמוך לבנין העירייה שם היה מזכה יהודים ב[[נטילת לולב]].<br /> <br /> שימש כרב בית הכנסת 'מחזיקי הדת' בלוד.<br /> <br /> היה מקושר לרבי בלב ונפש ותמיד נשמע בביתו קולו של הרבי מטייפ שהיה מונח על השולחן{{הערה|מלבד הקלטות שהצליח להשיג, נהג להגיע לשידורים שנערכו מהתוועדויות הרבי עם הרדיו הביתי בתוך סל, והיה מקליט מהשידור את דברי הרבי, ולאחר מכן היה שומע את דברי הרבי שוב ושוב.}}.<br /> <br /> בימי הסכמי 'קעמפ דיוויד' יזם את ההוצאה לאור של החוברת 'לא תעמוד על דם רעך' (נגד הסכמי קעמפ דיייוויד והחזרת שטחים) אותה ערך, ובצניעותו, לא ציין על החוברת את שם המחבר.<br /> <br /> בשנתיים האחרונות לחייו איבד את ראייתו, וכשלמד בחברותא עם ר' אפרים הלפרין, בכל פעם ששגה החברותא בקריאתו - היה הרב גלפרין מתקן אותו.<br /> <br /> נפטר ב[[ו' אדר]] [[תשס&quot;א]].<br /> <br /> זכרונותיו התפרסמו כהוספה לספרו 'באר מים חיים'.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *'''באר מים חיים''' - ענינים בהלכה על סדר פרשיות השבוע, תשס&quot;ו<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב חנוך הענדל גלפרין - דטרויט<br /> *בנו, הרב זלמן יעקב גלפרין - מונטריאול<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק גלפרין - כפר חב&quot;ד<br /> *בתו מרת חיה פרלה, רעיית ר' זאב ריטרמן - ירושלים<br /> *בתו, מרת חנה שניאורסאהן - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גלפרין, שלמה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גלפרין]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=541014 2022-05-15T22:31:36Z

<p>37.60.47.118: /* בארץ הקודש */תיקון לשון ותוכן</p> <hr /> <div>הרב '''שלמה גלפרין''' ([[אב]] [[תרצ&quot;ג]]-[[ו' אדר]] [[תשס&quot;א]]) היה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב&quot;ד]], [[ר&quot;מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], רב בית הכנסת 'מחזיקי הדת' בעיר, ותלמיד חכם שעסק רבות במבצעי הרבי בהצנע לכת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[חודש אב]] [[תרצ&quot;ג]] ב[[וויטבסק]] לאביו הרה&quot;ח ר' חנוך הענדל (העניך) גלפרין, ולאמו מרת חיה פערלא.<br /> <br /> בשנת תרצ&quot;ח, בהיותו ילד בגיל 5, נאסר אביו לאחר שנתפס על ששימש כשוחט, וכשהשתחרר מהמאסר היה חלוש מאוד ובקושי היה אפשר להכירו.<br /> <br /> אחיותיו נפטרו לאחר שחלו במחלה קשה.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] גוייס אביו לצבא ונשלח לחזית, ממנה לא חזר, והוא התייתם מאביו עוד לפני שהספיק לחגוג את גיל המצוות. כשהצבא הגרמני חדר לרוסיה, ברחה אמו יחד איתו לעומק ברית המועצות והגיעו ל[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן, ובמשך הזמן התקבצה שם קהילה חב&quot;דית וכך עברו עליו שנות ילדותו, למד בחיידר המחתרתי בטשקנט שפעל בביתו ובין השאר למד אצל ר' [[ישראל לוין]] ור' [[צבי הירש רבינוביץ]], בהמשך, למד אצל המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והתחבב עליו מאוד וכן למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]].<br /> <br /> בין חבריו לספסל הלימודים היו המשפיע הרב [[שלמה פלדמן]] הרב [[אייזיק שווי]] והרב [[גרשון מענדל גרליק]].<br /> <br /> ניחן בכשרונות נדירים, ובחגיגת בר המצווה שלו חזר בעל פה מאמרים מתוך ספר המאמרים תרס&quot;ו במשך כשלוש שעות ללא הפסקה.<br /> <br /> עם סיום המלחמה הצטרף עם אמו למבצע הבריחה מרוסיה של אלפי החסידים שנודע לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]', והצטרף כתלמיד לישיבה החסידית שהוקמה במחנה העקורים ב[[פוקינג]], ובהמשך עברו לצרפת ומשם לארץ הקודש.<br /> <br /> ===בארץ הקודש===<br /> עם עלייתו לארץ הקודש, נמנה על התושבים הראשונים של [[כפר חב&quot;ד]], והחל לעסוק לפרנסת משפחתו בעבודת האדמה.<br /> <br /> כעבור מספר שנים, עבר מכפר חב&quot;ד וקבע את מושבו ב[[לוד]], ונכנס ללמד בישיבת תומכי תמימים בפרדס בלוד, על אף גילו הצעיר, ונודע בכשרון ההסברה שלו כשתלמידים רבים ביקשו להתקבל דווקא לכיתתו.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ח]] התחתן עם רעייתו מרת עדנה למשפחת כהן, וכיון שבאותה שעה כבר היה יתום משני הוריו, שימש ר' [[שלמה חיים קסלמן]] כשושבין בחתונתו, ור' [[אברהם מאיור]] התוועד באריכות בשבע ברכות שלו.<br /> <br /> במשך שנים, חזר מידי שבת וחג ענייני חסידות בבית הכנסת המרכזי של קהילת חב&quot;ד המקומית, [[בית הכנסת בית אריה]], כשלעיתים קרובות היה חוזר על מאמרים ארוכים במיוחד.<br /> <br /> לאחר עשרים שנות הוראה בישיבה, עזב את עבודתו בישיבה והחל לשמש כאזרח עובד צה&quot;ל ועסק בתחום הכשרות במחנה צה&quot;ל שבצריפין, כשאת זמנו הפנוי הוא מנצל לזיכוי חיילים במבצע תפילין.<br /> <br /> עסק במבצעי הרבי, הקים כיתה ללימודי קודש אחר הצהריים, כחלק מעיסוקו ב[[מבצע חינוך]] במסגרת [[חדרי תורה אור]], והיה מקים בקביעות סוכה בסמוך לבנין העירייה שם היה מזכה יהודים ב[[נטילת לולב]].<br /> <br /> שימש כרב בית הכנסת 'מחזיקי הדת' בלוד.<br /> <br /> היה מקושר לרבי בלב ונפש ותמיד נשמע בביתו קולו של הרבי מטייפ שהיה מונח על השולחן{{הערה|מלבד הקלטות שהצליח להשיג, נהג להגיע לשידורים שנערכו מהתוועדויות הרבי עם הרדיו הביתי בתוך סל, והיה מקליט מהשידור את דברי הרבי, ולאחר מכן היה שומע את דברי הרבי שוב ושוב.}}.<br /> <br /> בימי הסכמי 'קעמפ דיוויד' יזם את ההוצאה לאור של החוברת 'לא תעמוד על דם רעך' (נגד הסכמי קעמפ דיייוויד והחזרת שטחים) אותה ערך, ובצניעותו, לא ציין על החוברת את שם המחבר.<br /> <br /> בשנתיים האחרונות לחייו איבד את ראייתו, וכשלמד בחברותא עם ר' אפרים הלפרין, בכל פעם ששגה החברותא בקריאתו - היה הרב גלפרין מתקן אותו.<br /> <br /> נפטר ב[[ו' אדר]] [[תשס&quot;א]].<br /> <br /> זכרונותיו התפרסמו כהוספה לספרו 'באר מים חיים'.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *'''באר מים חיים''' - ענינים בהלכה על סדר פרשת השבוע, תשס&quot;ו<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב חנוך הענדל גלפרין - דטרויט<br /> *בנו, הרב זלמן יעקב גלפרין - מונטריאול<br /> *בנו, הרב יוסף יצחק גלפרין - כפר חב&quot;ד<br /> *בתו מרת חיה פרלה, רעיית ר' זאב ריטרמן - ירושלים<br /> *בתו, מרת חנה שניאורסאהן - כפר חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גלפרין, שלמה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גלפרין]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8&diff=540293 2022-05-11T23:44:28Z

<p>37.60.47.118: /* יחסו לחב&quot;ד */תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:בית ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר רבי ישראל מגור]]<br /> [[קובץ:מצבת הבית ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו]]<br /> אדמו&quot;ר '''רבי ישראל אלתר (הבית ישראל) מ[[גור]]''' ([[כ&quot;ד תשרי]] [[תרנ&quot;ה]] - [[ב' אדר]] [[תשל&quot;ז]]) בנו השלישי לאביו רבי [[אברהם מרדכי אלתר]]. כיהן כ[[אדמו&quot;ר]] אחרי פטירתו.<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פולין]] באסרו [[חג הסוכות]] [[כ&quot;ד תשרי]] [[תרנ&quot;ה]]. עד גיל עשר למד אצל סבו רבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] ונודע כעילוי. היה ידוע בייחוד בהקפדתו על זמנים - כאביו ה'אמרי אמת'. התחתן בגיל שלש עשרה עם בתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, ונולד להם בן - לייבל, ובת - רבקה יוכבד שהתחתנה עם ר' אהרן רפפורט מביליץ.<br /> <br /> בזמן [[השואה]] ברח מ[[פולין]] לארץ ישראל בסיוע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אך בני משפחתו הקרובה נרצחו כולם בידי הנאצים כמו גם רוב ה[[חסיד]]ים שהתגוררו בפולניה. לאחר פטירת אביו נתמנה ב[[ארץ ישראל]] לאדמו&quot;ר ושיקם את חסידות גור. הוא נישא בשנית לרבנית מרת פערל, אך לא נולדו להם ילדים.<br /> <br /> נפטר ב[[ב' אדר]] ה'[[תשל&quot;ז]]. אחרי פטירתו הוכתר לאדמו&quot;ר אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר]].<br /> <br /> תורתו מלוקטת בספר &quot;בית ישראל על התורה&quot; (5 כרכים).<br /> <br /> == יחסו לחב&quot;ד ==<br /> סיפר שבצעירותו זכה לראות פעם אחת בחייו את הרבי הרש&quot;ב, בזמן שהרבי הרש&quot;ב היה בפולין ונהג לעשות טיול באויר הצח לצורך הבריאות. וכך תיאר האדמו&quot;ר רבי ישראל אלתר מגור, &quot;כשראיתי אותו מרחוק הוא היה נראה כמו נסיך אציל, אבל כשהתקרבתי וראיתי אותו מקרוב ראיתי יהודי עם לב נשבר&quot; {{הערה|כך סיפר הרב חיים שלום דייטש בהתוועדות}}<br /> <br /> רבי ישראל התבטא בהזדמנות: [[הרבי|הרבי מליובאוויטש שליט&quot;א]] הוא המנהיג הגדול ביותר בדורנו. כאשר התלוננו לפניו על שאומרים, שהרבי הוא [[משיח]], אמר: &quot;העיקר שיבוא כבר&quot;.<br /> <br /> אהדתו ל[[ספר התניא]] הייתה יוצאת מן הכלל. באחד ההזדמנויות אמר כי על כל אחד ללמוד את [[ליקוטי אמרים - פרק כ&quot;ו|פרק כ&quot;ו]] של [[ספר התניא]] (בו מדובר על דרך העבודה ב[[שמחה]] שהיא האפשרות היחידה לנצח את ה[[יצר הרע]]). מספרים כי פעם הגיע למקום מסויים בו ראה את [[ספר התניא]] מונח על השולחן. אמר: &quot;את הספר הזה למדתי שלוש מאות פעמים&quot;! (לגירסא אחרת נקב במספר אלף).<br /> <br /> == מתפלל ב[[סידור תהילת ה']] ==<br /> האדמו&quot;רים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=208&amp;lang=hebrew חלק זה מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר, שטורעם נט.]}}<br /> לבית גור (וכן יחידי סגולה מקרב חסידיהם) מתפללים ב[[סידור תהלת השם|סידור]] שעל פי נוסח [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין. עיתון 'כפר חב&quot;ד' גליון 100 עמ' 88.}}. וכן{{הערה|1=שמן ששון מחבריך' חלק א' עמ' 75.}} גם האדמו&quot;ר ה'בית ישראל' מגור התפלל בנוסח אדמו&quot;ר הזקן. אך יש אומרים{{הערה|שם &quot;שוב העירני הרי&quot;מ: &quot;הנה אני שמעתי מחסידי גור בני-סמכא, ה&quot;ה בנש&quot;ק ר' יצחק מאיר אלתר שליט&quot;א&quot;.}} שגם ה'בית ישראל' לא התפלל בנוסח זה, אלא רק השתמש בסידור 'תורה אור' בגלל שבו נדפס שם הוי&quot;ה ככתבו,{{הערה|1=שמעתי מצדיקים שהיו מדקדקים להתפלל מתוך סידור שכ' בו שם הוי' בשלימות&quot; (שו&quot;ת 'ארץ צבי' סוף סימן מה).}} ואחרי שנדפסו סידורים רגילים בשם הוי&quot;ה, עבר להתפלל בסידורים רגילים.<br /> <br /> לפי גרסא אחת{{הערה|שם, מפי הרב [[יוסף ברקוביץ]].}}, בשנותיו הראשונות להנהגה היה מתפלל מתוך סידור תהלת ה', ואחר כך החליף ל'תיקון מאיר'{{הערה|1=שנדפס על ידי 'היבריו פאבלישינג קאמפאני' בניו יארק.}} מפני החסידים, שלא התפללו בנוסח הרב אלא כמנהג חסידי [[פולין]] - נוסח ספרד{{הערה|1=וב'הערות וביאורים' גליון תתנח עמ' 133 העיר על זה ר&quot;י מונדשיין: &quot;ומה שהביא להלן שבשנות הנהגתו הראשונות היה מתפלל מהסידור תהלת ה' ואחר כך החליף לסידור תיקון-מאיר, הנה זה שהחליף לסידור תיקון-מאיר (ולא סתם 'סידורים רגילים' כמו שכתבתי לעיל), כך אמנם שמעתי מ הנ&quot;ל [ר' יצחק מאיר אלתר שליט&quot;א]. אבל יודעני בבירור שלפני כן היה מתפלל בסידור תורה-אור, ואת סידור התורה אור שממנו התפלל ראיתי אצל הרב אליעזר ביין&quot;.}} אמנם כשהתפלל כשליח-ציבור ביארצייט של אמו, התפלל כנוסח הרב למעט שינויים קלים{{הערה|אמנם הרב אפרים גראסבערגער העיד: כשהיה ה'בית ישראל' מתפלל כ[[שליח ציבור]] פעם אחד בשנה, לרגל היארצייט של אמו, היו מבחינים שכל שנה היה נוסח התפילה שונה.}}. [יש בנותן טעם לצטט מה שאומרים בשמו שהתבטא פעם, כדרכו להסביר הנהגותיו בחריפות קוצקאית אופיינית, שהנו מתפלל בסידור הרב כי זה קצר…] כמו כן אחיו ה'פני מנחם' התפלל מתוך סידור אחר, אבל כנוסח הרב{{הערה|שם, &quot;כפי ששמעתי בעצמי כמה וכמה פעמים.&quot;}}.<br /> <br /> == קשריו עם הרבי ==<br /> בין הבית ישראל לרבי שרר קשר עמוק. וניתן לציין כמה אנקדוטות בעניין:<br /> <br /> כשהכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], הורה ה'בית ישראל' שיכריזו בבית-המדרש שלו על החובה לסייע למבצע באמצעות תרומות כספיות. הוא עצמו תרם סכום נכבד לרכישת זוגות [[תפילין]] עבור הפעילים המניחים [[תפילין]] ליד [[הכותל המערבי]]. נוסף לכך הביע את הערכתו כלפי הרבי &quot;שכוחו גדול לשלוח את חסידיו לעשות זאת ברשות הרבים&quot;. הוא אף נזף באלה שיצאו נגד המבצע, וכאשר באו לבקשו שיצרף את חתימתו למכתב שהוציאו נגד המבצע, נסערה רוחו מאוד והוא קרא: &quot;אינני רוצה לראותם כלל! שלא יעזו לדרוך על מפתן הבית שלי!&quot;.<br /> <br /> כן, ידוע{{מקור}} כי ה'בית ישראל' השתתף אישית בחתונתו של הרבי בוורשה, בי&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט, בשליחות אביו בעל ה'אמרי אמת'. אז מסר לחתן שי מאת אביו. בין חסידי גור מתהלכת שמועה כי באותה הזדמנות הביט ה'בית ישראל' בעין בוחנת על החתן ולאחר מכן התבטא באוזני מי שליווה אותו: &quot;ממני הוא לא יכול להסתתר&quot;...<br /> <br /> עוד מסופר. בביקורם של שליחי חב&quot;ד בישראל בקיץ תשט&quot;ז, כאשר נכנסו אל ה'בית ישראל', ציווה להביא [[יין]] ומזונות, וחתך בעצמו את המזונות ומזג להם את היין. בתוך הדברים התעניין מדוע הרבי אינו מבקר בארץ, והשליחים ענו לו שהטעם הפשוט הוא מרוב עומס העבודה המוטלת על כתפיו. כשסיפרו לו שמטרת שליחותם היא [[הפצת המעיינות]] חוצה, אמר: &quot;דאס דארף מען דא מעודד זיין און מעורר זיין&quot; (את זה צריכים כאן לעודד ולעורר), ולקראת סיום איחל להם שיצליחו בשליחותם. אחר ביקש למסור דרישת-שלום לרבי, ואחד השליחים שמע אותו אומר בלחש: &quot;יעזור השם יתברך, שנוכל לומר לרבי בעצמו 'ברוכים הבאים'&quot;.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27232 חב&quot;ד און ליין]}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שמן ששון מחבריך]]<br /> * [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]]<br /> * [[מנחם משיב נפשי]]<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74630 המאמץ השמיימי להביא את הגאולה ● מיוחד] מתוך העתון &quot;שעה טובה&quot; {{אינפו}}<br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מגור|רשימה=אדמו&quot;רי [[גור]]|שנה=[[כ&quot;ד תשרי]] [[תרנ&quot;ה]] - [[ב' אדר]] [[תשל&quot;ז]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]]}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי גור|אלתר ישראל]] [[קטגוריה:אדמו&quot;רים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ז]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99&diff=540275 2022-05-11T21:35:29Z

<p>37.60.47.118: /* תולדות חיים */תיקון שגיאה ומידע לא מדויק. תוקן על פי ויקיפדיה</p> <hr /> <div>[[קובץ:דרעי.jpg|250px|ממוזער|דרעי (במרכז) במעמד הוקרה ל[[כולל חב&quot;ד]]]]<br /> '''אריה דרעי''' (יליד [[תשי&quot;ט]], 1959) הוא יו&quot;ר מפלגת ש&quot;ס, ושר הפנים, הרווחה, ולפיתוח הפריפריה הנגב והגליל לשעבר.<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט' אדר א']] [[תשי&quot;ט]] לאליהו ולאסתר דרעי במקנס שב[[מרוקו]]. בשנת [[תשכ&quot;ח]] עלתה משפחתו לארץ ישראל.<br /> <br /> בתחילת דרכו שימש כמזכיר היישוב החרדי מעלה עמוס וחבר המועצה האזורית גוש עציון, ולאחר מכן בשנת [[תשמ&quot;ד]] החל לשמש כמזכיר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש&quot;ס. בשנת [[תשמ&quot;ה]] מונה למזכ&quot;ל תנועת ש&quot;ס. בשנת [[תשמ&quot;ו]] מונה בתור מנכ&quot;ל משרד הפנים, ובשנת [[תשמ&quot;ט]] נבחר בתור חבר כנסת מטעם ש&quot;ס ומונה לשר הפנים, תפקיד בו שימש עד לשנת [[תשנ&quot;ג]] אז התפטר מתפקידו בשל החלטת בג&quot;ץ, ב-8 בספטמבר 1993, שדרעי אינו יכול להמשיך ולכהן כשר כיוון שהוגש נגדו כתב אישום. בעקבות קביעה זו התפטר דרעי מתפקיד שר הפנים.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] נאסר ונכלא לשלוש שנים בעוון לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, והוטל עליו קלון. בפועל ריצה כשנתיים וזאת לאחר ניכוי שליש.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] חזר לפוליטיקה והתמנה כמס' 2 במפלגת ש&quot;ס, ולאחר פטירת הרב [[עובדיה יוסף]], ועם פרישתו של אלי ישי מונה בתור ראש המפלגה. החל מאז שימש בכנסת כשר הפנים, הרווחה ולפיתוח הפריפריה הנגב והגליל לשעבר. בשנת [[תשפ&quot;ב]] לאחר שהואשם בביצוע עסקאות נדל&quot;ן אסורות, חתם על הסדר טיעון שבמסגרתו פרש מהכנסת{{הערה|[https://col.org.il/news/136398 בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון עם יו&quot;ר ש&quot;ס דרעי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:חבד במרוקו דרעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אריה דרעי מקבל את הספר [[חב&quot;ד במרוקו]] מידי העסקנים החב&quot;דיים יענקל'ה גלויברמן ו[[שמעון רבינוביץ]]]]<br /> לפני ביקורו של אחיו עורך הדין שלמה דרעי אצל [[הרבי]], הוא ביקש ממנו שימסור להרבי &quot;שכל מה שעשה הוא עשה למען כלל ישראל&quot; ושהרבי יברך אותו. כאשר עבר שלמה דרעי אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ב[[ז' אייר]] [[תשנ&quot;א]] ומסר לו את דבריו של אחיו אריה דרעי, בירך אותו הרבי ואמר: &quot;מכיוון שהוא שר הפנים, הרי לכל לראש הוא צריך להראות דוגמא שכל יהודי צריך לילך בדרך הפנימיות, ויהיה בהצלחה רבה ובשורות טובות&quot;, ולבסוף מסר הרבי לשלמה דרעי דולר בשבילו{{הערה|[https://col.org.il/news/87426 בחלוקת דולרים: מה הרבי דרש מאריה דרעי? ● וידאו] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בחשוון תשע&quot;ג הגיע דרעי לכפר חב&quot;ד ונפגש עם הרב אשכנזי והרב ירוסלבסקי. <br /> בפגישה טען כי לא היה שותף להסכם אוסלו כיוון שנמנע בהצבעה.<br /> (&quot;דרעי לרבני חב&quot;ד: &quot;נמנעתי בהצבעה על אוסלו&quot; - שטורעם, כ' חשוון תשע&quot;ג). <br /> <br /> בכסלו תשע&quot;ג הגיע דרעי לניחום אבלים בנחלת הר חב&quot;ד, אחרי פיגוע טרור שאירע שם. (חב&quot;ד אינפו, ו' כסלו תשע&quot;ג: &quot;אריה דרעי הגיע לנחם, האבלים זעמו: &quot;תבקש סליחה&quot;).<br /> <br /> דרעי עומד בקשרים עם חסידי חב&quot;ד רבים, שבראשם העסקן החבד&quot;י ר' [[יעקב גלויברמן]]. לקראת ה[[בחירות לכנסת]] מפרסמת מפלגת ש&quot;ס שבראשותו מכתב התחייבות לחסידי חב&quot;ד, כי הם יפעלו לשמירה על [[שלושת השלמויות]] כרצון הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/123305 מסמך ההתחייבות ההיסטורי של ש&quot;ס לחסידי חב&quot;ד נחשף] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע&quot;ו]], כתב דרעי [[פ&quot;נ]] לרבי שנשלח על ידי ידידו גלויברמן{{הערה|[https://chabad.info/news/60831/ שר הכלכלה אריה דרעי כתב פ&quot;נ לרבי] {{אינפו}}}}. לדרעי [[חברותא]] קבועה ב[[תניא]] בשילוב עם ספרי ה[[מהר&quot;ל מפראג]] עם הרב [[חיים שלום דייטש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/129944 השר דרעי: &quot;מקווה שחסידי חב&quot;ד יבינו שהבית שלהם זה ש&quot;ס&quot;], ראיון עם אריה דרעי באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.<br /> *[https://chabad.info/news/583588/ &quot;השלמויות&quot;: יצא לאור המגזין של ש&quot;ס שיופץ בריכוזי חב&quot;ד] באתר {{חב&quot;ד אינפו}}.<br /> *[https://col.org.il/news/137965 דרעי חשף את החברותא בתניא שלו: &quot;רגעים שמרוממים הנפש&quot;] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99&diff=540274 2022-05-11T21:30:31Z

<p>37.60.47.118: /* קשריו עם חב&quot;ד */תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:דרעי.jpg|250px|ממוזער|דרעי (במרכז) במעמד הוקרה ל[[כולל חב&quot;ד]]]]<br /> '''אריה דרעי''' (יליד [[תשי&quot;ט]], 1959) הוא יו&quot;ר מפלגת ש&quot;ס, ושר הפנים, הרווחה, ולפיתוח הפריפריה הנגב והגליל לשעבר.<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט' אדר א']] [[תשי&quot;ט]] לאליהו ולאסתר דרעי במקנס שב[[מרוקו]]. בשנת [[תשכ&quot;ח]] עלתה משפחתו לארץ ישראל.<br /> <br /> בתחילת דרכו שימש כמזכיר היישוב החרדי מעלה עמוס וחבר המועצה האזורית גוש עציון, ולאחר מכן בשנת [[תשמ&quot;ד]] החל לשמש כמזכיר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש&quot;ס. בשנת [[תשמ&quot;ה]] מונה למזכ&quot;ל תנועת ש&quot;ס. בשנת [[תשמ&quot;ו]] מונה בתור מנכ&quot;ל משרד הפנים, ובשנת [[תשמ&quot;ט]] נבחר בתור חבר כנסת מטעם ש&quot;ס ומונה לשר הפנים, תפקיד בו שימש עד לשנת [[תשנ&quot;ג]] אז התפטר מתפקידו בשל הסכמי אוסלו.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] נאסר ונכלא לשלוש שנים בעוון לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, והוטל עליו קלון. בפועל ריצה כשנתיים וזאת לאחר ניכוי שליש.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] חזר לפוליטיקה והתמנה כמס' 2 במפלגת ש&quot;ס, ולאחר פטירת הרב [[עובדיה יוסף]], ועם פרישתו של אלי ישי מונה בתור ראש המפלגה. החל מאז שימש בכנסת כשר הפנים, הרווחה ולפיתוח הפריפריה הנגב והגליל לשעבר. בשנת [[תשפ&quot;ב]] לאחר שהואשם בביצוע עסקאות נדל&quot;ן אסורות, חתם על הסדר טיעון שבמסגרתו פרש מהכנסת{{הערה|[https://col.org.il/news/136398 בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון עם יו&quot;ר ש&quot;ס דרעי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:חבד במרוקו דרעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אריה דרעי מקבל את הספר [[חב&quot;ד במרוקו]] מידי העסקנים החב&quot;דיים יענקל'ה גלויברמן ו[[שמעון רבינוביץ]]]]<br /> לפני ביקורו של אחיו עורך הדין שלמה דרעי אצל [[הרבי]], הוא ביקש ממנו שימסור להרבי &quot;שכל מה שעשה הוא עשה למען כלל ישראל&quot; ושהרבי יברך אותו. כאשר עבר שלמה דרעי אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ב[[ז' אייר]] [[תשנ&quot;א]] ומסר לו את דבריו של אחיו אריה דרעי, בירך אותו הרבי ואמר: &quot;מכיוון שהוא שר הפנים, הרי לכל לראש הוא צריך להראות דוגמא שכל יהודי צריך לילך בדרך הפנימיות, ויהיה בהצלחה רבה ובשורות טובות&quot;, ולבסוף מסר הרבי לשלמה דרעי דולר בשבילו{{הערה|[https://col.org.il/news/87426 בחלוקת דולרים: מה הרבי דרש מאריה דרעי? ● וידאו] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בחשוון תשע&quot;ג הגיע דרעי לכפר חב&quot;ד ונפגש עם הרב אשכנזי והרב ירוסלבסקי. <br /> בפגישה טען כי לא היה שותף להסכם אוסלו כיוון שנמנע בהצבעה.<br /> (&quot;דרעי לרבני חב&quot;ד: &quot;נמנעתי בהצבעה על אוסלו&quot; - שטורעם, כ' חשוון תשע&quot;ג). <br /> <br /> בכסלו תשע&quot;ג הגיע דרעי לניחום אבלים בנחלת הר חב&quot;ד, אחרי פיגוע טרור שאירע שם. (חב&quot;ד אינפו, ו' כסלו תשע&quot;ג: &quot;אריה דרעי הגיע לנחם, האבלים זעמו: &quot;תבקש סליחה&quot;).<br /> <br /> דרעי עומד בקשרים עם חסידי חב&quot;ד רבים, שבראשם העסקן החבד&quot;י ר' [[יעקב גלויברמן]]. לקראת ה[[בחירות לכנסת]] מפרסמת מפלגת ש&quot;ס שבראשותו מכתב התחייבות לחסידי חב&quot;ד, כי הם יפעלו לשמירה על [[שלושת השלמויות]] כרצון הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/123305 מסמך ההתחייבות ההיסטורי של ש&quot;ס לחסידי חב&quot;ד נחשף] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע&quot;ו]], כתב דרעי [[פ&quot;נ]] לרבי שנשלח על ידי ידידו גלויברמן{{הערה|[https://chabad.info/news/60831/ שר הכלכלה אריה דרעי כתב פ&quot;נ לרבי] {{אינפו}}}}. לדרעי [[חברותא]] קבועה ב[[תניא]] בשילוב עם ספרי ה[[מהר&quot;ל מפראג]] עם הרב [[חיים שלום דייטש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/129944 השר דרעי: &quot;מקווה שחסידי חב&quot;ד יבינו שהבית שלהם זה ש&quot;ס&quot;], ראיון עם אריה דרעי באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.<br /> *[https://chabad.info/news/583588/ &quot;השלמויות&quot;: יצא לאור המגזין של ש&quot;ס שיופץ בריכוזי חב&quot;ד] באתר {{חב&quot;ד אינפו}}.<br /> *[https://col.org.il/news/137965 דרעי חשף את החברותא בתניא שלו: &quot;רגעים שמרוממים הנפש&quot;] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99&diff=540273 2022-05-11T21:29:03Z

<p>37.60.47.118: /* קשריו עם חב&quot;ד */תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:דרעי.jpg|250px|ממוזער|דרעי (במרכז) במעמד הוקרה ל[[כולל חב&quot;ד]]]]<br /> '''אריה דרעי''' (יליד [[תשי&quot;ט]], 1959) הוא יו&quot;ר מפלגת ש&quot;ס, ושר הפנים, הרווחה, ולפיתוח הפריפריה הנגב והגליל לשעבר.<br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט' אדר א']] [[תשי&quot;ט]] לאליהו ולאסתר דרעי במקנס שב[[מרוקו]]. בשנת [[תשכ&quot;ח]] עלתה משפחתו לארץ ישראל.<br /> <br /> בתחילת דרכו שימש כמזכיר היישוב החרדי מעלה עמוס וחבר המועצה האזורית גוש עציון, ולאחר מכן בשנת [[תשמ&quot;ד]] החל לשמש כמזכיר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש&quot;ס. בשנת [[תשמ&quot;ה]] מונה למזכ&quot;ל תנועת ש&quot;ס. בשנת [[תשמ&quot;ו]] מונה בתור מנכ&quot;ל משרד הפנים, ובשנת [[תשמ&quot;ט]] נבחר בתור חבר כנסת מטעם ש&quot;ס ומונה לשר הפנים, תפקיד בו שימש עד לשנת [[תשנ&quot;ג]] אז התפטר מתפקידו בשל הסכמי אוסלו.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ט]] נאסר ונכלא לשלוש שנים בעוון לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, והוטל עליו קלון. בפועל ריצה כשנתיים וזאת לאחר ניכוי שליש.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ב]] חזר לפוליטיקה והתמנה כמס' 2 במפלגת ש&quot;ס, ולאחר פטירת הרב [[עובדיה יוסף]], ועם פרישתו של אלי ישי מונה בתור ראש המפלגה. החל מאז שימש בכנסת כשר הפנים, הרווחה ולפיתוח הפריפריה הנגב והגליל לשעבר. בשנת [[תשפ&quot;ב]] לאחר שהואשם בביצוע עסקאות נדל&quot;ן אסורות, חתם על הסדר טיעון שבמסגרתו פרש מהכנסת{{הערה|[https://col.org.il/news/136398 בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון עם יו&quot;ר ש&quot;ס דרעי] {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:חבד במרוקו דרעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אריה דרעי מקבל את הספר [[חב&quot;ד במרוקו]] מידי העסקנים החב&quot;דיים יענקל'ה גלויברמן ו[[שמעון רבינוביץ]]]]<br /> לפני ביקורו של אחיו עורך הדין שלמה דרעי אצל [[הרבי]], הוא ביקש ממנו שימסור להרבי &quot;שכל מה שעשה הוא עשה למען כלל ישראל&quot; ושהרבי יברך אותו. כאשר עבר שלמה דרעי אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ב[[ז' אייר]] [[תשנ&quot;א]] ומסר לו את דבריו של אחיו אריה דרעי, בירך אותו הרבי ואמר: &quot;מכיוון שהוא שר הפנים, הרי לכל לראש הוא צריך להראות דוגמא שכל יהודי צריך לילך בדרך הפנימיות, ויהיה בהצלחה רבה ובשורות טובות&quot;, ולבסוף מסר הרבי לשלמה דרעי דולר בשבילו{{הערה|[https://col.org.il/news/87426 בחלוקת דולרים: מה הרבי דרש מאריה דרעי? ● וידאו] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}}}.<br /> <br /> בחשוון תשע&quot;ג הגיע דרעי לכפר חב&quot;ד ונפגש עם הרב אשכנזי והרב ירוסלבסקי. <br /> בפגישה טען כי לא היה שותף להסכם אוסלו כיוון שנמנע בהצבעה.<br /> (דרעי לרבני חב&quot;ד: &quot;נמנעתי בהצבעה על אוסלו&quot; - שטורעם, כ' חשוון תשע&quot;ג). <br /> <br /> בכסלו תשע&quot;ג הגיע דרעי לניחום אבלים בנחלת הר חב&quot;ד, אחרי פיגוע טרור שאירע שם. (חב&quot;ד אינפו,ו' כסלו תשע&quot;ג: אריה דרעי הגיע לנחם, האבלים זעמו: &quot;תבקש סליחה&quot;).<br /> <br /> דרעי עומד בקשרים עם חסידי חב&quot;ד רבים, שבראשם העסקן החבד&quot;י ר' [[יעקב גלויברמן]]. לקראת ה[[בחירות לכנסת]] מפרסמת מפלגת ש&quot;ס שבראשותו מכתב התחייבות לחסידי חב&quot;ד, כי הם יפעלו לשמירה על [[שלושת השלמויות]] כרצון הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/123305 מסמך ההתחייבות ההיסטורי של ש&quot;ס לחסידי חב&quot;ד נחשף] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע&quot;ו]], כתב דרעי [[פ&quot;נ]] לרבי שנשלח על ידי ידידו גלויברמן{{הערה|[https://chabad.info/news/60831/ שר הכלכלה אריה דרעי כתב פ&quot;נ לרבי] {{אינפו}}}}. לדרעי [[חברותא]] קבועה ב[[תניא]] בשילוב עם ספרי ה[[מהר&quot;ל מפראג]] עם הרב [[חיים שלום דייטש]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/news/129944 השר דרעי: &quot;מקווה שחסידי חב&quot;ד יבינו שהבית שלהם זה ש&quot;ס&quot;], ראיון עם אריה דרעי באתר {{חב&quot;ד און ליין}}.<br /> *[https://chabad.info/news/583588/ &quot;השלמויות&quot;: יצא לאור המגזין של ש&quot;ס שיופץ בריכוזי חב&quot;ד] באתר {{חב&quot;ד אינפו}}.<br /> *[https://col.org.il/news/137965 דרעי חשף את החברותא בתניא שלו: &quot;רגעים שמרוממים הנפש&quot;] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=539524 2022-05-08T15:26:20Z

<p>37.60.47.118: /* קשריו עם הרבי */תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:יואל טייטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר]]<br /> רבי '''יואל טייטלבוים''' ([[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]] - [[כ&quot;ו אב]] [[תשל&quot;ט]]) האדמו&quot;ר מ[[סאטמר]] ונשיא [[העדה החרדית]], שימש שנים לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארצות הברית]] שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר ב[[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וב[[בורו פארק]]. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]] ולכל מי שהשתייך אליה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]] בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב טייטלבוים מסיגעט (מצאצאי רבי משה מאיהל), בעל ספר &quot;קדושת יום טוב&quot;. לאחר מות אביו, עבר להתגורר ב[[עיירה]] סאטמר שבטרנסילבניה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ו[[נישואין|נשא]] את חוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שב[[רוסיה]] הקרפטית, לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה. בשנת [[תרפ&quot;ט]] נבחר לרבנות בסאטמר, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] לאחר כיבוש הונגריה בידי ה[[נאצים]] הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע ל[[שווייץ]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש&quot;ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.<br /> <br /> הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל&quot;ד]] הוקמה קריית יואל באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר ניו יורק. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה בתי מדרש.<br /> <br /> אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשס&quot;א]].<br /> <br /> ר' יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית.<br /> <br /> לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי [[משה טייטלבוים]], אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' חיים צבי האדמו&quot;ר מסיגט בעל הספר &quot;עצי חיים&quot;. קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו&quot;ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> לאחר פטירת מרת חיה רוזא בתו של האדמו&quot;ר באור ל[[כ' חשוון]] [[תשי&quot;ד]] הגיע הרבי לנחמו. בעת כניסת הרבי היה האדמו&quot;ר מסאטמער בעיניים עצומות וגבאו הודיע לו ש&quot;הרבי מליובאוויטש כאן&quot; ומיד קם האדמו&quot;ר מלוא קומתו והורה להביא כסא כשהוא נותר לעמוד עד שהתיישב הרבי וביניהם התפתחה שיחה תורנית מעמיקה שנמשכה למשך שעה וחצי. בין הנושאים שנידונו עלו שאלות בדיני [[ניתל]], מועד סיום אמירת [[קדיש]] על הבת כשבעלה גם אומר קדיש, מועד הקמת מצבה, [[מנהג חב&quot;ד]] להניח [[תפילין]] גם ביום הראשון לאבילות, הטעם שבנוסח הניחום מכנים את הקב&quot;ה בתואר 'המקום' ועוד.<br /> <br /> כצאת הרבי אמר רבי יואל בהתרגשות באוזני הרב אלחנן הלפרין &quot;יש לו זכרון של אחד בדורו&quot;, &quot;נדמה לי כי הבקיא בש&quot;ס הכי גדול בדורנו, הוא הרבי מליובאוויטש&quot;{{הערה|הרב יהודה לייב גרונר ששמע מהרב הלפרין}} וכן התבטא באוזני הנוכחים &quot;הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה&quot;{{הערה|מפי הרב משה אדלר מנהל רוחני של ישיבת 'חיי עולם' בירושלים - ספר הצאצאים ע' 383}}. הרבי התבטא על ביקור זה כי &quot;בביקורים ישנו אופן של &quot;בסבר פנים יפות&quot; ויש אופן של &quot;לצאת ידי חובה&quot;. הוא קיבלני &quot;בסבר פנים יפות&quot;{{הערה|ביחידות עם הרב יאלעס בחג הפסח תש&quot;מ}}<br /> <br /> הרבי העריך מאוד את האדמו&quot;ר מסאטמר. במכתב מ[[כ&quot;ו כסלו]] [[תשט&quot;ז]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&amp;st=טברסקי&amp;pgnum=343&amp;hilite=898cb8bb-6797-46b6-b92e-2813d094fc4d אגרות קודש חלק כ&quot;א]}} כותב הרבי:<br /> <br /> {{ציטוטון|לפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שהותו של הרב הצדיק הרב הגאון כו' מסאטמר שהיה במחנם הט', ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה}}.<br /> <br /> במכתב מ[[ר&quot;ח כסלו]] תש&quot;כ כותב הרבי (תרגום מאידיש):<br /> <br /> {{ציטוטון|פלא גדול היה לי לשמוע, שיתכן כי מישהו מחסידי סאטמער יהיה בלתי מרוצה, או אף יפריע ללימוד תורת חב&quot;ד. וזאת בעת שרק בחג הסוכות האחרון קיבלתי את הספר 'ויואל משה' של הרבי מסאטמער שליט&quot;א, שמביא ותומך ונסמך בדבריו על דברי רבנו הזקן בעל התניא והשו&quot;ע. והיאומן כי יסופר שחסיד של הרבי מסאטמער יעשה ההיפך מזה, ועוד יותר שיפריע גם לאחרים ללמוד חסידות ויעשה זה ברבים?!}}.<br /> <br /> לאחר פטירת אימו של הרבי [[הרבנית חנה]] בשנת [[תשכ&quot;ה]], לאחר השעה שתיים אחר חצות לילה של [[ט' תשרי]] בתום קבלת קהל חסידיו, הגיע רבי יואל לנחם את הרבי שישב [[שבעה]] בבית אמו. קודם לכן התקשר גבאי האדמו&quot;ר ועדכן על השעה המאוחרת בה יתאפשר הביקור והרב [[יהודה לייב גרונר]] שאל על כך את הרבי ונענה &quot;שהסאטמערער רבי לא ימהר, ויבוא כשיוכל&quot;. לפני שנכנס עמד האדמו&quot;ר מלוא קומתו והתבונן במשך רגעים אחדים בדמותו של הרבי ואז נכנס פנימה{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר}}. הרבי הציע בפני רבי יואל שאלה אותה הקשה גם בפני רבנים נוספים שבאו לבקרו אודות הליכת אבל ל[[מקווה]] בערב [[יום כיפור]] הכרעתו הפסקנית של האדמו&quot;ר הייתה &quot;דער ליובאוויטשער רבי דארף קיינעם נישט פרעגן, ער קען אליין פאסקנען&quot; (-הרבי מליובאוויטש לא צריך לשאול אף אחד, הוא יכול לפסוק בעצמו){{הערה|מזכרון הנ&quot;ל}}.<br /> <br /> ב'[[יחידות]]'{{הערה|ראה בספר '[[בין אור לחושך]]' עמוד 31}} עם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] ביום [[ה' מנחם אב]] [[תשכ&quot;ז]] אמר הרבי:&quot;ומה שאתם אומרים שיתכן גם מצב של &quot;כולו חייב&quot;{{הערה|ע&quot;פ מ&quot;ש ב[[מסכת סנהדרין]] דף צ&quot;ח ע&quot;א &quot;אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי '''או כולו חייב'''&quot;}}; הנה הסאטמער רבי, הרב קצנלבויגן, ומענדל שניאורסון לא יאפשרו את זה, וממילא אודות &quot;כולו חייב&quot; אין לכם על מה לדבר, והדרך היחידה היא שיהיה &quot;כולו זכאי&quot;&quot;.<br /> <br /> מסופר{{הערה|1=לפי רשימת הרב יעקב הלוי הורוויץ - [[ראש חודש]] [[שבט]] תשל&quot;ג.}} כי יהודי מ[[ארגנטינה]]{{הערה|כנראה מחשובי הקהילה הספרדית ב[[בואנוס איירס]].}}, הגיע לפני כמה שנים ל[[ארצות הברית]] וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו&quot;ר מדוע הוא קיצוני כל כך בדעותיו. האדמו&quot;ר השיב: למעלה יש ב' מידות - &quot;[[חסד]]&quot; ו&quot;[[גבורה]]&quot; - ואני ממידת הגבורה. לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]] (נכנס ביחד עם הרב [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי שם. דיברו בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית). ושאל את הרבי גם כן את השאלה הנ&quot;ל. תשובת הרבי הייתה: האדמו&quot;ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש כתפיים רחבות &quot;איך האב ברייטע פלייצעס&quot;) ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה..{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ&quot;ג]}}.<br /> <br /> כידוע דעתו של הרבי בנושא [[מדינת ישראל]], ו[[אתחלתא דגאולה]], דומה לזאת של האדמו&quot;ר מסאטמר, אם כי אופן ההתייחסות הייתה אחרת. האדמו&quot;ר מסאטמר היה בביקור אצל [[הרבי]], בו דיברו על נושאי הציונות וחורבנה. בתום השיחה יצא האדמו&quot;ר מחדר הרבי כשהוא אומר: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו{{הערה|1=שמן ששון מחבריך.}}.<br /> <br /> מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו&quot;ר מסאטמר, וברצונם ל&quot;שמח&quot; את הקהל ב&quot;[[מילתא דבדיחותא]]&quot; חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו&quot;ר מסאטמר הייתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט הוא מתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים.<br /> <br /> הרבי התבטא{{הערה|ביחידות להרב יאלעס מובא בספר '[[בסוד שיח]]'}} ב'[[יחידות]]', (הלשון - בערך) כי: &quot;איך מיט אים זיינען זייער גוט נאר וואס דען אז זיי האבן זיך אריינגעמישט דתן ואבירם&quot;( = אני והוא מסתדרים טוב רק שהתערבו דתן ואבירם!&quot;).<br /> <br /> מסופר, כי בהיות האדמו&quot;ר מסאטמר בגטו קלויזנבורג בתקופת השואה, התפלל במניין בחג השבועות, והש&quot;ץ היה החסיד ר' אהרן ורצברגר, ובחזרת הש&quot;ץ בעת אמירת ה&quot;קדושה&quot; זימר ר' אהרן &quot;ממקומך&quot; בניגון עתיק שמקורו מ[[אדמו&quot;ר הזקן]], ומני אז נשאר למנהג בבית מדרשו של האדמו&quot;ר מסאטמר לזמר ניגון זה על &quot;ממקומך&quot; בחגים וזמנים לשמחה ובד' פרשיות{{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' קמו.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תש&quot;ה]] ניצל האדמו&quot;ר מסטמאר ממחנה ההסגר ועמו אסירים נוספים. בשנת [[תשט&quot;ו]] הזכיר שהדבר התרחש ביום י&quot;ט כסלו {{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' תעא ובהערה א' שם.}}.<br /> <br /> כשהגיע האדמו&quot;ר מסאטמר לארצות הברית, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|ספר &quot;מושיען של ישראל&quot;, חלק י.}}.<br /> <br /> עוד מסופר, כי פעם לקח האדמו&quot;ר מסאטמר ממישהו בתורת שאלה את קונטרס ההתפעלות לאדמו&quot;ר האמצעי, ועבר על כולו בפעם אחת (מושיען של ישראל, חלק א, עמ' שכ).<br /> <br /> ==שיטתו בענין הציונות==<br /> האדמו&quot;ר מסטמר היה מראשי ה[[מתנגדים]] ל[[ציונות|רעיון הציוני]] על כל פלגיו והתבטאויותיו, ושלל בחריפות את כל מי שקשור לציונים ואפילו אלו שמקבלים מהם תמיכה כספית בלבד, עד שסבר שהציונות היא כפירה ממש, ואסור לסייע לאנשים הציוניים כלל, אין להשתתף בבחירות, ואין לקבל כסף מאישים האוחזים מהשיטה הציונית.<br /> <br /> את שיטתו התורנית בנושא זה ביאר באריכות בספריו 'ויואל משה' ו'על הגאולה ועל התמורה' (ניו יורק, תשכ&quot;ז), בה התבסס על 'שלושת השבועות' שהשביע [[הקב&quot;ה]] את ישראל קודם צאתם ל[[גלות]], ובתוכם - שלא יעלו בחומה, ולא ידחקו את הקץ וינסו לזרז את בוא הגאולה על ידי התקבצות לארץ ישראל וכינון ממשלה יהודית{{הערה|למעשה, גם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לומד מ'[[שלושת השבועות]]' להלכה (וראה מכתבו בספר &quot;אור לישרים&quot; נגד הציונות, שם מציין הרבי קל וחומר מכך שאם חל איסור &quot;לדחוק את הקץ&quot; על תפילה, ודאי שגם על נסיונות גשמיים}}.<br /> <br /> כמענה לכך, כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב&quot;ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו&quot;ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *'''סב סבו''' - האדמו&quot;ר [[משה טייטלבוים (מאוהל)]]<br /> *'''אחיינו וממלא מקומו''' - האדמו&quot;ר משה טייטלביום (בן ר' חיים צבי)<br /> *'''בני אחיינו''' - האדמו&quot;רים מסאטמר הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה ר' זלמן לייב).<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''<br /> *'''[[שיח שרפי קודש]]'''<br /> *'''[[ בסוד שיח]]'''<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=&amp;pgnum=547&amp;hilite= האדמו&quot;ר מסאטמר בניחום אבלים אצל הרבי]<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2988854 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו&quot;ר מסאטמר]<br /> *[https://col.org.il/news/76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] ספרו של הרב [[יואל כהן]] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[סאטמר]]|שנה=[[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]]-[[כ&quot;ו אב]] [[תשל&quot;ט]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[משה טייטלבוים]] מסאטמר}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי סאטמר]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ט]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9A&diff=539522 2022-05-08T15:21:44Z

<p>37.60.47.118: /* עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ */תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך יושב מימין להרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי&quot;ב]]]]<br /> ר' '''שלמה קרליבך''' ([[י&quot;ח בטבת]] [[תרפ&quot;ה]] - [[ט&quot;ז בחשוון]] [[תשנ&quot;ה]]) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך לצד זאת ספג ביקורת מ[[רב]]נים ו[[אדמו&quot;ר]]ים רבים - וביניהם [[הרבי]] - על כך שלצורך פעולות הקירוב היה מקל בהלכות מסויימות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י&quot;ח בטבת]] [[תרפ&quot;ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר קרלסרוהה (גרמניה), הגיעה ב-[[תרצ&quot;ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת &quot;תורה ודעת&quot;]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבך ל[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> בראשית שנות היו&quot;דים נשלח על ידי [[הרבי הריי&quot;צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.<br /> <br /> אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב&quot;ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.<br /> <br /> קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים &quot;היפים&quot;, והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב&quot;ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה.<br /> <br /> קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] הקימו נאמניו את היישוב &quot;מבוא מודיעים&quot;{{הערה|בשנת [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו&quot;ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל&quot;מאור מודיעים&quot;, אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.<br /> <br /> [[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ו[[אליהו חיים קרליבך]] (ימין)]]<br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בסביבות שנת [[תרצ&quot;א]] כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי אמר להם &quot;שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]&quot;, [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|שם=מגזין תיקון|מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', Michael Lerner, &quot;Practical wisdom from Shlomo Carlebach&quot;, Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]], עם הגעתו של האדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). בנוסף, במכתב שנכתב בסיוון תש&quot;ד (אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ח עמ' שי, אגרת ב'תב), כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ליהודי שהוא ובניו נפגשו עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[ווינה]], ולימים היגר ל[[ארצות הברית]], ודורש ממנו ומרעייתו לחנך את בניהם ב'תומכי תמימים': &quot;ובזה הנני להודיע לידידי אשר הנני תובע מאיתו ומאת רעייתו הרבנית תחיה את חלקי המגיע לי ע&quot;פ התורה, והוא כי מאז אשר הביאו את בניהם ..שי' אליי בהיותי אצל וויען (=וינה) לברכם, ובירכתים אשר ישקדו בלימוד ובהנהגה דיראת שמים, ובמידה ידועה מילא השם יתברך את ברכתי, ות&quot;ל הם שוקדים בלימוד ובהנהגה דיראת שמים, והשם יתברך חננם בדעה להכיר את האמת הגמור אשר ההצלחה האמיתית בלימוד וביראת שמים - בחסדי השם יתברך ובזכות אבותינו רבותינו הק' זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע - קונה התלמיד הלומד אך ורק בישיבה תומכי תמימים, ובכל תוקף עוז דין תורתנו הקדושה - בעד ברכתי - הנני דורש אשר התלמידים צמודי לבבי מר.. שי' ילמדו מעתה בישיבה שלי &quot;תומכי תמימים&quot;.{{ש}}- באגרות קודש המכתב מופיע ללא שם הנמען, אך בספר 'אדמור&quot;י חב&quot;ד ויהדות אוסטריה' (עמ' 140 הערה 48), מובא שייתכן שהמכתב נכתב לרב נפתלי קרליבך אודות בניו שלמה ואליהו חיים קרליבך שאותם בירך הרבי הריי&quot;צ בהיותו בוינה כעשור לפני כן. לאחרונה נדפסו זכרונותיו של שלמה קורח מבני ברק בספר &quot;יחידי סגולה&quot; (ב&quot;ב, תשפ&quot;ב) והוא מעיד (בספרו זה, עמ' 239) כי בהיותו בארה&quot;ב, שם למד בישיבת לייקווד, שהה תקופה מסוימת בבית משפחת קרליבך, והם הראו לו מכתב מהרבי הריי&quot;צ ובו נכתב תוכן דומה להנ&quot;ל (בזכרונותיו, ממרחק של שנים רבות, לא דייק קורח בפרטים ולא זכר היטב את תוכן המכתב. הוא כותב שבמכתב כתב הרבי הריי&quot;צ ש&quot;שלמה קרליבך שייך לו&quot;, כי הרבי בירכו &quot;כשהיה תינוק&quot;. פרטים אלה אינם נכונים כלל, כפי שניתן לראות במכתב הרבי הריי&quot;צ דלעיל שם כתובים הדברים בנוסח שונה, אך עצם העניין שהרבי הריי&quot;צ בירך את קרליבך ואחיו בילדותו -נכון). קורח גם מציין שבני משפחת קרליבך לא הרשו לו לצלם את המכתב. אם כן, די ברור גם מעדות זו שהמכתב דלעיל נכתב על האחים קרליבך.}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אליהו חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערה|מתוך סרט על דמותו.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תש&quot;י]] ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערה|יהודי שהתקרב לחב&quot;ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש&quot;ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת חנוכה באונברסיטה בריינדס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערה|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש&quot;ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערה|Yaakov Ariel, &quot;Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977,&quot; Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.|כיוון=שמאל}}.<br /> <br /> בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני, הרבי בנגינה פלוני, והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ===עם הרבי===<br /> כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערה|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי&quot;א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.<br /> <br /> הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. באותם שנים הוא הביא קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=19848&amp;st=&amp;pgnum=198&amp;hilite= תורת מנחם התוועדויות, חלק ו' תשי&quot;ב, כרך ג', עמ' 174]}}.<br /> <br /> בראיונות עימו סיפר קרליבך שבתחילה היה עוסק בקירוב תלמידי ישיבות לחסידות. כאשר העלה בפני הרבי את הרעיון לקרב סטודנטים, הרבי אמר לו שצריך לחשוב על כך{{הערה|מתוך ראיון משודר ברדיו ערוץ 7, שקטעים ממנו שוכתבו ופורסמו בכתבה בעיתון בשעה טובה, ו[http://www.shturem.net/images/news/39347_news_05112009_80251.jpg פורסמו לאחמ&quot;כ באתר שטורעם] {{תמונה}}}}, אך קרליבך ביקש להתחיל בפעילות עם הסטודנטים באופן מיידי, וכבר למחרת אכן התחיל בכך{{הערה|מתוך ראיון של קרליבך לערוץ הרדיו 'קול ישראל' המצוטט בערך 'שלמה קרליבך' בויקיפדיה}}.<br /> <br /> קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערה|שם=מגזין תיקון}}: &quot;כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!&quot;<br /> <br /> &quot;הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו&quot;... סיים קרליבך.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.<br /> <br /> [[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערה|אבות א יב.}} &quot;אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''&quot;. רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים &quot;קטנים&quot; כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי&quot;ג איברין ושס&quot;ה גידין שבה; הכנעה גמורה לתורה - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי &quot;מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות&quot;{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.<br /> <br /> ===יחס הרבי אליו===<br /> {{להשלים|נא להשלים אך ורק בליווי מקורות}}<br /> באגרות קודש מופיע מכתב בו מגדיר הרבי את התנהגותו כמנוגדת ל[[הלכה]] ולשיטת החסידות:<br /> <br /> {{ציטוטון|במ&quot;ש [במה שכתב] שהספק בעיניו מהו היחס שלי להנהגת פלוני אשר מאסף הוא וכו', - לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא, כוונתי בהנוגע לענין אשר פס&quot;ד [פסק דין] מפורש הוא בשו&quot;ע [שולחן ערוך] , קול באשה וכו' או תערובות וכו', ומה שמגדיל עוד יותר הפלא, שהרי כתבתי והדגשתי כ&quot;פ [כמה פעמים], שזהו מנקודות היסוד בתורת ה' ומצותיו, וביחוד תורת החסידות המבארת, שצ&quot;ל [שצריך להיות] אהבת הבריות ומקרבן לתורה, ולא ח&quot;ו [חס ושלום] לקרב את התורה ומשנה אותה כמתאים אליהם, ועוד הוספתי, שבכלל פס&quot;ד [פסק דין] שבתורה הרי זה רצונו של הקב&quot;ה, [והרי מפורש זה בתוה&quot;ק [בתורתנו הקדוש] וביחוד בתורת חב&quot;ד בכו&quot;כ [בכמה וכמה] מקומות], ומובן וגם פשוט שאין לבו&quot;ד [לבשר ודם] לעשות מסחר ח&quot;ו ברצונו של הקב&quot;ה וכו'.}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7200.htm חלק י&quot;ט אגרת ז'ר]. (באגרת לא מופיע שמו של קרליבך, אך בפרסומים חב&quot;דיים שונים נכתב כי היא עוסקת בו לדוגמה: [[שבועון בית משיח]] גיליון 307 עמ' 52)}}.<br /> <br /> ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ&quot;ו מרחשוון [[תשנ&quot;ב]] מופיע כך:<br /> אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.<br /> הרבי: איפה הוא עכשיו?<br /> הנ&quot;ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.<br /> הרבי: מה השייכות שלך איתו?<br /> הנ&quot;ל: אני חלק מבית הכנסת שלו &quot;קהילת יעקב&quot;.<br /> הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.<br /> <br /> ===יחסו לליובאוויטש===<br /> לר' [[נחמן הולצברג]] ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: &quot;מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן&quot; (חב&quot;ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערה|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ&quot;א]].}}{{הערה|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון לערוץ 7 שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו ושוכתב בעיתון 'שעה טובה'].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&amp;highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ&quot;ש].}}{{הערה|פעם התבטא: &quot;אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב-770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לנסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}.<br /> <br /> הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב&quot;ד. וכן המשיך לבוא כל השנים להתוועדויות של הרבי ולעמוד מאחור כדי לא לבלוט יותר מדאי. והמשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב&quot;ד]] ושאל ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערה|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב&quot;ד בעולם{{הערה|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב&quot;ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: &quot;אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב&quot;ד כבר הייתה שם?&quot;...}}.<br /> <br /> אחיו, ר' [[אליהו חיים קרליבך]] דאג להזכירו ב[[ספר החסידים]].<br /> <br /> בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערה|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.<br /> <br /> בימיו האחרונים הופיע באחת מישיבות חב&quot;ד, ואמר: &quot;שהוא מתחרט שהלך נגד הוראת הרבי&quot;.<br /> <br /> פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב &quot;נאמן ביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מליובאוויטש זיע&quot;א&quot;]]<br /> קרליבך נפטר ב[[ט&quot;ז בחשוון]] [[תשנ&quot;ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב&quot;ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערה|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.<br /> <br /> במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.<br /> <br /> נטמן (למחרת, [[י&quot;ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב &quot;נאמן ביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מליובאוויטש זיע&quot;א&quot;.<br /> <br /> ==שירת קרליבך==<br /> שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ&quot;נוסח קרליבך&quot;.<br /> <br /> שנים מלחניו (דומים אבל שונים) של קרליבך התקבלו בחסידות חב&quot;ד, אחד מהם על המילים &quot;מקימי מעפר דל&quot; מושר בחב&quot;ד עם המילים &quot;אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח אני מאמין, ווי וואנט משיח, ווי וואנט משיח נאו&quot;, והשני על המילים &quot;ישמחו במלכותך . . אידעלאך שרייט שבת&quot; מושר בחב&quot;ד עם המילים &quot;שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אידעלאך שרייט עד מתי&quot;, והרבי אף עודד את שירתו{{הערה|לדוגמה במוצאי שבת שובה תשמ&quot;ח}}.<br /> <br /> ===ההסתייגות משמיעת שיריו===<br /> כאשר הרב [[חיים יעקב שלאממע]], מנהל ב[[בית רבקה צרפת]], שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}<br /> <br /> כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערה|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|[[מפי השמועה]] מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'.}}.<br /> <br /> כאשר [[צא&quot;ח]] ארגנו [[ערב חב&quot;ד]], ביקש הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] מר' [[אפרים וולף]] שלא יתן למנגנים יד חופשית (לבחור שירים) כדי שלא ינגנו שירי קרליבך.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}<br /> [[קטגוריה:זמרים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ה]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9A&diff=539521 2022-05-08T15:15:25Z

<p>37.60.47.118: /* עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ */דיוק בפרטים ומ&quot;מ</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלמה קרליבך1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך נראה לומד מאמר של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קובץ:שלמה קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה קרליבך יושב מימין להרבי ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי&quot;ב]]]]<br /> ר' '''שלמה קרליבך''' ([[י&quot;ח בטבת]] [[תרפ&quot;ה]] - [[ט&quot;ז בחשוון]] [[תשנ&quot;ה]]) היה מנהיג דתי, זמר ומלחין מפורסם. קירב יהודים רבים ליהדות, אך לצד זאת ספג ביקורת מ[[רב]]נים ו[[אדמו&quot;ר]]ים רבים - וביניהם [[הרבי]] - על כך שלצורך פעולות הקירוב היה מקל בהלכות מסויימות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> שלמה קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[אליהו חיים קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י&quot;ח בטבת]] [[תרפ&quot;ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר קרלסרוהה (גרמניה), הגיעה ב-[[תרצ&quot;ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. ר' שלמה למד ב[[ישיבת &quot;תורה ודעת&quot;]], בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניברסיטת קולומביה. הוא נחשב לעילוי יוצא דופן וכבר בגילו הצעיר (14) בלט בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]], התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]]. באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבך ל[[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> בראשית שנות היו&quot;דים נשלח על ידי [[הרבי הריי&quot;צ]] ולאחר מכן [[הרבי]], על מנת [[הפצת יהדות|להפיץ יהדות]] ו[[הפצת המעיינות|חסידות]] ברחבי [[ארצות הברית]]. במשך תקופה ממושכת פעל ב[[שליחות]] הרבי.<br /> <br /> אט אט, החל לאמץ לעצמו הנהגה של גמישות בעקרונות ה[[הלכה]], ופריצת גדרי ה[[צניעות]], ב[[מחשבה]] שכך יקל עליו להתחבר ללבבות היהודים ולקרבם ליהדות. שיטה זו הייתה רחוקה ואף מנוגדת משיטת הרבי, ולבסוף נותק הקשר בינו לחב&quot;ד - והחל להפיץ יהדות בדרך משלו, כשהוא משתמש בשירה וניגון בגיטרה ככלי לסחוף את הקהל אחריו.<br /> <br /> קרליבך החל מסתובב ברחבי [[ארצות הברית]] - הוא הופיע במועדונים, ערך קונצרטים ונפגש עם זמרים אמריקאיים. הופעתו הפשטנית, כשהוא מגודל שער ומנגן בגיטרה, סגנון שיריו והתנהגותו הלבבית התקבלה באהדה על ידי יהודים רבים, בהם צעירים &quot;היפים&quot;, והוא הצליח לסחוף אחריו קהל מעריצים גדול. אמנם בחוגים החרדיים (ובראשם [[חב&quot;ד]], כדלקמן) נחשב שנוי במחלוקת, עקב דרכו לפרוץ את גדרי ההלכה.<br /> <br /> קרליבך הופיע גם ב[[ארץ ישראל]], שם חדר סגנון שירתו בעיקר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]]. בסוף שנות השלטון הקומוניסטי ותחילת [[התפרקות ברית המועצות]], הופיע גם שם.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] הקימו נאמניו את היישוב &quot;מבוא מודיעים&quot;{{הערה|בשנת [[תשמ&quot;ד|תשד&quot;מ]], לאחר פטירתו של רבי מאיר קאליש - האדמו&quot;ר מ[[אמשינוב]] - הוחלף שמו של היישוב ל&quot;מאור מודיעים&quot;, אך שם זה לא התקבל בוועדת השמות של המדינה.}} על יד לטרון. קרליבך בנה שם את ביתו וחילק את זמנו בין המגורים במושב וביתו בארצות הברית.<br /> <br /> [[הרבי]] דחף את קרליבך להתחתן, ובהזדמנות מסויימת, כשעבר בחלוקת [[כוס של ברכה]] אמר לו הרבי שצריך להתחתן, והיה נראה על פניו של הרבי אי שביעות רצון. בגיל 48 התחתן עם מרת נעילה (גליק) מטורונטו. לבני הזוג נולדו שתי בנות - נשמה ונדרה.<br /> <br /> ==קשריו עם חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים שלמה (שמאל) ו[[אליהו חיים קרליבך]] (ימין)]]<br /> ===עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בסביבות שנת [[תרצ&quot;א]] כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. הרבי אמר להם &quot;שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]&quot;, [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|שם=מגזין תיקון|מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', Michael Lerner, &quot;Practical wisdom from Shlomo Carlebach&quot;, Tikkun Magazine, Sept/Oct 1997, vol. 12, issue 5, pp. 53-56.}}.<br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ש]], עם הגעתו של האדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). בנוסף, במכתב שנכתב בסיוון תש&quot;ד (אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק ח עמ' שי, אגרת ב'תב), כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ליהודי שהוא ובניו נפגשו עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[ווינה]], ולימים היגר ל[[ארצות הברית]], ודורש ממנו ומרעייתו לחנך את בניהם ב'תומכי תמימים': &quot;ובזה הנני להודיע לידידי אשר הנני תובע מאיתו ומאת רעייתו הרבנית תחיה את חלקי המגיע לי ע&quot;פ התורה, והוא כי מאז אשר הביאו את בניהם ..שי' אליי בהיותי אצל וויען (=וינה) לברכם, ובירכתים אשר ישקדו בלימוד ובהנהגה דיראת שמים, ובמידה ידועה מילא השם יתברך את ברכתי, ות&quot;ל הם שוקדים בלימוד ובהנהגה דיראת שמים, והשם יתברך חננם בדעה להכיר את האמת הגמור אשר ההצלחה האמיתית בלימוד וביראת שמים - בחסדי השם יתברך ובזכות אבותינו רבותינו הק' זצוקללה&quot;ה נבג&quot;ם זי&quot;ע - קונה התלמיד הלומד אך ורק בישיבה תומכי תמימים, ובכל תוקף עוז דין תורתנו הקדושה - בעד ברכתי - הנני דורש אשר התלמידים צמודי לבבי מר.. שי' ילמדו מעתה בישיבה שלי &quot;תומכי תמימים&quot;.{{ש}}- באגרות קודש המכתב מופיע ללא שם הנמען, אך בספר 'אדמור&quot;י חב&quot;ד ויהדות אוסטריה' (עמ' 140 הערה 48), מובא שייתכן שהמכתב נכתב לרב נפתלי קרליבך אודות בניו שלמה ואליהו חיים קרליבך שאותם בירך הרבי הריי&quot;צ בהיותו בוינה כעשור לפני כן. לאחרונה נדפסו זכרונותיו של שלמה קורח מבני ברק בספר &quot;יחידי סגולה&quot; (ב&quot;ב, תשפ&quot;ב) והוא מעיד (בספרו זה, עמ' 239) כי בהיותו בארה&quot;ב, שם למד בלייקווד,שהה בבית משפחת קרליבך, והם הראו לו מכתב מהרבי הריי&quot;צ ובו נכתב תוכן דומה להנ&quot;ל (בזכרונותיו, ממרחק של שנים רבות, לא דייק קורח בפרטים ולא זכר היטב את תוכן המכתב. הוא כותב שבמכתב כתב הרבי הריי&quot;צ ש&quot;שלמה קרליבך שייך לו&quot;, כי הרבי בירכו &quot;כשהיה תינוק&quot;. פרטים אלה אינם נכונים כלל, כפי שניתן לראות במכתב הרבי הריי&quot;צ דלעיל שם כתובים הדברים בנוסח שונה, אך עצם העניין שהרבי הריי&quot;צ בירך את קרליבך ואחיו בילדותו נכון). קורח גם מציין שבבני משפחת קרליבך לא הרשו לו לצלם את המכתב. אם כן, די ברור שהמכתב נכתב על האחים קרליבך.}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אליהו חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערה|מתוך סרט על דמותו.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תש&quot;י]] ביקש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ משלמה קרליבך וחברו, זלמן שלומי שכטר{{הערה|יהודי שהתקרב לחב&quot;ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש&quot;ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת חנוכה באונברסיטה בריינדס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערה|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש&quot;ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35.}}{{הערה|Yaakov Ariel, &quot;Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977,&quot; Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.|כיוון=שמאל}}.<br /> <br /> בהזדמנות מסויימת, כששאלו את שלמה קרליבך מי הם הרבי'ס שלו, הוא ענה: הרבי בנגלה הוא פלוני, הרבי בנגינה פלוני, והרבי בחסידות הוא ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> ===עם הרבי===<br /> כבר לפני [[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]], כששלמה קרליבך היה מגיע מלייקווד ל-[[770]], היה נכנס לרבי ומדבר איתו בלימוד{{הערה|יש אומרים שהיה זה בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].}}. הרבי רצה לדעת מה לומדים ב[[ישיבה]]. הרבי אף דחף אותו בשנת [[תשי&quot;א]] לקבל [[סמיכה לרבנות]] בכדי שתהיה לו יותר השפעה, ואכן הוא הוסמך על ידי הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה אז ראש ישיבת רבינו חיים ברלין.<br /> <br /> הרבי היה שולח אותו לתלמידי הישיבות, על מנת שידבר איתם בלימוד ובחסידות. הרבי אף דחף אותו לקרב את בני הנוער ליהדות. כששלמה הביע את רצונו לשבת וללמוד במקום מלאכת הקירוב, הגיב הרבי שיפסיק לחשוב כל-כך הרבה על עצמו. באותם שנים הוא הביא קבוצה גדולה של סטודנטים לרבי והרבי אף אמר שיחה מיוחדת בפניהם{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=19848&amp;st=&amp;pgnum=198&amp;hilite= תורת מנחם התוועדויות, חלק ו' תשי&quot;ב, כרך ג', עמ' 174]}}.<br /> <br /> בראיונות עימו סיפר קרליבך שבתחילה היה עוסק בקירוב תלמידי ישיבות לחסידות. כאשר העלה בפני הרבי את הרעיון לקרב סטודנטים, הרבי אמר לו שצריך לחשוב על כך{{הערה|מתוך ראיון משודר ברדיו ערוץ 7, שקטעים ממנו שוכתבו ופורסמו בכתבה בעיתון בשעה טובה, ו[http://www.shturem.net/images/news/39347_news_05112009_80251.jpg פורסמו לאחמ&quot;כ באתר שטורעם] {{תמונה}}}}, אך קרליבך ביקש להתחיל בפעילות עם הסטודנטים באופן מיידי, וכבר למחרת אכן התחיל בכך{{הערה|מתוך ראיון של קרליבך לערוץ הרדיו 'קול ישראל' המצוטט בערך 'שלמה קרליבך' בויקיפדיה}}.<br /> <br /> קרליבך סיפר בהזדמנות{{הערה|שם=מגזין תיקון}}: &quot;כשהתחלתי לקרב יהודים, הייתי בבעיה, ודיברתי על כך עם הרבי. אמרתי לרבי כי יום אחד היה לי מאה אנשים שבאו ללמוד ולשיר איתי, אבל כשאמרתי להם שנשים וגברים חייבים לשבת בנפרד, איבדתי 90 אנשים, וכשאמרתי להם שנשים אינם יכולות לשיר, איבדתי עוד 9, אז האדם אחד שנשאר הרגיש אידיוט. אז במקום לבלות שעתיים עם אנשים שרצו לדעת משהו על היהדות, בזבזתי את הזמן שלי על אחד. הבה נניח כי זה מאוד חשוב כי גברים ונשים אסורים לשבת יחד. ובכל זאת, זה כמו מניקור ליהדות, מה שהופך את זה למשהו יפה, אבל אם האדם עובר התקף לב לא נותנים לו מניקור. ככה אני לא יכול לקרב יהודים!&quot;<br /> <br /> &quot;הרבי אז אמר לי כי הוא לא יכול לתת לי לעשות את זה בדרך שלי. אבל מצד השני הוא גם לא יכול לא לתת לי לא לעשות את זה בדרך שלי. לכן אם אני רוצה לעשות את זה לבד, שה' יהיה איתי. אז נפרדנו&quot;... סיים קרליבך.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת סיפר, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.<br /> <br /> [[הרבי]] הגיב לשמע הסיפור, על-פי הכתוב ב[[משנה]]{{הערה|אבות א יב.}} &quot;אהרן אוהב את הבריות '''ומקרבן לתורה'''&quot;. רואים מכך, כי אין לקרב את '''התורה''' אל '''הבריות''', על ידי כריתת חלקים &quot;קטנים&quot; כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות ל[[תורה]]; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי&quot;ג איברין ושס&quot;ה גידין שבה; הכנעה גמורה לתורה - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה - לקרב '''אותם''' אל '''התורה'''. קרליבך אמר על כך כי &quot;מאז נפרדו דרכינו... הבנתי כי דרכינו שונות&quot;{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק פלטיאל]].}}.<br /> <br /> ===יחס הרבי אליו===<br /> {{להשלים|נא להשלים אך ורק בליווי מקורות}}<br /> באגרות קודש מופיע מכתב בו מגדיר הרבי את התנהגותו כמנוגדת ל[[הלכה]] ולשיטת החסידות:<br /> <br /> {{ציטוטון|במ&quot;ש [במה שכתב] שהספק בעיניו מהו היחס שלי להנהגת פלוני אשר מאסף הוא וכו', - לפלא וגם לצער שחושד אותי בכגון דא, כוונתי בהנוגע לענין אשר פס&quot;ד [פסק דין] מפורש הוא בשו&quot;ע [שולחן ערוך] , קול באשה וכו' או תערובות וכו', ומה שמגדיל עוד יותר הפלא, שהרי כתבתי והדגשתי כ&quot;פ [כמה פעמים], שזהו מנקודות היסוד בתורת ה' ומצותיו, וביחוד תורת החסידות המבארת, שצ&quot;ל [שצריך להיות] אהבת הבריות ומקרבן לתורה, ולא ח&quot;ו [חס ושלום] לקרב את התורה ומשנה אותה כמתאים אליהם, ועוד הוספתי, שבכלל פס&quot;ד [פסק דין] שבתורה הרי זה רצונו של הקב&quot;ה, [והרי מפורש זה בתוה&quot;ק [בתורתנו הקדוש] וביחוד בתורת חב&quot;ד בכו&quot;כ [בכמה וכמה] מקומות], ומובן וגם פשוט שאין לבו&quot;ד [לבשר ודם] לעשות מסחר ח&quot;ו ברצונו של הקב&quot;ה וכו'.}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7200.htm חלק י&quot;ט אגרת ז'ר]. (באגרת לא מופיע שמו של קרליבך, אך בפרסומים חב&quot;דיים שונים נכתב כי היא עוסקת בו לדוגמה: [[שבועון בית משיח]] גיליון 307 עמ' 52)}}.<br /> <br /> ברשימת [[חלוקת דולרים]] מכ&quot;ו מרחשוון [[תשנ&quot;ב]] מופיע כך:<br /> אשה אחת אמרה לרבי, שר' שלמה קרליבך שיחי' שולח דרישת שלום ומבקש ברכה עבורו ומשפחתו.<br /> הרבי: איפה הוא עכשיו?<br /> הנ&quot;ל: הוא בטורונטו בדרך לוינה, ומשם לגרמניה ואחר כך לישראל, ויחזור בעוד שלושה שבועות.<br /> הרבי: מה השייכות שלך איתו?<br /> הנ&quot;ל: אני חלק מבית הכנסת שלו &quot;קהילת יעקב&quot;.<br /> הרבי: (דולר נוסף) לתת [[צדקה]] עבורו שיצליח בהפצת היהדות מתוך בריאות הנכונה ומתוך פרנסה טובה.<br /> <br /> ===יחסו לליובאוויטש===<br /> לר' [[נחמן הולצברג]] ששאל אותו כי שמע שסילקו אותו מ[[ליובאוויטש]], ענה: &quot;מען האט מיר ארויסגעווארפן, אבער איך האב זיך ניט ארויסגעווארפן&quot; (חב&quot;ד סילקו אותי, אבל אני מעולם לא הסתלקתי){{הערה|אמר זאת לר' [[נחמן הולצברג]] בעת שנפגש עמו ב[[ירושלים]] בשנת [[תשכ&quot;א]].}}{{הערה|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp בראיון לערוץ 7 שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו ושוכתב בעיתון 'שעה טובה'].}}, כמו כן התבטא פעם כי 'ליובאוויטשער הייתי וליובאוויטשער אשאר!'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=483&amp;highlight=%F7%F8%EC%E9%E1%EA מפי אחד מחשובי אנ&quot;ש].}}{{הערה|פעם התבטא: &quot;אני תמיד ליד הרבי, הרבי ב-770 ואני ב747 (ר' שלמה הרבה לנסוע במטוסי בואינג 747 ברחבי העולם)}}.<br /> <br /> הוא מצידו המשיך לכבד את הרבי וחסידי חב&quot;ד. וכן המשיך לבוא כל השנים להתוועדויות של הרבי ולעמוד מאחור כדי לא לבלוט יותר מדאי. והמשיך ללמוד חסידות, מאמרים ושיחות של הרבי. כשהיה מגיע ל[[סינסינטי]] להופעה והיה נאלץ להשאר לשהות ב[[שבת]] בבית מלון (ללא מנין) היה מגיע ב[[ערב שבת]] ל[[בית חב&quot;ד]] ושאל ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב היה זה אחד מספריו של הרבי, כמו [[ספר המאמרים]], ו[[לקוטי שיחות]]{{הערה|1=(מפי [[שליח]] הרבי ל[[סינסינטי]], הרב [[שלום בער קלמנסון]]).}}. בכיסו שכן מאמר ושיחה שיצאו אז, היו לו כל השיחות ומאמרים של הרבי עד האחרון שבאחרון. כמו כן היה שולח את מושפעיו לבתי חב&quot;ד בעולם{{הערה|בכתבה בעיתון 'הארץ' שבועיים לפני שנפטר אמר לאחד שנסע ללמוד חודשיים בנפאל, שלא ישכח שיש [[בית חב&quot;ד]] בקטמנדו, והמשיך בחיוך: &quot;אתה יודע כי כאשר קולומבוס גילה את אמריקה, הוא גילה כי חב&quot;ד כבר הייתה שם?&quot;...}}.<br /> <br /> אחיו, ר' [[אליהו חיים קרליבך]] דאג להזכירו ב[[ספר החסידים]].<br /> <br /> בראיון עם עיתון 'שעה טובה' שנערך עמו שבועות ספורים לפני שהלך לעולמו התבטא על הרבי: {{ציטוטון|הרבי הנוכחי הוא גם כן גאון עצום ונורא. הרבי הוא גם עמוק וגם בקיא עד לב השמים. ממש כל מילה מהתורה מאירה לפני עיניו הקדושות}}{{הערה|[http://www.col.org.il/pics/nf_43506_2180694.bmp עיתון 'שעה טובה'].}}.<br /> <br /> בימיו האחרונים הופיע באחת מישיבות חב&quot;ד, ואמר: &quot;שהוא מתחרט שהלך נגד הוראת הרבי&quot;.<br /> <br /> פעם התבטא בכאב כשדיבר על מצב הנוער של היום: {{ציטוטון|איך זה שיותר אנשים מכירים יותר את מרטין לותר קינג מ[להבדיל] הרבי?}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> [[קובץ:מצבתו של קרליבך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של שלמה קרליבך עליו נכתב &quot;נאמן ביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מליובאוויטש זיע&quot;א&quot;]]<br /> קרליבך נפטר ב[[ט&quot;ז בחשוון]] [[תשנ&quot;ה]] מהתקף לב, במטוס שהיה בעיצומה של המראה. בלילה שלפני הנסיעה ישב והתוועד במשך הלילה עם התמימים של ישיבת חב&quot;ד ב[[מנצ'סטר]]{{הערה|מפי אחד התמימים שהשתתף בההתוועדות.}}.<br /> <br /> במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.<br /> <br /> נטמן (למחרת, [[י&quot;ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. על מצבתו נכתב &quot;נאמן ביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מליובאוויטש זיע&quot;א&quot;.<br /> <br /> ==שירת קרליבך==<br /> שלמה קרליבך הוא בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית. שיריו התקבלו בציבור הדתי, וחלק גדול מהציבור החרדי והם מושרים בבתי כנסיות מסביב לעולם. בין היתר, הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה שהתקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ&quot;נוסח קרליבך&quot;.<br /> <br /> שנים מלחניו (דומים אבל שונים) של קרליבך התקבלו בחסידות חב&quot;ד, אחד מהם על המילים &quot;מקימי מעפר דל&quot; מושר בחב&quot;ד עם המילים &quot;אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח אני מאמין, ווי וואנט משיח, ווי וואנט משיח נאו&quot;, והשני על המילים &quot;ישמחו במלכותך . . אידעלאך שרייט שבת&quot; מושר בחב&quot;ד עם המילים &quot;שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אידעלאך שרייט עד מתי&quot;, והרבי אף עודד את שירתו{{הערה|לדוגמה במוצאי שבת שובה תשמ&quot;ח}}.<br /> <br /> ===ההסתייגות משמיעת שיריו===<br /> כאשר הרב [[חיים יעקב שלאממע]], מנהל ב[[בית רבקה צרפת]], שאל את הרבי ב[[יחידות]] האם מותר לשמוע התקליטים של שלמה קרליבך? ענה הרבי (התוכן לא הלשון): הרי יש מספיק מוזיקה יהודית בלעדיו.{{דרוש מקור}}<br /> <br /> כשרצו השלוחים ב[[אוסטרליה]] לארגן ערב עם מוזיקה יהודית, ביקש המזכיר חודקוב כמה וכמה פעמים לוודא שלא ישירו שם שירים של שלמה קרליבך{{הערה|[[ימי תמימים]].}}{{הערה|[[מפי השמועה]] מספרים שפעם החלו לשיר ניגון שלו ב-770 מול הרבי, והרבי אמר שהשיר 'לא מקדושה'.}}.<br /> <br /> כאשר [[צא&quot;ח]] ארגנו [[ערב חב&quot;ד]], ביקש הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] מר' [[אפרים וולף]] שלא יתן למנגנים יד חופשית (לבחור שירים) כדי שלא ינגנו שירי קרליבך.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50897 סיפור על יהודי שהביא שלמה קרליבך לרבי] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קרליבך שלמה}}<br /> [[קטגוריה:זמרים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת לייקווד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ה]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%A9&diff=539038 2022-05-04T17:41:17Z

<p>37.60.47.118: /* יוצא לעזרת הרבי */תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום משאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום משאש]]<br /> הרב '''שלום משאש''' ([[כ&quot;ב שבט]] [[תרס&quot;ט]] - [[י' ניסן]] [[תשס&quot;ג]]) היה רבה של [[קזבלנקה]], [[מרוקו]] ולאחר מכן של [[ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:משאש עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משאש עם נפגש עם [[הרבי]] לאחר ה[[פאראד]], [[ל&quot;ג בעומר]] [[תש&quot;נ]]]]<br /> הרב משאש נולד בכ&quot;ב ב[[שבט]] בשנת [[תרס&quot;ט]] לאביו הרב מימון משאש, בעיר מקנס במרוקו, שהייתה אחת ממרכזי התורה של מרוקו ונקרא על שם סבו שלום. הרב משאש החל ללמוד תורה מגיל צעיר, כשרבו המובהק היה הרב יצחק אסבאג. בצעירותו נחשב כתלמיד חרוץ, כשבהמשך נחשב לפוסק בגיל צעיר; כך חלק מספרו מזרח שמ&quot;ש נכתב בהיותו בגיל 17. מגיל צעיר החל בניהול בית הספר &quot;תלמוד תורה&quot;, שבעיר מקנס. הרב משאש חלה במחלת הטיפוס, ולאחר שנרפא מהמחלה, בשנת תש&quot;ד, הקים את ישיבת &quot;כתר תורה&quot; במקנס. <br /> <br /> בגיל 39 קיבל רשות להיות דיין בקזבלנקה, לאחר שעמד בבחינה בהצלחה; 13 שנה אחר כך בגיל 52 נבחר לכהן כרב ראשי וראש אבות בתי הדין בקזבלנקה; בהמשך כיהן כרב הראשי של מרוקו. לאחר ניסיונות שונים להביאו לחיפה, כרב ראשי, עלה הרב משאש ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשל&quot;ח]], לכהן כרב הראשי של [[ירושלים]]. ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו, ב [[שבת הגדול]] [[י' ניסן]] [[תשס&quot;ג]] בגיל 94.<br /> <br /> == מחזק את חסידי חב&quot;ד בקזבלנקה ==<br /> הרב שאיפשר לחב&quot;ד להתפתח בקזבלנקה היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב&quot;ד בקזבלנקה, אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי קזבלנקה לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב&quot;ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב&quot;ד לפעול בקזבלנקה. הרש&quot;מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב&quot;ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה &quot;למראות אלוקים&quot;.<br /> <br /> קשרים חמים עם הרב שלום משאש יצרו גם יתר שליחי חב&quot;ד כדוגמת הרב יהודה לייב רסקין. הרב שלום משאש מעיד שהיו לו קשרים אישיים עמוקים שהגיעו לרמת דאגה אישית מצד הרבי לכל אחד מבני משפחתו.<br /> <br /> == יוצא לעזרת הרבי ==<br /> [[קובץ:הרב שלום משאש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלום משאש נואם ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] [[תשכ&quot;ז]], משמאלו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי|בנימין גורודצקי]]]]<br /> בשעה שהרבי ביקש את עזרתו במרוקו, הרב שלום משאש יצא &quot;בקול קורא&quot; בשם הרבי להדליק נר שבת - לכל בת{{מקור}}. בין הרבי והרב משאש אף נערכה פגישה בניו יורק. <br /> <br /> כאשר הרב שלום משאש רצה לעלות ל[[ארץ ישראל]], כתב גם לו הרבי מכתב ובו הפציר בו שלא לעזוב את מרוקו ולהמשיך להנהיג את קהילתו{{הערה|אגרות קודש אגרת י'שי&quot;ז.}}.בפועל בהמשך עלה לארץ ובא לכהן כרבה של ירושלים לבקשת הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|1=[http://chabadmarrakech.com/contents.asp?aid=30775]}}<br /> <br /> == רוח אפינו משיח ה' ==<br /> רבי שלום התבטא: [[הרבי]] הגיע לכל מקום נידח בעולם שאין בו אפילו [[ריח]] [[תורה]], והקים שם עולה של [[תורה]]. כך גם היה במרוקו, בשלושים השנים שזכיתי לכהן כרבה הראשי. הוא שלח לשם את שליחיו המסורים והקים חיי יהדות לתפארת. אין לתאר את אהבתו הגדולה לכל יהודי. גם במישור האישי שררו ביני לבינו יחסי [[אהבה]] עמוקים שהגיעו לרמת דאגה אישית מצידו לכל אחד ואחד מבני המשפחה. כשאני רואה את פעליו בעולם, אין לי ספק שהוא ממש חי בתוכנו. <br /> הגאון הגדול והקדוש… [[צדיק]] אחד בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, רוח אפינו [[משיח]] ה'… חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם… אין לו אח ורע ולא ממלא מקום.{{מקור}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרק מא, ובפרקים העוסקים בקזבלנקה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שניאור זלמן ברגר, [http://chabad.info/news/%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%A9-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ מאחורי הקלעים של פגישת הרב משאש עם הרבי], {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=411 עלון בית משיח 411 מתוך שמן ששון מחבריך]<br /> *הרב יעקב חביב, '''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%93%D7%A2%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%A9-%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%90%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA/ הקשר בין הרבי והרב מאשאש]''', {{אינפו}} כ&quot;ו ניסן ה'תשע&quot;ח<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[משה שלמה עמאר]]|רשימה=[[ירושלים|רבה הספרדי של ירושלים]]|שנה=[[תשל&quot;ח]] - [[י' ניסן]] [[תשס&quot;ג]]}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ט]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=539037 2022-05-04T17:38:00Z

<p>37.60.47.118: /* חיכוכים */מידע</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב עובדיה יוסף<br /> |תמונה=[[קובץ:עובדיה.jpg|250px]]<br /> |כינוי=ראשון לציון, מרן<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]]<br /> |מקום לידה=בגדד, עיראק<br /> |תאריך פטירה=[[ג' בחשוון]] [[תשע&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=[[ירושלים]], ישראל<br /> |מקום פעילות=פתח תקוה, תל אביב, ירושלים<br /> |תפקידים נוספים=[[רב]] ונשיא מועצת חכמי התורה<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[עובדיה יוסף#ספריו|ראו בהמשך]]<br /> |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ספרד|רבני ספרדי]]<br /> }}<br /> הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע&quot;ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר &quot;מרן&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ&quot;ב, הרב עובדיה כרב הראשי לישראל (מימין [[הרב]] [[שלמה גורן]])]]<br /> הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ&quot;ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]]. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] [[נישואין|נשא]] את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש&quot;ה]]-[[תש&quot;ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים תש&quot;ז-[[תש&quot;י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].<br /> <br /> עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ&quot;ה]]-[[תשכ&quot;ח]] כיהן כדיין בביה&quot;ד האזורי בירושלים, ובתשכ&quot;ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ&quot;ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].<br /> <br /> בחשוון [[תשל&quot;ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ&quot;ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד&quot;מ]] ייסד את [[מפלגת ש&quot;ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.<br /> <br /> ===סוף ימיו===<br /> בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע&quot;ד]] אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם &quot;חיים&quot; כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון תשע&quot;ד הלך הרב יוסף לבית עולמו.<br /> <br /> ==הקשר לחסידות ולחב&quot;ד==<br /> [[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב&quot;ד (תשע&quot;ג)]]<br /> [[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב&quot;ד במילאנו]]<br /> בנו הרב יעקב יוסף העיד{{הערה|בראיון שהעניק לשבועון כפר חב&quot;ד בשנת תשמ&quot;ח גיליון 313}} כי &quot;לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת&quot;. בנו הרב יצחק יוסף העיד ש &quot;כשאבא דיבר על האדמו&quot;ר, הכל היה מתוך כבוד&quot;{{הערה|בהתוועדות י&quot;ט כסלו תשע&quot;ד בכפר חב&quot;ד}}.<br /> <br /> עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] שבט [[תשע&quot;ד]] {{וידאו}}}} והפעילות בה הייתה ברוח החסידות ולאור הדרכות הרבי, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], שהייתה מועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בספריו מזכיר תדיר את [[שו&quot;ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ&quot;הגאון הצדיק מליובאויטש&quot;.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב&quot;ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.<br /> <br /> היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב&quot;ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב&quot;ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר&quot;ע יוסף בסוגיית מקווה חב&quot;ד {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> אפיזודה בה ניכר יחסו החיובי לחסידות חב&quot;ד היה כשהרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] רצה בבחרותו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] אך הוריו התנגדו למהלך וכשהרב גינזבורג פנה לרב עובדיה פסק הוא לו שיכול לעבור על אף התנגדות הוריו{{הערה|גיליון החייל}}.<br /> <br /> במהלך שיעור שמסר בכולל ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] בשנות הלמ&quot;דים, שיעור שעסק בענין 'פסיק רישא', הציג הרב אשכנזי את שיטתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בסוגיה ואת שיחתו של הרבי בנושא. במקום התפתח דיון תורני מעמיק כדרכה של תורה כשבתומו הכריז הרב עובדיה בהסכמה: &quot;מי שחפץ לנהוג כשיטתו של &quot;הרב&quot; - ינהג כמוה&quot;. לאחר השיעור ביקש הרב עובדיה מהרב אשכנזי שימציא לידו את שיחתו הקדושה של הרבי בנושא במילואה על מנת שיעיין בה{{הערה|ספר 'הרב אשכנזי'}}.<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ח שיגר מכתב אל תושבי חולון בו ממליץ לשלוח את ילדיהם לבית ספר חב&quot;ד &quot;כדי שיתחנכו על פי מסורת ישראל סבא&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/113009 הרב עובדיה: לשלוח לבתי ספר חב&quot;ד {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> במכתב מ[[כ&quot;ו אב]] [[תשל&quot;ט]], ביקש מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שיעביר מכתב {{ציטוטון|לצדיק המפורסם פאר הדור והדרו כקש&quot;ת כמהר&quot;ר מנחם מענדל שניאורסון שליט&quot;א האדמו&quot;ר מליובאוויטש}} שיתפלל עבור כלתו אשת הרב [[יעקב יוסף]] שהייתה אז ב[[בית רפואה]]{{הערה|שלמה מן, [https://col.org.il/news/126463 כשהגר&quot;ע יוסף ביקש, באמצעות הרב גולדברג זצ&quot;ל, ברכה מהרבי], באתר [[COL]], ו' אלול ה'תש&quot;פ {{COL}}.}}.<br /> <br /> לקראת [[סיום הרמב&quot;ם]] השני צלצל מזכירו של אל הרב [[טוביה בלוי]] ממארגני הסיום והביע את רצונו של הרב ליטול חלק בחגיגת הסיום כשהדברים נעשים מיוזמתו{{הערה|ספר ימי תמימים}} ואכן נטל חלק בסיום הרמב&quot;ם ב[[רחובות]] על חשיבותה של התקנה.<br /> <br /> ===כתיבתו אל הרבי===<br /> א. בחודש [[ניסן]] [[תשט&quot;ז]] שלח [[הרבי|לרבי]] באמצעות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה', כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה יום ה' ג' בניסן תשט&quot;ז, כבוד האדמו&quot;ר הקדוש מליובאוויטש שליט&quot;א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו&quot;ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים.<br /> <br /> את הספרים שלחתי על ידי הרה&quot;ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט&quot;א מנהל כולל חב&quot;ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס&quot;ט}}<br /> <br /> [[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל&quot;ב]]<br /> ב. לקראת [[י&quot;א בניסן]] [[תשל&quot;ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:<br /> <br /> {{ציטוט|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]. [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=66549 מופיע גם כאן]|תוכן= בעזה&quot;י. ו' [[ניסן]] תשל&quot;ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.<br /> <br /> אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש&quot;ת כמהר&quot;ר מנחם מענדל שניאורסון שליט&quot;א, האדמו&quot;ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.<br /> <br /> שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.<br /> אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.<br /> <br /> השי&quot;ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}<br /> <br /> ג. בשנת [[תשמ&quot;ג]], שנת כהונתו האחרונה כ'ראשון לציון', כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ&quot;ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו&quot;ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א.<br /> <br /> אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ&quot;ק שליט&quot;א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב&quot;ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק&quot;ש בהגהות ערך לחם יו&quot;ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ&quot;ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.<br /> <br /> ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה&quot;ק כקבלת חז&quot;ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח&quot;ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.<br /> <br /> לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט&quot;א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב&quot;ד שבאה&quot;ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה&quot;ר שיקיים בו &quot;ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור&quot;. ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב&quot;א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי}}<br /> <br /> == התייחסויות מהרבי ==<br /> ===מכתב הרבי אליו===<br /> בכ&quot;ז ניסן תשט&quot;ז כתב הרבי אגרת קודש מיוחדת{{הערה|האגרת לא נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש]] ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע&quot;ט בעיתון 'יום ליום' - [https://www.bhol.co.il/news/1014822 ההתכתבות בין הרבי והרב עובדיה]. יצויין כי העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר&quot;ע, לא הגיע לידינו לעת עתה (וככל הנראה לא נכתב, ולכאורה זה הסיבה שזה לא נשלח)}} במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים :<br /> <br /> {{ציטוטון|ב&quot;ה. כז' ניסן תשט&quot;ז, ברוקלין, הרה&quot;ג אי&quot;א נו&quot;נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט&quot;א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח&quot;כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש&quot;ב הרה&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ עוסק בצ&quot;צ רב פעלים מוהרע&quot;ז סלונים שליט&quot;א, שקיבל כת&quot;ר ספרי חסידות תמורתם. ובוודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז&quot;ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ&quot;ב ע&quot;ב) והוא במכש&quot;כ וק&quot;ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו&quot;ע חו&quot;מ סי' רצ&quot;ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו&quot;כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז&quot;ל עה&quot;כ ואת והב בסופה. בברכה}}.<br /> <br /> במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לעזריאל סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ&quot;ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי &quot;'''החכם עובדיה''' שי&quot;.<br /> <br /> ===מסרים שונים מהרבי===<br /> בחודש [[טבת]] [[תשל&quot;ג]] שלח הרבי אל הרב עובדיה יוסף שליח מיוחד שיאמר לו שעיני כל ישראל נשואות אליו בקשר למצב הנוכחי - המאבק שניהל הרבי בעניין שלימות העם{{הערה|ימי תמימים ח&quot;ו ע' 81}}.<br /> <br /> בחודש [[ניסן]] [[תשל&quot;ד]] התבקש הרב [[אפרים וולף]] למסור לרב עובדיה באופן רשמי מהמזכירות שמתפלאים על תכנונו לבקר ב[[ארצות הברית]] בשעה שחוגים שונים עלולים לפגוע בכבודו ולכן אין הזמן גרמא כלל לביקורו בארצות הברית{{הערה|ימי תמימים ח&quot;ו ע' 285}}.<br /> <br /> === עידוד לקשר עם רבני חב&quot;ד===<br /> לאחר שהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוציא את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב [[חודקוב]] רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. הרב אשכנזי והרב וולף מסרו לו את הספר בלשכתו ושוחחו עימו ארוכות אודות תורתו הרחבה של [[אדמו&quot;ר הזקן]], וגדלותו התורנית של הרבי. הם אף הזמינוהו, על פי הוראתו של הרבי, למסור שיעור בישיבה ב[[כפר חב&quot;ד]]. הוא אכן נענה להזמנה, ושיעורו שנערך בתקופת חג ה[[פסח]], עסק במנהגם השונה של האשכנזים והספרדים בעניין אכילת קטניות בפסח{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 310}}.<br /> <br /> כמו כן באחת משנות הלמ&quot;דים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שב[[נחלת הר חב&quot;ד]], הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור. מקרה נוסף שאירע לרב אשכנזי עם הרב עובדיה היה כשבחור צרפתי כתב לרבי על חתונתו הצפויה, ונענה לברר את כשרות הייחוסין. תשובת הרבי הגיעה לפתחו של הרב אשכנזי, ומתברר לאחר חקירה מאומצת, שאותו בחור נולד מנישואין שניים של אמו ויש שאלה על הגט. הרב אשכנזי העביר את התיק הסבוך לידי הרב עובדיה שהושיב בית דין מיוחד וכתב את התשובה להיתר בכתב ידו. פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כפי שכתבו בכתב ידו שוגר במהירות לרבי שאישר את השידוך ושיגר את ברכתו{{הערה|[https://col.org.il/news/107406 הרבי מעניק את ברכתו לשידוך לאור פסקו של הרב עובדיה {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ו שיגר הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר&quot;ע אשר על הנער המגיע לגיל י&quot;ג לכוון בברכת &quot;אהבת עולם&quot; בתפילת מעריב הראשונה שמתפלל כ&quot;בר חיובא&quot; לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור &quot;בר חיובא&quot; אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב הכט לרב עובדיה אשר ה[[צמח צדק]] מדייק מדברי הרמב&quot;ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב הכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - &quot;נתקבל ות&quot;ח. בטח יודיע באם יהיה המשך&quot;. כמו כן העיר הרבי על דברי הגר&quot;ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - &quot;ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> על מכתב הרב [[שלום דובער וולפא]] שביקש את הסכמתו לספר [[יחי המלך]] (וכן את הסכמת הרבנים הראשיים הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]) התעניין הרבי על תוצאות בקשת ההסכמה וכתב &quot;התוצאות?!&quot;{{הערה|ראה לקמן את הסכמתו}}.<br /> <br /> ===הזכרתו ב'ליקוטי שיחות'===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת ה[[ליקוטי שיחות]] השבועית בה דן הרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר&quot;י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו{{הערה|1=בשלהי הערה 3, נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1M1yjm2jQMcHW0iFWoTRAxTkwWgkS1NjP/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חל&quot;ג עמ' 95 ואילך].}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו&quot;ת יחוה דעת (להגר&quot;ע שי' יוסף) חלק ב' ס&quot;א ובס' שנסמנו שם}}.{{הערה|1=העתקים מהשיחה הלכו לדפוס, קודם שהרבי הוסיף את הערה זו, העתקים אלו נגנזו, ונדפס מייד מחדש עם הערה זו.}}<br /> <br /> ===דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי===<br /> א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב-[[770]] מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: &quot;'''כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור,''' כ&quot;ק האדמו&quot;ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א. מוגש ב'''הוקרה והערצה רבה ונאמנה''', וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף&quot;.<br /> <br /> ב. בשנת [[תש&quot;מ]] חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין [[טהרת המשפחה]]. בראש הקריאה נכתב: &quot;גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב&quot;א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של '''ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש'''&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/70100 הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש {{אינפו}}]}}.<br /> <br /> ג. בקובץ 'כבוד חכמים עטרת פז' שיצא לאור ב[[תש&quot;נ]] בקשר ליום הולדתו ה-87 של הרבי פירסם הרב עובדיה פלפול מפרי עטו כשבהקדמה לפלפול כותב הרב: &quot;תשובה זו מוקדשת לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/78553 הגר&quot;ע יוסף כותב על הרבי: &quot;פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל&quot; {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> ד. לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] נשא דברים על דמותו של הרבי שליט&quot;א וכך אמר: '''&quot;גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר.''' גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. '''מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם''', וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא עת עבודת הקדש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח&quot;ו לא להרפות ידיים&quot;.<br /> <br /> ה. ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיים [[סיום הרמב&quot;ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=67802 הגר&quot;ע יוסף: &quot;אבוא בשמחה לסיום הרמב&quot;ם] {{אינפו}}.}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי '''כ&quot;יחיד בדורו&quot; ושלא קם כמוהו'''{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1=כיום רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] ואת מחוללה, הרבי.<br /> <br /> ==הסכמתו לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'==<br /> [[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר &quot;יחי המלך&quot; ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר &quot;יחי המלך המשיח&quot;]]<br /> ביום [[כ&quot;א חשון]] [[תשנ&quot;ב]], העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]], [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]], העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב&quot;ם]]. תוכן הספר הוא שכאשר מתקיימים סימני '[[בחזקת משיח]]' בצדיק הדור, יש לקבל את מלכותו ולהכיר בהיותו מלך המשיח - הכרה המתבטאת בהכרזה &quot;יחי המלך!&quot;.<br /> <br /> כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר: {{ציטוטון|הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר &quot;יחי המלך&quot; על [[הרמב&quot;ם]] הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה חכו ממתקים וכולו מחמדים. תהילתו בקהל חסידים שמן תורק שמו טעמו ונימוקו עימו.. ולפעלא טבא אמינא איישר חילא}}.<br /> <br /> ביום ג' חשון [[תשנ&quot;ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], המהווה המשך לקודמו ובו מבואר כיצד התממשו בדורנו סימני &quot;[[בחזקת משיח]]&quot; ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח.<br /> <br /> == חיכוכים ==<br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ&quot;א: &quot;לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו&quot;- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף. בשנת [[תשע&quot;ג]], שינה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: &quot;רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש&quot;]. [[כ&quot;ד סיון]] [[תשע&quot;ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש&quot;ק לבנות וביניהם הפוסק רבי שלום משאש). <br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ט]]-[[תנש&quot;א]], ניסו גורמים מסוימים לצרף את הרב עובדיה למחלוקת, ולגרום לו לנקוט צד נגד החסידים. באותם ימים, לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו מתבטא נגד הרבי - קרא לרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, וכי יואיל להבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו בשגגה לאחר שמאן דהו הטעה אותו בזדון, וכי הוא מצר על כך עד מאוד. הגר&quot;ע יוסף אף נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שהלה לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשילו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו&quot;ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הגר&quot;ע יוסף{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע&quot;ח עמוד 160.]}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב&quot;ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י&quot;ז מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].<br /> *בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]].<br /> *בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים.<br /> *בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד&quot;צ בית יוסף.<br /> כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב&quot;ד ומסייעים ל[[שליח|שלוחי הרבי]] במקומות שונים.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שו&quot;ת יביע אומר''' - ספר השו&quot;ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת [[תשס&quot;ט]] יצא כרך מפתחות עד חלק י.<br /> *'''שו&quot;ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).<br /> *'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)<br /> *'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.<br /> *'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שולחן ערוך|שו&quot;ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].<br /> *'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].<br /> *'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש&quot;ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].<br /> *'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב&quot;ם]].<br /> *'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.<br /> *'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה &quot;בן איש חי&quot; של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).<br /> *'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].<br /> <br /> ===ספרים אחרים===<br /> *'''[[כף החיים]]''' - הרב עובדיה יוסף השלים את כתיבת הספר (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי&quot;ט ואילך) על פי בקשת הסוחר החשוב מר [[משה סופר (ירושלים)]] בן הרב [[יעקב חיים סופר]] בעל כף החיים י' חלקים שגר ברחוב הנביאים 84 [[ירושלים]] ושילם לו שכרו במיטב.<br /> *'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.<br /> *'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו&quot;ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.<br /> *'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''<br /> *'''אני בעל חוב לרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1929 עמוד 40<br /> * '''[[בסוד שיח]]'''<br /> * '''[[מנחם משיב נפשי]]'''<br /> * '''[[נודע בשיעורים]]''' עמ' 182.<br /> * הרב אשכנזי במפתח שמות בערכו<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי צאצאו הרב התמים יעקב יוסף, שבט תשפ&quot;ב {{PDF}}<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע&quot;ח עמוד 160 ואילך - יחסי חב&quot;ד והגר&quot;ע.]<br /> *[https://col.org.il/news/78634 הסכם אוסלו בטל ומבוטל].<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף] מגן על שיעוריו של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] {{וידאו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&amp;url=article_he&amp;id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון &quot;[[יד לאחים]]&quot;<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_עובדיה_יוסף_חשף_הוראה_מהרבי_הצילה_נערה_וידאו_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב&quot;ד און ליין]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב&quot;ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע&quot;ד]] {{PDF}} - שטורעם. נט<br /> *'''[https://col.org.il/news/134305 הסיפור המטלטל שפורסם ב'כפר חב&quot;ד': הרב שניאור אשכנזי תיאר]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל&quot;ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ&quot;ג]]}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:יוסף, עובדיה}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:ראשונים לציון]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=538983 2022-05-04T08:42:12Z

<p>37.60.47.118: /* חיכוכים */הוספת מידע.</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב עובדיה יוסף<br /> |תמונה=[[קובץ:עובדיה.jpg|250px]]<br /> |כינוי=ראשון לציון, מרן<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]]<br /> |מקום לידה=בגדד, עיראק<br /> |תאריך פטירה=[[ג' בחשוון]] [[תשע&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=[[ירושלים]], ישראל<br /> |מקום פעילות=פתח תקוה, תל אביב, ירושלים<br /> |תפקידים נוספים=[[רב]] ונשיא מועצת חכמי התורה<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[עובדיה יוסף#ספריו|ראו בהמשך]]<br /> |השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ספרד|רבני ספרדי]]<br /> }}<br /> הרב '''עובדיה יוסף''', ([[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]] - [[ג' חשוון]] [[תשע&quot;ד]]) היה הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. מכונה בקרב הציבור הספרדי בתואר &quot;מרן&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ&quot;ב, הרב עובדיה כרב הראשי לישראל (מימין [[הרב]] [[שלמה גורן]])]]<br /> הרב עובדיה יוסף נולד ב[[י&quot;א בתשרי]] [[תרפ&quot;א]] (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת [[תרפ&quot;ד]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[ירושלים]]. בנערותו למד ב[[ישיבת פורת יוסף]], שם התבלט בכישוריו הגאוניים.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] [[נישואין|נשא]] את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים [[תש&quot;ה]]-[[תש&quot;ז]] שימש כדיין בבית הדין של [[העדה החרדית]] הספרדית. בשנים תש&quot;ז-[[תש&quot;י]] שימש כאב בית דין ב[[מצרים]].<br /> <br /> עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי ב[[פתח תקווה]], בשנים [[תשכ&quot;ה]]-[[תשכ&quot;ח]] כיהן כדיין בביה&quot;ד האזורי בירושלים, ובתשכ&quot;ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשכ&quot;ט]] נבחר לכהן כרב ראשי ב[[תל אביב]].<br /> <br /> בחשוון [[תשל&quot;ג]] נבחר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי הספרדי]], לצד הרב [[שלמה גורן]] ששימש כרב הראשי האשכנזי. ב[[אייר]] [[תשמ&quot;ג]] הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת [[תשד&quot;מ]] ייסד את [[מפלגת ש&quot;ס]] והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.<br /> <br /> ===סוף ימיו===<br /> בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות [[תשע&quot;ד]] אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם &quot;חיים&quot; כסגולה לאריכות ימים. בג' חשוון תשע&quot;ד הלך הרב יוסף לבית עולמו.<br /> <br /> ==הקשר לחסידות ולחב&quot;ד==<br /> [[קובץ:עם רבני חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף עם רבני חב&quot;ד (תשע&quot;ג)]]<br /> [[קובץ:עובדיה_יוסף_מילאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בביקור במוסדות חב&quot;ד במילאנו]]<br /> בנו הרב יעקב יוסף העיד{{הערה|בראיון שהעניק לשבועון כפר חב&quot;ד בשנת תשמ&quot;ח גיליון 313}} כי &quot;לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת&quot;. בנו הרב יצחק יוסף העיד ש &quot;כשאבא דיבר על האדמו&quot;ר, הכל היה מתוך כבוד&quot;{{הערה|בהתוועדות י&quot;ט כסלו תשע&quot;ד בכפר חב&quot;ד}}.<br /> <br /> עוד בשנות צעירותו בא במגע עם [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]] שנוהלה על ידי הרב [[נפתלי רוט]]{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79897 נאומו של בנו] [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] [[יצחק יוסף]] במעמד [[סיום הרמב&quot;ם]] שבט [[תשע&quot;ד]] {{וידאו}}}} והפעילות בה הייתה ברוח החסידות ולאור הדרכות הרבי, סייע רבות לפעולות [[מרכז הצלה לילדי ישראל]], בהנהלת הרבנים [[עזריאל זליג סלונים]]. בדרשתו השבועית ב[[מוצאי שבת]], שהייתה מועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> בספריו מזכיר תדיר את [[שו&quot;ע הרב]], ה[[צמח צדק]], ואת ספרי הרב [[חיים נאה]]. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ&quot;הגאון הצדיק מליובאויטש&quot;.<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב [[שמעון אליטוב]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב&quot;ד לאיוש משרות רשמיות מטעם [[הרבנות הראשית]]{{הערה|1=כך היה כאשר הרב [[לוי ביסטריצקי]] התמודד לכהונת רב העיר [[צפת]]. ראו [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78309 ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'].}}.<br /> <br /> היה בין המצדדים הבולטים בבניית [[מקווה חב&quot;ד]], ואף הורה לתלמידיו לבנות מקוואות בשיטה זו{{הערה|1=[https://chabad.info/news/601690/ הרב עובדיה יוסף אמר לי: תבנה מקוואות חב&quot;ד] {{אינפו}}. [https://col.org.il/news/78539 כך הכריע הגר&quot;ע יוסף בסוגיית מקווה חב&quot;ד {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> אפיזודה בה ניכר יחסו החיובי לחסידות חב&quot;ד היה כשהרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] רצה בבחרותו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] אך הוריו התנגדו למהלך וכשהרב גינזבורג פנה לרב עובדיה פסק הוא לו שיכול לעבור על אף התנגדות הוריו{{הערה|גיליון החייל}}.<br /> <br /> במהלך שיעור שמסר בכולל ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] בשנות הלמ&quot;דים, שיעור שעסק בענין 'פסיק רישא', הציג הרב אשכנזי את שיטתו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בסוגיה ואת שיחתו של הרבי בנושא. במקום התפתח דיון תורני מעמיק כדרכה של תורה כשבתומו הכריז הרב עובדיה בהסכמה: &quot;מי שחפץ לנהוג כשיטתו של &quot;הרב&quot; - ינהג כמוה&quot;. לאחר השיעור ביקש הרב עובדיה מהרב אשכנזי שימציא לידו את שיחתו הקדושה של הרבי בנושא במילואה על מנת שיעיין בה{{הערה|ספר 'הרב אשכנזי'}}.<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ח שיגר מכתב אל תושבי חולון בו ממליץ לשלוח את ילדיהם לבית ספר חב&quot;ד &quot;כדי שיתחנכו על פי מסורת ישראל סבא&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/113009 הרב עובדיה: לשלוח לבתי ספר חב&quot;ד {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> במכתב מ[[כ&quot;ו אב]] [[תשל&quot;ט]], ביקש מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] שיעביר מכתב {{ציטוטון|לצדיק המפורסם פאר הדור והדרו כקש&quot;ת כמהר&quot;ר מנחם מענדל שניאורסון שליט&quot;א האדמו&quot;ר מליובאוויטש}} שיתפלל עבור כלתו אשת הרב [[יעקב יוסף]] שהייתה אז ב[[בית רפואה]]{{הערה|שלמה מן, [https://col.org.il/news/126463 כשהגר&quot;ע יוסף ביקש, באמצעות הרב גולדברג זצ&quot;ל, ברכה מהרבי], באתר [[COL]], ו' אלול ה'תש&quot;פ {{COL}}.}}.<br /> <br /> לקראת [[סיום הרמב&quot;ם]] השני צלצל מזכירו של אל הרב [[טוביה בלוי]] ממארגני הסיום והביע את רצונו של הרב ליטול חלק בחגיגת הסיום כשהדברים נעשים מיוזמתו{{הערה|ספר ימי תמימים}} ואכן נטל חלק בסיום הרמב&quot;ם ב[[רחובות]] על חשיבותה של התקנה.<br /> <br /> ===כתיבתו אל הרבי===<br /> א. בחודש [[ניסן]] [[תשט&quot;ז]] שלח [[הרבי|לרבי]] באמצעות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה', כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה יום ה' ג' בניסן תשט&quot;ז, כבוד האדמו&quot;ר הקדוש מליובאוויטש שליט&quot;א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו&quot;ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים.<br /> <br /> את הספרים שלחתי על ידי הרה&quot;ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט&quot;א מנהל כולל חב&quot;ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס&quot;ט}}<br /> <br /> [[קובץ:הרב עובדיה יוסף כותב לרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל&quot;ב]]<br /> ב. לקראת [[י&quot;א בניסן]] [[תשל&quot;ב]], יום ההולדת השבעים של [[הרבי]], שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:<br /> <br /> {{ציטוט|מקור=נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא ב[[ספריית הרבי]]. [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=66549 מופיע גם כאן]|תוכן= בעזה&quot;י. ו' [[ניסן]] תשל&quot;ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.<br /> <br /> אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש&quot;ת כמהר&quot;ר מנחם מענדל שניאורסון שליט&quot;א, האדמו&quot;ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.<br /> <br /> שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.<br /> אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.<br /> <br /> השי&quot;ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן. בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.}}<br /> <br /> ג. בשנת [[תשמ&quot;ג]], שנת כהונתו האחרונה כ'ראשון לציון', כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=ב&quot;ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ&quot;ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו&quot;ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א.<br /> <br /> אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ&quot;ק שליט&quot;א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב&quot;ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק&quot;ש בהגהות ערך לחם יו&quot;ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ&quot;ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.<br /> <br /> ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה&quot;ק כקבלת חז&quot;ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח&quot;ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.<br /> <br /> לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט&quot;א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב&quot;ד שבאה&quot;ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה&quot;ר שיקיים בו &quot;ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור&quot;. ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב&quot;א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי}}<br /> <br /> == התייחסויות מהרבי ==<br /> ===מכתב הרבי אליו===<br /> בכ&quot;ז ניסן תשט&quot;ז כתב הרבי אגרת קודש מיוחדת{{הערה|האגרת לא נדפסה בסדרת ה[[אגרות קודש]] ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע&quot;ט בעיתון 'יום ליום' - [https://www.bhol.co.il/news/1014822 ההתכתבות בין הרבי והרב עובדיה]. יצויין כי העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר&quot;ע, לא הגיע לידינו לעת עתה (וככל הנראה לא נכתב, ולכאורה זה הסיבה שזה לא נשלח)}} במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים :<br /> <br /> {{ציטוטון|ב&quot;ה. כז' ניסן תשט&quot;ז, ברוקלין, הרה&quot;ג אי&quot;א נו&quot;נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט&quot;א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח&quot;כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש&quot;ב הרה&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ עוסק בצ&quot;צ רב פעלים מוהרע&quot;ז סלונים שליט&quot;א, שקיבל כת&quot;ר ספרי חסידות תמורתם. ובוודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז&quot;ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ&quot;ב ע&quot;ב) והוא במכש&quot;כ וק&quot;ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו&quot;ע חו&quot;מ סי' רצ&quot;ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו&quot;כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז&quot;ל עה&quot;כ ואת והב בסופה. בברכה}}.<br /> <br /> במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לעזריאל סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ&quot;ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי &quot;'''החכם עובדיה''' שי&quot;.<br /> <br /> ===מסרים שונים מהרבי===<br /> בחודש [[טבת]] [[תשל&quot;ג]] שלח הרבי אל הרב עובדיה יוסף שליח מיוחד שיאמר לו שעיני כל ישראל נשואות אליו בקשר למצב הנוכחי - המאבק שניהל הרבי בעניין שלימות העם{{הערה|ימי תמימים ח&quot;ו ע' 81}}.<br /> <br /> בחודש [[ניסן]] [[תשל&quot;ד]] התבקש הרב [[אפרים וולף]] למסור לרב עובדיה באופן רשמי מהמזכירות שמתפלאים על תכנונו לבקר ב[[ארצות הברית]] בשעה שחוגים שונים עלולים לפגוע בכבודו ולכן אין הזמן גרמא כלל לביקורו בארצות הברית{{הערה|ימי תמימים ח&quot;ו ע' 285}}.<br /> <br /> === עידוד לקשר עם רבני חב&quot;ד===<br /> לאחר שהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוציא את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב [[חודקוב]] רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. הרב אשכנזי והרב וולף מסרו לו את הספר בלשכתו ושוחחו עימו ארוכות אודות תורתו הרחבה של [[אדמו&quot;ר הזקן]], וגדלותו התורנית של הרבי. הם אף הזמינוהו, על פי הוראתו של הרבי, למסור שיעור בישיבה ב[[כפר חב&quot;ד]]. הוא אכן נענה להזמנה, ושיעורו שנערך בתקופת חג ה[[פסח]], עסק במנהגם השונה של האשכנזים והספרדים בעניין אכילת קטניות בפסח{{הערה|ספר הרב אשכנזי ע' 310}}.<br /> <br /> כמו כן באחת משנות הלמ&quot;דים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שב[[נחלת הר חב&quot;ד]], הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור. מקרה נוסף שאירע לרב אשכנזי עם הרב עובדיה היה כשבחור צרפתי כתב לרבי על חתונתו הצפויה, ונענה לברר את כשרות הייחוסין. תשובת הרבי הגיעה לפתחו של הרב אשכנזי, ומתברר לאחר חקירה מאומצת, שאותו בחור נולד מנישואין שניים של אמו ויש שאלה על הגט. הרב אשכנזי העביר את התיק הסבוך לידי הרב עובדיה שהושיב בית דין מיוחד וכתב את התשובה להיתר בכתב ידו. פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כפי שכתבו בכתב ידו שוגר במהירות לרבי שאישר את השידוך ושיגר את ברכתו{{הערה|[https://col.org.il/news/107406 הרבי מעניק את ברכתו לשידוך לאור פסקו של הרב עובדיה {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ו שיגר הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מכתב לרב עובדיה ובו העיר על מה שפסק הגר&quot;ע אשר על הנער המגיע לגיל י&quot;ג לכוון בברכת &quot;אהבת עולם&quot; בתפילת מעריב הראשונה שמתפלל כ&quot;בר חיובא&quot; לצאת ידי חובתו גם בברכת התורה, כיון שאין ברכת התורה של הבוקר עולה לו, כיון שאז לא בירך אותה בתור &quot;בר חיובא&quot; אלא מצד מצות חינוך בלבד והעיר הרב הכט לרב עובדיה אשר ה[[צמח צדק]] מדייק מדברי הרמב&quot;ם שגם על קטן יש חיוב תלמוד תורה מדאורייתא. הרב הכט כתב דיווח על לרבי על תוכן מכתבו אל הרב עובדיה והרבי השיב - &quot;נתקבל ות&quot;ח. בטח יודיע באם יהיה המשך&quot;. כמו כן העיר הרבי על דברי הגר&quot;ע שלא יצא ידי חובה בברכת התורה שבבוקר - &quot;ואם כן לא ילמוד תורה עד שיתפלל ויכוון בברכת אהבת עולם – ואין נוהגין כן בישיבות דכתות הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> על מכתב הרב [[שלום דובער וולפא]] שביקש את הסכמתו לספר [[יחי המלך]] (וכן את הסכמת הרבנים הראשיים הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]) התעניין הרבי על תוצאות בקשת ההסכמה וכתב &quot;התוצאות?!&quot;{{הערה|ראה לקמן את הסכמתו}}.<br /> <br /> ===הזכרתו ב'ליקוטי שיחות'===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], לקראת פרשת שלח, יצאה חוברת ה[[ליקוטי שיחות]] השבועית בה דן הרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר&quot;י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה, את ספרו של הרב עובדיה, בלשון זו{{הערה|1=בשלהי הערה 3, נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1M1yjm2jQMcHW0iFWoTRAxTkwWgkS1NjP/view?usp=drivesdk ליקוטי שיחות חל&quot;ג עמ' 95 ואילך].}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו&quot;ת יחוה דעת (להגר&quot;ע שי' יוסף) חלק ב' ס&quot;א ובס' שנסמנו שם}}.{{הערה|1=העתקים מהשיחה הלכו לדפוס, קודם שהרבי הוסיף את הערה זו, העתקים אלו נגנזו, ונדפס מייד מחדש עם הערה זו.}}<br /> <br /> ===דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי===<br /> א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב-[[770]] מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: &quot;'''כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור,''' כ&quot;ק האדמו&quot;ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט&quot;א. מוגש ב'''הוקרה והערצה רבה ונאמנה''', וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף&quot;.<br /> <br /> ב. בשנת [[תש&quot;מ]] חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין [[טהרת המשפחה]]. בראש הקריאה נכתב: &quot;גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב&quot;א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של '''ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש'''&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/70100 הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מליובאוויטש {{אינפו}}]}}.<br /> <br /> ג. בקובץ 'כבוד חכמים עטרת פז' שיצא לאור ב[[תש&quot;נ]] בקשר ליום הולדתו ה-87 של הרבי פירסם הרב עובדיה פלפול מפרי עטו כשבהקדמה לפלפול כותב הרב: &quot;תשובה זו מוקדשת לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א&quot;{{הערה|[https://col.org.il/news/78553 הגר&quot;ע יוסף כותב על הרבי: &quot;פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל&quot; {{חב&quot;ד און ליין}}]}}.<br /> <br /> ד. לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] נשא דברים על דמותו של הרבי שליט&quot;א וכך אמר: '''&quot;גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר.''' גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. '''מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם''', וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ&quot;ק האדמו&quot;ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא עת עבודת הקדש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח&quot;ו לא להרפות ידיים&quot;.<br /> <br /> ה. ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיים [[סיום הרמב&quot;ם]] מרכזי ב[[ארץ הקודש]] (על ידי [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]), בשילוב ציון יום הולדתו של [[הרבי]]. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=67802 הגר&quot;ע יוסף: &quot;אבוא בשמחה לסיום הרמב&quot;ם] {{אינפו}}.}}, הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי '''כ&quot;יחיד בדורו&quot; ושלא קם כמוהו'''{{הערה|ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.}}. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב [[אברהם יוסף]]{{הערה|1=כיום רבה הספרדי של [[חולון]]}}, מכתב מיוחד, בו שיבח את [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]] ואת מחוללה, הרבי.<br /> <br /> ==הסכמתו לספרים 'יחי המלך' ו'יחי המלך המשיח'==<br /> [[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר &quot;יחי המלך&quot; ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר &quot;יחי המלך המשיח&quot;]]<br /> ביום [[כ&quot;א חשון]] [[תשנ&quot;ב]], העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]], [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]], העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב&quot;ם]]. תוכן הספר הוא שכאשר מתקיימים סימני '[[בחזקת משיח]]' בצדיק הדור, יש לקבל את מלכותו ולהכיר בהיותו מלך המשיח - הכרה המתבטאת בהכרזה &quot;יחי המלך!&quot;.<br /> <br /> כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר: {{ציטוטון|הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר &quot;יחי המלך&quot; על [[הרמב&quot;ם]] הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה חכו ממתקים וכולו מחמדים. תהילתו בקהל חסידים שמן תורק שמו טעמו ונימוקו עימו.. ולפעלא טבא אמינא איישר חילא}}.<br /> <br /> ביום ג' חשון [[תשנ&quot;ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], המהווה המשך לקודמו ובו מבואר כיצד התממשו בדורנו סימני &quot;[[בחזקת משיח]]&quot; ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח.<br /> <br /> == חיכוכים ==<br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ&quot;א: &quot;לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו&quot;- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף. בשנת [[תשע&quot;ג]], שינה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: &quot;רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש&quot;]. [[כ&quot;ד סיון]] [[תשע&quot;ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה. ולכן אין להורות כן לספרדיות. כששמע הבאבא סאלי את דבריו של הרב עובדיה, הגיב כלפיו בחריפות רבה (בזה הלשון: &quot;מה לזבוב קצוץ כנפיים אצל הנשר בשמיים&quot;). <br /> <br /> בשנים [[תשמ&quot;ט]]-[[תנש&quot;א]], ניסו גורמים מסוימים לצרף את הרב עובדיה למחלוקת, ולגרום לו לנקוט צד נגד החסידים. באותם ימים, לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו מתבטא נגד הרבי - קרא לרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, וכי יואיל להבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו בשגגה לאחר שמאן דהו הטעה אותו בזדון, וכי הוא מצר על כך עד מאוד. הגר&quot;ע יוסף אף נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שהלה לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשילו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו&quot;ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הגר&quot;ע יוסף{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע&quot;ח עמוד 160.]}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו הרב [[יעקב יוסף]] היה מקורב ומקושר לרבי, שתמך רבות וסייע לפעולות הרבי וחב&quot;ד, ומנכדיו לומדים ב[[מוסדות חב&quot;ד]].<br /> *בנו הרב [[יצחק יוסף]], ראש ישיבת חזון עובדיה, המכהן [[הרבנות הראשית לישראל|כרב הראשי לישראל]] החל מ[[י&quot;ז מנחם אב]] [[תשע&quot;ג]].<br /> *בנו הרב [[אברהם יוסף]], [[מרא דאתרא|רב העיר]] [[חולון]].<br /> *בנו הרב דוד יוסף, רבה של שכונת הר נוף בירושלים.<br /> *בנו הרב משה יוסף, מנהל הכשרות של בד&quot;צ בית יוסף.<br /> כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב&quot;ד ומסייעים ל[[שליח|שלוחי הרבי]] במקומות שונים.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''שו&quot;ת יביע אומר''' - ספר השו&quot;ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת [[תשס&quot;ט]] יצא כרך מפתחות עד חלק י.<br /> *'''שו&quot;ת יחוה דעת''' - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על [[מסכת הוריות]] (ששה כרכים).<br /> *'''חזון עובדיה''' - [[הגדה של פסח]], וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, [[פרוזבול]], [[אבלות]], תרומה ו[[מעשרות]], והלכות [[שבת]]. (18 כרכים)<br /> *'''קול סיני''' - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.<br /> *'''לוית חן''' - על הלכות שבת על סדר [[שולחן ערוך|שו&quot;ע]], שעיקרו השגות על ספר [[משנה ברורה]].<br /> *'''טהרת הבית''' - שלושה כרכים על הלכות נידה ו[[מקואות]].<br /> *'''מאור ישראל''' - שני כרכי פירושים על הש&quot;ס, כולל ביאורים וחידושים על [[סדר מועד]] ו[[מסכת ברכות]].<br /> *'''מאור ישראל''' - טבעת המלך - על [[משנה תורה]] ל[[הרמב&quot;ם]].<br /> *'''מאור ישראל''' - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.<br /> *'''הליכות עולם''' - הערות והשגות על ספר ההלכה &quot;בן איש חי&quot; של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).<br /> *'''ענף עץ אבות''' - על [[פרקי אבות]].<br /> <br /> ===ספרים אחרים===<br /> *'''[[כף החיים]]''' - הרב עובדיה יוסף השלים את כתיבת הספר (חלק ב' [[יורה דעה]] מסימן קי&quot;ט ואילך) על פי בקשת הסוחר החשוב מר [[משה סופר (ירושלים)]] בן הרב [[יעקב חיים סופר]] בעל כף החיים י' חלקים שגר ברחוב הנביאים 84 [[ירושלים]] ושילם לו שכרו במיטב.<br /> *'''משא עובדיה''' - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.<br /> *'''פיתוחי חותם''' - ספר מפתחות על פי סדר השו&quot;ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.<br /> *'''מעין אומר''' - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''<br /> *'''אני בעל חוב לרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1929 עמוד 40<br /> * '''[[בסוד שיח]]'''<br /> * '''[[מנחם משיב נפשי]]'''<br /> * '''[[נודע בשיעורים]]''' עמ' 182.<br /> * הרב אשכנזי במפתח שמות בערכו<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי צאצאו הרב התמים יעקב יוסף, שבט תשפ&quot;ב {{PDF}}<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע&quot;ח עמוד 160 ואילך - יחסי חב&quot;ד והגר&quot;ע.]<br /> *[https://col.org.il/news/78634 הסכם אוסלו בטל ומבוטל].<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2897 הרב עובדיה יוסף בשיעורו השבועי: אנו רוצים משיח עכשיו!] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף] מגן על שיעוריו של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] {{וידאו}}.<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&amp;url=article_he&amp;id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון &quot;[[יד לאחים]]&quot;<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_עובדיה_יוסף_חשף_הוראה_מהרבי_הצילה_נערה_וידאו_75681.html הרב עובדיה מספר מעשה מהרבי], [[חב&quot;ד און ליין]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78320 גלריית תמונות מביקורו של הרב עובדיה יוסף במוסדות חב&quot;ד במילאנו] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב עובדיה יוסף. [[חשוון]], [[תשע&quot;ד]] {{PDF}} - שטורעם. נט<br /> *'''[https://col.org.il/news/134305 הסיפור המטלטל שפורסם ב'כפר חב&quot;ד': הרב שניאור אשכנזי תיאר]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[יצחק ניסים]]|הבא=הרב [[מרדכי אליהו]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל&quot;ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ&quot;ג]]}}<br /> {{אחרונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:יוסף, עובדיה}}<br /> [[קטגוריה:רבני ספרד]]<br /> [[קטגוריה:ראשונים לציון]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%95%D7%9B%D7%98%D7%A8&diff=538981 2022-05-04T08:32:18Z

<p>37.60.47.118: /* חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו */תיקון שגיאה</p> <hr /> <div>[[קובץ:מענדל וכטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר]]<br /> הרב '''אברהם מנחם וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶועכְטֶער''', יליד שנת [[תש&quot;ז]]) הנו [[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ומתייחד בהסברתו את [[תורת החסידות]] הן לחסידי חב&quot;ד והן לכלל [[חסידי פולין]]. מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] וכיועץ למערכת [[מאמר מבואר]]. כמו כן ידיו רב לו גם בתורת הנגלה.<br /> [[קובץ:וכטר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנדל וכטר (נואם)]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ' טבת]] [[תש&quot;ז]] למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת [[הונגריה]] (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר שהיה חבר בית-הדין ולאמו מרת זלדה. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. לאחר נישואיו עם בתו של אחד מחשובי קהילת סאטמר, לרבנית רחל, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת [[ויליאמסבורג]], שם גדל וחיי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים &quot;ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג&quot;, ועמד בראשה.<br /> <br /> ===התקרבותו לחסידות חב&quot;ד===<br /> קודם התקרבותו לחב&quot;ד, הכיר רק את 'ספר הערכים' החב&quot;די. במשך תקופה ארוכה הטרידה אותו השאלה מהו בדיוק ההסבר למושג 'ממלא וסובב כל עלמין'? במהלך חופשת הקיץ באחד מפסגות הרי ניו-יורק, נפגש הרב וועכטר עם חסיד חב&quot;ד. לאחר שיחה עניינית ומעמיקה, המליץ לו החסיד להיפגש עם ה'[[חוזר]]' הרב [[יואל כהן]], ואף סידר לו מועד לפגישה.<br /> <br /> בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, כפי שסיפר לימים &quot;היה זה חצות הלילה והגעתי לביתו של ר' יואל לפגישה שערכה למעלה משעתיים. מרוב התפעלות, אני מעיד כי במשך שבוע שלם לא יכולתי להירדם כלל. מאותו שבוע נסער זה, הייתה לנו קביעות ללימוד ב'חברותא' בכל [[ליל שישי]] ובחשאיות גמורה&quot;.<br /> <br /> לאחר מכן החל הרב וכטר להגיע ל[[התוועדות|התוועדויות]] [[הרבי]] ב-[[770]], כשהוא מאזין לכל מהלך ההתוועדויות, בצורה חשאית מתוך [[חדר השידורים]].<br /> [[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן בהמשך [[תרס&quot;ו]] לאדמו&quot;ר [[הרש&quot;ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ועד ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], היות ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.<br /> <br /> ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער&quot;ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וועכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסידי הדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות שישי עד אור הבוקר, את הספרים הנ&quot;ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב [[יהושע קארף]], גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]]. <br /> <br /> היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו &quot;תענוגים של גן-עדן בגוף חי&quot;. עוד הוא מוסיף לספר &quot;יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו [[ניגון]]. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק &quot;אה! געוואלד, זהו הניגון...&quot;!<br /> <br /> הרב וועכטר התפעם מתורתו של [[הרבי]], ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב&quot;ד]], ללמוד בעיון את תורת חב&quot;ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה. במכתב שבו כתב לרבי על ההתעוררות בלימוד החסידות בקרב התלמידים, לקח הרבי את המכתב והכניסו לכיס הסירטוק שלו. ולאחר זמן התבטא הרבי בפני הרב וועכטר, כי בזאת שהוא הכניס את המכתב לכיסו, בכך - למעשה - הוא &quot;שתל&quot; אותו אצל חב&quot;ד, והוא כעת גם מקושר להרב [[המגיד]] ול[[הבעש&quot;ט]]. מאז ראה ברכה רבה שלא בערך בלימודו הן ב[[תורת החסידות]] והן בתורת הנגלה.<br /> <br /> ===חיכוכים שנוצרו בעקבות התקרבותו===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]], נודע דבר התקרבותו ל[[חב&quot;ד]] בסתר לכמה מתלמידיו. ב'הושענא רבה' קיבל שיחה טלפונית שהבהירה לו כי &quot;שכרו 'גוי' על-מנת שיסיים את תפקידו בעולם הזה&quot;. בט' [[תמוז]] תשמ&quot;ג, בשעה 6 בבוקר בעת הולכו ל[[בית הכנסת]] לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], הוכה הרב וכטר עד זוב דם, [[זקן|זקנו]] ופאותיו נגזזו, הוא הופשט מבגדיו והושלך אל הכביש הסואן באזור התעשייה הדרומי ב[[ברוקלין]], כשהוא ללא הכרה במצב אנוש. הרב וועכטר ניצל באמצעות עובר אורח אפרו-אמריקאי שעבר במקום והזעיק את כוחות הרפואה. דבר הפשע התפרסם בציבור החרדי ועורר סערה, מנהיגים ואדמו&quot;רים הביעו מחאה חריפה. כתוצאה מפגיעה קשה זו, החרימו [[רבני חב&quot;ד]] את כשרות סאטמר.<br /> <br /> מאורע זה &quot;חשף&quot; את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב&quot;ד ובעקבות כך החליט לעזוב &quot;רשמית&quot; את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב&quot;ד]] באופן רשמי וגלוי.<br /> <br /> ===נסיעתו לארץ===<br /> לאחר תקופת אשפוז ב[[ארצות הברית]], במהלכו הייתה סביבו אבטחה, נסע הרב ווכטר בהוראת הרבי ל[[נחלת הר חב&quot;ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים. כמו כן, בהוראת הרבי, שמר על אופן דיבורו ולבושו בהתאם לכללי חסידות סאטמר.<br /> כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישראל|ארץ]]. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך ולראש כולל תפארת נפתלי ב[[נחלת הר חב&quot;ד]], וראש [[כולל אברכים|כולל]] יום שישי באשדוד.<br /> <br /> במוצאי-שבת, פרשת יתרו [[תשע&quot;ב]], סיפר הרב ווכטר ב[[התוועדות]] שבמהלך ביקור '[[מבצעים]]' של אברך חב&quot;די מנחלת הר-חב&quot;ד בבית-הכלא ה'שקמה' ב[[אשקלון]], פנה אליו אסיר ושאלו האם הוא מכיר את הרב וועכטר מקריית מלאכי? וכאשר השיב לו בחיוב סיפר כי הוא היה אחד מהבחורים שהשתתף בלינץ' האכזר ש'בוצע כנגד הרב וועכטר בארצות הברית' וביקש בתחנונים למסור משמו בקשת מחילה מהרב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב [[דוד יוסף ליב וועכטער]], [[משפיע]] ו[[ר&quot;מ]] ב[[מתיבתא]] ליובאוויטש טאראנטא.<br /> ;חתניו<br /> *הרב מנחם מענדל גרונר, [[שליח]] [[הרבי]] ב[[אוסטרליה]].<br /> *הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]], אחראי אגף המקוואות ב[[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> *הרב משה גוראריה, [[שליח הרבי]] בעיר באפאלו [[ניו יורק]].<br /> *הרב יצחק שלמה קרביצקי, מורה הוראה בבית הוראה [[רחובות]], וראש [[כולל]] [[חסידות]] ערב ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62483 ההגדרה הראשונה של הרבי: משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43895 שיחה מיוחדת עם ר' מענדל וועכטר על] [[ספר התניא]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62985 הרבי מכסה את הרמקול ומוסר שליחות לרב ווכטר • וידאו] (בדקה 8:54) - {{וידפו|}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=71195 הנבואה נסתלקה, אך לא פסקה!]''' - שיעור מיוחד שנמסר בכולל אברכים, [[נחלת הר חב&quot;ד]] {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=69841 הרב וועכטר ביקש רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח]''' - {{אינפו|}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר], ירוחם לנדסמן, עיתון משפחה [[חודש תשרי]] [[תשס&quot;ח]].<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82302 להגיד רבי זה להגיד משיח!]''' - נאום שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] לקראת [[ג' תמוז]] [[תשע&quot;ד]], עשרים שנה {{בית משיח}} {{אינפו}} ט&quot;ו [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> *'''[https://toratchabad.com/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%95%D7%95%D7%9B%D7%98%D7%A8-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90 מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *'''[https://anash.org/the-rebbes-response-to-the-attack-on-reb-mendel-vechter/ תגובת הרבי להתקפה על הרב מנדל ווכטר]''' {{וידאו}}{{אנש}}<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:ווכטר, אברהם מנחם מנדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ז]]</div>

37.60.47.118 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=537985 2022-04-29T07:05:45Z

<p>37.60.47.118: תיקון</p> <hr /> <div>[[קובץ:יואל טייטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר]]<br /> רבי '''יואל טייטלבוים''' ([[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]] - [[כ&quot;ו אב]] [[תשל&quot;ט]]) האדמו&quot;ר מ[[סאטמר]] ונשיא [[העדה החרדית]], שימש שנים לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארצות הברית]] שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר ב[[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וב[[בורו פארק]]. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]] ולכל מי שהשתייך אליה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]] בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב טייטלבוים מסיגעט (מצאצאי רבי משה מאיהל), בעל ספר &quot;קדושת יום טוב&quot;. לאחר מות אביו, עבר להתגורר ב[[עיירה]] סאטמר שבטרנסילבניה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ו[[נישואין|נשא]] את חוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שב[[רוסיה]] הקרפטית, לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה. בשנת [[תרפ&quot;ט]] נבחר לרבנות בסאטמר‎, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה. <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] לאחר כיבוש הונגריה בידי ה[[נאצים]] הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע ל[[שווייץ]]. <br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש&quot;ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.<br /> <br /> הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל&quot;ד]] הוקמה קריית יואל באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר ניו יורק. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה בתי מדרש. <br /> <br /> אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשס&quot;א]].<br /> <br /> ר' יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית. <br /> <br /> לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי [[משה טייטלבוים]], אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' חיים צבי האדמו&quot;ר מסיגט בעל הספר &quot;עצי חיים&quot;. קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו&quot;ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> לאחר פטירת מרת חיה רוזא בתו של האדמו&quot;ר באור ל[[כ' חשוון]] [[תשי&quot;ד]] הגיע הרבי לנחמו. בעת כניסת הרבי היה האדמו&quot;ר מסאטמער בעיניים עצומות וגבאו הודיע לו ש&quot;הרבי מליובאוויטש כאן&quot; ומיד קם האדמו&quot;ר מלוא קומתו והורה להביא כסא כשהוא נותר לעמוד עד שהתיישב הרבי וביניהם התפתחה שיחה תורנית מעמיקה שנמשכה למשך שעה וחצי. בין הנושאים שנידונו עלו שאלות בדיני [[ניתל]], מועד סיום אמירת [[קדיש]] על הבת כשבעלה גם אומר קדיש, מועד הקמת מצבה, [[מנהג חב&quot;ד]] להניח [[תפילין]] גם ביום הראשון לאבילות, הטעם שבנוסח הניחום מכנים את הקב&quot;ה בתואר 'המקום' ועוד. <br /> <br /> כצאת הרבי אמר רבי יואל בהתרגשות באוזני הרב אלחנן הלפרין &quot;יש לו זכרון של אחד בדורו&quot;, &quot;נדמה לי כי הבקיא בש&quot;ס הכי גדול בדורנו, הוא הרבי מליובאוויטש&quot;{{הערה|הרב יהודה לייב גרונר ששמע מהרב הלפרין}} וכן התבטא באוזני הנוכחים &quot;הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה&quot;{{הערה|מפי הרב משה אדלר מנהל רוחני של ישיבת 'חיי עולם' בירושלים - ספר הצאצאים ע' 383}}. הרבי התבטא על ביקור זה כי &quot;בביקורים ישנו אופן של &quot;בסבר פנים יפות&quot; ויש אופן של &quot;לצאת ידי חובה&quot;. הוא קבלני &quot;בסבר פנים יפות&quot;{{הערה|ביחידות עם הרב יאלעס בחג הפסח תש&quot;מ}}<br /> <br /> הרבי העריך מאוד את האדמו&quot;ר מסאטמר. במכתב מ[[כ&quot;ו כסלו]] [[תשט&quot;ז]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&amp;st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&amp;pgnum=343&amp;hilite=898cb8bb-6797-46b6-b92e-2813d094fc4d אגרות קודש חלק כ&quot;א]}} כותב הרבי: <br /> <br /> {{ציטוטון|לפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שהותו של הרב הצדיק הרב הגאון כו' מסאטמר שהיה במחנם הט', ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה}}.<br /> <br /> במכתב מ[[ר&quot;ח כסלו]] תש&quot;כ כותב הרבי (תרגום מאידיש):<br /> <br /> {{ציטוטון|פלא גדול היה לי לשמוע, שיתכן כי מישהו מחסידי סאטמער יהיה בלתי מרוצה, או אף יפריע ללימוד תורת חב&quot;ד. וזאת בעת שרק בחג הסוכות האחרון קיבלתי את הספר 'ויואל משה' של הרבי מסאטמער שליט&quot;א, שמביא ותומך ונסמך בדבריו על דברי רבנו הזקן בעל התניא והשו&quot;ע. והיאומן כי יסופר שחסיד של הרבי מסאטמער יעשה ההיפך מזה, ועוד יותר שיפריע גם לאחרים ללמוד חסידות ויעשה זה ברבים?!}}.<br /> <br /> לאחר פטירת אימו של הרבי [[הרבנית חנה]] בשנת [[תשכ&quot;ה]], לאחר השעה שתיים אחר חצות לילה של [[ט' תשרי]] בתום קבלת קהל חסידיו, הגיע רבי יואל לנחם את הרבי שישב [[שבעה]] בבית אמו. קודם לכן התקשר גבאי האדמו&quot;ר ועדכן על השעה המאוחרת בה יתאפשר הביקור והרב [[יהודה לייב גרונר]] שאל על כך את הרבי ונענה &quot;שהסאטמערער רבי לא ימהר, ויבוא כשיוכל&quot;. לפני שנכנס עמד האדמו&quot;ר מלוא קומתו והתבונן במשך רגעים אחדים בדמותו של הרבי ואז נכנס פנימה{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר}}. הרבי הציע בפני רבי יואל שאלה אותה הקשה גם בפני רבנים נוספים שבאו לבקרו אודות הליכת אבל ל[[מקווה]] בערב [[יום כיפור]] הכרעתו הפסקנית של האדמו&quot;ר הייתה &quot;דער ליובאוויטשער רבי דארף קיינעם נישט פרעגן, ער קען אליין פאסקנען&quot; (-הרבי מליובאוויטש לא צריך לשאול אף אחד, הוא יכול לפסוק בעצמו){{הערה|מזכרון הנ&quot;ל}}.<br /> <br /> ב'[[יחידות]]'{{הערה|ראה בספר '[[בין אור לחושך]]' עמוד 31}} עם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] ביום [[ה' מנחם אב]] [[תשכ&quot;ז]] אמר הרבי:&quot;ומה שאתם אומרים שיתכן גם מצב של &quot;כולו חייב&quot;{{הערה|ע&quot;פ מ&quot;ש ב[[מסכת סנהדרין]] דף צ&quot;ח ע&quot;א &quot;אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי '''או כולו חייב'''&quot;}}; הנה הסאטמער רבי, הרב קצנלבויגן, ומענדל שניאורסון לא יאפשרו את זה, וממילא אודות &quot;כולו חייב&quot; אין לכם על מה לדבר, והדרך היחידה היא שיהיה &quot;כולו זכאי&quot;&quot;.<br /> <br /> מסופר{{הערה|1=לפי רשימת הרב יעקב הלוי הורוויץ - [[ראש חודש]] [[שבט]] תשל&quot;ג.}} כי יהודי מ[[ארגנטינה]]{{הערה|כנראה מחשובי הקהילה הספרדית ב[[בואנוס איירס]].}}, הגיע לפני כמה שנים ל[[ארצות הברית]] וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו&quot;ר מדוע הוא קיצוני כל כך בדעותיו. האדמו&quot;ר השיב: למעלה יש ב' מידות - &quot;[[חסד]]&quot; ו&quot;[[גבורה]]&quot; - ואני ממידת ה[[גבורה]]. לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]] (נכנס ביחד עם הרב [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי שם. דיברו בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית). ושאל את הרבי גם כן את השאלה הנ&quot;ל. תשובת הרבי הייתה: האדמו&quot;ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש כתפיים רחבות &quot;איך האב ברייטע פלייצעס&quot;) ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה...{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ&quot;ג]}}<br /> <br /> כידוע דעתו של הרבי בנושא [[מדינת ישראל]], ו[[אתחלתא דגאולה]], דומה לזאת של האדמו&quot;ר מסאטמר, אם כי אופן ההתייחסות הייתה אחרת. האדמו&quot;ר מסאטמר היה בביקור אצל [[הרבי]], בו דיברו על נושאי הציונות וחורבנה. בתום השיחה יצא האדמו&quot;ר מחדר הרבי כשהוא אומר: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו{{הערה|1=שמן ששון מחבריך.}}.<br /> <br /> מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו&quot;ר מסאטמר, וברצונם ל&quot;שמח&quot; את הקהל ב&quot;[[מילתא דבדיחותא]]&quot; חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו&quot;ר מסאטמר הייתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט הוא מתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים.<br /> <br /> הרבי התבטא{{הערה|ביחידות להרב יאלעס ז&quot;ל מובא בספר '[[בסוד שיח]]'}} ב'[[יחידות]]', (הלשון - בערך) כי: &quot;איך מיט אים זיינען זייער גוט נאר וואס דען אז זיי האבן זיך אריינגעמישט דתן ואבירם&quot;( = אני והוא מסתדרים טוב רק שהתערבו דתן ואבירם!&quot;).<br /> <br /> מסופר, כי בהיות האדמו&quot;ר מסאטמר בגטו קלויזנבורג בתקופת השואה, התפלל במניין בחג השבועות, והש&quot;ץ היה החסיד ר' אהרן ורצברגר, ובחזרת הש&quot;ץ בעת אמירת ה&quot;קדושה&quot; זימר ר' אהרן &quot;ממקומך&quot; בניגון עתיק שמקורו טהור מבעל התניא, ומני אז נשאר למנהג בבית מדרשו של האדמו&quot;ר מסאטמר לזמר ניגון זה על &quot;ממקומך&quot; בחגים וזמנים לשמחה ובד' פרשיות (מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' קמו).<br /> <br /> &quot;ביום י&quot;ט כסלו שנת תש&quot;ה (שיום זה כבר הועידה ההשגחה העליונה להצלת.. הגאון הקדוש האלקי מרנא שניאור זלמן זצללה&quot;ה בעל התניא והשו&quot;ע כשיצא לחירות מבית הסוהר תחת שלטון הצאר ברוסלאנד..) התנוצצה ישועת ה' ונפתח פתח הצלת רבנו ז&quot;ל (=האדמו&quot;ר מסטמאר) ממחנה ההסגר ואיתו עימו כל אסירי ברגן בלזן... <br /> <br /> ..בשנת תשט&quot;ו... דיבר אז (=האדמו&quot;ר מסאטמר) משחרורו ממחנה ברגן בלזן בשנת תש&quot;ה, והזכיר אז בצהלת פניו הק' שיום יציאתו מהמחנה ברגן בלזן היה ביום י&quot;ט כסלו&quot;. (מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' תעא ובהערה א' שם).<br /> <br /> כשהגיע האדמו&quot;ר מסאטמאר לארה&quot;ב, היה ביחידות אצל הרבי הריי&quot;צ (כמסופר בספר &quot;מושיען של ישראל&quot;, חלק י).<br /> <br /> ==שיטתו בענין הציונות==<br /> האדמו&quot;ר מסטמר היה מראשי ה[[מתנגדים]] ל[[ציונות|רעיון הציוני]] על כל פלגיו והתבטאויותיו, ושלל בחריפות את כל מי שקשור לציונים ואפילו אלו שמקבלים מהם תמיכה כספית בלבד, עד שסבר שהציונות היא כפירה ממש, ואסור לסייע לאנשים הציוניים כלל, אין להשתתף בבחירות, ואין לקבל כסף מאישים האוחזים מהשיטה הציונית.<br /> <br /> את שיטתו התורנית בנושא זה ביאר באריכות בספריו 'ויואל משה' ו'על הגאולה ועל התמורה' (ניו יורק, תשכ&quot;ז), בה התבסס על 'שלושת השבועות' שהשביע [[הקב&quot;ה]] את ישראל קודם צאתם ל[[גלות]], ובתוכם - שלא יעלו בחומה, ולא ידחקו את הקץ וינסו לזרז את בוא הגאולה על ידי התקבצות לארץ ישראל וכינון ממשלה יהודית{{הערה|למעשה, גם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לומד מ'[[שלושת השבועות]]' להלכה (וראה מכתבו בספר &quot;אור לישרים&quot; נגד הציונות, שם מציין הרבי קל וחומר מכך שאם חל איסור &quot;לדחוק את הקץ&quot; על תפילה, ודאי שגם על נסיונות גשמיים}}.<br /> <br /> כמענה לכך, כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב&quot;ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו&quot;ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *'''סב סבו''' - האדמו&quot;ר [[משה טייטלבוים (מאוהל)]]<br /> *'''אחיינו וממלא מקומו''' - האדמו&quot;ר משה טייטלביום (בן ר' חיים צבי)<br /> *'''בני אחיינו''' - האדמו&quot;רים מסאטמר הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה ר' זלמן לייב).<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''<br /> *'''[[שיח שרפי קודש]]'''<br /> *'''[[ בסוד שיח]]'''<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=&amp;pgnum=547&amp;hilite= האדמו&quot;ר מסאטמר בניחום אבלים אצל הרבי]<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2988854 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו&quot;ר מסאטמר]<br /> *[https://col.org.il/news/76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] ספרו של הרב [[יואל כהן]] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[סאטמר]]|שנה=[[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]]-[[כ&quot;ו אב]] [[תשל&quot;ט]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[משה טייטלבוים]] מסאטמר}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי סאטמר]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ט]]</div>

37.60.47.118